‫תת"ל ‪ - 38‬שדרוג דרך ארצית מס' ‪65‬‬ ‫מצומת גן שמואל ועד אורחן מגידו‬ ‫תסקיר השפעה על הסביבה‬ ‫ירושלים ‪ -‬נובמבר ‪2013‬‬ ‫תת"ל ‪ - 38‬שדרוג דרך ארצית מס' ‪ - 65‬מצומת גן שמואל ועד אורחן מגידו‬ ‫תסקיר השפעה על הסביבה‬ ‫התסקיר הוכן ע"י‪ :‬א‪.‬ש‪.‬ל‪ .‬איכות סביבה ואקוסטיקה בע"מ‬ ‫עבור‪ :‬החברה הלאומית לדרכים‬ ‫עורך אחראי‪ :‬ד"ר רון לשם‬ ‫עורכי התסקיר‪ :‬ליאת דופור‪-‬דרור‪ ,‬שלו בודנהיימר‬ ‫רעש ואקוסטיקה‪ :‬דוד אפשטיין‬ ‫איכות אוויר‪ ,‬מטאורולוגיה‪ :‬שלו בודנהימר‬ ‫גרפיקה‪ :‬נינה ארנוביץ‬ ‫מנהל הפרויקט‪ :‬אלי רונן‪ ,‬איל גבריאל‪ ,‬א‪.‬ש‪ .‬רונן‬ ‫יועצים‪:‬‬ ‫מתכנן הכביש‪ ,‬תכנון תנועתי‪ :‬ערן ליברמן‪ ,‬ד‪.‬א‪.‬ל‬ ‫תכנון נוף‪ :‬אירנה גרביס‪ ,‬דן פוקס אדריכלות נוף‬ ‫תכנון אורבני‪ :‬בתיה סבירסקי מלול‪ ,‬אמאני מנסור‪ ,‬ב‪.‬א‪.‬ה אדריכלים‬ ‫אקולוגיה‪ :‬ד"ר ז'אן מארק דופור‪-‬דרור‬ ‫גיאוהידרולוגיה ‪NRD -‬‬ ‫גיאולוגיה‪ :‬ד"ר משה לוין‬ ‫הידרולוגיה‪ :‬בעז כהן‪ ,‬לביא נטיף‬ ‫הופק ע"י‪:‬‬ ‫א‪.‬ש‪.‬ל‪ .‬איכות סביבה ואקוסטיקה בע"מ‬ ‫ת‪.‬ד‪ 3804 .‬ירושלים מיקוד ‪91035‬‬ ‫טלפון‪ 6427729-02 :‬פקס‪6427103-02 :‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪eshl@eshl.co.il :‬‬ ‫סימננו‪ P:\Eshel\29192 :‬ואדי ערה\ליאת\כביש ‪ - 65‬תסקיר השפעה על הסביבה‪-‬נובמבר ‪-2013‬להפקדה‪doc.‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫תוכן העניינים ______________________________________________________________________‪3‬‬ ‫רשימת התרשימים ___________________________________________________________________‪5‬‬ ‫רשימת תרשימים בתיק התרשימים ________________________________________________________‪9‬‬ ‫רשימת הנספחים ___________________________________________________________________‪10‬‬ ‫רשימת תמונות ____________________________________________________________________‪11‬‬ ‫תקציר __________________________________________________________________________‪13‬‬ ‫מבוא ___________________________________________________________________________‪21‬‬ ‫פרק א‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית ______________________ ‪22‬‬ ‫‪ 1.1‬מפות רקע ________________________________________________________ ‪22‬‬ ‫‪ 1.2‬שימושי וייעודי קרקע_________________________________________________ ‪22‬‬ ‫‪ 1.3‬מערכת התחבורה במצב הקיים __________________________________________ ‪90‬‬ ‫‪ 1.4‬דרכים חקלאיות ___________________________________________________ ‪109‬‬ ‫‪ 1.5‬גידולים חקלאיים __________________________________________________ ‪109‬‬ ‫‪ 1.6‬מיגון אקוסטי _____________________________________________________ ‪109‬‬ ‫‪ 1.7‬מיפוי עצים _______________________________________________________ ‪109‬‬ ‫‪ 1.8‬גיאולוגיה‪ ,‬הידרולוגיה וניקוז ___________________________________________ ‪110‬‬ ‫‪ 1.9‬רעש קיים ________________________________________________________ ‪140‬‬ ‫‪ 1.10‬אקלים ואיכות אוויר _______________________________________________ ‪158‬‬ ‫‪ 1.11‬ערכים נופיים – חזותיים‪ ,‬מורשת ועתיקות ________________________________ ‪197‬‬ ‫‪ 1.12‬צומח וחי _______________________________________________________ ‪239‬‬ ‫פרק ב‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות _____________________________ ‪268‬‬ ‫‪ 2.1‬רקע תכנוני _______________________________________________________ ‪268‬‬ ‫‪ 2.2‬חלופות מאקרו ____________________________________________________ ‪274‬‬ ‫‪ 2.3‬חלופות מאקרו לשיקוע מקטעי הכביש ____________________________________ ‪285‬‬ ‫‪ 2.4‬אמות מידה לבחינת חלופות מאקרו לשיקוע הכביש ________________________________ ‪287‬‬ ‫‪ 2.5‬חלופות מיקרו _____________________________________________________ ‪316‬‬ ‫‪ 2.6‬זיהום אוויר באזור המפרידנים _________________________________________ ‪403‬‬ ‫‪ 2.7‬חלופות לטיפול בנחל עירון ____________________________________________ ‪404‬‬ ‫‪ 2.8‬מיקום מעברים אקולוגיים ____________________________________________ ‪406‬‬ ‫‪ 2.9‬סיכום החלופה הנבחרת על מרכיביה _____________________________________ ‪406‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫תוכן‬ ‫העניינים‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫פרק ג‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת ________________________________ ‪408‬‬ ‫‪ 3.1‬תוואי הדרך‪ ,‬מתקני הדרך והקמתם ______________________________________ ‪408‬‬ ‫‪ 3.2‬נתונים תנועתיים __________________________________________________ ‪474‬‬ ‫‪ 3.3‬שלבי ביצוע ______________________________________________________ ‪480‬‬ ‫פרק ד‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות ______________________ ‪482‬‬ ‫‪ 4.1‬הידרולוגיה והידרוגיאולוגיה ___________________________________________ ‪482‬‬ ‫‪ 4.2‬איכות אוויר ______________________________________________________ ‪488‬‬ ‫‪ 4.3‬רעש ___________________________________________________________ ‪608‬‬ ‫‪ 4.4‬שינויים בשימושי וויעודי קרקע _________________________________________ ‪655‬‬ ‫‪ 4.5‬שינויים חזותיים – נופיים ____________________________________________ ‪657‬‬ ‫‪ 4.6‬השפעות על הצומח והחי _____________________________________________ ‪692‬‬ ‫‪ 4.7‬ארכיאולוגיה ומורשת ________________________________________________ ‪694‬‬ ‫‪ 4.8‬גיאולוגיה וסיסמולוגיה _______________________________________________ ‪697‬‬ ‫‪ 4.9‬עודפי עפר‪ ,‬דרכי גישה ואתרי התארגנות __________________________________ ‪701‬‬ ‫‪ 4.10‬מיפוי קונפליקטים סביבתיים וממצאים סביבתיים ___________________________ ‪705‬‬ ‫פרק ה‪.‬‬ ‫ממצאים והצעה להוראות התכנית _________________________ ‪709‬‬ ‫‪ 5.1‬עבודות עפר ______________________________________________________ ‪709‬‬ ‫‪ 5.2‬איכות אוויר ______________________________________________________ ‪709‬‬ ‫‪ 5.3‬מניעת רעש ______________________________________________________ ‪709‬‬ ‫‪ 5.4‬שיקום נופי _______________________________________________________ ‪710‬‬ ‫‪ 5.5‬הנחיות לתפעול דרך ________________________________________________ ‪710‬‬ ‫‪ 5.6‬הידרולוגיה וניקוז __________________________________________________ ‪710‬‬ ‫‪ 5.7‬מגבלות והתניות על הסביבה __________________________________________ ‪710‬‬ ‫‪ 5.8‬גיאולוגיה וסיסמולוגיה _______________________________________________ ‪710‬‬ ‫‪ 5.9‬צומח וחי ________________________________________________________ ‪710‬‬ ‫‪ 5.10‬ארכיאולוגיה ומורשת _______________________________________________ ‪711‬‬ ‫‪ 5.11‬שינויים בסביבה __________________________________________________ ‪711‬‬ ‫‪ 5.12‬מסמכים להגשה בשלב התכנון המפורט לביצוע _____________________________ ‪711‬‬ ‫בבליוגרפיה______________________________________________________________________‪713‬‬ ‫תוכן‬ ‫העניינים‬ ‫‪4‬‬ ‫רשימת התרשימים‬ ‫תרשים מס' א‪ :1.‬אזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :2.‬שימושי קרקע על רקע צילום אוויר‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :3.‬תכניות מתאר ארציות באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :4.‬תמ"א ‪ 34‬על שינוייה באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :5.‬תמ"א ‪ 35‬באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :6.‬תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה – תמ"מ ‪ 6‬באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :7.‬תמ"מ ‪ 2‬שינוי ‪ 9‬באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :8.‬תכנית אב לשבילי אופניים במוא"ז מנשה‪.‬‬ ‫רשימת‬ ‫התרשימים‬ ‫תרשים מס' א‪ :9.‬ייעודי הקרקע המאושרים באזור התכנית‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :10.‬המערכת התחבורתית הקיימת באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :11.‬ספירות תנועה ותחנות אוטובוס קיימות‬ ‫תרשים מס' א‪ :12.‬סכמה כללית של תנועת הולכי רגל‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :13.‬מפה גיאולוגית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :14.‬מפה סטרוקטורלית של גג חבורת יהודה‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :15.‬חתך גיאולוגי לאורך הכביש‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :16.‬מפת העתקים‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :17.‬תאוצת קרקע‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :18.‬הגברת שתית חריגה‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫רשימת התרשימים‬ ‫תרשים מס' א‪ :19.‬גלישת מדרונות‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :20.‬פוטנציאל התנזלות‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :21.‬חתך הידרוגיאולוגי של אקויפר החוף‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :22.‬מפת מפלסים של האקויפר הפלייסטוקני‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :23.‬קידוחים ורדיוסי מגן סביב התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :24.‬אגני היקוות באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :25.‬מיקום נקודות מדידת רעש‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :26.‬מפלסי רעש שנמדדו בנקודת הייחוס‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :27.‬התפלגות מצבי יציבות – תחנת ניטור ברקאי‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :28.‬שושנות רוח ‪ -‬תחנת ניטור ברקאי‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :29.‬שושנות רוח ‪ -‬תחנת ניטור אום אל פחם‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :30.‬מיקום תחנת הניטור באום אל פאחם וגזרות כיווני הרוח אל התחנה‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :31.‬ריכוזי תחמוצות חנקן לתקופת המדידה‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :32.‬ריכוזי חנקן דו חמצני לתקופת המדידה‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :33.‬ריכוזי ‪ PM2.5‬לתקופת המדידה‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :34.‬אתרים ארכיאולוגיים באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :35.‬אתרים לשימור באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :36.‬מפת מסדרונות אקולוגיים ארצית באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :37.‬מפת רגישות כוללת של שטחים פתוחים‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ :38.‬יחידות צומח לאורך הדרך‪.‬‬ ‫רשימת‬ ‫התרשימים‬ ‫‪6‬‬ ‫רשימת התרשימים‬ ‫תרשים מס' ב‪ 1.‬תנועות חוצות וקשרים אורבניים לאורך הדרך‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :2.‬תחזיות התנועה ורמות השירות בחלופה האפס‪) .‬דוח חלופות מאקרו(‬ ‫תרשים מס' ב‪ :3.‬תחזיות התנועה ורמות השירות בחלופת הקמת מפרידנים ללא שינויי הכביש הקיים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :4.‬תחזיות התנועה ורמות השירות בחלופת הקמת מפרידנים ותוספת נתיב שלישי‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :5.‬סכמה כללית של חלופות המאקרו‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :6.‬סימון מיקום המפרידנים לאורך הכביש‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :7.‬המבנה הטופוגרפי לצידי הכביש‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :8.‬צפיפות הבינוי בהתאם לחלוקה למקטעים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :9.‬היררכיה של התפתחות אורבנית בניצב לכביש‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :10.‬פונקציות וקשרים משני צידי הכביש בישובים השונים לאורכו‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :11.‬חתך המציג את הבעייתיות של מפרידנים תחתיים בקטע ‪) .2‬מתוך המצגת בדיסק(‬ ‫תרשים מס' ב‪ :12.‬חתך המציג את הבעייתיות של מפרידנים תחתיים בקטע ‪.3‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :13.‬חלופות למפרידן גן שמואל – אלון‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :14.‬חלופות למפרידנים חנה ומנשה‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :15.‬חלופות לדרך השירות מפרידן ורד במצב עם הרכבת וללא הרכבת‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :16.‬חלופות למפרידן קרע – ברטעה‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :17.‬חלופות למפרידן עארה‪/‬ערערה‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :18.‬חלופות למפרידן אום אלפחם‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :19.‬חלופות למפרידן מוסמוס‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :20.‬חלופות למפרידן מושירפה‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :21.‬חלופות לקטע הפיתולים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :22.‬חתכים נופיים בקטע הפיתולים בחלופות למהירות התכן‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ :23.‬חתך לאורך של קטע הפיתולים בכל אחת מחלופות מהירות התכן‪.‬‬ ‫רשימת‬ ‫התרשימים‬ ‫‪7‬‬ ‫רשימת התרשימים‬ ‫תרשים מס' ג‪ :1.‬מיפוי של תחנות התחבורה הציבורית והצגת מרחקי הליכה‪.‬‬ ‫תרשים מס' ג‪ :2.‬חתך אופייני במעבר האקולוגי בין החתכים ‪.872-875‬‬ ‫תרשים מס' ג‪ :3.‬הדמיות של המעבר האקולוגי בין החתכים ‪) 872-875‬בין משטרת עירון למי עמי(‪.‬‬ ‫תרשים מס' ג‪ :4.‬חתך אופייני במעבר האקולוגי בין החתכים ‪.1272-1275‬‬ ‫תרשים מס' ג‪ :5.‬הדמיות של המעבר האקולוגי )קטע הפיתולים(‬ ‫תרשים מס' ג‪ :6.‬תחזיות תנועה בחלופת האפס‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :1.‬יחס בין ‪ NOx‬לבין ‪ NO2‬בתחנת הניטור אום אל פחם בשנת ‪.2012‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :2.‬מיקום קולטים במודל איכות אוויר‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :3.‬מצב קיים ‪ -‬איזופלטות של ריכוזי תחמוצות חנקן חצי שעתיים מקסימאליים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :4.‬מצב קיים ‪ -‬איזופלטות של ריכוזי חנקן דו חמצני שעתיים מקסימאליים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :5.‬חלופת ‪ - 0‬איזופלטות של ריכוזי תחמוצות חנקן חצי שעתיים מקסימאליים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :6.‬חלופת ‪ - 0‬איזופלטות של ריכוזי חנקן דו חמצני שעתיים מקסימאליים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :7.‬תחזית ‪ -‬איזופלטות של ריכוזי תחמוצות חנקן חצי שעתיים מקסימאליים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :8.‬תחזית ‪ -‬איזופלטות של ריכוזי חנקן דו חמצני שעתיים מקסימאליים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :9.‬מיקום קולטים במודל חיזוי רעש ‪ +‬מיגון אקוסטי באמצעות קירות אנכיים וקירות "מצחייה"‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :10.‬מראה אזור התכנית כיום ולאחר ביצועה‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :11.‬תשריט אקולוגי‬ ‫תרשים מס' ד‪ :12.‬מפת רגישות לגלישת מדרונות באזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ :13.‬מפת קונפליקטים והשפעות סביבתיות‪.‬‬ ‫רשימת‬ ‫התרשימים‬ ‫‪8‬‬ ‫רשימת תרשימים בתיק התרשימים‬ ‫תרשים מס' ‪ :1‬אזור התכנית‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :2‬מערכות התשתית במצב הקיים ומתוכנן‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :3‬תכנית תנועה‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :4‬ייעודי קרקע – מצב מאושר‬ ‫תרשים מס' ‪ :5‬מפת שיפועים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :6‬ניתוח נופי – מצב קיים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :7‬מפת רגישות נופית‪.‬‬ ‫רשימת‬ ‫תרשימים‬ ‫בתיק‬ ‫התרשימים‬ ‫תרשים מס' ‪ :8‬תכנון הסדרת נחל עירון‬ ‫תרשים מס' ‪ :9‬תשריט התכנית – מצב מוצע‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :10‬תוואי הדרך על רקע מדידה ‪ +‬חתך לאורך‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :11‬תנוחות מפרידנים בקנ"מ ‪.1:1,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :12‬חתכי רוחב נופיים בנקודות משמעותיות לאורך הדרך‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :13‬פרטי פיתוח‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :14‬תכנית נופית מוקדמת‬ ‫תרשים מס' ‪ :15‬מערך הולכי רגל וטיפול בתוואי נחל עירון‬ ‫תרשים מס' ‪ :16‬תכנית מיגון אקוסטי‬ ‫תרשים מס' ‪ :17‬שינוע עבודות עפר‬ ‫תרשים מס' ‪ :18‬תנוחות דרכי גישה לאתרי התארגנות ועירום זמני‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫רשימת הנספחים‬ ‫נספח מס' ‪ :1‬הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ :2‬סקר עצים ראשוני‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ :3‬סקר הידרו‪-‬גיאולוגי‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ :4‬אישור משרד הבריאות לקידוחים‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ :5‬סקר הידרולוגי‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ :6‬אישור המועצה לשימור אתרים‬ ‫נספח מס' ‪ :7‬עמדת גורמים בעלי עניין בנושא מפרידן ורד‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ :8‬עמדת בעלי עניין בנושא נחיצות מפרידן המשטרה‪.‬‬ ‫רשימת‬ ‫הנספחים‬ ‫נספח מס' ‪ :9‬בדיקה אקוסטית לחלופות‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נספח מס' ‪ :10‬תיאום עם רשות הניקוז‬ ‫נספח מס' ‪ :11‬עמדת רט"ג באשר לנחיצות המעבר האקולוגי בין משטרת עירון למי עמי‬ ‫נספח מס' ‪ :12‬דוח ניקוז לחלופות מקרו‬ ‫נספח מס' ‪ :13‬סיכום ישיבה בנושא מתודולוגיה לחיזוי איכות אוויר מכבישים מיום ‪29.8.2012‬‬ ‫נספח מס' ‪ :14‬מקדמי פליטה עבור צי הרכב לשנת ‪2020‬‬ ‫נספח מס' ‪ :15‬דוח פתרונות לאחסון זמני וקבע של עודפי עפר‬ ‫נספח מס' ‪ :16‬דוח נופי לתסקיר‬ ‫נספח מס' ‪ :17‬חוברת מבנים‬ ‫נספח מס' ‪ :18‬סיכום דיון בנושא הערות אגף איכות אוויר במשרד להג"ס לתסקיר‬ ‫נספח מס' ‪ :19‬נתוני תנועה – כלי רכב עומדים ברמזורים בחלופת האפס‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫רשימת תמונות‬ ‫תמונה מס' ‪ :1‬תחנת ניטור – אום אל פאחם‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :2‬מבט מתחנת הניטור באום אל פאחם לכיוון צפון מערב‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :3‬מבט מתחנת הניטור באום אל פאחם לכיוון דרום מערב‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :4‬מבט לשמורת אלון מגן שמואל מזרחה‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :5‬מבט לצומת חנה מזרחה‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪: 6‬מבט לצומת מנשה מחניה של מרכז מסחרי‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :7‬מבט לצומת ורד מזרחה‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :8‬מבט לאזור מפרידן קרע‪-‬ערה מזרחה‪.‬‬ ‫רשימת‬ ‫תמונות‬ ‫תמונה מס' ‪ :9‬מבט לאזור מפרידן קרע‪-‬ערה דרומה )מאזור מגורים(‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :10‬מבט לצומת ערערה מזרחה‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :11‬מבט לצומת ערערה דרומה‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :12‬מבט לצומת מי עמי מאזור המגורים דרומה‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :13‬מבט לאזור מפרידן אום אל פאחם מזרחה‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :14‬מבט מאום אל פאחם לכביש ‪ 65‬צפונה‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :15‬מבט לכיוון צומת אום אל פאחם מזרחה ‪ -‬מדרונות מצד עיו איברהים‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :16‬נקודת תצפית מכביש קיים לכיוון מעבר עילי עתידי‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :17‬נקודת תצפית מדרום למפרידן מהכביש‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :18‬מבט מצפון לאזור המפרידן באזור מגורים דרומה‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫רשימת תמונות‬ ‫תמונה מס' ‪ :19‬מבט מביידה לכיוון מערב‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :20‬שרידי טחנת הקמח בנחל קייני‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :21‬סבך נחל קייני‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :22‬יחידות צומח ‪ - b2 -‬מטע עצי זית מעורבים עם פרטים של אלון מצוי ואלון תבור‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :23‬יחידת צומח ‪ - 16‬יחידה סגורה בשליטת אשלים וקנה מצוי בשקע בו בית גידול לח‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :24‬יחידת צומח ‪ – 18‬שמורת אלוני צ'רקס – יער פארק של אלון תבור‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :25‬יחידת צומח ‪ – 18‬שמורת אלוני צ'רקס – יער פארק של אלון תבור‪ .‬גבול מזרחי‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :26‬יחידת צומח ‪ - 20‬שרידי יער פארק של אלון תבור‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :27‬יחידת צומח ‪ – a26‬בתה במפנה דרומי‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :28‬מעקה הפרדה מבטון )'ניו ג'רזיי'( החוסם את שדה הראייה של מיני בעלי חיים המבקשים לחצות‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :29‬דוגמה למעביר מים צר מידי בכדי לאפשר מעבר של חלק מבע"ח‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :30‬הצטברות סחף ואלמנטים במעבר מים העלולים לחסום את המעבר או להקטין את מימדיו‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ ,31‬תמונה מס' ‪ :32‬דוגמה למעבירי המים אשר אינם מאפשרים חצייה בשטח יבש לבעלי חיים קטנים‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :33‬טיונית החולות מתפשטת לכיוון מזרח מאזור חוף הים‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :34‬חדירה של טיונית החולות לתוך שטחים סמוכים לצומת אלון‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :35‬מדרגה צדדית במעביר מים תחתי המשמש מעבר לבעלי חיים‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :36‬גדר אטום לבידוד ויזואלי בקטע של המעבר החוצה את הכביש )מבט חיצוני(‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :37‬גדר לאורך הכביש נדרש על מנת לכוון את בעלי חיים למעברים‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :38‬אמברוסיה מכונסת בצידי דרכים בישראל‪.‬‬ ‫רשימת‬ ‫תמונות‬ ‫‪12‬‬ ‫תקציר‬ ‫כביש ‪ 65‬הקיים הינו כביש ראשי בעל שני נתיבים לכל מסלול‪ .‬הכביש מהווה ציר תנועה ראשי מחבר בין צפון‬ ‫ומזרח המדינה למרכזה‪ .‬הדרך נותנת שירות חשוב לגליל עליון‪ ,‬גליל מזרחי‪ ,‬העמקים‪ ,‬אזורי טבריה‪ ,‬נצרת‪,‬‬ ‫עפולה‪ ,‬והיישובים הכפריים‪ .‬הדרך מחברת את כבישי האורך ‪ 4 + 2‬מקיסריה עד לכביש ‪) 85‬צומת נחל עמוד(‪.‬‬ ‫בקטע הנדון‪ ,‬בין גן שמואל למגידו‪ ,‬לאורך כ‪ 30-‬ק"מ‪ 14 ,‬רמזורים ומספר צמתים לא מוסדרים המהווים מוקדי‬ ‫סיכון‪.‬‬ ‫מצבה הפיזי גיאומטרי ובטיחותי של הדרך‪ ,‬אינו מאפשר מהירויות ונוחות נסיעה התואמות את הגדרתה כדרך‬ ‫ראשית‪ .‬דרך מס' ‪ 65‬בקטע האמור‪ ,‬מהווה את אחד הכבישים העמוסים‪ ,‬הפקוקים והלא בטיחותיים במערכת‬ ‫הדרכים הבינעירונית הארצית‪.‬‬ ‫פרק א' מתאר את הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫שימושי קרקע – לאורך התוואי מספר ישובים‪ :‬גן שמואל‪ ,‬תלמי אליעזר‪ ,‬פרדס חנה‪-‬כרכור‪ ,‬גן שומרון‪ ,‬עין שמר‪,‬‬ ‫ברקאי‪ ,‬כפר קרע‪ ,‬עארה‪ ,‬ערערה‪ ,‬אל ביאר‪ ,‬אום אל פאחם‪ ,‬מוסמוס‪ ,‬מושירפה וביאדה‪ .‬בחלק מהישובים )פרדס‬ ‫חנה‪-‬כרכור‪ ,‬עארה‪ ,‬מוסמוס‪ ,‬מושריפה( מבני המגורים נמצאים בסמוך מאוד לכביש‪ .‬בנוסף‪ ,‬שמורת אלון נמצאת‬ ‫בצמוד לכביש ושטחים פתוחים נוספים‪.‬‬ ‫יעודי קרקע ‪ -‬תמ"א ‪ 8‬מסמנת את שמורת טבע אלון בסמוך לצומת גן שמואל‪ ,‬מצפון לכביש‪ .‬עפ"י תשריט התמ"א‪,‬‬ ‫שמורת אלון נמצאת כבר כיום‪ ,‬בחלקה‪ ,‬על הכביש הקיים‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ 22‬קובעת יערות מסוגים שונים לאורך כביש ‪ 65‬מאזור מחלף עירון ומזרחה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫יער נטע אדם קיים מדרום לכביש באזור מפרידן עארה‪-‬קרע וממערב לו‪.‬‬ ‫יער נטע אדם מוצע מצפון לכביש‪ ,‬ממזרח למשטרה‪.‬‬ ‫בקטע שבין מחלף עירון למחלף המשטרה‪ ,‬לאורך נחל עירון‪ ,‬התמ"א קובעת נטיעות בגדות נחלים‬ ‫)שטח בצידי נחלים המיועד לנטיעת עצים ושיחים תוך שמירת המאפיינים הטבעיים של השטח(‪.‬‬ ‫יער נטע אדם מוצע מצפון לכביש‪ ,‬באזור אום אל פחם‪.‬‬ ‫כתמים של יער לשימור – יער אום אל פחם באזור אום אל פחם מדרום לכביש‪.‬‬ ‫יער נטע אדם מוצע מצפון לכביש באזור מושירפה‪.‬‬ ‫יער נטע אדם קיים מדרום לכביש באזור מושירפה‪.‬‬ ‫יער נטע אדם קיים ויער נטע אדם מוצע מצפון ומדרום לכביש באזור הפיתולים )פיתולים(‪.‬‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫תקציר‬ ‫‪13‬‬ ‫תקציר‬ ‫תשריט הנחיות סביבתיות של תמ"א ‪ 35‬מסמן‪:‬‬ ‫מגן שמואל ועד מחלף עירון ‪ -‬כל הקטע עובר בתחום שטח לשימור משאבי מים‪ .‬ממערב לצומת חנה וממערב‬ ‫למחלף עירון באזור רגישות נופית – סביבתית גבוהה‪.‬‬ ‫ממחלף עירון ועד מי עמי ‪ -‬חלקו המערבי של קטע זה עובר בשטח לשימור משאבי מים‪ ,‬עד צומת עארה‪ .‬חלקו‬ ‫המערבי והמזרחי עובר באזור רגישות נופית סביבתית גבוהה‪.‬‬ ‫ממי עמי ועד מושירפה ‪ -‬כל הקטע‪ ,‬למעט קטע בסמוך לאום אל פחם‪ ,‬עובר בתחום שטח לשימור משאבי מים‬ ‫ורגישות נופית סביבתית גבוהה‪.‬‬ ‫קטע הפיתולים )פיתולים( ממושירפה ועד אורחן מגידו ‪ -‬כל הקטע עובר בתחום שטח לשימור משאבי מים‬ ‫ורגישות נופית סביבתית גבוהה‪.‬‬ ‫תנועה קיימת ‪ -‬נפחי התנועה על כביש ‪ 65‬נעים בין כ‪ 1000-‬כלי רכב לשעה בשעת שיא לכ‪ 2000-‬כלי רכב לשעה‬ ‫בשעת שיא‪ .‬לא קיימים שבילי אופניים מוסדרים באזור הנדון‪.‬‬ ‫צומח וחי ‪ -‬לאורך הדרך קיימים עצים בוגרים רבים משלושה סוגים‪ :‬מטעים מעובדים הכוללים בעיקר עצי זית אך‬ ‫גם מינים נוספים‪ ,‬עצי חורש נטועים – בעיקר אורנים וברושים‪ ,‬עצי חורש טבעי – בעיקר אלונים‪ .‬במהלך סקרי‬ ‫השדה שנערכות בתחום התכנית ובסביבתה לא נמצאו מיני צמחים 'נדירים'‪.‬‬ ‫התכנית הנדונה חוצה שלושה מסדרונות אקולוגיים ארציים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מסדרון מערבי באזור מחלף עירון – מסדרון זה נמצא בתחום תכנית כביש ‪ 6‬ואינו מטופל במסגרת‬ ‫התכנית הנדונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מסדרון מרכזי באזור שבין צומת המשטרה לבין צומת מי עמי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מסדרון מזרחי באזור הגבעות‪ ,‬בין מושירפה למחלף מגידו‪.‬‬ ‫התכנית הנדונה עוברת בשימושי הקרקע הרגישים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחידת נוף חמרה פרדס חנה בקטע בין גן שמואל לפרדס חנה ‪ -‬רגישות כוללת ‪) 4‬רגישות גבוהה(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחידת נוף מעלה נחל חדרה בקטע בין פרדס חנה – מחלף עירון ‪ -‬רגישות כוללת ‪) 3‬רגישות בינונית(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחידת נוף ואדי מילק )מצפון לכביש( ויחידת נוף גבעות עירון )מדרום לכביש( בקטע בין מחלף עירון‬ ‫לאורחן מגידו ‪ -‬רגישות כוללת ‪) 5‬גבוהה ביותר(‪.‬‬ ‫בקרבת התוואי המתכנן‪ ,‬נצפו בעלי חיים ובהם סמור‪ ,‬נמייה‪ ,‬חתול ביצות‪ ,‬חזיר בר‪ ,‬ארנבת‪ ,‬גירית‪ ,‬צבי ישראלי‪,‬‬ ‫שועל מצוי‪ ,‬דלק‪ ,‬תן‪.‬‬ ‫סיסמולוגיה ‪ -‬בחינת הנתונים הכלליים נראה כי רמת הסיכון הסייסמי באזור התכנית נמוכה‪.‬‬ ‫הידרולוגיה ‪ -‬תוואי כביש ‪ 65‬עובר מעל שני אקויפרים אזוריים‪ :‬אקויפר חבורת יהודה עד לאזור מחלף עירון –‬ ‫כרכור ואקויפר הפלייסטוקן )אקויפר החוף( באזור פרדס חנה ‪ -‬גן שמואל ‪ -‬חדרה‪ .‬משקעים המחלחלים בשכבות‬ ‫חוואר וקרטון לאורך שולי התוואי‪ ,‬יוצרים נביעות קטנות מקומיות המתנקזות לערוצי הנחלים‪ .‬מקורות מים אלה‬ ‫קטנים‪ ,‬מקומיים ועונתיים‪ .‬ישנם מספר קידוחים של אשר רדיוס מגן ב' ו‪-‬ג' שלהם נכנס לתחום התכנית‪.‬‬ ‫ניקוז ‪ -‬הכביש עובר בתחום של שני אגני היקוות ראשיים‪ :‬אגן היקוות של הקישון ואגן ההיקוות של נחל חדרה‪ .‬קו‬ ‫פרשת המים בין שני אגני ההיקוות עובר בצומת אום אל פחם‪-‬עין איברהים‪ .‬מצומת אום אל פחם לכיוון צפון‬ ‫תקציר‬ ‫‪14‬‬ ‫תקציר‬ ‫מזרח‪ ,‬עובר הכביש בצמוד לנחל בענא המתנקז אל הקישון‪ .‬מצומת אום אלפחם לכיוון דרום מערב‪ ,‬עובר הכביש‬ ‫בצמוד לנחל עירון‪ ,‬המתנקז אל נחל חדרה‪.‬‬ ‫רעש ‪ -‬מפלס הרעש המשוקלל לשעת השיא בסמוך לבתים‪ ,‬נע בין ‪ .Leq = 46- 73 dBA‬בכל נקודות המדידה‪ ,‬עיקר‬ ‫הרעש נבע מהתנועה בכביש מס' ‪ .65‬מפלסי הרעש הגבוהים ביותר )מעל ‪ (70 dBA‬נמדדו במבנים הקרובים‬ ‫ביותר‪ ,‬שמהם קיים קו ראיה ישיר לכביש מס' ‪ .65‬במבנים הרחוקים יותר או במבנים שבהם קיים מיסוך אקוסטי‬ ‫לכביש‪ ,‬מפלסי הרעש היו נמוכים יותר )נמוך מ‪ .(60 dBA -‬ישנה השפעה גדולה של הטופוגרפיה על רמת הרעש‬ ‫המתקבלת מהכביש‪ ,‬וכי המרחק מהכביש אינו הגורם היחיד המשפיע על רמות הרעש‪.‬‬ ‫איכות אוויר – חב' נתיבי ישראל הקימה תחנת ניטור באום אל פחם‪ ,‬באמצעות איגוד ערים חדרה‪ ,‬כ‪ 30-‬מטר‬ ‫מהכביש אשר החלה לפעול ב‪ 16.2.2011-‬והחלה לתת נתונים יציבים בשנת ‪ .2012‬אין חריגות מערך הסביבה‬ ‫החצי שעתי לתחמוצות חנקן כאשר הערך המקסימלי מהווה ‪ 96%‬מהתקן והריכוז הממוצע מהווה ‪ 6%‬מערך‬ ‫הסביבה‪ .‬אין חריגות מערך הסביבה השעתי עבור ‪ NO2‬כאשר הערך המקסימלי מהווה ‪ 82%‬מהתקן והריכוז‬ ‫הממוצע מהווה ‪ 15%‬מערך הסביבה‪ .‬עבור חלקיקי ‪ PM2/5‬אין ערך סביבה אלא רק ערך יעד‪ .‬הריכוז הממוצע הוא‬ ‫‪ 19‬מק"ג‪/‬מ"ק – ‪ 76%‬מערך היעד‪ .‬הריכוז המקסימאלי היממתי הוא ‪ 96‬מק"ג‪/‬מ"ק – ‪ 384%‬מערך היעד כאשר‬ ‫ישנן ‪ 55‬חריגות מערך זה‪.‬‬ ‫ערכים נופיים – מוצג ניתוח נופי במפה אשר מחלק את התכנית ליחידות משנה נופיות אשר נבחנו בהתאם‬ ‫לקריטריונים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬משאבי סובב אדם‪ :‬תבליט‪ ,‬צמחיה‪ ,‬הידרולוגיה‪ ,‬חקלאות וערכי מורשת‪.‬‬ ‫‪ ‬עוצמה וחשיבות‪ :‬מצב השתמרות ‪ /‬התפתחות‪ ,‬נדירות המשאב‪ ,‬פגיעה חזותית‪ ,‬ערך תרבותי – חינוכי‬ ‫וערך תיירותי‪.‬‬ ‫שקלול הקריטריונים לעיל קובע את דרגת הרגישות של יחידות המשנה הנופיות‪.‬‬ ‫הוצג ניתוח נצפות לכל מפרידן‪.‬‬ ‫לאורך כביש ‪ 65‬בקטע הנדון לא קיימים שבילי טיול מסומנים או שבילים שאינם מסומנים‪ .‬ישנם מספר אתרי‬ ‫ביקור‪ ,‬כאשר הרגיש ביותר הוא שמורת אלון‪ ,‬באזור התכנית‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיה – נערך סקר מפורט וממנו עולה שלאורך התוואי יש מספר סוגי אתרים‪ :‬תילים מרכזיים‪ ,‬חורבות‪,‬‬ ‫מערות וחציבות‪.‬‬ ‫מבנים לשימור ‪ -‬תכנית אינה פוגעת במבנים שהוצגו כמבנים לשימור ע"י המועצה לשימור אתרים בחלק המזרחי‬ ‫של התכנית‪ .‬בקטע המערבי עתידים להיפגע ‪ 3‬מבנים‪ :‬בריכת מים ושני בתי אריזה‪.‬‬ ‫פרק ב' בוחן חלופות תכנוניות‬ ‫צורך בשדרוג הכביש ‪ -‬הפרויקט עתיד לשפר במידה רבה את בטיחות הנוסעים‪ ,‬לקצר את זמן הנסיעה הארוך‬ ‫מפאת הגודש הקיים‪ ,‬וכן יאפשר תנועה מקומית של התושבים משני צידי הדרך‪ ,‬המבקשים רק לחצות אותו ולשוב‬ ‫לבתיהם‪.‬‬ ‫תקציר‬ ‫‪15‬‬ ‫תקציר‬ ‫חלופות מקרו‬ ‫חלופת האפס ‪ -‬משכי הנסיעה במצב עם ביצוע התכנית משתפרים באופן משמעותי יחסית לחלופת האפס‪ .‬בשעת‬ ‫שיא בוקר בשנת ‪ 2025‬ישנו חסכון של ‪ (4%) 4,598‬שעות רכב במצב של ביצוע התכנית‪ .‬עומסי התנועה בכביש‬ ‫גורמים לעיכובים משמעותיים‪ ,‬במיוחד בשעות השיא‪ .‬רמות השירות המתקבלות בשנת ‪ 2025‬בחלופת האפס‬ ‫מחדדות את הצורך בשדרוג הכביש‪ .‬ניתן לראות שעקב הקיבולת המוגבלת של הכביש כתוצאה מריבוי הצמתים‬ ‫ומספר הנתיבים המצומצם )שני נתיבים למסלול(‪ .‬הבעיה מחריפה בשנת היעד‪.‬‬ ‫מהנתונים עולה הצורך החיוני בשדרוג כביש ‪ 65‬והבעייתיות בההשארת המצב הקיים בבחירת חלופת האפס‪.‬‬ ‫חלופת הקמת מפרידנים ללא הרחבת הכביש – חלופה זו תשפר את נוחות הנסיעה בכביש ‪ 65‬אולם עקב כך‬ ‫תמשוך תנועות נוספות מכבישים אחרים ולכן השיפור יחסית לחלופת האפס כמעט אפסי‪.‬‬ ‫חלופת הקמת מפרידנים ותוספת נתיב שלישי ‪ -‬הביקושים לכביש ‪ 65‬בחלופה זו עולים בכ‪ 1000-‬יר"מ‪ ,‬אך למרות‬ ‫זאת יש שיפור משמעותי ברמת השירות‪ ,‬גם יחסית לחלופת המפרידנים בלבד‪.‬‬ ‫מסקנת הבדיקה היא שלתוספת הנתיב השלישי יש את התרומה התחבורתית המשמעותית ביותר למטרות הפרוייקט‬ ‫ולכן יש לקדם אותה במקביל למפרידנים‪.‬‬ ‫חלופות לשיקוע הכביש‬ ‫נבחנו ‪ 3‬חלופות‪:‬‬ ‫חלופת שיקוע כביש ‪ – 65‬ע"פ חלופה זו כביש ‪ 65‬ישוקע בכ‪ 5-‬מטרים והמפרידנים יהיו בפני הקרקע‪.‬‬ ‫חלופת מפרידנים עיליים – ע"פ חלופה זו‪ ,‬כביש ‪ 65‬יהיה בפני הקרקע והכבישים החוצים במפרידנים יחצו את‬ ‫כביש ‪ 65‬בגשר‪.‬‬ ‫חלופת מפרידנים תחתיים – ע"פ חלופה זו‪ ,‬כביש ‪ 65‬יהיה בפני הקרקע והכבישים החוצים במפרידנים יעברו‬ ‫מתחת לכביש ‪.65‬‬ ‫בשקלול פרמטרים של גיאומטריה‪ ,‬תנועה‪ ,‬ניקוז‪ ,‬אורבני‪-‬אדריכלי‪ ,‬נוף‪ ,‬סביבה ועלויות נבחרה חלופת המפרידנים‬ ‫העיליים לכל הקטעים‪.‬‬ ‫חלופות מיקרו‬ ‫נבחנו חלופות לכל המפרידנים עפ"י פרמטרים של‪ :‬גיאומטריה‪ ,‬תנועה‪ ,‬ניקוז‪ ,‬אורבני‪-‬אדריכלי‪ ,‬נוף‪ ,‬סביבה‬ ‫ועלויות נבחרה חלופת המפרידנים העיליים לכל הקטעים‪.‬‬ ‫החלופה שנבחרה הינה‪:‬‬ ‫תקציר‬ ‫‪16‬‬ ‫תקציר‬ ‫מפרידן גן שמואל ‪ -‬אלון – הקמת מחלף בתצורת יהלום מפוצל‪ .‬בחלופה זו כביש ‪ 65‬מוגבה מעל קרקע טבעית‪,‬‬ ‫תחבורה חוצה מצפון לדרום מתחת לכביש במעברים תת קרקעיים‪ .‬דרכי שירות מונמכות מקרקע קיימת‪ .‬מבט‬ ‫פתוח כלפי שמורת אלון‪.‬‬ ‫מפרידנים חנה ומנשה – נקבע כי התכנית תוגש כשהיא כוללת את שני המפרידנים בצומת חנה ובצומת מנשה עם‬ ‫דרכי שירות ביניהם‪ .‬התכנון כולל מעברי הולכי רגל – במפרידן חנה בצמוד לגשר‪ ,‬ובמפרידן מנשה בגשר נפרד‪.‬‬ ‫מפרידן ורד – נבחרה חלופת העברת דרך השירות מצפון לכביש ‪ .65‬חלופה זו כוללת‪ :‬גשר מעל כביש ‪65‬‬ ‫והרמפה של כביש ‪ ,6‬כביש שירות דו סיטרי ברוחב של כ‪ 20 -‬מטר )כולל תעלות ניקוז(‪ ,‬מצפון לכביש ‪ 65‬בין‬ ‫מחצבת ורד למפרידן קרע‪/‬ברטעה‪ .‬דרך השירות עוברת בחלופה זו על שטח המיועד לחקלאות‪.‬‬ ‫מפרידן קרע ‪ -‬ברטעה – נבחרה חלופת גשר בצומת ברטעה וחיבור לכביש צפוני‪.‬‬ ‫צומת המשטרה – השארת הצומת הקיים ללא מפרידן‪.‬‬ ‫מפרידן עארה – ערערה – נבחרת חלופת מפרידן בתצורת יהלום מצפון ומדרום לכביש )חלופת היזם( חלופה זו‬ ‫כוללת גשר ורמפות משני צידי הכביש כאשר הרמפות מצפון לכביש ‪ 65‬מוצמדות לכביש‪.‬‬ ‫מפרידן אום אלפחם – נבחרה חלופת מפרידן יהלום‪ .‬חלופה זו כוללת גשר בצומת הקיים וכן יהלום רגיל עם ‪2‬‬ ‫רמפות וחיבור לעין איברהים מצפון לכביש ‪ ,65‬ומדרום לכביש‪ ,‬יהלום עם רמפות המשתלבות בכיכר הקיימת‪.‬‬ ‫מפרידן מוסמוס – נבחרה חלופת הקמת גשר עילי בתצורת ‪ flyover‬עם חצי יהלום – חלופה זו כוללת צומת מדרום‬ ‫לכביש המאפשר אופציה לרמפה המתחברת חזרה לכיוון עפולה‪ .‬הכניסה למוסמוס לבאים ממערב היא דרך אום‬ ‫אלפחם‪.‬‬ ‫מפרידן מושירפה – נבחרה חלופת ההצרחה הכוללת הקמת גשר בצומת הקיים באופן שהגשר יהיה בחלק הנמוך‬ ‫והרמפות בחלק הגבוה‪ .‬בחלופה זו הכיכר בדרום יושבת על השטח הנמוך והרמפה על הטופוגרפיה באופן שנמנע‬ ‫הצורך בחציבות‪.‬‬ ‫קטע הפיתולים – נבחרה חלופת כביש פתוח במילוי שבה ייסלל כל קטע הכביש ככביש עילי וההתמודדות עם‬ ‫הטופוגרפיה המקומית תעשה‪ ,‬בחלקה באמצעות מילוי הכביש והרמתו‪ .‬ממפרידן מושירפה מזרחה יוסט הכביש‬ ‫החדש‪ ,‬וכולל גשר מעל נחל בעינה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יוסט הכביש צפונה יותר‪ ,‬באופן המחייב חציבות גדולות‪ ,‬אולם‬ ‫לאחר מכן הכביש חוזר לתוואי הכביש הקיים לאורך מקטע ארוך במילוי‪.‬‬ ‫פרק ג' מתאר את התכנית המוצעת‬ ‫מטרות התכנית הן‪ :‬שיפור רמת השירות לתנועה העוברת‪ ,‬שיפור האינטראקציה בין יישובי הסביבה‪ ,‬שיפור‬ ‫הבטיחות בכביש‪ ,‬טיפול בבעיות הניקוז לאורך הציר ושמירת התכנות למסילת רכבת‪.‬‬ ‫התכנית כוללת הקמת ‪ 9‬מפרידנים לאורך הדרך‪ ,‬תוספת נתיב שלישי בכל מסלול תכנון מחדש של אזור הפיתולים‬ ‫)פיתולים(‪ ,‬ושינויים מקומיים )תיקון רדיוסים( במקומות הנדרשים‪.‬‬ ‫תקציר‬ ‫‪17‬‬ ‫תקציר‬ ‫הקריטריונים לתכנון הם‪ :‬דרך ראשית‪ ,‬דרך דו מסלולית תלת נתיבית‪ ,‬מהירות תכן ‪ 100 -‬קמ"ש ו‪ 90-‬קמ"ש‬ ‫בקטע הפיתולים‪ ,‬גישות ‪ -‬מפרידנים\מחלפים‪ ,‬תאורה ‪ -‬לכל אורך הדרך‪.‬‬ ‫תכנון שבילי אופניים והולכי רגל אשר נועד ליצור רצף שבילי יוממות‪ ,‬דרכים חקלאיות קיימות‪ ,‬דרכים חקלאיות‬ ‫חדשות ודרכי שירות לנחל עירון‪ ,‬כך שמתאפשרת תנועה לאורך כל ציר כביש ‪ 65‬מצפונו ומדרומו וכן חציית‬ ‫הכביש מצד לצד‪.‬‬ ‫תכנון שני מעברים אקולוגיים מזרחית למפרידן המשטרה ומערבית למפרידן מי עמי ומזרחית לנחל בענא ולביידה‪.‬‬ ‫התכנון נעשה עפ"י עקרונות שיקום נופי בכל קטעי הדרך באופן כזה שיאפשר שונות והדגשת כל קטע דרך באשר‬ ‫הוא‪ .‬מטרת הטיפול הנופי הינה למזער ככל הניתן את הנזק הנופי הנגרם הן כתוצאה מהרחבת התוואי הקיים‪,‬‬ ‫מסלילת התוואי החדש ושיקום הפגעים לאורכו של הכביש הקיים‪ ,‬תוך צמצום תחושת התערבות האדם בנוף‪.‬‬ ‫ביצוע התכנית עתיד ליצור עודפי עפר של כ‪ 2-‬מיליון מ"ק‪.‬‬ ‫לא מוצעים שינויים מהותיים במערכת הניקוז הקיימת‪ .‬תכנית הניקוז אינה כוללת הסטות של ערוצים‪ ,‬למעט‬ ‫שינויים מקומיים‪ .‬חלק ממעבירי המים מתוכננים כמעבר בעלי חיים‪ ,‬על פי דרישת רט"ג‪.‬‬ ‫פרק ד' מפרט את ההשפעות הסביבתיות כתוצאה מביצוע התכנית‬ ‫מי תהום ‪ -‬מערכת הניקוז של הכביש עוברת בתחום רדיוסי מגן ב' ‪ 4‬קידוחים‪ .‬על מנת למנוע סכנה של זיהום‬ ‫הקידוחים ממי נגר או שפיכות של חומרים מזהמים על הכביש ושטיפתם אל תעלות הניקוז של הכביש‪ ,‬מוצע‬ ‫לנקוט באמצעי הגנה אשר מפורטים בתסקיר‪ .‬נמצא קטע קצר‪ ,‬באל מושריפה ‪ ,‬אשר מצוי בקרבה של התוואי עם‬ ‫סלעי חבורת יהודה החשופים לאורך כמה עשרות מטרים‪ .‬הומלץ לתעל את ניקוז הכביש בקטע זה בתעלה מבוטנת‬ ‫ואטימה‪.‬‬ ‫איכות אוויר ‪ -‬ניתן לראות כי ישנה ירידה ממוצעת לכלל הקולטים בכל המזהמים בהשוואה של התכנית המוצעת‬ ‫מול חלופת האפס‪ .‬הירידה החזוייה כתוצאה מהתכנית היא בעיקר עבור ‪ PM2.5‬ובנזן ובעיקר באזורי הצמתים אשר‬ ‫מתוכננים עפ"י התכנית להפוך למפרידנים‪ .‬מספר הקולטים שבם חזויים חריגות נמוך יותר עבור כל המזהמים‬ ‫ועבור כל זמני המיצוע‪.‬‬ ‫המפרידנים חוסכים פליטה של מזהמי אוויר ממכוניות במצב סרק בעת עמידה ברמזורים ובכך טמון יתרונה של‬ ‫התכנית בהיבט איכות האוויר‪.‬‬ ‫בהשוואה של תוצאות המודל במצב הקיים לריכוזי הניטור באום אל פחם‪ ,‬רואים שתוצאות המודל מחמירות ביחס‬ ‫לתוצאות הניטור – תוצאות האמת‪ .‬מאחר שהריכוזים החזויים מתבססים על מקדמי פליטה לרכב המתאימים לצי‬ ‫הרכב בשנת ‪ ,2009‬למרות שתחזיות התנועה הן הערכה לשנת ‪ ,2025‬נערך חיזוי נוסף עבור מקדמי פליטה לשנת‬ ‫‪ 2020‬ונקבלו ריכוזים נמוכים משמעותית )ביחס למקדמים לצי הרכב לשנת ‪ (2009‬אשר יורדים מתחת לתקן‪,‬‬ ‫מוצע להקים תחנות ניטור בסביבת הקטעים הבאים אשר מתוכננים לביצוע‪ :‬מפרידן מנשה‪ ,‬מפרידן קרע‪ ,‬מפרידן‬ ‫ערה‪ ,‬כביש באזור צומת מי עמי – אום אל פחם ומפרידן מוסמוס‪ .‬בנוסף‪ ,‬תבוצע הערכה מחודשת של זיהום אוויר‬ ‫תקציר‬ ‫‪18‬‬ ‫תקציר‬ ‫בהתבסס על מודל עבור הקטעים לעיל‪ .‬ההערכה תבוצע על סמך מקדמי הפליטה העדכניים ותחזיות התנועה‬ ‫העדכניות ביותר‪.‬‬ ‫רעש – תוצאות חיזוי הרעש מראות שללא מיגון אקוסטי‪ ,‬בכל ישוב למעט גן שמואל ועין שמר‪ ,‬נמצאה חריגה‬ ‫מהקריטריונים בקולט אחד לפחות‪.‬על בסיס תוצאות אלו‪ ,‬נבחנו שלוש חלופות למיגון אקוסטי כדי להציע את‬ ‫החלופה המועדפת‪ .‬תהליך בחינת החלופות למיגון אקוסטי הביא בחשבון את השיקול האקוסטי אך גם שיקולים‬ ‫נוספים כגון שיקולים נופיים‪ ,‬אורבניים‪ ,‬קונסטרוקטיביים‪ ,‬כלכליים ועוד‪.‬‬ ‫חלופת המיגון האקוסטי המועדפת הינה הקמת קירות אקוסטיים בגובה מירבי והשלמת הטיפול האקוסטי ע"י מיגון‬ ‫אקוסטי דירתי‪ .‬יצוין כי בחלופה זו‪ ,‬מספר הבניינים שבהם יידרש מיגון אקוסטי דירתי הוא קטן )כ‪ 25 -‬בניינים‬ ‫לאורך כל התוואי(‪ .‬השיקול העיקרי להעדפת חלופה זו הוא הרצון לצמצם ככל האפשר את כמות הבניינים שבהם‬ ‫יבוצע מיגון אקוסטי דירתי‪ .‬בחלופת מיגון אקוסטי דירתי והן בחלופה של קירות נמוכים לקומת הקרקע והשלמה‬ ‫עם מיגון אקוסטי דירתי‪ ,‬כמות הדירות שבהן יידרש מיגון אקוסטי הוא גדול מאוד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬באזור אום‪-‬אל‪-‬‬ ‫פחאם‪/‬מוסמוס בלבד‪ ,‬המספר המשוער של בניינים שבהם נדרש מיגון אקוסטי דירתי הוא כ‪ 250 -‬בניינים )כ‪-‬‬ ‫‪ 1,500‬יחידות דיור(‪.‬‬ ‫שינויים חזותיים – נופיים – מראה הדרך מנקודות מבט שונות נותח ע"י הדמיות לכל אורך התוואי ומוצג בהשוואה‬ ‫למצב הקיים‪.‬‬ ‫נערכה תכנית שיקום אשר מתייחסת ל‪ :‬אזורי מילוי לרמפות ומעברים אקולוגיים‪ ,‬אזורי חפירה‪ ,‬אזורי חציבה‪,‬‬ ‫עקירת עצים קיימים‪ ,‬עיצוב נחל עירון‪ ,‬בניית קירות תומכים‪/‬אקוסטיים‪ ,‬שטחים כלואים‪ .‬העקרונות מפורטים‬ ‫בתסקיר ומוצגים בתכניות הנופית‪.‬‬ ‫העקרונות לטיפול ושיקום נופי מתבססים על יחידות הנוף בקטעי הדרך השונים‪ .‬העקרונות מתייחסים ל‪:‬‬ ‫השתלבות הכביש בסביבתו‪ ,‬המשכיות וקישוריות במסגרת הטיפול ברצף המפרידנים‪ ,‬אוריינטציה והכוונה‪.‬‬ ‫צומח וחי ‪ -‬בשל צמידות שמורת אלון לתוואי הקיים של כביש ‪ 65‬ולתוואי המתכנן‪ ,‬יגודר הצד הדרומי של‬ ‫השמורה כדי למנוע כל פגיעה וכניסה לתחום השמורה במהלך העבודות‪ .‬הגדר תוסר עם תום העבדות‪.‬‬ ‫בשלב התכנון המפורט ייערך סקר מינים 'אדומים' וכן סקר גיאופיטים בשטחי הבתות שלאורך תוואי התכנית‪,‬‬ ‫בתוך הקו הכחול כלומר ביחידות מס' ‪ ,a, 26b, 26c, 26d26 ,26‬ו‪.e26-‬‬ ‫סוגיית העתקת עצים תיבחן עם תוצאות סקר העצים בשלב התכנון המפורט‪.‬‬ ‫נקבעו אמצעים לצמצום סכנת שריפות והתפשטות של צמחייה פולשנית‪.‬‬ ‫הרחבת כביש מס' ‪ 65‬נותנת הזדמנות לתקן את הקיטוע המרחבי שקיים כיום כתוצאה מהכביש בין דרום אזור‬ ‫רמות מנשה לצפון השומרון‪ .‬השיקום הנופי של המעברים האקולוגים ייתן דגש ליצירת מעבר המזמין תנועת בעלי‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫תקציר‬ ‫‪19‬‬ ‫תקציר‬ ‫ארכיאולוגיה ומורשת ‪ -‬העקרון המנחה בטיפול באתרי העתיקות הוא לצמצם את הפגיעה באתרים‪ .‬חפירות‬ ‫ארכיאולוגיות לצורך אמצעים להגנה על אתרים ארכיאולוגיים יבוצעו בהתאם להנחיות רשות העתיקות‪ .‬אמצעים‬ ‫אלו כוללים בין השאר‪ :‬חפירות בדיקה וחפירות הצלה במספר אתרים טרם תחילת העבודות‪ .‬גידור זמני של‬ ‫אתרים ארכיאולוגיים בזמן העבודות יקבע בהתאם לדרישה של רשות העתיקות בשלב התכנון המפורט‪.‬‬ ‫הטיפול באתרי העתיקות השונים לאורך התוואי הוא פועל יוצא של חשיבות האתר ומיקומו ביחס לקווי הדיקור‬ ‫המתוכננים‪ .‬להלן מתוארים אמצעים נדרשים לשלב התכנון המפורט של הדרך‪ ,‬בהתאם לממצאים שעלו בסקר‬ ‫הארכיאולוגי והמלצות רשות העתיקות וארכיאולוג התכנית‪.‬‬ ‫עודפי עפר ושטחי התארגנות – נקבעו שטחי התארגנות פוטנציאלים ודרכי גישה בסמוך לתוואי הכביש‪ .‬ככל‬ ‫הניתן‪ ,‬דרכי הגישה מתבססות על דרכים חקלאיות קיימות‪ .‬לצורך הכשרתן יבוצע הידוק מצעים אשר יישאר בתום‬ ‫העבודות‪ .‬מוצעים פתרונת לאחסון זמני וקבוע של עודפי עפר‪ ,‬בהתייחס לשיקולים נופיים‪-‬סביבתיים‪.‬‬ ‫על מנת לצמצם את המטרדים הסביבתיים בשלב העבודות להקמת הכביש‪ ,‬יוגשו בשלב התכנון המפורט‪ ,‬לאישור‬ ‫ועדת המשנה של הות"ל מסמכים מפורטים לאתרי העירום הזמניים ואתרי המילוי שיכללו הערכה של מטרדי רעש‪,‬‬ ‫רעידות ואבק‪ ,‬הסדרי תנועה‪ ,‬היבטים חזותיים ושיקום נופי‪.‬‬ ‫בשלב התכנון המפורט לביצוע יוגש מאזן עודפי עפר בהתאם לסוג החומר הצפוי ואפשרויות השימוש בו‪ .‬במידה‬ ‫ויהיו עודפי עפר לסילוק יוצגו האתרים לסילוקם‪ .‬בשלב זה מחצבת ורד הביעה הסכמה ראשונית לקליטת‬ ‫העודפים‪.‬‬ ‫תקציר‬ ‫פרק ה' מציג ממצאים והצעה להוראות התכנית בהתאם לממצאים של פרק ג' ו‪-‬ד' וכולל מסמכים להגשה בשלב‬ ‫התכנון המפורט לביצוע‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מבוא‬ ‫כביש ‪ 65‬במצבו הנוכחי הינו כביש ראשי בעל שני נתיבים לכל מסלול‪ .‬הכביש מהווה ציר תנועה ראשי מחבר בין‬ ‫צפון ומזרח המדינה למרכזה‪ .‬הדרך נותנת שירות חשוב לגליל עליון‪ ,‬גליל מזרחי‪ ,‬העמקים‪ ,‬אזורי טבריה‪ ,‬נצרת‪,‬‬ ‫עפולה‪ ,‬והיישובים הכפריים‪ .‬הדרך מחברת את כבישי האורך ‪ 4 + 2‬מקיסריה עד לכביש ‪) 85‬צומת נחל עמוד(‪.‬‬ ‫בקטע הנדון‪ ,‬בין גן שמואל למגידו‪ ,‬לאורך כ‪ 30-‬ק"מ‪ 14 ,‬רמזורים ומספר צמתים לא מוסדרים המהווים מוקדי‬ ‫סיכון‪.‬‬ ‫מצבה הפיזי גיאומטרי ובטיחותי‪ ,‬של הדרך‪ ,‬אינו מאפשר מהירויות ונוחות נסיעה התואמות את הגדרתה כדרך‬ ‫ראשית‪ .‬דרך מס' ‪ 65‬בקטע האמור‪ ,‬מהווה את אחד הכבישים העמוסים‪ ,‬הפקוקים והלא בטיחותיים במערכת‬ ‫הדרכים הבינעירונית‪.‬‬ ‫תת"ל ‪ 38‬עוסקת בשדרוג כביש ‪ 65‬ע"י הקמת מפרידנים בצמתים‪ ,‬תוספת נתיב שלישי ושיפורים בטיחותיים‪ .‬דרך‬ ‫מס' ‪ 65‬תתוכנן כדרך פרברית מהירה דו מסלולית עם ‪ 3‬נתיבים לכיוון‪ ,‬למהירות תכן ‪ 100‬קמ"ש ו‪ 90-‬קמ"ש‬ ‫בקטע הפיתולים )קמ' ‪.(31-33‬‬ ‫הפרויקט עתיד לשפר במידה רבה את בטיחות הנוסעים‪ ,‬לקצר את זמן הנסיעה הארוך מפאת הגודש הקיים‪ ,‬וכן‬ ‫יאפשר תנועה מקומית של התושבים משני צידי הדרך‪ ,‬המבקשים רק לחצות אותו ולשוב לביתם‪.‬‬ ‫בתחום הקטע הנדון מצויים מפרידן מי עמי‪ ,‬לו קיימת תכנית מאושרת )ענ‪ (436/‬וכן מחלף עירון )‪ (65/6‬ומחלף‬ ‫ברקאי )‪ (65/444‬הנמצאים בתחום חברת כביש חוצה ישראל‪ .‬קטעים אילו אינם בתחום התת"ל‪.‬‬ ‫תסקיר ההשפעה על הסביבה שלהלן הוכן בהתאם להנחיות היועצת הסביבתית של הות"ל מיום ‪ 17‬באפריל ‪2012‬‬ ‫)נספח מס' ‪.(1‬‬ ‫התסקיר מציג את המצב הקיים‪ ,‬בחינה של חלופות שונות‪ ,‬הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו‪ ,‬עבור כל אחד‬ ‫מהקטעים ומהמפרידנים שבתכנית‪ ,‬והצגה של ההשפעות הסביבתיות החזויות של התכנית‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫מבוא‬ ‫‪21‬‬ ‫פרק א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.1‬מפות רקע‬ ‫‪ 1.1.1‬תרשים סביבה‬ ‫התכנית הנדונה עוסקת בשידרוג כביש מס' ‪ 65‬בקטע שבין קיבוץ גן שמואל במערב לאורחן מגידו במזרח‪.‬‬ ‫לאורכה של הדרך מספר יישובים ובינהם‪ :‬גן שמואל‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬גן שומרון‪ ,‬עארה‪ ,‬ערערה‪ ,‬כפר קרע‪ ,‬אום‬ ‫אלפחם‪ ,‬מוסמוס ומושירפה‪.‬‬ ‫מפת סביבה המציגה את אזור התכנית מוצגת בתרשים מס' א‪.1.‬‬ ‫‪ 1.1.2‬מפת סביבה‬ ‫מפת סביבה של תחום התכנית וסביבתה מוצגת בתרשים מס' ‪ 1‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫‪ 1.1.3‬מפת מדידה‬ ‫מפת מדידה מפורטת של התכנית וסביבתה מוצגת בתשריט התשתיות המוצג בתרשים מס' ‪ 2‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫‪ 1.1.4‬צילום אוויר‬ ‫צילום אוויר המציג את אזור התכנית ואת מרכיבי התכנית המוצעת מוצג בתרשים מס' א‪ .2.‬תצלום אוויר בקנה‬ ‫מידה מפורט מוצג בתכנית התנועה בתרשים מס' ‪ 3‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬שימושי וייעודי קרקע‬ ‫על מנת להקל על הצגת שימושי הקרקע וייעודי הקרקע לאורך הדרך‪ ,‬חולק הקטע הנדון ל‪ 4-‬קטעי משנה בהתאם‬ ‫למאפייני טופוגרפיה ותכסית‪:‬‬ ‫קטע ‪ - 1‬מגן שמואל ועד מחלף עירון‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 2‬ממחלף עירון ועד מי עמי‪.‬‬ ‫קטע ‪ - 3‬ממי עמי ועד מושירפה‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 4‬קטע הפיתולים )פיתולים( ממושירפה ועד אורחן מגידו‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪1.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.2.1‬שימושי קרקע‬ ‫שימושי הקרקע בתחום התכנית ובסביבתה מוצגים בתרשים מס' א‪.2.‬‬ ‫תמונות של מבנים לאורך התוואי מוצגים בחלוקה למקטעים עפ"י החלוקה לגליונות בתרשים מס' א‪.2.‬‬ ‫מס' מבנה‬ ‫מס' תמונה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4856‬‬ ‫‪4857‬‬ ‫‪4853‬‬ ‫‪4854‬‬ ‫‪4858‬‬ ‫‪4859‬‬ ‫‪4861‬‬ ‫‪4891‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪4862‬‬ ‫‪4863‬‬ ‫‪4865‬‬ ‫‪4905‬‬ ‫‪4870‬‬ ‫‪4872‬‬ ‫‪4873‬‬ ‫‪4874‬‬ ‫‪4875‬‬ ‫‪4869‬‬ ‫‪4866‬‬ ‫‪4867‬‬ ‫‪4867‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪4906‬‬ ‫‪4907‬‬ ‫‪4889‬‬ ‫‪4888‬‬ ‫‪4888‬‬ ‫‪4888‬‬ ‫‪4888‬‬ ‫‪4888‬‬ ‫שימוש המבנה‬ ‫מס' קומות‬ ‫גיליון ‪1‬‬ ‫תעשייה‬ ‫מקלט‬ ‫משתלה‬ ‫משתלה‬ ‫מבנה נטוש‬ ‫מבנה נטוש‬ ‫משתלה‬ ‫מבנה נטוש‬ ‫גיליון ‪2‬‬ ‫מוסך‬ ‫סככה לכלי רכב‬ ‫שטח פתוח‬ ‫מבנה מגורים‬ ‫מחסן עץ ורעפים‬ ‫פיצרייה‬ ‫סככה‬ ‫מוסך‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תעשייה‬ ‫חלקי חילוף לרכב‬ ‫מבנה נטוש‬ ‫מוסך‬ ‫מוסך‬ ‫‪2‬‬ ‫גיליון ‪4‬‬ ‫גן אירועים‬ ‫גן אירועים‬ ‫בנין בזק‬ ‫משטרת עירון‬ ‫משטרת עירון‬ ‫משטרת עירון‬ ‫משטרת עירון‬ ‫משטרת עירון‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מס' מבנה‬ ‫מס' תמונה‬ ‫שימוש המבנה‬ ‫מס' קומות‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪4888‬‬ ‫‪4888‬‬ ‫‪4888‬‬ ‫‪4888‬‬ ‫‪4879‬‬ ‫‪4878‬‬ ‫‪4880‬‬ ‫‪4881‬‬ ‫‪4876‬‬ ‫‪4877‬‬ ‫‪4877‬‬ ‫משטרת עירון‬ ‫משטרת עירון‬ ‫משטרת עירון‬ ‫משטרת עירון‬ ‫מסחר‬ ‫מחסן‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪4956‬‬ ‫‪4957‬‬ ‫‪4955‬‬ ‫‪4954‬‬ ‫‪4914‬‬ ‫‪4913‬‬ ‫‪4911-4920‬‬ ‫‪4911-4920‬‬ ‫‪4911-4920‬‬ ‫‪4911-4920‬‬ ‫‪4911-4920‬‬ ‫‪4911-4920‬‬ ‫‪4911-4920‬‬ ‫‪4911-4920‬‬ ‫‪4911-4920‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪4928 ,4922‬‬ ‫‪4929‬‬ ‫‪4926‬‬ ‫‪4925‬‬ ‫‪4924‬‬ ‫‪4923‬‬ ‫‪4930‬‬ ‫‪4931‬‬ ‫‪4932‬‬ ‫‪4934‬‬ ‫‪4935‬‬ ‫‪4936‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גיליון ‪5‬‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מחסן חקלאות‬ ‫מחסן חקלאות‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גיליון ‪6‬‬ ‫מגורים‬ ‫מסחר‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מוסך‬ ‫מסחר‬ ‫מבנה בבנייה‬ ‫תעשייה‬ ‫מסעדה ומשרדים‬ ‫מבנה בבנייה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מס' מבנה‬ ‫מס' תמונה‬ ‫שימוש המבנה‬ ‫מס' קומות‬ ‫‪69‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪4938‬‬ ‫‪4943‬‬ ‫‪4943‬‬ ‫‪4939‬‬ ‫‪4939‬‬ ‫‪4942‬‬ ‫‪4940‬‬ ‫‪4941‬‬ ‫‪4946‬‬ ‫‪4944‬‬ ‫‪4948‬‬ ‫‪4947‬‬ ‫‪4950‬‬ ‫‪4951‬‬ ‫‪4953‬‬ ‫מוסד לימוד‪ ,‬מסחר‬ ‫רחיצת כלי רכב‬ ‫רחיצת כלי רכב‬ ‫רחיצת כלי רכב‬ ‫רחיצת כלי רכב‬ ‫מסחר‬ ‫סופר מרקט‬ ‫חנות בגדים‬ ‫מסעדה‬ ‫פרזול‬ ‫תחנת כיבוי אש‬ ‫תחנת משטרה‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מוסד לימוד‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪4882‬‬ ‫‪4883‬‬ ‫‪4884‬‬ ‫‪4886‬‬ ‫‪4887‬‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גיליון ‪7‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.2.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.2.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.2.‬ג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.2.‬ד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.2.‬ה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.2.‬ו‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.2.‬ז‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪1‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪2‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪3‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪4‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪5‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪6‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪7‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪8‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪9‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪10‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪11‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪12‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫דף מבנים מס' ‪13‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫להלן תיאור של השימושים בארבעת קטעי הכביש‪:‬‬ ‫‪ 1.2.1.1‬שימושי הקרקע בקטע ‪ - 1‬מגן שמואל ועד מחלף עירון‬ ‫קטע מס' ‪ 1‬שאורכו כ‪ 8.5-‬ק"מ‪ ,‬מאופיין בטופוגרפיה שטוחה ובבניה כפרית נמוכה ודלילה‪.‬‬ ‫מגורים‬ ‫גן שמואל – קיבוץ גן שמואל ממוקם מצפון לכביש‪ .‬מבני המגורים של הקיבוץ נמצאים במרחק של כ‪ 320-‬מ'‬ ‫מהכביש‪ .‬המבנים הם מבנים צמודי קרקע בגובה של עד שתי קומות‪.‬‬ ‫תלמי אלעזר – מושב מדרום לכביש‪ .‬מבני המגורים נמצאים במרחק של כ‪ 480-‬מ' מהכביש‪ .‬המבנים הינם מבנים‬ ‫צמודי קרקע בגובה של ‪ 1-3‬קומות‪.‬‬ ‫פרדס חנה – כרכור – מועצה מקומית מצפון לכביש‪ .‬מבני המגורים של פרדס חנה נמצאים במרחק של כ‪ 14-‬מ'‬ ‫מהכביש‪ .‬המבנים הינם מבנים צמודי קרקע בגובה של ‪ 1-3‬קומות‪.‬‬ ‫גן שומרון – מושב מדרום לכביש‪ .‬מבני המגורים של המושב נמצאים במרחק של כ‪ 50 -‬מ' מהכביש‪ .‬המבנים הם‬ ‫מבנים צמודי קרקע בגובה של עד שלוש קומות‪.‬‬ ‫עין שמר – קיבוץ מדרום לכביש‪ .‬מבני המגורים של הקיבוץ נמצאים במרחק של כ‪ 300-‬מ' מהכביש‪ .‬המבנים הינם‬ ‫מבנים צמודי קרקע בגובה של עד שתי קומות‪.‬‬ ‫ברקאי – קיבוץ מדרום לכביש‪ .‬מבני המגורים של הקיבוץ נמצאים במרחק של כ‪ 520 -‬מ' מהכביש‪ .‬המבנים הינם‬ ‫מבנים צמודי קרקע בגובה של עד שתי קומות‪.‬‬ ‫מבני ציבור ומוסדות‬ ‫המוסדות בקטע זה מצויים בתחום היישובים שלאורך הדרך‪.‬‬ ‫מועדון פיס לנוער בתחום מושב גן שומרון‪ ,‬מדרום לכביש במרחק של כ‪ 130 -‬מ' מהכביש‪.‬‬ ‫מרכז פיס לספורט‪ ,‬מרכז פיס לקשיש‪ ,‬בית ספר אזורי גוונים ומועצה אזורית מנשה – מדרום לכביש‪ ,‬בסמוך לעין‬ ‫שמר וגן שומרון‪ .‬המתחם מצוי במרחק מינימלי של כ‪ 300-‬מ' מהכביש‪ .‬בית הספר נמצא במרחק של כ‪ 450-‬מ'‬ ‫מהכביש‪.‬‬ ‫מסחר‬ ‫מרכז מסחרי גן שמואל – מצפון ובצמוד לכביש ‪ .65‬במרכז המסחרי שטחי חניה נרחבים‪ ,‬מבני מסחר גדולים‪,‬‬ ‫משתלה ומסעדות‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מרכז מסחרי הפעמון – מדרום לכביש‪ ,‬בסמוך לתחנת הדלק שממול מחנה ‪.80‬‬ ‫מרכז מסחרי קניונוע – מצפון לכביש בצומת מנשה )צומת כרכור(‪ .‬במרכז המסחרי שטחי חניה‪ ,‬מסעדות‪ ,‬חנויות‬ ‫ותחנת דלק‪.‬‬ ‫תעשיה‬ ‫מתחם מפעל גרנות – מדרום ובצמוד לכביש‪ .‬במתחם השייך לאגודה החקלאית השיתופית גרנות‪ ,‬ממוקם מפעל‬ ‫אמבר ‪ -‬מכון התערובת הגדול במזרח התיכון המייצר תערובות לענפי הפיטום‪ .‬במקום סילוסים ומבנים גבוהים‬ ‫בגובה של עד כ‪ 20-‬מ'‪.‬‬ ‫מפעל גן שמואל מזון – מצפון לכביש‪ ,‬בין המרכז המסחרי למבני המגורים בגן שמואל‪.‬‬ ‫שמורות טבע ואתרי ביקור‬ ‫שמורת אלון – חרבת צ'רקס – מצפון ובצמוד לכביש‪ .‬בשמורה כ‪ 60-‬עצי אלון תבור בוגרים‪ .‬השמורה אינה‬ ‫מגודרת והיא פתוחה לציבור‪.‬‬ ‫שמורת עין ארובות – מצפון לכביש‪ ,‬בסמוך לצומת משמר הגבול‪ .‬השמורה נמצאת בתחום הזיכיון של חברת חוצה‬ ‫ישראל ואינה בתחום התת"ל‪.‬‬ ‫אנדרטת משמר הגבול – אנדרטה וחניון לזכר חללי משמר הגבול מצפון לכביש‪ ,‬בסמוך לצומת משמר הגבול‪.‬‬ ‫האנדרטה נמצאת בתחום הזיכיון של חברת חוצה ישראל ואינה בתחום התת"ל‪.‬‬ ‫שטחי חקלאות‬ ‫בסמוך לכביש‪ ,‬מצפון ומדרום לו‪ ,‬שטחים חקלאיים מעובדים רבים‪ .‬רובם גידולי שדה‪ .‬חממות בודדות מצויות בגן‬ ‫שומרון ובשטחי החקלאות מצפון לכביש‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימים מדרום לכביש גם בריכות דגים בסמוך לנחל חדרה ולנחל‬ ‫עירון‪.‬‬ ‫שימושים נוספים‬ ‫בסיס צבאי ‪ -‬מחנה ‪) 80‬בט"ר דותן(‪ ,‬בסיס טירונים של צה"ל מצפון ובצמוד לכביש באזור צומת חנה‪.‬‬ ‫תחנות דלק ‪ -‬תחנות דלק קיימות בצומת גרנות‪/‬גן שמואל ‪ -‬בתחום השטח המסחרי‪ ,‬בצומת חנה ‪ -‬מדרום לכביש‬ ‫ובצומת מנשה – בתחום הקניונוע‬ ‫בית עלמין גן שומרון ‪ -‬מדרום לכביש‪ ,‬במרחק של כ‪ 200-‬מ'‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.2.1.2‬שימושי הקרקע בקטע ‪ - 2‬ממחלף עירון ועד מי עמי‬ ‫קטע מס' ‪ 2‬שאורכו כ‪ 8-‬ק"מ‪ ,‬מאופיין בטופוגרפיה גבעית‪ .‬כביש ‪ 65‬עובר באזור זה בגיא רחב כשהוא מלווה‬ ‫בנחל עירון העובר במקביל וחוצה אותו מצד לצד‪ .‬בקטע זה מספר כפרים ערביים ואזורי יער טבעיים ונטועים‪.‬‬ ‫מגורים‬ ‫כפר קרע – הכפר ממוקם מצפון לכביש‪ ,‬כאשר בינו ובין הדרך עובר ערוץ נחל עירון ושדה חקלאי מעובד‪.‬‬ ‫המבנים הקרובים ביותר ממוקמים במרחק של כ‪ 300-‬מ' מהכביש‪ .‬מבני המגורים בכפר צמודי קרקע בני ‪1-3‬‬ ‫קומות‪.‬‬ ‫עארה – הכפר ממוקם מצפון לכביש‪ .‬מבני המגורים הקרובים ביותר ממוקמים בסמוך מאוד לדרך במרחק של כ‪-‬‬ ‫‪ 10‬משולי הכביש הקיים‪ .‬מבני המגורים בכפר צמודי קרקע בני ‪ 1-3‬קומות‪.‬‬ ‫ערערה – הכפר ממוקם מדרום לכביש‪ .‬מבני המגורים הקרובים ביותר ממוקמים בסמוך לדרך במרחק של כ‪70-‬‬ ‫משולי הכביש הקיים‪ .‬מבני המגורים בכפר צמודי קרקע בני ‪ 1-3‬קומות‪.‬‬ ‫שני הכפרים עארה וערערה ממוקמים זה מול זה משני צידי כביש ‪ 65‬ומהווים למעשה יחידה תפקודית ומוניציפלית‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫אל ביאר – שכונת מגורים של היישוב אום אלפחם הממוקמת מצפון ומדרום לכביש‪ .‬מבני המגורים הקרובים‬ ‫ביותר ממוקמים בסמוך לדרך במרחק של כ‪ 30-‬משולי הכביש הקיים‪ .‬מבני המגורים באל ביאר צמודי קרקע בני‬ ‫‪ 1-3‬קומות‪.‬‬ ‫מבני ציבור ומוסדות‬ ‫בית ספר קהילתי עארה – בית הספר ממוקם בכפר עארה‪ ,‬מצפון לכביש‪ ,‬במרחק של כ‪ 130-‬מ'‪.‬‬ ‫תחנה לבריאות המשפחה ‪ -‬בכפר עארה‪ ,‬מצפון לכביש‪ ,‬במרחק של כ‪ 130-‬מ'‪.‬‬ ‫מרכז חינוכי בכפר ערערה ‪ -‬מדרום לכביש‪ ,‬המרכז כולל אצטדיון‪ ,‬מועדון פיס‪ ,‬בית ספר טכנולוגי לנוער‪ ,‬בית ספר‬ ‫תיכון‪ ,‬המכללה הערבית ובית ספר דידיה‪ .‬בית הספר הקרוב ביותר נמצא במרחק של כ‪ 320-‬מ' מהכביש‪.‬‬ ‫משטרת עירון – מבנה המשטרה ממוקם מצפון לכביש‪ ,‬בין כפר עארה לאל ביאר‪ .‬מבנה תחנת המשטרה בן ‪2‬‬ ‫קומות גבוהות‪ .‬בצמוד אליו מתקני תקשורת ומתקן כליאה‪.‬‬ ‫שטחים פתוחים‬ ‫יערות קק"ל‬ ‫יער מנשה – מצפון לכביש‪ ,‬ממערב לכפר קרע‪ .‬היער מאופיין בעצי חורש ים תיכוני‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫יער ערערה – מדרום לכביש‪ ,‬באזור כפר קרע‪ .‬היער מאופיין בעצי חורש ים תיכוני וכולל עצי חרוב מצוי‪ ,‬אלון‬ ‫תבור‪ ,‬אורן קנרי‪ ,‬אורן ירושלים‪ ,‬אקליפטוס המקור‪ ,‬אלה א"י‪ ,‬לבנה רפואי‪ ,‬זית אירופי וברוש מצוי‪ .‬ביער חניון‬ ‫ומתקני פיקניק‪.‬‬ ‫נחל עירון – בקטע שבין אל ביאר לכפר ערערה הנחל עובר מדרום לכביש‪ .‬במרחק של כ‪ 470-‬מ' ממזרח לצומת‬ ‫כביש ‪ 65‬וכביש ‪) 6513‬כביש הגישה לברטעה( הנחל חוצה את הכביש צפונה וממשיך במקביל ומצפון לכביש ‪65‬‬ ‫עד מחלף עירון‪.‬‬ ‫שטחים חקלאיים – מטעי זיתים ומטעי עצי פרי בצמוד לכביש מצפון ומדרום לו‪ ,‬לכל אורך הכביש‪.‬‬ ‫שטחי מסחר ותעסוקה‬ ‫מחצבת ורד – מחצבה פעילה מדרום לכביש‪ .‬הכניסה למחצבה במרחק של כ‪ 500-‬מ' מכביש ‪.65‬‬ ‫מפעל חלווה חלוות אלחלאל – בשולי כפר ערערה מדרום לכביש‪ ,‬במרחק של כ‪ 70-‬מ' מהכביש‪.‬‬ ‫מרכז מסחרי בכפר ערערה‪ ,‬בסמוך למרכז החינוכי‪ ,‬במרחק של כ‪ 490-‬מ' מהכביש‪.‬‬ ‫שימושים נוספים‬ ‫פארקי מים – ממערב לערערה ומדרום לכביש ‪ 65‬קיימים שני פארקי מים‪ .‬פארק המים המערבי ממוקם במרחק‬ ‫של כ‪ 80-‬מ' מהכביש והמזרחי במרחק של כ‪ 140-‬מ' מהכביש‪.‬‬ ‫תחנות דלק – תחנת מדרום לכביש בצומת הכניסה למחצבת ורד‪ .‬תחנת דלק מצפון לכביש בצומת הכניסה לכפר‬ ‫קרע ובעארה מדרום לכביש‪.‬‬ ‫‪ 1.2.1.3‬שימושי הקרקע בקטע ‪ – 3‬מצומת מי עמי עד מושירפה‬ ‫קטע מס' ‪ 3‬שאורכו כ‪ 6-‬ק"מ מאופיין בטופוגרפיה היוצרת גיא צר יותר מהקטעים הקודמים‪ ,‬שבמרכזו עובר כביש‬ ‫‪ 65‬ומשני צידיו הישובים אום אלפחם‪ ,‬מוסמוס‪ ,‬ביאדה ומושירפה ובינהם טרסות חקלאיות שרידי יער טבעי ויער‬ ‫נטוע‪ .‬בקטע זה הבינוי הוא האינטנסיבי ביותר מבין כל קטעי הכביש‪.‬‬ ‫מגורים‬ ‫אום אלפחם ‪ -‬הישוב הגדול ביותר באזור התכנית היא העיר אום אלפחם‪ .‬השכונות של אום אלפחם משתרעות‬ ‫משני צידי הכביש ומאופיינות בבניה של עד ‪ 4‬קומות‪ ,‬חלקן בסמוך מאוד לכביש‪ .‬מצפון לכביש נמצאת שכונת עין‬ ‫אברהים‪ .‬מדרום לכביש השכונות אבו נופל‪ ,‬ערק א שבאב‪ ,‬א סולטנה ואל קחאויש‪.‬‬ ‫מוסמוס ‪ -‬הכפר מוסמוס משתרע משני צידי הכביש‪ .‬מבני המגורים בכפר בגובה של עד ‪ 3‬קומות‪ .‬המבנה הקרוב‬ ‫ביותר נמצא במרחק של כ‪ 7-‬מ' מהכביש‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מושירפה ‪ -‬הכפר מושירפה משתרע ברובו מצפון לכביש ובחלקו הדרומי שוכנת שכונת אלעקאדה שהיא אחת‬ ‫משכונותיה של מושירפה‪ .‬מבני המגורים בכפר בני ‪ 1-3‬קומות‪ ,‬המבנה הקרוב ביותר במרחק של כ‪ 20-‬מ'‬ ‫מהכביש‪ .‬מדרום לכביש קיימת קבוצה של כ‪ 10-‬מבנים במרחק של כ‪ 80-‬מ' מהכביש‪.‬‬ ‫ביאדה ‪ -‬הכפר ביאדה משתרע מצפון לכביש‪ .‬מבני המגורים בכפר בני ‪ 1-2‬קומות‪ ,‬רוב המבנים בכפר מצויים‬ ‫במרחק של ‪ 230‬מ' ויותר מהכביש‪ .‬קבוצה קטנה של מבנים ממוקמת קרוב יותר לכביש במרחק מינימלי של ‪35‬‬ ‫מ'‪.‬‬ ‫מבני ציבור ומוסדות‬ ‫תחנת משטרה ותחנת כיבוי אש ‪ -‬מדרום ובצמוד לכביש בתחום אום אלפחם‪.‬‬ ‫בית ספר תיכון מקיף ‪ -‬מדרום לכביש‪ ,‬באום אלפחם‪ .‬בית הספר ממוקם במרחק של כ‪ 340-‬מ' מהכביש‪.‬‬ ‫בית ספר למחוננים ‪ -‬מדרום לכביש‪ ,‬באום אלפחם‪ .‬בית הספר ממוקם במרחק של כ‪ 170-‬מ' מהכביש‪.‬‬ ‫מתחם ספורט באום אלפחם ‪ -‬מתחם הספורט הממוקם מדרום לכביש כולל מגרש ספורט ואצטדיון‪.‬‬ ‫בית ספר עין אברהים ‪ -‬מצפון לכביש‪ ,‬בתחום שכונת עין אברהים‪ .‬בית הספר ממוקם במרחק של כ‪ 80-‬מ'‬ ‫מהכביש‪.‬‬ ‫בית ספר תיכון מעלה עירון ‪ -‬ממוקם במוסמוס‪ ,‬מדרום לכביש במרחק של כ‪ 200-‬מ'‪.‬‬ ‫סניף קופת חולים כללית ‪ -‬בכפר מוסמוס‪ ,‬מצפון לכביש במרחק של כ‪ 200-‬מ'‪.‬‬ ‫בית ספר ממלכתי – במושירפה‪ ,‬מצפון לכביש‪ ,‬במרחק של כ‪ 360-‬מ'‪.‬‬ ‫מסחר ותעסוקה‬ ‫אזור מסחרי "השוק" באום אלפחם ‪ -‬ממוקם בכניסה הראשית לאום אלפחם‪ ,‬מדרום לכביש‪.‬‬ ‫מסעדת אל באבור ‪ -‬מצפון לכביש‪ ,‬בסמוך לצומת הכניסה לעין איברהים‪.‬‬ ‫מתחם חנויות מצפון לכביש באום אלפחם‪ ,‬על דרך מקומית‪.‬‬ ‫שטחים פתוחים‬ ‫שטחי חקלאות ‪ -‬שטחים חקלאיים קיימים משני צידי הכביש וכוללים בעיקר מטעי זיתים ופירות‪.‬‬ ‫שטחי יער ‪ -‬שטחי יער טבעי קיימים בעיקר בין מוסמוס למושירפה‪ .‬שטחי יער קטנים‪.‬‬ ‫נחל עירון ‪ -‬עובר בקטע זה מדרום לכביש ‪ 65‬ובמקביל לו‪ ,‬מתחילת הקטע במי עמי ועד מבואות אום אלפחם‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫נחל בענא ‪ -‬חוצה את כביש ‪ 65‬באזור הכפר מושירפה‪ .‬הנחל עובר בניצב לכביש‪.‬‬ ‫‪ 1.2.1.4‬שימושי הקרקע בקטע ‪ – 4‬קטע הפיתולים ממושירפה לאורחן מגידו‬ ‫קטע זה מאופיין בטופוגרפיה הררית ובשטחים פתוחים משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫שטחים פתוחים‬ ‫שטחי חקלאות ‪ -‬שטחים חקלאיים קיימים משני צידי הכביש וכוללים בעיקר מטעי זיתים ופרות‪ .‬באזור אורחן‬ ‫מגידו קיימים שטחי חקלאות נרחבים בהם גידולי שדה‪.‬‬ ‫שטחי יער – שטחי יער טבעי ויער נטוע משני עברי הכביש‪.‬‬ ‫שימושים נוספים‬ ‫אורחן מגידו – תחנת דלק ומרכז מסחרי בגבול המזרחי של התכנית‪.‬‬ ‫מרחקים משימושי הקרקע הרגישים לגבול התכנית ולתוואי הכביש המוצע‪ ,‬מוצגים בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :1.‬שימושי קרקע רגישים סמוכים לתכנית )ממערב למזרח(‬ ‫ישוב‬ ‫שימוש‬ ‫גובה‬ ‫גן שמואל‬ ‫מגורים‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪320‬‬ ‫תלמי אליעזר‬ ‫מגורים‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪480‬‬ ‫פרדס חנה ‪-‬כרכור מגורים‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪14‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪50‬‬ ‫גן שומרון‬ ‫בית ספר אזורי גוונים‬ ‫מרחק מינימלי )מ'(‬ ‫משולי הכביש‬ ‫‪450‬‬ ‫עין שמר‬ ‫מגורים‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪300‬‬ ‫ברקאי‬ ‫מגורים‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪520‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫מגורים‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪300‬‬ ‫עארה‬ ‫מגורים‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪10‬‬ ‫בית ספר קהילתי עארה‬ ‫ערערה‬ ‫מגורים‬ ‫‪130‬‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫בית ספר‬ ‫אל ביאר‬ ‫מגורים‬ ‫‪70‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪30‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫ישוב‬ ‫שימוש‬ ‫גובה‬ ‫אום אלפחם‬ ‫מגורים‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫מוסמוס‬ ‫בית ספר תיכון מקיף‬ ‫‪340‬‬ ‫בית ספר למחוננים‬ ‫‪170‬‬ ‫בית ספר עין אברהים‬ ‫‪80‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫תיכון מעלה עירון‬ ‫מושירפה‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫בית ספר ממלכתי‬ ‫ביאדה‬ ‫מרחק מינימלי )מ'(‬ ‫משולי הכביש‬ ‫‪20‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ 1.2.2‬ייעודי קרקע ברמה ארצית‬ ‫תכניות המתאר הארציות החלות על שטח התכנית מוצגות בתרשים מס' א‪ 3.‬ומתוארות להלן‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ - 3‬תכנית מתאר ארצית לדרכים )מאושרת ‪(26.8.76‬‬ ‫התמ"א מגדירה את כביש ‪ ,65‬לכל אורך הקטע הנדון‪ ,‬כדרך ראשית‪.‬‬ ‫לאורך הכביש מוגדרים המחלפים הבאים‪:‬‬ ‫קטע ‪ – 1‬מחלף בצומת עירון ומחלף נוסף ממערב לו בצומת משמר הגבול‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 2‬מחלף באזור עארה‪-‬קרע‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 3‬מחלף בכניסה לאום אל פחם‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪3.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמ"א ‪ -3/78‬תכנית מתאר ארצית לדרכים שינוי ‪ – 78‬דרכים במחוז חיפה )מאושרת ‪(26.4.07‬‬ ‫שינוי ‪ 78‬לתמ"א ‪ 3‬כולל את השינויים הבאים בכביש ‪:65‬‬ ‫‪ .1‬הוספת דרך אזורית מדרך ראשית ‪ 65‬דרומה העוברת ממערב לערערה ומדרום לקציר עד לגבול המחוז‬ ‫והוספת מחלף במפגש הדרך האזורית וכביש ‪.65‬‬ ‫‪ .2‬הוספת דרך אזורית מדרום לדרך ראשית ‪ 65‬עד מי עמי והוספת מחלף במפגש הדרך האזורית עם כביש‬ ‫‪.65‬‬ ‫שני השינויים נועדו לאפשר חיבור הישובים בדרכים מקומיות ולצמצם את התנועה האזורית בכביש ‪.65‬‬ ‫תמ"א ‪ - 8‬תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים שמורות טבע ושמורות נוף )מאושרת ‪(29.10.81‬‬ ‫התמ"א קובעת את השמורות והגנים הבאים בסביבת הכביש‪:‬‬ ‫קטע ‪ – 1‬שמורת טבע אלון בסמוך לצומת גן שמואל‪ ,‬מצפון לכביש‪.‬‬ ‫ע"פ תשריט התמ"א‪ ,‬שמורת אלון נמצאת כבר כיום‪ ,‬בחלקה‪ ,‬על הכביש הקיים‪.‬‬ ‫לשמורת אלון קיימת תכנית מפורטת מאושרת ש‪) 26/‬אושרה ב‪ .(6/1/1966 -‬שטח השמורה בתכנית המפורטת כ‪-‬‬ ‫‪ 10‬דונם לעומת ‪ 52‬דונם בתשריט התמ"א‪.‬‬ ‫השמורה הינה שמורה מוכרזת‪ .‬תאריך הכרזה‪.10/8/1967 :‬‬ ‫שמורת עין ארובות אשר אינה מופיעה בתמ"א ‪ ,8‬מוצגת בתמ"א ‪ 35‬בהמשך‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ 14‬שינוי ‪ – 3‬תכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה – אתרי מחוז חיפה )מאושרת ‪(4.5.2000‬‬ ‫התמ"א מסמנת את מחצבת עירון )ורד( הקיימת כמחצבת גיר ודולומיט‪.‬‬ ‫למחצבה סומנו שני אזורי חציבה צמודים – ‪ 112‬א' )מערבי( שסומן כמחצבה קיימת ו‪ 112-‬ב' )מזרחי( שסומן‬ ‫כהרחבה של המחצבה הקיימת‪.‬‬ ‫המחצבה מרוחקת כ‪ 500-‬מ' מהכביש ותחום ההשפעה סביבה קרוב לדרך‪ .‬הפעילות העארה של משאיות היוצאות‬ ‫ונכנסות למחצבה מחייבת מתן גישה נוחה מהכביש‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמ"א ‪ - 22‬תכנית מתאר ארצית ליער וייעור )מאושרת ‪(19.12.95‬‬ ‫התמ"א קובעת יערות מסוגים שונים לאורך כביש ‪ 65‬מאזור מחלף עירון ומזרחה‪:‬‬ ‫קטע ‪ – 2‬יער נטע אדם קיים מדרום לכביש באזור מפרידן עארה‪-‬קרע וממערב לו‪.‬‬ ‫יער נטע אדם מוצע מצפון לכביש‪ ,‬ממזרח למשטרה‪.‬‬ ‫בקטע שבין מחלף עירון למחלף המשטרה‪ ,‬לאורך נחל עירון‪ ,‬התמ"א קובעת נטיעות בגדות נחלים )שטח בצידי‬ ‫נחלים המיועד לנטיעת עצים ושיחים תוך שמירת המאפיינים הטבעיים של השטח(‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 3‬יער נטע אדם מוצע מצפון לכביש‪ ,‬באזור אום אלפחם‪.‬‬ ‫כתמים של יער לשימור – יער אום אלפחם באזור אום אלפחם מדרום לכביש‪.‬‬ ‫יער נטע אדם מוצע מצפון לכביש באזור מושירפה‪.‬‬ ‫יער נטע אדם קיים מדרום לכביש באזור מושירפה‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 4‬יער נטע אדם קיים ויער נטע אדם מוצע מצפון ומדרום לכביש באזור הפיתולים )פיתולים(‪.‬‬ ‫על פי סעיף ‪.11‬א‪ .‬בהוראות תמ"א ‪" 22‬ביער תותר העברת קווי תשתית‪ ,‬לרבות דרך‪ ,‬קו מים‪ ,‬קו ביוב‪ ,‬תוואי‬ ‫ניקוז לנחל‪ ,‬חשמל‪ ,‬תקשורת וכיו"ב‪ ,‬הכל בהתאם להוראות כל דין"‪ .‬אולם‪ ,‬לא ישונה ייעודם של שטחי יער‬ ‫בתכנית‪ ,‬אלא בהתייעצות עם קרן קיימת לישראל‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ - 23‬תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל‬ ‫התמ"א קובעת תוואי למסילת ברזל מתוכננת מדרום ובמקביל לכביש ‪ 65‬בכל הקטע הנדון‪.‬‬ ‫התמ"א אינה קובעת מיקום לתחנות הרכבת‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ – 23‬שינוי ‪ – 15‬מסילות ברזל במחוז צפון ומחוז חיפה‬ ‫התמ"א קובעת מסילת ברזל יחידה מתוכננת לאורך כביש ‪ 65‬בכל הקטע הנדון‪.‬‬ ‫תמ"א ‪/34‬ב‪ - 3/‬תכנית מתאר ארצית לנושא ניקוז ונחלים )מאושרת ‪(18/12/2006‬‬ ‫תמ"א ‪ 34‬על שינוייה מוצגת בתרשים מס' א‪.4.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.4.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.4.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫ע"פ תשריט התמ"א תוואי הכביש באזור מחלף עירון ומחלף ורד עובר בתחום פשט ההצפה של נחל עירון‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 7.3‬בהוראות התמ"א קובע כי "מוסד תכנון רשאי להתיר על פי תכנית‪ ,‬בתחומי פשטי ההצפה המסומנים‬ ‫בתשריט‪ ,‬כל שימוש ובלבד ששוכנע מוסד תכנון כי הפעילויות המוצעות יביאו בחשבון את תפקידו של השטח‬ ‫כמווסת זרימה וכבעל חשיבות אקולוגית"‪.‬‬ ‫את התוואי חוצים הנחלים הבאים המוצגים כנחלים לתכנון‪:‬‬ ‫קטע ‪ – 1‬נחל עירון )עורק ראשי( עובר מדרום ומצפון לכביש‪ ,‬במקביל לו‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 2‬נחל עירון )עורק ראשי( עובר מדרום לכביש‪ ,‬במקביל לו‪ .‬נחל עארה צפון )נחל משני( חוצה את הכביש‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 3‬נחל בענא )עורק משני( עובר מדרום לכביש‪ ,‬במקביל לו‪ .‬נחל עירון )עורק ראשי( עובר מדרום לכביש‪,‬‬ ‫במקביל לו‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 4‬נחל סולומן )עורק משני(‪.‬‬ ‫ע"פ סעיף ‪ 8.7‬לתמ"א "תכנית הכוללת חציית עורק על ידי קווי תשתית‪ ,‬דרכים ומסילות ברזל‪ ,‬תאושר רק לאחר‬ ‫קבלת חוות דעת של רשות הניקוז שהתכנית חלה בתחומה"‪.‬‬ ‫תיאום עם רשות הניקוז מוצג בנספח מס' ‪.10‬‬ ‫ע"פ סעיף ‪" 12.8‬תכנון מעברים‪ ,‬גשרים ותשתיות מעל ומתחת לעורק העובר בתחום שהוגדר כאזור לפיתוח נחל‬ ‫וסביבתו‪ ,‬יבטיח שילובם בסביבה‪ ,‬תוך הימנעות מפגיעה סביבתית ופגיעה ברצף האקולוגי של הנחל וסביבתו ותוך‬ ‫מתן אפשרות למעבר אדם ובעלי חיים במסדרון הנחל וגדותיו"‪ .‬התכנון מתייחס לנחל עירון תוך שמירה על‬ ‫עקרונות אלו‪ .‬פירוט מוצג בפרק ג' של תיאור התכנית ובפרק ד' הבוחן את ההשפעות הסביבתיות‪.‬‬ ‫תמ"א ‪/34‬ב‪ – 4/‬תכנית מתאר ארצית למשק המים – איגום‪ ,‬החדרה והידרולוגיה )מאושרת ‪(12.7.07‬‬ ‫תשריט התמ"א מציין רגישויות לזיהום מי תהום‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 1‬עובר כולו באזור רגישות א'‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 2‬עובר ברובו באזור רגישות ג'‪ .‬קטע מחלקו המערבי עובר באזור רגישות ב'‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 3‬עובר באזור רגישות ג'‪ .‬בקטעים בחלקו המזרחי‪ ,‬מסומן אזור רגישות א'‪ 1‬מדרום לכביש‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 4‬עובר כולו באזור רגישות ג'‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫התמ"א קובעת הנחיות לשימושי קרקע בעלי פוטנציאל לזיהום מי תהום באזורי הרגישות השונים‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 23‬העוסק בהוראות בדבר העשרת מי תהום בתכנית מפורטת קובע כי תכנית בתחום אזורים א' ו‪-‬א'‪) 1‬קטע‬ ‫‪ (1‬תכלול הוראות בדבר שימור וניצול מי נגר עילי‪ ,‬השהייתם והחדרתם לתת הקרקע להעשרת מי תהום‪.‬‬ ‫ע"פ סעיף ‪ ,23.3.4‬בתכנון דרכים וחניות ישולבו רצועות של שטחים מגוננים סופגי מים וחדירים ויעשה שימוש‬ ‫בחומרים נקבוביים וחדירים‪.‬‬ ‫תמ"א ‪/34‬ב‪ - 5/‬תכנית מתאר ארצית למשק המים – פרק מערכות מים‬ ‫תשריט התמ"א מסמן תוספת של קווי מים מדרום לכביש‪ ,‬במקביל לו‪ ,‬בחלקו המערבי מגן שמואל ועד מפרידן‬ ‫מנשה‪.‬‬ ‫קו מים מלוח לשתייה חוצה את התוואי מצפון לדרום בין מפרידן חנה למפרידן גן שמואל‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ - 35‬תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה‪ ,‬לפיתוח ולשימור )מאושרת ‪(27.12.05‬‬ ‫תמ"א ‪ 35‬בתחום התכנית ובסביבתה מוצגת בתרשים מס' א‪.5.‬‬ ‫תשריט הנחיות סביבתיות‬ ‫קטע ‪ – 1‬כל הקטע עובר בתחום שטח לשימור משאבי מים‪.‬‬ ‫ממערב לצומת חנה וממערב למחלף עירון באזור רגישות נופית – סביבתית גבוהה‪.‬‬ ‫קטע ‪ - 2‬חלקו המערבי של קטע זה עובר בשטח לשימור משאבי מים‪ ,‬עד צומת עארה‪.‬‬ ‫חלקו המערבי והמזרחי עובר באזור רגישות נופית סביבתית גבוהה‪.‬‬ ‫קטע ‪ - 3‬כל קטע ‪ ,3‬למעט קטע בסמוך לאום אל פחם‪ ,‬עובר בתחום שטח לשימור משאבי מים ורגישות נופית‬ ‫סביבתית גבוהה‪.‬‬ ‫קטע ‪ - 4‬כל הקטע עובר בתחום שטח לשימור משאבי מים ורגישות נופית סביבתית גבוהה‪.‬‬ ‫ע"פ סעיף ‪ 10.1‬בהוראות התמ"א‪ ,‬יעוד שטח לפיתוח בתחום אזור בעל רגישות נופית גבוהה מחייב הכנת נספח‬ ‫נופי ‪ -‬סביבתי‪ ,‬או תסקיר השפעה על הסביבה והטמעת ממצאיו בהוראות התוכנית המוצעת‪.‬‬ ‫חוות דעתו של נציג רשות הטבע והגנים הינה תנאי נוסף לאישור תכנית באזור המוגדר כבעל רגישות נופית‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.5.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.5.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫ע"פ סעיף ‪ 10.2‬בהוראות התמ"א‪ ,‬מוסד תכנון הדן בתכנית בתחום שטח לשימור משאבי מים ישקול את הצורך‬ ‫בקביעת הוראות בדבר חידור מי נגר עיליים‪.‬‬ ‫תכנית מקומית בתחום שטח לשימור משאבי מים‪ ,‬שלדעת מוסד תכנון עלולה לגרום לזיהום מי התהום‪ ,‬תלווה‬ ‫בחוות דעת הידרולוגית והוראות למניעת זיהום מי התהום‪.‬‬ ‫תשריט המרקמים‬ ‫התמ"א מטמיעה לתוכה את הגדרת הכביש כדרך ראשית ע"י תמ"א ‪ ,3‬את המחלפים המוצגים בתמ"א ‪ ,3‬את‬ ‫מסילת הברזל המוצגת בתמ"א ‪ ,23‬את שמורות הטבע בתמ"א ‪ 8‬ואת היערות בתמ"א ‪.22‬‬ ‫בתמ"א מוצגת שמורת עין ארובות ממערב למחלף עירון‪ .‬שמורה זו אינה מופיעה בתמ"א ‪ 8‬אולם היא אושרה‬ ‫בתכנית מפורטת מ‪ 104/‬המאושרת מ‪ .3/11/1987 -‬התכנית המפורטת לשמורה קטנה יותר ומשתרעת על פני כ‪-‬‬ ‫‪ 17‬דונם והיא גובלת בקו הכחול של תכנית הכביש‪ .‬פוליגון השמורה ע"פ תמ"א ‪ 35‬גדול יותר ומשתרע על פני כ‪-‬‬ ‫‪ 62‬דונם והוא גובל בכביש הקיים‪.‬‬ ‫שמורת עין ארובות הינה שמורה מוכרזת‪ .‬תאריך הכרזה‪.14/9/1989 :‬‬ ‫הכביש עובר ברובו במרקם שמור משולב ובמרקם עירוני‪.‬‬ ‫הוראות התמ"א בנושא מרקם שמור משולב מתייחסות לפיתוח של בינוי למגורים ולתעסוקה‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ – 37‬תכנית מתאר ארצית לגז טבעי )מאושרת ‪(28.2.01‬‬ ‫התמ"א קובעת תוואי לקו גז החוצה את כביש ‪ 65‬מצפון לדרום‪ ,‬ממזרח למחלף עירון‪ .‬באזור שאינו בתחום‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫‪ 1.2.3‬ייעודי קרקע ברמה מחוזית‬ ‫תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה – תמ"מ ‪ – 6‬תכנית מופקדת‬ ‫תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה – תמ"מ ‪ ,6‬מוצגת בתרשים מס' א‪ 6.‬ומתוארת להלן‪.‬‬ ‫תשריט ייעודי קרקע‬ ‫קטע ‪ – 1‬הכביש עובר בשטח חקלאי ‪ /‬נוף כפרי פתוח‪ ,‬למעט בקטע קצר מול פרדס חנה המוגדרת כשטח כפרי‪-‬‬ ‫עירוני וגן שמואל המוגדר שטח פיתוח כפרי‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.6.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.6.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.6.‬ג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.6.‬ד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.6.‬ה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫קטע ‪ – 2‬התמ"מ מסמנת פארק מטרופוליני אזורי )פארק אזורי עירון( מצפון לתוואי‪ .‬הכפרים עארה‪ ,‬ערערה‬ ‫וכפר קרע מסומנים כאזור כפרי – עירוני‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 3‬הכפרים עין אברהים‪ ,‬מסמוס ומושירפה מסומנים כאזור כפרי עירוני‪ .‬אום אלפחם מסומנת כאזור פיתוח‬ ‫עירוני‪ .‬התמ"מ מסמנת פיתוח והרחבה של אום אלפחם לכיוון כביש ‪ 65‬ולכיוון צפון מזרח‪ .‬שלושה גיאיות‬ ‫שמורים מסומנים יורדים מכביש ‪ 65‬דרומה לכיוון אום אלפחם‪.‬‬ ‫השטח שמצפון לכביש‪ ,‬ממול אום אלפחם‪ ,‬ומדרום לכביש‪ ,‬מדרום לאום אלפחם מסומן כשטח פתוח‪ /‬חקלאי מוגן‪.‬‬ ‫בשטח פתוח ‪ /‬חקלאי מוגן יותרו תשתיות הנדסיות אזוריות ומקומיות ובלבד שיותאמו למגבלות סביבתיות ונופיות‬ ‫הנובעות מאופי האזור‪.‬‬ ‫ע"פ סעיף ‪ ,7.16.6‬לא יאשר מוסד תכנון תכנית מקומית בשטח פתוח‪/‬חקלאי מוגן אלא אם התכנית כוללת הוראות‬ ‫מפורטות לגבי השימושים המותרים‪ ,‬התשתיות‪ ,‬המבנים והתנאים הסביבתיים – נופיים לקיומם‪ ,‬בהתאם לרגישות‬ ‫האזור ולמשאבי הטבע והנוף בו לרבות הוראות בדבר שיקום נופי בעקבות עבודות פיתוח ופיקוח על פעולות‬ ‫הבניה והפיתוח על מנת למזער ככל האפשר‪ ,‬את הפגיעה בערכי הטבע‪.‬‬ ‫עוד נכתב כי פתרונות ניקוז יהיו תוך התחשבות מירבית בשמירה על משאבי טבע ומאפייני הנוף של השטח הפתוח‬ ‫לרבות האיכויות הנופיות של ערוצי הנחלים ואגני ההיקוות‪.‬‬ ‫קטע ‪ - 4‬מסומנים אזור ייעור ע"פ תמ"א ‪ 22‬ואזורי חקלאות ‪ /‬נוף כפרי פתוח‪.‬‬ ‫ע"פ סעיף ‪ 7.18.2‬בהוראות התמ"א‪ ,‬בשטח חקלאות ‪/‬נוף כפרי פתוח תותר העברת תשתית הנדסית אזורית או‬ ‫מקומית ובלבד שתותאם נופית – סביבתית‪.‬‬ ‫תשריט תחבורה‬ ‫תשריט התמ"מ מסמן את כביש ‪ 65‬כדרך ראשית‪ .‬לאורך הכביש בקטע הנדון סומנו‪:‬‬ ‫מחלפים – מחלף עירון ומחלף נוסף ממערב לו‪.‬‬ ‫מחלפונים – מפרידן עארה‪ ,‬מפרידן מי עמי ומפרידן אום אלפחם‬ ‫מרכזי תחבורה – בגן שמואל‪ ,‬עארה ואום אלפחם‪.‬‬ ‫התמ"מ מסמנת קטעים מכביש ‪ 65‬כדרך נופית – בין מחלף עירון לכפר קרע‪ ,‬בין ערערה למי עמי‪ ,‬קטע ממי עמי‬ ‫מזרחה‪ ,‬ומעין אל אברהים מזרחה עד גבול המחוז )כק"מ מצומת מגידו(‪.‬‬ ‫ע"פ הוראות התמ"מ‪:‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫סעיף ‪" 8.6‬אין בהוראות תכנית זו כדי למנוע אישור תכנית מקומית למחלפונים נוספים שאינם מסומנים בתשריט‬ ‫ובתשריט תחבורה‪ .‬תכנית כאמור לא תהיה שינוי לתכנית זו"‪.‬‬ ‫סעיף ‪" 8.1.3‬סימון מרכזי תחבורה בתשריט ייעודי הקרקע הוא סכמתי‪ .‬מיקומם המדויק ייקבע בתכנית מקומית‬ ‫ובלבד שמרכזי התחבורה יוקמו בשטח לפיתוח‪"....‬‬ ‫התייחסות התמ"מ לדרך נופית היא בהתאם להוראות תמ"א ‪:3‬‬ ‫תכנית לדרך נופית תוצג על רקע המסמכים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סקירה מפורטת של ערכי טבע ונוף‪ ,‬אתרים לשימור ומפגעים נופיים קיימים לאורך הדרך לרבות אתרים‬ ‫ושטחים מיוחדים העשויים להיצפות מהדרך או שיש להסתיר מהם את הדרך‪.‬‬ ‫‪ .2‬בחינה של האפשרויות והשיקולים הבטיחותיים לקביעת תוואי חילופי בו יוגבלו מידות הרוחב של הדרך‪,‬‬ ‫בקטעים בהם מגבלות אלה ימנעו או יקטינו את המפגע הנופי הצפוי‪ ,‬או יגרמו לשיפור אפשרויות הצפייה‬ ‫בנוף הנשקף מהדרך‪ ,‬כגון‪ :‬הפרדת הדרך לשני מסלולים חד סיטריים בתוואי המוצע או בתוואי חילופי לגבי‬ ‫קטעי דרך‪.‬‬ ‫לכל קטע דרך קיימת‪ ,‬המסווגת על פי הגדרות תכנית זו כדרך נופית‪ ,‬ניתן יהיה לבצע עבודות עפר לצורך הרחבת‬ ‫השטח הסלול בפועל‪ ,‬רק בהתאם לתכנית מפורטת שתכלול את הוראות הסעיפים ‪ 10‬ו‪ -11-‬א'‪ ,‬ב' לתכנית זו‪.‬‬ ‫עוד קובעת התמ"א כי לא ידון מוסד תכנון ולא תאושר תכנית לדרך נופית שהן חלק מרשת הדרכים הארצית‪,‬‬ ‫)והיא דרך פרברית מהירה או דרך מהירה ומחלפים בקטעים העוברים בתוך שטחים בנויים או כל קטע דרך אשר‪,‬‬ ‫לדעת מוסד תכנון‪ ,‬עלול לגרום להשפעה נכרת על הסביבה( אלא אם הוגש תסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬ ‫תשריט תשתיות והנחיות סביבתיות א'‬ ‫תשריט התמ"מ מסמן ‪ 6‬רדיוסי מגן של קידוחי מים שהכביש נמצא בתוכם‪ ,‬בין צומת מנשה לכפר קרע‪ 2 ,‬רדיוסי‬ ‫מגן נוספים ממזרח לערערה‪.‬‬ ‫הכביש חוצה מספר נחלים ורצועות רגישות לניקוז סביב הנחלים‪ ,‬לרבות נחל עירון שעובר בקטעים רבים‪,‬‬ ‫במקביל לכביש‪.‬‬ ‫ע"פ סעיף ‪ 9.2.6‬ד' "בתחום רצועת רגישות לניקוז‪ ,‬כל תכנית מקומית תועבר לחוות דעת רשות הניקוז‪ ,‬בהתאם‬ ‫לחוק הניקוז"‪.‬‬ ‫בתשריט התמ"מ מסומן מאגר קולחים קיים ממערב למחלף עירון‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תשריט תשתיות והנחיות סביבתיות ב'‬ ‫תשריט התמ"מ מסמן רצועה לאיחוד תשתיות כמעט לכל אורך הקטע הנדון וכן רצועה למסילת ברזל במקביל‬ ‫לכביש‪ ,‬ממחלף עירון מזרחה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 9.11‬א' בהוראות התמ"מ קובע כי "לא תופקד תכנית מקומית לתשתית הנדסית ברצועה לאיחוד תשתיות‬ ‫אלא אם היא כוללת את כל התשתיות ההנדסיות המיועדות לעבור ברצועה או אם היא תואמת תכנית כאמור"‪.‬‬ ‫תשריט תמ"א ‪ 22‬ושמורות יער ואתרים ארכיאולוגיים מוכרזים‬ ‫תשריט זה מטמיע את החלוקה לאזורי יער בהתאם לתמ"א ‪.22‬‬ ‫שמורות יער מסומנות בקטע ‪ 2‬ובקטע ‪ ,3‬מדרום לכביש בין מפרידן המשטרה למוסמוס‪.‬‬ ‫ע"פ הוראות התמ"מ נספח זה צורף כמידע ולא נקבעו הוראות מיוחדות לשמורות יער‪.‬‬ ‫תמ"מ ‪ 2‬שינוי ‪ - 9‬תכנית מתאר למחוז הצפון לנפות יזרעאל‪ ,‬כנרת‪ ,‬עכו וצפת )מאושרת ‪(16/8/2005‬‬ ‫תמ"מ ‪ 2‬שינוי ‪ 9‬באזור התכנית מוצגת בתרשים מס' א‪ 7.‬ומתוארת להלן‪.‬‬ ‫תמ"מ ‪ 2‬חלה על שטח קטן של כ‪ 1,200-‬מ' בחלקה המזרחי של הדרך‪ ,‬בקטע ‪.4‬‬ ‫תשריט תשתיות של התמ"מ קובע את היעודים הבאים‪:‬‬ ‫מסילת ברזל לאורך כביש ‪ .65‬כביש ‪ 65‬מסומן כדרך ראשית‪.‬‬ ‫תשריט ייעודי הקרקע של התמ"מ קובע את הייעודי הבאים‪:‬‬ ‫שטח חקלאי או נוף כפרי פתוח ברוב שטח התכנית וסביבתו‪ .‬שטחי היער מצפון לכביש ‪ 65‬מסומנים כיער נטע‬ ‫אדם קיים‪.‬‬ ‫תשריט הנחיות סביבתיות קובע את רוב שטח התכנית וסביבתה כקבוצת רגישות ‪ :3‬שטח לפיתוח – שימוש‬ ‫קרקע מוגדר‪ .‬חלק מהאזור‪ ,‬מצפון לכביש‪ ,‬מוגדר בקבוצה ‪ :1‬שטח מוגן מפיתוח‪.‬‬ ‫על פי סעיף ‪ 5.1‬בהוראות התמ"מ‪" :‬מוסד תכנון יחליט על הפקדת תכנית מקומית החלה בחלקה או במלואה על‬ ‫שטחים המסווגים בקבוצות רגישות ‪ 1-3‬בתשריט הנחיות סביבתיות לפיתוח‪ ,‬רק לאחר שהזמין את נציגי רשות‬ ‫שמורות הטבע והגנים הלאומיים להביע את דעתו על התכנית"‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫"תכנית שעיקרה שינוי ייעוד לדרך או למתקני תשתית בשטח המסווג כמוגן מפיתוח )רגישות ‪ (1‬תועבר לפני‬ ‫קבלת החלטה על הפקדתה לקבלת חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה תוך ‪ 21‬יום או תוך פרק זמן אחר‪ ,‬כפי‬ ‫שיקבע מוסד התכנון"‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ 8.‬מציג את תכנית האב "שבילי מנשה" לשבילי אופניים במוא"ז מנשה‪ .‬לצורך יישום התכנית‬ ‫ולעת הכנת תכנית מפורטת‪ ,‬במקום שבו ישנה חצייה של כביש ‪ 65‬נדרש תיאום עם נתיבי ישראל ועם רשויות‬ ‫התכנון‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.7.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.7.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪8.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫על פי סעיף ‪ 5.2‬העוסק בשטח מוגן מפיתוח‪:‬‬ ‫בשטח מוגן מפיתוח שאינו כלול בתמ"א ‪ ,8‬בתמ"א ‪ 22‬או בתמ"א ‪ ,13‬יתאפשר שינוי ייעוד בתנאי של צמידות‬ ‫דופן ובלבד שסך השטח שייעודו ישונה לא יעלה על ‪ 30‬דונם‪ ,‬אלא אם תסכים המועצה הארצית אחרת"‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 8‬בהוראות התמ"מ עוסק בהוראות לגבי דרכים ומתקני תשתית‪ .‬ע"פ סעיף ‪ – 8.2.3‬הוראות כלליות‬ ‫לדרכים‪" :‬מוסד תכנון ישקול אם יש צורך להחיל על דרכים הגובלות בשטחים שייעודם שמורת טבע‪ ,‬שמורת נוף‪,‬‬ ‫גן לאומי‪ ,‬יער ואזור חקלאי‪/‬נוף כפרי פתוח המסווגים כשטח מוגן מפיתוח או שטח לפיתוח מותנה‪ ,‬בנוסף להוראות‬ ‫סעיף ‪ 10‬לשינוי ‪ 7‬לתמ"א ‪ ,3‬את הוראות סעיפים ‪ 11‬ו‪) 12-‬סעיפים העוסקים בדרך נופית( לשינוי הנ"ל‪ ,‬או‬ ‫דרישה לסקר חזותי המתייחס לאמצעים ולהגבלות הדרושים לשמירת הנוף הנשקף מהדרך ולשילוב חזותי של‬ ‫הדרך עם סביבתה"‪.‬‬ ‫‪ 1.2.4‬ייעודי קרקע ברמה מקומית‬ ‫ייעודי הקרקע המאושרים‪ ,‬בהתאם לתכניות מתאר מפורטות מעודכן לפברואר ‪ ,2013‬מוצגים בתרשים מס' א‪9.‬‬ ‫בקנ"נ ‪ 1:8,000‬ובקנ"מ ‪ 1:2,500‬בתרשים מס' ‪ 4‬בתיק התרשימים‪ .‬הייעודים מתוארים בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :2.‬ייעודי קרקע בתחום התכנית ובסביבתה‬ ‫ועדת תכנון‬ ‫מספר התכנית‬ ‫‪1‬‬ ‫השומרון‬ ‫ש‪26/‬‬ ‫תאריך אישור‬ ‫ברשומות‬ ‫‪06/11/1966‬‬ ‫‪2‬‬ ‫השומרון‬ ‫ש‪1/‬‬ ‫‪22/12/1966‬‬ ‫‪3‬‬ ‫השומרון‬ ‫ש‪17/‬‬ ‫‪01/03/1971‬‬ ‫‪4‬‬ ‫השומרון‬ ‫ש‪18/‬‬ ‫‪26/08/1973‬‬ ‫ייעוד‬ ‫עיקרי‪/‬מטרות‬ ‫שמורת טבע‬ ‫צ'רקס ‪ -‬ש"פ ‪-‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫מגורים ‪ -‬פרדס‬ ‫חנה‬ ‫תכנית מתאר ‪-‬‬ ‫כרכור‬ ‫תכנית מפורטת ‪-‬‬ ‫כרכור‬ ‫‪5‬‬ ‫השומרון‬ ‫ש‪309/‬‬ ‫‪14/07/1983‬‬ ‫‪6‬‬ ‫השומרון‬ ‫ש‪289/‬‬ ‫‪26/04/1984‬‬ ‫‪7‬‬ ‫השומרון‬ ‫ש‪/‬במ‪531/‬‬ ‫‪20/05/1993‬‬ ‫שירותי חקלאות‬ ‫אזוריים ‪ -‬פרדס‬ ‫חנה‬ ‫שינוי ייעוד‬ ‫לתחנת תדלוק ‪-‬‬ ‫פרדס חנה כרכור‬ ‫אזור מגורים ‪-‬‬ ‫כרכור‬ ‫גובה מקסימאלי‬ ‫מותר‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪11/11/1998‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חדרה‬ ‫חד‪1020/‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫חדרה‬ ‫חדרה‬ ‫חיפה‬ ‫‪24/06/1999‬‬ ‫ג‪1131/‬‬ ‫חפאג‪/1311/‬חד‪/1330/‬מ‪23/06/2008 348/‬‬ ‫‪10/01/1963‬‬ ‫ג‪400/‬‬ ‫‪12‬‬ ‫חריש‬ ‫מ‪/196/‬א‪/‬במ‬ ‫‪13/04/1994‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫חריש‬ ‫יזרעאלים‬ ‫חריש‪1/‬‬ ‫ג‪6831/‬‬ ‫‪29/02/2012‬‬ ‫‪27/04/1985‬‬ ‫‪15‬‬ ‫יזרעאלים‬ ‫ג‪5171/‬‬ ‫‪23/10/1988‬‬ ‫‪16‬‬ ‫יזרעאלים‬ ‫ג‪4736/‬‬ ‫‪29/05/1996‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫יזרעאלים‬ ‫יזרעאלים‬ ‫יזרעאלים‬ ‫יזרעאלים‬ ‫יזרעאלים‬ ‫יזרעאלים‬ ‫ג‪8903/‬‬ ‫יז‪/‬מק‪01/8630/‬‬ ‫ג‪12412/‬‬ ‫ג‪14937/‬‬ ‫ג‪16009/‬‬ ‫ג‪16423/‬‬ ‫‪18/02/2004‬‬ ‫‪31/07/2005‬‬ ‫‪31/08/2005‬‬ ‫‪24/12/2009‬‬ ‫‪24/12/2009‬‬ ‫‪08/02/2010‬‬ ‫‪23‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪39/‬‬ ‫‪08/08/1968‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪89/‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪82/‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪124/‬‬ ‫‪29/05/1980‬‬ ‫‪21/10/1982‬‬ ‫‪06/06/1985‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מנשה אלונה משח‪15/‬‬ ‫‪11/07/1985‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מנשה אלונה משח‪9/‬‬ ‫‪11/07/1985‬‬ ‫‪29‬‬ ‫מנשה אלונה משח‪26/‬‬ ‫‪17/10/1985‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מנשה אלונה משח‪25/‬‬ ‫‪05/12/1985‬‬ ‫כביש ‪ ,65‬מזרח‬ ‫חדרה‬ ‫שטח לדרכים‬ ‫מתקני הנדסה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫גלילית – מחוז‬ ‫חיפה‬ ‫מגורים )וכביש‬ ‫גישה( ‪ -‬קציר‬ ‫מגורים‬ ‫שינוי תוואי כביש‬ ‫‪ 65‬ושינוי ייעוד‬ ‫תכנית מפורטת‬ ‫גבעת עוז‬ ‫תכנית מפורטת‬ ‫קיבוץ מגידו‬ ‫גבעת עוז ‪ -‬מגורים‬ ‫תחבורה‬ ‫מגורים‬ ‫שטחים פתוחים‬ ‫שטחים פתוחים‬ ‫שטחים פתוחים‬ ‫)מאגר קולחים(‬ ‫איחוד וחלוקה ‪-‬‬ ‫בית אריזה יכין ‪-‬‬ ‫דרך‬ ‫מוסדות ציבוריים‬ ‫מגורים‬ ‫אזור תעשייה‬ ‫גרנות‪ ,‬ברקאי‬ ‫הסדר רישום ‪-‬‬ ‫קיבוץ ברקאי‬ ‫הסדר רישום ‪-‬‬ ‫מושב עין עירון‬ ‫הסדר רישום ‪-‬‬ ‫קיבוץ גן שמואל‬ ‫שטח חקלאי‬ ‫ומרעה‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 6‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪31‬‬ ‫מנשה אלונה משח‪32/‬‬ ‫‪31/03/1986‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מנשה אלונה משח‪30/‬‬ ‫‪25/10/1987‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪104/‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪217/‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪235/‬‬ ‫‪03/11/1987‬‬ ‫‪09/02/1997‬‬ ‫‪08/02/1999‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪303/‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪359/‬‬ ‫‪15/07/2002‬‬ ‫‪10/07/2008‬‬ ‫‪38‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪/254/‬א‬ ‫‪25/09/2008‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪337/‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪88/‬‬ ‫‪14/09/2009‬‬ ‫‪21/02/2011‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪276/‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪401/‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪350/‬‬ ‫‪26/06/2011‬‬ ‫‪31/08/2011‬‬ ‫‪31/08/2011‬‬ ‫‪44‬‬ ‫מנשה אלונה מ‪/365/‬חד‪1163/‬‬ ‫‪24/04/2012‬‬ ‫‪45‬‬ ‫עירון‬ ‫ג‪590/‬‬ ‫‪07/03/1968‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪47‬‬ ‫עירון‬ ‫עירון‬ ‫ג‪665/‬‬ ‫ג‪742/‬‬ ‫‪25/06/1970‬‬ ‫‪30/01/1975‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫עירון‬ ‫עירון‬ ‫עירון‬ ‫ג‪1025/‬‬ ‫ענ‪198/‬‬ ‫ענ‪129/‬‬ ‫‪03/11/1983‬‬ ‫‪21/02/1991‬‬ ‫‪08/10/1992‬‬ ‫‪51‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪261/‬‬ ‫‪18/03/1993‬‬ ‫‪52‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪180/‬‬ ‫‪26/10/1995‬‬ ‫הסדר רישום ‪-‬‬ ‫קיבוץ עין שמר‬ ‫רישום אדמות‬ ‫חקלאיות ‪ -‬קיבוץ‬ ‫מענית‬ ‫שמורת טבע‬ ‫מתקני הנדסה‬ ‫מוסדות ציבורים‬ ‫– בי"ס רעות‬ ‫תעשייה ומלאכה‬ ‫מגורים קיבוץ עין‬ ‫שמר‬ ‫מסחר ומשרדים –‬ ‫מתחם אלונית‬ ‫מגורים ‪ -‬ברקאי‬ ‫תעשייה ומלאכה ‪-‬‬ ‫מרכז תעשייה‬ ‫אזורי גרנות‬ ‫מגורים‬ ‫תעשייה ומלאכה‬ ‫כרייה וחציבה ‪-‬‬ ‫מחצבת ורד ‪ -‬ואדי‬ ‫ערה‬ ‫שטח מסחרי‬ ‫ותחנת תדלוק‬ ‫כביש ואדי ערה‬ ‫ותחנת דלק‬ ‫מבני ציבור‬ ‫כביש גישה לכפר‬ ‫ברטעה‬ ‫שטח לדרכים‬ ‫מגורים ‪ -‬ערערה‬ ‫מוסדות ציבור ‪-‬‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫שינוי ייעוד‬ ‫למגורים ‪ -‬ערערה‬ ‫מגורים ‪ -‬גבעת‬ ‫קחווש ‪ -‬אום אל‬ ‫פאחם‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪53‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪124/‬‬ ‫‪25/01/1996‬‬ ‫‪54‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪253/‬‬ ‫‪08/08/1996‬‬ ‫‪55‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/217/‬במ‬ ‫‪21/08/1997‬‬ ‫‪56‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪283/‬‬ ‫‪04/11/1997‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪58‬‬ ‫עירון‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪501/‬‬ ‫ענ‪342/‬‬ ‫‪25/07/2000‬‬ ‫‪05/11/2000‬‬ ‫‪59‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/‬מק‪493/‬‬ ‫‪28/02/2001‬‬ ‫‪60‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪436/‬‬ ‫‪30/12/2001‬‬ ‫‪61‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/‬מק‪704/‬‬ ‫‪16/06/2004‬‬ ‫‪62‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪525/‬‬ ‫‪03/10/2004‬‬ ‫‪63‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/‬מק‪660/‬‬ ‫‪11/04/2005‬‬ ‫‪64‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪304/‬‬ ‫‪23/06/2005‬‬ ‫‪65‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/‬מק‪/444/‬ג‬ ‫‪07/05/2006‬‬ ‫‪66‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫‪25/09/2006‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪68‬‬ ‫עירון‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/‬מק‪865/‬‬ ‫ענ‪902/‬‬ ‫‪26/11/2006‬‬ ‫‪28/02/2008‬‬ ‫‪69‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/731/‬ג‬ ‫‪04/09/2008‬‬ ‫‪70‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/‬מק‪998/‬‬ ‫‪11/12/2008‬‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫ערערה‬ ‫שינוי ייעוד‬ ‫למגורים ‪ -‬ערערה‬ ‫מגורים‪+‬שינוי‬ ‫ייעוד ‪ -‬אום אל‬ ‫פאחם‬ ‫שטח לדרכים ‪-‬‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫מוסדות ציבוריים‬ ‫שטח ספורט‬ ‫ונופש )שטחים‬ ‫פתוחים(‬ ‫מוסדות ציבוריים‬ ‫ אום אל פאחם‬‫מחלפון אל ביאר‪,‬‬ ‫על כביש ‪65‬‬ ‫)בכניסה למי‪-‬עמי(‪.‬‬ ‫א‪.‬א‪.‬פחם‬ ‫מגורים ‪ -‬אום אל‬ ‫פאחם‬ ‫מתקני הנדסה ‪-‬‬ ‫בית מטבחיים אום‬ ‫אל פאחם‬ ‫שינוי ייעוד‬ ‫לתחנת תדלוק ‪-‬‬ ‫ערערה‬ ‫מבני ציבור ‪-‬‬ ‫ערערה‬ ‫תחנת תדלוק ‪-‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫עארה‬ ‫מגורים – ערערה‬ ‫מגורים מסחר‬ ‫ומשרדים ‪ -‬ערערה‬ ‫שטח לדרכים ‪-‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫מגורים ‪ -‬ערערה‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪71‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/251/‬במ‬ ‫‪06/04/2009‬‬ ‫‪72‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪299/‬‬ ‫‪06/04/2009‬‬ ‫‪73‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/477/‬ב‬ ‫‪24/03/2010‬‬ ‫‪74‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/878/‬ב‬ ‫‪21/10/2010‬‬ ‫‪75‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/731/‬ד‬ ‫‪16/12/2010‬‬ ‫‪76‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/‬מק‪1089/‬‬ ‫‪28/02/2011‬‬ ‫‪77‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/‬מק‪926/‬‬ ‫‪19/05/2011‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪79‬‬ ‫עירון‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/327/‬א‬ ‫ענ‪960/‬‬ ‫‪04/06/2011‬‬ ‫‪26/06/2011‬‬ ‫‪80‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫‪10/08/2011‬‬ ‫‪81‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/‬מק‪1206/‬‬ ‫‪28/12/2011‬‬ ‫‪82‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/‬מק‪1190/‬‬ ‫‪04/11/2012‬‬ ‫‪83‬‬ ‫עירון‬ ‫ענ‪/607/‬ב‬ ‫‪14/11/2012‬‬ ‫‪84‬‬ ‫תמ"א‪/31/‬א‪17/‬‬ ‫‪01/03/1998‬‬ ‫‪85‬‬ ‫תמ"א‪/31/‬א‪18/‬‬ ‫‪20/08/2000‬‬ ‫‪86‬‬ ‫תמ"א‪18/23/‬‬ ‫‪07/09/2005‬‬ ‫מוסדות ציבור ‪-‬‬ ‫ערערה‬ ‫מגורים ‪ -‬אום אל‬ ‫פאחם‬ ‫הוראות בנייה ‪+‬‬ ‫אזור ספורט ונופש‬ ‫ שכונה בצפון‬‫כפר עארה‬ ‫מסחר ומשרדים ‪-‬‬ ‫ערה‬ ‫שטח לדרכים ‪-‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫מגורים ‪ -‬כפר‬ ‫עארה‬ ‫מוסדות ציבוריים‬ ‫ אום אל פאחם‬‫מגורים ‪ -‬מושירפה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫מוסמוס‪ ,‬ביאדה‪,‬‬ ‫מושירפה‬ ‫רובע מגורים ‪-‬‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫מגורים ‪ -‬חלוקה‬ ‫מחדש ‪ -‬אום אל‬ ‫פאחם‬ ‫תכנית מפורטת ‪-‬‬ ‫שינוי וחלוקה‬ ‫מחדש‬ ‫שינוי ייעוד‬ ‫לאטרקציות‬ ‫תיירותיות‬ ‫דרך ‪ - 6‬להבות‬ ‫חביבה עד כביש‬ ‫‪65‬‬ ‫דרך מספר ‪ 6‬בקטע‬ ‫מדרך מספר ‪ 65‬עד‬ ‫‪70‬‬ ‫מסילת עירון ‪-‬‬ ‫חדרה ‪ -‬עפולה‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 1‬קומה‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 5‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תכנית המתאר לעארה – ענ‪ ,119/‬סעיף ‪ ,7.3.3‬קובעת שבמידה ויידרש בעת בקשה להיתר בניה‪ ,‬מיגון אקוסטי‬ ‫מקרבת תוואי דרך מס' ‪ 65‬ומסילת הרכבת‪ ,‬הדבר יעשה על חשבון מבקש ההיתר‪.‬‬ ‫אף אחת מהתכניות האחרות אינה מתייחסת למטרדים סביבתיים מכביש ‪.65‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.9.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.9.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.9.‬ג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.9.‬ד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.9.‬ה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.9.‬ו‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.9.‬ז‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.2.5‬מגמות תכנוניות‬ ‫תכניות מפורטות לאורך כביש ‪ 65‬הנמצאות בשלבי הכנה‪ ,‬מוצגות בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :3.‬תכניות מפורטות בהכנה‬ ‫ישוב‬ ‫מס' תוכנית‬ ‫מצב סטטוטורי‬ ‫מהות‪ /‬מטרת התוכנית‬ ‫ייעודי עיקרי‬ ‫גן שמואל‬ ‫מ‪394/‬‬ ‫בהכנה‬ ‫אזור תעסוקה ומסחר מדרום לכביש‬ ‫באזור גן שמואל‬ ‫תעסוקה‬ ‫ומסחר‬ ‫חד‪2020/‬‬ ‫בהכנה‬ ‫שטחים חקלאיים מצפון ומדרום‬ ‫לכביש באזור מפרידן גן שמואל‬ ‫חקלאות‬ ‫תכנית הטריז‬ ‫בהכנה‬ ‫הקמת שכונת מגורים בשטח מחנה ‪80‬‬ ‫מגורים‬ ‫ש‪/816/‬א‬ ‫הופקדה‬ ‫שטח מגורים מעורב מצפון לכביש‬ ‫מגורים‬ ‫פרדס חנה‬ ‫פרדס גן שומרון‬ ‫בהכנה‬ ‫שטח למגורים‪ ,‬מבנים ומוסדות ציבור‬ ‫מצפון לכביש‬ ‫מגורים‪,‬‬ ‫מבנים‬ ‫ומוסדות‬ ‫ציבור‬ ‫מנשה‬ ‫אזור תעסוקה‬ ‫מנשה‬ ‫בהכנה‬ ‫אזור תעסוקה כולל מפרידן‬ ‫תעסוקה‬ ‫עירון‬ ‫חפאג‪/1287/‬מ‪ 341/‬הופקדה‬ ‫יער נטע אדם מוצע מזרחית למחלף‬ ‫עירון מדרום ומצפון לכביש‬ ‫יער נטע‬ ‫אדם מוצע‬ ‫כפר קרע‬ ‫ענ‪/‬מק‪690/‬‬ ‫פרסום ההפקדה‬ ‫‪28/2/2006‬‬ ‫שינוי יעוד שטח חקלאי לשטח תחנת‬ ‫תדלוק‬ ‫תחנת דלק‬ ‫אום אל‬ ‫פחם‬ ‫ענ‪/1148/‬א‬ ‫הופקדה‬ ‫שינוי יעוד חקלאי למגורים‬ ‫מגורים‬ ‫ענ‪/‬מק‪992/‬‬ ‫הופקדה‬ ‫שטח למבני ציבור ומגורים בתחום אל‬ ‫אום אל פחם‬ ‫מבני ציבור‬ ‫ענ‪/298/‬א‬ ‫בהכנה‬ ‫שטח למגורים בין אום אל פחם למי‬ ‫עמי מדרום לכביש‬ ‫מגורים‬ ‫פרדס חנה‬ ‫מבין התכניות המוצגות בטבלה לעיל‪ ,‬מספר תכניות כוללות תוספת אזורים למגורים בסמוך לכביש ‪ 65‬כאשר‬ ‫הגדולה מביניהן היא תכנית הטריז העוסקת בהקמת שכונת מגורים בשטח מחנה ‪ .80‬תוספת מגורים מתוכננת גם‬ ‫בגן שומרון‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬מוסמוס ומושירפה‪.‬‬ ‫תכניות אילו‪ ,‬במידה ויאושרו לאחר אישור התכנית הנדונה‪ ,‬יכללו הנחיות למיגון אקוסטי מכביש ‪.65‬‬ ‫תכנית אב לואדי ערה ‪ -‬תכנית אב אזורית לשנת ‪ .2020‬התכנית כוללת את מרחב עירון )מצומת מגידו במזרח‬ ‫ועד למחלף עירון במערב( כיחידת תכנון עצמאית ומגובשת‪ ,‬ומנתחת את הזיקות המרחביות בין היישובים‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫והאוכלוסיות שבמרחב‪ .‬התכנית מהווה מסמך מדיניות לקביעת שימושי קרקע בפיתוח אזורי בהקשר של פונקציות‬ ‫ציבוריות‪ ,‬שטחים פתוחים‪ ,‬מערך תנועה ותעסוקה ועוד‪.‬‬ ‫‪ 1.2.6‬מערכות תשתית‬ ‫מערכות התשתית במצב הקיים מוצגות בתרשים מס' ‪ 2‬המצורף בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫מערכות התשתית הקרובות לכביש ‪ 65‬כוללות‪ :‬מערכות תקשורת ‪ -‬בזק‪ ,‬סלקום והוט‪ ,‬קווי חשמל‪ ,‬מערכות מים‬ ‫וביוב וקידוחי מים בהתאם למתואר להלן‪:‬‬ ‫קווי תקשורת – תעלת כבלים הכוללת קווי בזק‪ ,‬סלקום והוט עוברת מצפון לכביש ‪ 65‬לכל אורך הקטע הנדון‪ ,‬בין‬ ‫גן שמואל למגידו‪.‬‬ ‫קווי חשמל – קו מתח גבוה עובר לכל אורך הדרך מעירון למגידו‪ .‬הקו חוצה את הכביש מספר פעמים ועבר‬ ‫לסירוגין מצפון ומדרום לו‪ .‬קו מתח עליון עובר מצפון לכביש בין עירון לעארה‪.‬‬ ‫ביוב – מאסף ביוב חוצה את כביש ‪ 65‬ממערב לגן שומרון‪ .‬צינור ביוב חוצה את הכביש ממזרח וממערב למנשה‪.‬‬ ‫קו מאסף ראשי לביוב עובר במקביל לכביש מצומת עירון ועד מושירפה‪ .‬הקו חוצה מספר פעמים את הכביש‪.‬‬ ‫קולחים – קווי קולחים עוברים מדרום לכביש בין אלון לחנה‪.‬‬ ‫מים – צינורות השקיה מצפון ומדרום לכביש ‪ 65‬בין גן שמואל לאלון‪ .‬קו מקורות עובר מצפון לכביש בין אלון‬ ‫לחנה‪ .‬קו מים עובר מקידוח מי עמי ‪ 2‬למחלף עירון‪ .‬הקו חוצה את הכביש פעמיים באזור צומת עארה‪ .‬קו מים‬ ‫עובר מצפון לכביש בין אל ביאר למוסמוס‪.‬‬ ‫המוביל הארצי חוצה את כביש ‪ 65‬מצפון לדרום ממערב למחלף עירון‪ ,‬מחוץ לשטח התכנית‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬מערכת התחבורה במצב הקיים‬ ‫‪ 1.3.1‬מערכת תחבורתית קיימת‬ ‫המערכת התחבורתית הקיימת באזור התכנית מוצגת בתרשים מס' א‪ .10.‬המערכת מוצגת בקנ"מ של ‪1:200,000‬‬ ‫המאפשר לראות את המרחב הרלוונטי‪ ,‬ומתוארת להלן‪:‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪10.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מערכת הכבישים האזורית‬ ‫כללי ‪ -‬כביש ‪ 65‬הינו כביש רוחב המחבר את כבישי האורך‪ :‬כביש ‪ ,4‬כביש ‪ 2‬וכביש ‪ .6‬במערך יינתן שירות‬ ‫לנוסעים לכיוון עפולה‪ ,‬עמק הירדן‪ ,‬נצרת ובית שאן ובמיוחד לגוש ישובי ואדי עארה‪.‬‬ ‫כביש ‪ - 6‬פתיחת קטע ‪ 18‬בכביש ‪ ,6‬ממחלף עירון ועד לכביש ‪) 70‬במחלף עין תות(‪ ,‬מאפשרת לתנועה עוברת‬ ‫צפונה להשתמש בכביש ‪ 70‬כתחליף לכביש ‪) 65‬כפי שהיה עד פתיחת קטע זה(‪ ,‬בעוד שכביש ‪ 65‬ממשיך לתפקד‬ ‫כדרך ראשית וציר מרכזי לנוסעים לאזור עפולה‪ ,‬עמק הירדן‪ ,‬נצרת‪ ,‬בית שאן ויישובי ואדי עארה‪.‬‬ ‫תחזיות התנועה לוקחות בחשבון את קיום קטע זה‪ .‬ניתן לראות בתחזיות שלאחר שדרוג כביש ‪ ,65‬חלק ניכר‬ ‫מהתנועה העוברת שהחלה להשתמש בכביש ‪ 6‬ו‪ ,70-‬עתידה לחזור להשתמש בכביש ‪ 65‬היות וגם לכביש ‪70‬‬ ‫ישנה קיבולת מוגבלת‪.‬‬ ‫כביש ‪ 65‬קטע מערבי ‪ -‬ממחלף עירון ועד גבעת שמואל‬ ‫כללי‬ ‫הקטע המערבי מתפקד כציר ראשי לגוש יישובי פרדס חנה‪ ,‬כרכור‪ ,‬בנימינה‪ ,‬אור עקיבא גבעת עדה בצפון‪ .‬וכן‬ ‫הישובים עין שמר‪ ,‬גן שומרון‪ ,‬תלמי אליעזר ושער מנשה בדרום‪.‬‬ ‫להלן סיכום הכבישים הקיימים והמתוכננים המתחברים לכביש ‪:65‬‬ ‫כבישים קיימים‪:‬‬ ‫כביש ‪ – 652‬דרך אזורית מצומת חנה לכיוון צפון‪ ,‬משרתת את אוכלוסיית פרדס חנה כרכור וכן תנועה עוברת‬ ‫לכיוון גבעת עדה ובנימינה‪) .‬בתמ"מ ‪ 6‬כביש זה הופך לכביש פנימי של הישוב פרדס חנה(‪.‬‬ ‫כביש ‪ – 650‬דרך אזורית מצומת אלון צפונה לכיוון פרדס חנה כרכור‪) .‬בתמ"מ ‪ 6‬כביש זה הופך לכביש פנימי של‬ ‫הישוב פרדס חנה(‬ ‫כביש ‪ – 444‬דרך אזורית מצומת משמר הגבול לכיוון דרום‪ ,‬משרתת את הישובים שער מנשה מענית מאור ובקע‬ ‫אל גרביה‪.‬‬ ‫כביש ‪ – 6403‬דרך אזורית מצומת מנשה לכיוון דרום‪ ,‬משרתת את הישובים גן שומרון‪ ,‬עין שמר‪ ,‬שער מנשה‪.‬‬ ‫כבישים מתוכננים‪:‬‬ ‫כביש ‪ – 652‬התוואי הקיים של כביש זה הופך לכביש פנימי של הישוב פרדס חנה ובמקומו מתוכנן תוואי חדש‬ ‫ממערב לפרדס חנה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫כביש ‪ - 9‬מדרום לכביש ‪ 65‬בקטע בין כביש ‪ 2‬לבין כביש ‪ 6‬מתוכננת דרך מהירה בשם כביש ‪ .9‬תפקידה של דרך‬ ‫זו היא לאפשר חיבור חופשי ומהיר בין כבישי האורך ‪) 2,4,6‬ללא חיבורים ישירים לישובים הגובלים בה(‪.‬‬ ‫כביש ‪ 65‬קטע מזרחי ‪ -‬ממחלף עירון ועד צומת מגידו‬ ‫כללי‬ ‫קטע זה מאופיין במספר רב של כבישים מקומיים המתחברים לכביש ‪ ,65‬חלקם בצמתים וחלקם בחיבורים לא‬ ‫מוסדרים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בקטע זה לא קיימים כבישים אזוריים‪/‬מקומיים המקבילים לכביש ‪ 65‬לטובת מתן פתרון לתנועות‬ ‫המקומיות בין הישובים ואף לנסיעה בישוב מנקודה אחת לשניה‪ .‬ולכן כביש ‪ 65‬בקטע זה משמש כתחליף לתנועות‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫כבישים קיימים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מדרום לכביש ‪ 65‬קיימים כבישים אזוריים )‪ (596,611‬המחברים בין הישובים חריש‪ ,‬ברקאי‪ ,‬ריחן‪ ,‬שקד ומי‬ ‫עמי‪ .‬מכבישים אלו קיימת מערכת כבישים מקומית המשרתת את הישובים‪ .‬ברטעה‪ ,‬קציר‪ ,‬ערערה ומספר‬ ‫כפרים באזור‪ .‬כגון כביש ‪.6513‬‬ ‫‪ .2‬בגבולו המזרחי של הפרויקט חוצה כביש ‪ 66‬המתחבר לכביש ‪ 70‬באזור יוקנעם‪.‬‬ ‫כבישים מתוכננים‪:‬‬ ‫‪ .3‬מצידו הצפוני של כביש ‪ 65‬מתוכננים במסגרת תמ"מ ‪ ,6‬כבישים המחברים את כביש ‪ 654‬אל הישובים עארה‪,‬‬ ‫קרע ושכונת אל ביאר‪.‬‬ ‫‪ .4‬מצידו הדרומי של כביש ‪ 65‬מתוכנן במסגרת תמ"מ ‪ ,6‬המשך כביש ‪ 6353‬לחיבור עם כביש ‪ .6513‬כמו כן‬ ‫כבישים מקומיים המחברים את הישובים חור סאקר‪ ,‬מי עמי‪ ,‬אום אלפחם וזלפה‪ .‬ומתחברים לכבישים‬ ‫האזוריים ‪.6513,6535‬‬ ‫‪ .5‬באזור מוסמוס ומושירפה מתוכננים במסגרת מנהל התכנון )אשכול ‪ (3‬כבישים מקומיים בין מוסמוס צפון‬ ‫ודרום וכן בין מוסמוס למושירפה‪.‬‬ ‫‪ 1.3.2‬עומסי תנועה במצב הקים‬ ‫ספירות תנועה נערכו בכל הצמתים לאורך הדרך‪ .‬סיכום נפחי התנועה במצב הקיים לאורך כביש ‪ 65‬מוצג‬ ‫בתרשים מס' א‪ .11.‬דרך מס' ‪ 65‬בקטע האמור מהווה את אחד הכבישים העמוסים והפקוקים במערכת הדרכים‬ ‫הבינעירוניות‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬ג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬ד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬ה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬ו‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬ז‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬ח‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬ט‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬י‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬יא‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.11.‬יב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫כפי שניתן לראות בתרשים‪ ,‬נפחי התנועה על כביש ‪ 65‬נעים בין כ‪ 1000-‬כלי רכב לשעה בשעת שיא לכ‪2000-‬‬ ‫כלי רכב לשעה בשעת שיא‪.‬‬ ‫‪ 1.3.3‬תחנות תחבורה ציבורית‬ ‫תחנות תחבורה ציבורית קיימות מסומנות בתרשים מס' א‪ 11.‬לעיל‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות בתרשים‪ ,‬תחנות אוטובוס קיימות בכל הצמתים לאורך הדרך‪ :‬גרנות‪ ,‬אלון‪ ,‬חנה‪ ,‬מנשה‪ ,‬משמר‬ ‫הגבול‪ ,‬כפר קרע‪ ,‬ערערה‪ ,‬מי עמי‪ ,‬משטרת עירון‪ ,‬אום אלפחם‪ ,‬מוסמוס ומושירפה‪.‬‬ ‫התחבורה הציבורית באזור ואדי עארה מתבססת על תנועת אוטובוסים בדרך ‪ .65‬קווי האקספרס )‪ (830‬עוצרים‬ ‫בצומת כרכור‪ ,‬צומת אום אלפחם וצומת מגידו‪ .‬הקווים המאספים‪ ,‬קו ‪ 823‬לנצרת וקו ‪ ,841‬עוצרים ברוב‬ ‫היישובים לאורך הדרך‪.‬‬ ‫‪ 1.3.4‬מעברי הולכי רגל ושבילי אופניים‬ ‫בין יישובי ואדי עארה קיימים קשרים כלכליים וחברתיים רבים‪ .‬חלק מהישובים בנויים משני צידי הדרך ומקיימים‬ ‫בינהם קשרים רצופים וחלקם סמוכים לישובים אחרים ומקיימים קשרי שיתוף הנסובים בעיקר סביב מוסדות‬ ‫משותפים‪.‬‬ ‫לא קיימים שבילי אופניים מוסדרים באזור הנדון‪ .‬התכנית מציעה מערך של שבילי אופניים בהתאם לניתוח זיקות‬ ‫והקשרים בין הישובים משני צידי הכביש כמתואר בפרק ג' בהמשך‪.‬‬ ‫תנועת הולכי רגל קיימת לאורך הדרך במקומות בהם מצויים ישובים הסמוכים לכביש‪ .‬תנועות חוצות קיימות‬ ‫באזורים בהם קיימים יישובים משני צידי הדרך שבינהם מערכת קשרים התלויה במוסדות משותפים ופעילות‬ ‫משותפת אחרת‪.‬‬ ‫סכמה כללית של תנועות הולכי רגל לאורך הכביש וחצייתו‪ ,‬מוצגת בתרשים מס' א‪.12.‬‬ ‫תשריט מפורט של מעברי הולכי רגל ושבילי אופניים במצב הקיים ובמצב המתוכנן‪ ,‬מוצגים בתרשים מס' ‪14‬‬ ‫בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות בתרשימים‪ ,‬תנועות משמעותיות בין הישובים באזור קיימות בנקודות הבאות‪:‬‬ ‫פרדס חנה וגן שומרון – קשרים משני צידי הדרך‪.‬‬ ‫כפר קרע – בנוי כולו מצפון לכביש אולם יש תנועות חוצות לתחבורה ציבורית מדרום לכביש‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪12.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫עארה – ערערה – מועצה מקומית אחת משני צידי הכביש המקיימת רצף אורבני תרבותי‪ ,‬חינוכי ובריאותי בין שני‬ ‫צידי הדרך‪ .‬בקטע זה קיימות תנועות חוצות ותנועות לאורך הדרך באזור הבנוי‪.‬‬ ‫צומת מי עמי – שכונת אל ביאר מצפון מקושרת לאל חאלד מדרום‪ .‬שני הישובים מקיימים קשרים חוצים‪.‬‬ ‫אום אלפחם – קשר בין שכונת עין אברהים מצפון לבין שאר שכונות העיר מדרום‪ .‬באזור מתקיימות תנועות‬ ‫חוצות ותנועות לאורך הדרך באזור הבנוי‪.‬‬ ‫מוסמוס ‪ -‬החלק הדרומי של מוסמוס מתחבר באופן רציף בדרך שירות יומיומית לעיר אום אלפחם‪ .‬דרך שירות זו‬ ‫הינה דרך יומיומית הן לתנועת רכב והן להולכי רגל ורוכבי אופניים‪.‬‬ ‫מושירפה ‪ -‬מערך התנועה באזור זה מתבטא בחיבור הישוב מושירפה וביאדה לשאר ישובי מעלה עירון בצידו‬ ‫הדרומי של כביש ‪ 65‬ברצף אחיד‪ ,‬שביל גישה יומיומי שתושבי האזור משתמשים בו כיום במטרה לעבור בין שני‬ ‫צידיו של הכביש‪ ,‬כאשר ב"ס המקיף של ישובי מעלה עירון נמצא בכפר סאלם הכפר הדרומי ביותר‪.‬‬ ‫תיאור מפורט של מערך הדרכים להולכי רגל לרבות חציות של כביש ‪ 65‬ומערך שבילי האופניים בתכנית מוצג‬ ‫בסעיף ‪ 3.1‬בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 1.3.5‬תיאום תכנון עם הרכבת‬ ‫בתמ"א ‪ 23‬מופיע תוואי רכבת במקביל לכביש ‪ 65‬כמעט לכל אורך הקטע המתוכנן בפרויקט‪.‬‬ ‫תוואי המסילה המתוכנן הינו תוואי עקרוני בלבד‪ .‬הרכבת טרם החלה בתכנון מוקדם של מסילת עירון‪.‬‬ ‫קיים קונפליקט בין תוואי הרכבת לבין שלושה מפרידנים מתוכננים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מפרידן ורד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מפרידן קרע ‪ /‬ברטעה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מפרידן עארה‪/‬ערערה‪.‬‬ ‫צוות התכנון קיים מספר פגישות תיאום מול הרכבת‪ .‬בישיבות אלה הוצגו הפתרונות העקרוניים לכל מפרידן‪ ,‬תוך‬ ‫שמירה על אפשרות להיתכנות עתידית לסלילת המסילה לאורך הכביש‪ ,‬גם לאחר השלמת הרחבת הכביש וביצוע‬ ‫המפרידנים‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.4‬דרכים חקלאיות‬ ‫בבדיקה שנערכה לאורך התוואי נמצא שלא קיימים מעברים ייעודיים לציוד חקלאי‪ .‬ציוד חקלאי עובר כיום‬ ‫בצמתים מרומזרים או במעברים לא מוסדרים‪.‬‬ ‫התכנון המוצע כולל פתרון למעבר ציוד חקלאי החוצה את הדרך‪.‬‬ ‫מפה המציגה דרכים חקלאיות קיימות‪ ,‬דרכים לביטול ודרכים חדשות מוצגת בתכנית התנועה אשר מצורפת בתיק‬ ‫התרשימים – תרשים מס' ‪.3‬‬ ‫‪ 1.5‬גידולים חקלאיים‬ ‫גידולים חקלאיים קיימים משני צידי הדרך‪ .‬מיקום השטחים החקלאיים לאורך הדרך מוצג בתרשים מס' א‪ 31.‬לעיל‬ ‫)מפת יחידות צומח(‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות בתרשים‪ ,‬רוב הגידולים החקלאיים לאורך הדרך הם מטעי זיתים‪ ,‬בעיקר בקטע המזרחי של‬ ‫הכביש‪ .‬בקטע המערבי ניתן למצוא מטעים נוספים כגון פרדסים‪ ,‬משמש‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬שקד ורימון‪.‬‬ ‫‪ 1.6‬מיגון אקוסטי‬ ‫לאורך כביש ‪ 65‬בקטע הנדון‪ ,‬לא קיימים קירות למיגון אקוסטי‪.‬‬ ‫מבין כל התכניות המאושרות לאורך הכביש רק תכנית אחת‪ ,‬תכנית המתאר לעארה – ענ‪ ,119/‬נתנה התייחסות‬ ‫לנושא מטרדים אקוסטיים לאורך הדרך‪ .‬התכנית חייבה את מבני המגורים במיגון אך לא הציגה קירות לאורך‬ ‫הדרך‪.‬‬ ‫‪ 1.7‬מיפוי עצים‬ ‫מפה של עצים לאורך הדרך ותיאור העצים מצורפים בנספח מס' ‪.2‬‬ ‫כפי שעולה מהסקר‪ ,‬לאורך הדרך קיימים עצים בוגרים רבים משלושה סוגים‪:‬‬ ‫מטעים מעובדים הכוללים בעיקר עצי זית אך גם מינים נוספים‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫עצי חורש נטועים – בעיקר אורנים וברושים‬ ‫עצי חורש טבעי – בעיקר אלונים‪.‬‬ ‫‪ 1.8‬גיאולוגיה‪ ,‬הידרולוגיה וניקוז‬ ‫‪ 1.8.1‬מבנה גיאולוגי וחבורות קרקע‬ ‫מפה גיאולוגית של אזור התכנית מוצגת בתרשים מס' א‪ ,13.‬כולל חלוקה למקטעים גיאומורפולוגים‪ ,‬קו העתק‬ ‫החשוד כפעיל מסומן כקו אדום מדרום לכביש‪ .‬המקורות‪ :‬מפה גיאולוגית ‪ 1:200,000‬ומפת העתקים החשודים‬ ‫כפעילים‪ ,‬ברטוב וחובריו‪ , 2009 ,‬הוצאת המכון הגיאולוגי‪.‬‬ ‫‪ 1.8.1.1‬מבנה גיאומורפולוגי‬ ‫ניתן לחלק את תוואי הכביש לחמישה מקטעים שונים הנבדלים מבחינה גיאומורפולוגית‪ .‬מאחר ועדיין לא קיימת‬ ‫חלוקה של התוואי למספרי חתכים‪ ,‬תצוין החלוקה על פי מיקום גיאוגרפי‪ .‬פרוט החלוקה מופיע בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :4.‬חלוקה למקטעים גיאומורפולוגים‬ ‫מקטע מס'‬ ‫אזור גיאוגרפי‬ ‫מפרידנים‬ ‫מאפיינים גאומורפולוגיים‬ ‫א' – מערבי ‪1‬‬ ‫גן שמואל עד צומת‬ ‫עירון‬ ‫‪ – 1‬גן שמואל‬ ‫‪ - 2‬חנה‪.‬‬ ‫‪ - 3‬מנשה‬ ‫אזור מישורי ברום ‪ 20.0‬עד ‪ 50‬מטר‪ .‬מאופיין‬ ‫בשטחים חקלאיים משני צידי התוואי‪.‬‬ ‫ב – מערבי ‪2‬‬ ‫צומת עירון עד צומת‬ ‫מי עמי‬ ‫‪ - 4‬עארה‬ ‫‪ – 5‬ערערה‬ ‫‪ – 6‬המשטרה‬ ‫אפיק נחל עירון בתוך עמק ברוחב של כ‪ 400 -‬מטר‪.‬‬ ‫רום פני השטח ‪ 50‬עד ‪ 150‬מטר‪.‬‬ ‫ג ‪ -‬מרכזי ‪1‬‬ ‫צומת מי עמי עד אום‬ ‫אל פחם‬ ‫‪ – 7‬אל ביאר‬ ‫‪ – 8‬אם אל פחם‬ ‫אפיק נחל עירון בתוך גיא צר שרוחבו עשרות‬ ‫מטרים בודדים‪ .‬רום פני השטח ‪ 150‬עד ‪ 280‬מטר‪.‬‬ ‫ד – מרכזי ‪2‬‬ ‫צומת אם אל פחם עד‬ ‫‪ 1.5‬ק"מ ממערב לצומת‬ ‫מגידו‬ ‫‪ – 9‬מוסמוס מערב‬ ‫‪ – 10‬מוסמוס מזרח‬ ‫‪ -11‬אל מושירפה‬ ‫הפיתולים‬ ‫אזור קו פרשת מים מקומי‪ .‬אגן הניקוז משתנה‬ ‫לכיוון מזרח‪ .‬מאופיין בגבעות מעוגלות ברום ‪200‬‬ ‫עד ‪ 250‬מטר‬ ‫ה – מזרחי‬ ‫‪ 1.5‬ק"מ עד צומת‬ ‫מגידו‬ ‫שיפולי עמק יזרעאל אזור מתון רום פני הקרקע ‪100‬‬ ‫עד ‪ 150‬מטר‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪13.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.8.1.2‬מבנה גיאולוגי‬ ‫תוואי הכביש חוצה את מבנה רכס הכרמל‪ .‬זהו מבנה טקטוני מורם הכולל בתוכו קערים )סינקלינות( וקמרים‬ ‫)אנטיקלינות( שהן תוצרים של תהליכי קימוט עתיקים‪ .‬הרכס תחום בגבולו הצפון מזרחי בהעתק ראשי המפריד‬ ‫אותו מאזור עמק יזרעאל ואגן הקישון‪ .‬העתק זה מסומן באופן ברור מאזור יוקנעם ועד מפרץ חיפה )העתק יגור(‬ ‫אך באזור צומת מגידו הוא ככל הנראה נסתר בתת הקרקע‪ .‬הרי אם אל פחם הם מבנה אנטיקלינלי )תרשים מס' א‪.‬‬ ‫‪ - 14‬רכס אמיר‪ ,‬המכון הגיאופיסי ‪ (1999‬בו נחשפים סלעים עתיקים מגיל קנומן טורון‪ .‬רמות מנשה הם מבנה‬ ‫סינקלינלי בהם נחשפים סלעים צעירים יותר מגיל סנון עד איאוקן‪ .‬נחל עירון עובר בגבול שבין שני מבנים אלו‬ ‫)תרשים מס' א‪ ,15.‬מתוך סקר הידרוגיאולוגי של ‪ NRD‬המוצג בנספח מס' ‪ (3‬ומנצל את תכונות המסלע הקרטוני‬ ‫הרך להתחתרות מהירה‪ .‬סלעים וולקנים מגילאים שונים נחשפים במקומות שונים‪ .‬סלע בזלת בלוי מאוד ועתיק‬ ‫)גיל קרטיקון עליון( נחשף ממזרח לאום אל פחם‪ .‬סלע בזלת צעיר יותר )גיל מיוקן( נחשף באזור צומת מגידו‬ ‫ובשיפולי עמק יזרעאל‪ .‬סלע זה מכוסה לרוב תחת שכבת קרקע חרסיתית‪ .‬הופעת הסלעים הוולקנים בפני השטח‬ ‫מלמדת על אפשרות להופעתם באופן מקומי כעדשות ו‪/‬או עורקים באזורי המנהור אשר בתת הקרקע‪ .‬קו העתק‬ ‫החשוד כפעיל מסומן מדרום לאום אל פחם‪.‬‬ ‫‪ 1.8.1.3‬יחידות הסלע )טור השכבות(‬ ‫יחידות הסלע הנחשפות לאורך התוואי כוללות יחידות קרקע צעירות הבנויות בקטע המערבי )אזור פרדס חנה(‬ ‫מאדמה חרסיתית עד חולית‪ ,‬ובחלק המזרחי של עמק יזרעאל אדמה חרסיתית כבדה‪ .‬בקטעים המרכזיים יחידות‬ ‫סלע מגיל קנומן וסנון כוללות בעיקר סלע קרטון רך וחוואר ובאזורים מסוימים גם מסלע גירי קשה‪ .‬להלן תאור‬ ‫יחידות הסלע ומאפינהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלוביום )סימונו במפה ‪ (q‬מכיל בעיקר אדמת סחף חרסיתית‪ .‬באזורים בהם סלע הבסיס הוא קרטוני תהיה‬ ‫תכולת הגיר גבוהה בקרקע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תצורת חפר )סימונה במפה ‪ - (qh‬חלק מחבורת הכורכר בנויה מחילופין של יחידות כורכר‪ ,‬חול בלתי מלוכד‬ ‫ויחידות חול חרסיתי )חמרה(‪ .‬על פי המפה הגיאולוגית‪ ,‬יחידת הסלע הנחשפת על פני הקרקע היא חמרה‬ ‫המורכבת ברובה מחרסית חולית או חול חרסיתי אם כי יתכן ובתת הקרקע ימצאו שכבות כורכר ואף נזאז‬ ‫)חמרה קשה וצפופה המאופיינת בתכולת חומר חרסיתי גבוהה ומהווה שכבה אטימה(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחידת קונגלומרט )סימונה במפה ‪ (nqc‬מורכבת מקונגלומרט לא ממוין הבנוי חלוקי גיר ובזלת עם תלכיד‬ ‫חרסיתי וקרטוני‪ .‬היחידה נחשפת ליד צומת מגידו באזור מתקן הכליאה הצבאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחידת סלע וולקני )סימונה במפה ‪ (bm‬מורכבת מקילוחי בזלת בקושי משתנה‪ .‬היחידה משתרעת בתת הקרקע‬ ‫מצומת מגידו עד למרחק של ‪ 1.5‬ק"מ ממערב לצומת מגידו‪ .‬ברוב השטח מכוסה בשכבת קרקע חרסיתית‬ ‫הכוללת שברי אבן בזלת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תצורת עדולם )סימונה במפה ‪ (ea‬מורכבת מקרטון גירי משוכב עם נודולות צור‪ .‬הסלע מכיל סדקים אשר‬ ‫מאפשרים לחלק ממי הגשם לחלחל את תת הקרקע‪ .‬היחידה אינה נחשפת בתוואי הכביש אלא ממערב לו‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪14.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪15.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪‬‬ ‫חבורת הר הצופים )סימונה ‪ – (sp‬במפה הגיאולוגית בקנ"מ ‪ 1:200,000‬היא מופיעה ללא חלוקה פנימית‬ ‫ומאופיינת במסלע קרטוני‪ .‬במפה בקנ"מ ‪ 1:50,000‬קיימת חלוקה מפורטת יותר לתצורות אשר חלקן נדגם‬ ‫גם בקידוחים שבוצעו עבור כביש ‪ 6‬במחלף עירון‪ .‬להלן החלוקה הפנימית‬ ‫‪o‬‬ ‫תצורת עין זיתים ‪ -‬מורכבת מקרטון גירי משוכב בעל קושי בינוני‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫תצורת ע'רב – מורכבת מקרטון רך חסר שיכוב לעיתים ביטומני עם עדשות חוואר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫תצורת ט'קיה – מורכבת מחוואר שמן )‪ (MH‬לעיתים ביטומני‪ .‬תצורה זו רגישה מאוד למים ורבים‬ ‫ממקרי הגלישות מתרחשים בתצורה זו‪ .‬נביעות מים רבות אופייניות למגע בין תצורה זו לתצורת‬ ‫עדולם שמעליה )ראה גם סימון במפה הגיאולוגית(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תצורת בענה )סימונה במפה ‪ (t‬מורכבת מסלע גיר גבישי משוכב היטב בעל חוזק בינוני גבוה‪ .‬התצורה‬ ‫עשוייה להופיע בתת הקרקע באזורים בהם ערוץ נחל עירון צר )בעיקר בצד הדרומי(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תצורת סכנין )סימונה במפה ‪ (c3‬מורכבת מסלע דולומיט קשה בעל חוזק גבוה‪ .‬תצורה זו אינה צפויה להופיע‬ ‫לאורך תוואי הכביש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחידת סלע וולקני )סימונה במפה ‪ (buc‬כוללת סלע בזלת בלוי וטוף‪ .‬היחידה חשופה מדרום לציר ובאזור‬ ‫הישוב מי עמי‪.‬‬ ‫מרבית החפירות לאורך התוואי יבוצעו בסלע קרטון השייך לחבורת הר הצופים‪ .‬סלע זה הוא בעל חדירות נמוכה‬ ‫ובעל רגישות לשינויי רטיבות לפיכך תתכן התפתחות ערוצי זרימה לאורך המדרונות והתפוררות הסלע עד כדי‬ ‫פגיעה ביציבות המדרון‪.‬‬ ‫‪ 1.8.1.4‬יחידות גיאוהנדסיות‬ ‫יחידות גיאוהנדסיות לאורך התוואי מוצגות בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :5.‬יחידות גיאוהנדסיות‬ ‫יחידה‬ ‫גיאוהנדסית‬ ‫‪I‬‬ ‫תיאור‬ ‫ליתולוגי‬ ‫קרטון קרטון חווארי חוואר שמן‬ ‫תכונות‬ ‫אופייניות‬ ‫חוזק נמוך‪ ,‬רגיש‬ ‫למים‪ ,‬פריך‬ ‫‪II‬‬ ‫חוזק נמוך‪ ,‬רגיש למים‪,‬‬ ‫פלסטיות גבוהה‪ ,‬תפיחה‪ ,‬אי‬ ‫יציבות במדרונות‬ ‫‪III‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫חרסית שמנה‬ ‫חרסית רזה‬ ‫חרסית חולית‬ ‫וחול חרסיתי‬ ‫פלסטיות גבוהה‪,‬‬ ‫תפיחה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫יחידה‬ ‫גיאוהנדסית‬ ‫‪I‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫חפירה במחפר‬ ‫וכלים מכניים‬ ‫אופנים‬ ‫חפירה במחפר וכלים מכניים‬ ‫אופנים‬ ‫חפירה במחפר‬ ‫וכלים מכניים‬ ‫אופנים‬ ‫חפירה במחפר‬ ‫וכלים מכניים‬ ‫אופנים‬ ‫שיפוע אפשרי‬ ‫חפירה‬ ‫התאמה‬ ‫כשתית‬ ‫תנאי חפירה‬ ‫‪Ripability‬‬ ‫‪1:1‬‬ ‫)אופקי‪:‬אנכי(‬ ‫‪1:1.5‬‬ ‫)אופקי‪:‬אנכי(‬ ‫‪1:2.5‬‬ ‫*)אופקי‪:‬אנכי(‬ ‫‪1:3‬‬ ‫)אופקי‪ :‬אנכי(‬ ‫‪1:2‬‬ ‫)אופקי‪:‬אנכי(‬ ‫באופן חלקי‬ ‫‪ A-7-6‬לא מתאים‬ ‫למטרות גינון‬ ‫מתאים תלות‬ ‫בתכולת הדקים‬ ‫* בחוואר שמן יתכנו בעיות אי יציבות גם בשיפועים נמוכים של ‪ 1:3‬ולכן יש לשקול פתרונות תימוך‪.‬‬ ‫‪ 1.8.2‬סיסמולוגיה‬ ‫מהערכת הסיכון הסיסמי בתחום התכנית עולים הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬העתקים החשודים כפעילים‬ ‫שברים החשודים כפעילים באזור התכנית מוצגים על גבי המפה הגיאולוגית בתרשים מס' א‪) 13.‬המכון הגיאולוגי(‬ ‫לעיל וכן במפת העתקים הפעילים אשר מוצגת בתרשים מס' א‪) 16.‬ברטוב וחובריו‪ , 2009 ,‬הוצאת המכון‬ ‫הגיאולוגי(‪.‬‬ ‫במפת ההעתקים החשודים כפעילים לא מופיעים העתקים החשודים כפעילים למעט העתק אחד המצוי בסמוך‬ ‫לגבולות התכנית מאזור אום אל פחם מזרחה ומסומן בקו ירוק בתרשים מס' א‪.16.‬‬ ‫על פי נתוני המכון הגיאופיסי המוצגים בתרשים מס' א‪ ,17.‬באזור התוכנית ערכי המקדמים של תאוצת קרקע‬ ‫אופקית חזויה כפי שנקבע בתקן ‪ 413‬הינם‪ :‬גן שמואל ‪ ,0.11 -‬אם אל פחם – ‪ .0.162‬אילו תאוצות נמוכות יחסית‪.‬‬ ‫באזור אורחן מגידו מקדם התאוצה האופקית מגיע ל‪ 0.186 -‬עקב קרבה למערכת העתקים ורישום פעילות סיסמית‬ ‫בתחום בעמק יזרעאל‪.‬‬ ‫מרישום של אירועים סיסמיים באזור התוכנית המוצג בטבלה להלן עולה‪ ,‬כי כל האירועים מופיעים על מערכת‬ ‫העתקי כרמל‪-‬תרצה הממוקמת בגבול בין רכס הכרמל ועמק יזרעאל ולפיכך אין עדות לפעילות על העתק אום אל‬ ‫פחם‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪16.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪17.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪18.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫טבלה מס' א‪ :6.‬ריכוז רישומי אירועים סייסמיים )המקור‪ :‬קטלוג המכון הגיאופיסי(‬ ‫‪ID‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫‪1984‬‬‫‪08-24‬‬ ‫‪1984‬‬‫‪08-27‬‬ ‫‪1986‬‬‫‪12-10‬‬ ‫‪1990‬‬‫‪08-08‬‬ ‫‪1990‬‬‫‪11-06‬‬ ‫‪1994‬‬‫‪03-12‬‬ ‫‪1995‬‬‫‪02-10‬‬ ‫‪1995‬‬‫‪12-12‬‬ ‫‪2001‬‬‫‪09-21‬‬ ‫‪2004‬‬‫‪08-09‬‬ ‫‪2004‬‬‫‪11-05‬‬ ‫‪2005‬‬‫‪07-10‬‬ ‫‪2007‬‬‫‪03-12‬‬ ‫‪2007‬‬‫‪07-28‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪3.‬‬ ‫‪4.‬‬ ‫‪5.‬‬ ‫‪6.‬‬ ‫‪7.‬‬ ‫‪8.‬‬ ‫‪9.‬‬ ‫‪10.‬‬ ‫‪11.‬‬ ‫‪12.‬‬ ‫‪13.‬‬ ‫‪14.‬‬ ‫‪Origin‬‬ ‫‪Time‬‬ ‫‪06:02:2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪07:12:0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪01:26:1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪12:57:1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪01:01:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12:09:1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪21:14:0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪23:55:0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪14:22:1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪06:41:5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪02:12:4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12:00:0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪09:15:2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪06:26:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Lat‬‬ ‫‪Long‬‬ ‫‪32.639‬‬ ‫‪35.185‬‬ ‫‪32.659‬‬ ‫‪35.238‬‬ ‫‪32.487‬‬ ‫‪35.274‬‬ ‫‪32.568‬‬ ‫‪35.302‬‬ ‫‪32.564‬‬ ‫‪35.288‬‬ ‫‪32.656‬‬ ‫‪35.145‬‬ ‫‪32.548‬‬ ‫‪35.317‬‬ ‫‪32.490‬‬ ‫‪35.262‬‬ ‫‪32.608‬‬ ‫‪35.281‬‬ ‫‪32.494‬‬ ‫‪35.250‬‬ ‫‪32.581‬‬ ‫‪35.195‬‬ ‫‪32.503‬‬ ‫‪35.277‬‬ ‫‪32.573‬‬ ‫‪35.252‬‬ ‫‪32.585‬‬ ‫‪35.204‬‬ ‫‪X‬‬ ‫)‪(Tm‬‬ ‫‪216,90‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪221,80‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪225,30‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪227,80‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪226,50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪213,20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪229,20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪224,10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪225,80‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪223,00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪217,90‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪225,50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪223,96‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪219,40‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫)‪(Tm‬‬ ‫‪727,20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪729,40‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪710,30‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪719,30‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪718,90‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪729,10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪717,10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪710,70‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪723,70‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪711,10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪720,80‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪712,10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪719,93‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪721,14‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪Md‬‬ ‫‪Mb‬‬ ‫‪Mm‬‬ ‫‪MSK‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪5.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪13.0‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪Typ‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪FS‬‬ ‫‪F‬‬ ‫ב‪ .‬הגברת שתית חריגה‬ ‫על פי מפת המכון הגיאולוגי )קנ"מ מקורי ‪ ,1:200,000‬יולי ‪ (2009‬וכמוצג בתרשים מס' א‪ 18.‬מסומן אזור ואדי‬ ‫ערה כבעל פוטנציאל להגברה חריגה עקב מבנה של אגן צר‪ .‬יחד עם זאת לאור העובדה כי עובי הכיסוי החרסיתי‬ ‫לכל אורך הואדי הינו קטן והסלע הקרטוני מצוי בסמוך לפני הקרקע‪ .‬ההערכה היא כי הגדרת הקרקע על פי‬ ‫הגדרות תקן ת"י ‪ 314‬אינה תואמת לקרקע מסוג ‪ F‬ולכן ניתן להסתמך על הנחיות התקן ללא צורך בבצוע סקר‬ ‫אתר‪ .‬באזור שממערב למחלף עירון קיים פוטנציאל בינוני להגברה‪ ,‬ונושא זה יש לבדוק במסגרת החקירה‬ ‫הגיאוהנדסית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גלישת מדרונות‬ ‫גלישת מדרונות הינה תופעה מוכרת לאורך מדרונות בהם מצויים שכבות חוואר ונביעות מים ונושא זה יש לחקור‬ ‫במסגרת חקירה גיאוהנדסית ללא קשר לנושא הסיסמי‪ .‬מפת המכון הגיאולוגי המוצגת ב בתרשים מס' א‪19.‬‬ ‫‪Region‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫‪Carmel‬‬ ‫‪-Tirza‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫קובעת את הרגישות להתפתחות גלישות קרקע כתוצאה מרעידת אדמה‪ .‬המדרונות חולקו לרמת רגישות של ‪ I‬עד‬ ‫‪ V‬כאשר ערך תאוצת הקרקע המחושבת ליצירת גלישה הינו גבוה מערך תאוצת הקרקע המופיע בתקן‪ .‬באזור‬ ‫התוכנית מוערך כי בהתייחס להתפתחות גלישות כתוצאה מרעידת אדמה‪ ,‬המדרונות יציבים יחסית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פוטנציאל התנזלות‬ ‫על פי מפת המכון הגיאולוגי המוצגת בתרשים מס' א‪ ,20.‬מבחינת פוטנציאל התנזלות קיימת רגישות נמוכה מאוד‪.‬‬ ‫לסיכום ‪ -‬לאחר בחינת הנתונים הכלליים נראה כי רמת הסיכון הסייסמי באזור התכנית נמוכה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪19.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪20.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.8.3‬מערכת הידרוגיאולוגית‬ ‫סעיף זה מבוסס על דוח של ד"ר יוסף בר יוסף – "דרך ‪ 65‬מפרידנים מגידו – גן שמואל‪ ,‬סקר הידרוגיאולוגי"‪.‬‬ ‫הדוח המלא מצורך בנספח מס' ‪ .3‬עיקרי הדברים מוצגים להלן‪.‬‬ ‫‪ 1.8.3.1‬אקויפרים אזוריים ומקומיים‬ ‫תוואי כביש ‪ 65‬עובר מעל שני אקויפרים אזוריים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אקויפר חבורת יהודה עד לאזור מחלף עירון – כרכור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אקויפר הפלייסטוקן )אקויפר החוף( באזור פרדס חנה ‪ -‬גן שמואל ‪ -‬חדרה‪.‬‬ ‫חתך גיאולוגי מוצג בתרשים מס' א‪ 15.‬לעיל‪.‬‬ ‫אקויפר חבורת יהודה‬ ‫מחשופי חבורת יהודה )גיר ודולומיט( בונים את אנטיקלינת אום אל פחם ומהווים את אזור המילוי החוזר הטבעי‬ ‫של האקויפר באזור הסקר‪ .‬באזור זה עוברת פרשת מים תת קרקעית למי התהום‪ .‬כווני הזרימה מפרשת המים הם‪:‬‬ ‫מערבה צפון מערבה מתחת לסינקלינת מנשה לכוון חוף הכרמל )אל המוצא בנביעות נחל תנינים( ומזרחה צפון‬ ‫מזרחה לכוון העמקים‪.‬‬ ‫אקויפר חבורת יהודה מצוי בתת הקרקע מתחת לכביש ‪ 65‬בין צומת מגידו למחלף עירון‪ ,‬בעומקים שבין ‪180-‬‬ ‫‪ 100‬מ' בקטע מגידו – ערערה ובעומקים קטנים של מספר עשרות מטרים בלבד בקטע ברטעה – מחלף עירון‪.‬‬ ‫אקויפר חבורת יהודה הנו האקויפר המרכזי של ישראל ומספק מי שתייה למערכת הארצית וליישובים מקומיים‪.‬‬ ‫אופיו הסלעי הסדוק‪ ,‬הקרסטי של האקויפר‪ ,‬מגדיל את רגישותו למפגעי זיהום מפני השטח ומצריך על כן משנה‬ ‫זהירות בהגנה על מקור מים זה‪.‬‬ ‫האקויפר הפלייסטוקני‬ ‫תוואי הכביש מכרכור ועד לגן שמואל‪ ,‬עובר מעל לשכבות האקויפר הפלייסטוקני‪ .‬יש לציין כי אזור זה מצוי‬ ‫בתחום הגבול המזרחי של האקויפר‪ ,‬בעוד שחלקו העיקרי והמנוצל מצוי מערבה יותר‪ ,‬באזור חדרה – מנשה‬ ‫קיסריה‪.‬‬ ‫שכבות גג האקויפר בגבולו המזרחי‪ ,‬מאופיינות במוליכות הידראולית נמוכה‪ ,‬בהרכב חרסיתי טיני ובמיעוט שכבות‬ ‫אקויפריות מוליכות )מסוג אבני חול גיריות‪ ,‬קורקר(‪ .‬הכיסוי החרסיתי של פני השטח מגיע למספר מטרים לפחות‬ ‫ובבקעת גן שמואל חדרה אף למספר עשרות מטרים של חרסיות משקעי נחל חדרה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫נעשתה הערכת סיכונים הידרוגיאולוגית ‪ ,‬לאפשרות הגעת מזהמים מתוואי כביש ‪ , 65‬כתוצאה מחלחול לאקויפר‬ ‫חבורת יהודה ‪ .‬התוואי חולק לשני קטעים ראשיים ומספר קטעי משנה בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫שני קטעי תוואי הראשיים ‪:‬‬ ‫א‪ .‬מצומת מגידו עד לברקאי‬ ‫ב‪ .‬מברקאי עד גן שמואל‪.‬‬ ‫א‪ .‬תוואי מגידו ברקאי עובר לאורך ערוץ ואדי ערה בתוך מסלע קרטוני שמתחתיו סלעי חבורת יהודה הבונים את‬ ‫אקויפר חבורת יהודה‪.‬‬ ‫נעשה ניתוח מפורט של התנאים ההידרו גיאולוגיים לאורכו‪ ,‬מצומת מגידו במזרח עד לברקאי במערב‪ .‬להלן‬ ‫חלוקת התוואי לקטעי רגישות וסיכוני זיהום פוטנציאליים לאקויפר חבורת יהודה בתת הקרקע לאורך ציר הכביש‬ ‫)ראה גם מפה גיאולוגית סנה וחוב' ‪ 1996‬בהוצאת המכון הגיאולוגי המופיעה בדו"ח ‪ NRD‬בנספח מס' ‪3‬‬ ‫בתסקיר‪ ,‬ותרשים מס' א‪ 12.‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קטע צומת מגידו עד אל מושרפה – התוואי עובר מעל תצורות בזלת נאוגנית וממשיך מערבה בתוך‬ ‫מסלע קרטוני סנוני ) חבורת הר הצופים(‪ .‬הסלע הקרטוני חווארי אטים ועבה מאד ומכסה את אקויפר‬ ‫חבורת יהודה שגגו ) תצורת בינה טורון – קנומן עליון ( מצוי בעומק של כ ‪ 280‬מ' מפני השטח‪ .‬אין כל‬ ‫אפשרות להגעת חלחול מפני השטח אל האקויפר הכלוא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קטע אל מושריפה ‪ -‬קטע מצומצם מאד בו מחשוף גיר קרטני של גג חבורת יהודה נמצא במגע קרוב‬ ‫לתוואי הכביש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קטע אל מושרפה מערב עד אל ביאר – התוואי עובר ברציפות בתוך המסלע הקרטוני‪ ,‬אין קשר ומגע‬ ‫עם חבורת יהודה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אל ביאר מערבה עד פתחת ואדי ערה ) כניסה לגבול אקויפר החוף( ‪ -‬אפיק הנחל עובר בתוך מילוי‬ ‫אלוביאלי המונח מעל תצורת סלעי הקרטון של חבורת הר הצופים‪ ,‬סה"ע עובי כיסוי של עשרות‬ ‫מטרים‪ ,‬עם חציצה אטימה של התשתית‪ .‬עובי הכיסוי גדל עם שיפוע השכבות מדרום לצפון ‪ ,‬מרגלי‬ ‫המבנה המורם של אום אל פחם למבנה הסינקלינלי של מנשה‪.‬‬ ‫לסיכום ‪ :‬התוואי המתואר‪ ,‬מצומת מגידו ועד ליציאת אפיק ואדי ערה אל מישור החוף בקרבת ברקאי‪ ,‬חותר בתוך‬ ‫מסלע קרטוני עבה במזרח‪ ,‬דק יותר במערב ‪ ,‬עם הצטברות כיסוי אלוביאלי מעל הסלע הקרטוני דק במזרח‬ ‫ומתעבה מערבה‪.‬‬ ‫קטע קצר מאד ‪ ,‬יחיד‪ ,‬באל מושריפה ‪ ,‬מצוי בקרבה של התוואי עם סלעי חבורת יהודה החשופים לאורך כמה‬ ‫עשרות מטרים‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫ב‪ .‬תוואי ברקאי – גן שמואל – עובר כולו בקרקע חרסיתית המתחלפת בקרקע טינית חולית )חמרה( מערבה ‪ .‬אזור‬ ‫זה מאופיין בהיותו גבול מזרחי של האקןויפר הפלייסטוקני ) אקויפר החוף(‪ .‬בקטע מזרחי זה של האקויפר‪,‬‬ ‫המוליכות ההידראולית קטנה מאד‪ ,‬כאשר האקויפר המפותח והניתן לניצול מצוי מערבה‪ .‬חתך הידרוגיאולוגי‬ ‫ממזרח למערב העובר בקטע הנדון מוצג בתרשים מס' א‪ .21.‬גבול מזרחי של האקויפר נמצא באזור קואורדינאטות‬ ‫‪ 194-195‬כפי שניתן לראות במפת מפלסים של האקויפר הפלייסטוקני )השירות ההידרולוגי‪ (2005 ,‬המוצגת‬ ‫בתרשים מס' א‪ .22.‬כפי שניתן לראות גם ברשימת משרד הבריאות לקידוחי מי שתייה אשר מצורפת כנספח מס'‬ ‫‪ 4‬לתסקיר‪ ,‬אין בקטע זה קידוחים המספקים מי שתייה‪ ,‬ומקצת הקידוחים הקיימים הנם קידוחי השקייה שהגדרות‬ ‫הסיכונים למי שתיה בהתאם לתקנות בריאות העם אינם חלים עליהם‪.‬‬ ‫‪ 1.8.3.2‬איכות מי התהום‬ ‫כאמור קיימים בתחום התוואי ‪ 2‬אקויפרים אזוריים ‪:‬‬ ‫א‪ .‬אקויפר חבורת יהודה ) גיר ודולומיט קנומן ‪ -‬טורון( מפרדס חנה מזרחה עד צומת מגידו ‪ -‬בתת הקרקע‬ ‫בעומקים הקרובים לפני השטח באזור מענית ועד לעומקים של ‪ 300-400‬מ' באזור מגידו‪.‬‬ ‫איכות המים באקויפר זה מצוינת והאקויפר מנוצל באמצעות קידוחים למטרות הספקת מים ברמת מי שתייה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אקויפר הפליסטוקן ‪ ) -‬מזרח אקויפר החוף( חול‪ ,‬טיטים ומעט קורקר‪.‬‬ ‫איכות המים טובה מאד ומסופקת למי שתייה והשקייה באמצעות קידוחי מקורות וקידוחים פרטיים‪.‬‬ ‫‪ 1.8.3.3‬מעיינות‬ ‫נביעות מסלעי קרטון וחוואר )סנון ‪ -‬אאוקן(‬ ‫משקעים המחלחלים בשכבות חוואר וקרטון לאורך שולי התוואי‪ ,‬יוצרים נביעות קטנות מקומיות המתנקזות‬ ‫לערוצי הנחלים‪ .‬מקורות מים אלה קטנים‪ ,‬מקומיים ועונתיים‪.‬‬ ‫מעיין עין ארובות‪ ,‬הגדול בכל הנביעות באזור‪ ,‬נמצא בקרבת מחלף עירון ושפיעתו כ ‪ 1.0‬מלמ"ק‪/‬שנה‪ .‬המעיין‬ ‫מנקז זרימות תת קרקעיות רדודות בשכבות הקרטון בסינקלינת מנשה‪ ,‬מצפון לתוואי כביש ‪ .65‬אתר זה אינו כלול‬ ‫בתכנית הנדונה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪21.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪22.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.8.3.4‬קידוחי מים‬ ‫קידוחי המים באזור התכנית ורדיוסי המגן סביבם מוצגים בתרשים מס' א‪ 23.‬ומתוארים בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :7.‬קידוחים ורדיוסי מגן באזור התכנית‬ ‫קידוח‬ ‫רדיוס מגן ב'‬ ‫רדיוס מגן ג'‬ ‫פ' כרכור‬ ‫‪0‬‬ ‫‪150‬‬ ‫מ' בלום ‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪500‬‬ ‫פ ברקאי רפת‬ ‫‪561‬‬ ‫‪1,123‬‬ ‫פ' ברקאי יער עירון‬ ‫‪320‬‬ ‫‪641‬‬ ‫פ' ערערה‬ ‫‪475‬‬ ‫‪951‬‬ ‫מ' מי עמי ‪1‬‬ ‫‪438‬‬ ‫‪877‬‬ ‫מי עמי ‪ 2‬א'‬ ‫‪520‬‬ ‫‪1,040‬‬ ‫ואדי עארה ‪2‬‬ ‫‪427‬‬ ‫‪854‬‬ ‫ואדי עארה ‪3‬‬ ‫‪774‬‬ ‫‪1,548‬‬ ‫ואדי עארה ‪) 1‬לא פעיל(‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מגידו ‪2‬‬ ‫‪323‬‬ ‫‪646‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪23.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫את הקידוחים ניתן לסווג לשתי קבוצות‪ :‬קידוחים לאקויפר חבורת יהודה וקידוחים לאקויפר הפלייסטוקני‪.‬‬ ‫אישור משרד הבריאות למיקום הקידוחים ורדיוסי המגן מצורף בנספח מס' ‪.4‬‬ ‫החשש לסיכוני זיהום מי התהום מתייחס בעיקרו לאפשרויות פגיעה בקידוחי מי שתייה וההגנה עליהם במידה‬ ‫ותידרש‪ .‬הקריטריונים לניתוח הסיכונים‪ ,‬מתבססים על תקנות בריאות העם – רדיוסי מגן לקידוחי מי שתייה‪.‬‬ ‫ניתוח התנאים מתייחס אל מכלול הנתונים ההידרו גיאולוגיים‪ ,‬כגון‪ ,‬סוג המסלע‪ ,‬עומק מפלסי המים‪ ,‬שכבות‬ ‫הכיסוי שמעל האקויפר‪ ,‬סוג האקויפר סדוק‪ ,‬חולי וכדו'‪.‬‬ ‫בהתאם לקריטריונים אלה נעשית הסלקציה לקידוחים הקיימים בשטח‪ ,‬כאשר ההתייחסות הנה לקידוחי מי שתייה‬ ‫בלבד‪ .‬לפיכך נעשית ההתאמה בין אינבנטר הקידוחים הקיימים בכלל ואלו המופיעים ברשימת משרד הבריאות‬ ‫כקידוחי מי שתייה הדורשים התייחסות לרדיוסי המגן שלהם‪ .‬רדיוסי מגן אלו קבועים ולא ניתן לשנותם אלא אם‬ ‫אכן קיימות סיבות הידרוגיאולוגיות לבקש הקלה או הקטנת רדיוס המגן‪.‬‬ ‫טבלאות הקידוחים המפורטות בנספח ההידרו גיאולוגי )נספח מס' ‪ ,(3‬מתייחסות לקריטריונים הנ"ל‪.‬‬ ‫רדיוסי המגן לקידוחים השואבים מאקויפר חבורת יהודה )גיר ודולומיט סדוק‪ ,‬קרסטי( ‪ ,‬הנם גדולים מאד כתוצאה‬ ‫מהקריטריונים הכלולים הנוסחאות החישוב‪ ,‬ומצריכם על כן בדיקה של שטחים נרחבים בהרבה מאלו הנדרשים‬ ‫בקידוחי אקויפר החוף החולי‪.‬‬ ‫הממצאים מראים כי הקידוחים השייכים לקבוצה המפיקה מאקויפר חבורת יהודה ‪ ,‬מוגנים בתחום רדיוס המגן ב'‪,‬‬ ‫בהיותם ממוקמים מעל שכבות הקרטון הסנוני של חבורת הר הצופים‪ .‬שכבות אלו מונעות חלחול והגת שטף‬ ‫מזהמים מתוואי הכביש אל הקידוחים‪.‬‬ ‫קידוח בודד שנמצא בקרבה מיידית ומסוכנת הוא ואדי ערה ‪ .1‬אך נמצא בברור עם חברת מקורות‪ ,‬כי קידוח זה‬ ‫אינו פעיל ואינו מחובר למערכות הספקת המים ‪,‬‬ ‫מאידך בקטע התוואי הרגיש בקרבת מושרפה‪ ,‬אין קידוחים מפיקים ולא קיימת לפיכך בעיית רדיוסי המגן‪.‬‬ ‫בתוואי המערבי הנכנס לגזרה שמעל לשכבות הפליסטוקן‪ ) ,‬רצועת הגבול המזרחית של אקויפר החוף (‪ ,‬לא‬ ‫ממוקמים קידוחי מי שתייה ולא קיימת הסכנה הפוטנציאלית לזיהומם כתוצאה מחלחול שטף מזהמים‪ ,‬כאמור‬ ‫הליתולוגיה החרסיתית והחתך בעל המוליכות הגרועה מונע מאותה סיבה את היות רצועה זוחלק פעיל מהאקויפר‬ ‫האזורי‪.‬‬ ‫‪ 1.8.3.5‬בריכות מים ‪ /‬מאגרים ‪ /‬שלוליות חורף‬ ‫אין בתחום הפרויקט מאגרי מים ‪ /‬שלוליות חורף ‪ /‬מאגרים‪.‬‬ ‫קיימים אזורי ויסות בנחל במקומות הבאים‪:‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ .1‬בכניסה למפרידן מי עמי‪ ,‬קיים מעביר מים שלא מעביר את ספיקות התכן ‪ 1:50‬שנה‪ .‬הוחלט‪ ,‬בשיתוף‬ ‫עם רשות הניקוז‪ ,‬שלא להחליף את המעביר‪ .‬המעביר הקיים יוצר ויסות לספיקות ולפשט הצפה זמני‬ ‫בתחום שבמעלה המעביר )נ‪.‬צ‪.(211634/713370 .‬‬ ‫‪ .2‬אזור הפיתולים )נ‪.‬צ‪ ,(216465/718556 .‬הכביש הקיים עובר בערוץ הנחל‪ .‬הכביש המתוכנן עובר‬ ‫ממערב לנחל הקיים‪ .‬במקום הכביש הקיים‪ ,‬יהיה אפשרי לתכנן טרסות ומלכודות נגר להעשרת הצמחיה‬ ‫במקום‪ ,‬במסגרת הפיתוח הנופי על הכביש‪.‬‬ ‫‪ 1.8.4‬תוואי ניקוז‬ ‫תיאור מפורט של מערכת הניקוז הקיימת בשטח התכנית וחישובי ספיקות נגר מוצגים בסקר ההידרולוגי שנערך‬ ‫לכביש‪ .‬הסקר המלא מצורף בנספח מס' ‪ .5‬עיקרי הדברים מוצגים להלן‪.‬‬ ‫‪ 1.8.4.1‬רשויות ניקוז‬ ‫הכביש עובר בתחום של שתי רשויות ניקוז‪.‬‬ ‫‪ .1‬בצפון מזרח )צומת מגידו עד אום אלפחם(‪ ,‬עובר הכביש בתחום רשות ניקוז קישון‪.‬‬ ‫‪ .2‬בדרום מערב )מאום אלפחם ועד צומת חדרה מזרח( עובר הכביש בתחום רשות ניקוז שרון‪.‬‬ ‫‪ 1.8.4.2‬אגני היקוות ראשיים‬ ‫אגני ההיקוות הראשיים באזור התכנית וכיווני הזרימה מוצגים בתרשים מס' א‪ 24.‬ומתוארים להלן‪:‬‬ ‫הכביש עובר בתחום של שני אגני היקוות ראשיים‪ :‬אגן היקוות של הקישון ואגן ההיקוות של נחל חדרה‪ .‬קו פרשת‬ ‫המים בין שני אגני ההיקוות עובר בצומת אום אלפחם‪ ,‬עין איברהים‪.‬‬ ‫מצומת אום אלפחם לכיוון צפון מזרח‪ ,‬עובר הכביש בצמוד לנחל בענא המתנקז אל הקישון‪ .‬מצומת אום אלפחם‬ ‫לכיוון דרום מערב‪ ,‬עובר הכביש בצמוד לנחל עירון‪ ,‬המתנקז אל נחל חדרה‪.‬‬ ‫‪ 1.8.4.3‬חציית נחלים ראשיים‬ ‫נחל עירון ‪ -‬נחל עירון זורם במקביל ובצמוד לכביש ‪ .65‬הנחל חוצה את כביש ‪ 65‬פעמיים בתחום התכנון‪:‬‬ ‫‪ .1‬בקואורדינטה ‪ 204108/709991‬באזור המחלף של כביש ‪ 6‬עם כביש ‪61‬‬ ‫‪ .2‬בקואורדינטה ‪ 207089/711906‬ממערב לעארה‪.‬‬ ‫נחל בענה ‪ -‬נחל בענה זורם לאורך כביש ‪ 65‬בתעלות הכביש וחוצה את הכביש בקואורדינטה ‪16085/717883‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.24.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.24.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.8.4.4‬תיאור האזור – כללי‬ ‫כביש ‪ 65‬עובר בתוואי קדום של סעיף מדרך החוף הקדומה‪) .‬בנוסף על כביש ואדי מילח(‪ .‬הכביש מנצל את תוואי‬ ‫נחל עירון‪ ,‬החוצה את שרשרת הרי צפון השומרון ורמות מנשה‪ ,‬כאשר נחל עירון‪ ,‬מהווה את הגבול בין הרי רמות‬ ‫מנשה והרי צפון השומרון‪.‬‬ ‫הכביש מתחיל במערב ברום ‪ 20‬מ' מעל פני הים ועולה עם נחל עירון לרום של כ‪ 260 -‬מטרים באזור אום‬ ‫אלפחם‪ ,‬עין איברהים‪ .‬משם יורד הכביש לעמק יזרעאל לצומת מגידו‪ ,‬לרום של כ‪ 100 -‬מטרים מעל פני הים‪.‬‬ ‫אגני ההיקוות ומשטר הגשמים לאורך קטע הכביש‪ ,‬מתחלקים לשני אזורי משנה‪:‬‬ ‫)א( אזור המעלה‪ ,‬ההררי‪.‬‬ ‫)ב( אזור פרדס חנה – גבעי גלי‪.‬‬ ‫קו פרשת המים האזורית בין נחל הקישון לבין נחל חדרה‪ ,‬עובר במרכז באזור ההררי‪ ,‬באזור צומת אום אלפחם‪.‬‬ ‫‪ 1.8.4.5‬מערכת הניקוז הקיימת‬ ‫א‪ .‬האזור ההררי‬ ‫מערכת הניקוז הקיימת באזור ההררי איננה מותאמת לספיקות הידועות לנו היום‪ ,‬לאחר סופת ואדי עארה )באפריל‬ ‫‪.(2006‬‬ ‫במהלך סופה בהסתברות ‪ ,2%‬צפוי כי מערכות הניקוז העירוניות‪ ,‬הקיימות בישובים הכפריים‪ ,‬לא תתפקד‪,‬‬ ‫ומרבית מי הנגר יזרמו בערוצים הקיימים )בדרך כלל על גבי הכבישים( אל כביש ‪ ,65‬המצוי בערוץ הנחל הראשי‪.‬‬ ‫מעבירי מים "פירטיים" – מעבירי מים רבים מגשרים מעל תעלות הכביש‪ ,‬בין כביש ‪ 65‬לשדות חקלאות סביב‬ ‫הדרך‪ .‬מעבירי מים אלה הונחו על ידי חקלאים שלא על פי תקני תכנון הדרך‪ .‬מעבירים אלה אינם מעבירים‬ ‫ספיקות הקטנות בסדרי גודל מספיקות התכן‪ ,‬ויגרמו להצפות בכביש בעת אירוע שיטפוני‪.‬‬ ‫מעבירי המים בכביש ‪ -‬מעבירי המים בכביש קטנים בסדר גודל מספיקות התכן המחושבות ל‪ .2%-‬בסופה‬ ‫שהתרחשה עברו מי הנגר מעל הכביש‪.‬‬ ‫בסיור שערכנו סימני זרימת מים נצפו ברום הכביש‪ ,‬בעיקר במורד נחל עירון‪ ,‬ובנחל בענה עברו המים מעל‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫מיקום הכביש בקטעים מסוימים‪ ,‬בקרבה לנחל עירון‪ ,‬דורש להתחשב בספיקות התכן של נחל עירון‪ ,‬ולהסדיר את‬ ‫הנחל או להגביה את הכביש בנקודות אלה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מעבירי מים רבים בתעלות הכביש בנויים כך שכאשר מגיעה ספיקה הגדולה מיכולת הקיבול שלהם‪ ,‬הספיקה‬ ‫הנותרת ממשיכה בתעלות הכביש להמשך‪ ,‬אל המעביר הבא‪ .‬מערכת זו דורשת הגדלת מעבירי הקצה )בנקודות‬ ‫המינימום בכביש( לשם גיבוי למעבירי מים קטנים במעלה התעלה‪.‬‬ ‫להלן מוצגות ספיקות נבחרות במעבירי מים‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :8.‬ספיקות נבחרות במעבירי מים‬ ‫מספרי‬ ‫אגנים‬ ‫המתרכזים‬ ‫אל‬ ‫הנקודה‬ ‫תחום‬ ‫התנקזות‬ ‫ספיקת‬ ‫תכן‬ ‫‪2%‬‬ ‫]קמ"ר[‬ ‫]מ"ק‪/‬שניה[‬ ‫‪ .1‬האזור ההררי‬ ‫אגני נחל קישון‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5+6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪0.48‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪2.28‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪0.30‬‬ ‫‪0.76‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪29.7‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪14.2‬‬ ‫אגני נחל חדרה‬ ‫‪2.1,2.2‬‬ ‫‪2.3,2.4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6,7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12.1‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪1-8,12.1-12.3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1-12‬‬ ‫‪0.53‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪0.33‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪0.27‬‬ ‫‪0.34‬‬ ‫‪0.46‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪0.44‬‬ ‫‪0.73‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪10.13‬‬ ‫‪0.16‬‬ ‫‪12.29‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪14.6‬‬ ‫‪11.3‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪47.3‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪48.7‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תחום‬ ‫התנקזות‬ ‫ספיקת‬ ‫תכן‬ ‫מספרי‬ ‫אגנים‬ ‫המתרכזים‬ ‫אל‬ ‫הנקודה‬ ‫]קמ"ר[‬ ‫]מ"ק‪/‬שניה[‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪1-17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18,19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪1.19‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪1.71‬‬ ‫‪27.25‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪0.95‬‬ ‫‪1.03‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪18.1‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫‪72.0‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫‪18.2‬‬ ‫‪19.1‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪ .2‬האזור הגבעי גלי )מערבית לכביש ‪(6‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31.1‬‬ ‫‪31.2‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪38,39‬‬ ‫‪38-40‬‬ ‫‪2.38‬‬ ‫‪0.28‬‬ ‫‪1.04‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪0.92‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪1.00‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪1.49‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪1.41‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪2.93‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫ב‪ .‬אפיון האזור הגבעי – גלי‬ ‫האזור הגבעי – גלי מתחיל באזור צומת משמר הגבול ומערבה‪ ,‬עד סיום הקטע לתכנון‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫האזור מתחלק לשתי צורות נוף עיקריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מישורי סחף באזורים הנמוכים‪ :‬קרקעות סחף‪ ,‬גרומוסולים באזור מרחב נחל חדרה ויובליו ובאזורים הנמוכים‪.‬‬ ‫‪ .2‬גבעות מקרקעות ממוצא חולי )חמרה‪ ,‬וחמרה חולית(‪.‬‬ ‫קרקעות הסחף סביב נחל חדרה מגיעות עד עומק של עשרות מטרים‪.‬‬ ‫שיפועי אגני ההיקוות הם בדרך כלל ‪ 1.2%‬עד ‪1.5%‬‬ ‫באזור הגבעי – גלי הכביש רחוק מעורק הניקוז הראשי )נחל חדרה( ולכן אין סכנה של זרימת נחל ראשי על גבי‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫במקומות בהם הכביש גבוה מהקרקע באזור‪ ,‬קטן החשש להצפת הכביש ובמקרה של סופת שיא יוצפו קודם‬ ‫שטחים בצד הכביש‪.‬‬ ‫רוב מעבירי המים תוכננו לספיקות קטנות מהספיקות המחושבות בדו"ח ההדירולוגי‪ ,‬למרות זאת‪ ,‬לא נצפו סימני‬ ‫הצפה בתעלות הכביש או במעבירי המים‪.‬‬ ‫הבעיות שנצפו במערכת הניקוז הן בעיות של סחף אדמת החמרה‪ ,‬וכן בעיות של שיפועים מתונים במעבירי המים‬ ‫או מעבירי מים נמוכים מאוד )עקב רום כביש נמוך( הסתומים בסחף‪.‬‬ ‫‪ 1.8.4.6‬קרקעות אגני ההיקוות‬ ‫האזור ההררי‬ ‫האזור ההררי של הכביש )מצומת מגידו עד פרדס חנה(‪ ,‬מורכב מקרקעות הרריות טרה רוסות ורנדזינות )‪.(B,A‬‬ ‫קרקע הטרה רוסה‪ ,‬נוצרת על גבי סלע גיר קשה‪ .‬סלע זה מאופיין בחריצים קרסטיים המגיעים עד תת הקרקע‬ ‫ומהווים מוליך טוב למי הנגר אל תת הקרקע‪ ,‬בגשמים בהסתברות רגילה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬בהסתברויות הגבוהות‪ ,‬רוב מי‬ ‫הגשם מחלחל לתת הקרקע ומקדם הנגר מקרקע הטרה רוסה נמוך ביותר‪ ,‬וכמעט שלא נוצרים זרימות בערוצים‪.‬‬ ‫בסופות בעוצמות גבוהות )בהסתברויות הנמוכות(‪ ,‬חריצי הקרסט‪ ,‬קטנים מלהוליך את מי הנגר ומתפתחות זרימות‬ ‫חזקות בנחלים‪ ,‬במיוחד עקב התלילות הגדולה של הערוצים המקומיים המתנקזים לאזור הכביש‪.‬‬ ‫קרקע הרנדזינה‪ ,‬נוצרת על מסלע קירטוני‪ .‬סלע הקירטון הינו גיר רך המהווה שכבה אטימה שאיננה מחלחלת לתת‬ ‫הקרקע‪ .‬מעל שכבת סלעי הקרטון‪ ,‬נוצרת שכבת אקויפר‪ ,‬וכאשר השכבה נחתכת על ידי ערוץ‪ ,‬נוצרים מעיינות‬ ‫ההר‪ .‬באגני ההיקוות באזור ואדי עארה שכבת הקרקע רדודה ביותר‪ ,‬על מדרונות תלולים‪ ,‬ולכן בעת סופות שיא‬ ‫מרבית מי הגשם לא יחלחלו לתת הקרקע‪ ,‬ויזרמו על פני השטח )קיבול הקרקע למים קטן(‪ .‬בנוסף‪ ,‬עקב תלילות‬ ‫הקרקע ורדידותה יתכנו גלישות קרקע בעת שיטפון‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫האזור הגבעי – גלי‪.‬‬ ‫באזור פרדס חנה‪ ,‬עובר הגבול בין הקרקעות ההרריות לקרקעות החוליות של מישור החוף‪ .‬מפרדס חנה ומערבה‬ ‫קרקעות חוליות )חמרה עד חמרה חולית וחול(‪ ,‬ומדרום לכביש‪ ,‬באזור ערוץ נחל עירון – נחל חדרה‪ ,‬מצויות‬ ‫קרקעות סחף‪.‬‬ ‫מקדם הנגר בקרקעות החמרה תלוי במידה רבה בתכסית‪ .‬בתכסית של פרדסים ומטעים מקדם הנגר נמוך יחסית‪,‬‬ ‫ואילו בקרקעות בהן נכרתו הפרדסים והתבצע מעבר לעיבודים חד שנתיים וגידולי שדה‪ ,‬נצפה סחף רב‪ ,‬ומקדמי‬ ‫נגר גבוהים‪.‬‬ ‫‪ 1.8.4.7‬מסקנות והמלצות‬ ‫‪ ‬הידע המצטבר על סופות נדירות בארץ התרחב במהלך ‪ 15‬השנים האחרונות‪ ,‬עקב פעילות נמרצת של התחנה‬ ‫לחקר הסחף‪ .‬ספיקות התכן המחושבות היום להסתברות ‪ 2%‬גדולות בסדר גודל מהספיקות שחושבו לפני ‪15‬‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫‪ ‬מערכת הניקוז הקיימת בכביש איננה מותאמת לספיקות בהסתברות ‪ ,2%‬במיוחד באזור ההררי‪.‬‬ ‫‪ ‬באזור ההררי קרקע רדודה )עד ‪ 30‬ס"מ(‪ ,‬מסלע קרטוני שאיננו חדיר למים ושיפועים גדולים‪ .‬תנאים אלה הם‬ ‫הגורמים למקדמי נגר גבוהים במיוחד‪ ,‬בעת סופות שיא‪ ,‬ולשיטפונות באזור ההררי‪.‬‬ ‫‪ ‬באזור פרשת המים בין נחל בענה לנחל עירון )מנחל בענה ועד כ‪ 2 -‬ק"מ דרומית לצומת אום אלפחם – עין‬ ‫איברהים(‪ ,‬עובר הנחל בערוץ הטבעי של נחל בענה ושל נחל עירון‪ .‬באזור זה גבעות הקירטון קרובות לכביש‬ ‫והנחל צר‪ .‬הדבר גורם לכך שתעלות הכביש קטנות מלהכיל את ספיקות השיא‪ ,‬ומי הנגר בעת ספיקות שיא‬ ‫זורמות על הכביש‪ .‬לאורך כ‪ 4 -‬ק"מ אלה‪ ,‬יהיה צורך לתכנן תעלות מוסדרות שכושר ההולכה שלהן יוכל‬ ‫להוליך את ספיקות התכן של ‪) 2%‬כולל בלט‪ ,‬על פי התקן במע"צ(‪.‬‬ ‫‪ ‬התייחסות דומה יש לתת לערוץ נחל עירון‪ ,‬בכל מקום בו הנחל קרוב לכביש )הסדרת הנחל לספיקות התכן(‪.‬‬ ‫‪ ‬בצידי הכביש מעבירי מים קטנים‪ ,‬שאינם תואמים את הקריטריונים לתכנון הכביש )מעבירי מים ‪ ).‬פירטיים‬ ‫בכניסה לשטחים חקלאיים‪ ,‬ומעבירי מים תחת דרכים המסתעפות מכביש ‪ .65‬מעבירים אלה גורמים להצפות‬ ‫על גבי הכביש‪ .‬יש לתכנן את כל מעבירי המים בצידי כביש ‪ 65‬לפי הסטנדרט של כביש ‪ , 65‬ולמנוע בניית‬ ‫מעבירי מים פירטיים לדרכי עפר בצידי הכביש‪.‬‬ ‫‪ 1.8.4.8‬התייחסות להידרולוגיה ושימור נגר‬ ‫שטח אגני ההיקוות הכללי בכלל הכביש הוא כ‪ 75 -‬קמ"ר‪.‬‬ ‫הכביש מהווה שטח זניח בשטח האגן הכללי ולא משנה את ספיקות התכן‪.‬‬ ‫מסגרת תכנון הכביש איננה המסגרת המתאימה לתכנון שימור נגר באגן היקוות כללי של כל שטח ואדי ערה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫לשם כך יש מסגרת של תוכניות אב לניקוז של רשות הניקוז‪.‬‬ ‫במסגרת הכביש‪ ,‬עיקר ההתייחסות היא לספיקות שיא באזור הכביש‪ ,‬לשם הגנה מפני נזקים‪ ,‬ולשם הגנה על חיי‬ ‫אדם למשתמשי הכביש‪.‬‬ ‫תוכנית שימור נגר‪ ,‬מתפרשת על פני שטחים חקלאיים ועירוניים המצויים מחוץ לרצועת הכביש ומחוץ למנדט של‬ ‫נתיבי ישראל )מתקני שימור נגר בעיר‪ ,‬ובשטחים החקלאיים במורדות המדרונות(‪.‬‬ ‫אגני היקוות כאלה דורשים מתקנים רבים של שימור נגר‪ ,‬בכל שדה ובכל עיר‪ ,‬או מאגר בסדר גודל של מליוני‬ ‫מ"ק במורד )בשטחי קיבוץ ברקאי(‪.‬‬ ‫הכביש ברובו מצוי בתחום נחל ולא באזור היווצרות הנגר של אגני ההיקוות‪ .‬על פי תורת שימור הנגר‪ ,‬עיקר‬ ‫שימור הנגר מתבצע בשטחי היווצרות הנגר‪ ,‬ולא‪ ,‬בשטח המורדי‪ ,‬והתכנון תמיד מתחיל ממעלה אגן ההיקוות אל‬ ‫מורדו‪ .‬לכן כפי שמקובל בכל תכנון כביש‪ ,‬ההתייחסות היא לספיקות התכן ולא לכמויות הנגר השנתיות‪.‬‬ ‫ניתוח הידרולוגי ומשטר הגשמים בתחום התוכנית מוצג בנספח מס' ‪ ,5‬עמוד ‪ .22-24‬כמות גשם שנתית מוצגת‬ ‫בעמוד ‪ 59‬באותו נספח‪.‬‬ ‫‪ 1.9‬רעש קיים‬ ‫‪ 1.9.1‬מדידות רעש‬ ‫במטרה לאפיין את מפלסי הרעש הקיימים בסמוך לתוואי כביש מס' ‪ 65‬הקיים‪ ,‬נערכו מדידות רעש לאורך התוואי‪.‬‬ ‫שיטת המדידות ומיקום המדידות נקבע בתאום עם נציג הות"ל‪ ,‬ד"ר יולי קלר‪ ,‬בהתאם לדרישות הועדה‬ ‫הבינמשרדית לקביעת קריטריוני רעש מכבישים‪ ,‬פברואר ‪.1999‬‬ ‫בנוסף למדידות הנקודתיות‪ ,‬נמדדו מפלסי הרעש באופן רצוף במהלך כל זמן המדידות‪ ,‬בנקודות ייחוס שמוקמו‬ ‫בסמוך לכביש מס' ‪ .65‬מיקום נקודות הייחוס מצוין בתרשים מס' א‪.25.‬‬ ‫בשל כמות נקודות המדידה‪ ,‬המדידות נערכו בשני מועדים שונים‪ ,‬כל פעם בקטע כביש אחר‪.‬‬ ‫המדידות נערכו בתאריך ‪ 4.10.10‬בין השעות ‪ 12:20 - 6:50‬ובתאריך ‪ 28.12.10‬בין השעות ‪,14:25 – 6:50‬‬ ‫אשר כוללות את שעות השיא בכביש מס' ‪ ,65‬ע"פ ספירות תנועה שבוצעו בכביש‪ .‬מיקום נקודות המדידה נלקח‬ ‫בהתאם לקיום מבני מגורים ומבנים ושימושים רגישים אחרים הפונים אל הכביש‪.‬‬ ‫מיקום נקודות מדידת רעש באזור התכנית מוצג בתרשים מס' א‪.25.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫המדידות נעשו באמצעות שני מדי רעש כדלהלן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Modular Precision Sound Level Meter‬דגם ‪ 2231‬תוצרת ‪.Bruel & Kjaer‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Modular Precision Sound Analyzer‬דגם ‪ 2260‬תוצרת ‪Bruel & Kjaer‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Integrating Sound Level Meter‬דגם ‪ 2238‬תוצרת ‪Bruel & Kjaer‬‬ ‫כל המכשירים כוילו לפני ואחרי ביצוע כל מדידה‪.‬‬ ‫מפלסי הרעש שנמדדו )ביחידות ‪ (Leq‬נרשמו בסיום כל מדידה כאשר מפלסי רעש שנבעו ממקורות זרים שאינם‬ ‫קשורים ברעש הרקע )כגון נביחת כלבים‪ ,‬סירנות וכו'( נוקו ממפלסי הרעש הכוללים שנמדדו‪ .‬בנקודת ייחוס‬ ‫מפלסי הרעש נאגרו בזיכרון המכשיר ונותחו‪ ,‬לאחר מכן‪ ,‬באמצעות תוכנת מחשב ייעודית‪.‬‬ ‫בכל נקודה‪ ,‬נמדדו מפלסי הרעש למשך ‪ 15‬דקות‪.‬‬ ‫‪ 1.9.2‬תוצאות מדידות הרעש‬ ‫על מנת לקבוע את מפלסי הרעש בשעות השיא בכל נקודות המדידה‪ ,‬שוקללו מפלסי הרעש שנמדדו על בסיס‬ ‫מפלסי הרעש שנמדדו בנקודות הייחוס במהלך שעת השיא‪.‬‬ ‫מפלסי הרעש המשוקללים חושבו באמצעות המשוואה הבאה‪:‬‬ ‫])‪∆Leq (i, max) = Leq (i, Ti) + [Leq (ref, max) - Leq (ref, Ti‬‬ ‫כאשר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪ – ∆Leq (i, max‬מפלס רעש משוקלל בשעת שיא בנקודת מדידה ‪.i‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪ – Leq (i, Ti‬מפלס רעש מדוד בנקודת מדידה ‪ ,i‬בזמן ‪.Ti‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪ - Leq (ref, max‬מפלס רעש מדוד בשעת שיא בנקודת הייחוס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪ - Leq (ref, Ti‬מפלס רעש מדוד בנקודת הייחוס בזמן ‪.Ti‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬ג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬ד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬ה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬ו‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬ז‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬ח‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬ט‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬י‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬יא‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.25.‬יב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫בתרשים מס' א‪) 26.‬א‪-‬ב( מפורטים מפלסי הרעש שנמדדו בנקודות הייחוס‪ ,‬ביחידות ‪ 5) Leq‬דקות(‪.‬‬ ‫מפלסי הרעש שנמדדו )ביחידות ‪ (Leq‬בכל נקודות מדידה‪ ,‬יחד עם מפלסי הרעש המשוקללים לשעת השיא‪,‬‬ ‫מפורטים בטבלה להלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :9.‬תוצאות מדידות הרעש‪dBA ,‬‬ ‫נקודת‬ ‫מדידה‬ ‫שימוש קרקע‬ ‫תאריך‬ ‫מפלס רעש בשעת‬ ‫שעה מפלס הרעש מפלס רעש מירבי מפלס רעש נמדד‬ ‫הנמדד‪ dBA ,‬בנקודת ייחוס‪ ,‬בנקודת ייחוס בזמן שיא בזמן‬ ‫‪dBA‬‬ ‫המדידה‪dBA ,‬‬ ‫המדידה‪dBA ,‬‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪M1‬‬ ‫אזור מיועד‬ ‫למגורים‬ ‫‪4.10.10‬‬ ‫‪11:05‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪60.0‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫גן שומרון‬ ‫‪M2‬‬ ‫אזור מיועד‬ ‫למגורים‬ ‫‪4.10.10‬‬ ‫‪08:30‬‬ ‫‪44.7‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪46.2‬‬ ‫‪M4‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪4.10.10‬‬ ‫‪07:25‬‬ ‫‪54.7‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪55.1‬‬ ‫‪M6‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪4.10.10‬‬ ‫‪08:15‬‬ ‫‪58.0‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪M3‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪4.10.10‬‬ ‫‪08:00‬‬ ‫‪56.6‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪55.8‬‬ ‫‪M5‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪4.10.10‬‬ ‫‪09:20‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪59.1‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪M7‬‬ ‫מסחר‬ ‫‪4.10.10‬‬ ‫‪11:55‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪73.0‬‬ ‫‪M8‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪4.10.10‬‬ ‫‪11:50‬‬ ‫‪51.6‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪54.8‬‬ ‫ערערה‬ ‫‪M9‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪07:20‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪M10‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪10:45‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪M11‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪07:45‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪M12‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪10:20‬‬ ‫‪70.5‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪72.4‬‬ ‫‪M13‬‬ ‫אזור מיועד ‪28.12.10‬‬ ‫‪08:15‬‬ ‫‪53.2‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪53.8‬‬ ‫למבני ציבור‬ ‫‪M14‬‬ ‫מסחר ‪28.12.10‬‬ ‫‪08:45‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪M15‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪09:05‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪M16‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪09:25‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪61.7‬‬ ‫ללא שיפוט‬ ‫‪M17‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪09:55‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫נקודת‬ ‫מדידה‬ ‫שימוש קרקע‬ ‫תאריך‬ ‫מפלס רעש בשעת‬ ‫שעה מפלס הרעש מפלס רעש מירבי מפלס רעש נמדד‬ ‫הנמדד‪ dBA ,‬בנקודת ייחוס‪ ,‬בנקודת ייחוס בזמן שיא בזמן‬ ‫‪dBA‬‬ ‫המדידה‪dBA ,‬‬ ‫המדידה‪dBA ,‬‬ ‫אום אלפחם‬ ‫‪M18‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪13:55‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪M19‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪13:30‬‬ ‫‪62.4‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪M20‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪13:25‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪M21‬‬ ‫‪28.12.10‬‬ ‫‪11:55‬‬ ‫‪58.1‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪M22‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪12:15‬‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪M23‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪12:30‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪M24‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪11:40‬‬ ‫‪56.9‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪59.0‬‬ ‫עין אברהים‬ ‫‪M25‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪10:50‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪M26‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪11:15‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫מוסמוס‬ ‫‪M27‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪10:15‬‬ ‫‪69.8‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪71.3‬‬ ‫‪M28‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪09:18‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪67.0‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪M29‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪09:45‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪71.0‬‬ ‫מושירפה‬ ‫‪ M30‬מגורים‪/‬מסחר ‪28.12.10‬‬ ‫‪08:35‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫ביאדה‬ ‫‪M31‬‬ ‫מגורים ‪28.12.10‬‬ ‫‪07:55‬‬ ‫‪70.8‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪70.9‬‬ ‫מהטבלה לעיל ניתן לראות כי מפלס הרעש המשוקלל לשעת השיא בסמוך לבתים‪ ,‬נע בין ‪.Leq = 46- 73 dBA‬‬ ‫בכל נקודות המדידה‪ ,‬עיקר הרעש נבע מהתנועה בכביש מס' ‪.65‬‬ ‫כצפוי‪ ,‬מפלסי הרעש הגבוהים ביותר )מעל ‪ (70 dBA‬נמדדו במבנים הקרובים ביותר‪ ,‬שמהם קיים קו ראיה ישיר‬ ‫לכביש מס' ‪ .65‬במבנים הרחוקים יותר או במבנים שבהם קיים מיסוך אקוסטי לכביש‪ ,‬מפלסי הרעש היו נמוכים‬ ‫יותר )נמוך מ‪.(60 dBA -‬‬ ‫יש לציין כי ישנה השפעה גדולה של הטופוגרפיה על רמת הרעש המתקבלת מהכביש‪ ,‬וכי המרחק מהכביש אינו‬ ‫הגורם היחיד המשפיע על רמות הרעש‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.26.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.26.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.10‬אקלים ואיכות אוויר‬ ‫‪ 1.10.1‬תיאור אקלימי‬ ‫‪ 1.10.1.1‬מצבים מטאורולוגים מיוחדים‬ ‫יציבות האטמוספירה קובעת במידה משמעותית את כושרה של האטמוספירה למהול חומר הנפלט לתוכה‪ .‬היציבות‬ ‫האטמוספירית נקבעת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על ידי השתנות הטמפרטורה עם העליה בגובה‪ ,‬כלומר המפל האנכי של‬ ‫הטמפרטורה‪ ,‬המושפע מתכונות אקלימיות כעוצמת הקרינה ומהירות הרוח‪.‬‬ ‫על פי דירוג מצבי היציבות האטמוספרית ע"י ‪ ,Pasquill-Gifford‬מחולקים מצבי היציבות ל‪ 6 -‬קטגוריות מהתנאים‬ ‫הבלתי יציבים ביותר‪ ,A :‬עד לתנאים היציבים מאוד‪ .F :‬סיווג קטגוריות היציבות משתנה בין היום ללילה‪ .‬בשעות‬ ‫היום‪ ,‬עוצמת קרינה ומהירות הרוח הן הקריטריונים ליציבות האטמוספרית בעוד שבשעות הלילה הקריטריונים הם‬ ‫עננות ומהירות הרוח‪.‬‬ ‫בתרשים מס' א‪ 27.‬שלהלן מופיעה התפלגות מצבי היציבות עפ"י נתונים מתחנת ברקאי )‪(2004,2007,2009‬‬ ‫ונתוני סטיית תקן של הרוח כפי שנמדדו בתחנה המטאורולוגית בעפולה‪ .‬בתרשים מוצגת התפלגות שנתית‪,‬‬ ‫עונתית‪ ,‬יום ולילה‪.‬‬ ‫בשעות הלילה והבוקר המוקדמות שכיחות מצבי ביציבות היציבים עולה – ‪ 29.6%‬בלילה לעומת ‪ 6.6%‬ביום‪.‬‬ ‫בעונת החורף שכיחות מצבי ביציבות היציבים עולה )‪ (28%‬ובעונת הקיץ יורדת )‪.(8.8%‬‬ ‫‪ 1.10.1.2‬רוחות‬ ‫תחנת ניטור ברקאי‬ ‫התפלגויות הרוחות המוצגות להלן‪ ,‬מבוססות על נתוני תחנת הניטור ברקאי )‪. 32.47818,35.018599‬על כביש ‪574‬‬ ‫מערבית לכניסה ליישוב( בשנים ‪ .2004-2010‬תחנה זו מייצגת את האזור המערבי של כביש ‪ – 65‬ממערב למחלף‬ ‫עירון‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ 28.‬מציג שושנות רוח על בסיס שנתי‪ ,‬עונתי‪ ,‬יום ולילה על בסיס נתוני תחנת ניטור ברקאי‪.‬‬ ‫הרוחות השכיחות ביותר‪ ,‬במשך כל חודשי השנה הינן רוחות בכיוון צפון‪-‬מזרח‪-‬מזרח בתדירות של ‪10.3%‬‬ ‫ורוחות מזרחיות בתדירות של ‪ .9.6%‬רוחות צפון מערביות נושבות בתדירות של ‪ .8.5%‬מהירות הרוח הממוצעת‬ ‫היא ‪ 2.6‬מ' לשנייה‪ .‬ב‪ 18.5%-‬מהזמן נושבות רוחות חלשות במהירות של פחות מ‪ 1-‬מ' לשנייה‪.‬‬ ‫בשעות היום עולה שכיחות הרוחות המערביות והצפון מערביות ויורדת שכיחות הרוחות בעלות רכיב מזרחי‪.‬‬ ‫עצמת הרוח עולה כאשר העצמה הממוצעת הינה ‪ 3.6‬מ' לשנייה ושכיחות הרוחות החלשות עומדת על ‪.5.6%‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.27.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.27.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.27.‬ג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.27.‬ד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.27.‬ה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.27.‬ו‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.27.‬ז‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.28.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.28.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.28.‬ג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.28.‬ד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.28.‬ה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.28.‬ו‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.28.‬ז‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫בשעות הלילה‪ ,‬בניגוד לשעות היום‪ ,‬יורדת שכיחות הרוחות המערביות והצפון מערביות ויורדת שכיחות הרוחות‬ ‫בעלות רכיב מזרחי‪ .‬עצמת הרוח נחלשת כאשר העצמה הממוצעת הינה ‪ 1.6‬מ' לשנייה ושכיחות הרוחות החלשות‬ ‫עומדת על ‪.31.2%‬‬ ‫קיץ‪ :‬במשך חודשי הקיץ עולה שכיחות הרוחות בעלות רכיב מערבי ויורדת השכיחות של רוחות מזרחיות‪ .‬עוצמת‬ ‫הרוח הממוצעת הינה ‪ 2.5‬מ' לשנייה‪.‬‬ ‫סתיו‪ :‬במשך חודשי הסתיו עולה שכיחות הרוחות המזרחיות והצפון מזרחיות‪ .‬עוצמת הרוח הממוצעת הינה ‪ 2.4‬מ'‬ ‫לשנייה‪.‬‬ ‫חורף‪ :‬במשך חודשי החורף עולה שכיחות הרוחות המזרחיות והצפון מזרחיות‪ .‬עוצמת הרוח הממוצעת הינה ‪ 2.9‬מ'‬ ‫לשנייה‪.‬‬ ‫אביב‪ :‬באביב עולה שכיחות הרוחות בעלות רכיב מערבי‪ .‬עוצמת הרוח הממוצעת הינה ‪ 2.7‬מ' לשנייה‪.‬‬ ‫רוחות בעלות רכיב מערבי השכיחות בעיקר בשעות היום ובעונת הקיץ והאביב עלולות להסיע זיהום אוויר אל גן‬ ‫שומרון‪.‬‬ ‫רוחות בעלות רכיב מזרחי השכיחות בעיקר בשעות הלילה והבוקר המוקדמת וכן בעונת החורף והסתיו עלולות‬ ‫להסיע זיהום אוויר מהיישובים פרדס‪-‬חנה‪ ,‬כרכור וגן‪-‬שמואל‪.‬‬ ‫תחנת ניטור אום אל פחם‬ ‫תחנת הניטור אום אל פחם )‪ .32.511725, 35.047771‬מרכז המדע‪ ,‬כפר קרע( החלה לפעול ב‪ .2009-‬להלן נתונים‬ ‫משנה זו‪ .‬תחנה זו מייצגת את האזור המזרחי של כביש ‪ – 65‬ממזרח למחלף עירון‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ 29.‬מציג שושנות רוח על בסיס שנתי‪ ,‬עונתי‪ ,‬יום ולילה על בסיס נתוני תחנת ניטור אום אל פחם‪.‬‬ ‫הרוחות השכיחות ביותר‪ ,‬במשך כל חודשי השנה הינן רוחות מערביות בתדירות של ‪ .12%‬רוח בכיוון צפון‪-‬מזרח‪-‬‬ ‫מזרח נושבת בתדירות של כ‪ .10%-‬מהירות הרוח הממוצעת היא ‪ 1.6‬מ' לשנייה‪ .‬בכ‪ 30%-‬מהזמן נושבות רוחות‬ ‫חלשות במהירות של פחות מ‪ 1-‬מ' לשנייה‪.‬‬ ‫בשעות היום עולה שכיחות הרוחות המערביות )‪ .(20%‬עצמת הרוח עולה כאשר העצמה הממוצעת הינה ‪ 2.3‬מ'‬ ‫לשנייה ושכיחות הרוחות החלשות עומדת על ‪.11%‬‬ ‫בשעות הלילה שולטות רוחות בכיוון צפון‪-‬מזרח‪-‬מזרח )‪ .(12%‬עצמת הרוח נחלשת כאשר העצמה הממוצעת הינה‬ ‫‪ 0.9‬מ' לשנייה ושכיחות הרוחות החלשות עומדת על ‪.49%‬‬ ‫קיץ‪ :‬בחודשי החורף שולטות רוחות בכיוון מערב )‪ (23%‬ורוחות מזרחיות )‪ .(10%‬עוצמת הרוח הממוצעת הינה‬ ‫‪ 1.6‬מ' לשנייה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.29.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.29.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.29.‬ג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.29.‬ד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.29.‬ה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.29.‬ו‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.29.‬ז‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫סתיו‪ :‬בחודשי החורף שולטות רוחות בכיוון צפון‪-‬מזרח‪-‬מזרח )‪ (17%‬ורוחות מזרחיות )‪ .(10%‬עוצמת הרוח‬ ‫הממוצעת הינה ‪ 1.7‬מ' לשנייה‪.‬‬ ‫חורף‪ :‬בחודשי החורף שולטות רוחות בכיוון צפון‪-‬מזרח‪-‬מזרח )‪ .(17%‬עוצמת הרוח הממוצעת הינה ‪ 1.5‬מ'‬ ‫לשנייה‪.‬‬ ‫אביב‪ :‬בחודשי האביב שולטות רוחות מערביות )‪ (15%‬ורוחות בכיוון צפון‪-‬מערב‪-‬מערב )‪ .(11%‬עוצמת הרוח‬ ‫הממוצעת הינה ‪ 1.7‬מ' לשנייה‪.‬‬ ‫מניתוח משטר הרוחות עולה כי מזהמי אוויר מכביש ‪ 65‬עלולים להגיע לכל היישובים הסמוכים לכביש‪ :‬ערערה‪,‬‬ ‫אום אל פחם‪ ,‬מוסמוס וכפר קרע‪.‬‬ ‫‪ 1.10.2‬איכות אוויר‬ ‫‪ 1.10.2.1‬זיהום אוויר מתעשייה‬ ‫להלן ריכוז פליטות של תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים ממפעלים לאורך תוואי הכביש אשר נלקחו מאתר "חוק‬ ‫אויר נקי" של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :10.‬פליטות של תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים )עד ‪ 10‬מיקרון( ממפעלים לאורך הכביש‬ ‫שם מפעל‬ ‫מקור פליטה‬ ‫אמבר – מכון לתערובת‬ ‫ארובה ‪1‬‬ ‫ארובה ‪2‬‬ ‫ארובה ‪3‬‬ ‫ארובה ‪4‬‬ ‫קצב פליטה אופייני )גרם לשנייה(‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪PM‬‬ ‫‪0.89‬‬ ‫‪0.20‬‬ ‫‪0.17‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫ארובה ‪5‬‬ ‫ארובה ‪6‬‬ ‫ארובה ‪7‬‬ ‫גן שמואל מזון בע"מ‬ ‫ארובה ‪1‬‬ ‫ארובה ‪2‬‬ ‫ארובה ‪3‬‬ ‫ארובה ‪4‬‬ ‫מחצבת ורד‬ ‫ארובה ‪1‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.13‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪0.46‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪1.43‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪1.45‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪1.88‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫הנתונים בטבלה לעיל‪ ,‬בתוספת נתונים נוספים )גובה הארובה‪ ,‬קוטר הארובה‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬מהירות הגזים( הוזנו‬ ‫למודל ‪ AERMOD‬לצורך קבלת ערכים לריכוזי רקע תעשייתיים‪.‬‬ ‫עפ"י תוצאות ההרצה עולה כי למפעלים ישנה השפעה בעיקר באזור גן שמואל‪ .‬להלן סיכום התוצאות בשני‬ ‫קולטים בגן שמואל‪ .‬קולטים אלו מוצגים בתרשים מס' ד‪ 3.‬בהמשך‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :11.‬ריכוז תחמוצות חנקן מקסימאליים וחלקיקים נשימים )עד ‪ 10‬מיקרון( בהשפעת מפעלים לאורך‬ ‫הכביש‬ ‫קולט‬ ‫ריכוז ‪ NOx‬חצי‬ ‫שעתי ממוצע‬ ‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫ריכוז חלקיקים נשימים יממתי‬ ‫ממוצע )מק"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫‪GSM1p‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪GSM2p‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.27‬‬ ‫כפי שניתן לראות הריכוז נמוכים – פחות מאחוז מהתקן בכל הקולטים‪.‬‬ ‫‪ 1.10.2.2‬ניטור אוויר‬ ‫תחנת ניטור ברקאי‬ ‫הטבלה שלהלן מציגה נתוני ניטור מתחנת ברקאי הממוקמת )‪ (32.47818,35.018599‬על כביש ‪ 574‬מערבית לכניסה‬ ‫ליישוב‪.1‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :12.‬נתוני ניטור של תחנת ברקאי )‪(2006-2010‬‬ ‫תחמוצות חנקן‪ ,‬אוזון וגופרית דו חמצנית ביחידות של ‪ ;ppb‬ריכוזי פחמן חד חמצני מוצגים ב‪ ,ppm-‬ריכוזי‬ ‫חלקיקים במק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫סימון ממוצע תקן ערך מירבי תקן ערך מירבי תקן‬ ‫שנה מזהם‬ ‫חצי שעתי‬ ‫יממתי‬ ‫שנתי‬ ‫‪500‬‬ ‫‪389 298‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪30 NOx‬‬ ‫‪ 2006‬תחמוצות חנקן‬ ‫‪191‬‬ ‫‪140 106‬‬ ‫‪11 23‬‬ ‫גופרית דו‪-‬חמצנית ‪1 SO2‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪215 60‬‬ ‫‪24 PM2.5‬‬ ‫חלקיקים‬ ‫‪500‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪34 NOx‬‬ ‫‪341 298‬‬ ‫‪ 2007‬תחמוצות חנקן‬ ‫‪ 1‬הנתונים נלקחו מהדוחות השנתיים המפרסמים ע"י מנ"א ומאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫שנה מזהם‬ ‫גופרית דו‪-‬חמצנית‬ ‫חלקיקים‬ ‫‪ 2008‬תחמוצות חנקן‬ ‫גופרית דו‪-‬חמצנית‬ ‫חלקיקים‬ ‫‪ 2009‬תחמוצות חנקן‬ ‫גופרית דו‪-‬חמצנית‬ ‫חלקיקים‬ ‫‪ 2010‬תחמוצות חנקן‬ ‫גופרית דו‪-‬חמצנית‬ ‫חלקיקים‬ ‫סימון ממוצע תקן ערך מירבי תקן ערך מירבי תקן‬ ‫חצי שעתי‬ ‫יממתי‬ ‫שנתי‬ ‫‪191‬‬ ‫‪79 106‬‬ ‫‪12 23‬‬ ‫‪2 SO2‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪199 60‬‬ ‫‪23 PM2.5‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪375 298‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪32 NOx‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪75 106‬‬ ‫‪13 23‬‬ ‫‪2 SO2‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪146 60‬‬ ‫‪22 PM2.5‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪286 298‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪28 NOx‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪106 106‬‬ ‫‪11 23‬‬ ‫‪2 SO2‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪490 60‬‬ ‫‪52 PM2.5‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪359 298‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪27 NOx‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪93 106‬‬ ‫‪9 23‬‬ ‫‪1 SO2‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪224 60‬‬ ‫‪31 PM2.5‬‬ ‫מהתוצאות עולה כי רמות המזהמים בברקאי‪ ,‬מלבד וחלקיקים‪ ,‬נמוכות מהתקן‪ .‬מקורם של החלקיקים אינו‬ ‫אנתרופוגני בהכרח‪ ,‬אלא גם טבעי‪ .‬לא נרשמו חריגות מתקני ‪.NOX‬‬ ‫תחנת ניטור אום אל פאחם‬ ‫בתאריך ‪ 16.2.2011‬החלה לפעול באום אל פחם‪ ,‬במרחק של כ‪ 30-‬מ' כביש ‪) 65‬נ‪.‬צ‪ (214301 715623 .‬תחנת‬ ‫ניטור כחלק מהכנת התכנית הנדונה‪ .‬תחנה זו מופעלת ע"י איגוד ערים חדרה‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ 1‬מציגה את תחנת הניטור‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ 2‬מציגה מבט מתחנת הניטור לכיוון צפון מערב‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ 3‬מבט מתחנת הניטור לכיוון דרום מערב‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ 30.‬מציג את מיקום תחנת הניטור וסביבתה ובנוסף‪ ,‬גזרות כיווני הרוח אל התחנה‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציגה את הפרמטרים הנמדדים‪ ,‬תאריך להתחלת מדידה והערות‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪1-3‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪30.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫טבלה מס' א‪ :13.‬פירוט הפרמטרים הנמדדים בתחנת הניטור‬ ‫פרמטר‬ ‫מהירות רוח‬ ‫כיוון רוח‬ ‫טמפרטורה‬ ‫לחות יחסית‬ ‫קרינה סולרית‬ ‫סטיית תקן של הרוח‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪No‬‬ ‫‪No2‬‬ ‫‪Nox‬‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫‪Benzene‬‬ ‫‪Toluene‬‬ ‫‪Ethylbnz‬‬ ‫‪M+P-Xylene‬‬ ‫‪O-Xylene‬‬ ‫‪O3‬‬ ‫תאריך להתחלת מדידה‬ ‫‪23.2.2011‬‬ ‫‪23.2.2011‬‬ ‫‪21.2.2011‬‬ ‫‪21.2.2011‬‬ ‫‪21.2.2011‬‬ ‫‪21.3.2011‬‬ ‫‪16.2.2011‬‬ ‫‪16.2.2011‬‬ ‫‪22.3.2011‬‬ ‫‪16.2.2011‬‬ ‫‪10.11.2011‬‬ ‫‪26.10.2011‬‬ ‫‪26.10.2011‬‬ ‫‪26.10.2011‬‬ ‫‪26.10.2011‬‬ ‫‪26.10.2011‬‬ ‫‪26.10.2011‬‬ ‫הערה ‪ :1‬בשנת ‪ 2011‬נתקבלו ריכוזים חריגים של מזהמים להם לא ניתן הסבר ע"י איגוד ערים חדרה אשר‬ ‫מפעיל את התחנה‪ .‬בהתייעצות עם ד"ר לבנה קורדובה ‪ -‬מנהלת מדעית של מנ"א במשרד להגנת הסביבה הוחלט‬ ‫לא להשתמש בנתוני ‪.2011‬‬ ‫הערה ‪ :2‬ריכוזי הבנזן לא מוצגים מאחר שלדברי איגוד הערים‪ ,‬ישנן בעיות כיול במדידות‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציגה סיכום של תוצאות הניטור בתחנת אום אל פחם‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫טבלה מס' א‪ :14.‬סיכום של תוצאות ניטור בחחנת אום אל פחם )‪(2012‬‬ ‫פרמטר‬ ‫פרק זמן‬ ‫מיצוע‬ ‫דרך החישוב‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪NOx -‬‬ ‫חצי שעתי‬ ‫ממוצע‬ ‫‪55‬‬ ‫מקסימום‬ ‫‪905‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪55‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מקסימום‬ ‫‪215‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪5.3.2012‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪31‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מקסימום‬ ‫‪164‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫אין נתונים‬ ‫‪8:00‬‬ ‫‪2.2.2012‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪19‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מקסימום‬ ‫‪96‬‬ ‫‪384%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪19.3.2012‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מקסימום‬ ‫‪58‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪17:00‬‬ ‫‪8.4.2012‬‬ ‫יממתי‬ ‫חנקן דו חמצני‬ ‫– ‪NO2‬‬ ‫שעתי‬ ‫חלקיקים‬ ‫נשימים עדינים‬ ‫– ‪PM2.5‬‬ ‫יממתי‬ ‫גופרית דו‬ ‫חמצנית – ‪SO2‬‬ ‫שעתי‬ ‫כיוון רוח‬ ‫)מעלות(‬ ‫שעת מדידה‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אין נתונים‬ ‫‪7:30‬‬ ‫‪2.2.2012‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אחוז מערך‬ ‫ריכוז‬ ‫)מק"ג‪/‬מ"ק( סביבה‪ /‬ערך‬ ‫יעד‬ ‫תרשים מס' א‪ 31.‬מציג ריכוזי תחמוצות חנקן במיצוע חצי שעתי לתקופת המדידה‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ 32.‬מציג ריכוזי חנקן דו חמצני במיצוע שעתי לתקופת המדידה‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ 33.‬מציג ריכוזי ‪ PM2/5‬במיצוע יממתי לתקופת המדידה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪31.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪32.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪33.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ – NOx‬תחמוצות חנקן‬ ‫אין חריגות מהערך החצי שעתי כאשר הערך המקסימלי מהווה ‪ 96%‬מהתקן‪ .‬הריכוזים הגבוהים התקבלו בחודשים‬ ‫ינואר‪-‬פברואר‪.‬‬ ‫השעות שבהן התקבלו ריכוזים גבוהים הן בדר"כ שעות הבוקר )‪ (6:00-8:00‬אך גם בשעות הערב )‪19:30-‬‬ ‫‪.(21:30‬‬ ‫באשר לשעה שבה התקבל הריכוז המקסימאלי‪ ,‬אין נתונים באשר לכיוון ומהירות הרוח‪ .‬הריכוז הגבוה השני )‪819‬‬ ‫מק"ג‪/.‬מ"ק( התקבל בעת נשיבת רוח דרום מזרחית במהירות של פחות מ‪ 1-‬מטר לשנייה‪ .‬רוח זו מסיעה זיהום‬ ‫בעיקר מכיוון מכיוון אום אל פחם ופחות מכיוון כביש ‪.65‬‬ ‫אין חריגות מהערך היממתי‪ .‬הערך המקסימלי הוא ‪ 40%‬מהתקן אשר התקבל ב‪.5.3.2012-‬‬ ‫‪ – NO2‬חנקן דו חמצני‬ ‫אין חריגות מהערך השעתי כאשר הערך המקסימלי מהווה ‪ 82%‬מהתקן‪ .‬הריכוזים הגבוהים התקבלו בחודשים‬ ‫ינואר‪-‬מרץ‪ .‬הרוח הנושבת בעת קבלת ריכוזים גבוהים היא בדר"כ רוח צפון מזרחית עד דרום מזרחית בעוצמה‬ ‫נמוכה של פחות מ‪ 2-‬מטר לשנייה‪ .‬רוחות אלו מסיעות זיהום בעיקר מכיוון מכיוון אום אל פחם ופחות מכיוון כביש‬ ‫‪.65‬‬ ‫השעות שבהן התקבלו ריכוזים גבוהים הן בבוקר )‪ (7:00-8:00‬ובערב )‪.(19:00-22:00‬‬ ‫‪ - PM2.5‬חלקיקים נשימים עדינים‬ ‫עבור חלקיקי ‪ PM2/5‬אין ערך סביבה אלא רק ערך יעד‪ .‬הריכוז הממוצע הוא ‪ 19‬מק"ג‪/‬מ"ק – ‪ 76%‬מערך היעד‪.‬‬ ‫הריכוז המקסימאלי היממתי הוא ‪ 96‬מק"ג‪/‬מ"ק – ‪ 384%‬מערך היעד כאשר ישנן ‪ 55‬חריגות מערך זה‪.‬‬ ‫נציין שעפ"י סעיף ‪) 6‬א( )‪ (1‬בחוק אוויר נקי‪ ,‬ערכי היעד ישמשו בסיס לקביעת היעדים בתכנית לאומית למניעה‬ ‫וצמצום של זיהום אוויר‪ .‬ערכי היעד כפי שנקבעו בחוק‪ ,‬נמוכים מאוד וקרובים לערכי הרקע הקיימים בישראל‪.‬‬ ‫ערכי הרקע נובעים הן ממקורות טבעיים )אבק מינרלי( והן ממקורות אנתרופוגניים‪.‬‬ ‫כאשר משווים את הנתונים לנתוני תחנת הניטור בברקאי רואים בבירור קורלציה אשר מראה שעיקר המקור‬ ‫לזיהום הוא ריכוז רקע‪ .‬בתחנת ברקאי נמדדו ‪ 64‬חריגות מערך היעד‪ .‬הריכוז הממוצע הוא ‪ 21‬מק"ג‪/‬מ"ק והריכוז‬ ‫המקסימאלי הוא ‪ 106‬מק"ג‪/‬מ"ק – ריכוזים גבוהים במקצת מהריכוזים שנמדדו בתחנת אום אל פחם‪.‬‬ ‫‪ - SO2‬גופרית דו חמצנית‬ ‫אין חריגות מערך הסביבה השעתי‪ .‬הריכוז המקסימאלי הוא ‪ 58‬מק"ג‪/‬מ"ק המהווים ‪ 17%‬מהתקן‪ .‬ריכוז זה‬ ‫התקבל בתאריך ‪ 8.4.2012‬בשעה ‪ 17:00‬כאשר נושבת רוח בעוצמה של ‪ 2.9‬מטר לשנייה מכיוון דרום מערב‪.‬‬ ‫הריכוז הממוצע הינו ‪ 3‬מק"ג‪/‬מ"ק המהווים ‪ 1%‬מהתקן‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.10.3‬איכות אוויר כתוצאה מפליטות רכב‬ ‫חישוב ריכוזי מזהמי אוויר במצב הקיים נעשה בהתאם למתודולוגיה המפורטת בסעיף ‪ 4.2.1‬לעיל‪.‬‬ ‫התוצאות מוצגות בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :15.‬ריכוזי מזהמי אוויר במצב הקיים‬ ‫אזור‬ ‫‪NOx‬‬ ‫קולט‬ ‫אחוז‬ ‫מהתקן‬ ‫מושירפה ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫‪BD1‬‬ ‫‪BD2‬‬ ‫‪BD3‬‬ ‫‪BD4p‬‬ ‫‪MFN1‬‬ ‫‪MFN2‬‬ ‫‪MFN3‬‬ ‫‪MFN4‬‬ ‫‪MFN5‬‬ ‫‪MFN6‬‬ ‫‪MFN7‬‬ ‫‪MFN8‬‬ ‫‪MFN9‬‬ ‫‪MFN10i‬‬ ‫‪MFS1i‬‬ ‫‪MFS2i‬‬ ‫‪MFS3i‬‬ ‫‪MUN1‬‬ ‫‪MUN2‬‬ ‫‪MUN3‬‬ ‫‪MUN4‬‬ ‫‪MUN5‬‬ ‫‪MUN6‬‬ ‫‪MUN7‬‬ ‫‪MUN8‬‬ ‫‪MUN9p‬‬ ‫‪MUS1i‬‬ ‫‪MUS2‬‬ ‫‪MUS3‬‬ ‫‪MUS4i‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪148%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫מספר‬ ‫חריגות‬ ‫בשנה‬ ‫‪62‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫בנזן‬ ‫אחוז מהתקן אחוז‬ ‫שעות החריגות‬ ‫מערך‬ ‫יעד‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪61% 7,8,17,18,19‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫אחוז מערך‬ ‫יעד‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫אזור‬ ‫‪NOx‬‬ ‫קולט‬ ‫אחוז‬ ‫מהתקן‬ ‫אום אלפחם‪ ,‬עין איברהים‬ ‫אום אלפחם )דרום(‬ ‫‪MUS5‬‬ ‫‪MUS6‬‬ ‫‪MUS7‬‬ ‫‪MUS8‬‬ ‫‪MUS9i‬‬ ‫‪MUS10‬‬ ‫‪MUS11‬‬ ‫‪MUS12‬‬ ‫‪MUS13‬‬ ‫‪UM1i‬‬ ‫‪UM2i‬‬ ‫‪UM3i‬‬ ‫‪UM4i‬‬ ‫‪UM5‬‬ ‫‪UM6‬‬ ‫‪UM7‬‬ ‫‪UM8‬‬ ‫‪UM9‬‬ ‫‪UM10p‬‬ ‫‪UM11‬‬ ‫‪UM12‬‬ ‫‪UM13‬‬ ‫‪UM14‬‬ ‫‪UM15‬‬ ‫‪UM16‬‬ ‫‪UM17‬‬ ‫‪UM18‬‬ ‫‪UM19p‬‬ ‫‪UM20‬‬ ‫‪EI1‬‬ ‫‪EI2‬‬ ‫‪EI3‬‬ ‫‪EI4‬‬ ‫‪EI6‬‬ ‫‪EI7‬‬ ‫‪EI8‬‬ ‫‪EI10‬‬ ‫‪EI11‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪131%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪139%‬‬ ‫‪101%‬‬ ‫מספר‬ ‫חריגות‬ ‫בשנה‬ ‫‪13‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫בנזן‬ ‫אחוז מהתקן אחוז‬ ‫שעות החריגות‬ ‫מערך‬ ‫יעד‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪59% 8,17,18,19‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪48% 17,18‬‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫אחוז מערך‬ ‫יעד‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫אזור‬ ‫‪NOx‬‬ ‫קולט‬ ‫אחוז‬ ‫מהתקן‬ ‫עין זיתונה‬ ‫אל ביאר )צומת מי עמי(‬ ‫ערה‬ ‫‪EI12‬‬ ‫‪EZ1‬‬ ‫‪EZ2‬‬ ‫‪BI1‬‬ ‫‪BI2i‬‬ ‫‪BI3i‬‬ ‫‪BI4‬‬ ‫‪BI5‬‬ ‫‪BI6‬‬ ‫‪BI7p‬‬ ‫‪BI8p‬‬ ‫‪BI9‬‬ ‫‪BI10‬‬ ‫‪BI11‬‬ ‫‪AH2i‬‬ ‫‪AH3i‬‬ ‫‪AH4i‬‬ ‫‪AH5p‬‬ ‫‪AH6‬‬ ‫‪AH8i‬‬ ‫‪AH10i‬‬ ‫‪AH11p‬‬ ‫‪AH12p‬‬ ‫‪AH13‬‬ ‫‪AH14p‬‬ ‫‪AH15i‬‬ ‫‪AR2‬‬ ‫‪AR3‬‬ ‫‪AR4‬‬ ‫‪AR5‬‬ ‫‪AR6‬‬ ‫‪AR7‬‬ ‫‪AR8‬‬ ‫‪AR9‬‬ ‫‪AR10‬‬ ‫‪AR11‬‬ ‫‪AR12p‬‬ ‫‪AR13i‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪124%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫מספר‬ ‫חריגות‬ ‫בשנה‬ ‫‪10‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫בנזן‬ ‫אחוז מהתקן אחוז‬ ‫שעות החריגות‬ ‫מערך‬ ‫יעד‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪55% 17,18,19‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫אחוז מערך‬ ‫יעד‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫אזור‬ ‫קולט‬ ‫‪NOx‬‬ ‫אחוז‬ ‫מהתקן‬ ‫כפר קרע‬ ‫תחנת ניטור אום אל פחם‬ ‫פרדס חנה‪ ,‬כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין שמר‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫שעות החריגות‬ ‫מספר‬ ‫חריגות‬ ‫בשנה‬ ‫בנזן‬ ‫אחוז מהתקן אחוז‬ ‫מערך‬ ‫יעד‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫אחוז מערך‬ ‫יעד‬ ‫‪KR1‬‬ ‫‪KR2i‬‬ ‫‪KR3‬‬ ‫‪KR4‬‬ ‫‪KR5‬‬ ‫‪KR6‬‬ ‫‪KR7‬‬ ‫‪KR8‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪MS‬‬ ‫‪138%‬‬ ‫‪PC3‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪PC5‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪GS7‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪GS3‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪GSM2p‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪GS5‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪PC9‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪PC6‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪PC1‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪PC2‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪PC4‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪GSM1p‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪GS2‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪GS4‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪PC10p‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪PC7p‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪GS1p‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪GS6‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪ES1p‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪59% 17,18,19,20‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫אזור‬ ‫‪NOx‬‬ ‫קולט‬ ‫אחוז‬ ‫מהתקן‬ ‫‪ES2p‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫מספר‬ ‫חריגות‬ ‫בשנה‬ ‫שעות החריגות‬ ‫‪NO2‬‬ ‫בנזן‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫אחוז מהתקן‬ ‫אחוז‬ ‫מערך‬ ‫יעד‬ ‫אחוז מערך‬ ‫יעד‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫*‪ – NOx‬תקן חצי שעתי – ‪ 940‬מק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫*‪ – NO2‬תקן שעתי – ‪ 200‬מק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫*‪ – PM2.5‬ערך יעד יממתי – ‪ 25‬מק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫*בנזן – ערך יעד יממתי – ‪ 3.9‬מק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫כפי שניתן לראות בטבלה לעיל‪ ,‬במצב הקיים חזויים ריכוזים נמוכים מערך היעד עבור ‪ PM2.5‬ועבור בנזן‪.‬‬ ‫עבור ‪ NO2‬ובעיקר עבור ‪ NOx‬קיימים ריכוזים נמוכים עד גבוהים ביחס לתקנים כתלות במיקום לאורך התוואי‪.‬‬ ‫קיימות חריגות מהתקן החצי שעתי לתחמוצות חנקן במספר קולטים בסמוך לכביש במוסמוס‪ ,‬באום אל פחם‪ ,‬בערה‬ ‫ובכפר קרע‪.‬‬ ‫עבור הקולט שמייצג את תחנת הניטור באום אל פחם חזויים ‪ 54‬חריגות עם ריכוז מקסימאלי של ‪ 138%‬מהתקן‪.‬‬ ‫כאשר עורכים כיול למודל שמתבסס על השוואה בין ‪ 50‬תוצאות הגבוהות ביותר במודל )‪ 5‬שנים( לבין ‪10‬‬ ‫התוצאות הגבוהות ביותר עפ"י הניטור מתקבל פקטור כיול של ‪ .0.59‬הטבלה להלן מציגה את הנתונים‪:‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :16 .‬השוואה בין נתוני ניטור לבין נתוני מודל מקסימאליים באום אל פחם‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫מודל‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪138%‬‬ ‫ריכוז מקסימאלי‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪128%‬‬ ‫ריכוז מקסימאלי ממוצע‬ ‫הפקטור הנ"ל )‪ (0.59‬נחשב טוב בדיוק של מודלים לזיהום אוויר אולם כאשר בוחנים תוצאות אבסולוטיות ביחס‬ ‫לתקן‪ ,‬כפי שבוחנים בתסקיר‪ ,‬לפקטור זה משמעות רבה מאחר שהוא מוריד את הריכוזים החזויים בכ‪ .40%-‬על‬ ‫כן‪ ,‬סביר שתוצאות המודל מציגות החמרה של המצב בפועל‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.11‬ערכים נופיים – חזותיים‪ ,‬מורשת ועתיקות‬ ‫ניתוח הערכים הנופיים – חזותיים שלהלן מוצג ממערב למזרח‪.‬‬ ‫‪ 1.11.1‬ניתוח טופוגרפי‬ ‫מפת שיפועים של אזור התכנית מצורפת בתרשים מס' ‪ 5‬בתיק התרשימים‪ .‬ניתוח טופוגרפי של אזור התכנית מוצג‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫ניתן לחלק את קטע הדרך הקיימת לארבעה מקטעים בעלי מאפיינים טופוגרפיים ברורים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שטח מישורי חקלאי פתוח – בין גן שמואל ממערב לכפר פינס במזרח‪.‬‬ ‫קטע הכביש נמצא בחלקו הצפוני של אזור השרון‪ ,‬וכולל את מרכיביו האופייניים של מישור החוף‪ :‬חולות‪ ,‬רכסי‬ ‫כורכר‪ ,‬אדמות חמרה ואדמות סחף‪.‬‬ ‫הקטע המערבי המתוכנן נמצא באזור גבעות החמרה‪ .‬גבעות אלו משתרעות בחלקו המזרחי של אזור השרון לרוחב‬ ‫‪ 3-7‬ק"מ ויוצרות נוף גלי שרומו ‪ 40-90‬מ' מעל לפני הים‪ .‬במערב הן מכסות את רכס הכורכר המזרחי ובמזרח הן‬ ‫גולשות למרזבה של השרון‪ .‬בגבעות אלו גדל לפנים יער אלונים וכיום משתרעים בתחומו ישובים חקלאיים‬ ‫יהודיים המנצלים את קרקעותיו לגידולים חקלאיים )גן שמואל‪ ,‬עין שמר‪ ,‬גן שומרון( וישובים חקלאיים שהתפתחו‬ ‫לשכונות מגורים ) פרדס חנה‪ ,‬כרכור(‪.‬‬ ‫תצורתו הטופוגרפית של האזור‪ :‬מישורים כפריים חקלאיים המתאפיינים בשיפועים מתונים ביותר אשר כמעט‬ ‫ואינם עולים על ‪ ,10%‬למעט קפלי קרקע בודדים ומקומיים המגיעים עד לשיפועים של ‪.20%‬‬ ‫ב‪ .‬גיא רחב עם שלוחות של מדרונות נמוכים‪ -‬בין מפרידן ורד במערב למפרידן מי‪-‬עמי במזרח‪.‬‬ ‫אזור מרזבת השרון‪ -‬אשר הינה הרצועה המזרחית ביותר בשרון משתרע בין גבעות החמרה במערב לבין השיפולים‬ ‫הגירניים של הרי השומרון במזרח‪ .‬רוחבה של הרצועה בין ‪ 2-10‬ק"מ והיא מכוסה אדמת סחף ששטפו אליה‬ ‫ערוצי הנחלים ההרריים‪ .‬בשל השיפועים באזור כמעט לא נוצרו בו ביצות והקרקע מנוצלת לעיבור חקלאי‬ ‫אינטנסיבי‪ ,‬בעיקר ע"י תושבי הכפרים הערבים השוכנים בשלוחות ההרריות‪.‬‬ ‫תצורתו הטופוגרפית של האזור‪ :‬גיא רחב עם שלוחות נמוכות‪ ,‬אפיק נחל עירון זורם בגיא‪ ,‬המתאפיין בשיפועים‬ ‫של עד ‪.10%‬‬ ‫המדרונות המתונים בשולי המקטע מצפון ומדרום מתאפיינים בשיפועים של ‪ 10-30%‬למעט קפלי קרקע בודדים‬ ‫בשיפועים חדים יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גיא צר עם מדרונות תלולים – בין מפרידן מי עמי במערב לביאדה‪/‬מושירפה במזרח‪.‬‬ ‫קטע התחום בין רכס אום אלפחם )הר אמיר‪/‬איסכנדר( בדרום לבין רמות מנשה בצפון‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫האזור מורכב בעיקרו מגבעות קירטון‪ ,‬שהנחלים חתרו בהם עמקים נרחבים שאפשרו הקמתם של יישובים‬ ‫חקלאיים רבים ומעבר דרכים נח יחסית בעמקים‪ .‬המורפולוגיה של קטע זה מתאפיינת בגבעות קירטון בגובה של‬ ‫‪ 350-400‬מ' מעל לפני הים‪.‬‬ ‫תצורתו הטופוגרפית של האזור‪ :‬גיא צר הגובל במדרונות תלולים הנעים בין שיפועים של ‪ 10-30%‬יותר‪ ,‬כאשר‬ ‫באזור הר אמיר ואום אלפחם השיפועים אף תלולים יותר וכן באזור מוסמוס מושירפה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עמק רחב ‪ -‬מזרחית לביאדה ומערבית לצומת מגידו‪.‬‬ ‫קטע פתוח המתאפיין בנוף מישורי מתון‪) ,‬למעט תל מגידו המתנשא באופק(‪ ,‬נמצא על תפר שבין רמות מנשה‬ ‫לעמק יזרעאל‪.‬‬ ‫תצורתו הטופוגרפית של האזור‪ :‬שיפועים מתונים ביותר אשר אינם עולים על ‪ ,10%‬למעט קפלי קרקע בודדים‬ ‫שהינם תלולים מעט יותר‪.‬‬ ‫‪ 1.11.1.1‬ניתוח ערכי טבע ונוף‬ ‫מפת ניתוח נופי קיים מצורפת בתרשים מס' ‪ 6‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫קטע מערבי‪ :‬נוף חקלאי מישורי – גן שמואל‪-‬כפר פינס‬ ‫‪ .1‬שמורת אלון וחרבת צ'רקס‬ ‫נמצאת כ‪ 15 -‬מ' צפונית מזרחית לצומת אלון וכביש ‪ 65‬ושטחה ‪ 7.8‬דונם‪ .‬בשמורה כ‪ 60 -‬אלוני תבור עתיקים‬ ‫ומרשימים שגובהם ‪ 7-8‬מ' ‪ .‬זהו השריד המרשים ביותר מיער השרון ההיסטורי שנכרת ע"י העותמנים עבור‬ ‫הסקת קטרי הרכבת התורכית‪.‬‬ ‫החורשה שרדה הודות לבית הקברות הצ'רקסי שהיה בתחומה המוכר כיום כ"חרבת צ'רקס"‪ .‬הכפר הצ'רקסי עצמו‬ ‫הוקם בשנת ‪ , 1860‬ובהמשך ננטש ע"י הצ'רקסים בשל מגפת מלריה ולאחר מכן אוכלס בידי מוסלמים עד מלחמת‬ ‫העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬האגם הנסתר‬ ‫נמצא כ‪ 500-‬מ' מדרום לתוואי הכביש סמוך לתלמי אלעזר‪ .‬בקצה הצפון מערבי של חורשת האיקליפטוס ישנה‬ ‫בריכת יער המנקזת אליה מי תהום גבוהים‪ ,‬אינה מתייבשת ומקיימת פעילות טבעית של מגוון בע"ח ועופות לאורך‬ ‫כל השנה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ .3‬האלון הנבוב‬ ‫נמצא כ‪ 350-‬מ' צפונית לכביש‪ .‬סמוך לשכונת נוה מרדכי מצוי עץ אלון בודד על גבעה שניצל מהכריתה ההמונית‬ ‫של העצים ע"י העותמנים במלחמת העולם הראשונה מכיוון שציין קבר שיח'‪.‬‬ ‫‪ .4‬תל אסור‬ ‫נמצא כ‪ 200-‬מ' מצפון לכביש מערבית לכביש ‪ – 444‬יישוב מתקופת הברונזה התיכונה והלאה אשר היה מבוצר‬ ‫ונותרו ממנו שרידים‪ .‬בתקופה הערבית נבנה חאן סמוך למעין עין ארובות ממזרח‪.‬‬ ‫‪ .5‬עין ארובות‬ ‫מעיין עונתי נמצא כ‪ 200-‬מ' מצפון לכביש מערבית לכביש ‪ .444‬במקום יש שתי בריכות עם צבי מים‪ ,‬טריטון‬ ‫הפסים וצמחי מים‪ .‬המעין הזין את העיר שישבה בתל‪-‬אסור‪ .‬בכניסה לשמורה עצי תאנה גדולים‪.‬‬ ‫‪ .6‬אתר הנצחה ומרכז מורשת מג"ב‬ ‫נמצא כ‪ 100-‬מ' צפונית לכביש סמוך ליציאה מכביש ‪ .444‬אתר ההנצחה הרשמי של משמר הגבול הכולל‬ ‫אנדרטה‪ ,‬מוזיאון‪ ,‬תיאטרון פתוח ומגדל תצפית לנוף‪ .‬ממוקם בלב פארק מטופח‪.‬‬ ‫‪ .7‬אתר קבורה עין אסור‬ ‫נמצא כ‪ 50 -‬מ' דרומית לכביש ומערבית לכביש ‪ .6‬מערות קבורה מתקופת הברונזה‪.‬‬ ‫מיקום האתרים מוצג במפה להלן‪:‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫קטע מזרחי‪ :‬גיא רחב – מי עמי –מגידו‬ ‫‪ .7‬יער עירון‬ ‫משתרע מדרום לכביש בין מחצבת ורד לקרע‪/‬ברטעה‪ -‬רובו אורנים‪ ,‬איקליפטוסים וברושים נטע אדם וביניהם‬ ‫מסתתרים עצי אלון וחרוב עתיקים‪ ,‬הידוע שבהם "בלוט אל‪-‬ג'יני" בן כ‪ 600-‬שנה‪ .‬היער משמש כיעד לטיולים‬ ‫ולפיקניקים‪.‬‬ ‫‪ .8‬עין א‪-‬זיתונה ועינות אליפל‬ ‫‪ .9‬הר אמיר‪/‬הר אלכסנדר ) ג'בל איסכנדר (‬ ‫הר בגובה ‪ 527‬מ' כ‪ 1.5 -‬ק"מ דרומית לכביש ‪ ,65‬סמוך לאום‪-‬אל‪-‬פאחם‪ .‬ההר הגבוה בסביבה ובפסגתו קבר שיח'‬ ‫איכסנדר שעל שום כך שמו‪ .‬הנוף מהפסגה מוסתר כיום ע"י הבניה הגבוהה בעיר‪.‬‬ ‫‪ .10‬עין איברהים‬ ‫‪ .11‬נחל בענא ) נחל אל‪-‬עיון (‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ .12‬עין עותני‬ ‫שתי נביעות עם מים צלולים כ‪ 500 -‬מ' צפונית לכביש‪.‬‬ ‫‪ .13‬עותני הקדומה‬ ‫כפר מימי התלמוד והמשנה ‪ .‬במקום שרידי בנייה רבים‪ ,‬גתות וחלקי פסיפסים‪ .‬שימש כאזור התיישבות גם‬ ‫בתקופת בית שני בתקופה הרומית‪ ,‬הביזנטית והצלבנית‪.‬‬ ‫‪ .14‬טחונת אל‪-‬ג'סר – טחנת קמח עתיקה שמורה במצב טוב כ‪ 400 -‬מ' צפונית לכביש‪.‬‬ ‫מיקום האתרים מוצג במפה להלן‪:‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫נחל עירון‬ ‫הינו אחד מיובלי נחל חדרה וממוקם בקווי המפגש של השומרון‪ ,‬רמת מנשה והשרון‪ .‬ראשיתו בהר אמיר ליד אום‬ ‫אל‪ -‬פאחם משם הוא יורד לכיוון דרום מערב‪ ,‬במקביל לקו התחום בין רכס אום אל‪-‬פאחם לקער רמת מנשה‪.‬‬ ‫כקילומטר ממערב לצומת משמר הגבול יוצא הנחל אל מישר השרון הצפוני ומתחבר לנחל חדרה מדרום למושב‬ ‫תלמי אלעזר‪.‬‬ ‫בעומק הנחל ועל גדותיו יישובים רבים‪ ,‬בחלקו המזרחי ההררי מושרייפה‪ ,‬מוסמוס‪ ,‬עין איברהים‪ ,‬אום אל –פאחם‪,‬‬ ‫ערערה‪ ,‬ערה וקרע‪ ,‬מערבה משם לאורך חלקו המישורי – ברקאי‪ ,‬עין עירון ועין שמר‪ .‬צמוד לאפיקו עובר כביש‬ ‫‪.65‬‬ ‫משחר ההיסטוריה שימש תוואי הנחל כמעבר העיקרי בין מישור החוף לגליל‪.‬‬ ‫מהמבנה הגיאולוגי של הוואדי נראה כי לא היו בו ערוצים צרים‪ ,‬צוקים ונקיקים‪ ,‬מכאן שהקושי במעבר בו נבע‬ ‫מקיומו של חורש ים תיכוני סבוך שהתבסס על חברת אלון ואלה‪ .‬כיום‪ ,‬בנסיעה מהכביש ציר הנחל בולט בעיקר‬ ‫באזור כפר קרע‪ -‬מצפון לכביש בו הוואדי רחב ופתוח‪.‬‬ ‫‪ 1.11.1.2‬מפת רגישות נופית לקטעי הדרך השונים‬ ‫מפת רגישות נופית‪-‬סביבתית של אזור התכנית מצורפת בתרשים מס' ‪ 7‬בכרך התרשימים‪.‬‬ ‫א‪ .‬גבולות שטח התשריט‬ ‫תשריט הניתוח הנופי בקנ"מ ‪ 1:10,000‬מכסה את קטע כביש מס' ‪ 65‬מגן שמואל במערב עד מחלף מגידו במזרח‪.‬‬ ‫קטע זה חולק ל‪ 4-‬מקטעים בעלי מאפיינים טופוגרפיים ברורים )ראה סעיף ‪ 1.11.1‬לעיל(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקריטריונים שנקבעו לרגישות הנופית )לפי סדר דרגת הרגישות(‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שמורות טבע‪ -‬שמורת אלון‪ ,‬שמורת ארובות‪ ,‬יער עירון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הידרולוגיה – נחל עירון‪ ,‬נחל בענא‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חורשות טבעיות‪/‬יער ק‪.‬ק‪.‬ל ) יער עירון (‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫טופוגרפיה‪ :‬כמה שיותר משתנה‪ ,‬יותר רגישה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חקלאות‪ :‬מטעים‪ ,‬חקלאות גידולי שדה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שטח בנוי ומופר‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫בהתאם לקריטריונים הנ"ל נקבעו ארבע דרגות רגישות נופית להתייחסות בתכנון‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רגישות גבוהה מאד‪ :‬שמורות טבע‬ ‫‪-‬‬ ‫רגישות גבוהה‪ :‬חורשות טבעיות‪/‬ק‪.‬ק‪.‬ל‪ ,‬טופוגרפיה‪-‬שטח עם מדרונות תלולים נטוע ביער נטע אדם או‬ ‫חקלאות הררית או צומח טבעי‪ ,‬אזור נחלים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רגישות בינונית‪ :‬חקלאות מטעים‪/‬גידולי שדה בשטחים מישוריים‪ ,‬שטח בעל מדרונות מתונים ‪ +‬מופר‬ ‫חלקית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רגישות נמוכה‪ :‬שטחים מופרים ע"י בינוי‪ ,‬שטח מסחר ותעשייה‪ ,‬מפגע נופי‪-‬מחצבה‪.‬‬ ‫‪ 1.11.1.3‬מפת יחידות נוף לאורך הדרך בתחום האגן החזותי‬ ‫יחידת הנוף לאורך אזור התכנית מסומנות בתשריטים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפת רגישות נופית‪ -‬תרשים מס' ‪ 7‬בכרך התרשימים‪ .‬יחידות אלו כוללות‪ :‬שטח מישורי חקלאי פתוח‪,‬‬ ‫גיא רחב עם שלוחות של מדרונות נמוכים‪ ,‬גיא צר עם מדרונות חלולים ועמק רחב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תכנית ניתוח נופי –מצב קיים – תרשים מס' ‪ 6‬בכרך התרשימים‪ .‬התוכנית מתארת חלוקה לתאי שטח‬ ‫נופיים לפי חלוקה טופוגרפית ובתוכם לאזורים בעלי אופי שונים כגון בינוי‪ ,‬שדות‪ ,‬מטעים‪ ,‬יערות‪,‬‬ ‫בריכות וכו'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גבול האגן החזותי מסומן בתרשים מס' ‪ 6‬בכרך התרשימים – ניתוח נופי מצב קיים‪.‬‬ ‫‪ 1.11.2‬מראה תוואי הדרך מנקודות תצפית‬ ‫ראה תשריטים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תכנית ניתוח נופי –מצב קיים – תרשים מס' ‪ 6‬בכרך התרשימים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפות רגישות נופית – תרשים מס' ‪ 7‬בכרך התרשימים‪.‬‬ ‫מראה תוואי הדרך מנקודות תצפית בולטות לאורכו מוצג בסעיף ‪ 1.11.4‬בסעיף נצפות‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.11.3‬אפיון האיכות הויזואלית של הנוף החקלאי והטבעי בתחום שהוגדר‬ ‫האיכות הויזואלית של הנוף החקלאי והטבעי הקיים מפורטת בהתאם לנצפות ובתשריטים‪ :‬מפת רגישות נופית‬ ‫)תרשים מס' ‪ (7‬וניתוח נופי –מצב קיים )תרשים מס' ‪(6‬‬ ‫השטחים לאורך כביש ‪ 65‬הם שטחים חקלאיים‪ ,‬בעיקרם מטעים וגידולי שדה‪ ,‬וכן חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫במשך השנים ישנה התפתחות של אזורים מבונים חדשים לאורך כל התוואי‪ .‬האזורים המבונים החדשים הם‬ ‫המשכיים לאזורים המבונים הקיימים‪ .‬כלומר יש זליגה של בינוי קיים לתוך השטחים החקלאיים הפתוחים‪.‬‬ ‫לשטחים החקלאיים והטבעיים ישנה איכות חזותית גבוהה כנוף פתוח ירוק לנצפות הנהג בכביש‪ .‬נוף זה מתחלף‬ ‫בגווני ירוקים והחומים ומהווה מרקם נופי פתוח בתוך הנוף המבונה של הבנוי‪.‬‬ ‫‪ 1.11.4‬מפת רגישות נופית סביבתית‬ ‫מפת רגישות נופית‪-‬סביבתית של אזור התכנית מצורפת בתרשים מס' ‪ 7‬בכרך התרשימים עפ"י המתואר בסעיף‬ ‫‪ 1.11.1.2‬לעיל‪.‬‬ ‫מפת קונפליקטים סביבתיים הכוללת ערכים אקולוגיים‪ ,‬נופיים וסביבתיים מוצגת בסעיף ‪ 4.9.4‬ובתרשים מס'‬ ‫ד‪.12.‬‬ ‫‪ 1.11.5‬ניצפות‬ ‫להלן מוצגת סכמה של המקטעים הפתוחים לעומת הסגורים באיזורים המיועדים למחלפים‪/‬כניסות ויציאות‬ ‫מהכביש‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫נצפות מהכביש לסביבה ומהסביבה לכביש מוצגת בתשריטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תכניות פיתוח נופי מצב קיים – תרשים מס' ‪ 6‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מפות רגישויות נופיות – תרשים מס' ‪ 7‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫לנוסע בכביש היום‪ ,‬נצפות אל הנוף פתוחה גם לאזורים מבונים וגם ואזורים פתוחים‪.‬‬ ‫הנוף הנצפה לנהג הינו נוף מיוחד וייחודי ומגלה את הפעילות המסחרית תרבותית הקיימת לאורך הכביש‪ .‬וגם את‬ ‫הארכיטקטורה המיוחדת של היישובים‪ ,‬בעיקר בואדי‪-‬ערה‪.‬‬ ‫כללית הנצפות מושפעת בעיקר מהטופוגרפיה של האזור בו עובר הכביש‪.‬‬ ‫קטע ‪ - 1‬מישורי‪ .‬מפרידנים אלון גן שמואל‪ ,‬חנה‪ ,‬מנשה‪ ,‬ורד‪.‬‬ ‫באזור מישורי נצפות אל הכביש ומהכביש היא עד מחסום ויזואלי כמו בתים‪ ,‬טופוגרפיה משופעת כמו מצפון‬ ‫למפרידן ורד‪ ,‬וחורשת ק‪.‬ק‪.‬ל קיימת דרומית למפרידן ורד‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 2‬גבעות מתונות ונמוכות טופוגרפית משתפלות לכיוון הואדי וכביש ‪ .65‬מפרידנים‪ :‬ערה‪-‬קרע‪ ,‬ערערה‪.‬‬ ‫באזור זה הנצפות אל הכביש היא מבנוי קרוב לכביש‪ ,‬שורות בתים ראשונות חוסמות את הנצפות לבתים הרחוקים‬ ‫יותר‪ .‬נצפות מהנהג לנוף היא יפה נופית‪ ,‬הנהג רואה את הבנוי פרוש על המדרון המתון‪.‬‬ ‫בשטחים פתוחים הנצפות מהכביש אל הנוף נשמרת וכך הנצפות משטחים פתוחים אל הכביש‪.‬‬ ‫באזורי הטיול בשטחים פתוחים תישמר הנצפות אל הכביש‪ ,‬אלא אם תוסתר ע"י חורשות או טופוגרפיה‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 3‬גבעות טופוגרפית משופעות וגבוהות משתפלות לכיוון הואדי וכביש ‪ .65‬מפרידנים‪ :‬מי עמי‪ ,‬אום אל‬ ‫פחם‪ ,‬מוסמוס‪ ,‬מושרייפה‪.‬‬ ‫באזור זה הנצפות אל הכביש גבוהה מכל שטחי הבנוי‪ ,‬גם מבתים רחוקים שצופים לכביש מעל גגות בתים קרובים‪.‬‬ ‫נצפות מהנהג לנוף היא יפה נופית‪ ,‬הנהג רואה את הבנוי פרוש על המדרון‪.‬‬ ‫בשטחים הפתוחים‪ ,‬הנצפות לכביש ומהכביש נשמרת‪ .‬באזור הטיול תהיה נצפות אל הכביש אלא אם כן תוסתר ע"י‬ ‫חורשה או טופוגרפיה‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 4‬פיתולים ‪ ,‬גבעות עם טופוגרפיה תלולה משתפלת לכיוון כביש ‪ ,65‬אזור מיוער עם חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫במצב הקיים בגלל הפיתולים‪ ,‬כביש ‪ 65‬נצפה רק ממקומות מסוימים המשקיפים אל הכביש ומהכביש המבטים‬ ‫נחסמים ונפתחים ע"י הגבעות החוסמות את הכביש המתפתל‪.‬‬ ‫להלן מוצג תיאור מראה הדרך מנקודות שונות לאורך תוואי הכביש‪:‬‬ ‫אזור מפרידן גן שמואל‬ ‫תמונה מס' ‪ 4‬מציגה מבט לשמורת אלון מגן שמואל מזרחה‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – מישורות נוף פתוח לשטחים חקלאיים או מבונים‪.‬‬ ‫צמחייה – שדרות ברושים ואיקליפטוסים‪ ,‬שמורת אלון של אלונים בוגרים‪ ,‬שדות חקלאיים ומטעים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – תוואי הכביש משתלב טופוגרפית בקרקע הקיים ואינו נצפה משטחים סמוכים כמו‪:‬‬ ‫אזורים חקלאיים‪ ,‬אזורי מגורים‪ ,‬מסחר וכן משמורת אלון‪.‬‬ ‫אזור מפרידן חנה‬ ‫תמונה מס' ‪ 5‬מציגה מבט לצומת חנה מזרחה‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – מישורית‪ ,‬נוף לשטחים חקלאיים ואזורי בינוי‪.‬‬ ‫צמחייה – שדרות ברושים ואיקליפטוסים ‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – תוואי הכביש משתלב טופוגרפית בקרקע קיים ואינו נצפה משטחים סמוכים כמו‪:‬‬ ‫אזורים חקלאיים‪ ,‬אזורי מגורים‪ ,‬ואזורי מסחר‪.‬‬ ‫אזור מפרידן מנשה‬ ‫תמונה מס' ‪ 6‬מציגה מבט לצומת מנשה מחניה של מרכז מסחרי‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – מישורית‪ ,‬נוף לשטחים חקלאיים ולמרכז המסחרי‪.‬‬ ‫צמחייה – שדרות ברושים בשטחים חקלאיים וצמחייה תרבותית של שטחי גינון באזור המרכז המסחרי‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – תוואי הכביש משתלב טופוגרפית בקרקע קיים ואינו נצפה משטחים סמוכים כמו‪:‬‬ ‫אזורים חקלאיים ואזורי מסחר‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫אזור מפרידן ורד‬ ‫תמונה מס' ‪ 7‬מציגה מבט לצומת ורד מזרחה‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – שטוחה בצידי הכביש עם גבעות מתונות במרחק הכביש‪.‬‬ ‫צמחייה – יער ק‪.‬ק‪.‬ל מדרום לכביש‪ ,‬כולל גבעות מיוערות‪ .‬מצפון לכביש שטחים חקלאיים עם רקע של גבעות‬ ‫מיוערות‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – תוואי הכביש משתלב טופוגרפית בקרקע קיים ואינו נצפה משטחים סמוכים של האזורים‬ ‫החקלאיים ויער ק‪.‬ק‪.‬ל‪ .‬הכביש נצפה מגבעות מרוחקות‪.‬‬ ‫אזור מפרידן קרע‪-‬ערה‬ ‫תמונה מס' ‪ 8‬מציגה מבט לאזור מפרידן קרע‪-‬ערה מזרחה‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – של גבעות מתונות משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫צמחייה – מצפון שטח מבונה‪ ,‬מדרום חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – מצפון הכביש נצפה מאזור המגורים של קרע‪-‬ערה‪ .‬מדרום הכביש נצפה מגבעות נטועות יער‬ ‫ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ 9‬מציגה מבט לאזור מפרידן קרע‪-‬ערה דרומה )מאזור מגורים(‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – של גבעות מתונות משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫צמחייה – מצפון שטח מבונה‪ ,‬מדרום חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫נצפות ‪ -‬מדרום הכביש נצפה מגבעות נטועות יער ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫אזור מפרידן ערערה‬ ‫תמונה מס' ‪ 10‬מציגה מבט לצומת ערערה מזרחה‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – מדרונות מתונים משני צידי הכביש עם אזורים מבונים‪.‬‬ ‫צמחייה – צמחיית נוי של חצרות בתים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – הכביש נצפה מאזורי המגורים במדרונות‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ 11‬מציגה מבט לצומת ערערה דרומה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫טופוגרפיה – מדרונות מתונים משני צידי הכביש עם אזורים מבונים‪.‬‬ ‫צמחייה – צמחיית נוי של חצרות בתים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – הכביש נצפה מאזורי המגורים במדרונות‪.‬‬ ‫אזור מפרידן מי עמי‬ ‫תמונה מס' ‪ 12‬מציגה מבט לצומת מי עמי מאזור המגורים דרומה‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – מדרונות תלולים של גבעות משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫צמחייה – צמחייה חקלאית וצמחיית נוי של חצרות בתים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – נצפות גבוהה משני צידי הכביש אל הכביש‪.‬‬ ‫אזור מפרידן אום אל פאחם‬ ‫תמונה מס' ‪ 13‬מציגה מבט לאזור מפרידן אום אל פאחם מזרחה‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – מדרונות תלולים מבונים משני עברי הכביש‪.‬‬ ‫צמחייה –צמחיית נוי של חצרות בתים ושטחי בור לא מבונים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – נצפות גבוהה של הכביש הקיים מאזורי מגורים משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ 14‬מציגה מבט מאום אל פאחם לכביש ‪ 65‬צפונה‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – מדרונות תלולים מבונים משני עברי הכביש‪.‬‬ ‫צמחייה –צמחיית נוי של חצרות בתים ושטחי בור לא מבונים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – נצפות גבוהה של הכביש הקיים מאזורי מגורים משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ 15‬מציגה מבט לכיוון צומת אום אל פאחם מזרחה ‪ -‬מדרונות מצד עיו איברהים‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – מדרונות תלולים צופים לכביש‪.‬‬ ‫צמחייה –מטעים וצמחייה טבעית מקומית‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – נצפות הכביש רבה מאזורי המגורים הממוקמים על המדרון‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫אזור מפרידן מוסמוס‬ ‫תמונה מס' ‪ 16‬מציגה נקודת תצפית מכביש קיים לכיוון מעבר עילי עתידי‪.‬‬ ‫טופוגרפיה –תלולה משני צידי הכביש עם אזורים מבונים קרובים לכביש הקיים‪.‬‬ ‫צמחייה –צמחיית נוי של חצרות בתים‪.‬‬ ‫נצפות – נצפות גבוהה של הכביש הקיים מאזורי מגורים על המדרונות‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ 17‬מציגה נקודת תצפית מדרום למפרידן מהכביש‪.‬‬ ‫טופוגרפיה –תלולה משני צידי הכביש עם אזורים מבונים קרובים לכביש הקיים‪.‬‬ ‫צמחייה –צמחיית נוי של חצרות בתים‪.‬‬ ‫נצפות – נצפות גבוהה של הכביש הקיים מאזורי מגורים על המדרונות‪.‬‬ ‫אזור מפרידן אל‪-‬מושרייפה‬ ‫תמונה מס' ‪ 18‬מציגה מבט מצפון לאזור המפרידן באזור מגורים דרומה‪.‬‬ ‫טופוגרפיה –מדרונות תלולים משני צידי הכביש ‪.‬‬ ‫צמחייה –חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל ושטחים חקלאיים‪.‬‬ ‫נצפות – נצפות גבוהה משני צידי הכביש מהיישוב מושרייפה בצפון ויערות ק‪.‬ק‪.‬ל בדרום‪.‬‬ ‫אזור הפיתולים‪-‬שטח הררי‬ ‫תמונה מס' ‪ 19‬מציגה מבט מביידה לכיוון מערב‪.‬‬ ‫טופוגרפיה – מדרונות תלולים משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫צמחייה –צמחיית חורשות טבעיות ושטחים חקלאיים מעובדים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – נצפות גבוהה משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫פירוט נוסף קיים במפת ניתוח נופי קיים אשר מצורפת בתרשים מס' ‪ 6‬בתיק התרשימים ומפת רגישות נופית של‬ ‫אזור התכנית אשר מצורפת בתרשים מס' ‪ 7‬בכרך התרשימים‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪4-5‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪6-7‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪8-9‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪10-11‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪12-13‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪14-15‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪16-17‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪18-19‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.11.6‬שבילי מטיילים ואתרי ביקור‬ ‫שביל וואדי ערה – שביל מטיילים מתוכנן לעבור בין היישובים היהודיים והערביים לאורך הוואדי החל מצומת‬ ‫מגידו דרך זלפה‪ ,‬אום אל‪-‬פאחם‪ ,‬מי עמי‪ ,‬קציר ועד מיסר ומצר‪ .‬אורך המסלול כ‪ 28 -‬ק"מ‪ ,‬מרביתו מיועד להולכי‬ ‫רגל וחלקו מותאם גם לרכיבת אופניים‪.‬‬ ‫מטרת השביל להפגיש בין הקהילות השונות בפעילות סביבתית א‪-‬פורמאלית‪.‬‬ ‫להלן התכנון של השביל‪:‬‬ ‫נחל קיני – הנחל האיתן היחיד בוואדי‪-‬ערה‪ .‬תחילת המסלול מגבעה ‪ - 400‬הנקודה הטופוגרפית הגבוהה ביותר‬ ‫ברמות מנשה‪ -‬דרך שרידי טחנת הקמח הישנה ועינות קיני‪ .‬תמונה מס' ‪ 20‬מציגה את שרידי טחנת הקמח תמונה‬ ‫מס' ‪ 21‬מציגה את סבך נחל קייני‪ .‬להלן מוצגת סכמה של המסלול‪:‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫אום אל‪-‬פאחם מרכז העיר – מפסגת הר אמיר )איסכנדר( שתי תצפיות עיקריות מערבה על אום אל‪-‬פאחם‬ ‫ודרומה על הרי שומרון‪ .‬מהפסגה ירידה דרך שכונות בעלות אופי כפרי שהופכות עירוניות וצפופות יותר ככל‬ ‫שמתקרבים למרכז העיר‪.‬‬ ‫סווג שבילים‬ ‫כל תנועות הולכי הרגל הנ"ל חוברו למרקם רצוף שמאפשר מעבר הולכי הרגל וטיילים לאורך כביש ‪.65‬‬ ‫א‪ .‬מדרכות – לאורך כביש‪:‬‬ ‫‪ ‬לתחנות תחבורה ציבורית‬ ‫‪ ‬ע"ג גשרי רכב‪ -‬מצפון לדרום מכביש ‪65‬‬ ‫‪ ‬ע"ג גשרים להולכי רגל – מצפון לדרום מכביש ‪65‬‬ ‫‪ ‬מדרכות קיימות בתחום בינוי קיים‬ ‫‪ ‬דרכי שירות לאורך נחל עירון‬ ‫ב‪ .‬שביל אופניים מאספלט‪ -‬שבילי יוממות לתנועת רוכבי אופניים בתחום האורבני של היישובים‪.‬‬ ‫פרוגרמה לשבילי אופניים ליוממות נקבעה ע"י היועצת האורבנית של הפרויקט ותוכננה ע"י המשרד לתכנון נוף‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שבילי אופניים ממצע מהודק‪ -‬מחברים בין שבילי האספלט לדרכים חקלאיות קיימות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דרכים חקלאיות קיימות יתווספו למערכת שבילי האופניים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬דרכי שירות לאורך נחל עירון יתווספו למערכת שביל האופניים‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬כל הנ"ל ייצרו מערכת רצופה של מדרכות ושבילים להולכי רגל ואופניים לאורך כל כביש ‪. 65‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪20-21‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.11.7‬אתרים ארכיאולוגיים ואתרים לשימור‬ ‫‪ 1.11.7.1‬ארכיאולוגיה‬ ‫אתרים ארכיאולוגיים לאורך הדרך מוצגים בתרשים מס' א‪ 34.‬ומתוארים להלן‪.‬‬ ‫ארץ ישראל מהווה גשר יבשתי בין מצרים בדרום מערב וסוריה ומסופוטמיה בצפון‪ .‬הדרך הראשית‪' ,‬דרך הים'‪,‬‬ ‫עברה במישור החוף בדרום ועמק הירדן בצפון‪ .‬מעזה דרך ערי מישור החוף הדרומי ומשם מזרחה לכיוון לוד ואפק‬ ‫במטרה לעקוף את ביצות נחל איילון‪ ,‬בקעת אונו והירקון‪ .‬מאפק עברה הדרך בקו התפר בין ההר במזרח וביצות‬ ‫השרון במערב בואכה ואדי עארה )נחל עירון(‪ .‬על פי המקורות ההיסטוריים למעבר מהשרון לעמק יזרעאל היו‬ ‫שלושה תוואים‪ .‬הדרומי‪ ,‬וכנראה החשוב‪ ,‬עבר דרך עמק דותן ומוצאו ליד ג'נין‪ .‬המרכזי‪ ,‬הפחות חשוב‪ ,‬דרך ואדי‬ ‫עארה )נחל עירון( ומוצאו ליד תל מגידו‪ .‬הצפוני דרך ואדי מילך )נחל תות( ומוצאו ליד יקנעם‪ .‬מעמק יזרעאל‬ ‫ועמק בית שאן המשיכה הדרך לעמק הירדן‪.‬‬ ‫מעבר עירון מוזכר בכמה מקורות היסטוריים‪ .‬לראשונה הוא מתואר באנלים של תחותימס השלישי )‪– 1504‬‬ ‫‪ 1450‬לפנה"ס( שם מוזכרים יחם )ימה או תל א סוויר( ערונה ומגידו‪ .‬בפאפירוס אנסטסי א' מימי רעמסס ה‪-‬ב'‬ ‫)מאה ‪ 13‬לפנה"ס( מתאר רץ מיצרי את המעבר בצורה ציורית‪ .‬פרעה שישק במסעו נגד ממלכת יהודה )רחבעם(‬ ‫וישראל )ירובעם(‪ ,‬בשנת ‪ 925‬לפנה"ס עובר במעבר עירון ומזכיר את יחם‪ ,‬ערון )ערונה( ומגידו כמו כן הוא‬ ‫מזכיר מקומות אחרים שאיננו יודעים את זיהוים‪ .‬נראה כי רשימת מסע שישק הוא המקור המאוחר ביותר המתאר‬ ‫את מעבר עירון‪.‬‬ ‫מסקרים וחפירות לאורך המעבר נראה כי עם יסוד מחנה הלגיון הרומי בלגיו )צומת מגידו(‪ ,‬בימי אדרינוס )מאה‬ ‫ראשונה לסה"נ( נבנתה הדרך הרומית שחצתה את המעבר‪ .‬שרידים אכסניה על אם הדרך נמצאו בחפירות בעין א‬ ‫זיתוניא ושרידים לישוב לאורך הדרך נחשפו בחפירות אתר נחל עירון‪.‬‬ ‫בתוואי מעבר עירון ממוקמים ארבעה אתרים מרכזיים‪ .‬תל א סוויר )תל אסור(‪ ,‬בפתחו המערבי של המעבר‪ .‬תל‬ ‫ערונה‪ ,‬על גדות נחל עירון‪ .‬תל מגידו בפתחו המזרחי של המעבר‪.‬‬ ‫חפירות ארכיאולוגיות‬ ‫תוואי הדרך עובר בתחום מספר אתרי עתיקות שנחפרו בשנים האחרונות‪ .‬חלק מהחפירות נערכו למטרת מחקר‬ ‫ורובם למטרות הצלה )פיתוח(‪.‬‬ ‫תל א סוויר )תל אסור( – משמעות השם בערבית ‪ -‬תל הפנינים‪ .‬התל משתרע על ‪ 40‬דונם וממוקם בסמוך לעיינות‬ ‫אסור‪ .‬התל מזוהה ע"י מספר חוקרים עם ארובות )מלכים א' ד' ‪ ,(10‬יחם מרשימת הישבים שנכבשו ע"י תחותימס‬ ‫השלישי פרעה מצרים וצפת‪ ,‬גם היא מופיעה באותה רשימה‪.‬‬ ‫מספר רב של חופרים‪ ,‬בעיקר מאגף העתיקות ורשות העתיקות )חפירות הצלה(‪ ,‬חפרו מסביב לתל‪ .‬אוניברסיטת‬ ‫חיפה ביצעה חפירות בתל חפירה המדעית בשנים ‪.2001-2003‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪34.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מתוצאות החפירות עולה כי ההתיישבות החלה מדרום מזרח לתל בתקופה הנאולית קרמי הכלקוליתית וברונזה‬ ‫קדומה א' )חפירת הצלה בעת הרחבת הדרך ע"י מעצ(‪ .‬הישוב בתל נוסד בתק' הברונזה תיכונה ב' )המחצית‬ ‫הראשונה של האלף השני לפנה"ס(‪ .‬הישוב המשיך בתקופת הברונזה המאוחרת‪ ,‬בתקופת הברזל א' )תקופת‬ ‫ההתנחלות והממלכה המאוחדת(‪ .‬הישוב ניטש בתקופת הברזל ב' )ממלכת ישראל( ויושב פעם נוספת בתקופה‬ ‫הפרסית ההלניסטית והרומית‪ .‬מאז הפך התל לאזור חקלאי לא מיושב‪.‬‬ ‫ח' עארה ‪ -‬מזוהה עם ערונה מרשימות תחותימס ה‪-‬ג' ושישק‪ .‬בשנת ‪ 1974‬נחפר קבר‪ ,‬מתקופת הברונזה‬ ‫המאוחרת‪ ,‬בשולי החר' ע"י אגף העתיקות‪ .‬בשנים ‪ 1998-2000‬נחפרו שני קברים‪ ,‬גם הם מתקופת הברונזה‬ ‫המאוחרת‪ ,‬ע"י אוניברסיטת ת"א ורשות העתיקות‪.‬‬ ‫ערערה אתר מס' ‪ 94-95‬בסקר רשות העתיקות – שולי ישוב ? מהמאה ה‪ 1 -‬לסה"נ והמאות ה‪ 6-8‬לסה"נ‪.‬‬ ‫החפירה בוצעה בשנת ‪ 1993‬ע"י רשות העתיקות‪.‬‬ ‫עין א זיתונא כביש נחל עירון אתרים ‪ 67-70‬ו‪ –77-78-‬תחנת דרכים או אכסניה מהתקופה הרומית )מאות ‪1-2‬‬ ‫לפנה"ס(‪ .‬נחפרה‪ ,‬בשנת ‪ ,1993‬ע"י רשות העתיקות בחפירות הצלה בעת הרחבת הכביש‪) .‬נ‪.‬צ‪;162555-900 .‬‬ ‫‪ 214300-800‬קואורדינטות ישנות(‬ ‫תל מגידו ‪ -‬חשיבות תל מגידו הוא בגודלו‪ ,‬מיקומו וברצף היישובי בתקופות הקדומות‪ .‬גודלו‪ ,‬כ‪ 60 -‬דונם התל‬ ‫)העיר העליונה( וכ‪ 500 -‬דונם רגלי התל )בעיר התחתונה(‪ ,‬הוא ממוקם בקצה הצפון מזרחי של המעבר החשוב‬ ‫)מבין יתר במעברים( בין מישור החוף וצפון הארץ‪ .‬למעשה הוא ממוקם בצוואר הבקבוק על 'דרך הים'‪ .‬לתל‬ ‫מגידו חשיבות רבה בגלל הרצף היישובי והיקפו בתקופות הקדומות )קדם מקראיות ומקראיות(‪ .‬היקף הישוב‬ ‫לאורך התקופות‪ ,‬מהתקופה הנאוליתית )האלף השביעי לפנה"ס( עד לתקופה הפרסית )מאה רביעית לפנה"ס( הופך‬ ‫את תל מגידו לתל החשוב בארץ בתקופות הקדומות‪ .‬כמו כן ראוי לציין שעל פי המסורת הנוצרית מלחמת גוג‬ ‫ומגוג באחרית הימים תהיה בארמגדון – שיבוש של השם הר מגידו‪.‬‬ ‫לאור חשיבותו הרבה של תל מגידו‪ ,‬הוכרז התל ע"י אונסקו כ ‪'-‬אתר מורשת עולמית' יחד עם תל באר שבע ותל‬ ‫חצור‪ .‬כבר בשנים ‪ 1905 - 1903‬נערכה חפירה מטעם החברה הגרמנית לחקר המזרח‪ ,‬בראשות ג' שומאכר‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1939 – 1925‬חפרה במגידו משלחת מטעם המכון המזרחי של אוניברסיטת שיקגו‪ .‬בשנות ה‪ 60 -‬ערכה‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ברשות יגאל ידין‪ ,‬חפירות במקום ומשנות ה‪ 90 -‬עורכת אוניברסיטת תל אביב חפירות‬ ‫שנמשכות עד היום‪.‬‬ ‫אתר כלא מגידו ‪ -‬האתר נחפר ע"י רשות העתיקות לצורך ביצוע עבודות פיתוח בתוך הכלא‪ ,‬בחפירה נחשף מבנה‬ ‫תפילה נוצרי עם פסיפסים וכתובות מהמאה השלישית לספירה‪ .‬באחד הכתובות מופיעה שמו של ישו הנוצרי‪.‬‬ ‫לממצא זה חשיבות גדולה מכיוון שהוא מקום התפילה הנוצרי הקדום ביותר בארץ )ובעולם ?(‪ .‬כמו כן זה האזכור‬ ‫הקדום ביותר‪ ,‬הידוע‪ ,‬של ישו‪ .‬נראה כי האתר קשור עם ארמגדון במסורת הנוצרית‪ .‬במקום מתוכנן לקום אתר‬ ‫תיירותי‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫סקרים ארכיאולוגים‬ ‫אדם זרטל‪ ,‬מטעם אוניברסיטת חיפה‪ ,‬סקר את 'ארץ מנשה' הגובלת מדרום מזרח במעבר עירון‪ .‬י‪ .‬גדות וי‪ .‬טפר‬ ‫סקרו את מפת רגבים )מפה מס' ‪ (49‬במסרגת סקר ישראל‪ .‬י‪ .‬נאמן סקר את מפת מענית )מפה מס' ‪ (54‬גם הוא‬ ‫במסגרת סקר ישראל‪ .‬י‪ .‬סנדלר וי‪ .‬נאמן סקרו את מפת חדרה )מפה מס' ‪ (53‬במסגרת סקר ישראל‪.‬‬ ‫אתרים מוכרזים‬ ‫דרך מס' ‪ 65‬בקטע מחלף חדרה מזרח – צומת מגידו עובר בחלקו המערבי בתוואי מודרני ובחלקו המזרחי בתוואי‬ ‫'דרך הים' בקטע ואדי עארה )נחל עירון(‪ .‬תוואי הדרך עובר בתחום ‪ 28‬אתרי עתיקות מוכרזים כמתואר בטבלה‬ ‫שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :17.‬אתרים ארכיאולוגיים מוכרזים לאורך התוואי‬ ‫מס'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מס' האתר‬ ‫‪9514/0‬‬ ‫‪1514/0‬‬ ‫‪9501/0‬‬ ‫‪25255/0‬‬ ‫‪25253/0‬‬ ‫‪2102/0‬‬ ‫‪2104/0‬‬ ‫שם האתר‬ ‫נקודת טריאנגולציה ‪C-492‬‬ ‫תל זומרה‬ ‫ח' אל צ'רקס‬ ‫ח' כרכור )צפון(‬ ‫תל אסור )מערב(‬ ‫תל אסור‬ ‫צומת משמר הגבול‬ ‫מראה מקום בילקוט הפרסומים‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4918 .‬עמ' ‪4774‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;1925 .‬עמ' ‪1827‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4786 .‬עמ' ‪4865‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ,4786 .‬עמ' ‪4876‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4918 .‬עמ' ‪4777‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4444 .‬עמ' ‪32‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪31873/0‬‬ ‫‪41633/0‬‬ ‫‪41602/0‬‬ ‫‪41607/0‬‬ ‫‪42013/0‬‬ ‫‪2283/0‬‬ ‫‪30399/0‬‬ ‫‪2357/0‬‬ ‫‪10712/0‬‬ ‫ח' גילן )דרום(‬ ‫נחל עירון ‪4‬‬ ‫נחל עירון ‪1‬‬ ‫נחל עירון ‪3‬‬ ‫ערערה )מערב(‬ ‫ח' עארה‬ ‫ח' עארה )מזרח(‬ ‫עארה‬ ‫עירון‬ ‫י‪.‬פ‪ ;5204 .‬עמ' ‪3381‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;6152 .‬עמ' ‪747‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;6152 .‬עמ' ‪746‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;6152 .‬עמ' ‪746‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;6152 .‬עמ' ‪748‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;1091 .‬עמ' ‪1406‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;5204 .‬עמ' ‪3380‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;3915 .‬עמ' ‪3562‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪7209/0‬‬ ‫‪27868/0‬‬ ‫‪2580/0‬‬ ‫‪9632/0‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪4364/0‬‬ ‫כביש נחל עירון‬ ‫כביש נחל עירון‬ ‫עין אברהים‬ ‫נקודת טריאנגולציה ‪B-693‬‬ ‫)מזרח – דרום – מזרח(‬ ‫מצמץ )צפון(‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4786 .‬עמ' ‪4858‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4786 .‬עמ' ‪4862‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;3915 .‬עמ' ‪3563‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4023 .‬עמ' ‪3853‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מס'‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מס' האתר‬ ‫‪29274/0‬‬ ‫‪2721/0‬‬ ‫‪9706/0‬‬ ‫‪9719/0‬‬ ‫‪9717/0‬‬ ‫‪29594/0‬‬ ‫‪29593/0‬‬ ‫שם האתר‬ ‫זלפה )צפון(‬ ‫חאן אל לג'ון‬ ‫חאן אל לג'ון )דרום(‬ ‫גבעת משטרת מגידו‬ ‫נקודת טריאנגולציה ‪T-1014‬‬ ‫לג'יו )דרום מזרח(‬ ‫לג'יו )דרום(‬ ‫מראה מקום בילקוט הפרסומים‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4951 .‬עמ' ‪1265‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;1091 .‬עמ' ‪1407‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4539 .‬עמ' ‪4315‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4539 .‬עמ' ‪4317‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4539 .‬עמ' ‪4316‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4991.‬עמ' ‪2896‬‬ ‫י‪.‬פ‪ ;4991.‬עמ' ‪2896‬‬ ‫סקר עתיקות מפורט‬ ‫במסגרת הטיפול בעתיקות לצורך סלילת התוואי נערך סקר ארכיאולוגי לאורך תוואי הדרך‪ .‬לבקשת החברה‬ ‫הלאומית לדרכים‪ ,‬ביצעה רשות העתיקות סקר פיתוח לאורך כל תוואי דרך ‪) 65‬קטע דרך מס' ‪ 2‬עד צומת מגידו(‪.‬‬ ‫להלן תוצאות הסקר של קטע מחלף חדרה מזרח – צומת מגידו‪ ,‬מדרום מערב לצפון מזרח‪.‬‬ ‫טבלה מס' א‪ :18.‬אתרים בסקר עתיקות‬ ‫מס' אתר‬ ‫‪106‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪87‬‬ ‫ממצא‬ ‫ריכוז של חרסים ואבני גזית מכורכר‬ ‫ריכוז חרסים ופסולת צור בכרם זיתים‬ ‫ריכוז חרסים‬ ‫ריכוז פסולת צור‬ ‫ריכוז של חרסים על שטח של מספר‬ ‫דונמים‬ ‫ריכוז חרסים ופסולת צור בכרם זיתים‬ ‫ריכוז חרסים‬ ‫ריכוז חרסים ופסולת צור במכרם‬ ‫זיתים‬ ‫ריכוז חרסים וכלי צור‬ ‫ריכוז חרסים וכלי צור‬ ‫חציבה )‪ 1 X 0.3‬מ'( ריכוז חרסים‬ ‫פתח מערה ‪ 0.8‬מ'‬ ‫שני פתחי מערות‬ ‫ריכוז חרסים ומעט שברי כלי בזלת‬ ‫מערה במדרון מצוק‬ ‫חציבה )‪ 1 X 0.5‬מ'(‬ ‫הערות‬ ‫חתך ‪ 70‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪275‬‬ ‫חתך ‪ 248‬תעלת ניקוז‬ ‫חתך ‪595‬‬ ‫חתך ‪ 755‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 781‬מחוץ לקוי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 792‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 812‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 821‬תעלת ניקוז‬ ‫חתך ‪ 837‬גבול תעלת ניקוז‬ ‫חתך ‪ 841‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 853‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 856‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 893‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 914‬בתחום ורמות‬ ‫חתך ‪ 914‬בתחום ורמות‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מס' אתר‬ ‫‪88‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪54‬‬ ‫ממצא‬ ‫חציבה ריבועית )‪ 0.5 X 0.5‬מ'(‬ ‫ריכוז חרסים ופסולת צור בכרם זיתים‬ ‫ריכוז חרסים ופסולת צור במכרם‬ ‫זיתים‬ ‫פתח מערה‬ ‫ריכוז חרסים ופסולת צור בכרם זיתים‬ ‫ריכוז חרסים ופסולת צור בכרם זיתים‬ ‫פתח מערה‬ ‫מערה גדולה )פתח ‪ 3‬מ'‪ ,‬עומק ‪ 2‬מ'(‬ ‫ריכוז פסולת צור‬ ‫חציבה ‪ 0.8‬מ'‬ ‫קיר באורך ‪ 1‬מ' לידו אבני גזית‬ ‫חציבה )‪ 3 X 2‬מ'(‬ ‫מערה‬ ‫מערה במדרגת סלע )‪ 1 X 0.7‬מ'(‬ ‫חציבה ))‪ 1 X 0.8‬מ'(‬ ‫מערה במדרגת סלע‬ ‫פתח מערה ‪ 2.5‬מ'‬ ‫ריכוז חרסים‬ ‫מערה במדרגת סלע‬ ‫בור מדופן באבני גויל ‪ 1.8‬מ'‬ ‫ריכוז חרסים‬ ‫ריכוז חרסים וכלי צור‬ ‫פתח מערה )‪ 1.5 X 0.3‬מ'(‬ ‫פתח מערה‬ ‫פתח מערה‬ ‫פתח מערה )‪ 1‬מ'(‬ ‫חציבה‬ ‫חציבה )‪ 3‬מ'(‬ ‫חציבה )‪ 0.3‬מ'(‬ ‫חציבה ‪ 1 X 1‬מ‪ ,‬ספלול‬ ‫ריכוז גדול של חרסים‬ ‫פתח מערה רוחב ‪ 0.5‬מ' ספלול ‪ 0.20‬מ'‬ ‫פתח מערה רוחב ‪ 1‬מ'‬ ‫חציבה בצורת האות "ר" ‪ 1‬מ'‬ ‫הערות‬ ‫חתך ‪ 919‬בתחום ורמות‬ ‫חתך ‪ 932‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 937‬בשולי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 964‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪969‬‬ ‫חתך ‪ 998‬תעלת ניקוז‬ ‫חתך ‪ 993‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 994‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1000‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1005‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1009‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪1065‬‬ ‫חתך ‪1072‬‬ ‫חתך ‪1079‬‬ ‫חתך ‪1082‬‬ ‫חתך ‪1124‬‬ ‫חתך ‪1130‬‬ ‫חתך ‪1169‬‬ ‫חתך ‪1711‬‬ ‫חתך ‪ 1176‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1176‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1184‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪1192‬‬ ‫חתך ‪1194‬‬ ‫חתך ‪1195‬‬ ‫חתך ‪ 1248‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1257‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1264‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1265‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1267‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1267‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1271‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1274‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1274‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מס' אתר‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ממצא‬ ‫חציבה )‪ 1 X 1‬מ'(‬ ‫חציבה )‪ 2 X 2.5‬מ'(‬ ‫פתח מערה‬ ‫תעלה חצובה ‪ 1‬מ'‬ ‫חציבה‬ ‫חציבה ריבועית )מערה ?(‬ ‫חציבה עגולה )מערה ?(‬ ‫תעלה חצובה )‪ 0.25‬ס ‪ 15‬מ'( אמת מים‬ ‫?‬ ‫פתח מערה‬ ‫חציבה ‪ 1.5‬מ'‬ ‫חציבה )‪ 2.5 X 1‬מ'(‬ ‫חציבה )‪ 4 X 4‬מ'(‬ ‫חציבה ‪ 2.5‬מ'‬ ‫חציבה )‪ 1 X 0.8‬מ'(‬ ‫מערה גדולה חפורה‬ ‫חציבה )‪ 1‬מ'(‬ ‫חציבה )‪ 1 X 1.5‬מ'(‬ ‫חציבה )‪ 2.5 X 2‬מ'(‬ ‫חציבה )‪ 2‬מ'(‬ ‫חציבה )‪ 0.8 X 0.8‬מ'(‬ ‫פתח מערה חסום‬ ‫חציבה‬ ‫חציבה‬ ‫חציבה‬ ‫חציבה ובמרכז חריץ‬ ‫שתי חציבות‬ ‫חציבה )‪ 2.5 X 2‬מ'(‬ ‫חציבה בצורת האות "ר"‬ ‫פתח מערה חצובה‬ ‫חציבה )‪ 0.6 X 0.9‬מ'(‬ ‫מערה חצובה פתח חסום ע"י אבנים‬ ‫מספר מערות חלקם מוסתרות ע"י‬ ‫צמחיה‬ ‫חציבה‪ ,‬סימני תעלת ניתוק‬ ‫הערות‬ ‫חתך ‪ 1277‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1278‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1279‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1280‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1280‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1280‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1281‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪1282‬‬ ‫חתך ‪ 1284‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1285‬מחוץ לקווי הדיקור ?‬ ‫חתך ‪ 1285‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1286‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1286‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪1286‬‬ ‫חתך ‪ 1287‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪1288‬‬ ‫חתך ‪1288‬‬ ‫חתך ‪1288‬‬ ‫חתך ‪1289‬‬ ‫חתך ‪1290‬‬ ‫חתך ‪1294‬‬ ‫חתך ‪1296‬‬ ‫חתך ‪1297‬‬ ‫חתך ‪1298‬‬ ‫חתך ‪ 1299‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪1299‬‬ ‫חתך ‪1300‬‬ ‫חתך ‪ 1301‬מחוץ לקווי הדיקור ?‬ ‫חתך ‪1302‬‬ ‫חתך ‪1302‬‬ ‫חתך ‪1303‬‬ ‫חתך ‪1304‬‬ ‫חתך ‪ 1305‬מחוץ לקווי הדיקור ?‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫מס' אתר‬ ‫‪32‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ממצא‬ ‫פתח מערה ‪ 0.30‬מ'‬ ‫חציבה באורך כ‪ 1 -‬מ'‬ ‫חציבה באורך כ‪ 4 -‬מ'‬ ‫ריכוז פסולת צור‬ ‫מערה‬ ‫ריכוז אבנים חלקם גזית‬ ‫גל אבנים בקוטר ‪ 2‬מ' קבר?‬ ‫ריכוז חרסים וכלי צור‬ ‫ריכוז חרסים וכלי צור‬ ‫ריכוז חרסים וכלי צור‬ ‫הערות‬ ‫חתך ‪ 1306‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪1306‬‬ ‫חתך ‪1307‬‬ ‫חתך ‪1308‬‬ ‫חתך ‪1309‬‬ ‫חתך ‪1312‬‬ ‫חתך ‪ 1317‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1322‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪ 1342‬מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫חתך ‪) 1342‬לא מסומן(‬ ‫מהסקר עולה שלאורך התוואי יש מספר סוגי אתרים‪:‬‬ ‫תילים מרכזיים‪ :‬תל א סוויר )תל אסור(; ח' עארה )ערונה הקדומה(; תל מגידו‪.‬‬ ‫חורבות‪ :‬ח' ערערה )אתרי סקר מס' ‪ ;(94-95‬ח' עין זיתוניה )אתרי סקר מס' ‪ 67-70‬ו‪ (77-78 -‬ואתר כלא מגידו‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לאור תוצאות הסקר יש חשד למציאת חורבות באתרים‪ :‬אתר ‪ ;106‬אתר ‪ ;105‬אתר ‪ ;103‬אתר ‪ ;96‬אתר‬ ‫‪) 93‬יתכן שולי ח' ביר אל מסקא(; אתר ‪ 82‬ו‪) 91-‬יתכן שוליים של אותו אתר(; אתר ‪ 90‬ו‪) 83-‬יתכן שוליים של‬ ‫אותו אתר(; אתר ‪ ;92‬אתר ‪ 80‬ו‪) 81-‬יתכן שוליים של אותו אתר(; אתר ‪ ;79‬אתר ‪ ;59‬אתר ‪ ;62‬אתר ‪ ;4‬אתר ‪,30‬‬ ‫אתר ‪ 31‬ו‪) 29-‬יתכן ואותו אתר(; אתר ‪ 28‬ו‪) 1-‬אותו אתר(‪.‬‬ ‫מערות‪ :‬אתר ‪) 33 ;34 ;35 ;48 ;49 ;66 ;65 ;64 ;60 ;58 ;57 ;75 ;74 ;86‬מספר מערות( ו‪.3 -‬‬ ‫חציבות )מתקנים‪ ,‬קברים וכו'(‪) 20 ;76 ;73 ;88 ;87 :‬אמת מים ?(; ‪;13 ;14 ;15 ;47 ;16 ;17 ;46 ;18 ;19‬‬ ‫‪ 5 ;6 ;10 ;9 ;11‬ו‪.4 -‬‬ ‫האתרים הנ"ל נמצאים מחוץ לקווי הדיקור )מדרום מערב לצפון מזרח(‪;92 ;85 ;84;83 ;82 ;94 ;95 ;93 ;106 :‬‬ ‫‪;44 ;43 ;42 ;41 ;39 ;38 ;54 ;21 ;22 ;23 ;26 ;25 ;55 ;27 ;62 ;62 ;61 ;70 ;69 ;77 ;68 ;67 ;89 ;81‬‬ ‫‪ 28 ;29 ;30 ;32 ;7 ;12 ;49 ;50 ;51 ;53‬ו‪.1-‬‬ ‫אמצעים להגנה על אתרים בתוואי הדרך מוצגים בסעיף ‪ 4.7‬בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 1.11.7.2‬אתרים לשימור‬ ‫מבנים ומתקנים לשימור באזור התכנית‪ ,‬בהתאם למידע שנתקבל מהמועצה לשימור אתרים‪ ,‬מוצגים בתרשים מס'‬ ‫א‪ 35.‬ומתוארים להלן‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.35.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.35.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.35.‬ג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.35.‬ד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.35.‬ה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.35.‬ו‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.35.‬ז‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.35.‬ח‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫אישור המועצה לשימור אתרים מוצג בנספח מס' ‪.6‬‬ ‫יש לציין כי כל המבנים המוצגים להלן אינם בעלי מעמד סטטוטורי של מבנים לשימור ולא חלה עליהם תכנית‬ ‫שימור‪.‬‬ ‫מבנים לשימור בקטע המזרחי‬ ‫בקטע המזרחי המשתרע בין מחלף עירון למחלף מגידו‪ ,‬קיימים שני מבנים לשימור‪:‬‬ ‫‪ .1‬מבנה מסעדת אלבאבור מול הכניסה הראשית לאום אלפחם‬ ‫המבנה שימש בימי הטורקים כתחנת משטרה לנוסעים בואדי עארה‪ ,‬לרבות הכפרים באזור‪ .‬בתקופת המנדט‬ ‫המשיך המבנה לשמש כתחנת משטרה מנדטורית ועם עזיבת המנדט מארץ ישראל המבנה נמסר כמתנה למוכתר‬ ‫הכפר אום אלפחם‪ .‬עם קבלתו שימש המבנה כטחנת קמח הנקראת בערבית בבור‪ ,‬ועל שמה אז נקראת המסעדה‬ ‫כיום‪.‬‬ ‫תכנית הכביש אינה פוגעת במבנה המסעדה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בניין משטרת עירון‬ ‫המבנה הוקם כתחנת משטרה והוא משמש בייעודו גם כיום עם פתיחת משטרת עירון ב‪.1978-‬‬ ‫תכנית הכביש אינה פוגעת במבנה משטרת עירון‪.‬‬ ‫מבנים ומתקנים לשימור בקטע המערבי‬ ‫בקטע המערבי המשתרע בין מחלף עירון לצומת גן שמואל קיימים ‪ 8‬מבנים ומתקנים לשימור‪ ,‬כולם מתקנים‬ ‫הקשורים בפעילות החקלאית באזור‪:‬‬ ‫‪ .1‬בית אריזה אלון – בית האריזה שימש לאריזת פירות ההדר מהפרדסים באזור‪.‬‬ ‫תכנית הכביש מייעדת את המבנה להריסה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בית אריזה מדרום לכביש – שימש אף הוא לאריזת פירות ההדר מהפרדסים באזור‪.‬‬ ‫תכנית הכביש אינה פוגעת בבית האריזה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בריכת מים מדרום לכביש – הבריכה שימשה להשקיית הפרדסים באזור‪.‬‬ ‫תכנית הכביש פוגעת בבריכה והיא מיועדת להריסה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ .4‬בריכת מים ובית מכונות מדרום לכביש‪ ,‬במושב גן שומרון – המבנה נבנה ע"י הצבא הבריטי והיה אחד המבנים‬ ‫הראשונים שנבנו בבטון‪ .‬בתוך המבנה מכונות ששמשו לשאיבת המים‪.‬‬ ‫תכנית הכביש המקורית פגעה במבנה‪ .‬נעשה מאמץ לשנות את תנוחת הדרך בסמוך למבנה על מנת שניתן יהיה‬ ‫לשמרו‪ .‬תנוחת הכביש המוצעת אינה פוגעת במבנה‪.‬‬ ‫‪ .5‬בריכת מים מדרום לכביש במושב גן שומרון ‪ -‬הבריכה שימשה להשקיית הפרדסים באזור‪.‬‬ ‫תכנית הכביש אינה פוגעת בבריכה‪.‬‬ ‫‪ .6‬בית אריזה מצפון לכביש – בית האריזה הממוקם כיום במתחם צ'צ'קס‪ ,‬שימש לאריזת פירות הדר‪.‬‬ ‫תכנית הכביש אינה פוגעת במבנה בית האריזה‪ .‬הסככה מדרום למבנה מיועדת להריסה‪.‬‬ ‫‪ .6‬בריכת מים מצפון לכביש – הבריכה שימשה להשקיית הפרדסים באזור‪.‬‬ ‫תכנית הכביש אינה פוגעת בבריכה‪.‬‬ ‫‪ .7‬בית אריזה מצפון לכביש במתחם אלונית‬ ‫תכנית הכביש פוגעת במבנה‪.‬‬ ‫‪ .8‬בית אריזה מדרום לכביש‬ ‫תכנית הכביש אינה פוגעת במבנה‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות‪ ,‬תכנית אינה פוגעת במבנים שהוצגו כמבנים לשימור ע"י המועצה לשימור אתרים בחלק המזרחי‬ ‫של התכנית‪.‬‬ ‫בקטע המערבי עתידים להיפגע ‪ 3‬מבנים‪ :‬בריכת מים ושני בתי אריזה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.12‬צומח וחי‬ ‫סקר שדה נערך ע"י האקולוג ד"ר ז'אן מארק דופור דרור בחודשים פברואר‪-‬מרץ ‪ ,2008‬מרץ ‪ ,2010‬נובמבר‬ ‫‪ 2010‬עד פברואר ‪ 2011‬וביוני ‪.2011‬‬ ‫‪ 1.12.1‬מפות רקע‬ ‫‪ 1.12.1.1‬מסדרונות אקולוגיים‬ ‫מפת מסדרונות אקולוגיים ארצית באזור כביש ‪ 65‬מוצגת בתרשים מס' א‪.36.‬‬ ‫כפי שניתן לראות בתרשים‪ ,‬התכנית הנדונה חוצה שלושה מסדרונות אקולוגיים ארציים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסדרון מערבי באזור מחלף עירון – מסדרון זה נמצא בתחום תכנית כביש ‪ 6‬ואינו מטופל במסגרת התכנית‬ ‫הנדונה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מסדרון מרכזי באזור שבין צומת המשטרה לבין צומת מי עמי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מסדרון מזרחי באזור הגבעות‪ ,‬בין מושירפה למחלף מגידו‪.‬‬ ‫טיפול בנושא מסדרונות אקולוגיים במסגרת התכנית מוצג בסעיף ‪ 1.12.4‬בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 1.12.1.2‬רגישות שטחים פתוחים‬ ‫מפת רגישות כוללת של שטחים פתוחים‪ ,‬כפי שפורסמה ע"י המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מוצגת בתרשים מס' א‪.37.‬‬ ‫כפי שניתן לראות בתרשים‪ ,‬התכנית הנדונה עוברת ברגישויות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחידת נוף חמרה פרדס חנה בקטע בין גן שמואל לפרדס חנה ‪ -‬רגישות כוללת ‪) 4‬רגישות גבוהה(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחידת נוף מעלה נחל חדרה בקטע בין פרדס חנה – מחלף עירון ‪ -‬רגישות כוללת ‪) 3‬רגישות בינונית(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחידת נוף ואדי מילק )מצפון לכביש( ויחידת נוף גבעות עירון )מדרום לכביש( בקטע בין מחלף עירון לאורחן‬ ‫מגידו ‪ -‬רגישות כוללת ‪) 5‬גבוהה ביותר(‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪36.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪37.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.12.2‬יחידות צומח‬ ‫יחידות הצומח לאורך הדרך מוצגות בתרשים מס' א‪ .38.‬תיאורן מוצג להלן‪.‬‬ ‫‪ 1.12.2.1‬כללי‬ ‫רוב יחידות הצומח לאורך כביש ‪ 65‬הינן יחידות שאינן טבעיות היות ומדובר בגידולים ומטעים פעילים בשטחים‬ ‫חקלאים‪ .‬חלק מהשטחים החקלאים ננטשו לאחרונה ולא פעילים‪ .‬לא נמצאו בשטח התכנית ובסביבתה יחידות צומח‬ ‫נדירות או הנמצאות בגבול תפוצתן האזורית‪.‬‬ ‫נמצאו הבדלים משמעותיים באופי שימושי קרקע החקלאים בין המוצג בתצלום האוויר למציאות בשטח; במספר‬ ‫מקרים פרדסים הפכו לשדות‪ ,‬פעילים או נטושים‪.‬‬ ‫רוב יחידות הצומח הטבעיות אינן יעריות אלא בתות עשבוניות‪ ,‬בפרט בצד הצפוני של הכביש על מדרונות הפונים‬ ‫לכיוון דרום‪ .‬היחידות היעריות הינן משלושה סוגים‪ (1) :‬שרידים של יער פארק‪ (2) ,‬חלקות נטועות‪ ,‬או )‪(3‬‬ ‫יחידות מעורבות‪ ,‬כלומר נטיעות מחטניים בשרידים של יער פארק‪.‬‬ ‫יחידות הצומח בעלות ערך אקולוגי הגבוה ביותר הינן‪ ,‬באותה מידה‪ ,‬יער הפארק בשליטת אלון תבור והבתות‪,‬‬ ‫לרבות הבתות בהן ריכוזים יוצאי דופן של חצב מצוי )פירוט להלן(‪.‬‬ ‫‪ 1.12.2.2‬תיאור יחידות הצומח‬ ‫שטחים חקלאים‬ ‫‪ – 1‬פרדס עצי הדר פעיל‪.‬‬ ‫‪ – a1‬פרדס לשעבר – כל העצים נעקרו‪.‬‬ ‫‪ – b1‬פרדס או מטע נטוש – עצים במקום‪.‬‬ ‫‪ – 2‬מטע עצי זית‪.‬‬ ‫‪ – a2‬מטע עצי זית נטוש‪.‬‬ ‫‪ – b2‬מטע עצי זית מעורבים עם פרטים של אלון מצוי ואלון תבור )תמונה מס' ‪.(22‬‬ ‫‪ – 3‬מטע עצי פרי פעיל מסוג‪ :‬אפרסקים‪ ,‬פקאן‪ ,‬או שקד‪.‬‬ ‫‪ – 4‬מטע עצי אבוקדו פעיל‪.‬‬ ‫‪ – 5‬מטע שקדיות פעיל‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬א‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬ב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬ג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬ד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬ה‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬ו‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬ז‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬ח‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬ט‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬י‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬יא‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬יב‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬יג‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תרשים מס' א‪.38.‬יד‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪22-23‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ – 6‬מטע עצי פרי נטוש‪.‬‬ ‫‪ – 7‬מטע עצי משמש‪.‬‬ ‫‪ – 8‬מטע עצי רימון‪.‬‬ ‫‪ – 9‬חממות‪.‬‬ ‫‪ – a9‬חממות נטושות‪.‬‬ ‫‪ – 10‬שדה חקלאי פעיל – גידולי שדה‪.‬‬ ‫‪ – a10‬שדה נטוש‪.‬‬ ‫‪ – 11‬גפנים פעילים‪.‬‬ ‫‪ – 12‬שדה פרחים של סטרליצית המלכה )‪.(Strelitzia reginae‬‬ ‫‪ – 13‬שטח מרעה פעיל עם חדירה של טיונית החולות‪.‬‬ ‫‪ – 33‬מטע שסק פעיל‪.‬‬ ‫‪ – 34‬תעלת ניקוז בשדות חקלאות עם מעט צמחייה מלבד מינים זרים פולשים‪.‬‬ ‫שטחים מופרים וצדי דרכים‬ ‫‪ – 14‬שטח מופר עם טיון דביק ומורכבים אופיינים לשטחים מופרים‪ ,‬שטחי התארגנות‪.‬‬ ‫‪ - a14‬שטח בור לא מעובד עם כיסוי צפוף של עשבוניים‪.‬‬ ‫‪ – b14‬שטח בור לא מעובד עם כיסוי של מורכבים ולאורך אפיק הנחל‪ ,‬עם גושים של שיח אברהם‪.‬‬ ‫‪ – c14‬יחידה זהה ליחידה מס' ‪ a14‬עם פרטים מפוזרים של אלון תבור‪ ,‬קיקיון מצוי וטבק השיח‬ ‫‪ – d14‬שטח בור של מורכבים )בעונת הסקר( עם פרטים קטנים ומפוזרים של אורן הגלעין‪ ,‬חרוב מצוי ופרטים‬ ‫אחדים של שיטה כחלחלה‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫יחידות צומח טבעיות ונטועות‬ ‫‪ – 15‬קבוצת עצי איקליפטוס המקור בוגרים לאורך הכביש‪.‬‬ ‫‪ – 16‬יחידה סגורה בשליטת אשלים וקנה מצוי בשקע בו בית גידול לח‪ .‬יחידה זו מהווה בית גידול איכותי‬ ‫לציפורים‪) .‬תמונה מס' ‪(23‬‬ ‫‪ – 17‬קבוצת עצי ברוש מצוי נטועים לאורך הכביש או לאורך שבילים )קבוצות הכוללות מעל ‪ 15‬פרטים(‪.‬‬ ‫‪ – 18‬שמורת אלוני צ'רקס – יער פארק של אלון תבור )תמ"א ‪ .(8‬בשמורה מצוי שריד של יער הפארק בשליטת‬ ‫אלון תבור כפי שהיה באזור החוף עד לנתניה לפני כמאתיים שנה‪ .‬יער הפארק מתאפיין במבנה דו שכבי‪ :‬רובד של‬ ‫עצי אלון תבור‪ ,‬חלקם עתיקים‪ ,‬ורובד של עשבוניים עשיר במיוחד כפי שניתן לראות בעונת הפריחה )תמונה מס'‬ ‫‪ .(24‬נדגיש כי התוואי הנוכחי של הכביש גובל בגבול השמורה )תמונה מס' ‪.(25‬‬ ‫‪ – a18‬קבוצה של עצי אלון תבור צעירים נטועים ככל הנראה במסגרת שיקום נופי לאורך כביש ‪) 650‬צפון(;‬ ‫הפרטים בגובה < ‪ 3‬מ'‪.‬‬ ‫‪ – a18‬קבוצת עצי אלון תבור צעירים בגובה< ‪ 2‬מ' אשר ניטעו בחלקה סמוכה לשמורה מצפון‪ ,‬ככל הנראה‬ ‫במסגרת שיקום שטח השמורה שכורסם‪.‬‬ ‫‪ – 19‬מטע של ‪ – Paulownia tomentosa‬פרטים מתחדשים לאחר כריתה‪.‬‬ ‫‪ – 20‬שרידים של יער פארק של אלון תבור )תמונה מס' ‪.(26‬‬ ‫‪ – a20‬יחידה זהה ליחידה מס' ‪ 20‬עם עצי אורן ברוטיה נטועים מעורבים עם עצי אלון תבור‪.‬‬ ‫‪ – b20‬יחידה זהה ליחידה מס' ‪ a20‬עם עצי ברוש מצוי‪.‬‬ ‫‪ – c20‬יחידה זהה ליחידה מס' ‪ a20‬עם עצי ברוש מצוי‪.‬‬ ‫‪ – 21‬עצי איקליפטוס המקור נטועים בשרידי יער פארק של אלון תבור‪ ,‬בליווי ברושים אחדים‪.‬‬ ‫‪ – 22‬עצי אורן הגלעין נטועים לאורך הכביש יחד עם פרטים של חרוב מצוי‪.‬‬ ‫‪ – 23‬קבוצה של עצי אורן קנרי סמוכה לכביש‪.‬‬ ‫‪ – 24‬פרטים בוגרים בודדים של אלון תבור‪.‬‬ ‫‪ – 25‬יער עצי אורן ברוטיה וברוש מצוי נטועים בשרידים של יער פארק של אלון תבור‪.‬‬ ‫‪ – a25‬יער נטוע של אורן ברוטיה עם תת יער מפותח של אלון מצוי‪ ,‬קטלב מצוי ואלת המסטיק‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪24-25‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪26-27‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ – b25‬יער נטוע של אורן ברוטיה‪ ,‬ארון קנרי וברוש מצוי‪ ,‬ללא רבדים פנימיים בתת היער‪.‬‬ ‫‪ – 26‬בתה של סירה קוצנית ועשבוניים במפנה דרומי‪.‬‬ ‫‪ – a26‬בתה במפנה דרומי עם סירה קוצנית‪ ,‬צלף מצוי‪ ,‬זוטה לבנה‪ ,‬כתלה חריפה‪ ,‬עפרית אירופית‪ ,‬ברזילון ענף‪,‬‬ ‫בר‪-‬גביע קוצני ועם עשרות אלפי פרטים של חצב מצוי; יחידה זו משמשת שטח מרעה לבקר )תמונה מס' ‪.(27‬‬ ‫‪ – b26‬יחידה זהה ליחידה מס' ‪ 26‬עם עצי אורן ברוטיה מפוזרים‪.‬‬ ‫‪ – c26‬יחידה זהה ליחידה מס' ‪ 26‬עם שרידים של חורש אלון מצוי ואלה ארצישראלית‪.‬‬ ‫‪ – d26‬בתה פתוחה של עשבוניים עם מעט סירה קיצנית ופרטים מפוזרים של אלה ארצישראלית; ביחידה זו‬ ‫מחשופי סלע רבים‪ .‬שטח יחידה זו משמש למרעה בקר‪.‬‬ ‫‪ – e26‬יחידה זהה ליחידה מס' ‪ 26‬אך במפנה צפוני ועם כיסוי צפוף יותר של סירה קוצנית‪.‬‬ ‫‪ – 27‬יחידה מעוצה צפופה של אשחר ארצישראלי‪ ,‬אלת המסטיק‪ ,‬אלה ארצישראלי ופרטים אחדים של אלון מצוי;‬ ‫יחידה זו יוצרת פס צר לאורך מצוק‪.‬‬ ‫‪ – 28‬חורש אלון מצוי ואלון תבור מעורב‪ ,‬במבנה צפוף‪ ,‬במפנה צפוני עם רחבי עלים מלווים כגון אלה‬ ‫ארצישראלי וקטלב מצוי‪.‬‬ ‫‪ – a28‬יחידה זהה ליחידה מס' ‪ 28‬עם כיסוי פתוח‪.‬‬ ‫‪ – 29‬יער נטוע של ברוש מצוי במבנה צפוף‪.‬‬ ‫‪ – 30‬יער נטוע של איקליפטוס המקור במבנה צפוף‪.‬‬ ‫‪ – 31‬יער נטוע מעורב עם איקליפטוס המקור‪ ,‬ברוש מצוי ואורן ברוטיה‪.‬‬ ‫‪ – 32‬יער נטוע של ברוש אריזוני ואורן ברוטיה‪.‬‬ ‫‪ 1.12.3‬מיפוי צמחיה נדירה‬ ‫במהלך סקרי השדה שנערכות בתחום התכנית ובסביבתה לא נמצאו מיני צמחים 'נדירים'‪.‬‬ ‫בבדיקה של מאגר הנתונים של המינים האדומים )רות"ם( שנעשתה בעזרה של מחלקת ה‪ GIS-‬של חטיבת מדע של‬ ‫רט"ג‪ ,‬נמצא כי כל התצפיות של צמחים 'אדומים' באזור נמצאות מחוץ לתחום התכנית‪ .‬שתי התצפיות הקרובות‬ ‫ביותר )מקור חסידה תמים ושמשונית הטיפין( ממוקמות מצפון לכביש‪ ,‬מחוץ לקו הכחול של התכנית ולכן לא‬ ‫צפויה פגיעה במינים אלו במסגרת התכנית‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ 1.12.4‬מסדרונות אקולוגיים‬ ‫מסדרונות אקולוגיים ארציים באזור התכנית מוצגים בתרשים מס' א‪ 29.‬לעיל‪.‬‬ ‫תיאור מצאי ותנועת בעלי החיים באזור התכנית מוצג בסעיפים שלהלן‪.‬‬ ‫‪ 1.12.4.1‬מיני חיות בר לאורך תוואי התכנית‬ ‫מלבד השטח המכוסה על ידי יחידת צומח מס' ‪ ,16‬בכביש המוביל לתלמי אלעזר‪ ,‬והמהווה בית גידול איכותי‬ ‫לבעלי כנף‪ ,‬לא נמצאו בתוואי התכנית או סמוך לו מקומות קינון‪ ,‬מאורות או אתרים מיוחדים בהם פעילות יוצאת‬ ‫דופן של מיני בעלי חיים‪ .‬הסיבה לכך היא כפולה‪ :‬תוואי התכנית צמוד לתוואי הכביש הקיים ברוב קטעי התכנית‪.‬‬ ‫כאשר התוואי המתכנן מתרחק מהתוואי הקיים מדובר בשטחים חקלאים פעילים‪ .‬הסיבה השנייה היא כי רוב השטח‬ ‫הגובל בתוואי התכנית הינו שטח חקלאי‪.‬‬ ‫להלן רשימת מיני בעלי חיים אשר נצפו בקרבת התוואי המתכנן‪ ,‬על פי מאגר רט"ג‪ .‬בשל אופי התכנית )הרחבת‬ ‫כביש קיים( מצוינים רק שמות מיני בעלי חיים העלולים להיפגע מביצוע התכנית‪:‬‬ ‫סמור‪ ,‬נמייה‪ ,‬חתול ביצות‪ ,‬חזיר בר‪ ,‬ארנבת‪ ,‬גירית‪ ,‬צבי ישראלי‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬דלק‪ ,‬תן‪.‬‬ ‫‪ 1.12.4.2‬חציית הכביש הקיים על ידי מיני בעלי חיים ושימוש במעבירי מים‬ ‫ניתוח תצפיות דריסות של מיני בעלי חיים בכביש מס' ‪ ,65‬בקטע הרלוונטי לתכנית‪ ,‬בין השנים ‪ 2007‬ל‪2010-‬‬ ‫)כולל( מראה כי נרשמו רק ‪ 4‬מקרים של דריסות‪ 3 :‬תנים ודלק אחד‪ .‬מיעוט תצפיות של דריסות בכביש עם ‪2‬‬ ‫מסלולים לכל כיוון )‪ (2 X 2‬מלמד כי מעט מיני בעלי חיים מנסים לחצות את הכביש הקיים‪ .‬ניתן לשער כי הכביש‬ ‫הקיים כבר מהווה מחסום כמעט בלתי עביר לרוב היונקים‪ .‬מצב זה נובע משני גורמים‪ (1) :‬קיימת תנועה ערה של‬ ‫כלי רכב בכביש בשעות היום והלילה‪ ,‬המרתיעה מיני יונקים מלנסות לחצות את ציר התנועה; בנוסף )‪ (2‬קיים‬ ‫לאורך הכביש מעקה הפרדה מבטון )'ניו ג'רזיי'( החוסם את שדה הראייה של מיני בעלי חיים המבקשים לחצות‪.‬‬ ‫כלומר כבר במצבו הנוכחי‪ ,‬מהווה כביש מס' ‪ 65‬מחסום משמעותי למיני בעלי חיים משני צדי הכביש )תמונה מס'‬ ‫‪.(28‬‬ ‫על פי התצפיות שנערכו בשטח‪ ,‬לא ניתן לפסול שימוש של מיני בעלי חיים קטנים במעבירי מים הקיימים אך לא‬ ‫נמצאו סימנים חד משמעים לכך‪ .‬מעבירי המים הקיימים אינם מיטביים כדי לאפשר מעבר של מיני בעלי חיים‬ ‫מהטעמים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מיקום מעבירי המים נקבע בהתאם למערכת ההידרולוגית המקומית שאינה בהכרח תואמת את צירי‬ ‫התנועה העיקריים של מיני בעלי חיים‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪28-29‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫‪ .2‬מימדיהם של מעבירי המים אינם מתאימים למעבר של בעלי חיים כגון צבי ישראלי; כמו כן חלק ממעבירי‬ ‫המים ארוכים וצרים מדי ללא שדה ראייה רחבה מספיק ביציאותיהם‪ ,‬בפרט לכיוון צפון )תמונה מס'‬ ‫‪.(29‬‬ ‫‪ .3‬בתוך מעבירי המים מצטברים סחף ואלמנטים אחרים העלולים לחסום את המעבר של בעלי חיים או‬ ‫לפחות את שדה הראייה )אשר כבר מצומצם מדי בכדי לאפשר מעבר נוח של בעלי חיים( )תמונה מס'‬ ‫‪.(30‬‬ ‫‪ .4‬מעבירי המים נבנו רק כדי לתפקד כ מעבירי מים ולכן אין מדרגות צדדיות המאפשרות חצייה בשטח יבש‬ ‫לבעלי חיים קטנים )תמונה מס' ‪ 31‬ותמונה מס' ‪.(32‬‬ ‫‪ 1.12.5‬צמחיה פולשנית‬ ‫בסקר השדה שנערך בתחום התכנית ובסביבתה נמצאו שני מינים של צמחים פולשים‪ :‬שיטה כחלחלה )יחידת צומח‬ ‫‪ (d14‬וטיונית החולות )יחידת צומח ‪.(13‬‬ ‫עצי שיטה כחלחלה מעטים לאורך הכביש ודפוס התפוצה שלהם אינו מראה כי הם עומדים לחדור לכיוון הבתות‪,‬‬ ‫ליער הפארק של אלון תבור או לכיוון שמורת עין ארובות‪ .‬בכל אופן מומלץ לנטרל כל הפרטים של שיטה‬ ‫כחלחלה עם תחילת העבודות בהתאם להנחיות מע"צ לטיפול בצמחים פולשים בצידי דרכים‪.‬‬ ‫דפוס הפלישה של טיונית החולות הרבה יותר בעייתי‪ :‬צמח זה אשר פלש על כל חולות החוף בישראל‪ ,‬מתחיל‬ ‫להתקדם לכיוון מזרח‪ ,‬הרחק מחוף הים ומבתי גידול החוליים‪ .‬הצמח מנצל צירי תשתיות כמסדרונות דרכם הוא‬ ‫פולש אל האזורים הפנימיים‪ .‬ריכוזים משמעותיים‪ ,‬של מאות פרטים‪ ,‬נמצאו בצידי דרכים באזור צומת אלון‬ ‫מטרים ספורים מגבול שמורת אלון )תמונה מס' ‪ 4‬ותמונה מס' ‪ .(33‬על פי תצפיות שנעשו בשטח‪ ,‬טיונית החולות‬ ‫מתבססת בצד הדרך ומתחילה לחדור לשטחים הסמוכים כגון שטח מרעה )יחידה מס' ‪) (13‬תמונה מס' ‪ .(34‬לכן‬ ‫קיימת סכנה כי בעקבות העבודות יחמיר היקף הפלישה‪ ,‬במיוחד אם משאיות יעבירו אדמה מאזור צומת אלון‬ ‫לאזורים אחרים לא נגועים‪ ,‬ובפרט לכיוון מזרח‪.‬‬ ‫המוקד של טיונית החולות בצומת אלון מהווה את החזית המזרחית ביותר של פלישת הצמח לאורך כביש ‪ 65‬ולכן‬ ‫תידרש הכנה ויישום של תכנית טיפול למניעת ההתפשטות הצמח לכיוון מזרח ובשטחים הסמוכים‪ ,‬לרבות בשמורת‬ ‫אלון‪ ,‬אך גם בשטחים החקלאים הלא מעובדים בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫היות ופרטים של טיונית החולות נמצאים גם מעבר לקו הכחול של התכנית‪ ,‬יישום של תכנית טיפול ידרוש שיתוף‬ ‫פעולה ותיאום עם רט"ג‪.‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪30-32‬‬ ‫תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬ ‫תמונות מס' ‪33-34‬‬ ‫פרק ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.1‬רקע תכנוני‬ ‫‪ 2.1.1‬הצורך בשידרוג הכביש‬ ‫כביש ‪ 65‬במצבו היום‪ ,‬הוא כביש ראשי בעל שני נתיבים לכל מסלול‪ .‬הכביש מהווה ציר תנועה ראשי מחבר בין‬ ‫צפון ומזרח המדינה למרכזה‪.‬‬ ‫כביש ‪ 65‬מהווה ציר רוחב במערכת הכבישים הארצית‪ .‬כביש זה משמש בקטע קיסריה‪ -‬נחל חדרה‪ -‬עירון‪ -‬מגידו‪,‬‬ ‫חיבור רוחבי של כבישי אורך )כביש ‪ ,2‬כביש ‪ ,4‬כביש ‪ 6‬וכביש ‪ (66‬ובכך מאפשר זרימת תנועה בכיוונים מזרח‪-‬‬ ‫מערב בין צירי האורך הראשיים‪ .‬חלק לא מבוטל של התנועה ממרכז הארץ לצפונה‪ ,‬נעשה דרך כביש זה‪ ,‬כאשר‬ ‫השירות לצפון שמשתמש בכביש ‪ 65‬ממוקד בעיקרו בחלק הצפון‪-‬מזרחי של המדינה‪ ,‬עפולה‪ -‬בית שאן‪ -‬עמק‬ ‫הירדן ודרום בקעת כינרת‪ .‬תנועה זו נעשית באמצעות כביש ‪ 65‬בואכה עפולה‪ ,‬ומשם באמצעות המשך כביש ‪,65‬‬ ‫כביש ‪ ,675‬כביש ‪ ,71‬וכביש ‪ 90‬המשרתים את הגליל‪.‬‬ ‫חשיבות עיקרית נוספת של הכביש היא בהיותו ציר מרכזי המשרת את גוש היישובים אשר בוואדי ערה‪ ,‬מרכז‬ ‫עתיר אוכלוסייה היוצר נסיעות יוממות לאורך כביש ‪ 65‬למערב ולמזרח‪ .‬אוכלוסיית היישובים הסמוכים לכביש‬ ‫‪ 65‬מנתה בשנת ‪ 2003‬כ‪ 189,590 -‬נפש‪ .‬אחת המגבלות העיקריות של כביש ‪ 65‬בקטע זה הינה המערכת שבין‬ ‫יישובי ואדי עארה קיימים קשרים כלכליים וחברתיים רבים‪ ,‬אך לא קיימת ביניהם כלל מערכת של כבישים‬ ‫אזוריים‪ .‬לכן‪ ,‬כל התנועות הפנימיות בין היישובים נעשות על הכביש הראשי‪ ,‬דבר אשר מכביד על איכות השירות‬ ‫של כביש ‪.65‬‬ ‫בקטע הנדון‪ ,‬בין גן שמואל למגידו‪ ,‬לאורך כ‪ 30-‬ק"מ‪ 14 ,‬רמזורים ומספר צמתים לא מוסדרים המהווים מוקדי‬ ‫סיכון‪.‬‬ ‫לאורך הכביש יש כל שנה כ‪ 120 -‬תאונות דרכים קשות וקטלניות‪.‬‬ ‫מצבה הפיזי גיאומטרי ובטיחותי‪ ,‬של הדרך אינו מאפשר מהירויות ונוחות נסיעה התואמות את הגדרתה כדרך‬ ‫ראשית‪ .‬דרך מס' ‪ 65‬בקטע האמור מהווה את אחד הכבישים העמוסים‪ ,‬הפקוקים והלא בטיחותיים במערכת‬ ‫הדרכים הבינעירונית‪.‬‬ ‫תת"ל ‪ 38‬עוסקת בשדרוג כביש ‪ 65‬ע"י הקמת מפרידנים בצמתים‪ ,‬תוספת נתיב שלישי ושיפורים בטיחותיים ע"י‬ ‫שיפור רדיוסי עקומות אופקיות ואנכיות‪ .‬דרך מס' ‪ 65‬תתוכנן כדרך פרברית מהירה דו מסלולית עם ‪ 3‬נתיבים‬ ‫לכיוון‪ ,‬למהירות תכן ‪ 100‬קמ"ש‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫הפרויקט עתיד לשפר במידה רבה את בטיחות הנוסעים‪ ,‬לקצר את זמן הנסיעה הארוך מפאת הגודש הקיים‪ ,‬וכן‬ ‫יאפשר תנועה מקומית של התושבים משני צידי הדרך‪ ,‬המבקשים רק לחצות אותו ולשוב לביתם‪.‬‬ ‫‪ 2.1.2‬רקע תכנוני כללי‬ ‫לאורך דרך מס' ‪ ,65‬בקטע הנדון קיימות שתי הכרזות של רצועת דרך‪:‬‬ ‫קטע חדרה עפולה –רצועת דרך מוכרזת ברוחב ‪ 50‬מ'‪ .‬הכרזה משנת ‪.1964‬‬ ‫קטע מי עמי ביאדה –רצועת דרך מוכרזת ברוחב ‪ 50‬מ'‪ .‬הכרזה משנת ‪.1991‬‬ ‫בתחום הקטע הנדון מצויים מפרידן מי עמי‪ ,‬לו קיימת תוכנית מאושרת )ענ‪ (436/‬וכן מחלף עירון )‪ (65/6‬ומחלף‬ ‫ברקאי )‪ (65/444‬הנמצאים בתחום חברת כביש חוצה ישראל )תמ"א ‪/31‬א‪ .(17 /‬קטעים אילו אינם בתחום‬ ‫התת"ל‪.‬‬ ‫למפרידן ברטעה‪ /‬קרע ומפרידן אום אל פחם יש אישור בתמ"מ ‪ – 6‬תכנית מתאר למחוז חיפה‪.‬‬ ‫מעבר לתכניות אילו לא קיימות תכניות נוספות לשדרוג הדרך בקטע הנדון‪.‬‬ ‫‪ 2.1.3‬תנועות מקומיות ותנועה עוברת‬ ‫כביש ‪ 65‬המוגדר היום ככביש ראשי בעל שני נתיבים לכל מסלול‪ ,‬מהווה ציר תנועה מרכזי לעשרות כלי רכב‬ ‫הנעים בו מידי יום ביומו‪.‬‬ ‫הכביש משרת שני סוגים של תנועות המתבצעות דרכו‪:‬‬ ‫‪ .1‬תנועה עוברת שיעדה חדרה במערב או עפולה במזרח וכן תנועה שמקורה ‪ /‬יעדה‪ ,‬כביש ‪6‬‬ ‫‪ .2‬תנועה חוצה המשרתת את היישובים לאורך הדרך‪ ,‬משני צידיה‪.‬‬ ‫אחת המגבלות העיקריות של כביש ‪ 65‬הינה שבין היישובים בוואדי עארה המקיימים ביניהם קשרים כלכליים‬ ‫וחברתיים רבים‪ ,‬לא קיימת כלל מערכת של כבישים אזוריים וכל התנועה הפנים‪-‬אזורית שבין הישובים נעשית על‬ ‫ציר זה‪ ,‬המשמש גם לנסיעות קצרות ביותר‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬כביש ‪ 65‬מרובה בצמתים‪ ,‬מרומזרים ולא מרומזרים‬ ‫במפלס אחד‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימות כניסות לא מוסדרות ליישובים בוואדי עארה‪ ,‬אשר גורמות להאטה של התנועה‪.‬‬ ‫תרשים המציג את התנועות החוצות ואת הקשרים האורבניים לאורך הדרך מוצג תרשים מס' ב‪.1.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.1.4‬מושגי יסוד מחלפון ומפרידן‬ ‫להלן הסבר קצר בנושא ההבדל במושגי מחלף‪ ,‬מחלפון ומפרידן‪:‬‬ ‫ההסבר מובא מאוגדן הנחיות לתכן גיאומטרי של דרכים בין עירוניות‪ ,‬צמתים ומחלפים פרק ‪ 4‬תכן גיאומטרי של‬ ‫מפרידנים‪.‬‬ ‫מחלפון‪ -‬הינו מחלף מוקטן העונה על הדרישות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬המחלף לא יחרוג מגודל ‪ 150 X 525‬מ'‪.‬‬ ‫‪ .2‬שטח המחלף כולל הדרכים לא יעלה על ‪ 160‬דונם‪.‬‬ ‫‪ .3‬המחלפון יתוכנן על פי קריטריוני התכנון של מחלפים‪.‬‬ ‫מפרידן – הינו סוג של מחלפון אשר נותן פתרון למתן נגישות בין דרכים בין עירוניות דו מסלוליות עתירות תנועה‬ ‫לבין דרכים משניות בדרגה נמוכה וצלילות תנועה‪ .‬דרך משנית שנפח התנועה בה כ‪ 10% -‬מנפח התנועה בדרך‬ ‫העיקרית‪ .‬במקרה זה יתאפשרו מחלפים מצומצמים בעלי קריטריונים מופחתים אשר שטחם האופייני הינו כ ‪20-‬‬ ‫‪ 40‬דונם‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪1.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תנועות חוצות משמעותיות מתקיימות בנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בין עין שמר לפרדס חנה – כרכור‬ ‫‪‬‬ ‫בין כפר קרע לברטעה‬ ‫‪‬‬ ‫בין עארה לערערה‬ ‫‪‬‬ ‫בין חלקי אום אלפחם משני עברי הכביש‬ ‫‪‬‬ ‫בין חלקי מוסמוס משני עברי הכביש‪.‬‬ ‫צמתים לאורך הדרך מוצגים בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :1.‬צמתים לאורך כביש ‪65‬‬ ‫קילומטר‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫שם הצומת‬ ‫צומת גרנות‬ ‫צומת אלון‬ ‫צומת חנה‬ ‫צומת מנשה )כרכור(‬ ‫בסמוך ליישוב‬ ‫גן שמואל‬ ‫תלמי אליעזר‬ ‫פרדס חנה‪-‬כרכור‬ ‫עין שמר‬ ‫‪8.5‬‬ ‫צומת משמר הגבול‬ ‫)מחוץ לתכנית הנדונה(‬ ‫מחלף עירון‬ ‫)מחוץ לתכנית הנדונה(‬ ‫צומת מחצבות ורד‬ ‫צומת כפר קרע‬ ‫צומת קציר חריש‪ ,‬ברטעה‬ ‫צומת עארה‬ ‫צומת ערערה‬ ‫צומת משטרת מעלה עירון‬ ‫צומת מי עמי‬ ‫צומת שכונת אל ביאר‬ ‫צומת אום אלפחם‬ ‫צומת עין אברהים‬ ‫צומת מוסמוס‬ ‫צומת מושירפה‬ ‫צומת ביאדה‬ ‫ברקאי‬ ‫דרכים מצטלבות‬ ‫כניסה לגן שמואל ולצומת גרנות‬ ‫כביש ‪ ,650‬כניסה לתלמי אליעזר‬ ‫כביש ‪652‬‬ ‫כביש ‪ 6502‬לפרדס חנה –כרכור‬ ‫כביש ‪ 6403‬לעין שמר‬ ‫כביש ‪574‬‬ ‫ברקאי‬ ‫כביש ‪6‬‬ ‫מחצבות ורד‬ ‫כפר קרע‬ ‫כפר קרע‬ ‫עארה‬ ‫ערערה‬ ‫משטרת עירון‬ ‫בסמוך לאום אלפחם‬ ‫אל ביאר‬ ‫אום אלפחם‬ ‫עין אברהים‬ ‫מוסמוס‬ ‫מושירפה‬ ‫ביאדה‬ ‫כניסה למחצבות ורד‬ ‫כניסה לכפר קרע‬ ‫כביש ‪6513‬‬ ‫כניסה לכפר עארה‬ ‫כביש ‪ ,6524‬כניסה לערערה‬ ‫כניסה למשטרת מעלה עירון‬ ‫כביש ‪ ,6535‬גישה למי עמי‬ ‫כניסה לשכונת אל ביאר‬ ‫כניסה לאום אלפחם‪ ,‬עין אברהים ומועויה‬ ‫כניסה לעין אברהים ומועאויה‬ ‫כניסה למוסמוס‬ ‫כניסה למושירפה‬ ‫כניסה לביאדה‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫‪14.5‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19.1‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪29.5‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.1.5‬דרכים אחרות במרחב האזורי‬ ‫כביש ‪ 70‬מצומת יקנעם עד צומת פוריידיס מהווה ציר מקביל לכביש ‪ .65‬קיים איזון בין התנועות בכבישים ‪ 70‬ו‪-‬‬ ‫‪. 65‬‬ ‫קטע ‪ 18‬של כביש מס' ‪ 6‬הינו ציר אורך המאפשר את הסטת הנסיעות בין כביש ‪ 65‬ל‪.70-‬‬ ‫הכבישים המשלימים והמזינים את כביש מס' ‪:65‬‬ ‫‪‬‬ ‫כביש ‪66‬‬ ‫‪‬‬ ‫כביש ‪ 6535‬מכיוון מי עמי‬ ‫‪‬‬ ‫כבישים ‪ 650,652‬מכוון פרדס חנה‪ -‬כרכור‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 6403‬מבאקה – ג'ת בכוון הדרומי‬ ‫‪‬‬ ‫כביש ‪ 574‬מכיוון ברקאי‬ ‫‪‬‬ ‫כביש מס' ‪ 4‬בצד הצפוני והדרומי לכביש‬ ‫‪‬‬ ‫כבישים ‪ 6524 ,6513‬מכיוון ערערה‬ ‫‪‬‬ ‫כביש מס' ‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫כביש ‪6‬‬ ‫כבישים אלו מזינים את כביש ‪ ,65‬ומהווים את כבישי הרוחב והאורך בשלד התחבורתי‪.‬‬ ‫תרשים מס' א‪ 9.‬מציג את המערכת התחבורתית הקיימת באזור התכנית‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.2‬חלופות מאקרו‬ ‫‪ 2.2.1‬חלופת האפס‬ ‫‪2‬‬ ‫תיאור חלופת האפס‬ ‫‪ .1‬מהות חלופה זו היא שימוש במערכת הכבישים הקיימת כיום בשטח ללא שינוי כביש מס' ‪.65‬‬ ‫‪ .2‬הדרך הקיימת כוללת שני מסלולי תנועה‪ .‬כל מסלול בעל שני נתיבים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאורך הדרך קיימים צמתים עם הדרכים האזוריות והמקומיות החוצות‪.‬‬ ‫‪ .4‬פרט לצמתים "הרשמיים" קיימים מספר רב של חיבורים מאולתרים שנוספו עם השנים ונותנים גישה לדרכים‬ ‫חקלאיות‪ ,‬שימושים שונים לאורך הדרך וגם לשכונות שלמות‪ .‬צמתים אלו מהווים סיכון בטיחותי מרכזי לאורך‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫‪ .5‬החתך הטיפוסי הקיים כולל שוליים צרים ובקטעים מסוימים ללא שולים כלל היוצרים מפגע בטיחותי‪.‬‬ ‫‪ .6‬לאורך הדרך קיימים שני קטעים )מי עמי באיזור חתך ‪ ,920‬פיתולים באיזור חתך ‪ (1300‬בהם גיאומטרית‬ ‫הכביש אינה עומדת בקריטריונים למהירות תכן ‪ 100‬קמ"ש‪.‬‬ ‫מערכת הכבישים בחלופת האפס‬ ‫בבדיקה תנועתית שנערכה במסגרת הבדיקה הכלכלית של התכנית‪ ,‬נמצא כי במצב ללא התכנית )כבישים קיימים(‪,‬‬ ‫בשנת היעד ‪ ,2025‬רמת השירות בכביש נעה בין ‪ .E-F‬קיומם של הצמתים לאורך כביש ‪ 65‬מוריד משמעותית את רמת‬ ‫השירות בכביש ‪ ,65‬כמו כן שילוב של תנועה מקומית פוגע ברמת השירות לתנועה הארצית‪.‬‬ ‫בשנת היעד ‪ 2025‬בשעת שיא בוקר‪ ,‬כתוצאה מרמת השירות הנמוכה בכביש )‪ ,(E-F‬חלק ניכר מהנסיעות מוסטות‬ ‫לציר הרוחבי החליפי‪ -‬כביש ‪ . 70‬רמת השירות בכביש ‪ 70‬בשנת היעד ‪ 2025‬בשעת שיא בוקר צפויה להיות ‪.E-F‬‬ ‫רמות שירות בחלופת אפס‬ ‫תחזיות התנועה ורמות השירות עבור חלופת האפס מוצגות בתרשים מס' ב‪.2.‬‬ ‫‪2‬סעיף זה מבוסס על דוח כדאיות כלכלית שהוכן עבור משרד התחבורה ע"י צוות בראשות פרופ' חיים אבירם ודוח רקע כללי שהוכן‬ ‫ע"י צוות התכנית‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪2.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫לשם הנוחות רמות השירות בכביש ‪ 65‬בחלופה האפס מוצגות בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות בתרשים ובטבלה‪ ,‬רמות השירות בכביש נחותות בשעות השיא מרמות השירות המקובלות‬ ‫לתכנון )‪ (C-D‬ברוב קטעי הדרך‪.‬‬ ‫מהנתונים עולה הצורך החיוני בשדרוג כביש ‪ 65‬והבעייתיות בהשארת הכביש במצבו הנוכחי‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :2.‬רמות שירות בכביש ‪ 65‬בחלופת האפס לשנת ‪2025‬‬ ‫שם הקטע‬ ‫גן שמואל – אלון‬ ‫אלון‪ -‬חנה‬ ‫חנה‪ -‬מנשה‬ ‫מנשה ‪ -‬עירון‬ ‫עירון – ברטעה‬ ‫ברטעה – ערערה‬ ‫ערערה – משטרה‬ ‫משטרה ‪ -‬מי עמי‬ ‫מי עמי – אום אלפחם‬ ‫אום אלפחם – מוסמוס‬ ‫מוסמוס – ביאדה‬ ‫לכיוון‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מקרא‪:‬‬ ‫רמות שירות ‪A-D‬‬ ‫רמת שירות ‪E‬‬ ‫רמת שירות ‪F‬‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫רמת שירות‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪A-C‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.2.2‬חלופת הקמת מפרידנים ללא הרחבת הכביש הקיים‬ ‫חלופה זו מציעה הקמת מפרידנים על בסיס הכביש הקיים והיא כוללת‪:‬‬ ‫‪ .1‬כביש ‪ 65‬נשאר דו מסלולי‪ ,‬דו נתיבי‪ ,‬בתוואי הקיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ביצוע מפרידנים לטובת הצמתים הקיימים‪.‬‬ ‫תחזיות התנועה ורמות השירות בחלופת הקמת מפרידנים ללא שינויי הכביש הקיים‪ ,‬מוצגות בתרשים מס' ב‪.3.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪3.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫לשם הנוחות רמות השירות בכביש ‪ 65‬בחלופת הקמת מפרידנים ללא שינויי הכביש הקיים‪ ,‬בשנת היעד ‪,2025‬‬ ‫מוצגים בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :3.‬רמות שירות בכביש ‪ 65‬בחלופת הקמת מפרידנים ללא שינוי הכביש הקיים – שנת ‪2025‬‬ ‫שם הקטע‬ ‫לכיוון‬ ‫גן שמואל – אלון‬ ‫מזרח‬ ‫‪D‬‬ ‫מערב‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪D‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪C -A‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫אלון‪ -‬חנה‬ ‫חנה‪ -‬מנשה‬ ‫מנשה ‪ -‬עירון‬ ‫עירון – משטרה‬ ‫משטרה ‪ -‬מי עמי‬ ‫מי עמי – אום אלפחם‬ ‫אום אלפחם – מוסמוס‬ ‫מוסמוס – ביאדה‬ ‫מקרא‪:‬‬ ‫רמות שירות ‪A-D‬‬ ‫רמת שירות ‪E‬‬ ‫רמת שירות ‪F‬‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫מהתרשים והטבלה עולים הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫רמת שירות‬ ‫____‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫ביצוע המפרידנים וביטול הצמתים משפרים את קיבולת הכביש )באזור הצמתים( והדבר משפר את נוחות הנסיעה‬ ‫לאורך ‪ 65‬יחסית למצב הקיים‪.‬‬ ‫שיפור הנוחות מעלה את הביקושים )תוספת כ ‪ 500‬יר"מ יחסית לחלופה "‪ ,("0‬כלומר‪ ,‬נוספת כמות מסוימת‬ ‫מהנסיעות שלא נסעו בכביש זה עד כה עקב ריבוי הצמתים‪ ,‬אך השילוב בין נפחי התנועה שגדלו לבין ביצוע‬ ‫המפרידנים‪ ,‬אינו מצליח לשפר את רמת השירות בכביש‪ ,‬וזאת עקב הקיבולת המוגבלת בקטעים של שני נתיבים‬ ‫בכל כיוון‪.‬‬ ‫‪ 2.2.3‬חלופת הקמת מפרידנים ותוספת נתיב שלישי )הפרויקט המלא(‬ ‫חלופה זו מציעה הקמת מפרידנים ותוספת נתיב שלישי לכביש הקיים והיא כוללת‪:‬‬ ‫‪ .1‬ביצוע מפרידנים לכל אורך הפרויקט‪.‬‬ ‫‪ .2‬ביצוע תוספת נתיב שלישי בכל מסלול‪ ,‬לכל אורך הפרויקט‪.‬‬ ‫תחזיות התנועה ורמות השירות בחלופת הקמת מפרידנים ותוספת נתיב שלישי‪ ,‬מוצגות בתרשים מס' ב‪.4.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪4.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫לשם הנוחות‪ ,‬רמות השירות בכביש ‪ 65‬בחלופת הקמת מפרידנים ותוספת נתיב שלישי‪ ,‬בשנת היעד ‪,2025‬‬ ‫מוצגים בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :4.‬רמות שירות בכביש ‪ 65‬בחלופת הקמת מפרידנים ותוספת נתיב שלישי – שנת ‪2025‬‬ ‫שם הקטע‬ ‫לכיוון‬ ‫רמת שירות‬ ‫גן שמואל – אלון‬ ‫מזרח‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪D‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪D‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪D‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫מזרח‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫מערב‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫אלון‪ -‬חנה‬ ‫חנה‪ -‬מנשה‬ ‫מנשה ‪ -‬עירון‬ ‫עירון – ברטעה‬ ‫ברטעה – משטרה‬ ‫משטרה ‪ -‬מי עמי‬ ‫מי עמי – אום אלפחם‬ ‫אום אלפחם – מוסמוס‬ ‫מוסמוס – ביאדה‬ ‫מקרא‪:‬‬ ‫רמות שירות ‪A-D‬‬ ‫רמת שירות ‪E‬‬ ‫רמת שירות ‪F‬‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫מהתרשים והטבלה עולים הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫עקב תוספת בקיבולת הכביש המשפיעה ישירות על נוחות הנסיעה והמהירות האפשרית‪ ,‬עולים הביקושים בכביש‬ ‫בכ‪ 1000-‬יר"מ )יחסית לחלופת מפרידנים ללא תוספת נתיב שלישי( לכיוון מערב בשעת שיא בוקר‪.‬‬ ‫למרות הגידול בביקושים‪ ,‬שופרו באופן משמעותי רמות השירות בכביש יחסית לחלופת מפרידנים ללא תוספת‬ ‫נתיב שלישי‪ .‬כל זאת עקב התוספת המשמעותית בקיבולת הכביש עקב הנתיב השלישי‪.‬‬ ‫בהשוואה לחלופת מפרידנים ללא תוספת נתיב שלישי ניתן לראות בבירור שהשיפור המשמעותי ברמת השירות‬ ‫נובע מתוספת הנתיב השלישי‪.‬‬ ‫יתרון נוסף לשדרוג כביש ‪ 65‬הינו שיפור ברמות השירות במערכת הדרכים האזורית‪ ,‬כלומר שדרוג כביש ‪65‬‬ ‫יחזיר תנועות שהיום נוסעות בכביש ‪) 70‬המשתמשות בקטע ‪ (18‬ובכך ישפר את רמת השירות בכביש ‪ .70‬רמות‬ ‫השירות בכביש ‪ 70‬מוצגות בתרשים מס' ב‪ ,2.‬ב‪ 3.‬ו‪-‬ב‪ .4.‬ניתן לראות כי שדרוג כביש ‪ 65‬הכולל תוספת נתיב‬ ‫שלישי גורם לאיזון מערכת הכבישים האזורית ולרמות שירות סבירות הן בכביש ‪ 65‬והן בכביש ‪.70‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.2.4‬סיכום השוואתי‬ ‫טבלה מס' ב‪ :5.‬השוואה תנועתית בין רמות שירות עבור חלופות המאקרו לשנת ‪2025‬‬ ‫שם הקטע‬ ‫לכיוון‬ ‫חלופת ה‪0-‬‬ ‫גן שמואל – אלון‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫מערב‬ ‫‪E‬‬ ‫אלון‪ -‬חנה‬ ‫חנה‪ -‬מנשה‬ ‫מנשה ‪ -‬עירון‬ ‫עירון – ברטעה‬ ‫ברטעה – ערערה‬ ‫ערערה – משטרה‬ ‫משטרה ‪ -‬מי עמי‬ ‫מי עמי – אום‬ ‫אלפחם‬ ‫אום אלפחם –‬ ‫מוסמוס‬ ‫מוסמוס – ביאדה‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪A-C‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫מקרא‪:‬‬ ‫רמות שירות ‪A-D‬‬ ‫רמת שירות ‪E‬‬ ‫רמת שירות ‪F‬‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫חלופת מפרידנים בלבד‬ ‫‪D‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪C-A‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫____‬ ‫חלופת מפרידנים‪+‬נתיב‬ ‫שלישי‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪D‬‬ ‫____‬ ‫‪D‬‬ ‫____‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫‪D‬‬ ‫____‬ ‫‪E‬‬ ‫____‬ ‫‪A-C‬‬ ‫____‬ ‫‪E‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫ממצאי הבדיקה עולים הדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלופת הקמת מפרידנים ללא הרחבת הכביש – חלופה זו תשפר את נוחות הנסיעה בכביש ‪ 65‬אולם עקב כך‬ ‫תמשוך תנועות נוספות מכבישים אחרים ולכן השיפור יחסית לחלופת האפס מועט‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלופת הקמת מפרידנים ותוספת נתיב שלישי ‪ -‬הביקושים לכביש ‪ 65‬בחלופה זו עולים בכ‪ 1000-‬יר"מ‪ ,‬אך‬ ‫למרות זאת יש שיפור משמעותי ברמת השירות‪ ,‬גם יחסית לחלופת המפרידנים בלבד‪.‬‬ ‫מסקנת הבדיקה היא שלתוספת הנתיב השלישי תרומה משמעותית למטרות הפרויקט ולכן יש לקדם אותה במקביל‬ ‫למפרידנים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬חלופת ה‪ 0-‬וחלופת מפרידנים ללא הרחבת הכביש הקיים נפסלו על הסף בגלל רמת שירות ‪ F‬ועל כן לא‬ ‫נבחנו מההיבט הסביבתי נופי‪.‬‬ ‫‪ 2.3‬חלופות מאקרו לשיקוע מקטעי הכביש‬ ‫בתחילת תהליך התכנון נערכה בחינה של חלופות מאקרו המתייחסות לאפשרויות שיקוע הכביש או המפרידנים‬ ‫שלאורכו‪ .‬במסגרת זו נבחנו ‪ 3‬חלופות‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלופת שיקוע כביש ‪ – 65‬ע"פ חלופה זו כביש ‪ 65‬ישוקע בכ‪ 5-8-‬מטרים והמפרידנים יהיו בפני הקרקע‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלופת מפרידנים עיליים – ע"פ חלופה זו‪ ,‬כביש ‪ 65‬יהיה בפני הקרקע והכבישים החוצים במפרידנים יחצו‬ ‫את כביש ‪ 65‬בגשר‪.‬‬ ‫‪ .3‬חלופת מפרידנים תחתיים – ע"פ חלופה זו‪ ,‬כביש ‪ 65‬יהיה בפני הקרקע והכבישים החוצים במפרידנים יעברו‬ ‫מתחת לכביש ‪.65‬‬ ‫סכמה כללית של חלופות המאקרו מוצגת בתרשים מס' ב‪.5.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪5.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫לצורך הבדיקה חולק הכביש ל‪ 4-‬מקטעים בהתאם למאפייני הטופוגרפיה והתכסית‪:‬‬ ‫קטע מס' ‪ - 1‬מגן שמואל עד מחלף עירון‪ .‬קטע זה הוא מישורי ברובו ומאופיין בבניה דלילה ונמוכה‪ .‬לאורך קטע‬ ‫זה קיימים הישובים‪ :‬גן שמואל‪ ,‬גן שומרון ופרדס חנה‪ .‬הבינוי בקטע זה נמוך ודליל בגובה של ‪ 1-2‬קומות‪.‬‬ ‫קטע מס' ‪ - 2‬ממחלף עירון עד מחלף מי עמי‪ .‬קטע זה הוא גבעי ברובו ולאורכו קיימים הישובים‪ :‬כפר קרע‪ ,‬עארה‬ ‫וערערה‪ .‬הבתים בקטע זה מגיעים לגובה של עד ‪ 3‬קומות‪.‬‬ ‫קטע מס' ‪ – 3‬ממחלף מי עמי עד מושירפה‪ .‬קטע אף הוא גבעי ברובו ומאופיין בצפיפות בינוי בסמוך לכביש‪.‬‬ ‫לאורך קטע זה קיימים הישובים‪ :‬אום אלפחם‪ ,‬מוסמוס ומושירפה‪ .‬הבניה בקטע זה צפופה וגובלת בכביש‪ .‬גובה‬ ‫המבנים עד ‪ 4‬קומות‪.‬‬ ‫קטע מס' ‪ - 4‬קטע הפיתולים‪ .‬קטע זה מאופיין בטופוגרפיה הררית ואין יישובים לאורכו‪ .‬היות ובקטע זה לא‬ ‫קיימים מפרידנים החלופות מוצגות בחלופות המיקרו‪.‬‬ ‫‪ 2.4‬אמות מידה לבחינת חלופות מאקרו לשיקוע הכביש‬ ‫החלופות נבחנו תנועתית עפ"י הפרמטרים הבאים‪:‬‬ ‫גיאומטריה – פרמטר זה בוחן את התאמת התכן הגיאומטרי ביחס לטופוגרפיה הקיימת ובחינת השפעת השינויים‬ ‫הטופוגרפיים על הכבישים הקיימים ומורכבות בביצוע‪.‬‬ ‫תנועה – פרמטר זה בוחן את התפקוד התנועתי של הכביש והמפרידנים בכל חלופה בהיבט התנועתי ובוחן את‬ ‫הקריטריונים כגון התפקוד התנועתי‪ ,‬אופן חיבור המפרידן לשימושי הקרקע השונים בסביבה וכן לאפשרות הנהג‬ ‫להבין בקלות את תוואי הנסיעה ליעד המבוקש בהסתמך על הרגלים וסטנדרטים הנהוגים בארץ )אוריינטציה(‪.‬‬ ‫ניקוז – כביש ‪ ,65‬בקטע המזרחי )ממחלף כביש ‪ ,6‬ועד מחלף מגידו(‪ ,‬עובר על תוואי עורקי הניקוז הראשיים‪.‬‬ ‫בקטע המערבי )מגן שמואל ועד מחלף כביש ‪ ,(6‬חוצה הכביש את ערוצי הניקוז המקומיים‪.‬‬ ‫נבחנה האפשרות של העמקת הכביש‪ ,‬ביחס לנחלים הקיימים‪ ,‬מבחינת האפשרויות ההנדסיות לפתרון מעשי לניקוז‪,‬‬ ‫וכן מבחינת הטיית ערוצי ניקוז טבעיים לערוצים אחרים‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬העמקת הכביש‪ ,‬יוצרת ערוץ חדש לאורך הכביש‪ ,‬והופכת את תעלות הכביש לעורק הניקוז האזורי‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫דוח בדיקת חלופות מאקרו בהיבט של הניקוז מוצג בנספח מס' ‪.7‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫הבחינה הסביבתית של חלופות המאקרו נערכה בהתאם לפרמטרים הבאים‪:‬‬ ‫איכות אוויר – בהיבט זה נבחנו המרחקים בין הכביש בחלופות השונות‪ ,‬לשימושי קרקע רגישים בסביבתו‬ ‫והשיפועים המוצעים לאורכו‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬חשוב לזכור כי אין השפעה מהותית לגובה הכביש מבחינת פיזור מזהמי אוויר‪ .‬זאת בניגוד לפרמטרים‬ ‫האחרים להלן‪.‬‬ ‫אקוסטיקה – בהיבט זה נבחנו המרחקים והגבהים של הכביש בחלופות השונות‪ ,‬ביחס לשימושי קרקע רגישים‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר כי לשיקוע אלמנטים שונים במרכיבי הדרך כגון כביש ‪ 65‬והמפרידנים‪ ,‬יתרון מבחינה‬ ‫אקוסטית באזורים הקרובים למבני מגורים‪ ,‬היות והשיקוע מפחית את מפלסי הרעש החזויים במבנים‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי לנושא מטרדי הרעש‪ ,‬קיימים אמצעים‪ ,‬בהם ניתן לנקוט‪ ,‬על מנת לעמוד בקריטריונים‪ .‬אולם‬ ‫לאמצעים אילו השפעות נופיות )קירות אקוסטיים( והשפעות על נוחות החיים במבנים )מיגון דירתי(‪.‬‬ ‫פגיעה בערכי טבע – הפגיעה בערכי הטבע נבחנה בשני היבטים‪:‬‬ ‫א‪ .‬פגיעה בעצים ‪ -‬לאורך כביש ‪ 65‬מספר לא מבוטל של מקבצי עצים ועצים בוגרים בודדים בסמוך לתוואי‬ ‫הכביש‪ .‬כל הרחבה של הכביש והקמה של מפרידנים לאורכו תגרום לפגיעה בעצים אלו‪ ,‬כתלות במיקום קווי‬ ‫דיקור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השפעה על מסדרונות אקולוגיים – נבחנה השפעה על תפקוד מסדרונות אקולוגיים החוצים את הכביש‬ ‫ומסדרונות לאורכו‪.‬‬ ‫טיפול בעודפי עפר – פרמטר זה בוחן ברמה איכותית‪ ,‬את כמויות עודפי העפר הצפויות להן יהיה צורך למצוא‬ ‫פתרון‪.‬‬ ‫באופן כללי ניתן לומר כי בחלופת שיקוע כביש ‪ 65‬צפויות כמויות גדולות של עודפי עפר‪ .‬כמות לא מבוטלת של‬ ‫עודפי עפר צפויה גם בחלופת שיקוע המפרידנים‪ ,‬אם כי בכמויות קטנות יותר‪ .‬בחלופת הכביש והמפרידנים‬ ‫העיליים צפויים ריכוזים נקודתיים של עודפי עפר להם יהיה קל הרבה יותר למצוא פתרון‪.‬‬ ‫הערכה זו מתייחסת לכל קטעי הכביש‪.‬‬ ‫ממצאי הבדיקה‪ ,‬בכל אחד מהמקטעים שנבחנו‪ ,‬מוצגים להלן‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.4.1‬שיקולים אורבניים‬ ‫ההיבט האורבני מציב את האוכלוסיה במרכז ומנסה להבין מה האלטרנטיבה שתייצר את האינטגרציה האורבנית‬ ‫המלאה והנכונה ביותר‪.‬‬ ‫שני פרמטרים נוספים שהשפיעו הם תנאי השטח – טופוגרפיה ומצב הכביש ביחס לסביבתו‪ ,‬וסוגי התנועה‪.‬‬ ‫ניתן לחלק‪ ,‬באופן תאורטי‪ ,‬את כביש ‪ 65‬לשני סוגים של תנועה‪ :‬תנועה אורכית המתרחשת לאורך הכביש ותנועה‬ ‫ניצבת שמחברת בין צידי הכביש‪.‬‬ ‫בדיקות שונות עזרו להעריך אופי וכמות ממוצעת של אנשים בנקודות השונות של הכביש ביחידת זמן‪.‬‬ ‫עקרון תכנוני מוביל בהיבט האורבני באיזורים פתוחים בהם אין צפיפות התיישבותית‪ ,‬יקבל הנהג‪/‬הנוסע‪ ,‬את רוב‬ ‫החשיבות מבחינת נצפות‪ ,‬יכולת התמצאות‪ ,‬ונגישות הבאה לידי ביטוי במתן חשיבות גבוהה יותר לתנועה לאורך‬ ‫הדרך‪.‬‬ ‫באיזורים מיושבים יותר‪ ,‬האוכלוסייה מצידי הכביש תקבל את רוב החשיבות מתוך הבנה שהפוטנציאל הגדול‬ ‫במקרה כזה‪ ,‬נובע מתוך החיבור ועידוד הקישוריות שבין שני צידי הכביש‪ ,‬הבא לידי ביטוי בתנועה הניצבת לדרך‪.‬‬ ‫התבססנו על מספר בדיקות חשובות שנערכו להערכת המצב בכל נקודה בהתאם לעקרונות שסומנו לעיל‪:‬‬ ‫א( סימון מיקום המפרידנים השונים לאורך הכביש‪ .‬מוצג בתרשים מס' ב‪.6.‬‬ ‫ב( המבנה הטופוגרפי לצידי הכביש‪ .‬מוצג בתרשים מס' ב‪.7.‬‬ ‫ג( צפיפות הבינוי בהתאם לחלוקה למקטעים‪ .‬מוצג בתרשים מס' ב‪.8.‬‬ ‫ד( היררכיה של התפתחותורבנית בניצב לכביש בהתאם לחשיבות האסטרטגית של הישובים לאורכו‪ .‬מוצג‬ ‫בתרשים מס' ב‪.9.‬‬ ‫ה( פונקציות וקשרים משני צידי הכביש בישובים השונים לאורכו‪ .‬מוצג בתרשים מס' ב‪.10.‬‬ ‫הפתרונות שהוצעו על ידי הצוות לקחו בחשבון את עיקרון התנועה האורכית לאורך הכביש אל מול התנועה‬ ‫הניצבת‪ ,‬בהתייחסות לכמות האוכלוסיה החיה בישובים לצידי הכביש‪.‬‬ ‫פתרונות אלה נבחרו בהתחשב במגבלות הנדסיות ואילוצים כלכליים‪ ,‬ובמטרה ליצור פתרון אורבני הולם‬ ‫לאוכלוסייה החיה לאורך הכביש‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪6.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪7.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪8.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪9.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪10.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.4.2‬אמות מידה לתכנון נופי‬ ‫‪ .1‬נצפות ‪ -‬נצפות הכביש מהסביבה‪ .‬הואיל והכביש קיים‪ ,‬אין אפשרות להשפיע על הנצפות שלו במצב הקיים‪.‬‬ ‫השפעה שלילית על נצפות הכביש תהיה בחלופה של מפרידנים עיליים או הכבהת הכביש מהמפלס הקיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חסימה ויזואלית ‪ -‬מצב של חסימה ויזואלית מהנהג אל הנוף‪ .‬הכביש במצבו הקיים לא גורם לחסימה‬ ‫ויזואלית‪ .‬שיקוע הכביש יגרום לחסימה ויזואלית‪ .‬לאורך השיקוע מפרידנים עיליים יגרמו לחסימה ויזואלית‬ ‫בתחום המפרידן‪.‬‬ ‫‪ .3‬נצפות שטחים כלואים ‪ -‬שטחים כלואים נוצרים מרמפות המחברות את הכביש והגשר לסביבה‪ .‬יש ערך רב‬ ‫למזעור שטחם של השטחים הכלואים‪ ,‬שהטיפול היחיד בהם הוא שיקום נופי‪ ,‬ללא גישה לציבור‪ ,‬למעט‬ ‫לתחזוקה בלבד‪ .‬כאשר הרמפה בגובה פני קרקע קיים והכביש משוקע נצפות שטחים כלואים מזערית לעומט‬ ‫רמפות ע"ג סוללות כאשר כביש במפלס טופוגרפיה קיימת‪.‬‬ ‫‪ .4‬שיקום נופי מתוכנן ‪ -‬שיקום נופי מורכב מאלמנטים בנויים כמו קירות‪ ,‬סלעיות‪ ,‬ריצופים ומשיקום צמחי‪.‬‬ ‫קירות ייבנו כדי לצמצם פגיעה בסביבה הקרובה לכביש‪ .‬הקירות יותאמו לסביבה מבחינת חומר החיפוי‪.‬‬ ‫מדרכות ‪ ,‬שבילי אופניים ודרכים יבוצעו בכל המקרים בהם נדרשות נגישות הולכי רגל‪ ,‬רוכבי אופניים‬ ‫ומטיילים‪ .‬שיקום צמחי יישתלב בסביבה הטבעית שלו אם שה דמוי מטעים או דמוי גידולי שדה ‪ .‬לשיקום‬ ‫הצמחי יש ערך לייצוב מדרונות הכביש בנוסף לערך הויזואלי והאקולוגי של הצמחייה‪.‬‬ ‫‪ .5‬התאמת התכנון לסביבה ‪ -‬לאורך הקטע ישנה חלוקה ברורה לאיפיון טופוגרפי בתוואי הקיים‪:‬‬ ‫‪ ‬קטע מערבי –מישורי‬ ‫‪ ‬קטע אמצעי – גיא רחב עם שלוחות של מדרונות מתונים‬ ‫‪ ‬קטע מזרחי – גיא צר עם מדרונות תלולים‬ ‫‪ ‬פיתולים – שטח הררי‬ ‫המפרדות המתוכננות יתאימו לאופי הטופוגרפי הנ"ל ע"י השתלבות בטופוגרפיה‪ ,‬אם בשיקוע‪ ,‬מדרונות או‬ ‫קירות תומכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תהיה השתלבות התכנון הצמחי באופי הסביבה‪ ,‬אם זאת סביבה חקלאית של גידולי‬ ‫שדה‪ ,‬מטעים או אזורים מבונים‪ .‬קירות אקוסטיים נדרשים לפי יועץ אקוסטיקה יוצרים מפגעי נצפות‪ ,‬וחסימה‬ ‫ויזואלית לנהג ופוגעים בהתאמת התכנון לסביבה‪.‬‬ ‫‪ .6‬ביטחון הולכי רגל‪ -‬יש חשיבות בתכנון לאפשר להולכי רגל במפרידן ביטחון בהליכה ובמעבר מצד אחד‬ ‫לצידו השני‪ .‬במעברים תת קרקעיים יש בעיה של שמירת ביטחונם של הולכי הרגל‪ ,‬מכיוון שהעוברים‬ ‫במעבר לא צופים ואינם נצפים‪ ,‬ותחזוקת המעברים התת קרקעיים אינה נאותה למעבר להולכי רגל‪ .‬במעברים‬ ‫תחתיים נצחת לגשרים רחבים במפלס טופוגרפיה קיימת‪ ,‬יש ביטחון להולכי רגל‪ .‬במעברים עיליים יש‬ ‫ביטחון להולכי רגל ‪ ,‬אם בגשרים ולאורך רמפות ע"ג סוללות או במדרגות‪ ,‬הכל בהתאם לנדרש בחוקי‬ ‫הנגישות‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ .7‬צריכת קרקע‪ -‬צריכת הקרקע נמדדת בשטח הנדרש לשיקום נופי‪ ,‬השאיפה היא לצמצם את צריכת הקרקע‬ ‫ככל האפשר כדי למזער את השטח ע"י המפרידן‪.‬‬ ‫‪ .8‬אינטגרציה של שימושים –כאשר המפרידן מאפשר תנועה מצד אחד של כביש ‪ 65‬לצידו השני לרכבים‪,‬‬ ‫לכלים חקלאיים‪ ,‬להולכי רגל ולרוכבי אופניים‪.‬‬ ‫שילוב של כל הנ"ל הוא אופטימאלי בתכנון המפרידן‪ .‬השילוב מאפשר תכנון קומפקטי של המפרידן ומזעור השטח‬ ‫המופר‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.4.2.1‬קטע ‪ – 1‬מגן שמואל עד מחלף עירון‬ ‫כללי‬ ‫קטע ‪ 1‬משתרע בין גן שמואל למחלף עירון‪ .‬אורכו כ‪ 7-‬ק"מ והוא מתאפיין בטופוגרפיה מישורית‪.‬‬ ‫שימושי הקרקע הסמוכים לכביש הם בעיקר שטחים חקלאיים‪ .‬שימושי הקרקע הרגישים הם מבני המגורים של‬ ‫פרדס חנה כרכור מצפון לכביש וגן שומרון מדרום לו‪ .‬מבני אלו מצויים לאורך קטע קצר של כ‪ 500-‬מ'‪.‬‬ ‫בקטע זה מתוכננים שלושה מפרדנים – אלון – גן שמואל‪ ,‬חנה ומנשה‪.‬‬ ‫מוקד חשוב בקטע זה הוא שמורת אלון מצפון לכביש‪ ,‬בסמוך לצומת אלון‪.‬‬ ‫ניקוז‬ ‫חלופת מעברים עיליים – אין בעיות ניקוז מיוחדות‪.‬‬ ‫חלופת מעברים תחתיים‬ ‫מחלף גן שמואל‪ - :‬מחייב תחנת שאיבה בציר ‪ + 190B‬עבודה וטיפול במי תהום‪ .‬ביצוע מובל ניקוז בגרוויטציה‬ ‫בלתי אפשרי עקב שיפוע נמוך לאורכו עד למוצא הניקוז )מובל ארוך עם שיפוע כ‪ .(0.3% -‬תוספת עלות לניקוז‬ ‫כ‪ 6-‬מליון ‪ + ₪‬תחזוקה שנתית כ‪ 100-‬אלף ‪.₪‬‬ ‫מחלף חנה ‪ -‬מחייב תחנת שאיבה בציר ‪ + 211‬עבודה במי תהום‪ .‬אין אפשרות ניקוז גרוויטציוני‪ .‬תוספת עלות‬ ‫לניקוז כ‪ 6-‬מליון ‪ + ₪‬תחזוקה שנתית כ‪ 100-‬אלף ‪.₪‬‬ ‫חלופת שיקוע כביש ‪ - 65‬שיקוע הכביש "חותך" את כיווני הזרימה של הניקוז מצפון לדרום לכיוון נחל חדרה‬ ‫והתעלות המתנקזות אליו )אזור פרדס חנה(‪ ,‬אגני ההיקוות מתנקזים אל ציר הכביש‪ ,‬ובמקרה של שיקוע‪ ,‬יהפכו‬ ‫תעלות הכביש החדש לעורק ניקוז ראשי של כל האזור‪ .‬הזרימה הטבעית תוטה‪ ,‬מערוצים רבים החוצים היום את‬ ‫הכביש‪ ,‬אל מוצא חדש המשותף לכולם‪.‬‬ ‫ישנם שני שקעים אבסולוטיים בעומק של יותר מ‪ 10-‬מטרים בכביש כאשר הוא בחפירה‪ ,‬שיחייבו תחנות שאיבה‪.‬‬ ‫אין אפשרות לנקז בשאיבה אגני ניקוז גדולים )ספיקות גדולות‪ ,‬יותר מ‪ 100‬אלף מ"ק לשעה(‪ .‬עלות תעלות הבטון‬ ‫כ‪ 30-‬מליון ‪ ₪‬תוספת לניקוז‪ .‬לא מומלץ עד בלתי אפשרי לביצוע‪.‬‬ ‫איכות אוויר‬ ‫היות ובשלוש החלופות המרחקים בין מבני המגורים ושימושי הקרקע הרגישים לבין הכביש‪ ,‬דומים‪ ,‬אין הבדלים‬ ‫מהותיים בין שלוש החלופות הנבחנות בהיבט של איכות האוויר הצפויה לאחר שדרוג הכביש‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫מבחינת השפעת הכביש על מפלסי הרעש בשימושי קרקע סמוכים‪ ,‬נמצאו הבדלים משמעותיים בין החלופות‬ ‫הנבחנות בקטע ‪ ,1‬באזורים בהם מבני מגורים סמוכים לכביש‪.‬‬ ‫חלופת שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫בחלופה זו צפוי מיגון אקוסטי מינימלי בהשוואה לחלופות האחרות‪ .‬שיפור משמעותי במפגעים אקוסטיים צפוי‬ ‫בפרדס חנה כרכור‪ ,‬שמשמעותו הפחתת גובה ואורך קירות אקוסטיים לאורך הכביש‪.‬‬ ‫אין יתרון אקוסטי לשיקוע הכביש במפרידן גן שמואל היות והוא אינו סמוך לשימושי קרקע רגישים‪.‬‬ ‫חלופת מעברים תחתיים‬ ‫בנקודות בהן רמפות המפרידן סמוכות למבני מגורים ושימושי קרקע רגישים צפויה הפחתה של מפלסי הרעש‬ ‫החזויים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬האלמנט המרכזי המשפיע על מפלסי הרעש הוא כביש ‪ 65‬עצמו שבחלופה זו נשאר ככביש עילי‪.‬‬ ‫בחלופה זו צפויה הקטנה של היקפי המיגון בפרדס חנה כרכור בהשוואה לחלופת המפרידנים והכביש העיליים‪.‬‬ ‫חלופת מעברים עיליים‬ ‫בחלופה זו כל התנועות מתבצעות על פני הקרקע או מעל לקרקע ולכן יגרמו למפגעי רעש מירביים ביחס לחלופות‬ ‫האחרות‪ .‬ההשפעות האקוסטיות של חלופה זו באות לידי ביטוי במפרידן מנשה‪.‬‬ ‫בחלופה זו צפוי מיגון אקוסטי מרבי בהשוואה לחלופות האחרות‪.‬‬ ‫פגיעה בערכי טבע‬ ‫בכל שלוש החלופות אין פגיעה בעצים של שמורת אלון‪.‬‬ ‫אין הבדלים מהותיים בין החלופות מבחינת פגיעה בערכי טבע‪.‬‬ ‫נצפות‬ ‫באזור מישורי כקטע זה נצפות אל הכביש ומהכביש היא עד מחסום ויזואלי כמו בתים‪ ,‬טופוגרפיה משופעת כמו‬ ‫מצפון למפרידן ורד‪ ,‬וחורשת ק‪.‬ק‪.‬ל קיימת דרומית למפרידן ורד‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציגה סיכום של כל הפרמטרים שנשקלו‪:‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫טבלה מס' ב‪ :6.‬בחינת חלופות מאקרו לשיקוע הכביש ‪ -‬קטע ‪1‬‬ ‫שיקול‬ ‫גיאומטריה‬ ‫תנועה‬ ‫קריטריון‬ ‫אורך כבישים מטופלים‬ ‫]מ'[‬ ‫אורך כביש משוקע ]מ'[‬ ‫התכנות ומורכבות ביצוע‬ ‫מאזן עבודות עפר ]מ"ק[‬ ‫תפקוד המפרידן‬ ‫נגישות לשימושי קרקע‬ ‫אוריינטציית נהג‬ ‫ניקוז‬ ‫אורבאני‬ ‫אדריכלי‬ ‫היררכיה לאורך הכביש‬ ‫היררכיה בין קשרים‬ ‫ניצבים לכביש‬ ‫פונקציות ציבוריות‬ ‫עירוניות בקרבת הכביש‬ ‫שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫‪8,500‬‬ ‫מפרידנים עיליים‬ ‫‪8,500‬‬ ‫מפרידנים תחתיים‬ ‫‪8,500‬‬ ‫‪2,800‬‬ ‫בשלב ההקמה תידרש סלילת‬ ‫מעקפים זמניים בשטחים‬ ‫שאינם מופרים‪.‬‬ ‫‪+ 1,000,000‬‬ ‫עדיפות לתנועה הראשית‬ ‫‪0‬‬ ‫יידרשו הסטות תנועה‬ ‫מקומיות‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫יידרשו הסטות תנועה‬ ‫מקומיות‪.‬‬ ‫‪- 220,000‬‬ ‫יתרון להאטת רכב בכניסה‬ ‫והאצה ביציאה‬ ‫נגישות סבירה‬ ‫‪+ 3,500‬‬ ‫חוסר נוחות לנהג‬ ‫נגישות סבירה‬ ‫הגשר מהווה נקודת ציון‬ ‫חסרה נקודת ציון לנהג‬ ‫אין בעיות מיוחדות‬ ‫לא ניתן לנקז גרוויטציונית‪.‬‬ ‫מתחייב פתרונות של תחנות‬ ‫שאיבה מקומיות ו‪/‬או מובלי‬ ‫ניקוז‪.‬‬ ‫ציון דרך המאפשר הדגשה‬ ‫של חשיבות המפרידן‬ ‫נסתר ואינו מאפשר הדגשה‬ ‫של חשיבות המפרידן‬ ‫המפרידן נצפה מהכביש‬ ‫ומהסביבה אך אינו מאפשר‬ ‫קשר‪ ,‬בלתי אמצעי בניצב‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫שיקוע המפרידן מאפשר‬ ‫קשר בלתי אמצעי בניצב‬ ‫לכביש ללא הפרעה לרצף‬ ‫האורבני‪.‬‬ ‫נשמרת התמצאות במרחב‪.‬‬ ‫נשמרת התמצאות במרחב על‬ ‫כביש ‪ .65‬באזור המפרידנים‬ ‫נפגעת ההתמצאות במרחב‬ ‫של התנועה החוצה‪.‬‬ ‫נמוך‪.‬‬ ‫מפרידן עילי המופרד מפני‬ ‫השטח יוצר בעיות נגישות‬ ‫לתנועה הניצבת מוטורית‬ ‫ובעיקר רגלית‬ ‫מפרידנים וכביש ‪ 65‬נצפים‬ ‫מפרידן תחתי מאפשר רצף‬ ‫לתנועה הניצבת‬ ‫בעיית נגישות היות ודרכי‬ ‫השירות והכבישים "יושבים"‬ ‫על הקרקע‬ ‫נסיעה בין קירות ללא קשר עין‬ ‫עם הסביבה‪.‬‬ ‫הפרשי הגובה אינם מאפשרים‬ ‫פתרון גרוויטציוני‪ ,‬הספיקות‬ ‫הגבוהות )‪ 110‬אלף קוב‬ ‫לשעה( אינן מעשיות עבור‬ ‫תחנות שאיבה‪.‬‬ ‫חסימה ויזואלית לנהג ע"י‬ ‫קירות תומכים לא מאפשרת‬ ‫התמצאות‪.‬‬ ‫לא מומלץ שיקוע היות והכביש‬ ‫האורכי ותחושת הנוסע לאורכו‬ ‫חשובים יותר במקטע זה‪ ,‬שהוא‬ ‫בעל אופי כפרי פתוח‪,‬‬ ‫מהחיבורים בין הצדדים‪.‬‬ ‫שיקוע הכביש מקשה על‬ ‫התמצאות במרחב‪.‬‬ ‫גובה הבינוי הגובל בכביש נמוך ודליל כך שאין יתרון‬ ‫לשיקוע הכביש‬ ‫ולאורך צירי הרוחב‬ ‫אינטנסיביות תנועת הולכי שיקוע הכביש מאפשר‬ ‫התמצאות טובה של התנועה‬ ‫רגל‬ ‫הניצבת והפרעה מינימלית‬ ‫נוף‬ ‫נצפות )מהסביבה לכביש(‬ ‫אין השפעה על נצפות‬ ‫מהסביבה לכביש‬ ‫נמוך‪.‬‬ ‫כביש ‪ 65‬נצפה ומפרידנים‬ ‫לא נצפים‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫חסימה וויזואלית )לנהג(‬ ‫שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫חסימה ויזואלית לנהג ע"י‬ ‫קירות תומכים‬ ‫נצפות שטחים כלואים‬ ‫נצפים לנהג ואינם נצפים‬ ‫מהסביבה‬ ‫שיקום נופי מתוכנן‬ ‫בניית קירות תומכים בחיפוי‬ ‫אדריכלי תואם סביבה‬ ‫מתאים לאופי הסביבה‪ .‬לא‬ ‫חוסם מבטים מהסביבה ונבלע‬ ‫בטופוגרפיה הטבעית‪.‬‬ ‫מעבר בטוח של הולכי רגל‬ ‫בגשרים ומדרכות בטופוגרפיה‬ ‫קיימת‬ ‫צריכת קרקע מצומצמת ביחס‬ ‫לחלופת האחרות‪ .‬שימוש נרחב‬ ‫בקירות לצמצום קווי דיקור‬ ‫התאמת התכנון לאופי‬ ‫הסביבה‬ ‫בטיחות הולכי רגל‬ ‫צריכת קרקע‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫אינטגרציה של שימושים‬ ‫ישנה אפשרות של שילוב רכב‪,‬‬ ‫כלים חקלאיים והולכי רגל‬ ‫פגיעה בערכי טבע )חי‪,‬‬ ‫צומח(‬ ‫תרומת הכביש לרעש‬ ‫הכולל‬ ‫פגיעה בשמורת אלון‬ ‫חלופה‬ ‫מועדפת‬ ‫הפחתת הרעש מהכביש הראשי‬ ‫כתוצאה מהנמכתו‬ ‫חלופה נחותה‬ ‫מפרידנים עיליים‬ ‫חסימות וויזואליות לנהג‬ ‫בכביש ‪ 65‬הנוצרות ע"י‬ ‫רמפות וקירות בעיקר‬ ‫באזורי המפרידנים‪.‬‬ ‫שטחים כלואים נצפים הן‬ ‫מהכביש מהרמפות‬ ‫ומהסביבה‬ ‫טיפול גנני במדרונות‬ ‫לא מתאים לאופי הסביבה‪.‬‬ ‫מפרידנים חומים מבטים‪,.‬‬ ‫מעבר בטוח של הולכי רגל‬ ‫בגשרים עיליים‬ ‫מפרידנים תחתיים‬ ‫חסימה וויזואלית לנהג‬ ‫בתחום המפרידן‪.‬‬ ‫לנהג ואינם נצפים מהסביבה‬ ‫בניית קירות תומכים בחיפוי‬ ‫אדריכלי תואם סביבה‬ ‫מתאים לאופי הסביבה‪ .‬לא‬ ‫חוסם מבטים מהסביבה ונבלע‬ ‫בטופוגרפיה הטבעית‪.‬‬ ‫מעבר לא בטוח של הולכי‬ ‫רגל במעברים תת קרקעיים‬ ‫צריכת קרקע נרחבת ביחס צריכת קרקע נרחבת ביחס‬ ‫לחלופת השיקוע ודומה‬ ‫לחלופת השיקוע ודומה‬ ‫לחלופת מפרידנים תחתיים‪ .‬לחלופת מפרידנים עיליים‪.‬‬ ‫שימוש במילוי ומדרונות‬ ‫שימוש במילוי ומדרונות‬ ‫בשיפועים מתונים‪.‬‬ ‫בשיפועים מתונים‪.‬‬ ‫אין אפשרות של שילוב רכב‪,‬‬ ‫ישנה אפשרות של שילוב‬ ‫כלים חקלאיים והולכי רגל‬ ‫רכב‪ ,‬כלים חקלאיים‬ ‫והולכי רגל‬ ‫פגיעה בשמורת אלון‬ ‫אין פגיעה משמעותית‬ ‫הפחתת רעש מהרמפות‬ ‫כל התנועות יהיו ע"פ‬ ‫הקרקע או מעל ולכן ייגרמו במפרידנים חנה ומנשה‬ ‫למטרדי רעש‬ ‫חלופה נחותה‬ ‫חלופה מועדפת‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫חלופת כביש משוקע – לחלופה זו יתרונות מבחינת הפחתת הרעש כתוצאה מהנמכת הכביש וצמצום השפעה‬ ‫נופית ביחס לחלופות האחרות מאחר שבחלופה זו אין חסימה של מבטים מהסביבה וישנה הטמעה בטופוגרפיה‬ ‫קיימת עם זאת‪ ,‬לחלופה זו בעיה מהותית קשה בנושא הניקוז היות ולא ניתן לנקז את הכביש גרוויטציונית‬ ‫והספיקות גדולות מעבר לאפשרות שימוש לתחנת שאיבה‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת בעיה בשלבי הביצוע שיחייבו סלילת‬ ‫כבישים עוקפים בשטחים פתוחים בשלב חפירת הכביש‪ .‬מבחינה אורבנית ונופית‪ ,‬תחושת הנוסע בקטע זה בעייתית‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫היות והיא מייצרת חווית נסיעה בין קירות גבוהים‪ ,‬הן מבחינת התמצאות והן מבחינת הרגשת הנהג‪ .‬בעיות נוספות‬ ‫הן‪ ,‬עודפי עפר עצומים שיחייבו שינוע למרחקים ועלות גדולה‪.‬‬ ‫חלופת מפרידנים עיליים – לחלופה זו יתרונות משמעותיים מבחינת האפשרות לנקז את הכביש‪ ,‬יתרונות בשלב‬ ‫ההקמה‪ ,‬יתרונות אורבניים נופיים לנוסעים בדרך ועלויות נמוכות יותר‪ .‬חסרונה של החלופה הוא במראה שהיא‬ ‫יוצרת לסביבה ע"י הקמת גשרים עבור המפרידנים מעל הכביש‪.‬‬ ‫חלופת מפרידנים תחתיים – יתרונה החשוב ביותר הוא צמצום ההשפעה הנופית ע"י הנמכת המפרידנים‪ ,‬צמצום‬ ‫השפעות הרעש מהרמפות במפרידנים חנה ומנשה ומתן קשרים טובים להולכי רגל לתנועות החוצות את הכביש‪.‬‬ ‫חסרונותיה העיקריים הם נושא הניקוז המחייב פתרונות של תחנות שאיבה מקומיות ו‪/‬או מובלי ניקוז ועלויות‬ ‫גבוהות יותר ממפרידינים עיליים‪.‬‬ ‫למרות היתרונות הגדולים של שתי החלופות המשוקעות מההיבט הנופי והסביבתי‪ ,‬לא ניתן להתעלם מהחיסרון‬ ‫הגדול של החלופה‪ :‬בעיית הניקוז‪ .‬אי היכולת לממש ניקוז גרוויטציוני בצורה סבירה הביאה את הצוות למסקנה כי‬ ‫חלופת הממפרידנים העיליים היא החלופה הנכונה והסבירה‪ .‬אי‪-‬לכך‪ ,‬החלופה הנבחרת לקטע ‪ 1‬היא חלופת‬ ‫המפרידנים העיליים‪.‬‬ ‫‪ 2.4.2.2‬קטע ‪ – 2‬ממחלף עירון למחלף מי עמי‬ ‫כללי‬ ‫קטע ‪ 2‬משתרע בין מחצבת ורד לצומת מי עמי‪ .‬אורכו כ‪ 8-‬ק"מ‪ .‬בקטע זה עובר הכביש בעמק רחב של נחל עירון‬ ‫בין גבעות עירון מדרום לכביש לגבעות נמוכות מצפון לו‪.‬‬ ‫בחלקו המערבי עובר קטע זה בשטחים פתוחים וחקלאיים ובחלקו המרכזי עובר בין הכפרים ערה וערערה‪ .‬בתי‬ ‫הכפרים מפוזרים על פני קטע של כ‪ 1,500-‬מ'‪ .‬חלקו המזרחי של קטע זה עובר בשטחים פתוחים ומיוערים‪.‬‬ ‫בקטע זה נבחנו חלופת שיקוע כביש ‪ 65‬וחלופת מפרידנים עיליים בלבד‪ .‬חלופת מפרידנים תחתיים נפסלה בגלל אי‬ ‫עמידה בקריטריונים גיאומטריים בשל תנאי הטופוגרפיה המקומית כלומר מפלס הכביש כיום נמצא מתחת‬ ‫לטופוגרפיה סביבו מאחר שהכביש הוא בתוואי ערוץ הנחל‪ .‬אי לכך‪ ,‬אין יכולת לשקע את הכבישים החוצים מתחת‬ ‫לכביש הקיים‪ .‬שיקוע כזה ימנע אפשרות סבירה של חיבורו של הכביש החוצה אל המערכת האזורית בקריטריוני‬ ‫התכנון המקובלים‪.‬‬ ‫חתך המציג את הבעייתיות של מפרידנים תחתיים בקטע ‪ 2‬מוצג בתרשים מס' ב‪.11.‬‬ ‫בקטע זה מתוכננים ארבעה מפרידנים‪ :‬ורד‪ ,‬ערה‪-‬קרע‪ ,‬ערערה ומפרידן המשטרה‪.‬‬ ‫חלקים נרחבים מקטע זה‪ ,‬בין מחלף עירון לכפר קרע‪ ,‬בין ערערה למי עמי‪ ,‬מסומנים בתמ"מ ‪ 6‬ככביש נופי‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.11.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.11.‬ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫ניקוז‬ ‫חלופת מעברים עיליים – אין בעיות ניקוז מיוחדות‪.‬‬ ‫חלופת שיקוע כביש ‪ - 65‬חלופה לא טובה מבחינת ניקוז‪ .‬הכביש חוצה את נחל עירון בעומק של ‪ 3.0‬מטר מתחת‬ ‫לרום הנחל‪ .‬יחייב העמקה של הנחל ב‪ 7.0 -‬מטר במפל‪ ,‬והסדרת הנחל בתעלת בטון למרחק של כ‪ 2.0-‬ק"מ )‪30‬‬ ‫מליון ‪ .(₪‬שיקוע הכביש גורם ל"חיתוך" אגני ניקוז שאין אפשרות לנקזם לצד השני של הכביש‪ .‬מחייב תעלות‬ ‫בטון רחבות לאורך הכביש‪ ,‬באורך כללי של כ‪ 4-‬ק"מ )‪ 15‬מליון ‪ .(₪‬בקטע המערבי בחתך ‪ 632‬יש שקע‬ ‫אבסולוטי שיחייב ביצוע תעלת בטון עמוקה לאורך כ‪ 300 – 400 -‬מטר עד לחיבור להסדרה העמוקה של נחל‬ ‫עירון )‪ 2‬מליון ‪ .(₪‬סה"כ עלות לחלופה כ‪ 50-‬מליון ‪ ₪‬תוספת לניקוז‪.‬‬ ‫חלופה לא מומלצת‪ ,‬קשה לביצוע שתחייב עבודה מחוץ לקו הכחול של הכביש ותפיסת שטחים לאורך נחל עירון‪.‬‬ ‫איכות אוויר‬ ‫היות ובשתי החלופות המרחקים בין מבני המגורים ושימושי הקרקע הרגישים לבין הכביש‪ ,‬דומים‪ ,‬אין הבדלים‬ ‫מהותיים בין החלופות הנבחנות בהיבט של איכות האוויר הצפויה לאחר שדרוג הכביש‪.‬‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫חלופת שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫בחלופה זו צפוי מיגון אקוסטי מינימלי בהשוואה לחלופת המעברים העילים‪ .‬שיפור משמעותי במפגעים אקוסטיים‬ ‫צפוי בקטע ערה ערערה‪ ,‬שמשמעותו הפחתת גובה ואורך קירות אקוסטיים לאורך הכביש‪ .‬שיפור קטן יותר צפוי‬ ‫בחור סקר‪ ,‬באזור המשטרה‪.‬‬ ‫אין יתרון אקוסטי לשיקוע הכביש בחלק המערבי ובחלק המזרחי של קטע זה היות והם אינם סמוכים לשימושי‬ ‫קרקע רגישים‪.‬‬ ‫חלופת מעברים עיליים‬ ‫בחלופה זו כל התנועות מתבצעות על פני הקרקע או מעל לקרקע ולכן יגרמו למפגעי רעש מירביים ביחס לחלופת‬ ‫שיקוע הכביש‪ .‬ההשפעות האקוסטיות של חלופה זו באות לידי ביטוי במפרידן ערערה הסמוך למבני מגורים‪.‬‬ ‫בחלופה זו צפוי מיגון אקוסטי מרבי בהשוואה לחלופת השיקוע‪.‬‬ ‫פגיעה בערכי טבע‬ ‫אין הבדלים מהותיים בין החלופות מבחינת פגיעה בעצים קיימים‪.‬‬ ‫חלופת שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫יידרשו מעברים עיליים באזורים בהם הכביש עובר בין יחידות פתוחות ‪ -‬בין המשטרה למי עמי‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫יידרשו פתרונות ניקוז כוללים לנחל עירון לרבות מעבר הנחל במובל בטון‪ ,‬היוצרים פגיעה במערכות האקולוגיות‬ ‫הקיימות לאורך הנחל ופגיעה בתפקודו כמעבר אקולוגי‪.‬‬ ‫חלופת כביש עילי ומפרידנים עיליים‬ ‫יידרשו מעברים תחתיים משמעותיים באזורים בהם הכביש עובר בין יחידות פתוחות‪ ,‬במיוחד באזור שבין‬ ‫המשטרה למפרידן מי עמי‪.‬‬ ‫נצפות‬ ‫באזור זה‪ ,‬המאופיין בגבעות מתונות ונמוכות וטופוגרפית משתפלות לכיוון הואדי וכביש ‪ ,65‬הנצפות אל הכביש‬ ‫היא מבינוי קרוב לכביש‪ ,‬שורות בתים ראשונות חוסמות את הנצפות לבתים הרחוקים יותר‪.‬‬ ‫הנצפות מהנהג לנוף היא יפה נופית‪ ,‬הנהג רואה את הבנוי פרוש על המדרון המתון‪.‬‬ ‫כאשר יהיו קירות אקוסטיים שקופים‪ ,‬הנצפות תשמר גם אל הכביש וגם מהכביש לנוף‪ .‬כאשר יהיו קירות בולעים‬ ‫אטומים‪ ,‬הנצפות מהכביש לנוף ומהנוף לכביש תהיה חסומה‪.‬‬ ‫בשטחים פתוחים הנצפות מהכביש אל הנוף נשמרת וכך הנצפות משטחים פתוחים אל הכביש‪ .‬באזורי הטיול‬ ‫בשטחים פתוחים תישמר הנצפות אל הכביש‪ ,‬אלא אם תוסתר ע"י חורשות או טופוגרפיה‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציגה סיכום של כל הפרמטרים שנשקלו‪:‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :7.‬בחינת חלופות מאקרו לשיקוע הכביש ‪ -‬קטע ‪2‬‬ ‫שיקול‬ ‫גיאומטריה‬ ‫תנועה‬ ‫ניקוז‬ ‫קריטריון‬ ‫אורך כבישים‬ ‫מטופלים‬ ‫אורך כביש משוקע‬ ‫התכנות ומורכבות‬ ‫ביצוע‬ ‫מאזן עבודות עפר‬ ‫תפקוד המפרידן‬ ‫נגישות לשימושי‬ ‫קרקע‬ ‫אוריינטציית נהג‬ ‫שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫‪4,200‬‬ ‫מפרידנים עיליים‬ ‫‪4,200‬‬ ‫‪4,200‬‬ ‫בשלב ההקמה תידרש סלילת מעקפים‬ ‫זמניים בשטחים שאינם מופרים‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫יידרשו הסטות תנועה מקומיות‪.‬‬ ‫‪+980,000‬‬ ‫‪-263,000‬‬ ‫טוב‬ ‫בעיית נגישות היות ודרכי השירות‬ ‫והכבישים "יושבים" על הקרקע‪.‬‬ ‫נסיעה בין קירות ללא קשר עין עם‬ ‫הסביבה‬ ‫הקטע חוצה את נחל עירון ו‪ 10-‬אגני‬ ‫היקוות‪ .‬דורש הסדרות גדולות‬ ‫והפקעות שטחים‪.‬‬ ‫תחייב הסדרה של נחל עירון בתעלת‬ ‫טוב‬ ‫נגישות סבירה‬ ‫טווח ראייה לנהג‬ ‫אין בעיות מיוחדות‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫אורבאני‬ ‫אדריכלי‬ ‫התמצאות בסביבה‬ ‫נצפות‬ ‫נוף‬ ‫שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫בטון בדומה לתעלת האיילון מאחר‬ ‫והכביש עובר ברום ‪ 3‬מטר מתחת רום‬ ‫הנחל‪.‬‬ ‫התמצאות לא טובה עקב חסימה‬ ‫ויזואלית לנהג הנובעת מגובה קירות‬ ‫תומכים‪.‬‬ ‫אין השפעה על נצפות מהסביבה‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫היררכיה בין קשרים‬ ‫ניצבים לכביש‬ ‫הרצף האורבני והקשר בין הפונקציות‬ ‫המסחריות והתרבותיות בשני צידי‬ ‫הכביש במקטע זה חשובים יותר‪.‬‬ ‫שיקוע הכביש מאפשר מעבר טבעי‬ ‫ונגיש להולכי רגל בין שני צידי הכביש‬ ‫אינטנסיביות תנועת‬ ‫הולכי רגל‬ ‫הפרש טופוגרפי יוצר בעיית נגישות‬ ‫נצפות‬ ‫אין השפעה על נצפות מהסביבה‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫נוצרת חסימה ויזואלית לנהג ע"י קירות‬ ‫תומכים‬ ‫אין שטחים כלואים‪.‬‬ ‫חסימה וויזואלית‬ ‫נצפות שטחים‬ ‫כלואים‬ ‫שיקום נופי מתוכנן‬ ‫התאמת התכנון‬ ‫לאופי הסביבה‬ ‫בטיחות הולכי רגל‬ ‫צריכת קרקע‬ ‫אינטגרציה של‬ ‫שימושים‬ ‫בניית קירות תומכים בחיפוי אדריכלי‬ ‫תואם סביבה‬ ‫מתאים בשיקוע לעומק כזה שמאפשר‬ ‫לנהג לראות את מדרונות הנוף‪.‬‬ ‫אין השפעה‪ ,‬אין הולכי רגל בשולי‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫ע"י בניית קירות תומכים‬ ‫צריכת קרקע לא משתנה‪.‬‬ ‫אין השפעה‬ ‫מפרידנים עיליים‬ ‫הגשר מהווה ציון דרך המאפשר‬ ‫התמצאות טובה וקלה‪.‬‬ ‫נצפה מהכביש ומהסביבה אך מקשה על‬ ‫נוחיות ונגישות הקשר בניצב לכביש‪.‬‬ ‫יש צורך לעלות בגובה על מנת להגיע‬ ‫למפלס הגשר‪ .‬מאריך את המרחק בין‬ ‫שני צידי הכביש ומכאן שהוא מקשה‬ ‫על הולך הרגל‪.‬‬ ‫מאפשר גישה בין שני צידי הכביש אך‬ ‫יוצר בעיות נגישות בעיקר להולכי רגל‬ ‫שמגיעים מדרום לכביש באזור הנמוך‪.‬‬ ‫אלטרנטיבה כזאת יכולה לאפשר חיבור‬ ‫קל יותר של תנועת הולכי הרגל‪,‬‬ ‫הכביש הראשי וכן התנועה הציבורית‪.‬‬ ‫נצפה מהכביש ומהסביבה‪.‬‬ ‫חסימה ויזואלית מהנהג לנוף למפרידן‬ ‫ומהסביבה‬ ‫שטחים כלואים נצפים מהכביש‬ ‫ומהרמפות‬ ‫טיפול גנני במדרונות כולל טרסות‬ ‫חקלאיות להשתלבות בנוף חקלאי‪.‬‬ ‫מתאים‪ ,‬תוך הקפדה על השתלבות‬ ‫טופוגרפית קיימת משני צידי הכביש‬ ‫יש בטיחות הולכי רגל על גשרים‬ ‫ורמפות‪.‬‬ ‫יש צריכת קרקע למדרונות מגוננים‪.‬‬ ‫אפשר למזער צריכה ע"י שילוב קירות‬ ‫תומכים לרמפות‪.‬‬ ‫ישנה אפשרות של שילוב רכב‪ ,‬כלים‬ ‫חקלאיים והולכי רגל‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫סביבה‬ ‫קריטריון‬ ‫מסדרונות אקולוגיים‬ ‫שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫קטע משטרת עירון‪ -‬צומת מי עמי הוא‬ ‫מסדרון אקולוגי‪ .‬חלופת שיקוע תחייב‬ ‫מעבר עילי רחב‪.‬‬ ‫פגיעה בערכי טבע‬ ‫נוצרת פגיעה בעקבות הכנסת הנחל‬ ‫למובל סגור‪.‬‬ ‫שיפור משמעותי במפגעים אקוסטיים‬ ‫בערה\ערערה ושיפור קטן בקרע ובחור‬ ‫סאקר‪.‬‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫מפרידנים עיליים‬ ‫קטע משטרת עירון‪-‬צומת מי עמי הוא‬ ‫מסדרון אקולוגי‪ .‬חלופת מפרידנים‬ ‫עיליים תחייב הרחבה של מעבירי מים‬ ‫קיימים‪.‬‬ ‫יהיה צורך בעקירה של עצים וחציבות‬ ‫לאורך התוואי‪.‬‬ ‫כל התנועות ע"פ הקרקע או מעל‬ ‫ייגרמו למפגעי רעש‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫חלופת כביש משוקע – לחלופה זו יתרון מבחינת אקוסטית כתוצאה מהפחתת הרעש המתקבלת מהנמכת הכביש‪.‬‬ ‫יתרון נוסף הינו מעבר טבעי ונגיש יותר להולכי רגל משני צידי הכביש‪ .‬עם זאת‪ ,‬נושא הניקוז מחייב הסדרת קטע‬ ‫מנחל עירון בתעלת בטון אשר יצור פגיעה בערוץ הנחל כמסדרון אקולוגי וציר טיול‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת בעיה הקמה‬ ‫בשלבי הביצוע שיחייבו סלילת כבישים עוקפים להעברת התנועה הקיימת בשטחים פתוחים החל משלב חפירת‬ ‫הכביש‪ .‬מבחינה אורבנית ונופית‪ ,‬תחושת הנוסע ויכולת ההתמצאות שלו בקטע זה נפגמות היות והחלופה מייצרת‬ ‫חווית נסיעה בין קירות גבוהים וקירות הגנה לכל אורך הכביש עקב הסיכון להצפת הכביש‪ .‬בנוסף‪ ,‬צפיפות‬ ‫ההתיישבות באיזור זה היא לא גדולה‪ ,‬והקשר בין שני צידי הכביש איננו אינטנסיבי מספיק בכדי להצדיק מאמץ‬ ‫של שיקוע‪ .‬עוד חסרון הינו כמויות עודפי עפר גדולים כתוצאה מהחפירה הגדולה אשר יחייבו שינוע ומציאת פתרון‬ ‫לקליטה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלות הביצוע הינה יקרה‪.‬‬ ‫חלופת מפרידנים עיליים – לחלופה זו מס' יתרונות על פני החלופה הקודמת הן מבחינת נושא הניקוז‪ :‬קיימת‬ ‫היתכנות לניקוז גרוויטציוני ללא פגיעה גדולה במרקם נחל עירון‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלבי ההקמה פשוטים יותר ומאפשרים‬ ‫שימוש בתשתית הדרכים הקיימת במהלך העבודות‪ ,‬כלומר‪ ,‬הקטנת הצורך במעקפים‪ .‬הגשר הופך להיות נקודת‬ ‫ציון לאורך הדרך היות והוא נצפה בקלות מהסביבה‪ .‬עניין זה מהווה‪ ,‬מהשיקול הנופי‪ ,‬את החיסרון הגדול של‬ ‫חלופה זו‪ ,‬היות והקמת גשרים ורמפות מפרה את המרקם הנופי\סביבתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלות החלופה הינה כשליש מעלות‬ ‫חלופת השיקוע‪.‬חסרון נוסף הוא במראה הסביבתי שנוצרע"י הקמת גשרים עבור המפרידנים מעל הכביש ונגישות‬ ‫בעייתית יותר לתנועה הניצבת‪ ,‬בעיקר התנועה הרגלית‪.‬‬ ‫שיקלול היתרונות והחסרונות הביא לבחירת החלופה העילית כחלופה הנבחרת‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.4.2.3‬קטע ‪ – 3‬ממי עמי עד מושירפה‬ ‫כללי‬ ‫קטע ‪ 2‬משתרע מצומת מי עמי ועד מושירפה‪ .‬אורכו כ‪ 5.5-‬ק"מ‪ .‬בקטע זה עובר הכביש באזור הררי התחום ברמת‬ ‫מנשה מצפון וגבעות עירון מדרום‪ .‬קטע זה מאופיין בערוץ נחל אשר משני צידיו טופוגרפיה הררית‪.‬‬ ‫בחלקו המערבי עובר קטע זה בשטחים פתוחים וחקלאיים ובחלקו המרכזי עובר באזור מיושב הכולל את העיר אום‬ ‫אל פאחם על שכונותיה השונות ואת הכפר מוסמוס‪ .‬בתי הכפר מפוזרים על פני קטע באורך של כ‪ 2,000-‬מ'‪.‬‬ ‫בחלקו המזרחי והמערבי שטחים מיוערים המהווים חלק מיער מגידו מצפון‪ ,‬יער אום אל פאחם ויער מי עמי‬ ‫מדרום‪.‬‬ ‫גם בקטע ‪ 3‬בקטע זה נבחנו חלופת שיקוע כביש ‪ 65‬וחלופת מפרידנים עיליים בלבד‪ .‬חלופת מפרידנים תחתיים‬ ‫נפסלה בגלל אי עמידה בקריטריונים גיאומטריים בשל תנאי הטופוגרפיה המקומית כלומר מפלס הכביש כיום נמצא‬ ‫מתחת לטופוגרפיה סביבו מאחר שהכביש הוא בתוואי ערוץ הנחל‪ .‬אי לכך‪ ,‬אין יכולת לשקע את הכבישים החוצים‬ ‫מתחת לכביש הקיים‪ .‬שיקוע כזה ימנע אפשרות סבירה של חיבורו של הכביש החוצה אל המערכת האזורית‬ ‫בקריטריוני התכנון המקובלים‪.‬‬ ‫חתך המציג את הבעייתיות של מפרידנים תחתיים בקטע ‪ 3‬מוצג בתרשים מס' ב‪.12.‬‬ ‫בקטע זה מתוכננים שלושה מפרידנים‪ :‬אום אל פאחם‪ ,‬מוסמוס ומושריפה‪.‬‬ ‫חלקים נרחבים מקטע זה‪ ,‬בין עין אברהים למושריפה מוגדרים ככביש נופי בתמ"מ ‪.6‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪12.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫גיאומטריה‬ ‫חלופת שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫התצורה הטופוגרפית הקיימת בקטע זה הינה תצורת ואדי שבה הישובים והכבישים המקומיים ממוקמים באיזורים‬ ‫הגבוהים וכביש ‪ 65‬ממוקם בתחתית הואדי )במקביל לנחל עירון(‪ .‬במצב זה‪ ,‬הנמכת כביש ‪ 65‬תיצור בעיית חיבור‬ ‫בתואי האנכי בין כביש ‪ 65‬למערכת המקומית הגבוהה‪.‬‬ ‫חלופת מפרידנים עיליים‬ ‫חיבור טבעי בין שני הגדות הגבוהות בואדי בהן קיימות דרכים מקומיות ומתחתן עובר הכביש הקיים בתחתית‬ ‫הואדי‪ .‬פתרון זה "מנצל" את הטופוגרפיה הקיימת בכדי לתת תכנון אנכי מיטבי לכבישים‪.‬‬ ‫ניקוז‬ ‫כללי‪ :‬הכביש באזור אום אל פחם ומזרחה הוצף בשנים האחרונות מספר פעמים‪ ,‬כל החלופות מחייבות הגדלת‬ ‫תעלות הניקוז משני צידי הכביש או בניית מובל תחת הכביש‪ .‬עקב שיפועים גדולים‪ ,‬יש אפשרות לביצוע תעלת‬ ‫בטון\מובל בגדלים בני ביצוע‪.‬‬ ‫חלופת מעברים עיליים – אין בעיות ניקוז מיוחדות – יהיה צורך בתעלות ניקוז רחבות לאורך כביש ‪.65‬‬ ‫חלופת שיקוע כביש ‪- 65‬‬ ‫אזור אום אל פאחם‪ :‬אין בעיית ניקוז מיוחדת – ינוקז בתעלות בטון לאורך הכביש‪.‬‬ ‫אזור חתך ‪ :1118‬קיים מעביר מים ברום מעל הכביש המשוקע – קיימות ‪ 2‬אפשרויות לפתרון‪:‬‬ ‫ העמקת המעביר והתעלה למורד )אפשרי מבחינת שיפועים(‪.‬‬‫ הטייה לאורך הכביש‪.‬‬‫שתי החלופות אפשריות‪.‬‬ ‫מחלף מוסמוס‪ :‬יש אפשרות לנקזו מזרחה בגרוויטציה בתעלות בטון רחבות לאורך כביש ‪.65‬‬ ‫סיכום‪ :‬שתי החלופות אפשריות‪ .‬בקטע זה הכביש עובר בתוואי הנחל הטבעי‪ ,‬ולכן אזור זה מועד להצפות‪ .‬בשתי‬ ‫החלופות יש להסדיר את הניקוז בתעלות בטון משני צידי הכביש‪ ,‬ולהשאיר מקום לדרכי תחזוקה לפי הוראות‬ ‫רשות הניקוז‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫איכות אוויר‬ ‫היות ובשלוש החלופות המרחקים בין מבני המגורים ושימושי הקרקע הרגישים לבין הכביש‪ ,‬דומים‪ ,‬אין הבדלים‬ ‫מהותיים בין שלוש החלופות הנבחנות בהיבט של איכות האוויר הצפויה לאחר שדרוג הכביש‪.‬‬ ‫יתרון מסוים לחלופת שיקוע כביש ‪ 65‬צפוי באזורים בהם הבתים קרובים מאוד לכביש‪ ,‬בסמוך למוסמוס‪.‬‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫מבחינת השפעת הכביש על מפלסי הרעש בשימושי קרקע סמוכים‪ ,‬נמצאו הבדלים משמעותיים בין החלופות‬ ‫הנבחנות בקטע ‪ ,3‬באזורים בהם מבני מגורים סמוכים לכביש‪.‬‬ ‫חלופת שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫בחלופה זו צפוי מיגון אקוסטי מינימלי בהשוואה לחלופות האחרות‪ .‬שיפור משמעותי במפגעים אקוסטיים צפוי‬ ‫במושריפה שם הבתים קרובים מאוד לכביש וכן במוסמוס ובאום אל פאחם שם הבתים מרוחקים קצת יותר‪.‬‬ ‫בקטע זה‪ ,‬בשל הטופוגרפיה ההררית‪ ,‬מיגון אקוסטי באמצעות קירות לרוב אינו אפקטיבי‪ .‬שיקוע הכביש יצמצם‬ ‫את מספר הבתים שיהיה צורך למגן במיגון דירתי‪.‬‬ ‫חלופת מעברים עיליים‬ ‫בחלופה זו כל התנועות מתבצעות על פני הקרקע או מעל לקרקע ולכן יגרמו למפגעי רעש מירביים ביחס לחלופות‬ ‫האחרות‪ .‬ההשפעות האקוסטיות של חלופה זו באות לידי ביטוי במפרידנים אום אל פאחם‪ ,‬מוסמוס ומושריפה‪.‬‬ ‫בחלופה זו צפוי מיגון אקוסטי מרבי בהשוואה לחלופות האחרות‪.‬‬ ‫פגיעה בערכי טבע‬ ‫לחלופת שיקוע כביש ‪ 65‬יתרון במפרידנים מוסמוס ומושריפה בכך שהיא מצמצמת את החציבות ובכך מצמצמת‬ ‫את הפגיעה ביער או בעצים‪.‬‬ ‫מבחינת ההשפעה על מסדרונות אקולוגיים‪:‬‬ ‫בקטע זה שטחים פתוחים באזור שבין מי עמי לאום אל פאחם‪ .‬כביש ‪ 65‬בקטע זה חוצה בין יער מי עמי בדרום‬ ‫ליער מנשה בצפון‪.‬‬ ‫חלופת שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫יידרשו מעברים עיליים באזורים בהם הכביש עובר בין יחידות פתוחות ‪ -‬בין מי עמי לאום אל פאחם‪.‬‬ ‫יידרשו פתרונות ניקוז כוללים לנחל עירון לרבות מעבר הנחל במובל בטון‪ ,‬היוצרים פגיעה במערכות האקולוגיות‬ ‫הקיימות לאורך הנחל ופגיעה בתפקודו כמעבר אקולוגי‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫חלופת מפרידנים עיליים‬ ‫יידרשו מעברים תחתיים משמעותיים באזורים בהם הכביש עובר בין יחידות פתוחות‪ ,‬במיוחד באזור שבין מי עמי‬ ‫לאום אל פאחם‪.‬‬ ‫נצפות‬ ‫באזור זה‪ ,‬המאופיין בגבעות טופוגרפית משופעות וגבוהות משתפלות לכיוון הואדי וכביש ‪ ,65‬הנצפות אל הכביש‬ ‫גבוהה מכל שטחי הבנוי‪ ,‬גם מבתים רחוקים שצופים לכביש מעל גגות בתים קרובים‪.‬‬ ‫בחלופת שיקוע כביש ‪ 65‬נוצרת חסימה ויזואלית לנהג בעקבות הקמת קירות תומכים‪ .‬בחלופת מפרידנים עיליים‪,‬‬ ‫כאשר יהיו קירות אקוסטיים שקופים‪ ,‬לא תהיה חסימה וויזואלית לנהג‪ .‬כאשר יהיו קירות בולעים אטומים‪ ,‬תהיה‬ ‫חסימה וויזואלית לנהג‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציגה סיכום של כל הפרמטרים שנשקלו‪:‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :8.‬בחינת חלופות מאקרו לשיקוע הכביש ‪ -‬קטע ‪3‬‬ ‫שיקול‬ ‫גיאומטריה‬ ‫קריטריון‬ ‫אורך כבישים מטופלים‬ ‫אורך כביש משוקע‬ ‫תכנון אנכי‬ ‫התכנות ומורכבות ביצוע‬ ‫תנועה‬ ‫מאזן עבודות עפר‬ ‫תפקוד המפרידן‬ ‫נגישות לשימושי קרקע‬ ‫אוריינטציית נהג‬ ‫ניקוז‬ ‫מפרידנים עיליים‬ ‫שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫‪ 4,700‬ק"מ‬ ‫‪ 4,700‬ק"מ‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 1,200‬ק"מ‬ ‫עקב המבנה הטופוגרפי בקטע זה חיבור טבעי בין שני הגדות‬ ‫הגבוהות בואדי בהם קיימות‬ ‫אין אפשרות לחבר דרכים‬ ‫בדרכים המקומיות ומתחתן‬ ‫מקומיות גבוהות משני צידי‬ ‫הכביש הראשי אל כביש ראשי עובר הכביש הקיים אשר עובר‬ ‫שמוסמך מתחת למפלסי הקיים‪ .‬בתחתית הואדי‪ .‬פתרון זה גורם‬ ‫לניצו הטופוגרפיה הקיימת בכדי‬ ‫לתת תכנון אנכי מיטבי‬ ‫לכבישים‪.‬‬ ‫יידרשו הסטות תנועה מקומיות‪.‬‬ ‫בשלב ההקמה תידרש סלילת‬ ‫מעקפים זמניים בשטחים שאינם‬ ‫מופרים‪.‬‬ ‫‪+200,000‬‬ ‫‪-700,000‬‬ ‫זרימה חופשית לתנועה העוברת‬ ‫יתרון להאטת רכב בכניסה‬ ‫ולהאצה ביציאה‬ ‫נגישות סבירה‬ ‫בעיית נגישות היות ודרכי‬ ‫השירות והכבישים נמוכים‬ ‫משימושי הקרקע‬ ‫נסיעה בין קירות ללא קשר עין‬ ‫עם הסביבה‬ ‫נדרשות תעלות בטון רחבות‪.‬‬ ‫הגשר מהווה נקודת ציון‬ ‫נדרשות תעלות בטון רחבות‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫אורבני אדריכלי‬ ‫נוף‬ ‫קריטריון‬ ‫היררכיה בין קשרים ניצבים‬ ‫לכביש‬ ‫שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫אין השפעה על נצפות מהסביבה‬ ‫לכביש‪ .‬שיקוע הכביש יעמיק‬ ‫את ההפרדה בין שני צידי‬ ‫הוואדי הצר והמבונה‪.‬‬ ‫פני השטח בניצב לכביש‬ ‫גיא צר ומדרונות תלולים בצמוד‬ ‫לכביש‪ .‬שיקוע הכביש יצור‬ ‫בעיות עם רמפות ירידה‪.‬‬ ‫אינטנסיביות תנועת הולכי רגל‬ ‫הפרש טופוגרפי יוצר בעיית‬ ‫נגישות במיוחד באזור זה‪.‬‬ ‫נצפות‬ ‫השפעה מועטה על הנצפות‬ ‫מהסביבה לכביש‬ ‫נוצרת חסימה ויזואלית לנהג‬ ‫בעקבות הקמת קירות תומכים‪.‬‬ ‫לא מאפשרת התמצאות טובה‪.‬‬ ‫אין שטחים כלואים‬ ‫חסימה וויזואלית‬ ‫נצפות שטחים כלואים‬ ‫שיקום נופי מתוכנן‬ ‫בניית קירות תומכים בחיפוי‬ ‫אדריכלי תואם סביבה‬ ‫התאמת התכנון לאופי הסביבה‬ ‫מתאים לשיקוע המאפשר חיבור‬ ‫טופוגרפי קיים משני צידי‬ ‫הכביש‬ ‫בטיחות הולכי רגל‬ ‫אין השפעה‪ ,‬אין הולכי רגל‬ ‫בשולי הכביש‬ ‫מפרידנים עיליים‬ ‫חיבור עילי מתחשב בטופוגרפיה‬ ‫הקיימת ובמרבית המשתמשים‬ ‫שנמצאים בגובה‪ .‬הניצפות‬ ‫שנוצרת כתוצאה מהעלאת‬ ‫המפרידן‪ ,‬מבליטה את הקשר‬ ‫ומעלה את חשיבותו‪.‬‬ ‫הטופוגרפיה מכתיבה שמפרידן‬ ‫עילי יאפשר קשר נגיש בין‬ ‫הפונקציות הניצבות לכביש וכן‬ ‫קשר בין כביש ‪ 65‬למרכז‬ ‫המסחרי‪.‬‬ ‫חלופה מומלצת היות והמערכת‬ ‫הניצבת לכביש היא דומיננטית‬ ‫ורצוי לייצר כמה שיותר‬ ‫מעברים לכלי רכב והולכי רגל‬ ‫לחיבור הנקודות הגבוהות מעל‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫יש לדאוג לחיבור תנועת הולכי‬ ‫הרגל במפרידן עם הכביש‬ ‫הראשי והתנועה הציבורית‬ ‫באזור‬ ‫המפרידנים נצפים היטב‬ ‫מהכביש ומהסביבה‬ ‫נוצרת חסימה ויזואלית מהנהג‬ ‫לנוף ומהסביבה למפרידן‪ .‬הגשר‬ ‫מהווה ציון דרך‪.‬‬ ‫שטחים כלואים נצפים מהכביש‪,‬‬ ‫מהרמפות ומהסביבה‬ ‫טיפול גנני במדרונות כולל גינון‬ ‫וטרסות בהתאמה לטופוגרפיה‬ ‫התלולה‬ ‫מתאים‪ ,‬תוך הקפדה על‬ ‫השתלבות טופוגרפית‬ ‫ואדריכלות פיתוח משתלבת‬ ‫בסביבה‬ ‫יש בטיחות הולכי רגל על‬ ‫גשרים ושיפועי רמפות‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫קריטריון‬ ‫צריכת קרקע‬ ‫שיקול‬ ‫אינטגרציה של שימושים‬ ‫פגיעה בערכי טבע )חי‪ ,‬צומח(‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫סביבה‬ ‫חלופה מועדפת‬ ‫מפרידנים עיליים‬ ‫שיקוע כביש ‪65‬‬ ‫מזעור צריכת קרקע ע"י בניית‬ ‫ע"י בניית קירות תומכים‬ ‫קירות תומכים לתמיכת רמפות‬ ‫צריכת קרקע לא משתנה‬ ‫)לא מדרונות(‬ ‫ישנה אפשרות של שילוב רכב‪,‬‬ ‫אין השפעה‬ ‫כלים חקלאיים והולכי רגל‬ ‫מחייבת חציבות ופגיעה בעצים‬ ‫פגיעה מזערית בסביבה‬ ‫כל התנועות ע"פ הקרקע או‬ ‫תביא לשיפור אקוסטי‬ ‫משמעותי‪ ,‬בעיקר באזור מוסמוס מעל ולכן ייגרמו למפגעי רעש‬ ‫שם הבינוי צמוד לכביש‪.‬‬ ‫במושירפה‪ ,‬השיפור האקוסטי‬ ‫קטן‪.‬‬ ‫חלופה מועדפת‬ ‫חלופה נחותה‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫חלופת כביש משוקע‪ :‬לחלופה זו מספר יתרונות מההיבטים הסביבתיים כגון‪ :‬הפחתת רעש המתקבלת כתוצאה‬ ‫מהנמכת הכביש ו"כליאת" הרעש בתוך תחומי הכביש‪ .‬עוד יתרון הינו המעבר הטבעי המתקבל מצד לצד המאפשר‬ ‫נגישות טובה יותר להולכי רגל‪ .‬מבחינה אורבנית ונופית‪ ,‬תחושת הנוסע בקטע זה בעייתית‪ ,‬הן מבחינת התמצאות‬ ‫והן מבחינת הרגשת הנהג‪ ,‬היות והחלופה מייצרת חווית נסיעה בין קירות גבוהים‪ ,‬השיקוע בעייתי מבחינה‬ ‫גיאומטרית‪ ,‬היות והטופוגרפיה ההררית משני צידי הכביש‪ ,‬לא מאפשרת חיבור בין הכביש המונמך למערכת‬ ‫המקומית‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלבי הביצוע‪ ,‬מחייבים סלילת כבישים עוקפים זמניים בשטחים פתוחים‪ .‬חסרון נוסף הינו כמות‬ ‫עודפי העפר המתקבלת כתוצאה מהחפירה ואשר יחייבו שינוע ומציאת פתרון לקליטה‪.‬‬ ‫חלופת מפרידנים עיליים ‪ -‬לחלופה זו יתרונות משמעותיים מבחינת אורבנית היות ובקטע זה מתאפשר תפקוד טוב‬ ‫יותר של התנועות הניצבות‪ ..‬בנוסף‪ ,‬קיימת הפרה קטנה יותר של שטחים פתוחים לצרכים זמניים‪ ,‬היות ואין צורך‬ ‫בסלילה נרחבת של מעקפים‪ .‬ועלויות נמוכות יותר‪.‬‬ ‫הבעייתיות הגיאומטרית של חלופת השיקוע )מפלס הכבישים הקיימים הגבוהים ביחס למפלס הכביש המשוקע‪,‬‬ ‫סלילת מעקפים זמניים‪ ,‬עודפי עפר גדולים(‪ ,‬ובחינת היתרונות של חלופת המפרידנים העיליים הביאו לבחירת‬ ‫חלופה מס' ‪ :3‬מפרידנים עיליים כחלופה העדיפה‪.‬‬ ‫‪ 2.4.2.4‬קטע ‪ – 4‬קטע הפיתולים )סרפנטינות(‬ ‫כללי‬ ‫קטע הפיתולים משתרע בין מפרידן מושריפה לאורחן מגידו‪ .‬אורכו כ‪ 3,000-‬מ'‪ .‬קטע זה מאופיין בשטחים‬ ‫פתוחים‪ ,‬חלקם מיוערים וחלקם משמשים כשטחי חקלאות‪ ,‬טופוגרפיה הררית‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫בקטע הפיתולים נבחנו החלופות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלופת כביש פתוח בחפירה מינימלית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלופת מנהרה דרומית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלופת מנהרה צפונית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלופת מעקף דרומי‪.‬‬ ‫בחינת החלופות עבור קטע הפיתולים מוצגת בסעיף ‪ 2.4.11‬בהמשך כחלק מבחינת חלופות המיקרו‪.‬‬ ‫‪ 2.4.2.5‬סיכום‬ ‫קטע ‪ - 1‬גן שמואל ‪ -‬עירון ‪ -‬החלופה המומלצת היא חלופת מפרידנים עיליים‪ ,‬בעיקר משיקולי ניקוז ועודפי‬ ‫חפירה‪.‬‬ ‫קטע ‪ - 2‬עירון – מי עמי ‪ -‬החלופה המומלצת היא חלופת מפרידנים עיליים‪ ,‬בעיקר משיקולי ניקוז וגיאומטריה‪.‬‬ ‫קטע ‪ - 3‬מי עמי ‪ -‬מושירפה – החלופה המומלצת היא חלופת מפרידנים עיליים‪ ,‬בעיקר משיקולי שלביות ביצוע‬ ‫ועודפי עפר‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.5‬חלופות מיקרו‬ ‫‪ 2.5.1‬כללי‬ ‫להלן מוצגת סקירה של כל חלופות המיקרו שנבחנו בחלוקה לקטעי הכביש השונים‪ .‬על מנת לפשט את השיקולים‪,‬‬ ‫מוצגת טבלה אשר בה מוצגים הקריטריונים השונים שנבחנו )הנדסיים‪ ,‬תנועתיים‪ ,‬נופיים וסביבתיים( בהתייחס‬ ‫לכל חלופה‪ .‬בשל ריבוי החלופות והקריטריונים‪ ,‬לכל תא בטבלה ניתן צבע אשר מאפשר השוואה ויזואלית‬ ‫איכותית קלה‪ .‬להלן מקרא של הצבעים‪:‬‬ ‫חלופה טובה בקריטריון הנבדק‪.‬‬ ‫חלופה בינונית בקריטריון הנבדק‪.‬‬ ‫חלופה נחותה בקריטריון הנבדק‪.‬‬ ‫‪ 2.5.2‬גן שמואל – אלון‬ ‫צומת גן שמואל משמש כיום את דרך הגישה למרכז המסחרי ולישוב גן שמואל הנמצאים מצפון לכביש ‪ ,65‬וכן‬ ‫למפעל גרנות הנמצא מצידו הדרומי של כביש ‪.65‬‬ ‫צומת אלון משמש את דרך הגישה המערבית לפרדס חנה כרכור )דרך פיק"א מצפון לכביש ‪ (65‬וכן לתלמי אליעזר‬ ‫הנמצאים מדרום לכביש‪.‬‬ ‫מפרידן גן שמואל – אלון עתיד לשרת את פרדס חנה – כרכור )כניסה מערבית(‪ ,‬קיבוץ גן שמואל ואת מושב תלמי‬ ‫אליעזר ומפעל גרנות מדרום לכביש‪.‬‬ ‫בסמוך לצומת אלון קיימת שמורת טבע מוכרזת‪ :‬שמורת אלון – חרבת צ'רקס‪ .‬השמורה מופיעה בתמ"א ‪ 8‬ובתכנית‬ ‫מפורטת מס' ש‪.26/‬‬ ‫למפרידן גן שמואל – אלון נבחנו ‪ 8‬חלופות הנבדלות זו מזו במספר הגשרים‪ ,‬במקומם ובתצורתם‪.‬‬ ‫אזור המפרידן גובל בין שמרת אלון ממזרח‪ ,‬מרכז מסחרי גן שמואל ממערב‪ .‬מצפון ומדרום יש שטחים חקלאיים‪.‬‬ ‫הטופוגרפיה המאפיינת את תא השטח היא שטוחה יחסית‪ .‬הגמבלה העיקרית בתכנון המפרידן היא אי פגיעה‬ ‫בשמורת אלון‪ .‬על כן‪ ,‬בכל החלופות נשמרת השמורה‪.‬‬ ‫החלופות שנבחנו‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלופה של שני מפרידנים בכל אחד מהצמתים – צומת גן שמואל וצומת אלון‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלופת מפרידן יהלום באמצע‪ ,‬בין צומת גן שמואל לצומת אלון‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ .3‬חלופת גשר עילי ודרכי שירות צמודות‪.‬‬ ‫‪ .4‬חלופת גשר עילי ודרכי שירות מרוחקות‪.‬‬ ‫‪ .5‬חלופות מפרידן בצומת אלון‪.‬‬ ‫‪ .6‬חלופת יהלום בצומת אלון‪.‬‬ ‫‪ .7‬חלופת לולאה בצומת אלון‬ ‫‪ .8‬חלופת יהלום מפוצל‬ ‫החלופות למפרידן גן שמואל – אלון מוצגות בתרשים מס' ב‪.13.‬‬ ‫להלן תיאור של החלופות‪:‬‬ ‫חלופת שני מפרידנים נפרדים‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מתוכנן ע"ג קרקע טבעית‪ ,‬שני גשרים עיליים מאפשרים תחבורה חוצה מצפון לדרום‪.‬‬ ‫חתך ‪ :41‬הרמפות לגשרים החוצים את כביש ‪ 65‬גבוהות‪ ,‬ארוכות ומרוחקות מכביש ‪ .65‬השפעתן ניכרת בחסימה‬ ‫ויזואלית של הנוף‪ ,‬תפיסת שטח גדולה מאד‪ ,‬ולכן גם שטחים כלואים רבים‪.‬‬ ‫מפרידן יהלום‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מתוכנן ע"ג קרקע טבעית‪ ,‬גשר עילי אחד מאפשר תחבורה חוצה מצפון לדרום‪.‬‬ ‫חתך ‪ :45‬הרמפות לגשר החוצה את כביש ‪ 65‬גבוהות ולכן קיימת חסימה ויזואלית מהכביש כלפי הנוף‪ .‬בשל‬ ‫שילוב מעגלי התנועה בסמוך לכביש צריכת קרקע נמוכה‪ ,‬גינון הרמפות כהמשך למטעים הקיימים‪ .‬קירבה‬ ‫לשמורת אלון העלולה לגרום לבעיות בביצוע‪.‬‬ ‫מפרידן גשר עילי ודרכי שירות צמודות‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מתוכנן ע"ג קרקע טבעית‪ ,‬גשר עילי אחד מאפשר תחבורה חוצה מצפון לדרום‪ .‬דרכי שירות‬ ‫צמודות לכביש ‪ .65‬מעגלי תנועה צמודים לכביש ע"ג קרקע קיימת‪.‬‬ ‫חתך ‪ :46‬הרמפות לגשר החוצה את כביש ‪ 65‬קצרות ולכן החסימה הויזואלית קצרה‪ ,‬צריכת הקרקע נמוכה‬ ‫והשטחים הכלואים מצומצמים‪ .‬קירבה לשמורת אלון העלולה לגרום לבעיות בביצוע‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫מפרידן גשר עילי ודרכי שירות מרוחקות‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מתוכנן ע"ג קרקע טבעית‪ ,‬גשר עילי אחד מאפשר תחבורה חוצה מצפון לדרום‪ .‬דרכי שירות‬ ‫מרוחקות מכביש ‪ .65‬מעגלי תנועה מרוחקים מהכביש‪ .‬דרכי שירות לרוב ע"ג קרקע קיימת‪.‬‬ ‫חתך ‪ :46‬בין כביש ‪ ,65‬הרמפות לגשר החוצה את הכביש ודרכי השירות המרוחקות ישנם שטחים כלואים גדולים‪.‬‬ ‫לכן בחלופה זו חסימה ויזואלית גבוהה‪ ,‬צריכת הקרקע גבוהה‪ ,‬כמות ונצפות השטחים הכלואים גבוהה‪ .‬הערה‪ :‬ניתן‬ ‫לאפשר המשך עיבוד חקלאי בשטחים הכלואים‪ .‬קירבה לשמורת אלון העלולה לגרום לבעיות בביצוע‪.‬‬ ‫מפרידן בצומת אלון‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מתוכנן ע"ג קרקע טבעית‪ ,‬גשר עילי אחד מאפשר תחבורה חוצה מצפון לדרום‪ .‬דרכי שירות‬ ‫צמודות לכביש ‪.65‬‬ ‫חתך ‪ :50‬הרמפות לגשר החוצה את כביש ‪ 65‬קצרות ולכן החסימה הויזואלית קצרה‪ ,‬צריכת הקרקע נמוכה‬ ‫והשטחים הכלואים מצומצמים‪ .‬קירבה לשמורת אלון העלולה לגרום לבעיות בביצוע‪.‬‬ ‫מפרידן יהלום באלון‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מתוכנן ע"ג קרקע טבעית‪ ,‬גשר עילי אחד מאפשר תחבורה חוצה מצפון לדרום‪ .‬אל הגשר עולים‬ ‫ממעגלי תנועה ע"ג רמפה‪ .‬סוללות הגשר מקבילות לכביש‪.‬‬ ‫חתך ‪ :56‬הרמפות במקביל לכביש ‪ 65‬יוצרות מסדרון אטום לנהג‪ .‬צריכת קרקע בינונית‪ ,‬דרכי השירות צמודות‬ ‫לכביש ‪ 65‬ושטחים כלואים קטנים‪ .‬קירבה לשמורת אלון העלולה לגרום לבעיות בביצוע‪.‬‬ ‫לולאה בצומת אלון‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מתוכנן ע"ג קרקע טבעית‪ ,‬גשר עילי אחד מאפשר תחבורה חוצה מצפון לדרום‪ .‬אל הגשר עולים‬ ‫מרמפה החוצה את השטח מצפון לדרום‪.‬אורך הרמפה מצפון ‪ 500‬מ' ומדרום ‪ 400‬מ'‪.‬‬ ‫חתך ‪ :56‬מחלף יחסית גדול למפרידן‪ ,‬סוללות עפר גבוהות וארוכות‪ .‬נצפות רבה לסביבה של גשר ורמפה בלולאה‪.‬‬ ‫יחס שלילי לערך הטבע של שמורת אלון‪ ,‬תוחם אותה וסוגר את הנוף מהשמורה‪ .‬צריכת קרקע בינונית‪ ,‬דרכי‬ ‫השירות צמודות לכביש ‪ 65‬ושטחים כלואים קטנים‪.‬‬ ‫יהלום מפוצל ‪ -‬חלופה נבחרת‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מוגבה מעל קרקע טבעית‪ ,‬תחבורה חוצה מצפון לדרום מתחת לכביש במעברים תת קרקעיים‪.‬‬ ‫דרכי שירות מונמכות מקרקע קיימת‪ .‬מבט פתוח כלפי שמורת אלון‪ .‬החלופה מתרחקת מהשמורה וחוסכת בעיות‬ ‫בביצוע‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫חתך ‪ :50‬אין חסימה ויזואלית מהכביש‪ .‬שטחים כלואים מצומצמים‪ ,‬צריכת הקרקע נמוכה‪ .‬שיקום נופי של‬ ‫המדרונות ע"י נטיעת עצי מטע‪.‬‬ ‫השוואה בין החלופות מוצגת בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.13.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.13.‬ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.13.‬ג‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.13.‬ד‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.13.‬ה‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.13.‬ו‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.13.‬ז‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.13.‬ח‬ ‫טבלה מס' ב‪ :9.‬חלופות למפרידן גן שמואל – אלון‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫שני מפרידנים נפרדים‬ ‫מפרידן יהלום‬ ‫תנועה‬ ‫אורך כבישים‬ ‫‪ 2,000‬מ' חד מסלולי‬ ‫שטח המפרידן‬ ‫תפעול המפרידן‬ ‫‪ 130‬דונם‬ ‫הקירבה בין המפרידנים‬ ‫גורמת לבעיית השתזרות‬ ‫בין היציאות והכניסות‬ ‫השונות‪ .‬עקב כך המערכת‬ ‫אינה מתפקדת כמערכת‬ ‫יעילה‪ .‬מתקבל משקל שווה‬ ‫לכל הזרועות ולא מדגיש‬ ‫את הזרוע העיקרית‬ ‫‪ 1,800‬מ' חד‬ ‫‪ 1,700‬מ' חד מסלולי‬ ‫מסלולי‬ ‫‪ 150‬מ' דו מסלולי‬ ‫‪ 200‬מ' דו‬ ‫מסלולי‬ ‫‪ 190‬דונם‬ ‫‪ 90‬דונם‬ ‫‪ 100‬דונם‬ ‫המפרידן נותן משקל שווה לכל הזרועות ולא מדגיש את‬ ‫הזרוע העיקרית‬ ‫ריבוי מעגלי התנועה אינם מאפשרים רמת שירות טובה‬ ‫נוכח נפחי התנועה החזויים‬ ‫נגישות‬ ‫לשימושים‬ ‫גישה אחידה מכל הזרועות‪.‬‬ ‫אוריינטצית נהג‬ ‫חלוקה לשני מפרידנים‬ ‫ברורה ונוחה לנהג‬ ‫ייתכנות‬ ‫ומורכבות ביצוע‬ ‫הסטות תנועה מקומיות‬ ‫שלבי ביצוע‬ ‫גשר עילי‬ ‫ודרכי‬ ‫שירות‬ ‫צמודות‬ ‫‪ 2,400‬מ'‬ ‫חד מסלולי‬ ‫גשר ודרכי‬ ‫שירות‬ ‫מרוחקות‬ ‫מפרידן בצומת אלון‬ ‫מפרידן דימונד‬ ‫)יהלום באלון(‬ ‫לולאה באלון‬ ‫יהלום מפוצל‬ ‫‪ 2,000‬מ' חד מסלולי‬ ‫‪ 2,200‬מ' חד‬ ‫מסלולי‪.‬‬ ‫‪ 150‬מ' דו מסלולי‬ ‫‪ 2,400‬מ' חד‬ ‫מסלולי‬ ‫‪ 200‬מ' דו מסלולי‬ ‫‪ 95‬דונם‬ ‫המפרידן נותן משקל‬ ‫לזרוע פרדס חנה אך‬ ‫החיבור לגשר אינו‬ ‫המשכי‬ ‫‪ 100‬דונם‬ ‫המפרידן נותן‬ ‫משקל לזרוע פרדס‬ ‫חנה עם חיבור‬ ‫המשכי לגשר‬ ‫‪ 115‬דונם‬ ‫המפרידן נותן‬ ‫משקל לזרוע‬ ‫העיקרית עם חיבור‬ ‫המשכי לגשר‪.‬‬ ‫החלופה מאפשרת‬ ‫כניסה ויציאה‬ ‫לפרדס חנה ברמפה‬ ‫ישירה החוסכת‬ ‫צומת‬ ‫נגישית נוחה לכל‬ ‫השימושים‬ ‫כביש חד מסלולי‬ ‫‪ 500‬מ'‬ ‫כביש דו מסלולי‬ ‫‪ 3240‬מ‬ ‫‪ 145‬דונם‬ ‫המפרידן נותן‬ ‫משקל שווה‬ ‫לכניסה לפרדס‬ ‫חנה ולמפעל‬ ‫גרנות ‪ /‬גן‬ ‫שמואל‬ ‫חסרון ליציאה ממפעל גרנות לחדרה‪.‬‬ ‫הגשר החוצה בין שני הצמתים‪ ,‬מקל על הבנת המפרידן‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫חיבור הגשר החוצה‬ ‫אינו המשכי ופחות‬ ‫מובן לנהג‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫תצורה פשוטה ומובנת לנהג‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫גישה נוחה‬ ‫לשימושים‬ ‫הגובלים לכל‬ ‫הכיוונים‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫מרחקי‬ ‫הליכה‬ ‫להולכי רגל‬ ‫בין התחנות‬ ‫עבודות עפר‬ ‫ניקוז‬ ‫נוף‬ ‫שני מפרידנים נפרדים‬ ‫מפרידן יהלום‬ ‫מרחקים קצרים‬ ‫מרחקים ארוכים בין שני‬ ‫הצמתים‬ ‫‪-210,000‬‬ ‫עודפי חפירה‬ ‫אין הבדל בין החלופות‬ ‫נצפות גבוהה‪ .‬שני גשרים‪,‬‬ ‫נצפות‬ ‫סוללות עפר ארוכות‪.‬‬ ‫חסימה ויזואלית‬ ‫גבוהה ע"י סוללות העפר‬ ‫הארוכות‪.‬‬ ‫גשר ודרכי‬ ‫שירות‬ ‫מרוחקות‬ ‫גשר עילי‬ ‫ודרכי‬ ‫שירות‬ ‫צמודות‬ ‫מרחקים‬ ‫מרחקים‬ ‫ארוכים עקב ארוכים‬ ‫משמעותית‬ ‫גשר אחד‬ ‫במרכז‬ ‫מפרידן בצומת אלון‬ ‫מפרידן דימונד‬ ‫)יהלום באלון(‬ ‫מרחקים קצרים אך‬ ‫באמצעות‬ ‫גשרי הולכי רגל‬ ‫ורמפות‬ ‫משופעות‬ ‫‪-70,000‬‬ ‫מרחקים ארוכים‬ ‫עקב הרחקת‬ ‫הצמתים מכביש ‪65‬‬ ‫‪-90,000‬‬ ‫‪-70,000‬‬ ‫‪-170,000‬‬ ‫נצפות גבוהה של גשר‬ ‫אחד עם שני מעגלי‬ ‫תנועה על מילוי וקירות‬ ‫נצפות‬ ‫נמוכהשל‪.‬‬ ‫שתי רמפות‬ ‫על סוללות‬ ‫עפר קצרות‬ ‫וניצבות‬ ‫לכביש‪,‬‬ ‫מעגלי‬ ‫תנועה על‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫קיימת‬ ‫נצפות גבוהה‬ ‫של דרכי‬ ‫שירות‬ ‫סוללות עפר מקבילות‬ ‫לכביש חוסמות את הנוף‬ ‫לנהג‬ ‫חסימה‬ ‫ויזואלית‬ ‫מקומית‬ ‫באזור‬ ‫הגשר‬ ‫חסימה רבה ע"י חסימה לכיוון שמורת‬ ‫רמפות ארוכות אלון‬ ‫‪-70,000‬‬ ‫נצפות גבוהה של גשר נצפות גבוהה של‬ ‫סוללות ארוכות‬ ‫עם סוללות עפר‬ ‫מקבילות לכביש‬ ‫היוצרות מסדרון‬ ‫אטום לנהג‬ ‫חסימה לנהג‬ ‫אורך הסתרה‬ ‫מהצפון כ‪ 400-‬מ'‬ ‫ומדרום כ‪ 700-‬מ'‬ ‫לולאה באלון‬ ‫יהלום מפוצל‬ ‫מרחקים קצרים‬ ‫יחסית עקב ‪2‬‬ ‫הגשרים‬ ‫‪-70,000‬‬ ‫‪-90,000‬‬ ‫נצפות גבוהה של‬ ‫סוללות במילוי‬ ‫נצפות בינונית‬ ‫של כביש ‪65‬‬ ‫במילוי‬ ‫מטר‪.‬‬ ‫חוסם את המראה‬ ‫האיכותי של‬ ‫השמורה לנהג שבא‬ ‫ממערב )מגן‬ ‫שמואל(‬ ‫אין חסימה‬ ‫ויזואלית לנהג‪,‬‬ ‫שמורת אלון‬ ‫נצפת מהכביש‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫אורבני‬ ‫אדריכלי‬ ‫קריטריון‬ ‫שני מפרידנים נפרדים‬ ‫מפרידן יהלום‬ ‫גודל שטחים‬ ‫כלואים‬ ‫שטחים כלואים גדולים‬ ‫נצפים מהסביבה וע"י הנהג‬ ‫שטחים כלואים קטנים‬ ‫ונצפים רק ע"י הנהג‬ ‫ניצול שטחים‬ ‫פתוחים‬ ‫צריכת קרקע‬ ‫בכל החלופות השטחים הכלואים יגוננו‬ ‫היררכיה לאורך‬ ‫הכביש‬ ‫היררכיה בין‬ ‫קשרים ניצבים‬ ‫לכביש‬ ‫גשר עילי‬ ‫ודרכי‬ ‫שירות‬ ‫צמודות‬ ‫שטחים‬ ‫כלואים‬ ‫מצומצמים‬ ‫נצפים לנהג‬ ‫ולסביבה‬ ‫גשר ודרכי‬ ‫שירות‬ ‫מרוחקות‬ ‫מפרידן בצומת אלון‬ ‫מפרידן דימונד‬ ‫)יהלום באלון(‬ ‫לולאה באלון‬ ‫יהלום מפוצל‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫גדולים ונצפים‬ ‫מהסביבה וע"י‬ ‫הנהג‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫מצומצמים ונצפים‬ ‫מהסביבה וע"י הנהג‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫מצומצמים נצפים‬ ‫לנהג‬ ‫בולטות של‬ ‫הרמפות מכל‬ ‫הכיוונים‪.‬‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫מצומצמים עם‬ ‫נטיעות של עצים‬ ‫דמוי מטעים‬ ‫חקלאיים‪.‬‬ ‫גבוהה‪ ,‬שטחים‬ ‫כלואים גדולים‬ ‫נמוכה‪ ,‬דרכי שירות‬ ‫צמודות לכביש ‪65‬‬ ‫בינונית‪ ,‬דרכי‬ ‫השירות צמודות‬ ‫לכביש ‪65‬‬ ‫נמוכה‪,‬‬ ‫נמוכה‪ ,‬רמפות צמודות‬ ‫גבוהה מאוד‬ ‫דרכי‬ ‫לכביש ‪65‬‬ ‫השירות‬ ‫צמודות‬ ‫לכביש ‪65‬‬ ‫רמפות ארוכות על‬ ‫רמפות ארוכות רמפות ארוכות על‬ ‫חסימה‬ ‫לאורך הכביש המבט‬ ‫חסימה ויזואלית לנהג ע"י‬ ‫סוללות חוסמות את‬ ‫סוללות חוסמות את‬ ‫על סוללות‬ ‫סוללות העפר הארוכות‪ ,‬לא נחסם לנהג ע"י סוללות מקומית‬ ‫מבטו של הנהג‪.‬‬ ‫מבטו של הנהג‪.‬‬ ‫לנהג בכביש חוסמות את‬ ‫עפר מקבילות לכביש‬ ‫מאפשרת התמצאות‪.‬‬ ‫מבטו של הנהג‪.‬‬ ‫‪ ,65‬ציון‬ ‫‪65‬‬ ‫דרך‬ ‫המאפשר‬ ‫הדגשה של‬ ‫חשיבות‬ ‫המפרידן‪.‬‬ ‫נצפה מהכביש ומהסביבה אך אינו מאפשר קשר בלתי אמצעי בניצב לכביש‬ ‫בינוני‪ .‬דרכי שירות‬ ‫לא צמודות אך גם‬ ‫לא רחוקות מכביש‬ ‫‪.65‬‬ ‫גבוהה‪ ,‬שטחים‬ ‫כלואים גדולים‬ ‫פוגם בניצפות‬ ‫וההתמצאות של‬ ‫הנהג והנוסע‬ ‫בכביש‪ ,‬פוגם בנוף‬ ‫ויוצר נגישות לא‬ ‫טובה משני צידי‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫ניצפות‬ ‫והתמצאות טובה‬ ‫לנהג ולנוסע‬ ‫בכביש‬ ‫חיבור בין‬ ‫השימושים מצידי‬ ‫הכביש במפלס‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫סביבה‬ ‫השפעה על‬ ‫שמורת אלון‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫שני מפרידנים נפרדים‬ ‫גשר עילי‬ ‫מפרידן יהלום‬ ‫ודרכי‬ ‫שירות‬ ‫צמודות‬ ‫אין הבדל בין החלופות‬ ‫גשר ודרכי‬ ‫שירות‬ ‫מרוחקות‬ ‫מפרידן בצומת אלון‬ ‫מפרידן דימונד‬ ‫)יהלום באלון(‬ ‫לולאה באלון‬ ‫יהלום מפוצל‬ ‫אלמנטים גבוהים מול שמורת אלון‬ ‫מפרידנים רחוקים משימושי קרקע רגישים‬ ‫מפרידנים רחוקים משימושי קרקע רגישים‬ ‫סיכום‬ ‫הליך בחינת החלופות כלל בדיקה ושיקלול של כל הקריטריונים המופיעים בטבלה לעיל והשוואתם זה לזה תוך‬ ‫התייחסות למאפינים הייחודיים של תא השטח הספציפי‪.‬‬ ‫חלופת שני המפרידנים נפסלה ראשונה‪ ,‬עקב החיסרון התפקוד התנועתי הלקוי המתקבל מבעיות השתזרות‬ ‫בכניסות וביציאות מהמפרידנים‪ ,‬היות והמרחק ביניהם אינו מאפשר השתזרות סבירה‪ .‬חלופת גשר ודרכי שירות‬ ‫מרוחקות נפסלה גם היא היות והיא צורכת את השטח הרב ביותר )כ‪ 190-‬דונם(‪ ,‬ללא כל יתרון מובהק על פני‬ ‫שאר החלופות‪ .‬בהשוואה בין החלופות בלטו מבחינה נופית וסביבתית חלופות גשר עיליי ודרכי שירות צמודות‬ ‫והיהלום המפוצל‪ .‬מבחינה תנועתית בלטו חלופות יהלום באלון והיהלום המפוצל‪ .‬עקב נפחי התנועה הגדולים‬ ‫הצפויים במפרידן זה‪ ,‬נמצא‪ ,‬שחלופת גשר עילי ודרכי שירות צמודות לא נותנת רמות שירות סבירות‪.‬‬ ‫במהלך תיאום עם מ‪.‬א‪ .‬מנשה בשיתוף גן שמואל ומפעלי גרנות‪ ,‬הובעה תמיכה בחלופת היהלום המפוצל‪ ,‬אשר‬ ‫יוצר שיווי משקל בין צרכי הקיבוץ‪ ,‬מפעלי גרנות‪ ,‬נוחות הכניסה לפרדס חנה ואינו פוגע בתפקוד כביש ‪.65‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לחלופה זו יתרונות תנועתיים ואורבניים על פני החלופות האחרות ואינה פוגענית מבחינה סביבתית ולפיכך‬ ‫נבחרה חלופת היהלום המפוצל‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.5.3‬מפרידנים חנה ומנשה‬ ‫צומת חנה )כביש ‪ 65‬וכביש ‪ (652‬משמש כדרך הגישה לפרדס חנה ‪ -‬כרכור וכן לתנועה עוברת לישובים בנימינה‬ ‫וגבעת עדה‪.‬‬ ‫צומת מנשה משמש את דרך הגישה לפרדס חנה ‪ -‬כרכור וכן את דרך הגישה לישובים גן שומרון‪ ,‬עין שמר ו בי"ח‬ ‫שער מנשה הנמצאים מדרום לכביש ‪.65‬‬ ‫תא השטח המדובר מאופיין בטופוגרפיה מישורית ובשילוב של שטחים חקלאיים ושטחים בנויים‪ .‬אזור מפרידן חנה‬ ‫)האזור המערבי של תא השטח( הוא פתוח יותר מאשר אזור מפרידן מנשה )האזור המזרחי של תא השטח( אשר‬ ‫נמצא בין כרכור ובין גן שומרון‪.‬‬ ‫באזור זה נבחנו ‪ 3‬חלופות המתייחסות למספר המפרידנים שיוקמו במקום‪:‬‬ ‫‪ .1‬שני מפרידנים )בצומת חנה ובצומת מנשה( עם דרכי שירות ביניהם‪ ,‬אשר נדרשות בגלל המרחק הקצר בין‬ ‫הצמתים וחוסר האפשרות להשתזרות‪.‬‬ ‫‪ .2‬מפרידן בצומת חנה בלבד ‪ +‬דרכי שירות‪.‬‬ ‫‪ .3‬מפרידן בצומת מנשה בלבד ‪ +‬דרך שירות צפונית‪.‬‬ ‫חלופות למפרידנים חנה ומנשה מוצגות בתרשים מס' ב‪.14.‬‬ ‫להלן מוצג תיאור של החלופות‪:‬‬ ‫חנה ומנשה ‪ -‬שני מפרידנים עם דרכי שירות‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מתוכנן ע"ג טופוגרפיה קיימת‪ ,‬שני גשרים מאפשרים תנועת כלי רכב מעל כביש ‪.65‬‬ ‫חתך ‪ :183‬רמפות לגשרים מצומצמים‪ .‬חסימה ויזואלית לנהג מכביש ‪ -65‬מועטה‪ .‬תפיסת שטחים כלואים‬ ‫מצומצמת‪.‬‬ ‫חתכים ‪ :228,236‬רמפה צפונית נטמעת באזור המסחרי הכלאו‪ .‬רמפה דרומית מצומצמת‪ ,‬הסתרה ויזואלית‬ ‫מצומצמת‪ ,‬תפיסת שטח כלוא מצומצמת‪ .‬שתי דרכי שירות בין המפרידנים צמודות לכביש ‪ 65‬ובאותו מפלס‪.‬‬ ‫מפרידן חנה ‪ +‬דרכי שירות‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מתוכנן ע"ג טופוגרפיה קיימת‪ ,‬גרש מאפשר תנועת כלי רכב מעל כביש ‪.65‬‬ ‫חתך ‪ :183‬רמפות לגשרים מצומצמים‪ .‬חסימה ויזואלית לנהג מכביש ‪ -65‬מועטה‪ .‬תפיסת שטחים כלואים‬ ‫מצומצמת‪ .‬שתי דרכי שירות צמודות לכביש ‪ 65‬ובאותו מפלס‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫מפרידן מנשה ‪ +‬דרך שירות צפונית‬ ‫כללי‪ :‬כביש ‪ 65‬מתוכנן ע"ג טופוגרפיה קיימת‪ ,‬גרש מאפשר תנועת כלי רכב מעל כביש ‪.65‬‬ ‫חתכים ‪ :228,236‬רמפה צפונית נטמעת באזור המסחרי הכלאו‪ .‬רמפה דרומית מצומצמת‪ ,‬הסתרה ויזואלית‬ ‫מצומצמת‪ ,‬תפיסת שטח כלוא מצומצמת‪ .‬דרך שירות צפונית אחת צמודה לכביש ‪ 65‬ובאותו מפלס‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.14.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.14.‬ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.14.‬ג‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.14.‬ד‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫השוואה בין החלופות מוצגת בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :10.‬מפרידנים בחנה ומנשה ‪ -‬השוואת חלופות‬ ‫שיקול‬ ‫צריכת‬ ‫קרקע‬ ‫תנועה‬ ‫שלביות‬ ‫ביצוע‬ ‫עודפי‬ ‫עפר‬ ‫קריטריון‬ ‫שטח מפרידן‬ ‫שני מפרידנים‬ ‫כ‪ 160-‬דונם‬ ‫מפרידן בחנה‬ ‫כ‪ 60-‬דונם‬ ‫מפרידן במנשה‬ ‫כ‪ 75-‬דונם‬ ‫נותן פתרון הולם‬ ‫תפקוד המפרידן מאזן את התנועות מתן דגש לחיבור‬ ‫רחוב הנדיב לפרדס לנפחי התנועה‬ ‫מפרדס חנה‬ ‫הגדולים בכביש‬ ‫חנה כרכור‪.‬‬ ‫כרכור בצומת‬ ‫‪ 6403‬וכן בכניסה‬ ‫מנשה וחנה לבין‬ ‫הכניסה לפרדס‬ ‫חנה בצומת מנשה לפרדס חנה‬ ‫הדרך האזורית‬ ‫כרכור‪ ,‬כולל‬ ‫‪ 6403‬בחיבורה‬ ‫הופכת לכניסה‬ ‫התייחסות למרכז‬ ‫לכביש ‪.65‬‬ ‫משנית באמצעות‬ ‫המסחרי המתפתח‬ ‫פניות ימניות‬ ‫בצומת‪.‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫לכניסה בצומת‬ ‫קונפליקט עם‬ ‫חנה ניתן פתרון‬ ‫תחנת הדלק‬ ‫ע"י דרך השירות‪.‬‬ ‫הקיימת‪.‬‬ ‫החלופה מאפשרת גישה נוחה לתחנת המפרידן נותן‬ ‫נגישות‬ ‫עדיפות לגישה‬ ‫גישה טובה למרכז הדלק‬ ‫לשימושים‬ ‫למרכז המסחרי‬ ‫המסחרי המתפתח‬ ‫המתפתח‪ .‬הגישה‬ ‫במנשה ולתחנת‬ ‫לתחנת הדלק‬ ‫הדלק הקיימת‬ ‫מוגבלת מכיוון רח'‬ ‫בצומת חנה‪.‬‬ ‫הנדיב‪.‬‬ ‫אוריינטציית נהג‬ ‫אוריינטציית נהג מפרידן לכל צומת היציאה מפרדס‬ ‫טובה בהתייחס‬ ‫חנה לכיוון מזרח‬ ‫מפשט את הבנת‬ ‫לתנועה העיקרית‪.‬‬ ‫הנהג ע"י הדמיון דורשת נסיעה עד‬ ‫למפרידן חנה‬ ‫הקיים למצב‬ ‫ומעבר בין דרכי‬ ‫הקיים‪.‬‬ ‫שתי השירות‪.‬‬ ‫מרחקים קצרים‬ ‫מרחקים קצרים‬ ‫מרחקים קצרים‬ ‫מרחקי הליכה‬ ‫עקב גשר בכל‬ ‫עקב גשר בכל‬ ‫עקב גשר בכל‬ ‫להולכי רגל בין‬ ‫צומת‬ ‫צומת‬ ‫צומת‬ ‫תחנות‬ ‫‪ 3000‬מ' חד‬ ‫‪ 3000‬מ' חד‬ ‫‪ 3500‬מ' חד‬ ‫אורך כבישים‬ ‫מסלולי‬ ‫מסלולי‬ ‫מסלולי‬ ‫הסטות תנועה‬ ‫הסטות תנועה‬ ‫הסטות תנועה‬ ‫התכנות‬ ‫מקומיות‬ ‫מקומיות‬ ‫ומורכבות ביצוע מקומיות‬ ‫‪ -110,000‬מ"ק‬ ‫‪ -90,000‬מ"ק‬ ‫מאזן עבודות עפר ‪ -160,000‬מ"ק‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫נוף‬ ‫קריטריון‬ ‫נצפות‬ ‫חסימה ויזואלית‬ ‫נצפות שטחים‬ ‫כלואים‬ ‫ניצול שטחים‬ ‫כלואים‬ ‫התאמת התכנון‬ ‫לסביבה‬ ‫צריכת קרקע‬ ‫אורבני‬ ‫אדריכלי‬ ‫היררכיה לאורך‬ ‫הכביש‬ ‫מפרידן במנשה‬ ‫נצפות גבוהה‪.‬‬ ‫רמפה ארוכה על‬ ‫גבי סוללת מילוי‬ ‫וקירות תומכים‪.‬‬ ‫מפרידן בחנה‬ ‫שני מפרידנים‬ ‫נצפות מעטה של‬ ‫נצפות גבוהה‬ ‫מהסביבה של גשר מפרידן חנה‬ ‫מצומצם עם מעגלי‬ ‫ורמפות במילוי‬ ‫תנועה במפלס‬ ‫הניצבות לכביש‬ ‫וטופוגרפיה קיימת‪.‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫מעטה‪ .‬מפרידן חנה רבה‪ ,‬כלפי המרכז‬ ‫גבוהה‪ .‬ע"י‬ ‫המסחרי הקיים‬ ‫מצומצם‬ ‫סוללות העפר‬ ‫ומהסביבה‬ ‫הארוכות וקירות‬ ‫למפרידן‬ ‫תומכים כלפי‬ ‫מרכז מסחרי‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫נצפים לנהג‬ ‫נצפים לנהג‬ ‫גדולים נצפים‬ ‫ולסביבה‬ ‫ולסביבה‬ ‫מהסביבה ע"י‬ ‫הנהג‬ ‫השטחים הכלואים השטחים הכלואים ישמשו את המרכז‬ ‫המסחרי הקיים‬ ‫יגוננו‬ ‫במםרידן חנה‬ ‫יגוננו ובמפרידן‬ ‫מנשה ישמשו את‬ ‫המרכז המסחרי‬ ‫הקיים‬ ‫תכנון מתאים‬ ‫מתאים לסביבה‪,‬‬ ‫מתאים‪ ,‬מפרידן‬ ‫לסביבה‪ ,‬מוצמד‬ ‫מפרידן מצומצם‬ ‫מנשה מתאים‬ ‫לשטח מסחרי קיים‬ ‫לאזור המופר של ומעגלי תנועה‬ ‫שהוא שטח מופר‬ ‫בטופוגרפיה‬ ‫המרכז המסחרי‪.‬‬ ‫קיימת‪.‬‬ ‫מחלף חנה‬ ‫מצומצם מותאם‬ ‫לאזור חקלאי‬ ‫נמוכה‪ ,‬מפרידן חנה נמוכה‪ ,‬שטח כלוא‬ ‫גבוהה מאוד‪.‬‬ ‫צפוני מכלל מרכז‬ ‫מצומצם‬ ‫מסחרי קיים‪ ,‬שטח‬ ‫כלוא דרומי קטן‬ ‫יחסית‬ ‫חסימה ויזואלית‬ ‫חסימה ויזואלית‬ ‫חסימה ויזואלית‬ ‫מעטה‪ ,‬במפרידן‬ ‫מעטה‪ ,‬במפרידן‬ ‫גדולה לנהג ע"י‬ ‫מנשה ציון דרך‬ ‫קירות תומכים לא חנה חסימה לנהג‬ ‫ע"י קירות תומכים‪ .‬המאפשר הדגשה‬ ‫מאפשרת‬ ‫של חשיבות‬ ‫התמצאות‪.‬‬ ‫המפרידן‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫היררכיה בין‬ ‫קשרים נצבים‬ ‫לכביש‬ ‫פני השטח בניצב‬ ‫לכביש‬ ‫)טופוגרפיה(‬ ‫סביבה‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫פגיעה בעצים‬ ‫מיוחדים‬ ‫מפרידן במנשה‬ ‫חסימה ויזואלית‬ ‫למרכז המסחרי‬ ‫לנוסעים מזרחה‪.‬‬ ‫מפרידן בחנה‬ ‫שני מפרידנים‬ ‫נצפה מהכביש‬ ‫חסימה ויזואלית‬ ‫גבוהה ע"י סוללות ומהסביבה אך אינו‬ ‫מאפשר קשר‪,‬‬ ‫העפר הארוכות‪.‬‬ ‫בלתי אמצעי בניצב‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫נצפים מכביש ‪ .65‬נצפים מכביש ‪,65‬‬ ‫גדולים נצפים‬ ‫צריכת השטח‬ ‫מכביש ‪,65‬‬ ‫נמוכה‪ ,‬השטח‬ ‫צריכת שטח רבה‬ ‫הצפוני הכלוא‬ ‫במיוחד במפרידן‬ ‫מכיל מרכז מסחרי‬ ‫מנשה‪.‬‬ ‫קיים‪ ,‬והדרומי קטן‬ ‫יחסית‪.‬‬ ‫יותר תנועה בסמוך יותר תנועה בסמוך‬ ‫עדיפות לחלופה‬ ‫זו‪ .‬הרחקת תנועה לבתים בפרדס חנה לבתים בפרדס חנה‬ ‫מבתים בפרדס‬ ‫חנה‬ ‫גבוה יחסית –‬ ‫נמוך יחסית –‬ ‫גבוה יחסית –‬ ‫מרוחק כ‪ 15-‬מטר‬ ‫מרוחק כ‪ 15-‬מטר מרוחק ממבני‬ ‫מגורים בפרדס חנה ממבני מגורים‬ ‫ממבני מגורים‬ ‫בפרדס חנה‬ ‫בפרדס חנה‬ ‫פגיעה בעצי שקמה אין פגיעה בעצים‬ ‫פגיעה בעצי‬ ‫מיוחדים‪.‬‬ ‫במפרידן חנה‪.‬‬ ‫שקמה במפרידן‬ ‫חנה‬ ‫פגיעה באלון תבור‬ ‫בצומת מנשה‪.‬‬ ‫פגיעה באלון‬ ‫תבור ובפיקוסים‬ ‫במפרידן מנשה‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות בטבלה‪:‬‬ ‫מבחינה תנועתית לחלופת הקמת מפרידן במנשה יתרון בשל חשיבות של הציר האיזורי )כביש ‪.(6403‬‬ ‫מבחינה נופית יש עדיפות לחלופת מפרידן מנשה בשל היותה צמודה לשטח שכבר בנוי היום ובחלקו מופר על ידי‬ ‫המרכז המסחרי‪ .‬התכנון של מפרידן מנשה מאפשר לשטחים הכלואים לשמש את המרכז המסחרי הקיים ולנצל‬ ‫בצורה טובה יותר את הקרקע‪.‬‬ ‫מבחינה סביבתית הקמת מפרידן רק במנשה מגדילה את מפלסי הרעש במבנים הקיימים בפרדס חנה בשל הסטת‬ ‫תנועה למחלף מנשה‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫קיימים אינטרסים מקומיים מנוגדים המעדיפים חלופה אחת על פני השניה‪.‬‬ ‫נערך תיאום בין פרויקט מתחם הטריז )מחנה ‪ (80‬לבין היזם באשר למפרידנים חנה ומנשה‪:‬‬ ‫מפרידן חנה – לבקשת הפרויקטים פיתוח מחנה ‪ 80‬ותכנית המתאר של פרדס חנה כרכור נערך שינוי בהירכיית‬ ‫המפרידן בכדי לאפשר יישור כביש הכניסה לאורכה של דרך הנדיב )כביש ‪ ,(652‬היות וע"פ מתכנני תכנית‬ ‫המתאר לתוואי הרחוב ערך הסטורי עליון ויש לעשות מאמץ לשמר אותו‪.‬‬ ‫מפרידן מנשה – במסגרת תכנון המפרידן נערכו תיאומים עם מרכז המסחרי הקיים והרחבתו בסמוך לצומת כרכור‪.‬‬ ‫תוואי הכביש החוצה מעל כביש ‪ 65‬עודכן כך שלא יחרוג לתוך גבול התכנית המאושרת של הרחבת המרכז‬ ‫המסחרי‪ .‬במקביל נערכו תיאומים עם מתחם הטריז לתוואי דרך זו בסמוך לשכונה המתוכננת ואופן חיבורה למעגל‬ ‫התנועה המתוכנן בכניסה לשכונה‪.‬‬ ‫נערכה בדיקה באשר למרחק בין המפרידנים המתוכננים וההשפעות ההדדיות כולל השימושים הקרובים‪ .‬בעקבות‬ ‫בדיקה זו תוכננה דרך שירות דרומית המחברת את מפרידן חנה ומנשה ומאפשרת גישות לשימושי הקרקע מדרום‬ ‫לכביש ‪.65‬‬ ‫לבקשת יועץ התנועה של הות"ל עלתה לדיון חלופת ביצוע מחלף אחד בקטע שבין צומת חנה לצומת כרכור‬ ‫הכוללת חיבור ישיר בין כביש ‪ 6403‬לבין כביש ‪) 652‬דרך הנדיב(‪ .‬סכמה של חלופה זו על גבי ייעודי קרקע ועל‬ ‫גבי תצ"א מוצגת בתרשים מס' ב‪ 14.‬לעיל‪ .‬החלופה נפסלה מהטעמים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלופה זו פוגעת פגיעה אנושה במתחם הטריז ובתכנית פיתוח מחנה ‪.80‬‬ ‫‪ .2‬החלופה כולל ביצוע דרכים חדשות בשטחים פתוחים בניגוד להנחיית משרד התחבורה אשר אינו מאשר‬ ‫הקמת דרכים חדשות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬נקבע כי התת"ל תכלול את מפרידן חנה ואת מפרידן מנשה והבחירה בין ביצוע אחד מהם או שניהם‬ ‫תידחה לשלב הביצוע‪.‬‬ ‫‪ 2.5.4‬מפרידן ורד‬ ‫מפרידן ורד נועד לשרת את מחצבת ורד הממוקמת מדרום לכביש ‪ .65‬המחצבה עתידה להמשיך לפעול בשנים‬ ‫הקרובות‪ ,‬והיקף פעילותה אף צפוי להכפיל עצמו‪ ,‬על פי תכנית מפורטת מאושרת )מ‪ .(124/‬בנוסף‪ ,‬מקודמת‬ ‫במקום תכנית להקמת אזור תעסוקה אשר יאסוף לתוכו את כל התעסוקות הקשורות לענף הבניה הפזורות כיום‬ ‫בתחום הישובים באזור‪.‬‬ ‫מצפון לכביש ‪ 65‬תא השטח מאופיין בטופוגרפיה מישורית המשמשת לחקלאות‪ .‬מדרום לכביש ‪ 65‬תא השטח‬ ‫מאופיין באזור גבעי בעל רגישות נופית גבוהה הכולל את יער עירון‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫ע"פ התכנון המוצע‪ ,‬באזור המחצבה יוקם גשר מעל כביש ‪ 65‬אשר ממנו תצא דרך שירות עד למפרידן‬ ‫קרע‪/‬ברטעה‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬למפרידן ורד נבחנו שתי חלופות שעיקרן מיקום דרך השירות ביחס לכביש‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלופה צפונית – שבה דרך השירות ממוקמת ממצפון לכביש ‪ .65‬חלופה זו כוללת‪ :‬גשר מעל כביש ‪65‬‬ ‫והרמפה של כביש ‪ ,6‬כביש שירות דו סיטרי ברוחב דיקורים של כ‪ 20 -‬מטר )כולל תעלות ניקוז(‪ ,‬מצפון‬ ‫לכביש ‪ 65‬בין מחצבת ורד למפרידן קרע‪/‬ברטעה‪ .‬דרך השירות עוברת בחלופה זו על שטח המיועד‬ ‫לחקלאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלופה דרומית – שבה דרך השירות ממוקמת מדרום לכביש ‪ .65‬חלופה זו כוללת‪ :‬כביש שירות דו סיטרי‬ ‫ברוחב דיקורים של כ‪ 20 -‬מטר )כולל תעלות ניקוז(‪ ,‬מדרום לכביש ‪ ,65‬בין מחצבת ורד לצמת ברטעה‪ .‬דרך‬ ‫השירות עוברת בחלופה זו בתחום יער קק"ל – יער עירון‪.‬‬ ‫יער עירון מוגדר בתמ"א ‪ 22‬כיער נטע אדם קיים והוא מאופיין בחורש ים תיכוני נטוע וטבעי המורכב מעצי חרוב‬ ‫מצוי‪ ,‬אלון תבור‪ ,‬אורן קנרי‪ ,‬אורן ירושלים‪ ,‬אקליפטוס המקור‪ ,‬אלה א"י‪ ,‬לבנה רפואי‪ ,‬זית אירופי‪ ,‬ברוש מצוי‪.‬‬ ‫ע"פ תמ"א ‪ 23‬ותמ"מ ‪ 6‬המופקדת‪ ,‬במקביל לכביש ‪ 65‬באזור זה עתידה לעבור מסילת ברזל )מסילת עירון(‪.‬‬ ‫בתיאום עם מתכנני המסילה נאמר כי המסילה עתידה לעבור באזור הנדון‪ ,‬מדרום לכביש ‪ .65‬עם זאת‪ ,‬בשלב זה‬ ‫תכנון המסילה אינו מקודם ואין לוח זמנים לביצועה‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬בכל חלופה נשמרה גם ייתכנות לשילוב עם הרכבת העתידית‪.‬‬ ‫חתכים ‪-525,552‬דרך שירות צפונית על חשבון שטח חקלאי במפלס קרקע טבעי למעט הרמפה שעולה לגשר‬ ‫ונמצאת במילוי ‪ .‬שטח כלוא מצומצם וחסימה ויזואלית מצומצמת‪.‬‬ ‫חלופות לדרך השירות במפרידן ורד במצב עם הרכבת וללא הרכבת‪ ,‬מוצגות בתרשים מס' ב‪.15.‬‬ ‫עמדת גורמים בעלי עניין בנושא המפרידן מוצגת בנספח מס' ‪.8‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.15.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.15.‬ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫השוואה בין החלופות מוצגת בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :11.‬מפרידן ורד – השוואת חלופות‬ ‫שיקול‬ ‫הנדסי‬ ‫ותנועתי‬ ‫סביבה‬ ‫נוף‬ ‫חלופה דרומית‬ ‫חלופה צפונית‬ ‫קריטריון‬ ‫‪ 90‬דונם‬ ‫‪ 75‬דונם‬ ‫תפיסת שטח‬ ‫מפרידן ורד כולל לולאה מצפון ומדרום‪ .‬מפרידן ורד כולל לולאה אחת מדרום‪.‬‬ ‫מפרידן קרע –ברטעה כולל לולאה אחת מפרידן קרע ברטעה כולל לולאה אחת‬ ‫מצפון ושתי לולאות מדרום כ‪ 48-‬דונם‬ ‫מצפון כ‪ 26-‬דונם‬ ‫טוב‬ ‫טוב‬ ‫תפקוד המפרידן‬ ‫דרך השירות תשמש גם כגישה לחקלאים שיפור הנגישות ליער למטיילים‬ ‫נגישות לשימושי קרקע‬ ‫יש צורך במעבר בגשר במחלף בכדי‬ ‫נוחות בהבנת היציאה לכיוון ורד‬ ‫אוריינטצית הנהג‬ ‫להגיע למחצבת ורד‬ ‫‪ 3‬ק"מ‬ ‫‪ 2.6‬ק"מ‬ ‫אורך כבישים‬ ‫עבודה בסמוך לכביש הקיים‪.‬‬ ‫התכנות ומורכבות הביצוע עבודה בשטחים פתוחים לצד הכביש‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ביצוע גשר בסמוך לאף היציאה‬ ‫צורך בקיר הפרדה בין כביש ‪ 65‬לדרך‬ ‫לכביש ‪6‬‬ ‫השירות למניעת סנוור‪.‬‬ ‫‪ 65,000‬מ"ק‬ ‫‪ -62,000‬מ"ק‬ ‫מאזן עבודות עפר‬ ‫התוואי מחייב חציבה בחלק המזרחי של‬ ‫תוואי הדרך על הקרקע‪.‬‬ ‫דרך השירות בשטח היער‪.‬‬ ‫פגיעה רבה‪ .‬דרך השירות הדרומית עולה‬ ‫אין‪ ,‬הדרך עוברת על שדה חקלאי‬ ‫פגיעה בעצים קיימים‬ ‫על יער עירון ועל שני מטעי זיתים‪.‬‬ ‫יש צורך לעקור כ‪ 1,716-‬עצים בינהם‬ ‫עצי חורש ים תיכוני‪ ,‬אורנים וזיתים‪.‬‬ ‫דרך השירות אינה מתקרבת לנחל‬ ‫דרך השירות מתקרבת לנחל אך אינה‬ ‫פגיעה בנחל עירון‬ ‫פוגעת בו‬ ‫המפרידן רחוק משימושי קרקע רגישים‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫המפרידן רחוק משימושי קרקע רגישים‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫דרך שרות בטופוגרפיה קיימת ולא‬ ‫דרך שרות בטופוגרפיה קיימת ולא‬ ‫נצפות‬ ‫נצפית‪.‬‬ ‫נצפית‪.‬‬ ‫)אין גשר(‬ ‫חסימה ויזואלית מעטה של רמפה קצרה אין חסימה ויזואלית‪.‬‬ ‫חסימה ויזואלית‬ ‫וגשר במפרידן‪.‬‬ ‫אין גשר‪.‬‬ ‫דרך שירות נמוכה מכביש ‪ 65‬במפלס‬ ‫דרך שירות בגובה טופוגרפיה קיימת‪.‬‬ ‫טופוגרפיה קיימת‪.‬‬ ‫נצפות שטחים כלואים‬ ‫ניצול שטחים כלואים‬ ‫שטח כלוא קטן ליד הרמפה נצפה מכביש‬ ‫‪65‬‬ ‫גינון‬ ‫אין שטחים כלואים‬ ‫אין שטחים כלואים‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫התאמת התכנון לסביבה‬ ‫ביטחון הולכי רגל‬ ‫אינטגרציה של שימושים‬ ‫אורבני‬ ‫אדריכלי‬ ‫חלופה דרומית‬ ‫חלופה צפונית‬ ‫התכנון מתאים לסביבה‪.‬‬ ‫התכנון מתאים לסביבה‪.‬‬ ‫דרך שירות משתלבת בטופוגרפיה קיימת משתלב עם הטופוגרפיה הקיימת‪.‬‬ ‫ורמפה לגשר‪ ,‬קצרה ומקבילה לכביש‪.‬‬ ‫יש ביטחון להולכי רגל לאורך דרך‬ ‫יש ביטחון להולכי רגל בדרך שירות‬ ‫השירות‬ ‫ובמעבר עילי במפרידן ורד‬ ‫דרך שירות משמשת לרכב‪ ,‬רכב חקלאי דרך שירות משמשת לרכב‪ ,‬רכב חקלאי‬ ‫וכן השתלבות עם שביל הולכי רגל‬ ‫וכן השתלבות עם שביל הולכי רגל‬ ‫ואופניים בתחום חורשת ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫ואופניים‬ ‫איזור חקלאי ברובו לא אורבני ולכן אין התייחסות אורבנית מיוחדת‬ ‫כפי שניתן לראות בתרשימים ובטבלה‪ ,‬במצב ללא הרכבת‪ ,‬לחלופה הצפונית יתרון ברור היות והיא מונעת פגיעה‬ ‫ביער עירון‪ .‬בנוסף‪ ,‬כביש השירות קצר יותר‪ ,‬תפיסת השטח קטנה יותר‪ ,‬פוגעת פחות במטעי זיתים ומונעת חציבות‬ ‫מדרום לכביש‪ .‬דרך השירות אף תאפשר תנועה לשימושים חקלאיים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬היות ודרך השירות בחלופה הדרומית ממוקמת בין הכביש ובין מסילת הברזל‪ ,‬במצב לאחר הקמת‬ ‫המסילה‪ ,‬לחלופה הדרומית יתרון ברור באיחוד תשתיות וצמצום הפגיעה בשטחים פתוחים‪.‬‬ ‫לנוכח חוסר הודאות בנושא ביצוע מסילת הברזל והיתרונות ההנדסיים‪ ,‬הנופים והסביבתיים של חלופת דרך‬ ‫השירות הצפונית נקבע כי החלופה הנבחרת היא החלופה הצפונית‪.‬‬ ‫היות ולא תתאפשר ירידה מהרמפה הוסר החשש שהועלה ע"י לשכת התכנון המחוזית חיפה‪ ,‬שהחלופה הצפונית‬ ‫תחולל פיתוח מסחרי בלתי רצוי‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.5.5‬מפרידן קרע – ברטעה‬ ‫המפרידן מתוכנן באזור הצומת לברטעה )כביש ‪ (6513‬והצומת לקרע‪ .‬המפרידן יאפשר נגישות לברטעה וקציר‪,‬‬ ‫נגישות חדשה לכפר קרע ונגישות לתחנת התידלוק‪.‬‬ ‫המפרידן מופיע בתמ"מ ‪ 6‬ובנוסף‪ ,‬תכנית מס' ענ‪) 119/‬תכנית מאושרת( קובעת גשר מעל כביש ‪ 65‬בצומת‬ ‫ברטעה‪.‬‬ ‫תא השטח מאופיין בטופוגרפיה גבעית וכולל שטחים חקלאיים‪ ,‬את כפר קרע מצפון ואת יער עירון מדרום‪.‬‬ ‫למפרידן קרע ברטעה נבחנו ‪ 5‬חלופות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫חלופת גשר בצומת ברטעה ‪ +‬דרך שירות צפונית עד קרע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫חלופת גשר בצומת קרע ‪ +‬דרך שירות דרומית )מתאימה רק לחלופה דרומית של מפרידן ורד(‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫חלופת גשר בצומת קרע ‪ +‬דרך שירות לכביש ‪.65‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫חלופת גשר בצומת ברטעה ‪ +‬חיבור לכביש צפוני‪/‬דרומי )בהתאמה לחלופה צפונית או דרומית של מפרידן‬ ‫ורד(‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫חלופת מפרידן יהלום‪.‬‬ ‫בכל החלופות הוצגה גם התכנות להקמת מסילת הרכבת אשר תחייב‪ ,‬למעט בחלופת היהלום‪ ,‬הסטה והגבהה בעתיד‬ ‫של מעגלי התנועה‪.‬‬ ‫חלופות למפרידן קרע – ברטעה מוצגות בתרשים מס' ב‪.16.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.16.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.16.‬ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.16.‬ג‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.16.‬ד‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.16.‬ה‬ ‫‪.‬‬ ‫השוואה בין החלופות מוצגת בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :12.‬מפרידן קרע – ברטעה – השוואת חלופות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫הנדסי‬ ‫תפיסת קרקע‬ ‫מאזן עבודות עפר‬ ‫תפקוד המפרידן‬ ‫תנועתי‬ ‫חלופת גשר בברטעה ודרך‬ ‫שירות צפונית‬ ‫כ‪ 85-‬דונם‬ ‫‪-80,000‬‬ ‫בעיה בכניסה לתחנת הדלק‪.‬‬ ‫בעיה תנועתית בקרבת הכיכר‬ ‫לכביש ‪65‬‬ ‫חלופת גשר בקרע ודרך שירות‬ ‫דרומית‬ ‫כ‪ 70-‬דונם‬ ‫‪-60,000‬‬ ‫גרוע – הסטת כביש ‪ 6513‬בעל‬ ‫נפחי תנועה גדולים למפרידן‬ ‫בכניסה לקרע‬ ‫חלופת גשר בקרע ודרך שירות‬ ‫לכביש ‪65‬‬ ‫כ‪ 80-‬דונם‬ ‫‪-80,000‬‬ ‫גרוע – הסטת כביש ‪ 6513‬בעל‬ ‫נפחי תנועה גדולים למפרידן‬ ‫בכניסה לקרע‬ ‫חוסר התמצאות בגישה לכביש‬ ‫‪ 6513‬מכיוון עפולה‬ ‫מרחקים ארוכים ביותר בין‬ ‫הצמתים‬ ‫‪ 1,100‬מ' חד מסלולי‬ ‫בעיה לבאים מעפולה לכביש‬ ‫‪6513‬‬ ‫מרחקים ארוכים ביותר בין‬ ‫הצמתים‬ ‫‪ 1,400‬מ' חד מסלולי‬ ‫בעיה לבאים מעפולה לכביש‬ ‫‪6513‬‬ ‫מרחקים ארוכים ביותר בין‬ ‫הצמתים‬ ‫‪ 1,400‬מ' חד מסלולי‬ ‫התכנות ומורכבות‬ ‫ביצוע‬ ‫חיבור למפרידן ורד‬ ‫הסטות מקומיות בצומת ברטעה‬ ‫ובכביש ‪ ,65‬כולל רמזור זמני‬ ‫חיבור אפשרי לחלופה דרומית‬ ‫וחלופה צפונית‬ ‫התאמה לתכנית‬ ‫מאושרת‬ ‫אין התאמה לתב"ע מאושרת‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫הסטות מקומיות בצומת ברטעה‬ ‫ובכביש ‪ ,65‬כולל רמזור זמני‬ ‫חיבור אפשרי לחלופה דרומית‬ ‫בלבד אך קיימת בעיה נופית‬ ‫בכניסה של המפרידן לשטח‬ ‫היער‬ ‫אין התאמה לתב"ע מאושרת‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫הסטות מקומיות בצומת ברטעה‬ ‫ובכביש ‪ ,65‬כולל רמזור זמני‬ ‫חיבור אפשרי לחלופה דרומית‬ ‫בלבד‬ ‫הסטות מקומיות בצומת ברטעה‬ ‫ובכביש ‪ ,65‬כולל רמזור זמני‬ ‫חיבור אפשרי לחלופה צפונית‬ ‫וחלופה דרומית אך בתצורה‬ ‫שונה‬ ‫אין התאמה לתב"ע מאושרת‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫התאמה לתב"ע מאושרת‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫אוריינטציית הנהג‬ ‫מרחקי הליכה להולכי‬ ‫רגל בין התחנות‬ ‫אורך כבישים‬ ‫סטטוטורי‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫חלופת גשר בצומת ברטעה‬ ‫וחיבור לכביש צפוני‪/‬דרומי‬ ‫כ‪ 50-‬דונם‬ ‫‪-100,000‬‬ ‫טוב‪ .‬מתן עדיפות לתנועה‬ ‫מכביש ‪ 6513‬לחיבור לכביש‬ ‫‪ .65‬כולל חיבור צפוני ע"פ‬ ‫תב"ע מאושרת‬ ‫טובה‪ .‬המפרידן כולו נמצא על‬ ‫החיבור לכביש ‪6513‬‬ ‫מרחקים קצרים יחסית‬ ‫‪ 1,000‬מ' חד מסלולי‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫חלופת יהלום‬ ‫כ‪ 55-‬דונם‬ ‫‪- 120,000‬‬ ‫טוב לפרט‬ ‫מפרידן יהלום‪ .‬נוחות בהבנת‬ ‫המפרידן‬ ‫מרחקים קצרים יחסית‬ ‫‪ 600‬מ' דו מסלולי‪.‬‬ ‫‪ 1,300‬חד מסלולי‪.‬‬ ‫עבודה בסמיכות גבוהה לנחל‪.‬‬ ‫יש צורך בקיר מעל הנחל‪.‬‬ ‫חיבור אפשרי לחלופה דרומית‬ ‫וחלופה צפונית‬ ‫התאמה חלקית לתב"ע ענ‪119/‬‬ ‫ב ע " מ‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫נופי‬ ‫נצפות‬ ‫חסימה ויזואלית‬ ‫נצפות שטחים כלואים‬ ‫חלופת גשר בברטעה ודרך‬ ‫שירות צפונית‬ ‫נצפות גבוהה של סוללות עפר‬ ‫לרמפה דרומית ציר ‪ 432‬וכן‬ ‫רמפה צפונית ארוכה בגלל‬ ‫הפרשי גובה טופוגרפיים‪.‬‬ ‫חסימה ויזואלית רבה של‬ ‫סוללות עפר במילוי לצורך‬ ‫בניית הרמפות‬ ‫אורך הסתרה‪ :‬מצפון כ‪400 -‬‬ ‫מ'‪ .‬מדרום כ‪ 100 -‬מ'‪.‬‬ ‫נצפות רבה של שטחים כלואים‬ ‫גדולים מכביש ‪65‬‬ ‫התאמת התכנון לסביבה התכנון לא מתאים‪ ,‬הרבה‬ ‫עבודות עפר‪ ,‬בעיקר מילוי רב‬ ‫מובא‪.‬‬ ‫לא פוגע בנחל עירון‬ ‫אורבני‬ ‫חלופת גשר בקרע ודרך שירות‬ ‫דרומית‬ ‫נצפות בינונית של סוללות עפר‬ ‫במילוי לרמפות גישה‬ ‫חלופת גשר בקרע ודרך שירות‬ ‫לכביש ‪65‬‬ ‫נצפות של גשר ורמפות קצרות‬ ‫הניצבות לכביש‬ ‫חלופת גשר בצומת ברטעה‬ ‫וחיבור לכביש צפוני‪/‬דרומי‬ ‫נצפות גבוהה של סוללות עפר‬ ‫במילוי גבוה בגלל הפרשי‬ ‫גבהים בטופוגרפיה קיימת‬ ‫חסימה ויזואלית בינונית של‬ ‫סוללות עפר לכביש ‪65‬‬ ‫והסביבה‪/.‬‬ ‫אורך הסתרה‪ :‬כ‪ 300-‬מ'‬ ‫ורמפה דרומית‪.‬‬ ‫נצפות בינונית של שטחים‬ ‫כלואים כלפי כביש ‪65‬‬ ‫חסימה ויזואלית נמוכה של‬ ‫סוללות בצומת קרע אורך אורך‬ ‫הסתרה‪ :‬כ‪ 100 -‬מ'‪.‬‬ ‫חסימה ויזואלית רבה לנהג‪.‬‬ ‫חסימה ויזואלית ע"י רמפות‬ ‫במילוי גם כלפי כביש ‪ 65‬וכלפי אורך הסתרה‪ :‬צד דרומי כ‪450-‬‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫מ'‪ ,‬צד צפוני כ‪ 500-‬מ'‬ ‫אורך הסתרה‪ :‬כ‪ 200-‬מ'‪.‬‬ ‫התכנון לא מתאים לסביבה‬ ‫בגלל עבודות חציבה נרחבות‬ ‫בתחום יער ק‪.‬ק‪.‬ל‬ ‫היררכיה לאורך הכביש אין הבדל בין החלופות בהתייחסות להיררכיה לאורך הכביש‬ ‫נצפה מהכביש והסביבה‬ ‫נצפה מהכביש והסביבה איך‬ ‫היררכיה בין קשרים‬ ‫ניצבים לכביש‬ ‫אינו מאפשר קשר בלתי אמצעי ומאפשר קשר ישיר בניצב‬ ‫לכביש‬ ‫בניצב לכביש‪.‬‬ ‫נצפות נמוכה של שטחים‬ ‫כלואים‬ ‫נצפות רבה של שטחים כלואים‬ ‫כלפי כביש ‪65‬‬ ‫התכנון מתאים לסביבה‪ ,‬משתלב התכנון לא מתאים לסביבה‪,‬‬ ‫חוצה את נחל עירון פעמיים‬ ‫בטופוגרפיה קיימת והצמדות‬ ‫לדרכים קיימות‪ ,‬נחל עירון‬ ‫נשאר מחוץ לתחום המפרידן‬ ‫נצפה מהכביש והסביבה איך‬ ‫אינו מאפשר קשר בלתי אמצעי‬ ‫בניצב לכביש‪.‬‬ ‫נצפה מהכביש והסביבה‬ ‫ומאפשר קשר ישיר בניצב‬ ‫לכביש‪ ,‬היררכיה ברורה‬ ‫והתחברות לתב"ע קיימת‬ ‫חלופת יהלום‬ ‫נצפות גבוהה מהסביבה סוללות‬ ‫עפר מוגבהות במקביל לכביש‪.‬‬ ‫כ‪ 13.00 -‬דונם‪ ,‬שטחים של‬ ‫מדרונות הפונים לכביש‬ ‫ולסביבה וחוסמים מבטים לנוף‬ ‫החקלאי הפתוח‬ ‫התכנון אינו מתאים לאופי‬ ‫הסביבה‪ ,‬גורם לחסימה‬ ‫ויזואלית של הנוף לנהג‪.‬‬ ‫כמו כן רמפה צפונית עולה על‬ ‫נחל עירון‬ ‫למרות חשיבות הקשר הניצב‪,‬‬ ‫הרמפות וסוללות העפר‬ ‫מפריעים ויזואלית לחווית‬ ‫הנוסע דרך כביש ‪ ,65‬ומנתקים‬ ‫לחלוטין בין שני צידי הכביש‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫חלופת גשר בברטעה ודרך‬ ‫שירות צפונית‬ ‫הרחקה יחסית של הגשר‬ ‫מעארה מפחיתה את מפלסי‬ ‫הרעש החזויים בשולי הכפר‬ ‫)‪ 280‬מ' ממבנים קיימים ו‪220-‬‬ ‫מ' משטח מאושר למגורים(‪.‬‬ ‫חלופת גשר בקרע ודרך שירות‬ ‫דרומית‬ ‫הרחקת הגשר מעארה מפחיתה‬ ‫את מפלסי הרעש החזויים‬ ‫בשולי הכפר‪.‬‬ ‫חלופת גשר בקרע ודרך שירות‬ ‫לכביש ‪65‬‬ ‫הרחקת הגשר מעארה מפחיתה‬ ‫את מפלסי הרעש החזויים‬ ‫בשולי הכפר‪.‬‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫סביבתי‬ ‫מטרדי רעש וזיהום‬ ‫אוויר למגורים סמוכים‬ ‫השפעה על היער‬ ‫מדרום‬ ‫חדירה קטנה לשולי יער נטע‬ ‫אדם קיים בתמ"א ‪– 22‬‬ ‫בשטחים בהם לא קיימים עצים‪.‬‬ ‫אין חדירה לתחום יער נטע אדם‬ ‫קיים ע"פ תמ"א ‪.22‬‬ ‫כליאת שטח חורש בהיקף של‬ ‫כ‪ 7-‬דונם ועצי אלון תבור‬ ‫גדולים‪.‬‬ ‫חדירה קטנה לשולי יער נטע‬ ‫אדם קיים בתמ"א ‪- 22‬‬ ‫בשטחים בהם לא קיימים עצים‪.‬‬ ‫כליאת ‪ 2‬עצי אלון תבור גדולים‬ ‫ו‪ 12-‬עצי זית‪.‬‬ ‫השפעה על נחל עירון‬ ‫אין חציה נוספת של נחל עירון‪.‬‬ ‫אין חציה נוספת של נחל עירון‪.‬‬ ‫אין חציה נוספת של נחל עירון‪.‬‬ ‫חלופת גשר בצומת ברטעה‬ ‫וחיבור לכביש צפוני‪/‬דרומי‬ ‫הגשר נמצא קרוב יחסית‬ ‫לעארה )‪ 130‬מ' ממבנים‬ ‫קיימים ו‪ 90-‬מ' משטח מאושר‬ ‫למגורים( וגורם למפלסי רעש‬ ‫חזויים גבוהים יותר בשולי‬ ‫הכפר‪.‬‬ ‫חדירה גדולה יותר לשולי יער‬ ‫נטע אדם קיים – בשטחים בהם‬ ‫לא קיימים עצים‪.‬‬ ‫כליאת ‪ 12‬עצי זית מדרום וחלק‬ ‫ממטע זיתים מצפון‪.‬‬ ‫דרך השירות הדרומית עולה על‬ ‫שולי החורש ועל עץ חרוב‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫חציה כפולה של נחל עירון‬ ‫חלופת יהלום‬ ‫הגשר נמצא קרוב יחסית‬ ‫לעארה )‪ 130‬מ' ממבנים‬ ‫קיימים ו‪ 90-‬מ' משטח מאושר‬ ‫למגורים( וגורם למפלסי רעש‬ ‫חזויים גבוהים יותר בשולי‬ ‫הכפר‪.‬‬ ‫חדירה קטנה לשולי יער נטע‬ ‫אדם קיים – בשטחים בהם לא‬ ‫קיימים עצים‪.‬‬ ‫המפרידן אינו עולה על עצים‬ ‫רגישים‪.‬‬ ‫חציה בודדת של נחל עירון‪.‬‬ ‫רמפה צפון מזרחית צמודה‬ ‫לנחל‪.‬‬ ‫מהטבלה עולים הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫מבחינה סביבתית‪ ,‬חלופות עם גשר בצומת קרע עדיפות היות והן מרחיקות את התנועה ממבני המגורים של עארה‪,‬‬ ‫ומקטינות בכך את ההשפעות האקוסטיות וזיהום האוויר‪.‬‬ ‫שלוש החלופות הראשונות )גשר בצומת ברטעה ודרך צפנית‪ ,‬גשר בקרע ודרך דרומית וגשר בקרע ודרך לכביש‬ ‫‪ (65‬אינן תואמות את התב"ע החלה על המקום‪ ,‬והן נחותות מבחינה תנועתית עקב הבעייתיות הנוצרת עם הדרך‬ ‫הראשית )כביש ‪.(6513‬‬ ‫לחלופת היהלום‪ ,‬יתרון מבחינת התמצאות במפרידן‪ ,‬אולם‪ ,‬חסרונה הוא‪ ,‬שהיא מחייבת דרך ‪ CD‬ברביע הצפוני‪,‬‬ ‫בגלל בעיית השתזרות עם תחנת הדלק והכניסה לקרע‪ .‬כמו כן חלופה זו כוללת רמפה ברביע הצפון מזרחי של‬ ‫המפרידן העוברת לכל אורכה בצמוד לנחל עירון‪ .‬הרמפות מפריעות לניצפות והחלופה מייצרת ניתוק אורבני בין‬ ‫שני צידי הכביש‪.‬‬ ‫חלופת גשר בברטעה וחיבור לכביש צפוני תואמת למיקום הגשר בתמ"מ ‪ 6‬ובתכנית המאושרת ענ‪ ,119/‬ויש לה‬ ‫עדיפות מבחינת מערכת הכבישים האזורית והראייה האורבאנית של קרע‪/‬עארה‪ ,‬לפיה יש חשיבות לחיבור ישיר‬ ‫עם המשך כביש ‪ .6513‬מאידך‪ ,‬חלופה זו נחותה מבחינה נופית וסביבתית‪ ,‬בשל קרבת המפרידן למגורים )קיימים‬ ‫ומאושרים( שתחייב ככל הנראה מיגונים אקוסטיים‪ ,‬וכן בשל היבטים של נצפות‪.‬‬ ‫חלופת גשר בברטעה וחיבור לכביש צפוני היא החלופה הנבחרת‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.5.6‬מפרידן עארה ‪ -‬ערערה‬ ‫מפרידן עארה ‪ -‬ערערה עתיד לשרת את הישובים ערערה מדרום לכביש ‪ 65‬ועארה מצפון לכביש ולאפשר יצירת‬ ‫חיבור ישיר בין הכפרים הללו המהווים מבחינה תפקודית )וסטטוטורית(‪ ,‬ישות אחת‪.‬‬ ‫מפרידן בצומת ערערה מופיע בתכנית מאושרת מס' ענ‪ ,119/‬כחלק מתכנית המתאר של היישוב‪.‬‬ ‫תא השטח מאופיין בטופוגרפיה גבעת‪/‬הררית והכביש עובר בתוך אזור עירוני עם מבנים הסמוכים לו‪ ,‬משני צידי‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫‪ 2.5.6.1‬חלופות לתצורה ולמיקום המפרידן‬ ‫עבור מפרידן זה נבחנו שלוש חלופות הנבדלות זו מזו במיקום הגשר ובמיקום הרמפות מצפון לכביש ‪:65‬‬ ‫‪ .1‬חלופת גשר בין הישובים ודרכי שירות צמודות – חלופה זו כוללת גשר בין צומת הכניסה לעארה וצומת‬ ‫ערערה ודרכי שירות מקבילות לכביש מצפון ומדרום‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלופת גשר בצומת ערערה )חלופת המועצה( – חלופה זו מבוסס על מערכת הדרכים המאושרת בתכנית‬ ‫ענ‪ 119/‬וכוללת גשר החוצה את כביש ‪ 65‬ורמפות מצפון ומדרום‪.‬‬ ‫‪ .3‬חלופת יהלום )חלופת היזם( – חלופה זו כוללת אף היא גשר ורמפות משני צידי הכביש‪ .‬בחלופת היזם מוצעת‬ ‫הצמדה של הרמפות מצפון לכביש ‪ 65‬לכביש‪.‬‬ ‫החלופות למפרידן עארה‪/‬ערערה מוצגות בתרשים מס' ב‪.17.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.17.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.17.‬ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.17.‬ג‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫השוואה בין החלופות מוצגת בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :13.‬מפרידן עארה‪/‬ערערה ‪ -‬השוואת חלופות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫הנדסי‬ ‫תנועתי‬ ‫שטח מפרידן‬ ‫תפקוד המפרידן‬ ‫אוריינטצית הנהג‬ ‫סטטוטורי‬ ‫נופי‬ ‫מרחקי הליכת‬ ‫הולכי רגל בין‬ ‫תחנות‬ ‫אורך כבישים‬ ‫מאזן עודפי עפר‬ ‫התאמה לתב"ע‬ ‫קיימת‬ ‫נצפות מהסביבה‬ ‫צפייה לנהג‬ ‫)חסימה‬ ‫ויזואלית(‬ ‫מידת בולטות של‬ ‫אלמנטים שונים‬ ‫)נצפות‬ ‫מהסביבה(‬ ‫חלופת גשר בין‬ ‫הישובים ודרכי שירות‬ ‫צמודות‬ ‫כ‪ 90-‬דונם‬ ‫אינו מספק עקב מספר‬ ‫המעגלים הרב‬ ‫לא טובה‪ .‬הנהג צריך‬ ‫להתמצא בין ‪ 6‬מעגלי‬ ‫תנועה‬ ‫מרחקים ארוכים‬ ‫משמעותית עקב גשר‬ ‫באמצע הקטע‪.‬‬ ‫כ‪ 1,900-‬מ' דו מסלולי‬ ‫‪- 140,000‬‬ ‫אין התאמה‬ ‫נצפות גבוהה מהסביבה‬ ‫של גשר עם מעגלי‬ ‫תנועה צמודים לכביש‬ ‫‪65‬‬ ‫אורך הסתרה‪ :‬דרומה ‪-‬‬ ‫‪ 600‬מ'‬ ‫צפונה ‪ 800 -‬מ'‬ ‫בולטות של מעגלי‬ ‫תנועה הצמודים לגשר‬ ‫כ‪ 7-8 -‬מ' מעל פני‬ ‫קרקע טבעית‬ ‫חלופת גשר בצומת‬ ‫ערערה‬ ‫חלופת יהלום צפוני‬ ‫כ‪ 65-‬דונם‬ ‫בעייתי‪ ,‬כאשר חלק‬ ‫מהרמפות משמשות גם‬ ‫לגישות לבתים‪.‬‬ ‫לא טובה‪ .‬פניות שמאלה‬ ‫בכדי לצאת ימינה‬ ‫לחדרה‬ ‫מרחקים ארוכים עקב‬ ‫הרחקת הלולאה מסביב‬ ‫לבתים‪.‬‬ ‫כ‪ 1,400-‬מ' חד מסלולי‬ ‫‪- 70,000‬‬ ‫התאמה מלאה‬ ‫כ‪ 70-‬דונם‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫כ‪ 1,500-‬מ' חד מסלולי‬ ‫‪- 115,000‬‬ ‫התאמה חלקית‬ ‫נצפות מעטה מאד‪ ,‬רק‬ ‫הגשר עצמו נצפה‬ ‫נצפות גבוהה של רמפה‬ ‫צפונית‬ ‫נוחות בהבנת מחלף‬ ‫יהלום‬ ‫מרחקים קצרים עקב‬ ‫הקירבה בין התחנות‪.‬‬ ‫אורך הסתרה כ‪400 -‬‬ ‫אין חסימה ויזואלית‬ ‫מ' של קירות התומכים‬ ‫את הרמפה‪.‬‬ ‫רק הגשר בולט מעל פני בולטות גבוהה של‬ ‫קרקע טבעית בתחום ‪ 7-‬קירות תומכי רמפה כ‪-‬‬ ‫‪ 7 -8‬מ' מעל פני הכביש‬ ‫‪ 8‬מ' מעל פני קרקע‬ ‫הקיים‪.‬‬ ‫טבעית‬ ‫חסימה ויזואלית לבתים‬ ‫צפונית לרמפה‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫גודל שטחים‬ ‫כלואים ואיכות‬ ‫ויזואלית שלהם‬ ‫אורבני‬ ‫חלופת גשר בין‬ ‫הישובים ודרכי שירות‬ ‫צמודות‬ ‫כ‪.13 -‬דונם‪ ,‬תחומים‬ ‫ע"י טרסות או קירות‪.‬‬ ‫איכות ויזואלית נמוכה‬ ‫ביחס לנוף הטבעי‪.‬‬ ‫התאמת התכנון‬ ‫לאופי הסביבה‬ ‫התכנון אינו מתאים‬ ‫לאופי הסביבה‪ ,‬יוצר‬ ‫חיץ משמעותי בין הנהג‬ ‫לסביבתו‪.‬‬ ‫הקשר הניצב‬ ‫אין המשכיות של הרצף‬ ‫האורבני הליניארי‬ ‫הקיים‪ .‬כאשר‪,‬המשך‬ ‫הרצף האורבני בשני‬ ‫צידי הכביש משמעותי‬ ‫יותר מאשר התנועה‬ ‫העוברת‪ .‬הצעה זו‬ ‫מנתקת לחלוטין בין שני‬ ‫צידי הכביש‪ .‬ויוצרת‬ ‫בעיית היררכיה‬ ‫והתמצאות במעבר בין‬ ‫שני צידי הכביש‪.‬‬ ‫תווי הכביש לא תואם‬ ‫את התווי בתב"ע ולא‬ ‫בתכנית אב מוצעת‪.‬‬ ‫חלופת גשר בצומת‬ ‫ערערה‬ ‫חלופת יהלום צפוני‬ ‫כ‪ 15 -‬דונם‪.‬‬ ‫שטח דרומי אפשרי‬ ‫להשאיר לעיבוד חקלאי‬ ‫או גינון טבעי‪ .‬שטח‬ ‫צפוני בתחום מגורים‬ ‫ואיכותו הויזואלית לא‬ ‫משתנה‪.‬‬ ‫כ‪ 10-‬דונם‪ .‬ניתן‬ ‫להשאיר לעיבוד חקלאי‬ ‫או גינון טבעי‪.‬‬ ‫התכנון אינו מתאים‬ ‫התכנון מתאים לאופי‬ ‫לאופי הסביבה‪.‬‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫רמפה צפונית נתמכת‬ ‫רמפה צפונית בתחום‬ ‫ע"י קירות תומכים‬ ‫בנוי ורמפה דרומית‬ ‫במפלסי קרקע טבעית‪ .‬בגובה ‪ 7-8‬מ' ויוצרת‬ ‫חיץ ויזואלי לנהג‬ ‫המשכיות של הרצף‬ ‫המשך הרצף האורבני‬ ‫האורבני הלינארי‬ ‫מתקיים בשני צידי‬ ‫הכביש משמעותי יותר הקיים‪ ,‬והמוצע בתב"ע‬ ‫מאשר התנועה העוברת‪ .‬ובתכנית האב האזורית‪.‬‬ ‫מאפשר התפתחות‬ ‫שימוש בתווי הכביש‬ ‫סבירה וחופשית של‬ ‫ע"פ התב"ע הקיימת‪.‬‬ ‫הרקמה האורבנית‬ ‫לכיוון צפון‪.‬‬ ‫המפרידן תואם את‬ ‫מיקומו בתב"ע ובתכנית‬ ‫אב אזורית מוצעת‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫צריכת שטח‬ ‫תנועה עוברת‬ ‫סביבתי‬ ‫השפעה על זיהום‬ ‫אוויר ורעש‬ ‫במבני מגורים‬ ‫בעארה‬ ‫השפעה על נחל‬ ‫עירון‬ ‫השפעה על‬ ‫ארכיאולוגיה‬ ‫חלופת גשר בין‬ ‫הישובים ודרכי שירות‬ ‫צמודות‬ ‫צריכה רבה של שטח –‬ ‫שטחים כלואים‪ ,‬דרכי‬ ‫שירות ומספר רב של‬ ‫כיכרות‪.‬‬ ‫למרות חשיבות הקשר‬ ‫הניצב על הקשר‬ ‫העובר‪ ,‬הצעה זו גם‬ ‫מעיקה ויזואלית לחווית‬ ‫הנוסע דרך כביש ‪,65‬‬ ‫וגם מנתקת לחלוטין בין‬ ‫שני צידי הכביש‪.‬‬ ‫פיצול התנועה המקומית‬ ‫בדרכי שירות מצפון‬ ‫ומדרום לכביש‪ ,‬מקטין‬ ‫מטרדי רעש וזיהום‬ ‫אוויר במבני המגורים‬ ‫הקיימים והמאושרים‬ ‫מצפון‪.‬‬ ‫שלוש חציות של נחל‬ ‫עירון‪.‬‬ ‫רמפות העולות לגשר‬ ‫בשולי שטח מוכרז‬ ‫ארכיאולוגית‬ ‫חלופת גשר בצומת‬ ‫ערערה‬ ‫חלופת יהלום צפוני‬ ‫צריכה רבה של שטח –‬ ‫שטחים כלואים‪ ,‬דרכי‬ ‫שירות ומספר רב של‬ ‫כיכרות‪.‬‬ ‫השטח הכלוא הצפוני‬ ‫מכיל בתים קיימים‬ ‫כלואים ובלתי נגישים‪.‬‬ ‫המבנים הקיימים‬ ‫כלואים בתוך "אי‬ ‫תנועה" מגודר‪ ,‬בהתאם‬ ‫לדרישות מע"צ לגבי‬ ‫גדרות הגנה ונגישות‬ ‫לרבות קירות‬ ‫אקוסטיים‪.‬‬ ‫צריכה מעטה מאוד של‬ ‫שטח – שטחים כלואים‪,‬‬ ‫דרכי שירות וכיכר‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫סוללת העפר של‬ ‫המיסעה‪ ,‬הגבוהה‬ ‫ממפלס הבתים‪ ,‬משמשת‬ ‫קיר אקוסטי מצויין‬ ‫וכתוצאה משפרת את‬ ‫התנאים האקוסטיים‬ ‫במקום‪ .‬אך קרובה‬ ‫לבתים ובמפלס הגג‬ ‫שלהם ולכן חוסמת את‬ ‫הנוף וזכויות השמש‬ ‫לדרום‬ ‫חיזוק הקשר הניצב על‬ ‫הקשר העובר‪ ,‬היררכיה‬ ‫ברורה והתמצאות נוחה‬ ‫יותר בתוך המפרידן‪.‬‬ ‫כל התנועה המקומית‬ ‫עוברת בין מבני‬ ‫המגורים מצפון‪.‬‬ ‫שצ"פ נרחב בין כביש‬ ‫‪ 65‬לבתים מאפשר‬ ‫מיגון אקוסטי בחלופות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫מבני מגורים כלואים‬ ‫בתוך רמפה‪.‬‬ ‫חציה כפולה של נחל‬ ‫עירון‪.‬‬ ‫דרך מקומית בשולי‬ ‫שטח מוכרז‬ ‫ארכיאולוגית‪.‬‬ ‫כל התנועה המקומית‬ ‫עוברת בין מבני‬ ‫המגורים מצפון‪.‬‬ ‫שצ"פ נרחב בין כביש‬ ‫‪ 65‬לבתים מאפשר‬ ‫מיגון אקוסטי בחלופות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫חיזוק הקשר הניצב על‬ ‫הקשר העובר‬ ‫חציה כפולה של נחל‬ ‫עירון‪.‬‬ ‫דרך מקומית בשולי‬ ‫שטח מוכרז‬ ‫ארכיאולוגית‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫מהטבלה עולים הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫חלופת גשר בצומת ערערה – לחלופה זו יתרון בכך שהיא מנצלת תב"ע קיימת‪ ,‬אולם‪ ,‬היא יוצרת מצב בו שטח‬ ‫שבתוכו קיימים שישה מבני מגורים‪ ,‬נותרים כלואים בתוך "לולאה" במחלף‪ .‬הכניסה האפשרית היחידה למתחם זה‬ ‫ממערב‪ ,‬יוצרת בעיית נגישות לישוב הקיים בצורת תוואי ארוך ומורכב‪ .‬בנוסף‪ ,‬בהתאם לתנאי הטופוגרפיה יש‬ ‫להגביה את הרמפה הצפוני כך שגובה מפלס הכביש גבוה בכ‪ 3-‬מ' ממפלס הבתים‪ .‬נוצר גם קונפליקט כאשר רמפת‬ ‫החיבור לכביש ‪ 65‬למסלול הצפוני )נסיעה לכיוון מערב(‪ ,‬משמשת במקביל גם כרחוב עירוני ולכניסות לבתי‬ ‫מגורים‪.‬‬ ‫חלופת היהלום לעומת זאת‪ ,‬אינה בהתאם לתב"ע המאושרת )מלבד הגשר המופיע במיקומו המאושר(‪ ,‬אך מונעת‬ ‫את כליאת ‪ 6‬הבתים הסמוכים למפרידן מצפון בין שתי הרמפות‪ .‬בחלופה זה מיסעות הגישה למפרידן בתחום הדרך‬ ‫ללא הפרעה "עירונית" והיא מאפשרת התפתחות סבירה וחופשית של הרקמה האורבנית לכיוון צפון‪.‬‬ ‫מבחינה אקוסטית‪ ,‬סוללת העפר של המיסעה‪ ,‬הגבוהה ממפלס הבתים‪ ,‬משמשת קיר אקוסטי ומשפרת את התנאים‬ ‫האקוסטיים במקום‪.‬‬ ‫לאור הנ"ל‪ ,‬החלופה המומלצת היא חלופת מפרידן בתצורת יהלום‪.‬‬ ‫‪ 2.5.6.2‬חלופות לחלקו הדרומי של המפרידן‬ ‫בחלקו הדרומי של המפרידן נבחנו שתי תת ‪ -‬חלופות‪ :‬חלופת יהלום וחלופת לולאה‪.‬‬ ‫לחלופת לולאה יש יתרון בכך שהיא מאפשרת תנועות חופשיות ליורדים מכביש הראשי למערכת המקומית ולהפך‬ ‫ללא צורך ברמזור או בכיכר תנועה‪ .‬עם זאת‪ ,‬החלופה פוגעת בגן ציבורי מפותח וכן מחייבת שינוי חלק ממערך‬ ‫הדרכים בשלב שבו תיסלל הרכבת מדרום‪.‬‬ ‫לחלופת היהלום המלא בצד הדרומי יתרון בכך שהיא מתואמת עם תכנון עתידי של הרכבת‪ .‬יתרונה הנוסף הוא‬ ‫פתרון בעיית המעבר מעל נחל עירון ושיפור הנגישות לתחבורה ציבורית‪.‬‬ ‫בשל היותה חלופת היהלום "מצב סופי"‪ ,‬הועדפה חלופה זו‪.‬‬ ‫‪ 2.5.7‬מפרידן המשטרה‬ ‫מפרידן המשטרה עתיד לשרת את משטרה עירון הממוקמת מצפון לכביש ‪ 65‬ואת שכונת חור סאקר מדרום‬ ‫לכביש‪ .‬המפרידן ייתן מענה גם לכניסה לפארק המטרופוליני המיועד בתמ"מ ‪ 6‬ובתכנית האב לוואדי עארה )היות‬ ‫והכניסה המסומנת בתכניות אלה ממפרידן מי עמי אינה ישימה(‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוכל להשתלב בתחנת רכבת ליד חור‬ ‫סאקר‪ ,‬במידה וזו תקום‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫באזור המשטרה נבחנו ‪ 2‬חלופות לתצורת המפרידן הדומות במהותן – חלופת לולאות מופרדות וחלופות לולאות‬ ‫מצומצמות‪ .‬שתיהן כוללות מפרידן עם פניה ימינה‪-‬ימינה ‪ +‬מעגל תנועה מוגבה עם חיבור למשטרה וכניסה דרומית‬ ‫לחור סאקר‪ .‬מעבר הולכי רגל משולב בגשר‪.‬‬ ‫חלופת לולאות מופרדות שהיא החלופה המצומצמת ביותר היא החלופה שהומלצה ע"י היזם‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בעקבות הדיונים בות"ל בהם הוצגו ההיבטים התחבורתיים‪ ,‬נופיים וסביבתיים של המפרידן החלט להגיש‬ ‫את התכנית ללא מפרידן בצומת המשטרה מהטעמים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ספירות ותחזיות תנועה מצביעות על נפחי תנועה קטנים מאוד בצומת אשר אינן מצדיקות מפרידן במקום‪.‬‬ ‫‪ .2‬השטח רגיש מאד מבחינה נופית‪.‬‬ ‫‪ .3‬המפרידן ממוקם במרחק של כ‪ 2 -‬ק"מ בלבד ממפרידן מי עמי ממזרח וממפרידן עארה‪/‬ערערה ממערב‪.‬‬ ‫‪ .4‬בתמ"מ ‪ 6‬אין סימון למפרידן במקום זה‪.‬‬ ‫‪ .5‬תכנית האב של ואדי עארה מייעדת דרכים חלופיות לכניסה הראשית לחור סאקר‪.‬‬ ‫‪ .6‬תכנית האב לוואדי עארה מייעדת כניסות חלופיות לפארק ממפרידן מי עמי ו‪/‬או מדרכים אזוריות עורפיות‪.‬‬ ‫כאשר יוכן תכנון מפורט לפארק‪ ,‬וככל שיהיו בו שימושים אינטנסיביים‪ ,‬התכנית תמצא לכך פתרונות‬ ‫תנועתיים חליפיים‪.‬‬ ‫‪ .7‬המפרידן אינו משרת ישובים משני צידי כביש ‪ 65‬המצריכים חציה של כביש ‪ 65‬לתנועות מקומיות בין‬ ‫ישובים‪.‬‬ ‫‪ .8‬פתרונות לכניסות ויציאות של רכבי חירום למשטרה יכולים להיפתר ברמת הסדרי תנועה‪.‬‬ ‫עמדת בעלי העניין בנושא נחיצות המפרידן מוצגת בנספח מס' ‪.9‬‬ ‫‪ 2.5.8‬מחלף אום אל פאחם‬ ‫מחלף אום אלפאחם עתיד לשרת את העיר אום אלפאחם מדרום לכביש ואת שכונת עין אברהים ומועווייה מצפון‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫אזור אום אל פחם מאופיין בטופגרפיה הררית ונמצא בלב מטרופולין עירוני עם מבנים סמוכים לתוואי‪.‬‬ ‫למפרידן אום אלפחם נבחנו שתי חלופות עיקריות‪:‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ .1‬חלופת יהלום – חלופה זו כוללת גשר בצומת הקיים וכן יהלום רגיל עם ‪ 2‬רמפות וחיבור לעין איברהים‬ ‫מצפון לכביש ‪ ,65‬ומדרום לכביש‪ ,‬יהלום עם רמפות המשתלבות בכיכר הקיימת‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלופת גשר בעין אברהים – חלופה זו כוללת גשר מצפון מזרח לצומת הקיים וכן בחלק הצפוני – רמפות‬ ‫בדומה לחלופת היהלום‪ .‬בחלק הדרומי – יהלום עם זרועות סטנדרטיות ‪ 2 +‬צמתים מרומזרים על הקשר‪.‬‬ ‫הכיכר הקיימת נשארת עם חיבורים לדרכים מקומיות‪ .‬גובה הגישור המוצע כ‪ 8-‬מטר‪.‬‬ ‫חלופות למפרידן אום אלפחם מוצגות בתרשים מס' ב‪.18.‬‬ ‫בשל הקרבה של מבני מגורים לכביש ‪ 65‬ולמפרידן המתוכנן‪ ,‬נערכה בדיקה אקוסטית מפורטת לשתי החלופות‬ ‫המוצעות‪ .‬הבדיקה המלאה מצורפת בנספח מס' ‪ .10‬כפי שמצוין בטבלה שלהלן‪ ,‬בבדיקה המפורטת עולה כי‬ ‫מבחינה אקוסטית אין הבדל מהותי בין החלופות המוצעות‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.18.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.18.‬ב‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫השוואה בין החלופות מוצגת בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :14.‬מפרידן אום אל פחם – השוואת חלופות‬ ‫שיקול‬ ‫הנדסי‬ ‫תנועתי‬ ‫נופי‬ ‫חלופת גשר בעין אברהים‬ ‫חלופת יהלום‬ ‫קריטריון‬ ‫‪ 80‬דונם‬ ‫‪ 70‬דונם‬ ‫שטח מפרידן‬ ‫לא טוב‬ ‫טוב מאוד‬ ‫תפקוד המפרידן‬ ‫פיזור התנועה לעין אברהים ולאום העברת נפחי תנועה גדולים‬ ‫אלפחם במחלף ולא במעגל תנועה במעגלי תנועה שלא לצורך‬ ‫לא מאפשר חיבור לאזור המסחרי‬ ‫נגישות לכל השימושים‬ ‫נגישות לשימושי קרקע‬ ‫שממזרח למעגל התנועה הצפוני‪.‬‬ ‫החיבור לאזור העירוני מדרום‬ ‫למתחם מכבי האש בעייתי‪.‬‬ ‫לכל כניסה לשכונה אחת יש‬ ‫כל התנועות ברורות‪.‬‬ ‫אוריינטצית הנהג‬ ‫לעבור תחילה בשכונה אחרת‪.‬‬ ‫מתאים לציפיות הנהג‬ ‫מרחקים ארוכים עקב ניתוק‬ ‫מרחקים קצרים עקב קירבת‬ ‫מרחקי הליכת הולכי רגל‬ ‫הגשר מחיבורי הכביש‪.‬‬ ‫הרמפות‪.‬‬ ‫בין התחנות‬ ‫מעבר הולכי רגל ארוך מצד אחד‬ ‫מעבר הולכי רגל קצר מצד אחד‬ ‫מעבר רגלי להולכי רגל‬ ‫של הכביש לצד השני לאורך‬ ‫של הכביש לצד השני לאורך‬ ‫הגשר כ‪ 500-‬מ'‬ ‫הגשר כ‪ 150-‬מ'‬ ‫‪ 1,100‬מ'‬ ‫‪ 1,800‬מ'‬ ‫אורך כבישים‬ ‫הסטות תנועה מקומיות‬ ‫התכנות ומורכבות הביצוע הסטות תנועה מקומיות‬ ‫‪ 30,000‬מ"ק‬ ‫‪ 60,000‬מ"ק‬ ‫מאזן עודפי עפר‬ ‫נצפה מהסביבה‪ ,‬רמפות מקבילות נצפות מעטה מהסביבה‬ ‫נצפות מהסביבה‬ ‫לכביש עולות לגובה הגשר‪,‬‬ ‫והגשר נכנס לעיר נתמך ע"י‬ ‫קירות גבוהים להתחברות למעגל‬ ‫התנועה‪.‬‬ ‫כביש צפוני בחציבה משמעותית‪.‬‬ ‫אורך הסתרה‪:‬‬ ‫אורך הסתרה‪:‬‬ ‫צפיה לנהג )חסימה‬ ‫ויזואלית(‬ ‫מצד צפון כ‪ 350-‬מ'‬ ‫מצד צפון כ‪ 700-‬מ'‬ ‫מצד דרום כ‪ 200-‬מ'‪.‬‬ ‫מצד דרום כ‪ 550-‬מ'‪.‬‬ ‫אין בולטות של אלמנטים שונים‪,‬‬ ‫מידת בולטות של אלמנטים הרמפות המקבילות לכביש‬ ‫שונים )נצפות מהסביבה(‬ ‫למעט אזור חציבה ברמפה‬ ‫בולטות משמעותית לנהג בכביש‬ ‫צפונית‪.‬‬ ‫‪ 65‬ויוצרות פרוזדור של‬ ‫קירות‪/‬טרסות ושיפועים מגוננים‪.‬‬ ‫גודל שטחים כלואים כ‪ 10-‬דונם‪ .‬כ‪ 7.5-‬דונם‬ ‫גודל שטחים כלואים‬ ‫ואיכות ויזואלית שלהם‬ ‫איכות ויזואלית בינונית של קירות‬ ‫תומכים‪ ,‬טרסות וגינון‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫אורבני‬ ‫קריטריון‬ ‫הקשר הניצב‬ ‫תנועה עוברת‬ ‫סביבתי‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫השפעה על יער נטע אדם‬ ‫באזור מוסמוס‬ ‫חלופת יהלום‬ ‫אין המשכיות של הרצף האורבני‬ ‫הלינארי הקיים‪ ,‬והמוצע בתב"ע‬ ‫ובתכנית האב האזורית‪ .‬החלופה‬ ‫מנתקת לחלוטין בין שני צידי‬ ‫הכביש‪ .‬נצפה מהכביש אך אינו‬ ‫מאפשר קשר בלתי אמצעי בניצב‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫חיזוק הקשר הניצב על הקשר‬ ‫העובר‪.‬‬ ‫היררכיה ברורה והתמצאות נוחה‬ ‫בתוך המפרידן‪.‬‬ ‫עדיפות לחלופה זו – הרחקת‬ ‫הגשר מעל כביש ‪ 65‬ממבני‬ ‫מגורים באום אל פאחם‬ ‫נמוך יחסית‪ .‬הרחקת הגשר מעל‬ ‫כביש ‪ 65‬ממבני מגורים באום אל‬ ‫פאחם‬ ‫תפיסת כ‪ 11-‬דונם‬ ‫חלופת גשר בעין אברהים‬ ‫המשך הרצף האורבני הקיים‬ ‫והמוצע בתב"ע ובתכנית האב‪,‬‬ ‫התחברות למערכת דרכים קיימת‪,‬‬ ‫חלופה המחזקת את חשיבות‬ ‫הקשר הניצב‪.‬‬ ‫חיזוק הקשר הניצב והעובר‪.‬‬ ‫היררכיה ברורה והתמצאות נוחה‬ ‫בתוך המפרידן ואליו‪.‬‬ ‫גשר מעל כביש ‪ 65‬מתקרב‬ ‫למבני מגורים באום אל פאחם‪.‬‬ ‫גבוה יחסית – גשר מעל כביש ‪65‬‬ ‫מתקרב למבני מגורים באום אל‬ ‫פאחם‬ ‫תפיסת כ‪ 8-‬דונם‬ ‫כפי שניתן לראות בטבלה‪ ,‬לחלופת הגשר בעין אברהים יתרונות אורבניים בכך שהיא מחזקת את הקשר הניצב בין‬ ‫שני חלקי הישוב אום אלפחם ואת הקשר העובר ובכך שהיא אינה יוצרת הסתרה של הפעילות העירונית הקיימת‬ ‫בחלקו הדרומי של הכביש‪ ,‬לנהג ולנוסעים בכביש‪ .‬עם זאת לחלופה זו חסרונות תנועתיים משמעותיים בכך שהיא‬ ‫מעמיסה נפחי תנועה גדולים מאוד על שני הכיכרות הקיימות מצפון ומדרום‪ .‬חשוב לציין כי הכיכר הדרומית כבר‬ ‫כיום מושכת נפחי תנועה גדולים מאוד ואינה עומדת בעומס‪ .‬בנוסף‪ ,‬חלופה זו מקשה על חציית הולכי רגל ממערב‬ ‫למזרח בחלק שמדרום לכביש‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬חלופת היהלום נחותה יותר מבחינה אורבנית אך היא טובה יותר מבחינה תנועתית ומאפשרת גישה‬ ‫נוחה לכל שימושי הקרקע בסביבה‪.‬‬ ‫מבחינה אקוסטית נמצא כי אין הבדלים משמעותיים בין שתי החלופות ושתיהן מחייבות מתן מיגון למספר דומה של‬ ‫מבנים הסמוכים למפרידן‪.‬‬ ‫בשל היתרונות התנועתיים המובהקים של החלופה המועדפת היא חלופת היהלום‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ 2.5.9‬מפרידן מוסמוס‬ ‫מפרידן מוסמוס עתיד לשרת את הכפר מוסמוס המשתרע משני צידי כביש ‪ 65‬ולאפשר קשר בין שני חלקי הכפר‪.‬‬ ‫אזור מוסמוס מאופיין בטופגרפיה הררית ונמצא בלב אזור עירוני עם מבנים צפופים הסמוכים לתוואי משני צידי‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫למפרידן מוסמוס נבחנו שתי חלופות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלופת ‪ flyover‬עם לולאה ממזרח למוסמוס – חלופה זו מקשרת בין מוסמוס צפון למוסמוס דרום‪ ,‬אך אינה‬ ‫מתחברת עם כביש ‪ .65‬הכניסה למוסמוס תתבצע ממערב היא דרך אום אלפחם‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלופת ‪ flyover‬עם חצי יהלום – חלופה זו כוללת צומת מדרום לכביש המאפשר אופציה לרמפה המתחברת‬ ‫חזרה לכיוון עפולה‪ .‬הכניסה למוסמוס לבאים ממערב היא דרך אום אלפחם‪.‬‬ ‫חלופות למפרידן מוסמוס מוצגות בתרשים מס' ב‪.19.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.19.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.19.‬ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫בטבלה שלהלן מוצגת השוואה בין החלופות‪.‬‬ ‫בשל קרבת המפרידן למבני מגורים בחלקה הדרומי של מוסמוס נערכה בחינה אקוסטית מפורטת להשוואה בין‬ ‫החלופות‪ .‬הבחינה מצורפת בנספח מס' ‪.9‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :15.‬מפרידן מוסמוס – השוואת חלופות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫הנדסי‬ ‫שטח המפרידן‬ ‫עבודות עפר‬ ‫תפקוד המפרידן‬ ‫תנועתי‬ ‫נופי‬ ‫אוריינטצית נהג‬ ‫מרחקי הליכה‬ ‫להולכי רגל בין‬ ‫התחנות‬ ‫אורך כבישים‬ ‫נצפות מהסביבה‬ ‫צפיה לנהג )חסימה‬ ‫ויזואלית(‬ ‫חלופת ‪ flyover‬עם לולאה ממזרח‬ ‫למוסמוס‬ ‫‪ 55‬דונם‬ ‫‪ 60,000‬מ"ק‬ ‫‪ Flyover‬המקשר בין מוסמוס צפון‬ ‫למוסמוס דרום ואום אלפחם בלבד‪.‬‬ ‫יציאה לכביש ‪ 65‬מערב רק דרך מוסמוס‬ ‫צפון‬ ‫מקשר בין שני צידי מוסמוס‬ ‫גשר הולכי רגל באיזור הצומת הקיים‬ ‫‪ 40‬דונם‬ ‫‪ 35,000‬מ"ק‬ ‫גישה ממוסמוס צפון למוסמוס דרום‬ ‫ולאום אלפחם‪.‬‬ ‫מאפשר יציאה לכביש ‪ 65‬מערב‪.‬‬ ‫טוב‬ ‫גשר הולכי רגל באיזור הצומת הקיים‬ ‫‪ 1,200‬מ'‬ ‫גשר וסוללה נצפים מהסביבה‬ ‫אורך הסתרה לכביש מהצפון כ‪ 400-‬מ'‪.‬‬ ‫חסימה ויזואלית משמעותית של רמפה‬ ‫מקבילה‬ ‫‪ 1,100‬מ'‬ ‫נצפות רבה של רמפות מוגבהות‬ ‫אורך הסתרה לכביש‪:‬‬ ‫מצפון כ‪ 700-‬מ'‬ ‫מדרום כ‪ 450-‬מ'‬ ‫חסימה ויזואלית לנהג ע"י רמפות‬ ‫מקבילות לכביש‬ ‫בולטות גבוהה של רמפות מתחברות‬ ‫לגשר‪.‬‬ ‫רמפה צפונית בחציבה משמעותית‬ ‫ורמפה דרומית נתמכת בקיר תומך לכוון‬ ‫כביש ‪65‬‬ ‫כ‪ 3.5 -‬דונם‪ ,‬איכות ויזואלית בינונית‬ ‫של קירות תומכים רמפות וגינון תרבותי‬ ‫שיקום נופי של ברמות בחציבה ע"י‬ ‫שיחים וקבוצות עצים בהשתלבות עם‬ ‫יער ק‪.‬ק‪.‬ל גובל‪.‬‬ ‫התכנון אינו מתאים לאופי הסביבה‪,‬‬ ‫ישנה הפרה משמעותית של חציבות‬ ‫שיקום נופי ע"י קירות תומכים מחופים‬ ‫אבן להתאמה לסביבה וצמחיה תואמת‬ ‫צמחיה מקומית‪.‬‬ ‫התכנון אינו מתאים לאופי הסביבה‪ ,‬יש‬ ‫הפרה של שטח צפוני ע"י חציבות‬ ‫מידת בולטות של‬ ‫אלמנטים שונים‬ ‫)נצפות מהסביבה(‬ ‫בולטות רבה של רמפה צפונית מקבילה‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫בולטות רבה של שטח חצוב בלולאות‬ ‫הדרומית והצפונית‬ ‫גודל שטחים‬ ‫כלואים ואיכות‬ ‫ויזואלית שלהם‬ ‫אופן שיקום נופי‬ ‫ביחס לסביבה‬ ‫כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬איכות ויזואלית בינונית של‬ ‫גינון תרבותי‬ ‫התאמת התכנון‬ ‫לאופי הסביבה‬ ‫חלופת ‪ flyover‬עם חצי יהלום‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫יחס לערכי טבע‬ ‫שילוב הולכי רגל‬ ‫אורבני‬ ‫הקשר הניצב‬ ‫צריכת שטח‬ ‫תנועה עוברת‬ ‫סביבתי‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫חלופת ‪ flyover‬עם לולאה ממזרח‬ ‫למוסמוס‬ ‫התכנון פוגע ביער ק‪.‬ק‪.‬ל דרומית לגשר‬ ‫אין שילוב הולכי רגל ‪ -‬רחוק מאזור‬ ‫ישוב‬ ‫אין המשכיות של הרצף האורבני‬ ‫הלינארי הקיים והמוצע בתב"ע ובתכנית‬ ‫האב האזורית‪.‬‬ ‫צריכה מעטה של שטח‪ -‬דרכי השירות‬ ‫הינם המשך של דרכי הגישה הקיימות‪.‬‬ ‫חיזוק הקשר הניצב על הקשר העובר‪,‬‬ ‫היררכיה ברורה והתמצאות נוחה יותר‬ ‫בתוך המפרידן‪.‬‬ ‫אין הבדל מהותי בין החלופות‬ ‫חריגה גדולה של כ‪ 8-‬דציבל במבנים‬ ‫הקרובים מדרום‪.‬‬ ‫נדרשים מיגונים אקוסטיים גבוהים‬ ‫יחסית‪.‬‬ ‫חלופת ‪ flyover‬עם חצי יהלום‬ ‫התכנון פוגע בחציבות בצד הצפוני לגשר‬ ‫אין שילוב הולכי רגל ‪ -‬רחוק מאזור‬ ‫ישוב‬ ‫אין המשכיות של הרצף האורבני‬ ‫הלינארי הקיים והמוצע בתב"ע ובתכנית‬ ‫האב האזורית‪.‬‬ ‫צריכה מעטה של שטח – שטחים מעטים‬ ‫מאוד כלואים בחלופה זו‪.‬‬ ‫חיזוק הקשר הניצב על הקשר העובר‪.‬‬ ‫היררכיה ברורה והתמצאות נוחה יותר‬ ‫בתוך המפרידן‪.‬‬ ‫חריגה קטנה יותר של כ‪ 2.5-‬דציבל‬ ‫במבנים הקרובים מדרום‪.‬‬ ‫ניתן לתת מענה אקוסטי באמצעות קיר‬ ‫מהבחינה עולים הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫חלופה מס' ‪ - 1‬חלופת ‪ flyover‬עם לולאה ממזרח למוסמוס‪ ,‬פוגעת מאד ביער ואינה פותרת את בעיות התנועה‬ ‫האזוריות‪ .‬בחלופה זו מפלסי רעש גבוהים יותר במבנים הסמוכים למפרידן‪.‬‬ ‫חלופה מס' ‪ - 2‬חלופת ‪ flyover‬עם חצי יהלום‪ ,‬מאפשרת פתרונות תנועתיים חלקיים‪ ,‬ופוגעת פחות בסביבה‪.‬‬ ‫בחלופה זו מפלסי רעש נמוכים יותר במבנים הסמוכים למפרידן‪ .‬מבחינה אורבנית אין חוזקה מיוחדת לחלופה זו‪.‬‬ ‫החלופה הנבחרת היא חלופת ‪ flyover‬עם חצי יהלום‪.‬‬ ‫‪ 2.5.10‬מפרידן מושירפה‬ ‫מפרידן מושירפה עתיד לשרת את הישובים מושירפה וביאדה מצפון לכביש והיישוב זלפה מדרום לו‪.‬‬ ‫למפרידן זה נבחנו שלוש חלופות‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלופה גשר ממזרח לצומת הקיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלופת גשר בצומת הקיים‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ .3‬חלופת הצרחה ‪ -‬הצרחה בין הגשר לרמפה באופן שהגשר הוזז מערבה והרמפה הדרומית תתחבר ממזרח‬ ‫לגשר‪ .‬בחלופה זו מעגל התנועה הדרומי ממוקם על השטח הנמוך והרמפה על הטופוגרפיה באופן שנמנע‬ ‫הצורך בחציבות‪.‬‬ ‫תרשים מס' ב‪ 20.‬מציג את החלופות‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.20.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.20.‬ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.20.‬ג‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫השוואה בין החלופות מוצגת בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :16.‬מפרידן מושירפה – השוואת חלופות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫הנדסי‬ ‫שטח המפרידן‬ ‫ייתכנות ומורכבות‬ ‫ביצוע‬ ‫מאזן עודפי עפר‬ ‫אוריינטצית הנהג‬ ‫תנועתי‬ ‫נופי‬ ‫חלופת ההצרחה‬ ‫חלופת גשר בצומת‬ ‫חלופת גשר ממזרח‬ ‫הקיים‬ ‫לצומת‬ ‫כ‪ 40-‬דונם‬ ‫כ‪ 40-‬דונם‬ ‫כ‪ 40-‬דונם‬ ‫הסטות תנועה מקומיות הסטות תנועה מקומיות הסטות תנועה מקומיות‬ ‫‪ 20,000‬מ"ק‬ ‫פשוט ונח להבנה‬ ‫‪ 20,000‬מ"ק‬ ‫פשוט ונח להבנה‬ ‫מרחקים סבירים‬ ‫מרחקים סבירים‬ ‫מרחקי הליכה להולכי‬ ‫להולכי רגל‬ ‫להולכי רגל‬ ‫רגל בין התחנות‬ ‫נצפות רבה של אזורי נצפות רבה של אזורי‬ ‫נצפות מהסביבה‬ ‫חציבה ומילוי בצד‬ ‫חציבה בלולאה‬ ‫הדרומי‬ ‫הדרומית לכביש ‪65‬‬ ‫אורך הסתרה‪:‬‬ ‫אורך הסתרה‪:‬‬ ‫צפייה לנהג )חסימה‬ ‫ויזואלית(‬ ‫צד צפוני כ‪ 130-‬מ'‬ ‫צד צפוני כ‪ 150-‬מ'‬ ‫צד דרומי כ‪ 200-‬מ'‬ ‫צד דרומי כ‪ 200-‬מ'‬ ‫בולטות רבה של אזורי בולטות רבה של אזורי‬ ‫מידת בולטות של‬ ‫אלמנטים שונים )נצפות החציבה מדרום לכביש החציבה ומילוי בעיקר‬ ‫מצידו הדרומי של‬ ‫מהסביבה(‬ ‫כביש ‪65‬‬ ‫שטחים כלואים כ‪5 -‬‬ ‫שטחים כלואים כ‪9 -‬‬ ‫גודל שטחים כלואים‬ ‫דונם‪ .‬באזורי גינון‬ ‫ואיכות ויזואלית שלהם דונם‪ .‬איכותם‬ ‫הויזואלית בינונית של איכות ויזואלית‬ ‫בינונית במטעים‬ ‫שטחי גינון לכיסוי‬ ‫מדרונות ונטיעות עצים קיימים – איכות‬ ‫ויזואלית גבוהה‬ ‫בגריד דמוי מטע‬ ‫התכנון מתאים‬ ‫התאמת התכנון לאופי התכנון אינו מתאים‬ ‫לסביבה‪ .‬הקטע הצפוני לסביבה‪ .‬מנצל כביש‬ ‫הסביבה‬ ‫קיים‬ ‫מפר שטחים נוספים‬ ‫ולא מנצל כביש קיים‬ ‫שיש לפרקו ולשקמו‬ ‫יער קק"ל מדרום‪,‬‬ ‫יער קק"ל מדרום‪,‬‬ ‫יחס לערכי טבע‬ ‫קטעים לעקירה באזור קטעים לעקירה באזור‬ ‫חציבות ומילוי‬ ‫חציבות‬ ‫פגיעה קטנה יותר‬ ‫פגיעה בעצים מיוחדים פגיעה גדולה יחסית‬ ‫‪ 18,000‬מ"ק‬ ‫היררכיה ברורה‬ ‫והתמצאות נוחה‬ ‫מהמפרידן ואליו‬ ‫מרחקים סבירים‬ ‫להולכי רגל‬ ‫נצפות של רמפות‬ ‫במילוי ניצבות לכביש‬ ‫אורך הסתרה‪:‬‬ ‫צד צפוני כ‪ 180-‬מ'‬ ‫צד דרומי כ‪ 200-‬מ'‬ ‫בולטות נמוכה של‬ ‫רמפות ניצבות לכביש‬ ‫‪65‬‬ ‫גודל שטחים כלואים‬ ‫כ‪ 9 -‬דונם‪ .‬ניתן‬ ‫להחזירם לשימוש‬ ‫חקלאי עם דרכי גישה‪.‬‬ ‫התכנון מתאים לאופי‬ ‫הסביבה‪ .‬כביש צפוני‬ ‫מנצל כביש קיים‪ ,‬קטע‬ ‫דרומי נמצא במינימום‬ ‫חציבה‪/‬מילוי‬ ‫פגיעה מועטה ביער‬ ‫קק"ל מדרום‪.‬‬ ‫צמצום פגיעה במטעי‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫סביבתי‬ ‫אורבני‬ ‫חלופת ההצרחה‬ ‫חלופת גשר בצומת‬ ‫חלופת גשר ממזרח‬ ‫קריטריון‬ ‫הקיים‬ ‫לצומת‬ ‫הזיתים הקיימים‪.‬‬ ‫במטעי הזיתים‬ ‫במטעי הזיתים‬ ‫הקיימים‬ ‫הקיימים‬ ‫אין הבדל מהותי בין החלופות‪.‬‬ ‫אקוסטיקה וזיהום אוויר‬ ‫המשכיות הרצף האורבני הלינארי הקיים בניצב לכביש‪ ,‬והמוצע בתב"ע‬ ‫קשר ניצב‬ ‫ובתוכנית האב האזורית שבה מוצגת כהמשך לדרך אזורית המחברת את‬ ‫ישובי מעלה עירון למערכת אחת משותפת‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות בטבלה‪ ,‬חלופת ההצרחה היא החלופה המועדפת‪.‬‬ ‫לחלופה זו יתרונות של צמצום הפגיעה במטעי הזיתים הקיימים‪ ,‬צמצום החציבות‪ ,‬היררכיה ברורה והתמצאות‬ ‫נוחה מהמפרידן ואליו ובולטות נמוכה יותר של הרמפות‪.‬‬ ‫‪ 2.5.11‬קטע הפיתולים )קטע חתכים ‪(1227-1312‬‬ ‫קטע הפיתולים‪ ,‬בין מושירפה לאורחן מגידו‪ ,‬מאופיין בטופוגרפיה הררית ובשטחים פתוחים טבעיים וחקלאיים‪,‬‬ ‫משני צידי הכביש‪ .‬בקטע זה נדרשים שיפורים הנדסיים בהתוויה האופקית והאנכית על מנת שניתן יהיה להתאימו‬ ‫למהירות התכן‪.‬‬ ‫בקטע הפיתולים נבחנו חלופות להתוויית הכביש וחלופות למהירות התכן‪.‬‬ ‫‪ 2.5.11.1‬חלופות להתוויות הכביש‬ ‫בקטע הפיתולים נבחנו חמש חלופות להתוויית הכביש‪ :‬שתי חלופות הכוללות מינהור‪ ,‬חלופה אחת שעיקרה קביעת‬ ‫תוואי חדש לכביש ושתי חלופות שעיקרן שיפורים בתוואי הקיים‪.‬‬ ‫‪ .1‬מנהרה צפונית ‪ -‬בחלופה זו תיסלל מנהרה באורך של כ‪ 900-‬מ' מצפון לכביש הקיים‪ .‬תחילתה של המנהרה‬ ‫כ‪ 550-‬מ' ממזרח לצומת מושירפה‪ ,‬קטע בו הכביש יעבור בחלקו על הכביש הקיים ובחלקו על שטחים‬ ‫פתוחים טבעיים‪ .‬וסופה כ‪ 1150-‬מ' ממערב למפרידן אורחן מגידו‪ ,‬קטע בו הכביש יעבור ברובו על הכביש‬ ‫הקיים ובחלקו על שטחי חקלאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬מנהרה דרומית ‪ -‬בחלופה זו תיסלל מנהרה באורך של כ‪ 1,200-‬מ' מדרום לכביש הקיים‪ .‬תחילתה של‬ ‫המנהרה כ‪ 600-‬מ' ממזרח לצומת מושירפה‪ ,‬קטע בו הכביש יעבור על שטחים פתוחים טבעיים‪ .‬וסופה כ‪-‬‬ ‫‪ 650‬מ' ממערב למפרידן אורחן מגידו‪ ,‬קטע בו הכביש יעבור בחלקו על הכביש הקיים ובחלקו על שטחי‬ ‫חקלאות‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ .3‬כביש עוקף דרומי – בחלופה זו ייסלל כביש בתוואי חדש בין מפרידן מושירפה לבין מפרידן אורחן מגידו‪.‬‬ ‫התוואי החדש יעקוף מדרום‪ ,‬את השטח הגבעי‪ .‬בחלופה זו יסלל קטע של כ‪ 550-‬מ' ממזרח למפרידן‬ ‫מושירפה‪ ,‬בשיטת ‪.Cut & Cover‬‬ ‫‪ .4‬כביש בחפירה פתוחה – בחלופה זו ייסלל כל קטע הכביש ככביש עילי כאשר ההתמודדות עם הטופוגרפיה‬ ‫המקומית תעשה בעזרת חציבות פתוחות‪ .‬על פי חלופה זו‪ ,‬אחרי מפרידן מושיירפה יוסט הכביש החדש‬ ‫דרומה‪ ,‬ויכלול גשר מעל נחל בעינה‪ .‬לאחר מכן הכביש החדש חוצה את הכביש הקיים )באותו מפלס( ועובר‬ ‫מצפון לו‪ ,‬ולאחריו חצייה נוספת דרומה באמצעות גשר לצורך שלביות הביצוע‪ .‬המשך הכביש מזרחה הוא על‬ ‫צלע ההר ומחייב מילוי מצפון וחציבה מדרום עד להשתלבות חזרה עם הכביש הקיים‪.‬‬ ‫‪ .5‬חלופת כביש פתוח במילוי – גם בחלופה זו ייסלל כל קטע הכביש ככביש עילי אולם ההתמודדות עם‬ ‫הטופוגרפיה המקומית תעשה‪ ,‬בחלקה האמצעות מילוי הכביש והרמתו‪ .‬הקטע הראשון של הכביש )ממפרידן‬ ‫מושיירפה( ועד לחציית הכביש הקיים צפונה זהה לחלופת החפירה הפתוחה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בחלופה זו מסיטים‬ ‫את הכביש צפונה יותר‪ ,‬באופן המייצר חציבות גדולות יותר שבהם משתמשים לגשר אקולוגי‪ .‬לאחר מכן‬ ‫הכביש חוזר לתוואי הכביש הקיים לאורך מקטע ארוך במילוי‪.‬‬ ‫חלופות לקטע הפיתולים מוצגות בתרשים מס' ב‪.21.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.21.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.21.‬ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.21.‬ג‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.21.‬ד‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.21.‬ה‬ ‫השוואה בין החלופות מוצגת בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :17.‬חלופות להתוויית קטע הפיתולים‬ ‫שיקול‬ ‫הנדסי‬ ‫קריטריון‬ ‫אורך כבישים כולל‬ ‫אורך מנהרות וגשרים‬ ‫רדיוסים ושיפועים‬ ‫בעיות הנדסיות ופיזיות‬ ‫טיפול בתשתיות‬ ‫ומטרדים‬ ‫מנהרה צפונית‬ ‫‪ 4,000‬מ' כביש חד‬ ‫מסלולי )‪ 3‬נתיבים(‬ ‫‪ 1,800‬מ' מנהרה תלת‬ ‫נתיבית )‪(900 X 2‬‬ ‫מנהרה דרומית‬ ‫‪ 4,100‬מ' כביש חד‬ ‫מסלולי )‪ 3‬נתיבים(‬ ‫‪ 2,400‬מ' מנהרה תלת‬ ‫נתיבית )‪(1,200 X 2‬‬ ‫רדיוסים אופקיים ‪580‬‬ ‫מ'‪ 1800 ,‬מ'‬ ‫שיפוע אורכי ‪1.2%‬‬ ‫פתרון ניקוז לנחל בענא‬ ‫פתרון מנהור מתחת‬ ‫לכביש קיים בגובה‬ ‫נמוך‪.‬‬ ‫חפירה לאורך כ‪ 300-‬מ'‬ ‫עד לעומק ‪ 65‬מ' בצד‬ ‫המזרחי‪.‬‬ ‫מנהור בקרקע קרטונית‪.‬‬ ‫מחייב תימוך בעת‬ ‫הביצוע‬ ‫קווי חשמל ובזק משני‬ ‫צידי המנהרות‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיה בצד‬ ‫המזרחי‬ ‫רדיוס אופקי ‪ 2500‬מ'‬ ‫שיפוע אורכי ‪1.5%‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫פתרון ניקוז לנחל בענא‬ ‫מנהור בקרקע קרטונית‪.‬‬ ‫מחייב תימוך בעת‬ ‫הביצוע‬ ‫קווי חשמל ובזק בצד‬ ‫המערבי‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיה בצד‬ ‫המזרחי‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫עוקף דרומי‬ ‫‪ 2,100‬מ' כביש דו‬ ‫מסלולי )‪ 3‬נתיבים(‬ ‫‪ 500‬מ' גשר דו מסלולי‬ ‫‪ 50‬מ' מעבר תחתי דו‬ ‫מסלולי‬ ‫רדיוסים אופקיים ‪650‬‬ ‫מ'‪ 950 ,‬מ'‪ 1150 ,‬מ'‬ ‫שיפוע אורכי ‪5.2%‬‬ ‫פתרון ניקוז לנחל בענא‬ ‫ביצוע גישור ארוך‬ ‫באזור נופי רגיש‬ ‫ביצוע מחודש של חלק‬ ‫ממפרידן אורחן מגידו‬ ‫קווי חשמל ובזק לכל‬ ‫האורך‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיה בצד‬ ‫המזרחי‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫כביש בחפירה פתוחה‬ ‫‪ 1,900‬מ' כביש דו‬ ‫מסלולי )‪ 3‬נתיבים(‬ ‫‪ 160‬מ' ‪ 2‬גשרים דו‬ ‫מסלוליים‬ ‫כביש פתוח במילוי‬ ‫‪ 1,900‬מ' כביש דו‬ ‫מסלולי)‪ 3X2‬נתיבים(‬ ‫‪ 160‬מ' גשר דו מסלולי‬ ‫רדיוסים אופקיים ‪530‬‬ ‫מ'‬ ‫שיפוע אורכי מרבי ‪6%‬‬ ‫פתרון ניקוז לנחל בענא‬ ‫ביצוע גישור מורכב‬ ‫מעל כביש קיים‬ ‫ביצוע עבודות חפירה‬ ‫ומילוי בסמוך לתנועה‬ ‫קיימת‬ ‫רדיוסים אופקיים ‪530‬‬ ‫מ'‬ ‫שיפוע אורכי מרבי ‪6%‬‬ ‫תוספת קירות זמניים‪.‬‬ ‫תוספת חפירות לטובת‬ ‫שלביות ביצוע‪.‬‬ ‫קווי חשמל לכל האורך‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיה בצד‬ ‫המזרחי‬ ‫קווי חשמל לכל האורך‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיה בצד‬ ‫המזרחי‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫שלבי ביצוע‬ ‫תפיסת שטח‬ ‫איכות‬ ‫סביבה‬ ‫השפעה על מבני‬ ‫המגורים בביאדה‬ ‫השפעה על שטחי יער‬ ‫השפעה על מסדרון‬ ‫אקולוגי‬ ‫מנהרה צפונית‬ ‫המשך נסיעה בכביש‬ ‫קיים עם הסטות‬ ‫מקומיות‪ .‬אפשרות‬ ‫להפעלת מנהרה אחת‬ ‫במהלך הביצוע‪.‬‬ ‫תפיסת שטח רבה בחלק‬ ‫המזרחי לאורך ‪ 400‬מ'‪.‬‬ ‫פגיעה בנוף בחלק‬ ‫המזרחי‬ ‫פורטל דרומי במרחק‬ ‫של כ‪ 50-‬מ' ממבני‬ ‫המגורים הקיימים‬ ‫והמאושרים בביאדה‪.‬‬ ‫במוצא המנהרה צפויים‬ ‫ריכוזי מזהמי אוויר‬ ‫גבוהים‬ ‫תפיסת שטח פתוח‬ ‫איכותי בקטעים‬ ‫העיליים משני עברי‬ ‫המנהרה )כ‪ 33-‬דונם(‪.‬‬ ‫מאפשרת שמירה על‬ ‫רצף שטחים פתוחים‬ ‫שכיוונו צפון – דרום‬ ‫באורך כ‪ 900-‬מ'‬ ‫מנהרה דרומית‬ ‫המשך נסיעה בכביש‬ ‫קיים‪ .‬אפשרות להפעלת‬ ‫מנהרה אחת במהלך‬ ‫הביצוע‪.‬‬ ‫עוקף דרומי‬ ‫המשך נסיעה בכביש‬ ‫קיים עם הסטות‬ ‫מקומיות‪.‬‬ ‫כביש בחפירה פתוחה‬ ‫המשך נסיעה בכביש‬ ‫קיים עם הסטות‬ ‫מקומיות‪ ,‬תוך שימוש‬ ‫בקטעי דרך חדשים‪.‬‬ ‫כביש פתוח במילוי‬ ‫שלביות ביצוע מורכבת‬ ‫תפיסת שטח מועטה‬ ‫יחסית‬ ‫תפיסת שטח רבה מאוד‪.‬‬ ‫תפיסת שטח רבה מאוד‪.‬‬ ‫תפיסת שטח רבה מאוד‪.‬‬ ‫פורטל דרומי במרחק‬ ‫של כ‪ 70-‬מ' ממבני‬ ‫המגורים הקיימים‬ ‫והמאושרים בביאדה‪.‬‬ ‫במוצא המנהרה צפויים‬ ‫ריכוזי מזהמי אוויר‬ ‫גבוהים‬ ‫תפיסת שטח פתוח‬ ‫איכותי בקטע שמדרום‬ ‫למנהרה )כ‪ 19-‬דונם(‪.‬‬ ‫התרחקות גדולה ממבני‬ ‫מגורים קיימים‬ ‫ומאושרים בביאדה‬ ‫התרחקות ממבני‬ ‫מגורים קיימים‬ ‫ומאושרים בביאדה‬ ‫התרחקות ממבני‬ ‫מגורים קיימים‬ ‫ומאושרים בביאדה‬ ‫מאפשרת שמירה על‬ ‫רצף שטחים פתוחים‬ ‫שכיוונו צפון – דרום‬ ‫באורך כ‪ 1200-‬מ'‬ ‫תפיסת שטח פתוח‬ ‫מעבר הכביש מעל שטח תפיסת שטח פתוח‬ ‫איכותי בהיקף גדול‬ ‫איכותי בהיקף גדול‬ ‫יער נטע אדם קיים‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫ושטחי יער בפועל‬ ‫וקטיעתם‬ ‫קטע בין חתכים ‪ 1291-‬קטע בין חתכים ‪1291-‬‬ ‫‪ 1322‬עובר מצפון‬ ‫‪ 1322‬עובר מצפון‬ ‫לדרך על שטחים‬ ‫לדרך על שטחים‬ ‫טבעיים ומיוערים‬ ‫טבעיים ומיוערים‬ ‫יש צורך במציאת פתרון יש צורך במציאת פתרון יש צורך במציאת‬ ‫מעבר עבור בעלי חיים עבור מעבר בעלי חיים‪ .‬פתרון עבור מעבר‬ ‫בעלי חיים‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫שיקול‬ ‫קריטריון‬ ‫עודפי עפר‬ ‫נוף‬ ‫נצפות מהסביבה‬ ‫מנהרה צפונית‬ ‫יצירת עודפי עפר רבים‬ ‫אך ניתן להשתמש‬ ‫בתכנון נכון בערומי‬ ‫קרקע לשיקום הכביש‬ ‫הקיים‬ ‫אין‬ ‫מנהרה דרומית‬ ‫יצירת עודפי עפר רבים‬ ‫אך ניתן להשתמש‬ ‫בתכנון נכון בערומי‬ ‫קרקע לשיקום הכביש‬ ‫הקיים‬ ‫נצפית מביאדה‪,‬‬ ‫מושירפה ומכיוון מגידו‬ ‫צפיה לנהג )חסימה‬ ‫ויזואלית(‬ ‫נסיעה בקטע ארוך של‬ ‫מנהרה בו לא ניתן‬ ‫לצפות בסביבה‬ ‫נסיעה בקטע ארוך של‬ ‫מנהרה בו לא ניתן‬ ‫לצפות בסביבה‬ ‫מידת בולטות של‬ ‫אלמנטים שונים )נצפות‬ ‫מהסביבה(‬ ‫אין בולטות של‬ ‫אלמנטים שונים‬ ‫שנצפים מהסביבה‪.‬‬ ‫הפורטלים למנהרות‬ ‫ישתלבו בעבודות העפר‬ ‫אין שטחים כלואים‬ ‫אין בולטות של‬ ‫אלמנטים שונים‬ ‫שנצפים מהסביבה‪.‬‬ ‫הפורטלים למנהרות‬ ‫ישתלבו בעבודות העפר‬ ‫אין שטחים כלואים‬ ‫אין שטחים כלואים‬ ‫‪351‬‬ ‫‪424‬‬ ‫‪116‬‬ ‫גודל שטחים כלואים‬ ‫ואיכות ויזואלית שלהם‬ ‫עלות‬ ‫)מליון ‪(₪‬‬ ‫עוקף דרומי‬ ‫הכביש מותאם‬ ‫לטופוגרפיה‪ .‬עבודות‬ ‫עפר קטנות יותר‪.‬‬ ‫נצפות‬ ‫אל הכביש‬ ‫רבה‬ ‫חסימה ויזואלית‬ ‫בשטחים בלתי מופרים‬ ‫כביש בחפירה פתוחה‬ ‫יצירת עודפי עפר‬ ‫בכמות קטנה יותר‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬שונה לצהוב‪.‬‬ ‫כביש פתוח במילוי‬ ‫יש צורך בהבאת חומר‬ ‫ממקורות חיצוניים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬שונה לירוק‬ ‫נצפות מעטה של קטעי‬ ‫חציבה מתונים‪ .‬קיימים‬ ‫מספר קטעי חציבה‬ ‫משמעותיים‪.‬‬ ‫אין הסתרה לנהג למעט‬ ‫אזור חציבה גבוהה‬ ‫בקטע של ‪ 80‬מ' ובקטע‬ ‫של מעבר אקולוגי ‪50‬‬ ‫מ'‬ ‫אין בולטות של‬ ‫אלמנטים שונים‬ ‫שנצפים מהסביבה‪.‬‬ ‫הפורטלים למנהרות‬ ‫ישתלבו בעבודות העפר‬ ‫אין שטחים כלואים‬ ‫חלופה פתוחה‪ ,‬נצפות‬ ‫של אזורי חציבה‬ ‫ומילוי‪.‬‬ ‫אין שטחים כלואים‬ ‫‪82‬‬ ‫‪110‬‬ ‫חלופה של כביש פתוח‬ ‫לנוף‪ ,‬אין חסימה‬ ‫ויזואלית‬ ‫בולטות של אזורי‬ ‫חציבה ומילוי‪.‬‬ ‫בהיבט של איכות אוויר ואקוסטיקה היות ובקטע זה אין מבני מגורים או שימושי רגישים קבועים אחרים‪,‬‬ ‫להיבטים של איכות אוויר ואקוסטיקה משמעות משנית בבחינת החלופות‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ניתן לומר כי בכל החלופות לא צפויים מטרדים לשימושי קרקע רגישים‪.‬‬ ‫פגיעה בערכי טבע‬ ‫חלופת כביש פתוח בחפירה מינימלית‬ ‫חלופה זו תופסת שטח פתוח גדול ופוגעת בערכי טבע‬ ‫קיימים לאורך הדרך‪ ,‬לרבות פגיעה במסדרון אקולוגי‬ ‫ארצי העובר בחלק הצפוני של קטע ‪.4‬‬ ‫צפויה פגיעה בשטחי יער ים תיכוני טבעי ונטוע באזורים‬ ‫בהם מתוכנן יישור של העקומות‪.‬‬ ‫חלופות המנהור )מנהרה דרומית ומנהרה צפונית(‬ ‫חלופות אילו‪ ,‬באמצעות העברת כביש ‪ 65‬במנהרה‪,‬‬ ‫מאפשרות שמירה על רצף שטחים פתוחים שכיוונו צפון – דרום‪.‬‬ ‫פגיעה מקומית צפויה באזור הפורטלים‪.‬‬ ‫בחלופה הצפונית – פגיעה בשטחי יער ים תיכוני בשני הפורטלים‪.‬‬ ‫בחלופה הצפונית – פגיעה בשטחי יער ים תיכוני בפורטל המערבי ובשטחים חקלאיים בפורטל המזרחי‪.‬‬ ‫חלופת מעקף דרומי‬ ‫חלופה זו תופסת שטח פתוח גדול ופוגעת בערכי טבע קיימים לאורך הדרך‪ .‬הכביש עובר בשטחי יער ויוצר הפרה‬ ‫חדשה של שטח שאינו מופר כיום‪.‬‬ ‫יש לתת את הדעת לטיפול בכמויות הגדולות של עודפי עפר בכל החלופות‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות מהטבלה לעיל‪ ,‬לחלופות המנהור יתרונות נופיים‪ ,‬סביבתיים ואקולוגיים ע"י צמצום תפיסת‬ ‫השטחים ע"י הכביש‪ ,‬הגדלת מרחב השטחים הפתוחים ויצירת מסדרון אקולוגי רחב בין השטחים הפתוחים‬ ‫שמצפון ומדרום לכביש‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלופות אילו יקרות מאוד ולמעשה מחירן הופך אותן לבלתי ריאליות לביצוע‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫חלופת העוקף הדרומי היא החלופה הנחותה ביותר היות והיא מייצרת את הפגיעה הנופית והסביבתית הרבה ביותר‬ ‫ע"י סלילת כביש בתוואי חדש‪ ,‬בשטח שאינו מופר‪ .‬חלופה זו גם אינה תואמת את מדיניות משרד התחבורה הגורסת‬ ‫כי יש לבצע הרחבה ושדרוג כבישם על בסיס התוואי הקיים‪.‬‬ ‫מבין החלופות שאינן כוללות מנהור‪ ,‬לחלופת המילוי יתרונות נופיים משמעותיים על פני חלופת החפירה הפתוחה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אי פגיעה בקבוצת עצים גדולה בקטע שאחרי חציית הכביש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש גדול יותר בתוואי הכביש הקיים )אם כי במפלס מוגבה(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חסכון של גשר אחד מעל לכביש לשם שלביות הביצוע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המעבר האקולוגי משתלב טוב יותר מבחינה נופית‪.‬‬ ‫חלופת מילוי כביש קיים היא החלופה הנבחרת‪.‬‬ ‫‪ 2.5.11.2‬חלופות למהירות תכן‬ ‫נערכה בחינה של השפעת הורדת מהירות התכן של הדרך בקטע הפיתולים‪ ,‬על התכנית‪.‬‬ ‫הבחינה נערכה עבור מהירות תכן של ‪ 100‬קמ"ש ומהירות תכן של ‪ 90‬קמ"ש בחלופה הנבחרת לקטע הפיתולים –‬ ‫חלופת מילוי כביש קיים‪.‬‬ ‫חתכים נופיים וחתך לאורך של הדרך בקטע הפיתולים בחלופת מהירות תכן ‪ 90‬קמ"ש ובחלופת מהירות תכן של‬ ‫‪ 100‬קמ"ש מוצגת בתרשים מס' ב‪.22.‬‬ ‫חתכים לאורך עבור חלופת מהירות תכן של ‪ 90‬קמ"ש ועבור חלופת מהירות תכן של ‪ 100‬קמ"ש מוצגים ב‬ ‫תרשים מס' ב‪23.‬‬ ‫מהבדיקה עולים הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬להורדת מהירות התכן מ‪ 100-‬ל‪ 90‬קמ"ש אין כמעט השפעה על תנוחת הכביש‪.‬‬ ‫‪ .2‬הבדל בין החלופות מתבטא בחתך לאורך בלבד‪ .‬ההבדלים המשמעותיים הם בקטע שממזרח לגשר על נחל‬ ‫בענא‪ .‬בקטע זה הגדלת מהירות התכן ל‪ 100-‬קמ"ש משמעותה הגבהת הכביש ב‪ 8.5-‬מ' נוספים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הקטנת מהירות התכן מ‪ 100-‬ל‪ 90-‬קמ"ש מקטינה את כמות החפירה ב‪ 21,000-‬מ"ק ומגדילה את כמות‬ ‫המילוי בכ‪ 10,000-‬מ"ק‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.22.‬א‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.22.‬ב‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.22.‬ג‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.22.‬ד‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.22.‬ה‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.22.‬ו‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.22.‬ז‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪.22.‬ח‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫תרשים מס' ב‪23.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ .4‬הקטנת מהירות התכן מ‪ 100-‬ל‪ 90-‬קמ"ש מקטינה את כמות החפירה ב‪ 21,000-‬מ"ק ומגדילה את כמות‬ ‫המילוי בכ‪ 10,000-‬מ"ק‪.‬‬ ‫השוואה בין כמויות עבודות העפר בין שתי החלופות מוצגת בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :18.‬השוואת מאזן עבודות עפר בחלופות למהירות תכן בקטע הפיתולים‬ ‫‪ 100‬קמ"ש‬ ‫חפירה‬ ‫מילוי‬ ‫‪308,000‬‬ ‫‪273,000‬‬ ‫‪ 90‬קמ"ש‬ ‫מילוי‬ ‫‪283,000‬‬ ‫חפירה‬ ‫‪287,000‬‬ ‫לנוכח היתרונות בצמצום עבודות העפר‪ ,‬החלופה הנבחרת היא חלופת המילוי במהירות תכן של ‪ 90‬קמ"ש‪.‬‬ ‫‪ 2.6‬זיהום אוויר באזור המפרידנים‬ ‫השוואת החלופות בהיבט של זיהום אוויר מוצגת לעיל בסעיף ‪ 2.3‬עבור כל חלופה‪ .‬הטבלה להלן מסכמת את כל‬ ‫חלופות המיקרו במפרידנים רק בהיבט של זיהום האוויר‪.‬‬ ‫טבלה מס' ב‪ :19.‬השוואת חלופות המיקרו במפרידנים בהיבט זיהום האוויר‬ ‫אזור‬ ‫סמיכות מינימאלית‬ ‫לשימושים וייעודים‬ ‫רגישים לכביש ‪65‬‬ ‫חלופה מועדפת‬ ‫גן שמואל – אלון‬ ‫כ‪ 180-‬מטר ממבנים‬ ‫מתוכננים בגן שמואל‬ ‫בכל החלופות הרמפות מרוחקות יחסית משימושי‬ ‫קרקע רגישים‪.‬‬ ‫מפרידנים חנה ומנשה‬ ‫כ‪ 15-‬מטר ממבנים קיימים עדיפות למפרידן חנה אשר מרוחק ממבני מגורים‬ ‫בפרדס חנה‬ ‫בפרדס חנה‬ ‫אין העדפה לחלופה מסויימת‬ ‫מפרידן ורד‬ ‫מרוחק משימושי וייעודי‬ ‫קרקע רגישים‬ ‫אין העדפה לחלופה מסויימת‬ ‫מפרידן קרע – ברטעה‬ ‫כ‪ 40-‬מטר ממבני מגורים‬ ‫בכפר קרע‬ ‫ישנו חסרון לחלופה גשר בצומת ברטעה וחיבור‬ ‫לכביש צפוני‪/‬דרומי‪ .‬דרך השירות מתקרבת לבתים‬ ‫מכפר קרע‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫מפרידן עארה ‪ -‬ערערה‬ ‫כ‪ 20-‬מטר ממבני מגורים‬ ‫בעארה‬ ‫העדפה לחלופת גשר בין הישובים ודרכי שירות‬ ‫צמודות‪ .‬פיצול התנועה המקומית בדרכי שירות‬ ‫מצפון ומדרום לכביש‪ ,‬מקטין מטרדי זיהום אוויר‬ ‫במבני המגורים הקיימים והמאושרים מצפון‪.‬‬ ‫מפרידן אום אלפאחם‬ ‫כ‪ 50-‬מטר ממבני מגורים‬ ‫באום אל פאחם‬ ‫ישנה עדיפות לחלופת יהלום אשר הרמפות שלה‬ ‫נצמדות לכביש ‪ 65‬ומתרחקות ממבני מגורים במעלה‬ ‫אום אל פאחם‪.‬‬ ‫מפרידן מוסמוס‬ ‫כ‪ 20-‬מטר ממבני מגורים‬ ‫באום אל פאחם‬ ‫לשתי החלופות השפעה דומה על זיהום האוויר‪ .‬אין‬ ‫חלופה מועדפת‪.‬‬ ‫מפרידן מושירפה‬ ‫כ‪ 50-‬מטר ממבני מגורים‬ ‫במושריפה‬ ‫אין הבדל מהותי בין החלופות בהיבט זיהום האוויר‬ ‫‪ 2.7‬חלופות לטיפול בנחל עירון‬ ‫‪ 2.7.1‬היבטים נופיים‬ ‫נחל עירון הינו נחל אכזב‪ ,‬מלווה את כביש ‪ 65‬מתחום הר אמיר ליד אום אל פחם‪ ,‬יורד לכיוון דרום מערב‬ ‫כקילומטר ‪ 1‬ממערב לצומת משמר הגבול יוצא הנחל אל מישור השרון הצפוני ומתחבר לנחל חדרה מדרום למושב‬ ‫תלמי אלעזר‪.‬‬ ‫משחר ההיסטוריה שימש תוואי הנחל כמעבר עיקרי בין מישור החוף לגליל‪.‬‬ ‫עם התפתחות האזורים המבונים לאורך הנחל ופיתוח שטחים מרוצפים‪ ,‬כמויות הגשמים הזורמים אל הנחל הולכות‬ ‫ומתגברות‪.‬‬ ‫הנחל יוצר ציר רציף לאורך הכביש ומהווה פוטנציאל לפעילות נופש וטיול‪.‬‬ ‫במסגרת תכנון כביש ‪ 65‬והמפרידנים לא נדרש טיפול בנחל‪ .‬טיפול בנחל יבוצע ע"י צוות תכנון ייעודי למטרה זו‪.‬‬ ‫במסגרת תכנון הכביש נוצרו מצבים בהם הכביש המורחב והמפרידנים עולים על תוואי הנחל ונוצרה דרישה‬ ‫להסטת הנחל וטיפול באפיק המוסט מבחינה הנדסית בהתאם לדרישות רשות הניקוז וכן מבחינה נופית‪.‬‬ ‫התכנון הנופי בנחל‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬הינו תכנון בסיסי נופי המאפשר שדרוג נופי בעתיד ע"י צוות לתכנון הנחל לכל‬ ‫אורכו‪ ,‬כולל קטעים טבעיים וקטעים מוסטים כתוצאה מתכנון הכביש והמפרידנים‪.‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫עקרונות תכנון נופיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הסטה של הנחל רק במקרים בהם הכביש המתוכנן או מבנים עולים על תוואי הנחל הטבעי‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההסטה בקווים ישרים המתחברים עם תוואי הנחל הטבעי‪.‬‬ ‫‪ .3‬החתך ההנדסי של הנחל בהתאם לחישובים הידראוליים של יועץ הניקוז‪ .‬שיפועי הדפנות ודרכי‬ ‫שרות בתאום עם רשות הניקוז‪.‬‬ ‫‪ .4‬הטיפול הנופי מתואם עם רשות הניקוז‪.‬‬ ‫‪ .5‬דפנות הנחל יהיו בחפירה בעפר המקומי‪.‬‬ ‫‪ .6‬בהתאם לצורך הדראולי דפנות הנחל ידופנו בבולדרים שטוחים‪ -‬ראה חתכים אופייניים‪.‬‬ ‫‪ .7‬הטיפול הנופי יהיה אקסטנסיבי ויאפשר גמישות בתכנון עתידי של תוואי הנחל לכל אורכו‪.‬‬ ‫‪ .8‬לאורך הנחל יתוכננו דרכי שרות‪ ,‬מצד אחד או משני צידי הנחל‪.‬‬ ‫‪ .9‬לפי דרישת רשות הניקוז הדרכים יהיו דרכי עפר מהודקות וישמשו כדרכים למטיילים ורוכבי‬ ‫אופניים בתוך המרקם הכללי של השבילים ודרכים חקלאיות‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ 15‬בהמשך מציג את מערך הולכי הרגל וטיפול בתוואי נחל עירון כולל חתכים טיפוסיים‪.‬‬ ‫‪ 2.7.2‬היבטים ניקוזיים‬ ‫תרשים מס' ‪ 8‬בתיק התרשימים מציג את התכנון להסדרת נחל עירון‪ .‬התרשים כולל את התחומים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬תוואי נחל קיים שלא יופר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תוואי נחל בו תבוצע הסדרה להסתברות תכן ‪ 1:50‬שנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תוואי נחל בו תבוצע הסדרה להסתברות תכן ‪ 1:50‬שנה בתעלת בטון‪.‬‬ ‫הקריטריונים לשינויים בנחל נקבעו ואושרו על ידי הגורמים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬רשות הניקוז‪.‬‬ ‫‪ ‬ועדה הנדסית של משד החקלאות‪ ,‬בה נכח בין היתר נציג המשרד לאיכות הסביבה כנציגי רשות המים‪.‬‬ ‫הקריטריונים לתכנון‪:‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫‪ .1‬באזורים בהם הנחל לא צמוד לכביש‪ ,‬לא תתוכנן הסדרה והנחל נשאר במצב הקיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬במקומות בהם תבוצע הסדרה‪ ,‬רוחב חתך הנחל ודרך השירות לא יקטן מ‪ 20 -‬מטרים‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיפועי הדופן יהיו מתונים ככל הניתן )‪.(1:3‬‬ ‫‪ .4‬תבוצע לפחות דרך שירות אחת לאורך הנחל‪ .‬במידת האפשר תבוצענה שתי דרכים‪ ,‬אך העדיפות היא‬ ‫לניצול רוחב הרצועה לטובת הקטנת שיפוע הדופן )על פני ביצוע שתי דרכי שירות(‪.‬‬ ‫‪ .5‬דיפון גדות וביצוע רק במקרה הצורך‪ .‬הדיפון יתוכנן בתיאום עם אדריכל הנוף ובהנחיית היועץ‬ ‫הסביבתי‪.‬‬ ‫‪ .6‬תיעול הנחל בתעלות בטון ובגדות אנכיים – רק במקומות הכרחיים‪ ,‬כגון‪ :‬מניעת חציבת יתר בגבעות‬ ‫ובמתלולים בצידי הכביש‪ ,‬באזורים צפופי בניה סביב הנחל וכדומה‪.‬‬ ‫‪ .7‬תינתן עדיפות למעבירים איריים‪ ,‬עבור דרכים חקלאיות באזור הנחל‪ .‬זאת מאחר שמעביר אירי לא‬ ‫מהווה מפגע נופי‪ ,‬וכן הוא מעביר את כל הספיקות ומשתלב בנוף הסביבתי‪.‬‬ ‫התוכנית ההנדסית של הנחל הותאמה להנחיות אלה‪ ,‬ולספיקת התכן של ‪ 1:50‬שנה‪ ,‬תוך הקפדה על שינוי תוואי‬ ‫מינימאלי‪ ,‬ורק במקרים בהם הכביש עולה על תוואי הערוץ הקיים‪.‬‬ ‫‪ 2.8‬מיקום מעברים אקולוגיים‬ ‫מיקום המעברים האקולוגיים בתכנית והשיקולים למיקומם מוצגים בסעיף ‪ 4.6‬בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 2.9‬סיכום החלופה הנבחרת על מרכיביה‬ ‫החלופה הנבחרת לשדרוג כביש ‪ 65‬בקטע גן שמואל – מגידו כוללת‪:‬‬ ‫הקמת מפרידנים בצמתים לאורך הדרך וסלילת נתיב שלישי כאשר כביש ‪ 65‬יהיה בפני הקרקע והכבישים החוצים‬ ‫במפרידנים יחצו את כביש ‪ 65‬בגשר‪.‬‬ ‫לאורך הדרך יוקמו המפרידנים הבאים‪:‬‬ ‫בחינה של חלופות תכנוניות‬ ‫מפרידן גן שמואל ‪ -‬אלון – הקמת מחלף בתצורת יהלום בצומת אלון וחיבור לדרך קיימת‪ .‬בחלופה זו לגרנות‬ ‫ייעשה באמצעות מטרוקה המרוחקת מהכביש‪ ,‬בירידה מהרמפה עם רמזור‪ .‬גשר הולכי הרגל ישולב בגשר הכביש‪.‬‬ ‫כמו כן יהיה מעבר חקלאי בגן שמואל משולב גם להולכי רגל‪.‬‬ ‫מפרידנים חנה ומנשה – נקבע כי התכנית תוגש כשהיא כוללת את שני המפרידנים בצומת חנה ובצומת מנשה עם‬ ‫דרכי שירות ביניהם‪ .‬התכנון כולל מעברי הולכי רגל – במפרידן חנה בצמוד לגשר‪ ,‬ובמפרידן מנשה בגשר נפרד‪.‬‬ ‫מפרידן ורד – נבחרה חלופת העברת דרך השירות מצפון לכביש ‪ .65‬חלופה זו כוללת‪ :‬גשר מעל כביש ‪65‬‬ ‫והרמפה של כביש ‪ ,6‬כביש שירות דו סיטרי ברוחב של כ‪ 20 -‬מטר )כולל תעלות ניקוז(‪ ,‬מצפון לכביש ‪ 65‬בין‬ ‫מחצבת ורד למפרידן קרע‪/‬ברטעה‪ .‬דרך השירות עוברת בחלופה זו על שטח המיועד לחקלאות‪.‬‬ ‫מפרידן קרע ‪ -‬ברטעה – נבחרה חלופת גשר בצומת ברטעה וחיבור לכביש צפוני‪.‬‬ ‫צומת המשטרה – השארת הצומת הקיים ללא מפרידן‪.‬‬ ‫מפרידן עארה – ערערה – נבחרת חלופת מפרידן בתצורת יהלום מצפון ומדרום לכביש )חלופת היזם( חלופה זו‬ ‫כוללת גשר ורמפות משני צידי הכביש כאשר הרמפות מצפון לכביש ‪ 65‬מוצמדות לכביש‪.‬‬ ‫מפרידן אום אלפחם – נבחרה חלופת מפרידן יהלום‪ .‬חלופה זו כוללת גשר בצומת הקיים וכן יהלום רגיל עם ‪2‬‬ ‫רמפות וחיבור לעין איברהים מצפון לכביש ‪ ,65‬ומדרום לכביש‪ ,‬יהלום עם רמפות המשתלבות בכיכר הקיימת‪.‬‬ ‫מפרידן מוסמוס – נבחרה חלופת הקמת גשר עילי בתצורת ‪ flyover‬עם חצי יהלום – חלופה זו כוללת צומת מדרום‬ ‫לכביש המאפשר אופציה לרמפה המתחברת חזרה לכיוון עפולה‪ .‬הכניסה למוסמוס לבאים ממערב היא דרך אום‬ ‫אלפחם‪.‬‬ ‫מפרידן מושירפה – נבחרה חלופת ההצרחה הכוללת הקמת גשר בצומת הקיים באופן שהגשר יהיה בחלק הנמוך‬ ‫והרמפות בחלק הגבוה‪ .‬בחלופה זו הכיכר בדרום יושבת על השטח הנמוך והרמפה על הטופוגרפיה באופן שנמנע‬ ‫הצורך בחציבות‪.‬‬ ‫קטע הפיתולים – נבחרה חלופת כביש פתוח במילוי שבה ייסלל כל קטע הכביש ככביש עילי וההתמודדות עם‬ ‫הטופוגרפיה המקומית תעשה‪ ,‬בחלקה באמצעות מילוי הכביש והרמתו‪ .‬ממפרידן מושירפה מזרחה יוסט הכביש‬ ‫החדש‪ ,‬וכולל גשר מעל נחל בעינה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יוסט הכביש צפונה יותר‪ ,‬באופן המחייב חציבות גדולות‪ ,‬אולם‬ ‫לאחר מכן הכביש חוזר לתוואי הכביש הקיים לאורך מקטע ארוך במילוי‪.‬‬ ‫פרק ג‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪ 3.1‬תוואי הדרך‪ ,‬מתקני הדרך והקמתם‬ ‫‪ 3.1.1‬הצגת גרפית של הדרך ומרכיביה‬ ‫‪ 3.1.1.1‬תיאור כללי של התכנית‬ ‫תת"ל ‪ 38‬עוסקת בהרחבה ושדרוג כביש ארצי מספר ‪ 65‬בקטע שבין גן שומרון לאורחן מגידו‪ ,‬לאורך כ‪ 27-‬ק"מ‪,‬‬ ‫והפיכתו לכביש העומד בסטנדרטים של כביש ראשי‪.‬‬ ‫תשריט התכנית מצורף בתרשים מס' ‪ 9‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫מטרת התכנית‬ ‫‪ .1‬שיפור רמת השירות לתנועה העוברת‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיפור האינטראקציה בין יישובי הסביבה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫שיפור הבטיחות בכביש‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫טיפול בבעיות הניקוז לאורך הציר‪.‬‬ ‫‪ .5‬שמירת התכנות למסילת רכבת‪.‬‬ ‫פרוגרמה‬ ‫הפרוגרמה לתכנית כוללת‪:‬‬ ‫הקמת ‪ 9‬מפרידנים לאורך הדרך‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפרידן גן שמואל – אלון‬ ‫‪ .2‬מפרידן חנה‬ ‫‪ .3‬מפרידן מנשה‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪ .4‬מפרידן ורד‬ ‫‪ .5‬מפרידן קרע‪-‬ברטעה‬ ‫‪ .6‬מפרידן עארה‪-‬ערערה‬ ‫‪ .7‬מפרידן אום אלפחם‬ ‫‪ .8‬מפרידן מוסמוס‬ ‫‪ .9‬מפרידן מושירפה‬ ‫תוספת נתיב שלישי בכל מסלול‪.‬‬ ‫תכנון מחדש של אזור הפיתולים )פיתולים(‪ ,‬ושינויים מקומיים )תיקון רדיוסים( במקומות הנדרשים‪.‬‬ ‫קריטריונים לתכנון‬ ‫‪‬‬ ‫דרך ראשית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דרך דו מסלולית תלת נתיבית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהירות תכן ‪ 100 -‬קמ"ש ו‪ 90-‬קמ"ש בקטע הפיתולים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גישות ‪ -‬מפרידנים\מחלפים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תאורה ‪ -‬לכל אורך הדרך‪.‬‬ ‫‪ 3.1.1.2‬תנוחה של תוואי הדרך‬ ‫תנוחה של תוואי הדרך מוצגת בתרשים מס' ‪ 10‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫תנוחה של המפרידנים בקנ"מ ‪ 1:000‬מצורפת ב תרשים מס' ‪ 11‬בתיק התרשימים‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪ 3.1.1.3‬קירות תומכים‬ ‫קירות תומכים לאורך הכביש ייבנו לצורך תמיכת הפרשי גובה ובאזורי חציבות בהתאם למפורט להלן‪:‬‬ ‫קירות לתמיכת הפרשי גובה‬ ‫כאשר נוצרים הפרשי גובה בין רמפה לכביש או בין רמפות ‪/‬כביש לבין אזורי בינוי ייבנו קירות תומכים‪.‬‬ ‫כאשר יש מרחב עבודה‪ ,‬הקירות ייבנו בטרסות שבניהן יהיו נטיעות למזער את הניצפות של הקירות‪.‬‬ ‫קירות באזורי חציבה‬ ‫כאשר אזורי חציבה מתוכננים משתרעים על שטחים נרחבים‪ ,‬תוכננו קירות תומכים בגבהים של עד ‪ 6.00‬מ'‪.‬‬ ‫הקירות ייבנו בדרוג ליצירת טרסות לגינון‪.‬‬ ‫בניית הקירות ממזערת את הנזק שנגרם מחציבה ומקטינה משמעותית שטחים להפקעה‪.‬‬ ‫באזורי החציבה הגדולים מתוכננים הקירות התומכים הבאים‪:‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ :1.‬קירות תומכים באזורי חציבות‬ ‫חתך‬ ‫אזור‬ ‫התכנון המוצע‬ ‫‪914-919‬‬ ‫צפון‬ ‫אל ביאר‪ :‬טרשים וצמחייה טבעית‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך ‪ +‬חציבה‬ ‫‪1051-1055‬‬ ‫צפון‬ ‫מערבית לאום אל פחם‬ ‫טרשים וצמחייה טבעית‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך ‪ +‬חציבה‬ ‫‪1061-1071‬‬ ‫צפון‬ ‫מערבית לאום אל פחם‬ ‫מטעים‪/‬טרשים וצמחייה טבעית‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך ‪ +‬חציבה‬ ‫‪1087-1090‬‬ ‫צפון‬ ‫אום אלפחם מבנים‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך ‪ +‬חציבה‬ ‫‪1123-1136‬‬ ‫צפון‬ ‫מערבית למוסמוס‬ ‫מטעים‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך ‪ +‬חציבה‬ ‫‪1144-1150‬‬ ‫צפון‬ ‫מוסמוס‬ ‫מטעים ומבנים‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך ‪ +‬חציבה‬ ‫‪1145-1151‬‬ ‫דרום‬ ‫מוסמוס‬ ‫צמחייה קיימת ‪ +‬מבנים‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך ‪ +‬חציבה‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫חתך‬ ‫אזור‬ ‫התכנון המוצע‬ ‫‪1151-1161‬‬ ‫צפון‬ ‫מוסמוס‬ ‫מטעים ומבנים‬ ‫קיר תעלה‬ ‫‪1156-1167‬‬ ‫דרום‬ ‫מוסמוס‬ ‫עצים בודדים ומבנים‬ ‫קיר תעלה‬ ‫‪1162-1165‬‬ ‫צפון‬ ‫מוסמוס‬ ‫מטעים ‪+‬בתים‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך‬ ‫‪1166-1186‬‬ ‫צפון‬ ‫מזרחית למוסמוס‬ ‫מטעים ‪ +‬צמחייה קיימת‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך ‪ +‬חציבה‬ ‫‪1193-1207‬‬ ‫צפון‬ ‫מערבית למושירפה‬ ‫צמחייה קיימת‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך ‪ +‬חציבה‬ ‫‪1216-1224‬‬ ‫דרום‬ ‫מערבית לביידה‬ ‫חורש‬ ‫קיר תעלה ‪ +‬קיר תומך ‪ +‬חציבה‬ ‫כל הקירות התומכים יחופו באבן חאמי להשתלבות נופית עם הנוף החקלאי של הקטעים המערביים ועם שטחי‬ ‫גבעות הגיר של הקטעים המזרחיים בכביש‪.‬‬ ‫יותר שימוש באבן חאמי טבעית‪ ,‬אבן חאמי מתועשת או יציקה בתבנית גומי דמוי אבן חאמי וצביעה של הבטון‪.‬‬ ‫‪ 3.1.1.4‬קירות לאורך התוואי‬ ‫לאורך התוואי מתוכננים הקירות הבאים‪:‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ :2.‬קירות מתוכננים לאורך התוואי‬ ‫מס' חתך‬ ‫צפון‬ ‫‪16-36‬‬ ‫דרום‬ ‫‪4-38‬‬ ‫צפון‬ ‫‪67-74‬‬ ‫צפון לכביש ‪65‬‬ ‫ציר ‪233‬‬ ‫חתכים ‪12-14‬‬ ‫סוג הקיר ומטרתו‬ ‫גובה הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫אורך הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫קיר תומך בין כביש ‪ 65‬ושטח המרכז מסחרי‬ ‫בגן שמואל‬ ‫קיר תומך בין הכביש לאזור תעשייה גרנות‬ ‫ס"ה שטח‬ ‫הקיר‬ ‫מ"ר‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪390‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪680‬‬ ‫‪1.70‬‬ ‫קיר תעלה תומך להגנה על שמורת אלון‬ ‫‪200‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪1.20‬‬ ‫קיר תעלה תומך להגנה על הבתים הקיימים‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מס' חתך‬ ‫צפון‬ ‫‪192-207‬‬ ‫צפון לכביש ‪65‬‬ ‫ציר ‪210‬‬ ‫חתכים ‪18-30‬‬ ‫צפון‬ ‫‪245-297‬‬ ‫דרום‬ ‫‪245-254‬‬ ‫דרום‬ ‫‪259-280‬‬ ‫דרום‬ ‫‪268-275‬‬ ‫דרום‬ ‫‪526-531‬‬ ‫דרום‬ ‫‪535-531‬‬ ‫דרום‬ ‫‪553-565‬‬ ‫דרום‬ ‫‪567-578‬‬ ‫דרום‬ ‫‪588-592‬‬ ‫דרום‬ ‫‪605-610‬‬ ‫דרום‬ ‫‪614-622‬‬ ‫דרום‬ ‫‪619-623‬‬ ‫צפון‬ ‫‪610-618‬‬ ‫צפון לכביש ‪65‬‬ ‫ציר ‪441‬‬ ‫חתכים ‪4-12‬‬ ‫צפון כביש ‪65‬‬ ‫ציר ‪440‬‬ ‫חתכים –‬ ‫‪4406-4412‬‬ ‫סוג הקיר ומטרתו‬ ‫ס"ה שטח‬ ‫הקיר‬ ‫מ"ר‬ ‫‪950‬‬ ‫‪330‬‬ ‫‪2.80‬‬ ‫קיר תומך להגנה על המרכז מסחרי במפרידן‬ ‫מנשה‬ ‫‪850‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קיר אקוסטי בסמיכות למבנים קיימים‬ ‫‪6300‬‬ ‫‪1050‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר אקוסטי בסמיכות למבנים קיימים‬ ‫‪750‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קיר אקוסטי בסמיכות למבנים קיימים‬ ‫‪2080‬‬ ‫‪415‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון בגובה ‪ 1.50‬מ'‬ ‫‪250‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תעלה תומך לשימור יער עירון‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫קיר תעלה תומך לשימור יער עירון‬ ‫‪480‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תעלה תומך לשימור יער עירון‬ ‫‪360‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תעלה תומך לשימור יער עירון‬ ‫‪330‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון לתמיכת הדרך‬ ‫החקלאית המתוכננת‬ ‫‪200‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון לתמיכת הדרך‬ ‫החקלאית המתוכננת‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון לתמיכת הדרך‬ ‫החקלאית המתוכננת‬ ‫קיר תומך לתמיכת הדרך החקלאית המתוכננת‬ ‫‪200‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪1.80‬‬ ‫‪290‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪1.80‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪2.10‬‬ ‫קיר תומך בין כביש ‪ 65‬לציר ‪422‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪1.80‬‬ ‫קיר תומך להגנה לתוואי החדש של נחל עירון‬ ‫‪350‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪2.20‬‬ ‫קירות תומכים מדורגים בגבול התכנית להגנה‬ ‫על הבנייה העתידית‬ ‫‪700‬‬ ‫‪235‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קיר תומך בין הכביש למחנה הצבאי‬ ‫גובה הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫אורך הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מס' חתך‬ ‫צפון‬ ‫ציר ‪ 440‬חתכים –‬ ‫‪4408-4410‬‬ ‫צפון‬ ‫ציר ‪440‬‬ ‫חתך ‪4410‬‬ ‫דרום לכביש ‪65‬‬ ‫ציר ‪442‬‬ ‫חתכים ‪72-80‬‬ ‫דרום לכביש ‪65‬‬ ‫ציר ‪442‬‬ ‫חתכים ‪72-76‬‬ ‫צפון‬ ‫‪661-734‬‬ ‫צפון‬ ‫‪728-740‬‬ ‫צפון‬ ‫‪735-740‬‬ ‫דרום לכביש ‪65‬‬ ‫‪714-740‬‬ ‫ציר ‪514‬‬ ‫חתכים‬ ‫‪5149-5155‬‬ ‫דרום‬ ‫‪729-740‬‬ ‫צפון‬ ‫‪741-751‬‬ ‫צפון‬ ‫‪741-747‬‬ ‫דרום‬ ‫‪734-746‬‬ ‫צפון‬ ‫‪733-747‬‬ ‫צפון‬ ‫ציר ‪55‬‬ ‫חתכים‬ ‫‪5507-5514‬‬ ‫סוג הקיר ומטרתו‬ ‫ס"ה שטח‬ ‫הקיר‬ ‫מ"ר‬ ‫‪275‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קירות תומכים לתמיכת דרכי שירות של נחל‬ ‫עירון מתחת לגשר במפרידן קרע‪-‬ערה‬ ‫‪360‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון לתמיכת הדרך‬ ‫החקלאית המתוכננת‬ ‫‪240‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך להגנה על הבתים הקיימים‬ ‫‪200‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪2.30‬‬ ‫קיר אקוסטי שקוף בסמיכות למבנים קיימים‬ ‫‪7300‬‬ ‫‪1490‬‬ ‫‪4.85‬‬ ‫קיר תומך‪/‬קונזולה בין כביש ‪ 65‬לרמפה ‪55‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קיר תומך רמפה מס' ‪55‬‬ ‫‪980‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך להגנה על תוואי הנחל ותומך רמפה‬ ‫מס' ‪ 57‬וציר ‪514‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫‪655‬‬ ‫‪2.75‬‬ ‫קיר תומך‪/‬קונזולה בין כביש ‪ 65‬לרמפה מס'‬ ‫‪57‬‬ ‫קיר תומך‪/‬קונזולה רמפה‬ ‫מס' ‪ 55‬והגנה על שטח בנוי‬ ‫קיר תומך‪/‬קונזולה בין כביש ‪65‬‬ ‫לרמפה מס' ‪55‬‬ ‫קיר תומך ערוגה מתחת לקונזולה בגובה ‪0.50‬‬ ‫מ'‬ ‫קיר תומך ערוגה מתחת לקונזולה בגובה ‪0.50‬‬ ‫מ'‬ ‫קיר תומך ערוגה מתחת לקונזולה מצד השטח‬ ‫הבנוי בגובה ‪ 1.50‬מ'‬ ‫‪1100‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪1080‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪940‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪295‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך כהמשך גשר מעל נחל עירון‬ ‫גובה הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫אורך הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מס' חתך‬ ‫דרום‬ ‫‪741-770‬‬ ‫דרום‬ ‫‪741-752‬‬ ‫צפון‬ ‫‪885-900‬‬ ‫צפון‬ ‫‪886-928‬‬ ‫צפון‬ ‫‪912-919‬‬ ‫צפון‬ ‫‪927-932‬‬ ‫דרום‬ ‫‪881-899‬‬ ‫דרום‬ ‫‪901-908‬‬ ‫דרום‬ ‫‪926-935‬‬ ‫דרום‬ ‫‪940-957‬‬ ‫דרום‬ ‫‪967-979‬‬ ‫צפון‬ ‫‪977-999‬‬ ‫צפון‬ ‫‪995-999‬‬ ‫דרום‬ ‫‪967-979‬‬ ‫דרום‬ ‫‪991-995‬‬ ‫דרום‬ ‫‪977-1068‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1001-1009‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1011-1018‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1013-1016‬‬ ‫סוג הקיר ומטרתו‬ ‫ס"ה שטח‬ ‫הקיר‬ ‫מ"ר‬ ‫‪1600‬‬ ‫‪620‬‬ ‫‪2.60‬‬ ‫קיר תומך‪/‬קונזולה בין כביש ‪65‬‬ ‫לרמפה מס' ‪57‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪1015‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר אקוסטי שקוף עם צמחייה‬ ‫‪8600‬‬ ‫‪860‬‬ ‫‪10‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪230‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר אקוסטי שקוף עם צמחייה‬ ‫בין כביש ‪ 65‬לרמפה‬ ‫קיר אקוסטי‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪480‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪500‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪850‬‬ ‫‪330‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪650‬‬ ‫‪255‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫קיר אקוסטי‬ ‫‪2700‬‬ ‫‪460‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪160‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪625‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪200‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה ‪ 10.00‬מ'‬ ‫להגנה על בינוי מתוכנן ענ‪424 /‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪18300‬‬ ‫‪1830‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪555‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪1050‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪510‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך להגנה על תוואי הנחל ותומך רמפה‬ ‫מס' ‪57‬‬ ‫גובה הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫אורך הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מס' חתך‬ ‫דרום‬ ‫‪1012-1016‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1010-1027‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1018-1021‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1030-1035‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1032-1035‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1030-1037‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1050-1056‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1050-1073‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1061-1073‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1079-1087‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1073-1092‬‬ ‫צפון‬ ‫ציר ‪81‬‬ ‫חתכים‬ ‫‪7180-8106‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1046-1087‬‬ ‫‪8114-8122‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1072-1087‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1073-1092‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1089-1094‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1093-1117‬‬ ‫סוג הקיר ומטרתו‬ ‫ס"ה שטח‬ ‫הקיר‬ ‫מ"ר‬ ‫‪690‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪600‬‬ ‫‪395‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪190‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪290‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪480‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫‪300‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪1.80‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪750‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪720‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך‪/‬אקוסטי עם מצחייה בין כביש ‪65‬‬ ‫לבין רמפה ‪717‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון בין כביש ‪65‬‬ ‫לבין רמפה ‪717‬‬ ‫קיר תומך בחציבה להגנה על שטח בנוי‬ ‫‪1600‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫‪870‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך רמפה מס' ‪715‬‬ ‫וציר ‪81‬‬ ‫‪4500‬‬ ‫‪1125‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קיר אקוסטי בין כביש ‪ 65‬לבין רמפה מס' ‪715‬‬ ‫‪1250‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון בין כביש ‪65‬‬ ‫לבין רמפה ‪715‬‬ ‫קיר תומך‪/‬אקוסטי עם מצחייה בין כביש ‪65‬‬ ‫לבין רמפה ‪717‬‬ ‫קיר אקוסטי שקוף )אנכי(‬ ‫‪565‬‬ ‫‪375‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫‪1050‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2900‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך לשמירת התוואי החדש לנחל‬ ‫גובה הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫אורך הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מס' חתך‬ ‫סוג הקיר ומטרתו‬ ‫דרום‬ ‫‪1089-1094‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1089-1093‬‬ ‫ציר ‪81‬‬ ‫‪8114-8121‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1093-1110‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1110-1154‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1117-1143‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1117-1143‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1124-1134‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1134-1150‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1145-1151‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1155-1172‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1170-1173‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1150-1154‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1152-1155‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1154-1168‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1158-1169‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1155-1171‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1168-1171‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1158-1187‬‬ ‫קיר אקוסטי בין כביש ‪ 65‬לבין רמפה מס' ‪715‬‬ ‫גובה הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫אורך הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫ס"ה שטח‬ ‫הקיר‬ ‫מ"ר‬ ‫‪550‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קיר תומך במילוי לתמיכת רמפה מס' ‪ 715‬וציר‬ ‫מס'‪81‬‬ ‫‪1150‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קיר תומך בחפירה‪/‬אקוסטי‬ ‫‪2200‬‬ ‫‪335‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫קיר אקוסטי שקוף עם מצחייה בין כביש ‪65‬‬ ‫לבין רמפה מס' ‪716‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪8800‬‬ ‫‪880‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון בגובה ‪ 1.50‬מ'‬ ‫עד ‪ 1.80‬מ'‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪900‬‬ ‫‪530‬‬ ‫‪1.75‬‬ ‫‪1350‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך‪/‬אקוסטי עם מצחייה‬ ‫‪3450‬‬ ‫‪345‬‬ ‫‪10‬‬ ‫קירות תומכים בחציבה‬ ‫‪350‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קיר אקוסטי שקוף עם מצחייה בין כביש ‪65‬‬ ‫לבין רמפה ‪716‬‬ ‫קיר אקוסטי‬ ‫‪3500‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך להגנה על שטח בנוי‬ ‫‪160‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קיר תומך‪/‬אקוסטי בין כביש ‪ 65‬לבין רמפה‬ ‫‪745‬‬ ‫קיר אקוסטי שקוף עם מצחייה‬ ‫‪400‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2850‬‬ ‫‪285‬‬ ‫‪10‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪310‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך בין כביש ‪ 65‬לבין רמפה מס' ‪745‬‬ ‫‪1440‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪400‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪3540‬‬ ‫‪590‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מס' חתך‬ ‫צפון‬ ‫‪1169-1173‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1173-1185‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1192-1204‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1169-1211‬‬ ‫צפון‬ ‫ציר ‪119‬‬ ‫חתכים ‪3-8‬‬ ‫ציר ‪118‬‬ ‫חתכים‬ ‫‪1185-1191‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1217-1253‬‬ ‫צפון‬ ‫ציר ‪119‬‬ ‫חתכים ‪3-8‬‬ ‫ציר ‪118‬‬ ‫חתכים‬ ‫‪1185-1191‬‬ ‫צפון‬ ‫ציר ‪118‬‬ ‫חתכים‬ ‫‪1193-1195‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1216-1224‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1215-1224‬‬ ‫דרום‬ ‫ציר ‪119‬‬ ‫חתכים ‪22-31‬‬ ‫דרום‬ ‫ציר ‪119‬‬ ‫חתכים ‪24-31‬‬ ‫סוג הקיר ומטרתו‬ ‫ס"ה שטח‬ ‫הקיר‬ ‫מ"ר‬ ‫‪130‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך בין כביש ‪ 65‬לבין רמפה מס' ‪716‬‬ ‫‪980‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪1300‬‬ ‫‪867‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪1300‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר אקוסטי‬ ‫‪4350‬‬ ‫‪725‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪325‬‬ ‫‪215‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר כהמשך תעלת בטון להגנה על מבנים‬ ‫קיימים‬ ‫‪45‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪235‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪265‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪220‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪570‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫גובה הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫אורך הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מס' חתך‬ ‫דרום‬ ‫ציר ‪120‬‬ ‫חתכים‬ ‫‪2101-1208‬‬ ‫דרום‬ ‫ציר ‪120‬‬ ‫חתכים‬ ‫‪2101-1208‬‬ ‫דרום‬ ‫ציר ‪120‬‬ ‫חתכים‬ ‫‪1202-1205‬‬ ‫דרום‬ ‫חתכים‬ ‫‪1228-1234‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1229-1233‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1292-1306‬‬ ‫סוג הקיר ומטרתו‬ ‫ס"ה שטח‬ ‫הקיר‬ ‫מ"ר‬ ‫‪230‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪780‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך בחציבה‬ ‫‪480‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫‪200‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫קיר תומך בחציבה לשמירה על העצים הקיימים ‪600‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪290‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיר תומך כהמשך לתעלת בטון‬ ‫קיר תומך כביש ‪ 65‬להגנה על העצים הקיימים‬ ‫ס"ה‬ ‫‪1740‬‬ ‫גובה הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫אורך הקיר‬ ‫מ"א‬ ‫‪142923‬‬ ‫את הקירות ניתן לראות תשריט של חתכי רוחב אופיניים )תרשים מס' ‪ 12‬בתיק התרשימים( ובתכנית הנופית‬ ‫המוקדמת )תרשים מס' ‪ 14‬בתיק התרשימים(‪.‬‬ ‫את פרטי הקירות ניתן לראות בתכנית פרטי פיתוח המוצגת תרשים מס' ‪ 13‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫‪ 3.1.1.5‬חתכים‬ ‫חתך לאורך מצורף בתרשים מס' ‪ 10‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫וחתכי רוחב בנקודות משמעותיות לאורך הדרך מצורפים בתרשים מס' ‪ 12‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫רשימת החתכים מוצגת בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫טבלה מס' ג‪ :3.‬רשימת חתכים‬ ‫חתך‬ ‫קטע כביש‬ ‫אלמנט מיוחד‬ ‫‪29‬‬ ‫מחלף גן שמואל‬ ‫‪50‬‬ ‫מחלף גן שמואל‬ ‫קירות תומכים משני צידי הכביש‬ ‫קטע במילוי‬ ‫כביש במילוי‪ +‬שתי רמפות צדדיות בחפירה‬ ‫‪68‬‬ ‫מחלף גן שמואל‬ ‫קיר תומך להגנה על שמורת אלון‬ ‫‪82‬‬ ‫גן שמואל‪-‬חנה‬ ‫השתלבות נופית ליד מטע קיים ושדה מעובד‬ ‫‪137‬‬ ‫גן שמואל‪-‬חנה‬ ‫השתלבות נופית ליד מטע‪/‬שדה מעובד‬ ‫‪180‬‬ ‫מפרידן חנה‬ ‫רמפות עליה לגשר במילוי‬ ‫‪207‬‬ ‫חנה‪-‬מנשה‬ ‫השתלבות נופית ליד מטע‪/‬שדה מעובד‬ ‫‪236‬‬ ‫מפרידן מנשה‬ ‫רמפה דרומית במילוי‪+‬שטחים כלואים גדולים‬ ‫‪243‬‬ ‫מפרידן מנשה‬ ‫סוללה אקוסטית בצד הצפוני‬ ‫‪257‬‬ ‫מזרחה ממפרידן מנשה‬ ‫קיר אקוסטי בצד הצפוני מהכביש‬ ‫‪260‬‬ ‫מזרחה ממפרידן מנשה‬ ‫קירות אקוסטיים משני צידי מהכביש‬ ‫‪266‬‬ ‫מזרחה ממפרידן מנשה‬ ‫קירות אקוסטיים משני צידי מהכביש‬ ‫‪270‬‬ ‫מזרחה ממפרידן מנשה‬ ‫קירות אקוסטיים משני צידי מהכביש‪ +‬קבוצות עצים קיימות‬ ‫לשימור מהצד הדרומי‬ ‫‪272‬‬ ‫מזרחה ממפרידן מנשה‬ ‫קירות אקוסטיים משני צידי מהכביש‬ ‫‪275‬‬ ‫מזרחה ממפרידן מנשה‬ ‫קירות אקוסטיים משני צידי מהכביש‬ ‫‪281‬‬ ‫מזרחה ממפרידן מנשה‬ ‫קיר אקוסטי בצד הצפוני מהכביש‬ ‫‪525‬‬ ‫מפרידן ורד‬ ‫רמפה במילוי מהצד הצפוני‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫חתך‬ ‫קטע כביש‬ ‫אלמנט מיוחד‬ ‫‪552‬‬ ‫ורד‪-‬קרע‪-‬ערה‬ ‫‪590‬‬ ‫ורד‪-‬קרע‪-‬ערה‬ ‫‪617‬‬ ‫ורד‪-‬קרע‪-‬ערה‬ ‫נטיעת שיחים גבוהים למניעת סנוור בין כביש ‪ 65‬לבין ציר‬ ‫‪ 422‬מצד הצפוני ובניית תעלת בטון להגנה על יער עירון‬ ‫בצד הדרומי‬ ‫נטיעת שיחים גבוהים למניעת סנוור בין כביש ‪ 65‬לבין ציר‬ ‫‪ 422‬מצד הצפוני ובניית תעלת בטון להגנה על יער עירון‬ ‫בצד הדרומי‬ ‫קירות תומכים משני צידי הכביש‬ ‫‪667‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪681‬‬ ‫קרע‪-‬ערה‬ ‫קרע‪-‬ערה‬ ‫קרע‪-‬ערה‪-‬ערערה‬ ‫‪697‬‬ ‫קרע‪-‬ערה‪-‬ערערה‬ ‫‪704‬‬ ‫קרע‪-‬ערה‪-‬ערערה‬ ‫הסדרת נחל עירון‪+‬קיר אקוסטי בצד הצפוני מהכביש‬ ‫הסדרת נחל עירון‪+‬קיר אקוסטי בצד הצפוני מהכביש‬ ‫הסדרת נחל עירון בצד הדרומי מהכביש‪+‬קיר אקוסטי בצד‬ ‫הצפוני‬ ‫הסדרת נחל עירון בצד הדרומי מהכביש‪+‬קיר אקוסטי בצד‬ ‫הצפוני‬ ‫קיר אקוסטי בצד הצפוני מהכביש‬ ‫‪709‬‬ ‫קרע‪-‬ערה‪-‬ערערה‬ ‫קיר אקוסטי בצד הצפוני מהכביש‬ ‫‪719‬‬ ‫קרע‪-‬ערה‪-‬ערערה‬ ‫‪720‬‬ ‫קרע‪-‬ערה‪-‬ערערה‬ ‫‪733‬‬ ‫ערערה‬ ‫קיר תומך לשימור התוואי החדש של נחל עירון בצד‬ ‫הדרומי‪ +‬קיר אקוסטי בצד הצפוני מהכביש‬ ‫קיר תומך לשימור התוואי החדש של נחל עירון בצד‬ ‫הדרומי‪ +‬קיר אקוסטי בצד הצפוני מהכביש‬ ‫רמפות במילוי משני צידי הכביש‪+‬הסדרת נחל עירון‪+‬קיר‬ ‫אקוסטי מעל רמפה צפונית‬ ‫‪737‬‬ ‫‪744‬‬ ‫‪747‬‬ ‫‪755‬‬ ‫ערערה‬ ‫ערערה‬ ‫ערערה‬ ‫ערערה‪-‬מי עמי‬ ‫‪761‬‬ ‫ערערה‪-‬מי עמי‬ ‫‪788‬‬ ‫ערערה‪-‬מי עמי‬ ‫רמפות במילוי משני צידי הכביש‪+‬הסדרת נחל עירון‬ ‫רמפות במילוי משני צידי הכביש‪+‬הסדרת נחל עירון‬ ‫רמפות במילוי משני צידי הכביש‪+‬הסדרת נחל עירון‬ ‫הסדרת נחל עירון‪+‬בניית קיר תומך להגנה על התוואי החדש‬ ‫לנחל‬ ‫הסדרת נחל עירון‪+‬בניית קיר תומך להגנה על התוואי החדש‬ ‫לנחל‬ ‫השתלבות נופית ליד צמחייה קיימת‬ ‫‪794+9,4‬‬ ‫ערערה‪-‬מי עמי‬ ‫השתלבות נופית ליד צמחייה קיימת‪/‬מטע‬ ‫‪818‬‬ ‫ערערה‪-‬מי עמי‬ ‫השתלבות נופית ליד צמחייה קיימת‪/‬מטע‬ ‫‪847‬‬ ‫ערערה‪-‬מי עמי‬ ‫השתלבות נופית ליד צמחייה קיימת‪/‬מטע‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫חתך‬ ‫קטע כביש‬ ‫אלמנט מיוחד‬ ‫‪871‬‬ ‫ערערה‪-‬מי עמי‬ ‫מעבר אקולוגי‪-‬פורטל דרומי‬ ‫‪874‬‬ ‫ערערה‪-‬מי עמי‬ ‫חתך דרך מעבר אקולוגי ‪+‬הסדרת נחל עירון‬ ‫‪892‬‬ ‫ערערה‪-‬מי עמי‬ ‫‪914‬‬ ‫מפרידן מי עמי‬ ‫‪939‬‬ ‫מפרידן מי עמי‬ ‫קיר אקוסטי עם מצחייה מהצד הצפוני‪+‬קיר אקוסטי אורכי‬ ‫מהצד הדרומי מהכביש‬ ‫חציבה‪+‬בניית קיר תומך‪/‬אקוסטי עם מצחייה מצד הצפוני‬ ‫מהכביש‬ ‫מבט על גשר רכב‬ ‫‪956‬‬ ‫מי עמי‪-‬אום אל פחם‬ ‫‪969‬‬ ‫מי עמי‪-‬אום אל פחם‬ ‫‪989‬‬ ‫‪999‬‬ ‫‪1014‬‬ ‫מי עמי‪-‬אום אל פחם‬ ‫מי עמי‪-‬אום אל פחם‬ ‫מי עמי‪-‬אום אל פחם‬ ‫‪1047‬‬ ‫מי עמי‪-‬אום אל פחם‬ ‫‪1053‬‬ ‫מי עמי‪-‬אום אל פחם‬ ‫‪1060‬‬ ‫מי עמי‪-‬אום אל פחם‬ ‫‪1070‬‬ ‫מי עמי‪-‬אום אל פחם‬ ‫‪1081‬‬ ‫אום אל פחם‬ ‫‪1089‬‬ ‫אום אל פחם‬ ‫חציבה מהצד הצפוני‪+‬הסדרת נחל עירון ובניית קיר תומך‬ ‫להגנה על התוואי החדש‬ ‫מילוי כביש מהצד הדרומי‪ +‬הסדרת נחל עירון ובניית קיר‬ ‫תומך להגנה על התוואי החדש‬ ‫קיר אקוסטי מהצד הצפוני‪+‬הסדרת נחל עירון מהצד הדרומי‬ ‫חציבה מהצד הצפוני‪+‬הסדרת נחל עירון מהצד הדרומי‬ ‫חציבה ‪+‬בניית קירות תומכים מדורגים מצד הדרומי‬ ‫מהכביש לשמירת התוואי החדש לנחל עירון‬ ‫חציבה מצד צפוני ‪+‬הסדרת נחל עירון‬ ‫לתעלת בטון ובניית קיר תומך להגנה על התוואי החדש‬ ‫לנחל עירון‬ ‫חציבה‪+‬בניית קירות תומכים מהצד הצפוני ‪+‬הסדרת נחל‬ ‫עירון לתעלת בטון ובניית קיר תומך להגנה על התוואי‬ ‫החדש לנחל עירון‬ ‫חציבה מצד צפוני ‪+‬הסדרת נחל עירון‬ ‫לתעלת בטון ובניית קיר תומך להגנה על התוואי החדש‬ ‫לנחל עירון‬ ‫חציבה‪+‬בניית קירות תומכים מהצד הצפוני ‪+‬הסדרת נחל‬ ‫עירון לתעלת בטון ובניית קיר תומך להגנה על התוואי‬ ‫החדש לנחל עירון‬ ‫רמפה צפונית בחציבה‪ +‬בניית קיר תומך אקוסטי עם‬ ‫מצחייה‪.‬‬ ‫רמפה דרומית במילוי‪+‬בניית קיר אקוסטי אנכי‬ ‫רמפה צפונית בחציבה‪ +‬קיר תומך‪ /‬אקוסטי עם‬ ‫מצחייה‪+‬קיר תומך לאורך הציר ‪ 81‬להגנה על בתים‬ ‫קיימים‪.‬‬ ‫רמפה דרומית במילוי‪+‬בניית קיר אקוסטי אנכי‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫חתך‬ ‫קטע כביש‬ ‫אלמנט מיוחד‬ ‫‪1091‬‬ ‫אום אל פחם‬ ‫‪1099‬‬ ‫אום אל פחם‬ ‫‪1101‬‬ ‫אום אל פחם‬ ‫רמפה צפונית בחציבה‪ +‬קיר תומך‪ /‬אקוסטי עם‬ ‫מצחייה‪+‬קיר תומך לאורך הציר ‪ 81‬להגנה על בתים‬ ‫קיימים‪.‬‬ ‫רמפה דרומית במילוי‪+‬בניית קיר אקוסטי אנכי‬ ‫חציבה‪ +‬קיר תומך‪ /‬אקוסטי מצד דרומי ‪.‬‬ ‫קיר אקוסטי אנכי מצד הצפוני‬ ‫חציבה‪ +‬קיר תומך‪ /‬אקוסטי מצד דרומי ‪.‬‬ ‫קיר אקוסטי אנכי מצד הצפוני‬ ‫‪1117‬‬ ‫אום אל פחם‪-‬מוסמוס‬ ‫קיר אקוסטי שקוף עם מצחייה מצד הדרומי‬ ‫‪1121‬‬ ‫אום אל פחם‪-‬מוסמוס‬ ‫‪1129‬‬ ‫אום אל פחם‪-‬מוסמוס‬ ‫‪1144‬‬ ‫אום אל פחם‪-‬מוסמוס‬ ‫‪1145‬‬ ‫אום אל פחם‪-‬מוסמוס‬ ‫‪1148‬‬ ‫אום אל פחם‪-‬מוסמוס‬ ‫‪1155‬‬ ‫‪1160‬‬ ‫מוסמוס‬ ‫מוסמוס‬ ‫‪1170‬‬ ‫מוסמוס‬ ‫‪1078‬‬ ‫מוסמוס‪-‬מושרייפה‬ ‫‪1188‬‬ ‫מוסמוס‪-‬מושרייפה‬ ‫קיר אקוסטי שקוף עם מצחייה מצד הדרומי‬ ‫חציבה‪+‬קיר תומך מצד צפוני‬ ‫קיר אקוסטי שקוף עם מצחייה מצד הדרומי‬ ‫חציבה‪+‬בניית קירות תומכים מדורגים מצד צפוני‬ ‫קיר אקוסטי שקוף עם מצחייה מצד הדרומי‬ ‫חציבה‪+‬קיר אקוסטי‪ /‬תומך עם מצחייה מצד צפוני‬ ‫קיר אקוסטי שקוף עם מצחייה מצד הדרומי‬ ‫חציבה‪+‬קיר אקוסטי‪ /‬תומך עם מצחייה מצד צפוני‬ ‫חציבה מצד דרומי מהכביש‪+‬בניית קיר תומך להגנה על‬ ‫בתים קיימים‪.‬‬ ‫קירות אקוסטיים שקופים עם מצחייה משני צידי הכביש‬ ‫קירות אקוסטיים שקופים עם מצחייה משני צידי הכביש‬ ‫קירות אקוסטיים שקופים עם מצחייה משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫רמפה עליה לגשר הולכי רגל מהצד הצפוני‬ ‫קיר תומך‪/‬אקוסטי עם מצחייה‪+‬קיר אקוסטי אנכי מהצד‬ ‫הדרומי מהכביש‪.‬‬ ‫חציבה‪+‬בניית קירות תומכים מדורגים מהצד הצפוני‬ ‫רמפה במילוי‪ +‬קיר תומך מהצד הדרומי‪.‬‬ ‫חציבה‪ +‬קירות תומכים מהצד הצפוני‬ ‫חציבה מהצד הצפוני‬ ‫‪1202‬‬ ‫מוסמוס‪-‬מושרייפה‬ ‫‪1218‬‬ ‫מושרייפה‬ ‫‪1233‬‬ ‫מושרייפה‪-‬פיתולים‬ ‫‪1258‬‬ ‫פיתולים‬ ‫חציבה משני צידי הכביש‬ ‫בניית קיר תומך מהצד הצפוני‬ ‫רמפה דרומית במילוי‬ ‫קיר אקוסטי אנכי מהצד הצפוני‬ ‫חציבה‪+‬בניית קירות תומכים מדורגים מהצד הדרומי‬ ‫מילוי ‪+‬קיר אקוסטי אנכי מהצד הצפוני‬ ‫כביש בחציבה‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫חתך‬ ‫קטע כביש‬ ‫אלמנט מיוחד‬ ‫‪1270‬‬ ‫פיתולים‬ ‫פורטל דרומי של מעבר אקולוגי‬ ‫‪1273‬‬ ‫פיתולים‬ ‫מעבר אקולוגי‬ ‫‪1276‬‬ ‫‪1285‬‬ ‫‪1301‬‬ ‫‪1317‬‬ ‫‪1334‬‬ ‫‪1373‬‬ ‫פיתולים‬ ‫פיתולים‬ ‫פיתולים‬ ‫פיתולים‬ ‫פיתולים‬ ‫פיתולים‬ ‫פורטל צפוני של מעבר אקולוגי‬ ‫כביש במילוי‬ ‫כביש במילוי‬ ‫כביש במילוי‬ ‫השתלבות נופית ליד שדה מעובד‬ ‫קירות תומכים להגנה על החורש הקיים‬ ‫‪ 3.1.1.6‬תחבורה ציבורית‪ ,‬הולכי רגל ומעברים חקלאיים‬ ‫שבילי אופניים‪ ,‬הולכי רגל ודרכים חקלאיות‬ ‫תכנון שבילי אופניים והולכי רגל‪ ,‬נועד ליצור רצף שבילי יוממות‪ ,‬דרכים חקלאיות קיימות‪ ,‬דרכים חקלאיות‬ ‫חדשות ודרכי שירות לנחל עירון‪ ,‬כך שמתאפשרת תנועה לאורך כל ציר כביש ‪ 65‬מצפונו ומדרומו וכן חציית‬ ‫הכביש מצד לצד‪.‬‬ ‫שבילי האופניים והולכי הרגל מוצגים בתכנית הנופית המוקדמת ‪ -‬תרשים מס' ‪ 14‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫שבילים מרוצפים ליוממות‬ ‫בהתאם לסקר שבוצע ע"י היועצת האורבנית‪ ,‬מוקמו שבילים ומדרכות לרכיבת אופניים והולכי רגל‪.‬‬ ‫השבילים מוצגים בתרשים מס' ‪ 14‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫אלו יהיו שבילים מרוצפים באספלט ואבנים משתלבות וישמשו ליומיום של תושבי האזור במעבר מעל כביש ‪,65‬‬ ‫בגשרים לרכב או בגשרים להולכי רגל‪ ,‬ולאורכו מצד צפון ודרום‪.‬‬ ‫מדרכות יומיום מאפשרות גישה לתחנות התחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציגה אזורים מתוכננים להולכי רגל לאורך התוואי‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫טבלה מס' ג‪ 4.‬אזורים מתוכננים להולכי רגל לאורך התוואי‬ ‫האזור‬ ‫מס' חתך‬ ‫סוג השביל‬ ‫מפרידן גן שמואל‬ ‫מגן שמואל עד מפרידן חנה‬ ‫‪29-71‬‬ ‫‪71-174‬‬ ‫מדרכה מרוצפת \ גשר לרכב‬ ‫דרך חקלאית מתוכננת‪/‬קיימת‬ ‫מפרידן חנה‬ ‫‪174-193‬‬ ‫מדרכה מרוצפת‪/‬גשר לרכב‬ ‫מפרידן חנה עד מנשה‬ ‫‪193-239‬‬ ‫דרך חקלאית מתוכננת‪/‬קיימת‬ ‫מפרידן מנשה‬ ‫‪239-248‬‬ ‫מדרכה מרוצפת‪/‬גשר להולכי רגל‬ ‫אזורי יישוב מנשה‬ ‫‪248-277‬‬ ‫דרכי יישוב קיימות‬ ‫ממנשה –כביש ‪65‬‬ ‫‪277-356‬‬ ‫דרך חקלאית מתוכננת‪/‬קיימת‬ ‫מפרידן ורד‬ ‫‪514-522‬‬ ‫מדרכה מרוצפת מעבר מתחנת האוטובוס לעובדי‬ ‫מחצבת ורד‬ ‫מחצבת ורד –קרע‬ ‫‪522-623‬‬ ‫שבילים קיימים של יער עירון‪ +‬קטעי שבילי מטיילים מתוכננים‬ ‫קרע‬ ‫‪623‬‬ ‫מדרכה מרוצפת‪ -‬גשר להולכי רגל‬ ‫מקרע עד מפרידן קרע –ערה‬ ‫‪623-652‬‬ ‫דרך חקלאית קיימת‪/‬מתוכננת‬ ‫מפרידן קרע ערה‬ ‫ממפרידן קרע ערה לכיוון מזרח‬ ‫‪652-662‬‬ ‫‪662-678‬‬ ‫מדרכה מרוצפת‪/‬גשר לרכ‬ ‫דרך חקלאית קיימת‪/‬מתוכננת‬ ‫ממזרח לקרע ערה‪-‬מפרידן ערערה‬ ‫‪678-741‬‬ ‫דרך שירות לאורך תוואי הנחל‬ ‫מפרידן ערערה‬ ‫‪741‬‬ ‫מדרכה מרוצפת לאפשרות מעבר מערה לערערה דרך גשר לרכב‬ ‫מפרידן ערערה לכיוון מזרח‬ ‫‪741-751‬‬ ‫דרך שירות לאורך הנחל‬ ‫מזרחית למפרידן ערערה‬ ‫‪751-770‬‬ ‫דרך שירות לאורך הנחל‬ ‫עד לצומת המשטרה‬ ‫‪770-804‬‬ ‫דרך חקלאית מתוכננת‬ ‫צומת משטרה‬ ‫‪805-813‬‬ ‫מדרכה מרוצפת‪+‬גשר להולכי רגל בחתך ‪806‬‬ ‫מהמשטרה –מערבית למי עמי‬ ‫‪813-899‬‬ ‫דרך חקלאית מתוכננת‬ ‫מערבית למי עמי‬ ‫‪899-908‬‬ ‫דרך שירות לאורך תוואי הנחל‬ ‫מערבית מי עמי‬ ‫‪908-915‬‬ ‫דרך חקלאית מתוכננת‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫האזור‬ ‫מס' חתך‬ ‫סוג השביל‬ ‫מפרידן מי עמי‬ ‫‪915-916‬‬ ‫מדרכה מרוצפת‬ ‫מפרידן מי עמי‬ ‫‪916-920‬‬ ‫שביל מטיילים מתוכנן‬ ‫מפרידן מי עמי‬ ‫‪920-1042‬‬ ‫דרך שירות לאורך תוואי הנחל‬ ‫עד למפרידן אום אל פחם‬ ‫‪1042-1085‬‬ ‫לאורך כביש אספלט קיים‬ ‫אום אל פחם‬ ‫‪1085‬‬ ‫מדרכה מרוצפת‬ ‫גשר לרכב‪+‬כניסה לאום אל פחם‬ ‫אום אל פחם עד מוסמוס‬ ‫‪1085-1162‬‬ ‫מדרכה מרוצפת‬ ‫מוסמוס‬ ‫‪1162‬‬ ‫גשר מעבר להולכי רגל בלבד‬ ‫מוסמוס‬ ‫‪1162-1172‬‬ ‫שבילים קיימים של מוסמוס‬ ‫מוסמוס –מושרייפה‬ ‫‪1172-1231‬‬ ‫דרך חקלאית קיימת‬ ‫מושרייפה‬ ‫‪1215‬‬ ‫מדרכה מרוצפת‬ ‫גשר לרכב )מתוכנן(‬ ‫מושרייפה‬ ‫‪1215-1229‬‬ ‫מדרכה מרוצפת‬ ‫פיתולים‬ ‫‪1231-1321‬‬ ‫דרך חקלאית קיימת‬ ‫פיתולים‬ ‫‪1321-1343‬‬ ‫דרך חקלאית קיימת‬ ‫מערבית למגידו‬ ‫‪1343-1364‬‬ ‫דרך חקלאית קיימת‬ ‫שבילי אופניים ליוממות‬ ‫פרוגרמה לשבילי אופניים ליוממות נקבעה ע"י היועצת האורבנית של הפרויקט ותוכננה ע"י המשרד לתכנון נוף‪.‬‬ ‫בתכנית הנופית מוקמו‪:‬‬ ‫‪ .1‬שביל אופניים ליוממות‬ ‫‪ .2‬דרכי שירות לנחל עירון‬ ‫‪ .3‬דרכים חקלאיות קיימות וחדשות‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪ .4‬דרכים בחורשות ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫כל השבילים והדרכים הנ"ל חוברו ליצירת רצף לאורך כביש ‪ 65‬לרווחת התושבים וכן לשימוש רוכבי אופניים‬ ‫ומטיילים באזור‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציגה אזורים מתוכננים לשבילי אופניים ליוממות‪ .‬השבילים מסומנים תכנית נופית מוקדמת אשר‬ ‫מוצגת כתרשים מס' ‪ 14‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ :5.‬אזורים מתוכננים לשבילי אופניים ליוממות‬ ‫תאור‬ ‫מפרידן גן שמואל‬ ‫חתך‬ ‫‪30-70‬‬ ‫אורך שבילים‬ ‫‪1960‬‬ ‫מטרה‬ ‫מהמרכז המסחרי לאורך הרמפות ‪ 153 ,152 ,151‬לכיוון פרדס‬ ‫חנה‪.‬‬ ‫צפון –דרום בחתך ‪ 57‬דרך מעבר מתחת לכביש ‪65‬‬ ‫מאזור תעשייה גרנות לאורך רמפות ‪ 153 ,152 ,150‬מזרחה‬ ‫לתלמי אליעזר‬ ‫מפרידן מנשה‬ ‫‪240‬‬ ‫‪1100‬‬ ‫מפרידן ערערה‪+‬‬ ‫קטע בין מפרידן‬ ‫ערערה לבין גשר‬ ‫להולכי רגל‬ ‫אום אל פחם‬ ‫‪708-740‬‬ ‫‪830‬‬ ‫צפון דרום דרך מדרכה על הגשר‪.‬‬ ‫בין גן שומרון לפרדס חנה במדרכה למרכז המסחרי מנשה‬ ‫צפון דרום בגשר הולכי רגל בין ערה לבית ספר בערערה‪.‬‬ ‫מזרח‪ -‬מערב במקביל למדרכה בין גשר רכב לגשר הולכי רגל‬ ‫‪1088‬‬ ‫‪640‬‬ ‫מושרייפה‬ ‫‪1213-1227‬‬ ‫‪650‬‬ ‫צפון דרום‪ -‬בשביל אופניים על גשר רכב מעין אברהים לאום אל‬ ‫פחם‬ ‫צפון דרום בשביל אופניים על גשר רכב לבית הספר צפונית‬ ‫לכביש ‪65‬‬ ‫השבילים הנ"ל מחוברים לדרכי שירות‪ ,‬דרכים חקלאיות ליצירת רצף של שבילי אופניים לאורך כביש ‪.65‬‬ ‫דרכים חקלאיות קיימות‬ ‫ישמשו לרוכבי אופניים בעיקר אופני שטח ומטיילים‪.‬‬ ‫דרכים אלה יהיו דרכי עפר ו‪/‬או מצעים בהתאם למצב הקיים בשטח‪.‬‬ ‫דרכים חקלאיות חדשות‬ ‫דרכים חקלאיות חדשות ישמשו גם רוכבי אופניים בעיקר אופני שטח‪ ,‬ומטיילים‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫דרכים אלה יהיו דרכי עפר ו‪/‬או מצעים בהתאם להנחיית מ‪.‬ע‪.‬צ‪.‬‬ ‫דרכי יער‬ ‫ביער ק‪.‬ק‪.‬ל במפרידן ורד‪ ,‬ישנה דרך יער קיימת למטיילים‪.‬‬ ‫דרך זאת תתחבר לדרכים חקלאיות לשמירת רצף של רוכבי אופניים ומטיילים‪.‬‬ ‫דרכי שירות לאורך נחל עירון‬ ‫לדרישת רשות הניקוז מתוכננות דרכי שירות לצידי הנחל לשני צידיו או צידו האחד‪.‬‬ ‫דרכים אלו יהיו דרכי עפר‪/‬מצעים ויתחברו לדרכים חקלאיות קיימות ומתוכננות‪.‬‬ ‫תחבורה ציבורית‬ ‫מיפוי של תחנות התחבורה הציבורית כולל מרחקי הליכה מוצג בתרשים מס' ג‪.1.‬‬ ‫להלן מוצג תיאור השיקולים והאילוצים בקביעת מרחקים אלו באזורים השונים‪:‬‬ ‫מנשה‪:‬‬ ‫אורכן של הרמפות נובע מהתנאים הפיזיים בשטח‪ ,‬לרבות התקן של השיפועים המותרים‪ .‬כמו כן נלקח בחשבון‬ ‫הצורך במניעת ריבוי מעברים של הולכי רגל בחציית כבישי המשנה וכן קירבה מקסימלית לתחנות האוטובוס‬ ‫בכניסות וביציאות מהרמפות‪.‬‬ ‫קרע ברטעה‪:‬‬ ‫הכניסות והיציאות מהגשר צמודות לתחנות האוטובוס ואורך הגשר נובע מהשיפועים המותרים בתקן‪ ,‬כך שמרחקי‬ ‫ההליכה הם המינימליים‪ .‬אורכם הגדול של המסלולים נובע לא מהגשר כי אם מנקודת הכניסה לישוב הצפוני‬ ‫שנמצא רחוק יחסית מהכביש‪.‬‬ ‫ערערה‪:‬‬ ‫הגשר להולכי רגל לא מוקם קרוב למפרידנים אלא לישובים ולתחנות האוטובוס הקיימות היום‪ .‬הרמפות הן‬ ‫מינימליות והן נובעות מתקן השיפועים המותר‪.‬‬ ‫המשטרה‪:‬‬ ‫מיקום הגשר הוא באמצע בין הצמתים והתחנות‪ .‬מיקומו מצריך חציית כביש כדי להגיע לכל אחת מהתחנות‪.‬‬ ‫בחירת המיקום היא אופטימיזציה של מרחקי ההליכה לשתי התחנות משני הכיוונים‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מי עמי‪:‬‬ ‫מיקומו של הגשר נובע משביל הגישה הצפוני אליו‪ ,‬ששיפועו מאפשר לרדת בקו גובה גבוה יותר מהכביש ובכך‬ ‫לקצר את אורך הרמפה בצורה משמעותית‪ .‬מיקום התחנה הצפונית הוא לא אידאלי ביחס לגשר‪ ,‬המצב האופטימלי‬ ‫היה מתקבל במצב בו תחנת האוטובוס הצפונית הייתה ממוקמת קרוב יותר לגשר‪.‬‬ ‫מוסמוס‪:‬‬ ‫הגשר ממוקם קרוב לתחנת האוטובוס המזרחית כדי לשפר את הנגישות לאיזור שמדרום לכביש‪ ,‬וכן לקצר את‬ ‫אורך הרמפה הדרומית תוך ניצול הפרשי הגובה הקיימים בשבילים המקומיים‪ .‬המיקום הנבחר של הגשר וכן‬ ‫הישובים הצפוניים הסמוכים לו מצביעים על כך שתחנת האוטובוס הצפונית ממוקמת מערבית מדי לגשר‪ .‬המצב‬ ‫האופטימלי היה מתקבל אם תחנת האוטובוס המערבית הייתה זזה מזרחה – קרוב יותר לגשר‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.1.‬א‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.1.‬ב‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.1.‬ג‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.1.‬ד‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.1.‬ה‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.1.‬ו‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.1.‬ז‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.1.‬ח‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.1.‬ט‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫אם יוחלט‪ ,‬ניתן השתמש בנתיב אחד כנתיב לתחבורה ציבורית‪.‬‬ ‫‪ 3.1.2‬שמירה על הטבע‪ ,‬הנוף וערכי מורשת‬ ‫‪ 3.1.2.1‬מעברים אקולוגיים‬ ‫מעברים תחתיים‬ ‫מספר‪ ,‬מיקום ומימדי המעברים התחתים תואמו וסוכמו עם נציגי רט"ג‪.‬‬ ‫לאורך הכביש מספר מעברי מים תחתיים אשר ישמשו גם למיני בעלי חיים‪ ,‬מלבד לצבי ישראלי‪ .‬הטבלה להלן‬ ‫מציגה את רשימת המעברים ומימדיהם‪.‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ 6.‬רשימת המעברים התחתיים )מעבירי מים ‪ +‬בעלי חיים(‬ ‫מספר חדש‬ ‫מס'‬ ‫מעבר‪/‬מעביר‬ ‫גודל קיים‬ ‫דרישות והערות רט"ג‬ ‫תשובת מתכנני הדרך‬ ‫בין מושריפה למגידו‬ ‫‪3-4‬‬ ‫‪K5+6‬‬ ‫‪ 2.5 * 7.5‬מ'‬ ‫‪2‬‬ ‫‪K9‬‬ ‫‪1.8*1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪K10‬‬ ‫‪1.8*3.5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בין מחלף עירון לאום אל‬ ‫פאחם‬ ‫‪2*2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ניתן לביצוע ללא בעיה‪ ,‬אך מדובר‬ ‫נחל ביידא‪ .‬הכביש אמור‬ ‫במעברים ארוכים באורך של כ‪70-‬‬ ‫לעבור בגשר בנקודה זו‪.‬‬ ‫ייווצר מעבר גדול יותר בשל )מעביר ‪ (4‬ו‪) 100-‬מעביר ‪ (3‬מ' שספק‬ ‫אם יועילו לבעלי חיים‪.‬‬ ‫הגשר‬ ‫מעבר חשוב‪ .‬הגדלה ל‪ * 5 -‬מעביר מבוטל‪ .‬ניתן להסיט לכיוון‬ ‫מגידו‬ ‫‪ 3‬מ'‬ ‫ניתן לביצוע‪ ,‬דורש גם הנמכת מעביר‬ ‫כנ"ל‬ ‫המים תחת הכניסה לאורחן‪ .‬הערה –‬ ‫המעביר ממוקם בתוך האורחן‪ ,‬נראה‬ ‫שהמיקום אינו אופטימלי‪.‬‬ ‫הגדלה ל‪ 3 * 6 -‬מ'‬ ‫ניתן להגדיל ל‪ .2.5 * 6-‬הגדלה מעבר‬ ‫לכך תדרוש הגדלת השיפוע בכניסה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2*2‬‬ ‫הגדלה ל‪ 3 * 6 -‬מ'‬ ‫‪14‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪2*2‬‬ ‫הגדלה ל‪ 3 * 6 -‬מ'‬ ‫‪16‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪2 * 5.5‬‬ ‫הגדלה ‪ 3 * 5.5‬מ'‬ ‫ניתן לביצוע‪ ,‬דורש הסדרות המוצא‪.‬‬ ‫ידרוש חציבות מצפון לכביש עקב‬ ‫המדרון הקרוב‪.‬‬ ‫ניתן לביצוע‪ ,‬דורש מעט הסדרות‬ ‫במוצא‪ .‬סמוך לבתים של אל ביאר‬ ‫לא ניתן לביצוע ‪ -‬ידרוש הסדרות‬ ‫במורד נחל עירון תוך תפיסת‬ ‫קרקעות מחוץ לגבולות התת"ל‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תשובת מתכנני הדרך‬ ‫מספר חדש‬ ‫מס'‬ ‫מעבר‪/‬מעביר‬ ‫גודל קיים‬ ‫דרישות והערות רט"ג‬ ‫‪26‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪2.5 * 5‬‬ ‫מאד חשוב הגדלה ‪ 3 * 6‬מ'‬ ‫ניתן להגדיל ל‪2 * 6-‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪2*4‬‬ ‫עין ארובות הגדלה ‪ 3 * 5‬מ'‬ ‫ניתן לבצע מעבר בגובה של עד ‪2‬‬ ‫מטרים‪ .‬הערה ‪ -‬ניכר שהמיקום אינו‬ ‫מתאים עקב כניסה למשולש‬ ‫כבישים‪.‬‬ ‫הכניסה דרך מעביר בטון‪.‬‬ ‫בכל מעביר מים המשמש גם מעבר לבעלי חיים יש לתכנן מדרגה צדדית )צד אחד( בגובה ‪ 1‬מ' וברוחב ‪ 1.5‬מ' כדי‬ ‫לאפשר מעבר בעלי חיים כאשר זורמים מים במעביר )תמונה מס' ‪.(35‬‬ ‫מעברים עיליים‬ ‫לאורך הכביש תוכננו שני מעברי בעלי חיים עיליים‪ ,‬אחד באזור הפיתולים ושני באזור תחנת המשטרה‪ .‬מעברים‬ ‫אלו יהיו מעברים משולבים‪ ,‬כלומר מיועדים גם למטיילים ולכלים חקלאים‪ .‬לאור סמיכות הכפרים הממוקמים‬ ‫באזור ושטחי החקלאות המעובדים‪ ,‬אין זה מציאותי לצפות כי ניתן לפתח מעברים עיליים ספציפיים )כלומר לבעלי‬ ‫חיים בלבד(‪ ,‬לכן הוחלט כי המעברים האלו יתכננו כמעברים עיליים משולבים‪.‬‬ ‫עמדת רט"ג באשר לנחיצות של מעבר אקולוגי עילי בין מי עמי למשטרת עירון מוצגת בנספח מס' ‪11‬‬ ‫להלן המאפיינים הכללים של המעברים‪:‬‬ ‫המעברים ייבנו בצורת שעון חול‪ .‬הרוחב האמצעי בו המעבר צר ביותר יהיה ‪ 55‬מ' כאשר בצד אחד בלבד של‬ ‫המעבר יוסדר שביל ברוחב ‪ 5‬מ' לפחות המיועד למטיילים ולכלים חקלאים בינוניים‪ .‬בכניסות לשטח המעבר‬ ‫המיועד לבעלי חיים יונחו סלעים אשר מטרתם חסימת המעבר לכלי רכב‪ .‬תוקם מחיצה מעץ בין השביל המיועד‬ ‫לכלים חקלאים לשאר המעבר‪ .‬גובה המחיצה כ‪ 2-‬מ'‪ .‬המצע של אזור המעבר המיועד לבעלי חיים יורכב מחומרים‬ ‫טבעיים בלבד‪ :‬קרקע‪ ,‬סלעים הדומים לפני הקרקע באזור‪.‬‬ ‫פיתוח כיסוי הצומח מעל המעבר ובכניסות לו ייקבע בשלב התכנון המפורט על ידי אקולוג המתמחה במעברים‬ ‫אקולוגים‪.‬‬ ‫בצד המעבר בו לא עובר השביל החקלאי תוקם גדר מעץ אשר מטרתה הפרדה ויזואלי ובמידה פחותה אקוסטית‪,‬‬ ‫עם מסלולי הנסיעה העוברים מתחת למעבר‪ .‬מומלץ לתכנן את הגדר מפלקות עץ כך שניתן יהיה להחליף רק‬ ‫חלקים ממנה במידת הצורך במסגרת התחזוקה לאורך זמן )תמונה מס' ‪ .(36‬תכנון מדויק של פרט הגדר יינתן‬ ‫בשלב התכנון המפורט‪.‬‬ ‫בצידי ה'משפכים' של המעברים‪ ,‬כלומר הכניסות‪ ,‬יתכננו 'גדרות המשך' בגובה ‪ 2‬מ'‪ ,‬עם רשת בצפיפות משתנה‬ ‫כאשר מפני הקרקע עד גובה ‪ 0.8‬מ' צפיפות גבוהה יותר מאשר בחלק העליון )תמונה מס' ‪ .(37‬גדרות המשך נועדו‬ ‫לכוון את בעלי חיים אל המעבר העילי ולמנוע ניסיונות של חציית הכביש בסמוך למעבר‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תכנון מפורט של שאר פרטי המעברים יינתן על ידי אקולוג המתמחה בתחום זה של אקולוגיה יישומית‪ .‬להלן מוצג‬ ‫תרשים סכמטי של המאפיינים הכללים של מעבר עילי‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫גדר‪/‬מחצה לבידוד ויזואלי‬ ‫בולדרים‬ ‫גדר המשך‬ ‫‪ 50‬מ '‬ ‫שביל למטיילים וכלי רכב חקלאיים ברוחב ‪ 5‬מ'‬ ‫מרחב המעבר מיועד‬ ‫לבעלי חיים‬ ‫‪©JMDD 2012‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תמונות מס' ‪35-36‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תמונות מס' ‪37-38‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תכנון המעבר האקולוגי יתייחס גם לנושא תאורת הגשר וסביבתו בדגש על צמצום התאורה לכיוון אזור המעבר‬ ‫למינימום ההכרחי מטעמים בטיחותיים‪.‬‬ ‫על מנת לכוון את בעלי חיים למעברים התחתיים יהיה צורך בגידור לאורך כביש מס' ‪ 65‬בקטעים שלאורך שטחים‬ ‫פתוחים‪ .‬גובה הגידור ‪ 2‬מ' ויש להשתמש ברשת בעלת צפיפות גבוהה בחלקה התחתי )תמונה מס' ‪.(37‬‬ ‫מעבר אקולוגי עילי ראשון מתוכנן בין חתכים ‪ 872-875‬ברוחב של ‪ 50‬מ'‬ ‫המעבר מתוכנן מזרחית למפרידן המשטרה ומערבית למפרידן מי עמי‪.‬‬ ‫המעבר יוצר רצף לבעלי חיים מאזורים טבעיים דרומית לכביש לאזורים טבעיים צפונית לכביש‪.‬‬ ‫למרות שהטופוגרפיה הטבעית לא מתאימה ליצירת המעבר האקולוגי‪ ,‬הוחלט לתכננו עפ"י דרישת רט"ג‪.‬‬ ‫דרומית לכביש הטופוגרפיה נמוכה‪ ,‬והכביש נמצא במילוי‪ .‬אי לכך כדי לבצע את המעבר יש לבצע מילוי קרקע‬ ‫וליצור משפך עליה למעבר בשיפועים המתאימים למעבר בעלי חיים‪.‬‬ ‫בגלל אורך השפך‪ ,‬שחוסם את נחל עירון‪ ,‬יש להסיט את נחל עירון דרומה‪ .‬ההסטה והחתך של הנחל לפי הנחיות‬ ‫יועץ הניקוז‪ .‬דרך השירות תהיה בין הנחל המוסט לבין המדרון של המעבר האקולוגי‪.‬‬ ‫צידו הצפוני של הכביש נמצא בחפירה‪ ,‬יש השתלבות טבעית של המילוי על המעבר האקולוגי עם הקרקע הטבעית‬ ‫ליצירת רצף מעבר בשיפוע מתון‪.‬‬ ‫המעבר יכוסה באדמה חקלאית בעובי של ‪ 1.00‬מ' כדי לאפשר נטיעות ליצירת רצף של השטחים הטבעיים משני‬ ‫צידי הכביש‪.‬‬ ‫המעבר מוצג בתכנית נופית מוקדמת המוצגת בתרשים מס' ‪.14‬‬ ‫תרשים מס' ג‪ 2.‬מציג חתך אופייני במעבר האקולוגי בין החתכים ‪.872-875‬‬ ‫תרשים מס' ג‪ 3.‬מציג הדמיה של המעבר האקולוגי ‪ -‬מבט מכיוון ביידה‪.‬‬ ‫מעבר אקולוגי עילי שני ברוחב של כ‪ 50-‬מ' מתוכנן בין החתכים ‪1272-1275‬‬ ‫המעבר מתוכנן מזרחית לנחל בענא ולביידה‪.‬‬ ‫המעבר מקשר בין צפון הכביש לדרומו ויוצר רצף אקולוגי בין בתי גידול טבעיים ומאפשר מעבר לבע"ח מכל‬ ‫הסוגים והגדלים ולמטיילים‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪2.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.3.‬א‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.3.‬ב‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫המקום נבחר לאחר בחינת חלופות שונות בקטעי דרך שונים לאורך הכביש וניתוחם ולאחר סיורים בשטח‪ ,‬ונמצא‬ ‫מתאים מהטעמים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫טופוגרפיה – המנהרות בחפירה – נדרש מילוי מינימאלי מעל לפני השטח הטבעיים ליצירת המעבר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגורם האנושי – ריחוק יחסי מנקודת יישוב‪ ,‬כך שבע"ח יוכלו לעבור באין מפריע וללא חשש מפגיעת‬ ‫ציידים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אופי הצמחייה בקטע הדרך – חורשת אורנים‪ ,‬ברושים וחרובים ‪-‬ישמרו במשפכי הגישה למעבר‪ ,‬ורצף‬ ‫בית גידול המשכי עבור שיחים וצמחי כיסוי ישמר באיזור החציה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העשרת חווית הנסיעה בכביש בקטע הפיתולים‪.‬‬ ‫העקרונות העיצובים בבסיס המעבר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שמירה ככל הניתן על מסדרון עילי רציף כבית גידול המשכי וגלישתו העיצובית לדפנות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש בחומר טבעי בפורטלים )אבן‪ ,‬צמחייה( ושימוש בצורות אורגניות המשתלבות בנוף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמוך לחלקו העילי של המעבר יוקמו גדרות שקופים להגדרת המשפך האקולוגי ע"מ לנווט את בעלי‬ ‫החיים ולמנוע מהם גישה אל מכשול בו נשקפת סכנה לחייהם‪.‬‬ ‫המעבר מוצג בתכנית נופית מוקדמת המוצגת בתרשים מס' ‪.14‬‬ ‫תרשים מס' ג‪ 4.‬מציג חתך אופייני במעבר האקולוגי בין החתכים ‪.1272-1275‬‬ ‫תרשים מס' ג‪ 5.‬מציג הדמייה של המעבר‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪4.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.5.‬א‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.5.‬ב‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪ 3.1.2.2‬עקרונות שיקום ותכנון נופי‬ ‫עקרונות מנחים לטיפל נופי‬ ‫עקרונות השיקום הנופי הינם בסיס לפתרונות התכנוניים בכל קטעי הדרך באופן כזה שיאפשר שונות והדגשת כל‬ ‫קטע דרך באשר הוא‪.‬‬ ‫מטרת הטיפול הנופי הינה למזער ככל הניתן את הנזק הנופי הנגרם הן כתוצאה מהרחבת התוואי הקיים‪ ,‬מסלילת‬ ‫התוואי החדש ושיקום הפגעים לאורכו של הכביש הקיים‪ ,‬תוך צמצום תחושת התערבות האדם בנוף‪.‬‬ ‫תכנון נופי בהתייחסות לרגישות נופית‬ ‫‪.1‬‬ ‫באזורי רגישות גבוהה מאד‬ ‫שמורות הטבע ישמרו מחוץ לתכנון ונעשה מאמץ כדי לשמר את התפקוד של השמורות כאתרים לבילוי ונופש‪.‬‬ ‫נחלים‪ ,‬עירון ובענא הושארו בתוואי הקיים עם תכנון דרכי שירות לאפשר את הפעילות של מטיילים לגדות הנחל‪.‬‬ ‫כאשר הכביש עולה על תוואי הנחל‪ ,‬הסטנו את הנחל תוך שמירה על תכנון הנחל לשימוש מטיילים‪ .‬גשרים‬ ‫ומעבירי מים מעל הנחלים מתוכננים לאפשר רצף למטיילים לאורך גדות הנחל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫באזורי רגישות גבוהה‬ ‫חורשות‬ ‫באזורי חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל במפרידן ורד‪ ,‬דרך השירות הוסטה לצידו הצפוני של כביש ‪ 65‬כדי למזער פגיעה בחורשת‬ ‫ק‪.‬ק‪.‬ל מדרום לכביש ‪.65‬‬ ‫כמות העצים לעקירה היא מינימאלית בכדי לאפשר את ביצוע הכביש והרחבתו‪.‬‬ ‫ביתר אזורי החורשות‪ ,‬באזורי מלוי תוכננו קירות תומכים לתמיכת המילוי לצמצום קווי דיקור‪.‬‬ ‫באזורי חציבה כדי למזער כריתת עצים תוכננו קירות תומכים בסגנון טרסות‪.‬‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫בטופוגרפיה מישורית‪ ,‬באזורים חקלאיים‪ ,‬רמפות במילוי תוכננו במדרונות מתונים ‪ 1:3‬להשתלבות‬ ‫בטופוגרפיה קיימת‪.‬‬ ‫בטופוגרפיה הררית‪ ,‬באזורי חציבה‪/‬מלוי תוכננו קירות תומכים בסגנון טרסות חקלאיות כדי למזער שטחי חציבה‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪.3‬‬ ‫באזורי רגישות בינונית‬ ‫באזורי חקלאות בשטחים מישוריים‪ ,‬מדרונות של רמפות תוכננו לשיפועים מתונים ‪ 1:3‬להשתלבות בטופוגרפיה‬ ‫הקיימת‪ .‬שולי הכביש והמפרידנים משתלבים ויזואלית עם הנוף החקלאי הקיים‪ ,‬מטעים וגידולי שדה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫באזורי רגישות נמוכה‬ ‫אזורים עם שטחי בנוי מופרים יתוכננו פסי ירק עם עצים וצמחייה גבוהה להסתרה‪.‬‬ ‫בקווי ההשקה של הכביש עם אזורי בנוי מתוכננים קירות תומכים למניעת חדירת תחום הכביש לאזורי בנוי וכן‬ ‫ליצירת חיץ ברור בין הכביש לבין אזורי הבנוי‪.‬‬ ‫עקרונות מנחים לטיפול ושיקום נופי לאורך הכביש מוצגים בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ :7.‬עקרונות מנחים לטיפול ושיקום נופי‬ ‫עקרון נופי‪/‬‬ ‫יח' נוף‬ ‫השתלבות הכביש בסביבתו‬ ‫עקרונות כללים‬ ‫ הדגשת כל יח' נוף וחיזוק‬‫מאפייניה באמצעות תכנונים‪.‬‬ ‫ שילוב מבני דרך וריכוך‬‫המראה הקשיח שלהם‪,‬‬ ‫שימוש בגוונים‪ ,‬במרקמים‬ ‫ובשפה עיצובית המתאימה‬ ‫לסביבה והשתלבות‬ ‫בטופוגרפיה הקיימת‪.‬‬ ‫ שימור נקודות ציון בהן‬‫טבע‪ ,‬נוף ומורשת בעלות‬ ‫ערכיות גבוהה‪ ,‬הכוונת‬ ‫מבטים‪/‬בידודן מהכביש‪.‬‬ ‫המשכיות וקישוריות במסגרת אוריינטציה והכוונה‬ ‫הטיפול ברצף המפרידנים‬ ‫במסגרת הטיפול ברצף‬ ‫המפרידנים ניתן דגש רב‬ ‫ליצירת קישוריות במרחב‬ ‫החקלאי‪-‬כפרי‪-‬עירוני‪ ,‬שילוב‬ ‫דרכי גישה וטיול עבור הולכי‬ ‫רגל והתחברות לרצף דרכים‬ ‫קיים ומתוכנן‪.‬‬ ‫עבודות השיקום הנופי יתנו‬ ‫מענה להכוונת הנהג‪,‬‬ ‫הנוסעים והולכי הרגל‬ ‫לאורך הדרך ויאפשרו‬ ‫הקלת ההתמצאות במרחב‪,‬‬ ‫תוך הכוונת מבטים‬ ‫לנקודות עניין בנוף הקרוב‬ ‫והרחוק‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫עקרון נופי‪/‬‬ ‫יח' נוף‬ ‫השתלבות הכביש בסביבתו‬ ‫‪ .1‬נוף מישורי‬ ‫)גן שמואל‪-‬כפר‬ ‫פינס(‬ ‫הולכי רגל – רצף מדרכות‬ ‫טופוגרפיה‪-‬‬ ‫לתנועת הולכי רגל‬ ‫שמירה על גבהי הכביש‬ ‫במפרידנים בשילוב עם‬ ‫הקיימים בדרך עצמה‬ ‫והשתלבות מקסימלית עם פני נגישות לתחבורה ציבורית‬ ‫וקשר בין היישובים במרחב‬ ‫השטח‪.‬‬ ‫החקלאי‪.‬‬ ‫ מדרונות בשיפועים‬‫גשר להולכי רגל באזורים‪:‬‬ ‫מינימאליים של ‪1:3‬‬ ‫ שימוש בסוללות אקוסטיות ‪-‬מפרידן מנשה חתך ‪~ 243‬‬‫ככל הניתן חתכים‪242-244 :‬‬ ‫תכנון שביל אופניים‬ ‫ שימוש בתעלות עפר ככל‬‫ליוממות‪:‬‬ ‫הניתן שימור‪ -‬עצים קיימים‬ ‫בעלי ערך נופי גבוה כמו‬ ‫מגן שמואל לאזור המפעלים‬‫קזוארינות‬ ‫שמורת אלון‪ ,‬עצי‬ ‫ולכיוון חנה ולתלמי אליעזר‬ ‫ע"י‬ ‫קיימות‬ ‫ושדרות‬ ‫ברושיםתעלות בטון‪ - .‬מפרידן מנשה‪ :‬שביל המחבר‬ ‫בקירות‬ ‫שימוש‬ ‫בין גן שומרון לפרדס חנה‬ ‫חומרים‪ -‬קירות אקוסטיים‬ ‫במדרכה למרכז המסחרי‬ ‫בסביבה‬ ‫בגוונים המשתלבים‬ ‫מנשה‬ ‫'סונוליט' או קירות שקופים‬ ‫בגובה עד ‪ 6.0‬מ' ובמרקמים‬ ‫שאינם מתבלטים חתכים‪:‬‬ ‫‪ 245-297‬דרום ‪245- ,259-280‬‬ ‫‪.254‬‬ ‫ריצופים בגוונים המשתלבים‬ ‫בסביבה‪.‬‬ ‫שטחים כלואים – טיפול‬ ‫ואחזקה בתחומי הפרויקט‪.‬‬ ‫ קירות תומכים בחיפוי אבן‬‫חאמי טבעית‪/‬מתועשת‪.‬‬ ‫ קירות תעלה בגמר אדריכלי‬‫בתבניות שגובהם לא יעלה על‬ ‫‪ 1.5‬מ'‪.‬‬ ‫שטחים כלואים לטיפול‬‫מאחזקה בתחומי הפרויקט‪.‬‬ ‫עצים קיימים הניתנים‬‫להעתקה יועתקו הגבול‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫חתכים‪0-356 :‬‬ ‫המשכיות וקישוריות במסגרת אוריינטציה והכוונה‬ ‫הטיפול ברצף המפרידנים‬ ‫מבטים –‬ ‫שמירה על מבטים לנוף‬ ‫הפתוח ככל הניתן הן מציר‬ ‫הדרך והן מהמפרידנים‪.‬‬ ‫הכוונת מבטים יחודיים‬ ‫והבלטת נקודות עניין‬ ‫)שמורת אלון(‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫עקרון נופי‪/‬‬ ‫יח' נוף‬ ‫השתלבות הכביש בסביבתו‬ ‫‪ .2‬גיא רחב עם‬ ‫שלוחות של‬ ‫מדרונות נמוכים‬ ‫)מפרידן ורד‪-‬‬ ‫מפרידן מי עמי(‬ ‫טופוגרפיה‪ -‬השתלבות‬ ‫מקסימאלית עם פני השטח‬ ‫הקיימים ע"י מדרונות מתונים‬ ‫‪ 1:3‬ככל הניתן‪.‬‬ ‫צמצום חציבות ע"י קירות‬ ‫תומכים‪.‬‬ ‫שימור‪ -‬שימוש בתעלות‬ ‫בטון‪ +‬קיר תומך והגנה על‬ ‫עצי יער עירון ועצים קיימים‬ ‫ככל הניתן‪.‬‬ ‫חומרים – קירות אקוסטיים‬ ‫שקופים בגובה עד ‪ 6.0‬מ'‬ ‫כאלמנט מרכך‪.‬‬ ‫ראה חתכים‪ :‬צפון‪661-734 :‬‬ ‫בדרום ‪881-899 ,661-677‬‬ ‫קירות אקוסטיים עם‬‫מצחייה בגובה עד ‪ 10.0‬מ' עם‬ ‫בסיס בטון מחיפוי אבן וחלק‬ ‫עליון של הקיר מחומר שקוף‪.‬‬ ‫היחסים בין חומר שקוף‬ ‫לחומר אטום ייקבעו בתכנון‬ ‫מפורט לפי המצב בשטח‪.‬‬ ‫ראה חתכים ‪,886-828‬‬ ‫‪927-932‬‬ ‫ קירות תומכים בחיפוי אבן‬‫חאמי טבעית‪/‬מתועשת‬ ‫‪+‬ערוגות נטיעה בסמוך‪.‬‬ ‫ קירות תעלת בטון בגמר‬‫בטון אדריכלי בתבניות‬ ‫שגובהם לא יעלה על ‪ 1.5‬מ'‪.‬‬ ‫עצים קיימים הניתנים‬‫להעתקה יועתקו בגבול‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫שטחים כלואים לטיפול‬‫ואחזקה בתחומי הפרויקט‪.‬‬ ‫ ייעשה כל מאמץ לשמר את‬‫תוואי נחל עירון הקיים ודרך‬ ‫השירות שלאורכו‪.‬‬ ‫במידת הצורך יתוכננו קירות‬ ‫תומכים בחיפוי אבן חאמי‪.‬‬ ‫חתכים‪515-940 :‬‬ ‫המשכיות וקישוריות במסגרת אוריינטציה והכוונה‬ ‫הטיפול ברצף המפרידנים‬ ‫הולכי רגל – רצף מדרכות‬ ‫במפרידן ערערה בשילוב עם‬ ‫נגישות לתחבורה ציבורית‬ ‫וחיזוק הקשר בין היישובים‬ ‫הכפריים המופרדים ע"י‬ ‫הדרך‪.‬‬ ‫מטיילים‪ -‬דרכי טיול מוצעים‬ ‫לאורך תוואי ערוץ נחל עירון‪.‬‬ ‫תכנון שביל מטיילים באזור‬ ‫ורד לאורך נחל עירון‪.‬‬ ‫תכנון גשר להולכי רגל‪:‬‬ ‫ באזור מפרידן קרע חתך ‪623‬‬‫~‬ ‫ באזור הצומת הישן של‬‫המעבר בין ערה לערערה חתך‬ ‫‪. ~ 708‬‬ ‫ באזור המשטרה חתך ‪806‬‬‫~‪.‬‬ ‫ באזור מי עמי חתך ‪. ~ 919‬‬‫תכנון שביל אופניים‬ ‫ליוממות‪:‬בין מפרידן ערערה‬ ‫לגשר להולכי הרגל במקביל‬ ‫למדרכה של רמפה מס' ‪. 57‬‬ ‫שבילים המחברים בין ערה‬ ‫לערערה‪.‬‬ ‫מעברים לבע"ח מתוכננים‪:‬‬ ‫במעבר אקולוגי בחתכים ‪871-‬‬ ‫‪;875‬‬ ‫באזורי חתכים‪,806 ,895 :‬‬ ‫‪-531‬‬ ‫דרך מעבירי מים מתוכננים‪.‬‬ ‫מבטים – הכוונה לעצים‬ ‫בודדים בעלי ערך נופי גבוה‬ ‫‪,‬‬ ‫ מבטים פתוחים לתוואי‬‫נחל עירון מצפון במישור‬ ‫הסמוך לכפר קרע ולתוואי‬ ‫הנחל מדרום באזור מי עמי‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫עקרון נופי‪/‬‬ ‫יח' נוף‬ ‫השתלבות הכביש בסביבתו‬ ‫‪ .3‬גיא צר עם‬ ‫מדרונות תלולים‬ ‫)מי עמי‪-‬ביידה‬ ‫מושירפה(‬ ‫הולכי רגל –‬ ‫טופוגרפיה‪-‬‬ ‫גשר יעודי להולכי רגל‬‫ בכל קטעי הכביש הקיים‬‫במוסמוס צפון דרום חתך‬ ‫המיועדים לביטול יפורקו‬ ‫‪.~ 1147‬‬ ‫האספלט ומבנה הכביש‬ ‫מלא‪.‬‬ ‫ויבוצע שיקום נופי‬ ‫ מעבר להולכי רגל‬‫חציבות באזורי מסלע בשיפוע והתחברות לצירים ביידה‬ ‫‪+ 1:1‬ברמות וקירות תומכים ובמושרייפה‪.‬‬ ‫ע"מ לצמצם את הפגיעה‬ ‫ מעבר להולכי רגל‬‫בשטח הקיים‪.‬‬ ‫והתחברות לצירים עירוניים‬ ‫באום אל‪ -‬פחם‪.‬‬ ‫ייעשה מאמץ מירבי להימנע‬ ‫מקירות תומכים גבוהים‪.‬‬ ‫מעברים לבע"ח חתכים‬ ‫וכשניתן יחולק הפרש הגובה ‪.1007/969‬‬ ‫בין מספר קירות תומכים‬ ‫מטיילים‪ -‬חציה תחת גשר‬ ‫מקבילים‪.‬‬ ‫נחל בענא )צפון‪-‬דרום(‬ ‫למטיילים ובע"ח ‪+‬הסדרת‬ ‫עצים קיימים‪ -‬הניתנים‬ ‫שביל לאורך הנחל במתחבר‬ ‫להעתקה יועתקו בגבולות‬ ‫לדרך חקלאית‪.‬‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫דרכים חקלאיות‪-‬‬ ‫חומרים‪ -‬קירות אקוסטיים‬ ‫מלוחות בגמר 'גבעולי כורכר' המאפשרות המשך עבוד‬ ‫המדמים שכבות אבן‪ -‬ראה‬ ‫חלקות קיימות‪.‬‬ ‫‪1072-1087‬‬ ‫חתכים‪,977-999 :‬‬ ‫ תכנון שביל אופניים‬‫‪1170‬‬‫‪,‬‬ ‫‪1093-1110‬‬ ‫‪,1089-1094‬‬ ‫ליוממות‪ :‬שביל המחבר בין‬ ‫‪1173‬‬ ‫שכונת עין איברהים לאום אל‬ ‫קירות אקוסטיים עם מצחייה פחאם ושביל המחבר בין צפון‬‫לדרום של שכונת מושרייפה‬ ‫בגובה עד ‪ 10.0‬מ' עם בסיס‬ ‫בטון מחיפוי אבן וחלק עליון דרך גשר רכב‪.‬‬ ‫של הקיר מחומר שקוף‪.‬‬ ‫היחסים בין חומר שקוף‬ ‫לחומר אטום ייקבעו בתכנון‬ ‫מפורט לפי המצב בשטח‪.‬‬ ‫ראה חתכים ‪,977-1068‬‬ ‫‪,1079-1087 ,1089-1094‬‬ ‫‪,1093-1117 ,1110-1154‬‬ ‫‪,1134-1137 ,1134-1150‬‬ ‫‪1154-1168‬‬ ‫ קירות תומכים בחיפוי אבן‬‫חאמי טבעית‪/‬מתועשת‪.‬‬ ‫ רצועות שתילה ככל הניתן‬‫לפני הקירות למיסוך המראה‬ ‫הקשוח‪.‬‬ ‫ קירות תעלה בגמר אדריכלי‬‫בתבניות שגובהם לא יעלה על‬ ‫‪ 1.5‬מ'‪.‬‬ ‫שטחים כלואים‪ -‬לטיפול‬ ‫ואחזקה בתחומי הפרויקט‪.‬‬ ‫חתכים‪940-1215 :‬‬ ‫ייעשה כל מאמץ לשמר את‬ ‫תוואי נחל עירון הקיים ודרך‬ ‫השירות שלאורכו‪.‬‬ ‫במידת הצורך יתוכננו קירות‬ ‫תומכים בחיפוי אבן חאמי‪.‬‬ ‫המשכיות וקישוריות במסגרת אוריינטציה והכוונה‬ ‫הטיפול ברצף המפרידנים‬ ‫טיפול ייחודי בגשרים‬ ‫לחיזוק הזהות המקומית‪.‬‬ ‫שימוש בגשרים כמסגרות‬ ‫לנוף הכפרי‪/‬האורבני ביחוד‬ ‫באום אל‪ -‬פחם‪.‬‬ ‫הכוונת מבטים לשטח‬‫החורש מדרום למוסמוס‬ ‫ואל מושרייפה‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫עקרון נופי‪/‬‬ ‫יח' נוף‬ ‫השתלבות הכביש בסביבתו‬ ‫המשכיות וקישוריות במסגרת אוריינטציה והכוונה‬ ‫הטיפול ברצף המפרידנים‬ ‫‪ .4‬פיתולים שטח‬ ‫הררי‬ ‫)ביידה‪-‬מגידו(‬ ‫טופוגרפיה‪-‬‬ ‫בכל קטעי הכביש הקיים‬‫המיועדים לביטול יפורקו‬ ‫האספלט ומבנה הכביש‬ ‫ויבוצע שיקום נופי מלא )חתך‬ ‫‪(1233‬‬ ‫חציבות באזורי מסלע בין‬‫מוסמוס למושרייפה בשיפוע‬ ‫‪ 1:1‬בשילוב עם קירות‬ ‫תומכים וביניהם ברמות‬ ‫מגוננות בשיפוע ‪ 1:3‬לצמצום‬ ‫פגיעה בשטח הקיים‪.‬‬ ‫שימוש בתעלות עפר עד כמה‬‫שניתן‪.‬‬ ‫ אזורי מילוי ‪-‬בשיפועים של‬‫‪ 1:3‬עצים קיימים ‪-‬בעלי‬ ‫חשיבות נופית יוגנו ע"י‬ ‫קירות תומכים יעודיים‪.‬‬ ‫עצים הניתנים לשימור‬ ‫ישומרו באתרם‪ ,‬כמו‬ ‫בחורשות איקליפטוסים‪,‬‬ ‫חורשות אורנים ‪.‬‬ ‫עצים הניתנים להעתקה‬ ‫יועתקו בגבולות הפרויקט‪.‬‬ ‫חומרים‪-‬‬ ‫קירות תומכים בגמר אבן‬ ‫חאמי טבעית‪/‬מתועשת‪.‬‬ ‫קירות תעלה בגמר אדריכלי‬ ‫בתבניות שגובהם לא יעלה על‬ ‫‪ 1.5‬מ'‬ ‫חומרים‪ -‬קירות אקוסטיים‬‫בגוונים המשתלבים בסביבה‬ ‫'סונוליט' או קירות שקופים‬ ‫בגובה עד ‪ 6.0‬מ' ובמרקמים‬ ‫שאינם מתבלטים חתכים‪:‬‬ ‫‪1217-1235‬‬ ‫מטיילים‪+‬בע"ח‬ ‫מעבר אקולוגי בין החתכים‬‫‪ 1272-1275‬ליצירת רצף‬ ‫אקולוגי בין בתי הגידול‬ ‫הטבעיים מעבר מטיילים‬ ‫ובע"ח‪.‬‬ ‫בע"ח‬ ‫שימוש במעבירי מים כמעבר‬‫עבור בע"ח קטנים כולל‬ ‫מדפים אקולוגיים לחציה )‬ ‫חתכים‪.( 1280/1365 :‬‬ ‫דרכים חקלאיות‬ ‫ חדשות המתחברות לדרכים‬‫קיימות להמשך עבוד חקלאי‬ ‫לנגישות לחלקות‪.‬‬ ‫חתכים‪:‬‬ ‫‪1215-1377‬‬ ‫ פתיחת מבטים חדשים‬‫עם יישור הפיתולים )‬ ‫חתכים ‪( 1260-1280‬‬ ‫ מבטים לנוף הקרוב‬‫והרחוק באזורי המילוי‪,‬‬ ‫דגש על השטחים הפתוחים‬ ‫)חתכים ‪.( 1278-1310‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫במסגרת עבודות הפיתוח של הכביש תהיה פגיעה בשטחים הגובלים בכביש‪.‬‬ ‫סוגי הפגיעה‪:‬‬ ‫‪ ‬אזורי מילוי לרמפות ומעברים אקולוגיים‪.‬‬ ‫‪ ‬אזורי חפירה‬ ‫‪ ‬אזורי חציבה‬ ‫‪ ‬עקירת עצים קיימים‬ ‫‪ ‬עיצוב נחל עירון‬ ‫‪ ‬בניית קירות תומכים‪/‬אקוסטיים‬ ‫‪ ‬שטחים כלואים‬ ‫שיקום הפגיעה‪:‬‬ ‫‪ .1‬אזורי מילוי‪ -‬יהיו בשיפועים מתונים ככל הניתן ע"י יועץ הקרקע והניקוז‪ .‬הקרקע תחופה בשכבת אדמה‬ ‫גננית בעובי של ‪ 30‬ס"מ‪ .‬כל השטח יקבל תכסית של גינון כולל צמחי כסוי‪ ,‬שיחים ועצים‪ .‬לשטח זה‬ ‫ישנה יכולת שיקום מהירה ותוך מספר שנים השטח יראה כשטח טבעי ירוק משתלב בסביבה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אזורי חפירה – יטופלו בשתילה אינטנסיבית של צמחי כסוי‪ ,‬שיחים‪ ,‬עצים והשקיה וישתקמו תוך מספר‬ ‫שנים וייראו כשטחים טבעיים ירוקים‪.‬‬ ‫‪ .3‬אזורי חציבה‪ -‬יהיו בשיפועים מקסימאליים לפי יועץ קרקע‪ .‬אזור חציבה משתלב עם ברמות מגוננות‬ ‫מחופות קרקע‪ .‬בברמות יינטעו שיחים‪ ,‬צמחי כיסוי ועצים כך שהברמה תשתקם תוך מספר שנים‬ ‫ותשתלב בשטח הטבעי‪.‬‬ ‫‪ .4‬אזור עקירת עצים קיימים ‪ -‬בתכנית השיקום הנופי יישתלו עצים חלופיים בהתאם לדרישות ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫‪ .5‬עיצוב נחל עירון – באזורים בהם יש הסטה של הנחל ועיצובו מחדש בצורת טרפז‪ ,‬יושארו רווחים עם‬ ‫אדמת גן בין הבולדרים המחפים את הנחל ודפנותיו וכן יהיה מרווח בין חיפוי הנחל לבין דרך השירות‪.‬‬ ‫במקומות אלה יבוצעו נטיעות של צמחי גדות הנחל‪ .‬רצף נחל עירון והדרך לצידו נשמרים ע"י תכנון‬ ‫קטעים מוסטים של הנחל וחיבורם לקטעים בלתי מופרים‪ ,‬לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים‪.‬‬ ‫‪ .6‬קירות תומכים – אזורים בהם ייבנו קירות תומכים תתוכנן ברמה בין שני קירות שתאפשר גינון של‬ ‫צמחי כיסוי משתפלים‪ ,‬עצים ושיחים‪.‬‬ ‫‪ .7‬קירות אקוסטיים‪ -‬יקבלו פס גינון ברוחב של ‪ 50‬ס"מ לפחות משני צידי הקיר האקוסטי‪.‬‬ ‫‪ .8‬שטחים כלואים – שטחים אלו נוצרים כתוצאה מתכנון גיאומטרי של הכביש‪ .‬השטחים כלואים בין כביש‬ ‫‪ 65‬לבין הרמפות העולות לגשרים של המפרידן מעל פני הכביש‪ .‬במסגרת התכנון‪ ,‬השטחים הכלואים‬ ‫צומצמו למינימום הנדרש‪ .‬שטחים אלה הם כעין לימנים אשר קולטים מי גשם ומשהים אותם בתוך‬ ‫השטח הכלוא‪ .‬השטחים הכלואים יינטעו בעיקר בקבוצות עצים והמדרונות בצמחי כיסוי ושיחים‪.‬‬ ‫שטחים כלואים מטשטשים ויזואלית את המפרידן ומרככים את נצפותו לנוף‪ ,‬כמו כן שטחים כלואים‬ ‫יוצרים מקבצים של נטיעות לאורך כביש ‪ .65‬במפרידן גן שמואל כאשר הרמפות נמצאות בגובה‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫טופוגרפיה קיימת‪ ,‬השטח הכלוא משתלב עם מדרכות ושבילי אופניים מתוכננים כאלמנט הצללה לאורך‬ ‫נתיבי הולכי רגל ואופניים‪.‬‬ ‫נחל עירון‬ ‫נחל עירון הינו נחל אכזב‪ ,‬מלווה את כביש ‪ 65‬מתחום הר אמיר ליד אום אל פחם‪ ,‬יורד לכיוון דרום מערב‬ ‫כקילומטר ‪ 1‬ממערב לצומת משמר הגבול יוצא הנחל אל מישור השרון הצפוני ומתחבר לנחל חדרה מדרום למושב‬ ‫תלמי אלעזר‪.‬‬ ‫משחר ההיסטוריה שימש תוואי הנחל כמעבר עיקרי בין מישור החוף לגליל‪.‬‬ ‫עם התפתחות האזורים המבונים לאורך הנחל ופיתוח שטחים מרוצפים‪ ,‬כמויות הגשמים הזורמים אל הנחל הולכות‬ ‫ומתגברות‪.‬‬ ‫הנחל יוצר ציר רציף לאורך הכביש ומהווה פוטנציאל לפעילות נופש וטיול‪.‬‬ ‫במסגרת תכנון כביש ‪ 65‬והמפרידנים לא נדרש טיפול בנחל‪ .‬טיפול בנחל יבוצע ע"י צוות תכנון ייעודי למטרה זו‪.‬‬ ‫במסגרת תכנון הכביש נוצרו מצבים בהם הכביש המורחב והמפרידנים עולים על תוואי הנחל ונוצרה דרישה‬ ‫להסטת הנחל וטיפול באפיק המוסט מבחינה הנדסית בהתאם לדרישות רשות הניקוז וכן מבחינה נופית‪.‬‬ ‫התכנון הנופי בנחל‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬הינו תכנון בסיסי נופי המאפשר שדרוג נופי בעתיד ע"י צוות לתכנון הנחל לכל‬ ‫אורכו‪ ,‬כולל קטעים טבעיים וקטעים מוסטים כתוצאה מתכנון הכביש והמפרידנים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ 15‬בתיק התרשימים מציג תכנית מערך הולכי רגל וטיפול בתוואי הנחל כולל חתכים מייצגים‪.‬‬ ‫להלן עקרונות כלליים לתכנון קטעים מוסטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬דרך שירות לתחזוקה ומטיילים לאורך תוואי הנחל ברוחב לא פחות מ‪ 4.0 -‬מ'‪ ,‬שמירה על רצף דרכי‬ ‫השירות בצד אחד או שני צידי הנחל‪ .‬דרכי שירות חדשות משתלבות עם דרכים קיימות‪.‬‬ ‫‪ .2‬כשנדרש מבחינת מרחב עבודה‪ ,‬יתוכנן קיר תומך בין דרך השירות של הנחל לבין כביש ‪ 65‬בגובה עד‬ ‫‪ 2.50‬מ'‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאורך קיר תומך יושאר פס גינון ברוחב ‪ 0.5‬מ' לפחות‪.‬‬ ‫‪ .4‬נחל מוסט תוכנן כתעלה טרפזית עם שיפוע דופן ‪ 1:3‬לפי הנחיות יועץ הניקוז ‪ -‬חיפוי הדפנות בבולדרים‬ ‫ובקל"ש‪.‬‬ ‫‪ .5‬לאורך גדות הנחל צמחייה מוצעת‪ :‬צמחיית נחלים‪ ,‬שיחים – הרדוף הנחלים‪ ,‬שיח אברהם מצוי‪ ,‬הרדוף‬ ‫הנחלים ננסי‪ ,‬עצים‪ -‬תות לבן‪/‬שחור‪.‬‬ ‫א‪ .‬קטע לאורך מפרידן ורד – חתכים ‪515-627‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנחל זורם בתוואי הטבעי שלו צפונית לכביש ‪ . 65‬לאורך הנחל קיימת דרך שירות מעפר למטיילים‪.‬‬ ‫האזור הינו שטח חקלאי מעובד‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪‬‬ ‫חציית ציר ‪ 430‬שמוביל לכפר קרע במעבר בנוי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קטע טבעי חתכים ‪ 627-651‬צפונית לכביש ‪ 65‬ודרומית לכפר קרע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מפרידן קרע‪-‬ערה – חתכים ‪651-677‬‬ ‫קטע נחל מסודר בתעלה טרפזית‪ ,‬שיפוע דופן ‪ , 1:3‬מחופה בולדרים‪ ,‬חוצה ציר ‪ 440‬המוביל לקרקע‪ .‬משני צידי‬ ‫הנחל מתוכננים דרכי שירות לאחזקה ומטיילים‪ .‬לצורך ההסדרה יש תכנון של קיר תומך ציר ‪. 441‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫נחל חוצה כביש ‪ – 65‬חתך ‪677‬‬ ‫במעביר מים קיים‬ ‫ד‪ .‬תעלת בטון – בחתכים ‪678-702‬‬ ‫מתוכנן להכניס את הנחל לתעלת בטון חדשה במקום תעלת בטון קיימת‪ ,‬לפי דרישת רשות הניקוז‪ .‬קטע נחל זה‬ ‫עובר באזור בנוי בצפיפות שלא מאפשר הרחבת התעלה הקיימת‪ .‬דרך שירות מתוכננת בצידו הצפוני של הנחל‬ ‫שמתחברת לדרך חקלאית מתוכננת בחתך ‪.697‬‬ ‫ה‪ .‬תעלת בטון קיימת בחתכים ‪713-702‬‬ ‫דרך שירות מוצעת בצידו הצפוני של הנחל בחתך ‪. 709‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מפרידן ערערה בחתכים ‪713-771‬‬ ‫הסדרת הנחל בתעלה טרפזית‪ .‬תוואי חדש צמוד לכביש ‪ ,65‬דרכי שירות מוצעות משני צידי הנחל‪ .‬בין חתכים‬ ‫‪ 713-739‬מתוכנן שביל אופניים ליוממות שמחבר בין הגשר במפרידן ערערה לגשר הולכי רגל בחתך ‪) 708‬ראה‬ ‫חתך ‪.(719‬‬ ‫בחתכים ‪ – 714-740‬מתוכנן קיר תומך להגנה על תוואי חדש לנחל‪.‬‬ ‫הקיר הוא המשך של קיר תומך רמפות ציר ‪ ,57‬חתך ‪. 755‬‬ ‫בין חתכים ‪ 750-751‬מתוכנן גשר מעל הנחל שחוצה ציר ‪ 514‬בחתך ‪. 5150‬‬ ‫בחתכים ‪ – 771-869‬אזור חקלאי בין ערערה למי‪-‬עמי דרומית לכביש ‪ ,65‬אין שינוי בתוואי נחל טבעי‪,‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מטיילים יכולים להשתמש בדרך הקיימת לאורך הנחל או בדרך חקלאית מתוכננת‬ ‫לאורך כביש ‪. 65‬‬ ‫חתכים ‪ - 869-880‬באזור מעבר אקולוגי‪ ,‬הסדרת הנחל בתעלה טרפזית עם דרך שירות מדרום לנחל‬ ‫חתך ‪.874‬‬ ‫חתכים ‪ - 880-900‬נחל במצבו הטבעי‪.‬‬ ‫חתכים ‪ – 900-908‬הסדרת הנחל בתעלה טרפזית‪ ,‬דרך השירות מצד צפון של הנחל לאורך קיר תומך‬ ‫ששומר על התוואי החדש‪.‬‬ ‫באזור חקלאי מערב מצומת מי עמי מתוכנן גשר מעל הנחל בחתך ‪. 906‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫מפרידן מי עמי‬ ‫חתכים ‪ – 908-925‬הנחל במצבו הטבעי‪.‬‬ ‫חתכים ‪ – 925-957‬הסדרת הנחל בתעלה טרפזית ודרכי שירות מוצעות משני צידי הנחל בחתכים‬ ‫‪. 925-395‬‬ ‫גשר מעל הנחל בחתכים ‪. 941-642‬‬ ‫בניית קירות תומכים להגנה על תוואי חדש בחתכים ‪. 940-957 , 926-935‬‬ ‫חתכים ‪ - 957-967‬הנחל במצבו הטבעי‪.‬‬ ‫חתכים ‪ – 967-978‬תעלה טרפזית ודרך שירות בצד צפון בחתכים ‪. 955-1042‬‬ ‫מוצע קיר תומך לשימור הנחל בין חתכים ‪ 967-979‬באזור חורשות ומטעים‪.‬‬ ‫חתכים ‪ - 928-987‬מחוסר מקום‪ ,‬הסדרת הנחל בתעלת בטון‪.‬‬ ‫חתכים ‪ - 987-1000‬הסדרת הנחל בתעלה טרפזית‪ ,‬באזור מטעים קיימים‪ ,‬דרך שירות בצידו הצפוני‪.‬‬ ‫חתכים ‪ -1034-1041 / 1000-1030‬הסדרת הנחל בתעלה טרפזית‪ ,‬באזור הררי עם שיפועים גדולים‪,‬‬ ‫חורשות ומטעים‪.‬‬ ‫חתכים ‪ -1030-1037 / 1001-1009‬נחל במצבו הטבעי עם דרך שירות מצידו הצפוני וקירות תומכים‬ ‫מוצעים בין הדרך לכביש ‪. 65‬‬ ‫חתכים ‪ -1030-1035 / 1010-1028‬מדרום לנחל בניית קירות תומכים מדורגים בחציבה‪.‬‬ ‫חתך ‪ -1014‬קיר צמוד לנחל בגובה עד ‪ 2.5‬מ' בחציבה‪ ,‬גובה קירות עד ‪ 6.0‬מ' עם ברמות ברוחב ‪ 3.0‬מ'‪.‬‬ ‫חתכים ‪ - 1030-1034‬נחל בתעלת בטון‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫חתכים ‪ - 1041-1073‬הסדרת נחל בתעלת בטון‪.‬‬ ‫אזור עם מגורים צפוף בין כביש אספלט קיים לאורך בניינים קיימים לבין כביש ‪.65‬‬ ‫חתך ‪. 1060‬‬ ‫חלוקה ליחידות צומח‬ ‫חלוקה ליחידות צומח ומיני צמחים לשתילה בכל אחד מקטעי הדרך‪ ,‬מוצגים להלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬קטע מערבי נוף מישורי‬ ‫מדרונות‬ ‫עצים – תות לבן‪/‬שחור‪ ,‬מיש דרומי‬ ‫שיחים – אלת המסטיק‪ ,‬צבר מצוי‪ ,‬הרדוף הנחלים 'ננסי'‬ ‫צמחי כיסוי – חרציתן מאפיר‪ ,‬גרוליאה זיתנית‪ ,‬מללויקה אזמלנית 'ננסי'‬ ‫קירות‬ ‫מטפסים – יפאורת צפורן‪-‬החתול‪ ,‬גפנית מחומשת‪/‬משולשת‬ ‫שיחים – הרדוף הנחלים‬ ‫השתלבות במטעים‬ ‫נטיעת עצים בגריד – זית אירופי‪ ,‬חרוב מצוי‪ ,‬פלפלון דמוי‪-‬אלה )זכר(‬ ‫זריעה – סביון אביבי‪ ,‬תורמוס ההרים‪ ,‬פרג אגסי‪ ,‬צפרנית ארץ‪-‬ישראלית‬ ‫עשבוניים – חוטמית זיפנית זן צפוני‬ ‫השתלבות בשדות‬ ‫שתילת צמחי כיסוי אחידים – בקריס הכדורים )זכר(‬ ‫הסתרת מפגעים‬ ‫שתילת שיחים גבוהים – אוג חרוק‪ ,‬הרדוף הנחלים‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מפרדה בכביש ‪65‬‬ ‫שתילת גיאופיטים – נרקיס מצוי‪ ,‬כלנית מצויה‪ ,‬נורית אסיה‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫נטיעת חורשה – אלון התבור‪ ,‬אלון מצוי‪ ,‬אדר סורי‬ ‫שתילת גיאופיטים – עירית גדולה‪ ,‬חצב מצוי‪ ,‬בן‪-‬חצב יקינטוני‬ ‫זריעה – סביון אביבי‪ ,‬תורמוס ההרים‪ ,‬פרג אגסני‪ ,‬צפרנית ארץ‪-‬ישראלית‬ ‫עשבוניים – חוטמית זיפנית זן צפוני‬ ‫סוללה אקוסטית‬ ‫נטיעת עצים – חרוב מצוי‪ ,‬ברוש מצוי 'צריפי'‪ ,‬אלון התבור‬ ‫שתילת שיחים – אלת המסטיק‪ ,‬הרדוף הנחלים‪ ,‬יסמין שיחני‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – חרציתן מאפיר‪ ,‬גרויליאה זיתנית‪ ,‬מללויקה אזמלנית 'ננסי'‬ ‫מדרכה‬ ‫נטיעת עצים – ג'קרנדה חדת עלים‪ ,‬מיש דרומי‪ ,‬אקליפטוס טורלי‪ ,‬ברכיכיטון צפצפתי‬ ‫שתילת שיחים – רוזמרין רפואי 'בלו‪-‬לגון'‪ ,‬בן –עוזרר סוככני‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – רוזמרין רפואי 'זוחל' )זנים שונים(‬ ‫כיכרות‬ ‫נטיעת עצים – כליל החורש מעוצב כרב‪-‬גזעים‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – בן‪-‬אלווי קטן‪-‬פרחים‬ ‫שתילת גיאופיטים – חצב מצוי‪ ,‬עירית גדולה‪ ,‬בן‪-‬חצב יקינטוני‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪ .2‬גיא רחב עם שלוחות של מדרונות מתונים‬ ‫מדרונות‬ ‫עצים – תות לבן‪/‬שחור‪ ,‬מיש דרומי‬ ‫שיחים – אלת המסטיק‪ ,‬צבר מצוי‪ ,‬הרדוף הנחלים 'ננסי'‬ ‫צמחי כיסוי – חרציתן מאפיר‪ ,‬גרוליאה זיתנית‪ ,‬מללויקה אזמלנית 'ננסי'‬ ‫קירות‬ ‫מטפסים – יפאורת צפורן‪-‬החתול‪ ,‬גפנית מחומשת‪/‬משולשת‬ ‫שיחים – הרדוף הנחלים‬ ‫השתלבות בשדות‬ ‫צמחי כיסוי אחידים – בקריס הכדורים )זכר(‬ ‫הסתרת מפגעים‬ ‫שתילת שיחים גבוהים – אוג חרוק‪ ,‬הרדוף הנחלים‬ ‫מפרדה בכביש ‪65‬‬ ‫גיאופיטים – נרקיס מצוי‪ ,‬כלנית מצויה‪ ,‬נורית אסיה‬ ‫סוללה למניעת סינוור‬ ‫נטיעת עצים – חרוב מצוי‪ ,‬אלון התבור‬ ‫שתילת שיחים – אלת המסטיק‪ ,‬הרדוף הנחלים‪ ,‬יסמין שיחני‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – חרציתן מאפיר‪ ,‬גרויליאה זיתנית‪ ,‬מללויקה אזמלנית 'ננסי'‬ ‫מדרכות‬ ‫נטיעת עצים – ג'קרנדה חדת עלים‪ ,‬מיש דרומי‪ ,‬אקליפטוס טורלי‪ ,‬ברכיכיטון צפצפתי‬ ‫שתילת שיחים – רוזמרין רפואי 'בלו‪-‬לגון'‪ ,‬בן –עוזרר סוככני‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – רוזמרין רפואי 'זוחל' )זנים שונים(‬ ‫גדות נחל‬ ‫צמחיית נחלים – שיחים‪ -‬הרדוף הנחלים‪ ,‬שיח אברהם מצוי‪ ,‬הרדוף הנחלים 'ננסי'‬ ‫עצים – תות לבן‪/‬שחור‬ ‫ברמות‬ ‫נטיעת עצים – זית אירופי‪ ,‬כליל החורש‪ ,‬פיקוס התאנה‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – רוזמרין רפואי 'זוחל' )זנים שונים(‬ ‫מדרונות חצובים‬ ‫שתילת מטפסים – גפן היין )כנות(‬ ‫כיכרות‬ ‫נטיעת עצים – כליל החורש מעוצב כרב‪-‬גזעים‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – בן‪-‬אלווי קטן‪-‬פרחים‬ ‫שתילת גיאופיטים – חצב מצוי‪ ,‬עירית גדולה‪ ,‬בן‪-‬חצב יקינטוני‬ ‫השתלבות בחורש‪/‬יער ק‪.‬ק‪.‬ל‬ ‫עצים – כליל החורש‪ ,‬אלה ארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬בר‪-‬זית בינוני‪ ,‬חרוב מצוי‪ ,‬אלון התבור‬ ‫שיחים – אלת המסטיק‪ ,‬מרווה משולשת‪ ,‬לוטם שעיר‪ ,‬לוטם מרווני‬ ‫צמחי כיסוי – חבושית דמר‪ ,‬אזוביון דגול‬ ‫גיאופיטים – חצב מצוי‪ ,‬עירית גדולה‪ ,‬בן‪-‬חצב יקינטוני‬ ‫‪ .3‬קטע מזרחי –גיא צר עם מדרונות תלולים‬ ‫מדרונות‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫עצים – תות לבן‪/‬שחור‪ ,‬מיש דרומי‬ ‫שיחים – אלת המסטיק‪ ,‬צבר מצוי‪ ,‬הרדוף הנחלים 'ננסי'‬ ‫צמחי כיסוי – חרציתן מאפיר‪ ,‬גרוליאה זיתנית‪ ,‬מללויקה אזמלנית 'ננסי'‬ ‫קירות‬ ‫שתילת מטפסים – יפאורת צפורן‪-‬החתול‪ ,‬גפנית מחומשת‪/‬משולשת‬ ‫שתילת שיחים – הרדוף הנחלים‪ ,‬מורן החורש‬ ‫הסתרת מפגעים‬ ‫שתילת שיחים גבוהים – אוג חרוק‪ ,‬הרדוף הנחלים‬ ‫מפרדה בכביש ‪65‬‬ ‫שתילת גיאופיטים – נרקיס מצוי‪ ,‬כלנית מצויה‪ ,‬נורית אסיה‬ ‫מדרכות‬ ‫נטיעת עצים – ג'קרנדה חדת עלים‪ ,‬מיש דרומי‪ ,‬אקליפטוס טורלי‪ ,‬ברכיכיטון צפצפתי‬ ‫שתילת שיחים – רוזמרין רפואי 'בלו‪-‬לגון'‪ ,‬בן –עוזרר סוככני‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – רוזמרין רפואי 'זוחל' )זנים שונים(‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫נטיעת חורשה – אלון התבור‪ ,‬אלון מצוי‪ ,‬אדר סורי‬ ‫שתילת גיאופיטים – עירית גדולה‪ ,‬חצב מצוי‪ ,‬בן‪-‬חצב יקינטוני‬ ‫זריעה – סביון אביבי‪ ,‬תורמוס ההרים‪ ,‬פרג אגסני‪ ,‬צפרנית ארץ‪-‬ישראלית‬ ‫עשבוניים – חוטמית זיפנית זן צפוני‬ ‫ברמות‬ ‫נטיעת עצים – זית אירופי‪ ,‬כליל החורש‪ ,‬פיקוס התאנה‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – רוזמרין רפואי 'זוחל' )זנים שונים(‬ ‫מדרונות חצובים‬ ‫שתילת מטפסים – גפן היין )כנות(‬ ‫כיכרות‬ ‫נטיעת עצים – כליל החורש מעוצב כרב‪-‬גזעים‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – בן‪-‬אלווי קטן‪-‬פרחים‬ ‫שתילת גיאופיטים – חצב מצוי‪ ,‬עירית גדולה‪ ,‬בן‪-‬חצב יקינטוני‬ ‫השתלבות בחורש‪/‬יער ק‪.‬ק‪.‬ל‬ ‫נטיעת עצים – כליל החורש‪ ,‬אלה ארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬בר‪-‬זית בינוני‪ ,‬חרוב מצוי‪ ,‬אלון התבור‬ ‫שתילת שיחים – אלת המסטיק‪ ,‬מרווה משולשת‪ ,‬לוטם שעיר‪ ,‬לוטם מרווני‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – חבושית דמר‪ ,‬אזוביון דגול‬ ‫שתילת גיאופיטים – חצב מצוי‪ ,‬עירית גדולה‪ ,‬בן‪-‬חצב יקינטוני‬ ‫‪ .4‬פיתולים‪ -‬שטח הררי‬ ‫מדרונות‬ ‫עצים – חרוב מצוי‪ ,‬אדר סורי‪ ,‬אלה ארץ‪-‬ישראלית‬ ‫שיחים – אלת המסטיק‪ ,‬מרווה משולשת‪ ,‬לוטם שעיר‪ ,‬לוטם מרווני‬ ‫צמחי כיסוי – חבושית דמר‪ ,‬חבושית נלחצת‪ ,‬אזוביון דגול‪ ,‬פירקנתה צרת‪-‬עלים‬ ‫השתלבות במטעים‬ ‫נטיעת עצים בגריד – זית אירופי‪ ,‬חרוב מצוי‪ ,‬פלפלון דמוי‪-‬אלה )זכר(‬ ‫זריעה – סביון אביבי‪ ,‬תורמוס ההרים‪ ,‬פרג אגסי‪ ,‬צפרנית ארץ‪-‬ישראלית‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫עשבוניים – חוטמית זיפנית זן צפוני‬ ‫מפרדה בכביש ‪65‬‬ ‫שתילת גיאופיטים – נרקיס מצוי‪ ,‬כלנית מצויה‪ ,‬נורית אסיה‬ ‫ברמות‬ ‫נטיעת עצים – זית אירופי‪ ,‬כליל החורש‪ ,‬אלה ארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬ברוש מצוי 'צריפי'‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – רוזמרין רפואי 'זוחל' )זנים שונים(‬ ‫מדרונות חצובים‬ ‫שתילת מטפסים – גפן היין )כנות(‬ ‫השתלבות בחורש‪/‬יער ק‪.‬ק‪.‬ל‬ ‫נטיעת עצים – כליל החורש‪ ,‬אלה ארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬בר‪-‬זית בינוני‪ ,‬חרוב מצוי‪ ,‬אלון התבור‬ ‫שתילת שיחים – אלת המסטיק‪ ,‬מרווה משולשת‪ ,‬לוטם שעיר‪ ,‬לוטם מרווני‬ ‫שתילת צמחי כיסוי – חבושית דמר‪ ,‬אזוביון דגול‬ ‫שתילת גיאופיטים – חצב מצוי‪ ,‬עירית גדולה‪ ,‬בן‪-‬חצב יקינטוני‬ ‫‪ 3.1.2.3‬עבודות להגנה על ערכי טבע‪ ,‬מורשת וארכיאולוגיה‬ ‫הגנה על ערכי טבע‬ ‫אמצעים לשמירה על ערכי טבע לאורך הדרך כוללים‪:‬‬ ‫מינים אדומים וגיאופיטים ‪ -‬בשלב התכנון המפורט ייערך סקר מינים 'אדומים' וכן סקר גיאופיטים בשטחי הבתות‬ ‫שלאורך תוואי התכנית‪ ,‬בתוך הקו הכחול כלומר ביחידות מס' ‪ ,a, 26b, 26c, 26d26 ,26‬ו‪.e26-‬‬ ‫עצים ‪ -‬בוצע סקר עצים ראשוני וסומנו עצים הראויים לשימור‪ .‬הגנה על עצים אילו באתרם נעשתה ע"י שינוי‬ ‫תוואי במהלך התכנון במקומות בהם ניתן היה‪ ,‬ויצירת איי תנועה מגוננים‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫בשלב התיכנון המפורט ייערך סקר עצים ויוכן נספח עצים בהתאם לתיקון מס' ‪ 89‬של חוק התכנון והבנייה‬ ‫ובהתאם לפקיד היערות‪ .‬בנספח זה יסומנו עצים לשימור ולהעתקה‪ .‬עבור עצים אשר לא ניתן לשמרם באתרם או‬ ‫להעתיקם יינתן פיצוי נופי – כל זאת בהתאם לתיקון ‪ 89‬לחוק התכנון והבנייה‪.‬‬ ‫הגנה על עצים בעת העבודות ‪ -‬בשל צמידות שמורת אלון לתוואי הקיים של כביש ‪ 65‬ולתוואי המתוכנן‪ ,‬יגודר‬ ‫הצד הדרומי של השמורה כדי למנוע כל פגיעה וכניסה לתחום השמורה במהלך העבודות‪ .‬הגדר תוסר עם תום‬ ‫העבדות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נתנו הנחיות להגנה על העצים הסמוכים לשטחי העבודות‪ ,‬במהלך הביצוע הכוללות‪ :‬סימונם‪,‬‬ ‫גידור הגנה לעת ביצוע העבודות‪ ,‬בניית קירות תמך מגינים ע"מ לשמרם באתרים‪ .‬כמו כן יעשה מאמץ לשמור על‬ ‫המסלע הקיים ולהתחבר לקרקע קיימת באזורי החציבות הגדולות בקטעים ‪ 3+4‬בעיקר וזאת ע"י חציבות בשיפוע‬ ‫‪ 1:1‬בשילוב קירות תומכים ובניהם ברמות לשתילה בשיפוע של ‪.1:3‬‬ ‫הגנה על ערכי מורשת וארכיאולוגיה‬ ‫התכנית אינה עתידה לפגוע במבנים שהוגדרו ע"י המועצה לשימור אתרים כמבנים לשמור‪.‬‬ ‫הטיפול באתרי העתיקות השונים לאורך התוואי הוא פועל יוצא של חשיבות האתר ומיקומו ביחס לקווי הדיקור‬ ‫המתוכננים‪.‬‬ ‫‪ .1‬תילים‬ ‫תל א סוויר )תל אסור( – שוליו הקדומים של התל ממוקמים בסמוך לתוואי הנוכחי‪ .‬בעבר בעת הרחבת הדרך‬ ‫ביצעה מעצ באמצעות רשות העתיקות חפירת בדיקה‪ .‬לצורך קביעת הטיפול באתר יש לבצע חיתוכי בדיקה‬ ‫באמצעות מחפרון כדי לקבוע האם בתוואי נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים‪ .‬במידת הצורך יש לתכננן את‬ ‫הדרך על גבי סוללה במטרה ל"כסות לדורות" את השרידים העתיקים‪.‬‬ ‫תל עארה ‪ -‬שוליו הקדומים של התל ממוקמים בסמוך לתוואי הנוכחי‪ .‬בעבר ביצעה רשות העתיקות‬ ‫ואוניברסיטת תל אביב חפירות הצלה של קברים בסמוך לתוואי הנוכחי‪ .‬לצורך קביעת הטיפול באתר יש‬ ‫לבצע חיתוכי בדיקה באמצעות מחפרון כדי לקבוע האם בתוואי נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים‪ .‬במידת הצורך‬ ‫יש לתכננן את הדרך על גבי סוללה במטרה ל"כסות לדורות" את השרידים העתיקים‪.‬‬ ‫תל מגידו – ממוקם רחוק מתוואי הדרך ולהרחבת הדרך אין כל השפעה על התל‪.‬‬ ‫‪ .2‬חורבות‬ ‫ח' ערערה )אתרי סקר מס' ‪ – (94-95‬האתר נחפר בעבר‪ .‬לצורך קביעת הטיפול באתר יש לבצע חיתוכי‬ ‫בדיקה באמצעות מחפרון כדי לקבוע האם בתוואי נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים‪ .‬במידת הצורך יש לתכננן‬ ‫את הדרך על גבי סוללה במטרה ל"כסות לדורות" את השרידים העתיקים‪.‬‬ ‫ח' עין זיתוניה )אתרי סקר מס' ‪ 67-70‬ו‪ – (77-78 -‬האתר נחפר והוסר בעבר בעת ביצוע הרחבת הכביש‬ ‫הנוכחי‪ .‬למרות האמור יש לבצע חיתוכי בדיקה באמצעות מחפרון כדי לקבוע האם בתוואי נמצאים ממצאים‬ ‫ארכיאולוגיים‪.‬‬ ‫אתר כלא מגידו – האתר ממוקם על גבעה שתחום הכלא‪ .‬יש לתכנן את הדרך כך שההרחבה תבוצע לכיוון‬ ‫צפון‪ .‬במידה והדבר אינו אפשרי יש לבצע חיתוכי בדיקה בצד הדרומי‪.‬‬ ‫אתרים החשודים באתרי כחורבות – )אתר ‪ ;106‬אתר ‪ ;105‬אתר ‪ ;103‬אתר ‪ ;96‬אתר ‪) 93‬יתכן שולי ח'‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫ביר אל מסקא(; אתר ‪ 82‬ו‪) 91-‬יתכן שוליים של אותו אתר(; אתר ‪ 90‬ו‪) 83-‬יתכן שוליים של אותו אתר(;‬ ‫אתר ‪ ;92‬אתר ‪ 80‬ו‪) 81-‬יתכן שוליים של אותו אתר(; אתר ‪ ;79‬אתר ‪ ;59‬אתר ‪ ;62‬אתר ‪ ;4‬אתר ‪ ,30‬אתר‬ ‫‪ 31‬ו‪) 29-‬יתכן ואותו אתר(; אתר ‪ 28‬ו‪) 1-‬אותו אתר(‪ .‬לצורך קביעת הטיפול באתרים יש לבצע חיתוכי‬ ‫בדיקה באמצעות מחפרון בכל אתר בנפרד במטרה לקבוע האם בתוואי נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים‪.‬‬ ‫תוצאות הבדיקה תיקבע מה יהיה המשך הטיפול על פי הכללים שנקבעו‪.‬‬ ‫‪ .3‬מערות וחציבות‬ ‫מערות וחציבות הממוקמות בתחום קווי הדיקור של הדרך יש צורך לבצע חפירת הצלה לצורך תיעוד ושחרור‬ ‫האתרים לפיתוח‪ .‬מערות אתרים ‪) 33 ;34 ;35 ;48 ;49 ;66 ;65 ;64 ;60 ;58 ;57 ;75 ;74 ;86‬מספר‬ ‫מערות( ו‪ .3 -‬חציבות )מתקנים‪ ,‬קברים וכו'(‪ :‬אתרים ‪) 20 ;76 ;73 ;88 ;87‬אמת מים ?(; ‪;17 ;46 ;18 ;19‬‬ ‫‪ 5 ;6 ;10 ;9 ;11 ;13 ;14 ;15 ;47 ;16‬ו‪.4 -‬‬ ‫‪ .4‬האתרים מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫אתרים אלה לא יפגעו בעת ביצוע עבודות הסלילה‪ ,‬יש לנקוט באמצעי מניעה )סימון גידור וכו'( כדי שהאתרים‬ ‫לא יפגע בעת עבודות הסלילה‪ .‬אתרים‪;69 ;77 ;68 ;67 ;89 ;81 ;92 ;85 ;84;83 ;82 ;94 ;95 ;93 ;106 :‬‬ ‫‪;7 ;12 ;49 ;50 ;51 ;53 ;44 ;43 ;42 ;41 ;39 ;38 ;54 ;21 ;22 ;23 ;26 ;25 ;55 ;27 ;62 ;62 ;61 ;70‬‬ ‫‪ 28 ;29 ;30 ;32‬ו‪.1-‬‬ ‫‪ 3.1.3‬עבודות עפר‪ ,‬טיפול בעודפי חפירה והעתקת תשתיות‬ ‫‪ 3.1.3.1‬מאזן עבודות עפר‬ ‫מאזן עודפי העפר בתכנית‪ ,‬הכולל התייחסות לכמויות חפירה צפויות‪ ,‬מילוי נדרש‪ ,‬עודפי עפר ומילוי מובא‪ ,‬מוצג‬ ‫בתכנית שינוע עבודות עפר אשר מוצגת בתרשים מס' ‪ 17‬בתיק התרשימים ובטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ :8.‬מאזן עבודות עפר‬ ‫חפירה‬ ‫מילוי‬ ‫חפירה לסילוק‬ ‫מילוי חוזר‬ ‫הערכה לשימוש חוזר‬ ‫מילוי מובא‬ ‫מקטע א‬ ‫מקטע ב‬ ‫מקטע ג‬ ‫מקטע ד‬ ‫מקטע ה‬ ‫מקטע ו‬ ‫אלון‪ ,‬חנה‪,‬‬ ‫מנשה‬ ‫ורד‪ ,‬קרע‪,‬‬ ‫ברטעה‬ ‫ערערה‪ ,‬מי‬ ‫עמי‬ ‫אום אל‬ ‫פחם‬ ‫מוסמוס‪,‬‬ ‫מושרייפה‬ ‫סרפנטינות‬ ‫‪212,000‬‬ ‫‪133,000‬‬ ‫‪135,000‬‬ ‫‪77,000‬‬ ‫‪~35%‬‬ ‫‪56,000‬‬ ‫‪148,000‬‬ ‫‪656,000‬‬ ‫‪89,000‬‬ ‫‪59,000‬‬ ‫‪~40%‬‬ ‫‪597,000‬‬ ‫‪198,000‬‬ ‫‪590,000‬‬ ‫‪169,000‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫‪~15%‬‬ ‫‪560,000‬‬ ‫‪94,000‬‬ ‫‪332,000‬‬ ‫‪52,000‬‬ ‫‪42,000‬‬ ‫‪~45%‬‬ ‫‪290,000‬‬ ‫‪223,000‬‬ ‫‪330,000‬‬ ‫‪202,000‬‬ ‫‪21,000‬‬ ‫‪~10%‬‬ ‫‪309,000‬‬ ‫‪531,000‬‬ ‫‪106,000‬‬ ‫‪446,000‬‬ ‫‪85,000‬‬ ‫‪~15%‬‬ ‫‪21,000‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪1,406,000‬‬ ‫‪2,147,000‬‬ ‫‪1,093,000‬‬ ‫‪314,000‬‬ ‫‪1,833,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ 17‬בתיק התרשימים מציג אפשרויות לשינוע עבודות עפר כולל מאזן עודפי עפר בחלוקה לאזורים‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫כפי שניתן לראות בטבלה‪ ,‬ביצוע התכנית עתיד ליצור עודפי עפר בכמות המסתכמת בכ‪ 1-‬מיליון מ"ק עבור כל‬ ‫המקטעים‪.‬‬ ‫על מנת שניתן יהיה למצוא פתרון לעודפי העפר‪ ,‬בוצעה פניה לרשויות המקומיות הסמוכות לכביש במטרה לאתר‬ ‫פרויקטים קרובים שבהם יש צורך בעודפי העפר שיווצרו בכביש‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ 15‬מציג פתרונות לאחסון זמני וקבע של עודפי עפר‪ .‬עפ"י דוח זה בבדיקה שנערכה עם דודי וילנר‬ ‫ממחצבת ורד עולה כי בחלק מהמחצבה‪ ,‬הסתיימה תקופת הכרייה ועל כן הם מחויבים בשיקומה‪ .‬לשם שיקום‬ ‫המחצבה יש צורך בהיקף גדול של עודפי עפר‪ .‬בבדיקה שנערכה מול המחצבה הובעה הסכמה ראשונית לקליטת‬ ‫העודפים‪ ,‬לוחות הזמנים של הפרויקט עולים בקנה אחד עם לוחות הזמנים שלהם לשיקום המחצבה‪ .‬עם התקדמות‬ ‫התכנון יש ליצור קשר הנהלת המחצבה ולסכם את הנושא לפרטיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬אותרו מספר מחצבות נטושות‪ .‬מחצבות‬ ‫אלה יכולות לשמש כאתר לקליטת העודפים באופן קבוע‪ ,‬לשם שיקומן והסדרתן‪ .‬הדבר מחייב תיאום ושיתוף‬ ‫פעולה עם הקרן לשיקום מחצבות‪ .‬מוצע לבצע בחינה נוספת של פתרונות לקליטת עודפי עפר מהפרויקט‪ ,‬לאחר‬ ‫שייוודע היקף עודפי העפר הסופי‪.‬‬ ‫היות ותהליך המשא ומתן והתיאום מול הגופים השונים לקליטת עודפי עפר הינו מורכב‪ ,‬מוצע להתחיל לטפל‬ ‫בנושא מספיק זמן מראש על מנת לגבש את סל הפתרונות המיטבי לטיפול בעודפי עפר לפרויקט‪.‬‬ ‫‪ 3.1.3.2‬שטחי התארגנות‬ ‫שטחי ההתארגנות ועירום זמני שישמשו להקמת הכביש והמפרידנים מוצגים בתרשים מס' ‪ 17‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫דו"ח פתרונות לאחסון זמני וקבע של עודפי עפר מוצג בנספח מס' ‪.13‬‬ ‫להלן טבלה המציגה את שטחי ההתארגנות במקטעים השונים‪.‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ :9.‬מיקום וגודל של אתרי ההתארגנות מוצעים‬ ‫אתרי התארגנות וערום זמני אופציונלי‬ ‫מפרידן חנה‬ ‫שטח כלוא מדרום לכביש‬ ‫מפרידן חנה‬ ‫שטח כלוא מצפון לכביש‬ ‫מפרידן מנשה‬ ‫שטח כלוא מדרום לכביש‬ ‫ברטע‬ ‫שטח כלוא מצפון לכביש‬ ‫ברטע‬ ‫שטח‬ ‫)דונם(‬ ‫חתכים‬ ‫‪177-183‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪186-191‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪233-239‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫‪620-626‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪626-636‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫שטח מדרום לכביש‬ ‫מפרידן קרע‪-‬ערה‬ ‫שטח כלוא מדרום לכביש‬ ‫מפרידן מי עמי‬ ‫דרום לכביש‬ ‫אזור בין מי עמי לאום אל פחם‬ ‫דרום לכביש‬ ‫אזור פיתולים‬ ‫מדרום לכביש‬ ‫‪654-658‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪911-919‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪1023-1030‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪1321-1337‬‬ ‫‪32‬‬ ‫להלן מוצגים השיקולים בבחירת אתרים זמניים לעירום עודפי עפר‪:‬‬ ‫היבטים קיניניים ‪ -‬לבעלות על הקרקע משקל רב בבחירת אתר לעירום עפר ‪.‬הזיקה הקניינית נעה בין קרקע בעלות‬ ‫פרטית ‪,‬המהווה את הזיקה הקניינית החזקה ביותר לאחריה ‪,‬קרקעות מדינה בחכירה ארוכת טווח ‪,‬קרקעות מדינה‬ ‫בחכירה עונתית וקרקעות מדינה ללא חכירה ‪.‬סוג הזיקה הקניינית משפיעה על מורכבות המשא ומתן והינה בעלת‬ ‫משקל מהותי בבחירת אתרים ‪.‬‬ ‫היבטים תנועתיים תחבורתיים ‪ -‬יש לבחון דרכי גישה נוחות לאתר כמו גם היבטי מרחק מאתר העבודות ‪,‬המוסיף‬ ‫עלויות הובלה‪.‬‬ ‫היבטים סביבתיים ‪ -‬יש לבחון את מיקום האתר לאור קרבתו לשימושים רגישים‪ :‬מבני מגורים ומבני ציבור‪,‬‬ ‫ליערות ‪,‬שמורות טבע ונחלים ‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לתת עדיפות לשטחים מופרים וכלואים בין כבישים‪.‬‬ ‫נפח קליטה ‪ -‬שטח האתר ויכולתו לקלוט את היקף העודפים הנדרש‪.‬‬ ‫‪ 3.1.3.3‬העתקת תשתיות‬ ‫תכנית התשתיות מוצגת בתרשים מס' ‪ 2‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫התכנית כולל מגוון של תשתיות שיועתקו כולל‪:‬‬ ‫‪ ‬תשתית בזק לאורך כל התוואי‪.‬‬ ‫‪ ‬קווי חשמל )מתח גבוה ומתח נמוך(‪.‬‬ ‫‪ ‬קווי מקורות כולל ביוב ומים שפירים‬ ‫‪ ‬קו ביוב מאסף ראשי עירון‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪ 3.1.4‬ניקוז‪ ,‬מניעת סחף וארוזיה‬ ‫תכנית הניקוז מתוארת להלן‪:‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬לא מוצעים שינויים מהותיים במערכת הניקוז הקיימת‪ .‬תכנית הניקוז אינה כוללת הסתות של ערוצים‬ ‫לערוצים אחרים‪ ,‬למעט שינויים מקומיים‪:‬‬ ‫בין חתך ‪ 1277‬לחתך ‪) 1323‬אזור העקומות(‪ ,‬עובר הכביש הקיים בתוך ערוץ מקומי )הערוץ מתנקז לאגן‬ ‫הקישון(‪ .‬הכביש המתוכנן "מיישר את העקומות" ונמצא ברום הגבוה מרום הכביש הקיים‪ .‬הכביש הקיים מכוסה‬ ‫במילוי של הכביש המתוכנן‪ .‬במקום מתוכננת תעלה ברום הגבוה מרום תעלות הניקוז הקיימות בצידי הכביש‬ ‫הקיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין הסתות של מוצא הניקוז הקיים‪.‬‬ ‫נחל עירון ‪ -‬בקטע בין אום אל‪-‬פאחם ועד מפרידן מי‪-‬עמי‪ ,‬עובר הכביש הקיים בערוץ נחל עירון‪ .‬הכביש הקיים‬ ‫ממלא במקרים רבים את פשט ההצפה הצפוני של התעלה )"נחל עירון"( בקטעים רבים‪ ,‬תעלת הנחל הקיימת‪,‬‬ ‫צמודה לכביש הקיים‪.‬‬ ‫במצב הקיים קימות הבעיות הבאות‪:‬‬ ‫)א(‬ ‫הנחל צר מלהוליך את ספיקות התכן הגבוהות‪ ,‬כיוון שהנחל הוא תעלה צרה ביותר‪.‬‬ ‫)ב(‬ ‫הנחל "אוכל" את צידי הכביש הקיים‪.‬‬ ‫)ג(‬ ‫לנחל אין פשט הצפה והוא מציף את הכביש‪.‬‬ ‫)ד(‬ ‫הנחל מציף שטחים חקלאיים בצידיו‪.‬‬ ‫במצב המתוכנן יורחב הנחל‪.‬‬ ‫הנחל ייוצב בבולדרים בשיפוע צד כפי שסוכמו עם רשת הניקוז‪ ,‬עם אקולוג הפרוייקט ועם המשרד לאיכות‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫הייצוב מתוכנן עם אדריכל הנוף של התכנית בבדיקת יועץ הניקוז‪.‬‬ ‫באזור חתכים ‪ 678 – 740‬הנחל מוסדר בקטעים רבים‪ ,‬על פי דרישת רשות הניקוז‪ ,‬למרות שמבחינת הכביש אין‬ ‫בכך צורך‪ ,‬וזאת עקב ראיית הנחל כאובייקט שלם שמטופל בראייה כוללנית במסגרת הפרויקט‪.‬‬ ‫בקטע גן שמואל – כביש ‪ ,6‬שיפוע הקרקע מתון והכביש קרוב לרום הקרקע‪ .‬הבעיתיות בקטע זה היא סחף המגיע‬ ‫אל המעברים מקרקעות החמרה המקומיות‪ ,‬ושיפועים מתונים ביותר מדרום לכביש‪ ,‬היוצרים בעיה בהעמקת‬ ‫מעבירי המים‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫מעבירי המים‪ :‬מעבירי המים מתוכננים במקומות בהם חוצים הערוצים את הדרך‪.‬‬ ‫במקומות בהם יש מעבירי מים קיימים הושארו בדרך כלל מעברי המים במקומם‪ ,‬זאת על מנת שמוצא מעבירי‬ ‫המים לא יהיה במקום חדש ולא יגרום הרס לשטחי חקלאיים המצויים במורד מעביר המים‪.‬‬ ‫רום מעבירי המים הוגדל‪ ,‬להתאמה לספיקת התכן של ‪.2%‬‬ ‫בגשרים ומעבירי מים שלא ניתן להגדילם‪ ,‬הותאמה הכניסה אליהם לספיקות התכן‪ ,‬ונבדק כושר ההולכה של‬ ‫המעביר עצמו לספיקת התכן‪.‬‬ ‫גובה מעבירי המים הוא מינימום ‪ 1.5‬מטר‪ ,‬ובדרך כלל מינימום של ‪ 1.8‬מטר‪ ,‬זאת על מנת לאפשר ניקוי‬ ‫המעבירים‪ ,‬ומעבר אדם בצורה בטוחה בתוכו‪.‬‬ ‫חלק ממעבירי המים מתוכננים כמעבר בעלי חיים‪ ,‬על פי דרישת רת"ג‪.‬‬ ‫מניעת סחף קרקע בסוללות‬ ‫מניעת סחף קרקע בסוללות הכביש מתבצעת על פי הנחיות מע"צ כתלות בגובה הסוללה‪ ,‬בשטח המתנקז‪ ,‬ובסוג‬ ‫הקרקע בסוללה‪.‬‬ ‫אמצעי הייצוב הם‪ :‬ייצוב צמחי‪ ,‬כוורות פלסטיק ממולאות אדמה חרסיתית‪ ,‬או שילוב של שני האמצעים‪.‬‬ ‫כמו כן משולבת זריעה לשנים הראשונות שבהם הייצוב הצמחי עדיין לא אוחז את הקרקע‪.‬‬ ‫מבנה תעלות הכביש‬ ‫תעלות הכביש הן על פי הנחיות מע"צ‪.‬‬ ‫רוחב מינימלי של תעלה‪ 1.3 :‬מטר‪.‬‬ ‫רוחב התעלה משתנה עם הגדלת הספיקה‪ ,‬וכתלות בשיפוע תעלת הכביש‪.‬‬ ‫ככלל‪ :‬בקטע שבין מחלף מגידו לבין מפרידן ערה‪-‬קרע‪ ,‬שיפוע הכביש גדול‪ ,‬והוא מאפשר הקטנת תעלות הכביש‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים הורחבה התעלה‪ ,‬על מנת להקטין את מהירויות זרימה‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪ 3.1.4.1‬נחל עירון‬ ‫קטעים בלתי מופרים – יישארו במצב הטבעי ויגודרו כדי למנוע פגיעה באפיק במהלך העבודות בכביש ובפיתוח‬ ‫לצידי הכביש‪.‬‬ ‫קטעים מופרים – ישוקמו למצבם הטבעי‪.‬‬ ‫קטעים מוסטים‪ -‬יעוצבו וישוקמו ע"י בולדרים ובקל"ש עם פתחי נטיעה לצמחיית גדות נחלים מעל פני שטח הצפה‪.‬‬ ‫תכנית של הסדרת נחל עירון מוצגת בתרשים מס' ‪ 8‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬נתונים תנועתיים‬ ‫נתוני התנועה המוצגים להלן מתייחסים לקטעי דרך שונים שהגדרתם נעשתה על בסיס אופי טופוגרפי וצפיפות‬ ‫צמתים בהתאם לחלוקה הבאה‪:‬‬ ‫קטע ‪ – 1‬מגן שמואל עד מנשה‬ ‫קטע ‪ – 2‬ממנשה עד קרע‬ ‫קטע ‪ - 3‬מקרע עד ערערה‬ ‫קטע ‪ - 4‬מערערה עד מי עמי‬ ‫קטע ‪ - 5‬ממי עמי עד אום אלפחם‬ ‫קטע ‪ - 6‬מאום אלפחם עד מושירפה‬ ‫קטע ‪ – 7‬ממושירפה עד מגידו‬ ‫‪ 3.2.1‬תחזיות תנועה‬ ‫‪ 3.2.1.1‬תחזיות תנועה לחלופת האפס‬ ‫תחזיות התנועה בחלופת האפס לאורך הכביש מוצגות בתרשים מס' ג‪ 6.‬ומפורטות בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.6.‬א‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫תרשים מס' ג‪.6.‬ב‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫טבלה מס' ג‪ :10.‬תחזיות תנועה לשעת שיא בוקר לחלופת האפס – שנת ‪) 2025‬יר"מ(‬ ‫קטע‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫גן שמואל‪/‬גרנות – אלון‬ ‫‪1,390‬‬ ‫‪2,146‬‬ ‫אלון – חנה‬ ‫‪1,564‬‬ ‫‪1,954‬‬ ‫חנה – מנשה )כרכור(‬ ‫‪2,206‬‬ ‫‪2,766‬‬ ‫מנשה )כרכור( – משמר הגבול‬ ‫‪1,415‬‬ ‫‪2,707‬‬ ‫משמר הגבול – עירון‬ ‫‪2,087‬‬ ‫‪3,259‬‬ ‫עירון – ברטעה‬ ‫‪2,570‬‬ ‫‪3,970‬‬ ‫ברטעה ‪ -‬ערערה‬ ‫‪2,040‬‬ ‫‪2,869‬‬ ‫ערערה – מי עמי‬ ‫‪2,044‬‬ ‫‪2,707‬‬ ‫מי עמי – אום אלפחם‬ ‫‪2,038‬‬ ‫‪2,372‬‬ ‫אום אלפחם – מוסמוס‬ ‫‪1,683‬‬ ‫‪2,053‬‬ ‫מוסמוס – מושירפה‬ ‫‪1,559‬‬ ‫‪2,195‬‬ ‫מושירפה ‪ -‬מגידו‬ ‫‪1,495‬‬ ‫‪2,124‬‬ ‫‪ 3.2.1.2‬תחזיות תנועה לשנת יעד‬ ‫תחזיות התנועה לשנת יעד ‪ 2025‬לאורך הכביש מוצגות בתכנית התנועה בתרשים מס' ‪ 3‬בתיק התרשימים‬ ‫ומפורטות בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ :11.‬תחזיות תנועה לחלופת התכנית – שנת ‪) 2025‬יר"מ(‬ ‫קטע‬ ‫שעה‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫גן שמואל‪/‬גרנות – אלון‬ ‫שעת שיא בוקר‬ ‫‪1,800‬‬ ‫‪3,500‬‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪2,653‬‬ ‫‪2,213‬‬ ‫אלון – חנה‬ ‫שעת שיא בוקר‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪2,050‬‬ ‫‪1,423‬‬ ‫‪2,896‬‬ ‫‪1,696‬‬ ‫חנה – מנשה )כרכור(‬ ‫שעת שיא בוקר‬ ‫‪1,540‬‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪1,640‬‬ ‫מנשה )כרכור( – משמר הגבול שעת שיא בוקר‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪1,900‬‬ ‫‪1,920‬‬ ‫‪1,820‬‬ ‫‪1,600‬‬ ‫שעת שיא בוקר‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪1,751‬‬ ‫‪2,536‬‬ ‫‪1,987‬‬ ‫‪1,856‬‬ ‫ורד – ברטעה‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫קטע‬ ‫שעה‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫ברטעה ‪ -‬ערערה‬ ‫שעת שיא בוקר‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪1,587‬‬ ‫‪2,511‬‬ ‫‪1,817‬‬ ‫‪1,800‬‬ ‫ערערה – מי עמי‬ ‫שעת שיא בוקר‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪3,182‬‬ ‫‪4,750‬‬ ‫‪4,750‬‬ ‫‪3,182‬‬ ‫מי עמי – אום אלפחם‬ ‫שעת שיא בוקר‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪3,201‬‬ ‫‪4,685‬‬ ‫‪4,685‬‬ ‫‪3,201‬‬ ‫אום אלפחם – מוסמוס‬ ‫שעת שיא בוקר‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪1,904‬‬ ‫‪1,223‬‬ ‫‪1,475‬‬ ‫‪1,405‬‬ ‫מוסמוס – מושירפה‬ ‫שעת שיא בוקר‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪1,603‬‬ ‫‪1,877‬‬ ‫‪1,836‬‬ ‫‪1,219‬‬ ‫מושירפה ‪ -‬מגידו‬ ‫שעת שיא בוקר‬ ‫שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪1,592‬‬ ‫‪1,798‬‬ ‫‪1,784‬‬ ‫‪1,204‬‬ ‫‪ 3.2.1.3‬תחזיות לצורך מודל הרעש‬ ‫תחזיות התנועה לרמות שירות ‪ B‬ו‪ C-‬עבור מודל הרעש‪ ,‬כפי שנתקבלו מיועץ התנועה של התכנית‪ ,‬מוצגות בטבלה‬ ‫שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ :12.‬נפחי תנועה ברמות שירות ‪ B‬ו‪) C-‬יר"מ(‬ ‫רמת שירות‬ ‫קטע ‪1‬‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫קטע ‪3‬‬ ‫קטע ‪4‬‬ ‫קטע ‪5‬‬ ‫קטע ‪6‬‬ ‫קטע ‪7‬‬ ‫כיוון‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪1394‬‬ ‫‪2050‬‬ ‫‪1858‬‬ ‫‪2733‬‬ ‫‪1294‬‬ ‫‪1904‬‬ ‫‪1725‬‬ ‫‪2538‬‬ ‫‪1509‬‬ ‫‪2221‬‬ ‫‪1132‬‬ ‫‪1666‬‬ ‫‪1509‬‬ ‫‪2221‬‬ ‫לשני הכיוונים‬ ‫לשני הכיוונים‬ ‫חלופת התכנית‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪2786‬‬ ‫‪4100‬‬ ‫‪2786‬‬ ‫‪4100‬‬ ‫‪2587‬‬ ‫‪3807‬‬ ‫‪2587‬‬ ‫‪3807‬‬ ‫‪2264‬‬ ‫‪3331‬‬ ‫‪2264‬‬ ‫‪3331‬‬ ‫‪2264‬‬ ‫‪3331‬‬ ‫לשני הכיוונים‬ ‫לשני הכיוונים‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪ 3.2.2‬התפלגות התנועה‬ ‫התפלגות התנועה ששמשה במודלים לקוחה מתוך ספירות התנועה שנערכו בצמתים השונים לאורך הדרך‪.‬‬ ‫התפלגות התנועה בכל קטע דרך מוצגת בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ :13.‬התפלגות תנועה לאורך כביש ‪65‬‬ ‫גרנות‬ ‫אלון‬ ‫תלמי אליעזר‬ ‫חנה‬ ‫כרכור‬ ‫עירון‬ ‫קרע‬ ‫ברטעה‬ ‫עארה‬ ‫ערערה‬ ‫משטרה‬ ‫אום אל פחם‬ ‫עין אברהים‬ ‫מוסמוס‬ ‫מושירפה‬ ‫מגידו‬ ‫כיוון‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫למזרח‬ ‫למערב‬ ‫פרטי‬ ‫בינוני‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫כבד‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫אוטובוסים‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫‪ 3.2.3‬מהירויות נסיעה‬ ‫מהירויות הנסיעה בכביש ‪ 65‬בחלופת האפס ובחלופת התכנית )‪ 3‬נתיבים ומפרידנים( מוצגות בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ג‪ :14.‬מהירויות נסיעה בחלופת האפס ובחלופת התכנית )קמ"ש(‬ ‫רמת שירות‬ ‫קטע ‪1‬‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫קטע ‪3‬‬ ‫קטע ‪4‬‬ ‫קטע ‪5‬‬ ‫קטע ‪6‬‬ ‫קטע ‪7‬‬ ‫כיוון‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪B‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪92‬‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫‪C‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪87‬‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫חלופת התכנית‬ ‫‪B‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪92‬‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫‪C‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪87‬‬ ‫מערב‬ ‫מזרח‬ ‫רמפות‬ ‫‪50‬‬ ‫‪ 3.3‬שלבי ביצוע‬ ‫הניתוח התנועתי ותחזיות התנועה העתידיות המוצגים בסעיף ‪ 3.2‬לעיל‪ ,‬מצביעים על כך שיש לראות את התוכנית‬ ‫המוצעת הכוללת את מכלול המרכיבים של הקמת מפרידנים‪ ,‬סלילת נתיב שלישי‪ ,‬הסדרת עקומות ושיפורים‬ ‫גיאומטריים‪ ,‬כמכלול אחד‪.‬‬ ‫שלבי המימוש‪ ,‬כמקובל‪ ,‬יהיו בהתאם לתקציבים שיוקצו לכך ע"י משרד האוצר‪.‬‬ ‫‪ 3.3.1‬שלבי ביצוע לטיפול נופי‬ ‫בהנחה שפרויקט כביש ‪ 65‬יבוצע בשלבים כאשר כל מפרידן יבוצע בשלב נפרד‪.‬‬ ‫כל מפרידן יבוצע כמכלול אחד כולל את כל האלמנטים ההנדסיים והנופיים המתוכננים לאותו מפרידן‪.‬‬ ‫שלב א' ‪ -‬חישוף השטח המתוכנן ועירום העפר לשימוש חוזר לחיפוי מדרונות במילוי‪ ,‬בשכבה בעובי של ‪ 30‬ס"מ‪.‬‬ ‫אם אדמת החישוף לא מספיקה יש לקחת עפר מחפירה מעומק או אדמה מובאת‪.‬‬ ‫תיאור התכנית המוצעת‬ ‫שלב ב' – לאחר ביצוע עבודות עפר‪ ,‬ביצוע חיפוי מדרונות ושטחים מופרים באדמה מחישוף‪ ,‬בשכבה בעובי של‬ ‫‪ 30‬ס"מ‪.‬‬ ‫שלב ג' – אישור צמחים במשתלות בהתאם לתכנית נטיעות‪.‬‬ ‫שלב ד' – לאחר גמר עבודות הנדסיות כולל סלילה‪ ,‬ייצוב פיזי למדרונות ועבודות פתוח‪.‬‬ ‫הכנת השטח לנטיעות כולל חריש ויישור גנני של שטחים לשיקום נופי‪.‬‬ ‫שלב ה' – ביצוע עבודות צנרת השקיה כולל חיבורים למקורות המים‪ ,‬ראשי מערכת ופריסת הצנרת בשטחי הגינון‪.‬‬ ‫שלב ו' – ביצוע עבודות נטיעה של עצים‪ ,‬שיחים וצמחי כיסוי בכל השטחים המיועדים לשיקום נופי‪.‬‬ ‫שלב ז' – אחזקה של שטחי גינון כולל ריסוסים נגד עשבייה‪ ,‬טיחוח והשקיה‪.‬‬ ‫פרק ד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.1‬הידרולוגיה והידרוגיאולוגיה‬ ‫‪ 4.1.1‬השפעת התכנית על מי התהום‬ ‫אקויפרים אזוריים ומקומיים‬ ‫תוואי כביש ‪ 65‬עובר מעל שני אקויפרים אזוריים )תרשים מס' א‪ 14.‬בפרק א'(‪ :‬אקויפר חבורת יהודה ממגידו‬ ‫מזרחה עד לאזור מחלף עירון – כרכור‪ ,‬ואקויפר הפלייסטוקן )אקויפר החוף( מאזור פרדס חנה – מערבה לגן‬ ‫שמואל ‪ -‬חדרה‪.‬‬ ‫נעשתה הערכת סיכונים הידרוגיאולוגית ‪ ,‬לאפשרות הגעת מזהמים מתוואי כביש ‪ , 65‬כתוצאה מחלחול לאקויפר‬ ‫חבורת יהודה ‪ .‬התוואי חולק לשני קטעים ראשיים ומספר קטעי משנה בכל אחד מהם‪ .‬הניתוח מפורט בסעיף‬ ‫‪ .1.8.3‬להלן סיכום והמלצות אופרטיביות‪.‬‬ ‫שני קטעי תוואי הראשיים ‪:‬‬ ‫א‪ .‬מצומת מגידו עד לברקאי‪.‬‬ ‫התוואי המתואר‪ ,‬מצומת מגידו ועד ליציאת אפיק ואדי ערה אל מישור החוף בקרבת ברקאי‪ ,‬חותר בתוך‬ ‫מסלע קרטוני עבה במזרח‪ ,‬דק יותר במערב ‪ ,‬עם הצטברות כיסוי אלוביאלי מעל הסלע הקרטוני דק במזרח‬ ‫ומתעבה מערבה‪.‬‬ ‫נמצא קטע קצר‪ ,‬באל מושריפה ‪ ,‬אשר מצוי בקרבה של התוואי עם סלעי חבורת יהודה החשופים לאורך‬ ‫כמה עשרות מטרים‪ .‬הומלץ לתעל את ניקוז הכביש בקטע זה בתעלה מבוטנת ואטימה‪.‬‬ ‫לא נראית סכנה לזיהום האקויפר העמוק כנגר על פני השטח ‪ ,‬הזורם במערכת הניקוז הטבעית של נחל וארי‬ ‫ערה וערוצי המשנה ‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ב‪ .‬מברקאי עד גן שמואל‪.‬‬ ‫עובר כולו בקרקע חרסיתית המתחלפת בקרקע טינית חולית )חמרה( מערבה ‪ .‬אזור זה מאופיין בהיותו גבול‬ ‫מזרחי של האקןויפר הפלייסטוקני ) אקויפר החוף(‪ .‬בקטע מזרחי זה של האקויפר‪ ,‬המוליכות ההידראולית‬ ‫קטנה מאד‪ ,‬כאשר האקויפר המפותח והניתן לניצול מצוי מערבה‪.‬‬ ‫‪ 4.1.2‬השפעה על מקורות מים עיליים‬ ‫מעיינות ‪ -‬נביעות מסלעי קרטון וחוואר )סנון – אאוקן(‬ ‫משקעים המחלחלים בשכבות חוואר וקרטון לאורך שולי התוואי‪ ,‬יוצרים בצבוצים ונביעות קטנות מקומיות‬ ‫המתנקזות לערוצי הנחלים‪ .‬תופעות אלו קטנות‪ ,‬מקומיות ועונתיות‪.‬‬ ‫מעיין עין ארובות‪ ,‬הגדול בכל הנביעות באזור‪ ,‬נמצא בקרבת מחלף עירון )מעבר לתוואי כביש ‪ 6‬קטע ‪.(18‬‬ ‫שפיעתו כ ‪ 1.0‬מלמ"ק‪/‬שנה‪ .‬המעיין מנקז זרימות תת קרקעיות רדודות בשכבות הקרטון בסינקלינת מנשה‪ .‬מיקום‬ ‫זה מרוחק ואינו כלול בתכנית הנדונה‪.‬‬ ‫‪ 4.1.3‬השפעת החציבות על מעינות שעונים ועל איכות מי התהום בקרבתה‬ ‫חציבות הכביש המתוכננות הן באזור אום אל‪-‬פאחם – צומת מגידו‪ .‬עבודות חציבה בתוואי הכביש ובערוצי נחל‬ ‫עירון‪ ,‬נעשות בתוך מסלע קרטוני או מילוי אלוביאלי‪ .‬המדובר בחציבות רדודות לעומקים של מספר מטרים‪.‬‬ ‫מתחתן בתת הקרקע‪ ,‬עובי גדול של שכבות קרטון וחוואר אטים המונע חלחול לעומק‪ .‬שינוי תוואי הקרקע העליון‪,‬‬ ‫אין בו כדי להשפיע על דרכי הזרימה הורטיקאלית לעומק‪ ,‬ובוודאי לא למערכת המילוי החוזר לאקויפר העמוק‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬לא אותרו מעיינות או נביעות בעלות משמעות בקרבת התוואי‪ ,‬למעט פעפוע עונתי של מי נגר רדודים‬ ‫המתנקזים לאפיקי נחל עירון‪ .‬המעיין היחידי המצוי באזור התכנית הנו עין ארובות הממוקם מחוץ לאגן הניקוז של‬ ‫התוואי ואין בעבודות כלשהן כדי להשפיע על מקורות ההזנה שלו‪.‬‬ ‫הנושא נבדק באופן ספציפי‪ ,‬בסקרי כביש ‪ ,6‬בו בוצעו חציבות עמוקות מיוחדות לאיתור עורקי זרימה למעיין‪ ,‬ולא‬ ‫נמצאו כאלו‪ .‬מקור ההזנה שלו נמצא רחוק יותר בגבעות הקרטון של סינקלינת מנשה )נחלי מנשה(‪ ,‬ואין בחציבות‬ ‫הרדודות יחסית כדי להשפיע‪.‬‬ ‫מאידך במידה ויתברר כי קידוחים פעילים נמצאים על התוואי או במרחק קטן מהמותר בתקנות בריאות העם‬ ‫רדיוסי מגן‪ ,‬ויתברר כי דרוש להזיזם למקום אחר‪ ,‬יצריכו טיפול מיוחד הכרוך בקדיחה מחדש‪ .‬כמוכן קיימת‬ ‫אפשרות שקידוחים קיימים יישארו סמוך לתוואי אך יהיה צורך למגן אותם‪ .‬כל הברורים והעיבודים יבוצעו בשלב‬ ‫השני של הסקר‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.1.4‬השפעה על הזרימה השטפונית בנחל עירון‬ ‫השפעת התכנית על הזרימה השטפונית בנחל עירון מוצגת בסעיף ‪ 4.1.5‬בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 4.1.5‬השפעה על מערכות הניקוז‬ ‫ככלל‪ :‬הספיקות המחושבות לכביש‪ ,‬נובעות מהגורמים הבאים‪:‬‬ ‫)א(‬ ‫שטח אגני ההיקוות ‪ -‬הכביש מהווה אחוז קטן מאוד משטחי אגני ההיקוות‪.‬‬ ‫)ב(‬ ‫תלילות הקרקע – האזור שבין מגידו לכביש ‪ 6‬הוא אזור הררי‪.‬‬ ‫)ג(‬ ‫נמוכות‪.‬‬ ‫סוג הקרקע – קירטון עם כיסוי קרקע בעובי קטן‪ ,‬הגורם לחלחול מזערי ולספיקות גדולות בהסתברויות‬ ‫לכן‪ ,‬סלילת הכביש לא מגדילה את ספיקות השיא‪.‬‬ ‫ייצוב ותכנון מחדש של תעלת נחל עירון גורמת למשטר זרימה טוב יותר בנחל ולהקטנת הסיכוי להצפות באזור‬ ‫הכביש והשדות הגובלים בנחל‪ .‬התכנית ההסדרה של נחל עירון מוצגת בתרשים מס' ‪ 8‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫מסיבה זו‪ ,‬תיתכן ספיקה גדולה יותר בנחל עירון‪ ,‬באזור המורדי שלו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬בתכנון הכללי של הכביש מתוכנן הנחל במורד בקטעים מסוימים‪ ,‬שאינם גובלים בכביש‪ ,‬בתאום עם רשות‬ ‫הניקוז‪.‬‬ ‫יש לציין כי השיפוע הגדול של הנחל באזור ההררי‪ ,‬ופשטי הצפה קטנים ביותר הקיימים היום‪ ,‬גורמים לכך שגם‬ ‫במצב הקיים‪ ,‬לא קיימים ויסותים משמעותיים בנחל עירון‪.‬‬ ‫לויסות הספיקות המחושבות בהסתברות ‪) 2%‬עד כ‪ 70 -‬מקש"נ( יש צורך בנפחים הגדולים מהנפחים הקיימים‬ ‫היום‪ ,‬במצב הקיים‪ .‬לכן שדרוג הנחל‪ ,‬לא צפוי להגדיל משמעותית את הספיקה בנחל‪.‬‬ ‫תיאום עם רשות הניקוז מצורף בנספח מס' ‪.12‬‬ ‫תכנון פשטי הצפה‪ ,‬חורגת מתחום קו הכחול של נתיבי ישראל‪ ,‬וצפויה להציף שטחים חקלאיים הסמוכים לנחל‪.‬‬ ‫התכנון תואם עם רשות הניקוז ונעשה על פי דרישות רשות הניקוז )שהיא היום רשות נחל ואחראית לכלל‬ ‫ההיבטים הקשורים בנחל(‪.‬‬ ‫יש לזכור כי הצפת שטחים חקלאיים‪ ,‬מוסכים‪ ,‬ובתים פרטיים סביב הנחל יביאו לתביעות מרשות הניקוז‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫בכל מקום בו ניתן הדבר‪ ,‬נשאר הנחל בצורתו הטבעית‪ ,‬עם פשט ההצפה הטבעי של הנחל‪.‬‬ ‫‪ 4.1.5.1‬התייחסות להידרולוגיה ושימור נגר‬ ‫הכביש מהווה שטח זניח בשטח האגן הכללי ולא משנה את ספיקות התכן‪.‬‬ ‫מסגרת תכנון הכביש איננה המסגרת המתאימה לתכנון שימור נגר באגן היקוות כללי של כל שטח ואדי ערה‪.‬‬ ‫לשם כך יש מסגרת של תוכניות אב לניקוז של רשות הניקוז‪.‬‬ ‫במסגרת הכביש‪ ,‬עיקר ההתייחסות היא לספיקות שיא באזור הכביש‪ ,‬לשם הגנה מפני נזקים‪ ,‬ולשם הגנה על חיי‬ ‫אדם למשתמשי הכביש‪.‬‬ ‫תוכנית שימור נגר‪ ,‬מתפרשת על פני שטחים חקלאיים ועירוניים המצויים מחוץ לרצועת הכביש ומחוץ למנדט של‬ ‫נתיבי ישראל )מתקני שימור נגר בעיר‪ ,‬ובשטחים החקלאיים במורדות המדרונות(‪.‬‬ ‫אגני היקוות כאלה דורשים מתקנים רבים של שימור נגר‪ ,‬בכל שדה ובכל עיר‪ ,‬או מאגר בסדר גודל של מליוני‬ ‫מ"ק במורד )בשטחי קיבוץ ברקאי(‪.‬‬ ‫הכביש ברובו מצוי בתחום נחל ולא באזור היווצרות הנגר של אגני ההיקוות‪ .‬על פי תורת שימור הנגר‪ ,‬עיקר‬ ‫שימור הנגר מתבצע בשטחי היווצרות הנגר‪ ,‬ולא‪ ,‬בשטח המורדי‪ ,‬והתכנון תמיד מתחיל ממעלה אגן ההיקוות אל‬ ‫מורדו‪ .‬לכן כפי שמקובל בכל תכנון כביש‪ ,‬ההתייחסות היא לספיקות התכן ולא לכמויות הנגר השנתיות‪.‬‬ ‫‪ 4.1.6‬השפעה על קידוחי מים‬ ‫קידוחי מים ממוקמים לאורך התוואי במרחקים שונים מתוואי דרך ‪.65‬‬ ‫להלן מוצג פירוט של רדיוסי המגן מקידוחים שונים אשר נכנסים לתוואי הכביש המתוכנן‪:‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :1.‬רדיוסי המגן מקידוחים שונים אשר נכנסים לתוואי הכביש המתוכנן‬ ‫שם הקידוח‬ ‫רדיוס ב' )מטר(‬ ‫רדיוס ג' )מטר(‬ ‫וואדי ערה – ‪2‬‬ ‫‪427‬‬ ‫‪854‬‬ ‫וואדי ערה – ‪3‬‬ ‫‪774‬‬ ‫‪1,550‬‬ ‫מי עמי א‪2-‬‬ ‫‪520‬‬ ‫‪1,040‬‬ ‫מגידו ‪2‬‬ ‫‪323‬‬ ‫‪643‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫החשש לסיכוני זיהום מי התהום מתייחס בעיקרו לאפשרויות פגיעה בקידוחי מי שתייה וההגנה עליהם במידה‬ ‫ותידרש‪ .‬הקריטריונים לניתוח הסיכונים‪ ,‬מתבססים על תקנות בריאות העם – רדיוסי מגן לקידוחי מי שתייה‪.‬‬ ‫ניתוח התנאים מתייחס אל מכלול הנתונים ההידרו גיאולוגיים‪ ,‬כגון‪ ,‬סוג המסלע‪ ,‬עומק מפלסי המים‪ ,‬שכבות‬ ‫הכיסוי שמעל האקויפר‪ ,‬סוג האקויפר סדוק‪ ,‬חולי וכדו'‪.‬‬ ‫בהתאם לקריטריונים אלה נעשית הסלקציה לקידוחים הקיימים בשטח‪ ,‬כאשר ההתייחסות הנה לקידוחי מי שתייה‬ ‫בלבד‪ .‬לפיכך נעשית ההתאמה בין אינבנטר הקידוחים הקיימים בכלל ואלו המופיעים ברשימת משרד הבריאות‬ ‫כקידוחי מי שתייה הדורשים התייחסות לרדיוסי המגן שלהם‪ .‬רדיוסי מגן אלו קבועים ולא ניתן לשנותם אלא אם‬ ‫אכן קיימות סיבות הידרוגיאולוגיות לבקש הקלה או הקטנת רדיוס המגן‪.‬‬ ‫טבלאות הקידוחים המפורטות בנספח ההידרו גיאולוגי )נספח מס' ‪ ,(3‬מתייחסות לקריטריונים הנ"ל‪.‬‬ ‫רדיוסי המגן לקידוחים השואבים מאקויפר חבורת יהודה )גיר ודולומיט סדוק‪ ,‬קרסטי( ‪ ,‬הנם גדולים מאד כתוצאה‬ ‫מהקריטריונים הכלולים הנוסחאות החישוב‪ ,‬ומצריכם על כן בדיקה של שטחים נרחבים בהרבה מאלו הנדרשים‬ ‫בקידוחי אקויפר החוף החולי‪.‬‬ ‫הממצאים מראים כי הקידוחים השייכים לקבוצה המפיקה מאקויפר חבורת יהודה ‪ ,‬מוגנים בתחום רדיוס המגן ב'‪,‬‬ ‫בהיותם ממוקמים מעל שכבות הקרטון הסנוני של חבורת הר הצופים‪ .‬שכבות אלו מונעות חלחול והגת שטף‬ ‫מזהמים מתוואי הכביש אל הקידוחים‪.‬‬ ‫מאידך בקטע התוואי הרגיש בקרבת מושרפה‪ ,‬אין קידוחים מפיקים ולא קיימת לפיכך בעיית רדיוסי המגן‪.‬‬ ‫בתוואי המערבי הנכנס לגזרה שמעל לשכבות הפליסטוקן‪ ) ,‬רצועת הגבול המזרחית של אקויפר החוף (‪ ,‬לא‬ ‫ממוקמים קידוחי מי שתייה ולא קיימת הסכנה הפוטנציאלית לזיהומם כתוצאה מחלחול שטף מזהמים‪ ,‬כאמור‬ ‫הליתולוגיה החרסיתית והחתך בעל המוליכות הגרועה מונע מאותה סיבה את היות רצועה זוחלק פעיל מהאקויפר‬ ‫האזורי‪.‬‬ ‫לפי תקנות בריאות העם )התשנ"ה ‪ ,(1995‬אסורה באזור מגן ב' כל בנייה‪ ,‬התקנה או פעילות העלולים לזהם את‬ ‫הקידוח כגון‪ :‬מבני מגורים‪ ,‬מבני מסחר או מבני ציבור‪.‬‬ ‫מערכת הניקוז של הכביש עוברת בתחום רדיוסי מגן ב' של הקידוחים לעיל‪ .‬על מנת למנוע סכנה של זיהום‬ ‫הקידוחים ממי נגר או שפיכות של חומרים מזהמים על הכביש ושטיפתם אל תעלות הניקוז של הכביש‪ ,‬מוצע‬ ‫לנקוט באמצעים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תעלות הכביש בתחום רדיוס מגן ב' תהיינה אטומות ע"י ציפוי כגון‪ :‬כוורת ממולאת בטון וכדומה‪.‬‬ ‫‪ .2‬במורד התעלה בגבול רדיוס המגן ב'‪ ,‬יתוכננו ויותקנו שערים אטומים‪ .‬במכל תעלה‪ ,‬בהתאם למקרה‪,‬‬ ‫השער ייסגר בעת אירוע של שפיכת מזהמים לתעלה‪ ,‬ויאפשר השהיית חומרי המים המזוהמים בתעלה‬ ‫האטומה‪ .‬המים המזוהמים ישאבו במיכליות אל מחוץ לתעלה כולל מי השטיפה של קטע זה אל התעלה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בגמר האירוע יפתחו השערים לאפשר זרימה של מי הגשמים לעבר אפיק נחל עירון הסמוך‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.1.7‬השפעות החציבות על כיווני זרימה בערוצים ובתת הקרקע‬ ‫השפעת החציבות על מערכת הניקוז העילית והתת קרקעית מוצגת בסעיף ‪ 4.1.3‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ 4.1.8‬השפעות שינויים בכביש על השתנות ספיקות מקסימאליות בנחלים‬ ‫השפעת התכנית על ספיקות מקסימליות בנחלים מוצגת בסעיף ‪ 4.1.5‬לעיל‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.2‬איכות אוויר‬ ‫‪ 4.2.1‬מודל חיזוי זיהום האוויר‬ ‫חישוב ריכוז מזהמי אוויר‪ ,‬שמקורם בפליטה מכלי רכב נעשה באמצעות מודלים מתמטיים ותכניות מחשב‪ .‬השיטה‬ ‫המקובלת להערכת ריכוזי מזהמים הנפלטים מכלי רכב‪ ,‬העוברים תהליכי פיזור מבוססת על משוואת הפיזור‬ ‫הגאוסיאנית של ‪.PASQUILL-GIFFORD‬‬ ‫המודל בו נעשה שימוש בעבודה זו הוא מודל מחשב ‪ ,AERMOD‬המאושר ע"י המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫הרצת המודל מתבססת על הנתונים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬נפח התנועה בשעת שיא בשנת ‪.2025‬‬ ‫‪ .2‬מקדמי הפליטה האופייניים לרכב הנע בכביש )עפ"י סוג הרכב(‪.‬‬ ‫‪ .3‬הנתונים המטאורולוגיים המשפיעים על פיזור המזהמים )יציבות מטאורולוגית וכיווני רוחות(‪.‬‬ ‫‪ .4‬קובץ טופוגרפיה של האזור‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2‬חיזוי ריכוז מזהמי האוויר‬ ‫‪ 4.2.2.1‬התקן הישראלי‬ ‫תקנות חוק אוויר נקי )ערכי איכות אוויר( )הוראת שעה(‪ ,‬התשע"א – ‪ 2011‬ותקנות אוויר נקי )ערכי איכות‬ ‫אוויר()הוראת שעה( )תיקון(‪ ,‬התשע"ג ‪ - 2013‬קובעות ערכי סביבה וערכי יעד לחשיפה עבור המזהמים השונים‪.‬‬ ‫תקנים אלה‪ ,‬המפורטים להלן‪ ,‬הנם הרלוונטיים למקרים החמורים ביותר‪ ,‬דהיינו שעות שיא התנועה בכבישים‪,‬‬ ‫ומהווים מדד לאיכות האוויר בסביבת התכנית הנדונה‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :2.‬ערכי סביבה נבחרים מתוך תקנות חוק אוויר נקי‬ ‫מזהם‬ ‫סימול‬ ‫יחידות‬ ‫תקן חצי‬ ‫שעתי‬ ‫תקן ‪8‬‬ ‫שעתי‬ ‫תקן‬ ‫שעתי‬ ‫תקן‬ ‫שנתי‬ ‫תקן‬ ‫יממתי‬ ‫תחמוצות‬ ‫חנקן‬ ‫‪NOx‬‬ ‫מק"ג‬ ‫למ"ק‬ ‫‪940‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪*30‬‬ ‫חנקן דו‬ ‫חמצני‬ ‫‪NO2‬‬ ‫מק"ג‬ ‫למ"ק‬ ‫‪-‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪40‬‬ ‫פחמן חד‬ ‫חמצני‬ ‫‪CO‬‬ ‫מ"ג‬ ‫למ"ק‬ ‫‪60‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלקיקים‬ ‫‪PM10‬‬ ‫מק"ג‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪50‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫מזהם‬ ‫סימול‬ ‫נשימים‬ ‫בנזן‬ ‫תקן חצי‬ ‫שעתי‬ ‫יחידות‬ ‫תקן ‪8‬‬ ‫שעתי‬ ‫תקן‬ ‫שעתי‬ ‫תקן‬ ‫שנתי‬ ‫תקן‬ ‫יממתי‬ ‫למ"ק‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫מק"ג‬ ‫למ"ק‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪C6H6‬‬ ‫מק"ג‬ ‫למ"ק‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪*3.9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫* ערך יעד‬ ‫הריכוזים החזויים של המודל באשר לתחמוצות חנקן‪ ,‬אשר הם ריכוזים שעתיים‪ ,‬הוכפלו בפקטור של ‪ 1.15‬על‬ ‫מנת להשוותם לתקן החצי שעתי‪.‬‬ ‫על מנת לקבל ריכוזי חנקן דו‪-‬חמצני נעשה שימוש בשיטת ‪ (ARM) Ambient Ratio Method‬עפ"י יחס בין ‪NOx‬‬ ‫לבין ‪ NO2‬בתחנת הניטור באום אל פחם בשנת ‪ .2012‬תרשים מס' ד‪ 1.‬מציג גרף של יחס זה‪ .‬קו המגמה נוצר ע"י‬ ‫המשוואה‪ .r2=0.86 y = 2.0968x0.6374 :‬משוואה זו שימשה להמרת ערכי ‪ NOx‬לערכי ‪.NO2‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪1.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.2.2.2‬נפחי התנועה‪ ,‬מהירות הנסיעה והתפלגות סוגי כלי הרכב‬ ‫בתרחיש "מצב קיים"‪ ,‬נפחי התנועה והתפלגות סוגי כלי הרכב ששימשו לצורך חישוב פליטות המזהמים‪ ,‬נקבעו‬ ‫בהתאם לספירות תנועה שנעשו בינואר ‪ 2007‬ובאפריל ‪ 2010‬ל‪ 12-‬שעות )‪ .(6:00-20:00‬מהירויות הנסיעה‬ ‫אשר שימשו לחישוב ריכוז המזהמים החזויים מוצגים בטבלה להלן‪ .‬ברמפות ובכבישי השירות ‪ 50 -‬קמ"ש‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :3.‬מהיריות נסיעה בשעת שיא )קמ"ש(‬ ‫אזור‬ ‫מזרחית לעירון‬ ‫מערבית לעירון‬ ‫כיוון תנועה‬ ‫מערבה‬ ‫מזרחה‬ ‫מערבה‬ ‫מזרחה‬ ‫חלופת ‪0‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪57‬‬ ‫מפרידנים ‪ +‬נתיב שלישי‬ ‫‪53‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪85‬‬ ‫נפחי תנועה ל‪ 24-‬שעות הושלמו עפ"י ספירות של הלמ"ס בכביש ‪ 65‬בשנים ‪.2006-2010‬‬ ‫בתרחיש "מצב עתידי" נפחי התנועה‪ ,‬ששימשו לצורך חישוב פליטות המזהמים הם נפחי התנועה החזויים בכבישים‬ ‫בשטח התוכנית בשעת שיא‪ ,‬לשנת ‪) 2025‬סעיף ‪ 3.2‬לעיל(‪ .‬מהירות הנסיעה אשר שימשה לחישוב ריכוז המזהמים‬ ‫החזויים בשטח התוכנית היא המהירות בתרחיש "מצב קיים"‪ .‬התפלגות סוגי הרכב נקבעה בהתאם לספירות תנועה‬ ‫שנעשו לצורך התכנית‪ .‬נפחי תנועה ל‪ 24-‬שעות הוערכו עפ"י ספירות של הלמ"ס בכביש ‪ 65‬בשנים ‪2006-‬‬ ‫‪.2010‬‬ ‫בתרחיש "‪) "DO NOTHING‬חלופת ה‪ ,(0-‬הוערכו נפחי התנועה בתחזית לשנת ‪) 2025‬סעיף ‪ 3.2‬לעיל( לכבישים‬ ‫בשטח התוכנית בשעת שיא‪ .‬מהירות הנסיעה אשר שימשה לחישוב ריכוז המזהמים החזויים בשטח התוכנית היא‬ ‫המהירות בתרחיש "מצב קיים"‪ .‬התפלגות סוגי הרכב ונפחי תנועה ל‪ 24-‬שעות נקבעה בהתאם לתרחיש "מצב‬ ‫עתידי"‪.‬‬ ‫פליטת כלי רכב בסרק בעמידה ברמזורים בחלופת האפס הוערכה ע"י יועץ התנועה – ד‪.‬א‪.‬ל‪.‬הנדסה‪ .‬מספר כלי‬ ‫הרכב העומדים בממוצע בשעת שיא בחלופת האפס בצמתים לאורך הכביש מוצג בנספח מס' ‪.19‬‬ ‫‪ 4.2.2.3‬הנתונים הטופוגרפיים של הכביש והסביבה‬ ‫הריכוזים של מזהמי האוויר מושפעים מהטופוגרפיה בסביבה‪ .‬למודל הוזנו קבצי מדידה אשר הוכנו בשנת ‪.2010‬‬ ‫הגבהים של מקורות הפליטה ושל הקולטים‪ ,‬נקבעו בהתאם לקבצים אלו‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.2.2.4‬מקדמי הפליטה‬ ‫מקדמי הפליטה הם המקדמים שפרסם המשרד להגנת הסביבה‪ 3‬ב‪ .6.10.2011-‬המקדמים לוקחים בחשבון את‬ ‫מהירות הנסיעה ואת שיפוע הכביש אשר משפיעים בעיקר על פליטת תחמוצות החנקן‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2.5‬הנתונים המטאורולוגיים‬ ‫קטע מזרחי‪ :‬נתונים מתחנת אום אל פחם )‪ .(2006-2011‬נתוני עננות מתחנת קבוץ עין השופט‪.‬‬ ‫קטע מערבי‪ :‬נתונים מתחנת ברקאי )‪ .(2006-2011‬נתוני עננות מתחנת קיבוץ המעפיל‪ .‬חוסר בנתונים בין ינואר‬ ‫לנובמבר ‪ 2008‬הושלם מנתוני תחנה בתל‪-‬מונד‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2.6‬ריכוזי רקע של ‪PM2.5‬‬ ‫בהתאם לסיכום עם המשרד להגנת הסביבה המוצג בנספח מס' ‪ ,18‬נקבעו ריכוזי הרקע עבור ‪:PM2.5‬‬ ‫‪ .1‬ריכוז שנתי – ריכוז ממוצע לשנת ‪ 2012‬בתחנת ברקאי – ‪ 20.6‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬ ‫‪ .2‬ריכוז יממתי – ריכוז באחוזון ‪ 95‬לשנת ‪ 2012‬בתחנת ברקאי – ‪ 34.4‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2.7‬קולטים‬ ‫הוצבו קולטים )‪ (receptors‬במבני מגורים ובמוסדות קיימים חוקיים‪ ,‬בייעודי קרקע מאושרים למגורים ובמוסדות‬ ‫הממוקמים לאורך הדרך )לא במרחק הקטן מ‪ 10 -‬מטר מהדרך(‪.‬‬ ‫מיקום הקולטים במודל מוצג בתרשים מס' ד‪.2.‬‬ ‫‪http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/CarPollution/Documents/emission_factors_directives.pdf‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬א‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬ב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬ג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬ד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬ה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬ו‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬ז‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬ח‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬ט‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬י‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬יא‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬יב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.2.‬יג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.2.2.8‬תוצאות‬ ‫הטבלאות שלהלן‪ ,‬מרכזות את התוצאות עבור תחזית וחלופת אפס עבור מזהמי האוויר שנבחנו – ‪ ,NO2 ,NOx‬בנזן‬ ‫ו‪.PM2.5-‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :4.‬ריכוזי תחמוצות חנקן מירביים‬ ‫ריכוז חצי שעתי‬ ‫אזור‬ ‫מושירפה‬ ‫ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫קולט‬ ‫‪BD1‬‬ ‫‪BD2‬‬ ‫‪BD3‬‬ ‫‪BD4p‬‬ ‫‪MFN1‬‬ ‫‪MFN2‬‬ ‫‪MFN3‬‬ ‫‪MFN4‬‬ ‫‪MFN5‬‬ ‫‪MFN6‬‬ ‫‪MFN7‬‬ ‫‪MFN8‬‬ ‫‪MFN9‬‬ ‫‪MFN10i‬‬ ‫‪MFS1i‬‬ ‫‪MFS2i‬‬ ‫‪MFS3i‬‬ ‫‪MUN1‬‬ ‫‪MUN2‬‬ ‫‪MUN3‬‬ ‫‪MUN4‬‬ ‫‪MUN5‬‬ ‫‪MUN6‬‬ ‫‪MUN7‬‬ ‫‪MUN8‬‬ ‫‪MUN9p‬‬ ‫‪MUS1i‬‬ ‫אחוז ממערך‬ ‫הסביבה‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪142%‬‬ ‫‪122%‬‬ ‫‪128%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫‪114%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪160%‬‬ ‫‪122%‬‬ ‫‪129%‬‬ ‫‪123%‬‬ ‫‪119%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫מספר חריגות‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪1‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪33‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪19‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז ממערך‬ ‫הסביבה‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪248%‬‬ ‫‪169%‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪107%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪107%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪248%‬‬ ‫‪349%‬‬ ‫‪367%‬‬ ‫‪385%‬‬ ‫‪228%‬‬ ‫‪215%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪300%‬‬ ‫‪152%‬‬ ‫‪137%‬‬ ‫‪136%‬‬ ‫‪117%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪117%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪107%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪322%‬‬ ‫‪336%‬‬ ‫‪279%‬‬ ‫‪300%‬‬ ‫‪267%‬‬ ‫‪280%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪143%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ריכוז חצי שעתי‬ ‫אזור‬ ‫אום‬ ‫אלפחם‪,‬‬ ‫עין‬ ‫איברהים‬ ‫קולט‬ ‫‪MUS2‬‬ ‫‪MUS3‬‬ ‫‪MUS4i‬‬ ‫‪MUS5‬‬ ‫‪MUS6‬‬ ‫‪MUS7‬‬ ‫‪MUS8‬‬ ‫‪MUS9i‬‬ ‫‪MUS10‬‬ ‫‪MUS11‬‬ ‫‪MUS12‬‬ ‫‪MUS13‬‬ ‫‪UM1i‬‬ ‫‪UM2i‬‬ ‫‪UM3i‬‬ ‫‪UM4i‬‬ ‫‪UM5‬‬ ‫‪UM6‬‬ ‫‪UM7‬‬ ‫‪UM8‬‬ ‫‪UM9‬‬ ‫‪UM10p‬‬ ‫‪UM11‬‬ ‫‪UM12‬‬ ‫‪UM13‬‬ ‫‪UM14‬‬ ‫‪UM15‬‬ ‫‪UM16‬‬ ‫‪UM17‬‬ ‫‪UM18‬‬ ‫‪UM19p‬‬ ‫‪UM20‬‬ ‫‪EI1‬‬ ‫‪EI2‬‬ ‫‪EI3‬‬ ‫‪EI4‬‬ ‫אחוז ממערך‬ ‫הסביבה‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪123%‬‬ ‫‪196%‬‬ ‫‪177%‬‬ ‫‪110%‬‬ ‫‪131%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪138%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪113%‬‬ ‫‪119%‬‬ ‫‪107%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪139%‬‬ ‫‪125%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪117%‬‬ ‫‪116%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪152%‬‬ ‫‪134%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫מספר חריגות‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪16‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪27‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז ממערך‬ ‫הסביבה‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪234%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪121%‬‬ ‫‪148%‬‬ ‫‪109%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪177%‬‬ ‫‪249%‬‬ ‫‪159%‬‬ ‫‪105%‬‬ ‫‪116%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪102%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪123%‬‬ ‫‪256%‬‬ ‫‪223%‬‬ ‫‪116%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪174%‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪135%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪105%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪114%‬‬ ‫‪157%‬‬ ‫‪178%‬‬ ‫‪105%‬‬ ‫‪121%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪196%‬‬ ‫‪142%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪195%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ריכוז חצי שעתי‬ ‫אזור‬ ‫אום‬ ‫אלפחם‬ ‫)דרום(‬ ‫עין‬ ‫זיתונה‬ ‫אל ביאר‬ ‫)צומת מי‬ ‫עמי(‬ ‫ערה‬ ‫קולט‬ ‫‪EI6‬‬ ‫‪EI7‬‬ ‫‪EI8‬‬ ‫‪EI10‬‬ ‫‪EI11‬‬ ‫‪EI12‬‬ ‫‪EZ1‬‬ ‫‪EZ2‬‬ ‫‪BI1‬‬ ‫‪BI2i‬‬ ‫‪BI3i‬‬ ‫‪BI4‬‬ ‫‪BI5‬‬ ‫‪BI6‬‬ ‫‪BI7p‬‬ ‫‪BI8p‬‬ ‫‪BI9‬‬ ‫‪BI10‬‬ ‫‪BI11‬‬ ‫‪AH2i‬‬ ‫‪AH3i‬‬ ‫‪AH4i‬‬ ‫‪AH5p‬‬ ‫‪AH6‬‬ ‫‪AH8i‬‬ ‫‪AH10i‬‬ ‫‪AH11p‬‬ ‫‪AH12p‬‬ ‫‪AH13‬‬ ‫‪AH14p‬‬ ‫‪AH15i‬‬ ‫‪AR2‬‬ ‫‪AR3‬‬ ‫‪AR4‬‬ ‫אחוז ממערך‬ ‫הסביבה‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪116%‬‬ ‫‪141%‬‬ ‫‪234%‬‬ ‫‪177%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪101%‬‬ ‫‪157%‬‬ ‫‪112%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪108%‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪105%‬‬ ‫‪171%‬‬ ‫‪101%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫‪101%‬‬ ‫‪142%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪108%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪143%‬‬ ‫‪113%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪112%‬‬ ‫‪121%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫תכנית‬ ‫מספר חריגות‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪3‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪203‬‬ ‫‪76‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז ממערך‬ ‫הסביבה‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪116%‬‬ ‫‪140%‬‬ ‫‪139%‬‬ ‫‪387%‬‬ ‫‪317%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪219%‬‬ ‫‪230%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪200%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪147%‬‬ ‫‪132%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪107%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪137%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪116%‬‬ ‫‪140%‬‬ ‫‪148%‬‬ ‫‪128%‬‬ ‫‪415%‬‬ ‫‪494%‬‬ ‫‪110%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪206%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪128%‬‬ ‫‪108%‬‬ ‫‪173%‬‬ ‫‪123%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪239%‬‬ ‫‪131%‬‬ ‫‪198%‬‬ ‫‪254%‬‬ ‫‪196%‬‬ ‫‪105%‬‬ ‫‪174%‬‬ ‫‪255%‬‬ ‫‪224%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪171%‬‬ ‫‪183%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪109%‬‬ ‫‪191%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ריכוז חצי שעתי‬ ‫אזור‬ ‫כפר קרע‬ ‫תחנת‬ ‫ניטור‬ ‫אום אל‬ ‫פחם‬ ‫פרדס‬ ‫חנה‪,‬‬ ‫כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪,‬‬ ‫עין שמר‬ ‫קולט‬ ‫‪AR5‬‬ ‫‪AR6‬‬ ‫‪AR7‬‬ ‫‪AR8‬‬ ‫‪AR9‬‬ ‫‪AR10‬‬ ‫‪AR11‬‬ ‫‪AR12p‬‬ ‫‪AR13i‬‬ ‫‪KR1‬‬ ‫‪KR2i‬‬ ‫‪KR3‬‬ ‫‪KR4‬‬ ‫‪KR5‬‬ ‫‪KR6‬‬ ‫‪KR7‬‬ ‫‪KR8‬‬ ‫אחוז ממערך‬ ‫הסביבה‬ ‫מספר חריגות‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪166%‬‬ ‫‪129%‬‬ ‫‪221%‬‬ ‫‪180%‬‬ ‫‪122%‬‬ ‫‪196%‬‬ ‫‪119%‬‬ ‫‪135%‬‬ ‫‪172%‬‬ ‫‪195%‬‬ ‫‪143%‬‬ ‫‪148%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪137%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪118%‬‬ ‫‪102%‬‬ ‫‪148%‬‬ ‫‪168%‬‬ ‫‪155%‬‬ ‫‪191%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪675‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪105%‬‬ ‫‪109%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪9‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז ממערך‬ ‫הסביבה‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪111%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪235%‬‬ ‫‪131%‬‬ ‫‪776%‬‬ ‫‪401%‬‬ ‫‪158%‬‬ ‫‪378%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪138%‬‬ ‫‪114%‬‬ ‫‪176%‬‬ ‫‪130%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪159%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪312%‬‬ ‫‪183%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪182%‬‬ ‫‪137%‬‬ ‫‪123%‬‬ ‫‪203%‬‬ ‫‪165%‬‬ ‫‪243%‬‬ ‫‪202%‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪136%‬‬ ‫‪171%‬‬ ‫‪MS‬‬ ‫‪328%‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪621‬‬ ‫‪PC3‬‬ ‫‪274%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪661‬‬ ‫‪120%‬‬ ‫‪PC5‬‬ ‫‪281%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪388‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪GS7‬‬ ‫‪251%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪456%‬‬ ‫‪GS3‬‬ ‫‪136%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪438%‬‬ ‫‪165%‬‬ ‫‪GSM2p‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪GS5‬‬ ‫‪126%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪218%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪PC9‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪PC6‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪109%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪PC1‬‬ ‫‪194%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪395‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪633%‬‬ ‫‪169%‬‬ ‫‪PC2‬‬ ‫‪230%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪103%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪764%‬‬ ‫‪149%‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪613%‬‬ ‫‪265%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪892%‬‬ ‫‪111%‬‬ ‫‪652%‬‬ ‫‪121%‬‬ ‫‪134%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ריכוז חצי שעתי‬ ‫אזור‬ ‫קולט‬ ‫אחוז ממערך‬ ‫הסביבה‬ ‫מספר חריגות‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז ממערך‬ ‫הסביבה‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪PC4‬‬ ‫‪137%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪GSM1p‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪GS2‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪GS4‬‬ ‫‪119%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪363%‬‬ ‫‪PC10p‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪111%‬‬ ‫‪116%‬‬ ‫‪PC7p‬‬ ‫‪115%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪146%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪GS1p‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪GS6‬‬ ‫‪181%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪482%‬‬ ‫‪153%‬‬ ‫‪ES1p‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪ES2p‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת‬ ‫אפס‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪424%‬‬ ‫‪129%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪131%‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪159‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :5.‬ריכוזי חנקן דו חמצני מירביים‬ ‫אזור‬ ‫קולט‬ ‫מושירפה ואל‬ ‫בידה‬ ‫‪BD1‬‬ ‫‪BD2‬‬ ‫‪BD3‬‬ ‫‪BD4p‬‬ ‫‪MFN1‬‬ ‫‪MFN2‬‬ ‫‪MFN3‬‬ ‫‪MFN4‬‬ ‫‪MFN5‬‬ ‫‪MFN6‬‬ ‫‪MFN7‬‬ ‫‪MFN8‬‬ ‫‪MFN9‬‬ ‫ריכוז שעתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫מוסמוס‬ ‫אום אלפחם‪ ,‬עין‬ ‫איברהים‬ ‫קולט‬ ‫‪MFN10i‬‬ ‫‪MFS1i‬‬ ‫‪MFS2i‬‬ ‫‪MFS3i‬‬ ‫‪MUN1‬‬ ‫‪MUN2‬‬ ‫‪MUN3‬‬ ‫‪MUN4‬‬ ‫‪MUN5‬‬ ‫‪MUN6‬‬ ‫‪MUN7‬‬ ‫‪MUN8‬‬ ‫‪MUN9p‬‬ ‫‪MUS1i‬‬ ‫‪MUS2‬‬ ‫‪MUS3‬‬ ‫‪MUS4i‬‬ ‫‪MUS5‬‬ ‫‪MUS6‬‬ ‫‪MUS7‬‬ ‫‪MUS8‬‬ ‫‪MUS9i‬‬ ‫‪MUS10‬‬ ‫‪MUS11‬‬ ‫‪MUS12‬‬ ‫‪MUS13‬‬ ‫‪UM1i‬‬ ‫‪UM2i‬‬ ‫‪UM3i‬‬ ‫‪UM4i‬‬ ‫‪UM5‬‬ ‫‪UM6‬‬ ‫‪UM7‬‬ ‫‪UM8‬‬ ‫‪UM9‬‬ ‫‪UM10p‬‬ ‫‪UM11‬‬ ‫‪UM12‬‬ ‫ריכוז שעתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪116%‬‬ ‫‪108%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪102%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫אום אל פחם‬ ‫)דרום(‬ ‫עין זיתונה‬ ‫אל ביאר )צומת‬ ‫מי עמי(‬ ‫ערה‬ ‫קולט‬ ‫‪UM13‬‬ ‫‪UM14‬‬ ‫‪UM15‬‬ ‫‪UM16‬‬ ‫‪UM17‬‬ ‫‪UM18‬‬ ‫‪UM19p‬‬ ‫‪UM20‬‬ ‫‪EI1‬‬ ‫‪EI2‬‬ ‫‪EI3‬‬ ‫‪EI4‬‬ ‫‪EI6‬‬ ‫‪EI7‬‬ ‫‪EI8‬‬ ‫‪EI10‬‬ ‫‪EI11‬‬ ‫‪EI12‬‬ ‫‪EZ1‬‬ ‫‪EZ2‬‬ ‫‪BI1‬‬ ‫‪BI2i‬‬ ‫‪BI3i‬‬ ‫‪BI4‬‬ ‫‪BI5‬‬ ‫‪BI6‬‬ ‫‪BI7p‬‬ ‫‪BI8p‬‬ ‫‪BI9‬‬ ‫‪BI10‬‬ ‫‪BI11‬‬ ‫‪AH2i‬‬ ‫‪AH3i‬‬ ‫‪AH4i‬‬ ‫‪AH5p‬‬ ‫‪AH6‬‬ ‫‪AH8i‬‬ ‫‪AH10i‬‬ ‫ריכוז שעתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪129%‬‬ ‫‪108%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪106%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫כפר קרע‬ ‫תחנת ניטור אום‬ ‫אל פחם‬ ‫פרדס חנה‪,‬‬ ‫כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין שמר‬ ‫קולט‬ ‫‪AH11p‬‬ ‫‪AH12p‬‬ ‫‪AH13‬‬ ‫‪AH14p‬‬ ‫‪AH15i‬‬ ‫‪AR2‬‬ ‫‪AR3‬‬ ‫‪AR4‬‬ ‫‪AR5‬‬ ‫‪AR6‬‬ ‫‪AR7‬‬ ‫‪AR8‬‬ ‫‪AR9‬‬ ‫‪AR10‬‬ ‫‪AR11‬‬ ‫‪AR12p‬‬ ‫‪AR13i‬‬ ‫‪KR1‬‬ ‫‪KR2i‬‬ ‫‪KR3‬‬ ‫‪KR4‬‬ ‫‪KR5‬‬ ‫‪KR6‬‬ ‫‪KR7‬‬ ‫‪KR8‬‬ ‫‪MS‬‬ ‫ריכוז שעתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪104%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪125%‬‬ ‫‪110%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪116%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪106%‬‬ ‫‪115%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪105%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪114%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪111%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪161%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪PC3‬‬ ‫‪143%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪120%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪PC5‬‬ ‫‪146%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪GS7‬‬ ‫‪135%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪GS3‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪GSM2p‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪GS5‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪PC9‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫קולט‬ ‫ריכוז שעתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫‪PC6‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪PC1‬‬ ‫‪115%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪PC2‬‬ ‫‪128%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪103%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪PC4‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪GSM1p‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪GS2‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪GS4‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪PC10p‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪PC7p‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪GS1p‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪GS6‬‬ ‫‪110%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪ES1p‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪ES2p‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :6.‬ריכוזי ‪ PM2.5‬מירביים – כולל ריכוזי רקע כמפורט לעיל‬ ‫אזור‬ ‫קולט‬ ‫מושירפה ואל‬ ‫בידה‬ ‫‪BD1‬‬ ‫‪BD2‬‬ ‫‪BD3‬‬ ‫‪BD4p‬‬ ‫‪MFN1‬‬ ‫‪MFN2‬‬ ‫‪MFN3‬‬ ‫‪MFN4‬‬ ‫‪MFN5‬‬ ‫‪MFN6‬‬ ‫‪MFN7‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪102.9%‬‬ ‫‪99.4%‬‬ ‫‪98.6%‬‬ ‫‪100.8%‬‬ ‫‪96.7%‬‬ ‫‪98.8%‬‬ ‫‪101.8%‬‬ ‫‪98.2%‬‬ ‫‪98.8%‬‬ ‫‪97.4%‬‬ ‫‪96.4%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪99.6%‬‬ ‫‪98.9%‬‬ ‫‪98.7%‬‬ ‫‪99.6%‬‬ ‫‪97.9%‬‬ ‫‪98.3%‬‬ ‫‪96.5%‬‬ ‫‪98.3%‬‬ ‫‪99.0%‬‬ ‫‪97.5%‬‬ ‫‪96.8%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪88.7%‬‬ ‫‪86.5%‬‬ ‫‪86.0%‬‬ ‫‪86.1%‬‬ ‫‪83.9%‬‬ ‫‪85.8%‬‬ ‫‪84.5%‬‬ ‫‪85.8%‬‬ ‫‪86.2%‬‬ ‫‪85.4%‬‬ ‫‪84.4%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪86.7%‬‬ ‫‪86.2%‬‬ ‫‪86.1%‬‬ ‫‪86.5%‬‬ ‫‪84.1%‬‬ ‫‪85.4%‬‬ ‫‪84.4%‬‬ ‫‪85.8%‬‬ ‫‪86.4%‬‬ ‫‪85.5%‬‬ ‫‪84.5%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫מוסמוס‬ ‫אום אלפחם‪,‬‬ ‫עין איברהים‬ ‫קולט‬ ‫‪MFN8‬‬ ‫‪MFN9‬‬ ‫‪MFN10i‬‬ ‫‪MFS1i‬‬ ‫‪MFS2i‬‬ ‫‪MFS3i‬‬ ‫‪MUN1‬‬ ‫‪MUN2‬‬ ‫‪MUN3‬‬ ‫‪MUN4‬‬ ‫‪MUN5‬‬ ‫‪MUN6‬‬ ‫‪MUN7‬‬ ‫‪MUN8‬‬ ‫‪MUN9p‬‬ ‫‪MUS1i‬‬ ‫‪MUS2‬‬ ‫‪MUS3‬‬ ‫‪MUS4i‬‬ ‫‪MUS5‬‬ ‫‪MUS6‬‬ ‫‪MUS7‬‬ ‫‪MUS8‬‬ ‫‪MUS9i‬‬ ‫‪MUS10‬‬ ‫‪MUS11‬‬ ‫‪MUS12‬‬ ‫‪MUS13‬‬ ‫‪UM1i‬‬ ‫‪UM2i‬‬ ‫‪UM3i‬‬ ‫‪UM4i‬‬ ‫‪UM5‬‬ ‫‪UM6‬‬ ‫‪UM7‬‬ ‫‪UM8‬‬ ‫‪UM9‬‬ ‫‪UM10p‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪96.3%‬‬ ‫‪95.9%‬‬ ‫‪96.1%‬‬ ‫‪96.7%‬‬ ‫‪96.5%‬‬ ‫‪96.0%‬‬ ‫‪111.4%‬‬ ‫‪135.2%‬‬ ‫‪132.4%‬‬ ‫‪156.8%‬‬ ‫‪157.6%‬‬ ‫‪119.4%‬‬ ‫‪115.3%‬‬ ‫‪101.0%‬‬ ‫‪102.4%‬‬ ‫‪130.2%‬‬ ‫‪125.6%‬‬ ‫‪122.9%‬‬ ‫‪125.7%‬‬ ‫‪121.5%‬‬ ‫‪112.9%‬‬ ‫‪103.4%‬‬ ‫‪106.2%‬‬ ‫‪113.3%‬‬ ‫‪105.2%‬‬ ‫‪115.9%‬‬ ‫‪115.8%‬‬ ‫‪104.8%‬‬ ‫‪96.6%‬‬ ‫‪97.8%‬‬ ‫‪99.6%‬‬ ‫‪103.8%‬‬ ‫‪115.2%‬‬ ‫‪130.9%‬‬ ‫‪128.6%‬‬ ‫‪122.0%‬‬ ‫‪112.0%‬‬ ‫‪134.4%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪97.1%‬‬ ‫‪96.0%‬‬ ‫‪96.3%‬‬ ‫‪96.2%‬‬ ‫‪96.3%‬‬ ‫‪96.3%‬‬ ‫‪96.7%‬‬ ‫‪109.1%‬‬ ‫‪103.5%‬‬ ‫‪107.7%‬‬ ‫‪108.0%‬‬ ‫‪104.9%‬‬ ‫‪105.7%‬‬ ‫‪94.6%‬‬ ‫‪94.0%‬‬ ‫‪101.0%‬‬ ‫‪100.6%‬‬ ‫‪96.7%‬‬ ‫‪98.3%‬‬ ‫‪99.1%‬‬ ‫‪97.0%‬‬ ‫‪95.8%‬‬ ‫‪96.6%‬‬ ‫‪98.4%‬‬ ‫‪97.7%‬‬ ‫‪96.0%‬‬ ‫‪97.8%‬‬ ‫‪97.0%‬‬ ‫‪96.0%‬‬ ‫‪97.0%‬‬ ‫‪96.0%‬‬ ‫‪95.7%‬‬ ‫‪96.6%‬‬ ‫‪95.6%‬‬ ‫‪96.2%‬‬ ‫‪95.9%‬‬ ‫‪96.8%‬‬ ‫‪100.8%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪84.8%‬‬ ‫‪84.6%‬‬ ‫‪84.7%‬‬ ‫‪83.6%‬‬ ‫‪83.4%‬‬ ‫‪83.6%‬‬ ‫‪85.8%‬‬ ‫‪96.0%‬‬ ‫‪95.3%‬‬ ‫‪115.1%‬‬ ‫‪116.5%‬‬ ‫‪95.2%‬‬ ‫‪92.5%‬‬ ‫‪84.1%‬‬ ‫‪83.4%‬‬ ‫‪100.1%‬‬ ‫‪96.4%‬‬ ‫‪87.8%‬‬ ‫‪88.0%‬‬ ‫‪87.3%‬‬ ‫‪85.9%‬‬ ‫‪85.7%‬‬ ‫‪88.8%‬‬ ‫‪92.3%‬‬ ‫‪89.1%‬‬ ‫‪86.8%‬‬ ‫‪86.6%‬‬ ‫‪85.4%‬‬ ‫‪84.3%‬‬ ‫‪84.0%‬‬ ‫‪84.1%‬‬ ‫‪84.4%‬‬ ‫‪90.9%‬‬ ‫‪89.7%‬‬ ‫‪90.0%‬‬ ‫‪88.5%‬‬ ‫‪93.0%‬‬ ‫‪105.5%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪84.9%‬‬ ‫‪84.7%‬‬ ‫‪84.8%‬‬ ‫‪83.8%‬‬ ‫‪83.5%‬‬ ‫‪83.8%‬‬ ‫‪83.8%‬‬ ‫‪91.9%‬‬ ‫‪89.0%‬‬ ‫‪90.4%‬‬ ‫‪90.7%‬‬ ‫‪89.5%‬‬ ‫‪89.8%‬‬ ‫‪83.2%‬‬ ‫‪82.9%‬‬ ‫‪86.8%‬‬ ‫‪86.6%‬‬ ‫‪84.1%‬‬ ‫‪84.6%‬‬ ‫‪84.7%‬‬ ‫‪84.0%‬‬ ‫‪83.8%‬‬ ‫‪84.2%‬‬ ‫‪85.3%‬‬ ‫‪85.6%‬‬ ‫‪84.3%‬‬ ‫‪84.5%‬‬ ‫‪84.1%‬‬ ‫‪84.7%‬‬ ‫‪83.9%‬‬ ‫‪83.7%‬‬ ‫‪83.6%‬‬ ‫‪84.7%‬‬ ‫‪84.2%‬‬ ‫‪84.3%‬‬ ‫‪84.0%‬‬ ‫‪84.9%‬‬ ‫‪87.5%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫קולט‬ ‫אום אלפחם‬ ‫)דרום(‬ ‫‪UM11‬‬ ‫‪UM12‬‬ ‫‪UM13‬‬ ‫‪UM14‬‬ ‫‪UM15‬‬ ‫‪UM16‬‬ ‫‪UM17‬‬ ‫‪UM18‬‬ ‫‪UM19p‬‬ ‫‪UM20‬‬ ‫‪EI1‬‬ ‫‪EI2‬‬ ‫‪EI3‬‬ ‫‪EI4‬‬ ‫‪EI6‬‬ ‫‪EI7‬‬ ‫‪EI8‬‬ ‫‪EI10‬‬ ‫‪EI11‬‬ ‫‪EI12‬‬ ‫‪EZ1‬‬ ‫‪EZ2‬‬ ‫‪BI1‬‬ ‫‪BI2i‬‬ ‫‪BI3i‬‬ ‫‪BI4‬‬ ‫‪BI5‬‬ ‫‪BI6‬‬ ‫‪BI7p‬‬ ‫‪BI8p‬‬ ‫‪BI9‬‬ ‫‪BI10‬‬ ‫‪BI11‬‬ ‫‪AH2i‬‬ ‫‪AH3i‬‬ ‫‪AH4i‬‬ ‫‪AH5p‬‬ ‫‪AH6‬‬ ‫עין זיתונה‬ ‫אל ביאר‬ ‫)צומת מי עמי(‬ ‫ערה‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪132.8%‬‬ ‫‪111.5%‬‬ ‫‪100.2%‬‬ ‫‪96.3%‬‬ ‫‪96.5%‬‬ ‫‪96.6%‬‬ ‫‪95.2%‬‬ ‫‪100.6%‬‬ ‫‪102.6%‬‬ ‫‪104.8%‬‬ ‫‪119.5%‬‬ ‫‪119.4%‬‬ ‫‪134.8%‬‬ ‫‪119.4%‬‬ ‫‪133.4%‬‬ ‫‪134.6%‬‬ ‫‪121.7%‬‬ ‫‪159.3%‬‬ ‫‪156.0%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪98.9%‬‬ ‫‪96.3%‬‬ ‫‪93.9%‬‬ ‫‪93.0%‬‬ ‫‪93.0%‬‬ ‫‪93.0%‬‬ ‫‪92.7%‬‬ ‫‪93.8%‬‬ ‫‪94.0%‬‬ ‫‪94.5%‬‬ ‫‪96.7%‬‬ ‫‪103.5%‬‬ ‫‪99.4%‬‬ ‫‪96.5%‬‬ ‫‪98.5%‬‬ ‫‪98.9%‬‬ ‫‪97.3%‬‬ ‫‪103.5%‬‬ ‫‪103.8%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪101.9%‬‬ ‫‪90.8%‬‬ ‫‪86.9%‬‬ ‫‪85.1%‬‬ ‫‪85.2%‬‬ ‫‪85.0%‬‬ ‫‪84.2%‬‬ ‫‪86.9%‬‬ ‫‪87.6%‬‬ ‫‪88.5%‬‬ ‫‪88.9%‬‬ ‫‪95.5%‬‬ ‫‪95.0%‬‬ ‫‪87.5%‬‬ ‫‪91.6%‬‬ ‫‪93.9%‬‬ ‫‪90.8%‬‬ ‫‪116.1%‬‬ ‫‪108.8%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪86.2%‬‬ ‫‪84.3%‬‬ ‫‪83.4%‬‬ ‫‪82.9%‬‬ ‫‪83.0%‬‬ ‫‪82.9%‬‬ ‫‪82.8%‬‬ ‫‪83.3%‬‬ ‫‪83.3%‬‬ ‫‪83.5%‬‬ ‫‪84.7%‬‬ ‫‪88.6%‬‬ ‫‪86.3%‬‬ ‫‪83.9%‬‬ ‫‪85.0%‬‬ ‫‪85.2%‬‬ ‫‪84.6%‬‬ ‫‪88.6%‬‬ ‫‪88.6%‬‬ ‫‪130.0%‬‬ ‫‪101.1%‬‬ ‫‪102.5%‬‬ ‫‪102.3%‬‬ ‫‪98.4%‬‬ ‫‪108.3%‬‬ ‫‪96.9%‬‬ ‫‪94.5%‬‬ ‫‪93.9%‬‬ ‫‪96.1%‬‬ ‫‪95.4%‬‬ ‫‪94.5%‬‬ ‫‪114.2%‬‬ ‫‪102.4%‬‬ ‫‪105.7%‬‬ ‫‪106.3%‬‬ ‫‪113.7%‬‬ ‫‪114.7%‬‬ ‫‪146.7%‬‬ ‫‪101.3%‬‬ ‫‪100.8%‬‬ ‫‪101.5%‬‬ ‫‪98.9%‬‬ ‫‪101.4%‬‬ ‫‪99.1%‬‬ ‫‪95.6%‬‬ ‫‪94.1%‬‬ ‫‪94.8%‬‬ ‫‪95.4%‬‬ ‫‪94.7%‬‬ ‫‪94.6%‬‬ ‫‪104.0%‬‬ ‫‪100.4%‬‬ ‫‪100.9%‬‬ ‫‪103.1%‬‬ ‫‪101.1%‬‬ ‫‪97.0%‬‬ ‫‪99.9%‬‬ ‫‪95.9%‬‬ ‫‪86.4%‬‬ ‫‪85.7%‬‬ ‫‪85.2%‬‬ ‫‪85.7%‬‬ ‫‪85.9%‬‬ ‫‪83.9%‬‬ ‫‪83.3%‬‬ ‫‪83.0%‬‬ ‫‪83.8%‬‬ ‫‪83.5%‬‬ ‫‪83.3%‬‬ ‫‪88.4%‬‬ ‫‪85.8%‬‬ ‫‪86.8%‬‬ ‫‪87.3%‬‬ ‫‪90.9%‬‬ ‫‪92.2%‬‬ ‫‪115.4%‬‬ ‫‪86.4%‬‬ ‫‪86.1%‬‬ ‫‪86.1%‬‬ ‫‪85.2%‬‬ ‫‪86.9%‬‬ ‫‪85.7%‬‬ ‫‪83.8%‬‬ ‫‪83.2%‬‬ ‫‪83.0%‬‬ ‫‪83.7%‬‬ ‫‪83.4%‬‬ ‫‪83.2%‬‬ ‫‪88.8%‬‬ ‫‪85.8%‬‬ ‫‪87.5%‬‬ ‫‪88.9%‬‬ ‫‪87.6%‬‬ ‫‪85.2%‬‬ ‫‪86.9%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫כפר קרע‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫אום אל פחם‬ ‫פרדס חנה‪,‬‬ ‫כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין‬ ‫שמר‬ ‫קולט‬ ‫‪AH8i‬‬ ‫‪AH10i‬‬ ‫‪AH11p‬‬ ‫‪AH12p‬‬ ‫‪AH13‬‬ ‫‪AH14p‬‬ ‫‪AH15i‬‬ ‫‪AR2‬‬ ‫‪AR3‬‬ ‫‪AR4‬‬ ‫‪AR5‬‬ ‫‪AR6‬‬ ‫‪AR7‬‬ ‫‪AR8‬‬ ‫‪AR9‬‬ ‫‪AR10‬‬ ‫‪AR11‬‬ ‫‪AR12p‬‬ ‫‪AR13i‬‬ ‫‪KR1‬‬ ‫‪KR2i‬‬ ‫‪KR3‬‬ ‫‪KR4‬‬ ‫‪KR5‬‬ ‫‪KR6‬‬ ‫‪KR7‬‬ ‫‪KR8‬‬ ‫‪MS‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪176.0%‬‬ ‫‪106.9%‬‬ ‫‪101.8%‬‬ ‫‪100.1%‬‬ ‫‪96.3%‬‬ ‫‪97.0%‬‬ ‫‪94.9%‬‬ ‫‪132.8%‬‬ ‫‪163.3%‬‬ ‫‪126.1%‬‬ ‫‪107.1%‬‬ ‫‪101.2%‬‬ ‫‪160.4%‬‬ ‫‪128.1%‬‬ ‫‪229.5%‬‬ ‫‪185.2%‬‬ ‫‪137.2%‬‬ ‫‪171.9%‬‬ ‫‪109.8%‬‬ ‫‪121.2%‬‬ ‫‪111.7%‬‬ ‫‪118.2%‬‬ ‫‪111.1%‬‬ ‫‪110.1%‬‬ ‫‪105.5%‬‬ ‫‪115.1%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪104.8%‬‬ ‫‪102.2%‬‬ ‫‪95.9%‬‬ ‫‪96.0%‬‬ ‫‪100.1%‬‬ ‫‪101.1%‬‬ ‫‪94.7%‬‬ ‫‪99.1%‬‬ ‫‪102.6%‬‬ ‫‪98.6%‬‬ ‫‪96.8%‬‬ ‫‪98.2%‬‬ ‫‪102.1%‬‬ ‫‪98.5%‬‬ ‫‪105.2%‬‬ ‫‪101.0%‬‬ ‫‪98.5%‬‬ ‫‪100.5%‬‬ ‫‪99.7%‬‬ ‫‪101.5%‬‬ ‫‪103.0%‬‬ ‫‪103.6%‬‬ ‫‪106.4%‬‬ ‫‪107.1%‬‬ ‫‪96.8%‬‬ ‫‪96.9%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪130.4%‬‬ ‫‪85.7%‬‬ ‫‪84.2%‬‬ ‫‪84.0%‬‬ ‫‪84.8%‬‬ ‫‪85.1%‬‬ ‫‪83.7%‬‬ ‫‪87.8%‬‬ ‫‪95.2%‬‬ ‫‪87.4%‬‬ ‫‪85.4%‬‬ ‫‪84.5%‬‬ ‫‪97.0%‬‬ ‫‪89.7%‬‬ ‫‪145.6%‬‬ ‫‪108.9%‬‬ ‫‪91.3%‬‬ ‫‪107.7%‬‬ ‫‪85.3%‬‬ ‫‪88.9%‬‬ ‫‪88.3%‬‬ ‫‪86.7%‬‬ ‫‪87.7%‬‬ ‫‪86.9%‬‬ ‫‪85.4%‬‬ ‫‪85.7%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪89.1%‬‬ ‫‪88.1%‬‬ ‫‪84.5%‬‬ ‫‪84.4%‬‬ ‫‪86.8%‬‬ ‫‪87.1%‬‬ ‫‪83.4%‬‬ ‫‪85.0%‬‬ ‫‪86.7%‬‬ ‫‪84.5%‬‬ ‫‪83.8%‬‬ ‫‪83.7%‬‬ ‫‪86.0%‬‬ ‫‪84.6%‬‬ ‫‪89.7%‬‬ ‫‪86.6%‬‬ ‫‪84.7%‬‬ ‫‪86.7%‬‬ ‫‪86.1%‬‬ ‫‪85.9%‬‬ ‫‪87.9%‬‬ ‫‪87.0%‬‬ ‫‪88.8%‬‬ ‫‪87.9%‬‬ ‫‪84.3%‬‬ ‫‪84.3%‬‬ ‫‪106.3%‬‬ ‫‪100.6%‬‬ ‫‪87.1%‬‬ ‫‪86.3%‬‬ ‫‪195.9%‬‬ ‫‪107.0%‬‬ ‫‪132.2%‬‬ ‫‪89.7%‬‬ ‫‪PC3‬‬ ‫‪237.0%‬‬ ‫‪97.1%‬‬ ‫‪169.6%‬‬ ‫‪86.0%‬‬ ‫‪PC5‬‬ ‫‪198.5%‬‬ ‫‪97.6%‬‬ ‫‪145.3%‬‬ ‫‪85.7%‬‬ ‫‪GS7‬‬ ‫‪158.3%‬‬ ‫‪99.6%‬‬ ‫‪124.1%‬‬ ‫‪85.9%‬‬ ‫‪GS3‬‬ ‫‪153.8%‬‬ ‫‪98.8%‬‬ ‫‪121.5%‬‬ ‫‪86.6%‬‬ ‫‪GSM2p‬‬ ‫‪95.8%‬‬ ‫‪93.4%‬‬ ‫‪84.5%‬‬ ‫‪83.4%‬‬ ‫‪GS5‬‬ ‫‪122.5%‬‬ ‫‪97.0%‬‬ ‫‪101.8%‬‬ ‫‪84.9%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫קולט‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫‪PC9‬‬ ‫‪103.1%‬‬ ‫‪95.3%‬‬ ‫‪87.9%‬‬ ‫‪84.3%‬‬ ‫‪PC6‬‬ ‫‪106.4%‬‬ ‫‪95.1%‬‬ ‫‪90.6%‬‬ ‫‪84.2%‬‬ ‫‪PC1‬‬ ‫‪189.8%‬‬ ‫‪99.1%‬‬ ‫‪141.5%‬‬ ‫‪87.3%‬‬ ‫‪PC2‬‬ ‫‪210.2%‬‬ ‫‪98.6%‬‬ ‫‪154.2%‬‬ ‫‪86.8%‬‬ ‫‪PC4‬‬ ‫‪162.6%‬‬ ‫‪97.9%‬‬ ‫‪122.6%‬‬ ‫‪86.1%‬‬ ‫‪GSM1p‬‬ ‫‪94.5%‬‬ ‫‪92.9%‬‬ ‫‪83.8%‬‬ ‫‪83.1%‬‬ ‫‪GS2‬‬ ‫‪101.9%‬‬ ‫‪95.1%‬‬ ‫‪87.9%‬‬ ‫‪84.3%‬‬ ‫‪GS4‬‬ ‫‪145.1%‬‬ ‫‪97.6%‬‬ ‫‪115.6%‬‬ ‫‪85.9%‬‬ ‫‪PC10p‬‬ ‫‪102.0%‬‬ ‫‪97.1%‬‬ ‫‪87.8%‬‬ ‫‪85.4%‬‬ ‫‪PC7p‬‬ ‫‪111.5%‬‬ ‫‪96.4%‬‬ ‫‪93.0%‬‬ ‫‪84.9%‬‬ ‫‪GS1p‬‬ ‫‪98.5%‬‬ ‫‪94.3%‬‬ ‫‪85.9%‬‬ ‫‪83.8%‬‬ ‫‪GS6‬‬ ‫‪162.2%‬‬ ‫‪99.2%‬‬ ‫‪127.4%‬‬ ‫‪86.4%‬‬ ‫‪ES1p‬‬ ‫‪97.6%‬‬ ‫‪93.7%‬‬ ‫‪85.9%‬‬ ‫‪83.5%‬‬ ‫‪ES2p‬‬ ‫‪94.2%‬‬ ‫‪93.1%‬‬ ‫‪83.7%‬‬ ‫‪83.1%‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :7.‬ריכוזי בנזן מירביים‬ ‫אזור‬ ‫קולט‬ ‫מושירפה ואל‬ ‫בידה‬ ‫‪BD1‬‬ ‫‪BD2‬‬ ‫‪BD3‬‬ ‫‪BD4p‬‬ ‫‪MFN1‬‬ ‫‪MFN2‬‬ ‫‪MFN3‬‬ ‫‪MFN4‬‬ ‫‪MFN5‬‬ ‫‪MFN6‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫מוסמוס‬ ‫אום אל פחם‪,‬‬ ‫עין איברהים‬ ‫קולט‬ ‫‪MFN7‬‬ ‫‪MFN8‬‬ ‫‪MFN9‬‬ ‫‪MFN10i‬‬ ‫‪MFS1i‬‬ ‫‪MFS2i‬‬ ‫‪MFS3i‬‬ ‫‪MUN1‬‬ ‫‪MUN2‬‬ ‫‪MUN3‬‬ ‫‪MUN4‬‬ ‫‪MUN5‬‬ ‫‪MUN6‬‬ ‫‪MUN7‬‬ ‫‪MUN8‬‬ ‫‪MUN9p‬‬ ‫‪MUS1i‬‬ ‫‪MUS2‬‬ ‫‪MUS3‬‬ ‫‪MUS4i‬‬ ‫‪MUS5‬‬ ‫‪MUS6‬‬ ‫‪MUS7‬‬ ‫‪MUS8‬‬ ‫‪MUS9i‬‬ ‫‪MUS10‬‬ ‫‪MUS11‬‬ ‫‪MUS12‬‬ ‫‪MUS13‬‬ ‫‪UM1i‬‬ ‫‪UM2i‬‬ ‫‪UM3i‬‬ ‫‪UM4i‬‬ ‫‪UM5‬‬ ‫‪UM6‬‬ ‫‪UM7‬‬ ‫‪UM8‬‬ ‫‪UM9‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪138%‬‬ ‫‪139%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫אום אלפחם‬ ‫)דרום(‬ ‫עין זיתונה‬ ‫אל ביאר‬ ‫)צומת מי עמי(‬ ‫ערה‬ ‫קולט‬ ‫‪UM10p‬‬ ‫‪UM11‬‬ ‫‪UM12‬‬ ‫‪UM13‬‬ ‫‪UM14‬‬ ‫‪UM15‬‬ ‫‪UM16‬‬ ‫‪UM17‬‬ ‫‪UM18‬‬ ‫‪UM19p‬‬ ‫‪UM20‬‬ ‫‪EI1‬‬ ‫‪EI2‬‬ ‫‪EI3‬‬ ‫‪EI4‬‬ ‫‪EI6‬‬ ‫‪EI7‬‬ ‫‪EI8‬‬ ‫‪EI10‬‬ ‫‪EI11‬‬ ‫‪EI12‬‬ ‫‪EZ1‬‬ ‫‪EZ2‬‬ ‫‪BI1‬‬ ‫‪BI2i‬‬ ‫‪BI3i‬‬ ‫‪BI4‬‬ ‫‪BI5‬‬ ‫‪BI6‬‬ ‫‪BI7p‬‬ ‫‪BI8p‬‬ ‫‪BI9‬‬ ‫‪BI10‬‬ ‫‪BI11‬‬ ‫‪AH2i‬‬ ‫‪AH3i‬‬ ‫‪AH4i‬‬ ‫‪AH5p‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪141%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫כפר קרע‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫אום אל פחם‬ ‫פרדס חנה‪,‬‬ ‫כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין‬ ‫שמר‬ ‫קולט‬ ‫‪AH6‬‬ ‫‪AH8i‬‬ ‫‪AH10i‬‬ ‫‪AH11p‬‬ ‫‪AH12p‬‬ ‫‪AH13‬‬ ‫‪AH14p‬‬ ‫‪AH15i‬‬ ‫‪AR2‬‬ ‫‪AR3‬‬ ‫‪AR4‬‬ ‫‪AR5‬‬ ‫‪AR6‬‬ ‫‪AR7‬‬ ‫‪AR8‬‬ ‫‪AR9‬‬ ‫‪AR10‬‬ ‫‪AR11‬‬ ‫‪AR12p‬‬ ‫‪AR13i‬‬ ‫‪KR1‬‬ ‫‪KR2i‬‬ ‫‪KR3‬‬ ‫‪KR4‬‬ ‫‪KR5‬‬ ‫‪KR6‬‬ ‫‪KR7‬‬ ‫‪KR8‬‬ ‫‪MS‬‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪146%‬‬ ‫‪193%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪165%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪156%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪313%‬‬ ‫‪202%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪185%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫חלופת אפס‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫תכנית‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪235%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪PC3‬‬ ‫‪317%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪PC5‬‬ ‫‪232%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪GS7‬‬ ‫‪145%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪GS3‬‬ ‫‪136%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪GSM2p‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫קולט‬ ‫ריכוז יממתי‬ ‫ריכוז שנתי‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫חלופת אפס‬ ‫תכנית‬ ‫‪GS5‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪PC9‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪PC6‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪PC1‬‬ ‫‪215%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪PC2‬‬ ‫‪259%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪PC4‬‬ ‫‪155%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪GSM1p‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪GS2‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪GS4‬‬ ‫‪117%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪PC10p‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪PC7p‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪GS1p‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪GS6‬‬ ‫‪154%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪ES1p‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪ES2p‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ 3.‬מציג איזופלטות של ריכוזי תחמוצות חנקן חצי שעתיים מקסימאליים – מצב קיים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ 4.‬מציג איזופלטות של ריכוזי חנקן דו חמצני שעתיים מקסימאליים – מצב קיים‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ 5.‬מציג איזופלטות של ריכוזי תחמוצות חנקן חצי שעתיים מקסימאליים – חלופת ‪.0‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ 6.‬מציג איזופלטות של ריכוזי חנקן דו חמצני שעתיים מקסימאליים – חלופת ‪.0‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ 7.‬מציג איזופלטות של ריכוזי תחמוצות חנקן חצי שעתיים מקסימאליים ‪ -‬תחזית‪.‬‬ ‫תרשים מס' ד‪ 8.‬מציג איזופלטות של ריכוזי חנקן דו חמצני שעתיים מקסימאליים – תחזית‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬א‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬ב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬ג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬ד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬ה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬ו‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬ז‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬ח‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬ט‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬י‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬יא‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.3.‬יב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬א‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬ב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬ג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬ד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬ה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬ו‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬ז‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬ח‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬ט‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬י‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬יא‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.4.‬יב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬א‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬ב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬ג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬ד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬ה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬ו‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬ז‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬ח‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬ט‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬י‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬יא‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.5.‬יב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬א‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬ב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬ג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬ד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬ה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬ו‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬ז‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬ח‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬ט‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬י‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬יא‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.6.‬יב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬א‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬ב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬ג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬ד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬ה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬ו‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬ז‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬ח‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬ט‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬י‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬יא‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.7.‬יב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬א‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬ב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬ג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬ד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬ה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬ו‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬ז‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬ח‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬ט‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬י‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬יא‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.8.‬יב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫החישובים של ריכוזי מזהמי האוויר המוצגים לעיל‪ ,‬מתבססים על מקדמי פליטה מחמירים לרכב המתאימים לצי‬ ‫הרכב הישן המעודכן לשנת ‪ ,2009‬זאת למרות שהחיזוי נעשה לשנת ‪ .2025‬עפ"י הנחיית המשרד להגנת הסביבה‬ ‫בפרוייקטים תכנוניים‪ ,‬יש לבצע את החיזוי עבור שנת היעד הסמוכה ביותר להווה‪ .‬עבור שנות יעד המאוחרות‬ ‫משנת ‪ 2020‬יעשה שימוש במקדמים העתידיים‪ .‬על פי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬המקדמים יפורסמו עם טיוטת‬ ‫המתודולוגיה המעודכנת‪ ,‬אשר טרם בוצעה‪ .‬סיכום ישיבה בנושא זה מוצג בנספח מס' ‪.13‬‬ ‫בהיעדר מקדמים שאושרו בשלב זה ע"י המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬נערכו חישובים עפ"י מקדמי פליטה שחישב ד"ר‬ ‫חיים לוריא בהתחשב בתקני הזיהום שיחייבו את צי הרכב בשנת ‪ .2020‬מקדמי הפליטה לשנה זו נמוכים ממקדמי‬ ‫הפליטה היום‪ .‬זאת מכיוון שרוב צי הרכב בשנה זו‪ ,‬שהיא שנת היעד של התכנית‪ ,‬יעמוד בתקני יורו ‪ 5‬ויורו ‪.6‬‬ ‫מקדמי הפליטה מוצגים בנספח מס' ‪.14‬‬ ‫הטבלה להלן‪ ,‬מציגה את ריכוזי תחמוצות החנקן והחנקן הדו חמצני בהתבסס על מקדמים לשנת ‪ 2020‬עבור תחזית‬ ‫לתכנית המוצעת לשנת ‪.2025‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :8.‬ריכוזי תחמוצות חנקן וחנקן דו חמצני מירביים כאחוז מהתקן הרלוונטי* ‪ -‬מקדמי פליטה לשנת‬ ‫‪2020‬‬ ‫אזור‬ ‫מושירפה‬ ‫ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫קולט‬ ‫‪BD1‬‬ ‫‪BD2‬‬ ‫‪BD3‬‬ ‫‪BD4p‬‬ ‫‪MFN1‬‬ ‫‪MFN2‬‬ ‫‪MFN3‬‬ ‫‪MFN4‬‬ ‫‪MFN5‬‬ ‫‪MFN6‬‬ ‫‪MFN7‬‬ ‫‪MFN8‬‬ ‫‪MFN9‬‬ ‫‪MFN10i‬‬ ‫‪MFS1i‬‬ ‫‪MFS2i‬‬ ‫‪MFS3i‬‬ ‫‪MUN1‬‬ ‫‪MUN2‬‬ ‫‪MUN3‬‬ ‫‪MUN4‬‬ ‫‪MUN5‬‬ ‫‪MUN6‬‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ NO2 39% 21% 19% 27% 28% 26% 33% 34% 30% 24% 23% 31% 26% 24% 29% 26% 20% 25% 22% 22% 19% 19% 23% 22% 21% 28% 26% 20% 13% 11% 12% 11% 9% 14% 15% 17% 19% 32% 25% 25% 30% NOx 35% 13% 12% 20% 21% 18% 27% 29% 24% 16% 15% 24% 19% 17% 22% 19% 13% 17% 14% 15% 12% 12% 15% 15% 13% 21% 18% 13% 7% 5% 5% 5% 4% 7% 8% 10% 11% 27% 17% 18% 24% ‫קולט‬ MUN7 MUN8 MUN9p MUS1i MUS2 MUS3 MUS4i MUS5 MUS6 MUS7 MUS8 MUS9i MUS10 MUS11 MUS12 MUS13 UM1i UM2i UM3i UM4i UM5 UM6 UM7 UM8 UM9 UM10p UM11 UM12 UM13 UM14 UM15 UM16 UM17 UM18 UM19p UM20 EI1 EI2 EI3 EI4 EI6 ‫אזור‬ ‫אום‬ ,‫אלפחם‬ ‫עין‬ ‫איברהים‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ NO2 31% 27% 32% 40% NOx 25% 20% 26% 38% 29% 30% 23% 24% 33% 23% 26% 24% 19% 14% 19% 19% 17% 19% 31% 27% 29% 32% 31% 25% 33% 44% 35% 22% 20% 34% 37% 17% 25% 30% 22% 23% 29% 27% 27% 36% 28% 28% 15% 19% 17% 11% 7% 12% 11% 10% 11% 25% 20% 23% 27% 24% 17% 27% 43% 30% 14% 12% 29% 32% 10% 18% 23% 14% 15% 22% 20% 20% 32% 21% ‫קולט‬ EI7 EI8 EI10 EI11 EI12 EZ1 EZ2 BI1 BI2i BI3i BI4 BI5 BI6 BI7p BI8p BI9 BI10 BI11 AH2i AH3i AH4i AH5p AH6 AH8i AH10i AH11p AH12p AH13 AH14p AH15i AR2 AR3 AR4 AR5 AR6 AR7 AR8 AR9 AR10 ‫אזור‬ ‫אום‬ ‫אלפחם‬ (‫)דרום‬ ‫עין‬ ‫זיתונה‬ ‫אל ביאר‬ ‫)צומת מי‬ (‫עמי‬ ‫ערה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫כפר קרע‬ ‫תחנת‬ ‫ניטור‬ ‫אום אל‬ ‫פחם‬ ‫פרדס‬ ‫חנה‪,‬‬ ‫כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪,‬‬ ‫עין שמר‬ ‫קולט‬ ‫‪AR11‬‬ ‫‪AR12p‬‬ ‫‪AR13i‬‬ ‫‪KR1‬‬ ‫‪KR2i‬‬ ‫‪KR3‬‬ ‫‪KR4‬‬ ‫‪KR5‬‬ ‫‪KR6‬‬ ‫‪KR7‬‬ ‫‪KR8‬‬ ‫‪MS‬‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪PC3‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪PC5‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪GS7‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪GS3‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪GSM2p‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪GS5‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪PC9‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪PC6‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪PC1‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪PC2‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪PC4‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪GSM1p‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪GS2‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪GS4‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪PC10p‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪PC7p‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪GS1p‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫קולט‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫‪GS6‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪ES1p‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪ES2p‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫*‪ – NOx‬תקן חצי שעתי – ‪ 940‬מק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫*‪ – NO2‬תקן שעתי – ‪ 200‬מק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫כפי שניתן לראות בטבלה לעיל‪ ,‬בהתבסס על מקדמי פליטה לשנת ‪ ,2020‬לא חזויים חריגות עבור תחמוצות חנקן‬ ‫וחנקן דו חמצני‪ .‬הריכוז הגבוה ביותר‪ ,‬באזור מוסמוס‪ ,‬מהווה ‪ 66%‬מהתקן החצי שעתי לתחמוצות חנקן‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.2.3‬סיכום והמלצות‬ ‫להלן מוצגת השוואת תוצאות בין חלופת התכנית מול חלופת האפס‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1‬מספר קולטים שבהם חזויים חריגות – סיכום כללי‬ ‫מיצוע שעתי‪/‬חצי שעתי‬ ‫מזהם‬ ‫מיצוע יממתי‬ ‫הפרש –‬ ‫חלופת אפס* תכנית פחות‬ ‫חלופת ‪0‬‬ ‫תכנית*‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪-14‬‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫בנזן‬ ‫מיצוע שנתי‬ ‫הפרש –‬ ‫תכנית‬ ‫פחות‬ ‫חלופת ‪0‬‬ ‫תכנית*‬ ‫חלופת‬ ‫אפס*‬ ‫הפרש –‬ ‫תכנית פחות‬ ‫חלופת ‪0‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-62‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪-17‬‬ ‫‪-23‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪-21‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תכנית*‬ ‫חלופת‬ ‫אפס*‬ ‫ניתן לראות כי ישנה ירידה ממוצעת לכלל הקולטים בכל המזהמים בהשוואה של התכנית המוצעת מול חלופת‬ ‫האפס‪.‬‬ ‫הירידה החזוייה כתוצאה מהתכנית היא בעיקר עבור ‪ PM2.5‬ובנזן ובעיקר באזורי הצמתים אשר מתוכננים עפ"י‬ ‫התכנית להפוך למפרידנים‪.‬‬ ‫מספר הקולטים שבם חזויים חריגות נמוך יותר עבור כל המזהמים ועבור כל זמני המיצוע‪.‬‬ ‫המפרידנים חוסכים פליטה של מזהמי אוויר ממכוניות במצב סרק בעת עמידה ברמזורים ובכך טמון יתרונה של‬ ‫התכנית בהיבט איכות האוויר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ראוי לציין מספר גורמים הגורמים להחמרה ולאי וודאות באשר לחישוב הריכוזים החזויים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר משווים תוצאות מודל מצב קיים לתוצאות תחנת הניטור באום אל פחם‪ ,‬רואים שתוצאות המודל‬ ‫מחמירות ביחס לתוצאות הניטור‪ .‬כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬עבור כיול מודל שהתבסס על השוואה בין ‪50‬‬ ‫תוצאות הגבוהות ביותר במודל לבין ‪ 10‬התוצאות הגבוהות ביותר עפ"י הניטור‪ ,‬נתקבל פקטור כיול של‬ ‫‪ .0.59‬כלומר – קיים חיזוי יתר של המודל‪ ,‬הן עבור התכנית והן עבור חלופת האפס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הריכוזים החזויים מתבססים על מקדמי פליטה לרכב המתאימים לצי הרכב בשנת ‪ 2009‬למרות שהחיזוי‬ ‫נעשה לשנת ‪ .2025‬בחישוב המוצג לעיל שמתבסס על מקדמי פליטה לשנת ‪ 2020‬שנערכו על ידי ד"ר‬ ‫חיים לוריא‪ ,‬מתקבלים ריכוזים נמוכים משמעותית מתחת לתקן‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫לאור האמור‪ ,‬מוצע להקים תחנות ניטור בסביבת הקטעים הבאים אשר מתוכננים לביצוע‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפרידן מנשה‬ ‫‪ .2‬מפרידן קרע‬ ‫‪ .3‬מפרידן ערה‬ ‫‪ .4‬כביש באזור צומת מי עמי – אום אל פחם‪.‬‬ ‫‪ .5‬מפרידן מוסמוס‬ ‫מיקום האזורים מוצג במפת הקונפליקטים הסביבתיים בתרשים מס' ד‪ 13.‬בהמשך‪.‬‬ ‫פירוט נוסף ביחס לניטור מובא בסעיף ‪ 4.2.2‬בהמשך‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בשלב התכניות המפורטות‪ .‬תבוצע הערכה מחודשת של זיהום אוויר בהתבסס על מודל עבור הקטעים‬ ‫לעיל על סמך מקדמי הפליטה העדכניים ותחזיות התנועה העדכניות ביותר‪.‬‬ ‫בהסתמך על ניתוח תוצאות ניטור ותוצאות מודל‪ ,‬ניתן יהיה לקבל החלטות אופרטיביות באשר לביצוע‬ ‫ולתפעול הדרך‪ ,‬כגון הגבלות תנועה‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :9.‬ריכוזים ממוצעים בחלוקה לפי אזורים‬ ‫מזהם‬ ‫אזור‬ ‫‪NOx‬‬ ‫מושירפה ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫אום אל פחם‪ ,‬עין‬ ‫איברהים‬ ‫אל ביאר‬ ‫ערה‪/‬ערערה‬ ‫כפר קרע‬ ‫פרדס חנה‪ ,‬כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין שמר‬ ‫‪NO2‬‬ ‫מושירפה ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫אום אל פחם‪ ,‬עין‬ ‫איברהים‬ ‫אל ביאר‬ ‫ערה‪/‬ערערה‬ ‫כפר קרע‬ ‫פרדס חנה‪ ,‬כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין שמר‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫מושירפה ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫סה"כ‬ ‫סה"כ‬ ‫מיצוע יממתי‬ ‫מיצוע שעתי‪/‬חצי שעתי‬ ‫ירידה ‪/‬‬ ‫עלייה‬ ‫ממוצעת‬ ‫בריכוזים ריכוז‬ ‫ממוצע‬ ‫של‬ ‫תכנית בתכנית*‬ ‫ביחס‬ ‫לחלופת‬ ‫אפס‬ ‫מיצוע שנתי‬ ‫ירידה ‪/‬‬ ‫עלייה‬ ‫ממוצעת‬ ‫בריכוזים‬ ‫של תכנית‬ ‫ביחס‬ ‫לחלופת‬ ‫אפס‬ ‫ריכוז‬ ‫ממוצע‬ ‫בתכנית*‬ ‫ריכוז‬ ‫ממוצע‬ ‫בחלופת‬ ‫אפס*‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪104%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪-10%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪-23%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪127%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪126%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪105%‬‬ ‫‪128%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪-24%‬‬ ‫‪-2%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪-43%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪151%‬‬ ‫‪155%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪188%‬‬ ‫‪111%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪120%‬‬ ‫‪-180%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪-193%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪304%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪-33%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪-42%‬‬ ‫ריכוז ממוצע‬ ‫בתכנית*‬ ‫ריכוז‬ ‫ממוצע‬ ‫בחלופת‬ ‫אפס*‬ ‫ריכוז‬ ‫ממוצע‬ ‫בחלופת‬ ‫אפס*‬ ‫ירידה ‪/‬‬ ‫עלייה‬ ‫ממוצעת‬ ‫בריכוזים‬ ‫של תכנית‬ ‫ביחס‬ ‫לחלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪152%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪178%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪-17%‬‬ ‫‪111%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪-24%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪-203%‬‬ ‫‪162% 118%‬‬ ‫‪-37%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪152%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪178%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪-17%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪-11%‬‬ ‫‪127%‬‬ ‫‪111%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪151%‬‬ ‫‪155%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪188%‬‬ ‫‪111%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪-24%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪-6%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪304%‬‬ ‫‪-203%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪-88%‬‬ ‫‪118%‬‬ ‫‪162%‬‬ ‫‪-37%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪-14%‬‬ ‫‪97.6%‬‬ ‫‪99.8%‬‬ ‫‪98.1%‬‬ ‫‪119.8%‬‬ ‫‪-0.5%‬‬ ‫‪-20.0%‬‬ ‫‪85.1%‬‬ ‫‪86.1%‬‬ ‫‪85.2%‬‬ ‫‪92.0%‬‬ ‫‪-0.1%‬‬ ‫‪-6.9%‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫מזהם‬ ‫אזור‬ ‫אום אל פחם‪ ,‬עין‬ ‫איברהים‬ ‫אל ביאר‬ ‫ערה‪/‬ערערה‬ ‫כפר קרע‬ ‫פרדס חנה‪ ,‬כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין שמר‬ ‫בנזן‬ ‫סה"כ‬ ‫מושירפה ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫אום אל פחם‪ ,‬עין‬ ‫איברהים‬ ‫אל ביאר‬ ‫ערה‪/‬ערערה‬ ‫כפר קרע‬ ‫פרדס חנה‪ ,‬כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין שמר‬ ‫סה"כ‬ ‫מיצוע יממתי‬ ‫מיצוע שעתי‪/‬חצי שעתי‬ ‫ריכוז ממוצע‬ ‫בתכנית*‬ ‫ריכוז‬ ‫ממוצע‬ ‫בחלופת‬ ‫אפס*‬ ‫ירידה ‪/‬‬ ‫עלייה‬ ‫ממוצעת‬ ‫בריכוזים‬ ‫של תכנית‬ ‫ביחס‬ ‫לחלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪118.4%‬‬ ‫‪115.6%‬‬ ‫‪2.3%‬‬ ‫‪92.3%‬‬ ‫‪97.5%‬‬ ‫‪99.9%‬‬ ‫‪101.7%‬‬ ‫‪99.7%‬‬ ‫‪129.7%‬‬ ‫‪112.1%‬‬ ‫‪-2.2%‬‬ ‫‪-29.8%‬‬ ‫‪-10.2%‬‬ ‫‪84.8%‬‬ ‫‪86.2%‬‬ ‫‪86.5%‬‬ ‫‪84.7%‬‬ ‫‪94.8%‬‬ ‫‪86.9%‬‬ ‫‪96.4%‬‬ ‫‪137.3%‬‬ ‫‪-42.3%‬‬ ‫‪85.1%‬‬ ‫‪109.7%‬‬ ‫‪-29.0%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪119%‬‬ ‫‪-21%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪-9%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪-40%‬‬ ‫‪-254%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪-36%‬‬ ‫‪-163%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪-67%‬‬ ‫‪-421%‬‬ ‫‪-164%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪-31%‬‬ ‫‪-296%‬‬ ‫‪-63%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪-1397%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪-1456%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪-351%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪-302%‬‬ ‫ריכוז‬ ‫ממוצע‬ ‫בתכנית*‬ ‫ריכוז‬ ‫ממוצע‬ ‫בחלופת‬ ‫אפס*‬ ‫** כאחוז מערך סביבה פרט ל ‪ NOx‬מיצוע שנתי ובנזן מיצוע יממתי אשר עבורם מוצג עבור ערך יעד‬ ‫* ערך יעד עבור בנזן‬ ‫ירידה ‪/‬‬ ‫עלייה‬ ‫ממוצעת‬ ‫בריכוזים ריכוז‬ ‫ממוצע‬ ‫של‬ ‫תכנית בתכנית*‬ ‫ביחס‬ ‫לחלופת‬ ‫אפס‬ ‫מיצוע שנתי‬ ‫ריכוז‬ ‫ממוצע‬ ‫בחלופת‬ ‫אפס*‬ ‫ירידה ‪/‬‬ ‫עלייה‬ ‫ממוצעת‬ ‫בריכוזים‬ ‫של תכנית‬ ‫ביחס‬ ‫לחלופת‬ ‫אפס‬ ‫‪90.8%‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫‪0.1%‬‬ ‫‪-10.1%‬‬ ‫‪-0.4%‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫טבלה מס' ד‪ :10.‬מספר קולטים שבהם חזויים חריגות בחלוקה לפי אזורים‬ ‫מזהם‬ ‫אזור‬ ‫‪NOx‬‬ ‫מושירפה ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫אום אל פחם‪ ,‬עין‬ ‫איברהים‬ ‫אל ביאר‬ ‫ערה‪/‬ערערה‬ ‫כפר קרע‬ ‫פרדס חנה‪ ,‬כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין שמר‬ ‫‪NO2‬‬ ‫מושירפה ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫אום אל פחם‪ ,‬עין‬ ‫איברהים‬ ‫אל ביאר‬ ‫ערה‪/‬ערערה‬ ‫כפר קרע‬ ‫פרדס חנה‪ ,‬כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין שמר‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫מושירפה ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫סה"כ‬ ‫סה"כ‬ ‫מיצוע שעתי‪/‬חצי שעתי‬ ‫מיצוע שנתי‬ ‫מיצוע יממתי‬ ‫תכנית*‬ ‫חלופת‬ ‫אפס*‬ ‫הפרש –‬ ‫תכנית‬ ‫פחות‬ ‫חלופת ‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תכנית*‬ ‫חלופת‬ ‫אפס*‬ ‫‪5‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-11‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תכנית*‬ ‫‪10‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪18‬‬ ‫הפרש –‬ ‫תכנית‬ ‫פחות‬ ‫חלופת ‪0‬‬ ‫חלופת‬ ‫אפס*‬ ‫הפרש –‬ ‫תכנית‬ ‫פחות‬ ‫חלופת ‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-14‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-14‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-17‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫מזהם‬ ‫מיצוע שעתי‪/‬חצי שעתי‬ ‫אזור‬ ‫תכנית*‬ ‫אום אל פחם‪ ,‬עין‬ ‫איברהים‬ ‫אל ביאר‬ ‫ערה‪/‬ערערה‬ ‫כפר קרע‬ ‫פרדס חנה‪ ,‬כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין שמר‬ ‫בנזן‬ ‫סה"כ‬ ‫מושירפה ואל בידה‬ ‫מוסמוס‬ ‫אום אל פחם‪ ,‬עין‬ ‫איברהים‬ ‫אל ביאר‬ ‫ערה‪/‬ערערה‬ ‫כפר קרע‬ ‫פרדס חנה‪ ,‬כרכור‪ ,‬גן‬ ‫שומרון‪ ,‬עין שמר‬ ‫סה"כ‬ ‫חלופת‬ ‫אפס*‬ ‫הפרש –‬ ‫תכנית‬ ‫פחות‬ ‫חלופת ‪0‬‬ ‫מיצוע יממתי‬ ‫חלופת‬ ‫אפס*‬ ‫תכנית*‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מיצוע שנתי‬ ‫הפרש –‬ ‫תכנית‬ ‫פחות‬ ‫חלופת ‪0‬‬ ‫תכנית*‬ ‫‪-18‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-9‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫חלופת‬ ‫אפס*‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪-62‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪-23‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪-21‬‬ ‫** חריגות מערך סביבה פרט ל ‪ NOx‬מיצוע שנתי ובנזן מיצוע יממתי אשר עבורם מוצג עבור ערך יעד‬ ‫* חריגות מערך יעד עבור בנזן‬ ‫‪0‬‬ ‫הפרש –‬ ‫תכנית‬ ‫פחות‬ ‫חלופת ‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 4.2.4‬מערך ניטור מוצע‬ ‫‪ 4.2.4.1‬ניטור סביבתי‬ ‫בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬מוצע להפעיל תחנות ניטור טרם ביצוע עבור בסביבת המיקומים הבאים‪:‬‬ ‫הניטור המוצע כולל מדידה של הפרמטרים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפרידן מנשה‬ ‫‪ .2‬מפרידן קרע‬ ‫‪ .3‬מפרידן ערה‬ ‫‪ .4‬כביש באזור צומת מי עמי – אום אל פחם‪.‬‬ ‫‪ .5‬מפרידן מוסמוס‬ ‫מיקום מדויק של תחנות הניטור ייקבע בשלב התכנון המפורט‪.‬‬ ‫תקופת הניטור תהיה חורף אחד לכל הפחות‪.‬‬ ‫מזהמי אוויר שינוטרו – ‪PM2.5 ,NO2 ,NOX‬‬ ‫נתונים מטאורולוגיים – כיוון רוח‪ ,‬מהירות רוח‪ ,‬סטיית תקן אופקית של הרוח‪ ,‬אוגר נתונים כולל אלגוריתם‬ ‫לחישוב מצב יציבות‪.‬‬ ‫‪ 4.2.5‬פיזור אבק כתוצאה מהעבודות להקמת הכביש‬ ‫עבודות העפר והסלילה עשויות ליצור מפגעי אבק בסביבת התכנית‪ .‬למרות שמדובר בתקופת ההקמה בלבד‪ ,‬יש‬ ‫להתייחס לאספקט זה של זיהום אוויר‪ ,‬מכיוון שמדובר בתקופה לא מבוטלת‪.‬‬ ‫האבק הצפוי להיפלט כתוצאה מעבודות החפירה והסלילה באתר מורכב מאבק מרחף ומאבק שוקע‪ .‬האבק המרחף‪,‬‬ ‫שחלקיקיו בעלי קוטר אקוויוולנטי קטן מ‪ 30 -‬מיקרומטר הינו האבק המגיע למרחקים‪ .‬התקן הישראלי התלת‬ ‫שעתי לאבק זה הוא ‪ 300‬מיקרוגרם למ"ק‪ .‬תקן זה הוא התקן הרלוונטי למקרה דנן‪ ,‬שכן פעילות סלילת הכביש‬ ‫אינה צפויה לעלות על ‪ 10‬שעות ביממה‪ .‬התקן הישראלי היממתי לאבק עדין‪ ,‬לחלקיקים אשר קוטרם קטן מ‪10 -‬‬ ‫מיקרון‪ ,‬הוא ‪ 150‬מיקרוגרם למ"ק‪ .‬כמו כן‪ ,‬ערך היעד לחלקיקים אשר קוטרם קטן מ‪ 2.5 -‬מיקרון הינו ‪25‬‬ ‫מיקרוגרם למ"ק ביממה‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אבק שוקע הוא אבק בעל קוטר אקוויוולנטי גדול יותר של חלקיקים‪ ,‬בתחום שמעל ‪ 30‬מיקרומטר‪ .‬התקן הישראלי‬ ‫לאבק זה הוא ‪ 20‬מיליגרם במ"ק לתקופת זמן מדידה של חודש ימים‪.‬‬ ‫התקן הרלוונטי לעבודות הקמת הכביש הינו התקן לאבק מרחף‪.‬‬ ‫המקורות לפליטת אבק כתוצאה מהכשרת השטח לסלילת הכביש הינם הערמה והעמסה של עפר וסלעים‪ ,‬נסיעה על‬ ‫דרכי עפר‪.‬‬ ‫בשלב הנוכחי‪ ,‬בהעדר נתונים מפורטים‪ ,‬לא ניתן לבצע חישוב של האבק שייפלט בעת ביצוע העבודות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬לשם צמצום כמות האבק הנפלטת בעת ביצוע העבודות‪ ,‬יש חשיבות רבה לשימוש באמצעי הרטבה‬ ‫ואמצעים אחרים‪ ,‬כמפורט בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 4.2.5.1‬אמצעים לצמצום השפעות שליליות על איכות האוויר‬ ‫‪ .1‬כיסוי המשאיות היוצאות עמוסות מן האתר‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרטבת דרכי גישה בלתי סלולות‪ .‬במידה ודרכים אלה נשארות בלתי סלולות לזמן רב ניתן‬ ‫לפזר עליהן חומר מייצב המאושר ע"י המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪ .3‬קידוחים לשם הכנת פיצוצים‪ ,‬במידה ויתקיימו‪ ,‬ניתן לבצע באמצעות מכונות קידוח מצוידות‬ ‫בשואב אבק‪.‬‬ ‫‪ .4‬הרטבה של התוואי עצמו‪ ,‬לאורך הדרך עליו נוסעות המשאיות‪ ,‬מספר פעמים ביום בעונה‬ ‫היבשה‪.‬‬ ‫מומלץ כי בשלב התכנון המפורט‪ ,‬בעת שתיקבע תכנית החפירה והחציבה‪ ,‬יוכן דוח הבוחן את השפעת התכנית על‬ ‫פיזור האבק בסמוך לשימושי קרקע רגישים‪ ,‬שיוטמע בהיתר הבניה ויהיה תנאי לביצוע בשטח‪.‬‬ ‫‪ 4.3‬רעש‬ ‫‪ 4.3.1‬קריטריונים‬ ‫חיזוי הרעש נעשה בהתאם לדרישות המפורטות במסמך "קריטריונים לרעש מדרכים" שהוכן ע"י הוועדה‬ ‫הבינמשרדית לקביעת תקני רעש מכבישים‪ ,‬פברואר ‪ 1999‬ובהתאם למסמך "מתודולוגיה לתכנון אקוסטי של‬ ‫כבישים" מאוגוסט ‪.2010‬‬ ‫ע"פ המסמך "מתודולוגיה לתכנון אקוסטי של כבישים"‪ ,‬הדרך מוגדרת כ‪" -‬דרך קיימת העוברת שינוי סטטוטורי"‪.‬‬ ‫במצב זה הקריטריון למבני מגורים הוא ‪ ,Leq = 64 dBA‬במידה ולפני סלילת הדרך‪ ,‬מפלס הרעש היה נמוך מ‪70 -‬‬ ‫‪ .dBA‬במידה ולפני סלילת הדרך‪ ,‬מפלס הרעש עלה על ‪ ,70 dBA‬קריטריון הרעש הוא ‪.Leq = 67 dBA‬‬ ‫הקריטריונים אינם חלים‪ ,‬במקרים שלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬מיקומו של המבנה אינו תואם את יעוד השטח על פי תוכנית תקפה )כגון מבנה מגורים המוקם‬ ‫על מגרש שייעודו חקלאי(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מבנה קיים אשר נבנה שלא על פי תוכנית מאושרת כחוק‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מבנה מתוכנן שטרם ניתן לו היתר בניה כחוק או שמיקומו וגובהו אינם מסומנים בתכנית‬ ‫מפורטת )תב"ע( או בנספח בינוי לתוכנית מפורטת‪.‬‬ ‫הקריטריונים מתייחסים למצב הרעש בשדה אקוסטי חופשי ובמרחק של ‪ 1‬מ' מחזית המבנה‪.‬‬ ‫ע"פ המסמך‪ ,‬חישוב מפלסי הרעש יתבסס על נתוני התנועה בהתאם לרמת שרות ‪ C‬לשני הכיוונים‪.‬‬ ‫‪ 4.3.2‬חיזוי רעש תחבורה מכביש ‪65‬‬ ‫‪ 4.3.2.1‬שיטת הבדיקה‬ ‫בהתאם לדרישות הוועדה הבינמשרדית לתקני רעש‪ ,‬ולמסמך "מתודולוגיה לתכנון אקוסטי של כבישים"‪ ,‬חיזוי‬ ‫הרעש הצפוי מהכביש נעשה באמצעות המודל לחיזוי רעש מכבישים‪) "TNM" ,‬גרסה ‪ ,(2.5‬שפותח ע"י רשות‬ ‫הכבישים הפדרלית )‪ (.F.H.W.A‬בארה"ב‪ .‬המודל מפיק מפלסי רעש שעתיים ביחידות ‪.Leq‬‬ ‫לצורך חיזוי הרעש באמצעות המודל‪ ,‬נעשה שימוש בנתונים כדלהלן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נפחי תנועה לפי סוג הרכב )רכב קל‪ ,‬בינוני‪ ,‬כבד(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהירות התנועה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיקום הכביש ע"פ קוארדינטות תלת מימדיות )כולל שיפוע הכביש(‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪‬‬ ‫מיקום של מיסוך אקוסטי בין הכביש לבין הקולטים‪ .‬בחיזוי הרעש‪ ,‬הובאה בחשבון הטופוגרפיה בין הבתים‬ ‫לבין הכביש‪ .‬בכל המקרים שבהם הכביש מתוכנן בחפירה‪ ,‬קווי הדיקור של החפירה הובאו בחשבון‬ ‫כאלמנטים למיסוך אקוסטי מהכביש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיקום הקולטים‪ .‬קולטי הרעש הוצבו במרחק של ‪ 1‬מ' מחזית הבניין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סוג הקרקע בין הכביש לקולט‪ .‬בחישובים הובא בחשבון קרקע מסוג “‪.”hard soil‬‬ ‫‪ 4.3.2.2‬תחזיות תנועה‬ ‫מצב קיים )מצב "‪("0‬‬ ‫כמפורט בסעיף ‪ 4.3.1‬לעיל‪ ,‬קריטריון הרעש נקבע בהתאם למפלס הרעש הקיים לפני סלילת הדרך‪ .‬בהתאם‬ ‫לדרישות המפורטות במסמך "מתודולוגיה לתכנון אקוסטי של כבישים"‪ ,‬מפלס הרעש הקיים נקבע ע"פ חישוב של‬ ‫הרעש מהכביש בהתאם למצב "‪ ,"0‬דהינו בהתאם למצב הפיזי הקיים של הכביש ע"פ נתוני תנועה המתאימים‬ ‫לרמת שרות "‪.”C‬‬ ‫מצב עתידי‬ ‫בהתאם לדרישות המפורטות במסמך "מתודולוגיה לתכנון אקוסטי של כבישים"‪ ,‬חיזוי הרעש לכביש הראשי‬ ‫התבסס על רמת שרות "‪ ”C‬לשני הכיוונים‪ .‬חיזוי הרעש מהרמפות התבסס על תחזיות תנועה לשעת השיא בשנת‬ ‫היעד ‪.2030‬‬ ‫התפלגות התנועה )לרכב קל‪ ,‬בינוני‪ ,‬אוטובוסים וכבד( התבססה על ספירות תנועה שנעשו לאורך הכביש‪.‬‬ ‫נפחי התנועה ששימשו לחיזוי הרעש בכביש מס' ‪ ,65‬מפורטים בטבלה להלן‪ .‬נתוני תנועה אלו התקבלו מיועצי‬ ‫התנועה של התוכנית )חב' ד‪.‬א‪.‬ל‪ .‬הנדסה בע"מ(‪ .‬יצויין כי נפחי התנועה לרמת שרות "‪ ”C‬תלויים בגיאומטריה של‬ ‫הכביש‪ ,‬האופי הטופוגרפי של קטע הכביש )מישורי‪ ,‬גבהי‪ ,‬הררי( וצפיפות הצמתים בקטע‪.‬‬ ‫נפחי התנועה ששימשו לחיזוי הרעש במצב העתידי‪ ,‬מפורטים בטבלה מס' ‪.2‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :11.‬נפחי התנועה ששימשו לחישובי הרעש‪ ,‬כביש מס' ‪65‬‬ ‫קטע הכביש‬ ‫כיוון‬ ‫הנסיעה‬ ‫קל‬ ‫בינוני‬ ‫כבד‬ ‫אוטובוסים‬ ‫אופנוע‬ ‫מהירות‪,‬‬ ‫קמ"ש‬ ‫גן שמואל עד מנשה‬ ‫מערבה‬ ‫מזרחה‬ ‫‪3422‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪3358‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪84‬‬ ‫מנשה עד קרע‬ ‫מערבה‬ ‫מזרחה‬ ‫‪3380‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪3414‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪84‬‬ ‫קרע עד ערערה‬ ‫מערבה‬ ‫מזרחה‬ ‫‪2937‬‬ ‫‪272‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪3178‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪78‬‬ ‫ערערה עד מי עמי‬ ‫מערבה‬ ‫‪2958‬‬ ‫‪262‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪87‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫קטע הכביש‬ ‫כיוון‬ ‫הנסיעה‬ ‫מזרחה‬ ‫מי עמי עד אום אל‬ ‫פאחם‬ ‫מערבה‬ ‫מזרחה‬ ‫אום אל פאחם עד עין‬ ‫אברהים‬ ‫מערבה‬ ‫מזרחה‬ ‫עין אברהים עד‬ ‫מוצמוץ‬ ‫מערבה‬ ‫מזרחה‬ ‫מוצמוץ עד‬ ‫מושרייפה‬ ‫מערבה‬ ‫מזרחה‬ ‫מושרייפה עד מגידו‬ ‫מערבה‬ ‫מזרחה‬ ‫קל‬ ‫בינוני‬ ‫כבד‬ ‫אוטובוסים‬ ‫אופנוע‬ ‫מהירות‪,‬‬ ‫קמ"ש‬ ‫‪3152‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪2588‬‬ ‫‪226‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪2758‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪2592‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪2646‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪2571‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪2705‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪2571‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪2720‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪2665‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪2694‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪ 4.3.2.3‬קולטי הרעש‬ ‫בכל קטע של הכביש נבדק הרעש במספר קולטי רעש המייצגים את כל המבנים העלולים להיחשף לרעש מאותו‬ ‫קטע כביש‪ .‬גובה כל קולט מאפיין את המצב החמור של חשיפת תושבים בבתיהם בקומות העליונות‪ .‬דהיינו‪ ,‬גובה‬ ‫הסף העליון של חלון בקומה העליונה של המבנה‪ .‬יצוין כי מפלסי הרעש חושבו לגובה המירבי המותר בהתאם‬ ‫להוראות התוכנית החלה במיקום הקולט )טבלה מס' ‪ 4‬בהמשך(‪.‬‬ ‫יצויין כי מפלסי הרעש נבדקו גם בקולטי רעש המייצגים מבנים שהוקמו שלא בהתאם ליעוד הקרקע המאושר‬ ‫במיקום הקולט‪ .‬קולטים אלו מסומנים עם סיומת “‪ ”i‬בטבלה מס' ‪ 3‬בהמשך‪.‬‬ ‫קולטים המייצגים מגרשים המיועדים לבנייה אך טרם נבנה‪ ,‬מסומנים עם סיומת “‪ ”p‬בטבלה מס' ‪ 3‬בהמשך‪.‬‬ ‫מיקום קולטי הרעש שבהם נבדק מפלס הרעש החזוי מהכביש מוצג בתרשים מס' ד‪.9.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬א‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬ב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬ג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬ד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬ה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬ו‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬ז‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬ח‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬ט‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬י‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬יא‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.9.‬יב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫פרטי קולטי הרעש מוצגים בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :12.‬פרטי קולטי הרעש ע"פ תוכניות מאושרות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫גובה מותר‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪GSM1p‬‬ ‫משח‪26/‬‬ ‫משח‪27/‬‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫לא מצויין‬ ‫לא מצויין‬ ‫‪H1p‬‬ ‫ה‪" -‬טריז"‬ ‫ה‪" -‬טריז"‬ ‫ה‪" -‬טריז"‬ ‫ה‪" -‬טריז"‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫התכנית בהכנה‬ ‫התכנית בהכנה‬ ‫התכנית בהכנה‬ ‫התכנית בהכנה‬ ‫‪PC1‬‬ ‫ש‪18/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪PC2‬‬ ‫ש‪18/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪PC3‬‬ ‫ש‪18/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫מותר רק מבנה‬ ‫אחד במגרש‬ ‫מותר רק מבנה‬ ‫אחד במגרש‬ ‫הקולט ממוקם על‬ ‫שצ"פ‪ .‬מותר רק‬ ‫מבנה אחד במגרש‬ ‫‪PC4‬‬ ‫מ‪ 276/‬לאחר‬ ‫שמיעת התנגדויות‬ ‫מ‪ 276/‬לאחר‬ ‫שמיעת התנגדויות‬ ‫ש‪/‬במ‪531/‬‬ ‫ש‪/‬במ‪531/‬‬ ‫ש‪/‬במ‪531/‬‬ ‫ש‪/‬במ‪531/‬‬ ‫ש‪/816/‬א'‬ ‫לא פורסם תקנון‬ ‫‪GSM2p‬‬ ‫מחנה ‪80‬‬ ‫‪H2p‬‬ ‫‪H3p‬‬ ‫‪H4p‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪PC5‬‬ ‫‪PC6‬‬ ‫‪PC7p‬‬ ‫‪PC9‬‬ ‫‪PC10p‬‬ ‫‪PC11p‬‬ ‫גן שומרון‬ ‫‪PC12p‬‬ ‫ש‪/816/‬א'‬ ‫‪PC13p‬‬ ‫ש‪/816/‬א'‬ ‫‪GS1p‬‬ ‫מ‪276/‬‬ ‫הערות‬ ‫לא פורסם תקנון‬ ‫מגורים ב‬ ‫מגורים ב' ‪1‬‬ ‫מגורים ב‬ ‫מגורים ב‬ ‫מגורים ומוסדות‬ ‫ציבור‬ ‫מגורים ומוסדות‬ ‫ציבור‬ ‫מגורים ומוסדות‬ ‫ציבור‬ ‫מגורים‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫לא צויין‬ ‫התכנית בהפקדה‬ ‫לא צויין‬ ‫התכנית בהפקדה‬ ‫לא צויין‬ ‫התכנית בהפקדה‬ ‫לא פורסם‬ ‫תקנון‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫עין שמר‬ ‫כפר קרע‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫גובה מותר‬ ‫‪GS2‬‬ ‫מ‪276/‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪GS3‬‬ ‫מ‪276/‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪GS4‬‬ ‫מ‪276/‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪GS5‬‬ ‫מ‪276/‬‬ ‫מוסד‬ ‫‪GS6‬‬ ‫מ‪276/‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪GS7‬‬ ‫מ‪276/‬‬ ‫מגורים‬ ‫לא פורסם‬ ‫תקנון‬ ‫לא פורסם‬ ‫תקנון‬ ‫לא פורסם‬ ‫תקנון‬ ‫לא פורסם‬ ‫תקנון‬ ‫לא פורסם‬ ‫תקנון‬ ‫לא פורסם‬ ‫תקנון‬ ‫‪ES1p‬‬ ‫מ‪359/‬‬ ‫‪ES2p‬‬ ‫מ‪235/‬‬ ‫שטח למבני‬ ‫חינוך‬ ‫מרכז אזרחי‬ ‫ותרבותי‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪KR1‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪KR2i‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪KR4‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪KR5‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪KR6‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מבני ציבור‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪KR7‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪KR8‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪AR1i‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪AR3‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪KR3‬‬ ‫עארה‬ ‫‪AR2‬‬ ‫הערות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫גובה מותר‬ ‫‪AR4‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪AR5‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪AR6‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪AR7‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪AR8‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪AR9‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪AR10‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪AR11‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪AR12p‬‬ ‫ענ‪119/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫הערות‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫תכנית מתאר עארה‬ ‫*‬ ‫‪AR13i‬‬ ‫ערערה‬ ‫‪AH1i‬‬ ‫ענ‪124/‬‬ ‫דרך‬ ‫‪AH2i‬‬ ‫ג‪400/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪AH3i‬‬ ‫ענ‪124/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪AH4i‬‬ ‫ענ‪124/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪AH5p‬‬ ‫ענ‪304/‬‬ ‫‪AH6‬‬ ‫ענ‪124/‬‬ ‫שטח לבניה‬ ‫ציבורית‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪AH7i‬‬ ‫ג‪400/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪AH8i‬‬ ‫ג‪400/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות עד ‪8‬‬ ‫מטר‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫ערערה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫גלילית למחוז חיפה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫ערערה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫ערערה‬ ‫מיועד למבני חינוך‬ ‫‪ ,‬מתנ"ס ומרפאות‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫ערערה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫גלילית למחוז חיפה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫גלילית למחוז חיפה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫‪AH9i‬‬ ‫ג‪400/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪AH10i‬‬ ‫ענ‪124/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪AH11p‬‬ ‫ענ‪124/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪AH12p‬‬ ‫ענ‪124/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪AH13‬‬ ‫ענ‪198/‬‬ ‫ענ‪198/‬‬ ‫ענ‪ 11481/‬א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬קומות עד ‪8‬‬ ‫מטר‬ ‫‪ 2‬קומות עד ‪8‬‬ ‫מטר‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫לא צויין‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫גלילית למחוז חיפה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫ערערה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫ערערה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫ערערה‬ ‫ערערה‬ ‫ערערה‬ ‫תכנית בהפקדה‬ ‫ענ‪ 11481/‬א'‬ ‫ענ‪ 11481/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫ענ‪/298/‬א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫תכנית בהפקדה‬ ‫תכנית בהפקדה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫תכנית בהכנה‬ ‫‪BI1‬‬ ‫ענ‪299/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 3‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫‪BI2i‬‬ ‫ענ‪299/‬‬ ‫ענ‪299/‬‬ ‫ענ‪299/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫חקלאי‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪BI5‬‬ ‫ענ‪299/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪BI6‬‬ ‫ענ‪299/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪AH14p‬‬ ‫‪AH15p‬‬ ‫מי עמי‬ ‫‪MA1p‬‬ ‫‪MA2p‬‬ ‫‪MA3p‬‬ ‫‪MA4p‬‬ ‫‪MA5p‬‬ ‫‪MA6p‬‬ ‫‪MA7p‬‬ ‫‪MA8p‬‬ ‫‪MA9p‬‬ ‫‪MA10p‬‬ ‫‪MA11p‬‬ ‫‪MA12p‬‬ ‫‪MA13p‬‬ ‫אל ביאר‬ ‫גובה מותר‬ ‫הערות‬ ‫‪BI3i‬‬ ‫‪BI4‬‬ ‫‪ 3‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫‪ 3‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫‪ 3‬מעל קומת‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫‪BI7p‬‬ ‫ענ‪299/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪BI8p‬‬ ‫ענ‪299/‬‬ ‫ענ‪299/‬‬ ‫מבני ציבור‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪BI10‬‬ ‫ענ‪283/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪BI11‬‬ ‫ענ‪283/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪EZ1‬‬ ‫ענ‪283/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪EZ2‬‬ ‫ענ‪283/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM1i‬‬ ‫ג‪400/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪UM5‬‬ ‫ענ‪/217/‬במ‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM6‬‬ ‫ענ‪/217/‬במ‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM7‬‬ ‫ענ‪/217/‬במ‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM8‬‬ ‫ענ‪/217/‬במ‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM9p‬‬ ‫‪UM10p‬‬ ‫ענ‪/251/‬במ‬ ‫ענ‪/251/‬במ‬ ‫ענ‪180/‬‬ ‫מבנה ציבור‬ ‫מבנה ציבור‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM12‬‬ ‫ענ‪180/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM13‬‬ ‫ענ‪180/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪BI9‬‬ ‫עין זיתונה‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫‪UM11‬‬ ‫גובה מותר‬ ‫עמודים‬ ‫‪ 3‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫הערות‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫גלילית למחוז חיפה‬ ‫‪ 2‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫אל חאנוק‬ ‫אל חאנוק‬ ‫אל חאנוק‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫גובה מותר‬ ‫הערות‬ ‫‪UM14‬‬ ‫ענ‪180/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM15‬‬ ‫ענ‪180/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM16‬‬ ‫ענ‪180/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM17‬‬ ‫ענ‪/‬מק‪704/‬‬ ‫ענ‪283/‬‬ ‫בניני ציבור‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM19p‬‬ ‫ענ‪/‬מק‪704/‬‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪UM20‬‬ ‫ענ‪283/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪UM21p‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫מגורים ב'‬ ‫מגורים ב'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 2‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 3‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומה‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 4‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫אל חאנוק‬ ‫‪UM18‬‬ ‫‪UM22p‬‬ ‫‪UM23p‬‬ ‫‪UM24p‬‬ ‫‪UM25p‬‬ ‫‪UM26p‬‬ ‫‪UM2p7‬‬ ‫‪UM28p‬‬ ‫‪UM29p‬‬ ‫‪UM30p‬‬ ‫‪UM31p‬‬ ‫‪UM32p‬‬ ‫‪UM33p‬‬ ‫‪UM34p‬‬ ‫‪UM35p‬‬ ‫‪UM36p‬‬ ‫‪UM37p‬‬ ‫‪UM38p‬‬ ‫‪UM39p‬‬ ‫אל חאנוק‬ ‫אל חאנוק‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫גובה מותר‬ ‫‪UM40p‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫ענ‪424/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪EI1p‬‬ ‫ענ‪129/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪EI2p‬‬ ‫ענ‪129/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪EI3‬‬ ‫ענ‪129/‬‬ ‫אזור מגורים‬ ‫ומסחר‬ ‫‪EI4‬‬ ‫ענ‪129/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪EI6‬‬ ‫ענ‪129/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪EI7‬‬ ‫ענ‪129/‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪EI8‬‬ ‫ענ‪129/‬‬ ‫אזור מגורים‬ ‫ומסחר‬ ‫‪EI10‬‬ ‫ענ‪283/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪EI11‬‬ ‫ענ‪283/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪EI12‬‬ ‫ענ‪283/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪ 3‬קומות מעל‬ ‫קומת עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 3‬קומות מעל‬ ‫קומת עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫מגורים מעל‬ ‫קומת מסחר‬ ‫‪ 3‬קומות מעל‬ ‫קומת עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 3‬קומות מעל‬ ‫קומת עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 3‬קומות מעל‬ ‫קומת עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫מגורים מעל‬ ‫קומת מסחר‬ ‫‪ 2‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫מפולשת‬ ‫‪ 2‬מעל קומת‬ ‫עמודים‬ ‫‪UM41p‬‬ ‫‪UM42p‬‬ ‫‪UM43p‬‬ ‫‪UM44p‬‬ ‫‪UM45p‬‬ ‫‪UM46p‬‬ ‫עין אברהים‬ ‫הערות‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫‪EI13p‬‬ ‫ענ‪/‬מק‪992/‬‬ ‫ענ‪/‬מק‪992/‬‬ ‫ענ‪/‬מק‪992/‬‬ ‫ענ‪/‬מק‪862/‬‬ ‫ענ‪/‬מק‪862/‬‬ ‫ענ‪/‬מק‪862/‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪MUS1i‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUS3‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUS4i‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUS7‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUS8‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUS9i‬‬ ‫‪MUS10‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUS11‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUS12‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪EI14p‬‬ ‫‪EI15p‬‬ ‫‪EI16p‬‬ ‫‪EI17p‬‬ ‫‪EI18p‬‬ ‫מוסמוס דרום‬ ‫‪MUS2‬‬ ‫‪MUS5‬‬ ‫‪MUS6‬‬ ‫גובה מותר‬ ‫מפולשת‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫לא צויין‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫הערות‬ ‫תכנית בהפקדה‬ ‫תכנית בהפקדה‬ ‫תכנית בהפקדה‬ ‫תכנית בהפקדה‬ ‫תכנית בהפקדה‬ ‫תכנית בהפקדה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫מוסמוס צפון‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫גובה מותר‬ ‫‪MUS13‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪MUN1‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUN2‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUN3‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUN5‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUN6‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUN7‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUN8‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪MUN9p‬‬ ‫ג‪1016/‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪ 3‬קומות אם‬ ‫השיפוע עולה‬ ‫על ‪30%‬‬ ‫‪MFS1i‬‬ ‫ג‪400/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪MFS2i‬‬ ‫ג‪400/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪MFS3i‬‬ ‫ג‪400/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪MFN1‬‬ ‫ענ‪/327/‬א‬ ‫מוסד‬ ‫‪MUN4‬‬ ‫מושריפה‬ ‫דרום‬ ‫מושריפה‬ ‫צפון‬ ‫הערות‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫גלילית למחוז חיפה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫גלילית למחוז חיפה‬ ‫תכנית מתאר‬ ‫גלילית למחוז חיפה‬ ‫התכנית אושרה‬ ‫למתן תוקף‬ ‫בתנאים‪ .‬לא‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫‪MFN2‬‬ ‫ענ‪/327/‬א‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪MFN3‬‬ ‫ענ‪/327/‬א‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪MFN4p‬‬ ‫ענ‪/327/‬א‬ ‫מוסד‬ ‫‪MFN5p‬‬ ‫ענ‪/327/‬א‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪MFN6‬‬ ‫ענ‪/327/‬א‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪MFN7‬‬ ‫ענ‪/327/‬א‬ ‫מוסד‬ ‫‪MFN8‬‬ ‫ענ‪/327/‬א‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪MFN9‬‬ ‫ענ‪/327/‬א‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪MFN10i‬‬ ‫ענ‪147/‬‬ ‫ענ‪960/‬‬ ‫ענ‪960/‬‬ ‫ענ‪960/‬‬ ‫חקלאי‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪MFN11p‬‬ ‫‪MFN12p‬‬ ‫‪MFN13p‬‬ ‫גובה מותר‬ ‫פורסם תקנון‬ ‫התכנית אושרה‬ ‫למתן תוקף‬ ‫בתנאים‪ .‬לא‬ ‫פורסם תקנון‬ ‫התכנית אושרה‬ ‫למתן תוקף‬ ‫בתנאים‪ .‬לא‬ ‫פורסם תקנון‬ ‫התכנית אושרה‬ ‫למתן תוקף‬ ‫בתנאים‪ .‬לא‬ ‫פורסם תקנון‬ ‫התכנית אושרה‬ ‫למתן תוקף‬ ‫בתנאים‪ .‬לא‬ ‫פורסם תקנון‬ ‫התכנית אושרה‬ ‫למתן תוקף‬ ‫בתנאים‪ .‬לא‬ ‫פורסם תקנון‬ ‫התכנית אושרה‬ ‫למתן תוקף‬ ‫בתנאים‪ .‬לא‬ ‫פורסם תקנון‬ ‫התכנית אושרה‬ ‫למתן תוקף‬ ‫בתנאים‪ .‬לא‬ ‫פורסם תקנון‬ ‫התכנית אושרה‬ ‫למתן תוקף‬ ‫בתנאים‪ .‬לא‬ ‫פורסם תקנון‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫‪ 3‬קומות‬ ‫הערות‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫תכנית‬ ‫ייעוד‬ ‫גובה מותר‬ ‫ביאדה‬ ‫‪BD1‬‬ ‫ג‪1049/‬‬ ‫ג‪1049/‬‬ ‫ג‪1049/‬‬ ‫ג‪1049/‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪ 2‬קומות‬ ‫‪BD2‬‬ ‫‪BD3‬‬ ‫‪BD4p‬‬ ‫*‬ ‫הערות‬ ‫בתכנית המתאר ערערה‪ ,‬בסעיף ‪ 7.3.1‬נקבע "במסמכי חוות הדעת הסביבתית לתכניות מפורטות ואחרות‪,‬‬ ‫תעשה התייחסות להיבטי הרעש והיבטי זיהום אוויר‪ .‬הועדה המקומית תנקוט באמצעים מתאימים לטיפול‬ ‫ולמניעת מטרדי רעש וזיהום אוויר‪ ,‬על פי מסקנות חוות הדעת הסביבתית אשר יוכנו לעניין‪".‬‬ ‫בסעיף ‪ 7.3.3‬נקבע "במידה וידרוש בעת הגשת בקשה להיתר בניה‪ ,‬מיגון אקוסטי בקרבת תוואי דרך‬ ‫מס' ‪ 65‬ומסילת הרכבת‪ ,‬הדבר יעשה על חשבון מבקש ההיתר‪".‬‬ ‫‪ 4.3.2.4‬מפלסי רעש חזויים‪ ,‬ללא מיגון אקוסטי‬ ‫מפלסי הרעש הקיימים המחושבים )לפי מצב "‪ ("0‬ומפלסי הרעש העתידיים החזויים בכל הקולטים‪ ,‬במצב ללא‬ ‫מיגון אקוסטי‪ ,‬מפורטים בטבלה מס' ‪ 4‬שלהלן‪ .‬חישובים אלו מתייחסים לקומה העליונה‪.‬‬ ‫במידה ומפלס הרעש העתידי החזוי חורג מהקריטריון‪ ,‬מוצג בטבלה שיעור החריגה מעל הקריטריון‪ .‬לשיעור‬ ‫החריגה ישנה משמעות במידה ויוחלט לבצע מיגון אקוסטי דירתי‪ ,‬כמפורט בהמשך‪ .‬יצויין כי בהתאם לקריטריונים‬ ‫המפורטים לעיל‪ ,‬שיעור החריגה מצוין רק במקרה שהקולט מייצג מבנים קיימים שהוקמו בהתאם ליעוד הקרקע‬ ‫המאושר במיקום הקולט‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :13.‬מפלסי רעש קיימים וחזויים בקומה העליונה‪ ,‬ללא מיגון אקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫ייעוד‬ ‫גן שמואל‬ ‫מחנה ‪80‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫מפלס רעש קיים קריטריון‪ ,‬מפלס רעש חזוי למצב שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫)מצב "‪dBA dBA ,("0‬‬ ‫העתידי‪dBA ,‬‬ ‫‪GSM1p‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪GSM2p‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪60.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪H1p‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.3‬‬ ‫‪H2p‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪H3p‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪H4p‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.8‬‬ ‫‪PC1‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪73.7‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪PC2‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪72.9‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74.5‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪PC3‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪75.8‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪77.7‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫גן שומרון‬ ‫עין שמר‬ ‫כפר קרע‬ ‫עארה‬ ‫קולט‬ ‫ייעוד‬ ‫מפלס רעש קיים קריטריון‪ ,‬מפלס רעש חזוי למצב שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫)מצב "‪dBA dBA ,("0‬‬ ‫העתידי‪dBA ,‬‬ ‫‪PC4‬‬ ‫לא פורסם תקנון‬ ‫‪70.2‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪PC5‬‬ ‫לא פורסם תקנון‬ ‫‪73.1‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74.6‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪PC6‬‬ ‫מגורים ב‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪PC7p‬‬ ‫מגורים ב' ‪1‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.2‬‬ ‫‪PC9‬‬ ‫מגורים ב‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪PC10p‬‬ ‫מגורים ב‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪PC11p‬‬ ‫מגורים ומוסדות ציבור‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪59/64‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪PC12p‬‬ ‫מגורים ומוסדות ציבור‬ ‫‪70.9‬‬ ‫‪62/67‬‬ ‫‪72.4‬‬ ‫‪PC13p‬‬ ‫מגורים ומוסדות ציבור‬ ‫‪73.2‬‬ ‫‪62/67‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪GS1p‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪57.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪GS2‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪GS3‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪70.9‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪72.3‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪GS4‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪GS5‬‬ ‫מוסד‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪GS6‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪GS7‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪ES1p‬‬ ‫שטח למבני חינוך‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪ES2p‬‬ ‫מרכז אזרחי ותרבותי‬ ‫‪61.7‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪KR1‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪KR2i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪KR3‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.4‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪KR4‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.7‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪KR5‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪KR6‬‬ ‫מבני ציבור‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪KR7‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪KR8‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪AR1i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪69.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪76.1‬‬ ‫‪AR2‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪AR3‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫ייעוד‬ ‫‪AR4‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪AR5‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪AR6‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪AR7‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪AR8‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪AR9‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪AR10‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪AR11‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪AR12p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.1‬‬ ‫‪AH1i‬‬ ‫דרך‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.7‬‬ ‫‪AH2i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪AH3i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪AH4i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.3‬‬ ‫‪AH5p‬‬ ‫שטח לבניה ציבורית‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪63.9‬‬ ‫‪AH6‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪AH7i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪69.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪AH8i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪68.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪AH9i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪72.1‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74.1‬‬ ‫‪AH10i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪AH11p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪AH12p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪AH13‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪68‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪AH14p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪68‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.2‬‬ ‫‪AH15p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪MA1p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪MA2p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪58.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪MA3p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪MA4p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪MA5p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪61.5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪AR13i‬‬ ‫ערערה‬ ‫מי עמי‬ ‫מפלס רעש קיים קריטריון‪ ,‬מפלס רעש חזוי למצב שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫)מצב "‪dBA dBA ,("0‬‬ ‫העתידי‪dBA ,‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫אל ביאר‬ ‫עין זיתונה‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫קולט‬ ‫ייעוד‬ ‫מפלס רעש קיים קריטריון‪ ,‬מפלס רעש חזוי למצב שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫)מצב "‪dBA dBA ,("0‬‬ ‫העתידי‪dBA ,‬‬ ‫‪MA6p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪62.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪MA7p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪MA8p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪MA9p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪MA10p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.1‬‬ ‫‪MA11p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪MA12p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪MA13p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.7‬‬ ‫‪BI1‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪68.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.6‬‬ ‫‪BI2i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪72.4‬‬ ‫‪BI3i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪69‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪BI4‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪68‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.8‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪BI5‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪BI6‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪BI7p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.5‬‬ ‫‪BI8p‬‬ ‫מבני ציבור‬ ‫‪67‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪BI9‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪BI10‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪71‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪BI11‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪70.3‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪EZ1‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪69.5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪EZ2‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪68.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.7‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪UM1i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪65‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪UM5‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪UM6‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪UM7‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪UM8‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪UM9p‬‬ ‫מבנה ציבור‬ ‫‪56.9‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪UM10p‬‬ ‫מבנה ציבור‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪UM11‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪UM12‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫ייעוד‬ ‫מפלס רעש קיים קריטריון‪ ,‬מפלס רעש חזוי למצב שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫)מצב "‪dBA dBA ,("0‬‬ ‫העתידי‪dBA ,‬‬ ‫‪UM13‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪UM14‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪59.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪UM15‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪UM16‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪62.4‬‬ ‫‪UM17‬‬ ‫בניני ציבור‬ ‫‪59.1‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪UM18‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪UM19p‬‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪UM20‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.9‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪UM21p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪UM22p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪UM23p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪UM24p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪UM25p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪UM26p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪UM2p7‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪UM28p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪UM29p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪UM30p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪UM31p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪UM32p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪UM33p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪UM34p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪UM35p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪UM36p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪67‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪UM37p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪UM38p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.9‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪UM39p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.9‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪UM40p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪UM41p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪UM42p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫עין אברהים‬ ‫מוסמוס דרום‬ ‫קולט‬ ‫ייעוד‬ ‫מפלס רעש קיים קריטריון‪ ,‬מפלס רעש חזוי למצב שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫)מצב "‪dBA dBA ,("0‬‬ ‫העתידי‪dBA ,‬‬ ‫‪UM43p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪UM44p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪UM45p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪UM46p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪EI1p‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪EI2p‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪EI3‬‬ ‫אזור מגורים ומסחר‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪EI4‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪EI6‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪63.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪EI7‬‬ ‫מגורים ב'‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪EI8‬‬ ‫אזור מגורים ומסחר‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪EI10‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪EI11‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪EI12‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪59‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪EI13p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪51.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪EI14p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪50.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪EI15p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪EI16p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪EI17p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪EI18p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪MUS1i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.9‬‬ ‫‪MUS2‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.5‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪MUS3‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪MUS4i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.7‬‬ ‫‪MUS5‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪74.6‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫‪MUS6‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.1‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪MUS7‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.6‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪MUS8‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.1‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪MUS9i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.9‬‬ ‫‪MUS10‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.9‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫מוסמוס צפון‬ ‫מושריפה דרום‬ ‫מושריפה צפון‬ ‫ביאדה‬ ‫קולט‬ ‫ייעוד‬ ‫מפלס רעש קיים קריטריון‪ ,‬מפלס רעש חזוי למצב שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫)מצב "‪dBA dBA ,("0‬‬ ‫העתידי‪dBA ,‬‬ ‫‪MUS11‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.7‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪MUS12‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪MUS13‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.3‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪MUN1‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪MUN2‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪75.6‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫‪MUN3‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫‪68.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪75.6‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫‪MUN4‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪63.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪MUN5‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.1‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪MUN6‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪MUN7‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.7‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪MUN8‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪55.5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪MUN9p‬‬ ‫מגורים ‪1‬‬ ‫‪55.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪62.6‬‬ ‫‪MFS1i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.1‬‬ ‫‪MFS2i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪MFS3i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪MFN1‬‬ ‫מוסד‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪MFN2‬‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪60.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪MFN3‬‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪MFN4p‬‬ ‫מוסד‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪MFN5p‬‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪68.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.1‬‬ ‫‪MFN6‬‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪MFN7‬‬ ‫מוסד‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪MFN8‬‬ ‫מגורים ג'‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪MFN9‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪MFN10i‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.9‬‬ ‫‪MFN11p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪MFN12p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪MFN13p‬‬ ‫מגורים א'‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪BD1‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫‪73.1‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫ייעוד‬ ‫מפלס רעש קיים קריטריון‪ ,‬מפלס רעש חזוי למצב שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫)מצב "‪dBA dBA ,("0‬‬ ‫העתידי‪dBA ,‬‬ ‫‪BD2‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪BD3‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪BD4p‬‬ ‫מגורים ‪2‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.1‬‬ ‫קטגורית מיגון אקוסטי דירתי‬ ‫‪1‬‬ ‫חריגה של עד ‪2 dBA‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חריגה שבין ‪2-5 dBA‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חריגה העולה על ‪5 dBA‬‬ ‫מהטבלה לעיל‪ ,‬ניתן להסיק את המסקנות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתוך ‪ 190‬קולטים שנבדקו‪ ,‬נמצאו חריגות ב‪ 105 -‬קולטים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החריגות הגדולות ביותר נרשמו במוסמוס ובקרע שבהם המבנים הם הקרובים ביותר לתוואי הכביש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ללא מיגון אקוסטי‪ ,‬בכל ישוב למעט בעין שמר‪ ,‬נמצאה חריגה מהקריטריונים בקולט אחד לפחות‪.‬‬ ‫‪ 4.3.3‬אמצעים לבקרת רעש מהדרך‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬ניתן לראות כי ב‪ 105 -‬קולטים‪ ,‬מפלסי הרעש החזויים עולים על קריטריוני הרעש‪.‬‬ ‫על מנת להפחית את הרעש מהכביש כדי שיעמוד בקריטריונים‪ ,‬נבחנו שלוש החלופות שלהלן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת קירות כדי לתת מענה אקוסטי לכל קומות הבניינים והשלמה ע"י מיגון אקוסטי דירתי במקרים‬ ‫שבהם נרשמו חריגות מהקריטריון‪ ,‬גם בהתחשב בקירות האקוסטיים המוצעים‪ .‬בחלופה זו‪ ,‬במידה וקיר‬ ‫בגובה מירבי )בהתאם להנחיית הוועדה הבינמשרדית‪ ,‬גובה הקירות הוגבל ל‪ 6 -‬מ' מעל הקרקע( אינו‬ ‫נותן מענה אקוסטי‪ ,‬נבחנו קירות גבוהים יותר )קירות עם "מצחייה"( במטרה לצמצם ככל האפשר את‬ ‫מספר המבנים שבהם יידרש מיגון אקוסטי דירתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת קירות אקוסטיים נמוכים יותר כדי לתת מענה אקוסטי לקומת הקרקע בלבד‪ ,‬והשלמה ע"י מיגון‬ ‫אקוסטי דירתי במקרים שבהם נרשמו חריגות מהקריטריון‪ ,‬גם בהתחשב בקירות האקוסטיים המוצעים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיגון אקוסטי דירתי כאמצעי בודד‪ ,‬ללא קירות אקוסטיים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נבדקה האפשרות לשילוב של אספלט שקט לכל אחת מהחלופות לעיל‪ .‬על מנת להביא את האספלט השקט‬ ‫בחשבון בחישובים‪ ,‬בהתאם לדרישות מסמך המתודולוגיה‪ ,‬הבדיקות בוצעו עם מסעה מסוג"‪ ”OGAC‬ועוד ‪1 dB‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫הופחת מהרעש המתקבל מכביש ‪ .65‬יצויין כי‪ ,‬בהתאם למסמך המתודולוגיה‪ ,‬הפחתת הרעש מהאספלט השקט‬ ‫הובאה בחשבון רק כאשר הקירות האקוסטיים מספקים הפחתת רעש של פחות מ‪.7 dBA -‬‬ ‫הקמת קירות כדי לתת מענה אקוסטי לכל קומות הבניינים‬ ‫על מנת להפחית את הרעש למבנים בהם נרשמה חריגה לאורך תוואי הכביש‪ ,‬נבדקה היעילות האקוסטית של‬ ‫סלילת הכביש עם אספלט שקט והקמת קירות אקוסטיים‪ ,‬כדי לתת מענה אקוסטי לכל קומות הבניינים‪.‬‬ ‫כמצויין לעיל‪ ,‬במידה וקיר בגובה מירבי )‪ 6‬מ' מעל הקרקע( אינו נותן מענה אקוסטי‪ ,‬נבחנו קירות גבוהים יותר‬ ‫)קירות עם "מצחייה"( במטרה לצמצם ככל האפשר את מספר המבנים בהם יידרש מיגון אקוסטי דירתי‪) .‬תרשים‬ ‫מס' ד‪.(6.‬‬ ‫יצויין כי בדיקה זו אינה מהווה תכנון לביצוע אלא מהווה בדיקה מקדימה של הישימות להקמת קירות אקוסטיים‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬במקרים שבהם נמצאה חריגה מהקריטריונים במצב ללא מיגון אקוסטי )כמפורט בטבלה מס' ‪ 4‬לעיל(‪,‬‬ ‫נבדק האם הקמתם של קירות אקוסטיים יכולה לתת מענה אקוסטי לקולטים החריגים‪ .‬במידה ונמצא כי הקירות‬ ‫ישימים‪ ,‬הבדיקה נמשכה לקביעת האורך והגובה המינימלי האפשרי של הקיר באופן שיעמוד בדרישות‬ ‫האקוסטיות‪ .‬במידה ונמצא שלא ניתן להפחית את מפלסי הרעש מהכביש באמצעות קירות אקוסטיים בלבד‪ ,‬נקבע‬ ‫כי יש לאמץ פתרון משולב )קירות ומיגון דירתי( או ביצוע מיגון אקוסטי דירתי בלבד‪.‬‬ ‫מפלסי הרעש החזויים לאחר סלילת הכביש עם אספלט שקט והקמת הקירות‪ ,‬בכל הקולטים שבהם נרשמה חריגה‬ ‫בקומה העליונה במצב ללא מיגון אקוסטי‪ ,‬מפורטים בטבלה שלהלן‪ .‬יצויין כי בהתאם למסמך המתודולוגיה‪,‬‬ ‫במקרים בהם הקירות האקוסטיים נתנו הפחתת רעש של ‪ 7 dBA‬או יותר‪ ,‬תוספת ההפחתה כתוצאה מהאספלט‬ ‫השקט לא הובאה בחשבון ב‪" -‬מפלס הרעש החזוי עם קירות אקוסטיים" כמצויין בטבלה‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :14.‬מפלסי רעש חזויים לאחר הקמת הקירות האקוסטיים לקומה עליונה‪dBA ,‬‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫גן שומרון‬ ‫שיעור הפחתת הרעש‬ ‫קריטריון‪ ,‬מפלס הרעש מפלס הרעש‬ ‫‪ dBA‬החזוי ללא מיגון החזוי עם חריגה‪ dBA ,‬כתוצאה‬ ‫מהקירות‬ ‫קירות‬ ‫אקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫האקוסטיים‪,‬‬ ‫אקוסטיים‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪GS3‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪72.3‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪GS4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪GS5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪GS6‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫שיעור הפחתת הרעש‬ ‫קריטריון‪ ,‬מפלס הרעש מפלס הרעש‬ ‫‪ dBA‬החזוי ללא מיגון החזוי עם חריגה‪ dBA ,‬כתוצאה‬ ‫מהקירות‬ ‫קירות‬ ‫אקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫האקוסטיים‪,‬‬ ‫אקוסטיים‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪GS7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪PC1‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪73.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪PC2‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74.5‬‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪PC3‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪77.7‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪PC4‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪9.3‬‬ ‫‪PC5‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74.6‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪PC6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪58.6‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪PC9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪60.6‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫ערערה‬ ‫‪AH13‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪KR1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪KR3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.4‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪KR4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.7‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪KR5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪KR6‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪59.4‬‬ ‫‪KR7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪54.3‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪KR8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪AR2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪AR3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪60.9‬‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪AR4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪AR5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪57.5‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪AR7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪AR10‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪AR11‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪62.6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪BI1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.6‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪BI4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.8‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪BI5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪62.4‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪BI6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪BI9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫‪62.4‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪BI10‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪BI11‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫עארה‬ ‫אל ביאר‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫שיעור הפחתת הרעש‬ ‫קריטריון‪ ,‬מפלס הרעש מפלס הרעש‬ ‫‪ dBA‬החזוי ללא מיגון החזוי עם חריגה‪ dBA ,‬כתוצאה‬ ‫מהקירות‬ ‫קירות‬ ‫אקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫האקוסטיים‪,‬‬ ‫אקוסטיים‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪UM5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪UM6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪UM7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪UM8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪UM11‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪UM12‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪UM13‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪58.9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪UM17‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪57.6‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪UM18‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪58.1‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫‪UM20‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.9‬‬ ‫‪56.1‬‬ ‫‪14.6‬‬ ‫‪UM21p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪UM22p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪UM23p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪59.4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪UM24p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪59.1‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪UM25p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪60.9‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪UM26p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫‪60.1‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪UM2p7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪UM28p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪UM29p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪62.4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪UM30p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪UM31p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪UM32p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪UM33p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪UM34p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪UM35p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪UM36p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪UM37p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫‪54.8‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪UM38p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.9‬‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪UM39p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.9‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫שיעור הפחתת הרעש‬ ‫קריטריון‪ ,‬מפלס הרעש מפלס הרעש‬ ‫‪ dBA‬החזוי ללא מיגון החזוי עם חריגה‪ dBA ,‬כתוצאה‬ ‫מהקירות‬ ‫קירות‬ ‫אקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫האקוסטיים‪,‬‬ ‫אקוסטיים‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫עין זיתונה‬ ‫עין אברהים‬ ‫מוסמוס דרום‬ ‫מוסמוס צפון‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪UM40p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪UM41p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪UM42p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪54.7‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪UM43p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪57.4‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪UM44p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪UM45p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪UM46p‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪EZ1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪EZ2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.7‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪EI3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪EI6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪62.6‬‬ ‫‪EI7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪EI10‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪EI11‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪MUS2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.5‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪14.2‬‬ ‫‪MUS3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪MUS5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪74.6‬‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪MUS6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.1‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫‪MUS7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.6‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪14.5‬‬ ‫‪MUS8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.1‬‬ ‫‪56.4‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪MUS10‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.9‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪MUS11‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.7‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪MUS12‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪MUS13‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.3‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪MUN1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪59.1‬‬ ‫‪MUN2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪75.6‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪MUN3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪75.6‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪13.7‬‬ ‫‪MUN4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪MUN5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.1‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪MUN6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫מושריפה צפון‬ ‫שיעור הפחתת הרעש‬ ‫קריטריון‪ ,‬מפלס הרעש מפלס הרעש‬ ‫‪ dBA‬החזוי ללא מיגון החזוי עם חריגה‪ dBA ,‬כתוצאה‬ ‫מהקירות‬ ‫קירות‬ ‫אקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫האקוסטיים‪,‬‬ ‫אקוסטיים‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪MUN7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.7‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪MFN1‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪MFN2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪MFN6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪MFN7‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪61.5‬‬ ‫‪MFN8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪MFN9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪BD2‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪BD3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫ביאדה‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫קטגורית מיגון אקוסטי דירתי‬ ‫‪1‬‬ ‫חריגה של עד ‪2 dBA‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חריגה שבין ‪2-5 dBA‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חריגה העולה על ‪5 dBA‬‬ ‫סיכום הבדיקה מפורט בטבלה להלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :15.‬סיכום בדיקת קירות לקומה העליונה‬ ‫אזור‬ ‫מס'‬ ‫קולטים‬ ‫שנבדקו‬ ‫מס' קולטים שבהם‬ ‫נרשמה חריגה‬ ‫)ללא מיגון(‬ ‫גובה‬ ‫קירות‪ ,‬מ'‬ ‫מס' קולטים שבהם‬ ‫נרשמה חריגה )עם‬ ‫הקירות(‬ ‫הפחתת הרעש‬ ‫מהקירות‪dBA ,‬‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מחנה ‪80‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪12‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5-2.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪14-5‬‬ ‫גן שומרון‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4 -4.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9-5‬‬ ‫עין שמר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ארערה‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫מס'‬ ‫קולטים‬ ‫שנבדקו‬ ‫מס' קולטים שבהם‬ ‫נרשמה חריגה‬ ‫)ללא מיגון(‬ ‫גובה‬ ‫קירות‪ ,‬מ'‬ ‫מס' קולטים שבהם‬ ‫נרשמה חריגה )עם‬ ‫הקירות(‬ ‫הפחתת הרעש‬ ‫מהקירות‪dBA ,‬‬ ‫מי עמי‬ ‫‪13‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6-3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11-5‬‬ ‫עארה‬ ‫‪13‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10-0‬‬ ‫אל ביאר‬ ‫‪11‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪*10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪11-4‬‬ ‫עין זיתונה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6-5.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7-6‬‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫‪43‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪5-*10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪15-3‬‬ ‫עין אברהים‬ ‫‪16‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6-*10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7-2‬‬ ‫מוסמוס דרום‬ ‫‪13‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6-*10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪15-0‬‬ ‫מוסמוס צפון‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5-*10‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪14-2‬‬ ‫מושריפה דרום‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מושריפה צפון‬ ‫‪13‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8-1‬‬ ‫ביאדה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10-3‬‬ ‫* קירות אלו הינם קירות עם "מצחייה"‬ ‫לסיכום‪ ,‬מהטבלאות לעיל‪ ,‬ניתן לראות כי במרבית האזורים שנבדקו‪ ,‬ניתן לתת מענה אקוסטי לכל הקומות ע"י‬ ‫קירות אנכיים בגובה של עד ‪ 6‬מ' או ע"י קירות עם "מצחייה" עד לגובה של ‪ 10‬מ'‪ .‬בשאר האזורים הקירות‬ ‫האקוסטיים אינם נותנים מענה אקוסטי לכל הקולטים שבהם נרשמו חריגות במצב ללא מיגון אקוסטי‪ .‬אולם‬ ‫בחלופה זו‪ ,‬מספר הבניינים שבהם יידרש מיגון אקוסטי דירתי הוא קטן )כ‪ 30 -‬בניינים(‪.‬‬ ‫במרבית האזורים שנבדקו ובפרט בחלק המערבי של הכביש‪ ,‬הקמת הקירות האקוסטיים מביאה להפחתת רעש‬ ‫משמעותית ביחס למצב ללא קירות‪ .‬בשל כך‪ ,‬לא נבחן השילוב של אספלט שקט יחד עם קירות אקוסטיים לקומה‬ ‫העליונה‪.‬‬ ‫קירות נמוכים משולב עם מיגון אקוסטי דירתי‬ ‫מכיוון שלא ניתן להגיע לפתרון אקוסטי לכל קומות הבניינים בכל האזורים הסמוכים לתוואי הכביש ע"י קירות‬ ‫אקוסטיים בלבד‪ ,‬נבדקה חלופה נוספת של הקמת קירות אקוסטיים בשולי הכביש כדי לתת מענה אקוסטי לקומת‬ ‫הקרקע בלבד‪ ,‬וביצוע מיגון אקוסטי דירתי בקומות העליונות‪ ,‬במקרים שבהם נמצאה חריגה מהקריטריונים כמוצג‬ ‫בתרשים מס' ד‪.6.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫בטבלה להלן מפורטים מפלסי הרעש החזויים לחלופה זו‪ ,‬שבה יוקמו קירות אקוסטיים לקומת הקרקע בלבד‬ ‫והכביש ייסלל עם אספלט שקט‪ .‬מפלסי הרעש המפורטים בטבלה מס' ‪ 7‬מתייחסים לקולטים בגובה קומת הקרקע‬ ‫וגם לקולטים בגובה הקומה העליונה‪ ,‬כאשר יוקם קיר לקומת קרקע בלבד‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :16.‬מפלסי רעש חזויים לאחר הקמת קירות אקוסטיים לקומת קרקע בלבד‪dBA ,‬‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫גן שומרון‬ ‫קומה עליונה‬ ‫קומת קרקע‬ ‫קריטריון‪ ,‬מפלס הרעש מפלס הרעש הפחתת הרעש מפלס הרעש שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫החזוי ללא החזוי עם מיגון כתוצאה מהמיגון החזוי עם מיגון‬ ‫מיגון אקוסטי‪ ,‬אקוסטי‪ dBA ,‬האקוסטי‪ dBA ,‬אקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪GS3‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪71.4‬‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪GS4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪GS5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪61.7‬‬ ‫‪GS6‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪70.8‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪GS7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪PC1‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪73.9‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪PC2‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪73.9‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪PC3‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74.2‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪PC4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.8‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪PC5‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74.6‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪PC6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪57.9‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪PC9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫ערערה‬ ‫‪AH13‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪KR1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪KR3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.3‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪KR4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪KR5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.4‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪KR6‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪KR7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪56.9‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪KR8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.1‬‬ ‫‪61.5‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪AR2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪AR3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.1‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪AR4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.8‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫עארה‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫קומה עליונה‬ ‫קומת קרקע‬ ‫קריטריון‪ ,‬מפלס הרעש מפלס הרעש הפחתת הרעש מפלס הרעש שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫החזוי ללא החזוי עם מיגון כתוצאה מהמיגון החזוי עם מיגון‬ ‫מיגון אקוסטי‪ ,‬אקוסטי‪ dBA ,‬האקוסטי‪ dBA ,‬אקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫אל ביאר‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫עין זיתונה‬ ‫עין אברהים‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪60.6‬‬ ‫‪AR5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪AR7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪AR10‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪AR11‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪62.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪62.6‬‬ ‫‪BI1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪BI4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.7‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪BI5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪BI6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪60.9‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪BI9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪BI10‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪BI11‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪UM5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪59.9‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪UM6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪61.7‬‬ ‫‪UM7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪UM8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪59.9‬‬ ‫‪UM11‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪UM12‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪UM13‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪UM17‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪UM18‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪UM20‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.2‬‬ ‫‪58.6‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪EZ1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70.6‬‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪EZ2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.5‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪EI3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.4‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪EI6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪EI7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪EI10‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪EI11‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.7‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ישוב‬ ‫קולט‬ ‫מוסמוס דרום‬ ‫קומה עליונה‬ ‫קומת קרקע‬ ‫קריטריון‪ ,‬מפלס הרעש מפלס הרעש הפחתת הרעש מפלס הרעש שיעור חריגה‪,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫החזוי ללא החזוי עם מיגון כתוצאה מהמיגון החזוי עם מיגון‬ ‫מיגון אקוסטי‪ ,‬אקוסטי‪ dBA ,‬האקוסטי‪ dBA ,‬אקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫‪dBA‬‬ ‫מוסמוס צפון‬ ‫‪MUS2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪MUS3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪MUS5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪74.8‬‬ ‫‪72.7‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪MUS6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪69.4‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪70.1‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪MUS7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73.4‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪MUS8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪MUS10‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪MUS11‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪MUS12‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪70.5‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪MUS13‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪70.2‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪MUN1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪MUN2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪73.8‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪73.7‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪MUN3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪75.8‬‬ ‫‪73.7‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪73.7‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪MUN4‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.7‬‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪70.5‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪MUN5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪72.8‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪MUN6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪70.2‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪MUN7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫מושריפה צפון ‪MFN1‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪59.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪MFN2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪54.4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ביאדה‬ ‫‪MFN6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪MFN7‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪58.1‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪MFN8‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪57.6‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪57.5‬‬ ‫‪MFN9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪55.6‬‬ ‫‪BD2‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪58.1‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪BD3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫קטגורית מיגון אקוסטי דירתי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫חריגה של עד ‪2 dBA‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪2‬‬ ‫חריגה שבין ‪2-5 dBA‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חריגה העולה על ‪5 dBA‬‬ ‫סיכום הבדיקה מפורט בטבלה להלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :17.‬סיכום בדיקת מיגון אקוסטי לקומת הקרקע‬ ‫אזור‬ ‫מס'‬ ‫קולטים‬ ‫שנבדקו‬ ‫מס' קולטים שבהם‬ ‫נרשמה חריגה )ללא‬ ‫מיגון(‬ ‫גובה‬ ‫קירות‪ ,‬מ'‬ ‫מס' קולטים שבהם‬ ‫נרשמה חריגה )עם‬ ‫המיגון האקוסטי( *‬ ‫הפחתת הרעש‬ ‫מהמיגון‬ ‫האקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3-2.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪13-6‬‬ ‫גן שומרון‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3.5 ,2.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9-3‬‬ ‫עין שמר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ארערה‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4-2.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12-2‬‬ ‫עארה‬ ‫‪13‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4-3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8-3‬‬ ‫אל ביאר‬ ‫‪11‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10-2‬‬ ‫עין זיתונה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫‪20‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6 ,5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12-2‬‬ ‫עין אברהים‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2-1‬‬ ‫מוסמוס דרום‬ ‫‪13‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6-4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪11-2‬‬ ‫מוסמוס צפון‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4.5-3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7-2‬‬ ‫מושריפה דרום‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫מס'‬ ‫קולטים‬ ‫שנבדקו‬ ‫מס' קולטים שבהם‬ ‫נרשמה חריגה )ללא‬ ‫מיגון(‬ ‫גובה‬ ‫קירות‪ ,‬מ'‬ ‫מס' קולטים שבהם‬ ‫נרשמה חריגה )עם‬ ‫המיגון האקוסטי( *‬ ‫הפחתת הרעש‬ ‫מהמיגון‬ ‫האקוסטי‪dBA ,‬‬ ‫מושריפה צפון‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6-5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7-2‬‬ ‫ביאדה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10-8‬‬ ‫* מספר קולטים אלו מתייחס לקומת הקרקע בלבד‪ .‬בטבלה לעיל מצויינים פרטים על מפלסי הרעש החזויים‬ ‫בקומה העליונה של הקולטים עם קירות האקוסטיים המוצעים לקומת הקרקע‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מהטבלאות לעיל‪ ,‬ניתן לראות כי באזורים פרדס חנה‪ ,‬גן שומרון‪ ,‬עארה‪ ,‬אום אל פאחם‪ ,‬מושריפה )צפון(‬ ‫וביאדה‪ ,‬ניתן לתת מענה אקוסטי לקומת הקרקע ע"י קירות בגובה של עד ‪ 6‬מ' בשילוב עם אספלט שקט‪ .‬באזור עין‬ ‫אברהים לא ניתן להקים קירות בשל מגבלות נופיים ואורבניים‪ .‬בשאר האזורים המיגון האקוסטי המוצע אינו נותן‬ ‫מענה אקוסטי לכל הקולטים שבהם נרשמו חריגות במצב ללא מיגון אקוסטי‪.‬‬ ‫מיגון אקוסטי דירתי‬ ‫במבנים שבהם נרשמה חריגה מהקריטריונים במצב ללא מיגון אקוסטי‪ ,‬יש צורך בנקיטת אמצעים אקוסטיים‬ ‫במסגרת מעטפת הבניין )תרשין מס' ד‪(6.‬‬ ‫פרטי חבילת המיגון נקבעים בהתאם להנחיות של הוועדה הבינמשרדית לקביעת תקני רעש מכבישים‪ ,‬פברואר‬ ‫‪ ,1999‬כפי המפורט להלן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫קטגוריה ‪ - 1‬אם שיעור החריגה נמוך מ‪ ,2 dBA -‬יש להתקין מזגן‪ .‬התקנת המזגן נדרשת גם אם באותו‬ ‫חדר נמצאים פתחים נוספים שבהם לא נרשמה חריגה מהקריטריון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קטגוריה ‪ - 2‬אם שיעור החריגה הינו בין ‪ ,2-5 dBA‬יש להתקין מזגן וחלונות ציריים‪ .‬לא ניתן להתקין‬ ‫חלונות הזזה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קטגוריה ‪ - 3‬אם שיעור החריגה עולה על ‪ ,5 dBA‬יש לבצע טיפול אקוסטי במעטפת המבנה‪ ,‬כך שמפלס‬ ‫הרעש החזוי‪ ,‬לא יעלה על ‪ 40 dBA‬בתוך החדר כאשר הפתחים סגורים‪ ,‬ולהתקין מזגן‪.‬‬ ‫יצוין כי ע"פ ההנחיות של הוועדה הבינמשרדית‪ ,‬חדרי מגורים בלבד )חדרי שינה‪ ,‬סלון וכו'( זכאים למיגון דירתי‪.‬‬ ‫‪ 4.3.4‬חלופות מיגון אקוסטי מועדפות‬ ‫על בסיס תוצאות בדיקות הרעש המפורטות לעיל‪ ,‬נבחנו שלושת החלופות למיגון אקוסטי כדי להציע את החלופה‬ ‫המועדפת‪ .‬תהליך בחינת החלופות הביא בחשבון את השיקול האקוסטי אך גם שיקולים נוספים כגון שיקולים‬ ‫נופיים‪ ,‬אורבניים‪ ,‬קונסטרוקטיביים‪ ,‬כלכליים ועוד‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫חלופת המיגון האקוסטי המועדפת הינה הקמת קירות אקוסטיים בגובה מירבי והשלמת הטיפול האקוסטי ע"י מיגון‬ ‫אקוסטי דירתי‪ .‬יצויין כי לחלופה זו‪ ,‬מספר הבניינים שבהם יידרש מיגון אקוסטי דירתי הוא קטן )כ‪ 30 -‬בניינים‬ ‫לאורך כל התוואי(‪ .‬השיקול העיקרי להעדפת חלופה זו הוא הרצון לצמצם ככל האפשר את כמות הבניינים שבהם‬ ‫יבוצע מיגון אקוסטי דירתי‪ .‬בחלופת מיגון אקוסטי דירתי והן בחלופה של קירות נמוכים לקומת הקרקע והשלמה‬ ‫עם מיגון אקוסטי דירתי‪ ,‬כמות הדירות שבהן יידרש מיגון אקוסטי הוא גדול מאוד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬באזור אום‪-‬אל‪-‬‬ ‫פחאם‪/‬מוסמוס בלבד‪ ,‬המספר המשוער של בניינים שבהם נדרש מיגון אקוסטי דירתי הוא כ‪ 300 -‬בניינים )כ‪-‬‬ ‫‪ 1,800‬יחידות דיור(‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬המיגון האקוסטי הדירתי מבוצע בחדרים‪/‬דירות שלהם היתר בנייה‪ .‬דהינו‪ ,‬במקרה והחלופה של מיגון‬ ‫אקוסטי דירתי תיבחר‪ ,‬יהיה צורך לבצע בדיקה מקדמית עם הרשות המקומית כדי לבדוק האם הדירות שבהן נדרש‬ ‫מיגון אקוסטי דירתי‪ ,‬יש היתר בנייה ולמגן דירות אלו ולא למגן דירות אחרות‪ .‬החלופה של קירות מירביים אינה‬ ‫מתייחס לעניין היתרי הבנייה‪ ,‬ובפועל‪ ,‬מיטבה עם הדיירים כי היא נותנת מענה אקוסטית לכל הבניינים ללא קשר‬ ‫למצב היתר הבנייה שלהם‪.‬‬ ‫לפיכך כאמור לעיל‪ ,‬החלופה המועדפת ע"י החברה הלאומית לדרכים היא הקמת קירות אקוסטיים בגובה מירבי‬ ‫והשלמת הטיפול האקוסטי ע"י מיגון אקוסטי דירתי‪.‬‬ ‫תרשים בקנה מידה מפורט מצורף כתרשים מס' ‪ 16‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫‪ 4.3.5‬הערכת השפעת רעש ורעידות בעת ביצוע הכביש‬ ‫‪ 4.3.5.1‬רעש סביבתי‬ ‫היות ואין תכנון מפורט של שטחי העבודה וההתארגנות‪ ,‬לרבות הסדרי תנועה מפורטים‪ ,‬והיות ולא ידועים בשלב‬ ‫זה כמויות וסוגים של כלי צמ"ה ומשאיות בכל אחד מאתרי העבודה‪ ,‬לא ניתן לבצע בדיקה כמותיות של הרעש‬ ‫הצפוי בשלב ההקמה‪.‬‬ ‫א‪ .‬קריטריונים‬ ‫תקנות למניעת מפגעים )מניעת רעש( ‪ - 1992‬ע"פ סעיף ‪ 5‬בתקנות‪ ,‬ציוד הבנייה לא יופעל באזור מגורים‪ ,‬בין‬ ‫השעות ‪ 19:00‬ל‪ 6:00 -‬למחרת‪ ,‬ובימי מנוחה‪.‬‬ ‫התקנות למניעת מפגעים )רעש מציוד בנייה( ‪ - 1979‬על הציוד המכני שיופעל בפרוייקט‪ ,‬לעמוד בדרישות‬ ‫התקנות למניעת מפגעים )רעש מציוד בנייה( ‪ .1979‬דהינו‪ ,‬במרחק של ‪ 15‬מ'‪ ,‬על הציוד לעמוד במפלס רעש‬ ‫מירבי של ‪ ,80 dBA‬בהתאם לתנאי המדידה המוגדרים בתקנות‪.‬‬ ‫ע"פ התוספת הראשונה בתקנות‪ ,‬התקנות חלות על כל הציוד שיופעל באתר‪ ,‬למעט ציוד קבוע )כגון מפוחים‪ ,‬דיזל‬ ‫גנרטור(‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר( ‪ - 1990‬לכלים שיופעלו באתר שאינם נכללים בתקנות למניעת‬ ‫מפגעים )רעש מציוד בנייה( ‪) 1979‬כגון מפוחים‪ ,‬דיזל גנרטור(‪ ,‬יחולו התקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר(‬ ‫‪ .1990‬ע"פ תקנות אלו‪ ,‬לרעש הנמשך יותר מ‪ 9 -‬שעות בשעות היום )מ‪ 6:00 -‬עד ‪ ,(22:00‬מפלס הרעש המרבי‬ ‫המותר הוא ‪ .50 dBA‬לרעש הנמשך יותר מ‪ 0.5 -‬שעות בשעות הלילה‪ ,‬מפלס הרעש המירבי המותר הוא ‪.40 dBA‬‬ ‫במידה ומשכי הרעש קצרים יותר‪ ,‬מפלס הרעש המירבי המותר הוא גבוה יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מפלסי רעש חזויים מהציוד המכני שישמש לסלילת הכביש‬ ‫ציוד מכני מקובל המשמש לסלילת הכביש‪ ,‬יחד עם מפלסי רעש אופייניים לכל כלי‪ ,‬מפורט בטבלה ‪ 7‬שלהלן‪.‬‬ ‫מפלסי הרעש המאפיינים של הציוד כפי שמופיעים בטבלאות מס' ד‪ 14.‬א' ו‪ -‬ב'‪ ,‬מתבססים על מדידות שנערכו ליד‬ ‫ציוד דומה‪ ,‬נתוני יצרן או נתונים המפורטים בספרות המקצועית‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :18.‬פרטי ציוד מכני שישמש לסלילת הכביש‬ ‫ציוד‬ ‫‪D9‬‬ ‫ברייקרים‬ ‫שופל‬ ‫משאיות‬ ‫מכונות קידוח‬ ‫מחפרונים‬ ‫מפלס רעש אופייני )במרחק‬ ‫של ‪ 15‬מ'(‪dBA ,‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪70‬‬ ‫יצוין כי בשל אופי העבודות‪ ,‬מפלסי הרעש האופייניים המפורטים לעיל )וגם אלו המפורטים בטבלה מס' ‪7‬‬ ‫בהמשך( הם אינדיקאטיביים בלבד‪ .‬מפלסי הרעש הספציפיים בכל עת‪ ,‬עשויים להשתנות בהתאם לעבודה‬ ‫הספציפית שמתבצעת ע"י הכלים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עבודות לילה‬ ‫עבודות לילה יותרו במקומות שאינם קרובים למגורים‪ ,‬בהתאם לדרישות התקנות למניעת מפגעים ובכפוף לכל‬ ‫דין‪ .‬בסמוך למבני מגורים‪ ,‬בשלב היתרי בנייה‪ ,‬יוכן נספח ביצוע להקמת הפרוייקט בו יוגדרו האמצעים‪ ,‬סוגי‬ ‫המכונות‪ ,‬המגונים האקוסטיים הנדרשים ושאר התנאים לרבות שעות עבודה‪ ,‬משך הפעלת המכונות וכו'‪.‬‬ ‫ה‪ .‬נספח ביצוע‬ ‫כתנאי להוצאת היתר לתחילת הסלילה‪ ,‬יוכן נספח ביצוע לשלב העבודות‪ .‬במסגרת נספח הביצוע ייבדקו מפלסי‬ ‫הרעש הצפויים בבניינים הקרובים ביותר לתוואי בשלב העבודות‪ .‬הנספח יתייחס לכלים שיופעלו בעת העבודות‪,‬‬ ‫משך זמן ההפעלה‪ ,‬שלבי הביצוע המתוכננים‪ ,‬אמצעים שיינקטו להפחתת הרעש וכו'‪ .‬בהתאם לתוצאות הבדיקה‪,‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫יתנו המלצות אקוסטיות )המלצות פיזיות ו‪/‬או המלצות מנהליות( להפחתת הרעש בעת העבודות‪ .‬נספח הביצוע‬ ‫יוגש לאישור הות"ל‪.‬‬ ‫‪ 4.3.5.2‬רעידות בעת הסלילה‬ ‫בעת הסלילה‪ ,‬עבודות באמצעות הברייקרים או מכונה אחרת עלולות לגרום לרעידות בלתי סבירות בבתים‬ ‫הסמוכים‪.‬‬ ‫א‪ .‬השפעה על בני אדם‬ ‫הקריטריון לרעידות הנובעות מעבודות בנייה‪ ,‬כפי שנקבע בטבלה מס' ‪ 2‬בתקן גרמני ‪ DIN 4150‬חלק ‪" ,2‬רעידות‬ ‫בבניינים‪ -‬השפעה על בני אדם במבנים"‪ ,‬מפורט בטבלה מס' ד‪.15.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :19.‬קריטריון לרעידות הנגרמות מעבודות בנייה )השפעה על בני אדם(‪,‬‬ ‫משך העבודה‪,‬‬ ‫ימים‬ ‫ערכים‬ ‫עד יום אחד‬ ‫‪Au‬‬ ‫‪Ao‬‬ ‫‪ 26 – 6‬יום‬ ‫‪Ar‬‬ ‫‪Au‬‬ ‫‪Ao‬‬ ‫‪ 78 – 26‬יום‬ ‫‪Ar‬‬ ‫‪Au‬‬ ‫‪Ar‬‬ ‫‪Ao‬‬ ‫שעות יום‬ ‫רמה ‪I‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫רמה ‪II‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫רמה ‪III‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫שעות לילה‬ ‫)אזור מגורים(‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫כאשר‪ - Au :‬סף תחתון‬ ‫‪ - Ao‬סף עליון‬ ‫‪ - Ar‬ערך להשוואה עם ערכי ה‪Kb -‬‬ ‫במידה ומפלס הרעידות נמוך מרמה ‪ , I‬ניתן להניח כי הרעידות לא יגרמו לחוסר נוחות משמעותית‪.‬‬ ‫במידה ומפלס הרעידות נמוך מרמה ‪ ,II‬סביר להניח כי הרעידות לא יגרמו לחוסר נוחות משמעותית‪ ,‬בתנאי‬ ‫שיינקטו מספר אמצעים הקשורים ביידוע התושבים בעניין העבודות‪ ,‬כמפורטים בסעיף ‪ 6.5.4.3‬בתקן‪ .‬כאשר‬ ‫מפלס הרעידות עולה על רמה ‪ ,II‬עולה הסבירות שהרעידות יגרמו לחוסר נוחות משמעותית‪.‬‬ ‫מפלסי רעידות העולות על הערכים ברמת ‪ III‬נחשבים כבלתי מקובלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השפעה על מבנים‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫ע"פ תקן גרמני ‪ DIN 4150‬חלק ‪" ,3‬רעידות במבנים – השפעה על מבנים"‪ ,‬טבלה מס' ‪ ,3‬במבני מגורים‪ ,‬מפלס‬ ‫הרעידות המירבי המותר הוא ‪ 5‬ממ"מ‪/‬שנייה במשטח אופקי‪ ,‬בקומה העליונה‪ .‬קריטריון זה מתייחס לרעידות לטווח‬ ‫ארוך ומחמיר יותר מאשר הקריטריון לרעידות לטווח הקצר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נספח ביצוע‬ ‫כמפורט לעיל‪ ,‬בעניין הרעש הצפוי בשלב העבודות‪ ,‬יוכן נספח ביצוע כתנאי להוצאת היתר לתחילת הסלילה‪.‬‬ ‫במסגרת נספח הביצוע‪ ,‬ייבדקו מפלסי הרעידות הצפויים בבתים הקרובים ביותר לתוואי בשלב העבודות‪ .‬הנספח‬ ‫יתייחס לדרישות תקן ‪ DIN 4150‬חלקים ‪ 2‬ו‪ 3 -‬כמפורט לעיל‪ .‬הנספח יתייחס לכלים שיופעלו בעת העבודות‪ ,‬משך‬ ‫זמן ההפעלה וכו'‪ .‬בהתאם לתוצאות הבדיקה‪ ,‬יינתנו המלצות )המלצות פיזיות ו‪/‬או המלצות מנהליות( להפחתת‬ ‫הרעידות בעת העבודות‪ .‬נספח הביצוע יוגש לאישור הות"ל‪.‬‬ ‫במסגרת נספח הביצוע ייבחן הצורך בביצוע ניסוי של הכלים העלולים לגרום לרעידות )כגון ברייקר‪ ,‬מכבש( טרם‬ ‫ביצוע העבודות‪ ,‬בתנאים אמיתיים‪ .‬דהינו‪ ,‬הכלים יופעלו במקומות הקרובים ביותר למבני המגורים‪ ,‬ומפלסי‬ ‫הרעידות יימדדו במבנים‪ .‬ניסוי זה יהווה בסיס לקביעת המגבלות הנדרשות במהלך הביצוע‪.‬‬ ‫‪ 4.3.6‬אספלט שקט‬ ‫יעשה שימוש בתערובת אספלטית שקטה מסוג ‪ ,SMA‬תאמ"א ‪ ,12.5‬עפ"י מפרט טכני מאושר ע"י החברה‬ ‫הלאומית לדרכים‪ .‬עפ"י הגדרה‪ ,‬אספלט מסוג זה יפחית את רעש הכביש ב‪ 3-‬דציבל או יותר‪.‬‬ ‫‪ 4.4‬שינויים בשימושי וויעודי קרקע‬ ‫‪ 4.4.1‬מבנים לפינוי בתחום רצועת הדרך‬ ‫התכנית כוללת הריסה של ‪ 13‬מבנים‪ ,‬כולם מבנים שאינם משמשים למגורים אלא סככות ומבנים חקלאיים‪.‬‬ ‫מבנים להריסה מוצגים בתשריט התכנית המוצג בתרשים מס' ‪ 9‬בתיק התרשימים ומתוארים להלן‪:‬‬ ‫בין מפרידן אלון למפרידן מנשה‪:‬‬ ‫‪ .1‬סככה חקלאית מדרום לדרך‪.‬‬ ‫‪ .2‬בית אריזה ישן – בית אריזה אלון מדרום לדרך‪.‬‬ ‫‪ .3‬מבנה חקלאי מצפון לכביש בסמוך למפרידן מנשה‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫בין מפרידן מנשה למחלף עירון‬ ‫‪ .4‬מבנה חקלאי מדרום לכביש‪ ,‬בגן שומרון‪.‬‬ ‫‪ .5‬סככה דרומית במתחם צ'צ'קס‪ ,‬מצפון לכביש‪.‬‬ ‫בין מפרידן עארה‪/‬קרע למפרידן ערערה‬ ‫‪ .6‬סככה חקלאית מדרום לכביש בכפר עארה‪.‬‬ ‫‪ 3 .7‬מבנים בתחום מפרידן ערערה מצפון לכביש‪.‬‬ ‫בין מפרידן ערערה לבין צומת המשטרה‬ ‫‪ 2 .8‬מבנים חקלאיים מצפון לכביש‪.‬‬ ‫בין מפרידן אום אל פאחם ממוסמוס‬ ‫‪ 2 .9‬סככות בתחום האזור המסחרי של אום אל פאחם‪ ,‬מדרום לכביש‪.‬‬ ‫‪ 4.4.2‬מגבלות על שימושי קרקע וייעודי קרקע‬ ‫תשריט התכנית מציג מגבלות בנייה סביב רצועת הדרך‪.‬‬ ‫באופן כללי השטח שבו חלות מגבלות בנייה סביב הדרך כולל רצועה ברוחב של כ‪ 15-‬מ' מקצה הדרך והשטח‬ ‫לטיפול נופי‪.‬‬ ‫במקומות מיוחדים‪ ,‬בהם מבנים קיימים סמוכים מאוד לדרך‪ ,‬כגון במוסמוס ובשטח המסחרי באום אל פאחם‪,‬‬ ‫צומצמו מגבלות הבנייה או בוטלו לחלוטין‪.‬‬ ‫מגבלות הבנייה קובעות כי בשטח מגבלות בנייה ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בו‪ ,‬יהיו כפי שנקבעו‬ ‫בתכניות תקפות‪ ,‬או שייקבעו בתכניות שתאושרנה עפ"י כל דין‪ ,‬ובלבד שכל עבודה הטעונה היתר טעונה אישור‬ ‫הוועדה‪ ,‬לאחר שזו נועצה בדבר עם החברה הלאומית לדרכים‪.‬‬ ‫‪ 4.4.3‬מגבלות על השימוש בשטחים הפתוחים לצורכי תיירות ונופש בחיק הטבע‬ ‫לאורך הכביש בקטע הנדון‪ ,‬מספר קטן של מוקדים המשמשים לתיירות ונופש בחיק הטבע‪ .‬תכנית הדרך אינה‬ ‫מטילה מגבלות אתרים אלו‪:‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪‬‬ ‫שמורת אלון בסמוך לצומת אלון – בסמוך לשמורה יוקם מפרידן אלון‪ .‬התכנית אינה פוגעת בשמורה או‬ ‫בגישה אליה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שמורת עין ארובות בסמוך לצומת משמר הגבול – שטח השמורה וסביבתה אינם נמצאים בתחום תכנית‬ ‫הכביש ואינם מושפעים מהתכנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חניון יער עירון – מדרום לכביש ממזרח לצומת ורד‪ .‬בקטע זה נקבע כי כביש השירות יעבור מצפון‬ ‫לכביש ויתרחק מהיער‪ .‬התכנית אינה פוגעת ביער ואינה משנה את הגישות אליו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שבילי טיול בתחום שמורת נחל קיני – מצפון לכביש בקטע שבין מושירפה לאורחן מגידו – התכנית‬ ‫אינה משפיעה על השבילים או על הנגישות אליהם‪.‬‬ ‫‪ 4.4.4‬שינויים ומגבלות בדרכים מקומיות‬ ‫ניתוק חיבורים של כבישים מקומיים ודרכים חקלאיות לכביש ‪.65‬‬ ‫ניתוק דרכי גישה פרטיות עבור מבני מגורים ועסקים‪.‬‬ ‫יותרו חיבורים רק במפרידנים ובצמתים הראשיים‪.‬‬ ‫‪ 4.4.5‬מגבלות על שימושי קרקע במעבירים אקולוגיים‬ ‫ברצועה אשר מיועדת למעבר של בע"ח‪ ,‬לא יותר מעבר של הולכי רגל‪ ,‬אופניים רכבים‪.‬‬ ‫‪ 4.4.6‬מגבלות על קווי תשתית‬ ‫אין מגבלות על קווי תשתית מלבד החובה לתיאום עם הרשות‪/‬חברה הרלוונטית )חברת חשמל‪ ,‬בזק‪ ,‬מקורות‬ ‫וכו'(‪.‬‬ ‫‪ 4.5‬שינויים חזותיים – נופיים‬ ‫‪ 4.5.1‬מראה הדרך והסביבה הקיימת לפני ואחרי‬ ‫מראה אזור התכנית כיום ולאחר ביצועה מוצג בהדמיות בתרשים מס' ד‪.10.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬א‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬ב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬ג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬ד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬ה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬ו‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬ז‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬ח‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬ט‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬י‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬יא‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬יב‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬יג‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬יד‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬טו‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪.10.‬יז‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫הטבלה להלן מפרטת על מראה הדרך והסביבה הקיימת לפני ואחרי ביצוע התכנית בהיבטים של טופוגרפיה‪,‬‬ ‫צמחייה ונצפות‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :20.‬מראה הדרך והסביבה הקיימת לפני ואחרי ביצוע התכנית‬ ‫אזור‬ ‫מפרידן גן שמואל‬ ‫נקודת מבט‬ ‫מפרידן גן שמואל‬ ‫ושמורת אלון‪-‬‬ ‫מבט מזרחה‬ ‫מפרידן חנה‬ ‫מבט לצומת חנה‬ ‫מזרחה‬ ‫מפרידן מנשה‬ ‫מבט לצומת‬ ‫מנשה מחניה של‬ ‫מרכז מסחרי‬ ‫מצב קיים‬ ‫קריטריון‬ ‫מישורות נוף פתוח לשטחים‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫חקלאיים או מבונים‪.‬‬ ‫שדרות ברושים‬ ‫צמחייה‬ ‫ואיקליפטוסים‪ ,‬שמורת אלון‬ ‫של אלונים בוגרים‪ ,‬שדות‬ ‫חקלאיים ומטעים‬ ‫נצפות לכביש תוואי הכביש משתלב‬ ‫טופוגרפית בקרקע הקיימת‬ ‫ואינו נצפה משטחים סמוכים‬ ‫כגון‪ :‬אזורים חקלאיים‪,‬‬ ‫אזורי מגורים‪ ,‬מסחר וכן‬ ‫משמורת אלון‬ ‫מישורית‪ ,‬נוף לשטחים‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫חקלאיים ואזורי בינוי‪.‬‬ ‫שדרות ברושים‬ ‫צמחייה‬ ‫ואיקליפטוסים‪.‬‬ ‫מצב מתוכנן‬ ‫רמפות עליה לגשרים ע"ג‬ ‫סוללות עפר מגוננות‪.‬‬ ‫צמח כיסוי במדרונות הסוללות‬ ‫ונטיעת עצים בשטחים כלואים‬ ‫בין הרמפות לכביש‪.‬‬ ‫רמפות עפר מגוננות יחסמו את‬ ‫המבטים אל המפרידן‪.‬‬ ‫רמפות עליה לגשרים ע"ג‬ ‫סוללות עפר מגוננות‪.‬‬ ‫צמח כיסוי במדרונות הסוללות‬ ‫ונטיעת עצים בשטחים כלואים‬ ‫בין הרמפות לכביש‪.‬‬ ‫רמפות עפר מגוננות יחסמו את‬ ‫המבטים אל המפרידן‪.‬‬ ‫נצפות לכביש תוואי הכביש משתלב‬ ‫טופוגרפית בקרקע קיים‬ ‫ואינו נצפה משטחים סמוכים‬ ‫כגון‪:‬אזורים חקלאיים‪ ,‬אזורי‬ ‫מגורים‪ ,‬ואזורי מסחר‪.‬‬ ‫רמפות עליה לגשר‪ ,‬רמפה‬ ‫מישורית‪ ,‬נוף לשטחים‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫חקלאיים ולמרכז המסחרי‪ .‬צפונית מקיפה את המרכז‬ ‫המסחרי ונתמכת ע"י קיר תומך‪.‬‬ ‫ברושים בשטחים חקלאיים צמח כיסוי במדרונות הסוללות‬ ‫צמחייה‬ ‫וצמחייה תרבותית של שטחי ונטיעת עצים בשטחים כלואים‬ ‫גינון באזור המרכז המסחרי‪ .‬בין הרמפות לכביש‪.‬‬ ‫רמפות עפר מגוננות יחסמו את‬ ‫נצפות לכביש תוואי הכביש משתלב‬ ‫המבטים אל המפרידן‪.‬‬ ‫טופוגרפית בקרקע קיים‬ ‫ואינו נצפה משטחים סמוכים מאזור מסחרי מבטים אל‬ ‫מדרונות מגוננים וקיר תומך‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬אזורים חקלאיים‬ ‫ואזורי מסחר‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫מפרידן ורד‬ ‫מפרידן קרע‪-‬ערה‬ ‫מצב קיים‬ ‫קריטריון‬ ‫נקודת מבט‬ ‫שטוחה בצידי הכביש עם‬ ‫מבט למפרידן ורד טופוגרפיה‬ ‫גבעות מתונות במרחק‬ ‫מזרחה‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫יער ק‪.‬ק‪.‬ל מדרום לכביש‪,‬‬ ‫צמחייה‬ ‫כולל גבעות מיוערות‪.‬‬ ‫מצפון לכביש שטחים‬ ‫חקלאיים עם רקע של גבעות‬ ‫מיוערות‪.‬‬ ‫נצפות לכביש תוואי הכביש משתלב‬ ‫טופוגרפית בקרקע קיימת‬ ‫ואינו נצפה משטחים סמוכים‬ ‫של האזורים החקלאיים‬ ‫ויער ק‪.‬ק‪.‬ל‪ .‬הכביש נצפה‬ ‫מגבעות מרוחקות‪.‬‬ ‫גבעות מתונות משני צידי‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫מבט למפרידן‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫קרע‪-‬ערה מזרחה‬ ‫מצפון שטח מבונה‪ ,‬מדרום‬ ‫צמחייה‬ ‫חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫מבט למפרידן‬ ‫קרע‪-‬ערה דרומה‬ ‫)מאזור מגורים(‬ ‫מפרידן ערערה‬ ‫מבט לצומת‬ ‫ערערה מזרחה‬ ‫מצב מתוכנן‬ ‫רמפות עליה לגשר ע"ג סוללות‬ ‫עפר מגוננות‪.‬‬ ‫צמח כיסוי במדרונות הסוללות‬ ‫ונטיעת עצים בשטחים הלואים‬ ‫בין הרמפות לכביש‪.‬‬ ‫רמפות עפר מגוננות יחסמו את‬ ‫המבטים אל המפרידן‪.‬‬ ‫רמפות עליה לגשר ע"ג סוללות‬ ‫עפר מגוננות‪.‬‬ ‫צמח כיסוי במדרונות הסוללות‬ ‫ונטיעת עצים בשטחים כלואים‬ ‫בין הרמפות לכביש‪.‬‬ ‫רמפות עפר מגוננות יחסמו את‬ ‫נצפות לכביש מצפון הכביש נצפה מאזור‬ ‫הנצפות מאזורי מגורים קרובים‪.‬‬ ‫המגורים של קרע‪-‬ערה‪.‬‬ ‫מדרום הכביש נצפה מגבעות מאזור מגורים רחוקים במעלה‬ ‫הגבעות תהיה נצפות של‬ ‫נטועות יער ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫המפרידן‪.‬‬ ‫רמפות עליה לגשר ע"ג סוללות‬ ‫גבעות מתונות משני צידי‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫עפר מגוננות‪.‬‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫צמח כיסוי במדרונות הסוללות‬ ‫מצפון שטח מבונה‪ ,‬מדרום‬ ‫צמחייה‬ ‫ונטיעת עצים בשטחים כלואים‬ ‫חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫בין הרמפות לכביש‪.‬‬ ‫נצפות לכביש מדרום הכביש נצפה מגבעות מאזור מגורים רחוקים במעלה‬ ‫הגבעות תהיה נצפות של‬ ‫נטועות יער ק‪.‬ק‪.‬ל‪.‬‬ ‫המפרידן‪.‬‬ ‫מדרונות מתונים משני צידי רמפות עליה לגשר קרובים‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫הכביש עם אזורים מבונים‪ .‬לאזורי המגורים ונתמכות ע"י‬ ‫קירות תומכים‪.‬‬ ‫צמחיית נוי של חצרות בתים‪.‬‬ ‫צמחיית נוי של חצרות‬ ‫צמחייה‬ ‫בתים‪.‬‬ ‫נצפות של המפרידן מאזורים‬ ‫נצפות לכביש הכביש נצפה מאזורי‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫נקודת מבט‬ ‫קריטריון‬ ‫מצב קיים‬ ‫המגורים במדרונות‪.‬‬ ‫מבט לצומת‬ ‫ערערה דרומה‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫מדרונות מתונים משני צידי‬ ‫הכביש עם אזורים מבונים‪.‬‬ ‫צמחיית נוי של חצרות‬ ‫צמחייה‬ ‫בתים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש הכביש נצפה מאזורי‬ ‫המגורים במדרונות‪.‬‬ ‫מפרידן מי‪-‬עמי‬ ‫מבט לצומת מי‬ ‫עמי מאזור‬ ‫המגורים דרומה‬ ‫מפרידן אום אל‬ ‫פאחם‬ ‫מבט למפרידן‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫מזרחה‬ ‫מבט מאום אל‬ ‫פחם לכביש ‪65‬‬ ‫צפונה‬ ‫מצב מתוכנן‬ ‫גבוהים של המדרונות‪.‬‬ ‫נצפות לכביש מאזורי מגורים‬ ‫קרובים לכביש תחסם ע"י קירות‬ ‫תומכים של הרמפות‪.‬‬ ‫רמפות עליה לגשר קרובים‬ ‫לאזורי המגורים ונתמכות ע"י‬ ‫קירות תומכים‪.‬‬ ‫צמחיית נוי של חצרות בתים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש מאזורי מגורים‬ ‫קרובים לכביש תחסם ע"י קירות‬ ‫תומכים של הרמפות‪.‬‬ ‫מדרונות תלולים של גבעות מדרונות תלולים של גבעות‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫קירות תומכים של הכביש‬ ‫במעלה אל ביאר וסוללות‬ ‫מגוננים של קטעי כביש דרומית‬ ‫לכביש ‪. 65‬‬ ‫צמחייה חקלאית וצמחיית נוי של‬ ‫צמחייה חקלאית וצמחיית‬ ‫צמחייה‬ ‫סוללות מגוננות‪.‬‬ ‫נוי של חצרות בתים‪.‬‬ ‫נצפות גבוהה משני צידי הכביש‬ ‫נצפות לכביש נצפות גבוהה משני צידי‬ ‫אל הכביש הקיים והמתוכנן‪.‬‬ ‫הכביש אל הכביש‪.‬‬ ‫מדרונות תלולים מבונים משני‬ ‫מדרונות תלולים מבונים‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫עברי הכביש בתוספת של אזורי‬ ‫משני עברי הכביש‪.‬‬ ‫חציבה וקירות תומכים של‬ ‫הרמפות העולות לגשר‪.‬‬ ‫צמחיית נוי של חצרות בתים צמחיית נוי במדרונות וטרסות‬ ‫צמחייה‬ ‫המתוכננות‪.‬‬ ‫ושטחי בור לא מבונים‪.‬‬ ‫נצפות גבוהה של הכביש‬ ‫נצפות לכביש נצפות גבוהה של הכביש‬ ‫הקיים מאזורי מגורים משני מאזורים מבונים משני צידי‬ ‫הכביש כולל נצפות המפרידן‬ ‫צידי הכביש‪.‬‬ ‫המתוכנן‪.‬‬ ‫מדרונות תלולים מבונים משני‬ ‫מדרונות תלולים מבונים‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫עברי הכביש בתוספת של אזורי‬ ‫משני עברי הכביש‪.‬‬ ‫חציבה וקירות תומכים של‬ ‫הרמפות העולות לגשר‪.‬‬ ‫צמחיית נוי של חצרות בתים צמחיית נוי במדרונות וטרסות‬ ‫צמחייה‬ ‫המתוכננות‪.‬‬ ‫ושטחי בור לא מבונים‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫נקודת מבט‬ ‫מצב קיים‬ ‫קריטריון‬ ‫נצפות לכביש נצפות גבוהה של הכביש‬ ‫הקיים מאזורי מגורים משני‬ ‫צידי הכביש‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫מבט לכיוון צומת‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫מזרחה ‪ -‬מדרונת‬ ‫מצד עיו איברהים צמחייה‬ ‫מפרידן מוסמוס‬ ‫נקודת תצפית על‬ ‫מעבר עילי‬ ‫מתוכנן מדרום‬ ‫לצפון‪-‬מזרח‬ ‫מפרידן מוסמוס‬ ‫נקודת תצפית‬ ‫מדרום למפרידן‬ ‫מהכביש‬ ‫מפרידן אל‪-‬‬ ‫מושרייפה‬ ‫מבט מצפון‬ ‫למפרידן באזור‬ ‫מגורים דרומה‬ ‫מדרונות תלולים צופים‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫מטעים וצמחייה טבעית‬ ‫מקומית‪.‬‬ ‫נצפות לכביש נצפות הכביש רבה מאזורי‬ ‫המגורים הממוקמים על‬ ‫המדרון‪.‬‬ ‫תלולה משני צידי הכביש‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫עם אזורים מבונים קרובים‬ ‫לכביש הקיים‪.‬‬ ‫צמחיית נוי של חצרות‬ ‫צמחייה‬ ‫בתים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש נצפות גבוהה של הכביש‬ ‫הקיים מאזורי מגורים על‬ ‫המדרונות‪.‬‬ ‫תלולה משני צידי הכביש‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫עם אזורים מבונים קרובים‬ ‫לכביש הקיים‪.‬‬ ‫צמחיית נוי של חצרות‬ ‫צמחייה‬ ‫בתים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש נצפות גבוהה של הכביש‬ ‫הקיים מאזורי מגורים על‬ ‫המדרונות‪.‬‬ ‫מדרונות תלולים משני צידי‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫צמחייה‬ ‫חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל ושטחים‬ ‫חקלאיים‪.‬‬ ‫מצב מתוכנן‬ ‫נצפות גבוהה של הכביש‬ ‫מאזורים מבונים משני צידי‬ ‫הכביש כולל נצפות המפרידן‬ ‫מתוכנן‪.‬‬ ‫מדרונות תלולים נתמכים ע"י‬ ‫טרסות של קירות תמך מחופים‬ ‫אבן עם ברמות לנטיעה‪.‬‬ ‫נטיעות צמחיה מקומית חסכונית‬ ‫בברמות בין הקירות‪.‬‬ ‫נצפות גבוהה של הכביש מאזורי‬ ‫המגורים במדרון‬ ‫תלולה משני צידי הכביש עם‬ ‫אזורים מבונים קרובים לכביש‬ ‫הקיים עם קירות אקוסטיים‬ ‫בסמוך בין הכביש לאזורי‬ ‫מגורים‪.‬‬ ‫צמחיית שיקום מדרונות ברמפה‬ ‫הצפונית‪.‬‬ ‫נצפות גבוהה של הכביש הקיים‬ ‫והמפרידן מהאזורים המבונים‬ ‫במדרונות‪.‬‬ ‫תלולה משני צידי הכביש עם‬ ‫אזורים מבונים קרובים לכביש‬ ‫הקיים עם קירות אקוסטיים‬ ‫בסמוך בין הכביש לאזורי‬ ‫המגורים‪.‬‬ ‫צמחיית שיקום מדרונות ברמפה‬ ‫הצפונית‪.‬‬ ‫נצפות גבוהה של הכביש הקיים‬ ‫והמפרידן מהאזורים המבונים‬ ‫במדרונות‪.‬‬ ‫מדרונות תלולים משני צידי‬ ‫הכביש ואזור חציבה ומילוי‬ ‫לרמפות מתוכננות‪.‬‬ ‫חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל ושטחים חקלאיים‬ ‫עם צמחייה לשיקום נופי של‬ ‫מדרונות ושטחים כלואים‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫אזור‬ ‫נקודת מבט‬ ‫פיתולים‪-‬שטח‬ ‫הררי‬ ‫מבט מביידה‬ ‫לכיוון מערב‬ ‫מצב קיים‬ ‫קריטריון‬ ‫נצפות לכביש נצפות גבוהה משני צידי‬ ‫הכביש מהיישוב מושרייפה‬ ‫בצפון ויערות ק‪.‬ק‪.‬ל בדרום‪.‬‬ ‫מדרונות תלולים משני צידי‬ ‫טופוגרפיה‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫צמחייה‬ ‫צמחיית חורשות טבעיות‬ ‫ושטחים חקלאיים מעובדים‪.‬‬ ‫נצפות לכביש נצפות גבוהה משני צידי‬ ‫הכביש ‪.‬‬ ‫מצב מתוכנן‬ ‫נצפות גבוהה של הכביש הקיים‬ ‫ושל המפרידן‪.‬‬ ‫מדרונות תלולים משני צידי‬ ‫הכביש עם חציבות ואזורי מלוי‬ ‫קירות‬ ‫מתוכננים‪.‬‬ ‫תומכים של הכביש במעלה אל‬ ‫ביאר וסוללות מגוננים של קטעי‬ ‫כביש דרומית לכביש ‪. 65‬‬ ‫צמחיית חורשות טבעיות‬ ‫ושטחים חקלאיים מעובדים‬ ‫וצמחיית שיקום מדרונות‬ ‫מתוכננים‪.‬‬ ‫נצפות גבוהה משני צידי הכביש‬ ‫אל הכביש הקיים ‪.‬‬ ‫‪ 4.5.2‬אמצעים מתוכננים להפחתת מפגעים חזותיים‬ ‫תכנית השיקום הנופי מצורפת בתרשים מס' ‪ 14‬בתיק התרשימים‪ .‬התכנית מציגה מדרונות חפירה‪ ,‬מדרונות מילוי‪,‬‬ ‫קירות תומכים‪ ,‬קירות תעלה‪ ,‬קירות אקוסטיים‪ ,‬סוללות אקוסטיות וסוגי תעלות ניקוז‪.‬‬ ‫בתכנית השיקום הנופי נקבעו העקרונות הבאים בנושאי חפירה ומילוי‪:‬‬ ‫מדרונות מילוי‬ ‫יבוצעו בשיפוע מינימאלי של ‪ ,1:3‬אלא אם כן קיימות מגבלות ספציפיות בשטח ו‪/‬או אחרות‪ ,‬ויבוצע בהם שיקום‬ ‫נופי המשתלב בסביבתו‪.‬‬ ‫מדרונות חציבה‬ ‫יעשה מאמץ לצמצם את החציבה ע"י שילוב בין קירות תומכים לברמות מגוננות ולמדרונות חצובים בשיפוע ‪1:1‬‬ ‫על מנת לצמצם את שטח החציבה ככל האפשר ולרכך את מחשופי הסלע בעזרת צמחיה‪ .‬דגש מיוחד יינתן לנטיעות‬ ‫ושתילה בגובה העין עבור הנוסעים בדרך‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫קירות תומכים בחציבה‬ ‫במקומות בהם ניתן יחולק הפרש הגובה בין מס' קירות תומכים מקבילים‪ .‬גמר הקירות‪ -‬מאבן חאמי‬ ‫טבעית‪/‬מתועשת‪ ,‬והשארת ברמות מגוננות בשיפוע ‪ 1:3‬ביניהם‪.‬‬ ‫קירות תומכים במילוי‬ ‫הינם פועל יוצא של הגנה על אזורי חורש טבעי‪/‬נטוע‪ ,‬עצים בעלי ערך נופי ‪ ,‬שמירה על תוואי נחל קיים‪/‬מתוכנן‬ ‫ודרכי השירות הנלווים‪ .‬סמיכות לאזורי בינוי‪/‬מגורים‪ ,‬תמיכת רמפות והגנה על תשתיות‪ .‬גמר הקירות‪ -‬מאבן חאמי‬ ‫טבעית‪/‬מתועשת‪.‬‬ ‫קירות תומכים בין הכביש לרמפות‬ ‫גמר הקירות מאבן חאמי טבעית‪/‬מתועשת‪.‬‬ ‫ייעשה מאמץ להשארת רצועת שתילה ברוחב מינימאלי של ‪ 40‬ס"מ לפני הקירות לשתילת מטפסים‪.‬‬ ‫קירות תעלה‬ ‫יעשה מאמץ כי לא יעלו על גובה של ‪ 1.5‬מ' ובמידת האפשר תשתל צמחיה משתלשלת בסמוך להם‪.‬‬ ‫גמר קירות התעלה‪ -‬בטון אדריכלי בתבניות‪ .‬גמר זה ישתלב עם הקירות התומכים‪/‬אקוסטיים‪.‬‬ ‫קירות אקוסטיים‬ ‫שאיפה להטמעתם בסביבתם מבחינת גוון וטקסטורה‪ -‬כאשר בכל יחידת נוף ימצא פתרון יחודי מבחינת חומר‬ ‫הגמר‪ .‬יעשה מאמץ להשארת רצועת שתילה ברוחב מינימאלי של ‪ 40‬ס"מ לפני הקירות‪.‬‬ ‫באזורים מישוריים במערב ‪ -‬תוכננו קירות אקוסטיים בולעים 'סונוליט' תוצרת "אקרשטיין" או ש"ע )חירוץ אופקי‬ ‫ואנכי( בגוונים המשתלבים עם הסביבה הקיימת‪.‬‬ ‫באזורים עם טופוגרפיה הררית במזרח ‪ -‬תוכננו קירות אקוסטיים בולעים‪' ,‬גבעולי כורכר' המדמים שכבות אבן‪.‬‬ ‫שימוש בקיר שקוף יעשה באיזור קרע‪-‬ערה ומזרחה ע"מ לפתוח מבטים עבור הנהג והנוסעים בכביש‪ ,‬ולצמצם את‬ ‫המראה המונוליטי של הקיר התומך את הרמפה הסמוכה‪.‬‬ ‫סוללות אקוסטיות‬ ‫תוכננו באזורים בהם התאפשר בשל רוחב זכות הדרך‪/‬מרחק מאזורים מבונים‪.‬‬ ‫השיקום הצמחי באיזור הסוללות )מנשה( ישתלב עם מראה סביבת הדרך )גד"ש‪ ,‬נטיעות וכיוב'(‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫כבישים לביטול‬ ‫כבישים שמתבטלים‪ ,‬לאורך הכביש‪ ,‬יחרשו עד למפלס הקרקע‪ ,‬חומרי הסלילה יפונו ויבוצע שיקום נופי הכולל‬ ‫שתילה ונטיעות בהתאם לטיפול הפרטני בכל מקטע‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציגה מפגעים חזותיים ופתרונות מוצעים לצמצומם‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :21.‬מפגעים חזותיים ופתרונות מוצעים‬ ‫מפגע חזותי צפוי‬ ‫פתרונות המוצעים בתכנית‬ ‫‪ 1‬קטע מערבי‪:‬נוף מישורי )גן שמואל‪-‬כפר פינס(‬ ‫מפרידן גן שמואל‪/‬אלון‬ ‫מפרידן חנה‬ ‫ תכנון מדרונות מתונים בשיפועים של ‪ 1:3‬עד כמה שניתן להשתלבות עם הנוף הקיים‪.‬‬‫ בניית קיר תומך בחיפוי אבן חאמי טבעית‪/‬מתועשת להגנה על שמורת אלון הקיימת‪.‬‬‫ בניית קירות תומכים בחיפוי אבן חאמי טבעית‪/‬מתועשת‪.‬‬‫ שיקום צמחי המשתלב עם הצמחייה הקיימת‬‫) ראה פירוט בסעיף חלוקה ליח' הצומח לאורך התוואי (‪.‬‬ ‫ שיקום שטחים כלואים ע"פ המפורט‪.‬‬‫ תכנון מדרונות מתונים בשיפועים של ‪ 1:3‬עד כמה שניתן להשתלבות עם הנוף הקיים‪.‬‬‫ בניית קירות תומכים בחיפוי אבן חאמי טבעית‪/‬מתועשת‪.‬‬‫ שיקום צמחי המשתלב עם הצמחייה הקיימת‬‫‪ -‬שיקום שטחים כלואים ע"פ המפורט‪.‬‬ ‫ תכנון מדרונות מתונים בשיפועים של ‪ 1:3‬עד כמה שניתן להשתלבות עם הנוף הקיים‪.‬‬‫מפרידן מנשה‬ ‫ בניית קירות תומכים בחיפוי אבן חאמי טבעית‪/‬מתועשת‪.‬‬‫ שיקום צמחי המשתלב עם הצמחייה הקיימת ‪.‬‬‫ שיקום שטחים כלואים ע"פ המפורט‪.‬‬‫ שימור השצ"פ הקיים ע"י בניית קירות תומכים‪.‬‬‫ שימוש בסוללות אקוסטיות במידת האפשר‪.‬‬‫ בניית קירות אקוסטיים בולעים 'סונוליט' בגוון המשתלב עם הסביבה הקיימת‪.‬‬‫‪ 2‬קטע אמצעי‪):‬מחצבת ורד‪-‬מי עמי(‬ ‫מפרידן ורד‬ ‫מפרידן קרע‪-‬ערה‬ ‫ תכנון מדרונות מתונים בשיפועים של ‪ 1:3‬עד כמה שניתן להשתלבות עם הנוף הקיים‪.‬‬‫ בניית קיר תעלת בטון להגנה על יער עירון‪.‬‬‫ שיקום צמחי המשתלב עם הצמחייה הקיימת‬‫ שיקום שטחים כלואים‪.‬‬‫ תכנון מדרונות מתונים בשיפועים של ‪ 1:3‬עד כמה שניתן להשתלבות עם הנוף הקיים‪.‬‬‫‪ -‬בניית קירות תומכים בחיפוי אבן חאמי טבעית‪/‬מתועשת‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫מפגע חזותי צפוי‬ ‫פתרונות המוצעים בתכנית‬ ‫ שיקום צמחי המשתלב עם הצמחייה הקיימת‬‫ שיקום שטחים כלואים ע"פ המפורט‪.‬‬‫ תכנון אפיק נחל חדש העובר מתחת לציר ‪ 440‬ומתחבר לאפיק נחל קיים ותכנון דרכי‬‫שירות‪.‬‬ ‫מפרידן ערערה‬ ‫ בניית קירות אקוסטיים שקופים לפתיחת המבטים‪.‬‬‫ בניית קירות תומכים בחיפוי אבן חאמי טבעית‪/‬מתועשת שלצידם מתוכננת רצועת שתילה‬‫ברוחב מינימאלי של ‪ 40‬ס"מ לריכוך המראה‪.‬‬ ‫ בניית נישות בקירות הפונים לכיוון הכביש‪/‬היישוב ע"מ ליצור רצועת שתילה לריכוך‬‫המראה‪.‬‬ ‫‪ 3+4‬קטע מזרחי‪):‬מי עמי‪-‬מגידו(‬ ‫מפרידן אום אל‪-‬פאחם‬ ‫מפרידן מוסמוס‬ ‫מפרידן אל מושריפה‬ ‫כל קטעי הכביש‬ ‫כבישים קיימים שמתבטלים‬ ‫אתרי התארגנות בשלב ההקמה‬ ‫ תכנון מדרונות מתונים בשיפועים של ‪ 1:3‬עד כמה שניתן להשתלבות עם הנוף הקיים‪.‬‬‫ בניית קיר תומך בחיפוי אבן חאמי טבעית‪/‬מתועשת‪.‬‬‫ בניית קיר תעלה להקטנת החציבה הנדרשת‪.‬‬‫ שתילה בין הקירות התומכים לריכוך המראה‪.‬‬‫ שתילה בברמות המתוכננות לריכוך מראה החציבה‪.‬‬‫ בניית קירות אקוסטיים בולעים‪' ,‬גבעולי כורכר' המדמים שכבות אבן המותאמים בגוון‬‫לסביבה‪.‬‬ ‫ בניית קירות תומכים מאבן חאמי טבעית‪/‬מתועשת לצמצום החציבות והפגיעה בנוף הקיים‪.‬‬‫ השארת מרווחי שתילה בין קירות התמך לריכוך מראה הקירות‪.‬‬‫ בניית קירות תומכים מאבן חאמי טבעית‪/‬מתועשת לצמצום החציבות והפגיעה בנוף הקיים‪.‬‬‫ השארת מרווחי שתילה בין קירות התמך לריכוך מראה הקירות‪.‬‬‫כבישים אלו יחרשו עד למפלס הקרקע‪ ,‬חומרי הסלילה יפונו ויבוצע שיקום נופי הכולל‬ ‫שתילה והנטיעות בהתאם לטיפול הפרטני בכל קטע‪.‬‬ ‫יישוקמו עד תום העבודות ויבוצע בהם טיפול נופי הכולל שתילה ונטיעות‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.5.2.1‬אזורים בהם תהיה חסימה ויזואלית לנוסע בכביש‬ ‫להלן מוצגת סכמה אשר מציגה את המקטעים הפתוחים לעומת הסגורים באיזורים המיועדים למחלפים‪/‬כניסות‬ ‫ויציאות מהכביש‪:‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נצפות מהכביש לסביבה ומהסביבה לכביש מוצגת בתכניות ניתוח נופי ‪ -‬מצב קיים )תיק תרשימים –‬ ‫תרשים מס' ‪ (6‬ובמפות רגישויות נופיות )תיק תרשימים – תרשים מס' ‪.(7‬‬ ‫‪ 4.5.3‬ההשפעות הנופיות הנובעות מהפתרונות ההנדסיים שיש לנקוט לייצוב מדרונות‬ ‫עפ"י תכנית השיקום הנופי‪ ,‬המדרונות במילוי עד לשיפוע של ‪ 1:3‬מתוכננים כך שלא ידרשו פתרונות הנדסיים‬ ‫לייצובם‪ ,‬למעט סוללות אקוסטיות בשיפוע של ‪ 1:2‬ומקרים חריגים בודדים‪.‬‬ ‫לאורך הכביש מתוכננים קירות בעיקר באזורי המפרידנים ואזורי החציבה הגדולים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתוכננים קירות‬ ‫להגנה על יער קק"ל קיים ועצים בעלי חשיבות נופית גבוהה‪ ,‬מבנים קיימים ושמירה על תוואי נחל קיים‪/‬מתוכנן‬ ‫ודרכי השירות הנלווים‪.‬‬ ‫באזורי החציבה הגדולים מתוכננים הקירות התומכים הבאים‪:‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫טבלה מס' ד‪ :22.‬קירות תומכים באזורי חציבה גדולים‬ ‫חתך‬ ‫אזור‬ ‫התכנון המוצע‬ ‫‪912-920‬‬ ‫צפון‬ ‫‪995-999‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1009-1037‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1050-1055‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1061-1073‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1085-1092‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1122-1137‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1134-1150‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1145-1151‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1152-1155‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1155-1162‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1162-1168‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1168-1172‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1172-1187‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1211-1214‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1219-1233‬‬ ‫דרום‬ ‫‪1364-1376‬‬ ‫צפון‬ ‫עין זיתונה ‪-‬מטעים‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪/‬אקוסטי‪+‬חציבה‬ ‫עין זיתונה ‪-‬מטעים‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪/‬אקוסטי‪+‬חציבה‬ ‫בין מי עמי לאום אל פחם‬ ‫קירות תומכים‪+‬חציבה‬ ‫מערבית לאום אל פחם‬ ‫טרשים וצמחייה טבעית‬ ‫מערבית לאום אל פחם‬ ‫מטעים‪/‬טרשים וצמחייה טבעית‬ ‫אום אל פאחם מבנים‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪+‬חציבה‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪+‬חציבה‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪+‬חציבה‬ ‫מערבית למוסמוס‬ ‫מטעים‬ ‫מוסמוס‬ ‫מטעים ומבנים‬ ‫מוסמוס‬ ‫צמחייה קיימת‪+‬מבנים‬ ‫מוסמוס‬ ‫מטעים ומבנים‬ ‫מוסמוס‬ ‫מטעים ‪+‬בתים‬ ‫מזרחית למוסמוס‬ ‫מטעים‪+‬צמחייה קיימת‬ ‫מזרחית למוסמוס מטעים‪+‬צמחייה קיימת‬ ‫‪ 3‬קירות תומכים‪+‬חציבה‬ ‫מזרחית למוסמוס מטעים‪+‬צמחייה קיימת‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪+‬חציבה‬ ‫מושרייפה‪-‬מטעים‪+‬בתים‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪+‬חציבה‬ ‫מושרייפה דרום ‪-‬חורש‬ ‫קיר תעלה‪+‬קירות תומכים‬ ‫‪+‬חציבה‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪+‬חציבה‬ ‫בין פיתולים למגידו‪ -‬חורש‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪+‬חציבה‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪/‬אקוסטי‪+‬חציבה‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪+‬חציבה‬ ‫קיר תומך‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪/‬אקוסטי‬ ‫קיר תעלה‪+‬קיר תומך‪+‬חציבה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫לסיכום‪ ,‬נעשה מאמץ ניכר לשילוב הקירות בסביבתם‪ ,‬מבחינת גובהם‪ ,‬חומרי הגמר ושילובם עם ערוגות‬ ‫שתילה‪/‬ברמות מגוננות בסמיכותם המיידית‪ ,‬כל זאת במטרה לצמצם ככל האפשר את כמויות החפירה‪/‬חציבה‬ ‫במדרונות התלולים ובשטח ההררי‪ ,‬ולמזער את הפגיעה במסלע ובצומח הטבעיים‪.‬‬ ‫‪ 4.5.4‬עקרונות השיקום הנופי‬ ‫עקרונות השיקום הנופי מוצגות בסעיף ‪ 3.1.2‬ו‪ 4.5.2 -‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ 4.5.5‬השפעה נופית על נחל עירון‬ ‫ישנם אזורים בהם הכביש המתוכנן פולש לתוואי נחל עירון הקיים‪.‬‬ ‫ייעשה מאמץ לשמר את תוואי הנחל הקיים ודרך השירות שלאורכו גם אם יהיה צורך בתכנון קירות תומכים‪.‬‬ ‫באזורים בהם נאלץ להסית את תוואי הנחל הקיים‪ ,‬יתוכננו דרכי שירות לצידי הנחל שישמשו גם למטיילים‪.‬‬ ‫תכניות מערך הולכי רגל וטיפול נופי לאורך הנחל מוצגים בתרשים מס' ‪ 15‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫להלן עקרונות כלליים לתכנון קטעים מוסטים‬ ‫‪ .1‬דרך שירות לתחזוקה ומטיילים לאורך תוואי הנחל ברוחב לא פחות מ‪ 4.0 -‬מ'‪ ,‬שמירה על רצף דרכי השירות‬ ‫בצד אחד או שני צידי הנחל‪ .‬דרכי שירות חדשות משתלבות עם דרכים קיימות‪.‬‬ ‫‪ .2‬כשנדרש מבחינת מרחב עבודה‪ ,‬יתוכנן קיר תומך בין דרך שירות של הנחל לבין כביש ‪ 65‬בגובה עד ‪ 2.50‬מ'‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאורך קיר תומך יושאר פס גינון ברוחב ‪ 0.5‬מ' לפחות‪.‬‬ ‫‪ .4‬נחל מוסט תוכנן כתעלה טרפזית עם שיפוע דופן ‪ 1:3‬לפי הנחיות יועץ הניקוז‪ .‬חיפוי הדפנות בבולדרים‬ ‫ובקל"ש‪.‬‬ ‫‪ .5‬לאורך גדות הנחל צמחייה מוצעת‪ :‬צמחיית נחלים‪ .‬שיחים – הרדוף הנחלים‪ ,‬שיח אברהם מצוי‪ ,‬הרדוף הנחלים‬ ‫ננסי‪ .‬עצים‪ -‬תות לבן‪/‬שחור‪.‬‬ ‫א‪ .‬קטע לאורך מפרידן ורד – חתכים ‪515-627‬‬ ‫הנחל זורם בתוואי הטבעי שלו צפונית לכביש ‪ . 65‬לאורך הנחל קיימת דרך שירות מעפר למטיילים‪ .‬האזור הינו‬ ‫שטח חקלאי מעובד‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫חציית ציר ‪ 430‬שמוביל לכפר קרע במעבר בנוי‪.‬‬ ‫קטע טבעי חתכים ‪ 627-651‬צפונית לכביש ‪ 65‬ודרומית לכפר קרע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מפרידן קרע‪-‬ערה – חתכים ‪651-677‬‬ ‫קטע נחל מסודר בתעלה טרפזית‪ ,‬שיפוע דופן ‪ , 1:3‬מחופה בולדרים‪ ,‬חוצה ציר ‪ 440‬המוביל לקרקע‪.‬‬ ‫משני צידי הנחל מתוכננים דרכי שירות לאחזקה ומטיילים‪.‬‬ ‫לצורך ההסדרה יש תכנון של קיר תומך ציר ‪.441‬‬ ‫ג‪ .‬נחל חוצה כביש ‪ – 65‬חתך ‪ – 677‬במעביר מים קיים‬ ‫ד‪ .‬תעלת בטון – בחתכים ‪678-702‬‬ ‫מתוכנן להכניס את הנחל לתעלת בטון חדשה במקום תעלת בטון קיימת‪ ,‬לפי דרישת רשות הניקוז‪.‬‬ ‫קטע נחל זה עובר באזור בנוי בצפיפות שלא מאפשר הרחבת התעלה הקיימת‪.‬‬ ‫דרך שירות מתוכננת בצידו הצפוני של הנחל שמתחברת לדרך חקלאית מתוכננת בחתך ‪.697‬‬ ‫ה‪ .‬תעלת בטון קיימת בחתכים ‪713-702‬‬ ‫דרך שירות מוצעת בצידו הצפוני של הנחל בחתך ‪.709‬‬ ‫ו‪ .‬מפרידן ערערה בחתכים ‪713-771‬‬ ‫הסדרת הנחל בתעלה טרפזית‪ .‬תוואי חדש צמוד לכביש ‪ ,65‬דרכי שירות מוצעות משני צידי הנחל‪.‬‬ ‫בין חתכים ‪ 713-739‬מתוכנן שביל אופניים ליוממות שמחבר בין הגשר במפרידן ערערה לגשר הולכי רגל בחתך‬ ‫‪) 708‬ראה חתך ‪.(719‬‬ ‫בחתכים ‪ – 714-740‬מתוכנן קיר תומך להגנה על תוואי חדש לנחל‪ .‬הקיר הוא המשך של קיר תומך רמפות ציר‬ ‫‪ ,57‬חתך ‪ .755‬בין חתכים ‪ 750-751‬מתוכנן גשר מעל הנחל שחוצה ציר ‪ 514‬בחתך ‪. 5150‬‬ ‫בחתכים ‪ – 771-869‬אזור חקלאי בין ערערה למי‪-‬עמי דרומית לכביש ‪ ,65‬אין שינוי בתוואי נחל טבעי‪,‬‬ ‫מטיילים יכולים להשתמש בדרך הקיימת לאורך הנחל או בדרך חקלאית מתוכננת לאורך כביש ‪.65‬‬ ‫חתכים ‪ - 869-880‬באזור מעבר אקולוגי‪ ,‬הסדרת הנחל בתעלה טרפזית עם דרך שירות מדרום לנחל‬ ‫חתך ‪.874‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫חתכים ‪ - 880-900‬נחל במצבו הטבעי‪.‬‬ ‫חתכים ‪ – 900-908‬הסדרת הנחל בתעלה טרפזית‪ ,‬דרך השירות מצד צפון של הנחל לאורך קיר תומך‬ ‫ששומר על התוואי החדש‪ .‬באזור חקלאי מערב מצומת מי עמי מתוכנן גשר מעל הנחל בחתך ‪.906‬‬ ‫ז‪ .‬מפרידן מי עמי‬ ‫חתכים ‪ – 908-925‬הנחל במצבו הטבעי‪.‬‬ ‫חתכים ‪ – 925-957‬הסדרת הנחל בתעלה טרפזית ודרכי שירות מוצעות משני צידי הנחל בחתכים‬ ‫‪ .925-395‬גשר מעל הנחל בחתכים ‪ .941-642‬בניית קירות תומכים להגנה על תוואי חדש בחתכים ‪, 926-935‬‬ ‫‪. 940-957‬‬ ‫חתכים ‪ - 957-967‬הנחל במצבו הטבעי‪.‬‬ ‫חתכים ‪ – 967-978‬תעלה טרפזית ודרך שירות בצד צפון בחתכים ‪ .955-1042‬מוצע קיר תומך לשימור הנחל בין‬ ‫חתכים ‪ 967-979‬באזור חורשות ומטעים‪.‬‬ ‫חתכים ‪ - 928-987‬מחוסר מקום‪ ,‬הסדרת הנחל בתעלת בטון‪.‬‬ ‫חתכים ‪ - 987-1000‬הסדרת הנחל בתעלה טרפזית‪ ,‬באזור מטעים קיימים‪ ,‬דרך שירות בצידו הצפוני‪.‬‬ ‫חתכים ‪ -1034-1041 / 1000-1030‬הסדרת הנחל בתעלה טרפזית‪ ,‬באזור הררי עם שיפועים גדולים‪ ,‬חורשות‬ ‫ומטעים‪.‬‬ ‫חתכים ‪ -1030-1037 / 1001-1009‬נחל במצבו הטבעי עם דרך שירות מצידו הצפוני וקירות תומכים מוצעים‬ ‫בין הדרך לכביש ‪. 65‬‬ ‫חתכים ‪ -1030-1035 / 1010-1028‬מדרום לנחל בניית קירות תומכים מדורגים בחציבה‪.‬‬ ‫בתך ‪ -1014‬קיר צמוד לנחל בגובה עד ‪ 2.5‬מ' בחציבה‪ ,‬גובה קירות עד ‪ 6.0‬מ' עם ברמות ברוחב ‪ 3.0‬מ'‪.‬‬ ‫חתכים ‪ - 1030-1034‬נחל בתעלת בטון‪.‬‬ ‫חתכים ‪ - 1041-1073‬הסדרת נחל בתעלת בטון‪ .‬אזור עם מגורים צפוף בין כביש אספלט קיים לאורך בניינים‬ ‫קיימים לבין כביש ‪.65‬‬ ‫גשרים ומעבירי מים מעל נחל עירון יאפשרו מעבר הולכי רגל רציף בגדות הנחל‪ .‬תוואי הנחל יישאר רציף ולא‬ ‫תיסגר שום אופציה לתכנון הנחל במערכת הניקוז ושימוש למטיילים‪ .‬לאורך תוואי הכביש המתוכנן ישנם שבילי‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫הולכי רגל קיימים‪/‬דרכי שירות קיימים‪/‬מתוכננים המאפשרים למטיילים מעבר‪ .‬באזור ורד‪ ,‬יער עירון הקיים‬ ‫יתוכנן שביל מטיילים שיתחבר לשבילים קיימים‪.‬‬ ‫מעבר הולכי רגל ואופניים משני צידי הכביש‪ ,‬יבוצע באחת מהאפשרויות‪ :‬גשרי הולכי רגל מתוכננים במפרידנים‬ ‫ומעברים חקלאיים‬ ‫המעברים המוצעים להולכי רגל‪/‬שבילי אופניים ליוממות מוצגים בסעיף ‪ 3.1.1.6‬לעיל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 4.5.6‬השפעת תכנון הנחל בממשק עם תכנון הכביש‬ ‫מבחינה הידראולית אין שינוי משמעותי של הכביש המתוכנן על הנחל הקיים‪ .‬מיקום מעבירי המים כמעט ואינו‬ ‫משתנה‪.‬‬ ‫החתך ההידראולי והפיזי של הנחל מאפשר כמעט לכל אורכו מעבר בעלי חיים מצד לצד‪.‬‬ ‫במקומות בהם חוצה הנחל דרכים חקלאיות או מהווה מחסום לגישה לשטחים חקלאיים‪ ,‬מתוכנן מעבר אירי מתון‬ ‫בשיפוע אורכי לפחות ‪ ,1:8‬המאפשר חציית תוואי בנחל בכל כלי שהוא‪.‬‬ ‫במקומות בהם נדרשו‪ ,‬מעבירי המים יכולים לשמש גם מעבר לבעלי חיים‪ ,‬כולל כניסה ויציאה ללא הפרעה‪.‬‬ ‫‪ 4.5.7‬קירות אקוסטיים‪ -‬עקרונות סכמת מיגון לאורך התוואי‬ ‫בהתאם לדרישות‪ ,‬מיגון אקוסטי למבנים מתוכנן בתחום האזורים המבונים לאורך הכביש‪.‬‬ ‫בשטחים הפתוחים בין האזורים המבונים נשאר נוף פתוח אל אזורים חקלאיים‪ ,‬חורשות ק‪.‬ק‪.‬ל‪ ,‬יערות ושמורות‬ ‫הטבע‪.‬‬ ‫נבחנו שתי חלופות למיגון אקוסטי‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלופה מיגון משולב‪ -‬מיגון דירתי וקירות אקוסטיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלפה מיגון רק ע"י קירות כול קירות עם מצחייה כדי למזער את המיגון הדירתי שהינו בעייתי לביצוע ליזם‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫בחלופה ‪ – 1‬קטעי כביש פתוחים באורך של כ‪ 15 -‬ק"מ כשבקטעים מבונים מיגונים אקוסטיים בגובה עד ‪ 6.00‬מ'‪.‬‬ ‫בחלופה ‪ – 2‬קטעי כביש פתוחים באורך של כ– ‪ 13.50‬ק"מ כשבקטעים מבונים מיגונים אקוסטיים בגובה משתנה‪,‬‬ ‫כשבקטעים מערביים מיגונים בגובה עד ‪ 6.00‬מ' ובקטעים מזרחיים מיגונים של קירות עם מצחייה בגובה כללי של‬ ‫‪ 10.00‬מ'‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫בשתי החלופות כ‪ 50% -‬מאורך הכביש הינם קטעי כביש פתוחים לנוף ללא קירות ו‪ 50% -‬קטעים חסומים‬ ‫בקירות‪ ,‬אם בצד אחד של הכביש או שני צידיו באזורים המבונים‪.‬‬ ‫סוגי מיגון אקוסטי‬ ‫מיגונים נבחרו בסדר עדיפות כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬סוללות אקוסטיות מגוננות‪.‬‬ ‫‪ .2‬קירות שקופים עד גובה ‪ 6.00‬מ'‪.‬‬ ‫‪ .3‬קירות בנויים עד גובה ‪ 6.00‬מ'‪.‬‬ ‫‪ .4‬קירות מצחייה משולבים מאלמנט בנוי עם אלמנט שקוף עד לגובה ‪ 10.00‬מ'‪.‬‬ ‫מרקמים אורבניים לאורך התוואי‬ ‫‪ .1‬גן שמואל – מרכז מסחרי וצמודי קרקע‬ ‫‪ .2‬חנה –מנשה – בניה צמודת קרקע‬ ‫‪ .3‬קרע ערה‪-‬ערערה – בניה צמודת קרקע ואזורי מסחר‬ ‫‪ .4‬אל ביאר – מי עמי –בניה צמודת קרקע‬ ‫‪ .5‬אום אל פחם – בניה רוויה ואזורי מסחר ותעשייה‬ ‫‪ .6‬מוסמוס – בניה רוויה צמודה לכביש ‪ 65‬ואזורי מסחר‬ ‫‪ .7‬מושרייפה‪ -‬בניה צמודת קרקע‬ ‫סוגי מיגון אקוסטי לאורך הכביש‬ ‫‪ .1‬סוללות מגוננות בגובה עד ‪ 6.0‬מ' – כאשר יש מרחב בצידי הכביש שמאפשר ביצוע סוללה אקוסטית מגוננת‪,‬‬ ‫זאת אלטרנטיבה מועדפת‪.‬‬ ‫מישורים המאפיינים את הצד המערבי של הכביש מפרידן גן שמואל‪ ,‬מנשה‪ ,‬חנה‪.‬‬ ‫סוללות אלו ייבנו מעפר‪ ,‬בשיפועים מתונים מתמזגים עם טופוגרפיה קיימת‪.‬‬ ‫הסוללות יקבלו צמחייה חסכונית שורדת‪ ,‬ומערכת השקיה‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫מבחינה ויזואלית הסוללה חוסמת את מראה הכביש והנוף הפתוח‪.‬‬ ‫החסימה הויזואלית לנוף היא גם כלפי הנהג בכביש‪.‬‬ ‫‪ .2‬קירות מתועשים שקופים‪-‬בגובה עד ‪ 6.00‬מ'‪ -‬קירות אלה ייבנו במקומות בהם המרקם הבנוי קרוב מאד‬ ‫כביש ורוצים לתת לו הרגשה של פתיחות לכביש או לנוף‪ .‬וכן הרגשת פתיחות לנוף לנהג בכביש‪.‬‬ ‫‪ .3‬קירות בנויים עד לגובה ‪ 6.00‬מ'‪ -‬קירות אלה ימוקמו באזורים בהם יש להסתיר מפגעים נופיים כמו אזורי‬ ‫אחסנה של חומרי בניין וכו'‪.‬‬ ‫הקירות האלה מהווים אלמנט אדריכלי משמעותי בשטח‪ ,‬הם נצפים משטח בנוי לכביש ויוצרים חסימה ויזואלית‬ ‫לנהג בכביש‪.‬‬ ‫החומרים מהם ייבנה הקיר יהיו אלמנטים שמשתלבים בסביבה‪.‬‬ ‫באזור המערבי האלמנטים יהיו מתועשים עם מופע מינימלי בנוף‪.‬‬ ‫באזור ההררי של ואדי ערה הקירות יחופו באבן חאמי להשתלבות עם הטופוגרפיה הסלעית‪ ,‬בתי האבן והטרסות‬ ‫החקלאיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬קירות מצחייה‪ -‬אלה קירות בגובה ‪ 6.00‬מ' עם מצחייה לכיוון הכביש בגובה של ‪ 4.0‬מ'‪.‬‬ ‫קירות אלה אפשר לבנות מאלמנטים מתועשים אטומים או שקופים או שילוב בניהם‪.‬‬ ‫קירות מצחייה ממוקמים באזורים מבונים צפופים בואדי ערה‪ :‬אום אל פחם‪ ,‬מוסמוס‪ ,‬מושרייפה‪ ,‬מי עמי‪.‬‬ ‫המבנים בשורה הראשונה לכביש יהיו מושפעים נופית ע"י הקירות‪.‬‬ ‫בבניינים של שורות בתים אחוריים ההשפעה של הקיר תהיה מוקטנת ככל שהבתים מתרחקים מהכביש‪.‬‬ ‫בקירות בנויים אטומים ניתן להסתיר מפגעי נוף כמו מחסנים‪ ,‬אחסון חומרי בניה וכו'‪.‬‬ ‫באזורי בנייה יפה נופית מאבן‪ ,‬ניתן למקם קירות שקופים שימזערו את החסימה הנופית‪.‬‬ ‫כמו כן ניתן לשלב קיר אטום בתור יסוד ומעליו קטע שקוף למזער את גובה הקיר‪.‬‬ ‫אפשר לשלב את המצחייה בקירות תומכים הנדרשים לתמיכת קרקע באזורי חציבה‪.‬‬ ‫בתכנון המפורט של הקירות יש לבצע צילום של חזית הבנוי לכביש ובהתאם להחליט על סוג הקיר אם אטום או‬ ‫שקוף‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫את הקירות האקוסטיים ניתן לראות תשריט של חתכי רוחב אופיניים )תרשים מס' ‪ 12‬בתיק התרשימים( ובתכנית‬ ‫הנופית המוקדמת )תרשים מס' ‪ 14‬בתיק התרשימים(‪.‬‬ ‫‪ 4.5.7.1‬מיקום קירות אקוסטיים‬ ‫מפרידן מנשה‬ ‫‪ .1‬סוללה אקוסטית מגוננת בגובה עד ‪ 6.00‬מ' בחתכים ‪ 242-244‬להגנה על בניה צמודת קרקע בפרדס חנה‪-‬‬ ‫כרכור צפונית לכביש ‪ – 65‬סוללה חוסמת מבט אל הכביש וחוסמת מבט של נהג צפונה‪.‬‬ ‫‪ .2‬קיר שקוף בגובה עד ‪ 6.00‬מ' בחתכים ‪ 245-297‬להגנה על בניה צמודת קרקע בפרדס חנה‪-‬כרכור צפונית‬ ‫לכביש ‪ – 65‬הקיר אינו חוסם מבטים אל הכביש מהכביש לנוף‪.‬‬ ‫‪ .3‬קיר אקוסטי בגובה עד ‪ 6.00‬מ' בחתכים ‪ 259-280 , 245-254‬להגנה על בתים בגן שומרון דרומית לכביש‬ ‫‪ .65‬הקיר חוסם מבטים מדרום אל הכביש מהכביש דרומה‪.‬‬ ‫מפרידן קרע‪-‬ערה עד מפרידן ערערה‬ ‫‪ .1‬קיר אקוסטי בגובה עד ‪ 6.00‬מ' בחתכים ‪ 661-734‬להגנה על בתי הכפר צפונית לכביש ‪ .65‬הקיר חוסם‬ ‫מבטים מצפון לכביש ומהכביש צפונה‪ ).‬בחתכים ‪ 711-734‬משולב בקיר תומך לרמפה ‪.(55‬‬ ‫‪ .2‬קיר אקוסטי משולב עם קיר תומך שתומך את הכביש כלפי נחל עירון‪ ,‬מוסט בגובה עד ‪ 6.00‬מ' בחתכים‬ ‫‪ 661-677‬להגנה על בתי הכפר צפונית לכביש ‪ .65‬הקיר חוסם מבטים מהכביש צפונה ומצפון לכביש‪.‬‬ ‫מי עמי‬ ‫‪ .1‬קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה ‪ 10.00‬מ' – תפקידו למזער צורך במיגון דירתי בצמודי קרקע בחתכים ‪886-‬‬ ‫‪ , 928‬קיר משולב בקיר תומך מדרון‪ ,‬להגנה על בתי אל ביאר צפונית לכביש ‪ .65‬הקיר בחלקו שקוף ובחלקו‬ ‫התחתון עד גובה ‪ 6.00‬מ' חוסם מבטים אל הכביש ומהכביש לנוף‪.‬‬ ‫‪ .2‬קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה ‪ 10.00‬מ' – בין כביש ‪ 65‬לרמפה בחתכים ‪ .927-932‬הקיר שקוף בחלקו‬ ‫העליון ואיטום בחלקו התחתון וחוסם מבטים אל הכביש מהכביש לנוף‪ .‬בחתכים ‪1001- , 991-995 , 977-979‬‬ ‫‪ 1018-1021 , 1009‬קיר אקוסטי בנוי מעל קיר תומך‪.‬‬ ‫‪ .3‬קיר אקוסטי בגובה עד ‪ 6.00‬מ' בחתכים ‪ 881-899‬מדרום לכביש ‪ 65‬להגנה על בתי כפר עין‪-‬זיתוני‪ .‬הקיר‬ ‫חוסם מבטים אל הכביש ומהכביש לנוף‪.‬‬ ‫‪ .4‬קיר אקוסטי בגובה עד ‪ 6.00‬מ' בחתכים ‪ 977-999‬צפונית לכביש ‪- 65‬חוסם מבטים מצפון לכביש ומצפון אל‬ ‫הכביש‪ .‬חוסם מבטים מהכביש צפונה‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ .5‬קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה ‪ 10.00‬מ' – בחתכים ‪ 977-1098‬להגנה על בינוי מתוכנן עפ" תכנית ענ‪.424/‬‬ ‫מפרידן אום אל פחם עד מוסמוס‬ ‫‪ .1‬קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה ‪ 10.00‬מ' )במשולב( בחתכים ‪ .1089-1094 , 1079-1087‬משולב בקירות‬ ‫תומכים לאורך רמפות של ציר ‪ 717‬מצפון לכביש ‪ 65‬ודרומית לרמפה‪ ,‬להגנה על בתים בעין איברהים‪ .‬חוסם מבט‬ ‫מהכביש צפונה‪.‬‬ ‫‪ .2‬קירות אקוסטיים עד גובה ‪ 6.00‬מ' במשולש בחתכים ‪ ,1089-1094 , 1072-1087‬משולבים בקירות תומכים‬ ‫לאורך רמפות ציר ‪ 715‬דרומית לכביש ‪ 65‬וצפונית לרמפה להגנה על בתים באום אל פחם‪ .‬חוסם מבט מהכביש‬ ‫דרומה‪.‬‬ ‫‪ .3‬קיר אקוסטי בגובה עד ‪ 6.00‬מ' בחתכים ‪ 1093-1110‬משולב בקיר תומך לאורך רמפה ‪ 715‬להגנה על מרכז‬ ‫מסחרי‪ .‬חוסם מבט מהכביש דרומה‪.‬‬ ‫‪ .4‬קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה ‪ 10.00‬מ' בחתכים ‪ 1110-1154‬דרומית לכביש ‪ 65‬להגנה על בתי אום אל‬ ‫פחם ומוסמוס‪ .‬חוסם מבט מהכביש דרומה‪.‬‬ ‫‪ .5‬קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה ‪ 10.00‬מ' בחתכים ‪ 1093-1117‬צפונית לכביש ‪ 65‬להגנה על בתים בעין‬ ‫אברהים ומוסמוס‪ .‬חוסם מבט מהכביש צפונה‪.‬‬ ‫‪ .6‬קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה ‪ 10.00‬מ' בין חתכים ‪ 1134-1150‬צפונית לכביש ‪ 65‬להגנה על בתים‬ ‫במוסמוס‪ .‬חוסם מבט מהכביש צפונה‪.‬‬ ‫‪ .7‬קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה עד ‪ 10.00‬מ' משולב בקירות תומכים בחתכים ‪ 1134-1137‬צפונית לכביש‬ ‫להגנה על בתים במוסמוס‪ .‬חוסם מבט מהכביש צפונה‪.‬‬ ‫‪ .8‬קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה ‪ 10.00‬מ' צפונית לכביש ‪ 65‬ודרומית לדרך שרות ציר ‪ .745‬חוסם מבט‬ ‫מהכביש צפונה‪.‬‬ ‫‪ .9‬קיר אקוסטי עם מצחייה בגובה עד ‪ 10.00‬מ' בין חתכים ‪ 1154-1168‬צפונית לכביש ‪ 65‬משולב בקירות‬ ‫תומכים להגנה על בתים במוסמוס‪ .‬חוסם מבט מהכביש צפונה‪.‬‬ ‫‪ .10‬קיר אקוסטי בגובה עד ‪ 6.00‬מ' בחתכים ‪ 1170-1173‬דרומית לכביש ‪ 65‬ודרך שרות ציר ‪ -716‬להגנה על‬ ‫בתים במוסמוס‪ .‬חוסם מבטים מהכביש דרומה‪.‬‬ ‫מושרייפה‬ ‫‪ .1‬קיר אקוסטי עד גובה עד ‪ 6.00‬מ' בחתכים ‪ 1217-1253‬צפונית לכביש ‪ 65‬להגנה על בתים במושרייפה‪.‬‬ ‫הקיר חוסם מבטים מהכביש צפונה‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.6‬השפעות על הצומח והחי‬ ‫‪ 4.6.1‬השפעת העבודות על התפשטות צמחים פולשים‬ ‫המוקד העיקרי והבעייתי ביותר בו מצויים צמחים פולשים בכביש ‪ 65‬הינו באזור צומת אלון אליו הגיעו והתבססו‬ ‫פרטים של טיונית החולות )ראה הסברים בסעיף ‪ 1.13.4‬לעיל(‪ .‬על מנת לוודא כי חזית הפלישה של צמח זה לא‬ ‫תנוע לכיוון מזרח יש לוודא כי במהלך עבודות העפר שיתבצעו באזור זה לא תועבר אדמה מהמקום לשטחים‬ ‫אחרים ממזרח‪ .‬פינוי האדמה המקומית‪ ,‬הנגועה בבנק זרעים של טיונית החולות‪ ,‬יגרום להתפשטות וודאית של‬ ‫הצמח לשטחים שטרם נגועים‪.‬‬ ‫לאור התפשטותה של אמברוסיה מכונסת בישראל‪ ,‬והעובדה כי הצמח מתפשט גם באמצעות כלי עבודה לעבודות‬ ‫עפר‪ ,‬גם לאורך כבישים )תמונה מס' ‪ ,(38‬ביצוע העבודות עלול ליצור מוקד או מוקדים חדשים של צמח זה באזור‬ ‫התכנית‪ ,‬כלומר עד לעמק יזרעאל‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬לא ניתן יהיה להביא לשטח התכנית כלי עבודה שהיו פעילים בשנתיים האחרונות באתרים נגועים‬ ‫באמברוסיה מכונסת‪ ,‬לרבות עמק חפר ונחל תרצה‪ ,‬אלא אם יתקבל אישור בכתב מהאקולוג הראשי של רט"ג‪.‬‬ ‫‪ 4.6.2‬השפעת הכביש על מינים נדירים‬ ‫כאמור בסעיף ‪ 1.13.2‬לעיל‪ ,‬בשטח התכנית ובסביבתה לא נמצאו מיני צמחים נדירים ואדומים הן בסקר שדה והן‬ ‫במאגר הצומח של רט"ג‪.‬‬ ‫בשל צמידות שמורת אלון לתוואי הקיים של כביש ‪ 65‬ולתוואי המתכנן‪ ,‬יגודר הצד הדרומי של השמורה כדי‬ ‫למנוע כל פגיעה וכניסה לתחום השמורה במהלך העבודות‪ .‬הגדר תוסר עם תום העבדות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬נקבע כי בשלב התכנון המפורט ייערך סקר מינים 'אדומים' וכן סקר גיאופיטים בשטחי הבתות שלאורך‬ ‫תוואי התכנית‪ ,‬בתוך הקו הכחול כלומר ביחידות מס' ‪ ,a, 26b, 26c, 26d26 ,26‬ו‪.e26-‬‬ ‫סוגיית העתקת עצים תיבחן עם תוצאות סקר העצים בשלב התכנון המפורט‪.‬‬ ‫‪ 4.6.3‬אמצעים לצמצום סכנת שריפות‬ ‫סכנת התלקחות שריפות בעת העבודות וכתוצאה מהפעלת הכביש לאחר הרחבתו קיימת רק בקטעים בהם תוואי‬ ‫העבודות גובל בשטחי יער‪ .‬שריפה בשטחי בתה אינה רצויה אך היא לא תגרום לנזק משמעותי מהבחינה‬ ‫האקולוגית‪ .‬להלן שלושת הקטעים הרגישים מבחינת שריפות‪:‬‬ ‫קטע מס' ‪ :1‬יחידה מס' ‪ ,18‬שמורת אלון )אלוני צ'רקס(‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫קטע מס' ‪ :2‬יחידות יעריות מס' ‪ 20‬עד מס' ‪.b25‬‬ ‫קטע מס' ‪ :3‬יחידות יעריות מס' ‪ 28‬עד מס' ‪.32‬‬ ‫על מנת להפחית את הסיכון של התלקחות אש יש לנקוט בצעדים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לתדרך את צוותי העבודה ולדרוש כי לא ייעשו מדורות ולא יפעילו גזיות בין הכביש לשטחים‬ ‫המיוערים הסמוכים‪ .‬ערנות מוגברת נדרשת בין חודשי מאי עד דצמבר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם מתכננות עבודות הדורשות הפעלת כלים היוצרים להבות‪ ,‬או גצים יש לוודא כי אלה לא יתרחשו בעת‬ ‫מזג אוויר שרבי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש להודיע למכבי אש וקק"ל על התאריכים או התקופות בהם מתכננות עבודות בסמוך ליחידות הצומח‬ ‫שצוינו לעיל‪.‬‬ ‫במידה ויינקטו האמצעים המתוארים לעיל‪ ,‬הסבירות להתלקחות שריפה כתוצאה ישירה מהעבודות בכביש‪ ,‬תהיה‬ ‫נמוכה‪.‬‬ ‫‪ 4.6.4‬השפעת המעברים על תנועת בעלי חיים‬ ‫הרחבת כביש מס' ‪ 65‬נותנת הזדמנות לתקן את הקיטוע המרחבי שקיים כיום כתוצאה מהכביש בין דרום אזור‬ ‫רמות מנשה לצפון השומרון‪ .‬כיום כביש מס' ‪ 65‬מהווה מחסום בלתי עביר לכל היונקים )מלבד עטלפים( ולכן‬ ‫תכנון ופיתוח מעברי בעלי חיים‪ ,‬תחתיים וכמובן עיליים‪ ,‬עשויים להפחית את תופעת הקיטוע המרחבי הקיים עד‬ ‫היום‪.‬‬ ‫השיקום הנופי של המעברים האקולוגים ייתן דגש ליצירת מעבר המזמין תנועת בעלי חיים‪ ,‬לרבות צמחוניים‪,‬‬ ‫באמצעות שמירה על שדה ראייה פתוח משני עברי הגשר‪ ,‬הסתרת הכביש לנמצאים על הגשר‪ ,‬שימוש בצמחייה‬ ‫מקומית נמוכה ובמצע המדמה שטח טבעי‪ .‬בנוסף יוקמו גדרות משני צידי משפכי הגישה לגשר לצורך תיעול בעלי‬ ‫החיים לגשר‪.‬‬ ‫מפרט של עבודות הפיתוח בתחום הגשר ובסביבתו המיידית יוצג בשלב התכנון המפורט‪.‬‬ ‫מעברי בע"ח מוצגים בפירוט בסעיף ‪ 3.1.2‬לעיל‪ .‬המעברים תואמו עם רט"ג‪.‬‬ ‫‪ 4.6.5‬אמצעים לצמצום דריסות‬ ‫אמצעים נוספים למניעת דריסות מוצגים בפירוט בסעיף ‪ 3.1.2‬לעיל‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.6.6‬גידור‬ ‫פירוט מוצג בסעיף ‪ 3.1.2‬לעיל‪ .‬אופי הגידור‪ ,‬כלומר גובה וצפיפות הרשת לפי גובה ייקבע בעת התכנון המפורט‬ ‫על ידי אקולוג מומחה בסוגיית מעברי בעלי חיים‪ .‬הגדרות אופי הגדרות תיעשה בתיאום עם רט"ג‪.‬‬ ‫‪ 4.6.7‬תשריט אקולוגי‬ ‫תשריט בקנ"מ ‪ 1:25,000‬אשר מציג את ההיבט האקולוגי מוצג בתרשים מס' ד‪.11.‬‬ ‫מיקום המעברים בקנ"מ ‪ 1:5,000‬מוצג מעל גבי התכנית הנופית‪ .‬תרשים בקנ"מ ‪ 1:25,000‬מאפשר לראות את‬ ‫התמונה הכוללת‪.‬‬ ‫‪ 4.6.8‬השפעה על נחל עירון‬ ‫פעולות הסדרת הנחל לא יביאו לפגיעה נוספת או להרעה במערכות האקולוגיות של גדות הנחל‪ .‬הסיבה לכך היא כי‬ ‫הנחל במצבו הנוכחית‪ ,‬בקטע התכנית‪ ,‬נהפך למעשה לתעלת ניקוז‪ ,‬יותר מאשר לאפיק נחל אשר לאורכו מערכות‬ ‫אקולוגיות טבעיות מתפקדות‪.‬‬ ‫‪ 4.7‬ארכיאולוגיה ומורשת‬ ‫העקרון המנחה בטיפול באתרי העתיקות הוא לצמצם את הפגיעה באתרים‪ .‬חפירות ארכיאולוגיות לצורך אמצעים‬ ‫להגנה על אתרים ארכיאולוגיים יבוצעו בהתאם להנחיות רשות העתיקות המוצגות בסעיף ‪ 1.12.5‬לעיל‪ .‬אמצעים‬ ‫אלו כוללים בין השאר‪ :‬חפירות בדיקה וחפירות הצלה במספר אתרים טרם תחילת העבודות‪.‬‬ ‫גידור זמני של אתרים ארכיאולוגיים בזמן העבודות יקבע בהתאם לדרישה של רשות העתיקות בשלב התכנון‬ ‫המפורט‪.‬‬ ‫הטיפול באתרי העתיקות השונים לאורך התוואי הוא פועל יוצא של חשיבות האתר ומיקומו ביחס לקווי הדיקור‬ ‫המתוכננים‪ .‬להלן מתוארים אמצעים נדרשים לשלב התכנון המפורט של הדרך‪ ,‬בהתאם לממצאים שעלו בסקר‬ ‫הארכיאולוגי והמלצות רשות העתיקות וארכיאולוג התכנית‪:‬‬ ‫תילים‬ ‫תל א סוויר )תל אסור( – שוליו הקדומים של התל ממוקמים בסמוך לתוואי הנוכחי‪ .‬בעבר בעת הרחבת הדרך‬ ‫ביצעה החברה הלאומית לדרכים באמצעות רשות העתיקות‪ ,‬חפירת בדיקה‪ .‬לצורך קביעת הטיפול באתר יבוצעו‬ ‫חיתוכי בדיקה באמצעות מחפרון כדי לקבוע האם בתוואי נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים‪ .‬במידת הצורך תתוכנן‬ ‫הדרך על גבי סוללה במטרה ל"כסות לדורות" את השרידים העתיקים‪.‬‬ ‫תל עארה ‪ -‬שוליו הקדומים של התל ממוקמים בסמוך לתוואי הנוכחי‪ .‬בעבר ביצעה רשות העתיקות ואוניברסיטת‬ ‫תל אביב חפירות הצלה של קברים בסמוך לתוואי הנוכחי‪ .‬לצורך קביעת הטיפול באתר יש לבצע חיתוכי בדיקה‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫באמצעות מחפרון כדי לקבוע האם בתוואי נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים‪ .‬במידת הצורך יש לתכננן את הדרך על‬ ‫גבי סוללה במטרה ל"כסות לדורות" את השרידים העתיקים‪.‬‬ ‫תל מגידו – ממוקם רחוק מתוואי הדרך ולהרחבת הדרך אין כל השפעה על התל‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪11.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫חורבות‬ ‫ח' ערערה )אתרי סקר מס' ‪ – (94-95‬האתר נחפר בעבר‪ .‬לצורך קביעת הטיפול באתר יש לבצע חיתוכי בדיקה‬ ‫באמצעות מחפרון כדי לקבוע האם בתוואי נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים‪ .‬במידת הצורך יש לתכננן את הדרך על‬ ‫גבי סוללה במטרה ל"כסות לדורות" את השרידים העתיקים‪.‬‬ ‫ח' עין זיתוניה )אתרי סקר מס' ‪ 67-70‬ו‪ – (77-78 -‬האתר נחפר והוסר בעבר בעת ביצוע הרחבת הכביש הנוכחי‪.‬‬ ‫למרות האמור יש לבצע חיתוכי בדיקה באמצעות מחפרון כדי לקבוע האם בתוואי נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים‪.‬‬ ‫אתרים החשודים באתרי כחורבות – )אתר ‪ ;106‬אתר ‪ ;105‬אתר ‪ ;103‬אתר ‪ ;96‬אתר ‪) 93‬יתכן שולי ח' ביר אל‬ ‫מסקא(; אתר ‪ 82‬ו‪) 91-‬יתכן שוליים של אותו אתר(; אתר ‪ 90‬ו‪) 83-‬יתכן שוליים של אותו אתר(; אתר ‪ ;92‬אתר‬ ‫‪ 80‬ו‪) 81-‬יתכן שוליים של אותו אתר(; אתר ‪ ;79‬אתר ‪ ;59‬אתר ‪ ;62‬אתר ‪ ;4‬אתר ‪ ,30‬אתר ‪ 31‬ו‪) 29-‬יתכן ואותו‬ ‫אתר(; אתר ‪ 28‬ו‪) 1-‬אותו אתר((‪ .‬לצורך קביעת הטיפול באתרים יש לבצע חיתוכי בדיקה באמצעות מחפרון בכל‬ ‫אתר בנפרד במטרה לקבוע האם בתוואי נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים‪ .‬תוצאות הבדיקה תיקבע מה יהיה המשך‬ ‫הטיפול על פי הכללים שנקבעו‪.‬‬ ‫מערות וחציבות‬ ‫מערות וחציבות הממוקמות בתחום קווי הדיקור של הדרך יש צורך לבצע חפירת הצלה לצורך תיעוד ושחרור‬ ‫האתרים לפיתוח‪ .‬מערות אתרים ‪) 33 ;34 ;35 ;48 ;49 ;66 ;65 ;64 ;60 ;58 ;57 ;75 ;74 ;86‬מספר מערות(‬ ‫ו‪ .3 -‬חציבות )מתקנים‪ ,‬קברים וכו'(‪ :‬אתרים ‪) 20 ;76 ;73 ;88 ;87‬אמת מים ?(; ‪;15 ;47 ;16 ;17 ;46 ;18 ;19‬‬ ‫‪ 5 ;6 ;10 ;9 ;11 ;13 ;14‬ו‪.4 -‬‬ ‫האתרים מחוץ לקווי הדיקור‬ ‫אתרים אלה לא יפגעו בעת ביצוע עבודות הסלילה‪ ,‬יש לנקוט באמצעי מניעה )סימון גידור וכו'( כדי שהאתרים לא‬ ‫יפגע בעת עבודות הסלילה‪ .‬אתרים‪;70 ;69 ;77 ;68 ;67 ;89 ;81 ;92 ;85 ;84;83 ;82 ;94 ;95 ;93 ;106 :‬‬ ‫‪;30 ;32 ;7 ;12 ;49 ;50 ;51 ;53 ;44 ;43 ;42 ;41 ;39 ;38 ;54 ;21 ;22 ;23 ;26 ;25 ;55 ;27 ;62 ;62 ;61‬‬ ‫‪ 28 ;29‬ו‪.1-‬‬ ‫‪ 4.8‬גיאולוגיה וסיסמולוגיה‬ ‫‪ 4.8.1‬השפעת יציבות המסלע על עבודות עפר‬ ‫חלוקת תוואי הכביש ליחידות גיאונדסיות ותיאור שיפועי החפירה האפשריים בכל סוג קרקע‪ ,‬מתוארים בסעיף ‪1.9‬‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫כפי עולה מהתיאור לעיל‪ ,‬שיפועי החפירה האפשריים לאורך הדרך הינם כדלהלן‪:‬‬ ‫קרקע‪ :‬קרטון קרטון חווארי – שיפוע‪) 1:1 :‬אופקי‪:‬אנכי(‪) 1:1.5 ,‬אופקי‪:‬אנכי(‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫קרקע‪ :‬חוואר שמן – שיפוע‪) 1:2.5 :‬אופקי‪:‬אנכי(‪ .‬בחוואר שמן יתכנו בעיות אי יציבות גם בשיפועים נמוכים של‬ ‫‪ 1:3‬ולכן יש לשקול פתרונות תימוך‪.‬‬ ‫קרקע‪ :‬חרסית שמנה‪ ,‬חרסית רזה – שיפוע ‪) 1:3‬אופקי‪ :‬אנכי(‬ ‫קרקע‪ :‬חרסית חולית וחול חרסיתי – שיפוע ‪) 1:2‬אופקי‪:‬אנכי(‬ ‫‪ 4.8.2‬אזורים פוטנציאליים לגלישות קרקע ואמצעים לייצוב מדרונות‬ ‫בחינת הרגישות להתפתחות גלישת מדרונות כתוצאה מאירוע רעידת אדמה‪ ,‬נעשתה על פי מפת הרגישויות אשר‬ ‫יצאה בהוצאת המכון הגיאולוגי )כץ‪ ,‬אלמוגי ‪.(2006‬‬ ‫מפת רגישות לגלישת מדרונות באזור התכנית מוצגת בתרשים מס' ד‪.12.‬‬ ‫להלן עיקרי הממצאים‪:‬‬ ‫כביש ‪ 65‬בקטע גן שמואל מגידו עובר לאורך ואדי ערה וחוצה בעיקר מסלע קרטוני וקרטון חווארי רך‪ .‬רמת‬ ‫הרגישויות מראה כי לאורך מרבית הכביש דרגות הרגישות הם ברמה של ‪ I‬ועד ‪) V‬גוונים של כחול בהיר ועד‬ ‫אפור במפה( ובקטעים מסוימים עשויים להיווצר תנאים בהם דרגת הרגישות היא ‪) VI‬גוון צהבהב במפה(‪ .‬על‬ ‫בסיס הניתוח הקיים בדו"ח המכון הגיאולוגי עבור דרגות רגישות אלה מפורטות התאוצה הקריטיות העשויות‬ ‫לגרום לגלישת מדרונות )טבלה ‪ 3‬בתוך דו"ח ‪(GSI/38/2006‬‬ ‫ערך התאוצה הנמוכה ביותר הינו עבור דרגת רגישות ‪ VI‬ועומד על ‪ =g0.25‬וערך זה עולה ככל שדרגת הרגישות‬ ‫קטנה‪.‬‬ ‫ערך התאוצה האופקית לתכנון על פי תקן ת"י ‪ 413‬לאזור אום אל פחם הינו נמוך יותר ‪ g=0.186‬ולכן נראה כי‬ ‫הפוטנציאל להתפתחות גלישות כתוצאה מרעידת אדמה הינו נמוך‪.‬‬ ‫כאמור בפרק א'‪ ,‬מרבית החפירות לאורך התוואי יבוצעו בסלע קרטון השייך לחבורת הר הצופים‪ .‬סלע זה הוא‬ ‫בעל חדירות נמוכה ובעל רגישות לשינויי רטיבות לפיכך תתכן התפתחות ערוצי זרימה לאורך המדרונות‬ ‫והתפוררות הסלע עד כדי פגיעה ביציבות המדרון‪ .‬מצב זה ניתן למנוע באמצעות שיפועי חפירה מתונים יחסית‬ ‫והסדרת תעלות ניקוז בחלק העליון להסטת חלק ממי הנגר העילי‪ .‬מבחינת השיקום הנופי באזורים שבהם יש מסלע‬ ‫קרטוני חווארי רצוי להימנע משתילת צמחיה הדורשת השקיה וזאת בשל החשש שמי ההשקיה יחדרו למדרון‬ ‫ויערערו את יציבותו‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫על פי תקן ת"י ‪ 413‬על בסיס המידע ממפות ההגברה‪ ,‬ביצוע סקר תגובת אתר מחויב רק במידה והמבנה הינו‬ ‫מדרגת חשיבות א כפי שמופיע בטבלה ‪ 4‬בתקן )תחנות כוח‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬תחנות מכבי אש‪ ,‬משטרה ‪ ,‬מרכזיות‬ ‫טלפון וכו(‬ ‫הגשרים והמחלפים אינם נכללים בקטגוריה של חשיבות א' אלא אם הם מובילים באופן ישיר לאחד מהמבנים‬ ‫המצויינים לעיל‪ .‬לפיכך ההחלטה על ביצוע סקר תגובת אתר תתקבל במסגרת ביצוע חקירה גיאוהנדסית ועל פי‬ ‫שיקול דעת של יועץ ביסוס וגיאולוג בהתאם לתנאי הקרקע וממצאים מקידוחים בנוסף לנתונים המוצגים במפת‬ ‫פוטנציאל ההגברה‪.‬‬ ‫פוטנציאל ההתנזלות הינו שילוב של המצאות מי תהום גבוהים ושכבות של קרקע חולית בעלת צפיפות נמוכה‪.‬‬ ‫באיזור שממערב למחלף עירון אפשרי ויתקיימו תנאי להתנזלות‪ .‬נושא זה יחקר במסגרת החקירה הגיאוהנדסית‬ ‫לתכנון מפורט‪ .‬החקירה תכלול התקנת צינורות תצפית ו‪/‬או פיאזומטרים למעקב אחר מפלסי המים‪ .‬צפיפות שכבות‬ ‫הקרקע תיבדק באמצעות בדיקות החדרה תקנית )‪ (SPT‬ומדגמים בלתי מופרים‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪12.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.9‬עודפי עפר‪ ,‬דרכי גישה ואתרי התארגנות‬ ‫‪ 4.9.1‬השפעות סביבתיות של עבודות עפר‬ ‫‪ 4.9.1.1‬תיאור האזורים בהם יבוצעו עבודות והמטרדים הסביבתיים החזויים מהם‬ ‫עבודות מילוי וחציבה לאורך תוואי הכביש המורחב ומיקום מוצע לאתרי התארגנות‪ ,‬מוצגים בתכנית שינוע‬ ‫עבודות עפר אשר בתרשים מס' ‪ 17‬בתיק תרשימים‪.‬‬ ‫בשלב זה של התכנון לא ניתן לקבוע באופן מדויק את אופן העבודות בכל נקודה לאורך התוואי‪.‬‬ ‫מאחר והתנועה בכביש מס' ‪ 65‬צריכה להתנהל ברציפות וללא הפסקה‪ ,‬בכל שעות היממה‪ ,‬תבוצענה עבודות לילה‬ ‫המשתמעות מעניין זה ומשלבי הביצוע הנגזרים ממנו‪.‬‬ ‫באתר יבוצע עירום זמני של עודפי עפר מקטעים שונים לאורך הדרך לשם שימוש כחומר מילוי‪.‬‬ ‫באתר יאוחסנו כמויות משתנות של עודפי עפר בהתאם להתקדמות העבודות‪ .‬עודפי עפר שיגיעו לאתר יאוחסנו עד‬ ‫להעברתם לשטחי המילוי‪.‬‬ ‫האתר ישמש כאתר אחסון זמני עד לסיום כל קטעי הכביש‪.‬‬ ‫שבילים קבועים וזמניים בהיקף האתר ובתוך האתר יסללו‪.‬‬ ‫אתרי ההתארגנות‪ ,‬דרכי הגישה‪ ,‬העירום הזמני ואחסון עודפי העפר יבוצעו באזורים המיועדים לכך‪ ,‬לאחר אישור‬ ‫סימון קווי הדיקור והאזורים המיועדים לשימור‪ ,‬חישוף וכדומה ‪ ,‬ע"י המפקח ואדריכל הנוף‪.‬‬ ‫בתום השימוש‪ ,‬השטח יוחזר לגבהים המקוריים ו‪/‬או לגבהי פיתוח המתוכננים‪.‬‬ ‫סיכום של מטרדים סביבתיים אפשריים בשלב ההקמה בכל אחד מקטעי הדרך‪ ,‬מוצג בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ד‪ :23.‬מטרדים סביבתיים בעת העבודות להקמת הכביש‬ ‫קטע ‪ /‬סוג העבודה‬ ‫עבודות עפר הכוללות‬ ‫בעיקרן מילוי להרמת‬ ‫הקו האדום של הכביש‬ ‫אתר לעירום זמני‬ ‫אמצעים מומלצים‬ ‫פוטנציאל למטרדים‬ ‫עבודה בהתאם‬ ‫אבק כתוצאה משפיכת‬ ‫חומרי מילוי ותנועה ערה להנחיות המפורטות‬ ‫בסעיף ‪4.9.1.2‬‬ ‫של משאיות על דרך‬ ‫השירות‪.‬‬ ‫תנאי לכניסה לשטח ‪-‬‬ ‫אבק כתוצאה משפיכה‪,‬‬ ‫הכנת תכנית למניעת‬ ‫העמסה ויישור העפר‪.‬‬ ‫מפגעים בשלב‬ ‫אבק ורעש כתוצאה‬ ‫העבודות לשימושי‬ ‫מגריסה‪.‬‬ ‫קרקע רגישים‬ ‫בסביבה ותכנית‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫קטע ‪ /‬סוג העבודה‬ ‫פוטנציאל למטרדים‬ ‫עבודה בסמוך לנחל עירון שפכים ודרדרת לנחל‬ ‫חציבות באזור העקומות‬ ‫שטחי מילוי‬ ‫שטחי התארגנות להקמת‬ ‫המפרידנים‬ ‫רעש ואבק בזמן‬ ‫העבודות‪.‬‬ ‫תנועת משאיות ערה‬ ‫בדרכים הזמניות‬ ‫אבק בעת עבודות‬ ‫המילוי‪ ,‬שפיכה והסדרת‬ ‫השטח‬ ‫זיהום מי תהום כתוצאה‬ ‫מפעילות בתחום אתר‬ ‫ההתארגנות‬ ‫אמצעים מומלצים‬ ‫שיקום לגמר‬ ‫העבודות‪.‬‬ ‫יינקטו בזמן הביצוע‪,‬‬ ‫אמצעים מתאימים‬ ‫למניעת דרדרת כגון‬ ‫הקמת מעקות בטון‬ ‫ניידים‪.‬‬ ‫עבודה בהתאם‬ ‫להנחיות המפורטות‬ ‫בסעיף ‪4.9.1.2‬‬ ‫עבודה בהתאם‬ ‫להנחיות המפורטות‬ ‫בסעיף ‪4.9.1.2‬‬ ‫עבודה בהתאם‬ ‫להנחיות המפורטות‬ ‫בסעיף ‪4.9.1.2‬‬ ‫למניעת זיהום מי‬ ‫תהום‬ ‫‪ 4.9.1.2‬אמצעים למניעת מטרדים סביבתיים בעת העבודות‬ ‫על מנת לצמצם את המטרדים הסביבתיים בשלב העבודות להקמת הכביש‪ ,‬יוגשו בשלב התכנון המפורט לביצוע‪,‬‬ ‫לאישור ועדת המשנה של הות"ל מסמכים מפורטים לאתרי העירום הזמניים ואתרי המילוי שיכללו הערכה של‬ ‫מטרדי רעש‪ ,‬רעידות ואבק‪ ,‬הסדרי תנועה‪ ,‬היבטים חזותיים ושיקום נופי‪.‬‬ ‫המסמכים יוגשו עבור כל אחד מהאתרים בנפרד בהתאם לפירוט להלן‪:‬‬ ‫מאזן עודפי עפר בהתאם לסוג החומר הצפוי ואפשרויות השימוש בו‪ ,‬במסגרת ביצוע הכביש והעיצוב הנופי‪.‬‬ ‫במידה ויהיו עודפי עפר לסילוק יוצגו האתרים לסילוקם‪.‬‬ ‫הוראות לגבי מהלך ביצוע הדרך‪ ,‬לרבות התווית דרכי גישה זמניות לאתרי העבודה וההתארגנות‪ ,‬איתור אזורי‬ ‫אחסנה‪ ,‬עירום‪ ,‬שטחי התארגנות‪ ,‬מחנות קבלן‪ ,‬הגדרת קווי דיקור של עבודות עפר וניקוז‪ ,‬ציון עבודות חישוף‬ ‫לרבות ערום הקרקע ופיזורה מחדש וחיפוי של קרקע חקלאית‪ ,‬סימון וגידור שטחי עבודה‪ ,‬שטח "אל געת" וסימון‬ ‫עצים להעתקה‪ .‬בנוסף תכלול התכנית גם תכנית הסדרי תנועה לשלבי ההקמה ואת הנספחים הבאים הכוללים‬ ‫אמצעים למזעור הפגיעה בסביבה‪:‬‬ ‫נספח ביצוע ושיקום לאתרי עירום זמניים ‪ -‬נספח הביצוע יציג תכנית למניעת מפגעים בשלב העבודות לשימושי‬ ‫קרקע רגישים בסביבה ותכנית שיקום לגמר העבודות‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫נספח ביצוע למניעת מטרדים בעת עבודות ההקמה – באזורים בהם יבוצעו עבודות במרחק של עד ‪ 100‬מ'‬ ‫ממבנים רגישים )מגורים‪ ,‬מוסדות וכדומה( יוצגו הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הוראות בדבר הפחחת מפגעי אבק‪ :‬כיסוי המשאיות היוצאות עמוסות מן האתר‪ ,‬הרטבת דרכי גישה בלתי‬ ‫סלולות‪ ,‬קידוחים באמצעות מכונות קידוח מצוידות בשואב אבק וכו'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מניעת מטרדי רעש וזעזועים בעת ההקמה לרבות אמצעי השקטה לציוד צמ"ה‪ ,‬גידור וכו'‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מניעת תשטיפים לשטח הפתוח בעת עבודות ההקמה ובעיקר שפכי בטון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הנחיות למניעת זיהום מי תהום ומי נגר לרבות איטום‪ ,‬שימוש במאצרות‪ ,‬נוהל איסוף שמנים לפינוי‪,‬‬ ‫מיקום שירותים כימיים וכו'‪.‬‬ ‫‪ 4.9.2‬שטחי התארגנות‬ ‫דוח פתרונות לאחסון זמני וקבע של עודפי עפר מוצג בנספח מס' ‪ .15‬שטחי ההתארגנות ושטחי עירום זמניים כולל‬ ‫דרכי גישה מוצגים בתרשים מס' ‪ 17‬ובתרשים מס' ‪ 18‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫האתרים שנבחרו נמצאים בשטחים הכלואים של המפרידנים‪ .‬שטחים אלה יהיו שטחים מופרים וישמשו לאיחסון‬ ‫עודפי עפר‪/‬סלע‪.‬‬ ‫לאחר סילוק עודפי העפר‪ ,‬השטחים ישוקמו בהתאם לתכניות נופיות מפורטות‪ ,‬כולל חריש עמוק‪ ,‬חיפוי הקרקע‬ ‫באדמת חישוף ושתילה‪.‬‬ ‫בשלב א' של עבודות העפר יבוצע חישוף השטח לעומק ‪ 20-30‬ס"מ‪ ,‬אדמת החישוף תיערם בשטח הכלוא‪ ,‬ותשמש‬ ‫לחיפוי מדרונות מגוננים‪.‬‬ ‫לאחר ביצוע החישוף‪ ,‬יבוצעו עבודות עפר במפרידן כולל חפירה‪/‬ואו חציבה ומילוי‪.‬‬ ‫עודפי עפר יאוחסנו בשטח הכלוא בערמות ממוספרות בגובה עד ‪ 6.00‬מ' ושיפועים של ‪. 1:2‬‬ ‫בגמר הפינוי של עודפי עפר‪ ,‬יש לבצע שיקום נוף של האתר כולל חריש עמוק ונטיעות‪.‬‬ ‫בתכנון כביש ‪ 65‬יש התחשבות בדרכים חקלאיות לנגישות לחלקות חקלאיות לאורך הכביש‪ .‬עבור דרכים‬ ‫חקלאיות המיועדות לביטול בגלל הרחבת הכביש או שנמצאו חלקות ללא גישת דרך חקלאית‪ ,‬תוכננו דרכים‬ ‫חקלאיות חדשות שמאפשרות גישה לכל המגרשים החקלאיים לאורך הכביש‪ .‬דרכים אלה נופלות בתחום השיקום‬ ‫הנופי של הכביש ויטופלו במסגרת תכנון השיקום הנופי‪ ,‬כולל חיפוי הדרכים לפי מתכנן הכביש וטיפול נופי ע"י‬ ‫צמחייה לפי תכניות נופיות‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מפרטת את אתרי ההתארגנות המוצעים‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫טבלה מס' ד‪ :24.‬תיאור אתרי ההתארגנות המוצעים‬ ‫אתרי התארגנות וערום זמני אופציונלי‬ ‫מפרידן חנה‬ ‫שטח כלוא מדרום לכביש‬ ‫מפרידן חנה‬ ‫שטח כלוא מצפון לכביש‬ ‫מפרידן מנשה‬ ‫שטח כלוא מדרום לכביש‬ ‫ברטע‬ ‫שטח כלוא מצפון לכביש‬ ‫ברטע‬ ‫שטח מדרום לכביש‬ ‫מפרידן קרע‪-‬ערה‬ ‫שטח כלוא מדרום לכביש‬ ‫מפרידן מי עמי‬ ‫דרום לכביש‬ ‫אזור בין מי עמי לאום אל פחם‬ ‫דרום לכביש‬ ‫אזור פיתולים‬ ‫מדרום לכביש‬ ‫חתכים‬ ‫אתר בשטח מופר אתר בתוך‬ ‫קווי דיקור‬ ‫שטח‬ ‫)דונם(‬ ‫‪177-183‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪186-191‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪233-239‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪620-626‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪626-636‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪654-658‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪911-919‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1023-1030‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1321-1337‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 4.9.3‬השפעות סביבתיות של פריצת דרכי גישה‬ ‫ככל הניתן דרכי הגישה יתבססו על דרכים חקלאיות קיימות‪ .‬לצורך הכשרתן יבוצע הידוק מצעים אשר יישאר‬ ‫בתום העבודות‪ .‬הידוק המצעים עלול לגרום למטרדי רעש וזיהום אוויר‪ .‬על כן‪ ,‬במסגרת מסמכי הביצוע שיש‬ ‫להגיש לעניין מניעת מטרדי רעש וזיהום אוויר בעת העבודות‪ ,‬יש להתייחס גם לדרכי הגישה‪.‬‬ ‫תכנון דרכי הגישה יעשה בשלב תכנון מפורט לביצוע‪ .‬במסגרת התכנון יוגש מסמך הוראות לגבי מהלך ביצוע‬ ‫הדרך כולל מסמכי ביצוע המפורטים לעיל אשר יכללו אמצעים למזעור השפעות על הסביבה‪.‬‬ ‫תנוחות דרכי גישה לאתרי התארגנות ועירום זמני מוצגות בתרשים מס' ‪ 18‬בתיק התרשימים‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫‪ 4.10‬מיפוי קונפליקטים סביבתיים וממצאים סביבתיים‬ ‫תרשים מס' ד‪ 13.‬מציג מיפוי של השפעות סביבתיות וקונפליקטים סביבתיים‪.‬‬ ‫שמורת אלון‬ ‫התוואי המתוכנן אינו פוגע בשמורת אלון‪.‬‬ ‫נצפות לכביש – תוואי הכביש משתלב טופוגרפית בקרקע הקיים ואינו נצפה משמורת אלון‪.‬‬ ‫הגנה על עצים בעת העבודות ‪ -‬בשל צמידות שמורת אלון לתוואי הקיים של כביש ‪ 65‬ולתוואי המתוכנן‪ ,‬יגודר‬ ‫הצד הדרומי של השמורה כדי למנוע כל פגיעה וכניסה לתחום השמורה במהלך העבודות‪.‬‬ ‫חורשות טבעיות באזור הפיתולים‬ ‫מזעור פגיעה בחורשות טבעיות ע"י בחירת חלופה מתאימה והקטנת אורך המדרון החפור‪.‬‬ ‫מפת מסדרונות אקולוגיים ארצית באזור כביש ‪ 65‬מוצגת בתרשים מס' א‪.29.‬‬ ‫מסדרונות אקולוגיים‬ ‫התכנית הנדונה חוצה שלושה מסדרונות אקולוגיים ארציים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסדרון מערבי באזור מחלף עירון – מסדרון זה נמצא בתחום תכנית כביש ‪ 6‬ואינו מטופל במסגרת‬ ‫התכנית הנדונה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מסדרון מרכזי באזור שבין צומת המשטרה לבין צומת מי עמי – באזור זה תוכנן מעבר אקולוגי עילי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מסדרון מזרחי באזור הגבעות‪ ,‬בין מושירפה למחלף מגידו – באזור זה תוכנן מעבר אקולוגי עילי‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיה‬ ‫העקרון המנחה בטיפול באתרי העתיקות הוא לצמצם את הפגיעה באתרים‪ .‬חפירות ארכיאולוגיות לצורך אמצעים‬ ‫להגנה על אתרים ארכיאולוגיים יבוצעו בהתאם להנחיות רשות העתיקות המוצגות בסעיף ‪ 1.12.5‬לעיל‪ .‬אמצעים‬ ‫אלו כוללים בין השאר‪ :‬חפירות בדיקה וחפירות הצלה במספר אתרים טרם תחילת העבודות‪.‬‬ ‫גידור זמני של אתרים ארכיאולוגיים בזמן העבודות יקבע בהתאם לדרישה של רשות העתיקות בשלב התכנון‬ ‫המפורט‪.‬‬ ‫הטיפול באתרי העתיקות השונים לאורך התוואי הוא פועל יוצא של חשיבות האתר ומיקומו ביחס לקווי הדיקור‬ ‫המתוכננים‪ .‬להלן מתוארים אמצעים נדרשים לשלב התכנון המפורט של הדרך‪ ,‬בהתאם לממצאים שעלו בסקר‬ ‫הארכיאולוגי והמלצות רשות העתיקות וארכיאולוג התכנית‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫סכנה לזיהום מי תהום‬ ‫מערכת הניקוז של הכביש עוברת בתחום רדיוסי מגן ב' של ‪ 4‬קידוחי מים‪ .‬על מנת למנוע סכנה של זיהום‬ ‫הקידוחים ממי נגר או שפיכות של חומרים מזהמים על הכביש ושטיפתם אל תעלות הניקוז של הכביש‪ ,‬מוצע‬ ‫לנקוט באמצעים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תעלות הכביש בתחום רדיוס מגן ב' תהיינה אטומות ע"י ציפוי כגון‪ :‬כוורת ממולאת בטון וכדומה‪.‬‬ ‫‪ .2‬במורד התעלה בגבול רדיוס המגן ב'‪ ,‬יתוכננו ויותקנו שערים אטומים‪ .‬במכל תעלה‪ ,‬בהתאם למקרה‪,‬‬ ‫השער ייסגר בעת אירוע של שפיכת מזהמים לתעלה‪ ,‬ויאפשר השהיית חומרי המים המזוהמים בתעלה‬ ‫האטומה‪ .‬המים המזוהמים ישאבו במיכליות אל מחוץ לתעלה כולל מי השטיפה של קטע זה אל התעלה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בגמר האירוע יפתחו השערים לאפשר זרימה של מי הגשמים לעבר אפיק נחל עירון הסמוך‪.‬‬ ‫נמצא קטע קצר באל מושריפה ‪ ,‬אשר מצוי בקרבה של התוואי עם סלעי חבורת יהודה החשופים לאורך כמה‬ ‫עשרות מטרים‪ .‬הומלץ לתעל את ניקוז הכביש בקטע זה בתעלה מבוטנת ואטימה‪.‬‬ ‫נחל עירון‬ ‫ישנם אזורים בהם הכביש המתוכנן פולש לתוואי נחל עירון הקיים‪.‬‬ ‫עקרונות הטיפול בנחל נקבעו בהתאם לתוכנית המתאר – שיקום הנחל ובתי הגידול שבו‪ ,‬עיצוב גדות‪ ,‬שמירה על‬ ‫זכות מעבר של הציבור‪ ,‬שמירת תפקוד כציר ניקוז‪ ,‬בהתאם לתכניות הפיתוח של הכביש‪.‬‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫מוצע להקים תחנות ניטור בסביבת הקטעים הבאים אשר מתוכננים לביצוע‪ :‬מפרידן מנשה‪ ,‬מפרידן קרע‪ ,‬מפרידן‬ ‫ערה‪ ,‬כביש באזור צומת מי עמי – אום אל פחם‪ ,‬מפרידן מוסמוס‬ ‫בנוסף‪ ,‬תבוצע הערכה מחודשת של זיהום אוויר בהתבסס על מודל עבור הקטעים לעיל‪ .‬ההערכה תבוצע על סמך‬ ‫מקדמי הפליטה העדכניים ותחזיות התנועה העדכניות ביותר‪.‬‬ ‫בהסתמך על ניתוח תוצאות ניטור ותוצאות מודל‪ ,‬ניתן יהיה לקבל החלטות אופרטיביות באשר לביצוע ולתפעול‬ ‫כגון הגבלות תנועה‪.‬‬ ‫רעש‬ ‫ללא מיגון אקוסטי‪ ,‬בכל ישוב למעט גן שמואל ועין שמר‪ ,‬נמצאה חריגה מהקריטריונים בקולט אחד לפחות‪.‬‬ ‫החריגות הגדולות ביותר נרשמו במוסמוס ובקרע שבהם המבנים הם הקרובים ביותר לתוואי הכביש‪.‬‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫נבחנו קירות גבוהים יותר )קירות עם "מצחייה"( במטרה לצמצם ככל האפשר את מספר המבנים בהם יידרש מיגון‬ ‫אקוסטי דירתי בשילוב של שמירה על ערכים נופיים בהתאם להנחיית אדריכלי הנוף‪.‬‬ ‫במרבית האזורים שנבדקו‪ ,‬ניתן לתת מענה אקוסטי לכל הקומות ע"י קירות אנכיים בגובה של עד ‪ 6‬מ' או ע"י‬ ‫קירות עם "מצחייה" עד לגובה של ‪ 10‬מ'‪ .‬בשאר האזורים הקירות האקוסטיים אינם נותנים מענה אקוסטי לכל‬ ‫הקולטים שבהם נרשמו חריגות במצב ללא מיגון אקוסטי‪ .‬אולם‪ ,‬מספר הבניינים שבהם יידרש מיגון אקוסטי דירתי‬ ‫הוא קטן יחסית‪.‬‬ ‫קירות‬ ‫לאורך התוואי מתוכננים קירות למטרות הסביבתיות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קירות תומכים להגנה על חורש קיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬קירות תומכים לשמירת התוואי החדש לנחל עירון‪.‬‬ ‫‪ .3‬קירות תומכים לשימור של יער קק"ל‬ ‫‪ .4‬קירות אקוסטים‬ ‫פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‬ ‫תרשים מס' ד‪13.‬‬ ‫פרק ה‬ ‫ממצאים והצעה להוראות התכנית‬ ‫‪ 5.1‬עבודות עפר‬ ‫ראה להלן "הוראות לגבי מהלך ביצוע הדרך" כמפורט בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 5.2‬איכות אוויר‬ ‫‪ 5.2.1‬צמצום מפגעי זיהום אוויר כתוצאה מנסיעת כלי רכב על הכביש‬ ‫טרם אישור לביצוע )בקטעים הרלבנטיים וללא תלות של קטע אחד במשנהו(‪ ,‬יוצבו תחנות לניטור איכות האויר‬ ‫באזורים הבאים‪ :‬מפרידן מנשה‪ ,‬מפרידן קרע‪ ,‬מפרידן ערה‪ ,‬כביש באזור צומת מי עמי – אום אל פחם ומפרידן‬ ‫מוסמוס‪.‬‬ ‫מיקום מדויק ומפרט של תחנות הניטור ייקבעו בשלב התכנון המפורט‪ ,‬בתאום עם הות"ל והמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪ 5.2.2‬אמצעים לצמצום השפעות שליליות על איכות האוויר בעת העבודות‬ ‫מתקני גריסה ומתקני ייצור בטון ימוקמו במרחק שלא יפחת מ‪ 100-‬מטר ממבני מגורים‪ .‬מתקנים אלה לא יוקמו‬ ‫ולא יופעלו אלא אם קיבלו את ההיתרים הנדרשים על פי כל דין‪.‬‬ ‫‪ 5.3‬מניעת רעש‬ ‫ביצוע מיגון אקוסטי‪ ,‬לרבות מיגון דירתי‪ ,‬יהיה בהתאם לעקרונות הנספח האקוסטי ולהנחיות הועדה הבינמשרדית‬ ‫ויותאם לשלבי ביצוע הדרך‪ .‬המיגון יבוצע בנפרד לכל קטע כביש שיפתח לתנועה‪ .‬מגיש התכנית ימסור למתכנן‬ ‫הוועדה דו"ח רבעוני בענין התקדמות המיגון הדירתי‪.‬‬ ‫על היזם לבצע סדרת מדידות רעש בהתאם להנחיות הוועדה הבינמשרדית בהתאם לשלבי הביצוע‪ ,‬ולא יאוחר מ‪6-‬‬ ‫חודשים מפתיחתו של כל שלב‪ .‬לאור תוצאות המדידות ובמידת הצורך‪ ,‬תוכן תוכנית להשלמת המיגון הנדרש ביחס‬ ‫לממצאי הנספח האקוסטי לביצוע‪ .‬השלמת המיגון‪ ,‬ככל שתידרש‪ ,‬תבוצע בתוך שנה ממועד פתיחת כל קטע כביש‬ ‫רלוונטי‪.‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬ ‫ממצאים והצעה להוראות התכנית‬ ‫‪ 5.4‬שיקום נופי‬ ‫השיקום יעשה בהתאם לעקרונות הכלולים בנספח השיקום הנופי ‪.‬‬ ‫‪ 5.5‬הנחיות לתפעול דרך‬ ‫אין הנחיות מיוחדות‪.‬‬ ‫‪ 5.6‬הידרולוגיה וניקוז‬ ‫מערכת הניקוז של הדרך תתוכנן למזעור אירועי הצפות‪ ,‬הן בתחום הדרך והן בשטחים הסמוכים‪ ,‬ככל שהדבר נובע‬ ‫מסלילת הדרך ושינויים בפני הקרקע שבוצעו כתוצאה מכך‪.‬‬ ‫‪ 5.7‬מגבלות והתניות על הסביבה‬ ‫מגבלות בנייה לייעודי הקרקע והשימושים המותרים בו‪ ,‬יהיו כפי שנקבעו בתכניות תקפות‪ ,‬או שייקבעו בתכניות‬ ‫שתאושרנה עפ"י כל דין‪ ,‬ובלבד שכל עבודה הטעונה היתר טעונה אישור הוועדה‪ ,‬לאחר שזו נועצה בדבר עם‬ ‫החברה הלאומית לדרכים‪.‬‬ ‫‪ 5.8‬גיאולוגיה וסיסמולוגיה‬ ‫במסגרת התכנון המפורט‪ ,‬יבוצע סקר גיאוהנדסי מפורט בדגש על יציבות מדרונות‪.‬‬ ‫‪ 5.9‬צומח וחי‬ ‫תכנון מעברים אקולוגיים יערך בשלב התכנון המפורט לביצוע כמפורט בהמשך‪.‬‬ ‫יגודר הצד הדרומי של שמורת אלון כדי למנוע כל פגיעה וכניסה לתחום השמורה במהלך העבודות‪ .‬הגדר תוסר עם‬ ‫תום העבדות‪.‬‬ ‫ממצאים והצעה להוראות התכנית‬ ‫‪ 5.10‬ארכיאולוגיה ומורשת‬ ‫כל עבודה בתחום השטח המוגדר כעתיקות‪ ,‬תתואם ותבוצע רק לאחר קבלת אישור מנהל רשות העתיקות כמתחייב‬ ‫ובכפוף להוראות חוק העתיקות‪ ,‬התשל"ח – ‪.1978‬‬ ‫‪ 5.11‬שינויים בסביבה‬ ‫אין הנחיות מיוחדות‪.‬‬ ‫‪ 5.12‬מסמכים להגשה בשלב התכנון המפורט לביצוע‬ ‫לפני תחילת העבודות יגישו יוזמי התכנית לאישור הועדה לתשתיות לאומיות‪ ,‬מסמכי תכנון מפורט לפני ביצוע‬ ‫שיתייחסו בין היתר לנושאים הבאים‪:‬‬ ‫תכנון אדריכלי נופי מפורט של הדרך ומבניה המבוסס על העקרונות שנקבעו בהוראות ובנספחים הנופיים‬ ‫והאדריכליים המנחים‪ ,‬ואשר יכלול בין היתר את הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תכניות ארכיטקטוניות )מבני דרך( אשר תכלולנה עבודות גישור‪ ,‬מתקני ניקוז ומעברים תת‬ ‫קרקעיים לייעודים שונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬תכנית שיקום נופי אשר תתבסס על העקרונות שנקבעו בנספח הנופי‪ .‬התכנית תתייחס לכל‬ ‫השטחים שבהם תבוצענה עבודות‪ ,‬לרבות לדרכי הגישה ולשטחי ההתארגנות ולשטחי‬ ‫כבישים לביטול‪.‬‬ ‫מאזן עודפי עפר בהתאם לסוג החומר הצפוי ואפשרויות השימוש בו‪ ,‬במסגרת ביצוע הכביש והעיצוב הנופי‪.‬‬ ‫במידה ויהיו עודפי עפר לסילוק יוצגו האתרים לסילוקם‪.‬‬ ‫הוראות לגבי מהלך ביצוע הדרך‪ ,‬לרבות התווית דרכי גישה זמניות לאתרי העבודה וההתארגנות‪ ,‬איתור אזורי‬ ‫אחסנה‪ ,‬עירום‪ ,‬שטחי התארגנות‪ ,‬מחנות קבלן‪ ,‬הגדרת קווי דיקור של עבודות עפר וניקוז‪ ,‬ציון עבודות חישוף‬ ‫לרבות ערום הקרקע ופיזורה מחדש וחיפוי של קרקע חקלאית‪ ,‬סימון וגידור שטחי עבודה‪ ,‬שטח "אל געת" וסימון‬ ‫עצים להעתקה‪ .‬בנוסף תכלול התכנית גם תכנית הסדרי תנועה לשלבי ההקמה ואת הנספחים הבאים הכוללים‬ ‫אמצעים למזעור הפגיעה בסביבה‪:‬‬ ‫נספח ביצוע ושיקום לאתרי עירום זמניים ‪ -‬נספח הביצוע יציג תכנית למניעת מפגעים בשלב העבודות לשימושי‬ ‫קרקע רגישים בסביבה ותכנית שיקום לגמר העבודות‪.‬‬ ‫נספח ביצוע למניעת מטרדים בעת עבודות ההקמה – באזורים בהם יבוצעו עבודות במרחק של עד ‪ 100‬מ'‬ ‫ממבנים רגישים )מגורים‪ ,‬מוסדות וכדומה( יוצגו הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ממצאים והצעה להוראות התכנית‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫הוראות בדבר הפחחת מפגעי אבק‪ :‬כיסוי המשאיות היוצאות עמוסות מן האתר‪ ,‬הרטבת דרכי גישה בלתי‬ ‫סלולות‪ ,‬קידוחים באמצעות מכונות קידוח מצוידות בשואב אבק וכו'‪.‬‬ ‫מניעת מטרדי רעש וזעזועים בעת ההקמה לרבות אמצעי השקטה לציוד צמ"ה‪ ,‬גידור וכו'‪.‬‬ ‫מניעת תשטיפים לשטח הפתוח בעת עבודות ההקמה ובעיקר שפכי בטון‪.‬‬ ‫הנחיות למניעת זיהום מי תהום ומי נגר לרבות איטום‪ ,‬שימוש במאצרות‪ ,‬נוהל איסוף שמנים לפינוי‪,‬‬ ‫מיקום שירותים כימיים וכו'‪.‬‬ ‫שלביות העבודה‪ ,‬לרבות תיאור של העבודות שתתבצענה בכל שלב‪ ,‬קביעת התניות )אם ישנן( למעבר משלב‬ ‫לשלב‪ ,‬תיאור האמצעים שיינקטו לשיקום השטח לאחר תום העבודות בכל שלב‪.‬‬ ‫נספח אקוסטי מפורט‪ ,‬בו ייקבעו אמצעי המיגון הנדרשים להפחתת מפלסי רעש‪ ,‬הכל כמפורט בנספח האקוסטי‬ ‫של חתוכנית‪.‬‬ ‫תכנון מפורט לגשרים אקולוגיים שיערך בשיתוף אקולוג מומחה ויכלול את כל ההיבטים בתכנונו לרבות היבטים‬ ‫קונסטרוקטיביים‪ ,‬חזותיים‪-‬נופיים‪ ,‬תפקוד כמסדרון אקולוגי‪ ,‬משפכים ודרכי גישה‪ ,‬גידור ומעקות‪ ,‬תאורה‬ ‫אקולוגית וכו'‪.‬‬ ‫סקר מינים 'אדומים' וסקר גיאופיטים מפורט בעונות הפריחה‪ .‬הסקר יערך בשטחי הבתות שלאורך תוואי‬ ‫התכנית‪) ,‬ביחידות מס' ‪ ,a, 26b, 26c, 26d26 ,26‬ו‪ e26-‬כמפורט בסעיף ‪ 4.6‬בתסקיר( בהתאם להנחיות היועץ‬ ‫הסביבתי לוועדה‪ .‬הסקר יכלול מיפוי של המינים האדומים וההגיאופיטים בשטח התכנית וכן הנחיות להעתקם‬ ‫ושילובם בפיתוח הנופי לצד הכביש‪ ,‬ככל שניתן‪.‬‬ ‫תכנית פעולה למניעת התפשטות צמחיה פולשנית – תכנית טיפול למניעת ההתפשטות צמחייה פולשנית‪ ,‬לרבות‬ ‫בשמורת אלון ובשטחים החקלאים הלא מעובדים באזור‪ .‬כל זאת בתחום הדרך והאזורים המיועדים לדרך וטיפול‬ ‫נופי‪.‬‬ ‫בבליוגרפיה‬ ‫‪ .1‬דרך מס' ‪) 65‬קטע נחל חדרה‪ -‬מגידו(‪ -‬פתרונות לאחסון זמני וקבע של עודפי אפר‪ .‬זאב עמית ‪-‬‬ ‫צבי יושע תכנון ערים בע"מ‪ .‬יוני ‪.2012‬‬ ‫‪ .2‬ניתוח נופי לתסקיר השפעה על הסביבה ‪ -‬כביש ‪ 65‬קטע גן שמואל‪-‬מגידו‪ .‬דן פוקס ‪ -‬אדריכלות‬ ‫נוף ותכנון הסביבה בע"מ‪ .‬מאי ‪.2012‬‬ ‫‪ .3‬סקר ארכיאולוגי לתסקיר השפעה על הסביבה‪ .‬אמיר פלדשטיין‪ .‬ספטמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ .4‬מצגת אתרים לשימור‪ .‬המועצה לשימור אתרים‪ .‬אפריל ‪.2011‬‬ ‫‪ .5‬חו"ד בנושא סקר סייסמי מפורט‪ .‬מ‪ .‬לוין סקרים גיאולוגיים וגיאוטכניים בע"מ‪ .‬נובמבר ‪.2010‬‬ ‫‪ .6‬סקר הידרוגיאולוגי לאורך תוואי דרך ‪ 65‬מגידו – גן שמואל‪ .NRD .‬אוגוסט ‪.2007‬‬ ‫בבליוגרפיה‬ ‫‪ .7‬רמת מנשה‪ .‬סקר טבע ומשאבי נוף‪ .‬דצמבר ‪.2005‬‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫‪713‬‬ ‫ב ע " מ‬ ‫א ‪ .‬ש ‪ .‬ל –‬ ‫א י כ ו ת‬ ‫ס ב י ב ה‬ ‫ו א ק ו ס ט י ק ה‬ ‫ב ע " מ‬