1. No category

‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬
‫המדרשה לתארים מתקדמים ע"ש מרים ושלדון ג' אדלסון‬
‫החוג לפסיכיאטריה‬
‫חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בסכיזופרניה עם הפרעה כפייתית‪-‬טורדנית‪:‬‬
‫מחקר משפחות‬
‫חיבור לשם קבלת התואר‬
‫"דוקטור לפילוסופיה"‬
‫מאת‪ :‬שרית פרג'יאן‪-‬ראוך‬
‫הוגש לסנאט של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫יוני ‪2010‬‬
‫עבודה זו נעשתה בהדרכת‪:‬‬
‫פרופ' רונית וייצמן‬
‫פרופ' מיכאל פוירובסקי‬
‫תודות‬
‫יבואו על התודה ועל הברכה משתתפי המחקר ובני משפחותיהם‪ ,‬אשר בזכות התגייסותם והבנתם‬
‫בחשיבותו של המחקר קרם הרעיון עור וגידים והפך לעבודה מוגמרת‪.‬‬
‫תודה רבה לפרופסור רונית וייצמן‪ ,‬מנחת העבודה‪ ,‬על הליווי המקצועי‪ ,‬על מוכנותה לתרום‬
‫ולהעניק מניסיונה העשיר בתחום המחקר ועל אמונתה ביכולת להוציא לאור עבודה מושקעת זו‪.‬‬
‫ברצוני להביע תודה מיוחדת לפרופסור מיכאל פוירובסקי‪ ,‬אשר בהנחייתו נעשתה העבודה‪ ,‬על‬
‫חשיבתו החדה והיצירתית ועל ידו המכוונת‪ .‬תודה על הליווי לאורך השנים שתרם להתפתחותי‬
‫האישית‪ ,‬המקצועית והאקדמית ועל האפשרות להכיר את עולם המחקר‪.‬‬
‫תודה לד"ר סמיון קרצמן ולאלכס סירוטה על התקנת מערכת המבחנים הממוחשבת שאפשרה את‬
‫עריכת המחקר באופן מושכל ויעיל‪.‬‬
‫תודה לרינה קורס על הסיוע באיתור מאמרים מוקדמים ועכשוויים‪ ,‬על מוכנותה בכל עת לתמוך‬
‫מקצועית ומנטאלית‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לפרופסור קמיל פוקס על תרומתו בהדרכה ובסיוע בביצוע העיבודים הסטטיסטיים‬
‫ועל הידע העשיר שהעניק בתחום המדעי‪.‬‬
‫תודה לחבריי הקרובים‪ ,‬שהשתתפו תמכו עודדו ודרבנו לאורך השנים‪ .‬תודה במיוחד לקרן עמידן‬
‫ולד"ר ורד בלוש‪-‬קליינמן‪ ,‬שהיוו מקור השראה ותמיכה מראשית העבודה ועד סיומה‪.‬‬
‫תודה לד"ר מוטי ג'יני‪ ,‬עמיתי היקר‪ ,‬על הסיוע בתחום העיבודים הסטטיסטיים‪.‬‬
‫תודה לכל צוות הרפואי והסיעודי במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל על התמיכה וחווית העבודה‬
‫המשותפת המפרה והמעשירה‪.‬‬
‫תודה גדולה מוקדשת לבני משפחתי‪ ,‬להוריי על עידודם לאורך השנים ועל שנטעו בי את היכולת‬
‫להאמין וליצור‪ .‬לבעלי‪ ,‬אשר עמד לצידי‪ ,‬תמך‪ ,‬עודד והאמין‪ .‬תודה על סבלנותו‪ ,‬מסירותו וחיוכו‬
‫בשעות הארוכות וברגעי המשבר‪ .‬לביתי‪ ,‬על ברק עיניה וקול צחוקה‪ ,‬הממלאים את ליבי‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬
‫תקציר‬
‫‪I‬‬
‫מבוא‬
‫‪1‬‬
‫מחלת הסכיזופרניה‬
‫‪1‬‬
‫ההפרעה הכפייתית ‪-‬טורדנית‬
‫‪4‬‬
‫סכיזופרניה עם ‪OCD‬‬
‫‪4‬‬
‫שכיחות‬
‫‪4‬‬
‫מאפיינים קליניים‬
‫‪5‬‬
‫הסברים תיאורטיים לקשר בין סכיזופרניה ל ‪OCD-‬‬
‫‪9‬‬
‫חסכים בתפקודי ‪-‬ליבה נוירו ‪-‬קוגניטיביים של סכיזופרניה ושל ‪OCD‬‬
‫‪15‬‬
‫א‪ .‬תפקודים אקזקוטיביים‬
‫‪15‬‬
‫חסכים אקזקוטיביים בסכיזופרניה‬
‫‪15‬‬
‫חסכים אקזקוטיביים ב‪OCD-‬‬
‫‪19‬‬
‫ב‪ .‬תפקודים בתחום הזיכרון‬
‫‪26‬‬
‫חסכים בתחום הזיכרון בסכיזופרניה‬
‫‪26‬‬
‫חסכים בתחום הזיכרון ב‪OCD-‬‬
‫‪27‬‬
‫השוואת התפקוד הנוירו ‪-‬קוגניטיבי בין סכיזופרניה לבין ‪OCD‬‬
‫‪29‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של קבוצת החולים הסכיזו ‪-‬אובססיבית‬
‫‪32‬‬
‫חסכים נוירו ‪-‬קוגניטיביים כאנדופנוטיפ‬
‫‪34‬‬
‫חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בקרב קרוביהם של חולים בסכיזופרניה‬
‫‪34‬‬
‫חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בקרב קרוביהם של חולים ב‪OCD-‬‬
‫‪37‬‬
‫מטרות המחקר וחשיבותו‬
‫‪38‬‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪39‬‬
‫השערות המחקר העיקריות‬
‫‪39‬‬
‫‪41‬‬
‫שיטה‬
‫נבדקים‬
‫‪41‬‬
‫כלי המחקר‬
‫‪42‬‬
‫כלים להערכה הקלינית ועוצמת הסימפטומים הפסיכיאטריים‬
‫‪42‬‬
‫כלים להערכת התפקוד הנוירו ‪-‬קוגניטיבי‬
‫‪45‬‬
‫המבחנים הנוירו‪-‬קוגניטיביים שהועברו בהתאם לתפקודים הנחשבים לקויים בסכיזופרניה‬
‫‪46‬‬
‫המבחנים הנוירו‪-‬קוגניטיביים שהועברו בהתאם לתפקודים הנחשבים לקויים ב‪OCD-‬‬
‫‪48‬‬
‫מהלך‬
‫‪51‬‬
‫שיטות סטטיסטיות‬
‫‪52‬‬
‫‪54‬‬
‫ממצאים‬
‫חלק א‪ :‬מאפייני המדגם‬
‫‪54‬‬
‫מאפייני מדגם ה‪PROBANDS-‬‬
‫‪54‬‬
‫מאפייני קבוצת קרובי המשפחה ‪First Degree Relatives‬‬
‫‪57‬‬
‫חלק ב‪ :‬בדיקת השערות המחקר‬
‫‪59‬‬
‫חסכים נוירו ‪-‬קוגניטיביים כאנדופנוטיפים אפשריים בהפרעה הסכיזו ‪-‬אובססיבית‬
‫‪59‬‬
‫הבדלים בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בין הקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית לקבוצת הביקורת‬
‫‪59‬‬
‫הקשר בין מאפייני קבוצת החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים לתפקודם הנוירו‪-‬קוגניטיבי‬
‫‪61‬‬
‫הבדלים בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬קרוביהם וקבוצת הביקורת‬
‫‪64‬‬
‫נטרול משתנים מתערבים אפשריים‬
‫‪71‬‬
‫האם הלקות הנוירו ‪-‬קוגניטיבית בקרב חולים סכיזו ‪-‬אובססיביים הינה ספציפית?‬
‫‪72‬‬
‫הבדלים בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בין הקבוצות הקליניות‬
‫‪72‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של קבוצות ההשוואה הקליניות מול קבוצת המחקר והביקורת‬
‫‪72‬‬
‫נטרול משתנים מתערבים אפשריים‬
‫‪79‬‬
‫ממצאי הערכה נוירו ‪-‬קוגניטיבית ‪ -‬קרובי משפחה מדרגה ראשונה‬
‫‪82‬‬
‫השוואת תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של קרובי המשפחה‪ :‬הקבוצות הקליניות מול הביקורת‬
‫‪82‬‬
‫נטרול משתנים מתערבים אפשריים‬
‫‪89‬‬
‫חלק ג‪ :‬עיבודים סטטיסטיים נוספים‬
‫‪91‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי על פי קרבה משפחתית‬
‫‪91‬‬
‫התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים בהשוואה‬
‫לנבדקי ביקורת‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫הערכת התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים לחולים בסכיזופרניה וב‪OCD-‬‬
‫בהשוואה לנבדקי ביקורת‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫‪101‬‬
‫דיון‬
‫איתור אנדופנוטיפ נוירו ‪-‬קוגניטיבי בקבוצה הסכיזו ‪-‬אובססיבית‬
‫‪102‬‬
‫התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיסית בהשוואה לקבוצת הביקורת‬
‫‪102‬‬
‫הקשר בין התפקוד הנויור‪-‬קוגניטיבי למאפייני הקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית‬
‫‪104‬‬
‫התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים וקרוביהם‬
‫‪104‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של שחולים סכיזו‪-‬אובססיביים בהשוואה לחולים בסכיזופרניה וב‪-‬‬
‫‪OCD‬‬
‫‪106‬‬
‫ספציפיות אל מול תורשתיות‬
‫‪120‬‬
‫ממצאים נוספים‪ :‬השפעת סוג הקרבה המשפחתית על הביטוי הנוירו‪-‬קוגניטיבי‬
‫‪123‬‬
‫סוגיות מתודולוגיות‬
‫‪126‬‬
‫סיכום‬
‫‪128‬‬
‫כיווני מחקר נוספים‬
‫‪130‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫‪132‬‬
‫נספחים‬
‫‪165‬‬
‫נספח ‪ :1‬טופס הסכמה מדעת‬
‫‪165‬‬
‫שאלונים וסולמות‬
‫‪167‬‬
‫נספח ‪ :2‬שאלון להערכת חומרת המחלה‬
‫‪167‬‬
‫נספח ‪ :3‬סולם להערכת עוצמת הסימפטומים החיוביים בסכיזופרניה‬
‫‪168‬‬
‫נספח ‪ :4‬סולם להערכת עוצמת הסימפטומים השליליים בסכיזופרניה‬
‫‪171‬‬
‫נספח ‪ :5‬שאלון להערכת עוצמת הסימפטומים הכפייתיים‪-‬טורדניים‬
‫‪174‬‬
‫נספח ‪ :6‬שאלון להערכת עוצמת הדיכאון‬
‫‪176‬‬
‫ניתוחים סטטיסטיים‬
‫‪179‬‬
‫תקציר באנגלית‬
‫טבלה ‪ :.29‬זיקה בין גיל והשכלה לתפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי‪ :‬קבוצות ה‪ PROBANDS-‬ו‪.FDR-‬‬
‫‪179‬‬
‫טבלה ‪ :.30‬התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של גברים ונשים בקבוצות ה‪ PROBANDS-‬ו‪ :FDR-‬ניתוחי‬
‫שונות‪.‬‬
‫טבלה ‪ :.31‬זיקה בין תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי למאפייני רקע‪ ,‬סימפטומים וטיפול תרופתי‪ ,‬בהם‬
‫נמצאו הבדלים בין הקבוצות הקליניות‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫‪181‬‬
‫‪I‬‬
‫טבלאות‬
‫עמוד‬
‫טבלה ‪.1‬‬
‫מאפיינים סוציו דמוגרפיים של הקבוצות הקליניות והביקורת‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫טבלה ‪.2‬‬
‫הערכת המאפיינים הקליניים ועוצמת הסימפטומים בקרב הקבוצות הקליניות‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫טבלה ‪.3‬‬
‫השימוש בטיפול תרופתי על פי סוגיו‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫טבלה ‪.4‬‬
‫משתנים סוציו דמוגרפיים של קבוצות קרובי המשפחה מדרגה ראשונה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫טבלה ‪.5‬‬
‫המשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפים של ההורים בארבע קבוצות המחקר‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫טבלה ‪.6‬‬
‫משתנים סוציו‪-‬דמוגרפים של אחאים בארבע קבוצות המחקר‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫טבלה ‪.7‬‬
‫תפקוד ‪ SCH-OCD PRO‬במבחנים המעריכים חסכי ליבה נוירו‪-‬קוגניטיביים של סכיזופרניה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫טבלה ‪.8‬‬
‫תפקוד ‪ SCH-OCD PRO‬במבחנים המעריכים חסכי ליבה נוירו‪-‬קוגניטיביים של ‪.OCD‬‬
‫‪60‬‬
‫טבלה ‪.9‬‬
‫הקשר בין עוצמת סימפטומים לבין תפקוד בתחומים לקויים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫טבלה ‪.10‬‬
‫הקשר בין עוצמת סימפטומים לבין תפקוד בתחומים לקויים ב‪.OCD-‬‬
‫‪62‬‬
‫טבלה ‪.11‬‬
‫הקשר בין הטיפול התרופתי ומשתני הרקע לבין התפקוד בתחומים לקויים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫טבלה ‪.12‬‬
‫הקשר בין הטיפול התרופתי ומשתני הרקע לבין תפקודים לקויים ב‪.OCD-‬‬
‫‪64‬‬
‫טבלה ‪.13‬‬
‫השוואה בין חולים‪ ,‬קרוביהם וקבוצת הביקורת בתחומים לקויים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫טבלה ‪.14‬‬
‫השוואה בין חולים‪ ,‬קרוביהם וקבוצת הביקורת בתחומים לקויים ב‪.OCD-‬‬
‫‪68‬‬
‫טבלה ‪.15‬‬
‫תפקוד הקבוצות במבחנים נוירו‪-‬קוגניטיביים המעריכים חסכי ליבה של סכיזופרניה‪ :‬ניתוחי‬
‫שונות‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫טבלה ‪.16‬‬
‫תפקוד הקבוצות במבחנים נוירו‪-‬קוגניטיביים המעריכים חסכי ליבה של ‪ :OCD‬ניתוחי שונות‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫טבלה ‪.17‬‬
‫סיכון יחסי ועוצמת ההבדל בתפקודים המשוערים כלקויים בסכיזופרניה בקבוצות סכיזופרניה‬
‫ו‪.OCD-‬‬
‫‪76‬‬
‫טבלה ‪.18‬‬
‫סיכון יחסי ועוצמת ההבדל בתפקודים המשוערים כלקויים ב‪ OCD-‬קבוצות‪ :‬סכיזופרניה ו‪-‬‬
‫‪.OCD‬‬
‫‪77‬‬
‫טבלה ‪.19‬‬
‫תפקוד קרובי‪-‬משפחה במבחנים המעריכים חסכי ליבה של סכיזופרניה‪ :‬השוואה בין‪-‬קבוצות‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫טבלה ‪.20‬‬
‫שכיחות ועוצמת הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית אצל קרובי‪-‬משפחה בחסכי‪-‬ליבה של סכיזופרניה‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫טבלה ‪.21‬‬
‫תפקוד קרובי‪-‬משפחה במבחנים המעריכים חסכי ליבה של ‪ :OCD‬השוואה בין קבוצות‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫טבלה ‪.22‬‬
‫שכיחות ועוצמת הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית של קרובי משפחה בתפקודים הנחשבים ללקויים‬
‫ב‪.OCD-‬‬
‫‪87‬‬
‫טבלה ‪.23‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים בתפקודים לקויים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫טבלה ‪.24‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים בתפקודים לקויים ב‪.OCD-‬‬
‫‪94‬‬
‫טבלה ‪.25‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים של חולים בסכיזופרניה בתפקודים לקויים‬
‫בסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫טבלה ‪.26‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים של חולים בסכיזופרניה בתפקודים לקויים ב‪.OCD-‬‬
‫‪97‬‬
‫טבלה ‪.27‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים של חולים ב‪ OCD-‬בתפקודים לקויים ב‪-‬סכיזופרניה‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫טבלה ‪.28‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים של חולים ב‪ OCD-‬בתפקודים לקויים ב‪.OCD-‬‬
‫‪100‬‬
‫טבלה ‪.29‬‬
‫זיקה בין גיל והשכלה לתפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי‪ :‬קבוצות ה‪ PROBANDS-‬ו‪.FDR-‬‬
‫‪179‬‬
‫טבלה ‪.30‬‬
‫התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של גברים ונשים בקבוצות ה‪ PROBANDS-‬ו‪ :FDR-‬ניתוחי שונות‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫טבלה ‪.31‬‬
‫זיקה בין תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי למאפייני רקע‪ ,‬סימפטומים וטיפול תרופתי‪ ,‬בהם נמצאו‬
‫הבדלים בין הקבוצות הקליניות‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫תרשימים‬
‫עמוד‬
‫תרשים ‪.1‬‬
‫תיאור התפלגות הנבדקים במחקר על פי קבוצות ועל פי קרבה משפחתית‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫תרשים ‪.2‬‬
‫איחוד קבוצת הנבדקים הבריאים עם אחאיהם ו\או הוריהם‬
‫‪42‬‬
‫תרשים ‪.3‬‬
‫ביצוע ב‪ :WCST-‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬לקרוביהם ולבריאים‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫תרשים ‪.4‬‬
‫רמת הדיוק ב ‪ :2-Back‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬לקרוביהם ולבריאים‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫תרשים ‪.5‬‬
‫מספר המילים שנזכרו ב‪ :RAVLT-‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬לקרוביהם‬
‫ולבריאים‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫תרשים ‪.6‬‬
‫מספר המילים שזוהו ב‪ :RAVLT-‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬לקרוביהם‬
‫ולבריאים‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫תרשים ‪.7‬‬
‫ההפרש בין בחירות רווחיות ללא רווחיות ב‪ :IGT-‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪,‬‬
‫קרוביהם ובריאים‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫תרשים ‪.8‬‬
‫למידת הכלל ב‪ :OAT-‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬קרוביהם ובריאים‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫תרשים ‪.9‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי‪ :‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬קרוביהם ובריאים‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫תרשים ‪.10‬‬
‫דפוס הביצוע של ארבע קבוצות הנבדקים בפרופיל הפגיעה המשוער לסכיזופרניה‪ ,‬בציוני תקן‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫תרשים ‪.11‬‬
‫עוצמת הלקות בפרופיל הפגיעה המשוער לסכיזופרניה ) ערכי‪ (d-‬של שלוש הקבוצות הקליניות‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫תרשים ‪.12‬‬
‫דפוס הביצוע של ארבע קבוצות הנבדקים בפרופיל הפגיעה המשוער ל‪ ,OCD-‬בציוני תקן‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫תרשים ‪.13‬‬
‫עוצמת הלקות בפרופיל הפגיעה המשוער ל‪) OCD-‬ערכי‪ (d-‬של שלוש הקבוצות הקליניות‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫תרשים ‪.14‬‬
‫דפוס הביצוע של ארבע קבוצות קרובי המשפחה בפרופיל הפגיעה המשוער לסכיזופרניה‪,‬‬
‫בציוני תקן‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫תרשים ‪.15‬‬
‫עוצמת הלקות בפרופיל הפגיעה המשוער לסכיזופרניה ) ערכי‪ (d-‬של קרובי המשפחה‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫תרשים ‪.16‬‬
‫דפוס הביצוע של ארבע קבוצות קרובי המשפחה בפרופיל הפגיעה המשוער ל‪ ,OCD-‬בציוני‬
‫תקן‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫תרשים ‪.17‬‬
‫עוצמת הלקות בפרופיל הפגיעה המשוער ל‪) OCD-‬ערכי‪ (d-‬של קרובי המשפחה‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫רשימת קיצורים‬
ACC
Anterior Cingulate Cortex
ANCOVA
Analysis of covariance
ANOVA
Analysis of Variance
CA
Cluster Analysis
CBT
Corsi Block Tapping Test
CGI
Clinical Global Impression
COMT
cathechol-o-methyltransferase
CPT
Continuous Performance test
CVLT
California Verbal Learning Task
DLPFC
Dorso-Lateral Prefrontal Cortex
DSM-IV
Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders
ERP
Event Related Potential
FDR
First Degree Relatives
fMRI
Functional Magnetic Resonance Imaging
GAF
General Assessment Functioning Scale
HC
Healthy Controls
HDRS
Hamilton Depression Rating Scale
IGT
Iowa Gambling Task
MRI
Magnetic Resonance Imaging
OAT
Object Alternation Test
OCD
Obsessive-Compulsive Disorder
OFC
Orbito-Frontal Cortex
PAR
Parents
PET
Positron Emission Tomography
PRO
Probands
RAVLT
Rey Auditory Verbal Learning Test
rCBF
regional Cerebral Blood Flow
RSCWIT
Reversed stroop color-word interference test
SANS
Scale for the assessment of Negative Symptoms
SAPS
Scale for the assessment of Positive Symptoms
SCH
Schizophrenia
SCH-OCD
Schizo-obsessive
SCID-P
Structured Clinical Interview for Axis I DSM-IV –Patients version
SIB
Siblings
SPECT
Single Photon Emission Computed Tomography
WCST
Wisconsin Cards Sorting Test
WMS-III
Wechsler Memory Test-Third Edition
Y-BOCS
Yale-Brown Obsessive-Compulsive Scale
‫תקציר‬
‫הטרוגניותה של הפרעת הסכיזופרניה מהווה את אחד הגורמים המקשים על איתור המנגנונים‬
‫האטיולוגיים שבבסיסה‪ .‬בקרב קבוצת חולים הומוגנית באה לידי ביטוי הופעה משותפת של‬
‫סכיזופרניה ושל ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית )‪ ,(OCD‬ולפיכך היא קרויה " הקבוצה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית"‪ .‬מחק רי מטא‪-‬אנליזה עכשוויים המתבססים על יותר מ‪ 30-‬מחקרי שכיחות הכוללים הן‬
‫מדגמים אפידימיולוגיים והן מדגמים קליניים‪ ,‬העריכו כי ‪ 25%‬בקירוב מקרב חולי סכיזופרניה מבטאים‬
‫גם ‪ .OCD‬שכיחות זו הינה גבוהה באופן משמעותי מזו המוערכת באוכלוסיה הכללית )‪ (2.5%‬והיא‬
‫מתבטאת בקרב חולים בסכיזופרניה עם אפיזודה ראשונה שאינם מטופלים תרופתית‪ ,‬וכן בקרב‬
‫מתבגרים‪ ,‬מבוגרים וקשישים‪ .‬ברב המחקרים הסימפטומים הכפייתיים‪-‬טורדניים מקדימים את הופעת‬
‫הסימנים הפסיכוטיים‪ ,‬מה שעשוי להעיד על אי‪-‬תלות בין שני סוגי הסימפטומים‪.‬‬
‫החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים מבטאים פגיעה תפקודית גבוהה יותר בהשוואה לחולים ללא ‪ :OCD‬הם‬
‫בעלי תפקוד יומיומי נמוך יותר‪ ,‬תפקוד חברתי פגוע יותר וככל הנראה עמידים יותר לטיפול תרופתי‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬העדויות המצטברות מעידות על כך כי להפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית בסכיזופרניה השפעה‬
‫ניכרת על מהלך המחלה‪ ,‬הפרוגנוזה והטיפול בה‪.‬‬
‫הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית מהווה את אחד ממאפייני הליבה בסכיזופרניה‪ .‬מחקר נרחב בשני העשורים‬
‫האחרונים מעלה כי בסכיזופרניה הלקות הינה רחבת היקף‪ ,‬כאשר בולטים חסכים בתחומים של‬
‫תפקוד אקזקוטיבי‪ ,‬זיכרון העבודה‪ ,‬קשב וכן בתחום הזיכרון המילולי‪ .‬בהפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מתבטאת הלקות באופן סלקטיבי יותר בתחומים של קבלת החלטות‪ ,‬למידה רברסיבית‬
‫ובתפקודים ויזו‪-‬מרחביים‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי שתי ההפרעות חולקות חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים דומים‬
‫אשר עשויים לשקף את החפיפה בתפקוד מערכות נוירו‪-‬אנטומיות ונוירו‪-‬טרנסמיטוריות‪ ,‬המעורבות‬
‫ככל הנראה בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪.‬‬
‫הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבי ת בסכיזופרניה מהווה מאפיין אנדופנוטיפי‪ ,‬המתקיים גם בקרובי משפחה‬
‫שאינם חולים‪ .‬על כן‪ ,‬הוא נחשב כגורם הקשור באופן הדוק יותר לביטוי הגנטי של המחלה‪ ,‬יותר‬
‫מאשר מאפייניה הקליניים‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬חסכים קוגניטיביים )היכולת לעכב תגובה‪ ,‬לדוגמא( אותרו בקרב חולים ב‪ OCD-‬וקרובי‬
‫משפחתם מדרגה ראשונה‪ ,‬מה שמצביע שבדומה לסכיזופרניה‪ ,‬תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי עשוי להיות‬
‫בעל ערך משמעותי המורה על העברה משפחתית ב‪.OCD-‬‬
‫על אף שהקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית הינה תת‪-‬קבוצה בעלת ש כיחות וחשיבות קלינית משמעותיות‬
‫בסכיזופרניה‪ ,‬דפוס הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית בקרב חולים הלוקים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית אינו‬
‫ברור דיו‪ .‬מספר מועט של מחקרים השוואתיים אשר העריכו את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בחולים‬
‫בסכיזופרניה עם וללא ‪ (Obsessive Compulsive Disorder) OCD‬העלו ממצאים לא עקביים‪.‬‬
‫חלקם הצביעו על היעדר הבדלים בין שתי הקבוצות ועל תפקוד נמוך של שתיהן בהשוואה לחולים עם‬
‫‪ .OCD‬מחקרים אחרים מצאו כי חולים סכיזו‪-‬אובססיביים לקויים יותר בהשוואה לחולים‬
‫בסכיזופרניה ללא ‪ ,OCD‬ממצא התומך בהשערת הפגיעות הכפולה )"‪ ("double hit‬המבטא את‬
‫פגיעותן של שתי ההפרעות‪ .‬עם זאת‪ ,‬מגבלות מתודולוגיות מחקרים אלו‪ ,‬כגון‪ :‬מדגמיהם הקטנים‪,‬‬
‫טווח התפקודים המצומצמים שנבחרו להעריך את יכולות הנבדקים והטרוגניות הנבדקים‪ ,‬פוגמים‬
‫בתוקף ממצאיהם‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬נכון להיום עולה הצורך באפיון הפגיעות הנוירו‪-‬קוגניטיבית של החולים הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מידת הדמיון ברמה האטיולוגית להפרעת הסכיזופרניה וההפרעה הכפייתית‪-‬‬
‫טורדנית אף הוא אינו ברור עדיין‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬למיטב ידיעתנו עד כה לא נערכו מחקרים שבחנו את‬
‫התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטבי של קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ .‬ביצוע של‬
‫מחקר שכזה הינו הכרחי להבנת הדפוס של העברה משפחתית של חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בהפרעה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית‪.‬‬
‫בהתחשב במגבלות הידע הקיים באשר לתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי והעברה המשפחתית של חסכים‬
‫בתחום זה בקרב הקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬המערך המחקרי נועד להשיג מספר מטרות‪:‬‬
‫א‪ .‬לאפיין את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטבי בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים ולמקמם ביחס לביצועיהם‬
‫של חולים בסכיזופרניה ושל חולים ב‪.OCD-‬‬
‫ב‪ .‬לאפיין את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של קרובי משפחה מדרגה ראשונה )שאינם חולים( של‬
‫החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים‪.‬‬
‫‪II‬‬
‫ג‪ .‬להעריך אילו מן החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים הרלוונטיים עשוי לייצג אנדופנוטיפ נוירו‪-‬קוגניטיבי‬
‫של ההפרעה‪ ,‬הניתן לזיהוי הן בקרב החולים והן בקרב קרוביהם‪.‬‬
‫השערות המחקר נבחנו על מדגם של ‪ 361‬נבדקים‪ .‬קבוצת המחקר כללה ‪ 44‬מטופלים הסובלים‬
‫מהפרעה סכיזו‪-‬אובססיבית ובקבוצות ההשוואה‪ ,‬סכיזופרניה ו‪ ,OCD-‬נכללו ‪ 44‬ו‪ 28-‬מטופלים‪,‬‬
‫בהתאמה‪ .‬קבוצות קרובי המשפחה הורכבו מ‪ 79-‬קרובי משפחה של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪54 ,‬‬
‫קרובים לחולים בסכיזופרניה ו‪ 27-‬קרובים לחולים ב‪ .OCD-‬קבוצת הביקורת אשר מנתה ‪ 85‬נבדקים‪,‬‬
‫הורכבה מסך כל הנבדקים הבריאים שהשתתפו במחקר‪ ,‬קרי הנבדקים הוריהם ואחאיהם‪.‬‬
‫המטופלים אשר השתתפו במחקר גויסו מתוך מרפאות פעילות ומרפאות חוץ של המרכז לבריאות‬
‫הנפש בטירת הכרמל‪ .‬שתי קבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ ,OCD‬הותאמו במשתנים של גיל‪ ,‬מין‬
‫והשכלה‪ .‬הנבדקים הבריאים גויסו מאותו אזור מגורים והותאמו על פי גיל ומין לקבוצת המחקר‪.‬‬
‫הערכה קלינית ונוירו‪-‬קוגניטיבית של הנבדקים מהקבוצות הקליניות )‪ (n=116‬נערכה בשתי פגישות‬
‫פרטניות‪ :‬בראשונה‪ ,‬על בסיס של ראיון קליני חצי‪-‬מובנה )‪ SCID-I‬גרסת מטופל( נאספו נתונים סוציו‬
‫דמוגרפיים ומשתני רקע הקשורים למחלה‪ ,‬וכן בוצעה הערכה קלינית‪ ,‬לקביעת האבחנה‪ .‬בשלב זה‬
‫מולאו השאלונים שיועדו לאמוד את המצב הקליני של המטופלים‪ ,‬קרי‪ :‬הערכה הקלינית הכללית של‬
‫חומרת ההפרעה )‪ ,(CGI‬הערכת סימניה החיוביים והשליליים של הפרעת הסכיזופרניה ) ‪SANS,‬‬
‫‪ ,(SAPS‬דירוג עוצמת הסימפטומים של ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית )‪ ,(Y-BOCS‬וכן דירוג עוצמת‬
‫הדיכאון )‪ .(HDRS‬נוסף לאלה‪ ,‬רמת התפקוד הכללית של הנבדקים הוערכה באמצעות סולם ה‪.GAF-‬‬
‫בפגישה השנייה‪ ,‬נערכה הערכה נוירו‪-‬קוגניטיבית לכל משתתף בת כשעה וחצי‪ ,‬באמצעות מערכת‬
‫כלים ממוחשבת‪ ,‬אשר הותקנה במיוחד עבור מחקר זה )על ידי חברת ‪ .(AnimaScan‬סוללת המבחנים‬
‫כללה מבחנים להערכת חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים‪" .‬פרופיל הלקות בסכיזופרניה" נבדק במבחנים‬
‫שנועדו להעריך‪ :‬זיכרון עבודה מילולי )‪ (N-Back‬וקשב מתמשך )‪ .(CPT‬בנוסף‪ ,‬נעשה שימוש ב‪-‬‬
‫‪ ,WCST‬המבחן למיון כרטיסים של וויסקונסין‪ ,‬להערכת יכולת שינוי הסט‪ ,‬ובמבחן ה‪,RAVLT-‬‬
‫המועבר בע"פ‪ ,‬לשם בחינת יכולת הזכירה המילולית‪" .‬פרופיל הלקות ב‪ "OCD-‬הוערך באמצעות‬
‫מבחנים שבחנו את‪ :‬יכולת קבלת ההחלטות )‪ ,(IGT‬הלמידה הרברסיבית )‪ ,(OAT‬זיכרון העבודה‬
‫‪III‬‬
‫המרחבי )‪ ,(CBT‬וכן את יכולת העיכוב הקוגניטיבי )‪ (RSCWIT‬וההתנהגותי )‪.(GO/No-go;Go-stop‬‬
‫מבחנים אלו הועברו בסדר אחיד על ידי עורכת המחקר‪.‬‬
‫קרובי המשפחה של החולים שרואיינו )‪ 140‬הורים ו‪ 105-‬אחאים( נטלו אף הם חלק בשתי פגישות‪,‬‬
‫באחת הוערך מצבם הקליני באמצעות ראיון קליני חצי‪-‬מובנה‪ ,‬ובשנייה‪ ,‬בוצעה הערכה נוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבית )באמצעות המערכת ששימשה להערכת תפקוד החולים(‪.‬‬
‫ממצאי המחקר העיקריים הינם כי חולים סכיזו‪-‬אובססיביים מבטאים פגיעה נוירו‪-‬קוגניטיבי ת נרחבת‬
‫ומשמעותית בכל התפקודים שנבחנו‪ .‬באופן ספציפי יותר‪ ,‬נמצא כי חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫מבטאים פגיעה המשלבת בין חסכים המדווחים כחסכי ליבה בסכיזופרניה )שינוי סט‪ ,‬זיכרון עבודה‪,‬‬
‫קשב פשוט ומתמשך וביכולת הזכירה המילולית( ובין ליקויים מפרופיל הפגיעה של ‪) OCD‬יכולת‬
‫קבלת החלטות‪ ,‬יכולת למידה רברסיבית וזיכרון עבודה מרחבי(‪ .‬בכל המבחנים במחקר‪ ,‬למעט ב‪Go- -‬‬
‫‪ Stop‬וב‪ ,RSCWIT-‬מטופ לים סכיזו‪-‬אובססיביים תפקדו גרוע יותר לעומת נבדקים בריאים‬
‫)‪ ,(0.01<p<0.05‬כאשר עוצמת ההבדל נעה בין בינונית לגבוהה )‪.(-0.36<Cohen d'<0.80‬‬
‫שתי קבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ ,OCD‬לא נבדלו בתפקודן הנוירו‪-‬קוגניטיבי לאורך המבחנים‬
‫השונים )‪ .(p>0.05‬כך‪ ,‬בדומה לסכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬גם חולים בסכיזופרניה ביצעו באופן ג רוע יותר‬
‫לעומת נבדקים בריאים )‪ (0.01<p<0.05‬בכל המבחנים פרט ל‪ Go-Stop -‬ול‪ ,RSCWIT-‬כאשר עוצמת‬
‫ההבדל נעה בין בינונית לגבוהה )‪ .(-0.36<Cohen d'<-0.96‬תוצאות אלו מציעות כי הלקות הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבית הנרחבת בסכיזופרניה אינה תלויה בנוכחותם של הסימפטומים הכפייתיים‪-‬הטורדניים‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי מטופלים בסכיזופרניה מאופיינים בפגיעה נוירו‪-‬קוגניטיבית נרחבת‪ ,‬אשר כוללת‬
‫תחומי תפקוד שונים‪ ,‬כך שתחומים אשר נחשבו ללקויים ב‪ OCD-‬פגועים גם בסכיזופרניה‪.‬‬
‫בניגוד לפגיעה המוכללת בסכיזופרניה‪ ,‬חולים עם ‪ OCD‬מאופיינים בחסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫ספציפיים‪ ,‬בתחומים של‪ :‬קבלת החלטות‪ ,‬למידה רברסיבית וזיכרון עבודה מרחבי‪ ,‬אך מגלים גם‬
‫פגיעה בזיכרון עבודה מילולי‪ ,‬הנחשב לקוי בסכיזופרניה‪.‬‬
‫קרובי החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים מבטאים אף הם לקות נוירו‪-‬קוגניטיבית‪ ,‬אולם בשטחי תפקוד‬
‫מצומצמים יותר‪ .‬חסכיהם של הקרובים מאופיינים בעוצמה ושכיחות גבוהה מזו של הבריאים‪ ,‬אך‬
‫נמוכה משל החולים‪ .‬מתוצאות המחקר ניתן להסיק כי חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בתחום של שינוי‬
‫‪IV‬‬
‫סט‪ ,‬זיכרון עבודה )מילולי ומרחבי(‪ ,‬זכירה מילולית וקבלת החלטות הינם מאפיינים אנדופנוטיפיים‬
‫אפשריים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬לפי שנמצאו כמשמעותיים בה‪ ,‬אינם קשורים למאפייניה‬
‫הקליניים ובעלי ביטוי משמעותי בקרוביהם שאינם חולים‪.‬‬
‫ספציפיות ב העברה משפחתית של חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים הוערכה באמצעות המשותף והנפרד בין‬
‫קרובי המשפחה של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬של חולים בסכיזופרניה ושל חולים ב‪ .OCD-‬ההשוואה‬
‫מלמדת כי קבוצות קרובי המשפחה אינן נבדלות בתפקודן הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ .‬חסכיהן‪ ,‬בהשוואה‬
‫לבריאים‪ ,‬מתבטאים ביכולות של קבלת ההחלטות וזיכרון העבודה )מילולי ומרחבי(‪ .‬ממצא זה מעיד‬
‫על העברה משפחתית דומה בין שלוש ההפרעות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההשוואה לבריאים ממחישה גם את‬
‫השונה בין הקבוצות‪ :‬ההעברה המשפחתית בקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית הינה ייחודית‪ ,‬ומערבת‬
‫תחומי לקות נרחבים יותר בהשוואה לסכיזופרניה ול‪ ,OCD-‬היות והיא משלבת בין החסכים‬
‫המתבטאים באופן דפרנציאלי בשתי קבוצות ההשוואה‪ :‬שינוי סט‪ ,‬היזכרות וזיהוי שמיעתי‬
‫)המאפיינים את החולים בסכיזופרניה וקרוביהם( וזיכרון העבודה המרחבי‪ -‬רמה אקזקוטיבית גבוהה‬
‫)המאפיין את החולים ב‪ OCD-‬וקרוביהם(‪.‬‬
‫מעבר להשערות המחקר‪ ,‬אופייה השונה של העברה הנוירו‪-‬קוגניטיבי ת בכל אחת מהקבוצות‪ ,‬מתבטא‬
‫בלקות משותפת להורים ואחאים‪ .‬בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית חולים הוריהם ואחאיהם בעלי לקות‬
‫משמעותית ביכולת שינוי הסט‪ ,‬בסכיזופרניה אלה הן הלקויות בתחום הקשב וקבלת ההחלטות וב‪-‬‬
‫‪ -OCD‬קבלת ההחלטות‪ .‬התקיימותן של לקויות אלו מעבר לסוג הקרבה המשפחתית‪ ,‬מתגברת על‬
‫הבדלים בגיל‪ ,‬השכלה ודפוס הביטוי הגנטי השונה בין הורים ואחאים‪ ,‬ולפיכך עשויה להיות בעלת‬
‫ערך גנטי משמעותי‪ .‬ייחודיות העברה המשפחתית‪ ,‬בכל אחת מן הקבוצות‪ ,‬מתבטאת גם בלקויות‬
‫המתבטאות באופן מובחן בהורים ובאחאים‪.‬‬
‫החידוש והתרומה בהבנת החסכים המאפיינים את החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים וקרוביהם‪ ,‬הינה‬
‫בעלת חשיבות קלינית יישומית‪.‬‬
‫החידוש במחקר הינו בעצם העברת מרכז הכובד מבדיקת חולים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית לבדיקת‬
‫קרוביהם שאינם חולים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬דו‪-‬המימדיות האבחנתית המאפיינת קבוצה זו‪ ,‬מתוקפת‬
‫‪V‬‬
‫באמצעות השוואתם לקבוצות חולים עם אבחנה בלעדית של סכיזופרניה או ‪ OCD‬וכן‪ ,‬במקביל‪,‬‬
‫בהשוואה בין קרוביהם של החולים בקבוצות הקליניות‪.‬‬
‫מערך זה מאפשר הבנה אינטגרטיבית וכוללנית לגבי הלקות הנוירופסיכלוגית בהפרעה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית‪ ,‬לרוחבה )בהשוואה להפרעות אחרות( ולעומקה )בהשוואה לקרובי המשפחה(‪.‬‬
‫החסכים הדומים שנמצאו כמאפיינים את הנבדקים משלוש הקבוצות הקליניות וקרוביהם מעניקים‬
‫תוקף נוסף לממצאים קליניים ונוירואנטומיים המעידים על קשר ודמיון בין סכיזופרניה ו‪ .OCD-‬לצד‬
‫אלה‪ ,‬מתקיימת מובחנות בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ ,‬אשר "נחשפת" בהשוואה בין קרובי המשפחה‪ ,‬אך‬
‫לא בין חולים‪ .‬מובחנות זו עשויה לשקף את הערך המוסף שבבחינת קרובי משפחה מדרגה ראשונה‪,‬‬
‫היות ובקבוצות הקליניות נוכחות מחלה )כלשהי( עשויה למסך את ההבדלים בין הקבוצות‪.‬‬
‫גישה זו מאירה על החשיבות שבבחינת קרובי משפחה מדרגה ראשונה בהשוואה לקבוצות קליניות‬
‫רלוונטיות‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מצביעות על ייחודיות בהעברה המשפחתית של חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים‪ ,‬אשר‬
‫עשויים לתרום לאיתור ומניעה מוקדמים של ההפרעה‪ ,‬בקרב קבוצת סיכון‪ ,‬של קרובי משפחה מדרגה‬
‫ראשונה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬קווים המייחדים את ההפרעה המשולבת מהפרעת הסכיזופרניה‪ ,‬עשויים להיות‬
‫בעלי ערך קליני רב באבחון ובבחירת הטיפול‪ ,‬שכן היווספות תסמיני ה‪ OC-‬מערבת השפעה על‬
‫חומרת ומהלך המחלה‪.‬‬
‫ממצאי מחקר זה מהווים בסיס למחקרים נוספים‪ ,‬אשר יעמדו על המשותף והמבחין בין ההפרעה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬סכיזופרניה ו‪ .OCD-‬איתור של סמנים אנדופנוטיפיים אפשריים‪ ,‬באמצעות‬
‫מחקרים גנטיים ו\או מחקרי דימות י איר באופן ברור יותר על מקורותיהם של חסכים אלו‪ ,‬בהפרעות‬
‫אלו ככלל‪ ,‬ובהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית בפרט‪.‬‬
‫‪VI‬‬
‫מבוא‬
‫מטרתו העיקרית של המחקר היא לבחון את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי כאנדופנוטיפ אצל חולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים‪ ,‬כלומר חולים הסובלים בו זמנית מסכיזופרניה והפרעה כפייתית‪-‬טורדנית )‪Obsessive-‬‬
‫‪ .(Compulsive Disorder, OCD‬מטרה נוספת היא להעריך את השפעתן היחסית של הסכיזופרניה וה‪OCD-‬‬
‫כהפרעות נפרדות על התופעה המשולבת‪ ,‬כפי שמתבטאת בדפוס ובעוצמת הפגיעה הנוירו‪-‬קוגניטיבית‪.‬‬
‫הבסיס למחקר זה נשען על ממצאים בספרות המחקרית אשר תומכים בקיומו של קשר בין שתי ההפרעות‬
‫)סכיזופרניה ו‪ (OCD-‬מבחינה אפידימיולוגית‪ ,‬נוירואנטומית ונוירו‪-‬כימית ) ‪Achim et al., 2009; Buckley et al.,‬‬
‫;‪ .(2009; Bottas et al., 2005‬לאור זאת‪ ,‬חידושו של המחקר הנוכחי טמון באיפיון החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫בקרב קרובי משפחה שאינם חולים‪ ,‬תוך השוואה לקבוצת חולים‪ .‬ההשוואה לקרובי משפחה של חולים‬
‫בסכיזופרניה ושל חולים ב‪ ,OCD-‬הינה חידוש נוסף של המחקר ויש בה בכדי לתרום להבנה מעמיקה יותר של‬
‫דפוס העברה המשפחתית של חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית כמו גם בסכיזופרניה וב‪-‬‬
‫‪.OCD‬‬
‫בחלקו הראשון של המבוא יוגדרו ויתוארו הפרעת הסכיזופרניה וההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית‪ .‬בחלק השני תובא‬
‫סקירת ספרות המתא רת את הקשר האטיולוגי בין סכיזופרניה ו‪ ,OCD-‬תוך הדגשת מאפייניה של ההפרעה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬בחלק השלישי‪ ,‬יתוארו ממצאים נוירו‪-‬קוגניטיביים‪ ,‬מתוך הספרות המחקרית‪ ,‬לגבי‬
‫סכיזופרניה ו‪ ,OCD-‬הן באופן נפרד והן כפי שהם באים לידי ביטוי בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬בחלקו הרביעי‬
‫של המבוא תוצג סקירת מחקרים בנוגע לתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של קרובי משפחה של חולים בסכיזופרניה‬
‫ושל חולים ב‪ .OCD-‬החלקים העוסקים בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי מבססים את הרציונל להשערות המחקר‬
‫שיתוארו בחלקו האחרון של המבוא‪.‬‬
‫מחלת הסכיזופרניה‬
‫הסכיזופרניה מהווה סינד רום של קבוצת מחלות החשובה ביותר בין המחלות הפסיכוטיות ושכיחותה נעה סביב‬
‫ה‪ 1%-‬באוכלוסיה הכללית‪.‬‬
‫גיל פרוץ המחלה אצל גברים מוקדם יותר )טווח הגילאים נע בין ‪ ,(17-27‬לעומת נשים )‪ .(17-37‬היא מצויה‬
‫בכל התרבויות‪ ,‬הקבוצות האתניות והשכבות הסוציו‪-‬אקונומיות )‪.(Kaplan & Sadock, 2000‬‬
‫תסמיני סכיזופרניה ע"פ ה‪Diagnostical and Statistical Manual of Mental Disorders -‬‬
‫)‪:(DSM-IV-; APA,2000‬‬
‫‪1‬‬
‫שניים או יותר מהבאים‪ ,‬הנוכחים למשך תקופת זמן משמעותית‪ ,‬לאורך חודש )או פחות עם טיפול(‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מחשבות שווא ) דלוזיות(‬
‫‪‬‬
‫הזיות )הלוצינציות(‬
‫‪‬‬
‫דיבור לא מאורגן‬
‫‪‬‬
‫התנהגות לא מאורגנת או קטטונית‬
‫‪‬‬
‫"סימנים שליליים" )‪ ,(Negative Symptoms‬לדוגמא‪ ,‬השטחה רגשית‪ ,‬א‪-‬לוגיה או חוסר רצייה‪.‬‬
‫התדרדרות מרמה קודמת של תפקוד בתחומים כגון‪ :‬עבודה‪ ,‬יחסים חברתיים וטיפול עצמי‪ ,‬היא אחת התנאים‬
‫לאבחנת המחלה‪ .‬משך הזמן הדרוש על מנת להבדיל אבחנה זו מתגובות לחץ ומאפיזודות פסיכוטיות חולפות‬
‫הינו סימנים מתמידים של מחלה משך לפחות ‪ 6‬חודשים בזמן כלשהו מחייו של האדם‪ ,‬כולל סימנים של המחלה‬
‫בהווה‪ ,‬כאשר תקופת ‪ 6‬החודשים חייבת לכלול בתוכה שלב אקוטי‪.‬‬
‫מחלת הסכיזופרניה היא ממושכת‪ ,‬מתפתחת לאורך שנים ומאופיינת בתקופות של החרפה ובהפוגות‪ .‬התקדמות‬
‫המחלה בולטת בעיקר בשנים הראשונות‪ ,‬כשאחריהן‪ ,‬בדרך כלל קיימת התייצבות מסוימת‪ ,‬ולאחריה עשויה‬
‫להופיע הקלה )אליצור ועמיתיו‪.(1999 ,‬‬
‫אטיולוגיה‪ :‬אטיולוגית מחלת הסכיזופרניה אינה ברורה דיה‪ ,‬הגישות להסברתה כוללות‪ :‬גישות גנטיות ‪,‬‬
‫ביולוגיות ופיזיולוגיות‪ ,‬לצד גישות תרבותיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬התפתחותיות‪ ,‬משפחתיות ופסיכולוגיות‪ .‬גורמים‬
‫סביבתיים ותורשתיים מקיימים יחסי גומלין הדוקים המעצבים את הפנוטיפ )אליצור ועמיתיו‪.(1999 ,‬‬
‫קיימת היום הבנה כי סכיזופרניה הינה מחלה נוירו‪-‬התפתחותית‪ ,‬רב‪-‬סיבתית ורב‪-‬גונית‪ ,‬כשהנטייה היא לשים‬
‫את הדגש על שורשיה הביולוגיים של המחלה ועל המוכנות הגנטית המופעלת באמצעות גורמים סביבתיים‪.‬‬
‫א‪ .‬גורמים גנטיים‪ :‬קיימת עדות לקיומה של תבנית העברה משפחתית בסכיזופרניה‪ .‬משמעות הדבר היא שככל‬
‫שאדם בעל קרבה גנטית גבוהה יותר לאדם שלקה בסכיזופרניה גובר הסיכון כי יחלה במחלה‪ .‬אחוז התחלואה‬
‫באוכלוסיה הכללית עומד על ‪ 0.3%-0.5%‬באוכלוסיה הכללית‪ ,‬ואצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה )אחאים‬
‫והורים( הוא ‪ .5%-15%‬אחוז דומה נמצא בקרב ילדים להורה חולה‪ ,‬אולם כאשר שני ההורים לוקים במחלה עולה‬
‫אחוז התחלואה ל ‪) 15%-55%‬אליצור ועמיתיו‪.(1999 ,‬‬
‫תמיכה לבסיס הגנטי הקיים בסכיזופרניה מגיעה ממחקרי תאומים המדווחים על מתאם גבוה יותר באופן מובהק‬
‫בתחלואה בקרב תאומים זהים )‪ (35%-55%‬לעומת תאומים לא זהים )‪.(5%-15%‬‬
‫‪2‬‬
‫מחקרי תאחיזה ואסוציאציה מהווים אף הם חיזוק למעורבות הגנטית בסכיזופרניה‪ :‬הן באמצעות איתור אזורים‬
‫ספציפיים בגנום )‪ (Lewis et al., 2003) (linkage‬והן באמצעות איתור סמנים גנטיים פולימורפים סמוך )או‬
‫בתוך( רצפטורים של נוירוטרנסמיטורים‪ ,‬המתווכים מנגנונים ביוכימיים רלוונטים למחלה )‪.(Shi et al., 2008‬‬
‫ב‪ .‬גורמים סביבתיים ואפי‪-‬גנטיים‪ :‬חלק מהמודלים לסכיזופרניה מציעים כי ‪ 20-30%‬מהשונות לסבירות למחלה‬
‫ניתן לייחס לגורמים לא‪-‬גנטיים‪ .‬גורמי סיכון סביבתיים רבים עולים לפני הלידה‪ ,‬סמוך אליה או מיד אחריה‬
‫)‪ :(Jones and Buckley, 2006‬גורמים נוירו‪-‬התפתחותיים של ההפרעה‪ ,‬מיוחסים בדר"כ לסיבוכי לידה שנמצאו‬
‫בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים עם סכיזופרניה )כגון‪ ,‬חסר חמצן לעובר‪ ,‬חסר תזונתי של ההורים אי‪-‬התאמה‬
‫בגורם רזוס ולחץ הורי(‪ .‬גורמים נוספים הם פגיעה מוחית בילדות או התפתחות עוברית לקויה )משקל או היקף‬
‫ראש נמוך(‪ .‬עונת הלידה‪ ,‬בין החורף לאביב‪ ,‬מועלית כגורם מגביר סיכוי לסכיזופרניה‪ ,‬ייתכן באמצעות הזיהומים‬
‫הויראליים המאפיינים תקופה זו‪.‬‬
‫קומורבידיות ) הופעה משותפת של הפרעות(‪:‬‬
‫הופעה של הפרעות נוספות הנלוות למחלת הסכיזופרניה עשויה לנבוע מגורמים שונים‪ .‬קומורבידיות אמיתית‬
‫נובעת מכך שקיומה של מחלה אחת מהווה גורם סיכון למחלה אחרת‪ ,‬ומכך שהפרעות שונות מתפתחות מאותם‬
‫גורמי סיכון גנטיים או פסיכו‪-‬סוציאליים )‪ .(Caron and Rutter, 1991‬כמו כן‪ ,‬מאחר וסכיזופרניה הינה הפרעה‬
‫כרונית‪ ,‬השלכותיה על תחום התפקוד החברתי עשויות להוביל לקשיים רגשיים נוספים ) ‪Yanos and Moos,‬‬
‫‪ .(Pompili et al., 2007;2007‬השימוש בתכשירים הטיפוליים מעלה תופעות לוואי המתבטא במחלות גופניות‬
‫נלוות‪ ,‬כגון‪ :‬סכרת‪ ,‬היפרליפידמיה‪ ,‬מחלות קרדיו‪-‬ווסקולריות והשמנה )‪ ,(Lambert et al., 2003‬ואף‬
‫בסינדרומים פסיכיאטריים אחרים )‪.(Buckley et al., 2008‬‬
‫ההפרעה הסכיזופרנית מלווה פע מים רבות בהפרעות התנהגותיות העונות על קריטריונים אבחנתיים של‬
‫הפרעות אחרות‪ .‬נראה כי כ‪ 50%-‬מהחולים סובלים מאחת או יותר הפרעות פסיכיאטריות נלוות‪Strakowski ) ,‬‬
‫‪ .(et al., 1993; Poyurovsky et al., 2003‬השימוש בחומרים ממכרים )‪ (Green et al., 2007‬ודיכאון ) ‪Heald‬‬
‫‪ (et al., 2008‬נמצאו בשכיחות גבוהה בקרב חולים בסכיזופרניה‪ ,‬ומבין הפרעות החרדה הפרעת‪-‬פאניקה‬
‫וההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית הינן השכיחות ביותר )‪.(Berga at al., 2004‬‬
‫כיוון שההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית מהווה נדבך משמעותי במחקר זה‪ ,‬נפרט את תמונתה הקלינית‪ ,‬תחילה כפי‬
‫שהיא באה לידי ביטוי כהפרעה "עצמאית"‪ ,‬כלומר ללא סכיזופרניה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית‬
‫אבחנה זו כלולה בקטגוריות הפרעות החרדה )‪ .(APA,1994‬סימני ‪ OCD‬הם אובססיות חוזרות‪ ,‬עם או בלי‬
‫קומפולסיות‪ ,‬החמורות דיין בכדי לצרוך זמן )יותר משעה ביום(‪ ,‬או לפגום בתפקוד התעסוקתי או החברתי‪.‬‬
‫בשלב מסוים האדם חייב לזהות כי סימפטומים אלו לא הגיוניים או מוגזמים )פרט לילדים(‪ .‬אם קיימת הפרעה‬
‫פסיכיאטרית אחרת‪ ,‬תוכן האובססיה או הקומפולסיה אינו קשור לה‪ .‬לבסוף‪ ,‬ה ‪ OCD‬אינו תוצאה ישירה של‬
‫השפעה תרופתית או מצב רפואי אחר )‪.(Cummings, 1999‬‬
‫אובססיות הן מחשבות חוזרות או עיקשות‪ ,‬דחפים‪ ,‬או מראות מנטליות‪ ,‬הנחוות כחודרניות ולא מותאמות ‪,‬‬
‫הגורמות לחרדה ולחץ ברור‪ .‬מחשבות אלה אינן דאגות מוגזמות סביב אירועי חיים יומיומיים‪ .‬האדם מזהה את‬
‫מחשבות אלה כתוצר מוחו שלו‪ ,‬מה שגורם לו לנסות ולנטרל את המחשבה על ידי פעולה או מחשבה אחרת‪,‬‬
‫כלומר על ידי טקס קומפולסיבי‪.‬‬
‫האובססיות הנפוצות ביותר הן‪ :‬זיהום‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הזדהמות בזמן לחיצת ידיים; ספקות חוזרים ונשנים‪ ,‬כמו 'האם‬
‫השארתי את הגז פתוח ?'; צורך לשמור על סדר מסוים של חפצים‪ .‬כגון‪ ,‬הקפדה על סידור חפצים באופן סימטרי;‬
‫דחפים תוקפניים‪ .‬למשל‪ ,‬לפגוע בילד של אדם אחר‪.‬‬
‫אדם בעל אובססיות מנסה בדרך כלל להתעלם או לדכא את המחשבות והדחפים או לנטרל אותם על ידי‬
‫פעולה או מחשבה אחרת‪ .‬אחת הדרכים הנפוצות היא הקומפולסיות‪ ,‬שהן פעולות חוזרות או פעולות מנטליות‪,‬‬
‫המכוונות להפחתת החרדה או הלחץ‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם אשר מטיל ספק אם כיבה את הגז‪ ,‬יבדוק באופן חוזר ונשנה‬
‫האם עשה זאת‪.‬‬
‫השכיחות שבקומפולסיות הן‪ :‬שטיפת ידיים; סידור חפצים; בדיקות חוזרות; מבין הקומפולסיות המנטליות ‪,‬‬
‫שכיחות פעולות כמו‪ :‬נשיאת תפילה ואמירת מילים בשקט‪.‬‬
‫שכיחות ‪ OCD‬באוכלוסיה הכללית מוערכת בכ ‪ ,(Karno et al., 1988) 2%-3%‬והיא זהה בהתפלגותה בקרב‬
‫נשים וגברים‪ .‬ההפרעה צפויה להתחיל בגיל הבגרות המוקדמת‪ ,‬או בילדות‪ .‬הפרעות נלוות כמו דיכאון‪ ,‬הפרעות‬
‫חרדה אחרות‪ ,‬והפרעות אכילה הן שכיחות‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים ביטוי גבוה של ‪ OCD‬בקרב חולים עם ‪Gilles de la‬‬
‫‪.Tourette Syndrome‬‬
‫סכיזופרניה עם‬
‫‪OCD‬‬
‫שכיחות ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית במחלת הסכיזופרניה דווחה במחקרים מוקדמים‬
‫) ;‪Jahrreis, 1926‬‬
‫‪ ,(Gordon, 1950; Bleuler, 1956; Parkin, 1966; Bernie & Litman, 1978,‬בשכיחות של כ ‪0.5%-3.5%‬‬
‫)‪.(Stengal, 1945; Rosen, 1957‬‬
‫‪4‬‬
‫מחקרים מאוחרים יותר‪ ,‬שעשו שימוש בכלים מהימנים יותר מצאו שכיחות גבוהה יותר של ‪ OCD‬בקרב חולי‬
‫סכיזופרניה‪ ,(1986) Fenton & McGlashan :‬בשימוש ב‪ chart review -‬מצאו כי ‪ 12.9%‬מהחולים הסכיזופרניים‬
‫מבטאים סימפטומי ‪ OC‬ו‪ (1995) Berman et al.-‬בשימוש בראיון קליני מצאו שכיחות של ‪.26.5%‬‬
‫בהמשך‪ ,‬בשימוש בראיון קליני מובנה‪ ,‬על פי ה‪ ,DSM-‬אותרו סימנים כפייתיים‪-‬טורדניים בסכיזופרניה בשכיחות‬
‫הנעה בטווח שבין ‪ 7.8%‬לבין‪Tibbo et al., 1999; Lysaker et al., 2000; Poyurovsky et al., 1999; ) 45% -‬‬
‫‪.(Porto et al.,1997;Eisen et al., 1997‬‬
‫דיווחים אלו מצביעים כי שכיחות ה ‪ OCD‬בסכיזופרניה הינה גבוהה מזו )‪ (2%-3%‬המוערכת באוכלוסיה הכללית‬
‫)‪ .(Robins et al., 1984‬כפי שדווח במחקרי מטא‪-‬אנליזה עכשוויים ) ‪Buckley et al., 2009; Achim et al.,‬‬
‫‪ ,(2009‬השכיחות הגבוהה מתקיימת במדגמים בעלי מאפיינים שונים‪ :‬מטופלי‪-‬חוץ ‪Tibbo et al., ) 25%-45%‬‬
‫‪ ,(1999; Lysaker et al., 2000‬מאושפזים ‪ ,(Poyurovsky et al., 2001; Ohta et al., 2003) 18%-23%‬אנשים‬
‫החיים בקהילה ‪ ;(Karno et al., 1988; Regier et al., 1990) 12%-24%‬מטופלים כרוניים ‪Eisen et ) 7.8%-45%‬‬
‫‪ (al., 1997; Lysaker et al., 2000‬ואצל חולים באפיזודה ראשונה בשיעור של ‪.(Poyurovsky et al., 1999) 14%‬‬
‫השכיחות הגבוהה של ‪ OCD‬בסכיזופרניה מאפיינת גם טווח גילאים רחב‪ 26% :‬במתבגרים ) ‪Nechmad et al.,‬‬
‫‪ (2003‬ואצל קשישים ‪.(Poyurovsky et al., 2005) 16%‬‬
‫שכיחות גבוהה זו מעלה את הסבירות לקיומו של בסיס פתופיזיולוגי משותף בין שתי ההפרעות ) ‪McGlashan,‬‬
‫‪.(1997‬‬
‫מאפיינים קליניים‬
‫א‪ .‬סימפטומים קליניים ‪ -‬האבחנה של הפרעה סכיזו‪-‬אובססיבית מבוססת על תמונה אשר תואמת שתי אבחנות‬
‫על פי ה‪ :(1994) DSM-IV -‬האחת‪ ,‬סכיזופרניה‪ ,‬המאופיינת בליקויים בארגון החשיבה‪ ,‬הלוצינציות‪ ,‬דלוזיות‪,‬‬
‫אפקט מושטח‪ ,‬אפאתיה‪ ,‬נסיגה חברתית והזנחה; והשנייה‪ ,‬ההפרעה האובססיבית‪-‬קומפולסיבית‪ ,‬המאופיינת‬
‫במחשבות טורדניות ובפעולות חוזרות‪ ,‬הגורמות לתחושת סבל לאדם‪.‬‬
‫קיימת סתירה בספרות ביחס לעוצמת הסימנים הסכיזופרניים בקרב חולים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ :‬חלק‬
‫מן המחקרים מצביעים על דמיון לחולים סכיזופרנים בעוצמת הסימפטומים השליליים‪ ,‬החיוביים והלא‬
‫מאורגנים ‪(Berman et al., 1998; Poyurovsky et al., 1999; 2001; 2006; Nechmad et al., 2003; Gulec‬‬
‫)‪ .et al., 2008‬בעוד שאחרים מתארים עוצמה גבוהה יותר של הסימנים השליליים ) ;‪Hwang et al., 2000‬‬
‫‪ (Fenton & McGlashan, 1986; Lysaker et al., 2000; Nechmad et al., 2005‬ודיווחים מנוגדים לגבי‬
‫‪5‬‬
‫עוצמת הסימפטומים החיוביים )‪ Poyurovsky et al., 2003‬לעומת ‪ (Ongur & Goff, 2005‬אצל החולים‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיביים לעומת חולים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫)‪ Poyurovsky et al. (1999‬העלו את האפשרות כי הישנות המחלה מתווכת את עוצמת הסימפטומים‬
‫הסכיזופרנים‪ ,‬היות ובחלק מהסימפטומים העוצמה דורגה כנמוכה יחסית אצל חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫באפיזודה ראשונה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בשלבי המחלה המוקדמים ל‪ OCD-‬עשויה להיות השפעה מגינה על חלק‬
‫מהסימפטומים הסכיזופרניים‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬הממצאים המדגימים עוצמת סימפטומים סכיזופרניים שונה בקרב חולים בסכיזופרניה עם‬
‫וללא ‪ ,OCD‬עשויים להצביע על כך שתוספת ה‪ OCD-‬משנה את צביון הסימפטומים הסכיזופרניים‪ .‬ולפיכך‪,‬‬
‫תורמים להגדרה של תת‪-‬קבוצה מובחנת בסכיזופרניה‪ ,‬עם מאפיינים ייחודיים‪.‬‬
‫תמיכה נוספ ת להשערה כי מדובר בקבוצת חולים בעלת אשכול מאפיינים נפרד מזה המצוי בקרב חולים‬
‫בסכיזופרניה )‪ (Berman et al., 1998‬עולה מתוך המחקרים המצביעים על היעדר הקשר בין עוצמת סימני‬
‫הסכיזופרניה לבין העוצמה של סימנים כפייתיים‪-‬טורדניים )‪Berman et al.,1998; Sevincok et al., 2006‬‬
‫;‪.(Poyurovsky et al., 1999; 2001; 2006‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי במחקר אחר )‪ ,(Lysaker et al.,2000‬נמצא קשר חיובי בין עוצמת סימפטומי ‪ OC‬לבין רמת‬
‫הסימפטומים החיוביים‪ .‬על פי הכותבים‪ ,‬נוכחותן של דלוזיות והלוצינאציות בקרב קבוצת חולים זו עשויה‬
‫להגביר את דפוס התגובה האובססיבי קומפולסיבי‪ ,‬ובאופן זה חוסר הגמישות מונעת תפקוד אדפטיבי‪ .‬הדבר בא‬
‫לידי ביטוי בהפרעה ביכולת פתרון בעיות ובשיפוט המציאות‪ ,‬המפריע בהתמודדות עם הסימפטומים החיוביים‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי גם במחקרי הערכה פרוספקטיביים שניסו להתגבר על הערכה הנקודתית ולהרחיב את הכללת‬
‫הממצאים )‪ (Fabish et al., 2001; Craig et al., 2002‬עלו ממצאים סותרים לגבי הקשר בין שני סוגי‬
‫הסימפטומים‪ :‬האחד‪ ,‬הצביע על יציבות סימפטומי ה‪ ,OC-‬גם בהעצמה של סימפטומים פסיכוטיים‪ ,‬תומך‬
‫בהשערה לגבי היעדר התלות בין שני סוגי הסימפטומים )‪ ,(Fabish et al., 2001‬ואילו השני‪Craig et al., ) ,‬‬
‫‪ (2002‬מצא עלייה ניכרת בהיארעות סימפטומי ‪ OC‬ו‪ OCD -‬אצל ‪ 225‬חולים בסכיזופרניה‪ ,‬מעת פנייתם לאשפוז‬
‫ועד לבדיקתם השנייה שנתיים לאחר מכן‪.‬‬
‫אופי הסימפטומים והקשר ביניהם ומאפיינים קליניים אחרים של ההפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ :‬התובנה‪,‬‬
‫מהלכה‪ ,‬הפרוגנוזה‪ ,‬משמשים את החוקרים לבניית מערכת לסווג ואבחון ההפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית ) למשל‪:‬‬
‫‪.(Hwang & Opler, 1994; Porto et al., 1997; Poyurovsky et al, 2003‬‬
‫‪6‬‬
‫ב‪ .‬אבחנה ותובנה ‪ -‬קביעת האבחנה‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬מתבססת על קריטריונים של שתי ההפרעות‪ ,‬סכיזופרניה‬
‫וההפרעה כפייתית‪-‬טורדנית‪ ,‬בהתאם ל‪ (1997) Eisen et al. .(Poyurovsky et al., 2004) DSM-IV -‬הציעו כי‬
‫אבחנה של ההפרעה הסכיו‪-‬אובססיבית תבוסס על אי‪-‬תלות ברורה בין הסימפטומים של שתי ההפרעות‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מתבקשת הבחנה ברורה בין דלוזיות ואובססיות‪ ,‬ובמיוחד במקרים בהם שתי תופעות אלה משולבות זו בזו‪.‬‬
‫אולם התמונה הקלינית נראית מורכבת יותר‪ :‬נראה כי דלוזיות ואובססיות מצויות על רצף‪ ,‬כך שאובססיות‬
‫עשויות להפוך לדלוזיות )‪ .(Rosen, 1957‬כמו כן‪ ,‬אבחנות מקובלות של ה ‪ DSM-IV‬כמו‪ OCD :‬עם תובנה‬
‫לקויה )‪ (Bottas et al., 2005‬ו‪ OCD -‬אצל ילדים‪ ,‬בהן חוסר המודעות נחשב למקובל )‪Rodowski et 2008‬‬
‫‪ ,(al.,‬ממחישות את הקושי הטמון בהבחנה בין אובססיה עם תובנה נמוכה לבין מחשבה דלוזיונלית‪.‬‬
‫‪ (1999) Eisen et al.‬מעלים את שאלת ההבחנה‪ ,‬בקשר שבין סימני ‪ OC‬וסימנים פסיכוטיים‪ ,‬בתופעות נוספות‪,‬‬
‫לדוגמא‪ OCD :‬עם אישיות סכיזוטיפלית; ‪ OCD‬עם מאפיינים פסיכוטיים; וכן סכיזופרניה עם סימפטומים‬
‫כפייתיים‪-‬טורדניים )שאינם מגיעים לעוצמה של ‪ OCD‬כהפרעה(‪.‬‬
‫בעוד שאגו‪-‬דיסטוניות מייצגת קריטריון אבחנתי בהפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית ה"טהורה" )‪, (Pure OCD‬‬
‫בסכיזופרניה חוסר התובנה למחלה ולתסמיניה מהווה מאפיין מרכזי‪ .‬פער זה עולה גם בקבוצה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית )‪ (Poyurovsky et al., 2007; Faragian et al., 2008‬המבטאת דיסוציאציה בנושא התובנה‬
‫למחלה‪ ,‬הן בקרב מבוגרים והן בקרב מתבגרים‪ :‬רב החולים )כ‪ 85%-‬במדגם המבוגרים וכ‪ 86%-‬במדגם‬
‫המתבגרים( הראו מודעות טובה או משביעת רצון לסימפטומי ה‪ .OC-‬אחוז החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים בעלי‬
‫מודעות נמוכה תואם את המדווח ב ‪ DSM-IV‬ואת שנמצא בקבוצת ‪ OCD‬ללא סכיזופרניה ) ‪Pinto ret al.,‬‬
‫‪ .(2006‬כמו כן‪ ,‬היעדר הקשר בין מודעות לסימפטומי ‪ OC‬לבין תובנה לדלוזיות‪ ,‬בשני המדגמים‪ ,‬עולה בקנה‬
‫אחד עם הפנומנולוגיה של קבוצת חולים אלו‪ :‬הם מייחסים לסימפטומי ה‪ OC-‬כאגו‪-‬דיסטונים‪ ,‬חסרי‪-‬הגיון‬
‫וכגורמים לחוסר נוחות‪ ,‬ובה בעת משוכנעים בטבעה האמיתי‪-‬כביכול של מחשבת‪-‬השווא‪ ,‬אשר הינה אגו‪-‬‬
‫סינטונית‪.‬‬
‫יש לציין כי מודעות נמוכה למחלת הסכיזופרניה נצפתה בכ‪ 44%-‬מהחולים המבוגרים‪ ,‬ובכ‪-‬שליש מהחולים‬
‫המתבגרים‪ .‬דירוג מודעות דומה נמצא בקרב חולים בסכיזופרניה ללא ‪ ,OCD‬ורומז על כך שנוכחות סימפטומי‬
‫‪ OC‬אינה משנה את התובנה למחלה בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים )‪Faragian et ;Poyurovsky et al., 2007‬‬
‫‪.(al., 2008‬‬
‫ג‪ .‬מהלך המחלה ‪ -‬קדימות הופעת הסימפטומים משמשת אף היא מאפיין במהלך המחלה‪ .‬חלק מן החוקרים‬
‫מצביעים על כך שב‪-‬כמחצית מהמקרים סימפטומי ‪ OC‬מקדימים לסכיזופרניה ) ‪Eisen et al., 1997; Kruger et‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ ,(al., 2000; Ohta et al., 2003; Poyurovsky et al., 2003; 2005‬ממצא זה מקבל תוקף גם במחקר מטא‪-‬‬
‫אנליזה המצביע על הנצ ה מוקדמת יותר של סימני ‪ OC‬בהשוואה לסכיזופרניה )‪.(Devulapalli et al., 2008‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אחרים מדווחים על שכיחות נמוכה יותר‪ ,‬שנאמדת בכ‪ 28%-‬או ‪Fenton Byerly et al., 2005) 10%‬‬
‫;‪ (2000) Hwang & Opler .(& McGlashan, 1986‬טוענים כי במקרים אלו סימפטומי ה‪ OC-‬עמידים יותר‪,‬‬
‫ומגיעים לעוצמה גבוהה המאפיינת את ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית‪.‬‬
‫המקרים בהם סימפטומי סכיזופרניה מקדימים את הופעת ה ‪ OCD‬או מופיעים יחד עימם עשויים להיות‬
‫מוסברים כ‪ :‬שינוי פתופיזיולוגי במהלך הסכיזופרניה‪ ,‬קיום של שתי מערכות נפרדות ) ‪Fenton & McGlashan,‬‬
‫‪ ,(1986‬או תוצאה של טיפול תרופתי אנטי‪-‬פסיכוטי )‪.(Bottas et al., 2005‬‬
‫מאפיין אחר של מהלך ההפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית מתייחס לגיל התחלה מוקדם יותר של מחלת‬
‫הסכיזופרניה אצל חולים סכיזו‪-‬אובססיביים לעומת חולים בסכיזופרניה ללא ‪Fenton & McGlashan, ) OCD‬‬
‫‪ ,1986 ;Berman et al., 1995; Poyurovsky et al., 2006; 2007; Faragian et al., 2008‬לעומת ‪:‬‬
‫‪Poyurovsky et al., 1999; 2001; 2003; 2006; Nechmad et al., 2003; Ongur and Goff, 2005; Byerly‬‬
‫‪ .(et al., 2005; Gulec et al., 2008‬ממצא זה עשוי להעיד על השפעתה של ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית על זמן‬
‫ההופעה של הסימפטומים הסכיזופרניים‪ .‬מאפיין זה תואם את גיל פרוץ ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית‪ ,‬המוקדם‬
‫יותר בהשוואה לזה המאפיין את סכיזופרניה )‪ ;(Fenton & McGlashan, 1986‬ועשוי גם להצביע על קיומו של‬
‫מקור נוירו‪-‬התפתחותי במחלה המשולבת )‪.(Poyurovsky et al., 2006‬‬
‫ד‪ .‬הפרעות נילוות להפרעה הסכיזו ‪-‬אובססיבית ‪ -‬על מנת לאמוד את ההשפעה הקלינית של "תוספת" ההפרעה‬
‫הכפייתית‪-‬טורדנית על סכיזופרניה‪ (2006) Poyurovsky et al. ,‬השוו את ההפרעות הנלוות למחלת‬
‫הסכיזופרניה‪ ,‬בקרב חולים בסכיזופרניה עם וללא ‪ 100) OCD‬נבדקים בכל קבוצה(‪ .‬מערך המחקר כלל גם קבוצת‬
‫חולים ב ‪ 35) OCD‬נבדקים(‪ .‬מסקנת החוקרים הייתה כי שכיחותן של הפרעות מספקטרום ה‪ ,OCD-‬בעיקר‬
‫‪ (Body Dysmorphic Disorder) BDD‬והפרעת טיקים הינה גבוהה יותר בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬לעומת‬
‫חולים בסכיזופרניה ללא ‪ .OCD‬בשכיחותן של הפרעות נלוות אחרות )דיכאון‪ ,‬הפרעות חרדה ושימוש‬
‫בממכרים(‪ ,‬המאפיינות הן את סכיזופרניה והן את ‪ ,OCD‬לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות הסכיזופרניה‪ .‬ממצא‬
‫זה מתקף את המסקנה כי מדובר בעלייה בשכיחות הפתולוגיה הקשורה לספקטרום ה‪ OCD-‬ולא‬
‫לפסיכופתולוגיה הכללית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ה‪ .‬פרוגנוזה‪ -‬המחקרים המוקדמים ראו בביטוי ה‪ OCD-‬בסכיזופרניה‪ ,‬גורם מגן מפני התפרקות פסיכוטית וכן‬
‫סמן לפרוגנוזה טובה )‪ .(Rosen, 1957; Stengal, 1945‬במחקרים עכשוויים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המקפידים להשתמש‬
‫במערכות אבחון סטנדרטיות‪ ,‬עולים ממצאים שונים המבליטים מהלך ופרוגנוזה גרועה יותר בקרב חולים עם‬
‫הפרעה כפייתית‪-‬טורדנית‪ ,‬בהשוואה לחולים ללא הפרעה זו )‪.(Berman, 1995; Fenton & McGlashan, 1986‬‬
‫ברמה התפקודית‪ ,‬רב המחקרים מראים כי בהשוואה לקבוצת חולים בסכיזופרניה ללא ‪ ,OC‬חולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים מבודדים יותר חברתית‪ ,‬חסרי יכולת לחיים עצמאיים‪ ,‬בעלי ניסיון תעסוקתי דל יותר ויכולות‬
‫תפקוד מותאמות‪-‬גיל נמוכות יותר )‪.(Fenton & McGlashan, 1986; Berman et al., 1995; Hawng, 2000‬‬
‫מחקרם של ‪ (2001) Poyurovsky et al.‬מצא כי בהשוואה לחולים ללא ‪ OCD‬חולים סכיזו‪-‬אובססיביים בעלי‬
‫קושי משמעותי בתחום החברתי‪ ,‬המתבטא ביצירת קשר חברתי עוין ובחרדות המתלוות למפגשים חברתיים‪.‬‬
‫‪ (2000) Hwang et al.‬הוסיפו כי קבוצת חולים סכיזו‪-‬אובססיביים נדרשים ליותר התערבויות טיפוליות‪ ,‬רמת‬
‫תפקודם נמוכה יותר ושהותם האשפוזית ממושכת יותר‪.‬‬
‫ייתכן‬
‫כי ההחמרה הפרוגנוסטית המתבטאת בתפקוד החברתי והתעסוקתי של החולים‬
‫הסכיזואובססיביים נובעת בחלקה מההפחתה ביכולותיהם הנוירו‪-‬קוגניטיביות שכן‪ ,‬חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫מגבילים את יכולת האדם לרכוש‪ ,‬לשמר ולתרגל מיומנויות בתחומים אלו פוגעים בתפקודו היומיומי ) ‪Green,‬‬
‫‪.(1996‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הממצאים שנסקרו לעיל מציעים כי נוכחותה של הפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית בסכיזופרניה עשויה לשנות‬
‫את צביונה של מחלת הסכיזופרניה‪ ,‬כפי שהיא מופיעה בנפרד‪ .‬ייחודה של הקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית בא לידי‬
‫ביטוי במאפיינים קליניים שונים‪ :‬עוצמת סימפטומים שונה‪ ,‬היעדר הקשר בין שני סוגי הסימפטומים‪ ,‬קיומם של‬
‫סימפטומים משולבים‪ ,‬הקדמת גיל פרוץ מחלת הסכיזופרניה‪ ,‬היווספות של הפרעות מספקטרום ה‪.OCD-‬‬
‫הסברים תיאורטיים לקשר בין סכיזופרניה ל ‪OCD -‬‬
‫עדות לקשר בין סכיזופרניה וההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית מתקבלת בהתבסס על מחקרים מתחומים שונים‪:‬‬
‫א‪ .‬ממצאים אפידמיולוגיים‪ :‬שכיחות ההופעה של ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית בסכיזופרניה הינה גבוהה‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫מזו הקיימת באוכלוסיה הכללית )‪ .(Poyurovsky et al., 2005‬קשר זה נבדק גם בכיוון ההפוך ונמצא כי שכיחות‬
‫‪9‬‬
‫הסכיזופרניה אצל אנשים שתחילה אובחנו כסובלים מ‪ (Bottas et al., 2005) OCD-‬נעה בין ‪Eisen et ) 4%-5%‬‬
‫‪.(al., 1993; Thomsen et al. 1994‬‬
‫ב‪ .‬אפיונים קליניים‪ :‬ברמה הקלינית קיים דמיון בין התנהגות קומפולסיבית‪ ,‬מחשבות אובססיביות ומחשבות‬
‫שווא‪ ,‬עד כדי קושי אפשרי באבחנה ביניהן )‪ .(Insel & Akiskal, 1986; Kozack & Foa, 1994‬לדוגמא‪ ,‬הן ב‪-‬‬
‫‪ OCD‬והן בפסיכוזה קיימים רעיונות או אמונות אבסורדים או לא הגיוניים‪ .‬ברמה ההתנהגותית‪ ,‬איטיות ‪,‬‬
‫אמביוולנטיות או ספק‪ ,‬כמו גם חזרתיות )‪ (Ridley, 1994 ;Tracy et al., 1996‬עשויים לשקף דמיון בין שתי‬
‫ההפרעות‪.‬‬
‫דמיון זה ממקם את תסמיניהן על צירים משותפים‪ :‬את קטביו של ציר אחד מאפיינות מחשבה האובססיבית‬
‫ומחשבת שווא‪ ,‬והציר השני מאופיין בהתנהגות קומפולסיבית והתנהגות סטריאוטיפית\ מנייריסטית‪ .‬דוגמא לכך‬
‫מובאת אצל ‪ (2008) Rodowski et al.,‬המתארים כי התנהגות כגון השתהות במפתן הדלת‪ ,‬אצל אדם עם ‪OCD‬‬
‫נובעת מצורך פנימי להשלים טקס ממושך ומורכב; ואילו אצל אדם הסובל מסכיזופרניה התנהגות זו תחשב‬
‫ל"קטטונית"‪ ,‬והמצב הפנימי לפסיכוטי‪.‬‬
‫מדדים קליניים משותפים נוספים ל‪ OCD-‬וסכיזופרניה‪ :‬גיל פרוץ מחלה מוקדם; מהלך כרוני של "עליות‬
‫ומורדות" והתפלגות שווה בין המינים )‪.(Poyurovsky et al., 2004‬‬
‫ג‪.‬פעילות‬
‫נוירוטרנסמיטורית‪:‬‬
‫התיאוריות‬
‫הקיימות‬
‫מדגישות‬
‫את‬
‫מעורבותן‬
‫של‬
‫שלוש‬
‫מערכות‬
‫נוירוטרנסמיטוריות מרכזיות בסכיזופרניה‪ :‬הדופמינרגית‪ ,‬הסרוטונרגית והגלוטומטנרגית‪.‬‬
‫על פי היפותזת הדופאמין חוסר הוויסות של רמת הדופאמין הינו הגורם לסימנים של מחלת הסכיזופרניה ;‬
‫מניחים כי רמותיו הנמוכות באיזור הקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי‪ ,‬עשוי לגרום לסימניה השליליים של המחלה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫אנהדוניה‪ ,‬חוסר רצייה וחוסר מוטיבציה‪ .‬באיזורים תת‪-‬קורטיקאליים ולימביים שינוי הרמות הוא מורכב‬
‫)‪ .(Sadock & Kaplan, 2000‬רמות גבוהות של דופאמין באזורים אלו‪ ,‬גורם ככל הנראה לסימנים החיוביים‬
‫)‪.(Wienberger et al., 1986‬‬
‫אחת הגישות שבחנו את היפותזת הדופאמין נשענת על השפעתן של תרופות שונות על סימני המחלה‪ .‬נמצא כי‬
‫תרופות אשר חוסמות רצפטורי ‪ D2‬מפחיתות את עוצמת הסימפטומים הסכיזופרניים; ואילו אגוניסטים‬
‫לדופאמין מחריפים את הסימפטומים‪.‬‬
‫הקשר של סרוטונין )‪ (5HT‬לסכיזופרניה מתבסס על השפעתו של ה‪ ,(Lyseric Acid Diethylamide) LSD-‬שהינו‬
‫אגוניסט לרצפטורי סרוטונין‪ ,‬על שינויים ב‪ :‬מצב הרוח‪ ,‬מחשבה‪ ,‬אינטואיציה‪ ,‬תפיסה חושית‪ ,‬ועל חוויה של זמן ‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫מקום ועצמי‪ ,‬מאפיינים הדומים לסימני הסכיזופרניה )‪ .(Geyer et al., 2008‬גם מחקרים טיפוליים תומכים‬
‫בקשר זה‪ ,‬נמצא כי תכשירים אנטי‪-‬פסיכוטיים לא‪-‬טיפוסיים )‪ (atypical antipsychotics‬המשלבים פעילות‬
‫אנטגוניסטית על רצפטורי‪-‬דופאמין ורצפטורי‪-‬סרוטונין יעילים בסכיזופרניה )‪.(Olijslagers et al., 2006‬‬
‫היפותזת הגלוטומאט מבוססת על הקשר דופאמין‪-‬גלוטומאט‪ :‬אבנורמליות בסינפסות הגלוטומאט שעשויה‬
‫לגרום לאבנורמליות בפעילות הדופמינרגית )‪.(Stahl, 2007‬‬
‫אנטגוניסטים לגלוטומאט )קולטן ‪ ,(NMDA‬כגון ‪ ,PCP‬נמצאו אף הם כמעוררי סינדרום הדומה במאפייניו‬
‫לסכיזופרניה‪ ,‬שמתבטא ב‪ :‬הלוצינאציות‪ ,‬הפרעות בחשיבה‪ ,‬סימנים שליליים וחסכים קוגניטיביים )‪Gunduz-‬‬
‫‪ .(Bruce, 2008‬מחקרים מציעים כי תת‪-‬תפקוד של רצפטורים לגלוטומאט עשויים להוות מרכיב אטיולוגי‬
‫במחלת הסכיזופרניה יש לציין‪ ,‬כי צפיפות גבוהה של רצפטורים ל‪ NMDA-‬נמצאה באזור ההיפוקמפוס‬
‫ובקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי‪ ,‬אזורים הנחשבים כבעלי תפקיד מרכזי בפתופיזיולוגיה של המחלה ) ‪Hall et al.,‬‬
‫‪.(2004; Owen et al., 2004‬‬
‫בדומה לסכיזופרניה‪ ,‬האטיולוגיה של ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית מיוחסת בחלקה לאבנורמליות של‬
‫סרוטונין ודופאמין )‪ .(Pato et al., 2002; Chamberlain et al., 2005‬בנוסף‪ ,‬קיימות עדויות לדיספונקציה‬
‫הקשורה בגלוטומאט )‪.(Whiteside et al., 2006; Chakrabarty et al., 2005‬‬
‫עדות למעורבות הסרוטונין ב ‪ OCD‬נשענת על השפעת הספיגה מחדש של סרוטונין על סימפטומים כפייתיים‪-‬‬
‫טורדניים בקרב חולים ב‪ .OCD-‬תכשירים מעכבי‪-‬ספיגה‪ ,‬גורמים להפחתת הסימפטומים ) ‪Dell'Osso et al.,‬‬
‫‪ ;(2005‬בעוד שאנטגוניסטים ל‪ 5-HT-‬מחמירים אותם )‪.(Zohar et al., 1987‬‬
‫ממצאי המחקר הנוירו‪-‬ביולוגי תומכים אף הם בקשר בין סרוטונין ו‪ :OCD-‬רמות נמוכות של סרוטונין נמצאו‬
‫בפלסמה של אנשים עם ‪ ,(Delorme et al., 2005) OCD‬וכן נמצאה הפחתה של רצפטורים מסוג ‪5HT 2A‬‬
‫באורביטל קורטקס ובקורטקס הדורסולטרלי‪ ,‬במתאם עם החומרה הקלינית של ‪.(Perani et al., 2008) OCD‬‬
‫המערכת הדופמינרגית נחשבת כיום אחד הגורמים האטיולוגיים ב‪ .OCD-‬מחקרים בבעלי‪-‬חיים הראו כי‬
‫אגוניסטים המגבירים פעילות דופמינרגית יוצרים התנהגות סטריאוטיפית )‪ .(Tizabi et al., 2002‬בנוסף‪ ,‬נמצא‬
‫כי הטיפול אנטי‪-‬פסיכוטי יעיל כתוספת לטיפול בתכשירי ‪.(Cavedini et al., 2004; Denys et al., 2004) SSRI‬‬
‫מחקרי הדמיה מצביעים אף הם על לקות דופמינרגית אצל חולים ב‪) OCD-‬בסטריאטום‪ ,‬לדוגמא ‪Perani et al.,‬‬
‫‪ .(2008‬ממצא זה עולה בקנה אחד עם הידוע לגבי הפרעות נוירולוגיות עם דיספונקציה דופמינרגית ‪,‬‬
‫כגון‪ ,(Lochner et al., 2005; Pauls et al., 1986) Tourette's syndrome :‬אשר לעיתים קרובות מלווה‬
‫בסימפטומי ‪.OCD‬‬
‫‪11‬‬
‫הדיספונקציה בגלוטומאט מדווחת ב‪ OCD-‬במחקרים אשר מצאו רמות גבוהות של גלוטומאט באזורים מוחיים‬
‫רלוונטיים לפסיכופתולוגיה ב‪ .(Whiteside et al., 2006) OCD-‬כמו כן‪ ,‬רמות גבוהות של גלוטומאט נמצאו‬
‫בנוזל ה‪ cerebro-spinal -‬אצל מטופלים עם ‪ OCD‬בהשוואה לבריאים )‪ .(Chakrabarty et al., 2005‬בנוסף‪,‬‬
‫הקשר לגלוטומאט נמצא בהשפעתו המטיבה של טיפול תרופתי מסוג אנטי‪-‬גלוטומאט על תסמינה של ההפרעה‬
‫הכפייתית‪-‬טורדנית )‪.(Poyurovsky et al., 2005; Pittenger et al., 2006‬‬
‫ההתייחסות למעורבותן המשותפת של דופאמין וסרוטונין בשתי ההפרעות‪ ,‬מבוססת ככל הנראה על‬
‫אינטראקציה בין מערכות נוירוטרנסמיטוריות אלו )‪ .(Tibbo & Warneke, 1999‬לפיכך‪ ,‬תכשירים המעלים את‬
‫רמות הסרוטונין‪ ,‬כגון ‪ ,SSRIs‬מגבירים את העיכוב על המערכת הדופאמינרגית; ולהיפך‪ ,‬תכשירים הגורמים‬
‫לירידה ברמת הסרוטונין מפחיתים את העיכוב עליה‪.‬‬
‫ההשלכות הטיפוליות של אינטראקציה זו נבחנו לאור השפעתן של תוספות תכשירים אנטי‪-‬פסיכוטיים בטיפול‬
‫ב‪ ;OCD-‬וכן ליעילות תכשירים אנטי‪-‬פסיכוטיים א‪-‬טיפים בסכיזופרניה‪ ,‬הפועלים על שתי המערכות במקביל‪.‬‬
‫החפיפה בהיבט הנוירוטרנסמיטורי נתמכת גם על ידי ההשפעה שעשויה להיות לתכשירים אנטי‪-‬פסיכוטיים א‪-‬‬
‫טיפיים על עוררות או התגברות סימפטומי ‪ OC‬בסכיזופרניה )‪.(Khullar et al., 2001‬‬
‫היות והאינטראקציה בין מערכות נוירוטרנסמיטוריות ב‪ OCD-‬וסכיזופרניה מתווכות שינויים בתפקוד הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבי )‪ ,(Olavera-Cortes et al., 2008‬סביר כי הביטוי לכך ימצא גם בהפרעה המשולבת‪.‬‬
‫ד‪ .‬מחקרים נוירו אנטומיים ונוירו פיזיולוגיים‪ :‬הן ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית והן סכיזופרניה נמצאו קשורות‬
‫לתפקוד האונה הפרונטלית ולמבנים אנטומים משותפים למסלולים שבה )‪ .(Tibbo & Warneke, 1999‬נהוג‬
‫לחלק את האונה הפרונטלית לשלושה מסלולים שמוצאם ב‪lateral orbital , dorsolateral prefrontal cortex :‬‬
‫‪ .anterior cingulate cortex, cortex‬במסלולים אלו נכללים הסטריאטום‪ ,‬הגלובוס פאלידוס והתלמוס‪ ,‬אשר‬
‫מקיימים קשרים גם מחוץ למעגל‪.‬‬
‫מסלולים אלו שונים גם ברמה התפקודית‪ ,‬כך ששלוש תסמונות התנהגותיות קשורות בפגיעה של כל אחד מן‬
‫האזורים‪ :‬התסמונת האורביטופרונטלית מאופיינת בחוסר עכבות ואימפולסיביות‪ ,‬התסמונת הדורסו‪-‬לטראלית‬
‫בפגיעה בתפקודים ניהוליים והמדיאלית בעיקר באפטיה ואקינזיה ) ‪Cummings, 1993; Alexander et al.,‬‬
‫‪.(1990;1986‬‬
‫דיווחים מוקדמים ראו בסכיזופרניה ו‪ OCD-‬שתי הפרעות מובחנות ברמה הנוירואטומית‪ ,‬כך שמסלול ה‪-‬‬
‫)‪ dorsolateral prefrontal cortex (DLPFC‬יוחס יותר לסכיזופרני ה ואילו ה‪ lateral orbital cortex (OFC) -‬ל‪-‬‬
‫‪ .(Tibbo & Warneke, 1999) OCD‬אולם‪ ,‬דיווחים עכשוויים מעידים על פגיעה רחבה יותר בסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫כך שבסכיזופרניה‪ ,‬בנוסף לאבנורמליות ה‪ DLPFC-‬המתבטאת באקטיבציה של האזור‪ ,‬בנפחו ומבנה הרקמה‬
‫)‪ ,(Tibbo & Werneke, 1999‬מתוארת דיספונקציה באזורים נוספים‪ ,‬המצביעה על היעדר ספציפיות‬
‫נוירואנטומית )‪ .(Keshvan et al., 2008 ;Ellison-Wright & Bullmore, 2010‬האבנורמליות של הקורטקס‬
‫הפרה‪-‬פרונטלי‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הינה מוכללת )‪ (Reichenberg & Harvey, 2007‬ומאפיינת הן את ה‪Zetzsche ) ACC-‬‬
‫‪ (et al., 2007; Fornito et al., 2008‬והן את ה‪ ,(Nakamura et al., 2008) OFC-‬בנוסף לזו המדווחת ב‪-‬‬
‫‪ .DLPFC‬בנוסף לאלה‪ ,‬מודגשת מעורבותה של האונה הטמפורלית בסכיזופרניה )‪,(Andreasen et al., 2000‬‬
‫כאשר ממצאי ‪ (Magnetic resonance imaging) MRI‬מצביעים על הפחתה בנפח הקורטקס הפרונטלי‬
‫והטמפורלי )‪.(Wright et al., 2000‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬הפגיעה הקורטיקלית מייצגת מרכיב בתוך רשת נוירואנטומית פגועה ) ‪Reichenberg & Harvey,‬‬
‫‪ .(2007‬מחקרי דימות‪ ,‬כמו מחקר המטא‪-‬אנליזה של ‪ (2008) Ellison-Wright‬מדווחים על הפחתה בנפח החומר‬
‫האפור במעגל ה‪ cortico-strioto-thalamic-‬בסכיזופרניה‪ ,‬המתגברת לאורך המחלה‪ ,‬בחלק מן האזורים‪.‬‬
‫מעבר לאזורים הקורטיקלים נמצאה אבנורמליות מבנית ותפקודית ב‪ :‬ההיפוקמפוס‪ ,‬הפרה‪-‬היפוקמפוס‬
‫והאמיגדלה )‪ .(Lawrie et al., 1998; Wright et al., 2000; Shenton et al., 2001‬סקירתם של & ‪Brandt‬‬
‫‪ (2008) Bonelli‬מצביעה באמצעות ממצאי ‪ MRI‬על אבנורמליות ושינוי בנפח הגרעינים הבאזליים לאורך מחלת‬
‫הסכיזופרניה‪ .‬הגרעינים מתווכים פעילות קוגניטיבית כמו‪ :‬קשב‪ ,‬זיכרון עבודה והכוונת התנהגות‪ ,‬ומכאן‬
‫חשיבותם בסכיזופרניה‪ .‬הפגיעה בסטריאטום‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כ"פילטר" המסנן מידע לא רלוונטי‪ ,‬עשויה למצוא את‬
‫ביטוייה בעירור היתר של הקורטקס )‪.(Brandt & Bonelli, 2008‬‬
‫ממצאים דומים עולים בנוגע לאבנורמליות בנפח ובמטבוליזם של ה‪ thalamus-‬הן בקרב חולים כרוניים‬
‫)‪ (Tibbo & Werneke, 1999‬והן בקרב נבדקים ללא טיפול תרופתי )‪ .(Buchsbaum et al., 1996‬לפיכך‪ ,‬נראה‬
‫כי שינויים בנפח ה‪ thalamus-‬במחלת הסכיזופרניה אינם תלויים בהכרח בטיפול תרופתי‪.‬‬
‫המודל הדומיננטי כיום ל ‪ OCD‬מתמקד באבנורמליות במעגל ה‪(Saxena et al., cortico-strioto-thalamic -‬‬
‫)‪ .1998, 2001; Graybiel and Rauch, 2000‬מעגל זה‪ ,‬מערב הקרנות מה‪ OFC-‬לראש ה‪ caudate-‬ול‪-‬‬
‫‪ ,ventral striatum‬ומשם אל ‪ mediodorsal thalamus‬דרך ה ‪ ,globus pallidus‬וחזרה ל ‪ .OFC‬לאחרונה נוטים‬
‫החוקרים לכלול במודל זה גם את ה‪ hippocampus, anterior cingulated :‬ואת ה‪,basolateral amygdale-‬‬
‫אשר קשורים באופן ניכר ל ‪.(Cummings, 1993; Lawrence et al., 1998; Phillips et al., 2003) OFC‬‬
‫‪13‬‬
‫מחקרים מוקדמים שבחנו את תפקוד המח באמצעות שינוי במטבוליזם הגלוקוז ב‪ ,OCD-‬הראו עליה משמעותית‬
‫במטבוליזם בכל אזורי הקורטקס‪ ,‬בראש ה‪ caudate-‬וב ‪ .(Baxter et al., 1987) orbital gyri‬מטא אנליזה של‬
‫מחקרי ‪ (Positron emission tomography) PET‬מדגישה את האבנורמליות באזור ‪Whiteside et al., ) OFC‬‬
‫‪ ,(2004‬כאשר העלייה בזרימת הגלוקוז באזור זה‪ ,‬נמצאה בעת עירור סימפטומים ) ;‪McGuire et al.,1994‬‬
‫‪ (Rauch et al., 1994; Breiter et al., 1996‬כמו גם במצב מנוחה )‪Lucey et al., Cottraux et al., 1996‬‬
‫;‪ .(1995;1997; Rubin et al., 1995‬תמיכה נוספת מגיעה ממטא‪-‬אנליזה של מחקרי ‪ ,MRI‬המדגישה את‬
‫ההפחתה הוולומטרית של ה‪ ACC-‬ושל ה‪ OFC-‬אצל נבדקים עם ‪ OCD‬לעומת בריאים )‪.(Rodge et al., 2008‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי ב‪ OCD-‬ה‪ ACC-‬מאופיין בפעילות היתר מעבר לטווח רחב של מצבים‪ :‬מנוחה‪ ,‬עירור סימפטומים‬
‫ובעת ביצוע משימות קוגניטיביות שונות )‪.(Sexena & Rauch, 2000‬‬
‫מעורבותו של ה‪ caudate-‬ב‪ OCD-‬נתמכת על ידי התנהגויות דמויות‪ OCD-‬הנצפות במטופלים עם לזיות באזור‬
‫זה או ב ‪ ,globus pallidus‬האזור אליו הוא קשור )‪ .(Rapoport and Wise, 1988; Laplane et al., 1989‬חיזוק‬
‫נוסף למעורבותו של האזור ב‪ OCD-‬היא בהתייחסות אל ה‪ ventral-caudate‬כאזור מועדף לטיפול באמצעות‬
‫טכניקת ה‪ .(Lipsman et al., 2007) deep brain stimulation -‬ממצאים מתוך מחקרי דימות תומכים אף הם‬
‫באבנורמליות ווולומטרית של ה‪ ,(Luxenberg et al., 1988; Whiteside et al., 2004) caudate-‬אולם‬
‫הממצאים הם מעורבים )‪.(Rodge et al., 2008‬‬
‫אבנורמליות בתפקוד ובמבנה התלמוס נמצאה ושוחזרה במחקרים שונים‪ :‬מחקרי הדמיה באמצעות ‪ PET‬מצאו‬
‫עלייה ברמת הגלוקוז בזרימת הדם בתלמוס בקרב אנשים עם ‪ OCD‬ללא טיפול ) ‪Perani et al 1995; Swedo et‬‬
‫‪ (al 1989‬והגדלה בנפחו שוחזרה במחקרי ‪ (Rodge et al., 2008) MRI‬נמצא כי שינוי זה עשוי להיות תלוי‬
‫בטיפול תרופתי ב‪.(Gilbert et al., 2000; Atmaca et al., 2006) SSRI-‬‬
‫האבנורמליות האנטומית שחולקות ‪ OCD‬וסכיזופרניה במסלולים הפרונטליים‪ ,‬עשויה לתווך תפקודים נוירו‪-‬‬
‫קוגניטיביים‪ .‬הערכת תפקודים אלו‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬מאפשרת להסביר קשיים בתחום ההתנהגות והקוגניציה‪ ,‬ובעלת‬
‫תפקיד משמעותי בהבנת התפקוד הנורמאלי של מערכות מוחיות שונות )‪.(Rauch & Savage, 1997‬‬
‫הפרדיגמה הנוירו‪-‬קוגניטיבית מתייחסת לתפקודים לקויים המאפיינים כל אחת מן ההפרעות‪ ,‬ביחד או בנפרד‪.‬‬
‫הדגש בעבודה זו יושם על תפקודים נוירו‪-‬קוגניטיביים שנמצאו רלוונטיים במיוחד בכל הפרעה‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי עבודות ראשונות שיצאו מתוך הנחת הנפרדות של המסלולים המוחיים בשתי ההפרעות‪DLPFC ,‬‬
‫מול ‪ ,OFC‬ניסו להוכיח את השערת הדיסוציאציה הכפולה גם בתפקודים הנוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫‪14‬‬
‫)למשל‪ .(Abbruzzese et al., 1997 ,‬אולם מחקרים אשר בחנו תפקודים נוספים ערערו את המסקנות לגבי‬
‫פגיעות ה ‪ DLPFC‬בלבד בסכיזופרניה‪ .‬כך‪ ,‬הלקות ב‪ OFC-‬שנחשבה בתחילה נחלתה של ההפרעה הכפייתית‪-‬‬
‫טורדנית בלבד‪ ,‬נמצאה גם בסכיזופרניה )ולהיפך‪ ,‬נתוני מחקר דומים באשר לתפקוד לקוי של ה‪ DLPFC‬נמצא ב‪-‬‬
‫‪ .(OCD‬מגמה זו עולה בקנה אחד עם הטענה הרווחת כי הפגיעה הנוירו‪-‬קוגניטיבית בסכיזופרניה הינה מוכללת‬
‫)‪ (Dickinson et al., 2010 ;Blachard & Neale, 1994; de Mello et al., 2010; Zenelli et al., 2010‬היות‬
‫והיא באה לידי ביטוי בטווח רחב של תפקודים נוירו‪-‬קוגניטיביים )‪.(Heinrichs & Zakzanis, 1998‬‬
‫בשל רוחב הפגיעה וריבוי הכלים המדווחים בספרות לגבי סכיזופרניה‪ ,‬ביקשנו במחקר זה למקד את החיפוש‬
‫אחר מימדים סלקטיביים‪ .‬לפיכך‪ ,‬נבחרו תפקודים נוירו‪-‬קוגניטיבים המייצגים חסכים שנמצאו בחולים‬
‫בסכיזופרניה ובקרוביהם )‪ ,(Reichenberg & Harvey, 2007‬ולפיכך עתידים להוות מרקרים אנדופנוטיפים‬
‫בסכיזופרניה‪.‬‬
‫הספרות המחקרית ב‪ OCD-‬הינה מצומצמת יותר‪ .‬הקשיים המשוחזרים ביותר ב‪ OCD-‬הינם בתחום התפקוד‬
‫האקזקוטיבי‪ ,‬ביכולת ויזו‪-‬מרחבית ובזכירה לא‪-‬מילולית )‪.(Chamberlain et al., 2005‬‬
‫להלן מוצגים הממצאים העיקריים לגבי שתי ההפרעות בהתאם לתחומי הפגיעה העיקריים שאותרו בכל אחת‬
‫מהן‪ .‬בהמשך‪ ,‬יובאו הממצאים הנוירו‪-‬קוגניטיביים ביחס להפרעה המשולבת‪.‬‬
‫חסכים בתפקודי ‪-‬ליבה נוירו‪-‬קוגניטיביים של סכיזופרניה ושל ‪OCD‬‬
‫א‪ .‬תפקודים אקזקוטיביים‬
‫תפקוד אקזקוטיבי מאפשר להחזיק ולשנות תגובות קוגניטיביות והתנהגותיות בהתאם לדרישות הסביבה‪ ,‬ובכך‬
‫מאפשר את השליטה על הפעולה ועל התנהגויות מכוונות‪-‬מטרה לטווח ארוך‪ .‬שליטה זו דורשת התייחסות‬
‫לנסיבות עכשוויות ועתידיות‪ ,‬ייצור והערכה של חלופות התנהגותיות‪ ,‬בחירה ויישום של מהלך פעולה מסוים ‪,‬‬
‫וניטור בהתאם למשוב מן הסביבה‪ .‬תחת מטריית מושג זה נכללות יכולות של הפשטה‪ ,‬תכנון‪ ,‬קבלת החלטות‪,‬‬
‫יזימה‪ ,‬ניטור‪-‬עצמי‪ ,‬גמישות חשיבתית ויכולת לעיכוב תגובה )‪ .(Palmer & Heaton, 2000‬תפקודים אלו‬
‫מתאמים ומשלבים תפקודים קוגניטיביים בסיסיים ותלויים בשלמותו של הקורטקס הפרונטלי )‪.(Lezak, 1995‬‬
‫‪15‬‬
‫חסכים אקזקוטיביים בסכיזופרניה‬
‫ה לקות האקזקוטיבית בסכיזופרניה נחקרה רבות‪ .‬מאפיינים פנומנולוגיים של סכיזופרניה נמצאו דומים לאלו של‬
‫פגועי ראש באזורים פרונטאליים‪ .‬דוגמאות לכך הם ההפחתה ב‪ :‬בספונטניות‪ ,‬ברצייה‪ ,‬בגמישות ובשיפוט‬
‫החברתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההשערה הנוירו‪-‬התפתחותית בסכיזופרניה‪ ,‬קושרת בין גיל פרוץ המחלה לשלמות הקורטקס‬
‫הפרונטלי‪ ,‬אשר התפתחותו מסתיימת סמוך לגיל ההתבגרות )‪.(Weinberger, 1987‬‬
‫היכולת לשינוי סט הפרדיגמה הקשבית לשינוי סט בוחנת את היכולת לשנות התנהגות באופן מהיר וגמיש‬
‫בהתאם לדרישותיה המשתנות של הסביבה והיא נבדקת במשימות בהן נדרש הנבדק לבצע שתי משימות או‬
‫יותר‪ ,‬בהתאם לאספקטים שונים של גירוי‪.‬‬
‫אנשים עם פגיעה באזור פרונטלי מתקשים לעכב תגובה שנלמדה‪ ,‬היות והם מתקשים לשנות את קשבם להיבט‬
‫רלוונטי של הגירוי ונוטים יותר לטעויות פרסברטיביות )‪ .(Milner, 1963‬גם מחקרי דימות מדגישים את‬
‫מעורבות הקורטקס הפרונטלי‪ ,‬ובמיוחד את אזור ה‪ DLPFC-‬במשימות לשינוי‪-‬סט‪ ,‬כדוגמת ה‪Wisconsin -‬‬
‫‪ .(Buchsbaum et al., 2005) (WCST; Heaton, 1981) Cards Sorting Test‬הממצאים מראים כי קיים הבדל‬
‫בזרימת הדם )‪ (rCBF – regional cerebral blood flow‬באזור זה‪ ,‬בין נבדקים בריאים לבין חולים בסכיזופרניה ‪,‬‬
‫בעת ביצוע המטלה‪ :‬אצל הבריאים זרימת הדם מוגברת ואילו אצל חולים בסכיזופרניה הזרימה הינה מופחתת‬
‫)‪ .(Berman et al., 1986; Weinberger et al., 1986‬היפו‪-‬פרונטליות עולה גם בממצאים של מחקרי ‪MRI‬‬
‫)‪ (Riehemann et al., 2001; Volz et al., 1997‬ומחקרי‪Liu et al., 2002; Ortuño et al., 2006; ) SPECT-‬‬
‫‪.(Weinberger et al., 1986‬‬
‫בשל רגישותו לתפקוד הקורטקס הפרונטלי‪ ,‬קיבל מבחן ה‪ WCST-‬את מירב תשומת הלב לאורך השנים בבחינת‬
‫התפקוד האקזקוטיבי בסכיזופרניה )‪ .(Milner, 1963‬במבחן זה‪ ,‬מתבקש הנבדק להתאים סדרת כרטיסים בהתאם‬
‫לקריטריון מיוני מסוים )צבע‪ ,‬מספר‪ ,‬צורה(‪ .‬בתחילת כל סדרה‪ ,‬הנבדק מתבקש למצוא את הקריטריון המתאים‬
‫ולהחזיק בו במהלכה )עשרה מיונים נכונים‪ ,‬מהווים סדרה אחת(‪ .‬החיפוש אחר קטגוריית מיון חדשה מערב שינוי‬
‫סט קוגניטיבי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדרשת למידה דרך ניסוי וטעייה ודרך היכולת ללמוד מהפידבק הניתן‪ .‬כאשר הנבדק‬
‫ממשיך במיון שגוי‪ ,‬למרות הפידבק שניתן לו‪ ,‬השגיאה נחשבת לטעות פרסברטיבית‪.‬‬
‫ממצא עקבי הוא כי לחולים בסכיזופרניה קיים קושי מהותי בהשלמת המשימה‪ .‬הערכת הביצוע נעשית על פי‬
‫מספר הקטגוריות שהושלמו במשימה ומספר הטעויות הפרסברטיביות‪ ,‬שני מדדים אלה מהווים פרמטרים‬
‫עיקריים ]על פי מטא‪-‬אנליזות שנעשו בסכיזופרניה )‪ .[(Reichenberg & Harvey, 2007‬גודל האפקט שנמדד‬
‫‪16‬‬
‫בפרמטרים אלו הינו בינוני עד גבוה‪ ,‬הן במספר הקטגוריות )‪ (Cohen's d'= 0.81-1.06‬והן במספר הטעויות‬
‫הפרסברטיביות )‪.(Skoze et al., 2005; Snitz et al., 2006 ; Dickinson et al., 2007 ) (Cohen's d'=0.53-1.01‬‬
‫הביצוע ב‪ WCST-‬של חולים בסכיזופרניה נבחן תחת אסטרטגיות פיצוי שונות )‪ (Kurtz et al., 2001‬ונמצא כי‬
‫הלקות עשויה לבטא גם קושי במוטיבציה‪ .‬הביצוע במטלה זו עשוי להיות מתווך גם באמצעות תפקודים‬
‫קוגניטיביים אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬יכולת ההפשטה‪ ,‬למידת‪-‬כלל )‪ (Keri et al., 2001; Perrine, 1993‬וזיכרון עבודה‬
‫)‪.(Glahn et al., 2000; Gold et al., 1997; Hartman et al., 2003; Goldberg, 1993‬‬
‫שינוי סט ב ‪ OCD-‬באמצעות בחינת היכולת לשינוי סט ב‪ OCD-‬עלה ניסיון להעריך את הנטייה לפרסברציה‬
‫כמאפיין בהתנהגות הקומפולסיבית )‪ .(Kuelz et al., 2004‬אולם‪ ,‬במחקר מטא‪-‬אנליזה שבחן את תפקוד החולים‬
‫ב‪ OCD-‬במשימת ה‪ (Henry, 2006) WCST-‬נמצאה לקות מתונה בלבד‪ ,‬בהשוואה לנבדקים בריאים‪ ,‬במספר‬
‫הטעויות הפרסברטיביות ובמספר הקטגוריות שהושלמו‪ .‬סקירות הספרות ב‪Kuelz et al., 2004; ) OCD-‬‬
‫‪ (Chamberlaine et al., 2005; Menzies et al., 2008‬מצביעות על תפקוד תקין בהשוואה לבריאים ) ‪Boone‬‬
‫‪et al., 1991; Zielinski et al., 1991; Kim et al., 2002; Kwon et al., 2003; Head et al., 1989; Hymas et‬‬
‫‪al., 1991; Moritz et al., 2001; Abbruzzese et al., 1997, Cavedini et al., 1998; Christensen et al.,‬‬
‫‪.(1992; Cavallaro et al., 2003‬‬
‫יש לציין כי מחקרים מסוימים מצביעים על קושי בביצוע המשימה ב‪Lacerda et al., 2003; Lucey et ) OCD-‬‬
‫;‪ ,(al., 1997; Sanz et al., 2001‬כך שייתכן שקיימת תת‪-‬קבוצה ב‪ OCD-‬המאופיינת באבנורמליות באזורים‬
‫נוספים‪ ,‬מעבר ל‪.OFC-‬‬
‫זיכרון עבודה זיכרון עבודה מוגדר כמערכת לאחסון ותפעול זמני של מידע בעת ביצוע מטלות קוגניטיביות‬
‫מורכבות כגון למידה‪ ,‬הסקה והבנה )‪ .(Baddeley, 1986‬המודל של ‪ Baddeley‬כולל‪ :‬מערכת מפקחת‪ -‬מערכת‬
‫הניהול המרכזי‪ ,‬ושתי תת‪-‬מערכות אחסון מידע בטווח הקצר‪ :‬הלולאה הפונולוגית‪ ,‬הפועלת באמצעות חזרה על‬
‫מילים‪ ,‬שנקלטו באופן אודיטורי או ויזואלי; והרישום החזותי‪-‬מרחבי‪ ,‬לאחסון מידע מרחבי או חזותי )צבע‪,‬‬
‫צורה‪ ,‬דוגמא(‪.‬‬
‫מערכת הניהול המרכזי אחראית על בקרת הקשב והפעולה‪ ,‬במיוחד בעת ביצוע שני תפקידים או יותר‪ .‬היא‬
‫מווסתת את זרימת המידע דרך זיכרון העבודה ומאפשרת מניפולציה על המידע‪ .‬הבדיקה של מרכיב זה נעשית‬
‫באמצעות שתי מטלות שמבוצעות סימולטנית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הבסיס הנוירואנטומי לזיכרון העבודה כולל אזורים פרונטאליים‪ ,‬פריאטליים ואוקסיפטליים ) ‪Barch et al.,‬‬
‫‪ ,(2008; Reichenberg & Harvey, 2007‬כאשר ה‪ DLPFC-‬נמצא כאזור משמעותי ביותר בתפקוד זה‪.‬‬
‫על פי ‪ (1994) Goldman-Rakic‬הלקות בזיכרון העבודה מהווה מאפיין בסיסי בסכיזופרניה‪ ,‬הקשור בעיקר‬
‫להלך החשיבה הלקוי במחלה‪ ,‬המתבטא בקושי לשמר רעיון עכשווי‪ .‬בסקירת מחקרי מטא‪-‬אנליזה שנעשו בתחום‬
‫נמצא כי חולים בסכיזופרניה מבטאים לקות בכל מימדי זיכרון העבודה‪ ,‬במגוון מבחנים נוירו‪-‬קוגניטיביים ) ‪Lee‬‬
‫‪ .(& Park, 2005; Forbes et al., 2008‬גודל האפקט‪ ,‬ביחס לבריאים‪ ,‬המוערך בזיכרון העבודה הפונולוגי והויזו‪-‬‬
‫מרחבי הינו בינוני עד גבוה‪ .‬גודל אפקט דומה עולה במשימות הבוחנות את היכולת לבצע מניפולציות על מידע‬
‫)מערכת הניהול המרכזי( )‪ .(Forbes et al., 2008‬יש לציין‪ ,‬כי על סמך ממצאים נוירו‪-‬קוגניטיביים גורסים‬
‫‪ Barch‬ועמיתיו )‪ (2005‬כי הלקות בתפקוד זיכרון העבודה בסכיזופרניה מתבטאת בעיקר במשימות הבוחנות את‬
‫מערכת הניהול המרכזי‪ ,‬ופחות באחסון מידע‪ ,‬מסוג כלשהו‪.‬‬
‫ה ‪ (Gevins & Cutillo, 1993) N-back‬מהווה את אחת הפרדיגמות לבחינת זיכרון העבודה‪ .‬במשימה זו מוצג‬
‫רצף של גירויים ) לדוגמא‪ ,‬מספרים או אותיות( לנבדקים‪ ,‬אחד בכל פעם‪ .‬הנבדקים מתבקשים להגיב כאשר‬
‫הגירוי המוצג לפניהם זהה לזה שהוצג לפני ‪ N‬פעמים‪ .‬באמצעות שינוי מספר הפריטים שיש לשמר בזיכרון ניתן‬
‫לתפעל את רמת זיכרון העבודה הנדרשת‪ .‬אבנורמליות ה‪ DLPFC-‬והשלכותיה על זיכרון העבודה משוחזרת‬
‫היטב בסכיזופרניה )‪ ,(Karlsgodt et al., 2009; Glahn et al., 2005‬אולם היא אינה בלתי תלויה בשינויים‬
‫באזורי מח אחרים‪ ,‬מה שמעיד על אבנורמליות הקשורה במעגל נוירלי ולא באזור מוחי ספציפי ) ‪Reichenberg‬‬
‫‪.(& Harvey, 2007‬‬
‫ברמה ההתנהגותית חולים בסכיזופרניה טועים יותר במשימות מסוג ‪ N-back‬ומהירות העיבוד שלהם היא‬
‫נמוכה יותר‪ ,‬לעומת בריאים )‪ .(Keefe, 2000; Pomarol-Coltet et al., 2008‬התפקוד הלקוי בקרב חולים‬
‫באפיזודה ראשונה‪ ,‬עוד בטרם התחלת הטיפול התרופתי‪ ,‬מעיד על לקות תפקודית זו כמאפיין תכונתי‬
‫בסכיזופרניה )‪ .(Krieger et al., 2005; Schneider et al., 2007‬הגדרת לקות זו כמאפיין תכונתי בסכיזופרניה‬
‫נתמכת גם מתוך ממצאים המצביעים על היעדר קשר בין עוצמת הלקות לבין רמת האינטליגנציה הכללית; ולבין‬
‫עוצמת הסימפטומים החיוביים והשליליים )‪.(Forbes et al., 2008‬‬
‫זיכרון עבודה מילולי ב ‪ OCD-‬בניגוד לסכיזופרניה‪ ,‬הספרות המחקרית אינה מצביעה על לקות בזיכרון העבודה‬
‫המילולי ב‪ (2006) Bannon et al. .(Kuelz et al., 2004; Rao et al., 2008) OCD-‬אף מצאו כי תפקוד תקין זה‬
‫אינו מושפע מעוצמת הסימפטומים אצל אנשים עם ‪.OCD‬‬
‫‪18‬‬
‫קשב לקות בתחום הקשב משוחזרת היטב בסכיזופרניה )‪ .(Heinrichs & Zakzanis, 1998‬תחום תפקודי זה בעל‬
‫מרכיבים שונים )‪ ,(Posner & Peterson, 1990‬כאשר היכולת להשהות קשב \ דריכות ) \ ‪sustained attention‬‬
‫‪ ,(vigilance‬מהווה את אחד המרכיבים היותר נחקרים בסכיזופרניה‪ .‬משמעותו של מרכיב זה היא היכולת‬
‫להחזיק בפעילות קשבית לאורך זמן )‪ .(Lezak, 1995‬לקות בתחום זה עשויה להיות מושפעת מפגיעה באזורים‬
‫קורטיקלים ותת‪-‬קורטיקליים )‪.(Lezak, 1995‬‬
‫תפקוד לקוי של חולים במשימות קשב נמצא על פני טווח רחב של מבחנים‪ ,‬כאשר על פי מחקרי מטא‪-‬אנליזה‬
‫ניתן להעריך כי קיימת פגיעה בינונית עד חמורה בתחום זה )‪ .(Reichenberg & Harvey, 2007‬הביצוע הלקוי‬
‫של חולים נמצא במבחנים נוירו‪-‬קוגניטיביים שונים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬במשימות בהן נדרשת חזרה על רשימת מילים או‬
‫על רשימת מספרים מיד בתום הקראתה ) ;‪Gur et al., 1994; Brebion et al., 1997; Conklin et al., 2000‬‬
‫‪.(Silver et al., 2003‬‬
‫מבחן אחר הוא ה‪ ,(CPT; Rosvold et al., 1956) Continuous Performance test -‬אחד המבחנים‬
‫השכיחים ביותר להערכת הקשב המושהה‪ ,CPT-X .‬בגרסתו המקורית‪ ,‬בוחן את יכולת הנבדק להגיב לגירוי‬
‫מטרה‪ .‬הביצוע במבחן נמדד במונחים של הבחנה בין גירוי מטרה לגירוי שאינו מטרה‪ .‬מדדים אחרים הם זמן‬
‫תגובה‪ ,‬כמו במקרה של פרדיגמת ה‪ ,Go/No-go-‬הכולל את אלמנט ההבחנה בין גירויים בנוסף למדידת הזמן‪.‬‬
‫במבחן זה הנבדק מתבקש להגיב לגירוי מסוים )‪ ,(Go‬ובשלב מסוים במהלך המשימה הוא מתבקש להפסיק‬
‫להגיב אליו )‪ .(No-go‬השלב הראשון הינו מדד להתמד הקשב‪ ,‬והשני בוחן את היכולת לעכב תגובה‪.‬‬
‫חולים בסכיזופרניה הראו תפקוד לקוי במשימות מסוג זה ) ;‪Cohen et al., 1999; Joober et al., 2002‬‬
‫‪ ,(Silver et al., 2003; Pukrop et al., 2003; Birkett et al., 2007‬לעומת נבדקים בריאים‪ .‬גודל האפקט‬
‫המוערך במחקר מטא אנליזה אומד את ההבדל בין חולים בסכיזופרניה לנבדקים בריאים ב‪Heinrichs & ) 1.16-‬‬
‫‪ .(Zakzanis, 1998‬יש לציין‪ ,‬כי לקות בתפקוד זה קיימת עם עליית סימפטומי המחלה ) ‪Erlenmeyer Kimling‬‬
‫‪ ,(et al., 2000‬אך גם טרם הופעתם )‪.(Nuchterlein et al., 1992‬‬
‫תפקודי קשב ב ‪ OCD-‬ב‪ ,OCD-‬לעומת סכיזופרניה‪ ,‬הספרות המחקרית אינה מצביעה על דיספונקציה בתחום‬
‫הקשב )‪ .(Kuelz et al., 2004‬במשימה הבוחנת את היכולת לחזור על רשימת מספרים ) ;‪Digit span forward‬‬
‫‪ (Wechsler, 1981‬לא נמצאו הבדלים בין אנשים עם ‪ OCD‬בהשוואה לנבדקים בריאים ) ‪Zeilinski et al.,‬‬
‫;‪1991; Hollander et al., 1993; Aronowitz et al., 1994; Cohen et al., 1996; Milliery et al., 2000‬‬
‫‪ .(Okasha et al., 2000; Moritz et al., 2002‬יכולת תקינה זו משוחזרת גם באמצעות מטלת ה‪ CPT-‬ב‪OCD-‬‬
‫‪19‬‬
‫)‪ ,(Herrmann et al., 2003; Milliery et al., 2000‬וכן בשלב ה‪ ,Go-‬של משימת ה‪Roth et al., ) Go\No-go-‬‬
‫‪.(2007; Bannon et al., 2002; Penades et al., 2007‬‬
‫חסכים אקזקוטיביים ב ‪OCD-‬‬
‫בהתבסס על ההנחה ש ‪ OCD‬קשור לדיס‪-‬פונקציה של מעגל פרונטו‪-‬אורביטו‪-‬סטריאטלי‪ ,‬תפקודים‬
‫אקזקוטיביים נבחנו בקרב מטופלים עם ‪.OCD‬‬
‫חסכים בתפקודים אקזקוטיביים שנמצאו קשורים לאזור זה בקרב חולים ב‪ OCD-‬הינם‪ :‬יכולת קבלת‬
‫החלטות )‪ ,(Cavallaro et al., 2003; Cavedini et al., 2002‬למידה רברסיבית ואינהיביציה ) ‪Kuelz et al.,‬‬
‫‪ .(2004; Chamberlain et al., 2005; Olley et al., 2007‬הספרות המחקרית המצביעה על חסכים נוירו‪-‬‬
‫קוגניטיביים אלו בקרב חולים עם ‪ ,OCD‬מהווה תמיכה נוספת לקשר שבין ה‪ OFC-‬לבין ‪.OCD‬‬
‫קבלת ‪-‬החלטות יכולת קבלת ההחלטות דורשת הערכה של מספר אפשרויות תגובה‪ ,‬במטרה לבחור בתגובה‬
‫הנחשבת לאופטימלית ביותר‪ .‬כל אפשרות בחירה מאופיינת במונחים של תגמול ועונש‪ ,‬המבחינים ביניהן‬
‫באמצעות‪ :‬העוצמה‪ ,‬ההסתברות ומרחק הזמן עד לקבלת תגמול או עונש‪ .‬מסגרת עבודה זו מהווה פתח להמשגה‬
‫של לקות ביכולת קבלת ההחלטות בקבוצות קליניות שונות )‪.(Clark et al., 2004‬‬
‫בשנים האחרונות נבחנת יכולת קבלת החלטות באמצעות פרדיגמה נוירו‪-‬קוגניטיביות‪ ,‬הקרויה ‪Iowa Gambling‬‬
‫‪ .(Bechara et al., 1994) (IGT) Task‬לפיה‪ ,‬למידת תגמול ועונש מנחה את תהליך קבלת ההחלטות‪ .‬הנבדקים‬
‫מתבקשים לבחור מתוך ‪ 4‬חפיסות קלפים‪ ,‬אשר שונות בתדירות ועוצמת התגמול והעונש‪ .‬לפיכך‪ ,‬מתקבל פרופיל‬
‫שונה לכל אחת מהן‪ ,‬כאשר שתים מהן מוגדרות כ" רווחיות" והשתיים האחרות כ"לא רווחיות"‪.‬‬
‫נבדקים בריאים לומדים להימנע מבחירת קלפים מתוך חפיסות "לא רווחיות"‪ ,‬המציעות רווח מיידי גבוה אולם‬
‫עם הפסד מזדמן גבוה מאוד‪ .‬מטופלים עם פגיעה בילטראלית ב‪ PFC-‬הונטרומדיאלי אינם רוכשים העדפה‬
‫לחפיסות ה"רווחיות"‪ ,‬אלא ממשיכים לבחור את החפיסות ה" לא רווחיות" )‪ .(Bechara et al., 2000‬על בסיס‬
‫ממצאים אלו הונח כי ה‪ PFC-‬הונטרומדיאלי מתווך את הלמידה והשליפה של אינפורמציה רגשית המנחה את‬
‫קבלת ההחלטות )‪ " .(Damasio, 1994‬היפותיזת הסמנים הסומאטיים" של )‪ Damasio (1994‬מניחה כי כאשר‬
‫סיטואציה מקושרת למצב גופני מסוים‪ ,‬מפגש עם הסיטואציה יוביל לרה‪-‬אקטיבציה של מצב רגשי דרך תיווך של‬
‫ה‪ PFC-‬הוונטרומדיאלי‪ .‬תמיכה לתיאוריה זו עלתה במחקרים‪ ,‬שעשו שימוש ב‪ ,IGT-‬ומצאו עליה ב ‪CSRs‬‬
‫)‪ (skin conductance response‬לקראת בחירה מחפיסות המשימה‪ ,‬בעוד שנבדקים עם לזיות באזור‬
‫הונטרומדיאלי לא הראו עליה שכזו )‪.(Bechara et al., 2000; Bechara et al., 1997‬‬
‫‪20‬‬
‫האקטיבציה של ‪ OFC‬במהלך ביצוע ‪ IGT‬אומתה באמצעות מחקרי ‪Ernst et al., 2002; Bolla et al., ) PET‬‬
‫‪ (2003‬ומחקרי ‪ ,(Fukui et al.,2005; Windmann et al., 2006; Lawrence et al., 2008;) fMRI‬שאף מצאו‬
‫מתאם חיובי בין ביצוע לעלייה באקטיבציה )‪ .(Bolla et al., 2003; Fukui et al., 2005‬עם זאת‪ ,‬נראה כי‬
‫התפקוד במשימה זו מערב רשת רחבה יותר של אזורי מח‪right parietal cortex, thalamus, ACC ,DLPC :‬‬
‫‪ ,anterior insula‬ו‪.(Ernst et al., 2002) cerebellum-‬‬
‫ברמה הקלינית אנשים עם ‪ OCD‬מבטאים קושי משמעותי בקבלת החלטות‪ ,‬כאשר המאפיין הבולט מעבר לכל‬
‫סוגי הסימפטומים הוא הספק‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬אדם הרוחץ ידיו באופן כפייתי‪ ,‬אינו מסוגל להחליט האם הן נקיות‬
‫מחיידקים )‪ .(Sachdev & Malhi, 2005‬שטיפת הידיים‪ ,‬כקומפולסיה‪ ,‬מייצגת את התגמול המיידי )כמפחיתת‬
‫מתח שיוצרת האובססיה(‪ ,‬על אף שיש לכך השלכות על התפקוד היומיומי )‪.(Cavedini et al., 2002‬‬
‫היכולת לקבלת החלטות‪ ,‬כפי שהיא נבחנה באמצעות ה‪ ,IGT-‬נמצאה פגועה בקרב אנשים עם ‪Cavallaro ) OCD‬‬
‫‪ (2002) Cavedini et al. .(et al., 2003; Cavedini et al., 2002; 2010‬השוו בין אנשים עם ‪,(n=34) OCD‬‬
‫לבין אנשים עם הפרעת פאניקה )‪ (n=16‬ובריאים )‪ .(n=34‬ממצאיהם הראו כי בעוד שאנשים עם הפרעת פאניקה‬
‫הראו תפקוד דומה לשל הבריאים‪ ,‬אנשים עם ‪ OCD‬תפקדו גרוע יותר לאורך המשימה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הסיקו החוקרים‬
‫כי לקות בתפקוד זה עשוי להוות סמן לפגיעה קוגניטיבית ב‪ OCD-‬באופן ספציפי‪ ,‬ולא כמאפיין בהפרעות חרדה‬
‫בכלל‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בחירתם של קבוצת ה‪ OCD-‬מתוך החפיסות ה"לא‪-‬רווחיות" הלכה והתגברה לאורך המשימה‪,‬‬
‫מה שהעיד על דפוס בחירה מכוון ולא אקראי‪ .‬דפוס דומה לזה נצפה אצל אנשים עם פגיעה ב‪.OFC-‬‬
‫מספר מחקרים מעידים על ביצוע תקין של חולים ב‪ OCD-‬במבחן ה‪Nielen et al., 2002; Lawrence ) GT-‬‬
‫‪ ,(et al., 2006‬המשוחזר גם בפרדיגמה אחרת של קבלת החלטות )‪(Cambridge Gambling Task, Rogers‬‬
‫)‪.(Watkins et al., 2005; Chamberlain et al., 2007‬‬
‫חוסר העקביות בין הממצאים עשויה לנבוע מהשוני בין הפרדיגמות‪ ,‬כאשר ה‪Cambridge Gambling Task -‬‬
‫אינה מערבת למידה ואילו ה‪ GT-‬כן‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לשער כי שתי הפרדיגמות מתייחסות אחרת למרכיבים שונים‬
‫בקבלת ההחלטות‪ .‬בנוסף‪ ,‬יתכן כי לטיפול התרופתי קיימת השפעה על התפקוד במשימת קבלת ההחלטות‪ ,‬כפי‬
‫שמציעים ‪ .(2002) Cavedini et al.‬הסבר אחר‪ ,‬מתייחס לעוצמת הסימפטומים כגורם מתווך‪ .‬נמצא כי אנשים‬
‫עם עוצמה גבוהה של סימפטומים מבצעים יותר בחירות "לא רווחיות"‪ ,‬לעומת אנשים עם עוצמת סימפטומים‬
‫בינונית )‪ .(Nielen et al., 2002‬כמו כן‪ ,‬אנשים עם סימפטום של ‪) Hoarding‬אגירה( או רחיצה תפקדו גרוע יותר‬
‫לעומת נבדקים אחרים )‪ .(Lawrence et al., 2006‬לפיכך הוצע כי המימד הסימפטומטי ב‪ OCD-‬קשור ליכולת‬
‫קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫קבלת החלטות בסכיזופרניה תפקוד של חולים בסכיזופרניה במשימות של קבלת החלטות הינו על פי רב תקין‬
‫) ;‪Wilder et al., 1998; Rodriguez-Sanchezet et al., 2005; Evans et al., 2005; Turnbull et al., 2006‬‬
‫;‪ ,(Martino et al., 2007‬ממצא זה שוחזר גם בקרב נבדקים עם אפיזודה ראשונה ) ‪Gonzalez-Blanch et al.,‬‬
‫‪ .(2008‬יחד עם זאת‪ ,‬מחקרים אחרים מצביעים על תפקוד לקוי )לדוגמא‪.(Kim et al., 2009; Lee et al., 2009 ,‬‬
‫למידה רברסיבית למידה רברסיבית )‪ (reversal learning‬מערבת אדפטציה של התנהגות בהתאם לשינויים‬
‫בקשר שבין גירוי לתגמול‪ ,‬יכולת הרלוונטית להתנהגות רגשית וחברתית )‪ .(Rolls, 1999‬יכולת זו מודגמת על ידי‬
‫משימות ויזואליות מובחנות‪ ,‬בהן הנבדק נדרש ללמוד להגיב לגירוי‪ ,‬אשר בניגוד ללמידה קודמת הפך לגי רוי‬
‫רלוונטי‪ .‬לקות בלמידה רברסיבית יוחס לקושי בעיכוב תגובה רגשית )‪.(Dias et al., 1996‬‬
‫מחקרי בע"ח מצביעים על פגיעה בלמידה רברסיבית כתוצאה מלזיות באזור ה‪ OFC-‬וכן בסטריאטום‪ .‬לקות זו‬
‫מאופיינת בנטייה לתגובות פרסברטיביות לגירוי הרלוונטי הקודם‪ ,‬מה שמשקף הפרעה ללמידה חדשה של הקשר‬
‫גירוי‪-‬תגמול‪ .‬לכך נלווית פגיעה ביכולת האינהיביציה וקושי בהכחדה‪ ,‬כאשר בעל החיים ממשיך להגיב לגירוי‬
‫שהוא אינו מתגמל עוד )‪.(Clark et al., 2004‬‬
‫ממצאי הפגיעה ביכולת ללמידה רברסיבית נמצאו גם בקרב אנשים עם פגיעה ב‪.(Daum et al., 1991) OFC-‬‬
‫תמיכה לכך עולה ממחקרי הדמייה ])‪(Cool et al., 2002; Valerius et al., 2008; Chamberlain et al., 2008‬‬
‫‪ [PET (Zald et al., 2002); fMRI‬אשר מצאו עלייה בפעילות ה‪ OFC-‬והסטריאטום הוונטראלי בעת למידה‬
‫רברסיבית‪.‬‬
‫היכולת ללמידה רברסיבית נבחנה לאורך השנים באמצעות ה‪OAT; Freedman, ) Object Alternation Test -‬‬
‫‪ (1998‬וה‪.(DAT; Freedman & Oscar-Berman, 1986) Delayed Alternation Test -‬‬
‫במשימת ה‪ OAT-‬הנבדק מתבקש למצוא מטבע הנמצא תחת אחד משני אובייקטים‪ .‬מקומו של המטבע משתנה‬
‫מצעד לצעד‪ ,‬לאורך המשימה‪ .‬אם הנבדק טועה בבחירתו‪ ,‬המטבע נשאר באותו המקום‪ ,‬עד אשר האובייקט‬
‫הנכון נבחר‪ .‬ב‪ DAT-‬מיקומו של המטבע משנה צד )ימין או שמאל( עם כל צעד‪ ,‬ללא קשר לבחירת הנבדק‬
‫)‪ .(Kuelz et al., 2004‬מחקרים נוירו‪-‬קוגניטיביים ) ;‪Abbruzzese et al., 1995;1997; Cavedini et al., 1998‬‬
‫‪Gross-Isseroff et al., 1996; Moritz et al., 2001; Spitznagel and Shur, 2002; Aycicegi et al., 2003‬‬
‫‪ (Remijnse et al., 2006‬דיווחו על תפקוד לקוי של חולים ב‪ OCD-‬ב‪ OAT -‬וב‪.DAT -‬‬
‫‪22‬‬
‫הממצאים מדגימים קשר בין עוצמת הסימפטומים‪ ,‬בתלות במגדר‪ ,‬לבין היכולת ללמידה רברסיבית ) ‪Zohar et‬‬
‫‪ :(al., 1999; Gross-Isseroff et al., 2004‬אצל גברים נמצא קשר חיובי בין תפקוד ב‪ OAT-‬לבין עוצמת‬
‫הסימפטומים ואילו אצל נשים‪-‬להיפך‪.‬‬
‫יש לציין כי השימוש במבחן ה‪ OAT-‬במחקרי ‪ fMRI‬ב‪ ,OCD-‬תומך בקשר שבין תפקוד הקורטקס הפרונטלי ו‪-‬‬
‫‪ (2006) Remijnse et al. :OCD‬השוו בין ‪ 20‬נבדקים עם ‪ OCD‬ל‪ 27-‬נבדקים בריאים‪ ,‬ומצאו כי מעבר לתפקוד‬
‫הלקוי ב‪ ,OAT-‬רמת הפעילות המוחית קשורה לתפקוד המעגל ה ‪ ,OFC-striatum‬כמו‪-‬כן קיימת עדות להנמכה‬
‫באזור ‪ DLPFC‬במהלך המשימה‪ .‬ממצאיהם של ‪ (2008) Chamberlain et al.‬מהווים חיזוק למעורבות האזור‬
‫ה‪ OFC-‬והאזור הלטראלי בקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי בלמידה הרברסיבית‪ ,‬ובנוסף מציינים את מעורבות‬
‫הקורטקס הפריאטלי‪.‬‬
‫למידה רברסיבית בסכיזופרניה בסכיזופרניה לרב נמצא תפקוד תקין במשימה זו ) ;‪Abbruzzese et al., 1997‬‬
‫‪ ,(Gonzalez-Blanch et al., 2008‬אולם דווח גם ביצוע לקוי בהשוואה לבריאים ) ‪Bark et al., 2005; Murray‬‬
‫‪ .(et al., 2008‬ממצאים מעורבים אלו עשויים להצביע על דומיננטית גבוהה יותר של ה‪ OFC-‬ב‪,OCD-‬‬
‫בהשוואה לסכיזופרניה‪.‬‬
‫עיכוב תגובה עיכוב תגובה )‪ (response inhibition‬מתייחס לתהליך קוגניטיבי המאפשר לשלוט על פעולה‬
‫אוטומטית )‪ (pre-potnent‬כתגובה לשינויים בדרישות הסיטואציה )‪.(Logan et al., 1984; Aron et al., 2003‬‬
‫התיאוריות הקיימות מציעות להתייחס למנגנונים שונים בעיכוב‪-‬תגובה‪ ,(1997) Barkley .‬לדוגמא‪ ,‬מפרט‬
‫שלושה סוגים‪ :‬עיכוב תגובה אוטומטית; עצירת תגובה מתמשכת כאשר תנאי הסיטואציה משתנים; שימור‬
‫מרווח זמן‪ ,‬לפני החלטה לתגובה‪ ,‬על אף מוסחות מגירויים מתחרים‪.‬‬
‫‪ (1995) Harnishfeger‬מבחין בין אינהיביציה התנהגותית המערבת כוונה פוטנציאלית לשלוט על ההתנהגות‬
‫הכללית )להתנגד לפיתוי‪ ,‬דחיית סיפוקים‪ ,‬עיכוב מוטורי ושליטה בדחפים(; לבין אינהיביציה קוגניטיבית‪ ,‬שאינה‬
‫בהכרח מודעת‪ ,‬הקשורה בשליטה על תהליכים ותכנים קוגניטיביים‪.‬‬
‫הספרות המחקרית מציעה כי הכשל באינהיביציה עומד בבסיס ה‪.(Chamberlain et al., 2005) OCD -‬‬
‫הסימפטומים הקוגניטיביים מאופיינים במונחים של קשיים לעכב‪ ,‬או לשנות קשב מאובססיביות או‬
‫הקומפולסיות‪ ,‬ולהחליפן בקוגניציות נעימות יותר ופחות מלחיצות ) & ‪Rosenberg & Keshavan, 1998; Stein‬‬
‫‪ .(Ludik, 2000; Chamberlain et al., 2005‬הסימפטומים הכפייתיים‪-‬טורדניים עשויים לייצג את שני סוגי‬
‫‪23‬‬
‫האינהיביציה )‪ :(Chamberlain et al., 2005‬עיכוב תגובה קוגניטיבית‪ ,‬כקשיים בשליטה על מחשבות‬
‫אובססיביות‪ ,‬טקסים מנטאליים או אסטרטגיות לא‪-‬תואמות; ועיכוב תגובה התנהגותית‪ ,‬המתבטא בשליטה‬
‫בפעילות מוטורית‪ ,‬כגון‪ :‬התנהגות ריטואלית של בדיקות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הממצאים להלן מתארים את היכולת לעיכוב תגובה‪ ,‬על שתי רמותיה‪ ,‬בקרב אנשים עם ‪.OCD‬‬
‫עיכוב תגובה קוגניטיבי אחד המנגנונים המרכזיים של אינהיביציה הינו ההגנה מפני מוסחות ) ‪Interference‬‬
‫‪ .(control‬הוא מבטא את היכולת לעכב תגובה לאינפורמציה לא‪-‬רלוונטית‪ ,‬ומהווה תפקיד משמעותי בקידום‬
‫התנהגות מכוונת‪-‬מטרה )‪.(Barkley, 1997; Kornblum et al., 1999; Nigg, 2000‬‬
‫הספרות המחקרית מצביעה על מעורבות ה‪ ACC-‬בתהליכי ניטור קונפליקט‪ ,‬כאשר אינפורמציה שאינה תואמת‬
‫את כוונת פעולתו של האדם מתחרה על תגובה‪ ,‬או בין ייצוגים קוגניטיביים שאינם הולמים זה את זה ) ‪Carter‬‬
‫‪ (2007) Carter et al. .(et al., 1999‬וכן גם ‪ (2008) Liu et al.‬הציעו כי ניטור הקונפליקט נעשה על ידי ה‪,ACC-‬‬
‫וה‪ ,DLPC-‬הפועל להגברת השליטה הקוגניטיבית‪ ,‬הוא האמצעי להפחתת הקונפליקט ) ‪Taylor et al. 1997,‬‬
‫‪.(Adleman et al. 2002, Milham et al. 2002, Fan et al. 2003, Kerns et al. 2004, Derrfuss et al 2005‬‬
‫פרדיגמת ה‪ (Stroop, 1935) Stroop-‬נועדה לבחון את יכולת העיכוב הקוגניטיבי במשימה המציגה לנבדקים‬
‫מילה הנושאת משמעות של צבע מסוים‪ .‬ללא קשר למשמעותה‪ ,‬עליהם לומר מהו צבעה של המילה‪ .‬כאשר‬
‫קיימת אי‪-‬הלימה בין המילה וצבע הדיו שבו היא רשומה‪ ,‬מתעורר קונפליקט בין התגובות הקשורות לכל אחד‬
‫מהמימדים )צבע ומשמעות(‪ .‬כך‪ ,‬ההסתברות לטעות עולה‪.‬‬
‫מחקרי הדמיה מצביעים על עלייה בפעילות מוחית בעת ביצוע מטלת ה‪ Stroop-‬ב‪cerebellum DLPFC, ACC :‬‬
‫‪ ,caudate nucleus, thalamus,‬ו‪.(Videbech et al., 2004; Nakao et al., 2005) parietal cortex -‬‬
‫תפקודם של חולים ב‪ OCD-‬במשימה זו נמצא קשור להפחתה בפעילות ה‪Nabeyama et al., 2008; ) ACC-‬‬
‫‪ .(Nakao et al., 2005‬כמו כן‪ ,‬נמצא כי עם הטבה בסימפטומי ה‪ OC-‬עולה ההפעלה של הצרבלום ושל האונה‬
‫הפריאטלית )‪.(Nabeyama et al., 2008; Nakao et al., 2005‬‬
‫מחקרי התנהגות שעשו שימוש בפרדיגמת ה‪ Stroop-‬מלמד על קשי בעיכוב קוגניטיבי בקרב אנשים עם ‪OCD‬‬
‫) ‪Martinot et al., 1990; Hartston & Swerdlow, 1999; Bannon et al., 2006; Penades et al., 2007; Rao‬‬
‫‪ .(et al., 2008‬אולם‪ ,‬הממצאים אינם חד‪-‬משמעיים‪ ,‬כך שקיימות עדויות לתפקוד תקין ) ‪Hollander et al.,‬‬
‫;‪1993; Aronowitz et al., 1994; Schmidtke et al., 1998; Kivircik et al., 2003; Moritz et al., 2004‬‬
‫‪.(Martin et al., 2008‬‬
‫‪24‬‬
‫אצל חולים בסכיזופרניה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬קיים ממצא עקבי לגבי לקות בביצוע מטלת ה‪Heinrichs & ) Stroop-‬‬
‫‪.(Zakzanis, 1998; Johnson-Selfridge, 2001; Skoze et al., 2008‬‬
‫עיכוב תגובה התנהגותי עיכוב התגובה ההתנהגותי מאפיין אנשים עם פגיעה בקורטקס הפרונטלי ) & ‪Floden‬‬
‫‪ .(Stuss, 2006; Chambers et al., 2006‬ממצאי מחקרי ‪Garavan et al. 1999, 2002; Liddle et al., ) fMRI‬‬
‫‪2001; Watanabe et al., 2002; Mostofsky et al., 2003; Rubia et al., 2001; Kelly et al., 2004; Wager‬‬
‫;‪ (et al., 2005‬אשר בחנו את היכולת לעכב תגובה מחזקים את הקשר בין יכולת זו למעגל ה‪frontal-striatal- -‬‬
‫‪.thalamic-cortical‬‬
‫בהתאם לכך‪ (2007) Menzies et al. ,‬בשימוש בפרדיגמת ‪ MRI‬בקבוצת ‪ OCD‬מצאו קשר מובהק בין לקות‬
‫בעיכוב תגובה לבין ירידה בחומר האפור ב‪ orbitofrontal :‬ובאזורים פרונטלים ימניים; ובעלייה בחומר האפור‬
‫באזור ה‪ cingulate, parietal :‬וב‪ .striatum-‬מחקרי ‪ fMRI‬מציעים כי עיכוב התגובה ב‪ OCD-‬קשור בפעילות‬
‫יתר ב‪anterior cingulate gyrus, left lateral prefrontal, lateral orbitofrontal cortex, bilateral posterior :‬‬
‫‪ cingulate gyrus, caudate‬וה‪.(Maltby et al., 2005) thalamus -‬‬
‫עדות ללקות ביכולת לעכב תגובה‪ ,‬בקרב ילדים ומבוגרים עם ‪ ,OCD‬עלתה תחילה מתוך מחקרים שעשו‬
‫שימוש במשימות בהן נדרש עיכוב של תנועות העין )‪Rosenberg et ) (oculomotor saccade inhibition task‬‬
‫‪ ,(al., 1997a,b‬וכן‪ ,‬מממצאי ‪ (event-related potential) ERP‬שעלו בקנה אחד עם הממצאים ההתנהגותיים‬
‫)‪.(Malloy et al.,1989; Johannes et al. 2001; Herrmann et al., 2003‬‬
‫משימת ה‪ (Malloy et al., 1989) Go/No-Go-‬היא אחת מן הפרדיגמות הנוירופסיכולוגיות המאפשרת‬
‫לבחון את היכולת לעיכוב התנהגותי‪ .‬במשימה זו נדרשים הנבדקים לבצע פעולה מוטורית פשוטה )לחיצה על‬
‫כפתור( מהר ככל האפשר כאשר גירוי‪-‬מטרה מופיע על גבי המסך‪ ,‬ולעכב את התגובה כאשר גירוי שאינו מטרה‬
‫מופיע )‪ .(Chamberlain et al., 2005‬טעות מסוג ‪ ,commission‬לחיצה בעת הופעת גירוי שאינו מטרה‪ ,‬נושאת‬
‫משמעות של קשיים בעיכוב התגובה )‪.(Kertzman et al., 2007‬‬
‫בהשוואה לנבדקים בריאים אנשים עם ‪ OCD‬מבצעים יותר טעויות במשימות הבוחנות את היכולת לעכב‬
‫תגובה ) ‪Watkins et al., 2005; Van der Linden et al., 2005; Chamberlain et al., 2006; Bannon et al.,‬‬
‫‪ (2006) Bannon et al. .(2006; Penades et al., 2007‬בחנו את תפקודם של חולים ב‪ OCD-‬עם סימפטומים‬
‫פעילים והשוו את תפקודם לחולים ברמיסיה ולאנשים עם הפרעת פאניקה‪ .‬שתי קבוצות החולים ב‪ OCD-‬ביצעו‬
‫יותר טעויות מסוג ‪ commission‬לעומת קבוצת החולים בהפרעת‪-‬פאניקה‪ ,‬בעוד שביניהן לא נמצא הבדל‪ .‬יתרה‬
‫‪25‬‬
‫מכך‪ ,‬תוצאות המחקר מעידות כי אין שינוי בעוצמתו של הקושי בעיכוב תגובה לאורך זמן אצל החולים ב‪.OCD-‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מוצע כי בשל מובחנותו מהפרעת פאניקה‪ ,‬נוכחותו בעת\בהיעדר סימפטומים ויציבותו לאורך זמן הקושי‬
‫בעיכוב תגובה מהווה מאפיין תכונתי בהפרעה כפייתית‪-‬טורדנית‪.‬‬
‫עיכוב התנהגותי בסכיזופרניה הדיווח לגבי העיכוב ההתנהגותי בסכיזופרניה משוחזרת בפרדיגמות מחקריות‬
‫שונות‪ ,‬ביניהן פרדיגמת ה‪ (Laurens et al., 2003 ;Thoma et al., 2007) ׁ Go-NoGo-‬וה‪Kiehl et ) Stop signal-‬‬
‫‪ .(al., 2000; Weisbrod et al., 2000‬אולם קיימות גם עדויות המצביעות על תפקוד תקין במשימות‬
‫ההתנהגותיות )‪ (Rubia et al., 2001; Erkwoh et al., 2002; Ford et al., 2004‬שאינן בהכרח תואמות את‬
‫האבנורמליות המאותרת ברמה הנוירו‪-‬תפקודית‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפקודים בתחום הזיכרון‬
‫חסכים בתחום הזיכרון בסכיזופרניה‬
‫הזכירה לטווח ארוך מערבת למידה מודעת של עובדות מילוליות‪ ,‬רעיונות‪ ,‬סיפורים או אירועים‪ .‬היא כרוכה‬
‫בקידוד ושליפה של המידע החדש שנלמד או נחווה‪ .‬הלקות בזכירה מילולית מהווה מאפיין משמעותי של מחלת‬
‫הסכיזופרניה‪ ,‬ויש הטוענים כי קשיים בתפקוד זה הם בין החמורים ביותר בתחום הקוגניטיבי ) & ‪Reichenberg‬‬
‫‪.(Harvey, 2007‬‬
‫קשיים בזכירה של חומר מילולי בסכיזופרניה יוחסו לפגיעה בתפקוד ההיפוקמפוס שבקורטקס המדיאלי‪-‬‬
‫טמפוראלי‪ ,‬שתפקידו לאחסן חומר חדש‪ .‬אזור נוסף בעל חשיבות משמעותית הוא הקורטקס הפרונטלי ) ‪Barch‬‬
‫‪ (et al., 2002‬המאפשר שימוש יעיל באסטרטגיות לארגון חומר לשם קידוד ושליפה‪.‬‬
‫במחקרי מטא‪-‬אנליזה רחבי היקף‪ ,‬המשווים בין חולים בסכיזופרניה לנבדקים בריאים מוערכת לקות זו‬
‫כחמורה )גודל האפקט נע בין ‪ -1.41‬לבין ‪ .(Dickinson et al., 2007) (-0.90‬הלקות בזכירה המילולית המיידית‬
‫והמושהית משוחזרת בכל המחקרים )‪ (Reichenberg & Harvey, 2007‬ומוקדי הקושי מיוחסים לשלושת‬
‫תפקודי הזיכרון‪ :‬קידוד‪ ,‬אחסון ושליפה‪.‬‬
‫פגיעה ביכולתם של חולים בסכיזופרניה לזכור אינפורמציה מילולית שוחזרה באמצעות מבחנים נוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבים שונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬מבחנים הבוחנים את היכולת לזכור פרטים מתוך סיפורים ומבחנים לזכירת רשימות‬
‫מילים‪ ,‬בטווח הקצר והארוך‪ .‬במחקרם של ‪ (1998) Heinrichs & Zakzanis‬הוגדרו שני מימדים לבחינת הזכירה‬
‫המילולית בסכיזופרניה‪" :‬זכירה מילולית גלובאלית" אשר מורכב ממדדים של למידה‪ ,‬כגון‪ :‬סכום המילים הנזכר‬
‫לאורך החזרות במטלה של רשימת מילים; ו"זכירה מילולית סלקטיבית" המורכב ממדדים של אחסון‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪26‬‬
‫סך המילים הנזכרות לאחר השהייה )‪ .(Cirillo et al., 2003‬בשניהם נמצאה לקות משמעותית‪ ,‬כאשר גודל‬
‫האפקט בממד הראשון הוערך ב‪ 1.41-‬והשני הוערך ב‪ .0.91-‬בבסיס הבדל זה עומדים ככל הנראה הקשיים בתפקוד‬
‫אקזקוטיבי‪ ,‬שאינם מאפשרים לארגן חומר לצורך קידוד או שליפה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬השוואה בין שתי פרדיגמות מחקריות שונות‪ :‬אחת הכוללת מיון על פי משמעות ] ‪California‬‬
‫‪ ,[(CVLT) Verbal Learning Task‬ושנייה שאינה מכילה אסטרטגיית ארגון ] ‪Rey Auditory Verbal Learning‬‬
‫‪ [(RAVLT) Test‬אינה מגלה הבדל בתפקודם של חולים בסכיזופרניה‪ .‬לפיכך‪ ,‬נראה כי הקשי בזכירת המילים‬
‫אינו תלוי ביכולת ליזום אסטרטגיות ארגון )‪ ,(Forbes et al., 2008‬כיוון שגם כשהן ניתנות ‪ -‬מתקשים החולים‬
‫לעשות בהן שימוש יעיל )‪.(Calev et al., 1983‬‬
‫חסכים בתחום הזיכרון ב ‪OCD-‬‬
‫לקות בתפקודי זיכרון נמצאה בקרב חולים ב‪Sher et al., 1984; Cox et al., 1989; Martinot et al., ) OCD-‬‬
‫;‪.(1990; Zielinski et al., 1991; Christensen et al., 1992‬‬
‫אספקטים מסוימים בביטוי ה‪ ,OCD-‬כמו בדיקות חוזרות‪ ,‬נבחנו בהקשר לקשיי זיכרון‪ .‬אולם‪ ,‬המחקרים התקשו‬
‫למצוא לקות בניטור פעולותיו העצמיות של האדם‪ ,‬או בזיכרון פעולותיו ) ;‪McNally & Kohlbeck, 1993‬‬
‫‪.(Constans et al., 1995; Tallis et al., 1999; Hermans et al., 2003‬‬
‫קיימת מובחנות מסוימת בנוגע לאופנויות הזכירה ב‪ .OCD-‬בעוד שמרבית המחקרים מדגישים את הקשיים‬
‫ביכולת זיכרון חזותי או ויזו‪-‬מרחבי ב ‪ ,(Kuelz et al., 2004; Olley et al., 2007) OCD‬יכולת הזכירה המילולית‬
‫נמצאת בדרך‪-‬כלל תקינה ) ‪Boon et al., 1991; Christensen et al., 1992; Martin et al., 1995; Schmidtke‬‬
‫‪ .(et al., 1998; Matraix-Cols et al., 1999; Roth et al., 2004‬נמצא כי הזכירה המילולית תלויה בכלי‬
‫המדידה‪ :‬משימות כגון ‪ ,(CVLT) California Verbal Learning Task‬כוללות קטגוריזציה על פי משמעות‪,‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הביצוע הלקוי במשימה זו של אנשים עם ‪ OCD‬עשוי להיות מושפע מאסטרטגיית ארגון האינפורמציה‬
‫)‪ .(Savage & Rauch, 2000; Cabrera et al., 2001; Deckersbach et al., 2004‬לעומת זאת‪ ,‬במשימות‬
‫אחרות שאינן תלויות באסטרטגיית ארגון‪ ,‬כמו‪ (RAVLT) Rey Auditory Verbal Learning Test :‬אנשים עם‬
‫‪ OCD‬בעלי ביצוע דומה לשל בריאים ) ;‪Roth et al., 2004; Otto, 1992; Abbruzzese et al., 1993‬‬
‫‪ .(Schmidtke et al., 1998‬ממצא זה מתקבל גם במחקרים שעשו שימוש ב ‪ Digit-Span‬מתוך מבחן הווכסלר‪,‬‬
‫מבחן הבוחן את היכולת לזכור רצף של ספרות‪ ,‬ברמת קושי עולה‪ ,‬ואף הוא אינו מערב אסטרטגיה סמנטית‬
‫)‪.(Cohen et al., 1996; Tallis et al., 1999; Moritz et al., 2001; Kim et al., 2002‬‬
‫‪27‬‬
‫הממצאים המדווחים לגבי יכולת הזכירה הלא מילולית ב‪ OCD-‬הינם עקביים יותר לעומת התחום המילולי‬
‫)‪ .(Muller et al., 2005; Olley et al., 2007‬המחקרים הקיימים מציעים כי קיימת לקות ביכולת הזכירה‬
‫המיידית והמושהית בקרב אנשים עם ‪ .(Chamberlain et al., 2006) OCD‬הזיכרון הלא‪-‬מילולי מוערך‬
‫באמצעות במבחנים כגון‪ (BVRT; Benton, 1974) Benton Visual Retention Test :‬או ‪Rey Complex Figure‬‬
‫‪ .(RCFT; Osterrieth, 1994) Test‬ב‪ BVRT-‬סדרה של צורות גיאומטריות פשוטות מוצגת לנבדק למשך ‪10‬‬
‫שניות כל אחת‪ .‬מיד לאחר מכן‪ ,‬הנבדק נדרש לצייר את הצורה‪ .‬ב‪ RCFT -‬צורה מורכבת מוצגת לנבדק ועליו‬
‫להעתיקה‪ ,‬בשלב הראשון‪ .‬מיד לאחר מכן‪ ,‬הוא נדרש לציירה מזיכרונו‪ ,‬וכעבור ‪ 30‬דקות שוב‪ .‬ביצוע לקוי של‬
‫נבדקים מקבוצת ‪ OCD‬בהשוואה לקבוצת נבדקים בריאים נמצא בשני סוגי המבחנים ) ‪BVRT: Zielinski et al.,‬‬
‫;‪1991; Aronowitz et al., 1994; Cohen et al., 1996; RCFT: Boon et al., 1991; Zielinski et al., 1991‬‬
‫;‪Christensen et al., 1992; Kim et al., 2002; Deckersbach et al., 2000; Savage et al., 1999; 2000‬‬
‫;‪.(Kwon et al., 2003‬‬
‫מחקרים מאוחרים יותר מייחסים את הקשיים בזכירה הלא‪-‬מילולית ללקות אקזקוטיבית‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬
‫במחקרם של ‪ (1999) Savage et al.‬נמצא כי נבדקים מקבוצת ‪ (n=20) OCD‬קיבלו ניקוד נמוך יותר במטלת ה‬
‫‪ RCFT‬בשלב הזכירה המיידית‪ ,‬לעומת בריאים )‪ .(n=20‬החוקרים הסיקו כי האינפורמציה שקודדה בשלב‬
‫ההעתקה נזכרה ונשלפה‪ ,‬אולם מידת האינפורמציה שקודדה הייתה מצומצמת יחסית לבריאים‪ .‬בהתאם‬
‫להשערת החוקרים‪ ,‬אסטרטגיית הארגון נמצאה כגורם המנבא היטב את יכולת הזכירה המיידית‪ .‬יש לציין כי‬
‫ממצא זה שוחזר במחקר נוסף של ‪ ,(2000) Savage & Rauch‬אשר ממצאיו היוו חיזוק למסקנה כי תהליך‬
‫הקידוד נפגע בהיעדר אסטרטגיה יעילה לארגון אינפורמציה‪ ,‬מילולית ולא‪-‬מילולית‪.‬‬
‫מעבר לבחירת אסטרטגית קידוד יעילה‪ ,‬קידוד חומר לא‪-‬מילולי עשוי להיות מושפע מטווח רחב של יכולות‬
‫ויזו‪-‬מרחביות‪ ,‬המבטאות את היכולת לתפוס ולתפעל אובייקטים במרחב )‪.(Kuelz et al., 2004‬‬
‫‪ (2005) Moritz et al.‬ביקשו לבחון האם הלקות ב‪ OCD-‬הינה תולדה של קושי בעיבוד ויזו‪-‬מרחבי‪ ,‬או ביטוי‬
‫לאינטראקציה בין מספר תפקודים נוירו‪-‬קוגניטיביים‪ .‬לפיכך‪ ,‬באמצעות סוללת מבחנים מגוונת )בת ‪ 16‬מבחנים (‬
‫בדקו את התפקוד הויזו‪-‬מרחבי ב ‪ .OCD‬קבוצת ה‪ (n=71) OCD-‬הושוותה לקבוצת אנשים עם אבחנה של חרדה‬
‫)‪ (n=33‬ולקבוצת בריאים )‪ .(n=30‬קבוצת ‪ OCD‬לא נבדלה מקבוצת הבריאים בכל המשימות‪ ,‬למעט במשימת‬
‫"הרכבת הקוביות" )‪ ,Block design‬מתוך מבחן הווכסלר(‪ .‬מסקנת החוקרים הייתה כי ב ‪ OCD‬לא קיימת לקות‬
‫תפיסתית ויזו‪-‬מרחבית אלמנטרית‪ ,‬וההבדל שנמצא במבחן הרכבת קוביות יוחס להיבטים אחרים של המבחן‪.‬‬
‫בתחום הויזו‪-‬מרחבי‪ ,‬טווח מרחבי וזיכרון עבודה מרחבי מייצגים חלק מן התפקודים הלקויים ב‪ .OCD-‬טווח‬
‫מרחבי משקף את היכולת לזכור בטווח הקצר רצף של חומר ויזואלי שהוצג )‪ .(Lezak, 1995‬זיכרון העבודה‬
‫‪28‬‬
‫מוגדר על פי ‪ (1974) Baddely‬יכולת לתפעל אינפורמציה שנזכרה בטווח הקצר; אינפורמציה מרחבית מתייחסת‬
‫למיקום עצמים או לסדרה של מיקומים‪.‬‬
‫פגיעה נרכשת או מולדת בהמיספרה ימנית ובאזורים תת‪-‬קורטיקליים עשויה להוביל לחסכים במרכיבי תפקוד‬
‫ויזו‪-‬מרחביים‪ ,‬כאשר מרכיבים אחרים יוותרו תקינים )‪ (1982) Petride & Milner .(Kerkhoff, 2000‬הבחינו בין‬
‫פגיעה פרונטו‪-‬טמפורלית ימנית המובילה ללקות בזיכרון עבודה מרחבי‪ ,‬לבין פגיעה שמאלית המרחיבה את‬
‫הלקות גם לתחום המילולי‪.‬‬
‫במחקרי הדמיה נמצא כי יכולת זו מתווכת על ידי ה‪ ,Anterior Cingulate -‬ה‪ DLPFC-‬והקורטקס‬
‫הפריאטלי ) ‪;Callicott et al., 1998; 2000; Jansma et al., 2000; Van der Wee et al., 2003; Henseler et‬‬
‫‪ .(al., 2008‬עדות ללקות בזיכרון העבודה המרחבי ב‪ OCD-‬הודגם במחקר ‪ fMRI‬של ‪.(2003) Van der Wee‬‬
‫פעילות‪-‬יתר ב‪ ACC-‬הבחינה בין קבוצת ה‪ OCD-‬לבין הבריאים‪ ,‬בעוד שב‪ DLPFC-‬ובקורטקס הפריאטלי‬
‫הודגמה רמת פעילות דומה‪.‬‬
‫אחד הכלים להערכת זיכרון העבודה המרחבי הוא מבחן ה‪, (CBT; Berch, 1998 ) Corsi Block Tapping -‬‬
‫הנחשב לרגיש לפגיעה טמפורלית‪-‬היפוקמפלית ימנית )‪.(Milner, 1978‬‬
‫במבחן זה מוצגות לנבדק ‪ 9‬קוביות והוא הנבדק לעקוב אחר הקשה על קוביות ) רצפים בני ‪ 2-9‬קוביות‪ ,‬על פי‬
‫רמת קושי עולה(‪ ,‬ומיד אחר‪-‬כך לחזור על כך‪ .‬שלב זה בוחן את הטווח המרחבי‪ .‬מטלה נוספת‪ ,‬הכוללת דרישה‬
‫להקשה הפוכה בסדרה לזו שהציג הבוחן‪ ,‬אומדת את זיכרון העבודה המרחבי‪.‬‬
‫מספר מחקרים עשו שימוש במטלת ה ‪ CBT‬ומצאו לקות בזיכרון מרחבי ב ‪Zielinski et al., 1991; ) OCD‬‬
‫‪ .(Purcell et al., 1998; Zitterl et al., 2001; Moritz et al., 2001; 2003; Boldirini et al., 2005‬חלקם הציעו‬
‫כי משימות מרחביות שאינן מערבות תיווך מילולי )‪ ,(Purcell et al., 1998‬מדגישות את הקושי של אנשים עם‬
‫‪ OCD‬לשמור ייצוגים לא‪-‬מילוליים פנימיים‪ ,‬שמטרתם להנחות את התנהגותם )‪.(Barnett et al., 1999‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי בסכיזופרניה יש לציין‪ ,‬כי קיימת עדות לפגיעה ביכולת לזיכרון עבודה מרחבי גם בקרב‬
‫חולים בסכיזופרניה )‪ (Forbes et al., 2008‬ועוצמת ההבדל בין קבוצת חולים לבריאים מוערכת כבינונית‪-‬‬
‫גבוהה )‪ .(0.51-1.29‬אולם‪ ,‬לצד אלה קיימים מחקרים המעידים על תפקוד טוב יחסית )‪.(Rushe et al.,1999‬‬
‫השוואת התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בין סכיזופרניה לבין ‪OCD‬‬
‫על אף הספרות הענפה הקיימת במחקר הנוירו‪-‬קוגניטיבי בסכיזופרניה‪ ,‬בולט מיעוט המחקרים המשווים באופן‬
‫ישיר את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בסכיזופרניה ו‪.OCD-‬‬
‫‪29‬‬
‫המחקרים הקיימים עורכים השוואה בין תפקודים הנחשבים לפגועים בסכיזופרניה לבין אלו הלקויים ב‪.OCD-‬‬
‫הראשונים לבחון נושא זה היו ‪ Abbruzzes et al.‬אשר בפרסומיהם )‪ (1995;1997‬הדגימו דיסוציאציה כפולה‬
‫הקיימת ביחס לאזורים הפרונטליים‪ .‬במחקרם )‪ ,(1997‬קבוצת חולים בסכיזופרניה )‪ (n=60‬הושוותה לקבוצת‬
‫‪ (n=60) OCD‬ולקבוצת בריאים )‪ .(n=30‬קבוצת החולים בסכיזופרניה הראתה תפקוד לקוי במטלת ה‪,WCST-‬‬
‫הקשור לתפקוד ה‪ ,DLPFC-‬לעומת קבוצת הבריאים וקבוצת ה‪ .OCD-‬תפקודם במטלת ה ‪ ,OAT‬הרגישה‬
‫לתפקוד ה‪ ,OFC-‬לעומת זאת‪ ,‬הייתה תקינה‪ .‬קבוצת ה‪ OCD-‬תפקדה באופן מנוגד‪ :‬בעוד שהביצוע במטלת‬
‫‪ WCST‬היה תקין‪ ,‬הביצוע ב ‪ OAT‬נמצא לקוי‪ ,‬הן ביחס לבריאים והן ביחס לקבוצת הסכיזופרניה‪.‬‬
‫תוצאות דומות ביחס לתפקוד שתי קבוצות אלו ב ‪ WCST‬עולה מתך מחקרים בעלי מערך דומה ) ‪Moritz et al.,‬‬
‫‪.(2002; Cavallaro et al., 2003; Kitiz et al., 2007‬‬
‫מחקרים נוספים אשר המשיכו את בחינת התפקוד ה"פרונטלי" בשתי קבוצות אלה‪ ,‬לאור השערת הדיסוציאציה‬
‫הכפולה‪ ,‬עשו שימוש במבחנים נוספים‪ .‬לדוגמא‪ (2003) Cavallaro et al. ,‬ערכו השוואה ישירה בין אנשים עם‬
‫סכיזופרניה )‪ (n=110‬לאנשים עם ‪ (n=67) OCD‬ולבריאים )‪ (n=56‬במשימת קבלת החלטות‪ ,‬אשר כאמור‪,‬‬
‫נמצאה כקשורה לתפקוד ה‪ .OFC-‬ממצאי המחקר איששו אף הם את השערת הדיס‪-‬סוציאציה בין שתי‬
‫ההפרעות בנוגע לתפקוד זה‪ :‬קבוצת החולים בסכיזופרניה ביצעו באופן דומה לנבדקים בריאים ואילו קבוצת ה‪-‬‬
‫‪ OCD‬הראו תפקוד לקוי יותר‪ ,‬הן בהשוואה לחולים בסכיזופרניה והן בהשוואה לנבדקים הבריאים‪ .‬יש לציין כי‬
‫תוצאות אלו לא שוחזרו במחקרם של ‪.(2004) Whitney et al.‬‬
‫הגמישות המחשבתית הייתה בין התפקודים האקזקוטיביים הנוספים שנבחנו‪ .‬רב המחקרים עשו שימוש‬
‫במשימות של שטף מילולי והצביעו על תפקוד דומה בין שתי הקבוצות‪ ,‬סכיזופרניה ו‪Abbruzzese et ) OCD-‬‬
‫‪.(al., 1995; Moritz et al., 2002; Kim et al., 2003; Kitis et al., 2007‬‬
‫בתחום תפקודי הקשב ההשוואה מלמדת כי חולים עם ‪ OCD‬מראים תפקוד טוב יותר לעומת חולים‬
‫בסכיזופרניה )‪ (Borkowska et al., 2003; Martin et al., 2008‬במטלות הבוחנות את יכולת הקשב הפשוט‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬קיימים דיווחים על תפקוד דומה ותקין של שתי הקבוצות הקליניות ) ‪Moritz et al., 2002; Kitiz et al.,‬‬
‫‪.(2007‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי זיכרון העבודה המילולי ) ‪ (Moritz et al., 2002; Kitiz et al., 2007; Martin et al., 2008‬והיכולת‬
‫לעיכוב קוגניטיבי‪ ,‬כפי שנבחנה באמצעות ה‪ ,Stroop -‬נמצאו כטובות יותר אצל אנשים עם ‪ OCD‬לעומת אנשים‬
‫עם סכיזופרניה )‪.(Moritz et al., 2002; Borkowska et al., 2003; Martin et al., 2008‬‬
‫‪30‬‬
‫המהירות ויזו‪-‬מוטורית ותפקודים ויזו‪-‬מרחביים נבדקו ברב המחקרים באמצעות ה‪.(TMT) Trail Making Test -‬‬
‫מבחן זה מורכב משני חלקים‪ ,‬הראשון בוחן את מהירות הסריקה הויזואלית וכן מהירות ויזו‪-‬מוטורית‪ .‬בחלק זה‬
‫נדרש הנבדק לחבר בין נקודות ממוספרות הפזורות במרחב הדף‪ ,‬כאשר מהירות הביצוע נמדדת‪ .‬חלקו השני של‬
‫המבחן נוסף מרכיב של שינוי‪-‬סט‪ ,‬כאשר הנבדק מתבקש לחבר בין נקודות ומספרים‪ ,‬לסירוגין על פי הרצף‪.‬‬
‫נראה כי במבחן זה על שני חלקיו לאנשים עם ‪ OCD‬תפקוד טוב יותר לעומת חולים בסכיזופרניה ) ‪Kim et al.,‬‬
‫‪ .(2003; Borkowska et al., 2003‬אולם‪ ,‬קיימים גם דיווחים על תפקוד דומה של שתי הקבוצות ) ‪Moritz et al.,‬‬
‫‪ ,(2002; Kitiz et al., 2007‬גם במשימה אחרת מתוך הוכסלר )‪ (WAIS: block design‬הבוחנת את התפיסה‬
‫המרחבית ואת הקואורדינציה וויזו‪-‬מוטורית‪.‬‬
‫בתחום תפקודי הזיכרון נבדקו הערוץ החזותי והשמיעתי‪ ,‬בטווח הקצר והמושהה‪ .‬מחקרים שבחנו את‬
‫יכולת הזכירה המילולית מצאו כי אין הבדל בין חולים בסכיזופרניה וחולים ב‪ OCD-‬בביצוע מטלות להערכת‬
‫יכולת הזכירה המילולית‪ ,‬הניתנת בתוך הקשר )‪ ,(Martin et al., 2008‬בטווח הקצר והארוך )‪Logical memory‬‬
‫מתוך הווכסלר(‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוצאות המחקר הצביעו על תפקוד לקוי של שתי הקבוצות הקליניות לעומת קבוצת‬
‫הבריאים‪ ,‬ממצאים העולים בקנה אחד עם ממצאיהם של ‪.(2003) Kim et al.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מחקרים אחרים שבחנו את יכולת הזכירה המושהית והלמידה המילולית מצאו תפקוד תקין יותר ב‪-‬‬
‫‪ OCD‬לעומת סכיזופרניה )‪.(Whitney et al., 2004; Kitiz et al., 2007‬‬
‫בתחום הזכירה הויזואלית נמצא כי חולים בסכיזופרניה וחולים ב‪ OCD-‬הראו תפקוד לקוי בהשוואה‬
‫לקבוצת בריאים במטלת ה‪ ,RCFT -‬הבוחנת את היכולת לזכור צורה ויזואלית מורכבת בטווח הקצר והארוך‬
‫)‪ .(Martin et al., 2008‬כמו כן‪ ,‬שתי הקבוצות הקליניות הראו תפקוד דומה בשני טווחי הזיכרון ) ‪Whitney et‬‬
‫‪ ,(2003) Kim et al. .(al., 2004; Martin et al., 2008‬לעומת זאת‪ ,‬שעשו שימוש באותה משימה‪ ,‬מצאו כי‬
‫לקבוצת ה‪ OCD-‬יכולת טובה יותר לזכור צורה ויזואלית מורכבת בהשוואה לקבוצת הסכיזופרניה‪ .‬על אף‬
‫שקבוצת ‪ OCD‬זכרה פחות בהשוואה לקבוצת הבריאים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ההשוואה בין שתי הקבוצות הקליניות מלמדת כי הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית בסכיזופרניה הינה מוכללת‬
‫וב‪ OCD-‬היא מתבטאת בחסכים סלקטיביים‪ .‬מובחנותן של שתי ההפרעות‪ ,‬ביחס לתפקודים הנוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫הינה ביכולות‪ :‬הלמידה הרברסיבית וקבלת ההחלטות‪ ,‬בהן חולים בסכיזופרניה מתפקדים טוב יותר לעומת‬
‫חולים ב‪ ,OCD-‬וכן בשינוי סט וזכירה מילולית‪ ,‬בהן תפקוד חולים עם ‪ OCD‬עולה על של חולים עם‬
‫סכיזופרניה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של קבוצת החולים הסכיזו‪-‬אובססיבית‬
‫מחקרים מעטים מתמקדים באופן ישיר בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של אוכלוסיית החולים הסכיזו‪-‬אובססיבית‬
‫) ;‪Berman et al., 1998; Hwang et al., 2000; Lysaker et al., 2000; 2002; Hermesh et al., 2003‬‬
‫‪Borkowska et al., 2003; Whitney et al., 2004; Ongur et al., 2004; Kitis et al.,2007; Tumkaya et al.,‬‬
‫‪ .(2009; Patel et al., 2010; Pallanti et al., 2009‬מחקרים אלו בוחנים את תפקודם הנוירו‪-‬קוגניטיבי של‬
‫קבוצת חולים זו לשל חולים בסכיזופרניה ללא ‪ OCD‬ולקבוצת ‪Borkowska et al., 2003; Whitney et ) OCD‬‬
‫‪.(al., 2004; Patel et al., 2010; Pallanti et al., 2009‬‬
‫תפקודים הנחשבים ללקויים בקרב חולים בסכיזופרניה נמצאו על‪-‬פי רב דומים בין שתי הקבוצות‪ ,‬יחד עם זאת‬
‫לגבי התפקוד האקזקוטיבי )שנבדק במטלת ה‪ (WCST-‬לצד הדיווחים המצביעים על תפקוד דומה בשתי‬
‫הקבוצות‪( Berman et al., 1998; Hermesh et al., 2003; Whitney et al., 2004; Ongur et al., 2004) ,‬‬
‫קיימים דיווחים המצביעים על תפקוד גרוע יותר של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים לעומת קבוצת חולים‬
‫בסכיזופרניה ללא ‪.(Hwang et al., 2000; Lysaker et al., 2000; 2002;) OCD‬‬
‫הדמיון בין שתי הקבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ ,OCD‬נמצא ביכולת גמישות חשיבתית ) ‪Berman et al.,‬‬
‫‪ ,(1998; Borkowska et al., 2003‬בתפקודי הקשב הפשוט והמתמשך ) ‪Berman et al., 1998; Lysaker et al.,‬‬
‫‪ ,(2000; 2002; Whitney et al., 2004‬בזיכרון העבודה )‪ ;(Berman et al., 1998‬וגם ביחס ליכולת הזכירה‬
‫המילולית )‪.(Lysaker et al., 2000; Whitney et al., 2004‬‬
‫אף ביכולות שנמצאו לקויות בקרב ‪ OCD‬לא נמצא הבדל בין הקבוצות‪ .‬כך‪ ,‬קבלת ההחלטות ) ‪Whitney et al.,‬‬
‫‪ ,(2004‬נמצאה דומה בין שתי קבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ .OCD‬באופן דומה‪ ,‬נמצא כי היכולת לאינהיביציה‬
‫קוגניטיבית נמצאת ברמה דומה בשתי הקבוצות )‪ .(Borkowska et al., 2003; Ongur et al., 2004‬כמו כן ‪,‬‬
‫במחקר יחיד )‪ (Hermesh et al., 2003‬שהשווה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים לחולים בסכיזופרניה בביצוע ה‪-‬‬
‫‪ ,OAT‬לא נמצא הבדל בין הקבוצות‪.‬‬
‫לגבי הזיכרון החזותי קיימים דיווחים סותרים‪ :‬חלקם מצביעים על תפקוד דומה בין שתי הקבוצות ) ‪Whitney et‬‬
‫‪ ,(al., 2004‬חלקם על זיכרון מיידי טוב יותר )‪ ,(Lysaker et al., 2002‬ואחרים על זיכרון מושהה גרוע יותר של‬
‫החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים בהשוואה לחולים בסכיזופרניה )‪.(Berman et al., 1998‬‬
‫‪32‬‬
‫הקבוצות הראו רמת תפקוד דומה במטלות שבחנו את יכולת התפיסה המרחבית )‪ (Berman et al., 1998‬ואת‬
‫המהירות הויזו‪-‬מוטורית )‪ ,(Berman et al., 1998; Ongur et al., 2004‬למעט מחקר אחד שהצביע על תפקוד‬
‫טוב יותר אצל החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים )‪.(Borkowska et al., 2003‬‬
‫שני מחקרים הוסיפו וכללו במערכם את קבוצת ה‪ OCD-‬כקבוצת השוואה לקבוצת החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫)‪ .(Borkowska et al., 2003; Whitney et al., 2004‬על פי מח קרים אלה תפקודם של חולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים‪ ,‬בהשוואה לחולים ב‪ ,OCD-‬הינו גרוע יותר‪ ,‬הן ביכולות הנחשבות ללקויות בסכיזופרניה ) היכולת‬
‫לשינוי סט‪ ,‬גמישות חשיבתית‪ ,‬קשב וזיכרון מילולי(‪ ,‬והן באלה הלקויות ב‪) OCD-‬קבלת החלטות‪ ,‬אינהיביציה‪,‬‬
‫זיכרון ויזואלי ומהירות ויזו מוטורית(‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי יכולת הגמישות החשיבתית הינה היכולת היחידה שבה‬
‫תפקדו החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים בדומה לחולים ב‪.(Borkowska et al., 2003) OCD-‬‬
‫משמעות ממצאים אלה‪ ,‬מרמזת על כך כי התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים לקוי יותר‪ ,‬או‬
‫לכל הפחות אינו שונה מתפקודם של חולים סכיזופרניים ללא ‪ .OCD‬בניגוד לכך‪ ,‬בהשוואה ל‪ OCD-‬הלקות‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית הינה רחבה יותר וחמורה יותר בעוצמתה‪.‬‬
‫על אף יעילותם של כלים נוירו‪-‬קוגניטיביים בהערכה וזיהוי ליקויים קוגניטיביים ספציפיים‪ ,‬מחקרים בתחום‬
‫סובלים ממספר בעיות מתודולוגיות‪ .‬המחקרים המוקדמים שעסקו בקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית נטו לדגום‬
‫מדגמים קטנים‪ ,‬ובחלקם לא נכללה קבוצת ביקורת של נבדקים בריאים או קבוצת השוואה של נבדקים עם‬
‫‪ .OCD‬כמו כן‪ ,‬השימוש בכלי הערכה שונים וההתייחסות לפרמטרים שונים בתוכם‪ ,‬מקשה על הכללת הממצאים‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיביים‪ .‬גורמים אלה ומיעוט המחקרים ההשוואתיים בתחום המחקר הנוירו‪-‬קוגניטיבי של הקבוצה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית אינו מאפשר להסיק ולאפיין כראוי את תרומתה של ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית במחלת‬
‫הסכיזופרניה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המחקר הנוכחי מנסה להתגבר על מגבלות מתודולוגיות העולות במחקרים שנסקרו‪ ,‬על ידי בחינה של‬
‫מדגם חולים גדול יחסית של חולים‪ ,‬שימוש בטווח רחב של מבחנים לבחינת התפקודים הנוירו‪-‬קוגניטיביים‪ ,‬וכן‬
‫השוואה בין הקבוצות הרלוונטיות‪.‬‬
‫מטרתו המרכזית של המחקר הינה לאפיין את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬תוך כך‬
‫נבחן תפקוד קרובי משפחה מדרגה ראשונה‪ .‬חסכים משותפים לחולים וקרוביהם עשויים להוות אנדופנוטיפ‬
‫בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים כאנדופנוטיפ‬
‫אנדופנוטיפ מייצג סמן אובייקטיבי אשר מתווך בין הגורמים האטיולוגיים לבין מופעם של הסימפטומים‬
‫הקליניים‪ .‬זהו מאפיין המצביע על פרה‪-‬דיספוזיציה גנטית לתכונה מסוימת‪ ,‬לקות או מחלה‪Gottesman & .‬‬
‫‪ (2003) Gould‬הג דירו את הקריטריונים לזיהוי אנדופנוטיפ‪ :‬קשר למחלה באוכלוסיה; יציב ואינו תלוי במצב‬
‫הקליני‪ ,‬ולפיכך ניתן לאיתור אצל החולה גם בעת רמיסיה; הוא תורשתי‪ .‬קריטריון נוסף‪ ,‬הרלוונטי למחקרנו‪ ,‬הוא‬
‫מופיע בקרב קרובי משפחה שאינם חולים בשכיחות גבוהה יותר מזו הקיימת באוכלוסייה הכללית‪ .‬קריטריון זה‬
‫הינו בעל חשיבות בזיהוי אנדופנוטיפים של מחלות בעלות מורכבות גנטית‪ ,‬כמו סכיזופרניה‪.‬‬
‫הן סכיזופרניה והן ‪ OCD‬מאופיינות בחסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים המתווכים את הפגיעה במסלולים הנוירו‪-‬‬
‫אנטומים‪ .‬לפיכך‪ ,‬חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים עשויים לייצג אנדופנוטיפים להפרעות אלה‪ ,‬הן בביטוין הנפרד והן‬
‫בביטוין המשותף בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪.‬‬
‫חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בקרב קרוביהם הבריאים של הלוקים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬עשויים לבטא‬
‫מאפיין אנדופנוטיפי; ובכך‪ ,‬לכוון לגורם הגנטי של המחלה‪ ,‬מעבר לסימפטומים‪ ,‬למשכה ולהשפעותיהם של‬
‫הטיפולים התרופתיים )‪.(Farone et al., 2000‬‬
‫חסכים נוירו ‪-‬קוגניטיביים בקרב קרוביהם של חולים בסכיזופרניה‬
‫התפקוד הקוגניטיבי נחשב כמאפיין ליבה בסכיזופרניה המתקיים לאורך המחלה‪ ,‬עוד בשלביה המוקדמים ואף‬
‫טרם פריצת הסימפטומים הפעילים‪ .‬התקיימותו ללא תלות בסימפטומי המחלה ונוכחותו בקרב קרובי משפחה‬
‫שאינם חולים בסכיזופרניה ) ‪Goldberg et al., 1993; Laurent et al., 1999; Farone et al., 2000; Egan et‬‬
‫‪ (al., 2000; Hoff et al., 2002; Appels et al., 2003; Cellard et al., 2010; Carch et al., 2009‬מגדירים‬
‫אותו כמאפיין אנדופנוטיפי )‪ ,(Gottesman & Gould, 2003‬המהווה סמן למועדות גנטית לפתח את המחלה‪.‬‬
‫‪ (2007) Reichenberg & Harvey‬סקרו שישה מחקרי מטא‪-‬אנליזה אשר השוו בין קרובי‪-‬משפחה של חולים‬
‫בסכיזופרניה ונבדקים בריאים‪ .‬מסקירתם עולה כי בקרב קרובי המשפחה קיימת פגיעה בתחומים הנחשבים‬
‫לפגועים ביותר אצל החולים )‪ :(Heinrichs & Zakzanis, 1998‬תפקוד אקזקוטיבי‪ ,‬קשב וזיכרון‪.‬‬
‫תפקוד אקזקוטיבי הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר במחקרי משפחות‪.‬‬
‫בתוך התפקוד האקזקוטיבי היכולת לשינוי סט נמצאה כפגועה ביותר בקרב קרובי המשפחה‪ ,‬והיא מוערכת‬
‫בגודל אפקט הנע בין בינוני עד חמור‪ .‬יכולת זו נבדקה על ידי מבחנים המערבים מאפיינים מוטוריים )מבחן‬
‫‪34‬‬
‫מסלולים ‪ (TMT‬וקוגניטיביים )שטף סמנטי(‪ .‬נוסף על אלה‪ ,‬נמצאה לקות מתונה עד בינונית ביכולת‬
‫לאינהיביציה‪ ,‬כפי שנבדקת על ידי מבחן ה‪ ;Stroop-‬ולקות מתונה ביכולת ליצור אסטרטגיות יעילות לשליפת‬
‫מידע )כפי שנבדק במבחני שטף פונמי(‪.‬‬
‫זיכרון העבודה הוערך במטא‪-‬אנליזות שנסקרו אצל ‪ (2007) Reichenberg & Harvey‬בעיקר על ידי מבחן‬
‫זכירת הספרות )מתוך ה‪ ,(WAIS-‬הבוחן את זיכרון העבודה המילולי‪ .‬בתחום זה‪ ,‬מוערכת לקות ברמה בינונית‬
‫המתבטאת בקושי להחזיק מידע ולערוך עליו מניפולציה‪ .‬ה תחום המרחבי מאופיין אף הוא בלקות דומה‪.‬‬
‫הקשיים החמורים במשימת ה‪ (Snitz et al., 2006; Conklin et al., 2005) CPT-‬ובמשימת ה ‪Karch ) N– back‬‬
‫‪ (et al., 2009‬מחזקים את הממצא לגבי הלקות בתחום הקשב‪ ,‬ובמיוחד ברמותיהן המורכבות יותר של‬
‫המשימות‪.‬‬
‫יכולת הזכירה המילולית כאמור נמצאה לקויה בקרב קרוביהם הבריאים של החולים ) ‪Sitskoorn et al.,‬‬
‫‪ .(2004; Skoze et al., 2005; Snitz et al., 2006; Groom et al., 2008‬נראה כי בדומה לחולים בני‬
‫משפחותיהם בעלי קושי בקידוד אינפורמציה בצורה יעילה )‪ (Reichenberg & Harvey, 2007‬במיוחד בזכירת‬
‫חומר מילולי‪ ,‬המוערך בעוצמה בינונית‪ .‬הזכירה של חומר לא מילולי נמצאה כפגועה אף היא‪ ,‬אולם בעוצמה‬
‫נמוכה יותר‪.‬‬
‫על אף שדפוס הפגיעה הנוירו‪-‬קוגניטיבית בין חולים בסכיזופרניה לקרוביהם הבריאים היא דומה‪ ,‬עוצמת הליקוי‬
‫בקרב קרוביהם הינה מתונה יותר ) ;‪Faraone et al., 1999, 2000; Cannon et al., 2000; Egan et al., 2000‬‬
‫‪.(Tuulio-Henriksson et al., 2002, 2003; Allen et al., 2009‬‬
‫רב המחקרים בוחנים א ת תפקוד קרובי המשפחה מדרגה ראשונה‪ ,‬קרי אחאים והורים‪ ,‬כקבוצה אחת‪ .‬על‬
‫אף‪ ,‬שלבחינתם באופן נפרד יתרונות משמעותיים‪ :‬הורים מייצגים קבוצה אשר עברה את גיל הסיכון לפתח‬
‫מחלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬כאשר הם נבחנים כזוג ‪ -‬ממוצה המאגר הגנטי כולו הקיים אצל בנם החולה ) ‪Appels et al.,‬‬
‫‪ .(2003‬כאשר בוחנים אחאים בלבד‪ ,‬ניתן להתגבר על בעיות מתודולוגיות כמו הבדל בגילאים והשפעות גנטיות ‪,‬‬
‫שכן אחאים‪ ,‬יותר מהורה יחיד‪ ,‬חולקים גנטיקה דומה לשל קרוביהם החולים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם חולקים את השפעות‬
‫סביבתיות דומות העשויות להשפיע על תפקודם הנוירו‪-‬קוגניטיבי )‪.(Thompson et al., 2005‬‬
‫‪35‬‬
‫מחקרי תאומים מונוזיגוטיים‪ ,‬המשווים בין תאום חולה לתאום שאינו חולה‪ ,‬מאפשרים יותר מכל קבוצת‬
‫קרובים אחרת לבחון את התורשתיות ברמה הנוירו‪-‬קוגניטיבית‪ ,‬היות והם חולקים מאגר גנטי משותף‪ .‬מחקרים‬
‫מסוג זה משחזרים גם הם את הממצא העיקרי לגבי קרובי משפחה מדרגה ראשונה‪ ,‬שהינו‪ :‬לקות בתפקודי‬
‫זיכרון‪ ,‬זיכרון עבודה ותפקוד אקזקוטיבי )‪.(Goldberg et al., 1993; Cannon et al., 2000‬‬
‫במחקרם של ‪ (2005) Thompson et al.‬הושוו ביצועי חולים בסכיזופרניה לאחיהם ולקבוצת בריאים‬
‫במבחנים הבוחנים את היכולת האקזקוטיבית‪ .‬נמצא כי היכולת לשינוי סט‪ ,‬אשר נבחנה במחקר זה באמצעות‬
‫מבחן למיון כרטיסים של וויסקונסין הינה המבחינה במיוחד בין תפקודם של החולים לבין אחיהם הבריאים‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי על אף שהביטוי הנוירו‪-‬קוגניטיבי הוא ללא ספק תורשתי‪ ,‬תסמיני המחלה הינם גורם מתווך של‬
‫עוצמת הליקוי‪ (2009) Chen et al. .‬בחנו זוגות אחים עם וללא סכיזופרניה‪ ,‬בעבודתם נבדק ונמצא כי הביצוע‬
‫במשימות הבוחנות את זיכרון העבודה הוא בעל ערך תורשתי‪ .‬בקרב זוגות האחים שאחד מהם חלה‬
‫בסכיזופרניה‪ ,‬רמת התורשתיות של זיכרון העבודה הוערכה כנמוכה יותר לעומת זוג בריא‪ ,‬היות ונוכחות המחלה‬
‫מחמירה את הלקות שנמצאה בזיכרון העבודה‪.‬‬
‫מחקרים אשר השוו בין קבוצת בריאים לבין אחיהם של החולים בסכיזופרניה שיחזרו את הקשיים בתפקוד‬
‫האקזקוטיבי‪ ,‬במיוחד במבחנים הבוחנים את היכולת האקזקוטיבית‪ ,‬היכולת לשינוי סט ואת יכולת הזכירה‬
‫המילולית )‪( 2001) Egan et al. .(Groom et al., 2008a,b; Thompson et al., 2005; Egan et al., 2001‬‬
‫הרחיבו את ממצאיהם ובחנו את הקשר בין גן ה‪ (cathechol-o-methyltransferase) COMT-‬לבין התפקוד ב‬
‫‪ WCST‬במערך דומה של נבדקים‪ .‬ממצאיהם מראים כי גנוטיפ ה‪ COMT-‬מסביר ארבעה אחוזים מהשונות ב‬
‫‪ ,WCST‬ללא תלות באבחנה‪.‬‬
‫יש לציין כי ההפרדה בין הורים ואחאים אינה בהכרח מצביעה על הבדלים משמעותיים בתפקוד הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבי‪ (1999) Laurent et al. .‬השוו את ביצוע ‪ 37‬קרובי‪-‬משפחה של חולים סכיזופרנים ל‪ 37-‬בריאים ומצאו‬
‫כי בחלוקה לתת‪-‬קבוצות‪ ,‬אחאים והורים‪ ,‬לא נמצא הבדל בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ .‬מכאן‪ ,‬הסיקו החוקרים כי‬
‫הלקות התפקודית עומדת בעינה מעבר למשתנה הגיל בקרב קרובי המשפחה‪.‬‬
‫כמו אחיהם הבריאים כך גם הורי החולים בסכיזופרניה מגלים לקות תפקודית בזיכרון העבודה‪ ,‬זכירה מילולית‪,‬‬
‫קשב‪ ,‬אינהיביציה ושטף מילו לי‪ ,‬תחומים שנמצאו כאמור לקויים אצל החולים ) ‪Harris et al., 1996; Dollfus et‬‬
‫‪.(al., 2002; Appels et al., 2003; Cellard et al., 2010‬‬
‫‪36‬‬
‫חסכים נוירו ‪-‬קוגניטיביים בקרב קרוביהם של חולים ב ‪OCD-‬‬
‫בניגוד לחקר הנרחב בסכיזופרניה‪ ,‬החיפוש אחר אנדופנוטיפ נוירו‪-‬קוגניטיבי ב‪ OCD-‬הינו מצומצם‪ .‬עד כה‪,‬‬
‫מחקרים בודדים בלבד בחנו את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של קרובי החולים ב‪Chamberlain et al., ) OCD-‬‬
‫‪.(2007; 2008; Delorm et al., 2007; Cavedini et al., 2010; Segalas et al., 2010‬‬
‫‪ (2007) Delorm et al.‬ביקשו לבחון את המאפיינים הנוירו‪-‬קוגניטיביים המשותפים ל‪ OCD-‬ואוטיזם‪ .‬לשם כך‪,‬‬
‫השוו את התפקוד האקזקוטיבי של ‪ 64‬קרובי ‪ OCD‬ו‪ 58-‬קרובי חולים באוטיזם‪ ,‬שאינם חולים‪ .‬בהשוואה‬
‫לקבוצת ביקורת של נבדקים בריאים )‪ ,(n=47‬נמצא תפקוד דומה ולקוי של שתי קבוצות קרובי המשפחה ביכולת‬
‫התכנון ובזיכרון העבודה המרחבי‪ .‬לפיכך‪ ,‬הציעו החוקרים כי פונקציות אלו עשויות להוות אנדופנוטיפ משותף‬
‫באוטיזם וב‪ .OCD-‬מחקריהם של ‪ Segalas‬ועמיתיו )‪ (2010‬וכן ‪ Cavedini‬ועמיתיו )‪ (2010‬תומכים בממצאים‬
‫לגבי הפגיעה ביכולת הזכרון החזותי וביכולת התכנון אצל חולים עם ‪ OCD‬וקרוביהם‪ Cavedini .‬ועמיתיו‬
‫)‪ (2010‬הוסיפו ומצאו כי יכולת קבלת ההחלטות הינה יכולת פגועה הן אצל החולים והן אצל קרוביהם‪.‬‬
‫‪ ,(2007) Chamberlain et al.‬מצאו כי הן החולים ב‪ (n=20) OCD-‬והן קרוביהם )‪ (n=20‬ביצעו גרוע לעומת‬
‫בריאים )‪ (n=20‬במטלות הבוחנות את היכולת לשינוי סט ואת היכולת לעכב תגובה מוטורית‪ .‬במחקר אחר‬
‫)‪ (Chamberlain et al., 2008‬בעל מערך דומה‪ ,‬נבדקה יכולת הלמידה הרברסיבית‪ ,‬בשימוש בטכניקת ‪.fMRI‬‬
‫נמצא כי לקרובי החולים )‪ (n=12‬נדרש זמן רב יותר להפיק וללמוד מן המשוב לעומת נבדקים בריאים )‪.(n=15‬‬
‫ברמה התפקודית הוסק כי קרובי החולים והחולים עצמם )‪ (n=14‬מגלים תת‪-‬פעילות מוחית באזור ה‪ OFC-‬וה‪-‬‬
‫‪ PFC‬הלטרליים בעת ביצוע משימה המערבת למידה רברסיבית‪.‬‬
‫על פי מחקרים אלו יכולת קבלת ההחלטות‪ ,‬הלמידה הרברסיבית‪ ,‬היכולת לשינוי סט‪ ,‬יכולת עיכוב התגובה‪,‬‬
‫תכנון וזיכרון עבודה מרחבי עשויות להוות אנדופנוטיפ נוירו‪-‬קוגניטיבי ב‪ .OCD-‬לפיכך‪ ,‬המחקר הנוכחי יבחן את‬
‫ביטוי יכולות אלו אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מטרות המחקר וחשיבותו‬
‫המחקר הנוכחי בוחן את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי כאנדופנוטיפ המאפיין את ההפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬על‬
‫כן מטרתו לאמוד את תורשתיות הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית בהפרעה זו‪ ,‬תוך אפיון והערכת תרומתן היחסית של‬
‫ההפרעה הסכיזופרנית ושל ‪ OCD‬להפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של חולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים עשוי להוות מדד בעל ערך אבחוני וטיפולי‪ ,‬ברמה מניעתית ושיקומית‪.‬‬
‫הבסיס הגנטי בסכיזופרניה וב‪ OCD-‬משוחזר היטב בספרות‪ .‬במחקרי משפחות ותאומים‪ ,‬שנעשו בכל אחת‬
‫מן ההפרעות‪ ,‬נמצאה שכיחותן גבוהה יחסית לאוכלוסיה הכללית )אליצור ועמיתיו‪Nestadt et al., 1999 ,‬‬
‫;‪ .(2000‬במחקר משפחות נמצאה אף עדות לתורשתיות ההפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית ) ‪Poyurovsky et al.,‬‬
‫‪ .(2005‬עם זאת‪ ,‬מורכבותן הפנוטיפית של ההפרעות‪ ,‬סכיזופרניה ו‪ ,OCD-‬מקשה לבודד את הגנים הקשורים‬
‫בכל אחת מהן‪ .‬על כן‪ ,‬מופען המשולב של שתי ההפרעות בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית מוסיף ומעלה את האתגר‪.‬‬
‫אחת הדרכים להתגבר על כך היא באמצעות איתור אנדופנוטיפים נוירו‪-‬קוגניטיביים‪ .‬מכאן נובעת חשיבותו של‬
‫המחקר הנוכחי‪ ,‬בהיותו עבודה חלוצית‪ ,‬האומדת את תורשתיות הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבי ת בהפרעה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית‪ ,‬באמצעות השוואת תפקוד החולים לזה של קרוביהם‪.‬‬
‫מערך המחקר מבוסס על תשתית תיאורטית רחבה שבאמצעותה הורכבה מערכת מבחנים נוירו‪-‬קוגניטיבי ת‬
‫לבדיקת תפקודי הליבה שנמצאו לקויים בסכיזופרניה וב‪ .OCD-‬זאת ועוד‪ ,‬הכללתן של קבוצות השוואה קליניות‬
‫רלוונטיות )חולים בסכיזופרניה וב‪ ,(OCD-‬ושימוש במדגם נבדקים גדול יחסית מאפשר להתגבר על מגבלות‬
‫מתודולוגיות שעלו במחקרים קודמים‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הכללת קרובי משפחה מדרגה ראשונה של קבוצות ההשוואה מאפשרת לאמוד את תרומתן היחסית‬
‫של כל אחת מן ההפרעות לתורשתיות הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית‪ .‬היבט זה תורם להרחבת הידע הקיים‬
‫בסכיזופרניה ומהווה מחקר חלוץ ביחס להעברה משפחתית ב‪.OCD-‬‬
‫‪38‬‬
‫לאור סקירת הספרות נבדקו במחקר זה מספר שאלות והשערות‪:‬‬
‫שאלות המחקר‬
‫א‪ .‬שאלת המחקר הראשונה‪ ,‬מבוססת על הקריטריונים המגדירים את המונח אנדופנוטיפ בהקשר של חסכי ליבה‬
‫נוירו‪-‬קוגניטיביים בסכיזופרניה או\וגם ב‪ .OCD-‬לפיכך‪ ,‬נבחן האם החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים‪:‬‬
‫‪ .1‬הינם בעלי קשר משמעותי למחלה?‪ -‬אילו חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים מבחינים בין הלוקים בהפרעה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית לבין נבדקים בריאים?‬
‫‪ .2‬מתקיימים כתכונה ואינם תלויי מצב בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית?‪ -‬האם הם מושפעים ממאפייניה‬
‫הקליניים של ההפרעה‪ :‬חומרת הסימפטומים‪ ,‬משך המחלה‪ ,‬או\ו הטיפול?‬
‫‪ .3‬ביטויים בקרובי משפחה מדרגה ראשונה שאינם חולים )‪ (unaffected‬משמעותי יותר לעומת קבוצת‬
‫נבדקים בריאים?‪ -‬באילו תפקודים יובחנו קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫מקבוצת נבדקים בריאים?‬
‫ב‪ .‬שאלת המחקר השנייה‪ ,‬בוחנת את ספציפיות החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים כאנדופנוטיפ בהפרעה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית‪:‬‬
‫‪ .1‬מהו דפוס הפגיעה הנוירו‪-‬קוגניטיבית בקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית? האם הוא מהווה שילוב של‬
‫התסמונות הנפרדות‪ ,‬סכיזופרניה ו‪ ?OCD-‬האם דומיננטיות של אחת מהן?‬
‫‪ .2‬עד כמה החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים המאפיינים את קרובי המשפחה מדרגה ראשונה ספציפיי ם‬
‫להפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית ? כיצד הם מתבטאים בקרוביהם של חולים עם אבחנה בלעדית של‬
‫סכיזופרניה או ‪?OCD‬‬
‫השערות המחקר‬
‫הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבי ת כאנדופנוטיפ בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‬
‫‪ .1‬בהשוואה לקבוצת ביקורת של נבדקים בריאים נבדקים סכיזו‪-‬אובססיביים יראו תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי לקוי‪,‬‬
‫המשלב בין החסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים שנמצאו על פי הספרות כמאפיינים סכיזופרניה )שינוי סט‪ ,‬זיכרון עבודה‬
‫מילולי‪ ,‬קשב וזכירה מילולית( וב‪) OCD-‬יכולת קבה"ח‪ ,‬למידה רברסיבית‪ ,‬עיכוב תגובה קוגניטיבי והתנהגותי‬
‫וזיכרון עבודה מרחבי(‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ .2‬קיימת אי‪-‬תלות בין רמת התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים לבין‪:‬‬
‫א‪ .‬עוצמת הסימנים השליליים‪ ,‬חיוביים‪ ,‬והלא‪-‬מאורגנים ולבין עוצמת הסימפטומים הכפייתיים‪-‬טורדניים;‬
‫ב‪ .‬משתני הרקע של סכיזופרניה ו‪) OCD-‬גיל תחילת המחלה ומשכה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬מינון הטיפול התרופתי על פי סוגיו‪.‬‬
‫‪ .3‬קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים יראו חסכים בתחומי תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫דומים לשל החולים‪.‬‬
‫א‪ .‬עוצמת החסכים בקרב קרובי המשפחה תהיה מתונה יותר משל החולים‪ ,‬אך גבוהה משל קבוצת הביקורת‪.‬‬
‫ב‪ .‬שכיחות החסכים תהיה גבוהה יותר בקרב קרובי המשפחה בהשוואה לנבדקי ביקורת‪.‬‬
‫ספציפיות הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית‬
‫‪ .4‬בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ ,‬נבדקים עם סכיזופרניה או ‪ OCD‬יבטאו חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים ספציפיים‪:‬‬
‫א‪ .‬נבדקים עם אבחנה של סכיזופרניה לעומת נבדקים בריאים יראו תפקוד לקוי ב‪ :‬שינוי סט‪ ,‬קשב‪ ,‬זיכרון‬
‫עבודה מילולי וזכירה מילולית‪.‬‬
‫ב‪ .‬נבדקים עם ‪ OCD‬לעומת נבדקים בריאים יראו תפקוד לקוי ב‪ :‬יכולת קבלת ההחלטות‪ ,‬למידה רברסיבית‪,‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי וביכולת לעיכוב תגובה‪.‬‬
‫‪ .5‬בהשוואה בין הקבוצות הקליניות‪ ,‬התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של נבדקים סכיזו‪-‬אובססיביים יתבטא בדפוס‬
‫שונ ה בהשוואה לנבדקים בעלי אבחנה בלעדית של סכיזופרניה או ‪.OCD‬‬
‫‪ .6‬בהתאם לכך נצפה כי‪:‬‬
‫א‪ .‬קרוביהם של חולים בסכיזופרניה יבטאו תפקוד לקוי יותר בהשוואה לבריאים במבחנים נוירו‪-‬קוגניטיבי ם‬
‫בהם הבוחנים את היכולת לשינוי סט‪ ,‬קשב‪ ,‬זיכרון עבודה וזכירה מילולית‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרוביהם של חולים ב‪ OCD-‬יבטאו תפקוד לקוי יותר בהשוואה לבריאים במבחנים נוירו‪-‬קוגניטיבים הבוחנים‬
‫את יכולת קבלת ההחלטות‪ ,‬למידה רברסיבית‪ ,‬זיכרון עבודה מרחבי וביכולת לעיכוב תגובה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫שיטה‬
‫נבדקים‬
‫במחקר השתתפו ‪ 361‬נבדקים‪ ,‬מתוכם ‪ 194‬גברים ו‪ 167-‬נשים‪ .‬כל הנבדקים דוברי עברית‪ .‬טרם ההשתתפות‬
‫מילאו המשתתפים טופס הסכמה מדעת להשתתף במחקר‪ ,‬לאחר מתן הסבר מפורט על מהותו‪.‬‬
‫א‪ .‬קבוצות המחקר‬
‫קבוצת המחקר כללה ‪ 44‬נבדקים )‪ ,Probands‬בטקסט נעשה שימוש בקיצור ‪ (PRO‬שאובחנו כחולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים )‪ ,(SCH-OCD PRO‬אבחנתם נקבעה על פי הקריטריונים האחרונים של הסיווג האמריקאי האחרון‬
‫‪ DSM-IV‬לסכיזופרניה ול‪ .OCD-‬קבוצה זו הושוותה לקבוצת ביקורת )‪ ,Healthy Control‬השם המקוצר המופיע‬
‫בטקסט ‪ (HC‬שמנתה ‪ 28‬נבדקים בריאים )‪.(HC PRO‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬בשל אופייה הייחודי של קבוצת המחקר נבחנו ‪ 2‬קבוצות השוואה רלוונטיות‪ 44 :‬נבדקים הסובלים‬
‫מסכיזופרניה )‪ (SCH PRO‬ו‪ 28-‬נבדקים שאובחנו כסובלים מ‪.(OCD PRO) OCD -‬‬
‫המשתתפים מקבוצות המחקר וההשוואה הם מטופלי‪-‬חוץ מ"המרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל"‪ ,‬שמצבם‬
‫הנפשי אפשר השתתפות במחקר‪ .‬המטופלים מילאו טופס הסכמה מדעת להשתתף במחקר וליצור קשר עם בני‬
‫משפחתם‪ ,‬לאחר מתן הסבר מפורט על מהותו‪ .‬לא נכללו חולים עם מחלות פסיכיאטריות פעילות אחרות‬
‫וחולים עם פגיעה אורגנית או שימוש בסמים‪.‬‬
‫המדגם הסופי של ה ‪ PROBANDS‬כלל ‪ 116‬נבדקים המשתייכים ל‪ 3-‬קבוצות מחקר קליניות )בעלי אבחנה של‬
‫סכיזופרניה ו\או ‪ (OCD‬ו‪ 28-‬נבדקים ללא אבחנה קלינית כלשהי‪ ,‬שהיוו את קבוצת הביקורת הבריאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרובי המשפחה מדרגה ראשונה‬
‫קבוצת קרובי משפחה מדרגה ראשונה )‪ ,(First degree relatives ,FDR‬כללה הורה או אח אחד לפחות‪ .‬כך‪,‬‬
‫מספר קרובי המשפחה של קבוצת המחקר )‪ (SCH-OCD FDR‬עמד על ‪ ,79‬ומספר הקרובים הבריאים ‪HC ) 57‬‬
‫‪.(FDR‬‬
‫‪ 54‬קרובים לחולים בסכיזופרניה )‪ (SCH FDR‬ו‪ 27-‬קרובים לחולים ב‪ (OCD FDR) OCD-‬נכללו בקבוצות‬
‫ההשוואה של קרובי המשפחה‪.‬‬
‫הקריטריונים להכללה של קרובי המשפחה מכל הקבוצות כללו‪ :‬גברים ונשים מגיל ‪ 18‬ומעלה‪ ,‬שאינם לוקים‬
‫בסכיזופרניה‪ ,OCD ,‬הפרעה בי‪-‬פולארית‪ ,‬או די כאון מג' ורי עם מאפיינים פסיכוטיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא נכללו קרובי‬
‫משפחה עם פגיעה מוחית אורגנית או שימוש בסמים‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫תרשים ‪ .1‬תיאור התפלגות הנבדקים במחקר על פי קבוצות ועל פי קרבה משפחתית‪.‬‬
‫‪PROBANDS‬‬
‫‪28‬‬
‫‪HC-PRO‬‬
‫‪28‬‬
‫‪OCD-PRO‬‬
‫‪44‬‬
‫‪SCH-PRO‬‬
‫‪44‬‬
‫‪SCH-OCD PRO‬‬
‫‪57‬‬
‫‪HC-FDR‬‬
‫‪FIRST DEGREE RELATIVES‬‬
‫‪54‬‬
‫‪27‬‬
‫‪SCH-FDR‬‬
‫‪OCD-FDR‬‬
‫‪79‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪PARENTS & SIBLINGS‬‬
‫‪24‬‬
‫‪HC-SIB‬‬
‫‪33‬‬
‫‪HC- PAR‬‬
‫‪10‬‬
‫‪OCD-SIB‬‬
‫‪19‬‬
‫‪SCH- SIB‬‬
‫‪17‬‬
‫‪OCD‬‬‫‪PAR‬‬
‫‪35‬‬
‫‪SCH‬‬‫‪PAR‬‬
‫‪24‬‬
‫‪SCH‬‬‫‪OCD SIB‬‬
‫‪55‬‬
‫‪SCH‬‬‫‪OCD PAR‬‬
‫לשם בחינת תפקוד האחאים בקבוצות הקליניות‪ ,‬אוחדו קבוצות הביקורת של הנבדקים הבריאים‪ ,‬כך שקבוצת‬
‫הביקורת כללה את הנבדקים ואחאיהם‪ ,‬באופן זה הורחבה קבוצת הביקורת ל ‪ 52‬נבדקים; באיחוד נוסף‪ ,‬לשם‬
‫השוואה בין קבוצות הקרובים מדרגה ראשונה‪ ,‬נכללו הנבדקים הבריאים )‪ (N=28‬עם אחאיהם )‪ (N=24‬והוריהם‬
‫)‪ ,(N=33‬כך בהשוואה זו נכללו בקבוצת הביקורת ‪ 85‬נבדקים‪.‬‬
‫תרשים ‪ .2‬איחוד קבוצת הנבדקים הבריאים עם אחאיהם ו\או הוריהם‬
‫‪28 HC‬‬
‫‪52‬‬
‫‪24 HC-SIB‬‬
‫‪85‬‬
‫‪33 HC-PAR‬‬
‫כלי המחקר‬
‫נתוני המחקר נאספו באמצעות ראיונות‪ ,‬מילוי שאלונים ומבחנים נוירו‪-‬קוגניטיביים‪.‬‬
‫א‪ .‬כלים להערכה הקלינית ועוצמת הסימפטומים הפסיכיאטריים‬
‫אבחנה ונתוני רקע‬
‫הנתונים הסוציו דמוגרפיים ומשתני הרקע הקשורים למחלה )גיל פרוץ המחלה‪ ,‬משך המחלה‪ ,‬מספר האשפוזים‬
‫והאבחנה( נבדקו באמצעות ראיונות קליניים‪ .‬הראיונות התבססו על כלים מקובלים המיועדים לסייע בקביעת‬
‫אבחנה להפרעות מציר ראשון ומציר שני בהתאמה‪ ,‬על פי קריטריונים של ה ‪:(APA, 1994) DSM-IV‬‬
‫‪(First et al., 1995) (SCID-P) Structured Clinical Interview for Axis I DSM-IV –Patients version‬‬
‫‪42‬‬
‫ו‪ .(SCID-P) Structured Clinical Interview for Axis II DSM-IV –Patients version-‬ה‪ SCID-‬הינו שאלון‬
‫חצי מובנה ובמחקר נעשה שימוש בגרסתו העברית )‪ .(Shalev et al., 1994‬אורך הראיון עם כל משתתף נמשך‬
‫כשעה וחצי‪.‬‬
‫הערכת חומרת הסימפטומים‬
‫‪ - CGI – Clinical Global Impression –Severity Scale‬סולם להערכה קלינית כללית הכוללת את הגדרת‬
‫חומרת המחלה‪ ,‬על ידי סולם בן שבע דרגות‪ ,‬כאשר דרגה ‪ 0‬מצביעה על היעדר סימני מחלה ואילו דרגה ‪7‬‬
‫מצביעה על החומרה הגבוהה ביותר )‪ .(Guy et al., 1976‬הסולם בעל איכויות פסיכומטריות טובות‪ .‬מהימנותו‬
‫בהתאם למבחן מהימנות בין שופטים נמצאה גבוהה )‪ ,(r=0.93, p>.0001‬וכך גם העקביות הפנימית ) ‪Cronbach‬‬
‫‪ Alpha‬נעה בין ‪ 0.75‬ל‪.(Guy et al., 1976) (0.90 -‬‬
‫‪ -(SAPS) Scale for the assessment of Positive Symptoms‬סולם להערכת חומרת הפסיכופתולוגיה‬
‫בהתאם לסימפטומים חיוביים הכוללים ‪ 4‬מדדים )הלוצינציות‪ ,‬דלוזיות‪ ,‬התנהגות ביזארית והפרעות בהלך‬
‫החשיבה(‪.‬‬
‫‪ -(SANS) Scale for the assessment of Negative Symptoms‬סולם להערכת חומרת הפסיכופתולוגיה‬
‫בהתאם לסימפטומים השליליים‪ ,‬הכוללים ‪ 5‬סולמות )אפקט‪ ,‬אלוגיה‪ ,‬רצייה‪ ,‬אנהדוניה וקשב(‪.‬‬
‫הסימפטומים )הארבעה שב ‪ ,SAPS‬והחמישה שב ‪ (SANS‬בשני הסולמות מוערכים הן על ידי תתי‪-‬סולמות‬
‫המשקפים מרכיביהם‪ ,‬והן על ידי תת‪-‬סולם המשקף את ההתרשמות הכללית לגבי אותו סימפטום‪.‬‬
‫שני הסולמות פותחו על ידי ‪ Andreasen‬והם בעלי איכויות פסיכומטריות טובות‪ .‬מהימנותם בהתאם למבחן‬
‫מהימנות בין שופטים נמצאה גבוהה ונעה בין )‪ (r=0.82, p>.0001‬לבין )‪ ,(r=0.92, p>.0001‬עבור ה‪ SAPS-‬ובין‬
‫)‪ (r=0.73, p>.0001‬לבין )‪p>.0001‬‬
‫‪ (r=0.88,‬עבור ה ‪ .SANS‬העקביות הפנימית נמצאה גבוהה ב ‪SAPS‬‬
‫)‪ (Cronbach Alpha=0.90‬וב‪.(Andreasen, 1983;1984; Lina et al., 1998) (Cronbach Alpha=0.86) SANS-‬‬
‫הערכת המדדים בשני הסולמות נעשית על פי סולם ליקרט בן ‪ 5‬דרגות‪ ,‬כאשר ‪ 0‬מציין חוסר הימצאות‬
‫הסימפטום ו‪ 4 -‬נוכחות משמעותית של הסימפטום‪.‬‬
‫מתוך סולמות שני המבחנים מופקים שלושה מדדים )‪:(Arndt et al., 1991‬‬
‫‪ .1‬עוצמת סימפטומים חיוביים‪ -‬סכום שני מדדי ה ‪ -SAPS‬דלוזיות והלוצינאציות‪.‬‬
‫‪ .2‬עוצמת סימפטומים שליליים‪ -‬סכום חמשת מדדי ה ‪ -SANS‬אפקט‪ ,‬אלוגיה‪ ,‬רצייה‪ ,‬אנהדוניה וקשב‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ .3‬עוצמת סימפטומים בלתי‪-‬מאורגנים‪ -‬סכום שני מדדים מתוך ה ‪ :SAPS‬התנהגות ביזארית והפרעות‬
‫בהלך החשיבה ותת סולם מתוך ה ‪ :SANS‬אפקט שאינו תואם‪.‬‬
‫‪ -(Y-BOCS) Yale-Brown Obsessive-Compulsive Scale‬סולם המשמש להערכת עוצמת הסימפטומים‬
‫הכפייתיים‪-‬טורדניים‪ .‬בסולם חמישה מדדים להערכת עוצמת האובססיות )משך ההופעה לאורך היום‪ ,‬פגיעה‬
‫ברמת התפקוד‪ ,‬רמת הדחק העולה כתוצאה מן המחשבות‪ ,‬מידת ההתנגדות למחשבות ו‪ -‬רמת השליטה‬
‫במחשבות( וחמישה מדדים נוספים להערכת עוצמת הקומפולסיות )משך ההופעה לאורך היום‪ ,‬פגיעה ברמת‬
‫התפקוד‪ ,‬רמת הדחק העולה כתוצאה מן הפעולות‪ ,‬מידת ההתנגדות לפעולות ו‪ -‬רמת השליטה בפעולות(‪ .‬עוצמת‬
‫המדדים מוערכת על סולם בן ‪ 5‬דרגות‪ ,‬כאשר ‪ 0‬מבטא עוצמה זניחה ו‪ 4 -‬מציין עוצמה קיצונית‪ .‬במדדים של‬
‫התנגדות ושליטה ‪ 0‬מציין שליטה או התנגדות גבוהה ו‪ 4 -‬מציין חוסר התנגדות‪ ,‬או חוסר שליטה‪.‬‬
‫חומרת הסימפטומים הכללית מדורגת על פי סכום עשרת תתי הסולמות על פי הדירוג הבא‪ :0-7 -‬עוצמה‬
‫מזערית; ‪ :8-15‬עוצמה נמוכה; ‪ :16-23‬עוצמה בינונית;‪ :24-31‬עוצמה חמורה; ‪ :40-32‬עוצמה קיצונית‪.‬‬
‫מהימנות הסולם‪ ,‬בהתאם למבחן מהימנות בין שופטים נמצאה גבוהה ועומדת על ‪ ,0.85‬העקיבות הפנימית בין‬
‫פריטי המבחן גבוהה אף היא )‪.(Goodman et al., 1989) (Cronbach Alpha=0.90‬‬
‫‪ – (HDRS) Hamilton Depression Rating Scale‬הסולם להערכת דיכאון של המילטון )‪ (1960‬מאפשר להעריך‬
‫באמצעות ראיון קליני את עוצמת סימפטומי הדיכאון‪ .‬הסולם בנוי מ‪ 17-‬פריטים‪ ,‬אשר מדורגים בין ‪) 0-4‬ציון‬
‫גבוה משקף עוצמת סימפטומים חמורה יותר(‪ .‬בהתאם לכך הדירוג הכללי של הסולם‪ ,‬כפי שנסכם בפרטיו עשוי‬
‫לנוע בין ‪ 0‬ל‪ ,54-‬כאשר‪ 0-6 :‬משקף היעדר דיכאון; ‪ 7-17‬עוצמת דיכאון נמוכה; ‪ 18-24‬עוצמת דיכאון בינונית; ‪24-‬‬
‫‪ 54‬עוצמת דיכאון חמורה‪.‬‬
‫מקדם היציבות של סולם זה )‪ (test-retest‬כפי שנבחן באוכלוסיית נבדקים לא קלינית עומד על ‪0.90‬‬
‫ובאוכלוסיית חולים בהפרעת דיכאון על ‪ .(Reynolds & Kobak, 1995) 0.82‬מדד העקיבות הפנימית בסולם‬
‫נמצא גבוה )‪ .(Cronbach Alpha=0.90‬הסולם מבחין בין נבדקים דיכאוניים לנבדקים בריאים וחרדתיים‪ .‬תמיכה‬
‫לתקפות השאלון עולה ממתאמים גבוהים ומובהקים שנמצאו עם שאלונים אחרים המעריכים דיכאון‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬
‫מתאם של ‪ 0.92‬נמצא עם דירוג של ‪.(Reynolds & Kobak, 1995) Beck Depression Inventory‬‬
‫‪44‬‬
‫הערכת רמת התפקוד‬
‫‪ -(GAF) General Assessment Functioning Scale‬סולם זה מופיע כחלק מה ‪ .SCID‬הוא בודק את רמתו‬
‫התפקודית של הנבדק על רצף בין ‪ 1‬ל‪ .100-‬הבודק מתייחס אל התפקוד הפסיכולוגי‪ ,‬החברתי והתעסוקתי כאל‬
‫רצף היפוטטי הנע בין בריאות למחלת נפש ואינו כולל את ליקויי התפקוד הנובעות כתוצאה ממגבלות גופניות‬
‫או סביבתיות‪ .‬הסולם כולל ‪ 10‬קטגוריות‪.91-100 ;81-90 ;71-80 ;61-70 ;51-60 ;41-50 ;31-40 ;21-30 ;11-20 ;1-10 :‬‬
‫בקטגוריה ‪ 1-10‬לדוגמא‪ ,‬מוגדרת כרמה תפקודית בה קיימת סכנה מתמדת לפגיעה עצמית או בסביבה‪ ,‬או על‬
‫חוסר יכולת לשמירה על היגיינה אישית מינימאלית‪ ,‬או על ניסיון התאבדות רציני עם ציפייה ברורה למוות‪.‬‬
‫קטגוריה ‪ ,91-100‬לדוגמא‪ ,‬מוגדרת רמת תפקוד מעולה במגוון פעילויות‪ ,‬בעיות יומיומיות אינן יוצאות מכלל‬
‫שליטה‪ ,‬האדם מבוקש על ידי האחרים בשל מעלותיו הרבות‪ .‬היעדר סימפטומים‪.‬‬
‫הנבדק מוערך על פני סולם זה על פי תפקודו בחודש האחרון‪ ,‬כאשר מתוך חודש זה מדורג השבוע שבו רמת‬
‫התפקוד הייתה נמוכה ביותר‪ .‬קיימת אפשרות להשתמש ברמות ביניים וכאשר אין מידע מספק יש לנקד ‪ .0‬ציון‬
‫למעלה מ‪ 61-‬מייצג מדד טוב‪.‬‬
‫תכונותיו הפסיכומטריות של הסולם אינן טובות ובאות לידי ביטוי בעקביות פנימית גבוהה )‪Cronbach 0.97‬‬
‫=‪.(Singh et al., 2000) (Alpha‬‬
‫ב‪ .‬כלים להערכת התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‬
‫בהתאם לספרות המחקרית הקיימת‪ ,‬נבחרו שתי קבוצות של מבחנים נוירו‪-‬קוגניטיביים‪ :‬האחת מבוססת על‬
‫תפקודי ליבה לקויים בסכיזופרניה‪ ,‬שהלקות בהם ביחס לבריאים מוערכת במחקרי מטא‪-‬אנליזה כמשמעותית ‪.‬‬
‫השנייה‪ ,‬מורכבת ממבחנים לתפקודים ששוחזרו כפגועים ב‪ .OCD-‬באמצעות כך‪ ,‬נבחן את הביטוי בקרב חולים‬
‫בסכיזופרניה עם ‪ .OCD‬סוללת מבחנים זו מאפשרת להעריך את תרומתן של כל אחת מן המחלות לליקוי‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיבי בהפרעה המשולבת‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫המבחנים הנוירו ‪-‬קוגניטיביים שהועברו בהתאם לתפקודים הנחשבים ללקויים בסכיזופרניה‪:‬‬
‫היכולת לשינוי סט‬
‫‪ (Heaton, 1981) (WCST) Wisconsin Card Sorting Test‬מבחן מיון הכרטיסים הינו מבחן נוירו‪-‬קוגניטיבי‬
‫הבודק יכולת הפשטה ויכולת לשינוי אסטרטגיות קוגניטיביות בתגובה לשינוי סביבתי‪ .‬המבחן מכיל ‪ 128‬כרטיסי‬
‫תגובה ו‪ 4 -‬כרטיסי מפתח‪.‬‬
‫כרטיסי המפתח מוצגים על גבי מסך המחשב משמאל לימין‪ :‬משולש אדום אחד; שני כוכבים ירוקים; שלושה‬
‫צלבים צהובים; ארבעה עיגולים כחולים‪ .‬הקלפים למיון מוצגים על פי צירופים שונים של צבעים‪ ,‬צורות‬
‫ומספרים‪ .‬במשימת המיון נדרשים הנבדקים להתאים את הכרטיסים שהוצגו בפניהם לאחד מקלפי המפתח‪.‬‬
‫לאחר ‪ 10‬תשובות נכונות ברציפות‪ ,‬קריטריון המיון משתנה והנבדק נדרש להסיק על השינוי על פי הפידבק‬
‫הניתן לו‪ .‬המיון נמשך עד אשר הנבדק משיג ‪ 6‬קטגוריות‪ ,‬או עד למיון כל ‪ 128‬הכרטיסים‪.‬‬
‫המדדים המקובלים המשקפים את פעילות ה‪ DLPFC-‬הם‪ :‬מספר הקטגוריות שהושלמו ומספר הטעויות‬
‫הפרסברטיביות‪ .‬המובחנות בין ביצועיהם של אנשים עם פגיעה ב‪ DLPFC-‬לעומת אנשים עם פגיעה ב‪OFC-‬‬
‫משקפת את תוקף המבחן )‪ .(Milner, 1963‬כמו כן‪ ,‬הוא נמצא כמבחין בין אוכלוסיות קליניות שונות )לדוגמא‪,‬‬
‫‪ .(Abruzzess et al., 1995‬נורמות המבחן‪ ,‬ביחס לגיל‪ ,‬הופקו על פי מדגמים גדולים ) ‪Spreen & Strauss,‬‬
‫‪.(1991‬‬
‫זיכרון עבודה מילולי‬
‫‪ (N-back) N-back working memory task‬במבחן זה מוצג רצף ספ רות על מסך המחשב‪ .‬בכל צעד מופיעה‬
‫סיפרה אחת במרכז המסך ועבור כל אחת מהספרות על הנבדק להחליט האם היא תואמת את הספרה שהופיעה‬
‫‪ n‬צעדים קודם לכן‪ .‬קיימים שלושה תנאים למבחן‪ ,‬עם רמת קושי עולה‪ :‬הראשון שבהם‪ ,‬הוא ה‪ 0-back -‬בתנאי‬
‫זה הנבדק מתבקש להקיש על מקש ספציפי‪ ,‬כאשר הספרה ‪ 9‬מופיעה‪ ,‬ולהתעלם מכל ספרה אחרת; בתנאי ה‪1- -‬‬
‫‪) back‬לדוגמא‪ (4 7 8 8 6 3 ,‬הנבדק מתבקש להקיש אם ספרה המוצגת לפניו תואמת את זו שהופיעה בצעד‬
‫הקודם‪ ,‬ובתנאי ה‪ 2-back -‬כאשר הספרה הופיעה שני צעדים קודם לכן ) למשל‪ .(2 3 7 3 5 9,‬בכל אחד משלושת‬
‫תנאי המבחן ‪ 30‬צעדים‪ :‬בתנאי ה‪ 0-back -‬על הנבדק להגיב ל‪ 12-‬גירויי מטרה; בתנאי ה‪ 1-back -‬שמונה גירויי‬
‫מטרה ובתנאי ה‪ 2- back -‬עשרה גירויי מטרה‪.‬‬
‫ובכל צעד מוצג הגירוי למשך ‪ 400‬מילישניות‪ ,‬אינטרוול הזמן בין הצעדים הוא ‪ 2000‬מילישניות‪ .‬לפני כל תנאי ‪,‬‬
‫קיים שלב אימון מטרים‪ ,‬הכולל ‪ 10‬צעדים‪ .‬זמן התגובה ורמת הדיוק הם המדדים שאליהם נהוג להתייחס במבחן‬
‫זה )‪ .(Braver et al., 1997‬מבחן זה אומד את זיכרון העבודה‪ ,‬התנאי הראשון מהווה מדד לקשב פשוט‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫היכולת להשהות קשב‬
‫‪ (Kertzman et al., 2007) (CPT) Continuous Performance Test, Go/No-go Test‬במבחן זה הנבדק‬
‫מתבקש להגיב מהר ככל האפשר לריבוע אדום )‪ (go event‬על ידי הקשה מיידית על מקש מתאים‪ ,‬אך לעכב את‬
‫תגובתו לריבוע שחור )‪ .(no-go event‬הגירויים מופיעים באופן רנדומאלי‪ ,‬למשך ‪ 100‬מילישניות והאינטרוול בין‬
‫גירוי לגירוי הוא ‪ 2000‬מילישניות‪.‬‬
‫שני חלקי המבחן‪ CPT ,‬ו‪ ,Go/No-go -‬מתקיימים ברצף‪ ,‬ללא הפסקה ביניהם‪ ,‬ואורך כל אחד מהם הינו ‪ 5‬דקות‪.‬‬
‫כל אחד מחלקי המבחן בנוי מ‪ 150-‬צעדים‪ CPT .‬הינה המטלה שבחלקו הראשון של המבחן‪ :‬גירויי ה ‪ no-go‬הם‬
‫תכופים )‪ (80%‬והנבדק מתבקש להגיב לגירויי ‪ ,go‬נדירים יחסית )‪ .(20%‬בשלב ה‪ Go/No-go-‬גירויי ה‪ go-‬הינם‬
‫תכופים )‪ (80%‬והנבדק מתבקש לעכב את תגובתו לגירויי ‪ ,no-go‬המופיעים בתדירות נמוכה יותר )‪.(20%‬‬
‫המבחן אומד שני סוגי טעויות‪ -commissions :‬תגובה לגירוי שאינו מטרה‪ ,‬נחשבת כאומדן לאימפולסיביות; ו‪-‬‬
‫‪ -omissions‬החמצת התגובה לגירוי הנחשב למטרה‪ ,‬נחשב למדד של חוסר קשב‪ .‬בהתאם לסוגי טעויות אלו‪,‬‬
‫חושבו המדדים המשלימים‪ :‬מדד ‪ -false alarms‬הימנעות מתגובה לגירוי " לא‪-‬מטרה" ומדד ‪ -Hits‬תגובה לגירוי‬
‫"מטרה"‪.‬‬
‫שני תנאי המבחן מאפשרים לבחון את הקשב המושהה ברמות מאמץ שונות‪ .‬משימה זו אורכת ‪ 10‬דקות והיא‬
‫כוללת שלב אימון‪ ,‬בעל ‪ 10‬צעדים‪.‬‬
‫למידה וזכירה מילולית ‪-‬שמיעתית‬
‫‪ (RAVLT) Rey Auditory Verbal Learning Test‬המבחן ללמידת אינפורמציה מילולית‪-‬שמיעתית פותחה על‬
‫ידי ‪ ,(1964) Rey‬ועל בסיסה פותחה הגרסא העברית )‪ .(Vakil & Blachstein, 1997‬המבחן מאפשר להעריך את‪:‬‬
‫הזכירה המיידית‪ ,‬תהליך הלמידה‪ ,‬הזכירה באמצעות שינון ואת הזכירה המושהית‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוערכת יכולת‬
‫הזכירה הנשענת על זיהוי‪ .‬בשלב הראשון של המבחן מוקראת רשימה בת ‪ 15‬מילים ‪ 5‬פעמים‪ ,‬כאשר לאחר כל‬
‫הקראה הנבדק מתבקש לומר את המילים שהוא זוכר )‪ .(Recall‬בשלב השני‪ ,‬מוקראת רשימת מילים אחרת‬
‫והנבדק מתבקש לומר את המילים שהוא זוכר מתוכה ) רשימת הסחה(‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬הנבדק מתבקש להיזכר‬
‫במילים מתוך הרשימה הראשונה‪ .‬בשלב הרביעי‪ ,‬נבדקת ההיזכרות‪ ,‬כאשר לאחר ‪ 30‬דקות מתבקש הנבדק‬
‫להיזכר שוב ברשימה הראשונה‪.‬‬
‫לאחר ‪ 20‬דקות‪ ,‬מוקראת רשימה בת ‪ 50‬מילים המורכבת ממילים מתוך הרשימה הראשונה‪ ,‬מתוך הרשימה‬
‫השנייה וכן מילים דומות ברמה הסמנטית ומילים דומות ברמה הפונטית‪ .‬הנבדק מתבקש לציין אלו מהמילים‬
‫שייכות לרשימה הראשונה שנלמדה‪ .‬שלב זה מעריך את יכולת הזיהוי השמיעתי )‪.(Recognition‬‬
‫‪47‬‬
‫זכירה מיידית מוערכת על ידי מספר המילים הנזכרות בהקראה הראשונה‪ ,‬זהו מדד של זיכרון שמיעתי מיידי‬
‫מסוג ‪ ,super-span‬המשקף גם מרכיב קשבי )‪ .(Lezak, 1995‬עקומת הלמידה מחושבת על ידי ההפרש בין‬
‫מספר המילים שנזכרו ברשימה החמישית לעומת אלו שנזכרו בראשונה‪ .‬סכום המילים שנזכרו בחמש הרשימות‬
‫משמש כציון כללי למבחן‪.‬‬
‫קיימות נורמות למדדי המבחן בהתאם לגיל ומין הנבדק )‪ .(Vakil & Blachstein, 1997‬מקדמי המהימנות במבחן‬
‫מצויים בטווח של ‪ ,0.38-0.70‬כאשר מקדם המהימנות הנמוך ביותר הינו של העברה מספר ‪ ,2‬והגבוה ביותר של‬
‫העברה החמישית )‪.(Lezak, 1995; Snow et al., 1988‬‬
‫המבחנים הנוירו ‪-‬קוגניטיביים שהועברו בהתאם לתפקודים הנחשבים ללקויים ב ‪:OCD-‬‬
‫היכולת לקבלת החלטות‬
‫‪ (Bechara, 2007) Iowa Gambling Task‬מבחן זה מבוסס על פרדיגמה אשר נבנתה על ידי ‪.(1994) Damasio‬‬
‫המבחן מאפשר לבחון את הליקוי בקבלת ההחלטות של הנבדק‪ ,‬בחינת יכולתו לאזן תגמול מיידי כנגד תוצאה‬
‫שלילית בטווח הארוך‪.‬‬
‫הנבדק נדרש לבחור כרטיס אחד בכל צעד‪ ,‬מתוך ארבע חפיסות קלפים זהות למראה )‪ 100‬בחירות סה"כ‪ ,‬כאשר‬
‫הנבדקים אינם מיודעים לגבי מספר הצעדים(‪ .‬נאמר לנבדקים כי הם יכולים לבחור מכל חפיסה ולעבור בין‬
‫החפיסות על פי שיקול דעתם‪ .‬כמו כן‪ ,‬נאמר להם כי מטרת המשימה היא למקסם את הרווח שיצברו‪ ,‬כאשר‬
‫ניתנת להם הלוואה של ‪) 2500$‬כסף‪-‬משחק(‪ .‬כלל נוסף שהובהר הוא כי ניתן יהיה לצבור רווח במידה וילמדו‪,‬‬
‫במהלך הזמן‪ ,‬לבחור בחפיסות "רווחיות" ולהימנע מחפיסות "לא‪-‬רווחיות"‪.‬‬
‫בהפיכת כל קלף‪ ,‬הנבדק מקבל כסף או מתבקש לשלם‪ ,‬זאת על פי מערך מתוכנן של תגמול ועונש עבור כל‬
‫חפיסה‪ .‬רווח והפסד נקבעים בהתאם לקלף שנבחר מאחת מארבע החפיסות‪ ,‬בסדר שאינו ידוע לנבדק‪ .‬באופן‬
‫ספציפי‪ ,‬בחירה מחפיסות ‪ A‬ו‪ B-‬מביאה לרווח של ‪ 100$‬ובחירה מ ‪ C‬ו‪ D-‬לרווח של ‪ .50$‬בחפיסה ‪ A‬הקנס הוא‬
‫תדיר ונע בין ‪ 100$‬ל‪ ,350$-‬בעוד שבחפיסה ‪ B‬העונש אינו תדיר אך בעל עוצמה גבוהה )‪ .(1250$‬בחירת כרטיס‬
‫מלוחות ‪ A‬ו‪ ) B-‬לוחות ‪ (disadvantageous‬תוביל לקבלת תשלום גבוה‪ ,‬אך לא משתלמת בטווח הארוך‪ ,‬כיוון‬
‫שהיא כוללת גם גביה של קנס גבוה‪.‬‬
‫בחפיסה ‪ C‬הקנס הינו תדיר ונע בין ‪ 25$‬לבין ‪ ,75$‬בעוד שבחפיסה ‪ D‬הקנס אינו תדיר אך גבוה בעוצמתו )‪.(250$‬‬
‫בחירת כרטיס מחפיסות ‪ C‬ו‪) D -‬לוחות ‪ (advantageous‬תביא בטווח הארוך לתשלום קטן יותר אך משתלם‬
‫יותר‪ ,‬הואיל והקנס נמוך יותר‪ .‬סך הרווח או ההפסד מוצג על המסך עם כל בחירה‪ .‬הביצוע במבחן נמדד בדרך‬
‫כלל על ידי מספר הכרטיסים שנבחרו מכל חפיסה‪ ,‬וההפרש בין הבחירה בחפיסות רווחיות מול חפיסות לא‪-‬‬
‫‪48‬‬
‫רווחיות‪ .‬נהוג להתייחס לחמישה בלוקים בתוך המבחן‪ ,‬האומדים את הביצוע בכל ‪ 20‬צעדים )‪41-; 61-80; 80-100‬‬
‫‪.(0-20 ; 21-40; 60‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי‬
‫‪ (Berch et al., 1998 ;Milner, 1987) (CBT) Corsi Block Tapping Task‬משי מה זו בוחנת את הטווח‬
‫המרחבי‪ .‬על מסך המחשב מופיע לוח עליו שעליו ‪ 9‬קוביות‪ .‬בכל צעד במבחן צבען של מספר קוביות משתנה‬
‫למשך שנייה )זו אחר זו(‪ ,‬על פי רצף אקראי‪ .‬הנבדק מתבקש לעקוב אחר שינויים אלו ולהקיש להקיש על‬
‫הקוביות על פי הרצף‪ .‬בשלב ראשון‪ ,‬הדרישה היא לחזור על פי סדר ההחלפה‪ ,‬כלומר מהקובייה הראשונה‬
‫ששינתה את צבעה לאחרונה‪ .‬בשלב השני‪ ,‬ההקשה היא בסדר הפוך‪ :‬מהאחרונה ששינתה את צבעה לראשונה‪.‬‬
‫בהתאם לביצועי הנבדק‪ ,‬מספר ההקשות עולה )מינימום ‪ 2‬הקשות מקסימום ‪ .(9‬כל רמת קושי מופיעה פעמיים ‪,‬‬
‫אם הנבדק נפסל ב ‪ 2‬צעדים של אותה רמת קושי‪ ,‬המבחן מופסק‪ .‬השלב הראשון מערב את הקשב הויזואלי‬
‫והשלב השני קשור ביכולת השליטה המנטלית והזיכרון הויזו‪-‬מרחבי‪.‬‬
‫כל ביצוע נכון מזכה את הנבדק בנקודה אחת‪ .‬הציון הגולמי הסופי מחושב על פי סכום הנקודות בכל שלב‪ .‬מבחן‬
‫זה כלול בסוללת המבחנים ‪ ,(WMS-III: Wechsler, 1997) Wechsler Memory Test-Third Edition‬המפרטת‬
‫את נורמות המבחן‪ .‬נורמות המבחן הקיימות מבוססות על מדגמים גדולים )לדוגמא‪.(Kessels et al., 2000 ,‬‬
‫תת‪-‬מבחן זה הוא בעל מקדם יציבות ‪ test-retest‬של ‪.(Orsini et al., 1994) 0.38‬‬
‫למידה רברסיבית‬
‫‪ (Freedman et al., 1998) (OAT) Object Alternation Test‬במבחן זה בכל צעד מוצגות על גבי המסך שני‬
‫קונוסים דמויי כוסות‪ ,‬כשמטבע וירטואלי‪ ,‬מונח תחת אחד מהם‪ .‬הנבדק מתבקש לבחור אחת מבין שתי הכוסות‬
‫במטרה לגלות היכן מונח המטבע‪ ,‬באמצעות הקשה על מקשים מותאמים‪ .‬לאחר ההקשה‪ ,‬מתרוממת הכוס‬
‫הנבח רת וכך למעשה ניתן משוב ויזואלי )אם המטבע מופיע‪ -‬משוב חיובי‪ ,‬ואם חלל ריק‪ -‬משוב שלילי(‪ .‬בצעד‬
‫הראשון‪ ,‬המשוב הוא חיובי עבור כל בחירה‪ .‬בצעדים הבאים‪ ,‬משוב חיובי ניתן רק במקרים בהם נבחרת הכוס‬
‫שלא נבחרה בצעד הקודם‪ :‬במקרה של בחירה נכונה המטבע המוסתר משנה את מיקומו ועובר תחת הכוס שלא‪-‬‬
‫נבחרה‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר הנבדק מגלה את המטבע‪ ,‬משתנה מיקומו המטבע אל מתחת לכוס השנייה‪ .‬במקרה‬
‫שהבחירה שגויה‪ ,‬המטבע נשאר במקומו עד לבחירת הכוס הנכונה‪.‬‬
‫קיים אינטרוול של ‪ 5‬שניות בין קבלת המשוב הויזואלי לאפשרות לבחור שוב בין שתי הכוסות‪.‬‬
‫טעות נחשבת לפרסברטיבית אם הנבדק בוחר בכוס הלא‪-‬נכונה פעמיים או יותר ברצף‪ ,‬עד לשינוי האסטרטגיה‪.‬‬
‫המטלה כוללת ‪ 25‬צעדים‪ .‬משימה זו בוחנת את יכולת הלמידה הרברסיבית‪ ,‬וכן דורשת את היכולת לגילוי סט‪,‬‬
‫‪49‬‬
‫שמירתו והחלפתו בהתאם למשוב‪ ,‬תוך עיכוב תגובה‪ .‬המבחן מעריך את ביצועי הנבדק באמצעות מספר‬
‫התגובות הנכונות וטעויות פרסברטיביות‪.‬‬
‫עיכוב תגובה התנהגותי‬
‫‪ (Logan et al., 1984) Go-Stop Test‬במשימה זו קיימים שני גירויים‪ "Go" :‬ו‪ ."Stop-signal"-‬עבור גירוי ה‪-‬‬
‫"‪ "Go‬הנבדק מתבקש להגיב בלחיצה על מקש ספציפי‪ ,‬למעט במקרים בהם בסמוך להופעתו מופיע גם ה‪"Stop--‬‬
‫"‪.signal‬‬
‫ריבוע אדום )‪ (Go‬מופיע במרכז המסך למשך ‪ 300‬מילישניות‪ ,‬כאשר אינטרוול הזמן בין הופעת ריבוע אדום‬
‫למשנהו נע בין ‪ 1200-4000‬מילישניות‪ .‬הנבדק התבקש להקיש על מקש ספציפי כאשר מופיע ריבוע אדום‪ ,‬ולעכב‬
‫את תגובתו כאשר סמוך להופעת הריבוע מופיעה כוכבית צהובה‪ .‬הופעת הכוכבית הצהובה )‪( Stop-signal‬‬
‫נמשכת ‪ 100‬מילישניות‪ .‬המבחן אורך ‪ 5‬דקות ובנוי מ‪ 100-‬צעדים‪ 25 :‬כוללים את הופעת הריבוע האדום בלבד‪,‬‬
‫וביתר הצעדים מופיעה הכוכבית יחד עם הריבוע האדום‪ .‬אינטרוול הזמן בין הופעת גירוי ה‪ Go-‬לבין הופעת ה‪-‬‬
‫‪) Stop-signal‬ה‪ (SOA-‬מגדי ר את שלושת תנאי המבחן הנוספים‪ ,‬המופיעים באופן רנדומאלי במהלך המבחן‪, 50 :‬‬
‫‪ 100‬או ‪ 150‬מילישניות‪ .‬כל תנאי כלל ‪ 25‬צעדים‪.‬‬
‫את המבחן מקדים שלב אימון‪ ,‬הכולל ‪ 10‬צעדים‪ .‬הקושי לעכב תגובה נבחן באמצעות שני מדדים‪,False alarm :‬‬
‫הימנעות מתגובה ל"גירוי לא‪-‬מטרה" ) הימנעות מתגובה כאשר הכוכבית הופיעה עם הריבוע( ו‪ ,Hits-‬תגובות‬
‫הולמות ל"גירוי מטרה" )תגובה כאשר הופיע הריבוע ללא כוכבית( מהווה מדד למוסחות‪ .‬מבחן זה מהוה מדד‬
‫לעיכוב תגובה‪ ,‬שנלמדה כתגובה רלוונטית ובשינוי תנאים הופכת ללא רלוונטית‪.‬‬
‫עיכוב תגובה קוגניטיבי‬
‫‪ (Abramczyk et al., 1983) The Reverse Stroop Color-Word Interference Test‬הינו ואריאציה של מבחן‬
‫ה‪ .(Stroop, 1935) Stroop -‬במבחן זה שילוב המילה‪-‬צבע מופרע על ידי צבע‪ .‬מבחן זה נבחר היות והוא בעל‬
‫חשיבות בהבחנה בין אוכלוסיות חולים פסיכיאטריים )‪ .(Kertzman et al., 2006‬במבחן זה הגירוי המוצג על‬
‫מסך המחשב הינו אחת ממילות צבע‪" :‬אדום"‪" ,‬כחול"‪" ,‬ירוק" ו"צהוב"‪ ,‬צבע הגופן בו הן מופיעות עשוי להיות ‪:‬‬
‫אדום‪ ,‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬צהוב או שחור‪ .‬בכל הופעה של מילת צבע‪ ,‬מופיעים ‪ 2‬מלבנים צבעוניים בתחתית המסך‪,‬‬
‫שאחד מהם מתאים למשמעות המילה הכתובה והשני‪ -‬לא‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬הנבדק מתבקש להקיש על אחד משני‬
‫מקשים התואמים למיקום המלבנים בצידי המסך‪.‬‬
‫במבחן ‪ 120‬פריטים‪ 40 ,‬בכל אחד משלושת התנאים‪ :‬נייטראלי‪ ,‬הלימה‪ ,‬אי‪-‬הלימה‪ .‬בתנאי הניטראלי‪ ,‬כל אחת‬
‫ממילות הצבע מופיע ‪ 10‬פעמים כתובה בגופן שחור‪ .‬בתנאי ההלימה )‪ ,(congruent‬ארבע מילות הצבע מופיעות‬
‫‪50‬‬
‫‪ 10‬פעמים בגופן בצבע התואם את משמעותה הסמנטית )לדוגמא‪ ,‬כחול(‪ .‬בתנאי האי‪-‬הלימה )‪,(incongruent‬‬
‫מילות הצבע מופיעות בגופן שאינו תואם את משמעותן )לדוגמא‪ ,‬המילה "אדום" רשומה בצבע ירוק‪ :‬אדום(‪.‬‬
‫הפריטים מופיעים באופן רנדומלי לאורך המבחן‪ ,‬תחת הוראה אחת‪ ,‬שעל פיה מתבקש הנבדק לבחור את המלבן‬
‫הצבעוני המציין את משמעות המילה הכתובה‪ .‬מעבר בין צעד לצעד תלוי בזמן התגובה של הנבדק‪ .‬למבחן זה‬
‫שלב אימון‪.‬‬
‫מהימנות המבחן באמצעות ‪ test-retest‬בשלושת התנאים הינה‪ 0.86-0.95 :‬בזמני התגובה ו‪ 0.76-0.79 -‬ברמת‬
‫הדיוק )‪.(Kertzman et al., 2006‬‬
‫מספר התגובות הנכונות מהווים מדדים לבחינת יכולת עיכוב התגובה‪ ,‬מיקוד קשב וזיכרון עבודה‪.‬‬
‫מקום ביצוע המחקר‬
‫המחקר התבצע ביחידת המחקר של " המרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל"‪ .‬סוללת המבחנים הנוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫הועברה לנבדקים בחדר מואר ושקט‪ ,‬לאחר ראיון קליני אשר כלל מילוי שאלונים וסולמות )כפי שפורטו לעיל(‪.‬‬
‫מהלך‬
‫הנבדקים ומשפחותיהם‪ ,‬מקבוצת המחקר וקבוצות ההשוואה‪ ,‬גויסו למחקר באמצעות צוות הרופאים‬
‫הפסיכיאטרים ב"מרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל"‪ .‬במקביל‪ ,‬גויסו קבוצת נבדקים בריאים ובני משפחותיהם‬
‫מתוך הקהילה‪ .‬לאחר הסבר מפורט שניתן לכל משתתף לגבי המחקר‪ ,‬התבקשה חתימתו על אישור הסכמה‬
‫מדעת להשתתפות במחקר‪ .‬במעמד זה נקבעה פגישה עם עורכת המחקר ביחידת המחקר ב"מרכז לבריאות הנפש‬
‫טירת הכרמל"‪ .‬הערכת כל משתתף במחקר כללה שני שלבים‪:‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬בפגישה פרטנית עם כל משתתף‪ ,‬נערכה הערכה קלינית של הנבדק ושל בני משפחתו‪ .‬כל פגישה‬
‫ארכה כשעה וחצי‪ .‬מתכונת הפגישה כללה‪ :‬ראיון חצי מובנה )על פי ה‪ ,(SCID-‬בירור היסטוריה קלינית‪-‬‬
‫התפתחותית ואנמנזה פסיכופרומקולוגית לגבי סוג ומינון הטיפול התרופתי הרלוונטיים לזמן העברת המחקר‪.‬‬
‫בשלב זה מולאו השאלונים שיועדו לאמוד את המצב הקליני‪.‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬נערכה הערכה נוירו‪-‬קוגניטיבית לכל משתתף בת כשעה וחצי‪ .‬בפגישה פרטנית זו‪ ,‬הועברו המבחנים‬
‫במערכת כלים ממוחשבת‪ ,‬אשר הותקנה במיוחד עבור מחקר זה )על ידי חברת ‪ ,AnimaScan LTD.‬למעט‬
‫‪ ,WCST‬ומבחן ‪ RAVLT‬שהועבר בעל פה(‪ .‬המבחנים הנוירו‪-‬קוגניטיביים הועברו בסדר אחיד על ידי עורכת‬
‫המחקר‪ .‬הערכה הנוירו‪-‬קוגניטיבית התבצעה אף היא ביחידת המחקר של "המרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל"‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫שיטות סטטיסטיות‬
‫עיבוד הנתונים – החישובים הסטטיסטיים במחקר הנוכחי נערכו באמצעות תוכנת ‪.SPSS 17.0‬‬
‫א‪ .‬ניתוחים סטטיסטים מקדימים‪ -‬לצורך הניתוח הסטטיסטי הוכן בסיס נתונים שכלל את כל המשתנים שנאספו‬
‫עבור כל נבדק‪ .‬נערכו בדיקות עקביות לוגיות‪ ,‬וערכים חסרים אשר נמצאו בשיעור הנמוך מ‪ 5%-‬מולאו בערך‬
‫הממוצע של אותה קבוצה אליה השתייך הנבדק‪.‬‬
‫הניתוחים הסטטיסטיים המקדימים כללו את הערכת הזיקה בין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי למשתנים מתערבים‬
‫אפשריים‪ ,‬כגון‪ :‬מאפיינים סוציו דמוגרפיים‪ ,‬מאפייני הרקע ועוצמת ההפרעות‪ .‬כאשר נמצאו קשרים מובהקים ‪,‬‬
‫נערכו ניתוחי ניתוח שונות משותפת )‪ (Analysis of covariance, ANCOVA‬לשם נטרולם‪.‬‬
‫על מנת לשלול את האפשרות להטיה‪ ,‬הנובעת מריבוי נבדקים מאותה משפחה )בחלק מן המשפחות(‪ ,‬בקבוצת‬
‫קרובי המשפחה מדרגה ראשונה‪ ,‬נערך ניתוח אשכולות )‪ .(Cluster analysis, CA‬מדדי התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‬
‫הוכנסו ל ‪ ,K-means‬על מנת לזהות פרופילים בתפקוד הנבדקים באופן אמפירי‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נערך ניתוח ‪χ2‬‬
‫)‪ (Chi-square‬עבור כל אחת מקבוצות קרובי‪-‬המשפחה‪ ,‬בין שני אשכולות הפרופילים שהתקבלו לבין מספר‬
‫הנבדקים המיוצגים בכל משפחה‪.‬‬
‫ניתוח מקדים נוסף בחן את ההבדלים בין קבוצת הביקורת של הנבדקים הבריאים ואחאיהם‪ ,‬ומשלא נמצאו‬
‫הבדלים בין שתי הקבוצות הן אוחדו‪ .‬באופן זה הוגדל הכח הסטטיסטי של קבוצת הביקורת בבדיקת ההבדלים‬
‫בין אחאים של כל אחת משלוש הקבוצות הקליניות לבין קבוצת הביקורת‪.‬‬
‫ב‪ .‬תיאור מאפייני קבוצות המחקר בממוצעים לפי המשתנים‪ :‬גיל‪ ,‬מין ומספר שנות לימוד‪ .‬ההבדלים במשתנים‬
‫רציפים נבחנו במבחן ‪ F‬לניתוח שונות חד‪-‬גורמי )‪ (ANOVA‬וכאשר נמצא הבדל מובהק בניתוח השונות‪ ,‬בוצעו‬
‫ניתוחי המשך מסוג ‪ .Bonferroni‬במשתנים נומינליים נערכו מבחני ‪.(Chi-square) χ2‬‬
‫ניתוחים סטטיסטיים לבדיקת המשתנים בהערכה הפסיכיאטרית כללו תיאור ממוצעים ושכיחויות של עוצמת‬
‫הסימפטומים‪ ,‬מאפייני רקע של המחלה והשימוש בתרופות אצל נבדקים בקבוצות הקליניות‪ .‬המשתנים הינם‬
‫רציפים ולפיכך נערכה השוואה בין הקבוצות באמצעות מבחן ‪ F‬לניתוח שונות חד‪-‬גורמי )‪.(ANOVA‬‬
‫ג‪ .‬ניתוחים סטטיסטיים לבדיקת השערות המחקר‪ -‬עבור כל אחת מקבוצות המחקר חושבו הממוצעים וסטיות‬
‫התקן של נבדקיה‪ ,‬בכל מדדי המבחנים הנוירו‪-‬קוגניטיבים שהועברו‪ .‬בדיקת השערות המחקר בוצעה עבור כל‬
‫מבחן נוירו‪-‬קוגניטיבי בניתוח שונות חד גורמי נפרד‪ ,‬בהתאם לחלוקה לתפקודים הנוירו‪-‬קוגניטיביים‪ .‬בהשוואות‬
‫‪52‬‬
‫בין‪-‬קבוצות‪ ,‬כאשר נמצאו הבדלים מובהקים נערכו השוואות מרובות‪ ,‬על ידי מבחן ‪ Bonferroni‬לבירור מקור‬
‫ההבדל‪.‬‬
‫מדד הסיכון היחסי )‪ (λ‬חושב עבור כל אחת מהקבוצות‪ ,‬על פי השתייכות משפחתית‪ :‬נבדקים‪ ,‬הורים ואחים ‪.‬‬
‫התפלגות הפנוטיפ בקרב הקבוצות חושבה על פי מבחן ‪ .(Chi-square) χ2‬מדד הסיכון היחסי )‪(Relative Risk‬‬
‫מהווה מדד אפידימיולוגי להערכת הגבול העליון של התורשתיות ולשם קביעת הכח הגנטי במחקרים ) ‪Egan et‬‬
‫‪ .(al., 2001‬הוא מבטא את היחס בין אחוז קרובי משפחה )וכן גם של אחים או הורים( של חולים עם תפקוד‬
‫גרוע‪ ,‬לבין אחוז בריאים עם תפקוד גרוע‪ .‬תפקוד גרוע הוגדר כציון הנמוך בסטיית תקן אחת או יותר ממוצע‬
‫הנבדקים הבריאים‪.‬‬
‫הערכת עוצמת ההבדל בין הקבוצות ביחס לתפקודים הנוירו‪-‬קוגניטיביים נבדקו נעשתה באמצעות מדד של גודל‬
‫האפקט של כהן )‪ .(Cohen's d Effect size‬חישובו נעשה באמצעות החסרה בין ממוצעי שתי הקבוצות וחלוקת‬
‫ההפרש בסכום סטיות התקן של שתיהן‪ .‬משמעות עוצמת גודל האפקט להבדל בין הקבוצות הינה‪0.20-0.49 :‬‬
‫נמוכה‪ 0.50-0.79 ,‬בינונית‪ 0.80-1.00 ,‬גבוהה )‪.(Cohen, 1992‬‬
‫העוצמה הסטטיסטית של המחקר‪:‬‬
‫שאלות המחקר המרכזיות נבדקו ברמות מובהקות של ‪ .5%‬בהשוואות מרובות נערך תיקון ‪ Bonferroni‬על מנת‬
‫לשלוט בטעות מסוג ‪) I‬חלוקת רמת המובהקות הכללית לטעות בסך כל המבחנים שנערכו(‪ .‬כך‪ ,‬בבחינת‬
‫ההשערות לגבי הקשר בין מאפיינים קליניים לתפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי ההסתברות לטעות מסוג ‪ (0.05) I‬מחולקת‬
‫ב‪) 20-‬מספר המדדים הנוירו‪-‬קוגניטיביים(‪ .‬תיקון בונפרוני להשוואות מרובות נערך גם בניתוחים המקדימים‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫ממצאים‬
‫בפרק זה יידונו הממצאים הנוגעים לניתוחים המקדימים ולהשערת המחקר‪.‬‬
‫בחלקו הראשון של הפרק יוצגו מאפייניו הסוציו‪-‬דמוגרפיים של המדגם‪ ,‬כמו גם מאפייניו הקליניים‪.‬‬
‫החלק השני‪ ,‬יוחד לבחינת השערות המחקר‪:‬‬
‫השערות ‪ 1-4‬עוסקות בהגדרת האנדופנוטיפ הנויורפסיכולוגי בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪.‬‬
‫השערות ‪ 5‬ו‪ 6-‬בוחנות את ספציפיות הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית בהשוואה‬
‫לסכיזופרניה ו‪ .OCD-‬במקביל‪ ,‬העברה המשפחתית בכל אחת מהקבוצות נבחנת תוך ההשוואה בין ארבע‬
‫קבוצות קרובי משפחה‪.‬‬
‫בחלקו השלישי של הפרק‪ ,‬ניתוחים נוספים‪ ,‬עוסק בפריטת התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של קרובי המשפחה של‬
‫נבדקים מקבוצות ההשוואה לתת‪-‬קבוצות‪ ,‬אחאים והורים‪.‬‬
‫חלק א‪ :‬מאפייני המדגם‬
‫‪ .1‬מאפייני מדגם ה ‪PROBANDS -‬‬
‫סיכום מאפייני הנבדקים בהתייחס למשתנים של מגדר‪ ,‬גיל‪ ,‬ומספר שנות לימוד מתואר בטבלה ‪ .1‬היות ומטרת‬
‫המחקר מתמקדת בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬נבקש להתייחס תחילה לתפקודה של קבוצה זו בהשוואה‬
‫לנבדקים הבריאים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נדון בהשוואה לקבוצות הקליניות‪.‬‬
‫בטבלה ‪ .1‬מוצגים מאפייניה הסוציו‪-‬דמוגרפיים של קבוצת החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים בהשוואה לקבוצת‬
‫הביקורת ולקבוצות ההשוואה‪ ,‬סכיזופרניה ו‪ .OCD-‬על פי הטבלה בין ‪ 4‬הקבוצות‪ ,‬קיימים הבדלים ביחס‬
‫להתפלגות המדגם במשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפיים‪ :‬גיל‪ ,‬מין והשכלה‪.‬‬
‫טבלה ‪ .1‬מאפיינים סוציו דמוגרפיים של הקבוצות הקליניות והביקורת‪.‬‬
‫מגדר )ז\נ(‬
‫גיל )שנים(‬
‫השכלה )שנים(‬
‫‪HC PRO‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫‪OCD‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫‪SCH‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫מדד סטטיסטי‬
‫‪8\20‬‬
‫)‪24.8 (±5.7‬‬
‫)‪13.5 (±2.0‬‬
‫‪13\15‬‬
‫)‪30.2 (±8.9‬‬
‫)‪12.7 (±2.7‬‬
‫‪8\36‬‬
‫)‪25.6 (±5.5‬‬
‫)‪12.3 (±1.8‬‬
‫‪9\35‬‬
‫)‪26.3 (±5.9‬‬
‫)‪12.2 (±1.7‬‬
‫*‪χ² (3)= 8.18‬‬
‫**‪F (3,140)=4.02‬‬
‫*‪F (3,140)=2.93‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫נבדקי הקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית אינם שונים מנבדקי הביקורת בהתפלגותם המגדרית‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתוחי ההמשך‬
‫מסוג ‪ Bonferroni‬מלמדים על כך שהם אינם שונים במשתנה הגיל )‪ ,(p>0.05‬אך נבדלים ברמת השכלתם )‪0.05‬‬
‫<‪ .(p‬ביחס לנבדקים מקבוצות ההשוואה‪ ,‬עולה כי ‪ SCH-OCD PRO‬אינם שונים מ‪ SCH-PRO-‬ומ‪OCD--‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ PRO‬בגיל )בשתיהן ‪ (p>0.05‬ובהשכלה )בשתיהן ‪ .(p>0.05‬אולם‪ OCD-PRO ,‬שונים בהתפלגותם המגדרית‬
‫משתי קבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ .OCD‬אחוז הנשים בקרב קבוצת חולי‪ OCD-‬הוא גבוה יותר )‪ (46%‬בעוד‬
‫אצל ‪ SCH-OCD-PRO‬הוא נאמד ב‪ 20%-‬וב ‪ SCH-PRO‬ב‪.18%-‬‬
‫חולים בסכיזופרניה אינם שונים מנבדקים בריאים ביחס לגיל )‪ ,(p>0.05‬להשכלה )‪ (p>0.05‬ולהתפלגות המגדרית‪.‬‬
‫חולים ב‪ OCD-‬צעירים יותר בהשוואה לקבוצת הסכיזופרניה ולביקורת )‪ p> 0.05‬ו‪ ,p> 0.01-‬בהתאמה(‪.‬‬
‫‪ .2‬ממצאי ההערכה הפסיכיאטרית‬
‫הטבלאות הבאות מתארות את ממצאי ההשוואות הסטטיסטיות שנערכו בין כל אחת מקבוצות ההשוואה‬
‫לקבוצת המחקר הסכיזו‪-‬אובססיבית בהתייחס למאפיינים‪ ,‬הערכה הפסיכיאטרית ועוצמת הסימפטומים של כל‬
‫אחת מן המחלות בנפרד‪.‬‬
‫טבלה ‪ .2‬הערכת המאפיינים הקליניים ועוצמת הסימפטומים בקרב הקבוצות הקליניות‪.‬‬
‫‪OCD‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫‪SCH‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫מדד סטטיסטי‬
‫‪GAF‬‬
‫)‪72.3 (±11.9‬‬
‫)‪61.4 (±10.3‬‬
‫)‪62.3 (±9.9‬‬
‫**‪F(3,113)=10.55‬‬
‫‪CGI‬‬
‫)‪3.6 (±0.9‬‬
‫)‪4.0 (±0.8‬‬
‫)‪4.0 (±0.7‬‬
‫‪F(3,113)=2.98‬‬
‫‪HDRS‬‬
‫)‪3.6 (±3.2‬‬
‫)‪4.8 (±4.2‬‬
‫)‪5.1 (±4.6‬‬
‫‪F(3,113)=1.10‬‬
‫מספר אשפוזים‬
‫)‪0.6 (±1.3‬‬
‫)‪1.3 (±1.0‬‬
‫)‪2.2 (±1.7‬‬
‫**‪F(3,113)=12.09‬‬
‫סכיזופרניה‬
‫מאפיינים‬
‫גיל תחילת המחלה‬
‫)‪21.6 (±4.7‬‬
‫)‪18.7 (±4.1‬‬
‫**‪t(86)=-3.04‬‬
‫משך המחלה‬
‫)‪4.0 (±4.3‬‬
‫)‪7.6 (±4.8‬‬
‫**‪t(86)=3.63‬‬
‫סימפטומים‬
‫‪ SAPS‬חיוביים‬
‫)‪3.1 (±2.2‬‬
‫)‪3.2 (±2.1‬‬
‫‪t(86)=0.15‬‬
‫‪ SANS‬שליליים‬
‫)‪9.5 (±4.7‬‬
‫)‪10.5 (±3.4‬‬
‫‪t(86)=1.11‬‬
‫בלתי מאורגנים‬
‫)‪3.6 (±2.3‬‬
‫)‪5.7 (±2.7‬‬
‫**‪t(86)=3.91‬‬
‫‪OCD‬‬
‫מאפיינים‬
‫גיל תחילת המחלה‬
‫)‪16.8 (±7.0‬‬
‫)‪16.3 (±4.2‬‬
‫‪t(70)= -0.42‬‬
‫משך המחלה‬
‫)‪13.4 (±9.9‬‬
‫)‪10.1 (±3.8‬‬
‫**‪t(70)=-1.60‬‬
‫סימפטומים‬
‫אובססיות‬
‫)‪12.4 (±3.5‬‬
‫)‪10.5 (±3.8‬‬
‫**‪t(70)=-2.16‬‬
‫קומפולסיות‬
‫)‪11.1 (±4.6‬‬
‫)‪9.2 (±4.1‬‬
‫‪t(70)=-1.80‬‬
‫ציון כולל‬
‫)‪23.5 (±6.3‬‬
‫)‪19.7 (±7.5‬‬
‫**‪t(70)=-2.22‬‬
‫;‪GAF=General assessment of Functioning; CGI=Clinical Global Impression; HDRS=Hamilton Depression Rating Scale‬‬
‫‪SAPS= Scale for the assessment of Positive Symptoms; SANS= Scale for the assessment of Negative Symptoms‬‬
‫‪**p<0.01‬‬
‫‪55‬‬
‫הטבלה מלמדת כי גיל פרוץ הסימנים הסכיזופרנים הינו מוקדם יותר בקרב ‪ SCH-OCD PRO‬לעומת ‪SCH-‬‬
‫‪ ,(p<0.01 ) PRO‬הבדלים בכיוון זה עולים גם ביחס למשך המחלה )‪ (p<0.01‬הארוך יותר ומספר האשפוזים‬
‫)‪ (p<0.01‬הגבוה יותר בקרב ‪ .SCH-OCD‬יחד עם זאת‪ ,‬ההערכה הפסיכיאטרית מלמדת‪ ,‬כי שתי הקבוצות אינן‬
‫שונות ברמת תפקודן‪ ,‬בהערכה הקלינית הכללית ובעוצמת הדיכאון‪ .‬כמו כן‪ ,‬שתי קבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא‬
‫‪ OCD‬מבטאות עוצמת סימפטומים חיוביים ושליליים דומה‪ .‬אולם‪ ,‬קיים הבדל משמעותי ) ‪ (p<0.01‬בעוצמת‬
‫הסימנים הבלתי מאורגנים‪.‬‬
‫גיל פרוץ הסימנים הכפייתיים הטורדניים ומשכם אצל ‪ SCH-OCD PRO‬אינם שונים משל‪ .OCD PRO -‬כצפוי ‪,‬‬
‫מספר האשפוזים בקרב ‪ OCD PRO‬נמוך יותר באופן משמעותי )‪ (p<0.01‬לעומת ‪ .SCH-OCD PRO‬הבדלים‬
‫משמעותיים נמצאו במדדי ההערכה הפסיכיאטרית כאשר‪ :‬הערכת רמת התפקוד )‪ (p<0.01‬וההערכה הקלינית‬
‫הכללית )‪ (p<0.01‬של ‪ SCH-OCD PRO‬נמוכות יותר לעומת ‪ .OCD PRO‬בניגוד לכך‪ ,‬הקבוצות אינן שונות‬
‫בדירוג עוצמת הדיכאון‪.‬‬
‫עוצמת האובססיות ) ‪ (p<0.05‬והציון הכולל של עוצמת האובססיות והקומפולסיות )‪ (p<0.05‬נמוכות יותר בקרב‬
‫‪ SCH-OCD PRO‬בהשוואה ל‪ .OCD PRO-‬ביחס לעוצמת הקומפולסיות לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי‬
‫הקבוצות‪.‬‬
‫‪ .3‬תיאור הטיפול התרופתי של המטופלים בקבוצות הקליניות‬
‫כל הנבדקים בקבוצות הסכיזופרניה עם ובלי ‪ OCD‬נטלו טיפול אנטי‪-‬פסיכוטי‪ ,‬כאשר השימוש בקרב ‪OCD‬‬
‫‪ PRO‬היה פחות שכיח )‪ (42.9%‬משמעותית )‪ .(p≤0.01‬השימוש בתרופות אנטי‪ OCD-‬היה שכיח יותר בקרב‬
‫‪ (84.1%) SCH-OCD PRO‬לעומת ‪ .(p≤0.01) (4.5%) SCH PRO‬לעומתם כל הנבדקים )‪ (100%‬בקבוצת ‪PRO‬‬
‫‪ OCD‬נטלו טיפול אנטי‪.OCD-‬‬
‫הטיפול התרופתי של הנבדקים משלוש הקבוצות הקליניות במחקר מתואר בטבלה שלהלן‪ ,‬המציגה את השימוש‬
‫בתכשירים נוגדי פסיכוזה ונוגדי‪.OCD-‬‬
‫טבלה ‪ .3‬השימוש בטיפול תרופתי על פי סוגיו‬
‫‪OCD‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫‪SCH‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫מדד סטטיסטי‬
‫נוגדי פסיכוזה‬
‫) ‪0.4 (±0.5‬‬
‫)‪1.8 (±1.4‬‬
‫)‪1.4 (±0.8‬‬
‫**‪F (2,113) = 17.0‬‬
‫נוגדי‪OCD-‬‬
‫) ‪1.4 (±0.8‬‬
‫)‪0.04 (±0.2‬‬
‫)‪0.9 (±0.8‬‬
‫**‪F (2,113) = 40.5‬‬
‫‪**p<0.01‬‬
‫‪56‬‬
‫במבחני ניתוח שונות חד גורמיים נמצאו הבדלים מובהקים בין שלוש הקבוצות ביחס לטיפולים נוגדי פסיכוזה‬
‫וביחס לטיפול נוגד ‪ .OCD‬במבחני המשך מסוג ‪ Bonferroni‬נמצא כי שתי קבוצות הסכיזופרניה אינן שונות‬
‫בטיפול בתכשירים נוגדי‪-‬פסיכוזה‪ .‬לעומתן‪ ,‬קבוצת ‪ OCD PRO‬מטופלים פחות באופן משמעותי )‪(p<0.01‬‬
‫בתכשירים אלו‪ .‬ביחס לטיפול בתכשירים נוגדי ‪ OCD‬נמצא הבדלים מובהקים בין שלוש הקבוצות‪ ,‬כאשר ‪SCH-‬‬
‫‪ OCD PRO‬מטופלים יותר מ‪ (p<0.01) SCH PRO-‬ופחות מ‪.(p<0.01) OCD PRO-‬‬
‫‪ .3‬מאפייני קבוצת קרובי המשפחה ‪First Degree Relatives‬‬
‫טבלה ‪ .4‬משתנים סוציו דמוגרפיים של קבוצות קרובי המשפחה מדרגה ראשונה‪.‬‬
‫מגדר )ז\נ(‬
‫גיל )שנים(‬
‫השכלה‬
‫)שנים(‬
‫‪HC‬‬
‫‪FDR‬‬
‫‪(n=85)a‬‬
‫‪OCD‬‬
‫‪FDR‬‬
‫)‪(n=27‬‬
‫‪SCH‬‬
‫‪FDR‬‬
‫)‪(n=54‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫‪FDR‬‬
‫)‪(n=79‬‬
‫‪45\40‬‬
‫‪18\9‬‬
‫‪32\22‬‬
‫‪43\36‬‬
‫)‪36.4 (±15.2‬‬
‫) ‪44.9 (±15.7‬‬
‫)‪45.2 (±14.3‬‬
‫)‪47.5 (±15.0‬‬
‫)‪13.6 (±2.2‬‬
‫)‪13.3 (±2.4‬‬
‫)‪14.1 (±3.0‬‬
‫)‪14.4 (±2.7‬‬
‫‪χ²(3) = 2.17‬‬
‫**‪F (1,241) =8.42‬‬
‫‪F (1,241 ) =1.78‬‬
‫‪ a‬הקבוצה כוללת נבדקים בריאים הוריהם ואחאיהם‬
‫‪**p<0.01‬‬
‫על פי הטבלה‪ ,‬ניתוח ‪ χ²‬מראה כי אין הבדל משמעותי בין הקבוצות במגדר‪ .‬סדרת ניתוחי השונות מצביעה גם‬
‫על היעדר הבדל בין הקבוצות בשנות ההשכלה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬קיים הבדל בגיל הנבדקים‪ .‬ניתוחי ההמשך מסוג‬
‫‪ Bonferroni‬מצביעים על כך שקרוביהם של החולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ OCD‬מבוגרים משמעותית לעומת‬
‫הנבדקים הבריאים )‪ p≤0.01‬בשני הניתוחים(‪.‬‬
‫ההבדל בדפוס ההעברה הגנטי של הורים ואחאים מעלה את הצורך להתייחס ולבחון את תפקודן של תת‪-‬קבוצות‬
‫אלו בנפרד‪ .‬לפיכך‪ ,‬להלן יוצגו ממצאי המשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפים של הורים ואחאים הנכללים בקבוצות‬
‫המחקר של קרובי המשפחה‪.‬‬
‫טבלה ‪ .5‬המשתנים הסוציו ‪-‬דמוגרפים של ההורים בארבע קבוצות המחקר‪.‬‬
‫משתנים סוציו ‪-‬דמוגרפים‬
‫‪PARENTS‬‬
‫‪OCD PAR‬‬
‫)‪(n=17‬‬
‫‪SCH PAR‬‬
‫)‪(n=35‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪PAR (n=55‬‬
‫מגדר )ז\נ(‬
‫‪19\14‬‬
‫‪10/7‬‬
‫‪21/14‬‬
‫‪30\25‬‬
‫‪χ²(3)=0.29‬‬
‫גיל )שנים(‬
‫)‪53.8 (±6.4‬‬
‫)‪54.8 (±8.6‬‬
‫)‪54.5 (±6.8‬‬
‫)‪55.6 (±9.1‬‬
‫‪F (3,136)=0.78‬‬
‫השכלה )שנים(‬
‫)‪14.0 (±2.4‬‬
‫)‪13.4 (±2.8‬‬
‫)‪14.9 (±3.2‬‬
‫)‪14.5 (±3.0‬‬
‫‪F (3,136)=0.30‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫)‪(n=33‬‬
‫‪57‬‬
‫סטטיסטיקה‬
‫ממצאי ניתוחי השונות שנערכו בין ארבע קבוצות ההורים מעידים על היעדר הבדל במשתני הגיל ושנות הלימוד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לא נמצא הבדל בין ארבע הקבוצות בהתפלגותם המגדרית‪.‬‬
‫טבלה ‪ .6‬משתנים סוציו ‪-‬דמוגרפים של אחאים בארבע קבוצות המחקר‪.‬‬
‫משתנים סוציו ‪-‬דמוגרפים‬
‫‪SIBLINGS‬‬
‫‪OCD SIB‬‬
‫)‪(n=10‬‬
‫‪SCH SIB‬‬
‫)‪(n=19‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪SIB (n=24‬‬
‫מגדר )ז\נ(‬
‫‪25/27‬‬
‫‪8/2‬‬
‫‪11/8‬‬
‫‪13/11‬‬
‫גיל )שנים(‬
‫)‪25.3 (±5.9‬‬
‫)‪28.0 (±8.9‬‬
‫)‪28.2 (±6.4‬‬
‫השכלה )שנים(‬
‫)‪13.4 (±1.9‬‬
‫)‪13.2 (±1.6‬‬
‫‪b‬‬
‫‪HC SIB‬‬
‫)‪(n=52‬‬
‫)‪12.5 (±1.7‬‬
‫סטטיסטיקה‬
‫‪χ²(3)=3.57‬‬
‫)‪29.0 (±7.2‬‬
‫‪F (3,101 )=2.13 ;p =0.10‬‬
‫)‪13.4 (±2.0‬‬
‫‪F (3,101 )=2.45 ;p =0.07‬‬
‫‪ b‬הקבוצה כוללת נבדקים בריאים ואחאיהם‬
‫ממצאי ניתוח השונות שנערך בין ארבע קבוצות האחאים מעיד על היעדר הבדל במשתני הגיל ושנות הלימוד‪,‬‬
‫וכן במשתנה המגדר כפי שעולה מתוך ניתוח ה‪.χ2-‬‬
‫‪58‬‬
‫חלק ב‪ :‬השערות המחקר‬
‫ניתוח הנתונים במחקר הנוכחי נעשה במערך השוואות בין קבוצתיות‪ ,‬שנערכו בין החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫וקרוביהם לבין קבוצת הביקורת‪ .‬בנוסף‪ ,‬תפקוד שתי קבוצות ההשוואה וכן תפקוד קרוביהם הושוו אף הם‬
‫לתפקוד הקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית ולנבדקי הביקורת‪ .‬קבוצת קרובי המשפחה‪ ,‬על פי סוג הקרבה‪ ,‬הורים‬
‫ואחאים‪ ,‬הושוו לקבוצת נבדקים בריאים‪.‬‬
‫חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים כאנדופנוטיפים אפשריים בהפרעה הסכיזו ‪-‬אובססיבית‬
‫‪ .1‬הבדלים בתפקוד הנוירו ‪-‬קוגניטיבי בין הקבוצה הסכיזו ‪-‬אובססיבית לקבוצת הביקורת‬
‫השערת המחקר הראשונה עוסקת בהבדלים בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי שבין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים לבין‬
‫נבדקים בריאים‪ .‬הבדלים אלו נבחנים על פי שני פרופילים נוירו‪-‬קוגניטיביים‪ ,‬המשקפים את הפגיעות בתפקודים‬
‫העיקריים בכל אחת מן ההפרעות על פי הספרות‪.‬‬
‫טבלה ‪ .7‬תפקוד ‪ SCH-OCD PRO‬במבחנים המע ריכים חסכי ליבה נוירו ‪-‬קוגניטיביים של סכיזופרניה‪.‬‬
‫‪HC PRO‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪PRO (n=44‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪λ‬‬
‫מדד סטטיסטי‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיביות‬
‫)‪8.2 (±3.8‬‬
‫) ‪19.9 (±10.9‬‬
‫‪0.80‬‬
‫**‪9.11‬‬
‫** ‪F (1,70 ) = 28.8‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫)‪6.0 (±0.0‬‬
‫)‪4.9 (±1.7‬‬
‫‪-0.65‬‬
‫**‬
‫** ‪F (1,70 ) =11.5‬‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪99.8 (±0.9‬‬
‫)‪97.9 (±3.2‬‬
‫‪-0.46‬‬
‫**‪6.08‬‬
‫* ‪F (1,70) = 9.1‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪99.3 (±1.4‬‬
‫)‪95.1 (±8.7‬‬
‫‪-0.42‬‬
‫**‪3.05‬‬
‫* ‪F (1,70) = 5.8‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪95.2 (±5.6‬‬
‫)‪87.9 (±7.6‬‬
‫‪-0.55‬‬
‫**‪3.83‬‬
‫** ‪F (1,70 ) =18.9‬‬
‫‪CPT hits‬‬
‫)‪99.6 (±1.1‬‬
‫) ‪95.1 (±10.8‬‬
‫‪-0.38‬‬
‫**‪4.09‬‬
‫* ‪F (1,70) = 4.7‬‬
‫‪CPT false alarms‬‬
‫)‪99.8 (±0.5‬‬
‫)‪98.9 (±2.5‬‬
‫‪-0.32‬‬
‫*‪3.66‬‬
‫‪F (1,70 ) = 3.9‬‬
‫‪GO/NO GO hits‬‬
‫)‪98.8 (±2.1‬‬
‫) ‪89.7 (±23.4‬‬
‫‪-0.36‬‬
‫‪2.00‬‬
‫* ‪F (1,70) = 4.0‬‬
‫‪GO/NO GO false alarms‬‬
‫)‪90.9 (±10.7‬‬
‫) ‪88.0 (±12.2‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪F (1,70 ) = 1.0‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫)‪7.3 (±1.9‬‬
‫)‪5.8 (±1.7‬‬
‫‪-0.41‬‬
‫*‪2.55‬‬
‫** ‪F (1,70) =9.3‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫)‪13.1 (±1.7‬‬
‫)‪10.4 (±2.5‬‬
‫‪-0.65‬‬
‫**‪3.55‬‬
‫** ‪F (1,70 ) =19.9‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫)‪11.8 (±2.2‬‬
‫)‪8.1 (±3.0‬‬
‫‪-0.71‬‬
‫**‪3.70‬‬
‫** ‪F (1,70 ) =24.6‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫)‪11.2 (±2.0‬‬
‫)‪7.5 (±3.4‬‬
‫‪-0.69‬‬
‫**‪2.46‬‬
‫** ‪F (1,70 ) =20.9‬‬
‫‪ RAVLT‬זיהוי – מספר מילים‬
‫)‪49.1 (±1.0‬‬
‫)‪45.3 (±4.6‬‬
‫‪-0.68‬‬
‫**‬
‫** ‪F (1,70 ) =13.8‬‬
‫שינוי סט‬
‫זיכרון עבודה‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal Learning Test‬‬
‫;‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪59‬‬
‫טבלה ‪ .8‬תפקוד ‪ SCH-OCD PRO‬במבחנים המעריכים חסכי ליבה נוירו ‪-‬קוגניטיביים של ‪.OCD‬‬
‫‪HC PRO‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪PRO (n=44‬‬
‫'‪d‬‬
‫מדד סטטיסטי‬
‫‪λ‬‬
‫קבלת החלטות ‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫)‪14.4 (±5.9‬‬
‫)‪21.4 (±6.8‬‬
‫‪0.55‬‬
‫**‪3.81‬‬
‫** ‪F (1,70) =19.6‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫)‪20.0 (±8.2‬‬
‫)‪26.8 (±7.9‬‬
‫‪0.42‬‬
‫*‪2.41‬‬
‫** ‪F (1,70) =12.3‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪C‬‬
‫) ‪24.1 (±12.2‬‬
‫)‪25.7 (±9.6‬‬
‫‪0.07‬‬
‫*‪6.21‬‬
‫‪F (1,70) =0.4‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫) ‪41.4 (±16.1‬‬
‫)‪26.0 (±9.2‬‬
‫‪-0.61‬‬
‫**‪2.92‬‬
‫** ‪F (1,70) =26.5‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫) ‪31.1 (±20.4‬‬
‫)‪3.5 (±20.6‬‬
‫‪-0.67‬‬
‫**‪4.31‬‬
‫** ‪F (1,70) =30.7‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫)‪18.9 (±3.9‬‬
‫)‪18.9 (±3.9‬‬
‫‪-0.32‬‬
‫‪4.41‬‬
‫* ‪F (1,70 ) =6.6‬‬
‫למידה‬
‫)‪8.0 (±5.3‬‬
‫)‪15.3 (±8.8‬‬
‫‪0.52‬‬
‫**‪2.79‬‬
‫** ‪F (1,70) =15.5‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫)‪9.0 (±2.0‬‬
‫)‪6.7 (±2.3‬‬
‫‪-0.53‬‬
‫*‪1.21‬‬
‫** ‪F (1,70) =18.2‬‬
‫צעדים אחורה‬
‫)‪7.34 (±1.8‬‬
‫)‪5.6 (±2.1‬‬
‫‪-0.43‬‬
‫‪1.09‬‬
‫** ‪F (1,70) =12.0‬‬
‫עיכוב תגובה ‪GO-STOP‬‬
‫‪ -Stop signal 50‬טעויות‬
‫)‪0.8 (±1.0‬‬
‫)‪1.1 (±1.5‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪F (1,70) =1.0‬‬
‫‪ -Stop signal 100‬טעויות‬
‫)‪1.7 (±1.4‬‬
‫)‪1.8 (±2.2‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪F (1,70) =0.1‬‬
‫‪ -Stop signal 150‬טעויות‬
‫)‪2.0 (±1.7‬‬
‫)‪2.4 (±2.2‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪F (1,70) =0.9‬‬
‫עיכוב קוגניטיבי ‪RSCWIT‬‬
‫‪ -Neutral‬טעויות‬
‫)‪0.2 (±0.5‬‬
‫)‪0.6 (±1.5‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪F (1,70) =1.6‬‬
‫‪ -Congruent‬טעויות‬
‫)‪0.3 (±0.8‬‬
‫)‪0.4 (±0.78‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪F (1,70) =0.8‬‬
‫‪ -Incongruent‬טעויות‬
‫)‪2.6 (±2.3‬‬
‫)‪4.0 (±4.7‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪F (1,70) =2.0‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת ה מובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test; RSCWIT:Reversed Stroop Color‬‬‫‪Word Interference test.‬‬
‫;‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫מן הממצאים עולה כי השערת המחקר אוששה‪ ,‬שכן נמצאו הבדלים מובהקים בתפקודים נוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫הנחשבים כחסכים עיקריים בסכיזופרניה‪ ,‬וברב התפקודים מפרופיל הפגיעה של ‪.OCD‬‬
‫טבלה ‪ .7‬מלמדת על הבדלים מובהקים בין ‪ SCH-OCD PRO‬ל‪ HC PRO-‬בכל המבחנים המעריכים חסכים‬
‫נוירו‪-‬קוגניטיביים בולטים בסכיזופרניה )‪ ,(0.01<p<0.05‬קרי‪ :‬היכולת לשינוי סט‪ ,‬זיכרון עבודה‪ ,‬קשב מתמשך‬
‫ואינהיביציה וכן בזכירה מילולית‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בכל מדדים אלו עוצמת ההבדל בין הקבוצות הינה בטווח הנמוך‪-‬‬
‫בינוני עד גבוה )‪ (-0.36<d<0.80‬ושכיחות הנבדקים שתפקדו גרוע יותר מבריאים‪ ,‬על פי מדד הסיכון היחסי‪ ,‬הינה‬
‫גבוהה באופן מובהק‪.‬‬
‫יוצא מן הכלל הוא היעדר ההבדל בין שתי הקבוצות במדדי ה ‪ False alarms‬של מבחן ה‪ CPT-‬ושל ה‪GO/NO--‬‬
‫‪.GO‬‬
‫‪60‬‬
‫טבלה ‪ .8‬מציגה את ביצוע הקבוצות במשימות שנועדו לבחון חסכים בולטים ב‪ .OCD-‬במבחנים האומדים את‬
‫החסכים ב‪ OCD-‬נמצאו הבדלים ביכולת קבלת ההחלטות‪ ,‬למידה רברסיבית וזיכרון עבודה מרחבי‪ .‬במבחנים‬
‫לבחינת היכולת לעיכוב קוגניטיבי )‪ (RSCWIT‬והתנהגותי )‪ (GO-STOP‬לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות‪.‬‬
‫‪ SCH-OCD PRO‬בחרו יותר מהחפיסות הלא‪-‬רווחיות ומיעטו לבחור בחפיסות הרווחיות )הפרש בין בחירות‬
‫רווחיות ללא רווחיות‪ ,(p<0.01 :‬בעיקר מחפיסה ‪ .(p<0.01) D‬ביצוע לקוי באופן משמעותי נמצא גם ב‪ OAT-‬הן‬
‫במספר התשובות הנכונות והן ביכולת הלמידה )‪ p<0.05‬ו‪ ,p<0.01-‬בהתאמה( וכן ב‪ ,CBT-‬על שתי רמותיו‬
‫)‪ .(p<0.01‬עוצמת ההבדל בתפקודים אלו היא על פי רב נוטה לתחום הבינוני‪-‬גבוה )‪ ,(0.42-0.67‬העוצמה הנמוכה‬
‫ביותר עולה ביחס לחפיסה ‪ .(d=0.32) D‬יתר על כן‪ ,‬ברב התפקודים נמצאה שכיחות גבוהה של נבדקים‬
‫המתפקדים נמוך יותר מבריאים )בס"ת אחת לפחות(‪ .‬ביכולת הלמידה הרברסיבית )מספר הבחירות הנכונות(‬
‫ובזיכרון העבודה המרחבי )צעדים אחורה( שכיחות הנבדקים המבצעים גרוע יותר מבריאים‪ ,‬אינו שונה באופן‬
‫מובהק מאלה שבקבוצת הבריאים‪.‬‬
‫תוצאות אלו עשויות להעיד על פגיעות רחבה אצל החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬המשקפת פגיעה משולבת‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬מאפייני הפגיעה עשויים לבטא השטחה כללית של יכולות נוירו‪-‬קוגניטיביות‪ ,‬כפי שמתואר לעיתים‬
‫בסכיזופרניה‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי לאחר נטרול השפעת שנות ההשכלה בניתוח שונות משותפת נותרו ההבדלים מובהקים בכל‬
‫התחומים )‪ .(0.0001<p<0.05‬ממצא זה מעיד כי משתנה ההשכלה אינו משפיע על ביצוע שתי הקבוצות‪ ,‬ולפיכך‬
‫יש לייחס את ההבדלים ביכולות שנבדקו לרמת תפקודן השונה‪.‬‬
‫‪ .2‬הקשר בין מאפייני קבוצת החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים לתפקודם הנוירו ‪-‬קוגניטיבי‬
‫השערת המחקר השנייה גורסת כי עוצמת הפגיעה הנוירו‪-‬קוגניטיבית של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים אינה תלויה‬
‫במאפייני ההפרעה‪ ,‬כלומר ב‪ :‬עוצמת הסימנים הקליניים‪ ,‬מינון הטיפול התרופתי ומשתני הרקע‪.‬‬
‫הטבלאות הבאות מתארות את יחסי הגומלין בין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי למאפייניה של הקבוצה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית‪ .‬כאמור‪ ,‬רמת המובהקות שנקבעה לבחינת קשרים אלו הינה ‪] p≤0.003‬ההסתברות לטעות מסוג ‪I‬‬
‫)‪ (0.05‬מחולקת ב‪) 20-‬מספר המדדים הנוירו‪-‬קוגניטיביים([‪.‬‬
‫בהתאם להגדרת מושג האנדופנוטיפ‪ ,‬מבחני פירסון נערכו בתפקודים בהם נמצאה לקות בקרב חולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים בהשוואה לבריאים‪ .‬להלן תוצאות מבחני פירסון שבוצעו לשם בדיקת השערה זו‪:‬‬
‫‪61‬‬
‫‪.2‬א‪ .‬בדיקת הקשר בין חומרת הסכיזופרניה וה‪ OCD-‬לבין התפקוד הנוירו ‪-‬קוגניטיבי‬
‫טבלאות ‪ .9‬ו‪ .10-‬מתארות את יחסי הגומלין בין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של קבוצת החולים הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית לבין עוצמת סימני הסכיזופרניה‪ ,‬ולבין עוצמת סימפטומי ‪.OC‬‬
‫טבלה ‪ .9‬הקשר בין עוצמת סימפטומים לבין תפקוד בתחומים לקויים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫סימני סכיזופרניה‬
‫סימני ‪OCD‬‬
‫חיוביים‬
‫שליליים‬
‫לא מאורגנים‬
‫אובססיות‬
‫קומפולסיות‬
‫ציון כולל‬
‫שינוי סט‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיב'‬
‫‪-0.11‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪-0.28‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪-0.07‬‬
‫‪0.05‬‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫‪-0.03‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪0.44‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫‪0.07‬‬
‫‪-0.14‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.03‬‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫‪CPT- hits‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪GO/NO GO-Hits‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.10‬‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-0.22‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪-0.21‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪-0.14‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫‪-0.32‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪-0.32‬‬
‫‪-0.07‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪ RAVLT‬זיהוי – מס' מילים‬
‫‪-0.23‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal Learning Test‬‬
‫טבלה ‪ .10‬הקשר בין עוצמת סימפטומים לבין תפקוד בתחומים לקויים ב ‪.OCD-‬‬
‫סימני סכיזופרניה‬
‫סימני ‪OCD‬‬
‫חיוביים‬
‫שליליים‬
‫לא מאורגנים‬
‫אובססיות‬
‫קומפולסיות‬
‫ציון כולל‬
‫קבלת החלטות ‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.19‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫‪-0.07‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.04‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪-0.23‬‬
‫‪-0.35‬‬
‫‪-0.31‬‬
‫למידה‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪-0.11‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.20‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫‪-0.14‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪-0.004‬‬
‫צעדי ם אחורה‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪-0.07‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫‪-0.03‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test‬‬
‫‪62‬‬
‫הממצאים בטבלאות ‪ .9‬ו‪ .10-‬מעידים כי לא התקבלה עדות לקשר מובהק בין הציונים במבחנים הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיביים השונים שהועברו לבין עוצמת הסימנים החיוביים‪ ,‬השליליים והלא‪-‬מאורגנים של הנבדקים בקבוצה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית‪.‬‬
‫‪.2‬ב‪ .‬בדיקת הקשר בין הטיפול התרופתי ומשתני הרקע לבין התפקוד הנוירו ‪-‬קוגניטיבי‪.‬‬
‫הקשר בין הטיפול התרופתי לבין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של הנבדקים בקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬נבדק‬
‫באמצעות מבחני פירסון שתוצאותיהם מוצגות להלן‪:‬‬
‫טבלה ‪ .11‬הקשר בין הטיפול התרופתי ומשתני הרקע לבין התפקוד בתחומים לקויים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫סוג הטיפול התרופתי‬
‫אנטיפסיכוטי‬
‫משתני רקע‬
‫אנטי ‪OCD‬‬
‫סכיזופרניה‬
‫גיל התחלה‬
‫משך‬
‫‪OCD‬‬
‫גיל התחלה‬
‫משך‬
‫שינוי סט‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיב'‬
‫‪0.08‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪-0.25‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪-0.21‬‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫‪-0.07‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪-0.26‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫‪CPT- hits‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪GO/NO GO-Hits‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪-0.005‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪0.19‬‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫‪-0.45‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫‪-0.19‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪-0.07‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪-0.03‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫‪-0.33‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪ RAVLT‬זיהוי – מס' מילים‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪-0.07‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal Learning Test‬‬
‫‪63‬‬
‫טבלה ‪ .12‬הקשר בין הטיפול התרופתי ומשתני הרקע לבין תפקודים לקויים ב ‪.OCD-‬‬
‫סוג הטיפול התרופתי‬
‫אנטי פסיכוטי‬
‫משתני רקע‬
‫אנטי ‪OCD‬‬
‫סכיזופרניה‬
‫גיל התחלה‬
‫משך‬
‫‪OCD‬‬
‫גיל התחלה‬
‫משך‬
‫קבלת החלטות ‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪-0.004‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪-0.18‬‬
‫‪-0.19‬‬
‫‪0.06‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪C‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪-0.11‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫‪-0.32‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.16‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫‪-0.25‬‬
‫‪-0.07‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫‪-0.03‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪-0.37‬‬
‫‪0.004‬‬
‫למידה‬
‫‪0.22‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪-0.11‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫‪-0.21‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫צעדים אחורה‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪Λ‬‬
‫מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתו ח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫;‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test‬‬
‫ממצאים העולים מתוך טבלאות ‪ .11‬ו‪ .12-‬מלמדים על היעדר זיקה בין התפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי למינון התרופות‪,‬‬
‫משתני הרקע של ההפרעה הסכיזופרנית ומשתני הרקע של ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית‪.‬‬
‫‪ .3‬הבדלים בתפקוד הנוירו ‪-‬קוגניטיבי בין חולים סכיזו ‪-‬אובססיביים‪ ,‬קרוביהם וקבוצת הביקורת‬
‫השערת המחקר השלישית בוחנת את ההבדלים בין קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של חולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים בהשוואה לקרוביהם החולים ולנבדקים מקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫ביטויי לקות בתחומים שנמצאו פגועים בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים ובקרוביהם‪ ,‬בהשוואה לבריאים‪ ,‬מהווים‬
‫קריטריון בהגדרת המאפיין האנדופנוטיפי‪ .‬קרובי המשפחה נבחנו בהשוואה לחולים ולנבדקים בריאים‪ ,‬תחת‬
‫סדרת ניתוחי שונות חד‪-‬גורמיים )‪ ,(ANOVA‬בתפקודים שנמצאו בשלב הקודם לקויים אצל החולים הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים‪ .‬בטבלה ‪ .13‬מוצגים ממוצעי וס"ת של הקבוצות‪ ,‬וכן ניתוחי השונות וניתוחי ההמשך )‪(Bonferroni‬‬
‫ביחס לתפקודים שהליקוי בהם בסכיזופרניה בולט על פי הספרות‪ .‬טבלה ‪ .14‬מתארת את התוצאות ביחס‬
‫לתפקודי ‪ OCD‬הנחשבים לפגועים בספרות‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫טבלה ‪ .13‬השוואה בין חולים‪ ,‬קרוביהם וקבוצת הביקורת בתחומים לקויים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪(n=85)a‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪PRO (n=44‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪FDR (n=79‬‬
‫השוואה בין קבוצות‬
‫‪SCH-OCD PRO‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪Vs.‬‬
‫‪Vs.‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪HC‬‬
‫הערכת חסכי ליבה נוירו‪ -‬קוגניטיביים בסכיזופרניה‬
‫שינוי סט‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיב'‬
‫)‪8.6 (±4.5‬‬
‫)‪13.5 (±9.9‬‬
‫) ‪19.9 (±10.9‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫)‪5.9 (±0.3‬‬
‫)‪5.4 (±1.2‬‬
‫)‪4.9 (±1.7‬‬
‫**‪F (2,205)=25.3‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫**‪F (2,205)=13.7‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪99.9 (±0.6‬‬
‫)‪99.2 (±1.8‬‬
‫)‪97.9 (±3.2‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪99.3 (±1.7‬‬
‫)‪98.6 (±2.6‬‬
‫)‪95.1 (±8.7‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪92.9 (±6.3‬‬
‫)‪87.5 (±8.2‬‬
‫)‪87.9 (±7.6‬‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫‪CPT hits‬‬
‫‪GO/NO GO Hits‬‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫‪ RAVLT‬זיהוי – מס' מילים‬
‫)‪99.5 (±1.4‬‬
‫) ‪97.2 (±13.2‬‬
‫) ‪95.1 (±10.8‬‬
‫) ‪96.7 (±13.5‬‬
‫) ‪94.9 (±19.0‬‬
‫) ‪89.7 (±23.4‬‬
‫)‪7.0 (±2.2‬‬
‫)‪6.2 (±2.0‬‬
‫)‪5.8 (±1.7‬‬
‫)‪12.9 (±1.8‬‬
‫)‪11.9 (±2.2‬‬
‫)‪10.4 (±2.5‬‬
‫)‪10.9 (±2.3‬‬
‫)‪9.8 (±3.0‬‬
‫)‪8.1 (±3.0‬‬
‫)‪11.1 (±2.7‬‬
‫)‪9.3 (±3.2‬‬
‫)‪7.5 (±3.4‬‬
‫)‪48.2 (±2.2‬‬
‫)‪46.3 (±3.5‬‬
‫)‪45.3 (±4.6‬‬
‫**‪F(2,205)=16.5‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫‪ns‬‬
‫**‪F (2,205)=11.6‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫‪ns‬‬
‫**‪F (2,203)=12.8‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫* ‪F(2,205 )= 3.2‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪F(2,205)=2.1‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪ns‬‬
‫*‪F(2,205 )= 4.4‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪ns‬‬
‫**‪F (2,205)=16.4‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫‪0.03‬‬
‫**‪F (2,205)=12.9‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.05‬‬
‫**‪F (2,205)=17.5‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫**‪F (2,205 )= 9.8‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪a‬‬
‫הקבוצה כוללת נבדקים בריאים הוריהם ואחאיהם‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal Learning Test‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫סדרת ניתוחי השונות שנערכה מצביעה על הבדלים מובהקים בין שלוש הקבוצות ביכולת לשינוי סט‪ ,‬בזיכרון‬
‫העבודה‪ ,‬ביכולת לקשב מתמשך וביכולת הזכירה השמיעתית )כל מקדמי המובהקות ‪.(0.01≤p≤0.04‬‬
‫כמו החולים‪ ,‬במרבית המבחנים תפקוד קרובי המשפחה נמוך משל קבוצת הביקורת‪ :‬רמת ביצועיהם אינה שונה‬
‫מביצוע החולים או ממוקמת בין שתי הקבוצות )הביקורת והחו לים(‪.‬‬
‫קרובי החולים ביצעו יותר טעויות פרסברטיביות ב‪ WCST-‬בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת )‪ ,(p<0.01‬אך‬
‫פחות בהשוואה לחולים )‪ .(p<0.01‬דפוס דומה עולה ביכולת הזכירה השמיעתית‪ ,‬כאשר לקרובים יכולת נמוכה‬
‫יותר לעומת הבריאים וגבוהה יותר לעומת החולים‪ .‬הבדלים אלו נצפו בטווח המיידי )רשימה ‪ :5‬בהשוואה‬
‫לבריאים‪ ;p<0.05 -‬בהשוואה לחולים‪ (p<0.01 -‬בטווח הקצר )רשימה ‪ :7‬בהשוואה לבריאים‪ ;p<0.05 -‬בהשוואה‬
‫לחולים‪ (p<0.01 -‬והארוך )רשימה ‪ :8‬בהשוואה לבריאים‪ ;p<0.01 -‬בהשוואה לחולים‪.(p<0.01 -‬‬
‫‪65‬‬
‫השלמת קטגוריות על ידי קרובי החולים הייתה פחות טובה בהשוואה לביקורת )‪ ,(p<0.01‬אך ביצועי הקרובים‬
‫לא נבדלו מביצוע החולים‪ .‬דפוס דומה עלה גם במבחן ה‪ (p<0.01) 2-Back -‬ובזיהוי מילים ב‪.(p<0.01) RAVLT-‬‬
‫התוצאות מצביעות על היעדר הבדל בין ביצועיהם של נבדקים מקבוצת ‪ HC‬לבין ביצועיהם של ‪SCH-OCD‬‬
‫‪ FDR‬במבחנים‪ :‬ה‪) N-Back-‬ברמותיו הנמוכות(‪ ,‬ב‪ ,CPT-‬ה‪ Go-No Go-‬ובהיזכרות מתוך רשימה ‪ 1‬ב‪.RAVLT-‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ביחס למבחנים המעריכים קשיים נוירו‪-‬קוגניטיביים עיקריים בסכיזופרניה‪ ,‬חסכים שנמצאו בקרובי‬
‫המשפחה והינם רלוונטיים להגדרת אנדופנוטיפ נוירו‪-‬קוגניטיבי‪ :‬שינוי סט‪) WCST-‬מספר הטעויות‬
‫הפרסברטיביות ומספר הקטגוריות שהושלמו(; זיכרון העבודה המילולי שנבדק ב ‪ 2–Back‬ויכולת הזכירה‬
‫המילולית‪ ,‬שנבחנה ב ‪-RAVLT‬מספר המילים הנזכרות ברשימות ‪ 5,7,8‬ובשלב הזיהוי‪.‬‬
‫עוצמת הלקות ושכיחותה בדומה לחולים סכיזו‪-‬אובססיביים )טבלה ‪ ,(.7‬קרוביהם )טבלה ‪ (.20‬בהשוואה לבריאים‬
‫מבטאים עוצמת לקות גבוהה בתפקודים הפגועים‪ .‬אולם‪ ,‬עוצמת הפגיעה הינה נמוכה יותר בהשוואה לחולים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬שכיחותן של לקויות אלו הינה גבוהה ומשמעותית בקרב קרוביהם של החולים לעומת בריאים‪.‬‬
‫גרפים ‪ 3-6‬מציגים את ממוצעי שלוש הקבוצות בתפקודים בהם נמצא הבדל בניתוחי השונות‪.‬‬
‫תרשים ‪ .3‬ביצוע ב‪ :WCST-‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬לקרוביהם ולבריאים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪WCST-cat‬‬
‫‪25‬‬
‫‪WCST-per‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪19.9‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪SCH-OCD PRO‬‬
‫תרשים ‪ .3‬מציג את ביצועיהם של חולים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬קרוביהם ונבדקים בריאים‪ .‬תפקוד קרובי‬
‫החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים נמוך משל הבריאים אך גבוה משל החולים‪ ,‬בשני מדדי ה‪.WCST -‬‬
‫‪66‬‬
‫תרשים ‪ .4‬רמת הדיוק ב ‪ :2-Back‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬לקרוביהם ולבריאים‪.‬‬
‫‪SCH-OCD PRO‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪94‬‬
‫‪93‬‬
‫‪92‬‬
‫‪91‬‬
‫‪90‬‬
‫‪89‬‬
‫‪88‬‬
‫‪87‬‬
‫‪86‬‬
‫‪85‬‬
‫‪84‬‬
‫‪2-Back‬‬
‫תרשים ‪ .4‬מתאר ביצוע דומה של חולים וקרוביהם ברמת הדיוק במשימת זיכרון העבודה המילולי‪.2-Back ,‬‬
‫שתי הקבוצות מגלות תפקוד נמוך ביחס לבריאים‪.‬‬
‫תרשים ‪ .5‬מספר המילים שנזכרו ב‪ :RAVLT-‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬לקרוביהם ולבריאים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪SCH-OCD PRO‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Ravlt-8‬‬
‫‪Ravlt-7‬‬
‫‪Ravlt-5‬‬
‫בתרשים ‪ .5‬מוצגים ממוצעי המילים שנזכרו על ידי הקבוצות בשלושת טווחי ההיזכרות במשימת ה‪ .RAVLT-‬בכל‬
‫התנאים‪ ,‬קרובי החולים זוכרים יותר מהחולים ופחות מהבריאים‪ .‬בריאים זוכרים יותר משתי הקבוצות‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫תרשים ‪ .6‬מספר המילים שזוהו ב‪ :RAVLT-‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬לקרוביהם ולבריאים‪.‬‬
‫‪48.5‬‬
‫‪SCH-OCD PRO‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪48.0‬‬
‫‪47.5‬‬
‫‪47.0‬‬
‫‪46.5‬‬
‫‪46.0‬‬
‫‪45.5‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪44.0‬‬
‫‪43.5‬‬
‫‪Recognition‬‬
‫בתרשים ‪ .6‬מוצגים ממוצעי המילים שנזכרו על ידי הקבוצות בשלב הזיהוי במשימת ה‪ .RAVLT-‬החולים‬
‫וקרוביהם זוכרים פחות מהבריאים‪ ,‬אך אינם נבדלים ביניהם‪.‬‬
‫טבלה ‪ .14‬השוואה בין חולים‪ ,‬קרוביהם וקבוצת הביקורת בתחומים לקויים ב ‪.OCD-‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪(n=85)a‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪FDR (n=79‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪PRO (n=44‬‬
‫קבלת החלטות ‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫)‪17.1 (±6.7‬‬
‫)‪19.4 (±6.4‬‬
‫)‪21.4 (±6.8‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫)‪22.0 (±8.7‬‬
‫)‪27.0 (±7.9‬‬
‫)‪26.8 (±7.9‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪C‬‬
‫)‪24.9 (±12.5‬‬
‫)‪24.6 (±6.9‬‬
‫)‪25.8 (±9.6‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫)‪36.3 (±15.3‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫)‪22.4 (±24.0‬‬
‫)‪(±11.6‬‬
‫‪29.0‬‬
‫)‪7.2 (±21.6‬‬
‫)‪26.0 (±9.2‬‬
‫)‪3.5 (±20.6‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫)‪20.0 (±3.7‬‬
‫)‪19.1 (±3.9‬‬
‫)‪18.9 (±3.9‬‬
‫למידה‬
‫)‪10.4 (±6.9‬‬
‫)‪13.2 (±8.2‬‬
‫)‪15.3 (±8.8‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫)‪8.0 (±1.9‬‬
‫)‪6.9 (±1.7‬‬
‫)‪6.7 (±2.3‬‬
‫השוואה בין קבוצות‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪Vs.‬‬
‫‪HC‬‬
‫הערכת חסכי ליבה נוירו ‪-‬קוגניטיביים ב ‪OCD‬‬
‫‪SCH-OCD PRO‬‬
‫‪Vs.‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫**‪F(2,205)=6.7‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪ns‬‬
‫**‪F(2,205)=9.3‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪F (2,205 )= 0.2‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪F(2,205)=11.9‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪ns‬‬
‫**‪F(2,205)= 13.6‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪F (2,205 )= 1.6‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪ns‬‬
‫**‪F(2,205)=6.1‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪ns‬‬
‫**‪F(2,205)= 10.2‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪0.001‬‬
‫צעדים אחורה‬
‫)‪5.6 (±2.1‬‬
‫)‪6.1 (±1.8‬‬
‫)‪6.8 (±1.7‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫**‪F(2,205)=6.4‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪68‬‬
‫טבלה ‪ .14‬מציגה את סדרת ניתוחי השונות ואת ה הבדלים בין שלוש הקבוצות ביחס למשימות שנבדקו לגבי‬
‫חסכי‪ .OCD-‬הבדלים בין שלוש הקבוצות נמצאו ביכולת לשינוי סט‪ ,‬ביכולת הלמידה הרברסיבית ובזיכרון‬
‫העבודה המרחבי‪.‬‬
‫על פי התוצאות המוצגות בטבלה ‪ SCH-OCD FDR .14‬אינם שונים מ‪ SCH-OCD PRO -‬בכל המדדים‬
‫שנבדקו‪ .‬יכולת קבלת ההחלטות בקרב קרובי החולים נמצאה פגועה לעומת נבדקים בריאים‪ ,‬כפי שמשתקף‬
‫מהעדפתם הכללית לחפיסות לא‪-‬רווחיות על פני רווחיות )‪ ;(p<0.01‬בחירות קרובי המשפחה מחפיסה ‪ B‬היו‬
‫רבות יותר לעומת קבוצת הביקורת )‪.(p<0.01‬‬
‫‪ SCH-OCD FDR‬זכרו פחות צעדים קדימה )‪ (p<0.01‬ופחות צעדים אחורה )‪ (p<0.05‬ב‪ CBT -‬לעומת בריאים‪.‬‬
‫הביצוע ב‪ OAT-‬לא הבחין בין ‪ SCH-OCD FDR‬לבין קבוצת הביקורת‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מתחזקת הרלוונטיות של שני תפקודים‪ ,‬מתוך פרופיל זה‪ :‬קבלת ההחלטות ‪) IGT‬הבחירות מחפיסה ‪B‬‬
‫וההפרש בין בחירות רווחיות ללא רווחיות( וזיכרון העבודה המרחבי‪ CBT-‬על שתי רמותיו‪.‬‬
‫עוצמת הלקות ושכיחותה טבלאות ‪ .8‬ו‪ .21-‬בהתאמה‪ ,‬מתארות את עוצמת הלקות ושכיחותה בקרב חולים‬
‫ובקרב קרוביהם בהשוואה לבריאים‪ .‬התוצאות מצביעות על כך שבתפקודים הפגועים )קבלת החלטות וזיכרון‬
‫עבודה מרחבי( קרובי החולים מבטאים עוצמת לקות גבוהה בהשוואה לבריאים‪ ,‬אך נמוכה יותר בהשוואה‬
‫לחולים‪ .‬כמו כן‪ ,‬שכיחותן של לקויות אלו הינה גבוהה ומשמעותית בקרב קרוביהם של החולים לעומת בריאים‪.‬‬
‫תרשימים ‪ 7-9‬מציגים את ממוצעי שלוש הקבוצות בתפקודים בהם נמצא הבדל מובהק בין שלוש הקבוצות‬
‫בניתוח השונות‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫תרשים ‪ .7‬ההפרש בין בחירות רווחיות ללא רווחיות ב‪ :IGT-‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬קרוביהם‬
‫ובריאים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪SCH-OCD PRO‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪IGT ad-dis‬‬
‫הממצא הבולט מתוך תרשים ‪ .7‬הוא כי תפקוד קרובי החולים נמוך משל הבריאים וגבוה משל החולים‪ .‬שתי‬
‫הקבוצות‪ ,‬חולים וקרוביהם‪ ,‬בעלי תפקוד נמוך לעומת בריאים‪.‬‬
‫תרשים ‪ .8‬למידת הכלל ב‪ :OAT-‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬קרוביהם ובריאים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪SCH-OCD PRO‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪OAT-lrn‬‬
‫תרשים ‪ .8‬מתאר באופן גרפי את ההבדל בין חולים ובריאים ביכולת הלמידה הרברסיבית‪ .‬הכלל נלמד בשלב‬
‫מאוחר בקרב חולים בהשוואה לבריאים‪ .‬קרובי‪-‬החולים ממוקמים בין בריאים לחולים‪ ,‬אך אינם נבדלים באופן‬
‫סטטיסטי משתי הקבוצות‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫תרשים ‪ .9‬זיכרון עבודה מרחבי‪ :‬השוואה בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬קרוביהם ובריאים‪.‬‬
‫‪SCH-OCD PRO‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪CBT-F‬‬
‫‪CBT-B‬‬
‫תרשים ‪ .9‬בשני תנאי משימת ה‪ ,CBT-‬קדימה ואחורה‪ ,‬חולים וקרוביהם מתפקדים באופן דומה‪ .‬שתי הקבוצות‬
‫שונות מתפקודם של נבדקים בריאים‪.‬‬
‫נטרול משתנים מתערבים אפשריים היות ובניתוח שונות חד‪-‬גורמי נמצא כי קרובי המשפחה שונים מקבוצת‬
‫החולים ומקבוצת הבריאים בגילם ]‪ ) [F (2,205)=35.5, p< 0.001‬קרובי המשפחה‪ ,47.5±15.0 :‬החולים‪26.3±5.9 :‬‬
‫הבריאים‪ (36.4±15.3 :‬נותחו הנתונים שוב תוך נטרול משתנה הגיל‪ .‬תוצאות הניתוחים לאחר נטרול משתנה‬
‫הגיל העלתה כי מובהקות ההבדלים נותרת בעינה )כל מקדמי המובהקות ‪.(p<0.01‬‬
‫משתנה ההשכלה הבחין אף הוא בין שלוש הקבוצות ]‪) [F (2,205)=12.4, p< 0.001‬קרובי המשפחה‪,14.5±2.7 :‬‬
‫החולים‪ 12.2±1.7 :‬הבריאים‪ .(13.6±14.4 :‬במבחני ‪ post-hoc‬מסוג ‪ Bonferroni‬נמצא הבדל בין חולים וקרוביהם‪.‬‬
‫בניתוח שונות לנטרול משתנה ההשכלה נותרו ההבדלים מובהקים )כל מקדמי המובהקות ‪ .(p<0.001‬לפיכך‪ ,‬את‬
‫ההבדלים בין הקבוצות יש לייחס לתפקוד השונה של הנבדקים ולא לגילם או לרמת השכלתם‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מתוך הממצאים עולה כי היכולת לשינוי סט‪ ,‬זיכרון העבודה המילולי‪ ,‬זיכרון מילולי‪-‬שמיעתי‪ ,‬קבלת‬
‫החלטות וזיכרון העבודה מרחבי‪ ,‬עשויים להוות מרקרים אנדופנוטיפיים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬כיוון שהם‬
‫עונים על קריטריוני ההגדרה של האנדופנוטיפ שנבדקו‪ :‬נוכחים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬אינם תלויים‬
‫בגורמים קליניים של ההפרעה )מאפייני ר קע של המחלה‪ ,‬עוצמת הסימפטומים וטיפול תרופתי(‪ ,‬באים לידי‬
‫ביטוי בקרובי משפחה מדרגה ראשונה‪ ,‬שאינם חולים‪ .‬כמו כן‪ ,‬על פי מדדי הסיכון היחסי‪ ,‬המהווים אומדן‬
‫לתורשתיות הלקויות‪ ,‬תורשתיותן מוערכת כגבוהה לעומת בריאים‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫האם הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים הינה ספציפית?‬
‫‪ .4‬הבדלים בתפקוד הנוירו ‪-‬קוגניטיבי בין הקבוצות הקליניות‬
‫השערות המחקר הרביעית והחמישית עוסקות בתפקודן הנוירו‪-‬קוגניטיבי של שתי קבוצות השוואה‪ :‬חולים עם‬
‫אבחנה בלעדית של סכיזופרניה ושל ‪ .OCD‬ההשערה הרביעית בודקת את תפקודן הנוירו‪-‬קוגניטיבי בהשוואה‬
‫לקבוצת הביקורת‪ ,‬והחמישית את תפקודן בהשוואה לקבוצה עם ההפרעה המשולבת‪ .‬טבלאות ‪ .15‬ו‪ .16-‬מציגות‬
‫את סדרת ניתוחי השונות החד‪-‬גורמים )‪ (ANOVA‬שנעשתה לשם השוואה בין שלוש הקבוצות הקליניות וקבוצת‬
‫הביקורת‪ ,‬בפרופיל החסכים המשוער לגבי סכיזופרניה ו‪ .OCD-‬טבלאות ‪ .17‬ו‪ .18-‬מציגות את ערכי עוצמת‬
‫ההבדל )‪ (Cohen's d‬והסיכון היחסי )‪ (Relative risk‬עבור קבוצות ההשוואה הקליניות‪ ,‬סכיזופרניה ו‪.OCD-‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של קבוצות ההשוואה הקליניות מול קבוצת המחקר והביקורת‬
‫טבלה ‪ .15‬תפקוד הקבוצות במבחנים נוירו‪-‬קוגניטיביים המעריכים חסכי ליבה של סכיזופרניה‪ :‬ניתוחי שונות‪.‬‬
‫‪HC‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫‪OCD‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫‪SCH‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫) ‪F(3,140‬‬
‫שינוי סט‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיב'‬
‫)‪8.2 (±3.8‬‬
‫)‪11.3 (±9.7‬‬
‫) ‪18.3 (±11.5‬‬
‫) ‪19.9 (±10.9‬‬
‫**‪10.40‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫)‪6.0 (±0.0‬‬
‫)‪5.6 (±0.9‬‬
‫)‪5.0 (±1.7‬‬
‫)‪4.9 (±1.7‬‬
‫**‪4.53‬‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪99.8 (±0.9‬‬
‫)‪99.0 (±1.8‬‬
‫)‪98.0 (±3.6‬‬
‫)‪97.9 (±3.2‬‬
‫**‪3.62‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪99.3 (±1.4‬‬
‫)‪96.7 (±6.9‬‬
‫)‪96.2 (±5.1‬‬
‫)‪95.1 (±8.7‬‬
‫‪2.36‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪95.2 (±5.6‬‬
‫)‪90.0 (±7.5‬‬
‫)‪84.0 (±7.6‬‬
‫)‪87.9 (±7.6‬‬
‫**‪14.34‬‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫‪CPT hits‬‬
‫)‪99.6 (±1.1‬‬
‫)‪96.0 (±9.1‬‬
‫)‪97.9 (±3.7‬‬
‫) ‪95.1 (±10.8‬‬
‫‪2.42‬‬
‫‪CPT false alarms‬‬
‫)‪99.8 (±0.5‬‬
‫)‪99.4 (±1.1‬‬
‫)‪98.7 (±1.9‬‬
‫)‪98.9 (±2.5‬‬
‫‪2.47‬‬
‫‪GO/NO GO hits‬‬
‫)‪98.8 (±2.1‬‬
‫) ‪94.2 (±19.0‬‬
‫)‪95.1 (±9.4‬‬
‫) ‪89.7 (±23.4‬‬
‫‪1.83‬‬
‫‪GO/NO GO false alarms‬‬
‫) ‪90.9 (±10.7‬‬
‫)‪91.3 (±8.0‬‬
‫) ‪86.6 (±11.9‬‬
‫) ‪87.9 (±12.2‬‬
‫‪1.42‬‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫)‪7.3 (±1.9‬‬
‫)‪6.3 (±2.0‬‬
‫)‪5.8 (±2.0‬‬
‫)‪5.8 (±1.7‬‬
‫*‪3.44‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫)‪13.1 (±1.7‬‬
‫)‪11.7 (±3.5‬‬
‫)‪10.9 (±2.1‬‬
‫)‪10.4 (±2.5‬‬
‫**‪5.88‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫)‪11.8 (±2.2‬‬
‫)‪10.4 (±3.8‬‬
‫)‪8.5 (±2.9‬‬
‫)‪8.1 (±3.0‬‬
‫**‪8.71‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫)‪11.2 (±2.0‬‬
‫)‪10.0 (±4.0‬‬
‫)‪8.0 (±3.0‬‬
‫)‪7.5 (±3.4‬‬
‫**‪8.16‬‬
‫‪ RAVLT‬זיהוי – מס' מילים‬
‫)‪49.1 (±1.0‬‬
‫)‪46.1 (±4.5‬‬
‫)‪44.8 (±3.5‬‬
‫)‪45.3 (±4.6‬‬
‫**‪6.35‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal Learning Test‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪72‬‬
‫תרשים ‪ .10‬מציג באופן גרפי את דפוס הביצוע של הנבדקים מארבע הקבוצות‪ ,‬בציוני תקן )‪ .(Z-scores‬הציונים‬
‫בתרשימים מתייחסים לתפקודים בהם נמצא הבדל בין הקבוצות‪.‬‬
‫תרשים ‪ .10‬דפוס הביצוע של ארבע קבוצות הנבדקים בפרופיל הפגיעה המשוער לסכיזופרניה‪ ,‬בציוני תקן‪.‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫‪SCH‬‬
‫‪OCD‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‪-0.6‬‬
‫‪-0.8‬‬
‫‪on‬‬
‫‪ti‬‬
‫‪ni‬‬
‫‪g‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ec‬‬
‫‪R‬‬
‫‪8‬‬
‫‪st‬‬
‫‪Li‬‬
‫‪7‬‬
‫‪st‬‬
‫‪LI‬‬
‫‪1‬‬
‫‪st‬‬
‫‪Li‬‬
‫‪5‬‬
‫‪st‬‬
‫‪Li‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ac‬‬
‫‪b‬‬
‫‪2-‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ac‬‬
‫‪b‬‬
‫‪0-‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ca‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪W‬‬
‫‪r‬‬
‫‪pe‬‬
‫‪T‬‬
‫‪S‬‬
‫‪C‬‬
‫‪W‬‬
‫בתרשים ‪ .10‬כל הקבוצות ממוקמות מתחת לגרף המייצג את תפקוד הנבדקים מקבוצת הביקורת‪ .‬שתי קבוצות‬
‫הסכיזופרניה מראות דפוס דומה‪ ,‬ותפקוד קבוצת ה‪ OCD-‬ממוקם בין חולים בסכיזופרניה לבין הבריאים‪.‬‬
‫תרשים ‪ .11‬עוצמת הלקות בפרופיל הפגיעה המשוער לסכיזופרניה )ערכי ‪ (d-‬של שלוש הקבוצות הקליניות‪.‬‬
‫‪Re cognition‬‬
‫‪schocd vs hc‬‬
‫‪Lis t8‬‬
‫‪sch vs hc‬‬
‫‪Lis t7‬‬
‫‪ocd vs hc‬‬
‫‪Lis t5‬‬
‫‪Lis t1‬‬
‫‪2BACK‬‬
‫‪0BACK‬‬
‫‪WCSTCAT‬‬
‫‪WCST PER‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪-0.40‬‬
‫‪-0.60‬‬
‫‪-0.80‬‬
‫‪-1.00‬‬
‫‪-1.20‬‬
‫תרשים ‪ .11‬כ ל הקבוצות נבחנות ביחס ל‪ ,0-‬המייצג את קבוצת הביקורת‪ .‬שתי קבוצות הסכיזופרניה בעלות‬
‫עוצמת פגיעה דומה במרבית התפקודים‪ .‬עוצמת הפגיעה ב‪ OCD-‬מתונה יותר בהשוואה לקבוצות הסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫טבלה ‪ .16‬תפקוד הקבוצות במבחנים נוירו‪-‬קוגניטיביים המעריכים חסכי ליבה של ‪ :OCD‬ניתוחי שונות‪.‬‬
‫‪HC‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫‪OCD‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫‪SCH‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫)‪F(3,140‬‬
‫קבלת החלטות ‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫)‪14.4 (±5.9‬‬
‫)‪21.5 (±12.9‬‬
‫)‪19.4 (±5.4‬‬
‫)‪21.4 (±6.8‬‬
‫**‪5.31‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫)‪20.0 (±8.2‬‬
‫)‪25.8 (±8.2‬‬
‫)‪27.0 (±7.7‬‬
‫)‪26.8 (±7.9‬‬
‫**‪5.35‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪C‬‬
‫) ‪24.1 (±12.2‬‬
‫)‪23.3 (±6.8‬‬
‫)‪26.8 (±7.7‬‬
‫)‪25.8 (±9.6‬‬
‫‪0.99‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫) ‪41.4 (±16.1‬‬
‫)‪29.4 (±11.0‬‬
‫)‪26.8 (±10.2‬‬
‫)‪26.0 (±9.2‬‬
‫**‪12.11‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫) ‪31.1 (±20.4‬‬
‫)‪5.4 (±23.5‬‬
‫)‪7.1 (±20.6‬‬
‫) ‪3.5 (±20.6‬‬
‫**‪5.31‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫)‪18.9 (±3.9‬‬
‫)‪19.9 (±3.6‬‬
‫)‪19.3 (±4.2‬‬
‫)‪18.9 (±3.9‬‬
‫‪2.13‬‬
‫למידה‬
‫)‪8.0 (±5.3‬‬
‫)‪10.9 (±8.0‬‬
‫)‪14.9 (±8.9‬‬
‫)‪15.3 (±8.8‬‬
‫**‪6.08‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫)‪9.0 (±2.0‬‬
‫)‪7.0 (±2.2‬‬
‫)‪7.1 (±2.1‬‬
‫)‪6.7 (±2.3‬‬
‫**‪6.93‬‬
‫צעדים אחורה‬
‫)‪7.3 (±1.8‬‬
‫)‪5.6 (±2.2‬‬
‫)‪6.0 (±1.6‬‬
‫)‪5.6 (±2.1‬‬
‫**‪5.11‬‬
‫עיכוב‪-‬תגובה ‪GO-STOP‬‬
‫‪ -Stop signal 50‬טעויות‬
‫)‪0.8 (±1.0‬‬
‫)‪0.9 (±1.3‬‬
‫)‪1.3 (±1.6‬‬
‫)‪1.1 (±1.5‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪ -Stop signal 100‬טעויות‬
‫)‪1.7 (±1.4‬‬
‫)‪1.6 (±1.5‬‬
‫)‪2.1 (±2.1‬‬
‫)‪1.8 (±2.2‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪ -Stop signal 150‬טעויות‬
‫)‪2.0 (±1.7‬‬
‫)‪2.5 (±2.2‬‬
‫)‪2.3 (±2.1‬‬
‫)‪2.4 (±2.2‬‬
‫‪1.16‬‬
‫עיכוב קוגניטיבי ‪RSCWIT‬‬
‫‪ -Neutral‬טעויות‬
‫)‪0.2 (±0.5‬‬
‫)‪0.4 (±0.7‬‬
‫)‪0.7 (±1.0‬‬
‫)‪0.6 (±1.5‬‬
‫‪1.15‬‬
‫‪ -Congruent‬טעויות‬
‫)‪0.3 (±0.8‬‬
‫)‪0.4 (±0.9‬‬
‫)‪0.2 (±0.4‬‬
‫)‪0.4 (±0.7‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪ -Incongruent‬טעויות‬
‫)‪2.6 (±2.3‬‬
‫)‪2.8 (±2.6‬‬
‫)‪3.4 (±3.1‬‬
‫)‪4.0 (±4.7‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test; RSCWIT:Reversed Stroop Color‬‬‫‪Word Interference test.‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪74‬‬
‫תרשים ‪ .12‬דפוס הביצוע של ארבע קבוצות הנבדקים בפרופיל הפגיעה המשוער ל‪ ,OCD-‬בציוני תקן‪.‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫‪SCH‬‬
‫‪OCD‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‪-0.6‬‬
‫‪-0.8‬‬
‫‪CBT-b‬‬
‫‪OAT lrn‬‬
‫‪CBT-f‬‬
‫‪IGT ad-dis‬‬
‫תרשים ‪ .12‬מציג את תפקוד שלוש הקבוצות הקליניות כנמוך יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ .‬שתי קבוצות‬
‫הסכיזופרניה דומות ברמת תפקודן‪ ,‬וכך גם תפקוד קבוצת ה‪ ,OCD-‬פרט לביצוע ב‪ ,OAT-‬שהינו טוב יותר אצל‬
‫‪.OCD‬‬
‫תרשים ‪ .13‬עוצמת הלקות בפרופיל הפגיעה המשוער ל‪) OCD-‬ערכי‪ (d-‬של שלוש הקבוצות הקליניות‪.‬‬
‫‪CBT-b‬‬
‫‪schocd vs hc‬‬
‫‪sch vs hc‬‬
‫‪ocd vs hc‬‬
‫‪CBT-f‬‬
‫‪OAT-lrn‬‬
‫‪IGT ad-dis‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪-0.40‬‬
‫‪-0.60‬‬
‫‪-0.80‬‬
‫הממצא הבולט מתוך תרשים ‪ .13‬הוא כי שלוש הקבוצות הקליניות מבטאות פגיעה בעוצמה דומה‪ ,‬למעט‬
‫במשימת ה‪ ,OAT-‬בה עוצמת ההבדל בקבוצת ‪ OCD‬היא נמוכה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫טבלה ‪ .17‬סיכון יחסי ועוצמת ההבדל בתפקודים המשוערים כלקויים בסכיזופרניה בקבוצות סכיזופרניה ו‪.OCD‬‬
‫‪OCD‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪SCH‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫‪λ‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪λ‬‬
‫שינוי סט‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיביות‬
‫‪0.23‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪0.65‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫‪-0.46‬‬
‫**‪0.00‬‬
‫‪-0.58‬‬
‫**‪7.70‬‬
‫**‬
‫זיכרון עבודה מילולי‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫‪-0.27‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪-0.42‬‬
‫**‪5.20‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫‪-0.32‬‬
‫‪1.74‬‬
‫‪-0.52‬‬
‫*‪2.37‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫‪-0.40‬‬
‫*‪2.84‬‬
‫‪-0.86‬‬
‫**‪4.89‬‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫‪CPT hits‬‬
‫‪-0.36‬‬
‫‪3.12‬‬
‫‪-0.36‬‬
‫*‪3.21‬‬
‫‪CPT false alarms‬‬
‫‪-0.26‬‬
‫‪2.71‬‬
‫‪-0.45‬‬
‫*‪4.89‬‬
‫‪GO/NO GO hits‬‬
‫‪-0.22‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪-0.32‬‬
‫*‪2.73‬‬
‫‪GO/NO GO false alarms‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪5.13‬‬
‫‪-0.19‬‬
‫‪1.15‬‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫‪-0.25‬‬
‫‪1.82‬‬
‫‪-0.38‬‬
‫‪2.05‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫‪-0.29‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪-0.60‬‬
‫**‪3.33‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫‪-0.22‬‬
‫‪1.79‬‬
‫‪-0.65‬‬
‫**‪3.85‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪1.34‬‬
‫‪-0.65‬‬
‫**‪2.53‬‬
‫‪ RAVLT‬זיהוי – מס' מילים‬
‫‪-0.55‬‬
‫**‬
‫‪-0.96‬‬
‫**‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory‬‬
‫‪Verbal Learning Test‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪76‬‬
‫טבלה ‪ .18‬סיכון יחסי ועוצמת ההבדל בתפקודים המשוערים כלקויים ב ‪ OCD-‬קבוצו ת‪ :‬סכיזופרניה ו ‪.OCD -‬‬
‫‪OCD‬‬
‫)‪(n=28‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪SCH‬‬
‫)‪(n=44‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪Λ‬‬
‫'‪d‬‬
‫קבלת החלטות ‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫‪0.38‬‬
‫**‪3.00‬‬
‫‪0.44‬‬
‫**‪3.02‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪2.19‬‬
‫‪0.44‬‬
‫*‪2.30‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪C‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪1.33‬‬
‫‪0.13‬‬
‫**‪0.00‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫‪-0.44‬‬
‫*‪2.39‬‬
‫‪-0.55‬‬
‫*‪2.80‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫‪-0.59‬‬
‫**‪3.79‬‬
‫‪-0.58‬‬
‫**‪3.68‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫‪-0.18‬‬
‫‪2.79‬‬
‫‪-0.25‬‬
‫‪3.22‬‬
‫למידה‬
‫‪0.21‬‬
‫‪1.59‬‬
‫‪0.48‬‬
‫**‪2.98‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫‪-0.46‬‬
‫‪1.18‬‬
‫‪-0.46‬‬
‫‪1.15‬‬
‫צעדים אחורה‬
‫‪-0.41‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪-0.39‬‬
‫*‪1.11‬‬
‫עיכוב תגובה ‪GO -STOP‬‬
‫‪ - Stop signal 50‬טעויות‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.66‬‬
‫‪ - Stop signal 100‬טעויות‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪ - Stop signal 150‬טעויות‬
‫‪0.13‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪1.09‬‬
‫עיכוב קוגניטיבי ‪RSCWIT‬‬
‫‪ - Neutral‬טעויות‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.33‬‬
‫*‪1.50‬‬
‫‪ - Congruent‬טעויות‬
‫‪0.06‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪1.07‬‬
‫‪ -Incongruent‬טעויות‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.86‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test; RSCWIT:Reversed Stroop‬‬
‫‪Color-Word Interference test.‬‬
‫;‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫ממצאי ההשוואה הסטטיסטית מצביעים על הבדלים משמעותיים בביצועיהן של ארבע הקבוצות ביכולת לשינוי‬
‫סט‪ ,‬כפי שנבדקה על ידי מדדי ה‪ ,p<0.01) WCST-‬הן במספר הקטגוריות שהושלמו והן במספר הטעויות‬
‫הפרסברטיביות(‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאו הבדלים בקשב הפשוט כפי שמתבטא בתפקודן במבחן ה ‪( p<0.01) 0-Back‬‬
‫ובזיכרון העבודה המילולי‪ ,‬שהוערך על ידי ה‪ .(p<0.01) 2-Back-‬בכל שלבי מבחן הזיכרון השמיעתי‪-‬מילולי נמצאו‬
‫הבדלים משמעותיים בין ארבע הקבוצות ) בכל הרשימות ובשלב הזיהוי רמת המובהקות ‪ .(p<0.01‬ברשימה ‪1‬‬
‫רמת המובהקות הייתה נמוכה יותר )‪.(p<0.05‬‬
‫באמצעות מבחני המשך מסוג ‪ Bonferroni‬אותרו ההבדלים בין הקבוצות‪ ,‬תוך השוואות מרובות‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫תפקוד קבוצות ההשוואה ביחס לקבוצת הביקורת‪:‬‬
‫קבוצת סכיזופרניה בהתאם למצופה‪ ,‬נבדקים עם אבחנה של סכיזופרניה תפקדו גרוע יותר לעומת נבדקים‬
‫בריאים בכל המבחנים שהעריכו חסכים בולטים בהפרעה הסכיזופרנית‪ ,‬כלומר ב‪ p<0.05) WCST-‬בהשלמת‬
‫הקטגוריות ו‪ p<0.01 -‬במספר הטעויות הפרסברטיביות(‪ ,‬ב ‪ ,(p<0.05 ) 0-Back‬ב ‪ (p<0.01) 2-Back‬ובמבחן‬
‫הזיכרון השמיעתי‪-‬מילולי )ברשימות ‪ 1,5,7,8‬וכן בשלב הזיהוי ‪ .(p<0.01‬עוצמת ההבדל ביחס למבחנים שנמצא‬
‫בהם הבדל מול בריאים נעה בין בינונית‪-‬נמוכה )‪ (d=-0.36‬לגבוהה )‪ .(d=-0.96‬ההבדל הגדול ביותר נמצא ביכולת‬
‫הזיהוי השמיעתי‪ .‬בכל המבחנים הללו ואף במבחן הקשב המושהה מדד הסיכון היחסי היה גבוה מ‪ 1-‬באופן‬
‫משמעותי )‪ .(2.37<λ<7.7‬מדד הסיכון היחסי הגבוה ביותר נמצא בתפקוד שינוי הסט )מספר הטעויות‬
‫הפרסברטיביות ב ‪.(λ=7.7 :WCST‬‬
‫גם במבחנים התואמים לפרופיל הלקות של ‪ OCD‬נמצא תפקודם נמוך‪ :‬במבחן ה ‪ GT‬העדיפו הנבדקים מקבוצת‬
‫הסכיזופרניה יותר חפיסות לא רווחיות ) ‪ .(p<0.01‬הם נטלו באופן משמעותי יותר מחפיסה ‪ (p<0.01) B‬ופחות‬
‫מחפיסה ‪ .(p<0.01) D‬במשימת ה‪ IGT-‬שכיחות המבצעים גרוע יותר לעומת בריאים הינה גבוהה ומובהקת בכל‬
‫המדדים שנבדקו )‪ ,(3.02<λ<3.68‬ועוצמת ההבדל בציון הכללי במבחן זה היא בתחום הבינוני‪-‬הגבוה )‪.(d=-0.58‬‬
‫ב‪ OAT-‬למדו ‪ SCH PRO‬בשלב מאוחר יותר את כלל המיון )‪ ;(p<0.01‬ב ‪ CBT‬זכרו מעט צעדים הן קדימה‬
‫)‪ (p<0.01‬והן אחורה )‪ .(p< 0.05‬מדד הסיכון היחסי בתפקודים אלו הוא גבוה‪ ,‬ושכיחות המבצעים גרוע לעומת‬
‫בריאים היא גבוהה באופן משמעותי )‪-OAT‬למידה‪-CBT ,λ=2.98 :‬צעדים אחורה‪ .(λ=1.11 :‬עוצמת ההבדל הינה‬
‫בטווח הבינוני בשני המקרים ])‪ ,(d=-0.39) ,(d=0.48‬בהתאמה[‪.‬‬
‫קבוצת ‪ OCD‬כמצופה‪ ,‬קבוצת ה‪ OCD-‬גילתה תפקוד נמוך יותר בהשוואה לבריאים ביכולת קבלת ההחלטות‬
‫ובזיכרון העבודה המרחבי‪ .‬ב‪ IGT-‬התקיימה העדפה ברורה לחפיסות לא רווחיות מאשר רווחיות )‪ ,(p<0.01‬כאשר‬
‫בלטה הבחירה בחפיסה ‪ (p<0.01) A‬וב‪ (p<0.05) B-‬ופחות בחפיסה ‪ (p<0.01) D‬לעומת הבריאים‪ .‬מדד הסיכון‬
‫היחסי נמצא גבוה ומובהק בחפיסה ‪ ,(λ=2.39 ) D ,(λ=3.00) A‬ובציון הכללי במבחן )‪ ,(λ=3.79‬שבו עוצמת ההבדל‬
‫הייתה בתחום הבינוני )‪ .(d=-0.58‬בשתי רמות ה‪ CBT-‬השלימו ‪ OCD PRO‬פחות צעדים לעומת קבוצת‬
‫הביקורת )בצעדים קדימה ואחורה‪.(p<0.01 :‬‬
‫בניגוד להשערות המחקר‪ ,‬קבוצת הנבדקים עם אבחנה של ‪ OCD‬לא נבדלו מנבדקים בריאים ביכולת ללמידה‬
‫רברסיבית וביכולת לעיכוב תגובה ולעיכוב קוגניטיבי‪.‬‬
‫במבחנים שבחנו חסכים עיקריים בסכיזופרניה נמצא כי קבוצת ‪ OCD‬מתפקדת בדומה לבריאים‪ ,‬למעט במבחן‬
‫ה‪ ,(p≤0.05) 2-Back-‬ומספר המילים בשלב הזיהוי של ‪ ,(p≤0.05) RAVLT‬בהם תפקודם היה נמוך יותר‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫תפקוד קבוצות ההשוואה ביחס לקבוצת המחקר‪:‬‬
‫התוצאות המפורטות בטבלאות ‪ .7‬ו‪ .8-‬מלמדות כי ‪ SCH-OCD PRO‬אינם שונים מהותית בתפקודם הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבי מ‪ SCH PRO-‬בתחומים נוירו‪-‬קוגניטיביים אשר נחשבים ע"פ הספרות כלקויים באופן בולט‬
‫בסכיזופרניה וכן בתפקודים הנחשבים ללקויים ביותר ב‪ .OCD-‬שכיחות חסכים אלו ועוצמת הפגיעה בהם הינן‬
‫דומות בשתי קבוצות הסכיזופרניה‪.‬‬
‫בהשוואה לקבוצת‪ ,OCD-‬תפקודם של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים נמוך יותר במבחנים של‪ :‬שינוי הסט )במספר‬
‫הטעויות הפרסברטיביות‪ (p<0.01 :‬וזכירה מילולית ב‪] RAVLT-‬ברשימה ה‪ (p<0.01) 7-‬וה‪ .[(p<0.01) 8-‬אך‪,‬‬
‫בתפקודים מתוך "פרופיל הלקות של ‪ ,"OCD‬לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות‪.‬‬
‫מתוך ממצאים אלו עולה כי בתפקודים הנחשבים בספרות ללקויים ב‪ OCD-‬לא נמצאו הבדלים בין שלוש‬
‫הקבוצות הקליניות‪ ,‬בעוד שחלק מחסכי הליבה המתוארים בסכיזופרניה מבחינים בין סכיזופרניה לבין ‪.OCD‬‬
‫כאשר הושוו ‪ OCD PRO‬ל ‪ SCH PRO‬נמצאו הבדלים בתחום שינוי הסט ]טעויות פרסברטיביות ב‪WCST-‬‬
‫)‪ [(p≤0.05‬וזיכרון העבודה המילולי ]רמת הדיוק ב ‪ ,[(p<0.01 ) 2-Back‬לטובת נבדקים עם ‪.OCD‬‬
‫נטרול משתנים מתערבים אפשריים‬
‫א‪ .‬תפקוד נוירו ‪-‬קוגניטיבי ומאפיינים סוציו ‪-‬דמוגרפיים‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי וגיל‬
‫היות ונמצא הבדל בין ארבע הקבוצות במשתנה הגיל‪ ,‬נערכו ניתוחי פירסון )נספח ‪ .2‬טבלה ‪ ,(.29‬במטרה להעריך‬
‫את הזיקה בין משתנה זה לבין מדדי התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ .‬לאחר תיקון להשוואות מרובות‪ ,‬נמצא כי לא‬
‫קיימת תלות בין משתנה הגיל לבין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של קבוצת ה‪.Probands-‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי והשכלה‬
‫ארבע הקבוצות נבדלו במשתנה ההשכלה‪ .‬ממצאי ניתוחי פירסון )נספח ‪ .2‬טבלה ‪ ,(.29‬לאחר תיקון השוואות‬
‫מרובות‪ ,‬מצביעים על קשרים מובהקים )רמת מובהקות ‪ (p<0.002‬בין מספר שנות הלימוד לבין הביצוע במטלות ‪:‬‬
‫‪ ,(r=0.30 ) 2-Back (r=0.27) 1-Back‬וב‪ RAVLT-‬רשימה ‪ (r=0.30 ) :1‬ורשימה ‪.(r=0.31) :5‬‬
‫נטרול השפעת משתנה הגיל‪ ,‬בניתוח שונות משותפת ])‪ ,[Analysis of covariance (ANCOVA‬העלה כי‬
‫מובהקותם של הבדלים אלו בין ארבע הקבוצות לא השתנתה )בכל המובהקויות ‪ .(p<0.01‬כלומר‪ ,‬לא התקבלה‬
‫עדות לכך שלמשתנה הגיל קיימת השפעה על ביצועיהם השונה של הקבוצות‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי ומגדר‬
‫בהשוואה בין קבוצות ה‪ Probands-‬נמצאו הבדלים בהתפלגות המגדרית‪ .‬לפיכך‪ ,‬נערכה סדרת ניתוחי שונות חד‪-‬‬
‫גורמיים ‪ One way-ANOVA‬במטרה לבחון האם קיימים הבדלים בתפקודם של גברים )‪ (n=106‬ונשים )‪(n=38‬‬
‫בכלל קבוצות ה‪ .Probands-‬תוצאות הניתוח המוצג בנספח ‪) .2‬טבלה ‪ (.30‬מלמדות על כך שנשים בעלות יכולת‬
‫היזכרות שמיעתית טובה יותר מגברים‪ ,‬לאחר למידת שינון‪ ,‬בטווח הקצר ובטווח הארוך‪ .‬כמו כן‪ ,‬הן בעלות‬
‫יכולת זיהוי שמיעתי טובה יותר‪ .‬בזיכרון המרחבי )‪-CBT‬צעדים אחורה( לעומת זאת‪ ,‬הראו הגברים יכולת טובה‬
‫יותר בהשוואה לנשים‪.‬‬
‫בניתוחי שונות מסוג ‪ Two-way ANOVA‬נמצא כי לא קיימת אינטראקציה בין מגדר ושיוך קבוצתי לבין‬
‫התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בתפקודים בהם נמצא הבדל בין גברים ונשים‪ ,‬קרי‪ :‬ברשימה ‪p=0.64] :5‬‬
‫‪ ,[F(3,136)=0.57,‬ברשימה ‪ [F(3,136)=1.20, p=0.32] :7‬ברשימה ‪ ,[F(3,136)=1.73, p=0.16] :8‬במשימת הזיהוי ‪:‬‬
‫]‪ ,[F(3,136)=0.82, p=0.49‬וכן ב‪ CBT-‬בשלב הצעדים אחורה‪ .[F(3,136)=1.94, p=0.13] :‬משמעות הדבר היא כי‬
‫ההבדל בתפקודם הנוירו‪-‬קוגניטיבי של גברים ונשים אינו משפיע באופן שונה על כל אחת מן הקבוצות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפקוד נוירו ‪-‬קוגניטיבי ומאפייני סכיזופרניה ו ‪OCD-‬‬
‫על מנת לבחון את הזיקה בין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי ובין משתנים אלה בוצעו ניתוחי פירסון‪ .‬ניתוחים אלו‬
‫מוצגים בנספח ‪) .2‬טבלה ‪ .(.31‬לאחר התיקון להשוואות המרובות על פי בונפרוני‪ ,‬רמת המובהקות שנקבעה הינה‬
‫‪.p≤0.002‬‬
‫מאפייני סכיזופרניה והתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי מתוך הממצאים‪ ,‬שתי קבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬נבדלות בגיל תחילת‬
‫הפרעה ובמשכה‪ ,‬כאשר בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים המחלה החלה בגיל צעיר יותר לעומת חולים‬
‫בסכיזופרניה ללא ‪ OCD‬ומשכה ארוך יותר‪.‬‬
‫רב הניתוחים מצביעים על היעדר קשר בין מדדי התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי לגיל תחילת סכיזופרניה ולמשך‬
‫ההפרעה‪ .‬מובהקותם של הקשרים הבודדים שנמצאו מתבטלת לאחר תיקון ההשוואות המרובות של בונפרוני‬
‫)חלוקת רמת המובהקות שנקבעה במספר המבחנים שבוצעו( ] המתאמים שנמצאו‪ :‬בין גיל תחילת ההפרעה לבין‬
‫‪ ,(r=0.22, p<0.05) CPT-hits‬ובין משך ההפרעה ל‪-CBT :‬צעדים אחורה )‪ (r=-0.23, p<0.03‬ו‪Stop Signal 50-‬‬
‫)‪.[(r=-0.27, p<0.01‬‬
‫עוצמת הסימנים הלא‪-‬מאורגנים בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים גבוהה יותר לעומת חולים בסכיזופרניה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫לא נמצאו קשרים בין עוצמת הסימנים הלא‪-‬מאורגנים לבין מדדי התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫מאפייני ההפרעה כפייתית‪-‬טורדנית והתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בקבוצת החולים הסכיזו‪-‬אובססיבית עוצמת‬
‫האובססיות ועוצמת הדירוג הכללי של סימפטומי ‪ OC‬דורגה נמוך יותר לעומת קבוצת ‪ .OCD‬בניתוחים שיועדו‬
‫לבחון את הזיקה בין משתנים אלו לבין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי נמצאו מתאמים בין‪ 2-Back :‬לעוצמת‬
‫האובססיות )‪ (r=0.23, p<0.05‬ולדירוג הכללי של עוצמת ‪ .(r=0.24, p<0.05) OC‬בנוסף‪ ,‬עוצמת ‪ OC‬נמצאה‬
‫קשורה ל‪ :‬בחירות מ‪ (r=0.21, p=0.05) A-‬ול‪ .(r=0.20, p=0.05) RSCWIT-incongruent-‬לאחר תיקון בונפרוני‬
‫להשוואות מרובות קשרים אלו נמצאו כלא‪-‬מובהקים‪.‬‬
‫מאפייני רקע של שלוש הקבוצות הקליניות והתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בפרק העוסק במאפייני המדגם נמצאו‬
‫הבדלים בין שלוש הקבוצות ביחס למספר האשפוזים‪ ,‬הרמה הכללית של ההפרעה ) המוערכת על ידי דירוג ע"פ‪-‬‬
‫‪ (CGI‬והטיפול התרופתי )נוגד‪-‬פסיכוזה ונוגד‪.(OCD-‬‬
‫ניתוחי פירסון נערכו לשם בחינת יחסי הגומלין בין משתנים אלו לבין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ .‬מתוך כך נמצא‬
‫כי‪ :‬הרמה הקלינית הכללית קשורה להיזכרות במילים בטווח הארוך )‪ ,(r=-0.28, p<0.01‬ומספר האשפוזים‬
‫לביצוע ב ‪-CBT‬צעדים אחורה )‪.(r=-0.30, p<0.001‬‬
‫הטיפול האנטי‪-‬פסיכוטי נמצא במתאם עם מדדים של‪-OAT :‬למידה )‪ (r=-0.26, p<0.01‬ושל ‪-CBT‬צעדים קדימה‬
‫)‪ .(r=0.26, p<0.01‬לאחר תיקון רמת המובהקות‪ ,‬בוטלה מובהקותם של קשרים אלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא נמצאו מתאמים‬
‫מובהקים בין הטיפול נוגד‪ OCD-‬למדדי התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬חולים סכיזו‪-‬אובססיביים מגלים תפקוד דומ ה לחולים עם אבחנה של סכיזופרניה‪ .‬בהשוואה לחולים‬
‫עם ‪ OCD‬לא נמצאו הבדלים בתפקודים המוערכים על פי הספרות כמייצגים פגיעה של ההפרעה הכפייתית‪-‬‬
‫טורדנית‪ .‬קבוצת ‪ OCD‬שונה משתי קבוצות הסכיזופרניה ביכולת שינוי הסט‪ .‬בנוסף‪ ,‬תפקודם טוב יותר‬
‫מהקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית בהיזכרות השמיעתית מיידית והמושהית‪ ,‬ומסכיזופרניה בזיכרון העבודה המילולי‪.‬‬
‫בחינת קבוצות ההשוואה ביחס לקבוצת הביקורת מהווה ניסיון לתיקוף הפרופילים המוצעים כחסכים בולטים‬
‫בכל אחת מן ההפרעות‪ .‬הממצאים מראים כי תפקודם הלקוי של החולים בסכיזופרניה דומה לזה של הקבוצה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית ומציגים פגיעה נוירו‪-‬קוגניטיבי ת מוכללת‪ .‬נבדקים עם ‪ OCD‬הראו אף הם פגיעות בתפקודים‬
‫הנחשבים ללקויים בסכיזופרניה‪ ,‬אולם הפגיעה בתפקודים ששוערו כמאפיינים חולים ב ‪ OCD‬מצומצמת יותר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ההערכה היא כי הפגיעה בסכיזופרניה הינה רחבה וב‪ OCD -‬ספציפית יותר‪.‬‬
‫היעדר השפעה של גורמים מתערבים מלמד כי ההבדלים שנמצאו בין הקבוצות הינם ביטוי של תפקודם השונה‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫ממצאי ההערכה הנוירו ‪-‬קוגניטיבית – קרובי משפחה מדרגה ראשונה‬
‫‪ .5‬השוואת תפקוד נוירו ‪-‬קוגניטיבי של קרובי המשפחה‪ :‬הקבוצות הקליניות מול הביקורת‬
‫השערת המחקר השישית בוחנת את החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים המאפיינים את קרובי משפחותיהם של חולים‬
‫בסכיזופרניה ושל קרובי‪ .OCD-‬דרך כך‪ ,‬בקשנו לבחון את הדומה והשונה בין קרובי המשפחה משלוש הקבוצות‪.‬‬
‫במטרה לבחון את ההבדלים בין קרובי המשפחה של הקבוצות השונות ערכנו ניתוחי שונות חד‪-‬גורמים‬
‫)‪ .(ANOVA‬כאשר נמצאו הבדלים מובהקים בחנו את מקורם באמצעות ניתוחי המשך מסוג ‪ .Bonferroni‬בנוסף‪,‬‬
‫עבור כל קבוצה חושבו עוצמת האפקט )‪ (Cohen's d‬ומדד הסיכון היחסי )‪ (λ‬ביחס לקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫טבלה ‪ .19‬תפקוד קרובי ‪-‬משפחה במבחנים המעריכים חסכי ליבה של סכיזופרניה‪ :‬השוואה בין ‪-‬קבוצות‪.‬‬
‫‪HC FDR‬‬
‫)‪(n=85‬‬
‫‪OCD FDR‬‬
‫)‪(n=27‬‬
‫‪SCH FDR‬‬
‫)‪(n=54‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫)‪(n=79‬‬
‫)‪F(3,241‬‬
‫שינוי סט‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיב'‬
‫)‪8.6 (±4.5‬‬
‫)‪10.9 (±9.5‬‬
‫)‪12.0 (±9.3‬‬
‫)‪13.5 (±9.9‬‬
‫**‪4.72‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫)‪5.9 (±0.3‬‬
‫)‪5.4 (±1.4‬‬
‫)‪5.4 (±1.3‬‬
‫)‪5.4 (±1.2‬‬
‫**‪4.91‬‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪99.9 (±0.6‬‬
‫)‪99.1 (±2.0‬‬
‫)‪99.2 (±2.1‬‬
‫)‪99.2 (±1.8‬‬
‫*‪3.29‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪99.3 (±1.7‬‬
‫)‪98.6 (±2.1‬‬
‫)‪98.5 (±3.8‬‬
‫)‪98.6 (±2.6‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫)‪92.9 (±6.3‬‬
‫)‪88.3 (±8.7‬‬
‫)‪89.4 (±7.6‬‬
‫)‪87.5 (±8.2‬‬
‫**‪7.70‬‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫‪CPT hits‬‬
‫)‪99.5 (±1.4‬‬
‫)‪99.5 (±1.6‬‬
‫)‪98.7 (±2.7‬‬
‫) ‪97.2 (±13.2‬‬
‫‪1.37‬‬
‫‪CPT false alarms‬‬
‫)‪99.7 (±0.6‬‬
‫)‪99.5 (±0.7‬‬
‫)‪99.4 (±1.0‬‬
‫)‪99.4 (±1.3‬‬
‫‪1.72‬‬
‫‪GO/NO GO hits‬‬
‫)‪96.7 (±13.5‬‬
‫)‪99.4 (±0.7‬‬
‫)‪99.0 (±3.0‬‬
‫) ‪94.9 (±19.0‬‬
‫‪1.29‬‬
‫‪GO/NO GO false alarms‬‬
‫)‪92.5 (±8.4‬‬
‫)‪93.3 (±7.6‬‬
‫)‪92.5 (±8.5‬‬
‫)‪91.6 (±9.3‬‬
‫‪0.30‬‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫)‪7.0 (±2.2‬‬
‫)‪6.6 (±2.0‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫)‪12.9 (±1.8‬‬
‫)‪12.2 (±2.9‬‬
‫)‪11.9 (±2.1‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫)‪10.9 (±2.3‬‬
‫)‪10.4 (±3.7‬‬
‫)‪9.9 (±3.1‬‬
‫)‪9.8 (±3.0‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫)‪11.1 (±2.7‬‬
‫)‪10.5 (±3.6‬‬
‫)‪9.5 (±3.0‬‬
‫)‪9.3 (±3.2‬‬
‫**‪4.50‬‬
‫‪ RAVLT‬זיהוי – מס' מילים‬
‫)‪48.2 (±2.1‬‬
‫)‪46.4 (±4.3‬‬
‫)‪46.4 (±3.3‬‬
‫)‪46.3 (±3.5‬‬
‫**‪4.94‬‬
‫)‪6.0 (±1.7‬‬
‫)‪6.2 (±2.0‬‬
‫*‪2.74‬‬
‫)‪11.9 (±2.2‬‬
‫*‪2.84‬‬
‫‪2.17‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal Learning Test‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫ארבע קבוצות קרובי המשפחה נבדלו בביצועיהם במבחנים‪) WCST :‬הן בהשלמת הקטגוריות ‪ ,p<0.01‬והן‬
‫במספר הטעויות הפרסברטיביות ‪ ,(p<0.01‬הבדלים נמצאו גם ביחס לקשב הפשוט )‪ (p<0.05 :0-Back‬ולזיכרון‬
‫העבודה המילולי ברמתו הגבוהה )‪ .(p<0.01 :2-Back‬הבדלים נוספים מאפיינים את תפקודי הזיכרון השמיעתי‪-‬‬
‫מילולי‪ :‬בהיזכרות במילים לאחר הקראה ראשונה וחמישית )‪ (p<0.05‬ובהיזכרות בטווח הארוך )רשימה ‪:8‬‬
‫‪ .(p<0.01‬יכולת הזיהוי נמצאה גם היא כמבחינה בין הקבוצות )‪.(p<0.01‬‬
‫‪82‬‬
‫במבחנים הרגישים ל‪ OCD-‬נמצאו הבדלים בין ארבע הקבוצות ביחס לביצוע ה‪) IGT-‬הבחירות מחפיסות‪B,A :‬‬
‫ו‪ D-‬והציון הכולל של המבחן(‪ ,‬בכל המדדים בהם נמצא הבדל מובהקותו הייתה גבוהה )‪ .(p<0.01‬הבדל נוסף‪,‬‬
‫הוא בתחום זיכרון העבודה המרחבי‪ ,‬בצעדים קדימה ואחורה )בשני התנאים ‪.(p<0.01‬‬
‫טבלה ‪ .20‬שכיחות ועוצמת הלקות הנוירו ‪-‬קוגניטיבית אצל קרובי ‪-‬משפחה בחסכי ‪-‬ליבה של סכיזופרניה‪.‬‬
‫‪OCD FDR‬‬
‫)‪(n=27‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪SCH FDR‬‬
‫)‪(n=54‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪Λ‬‬
‫)‪SCH-OCD FDR (n=79‬‬
‫‪Λ‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪Λ‬‬
‫שינוי סט‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיב'‬
‫‪0.17‬‬
‫**‪5.3‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫‪-0.32‬‬
‫*‪3.2‬‬
‫‪-0.35‬‬
‫**‪5.5‬‬
‫‪0.34‬‬
‫*‪3.3‬‬
‫‪-0.38‬‬
‫**‪6.6‬‬
‫**‪4.4‬‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫‪-0.29‬‬
‫**‪5.2‬‬
‫‪-0.25‬‬
‫**‪4.8‬‬
‫‪-0.27‬‬
‫**‪5.4‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫‪-0.19‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪-0.18‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫‪-0.31‬‬
‫**‪3.7‬‬
‫‪-0.25‬‬
‫*‪3.3‬‬
‫‪-0.37‬‬
‫**‪4.0‬‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫*‪2.2‬‬
‫‪CPT hits‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪CPT false alarms‬‬
‫‪-0.18‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪GO/NO GO hits‬‬
‫‪0.18‬‬
‫_‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪GO/NO GO false alarms‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.3‬‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪-0.25‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪-0.18‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫‪-0.14‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪-0.24‬‬
‫*‪1.8‬‬
‫‪-0.24‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪-0.19‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪-0.22‬‬
‫**‪2.4‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪-0.26‬‬
‫**‪1.9‬‬
‫‪-0.30‬‬
‫**‪1.9‬‬
‫‪ RAVLT‬זיהוי – מס' מילים‬
‫‪-0.27‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪-0.32‬‬
‫**‪2.4‬‬
‫‪-0.32‬‬
‫*‪1.9‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal Learning Test‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪83‬‬
‫תרשים ‪ .14‬דפוס הביצוע של ארבע קבוצות קרובי המשפחה בפרופיל הפגיעה המשוער לסכיזופרניה‪ ,‬בציוני תקן‪.‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪SCH FDR‬‬
‫‪OCD FDR‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪-0.1‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.3‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‪on‬‬
‫‪iti‬‬
‫‪gn‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ec‬‬
‫‪R‬‬
‫‪8‬‬
‫‪st‬‬
‫‪Li‬‬
‫‪7‬‬
‫‪st‬‬
‫‪LI‬‬
‫‪ck‬‬
‫‪ba‬‬
‫‬‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪st‬‬
‫‪Li‬‬
‫‪5‬‬
‫‪st‬‬
‫‪Li‬‬
‫‪ck‬‬
‫‪ba‬‬
‫‬‫‪0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ca‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪C‬‬
‫‪W‬‬
‫‪r‬‬
‫‪pe‬‬
‫‪T‬‬
‫‪S‬‬
‫‪C‬‬
‫‪W‬‬
‫בתרשים ‪ .14‬שלוש קבוצות קרובי המשפחה בעלות תפקוד נמוך בהשוואה לבריאים‪ .‬קרובי המשפחה של שתי‬
‫קבוצות הסכיזופרניה מראות דפוס דומה‪ .‬תפקוד קרובי החולים ב‪ OCD-‬דומה לשל קרובי החולים בסכיזופרניה‬
‫משתי הקבוצות‪ ,‬למעט ביכולת ההיזכרות‪.‬‬
‫תרשים ‪ .15‬עוצמת הלקות בפרופיל הפגיעה המשוער לסכיזופרניה )ערכי‪ (d-‬של קרובי המשפחה‪.‬‬
‫‪Recognition‬‬
‫‪List8‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪SCH FDR‬‬
‫‪OCD FDR‬‬
‫‪List7‬‬
‫‪List5‬‬
‫‪List1‬‬
‫‪2- Back‬‬
‫‪0-Back‬‬
‫‪WCST-cat‬‬
‫‪WCST-per‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪-0.30‬‬
‫‪-0.40‬‬
‫‪-0.50‬‬
‫בתרשים ‪ .15‬מוצגת עוצמת האפקט של קרובי החולים משלוש הקבוצות הקליניות בהשוואה לבריאים‪ .‬עוצמת‬
‫הלקות מצויה בטווח הנמוך בקרב הקבוצות בכל התפקודים המשוערים כלקויים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫ניתוחי ההמשך מלמדים כי לא נמצאו הבדלים בין קרובי המשפחה משלוש הקבוצות הקליניות‪ .‬קרובי החולים‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיביים אינם שונים בביצועיהם מ ‪ SCH FDR‬ומ‪ OCD FDR -‬ברב המבחנים המעריכים תפקודים‬
‫נוירו‪-‬קוגניטיביים לקויים משמעותית בסכיזופרניה וב‪ .OCD-‬יש לציין שגם בין קבוצות ההשוואה‪ ,‬קרוביהם של‬
‫חולים בסכיזופרניה ושל חולים ב‪ ,OCD-‬לא קיימים הבדלים בביצוע במבחנים אלו‪.‬‬
‫תפקוד קרובי המשפחה של חולים בסכיזופרניה ושל קרובי החולים ב‪ OCD-‬ביחס לתפקוד קבוצת הביקורת‪:‬‬
‫קבוצת קרובי סכיזופרניה סדרת ניתוחי השונות המוצגת בטבלאות שלעיל מצביעה על הבדלים מובהקים בין‬
‫‪ SCH FDR‬לבין ‪ HC‬במבחנים הבוחנים תפקודים לקויים בסכיזופרניה‪ :‬במספר הקטגוריות שהושלמו ב‪WCST-‬‬
‫)‪ ,(p<0.05‬ב ‪ .(p<0.05) 2-Back‬כמו כן‪ ,‬נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות בביצוע ה‪) RAVLT-‬ברשימה‬
‫השמינית‪ p<0.01 :‬ובשלב הזיהוי‪ .(p<0.05 :‬ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם הספרות ומשחזרים את הלקות‬
‫בתפקודים נוירו‪-‬קוגניטיביים אלו בקרב חולים וקרוביהם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תוצאות המבחנים הנוירו‪-‬קוגניטיביים מצביעות על כך ש ‪ SCH FDR‬מבטאים קשי בקבלת החלטות כפי‬
‫שבא לידי ביטוי במבחן ה‪ SCH FDR .IGT-‬באופן משמעותי עשו פחות בחירות רווחיות לעומת קבוצת‬
‫הביקורת )‪ (p<0.01‬כאשר הם בחרו יותר מחפיסות ‪ (p<0.01) A‬ו‪ (p<0.05) B-‬ופחות מחפיסה ‪ .(p<0.01) D‬הבדל‬
‫משמעותי נוסף נמצא בתחום הקשב המרחבי הנבדק באמצעות ‪ CBT‬בשלב הראשון של המבחן )‪.(p<0.01‬‬
‫קבוצת קרובי‪ OCD-‬כצפוי‪ OCD FDR ,‬ביצעו פחות טוב לעומת קבוצת הביקורת ב‪ IGT-‬וב‪ CBT-‬שנועדו לאתר‬
‫חסכים ב‪ .OCD-‬יכולת קבלת ההחלטות אופיינה כגרועה יותר בקרב קרובי‪ OCD-‬לעומת בריאים‪ .‬ההבדל בציון‬
‫הכללי נמצא מובהק )‪ ,(p<0.01‬והוא מבטא את אופי הבחירות‪ :‬קרובי החולים נטלו יותר מבריאים מחפיסות ‪ A‬ו‪-‬‬
‫‪ B‬ופחות מהם מחפיסה ‪) D‬כל ההבדלים מובהקים ברמה של ‪ .(p<0.01‬ב‪ CBT-‬בשתי רמותיו‪ ,‬קדימה )‪(p<0.01‬‬
‫ואחורה )‪ (p<0.05‬נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות‪.‬‬
‫בניגוד להשערת המחקר לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ב‪ ,OAT-‬ובמבחנים שבדקו את יכולת העיכוב‬
‫ההתנהגותית והקוגניטיבית‪ .‬כמו כן‪ ,‬בפרופיל החסכים של סכיזופרניה‪ OCD FDR ,‬תפקדו פחות טוב במבחן‬
‫ה ‪ .(p<0.05) 2-Back‬ממצאים אלו באשר ל ‪ OCD‬הינם ראשונים בתחום כיוון שזהו מחקר ראשון מסוגו הבוחן‬
‫את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של קבוצה זו בטווח רחב של תפקודים‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫טבלה ‪ .21‬תפקוד קרובי ‪-‬משפחה במבחנים המעריכים חסכי ליבה של ‪ :OCD‬השוואה בין קבוצות‪.‬‬
‫‪HC FDR‬‬
‫)‪(n=85‬‬
‫‪OCD FDR‬‬
‫)‪(n=27‬‬
‫‪SCH FDR‬‬
‫)‪(n=54‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪FDR (n=79‬‬
‫)‪F(3,241‬‬
‫קבלת החלטות ‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫)‪17.1 (±6.7‬‬
‫)‪20.9 (±7.2‬‬
‫)‪20.8 (±7.6‬‬
‫)‪19.4 (±6.4‬‬
‫**‪4.26‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫)‪21.9 (±8.7‬‬
‫)‪28.0 (±9.6‬‬
‫)‪26.1 (±8.1‬‬
‫)‪27.0 (±7.9‬‬
‫**‪6.66‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪C‬‬
‫) ‪24.7 (±12.3‬‬
‫)‪23.4 (±7.6‬‬
‫)‪25.5 (±8.4‬‬
‫)‪24.6 (±6.9‬‬
‫‪0.32‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫) ‪36.3 (±14.9‬‬
‫)‪27.7 (±9.8‬‬
‫)‪27.6 (±10.8‬‬
‫)‪29.0 (±11.6‬‬
‫**‪7.75‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫) ‪22.0 (±23.4‬‬
‫) ‪2.2 (±19.3‬‬
‫)‪6.3 (±23.2‬‬
‫)‪7.2 (±21.6‬‬
‫**‪9.73‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫)‪0.3 (±0.5‬‬
‫)‪0.3 (±0.9‬‬
‫)‪0.3 (±0.8‬‬
‫)‪0.4 (±2.2‬‬
‫‪0.82‬‬
‫למידה‬
‫)‪0.2 (±0.6‬‬
‫)‪0.2 (±0.4‬‬
‫)‪0.3 (±0.6‬‬
‫)‪0.4 (±2.6‬‬
‫‪1.93‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫)‪8.0 (±2.0‬‬
‫)‪6.8 (±2.2‬‬
‫)‪6.7 (±2.0‬‬
‫)‪6.9 (±1.7‬‬
‫**‪7.85‬‬
‫צעדים אחורה‬
‫)‪6.8 (±1.7‬‬
‫)‪5.1 (±2.2‬‬
‫)‪6.2 (±1.8‬‬
‫)‪6.1 (±1.8‬‬
‫**‪6.23‬‬
‫עיכוב‪-‬תגובה ‪GO-STOP‬‬
‫‪ -Stop signal 50‬טעויות‬
‫)‪0.6 (±1.0‬‬
‫)‪0.4 (±0.7‬‬
‫)‪0.6 (±0.9‬‬
‫)‪0.5 (±0.7‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪ -Stop signal 100‬טעויות‬
‫)‪1.3 (±1.4‬‬
‫)‪1.3 (±1.3‬‬
‫)‪0.9 (±1.1‬‬
‫)‪1.2 (±1.5‬‬
‫‪0.31‬‬
‫‪ -Stop signal 150‬טעויות‬
‫)‪1.8 (±1.6‬‬
‫)‪2.3 (±1.6‬‬
‫)‪1.7 (±1.7‬‬
‫)‪1.7 (±1.8‬‬
‫‪0.22‬‬
‫עיכוב קוגניטיבי ‪RSCWIT‬‬
‫‪ -Neutral‬טעויות‬
‫)‪0.3 (±0.5‬‬
‫)‪0.3 (±0.9‬‬
‫)‪0.3 (±0.8‬‬
‫)‪0.4 (±2.2‬‬
‫‪0.64‬‬
‫‪ -Congruent‬טעויות‬
‫)‪0.2 (±0.6‬‬
‫)‪0.2 (±0.4‬‬
‫)‪0.3 (±0.6‬‬
‫)‪0.4 (±2.6‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪ -Incongruent‬טעויות‬
‫)‪2.0 (±2.1‬‬
‫)‪2.1 (±2.6‬‬
‫)‪2.1 (±3.2‬‬
‫)‪1.8 (±3.2‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test; RSCWIT:Reversed Stroop Color‬‬‫‪Word Interference test.‬‬
‫‪**p<0.01‬‬
‫‪86‬‬
‫טבלה ‪ .22‬שכיחות ועוצמת הלקות הנוירו ‪-‬קוגניטיבית של קרובי משפחה בתפקודים הנחשבים ללקויים ב ‪.OCD-‬‬
‫‪OCD FDR‬‬
‫)‪(n=27‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪SCH FDR‬‬
‫)‪(n=54‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪Λ‬‬
‫)‪SCH-OCD FDR (n=79‬‬
‫‪Λ‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪Λ‬‬
‫קבלת החלטות ‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫*‪2.2‬‬
‫‪0.26‬‬
‫**‪2.1‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.7‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫‪0.27‬‬
‫*‪2.1‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.31‬‬
‫**‪2.5‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪C‬‬
‫‪0.33‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.2‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪-0.34‬‬
‫**‪4.2‬‬
‫‪-0.28‬‬
‫**‪3.9‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫‪-0.46‬‬
‫**‪4.0‬‬
‫‪-0.34‬‬
‫**‪3.3‬‬
‫‪-0.33‬‬
‫**‪3.4‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪-0.07‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪1.0‬‬
‫למידה‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.0‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫‪-0.30‬‬
‫*‪2.0‬‬
‫‪-0.34‬‬
‫*‪2.0‬‬
‫‪-0.32‬‬
‫*‪1.8‬‬
‫צעדים אחורה‬
‫‪-0.43‬‬
‫*‪2.4‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪1.4‬‬
‫עיכוב תגובה ‪GO-STOP‬‬
‫‪ - Stop signal 50‬טעויות‬
‫‪0.06‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪ - Stop signal 100‬טעויות‬
‫‪0.00‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪ - Stop signal 150‬טעויות‬
‫‪0.03‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪1.2‬‬
‫עיכוב קוגניטיבי ‪RSCWIT‬‬
‫‪ -Neutral‬טעויות‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪ - Congruent‬טעויות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪ - Incongruent‬טעויות‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪Λ‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test; RSCWIT:Reversed Stroop Color‬‬‫‪Word Interference test.‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪87‬‬
‫תרשים ‪ .16‬דפוס הביצוע של ארבע קבוצות קרובי המשפחה בפרופיל הפגיעה המשוער ל‪ ,OCD-‬בציוני תקן‪.‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪SCH FDR‬‬
‫‪OCD FDR‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‪-0.6‬‬
‫‪-0.8‬‬
‫‪CBT-b‬‬
‫‪IGT ad-dis‬‬
‫‪CBT-f‬‬
‫תרשים ‪ .16‬מציג את ביצוע קבוצות קרובי המשפחה בשלושה תפקודים בהם נמצא הבדל‪ .‬בשלוש קבוצות קרובי‬
‫המשפחה הביצוע נמוך יותר לעומת קבוצת הביקורת‪.‬‬
‫קרובי‪OCD-‬‬
‫מראים לקות חמורה יותר מקרובי החולים‬
‫בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ ,OCD‬ב ‪.CBT-b‬‬
‫תרשים ‪ .17‬עוצמת הלקות בפרופיל הפגיעה המשוער ל‪) OCD-‬ערכי‪ (d-‬של קרובי המשפחה‪.‬‬
‫‪SCH-OCD FDR‬‬
‫‪SCH FDR‬‬
‫‪OCD FDR‬‬
‫‪CBT-b‬‬
‫‪CBT-f‬‬
‫‪IGT ad-dis‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪-0.30‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪-0.40‬‬
‫‪-0.50‬‬
‫בתרשים ‪ .17‬מוצגת עוצמת האפקט של קרובי החולים משלוש הקבוצות הקליניות בהשוואה לבריאים‪ .‬עוצמת‬
‫הלקות נמוכה בשלוש הקבוצות‪ .‬ב‪ IGT-‬וב‪ CBT-b-‬עוצמת הלקות ב‪ OCD-‬הינה גבוהה יותר יחסית לקבוצות‬
‫הסכיזופרניה ומתקרבת לעוצמה בינונית‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫שכיחות ועוצמת הלקות בחמשת התפקודים המוצעים כאנדו‪-‬פנוטיפים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית נמצאו מדדי‬
‫סיכון יחסי גבוהים ומובהקים ) כל מובהקויות ‪ (p<0.05‬בשלוש קבוצות קרובי המשפחה‪ :‬יחסית לבריאים‪ ,‬בקרב‬
‫קרובי משפחה של חולים משלוש הקבוצות קיימת שכיחות גבוהה של אנשים בעלי תפקוד נמוך ביכולת לשינוי‬
‫סט )‪ -WCST‬מספר הקטגוריות ומספר הטעויות הפרסברטיביות(‪ ,‬קשב פשוט )‪ (0-Back‬וזיכרון עבודה מילולי‬
‫)‪ ,(2-Back‬יכולת קבלת ההחלטות )‪ (IGT‬וזיכרון העבודה המרחבי )‪ .(CBT‬הפגיעה ביכולת הזכירה המילולית‪ ,‬על‬
‫אף שכיחותה הזהה בשלוש הקבוצות‪ ,‬הינה מובהקת בקרובי החולים בסכיזופרניה )משתי הקבוצות( ופחות ב‪-‬‬
‫‪.OCD‬‬
‫עוצמת ההבדל בכל התפקודים‪ ,‬בהשוואה לבריאים‪ ,‬בשלוש קבוצות קרובי המשפחה מצויה בטווח הנמוך‪ .‬אצל‬
‫קרובי משפחה משתי קבוצות הסכיזופרניה עוצמת הפגיעה הגבוהה ביותר הייתה במספר הטעויות‬
‫הפרסברטיביות )‪ d=-0.38 :SCH-OCD FDR‬ו‪ ,(d=-0.34 :SCH FDR-‬ואצל קרובי‪ OCD-‬בציון הכולל של מבחן‬
‫ה‪.(d=-0.46) IGT-‬‬
‫נטרול משתנים מתערבים אפשריים‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי וגיל‬
‫משתנה הגיל נמצא שונה בין הקבוצות‪ ,‬היות והוא מקיים קשר עם זיכרון העבודה המרחבי והמילולי וכן עם‬
‫מדדי מבחן ה‪) RAVLT-‬נספח ‪ .2‬טבלה ‪ ,(.29‬נערכו ניתוחי שונות תוך נטרול משתנה זה‪ .‬ההבדלים ב ‪CBT‬‬
‫)‪ (p<0.0001‬קדימה ואחורה )‪ (p<0.0001‬נותרו מובהקים‪ ,‬כך גם לגבי ה‪ ,(p<0.0001) 2-Back -‬ההיזכרות ברשימה‬
‫הראשונה מתוך ה‪ ,(p<0.05) RAVLT-‬החמישית )‪ (p<0.01‬והשמינית )‪.(p<0.01‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי ומגדר‬
‫נמצאו הבדלים בין ארבע הקבוצות בהתפלגות המגדרית‪ .‬סדרת ניתוחי השונות החד‪-‬גורמיים ‪One way-‬‬
‫‪ ANOVA‬נערכה כדי לאמוד את הבדלים בתפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של גברים )‪ (n=108‬ונשים )‪ (n=137‬בכלל‬
‫קבוצות קרובי המשפחה‪ .‬תוצאות הניתוח המוצגות בנספח ‪) .2‬טבלה ‪ ,(.30‬מראות כי נשים מבטאות יכולת עיכוב‬
‫טובה יותר )מדדי ‪ false alarm‬במבחן ה‪ CPT-‬וה‪ (Go-nogo-‬והיזכרות טובה יותר בטווח הארוך )‪RAVLT‬‬
‫רשימה ‪ ,(8‬כמו כן יכולת קבלת ההחלטות שלהן טובה יותר משל הגברים )המדד הכללי של ‪.(IGT‬‬
‫סדרת ניתוחי שונות ‪ Two-way ANOVA‬נועדה לענות על השאלה האם קיימת אינטראקציה בין מגדר ושיוך‬
‫קבוצתי‪ ,‬המשפיעה על ההבדלים בתפקודן הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ .‬תוצאותיהם של ניתוחים אלו מעידים על היעדר‬
‫אינטראקציה בכל שבעת התפקודים בהם נמצא כי גברים ונשים בעלי תפקוד שונה‪ false alarm :‬במבחן ה‪-‬‬
‫‪89‬‬
‫‪ false alarm, (F(3,237)=2.40,p=0.07) :CPT‬במבחן ה‪ ,(F(3,237)=0.50,p=0.69) Go-nogo-‬ברשימה ‪:8‬‬
‫)‪ ,(F(3,237)=1.50,p=0.21‬והציון הכללי של ‪ .(F(3,237)=0.51,p=0.67) IGT‬בנוסף‪ ,‬אינטראקציה לא מובהקת‬
‫נמצאה בשני שלבי משימת ה‪) CBT-‬שלב הצעדים קדימה‪ F(3,237)=1.92,p=0.13 :‬ושלב הצעדים אחורה‪:‬‬
‫‪.(F(3,237)=2.28,p=0.08‬‬
‫הקשר בין מספר קרובי המשפחה לתפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי‬
‫בארבע קבוצות קרובי המשפחה‪ ,‬משפחות יוצגו לעיתים ביותר מנבדק אחד‪ .‬על מנת לשלול את ההטיה העשויה‬
‫להיווצר מכך‪ ,‬נערך ניתוח אשכולות )‪ (Cluster analysis, CA‬לכלל הנבדקים מקבוצות אלה‪ .‬כל מדדי התפקוד‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיבי נבדקו במטרה לזהות פרופילים בתפקוד הנבדקים באופן אמפירי‪.‬‬
‫הניתוח הניב שני אשכולות‪ :‬הראשון‪ ,‬מתאר תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי נמוך וכולל ‪ 156‬נבדקים ואילו השני‪ ,‬מתאר‬
‫תפקוד גבוה וכולל ‪ 89‬נבדקים‪.‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬נערכו ניתוחי ‪ (Chi-square) χ2‬עבור כל אחת מקבוצות קרובי‪-‬המשפחה‪ ,‬בין שני אשכולות‬
‫הפרופילים שהתקבלו לבין מספר הנבדקים המיוצגים בכל משפחה‪.‬‬
‫בניתוחים אלו לא נמצא קשר בין פרופיל התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי לבין מספר קרובי המשפחה המייצגים‬
‫משפחה אחת‪ ,‬בכל אחת מקבוצות המחקר )‪ .(p>0.10‬מכאן‪ ,‬ניתן להניח שישנו פיזור אחיד של הפרופילים‬
‫התפקודיים בין קבוצות קרובי המשפחה‪ ,‬בתוך כל אחת מהן‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬לא נמצאו הבדלים בין קרוביהם של חולים משלוש הקבוצות הקליניות‪ .‬ביחס לבריאים‪ ,‬קרובי החולים‬
‫בסכיזופרניה וקרובי החולים ב‪ OCD-‬מגלים לקות‪ ,‬הכוללת חסכים ה"משויכים" הן לסכיזופרניה והן ל‪.OCD-‬‬
‫אולם‪ ,‬בקרובי החולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ ,OCD‬הלקות הינה נרחבת יותר‪.‬‬
‫בנטרול משתנים מתערבים אפשריים‪ ,‬גיל ומגדר‪ ,‬מובהקות ההבדלים נותרה בעינה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן להניח כי‬
‫ההבדלים שנמצאו בין הקבוצות הינם ביטוי של תפקודם השונה‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫חלק ג‪ :‬עיבודים סטטיסטיים נוספים‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי על פי קרבה משפחתית‬
‫עד כה הוצג תפקוד קרובי המשפחה‪ ,‬אחאים והורים‪ ,‬כקבוצה‪ .‬אמנם‪ ,‬בחינת תת‪-‬הקבוצות‪ ,‬הורים ואחאים ‪,‬‬
‫איננה ממטרות המחקר‪ ,‬אולם‪ ,‬במטרה לתקף את הממצאים שהתקבלו‪ ,‬ביקשנו לבחון את תפקודם הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבי‪ ,‬בכל קבוצה‪ .‬לשם כך‪ ,‬נערכו ניתוחי שונות נוספים תוך הבחנה בין הורים ואחאים‪ .‬ניתוחים אלו‬
‫מאפשרים להתגבר על ההבדלים בגילאי הנבדקים ובשנות ההשכלה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬היות ודפוס ההעברה‬
‫בסכיזופרניה אינו ברור עדיין‪ ,‬ההפרדה לשתי קבוצות מאפשרת התייחסות לשותפות הגנטית השונה של ההורים‬
‫וילדיהם‪ ,‬ובין אחאים‪ .‬שכן‪ ,‬בעוד האחאים חולקים את ההשפעות הגנטיות הדומיננטיות ואת ההתנסויות‬
‫הסביבתיות‪ ,‬ה"ייצוג" של הגנוטיפ ההורי הינו חלקי‪ ,‬בפרט אם לא נבחנים שני בני הזוג ) ‪Thompson et al.,‬‬
‫‪.(2005‬‬
‫התפקוד הנוירו ‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים של חולים סכיזו ‪-‬אובססיביים בהשוואה לנבדקי ביקורת‪.‬‬
‫טבלאות ‪ .23‬ו‪ .24-‬מתארות את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים לחולים סכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫בהשוואה לקבוצות הביקורת‪ .‬מעבר להבדל הסטטיסטי מתוארים גם עוצמת ההבדל ומדד של סיכון יחסי‬
‫)‪ ,(Relative risk‬המרחיבים את ההבנה ביחס למקור ההבדל‪.‬‬
‫בטבלה ‪ .23‬מוצגים מדדים אלה בהשוואה בין קרובי החולים )על פי סוג הקרבה( לבין בריאים במבחנים‬
‫המדווחים בספרות כפגועים ביותר בסכיזופרניה‪.‬‬
‫בקבוצות ההורים ניתוחי השונות מדגימים הבדלים ב‪ WCST :‬במספר הטעויות הפרסברטיביות )‪(p<0.05‬‬
‫ובמספר הקטגוריות )‪ ;(p<0.01‬וכן ברמת הדיוק ב ‪ (p<0.01) 0-Back‬וב ‪ .(p<0.01) 2-Back‬בכל תחומי התפקוד‬
‫נמצאה שכיחות גבוהה באופן משמעותי של הורים המבצעים פחות טוב לעומת הורי הבריאים‪ :‬שינוי סט וזיכרון‬
‫עבודה‪ ,‬ביכולת להשהות קשב וביכולת הלמידה והזיכרון השמיעתי‪ .‬גם במדדים שלא הגיעו לעוצמה סטטיסטית‬
‫ניכרת הייתה שכיחות גבוהה יותר בקרב הורי החולים‪ ,‬כפי שהשתקף בערך הגבוה מ‪ .1-‬עוצמת ההבדלים‬
‫בתחומים שנבדקו נעה בין נמוכה לבינונית )‪ ,(d=0.00-0.49‬כאשר המדד בו נמצא ההבדל הגדול ביותר הינו רמת‬
‫הדיוק ב ‪.(d=0.49) 0-Back‬‬
‫בקבוצות האחאים מצביעים ניתוחי השונות על הבדל במבחן ה ‪ WCST‬במספר הקטגוריות שהושלמו )‪.(p<0.01‬‬
‫הבדל נוסף שנמצא הוא בשלב הזיהוי ב‪ .(p<0.01) RAVLT -‬ביחס לשכיחות האחאים בעלי תפקוד נמוך לא‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות‪ ,‬על אף שבכל המדדים מדד הסיכון היחסי היה גבוה מ‪ .1-‬עוצמת‬
‫‪91‬‬
‫ההבדל בכל התחומים נמצאת בטווח הנמוך )‪ .(d=0.00-0.34‬העוצמה הגבוהה ביותר נצפתה בתחומים בהם נמצא‬
‫הבדל גם ברמת המובהקות הסטטיסטית‪ ,‬קרי ב‪ (d=0.30) WCST -‬ובשלב הזיהוי )‪.(d=0.34‬‬
‫תוצאות המבחנים שבדקו את התפקודים הנחשבים לקויים ב‪ OCD-‬מובאים בטבלה ‪.24‬‬
‫בקבוצות ההורים כל ניתוחי השונות מצביעים על הבדלים ב‪ IGT-‬בלבד‪ :‬הורי החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫לעומת ההורים בקבוצת הביקורת מעדיפים באופן כללי יותר את החפיסות הלא רווחיות מאשר את הרווחיות‬
‫)‪ .(p<0.01‬זהו המדד היחיד בו נמצאה שכיחות גבוהה מובהקת של הורי חולים המתפקדים גרוע יותר לעומת‬
‫בריאים )‪ .(λ=2.55‬הבדל משמעותי נוסף הינו בהעדפת יותר קלפים מחפיסה ‪ (p<0.01) B‬ופחות מחפיסה ‪D‬‬
‫)‪.(p<0.05‬‬
‫בקבוצות האחאים ניתוחי השונות מדגימים הבדלים ב‪ :‬יכולת הלמידה ב ‪ (p≤0.05 ) OAT‬וזכירת הצעדים קדימה‬
‫ב‪ .(p<0.01) CBT-‬בכל המדדים‪ ,‬הסיכון היחסי לא נמצא מובהק ועוצמת ההבדל מוערכת כנמוכה )‪.(d=0.01-0.33‬‬
‫מתוך ממצאי המחקר מתכנסים מספר מדדים אשר עשויים להוות אנדופנוטיפים נוירו‪-‬קוגניטיבים‪ ,‬עם‬
‫דיפרנציאציה מסוימת התלויה בסוג הקרבה המשפחתית‪ .‬כאשר מתייחסים לדפוס העברה הורה‪-‬ילד התפקודים‬
‫הרלוונטים הינם‪ :‬שינוי סט )מספר הטעויות הפרסברטיביות ומספר הקטגוריות שהושלמו ב ‪ ,(WCST‬קשב‬
‫פשוט )‪ ,(0-Back‬זיכרון עבודה מילולי )‪ ,(2-Back‬וקבלת החלטות )הציון הכללי ב‪ ,IGT-‬ובחירה בחפיסות ‪ B‬ו‪.(D-‬‬
‫בהשוואה בין אחאים הרלוונטיות הינה לתפקודים‪ :‬שינוי סט )מספר הקטגוריות שהושלמו ב ‪ ,(WCST‬זיהוי‬
‫שמיעתי )‪ ,(RAVLT‬זיכרון העבודה המרחבי )‪ (CBT‬ויכולת למידה רברסיבית )‪.(OAT‬‬
‫‪92‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של קרובי המשפחה של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים על פי קרבה משפחתית‪ :‬אחאים והורים‬
‫טבלה ‪ .23‬תפקוד נוירו ‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים בתפקודים לקויים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪SIBLINGS‬‬
‫‪HC‬‬
‫)‪(n=52‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪SIB (n=24‬‬
‫‪PARENTS‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫)‪(n=33‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪PAR (n=55‬‬
‫‪SCH-OCD SIB Vs.‬‬
‫‪HC‬‬
‫)‪F(1,74‬‬
‫‪λ‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪SCH-OCD PAR Vs.‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫)‪F(1,86‬‬
‫‪Λ‬‬
‫שינוי סט‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיביות‬
‫)‪7.6 (±3.4‬‬
‫) ‪9.7 (±6.8‬‬
‫) ‪10.2 (±5.5‬‬
‫)‪15.1 (±10.7‬‬
‫‪- 0.21‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪3.11‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪1.00‬‬
‫* ‪5.6‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫)‪6.0 (±0.0‬‬
‫) ‪5.9 (±0.3‬‬
‫)‪5.9 (±0.4‬‬
‫) ‪5.2 (±1.4‬‬
‫‪0.30‬‬
‫* ‪4.00‬‬
‫*‪4.53‬‬
‫‪0.40‬‬
‫*‪3.30‬‬
‫**‪7.8‬‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫) ‪99.8 (±0.8‬‬
‫)‪99.7 (±0.9‬‬
‫) ‪100.0 (±0.0‬‬
‫)‪99.0 (±2.0‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪1.00‬‬
‫**‪7.8‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫) ‪99.4 (±1.5‬‬
‫)‪98.6 (±2.5‬‬
‫) ‪99.3 (±2.1‬‬
‫)‪98.6 (±2.7‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪2.61‬‬
‫‪0.15‬‬
‫**‪2.55‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫) ‪94.6 (±6.5‬‬
‫)‪92.4 (±5.6‬‬
‫) ‪90.2 (±5.1‬‬
‫)‪85.4 (±8.3‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪1.80‬‬
‫‪2.23‬‬
‫‪0.36‬‬
‫**‪4.23‬‬
‫**‪9.0‬‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫‪CPT hits‬‬
‫) ‪99.7 (±1.0‬‬
‫)‪99.1 (±2.3‬‬
‫) ‪99.4 (±1.8‬‬
‫)‪96.4 (±15.5‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪1.78‬‬
‫‪2.01‬‬
‫‪0.17‬‬
‫**‪2.26‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪GO/NO GO hits‬‬
‫) ‪98.0 (±6.8‬‬
‫)‪95.8 (±17.1‬‬
‫)‪94.6 ( ±20.0‬‬
‫)‪94.6 (±19.9‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪0.63‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪0.00‬‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫)‪7.6 (±2.2‬‬
‫) ‪6.8 (±1.9‬‬
‫)‪5.8 (±1.7‬‬
‫) ‪6.0 (±2.0‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪2.27‬‬
‫‪- 0.05‬‬
‫‪1.78‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫) ‪13.3 (±1.5‬‬
‫)‪13.0 (±1.9‬‬
‫) ‪12.2 (±1.9‬‬
‫)‪11.4 (±2.2‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪1.12‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.18‬‬
‫**‪3.59‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫) ‪11.5 (±2.0‬‬
‫)‪11.0 (±2.8‬‬
‫)‪9.8 (±2.9‬‬
‫) ‪9.2 (±2.9‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪1.60‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.11‬‬
‫**‪4.08‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪RAVLT‬היזכרות‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫) ‪11.8 (±2.3‬‬
‫)‪10.9 (±2.6‬‬
‫)‪9.9 (±2.9‬‬
‫) ‪8.6 (±3.2‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪1.98‬‬
‫‪0.21‬‬
‫**‪4.20‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪RAVLT‬זיהוי – מס' מילים‬
‫)‪48.5 ( ±2.15‬‬
‫)‪46.8 (±2.2‬‬
‫) ‪47.6 (±2.3‬‬
‫)‪46.1 (±3.8‬‬
‫‪0.34‬‬
‫‪2.20‬‬
‫**‪7.17‬‬
‫‪0.25‬‬
‫**‪2.64‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal Learning Test‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪93‬‬
‫טבלה ‪ .24‬תפקוד נוירו ‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים בתפקודים לקויים ב ‪.OCD-‬‬
‫‪SIBLINGS‬‬
‫‪HC‬‬
‫)‪(n=52‬‬
‫קבלת החלטות‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪SIB (n=24‬‬
‫‪PARENTS‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫)‪(n=33‬‬
‫‪SCH-OCD SIB Vs.‬‬
‫‪HC‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪SCH-OCD‬‬
‫)‪PAR (n=55‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪SCH-OCD PAR Vs.‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫)‪F(1,74‬‬
‫'‪d‬‬
‫)‪F(1,86‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫)‪16.3 (±6.5‬‬
‫) ‪16.2 (±5.7‬‬
‫)‪18.5 (±6.6‬‬
‫) ‪20.8 (±6.2‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.72‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫)‪21.2 (±8.9‬‬
‫) ‪24.7 (±7.7‬‬
‫)‪22.2 (±8.5‬‬
‫) ‪28.0 (±7.8‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪-0.36‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪C‬‬
‫)‪22.5 (±10‬‬
‫)‪23.6 (±6.5‬‬
‫)‪28.1 (±14.7‬‬
‫)‪25.1 (±7.1‬‬
‫‪-0.07‬‬
‫*‪6.85‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.60‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫)‪39.8 (±15.5‬‬
‫)‪35.5 ( ±11.2‬‬
‫)‪31.3 (±13.7‬‬
‫)‪26.1 ( ±10.7‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪3.97‬‬
‫‪3.9‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫)‪24.9 (±22.4‬‬
‫)‪18.2 ( ±20.8‬‬
‫)‪18.8 (±26.0‬‬
‫)‪2.4 ( ±20.3‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.35‬‬
‫*‪2.55‬‬
‫**‪10.9‬‬
‫‪-0.18‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪0.00‬‬
‫**‪10.8‬‬
‫‪1.7‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫)‪21.0 (±2.8‬‬
‫) ‪19.4 (±4.3‬‬
‫)‪18.5 (±4.5‬‬
‫)‪18.9 ( ±26.0‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪0.53‬‬
‫‪0.2‬‬
‫למידה‬
‫) ‪8.7 (±5.7‬‬
‫) ‪12.3 (±8.6‬‬
‫)‪12.8 (±8.0‬‬
‫) ‪13.7 (±8.1‬‬
‫‪-0.23‬‬
‫‪1.08‬‬
‫*‪4.0‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪2.37‬‬
‫‪0.2‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫) ‪8.7 (±1.8‬‬
‫צעדים אחורה‬
‫) ‪7.4 (±1.6‬‬
‫)‪7.6 (±1.5‬‬
‫)‪6.7 (±1.8‬‬
‫) ‪7.0 (±1.6‬‬
‫) ‪5.9 (±1.6‬‬
‫) ‪6.5 (±1.7‬‬
‫‪0.33‬‬
‫) ‪5.8 (±1.7‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪2.16‬‬
‫‪1.54‬‬
‫*‪6.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪1.20‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test; RSCWIT:Reversed Stroop Color-Word Interference test.‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪94‬‬
‫הערכת התפקוד הנוירו ‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים לחולים בסכיזופרניה וב ‪ OCD-‬בהשוואה לנבדקי ביקורת‬
‫ביקשנו להעריך את התרומה התורשתית של הלקויות תוך נטרול הקרבה המשפחתית גם בקבוצות ההשוואה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬השוונו את תפקור ההורים והאחאים בקבוצות ההשוואה )סכיזופרניה ו‪ (OCD-‬לקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫טבלאות ‪ .25‬ו‪ .26-‬מתארות את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים לחולים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫בטבלה ‪ .25‬מוצגות תוצאות הנבדקים בתפקודים המעריכים חסכים בולטים בסכיזופרניה ובטבלה ‪ .26‬תפקודים‬
‫המעריכים חסכי ‪ .OCD‬תוצאות הניתוח הסטטיסטי מצביעות על תפקוד תקין יחסית של הורי החולים‬
‫בסכיזופרניה בהשוואה להורים בריאים‪ .‬הבדל יחיד נמצא בתחום הקשב )‪ .(0-Back: p<0.05‬יחד עם זאת‪ ,‬ועל‬
‫אף שלא נמצאה מובהקות סטטיסטית‪ ,‬מדד הסיכון היחסי מראה כי בקרב הורים קיימת תת‪-‬קבוצה שביצועיה‬
‫גרועים לעומת בריאים‪ ,‬במטלות של שינוי סט‪ ,‬זיכרון עבודה‪ ,‬קשב ויכולת ההיזכרות השמיעתית‪-‬מילולית‪ .‬ייתכן‬
‫כי גודל המדגם ממסך אפקט משמעות יותר של הלקות בקבוצה זו‪.‬‬
‫מבין התפקודים שהוערכו כפגועים יותר ב‪ OCD-‬נמצא כי יכולת קבלת ההחלטות היא הלקויה ביותר לעומת‬
‫בריאים‪ .‬הציון הכללי של ה‪ IGT-‬מראה כי הורי החולים מעדיפים את החפיסות הלא‪-‬רווחיות )‪ ,(p<0.001‬ומרבים‬
‫לבחור מחפיסה ‪ .(p<0.01 ) A‬עוצמת ההבדל היא על פ רב נמוכה )‪ ,(0.00-0.36‬כאשר העדפת החפיסות הלא‪-‬‬
‫רווחיות הינה מדד עם העוצמה הגבוהה יותר‪ .‬הדבר נכון גם לגבי שכיחות הגבוהה של ההורים עם הביצוע הנמוך‬
‫בהשוואה לבריאים‪ ,‬על אף היעדר המובהקות )פי ‪ 2.36‬הורים ביצעו גרוע יותר בהשוואה לבריאים(‪.‬‬
‫קבוצת האחאים מבטאת תפקוד לקוי באופן מובהק בתחומים של שינוי סט )בשני מדדי ה‪,(p<0.05 WCST-‬‬
‫קשב )‪ (0-Back: p<0.05; CPT-hits p<0.05; CPT-hits p<0.05‬וזיהוי שמיעתי )‪.(RAVLT-recognition :p<0.05‬‬
‫במרבית התחומים העוצמה היא נמוכה‪ .‬למעט ב‪ WCST-‬בעל עוצמת ההבדל בינונית )‪WCST-=0.46‬‬
‫‪ (categories: d‬וביכולת הזיהוי השמיעתי הנאמדת ב‪ (d=0.41) RAVLT-‬בעוצמה נמוכה‪-‬בינונית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אחי‪-‬החולים בסכיזופרניה הראו לקות ביכולת קבלת ההחלטות‪ ,‬שהתבטאה בבחירת רבות יותר מחפיסה‬
‫‪ ,(p<0.05) B‬ופחות מחפיסה ‪ .(p<0.01) D‬לגבי ‪ D‬נתמך הממצא גם בשכיחות הגבוהה כפי שעולה ממדד הסיכון‬
‫היחסי )‪ (λ=2.43‬ומובהקותו )‪.(p<0.05‬‬
‫תחום נוסף לקוי הינו בזיכרון עבודה המרחבי )‪ CBT: d=0.46‬צעדים קדימה(‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי שכיחות הפגיעה‬
‫בתחום זה היא גבוהה באופן מובהק‪ ,‬מזה המתקיים אצל בריאים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הורים ואחים לחולים בסכיזופרניה הראו לקות משותפת ביכולת קבלת ההחלטות ובתחום הקשבי‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אצל האחים הלקות הינה נרחבת יותר וכוללת גם את זיכרון העבודה המרחבי‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעוד לאחים קושי‬
‫בשינוי‬
‫סט‬
‫וביכולת‬
‫הזיהוי‬
‫הורים‬
‫השמיעתי‪-‬מילולי‪,‬‬
‫‪95‬‬
‫מגלים‬
‫יכולת‬
‫תקינה‬
‫בתחומים‬
‫אלו‪.‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של קרובי המשפחה של חולים בסכיזופרניה על פי קרבה משפחתית‪ :‬אחאים והורים‬
‫טבלה ‪ .25‬תפקוד נוירו ‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים של חולים בסכיזופרניה בתפקודים לקויים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫‪SIBLINGS‬‬
‫‪HC‬‬
‫)‪(n=52‬‬
‫‪SCH SIB‬‬
‫)‪(n=19‬‬
‫‪PARENTS‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫)‪(n=33‬‬
‫‪SCH SIB Vs.HC‬‬
‫‪SCH PAR‬‬
‫)‪(n=35‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪Λ‬‬
‫‪SCH PAR Vs. HC PAR‬‬
‫)‪F(1,69‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪λ‬‬
‫)‪F(1,66‬‬
‫שינוי סט‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיב‬
‫)‪7.6 (±3.4‬‬
‫)‪12.3 (±9.1‬‬
‫) ‪10.2 (±5.5‬‬
‫)‪11.8 (±9.5‬‬
‫‪-0.38‬‬
‫‪1.00‬‬
‫^^^‪9.72‬‬
‫‪-0.11‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫)‪6.0 (±0.0‬‬
‫)‪5.4 (±1.4‬‬
‫)‪5.9 (±0.4‬‬
‫)‪5.4 (±1.2‬‬
‫‪0.46‬‬
‫*‬
‫^^^‪10.47‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪2.13‬‬
‫‪3.38‬‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫) ‪99.8 (±0.8‬‬
‫)‪98.9 (±2.5‬‬
‫) ‪100.0 (±0.0‬‬
‫)‪99.3 (±1.9‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪1.33‬‬
‫*‪4.95‬‬
‫‪0.34‬‬
‫‪1.00‬‬
‫*‪3.87‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫) ‪99.4 (±1.5‬‬
‫)‪98.4 (±3.8‬‬
‫) ‪99.3 (±2.1‬‬
‫)‪98.5 (±3.9‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.43‬‬
‫‪1.87‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪1.27‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫) ‪94.6 (±6.5‬‬
‫)‪91.6 (±7.9‬‬
‫) ‪90.2 (±5.1‬‬
‫)‪88.2 (±7.3‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪2.80‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪2.36‬‬
‫‪1.70‬‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫‪hits CPT‬‬
‫) ‪99.7 (±1.0‬‬
‫)‪98.8 (±2.5‬‬
‫) ‪99.4 (±1.8‬‬
‫)‪98.7 (±2.8‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪2.57‬‬
‫*‪4.95‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.82‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪CPT false alarms‬‬
‫) ‪99.8 (±0.5‬‬
‫)‪99.4 (±0.9‬‬
‫) ‪99.6 (±0.6‬‬
‫)‪99.4 (±1‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪2.28‬‬
‫*‪1.87‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪GO/NO GO hits‬‬
‫) ‪98.0 (±6.8‬‬
‫)‪98.6 (±2.8‬‬
‫)‪94.6 ( ±20.0‬‬
‫)‪99.2 (±3.1‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪2.65‬‬
‫‪2.80‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪1.78‬‬
‫‪GO/NO GO false alarms‬‬
‫) ‪91.7 (±9.0‬‬
‫)‪92.8 (±5.7‬‬
‫) ‪93.9 (±7.2‬‬
‫)‪92.3 (±9.7‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪4.95‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.57‬‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫)‪7.6 (±2.2‬‬
‫)‪6.6 (±1.9‬‬
‫)‪5.8 (±1.7‬‬
‫)‪5.6 (±1.5‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪1.24‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.99‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫) ‪13.3 (±1.5‬‬
‫)‪12.4 (±2.4‬‬
‫) ‪12.2 (±1.9‬‬
‫)‪11.7 (±1.9‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪3.01‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪1.03‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫) ‪11.5 (±2.0‬‬
‫)‪11.3 (±3‬‬
‫)‪9.8 (±2.9‬‬
‫)‪9.0 (±2.8‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪1.42‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪1.27‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫) ‪11.8 (±2.3‬‬
‫)‪10.8 (±3‬‬
‫)‪9.9 (±2.9‬‬
‫)‪8.9 (±2.8‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.66‬‬
‫‪1.96‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.59‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪ RAVLT‬זיהוי – מס' מילים‬
‫)‪48.5 ( ±2.15‬‬
‫)‪46.4 (±2.9‬‬
‫) ‪47.6 (±2.3‬‬
‫)‪46.4 (±3.5‬‬
‫‪0.41‬‬
‫**‪3.47‬‬
‫^^^‪9.68‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪2.78‬‬
‫‪2.24‬‬
‫‪Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal Learning Test‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪96‬‬
‫טבלה ‪ .26‬תפקוד נוירו ‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים של חולים בסכיזופרניה בתפקודים לקויים ב ‪.OCD-‬‬
‫‪SIBLINGS‬‬
‫‪SCH SIB‬‬
‫‪HC‬‬
‫)‪(n=19‬‬
‫)‪(n=52‬‬
‫‪PARENTS‬‬
‫‪SCH PAR‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫)‪(n=35‬‬
‫)‪(n=33‬‬
‫'‪D‬‬
‫‪SCH SIB Vs. HC‬‬
‫‪Λ‬‬
‫)‪F(1,69‬‬
‫‪SCH PAR Vs. HC PAR‬‬
‫)‪F(1,66‬‬
‫‪λ‬‬
‫'‪d‬‬
‫קבלת החלטות ‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫)‪16.3 (±6.5‬‬
‫)‪17.1 (±6.7‬‬
‫)‪18.5 (±6.6‬‬
‫)‪22.9 (±7.3‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪0.46‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪-0.32‬‬
‫‪0.63‬‬
‫**‪6.76‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫)‪21.2 (±8.9‬‬
‫)‪26.9 (±10.3‬‬
‫)‪22.2 (±8.5‬‬
‫)‪25.6 (±6.8‬‬
‫‪-0.27‬‬
‫‪0.77‬‬
‫*‪4.30‬‬
‫‪-0.22‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪3.35‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪C‬‬
‫)‪22.7 (±10.4‬‬
‫)‪26.2 (±10.6‬‬
‫)‪28.1 (±14.7‬‬
‫)‪25.2 (±7‬‬
‫‪-0.18‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪1.87‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪1.12‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫)‪39.8 (±15.5‬‬
‫)‪29.8 (±13.1‬‬
‫)‪31.3 (±13.7‬‬
‫)‪26.4 (±9.3‬‬
‫‪0.35‬‬
‫* ‪2.43‬‬
‫**‪6.36‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪1.26‬‬
‫‪3.01‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫)‪24.9 (±22.4‬‬
‫)‪18.8 (±26.0‬‬
‫)‪3.1 (±17.8‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫)‪21.0 (±2.8‬‬
‫)‪21.1 (±3.7‬‬
‫למידה‬
‫) ‪8.7 (±5.7‬‬
‫)‪9.1 (±8‬‬
‫)‪12 (±30.6‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪1.82‬‬
‫‪3.40‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪2.36‬‬
‫^^^‪8.49‬‬
‫)‪18.5 (±4.5‬‬
‫)‪18.5 (±3.6‬‬
‫‪-0.03‬‬
‫‪1.03‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪0.00‬‬
‫)‪12.8 (±8.0‬‬
‫)‪13.7 (±7‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫* ‪2.74‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪0.20‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫) ‪8.7 (±1.8‬‬
‫)‪7.6 (±1.8‬‬
‫) ‪7.0 (±1.6‬‬
‫)‪6.2 (±2‬‬
‫צעדים אחורה‬
‫) ‪7.4 (±1.6‬‬
‫)‪6.8 (±1.9‬‬
‫) ‪5.9 (±1.6‬‬
‫)‪5.9 (±1.8‬‬
‫‪0.31‬‬
‫‪0.15‬‬
‫* ‪3.29‬‬
‫‪1.56‬‬
‫*‪5.38‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪2.12‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪3.07‬‬
‫‪0.00‬‬
‫עיכוב תגובה ‪GO-STOP‬‬
‫‪ -Stop signal 50‬טעויות‬
‫) ‪0.7 (±1.1‬‬
‫)‪0.9 (±1‬‬
‫) ‪0.4 (±0.7‬‬
‫)‪0.4 (±0.8‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪1.15‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪ -Stop signal 100‬טעויות‬
‫) ‪1.6 (±1.4‬‬
‫)‪0.9 (±1‬‬
‫) ‪0.8 (±1.1‬‬
‫)‪0.9 (±1.1‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪3.27‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪1.07‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪ -Stop signal 150‬טעויות‬
‫) ‪2.0 (±1.7‬‬
‫)‪2.2 (±1.9‬‬
‫) ‪1.4 (±1.4‬‬
‫)‪1.5 (±1.6‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪-0.03‬‬
‫‪1.06‬‬
‫‪0.04‬‬
‫עיכוב קוגניטיבי ‪RSCWIT‬‬
‫‪ - Neutral‬טעויות‬
‫) ‪0.2 (±0.5‬‬
‫)‪0.3 (±0.5‬‬
‫) ‪0.3 (±0.5‬‬
‫)‪0.3 (±0.9‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪0.84‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪1.06‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪ -Congruent‬טעויות‬
‫) ‪0.2 (±0.6‬‬
‫)‪0.4 (±0.8‬‬
‫) ‪0.2 (±0.6‬‬
‫)‪0.2 (±0.4‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪1.51‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪ -Incongruent‬טעויות‬
‫) ‪2.0 (±2.0‬‬
‫)‪1.7 (±1.6‬‬
‫) ‪2.0 (±2.1‬‬
‫)‪2.3 (±3.8‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪1.02‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test; RSCWIT: Reversed Stroop Color-Word Interference test.‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪97‬‬
‫בטבלאות ‪ .27‬ו‪ .28 -‬מוצגים תוצאות המבחנים הנוירו‪-‬קוגניטיביים של קרובי המשפחה של חולים ב‪ ,OCD-‬על‬
‫פי רמת הקרבה‪ .‬הקבוצות מושוות לקבוצות בקורת של נבדקים בריאים‪.‬‬
‫התוצאות מלמדות כי הורים לחולים ב ‪ OCD-‬מתקשים ביכולת לשינוי סט )‪ ,(p<0.05‬עוצמת הפגיעה ביכולת זו‬
‫נוטה לבינונית )‪ .(d=0.40‬יכולת הקשב נצפתה אף היא כלקויה )‪ (0-Back: p<0.0001‬ועוצמת הפגיעה מוערכת‬
‫כבינונית עד גבוהה )‪ .(d=0.58‬הבדל משמעותי נוסף הוא ביכולת הזיהוי השמיעתי )‪ ,(p<0.05‬שהתבטא בשכיחות‬
‫גבוהה )‪ (λ=3.89‬ובעוצמה בינונית בקרב קבוצה זו )‪.(d=0.38‬‬
‫שני מדדים מתוך התפקודים שנועדו לבחון לקויות ב‪ OCD-‬נמצאו מובהקים‪ :‬יכולת קבלת ההחלטות וזיכרון‬
‫העבודה המרחבי )ברמת הקושי הגבוהה(‪ .‬כאשר המדד הכללי של מבחן ה‪ IGT-‬מצביע על העדפת החפיסות הלא‪-‬‬
‫רווחיות לאורך המבחן לעומת בריאים ) ‪ .(p<0.05‬עוצמת ההבדל מול הב ריאים מוערכת כנמוכה‪-‬בינונית )‪.(d=0.37‬‬
‫הזיכרון המרחבי נמצא פגוע בקרב הורים לחולי ‪: p<0.05) OCD‬צעדים אחורה‪ .(CBT-‬שכיחות הלקות בתחום‬
‫זה הינה גבוהה בקרב ההורים )‪ (λ=2.77‬ועוצמתה נוטה להיות נמוכה‪-‬בינונית )‪.(d=0.40‬‬
‫אחי החולים ב‪ OCD-‬הראו תפקוד לקוי ביחס לזיכרון העבודה המילולי‪ ,‬בשתי רמות הקושי הגבוהות‬
‫)‪ .(0-Back: p<0.05; 1- Back: p<0.01‬שכיחות הפגיעה היא גבוהה‪ ,‬במיוחד בתנאי המורכב יותר )‪ λ=2.23‬ו‪-‬‬
‫‪ ,λ=3.94‬בהתאמה( והעוצמה בינונית עד נמוכה )‪ d=0.39‬ו‪ ,d=0.40 -‬בהתאמה(‪.‬‬
‫מתוך פרופיל הפגיעה ה‪ OCD-‬נמצא קושי משמעותי ביכולת קב לת ההחלטות‪ .‬האחים העדיפו באופן כללי את‬
‫החפיסות הלא‪-‬רווחיות )‪ ,(p<0.001‬בחירה זו אופיינה בעוצמה בנונית )‪ .(d=0.51‬דפוס הבחירה התבטא בהעדפה‬
‫של חפיסה ‪ (p<0.01) B‬לעומת בריאים‪ ,‬והימנעות מחפיסה‪.(p<0.05) D-‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הורים ואחים לחולים עם ‪ OCD‬מבטאים חסכים נויורפסיכולוגיים בתחומים שנמצאו לקויים אצל‬
‫החולים‪ ,‬הלקות ביכולת קבלת ההחלטות משותפת להורים ולאחים‪ .‬דפוס הפגיעה ביחס לתפקודים אחרים הינו‬
‫מובחן‪ ,‬כאשר אצל ההורים בולטים גם קשיים בזיכרון המרחבי‪ ,‬ביכולת שינוי הסט‪ ,‬בקשב ובזיהוי השמיעתי‪,‬‬
‫ואילו אצל האחים הקושי בזיכרון העבודה המילולי הינו משמעותי יותר‪.‬‬
‫תוצאות אלו מרחיבות את ההתייחסות לפגיעה הנוירו‪-‬קוגניטיבית המשוערת ב‪ .OCD-‬תוקף לכך עולה בביטוי‬
‫של אותם חסכים גם בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של קרובי המשפחה של חולים ב‪ OCD-‬על פי קרבה משפחתית‪ :‬אחאים והורים‬
‫טבלה ‪ .27‬תפקוד נוירו ‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים של חולים ב ‪ OCD-‬בתפקודים לקויים ב ‪-‬סכיזופרניה‪.‬‬
‫‪SIBLINGS‬‬
‫‪HC‬‬
‫)‪(n=52‬‬
‫‪OCD SIB‬‬
‫)‪(n=10‬‬
‫‪PARENTS‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫)‪(n=33‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪OCD PAR‬‬
‫)‪(n=17‬‬
‫‪OCD SIB Vs.‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪λ‬‬
‫)‪F(1,60‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪OCD PAR Vs.‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫‪λ‬‬
‫)‪F(1,48‬‬
‫שינוי סט‬
‫‪ WCST‬טעויות פרסברטיב‬
‫)‪7.6 (±3.4‬‬
‫)‪7.6 (±3.8‬‬
‫) ‪10.2 (±5.5‬‬
‫)‪13.1 (±11.6‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫*‪3.44‬‬
‫‪1.38‬‬
‫‪ WCST‬מספר קטגוריות‬
‫)‪6.0 (±0.0‬‬
‫)‪6 (±0‬‬
‫)‪5.9 (±0.4‬‬
‫)‪5 (±1.8‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪1.00‬‬
‫*‪6.82‬‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ 0-Back‬רמת דיוק‬
‫) ‪99.8 (±0.8‬‬
‫)‪100 (±0‬‬
‫) ‪100.0 (±0.0‬‬
‫)‪98.6 (±2.4‬‬
‫‪-0.25‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪1.00‬‬
‫^^^‪11.25‬‬
‫‪ 1-Back‬רמת דיוק‬
‫) ‪99.4 (±1.5‬‬
‫)‪98.1 (±1.8‬‬
‫) ‪99.3 (±2.1‬‬
‫)‪99 (±2.2‬‬
‫‪0.39‬‬
‫*‪2.23‬‬
‫*‪4.20‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪ 2-Back‬רמת דיוק‬
‫) ‪94.6 (±6.5‬‬
‫)‪88.3 (±9.5‬‬
‫) ‪90.2 (±5.1‬‬
‫)‪88.2 (±8.5‬‬
‫‪0.40‬‬
‫** ‪3.94‬‬
‫**‪6.96‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪2.43‬‬
‫‪1.04‬‬
‫קשב מתמשך ואינהיביציה‬
‫‪CPT hits‬‬
‫) ‪99.7 (±1.0‬‬
‫)‪100 (±0‬‬
‫) ‪99.4 (±1.8‬‬
‫‪-0.33‬‬
‫)‪99 (±2‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪1.82‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪CPT false alarms‬‬
‫) ‪99.8 (±0.5‬‬
‫)‪99.8 (±0.4‬‬
‫) ‪99.6 (±0.6‬‬
‫)‪99.3 (±0.7‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪2.28‬‬
‫‪2.46‬‬
‫‪GO/NO GO hits‬‬
‫) ‪98.0 (±6.8‬‬
‫)‪99.4 (±1‬‬
‫)‪94.6 ( ±20.0‬‬
‫)‪99.4 (±1.1‬‬
‫‪-0.18‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪-0.23‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪GO/NO GO false alarms‬‬
‫) ‪91.7 (±9.0‬‬
‫)‪93.3 (±7‬‬
‫) ‪93.9 (±7.2‬‬
‫)‪93.3 (±8.2‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪0.70‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.06‬‬
‫זכירה מילולית‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪1‬‬
‫)‪7.6 (±2.2‬‬
‫)‪7 (±2.2‬‬
‫)‪5.8 (±1.7‬‬
‫)‪6.4 (±1.7‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪5‬‬
‫) ‪13.3 (±1.5‬‬
‫)‪13.4 (±1.9‬‬
‫) ‪12.2 (±1.9‬‬
‫)‪11.5 (±3.1‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪0.63‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.44‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪7‬‬
‫) ‪11.5 (±2.0‬‬
‫)‪11.9 (±3.4‬‬
‫)‪9.8 (±2.9‬‬
‫)‪9.5 (±3.6‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪2.14‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪ RAVLT‬היזכרות ‪ -‬רשימה ‪8‬‬
‫) ‪11.8 (±2.3‬‬
‫)‪12.2 (±3.2‬‬
‫)‪9.9 (±2.9‬‬
‫)‪9.5 (±3.5‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪ RAVLT‬זיהוי – מס' מילים‬
‫)‪48.5 ( ±2.15‬‬
‫)‪48.8 (±2.3‬‬
‫) ‪47.6 (±2.3‬‬
‫)‪45 (±4.6‬‬
‫‪-0.07‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.38‬‬
‫**‪3.89‬‬
‫*‪5.68‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal Learning Test‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪99‬‬
‫טבלה ‪ .28‬תפקוד נוירו ‪-‬קוגניטיבי של הורים ואחאים של חולים ב ‪ OCD-‬בתפקודים לקויים ב ‪.OCD-‬‬
‫‪SIBLINGS‬‬
‫‪PARENTS‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪OCD PAR Vs.‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪HC‬‬
‫)‪(n=52‬‬
‫‪OCD SIB‬‬
‫)‪(n=10‬‬
‫‪HC PAR‬‬
‫)‪(n=33‬‬
‫‪OCD PAR‬‬
‫)‪(n=17‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪OCD SIB Vs.‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪λ‬‬
‫)‪F(1,48‬‬
‫)‪F(1,60‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪2.20‬‬
‫קבלת החלטות ‪IGT‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪A‬‬
‫)‪16.3 (±6.5‬‬
‫)‪19.7 (±6.5‬‬
‫)‪18.5 (±6.6‬‬
‫)‪21.5 (±7.6‬‬
‫‪-0.27‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪2.37‬‬
‫‪-0.22‬‬
‫‪3.40‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪B‬‬
‫)‪21.2 (±8.9‬‬
‫)‪30.6 (±13.4‬‬
‫)‪22.2 (±8.5‬‬
‫)‪26.5 (±6.6‬‬
‫‪-0.40‬‬
‫‪0.00‬‬
‫**‪6.93‬‬
‫‪-0.29‬‬
‫‪0.00‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪C‬‬
‫)‪22.7 (±10.4‬‬
‫)‪20.7 (±5.7‬‬
‫)‪28.1 (±14.7‬‬
‫)‪24.9 (±8.2‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.47‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪0.67‬‬
‫מספר הקלפים מתוך ‪D‬‬
‫)‪39.8 (±15.5‬‬
‫)‪29 (±11.2‬‬
‫)‪31.3 (±13.7‬‬
‫)‪27 (±9.1‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪1.73‬‬
‫*‪4.50‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪1.29‬‬
‫‪1.36‬‬
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
‫)‪24.9 (±22.4‬‬
‫)‪-0.6 (±26.7‬‬
‫)‪18.8 (±26.0‬‬
‫)‪3.9 (±14‬‬
‫‪0.51‬‬
‫* ‪2.89‬‬
‫^^^‪10.09‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.97‬‬
‫*‪4.83‬‬
‫למידה רברסיבית ‪OAT‬‬
‫בחירות נכונות‬
‫)‪21.0 (±2.8‬‬
‫)‪21.7 (±2‬‬
‫)‪18.5 (±4.5‬‬
‫)‪18.2 (±3.6‬‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪0.63‬‬
‫‪0.66‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪1.08‬‬
‫‪0.04‬‬
‫למידה‬
‫) ‪8.7 (±5.7‬‬
‫)‪7.5 (±4.3‬‬
‫)‪12.8 (±8.0‬‬
‫)‪15.6 (±8.3‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪1.34‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי ‪CBT‬‬
‫צעדים קדימה‬
‫) ‪8.7 (±1.8‬‬
‫)‪8.1 (±1.8‬‬
‫) ‪7.0 (±1.6‬‬
‫)‪6.1 (±2.1‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪3.12‬‬
‫‪0.97‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪1.94‬‬
‫‪2.87‬‬
‫צעדים אחורה‬
‫) ‪7.4 (±1.6‬‬
‫)‪6.3 (±1.9‬‬
‫) ‪5.9 (±1.6‬‬
‫)‪4.4 (±2.1‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪2.23‬‬
‫‪3.58‬‬
‫‪0.40‬‬
‫**‪2.77‬‬
‫**‪7.90‬‬
‫עיכוב תגובה ‪GO-STOP‬‬
‫‪ -Stop signal 50‬טעויות‬
‫) ‪0.7 (±1.1‬‬
‫)‪0.8 (±0.9‬‬
‫) ‪0.4 (±0.7‬‬
‫)‪0.2 (±0.4‬‬
‫‪-0.03‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪1.24‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪ -Stop signal 100‬טעויות‬
‫) ‪1.6 (±1.4‬‬
‫)‪2 (±1.3‬‬
‫) ‪0.8 (±1.1‬‬
‫)‪0.9 (±1.2‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪ -Stop signal 150‬טעויות‬
‫) ‪2.0 (±1.7‬‬
‫)‪2.6 (±1.8‬‬
‫) ‪1.4 (±1.4‬‬
‫)‪2.1 (±1.4‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪-0.23‬‬
‫‪1.02‬‬
‫‪2.33‬‬
‫עיכוב קוגניטיבי ‪RSCWIT‬‬
‫‪ - Neutral‬טעויות‬
‫) ‪0.2 (±0.5‬‬
‫)‪0.2 (±0.6‬‬
‫) ‪0.3 (±0.5‬‬
‫)‪0.4 (±1.1‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪ -Congruent‬טעויות‬
‫) ‪0.2 (±0.6‬‬
‫)‪0.1 (±0.3‬‬
‫) ‪0.2 (±0.6‬‬
‫)‪0.2 (±0.4‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪ -Incongruent‬טעויות‬
‫) ‪2.0 (±2.0‬‬
‫)‪3.4 (±3.3‬‬
‫) ‪2.0 (±2.1‬‬
‫)‪1.4 (±1.8‬‬
‫‪-0.27‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪3.28‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪1.07‬‬
‫‪ Λ‬מייצג את מדד הסיכון היחסי‪ ,‬רמת המובהקות מציינת את ניתוח ‪ d',(Chi-square) χ2‬את עוצמת ההבדל‬
‫‪IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test; RSCWIT: Reversed Stroop Color-Word Interference test.‬‬
‫‪*p<0.05; **p<0.01‬‬
‫‪100‬‬
‫דיון‬
‫בספרות המחקרית קיימת תמיכה לקיומו של קשר ודמיון בין אוכלוסיית ה ‪ OCD‬לאוכלוסיית‬
‫החולים בסכיזופרניה מבחינה נוירו אנטומית ונוירו‪-‬קוגניטיבית ) ‪Bottas et al., 2005; Moritz et‬‬
‫‪al., 2002; Borokowska et al., 2003; Cavallaro et al., 2003; Kim et al., 2003; Whitney‬‬
‫‪et al., 2004; Kitiz et al., 2007; Martin et al., 2008; Patel et al., 2010; Pallanti et al.,‬‬
‫‪ .(2009‬קשר זה מתחדד עם התמקדות בקבוצת חולים המבטאת מאפיינים קליניים המשותפים‬
‫לשתי ההפרעות‪ ,‬הקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית ) ;‪Berman et al., 1998; Hwang et al., 2000‬‬
‫‪Lysaker et al., 2000; 2002; Hermesh et al., 2003; Borkowska et al., 2003; Whitney et‬‬
‫‪al., 2004; Ongur et al., 2004; Kitis et al.,2007; Tumkaya et al., 2009; Patel et al.,‬‬
‫‪.(2010; Pallanti et al., 2009‬‬
‫המחקר הנוכחי מחדש ותורם לידע המחקרי הקיים לגבי קבוצת חולים ייחודית זו‪ .‬המחקר עוסק‬
‫באיתור אנדופנוטיפ נוירו‪-‬קוגניטיבי בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬לצד ייחודו בהשוואה לזה‬
‫המתקיים בסכיזופרניה וב‪.OCD-‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בכלים נוירו‪-‬קוגניטיביים נבדקים היבטים מרכזיים של האנדופנוטיפ הנוירו‪-‬קוגניטיבי‬
‫בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיבים‪ :‬היבט אחד‪ ,‬הוא הגדרת החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיבים בהפרעה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית על פי קריטריונים מקובלים להגדרת אנדופנוטיפ‪.‬‬
‫היבט שני‪ ,‬קשור בספציפיות החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים בקרב סכיזו‪-‬אובססיביים בהשוואה‬
‫לחולים עם סכיזופרניה או ‪ .OCD‬הספציפיות נבחנת בין הקבוצות הקליניות ובין קרוביהם‪ .‬בכך‪,‬‬
‫מתאפשר להרחיב את ההבנה לגבי ספציפיות בתורשתיות בהפרעה המשולבת‪.‬‬
‫פרופיל החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיבי של החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים נבחן דרך תפקודים‬
‫אקזקוטיביים ותפקודי זיכרון הנחשבים כחסכים עיקריים בשתי ההפרעות‪ ,‬במופען הנפרד‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ההשוואה לשתי קבוצות קליניות רלוונטיות‪ ,‬על מאפייניהן הקליניים והנוירו‪-‬קוגניטיביים‪,‬‬
‫מאפשרת תיקוף והבנה רחבה של הממצאים הנוגעים לקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪.‬‬
‫מרבית המחקרים הקיימים ) ‪Berman et al., 1998; Hwang et al., 2000; Lysaker et al.,‬‬
‫;‪2000; 2002; Hermesh et al., 2003; Borkowska et al., 2003; Whitney et al., 2004‬‬
‫‪(Ongur et al., 2004; Pallanti et al., 2009; Tumkaya et al., 2009; Patel et al., 2010‬‬
‫עוסקים בהשוואה לחולים סכיזופרנים ללא ‪ OCD‬ולעיתים גם לחולים עם אבחנה של ‪.OCD‬‬
‫‪101‬‬
‫במחקרנו נכללת קבוצת השוואה של נבדקים בריאים המגדירה את חסכי הקבוצה בהשוואה‬
‫לתפקוד נורמאלי‪ .‬תוך כך‪ ,‬מתאפשרת גם בחינת גודל האפקט ושכיחות הפגיעה ביחס לאוכלוסיה‬
‫בריאה‪.‬‬
‫איתור אנדופנוטיפ נוירו‪-‬קוגניטיבי בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‬
‫במטרה לאתר את האנדופנוטיפ הנוירו‪-‬קוגניטיבי נבחנו הקריטריונים המגדירים את המושג‪:‬‬
‫כקשור למחלה‪ ,‬אינו תלוי במצבם הקליני של החולים‪ ,‬מתבטא בקרב קרובי משפחה שאינם‬
‫חולים ותורשתי‪ .‬מתוך הניסיון לבחון את תרומתן של סכיזופרניה ו‪ OCD-‬למופע המשולב‪ ,‬הוצגו‬
‫ממצאי המחקר על פי פרופיל נוירו‪-‬קוגניטיבי המאפיין כל הפרעה בנפרד‪.‬‬
‫א‪ .‬התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בקבוצת הסכיזו‪-‬אבססיבית בהשוואה לקבוצת הביקורת‬
‫השערת המחקר הראשונה מתייחסת לקשר בין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי הלקוי להפרעה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית‪ .‬לפיכך‪ ,‬נבדק תפקוד הקבוצה ביחס לקבוצת נבדקים בריאים ללא אבחנה קלינית‪.‬‬
‫לפי השערת המחקר הראשונה נבדקים סכיזו‪-‬אובססיביים יבטאו לקות תפקודית בשני סוגי‬
‫הפרופילים הנוירו‪-‬קוגניטיבים שנבדקו‪.‬‬
‫בהתאם להשערתנו‪ ,‬הנבדקים הסכיזו‪-‬אובססיביים תפקדו גרוע יותר לעומת נבדקים בריאים בכל‬
‫המבחנים אשר נבחרו להערכת לקויות נוירו‪-‬קוגניטיביות בולטות בסכיזופרניה‪ :‬ביכולת שינוי סט‪,‬‬
‫בזיכרון עבודה מילולי‪ ,‬בקשב )הפשוט והמתמשך( וביכולת הזכירה השמיעתית‪ .‬עוצמת הפגיעה‬
‫ביכולת לשינוי סט‪ ,‬זיכרון העבודה ויכולת הזכירה השמיעתית הינה בינונית‪ .‬ממצאים אלו‬
‫נתמכים גם על ידי שיעורי ה‪ Relative Risk-‬המצביעים על שכיחות גבוהה של נבדקים עם תפקוד‬
‫נמוך )בסטיית תקן אחת לפחות( לעומת בריאים‪.‬‬
‫גם בפרופיל לקות המיוחס להפרעת ה‪ OCD-‬חולים סכיזו‪-‬אובססיביים תפקדו גרוע יותר ביחס‬
‫לנבדקי ביקורת‪ ,‬כאשר עוצמת הפגיעה המוערכת במדדים של‪ :‬קבלת החלטות‪ ,‬למידה רברסיבית‬
‫וזיכרון עבודה מרחבי הינה בינונית ושכיחותה בקרב החולים גבוהה ומשמעותית‪.‬‬
‫ממצאינו שוללים את האפשרות כי ההבדל ברמת ההשכלה של שתי הקבוצות מהווה הסבר חלופי‬
‫לפער בביצועיהן במבחנים הנוירו‪-‬קוגניטיביים‪ ,‬לכן את הבדלים יש לייחס לרמת תפקודן השונה‪.‬‬
‫לאור ממצאים אלו‪ ,‬עולה לכאורה‪ ,‬כי בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים דפוס הלקות הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבית משלב בין פרופיל החסכים בסכיזופרניה לבין הפרופיל המאפיין את החולים ב‪.OCD-‬‬
‫אולם‪ ,‬כפי שיתבהר בהמשך‪ ,‬ומכאן יתרונו של המחקר‪ ,‬תוצאותינו סותרות את הנחת‬
‫‪102‬‬
‫הדיסוציאציה הכפולה‪ ,‬שכן חולים עם אבחנה בלעדית של סכיזופרניה או ‪ ,OCD‬בעלי חסכים‬
‫דומים‪ .‬מכאן נובע כי דפוס הפגיעה בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית תואם את הלקות המוכללת‬
‫המדווחת לגבי סכיזופרניה ) ‪Dickinson et al., 2010; de Mello Ayers et al., 2010; Zenelli et‬‬
‫‪.(al., 2010; Hill et al., 2009‬‬
‫מדדי הסיכון היחסי מצביעים על כך שאחוז גבוה של חולים מקבוצת החולים הסכיזו‪-‬אובססיבית‬
‫בעלי תפקוד לקוי ביכולת העיכוב )‪ RSCWIT‬ותגובות ‪ False Alarm‬ב‪ CPT-‬וב‪.(Go/NoGo-‬‬
‫מדובר בתת‪-‬קבוצה משמעותית בעלת לקות בתחום האינהיביטורי‪ .‬הקושי לאתר את ההבדל בין‬
‫שתי הקבוצות )במבחנים לניתוח שונות( עשוי לנבוע מדפוס הפיזור‪ ,‬כך שעל אף שרבים מהחולים‬
‫מראים הנמכה בתפקוד יחסית לבריאים‪ ,‬קיימת תת‪-‬קבוצה נוספת עם תפקוד גבוה הממסך את‬
‫ההבדל‪ .‬אספקט זה הינו בעל חשיבות גבוהה בהתייחס לקבוצה זו‪ ,‬שכן אי‪-‬היכולת לעכב‬
‫הלוצינאציות שמיעתיות בסכיזופרניה )‪ (Waters et al., 2003‬או מחשבות טורדניות ב‪) OCD-‬וכן‬
‫גם התנהגות קומפולסיבית( )‪ (Chamberlaine et al., 2005‬מהווה מאפיין מרכזי בביטוי הקליני‬
‫של שתי ההפרעות‪.‬‬
‫היעדר ההבדלים בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים לנבדקים בריאים בתחום העיכוב ההתנהגותי )‪Go-‬‬
‫‪ ,(stop‬עשוי היה לסמן את ייחודיותה של הקבוצה‪ .‬אולם‪ ,‬היות ובקבוצות ההשוואה עולה דפוס‬
‫דומה‪ ,‬ההסבר החלופי לממצא זה הוא כי כלי המחקר אינם רגישים דיים לאיתור הלקות‬
‫האינהיביטורית המדווחת לגבי סכיזופרניהׁ) ‪Laurens et al., 2003 Thoma et al., 2007; Kiehl‬‬
‫‪ (et al 2000; Weisbrod et al 2000‬ו‪Watkins et al., 2005; Van der Linden et al., ) OCD-‬‬
‫‪.(2005; Chamberlain et al., 2006; Bannon et al., 2006; Penades et al., 2007‬‬
‫נכון להיום קיימים שני מחקרים בלבד שכללו במערכם קבוצת ביקורת של נבדקים בריאים‪:‬‬
‫בהתאם לממצאינו‪ ,‬מצאו החוקרים ‪ (2003) Borkowska et al.‬כי לחולים סכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בתחום שינוי הסט‪ ,‬העיכוב הקוגניטיבי וביכולת לשלוף מילים על פי‬
‫קטגוריה‪ (2009) Pallanti et al. .‬מצאו כי חולים סכיזו‪-‬אובססיביים איטיים יותר בעיכוב תגובה‬
‫לעומת בריאים בביצוע משימת ‪.Go/NoGo‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מתוך ממציאנו עולה פגיעות נוירו‪-‬קוגניטיבית נרחבת בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪,‬‬
‫הכוללת את היכולת לשינוי סט‪ ,‬קשב פשוט ומתמשך‪ ,‬זיכרון עבודה מילולי ויכולת זכירה מילולית‪.‬‬
‫נוסף לאלה‪ ,‬קיימים חסכים בתחום קבלת ההחלטות‪ ,‬למידה רברסיבית וזיכרון עבודה מרחבי‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫היות והמבחנים במחקר זה נבחרו על פי חסכים עיקריים של שתי ההפרעות המתוארים בספרות‪,‬‬
‫בחינתן של קבוצות השוואה רלוונטיות אפשרה לבחון האם דפוס הלקות אכן מייצג דפוס המשלב‬
‫בין שתי ההפרעות‪ ,‬או דפוס ייחודי אחר‪ .‬בהמשך הדיון נבחן את הדומה והשונה בין הקבוצות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקשר בין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי למאפייני הקבוצה הסכיזו‪-‬אבססיבית‬
‫השערת המחקר השנייה הניחה היעדר תלות בין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי לבין סימני ההפרעה‬
‫הסכיזופרנית‪ ,‬סימני ההפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית‪ ,‬משתני רקע של ההפרעות והטיפול התרופתי‪.‬‬
‫השערה זו אוששה במלואה‪ ,‬היעדר הזיקה בין משתנים אלו לבין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של‬
‫חולים בקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית עשוי להעיד על התקיימותם של החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫כמאפיין תכונתי שאינו תלוי מצב‪.‬‬
‫היעדר הקשר בין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי לבין סימנים חיוביים‪ ,‬שליליים ולא‪-‬מאורגנים של‬
‫סכיזופרניה עולה בקנה אחד עם נתוני מחקרים קודמים שבחנו את הקשר בחולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים )‪ ,(Lysaker et al., 2000 ;Patel et al., 2010‬וכן עם הנמצא בקרב חולים‬
‫בסכיזופרניה )‪ .(Nieuwenstein et al., 2001; Green & Nuechterlein, 1999‬יש לציין‪ ,‬כי‬
‫ממצאים דומים עולים גם במחקרים המתייחסים לקבוצת חולים עם ‪ ,OCD‬אשר בוחנים את‬
‫הזיקה בין עוצמת הסימפטומים הכפייתיים‪-‬טורדניים לבין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי ) ‪Stein et‬‬
‫;‪al., 1997; Cavedini et al., 1998; Schmidtke et al., 1998; Zielinski et al., 1991‬‬
‫‪.(Deckersbach et al., 2000; Cavedini et al., 2001; Jurado et al., 2002‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ממצאינו נוגדים את ההנחה כי נוכחות הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית בהפרעה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית הינה תולדה של טיפול תרופתי‪ ,‬משך המחלה או חומרתה‪ .‬ממצאים אלה‪ ,‬כאמור‬
‫הינם עקביים עם המדווח בספרות לגבי התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי בסקירות שנעשו בסכיזופרניה‬
‫)‪ (Reichenberg & Harvey, 2007‬וב‪.(Kuelz et al., 2004) OCD-‬‬
‫ג‪ .‬התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של חולים סכיזו‪-‬אבססיביים וקרוביהם‬
‫למיטב ידיעתנו‪ ,‬לא קיים מחקר הבודק את סוגיית התורשתיות הנוירו‪-‬קוגניטיבית בקבוצה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬לפיכך‪ ,‬מחקרנו הינו הראשון להתייחס לתחום זה‪ .‬בהשערת המחקר‬
‫השלישית הנחנו כי קרובי החולים סכיזו‪-‬אובססיביים יבטאו חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים דומים לשל‬
‫קרוביהם החולים‪ ,‬בהשוואה לבריאים‪ .‬השערה זו אוששה ונמצא כי מתוך פרופיל החסכים הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבי ה"סכיזופרני" יכולת שינוי הסט‪ ,‬זיכרון העבודה המילולי ויכולת הזכירה המילולית‬
‫‪104‬‬
‫)ברמותיה השונות‪ :‬היזכרות לאחר למידה‪ ,‬בטווח הקצר‪ ,‬בטווח הארוך ויכולת הזיהוי( נמצאו‬
‫לקויות יותר בקרב קרובי המשפחה בהשוואה לנבדקים בריאים‪ .‬בהתאם להשערתנו ולמתואר‬
‫בספרות )לדוגמא‪ (Snitz et al., 2006 ,‬עוצמתה של הלקות בתפקודים אלו הינה נמוכה יותר‬
‫בהשוואה לחולים‪ ,‬אך גבוהה משל הבריאים‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי ההתייחסות למדד הסיכון היחסי‬
‫מלמדת כי ההבדל בהשוואה לבריאים נתרם הן מעוצמת הלקות והן משכיחותה בקרב קרובי‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬לא נמצאו הבדלים בין קרובי החולים לנבדקים בריאים בתפקודי הקשב )קשב פשוט‪,‬‬
‫קשב מתמשך‪ ,‬היזכרות לאחר הקראה ראשונה של מילים(‪ .‬כלומר‪ ,‬בעוד חולים מראים לקות בכל‬
‫רמות העיבוד הנדרשות במטלות‪ ,‬קרוביהם מבטאים לקות בחלקן‪ ,‬קרי במטלות שהינן גבוהות‬
‫בדרישותיהן האקזקוטיביות‪ .‬פרופיל זה תואם את ההבחנה שעושה ‪ (1998) D’Esposito et al.‬בין‬
‫משימות "שימור אינפורמציה" לבין משימות דורשניות יותר מבחינה אקזקוטיבית‪ .‬לפיכך‪ ,‬נראה כי‬
‫קרובי‪-‬החולים מבטאים לקות מסדר גבוה יותר לעומת החולים‪ .‬פגיעותם של החולים כאמור‪,‬‬
‫מתבטאת גם בתפקודים מסדר נמוך‪ ,‬והיא מצביעה על לקות חמורה יותר בהשוואה לקרוביהם‪.‬‬
‫בפרופיל הנוירו‪-‬קוגניטיבי המייצג חסכים עיקריים של ‪ OCD‬נמצאו תפקודים לקויים בקרב קרובי‬
‫המשפחה ביכולת קבלת ההחלטות ובזיכרון העבודה המרחבי‪ ,‬בהשוואה לבריאים ובדומה לקבוצת‬
‫החולים‪ .‬שכיחותה ועוצמתה של הלקות בקרב קרובי‪-‬החולים הינה גבוהה ביחס לנבדקים בריאים‬
‫אך נמוכה משל החולים‪.‬‬
‫מכאן‪,‬‬
‫חמישה‬
‫תפקודים‬
‫נוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫מוצעים‬
‫כאנדופנוטיפ‬
‫אפשרי‬
‫בהפרעה‬
‫הסכיזואובססיבית‪ :‬יכולת שינוי סט )‪ ,(WCST‬זיכרון עבודה מילולי )‪ ,(2-Back‬זכירה מילולית‬
‫)‪ ,(RAVLT‬קבלת החלטות )‪ (IGT‬וזיכרון עבודה מרחבי )‪.(CBT‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מסקנות המחקר‪ ,‬עד כה‪ ,‬מצביעות על כך שהלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית של חולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים מתקיימת גם בקרב קרוביהם‪ .‬קרובי משפחה מדרגה ראשונה מבטאים חסכים‬
‫בתחומים של שינוי סט‪ ,‬זיכרון עבודה מילולי‪ ,‬זכירה מילולית‪ ,‬קבלת החלטות וזיכרון עבודה‬
‫מרחבי‪ .‬היעדר התלות במאפייני המחלה וייצוגם של חסכים אלו בשכיחות גבוהה מעלים את‬
‫האפשרות להגדירם כאנדופנוטיפים נוירו‪-‬קוגניטיבים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪.‬‬
‫ספציפיות הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית נבחנת במחקר הנוכחי בשני היבטים‪ :‬הראשון‪ ,‬בהשוואה‬
‫לחולים משתי קבוצות רלוונטיות‪ ,‬סכיזופרניה ו‪ .OCD-‬השני‪ ,‬נדבך משמעותי שטרם נבחן קודם‪,‬‬
‫הוא ביטוי ההעברה התורשתית של לקויות ספציפיות נפרדות ומשותפות לשלוש ההפרעות‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫ד‪ .‬תפקוד נוירו‪-‬קוגניטיבי של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים בהשוואה לחולים בסכיזופרניה וב ‪OCD-‬‬
‫הרציונל לבחינת תפקודן של שתי קבוצות קליניות עם אבחנות רלוונטיות להשוואה מחזק את‬
‫ממצאי המחקר ביחס לקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬הממצאים לגבי שתי קבוצות אלו‪ ,‬מצביעים על‬
‫המשותף והנפרד ביניהן ולבין הקבוצה המשולבת‪.‬‬
‫מסקנת המחקר העקבית ביותר היא כי חולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ ,OCD‬אינם שונים‬
‫בתפקודם הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ .‬חידושו של המחקר הוא בממצא המעיד על לקות בתחומים שנחשבים‬
‫על פי הספרות ללקויים ב‪ .OCD-‬ממצאים אלו מבססים את ההנחה הרווחת כי הלקות הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבית בסכיזופרניה הינה מוכללת‪.‬‬
‫חידוש נוסף של המחקר‪ ,‬הוא לגבי תפקוד חולים עם ‪ ,OCD‬כאשר לצד שיחזור הלקויות‬
‫בתפקודים המדווחים בספרות‪ ,‬קיימים חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים הקשורים בדרך כלל‬
‫לסכיזופרניה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬שלוש הקבוצות הקליניות‪ ,‬בהשוואה לבריאים‪ ,‬חולקות חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים משותפים‪:‬‬
‫זיכרון עבודה מילולי וזיהוי שמיעתי‪ ,‬המאפיינים על פי הספרות לקות בסכיזופרניה‪ ,‬ויכולת קבלת‬
‫החלטות וזיכרון עבודה מרחבי‪ ,‬אשר נחשבים ללקויים עיקריים ב‪ .OCD-‬אלה שוללים את‬
‫השערת הדיסוציאציה הכפולה המשוערת לגבי שתי ההפרעות‪ ,‬כאשר הן מופיעות בנפרד‬
‫)‪ .(Abbruzzese et al., 1997‬יתרה מכך‪ ,‬ממצאים אלו מחדדים את המשותף בין שתי ההפרעות‬
‫סכיזופרניה ו‪ OCD-‬ומציעות בסיס נוירו אנטומי משותף ורחב יותר מזה המתואר בספרות‪ ,‬אשר‬
‫עשוי להסביר את מופען המשולב‪ ,‬בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬כך למעשה‪ ,‬ממציאנו הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיביים תומכים בכך שחולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬כמו חולים בסכיזופרניה וחולים עם ‪OCD‬‬
‫מבטאים לקויות דומות‪ ,‬שככל הנראה מתווכות על ידי מערכות מוחיות משותפות ) & ‪Rauch‬‬
‫‪ .(Savage, 1997‬עדות נוספת לכך עולה בביטוי דומה של סימנים נוירולוגיים רכים בקבוצות‬
‫אלה )‪.(Poyurovsky et al., 2007‬‬
‫נדון בממצאי המחקר ביחס לתפקודים שנבדקו‪ ,‬תוך השוואת התפקוד של חולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים‪ ,‬לחולים בסכיזופרניה ולחולים ב‪ .OCD-‬תחילה‪ ,‬נתייחס לתפקוד בתחומים ששוערו‬
‫לקויים בסכיזופרניה‪ ,‬קרי‪ :‬שינוי סט‪ ,‬קשב פשוט‪ ,‬זיכרון עבודה מילולי וזכירה מילולית‪.‬‬
‫בדומה לנמצא אצל חולים סכיזו‪-‬אובססיביים ובהתאם להשערת המחקר הרביעית‪ ,‬אכן נמצא כי‬
‫חולים בסכיזופרניה מבטאים קשיים תפקודיים ביכולת שינוי הסט‪ ,‬בקשב הפשוט‪ ,‬בזיכרון‬
‫העבודה ובזכירה מילולית‪ .‬כך‪ ,‬שתי קבוצות הסכיזופרניה הינן בעלות פגיעה דומה בתפקודים‬
‫‪106‬‬
‫הנחשבים בין הלקויים ביותר בסכיזופרניה )‪ .(Kern et al., 2004‬חסכים אלו בעלי שכיחות גבוהה‬
‫ועוצמתם בטווח הבינוני‪-‬גבוה בשתי הקבוצות‪ ,‬בהשוואה לבריאים‪ .‬שניים מתוך תחומים אלו‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬זיכרון העבודה המילולי ויכולת הזיהוי השמיעתי‪ ,‬נמצאו פגועים גם בקרב חולים עם‪-‬‬
‫‪ ,OCD‬בהשוואה לבריאים‪ .‬שכיחות הפגיעה בתחומים אלו הינה גבוהה ועוצמתה בינונית‪.‬‬
‫יכולת שינוי הסט חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬כמו חולים בסכיזופרניה ובשונה מחולים ב‪OCD-‬‬
‫בעלי לקות ביכולת שינוי הסט‪ .‬בהשוואה לבריאים‪ ,‬שתי קבוצות הסכיזופרניה אופיינו בעוצמת‬
‫הבדל בינונית במדדי ה ‪ ,WCST‬שבחן את היכולת לשינוי סט ובשכיחות גבוהה של הלקות‪ .‬ממצא‬
‫זה תואם את שנמצא במחקרי מטא‪-‬אנליזה ביחס לפרמטרים אלו‪ ,‬שבהם עוצמת ההבדל מוגדרת‬
‫כבינונית עד גבוהה )‪ .(Skoze et al., 2005; Snitz et al., 2006; Dickinson et al., 2007‬חיזוק‬
‫לממצא זה עולה מתוך מטא‪-‬אנליזה מצומצמת )לחמישה מחקרים( שהשוותה את ביצועיהם של‬
‫חולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ OCD‬ב‪ (Patel et al., 2010) WCST-‬והצביעה על היעדר הבדל‬
‫בין הקבוצות‪ .‬נציין כי יכולת שינוי הסט נבחנה בפרדיגמה מחקרית אחרת )‪ (ED/ID‬אצל ‪Patel et‬‬
‫‪ ,(2010) al.‬והניבה תוצאות דומות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אצל חולים ב‪ OCD-‬יכולת זו נמצאה תקינה גם ביחס לבריאים‪ ,‬בשני המדדים שנבחנו‪.‬‬
‫ממצא זה תואם את הדיווחים בספרות לגבי יכולתם השמורה של חולים עם ‪ OCD‬להשלים את‬
‫המשימה‪ ,‬כפי שעולה גם ממטא‪-‬אנליזה שבוצעה לגבי חולים עם ‪.(Henry et al., 2006) OCD‬‬
‫זיכרון עבודה מילולי כאמור‪ ,‬שלוש הקבוצות הקליניות מבטאות לקות בתחום זיכרון העבודה‬
‫המילולי‪ ,‬בהשוואה לבריאים‪ .‬שכיחותה של הלקות בשלוש ההפרעות‪ ,‬בהשוואה לבריאים‪ ,‬היא‬
‫גבוהה‪ .‬עוצמתה בהפרעה הסכיזואובססיבית )‪ (d=0.55‬נמוכה מעט מזו שבסכיזופרניה )‪(d=0.86‬‬
‫וגבוהה מזו שב‪ .(d=0.40) OCD-‬כפי שתואר קודם‪ ,‬הפגיעה ביכולת זו בקרב חולים בסכיזופרניה‬
‫משוחזרת היטב בספרות ומחקרי מטא‪-‬אנליזה מצביעים על עוצמת פגיעה בינונית‪-‬גבוהה ) ‪Forbes‬‬
‫‪.(et al., 2008‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הלקות בזיכרון העבודה המילולי אצל אנשים עם ‪ OCD‬אינה עולה בקנה אחד עם‬
‫המדווח בספרות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מיעוט המחקרים שבחנו תפקוד זה ) ;‪Bannon et al., 2006‬‬
‫‪ (Henseler et al., 2008 ;Rao et al., 2008‬והשונות בין הפרדיגמות המחקריות בשלושתם‬
‫מקשה על הערכה של יכולת זו בקרב אנשים עם ‪ .OCD‬היות והנבדקים במחקרנו ביצעו באופן‬
‫‪107‬‬
‫תקין את שני שלביה הראשונים של המשימה‪ ,‬שכללו דרישות נמוכות יותר של זיכרון עבודה‪,‬‬
‫עולה האפשרות כי הפער בין הממצאים השונים טמון ברמת הקושי של המטלה‪ .‬כך‪ ,‬ברמות‬
‫נמוכות הביצוע תקין וברמות גבוהות‪ -‬לקוי‪ .‬ההצעה היא שאכן קיימת לקות בזיכרון העבודה‬
‫המילולי ב‪ OCD-‬ובצידה‪ ,‬יכולת פיצוי במצבים בהם נדרש זיכרון עבודה ברמות נמוכות‪ .‬תמיכה‬
‫לכך‪ ,‬עולה מתוך מחקרם של ‪ (2008) Henseler et al.‬המצביע על כך שהלקות ב ‪ OCD‬אמנם‬
‫אינה מאותרת ברמה ההתנהגותית‪ ,‬אך מזוהה ברמת התפקוד המוחי‪ .‬במחקרם בחנו את התפקוד‬
‫המוחי במשימת זיכרון עבודה מילולי ומצאו כי קבוצת החולים עם ‪ OCD‬נדרשה ליותר פעילות‬
‫מוחית באותם אזורים שהופעלו אצל הנבדקים הבריאים‪ ,‬על מנת להגיע לאותה רמת תפקוד‬
‫התנהגותית‪.‬‬
‫הלקות בזיכרון העבודה‪ ,‬המזוהה עם המסלול ה‪ (Goldman-Rakic, 1987) DLPFC-‬מערערת את‬
‫הנחת הדיסוציאציה הטוענת לדיספונקציה מוחית הספציפית למסלול האורביטופרונטלי ב‪.OCD-‬‬
‫הממצא לגבי זיכרון העבודה עולה בקנה אחד עם פעילות היתר שנמצאה ב‪ DLPFC-‬אצל אנשים‬
‫עם ‪ (Nakao et al., 2009) OCD‬בביצוע מטלה של זיכרון עבודה‪ .‬עדות למעורבותם של אתרי‬
‫מח נוספים ב‪ OCD-‬שוחזרה היטב בספרות והיא מתוארת במאמרם של ‪(2008) Menzies et al.‬‬
‫המציעים להרחיב את המודל הנוירואנטומי של ‪ OCD‬ולכלול בו את המסלול ה‪.DLPFC-‬‬
‫קשב תחום הקשב הפשוט נמצא כמבחין בין חולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ OCD‬לבין חולים ב‪-‬‬
‫‪ .OCD‬כלומר‪ ,‬בעוד תפקודם של שתי קבוצות הסכיזופרניה היה דומה ונמוך לעומת בריאים‪,‬‬
‫חולים ב‪ OCD-‬תפקדו באופן דומה לבריאים‪ .‬הלקות בתחום הקשב הפשוט מאפיינת את החולים‬
‫בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ .OCD‬היא שכיחה בשתי הקבוצות‪ ,‬אך עוצמתה הינה נמוכה יחסית‪.‬‬
‫ממצאים אלו עולים בפער מול מחקרי מטא‪-‬אנליזה המדווחים על עוצמה בינונית עד גבוהה‬
‫)‪ .(Reichenberg & Harvey, 2007‬בתחום הקשב המתמשך‪ ,‬לא נמצא הבדל בהשוואת ארבע‬
‫קבוצות המחקר‪ .‬אולם בשתי קבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬מדד הסיכון היחסי מצביע על שכיחות גבוהה‬
‫ומובהקת של חולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם תפקוד נמוך בהשוואה לבריאים‪ (2007) Gur et al. .‬מעלים‬
‫את האפשרות כי טיפול אנטי פסיכוטי בסכיזופרניה עשוי למתן את הלקות המיוחסת לביצוע ב‪-‬‬
‫‪ ,CPT‬כפי שנמדד בגרסאות מסוימות של המשימה‪ .‬תמיכה לכך‪ ,‬עולה מן הדפוס הדומה שמציגים‬
‫חולים משתי קבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬שכן בין שתי הקבוצות לא נמצא הבדל ברמת הטיפול האנטי‪-‬‬
‫‪108‬‬
‫פסיכוטי‪ .‬הסבר אפשרי נוסף‪ ,‬הוא כי גרסת ה‪ CPT-‬במחקרנו מאופיינת ברמת קושי נמוכה יחסית‬
‫המקשה על איתור עוצמת ההבדלים התואמים את הספרות‪.‬‬
‫זכירה מילולית תוצאות המחקר מצביעות על פגיעה דומה בקרב חולים בסכיזופרניה משתי‬
‫הקבוצות ביחס ליכולת ההיזכרות והזיהוי השמיעתי‪ .‬דפוס הפגיעה ב‪ OCD-‬הינו שונה‪ ,‬כשהלקות‬
‫מתבטאת ביכולת הזיהוי בלבד‪.‬‬
‫בשתי קבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬הלקות בתחום הזכירה המילולית מאפיינת את כל הטווחים שנבדקו‬
‫ושכיחותה בהם היא גבוהה‪ :‬קליטה )רשימה ‪ ,(1‬היזכרות לאחר למידה )רשימה ‪ ,(5‬היזכרות בטווח‬
‫הקצר )רשימה ‪ (7‬ובטווח הארוך )רשימה ‪ .(8‬עוצמת ההבדל בחסכים ביכולת הזכירה המילולית‪,‬‬
‫תלויה בטווח הזיכרון ובסוגו‪ .‬כך‪ ,‬אצל חולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ ,OCD‬בהשוואה לבריאים‪,‬‬
‫קיימת עוצמת הבדל קטנה בהיזכרות לאחר הקראה ראשונה של הרשימה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עוצמת‬
‫ההבדל בהיזכרות לאחר למידת שינון‪ ,‬בטווח הקצר והארוך נאמד בעוצמה בינונית‪ .‬בהתאם‬
‫להשערת המחקר נמצא כי יכולת הלמידה וההיזכרות המילולית‪-‬שמיעתית תקינות בקרב חולים ב‪-‬‬
‫‪ .OCD‬ממצא המשוחזר רבות בספרות )‪.(Olley et al., 2007; Moritz et al., 2009‬‬
‫מתוך מימדי יכולת הזכירה המילולית‪ ,‬החסך בזיהוי השמיעתי נמצא כמאפיין את שלוש‬
‫הקבוצות הקליניות ושכיחותה בהן היא גבוהה‪ .‬לפיכך היא עשויה לייצג מאפיין משותף לשתי‬
‫ההפרעות המתבטא בהפרעה המשולבת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיימת מובחנות בעוצמת הפגיעה ביחס‬
‫לבריאים‪ ,‬כך שאצל חולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ OCD‬עוצמתה גבוהה )‪ d=0.98‬ו‪,d=0.68-‬‬
‫בהתאמה(‪ ,‬כפי שמדווח בספרות )‪ (Aleman et al.,1999‬וב‪ OCD-‬בינונית )‪.(d=0.55‬‬
‫הפגיעה ביכולת הזיהוי השמיעתי ב‪ OCD-‬הינה מנוגדת להשערת המחקר ולמחקרים אחרים‬
‫)‪ ,Moritz et al., 2009‬לדוגמא(‪ .‬אמנם‪ ,‬הלקות ביכולת הזיהוי השמיעתי נמצאה גם במחקר אחר‬
‫)‪ Sawamura et al., 2005‬אצל ‪ (Olley et al., 2007‬כך שהעדויות לגביו הן סותרות‪ .‬החוקרים‬
‫ייחסו את הלקות לאיטיות בקידוד אצל חולים עם ‪ ,OCD‬אולם אין זה הסבר המתאים לעולה‬
‫במחקרנו‪ ,‬בשל ההיזכרות התקינה‪ .‬הסבר אחר‪ ,‬עשוי להיות קשור לקשיים שמגלים חולים עם‬
‫‪ OCD‬באשר למקור הזיכרון )‪ .(Kim et al., 2009‬כלומר‪ ,‬ייתכן כי קבוצת ה‪ OCD-‬התקשתה‬
‫להבחין בין מילים מהרשימה הרלוונטית ב‪ ,RAVLT-‬לבין המילים הלא‪-‬רלוונטיות שהופיעו‬
‫ברשימת ההסחה‪ .‬באופן זה‪ ,‬בהנחה שקיבולת הזיכרון הינה מוגבלת‪ ,‬הענקת משמעות למילים לא‪-‬‬
‫‪109‬‬
‫רלוונטיות )מרשימת ההסחה( וזכירתן עשויה להתבטא על חשבון מילים רלוונטיות )מהרשימה‬
‫ששוננה(‪.‬‬
‫הסבר חלופי נוסף קשור בהפרעה רטרואקטיבית‪ ,‬המשפיעה על היכולת לזכור כראוי מילים‬
‫שנלמדו‪ .‬משמעה של פגיעה זו‪ ,‬היא הנמכה בהיזכרות במילים מרשימה ששוננה היטב‪ ,‬לאחר‬
‫למידת רשימת מילים חדשה שהוקראה פעם אחת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הלמידה החדשה פוגעת‬
‫בלמידה הקודמת‪ .‬בקבוצת ה‪ OCD-‬ההבדל בהיזכרות במילים מאותה רשימה‪ ,‬לפני ההסחה‬
‫)רשימה ‪-5‬לאחר ‪ 5‬חזרות( ולאחריה )רשימה ‪ (7‬נמצא מובהק ]‪ .[t(27)=3.68, p<0.001‬ממצא זה‬
‫מעיד כי פחות מילים נזכרו לאחר ההפרעה‪ .‬ב‪ OCD-‬השלכתה של ההפרעה היא ביכולת הזיהוי‪,‬‬
‫היות ובמטלת הזיהוי נבחרות בשיעור גבוה מילים מרשימת ההסחה‪.‬‬
‫יש לציין כי‪ ,‬גם בקבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ ,OCD‬קיים ביטוי להפרעה רטרואקטיבית‬
‫המשפיעה על היכולת לשמר למידה קודמת ]אצל ‪ t(43)=8.74, p<0.001:SCH-OCD‬ואצל ‪:SCH‬‬
‫‪ .[t(43)=6.93, p<0.001‬תוצאות אלה לגבי סכיזופרניה משחזרות את שנמצא במחקרים קודמים‬
‫)‪.(Torres et al., 2001; Kareken et al., 1996; Paulsen et al., 1995; Sengel et al.,1985‬‬
‫הפרעה רטרואקטיבית אמנם משותפת לסכיזופרניה ול‪ ,OCD-‬אולם ביטוייה בסכיזופרניה נוספים‬
‫ללקות בהיזכרות‪ ,‬כך שיכולת הזיהוי הנבחנת בשלב המאוחר של המשימה עשויה לייצג פגיעה‬
‫משני הסוגים‪.‬‬
‫הפרעה רטרואקטיבית עשויה לייצג קושי בעיכוב קוגניטיבי‪ ,‬שכן היא אינה מאפשרת לעכב תכני‬
‫למידה חדשה‪ .‬לכן‪ ,‬היא עשויה לבטא את הקושי בעיכוב ב‪ OCD-‬ובסכיזופרניה‪.‬‬
‫הממצאים לגבי קבוצת ה‪ ,OCD-‬על אף שאינם מטרה מרכזית של המחקר‪ ,‬מאפשרים להניח כי‬
‫מנגנוני לקות דומים קיימים בהפרעה הסכיזופרנית‪ .‬מתוך כך‪ ,‬ומתוך הדמיון בין תפקודיהן של‬
‫הקבוצות‪ ,‬ניתן לראות בתוצאות אלה ייצוג של קושי בהענקת ערך יחסי גבוה יותר למילים‬
‫ששוננו היטב‪ .‬בהקבלה ל"תיאוריית הסמנים הסומאטיים" של דמסיו )‪,(Damasio et al., 1996‬‬
‫הלקות ביכולת הזיהוי עשויה לייצג של קושי זה גם ברמה הקוגניטיבית‪ .‬כלומר‪ ,‬כפי שמציעה‬
‫התיאוריה של דמסיו אירועים משמעותיים מיוצגים על פי ערכם‪ ,‬באופן יחסי‪ .‬כך‪ ,‬הציפייה‬
‫שמילים ששוננו ונתנה הוראה לזכרן תהיינה בעלות עקבות זיכרון משמעותיות יותר‪ .‬אולם‪,‬‬
‫ב ‪ OCD‬כמו גם בסכיזופרניה מתבטאת פגיעה המצמצמת את המדרג לרמה של אפס‪-‬אחד‪ .‬כך‬
‫בהקשר של מטלת הזיהוי‪ ,‬כל מילה‪ ,‬ללא תלות במספר החזרות )אם שוננה או הופיעה פעם אחת‬
‫‪110‬‬
‫ברשימת ההסחה(‪ ,‬מקבלת ערך דומה‪ .‬על כן‪ ,‬כפי שיתבהר בהמשך הדיון‪ ,‬כמו במבחן ה‪ ,IGT-‬עולה‬
‫הסברה לקושי במתן ערך יחסי לגירויים השונים על פי מידת חשיבותם‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬נדון בתפקודים ששוערו כלקויים ב‪ :OCD-‬יכולת קבלת ההחלטות‪ ,‬יכולת הלמידה‬
‫הרברסיבית זיכרון עבודה מרחבי ועיכוב תגובה התנהגותי וקוגניטיבי‪.‬‬
‫יכולת קבלת ההחלטות נמצאה פגועה בקרב שלוש הקבוצות הקליניות‪ ,‬בהשוואה לבריאים‪ .‬המדד‬
‫הכללי של המבחן‪ ,‬הפרש הבחירות הרווחיות מהלא רווחיות‪ ,‬נמצא גבוה יותר אצל בריאים‬
‫בהשוואה ל‪ :‬חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬חולים בסכיזופרניה וחולים ב‪ .OCD-‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי בכל‬
‫הקבוצות שכיחות החולים עם התפקוד הנמוך )פחות מס"ת אחת( לעומת בריאים היא גבוהה‬
‫ועוצמת הפגיעה בינונית‪.‬‬
‫שני מחקרים בלבד התייחסו‪ ,‬עד כה‪ ,‬ליכולת קבלת ההחלטות של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫)‪ .(Whitney et al., 2004; Patel et al., 2010‬ממצאיהם דומים לשלנו‪ ,‬ומצביעים על היעדר‬
‫ההבדל בין שלוש הקבוצות הקליניות )‪ (Whitney et al., 2004‬או בין שתי הקבוצות הסכיזופרניה‬
‫)‪ .(Patel et al., 2010‬החידוש במחקרנו הוא בהשוואה לקבוצת בקורת של נבדקים בריאים‪.‬‬
‫מחקרים קודמים מצאו אף הם לקות שנמצאה בקבלת ההחלטות בקרב חולים בסכיזופרניה‬
‫) ‪Ritter et al., 2004; Shurman et al., 2005; Kester et al.,2006; Bark et al., 2005; Lee et‬‬
‫‪ (al., 2007;.Sevy et al., 2007; Namakura et al., 2008‬והן אצל חולים עם ‪Starcke ) OCD‬‬
‫‪ (Cavedini et al., 2002; Cavallaro et al., 2003; et al., 2010‬בהשוואה לנבדקים בריאים‬
‫במשימות של קבלת החלטות‪.‬‬
‫מחקר דימות שמצא הבדל בין נבדקים עם סכיזופרניה לבריאים בקשר שבין תפקוד ב‪IGT-‬‬
‫ופעילות ה‪ OFC-‬מבסס את הקשר בין הפגיעה באזור זה לבין הקושי בקבלת החלטות‬
‫בסכיזופרניה )‪ .(Nakamura et al., 2008‬יתר על כן‪ ,‬העדר התלות בין יכולת קבלת ההחלטות‬
‫לתפקודים אחרים‪ ,‬המתווכים על ידי ה‪ ,DLPFC-‬כגון זיכרון עבודה‪ ,‬שינוי סט )‪Wilder ) (WCST‬‬
‫‪ ,(et al., 1998; Ritter et al., 2004; Shurman et al., 2005‬ממחיש כי הקושי בקבלת ההחלטות‬
‫אינה מוסברת על ידי לקות נוירו‪-‬קוגניטיבית אחרת בסכיזופרניה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬לצד עדויות מחקריות אלה‪ ,‬קיימים דיווחים המצביעים על תפקוד תקין בסכיזופרניה‬
‫) ‪Wilder et al., 1998;Cavallaro et al., 2003; Rodriguez-Sanchezet et al., 2005; Evans‬‬
‫‪111‬‬
‫‪.(et al., 2005; Turnbull et al., 2006; Martino et al., 2008; Gonzalez-Blanch et al., 2008‬‬
‫מספר אפשרויות עולות להסבר הפער בין הממצאים קיימים בספרות לגבי חולים בסכיזופרניה‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬מרבית המחקרים שלא איתרו הבדל בין הקבוצות אופיינו במדגם נבדקים קטן יחסית‪,‬‬
‫אשר נע בין ‪ 12‬ל‪ 21-‬נבדקים ) ‪Wilder et al., 1998; Evans et al., 2005; Turnbull et al.,‬‬
‫‪ ,(2006‬לעומת מחקרים בהם נמצא הבדל בין חולים לבריאים )לדוגמא‪Kim et al., 2009; Lee ,‬‬
‫‪ .(et al., 2007; Shurman et al., 2005‬שנית‪ ,‬ייתכן כי הקושי בקבלת החלטות מושפע מכרוניות‬
‫המחלה‪ ,‬כך שבדיווח יחיד שבדק חולים עם אפיזודה ראשונה לא נמצא הבדל משמעותי בהשוואה‬
‫לבריאים‪ .‬החוקרים העלו את האפשרות כי התפתחותה של הלקות ב‪ OFC-‬הינה מאוחרת יותר‬
‫לעומת לקות יציבה יותר של ה‪ DLPFC-‬בסכיזופרניה‪ ,‬המתקיימת בשלביה המוקדמים של המחלה‬
‫)‪ .(Rodriguez-Sanchezet et al., 2005‬סיבה נוספת עשויה להיות קשורה לטיפול התרופתי של‬
‫החולים‪ ,‬כאשר טיפול אנטי פסיכוטי טיפי מתווך תפקוד תקין במשימה ואילו טיפול א‪-‬טיפי להפך‬
‫)‪ .(Beninger et al., 2003‬יחד עם זאת‪ ,‬מסקנות אלו הופרכו במחקר אחר שבחן את השפעת‬
‫כרוניות המחלה וסוג הטיפול על יכולת קבלת ההחלטות )‪.(Shurman et al., 2005‬‬
‫הקושי בקבלת החלטות בקרב חולים עם ‪ OCD‬משוחזר במחקרים אחרים ) ‪Cavedini et al.,‬‬
‫‪ .(2002, 2004, 2010; Cavallaro et al., 2003‬תפקודם הלקוי של אנשים עם ‪ OCD‬משקף ככל‬
‫הנראה את הקושי היומיומי בקבלת החלטות עמו הם מתמודדים‪ .‬על פי מחקר עכשווי‪ ,‬נטייתם‬
‫שלא להעדיף את החפיסות הרווחיות על פני הלא‪-‬הרווחיות מלמד על הקושי להעריך כראוי את‬
‫הגירויים‪ ,‬כאשר הסיטואציה הינה עמומה )‪.(Starck et al., 2010‬‬
‫דפוס הבחירה של החולים בשלוש הקבוצות הקליניות‪ ,‬שלא כמו אנשים עם פגיעה ב‪Prefrontal -‬‬
‫‪ ,Ventromedial Cortex‬אינו משקף העדפה של החפיסות הלא‪-‬רווחיות )‪.(Bechara et al., 1994‬‬
‫אלא‪ ,‬בחירותיהם מאופיינים בהימנעות מבחירה בחפיסה ‪ A‬ובחירה לא מובחנת מחפיסות‬
‫‪ .B,C,D‬אכן‪ ,‬בהשוואה לבריאים‪ ,‬שלוש הקבוצות בוחרות יותר בחפיסות הלא‪-‬רווחיות ופחות‬
‫בחפיסה ‪ .D‬אולם‪ ,‬נראה כי הפער בין הקבוצות נובע בעיקר מהימנעותם של הבריאים מחפיסות‬
‫‪ A‬ו‪ ,B-‬ה"לא‪-‬רווחיות" ומהעדפתם הברורה את חפיסה ‪ ,D‬ה"רווחית"‪ ,‬המאופיינת ברווח נמוך‬
‫וקנס נדיר‪ .‬כלומר‪ ,‬לא קיימת העדפה בקרב קבוצות החולים לחפיסות הלא‪-‬רווחיות‪ ,‬היות וממוצע‬
‫הבחירות מהן בכל קבוצה נאמד בפחות מ‪) 50%-‬סכיזואובססיב‪ ,48%-‬סכיזופרניה‪-OCD ,46.4%-‬‬
‫‪112‬‬
‫‪ .(47.3%‬הבחירות מחפיסה ‪ C‬אינן מבדילות בין קבוצות החולים והבריאים‪ .‬דפוס זה עשוי לבטא‬
‫כי חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬כמו חולים ב‪ OCD-‬וכמו חולים בסכיזופרניה אינם לומדים להבחין‬
‫בין מאפייניהם השונים של החפיסות‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן להגדיר את בחירותיהם כאימפולסיביות‬
‫גרידא‪ ,‬המתבטאת בהעדפה של התגמול המיידי הגבוה‪ ,‬במחיר של עונש גבוה‪ .‬על כן‪ ,‬ייתכן כי‬
‫תפקודם הנמוך נובע מקושי במתן ערך )חיובי או שלילי( לתוצאות בחירותיהם‪ .‬דפוס זה מתיישב‬
‫עם הפנומנולוגיה של אנשים עם ‪ ,OCD‬אשר מתקשים להבחין בין עיקר וטפל‪ ,‬ובכך מעניקים‬
‫חשיבות משמעותית ושווה לאפשרויות העומדות בפניהם‪ .‬הסבר זה מתבסס על היפותיזת‬
‫"הסמנים הסומאטיים" )‪ .(Damasio et al., 1996‬על פיה‪ ,‬זיכרונות מורכבים מקשרים בין סמנים‬
‫גופניים לאינפורמציה עובדתית‪ .‬קבלת ההחלטות מתווכת על ידי אותות מוחיים המתפקדים‬
‫כמרקרים ומשפיעים על התגובה לגירויים‪ ,‬באופן גלוי ו\או סמוי‪ .‬היכולת להעניק ערך חיובי או‬
‫שלילי לאירוע כלשהו הוא בתשתיתה של היפותיזה זו‪ .‬יכולת זו מתווכת על ידי האמיגדלה‬
‫)‪ ,(Balleine & Killcross, 2006‬אזור פגוע בסכיזופרניה )‪ (Lawrie & Abukameil, 1998‬וב‪OCD-‬‬
‫)‪ (van den Heuvel et al., 2004‬והיא עשויה להוות הסבר לקושי בקבלת ההחלטות שמבטאים‬
‫חולים בהפרעות אלה‪ .‬הסבר נוסף‪ ,‬קשור ליכולת לקויה בניטור טעויות המתווכת על ידי ה‬
‫‪ .(Carter et al., 2001) Anterior Cingulate Gyrus‬כלומר‪ ,‬החולים אינם מתקנים את ביצועיהם‬
‫לאורך המשימה‪ ,‬היות והם חסרים משוב פנימי שינחה אותם‪.‬‬
‫פער בין הנמצא במחקרנו למדווח בספרות‪ ,‬עולה גם ביחס ל‪ ,OCD-‬כאשר במחקרים שפורטו‬
‫בחירות הנבדקים עם ‪ OCD‬ב"חפיסות הלא‪-‬רווחיות" נמצא גבוה יותר )בערך ‪ 52%‬מן הבחירות(‪,‬‬
‫לעומת זה הקיים אצלנו )כאמור‪ .(47.3% ,‬יתרה מכך‪ ,‬גם בקרב נבדקי הביקורת קיים הבדל‪ :‬בכל‬
‫המחקרים הנבדקים תפקדו באופן דומה )כ‪ 45.4%-‬בממוצע(‪ ,‬בעוד שאצלנו נטו הנבדקים לבחור‬
‫פחות מה"חפיסות הלא‪-‬רווחיות" )‪ .(34.4%‬הסבר נוסף לפער הקיים בין הדפוס הנראה אצלנו לבין‬
‫זה המוצג בשני המחקרים האחרים עשוי לנבוע מהטרוגניות הביטוי של ‪Lawrence et al. .OCD‬‬
‫)‪ (2006‬הציעו שב‪ ,OCD -‬עם דירוג גבוה של אגרנות מתבטאת הלקות בקבלת החלטות בצורה‬
‫משמעותית יותר‪.‬‬
‫יכולת הלמידה הרברסיבית יכולת הלמידה הרברסיבית נמצאה פגועה בקרב חולים בסכיזופרניה‪,‬‬
‫עם וללא ‪ .OCD‬אולם‪ ,‬בניגוד להשערת המחקר חולים עם ‪ OCD‬לא הראו הבדל ביחס לבריאים‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫הקושי בביצוע המטלה בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים נתמך במחקר קודם ) ‪Hermesh et al.,‬‬
‫‪ .(2003‬יתר על כן‪ ,‬בניגוד להשערתנו ובהתאם לממצאינו‪ ,‬הוא נמצא אצל חולי סכיזופרניה‬
‫כרוניים )‪,(Elliot et al., 1995; Pantelis et al., 1999; Walz & Gold, 2007; Bark et al., 2005‬‬
‫והן אצל חולים עם ביטוי פסיכוטי ראשון )‪ .(Murray et al., 2008‬במחקר הנוכחי‪ ,‬כאמור‪ ,‬יכולת‬
‫הלמידה הרברסיבית הוערכה באמצעות שני פרמטרים של ה‪ :OAT-‬האחד‪ ,‬מספר הבחירות‬
‫הנכונות והשני‪ ,‬מספר הצעדים שנדרשו ללמידת הכלל‪ .‬רב המחקרים אשר בחנו נבדקים עם‬
‫הפרעות פסיכיאטריות שונות עושים שימוש במדד יחיד‪ -‬הבחירות הנכונות‪ .‬על פי מדד זה לא‬
‫נמצאו הבדלים בין שלוש הקבוצות הקליניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל אחת מן הקבוצות לא נבדלה מנבדקי‪-‬‬
‫ביקורת‪ .‬עם זאת‪ ,‬במדד שהעריך את קצב הלמידה נמצא הבדל בין החולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא‬
‫‪ ,OCD‬לבין נבדקים בריאים‪ .‬לעומתם‪ ,‬חולים עם ‪ OCD‬אינם מראים הבדל בהשוואה לבריאים‪.‬‬
‫על פי ממצאים אלה‪ ,‬מספר הבחירות הנכונות אצל חולים בסכיזופרניה )עם וללא ‪ (OCD‬תקין‪ ,‬אך‬
‫לאורך המשימה "אובד" הכלל‪ .‬פער זה עשוי להצביע על נתקים בהלך החשיבה‪ ,‬ולייצג את הפגיעה‬
‫בזיכרון העבודה בסכיזופרניה‪ (2007) Walz & Gold .‬מייחסים את הקושי בביצוע המשימה לשני‬
‫תפקודים‪ :‬האחד‪ ,‬זיכרון העבודה‪ ,‬אשר מתווך על ידי ה‪ DLPFC-‬והשני‪ ,‬היכולת להפוך קשרים‬
‫שנלמדו )‪ (reversed learned associations‬שככל הנראה קשור בתפקוד הוונטרו‪-‬מדיאלי של‬
‫האונה הפרה‪-‬פרונטלית‪ .‬ממצאינו‪ ,‬אפוא‪ ,‬מציעים הסבר לתוצאות הסותרות בספרות‪ ,‬ביחס‬
‫לתפקוד חולים בסכיזופרניה במטלת ה‪ ,OAT-‬על פיו קושי בזיכרון העבודה בסכיזופרניה פוגע‬
‫ביכולת הלמידה הרברסיבית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬היות ולמידה זו כוללת תפקודים נוספים כמו‪ :‬יכולת‬
‫ללמוד מתוך משוב )‪ (Walz & Gold, 2007‬ויכולת ללמוד כלל )‪ ,(Murray et al., 2008‬עולה‬
‫השאלה לגבי ספציפיות המבחן והסלקטיביות שלו לתפקוד ה‪ .(Clark et al., 2004) OFC-‬חיזוק‬
‫לכך עולה מתוך ממצאים המצביעים על כך שהדיספונקציה המוחית קשורה באזורים נוספים בעת‬
‫ביצוע המטלה )‪.(Remijnse et al., 2006‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ממצאים אלו מציעים כי חולים בסכיזופרניה מבטאים קושי ביכולת הלמידה הרברסיבית‪,‬‬
‫אם בתלות במאפייני המשימה או וגם כתלות בלקות המתווכת על ידי ה‪.OFC-‬‬
‫בניגוד להשערתנו‪ ,‬כאמור‪ ,‬יכולת הלמידה הרברסיבית ב‪ OCD-‬לא נמצאה פגועה בהשוואה‬
‫לבריאים‪ .‬ממצא זה תואם את ממצאיהם של ‪ (2008) Moritz et al.‬ושל ‪(2004) Kuelz et al.‬‬
‫שהעלו את שאלת המהימנות של ‪ OAT‬בזיהוי הלקות ב‪ .OCD-‬טענתם היא כי חולים ב‪OCD-‬‬
‫‪114‬‬
‫שאינם נוטלים טיפול תרופתי מבצעים באופן תקין את המשימה‪ .‬היות ובמחקרנו הנבדקים‬
‫בקבוצת ה‪ OCD-‬נטלו טיפול תרופתי‪ ,‬תוצאותיו מהוות עדות לכך כי הטיפול התרופתי אינו‬
‫משפיע על טיב התפקוד‪ .‬אולם‪ ,‬ייתכן כי הביצוע הלקוי שאותר במחקרים הקודמים‬
‫) ;‪Abbruzzese et al., 1995;1997; Cavedini et al., 1998; Gross-Isseroff et al., 1996‬‬
‫‪Moritz et al., 2001; Spitznagel and Shur, 2002; Aycicegi et al., 2003 ;Remijnse et al.,‬‬
‫‪ (2006‬קשור‪ ,‬בחלקו לפחות‪ ,‬בהיבט זה‪.‬‬
‫משימה זו כאמור נחשבת לרגישה לפגיעה במסלול האורביטופרונטלי )‪(Freedman et al., 1998‬‬
‫ומשמשת לבחינת הלקות המיוחסת למסלול זה ב‪ .OCD-‬בהנחה שכך‪ ,‬ממצאינו מציעים הבנה‬
‫אחרת באשר לדיספונקציה ב‪ OFC-‬אצל אנשים עם ‪ ,OCD‬כאשר תפקודם הדיפרנציאלי של‬
‫החולים בשתי מטלות הרגישות לתפקוד ה‪ OAT ,(Clark et al., 2004) OFC-‬ו‪ IGT-‬עשוי ללמד‬
‫על לקות מסדר‪-‬גבוה‪ .‬שתי המשימות כרוכות בלמידה והחלפה של התנהגות על פי משוב‪,‬‬
‫ההבדלים ביניהן מעלים מספר הסברים אפשריים לגבי הבסיס ללקות בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי ב‪-‬‬
‫‪ :OCD‬הבדל אחד הוא מורכבות הכלל והשני‪ ,‬המשוב המתווך את הלמידה‪ .‬ב‪ OAT-‬קיים כלל‬
‫אחד והמשוב הינו ברור‪ ,‬אך במשימת ה‪ IGT-‬הפידבק אמור ל"הרכש" תוך כדי התנסות ולמידת‬
‫ההסתברות לתגמול‪ .‬ההבחנה בין השפעת פידבק מרומז או גלוי הודגמה אצל ‪Starcke et al.‬‬
‫)‪ ,(2010‬אשר הצביעו על בולטות הפגיעה ביכולת קבלת ההחלטות ב‪ OCD-‬כאשר המשוב הינו‬
‫מרומז )‪ (Implicit‬לעומת מצבים בהם המשוב הוא ברור )‪ (Explicit‬וחד משמעי‪ .‬ההבדל בתגמול‪,‬‬
‫על פי תיאוריית הלמידה‪ ,‬מהווה גורם המתווך הכחדה של למידה קודמת‪ ,‬כך בחיזוק שלילי עקבי‬
‫ההכחדה יעילה יותר‪ ,‬לעומת חיזוק חלקי‪ .‬תמיכה לכך עולה מתוך מחקרים המוצאים כי חולים ב‪-‬‬
‫‪ ,OCD‬בניגוד לבריאים‪ ,‬משמרים את הבחירה בחפיסות הלא‪-‬רווחיות לאורך המשימה‪ ,‬היות והם‬
‫מתקשים בהכחדת ההתניה שנוצרה בתחילת המשימה )‪Cavedini et al., ; Starcke et al., 2010‬‬
‫‪.(2002; Cavallaro et al., 2003‬‬
‫חלק מהחוקרים המבקשים להסביר את הקושי בביצוע ה‪ OAT-‬אצל אנשים עם ‪ OCD‬מייחסים‬
‫אותו לקושי דיסאינהיביטורי‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שגורסים ‪ (1998) Bardenhagen & Bowden‬בכדי‬
‫שטעויות ב‪ OAT-‬ייחשבו כנובעות מחוסר יכולת לעכב תגובה‪ ,‬יש להניח קודם כי עיקרון התגובה‬
‫במשימה נלמד‪ .‬הם מבחינים בין טעויות פרסברטיביות המייצגות קשיים בעיכוב או בקשב‪ ,‬לבין‬
‫טעויות לא‪-‬פרסברטיביות המייצגות את אי‪-‬למידת הכלל‪ .‬מתוך ממצאינו עולה כי אנשים עם‬
‫‪115‬‬
‫‪ OCD‬אכן לומדים את הכלל וממעטים לבצע טעויות פרסברטיביות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן להניח כי הכלל‬
‫נלמד ונשתמר‪ ,‬במשימה זו‪ ,‬בזכות יכולת תקינה לעכב תגובה‪.‬‬
‫זיכרון עבודה מרחבי שלוש הקבוצות הקליניות הראו חסך בזיכרון העבודה המרחבי‪ ,‬כאשר‬
‫בהשוואה לבריאים‪ :‬עוצמת הפגיעה אצלן נוטה לבינונית והיא שכיחה מאוד‪ .‬ממצאים אלו‬
‫מציעים כי תחום פגיעה משותף זה אינו מועצם בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬אלא בעל‬
‫אפיונים דומים לאלו המתבטאים במופען הנפרד של שתי ההפרעות‪.‬‬
‫תמיכה לממצאינו עולה במחקרים אחרים שבחנו את תפקוד החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫)‪ .(Whitney et al., 2004; Tumakaya et al., 2009‬כמו כן‪ ,‬הלקות ביכולת זו בשתי קבוצות‬
‫ההשוואה תועדה במחקרים קודמים )סכיזופרניה‪ Glahn et al., 2003 :‬ו‪van der Wee et :OCD-‬‬
‫‪ .(al., 2007‬עם זאת‪ ,‬נראה כי השימוש ב‪ CBT-‬נבחן בהיקף מצומצם יחסית בסכיזופרניה והוא‬
‫מערב תוצאות סותרות )לדוגמא‪ ,Rushe et al., 1999 ,‬לעומת ‪.(Salame et al., 1998‬‬
‫באשר ל‪ ,OCD-‬מחקרים קודמים שעשו שימוש בפרדיגמת ה‪ CBT-‬העלו ממצאים דומים לשלנו‬
‫)לדוגמא‪ .(Moritz et al., 2001; 2003; Boldirini et al., 2005 ,‬יש הרואים בלקות בזיכרון‬
‫העבודה המילולי תולדה של קשיים אקזקוטיביים ראשוניים‪ ,‬כמו קשיים בקידוד וארגון של חומר‬
‫לא‪-‬מילולי )‪ .(Savage et al., 1999‬בנוסף‪ ,‬ייתכן כי זהו ביטוי לקושי בשמירה על ייצוגים לא‬
‫מילוליים )‪ .(Barnett et al., 1999‬לקות תפקודית זו עשויה להיות קשורה לבדקנות ולהססנות‬
‫המאפיינת חולים רבים עם ‪ .OCD‬תמיכה לכך עולה מתוך מחקרי ההדמיה ב‪ OCD-‬שמצאו קשר‬
‫בין דיספונקציה של ה‪ ,ACC-‬איזור בעל תפקיד בניטור טעויות ומצבי קונפליקט לבין זיכרון‬
‫העבודה המרחבי )‪ .(van der Wee et al., 2004‬מחקרי דימות אשר יבחנו את תפקודם של‬
‫אנשים עם הפרעה סכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬סכיזופרניה ו‪ OCD -‬במטלת ה‪ Corsi blocks -‬יאפשרו‬
‫להעריך את הדיספונקציה הנוירואנטומית באופן ישיר יותר‪.‬‬
‫ממצאינו מציעים כי היות ובסכיזופרניה כמו ב‪ OCD-‬הלקות בזיכרון העבודה‪ ,‬מאפיינת את‬
‫הערוץ החזותי והמילולי‪ ,‬עולה האפשרות כי הלקות אינה קשורה בתפקוד ספציפי אלא בתהליך‬
‫הנדרש ליישמו‪.‬‬
‫היכולת לעכב תגובה כמו בקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬כך גם בקבוצות סכיזופרניה ו‪ OCD-‬לא‬
‫נמצאו הבדלים בהשוואה לבריאים בתפקודים שבחנו את יכולת עיכוב התגובה‪ ,‬הקוגניטיבי‬
‫‪116‬‬
‫וההתנהגותי‪ .‬לראשונה‪ ,‬משווה מחקרנו את יכולתם של חולים סכיזו‪-‬אובססיביים לעיכוב התגובה‬
‫הקוגניטיבי בהשוואה לנבדקים בריאים‪ .‬שני מחקרים בלבד השוו בין חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‬
‫לחולים ב‪ OCD-‬וממצאיהם אינם עקביים‪ :‬מחקר אחד מצביע על תפקוד דומה של שתי הקבוצות‬
‫)‪ ,(Tumakaya et al., 2009‬ואחר על יתרונה של קבוצת ה‪.(Borkowska et al., 2003) OCD-‬‬
‫בניגוד למשוער‪ ,‬הנבדקים מקבוצת ה‪ OCD-‬כמו חולים בסכיזופרניה בעלי תפקוד תקין במבחן ה‪-‬‬
‫‪ .Stroop‬ממצאים אלו התקבלו גם במחקרים אחרים לגבי ‪Hollander et al., 1993; ) OCD‬‬
‫‪Aronowitz et al., 1994; Schmidtke et al., 1998; Kivircik et al., 2003; Moritz et al.,‬‬
‫‪ (2004; Martin et al., 2008‬וכן לגבי סכיזופרניה )לדוגמא‪ .(Henik et al., 2004 ,‬יתכן כי בסוג‬
‫מבחן שכזה קיים קושי לאתר את הקשיים בעיכוב המיוחסים ל‪Chamberlain et al., ) OCD-‬‬
‫‪ .(2005‬בסכיזופרניה‪ (2008) Skoze et al. ,‬סוברים כי ריבוי הכלים במחקרים השונים להערכת‬
‫העיכוב הקוגניטיבי גורם לפער בין הדיווחים השונים‪ .‬כך‪ ,‬במטא‪-‬אליזה שביצעו נמצא גודל‬
‫האפקט בשלב ה‪ non-congruet-‬כהטרוגני מאוד בסכיזופרניה )‪.(-0.32<d<0.99‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬ייתכן כי פרדיגמת המחקר בה השתמשנו )ה‪ (Reversed Stroop-‬הינה בעלת רגישות‬
‫שונה משל המבחן הקלאסי בהערכת היכולת לעכב מידע קוגניטיבי לא רלוונטי‪ .‬פרדיגמה זו טרם‬
‫נבחנה בקרב חולים בסכיזופרניה )עם וללא ‪ .(OCD‬ב‪ ,OCD-‬לעומת זאת‪ ,‬קיים דיווח יחיד‬
‫)‪ ,(Penades et al., 2007‬הסותר את שהתקבל במחקרנו‪ :‬חולים עם ‪ OCD‬בהשוואה לבריאים‬
‫תפקדו גרוע יותר‪ .‬אולם‪ ,‬היות והמחקר אינו כולל פירוט לגבי עוצמת הסימפטומים של החולים‪,‬‬
‫לא ניתן להעריך האם מצבם הקליני הוא גורם מתערב שעשוי להשפיע על תפקודם‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מחקרים רבים מדווחים על תפקוד תקין של חולים ב‪ OCD-‬במטלת ה‪ ,Stroop-‬אולם‬
‫בעוד מדדי המבחן אינם רגישים לאיתור הלקות בעיכוב הקוגניטיבי‪ ,‬מחקרי הדמיה מזהים את‬
‫פעילות מוחית שונה באזורים המתווכים ככל הנראה את ביטוי הסימפטומים ) ‪Davis et al.,‬‬
‫‪ .(2005‬אחד מאזורים אלו הוא ה‪ ,ACC-‬אשר חלקו הדורסלי נחשב כמתווך ביצוע קוגניטיבי יותר‬
‫של המשימה‪ ,‬וחלקו הוונטראלי‪-‬ביצוע רגשי )‪ .(Rotge et al., 2008‬ממצאים אלו מסייעים בהבנת‬
‫ההבדל בתפקודם של חולים עם ‪ OCD‬בגרסאות השונות של מבחן ה‪ :Stroop-‬ביצוע תקין במבחן‬
‫הקוגניטיבי קשור יותר לאזור הדורסלי‪ ,‬אשר לו קשרים לאיזור הקורטקס הדורסולטראלי‪ .‬ואילו‪,‬‬
‫בגרסת ה‪ Stroop-‬הרגשית קשורה לאזור הוונטראלי של ה ‪ ACC‬שקשריו עם ה‪ OFC-‬דומיננטיים‬
‫יותר‪ ,‬נצפים יותר קשיים בקרב ‪.(Cohen et al., 2003) OCD‬‬
‫‪117‬‬
‫יכולת העיכוב ההתנהגותי שלוש קבוצות החולים לא נבדלו מבריאים בביצוע מטלות הקשורות‬
‫בעיכוב התנהגותי )קרי‪ .(Go/No-go, Go-stop ,‬ממצאים אלו נוגדים את ששוער לגבי חולים ב‪-‬‬
‫‪ OCD‬וסותרים את המדווח בספרות )‪.(Chamberlain et al., 2005; Penades et al., 2007‬‬
‫היעדר ההבדלים בין ארבע הקבוצות‪ ,‬מעלה שאלה לגבי תקפותם ומהימנותם של הכלים בהם‬
‫נעשה שימוש להערכת תפקוד זה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תוצאות מחקרינו מצביעות על דמיון ברמת תפקודם הנוירו‪-‬קוגניטיבי של חולים‬
‫בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ .OCD‬הדבר מעיד על דומיננטיות מחלת הסכיזופרניה בפגיעה הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבית בקרב חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ .‬ממצאינו נתמכים במחקרים אחרים אשר מצאו דמיון‬
‫בין שתי קבוצות הסכיזופרניה ) ‪Berman et al., 1998; Hermesh et al., 2003; Whitney et al.,‬‬
‫‪.(2004; Ongur et al., 2004‬‬
‫חידושו של המחקר הוא בממצאים המעידים על לקות דומה ביכולת קבלת ההחלטות‪ ,‬בלמידה‬
‫הרברסיבית ובזיכרון העבודה המרחבי‪ ,‬הן בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית והן בסכיזופרניה‪ .‬מתוך כך‬
‫ניתן ללמוד כי נוכחות ה‪ OCD-‬אינה מעצימה את הלקות בתחומי תפקוד אלה‪ .‬ביטויי לקות אלו‬
‫עשויים להצביע על לקות במעגל ה‪ .OFC-‬למעשה‪ ,‬ממצאים אלו עשויים לאשש את ההנחה‬
‫הרווחת כי מחלת הסכיזופרניה מערבת אתרי מוח נרחבים ואינה מאופיינת בלקות נוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבית ספציפית ולוקאלית )‪ .(Forbes et al., 2007‬כך‪ ,‬הניסיון להמשיג קטגוריות פגיעה‬
‫ספציפיות בסכיזופרניה עשוי להיות שרירותי‪ .‬למעשה‪ ,‬על אף שרבים ממחקרי המטא‪-‬אנליזה‬
‫מתארים פגיעה משמעותית ביכולות סלקטיביות‪ ,‬הצטברו עדויות לאורך השנים הממחישות את‬
‫נרחבות הפגיעה הנוירו‪-‬קוגניטיבית‪ .‬תמיכה לכך עולה ממחקרי דימות אשר מאפשרים להכליל‬
‫אזורי מח נוספים‪ ,‬ובכך לשלול את הנחת הדיסוציאציה הקושרת בעיקר את המסלול‬
‫הדורסולטראלי לסכיזופרניה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הקושי היום במחקרים נוירו‪-‬קוגניטיביים להעריך את‬
‫תחומי ועוצמת הפגיעה באופן ספציפי נעוץ ברוחב המגוון של המבחנים הקיימים‪ ,‬ברמותיהם‬
‫השונות וברגישותם לפונקציה הנבחנת )‪.(Lezak et al., 1995‬‬
‫חרף החשיבות בבחינת קבוצת ה‪ OCD-‬ביחס להפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬מחקרים מעטים‬
‫נותנים עליה את הדעת ואינם כוללים במערכם השוואה בין חולים ב‪ OCD-‬לבין חולים סכיזו‪-‬‬
‫אובססיביים ) ;‪Borkowska et al., 2003; Whitney et al., 2004; Pallanti et al., 2009‬‬
‫‪ .(Tumakaya et al., 2009‬החידוש במחקרנו הוא כי מעבר לפגיעות המיוחסת ל‪ ,OCD-‬בתחומים‬
‫‪118‬‬
‫של קבלת החלטות וזיכרון עבודה מרחבי‪ ,‬בקבוצה זו נמצאו חסכים בזיכרון העבודה המילולי‬
‫וביכולת הזיהוי השמיעתי‪.‬‬
‫השערות המחקר המקוריות אינן כוללות השערה המתייחסת באופן ישיר להשוואת התפקוד‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיבי של סכיזופרניה ל‪ .OCD-‬אולם‪ ,‬כפי שתואר במבוא‪ ,‬מחקרים אחרונים מתחומי‬
‫הנוירואנטומיה והנוירופסיכולוגיה מספקים תמיכה להנחה כי למרות ההבדל בביטוין הקליני של‬
‫שתי התסמונות‪ ,‬קיימות עדויות למאפיינים משותפים‪ .‬אולם‪ ,‬ייחודיותן נשמרת בתפקודים‬
‫ספציפיים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬במחקר הנוכחי נמצא כי חולים בסכיזופרניה או ב‪ OCD-‬בעלי אפיונים‬
‫נוירו‪-‬קוגניטיביים דומים‪ ,‬כשבצידם תחומי שוני ספציפיים‪:‬‬
‫בהתאם למחקרים אחרים‪ ,‬תוצאות המחקר מצביעות על הבדלים בין סכיזופרניה ו‪ OCD-‬ביחס‬
‫ליכולת שינוי הסט ) ‪Abruzzess et al., 1995;1997; Cavallaro et al., 2003; Kitiz et al.,‬‬
‫‪ (2007; Tumkaya et al., 2009‬וזיכרון העבודה המילולי ) ‪Moritz et al., 2002; Kitiz et al.,‬‬
‫‪ ,(2007‬כך שב‪ OCD-‬תפקודים אלה טובים יותר‪ .‬ביחס לתפקודים המשוערים כמשקפים את‬
‫הפגיעה הנוירו‪-‬קוגניטיבית ב‪ OCD-‬לעומת זאת‪ ,‬לא נמצאו הבדלים בין סכיזופרניה ל‪.OCD-‬‬
‫ממצאים אלו תומכים בהשערה כי הלקות בסכיזופרניה הינה מוכללת ואילו הלקות ב‪OCD-‬‬
‫מיוחסת לקשיים ספציפיים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בתפקודים אלו עוצמת ההבדל בין כל אחת משלוש‬
‫הקבוצות הקליניות לבין קבוצת הביקורת הינה זהה‪ .‬משמעות הדבר היא כי עוצמת הלקות אינה‬
‫מוחמרת )אפקט מצטבר( אצל חולים סכיזו‪-‬אובססיביים‪ ,‬על אף שהיא מתקיימת הן בסכיזופרניה‬
‫והן ב‪ .OCD-‬תוצאות אלו מעלות ספק ביחס להשערת הדיסוציאציה הכפולה‪ ,‬המניחה לקות‬
‫ספציפית ומובחנת של שתי ההפרעות‪ .‬כך‪ ,‬לא זו בלבד שבסכיזופרניה באים לידי ביטוי חסכים‬
‫הקשורים לדיספונקציה של המסלול ה‪ ,OFC-‬ב‪ OCD-‬יש ביטוי לחסכים הקשורים במסלול ה‪-‬‬
‫‪.DLPFC‬‬
‫‪119‬‬
‫ספציפיות אל מול תורשתיות‬
‫כפי שעולה עד כה‪ ,‬ההפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬סכיזופרניה ו‪ OCD-‬חולקות מאפייני תפקוד‬
‫נוירו‪-‬קוגניטיביים דומים‪ .‬בחינת השאלה לגבי העברה המשפחתית של חסכים אלו בכל הפרעה‬
‫אפשרה לעמוד על המשותף והנפרד בין ההפרעות‪ ,‬ולהעלות כאפשרות בסיס גנטי משותף לחסכים‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיביים‪ .‬כפי הידוע לנו זהו המחקר הראשון לבחון את סוגיית העברה המשפחתית‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיבית בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מצביעים על חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה‪,‬‬
‫המאפיינים את שלוש קבוצות החולים‪ .‬כך‪ ,‬בדומה לחולים משלוש הקבוצות הקליניות‪ ,‬קרוביהם‬
‫הבריאים חולקים חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים משותפים‪ ,‬בתחומים של‪ :‬קבלת החלטות וזיכרון‬
‫עבודה )מילולי ומרחבי(‪ .‬חסכים אלה מתבטאים בשכיחות גבוהה בכל הקבוצות ביחס לבריאים‪.‬‬
‫ממצאים אלו מלמדים על העברה משפחתית דומה‪ ,‬בסכיזופרניה‪ ,‬ב‪ OCD-‬ובהפרעה המשולבת‪.‬‬
‫ביטוי של חסכים המאפיינים מסלולים נוירואנטומיים שונים )זיכרון עבודה‪ ,DLPFC -‬קבלת‬
‫החלטות‪ (OFC -‬אצל קרובי המשפחה‪ ,‬עולה בקנה אחד עם שנמצא ביחס לחולים‪ .‬ממצאים אלו‬
‫תומכים בהנחה כי בשלוש ההפרעות הפגיעה הנוירואנטומית אינה תלויה במעגל נויראלי ספציפי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הייחודיות בדפוס ההעברה המשפחתית בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית היא בשילוב בין‬
‫חסכים המתקיימים באופן דיפרנציאלי בסכיזופרניה וב‪ :OCD-‬אצל קרובי‪-‬סכיזופרניה‪ ,‬משתי‬
‫הקבוצות‪ ,‬בהשוואה לבריאים‪ ,‬נוספת לקות ב‪ :‬שינוי סט‪ ,‬ביכולת ההיזכרות בטווח הארוך וביכולת‬
‫הזיהוי השמיעתי‪ ,‬בעוד שקרובי‪ OCD-‬מגלים תפקוד תקין לעומת בריאים‪ .‬מאידך‪ ,‬בעוד שקרובי‬
‫החולים הסכיזו‪-‬אובססיביים וקרובי‪ OCD-‬בעלי לקות בזיכרון עבודה המרחבי )רמת הקושי‬
‫הגבוהה של משימת ה‪ ,(CBT-‬אצל קרובי‪-‬סכיזופרניה הביצוע אינו שונה משל בריאים‪.‬‬
‫דפוסים אלו משחזרים את שנמצא בקרב החולים‪ -‬פגיעה מוכללת בסכיזופרניה )עם וללא ‪(OCD‬‬
‫וספציפית יותר ב‪ .OCD-‬אך‪ ,‬גם מעלים את האפשרות כי ההעברה התורשתית בקבוצה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית מאופיינת בדפוס ייחודי‪ ,‬השונה "כמותית" ו"איכותית" מדפוסיהן של שתי ההפרעות‬
‫האחרות‪.‬‬
‫ההשוואה בין קבוצות קרובי‪-‬המשפחה‪ ,‬מניבה תוצאות המכוונות לספציפיות בהעברה התורשתית‬
‫של חסכים נוירו‪-‬קוגניטיבים‪ ,‬היות והם אינם מושפעים ממאפייני המחלה‪ ,‬כגון‪ :‬נוכחות תסמיניה‪,‬‬
‫‪120‬‬
‫משכה‪ ,‬חומרתה או טיפול תרופתי‪ .‬על כן‪ ,‬בשל נוכחותם בקרובי משפחה מדרגה ראשונה שאינם‬
‫חולים הם משקפים‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬את הביטוי הגנטי של כל אחת מן ההפרעות‪.‬‬
‫תוך כך‪ ,‬מתוך השוואה זו עולים מאפייני לקות ספציפיים שאינם באים לידי ביטוי בהשוואה בין‬
‫החולים‪ .‬ייתכן‪ ,‬כי לקויות הקשורות במחלה )‪ (Reichenberg & Harvey, 2007‬ממסכות את‬
‫הביטוי הספציפי והמבחין בין הקבוצות‪ ,‬בייחוד בין קבוצות הסכיזופרניה‪.‬‬
‫ממצאינו באשר לחסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים בקרובי משפחה מדרגה ראשונה נתמכים במחקרים‬
‫שבחנו את ההעברה המשפחתית של חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בסכיזופרניה וב‪ .OCD-‬הספרות‬
‫בסכיזופרניה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הינה רחבת היקף וכוללת מחקרי מטא‪-‬אנליזה ) ‪Reichenberg & Harvey,‬‬
‫‪ .(2007‬ב‪ ,OCD-‬לעומת זאת‪ ,‬קיימים חמישה מחקרים בלבד המתייחסים לסוגיה זו ) ‪Viswanath‬‬
‫;‪et al., 2009; Delorme et al., 2007; Chamberlain et al., 2007; Cavedini et al., 2010‬‬
‫‪.(Segalas et al., 2010‬‬
‫השערת המחקר השישית העריכה כי קרובי החולים בסכיזופרניה יבטאו לקות נוירו‪-‬קוגניטיבית‬
‫המאפיינת את הפגיעה בסכיזופרניה‪ .‬השערה זו אוששה במלואה‪ ,‬כאשר קרובי החולים הראו‬
‫לקות ביכולת לשינוי סט‪ ,‬בזיכרון העבודה המילולי‪ ,‬ובזיכרון השמיעתי מילולי )בטווח הארוך‬
‫ובשלב הזיהוי(‪ .‬הבדלים בין קרובי‪-‬סכיזופרניה לבריאים‪ ,‬כאמור‪ ,‬שוחזרו היטב בספרות )לדוגמא‪,‬‬
‫;‪Green et al., 2006; Allen et al., 2009; Karch et al., 2009; Birkett et al., 2008‬‬
‫‪ (Bachman et al., 2009; Maziade et al., 2010‬וכך גם עוצמת הפגיעה‪ ,‬המצויה בטווח שבין‬
‫נמוך לבינוני )‪.(Reichenberg & Harvey, 2007‬‬
‫בניגוד להשערתנו‪ ,‬נמצא כי יכולת קבלת ההחלטות וזיכרון העבודה המרחבי הינן לקויות בקרב‬
‫קרובי החולים בסכיזופרניה‪ .‬יכולת קבלת ההחלטות‪ ,‬כפי הידוע לנו טרם נבחנה בספרות בקרב‬
‫בני משפחה של חולים בסכיזופרניה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ממצאינו מרחיבים את המתואר בספרות ומציעים כי‬
‫החסך ביכולת קבלת ההחלטות עשוי להיות בעל ערך תורשתי‪ ,‬היות והוא מתבטא בקרב חולים‬
‫בסכיזופרניה ובקרוביהם הבריאים‪.‬‬
‫יכולת ויזו‪-‬מרחבית מדווחת לעיתים כשמורה בקרב קרוביהם של חולים בסכיזופרניה ) ‪Maziade‬‬
‫‪ ,(et al., 2010; Skelley et al., 2008‬אולם לצד אלה‪ ,‬קיימים דיווחים המצביעים על העברה‬
‫משפחתית של לקות בזיכרון העבודה המרחבי )‪.(Awh et al., 1998; Saperstein et al., 2006‬‬
‫‪121‬‬
‫לקות זו מוצעת כמאפיין אנדופנוטיפי בסכיזופרניה היות ומחקרים אחרים הראו את ביטוייה‬
‫בקרב חולים טרם החלו הסימפטומים )‪ .(Brewer et al., 2006‬אולם‪ ,‬במחקרנו כמו אצל‬
‫‪ ,(2009) O'Connor et al.‬מוצע כי בסכיזופרניה קיימת דיפרנציאציה בהעברה המשפחתית של‬
‫רכיבי התפקוד הנדרשים ביכולת זו‪ :‬הקושי באחסון המידע הויזו‪-‬מרחבי הינו משמעותי יותר‪,‬‬
‫ואילו היכולת לבצע מניפולציות על מידע זה אינה נבדלת מבריאים‪ .‬דפוס זה כאמור‪ ,‬מאפיין את‬
‫קבוצת הסכיזופרניה בלבד‪ ,‬היות ובהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית נכללים שני רכיבי התפקוד‪ ,‬אחסון‬
‫ומניפולציה‪.‬‬
‫בהתאם להשערת ההעברה המשפחתית ב‪ ,OCD-‬קרובי החולים ב‪ OCD-‬בעלי תפקוד נמוך‬
‫ביכולת קבלת ההחלטות ובזיכרון העבודה המרחבי‪ .‬הממצא לגבי יכולת קבלת ההחלטות הלקויה‬
‫של קרובי‪ OCD-‬נתמך בממצאיהם של ‪ (2009) Viswanath et al.‬ושל ‪.(2010) Cavedini et al.‬‬
‫בדומה לנו‪ ,‬חוקרים אלה עשו שימוש בפרדיגמת ה‪ IGT-‬ובדקו את תפקוד קבוצת קרובי‪OCD-‬‬
‫בהשוואה לנבדקים בריאים‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי בניגוד לממצאינו ‪ (2007) Chamberlain et al.‬שבחנו‬
‫קרובי משפחה )הורים ואחאים( לא מצאו פגיעה ביכולת קבלת ההחלטות‪ .‬הסבר אפשרי לפער בין‬
‫הדיווחים הוא המתודולוגיה השונה שנבחרה לשני המחקרים‪ IGT ,‬לעומת ה‪ ,CGT-‬בהתאמה‪.‬‬
‫בעוד ש‪ IGT-‬מבוסס על למידה במהלך ההתנסות‪ ,‬ה‪ CGT-‬מספק את המידע הנחוץ לשם ביצוע‬
‫ההחלטה )‪.(Clark et al., 2004‬‬
‫ממצאינו מראים כי אף דפוס הבחירה של חולים עם ‪ OCD‬וקרוביהם הוא דומה‪ :‬שתי הקבוצות‬
‫בהשוואה לבריאים‪ ,‬מגלות העדפה לחפיסות הלא‪-‬רווחיות )‪ A‬ו‪ (B-‬ובוחרות פחות מחפיסה ‪D‬‬
‫לעומת בריאים‪ .‬לכן‪ ,‬אפשרי הוא שמנגנון הפגיעה הדומה‪ ,‬מתווך על ידי מרכיבי תפקוד שנמצאו‬
‫לקויים ב‪ ,OCD-‬קרי‪ :‬חסך ביכולת להעניק ערך יחסי לגירוי‪.‬‬
‫לראשונה נמצא במחקרנו‪ ,‬ביטוי להעברה משפחתית של לקות בזיכרון העבודה המרחבי ב‪.OCD-‬‬
‫הלקות הויזו‪-‬מרחבית‪ ,‬כאמור‪ ,‬משוחזרת רבות ב‪(Kuelz et al., 2004; Olley et al., 2007) OCD-‬‬
‫מקבלת תוקף במחקרנו באמצעות ביטוייה בקרב קרובי‪-‬משפחה מדרגה ראשונה של אנשים עם‬
‫‪ .OCD‬חיזוק לממצאינו עולה ממחקרם של ‪ ,(2010) Segalas et al.‬אשר מצאו אף הם לקות‬
‫ביכולת הויזו‪-‬מרחבית אצל קרובי חולים ב‪ .OCD-‬ייחודו של המחקר הנוכחי‪ ,‬הוא בשימוש בכלי‬
‫מחקרי )‪ (CBT‬המאפשר לבחון את שני רכיבי התפקוד השונים‪ ,‬אחסון מידע ויזו‪-‬מרחבי‬
‫ומניפולציה על המידע הויזו‪-‬מרחבי‪ ,‬בשני שלביו של המבחן‪ .‬בשונה מסכיזופרניה‪ ,‬ההעברה‬
‫‪122‬‬
‫התורשתית ב‪ OCD-‬כוללת לקות של שני רכיבי תפקוד אלה ומציעה דפוס שונה ולקוי יותר ב‪-‬‬
‫‪ .OCD‬חיזוק לכך עולה‪ ,‬בדפוס הדומה שמציגים חולים סכיזו‪-‬אובססיביים וקרוביהם‪.‬‬
‫בניגוד להשערתנו‪ ,‬חולים עם ‪ OCD‬כמו קרוביהם בעלי לקות בזיכרון העבודה המילולי‪ .‬ממצא זה‬
‫מעלה את האפשרות כי ההעברה המשפחתית ב‪ OCD-‬של חסכים בזיכרון העבודה מתבטאת הן‬
‫בתחום המרחבי והן במילולי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ממצאינו מציעים כי בהשוואה לבריאים‪ ,‬לשלוש קבוצות קרובי המשפחה חסכים בתחום‬
‫של קבלת החלטות וזיכרון עבודה מילולי ומרחבי‪ .‬לצד אלה‪ ,‬מתקיימת דיפרנציאציה בתפקוד‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיבי אשר עשויה ללמד על ייחודיות בהעברה משפחתית בכל אחת משלוש ההפרעות‪.‬‬
‫דפוס הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית נדון באמצעות ההערכה של התפקוד‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיבי המאפיין את ההפרעות סכיזופרניה ו‪ OCD-‬בנפרד‪ .‬ייחודיות הממצאים היא הן‬
‫ברמה הנוירו‪-‬קוגניטיבית והן ברמת ההעברה המשפחתית של חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים‪ ,‬ביחס‬
‫לשלוש ההפרעות‪ .‬לראשונה‪ ,‬במחקר זה‪ ,‬מוצע מערך הכולל השוואה בו‪-‬זמנית של קבוצות‬
‫קליניות וקרובי משפחתם‪ ,‬וכן קבוצת בקורת של בריאים‪ .‬הבחירה להתייחס לקרובי משפחה של‬
‫החולים‪ ,‬מחזקת את ממצאי העברה התורשתית‪ ,‬בניגוד למחקרים הדוגמים קרובי משפחה באופן‬
‫נפרד מן החולים‪.‬‬
‫ממצאים נוספים‪ :‬השפעת סוג הקרבה המשפחתית על הביטוי הנוירו‪-‬קוגניטיבי‬
‫בחינת תפקודם של הורים ואחאים אינה מהשערות המחקר‪ .‬אולם‪ ,‬הדיון בממצאיו העלה את‬
‫הצורך לבחון את השפעת סוג הקרבה המשפחתית על הביטוי הנוירו‪-‬קוגניטיבי בכל אחת מן‬
‫הקבוצות‪ .‬הערכה זו מהווה ניסיון חלוצי‪ ,‬בעצם השוואת באופן נפרד הורים ואחאים לקבוצת‬
‫נבדקים בריאים‪ .‬כך ביקשנו להתגבר על החיסרון בבחינת מדגם "מעורב" של קרובי משפחה‬
‫מדרגה ראשונה‪ ,‬היות וההבדלים בין הורים ואחאים עשויים לתווך חסכים שונים‪ ,‬ולמסך הבדלים‬
‫בין הקבוצות או להעצימם‪.‬‬
‫ההפרדה לשתי תת‪-‬הקבוצות‪ ,‬אפשרה לנטרל השפעות משתנים סוציו‪-‬דמוגרפיים‪ ,‬כגון גיל‬
‫והשכלה וכן השפעות הקשורות בדפוס הביטוי הגנטי השונה‪.‬‬
‫בסכיזופרניה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מחקר המשפחות הוא רחב יותר בהשוואה ל‪ .OCD-‬על פי מטא‪-‬אנליזה‬
‫של ‪ (2006) Snitz et al.‬מבין מחקרי המשפחה שפורסמו בתחום הנוירוקוגניטיבי בסכיזופרניה‪,‬‬
‫‪123‬‬
‫מחקר האחאים הוא רב ביותר )‪ ,(n=17‬ושל ההורים הוא נמוך יותר )‪ ,(n=6‬מספר המחקרים‬
‫שהתייחסו לשתי הקבוצות יחד ממוקם בין שתיהן )‪ .(n=11‬ב‪ OCD-‬לעומת זאת‪ ,‬ארבעה מחקרים‬
‫עוסקים בתפקודם הנוירו‪-‬קוגניטיבי של קרובי‪-‬חולים ) ‪Chamberlain et al., 2007; Delorme et‬‬
‫‪ (al., 2007; Cvedini et al., 2010; Segalas et al., 2010‬ואחד באחאיהם ) ‪Viswanath et al.,‬‬
‫‪.(2009‬‬
‫בעבודה הנוכחית בדקנו את דפוס הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית של הורים ואחאים בכל קבוצה‪.‬‬
‫חסכים משותפים להורים ואחאים בכל קבוצה‬
‫תתי‪-‬קבוצות‪ ,‬אחאים והורים‪ ,‬של הקבוצות הקליניות הושוו לקבוצות נבדקים בריאים‪ ,‬תואמי גיל‬
‫והשכלה‪ .‬דרך כך‪ ,‬התאפשר לבחון את העברת החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים מעבר לסוג הקרבה‬
‫המשפחתית‪ .‬ממצאינו מחדדים את הייחודיות שבהעברה המשפחתית בכל הפרעה‪:‬‬
‫‪ .1‬בקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬הן הורים והן אחאים‪ ,‬בהשוואה לבריאים בטאו קושי ביכולת‬
‫לשינוי סט‪ .‬לקות התואמת את שנמצא בקבוצת החולים‪.‬‬
‫‪ .2‬בקבוצת הסכיזופרניה‪ ,‬לקויות בתחום הקשב הפשוט וביכולת קבלת ההחלטות שוחזרו הן אצל‬
‫הורים והן אצל אחאים‪.‬‬
‫‪ .3‬ב‪ OCD-‬הייתה זו יכולת קבלת ההחלטות שנמצאה לקויה בקרב החולים‪ ,‬האחאים וההורים‪.‬‬
‫בדיקת הלקות בתפקודים אלו הן בקרב ההורים והן בקרב האחאים‪ ,‬אפשרה להתגבר על מגבלות‬
‫המחקרים הבוחנים הורים ואחאים בנפרד‪ .‬ביטוייהם של החסכים בשכיחות גבוהה‪ ,‬בכל אחת מן‬
‫ההפרעות‪ ,‬עשוי ללמד על מאפייניהם התורשתיים‪.‬‬
‫חסכים מבחינים בין הורים ואחאים בכל קבוצה‬
‫באופן כללי‪ ,‬חסכים נוירו‪-‬קוגניטיבים משותפים לחולים ואחאיהם )אך לא הוריהם( עשויה לשקף‬
‫יותר את הגנוטיפ היות ואחים חולקים תכונות דומיננטיות של שני‪-‬הוריהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חסכים‬
‫המאפיינים הורים ולא אחאים מלמדים על אינטראקציה בין הפרה‪-‬דיספוזיציה להפרעה )המוכנות‬
‫הגנטית( לבין השפעת הגיל‪.‬‬
‫בשתי קבוצות הסכיזופרניה‪ ,‬נמצאו חסכים שאפיינו את האחאים אך לא את ההורים‪ :‬בהפרעה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית היו אלה זיכרון העבודה המרחבי‪ ,‬יכולת הלמידה הרברסיבית והזיהוי‬
‫השמיעתי‪ ,‬ובסכיזופרניה‪ :‬היכולת לשינוי סט‪ ,‬קשב מתמשך וזיהוי שמיעתי‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫חסכים אלו אצל האחאים משוחזרים במחקרים אחרים ) ‪Reichenberg & Harvey, 2007; Chen‬‬
‫‪ ,(et al., 2009‬ותואמים את התמונה הנוירו‪-‬קוגניטיבית של החולים בסכיזופרניה ) & ‪Heinrichs‬‬
‫‪ ,(Zakzanis, 1998‬אך לא בהכרח של הוריהם )‪.(Dollfus et al., 2002; Appels et al., 2003‬‬
‫ממצאים אלו תומכים בעקרון שהורים לחולים בעלי מאפיינים פנוטיפים פחות ברורים בהשוואה‬
‫לילדיהם )עם וללא סכיזופרניה(‪ .‬לפיכך‪ ,‬ייתכן כי הביטוי הנרחב יותר המיוצג על ידי האחים‪,‬‬
‫מושפע מההבדלים במטען הגנטי המשותף לאחים‪ ,‬לעומת זה המשותף להורה עם ילדו‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫בעוד שאחים חולקים גנים דומיננטיים משותפים‪ ,‬ההורים שהשתתפו במחקר )במקרים מסוימים‬
‫השתתף הורה אחד ולא זוג( אינם בהכרח אלו שנושאים את גנוטיפ הסכיזופרניה‪ .‬הסבר אחר‪ ,‬הוא‬
‫כי היות ובקבוצת האחאים נבדקים צעירים‪ ,‬החסכים המשתקפים מתפקודם עשויים להוות סמן‬
‫להתהוות המחלה בהמשך‪ ,‬כפי שנמצא אצל חולים בסכיזופרניה ואחאיהם ) ‪Cannon et al.,‬‬
‫‪.(2000‬‬
‫בקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית ובקבוצת ה‪ ,OCD-‬נמצאו חסכים שאפיינו הורים אך לא אחאים‪:‬‬
‫הורים בקבוצה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬ביטאו חסכים בקשב הפשוט‪ ,‬בזיכרון עבודה מילולי וביכולת‬
‫קבלת החלטות‪ .‬לקויות אלו נמצאו בשכיחות גבוהה בקרב ההורים‪ .‬ב‪ ,OCD-‬הורי החולים הראו‬
‫חסכים בתפקודים של‪ :‬שינוי סט‪ ,‬קשב פשוט‪ ,‬זיהוי שמיעתי וזיכרון עבודה מרחבי‪.‬‬
‫על פי ממצאים אלו נראה כי חסכים המתבטאים אצל הורים ולא אצל אחאים‪ ,‬משקפים‬
‫אינטראקציה בין דיספוזיציה להפרעה )הסכיזו‪-‬אובססיבית או ל‪ (OCD-‬לבין גיל‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הם‬
‫עשויים לאפיין את תחומי הלקות המשמעותיים ביותר‪ ,‬היות וקבוצת ההורים במחקר מייצגת‬
‫הטרוגניות גנוטיפית אשר מפחיתה את העוצמה הסטטיסטית במחקר‪ .‬כך‪ ,‬רק תחומי תפקוד בעלי‬
‫פגיעה משמעותית באים לידי ביטוי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הפגיעות הנוירו‪-‬קוגניטיבית של הורים ואחאים בכל אחת מהקבוצות הינה בתחום שונה‪.‬‬
‫אחאים לחולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ ,OCD‬מבטאים פגיעה נוירו‪-‬קוגניטיבית שאינה באה לידי‬
‫ביטוי בהוריהם‪ ,‬אשר עשויה להיות מתווכת במטען הגנטי הדומה אותם חולקים האחאים‪.‬‬
‫הפגיעות שמבטאים הורים לחולים סכיזו‪-‬אובססיביים והורים לחולים עם ‪ ,OCD‬לעומת זאת‪,‬‬
‫עשויה לשקף את האנטראקציה המתקיימת בקבוצות אלו בין גיל לפרדיספוזיציה גנטית למחלה‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫סוגיות מתודולוגיות‬
‫חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בסכיזופרניה נחשבים לאנדופנוטיפים פוטנציאלים‪ ,‬כלומר הם מהווים‬
‫היבט נפרד של ההפרעה הקרוב למנגנון של פעולת הגן‪ ,‬יותר מאשר הפנוטיפ הכללי של המחלה‬
‫)‪ .(Gottesman & Gold, 2003‬מחקרי משפחות חיוניים ביותר להבנת תורשתיות חסכים נוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬כאמצעי המתווה את הדרך לאיתור הגן או הגנים‬
‫המעורבים בהפרעה‪ .‬מעבר להגדרת הקריטריונים האנדופנוטיפים‪ ,‬עולה שאלת הספציפיות‬
‫בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬הן אצל החולים והן ברמה התורשתית )אצל קרוביהם(‪ .‬צורך זה‬
‫עולה נוכח הגדרתה של ההפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית כשילוב בין שתי הפרעות פסיכיאטריות‪.‬‬
‫גישה זו‪ ,‬על אף חשיבותה‪ ,‬אינה שכיחה‪ ,‬כך שמעט מחקרים עוסקים בספציפיות הלקות‬
‫ותורשתיותה בהפרעות פסיכיאטריות‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬מחקרי משפחה מציבים אתגרים בפני החוקר‪ :‬קשיים רבים עומדים בפני החוקר באיתור‬
‫וגיוס הנבדקים‪ ,‬לתהליך של הערכה קלינית ונוירו‪-‬קוגניטיבית‪ .‬מורכבות זו עולה עם ההכללה של‬
‫קבוצות קליניות נוספות וקרובי משפחתם‪ ,‬ובמיוחד נוכח קריטריוני הכללה של בני‪-‬משפחה ללא‬
‫הפרעה קלינית‪ .‬שכן‪ ,‬היות וסכיזופרניה ו‪ OCD-‬הינן הפרעות תורשתיות‪ ,‬הערכת מצבם הקליני‬
‫של קרובי המשפחה הינו משמעותי‪ .‬כל אלה מביאים לעלויות גבוהות ולמורכבות הביצוע‬
‫ומשתקפים במדגמים מצומצמים יחסית ומספר עבודות מועט בתחום‪.‬‬
‫עבודה זו‪ ,‬אשר במתכונתה הנוכחית הינה עבודה חלוצית וראשונה מסוגה נועדה לענות על‬
‫שאלות האנדופנוטיפ הנוירו‪-‬קוגניטיבי בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬דגשה של העבודה על‬
‫ייחודיות הביטוי בהשוואה לסכיזופרניה ו‪ OCD-‬במופען הנפרד‪ .‬מול ייחודיות הממצאים‪ ,‬יש‬
‫להביא בחשבון מספר מגבלות בהתייחס לממצאי המחקר‪:‬‬
‫המגבלה הראשונה קשורה בבעיית ההכללה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬מדגם הנבדקים אינו מהווה מדגם‬
‫אפידימיולוגי‪ ,‬אלא מורכב מאנשים שנתנו הסכמתם להשתתף במחקר‪ .‬בהתייחס לחולים‪ ,‬מאחר‬
‫והנבדקים בקבוצות הקליניות הם מטופלי‪-‬חוץ אשר גויסו ממרפאות פסיכיאטריות‪ ,‬ממצאי‬
‫המחקר ניתנים להכללה אך ורק לגבי מדגמים קליניים דומים‪ .‬ביחס למדגם קרובי המשפחה‪,‬‬
‫ההתייחסות היא להכללה של מספר נבדקים מאותה משפחה‪ ,‬באופן אשר עשוי היה ליצור הטיה‬
‫בנוגע לביטוי הגנטי של משפחות שכוללות יותר בני משפחה‪ ,‬לעומת אחרות‪.‬‬
‫מגבלה נוספת‪ ,‬כרוכה בגודלו של המדגם‪ ,‬בריבוי המשתנים יחסית לגודל המדגם ובצורך‬
‫בהשוואות מרובות‪ .‬על אף שמדובר במדגם של ‪ 361‬נבדקים‪ ,‬החלוקה לקבוצות של נבדקים‬
‫‪126‬‬
‫וקרוביהם )בכל אחת מהמערכים‪ 3 :‬קבוצות קליניות ו‪ 1-‬ביקורת(‪ ,‬יצרה מדגמים קטנים יחסית‪.‬‬
‫הקבוצה הקטנה במיוחד הייתה קבוצת החולים ב‪ (N=28) OCD-‬וקרוביהם )‪.(N=27‬‬
‫מדגמים קטנים אלו הגבילו את יכולת הביצוע של מבחנים סטטיסטיים מזווגים בין החולים‬
‫וקרוביהם‪ .‬ניתוחים מסוג זה עשויים היו לתקף את הממצאים שהתקבלו בקבוצות הנבדקים‬
‫הרחבות‪ ,‬באמצעות השוואה של חולה לאחיו‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי הוערך באמצעות סוללת מבחנים רחבה‪ ,‬אשר כללה‬
‫תפקודים הנחשבים ללקויים הן במחלת הסכיזופרניה והן בהפרעה הכפייתית‪-‬טורדנית‪ .‬על ידי כך‬
‫ניתן היה לאמוד את השפעתה של כל אחת מן המחלות על חולים אשר לוקים בסכיזופרניה עם‬
‫‪ .OCD‬לצד יתרונותיה של סוללת המבחנים הממוחשבת‪ ,‬המאפשרת סטנדרטיזציה בהעברה‬
‫ובהערכת התפקוד‪ ,‬עולות מספר מגבלות‪ :‬באופן כללי‪ ,‬סוללת המבחנים מבוססת על הערוץ‬
‫החזותי )למעט מבחן הזכירה המילולית(‪ .‬על כן‪ ,‬עשויה להיווצר הטיה המיספריאלית בבחינת‬
‫התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ .‬שנית‪ ,‬בדומה למחקרים נוספים‪ ,‬מגבלות השימוש במבחנים נוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבים הינו בהיעדר הספציפיות לתפקוד ספציפי‪ .‬כלומר‪ ,‬הדרישות העולות מביצוע של‬
‫משימות‪ ,‬בייחוד המורכבות שבהן‪ ,‬מערבות תפקודים נמוכים יותר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ביטוי חסכים נוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבים בתפקודים מסדר‪-‬גבוה עשוי להיות קשור בכל אחת מן ההפרעות בלקות מסדר‪-‬נמוך‬
‫שונה‪.‬‬
‫באופן ספציפי יותר‪ ,‬נראה כי הכלים שנועדו להעריך את היכולת האינהיביטורית‪ ,‬הנחשבת‬
‫למשמעותית בסכיזופרניה וב‪ ,OCD-‬אינם רגישים דיים להבחין בין חולים ובריאים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫במחקרי המשך ראוי לכלול כלים רגישים יותר‪ ,‬במטרה לאפיין את השונה והדומה בין ההפרעות‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫סיכום‬
‫מחקר זה בחן לראשונה באופן ישיר את הפרופיל הנוירו‪-‬קוגניטיבי של קרובי משפחה מדרגה‬
‫ראשונה של חולים בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬ההשוואה לחסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫שמבטאים חולים סכיזו‪-‬אובססיביים אפשרה לבחנם כאנדופנוטיפ נוירו‪-‬קוגניטיבי‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫חידושו וייחודיותו של המחקר הינם בהתייחסות לקבוצות השוואה רלוונטיות‪ ,‬סכיזופרניה ו‪-‬‬
‫‪ ,OCD‬הן בהערכת הלקות הנוירו‪-‬קוגניטיבית של החולים והן בניסיון להעריך את התורשתיות‬
‫הספציפית של דפוס הלקות בכל הפרעה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ובשונה ממחקרים קודמים‪ ,‬ההשוואה לקבוצת ביקורת של נבדקים בריאים אפשרה אומדן‬
‫מהימן יותר בהבנת הלקות בכל הקבוצות שנבדקו‪.‬‬
‫מטרתו הראשונה של המחקר הייתה לבחון את ביטוי החסכים הנוירו‪-‬קוגניטיביים בהפרעה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית על פי קריטריוני ההגדרה של סמנים אנדופנוטיפים‪ .‬ממצאי המחקר העלו כי‬
‫חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים בתחומים של שינוי סט‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬זיכרון עבודה מילולי ומרחבי‪,‬‬
‫ויכולת זכירה מילולית עונים על קריטריונים אלה‪ ,‬היות והם‪ :‬מאפיינים את החולים בהפרעה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית ואינם קשורים למאפיינים מצביים של המחלה‪ .‬שכיחותם הגבוהה של חסכים‬
‫אלו בקרובי משפחה מדרגה ראשונה מעלה את הסבירות לכך שהם משקפים מאפיין גנטי של‬
‫ההפרעה‪.‬‬
‫בשונה מקרוביהם‪ ,‬חולים סכיזו‪-‬אובססיביים מגלים לקות מסדר‪-‬נמוך‪ ,‬הכוללים את הקשב‬
‫הפשוט‪ ,‬המתמשך ואת היכולת לאחסן מידע מיידי‪.‬‬
‫הלקות בשינוי הסט הינה מאפיין המשותף להורים ואחאים ולפיכך עשויה להיות בעל משמעות‬
‫אבחונית רבה בהערכת הסיכון למחלה‪ .‬חסכים אחרים‪ ,‬המתבטאים בהורים )קשב פשוט‪ ,‬זיכרון‬
‫עבודה מילולי וקבלת החלטות( אך לא באחאים‪ ,‬ולהפך )זיכרון עבודה מרחבי‪ ,‬למידה רברסיבית‬
‫וזיהוי שמיעתי( מושפעים ככל הנראה מרמת הטעינות הגנטית ומגיל‪.‬‬
‫בשאלת הספציפיות‪ ,‬הנוירו‪-‬קוגניטיבית והתורשתית‪ ,‬ביקשנו לאפיין את הדומה והשונה בין שלוש‬
‫ההפרעות‪ .‬ההשוואה לחולים בסכיזופרניה וב‪ OCD-‬מלמדת על אופי הפגיעה בהפרעה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית‪ .‬ייצוגה כפגיעה משולבת‪ ,‬המאפיינת לקויות סלקטיביות‪ ,‬כביכול‪ ,‬של שתי ההפרעות‬
‫הנפרדות‪ ,‬נשללת לאור קיומן של לקויות אלו בכל אחת מן ההפרעות באופן בלתי תלוי‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫יתרונו של המחקר‪ ,‬המאפשר בקרה קפדנית על "תרומתן" המשוערת של כל הפרעה בנפרד‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫לשלוש ההפרעות חסכים נוירו‪-‬קוגניטיביים משותפים‪ :‬זיכרון עבודה מילולי וזיהוי שמיעתי‪ ,‬יכולת‬
‫קבלת החלטות וזיכרון עבודה מרחבי‪ .‬דפוס לקות זה מרחיב את הידוע והמדווח בספרות לגבי‬
‫ההפרעות‪ ,‬סכיזופרניה ו‪ ,OCD-‬היות והפגיעות הנוירו‪-‬קוגניטיבית משתקפת באופן שאינו ספציפי‬
‫למסלול )‪ DLPFC‬או ‪ ,(OFC‬אלא באופן נרחב יותר‪ .‬מכאן‪ ,‬עולה אפוא‪ ,‬חיזוק להנחה כי מבנים‬
‫אנטומיים דומים משותפים לסכיזופרניה ול‪.OCD-‬‬
‫דומיננטיות ההפרעה הסכיזופרנית מתבטאת בכך שחולים בסכיזופרניה עם וללא ההפרעה‬
‫הכפייתית‪-‬טורדנית אינם נבדלים כלל בתפקודם הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ .‬מחקרנו מוסיף על המדווח‬
‫בספרות לגבי פגיעותם של חולים בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪ ,OCD‬ביכולת קבלת ההחלטות‪ ,‬למידה‬
‫רברסיבית וזיכרון עבודה מרחבי‪ .‬ומכאן חשיבותו בהבנה כי הפגיעה בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪,‬‬
‫כמו בסכיזופרניה‪ ,‬הינה מוכללת ואינה ספציפית למסלול נוירו אנטומי‪.‬‬
‫ממצאי המחקר הנוכחי עשויים להוות בסיס למחקרים נוספים שיבחנו את סוגיית האנדופנוטיפ‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיבי בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬המערך המחקרי המוצג מאפשר הבנה מעמיקה של‬
‫ספציפיות ההפרעות‪ ,‬לרוחב הפגיעה‪ ,‬תוך הערכה של תפקודים נבחרים בהתאם לפרופילי שתי‬
‫ההפרעות ולעומקה‪ ,‬באמצעות הערכה של עוצמת הפגיעה ושכיחותה‪ .‬נדבך נוסף ומשמעותי‬
‫בעמידה על מאפייניה של ההפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית נתמך באמצעות בחינת החסכים הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיביים שעשויים להיות תורשתיים בכל הפרעה בנפרד‪.‬‬
‫התמונה הכללית המצטיירת מתוך המחקר היא כי להפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬לסכיזופרניה ול‪-‬‬
‫‪ OCD‬פגיעות בשטחי תפקוד דומים‪ ,‬דמיון המשתקף גם בקרב קרוביהם של החולים‪ .‬באופן זה‬
‫נשללת השערת הדיסוציאציה הכפולה‪ ,‬לפיה חולים משתי המחלות )סכיזופרניה ו‪ (OCD-‬מבטאים‬
‫לקות נוירו‪-‬קוגניטיבית שונה‪ ,‬התלויה באבנורמליות תפקודית של מסלולים נוירו‪-‬קוגניטיבים‬
‫שונים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הבדלים בתפקודם של קרובי המשפחה משלוש הקבוצות עשויים להצביע על‬
‫ייחודיות הפגיעה בכל אחת מהן‪ ,‬ולרמז על דיסוציאציה תפקודית בין ההפרעות )אשר בקבוצות‬
‫החולים עשויה להיות ממוסכת(‪.‬‬
‫נוכחות חסכים נוירו‪-‬קוגניטיבים בקרב קרובי משפחה שאינם חולים )‪ (Unaffected‬מצביעה על‬
‫היותם בלתי תלויים בסימפטומי סכיזופרניה ו\או ‪ OCD‬ובטיפול התרופתי הנלווה‪ .‬כפי שנבדק‬
‫במחקר‪ ,‬היעדר הזיקה בין משתנים קליניים לבין התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של החולים בהפרעה‬
‫‪129‬‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית מחזק אף הוא את ההנחה כי התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי מהווה מימד נפרד‬
‫מסימפטומי המחלה‪ .‬היות וזהו המחקר הראשון הבוחן את תפקודם של קרובי החולים בהפרעה‬
‫הסכיזו‪-‬אובססיבית ראוי כי מחקרי המשך ייבחנו את ביטויים של חסכים אלו בקרב קבוצת סיכון‬
‫לאורך זמן‪ .‬תוך כך‪ ,‬ניתן יהיה לבסס את הלקות בתפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי כמדד דיאגנוסטי‪,‬‬
‫המתקיים בטרם הופעתם של הסימפטומים‪ ,‬משני הסוגים‪.‬‬
‫הלקות בקבלת החלטות ובזיכרון העבודה המילולי והמרחבי המאפיינת את תפקודם הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבי של קרובי משפחה משלוש ההפרעות‪ ,‬מהווה תמיכה נוספת לדמיון ביניהן‪ .‬חפיפה זו בין‬
‫סכיזופרניה ו‪ ,OCD-‬עשויה לייצג ביטוי )פנוטיפי( שונה של גורם סיכון )גנוטיפי( דומה המצוי‬
‫בבסיסן‪ ,‬ובכך להסביר את ביטוין בהפרעה המשולבת‪.‬‬
‫ייחודיות העברה של פגיעות נוירו‪-‬קוגניטיבית בהפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ ,‬עשויה להשתקף‬
‫בהכללתה חסכים לקויים נפרדים שמבטאים קרובי משפחה של חולים בסכיזופרניה וב‪.OCD-‬‬
‫כמו קרובי חולים בסכיזופרניה הם מבטאים לקות ב‪ :‬שינוי סט‪ ,‬ביכולת ההיזכרות בטווח הארוך‬
‫וביכולת הזיהוי השמיעתי; וכמו קרובי‪ OCD-‬חומרת הלקות בזיכרון העבודה המרחבי הינה גבוהה‬
‫יותר‪.‬‬
‫כיווני מחקר נוספים‬
‫תחום המחקר המתמקד בהפרעה המשולבת מצוי כיום בראשית דרכו‪ .‬מחקר זה הינו הראשון‬
‫לבחון את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ ,‬במערך בקרה ייחודי הכולל קבוצות קליניות רלוונטיות‬
‫וקרובי משפחה של כל אחת מן הקבוצות‪ .‬מטרת המחקר הייתה לבחון את מאפייניה הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבים של ההפרעה הסכיזו‪-‬אובססיבית כאנדופנוטיפ ולבסס את מובחנותה הנוירו‪-‬‬
‫קוגניטיבית‪ ,‬גם ברמה התורשתית‪.‬‬
‫במטרה לקדם את ההבנה בנוגע לקשר שבין סכיזופרניה ו‪ ,OCD-‬עולה הצורך במחקרים נוספים‬
‫שישוו את התפקוד הנוירו‪-‬קוגניטיבי של קבוצות אלה‪ .‬השימוש באבחון נוירו‪-‬קוגניטיבי מלמד על‬
‫חשיבות הכלי בהבנת הספקטרום הנוירו‪-‬התנהגותי בסכיזופרניה ו‪ .OCD-‬לפיכך‪ ,‬שילוב בין‬
‫פרדיגמה נוירו‪-‬קוגניטיבית וטכניקות‪-‬דימות במחקרים עתידיים‪ ,‬יהווה מקור מהימן להשפעות‬
‫הפיזיולוגיות של תהליכים מוחיים המתקיימים בקרב קבוצות אלה‪ .‬מדידה מסוג זה עשויה ללמד‬
‫‪130‬‬
‫באופן מדויק יותר על תהליכים משותפים ומבחינים‪ ,‬בין חולים וקרוביהם בהפרעה הסכיזו‪-‬‬
‫אובססיבית‪ ,‬בסכיזופרניה וב‪.OCD-‬‬
‫כמו כן‪ ,‬על פי ממצאי המחקר בכל הפרעה קיימים שטחי לקות ייחודיים בקרב קרובי משפחה‪,‬‬
‫כאשר בחלקם התפקוד הנמוך מאפיין שכיחות גבוהה של נבדקים‪ .‬מימדי תפקוד אלה מאפשרים‬
‫לבחון את הלקות התפקודית תוך הפחתת ההטרוגניות הגנטית ושיפור הכח הסטטיסטי של‬
‫מחקרי תאחיזה בסכיזופרניה‪ ,‬עם וללא ‪.OCD‬‬
‫ממצאי המחקר מספקים כיוון ייחודי להבנת הליקוי הנוירו‪-‬קוגניטיבי‪ ,‬כאחד המאפיינים המרכזיים‬
‫בקרב קבוצת החולים הסכיזו‪-‬אובססיבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממצאיו בעלי ערך עבור חקר הקוגניציה‬
‫בסכיזופרניה וב‪ ,OCD -‬בנפרד מן ההפרעה המשולבת‪ .‬בייחוד בולטת התרומה להבנת התהליכים‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיבים ב‪ ,OCD-‬הן ברמה הנוירו‪-‬קוגניטיבית והן ברמה התורשתית‪ ,‬היות והמחקר‬
‫בתחום זה הינו מצומצם יחסית‪ .‬הערך המוסף באשר ל‪ ,OCD-‬הינו בהשוואה לקבוצות אחרות‬
‫אשר מאפשרת לבחון תפקודים ולהבליט את המנגנונים שבבסיסם‪ .‬מחקרי מטא‪-‬אנליזה בתחום‬
‫הנוירו‪-‬קוגניטיבי ב‪ OCD -‬עשויים להאיר על דפוס הפגיעה הנוירו‪-‬קוגניטיבית ב‪ OCD-‬תוך בקרה‬
‫על מאפייני המדגם‪ ,‬הטיפול התרופתי‪ ,‬עוצמת הסימפטומים ומחלות נלוות‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫רשימת מקורות‬
Abbruzzese, M., Bellodi, L., Ferri, S., Scarone S. (1993). Memory functioning in obsessivecompulsive disorder. Behavioural Neurology. 6:119–122.
Abbruzzese, M., Bellodi, L., Ferri, S., Scarone, S., (1995). Frontal lobe dysfunction in
schizophrenia and obsessive-compulsive disorder: a neuropsychological study. Brain and
Cognition. 27: 202–212.
Abbruzzese, M., Ferri, S., Scarone, S. (1997). The selective breakdown of frontal functions in
patients with obsessive-compulsive disorder and in patients with schizophrenia: a double
dissociation experimental finding. Neuropsychologia. 35: 907–912.
Abramczyk, R.R., Jordan, D.E., Hegel, M., 1983. Reversed Stroop effect in the performance
of schizophrenics. Perceptual and Motor Skills. 56: 99–106.
Achim, A.M., Maziade, M., Raymond, E., Olivier, D., Mérette, C., Roy, M.A. (2009).
How Prevalent Are Anxiety Disorders in Schizophrenia? A Meta-Analysis and Critical
Review on a Significant Association. Schizophr Bull.
Adleman, N.E, Menon, V., Blasey, C.M, White, C.D, Warsofsky, I.S, Glover, G.H, Reiss,
A.L., (2002). A developmental fMRI study of the stroop color-word task. Neuroimage. 16:
61–75.
Aleman, A., Hijman, R., de Haan, E. H., & Kahn, R. S. (1999). Memory impairment in
schizophrenia: A meta-analysis. American Journal of
Psychiatry. 156: 1358–1366.
Alexander GE, Crutcher MD. (1990). Functional architecture of basal ganglia circuits: neural
substrates of parallel processing. Trends Neurosci. 13:266-71.
Alexander GE, DeLong MR, Strick PL. (1986). Parallel organization of functionally
segregated circuits linking basal ganglia and cortex. Annu Rev Neurosci. 9:357-81.
Allen, A.J., Griss, M.E., Folley, B.S., Hawkins, K.A., Pearlson, G.D. (2009). Endophenotypes
in schizophrenia: a selective review. Schizophr Res. 109(1-3):24-37.
American Psychiatric Association, 1994. Diagnostic and Statistical Manual of Mental
Diseases (DSM-IV), 4th ed. Washington, DC: American Psychiatric Press.
Andreasen N.C. (1983). Scale for the Assessment of Negative Symptoms (SANS). Iowa
City: University of Iowa.
Andreasen N.C. (1984). The Scale for the Assessment of Positive Symptoms (SAPS). Iowa
City: University of Iowa.
Andreasen N.C. (2000). Schizophrenia: the fundamental questions. Brain Res Brain Res Rev.
31(2-3):106-12.
Appels, M.C., Sitskoorn, M.M., Westers, P., Lems, E., Kahn, R.S. (2003). Cognitive
dysfunctions in parents of schizophrenic patients parallel the deficits found in patients.
Schizophr Res. 63:285–293.
132
Arndt S., Alligier R.J, Andreasen N.C. (1991). The distinction of positive and negative
symptoms. The failure of a two-dimensional model. Brit J Psychiatry. 158:317–322.
Aron, A. R., Fletcher, P. C., Bullmore, E. T., Sahakian, B. J., & Robbins, T. W.
(2003). Stop-signal inhibition disrupted by damage to right inferior frontal gyrus in humans.
Nature Neuroscience. 6(2): 115–116.
Aronowitz, B.R., Hollander, E., DeCaria, C., Cohen, L., Saoud, J.B., Stein, D. (1994).
Neuropsychology of obsessive-compulsive disorder. Preliminary findings. Neuropsychiatry,
Neuropsychology and Behavioral Neurology. 7: 81–86.
Atmaca, M., Yildirim, B.H., Ozdemir, B.H., Aydin, B.A., Tezcan, A.E., Ozler, A.S. (2006).
Volumetric MRI assessment of brain regions in patients with refractory obsessive-compulsive
disorder. Progress in Neuropsychopharmacology and Biological Psychiatry. 30: 1051–1057.
Awh, E., Jonides, J. (1998). Spatial working memory and spatial selective attention. In:
Parasuraman, R. (Ed.), The Attentive Brain, pp. 353– 380. Cambridge, MA, USA: MIT Press.
Aycicegi A, Dinn WM, Harris CL, Erkmen H. (2003). Neuropsychological function in
obsessive-compulsive disorder: effects of comorbid conditions on task performance. Eur
Psychiatry. 18(5):241-8.
Bachman, P., Kim, J., Yee, C.M., Therman, S., Manninen, M., Lönnqvist, J., Kaprio, J.,
Huttunen, M.O., Näätänen, R., Cannon, T.D. (2009). Efficiency of working memory encoding
in twins discordant for schizophrenia. Psychiatry Res. 174(2):97-104.
Baddeley, A., & Hitch, G. J. (1974). Working memory. In G A. Bower (Ed.). The Psychology
of learning and motivation (pp. 47-90). New York. Academic Press.
Baddeley, A.D. (1986): Working memory. New York: Oxford University Press.
Balleine, B.W., Killcross, S. (2006). Parallel incentive processing: an integrated view of
amygdala function. Trends Neurosci. 29(5):272-9.
Bannon S, Gonsalvez C.J, Croft R.J, Boyce P.M. (2006). Executive functions in obsessivecompulsive disorder: state or trait deficits? Aust N Z J Psychiatry. 40(11-12):1031-8.
Barch, D.M., Csernansky, J.G, Conturo, T., Snyder, A.Z. (2002). Working and long-term
memory deficits in schizophrenia: is there a common prefrontal mechanism? J Abnorm
Psychol. 111(3): 478-94.
Barch, D.M., Smith, E. (2008). The cognitive neuroscience of working memory: relevance to
CNTRICS and schizophrenia. Biol Psychiatry. 64(1):11-7.
Bardenhagen, F.J., Bowden, S.C. (1998). Cognitive components in perseverative and
nonperseverative errors on the object alternation task. Brain Cogn. 37(2):224-36.
Bark, R., Dieckmann, S., Bogerts, B., Northoff, G. (2005). Deficit in decision making in
catatonic schizophrenia: an exploratory study. Psychiatry Res. 134(2):131-41.
Barkley, R.A. (1997). Behavioral inhibition, sustained attention, and executive functions:
constructing a unifying theory of ADHD. Psychological Bulletin. 121: 65–94.
Barnett, R., Maruff, P., Purcell, R., Wainwright, K., Kyrios, M., Brewer, W., Pantelis C.
(1999). Impairment of olfactory identification in obsessive-compulsive disorder. Psychol
133
Med. 29(5):1227-33.
Baxter, L.R., Phelps, M.E., Mazziotta, J.C., Guze, B.H., Schwartz, J.M., Selin, C.E. (1987).
Local cerebral glucose metabolic rates in obsessive-compulsive disorder. Archives of General
Psychiatry. 44: 211-218.
Bechara A, Damasio H, Damasio A.R. (2000). Emotion, decision making and the
orbitofrontal cortex. Cereb Cortex. 10(3):295-307.
Bechara, A. (2007). Iowa gambling task professional manual. Boca Raton, FL: Psychological
Assessment Resources, Inc.
Bechara, A., Damasio, A. R., Damasio, H., & Anderson, S. W. (1994).
Insensitivity to future consequences following damage to human prefrontal cortex. Cognition.
50: 7–15.
Bechara, A., Damasio, H., Tranel, D., & Damasio, A. R. (1997). Deciding advantageously
before knowing the advantageous strategy. Science. 275: 1293–1295.
Beninger, R.J., Wasserman, J., Zanibbi, K., Charbonneau, D., Mangels, J.,
Beninger, B.V. (2003). Typical and atypical antipsychotic medications differentially
affect two nondeclarative memory tasks in schizophrenic patients: a double dissociation.
Schizophr Res. 61:281-292.
Benton, A.L. (1974). Revised Visual Retention Test, fourth ed. The Psychological
Corporation, San Antonio.
Berch D.B, Krikorian R, Huha E.M. (1998a). The Corsi-tapping task: methodological and
theoretical considerations. Brain Cogn. 38:317–338.
Berch, D. (1998b). The Corsi Block-tapping Task: methodological and theoretical
considerations. Brain Cog. 38:317–338.
Berman I., Merson A., Viegner B. (1998). Obsessions and compulsions as a distinct cluster of
symptoms in schizophrenia: a neuropsychological study. J Nerv Ment Dis. 186:150–156.
Berman, I., Kalinowski, A., Berman, S.M., Lengua, J. and Green, A.I. (1995). Obsessive and
compulsive symptoms in chronic schizophrenia. Comprehensive Psychiatry. 36: 6–10.
Bernie, W.A. Litman, S.K. (1978). Obsessionality in schizophrenia. Canadian Psychiatric
Association Journal. 23: 77–81.
Birkett P, Sigmundsson T, Sharma T, Toulopoulou T, Griffiths TD, Reveley A, Murray R.
(2007). Reaction time and sustained attention in schizophrenia and its genetic predisposition.
Schizophr Res. 95(1-3):76-85.
Birkett, P., Sigmundsson, T., Sharma, T., Toulopoulou, T., Griffiths, T.D., Reveley, A.,
Murray, R. (2008). Executive function and genetic predisposition to schizophrenia--the
Maudsley family study. Am J Med Genet B Neuropsychiatr Genet. 5;147(3):285-93.
Blanchard J.J, Neale J.M. (1994). The neuropsychological signature of schizophrenia:
generalized or differential deficit? American Journal of Psychiatry. 151: 40–48.
Bleuler E. (1911). Dementia praecox oder Gruppe der Schizophrenien [Dementia praecox or
the group of schizophrenias], in Handbuch der Psychiatrie, Spez. Teil, 4 Abt., edited by
134
Aschaffenburg G. Leipzig, Deuticke.
Boldrini, M., Del Pace, L., Placidi, G.P., Keilp, J., Ellis, S.P., Signori, S., Placidi, G.F.,
Cappa, S.F. (2005). Selective cognitive deficits in obsessive-compulsive disorder compared to
panic disorder with agoraphobia. Acta Psychiatr Scand. 111(2):150-8.
Bolla K.I, Eldreth D.A, London E.D, Kiehl K.A, Mouratidis M, Contoreggi C. (2003).
Orbitofrontal cortex dysfunction in abstinent cocaine abusers performing a decision-making
task. Neuroimage. 19:1085-1094.
Boone, K.B., Anannth, J., Philpott, L., Kaur, A., Djenderedjian, A. (1991).
Neuropsychological characteristics of nondepressed adults with obsessive-compulsive
disorder. Neuropsychiatry, Neuropsychology, and Behavioral Neurology. 4: 96-109.
Borkowska, A., Pilaczynska, E., Rybakowski, J.K. (2003). The frontal lobe
neuropsychological tests in patients with schizophrenia and/or obsessive–compulsive
disorder. J Neuropsychiatry Clin Neurosci. 15(3):359-62
Bottas A., Cooke R.G., Richter M.A. (2005). Comorbidity and pathophysiology of obsessivecompulsive disorder in schizophrenia: is there evidence for a schizo-obsessive subtype of
schizophrenia? J Psychiatry Neurosci. 30(3):187-93.
Braga R.J, Petrides G, Figueira I. (2004). Anxiety disorders in schizophrenia. Comprehensive
Psychiatry. 45(6):460-8.
Brandt G.N., Bonelli R.M. (2008). Structural neuroimaging of the basal ganglia in
schizophrenic patients: a review. Wien Med Wochenschr. 158(3-4):84-90.
Braver T.S, Cohen J.D, Nystrom L.E, Jonides J, Smith E.E, Noll D.C. (1997). A parametric
study of prefrontal cortex involvement in human working memory. Neuroimage. 5(1):49-62.
Brebion, G., Amador, X., Smith, M. J., & Gorman, J. M. (1997). Mechanisms
underlying memory impairment in schizophrenia. Psychological Medicine, 27, 383–393.
Brebion, G., Amador, X., Smith, M.J., Gorman, J.M. (1997). Mechanisms underlying
memory impairment in schizophrenia. Psychological Medicine. 27: 383–393.
Breiter, H.C., Rauch, S.L., Kwong, K.K., Baker, J.R., Weisskoff, R.M., Kennedy, D.N.,
Kendrick, A.D., Davis, T.L., Jiang, A., Cohen, M.S., Stern, C.E., Belliveau, J.W., Baer, L.,
O'Sullivan, R.L., Savage, C.R., Jenike, M.A., & Rosen, B.R. (1996). Functional magnetic
resonance imaging of symptom provocation in obsessive-compulsive disorder. Archives of
General Psychiatry. 53: 595-606.
Brewer, W.J., Wood, S.J., Phillips, L.J., Francey, S.M., Pantelis, C., Yung, A.R., Cornblatt,
B., McGorry, P.D. (2006). Generalized and specific cognitive performance in clinical highrisk cohorts: a review highlighting potential vulnerability markers for psychosis. Schizophr
Bull. 32(3):538-55.
Buchsbaum M.S., Someya T., Teng C.Y., Abel L., Chin S., Najafi A., Haier R.J., Wu J.,
Bunney W.E. (1996). PET and MRI of the thalamus in never-medicated patients with
schizophrenia. Am J Psychiatry. 153(2):191-9.
135
Buchsbaum, B.R., Greer, S., Chang, W.L., Berman, K.F. (2005). Meta-analysis of
neuroimaging studies of the Wisconsin Card-Sorting Task and component processes. Hum.
Brain. Mapp. 25: 35–45.
Buckley P.F, Miller B.J, Lehrer D.S, Castle D.J. (2009). Psychiatric comorbidities and
schizophrenia. Schizophr Bull. 35(2): 383-402.
Burdick K.E, Robinson D.G, Malhotra A.K, Szeszko P.R. (2008). Neurocognitive profile
analysis in obsessive-compulsive disorder. J Int Neuropsychol Soc. 14(4):640-5.
Byerly M., Goodman W., Acholonu W., Bugno R., Rush A.J. (2005). Obsessive compulsive
symptoms in schizophrenia: frequency and clinical features. Schizophr Res. 76(2-3):309-16.
Cabrera A.R, McNally R.J, Savage C.R. (2001). Missing the forest for the trees? Deficient
memory for linguistic gist in obsessive-compulsive disorder. Psychol Med. 31(6):1089-94.
Calev, A., Venables, P.H., Monk, A.F. (1983). Evidence for distinct verbal memory
pathologies in severely and mildly disturbed individuals with schizophrenia. Schizophr. Bull.
9: 247–264.
Calkins, M.E., Dobie, D.J., Cadenhead, K.S., Olincy, A., Freedman, R., Green, M.F.,
Greenwood, T.A., Gur, R.E., Gur, R.C., Light, G,A,, Mintz, J., Nuechterlein, K.H., Radant,
A.D., Schork, N.J., Seidman, L.J., Siever, L.J., Silverman, J.M., Stone, W.S., Swerdlow,
N.R., Tsuang, D.W., Tsuang, M.T., Turetsky, B.I., Braff, D.L. (2007).
The Consortium on the Genetics of Endophenotypes in Schizophrenia: model recruitment,
assessment, and endophenotyping methods for a multisite collaboration.
Schizophr Bull. 33(1):33-48.
Callicott, J.H., Bertolino, A., Mattay, V.S., Langheim, F.J., Duyn, J., Coppola, R., Goldberg
T.E., Weinberger D.R. (2000). Physiological dysfunction of the dorsolateral prefrontal cortex
in schizophrenia revisited. Cereb. Cortex. 10:1078–1092.
Callicott, J.H., Ramsey, N.F., Tallent, K., Bertolino, A., Knable, M.B., Coppola, R.,
Goldberg, T., van Gelderen, P., Mattay, V.S., Frank, J.A., Moonen, C.T., Weinberger, D.R.
(1998). Functional magnetic resonance imaging brain mapping in psychiatry: methodological
issues illustrated in a study of working memory in schizophrenia, Neuropsychopharmacology.
18: 186–196.
Cannon T.D., Bearden C.E., Hollister J.M., Rosso I.M., Sanchez L.E., Hadley T. (2000).
Childhood cognitive functioning in schizophrenia patients and their unaffected siblings: a
prospective cohort study. Schizophr Bull. 26(2):379-93.
Cannon, T.D., Huttunen, M.O., Lönnqvist, J., Tuulio-Henriksson, A., Pirkola, T., Glahn, D.,
Finkelstein, J., Hietanen, M., Kaprio, J., Koskenvuo, M. (2000). The inheritance of
neuropsychological dysfunction in twins discordant for schizophrenia. Am. J. Hum.Genet. 67:
369–382.
Caron, C., Rutter, M. (1991). Comorbidity in child psychopathology: concepts, issues and
research strategies. J Child Psychol Psychiatry. 32(7):1063-80.
Carter C.S., MacDonald A.W 3rd, Ross L.L, Stenger V.A. (2001). Anterior cingulate cortex
activity and impaired self-monitoring of performance in patients with schizophrenia: an
event-related fMRI study. Am J Psychiatry. 158(9):1423-8.
136
Carter, C.S., Botvinick, M.M. Cohen, J.D. (1999). The contribution of the anterior cingulate
cortex to executive processes in cognition. Rev Neurosci. 10(1):49-57.
Carter, C.S., van Veen, V. (2007). Anterior cingulate cortex and conflict detection: an update
of theory and data. Cogn Affect Behav Neurosci. 7(4):367-79.
Cavallaro, R., Cavedini, P., Mistretta, P., Bassi, T., Angelone, S.M., Ubbiali, A., Bellodi, L.
(2003). Basal-corticofrontal circuits in schizophrenia and obsessive-compulsive disorder: a
controlled, double dissociation study. Biol Psychiatry. 54(4):437-43.
Cavedini, P., Bassi, T., Zorzi, C., Bellodi, L. (2004). The advantages of choosing
antiobsessive therapy according to decision-making functioning. J. Clin. Psychopharmacol.
24: 628–631.
Cavedini, P., Cisima, M., Riboldi, G., d’Annucci, A., Bellodi, L. (2001). A
neuropsychological study of dissociation in cortical and subcortical functioning in obsessivecompulsive disorder by Tower of Hannoi task. Brain and Cognition. 46: 357–363.
Cavedini, P., Ferri, S., Scarone, S., Bellodi, L. (1998). Frontal lobe dysfunction in obsessivecompulsive disorder and major depression: a clinical-neuropsychological study. Psychiatry
Research. 78: 21–28.
Cavedini, P., Zorzi, C., Piccinni, M., Cristina Cavallini, M., Bellodi, L. (2010). Executive
Dysfunctions in Obsessive-Compulsive Patients and Unaffected Relatives: Searching for a
New Intermediate Phenotype. Biol Psychiatry.
Cellard, C., Lefèbvre, A.A., Maziade, M., Roy, M.A., Tremblay, S. (2010). An examination
of the relative contribution of saturation and selective attention to memory deficits in patients
with recent-onset schizophrenia and their unaffected parents. J Abnorm Psychol. 119(1):6070.
Chakrabarty, K, Bhattacharyya, S, Christopher, R, Khanna, S. (2005). Glutamatergic
dysfunction in OCD. Neuropsychopharmacology. 30: 1735–1740.
Chamberlain S.R, Fineberg N.A, Blackwell A.D, Clark L, Robbins T.W, Sahakian B.J.
(2007). A neuropsychological comparison of obsessive-compulsive disorder and
trichotillomania. Neuropsychologia. 45(4):654-62.
Chamberlain S.R, Menzies L, Hampshire A, Suckling J, Fineberg N.A, del Campo N, Aitken
M, Craig K, Owen A.M, Bullmore E.T, Robbins T.W, Sahakian B.J. (2008). Orbitofrontal
dysfunction in patients with obsessive-compulsive disorder and their unaffected relatives.
Science. 321(5887):421-2.
Chamberlain S.R., Blackwell A.D., Fineberg N.A., Robbins T.W., Sahakian B.J. (2005). The
neuropsychology of obsessive compulsive disorder: the importance of failures in cognitive
and behavioural inhibition as candidate endophenotypic markers.
Neurosci Biobehav Rev. 29(3):399-419.
Chambers, C.D., Bellgrove,M.A., Stokes, M.G., Henderson,T.R., Garavan, H.,
Robertson, I.H. (2006). Executive brake failure following deactivation of human frontal lobe.
Journal of Cognitive Neuroscience. 18(3): 444–455.
Chen, L.S., Rice, T.K., Thompson, P.A., Barch, D.M., Csernansky, J.G. (2009). Familial
137
aggregation of clinical and neurocognitive features in sibling pairs with and without
schizophrenia. Schizophr Res. 111(1-3):159-66.
Christensen, K.J., Kim, S.W., Dysken, M.W., Hoover, K.M. (1992). Neuropsychological
performance in obsessive-compulsive disorder. Biological Psychiatry. 31: 4–18.
Cirillo, M.A., Seidman, L.J. (2003). Verbal declarative memory dysfunction in schizophrenia:
from clinical assessment to genetics and brain mechanisms. Neuropsychol Rev. 13(2):43-77.
Clark L., Cools R., Robbins T.W. (2004). The neuropsychology of ventral prefrontal cortex:
decision-making and reversal learning. Brain Cogn. 55(1):41-53.
Cohen J. (1992). A power primer. Psychol Bull. 112: 155-159.
Cohen, J.D., Barch, D.M., Carter, C., Servan-Schreiber, D. (1999). Context-processing
deficits in schizophrenia: Converging evidence from three theoretically motivated cognitive
tasks. J Abnorm Psychol. 108:120–133.
Cohen, L. J., Hollander, E., DeCaria, C., Stein, D. J., Simeon, D., Liebowitz, M. R. (1996).
Specificity of neuropsychological impairment in obsessive-compulsive disorder: A
comparison with social phobia and normal control subjects. Journal of Neuropsychiatry and
Clinical Neuroscience. 8: 82–85.
Cohen, Y., Lachenmeyer, J.R., Springer, C. (2003). Anxiety and selective attention in
obsessive-compulsive disorder. Behav Res Ther. 41(11):1311-23.
Coles M.E., Schofield C.A., Pietrefesa A.S. (2006). Behavioral inhibition and obsessivecompulsive disorder. J Anxiety Disord. 20(8):1118-32.
Conklin, H.M., Curtis, C.E., Calkins, M.E., Iacono, W.G. (2005). Working memory
functioning in schizophrenia patients and their first-degree relatives: cognitive functioning
shedding light on etiology.Neuropsychologia. 43(6):930-42.
Constans, J.I. Foa, E.B. Frankin, M.E., Mathews, A. (1995). Memory for actual and imagined
events in OC checkers. Behaviour Research and Therapy. 33(6): 665–671.
Cools, R., Clark, L., Owen, A.M., Robbins, T.W. (2002). Defining the neural
mechanisms of probabilistic reversal learning using eventrelated functional magnetic
resonance imaging. J Neurosci. 22:4563–4567.
Cottraux J., Gerard D., Cinotti L., Froment J.C., Deiber M.P., Le Bars D., Galy G., Millet P.,
Labbe C., Lavenne F., Bouvard M., Mauguiere F. (1996). A controlled positron emission
tomography study of obsessive and neutral auditory stimulation in obsessive-compulsive
disorder with checking rituals. Psychiatry Res. 60: 101-112.
Cox, C. S., Fedio, P., Rapoport, J. L. (1989). Neuropsychological testing of obsessivecompulsive adolescents. In J. L. Rapoport (Ed.), Obsessive-compulsive disorder in children
and adolescents (pp. 73-85). Washington, DC: American Psychiatric Press.
Craig T., Hwang M.Y., Bromet E.J. (2002). Obsessive-compulsive and panic symptoms in
patients with first-admission psychosis. Am J Psychiatry. 159 (4): 592-8.
Cummings JL. (1993). Frontal-subcortical circuits and human behavior.
Arch Neurol. 50:873-80.
138
Cummings, J.L.& Miller B.L. (1999) The Human Frontal Lobes. The Guilford Press, NewYork London.
Damasio, A. R. (1994). Descartes’ error: Emotion, reason, and the human brain. New York:
Putnam.
Daum, I., Schugens, M. M., Channon, S., Polkey, C. E., Gray, J. A. (1991). T-maze
discrimination and reversal learning after unilateral temporal or frontal lobe lesions in man.
Cortex. 27: 613–622.
Davis K.D., Taylor K.S., Hutchison W.D., Dostrovsky J.O., McAndrews M.P., Richter E.O.,
Lozano A.M. (2005). Human anterior cingulate cortex neurons encode cognitive and
emotional demands. J Neurosci. 25(37):8402-6.
de Mello Ayres, A., Scazufca, M., Menezes, P.R., Nakano, E.Y., Regina, A.C.,
Schaufelberger, M.S, Murray, R.M, McGuire, P.K, Rushe, T., Busatto, G.F. (2010). Cognitive
functioning in subjects with recent-onset psychosis from a low-middle-income environment:
Multiple-domain deficits and longitudinal evaluation. Psychiatry Res.
Deckersbach T, Savage C.R, Reilly-Harrington N, Clark L, Sachs G, Rauch S.L. (2004).
Episodic memory impairment in bipolar disorder and obsessive-compulsive disorder: the role
of memory strategies. Bipolar Disord. 6(3):233-44.
Deckersbach, T., Otto, M.W., Savage, C.R., Baer, L. and Jenike, M.A. (2000). The
relationship between semantic organization and memory in obsessive-compulsive disorder.
Psychotherapy and Psychosomatics. 69: 101–107.
Dell'Osso, B., Allen, A., Hollander, E. (2005). Fluvoxamine: a selective serotonin re-uptake
inhibitor for the treatment of obsessive-compulsive disorder. Expert Opin. Pharmacother. 6:
2727–2740.
Delorme, R., Betancur, C., Callebert, J., Chabane, N., Laplanche, J., Mouren-Simeoni, M.,
Launay, J., Leboyer, M. (2005). Platelet serotonergic markers as endophenotypes for
obsessive-compulsive disorder. Neuropsychopharmacology. 30: 1539–1547.
Delorme, R., Gousse, V., Roy, I., Trandafir, A., Mathieu, F., Mouren-Simeoni, M.C.,
Betancur, C., Leboyer, M. (2007). Shared executive dysfunctions in unaffected relatives of
patients with autism and obsessive-compulsive disorder. European Psychiatry 22:32–38.
Denys, D., Zohar, J., Westenberg, H.G. (2004). The role of dopamine in obsessivecompulsive disorder: preclinical and clinical evidence. J. Clin. Psychiatry. 65 (Suppl 14): 11–
17.
Derrfuss, J., Brass, M., Neumann, J., von Cramon, D.Y. (2005). Involvement of the inferior
frontal junction in cognitive control: meta-analyses of switching and stroop studies Hum.
Brain Mapp. 25: 22–34.
D'Esposito, M., Aguirre, G.K., Zarahn, E., Ballard, D., Shin, R.K., Lease, J. (1998).
Functional MRI studies of spatial and nonspatial working memory. Brain Res Cogn Brain
Res. 7(1):1-13.
Devulapalli K.K, Welge J.A, Nasrallah H.A. (2008). Temporal sequence of clinical
manifestation in schizophrenia with co-morbid OCD: review and meta-analysis.
139
Psychiatry Res. 161(1):105-8.
Dias, R., Robbins, T. W., & Roberts, A. C. (1996). Dissociation in prefrontal cortex of
affective and attentional shifts. Nature. 380: 69–72.
Dickinson, D., Goldberg, T.E., Gold, J.M., Elvevåg, B., Weinberger, D.R. (2010) Cognitive
Factor Structure and Invariance in People With Schizophrenia, Their Unaffected Siblings, and
Controls. Schizophr Bull.
Dickinson, D., Ramsey, M. B., Gold, J. M. (2007). Overlooking the obvious: A meta-analytic
comparison of digit symbol coding tasks and other cognitive measures in schizophrenia.
Archives of General Psychiatry. 64: 532–542.
Dollfus, S., Lombardo, C., Bénali, K., Halbecq, I., Abadie, P., Marié, R.M., Brazo, P. (2002).
Executive/attentional cognitive functions in schizophrenic patients and their parents: a
preliminary study. Schizophr Res. 53(1-2):93-9.
Egan, M.F., Goldberg, T.E, Gscheidle, T, Weirich, M, Bigwlow, L.B, Weinberger, D.R.
(2000). Relative Risk of attention Deficits in Siblings of Patients With Schizophrenia.
American Journal of Psychiatry. 157 (8): 1309- 1316.
Egan, M.F., Goldberg, T.E., Gscheidle, T., Weirich, M., Rawlings, R., Hyde, T.M., Bigelow,
L., Weinberger, D.R. (2001). Relative risk for cognitive impairments in siblings of patients
with schizophrenia. Biol Psychiatry. 50(2):98-107.
Eisen J, Rasmussen S. (1993). Obsessive–compulsive disorder with psychotic
features. J Clin Psychiatry. 54(10):373-9.
Eisen, J.L., Beer, D.A., Pato, M.T., Venditto, T.A. and Rasmussen, S.A. (1997). Obsessivecompulsive disorder in patients with schizophrenia or schizoaffective disorder. American
Journal of Psychiatry. 154: 271–273.
Elliott R, McKenna P.J., Robbins T.W., Sahakian B.J. (1995). Neuropsychological
evidence for frontostriatal dysfunction in schizophrenia. Psychol Med. 25:619–630.
Ellison-Wright I., Glahn D.C., Laird A.R., Thelen S.M., Bullmore E. (2008). The anatomy of
first-episode and chronic schizophrenia: an anatomical likelihood estimation meta-analysis.
Am J Psychiatry. 165(8):1015-23.
Ellison-Wright, I., Bullmore, E. (2010). Anatomy of bipolar disorder and schizophrenia: a
meta-analysis. Schizophr Res. 117(1):1-12
Erkwoh R, Sabri O, Schrekenberger M. (2002). Cerebral correlates of selective attention in
schizophrenic patients with formal thought disorder: a controlled H2 150-PET study.
Psychiatry Res. 115:137–53.
Erlenmeyer-Kimling, L., Rock, D., Roberts, S.A., Janal, M., Kestenbaum, C., Cornblatt, B.,
Adamo, U.H., Gottesman, I.I. (2000). Attention, memory, and motor skills as childhood
predictors of schizophrenia-related psychoses: the New York High-Risk Project. Am J
Psychiatry. 157(9):1416-22.
Ernst M, Bolla K, Mouratidis M, Contoreggi C, Matochik JA, Kurian V. (2002). Decision-
140
making in a risk-taking task: a PET study. Neuropsychopharmacology. 26:682-691.
Evans, C.E., Bowman, C.H., Turnbull, O.H. (2005). Subjective awareness on the
Iowa Gambling Task: the key role of emotional experience in schizophrenia. J Clin Exp
Neuropsychol. 27:656-664.
Evans, C.E., Bowman, C.H., Turnbull, O.H. (2005). Subjective awareness on the Iowa
Gambling Task: the key role of emotional experience in schizophrenia. J Clin Exp
Neuropsychol. 27(6):656-64.
Fabisch, K., Fabisch, H., Langs, G., Wieselmann, G. and Zapotoczky, H.G. (1997).
Obsessive–compulsive symptoms in schizophrenia. Schizophrenia Research. 24: 17.
Fan, J., Flombaum, J.I, McCandliss, B.D, Thomas, K.M., Posner, M.I. (2003). Cognitive and
brain consequences of conflict. Neuroimage. 18: 42–57.
Faragian S., Kurs R., Poyurovsky M. (2008). Insight into obsessive-compulsive symptoms
and awareness of illness in adolescent schizophrenia patients with and without OCD. Child
Psychiatry Hum Dev. 39(1):39-48.
Faraone S.V, Seidman L.J, Kremen W.S, Toomey R, Pepple J.R, Tsuang M.T. (2000)
Neuropsychologic functioning among the nonpsychotic relatives of schizophrenic patients:
the effect of genetic loading. Biol Psychiatry. 48(2):120-6.
Faraone, S.V., Seidman, L.J., Kremen,W.S., Toomey, R., Pepple, J.R., Tsuang, M.T. (1999).
Neuropsychological functioning among the nonpsychotic relatives of schizophrenic patients:
a 4-year follow up study. J. Abnorm. Psychology. 108: 176–181.
Fenton W.S., McGlashan T.H. (1986). The prognostic significance of obsessive-compulsive
symptoms in schizophrenia. Am J Psychiatry. 143:437–441.
First M.B., Spitzer R.L., Gibbon M. (1995). Structural Clinical Interview for DSM-IV Axis I
Disorders, Patient Edition (SCID-I/P, version 2.0). New York, NY: Biometric Research, New
York State Psychiatric Institute.
Floden, D., & Stuss, D. T. (2006). Inhibitory control is slowed in patients with right superior
medial frontal damage. Journal of Cognitive Neuroscience. 18(11): 1843–1849.
Floden, D., Stuss, D.T. (2006). Inhibitory control is slowed in patients with right superior
medial frontal damage. J Cogn Neurosci. 18(11):1843-9.
Forbes, N.F., Carrick, L.A., McIntosh, A.M., Lawrie, S.M. (2009). Working memory in
schizophrenia: a meta-analysis. Psychol Med. 39(6):889-905.
Ford J.M, Gray M, Whitfield S.L. (2004). Acquiring and inhibiting prepotent responses in
schizophrenia: event-related brain potentials and functional magnetic resonance imaging.
Arch Gen Psychiatry. 61: 119–29.
Fornito A, Yücel M, Dean B, Wood S.J, Pantelis C. (2009). Anatomical Abnormalities of the
Anterior Cingulate Cortex in Schizophrenia: Bridging the Gap Between Neuroimaging and
Neuropathology. Schizophr Bull. 35(5):973-93.
141
Freedman, M., Black, S., Ebert, P., Binns, M. (1998). Orbitofrontal function, object
alternation and perseveration. Cerebral Cortex. 8: 18–27.
Fukui H, Murai T, Fukuyama H, Hayashi T, Hanakawa T. (2005). Functional activity related
to risk anticipation during performance of the Iowa Gambling Task. Neuroimage. 24:253-259.
Garavan, H., Ross, T. J., Stein, E. A. (1999). Right hemispheric dominance of inhibitory
control: An event-related functional MRI study. Proceedings of the National Academy of
Sciences, U.S.A. 96(14), 8301–8306.
Gevins A.S, Cutillo B.C. (1993). Neuroelectric evidence for distributed processing in human
working memory. Electroencephalogr Clin Neurophysiol. 87: 128-143.
Gevins A.S., Bressler S., Cutillo B., Illes J., Miller J., Stern J., Jex H. (1990). Effects of
prolonged mental work on functional brain topography. Electroencephagy Clinical
Neurophysiology. 76: 339–350.
Geyer, M.A., Vollenweider, F.X. (2008). Serotonin research: contributions to understanding
psychoses. Trends Pharmacol Sci. 29(9): 445-453.
Gilbert, A.R., Mataix-Cols, D., Almeida, J.R., Lawrence, N., Nutche, J., Diwadkar, V.,
Keshavan, M.S., Phillips, M.L. (2008). Brain structure and symptom dimension relationships
in obsessive-compulsive disorder: a voxel-based morphometry study.
J Affect Disord. 109(1-2):117-26.
Gilbert, A.R., Moore, G.J., Keshavan, M.S., Paulson, L.A., Narula, V., Mac Master, F.P.,
Stewart, C.M., Rosenberg, D.R. (2000). Decrease in thalamic volumes of pediatric patients
with obsessive-compulsive disorder who are taking paroxetine. Archives of General
Psychiatry. 57: 449–456.
Glahn D.C, Therman S., Manninen M., Huttunen M., Kaprio J., Lönnqvist J., Cannon T.C.
(2003). Spatial working memory as an endophenotype for schizophrenia. Biological
Psychiatry. 53(7): 624-6.
Glahn DC, Ragland JD, Abramoff A, Barrett J, Laird AR, Bearden CE, Velligan DI. (2005).
Beyond hypofrontality: a quantitative meta-analysis of functional neuroimaging studies of
working memory in schizophrenia. Hum Brain Mapp. 25(1): 60-9.
Glahn, D.C., Cannon, T.D., Gur, R.E., Ragland, J.D., Gur, R.C. (2000). Working memory
constrains abstraction in schizophrenia. Biol. Psychiatry 47: 34–42.
Gold, J.M., Carpenter, C., Randolph, C., Goldberg, T.E., Weinberger, D.R. (1997). Auditory
working memory and Wisconsin Card Sorting Test performance in schizophrenia. Arch. Gen.
Psychiatry. 54: 159–165.
Goldberg, T.E.,Torrey, E.F., Gold, J.M., Regland, J.D., Bigelow, L.B., Weinberger, D.R.
(1993). Learning and memory in monozigotic twins discordant for schizophrenia.
Psychological Medicine. 23: 71-85.
Goldman-Rakic, P. S. (1987). Circuitry of primate prefrontal cortex and regulation of
behavior by representational memory. In J. M. Brookhart, V. B. Mountcastle (Series Eds.) &
F. Plum (Vol. Ed.), Handbook of physiology: Sect. 1. The nervous system. Vol. V. Higher
functions of the brain (pp. 373-417). Bethesda, MD: American Physiological Society.
142
Goldman-Rakic, P.S. (1987). Circuitry of the frontal association cortex and its relevance to
dementia. Arch Gerontol Geriatr. 6(3):299-309.
González-Blanch, C., Vázquez-Barquero, J.L., Carral-Fernández, L., Rodríguez-Sánchez,
J.M., Alvarez-Jiménez, M., Crespo-Facorro, B. (2008). Preserved orbitofrontal function in
first-episode schizophrenia: further evidence from the object alternation paradigm. J Nerv
Ment Dis. 196(1):67-70.
Goodman, W.K., Price, L.H., Rasmussen, S.A., Mazure, C., Fleismann, R.L., Hill, C.L.,
Heninger G.R., Charney D.S. (1989). The Yale-Brown Obsessive-Compulsive Scale. I.
Development, Use, and Reliability. Archive of General Psychiatry. 46: 1006-1011.
Gordon, A. (1950). Transition of obsession into delusions: evaluation of obsessional
phenomena from prognostic standpoint. American Journal of Psychiatry. 107:455-458.
Gottesman, I.I, Gould, T.D. (2003). The endophenotype concept in psychiatry: etymology and
strategic intentions. American Journal of Psychiatry. 160(4): 636-645.
Graybiel, A.M., Rauch, S.L. (2000). Toward a neurobiology of obsessive–compulsive
disorder. Neuron. 28: 343–347.
Green M.F., Nuechterlein, K.H. (1999). Should schizophrenia be treated as a neurocognitive
disorder? Schizophrenia Bulletin. 25: 309–319.
Green, A.I., Drake, R.E., Brunette, M.F., Noordsy, D.L. (2007). Schizophrenia and cooccurring substance use disorder. Am J Psychiatry. 164(3): 402-8.
Green, M. (1996). What are the consequences of the neurocognitive deficits in schizophrenia?
American Journal of Psychiatry. 153: 1628-1630.
Groom, M.J, Bates, A.T, Jackson, G.M, Calton, T.G, Liddle, P.F, Hollis. C. (2008a).
Event-related potentials in adolescents with schizophrenia and their siblings: a comparison
with attention-deficit/hyperactivity disorder. Biol Psychiatry. 63(8):784-92.
Groom, M.J., Jackson, G.M., Calton, T.G., Andrews, H.K., Bates, A.T., Liddle, P.F, Hollis,
C. (2008b). Cognitive deficits in early-onset schizophrenia spectrum patients and their nonpsychotic siblings: a comparison with ADHD.
Schizophr Res. 99(1-3):85-95.
Gross-Isseroff R, Hermesh H, Weizman A, Zohar J. (2004). Sexual dimorphism in obsessivecompulsive disorder. World J Biol Psychiatry. 5(4):235.
Gross-Isseroff, R., Sasson, Y., Voet, H., Hendler, T., Luca-Haimovici, K., Kandel-Sussman,
H., Zohar, J. (1996). Alternation learning in obsessive-compulsive disorder. Biological
Psychiatry. 39, 733–738.
Gross-Isseroff, R., Sasson, Y., Voet, H., Hendler, T., Luca-Haimovici, K., KandelSussman, H. (1996). Alternation learning in obsessive-compulsive disorder. Biological
Psychiatry. 39: 733–738.
Güleç G., Güneş E., Yenilmez C. (2008). Comparison of patients with schizophrenia,
obsessive-compulsive disorder, and schizophrenia with accompanying obsessive-compulsive
symptoms. Turk Psikiyatri Derg. 19(3):247-56.
143
Gunduz-Bruce, H. (2008). The acute effects of NMDA antagonism: From the rodent to the
human brain. Brain Res Rev. 60(2): 279-86.
Gur, R. C., Moelter, S. T., & Regland, J. D. (Eds.). (2000). Learning and memory in
schizophrenia. Oxford, United Kingdom: Oxford University Press.
Gur, R.E., Calkins, M.E., Gur, R.C., Horan, W.P., Nuechterlein, K.H., Seidman, L.J., Stone,
W.S. (2007). The Consortium on the Genetics of Schizophrenia: neurocognitive
endophenotypes. Schizophr Bull. 33(1):49-68.
Gur, R.E., Jaggi, J.L, Shtasel, D.L,, Ragland, J.D., Gur, R.C. (1994). Cerebral blood flow in
schizophrenia : effects of memory processing on regional activation. Biological Psychiatry.
35: 3–15.
Guy, W. (1976). ECDU Assessment Manual for Psychopharmacology, revised. Department
of Health Education and Welfare Publication (ADM) 76–338. Rockville, MD, National
Institute of Mental Health, pp 534–537.
Hall, D., Gogos J. A., Karayiorgou, M.. (2004). The contribution of three strong candidate
schizophrenia susceptibility genes in demographically distinct populations. Genes Brain
Behav. 3: 240–248.
Hamilton M. (1960). A rating scale for depression., Journal of Neurology, Neurosurgery, and
Psychiatry. 23: 56–62.
Harnishfeger, K.K. (1995). The development of cognitive inhibition: theories, definitions and
research evidence. In: Dempster, F.N., Brainerd, C.J. (Eds.), New Perspectives on
Interference and Inhibition in Cognition. Academic Press, San Diego.
Harris MS, Reilly JL, Thase ME, Keshavan MS, Sweeney JA. (2009). Response suppression
deficits in treatment-naïve first-episode patients with schizophrenia, psychotic bipolar
disorder and psychotic major depression. Psychiatry Res. 170(2-3):150-6.
Hartman, M., Steketee, M.C., Silva, S., Lanning, K., Andersson, C. (2003). Wisconsin Card
Sorting Test performance in schizophrenia: the role of working memory. Schizophr. Res. 63:
201–217.
Hartston, H.J., Swerdlow, N.R. (1999). Visuospatial priming and Stroop performance in
subjects with obsessive compulsive disorder. Neuropsychology 13: 447–457.
Head, D., Bolton, D., Hymas, N. (1989). Deficits in cognitive shifting ability in patients with
obsessive compulsive disorder. Biological Psychiatry. 25: 929–937.
Heald, A., Morris, J., Soni, S.D. (2008). Characterisation of depression in patients with
schizophrenia. Indian J Med Res. 127(6):544-50.
Heaton, R.K. (1981) A manual for the Wisconsin Card Sort Test. Odessa, FL: Psychological
Assessment Resources.
Heinrichs R.W, Zakzanis K.K. (1998). Neurocognitive deficit in schizophrenia: a quantitative
review of the evidence. Neuropsychology. 12(3): 426-45.
144
Henik A, Salo R. (2004). Schizophrenia and the Stroop effect. Behav Cogn Neurosci. 3: 42 –
59
Henry, J.D. (2006). A meta-analytic review of Wisconsin Card Sorting Test and verbal
fluency performance in obsessive-compulsive disorder. Cogn Neuropsychiatry. 11(2):156-76.
Henseler, I., Gruber, O., Kraft, S., Krick, C., Reith, W., Falkai, P.J. (2008). Compensatory
hyperactivations as markers of latent working memory dysfunctions in patients with
obsessive-compulsive disorder: an fMRI study. Psychiatry Neurosci. 33(3):209-15.
Hermans, D., Martens, K., De Cort, K., Pieters, G., Eelen, P. (2003). Source memory and
metacognitive beliefs related to cognitive confidence in obsessive–compulsive disorder.
Behaviour Research and Therapy. 41: 383–401.
Hermesh, H., Weizman, A., Gur, S., Zalsman, G., Shiloh, R., Zohar,
J., Gross-Isseroff, R. (2003). Alternation learning in OCD/schizophrenia patients. European
neuropsychopharmacology. The Journal of The European College of
Neuropsychopharmacology. 13: 87–91.
Herrmann M.J., Jacob C., Unterecker S., Fallgatter A. J. (2003). Reduced response-inhibition
in obsessive–compulsive disorder measured with topographic evoked potential mapping.
Psychiatry Research. 120( 3): 265-271
.
Hill, S.K., Reilly, J.L., Harris, M.S., Rosen, C., Marvin, R.W., Deleon, O., Sweeney, J.A.
(2009). A comparison of neuropsychological dysfunction in first-episode psychosis patients
with unipolar depression, bipolar disorder, and schizophrenia. Schizophr Res. 113(2-3):16775.
Hoff A.L. Kerman W.S. (2002). Is there cognitive phenotype for schizophrenia: the nature
and course of the disturbance in cognition? Current Opinion Psychiatry. 15: 43-48.
Hollander, E., Cohen, L., Richards, M., Mullen, L., DeCaria, C., Stern, Y. (1993). A pilot
study of the Neuropsychology of obsessive-compulsive disorder and Parkison’s disease: basal
ganglia disorders. Journal of Neuropsychology and Clinical Neurosciences. 5: 104–107.
Hwang M.Y., Morgan J.E., Losconzcy M.F. (2000). Clinical and neuropsychological profiles
of obsessive-compulsive schizophrenia: a pilot study. Journal of Neuropsychiatry Clinical
Neurosciense. 12: 91-104.
Hwang M.Y., Opler L.A. (2000). Management of schizophrenia with schizophrenia: a
randomized controlled trial with fluvoxamine obsessive-compulsive disorder. Psychiatr Ann.
30: 23-8
Hymas, N., Lees, A., Bolton, D., Epps, K., Head, D. (1991). The neurology of obsessional
slowness. Brain. 114: 2203–2233.
Insel T.R., Akiskal H.S. (1986). Obsessive-compulsive disorder with psychotic features: a
phenomenologic analysis. Am J Psychiatry. 143(12):1527-33.
Jahrreis W. (1926). Über Zwangsvorstellungen im Verlauf der Schizophrenie [On obsessions
in schizophrenia]. Archive für Psychiatrie. 77:740–788.
Jansma, J.M. Ramsey, N.F. Coppola R., Kahn, R.S. (2000). Specific versus nonspecific brain
activity in a parametric n-back task. Neuroimage. 12: 688–697.
145
Jessen F, Scheef L, Germeshausen L, Tawo Y, Kockler M, Kuhn K.U, Maier W, Schild H.H.,
Heun R. (2003). Reduced hippocampal activation during encoding and recognition of words
in schizophrenia patients. Am J Psychiatry. 160(7):1305-12.
Johannes S.,Wieringa B.N., Mantey M., Nager W., Rada D., Mu¨ller-Valh K.R.,
(2001). Altered inhibition of motor responses in Tourette Syndrome and ObsessiveCompulsive Disorder. Acta Neurol Scand. 104:36-43.
Johnson-Selfridge, M., Zalewski, C. (2001). Moderator variables of executive functioning in
schizophrenia: meta-analytic findings. Schizophr Bull. 27(2):305-16.
Jones, B.P., Buckley, P.F. (2006). Schizophrenia. Elsevier Press.
Jurado, M.A., Junqué, C., Vallejo, J., Salgado, P. and Grafman, J. (2002). Obsessivecompulsive disorder patients (OCD) are impaired in remembering temporal order and in
judging their own performance. Journal of Clinical and Experimental Neuropsychology. 24:
261–269.
Karch, S., Leicht, G., Giegling, I., Lutz, J., Kunz, J., Buselmeier, M., Hey, P., Spörl, A.,
Jäger, L., Meindl, T., Pogarell, O., Möller, H.J., Hegerl, U., Rujescu, D., Mulert, C. (2009).
Inefficient neural activity in patients with schizophrenia and nonpsychotic relatives of
schizophrenic patients: evidence from a working memory task.
J Psychiatr Res.
43(15):1185-94.
Kareken, D.A., Moberg, P.J., Gur, R.C. (1996). Proactive inhibition and semantic
organization: Relationship with verbal memory in patients with schizophrenia. Journal of the
International Neuropsychological Society. 2: 486– 493.
Karlsgodt, K.H., Sanz, J., van Erp, T.G., Bearden, C.E., Nuechterlein, K.H., Cannon, T.D.
(2009). Re-evaluating dorsolateral prefrontal cortex activation during working memory in
schizophrenia. Schizophr Res. 108(1-3):143-50.
Karno M., Golding J.M., Sorenson S.B., Burnam M.A. (1988). The epidemiology of
obsessive-compulsive disorder in five US communities. Archive of General Psychiatry. 45:
1094-1099.
Keefe R.S.E. (2000). Working memory dysfunction and its relevance in schizophrenia. In
Sharma T. ,Harvey P.D (Ed.). Cognitive Functioning in Schizophrenia (pp. 16–49). Oxford,
Oxford University Press.
Kelly, A. M., Hester, R., Murphy, K., Javitt, D. C., Foxe, J. J., & Garavan, H. (2004).
Prefrontal-subcortical dissociations underlying inhibitory control revealed by event-related
fMRI. European Journal of Neuroscience. 19(11),3105–3112.
Keri, S., Kelemen, O., Benedek, G., Janka, Z. (2001). Intact prototype learning in
schizophrenia. Schizophr. Res. 52, 261–264.
Kerkhoff G. (2001). Spatial hemineglect in humans. Prog Neurobiol. 63(1):1-27.
Kern, R.S., Green, M.F., Nuechterlein, K.H., Deng, B.H. (2004). NIMH-MATRICS survey
on assessment of neurocognition in schizophrenia. Schizophr Res. 72(1):11-9.
Kerns, J.G, Cohen, J.D, MacDonald, A.W, Cho, R.Y, Stenger, V.A, Carter, C.S. (2004).
Anterior cingulate conflict monitoring and adjustments in control. Science. 303: 1023–6.
146
Kertzman S., Grinspan H., Birger M., Kotler M. (2006). Computerized neuropsychological
examination of impulsiveness: a selective review. Isr J Psychiatry Relat Sci. 43:74–80.
Kertzman, S., Lowengrub, K., Aizer, A., Vainder, M., Kotler, M., Dannon, P.N. (2008). Gono-go performance in pathological gamblers. Psychiatry Res. 161(1):1-10.
Keshavan M.S, Tandon R, Boutros N.N, Nasrallah H.A. (2008). Schizophrenia, "just the
facts": what we know in 2008 Part 3: neurobiology. Schizophr Res. 106(2-3):89-107.
Kessels R.P.C, Van Zandvoort M.J.E, Postma A, Kappelle LJ, De Haan EHF. (2000). The
Corsi Block-Tapping Task: standardization and normative data. Appl Neuropsychol. 7:252–
258.
Kester, H.M., Sevy, S., Yechiam, E., Burdick, K.E., Cervellione, K.L., Kumra, S. (2006).
Decision-making impairments in adolescents with early-onset schizophrenia.
Schizophr Res. 85(1-3):113-23.
Khullar A, Chue P, Tibbo P. (2001). Quetiapine and obsessive-compulsive symptoms (OCS):
case report and review of atypical antipsychotic-induced OCS. J Psychiatry Neurosci.
26(1):55-9.
Kiehl K.A, Smith A.M, Hare R.D, Liddle P.F. (2000). An event-related potential investigation
of response inhibition in schizophrenia and psychopathy. Biol Psychiatry. 48: 210 –221.
Kim Y.Y., Roh A.Y., Yoo S.Y., Kang D.H., Kwon J.S. (2009). Impairment of source memory
in patients with obsessive-compulsive disorder: equivalent current dipole analysis. Psychiatry
Res. 165(1-2):47-59.
Kim, J.J., Youn, T., Lee, J.M., Kim, I.Y., Kim, S.I., Kwon, J.S. (2003). Morphometric
abnormality of the insula in schizophrenia: a comparison with obsessive-compulsive disorder
and normal control using MRI. Schizophr Res, 2003. 60(2-3): p. 191-8.
Kim, M.S., Park, S.J., Shin, M.S., Kwon, J.S. (2002). Neuropsychological profile in patients
with obsessive compulsive disorder over a period of 4-month treatment. Journal of Psychiatric
Research. 36: 257–265.
Kim, Y.T., Lee, K.U., Lee, S.J. (2009). Deficit in decision-making in chronic, stable
schizophrenia: from a reward and punishment perspective.
Psychiatry Investig. 6(1):26-33.
Kim, Y.T., Lee, K.U., Lee, S.J. (2009). Deficit in decision-making in chronic, stable
schizophrenia: from a reward and punishment perspective. Psychiatry Investig. 6(1):26-33.
Kitiş, A., Akdede, B.B., Alptekin, K., Akvardar, Y., Arkar, H., Erol, A.,
Kaya, N. (2007). Cognitive dysfunctions in patients with obsessive– compulsive disorder
compared to the patients with schizophrenia patients: relation to overvalued ideas. Progress in
Neuro-psychopharmacology & Biological Psychiatry. 31: 254–261.
Kivircik B.B, Yener G.G, Alptekin K, Aydin H. (2003). Event-related potentials and
neuropsychological tests in obsessive-compulsive disorder. Prog Neuropsychopharmacol Biol
Psychiatry. 27(4):601-6.
147
Kornblum, S. Stevens, G.T. Whipple, A., Requin, J. (1999). The effect of irrelevant stimuli:
the time course of S–S and S–R consistency effects with Stroop-like stimuli, Simon-like
tasks, and their factorial combinations. Journal of Experimental Psychology Human
Perception and Performance. 25: 688–714.
Kozak MJ, Foa EB. (1994). Obsessions, overvalued ideas, and delusions in obsessivecompulsive disorder. Behav Res Ther. 32(3):343-53.
Krieger S, Lis S, Janik H, Cetin T, Gallhofer B, Meyer-Lindenberg A. (2005). Executive
function and cognitive subprocesses in first-episode, drug-naive schizophrenia: an analysis of
N-back performance. Am J Psychiatry. 162(6),:206-8.
Krüger S., Bräunig P., Höffler J., Shugar G., Börner I., Langkrär J. (2000). Prevalence of
obsessive-compulsive disorder in schizophrenia and significance of motor symptoms. J
Neuropsychiatry Clin Neurosci. 12(1):16-24.
Kuelz A.K, Hohagen F, Voderholzer U. (2004). Neuropsychological performance in
obsessive-compulsive disorder: a critical review. Biol Psychol. 65(3):185-236.
Kwon, J.S., Shin, Y.W., Kim, C.W., Kim, Y.I., Youn, T., Han, M.H., Chang, K.H., Kim, J.J.
(2003). Similarity and disparity of obsessivecompulsive disorder and schizophrenia in MR
volumetric abnormalities of the hippocampus-amygdala complex. Journal of Neurology,
Neurosurgery and Psychiatry. 74: 962–964.
Lacerda, A.L.T, Dalgalarrondo, P., Caetano, D., Camargo, E.E., Etchebehere, E.C.S.C.,
Soares, J.C. (2003). Elevated thalamic and prefrontal regional cerebral blood flow in
obsessive-compulsive disorder: a SPECT study. Psychiatry Research Neuroimaging. 123:
125–134.
Lachenmeyer J.R., Springer C. Cohen Y. (2003). Anxiety and selective attention in obsessivecompulsive disorder. Behav Res Ther. 41(11):1311-23.
Lambert, T.J, Velakoulis, D., Pantelis, C. (2003). Medical comorbidity in schizophrenia. Med
J Aust. 178:67-70.
Laplane, D., Levasseur, M., Pillon, B., Dubois, B., Baulac, M., Mazoyer, B., Tran Dinh, S.,
Sette, G., Danze, F., Baron, J.C. (1989). Obsessive compulsive and other behavioural changes
with bilateral basal ganglia lesions. A neuropsychological, magnetic resonance imaging and
positron tomography study. Brain. 112: 699–725.
Laurens K.R, Ngan E.T, Bates A.T. (2003). Rostral anterior cingulated cortex dysfunction
during error processing in schizophrenia. Brain. 126: 610–22.
Laurent A., Saud M., Bogerol T., d’Amato T., Anchisi A.M., Biloia-Tang M., Dalery J.,
Rochet T. (1999) Attentional deficits in patients with schizophrenia and their non-psychotic
first-degree relatives. Psychiatry Research. 89 (3): 147-159.
Lawrence A.D., Sahakian B.J., Robbins T.W. (1998). Cognitive functions and corticostriatal
circuits: insights from Huntington's disease. Trend Cogn Sci. 2:379–388.
148
Lawrence, N.S., Wooderson, S., Mataix-Cols, D., David, R., Speckens, A., Phillips, M.L.
(2006). Decision making and set shifting impairments are associated with distinct symptom
dimensions in obsessive-compulsive disorder. Neuropsychology. 20(4):409-19.
Lawrie S.M, Abukmeil S.S. (1998). Brain abnormality in schizophrenia: a
systematic and quantitative review of volumetric magnetic resonance imaging studies. Br J
Psychiatry. 172: 110–120.
Lee SJ, Lee HK, Kweon YS, Lee CT, Lee KU. (2009). The impact of executive function on
emotion recognition and emotion experience in patients with schizophrenia. Psychiatry
Investig. 6(3):156-62.
Lee, J., Park, S. (2005). Working memory impairments in schizophrenia : a meta-analysis.
Journal of Abnormal Psychology. 114: 599–611.
Lee, M.J., Shin, Y.B, Sunwoo, Y.K, Jung, S.H, Kim. W.H, Kang. M.H, Lee. J.S, Bae. J.N,
Kim, C.E. (2009). Comparative Analysis of Cognitive Function in Schizophrenia with and
without Obsessive Compulsive Disorder. Psychiatry Investig. 6(4):286-93.
Lee, S.J., Lee, H.K., Kweon, Y.S., Lee, C.T., Lee, K.U. (2009). The impact of executive
function on emotion recognition and emotion experience in patients with schizophrenia.
Psychiatry Investig. 6(3):156-62.
Lee, Y., Kim, Y.T., Seo, E., Park, O., Jeong, S.H., Kim, S.H., Lee, S.J. (2007). Dissociation
of emotional decision-making from cognitive decision-making in chronic schizophrenia.
Psychiatry Res. 152(2-3):113-20.
Lefèbvre, A.A., Cellard, C., Tremblay, S., Achim, A., Rouleau, N., Maziade, M., Roy, M.A.
(2010). Familiarity and recollection processes in patients with recent-onset schizophrenia and
their unaffected parents. Psychiatry Res. 175(1-2):15-21.
Lewis C.M., Levinson D.F., Wise L.H., DeLisi L.E., Straub R.E., Hovatta I., Williams N.M.,
Schwab S.G., Pulver A.E., Faraone S.V., Brzustowicz L.M., Kaufmann C.A., Garver D.L.,
Gurling H.M., Lindholm E, Coon H, Moises H.W., Byerley W, Shaw S.H., Mesen A,
Sherrington R, O'Neill F.A., Walsh D, Kendler K.S., Ekelund J, Paunio T, Lönnqvist J,
Peltonen L, O'Donovan M.C., Owen M.J., Wildenauer D.B., Maier W, Nestadt G, Blouin
J.L., Antonarakis S.E., Mowry B.J., Silverman J.M., Crowe R.R., Cloninger C.R., Tsuang
M.T., Malaspina D, Harkavy-Friedman J.M., Svrakic D.M., Bassett A.S., Holcomb J, Kalsi
G, McQuillin A, Brynjolfson J, Sigmundsson T, Petursson H, Jazin E, Zoëga T, Helgason T.
(2003). Genome scan meta-analysis of schizophrenia and bipolar disorder, part II:
Schizophrenia. Am J Hum Genet. 73: 34–48.
Lezak, M.D. (1995). Neuropsychological assessment (3rd ed.). New York: Oxford University
Press.
Liddle, P. F., Kiehl, K. A., & Smith, A. M. (2001). Event-related fMRI study of response
inhibition. Human Brain Mapping. 12(2): 100–109.
Lina, A.S.K., Chen, C.H., Hwe, H.G., Lin, H.N., Chen, J.A. (1998). Psychological
dimensions in schizophrenia: a correlational approach to items of the SANS and SAPS.
Psychiatry Research. 77: 121.
Lipsman N., Neimat J.S., Lozano A.M. (2007). Deep brain stimulation for treatmentrefractory obsessive-compulsive disorder: the search for a valid target. Neurosurgery. 61(1):113.
149
Liu Z., Tam W.C., Xie Y., Zhao J. (2002). The relationship between regional cerebral blood
flow and the Wisconsin Card Sorting Test in negative schizophrenia. Psychiatry Clin.
Neurosci. 56: 3–7.
Liu, J., Bai, J., Zhang, D. (2008). Cognitive control explored by linear modelling behaviour
and fMRI data during Stroop tasks. Physiol Meas. 29(7):703-10.
Lochner, C., Hemmings, S.M., Kinnear, C.J., Niehaus, D.J., Nel, D.G., Corfield, V.A.,
Moolman-Smook, J.C., Seedat, S., Stein, D.J. (2005). Cluster analysis of obsessivecompulsive spectrum disorders in patients with obsessive-compulsive disorder: clinical and
genetic correlates. Compr. Psychiatry. 46: 14–19.
Logan G.D, Cowan W.B, Davis K.A. (1984a). On the ability to inhibit simple and
choice reaction time responses: a model and a method. J Exp Psychol Hum Percept Perform.
10: 276–91.
Logan, G.D., Cowan, W.B. (1984b) On the ability to inhibit thought and action: A theory of
an act of control. Psychology Review. 91: 295-327.
Lucey J.V., Burness C.E., Costa D.C., Gacinovic S., Pilowsky L.S., Ell P.J., Marks I.M.,
Kerwin R.W. (1997). Wisconsin Card Sorting Task (WCST) errors and cerebral blood flow in
obsessive-compulsive disorder (OCD). Br J Med Psychol 70: 403-411.
Lucey J.V., Costa D.C., Blanes T., Busatto G.F., Pilowsky L.S., Takei N., Marks I.M., Ell
P.J., Kerwin R.W. (1995). Regional cerebral blood flow in obsessive-compulsive disordered
patients at rest. Differential correlates with obsessive-compulsive and anxious-avoidant
dimensions. Br J Psychiatry. 167: 629-634.
Lucey, J.V., Costa, D.C., Adshead, G., Deahl, M., Busatto, G., Gacinovic, S., Travis, M.,
Pilowsky, L., Ell, P.J., Marks I.M., Kerwin, R.W. (1997). Brain blood flow in anxiety
disorders. OCD, panic disorder with agoraphobia, and post-traumatic stress disorder on
99mTcHMPAO single photon emission tomography (SPET). British Journal of Psychiatry.
171: 346–350.
Luxenberg J.S, Swedo S.E., Flament M.F., Friedland R.P., Rapoport J., Rapoport S.I. (1988).
Neuroanatomical abnormalities in obsessive-compulsive disorder detected with quantitative
X-ray computed tomography. Am J Psychiatry. 145:1089-1093
Lysaker, P. H., Marks, K. A., Picone, J. B., Rollins, A.L., Fastenau, P. S., Bond, G. R. (2000).
Obsessive and Compulsive Symptoms in Schizophrenia. The Journal of Nervous and Mental
Disease. 188:78-83.
Lysaker, P.H., Bryson, G.J., Marks, K.A., Greig, T.C., Bell, M.D. (2002). Association of
obsessions and compulsions in schizophrenia with neurocognition and negative symptoms.
The Journal of Neuropsychiatry and Clinical Neurosciences. 14: 449–453.
Malloy, P., Rasmussen, S., Braden, W., Haier, R. J. (1989). Topographic evoked potential
mapping in obsessive–compulsive disorder: evidence of frontal lobe dysfunction. Psychiatry
Research. 28: 63–71.
Maltby, N., Tolin, D.F., Worhunsky, P., O'Keefe, T.M., Kiehl, K.A. (2005). Dysfunctional
action monitoring hyperactivates frontal-striatal circuits in obsessive-compulsive disorder: an
150
event-related fMRI study. Neuroimage. 24(2):495-503.
Martin, V., Huber, M., Rief, W., Exner, C. (2008). Comparative cognitive profiles of
obsessive-compulsive disorder and schizophrenia. Arch Clin Neuropsychol. 23(5):487-500.
Martino, D.J., Bucay, D., Butman, J.T., Allegri, R.F. (2007). Neuropsychological frontal
impairments and negative symptoms in schizophrenia. Psychiatry Res. 152(2-3):121-8.
Martinot, J.L., Allilaire, J.F., Mazoyer, B.M., Hantouche, E., Huret, J.D., Legaut-Demare, F.,
Deslauriers, A.G., Hardy, P., Pappata, S., Baron, J.C., Syrota, A. (1990). Obsessive
compulsive disorder: a clinical, neuropsychological and positron emission tomography study.
Acta Psychiatrica Scandinavica. 82: 233–242.
Mataix-Cols, D., Barrios,M., Sanchez-Turet, M., Vallejo, J., Junque, C. (1999). Reduced
design fluency in subclinical obsessive–compulsive subjects. Journal of Neuropsychiatry and
Clinical Neurosciences. 11(3): 395–397.
Maziade, M., Rouleau, N., Mérette, C., Cellard, C., Battaglia, M., Marino, C., Jomphe, V.,
Gilbert, E., Achim, A., Bouchard, R.H., Paccalet, T., Paradis, M.E., Roy, M.A. (2010). Verbal
and Visual Memory Impairments Among Young Offspring and Healthy Adult Relatives of
Patients With Schizophrenia and Bipolar Disorder: Selective Generational Patterns Indicate
Different Developmental Trajectories. Schizophr Bull.
McGlashan, T.H. (1997). Are schizophrenia and OCD related disorders? CNS Spectrums.
2(4): 16-8.
McGuire, P.K., Bench, C.J., Frith, C.D., Marks, I.M., Frackowiak, R.S., Dolan, R.J. (1994).
Functional anatomy of obsessive-compulsive phenomena. British Journal of Psychiatry. 164:
459-468.
McNally, R.J., Kohlbeck, P.A. (1993). Source memory in obsessive–compulsive disorder.
Behaviour Research and Therapy. 31(3): 249–253.
Menzies L, Achard S, Chamberlain S.R, Fineberg N, Chen C.H, del Campo N, Sahakian B.J,
Robbins T.W, Bullmore E. (2008). Neurocognitive endophenotypes of obsessive-compulsive
disorder. Brain. 130 (12):3223-36.
Milham, M.P, Erickson, K.I, Banich, M.T, Kramer, A.F, Webb, A., Wszalek, T., Cohen, N.J.
(2002). Attentional control in the aging brain: insights from an fMRI study of the Stroop task.
Brain Cogn. 49: 277–96.
Milliery M, Bouvard M, Aupetit J, Cottraux J. (2000). Sustained attention in patients with
obsessive-compulsive disorder: a controlled study. Psychiatry Res. 96(3):199-209.
Milner, A.D. (1987) Animal models for the syndrome of spatial neglect. In: Jeannerod M (ed)
Neurophysiological and neuropsychological aspects of spatial neglect. Elsevier, Amsterdam,
pp 259-288.
Milner, B. (1963). Effects of different brain lesions on card sorting. Arch. Neurol. 9: 307–
316. neuropsychology of schizophrenia.
Moritz S., Fricke S., Hand I. (2001). Further evidence for delayed alternation deficits in
obsessive-compulsive disorder. Journal of Nervous and Mental Disorders. 189: 562–564.
151
Moritz S., Kloss, M., Vitzthum von Eckstaedt F., Jelinek L. (2009). Comparable performance
of patients with obsessive–compulsive disorder (OCD) and healthy controls for verbal and
nonverbal memory accuracy and confidence: Time to forget the forgetfulness hypothesis of
OCD? Psychiatry Research. 166 (2-3): 247-253.
Moritz, S., Birkner, C., Kloss, M., Jahn, H., Hand, I., Haasen, C. (2002). Executive
functioning in obsessive-compulsive disorder, unipolar depression and schizophrenia.
Archives of Clinical Neuropsychology. 17: 477–483.
Moritz, S., Jelinek, L., Hottenrott, B., Klinge, R., Randjbar, S. (2009). No evidence for object
alternation impairment in obsessive-compulsive disorder (OCD). Brain Cogn. 69(1):176-9.
Moritz, S., Kloss, M., Jacobsen, D., Kellner, M., Andresen, B., Fricke, S., Kerkhoff, G.,
Sieman, C., Hand, I. (2005). Extent, profile and specificity of visuospatial impairment in
obsessive-compulsive disorder (OCD). J Clin Exp Neuropsychol. 27(7):795-814.
Moritz, S., Kloss, M., Katenkamp, C., Birkner, C., Hand, I. (1999). Neurocognitive
functioning in OCD before and after treatment. CNS Spectrums. 4: 21–22.
Mostofsky S. H., Schafer J. G., Abrams M. T., Goldberg M. C., Flower A. A.,
Boyce A. (2003). fMRI evidence that the neural basis of response inhibition is taskdependent. Brain Research. Cognitive Brain Research. 17(2): 419–430.
Muller, J., Roberts, J.E. (2005). Memory and attention in Obsessive-Compulsive Disorder: a
review. J Anxiety Disord. 19(1):1-28.
Murray, G.K., Cheng, F., Clark, L., Barnett. J.H., Blackwell, A.D., Fletcher, P.C., Robbins,
T.W., Bullmore, E.T., Jones, P.B. (2008). Reinforcement and reversal learning in first episode
psychosis. Schizophr Bull. 34(5):848-55.
Nabeyama M, Nakagawa A, Yoshiura T, Nakao T, Nakatani E, Togao O, Yoshizato C,
Yoshioka K, Tomita M, Kanba S. (2008). Functional MRI study of brain activation alterations
in patients with obsessive-compulsive disorder after symptom improvement. Psychiatry Res.
163(3):236-47.
Nakamura M, Nestor P.G, Levitt J.J, Cohen A.S, Kawashima T, Shenton M.E, McCarley
R.W. (2008). Orbitofrontal volume deficit in schizophrenia and thought disorder. Brain.
131(1):180-95.
Nakao T, Nakagawa A, Nakatani E, Nabeyama M, Sanematsu H, Yoshiura T, Togao O,
Tomita M, Masuda Y, Yoshioka K, Kuroki T, Kanba S. (2009). Working memory
dysfunction in obsessive-compulsive disorder: a neuropsychological and functional MRI
study. J Psychiatr Res. 43(8):784-91.
Nakao, T., Nakagawa, A., Yoshiura, T., Nakatani, E., Nabeyama, M., Ysohizato, C. (2005).
Brain activation of patients with obsessive-compulsive disorder during neuropsychological
and symptom provocation tasks before and after symptom improvement: a functional
magnetic resonance imaging study. Biol Psychiatry. 57:901–10.
Nechmad A., Ratzoni G., Poyurovsky M., Meged S., Avidan G., Fuchs C., Bloch Y.,
Weizman R. (2003). Obsessive-compulsive disorder in adolescent schizophrenia patients. Am
J Psychiatry. 160(5):1002-4.
Nestadt G, Samuels J, Riddle M, Bienvenu O.J 3rd, Liang K.Y, LaBuda M, Walkup J, Grados
152
M, Hoehn-Saric R. (2000). A family study of obsessive-compulsive disorder. Arch Gen
Psychiatry. 57(4), 358-63.
Nielen, M. M., Veltman, D. J., De Jong, R., Mulder, G., & Den Boer, J. A. (2002). Decision
making performance in obsessive– compulsive disorder. Journal of Affective Disorders. 69:
257–260.
Nieuwenstein, M.R., Aleman, A., de Haan, E.H., Nieuwenstein, M.R., Aleman, A., de Haan,
E.H. (2001). Relationship between symptom dimensions and neurocognitive functioning in
schizophrenia: a meta-analysis of WCST and CPT studies. Journal of Psychiatric Research.
35: 119–125.
Nigg, J.T. (2000). On inhibition/disinhibition in developmental psychopathology: views from
cognitive and personal psychology and a working inhibition taxonomy, Psychological
Bulletin. 126: 1–27.
Nuechterlein, K.H., Dawson, M.E., Gitlin, M. (1992). Developmental processes in
schizophrenic disorders: longitudinal studies of vulnerability and stress. Schizophr Bull.
18:387–425.
O'Connor, M., Harris, J.M., McIntosh, A.M., Owens, D.G., Lawrie, S.M., Johnstone, E.C.
(2009). Specific cognitive deficits in a group at genetic high risk of schizophrenia. Psychol
Med. 39(10):1649-55.
Ohta, M., Kokai, M., Morita, Y. (2003). Features of Obsessive-Compulsive Disorder in
Patients Primarily Diagnosed With Schizophrenia. Psychiatry Clin Neurosci. 57:67-74
Okasha, A., Rafaat, M., Mahallawy, N., Nahas, J., Seif El Dawla, A., Sayed, M., et al. (2000).
Cognitive dysfunction in obsessive-compulsive disorder. Acta Psychiatrica Scandinavica.
101: 281–285.
Olijslagers J., Werkman T., McCreary A., Kruse C., Wadman W. (2006). Modulation of
midbrain dopamine neurotransmission by serotonin, a versatile interaction between
neurotransmitters and significance for antipsychotic drug action. Curr Neuropharmacol.
4(1):59-68.
Olley, A., Malhi, G., Sachdev, P. (2007). Memory and executive functioning in obsessivecompulsive disorder: a selective review. J Affect Disord. 104(1-3):15-23.
Olvera-Cortés M.E, Anguiano-Rodríguez P, López-Vázquez M.A, Alfaro J.M. (2008).
Serotonin/dopamine interaction in learning. Prog Brain Res. 172:567-602.
Öngür, D., Goff, D.C. (2005). Obsessive–compulsive symptoms in schizophrenia: associated
clinical features, cognitive function and medication status. Schizophrenia Research. 75: 349–
362.
Ortuño, F., Moreno-Iñiguez, M., Millán, M., Soutullo, C.A., Bonelli, R.M. (2006).
Cortical blood flow during rest and Wisconsin Card Sorting Test performance
in schizophrenia.Wien. Med.Wochenschr. 156 (7–8), 179–184.
Osterrieth, P.A. (1944). Le test du copie d’une figure complex: contribution à l’étude de la
perception et de la memoire (The test of copying a complex figure: a contribution to the study
of perception and memory). Archives of Psychology. 30: 286–350.
153
Otto, M.W. (1992). Normal and abnormal information processing. A neuropsychological
perspective on obsessive compulsive disorder. Psychiatr Clin North Am. 15(4):825-48.
Owen, M. J., Williams, N. M., O’Donovan, M. C. (2004). The molecular genetics of
schizophrenia: new findings promise new insights. Mol. Psychiatry. 9: 14–27.
Pallanti, S., Castellini, G., Chamberlain, S.R., Quercioli, L., Zaccara, G., Fineberg, N.A.
(2009). Cognitive event-related potentials differentiate schizophrenia with obsessivecompulsive disorder (schizo-OCD) from OCD and schizophrenia without OC symptoms.
Psychiatry Res. 170(1):52-60.
Palmer, B. W., Heaton, R. K. (2000). Executive dysfunction in schizophrenia.
In T. Sharma & P. D. Harvey (Eds.), Cognition in schizophrenia: Impairments, importance
and treatment strategies (51–72). Oxford, United Kingdom: Oxford University Press.
Pantelis, C., Barber, F.Z., Barnes, T.R., Nelson, H.E., Owen, A.M., Robbins, T.W. (1993).
Comparison of set-shifting ability in patients with chronic schizophrenia and frontal lobe
damage. Schizophr Res. 37:251–270.
Parkin, A. (1966). Neurosis and schizophrenia: II. Modern perspectives. Psychiatric
Quarterly. 40: 217-235.
Patel, D.D., Laws, K.R., Padhi, A., Farrow, J.M., Mukhopadhaya, K., Krishnaiah, R.,
Fineberg, N.A. (2010). The neuropsychology of the schizo-obsessive subtype of
schizophrenia: a new analysis. Psychol Med. 40(6):921-33.
Pato, M.T., Pato, C.N., Pauls, D.L. (2002). Recent findings in the genetics of OCD.
J Clin Psychiatry. 6:30-3.
Pauls, D.L., Towbin, K.E., Leckman, J.F., Zahner, G.E., Cohen, D.J. (1986). Gilles de la
Tourette's syndrome and obsessive-compulsive disorder. Evidence supporting a genetic
relationship. Arch. Gen. Psychiatry. 43: 1180–1182.
Paulsen, J.S., Heaton, R.K., Sadek, J.R., Perry, W., Delis, D.C., Braff, D., Kuck, J., Zisook,
S., & Jest, D.V. (1995). The nature of learning and memory impairments in schizophrenia.
Journal of the International Neuropsychological Society. 1: 88–99.
Penadés, R., Catalán, R., Rubia, K., Andrés, S., Salamero, M., Gastó, C. (2007). Impaired
response inhibition in obsessive compulsive disorder. Eur Psychiatry. 22(6):404-10.
Perani D, Colombo C, Bressi S, (1995). [18F]FDG-PET study in obsessive-compulsive
disorder: A clinical/metabolic correlation study after treatment. Br J Psychiatry. 166:244–250.
Perani D, Garibotto V, Gorini A, Moresco RM, Henin M, Panzacchi A, Matarrese M,
Carpinelli A, Bellodi L, Fazio F. (2008). In vivo PET study of 5HT(2A) serotonin and D(2)
dopamine dysfunction in drug-naive obsessive-compulsive disorder. Neuroimage. 42(1):30614.
Perrine, K. (1993). Differential aspects of conceptual processing in the Category Test and
Wisconsin Card Sorting Test. J. Clin. Exp. Neuropsychol. 15: 461–473.
Petrides, M., Milner, B. (1982). Deficits on subject-ordered tasks after frontal- and temporal-
154
lobe lesions in man. Neuropsychologia. 20(3):249-62.
Phillips M.L., Drevets W.C., Rauch S.L., Lane R. (2003). Neurobiology of emotion
perception I: the neural basis of normal emotion perception. Biol Psychiatry. 54: 504–514.
Pinto A., Mancebo M.C., Eisen J.L., Pagano M.E., Rasmussen S.A. (2006). The Brown
Longitudinal Obsessive Compulsive Study: clinical features and symptoms of the sample at
intake. J Clin Psychiatry. 67(5):703-11.
Pittenger, C, Krystal, J.H, Coric, V. (2006). Glutamate-modulating drugs as novel
pharmacotherapeutic agents in the treatment of obsessive-compulsive disorder. NeuroRx. 3:
69–81.
Pomarol-Clotet E, Salvador R, Sarró S, Gomar J, Vila F, Martínez A, Guerrero A, Ortiz-Gil J,
Sans-Sansa B, Capdevila A, Cebamanos JM, McKenna PJ.(2008). Failure to deactivate in the
prefrontal cortex in schizophrenia: dysfunction of the default mode network? Psychol Med.
38(8):1185-93.
Pompili, M., Amador, X.F., Girardi, P., Harkavy-Friedman, J., Harrow,M., Kaplan, K.,
Krausz, M., Lester, D., Meltzer, H., Modestin, J., Montross, L.P., Mortensen P., MunkJørgensen, P., Nielsen, J., Nordentoft, M., Saarinen, P.I., Zisook, S., Wilson, S.T, Tatarelli, R.
(2007). Suicide risk in schizophrenia: learning from the past to change the future. Ann Gen
Psychiatry. 6: 6-10.
Porto, L., Bermanzohn, P., Siris, S., Pollack, S. and Morrisey, R. (1997). A profile of
obsessive compulsive symptoms in schizophrenia. Schizophrenia Research. 24: 20.
Poyurovsky M, Bergman J, Weizman R. (2006). Obsessive-compulsive disorder in elderly
schizophrenia patients. J Psychiatr Res. 40(3):189-91.
Poyurovsky M., Faragian S., Kleinman-Balush V., Pashinian A., Kurs R., Fuchs C. (2007).
Awareness of illness and insight into obsessive-compulsive symptoms in schizophrenia
patients with obsessive-compulsive disorder. J Nerv Ment Dis. 195(9):765-8.
Poyurovsky M., Faragian S., Shabeta A., Kosov A. (2008). Comparison of clinical
characteristics, co-morbidity and pharmacotherapy in adolescent schizophrenia patients with
and without obsessive-compulsive disorder. Psychiatry Res. 159(1-2):133-9.
Poyurovsky M., Fuchs C., Faragian S., Kriss V., Weisman G., Pashinian A., Weizman R.,
Weizman A. (2006). Preferential aggregation of obsessive-compulsive spectrum disorders in
schizophrenia patients with obsessive-compulsive disorder. Can J Psychiatry. 51(12):746-54.
Poyurovsky M., Fuchs C., Weizman A. (1999). Obsessive-compulsive disorder in patients
with first-episode schizophrenia. Am J Psychiatry. 156(12):1998-2000.
Poyurovsky M., Hramenkov S., Isakov V., Rauchverger B., Modai I., Schneidman M., Fuchs
C., Weizman A. (2001). Obsessive-compulsive disorder in hospitalized patients with chronic
schizophrenia. Psychiatry Res. 102(1):49-57.
155
Poyurovsky M., Weizman A., Weizman R. (2004). Obsessive-compulsive disorder in
schizophrenia: clinical characteristics and treatment. CNS Drugs. 18(14):989-1010.
Poyurovsky, M, Weizman, R, Weizman, A, Koran, L. (2005). Memantine for treatmentresistant OCD. Am J Psychiatry. 162: 2191–2192.
Poyurovsky, M., Kriss, V., Weisman, G., Faragian, S., Kurs, R., Schneidman, M., Fuchs, C.,
Weizman, A., Weizman, R. (2003). Comparison of clinical characteristics and comorbidity in
schizophrenia patients with and without obsessive-compulsive disorder: schizophrenic and
OC symptoms in schizophrenia. J Clin Psychiatry. 64(11):1300-7.
Pukrop, R., Matuschek, E., Ruhrmann, S., Brockhaus-Dumke, A., Tendolkar, I., Bertsch, A.,
Klosterko¨ tter, J. (2003). Dimensions of working memory dysfunction in
schizophrenia. Schizophrenia Research. 62: 259–268.
Purcell, R., Maruff, P., Kyrios, M., Pantelis, C. (1998). Cognitive deficits in obsessive–
compulsive disorder on tests of frontalstriatal function. Biological Psychiatry. 43 (5): 348–
357.
Rack, M., Chir, D. (1970). Experience with intravenous clomipramine. In: Geigy (Ed.),
Obsessional states and their treatment with anafranil, pp. 10–13.
Rao, N.P., Reddy, Y.C., Kumar, K.J., Kandavel, T., Chandrashekar, C.R. (2008). Are
neuropsychological deficits trait markers in OCD? Prog Neuropsychopharmacol Biol
Psychiatry. 32(6):1574-9.
Rapoport, J. L., A. M. Addington, S. Frangou and M. R. (2005). The neurodevelopmental
model of schizophrenia: update 2005. Mol. Psychiatry 10: 434–449.
Rapoport, J.L., Wise, S.P. (1988). Obsessive-compulsive disorder: evidence for basal ganglia
dysfunction. Psychopharmacology Bulletin. 24: 380–384.
Rauch S.L., Savage C.R. (1997). Neuroimaging and neuropsychology of the striatum.
Bridging basic science and clinical practice. Psychiatr Clin North Am. 20(4):741-68.
Rauch, S.L., Jenike, M.A., Alpert, N.M., Baer, L., Breiter, H.C., Savage, C.R., Fischman, A.J.
(1994). Regional cerebral blood flow measured during symptom provocation in obsessivecompulsive disorder using oxygen 15-labeled carbon dioxide and positron emission
tomography. Archives of General Psychiatry. 51: 62-70.
Regier D.A., Farmer M.E., Rae D.S., Locke B.Z., Keith S.J., Judd L.L., Goodwin F.K.
(1990). Comorbidity of mental disorders with alcohol and other drug abuse. Results from the
Epidemiologic Catchment Area (ECA) Study. JAMA. 264(19):2511-8.
Reichenberg A & Harvey P.D. (2007). Neuropsychological impairments in schizophrenia:
Integration of performance-based and brain imaging findings. Psychol Bull. 133(5): 833-58.
Reichenberg A, Weiser M, Rabinowitz J, Caspi A, Schmeidler J, Mark M, Kaplan Z,
156
Davidson M. (2002). A population-based cohort study of premorbid intellectual, language,
and behavioral functioning in patients with schizophrenia, schizoaffective disorder, and
nonpsychotic bipolar disorder.
Am J Psychiatry. 159(12), 2027-35.
Remijnse P.L, Nielen M.M, van Balkom A.J, Cath D.C, van Oppen P, Uylings H.B, Veltman
D.J. (2006). Reduced orbitofrontal-striatal activity on a reversal learning task in obsessivecompulsive disorder. Arch Gen Psychiatry. 63(11):1225-36.
Rey, A. (1964). L’examen clinique en psychologie. Paris: Presses Universitaires de France.
Reynolds, W.M., Kobak, K.A. (1995). Reliability and validity of the Hamilton Depression
Inventory: A paper and pencil version of the Hamilton Depression Rating Scale clinical
interview. Psychological Assessment. 7(4): 472–483.
Ridley R.M. (1994). The psychology of perserverative and stereotyped behaviour.
Prog Neurobiol. 44(2):221-31.
Riehemann, S., Volz, H.P., Stutzer, P., Smesny, S., Gaser, C., Sauer, H., (2001).
Hypofrontality in neuroleptic-naive schizophrenic patients during the Wisconsin Card
Sorting Test—a fMRI study. Eur. Arch. Psychiatry Clin. Neurosci. 251 (2): 66–71.
Ritter, L.M., Meador-Woodruff, J.H., Dalack, G.W. (2004). Neurocognitive measures of
prefrontal cortical dysfunction in schizophrenia. Schizophr Res. 68(1):65-73.
Robins, L. N., Elzer J. E., Weissman ,M. M. (1984). Lifetime prevalence of specific
psychiatric disorders in three sites. Arch Gen Psy. 41: 949-958
Rodowski M.F, Cagande CC, Riddle MA. (2008). Childhood obsessive-compulsive disorder
presenting as schizophrenia spectrum disorders. J Child Adolesc Psychopharmacol.
18(4):395-401.
Rodríguez-Sánchez, J.M., Crespo-Facorro, B., González-Blanch, C., Pérez-Iglesias, R.,
Alvarez-Jiménez, M., Martínez, O., Vázquez-Barquero, J.L. (2008). Cognitive functioning
and negative symptoms in first episode schizophrenia: different patterns of correlates.
Neurotox Res. 14(2-3):227-35.
Rodríguez-Sánchez, J.M., Crespo-Facorro, B., Perez-Iglesias, R., González-Blanch, C.,
Alvarez-Jimenez, M., Llorca, J., Vázquez-Barquero, J.L. (2005). Prefrontal cognitive
functions in stabilized first-episode patients with schizophrenia spectrum disorders: a
dissociation between dorsolateral and orbitofrontal functioning. Schizophr Res. 77(2-3):27988.
Rolls, E. T. (1999). The brain and emotion. Oxford: OUP.
Rosen, I. (1957). The clinical significance of obsessions in schizophrenia. Journal of Mental
Sciences. 103: 773–785.
Rosenberg, D.R., Keshavan, M.S. (1998). Toward a neurodevelopmental model of obsessive–
compulsive disorder, Biol Psychiatry. 43: 623–640.
Rosvold, H.E., Mirsky, A.F., Sarason, I., Bransome, E.D. Jr, Beck, LH. (1956). A continuous
performance test of brain damage. J Consult Psychol. 20:343–350.
157
Rotge, J.Y., Guehl, D., Dilharreguy, B., Cuny, E., Tignol, J., Bioulac, B., Allard, M.,
Burbaud, P., Aouizerate, B. (2008). Provocation of obsessive-compulsive symptoms: a
quantitative voxel-based meta-analysis of functional neuroimaging studies. J Psychiatry
Neurosci. 33(5):405-12.
Roth R.M, Baribeau J, Milovan D, O'Connor K, Todorov C. (2004) Procedural and
declarative memory in obsessive-compulsive disorder. J Int Neuropsychol Soc. 10(5):647-54.
Roth R.M, Milovan D, Baribeau J, O’Connor K. (2005) Neuropsychological functioning in
early- and late-onset obsessive–compulsive disorder. J Neuropsychiatry Clin Neurosc.
17:208–213.
Roth R.M, Saykin A.J, Flashman L.A, Pixley H.S, West J.D, Mamourian A.C. (2007) Eventrelated functional magnetic resonance imaging of response inhibition in obsessive-compulsive
disorder. Biol Psychiatry. 62(8): 901-9.
Rubia, K., Russell, T., Overmeyer, S., Brammer,M. J., Bullmore, E. T., Sharma,
T. (2001). Mapping motor inhibition: Conjunctive brain activations across different versions
of Go/No-go and stop tasks. Neuroimage. 13(2): 250–261.
Rubin R.T., Ananth J., Villanueva-Meyer J., Trajmar P.G., Mena I. (1995). Regional
133xenon cerebral blood flow and cerebral 99mTc-HMPAO uptake in patients with
obsessive-compulsive disorder before and during treatment. Biol Psychiatry. 38: 429-437.
Rushe T. M., Woodruff P. W. R., Murray R. M., Morris R. G. (1999). Episodic memory and
learning in patients with chronic schizophrenia. Schizophrenia Research. 35(1): 85-96.
Sachdev P.S, Malhi G.S. (2005). Obsessive-compulsive behaviour: a disorder of decisionmaking. Aust N Z J Psychiatry. 39(9):757-63.
Sadock, B.J., Sadock, V.A. (2003). Anxiety disorders In: Sadocks and Kaplan Synopsis of
psychiatry (9th edition), ed. B.J.a.S. eds. Sadock, V,A. Lipinkot, williams and wilkins.
Philadelphia, USA. 616-623.
Salame, P., Danion, J.M., Peretti, S., & Cuervo, C. (1998). The state of functioning of
working memory in schizophrenia. Schizophrenia Research. 30: 11–29.
Sanz, M., Molina, V., Martin-Loeches, M., Calcedo, A., Rubia, F.J. (2003). Auditory P300
event related potential and serotonin reuptake inhibitor treatment in obsessive compulsive
disorder patients. Psychiatry Res. 101(1):75-81.
Saperstein, A.M., Fuller, R.L., Avila, M.T., Adami, H., McMahon, R.P., Thaker, G.K., Gold,
J.M. (2006). Spatial working memory as a cognitive endophenotype of schizophrenia :
assessing risk for pathophysiological dysfunction. Schizophrenia Bulletin. 32: 498–506.
Savage, C. R., Baer, L., Keuthen, N. J., Brown, H. D., Rauch, S. L., Jenike, M. A. (1999).
Organizational strategies mediate nonverbal memory impairment in obsessive-compulsive
disorder. Biological Psychiatry. 45: 905–916.
Savage, C.R, Rauch, S.L. (2000). Cognitive deficits in obsessive-compulsive disorder.
Am J Psychiatry. 157(7):1182-3.
Saxena S., Bota R.G., Brody A.L. (2001). Brain–behavior relationships in obsessive–
compulsive disorder, Sem Clin Neuropsychiatry. 6:82–101.
158
Saxena S., Brody A.L., Schwartz J.M., Baxter L.R. (1998). Neuroimaging and frontalsubcortical circuitry in obsessive-compulsive disorder. Br J Psychiatry. (35):26-37.
Saxena S., Rauch S.L. (2000). Functional neuroimaging and the neuroanatomy of obsessivecompulsive disorder. Psychiatr Clin North Am. 23(3):563-86.
Schmidtke, K., Schorb, A., Winkelmann, G., Hohagen, F. (1998). Cognitive frontal
dysfunction in obsessive compulsive disorder. Biological Psychiatry. 43: 666–673.
Schneider F, Habel U, Reske M, Kellermann T, Stöcker T, Shah NJ, Zilles K, Braus DF,
Schmitt A, Schlösser R, Wagner M, Frommann I, Kircher T, Rapp A, Meisenzahl E, Ufer S,
Ruhrmann S, Thienel R, Sauer H, Henn FA, Gaebel W. (2007). Neural correlates of working
memory dysfunction in first-episode schizophrenia patients: an fMRI multi-center study.
Schizophr Res. 89(1-3): 198-210.
Segalàs, C., Alonso, P., Real, E., Garcia, A., Miñambres, A., Labad, J., Pertusa, A., Bueno,
B., Jiménez-Murcia, S., Menchón, J.M. (2010). Memory and strategic processing in firstdegree relatives of obsessive compulsive patients. Psychol Med. 10:1-11
Sengel, R.A., Lovallo, W.R., & Pishkin, V. (1985). Verbal recall in schizophrenia:
Differential effects of retroactive interference in nonparanoid patients. Comprehensive
Psychiatry. 26:164–174.
Sevincok L., Akoglu A., Arslantas H. (2006). Schizo-obsessive and obsessive-compulsive
disorder: comparison of clinical characteristics and neurological soft signs.
Psychiatry Res. 145(2-3):241-8.
Sevy, S., Burdick, K.E., Visweswaraiah, H., Abdelmessih, S., Lukin, M., Yechiam, E.,
Bechara, A. (2007). Iowa gambling task in schizophrenia: a review and new data in patients
with schizophrenia and co-occurring cannabis use disorders. Schizophr Res. 92(1-3):74-84.
Shenton, M.E., Dickey, C.C., Frumin, M., McCarley, R.W. (2001). A review of MRI findings
in schizophrenia. Schizophr Res. 49:1–52.
Sher, K., Frost, R.O., Otto, R. (1983). Cognitive deficits in compulsive checkers: An
exploratory study, Behaviour Research and Therapy. 21(4): 357–363.
Shi J, Gershon ES, Liu C. (2008). Genetic associations with schizophrenia: meta-analyses of
12 candidate genes. Schizophr Res. 104(1-3):96-107
Shurman, B., Horan,W., Neuchterlein, K. (2005). Schizophrenia patients demonstrate a
distinctive pattern of decision-making impairment on the Iowa Gambling Task. Schizophrenia
Research. 72: 215–224.
Silver, H., Feldman, P., Bilker, W., Gur, R.C. (2003). Working memory deficit as a core
neuropsychological dysfunction in schizophrenia. Am J Psychiatry. 160:1809–1816.
Singh, S.P., Croudance , T., Amin, S., Kwiecinski, R., Medley, I., Jonse, P.B., Hrrison, G.'
2000, Three-year outcome of first-episode psychoses in an established community psychiatric
159
service. The British Journal of Psychiatry. 176: 210-216.
Sitskoorn M.M., Aleman A., Ebisch S.J.H., Appels M.C.M., Kahn R.S. (2004). Cognitive
deficits in relatives of patients with schizophrenia: a meta-analysis. Schizophr Res. 71:285–
295.
Sitskoorn, M.M., Nuyen, J., Appels, M.C.M., van der Wee, N.J.A., Kahn, R.S. (2002).
Release from proactive inhibition in schizophrenia and its potential as a genotypic marker.
Journal of Clinical and Experimental Neuropsychology. 24: 67–81.
Skelley, S.L., Goldberg, T.E., Egan, M.F., Weinberger, D.R., Gold, J.M. (2008). Verbal and
visual memory: characterizing the clinical and intermediate phenotype in schizophrenia.
Schizophr Res. 105(1-3):78-85.
Snitz, B. E., Macdonald, A. W., III, & Carter, C. S. (2006). Cognitive deficits in unaffected
first-degree relatives of schizophrenia patients: A meta-analytic review of putative
endophenotypes. Schizophrenia Bulletin. 32: 179–194.
Snow, W. G., Tierney, M. C, Zorzitto, M. L., Fisher, R. H., & Reid, D. W. (1988). One year
test-reset reliability of selected neuropsychological tests in older adults. Paper presented to the
International neuropsychological Society, New Orleans.
Spitznagel, M.B., Suhr, J.A. (2002). Executive function deficits associated with symptoms of
schizotypy and obsessive-compulsive disorder. Psychiatry Research. 110: 151–163.
Spreen, O., Strauss, E. (1991). A Compendium of neuropsychological tests: Administration,
norms, and commentary. NY: Oxford University Press.
Stahl, M. S. (2007). Beyond the Dopamine Hypothesis to the NMDA Glutamate Receptor
Hypofunction Hypothesis of Schizophrenia. CNS Spectr. 12(4):265-268.
Starcke, K., Tuschen-Caffier, B., Markowitsch, H.J., Brand, M. (2010). Dissociation of
decisions in ambiguous and risky situations in obsessive-compulsive disorder.
Psychiatry Res. 175(1-2):114-20.
Stein, D.J., Coetzer, R., Lee, M., Davids, B., Bouwer, C. (1997). Magnetic resonance brain
imaging in women with obsessive-compulsive disorder and trichotillomania. Psychiatry
Research. 74: 177–182.
Stein, D.J., Ludik, J. (2000). A neural network of obsessive–compulsive disorder: Modelling
cognitive disinhibition and neurotransmitter dysfunction. Med Hypoth. 55: 168–176.
Stengel, E. (1945). A study of some clinical aspects of the relationship between obsessional
neurosis and psychotic reaction types. Journal of Mental Sciences. 41: 166–187.
Strakowski S.M, Tohen M., Stoll A.L,, Faedda G.L., Mayer P.V,, Kolbrener M.L., Goodwin
D.C. (1993). Comorbidity in psychosis at first hospitalization. Am J Psychiatry.150(5):752-7.
Strauss, E., Sherman, E. M. S., Spreen O. (2006). A Compendium of Neuropsychological
Tests: Administration, Norms, and Commentary. Third Edition. Oxford: Oxford University
Press.
Stroop, J.R. (1935). Studies of interference in serial verbal reactions. Journal of Experimental
160
Psychology. 18: 643–662.
Swedo S, Schapiro M.G, Grady C.L. (1989). Cerebral glucose metabolism in childhood onset
obsessive-compulsive disorder. Arch Gen Psychiatry. 46:518 –523.
Szo¨ke A., Schurhoff F., Mathieu F., Meary A., Ionescu S., Leboyer
M. (2005) Tests of executive functions in first-degree relatives of schizophrenic patients: a
meta-analysis. Psychol Med. 35: 771–782.
Tallis, F., Pratt, P., Jamani, N. (1999). Obsessive compulsive disorder, checking and nonverbal memory: A neuropsychological investigation. Behaviour Research and Therapy. 37:
161–166.
Tallis, F., Pratt, P., Jamani, N. (1999). Obsessive compulsive disorder, checking, and nonverbal memory: a neuropsychological investigation. Behav Res Ther. 37(2):161-6.
Taylor, S.F, Kornblum, S., Lauber, E.J, Minoshima, S., Koeppe, R.A. (1997). Isolation of
specific interference processing in the Stroop task: PET activation studies. Neuroimage. 6:
81–92.
Thoma, P., Wiebel, B., Daum, I. (2007). Response inhibition and cognitive flexibility in
schizophrenia with and without comorbid substance use disorder. Schizophr Res. 92(13):168-80.
Thompson, J.L., Watson, J.R., Steinhauer, S.R., Goldstein, G., Pogue-Geile, M.F. (2005).
Indicators of genetic liability to schizophrenia: a sibling study of neuropsychological
performance. Schizophr Bull. 31(1):85-96.
Thomsen P.H., Jensen J. (1994). Obsessive-compulsive disorder: admission patterns and
diagnostic stability. A case-register study. Acta Psychiatr Scand. 90(1):19-24.
Tibbo, P.,Warneke, L. (1999). Obsessive - Compulsive Disorder in Schizophrenia:
Epidemiologic and Biologica Overlap. Journal of psychiatry Neurosciences. 24: 15-24.
Tizabi, Y., Louis, V.A., Taylor, C.T., Waxman, D., Culver, K.E., Szechtman, H, (2002).
Effect of nicotine on quinpirole-induced checking behavior in rats: implications for obsessivecompulsive disorder. Biol. Psychiatry. 51, 164–171.
Torres, I.J., Flashman, L.A., O'Leary, D.S., Andreasen, N.C. (2001). Effects of retroactive
and proactive interference on word list recall in schizophrenia. J Int Neuropsychol Soc.
7(4):481-90.
Tracy J.I, de Leon J, Qureshi G, McCann E.M, McGrory A, Josiassen R.C. (1996).
Repetitive behaviors in schizophrenia: a single disturbance or discrete symptoms? Schizophr
Res. 20(1-2):221-9.
Tumkaya, S., Karadag, F., Oguzhanoglu, N.K., Tekkanat, C., Varma, G., Ozdel, O., Ateşçi,
F.(2009). Schizophrenia with obsessive-compulsive disorder and obsessive-compulsive
disorder with poor insight: a neuropsychological comparison. Psychiatry Res. 165(1-2):38-46.
Turnbull, O.H., Evans, C.E., Kemish, K., Park, S., Bowman, C.H. (2006). A novel set-shifting
modification of the iowa gambling task: flexible emotion-based learning in schizophrenia.
Neuropsychology. 20(3):290-8.
161
Tuulio-Henriksson A., Arajärvi R., Partonen T., Haukka J., Varilo T., Schreck M., Cannon T.,
Lönnqvist J., (2003). Familial loading associates with impairment in visual span among
healthy siblings of schizophrenia patients. Biol. Psychiatry 54: 623–628.
Tuulio-Henriksson A., Haukka J., Partonen T., Varilo T., Paunio T., Ekelund J., Cannon T.D.,
Meyer J.M., Lönnqvist J. (2002). Heritability and number of quantitative trait loci of
neurocognitive functions in families with schizophrenia. Am. J. Med. Genet. 114: 483–490.
Vakil E., Blachstein H. (1993). Rey Auditory-Verbal Learning Test: Structure analysis.
Journal of Clinical Psychology. 49: 883-890.
Valerius, G., Lumpp, A., Kuelz, A.K., Freyer, T., Voderholzer, U. (2008). Reversal learning
as a neuropsychological indicator for the neuropathology of obsessive compulsive disorder?
A behavioral study. J Neuropsychiatry Clin Neurosci. 20(2):210-8.
van den Heuvel, O.A., Veltman, D.J., Groenewegen, H.J., Cath, D.C., van Balkom, A.J., van
Hartskamp, J., Barkof, F., van Dyck, R. (2005). Frontal striatal dysfunction during planning
in obsessive–compulsive disorder. Archives of General Psychiatry. 62 (3): 301–309.
Van der Linden, M., Ceschi, G., Zermatten, A., Dunker, D., Perroud, A. (2005). Investigation
of response inhibition in obsessive-compulsive disorder using the Hayling task. J Int
Neuropsychol Soc. 11(6):776-83.
van der Wee, N.J., Ramsey, N.F., Jansma, J.M., Denys, D.A., van Megen, H.J., Westenberg,
H.M., Kahn, R.S. (2003). Spatial working memory deficits in obsessive compulsive disorder
are associated with excessive engagement of the medial frontal cortex. Neuroimage. 20(4): p.
2271-80.
Van der Wee, N.J., Ramsey, N.F., van Megen, H.J. (2007). Spatial working memory in
obsessive-compulsive disorder improves with clinical response: A functional MRI study. Eur
Neuropsychopharmacol. 17:16-23.
Videbech, P., Ravnkilde, B., Gammelgaard, L., Egander, A., Clemmensen, K., Rasmussen,
N.A., Gjedde, A., Rosenberg, R. (2004). The Danish PET/depression project: performance on
Stroop's test linked to white matter lesions in the brain. Psychiatry Res. 130(2):117-30.
Viswanath, B., Janardhan Reddy, Y.C., Kumar, K.J., Kandavel, T., Chandrashekar, C.R.
(2009). Cognitive endophenotypes in OCD: a study of unaffected siblings of probands with
familial OCD. Prog Neuropsychopharmacol Biol Psychiatry. 33(4):610-5.
Volz H.P., Gaser C., Häger F., Rzanny R., Mentzel H.J., Kreitschmann-Andermahr I., Kaiser
W.A., Sauer H. (1997). Brain activation during cognitive stimulation with the Wisconsin Card
Sorting Test—a functional MRI study on healthy volunteers and schizophrenics. Psychiatry
Res. 75 (3): 145–157.
Wager T.D., Sylvester C.Y., Lacey S.C., Nee D.E., Franklin M., Jonides C. (2005). Common
and unique components of response inhibition revealed by fMRI. Neuroimage. 27(2): 323–
340.
Waltz, J.A, Gold, J.M. (2007). Probabilistic Reversal Learning Impairments in Schizophrenia:
Further Evidence of Orbitofrontal Dysfunction. Schizophr Res. 93(1-3): 296–303.
Watanabe, J., Sugiura, M., Sato, K., Sato, Y., Maeda, Y., Matsue,Y. (2002). The human
prefrontal and parietal association cortices are involved in NO-GO performances: An event-
162
related fMRI study. Neuroimage, 17(3): 1207–1216.
Waters, F.A., Badcock, J.C., Maybery, M.T., Michie, P.T. (2003). Inhibition in schizophrenia:
association with auditory hallucinations. Schizophr Res. 62(3): 275-80.
Watkins, L.H., Sahakian, B.J, Robertson, M.M, Veale, D.M, Rogers, R.D, Pickard, K.M,
Aitken, M.R, Robbins, T.W. (2005). Executive function in Tourette's syndrome and
obsessive-compulsive disorder. Psychol Med. 35(4):571-82.
Wechsler, D. (1997a). Manual for the Wechsler Adult Intelligence Scale-Third Edition. New
York: The Psychological Corporation.
Wechsler, D. (1997b). Manual for the Wechsler Memory Scale-Third Edition. New York:
The Psychological Corporation.
Weinberger, D.R. (1987). Implications of normal brain development for the pathogenesis of
schizophrenia. Arch Gen Psychiatry. 44(7):660-9.
Weinberger, D.R., Berman, K.F., Zec, R.F. (1986). Physiologic dysfunction of dorsolateral
prefrontal cortex in schizophrenia. I. Regional cerebral blood flow evidence. Arch Gen
Psychiatry. 43(2):114-24.
Weisbrod, M., Kiefer, M., Marzinzik, F., Spitzer, M. (2000). Executive control is disturbed in
schizophrenia: evidence from event-related potentials in a Go/NoGo task.
Biol Psychiatry. 47(1):51-60.
Whiteside S.P., Port J.D., Abramowitz J.S. (2004). A meta-analysis of functional
neuroimaging in obsessive-compulsive disorder. Psychiatry Res. 132(1):69-79.
Whiteside, S.P., Port, J.D., Deacon, B.J., Abramowitz, J.S. (2006) A magnetic resonance
spectroscopy investigation of obsessive-compulsive disorder and anxiety. Psychiatry Res.
146: 137–147.
Whitney, K.A., Fastenau, P.S., Evans, J.D., Lysaker, P.H. (2004).Comparative
neuropsychological function in obsessive–compulsive disorder and schizophrenia with and
without obsessive–compulsive symptoms. Schizophrenia Research. 69: 75–83.
Wilder, K., Weinberger, D., Goldberg, T. (1998). Operant conditioning and the orbitofrontal
cortex in schizophrenic patients: unexpected evidence for intact functioning. Schizophrenia
Research. 30: 169–174.
Windmann, S., Kirsch, P., Mier, D., Stark, R., Walter, B., Gunturkun, O., Vaitl, D. (2006). On
framing effects in decision making: linking lateral versus medial orbitofrontal cortex
activation to choice outcome processing. J Cogn Neurosci. 18:1198-1211.
Woodberry K.A, Giuliano A.J, Seidman L.J. (2008). Premorbid IQ in schizophrenia: a metaanalytic review. Am J Psychiatry. 165(5): 579-87.
Wright I.C, Rabe-Hesketh S, Woodruff P.W.R, David A.S, Murray R.M, Bullmore E.T.
(2000). Meta-analysis of regional brain volumes in schizophrenia. Am J Psychiatry. 157: 16–
25.
Yanos, P.T., and Moos, R.H. (2007). Determinants of functioning and well-being among
individuals with schizophrenia: An integrated model. Clin Psychol Rev. 27(1): 58–77.
163
Zald, D. H., Curtis, C., Folley, B. S., Pardo, J. V. (2002). Prefrontal contributions to
delayed spatial and object alternation: A positron emission tomography study.
Neuropsychology. 16: 182–189.
Zanelli J, Reichenberg A, Morgan K, Fearon P, Kravariti E, Dazzan P, Morgan C, Zanelli C,
Demjaha A, Jones PB, Doody GA, Kapur S, Murray RM. (2010). Specific and generalized
neuropsychological deficits: a comparison of patients with various first-episode psychosis
presentations. Am J Psychiatry. 167(1):78-85.
Zetzsche T, Preuss U, Frodl T, Watz D, Schmitt G, Koutsouleris N, Born C, Reiser M, Möller
HJ, Meisenzahl EM. (2007). In-vivo topography of structural alterations of the anterior
cingulate in patients with schizophrenia: new findings and comparison with the literature.
Schizophr Res. 96(1-3):34-45.
Zielinski, C.M., Taylor, M.A., Juzwin, K.R. (1991). Neuropsychological deficits in obsessivecompulsive disorder. Neuropsychiatry, Neuropsychology and Behavioral Neurology. 4: 110–
126.
Zitterl, W., Urban, C., Linzmayer, L., Aigner, M., Demal, U., Semler, B., Zitterl-Eglseer, K.
(2001). Memory deficits in patients with DSM-IV obsessive-compulsive disorder.
Psychopathology. 34(3):113-7.
Zohar, J., Hermesh, H., Weizman, A., Voet, H., Gross-Isseroff, R. 1999. Orbitofrontal cortex
dysfunction in obsessive-compulsive disorder? I. Alternation learning in obsessivecompulsive disorder: male-female comparisons. Eur Neuropsychopharmacol. 9(5):407-13.
Zohar, J., Mueller, E.A., Insel, T.R., Zohar-Kadouch, R.C., Murphy, D.L. (1987).
Serotonergic responsivity in obsessive-compulsive disorder. Comparison of patients and
healthy controls. Arch Gen Psychiatry. 44(11):946-51.
‫ אוניברסיטת‬,‫ הוצאת פפירוס‬.‫ פרקים נבחרים בפסיכיאטריה‬,.‫ נוימן מ‬,.‫ מוניץ ח‬,.‫ טיאנו ש‬,.‫אליצור א‬
.(1995) .‫אביב‬-‫תל‬
164
‫נספחים‬
‫נספח ‪.1‬‬
‫טופס הסכמה מדעת‬
‫נספח ‪ – 2‬דף ‪ 1‬מתוך ‪2‬‬
‫טופס הסכמה מדעת להשתתפות בניסוי רפואי בבני אדם‬
‫אני החתום מטה‪:‬‬
‫שם פרטי ומשפחה‪:‬‬
‫מספר תעודת זהות‪:‬‬
‫כתובת‪:‬‬
‫א(‬
‫מיקוד‪:‬‬
‫מצהיר‪/‬ה בזה כי אני מסכים‪/‬ה להשתתף בניסוי רפואי‪ ,‬כמפורט במסמך זה‪.‬‬
‫ב( מצהיר‪/‬ה בזה כי איני משתתף בזמן חתימת מסמך זה‪ ,‬בניסוי רפואי אחר כלשהו‪ ,‬וכי אני‬
‫מתחייב‪/‬ת לא להשתתף בכל ניסוי רפואי אחר במשך כל תקופת ניסוי זה‪.‬‬
‫ג(‬
‫מצהיר‪/‬ה בזה כי הוסבר לי על‪-‬ידי‪:‬‬
‫שם החוקר‪/‬חוקר המשנה המסביר‪:‬‬
‫‪ (1‬כי החוקר הראשי ד"ר פוירובסקי קיבל ממנהל המוסד הרפואי אישור לביצוע‬
‫הניסוי הרפואי בבני‪-‬אדם‪ ,‬כמשמעותו בתקנות בריאות העם )ניסויים רפואיים‬
‫בבני‪-‬אדם( התשמ"א ‪) 1980 -‬להלן הניסוי(‪:‬‬
‫המשנה‬
‫ולחוקרי‬
‫הראשי‬
‫לחוקר‬
‫‪ (2‬כי‬
‫אם יש ‪ -‬פרט‪ :‬החוקר הראשי הוא יוזם הניסוי‬
‫יש‬
‫זיקה‬
‫‪1‬‬
‫ליוזם‬
‫הניסוי‪.‬‬
‫‪ (3‬כי הניסוי הרפואי נערך בנושא‪ :‬חסכים קוגניטיביים במחלת הסכיזופרניה עם ההפרעה‬
‫הכפייתית‪-‬טורדנית‪ :‬מחקר משפחות‬
‫‪ (4‬כי אני חופשי‪/‬ה לבחור שלא להשתתף בניסוי הרפואי‪ ,‬וכי אני חופשי‪/‬ה להפסיק בכל עת‬
‫את השתתפותי בניסוי‪ ,‬כל זאת מבלי לפגוע בזכותי לקבל את הטיפול המקובל‪.‬‬
‫‪ (5‬כי מובטח שזהותי האישית תשמר סודית על‪-‬ידי כל העוסקים והמעורבים במחקר ולא‬
‫תפורסם בכל פרסום כולל בפרסומים מדעיים‪.‬‬
‫‪ (6‬כי המוסד הרפואי פעל להסדרת ביטוח הולם של המשתתפים בניסוי‪.‬‬
‫‪ (7‬כי מובטחת לי נכונות לענות לשאלות שיועלו על‪-‬ידי וכן האפשרות להיוועץ בגורם נוסף‬
‫)לדוגמא רופא משפחה‪ ,‬בני משפחה וכו'(‪ ,‬באשר לקבלת החלטה להשתתף בניסוי הרפואי‬
‫ו‪/‬או להמשיך בו‪.‬‬
‫‪ (8‬כי בכל בעיה הקשורה לניסוי הרפואי אוכל לפנות אל גב' שרית פרג'יאן‬
‫מספר טלפון‪048559349- :‬‬
‫הנני מצהיר‪/‬ה כי נמסר‪/‬ה לי מידע מפורט על הניסוי הרפואי ובמיוחד על הפרטים‬
‫ד(‬
‫הבאים המפורטים להלן‪/‬המפורטים בדף מידע המצורף לטופס זה‪:2‬‬
‫‪ 1‬זיקה ‪ -‬קשר של העסקה בשכר‪ ,‬בקבלנות או בכל דרך אחרת‪ ,‬או קשר מסחרי או עסקי‪ ,‬או קשר‬
‫משפחתי או אישי‪ ,‬וכל קשר אחר שיש בו כדי לעורר חשש לקיום ניגוד עניינים או תלות‪ ,‬ולמעט‬
‫החזר הוצאות או תשלום עבור השתתפות בוועדות לפי נוהל זה‬
‫‪165‬‬
‫‪ (1‬מטרות‪ :‬לבחון את התפקוד הקוגניטיבי של קרובי משפחה מדרגה ראשונה‬
‫)אחאים והורים( של חולים בסכיזופרניה עם ‪ ,OCD‬ביחס לקרוביהם של נבדקים‬
‫בריאים וכן ביחס לקרוביהם של חולים בסכיזופרניה וב‪ .OCD -‬כמו כן‪ ,‬תפקודם של‬
‫בני המשפחה יושווה לזה של החולים ויאפשר להעריך את הליקוי הקוגניטיבי‬
‫ב"ניכוי" הסימפטומים‪ .‬לכך עשויה להיות תרומה בהבנת תבניות ההעברה של הליקוי‬
‫הקוגניטיבי בקבוצות הנבדקות‬
‫‪(2‬‬
‫שיטות‪ :‬ראיון‪ ,‬שאלוני הערכה‪ ,‬מבחנים נוירו‪-‬קוגניטיביים‬
‫‪(3‬‬
‫משך הזמן הצפוי – מספר שעות‬
‫‪ (4‬התועלת הצפויה )למשתתף(‪ :‬אין תועלת ישירה למשתתפים בניסוי‪ ,‬אלא תהיה‬
‫הבנה טובה יותר של המחלה שבעתיד עשוי להביא תועלת לחולים במחלת‬
‫הסכיזופרניה‬
‫‪(5‬‬
‫הסיכונים הטמונים‪ :‬אין‬
‫‪(6‬‬
‫אי‪-‬הנוחות העלולה להיגרם‪ :‬אין‬
‫מידע רלבנטי אחר‪ ,‬כולל מידע על טיפולים חלופיים קיימים והשוואתם‬
‫‪(7‬‬
‫לטיפול המוצע בניסוי הרפואי מבחינת התועלת והסיכונים‪ ,‬אמצעים לטיפול‬
‫בתופעות הלוואי הצפויות בניסוי‪ ,‬וכו'‪:‬‬
‫הנני מצהיר‪/‬ה בזה כי את הסכמתי הנ"ל נתתי מרצוני החופשי וכי הבינותי את כל‬
‫ה(‬
‫האמור לעיל‪ .‬כמו‪-‬כן קיבלתי עותק של טופס ההסכמה מדעת ואת דף המידע המצורף‬
‫לטופס זה )אם קיים(‪.‬‬
‫ו( עם חתימתי על טופס הסכמה זה‪ ,‬הנני מתיר ליוזם הניסוי הרפואי‪ ,‬לוועדת הלסינקי‬
‫המוסדית ולמשרד הבריאות גישה ישירה לתיקי הרפואי‪ ,‬לשם אימות שיטות הניסוי הרפואי‬
‫והנתונים הקליניים‪ .‬גישה זו למידע הרפואי שלי תבוצע תוך שמירת סודיות‪ ,‬בהתאם‬
‫לחוקים ולנהלים של שמירת סודיות‪.‬‬
‫תאריך‬
‫חתימת המשתתף‪/‬ת בניסוי‬
‫שם המשתתף בניסוי הרפואי‬
‫במקרה הצורך‪:2‬‬
‫שם העד הבלתי תלוי‬
‫חתימת העד‬
‫מספר תעודת זהות‬
‫תאריך‬
‫הצהרת החוקר‪/‬חוקר המשנה‪:‬‬
‫ההסכמה הנ"ל נתקבלה על‪-‬ידי וזאת לאחר שהסברתי למשתתף‪/‬ת בניסוי הרפואי כל האמור‬
‫לעיל וכן ווידאתי שכל הסברי הובנו על‪-‬ידו‪/‬ידה‪.‬‬
‫שם החוקר‪/‬חוקר המשנה המסביר‪:‬‬
‫חתימתו‬
‫‪ 2‬את המידע בסעיף ד' ניתן לפרט בדף מידע נפרד שיצורף לטופס זה‬
‫‪ 2‬ראה סעיף ‪ 7‬בתוספת ‪ 2‬לנוהל‬
‫‪166‬‬
‫תאריך‬
‫שאלונים‬
‫נספח ‪.2‬‬
‫שאלון להערכת חומרת המחלה‬
‫‪ - CGI‬סולם התרשמות קלינית גלובלית‬
‫חומרת המחלה‪ -‬בהתחשב בניסיונך הקליני הכולל עם אוכלוסייה מסוימת זו‪ ,‬מהי מידת מחלתו‬
‫הנפשית של המטופל כעת?‬
‫‪ =0‬לא הוערך‬
‫‪ =1‬נורמלי‪ ,‬לא חולה כלל‬
‫‪ =2‬על גבול מחלה נפשית‬
‫‪ =3‬חולה במידה קלה‬
‫‪ =4‬חולה במידה בינונית‬
‫‪ =5‬חולה במידה ניכרת‬
‫‪ =6‬חולה קשות‬
‫‪ =7‬בין החולים הקשים ביותר‬
‫‪167‬‬
.3 ‫נספח‬
‫סולם להערכת עוצמת הסימפטומים החיוביים בסכיזופרניה‬
‫סולם עוצמת הסימפטומים החיוביים‬
Scale for the Assessment of Positive Symptoms (SAPS)
0 - None
1 - Questionable
2 - Mild
3 - Moderate
4 - Marked
5 – Severe
Hallucinations
1. Auditory Hallucinations
The patient reports voices, noises or other sounds that no one
else hears.
0
1
2
3
4
5
2. Voices Commenting
The patient reports a voice which makes a running commentary
on his behavior or thoughts.
0
1
2
3
4
5
3. Voices Conversing
The patient reports hearing two or more voices conversing.
0
1
2
3
4
5
4. Somatic or Tactile Hallucination
The patient reports experiencing peculiar physical sensations
in the body.
0
1
2
3
4
5
5. Olfactory Hallucinations
The patient reports experiencing unusual smells which no one
else notices.
0
1
2
3
4
5
6. Visual Hallucinations
The patient sees shapes or people that are not actually
present.
0
1
2
3
4
5
7.
0
1
2
3
4
5
8. Persecutory Delusions
The patient believes he is being conspired against or
persecuted in some way.
0
1
2
3
4
5
9. Delusions of jealousy
The patient believes his spouse is having an affaire with someone.
0
1
2
3
4
5
10. Delusions of Guilt or Sin
The patient believes that he has committed some terrible sin
unforgivable.
0
1
2
3
4
5
Global Rating of Hallucinations
This rating should be based on the duration and severity of
the hallucinations and their effects on the patient's life.
Delusions
168
11. Grandiose Delusions
The patient believes he has special powers or abilities.
0
1
2
3
4
5
12. Religious Delusions
The patient is preoccupied with false beliefs of a religious
nature.
0
1
2
3
4
5
13. Somatic Delusions
The patient believe that somehow his body is diseased,
abnormal, or changed.
0
1
2
3
4
5
14. Delusions of reference
The patient believes that insignificant remarks or events refer
to him or have special meaning.
0
1
2
3
4
5
15. Delusions of Being Controlled
The patient feels that his feelings or actions are controlled by
some outside force.
0
1
2
3
4
5
16. Delusions of mind reading
The patient feels that people can read his mind or know his
thoughts.
0
1
2
3
4
5
17. Thought Broadcasting
The patient believes that thoughts are broadcast so that he
himself or others can hear them.
0
1
2
3
4
5
18. Thought Insertion
The patient believes that thoughts that are not his own have
been inserted into his mind.
0
1
2
3
4
5
19. Thought Withdrawal
The patient believes that thoughts have been taken away from
his mind.
0
1
2
3
4
5
20. Global Rating of Delusions
This rating should be based on the duration and persistence
of the delusions and their effect on the patient's life.
0
1
2
3
4
5
21. Clothing and Appearance
The patient dresses in an unusual manner or does other
strange things to alter his appearance.
0
1
2
3
4
5
22. Social and Sexual Behavior
The patient may do things considered inappropriate according
to usual social norms (e.g. masturbating in public).
0
1
2
3
4
5
23. Aggressive and Agitated Behavior
0
1
2
3
4
5
BIZARRE BEHAVIOR
169
The patient may behave in an aggressive, agitated manner,
often unpredictably.
24. Repetitive or Stereotyped Behavior
The patient develops a set of repetitive actions or rituals that
he must perform over and over.
0
1
2
3
4
5
25. Global Rating of Bizarre Behavior
This rating should reflect the type and the extent to which
it deviates from social norms.
0
1
2
3
4
5
26. Derailment
A pattern of speech in which ideas slip off track into ideas
obliquely related or unrelated.
0
1
2
3
4
5
27. Tangentiality
Replying to a question in an oblique or irrelevant manner.
0
1
2
3
4
5
28. Incoherence
A pattern of speech which is essentially incomprehensible
at times.
0
1
2
3
4
5
29. Illogicality
A pattern of speech in which conclusions are reached which
do not follow logically.
0
1
2
3
4
5
30. Circumstantiality
A pattern of speech which is very indirect and delays in
reaching its goal idea.
0
1
2
3
4
5
31. Pressure of Speech
The patient's speech is rapid and difficult to interrupt; the
amount of speech produced is grater then that considered
normal.
0
1
2
3
4
5
32. Distractible speech
The patient is distracted by nearby stimulation which interrupt
his flow of speech.
0
1
2
3
4
5
33. Clanging
A pattern of speech in which sounds rather then meaningful
govern word choice.
0
1
2
3
4
5
34. Global Rating of Positive Formal Thought Disorder
This rating should reflect the frequency of abnormality and
degree to which it affects the patient's ability to communicate.
0
1
2
3
4
5
POSITIVE FORMAL THOUGHT DISORDER
170
.4 ‫נספח‬
‫סולם להערכת עוצמת הסימפטומים השליליים בסכיזופרניה‬
‫סולם עוצמת הסימפטומים השליליים‬
Scale for the Assessment of Negative Symptoms (SANS)
0 - None
1 - Questionable
2 - Mild
3 - Moderate
4 - Marked
5 – Severe
AFFECTIVE FLATTENING OR BLUNTING
1. Unchanging Facial Expression
The patient's face appears wooden, changed less than
expected as emotional content of discourse changes.
0
1
2
3
4
5
2. Decreased Spontaneous Movement
The patient shows few or no spontaneous movements
does not shift position, move extremities, etc.
0
1
2
3
4
5
3. Paucity of Expressive Gestures
The patient does not use hand gestures, body position
etc., as an aid in expressing his ideas.
0
1
2
3
4
5
4. Poor Eye Contact
The patient avoids eye contact or "stares through"
interview even when speaking.
0
1
2
3
4
5
5. Affective Nonresponsivity
The patient fails to smile or laugh when prompted.
0
1
2
3
4
5
6. Inappropriate Affect
The patient's affect is inappropriate or incongruous,
not simply flat or blunted.
0
1
2
3
4
5
7. Lack of Vocal Inflections
The patient fails to show normal vocal emphasis
patterns, is often monotonic.
0
1
2
3
4
5
8. Global Rating of Affective Flattening
This rating should focus on overall severity of
symptoms, especially unresponsiveness, eye contact,
facial expression and vocal inflections.
0
1
2
3
4
5
0
1
2
3
4
5
0
1
2
3
4
5
ALOGIA
9. Poverty of Speech
The patient's replies to questions are restricted in
amount tend to be brief, concrete, and unelaborated.
10. Poverty of Content of Speech
The patient's replies are adequate in amount but
tend to be vague, over concrete or over generalized
171
and convey little in information.
11. Blocking
The patient indicates either spontaneously or with
prompting that his train of thought was interrupted.
0
1
2
3
4
5
12. Increased Latency of Response
The patient takes a long time to reply to questions;
prompting indicates the patient is aware of the question.
0
1
2
3
4
5
13. Global Rating of Alogia
The core features of alogia are poverty of speech
and poverty of content.
0
1
2
3
4
5
14. Grooming and Hygiene
The patient’s clothes may be sloppy or soiled, and
he may have greasy hair, body odor, etc.
0
1
2
3
4
5
15. Impersistences at Work or School
The patient has difficulty seeing or maintaining
employment, completing school work, keeping
house etc. if an inpatient, cannot persist at ward
activities such as OT, playing cards, etc.
0
1
2
3
4
5
16. Physical Energy
The patient tends to be physically inert. He may
sit for hours and not initiate spontaneous activity.
0
1
2
3
4
5
17. Global Rating of Abolition - Apathy
Strong weight may be given to one or two prominent
symptoms if particularly striking.
0
1
2
3
4
5
18. Recreational Interests and Activities
The patient may have few or no interests. Both the
quality and quantity of interests should be taken
into account.
0
1
2
3
4
5
19. Sexual Activity
The patient may show a decrease in sexual
interest and activity or enjoyment when active.
0
1
2
3
4
5
20. Ability to Feel Intimacy and Closeness
The patient may display an inability to form close
or intimate relationships, especially with opposite
sex and family.
0
1
2
3
4
5
AVOLITION - APATHY
ANHEDONIA - ASOCIALTY
172
21. Relationships with Friends and Peers
The patient may have few or no friends and may
prefer to spend all his time isolated.
0
1
2
3
4
5
22. Global Rating of Anhedonia - A sociality
This rating should reflect overall severity, taking
into account the patient’s age, family status, etc.
0
1
2
3
4
5
23. Social Inattentiveness
The patient appears uninvolved or unchanged, he
may seem "spacy".
0
1
2
3
4
5
24. Inattentiveness During Mental Status Testing
Tests of "Serial 7s" (at least five subtraction) and
Spelling "word" backwards: score 2=1 error
score 3=2 errors, score 4=3 errors.
0
1
2
3
4
5
25. Global Rating of Attention
This rating should assess the patient's overall
concentration, clinically and on tests.
0
1
2
3
4
5
ATTENTION
173
.5 ‫נספח‬
‫טורדניים‬-‫שאלון להערכת עוצמת הסימפטומים הכפייתיים‬
Y-Bocs Severity Rating
Yale–Brown Obsessive Compulsive Scale
Obsession Rating Scale (circle appropriate score)
Range of severity
Item
1. Time spent on
Obsessions
SCORE
2. Interference From
Obsessions
0 h/day
0-1 h/day
1-3 h/day
3-8 h/day
>8 h/day
0
None
1
Mild
SCORE
3. Distress From
Obsessions
0
None
1
Little
3
Substantial
impairment
3
Severe
SCORE
4. Resistance to
Obsessions
0
Always
resists
0
Complete
control
0
1
Much
resistance
1
Much
Control
1
2
Definited but
manageable
2
Moderate
but
manageable
2
Some
resistance
2
Some
control
2
4
Incapacitatin
g
4
Near
constant
disabling
4
Completely
yields
4
No
Control
4
SCORE
5. Control Over
Obsessions
SCORE
3
Often
yields
3
Little
control
3
Obsession subtotal (add items 1-5)
Compulsion Rating Scale (circle appropriate score)
Item
1. Time spent on
Compulsions
SCORE
2. Interference From
Compulsions
Range of severity
0 h/day
0-1 h/day
1-3 h/day
3-8 h/day
>8 h/day
0
None
1
Mild
SCORE
3. Distress From
Compulsions
0
None
1
Mild
3
Substantial
impairment
3
Severe
SCORE
4. Resistance to
Compulsions
0
Always
resists
0
Complete
control
0
1
Much
resistance
1
Much
Control
1
2
Definited but
manageable
2
Moderate
but
manageable
2
Some
resistance
2
Some
control
2
4
Incapacitatin
g
4
Near
constant
disabling
4
Completely
yields
4
No
control
4
SCORE
5. Control Over
Compulsions
SCORE
Compulsions subtotal (add items 1-5)
Y-Bocs total (add items 1-10)
174
3
Often
yields
3
Little
control
3
Total Y-BOCS score: range of severity for patients
Who have both obsessions and compulsions
0-7
Subclinical
8-15
Mild
16-23
Moderate
24-31
Severe
32-40
Extreme
175
‫נספח ‪.6‬‬
‫שאלון להערכת עוצמת דיכאון‬
‫‪HAMILTON RATING SCALE FOR DEPRESSION‬‬
‫‪ .1‬מצב רוח מדוכא‪ -‬עצוב‪ ,‬חסר תקווה‪ ,‬חסר ערך‬
‫‪ =0‬נעדר‬
‫‪ =1‬גישה קודרת‪ ,‬פסימיות‪ ,‬חוסר תקווה‪.‬‬
‫‪ =2‬התייפחות מדי פעם‬
‫‪ =3‬התייפחות תכופה‬
‫‪ =4‬הנבדק מדווח על חידוד תחושות אלה דרך התקשורת המילולית והלא‪-‬מילולית שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬רגשות אשמה‬
‫‪ =0‬נעדר‬
‫‪ =1‬האשמה עצמית‪ ,‬הרגשה שהוא מאכזב את הסובבים אותו‬
‫‪ =2‬רעיונות של האשמה או רומינציות לגבי טעויות מהעבר או מעשי חטא‪.‬‬
‫‪ =3‬המחלה הנוכחית היא עונש‬
‫‪ =4‬שומע קולות מאשימים או מגנים או\ו חווה הלוצינאציות ויזואליות מאיימות‪.‬‬
‫דלוזיות של אשמה‬
‫‪ .3‬אובדנות‬
‫‪ =0‬נעדר‬
‫‪ =1‬מרגיש כי לא שווה לחיות‬
‫‪ =2‬מאחל למותו‪ ,‬או כל מחשבה של מוות עצמי אפשרי‬
‫‪ =3‬התאבדות‪ ,‬רעיון או ניסיון בלית ברירה‬
‫‪ =4‬ניסיונות אובדניים )כל ניסיון רציני מצויינן כ‪(4 -‬‬
‫‪ .4‬אינסומניה ‪early‬‬
‫‪ =0‬ללא קשי להירדם‬
‫‪ =1‬מתלונן על קשיים לעיתים להירדם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬למעלה מחצי שעה‪.‬‬
‫‪ =2‬מתלונן על קשיים להירדם לאורך הלילה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינסומניה ‪middle‬‬
‫‪ =0‬ללא קשי‬
‫‪ =1‬הנבדק מתלונן על חוסר מנוחה ועצבנות לאורך הלילה‪.‬‬
‫‪ =2‬הליכות במשך הלילה‪ -‬כל יציאה מהמיטה מצוייננת כ‪2-‬‬
‫‪ .6‬אינסומניה ‪late‬‬
‫‪ =0‬ללא קשי‬
‫‪ =1‬מתעורר בשעות הבוקר המוקדמות‪ ,‬אך חוזר לישון‬
‫‪ =2‬לא מסוגל להירדם שוב לאחר שקם מהמיטה‬
‫‪ .7‬עבודה ופעילויות‬
‫‪ =0‬ללא קשי‬
‫‪ =1‬מחשבות ותחושות של חוסר יכולת הקשורים לפעילויות‪ :‬עבודה או תחביבים‬
‫‪ =2‬אבדן עניין בפעילויות‪ :‬עבודה או תחביבים‪ -‬בין אם מדווח ישירות ע"י הנבדק ובין אם משתמע מדבריו‬
‫)תחושות שהוא מאלץ את עצמו לעבוד או להשתתף בפעילויות(‬
‫‪ =3‬ירידה בזמן הפעילות או ביעילות‪ .‬בבי"ח יצוינן ‪ -3‬כאשר הנבדק לא משתתף לפחות ‪ 3‬שע' בפעילות‬
‫המחלקה או בעבודות בי"ח‬
‫‪ =4‬הפסיק לעבוד בשל מחלה נוכחית‪ .‬בבי"ח מצוינן ‪ 4‬אם הנבדק אינו משתתף בפעילויות המחלקה או אינו‬
‫מבצע פעילויות אלה‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫‪ -retardation .8‬איטיות בחשיבה ובדיבור‪ ,‬פגם בריכוז‪ ,‬ירידה בפעילות מוטורית‬
‫‪ =0‬חשיבה ודיבור נורמליים‬
‫‪ =1‬האטה מעטה בזמן הראיון‬
‫‪ =2‬האטה ברורה בזמן הראיון‬
‫‪ =3‬קשיים להתראיין‬
‫‪ =4‬לא ניתן לראיון‬
‫‪agitation .9‬‬
‫‪ =0‬אין‬
‫‪=1‬עצבנות‬
‫‪" =2‬משחק" בידיים‪ ,‬בשיער או חוסר מנוחה ברור‬
‫‪ =3‬מתנועע בכיסאו‪ ,‬אינו יכול לשבת באופן יציב‬
‫‪ =4‬פכירת ידיים‪ ,‬כסיסת ציפורניים‪ ,‬משיכת שיער‪ ,‬נשיכת שפתיים‪...‬‬
‫‪ .10‬חרדה‪ :‬נפשית‪ -‬הנבדק מתוח ועצבני‪ ,‬אינו מרוכז; מודאג לגבי עניינים זניחים; פחדים מבוטאים מבלי‬
‫לשאול; תחושת פאניקה; קופצנות‪.‬‬
‫‪ =0‬נעדר‬
‫‪ =1‬במידה קלה‬
‫‪ =2‬במידה בינונית‬
‫‪ =3‬במידה חמורה‬
‫‪ =4‬חוסר יכולת‬
‫‪ .11‬חרדה‪ :‬סומאטית‪ -‬מלווה בסימני חרדה סומאטיים(‬
‫כמו‪ :gastro-intestial :‬פה יבש‪ ,‬נשימה‪...‬‬
‫‪ :cardio-vascular‬פלפיטציות‪ ,‬כאבי‪-‬ראש‬
‫‪ :respiratory‬היפר‪-‬וונטילציה‬
‫השתנה תכופה‬
‫הזעה‬
‫‪ =0‬נעדר‬
‫‪ =1‬במידה קלה‬
‫‪ =2‬במידה בינונית‬
‫‪ =3‬במידה חמורה‬
‫‪ =4‬חוסר יכולת‬
‫‪ .12‬סימפטומים סומאטיים ‪gastro-intestinal‬‬
‫‪ =0‬אין‬
‫‪ =1‬איבוד תיאבון‪ ,‬אך אוכל ללא עזרת הצוות‪ .‬תחושה כבדה של שיעמום‬
‫‪ =2‬קשי לאכול ללא עזרת הצוות‪ .‬דרישה או בקשה ל – לקסאטיב או לתרופות למעי‪ ,‬או לסימפטומי ‪.G.I‬‬
‫‪ .13‬סימפטומים סומאטיים כללים‬
‫‪ =0‬אין‬
‫‪ =1‬כובד במפרקים‪ ,‬גב או ראש‪ .‬גאבי‪-‬גב‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬כאבי שרירים‪ .‬אובדן אנרגיה ועייפות‪.‬‬
‫‪ =2‬כל סימפטום ברור שעשוי להיות מצוינן כ – ‪.2‬‬
‫‪ .14‬סימפטומים גניטאליים‬
‫‪ =0‬נעדר‬
‫‪ =1‬בינוני‬
‫‪ =2‬חמור‬
‫‪ .15‬היפוכונדריאזיס‬
‫‪ =0‬לא קיים‬
‫‪self-absorption (bodily) =1‬‬
‫‪ =2‬עיסוק יתר בבריאות‬
‫‪ =3‬תלונות‪ ,‬וקריאות תכופות לעזרה‬
‫‪ =4‬דלוזיות היפוכונדריאליות‬
‫‪177‬‬
‫‪ .16‬תובנה‬
‫‪ =0‬יודע כי הוא חולה או מדוכא‬
‫‪ =1‬מודע לחולי‪ ,‬אך מייחס זאת לאוכל גרוע‪ ,‬אקלים‪ ,‬עודף עבודה‪ ,‬וירוס‪ ,‬צורך לנוח וכו'‪.‬‬
‫‪ =2‬מכחיש את היותו חולה‪.‬‬
‫‪ .17‬איבוד משקל‬
‫‪ =0‬אין איבוד משקל‬
‫‪ =1‬איבוד משקל הגבוה מ ‪ 1 - lb‬במשך שבוע‬
‫‪ =2‬איבוד משקל הגבוה מ ‪ 2 - lb‬במשך שבוע‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫‪178‬‬
.7 ‫נספח‬
‫ניתוחים סטטיסטיים‬
.FDR- ‫ ו‬PROBANDS- ‫ קבוצות ה‬:‫ קוגניטיבי‬-‫ זיקה בין גיל והשכלה לתפקוד נוירו‬. 29 ‫טבלה‬
FDR
PROBANDS
‫השכלה‬
‫גיל‬
‫השכלה‬
‫גיל‬
-.097
.216
-.143
.104
‫ טעויות פרסברטיביות‬WCST
.181
-.248
.033
-.139
‫ מספר קטגוריות‬WCST
-.052
-.128
.134
-.019
‫ רמת דיוק‬0-back
.000
-.104
*
-.067
‫ רמת דיוק‬1-back
-.102
‫ רמת דיוק‬2-back
.271
*
.110
-.387*
.299
.023
-.177
.188
.127
CPT hits
.141
-.182
.083
.246
CPT false alarms
-.088
-.122
.148
.134
GO/NO GO hits
.112
-.005
.091
.191
GO/NO GO false alarms
-.005
*
*
-.177
1 ‫ רשימה‬- ‫ היזכרות‬RAVLT
*
-.229
5 ‫ רשימה‬- ‫ היזכרות‬RAVLT
-.326
*
.304
.025
-.384
.313
.027
-.418
.205
-.162
7 ‫ רשימה‬- ‫ היזכרות‬RAVLT
.006
*
-.425
.204
-.139
8 ‫ רשימה‬- ‫ היזכרות‬RAVLT
-.042
-.266
.065
-.186
‫ זיהוי – מספר מילים‬RAVLT
-.072
.324
-.202
.038
A ‫ מספר הקלפים מתוך‬IGT
-.019
.071
-.149
.015
B ‫ מספר הקלפים מתוך‬IGT
.045
.196
.155
.078
C ‫ מספר הקלפים מתוך‬IGT
.019
-.363
.116
-.090
D ‫ מספר הקלפים מתוך‬IGT
.056
-.245
.249
-.038
-.029
-.282
.140
-.170
.009
.266
-.182
.077
.035
*
-.431
.234
-.149
.060
-.387*
.277
-.203
-.107
-.216
-.208
-.240
IGT
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
OAT
‫בחירות נכונות‬
OAT
‫למידה‬
CBT
‫צעדים קדימה‬
CBT
‫צעדים אחורה‬
‫ טעויות‬- Stop signal 50
-.180
-.241
-.126
-.247
‫ טעויות‬- Stop signal 100
-.163
-.129
-.059
-.095
‫ טעויות‬- Stop signal 150
.021
.039
-.068
-.099
.017
.010
-.176
.059
-.124
-.073
-.114
-.134
RSWCIT
‫ טעויות‬- Neutral
RSWCIT
‫ טעויות‬- Congruent
RSWCIT
‫ טעויות‬- Incongruent
WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal
Learning Test; IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test;
RSWCIT:Reversed Stroop Color-Word Interference test.
*p≤0.002;
179
‫ ניתוחי‬:FDR- ‫ ו‬PROBANDS- ‫קוגניטיבי של גברים ונשים בקבוצות ה‬-‫ התפקוד הנוירו‬.30 ‫טבלה‬
.‫שונות‬
FDR
PROBANDS
F(1,243)
‫נשים‬
‫גברים‬
F(1,143)
‫נשים‬
‫גברים‬
1.03
10.7 (±7.9)
11.8 (±9.1)
0.64
14.2 (±11.8)
15.9 (±10.6)
0.42
5.6 (±1)
5.5 (±1.2)
0.60
5.4 (±1.5)
5.2 (±1.4)
0.06
99.5 (±1.5)
99.4 (±1.8)
0.02
98.5 (±3.2)
98.4 (±2.9)
0.07
98.8 (±2.9)
98.9 (±2.5)
0.12
96.2 (±7.9)
96.6 (±5.8)
0.07
89.8 (±7.8)
90 (±7.9)
0.91
89.7 (±6.6)
88.2 (±8.6)
0.17
98.8 (±7.5)
98.3 (±8)
0.74
97.9 (±4.2)
96.6 (±8.6)
4.59*
99.6 (±0.7)
99.3 (±1.2)
0.05
99.1 (±1.9)
99.1 (±1.8)
0.24
97.3 (±13.5)
96.5 (±13.7)
0.29
95.2 (±9.8)
93.5 (±18.5)
4.64*
93.4 (±6.9)
91 (±10.2)
0.54
89.9 (±10.2)
88.3 (±11.5)
0.09
6.5 (±2)
6.4 (±2.1)
0.12
6.3 (±2.2)
6.1 (±1.9)
3.54
12.5 (±2)
12 (±2.3)
6.53*
12.3 (±2.8)
10.9 (±2.5)
3.07
10.5 (±2.9)
9.8 (±2.9)
9.55**
10.9 (±2.9)
8.8 (±3.3)
4.47*
10.5 (±3)
9.6 (±3.2)
13.04**
10.7 (±3)
8.2 (±3.4)
1.27
47.2 (±3.2)
46.7 (±3.4)
4.06*
47.3 (±3.1)
45.6 (±4.3)
0.91
19.4 (±6.8)
18.6 (±7.2)
0.02
19.6 (±6.8)
19.4 (±8.7)
4.25*
26.2 (±8.8)
23.9 (±8.5)
2.02
27 (±7.4)
24.8 (±8.6)
0.10
24.5 (±9)
24.9 (±10)
0.59
24.3 (±7.1)
25.6 (±9.8)
2.75
29.9 (±12.1)
32.6 (±14)
0.21
29.1 (±12.1)
30.2 (±13)
4.39*
8.8 (±21.9)
15.1 (±25.1)
1.24
6.7 (±18.4)
11.6 (±24.8)
0.13
19.4 (±3.8)
19.6 (±3.8)
0.23
19.9 (±3.3)
19.6 (±3.9)
0.84
12.3 (±7.6)
11.4 (±7.9)
0.19
12.4 (±7.6)
13.1 (±8.9)
10.29**
6.9 (±1.9)
7.7 (±2.1)
2.07
6.8 (±2.2)
7.5 (±2.3)
7.70**
6 (±1.8)
6.6 (±1.9)
4.66*
5.5 (±2.2)
6.3 (±1.9)
0.00
0.3 (±1.7)
0.3 (±0.8)
0.69
0.6 (±1.5)
0.5 (±0.9)
0.51
0.3 (±2)
0.2 (±0.5)
0.14
0.3 (±0.6)
0.3 (±0.7)
0.66
2.1 (±3.2)
1.8 (±2.1)
1.64
3.9 (±3.7)
3.1 (±3.4)
2.76
0.5 (±0.8)
0.6 (±0.9)
1.84
0.8 (±1.2)
1.2 (±1.5)
0.44
1.1 (±1.4)
1.2 (±1.3)
1.76
1.5 (±1.5)
1.9 (±2)
0.00
1.8 (±1.7)
1.8 (±1.6)
2.97
2.8 (±2.2)
2.1 (±2)
‫ טעויות פרסברטיביות‬WCST
‫ מספר קטגוריות‬WCST
‫ רמת דיוק‬0-back
‫ רמת דיוק‬1-back
‫ רמת דיוק‬2-back
CPT hits
CPT false alarms
GO/NO GO hits
GO/NO GO false alarms
1 ‫ רשימה‬-‫ היזכרות‬RAVLT
5 ‫ רשימה‬-‫ היזכרות‬RAVLT
7 ‫ רשימה‬-‫ היזכרות‬RAVLT
8 ‫ רשימה‬-‫ היזכרות‬RAVLT
‫ זיהוי – מספר מילים‬RAVLT
A ‫ מספר הקלפים מתוך‬IGT
B ‫ מספר הקלפים מתוך‬IGT
C ‫ מספר הקלפים מתוך‬IGT
D ‫ מספר הקלפים מתוך‬IGT
IGT
‫בחירות רווחיות –לא רווחיות‬
OAT
‫בחירות נכונות‬
OAT
‫למידה‬
CBT
‫צעדים קדימה‬
CBT
‫צעדים אחורה‬
‫ טעויות‬-Stop signal 50
‫ טעויות‬-Stop signal 100
‫ טעויות‬-Stop signal 150
RSWCIT
‫ טעויות‬-Neutral
RSWCIT
‫ טעויות‬-Congruent
RSWCIT
‫ טעויות‬-Incongruent
WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal
Learning Test; IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test;
RSWCIT:Reversed Stroop Color-Word Interference test.
*p≤0.05;** p≤0.001
180
‫ בהם‬,‫ סימפטומים וטיפול תרופתי‬,‫ קוגניטיבי למאפייני רקע‬-‫ זיקה בין תפקוד נוירו‬.31 ‫טבלה‬
.‫נמצאו הבדלים בין הקבוצות הקליניות‬
OCD&SCH-OCD & SCH
(N=116)
SCH-OCD & OCD
(N=72)
‫דירוג כללי‬
‫דירוג‬
OC ‫של‬
‫אובססיות‬
SCH-OCD & SCH
(N=88)
- ‫סימנים לא‬
‫משך‬
‫תחילת‬
‫מאורגנים‬
‫סכיזופרניה‬
‫סכיזופרניה‬
Antipsyc
hotic
Anti-OCD
CGI
‫מספר‬
‫אשפוזים‬
0.07
0.01
-0.04
-0.02
0.00
-0.02
0.01
0.21
-0.08
-0.06
-0.01
-0.12
-0.08
-0.01
0.02
-0.11
-0.19
0.02
0.11
0.14
-0.06
0.04
0.05
0.06
-0.07
0.08
-0.15
-0.04
0.01
-0.21
-0.03
0.08
0.10
-0.11
0.01
0.07
-0.18
0.14
-0.19
0.02
0.23
0.24
0.08
0.06
-0.06
0.08
-0.06
-0.06
-0.13
-0.09
-0.06
0.01
-0.05
0.22
0.09
0.05
-0.16
-0.04
0.04
0.05
0.02
0.21
0.14
0.12
-0.09
0.03
0.02
-0.09
-0.05
0.13
0.02
0.17
0.10
0.06
-0.08
0.02
0.12
0.12
-0.01
0.18
-0.01
-0.09
-0.06
-0.17
-0.07
0.02
0.01
0.14
0.05
-0.13
-0.14
-0.10
-0.19
-0.03
-0.14
-0.16
-0.08
-0.01
0.00
-0.20
-0.06
-0.18
-0.01
-0.11
-0.13
-0.02
-0.06
-0.01
-0.20
-0.04
-0.28
-0.04
-0.14
-0.18
-0.06
-0.04
0.02
-0.24
-0.06
-0.08
-0.10
0.03
-0.01
0.09
-0.04
-0.08
0.07
0.09
0.16
0.14
0.21
0.21
0.12
0.14
-0.18
0.08
0.08
0.13
-0.03
0.00
-0.01
0.14
0.04
-0.04
0.02
-0.07
-0.03
-0.09
-0.05
-0.05
-0.10
-0.10
0.01
-0.13
-0.06
-0.18
0.01
-0.09
-0.08
-0.10
-0.03
0.14
-0.11
-0.11
-0.20
-0.06
-0.13
-0.12
-0.18
-0.11
0.14
-0.26
-0.02
-0.20
-0.17
-0.14
-0.12
-0.01
-0.06
-0.12
‫ מספר הקלפים‬IGT
A ‫מתוך‬
‫ מספר הקלפים‬IGT
B ‫מתוך‬
‫ מספר הקלפים‬IGT
C ‫מתוך‬
‫ מספר הקלפים‬IGT
D ‫מתוך‬
‫ בחירות רווחיות‬IGT
‫–לא רווחיות‬
OAT
‫בחירות נכונות‬
0.26
-0.03
0.10
0.11
0.09
0.07
0.02
-0.02
0.00
OAT
‫למידה‬
0.08
0.04
-0.20
-0.08
-0.08
-0.07
-0.16
-0.16
0.07
CBT
‫צעדים קדימה‬
0.09
-0.03
-0.21
-0.29
-0.09
-0.08
-0.13
-0.23
0.06
CBT
‫צעדים אחורה‬
0.01
0.00
-0.01
0.00
-0.13
-0.13
0.00
-0.27
-0.10
0.07
0.01
0.05
0.09
-0.12
-0.10
-0.03
-0.14
-0.09
-0.06
-0.01
-0.05
-0.02
-0.11
-0.12
0.18
-0.19
0.09
-0.04
-0.20
0.13
-0.09
-0.04
-0.06
0.07
-0.19
-0.08
-0.07
0.00
0.05
-0.01
0.21
0.18
0.20
-0.05
-0.13
0.02
0.09
0.22
0.14
0.12
0.01
-0.01
-0.09
‫ טעויות‬WCST
‫פרסברטיביות‬
‫ מספר‬WCST
‫קטגוריות‬
‫ רמת דיוק‬0-back
‫ רמת דיוק‬1-back
‫ רמת דיוק‬2-back
CPT hits
CPT false alarms
GO/NO GO hits
-0.07
WCST: Wisconsin Card s Sorting Test; CPT: Continues Performance Test; RAVLT: Rey Auditory Verbal
Learning Test; IGT: Iowa Gambling Task; OAT: Object Alternation Task; CBT: Corsi Block Tapping test;
RSWCIT:Reversed Stroop Color-Word Interference test.
181
GO/NO GO false
alarms
-‫ היזכרות‬RAVLT
1 ‫רשימה‬
-‫ היזכרות‬RAVLT
5 ‫רשימה‬
-‫ היזכרות‬RAVLT
7 ‫רשימה‬
-‫ היזכרות‬RAVLT
8 ‫רשימה‬
– ‫ זיהוי‬RAVLT
‫מספר מילים‬
-Stop signal 50
‫טעויות‬
-Stop signal 100
‫טעויות‬
-Stop signal 150
‫טעויות‬
RSCWIT
‫ טעויות‬-Neutral
RSCWIT
‫ טעויות‬-Congruent
RSWIT
-Incongruent
‫טעויות‬
Abstract
Identification of etiological mechanisms of schizophrenia is hampered by a substantial
phenotypic heterogeneity of the disorder. The concept of a schizo-obsessive disorder was
put forward to delineate a relatively homogeneous subgroup of patients characterized by
the presence of obsessive-compulsive symptoms (OCS) in addition to the core symptoms
of schizophrenia. A recent meta-analysis based on over thirty prevalence studies from
research groups around the globe including both epidemiological and clinical samples,
estimates that roughly 25% of schizophrenia patients have OCD. That is a substantially
higher rate than in a general population (2.5%). An additional indication of the clinical
relevance of obsessive-compulsive phenomena in schizophrenia is the detection of OCS
in first-episode drug-naïve schizophrenia patients and across the life span in adolescent,
adult and elderly schizophrenia patients. In a majority of reports OCS preceded initial
psychotic symptoms suggesting that OCS in schizophrenia are independent of psychosis.
The validity of the schizo-obsessive subgroup is also supported by the outcome
differences in schizophrenia patients with and without OCS, with schizo-obsessive
patients having poorer outcome, more severe impairment of social behavior, lower
functioning and apparent treatment resistance. Overall, accumulating evidence indicates
that obsessive-compulsive symptoms in schizophrenia represent a prevalent and clinically
relevant dimension of psychopathology that may have a significant impact on
schizophrenia course, prognosis and treatment.
Cognitive dysfunction is one of the central disturbances in schizophrenia. Extensive
research during the last decades revealed that schizophrenia is associated with a
generalized and pervasive neurocognitive deficit, primarily in areas of executive function,
I
working memory, sustained attention and verbal memory. Obsessive-compulsive
disorder, in contrast, appeared to be associated with selective neurocognitive deficits
primarily in areas of decision making, response inhibition, and visual-spatial abilities.
Importantly, schizophrenia and OCD share some areas of cognitive impairment pointing
toward overlapping neuroanatomic and neurotransmitter systems underlying cognitive
dysfunction in the two disorders.
It was shown that some of the neurocognitive deficits in schizophrenia may represent an
endophenotypic marker of the disorder that is independent of schizophrenia symptoms,
cosegregates with the disorder and is present in both patients and their unaffected firstdegree relatives. A neurocognitive endophenotype is considered a factor that may be
related to the genetic expression of illness more closely than a clinical phenotype, and
may contribute to a search for the etiological underpinning of the disorder. Recently,
some cognitive deficits (e.g., response inhibition) were revealed also in unaffected firstdegree relatives of OCD patients, indicating that similar to schizophrenia; cognitive
dysfunction may be a valuable indicator of familial inheritance in OCD.
Although the schizo-obsessive subgroup of schizophrenia represents a common and
clinically significant variation of the disorder, the pattern of neuropsychological
impairment in schizophrenia patients with OCS has yet to be comprehensively evaluated.
A few comparative studies available to date evaluated neurocognitive performance in
schizophrenia patients with and without OCS and yielded inconclusive results. Some of
the studies revealed a lack of difference between schizophrenia patients with and without
OCS, and lower performance of both schizophrenia groups in comparison with OCD
patients. Others found that schizo-obsessive patients are more impaired than their non-
II
OCD counterparts supporting the "double hit" hypothesis of cognitive impairment
streaming from the two disorders. Small sample sizes, limited number of cognitive tasks
employed and heterogeneous patient populations, however, hamper the validity of the
findings.
In general, at present the neuropsychological profile of schizo-obsessive patients is yet to
be clarified, and the degree of etiological similarity of a schizo-obsessive subgroup to
schizophrenia and to OCD is unclear. Moreover, no studies to date examined
neuropsychological performance in unaffected first-degree relatives of schizo-obsessive
patients. Conduction of such a study is imperative for understanding patterns of familial
transmission of interrelated schizophrenia- and OCD-associated cognitive deficits in
schizo-obsessive patients.
Considering limitations of the current state of knowledge concerning neurocognitive
performance and its familial transmission in a schizo-obsessive subgroup of
schizophrenia patients, we designed a study aimed to accomplish the following major
goals:
1. to characterize neurocognitive performance in schizo-obsessive patients and to define
the placement of a schizo-obsessive subgroup on a putative schizophrenia-OCD axis of
disorders .
2. to characterize neurocognitive performance of unaffected first-degree relatives of
schizo-obsessive patients.
3. to evaluate which of the revealed neurocognitive deficits may represent an
endophenotypic marker of the disorder, that is detected in both schizo-obsessive patients
and their relatives.
III
To address the study incentives three hundred and sixty one patients and their first-degree
relatives were recruited. The study group included 44 schizo-obsessive patients, and the
two comparison groups, schizophrenia and OCD, included 44 and 28 patients,
respectively. The groups of the first-degree relatives (both parents and siblings) included
79 relatives of the schizo-obsessive patients, 54 relatives of the schizophrenia patients,
and 27 relatives of the OCD patients. The control group included 85 participants, healthy
individuals and their first-degree relatives.
All patients were recruited from the inpatient and outpatient departments at Tirat Carmel
Mental Health Center. The two schizophrenia groups with and without OCS were match
by age, gender and education. The healthy individuals were recruited from the same
catchment area, and matched to the study group by age and gender.
Clinical and neurocognitive evaluations of the patients (n=116) were performed in two
individual sessions. In the first, socio-demographic data and illness-related characteristics
were collected, and a clinical evaluation using the Structured Clinical Interview for DSM
IV diagnosis (SCID-I, patient edition) was performed. At this stage, the following rating
instruments for the assessment of the severity of symptoms were used: the Clinical
Global Impression scale (CGI), the Schedule for the Assessment of Positive and Negative
Symptoms of schizophrenia (SAPS, SANS), the Yale-Brown Obsessive-Compulsive
Scale (Y-BOCS) for severity of OCD, and Hamilton Depression Rating Scale (HDRS)
for severity of depression. In addition, the level of patients' general functioning was
assessed using the General Assessment of Functioning scale (GAF).
IV
At the second session, a ninety-minute neuropsychological evaluation was performed for
each participant, using a computerized battery for neurocognitive assessment. The
employed cognitive battery was explicitly constructed to include tests sensitive to a
putative schizophrenia-related and OCD-related cognitive deficits. The following tests
considered to be relevant to cognitive impairment in schizophrenia were used: working
memory (N-Back), sustained attention (Continuous Performance Test, CPT), verbal
memory (Rey Auditory-Verbal Learning Test, RAVLT) and executive function
(Wisconsin Cards Sorting Test, WCST). Similar, we chose the following tests relevant to
cognitive impairment in OCD: decision making (Iowa Gambling Test, IGT), reversal
learning (Object Alternation Test, OAT), visual-spatial working memory (Corsi Block
Test, CBT), cognitive ability to delay (Reversed Stroop Color-Word Interference Test,
RSCWIT), and behavioral inhibition (Go/No-go Test). These tests were given in uniform
order by the examiner.
First-degree relatives were interviewed using the Structured Clinical Interview for DSMIV. Those individuals who met DSM-IV criteria for schizophrenia or OCD were
excluded. Overall two hundred twenty five relatives (140 parents, 105 siblings)
participated in this study and performed neuropsychological evaluation.
The major finding of the study is that the schizo-obsessive patients expressed broad and
substantial neuropsychological impairment across the tests administered. Specifically, the
schizo-obsessive patients revealed combined deficits in cognitive areas thought to be
deficient in schizophrenia (set shifting ability, verbal working memory, sustained
attention, verbal memory) and in OCD (decision making, reversal learning, visual-spatial
working memory). In all but Go-stop and RSCWIT cognitive tests administered in this
V
study, the schizo-obsessive patients performed worse than the healthy individuals
(0.01<p<0.05), and the size of the difference ranged between -0.36 to 0.80 (Cohen d,
medium to large), pointing toward a pervasive and clinically significant cognitive
impairment. Importantly, the two schizophrenia groups with and without OCS performed
remarkably similar across the tests (p>0.05). Indeed, the schizophrenia patients
performed significantly poorer than the healthy participants in all but Go-stop and
RSCWIT tests (0.01<p<0.05), similar to the schizo-obsessive patients the size of the
difference ranged between -0.36 to -0.96 (Cohen d, medium to large). These findings
suggest that regardless of the presence of the OCS component, schizophrenia patients are
characterized by general cognitive impairment that spread across different cognitive
domains, and areas thought to be impaired in OCD are also impaired in schizophrenia.
Notably, in contrast to the two schizophrenia groups, the OCD patients were
characterized by selective cognitive deficits, being impaired in areas of decision making,
reversal learning and visual-spatial working memory, but intact on some but not other
(verbal working memory) schizophrenia-related cognitive deficits.
First degree relatives of schizo-obsessive revealed neuropsychological impairments,
though in more limited functional domains compare to patients. The deficits of the
relatives are characterized with higher intensity and incidence than healthy controls but
lower than the patients. From the study findings we can conclude that neuropsychological
deficits in the domain of set shifting, working memory (verbal and spatial), verbal
memory and decision making are putative endophenotype characteristics of schizo-
VI
obsessive disorder, as found significant therein, they are not related to the clinical
characteristics and have significant expression in relatives who are not ill.
The intensity of the impairment and its incidence in these functions is similar among the
groups. The novelty of this research is in identification of the deficits common to
schizophrenia with and without OCD in mainly in decision making capacity, in reverse
learning and spatial working memory, which have not been previously reported.
The group of OCD patients, on the other hand, has specific domains of impairment that
create a common denominator with the vulnerability of the schizophrenia group. Thus,
patients from all three clinical groups are characterized with deficits in decision making,
verbal and spatial working memory and in verbal recognition.
The question of specificity was examined also with regard to familial transmission.
Comparison between relatives groups reveals that they do not differ in their
neuropsychological functioning. However, their deficits, in comparison to healthy
controls, are revealed in their decision making capacity and working memory (verbal and
spatial). This finding indicates similar familial transmission among the three disorders.
Nonetheless, comparison to healthy controls demonstrates the uniqueness of familial
transmission in the schizo-obsessive group, that involves broader domains of impairment
in comparison with schizophrenia and OCD, since it combines the deficits revealed
differentially in the two comparison groups: set shifting ability, verbal recall and
recognition (that characterize schizophrenia patients and their relatives) and spatial
working memory (that characterizes OCD patients and their relatives).
Beyond the study hypotheses, the different character of neuropsychological transmission
in each of the groups is expressed in shared impairment by parents and siblings. In
VII
schizo-obsessive disorder, patients, their parents and siblings have significant impairment
in set shifting, in schizophrenia, there are impairments in domains of attention and
decision making, and in OCD in decision making. Presence of these impairments beyond
the type of family relation, overcomes age differences, education and patterns of genetic
expression that differs between parents and siblings, and thus may be of genetic
significance. The uniqueness of familial transmission in each of the groups is expressed
in the impairments revealed in the parents and siblings.
The novelty and contribution to the understanding of the deficits that characterize schizoobsessive patients and their relatives is of practical clinical significance.
The novelty of this research is in the convert of the focus from patients with schizoobsessive disorder to evaluation of their unaffected relatives.
Moreover, the two-dimensional diagnosis that characterizes this group is validated by
comparing it with patient groups that have exclusive diagnoses of either schizophrenia or
OCD, and in parallel, comparison with relatives of patients in the clinical groups.
This format enables integrative and comprehensive understanding of the neurocognitive
impairment in schizo-obsessive disorder, in comparison to other disorders and in
comparison with relatives.
Similar deficits that were found to be characteristic of the participants in the three clinical
groups and their relatives provide additional validation to clinical and neuroanatomical
findings that indicate a relationship and similarity between schizophrenia and OCD. In
addition, there is distinction in neurocognitive function that is “revealed” in comparison
between relatives, however not between patients.
VIII
This distinction may reflect the additional value of evaluation first degree relatives,
because in the clinical groups the presence of illness (of any type) may mask betweengroup differences. This approach highlights the importance of evaluating first degree
relatives in comparison to relevant clinical groups.
The results of the study point towards uniqueness in familial transmission of
neuropsychological deficits that may contribute to the early identification and prevention
of the disorder, among risk groups, of first degree relatives. Beyond that, features that
distinguish the integrated disorder from schizophrenia, may have important clinical value
in diagnosis and choice of treatment, since the accumulation of OC symptoms may
influence the severity and course of the illness.
The findings of the study provide the basis for further research that will clarify the
commonalities and distinctions between schizo-obsessive disorder, schizophrenia, and
OCD. Identification of putative endophenotype signs, via genetic research and/or imaging
studies will clarify the sources of these deficits, in these disorders in general and in
schizo-obsessive disorder in particular.
IX
Table of content:
Page
Abstract
I
Introduction
1
Schizophrenia
1
Obsessive-Compulsive Disorder
4
Schizophrenia with Obsessive-Compulsive Disorder
4
Prevalence
4
Clinical characteristics
5
Theoretical explanations for the etiological relationship between
schizophrenia and OCD
9
Core neurocognitive deficits in schizophrenia and in OCD
15
A. Executive functions
15
Executive function deficits in schizophrenia
15
Executive function deficits in OCD
19
B. Memory functions
26
Memory deficits in schizophrenia
26
Memory deficits in OCD
27
Comparison of neurocognitive functioning in schizophrenia and OCD
29
Neurocognitive functioning in schizo-obsessive patients
32
Neurocognitive deficits as endophenotypes
34
Neurocognitive deficits in first degree relatives of schizophrenia patients
34
Neurocognitive deficits in first degree relatives of OCD patients
37
Aims and importance of the current study
38
Research Hypotheses
39
Main Research Hypotheses
39
41
Method
Subjects
41
Research tools
42
Instruments for the clinical assessment of status and severity of
psychiatric symptoms
42
Instruments for neurocognitive assessment
45
Tests for neurocognitive assessment of functions considered deficient in
schizophrenia
46
Tests for neurocognitive assessment of functions considered deficient in OCD
48
Procedure
51
Statistical methods
52
54
Results
Chapter A.: Characteristics of the Study Sample
54
Characteristics of the Probands Groups
54
Characteristics of the First Degree Relatives Groups
57
Chapter B.: Neurocognitive findings
59
Neurocognitive deficits as a possible endophenotype in schizo-obsessive
disorder
59
Neurocognitive performance differences between the schizo-obsessive group
and the healthy control group
59
Relationship between the characteristics of the schizo-obsessive group and
their neurocognitive performance
61
Neurocognitive performance differences between the schizo-obsessive group,
their first degree relatives and the healthy control group
64
Possible intervening variables
71
Is there specific neurocognitive impairment among schizo-obsessive
patients?
72
Neurocognitive performance differences between the clinical groups
72
Neurocognitive performance of the clinical comparison groups vs the study
and control groups
Possible intervening variables
79
Findings from neurocognitive assessments - first degree relatives
82
Comparison of neurocognitive functioning of first degree relatives: clinical
groups versus healthy controls
82
Possible intervening variables
89
Chapter C.: Additional statistical findings
91
Neurocognitive performance according to the type of family kinship
91
Neurocognitive function of parents and siblings of schizo-obsessive patients as
compared to controls
91
Neurocognitive function of parents and siblings of schizophrenia and OCD
patients as compared to controls
95
101
Discussion
Identification of neurocognitive endophenotypes in the schizo-obsessive
group
102
Neurocognitive function in the schizo-obsessive group as compared to the
control group
102
Relationship between neurocognitive functioning and clinical characteristics in
the schizo-obsessive group
104
Neurocognitive function in the schizo-obsessive group and their first degree
relatives
104
Neurocognitive function among schizo-obsessive patients compare to
schizophrenia and OCD patients
106
Specificity and heredity
120
Additional findings: Influence of type of kinship on neurocognitive expression
Bibliography
72
123
Methodological issues
126
Summary
128
Further research directions
130
132
165
Appendixes
Appendixes I: Informed consent
165
Questionnaires and Scales
167
Appendix 2: Clinical Global Impression Scale
167
Appendix 3: Scale for the Assessment of Positive Symptoms
168
Appendix 4: Scale for the Assessment of Negative Symptoms
171
Appendix 5: Yale-Brown Obsessive Compulsive Scale
174
Appendix 6: Hamilton Depression Rating Scale
176
Statistical Analysis
179
Table 29.: Relationship between age, education and neurocognitive function:
PROBANDS & FDR groups.
179
Table 30.: Comparison between Men & Women in PROBANDS & FDR groups.
180
Table 31.: Relationship between characteristics of illness, symptoms, treatment
and neurocognitive functions.
181
Abstract in English
I
This work was carried out under the supervision of:
Prof. Ronit Weisman
Prof. Michael Poyurovsky
TEL AVIV UNIVERSITY
SACKLER FACULTY OF MEDICINE
THE DR. MIRIAM AND SHELDON G. ADELSON
DEPARTMENT OF PSYCHIATRY
Neurocognitive Deficits in Schizophrenia with Obsessive-Compulsive
Disorder: Family Study
THESIS SUBMITTED FOR THE DEGREE "DOCTOR OF PHILOSOPHY"
BY
Sarit Faragian-Rauch
SUBMITTED TO THE SENATE OF TEL AVIV UNIVERSITY
June 2010