‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫מרכז "עומק" – עיצוב מדיניות וחקיקה‬ ‫‪ .1‬פתח דבר‪:‬‬ ‫א‪ .‬במסגרת עבודת המחקר ותוצר זה נבחנה עדכניות חלק ‪ V‬להצעת חוק השמה חוץ ביתית של ילדים –‬ ‫התשס"ג – ‪( 3002‬להלן – ההצעה המקורית) העוסק בפנימיות‪ .‬במסגרת זו נתבקשנו לבחון האם וכיצד‬ ‫ניתן לשלב את סעיפי החוק של ההצעה המקורית בחקיקה קיימת‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה להסדיר את נושא‬ ‫הפנימיות‪ .‬בחרנו להתמקד בחוק שירותי סעד‪ ,‬התשי"ח – ‪ ,1591‬חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪ ,‬תש"ך‬ ‫– ‪ ,1590‬תקנון העובדים הסוציאליים וחוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬תשכ"ה – ‪ 1599‬על תקנותיו‪ ,‬שכן ראינו‬ ‫בהם כעשויים להיות רלוונטיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראינו לנכון להציע אפשרות לפיה חוק הפנימיות יעמוד כחוק‬ ‫בפני עצמו עם השינויים המחייבים‪ .‬חשוב לציין כי בהצעתנו לא כללנו שינויים בעקבות חוות דעת‬ ‫המומחים איתם שוחחנו‪ 1,‬מהסיבה שדרישותיהם כוללות היבטים תקציביים שעליהם איננו יכולים‬ ‫לחוות דעה במסגרת מסמך זה‪ ,‬אך בראייתנו חשוב לקחת אותן בחשבון כחלק מבחינת ההצעה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נקדים ונאמר כי אנחנו סבורים שתיקון החוקים הקיימים עלול לגרום לחסרים רבים‪ ,‬ולשימור המצב‬ ‫הקיים אשר לא נותן מענה לסוגיית ילדי הפנימיות‪ .‬נראה כי התשתית החקיקתית אינה נותנת מענה לכל‬ ‫הסוגיות בנושא הפנימיות‪ ,‬אפשרויות תיקון החקיקה הקיימות מוגבלות ביותר‪ ,‬ואינן עונות על הצרכים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נראה כי החקיקה הקיימת אינה עולה בקנה אחד עם הוראות האמנה לזכויות הילד ועקרונותיה‪,‬‬ ‫אשר מדינת ישראל התחייבה לעגן בחקיקה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מסקנתנו היא כי נדרשת התייחסות חקיקתית‬ ‫נפרדת ועצמאית לתחום הפנימיות‪ ,‬אשר תביא לטיפול המיטבי בילדי ההשמה החוץ ביתית‪ ,‬אולם כשלב‬ ‫ביניים מוצגים במסמך זה גם תיקונים בחקיקה הקיימת כמפורט במסמך זה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תיקוני חקיקה ‪ -‬מבין תיקוני החקיקה שמוצעים במסמך זה קיימת התייחסות לחוק הנוער (טיפול‬ ‫והשגחה) וחוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬תשכ"ה‪( 5691-‬בין השאר הרחבת פיקוח על פנימיות עד גיל ‪,51‬‬ ‫הסדרת רישוי פנימיות וכיו"ב)‪ .‬בנוסף המסמך מתייחס למספר חוקים נוספים ביניהם חוקים מיושנים‬ ‫או כאלה שאינם מתייחסים באופן ספציפי לקטינים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חוק פנימיות כחוק עצמאי – בהמשך המסמך מופיעים תיקונים להצעה המקורית של חוק הפנימיות‬ ‫(מסומנים בכחול)‪ ,‬עם זאת בראייתנו ההצעה המקורית במתכונת הנוכחית אינה יכולה לעמוד לבדה‪,‬‬ ‫ואנו רואים לנכון כי יש צורך בסיסי בהשלמת חוק זה ע"י חקיקה נוספת בשני תחומים אינטגרליים‬ ‫וחשובים ביותר לחוק זה‪ )5( :‬חוק הילד‪ )2( ,‬חוק וועדות ההחלטה‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי שני חלקים אלו‬ ‫רלוונטיים גם לתחומים נוספים (לדוג'‪ :‬אומנה) ועל כן חשיבות רבה בחקיקתם‪ .‬ידוע לנו כי הצעת חוק‬ ‫האומנה עברה בקריאה טרומית‪ ,‬ועל כן כדאי לשקול את בחינת ההצעה זו לצד הצעת חוק האומנה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬לבסוף מצורף למסמך זה נספח עם חוות דעת מומחים ואנשי אקדמיה ביניהם פרופ' אשר בן אריה‬ ‫(מנכ"ל מכון חורב)‪ ,‬פרופ' בלהה דודזון ערד (ראש המחלקה לעבודה סוציאלית באונ' ת"א)‪ ,‬פרופ' רמי‬ ‫בנבנישתי (יו"ר ועדת המשנה) וחיים פינגולד (פסיכולוג קליני‪ ,‬חבר ועדת רוטלוי)‪.‬‬ ‫‪ .3‬רקע‪:‬‬ ‫‪1‬ס' ‪ 5.2.2‬בנספח‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫בשנת תש"ע הושמו על‪-‬ידי משרד הרווחה ‪ 0,767‬ילדים בפנימיות לילדים בסיכון על רקע מצוקות שונות‪.‬‬ ‫מדובר בירידה של כ‪ 0%-‬בהשוואה לשנת ‪ 2772‬בה הושמו ‪ 0,922‬ילדים וירידה של כ‪ 24.2%-‬בהשוואה‬ ‫לשנת ‪ 5661‬בה הושמו ‪ 6,211‬ילדים‪ 2.‬ניתן להסביר חלק מירידה זו בקיצוץ מכסות לסידור ילדים‬ ‫בפנימיות וחלק בעקבות מדיניות חדשה של משרד הרווחה לשלב ילדים בסיכון בקהילה כתחליף לסידור‬ ‫חוץ ביתי‪ .‬חברי ועדת המשנה בנושא ההשמה החוץ ביתית זיהו בעיות במימוש זכויותיהם ובמתן מענים‬ ‫לצורכיהם של ילדים הנמצאים במסגרת השמה חוץ ביתית בכלל‪ ,‬ובפנימייה בפרט‪ ,‬ולכן סברו כי מצבם‬ ‫של ילדי ההשמה החוץ ביתית מחייב בחינה מעמיקה והסדרה ראויה בחקיקה אשר תבטיח לילדים אלו‪,‬‬ ‫בצורה מפורשת וברורה את מכלול זכויותיהם‪ .‬יש לזכור כי מדובר בילדים החיים במציאות חיים‬ ‫מורכבת מאוד ורגישה‪ ,‬ולמעשה זו קבוצה הזקוקה להגנה מיוחדת על זכויותיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההצעה המקורית‪:‬‬ ‫מטרת הצעת החוק היא לעגן את זכויותיהם של ילדים בתהליך השמה חוץ ביתית‪ ,‬ואת חובת המדינה‬ ‫להבט יח את טובת הילדים‪ ,‬לרבות את זכויותיהם מתוך הכרה במצבם הייחודי‪ .‬ההצעה למעשה‪ ,‬נועדה‬ ‫לעגן את עקרונות‪ 3‬והוראות האמנה הבינלאומית לזכויות הילד (‪ ,)5616‬אותה מדינת ישראל אשררה‬ ‫בשנת ‪ .5665‬להצעה מספר חלקים‪ ,‬כאשר חלק ‪ V‬עוסק בנושא הפנימיות‪ ,‬כאמור‪.‬‬ ‫‪ .4‬תיקוני חקיקה קיימת‬ ‫‪ .4.1‬חוק הנוער (טיפול והשגחה) – החוק עוסק בקטין נזקק שטרם הוצא מביתו‪ ,‬ובהחלטות ובהליכים‬ ‫הננקטים כאשר בית המשפט או העובד הסוציאלי סבורים שמצבו של הקטין או של האחראי עליו‪4‬‬ ‫דורשים התערבות מסוימת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הצעת החוק המקורית עוסקת במצב שבו הקטין כבר‬ ‫הוצא מביתו‪ ,‬וכעת דנה בסמכויות הגורמים השונים לגבי ענייניו של הקטין‪ .‬מכאן‪ ,‬שתיקון החוק‬ ‫עשוי להיות 'מאולץ'‪ .‬משום כך‪ ,‬באם יוחלט שלא להעביר את ההצעה כחוק נפרד‪ ,‬ניתן לבחון‬ ‫הוספת פרק נפרד לחוק הנוער (טיפול והשגחה) בנושא הפנימיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לציין כי מדובר בחוק‬ ‫ישן‪ ,‬שלא בהכרח מתאים במלואו למציאות כיום‪.‬‬ ‫‪ .4.3‬חוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬תשכ"ה – ‪– 1599‬‬ ‫‪.4.2.5‬החוק חל על מגוון רחב של מעונות‪ ,‬גם כאלו שאינם מיודעים לילדים (קשישים‪ ,‬לוקים בנפשם‬ ‫וכו')‪ .‬ההצעה המקורית מעגנת לראשונה התייחסות לילדים החיים בפנימיות באופן ייחודי‪.‬‬ ‫עיגון זה נעשה מתוך התמקדות בילדים‪ ,‬בטובתם ובכלל זה בזכויותיהם‪.‬‬ ‫‪ .4.2.2‬ההצעה מעגנת התייחסות לחובות בתחומים נוספים המוטלות על הפנימייה‪ ,‬נוסף לאלו‬ ‫המנויות כיום בחוק הפיקוח על מעונות‪.‬‬ ‫‪ .4.2.2‬חוק זה על תקנותיו מסדיר מראש רק היבטים מצומצמים מאוד הנוגעים לחיי הילדים‬ ‫בפנימיות ובכך מותיר חסרים חקיקתיים רבים בתחום זה‪.‬‬ ‫‪.4.2.4‬החוק מיושן‪ ,‬וחלפו שנים רבות מעת חיקוקו ומאז נוספו ידע ותפיסות חדשות שיש לבחון‪.‬‬ ‫‪2‬לקט נתונים מתוך השנתון "ילדים בישראל – ‪ ,"2752‬המועצה הלאומית לשלום הילד‪.‬‬ ‫‪3‬עקרון השוויון‪ ,‬עקרון טובת הילד‪ ,‬עקרון החיים‪ ,‬ההישרדות וההתפתחות‪ ,‬עקרון ההשתתפות‪.‬‬ ‫" ‪4‬אחראי על קטין" – הורה לרבות הורה חורג‪ ,‬מאמץ‪ ,‬אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫‪ .4.2.1‬מסקנתנו היא כי במידה שנתקן את חוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬עשוי להיווצר מצב לפיו סוגיות‬ ‫רבות תשארנה מחוץ לחקיקה כיוון שהכנסת סעיפים אלו לחוק לא נראית לנו טבעית‬ ‫וקוהרנטית (ולמעשה‪ ,‬זו הנצחת המצב הקיים)‪ ,‬ובנוסף אנחנו סבורים כי תיקון החוק עדיין‬ ‫לא יוכל לענות על צרכיהם הייחודיים של הקטינים בפנימייה‪.‬‬ ‫‪ .4.2.9‬תיקון לחוק הפיקוח על המעונות‪:‬‬ ‫‪ .4.2.9.5‬תיקון סעיף ‪:5‬‬ ‫‪ .4.2.9.5.5‬בהגדרה "ילד" במקום "‪ "54‬יבוא "‪ ."51‬הסבר‪ :‬על פי חוק המעונות יש חובת‬ ‫פיקוח רק על מעונות ופנימיות של ילדים עד גיל ‪ ,54‬ואין חובת פיקוח על מעונות‬ ‫ופנימיות בהם מתגוררים קטינים מעל גיל ‪ .54‬שינוי ההגדרה יכלול את כל מי שלא‬ ‫מלאו לו ‪ 51‬שנים‪ ,‬ובכך יחייב את משרד הרווחה‪/‬החינוך לפקח על כל הפנימיות‬ ‫והמעונות בהם שוהים קטינים‪5.‬‬ ‫הוספת ההגדרה "פנימייה" – מעון שיש בו למעלה משנים עשר ילדים‪ .‬הסבר‪:‬‬ ‫פנימייה היא למעשה מקרה פרטי של מעון‪ .‬על מנת שנוכל לתקן את החוק‪ ,‬אנו‬ ‫נדרשים להתייחס למקרים שבהם יש התייחסות לפנימייה בלבד‪.‬‬ ‫הוספת ההגדרה "ממונה על הפנימיות" – מי שהשר הסמיך לתפקיד‬ ‫זה‪6.‬‬ ‫‪ .4.2.9.5.2‬תיקון ס' ‪ :2‬אפשרות אחת היא להשאיר את הסעיף על כנו‪ ,‬כך שהשר הוא מי‬ ‫שייתן רישיון לפנימייה‪ .‬אפשרות אחרת‪ ,‬כפי שמופיעה בהצעת החוק המקורית‪,‬‬ ‫היא הוספת ס' ‪(2‬א‪ – )5‬בקשה לרישיון פנימייה תוגש לממונה על רישוי הפנימיות‬ ‫ותכלול פרטים שייקבעו בתקנות‪ ,‬לרבות פרטים בדבר מטרת הפנימיה‪ ,‬סוג‬ ‫האוכלוסייה שלה היא מיודעת‪ ,‬תפוסתה‪ ,‬כוח האדם הפועל בה והכשרתו‬ ‫המקצועית והתנאים הפיזיים של הפנימיה‪ .‬ס' ‪(2‬א‪()5‬א) – לא ייתן הממונה על‬ ‫רישוי הפנימיות רישיון אלא כן נוכח שהפנימייה ממלאת אחר התנאים שנקבעו‬ ‫בתקנות‪.‬‬ ‫‪ .4.2.9.5.2‬הוספת ס'‪(2‬ד) "במקרה של פנימייה‪ ,‬הממונה ימליץ לשר על מתן פטור"‪.‬‬ ‫‪ .4.2.9.5.4‬תיקון ס' ‪(1‬א)‪ :‬במקום "תקן עובדיו" יבוא "כוח האדם"‪ .‬זאת‪ ,‬כדי לאפשר‬ ‫הרחבה בהתייחסות נוסף על התקנים‪ ,‬גם להיבטים אחרים הנוגעים לכוח האדם‪.‬‬ ‫הוספת ס' ‪(1‬ג)‪ :‬בקשה לרישיון פנימייה תוגש לממונה על רישוי הפנימיות ותכלול‬ ‫פרטים שקבועים בתקנות‪ ,‬לרבות פרטים בדבר מטרת הפנימייה‪ ,‬סוג האוכלוסייה‬ ‫שלה היא מיועדת‪ ,‬תפוסתה‪ ,‬כוח האדם הפועל בה והכשרתו המקצועית והתנאים‬ ‫הפיזיים של הפנימייה‪7.‬‬ ‫‪ .4.2.9.5.1‬הוספת ס' ‪(9‬ד)‪ :‬השר יקבע לוחות זמנים לדרכי הביצוע שעליהן יורה‪ ,‬ויפקח על‬ ‫ביצוען במסגרת לוחות הזמנים שנקבעו להן‪ .‬הוספת ס' ‪(9‬ה) במקרה של מעון עם‬ ‫קטינים‪ ,‬דרכי הביצוע והפיקוח עליהן יתאמו את טובת הילד בנסיבות העניין‪.‬‬ ‫‪5‬הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת החמש‪-‬עשרה על ידי חברי הכנסת זבולון אורלב וקולט אביטל (פ‪;)2675/‬‬ ‫הכנסת השש‪-‬עשרה על ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ‪ ;)577/‬הכנסת השבע‪-‬עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון‬ ‫אורלב (פ‪ ;)5721/50/‬הכנסת השמונה‪-‬עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ‪ ;)912/51/‬הכנסת השמונה‪-‬עשרה על‬ ‫ידי חבר הכנסת אורי אריאל (פ‪.(5222/51/‬‬ ‫‪6‬הגדרת התפקיד תתבצע ע"י גורמים מקצועיים‪ ,‬ועל כן לא הגדרנו אותו‪.‬‬ ‫‪7‬במקרה שיוחלט להוסיף תפקיד "ממונה על הפנימיות"‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫‪ .4.2.9.5.9‬הוספת ס' ‪6‬א(ג)‪ :‬תובע יבקש לסגור פנימייה כאמור בס"ק ב‪ ,‬אם ראה שהדבר‬ ‫דרוש לטובת הילדים השוהים בפנימייה‪ ,‬ובלבד שיימצא לכל הילדים סידור חלופי‬ ‫התואם את טובתם‪ ,‬בין בדרך של החזרתם לביתם עד למציאת סידור הולם עבורם‬ ‫ובין בדרך של מציאת מסגרת השמה אחרת עבורם‪.‬‬ ‫‪ .4.2.0‬הסעיפים הנוגעים לאחריות הפנימייה‪ ,‬התנהלות שוטפת של הפנימייה ואמצעי משמעת‪,‬‬ ‫השמה בפנימייה בחירום ומעקב ובקרה אחר ילדים בפנימיות נשארו מחוץ לחוק זה (סה"כ‬ ‫מדובר בכ‪ 51-‬סעיפי חוק)‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל)‪ ,‬תשכ"ו‪ – 1599-‬עוסקות בתנאי המחייה‬ ‫במעון (פנימייה) ובשגרת חייהם של הקטינים שם‪ .‬גם במקרה זה‪ ,‬מדובר בתקנות מיושנות שלא‬ ‫מיישמות את עקרונות האמנה‪.‬‬ ‫‪ .4.4‬תקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרשיון)‪ ,‬תשכ"ה – ‪ – 1599‬עוסק במתן רישיון למעון (פנימייה)‪,‬‬ ‫אך לא מדובר בחקיקה ראשית‪.‬‬ ‫‪ .4.9‬תקנון העובדים הסוציאליים – לא מדובר בחקיקה ראשית‪ ,‬אלא בהנחיות פנימיות אשר אינן‬ ‫כפופות למנגנוני האכיפה בחוק‪ .‬שינוי התקנון כפוף לשיקול דעת מנכ"ל משרד הרווחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬רוב‬ ‫ההוראות הן מיושנות‪ .‬בתקנון קיימות הוראות אשר עוסקות בנושא‪ ,‬אמנם לא בצורה מקיפה‪.‬‬ ‫בתקנון אין התייחסות ספציפית לפנימייה‪ ,‬אלא רק ל'מעון'‪8.‬‬ ‫‪ .4.9‬חוק שירותי הסעד‪ ,‬תשי"ח – ‪ – 1591‬החוק אינו מתייחס לקטינים בלבד‪ ,‬אלא לנזקקים באופן‬ ‫כללי‪ .‬מכאן שהחוק עוסק בדרכי פעולה כלליות שאינן ייחודיות לקטינים‪ .‬לא כל שכן‪ ,‬החוק דן‬ ‫בדברים שכלל אינם נוגעים לקטינים – למשל‪ ,‬גביית חובות‪ ,‬מזונות‪ ,‬בחינת הכנסותיו של אדם‬ ‫לקביעה האם ובאיזו מידה הוא זקוק לעזרה ועוד‪ .‬בחינה שכזו לצורך החלטה על מתווה של השמה‬ ‫חוץ ביתית לקטין אינה נעשית לקטין עצמו‪ ,‬אלא לסביבה בה הוא חי‪.‬‬ ‫‪ .9‬הצעת חוק הפנימיות כחוק עצמאי‬ ‫חלק ‪ V‬להצעה עוסק בפנימיות ומכיל הסדרה עצמאית ככל הניתן בנושא הפנימיות‪ .‬עם זאת בראייתנו‬ ‫ההצעה המקורית במתכונת הנוכחית אינה יכולה לעמוד כחוק עצמאי‪ ,‬ואנו רואים לנכון כי יש צורך בסיסי‬ ‫בהשלמת חוק זה ע"י חקיקה נוספת בשני תחומים אינטגרליים וחשובים ביותר לחוק זה‪:‬‬ ‫‪ .5‬חוק הילד (חלק ‪ I‬להצעה המקורית) ‪ -‬הקובע את טובת הילד בראש סדר העדיפויות בעת קיום הליך‬ ‫ההשמה וכן את הזכויות להן זכאי הילד בהליך זה‪ .‬חוק זה למעשה ייעגן את הוראות ועקרונות‬ ‫האמנה לזכויות הילד‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוק וועדת החלטה (פרק ד' בחלק ‪ II‬להצעה המקורית) – הקובע ומגדיר מהי וועדת החלטה‪,‬‬ ‫תפקידיה‪ ,‬סמכויותיה‪ ,‬מבנה הוועדה וכיו"ב‪ ,‬וכן קובע את הליך הטיפול בילד המועמד להשמה חוץ‬ ‫ביתית‪ .‬כיום‪ ,‬ועדת ההחלטה וסמכויותיה מוגדרות בהוראה ‪ 6‬לפרק ‪ 1‬לתקנון העובדים‬ ‫הסוציאליים‪ .‬לדעתנו‪ ,‬יש לעגן זאת בחקיקה ראשית בשל חשיבות העניין‪.‬‬ ‫‪8‬הוראה ‪ 50‬לפרק ‪ 1‬בתע"ס‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬כי שני חל קים אלו רלוונטיים גם לתחומים נוספים (לדוג'‪ :‬אומנה) ועל כן חשיבות רבה‬ ‫בחקיקתם‪ .‬ידוע לנו כי הצעת חוק האומנה עברה בקריאה טרומית‪ ,‬ועל כן כדאי לשקול את בחינת ההצעה‬ ‫זו לצד הצעת חוק האומנה‪.‬‬ ‫בראייתנו‪ ,‬הצעת חוק זו עשויה לתת מענה הולם לצרכי הילדים שאותרו כך שמצבו של כל ילד המגיע‬ ‫לפנימייה ייבחן בצורה מעמיקה‪ ,‬והפנימייה תוכל לפעול בצורה הטובה ביותר בהתאם לצרכיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצעה‬ ‫זו מאפשרת לזהות ילדים שלא הגיעו לפנימייה על סמך החלטת גורם מוסמך‪ ,‬אך מתאפיינים בצרכים דומים‬ ‫לאלו של ילדי ההשמה החוץ ביתית‪.9‬‬ ‫הצעת חוק‬ ‫הפנימיות‪10‬‬ ‫פרק א' – פרשנות ותחולה‬ ‫‪ .1‬מטרת החוק –‬ ‫חוק זה מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים בפנימייה‪ ,‬ואת חובת המדינה להבטיח את טובת‬ ‫הילדים ואת מימוש זכויותיהם‪ ,‬ברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד של האו"ם‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגדרות‬ ‫"אחראי על הילד בהשמה" – ילד שהושם במסגרת של השמה חוץ ביתית‪ ,‬ימונה לו מעת הגיעו‬ ‫למסגרת ההשמה עובד סוציאלי אשר ישמש כאחראי על הילד במסגרת ההשמה‪.‬‬ ‫"בית משפט" – כהגדרתו בחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך – ‪ ,5697‬ולרבות בית משפט לענייני‬ ‫משפחה בשבתו כבית משפט לנוער‪.‬‬ ‫"גורם מפעיל של מסגרת השמה" או "גורם מפעיל" – תאגיד מכל סוג שהוא אשר בבעלותו או‬ ‫בניהולו או שניהם גם יחד‪ ,‬מסגרת השמה אחת או יותר‪ ,‬לרבות תאגיד אשר זכה במכרז של המשרד‬ ‫בהפעלת מסגרות השמה מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫"המדינה או מי מטעמה" – לרבות רשויות מקומיות‪.‬‬ ‫"המשרד" – משרד העבודה והרווחה‪.‬‬ ‫"המשרד או מי מטעמו" – לרבות רשויות מקומיות‪.‬‬ ‫"השר" – שר העבודה והרווחה‪.‬‬ ‫"ועדת החלטה" – ועדות החלטה שהוקמו על ידי השר‪ ,‬אשר תפקידן יהיה לתכנן את הטיפול בילד‬ ‫שנשקלת לגביו הוצאתו מביתו ובילד שכבר הוצא מביתו בלא תוכנית טיפול‪ ,‬ולקיים מעקב אחר‬ ‫ביצוע תוכנית הטיפול בעניינו‪ ,‬והכל בהתאם להוראות חוק וועדת החלטה‪ 11,‬וכן תמלא הוועדה‬ ‫תפקידים נוספים שיוטלו עליה על פי כל דין ונוהל‪.‬‬ ‫‪9‬סעיף ‪ 25‬להצעת החוק‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ –Arial‬תוספות‪/‬שינויים להצעת החוק המקורית‪.‬‬ ‫‪11‬כפי שציינו לעיל‪ ,‬מדובר בחוק שאינו קיים‪ ,‬אך הוא נדרש להשלמת התמונה‪ .‬לחלופין‪ ,‬ניתן להפנות להוראה ‪6‬‬ ‫לפרק ‪ 1‬לתקנון העובדים הסוציאליים‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫"ילד" או "ילד בהשמה" – מי שטרם מלאו לו ‪ 51‬שנה או שטרם סיים י"ב כיתות במוסד חינוך‬ ‫כהגדרתו בחוק זכויות התלמיד‪ ,‬ונמצא בהשמה חוץ ביתית כהגדרתה בסעיף ‪ 2‬לחוק זה‪.‬‬ ‫"ילד עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪,‬‬ ‫התשנ"ח – ‪ ,5661‬שטרם מלאו לו ‪ 51‬שנה או שטרם סיים י"ב כיתות במוסד חינוך כהגדרתו בחוק‬ ‫זכויות התלמיד‪ ,‬ונמצא בהשמה חוץ ביתית כהגדרתה בסעיף ‪ 2‬לחוק זה‪.‬‬ ‫"מסגרת השמה חוץ ביתית" – מסגרת השמה חוץ ביתית הינה חלופת בית עבור ילד שנתקבלה לגביו‬ ‫החלטה על ידי גורם מוסמך על פי חוק זה להוציאו מבית הוריו‪ ,‬והאחראית לפעול למען טובת הילד‪,‬‬ ‫וספק לילד את מכלול צרכיו וליישם את זכויותיו בהתאם להוראות חוק זה (להלן גם‪" :‬מסגרת‬ ‫השמה")‪.‬‬ ‫"מעון משפחתי" – מסגרת של השמה חוץ ביתית הפועלת במודל משפחתי עם רישיון כחוק‪ ,‬שהושמו‬ ‫בה בין שישה לשנים עשר ילדים‪.‬‬ ‫"מפקח ארצי על ההשמה" – גורם אשר יהיה אחראי לקיים פיקוח מקצועי והולם על כלל המערך‬ ‫ארצי להשמה החוץ ביתית‪ ,‬ואשר ימונה על ידי השר‪.‬‬ ‫"מפקח על ההשמה" – גורם אשר יהיה אחראי לקיים פיקוח ישיר מקצועי והולם בקרב מסגרות‬ ‫ההשמה החוץ ביתית תחת אחריותו‪ ,‬ואשר ימונה המפקח הארצי על ההשמה באישור השר‪.‬‬ ‫"מפקח על הפנימייה האחראי על הפן הטיפולי"‪– 12‬‬ ‫"עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים‪ ,‬תשנ"ו‪.5669-‬‬ ‫מסגרת של השמה חוץ ביתית בעלת רישיון כחוק‪ ,‬שיש בה למעלה משנים עשר ילדים‪13‬‬ ‫"פנימייה" –‬ ‫ושהושמו בה ילדים לפי חוק זה‪ ,‬לרבות מסגרת כאמור הכוללת אף ילדים שלא הושמו בה על‪-‬פי חוק‬ ‫זה‪ ,‬ושאינה מעון משפחתי‪.‬‬ ‫"צוות הגורם המפעיל" לרבות‪ :‬מנהל הגורם המפעיל‪ ,‬כל אנשי הצוות החינוכי‪ ,‬הטיפולי‪ ,‬הרפואי‬ ‫והמנהלי של הגורם המפעיל‬ ‫"צוות הפנימייה" – לרבות‪ :‬מנהל הפנימייה‪ ,‬כל אנשי הצוות החינוכי‪ ,‬הטיפולי‪ ,‬הרפואי‪ ,‬המנהלי‬ ‫וצוות האחזקה של הפנימייה‪ ,‬וכן מתנדבים לרבות מכוח חוק שירות לאומי‪.‬‬ ‫"קהילת הפנימייה" – הילדים השוהים בפנימייה‪ ,‬הוריהם וצוות הפנימייה‪.‬‬ ‫‪ .2‬השמה חוץ ביתית‬ ‫א‪ .‬השמה חוץ ביתית היא תהליך שבו מתקבלת החלטה על ידי גורם מוסמך על פי חוק זה להוציא‬ ‫ילד מבית הוריו למסגרת השמה חוץ ביתית כהגדרתה להלן‪ ,‬כל עוד הילד נמצא במסגרת השמה‬ ‫חוץ ביתית ועד לחזרתו לבית הוריו‪ ,‬הגיעו לבגרות או מתן צו אימוץ לגביו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מטרת ההשמה החוץ ביתית להבטיח את טובת הילד‪ .‬ככל שהדבר ניתן‪ ,‬ובכפוף לטובת הילד‪,‬‬ ‫תיעשה ההשמה מתוך שאיפה להחזיר את הילד מוקדם ככל האפשר לבית הוריו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ההוצאה מן הבית יכול שתהא לטווח קצר או לטווח ארוך‪.‬‬ ‫‪ 12‬להשלמה ע"י גורמים מקצועיים‪ .‬למנסחי החוק לא ברור מה תהיה חלוקת הסמכויות בין משרד הרווחה לבין משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬וכן מי יהיה המפקח האחראי על הפן הטיפולי‪ .‬לכן‪ ,‬קבעו רק את סוג המפקח שאליו יש לפנות יהיה מינויו‬ ‫אשר יהיה‪ .‬בהעדר מפקח כזה יש לפנות למפקח ההשמה הארצי‪.‬‬ ‫‪13‬ראי הערת פרופ' בן אריה בנספח ‪ 5‬ס' ‪5.2.5‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫‪ .4‬תחולה‬ ‫ילד שהושם בהשמה חוץ ביתית על‪-‬פי חוק זה בפנימייה הכוללת גם ילדים שלא הושמו בה לפי חוק‬ ‫זה‪ ,‬יהיה זכאי במסגרת הפנימייה לכל הזכויות והשירותים שלהם זכאי ילד לפי חוק זה ועל‬ ‫הפנימייה יחולו הוראות חוק זה במלואן בכל הנוגע לילד זה‪.‬‬ ‫‪ .9‬תחולה על מעונות משפחתיים‬ ‫א‪ .‬הוראות חלק זה יחולו אף על מעונות משפחתיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היה ומעון משפחתי מנוהל על ידי גורם מפעיל כהגדרתו בחוק זה‪ ,‬יינתן הרישיון לגורם המפעיל‬ ‫ולא למעון המשפחתי עצמו‪ ,‬והוראות חלק זה יחולו על הגורם המפעיל‪ ,‬ובלבד שנמצא כי כל‬ ‫מעון משפחתי המנוהל על ידי הגורם המפעיל עומד בתנאי הרישיון‪.‬‬ ‫פרק ב' – רישוי‬ ‫‪ .9‬בקשה לרישיון פנימייה‬ ‫א‪ .‬השר יסמיך ממונה על רישוי הפנימיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בקשה לרישיון פנימייה תוגש לממונה על רישוי הפנימיות ותכלול פרטים שייקבעו בתקנות‪,‬‬ ‫לרבות פרטים בדבר מטרת הפנימייה‪ ,‬סוג האוכלוסייה שלה היא מיועדת‪ ,‬תפוסתה‪ ,‬כוח האדם‬ ‫הפועל בה והכשרתו המקצועית והתנאים הפיזיים של הפנימייה‪.‬‬ ‫‪ .7‬רישיון לפנימייה‬ ‫א‪ .‬לא יהא אדם בעלים של פנימייה ולא ינהל אדם פנימייה (להלן‪" :‬מנהל") שיש בה יותר משנים‬ ‫עשר ילדים בהשמה אלא אם קיבל על כך רישיון פנימייה מאת הממונה על רישוי הפנימיות‬ ‫ובהתאם לתנאיו‪ ,‬ולא יפתח אדם פנימייה כל עוד לא ניתן הרישיון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לא ייתן הממונה על רישוי הפנימיות רישיון פנימייה אלא אם כן נוכח שהפנימייה ממלאת אחר‬ ‫התנאים שנקבעו בחוק זה ובתקנותיו‪.‬‬ ‫‪ .1‬הקמת מאגר רישוי‬ ‫לפנימיות‪14‬‬ ‫א‪ .‬השר ימנה אדם אשר יהיה אחראי על מערך רישוי הפנימיות‪ ,‬וכן להקמת והפעלת מאגר‬ ‫ממוחשב שיכלול מידע בדבר רישיונות לפנימיות (להלן‪" :‬הממונה על רישוי הפנימיות")‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כשירות‪ ,‬סמכויות ואחריות הממונה על רישוי הפנימיות ייקבעו בתקנות‪.‬‬ ‫‪ .5‬פנימייה מעורבת‬ ‫הייתה פנימייה משמשת כמקום מגורים לילדים בהשמה ולילדים אחרים‪ ,‬לא יחולו תנאי רישיון‬ ‫הפנימייה‪ ,‬הוראות חוק זה ותקנותיו‪ ,‬אלא על הילדים שבהשמה חוץ ביתית‪ ,‬אלא אם נקבע‬ ‫מפורשות על ידי השר אחרת‪.‬‬ ‫‪ .10‬הודעה על שינוי‬ ‫א‪ .‬מנהל פנימייה יודיע לממונה על רישוי הפנימיות בכל זמן מעת הגשת בקשה לפי סעיף ‪ 4‬וכל עוד‬ ‫רישיון הפנימייה בתוקף על כל שינוי שחל או על כל דבר שיש בו כדי להשליך על רישיון הפנימייה‬ ‫שניתן לו‪ ,‬לרבות פרטים המהווים תנאי לרישיון כאמור בחוק זה ובתקנותיו‪.‬‬ ‫‪14‬ס' ‪ 09‬להצעה המקורית קובע הקמה של מאגר מידע כללי על ילדים בהשמה חוץ ביתית‪ .‬לפי הבנתנו‪ ,‬מדובר בעניין‬ ‫שצפוי להיות מוסדר בחקיקה בהמשך ע"י ח"כ עדי קול‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫ב‪ .‬הודיע מנהל הפנימייה על שינוי כאמור‪ ,‬יבדוק הממונה על רישוי הפנימיות את המידע ואת‬ ‫הצורך לערוך עיון מחודש ברישיון‪ .‬התקיים צורך כאמור יחולו הוראות סעיף ‪ 55‬להלן‪.‬‬ ‫‪ .11‬ביטול רישיון פנימייה וסגירת פנימייה‬ ‫א‪ .‬נוכח השר כי בפנימייה לא נתקיימו התנאים שנקבעו בתקנות או ברישיון‪ ,‬רשאי הוא לדרוש‬ ‫ממנהל הפנימייה מילוי התנאים כאמור תוך תקופה שתיקבע על ידיו; לא מילא מנהל הפנימייה‬ ‫אחר התנאים תוך אותה תקופה‪ ,‬רשאי השר לבטל את הרישיון‪ ,‬ואם מצא כי הדבר דרוש לטובת‬ ‫הילדים השוהים בפנימייה‪ ,‬להורות על סגירת הפנימייה‪ .‬נוכח השר כי פנימייה פועלת ללא‬ ‫רישיון במשך תקופה העולה על ‪ X‬ימים‪ 15,‬יורה על סגירתה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הורה השר כאמור בס"ק (א) לעיל‪ ,‬תיסגר הפנימייה מיד בפני קבלת ילדים חדשים‪ ,‬והילדים‬ ‫השוהים בה יוחזרו לביתם או יועברו למסגרת אחרת של השמה חוץ ביתית‪ ,‬והכל בכפוף‬ ‫לטובתם וכפוך להחלטה שתקבל בעניין כל אחד מהם ועדת החלטה שתתכנס לשם החלטה‬ ‫בעניין זה; כן רשאי השר להורות כי הילדים השוהים בה ימשיכו לשהות בפנימייה עד שייווצרו‬ ‫התנאים המתאימים להעברתם למסגרות אחרות של השמה כאמור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬השר יקבע לוחות זמנים לדרכי הביצוע שעליהן יורה‪ ,‬התואמים את טובת הילדים בנסיבות‬ ‫העניין‪ ,‬ויפקח על ביצוען במסגרת לוחות הזמנים שנקבעו להן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הורה השר כאמור בס"ק (א) יהא רשאי להטיל את ביצוע האמור בס"ק (ב) על רשות שיקבע או‬ ‫על מנהל הפנימייה‪ ,‬וייתן להם הוראות בדבר דרכי ביצוע‪.‬‬ ‫‪ .13‬ערר‬ ‫הורה השר כאמור בס' ‪ 55‬לעיל‪ ,‬רשאי המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מן היום שבו נמסגרה לו‬ ‫ההוראה‪ ,‬לערור עליה בפני בית משפט השלום; אין בהגשת הערר כדי לעכב את ביצוע ההוראה אלא‬ ‫אם כן קבע בית המשפט אחרת‪.‬‬ ‫‪ .12‬צו שיפוטי לביטול רישיון פנימייה‬ ‫א‪ .‬הוגש כתב אישום על עבירה לפי ס' ‪ ,55‬רשאי בית המשפט על‪-‬פי בקשת התובע לצוות על סגירת‬ ‫הפנימייה עד לסיום ההליכים המשפטיים אם ראה שהדבר דרוש לטובת הילדים השוהים‬ ‫בפנימייה‪ ,‬ובלבד שיימצא לכל הילדים סידור חלופי התואם את טובתם‪ ,‬בין בדרך של החזרתם‬ ‫לביתם עד למציאת סידור הולם עבורם ובין בדרך של מציאת מסגרת השמה אחרת עבורם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בית משפט הדן בערר לפי ס' ‪ 52‬לעיל או בעבירה לפי ס' ‪ 55‬לעיל רשאי לצוות על ביטול רישיון‬ ‫הפנימייה‪.‬‬ ‫‪ .14‬ביצוע‬ ‫א‪ .‬בית משפט רשאי להטיל בצו את ביצוע סגירת הפנימייה על רשות שיקבע או על מנהל הפנימייה‬ ‫ולתת להם הוראות בדבר דרכי הביצוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוטלה סגירת פנימייה על מנהל הפנימייה והוא לא ביצע את הצו שהוטל עליו‪ ,‬דינו – מאסר‬ ‫שישה חודשים ומאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי המצאת הצו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על אף האמור בכל חוק יהיו עבירות לפי סעיף זה עוונות לכל דבר‪.‬‬ ‫‪ .19‬ביצוע ותקנות‬ ‫‪15‬להשלמה ע"י גורמים מקצועיים‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫א‪ .‬השר יתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של פרק זה לרבות תקנות בדבר‪:‬‬ ‫‪ )5‬תקופת רישיונות ותנאיהם;‬ ‫‪ )2‬תנאי המגורים בפנימיות;‬ ‫‪ )2‬תנאי החזקת הילדים בפנימייה;‬ ‫‪ )4‬אמצעי בטיחות של מתקנים ושירותים של פנימיות;‬ ‫‪ )1‬תקן עובדי פנימיות והכשרתם;‬ ‫‪ )9‬תנאי כשירותם של מנהלי פנימיות;‬ ‫‪ )0‬דרכי הפיקוח על פנימיות;‬ ‫‪ )1‬אגרה בעד מתן רישיון או חידושו;‬ ‫ב‪ .‬לא יתקין השר תקנות בדבר תקן עובדי פנימיות והכשרתם ותנאי כשירותם של מנהלי פנימיות‪,‬‬ ‫אלא בהתייעצות עם ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של‬ ‫הכנסת‪16.‬‬ ‫פרק ג' – אחריות הפנימייה‬ ‫‪ .19‬אחריות וחובות הפנימייה‬ ‫א‪ .‬למנהל הפנימייה ולצוותה תהיה האחריות והחובה לקדם את טובתו של ילד שהושם במסגרתה‪,‬‬ ‫לטפל בו‪ ,‬להשגיח עליו ולדאוג לצרכיו ולהתפתחותו‪ ,‬והכל בהתאם להוראות חוק זה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אין בכל דבר האמור בס"ק (א) כדי לגרוע מאחריות המנהל על‪-‬פי כל‬ ‫דין‪17.‬‬ ‫ג‪ .‬בכל עניין ינהגו מנהלי הפנימייה וצוותה לטובת הילד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪ )5‬בעת שהותו של הילד בפנימייה‪ ,‬ינוהלו ענייני היומיום של הילד על ידי האחראי על הילד‬ ‫בהשמה‪ .‬במסגרת זו יהיה האחראי על הילד בהשמה מוסמך לאשר פעולות של הילד ולייצגו‬ ‫בכל עניין הקשור בחיי היומיום שלו‪ ,‬לרבות בעניינים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק‬ ‫זה‪ ,‬אלא אם הוגבלה סמכותו לעניין מסוים‪ ,‬בין מכוח ההסכם שבין הורי הילד לבין‬ ‫הפנימייה‪ ,‬ובין מכוח צו שיפוטי‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬ ‫‪ )2‬בעת שהיית ילד שהושם בפנימייה עם הוריו‪ ,‬לא יהיו הורים מוסמכים לאשר פעולות שביצע‬ ‫הילד או לייצגו בעניינים החורגים מן הטיפול היומיומי והשוטף שלהם בו‪ ,‬הנדרש במהלך‬ ‫שהותו עימם‪ .‬נדרשו הוריו לנקוט בפעולה או לייצג את הילד בעניינים כאמור‪ ,‬יעשו כן לאחר‬ ‫תיאום הדבר עם האחראי על הילד בהשמה‪ .‬חלקו הורי הילד על עמדת האחראי על הילד‬ ‫בהשמה בעניין‪ ,‬יחולו הוראות ס"ק (ה) להלן בשינויים המחויבים‪ .‬הוראות ס"ק (‪ )5‬בכל‬ ‫הנוגע לסמכות האחראי על הילד בהשמה על‪-‬פי התוספת הראשונה לחוק זה יחולו אף בעת‬ ‫שהיית הילד עם הוריו‪ .‬על אף האמור‪ ,‬בעת שהייתו עימם יהיו הוריו מוסמכים ליתן‬ ‫הסכמתם לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי שגרתי בו כאמור בס"ק (‪ )2‬לתוספת הראשונה‪.‬‬ ‫‪16‬הועדה האחראית נכון להיום‪.‬‬ ‫‪17‬הופרד מס"ק א‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫ה‪ .‬בעניינים המפורטים בסעיפים (‪ )5‬ו‪ )2(-‬לתוספת הראשונה לחוק זה‪ ,‬ובעניינים אחרים אשר‬ ‫יפורטו בהסכם עם הפנימייה‪ ,‬תחול על האחראי על הילד בהשמה החובה ליידע את הורי הילד‬ ‫זמן סביר מראש על תכוניותיו באשר לילד או על כוונתו לאשר פעולה של הילד או לייצגו‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪ )5‬על אף האמור לעיל‪ ,‬הודיע הורה לפנימייה כי הוא מתנגד להפעלת אחת מן הסמכויות‬ ‫המנויות בתוספת הראשונה או להפעלתה באופן מסוים‪ ,‬ולא הגיעו מנהל הפנימייה או מי‬ ‫שהוסמך לדבר מטעמו לכדי הסכמה עם ההורה‪ ,‬יודיע מנהל הפנימייה על הדבר למפקח על‬ ‫ההשמה האחראי על פנימייתו‪ ,‬והמפקח יפעל להבאת הצדדים לכלל הסכמה באשר לאופן‬ ‫הפעלת הסמכות‪ ,‬בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫‪ )2‬לא הגיעו הצדדים לכדי הסכמה‪ ,‬יחליט המפקח בעניין‪.‬‬ ‫‪ )2‬לא קיבל מי מן הצדדים את הכרעת המפקח‪ ,‬יוכל לבקש להביא את העניין לדיון בפני‬ ‫המפקח הארצי על ההשמה או מי מטעמו‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מנהל פנימייה או כל אדם מטעמו או מצוות הפנימייה לא יהיה מוסמך לאשר פעולות של ילד‬ ‫אשר הושם בפנימייה או לייצגו בעניינים המנויים בתוספת השנייה‪.‬‬ ‫‪ .17‬תשלומים לפנימייה‬ ‫מסגרת השמה תקבל מן המשרד או מי מטעמו תשלומים ומקדמות באופן‪ ,‬בעיתוי ובהיקף אשר‬ ‫יאפשרו לה לספק את כל צרכי הילדים שבהשמה במסגרתה‪ ,‬לרבות צרכים ייחודיים‪ ,‬ולהבטיח את‬ ‫טובתם‪ ,‬והכל בהתאם להוראות כל דין‪.‬‬ ‫‪ .11‬נוכחות ילדים בפנימייה וזמינות הפנימייה‬ ‫א‪ .‬באחריות הפנימייה לאפשר לילדים השוהים בה בהשמה לשהות בפנימייה במשך כל ימות השנה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בתקופות שבהן נדרשת הפנימייה לסגור את מבנה הפנימייה לפרק זמן קצוב למטרות כגון‪:‬‬ ‫חופשה או תחזוקת מבניה‪ ,‬ושאין ביכולתה בהן לאפשר לילדים בהשמה השוהים בה להישאר‬ ‫בפנימייה‪ ,‬חובת הפנימייה למצוא לילדים שלא ניתן שישהו בבית הוריהם בתקופה זו בהתאם‬ ‫לתוכנית הטיפול שלהם‪ ,‬מסגרת חלופית הולמת העומדת בהוראות חוק זה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬באחריות מנהל הפנימייה או מי מטעמו שנקבע כאחראי לדבר‪ ,‬לדעת בכל עת היכן נמצא כל ילד‬ ‫בהשמה שהושם בפנימייתו – אם נמצא הוא בפנימייה או מחוצה לה ואם מחוצה לה – היכן‪.‬‬ ‫‪ .15‬מיון כוח אדם‬ ‫א‪ .‬פנימייה תקיים תהליכי מיון לגבי אנשי צוות הפנימייה‪ ,‬על‪-‬פי נהלים שתקבע בעניין בהתאם‬ ‫להוראות כל דין‪ ,‬ותקנות שיקבע השר מכוח חוק זה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לא יועסק איש צוות בפנימייה‪ ,‬אלא אם נתקיימו לגביו הוראות כל דין ביחס לתנאי כשירותו‪,‬‬ ‫סמכויותיו ותפקידו‪ ,‬וכן בטרם נבדק כי לא הורשע בעבר בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת‬ ‫השלישית לחוק זה ושלא נקבע על ידי בית משפט מוסמך כי ביצע עבירה מעבירות אלו; בדיקה‬ ‫כאמור תיערך לכל אנשי הצוות אחת לתקופה כפי שתיקבע על ידי השר בתקנות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוראות ס"ק (ב) לעיל יחולו אף על האנשים‬ ‫הבאים‪18:‬‬ ‫‪ )5‬בני משפחה של איש הצוות ככל שהם מתגוררים עמו בפנימייה;‬ ‫‪18‬הופרד מס"ק ב‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫‪ )2‬כל בני משפחה במשפחות מארחות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המפקח על ההשמה יפקח על ביצוע בדיקה תקופתית כאמור בס"ק (ב) בקרב הפנימיות‬ ‫שבאחריותו‬ ‫‪ .30‬משפחה מארחת‬ ‫א‪ .‬פנימייה תפעל ככל יכולתה על מנת שילדים שאין באפשרותם לשהות בביתם בזמן חופשה לא‬ ‫יישארו בפנימייה במועדים אלו‪ ,‬אלא ישהו אצל משפחות מארחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פנימייה תאתר‪ ,‬תמיין‪ ,‬תכשיר ותפקח על משפחות אשר ישמשו כמשפחות מארחות לילדים‬ ‫בפנימייה אשר אין באפשרותם לשהות בביתם בזמן חופשה מן הפנימייה‪ ,‬והכל בהתאם לתקנות‬ ‫שיקבע השר או מי מטעמו לעניין זה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המפקח על ההשמה יפקח על תהליך המיון וההכשרה של המשפחות המארחות הנדרש‬ ‫בס"ק (ב)‪ ,‬שמבצעות הפנימיות שבאחריותו‬ ‫פרק ד' – התנהלות שוטפת של הפנימייה ואמצעי משמעת‬ ‫‪ .31‬תקנון‬ ‫א‪ .‬פנימייה תקבע תקנון מפורט שיכלול את מטרות הפנימייה‪ ,‬אחריות חובות וזכויות חברי קהילת‬ ‫הפנימייה בכל תחומי החיים הנוגעים לפעילות במסגרתה‪ ,‬נוהלי הפעולה במקרים של הפרת‬ ‫חובות ופגיעה בזכויות חברי הקהילה ואת כללי המשמעת שיונהגו בה במטרה ליישם את‬ ‫מטרותיה ובהתאם להוראות כל דין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התקנון יתאים לרוח הפנימייה‪ ,‬לאופייה ולצרכיה‪ ,‬להוראות נהלים של המשרדים הרלבנטיים‬ ‫ולהוראות כל דין‪.‬‬ ‫‪ .33‬אופן קביעת התקנון‪ ,‬הפצתו ושינויו‬ ‫א‪ .‬התקנון ייכתב במשותף על ידי חברי קהילת הפנימייה או נציגיהם הנבחרים‪ ,‬יופץ בין כל חברי‬ ‫קהילת הפנימייה‪ ,‬יילמד בה והוראותיו יפורסמו במקום בולט בפנימייה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התקנון ייבחן מדי שנה‪ ,‬ותינתן לחברי קהילת הפנימייה הזדמנות לשנותו ולעדכנו לפי הצורך‪.‬‬ ‫‪ .32‬השתתפות בפנימייה‬ ‫א‪ .‬הזכות להשתתפות‪ 19‬תיושם בפנימייה הן ביחס לעניינים המשפיעים על חיי הילד באופן אישי‬ ‫והן ביחס לעניינים המשפעים על הילד בשל היותו חלק מקבוצת הילדים החיים בפנימייה‪.‬‬ ‫"הזכות להשתתפות" – זכותו של כל ילד להביע רצונותיו‪ ,‬רגשותיו‪ ,‬דעותיו‪ ,‬ועמדתו בעניין‬ ‫הנדון‪ ,‬ולהישמע בחופשיות בכל עניין הנוגע‬ ‫לו‪20.‬‬ ‫ב‪ .‬בין היתר תיושם הזכות להשתתפות במידת האפשר ביחס לקביעת סדר היום בפנימייה‪ ,‬קביעת‬ ‫מדיניות הפנימייה בתחומים שונים וקביעת הפעילות החברתית ופעילות הפנאי בפנימייה‪.‬‬ ‫‪19‬בהצעה המקורית נכתב "הזכות להשתתפות כהגדרתה בחוק זה"‪ .‬מדובר בסעיף ארוך שלו ‪ 1‬תתי סעיפים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫מתקשר להערה ‪ 2‬של פרופ' אשר בן אריה (ראי בנספחים)‪.‬‬ ‫‪20‬לדעתנו‪ ,‬הגדרה זו אינה מספיקה למימוש הזכות בצורה המיטבית‪ ,‬ועל כן צירפנו את המשך הסעיף תחת‬ ‫הנספחים‪.‬‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫ג‪ .‬למטרה זו‪ ,‬תקים הפנימייה בין היתר גופים ומנגנונים ליישום זכותם של ילדים בכל גיל‬ ‫להשתתפות‪21.‬‬ ‫‪ .34‬ליווי ילד אל הפנימייה וממנה‬ ‫להבטחת זכותם של הילדים בהשמה לביטחון ולבטיחות‪ ,‬יהא מנהל הפנימייה אחראי לדאוג‬ ‫לסידורי יציאה וחזרה הולמים של ילדה הפנימייה ממנה ואליה‪ ,‬והכל בהתאם לגילם‪ ,‬לכישוריהם‬ ‫המתפתחים ולצורכיהם הייחודיים‪.‬‬ ‫‪ .39‬הגבלה על אמצעי משמעת‬ ‫ליישום זכותם של הילדים בפנימייה‬ ‫להגנה‪ 22‬זה‬ ‫יחולו ההוראות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬אמצעי משמעת שיינקטו כנגד ילד בהשמה יינקטו תוך שמירה על כבודו;‬ ‫ב‪ .‬אמצעי המשמעת בפנימייה יהיו אמצעי משמעת חינוכיים‬ ‫וטיפוליים;‪23‬‬ ‫ג‪ .‬לא יינקטו כנגד ילד בפנימייה אמצעי משמעת העלולים לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי;‬ ‫ד‪ .‬לא יינקטו כנגד ילד בפנימייה אמצעי משמעת בשל מעשה או מחדל של הורהו;‬ ‫ה‪ .‬אמצעי המשמעת יינקטו לאחר שיחה עם הילד שבמסגרתה תוסבר לו הסיבה לנקיטתם ולאחר‬ ‫שתינתן לילד הזדמנות להתייחס לסיבה ולעונש הצפוי בגינה;‬ ‫ו‪ .‬לא יינקטו כלפי ילד אמצעי משמעת אלא אם כן‪:‬‬ ‫‪ )5‬האמצעים יהיו מותאמים להפרת המשמעת בתוכנם ובחומרתם;‬ ‫‪ )2‬האמצעים יהיו מוגבלים בזמן;‬ ‫‪ )2‬המעשה נקבע במפורש כהפרת משמעת‪.‬‬ ‫ז‪ .‬לא תישלל או תוגבל זכותו של ילד לקשר עם הוריו ועם בני משפחתו כאמצעי משמעת‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה לא יישללו מילד ביקורים בביתו‪ ,‬ביקורים של משפחתו בפנימייה ולא יישללו ממנו דרכי‬ ‫תקשורת עימם כגון באמצעות הטלפון‪ ,‬הדואר או המחשב;‬ ‫ח‪ .‬לא יישלל מילד מזון או שתייה כאמצעי משמעת‪.‬‬ ‫‪ .39‬אמצעי טיפול והגנה מיוחדים‬ ‫א‪ .‬לא יוחזק ילד כאמצעי משמעת בחדר סגור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במצבים חריגים ביותר יותר להחזיק ילד בחדר שייוחד לדבר בשל צורך להגן על ילדים אחרים‬ ‫מפני פגיעתו בהם או מפני פגיעתו בעצמו‪ ,‬ובהתאם לתנאים ולהוראות שיקבע השר לעניין זה‬ ‫בתקנות לרבות בכל הנוגע לאנשים המורשים להפעיל אמצעי זה‪ ,‬והכל בהתאם להוראות כל דין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לא יוחזק ילד באחיזה מרסנת‪ ,‬אלא בהתקיים צורך להגן על ילדים אחרים מפני פגיעתו בהם‬ ‫או מפני פגיעתו בעצמו‪ ,‬ובהתאם לתנאים ולהוראות שיקבע השר לעניין זה בתקנות לרבות בכל‬ ‫הנוגע לאנשים המורשים להפעיל אמצעי זה ולהכשרתם‪ ,‬והכל בהתאם להוראות כל דין‪.‬‬ ‫‪21‬הופרד מס"ק ב‪.‬‬ ‫‪22‬בהצעה המקורית נכתב "לפי ס' ‪ 1‬לחוק זה"‪ .‬ס' ‪ 1‬להצעה המקורית מגדיר את הזכות להתפתחות‪ ,‬ואילו ס' ‪6‬‬ ‫להצעה המקורית מגדיר את הזכות להגנה‪ .‬הסעיף קובע‪" :‬זכותו של כל ילד להיות מוגן מפני כל צורה של ניצול‬ ‫ופגיעה‪ ,‬לרבות פגיעה פיזית‪ ,‬נפשית‪ ,‬הזנחה והתעללות‪ ,‬וכן להיות מוגן מפני כל צורה של טיפול אכזרי‪ ,‬בלתי אנושי‬ ‫או משפיל‪ ,‬ושל ענישה גופנית‪ ,‬נפשית או משפילה‪ .‬ניתן להכניס הגדרה זו בתחילת סעיף ‪ 21‬להצעה‪ .‬אפשרות נוספת‬ ‫היא לחוקק את חוק הילד (חלק ‪ I‬להצעת החוק המקורית) כפי שציינו לעיל‪.‬‬ ‫‪ 23‬יש להגדיר בחוק מהם "אמצעי משמעת חינוכיים טיפוליים‪ ,‬או לחלופין לקבוע כי השר יקבע בתקנות‪ .‬בחרנו שלא‬ ‫להגדיר בעצמנו מהם אמצעים אלו‪ ,‬על מנת שהגדרה זו תושלם ע"י גורמי מקצוע‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫פרק ה' – השמה בפנימייה בחירום‬ ‫‪ .37‬פנימיית חירום‬ ‫א‪ .‬פנימיית חירום הינה פנימייה המשמשת ילדים בשעת משבר אשר נדרש להם סידור מגורים‬ ‫חלופי מידי‪ ,‬בהתראה קצרה או ללא כל התראה‪ ,‬לתקופה זמנית‪ ,‬בשל חשש לשלומם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פנימייה המשמשת כפנימיית חירום תחזיק ברישיון פנימייה המציין כי אושרה לשמש כפנימיית‬ ‫חירום בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק זה ובתקנותיו‪.‬‬ ‫‪ .31‬אחריות וחובות הפנימייה בחירום‬ ‫הושם ילד בפנימיית חירום כאמור בסעיף ‪ 20‬לעיל‪ ,‬יחולו הוראות סעיף ‪ 59‬בכפוף למתחייב מאופי‬ ‫ההשמה בפנימייה כפנימיית חירום‪ ,‬שהינה זמנית‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬לא ינקוט האחראי על הילד בהשמה‬ ‫או האחראי הזמני על הילד בהשמה‪ ,‬אם מונה לו כבר אחראי שכזה‪ ,‬בפעולה שאין הכרח בנקיטתה‬ ‫בפרק הזמן שבו שוהה הילד בפנימייה בחירום‪ ,‬לרבות פעולה מכוח סעיף ‪(59‬ג) לחוק‪.‬‬ ‫‪ .35‬השמה בפנימיית חירום‬ ‫א‪ .‬ראה עובד סוציאלי‪ 24‬כי יש לפעול בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪ ,‬התש"ך –‬ ‫‪ ,5697‬לגבי ילד אשר נדרשה הוצאתו מביתו או ממסגרת אחרת שבה שהה‪ ,‬יכול העובד‬ ‫הסוציאלי‪25‬‬ ‫לקבוע את השמתו של הילד בפנימיית חירום עד לקבלת החלטה בדבר מקום‬ ‫ההשמה המתאים לו‪ ,‬ותכנון תוכנית טיפול עבורו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העובד הסוציאלי‪ 26‬יבקר את הילד בתוך עשרים וארבע שעות ממועד השמתו בפנימיית החירום‪,‬‬ ‫ובמידה וישאיר את הילד בפנימיית החירום לפרק זמן נוסף‪ ,‬ישוב ויבקרו לכל המאוחר בתוך‬ ‫שבעים ושתיים שעות נוספות‪.‬‬ ‫‪ .20‬דיון בעניינו של ילד שהושם בפנימיית חירום‬ ‫א‪ .‬עניינו של ילד שהושם בפנימיית חירום כאמור‪ ,‬יובא לדיון בוועדת החלטה לכל המאוחר בתוך‬ ‫שבוע ימים ממועד השמתו בה‪ .‬ועדת החלטה תקבע תוכנית טיפול עבור הילד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לא יושאר ילד בפנימיית חירום למשך יותר משבעה ימים‪ ,‬אלא אם נתקבלה החלטה של ועדת‬ ‫החלטה או של בית משפט‪ ,‬לפי העניין ובהתאם לחוק‪ ,‬כי יש מקום להשאירו בפנימיית החירום‬ ‫לפרק זמן נוסף‪ ,‬כפי שייקבע בהחלטה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לא יושאר ילד בפנימיית חירום לפרק זמן שיעלה על חודש ימים‪ ,‬אלא אם נקבע על ידי ועדת‬ ‫החלטה כי יש להפוך את השמת הילד בפנימייה מהשמת חירום להשמה רגילה‪ ,‬ובתנאי‬ ‫שהפנימייה משמשת גם כפנימייה רגילה‪ ,‬וועדת החלטה הורתה על נקיטת כל הפעולות הנדרשות‬ ‫לאור שינוי זה וקבעה את האחראים והמועדים לביצוען‪.‬‬ ‫‪24‬בהצעה המקורית נכתב "פקיד סעד"‪ .‬עם זאת הגדרת פקיד הסעד נמחקה מהוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪.‬‬ ‫הוחלף בחוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"א‪2757-‬‬ ‫‪25‬שם‪.‬‬ ‫‪26‬שם‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫פרק ו' – מעקב ובקרה אחר ילדים בפנימיות‬ ‫לצרכי פרק זה‪:‬‬ ‫"ילד" – מי שטרם מלאו לו ‪ 51‬שנה או טרם סיים י"ב כיתות במוסד חינוך כהגדרתו בחוק זכויות התלמיד‪,‬‬ ‫תשס"א‪ 0222-‬ושאינו נמצא בהשמה חוץ ביתית כהגדרה בסעיף ‪ 2‬לחוק זה‪.‬‬ ‫"פנימייה" – לרבות מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬תשכ"ה‪ ,5691-‬המשמש לילדים כהגדרתם‬ ‫בפרק זה‪.‬‬ ‫‪ .21‬הערכה ראשונית‬ ‫פנימייה תבצע לגבי כל ילד הערכה של הילד‪ ,‬יכולתו‪ ,‬צרכיו ומצבו‪ ,‬טרם קבלתו אליה או סמוך לה‪.‬‬ ‫‪ .23‬הערכת מצבו של הילד וצרכיו‬ ‫א‪ .‬לכל הפחות‪ ,‬אחת לשנה תתבצע לגבי כל ילד הנמצא בפנימייה הערכה בדבר יכולותיו צרכיו‬ ‫ומצבו (להלן‪" :‬הערכה שנתית")‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היה ונמצא בהערכה הראשונית או במהלך שהותו של הילד בפנימייה‪ ,‬כי מתקיימים לגביו‬ ‫לכאורה נתונים אשר יש בהם כדי להוות עילות להבאתו בפני ועדת החלטה לשם שקילת השמתו‬ ‫מחוץ לביתו בהליך על‪ -‬פי חוק זה‪ ,‬ידווח מנהל הפנימייה על העניין למפקח האחראי על הפן‬ ‫הטיפולי בפנימייה‪ ,‬ואם אין בנמצא כזה‪ ,‬למפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית‪.‬‬ ‫‪ .22‬מתן מענה ראוי לצרכים‬ ‫א‪ .‬מפקח שקיבל דיווח מאת מנהל הפנימייה על הימצאותו של ילד בעל מאפיינים כאמור בסעיף‬ ‫‪(22‬ב) לעיל‪ ,‬יקבל החלטה תוך התייעצות עם מנהל הפנימייה ומי מטעמו‪ ,‬האם התמלאו התנאים‬ ‫לפני חוק וועדת החלטה‪ 27‬להפניית הילד לוועדת החלטה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הופנה הילד לוועדת החלטה – תפעל הפנימייה בהתאם להוראות ועדת ההחלטה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוחלט שלא להפנות הילד לוועדת החלטה‪ ,‬באחריות מנהל הפנימייה לתכנן עבור הילד תוכנית‬ ‫אשר מטרתה להבטיח מתן מענה מלא לצרכיו של הילד כפי שאותרו‪ ,‬בפרק זמן סביר ומתאים‬ ‫על‪-‬פי צרכיו ומצבו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬באחריות המפקח לעקוב אחר ביצוע התוכנית ואחר השגת יעדיה‪ ,‬ולפעול לשינויה במקום שלא‬ ‫השיגה יעדיה בפרק הזמן שהוגדר להם‪.‬‬ ‫ה‪ .‬לא השיגה התוכנית את יעדיה בפרק הזמן שהוגדר להם‪ ,‬וסבר המפקח כי טובה הילד מחייבת‬ ‫הפנייתו לוועדת החלטה‪ ,‬יפעל להבאת עניינו בפני ועדת החלטה ללא דיחוי‪28.‬‬ ‫תוספת ראשונה – לעניין סעיף ‪19‬‬ ‫‪ )5‬מתן הסכמה לטיפול פסיכולוגי באישור האחראי על הילד בהשמה‪.‬‬ ‫‪ )2‬מתן הסכמה לבדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות‪ ,‬בכפוף להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪,‬‬ ‫התש"ך – ‪ ,5697‬והוראות חוק לטיפול בחולי נפש‪ ,‬התשנ"א – ‪ ,5665‬בעניין זה‪.‬‬ ‫‪27‬כפי שציינו לעיל‪ ,‬מדובר בחוק שאינו קיים‪ ,‬אך הוא נדרש להשלמת התמונה‪ .‬לחלופין‪ ,‬ניתן להפנות להוראה ‪6‬‬ ‫לפרק ‪ 1‬לתקנון העובדים הסוציאליים‪.‬‬ ‫‪28‬הופרד מס"ק ד‪.‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫‪ )2‬מתן הסכמה לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי שגרתיים‪ ,‬לרבות בדיקות דם וחיסונים הניתנים לכל‬ ‫ילדי ישראל‪.‬‬ ‫‪ )4‬מתן הסכמה לאבחון וליפול מקובל בליקויי למידה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬דיבור וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ )1‬בחירת חוגים שבהם ישתתף הקטן במהלך שהייתו בבית הספר או בשעות הפנאי שלו‪.‬‬ ‫תוספת שנייה – לעניין סעיף ‪19‬‬ ‫‪ )5‬שינוי שם של קטין לפי סעיפים ‪ 52‬ו‪ 54 -‬לחוק השמות התשט"ז – ‪.5619‬‬ ‫‪ )2‬מתן הסכמה לאימוץ לפי סעיפים ‪ 1‬ו‪ 6 -‬לחוק אימוץ ילדים‪ ,‬התשמ"א – ‪.5615‬‬ ‫‪ )2‬מתן הסכמה להוצאת דרכון קטין‪.‬‬ ‫‪ )4‬הוצאת הקטין מן הארץ‪.‬‬ ‫‪ )1‬מתן הסכמה להמרת דתו של קטין לפי סעיף ‪52‬א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪,‬‬ ‫התשכ"צ – ‪( 5692‬להלן‪" :‬חוק הכשרות המשפטית")‪.‬‬ ‫‪ )9‬אישור פעולות של קטין לפי סעיף ‪ 27‬לחוק הכשרות המשפטית‪.‬‬ ‫‪ )0‬אישור פעולות הקטין או ייצוגו בעניינים הנוגעים לרכושו‪.‬‬ ‫‪ )1‬בחירת הזרם החינוכי שבו ילמד הקטין (ממלכתי‪ ,‬ממלכתי דתי או עצמאי)‪.‬‬ ‫‪ )6‬מתן הסכמה לטיפול רפואי מן הטיפולים המנויים בתוספת לחוק זכויות החולה‪ ,‬התשנ"ו – ‪,5669‬‬ ‫או לטיפול רפואי שמטרתו הצלת חיים או הצלת איבר מאיברי הגוף‪.‬‬ ‫‪ )57‬מתן הסכמה לטיפול או אשפוז פסיכיאטרי‪.‬‬ ‫‪ )55‬מתן הסכמה לקבלת רישיון נהיגה‪.‬‬ ‫‪ )52‬הפניה לוועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים)‪ ,‬התשכ"ט – ‪ 5696‬והפניה לוועדת השמה לפי‬ ‫חוק מיוחד‪ ,‬התשמ"ח – ‪.5611‬‬ ‫תוספת שלישית – לעניין סעיף ‪15‬‬ ‫עבירה לפי פרק ח' – סימן ט'‪ ,‬סימן י'‪ ,‬סימן י"ב ופרק י' לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז – ‪.5600‬‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫נספח‪ :‬חוות דעת אנשי אקדמיה ומומחים‬ ‫‪ .5‬חוות דעתו של פרופ' אשר בן אריה‪ ,‬מנכ"ל מכון חרוב (מכון שמטרתו לפתח ידע ותכניות למידה‬ ‫מתקדמות בתחום של ילדים אשר עברו התעללות והזנחה במשפחותיהם)‪.‬‬ ‫‪ .5.5‬סבור כי החוק עדיין מתאים‪.‬‬ ‫‪ .5.2‬מציין שלוש נקודות לחיזוק‪:‬‬ ‫‪ .5.2.5‬טוען כי הרף התחתון להכרזה על פנימייה צריך להיות רף דומה לזה של משפחתון‪ ,‬קרי ‪1‬‬ ‫ילדים‪ ,‬מהסיבה שגם ילדים במסגרות קטנות זקוקים לפיקוח על המסגרת‪.‬‬ ‫‪.5.2.2‬לדעתו‪ ,‬החוק מדבר רבות על טובת הילד‪ .‬אבל זו ניתנת לפרוש בצורה פטרנליסטית‪ .‬חסרה לו‬ ‫התייחסות מפורשת לזכות הילד ובעיקר לזכות להשתתפות בהליכים השונים כולל בניהול‬ ‫הפנימיה‪ .‬בהקשר זה חשוב לציין שהשתתפות אין משמעותה מתן זכות החלטה‪ ,‬אלא לקיחת‬ ‫עמדת הילד בחשבון‪.‬‬ ‫‪.5.2.2‬נדרש דגש חזק יותר למוסד נציב הקבילות של הילדים‪ .‬ילדים במצוקה בכלל‪ ,‬ואלו בפנימייה‬ ‫בפרט נעדרים עורף שידאג להם ולזכויותיהם‪ .‬הפעלה של אומבודסמן חזק הן בפנימיות עצמן‬ ‫והם ארצי הינה תנאי הכרחי‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוות דעתה של פרופ' בלהה דודזון ערד‪ ,‬ראש המחלקה לעבודה סוציאלית באוני' ת"א‪.‬‬ ‫‪ .2.5‬התרשמה מאד מהיקף העבודה שהוקדשה לכתיבת ההצעה המקורית‪ ,‬כמו גם מההתייחסות‬ ‫המעמיקה של ההצעה לסוגיה של השמה חוץ ביתית‪.‬‬ ‫‪ .2.2‬לדעתה‪ ,‬יש הפסד גדול בפרוק ההצעה לחלקים‪ .‬מניחה כי החלוקה קשורה בשיקולים תקציביים‪,‬‬ ‫אך לדעתה חשוב לתת את הדעת לכך שהדבר יפגע בכל הטיפול בנושא ההשמה החוץ ביתית‪.‬‬ ‫‪ .2.2‬מדגישה את העובדה שההצעה המקורית אינה מתייחסת לנושא התקינה‪ .‬מציינת כי מצב התקינה‬ ‫והמעמסה של כל מי שמעורב ביישום החוק החמיר מאד בשנים האחרונות‪ .‬לדעתה‪ ,‬אי התייחסות‬ ‫לנושא התקינה יעקר את ההצעה‪ .‬לדוגמא‪ :‬ההצעה מתייחסת לצורך בביקורים אצל הילד שהושם‬ ‫בפנימייה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) – ב‪ 57-‬השנים שחלפו מניסוח ההצעה מצב התקינה‬ ‫או המעמסה‪ ,‬הורע בצורה קיצונית‪ .‬כיום המעמסה המוטלת על העובדות הסוציאליות במחלקות‬ ‫הרווחה ‪ -‬העובדות הסוציאליות לחוק הנוער (פקידות הסעד) כבדה באופן משמעותי מזו שהייתה‬ ‫מוטלת עליהם לפני כ‪ 10-‬שנים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הן אינן יכולות לבקר או לפגוש את הילד שהן‬ ‫החליטו להוציא מהבית (בצל החוק או בתוקף החוק)‪.‬‬ ‫‪ .2.4‬ההצעה אומנם מתייחסת לנושא בסעיף ‪(20‬א) בהקשר של פנימית חרום‪ ,‬אך היא חושבת שיש‬ ‫להתייחס לחובה החוקית של ביקורי העובדות הסוציאליות לאורך כל השהות של הילד בפנימייה‪.‬‬ ‫לדידה‪ ,‬הדעת אינה סובלת שהעובדות הסוציאליות מוציאות ילדים מחזקת הוריהם ואינן מצליחות‬ ‫לבקר ולפגוש את הילד בזמן שהוא שוהה בסידור החוץ ביתי‪.‬‬ ‫‪ .2.1‬פיקוח ‪ -‬מציעה לבדוק האם נושא הפיקוח על הפנימיות השתנה ב‪ 57-‬השנים האחרונות‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫האם היחס בין מספר הפנימיות ומספר המפקחים השתנה? כלומר‪ ,‬האם המעמסה של המפקחים‬ ‫נשארה דומה או שהיא גדלה באופן שפוגע ביכולת שלהם לפקח?‬ ‫‪ .2.9‬אומרת שבשנים האחרונות נחשפים לטענות אודות ההמתנה לסידור פנימיתי‪ .‬לכן‪ ,‬נראה לה חשוב‬ ‫לבדוק האם יש היום יותר ילדים שממתינים להשמה במסגרות פנימיתיות ייחודיות‬ ‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬ ‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬ ‫‪ .2‬חוות דעתו של פרופ' רמי בנבנישתי‪ ,‬יו"ר ועדת המשנה‪.‬‬ ‫‪ .2.5‬לדעתו ההצעה עומדת במקומה‪.‬‬ ‫‪ .2.2‬היה מוסיף התייחסות להשלמת השכלה ולתמיכה בהמשך לימודים עד גיל ‪ 25‬במקרה שהילד לא‬ ‫מתגייס לצבא‪ ,‬או שמירת זכות למימון השכלה של תואר ראשון שיעמוד לרשות הילד עד גיל ‪29‬‬ ‫במידה שעשה שירות צבאי או אזרחי‪ .‬לדעתו‪ ,‬יש להדגיש את חשיבות ההשכלה ואת ההבנה‬ ‫שלעתים לוקח לילדי ההשמה החוץ ביתית זמן להגיע ללימודים‪.‬‬ ‫‪ .4‬חוות דעתו של חיים פינגולד‪ ,‬פסיכולוג קליני‪ ,‬חבר ועדת רוטלוי‪:‬‬ ‫‪ .4.5‬לדעתו הצורך בחוק עדיין קיים‪ ,‬ואפילו זועק‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬הערותיו‪:‬‬ ‫‪ .4.2.5‬אומר כי עם השנים גדל אחוז ילדי הרווחה המגיעים לכפרי נוער של המנהל לחינוך‬ ‫התיישבותי‪ .‬בעיקר בגלל שאין מספיק מכסות בלשכות הרווחה‪ .‬רוב כפרי הנוער אינם ערוכים‬ ‫לטפל באוכלוסייה כל כך קשה‪ .‬לדעתו‪ ,‬הפיצול בין פנימיות הרווחה וחלק גדול מפנימיות‬ ‫המנהל לחינוך התיישבותי מיותר ואפילו איננו נכון‪ .‬מכאן‪ ,‬שכל האמור בחוק הנ"ל צריך לחול‬ ‫גם על רב כפרי הנוער‪.‬‬ ‫‪ .4.2.2‬טוען כי הסיווג של פנימיות הרווחה השתנה‪ .‬אין היום ילדי רווחה בפנימיות חינוכיות (או‬ ‫שנשארו מעטים בלבד)‪ .‬לעומת זאת נוספה קטגוריה חדשה של פנימיות‪ :‬פנימיות קצה‪ ,‬לילדים‬ ‫הקשים ביותר‪ .‬מפנה לועדה בראשות פרופ' שמעון שפירו מבית הספר לעבודה סוציאלית‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שהמליצה על מודל‪ ,‬קריטריונים וכללים לפנימיות הקצה שגם הם‬ ‫מחכים כנראה לאישור‪ .‬לדעתו‪ ,‬סעיף ההדרכה וההכשרה בחוק אקטואלי יותר מתמיד‪ .‬בעוד‬ ‫הצוות הוא המשתנה המנבא העיקרי את סיכוי הצלחתו של החניך בפנימייה ‪ ,‬אין כל‬ ‫תקצוב להדרכה והכשרה‪ .‬כך כמחצית מאנשי הצוות ינשרו בשנה הראשונה והחניך יחווה‬ ‫סבב מתחלף של אנשי צוות שלא יצליחו לקשור עימו קשר ולעזור לו בתיקון‪ .‬זהו חוסר גדול‬ ‫בכל פנימייה וקשה אף יותר בפנימיות הערביות והחרדיות‪.‬‬ ‫מסמך זה נכתב ע"י שחר אפשטיין (ראש הצוות)‪ ,‬רועי לביא‪ ,‬אילון סטמרי‪ ,‬אור דוידי ואסף קזקוב‪ ,‬נבדק ואושר‬ ‫לפרסום ע"י רואי צור (יו"ר מרכז עומק)‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫מרכז 'עומק' – עיצוב מדיניות וחקיקה‬