‫דוח סיכום פעילות‬ ‫אגף קרקע‬ ‫שנת ‪2009-2010‬‬ ‫תוכן ענייניים‬ ‫‪.1‬‬ ‫תקציר ‪3 ....................................................................................‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫סיכום פעילות במהלך ‪5 ............................................. 2009-2010‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫פיקוח על שפכי תעשיות ‪8 ............................................................‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫מכוני טיהור ‪18 ...........................................................................‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫פסולת ‪24 ..................................................................................‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫המעבדה לכימיה אנליטית ‪27 .......................................................‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫נספחים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .1‬תקציר‬ ‫דו"ח דו‪ -‬שנתי זה מסכם את פעילות האגף בשנים ‪ 2009-2010‬סביב תחומי הפעילות הבאים‪ :‬פיקוח‬ ‫על שפכי תעשייה ‪ ,‬פיקוח על מכוני טיהור‪ ,‬המעבדה לכימיה אנליטית ופסולת‪.‬‬ ‫בתחום הפיקוח על שפכי תעשייה עבודת האגף נעה החל מפיקוח שוטף על מתקני קדם הטיפול של‬ ‫התעשיות באמצעות תוכנית דיגומים שנתית ‪ ,‬אכיפה מכוח חוק העזר לשפכי תעשייה של האיגוד וכלה‬ ‫במתן חוות דעת מקצועיות לרשות בהתאם לבקשתה‪.‬‬ ‫כאשר‪ ,‬בין העבודות הבולטות שבוצעו בשנים אלו ומפורטות בפרק ‪ 3‬ניתן למצוא את בחינת יעילות‬ ‫מערך קדם הטיפול של מפעל ארוחות ניר עציון והגשת המלצות לרשות לחיוב המפעל בהתאם‬ ‫לנוסחת חיוב לעומס אורגני; ביצוע עבודת ניטור מקיפה על קווי ההולכה של מ‪.‬מ זכרון יעקב לאיתור‬ ‫מקורות שומנים במט"ש מעין צבי ; ניטור ואכיפה אינטנסיביים על המחלבה ועל היקב בבנימינה אשר‬ ‫הזרימו שפכים תעשייתיים החורגים משמעותית הן בעומסים אורגנים והן בתמלחות למט"ש חדרה ;‬ ‫ניטור צמוד ואכיפה על מפעל עוף טנא שבחדרה אשר הזרים עומסים גבוהים של כלורידים למכון‬ ‫הטיהור וגרם לפסילת הקולחים לחקלאות במשך תקופה ממושכת ; טיפול מיידי במפעל אליאנס אשר‬ ‫גרם לזיהום קו ההולכה למט"ש במזוט עקב תקלה שהתרחשה במתחם מיכלי הדלק ; ביצוע סקר‬ ‫שפכים לעירית באקה‪-‬ג'ת עם תחילת הפעלה מכון הטיהור במטרה למפות את העסקים הקיימים‬ ‫ולקבוע תנאים ברישיון עסק ; הכנת חוו"ד למ‪.‬א עמק חפר הבוחנת את עומסי ה‪ BOD -‬מהתעשייה‬ ‫והשפעתם על העומס האורגני של כלל שפכי המועצה וזאת כחלק מתהליך ההתחברות של עמק חפר‬ ‫למט"ש נתניה‪.‬‬ ‫בתחום מכוני הטיהור עבודת האגף משתנה בהתאם לדרישת הרשות ובהתאם לשיטת ההפעלה של‬ ‫המט"ש )הפעלה ע"י קבלן חיצוני לעומת הפעלה של הרשות עצמה(‪ .‬כאשר‪ ,‬הפעילות בתחום מכוני‬ ‫הטיהור נעה החל מפיקוח שוטף על איכות הטיפול והתהליך‪ ,‬איתור מקורות שפכים חריגים‪ ,‬עיבוד‬ ‫נתונים ‪,‬כתיבת דו"חות וכלה במתן חוו"ד לרשויות‪.‬‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬מעורבותו הגדולה ביותר של האיגוד הינה במכון הטיהור מעין צבי‪ ,‬שם הוא משמש כגוף‬ ‫המנהל את המכון ומפקח על הקבלן עבור הרשויות‪ .‬במכוני טיהור אחרים כדוגמת ניר עציון‪ ,‬באקה‬ ‫וחדרה מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב מתן חוות דעת וליווי מקצועי‪ .‬במ‪.‬א עמק חפר‪ ,‬לאיגוד‬ ‫הייתה פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה ומעורבות במתן חוות‬ ‫דעת להיתר בניה עבור מט"ש בית חירות‪.‬לעומת זאת‪ ,‬בארבעת מכוני הטיהור של מ‪.‬א מנשה לאיגוד‬ ‫אין מעורבות עקב אי דרישה מצד המועצה‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2009-2010‬האיגוד ביצע מספר עבודות בולטות בתחום מכוני הטיהור‪ ,‬בניהם‪:‬‬ ‫חוו"ד לרשויות )זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל( על אלטרנטיבות להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור‬ ‫מעין צבי והכנת המכרז לקבלן קבוע למט"ש ‪ ,‬עבודה לאיתור מקורות שומנים בקווי ההולכה למט"ש‬ ‫מעין צבי והכנת חוות דעת למ‪.‬מ זכרון‪ ,‬כנס בעלי עסקים במ‪.‬מ זכרון יעקב לשיפור ההפרדה במקור‪,‬‬ ‫איסוף החומר והכנת חוות דעת עבור החברה לטיפול והשבת ביוב בחדרה )מט"ש חדרה( בתיק‬ ‫בוררות שהתנהל מול חברת ניטרון‪ ,‬עיבוד וניתוח תוצאות פרויקט האגנים הירוקים ביד חנה וכתיבת‬ ‫דו"ח מסכם עבור כל חודשי ההפעלה‪ ,‬עבודה לאפיון קווי ההולכה למט"ש באקה‪-‬גת‪ ,‬בדיקת היתר‬ ‫הבניה למט"ש נתניה ובדיקת היתר הבניה למכונה ‪ 8‬במפעלי נייר חדרה בהיבט של תוספת העומס‬ ‫למכון הטיהור של המפעל‪.‬‬ ‫בתחום הפסולת פעילות האגף בשנים ‪ 2009-2010‬היוותה פריצת דרך עבור הרשויות החברות‬ ‫באיגוד להשתלבותם במציאות הסביבתית שיצר המשרד להגנת הסביבה בנושא הטיפול בפסולת ‪.‬‬ ‫כאשר הרקע לפעילות זו הינה חקיקת חוק היטלי הטמנה בינואר ‪ , 2007‬אשר היווה נקודת מפנה‬ ‫במדיניות הטיפול בפסולת בישראל ‪ .‬החוק אשר הסדיר גביית היטלי הטמנה מהרשויות במחיר שעתיד‬ ‫לעלות בהדרגה במשך ‪ 5‬שנים בא במטרה לחסל מפגעים ממטמנות ולהקים מתקני קצה ידידותיים‬ ‫לסביבה‪ .‬בשנים אלו עיקר פעילות האגף בתחום הפסולת התמקדה במילוי קולות קוראים וליווי הרשות‬ ‫ביישום תוכנית הבקשה בפועל‪ .‬כאשר‪ ,‬בשנת ‪ 2009‬האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות חדרה‬ ‫‪,‬בנימינה‪-‬גבעת עדה ‪,‬פרדסיה ‪,‬באקה‪-‬ג'ת ופרדיס "קול קורא" בשני נושאים‪ :‬יצירת מוקדי מחזור‬ ‫ברשויות והכנת תוכנית אב לפסולת בכל רשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית‬ ‫אום אל‪-‬פחם "קול קורא " לסיוע בתכנית מפורטת לפסולת‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות פרדיס ‪,‬באקה‪-‬ג'ת וג'סר זרקה )רשויות מקומיות‬ ‫עם סוציו אקונומי נמוך( "קול קורא" לסיוע במימון שיקום מפגעים בשטחים בהם הושלכה פסולת‬ ‫בניין וסיוע במימון פעולות אכיפה למניעת השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין‪ .‬כמו כן‪ ,‬האיגוד‬ ‫הכין והגיש עבור עיריית חדרה "קול קורא" לסיוע לרשויות מקומיות המקדימות את המעבר‬ ‫להפרדה במקור של פסולת הביתית ל‪ 2-‬זרמים )רטוב ויבש( אשר כלל תוכנית תפעולית וכלכלית‬ ‫התואמת את חבילת התמריצים אשר הגדיר המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫המעבדה לכימיה אנליטית נותנת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכים ‪ ,‬לאכיפת‬ ‫חוק העזר לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחים להשקיה או להזרמה לנחל‪ .‬המעבדה מבצעת‬ ‫בדיקות כימיות של שפכים וקולחים מסוגים שונים לקביעת הרכבם ואיכותם עבור ‪ 31‬פרמטרים‬ ‫כימים המוסמכים ע"י הרשות להסמכת מעבדות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬ביצעה המעבדה ‪ 9240‬בדיקות כימיות ל‪ 31-‬פרמטרים הנמצאים תחת הסמכה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬ביצעה המעבדה רק כ‪ 5000-‬בדיקות עקב מעבר למבנה חדש והצורך בוריפיקציה‬ ‫לכל ‪ 31‬הפרמטרים והסמכה מחודשת‪ ,‬אשר השביתו את המעבדה למשך כחצי שנה‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬המעבדה נערכת לרכישה מקיפה של ציוד על מנת להרחיב את פעילותה ואת מספר‬ ‫הפרמטרים הנבדקים במעבדה וזאת לאור שינוי רגולטרים והתפתחויות של כוחות השוק עם‬ ‫כניסת התקנות החדשות של תאגידי המים והביוב‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫סיכום פעילות במהלך ‪2009-2010‬‬ ‫טבלה ‪ 1‬שלהלן מסכמת את פעילות האגף בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫ היתרי בנייה ורישוי עסק‬ ‫ מכוני טיהור‬ ‫ שפכי תעשייה‬ ‫ פסולת‬ ‫טבלה ‪ -1‬משימות שבוצעו ע"י אגף קרקע בין השנים ‪ 2009-2010‬וסטאטוס הטיפול בהן‬ ‫נושא‬ ‫טיפול בהיתרי בנייה ורישוי‬ ‫עסק‬ ‫מט"ש מעין צבי‬ ‫פירוט פעילות‬ ‫בדיקה ומתן חוות דעת להיתרי בנייה‬ ‫הכנת הנחיות לדוחות סביבתיים‬ ‫מעקב וטיפול בתנאים ברישיון עסק‬ ‫ניטור קווי הולכה‪ ,‬תחנות שאיבה ויקב‬ ‫זכרון‬ ‫מעקב אחר תהליך הטיפול‬ ‫עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול‬ ‫טיפול בתקלות ציוד‬ ‫ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר‬ ‫פגישות עבודה רבעונית בין הרשויות‬ ‫פגישות עבודה תקופתיות מול קבלן‬ ‫התפעול‬ ‫הנהלת חשבונות של המט"ש‪ :‬חלוקת‬ ‫החשבונות לרשויות ומעקב אחר‬ ‫התשלומים לקבלנים‬ ‫הסכם משפטי מול ספק הציוד סיניאבר‬ ‫מעקב וטיפול בתקלת מערך האוורור מול‬ ‫סיניאבר ובלשה‬ ‫בחינה והזמנות עבודה מיועצים שונים‬ ‫לתקלה במערך האוורור‪ :‬חברת טכנומק‪,‬‬ ‫חברת ברן ‪,‬חברת יודפת מהנדסים ו‪-‬‬ ‫‪.SWDP‬‬ ‫דו"ח מסכם שנת ‪2008‬‬ ‫דו"ח מסכם שנת ‪2009‬‬ ‫דו"ח מסכם שנת ‪2010‬‬ ‫הכנת חוות דעת לרשויות על אלטרנטיבות‬ ‫להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור‬ ‫הכנת חוות דעת למ‪.‬מ זכרון על בעיית‬ ‫השומנים מהמסעדות ‪ +‬כנס בעלי עסקים‬ ‫הכנת חוות דעת להסדרת מנגנון‬ ‫התשלומים בין הרשויות‬ ‫הגשת תביעה מס' ‪ 1‬לחברת חשמל בגין‬ ‫נזק לציוד‬ ‫הגשת תביעה מס' ‪ 2‬לחברת חשמל בגין‬ ‫נזק לציוד מחודש יולי ‪2010‬‬ ‫הגשת תביעה לביטוח בגין נזקי ברק לציוד‬ ‫‪5‬‬ ‫סטאטוס‬ ‫שוטף‬ ‫ניהול שוטף‬ ‫הסתיים בנובמבר ‪2009‬‬ ‫בתהליך‬ ‫ממתינים לחוות דעת של‬ ‫פרופ' סמי וייץ מחברת‬ ‫‪.SWDP‬‬ ‫הסתיים במרץ ‪2009‬‬ ‫הסתיים בנובמבר ‪2010‬‬ ‫בהכנה‬ ‫הסתיים במרץ ‪2010‬‬ ‫בוצע ביולי ‪ 2009‬המשך‬ ‫עבודה עד סוף ינואר‬ ‫‪2011‬‬ ‫הסתיים במרץ ‪2010‬‬ ‫הסתיים בפברואר ‪2010‬‬ ‫תביעה הוגשה ממתינים‬ ‫לתשובה‬ ‫תביעה הוגשה ממתינים‬ ‫מט"ש ניר עציון‬ ‫מט"ש חדרה‬ ‫מועצה אזורית עמק חפר‬ ‫פרויקט האגנים הירוקים‬ ‫ביד חנה‬ ‫מטב"ח‬ ‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת‬ ‫מנא"י‬ ‫הכנת המכרז לקבלן הפעלה קבוע למט"ש‬ ‫והכנת חוות הדעת לקבלן זוכה‬ ‫חוות דעת על חוק העזר של המועצה‬ ‫חוות דעת למועצה אזורית חוף כרמל‬ ‫לנוסחת התחשבנות לפי עומס אורגני‬ ‫עזרה בהקמת מערכת ‪ IOSIGHT‬למעקב‬ ‫מרחוק אחר פעילות המט"ש‬ ‫טיפול שוטף ברפתות המזרימות למט"ש‬ ‫כולל דיגומים ובחינת תפקוד מערכות‬ ‫טיפול הקדם‬ ‫בחינת מערכת הקדם טיפול במפעל‬ ‫ארוחות ניר עציון והמלצות לשינויים‬ ‫מעקב שוטף אחר התעשיות המזרימות‬ ‫למכון מבנימינה‪ ,‬אור עקיבא וחדרה‬ ‫מעקב וטיפול בתחנת הניטור שהוקמה‬ ‫בת"ש אור עקיבא‬ ‫מעקב אחר תהליך הטיפול במט"ש‬ ‫טיפול בתקלה של הזרמת מזוט למט"ש‬ ‫חדרה ממפעל אליאנס ודרישה לניקוי הקו‬ ‫איסוף החומר וכתיבת חוות דעת לבוררות‬ ‫בין ניטרון למט"ש‬ ‫סקר תעשיות וקווי הולכה על כלל‬ ‫התעשיות המזרימות למט"ש‬ ‫טיפול שוטף בתעשיות שבתחום המועצה‬ ‫הכנת חוות דעת למועצה על נוסחת חיוב‬ ‫לעומס אורגני‬ ‫סקר שפכים ברפתות‬ ‫הכנת חלופה למועצה לטיפול בשפכי‬ ‫הרפתות‬ ‫הכנת חוו"ד למועצה לבחינת ריכוזי ‪BOD‬‬ ‫בכניסה למט"ש נתניה‬ ‫חוות דעת להיתר בנייה למט"ש נתניה‬ ‫כתיבת הדו"ח המסכם לשלב א' והצגתו‬ ‫בפני הדריקטוריון‬ ‫מחקר שלב ב' עם הקבלן הזוכה – מעבר‬ ‫מפיילוט למערכת בקנ"מ של ‪ 5‬דונם‬ ‫ניתוח תהליכי ואנגרטי לתהליך הטיפול‬ ‫ביצוע סקר תעשיות בבאקה ובג'ת‬ ‫ניטור על קווי הולכה מרכזיים וכניסה‬ ‫למט"ש‬ ‫בחינת מערך קדם טיפול של מפעל שימורי‬ ‫מרכז טרם אישור להזרמה למערכת הביוב‬ ‫חוות דעת האיגוד על דו"ח הקבלן לחיוב‬ ‫המועצה בגין שפכים חריגים‬ ‫כניסה למעורבות בתהליך הטיפול במכון‬ ‫בחינת התוכנית וכתיבת חוות דעת להיתר‬ ‫בנייה למכונה ‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לתשובה‬ ‫הסתיים ביולי ‪2010‬‬ ‫הסתיים במאי ‪2009‬‬ ‫הסתיים בינואר ‪2009‬‬ ‫שוטף‬ ‫שוטף‬ ‫יסתיים בינואר ‪2011‬‬ ‫שוטף‬ ‫שוטף‬ ‫שוטף‬ ‫הסתיים במרץ ‪2010‬‬ ‫הסתיים במרץ ‪2010‬‬ ‫תוכנית עבודה הוגשה‬ ‫ממתינים לאישור‬ ‫שוטף‬ ‫הסתיים בינואר ‪2009‬‬ ‫הסתיים ב‪2009-‬‬ ‫הסתיים בנובמבר ‪2009‬‬ ‫הסתיים ביולי ‪2010‬‬ ‫הסתיים בספטמבר‬ ‫‪2009‬‬ ‫הסתיים באוגוסט ‪2009‬‬ ‫טרם החל בשלבי ליווי‬ ‫עריכת החוזה‬ ‫בהכנה‬ ‫הסתיים בדצמבר ‪2009‬‬ ‫הסתיים ביולי ‪2010‬‬ ‫הסתיים באוגוסט ‪2010‬‬ ‫הסתיים בדצמבר ‪2010‬‬ ‫במהלך ‪2010‬‬ ‫הסתיים בינואר ‪2010‬‬ ‫מסוף תמלחות חדרה‬ ‫פסולת‬ ‫בחינת תוכנית לטיפול וסילוק פסולת‬ ‫תהליכית‪ -‬מעקב אחר הסוללה‬ ‫הגשת תוכנית עקרונית וקבלת אישור‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה‬ ‫קידום התוכנית ליישומה באחת מהרשויות‬ ‫‪ :‬חדרה או מנשה‬ ‫טיפול בקול קורא וחשבונות של ‪2007-‬‬ ‫‪ 2008‬עבור עיריית חדרה‬ ‫הכנת קול קורא לשנת ‪ 2009‬לעיריית‬ ‫חדרה‪ -‬הבקשה התקבלה והוקצו מיליון ‪₪‬‬ ‫לעירייה‬ ‫איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב‬ ‫לפסולת לעירית חדרה‬ ‫הכנת קול קורא לשנת ‪ 2009‬למ‪.‬מ‬ ‫בנימינה‪ -‬הבקשה התקבלה‬ ‫איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב‬ ‫לפסולת למ‪.‬מ בנימינה‬ ‫הכנת קול קורא לשנת ‪ 2009‬לעיריית‬ ‫באקה ג'ת‪ -‬הבקשה התקבלה‬ ‫איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב‬ ‫לפסולת לעירית באקה גת‬ ‫הכנת קול קורא לשנת ‪ 2009‬למ‪.‬מ‬ ‫פרדסיה‪ -‬הבקשה התקבלה‬ ‫איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב‬ ‫לפסולת למ‪.‬מ פרדסיה‬ ‫הכנת קול קורא לשנת ‪ 2009‬למ‪.‬מ פרדיס‪-‬‬ ‫הבקשה התקבלה‬ ‫‪7‬‬ ‫יסתיים במהלך ‪2010‬‬ ‫הסתיים ב‪2009-‬‬ ‫בתהליך‬ ‫הסתיים דצמבר ‪2009‬‬ ‫הסתיים בתחילת ‪2010‬‬ ‫יסתיים בסוף ‪2010‬‬ ‫הסתיים בתחילת ‪2010‬‬ ‫יסתיים בסוף ‪2010‬‬ ‫הסתיים בתחילת ‪2010‬‬ ‫יסתיים בסוף ‪2010‬‬ ‫הסתיים בתחילת ‪2010‬‬ ‫יסתיים בסוף ‪2010‬‬ ‫הסתיים בתחילת ‪2010‬‬ ‫‪ .3‬פיקוח על שפכי תעשיות‬ ‫‪ 3.1‬רקע כללי‬ ‫השפכים התעשייתיים מוגדרים כשפכים הנפלטים מתהליכי ייצור שונים‪ ,‬הרכבם וכמותם שונה‬ ‫מתעשייה לתעשייה‪.‬‬ ‫לשפכי התעשייה פוטנציאל הרס סביבתי גדול‪ ,‬הרבה יותר מחלקם היחסי בשפכים העירוניים‪.‬‬ ‫שפכי תעשייה עלולים להכיל מזהמים שונים שטווח השפעותיהם רחב ביותר‪ ,‬כמו פגיעה במערכות‬ ‫הולכה וטיפול של שפכים עירוניים ופגיעה באיכות הקולחים העירוניים‪ ,‬באופן שעלול לפסול אותם‬ ‫לשימוש להשקיה בשטחים חקלאיים או לאפשר הזרמתם לנחלים ולים‪ .‬כדי להתאימם לרמת שפכים‬ ‫סבירה )עפ"י חוק העזר( נדרש טיפול מוקדם לשפכים התעשייתיים במקור )במפעל(‪.‬‬ ‫מטרת הטיפול בשפכי תעשייה היא הסדרת הממשק בין הליך הייצור בתעשייה ‪,‬איכות השפכים‬ ‫בחיבור למערכת הביוב ‪,‬מניעת פגיעה בצנרת ההובלה ‪,‬מניעת פגיעה או שבוש התהליך הביולוגי‬ ‫מכון הטיהור ושימוש חוזר בהשבה חקלאית של הקולחים‪ .‬בנוסף מניעת מפגעים ומטרדים‬ ‫בסביבה‬ ‫מקורות זיהום ‪ -‬מפעלי תעשייה‬ ‫בתעשייה נעשה שימוש במגוון רחב של חומרי גלם וכימיקלים‪ ,‬פסולות ותשטיפים ‪ .‬מזהמים רבים‬ ‫כוללים תרכובות חומר אורגני ואנאורגני ‪,‬שומנים ושמנים מינראליים ‪,‬מתכות כבדות‪ ,‬חומצות ובסיסים‪,‬‬ ‫וחומרים אנטי בקטריאלים ‪ .‬וכן‪ ,‬ריאקציות בין מזהמים הנוצרת במפגש בין זרמי השפכים עלולה להוות‬ ‫מקור זיהום נוסף‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות לפוטנציאל הפגיעה בסביבה משפכי תעשייה ‪:‬‬ ‫ מפעל מזון ‪ -‬השפכים עלולים לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה‬ ‫‪ 100,000‬תושבים‪ ,‬וכן להביא להמלחה ניכרת של השפכים העירוניים‪.‬‬ ‫ מפעל לציפוי מתכות ‪ -‬שפכים לא מטופלים עלולים להכיל מתכות כבדות עם פוטנציאל זיהום מי‬ ‫שתייה ובנוסף לגרום לזיהום קרקע‪.‬‬ ‫ מצבעת טקסטיל ‪ -‬השפכים עלולים להביא לעלייה בריכוז הכלורידים והנתרן ‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬הטיפול והפיקוח על התעשיות‬ ‫בתחום האיגוד קיימים מספר רב של מפעלי תעשייה בענפים שונים ועם כמויות ואיכויות שפכים‬ ‫שונות‪ .‬אחד התחומים העיקריים בהם מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול‬ ‫בשפכים‪ .‬פעילות זו מתבצעת מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערים חדרה‪ ,‬והאצלת סמכות‬ ‫של נציב המים‪ ,‬עפ"י חוק המים‪.‬‬ ‫הנחת העבודה במסגרת הטיפול בשפכים התעשייתיים הינה כי השלב המקדים ואולי החשוב ביותר‬ ‫בטיפול הינו המניעה במקור‪ .‬מתוך הנחה זו הטיפול והפיקוח על התעשיות מתמקד הן בשלב התכנון‬ ‫והן במעקב רצוף אחר הפעילות השוטפת של התעשייה‪:‬‬ ‫תיכנון ‪ -‬הטמעת נושא של הסדרת התשתית ומערך קדם טיפול בשלב התכנון הפורמלי ‪,‬בתכניות‬ ‫ובבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬מתוך הנחה כי הכללת שיקולים סביבתיים בשלבים הראשונים של התכנון‪,‬‬ ‫אמורה למנוע או למזער חיכוכים סביבתיים עתידיים עם ביצוע והפעלת התעשייה ‪.‬‬ ‫סקר שפכי תעשיות ‪ -‬מטרת הסקר הינה הגדרת סוג התעשייה ומהות תהליך הייצור‪ ,‬מקורות השפכים‬ ‫ובדיקה מפורטת לאפיון מרכיבי המזהמים ‪ .‬הנחיות מקצועיות לביצוע הסקר שיביאו להתאמת מערך‬ ‫הקדם טיפול מבחינה טכנולוגית ‪,‬קיבולת ויעילות הטיפול‪.‬‬ ‫פעילות שוטפת‪ -‬מסלול הפיקוח על התעשיות‪ ,‬הוא מורכב ובעל היבטים רבים‪ ,‬וחייב להתאים לכל סוג‬ ‫של תעשיה ולכל סוג של מפעל‪ .‬ראשית הטיפול הינה בשלב לימוד תהליכי הייצור במפעל ‪,‬איסוף‬ ‫נתונים ובדיקת מערך טיפול הקדם הקיים במפעל )קיימת חשיבות רבה בהתאמת הטכנולוגיה לטיפול‬ ‫בבעיה הספציפית ( ועריכת מיפוי של המוקדים הבעייתיים ‪.‬בשלב הבא‪ ,‬נעשית בדיקה לפעילות‬ ‫השוטפת של מערך קדם הטיפול ושל עבודת המפעל‪ ,‬וזאת באמצעות ביקורות שדה רבות במפעל‬ ‫וניהול תכתובת והבהרות עם מנהלי האחזקה והנהלת המפעל‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת הליכי הרישוי‬ ‫‪8‬‬ ‫מוטמעות דרישות לשדרוג תשתיות‪ ,‬ביצוע בדיקות מעבדה ‪ ,‬נטור תקופתי ומעבר לשימוש בחומרים‬ ‫שאינם מזהמים‪.‬‬ ‫ניטור‪ -‬ניטור תקופתי המתבצע ע"י דיגום ובדיקות המעבדה כאמצעי לפיקוח על התחזוקה והשגת‬ ‫עמידה באיכויות‪.‬‬ ‫אכיפה ‪ -‬במידה והתעשייה לא עומדת בתנאים הנדרשים ממנה‪ ,‬על מערך הפיקוח להכין תיק משפטי‬ ‫המכיל תיעוד ומידע רלוונטי לאי העמידה בתנאים‪ ,‬הגדרת הבעיות ופתרונות מוצעים‪ .‬השלב הבא‬ ‫במסלול הפיקוח הוא הגשת תביעה כנגד המזהם‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬פעילות עיקרית בתחום שפכי התעשייה באיגוד‬ ‫מועצה אזורית חוף כרמל‬ ‫בתחום המועצה האזורית חוף כרמל האיגוד טיפל ב‪ 2-‬מוקדי המפגע העיקריים למט"ש ניר עציון‬ ‫והם‪ :‬מפעל הארוחות ניר עציון ורפתות חוף כרמל )ניר עציון‪ ,‬עין איילה והבונים(‪.‬‬ ‫מפעל ארוחות ניר עציון ‪ -‬האיגוד בחן את יעלות מתקן ה‪ DAF -‬הן בסדרת דיגומים על המתקן‬ ‫והן בחוות דעת שהזמין המפעל מיועצים שונים‪ .‬המסקנה שהתקבלה היא שהמתקן עובד‬ ‫בקיבולתו המקסימלית ואינו מסוגל לעמוד בדרישות חוק העזר עבור חומר אורגני ושומנים‪.‬‬ ‫האיגוד המליץ בפני המועצה או לדרוש מהמפעל את הרחבת המתקן או לבצע חיוב חודשי לפי‬ ‫נוסחת חויב לעומס אורגני שחושבה בהתאם לעלות הטיפול במט"ש )ראה נספח ‪(1‬‬ ‫רפתות‪ -‬במ‪.‬א חוף כרמל קיימות ‪ 2‬רפתות גדולות )‪ 500-600‬חולבות( ‪ :‬רפת ניר עציון ורפת‬ ‫הבונים ו‪ 3-‬רפתות מושביות קטנות )כ‪ 100-‬חולבות( בעין איילה‪.‬‬ ‫עם הקמת מט"ש ניר עציון‪ ,‬איגוד ערים החל לבצע דיגומים דחופים על רפתות אלו בניסיון לשפר‬ ‫את מערך טיפול הקדם ולמנוע נזקים לצנרת ולתהליך הטיפול במט"ש‪ .‬סה"כ במהלך ‪2009‬‬ ‫בוצעו ‪ 12‬דיגומים על כלל הרפתות שהצביעו בחלקן על חריגות גבוהות בעומס אורגני ומוצקים‬ ‫מרחפים‪.‬‬ ‫עבור רפת ניר עציון‪ ,‬המועצה אימצה את המלצת האיגוד לחיוב תוספת אגרה בגין חריגה וזאת‬ ‫עד להגדלת בור השיקוע הקיים‪.‬‬ ‫עבור רפת הבונים‪ ,‬תוצאות הדיגומים הצביעו כי הרפת עומדת באיכות הנדרשת לפי חוק העזר‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬עבור שלושת הרפתות הקטנות בעין איילה‪ ,‬הבעיה נותרה בעיינה‪ ,‬למרות מכתבים‬ ‫רבים שנשלחו לבעלי הרפתנים ופגישות שנערכו עמם‪.‬‬ ‫חוק עזר למועצה‬ ‫פעילות נוספת שביצע האיגוד במהלך ‪ 2009‬עבור המועצה הינה כתיבת חוות דעת לחוק העזר‬ ‫הקיים של המועצה‪ .‬כאשר‪ ,‬המוטיבציה לעבודה זו נעוצה בהקמתו של המט"ש החדש והצורך‬ ‫בהסדרת חוק עזר לשפכי תעשייה שיחליף את חוק העזר לדוגמא )ראה נספח ‪(2‬‬ ‫מועצה מקומית זכרון יעקב‬ ‫מועצה מקומית זכרון יעקב מזרימה את שפכי המועצה למט"ש מעין צבי‪ .‬שפכי התעשייה של‬ ‫המועצה מאופיינים בעיקר בתעשיית המזון )מסעדות‪ ,‬בתי מלון( ובתעשיית היקב‪.‬‬ ‫המשמעות הינה עומסים אורגנים גבוהים מאוד וריכוזי שומנים גבוהים שמקורם מציר המסעדות‬ ‫שממוקם לאורך המדרחוב הראשי של זכרון‪.‬‬ ‫במהלך ‪ ,2009‬התקבלו ריכוזי שומנים גבוהים מאוד במט"ש ‪ .‬בעקבות זאת האיגוד ביצע עבודת‬ ‫ניטור מקיפה על קווי ההולכה והביא בפני המועצה את המלצותיו )ראה נספח ‪ .(3‬חוות דעת זו‬ ‫תורגמה ליום עיון שיזם האיגוד עבור בעלי העסקים בזכרון‪ ,‬שמטרתה הייתה להגביר את‬ ‫המודעות להפרדה במקור ולהבהיר את התנאים ברישיון עסק ‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬האיגוד המליץ בפני המועצה ליישם פתרון לטיפול מרוכז לבתי העסק הממוקמים‬ ‫במדרחוב באמצעות התקנת ‪ 2‬מפרידי שומנים מרכזיים ל‪ 2-‬שוחות קליטה של בתי עסק אלו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מועצה אזורית מנשה‬ ‫הפעילות של אגף קרקע במועצה האזורית מנשה התמקדה ב‪ 3-‬מפעלים גדולים באזור‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפעל גלעם‪-‬‬ ‫בשנת ‪ 2009-2010‬אגף קרקע ליווה את המפעל ב‪ 2-‬בעיות עיקריות‪:‬‬ ‫‬ ‫שדרוג ושיפוץ המתקן האנאירובי‪ -‬המתקן האנאירובי עובד כ‪ 20-‬שנה רצוף ומטפל בכ‪-‬‬ ‫‪ 350-400‬מ"ק שפכים ליום‪ .‬המתקן סובל מסדקים בגג הריאקטור כתוצאה מקורוזיה ועקב‬ ‫כך נפלטים גזי מתאן ו‪ H2S-‬לסביבה ‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת סכנה בטיחותית לקריסת המתקן‪.‬‬ ‫עקב כך‪ ,‬ביקש המפעל לאשר את שדרוג המתקן באמצעות הדממתו לכחודש ימים‬ ‫ובמקביל הזרמת השפכים הגולמיים בריכוז ‪ COD‬של כ‪ 10,000-‬מג"ל למערכת האזורית‬ ‫ללא טיפול‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬האיגוד הכתיב את התנאים להדממת המתקן בזמן השדרוג‬ ‫)ראה נספח ‪.(4‬‬ ‫‬ ‫חריגות ריכוזי הנתרן בשפכים‪ -‬לשפכי המפעל ריכוזי נתרן גבוהים )כ‪ 740-‬מג"ל( שמקורם‬ ‫משימוש בסודה קאוסטית למספר זרמים‪ :‬זרם רענון שרף בתהליך הספיחה של ייצור‬ ‫הפרוקטוזה‪ ,‬ריאקציות עמילנים מעובדים‪ ,‬תיקון ‪ pH‬לשפכים וזרם האוסמוזה ההפוכה‪.‬‬ ‫האיגוד והמשרד דרשו מהמפעל לבצע שינויים והפחתה במקור לנתרן‪ .‬המפעל ביצע‬ ‫עבודה גדולה בנושא והצליח לצמצם את ריכוזי הנתרן לכ‪ 400-500-‬מג"ל‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ריכוזים אלו עדיין לא עומדים בתקנות ולכן‪ ,‬בשלב זה האיגוד יבצע בחינה כמותית‬ ‫להשפעת ריכוזי הנתרן בשפכי המפעל על ריכוזי הנתרן בכלל השפכים המגיעים למט"ש‬ ‫עין שמר‪.‬‬ ‫‪ .2‬גן שמואל מזון‪-‬‬ ‫שפכי מפעל גן שמואל מזון מהווים את החלק הארי של השפכים המגיעים למט"ש גרנות‪ ,‬הן‬ ‫מבחינה הידרולית והן מבחינת העומס האורגני‪ .‬השפכים‪ ,‬שמקורם מתהליך ייצור המיצים‬ ‫במפעל‪ ,‬מאופיינים בעומסים אורגנים גבוהים מאוד )במיוחד בעונות ההדרים והעגבניות(‪ ,‬אשר‬ ‫אינם עומדים בדרישות רישיון העסק וזאת למרות טיפול אנאירובי מלא בשטח המפעל‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך מט"ש גרנות אינו מסוגל להתמודד עם עומסים אלו ומפיק קולחים באיכות גרועה‪ .‬אגף‬ ‫קרקע ליווה את המפעל בשנתיים האחרונות בגיבוש החלטה לפתרון‪ ,‬כאשר בפני המפעל עמדו‬ ‫‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬ ‫ שדרוג המתקן האנאירובי בשטח המפעל להפקת שפכים העומדים בתנאי הרישיון‪.‬‬ ‫ השתתפות בשדרוג והרחבת מט"ש גרנות אשר באחריות המועצה האזורית מנשה‪.‬‬ ‫בסופו של תהליך‪ ,‬המפעל קיבל החלטה להשתתפות בשדרוג והרחבת המט"ש‪ ,‬למרות‬ ‫שאפשרות זו הייתה היקרה מבין השתיים‪ ,‬וזאת במטרה להסיר מהמפעל את האחריות בנושא‬ ‫הטיפול בשפכים ולהותירו בידי המועצה‪ ,‬שלה יש את הידע והניסיון לכך‪.‬‬ ‫‪ .3‬אמבר גרנות – פעילות האגף בשנים ‪ 2009-2010‬במפעל גרנות התמקדה בליווי ההנחיות‬ ‫להכנת סקר פליטות לא מוקדיות במפעל ‪ ,‬ליווי דיגומי הקרקע שבוצעו לתעלת הניקוז המזוהמת‪.‬‬ ‫מועצה מקומית בנימינה‬ ‫שפכי מועצה מקומית בנימינה מטופלים במט"ש חדרה‪ .‬הפעילות של אגף קרקע במועצה‬ ‫המקומית בנימינה התמקדה ב‪ 3 -‬מפעלים המזרימים שפכים תעשייתיים למערכת ההולכה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מחלבת השומרון‪-‬‬ ‫סיור בשטח שביצע האגף בדצמבר ‪ 2009‬העלה כי המחלבה מזרימה את השפכים שלה‬ ‫למערכת הביוב האזורית‪ ,‬למרות איסור עבר ודרישה לפינוי מלא לשפכים‪.‬‬ ‫בעקבות האירוע‪ ,‬האיגוד ביצע מספר בדיקות על השוחה בהתחברות למערכת הביוב האזורית ‪:‬‬ ‫ ב‪ 28.12.09 -‬בוצעה בדיקה מורכבת כאשר הדוגם היה גלוי על פני השטח ובהתאם‬ ‫לכך התוצאות היו תקינות‬ ‫‪10‬‬ ‫ ב‪ 15.2.10-‬האיגוד לקח דגימה אקראית והתוצאות היו חריגות ביותר‪ ,‬למרות‬ ‫שהמחלבה התחייבה כי תפסיק את ההזרמות‪.‬‬ ‫ ב‪ 17.2.10-‬האיגוד ביצע דגימה מורכבת נוספת‪ ,‬הפעם כאשר הדוגם היה מוחבא‬ ‫בתוך השוחה ובהתאם לכך התוצאות העידו על הזרמת שפכים תעשייתיים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬היועץ המשפטי של האיגוד הוציא מכתב דרישה להפסקת כל הזרמה לאלתר‪ ,‬עם זאת‬ ‫ההזרמות נמשכו )ראה נספח ‪.(5‬‬ ‫בחודשים יוני‪ ,‬יולי‪ ,‬אוגוסט ונובמבר ‪ 2010‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומים מורכבים נוספים שהעידו כי‬ ‫המחלבה ממשיכה שלא לבצע הפרדת זרמים וכי שפכים תעשייתיים בעלי ריכוז חומר אורגני‬ ‫וכלורידים גבוהים מגיעים למכון הטיהור ‪ .‬האיגוד ביקש את התערבות המשרד להגנת הסביבה‬ ‫ומשרד הבריאות‪.‬‬ ‫עקב כך‪ ,‬בחודש ינואר ‪ 2011‬החליט משרד הבריאות שלא לחדש את רישיון היצרן השנה עד‬ ‫להסדרת נושא השפכים‪.‬‬ ‫‪ .2‬יקב אליעז‬ ‫מקור שפכי התעשייה ביקב אליעז הינו בשטיפת מכלי היין‪ ,‬כאשר כמות השפכים בתקופת‬ ‫הבציר נעה בין ‪ 25-30‬מ"ק‪/‬יום‪.‬‬ ‫עבור יקב זה קיים הסכם עבר עם האיגוד‪ ,‬לפיו הזרמת השפכים למערכת הביוב האזורית‬ ‫מאושרת רק עם סיום עונת הבציר באיכות מקבילה לשפכים סניטריים‪.‬‬ ‫לפי הסכם זה היקב מודיע בכתב לאיגוד בתחילת כל עונת בציר על פינוי השפכים למתקן גת ועם‬ ‫סיום העונה על התחברותו למערכת האזורית‪.‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2009‬ובפברואר ‪ 2010‬איגוד ערים ביצע דיגומים מורכבים על שפכי היקב כחודש‬ ‫לאחר סיום עונת הבציר ומצא חריגות חמורות בערכי ההגבה‪ ,‬החומר האורגני והמוצקים‬ ‫המרחפים‪ ,‬עדות להזרמת שפכים תעשייתיים‪ .‬האיגוד יידע את הנהלת היקב על החריגות‬ ‫ובסיכום פגישה שנערכה בחודש מרץ ‪ , 2010‬האיגוד דרש מהיקב הפסקה לאלתר של כל‬ ‫הזרמת שפכים תעשייתיים למערכת הביוב ופינוי השפכים למקור מוסדר ומאושר‪ ,‬מלבד שפכים‬ ‫סניטריים‪ .‬הנהלת היקב מצידה התחייבה לבצע בדיקה מקיפה למקור הבעיה ולהתייעץ עם אנשי‬ ‫המקצוע המתאימים‪) .‬ראה נספח ‪(6‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬דיגומים נוספים שבוצעו באוגוסט ובדצמבר ‪ 2010‬הצביעו כי הזרמת השפכים‬ ‫התעשייתיים נמשכת בעומסים אורגנים חריגים מאוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬ויטאמד‬ ‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬המוצרים העיקריים הם אנטיביוטיקה על בסיס פניצילין‪,‬‬ ‫אנטיביוטיקה שאינה פניצילין‪ ,‬חומרים לאינפוזיות‪ ,‬משחות‪ ,‬טבליות‪ ,‬סירופים וטיפות עיניים‪.‬‬ ‫מקור השפכים התעשייתיים במפעל הינו‪:‬‬ ‫ מרככים ‪ 10-12% -‬מההזנה למרככים זורמים לשפכים – מפונה למפעל המלח‬ ‫בעתלית‬ ‫ דוד קיטור ‪ 10-15% -‬ממי הקונדנס זורמים לשפכים‪.‬‬ ‫ מגדלי קירור ‪ 10% -‬מהכמות המאוידת זורמת לשפכים‪.‬‬ ‫ מי רכז אוסמוזה הפוכה ‪ 40% -‬מההזנה מוזרמים לשפכים‪.‬‬ ‫ מזקקה טרמית ‪ 33% -‬מההזנה זורמים לשפכים‪.‬‬ ‫ שטיפת כלים ורצפות‬ ‫השפכים התעשייתיים ) כ‪ 5,000 -‬מ"ק בשנה( זורמים בגרביטציה אל בריכת אופרטיבית בנפח‬ ‫‪ 16‬מ"ק‪ .‬הבריכה משמשת לויסות כל הזרמים התעשייתיים של המפעל‪ ,‬שני שליש מנפחה‬ ‫מהווה בריכת שיקוע מוצקים ושליש משמש כתא ניטרול ושאיבה‪ .‬כל חצי שנה מפנים את‬ ‫הנוזלים והמשקעים מתחתית הבריכה לרמת חובב‪ .‬מתא השאיבה השפכים מתחברים אל‬ ‫מערכת הביוב המקומית‪ ,‬דרך שוחה נפרדת מהשפכים הסניטריים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 7‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומים‬ ‫המפעל עמד באופן מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬ ‫מלבד שלושת מפעלים אלו קיימים בבנימינה עוד תעשיות‪ ,‬אולם ללא הזרמה של שפכים‬ ‫תעשייתיים כמו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫יקב התישבי –אינו מחובר למערכת הביוב ומפנה את שפכיו‬ ‫גני אליזה ופנינת הברון – גני אירועים שאינם מחוברים למערכת הביוב‬ ‫טופ לייזר‪ -‬ייצור יבש ללא שפכים תעשייתיים‬ ‫עיריית אור עקיבא‬ ‫שפכי אזור התעשייה של אור עקיבא זורמים למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר התעשייה העיקרית באור‬ ‫עקיבא בעלת המייצרת שפכים תעשייתיים הינה פרמצטיקה וקוסמטיקה כמפורט בטבלה ‪2‬‬ ‫שלהלן‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :2‬מפעלים באור עקיבא המייצרים שפכים תעשייתיים‬ ‫סיווג‬ ‫שם המפעל‬ ‫פירוט‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫ותרופות‬ ‫א‪.‬ג‪.‬מ קוסמטיקה‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫אנה לוטן‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫ברברה וולף‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫גל פארמה‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫דקסון‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫ויראו‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫זיווד אלקטרוני‬ ‫קונטקט זיווד אלקטרוני‬ ‫ציוד השקייה‬ ‫רפאל תעשיות מגופים‬ ‫סניטרי בלבד‪ ,‬שפכים תעשייתיים‬ ‫נאגרים ומפונים לרמת חובב‬ ‫נשק ותחמושת‬ ‫מפרולייט‬ ‫מפעל יבש‪ -‬שפכים סניטריים בלבד‬ ‫מיחזור‬ ‫ויגור מחזור פסולת‬ ‫מזון‬ ‫מאיר את בייגל‬ ‫מזון‬ ‫ארקדי מוצרי מאפה‬ ‫מזון‬ ‫‪ 6‬אולמות וגני אירועים‬ ‫מוסכים‬ ‫‪ 6‬מוסכים‬ ‫תחנות דלק‬ ‫‪ 2‬תחנות דלק‬ ‫הפעילות של אגף קרקע בשנת ‪ 2009-2010‬בעיריית אור עקיבא התמקדה בעיקר במפעלי‬ ‫הקוסמטיקה והפרמצטיקה בעלי פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים ‪:‬‬ ‫‪ .1‬א‪.‬ג‪ .‬קוסמטיקה‪-‬‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 5‬דיגומים מורכבים על המפעל‪ ,‬כאשר שלושת הדיגומים של‬ ‫שנת ‪ 2009‬הצביעו על ערכים גבוהים מאוד של חומר אורגני ‪ ,‬מוצקים‪ ,‬דטרגנטים ושומנים‪.‬‬ ‫האיגוד יידע את המפעל בתוצאות החריגות ודרש לטפל במפריד השומן ‪.‬‬ ‫ב‪ 2-‬דיגומים נוספים שבוצעו בדצמבר ‪ 2010‬ניכר שיפור גדול באיכות השפכים המוזרמת‬ ‫למערכת הביוב‪ ,‬עם חריגות קלות בריכוזי השומנים‪ .‬האיגוד ימשיך לעקוב בתוכנית הדיגום‬ ‫לשנת ‪ 2011‬על איכות השפכים מהמפעל‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ .2‬אנה לוטן‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬האיגוד ביצע ‪ 6‬דיגומים על המפעל‪ .‬בדיגום הראשון של שנת ‪2009‬‬ ‫התקבלו תוצאות חריגות בשומנים והאיגוד דרש טיפול מידי במפריד השומן‪.‬‬ ‫המפעל מצידו הגיב בבקשה לקבל הקלה בערכים עקב ספיקת שפכים נמוכה מאוד )כ‪1-2-‬‬ ‫מ"ק‪/‬יום(‪ ,‬עם זאת האיגוד השיב כי האפשרות להכיר במפעל כטעון היתר הינה רק לאחר‬ ‫שהמפעל מיצה הליכים טכנולוגים ומעשיים שהינן בתחום הסביר לסדר גודלו של המפעל על‬ ‫מנת לעמוד באיכות שנקבעה בחוק‪ .‬היות ובמקרה זה מדובר בתחזוקת מפריד שומן‪ ,‬אין הצדקה‬ ‫למתן הקלה‪.‬‬ ‫התוצאות שהתקבלו ביתר הדיגומים הראו כי חל שיפור משמעותי באיכות‪ ,‬עם זאת שוב בדיגום‬ ‫של פברואר ‪ 2010‬הייתה חריגה קלה נוספת בשומנים‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2011‬ובמסגרת סקר השפכים על מט"ש חדרה‪ ,‬תבוצע עבודה מקיפה על מפעלי‬ ‫הקוסמטיקה באור עקיבא ואכיפה בהתאם‪.‬‬ ‫‪ .3‬ברברה וולף‬ ‫במפעל ‪ 2‬מחלקות עיקריות‪ :‬ייצור קרמים ואריזה של אבקות איפור ולקים‪ .‬מחלקת האריזה הינה‬ ‫מחלקה יבשה ואילו במחלקת ייצור הקרמים ישנם ‪ 2‬ריאקטורים שעוברים שטיפה בין מנה למנה‪.‬‬ ‫למפעל היו חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידים ובפגישה וסיור שקיים האיגוד במחלקת הייצור‬ ‫במפעל התברר כי החריגות נובעות מתדירות רענון גבוהה מאוד של המרכך‪ .‬לפיכך ‪,‬האיגוד‬ ‫דרש לשנות את תדירות הרענון ולבצע דיגום חוזר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדיגום מורכב שביצע האיגוד במרץ‬ ‫‪ 2009‬התקבלו ריכוזי כלורידים גבוהים מאוד )‪ 2600‬מג"ל( בשפכי המפעל ‪ ,‬ולכן דרישת האיגוד‬ ‫שונתה לאיגום ופינוי מלא של התמלחת )ראה נספח ‪.(7‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬המפעל החל לפנות את התמלחת ממאי ‪ 2009‬ותוצאות הדיגומים שבוצעו מאז‬ ‫הצביעו על איכות שפכים בהתאם לחוק העזר‪.‬‬ ‫‪ .4‬גל פארמה‬ ‫המפעל עוסק בייצור תכשירים אנטיביוטיים לשימושים וטרינרים )לא כולל פניצילין(‪ .‬ספיקת‬ ‫השפכים התעשייתיים שמקורם בשטיפת הציוד היא פחות מ‪ 2 -‬מ"ק בחודש‪ .‬שפכים אלו זורמים‬ ‫אל מיכל איסוף שפכים חיצוני בנפח ‪ 2‬מ"ק‪ .‬לפני שהמיכל מלא‪ ,‬רמת ה‪ pH -‬נבדקת‪ ,‬מתקנים‬ ‫את החומציות במידת הצורך ומזרימים לביוב‪ .‬שפכי המעבדה )בעיקר ממכשיר ‪ (HPLC‬נאספים‬ ‫בחביות ומפונים לרמת חובב‪ .‬שפכים סניטאריים מופרדים מהתעשייתיים וזורמים ישירות‬ ‫למערכת הביוב‪.‬‬ ‫בנובמבר ובדצמבר ‪ 2009‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומים מורכבים ביציאה למערכת הביוב האזורית‬ ‫אשר חרגו מהערכים שבחוק העזר בריכוזי ה‪ COD-‬וביחס ‪ COD/BOD‬גבוה במיוחד‪ ,‬אשר‬ ‫מעיד על פריקות נמוכה מאוד של שפכים אלו‪ .‬האיגוד יידע את המפעל וביקש התייחסות‬ ‫לתוצאות‪ .‬המפעל ביצע בדיקה לחריגות וב‪ 2-‬דיגומים נוספים שבוצעו במאי ובדצמבר ‪ 2010‬ע"י‬ ‫האיגוד התוצאות הצביעו על איכות שפכים בהתאם חוק העזר‪.‬‬ ‫‪ .5‬דקסון‬ ‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬עיקר הייצור הוא טבליות מסוגים שונים‪ ,‬בנוסף מייצרים‬ ‫משחות קוסמטיות‪ ,‬תרופות נוזליות )חוקן( וסירופים להורדת חום‪.‬‬ ‫שפכים סניטרים ותעשייתיים )מי שטיפת הציוד(‪ ,‬מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬שפכים‬ ‫שמקורם במטבח חדר האוכל ושפכים תעשייתיים ממחלקת מילוי ואריזת ווזלין‪ ,‬עוברים טיפול‬ ‫קדם במפריד שומנים‪ ,‬טרם חיבורם אל המערכת הראשית‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל אשר חמישה מתוכם‬ ‫עמדו בדרישות חוק העזר ושניים מהם חרגו בריכוזי החומר האורגני‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2011‬ובמסגרת סקר השפכים על מט"ש חדרה האיגוד יבצע בדיקה מקיפה על הסיבה‬ ‫לאי היציבות באיכויות השפכים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ .6‬וויראו‬ ‫המפעל עוסק בייצור תרכיבי חיסון )מוחלשים ומומתים( וטרינריים‪ .‬השפכים התעשייתיים‬ ‫והסניטרים מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬מקור השפכים התעשייתיים הינו‪:‬‬ ‫ נקיונות של חדרי ההדגרה והחום‪ .‬החדרים מנוקים ע"י מים והיפוכלוריט‪.‬‬ ‫ שטיפה של כלים לאחר עיקור באוטוקלב לצורך קירור מהיר‪.‬‬ ‫ ניקוז מי עיבוי מדוד קיטור‪.‬‬ ‫ רכז מים מתהליך אוסמוזה הפוכה‪.‬‬ ‫ שטיפת כלים במעבדה במדיח כלים‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומים‬ ‫המפעל עמד באופן מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬ ‫מועצה מקומית פרדס חנה‪-‬כרכור‬ ‫שפכי מועצה מקומית פרדס חנה‪-‬כרכור זורמים למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר מקורות השפכים‬ ‫התעשייתיים באזור מפורטים בטבלה ‪ 3‬שלהלן‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬מפעלים בפרדס חנה המייצרים שפכים תעשייתיים‬ ‫שם המפעל‬ ‫סיווג‬ ‫פירוט‬ ‫ייצור בלוקי‬ ‫בני‬ ‫איטנג‬ ‫בני‬ ‫כרמית מקבוצת איטונג בע"מ‬ ‫רפת חקלאית‬ ‫רפת בי"ס חקלאי‬ ‫בתי אריזה‬ ‫פרי שומרו בית אריזה‬ ‫שטיפה ואריזה‬ ‫בתי אריזה‬ ‫גזר שליט בית אריזה לגזר‬ ‫שטיפה ואריזה‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תחנת דלק פז‬ ‫מוסכי‬ ‫מוס ‪ 5‬כוכבי‪ ,‬זוהיר מגאדלה‪,‬‬ ‫מוס מלגזות‪ ,‬אבי המניע‪ ,‬כלי‬ ‫מוטורי‪ ,‬סייקל סטריט‪,‬‬ ‫חומרי בידוד ואיטו‬ ‫התעשיות שנדגמו ב‪ 2010-‬בפרדס חנה הינם‪ :‬איטונג‪ ,‬בית אריזה גזר ובית אריזה פרי השומרון‪.‬‬ ‫ איטונג‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ 2010‬נמצאו חריגות קלות ב‪ TSS-‬ב‪ COD-‬וחריגות חמורות‬ ‫בשומנים ובשמן המינרלי‪.‬‬ ‫ בית אריזה פרי השומרון‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות ועומדות בדרישות חוק‬ ‫העזר‪.‬‬ ‫ בית אריזה גזר שליט‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות מלבד חריגה קטנה‬ ‫במוצקים המרחפים‪.‬‬ ‫ישנן תעשיות נוספות בפרדס חנה אולם ‪ ,‬חלקן לא מייצרות שפכים תעשייתיים וחלקן שפכיהן לא‬ ‫מותרים להזרמה למערכת הביוב‪ ,‬אלא לאיגום ופינוי לאתר מאושר‪.‬‬ ‫רשימה של תעשיות אלו מפורטת בטבלה ‪ 4‬שלהלן‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫טבלה ‪ 4‬תעשיות בפרדס חנה שלא מותרות להזרמת שפכי תעשייה‪:‬‬ ‫סיווג‬ ‫פירוט‬ ‫שפכי תעשייה‬ ‫ייצור תוספי לבנייה‬ ‫אגירה ומחזור לתהלי‬ ‫ייצור מוצרי קוסמטיקה‬ ‫אוגר ומפנה‬ ‫שם המפעל‬ ‫בני‬ ‫חברת שפיר מבני תעשיות‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫א‪.‬ב‪.‬א קוסמטיקס‬ ‫פלסטיק‬ ‫אנג'יפלס‬ ‫ציפויי פטורופלאסטיי על‬ ‫מגוו רחב של מתכות בהגנה‬ ‫בפני קורוזיה‪ ,‬הדבקות‪ ,‬חיכו‬ ‫מתכות‬ ‫יציקות השומרו‬ ‫יציקות ברונזה ואלומיניו‬ ‫אי שפכי‬ ‫מתכות‬ ‫מטלקור‬ ‫אספקת מתכות לתעשייה‬ ‫איגו ופינוי‬ ‫בית קירור‬ ‫בית קירור פישמ‬ ‫אי שפכי תעשייתיי‬ ‫יצור שתלי סינטטי ללסתות‬ ‫אוגמא שיווק בע"מ‬ ‫אי שפכי תעשייתיי‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫שפכי חדרה מנוקזים למט"ש חדרה דרך ‪ 2‬קווים‪:‬‬ ‫ שפכי חדרה צפון מצטרפים למאסף הצפוני בנקודת המפגש בנחל‬ ‫ שפכי חדרה דרום מנוקזים בקו נפרד‬ ‫טבלה ‪ 5‬מפרטת את סוגי המפעלים מאזור חדרה התורמים שפכים דרך מאסף חדרה‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬מפעלים בחדרה המייצרים שפכים תעשייתיים‬ ‫שם המפעל‬ ‫סיווג‬ ‫פירוט‬ ‫ייצור צמיגי‬ ‫גומי‬ ‫אליאנס‬ ‫מכבסה‬ ‫מכבסת של"ג‬ ‫משחטה מזו‬ ‫עו! טנא‬ ‫שחיטת עופות‬ ‫משחטה מזו‬ ‫הוד הנהדר‬ ‫שחיטת עופות‬ ‫משחטה מזו‬ ‫בית מטבחיי‬ ‫מדיקל‬ ‫בי"ח הלל יפה‬ ‫מוסכי‬ ‫כ‪ 70‬מוסכי‬ ‫אולמי אירועי‬ ‫כ‪ 10‬אולמות ארועי‬ ‫מזו‬ ‫‪ 2‬קניוני‬ ‫מכבסה תעשייתית‬ ‫שחיטת בקר‬ ‫הפעילות של אגף קרקע בשנת ‪ 2009-2010‬בעיריית חדרה התמקדה בעיקר בתורם השפכים‬ ‫המרכזי למט"ש‪ ,‬עוף טנא‪ ,‬בעל פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים ‪ ,‬באליאנס ובהוד הנהדר‪.‬‬ ‫‪ .1‬עוף טנא‪-‬‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 22‬דיגומים על מפעל עוף טנא )ראה נספח ‪.(8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫תוצאות הדיגומים הצביעו באופן עקבי על חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידים בשפכים‬ ‫המוזרמים למט"ש‪ ,‬כאשר הריכוזים הממוצעים עבור דגימות אלו עומד על כ‪ 500 -‬מג"ל בספיקה‬ ‫של כ‪ 750-‬מק"י‪.‬‬ ‫בנובמבר ‪ 2009‬פנה האיגוד למנהל המחוז‪ ,‬מר שלמה כץ‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו ויזמן את‬ ‫המפעל לשימוע‪ ,‬וזאת לאחר שהתקבלו מספר קריאות של מוליכות גבוהה מאוד בשפכי מט"ש‬ ‫חדרה )ראה נספח ‪.(9‬‬ ‫בחודש אוגוסט ‪ 2010‬בוצע שימוע למפעל במשרד להגנת הסביבה בגין חשד לגרימת סיכון‬ ‫סביבתי מעיסוק עם אמוניה וזיהום מים‪ ,‬שבסיכומו הוחלט כי בהיבט של זיהום מים תישקל‬ ‫פתיחת חקירה על זיהום מים במלחים לאחר בדיקה חוזרת שתיערך תוך חודש מיום השימוע‪.‬‬ ‫בחודש אוקטובר ‪ 2010‬דווח ע"י מכון הטיהור בחדרה על ריכוזי כלורידים גבוהים בשפכים‪ ,‬אשר‬ ‫טופלו ע"י האיגוד ישירות מול המפעל‪ .‬אולם משנוכחנו כי אין שיפור ברמת הכלורידים פנה‬ ‫האיגוד במכתב למנהל המחוז‪ ,‬מר שלמה כץ‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו להסדרת פעילות‬ ‫המפעל )ראה נספח ‪.(10‬‬ ‫אולם‪ ,‬היות והמפעל יועד לסגירה בינואר ‪ , 2011‬בהתאם לסיכום שקיבל תוקף בית המשפט‬ ‫מנהל המחוז האריך את הפעלת המפעל עד חודש אפריל ‪.2011‬‬ ‫‪ .2‬אליאנס‪-‬‬ ‫בפברואר ‪ 2010‬ארעה תקלה חמורה במפעל‪ ,‬במהלכה כמויות גדולות של מזוט זרמו למערכת‬ ‫הביוב האזורית לאחר שמגוב מכני נשבר במתחם מיכלי הדלק במפעל )ראה נספח ‪ .(11‬התקלה‬ ‫גרמה לנזק הן למערכת ההולכה והן למכון הטיהור בחדרה‪.‬‬ ‫האיגוד בתגובה דרש מהמפעל לבצע שטיפה לקו הביוב העירוני ולנתק את מתחם הדלק‬ ‫מחיבורו למערכת הביוב )ראה נספח ‪ .(12‬במקביל‪ ,‬האיגוד בדק את יתר מקורות השפכים‬ ‫במפעל ובהתאם לתוצאות שהתקבלו הוכתבו תנאים חדשים‪) .‬רה נספח ‪(13‬‬ ‫‪ .3‬הוד הנהדר‪-‬‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬בוצעו ‪ 8‬דיגומים על שפכי המפעל‪ ,‬אשר באופן מגמתי הצביעו על חריגות‬ ‫בערכי הכלורידים‪ ,‬עם ריכוז ממוצע של ‪ 580‬מג"ל‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמדדו גם חריגות קלות בריכוז‬ ‫השומנים ‪ .‬כאשר‪ ,‬למשחטה ספיקת שפכים של כ‪ 85-‬מק"י בימי שחיטה‪.‬‬ ‫האיגוד בתגובה דרש להקפיד על הפרדת תמלחות ועל תחזוקה תקינה של מערכת ה‪.DAF-‬‬ ‫עיריית באקה‪ -‬גת‬ ‫במסגרת הפעלתו של מכון הטיהור החדש של באקה‪-‬ג'ת ביקשה העירייה את עזרת האיגוד‬ ‫בביצוע סקר שפכים שמטרתו למפות את העסקים הקיימים ולאפיין את איכות השפכים היוצאת‬ ‫מהם על מנת לקבוע מתקני קדם בתהליך הסטטוטורי של קביעת תנאים ברישיון עסק )ראה‬ ‫נספח ‪ .(14‬להלן עיקרי ממצאי הסקר שביצע האיגוד‪:‬‬ ‫נסקרו כ‪ 40-‬בתי עסק בבאקה וג'ת בעלי פוטנציאל לשפכים תעשייתיים מתוך כ‪ 100-‬בתי עסק‪.‬‬ ‫ע"פ סקירת השטח והערכות הכמותיות ניתן לקבוע כי תרומת השפכים מהתעשייה בהיבט‬ ‫ההידרולי הינו קטן יחסית )‪ ,(6%‬לעומת זאת תרומת העומס האורגני גבוהה משמעותית ומהווה‬ ‫כ‪ 30%-‬מכלל העומס האורגני המתוכנן למכון‪ .‬יחס זה נובע ממחסור מקיף במערכות קדם טיפול‬ ‫בתעשיות השונות בנוסף לכך‪ ,‬בלי לקחת בחשבון בסך העומסים מפעל השימורים והעקר מבתי‬ ‫הבד‪.‬‬ ‫רוב העסקים ממוקמים באזור המגורים ומפוזרים בכל שטח השיפוט של העירייה ‪ ,‬ישנם עסקים‬ ‫שאין הפרדה בין החיבור השפכים הביתי לשפכים של העסק‪.‬‬ ‫רוב העסקים לא מחוברים למערכת הביוב ומנוקזים במקרה הטוב לבור סופג בהרבה עסקים‬ ‫התשטיפים מנוקזים לשטח ‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מועצה אזורית עמק חפר‬ ‫בתחום המועצה האזורית עמק חפר קיימים כ‪ 70-‬תעשיות המייצרות שפכים תעשייתיים‪ ,‬כאשר‬ ‫שתי התעשיות הגדולות ביותר הינן מפעל המיצים "גת" המייצר כ‪ 2500-‬מ"ק‪/‬יום ומפעל שחיטת‬ ‫העופות "הוד חפר" המייצר כ‪ 1,600-‬מ"ק‪/‬יום‪ .‬יתר התעשיות העמק חפר הינן בעיקר עסקי מזון‪,‬‬ ‫רפתות ומוסכים‪ ,‬בעלות ספיקת שפכים כוללת של כ‪ 1,100-‬מ"ק‪/‬יום‪ .‬סה"כ ספיקת השפכים‬ ‫התעשייתית של עמק חפר הינה כ‪ 5,200-‬מ"ק‪/‬יום המהווה כ‪ 50%-‬מספיקת השפכים הכוללת‬ ‫של עמק חפר‪ .‬יחס זה של שפכי תעשייה מכלל השפכים העירוניים הינו גבוה מאוד ומחייב פיקוח‬ ‫צמוד ואכיפה מוגברת על הערכים המותרים בחוק העזר‪.‬‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬קיימת פעילות ענפה סביב הפיקוח על שפכי התעשייה על ידי מחלקת מים וביוב‬ ‫בחברה הכלכלית של עמק חפר ובליווי מקצועי צמוד של האיגוד‪ ,‬הכולל‪ :‬ייעוץ‪ ,‬חוות דעת‪ ,‬ביקור‬ ‫שוטף במפעלים‪ ,‬דיגום שפכים‪ ,‬בדיקת תוכניות וישיבות עבודה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬מ‪.‬א עמק חפר ביקשה את חוות דעת האיגוד בבחינת עומסי ה‪ BOD -‬מהתעשייה‬ ‫בעמק חפר והשפעתה על העומס של כלל שפכי המועצה‪.‬‬ ‫חוות דעת זו נועדה להוות תשתית לקראת היערכות המועצה לחיבור מלא של כלל שפכי עמק‬ ‫חפר למט"ש נתניה‪ ,‬לעומת המצב כיום בו שפכי האזור המזרחי של עמק חפר זורמים למאגר‬ ‫מרץ‪.‬‬ ‫חוות הדעת אשר מוצגת בנספח ‪ 15‬מסכמת את תרומת התעשיות הן בהיבט ההידרולי )ספיקה(‬ ‫והן בהיבט האיכותי )עומסי ‪ (BOD‬וקבעה לסיכום כי‪:‬‬ ‫• השפכים הסניטרים תורמים כ‪ 50%-‬לעומס ההידרולי וכ‪ 20%-22% -‬לעומס האורגני‪.‬‬ ‫• שפכי התעשייה תורמים כ‪ 50%-‬לעומס ההידרולי אולם כ‪ 80% -‬לעומס האורגני‪.‬‬ ‫מתוכם‪ ,‬עסקי המזון תורמים כ‪ 3% -‬לעומס ההידרולי וכ‪ 20% -‬לעומס האורגני‪.‬‬ ‫• משמעות ממצאים אלה הינה אכיפה מואצת על עסקי מזון והגבלה בפיתוח איזור‬ ‫התעשייה היבשה‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫מכוני טיהור‬ ‫‪ 4.1‬מכוני הטיהור בתחום האיגוד‬ ‫בתחום האיגוד קיימים ‪ 13‬מכוני טיהור השייכים ל‪ 18-‬הרשויות החברות באיגוד‪ ,‬מתוכם ‪ 2‬מכוני‬ ‫טיהור אשר אינם מטפלים בשפכים עירוניים‪ :‬מנא"י המטפל בשפכי התעשייה של מפעלי נייר‬ ‫חדרה והמטב"ח אשר מטפל בבוצות החקלאיות מהרפתות של עמק חפר‪ ,‬כמפורט בטבלה ‪6‬‬ ‫שלהלן‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :6‬מכוני טיהור בתחום האיגוד וספיקת השפכים היומית שלהם‬ ‫בעלות המכון‬ ‫שם המכון‬ ‫ניר עציון‬ ‫מעין צבי‬ ‫עין שמר‪-‬מנשה ‪1‬‬ ‫ספיקת שפכים יומית )מ"ק(‬ ‫מ‪.‬א חוף כרמל‪ ,‬דלית אל כרמל‬ ‫ועוספייה*‬ ‫מ‪.‬מ זכרון יעקב‪,‬מ‪.‬מ פרדיס‬ ‫ומ‪.‬מ חוף כרמל‬ ‫מ‪.‬א מנשה‪ ,‬עיריית אום אל‬ ‫פאחם‪ ,‬מ‪.‬מ ערערה‪,‬מ‪.‬מ כפר‬ ‫קרע‪ ,‬מ‪.‬מ קציר חריש ומ‪.‬מ‬ ‫בסמ"ה‪.‬‬ ‫‪5,100‬‬ ‫‪4,800‬‬ ‫‪10,500‬‬ ‫גרנות‪ -‬מנשה ‪2‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪2,700-3,700‬‬ ‫להבות חביבה‪ -‬מנשה ‪3‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪500‬‬ ‫גליקסון‪ -‬מנשה ‪4‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪400-900‬‬ ‫באקה ג'ת‬ ‫עיריית באקה‪ -‬ג'ת‬ ‫‪2,500‬‬ ‫חדרה‬ ‫חדרה‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬בנימינה‪-‬‬ ‫גבעת עדה‪ ,‬אור עקיבא‪,‬‬ ‫קיסריה‪ ,‬ג'סר אל זרקא ושני‬ ‫ישובים בחוף כרמל‬ ‫‪24,000‬‬ ‫מנא"י‬ ‫מפעלי נייר חדרה‬ ‫‪6,000‬‬ ‫בית חירות‪-‬נתניה‬ ‫עיריית נתניה ומ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪38,000‬‬ ‫מטב"ח‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪900‬‬ ‫יד חנה‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר**‬ ‫‪15,000‬‬ ‫מרץ‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪7,000‬‬ ‫*דלית אל כרמל ועוספייא לא בתחום האיגוד‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ 4.2‬פעילות האיגוד בשנת ‪ 2009-2010‬בתחום מכוני הטיהור‬ ‫‪ 4.2.1‬הקדמה‬ ‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתאם למערכת היחסים‬ ‫בין הרשויות לבין האיגוד ובהתאם לשיטת ההפעלה של המט"ש ) הפעלה ע"י קבלן חיצוני‬ ‫לעומת הפעלה של הרשות עצמה(‪ .‬הפעילות בתחום מכוני הטיהור כוללת‪:‬‬ ‫ פיקוח על עמידה באיכות הקולחים ואיכות הבוצה ומניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬ ‫ בקרת התפעול השוטף בהתבסס על דיגום ובדיקות שפכים וקולחים של הקבלן המפעיל‬ ‫ודיגומי בקרה באמצעות מעבדת האיגוד‪.‬‬ ‫ בקרה באמצעות ביקורים תקופתיים במט"ש ומעורבות אינטנסיבית בפעילות התהליכית‬ ‫בשיתוף עם מהנדסי התהליך של המט"ש‪.‬‬ ‫ בקרה באמצעות פגישות עבודה שגרתיות לעדכונים ובירורים ‪.‬‬ ‫ בקרה בזמן אמת של אירועים חריגים באמצעות סיור בשטח ‪,‬בחינת מצב התהליך ‪ ,‬איתור‬ ‫מקור שפכים חריגים ‪.‬‬ ‫ עיבוד הנתונים וניתוחם וכתיבת דוחות מסכמים‪.‬‬ ‫ מתן חוות דעת לרשויות‪.‬‬ ‫ דיווח לרשויות הסטטוריות בהתאם לתקנות ולתנאי הרישוי‪.‬‬ ‫בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬פעילות האיגוד הינה פונקציה של דרישת הרשות‪ ,‬כך לדוגמא מעורבותו‬ ‫הגדולה ביותר של האיגוד הינה במכון הטיהור מעין צבי‪ ,‬שם האיגוד משמש כגוף המנהל את‬ ‫המכון ומפקח על הקבלן המפעיל עבור שלושת הרשויות‪ :‬זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל‪ .‬במכוני טיהור‬ ‫אחרים כדוגמת ניר עציון‪ ,‬באקה וחדרה מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב מתן חוות דעת וליווי‬ ‫מקצועי‪ .‬במ‪.‬א עמק חפר‪ ,‬לאיגוד הייתה פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגנים‬ ‫הירוקים במט"ש יד חנה ומעורבות במתן חוות דעת להיתר בניה עבור מט"ש בית חירות‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בארבעת מכוני הטיהור של מ‪.‬א מנשה לאיגוד אין מעורבות עקב אי דרישה מצד‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫פירוט מלא לפעילות שנעשתה בשנת ‪ 2009-2010‬סביב מכוני הטיהור הוצגה בטבלה ‪ .1‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬מטבע הדברים נרחיב ונפרט את הפעילות בעיקר סביב מכון הטיהור מעין צבי וניתן סקירה‬ ‫קצרה עבור יתר המכונים‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2‬פעילות האיגוד במכון טיהור מעין צבי‬ ‫מט"ש מעין צבי משרת את שלושת הרשויות‪ :‬זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל ופועל בשיטת הבוצה‬ ‫המשופעלת בתהליך להרחקת חנקן וזרחן‪ .‬המט"ש מטפל כיום בספיקה יומית של כ‪ 4,800-‬מ"ק‪,‬‬ ‫המהווה כ‪ 50%-‬מספיקת התכנון לשלב א'‪ ,‬מופעל ע"י חברת א‪.‬ל‪.‬ד ומנוהל ומפוקח ע"י האיגוד‪.‬‬ ‫המט"ש החל לפעול באוקטובר ‪ 2007‬באמצעות חברת א‪.‬ל‪.‬ד שנבחרה לזוכה במכרז ההפעלה‬ ‫הזמני‪ .‬שיטת ההפעלה שנבחרה במעין צבי ‪,‬בניגוד למכוני טיהור אחרים המופעלים בשיטה של‬ ‫מחיר למ"ק‪ ,‬הייתה הפרדה להוצאות קבועות והוצאות משתנות‪ .‬כאשר מרבית ההוצאות‬ ‫הקבועות מומנו ע"י הקבלן‪ ,‬תמורתן הוא קיבל תשלום חודשי קבוע‪ ,‬ואילו ההוצאות המשתנות‪,‬‬ ‫קרי‪ :‬חשמל‪ ,‬פינוי בוצה‪ ,‬פולימרים ותחזוקת שבר ובלאי מומנו ע"י הרשויות )ראה הסבר‬ ‫בתרשים ‪ .(2‬היתרון הגדול בחוזה מסוג זה הינה הפרדת מרכיב ההוצאה העיקרית במט"ש‬ ‫)ההוצאות המשתנות( מהוצאות הקבלן ולפיכך נמנעים שיקולי חיסכון העלולים לפגוע בציוד‬ ‫לטווח ארוך‪.‬‬ ‫עם סיום החוזה הקבלני ב‪ 2009-‬וטרם פרסום מכרז חדש‪ ,‬ביקשו הרשויות מהאיגוד חוו"ד‬ ‫מקצועית על סוג ההתקשרות המומלץ למכרז הקבוע מבין ‪ 3‬אלטרנטיבות‪ :‬חוזה הפעלה לפי‬ ‫מחיר למ"ק‪ ,‬חוזה הפעלה לפי המנגנון הקיים או הפעלה עצמית ע"י הרשויות ‪ .‬חוו"ד האיגוד‬ ‫אשר מוצגת בנספח ‪ 16‬קבעה כי חוזה ההתקשרות הקיים מבצע חלוקת אחריות נכונה בין בעלי‬ ‫המכון לקבלן ההפעלה ולפיכך מומלץ להמשיך במתכונת הקיימת‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הרשויות בחרו לאמץ את חוות הדעת ובהתאם לכך התבקש האיגוד ב‪ 2010-‬לפרסם מכרז‬ ‫הפעלה לקבלן קבוע‪ .‬למכרז ניגשו ‪ 5‬חברות‪ ,‬שמתוכן נבחרה שוב חברת א‪.‬ל‪.‬ד אשר הציעה את‬ ‫המחיר הנמוך ביותר עבור ההפעלה )ההוצאות הקבועות(‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬המט"ש מתופעל במתכונת זו‪ ,‬כאשר חשבונות החשמל‪ ,‬הבוצה‪ ,‬הפולימרים ורכישות הציוד‬ ‫משולמות ע"י הרשויות ותפקיד האיגוד במנגנון זה הינו לשמש כציר המתווך בין הרשויות‬ ‫לקבלנים )הפעלה ובוצה( ולהוות גורם מפקח מטעם הרשויות על קבלן ההפעלה‪.‬‬ ‫הפיקוח והניהול של המכון מתואר בתרשים ‪ 1‬וכולל עבודה בשני מישורים‪:‬‬ ‫‪ .1‬עבודה שוטפת קבועה‪ -‬הכוללת ‪:‬‬ ‫• מעקב אחר תהליך הטיפול‬ ‫• עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול‬ ‫• טיפול בתקלות ציוד‬ ‫• ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר‬ ‫• הנהלת חשבונות של המט"ש‪ :‬חלוקת החשבונות לרשויות ומעקב אחר התשלומים‬ ‫לקבלנים‬ ‫• פגישות עבודה רבעונית בין הרשויות‬ ‫• פגישות עבודה תקופתיות מול קבלן התפעול‬ ‫• ניטור קווי הולכה‪ ,‬תחנות שאיבה ויקב זכרון‬ ‫• מתן שירותי מחשוב – אינטרנט ותמיכה טכנית למט"ש‬ ‫‪ .2‬עבודות תקופתיות‪ -‬הכוללת חוות דעת המתבקשות בעת הצורך עבור הרשויות‪ ,‬טיפול‬ ‫בתקלות ציוד מתמשכות‪ ,‬טיפול בתביעות‪ ,‬הוצאת מכרזים‪,‬הכנת דוח"ות מסכמים ועוד‪.‬‬ ‫להלן סיכום לעבודות שבוצעו ע"י האיגוד ב‪ 2009-2010-‬הנכללות בקטגוריה זו‪:‬‬ ‫• הסכם משפטי מול ספק הציוד סיניאבר‬ ‫• מעקב וטיפול בתקלת מערך האוורור מול סיניאבר ובלשה‬ ‫• בחינה והזמנות עבודה מיועצים שונים לתקלה במערך האוורור‪ :‬חברת טכנומק‪ ,‬חברת‬ ‫ברן ‪,‬חברת יודפת מהנדסים ו‪.SWDP-‬‬ ‫• דו"ח מסכם שנת ‪2008‬‬ ‫• דו"ח מסכם שנת ‪2009‬‬ ‫• הכנת חוות דעת לרשויות על אלטרנטיבות להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור‪-‬‬ ‫ראה נספח ‪16‬‬ ‫• הכנת חוות דעת למ‪.‬מ זכרון על בעיית השומנים מהמסעדות וקיום כנס בעלי עסקים‪-‬‬ ‫ראה נספח ‪.3‬‬ ‫• הכנת חוות דעת להסדרת מנגנון התשלומים בין הרשויות‪ -‬ראה נספח ‪.17‬‬ ‫• הכנת המכרז לקבלן הפעלה קבוע למט"ש והכנת חוות הדעת לקבלן זוכה‪ -‬ראה נספח‬ ‫‪.18‬‬ ‫• הגשת תביעה מס' ‪ 1‬לחברת חשמל בגין נזק לציוד‪ -‬התביעה התקבלה והרשויות שופו‬ ‫בסכום של ‪.₪ 2,500‬‬ ‫• הגשת תביעה מס' ‪ 2‬לחברת חשמל בגין נזק לציוד מחודש יולי ‪ -2010‬התביעה לא‬ ‫התקבלה‪.‬‬ ‫• הגשת תביעה לביטוח בגין נזקי ברק לציוד‪ -‬התביעה התקבלה והרשויות שופו בסכום‬ ‫של כ‪.₪31,000-‬‬ ‫‪20‬‬ ‫תרשים ‪ -1‬תיאור מערכת העבודה של האיגוד במט"ש מעין צבי‬ ‫מכון טיהור מעין צבי‬ ‫)זכרון‪-‬פרדיס‪-‬חוף כרמל(‬ ‫רשויות‬ ‫קבלן הפעלה‬ ‫מכרז הפעלה‬ ‫‪2007+2010‬‬ ‫איגוד‬ ‫קבלן בוצה‬ ‫ניטור קווי‬ ‫הולכה‬ ‫מעקב‬ ‫תהליכי‬ ‫חוות דעת על‬ ‫בעיית השומנים‬ ‫דוחות שנתיים‬ ‫פגישות‬ ‫עבודה‬ ‫קבלן‬ ‫הנהלת‬ ‫חשבונות‬ ‫תקלות ציוד‬ ‫הזמנות‬ ‫רכש‬ ‫רשויות‬ ‫חוו"ד‬ ‫יקב זכרון‬ ‫תקלת מערך ייצוב‬ ‫סיניאבר‬ ‫בלשה‬ ‫תביעות‬ ‫יועצים‬ ‫הפסקת חשמל‬ ‫ברק‬ ‫תרשים ‪ -2‬מנגנון ניהול חשבונות במט"ש מעין צבי‬ ‫מכון טיהור מעין צבי )הנהלת חשבונות(‬ ‫רשויות‬ ‫קבלן‬ ‫הוצאות משתנות‬ ‫הוצאות קבועות‬ ‫כוח אדם‬ ‫חשמל‬ ‫תחזוקה מונעת‬ ‫בוצה‬ ‫בדיקות מעבדה‬ ‫פולימרים‬ ‫שמירה‬ ‫מים שפירים‬ ‫ביטוח קבלני‬ ‫אנשי שירות‬ ‫פינוי גבבה‬ ‫‪21‬‬ ‫ביטוח‬ ‫תחזוקת שבר‬ ‫‪ 4.2.3‬פעילות האיגוד במכוני טיהור נוספים‬ ‫מט"ש חדרה‬ ‫מט"ש חדרה תופעל במשך כ‪ 10-‬שנים ע"י חברת ניטרון בשיטת המחיר למ"ק‪ .‬לפני כשנתיים‬ ‫החליטה החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה )החברה שייכת לששת הרשויות‬ ‫בעלות המט"ש( לסיים את התקשרותה עם חברת ניטרון ולהפעיל עצמאית את המכון‪ .‬במקביל‬ ‫הגישה חברת ניטרון תביעה כנגדה אשר טיעוניה היו בעיקר כספיים אולם גם עסקו בטענה כי‬ ‫עקב כניסת שפכים חריגים בעלי אופי תעשייתי למכון נגרם נזק מסיבי לציוד‪.‬‬ ‫במסגרת זרת‪ ,‬התבקש האיגוד ע"י מט"ש חדרה להגיש חוות דעת אשר תשמש כעדות בבית‬ ‫משפט עבור תביעת ניטרון ותתמקד בטענותיהם לגבי כניסת שפכים רעילים וחריגים‪.‬‬ ‫האיגוד אסף במשך מספר חודשים חומרים היסטוריים מהארכיון ובמרץ ‪ 2010‬ריכז אותם לכדי‬ ‫חוות דעת מקצועית אשר התייחסה באופן ענייני לטענות שהועלו ע"י המומחה מטעם ניטרון‪.‬‬ ‫פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה‬ ‫מכון טיהור יד חנה בקיבוץ יד חנה הוקם בשנת ‪ 2002‬ע"י החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר‬ ‫בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל‪ .‬מטרת המתקן לטפל טיפול ראשוני וביולוגי בשפכים "קשים"‬ ‫הזורמים בנחל שכם משטחי הרשות הפלשתינאית לפני הזרמתם לנחל אלכסנדר‪ .‬הקושי העיקרי‬ ‫בטיפול בשפכים אלו נובע בעיקר מעונת המסיק )אוקטובר‪ -‬נובמבר( ‪,‬שבה מנוקזים לנחל שפכים‬ ‫המכילים מזהמים שונים שהם תוצר של תעשיית שמן הזית העלולים לגרום לזיהום מקורות מים‬ ‫ומשבשים תהליכי טיפול בשפכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כיום המתקן אינו מפיק איכויות קולחים העומדות‬ ‫ברמה הנדרשת להזרמה לנחל כפי שנקבעה בתקנות ועדת ענבר‪.‬‬ ‫על מנת ללטש את השפכים ולהתאימם לאיכות הנדרשת בתקנות החליטה רשות הניקוז שרון כי‬ ‫החלופה המועדפת לכך הינה חלופת האגנים ירוקים‪ .‬במסגרת החלטה זו‪ ,‬הוקם פרויקט ניסיוני‬ ‫בסמוך למתקן הטיפול ביד חנה‪ ,‬שמטרתו לבחון את טכנולוגית הטיהור באמצעות אגנים ירוקים‬ ‫על קולחי מתקן הטיפול‪ .‬בפרויקט זה השתתפו שלוש חברות מתחרות אשר הציעו טכנולוגיות‬ ‫שונות לטיפול באמצעות אגנים ירוקים על פני שטח ניסוי של ‪ 150‬מ"ר )שטח הפיילוט(‪.‬‬ ‫על רקע זה‪ ,‬איגוד ערים נבחר ע"י המועצה האזורית עמק חפר ללוות מקצועית את הפרויקט‬ ‫לאורך כל תקופת הפעלתו הן במסגרת תוכנית הניטור הרציפה והן בעיבוד וניתוח התוצאות‪.‬‬ ‫הפרויקט החל לפעול באמצע חודש מאי ‪ 2007‬והסתיים ביולי ‪ 2009‬לאחר שצבר כ‪ 27-‬חודשי‬ ‫הפעלה‪ ,‬במהלכם‪ ,‬ביצועי שלושת מערכות הטיפול נבחנו באופן רציף ע"י האיגוד בסדרת דיגומים‬ ‫מורכבים והופקו דו"חות תקופתיים הן לקבלנים והן למועצה העוקבים אחר התוצאות‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ ,2009‬עם סיום הפרויקט הפיק האיגוד דו"ח מסכם עבור כל חודשי ההפעלה )ד"ח שלב‬ ‫א'( אשר הוצג בפני הדריקטוריון ונציגי המשרד להגנת הסביבה‬ ‫בסיכומו‪ ,‬נבחרה החברה הזוכה בפרויקט אשר תוכל להמשיך לשלב ב'‪ ,‬שבמהלכו החברה‬ ‫הזוכה תתכנן‪ ,‬תקים ותפעיל אגן ירוק על שטח של ‪ 5‬דונם‪.‬‬ ‫גם שלב ב' של הפרויקט לווה ע"י האיגוד בשלבי הכנת המסמך הטכני לחוזה וחתימת החוזה‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬החברה הזוכה נמצאת בשלב התכנון המפורט‪.‬‬ ‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת‬ ‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת המרכז את שפכי ‪ 2‬הרשויות החל לפעול באפריל ‪ 2010‬בספיקת שפכים יומית‬ ‫של כ‪ 2,500-‬מ"ק‪/‬יום‪ ,‬אשר מהווה כ‪ 70%-‬מהכמות הכוללת של השפכים עקב אי רישות מלא‬ ‫של קווי ביוב‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 2010‬לאחר מספר חודשי הפעלה של המט"ש ודיווח תדיר של המפעיל על כניסת שפכים‬ ‫עם עומסים אורגנים גבוהים וריכוזי כלורידים גבוהים ביקשה הרשות המקומית באקה‪-‬ג'ת‬ ‫מהאיגוד לבצע עבודת ניטור על קווי ההולכה במטרה לבחון ולקבוע מקורות זיהום חריגים‬ ‫והשפעתם על ריכוזי השפכים הכללי של הרשות בכניסה למכון הטיהור בהשוואה לתכנון )ראה‬ ‫נספח ‪.(19‬‬ ‫‪22‬‬ ‫במסגרת עבודה זו‪ ,‬האיגוד ביצע סדרת דיגומים על חמשת המאספים הראשיים ועל הכניסה‬ ‫הראשית למט"ש‪ ,‬ניתח את התוצאות ובסיכומם מצא כי מקור העומסים הינם בשפכי המחלבות‪,‬‬ ‫שפיכת ביוביות ומפעל השימורים של באקה‪ .‬המלצות האיגוד היו‪:‬‬ ‫‪ .1‬קביעת תנאים ברישיון עסק אשר יכתיבו את סוגי קדם הטיפול הנדרשים ובהמשך אכיפתם‪.‬‬ ‫‪ .2‬שפיכת ביוביות רק במתחם המכון על מנת לשמור על קווי ההולכה מפני קורוזיה וסתימות‪.‬‬ ‫‪ .3‬אכיפה מואצת על עסקי המזון והמוסכים‪.‬‬ ‫‪ .4‬דרישה מיידית מהמחלבות להפרדת תמלחות ופינויים למוצא ימי‪.‬‬ ‫‪ .5‬פיקוח שוטף על מפעל השימורים בהפרדת הזרמים ופינוי התמלחות‪.‬‬ ‫נתניה‪ -‬בית חירות‬ ‫מט"ש נתניה‪ ,‬הנמצא בתחום המועצה האזורית עמק חפר בשטחים חקלאיים של בית חירות‪,‬‬ ‫משרתת את עיריית נתניה וכ‪ 50%-‬משפכי עמק חפר ‪ .‬המט"ש תוכנן לספיקה יומית של ‪40,000‬‬ ‫מ"ק‪/‬יום‪ ,‬אולם מאחר והמכון הגיע לקצה גבול יכולת הטיפול שלו‪ ,‬הזמינה חברת מי נתניה‬ ‫תכנית לשידרוג והרחבה של המכון‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 2007‬הוגשה לאיגוד ערים הפרשה הטכנית והמסמך הסביבתי אשר נבחנו ונבדקו ע"י‬ ‫צוות האיגוד והוגשה חוות דעת לוועדה המקומית עמק חפר‪ .‬לאחר שהתוכנית עברה שינויים‬ ‫עקב הערות המשרד להגנת הסביבה והוועדה‪,‬הוגשה ביולי ‪ 2009‬פרשה טכנית ומסמך סביבתי‬ ‫מעודכנים אשר נבדקו שנית ע"י האיגוד ובספטמבר ‪ 2009‬ניסח האיגוד חוות דעת נוספת להיתר‬ ‫הבנייה אשר נבחנה בשני היבטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬היבטים תהליכיים‪ -‬מערך הטיפול על כל מרכיביו הכולל בין היתר עקרונות הטיפול ‪,‬נתוני תכן‬ ‫‪,‬חישובי תהליך ‪ ,‬גודל המבנים ואיכויות קולחין ובוצות‪.‬‬ ‫‪ .2‬היבטים סביבתיים הכוללים בין היתר מתקנים לטיפול בזיהום אוויר ומניעת מטרדי ריח ומניעת‬ ‫מטרדי רעש‪.‬‬ ‫מנא"י‬ ‫מפעלי נייר אמריקאים ישראלים בע"מ )מנא"י( ממוקמים באזור התעשייה חדרה ופועלים משנת‬ ‫‪ 1953‬בשטח של ‪ 200‬דונם בתחום השיפוט של עיריית חדרה‪.‬‬ ‫מנא"י חדרה מחולקת ל‪ 3-‬תתי מפעלים‪:‬‬ ‫ המפעל הלבן המייצר ניירות לבנים לכתיבה והדפסה וכולל מכונה )מכונה ‪ (4‬המוזנת‬ ‫בחומר גלם של תאית וכימיקלים עם תפוקה של ‪ 360‬טון ליום ובצריכת מים יומית‬ ‫של ‪ 4000‬מ"ק ‪.‬‬ ‫ המפעל החום ממחזר קרטונים לייצור ניר חום וקרטון גלי )מכונה‪ (1,2‬עם תפוקה‬ ‫‪ 410‬טון ליום ובצריכת מים יומית של ‪ 3000‬מ"ק ‪.‬‬ ‫ המפעל הביתי המפעל כולל מכונה לייצור נייר טישו ונייר טואלט )מכונה ‪ (3‬ומערך‬ ‫הדאינקינג )ניקוי הדיו מהנייר( עם תפוקה ‪ 90‬טון ליום וצריכת המים יומית של ‪900‬‬ ‫מ "ק ‪.‬‬ ‫עקב גידול בפעילות הייצור במפעל משנת ‪ 2001‬עד ‪ 2008‬ב‪ 30,000-‬טון נייר לשנה וכוונות‬ ‫המפעל להגדיל את תפוקת הייצור בעוד ‪ 230,000‬טון‪/‬נייר לשנה‪ ,‬הגישה מנא"י בשנת ‪2007‬‬ ‫בקשה לתוספת מכונה למערך הייצור )מכונה ‪ (8‬אשר תחליף את מכונה ‪.1‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2007‬הוגש תסקיר השפעה על הסביבה המתאר את ההשלכות הסביבתיות שייווצרו‬ ‫כתוצאה מהקמת מכונה ‪.8‬‬ ‫האיגוד בדק את התסקיר על כל היבטיו הסביבתיים ובפברואר ‪ 2008‬סיפק לוועדה המקומית‬ ‫חדרה חוות דעת מקצועית ‪.‬‬ ‫בהיבט השפכים‪ ,‬למפעל ספיקת שפכים תעשייתית של כ‪ 6,500-‬מ"ק‪/‬יום המטופל במכון טיהור‬ ‫נפרד עצמאי‪ ,‬אשר מבוסס על ‪:‬טיפול קדם‪,‬טיפול ביולוגי אנאירובי‪ ,‬טיפול ביולוגי אירובי וטיפול‬ ‫שלישוני לקולחים כולל ריכוך‪ .‬הקולחים המטופלים ממוחזרים בחלקת לפעילות הייצור ובחלקם‬ ‫זורמים לנחל חדרה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫במהלך השנתיים שלאחר הגשת הבקשה‪ ,‬דהיינו ‪ , 2008-2009‬החלה תכתובת ענפה בין‬ ‫המפעל לאיגוד בנוגע לממצאי בדיקת הסקר‪ .‬אגף קרקע‪ ,‬אשר בחן את היבט השפכים‪ ,‬טען‬ ‫לאורך כל התקופה כי המתקן האנאירובי יעבוד במלוא הקיבולת עם תוספת מכונה ‪ 8‬וכי המתקן‬ ‫האירובי צפוי לשיבושים בתהליך ייצוב הבוצה עקב תוספת העומס‪.‬‬ ‫בינואר ‪ , 2010‬אגף קרקע סיפק את אישורו בהיבט השפכים ‪ ,‬אולם התנה את האישור בבחינה‬ ‫מחודשת של המערך עם סיום הרצת מכונה ‪.8‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2010‬לאחר ‪ 6‬חודשי עבודה של מכונה ‪ 8‬קרס תהליך הטיפול במתקן האנאירובי‬ ‫ובעקבותיו גם המתקן האירובי ושפכים בעלי עומס אורגני גבוה הוזרמו לנחל‪.‬‬ ‫אירוע זה הוביל את המשרד להגנת הסביבה לפתיחת תיק חקירה כנגד המפעל בגין זיהום‬ ‫מקורות מים ובמקביל איגוד ערים נדרש ע"י המשרד להגיש חוות דעת על האירוע בהיבט של‬ ‫קריסת תהליך הטיפול במכון הטיהור של מנא"י‪.‬‬ ‫‪ .5‬פסולת‬ ‫‪ 5.1‬רקע כללי‬ ‫עד אמצע שנות ה‪ 90-‬לא הייתה כלל מדיניות ברורה לטיפול בפסולת ולמעשה רוב הפסולת‬ ‫נקברה והוטמנה באתרי הטמנה לא מאושרים אשר פעלו במרבית האזורים בארץ‪ .‬הפסולת‬ ‫הוטמנה באתרים הללו ללא כל פיקוח או מתן הנחיות על הגנת הסביבה‪.‬‬ ‫בשיטת ההטמנה נוצר פוטנציאל לפגיעה קשה בסביבה הן במשאבי הקרקע ‪,‬האוויר והמים‬ ‫היות וההטמנה של הפסולת גורמת לצמצום שטחי המדינה ובמקביל יוצרת מפגעים רבים‬ ‫לסביבה כמו שחרור גזי חממה ‪ ,‬זיהום מקורות מים וקרקע וכן סכנות בריאותיות שונות‪.‬‬ ‫בנוסף פוטנציאל הזיהום מהטמנה יכול להמשך לאורך תקופת ההפעלה ולאחריה בין ‪30-100‬‬ ‫שנה לעומת שיטות טיפול בטכנולוגיות מתקדמות המפחיתות נזקים ופגיעה בסביבה ‪.‬‬ ‫היתרון הכלכלי של ההטמנה בכך שהינה שיטת טיפול זולה לכאורה‪ ,‬אולם מתעלמת מעלויות‬ ‫חיצוניות )עלויות הזיהום( בהן נושא בעקיפין כלל הציבור‪ ,‬ולכן במכלול הינה שיטה מזיקה לעומת‬ ‫טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפסולת‪.‬‬ ‫התפנית במדיניות הטיפול בפסולת בישראל התרחשה בשנת ‪ , 2007‬בה נקטה המדינה בדרך‬ ‫של הטלת היטל על כל טון פסולת מוטמנת במטרה לחסל מפגעים ממטמנות ולהקים מתקני קצה‬ ‫ידידותיים לסביבה‪ .‬כאשר המרכיב המרכזי להשגת מטרות אלו הינו הפרדת פסולת במקור‬ ‫מלווה בפעולות חינוכיות להגברת המודעות הסביבתית של האזרח‪ .‬בתהליך זה המוטיב המרכזי‬ ‫הינו‪ :‬להפוך את יצרן הבעיה – האזרח – לשותף בפיתרון‪.‬‬ ‫‪ 5.2‬פעילות המשרד ‪,‬הרשויות והאיגוד ביישום הפתרון‬ ‫‪ 5.2.1‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫בכדי לעודד שיטות טיפול מתקדמות בעלות פגיעה מופחתת בסביבה‪ ,‬נקטה המדינה בדרך‬ ‫של"היטל הטמנה" החל מ‪ 1-‬ביולי ‪ ,2007‬מחירי ההטמנה עבור כל טון אשפה יעלו בהדרגה עד‬ ‫לשנת ‪ 2012‬ב ‪ 50‬ש"ח נוספים וזאת בנוסף לדרישת תקנות איסוף ופינוי פסולת למחזור )‪(1998‬‬ ‫שעל פיהן הרשויות נדרשות לעמוד ביעד של ‪ 25%‬מחזור ‪ .‬כלומר‪ ,‬המדינה נקטה במדיניות‬ ‫סביבתית הנעה מהכתבת פתרונות לשימוש במנגנון לתיקון כשלי שוק )עיוות מחירים המתמרץ‬ ‫שיטות טיפול זולות לכאורה‪ ,‬ומזיקות‪ ,‬לעומת שיטות מתקדמות יותר( ובמטרה לחסל מפגעים‬ ‫ממטמנות קיימות והקמת מתקני קצה ידידותיים לסביבה‪.‬‬ ‫עם זאת ‪,‬באמצעות קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה ניתן להחזיר לרשויות המקומיות את‬ ‫כספי היטל ההטמנה למחזור וצמצום ההטמנה של הפסולת ע"י הקמת מתקני קצה ‪,‬כאשר‬ ‫הפרדת פסולת תבוצע במקור)משק הבית( ‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ 5.2.2‬הרשות המקומית‬ ‫נכון להיום הדרך שבה מתמודדות הרשויות בטיפול באשפה היא על ידי הובלת האשפה לאתרי‬ ‫ההטמנה‪ .‬אתרי ההטמנה‪ ,‬מרוחקים מהרשות וכתוצאה מכך עלויות השינוע הן יקרות‪ .‬עם‬ ‫זאת‪,‬הרשויות המקומיות חייבות כיום כמובילי מחויבות למדיניות סביבתית לכלול בהחלטותיהם‬ ‫היבטים סביבתיים יחד עם שאר השיקולים ‪,‬הקדימויות והאילוצים‪ .‬וזאת ע"י שינוי נורמות קיימות‬ ‫בחשיבה ובגישה לשמירת איכות הסביבה‪ ,‬ובתפיסה המודעת לצורך בתיאום בין צרכים כלכליים‬ ‫לסביבתיים והכרה בחיפוש אחר פתרונות סביבתיים‪,‬שתועלתם מצדיקה את עלותם בנוסף‬ ‫ליצירת ערך תדמיתי להאדרת העיר‪.‬‬ ‫‪ 5.2.3‬איגוד ערים לשמירת איכות סביבה‬ ‫האיגוד כגוף מקצועי ומיומן תפקידו לייעץ ‪,‬ללוות ולסייע בידי הרשות המקומית בקביעה ויישום‬ ‫מדיניותה הסביבתית החל משלב איתור הצרכים‪ ,‬סקרים‪ ,‬חיפוש אחר פתרונות סביבתיים ‪,‬בניית‬ ‫תוכנית עסקית ותפעולית וכלה בחינוך הקהילה‪.‬‬ ‫כל זאת ליצירת בסיס לפעילויות מחזור ברשות על מנת להביא לחסכון בעלויות שינוע והטמנת‬ ‫אשפה‪ .‬במסגרת זו עיקר פעילות האיגוד בתחום פסולת התמקדה במילוי קולות קוראים וליווי‬ ‫הרשות ביישום תוכנית הבקשה בפועל‪.‬‬ ‫קולות קוראים‬ ‫בכדי לשלב בין תמרצי המשרד להגנת הסביבה בהחזרת היטל ההטמנה לרשויות וליצור מתווה‬ ‫לפעילות ממוסדת ומתמשכת ברשויות המקומיות האיגוד מילא בקשות לתמיכה "קול קורא"‬ ‫בנושאי מחזור ‪.‬‬ ‫קול קורא זהו מסמך המגדיר את הפעילות המבוקשת לפרטי פרטים ומלווה בלוחות זמנים כך‬ ‫שהרשות תבצע עבודה מול תקציב מוגדר‪.‬‬ ‫פעילות בשנת ‪2009‬‬ ‫האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות חדרה ‪,‬בנימינה‪-‬גבעת עדה ‪,‬פרדסיה ‪,‬באקה‪-‬ג'ת ופרדיס‬ ‫"קול קורא" בשני נושאים‪ :‬יצירת מוקדי מחזור ברשויות והכנת תוכנית אב לפסולת בכל רשות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל‪-‬פחם "קול קורא " לסיוע בתכנית‬ ‫מפורטת לפסולת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הבקשות למוקדי מחזור מבוססות על יצירת רשת של מוקדי שירות נוחים ונגישים לתושבים‪ ,‬תוך‬ ‫פיתוח המודעות והסברת הנושא למשתמשים הפוטנציאלים‪ .‬כאשר עקרונות התכנון של‬ ‫המוקדים יאפשרו לתושב לבצע את מכלול הפעולות הנדרשות למחזור רכיבים שונים בנוחות‬ ‫מרבית‪ ,‬קירבה אופטימלית לאזורי השימוש‪ ,‬תוך ארגון נוח וידידותי למשתמש‪ .‬מוקדי המחזור‬ ‫יכילו מיכלי אצירה לאיסוף נייר‪ ,‬קרטון‪ ,‬פלסטיק )‪ ,(PET‬ובטריות‪ ,‬בחלק מהמוקדים יהיו מתקני‬ ‫אצירה לפסולת אלקטרונית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הבקשות להכנת תוכנית אב לפסולת מבוססת על ריכוז נתונים על המצב הקיים ועל תחזית‬ ‫לכמויות עתידיות ומאפייני הפסולת וכמותה בחלוקה למגזרים‪ ,‬מגורים‪ ,‬עסקים‪ ,‬מוסדות ציבור‪-‬‬ ‫חינוך‪ ,‬ובחלוקה לסוגי פסולת‪ -‬מעורבת‪ ,‬יבשה‪ ,‬גזם וסוגי פסולת נוספים‪ .‬בחינת חלופות למערך‬ ‫טיפול בפסולת החל בבית התושב ועד לפתרון הקצה‪ .‬מערך האצירה‪ ,‬האיסוף‪ ,‬ההובלה‪ ,‬העיבוד‬ ‫והטיפול בפסולת הנדרש לחלופות הנבחנות‪.‬‬ ‫כל הבקשות התקבלו והוקצו מאות אלפי שקלים ‪,‬לדוגמה עיריית חדרה קיבלה כמיליון ‪. ₪‬‬ ‫בפועל האיגוד ליווה וריכז את הנתונים בהכנת תוכנית אב לעיריית חדרה ולפרדסיה ‪ ,‬עבורן‬ ‫הושלמו והוגשו תוכניות האב ‪ .‬בבאקה‪-‬ג'ת נבחר יועץ והועברו לו את הנתונים שהאיגוד‬ ‫ריכז אך עדיין התוכנית בהכנה‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הבקשות להכנת תוכנית מפורטת ‪ -‬האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל‪-‬פחם‬ ‫"קול קורא " תכנית מפורטת לפסולת‪ .‬התוכניות מבוססות על תכנון מערך הפרדה ומחזור על ידי‬ ‫הרשות המקומית )בדיקה כלכלית‪ ,‬לוגיסטית וסביבתית( בחירת פתרונות קצה אזורים‬ ‫קיימים‪/‬עתידיים ופריסת מערך המחזור ברשות המקומית‪ ,‬לרבות תכנית מפורטת להפרדה במקור‪.‬‬ ‫עבור עיריית חדרה‪ ,‬הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של ‪ ₪ 250,000‬ונבחר יועץ לביצוע ‪.‬‬ ‫פעילות בשנת ‪2010‬‬ ‫האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות פרדיס ‪,‬באקה‪-‬ג'ת וג'סר זרקה )רשויות מקומיות עם סוציו‬ ‫אקונומי נמוך( "קול קורא" המכיל שני מרכיבים מרכזיים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫סיוע במימון שיקום מפגעים בשטחים בהם הושלכה פסולת בניין ‪,‬ובכלל זה ניקוי השטח‪ -‬מסגרת‬ ‫בקשה זו הועברה מפה ועליה סימנו האתרים לשיקום מפגעים כמו כן תמונות המשקפות את‬ ‫המפגע כולל הערכה כמותית של הפסולת והתחייבות הרשות כי ‪ ,‬השיקום יבוצע במרוכז‬ ‫באתרים ובאופן של גריסה ושימוש חוזר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫סיוע במימון פעולות אכיפה ‪ ,‬לרבות רכישת ציוד ומניעת השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין‬ ‫הבקשה התבססה על הכנסת שיקולים סביבתיים באחסון ופנוי פסולת בניין בתהליך התכנון‬ ‫באמצעות נוהל והנחיות‪ ,‬יזמים המבקשים היתר בנייה‪ ,‬ידרשו לחתום על טופס הצהרה בין היתר‬ ‫כמות פסולת הבניה שתיווצר בפרויקט וחיוב פינוי הפסולת לאתר פסולת מוסדר ומאושר‪.‬מתן‬ ‫טופס ‪ ,4‬מותנה בהצגת אשור )תעודות שקילה( מאתר מאושר לקליטת פסולת בנייה בהתאם‬ ‫לכמויות שעליהם הצהיר היזם ‪.‬‬ ‫במסגרת הבקשה לסיוע במימון פעולות אכיפה הועברה התחייבות של הרשות להעסקת מפקח‬ ‫סביבתי במשרה מלאה בנוסף לצוות העובדים הקיים ותוכנית מפורטת לביצוע אכיפה בנושא‬ ‫פסולת בניין ברשות שהתמקדה בשלושה מישורים ‪:‬‬ ‫• בניית מערכת מנהלית להבטחת הפינוי המוסדר של הפסולת‪:‬‬ ‫הוכן נוהל לקביעת התנאים לאחסון פסולת הבניין באתרי הבנייה ופיתוח תשתיות‬ ‫ופינויים מהאתר‪ ,‬במסגרת התנאים לקבלת היתר הבנייה ‪.‬‬ ‫קביעת תנאים להובלה הפיזית של הפסולת )העמסת הפסולת ללא השארת שיירים‬ ‫באתר‪ ,‬שינוע הפסולת במכולות סגורות‪/‬מכוסות וכו'(‪.‬‬ ‫חיוב הובלת הפסולת לאתר סילוק‪/‬מיתקן טיפול מוסדר ומאושר‪.‬‬ ‫חיוב בדיווח על מקור הפסולת‪ ,‬הכמויות המפונות‪ ,‬מועדי הפינוי ויעדי הסילוק‪.‬‬ ‫הפעלת מערך של חיוב את בעלי המגרשים הפנויים למנוע השלכת פסולת למגרשים‬ ‫אלה באמצעות גידורם וניקיונם ‪ .‬אי ביצוע של בעלי המגרשים‪ ,‬המועצה תבצע המועצה‬ ‫ותחייבם בהוצאות‪.‬‬ ‫התקנת מערכת שילוט )איסור השלכת פסולת ברשות הרבים( – בשטחים פתוחים בהם‬ ‫צפויה השלכת פסולת בנין‪.‬‬ ‫• הפעלת מערכת אכיפה‪ ,‬הסברה ומניעה‪.‬‬ ‫מערך הסברה ופרסום שמטרתו שינוי המודעות והרגלי ההתנהגות של הציבור בנושא‬ ‫מניעת השלכת פסולת )עודפי עפר ובנין( ברשות הרבים‪.‬‬ ‫הקצאת כח אדם להגדלת והגברת מערך האכיפה‪ ,‬מודעות הציבור ומעורבותו‬ ‫באמצעות מינוי והפעלת מערך מפקחי ונאמני ניקיון בהתאם חוק שמירת הניקיון‪,‬‬ ‫התשמ"ד – ‪,1984‬‬ ‫• בניית מערך זמין‪ ,‬יעיל ונוח של אמצעים ומיתקנים לפינוי הפסולת וסילוקה‪:‬‬ ‫הצבת מכולות ייעודיות בתוך שטח אתר הבנייה ע"י יצרן פסולת הבנייה )משפץ‪ ,‬קבלן(‪.‬‬ ‫הרשות המקומית תעמיד מאגר של מכולות ושירותי פינוי פסולת בנייה באופן‬ ‫עצמאי או ע"י קבלן פרטי‬ ‫יצרן פסולת הבנייה מזמין מהרשות המקומית שירותי פיני פסולת בנייה או לחילופין‬ ‫מקבלן פרטי המספק שירותי פינוי פסולת בנייה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫פסולת הבנייה משונעת מאתר מקור ייצירתה או אחסונה אל אתר הסילוק הסופי או‬ ‫למפג"ש או לאתר‪/‬מיתקן שבו נעשה שימוש בפסולת )מחזור‪/‬שימוש חוזר(‪.‬‬ ‫הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מיקומם של אתרים שקבעה לפינוי‬ ‫הפסולת‪.‬‬ ‫הבקשות המפורטות בסעיפים א' ו‪-‬ב' הוגשו למשרד להגנת הסביבה אך טרם התקבלה‬ ‫תשובה ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫סיוע בהכנת קול קורא לעיריית חדרה‪ -‬האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה "קול קורא" לסיוע‬ ‫לרשויות מקומיות המקדימות את המעבר להפרדה במקור של פסולת הביתית לשני זרמים‪ ,‬זרם‬ ‫רטוב אשר מכיל אך ורק פסולת אורגנית רקבובית וזרם יבש המכיל את כל היתר מרכיבי‬ ‫הפסולת‪.‬‬ ‫האיגוד הכין תוכנית תפעולית וכלכלית אשר תואמת את חבילת התמריצים אשר הגדיר המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫התוכנית התבססה בהגדרת תשתיות במקטע הפנים עירוני‪ :‬הוגדרו כמויות ונפחי מכלי אצירה‬ ‫להפרדה במקור לכל זרם‪ ,‬צרכים לבינוי והתאמה של חדרי ומשטחי אשפה במבני המגורים‬ ‫ברשות ‪ ,‬תוכנית מפורטת לחינוך והסברה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי‪ ,‬קמפיינים סביבתיים‬ ‫ליווי התפעולי להטמעה בפועל והוצאות תפעוליות נוספות )תמריץ בית אב(‪ .‬התוכנית לוותה‬ ‫בלוחות זמנים ואבני דרך לביצוע בשכונות ‪.‬‬ ‫הבקשה לסיוע הייתה ע"ס כ‪ 20 -‬מיליון ‪ ₪‬כאשר בפועל הבקשה התקבלה והוקצה תקציב‬ ‫של כ‪ 18 -‬מיליון ‪₪‬‬ ‫‪ .6‬המעבדה לכימיה אנליטית‬ ‫יעוד המעבדה הוא לתת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכים ‪ ,‬לאכיפת חוק העזר‬ ‫לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחים להשקיה או להזרמה לנחל‪.‬‬ ‫מדיניות המעבדה הנה לספק למערך פיקוח התעשייה שירותי בדיקה העונים על דרישותיו תוך‬ ‫הקפדה על התאמה לנוהלי הבדיקות‪,‬תקנים ותקנות לאומיים ובינלאומיים מחייבים‪ .‬כאשר‪ ,‬חלק‬ ‫ניכר מפעילות המעבדה הינו ביצוע הדיגום באופן מקצועי על מנת להקטין ולצמצם את השפעת‬ ‫הדיגם בתוצאת האנליזה‪ .‬המעבדה מבצעת בדיקות כימיות של שפכים וקולחים מסוגים שונים‬ ‫לקביעת הרכבם ואיכותם ‪ .‬הבדיקות מבוצעות בשיטות סטנדרטיות בינ"ל המתבססות על ה‪-‬‬ ‫‪.Standard Methods for the examination of water and wastewater‬‬ ‫החל מחודש אפריל שנת ‪ 2003‬קיבלה המעבדה הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת‬ ‫מעבדות‪ .‬המעבדה מצוידת במכשור חדשני ומשוכלל ברמה גבוהה לביצוע בדיקות כל סוגי‬ ‫הפרמטרים הנדרשים לאפיון הרכב השפכים והקולחים כמו כן מערכות לקביעת רעילות שפכים‬ ‫ע"פ עקומת צח"ב וקצב פירוק ביוכימי ועוד‪ .‬דיגום מעבדת האיגוד מצוידת במכשירי דיגום‬ ‫אוטומטיים‪.‬המשמשים לדיגום מורכב במוצא של קדם הטיפול בתעשייה או נקודת חיבור‬ ‫למערכת הביוב הציבורית ‪.‬הדיגום מבוצע ע"פ תוכנית ניטור שנתית או בהתאם לדרישות‬ ‫הפיקוח ואכיפה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬ביצעה המעבדה ‪ 9240‬בדיקות כימיות ל‪ 31-‬פרמטרים הנמצאים תחת הסמכה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬ביצעה המעבדה רק כ‪ 5000-‬בדיקות עקב מעבר למבנה חדש והצורך בוריפיקציה‬ ‫לכל ‪ 31‬הפרמטרים והסמכה מחודשת‪ ,‬אשר השביתו את המעבדה למשך כחצי שנה‪.‬‬ ‫המעבדה במבנה החדש משתרעת על שטח של ‪ 600‬מ"ר מרווח המחולק לחדרי עבודה לפי‬ ‫תחום פעילות וכוללת תשתיות ירוקות‪ ,‬כמו‪ :‬מערכת אוסמוזה הפוכה‪ ,‬סחרור מים במערכות‬ ‫זיקוק במקום שחרורם למערכת הביוב ומערכות יניקה למניעת מטרדי ריח בשטח העבודה‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬המעבדה נערכת לרכישה מקיפה של ציוד על מנת להרחיב את פעילותה ואת מספר‬ ‫הפרמטרים הנבדקים במעבדה וזאת לאור שינוי רגולטרים והתפתחויות של כוחות השוק עם‬ ‫כניסת התקנות החדשות של תאגידי המים והביוב‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרון‪-‬כרמל(‬ ‫נספח ‪1‬‬ ‫תארי‪26/01/09 :‬‬ ‫מספרנו ‪48102 :‬‬ ‫לכבוד‪:‬‬ ‫מר דורו ליפקונסקימנכ"ל‬ ‫החברה לטיפול במי חו כרמל‬ ‫הנדו‪ :‬מפעל ארוחות ניר עציו המלצה לחיוב לפי עומס אורגני‬ ‫סימוכי‪ :‬מכתבנו מס' ‪ 47833‬מיו ה‪29/12/08‬‬ ‫מערכת טיפול הקד במפעל ארוחות ניר עציו נבחנה במש‪ $‬תקופה ארוכה ה ע"י האיגוד וה ע"י‬ ‫המפעל‪ .‬המפעל‪ ,‬שביצע שיפורי במתק הטיפול בהתא להמלצתו של פרופ' נח גליל‪ ,‬עדיי סובל‬ ‫מחריגות מתמשכות בעומס האורגני‪ .‬על פי חוות הדעת של פרופ' גליל‪ ,‬ג לאחר יישו המלצותיו‬ ‫יש לצפות כי כושר הורדת העומס האורגני במתק ה‪ DAF‬לערכי שנקבעו בחוק העזר הינה‬ ‫גבולית‪ .‬בהתא לכ‪ $‬קבע כי בפני המפעל עומדות ‪ 2‬אפשרויות‪ :‬האחת שדרוג מער‪ $‬טיפול הקד‬ ‫באמצעות הוספת טיפול ביולוגי והשנייה חיוב אגרת הביוב לפי עומס אורגני‪.‬‬ ‫המפעל הצהיר כי הטמיע באופ מלא את כל המלצות הדו"ח ובמקביל עקב במהל‪ $‬חודש ימי‬ ‫אחר ביצועי המערכת‪ .‬ממצאי הבדיקות שבוצעו ע"י המפעל ובדיקות שבוצעו ע"י האיגוד מצביעות‬ ‫על כושר טיפול מוגבל למערכת ה‪ .DAF‬היות ואי אנו ממליצי על הטמעת תהליכי טיפול‬ ‫ביולוגיי למפעלי בסדר גודל כזה‪ ,‬המלצתנו הינה חיוב המפעל לפי אגרה המבוססת על חישובי‬ ‫תוספת עלות הטיפול במט"ש בגי חריגה בריכוז ה‪ BOD‬המותר בחוק העזר‪ .‬כאשר‪ ,‬הנוסחא‬ ‫המוצגת להל מבוססת על ‪ 2‬מרכיבי‪:‬‬ ‫‪ .1‬עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה‬ ‫‪ .2‬עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי‬ ‫הערכת עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה‪ ,‬מבוססת על נתוני תפעול המט"ש הקובעי יחס צריכה‬ ‫של כ‪ 3.5‬קוט"ש‪/‬ק"ג ‪ BOD‬מורחק‪ .‬היות והעלות ממוצעת לקווט"ש הינה כ‪ 43‬אגורות‪ ,‬עלות‬ ‫הטיפול לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש הינו ‪.(0.43*3.5) , 1.5‬‬ ‫הערכת עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי מבוססת ג כ על נתוני תפעול המט"ש‬ ‫הקובעי יחס של ‪/, 0.6‬ק"ג ‪.BOD‬‬ ‫לפיכ‪ ,$‬עלות הטיפול הכוללת לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש הינה ‪ , 2.1‬ותחשיב אגרת הביוב בגי‬ ‫חריגה מריכוז ‪ BOD‬של ‪ 600‬מג"ל כפי שנקבע בחוק העזר‪ ,‬הינה‪:‬‬ ‫‪∆COST=Q*(BOD-600)*(10-3)*2.1‬‬ ‫‪ Q‬ספיקת השפכי של המפעל )מ"ק‪/‬חודש(‬ ‫‪ BOD‬ריכוז ‪ BOD‬הנמדד בשפכי המטופלי של המפעל )מג"ל(‬ ‫‪ 103‬מעבר יחידות‬ ‫‪ – 2.1‬עלות הטיפול לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש )‪(,‬‬ ‫כמו כ‪ ,‬אנו ממליצי כי חיוב האגרה יתבצע באחת מ‪ 2‬הדרכי הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קביעת ער‪ BOD $‬חודשי באמצעות דיגו מורכב אחת לחודש שיבוצע ע"י האיגוד ‪.‬‬ ‫‪ .2‬קביעת ער‪ BOD $‬קבוע של ‪ 1400‬מג"ל‪ ,‬המבוסס על ממוצע הבדיקות שבוצעו ה ע"י‬ ‫המפעל וה ע"י האיגוד בחודשי אוגוסטדצמבר ‪.2008‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫קר ב דוד מלאכי‬ ‫מרכזת תחו שפכי תעשיה ומכוני טיהור‬ ‫לוטה‪:‬‬ ‫מכתבנו מס' ‪ 47833‬מיו ה‪29/12/08‬‬ ‫תגובת המפעל במכתב מיו ה‪11/1/09‬‬ ‫העתקי‪:‬‬ ‫מר כרמל סלע ראש מ‪.‬א‪ .‬חו כרמל‬ ‫מר ירוח לקרי‪ 0‬מנכ"ל האיגוד‬ ‫גב' גלוריה אפרתי מנהלת אג קרקע‬ ‫‪2‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫נספח ‪2‬‬ ‫תארי‪11/05/09 :‬‬ ‫מספרנו ‪49108 :‬‬ ‫לכבוד‪:‬‬ ‫מר דורו ליפקונסקי מנכ"ל‬ ‫החברה לטיפול במי חו כרמל‬ ‫הנדו‪ :‬ניסוח תקנות לחוק העזר של חו כרמל‬ ‫חוק העזר לביוב של מועצה אזורית חו כרמל קובע תחשיב היטל ואגרת ביוב המבוססי על גודל‬ ‫השטח וייעודו )מגורי או מלאכה ותעשייה(‪ ,‬ע זאת מרכיב עלות הטיפול במכו הטיהור כתלות‬ ‫בעומס המזה אינה כלולה בתחשיב‪.‬‬ ‫על מנת להתאי את החוקי הקיימי למציאות החדשה‪ ,‬שבה קיי מט"ש חדש התוכנ להפיק‬ ‫קולחי להשקיה בלתי מוגבלת )תקני ועדת ענבר(‪ ,‬התבקש האיגוד להעביר את חוות דעתו בנוגע‬ ‫לעדכו חוק העזר לביוב של חו כרמל בהיבט של איכויות שפכי ותחשיב אגרת הביוב‪.‬‬ ‫להל חוות דעתנו ע"פ בקשתכ‪:‬‬ ‫בבדיקה שערכנו בחוקי העזר של מועצה אזורית חו כרמל נמצא כי קיימי ‪ 2‬חוקי עזר בנושא‬ ‫ביוב העוסקי בהיבטי שוני של הזרמת הביוב בתחו הרשות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חוק העזר לחו כרמל )ביוב( התשס"ז ‪ 2007‬עוסק בתחשיב היטל הביוב לכיסוי הוצאות‬ ‫של התקנת מערכות הביוב הציבורי ובתחשיב אגרת הביוב לכיסוי הוצאות החזקת‬ ‫מערכת הביוב‪ .‬כאשר‪ ,‬ה תחשיב ההיטל וה תחשיב האגרה מבצע הפרדה בי שטחי‬ ‫מגורי לשטחי תעשייה ומלאכה ולוקח בחשבו את הפרמטרי הבאי‪:‬‬ ‫ הביב הציבורי והביב המאס– עבור חישובי ההיטל‬ ‫ הביב הציבורי‪ ,‬הביב המאס‪ ,‬מכו הטיהור והחזר הו – עבור חישובי האגרה‪.‬‬ ‫חוק עזר לדוגמא לרשויות המקומיות בדבר הזרמת שפכי תעשייה למערכת הביוב‪,‬‬ ‫התשמ"ב ‪ 1981‬אומ) ע"י המוא"ז חו כרמל בשנת ‪ 1991‬באישור שר הפני ועוסק‬ ‫בהגבלות על הזרמת שפכי תעשייה לביב הציבורי באיכות שאינה עומדת בערכי שנקבעו‬ ‫בחוק‪ .‬ע זאת‪ ,‬סעיפי חוק העזר לדוגמא והאיכויות המוגדרות בתוספת לחוק‪ ,‬אינ‬ ‫מושלמי ונדרש בי היתר להתאימ לתקנות המי החדשות )ראה פירוט בהמש*(‪.‬‬ ‫היות ועבודה דומה נעשה לפני מספר שני באיגוד במסגרת גיבוש חוק העזר להזרמת שפכי‬ ‫תעשייה ‪ ,‬המלצותינו ה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫לאמ) את חוק העזר להזרמת שפכי תעשייה של איגוד ערי שרוכרמל ואת התיקו לחוק‪,‬‬ ‫שביסוד מבוססי על חוק העזר לדוגמא לרשויות המקומיות‪ ,‬אול בתוספת סעיפי‬ ‫והגדרות המתמקדי במת כלי עזר טובי יותר לאכיפה על התעשייה ולהקלה בעת הצור*‬ ‫)ראה פירוט בסעיפי ‪ .(12‬כמו כ‪ ,‬חוק העזר של האיגוד עבר לאחרונה תיקו על מנת‬ ‫להתאי את הערכי בחוק לתקנות המי החדשות‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תקנות המי )מניעת זיהו מי( )מתכות ומזהמי אחרי( התשס"א ‪.2000‬‬ ‫תקנות רישוי עסקי )ריכוזי מלחי בשפכי תעשייתיי( התשס"ג ‪2003‬‬ ‫תקנות המי )מניעת זיהו מי( )ערכי הגבה של שפכי תעשייתי( התשס"ד ‪2003‬‬ ‫להוסי לחוק העזר לשפכי תעשייה תחשיב אגרת ביוב המבוסס על נתוני התפעול הקיימי‬ ‫של מט"ש נירעציו עבור טיפול בק"ג חומר אורגני הנכנס למט"ש )ראה פירוט בסעי ‪.(3‬‬ ‫להל השינויי העיקריי המומלצי להטמעה בחוק העזר לדוגמא להזרמת שפכי תעשייה‬ ‫של חו הכרמל‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מפעל טעו היתר‬ ‫חוק העזר לדוגמא מגדיר מהו מפעל טעו היתר‪ ,‬אול בסעיפי ‪ 2‬ו‪ 3‬קובע החוק כי בכל‬ ‫מקרה היתר להזרמת שפכי תעשייה מחייב עמידה בתנאי ובדרישות המפורטות בתוספת‬ ‫לחוק ‪.‬‬ ‫חוק העזר של איגוד ערי מגדיר מפעל טעו היתר בדומה לחוק העזר לדוגמא‪ ,‬אול בסעי ‪6‬‬ ‫לחוק מוסי כי‪" :‬רשאי המנהל להתיר למפעל לסטות מ ההוראות של התוספות כאמור א‬ ‫‪ .1‬בעל מפעל הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי לא קיימת אפשרות טכנולוגית סבירה‬ ‫למנוע את הסטייה;‬ ‫‪ .2‬המנהל ישתכנע‪....‬כי הסטייה מדרישות התוספות כאמור לא תפריע למערכת הביוב על‬ ‫כל מרכיביה ומתקניה‪".‬‬ ‫תוספת זו לחוק ‪ ,‬מאפשרת להתיר הקלות למפעלי קטני אשר מיצו את טכנולוגיות הטיפול‬ ‫הטובות ביותר בחצר המפעל ושהינ בתחו הסביר לסדר גודלו של המפעל‪ ,‬אול עדיי אינ‬ ‫מגיעות לערכי הנדרשי על פי חוק‪.‬‬ ‫בהתא לכ*‪ ,‬אנו ממליצי לאמ) את יתר הסעיפי בחוק הנוגעי למפעל טעו היתר ‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪.2‬‬ ‫סעי‬ ‫סעי‬ ‫סעי‬ ‫סעי‬ ‫סעי‬ ‫סעי‬ ‫סעי‬ ‫סעי‬ ‫‪ 4‬הזרמת שפכי ממפעל טעו היתר‬ ‫‪ – 5‬תנאי למת היתר‬ ‫‪ 6‬היתר מותנה בקיו הוראות התוספות‬ ‫‪ – 9‬בדיקות המפקח‬ ‫‪ 13‬חומרי מסוכני‬ ‫‪ 14‬איסור מהילת שפכי‬ ‫‪ 15‬מלחי‬ ‫‪ 17‬מניעת נזק או הסרת המפגע‬ ‫איכות השפכי המותרת להזרמה&התוספות לחוק‬ ‫איכות השפכי התעשייתיי המותרי להזרמה מנוסחי בתוספת לחוק העזר לדוגמא‪ ,‬אול‬ ‫הרשימה הינה חלקית ביותר ואינה מציגה את השינויי שבוצעו בשני האחרונות בתקנות‬ ‫המי‪ ,‬לפיכ* אנו ממליצי כי הסעיפי הבאי ישונו‪/‬יתווספו לחוק העזר לדוגמא‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫את סעי א' מומל) לשנות ‪ :‬בנז‪ ,‬טולאו‪ ,‬ממיסי כגו פחמ טטראכלורי‪ ,‬כלורופור‪,‬‬ ‫מתיל כלורי‪ ,‬טרי כלורו אתלי ודומיה‪ ,‬בריכוז העולה על ‪ 0.5‬מ"ג‪/‬ל'‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בסעי ב' מומל) לשנות את ער* ההגבה העליו מ‪ 9.0‬ל‪) 10.0‬בהתא לתקנות המי(‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫בסעי ח' מומל) לשנות את ריכוז הציאנידי מ‪ 2.0‬מיליגר‪/‬ליטר ל ‪ 0.5‬מיליגר‪/‬ליטר‬ ‫)בהתא לתקנות המי(‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לסעי י"א מומל) להוסי ‪ 4‬ס"ק‪:‬‬ ‫צח"ב כללי מעל ‪ 600‬מ"ג‪/‬ל'‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫יחס שמעל ‪ 0.6‬בי צח"כ מסונ לבי צח"כ כללי כאשר ריכוז הצח"כ הכללי עולה על‬ ‫‪ 800‬מ"ג‪/‬ל'‪.‬‬ ‫יחס שמעל ‪ 5‬בי צח"כ לבי צח"ב‪:‬‬ ‫שפכי לא יכילו מרכיבי אורגניי בריכוזי רעילי או מרכיבי אורגני המעכבי‬ ‫את הטיפול הביולוגי בשפכי או הגורמי נזק לגידולי המושקי בקולחי או‬ ‫הפוגעי בחי או בצומח במקורות המי שאליה מגיעי הקולחי‬ ‫ה‪.‬‬ ‫בסעי י"ז מומל) לשנות את ריכוז הכלור או הלוג פעיל אחר מ‪ 3.0‬מיליגר‪/‬ליטר ל ‪0.5‬‬ ‫מיליגר‪/‬ליטר )בהתא לתקנות המי(‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בי סעי כ' לכ"א יש להוסי את הסעי הבא‪ :‬נתר בתור ‪ SAR‬בריכוז העולה על ‪101‬‬ ‫מ"ג‪/‬ל' כ ‪ Na‬מעל ריכוז במי המסופקי למפעל‪:‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫בסעי כ"א )ריכוז פלוארידי( מומל) לשנות את הריכוז מ ‪ 1.0‬מיליגר‪/‬ליטר ל ‪6.0‬‬ ‫מיליגר‪/‬ליטר )בהתא לתקנות המי(‬ ‫ח‪.‬‬ ‫בסעי כ"ב )ריכוז דטרגנטי( מומל) לשנות את ריכוז הדטרגנטי המכוני "רכי" מ‬ ‫‪ 40.0‬מיליגר‪/‬ליטר ל ‪ 30.0‬מיליגר‪/‬ליטר ‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫מומל) להוסי סעי נוס ‪ :‬אקריל אמיד בריכוז העולה על ‪ 0.5‬מ"ג‪/‬ל';‬ ‫י‪.‬‬ ‫עבור סעי כ"ה העוסק בריכוז המותר למתכות כבדות מתבקש לייש את השינויי‬ ‫המופיעי בטבלה שלהל המשווה בי הערכי הקיימי בחוק העזר לדוגמא לעומת‬ ‫הערכי הקיימי בחוק העזר של האיגוד )המותא לתקנות המי(‪ ,‬כאשר בצהוב מסומני‬ ‫הפרמטרי אות נדרש לשנות‪:‬‬ ‫ער* קיי‬ ‫איגוד‬ ‫אב) כ‪Zn‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ארס כ‪As‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫בורו כ‪B‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫בריליו כ‪Be‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫ונדיו כ‪V‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫חמר כ‪Al‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪25‬‬ ‫‪25‬‬ ‫כס כ‪Ag‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.005‬‬ ‫‪0.002‬‬ ‫כספית כ‪Hg‬‬ ‫כרו שש ערכי כ‬ ‫‪6+‬‬ ‫כרו שלוש ערכי כ‬ ‫‪Cr‬‬ ‫‪3+‬‬ ‫‪Cr‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫ליתיו כ‪Li‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫מוליבדי כ ‪Mo‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫מנג כ‪*Mn‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫נחושת כ‪**Cu‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫ניקל כ‪Ni‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫סלניו כ‪Se‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫עופרת כ‪Pb‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫צריו כ‪Ce‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫לא קיי‬ ‫‪0.25‬‬ ‫קדמיו כ‪Cd‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫קובלט כ‪Co‬‬ ‫מ "ג ‪ /‬ל‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫*‬ ‫** או הריכוז במי המסופקי למפעל בתוספת ‪ 1.0‬מג"ל לפי הגבוה מבי השניי‪.‬‬ ‫או הריכוז במי המסופקי למפעל בתוספת ‪ 0.5‬מג"ל לפי הגבוה מבי השניי‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫אגרת הביוב התעשייתי‬ ‫חוק העזר לדוגמא קובע בסעי ‪ 7‬כי מפעל טעו היתר ישל לראש הרשות אגרה בשל הזרמת‬ ‫שפכי תעשייה‪ ,‬שאת שיעורה תיקבע הרשות‪.‬‬ ‫היות ובחוק העזר לחו כרמל )ביוב( לא קיימת התייחסות לתחשיב אגרת הביוב התעשייתי‬ ‫בגי חריגה מהאיכות הנדרשת בחוק‪ ,‬אנו ממליצי לקבל את התחשיב הבא המבוסס על עלות‬ ‫הטיפול האמיתית לק"ג ‪ BOD‬במט"ש ניר עציו הכוללת ‪ 2‬מרכיבי‪:‬‬ ‫‪ .1‬עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי‪.‬‬ ‫הערכת עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה‪ ,‬מבוססת על נתוני תפעול המט"ש הקובעי יחס‬ ‫צריכה של כ‪ 3.5‬קוט"ש‪/‬ק"ג ‪ BOD‬מורחק‪ .‬היות והעלות ממוצעת לקווט"ש הינה כ‪43‬‬ ‫אגורות‪ ,‬עלות הטיפול לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש הינו ‪.(0.43*3.5) 3 1.5‬‬ ‫הערכת עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי מבוססת ג כ על נתוני תפעול‬ ‫המט"ש הקובעי יחס של ‪/3 0.6‬ק"ג ‪.BOD‬‬ ‫לפיכ*‪ ,‬עלות הטיפול הכוללת לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש הינה ‪ 3 2.1‬ותחשיב אגרת הביוב‬ ‫בגי חריגה מריכוז ‪ BOD‬של ‪ 600‬מג"ל‪ ,‬הינה‪:‬‬ ‫‪∆COST=Q*(BOD-600)*(10-3)*2.1‬‬ ‫‪ &Q‬ספיקת השפכי החודשית של המפעל )מ"ק‪/‬חודש(‬ ‫‪ &BOD‬ריכוז ‪ BOD‬הנמדד בשפכי המטופלי של המפעל )מג"ל(‬ ‫‪ &10&3‬מעבר יחידות‬ ‫‪ – 2.1‬עלות הטיפול לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש )‪(3‬‬ ‫לחילופי‪ ,‬נית להמיר את נוסחת החישוב לחישוב על בסיס ‪ , COD‬כאשר התחשיב הינו בגי‬ ‫חריגה מריכוז ‪ COD‬של ‪ 2000‬מג"ל כפי שנקבע בחוק העזר‪ .‬ובמקרה זה הנוסחא תהייה‪:‬‬ ‫‪∆COST=Q*(COD-2000)*(10-3)*0.9‬‬ ‫‪ &Q‬ספיקת השפכי החודשית של המפעל )מ"ק‪/‬חודש(‬ ‫‪ &COD‬ריכוז ‪ COD‬הנמדד בשפכי המטופלי של המפעל )מג"ל(‬ ‫‪ &10&3‬מעבר יחידות‬ ‫‪ – 0.9‬עלות הטיפול לק"ג ‪ COD‬הנכנס למט"ש )‪(3‬‬ ‫נשמח לעמוד לרשותכ ולספק כל מידע נוס בהתא להערותיכ‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫קר ב דוד מלאכי‬ ‫מרכזת תחו שפכי תעשיה ומכוני טיהור‬ ‫‪4‬‬ ‫לוטה‪:‬‬ ‫‪ .1‬חוק העזר לחו כרמל )ביוב( התשס"ז‬ ‫‪ .2‬חוק עזר לדוגמא לרשויות המקומיות בדבר הזרמת שפכי תעשייה למערכת הביוב‪,‬‬ ‫התשמ"ב‬ ‫‪ .3‬חוק עזר לאיגוד ערי לאיכות הסביבה )תחנת הכח חדרה( )הזרמת שפכי תעשייה‬ ‫למערכת הביוב(‪ ,‬התשנ"ו‪1996‬‬ ‫‪ .4‬חוק עזר לאיגוד ערי לאיכות הסביבה )תחנת הכח חדרה( )הזרמת שפכי תעשייה‬ ‫למערכת הביוב( )תיקו(‪ ,‬התשס"ט‪2009‬‬ ‫‪ .5‬תקנות המי )מניעת זיהו מי( )מתכות ומזהמי אחרי( התשס"א ‪.2000‬‬ ‫‪ .6‬תקנות רישוי עסקי )ריכוזי מלחי בשפכי תעשייתיי( התשס"ג ‪2003‬‬ ‫‪ .7‬תקנות המי )מניעת זיהו מי( )ערכי הגבה של שפכי תעשייתי( התשס"ד ‪2003‬‬ ‫‪5‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫נספח ‪3‬‬ ‫תארי‪28/06/09 :‬‬ ‫מספרנו ‪49465 :‬‬ ‫סיכו עבודת הניטור לאיתור מקור השומני במט"ש מעי! צבי‬ ‫איכות השפכי המגיעה למט"ש מעי צבי מאופיינת בריכוזי שומני הגבוהי מהמקובל לשפכי‬ ‫עירוניי‪ ,‬מצב המקשה על קיו תהלי ביולוגי תקי במכו מחד ומאיד מגדיל את עלויות התפעול‬ ‫השוטפות )אנרגיה‪ ,‬פינוי בוצה וצריכת כימיקלי(‪.‬‬ ‫דיגומי שבוצעו על ‪ 2‬הקווי הראשיי במט"ש הצביעו על עומס אורגני וריכוז שומני גבוה‬ ‫מהמאס! המשות! זכרו"פרדיס‪ .‬ההערכה היא כי מקור השומני הינו מסעדות‪.‬‬ ‫בישיבת רשויות שהתקיימה ב"‪ 16/3/09‬הועלה הנושא בפני שלושת הרשויות והוחלט כי איגוד‬ ‫ערי יבצע עבודת דיגו על קווי ההולכה על מנת לאתר את מקור השומני‪.‬‬ ‫להל ממצאי העבודה‪:‬‬ ‫סטטוס בתי העסק במדרחוב זכרו!‬ ‫בחודש מר* ביצע האיגוד סיור ראשוני וביקר במספר בתי עסק ברח' המייסדי ורח' הנדיב‪ ,‬על‬ ‫מנת לעמוד על איכות השפכי שמקורה במסעדות‪.‬‬ ‫בסיור נמצא כי במרבית בתי העסק לא קיי מפריד שומ‪ ,‬ולפיכ שאריות אוכל ושומני המוסרי‬ ‫בעת שטיפת הכלי והרצפות זורמי ללא טיפול למערכת הביוב‪ .‬ע זאת‪ ,‬במרבית בתי העסק‬ ‫קיי איסו! מסודר של השמ המטוג במיכל ייעודי ופינויו ע"י חברת "פנדאנגו"‪.‬‬ ‫בתי העסק בה נדרש מפריד שומ‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסעדת הש! )ארומה(‬ ‫‪ .2‬גלידריה‬ ‫‪ .3‬דר היי‬ ‫‪ .4‬מסעדת אמיגוס‬ ‫‪ .5‬מקדונלדס‬ ‫‪ .6‬פאב ההוביט‬ ‫בתי העסק בה קיי מפריד שומ‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסעדת לימה" בעת פתיחת מפריד השומ נראה כי לא נשאב זמ רב‬ ‫‪ .2‬פיצ'וטו‬ ‫‪ .3‬אל"מוכתאר" לא נשאב זמ רב‬ ‫תיאור מערכת הביוב הקיימת‬ ‫מערכת הביוב בזכרו יעקב מחולקת ל"‪ 3‬אזורי ביוב )ראה תרשי ‪:(1‬‬ ‫‪ .1‬אזור ‪"A‬מקי! את חלקו הדרו מזרחי של הישוב וכולל את השכונות "רמת צבי"‪" ,‬נווה‬ ‫רמז" ו"נווה שרת"‪ .‬רשת הביבי באזור זה אוספת את השפכי לתחנת השאיבה הדרומית‬ ‫)בנווה שרת( ומש השפכי נסנקי לקצה המאס! הדרומי שבאזור ביוב ‪.C‬‬ ‫‪ .2‬אזור ‪ "B‬משתרע על מורדותיה הצפו מזרחיי של המושבה וכולל את חלקה המזרחי של‬ ‫המושבה הותיקה ובו היקב וגבעת זמרי‪ .‬אזור זה מתרכז לקו ההולכה היורד בכביש עוק!‬ ‫זכרו‪ ,‬חוצה את כביש ‪ 70‬ובתוואי נחל דליה מקבל את שפכי מאיר שפיה )ראה נק' ‪B4‬‬ ‫בתרשי(‪ .‬בדרכו מערבה ממשי הקו למאס! משות! ע פרדיס עד לתחנת השאיבה‬ ‫המשותפת זכרו‪/‬פרדיס‪ .‬כמו כ‪ ,‬על קטע המאס! המשות! מתווספי בשתי נק' )‪ B3‬ו"‬ ‫‪ (D2‬שאר שפכי זכרו יעקב מ"גבעת עד" ו"נווה שלו" ‪.‬‬ ‫‪ .3‬אזור ‪ "C‬משתרע על פני מרבית שטח הישוב וכולל את מורדותיה המערביי של זכרו‬ ‫יעקב‪ .‬באזור קיימי ‪ 2‬מאספי ראשיי‪:‬‬ ‫א‪ .‬המאס! המערבי" קולט את שפכי "גבעת עד"‪ ,‬מערב המושבה הותיקה ו"נווה שלו"‬ ‫אוס! בדר את שפכי קיבו* "מעי צבי" ומתנקז עד לנק' ‪.C‬‬ ‫ב‪ .‬המאס! הדרומי" מגיע מאזור ‪ A‬וקולט את השכונות הדרו מערביות ‪":‬נווה הברו"‪,‬‬ ‫דרו "נווה יעקב" ו"שמורת זכרו"‪ .‬בנק' ‪ C‬נפגשי שפכי המאס! המערבי ע‬ ‫המאס! הדרומי ועוברי טיפול הפרדה ראשוני ע"י מערכת גריסה‪ .‬מנק' ‪ C‬ממשיכי‬ ‫השפכי למאס! ראשי החוצה את כביש ‪ 4‬עד למט"ש‪.‬‬ ‫בחירת נקודות הדיגו‬ ‫לצור ביצוע העבודה נבחרו ‪ 7‬נקודות דיגו מרכזיות על פי השיקולי הבאי )ראה תרשי ‪:(1‬‬ ‫אזור ‪: C‬‬ ‫‪ .1‬נקודה ‪ "1‬בסמו למדרחוב בנק' המפגש בי רח' המייסדי לרח' הנדיב‪ .‬נקודה זו קולטת‬ ‫את מרבית שפכי בתי העסק הממוקמי במישור המדרחוב‪ ,‬ולפיכ אמורה לתת תמונה‬ ‫אמינה לעומס השומני העיקרי המגיע מאזור זכרו‪.‬‬ ‫‪ .2‬נקודה ‪ "2‬סמוכה לבניי המועצה‪ ,‬קולטת את השפכי המגיעי מנק' ‪ 1‬בתוספת שפכי‬ ‫סניטרי ומסעדת הש!‪ .‬מנקודה זו והלאה כלל השפכי הנאספי במאס! המערבי‬ ‫שבאזור ‪ C‬הינ שפכי סניטרי ולכ‪ ,‬דיגו נק' זו יצביע על יחס המיהול של שפכי‬ ‫המסעדות ע השפכי הסניטרי‪.‬‬ ‫‪ .3‬נקודה ‪ "3‬מסומנת בתרשי כנקודה ‪ ,C‬או המגרסה‪ .‬כפי שתואר לעיל‪ ,‬נק' זו קולטת את‬ ‫שפכי המאס! המערבי ואת שפכי המאס! הדרומי ומזרימה אות למאס! הראשי המגיע‬ ‫ישירות למט"ש ‪ .‬לפיכ‪ ,‬בחירת נק' זו תית מידע ה לגבי השפעת שפכי המסעדות‬ ‫במיהול הכולל וה לגבי תרומת העומס האורגני במט"ש שמקורו מהמאס! הראשי הדרומי‪.‬‬ ‫אזור ‪: B‬‬ ‫‪ .4‬נקודה ‪ "4‬נמצאת סמו לפאב האירי בהצטלבות הכביש שבי רח' ז'בוטינסקי לרח' הנדיב‪.‬‬ ‫נקודת דיגו זו קולטת את שפכי המסעדות והפאבי הנמצאי במורד הכביש )פינת‬ ‫הנדיב"המייסדי( בניה‪ :‬הגלידריה‪ ,‬דר היי‪ ,‬אמיגוס‪ ,‬הפאב האירי וכ את בתי העסק‬ ‫המתרכזי לרח' ז'בוטינסקי‪ .‬בחירת נקודה זו אמורה לתת תמונה משלימה להשפעת שפכי‬ ‫המסעדות בהיבט של ריכוזי שומני וחומר אורגני‪.‬‬ ‫‪ .5‬נקודה ‪ "5‬מסומנת בתרשי כנק' ‪ , b6‬נמצאת בהצטלבות שבי כביש ‪ 70‬היש לכביש דר‬ ‫היקב‪ .‬נקודה זו למעשה מרכזת את כלל שפכי זכרו המגיעי מאזור ביוב ‪) B‬ללא גבעת עד‬ ‫ווילות בחורש( לפני פגישת ע מאיר שפיה ופרדיס‪.‬‬ ‫מאס! משות!‬ ‫‪ .6‬נקודה ‪ "6‬ת"ש פרדיס‪ .‬בנקודה זו מתרכזי כלל השפכי מאזור ‪ B‬של זכרו‪ ,‬שפכי מאיר‬ ‫שפיה ושפכי פרדיס‪ .‬מת"ש פרדיס השפכי נסנקי ישירות למט"ש‪ .‬בחירת נק' זו תית‬ ‫מידע ה לגבי תרומת זכרו למאס! המשות! וה לגבי תרומת העומס האורגני במט"ש‬ ‫שמקורו מהמאס! המשות!‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מט"ש‬ ‫‪ .7‬נקודה ‪ "7‬מט"ש מעי צבי‪ .‬דיגו זר השפכי הכולל של מט"ש מעי צבי )שילוב בי‬ ‫המאס! המשות! למאס! הראשי הדרומי( יית אינדיקציה לגבי ריכוז השומני הכולל‬ ‫המגיע למט"ש ותרומת כל אחד מהמאספי לעומס המשוקלל‪.‬‬ ‫תרשי ‪ &1‬תרשי סכמטי של קווי ההולכה למט"ש ונקודות הדיגו שנבחרו‬ ‫מט"ש מעיין‬ ‫צבי‬ ‫פרדיס‬ ‫‪7‬‬ ‫פרדיס מאסף‬ ‫מערבי‬ ‫מאיר‬ ‫שפיה‬ ‫‪B4‬‬ ‫‪D2‬‬ ‫‪B3‬‬ ‫‪B2‬‬ ‫מאסף‬ ‫משותף‬ ‫‪ 6‬ת"ש‬ ‫פרדיס‬ ‫כביש ‪70‬‬ ‫גבעת עדן‬ ‫‪+‬ווילות בחורש‬ ‫‪5‬‬ ‫נק' ‪b6‬‬ ‫דרך היקב‬ ‫‪B‬‬ ‫זיכרון צפון‬ ‫יקב‬ ‫‪ 2‬מועצה‬ ‫מאסף‬ ‫ראשי‬ ‫דרומי‬ ‫מאסף‬ ‫מערבי‬ ‫‪4‬‬ ‫מתחם ותיק‬ ‫ומול היקב‬ ‫‪C‬‬ ‫הפאב האירי‬ ‫קיבוץ‬ ‫מעין צבי‬ ‫‪1‬‬ ‫מסעדות‬ ‫איזור ביוב‬ ‫‪B‬‬ ‫מסעדות‬ ‫איזור ביוב ‪C‬‬ ‫)מדרחוב(‬ ‫‪3‬‬ ‫‪) C‬מגרסה(‬ ‫‪A‬‬ ‫זכרון דרום )רמת צבי‪ ,‬נווה‬ ‫שרת‪ ,‬נווה רמז‪ ,‬כפר היין(‬ ‫מאסף‬ ‫דרומי‬ ‫שמורת‬ ‫זכרון‪+‬נווה ברון‬ ‫נקודות הדיגום שנבחרו‬ ‫‪3‬‬ ‫כביש ‪4‬‬ ‫תוצאות הדיגומי‬ ‫הפרמטרי שנבדקו בכל אחד מהדיגומי הינ‪:‬‬ ‫‪ .1‬חומר אורגני – נמדד כ"‪ BOD‬ו"‪COD‬‬ ‫‪ .2‬מוצקי מרחפי" נמדד כ" ‪TSS‬‬ ‫‪ .3‬חנק )‪ (TKN‬וזרח )‪(TP‬‬ ‫‪ .4‬שומני )‪(OIL‬‬ ‫חשוב לציי כי בחלק מהנקודות בוצעה עבודת דיגו קודמת‪ ,‬ב"‪ ,2008‬ולכ תאריכי הדיגומי‬ ‫נפרשי מ"‪ 2008‬עד יוני ‪.2009‬‬ ‫להל תוצאות הדיגומי לפי נקודות הדיגו‪:‬‬ ‫נקודה ‪ -1‬שוחה במדרחוב‬ ‫‪TKN‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪602‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪72.8‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪10.4‬‬ ‫‪Cl‬‬ ‫‪TSS BOD COD‬‬ ‫תאריך דיגום‬ ‫‪21/04/2009‬‬ ‫‪342 1016 993‬‬ ‫‪2228‬‬ ‫‪466 7470 5230 16127 04/05/2009‬‬ ‫‪12/05/2009‬‬ ‫‪196 1249 1838 4037‬‬ ‫‪02/06/2009‬‬ ‫‪168 1018 698‬‬ ‫‪1816‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪235 1094 1176 2694‬‬ ‫ממוצע*‬ ‫* הממוצע אינו כולל תוצאות חריגות המסומנות באדום‬ ‫‪OIL‬‬ ‫‪388‬‬ ‫‪2664‬‬ ‫‪684‬‬ ‫‪297‬‬ ‫‪456‬‬ ‫נקודה ‪ -2‬שוחה ליד המועצה‬ ‫תאריך דיגום‬ ‫‪21/04/2009‬‬ ‫‪04/05/2009‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪777‬‬ ‫‪1345‬‬ ‫‪1061‬‬ ‫‪TSS‬‬ ‫‪308‬‬ ‫‪439‬‬ ‫‪374‬‬ ‫‪BOD‬‬ ‫‪408‬‬ ‫‪649‬‬ ‫‪529‬‬ ‫‪Cl‬‬ ‫‪236‬‬ ‫‪290‬‬ ‫‪263‬‬ ‫‪TKN‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪OIL‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪131.5‬‬ ‫נקודה ‪ - 3‬מגרסה‬ ‫‪TP TKN Cl TSS BOD COD‬‬ ‫תאריך דיגום‬ ‫‪13/04/2008‬‬ ‫‪12.3 49.8 185 298‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪632‬‬ ‫‪05/05/2008‬‬ ‫‪13.4 58.2 290 372‬‬ ‫‪357‬‬ ‫‪814‬‬ ‫‪04/06/2008‬‬ ‫‪12.5 59.4 226 414‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪724‬‬ ‫‪10.2 51.5 188 194‬‬ ‫‪01/07/2008‬‬ ‫‪199‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪12.3 54.8 210 353‬‬ ‫‪27/08/2008‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪695‬‬ ‫‪10.9 48.2 184 357‬‬ ‫‪16/09/2008‬‬ ‫‪914 2211‬‬ ‫‪13.5 50.4 233 422‬‬ ‫‪17/09/2008‬‬ ‫‪354‬‬ ‫‪761‬‬ ‫‪01/06/2009‬‬ ‫‪8.14 71.2 178 336‬‬ ‫‪311‬‬ ‫‪788‬‬ ‫‪29/7/2009‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪206 410‬‬ ‫‪396‬‬ ‫‪828‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪216 341‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪699‬‬ ‫ממוצע*‬ ‫* הממוצע אינו כולל תוצאות חריגות המסומנות באדום‬ ‫‪OIL‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪81‬‬ ‫נקודה ‪ - 4‬שוחה ליד הפאב האירי‬ ‫תאריך דיגום‬ ‫‪21/04/2009‬‬ ‫‪04/05/2009‬‬ ‫‪12/05/2009‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪1218‬‬ ‫‪1237‬‬ ‫‪1386‬‬ ‫‪1280‬‬ ‫‪BOD‬‬ ‫‪666‬‬ ‫‪447‬‬ ‫‪614‬‬ ‫‪576‬‬ ‫‪TSS‬‬ ‫‪255‬‬ ‫‪456‬‬ ‫‪446‬‬ ‫‪386‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Cl‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪213‬‬ ‫‪TKN‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪9.3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪OIL‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪156‬‬ ‫נקודה ‪ - 5‬שוחה ‪ b6‬בירידה מכביש היקב‬ ‫תאריך דיגום‬ ‫‪01/06/2009‬‬ ‫‪02/06/2009‬‬ ‫‪29/07/2009‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪1187‬‬ ‫‪1308‬‬ ‫‪972‬‬ ‫‪1248‬‬ ‫‪BOD‬‬ ‫‪388‬‬ ‫‪391‬‬ ‫‪454‬‬ ‫‪390‬‬ ‫‪TSS‬‬ ‫‪776‬‬ ‫‪794‬‬ ‫‪402‬‬ ‫‪785‬‬ ‫‪Cl‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪TKN‬‬ ‫‪91.3‬‬ ‫‪84.5‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪14.6‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪OIL‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪134‬‬ ‫נקודה ‪ - 6‬ת"ש פורדיס‬ ‫‪TKN‬‬ ‫‪50.4‬‬ ‫‪69.4‬‬ ‫‬‫‪63.9‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪59.9‬‬ ‫‪56.0‬‬ ‫‪57.0‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‬‫‪15.4‬‬ ‫‪14.2‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫‪Cl‬‬ ‫‪TSS BOD COD‬‬ ‫תאריך דיגום‬ ‫‪04/05/2008‬‬ ‫‪173 436‬‬ ‫‪583 1223‬‬ ‫‪05/05/2008‬‬ ‫‪171 705‬‬ ‫‪460 1193‬‬ ‫‪28/05/2008‬‬ ‫‪181 430‬‬ ‫‪400 1136‬‬ ‫‪04/06/2008‬‬ ‫‪177 415‬‬ ‫‪380‬‬ ‫‪962‬‬ ‫‪01/07/2008‬‬ ‫‪183 377‬‬ ‫‪382‬‬ ‫‪870‬‬ ‫‪27/08/2008‬‬ ‫‪192 690‬‬ ‫‪435 1082‬‬ ‫‪16/09/2008‬‬ ‫‪184 1786 1050 2070‬‬ ‫‪17/09/2008‬‬ ‫‪186 1383 828 1625‬‬ ‫‪21/04/2009‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪192 474‬‬ ‫‪506 1235‬‬ ‫‪04/05/2009‬‬ ‫‪10.5 67.2 173 431‬‬ ‫‪406‬‬ ‫‪911‬‬ ‫‪12/05/2009‬‬ ‫‪386‬‬ ‫‪940‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪127 206 457‬‬ ‫‪11.6 62.2 173 358‬‬ ‫‪01/06/2009‬‬ ‫‪468 1010‬‬ ‫‪10.6 64.4 168 365‬‬ ‫‪02/06/2009‬‬ ‫‪335‬‬ ‫‪861‬‬ ‫‪13.4 110 181 325‬‬ ‫‪29/07/2009‬‬ ‫‪564 1118‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪181 543‬‬ ‫‪464 1087‬‬ ‫ממוצע כולל*‬ ‫‪12‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪182 417‬‬ ‫‪420‬‬ ‫‪991‬‬ ‫ממוצע ‪2009‬‬ ‫* הממוצע אינו כולל תוצאות חריגות המסומנות באדום‬ ‫‪OIL‬‬ ‫‪233‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪496‬‬ ‫‪395‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪TKN‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‬‫‪63.8‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫‪73.9‬‬ ‫‪77.8‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫‬‫‪14.3‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪OIL‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪95‬‬ ‫נקודה ‪ -7‬מט"ש‬ ‫תאריך דיגום‬ ‫‪13/04/2008‬‬ ‫‪05/05/2008‬‬ ‫‪28/05/2009‬‬ ‫‪04/06/2008‬‬ ‫‪01/07/2008‬‬ ‫‪16/09/2008‬‬ ‫‪01/06/2009‬‬ ‫‪02/06/2009‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪788‬‬ ‫‪847‬‬ ‫‪702‬‬ ‫‪814‬‬ ‫‪737‬‬ ‫‪816‬‬ ‫‪902‬‬ ‫‪952‬‬ ‫‪820‬‬ ‫‪BOD‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪362‬‬ ‫‪297‬‬ ‫‪308‬‬ ‫‪279‬‬ ‫‪332‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪322‬‬ ‫‪308‬‬ ‫‪TSS‬‬ ‫‪330‬‬ ‫‪327‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪371‬‬ ‫‪342‬‬ ‫‪374‬‬ ‫‪456‬‬ ‫‪466‬‬ ‫‪371‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪Cl‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪235‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪191‬‬ ‫ניתוח התוצאות‬ ‫מאס' ראשי דרומי )נקודות ‪(1&3‬‬ ‫מתוצאות הדיגומי המוצגות בתרשימי ‪ 2‬ו"‪ 3‬על בסיס ממוצע כולל‪ ,‬נית ללמוד כי ריכוזי‬ ‫השומני והחומרי האורגניי ביציאה מהמדרחוב )נק' ‪ (1‬גבוהי באופ חריג )‪ 450‬מג"ל‬ ‫שומני!( ועלולי לגרו לנזק רב למערכת ההולכה‪ .‬ע זאת‪ ,‬במיהול הכולל ע שפכי סניטרי‬ ‫נית להבחי בירידה דרסטית בריכוזי המזהמי כבר בשוחה הסמוכה )נק' ‪"2‬בני המועצה( וירידה‬ ‫נוספת בנק' הקליטה המרכזית של המאס! הדרומי )נק' ‪"3‬מגרסה(‪.‬‬ ‫המשמעות היא‪ ,‬כי במיהול הכולל שפכי המסעדות שמקור באזור ‪ C‬אינ גורמי לעומסי‬ ‫חריגי על המט"ש‪ .‬אול‪ ,‬עלולי להוות בעיה לצנרת ההולכה ולתחזוקת הקווי‪.‬‬ ‫תרשי‪ – 2‬ריכוז חומר אורגני בממוצע בנק' ‪1"3‬‬ ‫חומר אורגני )נק' ‪(1,2,3‬‬ ‫‪2694‬‬ ‫‪2190‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪BOD 1500‬‬ ‫‪1061‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪699‬‬ ‫‪529‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נק'‬ ‫‪3) 3‬מגרסה(‬ ‫נק'‬ ‫‪2) 2‬מועצה(‬ ‫נק'‬ ‫‪1) 1‬מדרחוב(‬ ‫תרשי‪ – 3‬ריכוז שומני בממוצע בנק' ‪1"3‬‬ ‫שומנים )נק' ‪(1,2,3‬‬ ‫‪456‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪81‬‬ ‫נק'‬ ‫‪3) 3‬מגרסה(‬ ‫נק'‬ ‫‪2) 2‬מועצה(‬ ‫‪6‬‬ ‫נק'‬ ‫מדרחוב(‬ ‫‪1) 1‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪OIL‬‬ ‫מאס' משות' זכרו!&פרדיס )נקודות ‪(4&6‬‬ ‫תוצאות הדיגומי על קווי הביוב המובילי למאס! המשות! מוצגי בתרשימי ‪ 4"5‬כממוצע על‬ ‫פני הדיגומי שבוצעו ב"‪ 2009‬בלבד‪.‬‬ ‫מניתוח התוצאות נית לראות כי שיעור ההפחתה בריכוזי המזהמי )חומר אורגני ושומני( בי‬ ‫נקודות הדיגו נמו משמעותית בהשוואה למאס! הדרומי‪.‬‬ ‫היות ולא ידועות הספיקות המדויקות בכל אחת מהנקודות נית להסיק ‪ 2‬מסקנות בלבד‪:‬‬ ‫‪ .1‬הריכוזי שנמדדו בנקודה ‪ 5‬ומייצגי את תרומת זכרו בלבד )מאזור ‪ (B‬למאס! המשות! ‪,‬‬ ‫מצביעי על ריכוזי חומר אורגני ושומני הגבוהי מהמקובל לשפכי עירוניי‪ .‬ולפיכ‪,‬‬ ‫נית להניח כי באיזור ביוב ‪ B‬תרומת השפכי הסניטרי למיהול עומסי המזהמי שמקור‬ ‫מבתי העסק באזור )ראה נק' ‪ (4‬קטנה יחסית‪.‬‬ ‫‪ .2‬בי נקודת דיגו ‪ 5‬ל"‪ ,6‬בה מצטרפי כלל שפכי פרדיס ומאיר שפיה‪ ,‬קיימת ירידה קטנה‬ ‫בריכוזי המזהמי‪ ,‬אול נית היה לצפות כי ע קליטת ספיקת השפכי מפרדיס תהייה‬ ‫הפחתה משמעותית יותר בריכוזי‪ .‬לפיכ‪ ,‬נית להניח כי קיימת תרומה נוספת ג מאזור‬ ‫פרדיס‪.‬‬ ‫תרשי ‪ – 4‬ריכוז חומר אורגני בממוצע בנק' ‪4"6‬‬ ‫חומר אורגני )נק' ‪(4,5,6‬‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪1280‬‬ ‫‪1247‬‬ ‫‪BOD‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪991‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪576‬‬ ‫‪420‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪390‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נק'‬ ‫‪) 6‬ת"ש משותפת(‬ ‫נק'‬ ‫‪(b6) 5‬‬ ‫נק'‬ ‫‪) 4‬פאב אירי(‬ ‫תרשי ‪ – 5‬ריכוז שומני בממוצע בנק' ‪4"6‬‬ ‫שומנים )נק' ‪(4,5,6‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪OIL‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫נק'‬ ‫‪) 6‬ת"ש משותפת(‬ ‫נק'‬ ‫‪(b6) 5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נק'‬ ‫‪) 4‬פאב אירי(‬ ‫‪0‬‬ ‫השפעה על המט"ש )נקודה ‪(7‬‬ ‫זר השפכי בכניסה למכו הטיהור מגיע מ"‪ 2‬קווי‪:‬‬ ‫‪ .1‬המאס! הדרומי הראשי ‪ :‬כ"‪ 2500‬מ"ק‪/‬יו‬ ‫‪ .2‬המאס! המשות! זכרו"פרדיס‪ :‬כ" ‪ 2080‬מ"ק‪/‬יו‬ ‫על מנת לעמוד על התרומה הכוללת של כל מאס! למט"ש והיות וספיקת השפכי מכל קו נמדדת‬ ‫במט"ש‪ ,‬חושבו העומסי )ריכוז מוכפל בספיקה( עבור כל אחד מהמזהמי ‪,‬כפי שמוצג בתרשימי‬ ‫‪ 6‬ו"‪.7‬‬ ‫מתוצאות החישוב נית לראות כי למרות שהספיקה מהמאס! המשות! קטנה ב"‪ 400‬מק"י‬ ‫מהמאס! הדרומי‪ ,‬תרומת עומסי המזהמי גבוהה בכ"‪ 20%‬בהשוואה למאס! הדרומי‪.‬‬ ‫תרשי ‪ – 6‬חישובי עומס אורגני על המאספי ובכניסה למט"ש‬ ‫‪4500‬‬ ‫‪4246‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪3500‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2062‬‬ ‫‪1748‬‬ ‫‪1424‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫עומס ‪COD‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫עומס ‪BOD‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪874‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪676‬‬ ‫‪500‬‬ ‫מט"ש‬ ‫מאסף דרומי‬ ‫מאסף משותף‬ ‫‪0‬‬ ‫תרשי ‪ – 7‬חישובי עומסי שומני על המאספי ובכניסה למט"ש‬ ‫‪474‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪267‬‬ ‫‪203‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪ 200‬עומס שומנים‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫מט"ש‬ ‫מאסף דרומי‬ ‫מאסף משותף‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מסקנות‬ ‫‪ .1‬תוצאות הבדיקות שבוצעו על קווי הביוב של זכרו באזור ‪ ,B‬המייצגי את תרומת זכרו‬ ‫בלבד למאס! המשות! ‪ ,‬הצביעה על ריכוזי גבוהי של שומני וחומר אורגני )נקודה ‪.(5‬‬ ‫‪ .2‬תוצאות הבדיקות בת"ש פרדיס )נק' ‪ (6‬הצביעו על ריכוזי גבוהי של חומר אורגני‬ ‫ושומני מהמקובל לשפכי עירוני‪ .‬כמו כ‪ ,‬השוואה בי נקודת דיגו ‪ 5‬ל"‪ ,6‬בה‬ ‫מצטרפי כלל שפכי פרדיס‪ ,‬גבעת עד ומאיר שפיה‪ ,‬מראה כי כמעט ואי שינוי בריכוזי‬ ‫המזהמי בי ‪ 2‬הנקודות )בטווח השגיאה המעבדתית(‪ ,‬למרות יחס המיהול הגדול ע‬ ‫שפכי סניטריי‪ .‬לפיכ‪ ,‬נית להניח כי קיימת תרומה לא מבוטלת ג משפכי פרדיס‪.‬‬ ‫‪ .3‬תוצאות הבדיקות באזור המדרחוב )נק' ‪ (1‬על שפכי המסעדות הצביעו על תרומת שומני‬ ‫וחומר אורגני גבוהי מאוד‪ ,‬העלולי לגרו נזק רב לקווי הביוב המקומיי‪ .‬ע זאת‪ ,‬עקב‬ ‫יחס המיהול הגבוה ע שפכי סניטרי באזור ‪ ,C‬נצפתה הפחתה משמעותית בריכוזי‬ ‫המזהמי בנק' הקליטה )נק' ‪"3‬מגרסה(‪.‬‬ ‫‪ .4‬ריכוז השומני המותר להזרמה מבתי עסק ע"פ חוק העזר לדוגמא הינו ‪ 100‬מג"ל כאשר‬ ‫ההנחה היא שבמיהול ע השפכי הסניטרי הריכוז במט"ש יהיה נמו משמעותית‬ ‫מער זה‪ .‬לכ‪ ,‬ריכוז שומני ממוצע של כ"‪ 100‬מג"ל הנמדד בשפכי המט"ש הינו גבוה‬ ‫במיוחד וגור לנזק תהליכי והוצאות תפעוליות מיותרות לרשויות‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫‪ .1‬ממצאי הסיור בבתי העסק שבאזור המדרחוב הצביעו כי במרבית אי מתקני הפרדת‬ ‫שומני‪ ,‬ובאלו שיש המפרידי לא מתוחזקי כיאות‪ .‬יחד ע זאת בהרבה בתי עסק קיי‬ ‫קושי פיזי להתקי מפריד שומני‪.‬‬ ‫היות ובתי עסק אלו ממוקמי פיזית על כ"‪ 2‬צירי ביוב )באזור ‪ B‬ובאזור ‪ ,(C‬אנו ממליצי‬ ‫על התקנת מפרידי שומ מרכזיי שיתוחזקו ע"י המועצה‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש כי טיפול מרכזי בזר זה‪ ,‬יג על הצנרת הקיימת מפני שחיקה ‪ ,‬יפחית‬ ‫משמעותית את פעולות התחזוקה הנדרשות כיו על קווי הביוב ויקטי את העומס הכולל‬ ‫המגיע למט"ש‪.‬‬ ‫‪ .2‬פתרו חילופי למתק מרכזי הינו התניית תנאי ברישיו עסק להתקנת מפרידי שומ‬ ‫ותחזוקת השוטפת‪ ,‬וביצוע אכיפה קפדנית על תנאי אלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש לאתר מקורות עומס נוספי מאזור פרדיס ולטפל בה‪ ,‬על מנת להפחית את ריכוזי‬ ‫המזהמי הגבוהי הנמדדי דר קבע בת"ש פרדיס"זכרו ולשמור על תקינות התחנה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫נספח ‪4‬‬ ‫תארי‪16/06/10 :‬‬ ‫מספרנו ‪52998 :‬‬ ‫לכבוד ‪:‬‬ ‫רחלי דוד‪ -‬מרכזת בכירה למים ושפכים‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחוז חיפה‬ ‫הנדון ‪ :‬מפעל גלעם – תנאים להשבתת המתקן האנאירובי לצורך שיפוץ ושדרוג‬ ‫הבקשה לבחינת אפשרות של השבתת מערך האנארובי המשמש את המפעל כמערך קדם טיפול של‬ ‫השפכים במטרה לשיפוץ ושדרוג המערכת הכולל ‪,‬ניקוי ושיפוץ מערכות פנימיות והחלפת הגג‪ .‬הזמן‬ ‫המוערך כחודש ימים וזאת כי יבוצעו הכנות ורכישת הציוד קודם לעצירת המערכת‪.‬‬ ‫מערך האנארובי במפעל הוקם משנת ‪ 93-‬ונמצא במצב בעייתי מבחינה בטיחותית בשל חוסר‬ ‫אטימה בין גג לדפנות הראקטור ודליפה של ביוגז לסביבה‪ .‬מערך האנארובי מטפל ב‪ 350-‬מ"ק יומי‬ ‫מתוך ‪ 600‬מ"ק שפכים יומי המייצרים במפעל‪ .‬שפכים אלו מאופיינים בעומס אורגני גבוה בכניסה‬ ‫לראקטור של כ‪ 3000-8000 -‬ק"ג ליום‪.‬‬ ‫בבחינת הבקשה ע"י האיגוד עמדו בפניו השיקולים כי ‪,‬לא ניתן להמשיך מצב זה בו יש סיכון‬ ‫בטיחותי של נפיצות והצתה באזור יחד עם זאת לא צריכים להריע את המצב הקיים‪ .‬נציין כי‬ ‫דליפה של ביוגז לסביבה נגרם בעייה סביבתי גדולה של פגיעה בגזי החממה‪.‬‬ ‫כפי הידוע עצירת המערכת האנארובית במפעל תביא להעברת שפכים גולמיים למערכת הטיפול‬ ‫האזורי שלא פועלת בלאו הכי‪ ,‬ולהגביר את הזיהום והמפגע בנחל חדרה‪ .‬נשקלה האפשרות לשנע‬ ‫את כל שפכי המפעל )‪ 350‬מ"ק( ‪,‬אך ע"פ ההערכה שלנו אין מתקן באזור שיכול לקבל את מלא‬ ‫העומס של המפעל ‪ .‬על כן האיגוד בדק את העומסים של הזרמים השונים הנוצרים במפעל‪.‬‬ ‫האיגוד ממליץ בפני מנהל המחוז להגנת הסביבה לאפשר את השבתת המתקן האנארובי‬ ‫בתנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬המפעל יפנה את זרמי ה שפכי ם מהמקורות ‪:‬‬ ‫שפכי העמילנים המעובדים כמות שפכים מוערכת בכ‪ 50-60 -‬קוב‪/‬יממה‪ ,‬עם ריכוז ‪10000- COD‬‬ ‫‪ 15000‬מג"ל ‪ .‬עומס אורגני כולל כ‪ 800 -‬ק"ג‪/‬יום ‪ COD‬המהווה ‪ 20%‬העומס האורגני המגיע‬ ‫למט"ש ‪.‬‬ ‫שפכי רענון של תהליך ספיחה )מפעל פרוקטוזה(‪ .‬כמות השפכים מוערכת בכ‪ 40 -‬קוב‪/‬יממה עם‬ ‫בריכוז של כ‪ 10000 COD -‬מג"ל עומס אורגני כ‪ 400-‬ק"ג‪ /‬יום ‪.‬‬ ‫זרמי שפכים אלו יפונו למתקן אנארובי באיזור הובלת השפכים תהיה ע"י מיכליות‪.‬‬ ‫פינוי של זרמים אלו יצמצם את העומס האורני ב‪ ) 40% -15%-‬המטופלים בראקטור האנארובי(‬ ‫מהשפכים שיוזרמו למטש' עירון בעת השיפוץ ‪.‬‬ ‫‪ .2‬המפעל יעשה ידאג בהקפדה גדולה לצימצום והקטנה של זרמי השפכים ממקרות לא מוגדרים בין‬ ‫היתר שפיכות וגלישות בתהליך הייצור‪.‬‬ ‫‪ .3‬המפעל יעשה מאמצים להביא לצימצום והקטנה בתפוקת מוצרים בהם ישנה כמות שפכים עם‬ ‫עומס אורגני ‪.‬‬ ‫‪ .4‬המפעל יבצע מס' פעולות לצורך שיפור פעילות הטיפול בשפכים במט"ש עין שמר‪ ,‬לפני התחלת‬ ‫שיפוץ הראקטור האנאירובי שהם ‪ :‬שיפוץ והשמשת ‪ 3‬מאווררי שטח בהספק ‪ 30HP‬כל אחד‪ ,‬שאינם‬ ‫עובדים‪ ,‬בבריכת החימצון הקיימת וניקוי בריכת שיקוע‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫א‪.‬גלוריה‬ ‫‪2‬‬ ‫נספח ‪5‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫נספח ‪6‬‬ ‫תארי‪04/03/10 :‬‬ ‫מספרנו ‪52066 :‬‬ ‫לכבוד‬ ‫מר אילן חסון – מנכ"ל‬ ‫יקבי בנימינה‬ ‫ת‪.‬ד‪ 34 .‬בנימינה ‪30550‬‬ ‫א‪.‬נ‪,.‬‬ ‫הנדון‪ :‬סיכום פגישה ביקב בעקבות חריגות באיכות השפכים‬ ‫סימוכין‪ :‬מכתבנו מס' ‪ 51775‬מיום ה‪7/2/10 -‬‬ ‫בהמשך לפנייתנו מיום ה‪) 7/2/10-‬ראה סימוכין( וסיור בשטח עם מר בני שמעוני ביום ה‪22/2/10-‬‬ ‫בנוגע לחריגות באיכות השפכים המוזרמת למערכת הביוב האזורית התקיימה פגישה עם הנהלת‬ ‫היקב בתאריך ‪.4.3.10‬‬ ‫בפגישה השתתפו‪:‬‬ ‫מר אילן חסון‪ -‬מנכ"ל היקב‬ ‫מר בני שמעוני – מנהל ייצור‬ ‫מר ששון בן אהרון‪ -‬יינן ראשי‬ ‫גלוריה אפרתי‪ ,‬קרן בן דוד‪ -‬מלאכי ‪ -‬איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‪-‬כרמל‬ ‫להלן עיקרי הנושאים שהועלו בפגישה‪:‬‬ ‫‪ .1‬בהתאם לסיכום עבר עם היקב לפיו הזרמת השפכים למערכת הביוב האזורית מאושרת רק‬ ‫עם סיום עונת הבציר באיכות מקבילה לשפכים סניטריים‪ ,‬העביר היקב לאיגוד ערים מסמך ב‪-‬‬ ‫‪ 16/11/09‬שבו הוא מודיע על סיום עונת הבציר ב‪ 1/11/09-‬והתחברות לביוב החל מה‪-‬‬ ‫‪.15/11/09‬‬ ‫‪ .2‬לאחר קבלת ההודעה‪ ,‬איגוד ערים ביצע ב‪ 28/12/09-‬בדיקה מורכבת על הביוב המוזרם‬ ‫מהיקב למערכת האזורית‪ ,‬אשר תוצאותיה החריגות הובאו לידיעתכם במכתבנו שבסימוכין‪.‬‬ ‫‪ 2‬בדיקות נוספות בוצעו ב‪)17/2/10 -‬מורכבת( וב‪) 22/2/10-‬אקראית(‪ ,‬שהצביעו על חריגות‬ ‫חמורות בערכי ההגבה‪ ,‬החומר האורגני והמוצקים המרחפים‪.‬‬ ‫‪ .3‬שלושת תוצאות הדיגומים אשר נידונו במהלך הישיבה מובאות להלן‪:‬‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪COD‬‬ ‫כלורידים‬ ‫מוצקים מרחפים‬ ‫‪28/12/09‬‬ ‫‪6.04‬‬ ‫‪14713‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪1385‬‬ ‫‪17/2/10‬‬ ‫‪7.21‬‬ ‫‪3526‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪22/2/10‬‬ ‫‪4.51‬‬ ‫‪24387‬‬ ‫‪471‬‬ ‫‪302‬‬ ‫‪3529‬‬ ‫חוק עזר‬ ‫‪6-9.5‬‬ ‫‪ 1800‬מג"ל‬ ‫‪ 200‬מג"ל מעל מי אספקה‬ ‫)באזור חדרה עד ‪ 350‬מג"ל(‬ ‫‪ 1000‬מג"ל‬ ‫‪ .4‬לאור התוצאות שלעיל איגוד ערים דרש מהיקב הפסקה לאלתר של כל הזרמת שפכים‬ ‫תעשייתיים למערכת הביוב ופינוי השפכים למקור מוסדר ומאושר‪ ,‬מלבד שפכים סניטריים‪.‬‬ ‫‪ .5‬הנהלת היקב התחייבה לבצע בדיקה מקיפה למקור הבעיה ולהתייעץ עם אנשי המקצוע‬ ‫המתאימים‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫א‪ .‬גלוריה‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫מר שלמה כץ‪ -‬מנהל המחוז‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחוז חיפה‬ ‫דר' לילה יעקב‪ -‬מהנדסת המחוז‪ ,‬לשכבת הבריאות המחוזית חיפה‬ ‫מר יפים רויזמן‪ -‬מנכ"ל תאגיד הביוב האזורי‬ ‫גב' רחלי דוד –המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחוז חיפה‬ ‫מר שושן משה– מנהל מחלקת רישוי עסקים – מ‪.‬מ בנימינה‪ -‬גבעת עדה‬ ‫‪2‬‬ ‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרון‪-‬כרמל(‬ ‫לכבוד‬ ‫מר חיים רגב‪ -‬מנכ"ל‬ ‫מפעל ברברה וולף‬ ‫אור עקיבא‬ ‫תארי‪19/04/09 :‬‬ ‫מספרנו ‪48805 :‬‬ ‫נספח ‪7‬‬ ‫א‪.‬נ‪,.‬‬ ‫הנדון‪ :‬חריגות באיכות השפכים‬ ‫רצ"ב תוצאת בדיקת שפכים מה‪ 25/3/09-‬ביציאה ממפריד השומן‪ ,‬כפי שנדגמה ונבדקה במעבדת‬ ‫האיגוד‪ .‬להלן ריכוז התוצאות והערכים הנדרשים על פי חוק העזר‪:‬‬ ‫פרמטר‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪TSS‬‬ ‫כלורידים‬ ‫שומנים כללי‬ ‫‪25/3/09‬‬ ‫‪7.56‬‬ ‫‪452‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪2597‬‬ ‫‪51‬‬ ‫חוק עזר‬ ‫‪6-9‬‬ ‫‪ 1800‬מג"ל‬ ‫‪ 1000‬מג"ל‬ ‫‪ 200‬מג"ל מעל מי אספקה‬ ‫)באזור חדרה עד ‪350‬‬ ‫מג"ל(‬ ‫‪ 100‬מג"ל‬ ‫תוצאות הבדיקות מצביעות על חריגה חמורה בריכוז הכלורידים בשפכים המוזרמים למערכת הביוב‬ ‫הציבורית‪.‬‬ ‫חריגה זו נצפתה עוד בעבר‪ ,‬בדיגומים שביצע האיגוד ב‪ 4/6/07-‬וב‪ 1/7/08 -‬ומקורה‪ ,‬לטענתכם‪,‬‬ ‫מרענון מרכך המים לפני האוסמוזה ההפוכה‪.‬‬ ‫בפגישה שנערכה במפעלכם בתאריך ה‪ 6/10/08 -‬סוכם כי המפעל ישנה את תדירות רענון המרכך‬ ‫ואכן בדיגום נוסף שערכנו ב‪ 18/11/08-‬לא נמצאו חריגות בריכוזי הכלורידים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדיגום הנוכחי‬ ‫מצביע כי פתרון זה אינו מספק‪.‬‬ ‫לאור האמור לעיל אנו דורשים להפסיק לאלתר את הזרמת התמלחות מרענון המרכך לביוב‪.‬‬ ‫התמלחות יאספו למיכל איגום ויפונו לאתר מורשה‪ .‬עד קבלת האישורים המתאימים לפינוי התמלחת‬ ‫לאתר מורשה‪ ,‬עליכם להציג בפנינו את מערך האיגוד בשטח המפעל‪.‬‬ ‫אנו מבקשים לקבוע פגישה לדיון בממצאים‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫קרן בן דוד‪ -‬מלאכי‬ ‫מרכזת תחום שפכי תעשייה ומכוני טיהור‬ ‫לוטה‪:‬‬ ‫תעודת המעבדה‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫גב' אילנית יובל פודים – מרכזת ענף שפכי תעשייה – המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחוז חיפה‬ ‫גב' דליה כהן – מחלקת רישוי עסקים – עירית אור עקיבא‬ ‫ירוחם לקרץ‪ ,‬גלוריה אפרתי‪ -‬כאן‬ ‫_____________________________________________________________________________‬ ‫תארי‪11/05/09 :‬‬ ‫לכבוד‬ ‫מר חיי רגב‬ ‫מנכ"ל ברברה וול‬ ‫ת‪.‬ד‪171 .‬‬ ‫אור עקיבא ‪30600‬‬ ‫א‪.‬נ‪,.‬‬ ‫הנדו‪ :‬סיכו פגישה בנושא הפרדת תמלחות במפעל ברברה וול‬ ‫סימוכי‪ :‬מכתבנו מס' ‪ 48805‬מתארי‪ %‬ה&‪19/4/09‬‬ ‫מכתבכ מתארי‪ %‬ה&‪26/4/09‬‬ ‫בהמש‪ %‬למכתבנו שבסימוכי‪ ,‬נערכה פגישה במפעלכ בתארי‪ %‬ה& ‪ 09 .11.05‬במטרה לוודא כי‬ ‫בוצעה הפרדה מלאה של זר התמלחת מרענו המרכ‪. %‬‬ ‫על פי הצהרת המפעל ‪ ,‬תהלי‪ %‬ייצור הקרמי יעבוד במתכונת של אחת לשבוע כאשר רענו‬ ‫המרכ‪ %‬יתבצע ג כ אחת לשבוע‪.‬‬ ‫בסיור במחלקת ייצור הקרמי מצאתי כי צינור מי השטיפה מרענו המרכ‪ %‬הוכנס למיכל איגו‪.‬‬ ‫כאשר‪ ,‬על פי הצהרת המפעל‪ ,‬פינוי המיכל יבוצע ע"י שאיבת המי למיכלי קטני והעברת‬ ‫לפינוי משות במפעל ויטאמד‪.‬‬ ‫המפעל נדרש להעביר לאיגוד מידי חודש את קבלות הפינוי ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נספח ‪8‬‬ ‫סיכום תוצאות דיגומי עוף טנא ‪2009-2010‬‬ ‫‪o‬‬ ‫תאריך‬ ‫‪6.1.09‬‬ ‫‪21.1.09‬‬ ‫‪26.3.09‬‬ ‫‪14.7.09‬‬ ‫‪21/10/2009‬‬ ‫‪18/11/2009‬‬ ‫‪29/12/2009‬‬ ‫‪10/02/2010‬‬ ‫‪16/02/2010‬‬ ‫‪24/02/2010‬‬ ‫‪15/03/2010‬‬ ‫‪12/05/2010‬‬ ‫‪28/06/2010‬‬ ‫‪29/06/2010‬‬ ‫‪06/07/2010‬‬ ‫‪07/07/2010‬‬ ‫‪12/07/2010‬‬ ‫‪13/07/2010‬‬ ‫‪14/07/2010‬‬ ‫‪30/06/2010‬‬ ‫‪20/10/2010‬‬ ‫‪01/01/2011‬‬ ‫‪16/02/2011‬‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪7.73‬‬ ‫‪7.81‬‬ ‫‪8.07‬‬ ‫‪8.25‬‬ ‫‪7.63‬‬ ‫‪7.38‬‬ ‫‪7.11‬‬ ‫‪7.71‬‬ ‫‪6.91‬‬ ‫‪5.58‬‬ ‫‪7.40‬‬ ‫‪7.54‬‬ ‫‪7.73‬‬ ‫‪6.83‬‬ ‫‪7.24‬‬ ‫‪7.52‬‬ ‫‪7.83‬‬ ‫‪7.35‬‬ ‫‪7.34‬‬ ‫‪7.50‬‬ ‫‪7.35‬‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪859‬‬ ‫‪441‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪725‬‬ ‫‪1132‬‬ ‫‪1805‬‬ ‫‪323‬‬ ‫‪3708‬‬ ‫‪3159‬‬ ‫‪657‬‬ ‫‪1130‬‬ ‫‬‫‬‫‪2071‬‬ ‫‬‫‬‫‪1994‬‬ ‫‪3641‬‬ ‫‪4324‬‬ ‫‪3746‬‬ ‫‪BOD‬‬ ‫‪641‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪394‬‬ ‫‪650‬‬ ‫‪992‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪1878‬‬ ‫‪1917‬‬ ‫‪417‬‬ ‫‪580‬‬ ‫‬‫‬‫‪1118‬‬ ‫‬‫‬‫‪1248‬‬ ‫‪1815‬‬ ‫‪2412‬‬ ‫‪2405‬‬ ‫‪TSS‬‬ ‫‪247‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪72‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫‪257‬‬ ‫‪330‬‬ ‫‪596‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪1287‬‬ ‫‪808‬‬ ‫‪298‬‬ ‫‪467‬‬ ‫‬‫‬‫‪785‬‬ ‫‬‫‬‫‪776‬‬ ‫‬‫‪1492‬‬ ‫‪1281‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫‬‫‬‫‪63‬‬ ‫‬‫‬‫‪74‬‬ ‫‬‫‪98‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪7.67‬‬ ‫‪595‬‬ ‫‪329‬‬ ‫‪245‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫‪23/02/2011‬‬ ‫ממוצע ‪09‬‬ ‫ממוצע ‪10‬‬ ‫ממוצע כולל‬ ‫‪7.50‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪1027‬‬ ‫‪747.3‬‬ ‫‪2475.3‬‬ ‫‪1698.8‬‬ ‫חסר‬ ‫‪428.3‬‬ ‫‪1397.9‬‬ ‫‪961.4‬‬ ‫‪302‬‬ ‫‪274.7‬‬ ‫‪814.6‬‬ ‫‪576.5‬‬ ‫חסר‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪85.8‬‬ ‫‪77.8‬‬ ‫‪Oil and‬‬ ‫‪Grease‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪25‬‬ ‫**‪<20‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪187‬‬ ‫‪305‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪685‬‬ ‫‪363‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‬‫‬‫‪367‬‬ ‫‬‫‬‫‪455‬‬ ‫‪689‬‬ ‫‪1054‬‬ ‫‪626‬‬ ‫‪SS-550 C‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫‪38‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪Cl‬‬ ‫‪448‬‬ ‫‪290‬‬ ‫‪215‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪797‬‬ ‫‪618‬‬ ‫‪883‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪669‬‬ ‫‪618‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪747‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪417‬‬ ‫‪816‬‬ ‫‪224‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪598‬‬ ‫‪912‬‬ ‫‪746‬‬ ‫‪559‬‬ ‫‪690‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪3895‬‬ ‫‪491.9‬‬ ‫‪497.0‬‬ ‫‪488.1‬‬ ‫חסר‬ ‫‪140.5‬‬ ‫‪464.2‬‬ ‫‪329.8‬‬ ‫מס'‬ ‫דגימות‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫לכבוד‪:‬‬ ‫שלמה כ מנהל המחוז‬ ‫המשרד להגנת הסביבה מחוז חיפה‬ ‫נספח ‪9‬‬ ‫תארי‪11/11/09 :‬‬ ‫מספרנו ‪50852 :‬‬ ‫א‪.‬נ‪.‬‬ ‫הנדו‪ :‬הזרמת תמלחות למערכת הביוב האזורית‬ ‫בתארי ‪ 8/11/09‬החל משעה ‪ 11:40‬התקבלו קריאות של מוליכות גבוהה במט"ש חדרה שנעו בטווח‬ ‫ערכי‪ $‬של ‪ 28004000‬מיקוסימנס‪.‬‬ ‫בבדיקה שבוצעה ע‪ $‬מפעלי‪ $‬באזור נמצא כי המקור לחריגות אלו הינו הזרמת תמלחות ממפעל עו& עוז‬ ‫שבחדרה‪.‬‬ ‫בבירור ע‪ $‬מנהל המפעל נמצא כי במפעל קרתה תקלה של משאבה הסונקת את התמלחות למיכלי איגו‪$‬‬ ‫המפוני‪ $‬למוצא ימי‪ .‬התקלה נמשכה עד יו‪ $‬שלישי ה‪ 10/11/09‬בשעות הצהריי‪.$‬‬ ‫מיותר לציי כי הזרמה זו מהווה חריגה מתנאי רישוי העסק וחוק העזר ופוגעת בהשבת קולחי מט"ש חדרה‬ ‫להשקייה‪.‬‬ ‫מפעל זה היה אמור להעביר את פעילותו מחו לתחו‪ $‬חדרה בסו& שנה זו‪ ,‬אול‪ $‬מבירור ע‪ $‬מנהל המפעל‬ ‫המעבר נדחה לשנה נוספת‪.‬‬ ‫אודה ל מאוד בא‪ $‬תפעיל את סמכות ותזמ את הנהלת המפעל לשימוע ולאכיפה מנהלתית‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫א‪ .‬גלוריה‬ ‫לוטה‪:‬‬ ‫רשימת קריאות מוליכות במט"ש‬ ‫העתקי‪:$‬‬ ‫איזי ענבר מנכ"ל עירית חדרה‬ ‫יפי‪ $‬רויזמ מנכ"ל החברה לטיפול והשבת מי חדרה‬ ‫רחלי דוד‪ ,‬נמרוד קלי&‪ ,‬ער יגיל מחוז חיפה‬ ‫אנריקי קלייזר מנכ"ל תאגיד הביוב חדרה‬ ‫טובה יצחקי רישוי עסק חדרה‬ ‫שי אשכנזי מנכ"ל עו& עוז‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫לכבוד‪:‬‬ ‫שלמה כ מנהל המחוז‬ ‫המשרד להגנת הסביבה מחוז חיפה‬ ‫נספח ‪10‬‬ ‫תארי‪27/02/11 :‬‬ ‫מספרנו ‪54401 :‬‬ ‫א‪.‬נ‪.‬‬ ‫הנדו‪ :‬הזרמת תמלחות למערכת הביוב האזורית‬ ‫סימוכי מכתבינו מיו ‪11.11.09‬‬ ‫סיכו שימוע מיו ‪1.8.2010‬‬ ‫בתאריכי ‪ 1213.10.2010‬התקבלו במשרדינו הודעות טלפוניות על ריכוזי גבוהי של כלורידי בשפכי‬ ‫הנכנסי למכו הטיהור בחדרה ‪,‬הריכוזי מעל ‪ 500‬מג"ל ‪.‬‬ ‫בבדיקה שבוצעה ע מפעלי באזור נמצא כי המקור לחריגות אלו הינו הזרמת תמלחות ממפעל עו' עוז‬ ‫שבחדרה וזאת ע"פ דיווח מחברת השפד על מס' הפינויי של תמלחות מהמפעל‪.‬‬ ‫יש לנו הרוש כי‪ ,‬מפעל זה אינו מכיר בחשיבות העניי וההתנהלות מצדו היא אקראית ביותר ובפרט‬ ‫שבתודעותו אמור לצאת מתחו חדרה ‪.‬‬ ‫אודה ל מאוד בא תפעיל את סמכות להביא את המפעל לסדר ולעבודה תקינה כל עוד הוא ממשי‬ ‫ופועל באזור ‪ .‬מיותר לציי כי הזרמה זו מהווה חריגה מתנאי רישוי העסק וחוק העזר ופוגעת בהשבת‬ ‫קולחי מט"ש חדרה להשקייה‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫א‪ .‬גלוריה‬ ‫העתקי‪:‬‬ ‫דני גרינוולד – רשות המי‬ ‫איקי צור מנכ"ל עירית חדרה‬ ‫יפי רויזמ מנכ"ל החברה לטיפול והשבת מי חדרה‬ ‫אילנית פודי ‪ ,‬נמרוד קלי'‪ ,‬ער יגיל מחוז חיפה‬ ‫אנריקי קלייזר מנכ"ל תאגיד הביוב חדרה‬ ‫טובה יצחקי רישוי עסק חדרה‬ ‫עזרא סידרנסקי קולחי מנשה‬ ‫שי אשכנזי מנכ"ל עו' עוז‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫נספח ‪11‬‬ ‫לכבוד‬ ‫תארי‪16/02/10 :‬‬ ‫מספרנו ‪51894 :‬‬ ‫מר יוסי אנגליסטר‬ ‫מנכ"ל אליאנס‬ ‫חדרה‬ ‫הנדו‪ :‬גלישת מזוט למערכת הביוב העירונית‪.‬‬ ‫ביו ה ‪ 12.2.2010‬בשעה ‪ 7:30‬התקבלה הודעה טלפונית ממנכ"ל מכו הטיהור חדרה‬ ‫מר יפי רוייזמ על כמות גדולה של שומני המגיעי למכו‪.‬‬ ‫בסיור שנעשה בכניסה למכו כחצי שעה לאחר ההודעה ע"י החתו מטה נמצאה כמות גדולה של‬ ‫מזוט ‪ .‬הכניסה למגוב הגס הייתה מוצפת בשכבת מזוט והמגוב היה מרוח ע ריח אפייני של מזוט‬ ‫‪ .‬ע"פ המראה שהתגלה לא היה ספק שהחומר השחור הוא מזוט ‪.‬‬ ‫מהכרות שלנו של השטח הצבענו על מפעל אליאנס מאחר והוא המפעל ע הפוטנציאל הגדול‬ ‫באיזור למקור של מזוט‪ ,‬במקביל נלקחו דוגמאות מהזרימות‪.‬‬ ‫לקראת השעה ‪ 9:30‬הגענו למפעל למרכז האנרגיה ובמקו נמצא שמאצרת מיכלי הדלק מלאה‬ ‫במזוט ‪,‬והמזוט מנוקז למערכת הביוב ‪.‬‬ ‫מפעילי הדוודי הסבירו שאכ הייתה תקלה במערכת כתוצאה מבעיית סגירת אט של מסנ ‪,‬‬ ‫אשר ממנו דל‪ %‬המזוט למאצרה ומ המאצרה המזוט זר למערכת הביוב העירוני‪.‬‬ ‫המזוט זר למערכת הביוב העירונית למרות צמיגותו מאחר ובאליאנס המאצרה מנוקזת יחד ע‬ ‫מי קונדנס מקיטור אשר משמש לחימו המזוט לפני כניסה לתא בעירה‪.‬‬ ‫דרשנו מהמפעל הפסקה מיידית של כל הזרמה ממער& האנרגיה למערכת הביוב העירוני ויפונו כל‬ ‫הנוזלי ממפריד הדלק וניקוי המאצרה ‪.‬‬ ‫חידוש הזרמה של מי הקונדס ממער& זה תהיה רק באישור האיגוד לאחר שהמערכת תהייה נקייה‪.‬‬ ‫נקבעה פגישה ע נציגי המפעל בכדי לקבוע פעולות שינקטו שמקרה זה לא יחזור על עצמו‪.‬‬ ‫בברכה ‪,‬‬ ‫א ‪ .‬גלוריה‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫מר חיי אביט – יו"ר תאגיד הביוב‬ ‫מר שלמה כ( – מנהל מחוז‬ ‫מר יפי רוייזמ – מנכ"ל מכו הטיהור‬ ‫גב' רחלי דוד‪ ,‬עיר יגיל ‪ ,‬נימרוד – מחוז חיפה‬ ‫מתי הס – מנהל הנדסה אליאנס‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫נספח ‪12‬‬ ‫לכבוד‬ ‫תארי‪21/02/10 :‬‬ ‫מספרנו ‪51970 :‬‬ ‫מר יוסי אנגליסטר‬ ‫מנכ"ל אליאנס‬ ‫חדרה‬ ‫הנדו‪ :‬גלישת מזוט למערכת הביוב העירונית‪.‬‬ ‫סימוכי ‪ :‬מכתבנו מיו ‪16.2.10‬‬ ‫בהמש למכתבנו שבסימוכי ‪:‬‬ ‫בבדיקה שביצענו ע תאגיד מי חדרה נמצא כי גלישת המזוט ממפעלכ למערכת הביוב העירונית גרמה‬ ‫לציפוי דפנות צנרת הביוב העירונית‪.‬‬ ‫על כ הינכ נדרשי לבצע שטיפה מלאה של קוו הביוב העירוני‪ .‬השטיפה תתבצע בתיאו ובהנחיית‬ ‫תאגיד מי חדרה‪.‬‬ ‫השטיפה תבוצע מיידית‪ ,‬או לחילופי השטיפה תבוצע ע"י תאגיד מי חדרה ומפעלכ יחויב בעלות השטיפה‪.‬‬ ‫לטיפולכ המסור‪.‬‬ ‫בברכה ‪,‬‬ ‫א ‪ .‬גלוריה‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫מר חיי אביט – יו"ר תאגיד הביוב‬ ‫מר שלמה כ‪ – $‬מנהל מחוז‬ ‫מר יפי רוייזמ – מנכ"ל מכו הטיהור‬ ‫גב' רחלי דוד‪ ,‬עיר יגיל ‪ ,‬נימרוד – מחוז חיפה‬ ‫מתי הס – מנהל הנדסה אליאנס‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫נספח ‪13‬‬ ‫לכבוד‬ ‫מר יוסי אנגליסטר‬ ‫מנכ"ל אליאנס‬ ‫תארי‪28/02/10 :‬‬ ‫מספרנו ‪52009 :‬‬ ‫חדרה‬ ‫הנדו‪ :‬הסדרת תשתית הביוב מתח המזוט‪.‬‬ ‫סימוכי‪ :‬סיכו דיו מיו ‪) 17.2.2010‬אלי שושני(‬ ‫בהתאם לסיכום הדיון שבסימוכין הרינו לאשר את הסדרת תשתית הביוב ממתחם אחסנת המזוט ותחנת‬ ‫התדלוק באופן ‪:‬‬ ‫‪ .1‬יש לנקות לאלתר את כל התעלות והבורות במתחם המזוט ותחנת התדלוק משאריות מזוט‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניתוק מאצרות של מכלי המזוט ושל תחנת התדלוק ומסנני המזוט ממערכת הביוב העירונית‪.‬‬ ‫‪ .3‬לא תהיה כל הזרמת נגר עלי ממקורות אלו למערכת הביוב העירונית לרבות דרך מפריד הדלק המקומי‪.‬‬ ‫‪. 4‬רצפת המאצרות יהיו עם ציפוי עמיד בפני פחממנים בה יאסף דלק במקרה של גלישה‪.‬‬ ‫‪ .5‬פתחי ההזנה ‪/‬מילוי של מכלי הדלק ותחנות התדלוק יהיו נתונים בתוך המאצרה‪.‬‬ ‫‪ .6‬המאצרות יוחזקו במצב נקי ותקין בכל עת ‪ ,‬כל דליפה של מזוט ‪,‬סולר תיספג בחומר ייעודי או לחילופין‬ ‫ישאבו יפונה לאתר מורשה‪.‬‬ ‫‪ .7‬תותקן משאבה לפינוי נגר עלי בכל מאצרה למערכת ניקוז מי גשמים ללא כל שארית דלק‪,‬סולר‪.‬‬ ‫‪ . 8‬מי ניקוז הדודים )קונדס( יש להזרים ישירות למערכת ביוב ולא דרך מפריד השמן‪.‬‬ ‫‪ .9‬מפריד השמנים ישמש לטיפול מי תשטיפים מחדר הדוודים‪.‬‬ ‫‪ .10‬יש לפרק את האל חוזר הישן ממסנן המזוט כך שפיית חיבור צינור המכלית ימצא בתוך המאצרה‪.‬‬ ‫‪ .11‬תוגש לאישור פרשה טכנית לשידרוג מפרידי השמנים מחוץ למתחם המזוט )חברת גרינאל (‬ ‫‪ .12‬מפריד השמנים הקיים ינוקה ויושמש בהתאם להוראות היצרן כך שאיכות השפכים תעמוד בתאי החוק ‪.‬‬ ‫‪ . 13‬עם השלמת העבודות התשתית נציג האיגוד יזומן לאישור‪.‬‬ ‫בברכה ‪,‬‬ ‫א ‪ .‬גלוריה‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫מר חיי אביט – יו"ר תאגיד הביוב‬ ‫מר שלמה כ‪ – #‬מנהל מחוז‬ ‫מר יפי רוייזמ – מנכ"ל מכו הטיהור‬ ‫מר אנריקי קלייזר – מנכ"ל מי חדרה‬ ‫גב' רחלי דוד‪ ,‬עיר יגיל ‪ ,‬נימרוד – מחוז חיפה‬ ‫מתי הס – מנהל הנדסה אליאנס‬ ‫מר אלי שושני – מנהל מער& אנרגיה‬ ‫נספח ‪14‬‬ ‫סקר תעשיות‬ ‫עבור עיריית באקהג'ת‬ ‫לשנת ‪2009‬‬ ‫הוכ ע"י‪:‬‬ ‫גלוריה אפרתי‬ ‫קר ב דוד מלאכי‬ ‫תודותינו‪:‬‬ ‫לסמיר וניזר ממחלקת רישוי עסק בעיריית באקה ג'ת‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרו כרמל‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫מטרת הסקר הינה לנסות להערי ולכמת את כמויות והרכב השפכי התעשייתיי כמשתק מהמצב‬ ‫הנוכחי בתעשיות )עסקי( בתחו שיפוט הרשות המקומית ‪ .‬נתוני אלה ישמשו תשתית תכנונית‬ ‫לקביעת מערכי קד טיפול בעסקי לפני חיבור למערכת הביוב מרכזי‪,.‬לבחינת השפעת שפכי‬ ‫תעשייתיי על מכו הטיהור וקביעת תנאי ברישוי העסקי ובניית מתווה לפיקוח השוט בתעשייה‪.‬‬ ‫באקה –ג'ת ממוקמת בנקודה בה פוגש צפו השרו את מורדות הרי השומרו באזור המילוי הצפוני‬ ‫מערבי של אקוויפר ההר‪ ,‬הידוע כאזור בו מי התהו קרובי לפני השטח ולפיכ מועדי במיוחד‬ ‫לזיהו‪ .‬מקור מי שתייה מרכזי של ישראל והיחידי של הרשות הפלסטינאית‪ ,‬אזור הנחשב לרגיש‬ ‫במיוחד לזיהומי‪.‬‬ ‫באקה הוכרזה כעיר בשנת ‪ 1996‬ואוחדה ע הישוב ג'ת אשר נמצא מדרומה לרשות מוניציפאלית אחת‬ ‫העיר באקהג'ת בשנת ‪ . 2003‬עיר זו מונה כ ‪ 33,000‬תושבי‪ ,‬שטחה המוניציפאלי ‪ 15,000‬דונ‪.‬‬ ‫באקה נחשבת למרכז עירוני עבור הכפרי השכני‪ ,‬ויש בה מוסדות חינו ובריאות‪ .‬רוב תושבי‬ ‫באקהג'ת מתפרנסי מחקלאות‪ ,‬ממסחר‪ ,‬מתעסוקה במערכת החינו ומעבודות בערי הסמוכות‪.‬‬ ‫למרות זאת סובל האזור מזיהומי חמורי הנגרמי בעיקר מהעדר מערכת לטיפול במי שפכי‪.‬‬ ‫במענה למפגעי סביבתיי אלו הוק מתק טיפול בשפכי הנמצא בשלבי הרצה מתקדמי בשפכי‬ ‫ומתופעל במהל השנה הראשונה ע"י חברת קל בני טרמק‪.‬‬ ‫מערכת ביוב קיימת‬ ‫בעיריית באקהג'ת קיימות מערכות ביוב פנימיות חלקיות ‪ .‬ע"פ תוכנית אב לביוב ‪,‬הרשות בונה‬ ‫מאספי ביוב מרכזיי ‪,‬אשר מיועדי להולי את הביוב אל מכו הטיהור ‪ .‬נכו להיו הביוב מנותב‬ ‫בעיקר לבורות ספיגה מקומיי ובחלקו זור לתעלות ניקוז קיימות הנאספות למובל נחל חדרה‪.‬‬ ‫מכו הטיהור‪.‬‬ ‫בנייתו של מכו הטיהור לטיפול בשפכי הסתיימה והמכו נמצא בשלבי ראשוני של הרצות‬ ‫ובדיקת הציוד‪ .‬המכו אמור לשרת את אוכלוסיית עיריית באקהג'ת ובעתיד היישוב הפלסטיני‬ ‫באקה אל שרקייה יחובר למט"ש בסיוע האיחוד האירופי‪ .‬המט"ש תוכנ לשלושה שלבי‪:‬‬ ‫שלב מיידי )שנת ‪ (2004‬למצב אוכלוסייה של ‪ 36,240‬נפש ובספיקה ממוצעת של ‪ 5700‬מ"ק‪/‬יו‪.$‬‬ ‫שלב א' יעד ‪ 2010‬למצב האוכלוסייה של ‪ 43,300‬נפש ובספיקה ממוצעת ‪ 8000‬מ"ק\יומי ‪.‬‬ ‫שלב ב' הסופי ‪ 2020‬בצפי גידול של ‪ 59,000‬נפש ובספיקה ממוצעת ‪ 12500‬מ"ק\יומי‪.‬‬ ‫תהלי הטיפול במט"ש מבוסס על שיטת בוצה משופעלת והינו תהלי אירובי ‪,‬ה בטיפול בנוזל וה‬ ‫בטיפול בבוצה והכולל בי היתר טיפול שלישוני בקולחי –מערכת סינו וחיטוי‪ .‬התיכנו מתבסס על‬ ‫השבת קולחי מלאה ללא גלישה לנחל ‪,‬ייעוד הקולחי הינו השקייה ‪,‬מאגר "עמק חביבה" מועצה‬ ‫אזורית מנשה ולשימוש מקומי ‪.‬‬ ‫דרכי ביצוע הסקר‬ ‫התקבלה רשימת העסקי ממחלקת תברואה בעיריית באקהג'ת ‪,‬נעשה מיו עפ"י תחו העיסוק על‬ ‫מנת לרכז את אות מפעלי המייצרי שפכי תעשייתיי ובעלי פוטנציאל זיהו‪.‬‬ ‫הסקר התבסס על סיור בשטח בכ‪ 37‬בתי עסק‪ .‬באות מפעלי קיימנו סיור על מנת לעמוד מקרוב‬ ‫על תהליכי הייצור ומקור השפכי ולאמוד את נתוני היק צריכת המי השפכי והרכב‪ .‬נציי כי‬ ‫בא אחד מבתי העסק לא היה נית לקבל את הנתוני כמקובל היות ולא קיי תיעוד מסודר ומוני‬ ‫מי נפרדי‪.‬‬ ‫מערכת הביוב בד"כ היא משותפת לכלל הזרמי ‪ :‬שפכי סניטרי‪ ,‬תעשייתיי ונגר עלי של משטחי‬ ‫נרחבי‪ .‬במקרי מסוימי מערכת הביוב משותפת ג למגורי‪ .‬עקב כ לא קיימת אפשרות לדגימות‬ ‫שפכי מסודרת ‪.‬‬ ‫לאור הבעיות והמגבלות הנובעות מהשטח כפי שתואר לא היה מנוס מלבסס את הסקר על הערכות‬ ‫וניסיו‪ .‬במסגרת זו נעשה שימוש במידע ונתוני על עסקי דומי ברשויות אחרות שלגביה ישנו‬ ‫בסיס נתוני רחב‪.‬‬ ‫ממצאי הסקר‬ ‫‪ .1‬מוסכי‪$‬‬ ‫הפעילות השוטפת במוסכי כוללת שימוש בסוגי שוני של חומרי‪ ,‬בכלל זה שמני מינרליי‬ ‫והידראוליי‪ ,‬ממסי ועופרת ממצברי‪ ,‬שסילוק באופ בלתי מבוקר עלול לגרו לנזקי קשי‬ ‫לסביבה‪ .‬פוטנציאל הזיהו הרב ביותר מצוי בשמני המשומשי‪.‬‬ ‫שמ משומש מכיל מתכות כבדות ורעילות וחומרי אורגניי שוני המסווגי כחומרי מסוכני‪.‬‬ ‫הזרמת השמ המשומש למערכת הביוב או מחו‪ -‬למוס‪ ,‬על פני הקרקע‪ ,‬גורמת לזיהו קשה ולסכנה‬ ‫לסביבה‪.‬‬ ‫התהלי הסביבתי המועד הינו איסו השמ המשומש במוסכי והעברתו למיחזור‪ .‬כרבע מ השמ‬ ‫שבו נעשה שימוש אינו נית להשבה מכיוו שהוא נשר‪ ,‬מתנד וכדומה‪ .‬הבעיה היא אופ הסילוק של‬ ‫הכמות הנותרת‪.‬‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 24‬מוסכי למכונאות כללית מס' פריט ‪ 8.9‬א ברישוי העסק‪ .‬ממוקמי‬ ‫באזור התעשייה ‪ ,‬נבדקו ‪ 10‬מוסכי מהרשימה ולהל ריכוז נתוני שנאספו בביקורי בעסק‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ש‪ $‬בעל עסק‬ ‫אחמד עבאללה עתאמנה‬ ‫אחמד תופיק עתאמנה‬ ‫איאד דקה‬ ‫אסעד ביאדסה‬ ‫סטטוס‬ ‫רישיו* עסק‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫יאסי מקאלדה‬ ‫יוס קעדא‬ ‫אי בתהלי‬ ‫אי‬ ‫מוחמד‬ ‫מוחמד גמיל עתאמנה‬ ‫מוחמד מוסתפא עויס‬ ‫מוחמד עויסאת‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫מסעד עבד אלקרי ביאדסה‬ ‫סאמי מוסטפא עויס‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫עבאללה )גמיל( אחמד‬ ‫עתאמנה‬ ‫יש‪11083‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫עבד אלחקי מוחמד נזלאת‬ ‫עבד אללה עתאמנה‬ ‫עבד אלקרי ביאדסה‬ ‫יש‪10852‬‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫עומר רפעת‬ ‫יש‬ ‫עסא אבו רקייה‬ ‫אי‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫עסא דקה‬ ‫יש‪10477‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫פדל גנאיי‬ ‫קוסיי חמזה גנאיי‬ ‫ריאד אבו מו‬ ‫ריאד ביאדסה‬ ‫ג'מיל עויס‬ ‫אי בתהלי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫ממצאי הסיור בעסק‬ ‫פחחות וצבע צביעה ידנית ללא תנור ‪ ,‬מוס יבש‬ ‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה אטומי ומנוקזי לתעלה המובילה למפריד שומ‬ ‫)עפ"יהצהרה( ולבור סופג ‪,‬ישנו איסו שמני משומשי במאצרה ישנו איסו‬ ‫מסנני ומצברי – לא הוצגו אישורי לפינוי שמני ‪,‬מפריד שומני ומסנני‬ ‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה לא אטומי התשטיפי מנוקזי מחו‪ -‬לעסק ישנו‬ ‫זיהו חמור של זיהו קרקע חשופה אי מפריד שומ‪ ,‬אי איסו שמני‬ ‫משומשי ‪,‬מסנני ומצברי ‪.‬‬ ‫תיקו תקרי יש אוס של צמיגי במקו – שפכי סניטרי‬ ‫מוס קט ‪,‬מקורה ‪,‬משטחי עבודה מביטו התשטיפי מנוקזי מחו‪ -‬לעסק‬ ‫אי מפריד שומ שפכי סניטרי מנוקזי לבור סופג ‪,‬ישנו איסו שמני‬ ‫משומשי ללא מאצרה ‪,‬אי איסו מסנני ומצברי‬ ‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה מביטו ‪,‬מוס יבש ‪.‬שפכי סניטרי מפוני‬ ‫לבור סופג ‪,‬ישנו איסו שמני משומשי ללא במאצרה ‪,‬מסנני ומצברי –‬ ‫הוצגו אישורי לפינוי שמני ‪ ,‬ומסנני‬ ‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה אטומי ומנוקזי לתעלה המובילה לבור סופג ‪,‬ישנו‬ ‫איסו שמני ללא מאצרה משומשי אי איסו מסנני ומצברי – לא הוצגו‬ ‫אישורי לפינוי שמני ‪,‬מפריד שומני ומסנני‬ ‫מוס קט ‪,‬משטחי עבודה לא אטומי ומנוקזי לשטח פתוח אי מפריד‬ ‫שומ שפכי סניטרי מנוקזי לבור סופג ‪,‬אי איסו שמני משומשי‬ ‫מסנני ומצברי‬ ‫מוס קט מאד ‪,‬משטחי עבודה מרוצפי ומנוקזי מחו‪ -‬לעסק לכביש ישנו‬ ‫איסו שמני משומשי ללא מאצרה אי איסו מסנני ומצברי‬ ‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה אטומי ומנוקזי לתעלה המובילה למפריד שומ‬ ‫)עפ"יהצהרה( ולבור סופג ‪,‬ישנו איסו שמני במאצרה משומשי מסנני‬ ‫ומצברי – לא הוצגו אישורי לפינוי שמני ‪,‬מפריד שומני ומסנני‬ ‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה אטומי ומנוקזי מחו‪ -‬לעסק קיי מפריד שומ לא‬ ‫מותק ‪,‬ישנו איסו שמני משומשי ללא מאצרה אי איסו מסנני‬ ‫ומצברי – לא הוצגו אישורי לפינוי שמני‬ ‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה מרוצפי ומנוקזי לשטח פתוח‪,‬שפכי סניטרי‬ ‫ותעשייתי לבור סופג אי מפרידשומ ‪,‬אי איסו שמני משומשי מסנני‬ ‫ומצברי‬ ‫‪ .2‬מפעלי בשר‬ ‫מפעלי לעיבוד בשר משחררי שפכי בעלי ריכוז שמני ושומני גבוה‪ .‬ריכוז הצח"כ והצח"ב‬ ‫בשפכי אלה הינו כ‪ 3500‬מ"ג‪/‬ליטר ו‪ 1500‬מג"ל בהתאמה‪ ,‬כאשר המזהמי העיקריי ה חלקי‬ ‫עור ועצמות‪ ,‬שיער ונוצות‪ ,‬חלבוני ושומני‪.‬‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 15‬עסקי בשר פריט מס' ‪ 4.4‬ברישוי העסק‪ :‬נבדקו ‪ 3‬בתי עסק לפירוק‬ ‫עופות ‪ 3 ,‬בתי עסק למריטת עופות‪.‬‬ ‫המפגע הסביבתי העיקרי של המשחטות בבאקה הינו מפגעי פסדי ואי הפרדת ד ‪ .‬נציי כי לא‬ ‫קיימת בעיית תמלחות היות ואי הכשרת בשר‪.‬‬ ‫ש‪ $‬בעל עסק‬ ‫סטטוס‬ ‫‪1‬‬ ‫ביאדסה בע"מ‬ ‫אי‬ ‫‪2‬‬ ‫זוהיר פארס עויסאת‬ ‫יש‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מוזהר עתאמנה‬ ‫מוזהר עתאמנה‬ ‫נסי אחמד ביאדסה‬ ‫אברהי מגאדלה‬ ‫אוסאמה ותד‬ ‫חוסא מחמוד געפר‬ ‫חוסא מסארווה‬ ‫מאגד אבראהי אבו מו‬ ‫ע‪.‬אלקאדר גבאלי ותד‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫עבד אלסתאר אניס‬ ‫פאיזה ותד‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫פראס דקה‬ ‫אי‬ ‫‪15‬‬ ‫היש מוסטפה עויסה‬ ‫אי‬ ‫סוג עסק‬ ‫מפעל פירוק עופות המתקבלי משחיטה בנצרת ‪ ,‬הבשר אחרי פירוק ממויי לפי‬ ‫חלקי אריזה ושיווק ואילו העצמות ועורות מפוני לאתר הטמנה כל‪.‬תשטיפי‬ ‫תעשייתי מנוקזי לשני בורות ביטו בתור‪ .‬מס' פועלי כ‪20‬‬ ‫מפעל "עו המרכז" מתקבל עופות והודי שחוט ומרוט מתבצע פירוק עופות‬ ‫מויי לפי חלקי אריזה ושיווק ואילו העצמות ועורות מפוני לאתר הטמנה‬ ‫כל‪.‬תשטיפי תעשייתי מנוקזי לבור רקב ‪,‬הריקו של הבור אחת לשבוע ‪.‬‬ ‫מס' פועלי כ‪50‬‬ ‫מפעל פירוק שוקיי של הודי ‪,‬השוקיי מתקבלי כחומר גל ‪,‬הבשר עובר‬ ‫אריזה ושיווק ואילו העצמות ועורות מפוני לאתר הטמנה ‪.‬תשטיפי‬ ‫תעשייתי מנוקזי לבור סופג דר מפריד שומני )עפ"י הצהרה(‪.‬מס' פועלי‬ ‫כ‪, 10‬שטיפת הפלסטוני מנוקזת לכביש‪.‬‬ ‫מפעל בשר אטליז‬ ‫מפעל בשר אטליז‬ ‫ממריטת עופות‬ ‫ממריטת עופות‬ ‫ממריטת עופות‬ ‫ממריטת עופות‬ ‫ממריטת עופות‬ ‫ממריטת עופות‬ ‫מריטת עופות ‪,‬ממוק באיזור מסחרי ‪/‬מגורי‪,‬מטופלי ‪ 150‬עופות ליו‬ ‫‪.‬הטיפול כול שחיטה ‪,‬מריטה‪,‬שטיפה ופירוק ‪ .‬המריטה נעשת לאחר טבילת העו‬ ‫בדוד מי חמי ‪ .‬תשטיפי מפעילות העסק מוקזי למערכת הביוב ‪,‬נוצות‬ ‫וחלרי פנימיי לפסולת‪.‬‬ ‫ממריטת עופות‬ ‫מריטת עופות ‪,‬ממוק סמו מגורי מסחר ‪,‬מטופלי ‪ 300‬עופות ליו ‪.‬הטיפול‬ ‫כול שחיטה ‪,‬מריטה‪,‬שטיפה ופירוק ‪ .‬המריטה נעשת לאחר טבילת העו בדוד‬ ‫מי חמי ‪ .‬תשטיפי מפעילות העסק מוקזי למערכת הביוב ‪,‬נוצות וחלרי‬ ‫פנימיי לפסולת‪.‬‬ ‫מריטת עופות ‪,‬ממוק באיזור מגורי‪,‬שטח העסק כ‪ 25‬מ"ר ‪,‬מטופלי בי ‪70‬‬ ‫‪ 80‬עופות ליו ‪.‬הטיפול כול שחיטה ‪,‬מריטה‪,‬שטיפה ופירוק ‪ .‬המריטה נעשת‬ ‫לאחר טבילת העו בדוד מי חמי ‪ .‬תשטיפי מפעילות העסק מוקזי‬ ‫למערכת הביוב ‪,‬נוצות וחלרי פנימיי לפסולת‪.‬‬ ‫‪ .3‬עסקי מזו*‬ ‫מאפיות‬ ‫מקורות הזיהו העיקריי בשפכי המאפיות הינ‪:‬‬ ‫ חומר אורגני ומוצקי מרחפי מחומרי גל ומוצרי‪ :‬קמח‪ ,‬סוכר‪ ,‬חמאה וכו'‬ ‫ שומני חמאה‪ ,‬אפייה‬ ‫ תמלחות חומרי ניקוי‬ ‫ריכוז הצח"כ והצח"ב האופייניי לשפכי מאפיות הינו כ‪ 4000‬מ"ג‪/‬ליטר ו‪ 3000‬מ"ג‪/‬ליטר בהתאמה‪.‬‬ ‫ריכוזי השומני הינ כ‪ 1000‬מ"ג‪/‬ליטר‪.‬‬ ‫הטיפול בשפכי מאפיות מתמקד בראש ובראשונה במניעה במקור‪:‬‬ ‫ הפרדת זרמי ניקיו‬ ‫ שטיפת כלי ותבניות בטבילה‬ ‫ בקרה על חומרי הניקוי‬ ‫ ניקוי יבש )שואבי אבק( לשאריות אבקות )קמח‪ ,‬סוכר(‬ ‫מחלבות‬ ‫תעשיית החלב ומוצריו הינה צרכנית מי גדולה מאוד בתעשיית המזו‪ .‬עבור כל ק"ג תוצר מוגמר‬ ‫המתקבל במחלבה משתחררי בממוצע כ‪ 2.6‬ליטר שפכי‪ .‬ריכוז הצח"כ והצח"ב בשפכי המחלבות‬ ‫הינו כ‪ 10,000‬ו‪ 6000‬מ"ג‪/‬ליטר בהתאמה וריכוז השומני הממוצע הינו כ‪ 500‬מ"ג‪/‬ל‪.‬‬ ‫הטיפול בשפכי מחלבות מתמקד בשני היבטי עיקריי‪:‬‬ ‫ איסו מי הגבינה‬ ‫ הפרדת זרמי‬ ‫בתי בד‬ ‫בעונת המסיק )אוקטובר נובמבר( העקר‪ ,‬השפכי הנוצרי מייצור שמ זית‪ ,‬מכילי עומסי‬ ‫אורגני גבוהי‪ ,‬נוטרינטי ‪,‬שמני וג חומרי רעילי הנקראי פוליפנולי או טניני וליגניני‬ ‫שהינ נגזרות פנוליות ‪ .‬הטני והליגני הינ תרכובות קשות פירוק הרעילות למיקרואורגניזמי‬ ‫השוני וג לצמחי‪ .‬נוכחות תרכובות אלו בשפכי‪ ,‬גורמת לעיכוב בתהליכי הפירוק הביולוגיי כמו‬ ‫כ לזיהו מקורות מי וקרקע‪.‬‬ ‫מפעל חמוצי‬ ‫המפעל מאופיי בכמות שפכי גדולה ע ערכי גבוהי של מלחי וכלורידי ותנודות של ‪pH‬‬ ‫בסיסי‪ ,‬כתוצאה מכבישה של זייתי שחורי‪.‬‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 3‬בתי בד‪ 17 ,‬מאפיות וקונדיטוריות ‪ ,‬מפעל ביסקוויטי ‪ ,‬מפעל חמוצי‪,‬‬ ‫מפעל לייצור מזו לבעלי חיי ו‪ 3‬מחלבות‪ .‬בתי הבד לא נבדקו כי לא הייתה פעילות בבתי הבד‬ ‫כאשר נער הסקר ‪.‬‬ ‫עסקי מזו ומרכיביו מס' פריט ‪ 4.6‬ברישוי העסק ‪.‬‬ ‫שם בעל עסק‬ ‫סטטוס‬ ‫קוסיי חמזה גנאיים‬ ‫רסלאן מוחמד עתאמנה‬ ‫תיסיר חמזה גנאיים‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יוסף אבו עסבה‬ ‫יש‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫תופיק מוחמד קעדאן‬ ‫גמאל מוסא אבו מוך‬ ‫וליד עתאמנה‬ ‫זיאד ותד‬ ‫יש‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫זיד מותקאל ותד‬ ‫חוסאם חאפז אבו מוך‬ ‫לואי סבע מוחמד גנאיים‬ ‫מוחמד פארס אבו מוך‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫נור אבו מוך‬ ‫נסים מועאוויה קעדאן‬ ‫סאמי כתאנה‬ ‫סעיד מחמוד מסעד קעדאן‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫ע‪.‬אללה ע‪.‬אללטיף זעים‬ ‫עאדל חאפז אבו מוך‬ ‫עבדאללה עבאללטיף ביאדסה‬ ‫שריף מוחמד לבנאוי‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫אין‬ ‫סוג עסק‬ ‫בית בד לא פעל בזמן הסיור ‪,‬אין מערך טיפול בשפכים‬ ‫‪,‬השפכים מפונים לשטחים חקלאיים‬ ‫בית בד‬ ‫בית בד‬ ‫מחלבה ממוקמת בקומה ראשונה של בית מגורים ‪,‬השימוש‬ ‫בחלב בקר ובשים השימוש ב‪ 10-15-‬אלף ליטר חלב‬ ‫ליוםמייצרים גבינה‪ ,‬יוגורט ולבנה – אין הפרדת זרמים כל‬ ‫התשטיפים כולל מי גבינה‪/‬גבן למערכת הביוב ללא כל‬ ‫טיפול‬ ‫מחלבה‪ -‬שימוש ב‪ 25-35-‬אלף ליטר חלב שמקורו בקר‬ ‫וכבשים ‪,‬מייצרים גבינה יוגורט ולבנה בד"כ מי גבינה ‪,‬גבן‬ ‫מפונים למערכת הביוב עם חלקממי המלח וחלק משווק עם‬ ‫הגבינה‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה פיתות יצירת בצק ‪,‬חיתוך רידוד ‪ ,‬ואפיה מקור‬ ‫השפכים משטיפת רצפות ומיקסר אחד מכירה מקומית‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה‪ -‬ממתקי המשולש מקור השפכים שטיפת רצפות‬ ‫וכלים‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה –פיתות ‪,‬לחמניות ועוגות עם ‪ 3‬תנורים מקור‬ ‫השפכים בשטיפת המקסר ורצפות‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עבד אלרחמאן גסאר‬ ‫תיסיר אחמד ביאדסה‬ ‫עמאד סאמי אבו מוך‬ ‫גהאד סובחי ביאדסה‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫שימורי בקה מפעל החמוצים‬ ‫אין‬ ‫‪24‬‬ ‫נתבי ‪ 2005‬בע"ם‬ ‫אין‬ ‫מפעל בסקוויטים פעילות קודמת ייצור טחינה‪ ,‬שטח‬ ‫המתחם כ‪ 1200 -‬מ"ר שמתוכו ‪ 350‬מ"לייצור והשאר‬ ‫לאיחסון חומר גלם ומוצרים מקור השפכים בשטיפת רצפות‬ ‫אחת לשבוע ללא ניקוי מקסרים‪.‬‬ ‫קונדוטוריה‬ ‫קונדוטוריה‬ ‫קונדוטוריה‬ ‫ייצור חמוצים מתפנה עוד מס' חודשים ע"פ החלטת בית‬ ‫המשפט‬ ‫מפעל לייצור תערובת מזון לבעלי חייים‬ ‫מייצרים תערובת מגרעני חיטה ‪,‬תירס ‪,‬שעורה ‪,‬סויה‬ ‫בתוספת שמנים וקמחים כל החמרים עוברים עיבוב כבישה‬ ‫לכופתיות ‪ .‬החומר משווק בתפזורת ובשקים‬ ‫מפעל יבש משפכים תעשייתיים מלבד שפכים סניטרים‪.‬כ‪8 -‬‬ ‫עובדים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מכבסה‬ ‫אבקות כביסה מכילות ריכוזי גבוהי ביותר של מלחי בעיקר נתר ובורו שהינו רעיל לצמחייה‬ ‫כבר בריכוזי נמוכי‪ .‬בנוס‪ ,‬חלק ניכר מתכולת אבקות הכביסה המלאות הוא מלח בישול‪.‬‬ ‫סקרי שבוצעו בישראל על איכות השפכי בישראל הצביעו כי הדטרגנטי הינ התורמי העיקריי‬ ‫לזיהו השפכי בנתר ובורו ואחד מהתורמי העיקריי לזיהו בכלורידי‪.‬‬ ‫כמו כ‪ ,‬מכבסות משחררות בשפכיה כ‪ 250400‬מג"ל שמני ושומני המצויי בדר"כ באמולסיה‪.‬‬ ‫אחת הבעיות המרכזיות בהשבת הקולחי היא ריכוז המלחי הגבוה בה‪ ,‬שכ הטיפול בשפכי אינו‬ ‫כולל סילוק מלחי‪ .‬המלחי הנמצאי בשפכי המיועדי להשקיה גורמי להרס מבנה הקרקע‪,‬‬ ‫לפגיעה חמורה בגידולי צמחיי ולזיהו מי תהו‪.‬‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 3‬מכבסות ‪,‬פריט מס' ‪ 6.4‬ברישוי עסק‪ :‬מכבסה אחת גדולה בג'ת ו‪2‬‬ ‫קטנות בבאקה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שם בעל עסק‬ ‫אמין מחמד גזמאוי‬ ‫נור גמיל אחמד ותד‬ ‫סטטוס‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫נשאת חוסני אבו עסבה‬ ‫אין‬ ‫סוג עסק‬ ‫מכבסה קטנה לכביסה בתית ‪,‬מכונה ומיבש אחד‬ ‫מכבסה קטנה לכביסה בתית ‪,‬מכונה ומיבש אחד‬ ‫מכבסה ‪ -‬למפות לאולמות שמחה ‪,‬כביסה בתית וסדינים‬ ‫לבתי מלון קיימות ‪ 2‬מכונות תעשייתיות ‪,‬מכונת גיהוץ ‪,‬ו‪3-‬‬ ‫מייבשים‪ ,‬משתמשים במי רשת וחומרי ניקוי ‪.‬השפכים‬ ‫למערכת הביוב‬ ‫‪ .5‬אולמות ארועי‪$‬‬ ‫שפכי בתי עסק של אולמות אירועי מאופייני בעומסי אורגני גבוהי ושומני‪ ,‬שמקור‬ ‫בבישול‪ ,‬טיגו‪ ,‬צלייה ושטיפת כלי‪.‬‬ ‫ריכוזי חומר אורגני אופייני הינ כ‪ 5000‬מ"ג‪/‬ליטר צח"כ וכ‪ 500‬מג"ל שומני‪.‬‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 6‬אולמות ארועי‪ ,‬מספר פריט ‪ 7.9‬ברישוי העסק‪.‬‬ ‫ש‪ $‬בעל עסק‬ ‫סטטוס‬ ‫אחמד מדנייה‬ ‫אחמד מואסי‬ ‫אקר ותיסיר גרה‬ ‫ריאד אבו מו‬ ‫ריאד עויסאת‬ ‫רשיד פארס עויסאת‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫סוג עסק‬ ‫אול חתונות – מטבח מקומי להכנת אוכל – שפכי מטבח‬ ‫וסניטרי‬ ‫אול חתונות‬ ‫אול חתונות‬ ‫אול חתונות‬ ‫אול חתונות‬ ‫אול חתונות‬ ‫‪ .6‬תחנות סיכה ורחיצה‬ ‫שפכי תחנות סיכה ורחיצה מאופייני בריכוז שומני מינרלי גבוהי וכמויות גדולות של חול‪.‬‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 10‬תחנות סיכה ורחיצה‪ ,‬מספר פריט ‪ 8.6‬ג' ברישוי העסק‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ש‪ $‬בעל עסק‬ ‫אקר מקאלדה‬ ‫וגדי עלי נאגי מגאדלה‬ ‫וסא חידר‬ ‫זקייה עתאמנה‬ ‫מוניר מוראד קעדא‬ ‫נאדר מקאלדה‬ ‫סאמי ביאדסה‬ ‫סטטוס‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫סאמי זאמל אבו מו‬ ‫ערפאת ותד‬ ‫שאקר שפיק אבו מו‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫סוג עסק‬ ‫תחנת סיכה ורחיצה‬ ‫תחנת סיכה ורחיצה‬ ‫תחנת סיכה ורחיצה‬ ‫תחנת סיכה ורחיצה‬ ‫תחנת סיכה ורחיצה‬ ‫תחנת סיכה ורחיצה‬ ‫תחנת סיכה ורחיצה‬ ‫תחנת סיכה ורחיצה‪,‬מיכל טמו לאיסו שמני ומפונה ע"י חב' דלקול‪ ,‬שטיפת‬ ‫המכוניות נעשת ידנית ללא סיחרור וללא קד טיפול‪ ,‬התשטיפי מוזרמי דר תעלה‬ ‫לבור סופג – אי חיבור למערכת הביוב ‪,‬אי איסו של שמני משומשי במקו‪.‬‬ ‫תחנת סיכה ורחיצה‬ ‫תחנת סיכה ורחיצה‬ ‫‪ .7‬מפעלי בטו* ובלוקי‪$‬‬ ‫שפכי מפעלי בטו ובלוקי מאופייני בריכוז גבוה של מוצקי מרחפי ‪ ,‬אול ובד"כ קיי סחרור‬ ‫פנימי של שפכי המפעל לתחילת התהלי‪ ,‬על מנת לחסו במי‪.‬‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 6‬מפעלי בטו ובלוקי מספר פריט ‪ 10.7‬ברישוי העסק‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ש‪ $‬בעל עסק‬ ‫גאלב נמר ביאדסה‬ ‫סטטוס‬ ‫יש‬ ‫גמאל נמר ביאדסה‬ ‫עבד עלי קעדא‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫מואסי תעשיותביטו‬ ‫בטו מואסי‬ ‫עזיז חסי קעדא‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫סוג עסק‬ ‫מפעל בלוק‬ ‫מפעל בלוק מייצרי תערובת ויוצקי לתבניות מתהלי הייצור בעיקרו לא‬ ‫אמורי להיות שפכי תעשייתיי –שפכי סניטרי בלבד‪.‬‬ ‫מפעל טיט‬ ‫מפעל ביטו ‪ ,‬ייצור ביטו וטיט ‪,‬ישנו סיחרר של מי ‪,‬ישנה שטיפה של מערבלי‬ ‫בסמו למפעל כאשר עוד הבטו ותשטיפי מנוקזי בשטח‪.‬‬ ‫מפעל ביטו‬ ‫מפעל בלוקי‬ ‫‪ .8‬ייצור חומרי ניקוי‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 2‬בתי עסק למכירת חומרי ניקוי בלבד ללא ייצור‪ .‬לפיכ‪ ,‬אי התייחסות‬ ‫לנושא השפכי‪.‬‬ ‫מספר פריט ‪ 10.8‬א' ברישוי העסק‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ש‪ $‬בעל עסק‬ ‫אחמד חס ענבוסי‬ ‫חאלד עתאמנה‬ ‫סטטוס‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫סוג עסק‬ ‫אי יצור חומרי ניקוי במקו יש מכירה בלבד‬ ‫אי יצור חומרי ניקוי במקו יש מכירה בלבד‬ ‫‪ .9‬גפ"מ‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 11‬בתי עסק למילוי‪ ,‬אחסו ואספקה של גפ"מ ומפעל לשיפו‪ -‬מיכלי פלדה‬ ‫לדלק‪.‬‬ ‫בסיור שנער במספר עסקי בה צוי כי מתקיי מילוי גז ‪ ,‬בפועל לא היה מילוי גז רק אחסנה‪.‬‬ ‫לפיכ‪ ,‬אי התייחסות לנושא השפכי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ש‪ $‬בעל עסק‬ ‫איאד עתאמנה‬ ‫איאד עתאמנה‬ ‫איאד עתאמנה‬ ‫איאד עתאמנה‬ ‫גלאל אבו חוסי‬ ‫חוסני חס נדא‬ ‫חס סעיד עתאמנה‬ ‫נאסר חאלד מואסי‬ ‫סעיד עבד אלסלימא‬ ‫עתאמנה‬ ‫סעיד עויסאת‬ ‫סעיד עויסאת‬ ‫סטטוס‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫סוג עסק‬ ‫מילוי גז‬ ‫תחנה למילוי גז‬ ‫חלוקת גז‬ ‫מחס גז‬ ‫מילוי גז‬ ‫חלוקת גז‬ ‫תחנה למילוי גז – אי מילוי ‪,‬אחסנה ומכירה בלבד‬ ‫מחס גז‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫מחס גז‬ ‫חלוקת גז‬ ‫מחס גז‬ ‫שיפו‪ -‬מיכלי פלדה לדלק גדולי ומיכלי קוביה‬ ‫לתידלוק השיפו‪ -‬כולל החלפת צנרת וצביעה ‪.‬ע"פ‬ ‫התרשמות בסיור ישנו שריפת צבע – מפעל יבש ללא‬ ‫שפכי תעייתיי מלבד שפכי סניטרי‬ ‫באיצ'י מסחר ושיווק‬ ‫בע"מ‬ ‫‪ .10‬תחנות דלק‬ ‫שפכי תחנות דלק מאופייני בריכוזי גבוהי של שמ מינרלי וכמויות שפכי קטנות‪.‬‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 8‬תחנות דלק מספר פריט ‪ 2.2‬א' ברישוי העסק‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ש‪ $‬בעל עסק‬ ‫אלו גת‬ ‫אסמאעיל מוחמד אבו‬ ‫מו‬ ‫אשר לוי‬ ‫חק חוסני ותד‬ ‫סטטוס‬ ‫אי‬ ‫סוג עסק‬ ‫תחנת דלק‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫מוחמד נדאל עויסאת‬ ‫מורתגי בדיע אבו מו‬ ‫סמיר חמדא‬ ‫תחנת פז גת‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תחנת דלק – תשתית משטח אטי ע קירוי ישנו‬ ‫מפריד דלק המנוקז למערכת הביוב‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תחנת דלק‬ ‫‪ .11‬חומרי הדברה וחקלאות‬ ‫בסיור בעסקי לא נמצא תהליכי ייצור‪ ,‬אלא מכירה בלבד‪ .‬לפיכ‪ ,‬לא רלוונטי להתייחס לנושא‬ ‫השפכי‪.‬‬ ‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 5‬תחנות דלק מספר פריט ‪ 3.4‬ג' ברישוי העסק‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ש‪ $‬בעל עסק‬ ‫אחי מקאלדה‬ ‫סטטוס‬ ‫יש‬ ‫חס אחמד אבו מו‬ ‫יוס מאקלדה‬ ‫עפי שי ותד‬ ‫רסמי יוס קעדא‬ ‫אי‬ ‫יש‬ ‫אי‬ ‫אי‬ ‫סוג עסק‬ ‫חומרי הדברה וחקלאות‬ ‫חומרי הדברה וחקלאות – אי ייצור מכירה‬ ‫מקומית בלבד‬ ‫חומרי הדברה וחקלאות‬ ‫חומרי הדברה וחקלאות‬ ‫חומרי הדברה וחקלאות‬ ‫‪ .12‬טבלה מסכמת נתוני תעשיות‬ ‫מס'‬ ‫בתי‬ ‫העסק‬ ‫‪8‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫סוג העסק‬ ‫מוסכי מכונאות כללית‬ ‫לפי ‪ 5‬מ"ק\יו‪$‬‬ ‫מוסכי מכונאות כללית‬ ‫‪ 8.9‬א לפי ‪ 2‬מ"ק\יו‪$‬‬ ‫מפעל פירוק עופות לפי‬ ‫‪ 5‬מ"ק\יו‪$‬‬ ‫מפעל פירוק עופות לפי‬ ‫‪ 40‬מ"ק\יו‪$‬‬ ‫מריטת עופות‬ ‫לפי ‪ 1.5 0.5‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬ ‫מפעל ביסקוויטי‬ ‫בתי בד‬ ‫לפי כ‪ 1‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬ ‫מאפיות וקונדיטוריה‬ ‫‪ 15‬מאפיות לפי ‪1.5‬‬ ‫מ"ק‪/‬יו‪ $‬לאחת‪.‬‬ ‫‪ 3‬קונדיטוריות לפי כ‪2‬‬ ‫מ"ק‪/‬יו‪ $‬לאחת‪.‬‬ ‫מכבסות‬ ‫‪ 2‬קטנות לפי ‪ 5‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬ ‫לאחת‪.‬‬ ‫‪ 1‬גדולה לפי ‪ 10‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬ ‫לאחת‬ ‫מפעל חמוצי‬ ‫מחלבה קטנה‬ ‫לפי כ‪ 5‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬ ‫מחלבה גדולה‬ ‫לפי כ‪ 10‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬ ‫אולמות ארועי‬ ‫הערכה נעשתה על בסיס‬ ‫של ‪ 1000 500‬מנות ‪.‬‬ ‫לפי כ‪ 15‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬ ‫לאחד‬ ‫תחנות סיכה ורחיצה‬ ‫הערכה נעשתה על‬ ‫שטיפה של ‪ 10‬מכוניות‬ ‫ליו‪ $‬כ‪1‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬ ‫לשטיפה ידנית‬ ‫מפעלי בטו ובלוקי‬ ‫תחנות דלק‬ ‫לפי כ‪ 0.5‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬ ‫לאחד‬ ‫הערכת‬ ‫כמות יומית‬ ‫השפכי‪$‬‬ ‫)מ"ק‪/‬יו‪($‬‬ ‫ריכוזי צח"ב‬ ‫אופייניי‪$‬‬ ‫)מג"ל(‬ ‫הערכת‬ ‫עומס אורגני‬ ‫לפי צח"כ‬ ‫)ק"ג‪/‬יו‪($‬‬ ‫דגשי‪$‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪35006500‬‬ ‫‪140260‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪10003000‬‬ ‫‪3296‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שמ מנירלי‬ ‫ומתכות כבדות‬ ‫שמ מנירלי‬ ‫ומתכות כבדות‬ ‫ריכוז שומני‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪40‬‬ ‫ריכוז שומני‬ ‫‪12‬‬ ‫‪5001000‬‬ ‫‪612‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ד ונוצות‬ ‫שומני וחומר‬ ‫אורגני‬ ‫‪3‬‬ ‫לא מפוני למערכת הביוב ‪,‬רעילי למערכת הביוב‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪30‬‬ ‫יתפנו בעוד שנה ע"פ החלטת בית המשפט‬ ‫‪15‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪90‬‬ ‫עומס אורגני גבוה‬ ‫‪,‬שומני ‪,‬חנק‪,‬‬ ‫כלורידי‬ ‫‪90‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪225‬‬ ‫אי מדיחי כלי‬ ‫ולא מפרידי‬ ‫שומני‬ ‫‪10‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נעשית רחיצה ידנית‬ ‫ללא סיחרור מי‬ ‫אי שפכי‬ ‫‪4‬‬ ‫‪750‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .13‬תרומת תעשיות למכו* הטיהור‬ ‫על בסיס נתוני הטבלה המסכמת שבסעי ‪ 12‬נית להערי את תרומת היחסי של התעשיות לנתוני‬ ‫התכ של מכו הטיהור‪.‬‬ ‫סיכו‪ $‬תרומת התעשיות בבאקהג'ת‪:‬‬ ‫פרמטר‬ ‫ספיקה יומית ממוצעת‬ ‫עומס צח"ב‬ ‫יחידות‬ ‫מ"ק‪/‬יו‬ ‫ק"ג‪/‬יו‬ ‫ערכי‪$‬‬ ‫‪341‬‬ ‫‪893‬‬ ‫נתוני התכ* של המכו* הינ‪:$‬‬ ‫פרמטר‬ ‫ספיקה יומית ממוצעת‬ ‫עומס צח"ב‬ ‫יחידות‬ ‫מ"ק‪/‬יו‬ ‫ק"ג‪/‬יו‬ ‫שנת ‪2004‬‬ ‫‪5700‬‬ ‫‪3067‬‬ ‫תרומת* היחסית של התעשיות למכו* הטיהור בהתא‪ $‬ל‪ 2‬הטבלאות שלעיל‪:‬‬ ‫‪ .1‬תרומה הידרולית ‪ 6%‬מכלל ספיקת השפכי‪ $‬במכו*‬ ‫‪ .2‬תרומת עומס אורגני ‪ 30%‬מכלל העומס האורגני המתוכנ* למכו*‬ ‫‪ .14‬סיכו‪$‬‬ ‫מתו‪ 104 /‬עסקי‪ $‬נסקרו ‪ . 37‬נציי* כי עקב מחסור בנתוני‪ $‬ברשות‪ ,‬הממצאי‪ $‬המוצגי‪ $‬בדו"ח‬ ‫מבוססי‪ $‬על הערכות בלבד כפי שידועות בספרות המקצועית ומנסיוננו בעבודה השוטפת ע‪$‬‬ ‫התעשיות במתח‪ $‬האיגוד‪ .‬לכ*‪ ,‬יש להתייחס לממצאי‪ $‬אלו בזהירות רבה‪.‬‬ ‫ע"פ סקירת השטח והערכות הכמותיות נית* לקבוע כי תרומת השפכי‪ $‬מהתעשייה בהיבט‬ ‫ההידרולי הינו קט* יחסית )‪ ,(6%‬לעומת זאת תרומת העומס האורגני גבוהה משמעותית ומהווה כ‬ ‫‪ 30%‬מכלל העומס האורגני המתוכנ* למכו*‪ .‬יחס זה נובע ממחסור מקי‪ 0‬במערכות קד‪ $‬טיפול‬ ‫בתעשיות השונות בנוס‪ 0‬לכ‪ ,/‬בלי לקחת בחשבו* בס‪ /‬העומסי‪ $‬מפעל השימורי‪ $‬והעקר מבתי הבד‪.‬‬ ‫רוב העסקי‪ $‬ממוקמי‪ $‬באזור המגורי‪ $‬ומפוזרי‪ $‬בכל שטח השיפוט של העירייה ‪ ,‬ישנ‪ $‬עסקי‪$‬‬ ‫שאי* הפרדה בי* החיבור השפכי‪ $‬הביתי לשפכי‪ $‬של העסק‪.‬‬ ‫רוב העסקי‪ $‬לא מחוברי‪ $‬למערכת הביוב ומנוקזי‪ $‬במקרה הטוב לבור סופג בהרבה עסקי‪$‬‬ ‫התשטיפי‪ $‬מנוקזי‪ $‬לשטח ‪.‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫תארי‪26/07/10 :‬‬ ‫מספרנו ‪53466 :‬‬ ‫נספח ‪15‬‬ ‫בחינת ריכוזי ‪ BOD‬בשפכי מועצה אזורית עמק חפר בכניסה למט"ש נתניה‬ ‫עבודה זו נעשתה לבקשת הרשות האזורית עמק חפר במטרה לבוח ולקבוע ריכוזי ‪ BOD‬של העסקי‬ ‫והתעשיות והשפעת על ריכוז השפכי הכללי של המועצה‪.‬‬ ‫במצב הנוכחי מערכת הולכת השפכי של מועצה אזורית עמק חפר מנותבת ל ‪ 2‬יעדי קליטה‪ :‬מט"ש נתניה‬ ‫ומט"ש מר‪.‬‬ ‫מט"ש מר קולט את שפכי האזור המזרחי של עמק חפר בגבול שבי גח"מ מצפו ויישובי גוש חי"ה מזרח‬ ‫מדרו‪.‬‬ ‫מט"ש נתניה קולט את האזור המערבי של עמק חפר בגבול שבי גח"א מצפו ויישובי גוש חי"ה מערב מדרו‪.‬‬ ‫כאשר‪ ,‬בית יצחק סונקת ישירות למט"ש נתניה‪.‬‬ ‫ע סיו עבודות השדרוג וההרחבה של מט"ש נתניה ‪ ,‬כלל שפכי הרשות האזורית עמק חפר יהיו מחוברי‬ ‫ומטופלי במט"ש נתניה תו! ביטול מט"ש מר‪.‬‬ ‫איכות השפכי שנקבעה לעמק חפר בכניסה למט"ש היא‪ 375 :‬מג"ל ‪) BOD‬צח"ב( בספיקה מקסימלית של‬ ‫‪ 12,000‬מק"י‪ ,‬כלומר העומס המקסימלי המותר שהינו מכפלה של השניי עומד על ‪ 4.5‬טו צח"ב ליו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫סיכו ספיקות שפכי יומיות של מוע"א עמק חפר‬ ‫טבלה ‪ 1‬מרכזת את סכו ספיקות השפכי שנמדדו בי השני ‪ 20082010‬בתחנות השאיבה של עמק חפר לפי‬ ‫‪ 2‬יעדי הקליטה ‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬ספיקות השפכי היומיות של עמק חפר )מק"י(‬ ‫שנה‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫ינואר‪10-‬‬ ‫פברואר‪10-‬‬ ‫מרץ‪10-‬‬ ‫אפריל‪10-‬‬ ‫מאי‪10-‬‬ ‫יוני‪10-‬‬ ‫מחצית ‪2010‬‬ ‫מט"ש מרץ‬ ‫‪6651‬‬ ‫‪5735‬‬ ‫‪6271‬‬ ‫‪7066‬‬ ‫‪6804‬‬ ‫‪6126‬‬ ‫‪5582‬‬ ‫‪5513‬‬ ‫‪6227‬‬ ‫מט"ש נתניה‬ ‫‪2502‬‬ ‫‪2816‬‬ ‫‪3097‬‬ ‫‪3033‬‬ ‫‪2693‬‬ ‫‪2882‬‬ ‫‪2393‬‬ ‫‪2881‬‬ ‫‪2830‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪9153‬‬ ‫‪8551‬‬ ‫‪9367‬‬ ‫‪10099‬‬ ‫‪9497‬‬ ‫‪9008‬‬ ‫‪7975‬‬ ‫‪8394‬‬ ‫‪9057‬‬ ‫ע"פ הנתוני נית לראות כי ספיקת השפכי הממוצעת של עמק חפר בי השני ‪2008‬יוני ‪ 2010‬הינה כ‪9000‬‬ ‫מ"ק ליו‪ .‬אול‪ ,‬ספיקה זו אינה כוללת כיו את מפעל הוד חפר באזור התעשייה שמיועד להתחבר למט"ש‬ ‫נתניה בספיקה ממוצעת של כ‪ 1800‬מק"י ע שיא יומי של ‪ 2100‬מק"י‪.‬‬ ‫לפיכ‪ ,‬ספיקת השפכי הכוללת הצפויה להיכנס למט"ש הינה כ ‪ 10,800‬מק"י בממוצע יומי ובתקופת שיא‬ ‫עד כ‪ 12,000‬מק"י‪.‬‬ ‫הערכת ספיקות מהתעשייה‬ ‫חלקה של התעשייה בספיקת השפכי הכוללת של עמק חפר הינה כ‪. 50%‬‬ ‫הערכה לספיקת התעשייה הכוללת בוצעה ע"י חלוקת התורמי ל‪ 4‬קבוצות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפעל גת‬ ‫‪ .2‬מפעל הוד חפר‬ ‫‪ .3‬תעשיות שבאזור התעשייה עמק חפר‬ ‫‪ .4‬תעשיות שמחו לאזור התעשייה עמק חפר‬ ‫‪ 2.1‬ספיקת שפכי מפעל גת‬ ‫ספיקת השפכי של מפעל גת הינה עונתית ומגיעה לשיא סביב החודשי פברוארמר‪.‬‬ ‫בעונת ההדרי )אוקטובר יוני( המפעל מייצר שפכי בספיקה ממוצעת של כ‪ 2500‬מק"י ובספיקת שיא של‬ ‫‪ 3800‬מק"י ‪.‬‬ ‫טבלה ‪ 2‬שלהל מסכמת את ספיקות השפכי שנמדדו בת"ש של הביוט במחצית הראשונה של ‪.2010‬‬ ‫טבלה ‪ :2‬ספיקת שפכי מדודה בת"ש של מתק הביוט‬ ‫חודש‬ ‫ינואר‪10‬‬ ‫פברואר‪10‬‬ ‫מר‪10‬‬ ‫אפריל‪10‬‬ ‫מאי‪10‬‬ ‫יוני‪10‬‬ ‫ממוצע מחצית ‪2010‬‬ ‫ספיקה‬ ‫חודשית‬ ‫)מ"ק‪/‬חודש(‬ ‫‪58775‬‬ ‫‪69714‬‬ ‫‪72343‬‬ ‫‪63500‬‬ ‫‪68671‬‬ ‫‪57331‬‬ ‫*ספיקה יומית‬ ‫)מ"ק‪/‬יו(‬ ‫‪2099‬‬ ‫‪2490‬‬ ‫‪2584‬‬ ‫‪2268‬‬ ‫‪2453‬‬ ‫‪2048‬‬ ‫‪2323‬‬ ‫‪65056‬‬ ‫* ספיקה יומית חושבה לפי ‪ 28‬ימי עבודה בחודש‬ ‫‪ 2.2‬ספיקת שפכי מפעל הוד חפר‬ ‫ספיקת השפכי של מפעל הוד חפר במחצית הראשונה של שנת ‪ 2010‬מסוכמת בטבלה ‪ 3‬ועומדת בממוצע על‬ ‫כ‪ 1620‬מק"י ע שיא של ‪ 2140‬מק"י‪.‬‬ ‫נתוני הספיקות נלקחו מהדוחות החודשיי של המפעל ומבוססי על קריאת מד ספיקה ביציאה ממתק ה‬ ‫‪.DAF‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬ספיקת שפכי של מפעל הוד חפר‬ ‫חודש‬ ‫ינואר‪10‬‬ ‫פברואר‪10‬‬ ‫מר‪10‬‬ ‫אפריל‪10‬‬ ‫מאי‪10‬‬ ‫יוני‪10‬‬ ‫ממוצע מחצית ‪2010‬‬ ‫ספיקה‬ ‫חודשית‬ ‫)מ"ק‪/‬חודש(‬ ‫‪33681‬‬ ‫‪34524‬‬ ‫‪41752‬‬ ‫‪31882‬‬ ‫‪33362‬‬ ‫‪39051‬‬ ‫*ספיקה יומית‬ ‫)מ"ק‪/‬יו(‬ ‫‪1531‬‬ ‫‪1569‬‬ ‫‪1898‬‬ ‫‪1449‬‬ ‫‪1516‬‬ ‫‪1775‬‬ ‫‪1623‬‬ ‫‪35709‬‬ ‫* ספיקה יומית חושבה לפי ‪ 22‬ימי עבודה בחודש‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 2.3‬ספיקת שפכי אזור התעשייה עמק חפר‬ ‫את ספיקת שפכי אזור התעשייה עמק חפר נית לבודד היות וכל אזור התעשייה מחובר לתחנת שאיבה אחת‪.‬‬ ‫טבלה ‪ 3‬שלהל מסכמת את ספיקות השפכי המדודות בתחנה בי השני ‪2009‬מחצית ‪) 2010‬לא כולל מפעל‬ ‫הוד חפר(‪.‬‬ ‫לצור! החישוב נית להסתמ! על הספיקה הממוצעת לשנת ‪ 2009‬כספיקה קובעת שעומדת על ‪ 400‬מק"י‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬ספיקת שפכי מדודה בת"ש של אזור התעשייה עמק חפר‬ ‫שנה‬ ‫‪2009‬‬ ‫מחצית ‪2010‬‬ ‫ינואר‪10-‬‬ ‫פברואר‪10-‬‬ ‫מרץ‪10-‬‬ ‫אפריל‪10-‬‬ ‫מאי‪10-‬‬ ‫יוני‪10-‬‬ ‫ספיקה מדודה בת"ש אז"ת ע"ח‬ ‫ספיקה חודשית‬ ‫‪10284‬‬ ‫‪11288‬‬ ‫‪10181‬‬ ‫‪11132‬‬ ‫‪10034‬‬ ‫‪11492‬‬ ‫‪12447‬‬ ‫‪12440‬‬ ‫ספיקה יומית*‬ ‫‪396‬‬ ‫‪434‬‬ ‫‪392‬‬ ‫‪428‬‬ ‫‪386‬‬ ‫‪442‬‬ ‫‪479‬‬ ‫‪478‬‬ ‫*הספיקה היומית חושבה לפי ‪ 26‬ימי עבודה בחודש‬ ‫‪ 2.4‬הערכת ספיקת שפכי התעשיות שמחו לאזור התעשייה עמק חפר‬ ‫טבלה ‪ 4‬שלהל מסכמת את תרומת שפכי התעשיות שנמצאות מחו לאזור התעשייה עמק חפר לפי סוג העסק‪.‬‬ ‫רשימה מלאה של סוג העסק וספיקת השפכי נית למצוא בנספח ‪. 1‬‬ ‫ספיקת השפכי הכוללת מסתכמת בכ‪ 600‬מק"י‪ ,‬אול יש לציי כי ספיקה זו אינה כוללת את רפתות כפר‬ ‫ויתקי‪ ,‬עבור קיימת אפשרות שיתחברו בעתיד למט"ש נתניה )תוספת של כ‪ 60‬מק"י(‬ ‫טבלה ‪ :4‬ספיקת תעשיות שאינ ממוקמות באזור התעשייה עמק חפר‬ ‫תחום‬ ‫עסקי מזון‬ ‫**מוסכים‬ ‫*רפתות‬ ‫סה"כ‬ ‫ספיקה יומית )מק"י(‬ ‫‪400‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪660‬‬ ‫* בתקופת הקי‬ ‫**מוסכים בקיבוצי‬ ‫‪ 2.5‬סיכו ספיקת שפכי תעשייה‬ ‫לסיכו‪ ,‬ספיקת השפכי היומית הכוללת שמקורה מתעשייה הינה כ‪ 5,300‬מק"י ‪ ,‬לפי‪:‬‬ ‫ספיקה‬ ‫התעשייתי‬ ‫ת כוללת‬ ‫=‬ ‫ספיק‬ ‫ת‬ ‫אז"ת‬ ‫‪+‬‬ ‫ספיקת‬ ‫תעשיות‬ ‫שמחו‬ ‫לאז"ת‬ ‫ספיק‬ ‫‪ +‬ת הוד‬ ‫חפר‬ ‫‪2500+1800+660+400=5,360 m3/day‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ספיק‬ ‫‪ +‬ת גת‬ ‫‪.2‬‬ ‫הערכת עומסי ‪BOD‬‬ ‫עומס ה‪ BOD‬הצפוי במט"ש )ספיקה כפול ריכוז( נית לחלק ל‪ 6‬תורמי עיקריי‪:‬‬ ‫‪ .1‬עומס ממפעל גת‬ ‫‪ .2‬עומס ממפעל הוד חפר‬ ‫‪ .3‬עומס מאזור התעשייה‬ ‫‪ .4‬עומס מהרפתות‬ ‫‪ .5‬עומס שמקורו משפכי סניטרי‬ ‫‪ .6‬עומס מיתר התעשיות )עסקי מזו ומוסכי( שמחו לאזור התעשייה‬ ‫‪ 3.1‬עומס ממפעל גת‬ ‫מפעל גת מאופיי בספיקה ממוצעת של כ‪ 2500‬מק"י ‪.‬‬ ‫ריכוזי ה‪ BOD‬הממוצעי של המפעל מסוכמי בטבלה ‪ 5‬שלהל בהתא לבדיקות מעבדת האיגוד ועומדות‬ ‫בממוצע על ‪ 600‬מג"ל‪.‬‬ ‫יש לציי כי למפעל ‪,‬תנאי ברישיו עסק לספיקה של ‪ 4000‬מק"י באיכות של ‪ 450‬מג"ל ‪.BOD‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬ריכוזי ‪ BOD‬ו‪ COD‬ממוצעי ביציאה מביוט גת‬ ‫תאריך‬ ‫ממוצע ‪2008‬‬ ‫ממוצע ‪2009‬‬ ‫ממוצע ‪2010‬‬ ‫ממוצע כולל‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪mg/l‬‬ ‫‪1706‬‬ ‫‪1712‬‬ ‫‪3281‬‬ ‫‪2233‬‬ ‫‪BOD‬‬ ‫‪mg/l‬‬ ‫‪621‬‬ ‫‪446‬‬ ‫‪735‬‬ ‫‪600‬‬ ‫לסיכו‪ ,‬העומס האורגני ממפעל גת הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה‪ BOD‬הממוצע‪:‬‬ ‫‪2500 m3/day * 600 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 1500 kg/day‬‬ ‫‪ 3.2‬עומס ממפעל הוד חפר‬ ‫בטבלה ‪ 3‬הוצגו ממוצעי ספיקות המפעל במחצית הראשונה של ‪ 2010‬לפי ‪ 22‬ימי עבודה )ממוצע של ‪ 1620‬מק"י(‬ ‫‪ ,‬ע זאת לצור! חישובי העומס האורגני נתייחס לספיקה היומית הממוצעת כספיקה אופיינית לימי ייצור‬ ‫מלאי שעומדת על כ‪ 1800‬מק"י ‪.‬‬ ‫ריכוזי ה‪ BOD‬הממוצעי של המפעל מסוכמי בטבלה ‪ 6‬שלהל ונלקחו מבדיקות המעבדה שמבוצעות‬ ‫במעבדת האיגוד‪ .‬לצור! חישובי העומס האורגני נלקח ריכוז ‪ BOD‬ממוצע של ‪ 400‬מג"ל‪ ,‬בהתא לממוצע‬ ‫‪.2010‬‬ ‫טבלה ‪ :6‬ריכוז ‪ BOD‬ממוצעי ביציאה ממתק ה‪ DAF‬של מפעל הוד חפר‬ ‫חודש‬ ‫ינואר‪10-‬‬ ‫פבר‪10-‬‬ ‫מרץ‪10-‬‬ ‫אפריל‪10-‬‬ ‫מאי‪10-‬‬ ‫יוני‪10-‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪) BOD‬מג"ל(‬ ‫‪416‬‬ ‫‪517‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪367‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪397‬‬ ‫‪403‬‬ ‫לסיכו‪ ,‬העומס האורגני ממפעל הוד חפר הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה‪ BOD‬הממוצע‪:‬‬ ‫‪1800 m3/day * 400 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 720 kg/day‬‬ ‫‪ 3.3‬עומס מאזור התעשייה‬ ‫‪4‬‬ ‫ספיקת אזור התעשייה ע"פ מדידות בתחנת שאיבה עומדת בממוצע על ‪ 400‬מק"י )ללא הוד חפר(‪.‬‬ ‫‪ BOD‬הממוצע שנמדד בתחנה הינו כ‪ 400‬מג"ל )ראה טבלה ‪:(7‬‬ ‫ריכוז ה‬ ‫טבלה ‪ :7‬ריכוזי ‪ BOD‬בתחנת שאיבה עמק חפר‬ ‫תאריך‬ ‫‪11/01/2010‬‬ ‫‪26/01/2010‬‬ ‫‪01/02/2010‬‬ ‫‪22/02/2010‬‬ ‫‪03/03/2010‬‬ ‫‪16/03/2010‬‬ ‫‪13/04/2010‬‬ ‫‪12/05/2010‬‬ ‫‪01/06/2010‬‬ ‫‪08/06/2010‬‬ ‫ממוצע‬ ‫ריכוז ‪) BOD‬מג"ל(‬ ‫‪333‬‬ ‫‪375‬‬ ‫‪285‬‬ ‫‪448‬‬ ‫‪1227‬‬ ‫‪321‬‬ ‫‪429‬‬ ‫‪426‬‬ ‫‪289‬‬ ‫‪483‬‬ ‫‪377‬‬ ‫לסיכו‪ ,‬העומס האורגני מאזור התעשייה עמק חפר הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה‪ BOD‬הממוצע‪:‬‬ ‫‪400 m3/day * 400 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 160 kg/day‬‬ ‫‪ 3.4‬עומס מהרפתות‬ ‫בעמק חפר ישנ כ‪ 36‬רפתות מושביות ו‪ 5‬רפתות קיבוציות ‪.‬‬ ‫הספיקה הכוללת מהרפתות הינה כ ‪ 250‬מק"י לפי‪:‬‬ ‫שם הרפת‬ ‫רפת ג‪.‬ח‪.‬א‬ ‫רפת ג‪.‬ח‪.‬מ‬ ‫רפת חפר‬ ‫רפת עין החורש‬ ‫רפת המעפיל‬ ‫רפת מושבית‬ ‫סה"כ ספיקה מהרפתות‬ ‫ספיקה יומית )מק"י(‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪30+40+8+15+15+36*3=216‬‬ ‫ריכוז ה‪ BOD‬שנלקח לצור! חישוב העומס הינו ‪ 800‬מג"ל ה עבור הקיבוציות וה עבור המושביות‪.‬‬ ‫לפיכ‪ ,‬העומס האורגני מהרפתות הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה‪ BOD‬הממוצע‪:‬‬ ‫‪250 m3/day * 800 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 200kg/day‬‬ ‫חשוב לציי כי חישוב זו אינו כולל את ‪ 20‬רפתות כפר ויתקי‪ ,‬עבור קיימת אפשרות שיתחברו בעתיד למט"ש‬ ‫נתניה ‪ .‬במידה ואכ התחברו תהייה זו תרומה של כ ‪ 48‬ק"ג‪/‬יו ‪ ,‬לפי‪:‬‬ ‫‪ 20*3 m3/day*800 gr/m3/(1000)-1kg/gr= 48 kg/day‬רפתות‬ ‫*ללא צינו‬ ‫‪ 3.5‬עומס שמקורו משפכי סניטריי‬ ‫הערכת הספיקה שמקורה משפכי סניטרי מבוססת על המשוואה הבאה‪:‬‬ ‫ספיקת שפכי סניטרי= תפוקת ביוב שנתית * מספר נפשות‬ ‫בעמק חפר קיימי כיו ‪ 36,500‬נפשות ולצור! החישוב נלקחה תפוקת ביוב בהתא לממוצע הארצי העומד על‬ ‫‪ 50‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה )לפי צריכת מי של ‪ 60‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה כפול מקד המרה של ‪ 80%‬ביוב(‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לפיכ!‪ ,‬ספיקת השפכי הסניטרית היומית הינה‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪36,500 * 50 /365 = 5000 m /day‬‬ ‫ריכוזי ה‪ BOD‬האופייניי לאוכלוסייה נלקחו מסדרת דיגומי שבוצעה בת"ש של בת חפר‪ ,‬המאופיינת‬ ‫בשפכי סניטרי בלבד‪ .‬ריכוזי אלו עומדי בממוצע על ‪ 175‬מג"ל )ראה טבלה ‪ , (8‬ע זאת מפאת מספר‬ ‫הדיגומי המועט ולצור! חישובי העומס יילקח ריכוז ‪ BOD‬מחמיר של ‪ 200‬מג"ל ‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :8‬ריכוזי ‪ BOD‬שנמדדו בת"ש בת חפר‬ ‫תאריך‬ ‫‪) BOD‬מג"ל(‬ ‫‪24/6/10‬‬ ‫‪12/7/10‬‬ ‫‪13/7/10‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪248‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪175‬‬ ‫לפיכ‪ ,‬העומס האורגני ממפעל טיב טע הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה‪ BOD‬הממוצע‪:‬‬ ‫‪5000 m3/day * 200 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 1000 kg/day‬‬ ‫‪ 3.6‬עומס נותר ליתר התעשיות‬ ‫יתר התעשיות שמחו לאזור התעשייה ושאינ רפתות מוגדרות בעיקר כעסקי מזו וקצת מוסכי‪.‬‬ ‫הספיקה הכוללת של אות עסקי )ראה נספח ‪ (1‬הוערכה בסעי‪ 2.4 2‬כ ‪ 382‬מק"י‪.‬‬ ‫בהתא להתחייבות של עמק חפר לעומס ה‪ BOD‬המקסימלי המותר בכניסה למט"ש ובהתא לעומסי‬ ‫שחושבו בסעיפי ‪ 3.13.4‬נית להערי! מהו העומס הנותר ליתר התעשיות בעמק חפר‪ ,‬לפי‪:‬‬ ‫עומס‬ ‫מותר‬ ‫בכניסה‬ ‫למט"ש‬ ‫עומס‬ ‫משפכי‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫סניטרי‬ ‫עומס‬ ‫‪ +‬מיתר‬ ‫התעשיו‬ ‫ת‬ ‫‪+‬‬ ‫עומס‬ ‫עומס‬ ‫עומס‬ ‫עומס‬ ‫מהרפתות‬ ‫‪ +‬ממפעל ‪ +‬ממפע‬ ‫‪ +‬מאזור‬ ‫ל גת‬ ‫הוד חפר‬ ‫התעשייה‬ ‫)‪1500 + 720 + 160 + 200 + X + 1000 = (12,000*375* 1000-1‬‬ ‫עומס נותר ליתר התעשיות )עסקי מזו בעיקר( = ‪ 920‬ק"ג‪ /‬יו‬ ‫חשוב להדגיש כי במידה ורפתות כפר ויתקי יצטרפו למט"ש )הוערכו בתרומה של כ‪ 48‬ק"ג‪/‬יו( העומס הנותר‬ ‫ליתר התעשיות הינו כ‪ 900‬ק"ג‪/‬יו‪.‬‬ ‫לסיכו‪ ,‬היות והספיקה של יתר התעשיות הוערכה )עסקי מזו לא באיזור התעשייה ( כ ‪ 400‬מק"י‪ ,‬לפיכ!‬ ‫ריכוז ה‪ BOD‬המותר לעסקי המזו הינו ‪ 2300‬מג"ל ‪ ,‬לפי‪:‬‬ ‫‪ =920*1000/400=2300 mg/l‬ריכוז ‪ BOD‬מותר לעסקי המזו‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 3.7‬סיכו‬ ‫טבלה ‪ 9‬שלה מסכמת את כל הנתוני שהוצגו בתחשיב‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :9‬סיכו נתוני תחשיב העומס האורגני‬ ‫פרמטר‬ ‫יחידות‬ ‫גת‬ ‫הוד‬ ‫חפר‬ ‫ספיקה יומית מ"ק‪/‬יו ‪1,800 2,500‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫ריכוז ‪ BOD‬מג"ל‬ ‫עומס ‪ BOD‬ק"ג‪/‬יו ‪720 1,500‬‬ ‫סה"כ עמק חפר‬ ‫שפכי‬ ‫יתר התעשיות‬ ‫אזור‬ ‫רפתות‬ ‫ביתיי היו לפי בעת החיבור‬ ‫)עסקי מזו(‬ ‫תעשייה‬ ‫למט"ש‬ ‫מוני‬ ‫‪12,000 10,800‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪375‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪2300‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪4,500‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪920‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪160‬‬ ‫באדו ער! מחושב‬ ‫נית לומר ‪:‬‬ ‫שפכי האוכלוסיה תורמי כ‪ 50%‬לעומס ההידרולי וכ ‪ 20%22%‬לעומס האורגני‪.‬‬ ‫שפכי התעשייה תורמי כ‪ 50%‬לעומס ההידרולי וכ ‪ 80%‬לעומס האורגני‪ .‬מתוכ‪ ,‬עסקי המזו )יתר התעשיות (‬ ‫תורמי כ‪ 3%‬לעומס ההידרולי וכ ‪ 20%‬לעומס האורגני‪.‬‬ ‫משמעות ממצאי אלה‪:‬‬ ‫אכיפה מואצת על עסקי מזו ‪.‬‬ ‫הגבלה בפיתוח איזור תעשיה – תעשיה יבשה ‪.‬‬ ‫הסכ ע מטש' נתניה מגביל פיתוח הרשות‬ ‫מסמ זה הוכ ע"י ‪ :‬אפרתי גלוריה ‪,‬ב דוד מלאכי קר – איגוד ערי שרו כרמל‪.‬‬ ‫דרור רונ – חב' כלכלית‪.‬‬ ‫נספח ספיקת מפעלי שמחו‪ 1‬לאזור התעשייה עמק חפר‬ ‫ספיקה יומית‬ ‫שם המפעל‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בית בכפר בית אבות‬ ‫גני שרונית גן אירועים‬ ‫מוסך עין החורש‬ ‫מוסך המעפיל‬ ‫מוסך מאיר‬ ‫מוצרי מעברות‬ ‫מחלבת בית יצחק בע"מ‬ ‫מחלבת יובל‬ ‫מחלבת יעקובס‬ ‫מטבח ג‪.‬ח‪.‬מ‬ ‫מטבח ג‪.‬ח‪.‬א‬ ‫מטבח מכמורת‬ ‫מטבח כפר הרוא"ה‬ ‫מטבח מעברות‬ ‫מטבח משטרה בית נעורים‬ ‫מטבח משמר השרון‬ ‫מסעדה הרואה בקפה‬ ‫מסעדה זינגר'ס‬ ‫מסעדה טורקיז‬ ‫מסעדת ‪DVD RUN‬‬ ‫מסעדת אנאמרו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מסעדת בית היין‬ ‫מסעדת סולה סולה‬ ‫מסעדת קפאנה‬ ‫מתחם אלונית ן )צפוני(‬ ‫מתחם אלונית )דרומי(‬ ‫מתחם דלק נדלן ביתן אהרון‬ ‫מתחם פז חופית‬ ‫מתחם פז רופין )ארומה(‬ ‫מתחם פז רופין )ילו(‬ ‫מתחם פז רופין)השמן(‬ ‫קניון אם הדרך )יוטבתה(‬ ‫קניון אם הדרך )מנה מנה(‬ ‫קניון אם הדרך )סטופ מרקט(‬ ‫פארק אוטופיה‬ ‫פנימיה בן יקיר‬ ‫פנימיה תום‬ ‫קיטרינג בראף‬ ‫קיטרינג שייט‬ ‫קייטרינג אבשה‬ ‫קייטרינג טעם וצבע‬ ‫קייטרניג גרציה‬ ‫רפת ג‪.‬ח‪.‬א‬ ‫רפת ג‪.‬ח‪.‬מ‬ ‫רפת חפר‬ ‫רפת עין החורש‬ ‫רפת המעפיל‬ ‫רפתות מושביות אחרות‬ ‫שופרסל‬ ‫‪ 600‬מק"י‬ ‫סה"כ‬ ‫‪8‬‬ ‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרון‪-‬כרמל(‬ ‫נספח ‪16‬‬ ‫תארי‪10/03/09 :‬‬ ‫מספרנו ‪47913 :‬‬ ‫חוות דעת למכרז הפעלה קבוע למט"ש מעי צבי‬ ‫הקדמה‬ ‫מט"ש מעי צבי החל לפעול באוקטובר ‪ 2007‬בניהול חברת א‪.‬ל‪.‬ד ‪,‬שזכתה במכרז ההפעלה הזמני‬ ‫למט"ש‪.‬‬ ‫המכרז הזמני‪ ,‬שפורס בינואר ‪ 2007‬ונחת ביולי ‪ ,2007‬קבע כי תקופת החוזה הינה לשנה מתו‬ ‫תקופת מבחני הקבלה וההרצה‪ ,‬דהיינו ‪ .14.10.08‬אפשרות להארכת החוזה באות תנאי ניתנה‬ ‫לתקופה של שנה נוספת ועד לתקופה מצטברת מרבית של ‪ 3‬שני‪.‬‬ ‫סוג ההתקשרות שנקבעה במכרז ההפעלה הזמני הינה התקשרות על בסיס של הוצאות קבועות‬ ‫והוצאות משתנות‪ .‬כאשר‪ ,‬תחת סעי‪ $‬הוצאות קבועות נכללי כלל ההוצאות הנלוות לתפעול‬ ‫ואחזקת המט"ש )ראה סעי‪ (1.2 $‬ותחת סעי‪ $‬ההוצאות המשתנות נכללי‪:‬‬ ‫ חשבו חשמל‬ ‫ חשבו פינוי בוצה‬ ‫ חשבונות פולימרי‬ ‫ הוצאות בגי רכישות ציוד והזמנות מיוחדות למט"ש‬ ‫על פי החוזה שנקבע ע קבל ההפעלה‪ ,‬ההוצאות הקבועות משולמות ע"י הקבל ונכללות‬ ‫בחשבו התפעול החודשי וההוצאות המשתנות משולמות ע"י שלושת הרשויות לפי חלק היחסי‬ ‫בפרויקט‪.‬‬ ‫ע סיו תקופת חוזה ההפעלה לקבל זמני‪ ,‬התבקש איגוד ערי להכי חוות דעת שתיבח את‬ ‫סוגי ההתקשרות האפשריי עבור הפעלת המכו‪.‬‬ ‫חוות דעת זו‪ ,‬נכתבה על בסיס איסו‪ #‬נתוני‪ $‬מקי‪ #‬על התנהלות המכו במהל שנת‬ ‫ההפעלה הראשונה‪ ,‬ע‪ $‬זאת חשוב לציי כי ההיבט המשפטי של חוזי ההתקשרות לא נסקר‬ ‫במסמ זה‪.‬‬ ‫להל הנושאי הנסקרי במסמ(‪:‬‬ ‫תיאור התנהלות המט"ש לפי החוזה הקיי ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫חישוב העלות האמיתית למ"ק על בסיס נתוני הפעלה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫סקירת ‪ 3‬סוגי התקשרות קבלנית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫תיאור התנהלות המט"ש לפי החוזה הקיים‬ ‫‪ 1.1‬תיאור בעלי התפקידים במכון‬ ‫חברת א‪.‬ל‪.‬ד המתמחה בניהול‪ ,‬תפעול ותחזוקת מכוני טיהור שפכי החלה להפעיל את מכו‬ ‫טיהור מעי צבי בסו‪ $‬ספטמבר ‪ .2007‬ע תחילת הפעלת המכו שכרה א‪.‬ל‪.‬ד את שירותי חברת‬ ‫פלגי מי לתפעול היומי של המכו בניהולו של מנהל מט"ש ניר עציו‪.‬‬ ‫חלוקת התפקידי במכו הינה כדלקמ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מהנדס תהלי() עובד חברת א‪.‬ל‪.‬ד‪ ,‬מהנדס תהלי( ע ניסיו של ‪ 25‬שנה בתפעול מכוני‬ ‫טיהור רבי באר‪ +‬כמו‪ :‬נתניה‪ ,‬תנובות‪ ,‬קולחי השרו‪ ,‬רמת השרו ועוד‪ .‬במסגרת תפקידו‪,‬‬ ‫קובע המהנדס את אופ תהלי( הטיפול במכו בהתא לתנאי המשתני‪ ,‬מנחה את מנהל‬ ‫המכו לצורות התפעול השונות של המתקני בהתא לאיכות התהלי( ועוקב יומית אחר‬ ‫השתנות איכות השפכי‪ ,‬הקולחי והבוצה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מנהל המט"ש) עובד חברת פלגי מי‪ ,‬אחראי בפועל על אחזקה שוטפת ותקופתית של‬ ‫המתקני והציוד‪ ,‬תפעול מתקני הטיפול השוני‪ ,‬תחזוקת האתר‪ ,‬כיול מדי‪ ,‬הזמנות‪,‬‬ ‫התנהלות מול ספקי וכו'‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מפעיל המט"ש) ת‪.‬פ מנהל המט"ש‪ ,‬עובד חברת פלגי מי במשרה מלאה במכו הטיהור‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫איגוד ערי) נציג שלושת הרשויות המשמש גור מקצועי בניהול ופיקוח על תפקוד‬ ‫המט"ש‪ .‬במסגרת תפקידו‪ ,‬האיגוד מקשר בי קבל ההפעלה לרשויות בכל הנושאי‬ ‫האדמיניסטרטיביי ומשמש כגור מפקח על ניהול המכו ה בהיבט התפעולי וה בהיבט‬ ‫התהליכי‪ .‬להל פירוט כללי לעבודת האיגוד במסגרת התפעול השוט‪ $‬של המכו‪:‬‬ ‫ איסו‪ $‬חודשי של נתוני איכות והצלבת ע חשבונות הבוצה‪ ,‬הפולימרי‬ ‫והחשמל‪.‬‬ ‫ מעקב אחר מער( הטיפול והתחזוקה של המט"ש‪.‬‬ ‫ ניהול חשבונות ‪ :‬קבל הפעלה)רשויות וקבל בוצה)רשויות‪.‬‬ ‫ ניהול הזמנות ציוד ותחזוקה‪.‬‬ ‫ קשרי ע ספקי הציוד במסגרת שנות האחריות‪.‬‬ ‫ ישיבות מול מהנדס תהלי( ומנהל המט"ש‪.‬‬ ‫ דו"ח שנתי לרשויות ולגורמי האכיפה‪.‬‬ ‫ שירותי מחשב‬ ‫‪ 1.2‬ניהול חשבונות לפי חוזה ההפעלה הקיים‬ ‫כאמור‪ ,‬ע"פ החוזה הקיי חברת א‪.‬ל‪.‬ד מקבלת תשלו חודשי קבוע משלושת הרשויות בגי‬ ‫תפעול ותחזוקה של המט"ש‪ ,‬כאשר התשלו כולל את הסעיפי הבאי‪:‬‬ ‫א‪ .‬כוח אד‬ ‫ב‪ .‬תחזוקת ציוד אלקטרומכני‪ ,‬חשמל ‪,‬בקרה וגנרטור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תחזוקת צנרת‬ ‫ד‪ .‬שיפוצי ציוד‪ ,‬החלפת חלקי‪ ,‬בדיקות שבר ובלאי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬צביעה שוטפת ותקופתית של הציוד והמתקני‬ ‫ו‪ .‬אספקת ציוד מכני וציוד תחזוקה‪ :‬דלקי‪ ,‬שמני‪ ,‬צבעי וכו'‬ ‫ז‪ .‬תחזוקת מבני‬ ‫ח‪ .‬תחזוקת האתר‬ ‫ט‪ .‬ריסוס והדברה תקופתיי‬ ‫י‪ .‬שמירה‬ ‫‪2‬‬ ‫יא‪.‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫יג‪.‬‬ ‫בדיקות מעבדה והפקת דו"חות‬ ‫ביטוחי‪ :‬שבר מכני‪ ,‬ציוד‪ ,‬צד שלישי‪ ,‬אחראיות מקצועית וחבות מעבידי‪.‬‬ ‫פינוי גבבה וגרוסת חול‪.‬‬ ‫יתר הוצאות המט"ש משולמות ע"י שלושת הרשויות לפי חלק היחסי בפרויקט וכוללות בעיקר‪:‬‬ ‫חשבו חשמל‪ ,‬חשבו בוצה וחשבו פולימרי‪ .‬הוצאות אלו משתנות מידי חודש ותלויות בנתוני‬ ‫תפעול התהלי( במכו הטיהור‪ .‬כאשר‪ ,‬חלוקת החשבונות בי הרשויות הינה‪:‬‬ ‫חשבו חשמל) משול חודשית ע"י מ‪.‬מ זכרו יעקב‬ ‫‬ ‫חשבו פינוי בוצה ופולימרי – משול חודשית ע"י מ‪.‬מ פרדיס‬ ‫‬ ‫חשבו מי) משול חודשית ע"י מ‪.‬א‪ .‬חו‪ $‬כרמל‬ ‫‬ ‫ביטוח נגד נזקי אש ופריצה) משול שנתית ע"י מ‪.‬מ זכרו יעקב‬ ‫‬ ‫מלבד ההוצאות המשתנות‪ ,‬קיימות הוצאות נוספות בגי רכישות ציוד והזמנות מיוחדות שאינ‬ ‫נכללות בחוזה ההפעלה ע הקבל‪ .‬דוגמא לרכישות שבוצעו ב)‪ :2008‬הזמנת ביוביות‪ ,‬מחפרו‬ ‫לניקוש עשבי‪ ,‬רכישת תעלות נירוסטה לפיזור בוצה‪ ,‬רכישת מסנני לדיזות שטיפת מסמיכי‬ ‫ועוד‪ .‬סיכו שנתי להוצאות המט"ש מפורט בהרחבה בסעי‪.2 $‬‬ ‫במסגרת הפעלתו השוטפת של המט"ש נקבע מנגנו ניהול חשבונות חודשי המנוהל ע"י האיגוד‬ ‫כמפורט להל‪:‬‬ ‫א‪ .‬תפעול ותחזוקה) חשבו התפעול הקבוע נשלח ישירות לשלושת הרשויות ע"י א‪.‬ל‪.‬ד‬ ‫ב‪ .‬בוצה ופולימרי) א‪.‬ל‪.‬ד וקבל הבוצה מעבירי מידי חודש‪ ,‬בנפרד‪ ,‬לאיגוד ערי את חשבו‬ ‫הפולימרי והבוצה בהתאמה‪ .‬האיגוד בודק את חשבונות הבוצה והפולימרי לפי מעקב‬ ‫חודשי ולאחר אישור מעביר את החשבונות לתשלו למ‪.‬מ‪ .‬פרדיס‪ ,‬במקביל האיגוד מעביר‬ ‫בקשה למ‪.‬מ זכרו ומ‪.‬א חו‪ $‬כרמל להשתתפות היחסית בחשבונות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חשמל) חשבו החשמל הרשו על ש מ‪.‬מ זכרו יעקב משול ישירות ע"י המועצה‬ ‫והעתק נשלח לאיגוד ערי‪ .‬האיגוד מעביר בקשה למ‪.‬מ פרדיס ומ‪.‬א חו‪ $‬כרמל‬ ‫להשתתפות היחסית בחשבו זה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ביטוח) חשבו הביטוח משול אחת לשנה ע"י מ‪.‬מ זכרו יעקב‪ .‬החשבו נשלח לאיגוד‬ ‫והאיגוד מעביר בקשה לפרדיס וחו‪ $‬כרמל להשתתפות היחסית בחשבו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬רכישות והזמנות מיוחדות) קבל ההפעלה א‪.‬ל‪.‬ד מעביר את הבקשה לאיגוד ערי‪ ,‬האיגוד‬ ‫בוח את חיוניות הבקשה ובמידת הצור( אוס‪ $‬הצעות מחיר לאישור שלושת הרשויות‪ .‬ע‬ ‫קבלת האישור‪ ,‬האיגוד מוציא הזמנת עבודה‪/‬רכישה לקבל ההפעלה בתוספת תקורה של‬ ‫‪ .12%‬את הקבלות האיגוד מעביר לשלושת הרשויות לפי חלק היחסי‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬סיכום העלות הכוללת לטיפול לשנת ‪ 2008‬ע"פ החוזה הקיים‬ ‫העלות הכוללת לטיפול במט"ש מחודש ינואר ‪ 2008‬ועד דצמבר ‪ 2008‬מסוכמת בטבלה שלהל ‪:‬‬ ‫זכרון יעקב )‪(₪‬‬ ‫פרדיס )‪(₪‬‬ ‫חוף כרמל )‪(₪‬‬ ‫סה"כ‬ ‫תפעול ותחזוקה‬ ‫‪67.57%‬‬ ‫‪393,339‬‬ ‫‪18.96%‬‬ ‫‪110,370‬‬ ‫‪13.47%‬‬ ‫‪78,412‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪582,120‬‬ ‫חשמל‬ ‫‪595,582‬‬ ‫‪167,119‬‬ ‫‪118,729‬‬ ‫‪881,429‬‬ ‫פולימרים‬ ‫‪73,601‬‬ ‫‪20,652‬‬ ‫‪14,672‬‬ ‫‪108,925‬‬ ‫בוצה‬ ‫‪195,320‬‬ ‫‪54,806‬‬ ‫‪38,937‬‬ ‫‪289,063‬‬ ‫צריכת מים‬ ‫‪13,404‬‬ ‫‪3,761‬‬ ‫‪2,672‬‬ ‫‪19,837‬‬ ‫ביטוח אש ופריצה‬ ‫‪24,225‬‬ ‫‪6,797‬‬ ‫‪4,829‬‬ ‫‪35,851‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪1,295,469‬‬ ‫‪363,506‬‬ ‫‪258,250‬‬ ‫‪1,917,225‬‬ ‫סוג החשבון‬ ‫‪3‬‬ ‫מלבד מרכיבי ההוצאות המפורטות בטבלה שלעיל בוצעה השנה הוצאה נוספת של ‪1 197,933‬‬ ‫לטיפול בבעיית הרעש מצנרת האוויר של המפוחי‪ .‬הוצאה זו הינה בגדר השקעה חד פעמית ולכ‬ ‫לא נכנסה לחישוב המחיר הכולל לטיפול במ"ק שפכי‪ ,‬כפי שמוצגת להל‪:‬‬ ‫חישוב העלות בפועל לטיפול במ"ק שפכים‬ ‫סה"כ הוצאות ‪2008‬‬ ‫‪1,917,225‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫סה"כ שפכים ‪2008‬‬ ‫‪1,588,796‬‬ ‫מ"ק‬ ‫מחיר למ"ק‬ ‫‪1.21‬‬ ‫‪/₪‬מ"ק‬ ‫‪ 1.4‬יתרונות‪/‬חסרונות לחוזה הקיים‬ ‫חוות דעת זו מבוססת על ניסיו שנצבר במש( שנה וחצי בה המט"ש פועל על פי המתכונת‬ ‫המתוארת לעיל‪ .‬במהל( תקופה זו האיגוד עקב אחר התנהלות קבל ההפעלה‪ ,‬קבל הבוצה‬ ‫ומערכת הגומלי רשויות)איגוד)קבלני‪ .‬מתו( מערכת זו נית לעלות ‪ 2‬מסקנות עיקריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קבל ההפעלה‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ד‪ ,‬בשיתו‪ $‬קבל המשנה‪ ,‬פלגי מי‪ ,‬הצליחו ליצור מערכת עבודה טובה‬ ‫ויעילה ב)‪ 2‬היבטי עיקריי‪:‬‬ ‫א‪ .‬בהיבט התהליכי‪ ,‬המט"ש מנוהל באופ מקצועי ביותר ע"י מהנדס תהלי( ע‬ ‫ניסיו רב מטע חברת א‪.‬ל‪.‬ד‪ .‬איכות הקולחי שהתקבלה במהל( שנת‬ ‫ההפעלה הראשונה עמדה ביעדי התכנו באופ מלא עבור חומר אורגני ‪,‬מוצקי‬ ‫מרחפי ואמוניה‪ ,‬ובאופ חלקי עבור חנק וזרח‪ .‬כמו כ‪ ,‬איכות הבוצה‬ ‫שהופקה עמדה לאור( כל השנה ביעדי התכנו ובתקנות לסילוק בוצה )ראה‬ ‫סיכו בדו"ח השנתי(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בהיבט התפעולי‪ ,‬תחזוקת הציוד בוצעה במהל( כל התקופה בהתא להוראות‬ ‫היצרני השוני ולפי תוכנית עבודה שבועית מסודרת של קבל המשנה‪ ,‬פלגי‬ ‫מי‪ .‬בנוס‪ ,$‬הניסיו הנצבר בהפעלת ‪ 2‬מכוני טיהור זהי‪ ,‬תר משמעותית‬ ‫לאופ בו טופלו תקלות במכו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניהול חשבונות– מנגנו ניהול החשבונות המתואר בסעי‪ 1.2 $‬לא הצליח לעבוד בצורה‬ ‫מיטבית במהל( תקופת ההפעלה של המט"ש‪ .‬הבעיות שנוצרו ה‪:‬‬ ‫א‪ .‬עיכוב בהחזרי התשלומי בי הרשויות‬ ‫ב‪ .‬עיכוב בהעברת התשלו החודשי הקבוע לקבל ההפעלה א‪.‬ל‪.‬ד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עיכוב בהעברת התשלו לקבל הבוצה‬ ‫חשוב להבי כי במקרה של קבל פינוי הבוצה‪ ,‬החשבו מורכב מתשלו עבור ההובלה‬ ‫ותשלו עבור הכניסה לאתר הקומפוסטציה‪ .‬היות וההובלה משולמת ע"י קבל הבוצה‬ ‫לחברה פרטית‪ ,‬כל עיכוב בהחזרי התשלומי לקבל גוררי אותו למימו ביניי ‪ ,‬אותו הוא‬ ‫לא יכול לשאת‪.‬‬ ‫עיכובי אלו גרמו לקבל פינוי הבוצה להפסיק את הפינוי עד קבלת החזרי התשלומי‪.‬‬ ‫במצב זה הנזק למט"ש עלול להיות הרסני לתהלי( הטיפול ובנוס‪ $‬ליצור מטרדי ריחות‬ ‫קשי לתושבי האזור‪.‬‬ ‫עבור קבל ההפעלה א‪.‬ל‪.‬ד‪ ,‬מרווח המימו אמנ גדול יותר‪ ,‬אול ג במקרה שלו עיכובי‬ ‫לאור( זמ בתשלו התפעול והפולימרי‪ ,‬מקשי עליו להוציא הזמנות בזמ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫חישוב העלות האמיתית למ"ק על בסיס נתוני ‪2008‬‬ ‫פרק זה מבוסס על תמחור פרטני של סעיפי ההוצאות השונות לאחזקת המכו בכללותו‪ ,‬בהתא‬ ‫לעלויות בפועל ולאומדני מקורבי‪ ,‬וזאת ללא תלות בעלות התפעול והתחזוקה שנקבעה ע"י א‪.‬ל‪.‬ד‬ ‫במכרז ההפעלה‪.‬‬ ‫נציי כי‪ ,‬חישוב העלות למ"ק מבוסס על העלות השנתית המלאה להפעלת המכו מחולקות בכמות‬ ‫השפכי השנתית שנכנסה למכו‪.‬‬ ‫כאשר‪ ,‬העלות השנתית להפעלת המכו חולקה ל)‪ 4‬סעיפי‪:‬‬ ‫‪ .1‬הוצאות משתנות‪ :‬חשמל‪ ,‬פולימרי‪ ,‬מי‪ ,‬פינוי בוצה‪ ,‬גבבה וגרוסת‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוצאות קבועות‪ :‬כוח אד‪ ,‬שמירה‪,‬ביטוחי וכו'‪.‬‬ ‫‪ .3‬עלות תחזוקת ציוד מונעת‬ ‫‪ .4‬הוצאות בגי השכרת שירותי תחזוקה וטיפול של חברות חיצוניות‬ ‫‪ 2.1‬הוצאות משתנות‬ ‫בסעי‪ $‬זה נכללות הוצאות החשמל‪ ,‬פינוי הבוצה‪ ,‬צריכת פולימרי ‪ ,‬צריכת מי שפירי ופינוי‬ ‫גבבה וגרוסת חול‪ ,‬כפי שסוכמו מהחשבונות בפועל בשנת ‪ 2008‬ומפורטות בטבלה ‪ 1‬שלהל‪:‬‬ ‫טבלה ‪ : 1‬עלויות שנתיות להוצאות משתנות‬ ‫סעיף‬ ‫סוג ההוצאה‬ ‫כמות שנתית‬ ‫פירוט‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פינוי גבבה להטמנה‬ ‫פינוי גרוסת להטמנה‬ ‫צריכת מים שפירים‬ ‫הוצאות חשמל‬ ‫‪ 48‬טון לשנה‬ ‫‪ 96‬טון לשנה‬ ‫‪ 5320‬מ"ק‪/‬שנה‬ ‫כ‪ 2,000,000-‬קווט"ש‪/‬שנה‬ ‫‪/₪ 150‬טון‬ ‫‪/₪ 150‬טון‬ ‫‪5‬‬ ‫פינוי בוצה‬ ‫‪ 2005‬טון‪/‬שנה‬ ‫‪6‬‬ ‫פולימרים‬ ‫‪ 6,800‬ק"ג‪/‬שנה‬ ‫עלות‬ ‫שנתית‬ ‫‪7,200‬‬ ‫‪14,400‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪881,430‬‬ ‫‪/₪ 2000‬הובלה‬ ‫‪/₪ 59‬טון כניסה לאתר‬ ‫‪2.7 euro/kg‬‬ ‫סה"כ עלות שנתית להוצאות משתנות‬ ‫‪289,063‬‬ ‫‪108,925‬‬ ‫‪1,321,017‬‬ ‫‪ 2.2‬הוצאות קבועות‬ ‫בסעי‪ $‬ההוצאות הקבועות נכללות עלויות כגו‪ :‬כוח אד‪ ,‬בדיקות מעבדה‪ ,‬שמירה וביטוחי‪ .‬טבלה‬ ‫‪ 2‬שלהל מפרטת את סעיפי ההוצאות הקבועות‪ ,‬כאשר העלויות בסעיפי ‪ 1)4‬נלקחו מחברת‬ ‫א‪.‬ל‪.‬ד‪ .‬והעלות בסעי‪ 5 $‬נלקחה מהפרמיה השנתית המשולמת ע"י מ‪.‬מ זכרו‪.‬‬ ‫טבלה ‪ : 2‬עלויות שנתיות להוצאות קבועות‬ ‫סעיף‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סוג ההוצאה‬ ‫כוח אדם‪+‬רכב‬ ‫בדיקות מעבדה‬ ‫שמירה‬ ‫‪4‬‬ ‫ביטוחים של הקבלן‬ ‫‪5‬‬ ‫ביטוח של הבעלים‬ ‫פירוט‬ ‫מנהל מכון‪,‬מפעיל‪ ,‬ומהנדס תהליך‬ ‫כולל עלות חומרים‬ ‫כולל תשלום לחברת השמירה‬ ‫ביטוח שבר מכני‪,‬ציוד‪ ,‬צד שלישי‪,‬‬ ‫אחראיות מקצועית‪,‬חבות מעבידים‬ ‫וביטוח סביבתי‬ ‫נזקי אש ופריצה‬ ‫סה"כ עלות שנתית בגין הזמנת חברות חיצוניות‬ ‫‪5‬‬ ‫מחיר חודשי‬ ‫‪25000‬‬ ‫‪7000‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫מחיר שנתי‬ ‫‪300000‬‬ ‫‪84,000‬‬ ‫‪96000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪48000‬‬ ‫‪2,988‬‬ ‫‪35851‬‬ ‫‪563,851‬‬ ‫‪ 2.3‬עלות ציוד לתחזוקה מונעת‬ ‫בסעי‪ $‬זה נכללת עלות תוכנית התחזוקה של כלל הציוד במט"ש‪ ,‬שנבנתה ע"פ הוראות יצרני‬ ‫הציוד השוני‪ .‬תוכנית זו מבוצעת באופ מלא במט"ש ע"י המפעיל ובפיקוח מנהל המכו‪ ,‬וכוללת‬ ‫את עלות הציוד המשמש לתחזוקת שבר‪ ,‬כמו‪ :‬שמני‪ ,‬דלקי‪ ,‬פילטרי וכו'‪.‬‬ ‫טבלה ‪ 3‬שלהל מציגה את העלויות השנתיות לתחזוקה מונעת‪ ,‬כפי שנלקחו מחברת א‪.‬ל‪.‬ד‪:‬‬ ‫טבלה ‪ : 3‬עלויות ציוד לתחזוקה מונעת‬ ‫סעיף‬ ‫סוג הציוד‬ ‫‪1‬‬ ‫מגובים מכאניים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ממיין גרוסת‬ ‫‪ 10‬מערבלים אנכיים‬ ‫‪ 3‬מפוחים‬ ‫‪5‬‬ ‫גנרטור‬ ‫‪6‬‬ ‫גשרים באגני שיקוע‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ 2‬משאבות קולחים‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מערבל טבול מבנה ‪H‬‬ ‫מערבל טבול מבנה ‪I‬‬ ‫מערכת פולימרים למסמיכים‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ 2‬מסמיכים‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ 4‬משאבות מינון פולימרים‬ ‫‪ 2‬מערבלים למיכלי הכנה‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ 2‬צנטריפוגות‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 4‬משאבת הזנת בוצה לצנטריפוגות‬ ‫‪16‬‬ ‫מסועים לסילוק בוצה ‪2‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫לוחות חשמל ובקרה‬ ‫תאורת חוץ‬ ‫פעילות תחזוקה‬ ‫גירוז‪+‬ניקוי‬ ‫החלפת שמן גיר‬ ‫גירוז‪+‬ניקוי‬ ‫החלפת שמן‬ ‫החלפת שמן‪,‬גירוז וניקוי פילטר אוויר‬ ‫החלפת שמנים ופילטרים‬ ‫עלות סולר‬ ‫החלפת שמן גיר‬ ‫גירוז‬ ‫גירוז‬ ‫החלפת שמן‬ ‫החלפת שמן‬ ‫החלפת שמן‬ ‫החלפת אטמים לברזי פיקוד מים‬ ‫החלפת שמן‬ ‫גירוז‬ ‫החלפת שמן‬ ‫החלפת שמן‬ ‫גירוז ‪ 2‬מיסבים‬ ‫גירוז ‪ 4‬מיסבים‬ ‫החלפת שמן גיר ‪BOX‬‬ ‫החלפת מיסבים‬ ‫החלפת שמן‬ ‫גירוז‬ ‫החלפת שמן גיר למנועים‬ ‫טיפול ע"י חשמלאי מוסמך כולל שנאים‬ ‫החלפת מנורות וספקים‬ ‫סה"כ עלות שנתית לתחזוקת ציוד מונעת‬ ‫‪6‬‬ ‫תדירות‬ ‫תחזוקה‬ ‫שבועיים‪1/‬‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫שבועיים‪1/‬‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫כל ‪ 3000‬ש"ע‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫‪ 12‬ש"ע בשנה‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫שבועיים‪1/‬‬ ‫שבועיים‪1/‬‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫חצי שנה‪1/‬‬ ‫חצי שנה‪1/‬‬ ‫‪/3‬שנה‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫שבוע‪1/‬‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫כל ‪ 100‬ש"ע‬ ‫כל ‪ 200‬ש"ע‬ ‫כל ‪ 2000‬ש"ע‬ ‫כל ‪ 5000‬ש"ע‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫חודש‪1/‬‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫שנתיים‪1/‬‬ ‫עלות שנתית‬ ‫)‪(₪‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪5880‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪832‬‬ ‫‪416‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪2400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪10000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪29,708‬‬ ‫‪ 2.4‬הוצאות בגין השכרת שירותים של חברות חיצוניות‬ ‫בסעי‪ $‬זה נכללות העלויות הנלוות להשכרת שירותי חיצוניי למט"ש‪ ,‬כגו‪ :‬ביוביות‪ ,‬אנשי בקרה‪,‬‬ ‫חשמלאי ועוד‪ .‬פירוט מלא להוצאות השנתיות עבור השכרת שירותי חיצוני מוצגות בטבלה ‪:4‬‬ ‫טבלה ‪ : 4‬הוצאות בגי הזמנת שירותי מחברות חיצוניות‬ ‫סעיף‬ ‫סוג ההוצאה‬ ‫תדירות שנתית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עבודת חשמלאי‬ ‫עבודת איש בקרה‬ ‫תקלות במנועים ומשאבות‬ ‫ביוביות לאחזקה שוטפת‬ ‫אנשי שירות למדי חמצן וספיקה‬ ‫טיפול למערכות כיבוי אש‬ ‫ריסוס עשבים והדברת יתושים‬ ‫ועכברים‬ ‫תחזוקת אתר )שער וגדרות(‬ ‫כ‪ 3-‬תקלות בחודש=‪ 12‬בשנה‬ ‫כ‪ 4-‬פעמים בשנה )‪ 4‬שעות כל ביקור(‬ ‫‪ 1-2‬משאבות‪/‬שנה‬ ‫כ‪ 6-‬שנה‬ ‫‪/1‬רבעון )‪ 4‬שעות כל ביקור(‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫עלות‬ ‫יחידה‬ ‫‪200‬‬ ‫‪60$‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪60$‬‬ ‫שנה‪1/‬‬ ‫עלות שנתית‬ ‫)‪(₪‬‬ ‫‪2400‬‬ ‫‪3840‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪9000‬‬ ‫‪2880‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫עבודת מחפרון פעמיים בשנה‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪38,120‬‬ ‫סה"כ עלות שנתית בגין הזמנת חברות חיצוניות‬ ‫‪ 2.5‬חישוב המחיר הכולל למ"ק שפכים מטופלים‬ ‫המחיר הכולל למ"ק שפכי מטופלי הינו ס( כל העלויות המפורטות בסעיפי ‪ 2.1)2.4‬מחולקות‬ ‫בכמות השפכי הכוללת שנכנסה למכו בשנת ‪.2008‬‬ ‫בסיכו שנתי‪ ,‬כמות השפכי שטופלה בשנת ‪ 2008‬במט"ש מעי צבי הינה‪ 1,588,796 :‬מ"ק‬ ‫ס( כל הוצאות השנתיות לפי סעפי ‪1 1,952,700 : 2.1)2.4‬‬ ‫ש "ח‬ ‫מחיר כולל למ"ק שפכי‪ $‬מטופלי‪:$‬‬ ‫מ "ק‬ ‫‪1,952,700‬‬ ‫‪= 1.23‬‬ ‫‪1,588,796‬‬ ‫בתרשי שלהל נית לראות את ההתפלגות היחסית של מרכיבי הוצאות הטיפול במט"ש כפי‬ ‫שנסקרו לעיל‪:‬‬ ‫פילוג הוצאות הטיפול‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫משתנות‬ ‫קבועות‬ ‫תחזוקה מונעת‬ ‫שרותים חיצוניים‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫סקירת סוגי התקשרות להפעלת מכוני טיהור‬ ‫כיו באר‪ +‬מקובלי שלושה סוגי התקשרות עיקריי להפעלת מכוני טיהור‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפעלה קבלנית על בסיס התקשרות לפי מחיר למ"ק‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפעלה קבלנית על בסיס התקשרות לפי הוצאות קבועות ומשתנות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפעלה עצמית ע"י הרשויות‪.‬‬ ‫הסקירה שלהל מסכמת את שלושת סוגי התקשרות אלו‪:‬‬ ‫‪ 3.1‬הפעלה קבלנית על בסיס מחיר למ"ק‬ ‫הפעלה קבלנית על בסיס מחיר למ"ק מקובלת כיו בהרבה מכוני טיהור באר‪ .+‬לפי סוג‬ ‫התקשרות זה כל הוצאות הטיפול לרבות הוצאות משתנות ממומנות ע"י הקבל‪ ,‬כאשר התמורה‬ ‫החודשית משולמת לו על פי מחיר אחיד למ"ק המוכפל בספיקת השפכי החודשית שנכנסה‬ ‫למט"ש‪.‬‬ ‫יתרונות‬ ‫• עלות הפעלה נמוכה יחסית בגלל אלמנט התחרות‪.‬‬ ‫• התעסקות מינימלית של הרשויות בהפעלת המכו‪.‬‬ ‫• מנגנו ניהול קל יחסית בהשוואה להפעלה ע"י רשות‪ ,‬היות והעבודה היא ע"פ חוזה‪.‬‬ ‫חסרונות‬ ‫• החיסרו העיקרי בחוזה מסוג זה הינו אופ תחזוקת המכו) הקבל מעוניי להוזיל את‬ ‫עלויות התפעול והתחזוקה על מנת להגדיל את רווח עבודתו‪ ,‬ולכ ברב המקרי מתקיימת‬ ‫במכו אחזקת שבר בלבד ולא קיימת מוטיבציה לשדרוג והחלפת מכלולי‪.‬‬ ‫• החלפת ציוד רק באחזקת שבר‪.‬‬ ‫• חיסכו בעלויות החשמל‪ ,‬פינוי הבוצה והפולימרי על חשבו איכות הקולחי והבוצה‪.‬‬ ‫• הפעלה לקויה של המכו עלולה להביא לטענות )לפעמי בלתי צודקות( לגבי איכות‬ ‫השפכי )רעלני(‪.‬‬ ‫• מרכיב כוח האד אינו בר שליטה ובמקרי רבי חסרה מומחיות ומקצועיות‪.‬‬ ‫• מנהל המכו משות‪ $‬למספר מכוני‪.‬‬ ‫• מינימו השקעה ) רווח מקסימלי‬ ‫‪ 3.2‬הפעלה קבלנית על בסיס הוצאות קבועות והוצאות משתנות‪.‬‬ ‫הפעלה קבלנית על בסיס הוצאות קבועות ומשתנות הינה סוג החוזה שנבחר במהל( שנת‬ ‫ההפעלה הראשונה עבור קבל ההפעלה הזמני‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ד‪.‬‬ ‫כפי שתואר בסעי‪ 1 $‬שלעיל ‪ ,‬על פי סוג חוזה זה הקבל משל עבור ההוצאות הקבועות לתפעול‬ ‫המט"ש כמפורט בסעי‪ 1.2 $‬והרשויות משלמות עבור ההוצאות המשתנות‪ ,‬בניה‪ :‬חשמל‪ ,‬מי‪,‬‬ ‫פינוי בוצה ופולימרי‪.‬‬ ‫היתרו הגדול ביותר בחוזה מסוג זה הינו הפרדת מרכיב ההוצאה העיקרית במט"ש )ההוצאות‬ ‫המשתנות( מהוצאות הקבל‪ .‬במצב זה‪ ,‬הרווח הקבלני אינו תלוי בעלות הטיפול‪ ,‬אלא רק במרכיבי‬ ‫העלות הקבועה‪ ,‬שבעיקר‪:‬‬ ‫) כוח אד‬ ‫) בדיקות מעבדה‬ ‫) ביטוחי‬ ‫) שמירה‬ ‫) פינוי גבבה וגרוסת‬ ‫) הזמנות שירותי חברות חיצוניות‬ ‫) עלות הציוד לתחזוקה מונעת‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫במרבית המקרי‪ ,‬מרכיבי עלויות אלו משותפי לפרויקטי נוספי שבאחריות הקבל‪ ,‬ולכ עלות‬ ‫זולה יחסית‪ .‬כ( לדוגמא‪ ,‬כוח אד הינו מרכיב עלות אשר נחלק על פני מספר פרויקטי‪ .‬יתר‬ ‫המרכיבי‪ ,‬עלות אמנ ייחודיות למט"ש‪ ,‬אול סוג ההוצאה משות‪ $‬למט"שי נוספי שבאחריות‬ ‫הקבל‪ ,‬ולכ יש באפשרותו להשיג מחירי מוזלי עבור‪.‬‬ ‫במצב זה‪ ,‬קיימת מוטיבציה לקבל לבצע את תוכנית התחזוקה המונעת‪ ,‬היות ועלותה נמוכה‬ ‫יחסית אול התועלת המושגת לטווח ארו( גבוהה‪ .‬לסיכו‪:‬‬ ‫יתרונות‬ ‫• מרכיב ההוצאה העיקרי במט"ש )ההוצאות המשתנות( אינו באחריות הקבל ולפיכ(‬ ‫נמנעי שיקולי חיסכו העלולי לפגוע בציוד לטווח ארו(‪.‬‬ ‫• שיקו ציוד בהתא לדרישות המכו‪ ,‬היות ומרכיב זה אינו באחריות הקבל‪.‬‬ ‫• שקיפות מידע) הקבל אינו מעוניי להסתיר תקלות אלא להציפ על פני השטח‪.‬‬ ‫• שמירה על איכות תהלי( טובה‪ ,‬היות ומרכיבי העלות המשתנה )חשמל‪ ,‬פינוי בוצה‬ ‫ופולימרי( אינו מהווה שיקול לחיסכו בתהלי(‪.‬‬ ‫חסרונות‬ ‫• עלות הטיפול גבוהה יותר בהשוואה לחוזה לפי מ"ק‪.‬‬ ‫• הרשויות נדרשות להתעסקות חודשית ע הוצאות המט"ש‪.‬‬ ‫• לקבל אי אינטרס לחסו( בעלויות ההוצאות המשתנות היות וה אינ באחריותו‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬הפעלה עצמית ע"י הרשויות‬ ‫הפעלה מסוג זה מקובלת בעיקר במכוני טיהור גדולי מאוד‪ ,‬כדוגמת השפד"‪ ,‬מכו טיהור חיפה‬ ‫ומכו טיהור ירושלי‪ .‬הסיבה לכ( נעוצה בעובדה שהפעלה מסוג זה יקרה מאוד בהשוואה‬ ‫להפעלה ע"י קבל ממספר סיבות‪:‬‬ ‫‪ .1‬לא קיי מנגנו תחרות‪.‬‬ ‫‪ .2‬דורש הקצאת כוח אד בלעדי להפעלה‪ ,‬בעוד שבחברות קבלניות הוצאות החברה‬ ‫ממומנות ממספר רב של פרויקטי הנשלטי ע"י אותו כוח אד‪.‬‬ ‫‪ .3‬אחזקה מונעת בהתא להוראות יצרני הציוד‪.‬‬ ‫‪ .4‬שיקו ציוד בהתא לדרישת המט"ש‪.‬‬ ‫‪ .5‬מנגנו ציבורי הינו בדר"כ מנגנו מנופח הסובל מבזבזנות יתר‪.‬‬ ‫מסיבות אלו‪ ,‬סוג התקשרות זה מקובל בעיקר במכוני טיהור גדולי מאוד‪ ,‬בה עלות הטיפול‬ ‫למ"ק יורדת ככל שספיקת השפכי עולה )יתרו הגודל(‪ .‬לסיכו‪:‬‬ ‫יתרונות‬ ‫• אחזקה מונעת ושיקו ציוד מתבצעי ללא דיחוי ובהתא לדרישת המתק‪.‬‬ ‫• שליטה טובה יותר באיכויות הקולחי והבוצה‪.‬‬ ‫• מזעור הליקויי בהפעלת המכו ע"י ניהול ובקרת תהלי( מקצועיי‪.‬‬ ‫• כוח אד בשליטה מלאה של הלקוח‪.‬‬ ‫• נית לשלוט על ההוצאות ע"י בקרה כלכלית מסודרת‪.‬‬ ‫חסרונות‬ ‫• עלות הפעלה יקרה יותר מקבל בסדר גודל של ‪.10%)15%‬‬ ‫• קשה לניהול במקרה שמדובר במספר רשויות בעלות אינטרסי שוני‪.‬‬ ‫• מנגנו ציבורי) מנגנו מנופח‬ ‫• לחצי להכנסת עובדי שיתכ ואינ מתאימי )מינוי פוליטיי(‬ ‫• גו‪ $‬ציבורי ללא מטרות רווח בדר( כלל מתאפיי במוטיבציה קטנה יותר להתייעלות‬ ‫בהשוואה לחברות קבלניות‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫מסקנות והמלצות‬ ‫ההחלטה מהו סוג ההתקשרות הנכו עבור תפעול מכוני טיהור אינה פשוטה‪ .‬מחד‪ ,‬עומדת העלות‬ ‫החודשית למ"ק ומאיד(‪ ,‬עומדת תחזוקת הציוד ושימור האתר על מרכיביו השוני‪ .‬ולכאורה‪ ,‬שני‬ ‫פרמטרי אלו לא ניתני להפרדה‪ .‬אול‪ ,‬במרבית חוזי ההתקשרות שני פרמטרי אלו אינ עולי‬ ‫בקנה אחד מנקודת ראותו של הקבל‪ .‬הקבל מעוניי להציע את המחיר הנמו( ביותר למ"ק על מנת‬ ‫לזכות במכרז ומקביל להוזיל מצידו את עלויות התפעול והתחזוקה על מנת להגדיל את רווח‬ ‫עבודתו‪ .‬התנהלות שכזו עלולה לפגוע ה בטווח הקצר וה בטווח הארו( במכו הטיהור‪ .‬בטווח‬ ‫הקצר‪ ,‬הוזלה בעלויות התפעול עלולה לפגוע באיכות הקולחי והבוצה המופקות מהמכו‪ .‬בטווח‬ ‫הארו( הפגיעה הגדולה ביותר היא בתחזוקת המתקני והציוד ‪,‬שהינ מרכיב גדול בהשקעת ההו‬ ‫של הפרויקט‪ .‬דוגמא מובהקת לכ( מצאנו במכו טיהור חדרה‪ ,‬שפעל במש( כ)‪ 10‬שני בשיטה זו‬ ‫וסבל מתחזוקה לקויה קשה אשר הביאה להרס הציוד והשקעות גדולות לשיקומו‪.‬‬ ‫במסגרת עבודת האיגוד בפיקוח על מכוני טיהור באזור‪ ,‬נחשפנו לשלושת סוגי ההתקשרות‬ ‫שנסקרו בפרק ‪ ,3‬ולעניות דעתנו‪ ,‬חוזה ההתקשרות הקיי מבצע חלוקת אחריות נכונה בי בעלי‬ ‫המכו לקבל ההפעלה‪.‬‬ ‫לפי חלוקה זו‪ ,‬מופרדי ‪ 2‬מרכיבי חשובי ביותר משיקולי הרווח של הקבל‪ :‬תחזוקת הציוד‬ ‫ושמירה על איכות תהלי( תקינה‪ .‬בטווח הקצר‪ ,‬התשלו החודשי נראה לכאורה גבוה לעומת‬ ‫מחירי אטרקטיביי המוצעי בחוזי על בסיס מחיר לפי מ"ק‪ ,‬א( בטווח הארו( המשמעות היא‬ ‫עלויות גבוהות מאוד לשיקו הציוד‪.‬‬ ‫השוואה בי המחיר למ"ק המשול כיו בפועל )‪/ 1 1.21‬מ"ק) ראה סעי‪ (1.3 $‬לעומת המחיר‬ ‫למ"ק שחושב לפי תמחור פרטני של סעיפי ההוצאות השונות במט"ש )‪/1 1.23‬מ"ק ) ראה פרק‬ ‫‪ ,(2‬מראה כי ההפרשי אינ משמעותיי והעלות לטיפול במ"ק שפכי עומדת כיו על כ)‪1.2‬‬ ‫‪/1‬מ"ק‪.‬‬ ‫לסיכו‪ ,$‬המלצתנו היא להמשי במתכונת הקיימת‪ ,‬כאשר את מנגנו ניהול החשבונות הקיי‪$‬‬ ‫נית לשפר בדרכי‪ $‬שונות‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫א‪ .‬תשלו בגי תפעול) היות ותשלו זה הינו חודשי וקבוע נית לקבוע כי האיגוד ירכז‬ ‫בתחילת כל שנה ‪ 12‬המחאות מכל רשות וידאג מידי חודש להעביר אות לקבל ההפעלה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תשלו עבור פינוי בוצה) קבל הבוצה הציע להגיע איתו להסכ על תשלו חודשי קבוע‬ ‫שיקבע על פי ממוצע שנתי וישול לו כמידי חודש בהוראת קבע‪ ,‬כאשר אחת לשנה יבוצעו‬ ‫קיזוזי בהתא לחשבונות החודשיי‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫קר ב דוד)מלאכי‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרו)כרמל‬ ‫ ‪ 10‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫נספח ‪17‬‬ ‫תארי‪11/03/10 :‬‬ ‫מספרנו ‪51942 :‬‬ ‫לכבוד‪:‬‬ ‫אלי אבוטבול ראש מועצה מקומית זכרו יעקב‬ ‫כרמל סלע – ראש מועצה אזורית חו כרמל‪.‬‬ ‫יונס מרעי ראש מועצה מקומית פרדיס‬ ‫דני שניר גזבר מ‪.‬מ זכרו יעקב‬ ‫סאלח חוסי גזבר מ‪.‬מ פרדיס‬ ‫דורו ליפקונסקי מנכ"ל החברה לטיפול במי חו כרמל בע"מ‬ ‫הנדו‪ :‬מט"ש מעי צבי אלטרנטיבות לבחינת מנגנו התחשבנות לפי ספיקה‬ ‫בישיבת רשויות מתארי ה‪ 10/01/10‬התבקש האיגוד להכי חוות דעת לבחינת חלופות‬ ‫להתחשבנות לפי ספיקת שפכי‪ #‬מדודה לעומת ספיקת שפכי‪ #‬מחושבת‪.‬‬ ‫כיו‪ ,#‬מנגנו ניהול החשבונות השוטפי‪ #‬של המט"ש מבוסס על יחס חלוקה שנקבע ע‪#‬‬ ‫הקמת הפרויקט‪ ,‬לפיו חלקה של כל רשות במתק הינו‪:‬‬ ‫‪ 67.57%‬מועצה מקומית זכרו יעקב‬ ‫‪ 18.96%‬מועצה מקומית פרדיס‬ ‫‪ 13.47%‬מועצה אזורית חו הכרמל‬ ‫לצור הכנת חוות הדעת האיגוד אס את נתוני צריכות המי‪ #‬משלושת הרשויות כפי‬ ‫שמדווחות לרשות המי‪ #‬עבור השני‪ 2008 #‬ו‪ 2009‬ואת עלויות ההקמה למדי ספיקה‪,‬‬ ‫כפי שהוערכו ע"י ח‪.‬ג‪.‬מ‪.‬‬ ‫להל ‪ 2‬האלטרנטיבות שנבחנו כפתרו למנגנו התחשבנות חדש‪.‬‬ ‫‪ .1‬אלטרנטיבה ‪ 1‬מנגנו התחשבנות על פי ספיקת שפכי‪ $‬מחושבת‬ ‫חישוב ספיקת השפכי‪ #‬של כל רשות מתבסס על נתוני צריכות המי‪ ,#‬כפי שמדווחי‪ #‬מידי‬ ‫שנה לרשות המי‪.#‬‬ ‫נתוני‪ #‬אלו מתחלקי‪ #‬ל‪ 3‬חלקי‪ #‬עיקריי‪:#‬‬ ‫א‪ .‬צריכה עירונית‪:‬‬ ‫ צריכה למגורי‪ #‬כולל גינו פרטי‬ ‫ חינו‬ ‫ ספורט ובריכות‬ ‫ גני‪ #‬ציבוריי‪#‬‬ ‫ מוסדות ושירותי‪ #‬ציבוריי‪#‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫צריכה‬ ‫צריכה‬ ‫בריאות‬ ‫בתי מלו‬ ‫מסחר ומלאכה‬ ‫בנייה‬ ‫תעשייתית‬ ‫חקלאית‬ ‫‪ 1.1‬נתוני צריכות המי‪ $‬במ‪.‬מ זכרו ומ‪.‬מ פרדיס לשנת ‪2008‬‬ ‫נתוני התפלגות צריכות המי‪ #‬במ‪.‬מ זכרו ובמ‪.‬מ פרדיס‪ ,‬כפי שדווחו לרשות המי‪ #‬בשנת‬ ‫‪ ,2008‬מוצגי‪ #‬בטבלה ‪ 1‬שלהל‪ .‬הטבלה מפרטת את צריכות המי‪ #‬בפועל‪ ,‬ללא הפחת‪,‬‬ ‫כפי שסופקו לצרכני‪ #‬ובהתא‪ #‬לקריאות שעוני המי‪ #‬ברשות )ראה ג‪ #‬נספח ‪:(1‬‬ ‫טבלה ‪ 1‬התפלגות צריכות המי‪ #‬ברשויות לפי נתוני רשות המי‪ #‬לשנת ‪2008‬‬ ‫קטגוריה‬ ‫צריכה‬ ‫עירונית‬ ‫צריכה ביתית‬ ‫גינו פרטי )ע"פ הקצאת מי‪(#‬‬ ‫חינו‬ ‫ספורט ובריכות‬ ‫גני‪ #‬ציבוריי‪#‬‬ ‫מוסדות ושירותי‪ #‬ציבוריי‪#‬‬ ‫מוסדות בריאות‬ ‫בתי מלו‬ ‫מסחר ומלאכה‬ ‫מוסדות בטחו ותחבורה‬ ‫בנייה‬ ‫אחר‬ ‫צריכה תעשייתית בהקצבה‬ ‫צריכה חקלאית‬ ‫סה"כ צריכה כוללת‬ ‫צריכת מי‪) $‬מ"ק‪/‬שנה(‬ ‫מ‪.‬מ זכרו יעקב מ‪.‬מ פרדיס‬ ‫‪416,272‬‬ ‫‪1,130,979‬‬ ‫‪144,732‬‬ ‫‪357,406‬‬ ‫‬ ‫‪34,716‬‬ ‫‬ ‫‪25,735‬‬ ‫‬ ‫‪128,796‬‬ ‫‪288,717‬‬ ‫‪14,340‬‬ ‫‬ ‫‪8,125‬‬ ‫‬ ‫‪147,994‬‬ ‫‪6,378‬‬ ‫‪56,119‬‬ ‫‬ ‫‪24,664‬‬ ‫‪20,973‬‬ ‫‪67,014‬‬ ‫‪730‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪63,885‬‬ ‫‬ ‫‪2,552‬‬ ‫‪877,802‬‬ ‫‪2,062,325‬‬ ‫צריכה תעשייתית עבור הצריכה התעשייתית חשוב להפריד את המפעלי‪ #‬הנכללי‪#‬‬ ‫תחת קטגוריה זו‪ ,‬היות ולא כול‪ #‬מזרימי‪ #‬את שפכיה‪ #‬למט"ש‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬יקב התשבי מפנה את כל השפכי‪ #‬שלו ומפעלי הביטחו כלל אינ‪ #‬מחוברי‪#‬‬ ‫למט"ש ומזרימי‪ #‬את שפכיה‪ #‬לבורות סופגי‪.#‬‬ ‫המפעלי‪ #‬הנכללי‪ #‬בצריכה התעשייתית בהקצבה בזכרו הינ‪) #‬ראה נספח ‪:(2‬‬ ‫‪ .1‬יקב זכרו יעקב )אגודת הכורמי‪ 30,600 – (#‬מ"ק‪/‬שנה‬ ‫‪ .2‬חרושת חומרי נפ‪ 5,040 0‬מ"ק‪/‬שנה‬ ‫‪ .3‬בת ח משרד הבטחו ‪ 26,316‬מ"ק‪/‬שנה‬ ‫‪ .4‬יקבי הברו )התישבי( ‪ 4,461‬מ"ק‪/‬שנה‬ ‫‪2‬‬ ‫מפעלי בת אל )מפעלי‪ #‬גרמניי‪ (#‬הצורכי‪ 3750 #‬מ"ק‪/‬שנה אינ‪ #‬מופיעי‪ #‬בקטגורית‬ ‫"צריכה תעשייתית" היות ואינ‪ #‬זכאי‪ #‬להקצבת מי‪ ,#‬אול‪ #‬נכללי‪ #‬תחת קטגוריית מסחר‬ ‫ומלאכה ולפיכ נלקחי‪ #‬כבר בחשבו‪.‬‬ ‫לסיכו‪ ,#‬מתו רשימה זו רק יקב זיכרו מזרי‪ #‬למט"ש ולכ יש להוריד את הצריכה‬ ‫השנתית של שלושת המפעלי‪ #‬האחרי‪ #‬מכמויות המי‪ #‬לצריכה התעשייתית‪.‬‬ ‫לפיכ‪ ,‬הצריכה התעשייתית בזכרו הינה ‪ 30,600‬מ"ק‪/‬שנה‪.‬‬ ‫השוואת צריכות המי‪ #‬בזכרו ופרדיס לממוצע הארצי‬ ‫על מנת לעמוד על צריכות המי‪ #‬בפרדיס ובזכרו בהשוואה לממוצע הארצי יש לחשב את‬ ‫הצריכה הסגולית לנפש‪ .‬צריכה זו מחושבת ע"י חלוקת הצריכה הכוללת למגורי‪#‬‬ ‫והצריכה הכוללת העירונית למספר הנפשות בכל רשות‪ ,‬בהתא‪ #‬למוצג בטבלה ‪:2‬‬ ‫טבלה ‪ 2‬חישוב הצריכה הסגולית לנפש בשנת ‪2008‬‬ ‫מ‪.‬מ זכרו יעקב‬ ‫‪1,488,385‬‬ ‫‪1,995,888‬‬ ‫‪18,590‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪107‬‬ ‫פרמטר‬ ‫סה"כ צריכה כוללת למגורי‪) #‬מ"ק‪/‬שנה(‬ ‫סה"כ צריכה כוללת עירונית )מ"ק‪/‬שנה(‬ ‫מספר תושבי‪) 2008 #‬נפש(‬ ‫צריכה סגולית למגורי‪) #‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬ ‫צריכה סגולית עירונית )מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬ ‫מ‪.‬מ פרדיס‬ ‫‪561,004‬‬ ‫‪877,802‬‬ ‫‪10,810‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪81‬‬ ‫טבלה ‪ 3‬שלהל מרכזת את הנתוני‪ #‬שחושבו בטבלה ‪ 2‬ומשווה אות‪ #‬ביחס לממוצע‬ ‫הארצי‪ .‬מסיכו‪ #‬הנתוני‪ #‬והשוואת‪ #‬לממוצע הארצי עולה כי הצריכה הממוצעת למגורי‪#‬‬ ‫בזכרו גבוהה בכ‪ 10‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה בהשוואה לממוצע‪ .‬הסיבה לכ נעוצה‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫ברמת החיי‪ #‬הגבוהה ובצריכת מי‪ #‬לגינו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬צריכת המי‪ #‬למגורי‪ #‬בפרדיס‬ ‫תואמת את הממוצע הארצי למועצות מיעוטי‪.#‬‬ ‫הצריכה הסגולית העירונית ה בזכרו וה בפרדיס גבוהה מהממוצע הארצי ‪ .‬הסיבות לכ‬ ‫נעוצות‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בהשקיית גני‪ #‬ציבוריי‪ #‬ובבתי מלו בזכרו יעקב ובצריכה גבוהה‬ ‫למוסדות ושירותי‪ #‬ציבוריי‪ #‬בפרדיס‪.‬‬ ‫טבלה ‪ 3‬השוואת נתוני הצריכה במועצות לממוצע הארצי‬ ‫פרמטר‬ ‫אחוז הפחת במועצות מקומיות‬ ‫אחוז הפחת במועצות מיעוטי‪#‬‬ ‫צריכה סגולית למגורי‪ $‬מועצות‬ ‫מקומיות )מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬ ‫צריכה סגולית למגורי‪ $‬מועצות‬ ‫מיעוטי‪) #‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬ ‫צריכה סגולית עירונית במועצות‬ ‫מקומיות )מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬ ‫צריכה סגולית עירונית במועצות‬ ‫מיעוטי‪) #‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬ ‫ממוצע ארצי‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫מ‪.‬מ זכרו יעקב‬ ‫‪11.2%‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪11.5%‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‪.‬מ פרדיס‬ ‫‪52‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫חישוב כמויות השפכי‪ $‬במ‪.‬מ זכרו יעקב ומ‪.‬מ פרדיס‬ ‫על פי התפלגות צריכת המי‪ #‬נית לחשב את כמויות השפכי‪ #‬באופ הבא‪:‬‬ ‫טבלה ‪ 4‬הנחת מקדמי הביוב עבור קטגוריות הצריכה‬ ‫קטגוריה‬ ‫צריכה ביתית‬ ‫גינו פרטי‬ ‫חינו‬ ‫ספורט ובריכות‬ ‫גני‪ #‬ציבוריי‪#‬‬ ‫מוסדות ושירותי‪ #‬ציבוריי‪#‬‬ ‫מוסדות בריאות‬ ‫בתי מלו‬ ‫מסחר ומלאכה‬ ‫מוסדות בטחו ותחבורה‬ ‫בנייה‬ ‫צריכה תעשייתית )יקב בלבד(‬ ‫צריכה חקלאית‬ ‫כמות מי‪ $‬המחושבת כביוב )‪(%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫לפיכ‪ ,‬כמות השפכי‪ #‬המחושבת לכל רשות הינה הכפלה של צריכת המי‪ #‬השנתית בכל‬ ‫קטגוריה‪ ,‬כמפורט בטבלה ‪ , 1‬במקדמי הביוב המפורטי‪ #‬בטבלה ‪.4‬‬ ‫תוצאות המכפלות מוצגות בטבלה ‪ 5‬שלהל‪:‬‬ ‫טבלה ‪ 5‬כמויות ביוב מחושבות במ‪.‬מ זכרו ומ‪.‬מ פרדיס‬ ‫קטגוריה‬ ‫צריכה‬ ‫עירונית‬ ‫צריכה ביתית‬ ‫גינו פרטי )ע"פ הקצאת מי‪(#‬‬ ‫חינו‬ ‫ספורט ובריכות‬ ‫גני‪ #‬ציבוריי‪#‬‬ ‫מוסדות ושירותי‪ #‬ציבוריי‪#‬‬ ‫מוסדות בריאות‬ ‫בתי מלו‬ ‫מסחר ומלאכה‬ ‫מוסדות בטחו ותחבורה‬ ‫בנייה‬ ‫אחר‬ ‫צריכה תעשייתית‬ ‫צריכה חקלאית‬ ‫סה"כ ביוב ב‪2008‬‬ ‫כמות ביוב מחושבת )מ"ק‪/‬שנה(‬ ‫מ‪.‬מ פרדיס‬ ‫מ‪.‬מ זכרו יעקב‬ ‫‪1130979‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪416272‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪34716‬‬ ‫‪25735‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪14340‬‬ ‫‪8125‬‬ ‫‪110995‬‬ ‫‪50507‬‬ ‫‪24664‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪30600‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1,430,662‬‬ ‫‪288717‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5740‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪730‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪711,460‬‬ ‫‪ 1.3‬נתוני צריכות מי‪ $‬וביוב במ‪.‬א חו‪ .‬כרמל‬ ‫נתוני כמויות הביוב של מ‪.‬א חו כרמל נלקחו מהחברה לטיפול והשבה במי חו כרמל‬ ‫ומבוססי‪ #‬על צריכות המי‪ #‬בפועל של קיבו‪ 0‬מעי צבי ומושב דור )ראה נספח ‪.(3‬‬ ‫למעשה מקד‪ #‬הביוב עבור ישובי‪ #‬אלו הינו ‪ 100%‬היות וצריכות המי‪ #‬ה‪ #‬לשימוש בייתי‬ ‫בלבד )לאחר ניקוי צריכות המי‪ #‬לגינו הפרטי(‪.‬‬ ‫אזור התעשייה של מעי צבי אינו נכלל בכמויות אלו‪ ,‬היות והוא אינו מחובר למערכת‬ ‫הביוב וכרגע מזרי‪ #‬את שפכיו לבורות סופגי‪.#‬‬ ‫כמו כ‪ ,‬ע"פ הסכ‪ #‬עבר‪ ,‬כפר הנוער שפייה משל‪ #‬את אגרת הביוב שלו לזכרו יעקב‪.‬‬ ‫על פי נתוני‪ #‬אלו‪ ,‬צריכות הביוב בשנת ‪ 2008‬במ‪.‬א‪ .‬חו כרמל הינ‪:#‬‬ ‫• קיבו‪ /‬מעיי צבי ‪ 41,510 :‬מ"ק‪/‬שנה‬ ‫• דור‪ 27,412 :‬מ"ק‪/‬שנה‬ ‫סה"כ‪ 68,922 :‬מ"ק‪/‬שנה‬ ‫‪ 1.4‬חישוב החלק היחסי של כל רשות‬ ‫ספיקת השפכי‪ #‬הכוללת של שלושת הרשויות כפי שחושבה לעיל הינה‪:‬‬ ‫‪1,430,662+711,460+68,922 = 2,211,044 m3/year‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬ספיקת השפכי‪ #‬שנמדדה במט"ש בשנת ‪ 2009‬עמדה על‪ 1,588,796 :‬מ"ק‬ ‫היות ומדי הספיקה במט"ש מכויילי‪ #‬וקיימת התאמה בי מדי הכניסה ליציאה‪ ,‬נית להניח‬ ‫כי הספיקה האמיתית במט"ש הינה כ‪ 1.6‬מלמ"ק‪.‬‬ ‫אול‪ ,#‬היות ולא נית לבצע הפרדה בי שלושת הרשויות לפי מדי הספיקה במט"ש חישוב‬ ‫החלק היחסי של כל רשות יתבצע ע"פ ספיקת השפכי‪ #‬המחושבת ולא המדודה‪.‬‬ ‫בהתא‪ #‬לכ‪ ,‬טבלה ‪ 6‬מסכמת את חלקה היחסי של כל רשות בספיקה הכוללת‬ ‫המחושבת‪:‬‬ ‫טבלה ‪ 6‬חלקה היחסי של כל רשות בספיקת השפכי‪ #‬במט"ש‬ ‫ש‪ $‬הרשות‬ ‫זכרו יעקב‬ ‫פרדיס‬ ‫חו‪ .‬כרמל‬ ‫סה"כ‬ ‫ספיקה שנתית מחושבת )מ"ק(‬ ‫‪1,430,662‬‬ ‫‪711,460‬‬ ‫‪68,922‬‬ ‫‪2,211,044‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חלק יחסי )‪(%‬‬ ‫‪64.70%‬‬ ‫‪32.17%‬‬ ‫‪3.11%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪ 1.5‬הערות והסתייגויות מהחישובי‪:$‬‬ ‫‪ .1‬חישובי‪ #‬אלו מבוססי‪ #‬על צריכות המי‪ #‬לשנת ‪ ,2008‬אול‪ #‬נתוני צריכות המי‪#‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬כפי שנלקחו מחברת מקורות )ראה נספח ‪ (4‬מצביעי‪ #‬על שינוי מגמה‬ ‫משמעותי בי זכרו לפרדיס‪.‬‬ ‫לפי נתוני‪ #‬אלו זכרו הקטינה את צריכת המי‪ #‬לשנת ‪ 2009‬ב‪ 18.5%‬בהשוואה‬ ‫לשנת ‪ ,2008‬לעומת זאת פרדיס הגדילה את צריכת המי‪ #‬ב‪ 27%‬בהשוואה לשנת‬ ‫‪.2009‬‬ ‫ע‪ #‬זאת‪ ,‬היות ועדיי לא קיימי‪ #‬דיווחי‪ #‬מפורטי‪ #‬לגבי התפלגויות הצריכה בשנת‬ ‫‪ 2009‬העדפנו כרגע להסתמ על נתוני ‪ 2008‬עד קבלת נתוני ‪ 2009‬מהרשויות‬ ‫המקומיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬בחישובי‪ #‬לא נלקחו בחשבו ישובי חו כרמל המיועדי‪ #‬להתחבר בעתיד למט"ש‬ ‫כמו נחשולי‪ ,#‬מעג מיכאל‪ ,‬אתר חגית ובת שלמה‪ .‬בעת חיבור‪ #‬תידרש הערכה‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫‪ .3‬צריכת המי‪ #‬לגינו פרטי מבוססת על הקצאות מי‪ #‬שניתני‪ #‬מרשות המי‪#‬‬ ‫בהתא‪ #‬לשטח הגינה‪ ,‬אול‪ #‬אי דר לוודא כי אכ זוהי הצריכה האמיתית‪ .‬במקרי‪#‬‬ ‫רבי‪ #‬תושבי‪ #‬נוהגי‪ #‬לחרוג מהקצאות אלו‪ ,‬מה שעשוי להקטי את כמויות הביוב‪.‬‬ ‫‪ .4‬צריכה לחקלאות ההנחה היא שכל המי‪ #‬המוקצי‪ #‬לחקלאות אינ‪ #‬מגיעי‪ #‬לביוב‪,‬‬ ‫אול‪ ,#‬ג‪ #‬בקרב החקלאיי‪ #‬ישנה תופעה ידועה של שימוש בהקצאות המי‪#‬‬ ‫לחקלאות לצרכי‪ #‬ביתיי‪ ,#‬דבר שעשוי להגדיל את כמויות הביוב הביתי‪.‬‬ ‫‪ .5‬צריכת מי‪ #‬של כפר הנוער שפיה אינה נלקחה בחשבו‪ ,‬היות והתברר כי לא‬ ‫חויבה באגרת ביוב )קונה את המי‪ #‬ישירות ממקורות(‪.‬‬ ‫‪ .2‬אלטרנטיבה ‪ 2‬מדידת ספיקת שפכי‪ $‬בפועל‬ ‫אלטרנטיבה זו מבוססת על עבודה שביצעה חברת ח‪.‬ג‪.‬מ עבור מ‪.‬מ זכרו יעקב בנושא‬ ‫התקנת מדי ספיקה ב‪ 3‬נקודות המתחברות למאס המשות ‪.‬‬ ‫אול‪ ,#‬היות והמסמ נכתב באוגוסט ‪ 2007‬ומאז חלו שינויי‪ #‬במחירי העבודות‪ ,‬ביקשנו‬ ‫מח‪.‬ג‪.‬מ לעדכ את האומדני‪ #‬המופיעי‪ #‬במסמ )ראה נספח ‪.(5‬‬ ‫הנקודות שנבחרו ע"י ח‪.‬ג‪.‬מ ומאפשרות לבודד את הזר‪ #‬של זכרו מהמאס המשות הינ‪:‬‬ ‫א‪ .‬מוצא כביש היקב )בהתחברות לכביש ‪(70‬‬ ‫ב‪ 2 .‬מוצאי ביוב מגבעת עד‬ ‫העלויות להתקנת מדי הספיקה כרוכות בביצוע שינויי‪ #‬הנדסיי‪ #‬במערכת הקיימת כגו‪:‬‬ ‫ביצוע תאי‪ #‬וקטעי צנרת להטיית הזרימה והתקנת אביזרי‪ #‬דרושי‪.#‬‬ ‫אומד עלויות מעודכ בהתא‪ #‬להערכת ח‪.‬ג‪.‬מ‬ ‫א‪.‬‬ ‫מד ספיקה על מוצא כביש היקב ‪1 130,000‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ 2‬מדי ספיקה על מוצאי גבעת עד ‪1 110,000‬‬ ‫‪6‬‬ ‫סה"כ הוצאות לביצוע שלושת מערכות המדידה ‪ 0 240,000‬לא כולל מע"מ‪.‬‬ ‫עלות שכ"ט לתכנו מפורט‪ 0 15,000 :‬לא כולל מע"מ‬ ‫סה"כ עלות ‪ 0 255,000 :‬לא כולל מע"מ‬ ‫‪ .3‬סיכו‪$‬‬ ‫במידה והתוכנית להיפרדות המאס המשות תצא לפועל‪ ,‬לא תידרש התקנת מדי ספיקה‬ ‫ולכ‪ ,‬לעניות דעתנו‪ ,‬הפתרו המוצג באלטרנטיבה ‪ 1‬יכול להוות בסיס טוב למנגנו‬ ‫התחשבנות חדש‪ ,‬לפחות עד קבלת תמונת מצב ברורה לגבי מימוש התוכניות להיפרדות‪.‬‬ ‫לסיכו‪ #‬המלצותינו הינה לבחו ‪ 2‬פתרונות אפשריי‪:#‬‬ ‫‪ .1‬פתרו קבוע במידה ותוכנית ההיפרדות לא תצא לפועל אנו ממליצי‪ #‬על אימו‪0‬‬ ‫מנגנו התחשבנות להוצאות השוטפות והקבועות לפי החישובי‪ #‬המוצגי‪#‬‬ ‫באלטרנטיבה ‪) 1‬צריכות ‪ .(2008‬כאשר ע‪ #‬קבלת נתוני‪ #‬מעודכני‪ #‬על צריכות‬ ‫‪ 2009‬והצטרפות ישובי‪ #‬חדשי‪ #‬מחו כרמל למט"ש האיגוד יבצע הערכה מחדש‬ ‫ליחסי חלוקה אלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬פתרו זמני אימו‪ 0‬זמני למנגנו ההתחשבנות המוצג באלטרנטיבה ‪ 1‬עד מימוש‬ ‫התוכנית להיפרדות המאס המשות‪.‬‬ ‫ע‪ #‬מימוש התוכנית אנו ממליצי‪ #‬כי על מנת לבודד את קיבו‪ 0‬מעי צבי ‪,‬הערכת‬ ‫ספיקת שפכי הקיבו‪ 0‬תתבצע על פי צריכות המי‪ #‬בפועל וזאת מ ‪ 2‬סיבות‪:‬‬ ‫• ספיקות אלו נמוכות מאוד בהשוואה לזכרו ופרדיס ולכ לא קיימת הצדקה‬ ‫להוצאות כספיות על מ‪.‬א‪ .‬חו כרמל להתקנת ‪ 2‬מדי ספיקה על מנת לבודד‬ ‫את ספיקת הקיבו‪.0‬‬ ‫• ספיקת המי‪ #‬בפועל הינה ג‪ #‬ספיקת השפכי‪ #‬בגינה מחויבי‪ #‬התושבי‪#‬‬ ‫באגרת ביוב‪ ,‬ולכ עבור מקד‪ #‬ביוב של ‪ 100%‬נתוני צריכת המי‪ #‬בפועל‬ ‫אמיני‪ #‬מספיק על מנת להימנע ממדידת הספיקה‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫קר בדוד מלאכי‬ ‫איגוד ערי‪ #‬לשמירת איכות הסביבה שרוכרמל‬ ‫‪7‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫תארי‪28/06/10 :‬‬ ‫מספרנו ‪53110 :‬‬ ‫נספח ‪18‬‬ ‫לכבוד‪:‬‬ ‫מר אלי אבוטבול‪ -‬ראש מועצה מקומית זכרון יעקב‬ ‫מר יונס מרעי‪ -‬ראש מועצה מקומית פרדיס‬ ‫מר כרמל סלע‪ -‬ראש מועצה אזורית חוף כרמל‬ ‫הנדון‪ :‬מכרז למפעיל מט"ש מעין צבי‪ -‬השוואת ההצעות והמלצה לקבלן זוכה‬ ‫בתאריך ה‪ 10/6/10-‬הוגשו ‪ 5‬הצעות לתיבת המכרזים שבמשרדי האיגוד‪:‬‬ ‫‪ .1‬נ‪.‬ש‪.‬פ מים ושפכים‬ ‫‪ .2‬קל בנין טרמק‬ ‫‪ .3‬א‪.‬ל‪.‬ד איכות הסביבה‬ ‫‪ .4‬פלגי מים‬ ‫‪ .5‬זלמן בראשי ואחיו – הצעה הגיעה באיחור ולכן נפסלה‬ ‫ארבעת ההצעות שהגיעו עד השעה ‪ 12:00‬לתיבת המכרזים נפתחו ונבדקו ע"י האיגוד בהתאם‬ ‫לתנאי המכרז‪ .‬להלן סיכום השוואתי לקריטריונים שנבדקו‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫בדיקת עמידה בתנאי הסף‬ ‫תנאי הסף שהוגדרו להשתתפות במכרז הינם‪:‬‬ ‫‪ .1‬תאגיד ישראלי רשום כדין‪.‬‬ ‫‪ .2‬יכולת מוכחת וניסיון מתאים לביצוע העבודות וההתחייבויות המפורטות במסמכי המכרז‬ ‫ובכלל זה‪ :‬ניסיון במהלך ‪ 5‬השנים שלפני הגשת ההצעה למכרז זה‪ ,‬בהפעלה ואחזקה של‬ ‫מתקן אחד או יותר לטיפול בשפכים‪ ,‬הפועלים בתהליך בוצה משופעלת‪ ,‬הקולטים בפועל‬ ‫ספיקה יומית כוללת של לפחות ‪ 5,000‬מ"ק ליממה בממוצע‪.‬‬ ‫להלן טבלת השוואה בין החברות לבדיקת עמידה בתנאי הסף‪:‬‬ ‫שם החברה‪/‬תנאי‬ ‫נ‪.‬ש‪.‬פ מים ושפכים‬ ‫תאגיד‬ ‫ישראלי‬ ‫רשום כדין‬ ‫‪+‬‬ ‫יכולת‬ ‫וניסיון‬ ‫לא‬ ‫מתאים‬ ‫הערות‬ ‫לחברה שלושה פרויקטים בתחום מכוני‬ ‫טיהור‪ ,‬אולם בשניים מתוכם )מט"ש עין‬ ‫בוקק ומט"ש יבנה( החברה הייתה קבלן‬ ‫הפעלה משני ולכן לא מתאימה לדרישות‬ ‫המכרז‪.‬‬ ‫המט"ש היחידי שבו לחברה יש חוזה‬ ‫הפעלה מול המזמין הינו מט"ש שדרות‪,‬‬ ‫קל בנין טרמק‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫א‪.‬ל‪.‬ד איכות הסביבה‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פלגי מים‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫אולם שיטת ההפעלה הינה ‪ S.B.R‬ולכן‬ ‫לא מתאים לדרישות תנאי הסף הקובעות‬ ‫שיטת טיפול של בוצה משופעלת‬ ‫המט"ש הרלוונטי כיום לדרישות המכרז‬ ‫הינו קרית גת הפועל בספיקה של ‪11,000‬‬ ‫מק"י בשיטת הבוצה המשופעלת‪ .‬החברה‬ ‫מפעילה את המט"ש מ‪ .2006-‬כמו כן‪ ,‬קיים‬ ‫ניסיון עבר במט"ש עומר וקולחי השרון‪.‬‬ ‫עתירי ניסיון עם למעלה מ‪ 6-‬מט"שים‬ ‫הפועלים בשיטת הבוצה המשופעלת‬ ‫הרציפה בספיקה כוללת של מעל ‪70,000‬‬ ‫מק"י‬ ‫‪ 2‬מטש"ים רלוונטים לדרישות המכרז‪:‬‬ ‫מט"ש עפולה בספיקה של ‪ 8000‬מק"י‬ ‫ומט"ש ניר עציון בספיקה של ‪ 6000‬מק"י‬ ‫לסיכום‪ ,‬שלוש חברות מתוך הארבע עומדות בתנאי הסף והן‪:‬‬ ‫קל בנין טרמק‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ד ופלגי מים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫פרופיל החברות‬ ‫‪2.1‬‬ ‫נ‪.‬ש‪.‬פ מים ושפכים‬ ‫החברה הוקמה בשנת ‪ 2000‬הוקמה בשנת ‪ 2007‬ועוסקת בניהול פרויקטים‪ ,‬שידרוג‪,‬‬ ‫הקמה‪ ,‬הרכבת ציוד‪ ,‬תפעול ותחזוקה של מערכות לטיפול בשפכים )תחנות שאיבה‬ ‫ומטש"ים( הן לשפכים עירוניים והן לשפכים תעשיתיים‪.‬‬ ‫פרויקטים רלוונטיים של החברה‪:‬‬ ‫מט"ש שדרות שער הנגב‪ 4000 -‬מק"י בשיטת ‪ . S.B.R‬מופעל משנת ‪ 2000‬עבור איגוד‬ ‫ערים שדרות‪/‬שער הנגב‪ .‬אולם‪ ,‬שיטה זו אינה מתאימה‬ ‫לדרישת המכרז לתהליך בוצה משופעלת רציף‪.‬‬ ‫מט"ש עין בוקק – ‪ 5200‬מק"י בשיטת הבוצה המשופעלת ‪ ,‬החברה הפעילה את המט"ש‬ ‫בין השנים ‪ 2000-2007‬כקבלן משנה של כחול‪-‬ירוק‪ .‬חוזה ההפעלה‬ ‫הינו של כחול‪-‬ירוק עבור מוע"א תמר‪.‬‬ ‫מט"ש יבנה‪ 6200 -‬מק"י ‪ .‬החברה בנתה את המכון הזמני עבור חברת אקוויז בתהליך‬ ‫ה‪) AGAR-‬מצע מקובע( ותפעלה אותו במשך שלוש וחצי שנים‪ .‬יצויין כי‬ ‫בדומה למט"ש עין בוקק החברה היוותה קבלן משנה לחברת אקוייז ולכן לא‬ ‫מתאים לדרישת המכרז‪ .‬חוזה ההפעלה של אקוייז הינו מול עיריית יבנה‪.‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫קל בניין טרמק‬ ‫החברה הוקמה בשנת ‪ 1973‬ופועלת בתחום עבודות תכנון‪ ,‬הקמה ותפעול של מכוני‬ ‫טיהור ותחנות שאיבה‪.‬‬ ‫פרוייקטים נוכחיים של החברה‪:‬‬ ‫שם המט"ש‬ ‫תאריך‬ ‫התחלה‬ ‫קרית גת‬ ‫‪2006‬‬ ‫תאריך ספיקה יומית‬ ‫סיום‬ ‫)בפועל‪/‬תכנון(‬ ‫‪2026‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪24000/11000‬‬ ‫שיטת הטיפול‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫‪2.3‬‬ ‫בית שאן‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2032‬‬ ‫‪18000/2000‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫באקה‪-‬ג'ת‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪8000/3000‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫עירון‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2033‬‬ ‫לא עובד‪18000/‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫ברקן‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪2000/1000‬‬ ‫‪S.B.R‬‬ ‫א‪.‬ל‪.‬ד‬ ‫החברה הוקמה בשנת ‪ 1999‬כחברת בת של אלקו התקנות ושירותים )‪ (1973‬בע"מ‬ ‫ולסיכו בע"מ‪ .‬במהלך שנת ‪ 2005‬התווספה לפעילות החברה פעילותה של חברת פלגי‬ ‫מים בע"מ שחלק מהאחזקות בה נרכשו ע"י תה"ל‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ד ואלקו התק"ש‪.‬‬ ‫החברה עוסקת בתפעול ותחזוקת מתקני טיהור שפכים‪ ,‬תחנות שאיבה‪ ,‬מאגרים ועוד‪.‬‬ ‫פרוייקטים נוכחיים של החברה‪:‬‬ ‫שם המט"ש‬ ‫‪2.4‬‬ ‫תאריך‬ ‫התחלה‬ ‫תאריך ספיקה יומית‬ ‫סיום‬ ‫)בפועל‪/‬תכנון(‬ ‫שיטת הטיפול‬ ‫תנובות‪-‬קלנסואה ‪2003‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪8000/7000‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫חורה‪-‬שוקת‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪9000‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫חצור‪-‬גן יבנה‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪6300/6200‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫מעין צבי‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪9000/5000‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫נתניה‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2023‬‬ ‫‪ 72000/36000‬בוצה משופעלת‬ ‫קולחי השרון‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪8000/10000‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫להבים‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2100‬‬ ‫‪S.B.R‬‬ ‫רהט‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪4000/5000‬‬ ‫‪S.B.R‬‬ ‫ירוחם‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2500/2000‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫דימונה‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪7000‬‬ ‫ערערה‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2023‬‬ ‫‪3000/500‬‬ ‫אילת‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪ 32000/32000‬בוצה משופעלת‬ ‫מיצר‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫בן זכאי‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪200‬‬ ‫ערד‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪S.B.R‬‬ ‫‪A.G.A.R‬‬ ‫‪S.B.R‬‬ ‫פלגי מים‬ ‫החברה הוקמה ב‪ 1974-‬ופועלת בתחום ניהול משאבי מים בעמק יזרעאל‪ .‬החל משנת ‪1994‬‬ ‫הקימה החברה אגף לתפעול ותחזוקה של מערכות הולכה וטיפול במים ושפכים המונה ‪45‬‬ ‫עובדים‪.‬‬ ‫החברה הינה פרטית בבעלות תה"ל‪ ,‬אלקו ומועצות אזוריות עמק יזרעאל ומגידו‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פרוייקטים נוכחיים של החברה‪:‬‬ ‫שם המט"ש‬ ‫תאריך‬ ‫התחלה‬ ‫מחלבת תנובה‬ ‫‪4000/3500 07/2003‬‬ ‫‪S.B.R‬‬ ‫עפולה‬ ‫‪9000/8000 07/2006‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫ניר עציון‬ ‫‪10000/6000 01/2007‬‬ ‫בוצה משופעלת‬ ‫רני הסוללים‬ ‫‪3500/3000 08/2008‬‬ ‫‪MBR‬‬ ‫תל עדשים‬ ‫‪ 18000/15000 01/1994‬אקסטנסיבי‬ ‫)בפועל‪/‬תכנון(‬ ‫מגדל העמק‬ ‫‪15000/8000 05/1995‬‬ ‫אקסטנסיבי‬ ‫חח"י אלון תבור‬ ‫‪10000/6000 05/2009‬‬ ‫שלישוני‬ ‫חח"י אתר גזר‬ ‫‪ 20000/15000 12/2009‬שלישוני‬ ‫הסוללים‬ ‫‪.3‬‬ ‫ספיקה יומית‬ ‫שיטת הטיפול‬ ‫‪5/1997‬‬ ‫‪10000/5000‬‬ ‫בדיקת הערבות וטפסי המכרז‬ ‫ערבות הקיום נבדקה בהתאם לנוסח שצורף בטופס ‪ , 3-3‬כמו כן הדרישה הייתה כי הערבות תישאר‬ ‫בתוקף ‪ 90‬יום מיום הגשת ההצעות‪ ,‬דהיינו ה‪.7/9/10-‬‬ ‫ערבות הביצוע )טופס ‪ (3-9‬ואישור על קיום ביטוחים )‪ (3-10‬נדרשים אך ורק מהקבלן הזוכה‪.‬‬ ‫תנאי מכרז‬ ‫תאגיד ישראלי רשום כדין‬ ‫אישור על ניהול פנקסי חשבונות‬ ‫תעודת רישום של התאגיד ותדפיס‬ ‫מרשם החברות‬ ‫טופס ‪) 3-1‬הצעת מחיר(‬ ‫טופס ‪) 3-2‬אישור עו"ד‪/‬רו"ח(‬ ‫טופס ‪) 3-3‬ערבות הקיום(‬ ‫טופס ‪) 3-4‬זיהוי המציע(‬ ‫טופס ‪) 3-5‬זיהוי חברי הצוות(‬ ‫טופס ‪) 3-7‬פירוט ניסיון קודם בהפעלת‬ ‫מט"שים(‬ ‫טופס ‪) 3-8‬ציוד ייעודי לאחזקה והפעלת‬ ‫המכון(‬ ‫‪.4‬‬ ‫נ‪.‬ש‪.‬פ‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫קל בנין‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫א‪.‬ל‪.‬ד‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פלגי מים‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪ ₪‬עד ה‪-‬‬ ‫‪9/9/10‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪ ₪‬עד ה‪-‬‬ ‫‪8/9/10‬‬ ‫‪+‬‬ ‫חסר‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪ ₪‬עד ה‪-‬‬ ‫‪10/9/10‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪ ₪‬עד ה‪-‬‬ ‫‪12/9/10‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫הצעות המחיר‬ ‫דרישת המכרז בחלק א'‪ 1‬סעיף ‪ 5‬הייתה כי המציע ינקוב במחיר החודשי )לא כולל מע"מ( עבור כלל‬ ‫ההוצאות לתפעול ואחזקת המכון בניהם‪ :‬כוח אדם‪ ,‬בדיקות מעבדה‪ ,‬אחזקה שוטפת ותקופתית של‬ ‫המתקן והציוד ‪ ,‬ציוד לתחזוקה מונעת‪ ,‬תחזוקת האתר והמבנים‪ ,‬שמירה‪ ,‬ריסוס והדברה‪ ,‬גינון‪,‬‬ ‫צריכת מים שפירים‪ ,‬קריאות לאנשי שירות‪,‬ביטוחים ופינוי גבבה וגרוסת‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש לציין כי בהשוואה למכרז הקודם מספר הוצאות במכרז החדש הועברו מהרשויות לידי‬ ‫הקבלן‪:‬‬ ‫• טיפול שנתי למערכות כיבוי אש‬ ‫• טיפול שנתי ללוחות חשמל ובקרה‬ ‫• הזמנות לאנשי שירות‪ -‬חשמלאים‪ ,‬אנשי בקרה‪ ,‬ביוביות ומחפרונים‪.‬‬ ‫• החלפת תאורת חוץ‬ ‫• צריכת מים שפירים‬ ‫להלן ההצעות שהוגשו ע"י הקבלנים עבור המחיר החודשי‪:‬‬ ‫מחיר לחודש‬ ‫לא כולל מע"מ )‪(₪‬‬ ‫נ‪.‬ש‪.‬פ‬ ‫קל בנין‬ ‫א‪.‬ל‪.‬ד‬ ‫פלגי מים‬ ‫‪₪ 55,600‬‬ ‫‪₪ 42,900‬‬ ‫‪₪ 38,355‬‬ ‫‪₪ 42,700‬‬ ‫ההוצאות שישולמו ע"י הרשויות הינן‪:‬‬ ‫• צריכת חשמל‬ ‫• פינוי בוצה‬ ‫• צריכת פולימרים‬ ‫• ביטוח אש‪ ,‬פריצה וסיכוני טבע‬ ‫• החלפה ורכישת ציוד עקב שבר או בלאי‬ ‫• תיקון תקלות במנועים ובמשאבות‬ ‫• קרן שיקום‬ ‫‪.5‬‬ ‫סיכום והמלצות‬ ‫ניתן לסכם כי מבין ארבעת ההצעות שהוגשו שלוש הצעות ) חברת קל בנין‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ד ופלגי מים(‬ ‫עומדות בתנאי הסף ובעלות ניסיון מתאים לניהול ותפעול מט"ש מעיין צבי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מבין שלושת ההצעות בלטה במיוחד חברת א‪.‬ל‪.‬ד שנקבה במחיר הזול ביותר )בהפרש‬ ‫של ‪ ₪ 4,345‬מההצעה השנייה הזולה ביותר( ובעלת הניסיון הגדול ביותר בהפעלת מכוני טיהור‬ ‫בשיטת הבוצה המשופעלת הרציפה‪.‬‬ ‫צוות הניהול והתפעול של א‪.‬ל‪.‬ד מוכר וידוע לאיגוד כצוות מקצועי ואמין ביותר עם הבנה הנדסית‬ ‫עמוקה בתחום תהליכי הטיפול בשפכים‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬המלצתנו הינה לבחור בחברת א‪.‬ל‪.‬ד לקבלן ההפעלה של המט"ש‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫קרן בן דוד‪ -‬מלאכי‬ ‫מרכזת תחום שפכי תעשייה ומכוני טיהור‬ ‫העתקים‪:‬‬ ‫עו"ד אסף הדסי‪ -‬יועץ משפטי‬ ‫מר דני שניר‪ -‬גזבר מ‪.‬מ זכרון יעקב‬ ‫מר סאלח חוסין‪ -‬גזבר מ‪.‬מ פרדיס‬ ‫מר דורון ליפקונסקי‪ -‬מנכ"ל החברה לטיפול במי חוף כרמל‬ ‫ירוחם‪ ,‬גלוריה‪ -‬כאן‬ ‫‪5‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרוכרמל(‬ ‫נספח ‪19‬‬ ‫תארי‪26.7.2010 :‬‬ ‫מספרנו‪53793‬‬ ‫לכבוד‬ ‫מר יצחק ולד‬ ‫ראש הער באקהג'ת‬ ‫בחינת איכות שפכי הרשות באקה ג'ת בכניסה למט"ש‬ ‫עבודה זו נעשתה לבקשת הרשות המקומית באקהג'ת במטרה לבחו ולקבוע מקורות זיהו חריגי‬ ‫והשפעת על ריכוזי השפכי הכללי של הרשות בכניסה למכו הטיהור בהשוואה לתכנו‪ ,‬ע זאת נציי כי‬ ‫סדרת הדיגומי שבוצעה מייצגת ימי בודדי בה נעשה הדיגו ‪.‬‬ ‫נכו לחודש יולי ‪ 2010‬ובהתא לדיווח מהנדס הרשות ‪,‬כ ‪ 70%‬מכלל השפכי של הרשות מרושת ומחובר‬ ‫למערכת‪ 10% ,‬מהתושבי לא יחוברו בגלל בניה בלתי חוקית ו ‪, 20%‬שהינ שווה ער ‪ 1500‬ק"ב ‪/‬ליו‪,‬‬ ‫יחוברו בהמש ‪.‬‬ ‫מערכת הולכת השפכי של הרשות מנותבת למאס‪ %‬ראשי וממנו למכו הטיהור דר ארבעה מאספי משניי‬ ‫שה )ראה תרשי סכמטי(‪:‬‬ ‫מאס‪ A %‬שפכי שמקור ביישוב ג'ת‬ ‫מאס‪ B %‬שפכי שמקור שכונה דרומית מערבית באקה‬ ‫‪ E‬שוחה המנקזת מפעל שימורי מרכז כולל המגורי הסמוכי‪.‬‬ ‫מאס‪ C %‬שפכי שמקור מהשכונות המתנקזות בשוחה כביש ‪3‬‬ ‫מאס‪ D %‬שפכי שמקור מהשכונות לאור כביש טבעת צפוני‬ ‫נחל‬ ‫ג 'ת‬ ‫‪E‬‬ ‫‪A‬‬ ‫מט"ש‬ ‫מאסף ראשי‬ ‫שימורי המרכז‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫שכונה דרומית מערבית באקה‬ ‫‪B‬‬ ‫הערכת הספיקות כפי שנקבעו בחודש יולי בשיתו‪ %‬מהנדס העיר ‪,‬נציגת קל בניי ואיגוד ערי‬ ‫למכו הטיהור הוערכו כדלקמ‪:‬‬ ‫כניסה למט"ש ‪ 2700‬מ"ק‪/‬יומי )מדוד(‬ ‫מאס‪ 600750 A%‬מ"ק‪/‬יומי )מחושב ע"פ מספר תושבי וצריכת מי(‬ ‫מאס‪ 1000 B %‬מ"ק‪/‬יומי )מחושב(‬ ‫מאספי ‪ 1000 C+D‬מ"ק‪/‬יומי )מחושב(‬ ‫ע חיבור שפכי מאס‪ D %‬למערכת הביוב נצפתה עלייה חדה בריכוזי הכלורדי ושינוי בערכי ההגבה בכניסה‬ ‫למט"ש‪ .‬נציי כי במאס‪ %‬ביוב זה זורמי השפכי של מפעל שימורי המרכז‪.‬‬ ‫מפעל שימורי מרכז נדג ונבדק בנפרד בדיגו מורכב למש ‪ 24‬שעות ‪,‬ממצאי הבדיקות בזר התעשייתי‬ ‫של המפעל מצביעה על חריגות חמורות בריכוזי הכלורדי בהתא לטבלה המוצגת להל‪:‬‬ ‫הפרמטר הנבדק‬ ‫אקראי‬ ‫‪14-15/6/10‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪14-15/6/10‬‬ ‫‪7.41‬‬ ‫‪3400‬‬ ‫‪302‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪935‬‬ ‫‪7.13‬‬ ‫‪2970‬‬ ‫‪1037‬‬ ‫‪590‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬ ‫‪COD total, mg/l‬‬ ‫‪BOD total, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬ ‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬ ‫‪689‬‬ ‫חריגות אלו מהוות עברה על תקנות המי‪ ,‬פגיעה ביכולת השבת המי להשקיה חקלאית‪ .‬עקב כ& וע"פ‬ ‫המלצת האיגוד הרשות נקטה בצעדי לניתוק שפכי המפעל ממערכת הביוב הציבורית בהתראה של ימי‬ ‫בודדי למפעל‪.‬‬ ‫במקביל בוצעו דיגומי בכל מאספי השפכי שלעיל ובכניסה למכו הטיהור באמצעות דוגמי מורכבי‬ ‫מיו שני עד יו חמישי כולל ‪.‬‬ ‫תוצאות הבדיקות על המאספי‬ ‫תוצאות הבדיקות מאס‪A‬‬ ‫הפרמטר הנבדק‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬ ‫‪COD total, mg/l‬‬ ‫‪BOD total, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬ ‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬ ‫‪19-20.07.10‬‬ ‫‪20-21.07.10‬‬ ‫‪21-22.07.10‬‬ ‫‪22-23.07.10‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪1792‬‬ ‫‪1711‬‬ ‫‪990‬‬ ‫‪579‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪337‬‬ ‫‪7.33‬‬ ‫‪1795‬‬ ‫‪1004‬‬ ‫‪429‬‬ ‫‪345‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪2040‬‬ ‫‪1443‬‬ ‫‪732‬‬ ‫‪486‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪330‬‬ ‫‪7.87‬‬ ‫‪2240‬‬ ‫‪1287‬‬ ‫‪528‬‬ ‫‪537‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪357‬‬ ‫‪7.24‬‬ ‫‪1966‬‬ ‫‪1361‬‬ ‫‪670‬‬ ‫‪486‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪325‬‬ ‫תוצאות הבדיקות על מאס‪ A %‬מצביעות על חריגות בריכוזי החומר האורגני ביחס לשפכי סניטרי ‪.‬‬ ‫חריגות אלו מקור‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬משפכי ‪ 2‬המחלבות של ג'ת ‪.‬‬ ‫ע"פ סקר התעשיות שביצע האיגוד ב‪ , 2009‬שפכי המחלבות בג'ת מפוני למערכת הביוב ללא כל טיפול‬ ‫ומאופייני בעומסי אורגניי גבוהי מאוד וכלורידי‪.‬‬ ‫תוצאות הבדיקות מאס ‪B‬‬ ‫הפרמטר הנבדק‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬ ‫‪COD total, mg/l‬‬ ‫‪BOD total, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬ ‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬ ‫‪19-20.07.10‬‬ ‫‪7.69‬‬ ‫‪1795‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪234‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪256‬‬ ‫מאס‪ %‬זה הקולט את שפכי השכונה הדרומית מערבית של באקה נדג פע אחת ותוצאות הדיגו הצביעו‬ ‫על שפכי ממקור סניטרי בלבד‪ ,‬בהתא לאזור המזרי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תוצאות הבדיקות מאס ‪C‬‬ ‫הפרמטר הנבדק‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬ ‫‪COD total, mg/l‬‬ ‫‪BOD total, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬ ‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬ ‫‪19-20.07.10‬‬ ‫‪21-22.07.12‬‬ ‫‪22-23.07.13‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪7.44‬‬ ‫‪1752‬‬ ‫‪1215‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪599‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪6.71‬‬ ‫‪2140‬‬ ‫‪14871‬‬ ‫‪4015‬‬ ‫‪14420‬‬ ‫‪2040‬‬ ‫‪292‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪1905‬‬ ‫‪3025‬‬ ‫‪815‬‬ ‫‪1618‬‬ ‫‪327‬‬ ‫‪285‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪1932‬‬ ‫‪6370‬‬ ‫‪1790‬‬ ‫‪5545‬‬ ‫‪828‬‬ ‫‪281‬‬ ‫ממצאי הדיגומי על מאס‪, C %‬הקולט את שפכי השכונות שבסמו לכביש ‪ , 3‬מצביעות על חריגות גבוהות‬ ‫בריכוזי החומר האורגני והמוצקי המרחפי בהשוואה לשפכי סניטריי )ראה תוצאות מאס‪ . (B %‬אנו‬ ‫מעריכי שמקור של ריכוזי גבוהי אלו של עומס אורגני מגיע ‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מביוביות המשחררות את‬ ‫שפכיה באזור זה‪.‬‬ ‫כמו כ‪ ,‬יש לציי כי מסיור בשטח נצפו ביוביות השופכות באופ רצי‪ %‬את שפכיה לשוחה שנדגמה‪.‬‬ ‫תוצאות הבדיקות מאס ‪D‬‬ ‫הפרמטר הנבדק‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬ ‫‪COD total, mg/l‬‬ ‫‪BOD total, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬ ‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬ ‫‪19-20.07.10‬‬ ‫‪20-21.07.10‬‬ ‫‪21-22.07.10‬‬ ‫‪22-23.07.10‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪7.77‬‬ ‫‪1662‬‬ ‫‪1113‬‬ ‫‪421‬‬ ‫‪522‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪242‬‬ ‫‪6.34‬‬ ‫‪1932‬‬ ‫‪1623‬‬ ‫‪772‬‬ ‫‪513‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪7.95‬‬ ‫‪1860‬‬ ‫‪761‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪361‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪273‬‬ ‫‪7.89‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪815‬‬ ‫‪344‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪304‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪1851‬‬ ‫‪1078‬‬ ‫‪437‬‬ ‫‪426‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪272‬‬ ‫מאס‪ D %‬קולט את השפכי של השכונות שלאור הכביש הטבעתי הצפוני וכ את שוחה ‪ E‬המנקזת את‬ ‫שפכי מפעל השימורי‪ .‬אול‪ ,‬יש לציי כי בימי הדיגומי הנ"ל על המפעל נאסר להזרי את שפכיו‬ ‫למערכת הביוב האזורית‪ ,‬ולכ התוצאות אינ משקפות את מלוא השפעת המפעל על איכות שפכי המאס‪.%‬‬ ‫על מאס‪ %‬זה בוצעו ‪ 4‬דיגומי מורכבי‪ ,‬כאשר בשניי מהדיגומי נצפו חריגות בהשוואה לשפכי‬ ‫סניטריי )ראה תוצאות מאס‪ , (B %‬ככל הנראה מהזרמות בלילה‪ ,‬ולכ יש מקו להניח כי ע הזרמת‬ ‫שפכי מהמפעל עלולה להיות השפעה שלילית על איכות שפכי המאס‪ ,%‬וזאת למרות המיהול שנוצר ע‬ ‫שפכי התושבי‪.‬‬ ‫תוצאות הבדיקות על שוחה ‪E‬‬ ‫הפרמטר הנבדק‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬ ‫‪COD total, mg/l‬‬ ‫‪BOD total, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬ ‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬ ‫‪19-20.07.10‬‬ ‫‪20-21.07.10‬‬ ‫‪21-22.07.10‬‬ ‫‪22-23.07.10‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪7.06‬‬ ‫‪1666‬‬ ‫‪1273‬‬ ‫‪576‬‬ ‫‪365‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪261‬‬ ‫‪7.11‬‬ ‫‪1819‬‬ ‫‪1346‬‬ ‫‪522‬‬ ‫‪515‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪1876‬‬ ‫‪676‬‬ ‫‪252‬‬ ‫‪292‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪307‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪874‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪1558‬‬ ‫‪863‬‬ ‫‪352‬‬ ‫‪326‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪240‬‬ ‫על שוחה ‪, E‬המנקזת את שפכי מפעל השימורי והתושבי‪ ,‬בוצעו ‪ 4‬דיגומי מורכבי‪ .‬בשניי‬ ‫מהדיגומי נצפו חריגות בחומר האורגני ‪ ,‬בימי תואמי לימי שנצפו בשוחה ‪ D‬ולכ‪ ,‬נית להסיק ‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שזוהי תרומת המפעל )באות ימי המפעל עיבד בעיקר תירס ועגבניות התורמי עומס אורגני‪ ,‬ללא‬ ‫מליחות(‪.‬‬ ‫תוצאות הבדיקות כניסה‬ ‫למכו הטיהור‬ ‫הפרמטר הנבדק‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬ ‫‪COD total, mg/l‬‬ ‫‪BOD total, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬ ‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬ ‫‪19-20.07.10‬‬ ‫‪20-21.07.10‬‬ ‫‪21-22.07.10‬‬ ‫‪22-23.07.10‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪7.41‬‬ ‫‪1751‬‬ ‫‪984‬‬ ‫‪439‬‬ ‫‪367‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪7.23‬‬ ‫‪1892‬‬ ‫‪1213‬‬ ‫‪559‬‬ ‫‪388‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪7.68‬‬ ‫‪1887‬‬ ‫‪894‬‬ ‫‪349‬‬ ‫‪384‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪860‬‬ ‫‪283‬‬ ‫‪510‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪316‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪1878‬‬ ‫‪988‬‬ ‫‪407‬‬ ‫‪412‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪298‬‬ ‫מכו הטיהור באקה ג'ת נדג ‪ 4‬ימי ברציפות דיגו מורכב‪ .‬ביו הראשו והשני לדיגו נצפו חריגות‬ ‫בריכוז החומר האורגני בהשוואה למכוני טיהור אחרי באר‪ 0‬ובהשוואה לערכי התכנו‪ ,‬ע זאת היחס‬ ‫‪ BOD/COD‬נשמר על ערכי המתאימי לשפכי עירוניי‪.‬‬ ‫שאר הפרמטרי שנבדקו לא חרגו מהאיכות המקובלת לשפכי עירוניי‪.‬‬ ‫חשוב לציי כי ריכוז הכלורידי במי האספקה נדג במעבדה על מנת לעמוד על תוספת המליחות שנתרמת‬ ‫משפכי התעשייה‪ .‬ריכוז זה עמד על ‪ 220‬מג"ל כלורידי‪ ,‬כלומר ריכוז ממוצע של ‪ 300‬מג"ל כלורידי‬ ‫בכניסה למט"ש מעיד על תרומה של כ‪ 80‬מג"ל מהתעשייה ומהתושבי‪ ,‬שהינה סבירה‪.‬‬ ‫סיכו איכות השפכי‬ ‫הטבלה שלהל מרכזת את ממוצעי הבדיקות על המאספי ובכניסה למכו‪ .‬מהתוצאות בטבלה נית לראות כי‬ ‫מאס‪ , A%‬שתרומתו הוערכה בכ‪ 700‬מק"י‪ ,‬ומאספי ‪ C+D‬שתרומת המשותפת הוערכה בכ‪ 1000‬מק"י‬ ‫מזרימי שפכי למכו הטיהור באיכות החורגת מהאיכות המקובלת לשפכי עירוניי באר‪ 0‬בעיקר בריכוזי‬ ‫החומר האורגני‪.‬‬ ‫בהתא לסקר התעשיות שביצע האיגוד ב‪ 2009‬נית להסביר את מקור החריגות של מאס‪ A %‬ב ‪ 2‬המחלבות‬ ‫של ג'ת ‪ .‬את החריגות במאספי ‪ C‬ו‪ D‬נית לייחס לשפיכת ביוביות ולעיבוד ירקות במפעל השימורי‪.‬‬ ‫הפרמטר הנבדק‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬ ‫‪COD total, mg/l‬‬ ‫‪BOD total, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬ ‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫כניסה למכון‬ ‫‪7.24‬‬ ‫‪1966‬‬ ‫‪1361‬‬ ‫‪670‬‬ ‫‪486‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪325‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪1795‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪234‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪256‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪1932‬‬ ‫‪6370‬‬ ‫‪1790‬‬ ‫‪5545‬‬ ‫‪828‬‬ ‫‪281‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪1851‬‬ ‫‪1078‬‬ ‫‪437‬‬ ‫‪426‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪272‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪1558‬‬ ‫‪863‬‬ ‫‪352‬‬ ‫‪326‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪1878‬‬ ‫‪988‬‬ ‫‪407‬‬ ‫‪412‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪298‬‬ ‫השוואת איכות השפכי במט"ש לנתוני התכנו‬ ‫‪4‬‬ ‫מכו טיהור באקה ג'ת תוכנ לשני שלבי בהתא לטבלה שלהל‪ .‬הספיקה המתוכננת לשלב א' הינה ‪ 8000‬מק"י ‪,‬‬ ‫אול בפועל מגיעי למכו כיו כ‪ 2700‬מק"י‪ ,‬שהינ ‪ 34%‬מספיקת התכ‪.‬‬ ‫ע"פ ארבעת ימי הדיגומי שביצע איגוד ערי נמצא כי עומסי הצח"ב והמוצקי המרחפי כיו מהווי ‪ 31%‬מער‬ ‫התכנו לשלב א'‪.‬‬ ‫ע"פ מידע שהתקבל מנציגת קל בני ריכוז הכלורידי כיו בכניסה למט"ש )‪ 300‬מג"ל( חורג מהדרישה לריכוז‬ ‫כלורידי של ‪ 250‬מג"ל בכניסה למאגר חביבה‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬נציי כי ריכוז הכלורידי במי האספקה ‪,‬כפי שנבדק‬ ‫במעבדת האיגוד‪ ,‬הינו ‪ 220‬מג"ל ‪ ,‬ולכ תרומה של כ‪ 80‬מג"ל הינה סבירה‪.‬‬ ‫פרמטר‬ ‫יחידות‬ ‫שלב א'‬ ‫שלב ב'‬ ‫כיו‬ ‫מק"י‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪12,500‬‬ ‫‪2700‬‬ ‫מג"ל‬ ‫מג"ל‬ ‫מג"ל‬ ‫‪438‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪438‬‬ ‫‪375‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪375‬‬ ‫‪407‬‬ ‫ספיקה יומית ממוצעת‬ ‫ריכוזי ממוצעי‬ ‫ריכוז צח"ב כללי‬ ‫ריכוז חנק‬ ‫ריכוז מוצקי מרחפי‬ ‫‪412‬‬ ‫עומסי‬ ‫קג"י‬ ‫קג"י‬ ‫קג"י‬ ‫מג"ל‬ ‫עומס צח"ב כללי‬ ‫עומס חנק‬ ‫עומס מוצקי מרחפי כלליי‬ ‫כלורידי‬ ‫‪3,504‬‬ ‫‪648‬‬ ‫‪3,504‬‬ ‫‪4,683‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪4,688‬‬ ‫‪1099‬‬ ‫‪1112‬‬ ‫‪300‬‬ ‫סיכו והמלצות‪.‬‬ ‫חמשת המאספי המרכזיי והכניסה למט"ש נדגמו במהל ‪ 4‬ימי‪ ,‬תוצאות הדיגומי הצביעו על חריגות בעיקר‬ ‫בחומר אורגני במאספי ‪ C,A‬ו‪ .D‬מקור החריגות‪ ,‬כפי שהוסבר לעיל הינו שפכי המחלבות‪ ,‬שפיכת ביוביות ומפעל‬ ‫השימורי‪.‬‬ ‫ע זאת‪,‬בסקר התעשיות שביצע האיגוד נמצאו הראה כי בתי העסק של הרשות פועלי ללא טיפול קד ולכ יש‬ ‫להניח כי חלק ממקור החריגות מיוחס לעסקי אלו‪.‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫‪ .1‬על מנת לבחו את השפעת שפכי בתי העסק של הרשות על המאספי יש לבצע עבודה מקיפה שתכלול קביעת‬ ‫סוגי טיפול הקד בכל עסק ‪ ,‬שיבואו לידי ביטוי בהגדרת תנאי ברישיו עסק ובמש אכיפת התנאי‪.‬‬ ‫‪ .2‬שפיכת הביוביות תעשה רק במתח המכו‪ ,‬וזאת על מנת לשמור על קווי הביוב מפני התפתחות תנאי‬ ‫קורזיבי וסתימות‪.‬‬ ‫‪ .3‬אכיפה מואצת על עסקי המזו והמוסכי‪.‬‬ ‫‪ .4‬דרישה מיידית מהמחלבות בג'ת ובבאקה להפרדת תמלחות ופינויי למוצא ימי על פי אישור‪.‬‬ ‫‪ .5‬פיקוח שוט‪ %‬על פעילות מפעל השימורי בהפרדת הזרמי ופינוי התמלחות‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫א‪.‬גלוריה‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫מר שלמה כ‪ – 0‬מנהל המחוז‬ ‫אינג' לילה יעקב – מהנדסת מחוז משרד בריאות‬ ‫מר דני גרינוולד רשות המי‬ ‫‪5‬‬ ‫מר סמיר שלבי – מנהל‬ ‫אינג' זוהיר אקלדה מהנדס הרשות‬ ‫אילנית‪ ,‬עיר ‪ ,‬מונהד – המשרד להגנת סביבה‪.‬‬ ‫אופירה אשל קל בני טרמק‬ ‫‪6‬‬ ‫תאריך‪20/02/08 :‬‬ ‫מספרנו ‪44755 :‬‬ ‫לכבוד‪:‬‬ ‫אינג' בני ממקה‬ ‫מהנדס עירית חדרה‬ ‫א‪.‬נ‪,.‬‬ ‫הנדון‪ :‬חוות דעת – מכונה ‪8‬‬ ‫למשרדנו הומצאה בקשה להקמה והפעלה של מכונה חדשה לייצור ניירות אריזה כאשר כחומר גלם ישמש‬ ‫פסולת נייר‪ .‬הבקשה מלווה בדוח סביבתי לבחינת ההשלכות הסביבתיות ‪.‬‬ ‫חוות דעת זו הוכנה עם נציגי משרד להגנת הסביבה ולהלן עיקרי ממצאנו ותנאים לאישור הבקשה‪.‬‬ ‫מקריאת המסמך הסביבתי עולה כי לא ניתן מענה מלא לנושאים מרכזים‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫התברר כי המפעל הקים ארובה חדשה והתחיל לעבוד עם גז טבעי‪ .‬שינויים משמעותיים אלו לא באו לידי‬ ‫ביטוי במסמך והפכו את חלקו הגדול של פרק איכות האוויר ללא רלוונטי‪ .‬עוד מסתבר‪ ,‬מבדיקת המסמך‬ ‫הסביבתי ומישיבת עבודה שהתקיימה במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כי לא הוצגו נתונים מלאים לגבי מתקן‬ ‫הטיפול בשפכים הקיים במנא"י ולכן המסקנות של עורכי המסמך אינן משקפות נכונה את יכולת המתקן‬ ‫לקלוט שפכים נוספים ‪.‬‬ ‫נתונים כללים‪.‬‬ ‫מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ ‪,‬ממוקמים באזור התעשייה חדרה ומייצרים נייר ‪ .‬חומרי הגלם‬ ‫הדרושים לתהליך הייצור הם תאית ‪,‬פסולת נייר‪ ,‬כימיקלים שונים‪ ,‬אנרגיה ומים ‪.‬‬ ‫כיום מייצר המפעל ‪ 310,000‬טון מוצרי נייר בשנה ובעתיד מתוכנן הייצור לגדול ל‪ 540,000 -‬טון לשנה ‪.‬‬ ‫הייצור מתבצע באמצעות חמש מכונות ייעודיות ובעתיד תתווסף מכונה מס'‪ , 8‬נשוא בקשה זו)‪ 230,000‬טון‬ ‫‪/‬שנה(‪.‬‬ ‫עם כניסתה לפעילות של מכונה ‪ 8‬תופסק פעילותה של מכונה המיושנת )‪ 50,000‬טון‪/‬שנה(‪.‬‬ ‫תהליך ייצור הנייר הוא תהליך עתיר שפכים וקיטור‪.‬‬ ‫כיום צריכת המים השנתית היא כ‪ 2.8 -‬מיליון מ"ק ובעתיד צפויה להגיע לכ‪ 3.6 -‬מיליון מ"ק שנתי‪.‬‬ ‫כמות השפכים שמקורם בתהליכי היצור היא כ‪ 2.4 -‬מיליון מ"ק בממוצע שנתי ‪.‬בעתיד צפויה כמות זו‬ ‫לגדול עד מעל ל‪ 3.2-‬מיליון מ"ק שפכים בממוצע שנתית ‪.‬‬ ‫הקיטור משמש בתהליך הייצור לייבוש מהיר של גלילי הנייר‪ .‬כמות הקיטור השנתית הנצרכת על ידי‬ ‫המפעל היא כ‪ 845,000 -‬טון לשנה ובעתיד צפויה כמות זו לגדול לכ‪ 1,100,000-‬טון לשנה‪.‬‬ ‫מערך האנרגיה ‪:‬‬ ‫במפעל פועל מרכז אנרגיה המסוגל לייצר חשמל בתפוקה של ‪ 18‬מגווט באמצעות טורבינת קיטור ומספק‬ ‫את הקיטור לקווי הייצור באמצעות דודי קיטור‪.‬‬ ‫דוד ‪ 3‬בתפוקה ‪ 125‬טון\שעה – הוסב לשריפת גז טבעי )פעיל(‬ ‫דוד ‪ 4‬בתפוקה ‪ 10‬טון\שעה ‪ -‬הוסב לשריפת גז טבעי )משמש לגיבוי(‪.‬‬ ‫דוד ‪ 2‬בתפוקה ‪ 80‬טון\שעה – בנוי לשריפת מזוט )מושבת(‬ ‫דוד ‪ 6‬בתפוקה ‪ 90‬טון\שעה –בנוי לשריפת גז טבעי )פעיל(‬ ‫עם כניסתה לפעילות של מכונה מס' ‪ 8‬יפעלו דוד ‪ 3‬ודוד ‪ 6‬בהספקים חלקיים ודוד ‪ 4‬ישמש לגיבוי‪.‬‬ ‫איכות אויר‬ ‫הדוח הסביבתי בחן את נושא זיהום האוויר באמצעות חישוב פיזור מזהמים בתנאים תפעולים לא רלבנטי‬ ‫)דוד ‪ 3‬גובה ארובה ‪ 70‬מטר ודוד ‪ 2‬גובה ארובה ‪ 27‬מטר על בסיס שרפת מזוט (‪ .‬מאחר ובפועל מייצר‬ ‫המפעל בפועל קיטור על ידי שריפת גז טבעי בלבד‪ :‬בדוד ‪ 3‬הפולט לאוויר באמצעות ארובה בגובה ‪ 70‬מטר‪,‬‬ ‫ובדוד ‪ 6‬הפולט לאוויר באמצעות ארובה בגובה ‪ 30‬מטר‪.‬‬ ‫בחינת התוכנית ע"י האיגוד נעשתה באמצעות מודל מתמטי ) מודל ‪ ERMOD‬ונתוני‪-‬קצבי פליטה הקלט‬ ‫הם על סמך נתוני היצרן (‪,‬להערכת ריכוזי המזהמים המחושבים כתוצאת מתרומת הדודים ולזיהוי אפקט‬ ‫ה‪ . downwash-‬לצורך הרצת המודל הוזנו גבהי המבנים בסמוך ובסביבת הארובה‪.‬‬ ‫המודל הורץ על רשת קולטנים‪ ,‬בשטח של ‪ 10x10‬קמ"ר‪ ,‬ברזולוציה של ‪ 500‬מ'‪ ,‬סה"כ ‪ 441‬קולטנים‪.‬‬ ‫המודל הורץ מספר פעמים עם גבהי ארובה שונים כל פעם‪.‬‬ ‫לאור ההסבה לגז והדגש על בדיקת אפקט זיהום מקומי‪ ,‬הרצת המודל בוצעה עבור תחמוצות חנקן בלבד‪.‬‬ ‫נתוני קלט עיקריים‪:‬‬ ‫דוד ‪ 3.65 :6‬גרם‪/‬שנייה )גז טבעי(‬ ‫קצבי פליטת ‪:NOX‬‬ ‫דוד ‪ 1.399 :3‬גרם‪/‬שנייה )גז טבעי ( ‪ 7.03‬גרם‪ /‬שנייה)מזוט(‬ ‫דוד ‪ 30 :6‬מטר מעל פני הקרקע‪ 37.7 ,‬מטר מעל פני הים‬ ‫גובהי ארובות‪:‬‬ ‫דוד ‪ 70 :3‬מטר מעל פני הקרקע‪ 77.7 ,‬מטר מעל פני הים‬ ‫טמפרטורת גזי הפליטה‪ :‬דוד ‪ 6‬חדש‪ 150 :‬מ"צ או ‪ 177‬מ"צ‬ ‫דוד‪ 3‬קיים‪ 152 :‬מ"צ‬ ‫מבנים‪ :‬הוכנסו כ‪ 50 -‬מבנים המוצבים סביב הארובות ‪.‬‬ ‫קובץ מטאורולוגי‪ -‬מתבסס ע ל נתוני רוחות וטמפרטורה מתחנת הניטור חדרה ותחנת הניטור בית אליעזר‬ ‫בין השנים ‪.2003-2005‬‬ ‫ממצאים‬ ‫‪ .1‬בכל הבחינות שנעשו נמצא כי הערכים המתקבלים בקרקע אינם עוברים את התקן הסביבתי לתחמוצות‬ ‫חנקן )‪ 940‬מק"ג‪/‬מ"ק(‪.‬‬ ‫‪ .2‬מפליטת ארובת דוד ‪ 6‬בגובה של ‪ 30‬מטר צפויה הרעה )ביחס למצב ללא מכונה ‪(8‬של ריכוזי תחמוצת‬ ‫החנקן בקרקע ב‪ 386 -‬קולטנים עד פי ‪ 6‬מהריכוז שהיה קיים בעבר במצב בהפעלת דוד ‪ 3‬על בסיס מזוט‬ ‫בגובה הארובה ‪ 70‬מטר‪.‬‬ ‫עם הגבהת הארובה של דוד ‪ 6‬עד גובה של ‪ 63‬מטר מס' הקולטנים בהם מתקבלת הרעה יורד ומגיע ל‪0-‬‬ ‫קולטנים‪ ,‬כך שבכל הרשת משתווה ריכוז תחמוצת החנקן לריכוזים הקיימים‪.‬‬ ‫בגובה ארובה של ‪ 50‬מטר נמצאו כ‪ 13 -‬קולטנים בהם יש הרעה מינורית )הרעה מינורית הכוונה למאיות‬ ‫האחוז(‪ .‬ביחס למצב הקיים‪.‬‬ ‫‪.3‬מהשוואת פליטות דוד ‪ 6‬לפליטות דוד ‪ 3‬על בסיס הפעלתם בגז טבעי עולה שריכוזי ‪ NOX‬בגדר המפעל‬ ‫כתוצאה מפליטות מדוד ‪ 6‬החדש הנם פי ‪ 15‬עד ‪ 20‬ביחס לריכוזי ‪ NOX‬הנגרמים על ידי הפליטות מהדוד‬ ‫הישן‪ ,‬למרות שקצב הפליטה מהדוד החדש )‪ 3.65‬גרם‪/‬שנייה( הנו רק פי ‪ 2.6‬מעל קצב פליטת ‪ NOX‬מהדוד‬ ‫הישן )‪ 1.399‬גרם‪/‬שנייה( וטמפרטורות גזי הפליטה הנן זהות‪ .‬לכן‪ ,‬גובה הארובה של הדוד החדש של ‪30‬‬ ‫מטר גורם לעלייה בריכוזי ‪ NOX‬בגדר המפעל בשיעור של פי ‪ 5‬עד ‪ 8‬מהצפוי על בסיס ארובה של ‪ 70‬מטר‪.‬‬ ‫‪ .4‬תרומת הפליטות מהדוד החדש בלבד לריכוזי ‪ NOX‬מביאה לריכוזים בין ‪ 26‬עד ‪ 100‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק‬ ‫)מעל ‪ 10%‬מהתקן‪ ,‬העומד בשיעור של ‪ 940‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק(‪ ,‬כאשר תרומת הפליטות מהדוד הישן בלבד‬ ‫מביאה לריכוזים זניחים בהשוואת לתקן )‪ 1.5‬עד ‪ 6.3‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק(‪ ,‬למרות שקצב הפליטה מהדוד‬ ‫החדש הוא רק פי ‪ 2.6‬מעל קצב הפליטה מהדוד הקיים‪.‬‬ ‫‪ .5‬מהשוואת תוצאות פליטות דוד ‪ 6‬בטמפ' ‪ 150‬מ"צ עם פליטות של שני הדוודים ‪ 3‬ו‪ 6-‬ביחד עולה שאין‬ ‫הבדל בין הריכוזים המקסימלים המחושבים בכל הקולטנים כתוצאה מתרומת הדוד החדש בלבד לבין‬ ‫הריכוזים המקסימלים המחושבים כתוצאה מתרומת הדוד החדש ‪ +‬הדוד הקיים‪ .‬לכן‪ ,‬תרומת הדוד‬ ‫החדש הינה דומיננטית‪ ,‬למרות שפליטתו מהווה כ‪ ,72% -‬של קצבי הפליטה משני הדודים‪.‬‬ ‫‪-2-‬‬ ‫‪ .6‬לאור הממצאים‪ ,‬ניתן להסיק שהשפעת תרומת הדוד החדש )דוד ‪ (6‬לריכוזים המחושבים בקרקע ‪ ,‬כולל‬ ‫בגדר המפעל‪ ,‬בהשוואה למצב בלעדיו הנה משמעותית‪ .‬זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬כאשר טרם הפעלת הדוד החדש‪,‬‬ ‫התבצע סילוק גזי הפליטה דרך ארובה בגובה של ‪ 70‬מטר ואילו כעת משמשת ארובה בגובה ‪ 30‬בלבד‬ ‫לסילוק גזי הפלטה של דוד מס' ‪.6‬‬ ‫שינוי גובה הארובה ל‪ 50-‬מטר יבטיח מצב איכות אויר כמעט ללא שינוי מהמצב היום‪ ,‬ויבטיח את סביבת‬ ‫האתר מתופעת ה ‪. downwash-‬‬ ‫פעילות בזמן תקלות‬ ‫התנאים והנחות היסוד שלנו להפעלת מכונה ‪ 8‬היו שהמכונה תופעל על גז טבעי בלבד‪ ,‬דלק לגיבוי הגז‬ ‫הטבעי יהיה סולר בלבד ולא יהיה מצב שהמפעל יחזור לשריפת דלק נוזלי אחר )מזוט (‪.‬‬ ‫אנו מחלקים את התקלות לשלושה סוגים‪ :‬תקלות מחוץ למפעל כולל אי הספקת גז‪ ,‬תקלות בתחום המפעל‬ ‫ולצורכי תחזוקה‪.‬‬ ‫א‪ .‬תקלה מחוץ למפעל ‪ -‬ישרוף המפעל מזוט דל גופרית )‪ (0.5%‬בתיאום ואישור מראש איגוד ערים‬ ‫להגנת הסביבה שרון – כרמל וזאת בתנאי שריכוזי הסביבה לא יעלו על ‪ 80%‬מתקן הסביבה ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תקלה בתוך המפעל ‪ -‬המפעל יעבוד על סולר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צורכי תחזוקה ‪ -‬ניתן לאפשר הפעלת המתקנים שבוע בשנה עם מזוט דל גופרית‪ .‬יש להודיע‬ ‫ולתאם מראש עם איגוד ערים להגנת הסביבה שרון – כרמל‬ ‫שפכים ‪.‬‬ ‫המערך לטיפול בשפכים הקיים במפעל מרחיק חומר אורגני וחומר חלקיקי מרחף ומומס נוטריינטים‪ ,‬אך‬ ‫אינו מטפל בחומרים מינרלים גורמי קשיות ולכן הקולחים לא ניתנים לשימוש חוזר בתהליכי ייצור הנייר‪.‬‬ ‫הוצאת גורמי קשיות )קלציום ואלקליניות( הינה תנאי הכרחי לשימוש חוזר בקולחים אלה בתהליכי‬ ‫הייצור במפעל או לקירור לתחנת כח חדשה‪ .‬גם על מנת לעמוד בדרישות של צו הרשאה להזרמת קולחים‬ ‫לנחל ‪ ,‬יש להרחיק מינרלים אלה‪.‬‬ ‫איפיון זרם שפכי התעשיה ‪:‬‬ ‫שפכי המפעל מאופייניים בתכולת חומר אורגני בעיקר במצב קולואידלי ומומס‪ ,‬שמקורו בעמילנים‬ ‫ובשאריות של חומרי צבע‪ ,‬בתכולת מוצקים מרחפים ושוקעים‪ ,‬שמקורם בשאריות תאית ופסולת נייר‪,‬‬ ‫ובתכולת חומרים מינרלים מומסים‪ ,‬המאופיינים במלחים‪ ,‬כמו סודיום כלוריד‪ ,‬קלציום כלוריד‪ ,‬סודיום‬ ‫סולפט וקלציום סולפט‪ ,‬ובתכולת מינרלים מוצקים‪ ,‬כמו קלציום קרבונט וקלציום סולפט‪.‬‬ ‫השפכים התעשייתיים מטופלים במערך טיפול הכולל ‪ :‬טיפול קדם )איגום סינון וניטרול ( ‪ ,‬טיפול ביולוגי‬ ‫בשני שלבים‪ -‬טיפול אנאירובי וטיפול אירובי‪ ,‬טיפול שלישוני ע"י סינון חול והכלרה ומתקן לריכוך‪.‬‬ ‫כיום רוב הקולחים המתקבלים בסוף תהליכים אלה מורחקים לנחל‪ .‬עם השלמת בניית מתקן הריכוך רוב‬ ‫הקולחים יושבו לשימוש בתהליך הייצור‪.‬‬ ‫בוצה – בתהליך ייצור הנייר נוצרים שני סוגים של בוצות‪ :‬סוג אחד בוצה שהיא פסולת תהליכית מהכנת‬ ‫החומר וסינון ראשוני של השפכים ‪ .‬בוצה זו מפונת לריבוד רפתות‪.‬‬ ‫סוג שני נוצר במכון האירובי כבוצה שניונית‪.‬‬ ‫כיום תהליך ייצוב הבוצה נעשה באגן האוורור יחד עם הנוזל בהתבסס על כך ‪,‬שגיל הבוצה יהיה מעל ‪40‬‬ ‫יום ‪.‬‬ ‫מערך האיגום‪:‬‬ ‫מערך האיגום במפעל כולל איגום אופרטיבי ואיגום לשעת חרום )אוגר חרום(‪.‬‬ ‫האיגום האופרטיבי‪ :‬מיועד לאזן ולנטרל תנודות בספיקות‪ ,‬להבטיח ספיקה קבועה ורציפה למתקן‬ ‫האנארובי‪ ,‬ולקלוט שפכים מריקון מכונות הנייר בעת תקלה‪ .‬בנוסף משמש זמן שהיה לתחילת תהליך‬ ‫תסיסה של שפכי המפעל כחלק מקדם הטיפול‪.‬‬ ‫האיגום האופרטיבי כולל‪ 2 :‬מיכלים בנפח של ‪ 700‬מ"ק כל אחד )מערך הקדם טיפול( ומיכל אחד בנפח של‬ ‫‪ 1000‬מ"ק )ריקון מכונה ‪.(4‬‬ ‫‪-3-‬‬ ‫אוגר החרום ‪ :‬מיועד לאיגום קולחים אשר אינם עומדים בדרישות צו הרשאה להזרמה לנחל ‪.‬‬ ‫אוגר החרום של המפעל הוא תעלה המנוקזת לנחל חדרה וממוקמת בשטח קיבוץ גן שמואל משמשת כאוגר‬ ‫חרום‪.‬‬ ‫ממדי התעלה‪ :‬רוחב לא אחיד הנע בין ‪ 5-20‬מטר‪ ,‬אורך ‪ 600‬מטר‪ ,‬עומק לא אחיד הנע בין ‪ 1-4‬מטר‪ ,‬ע"פ‬ ‫חישוב מקורב קיבולת האוגר מגיעה לכ‪ 14,400 -‬מ"ק )‪. (600X2X12‬‬ ‫קיבולת זו תיתן מענה בעת תקלה בטיפול בשפכים שתמשך עד לכשני ימי עבודה במפעל‪) .‬ספיקת השפכים‬ ‫היומית במפעל היא ‪ 7000‬מ"ק (‬ ‫טבלה ‪ : 1‬נתוני תכן המבוססת על נתוני הרו"ח הסביבתי והמפרטים הטכנים*‪.‬‬ ‫דוח הסביבתי‬ ‫ללא מכונה עם מכונה ‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ספיקה יומית )מ"ק(‬ ‫ספיקה ממוצעת יומית )מ"ק(‬ ‫ספיקה מקסמלית יומית )מ"ק(‬ ‫ספיקה שעתי )מ"ק(‬ ‫צחב' כללי יומי )ק"ג(‬ ‫צחכ' יומי )ק"ג(‬ ‫מוצקים מרחפים יומי )ק"ג(‬ ‫מפרטי המתקנים‬ ‫מתקן אירובי‬ ‫מתקן אנארובי‬ ‫‪9600‬‬ ‫‪6500‬‬ ‫‪9500‬‬ ‫‪8500‬‬ ‫‪8100‬‬ ‫‪500 -200‬‬ ‫‪4500‬‬ ‫‪22000‬‬ ‫‪1900‬‬ ‫טבלה‪: 2‬נתונים תפעוליים*‬ ‫אנארובי‬ ‫חודשים‬ ‫‪12/2006‬‬ ‫‪01/2007‬‬ ‫‪02/2007‬‬ ‫‪03/2007‬‬ ‫‪04/2007‬‬ ‫‪05/2007‬‬ ‫‪06/2007‬‬ ‫‪07/2007‬‬ ‫‪08/2007‬‬ ‫‪09/2007‬‬ ‫‪10/2007‬‬ ‫‪11/2007‬‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצע‬ ‫מקסימום‬ ‫ספיקה‬ ‫מ"ק‪/‬יום‬ ‫‪6543‬‬ ‫‪8106‬‬ ‫‪6283‬‬ ‫‪7309‬‬ ‫‪6731‬‬ ‫‪7595‬‬ ‫‪6381‬‬ ‫‪7591‬‬ ‫‪6318‬‬ ‫‪7604‬‬ ‫‪6449‬‬ ‫‪7748‬‬ ‫‪5831‬‬ ‫‪7698‬‬ ‫‪6270‬‬ ‫‪7396‬‬ ‫‪6015‬‬ ‫‪7753‬‬ ‫‪6177‬‬ ‫‪7083‬‬ ‫‪5846‬‬ ‫‪7371‬‬ ‫‪6337‬‬ ‫‪7468‬‬ ‫‪B.O.D‬‬ ‫עומס‬ ‫ריכוז‬ ‫במג"ל בק"ג‪/‬יום‬ ‫‪5101‬‬ ‫‪1890‬‬ ‫‪7920‬‬ ‫‪2400‬‬ ‫‪3203‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪5250‬‬ ‫‪1700‬‬ ‫‪4919‬‬ ‫‪1917‬‬ ‫‪6023‬‬ ‫‪2100‬‬ ‫‪5074‬‬ ‫‪1825‬‬ ‫‪6553‬‬ ‫‪2150‬‬ ‫‪5865‬‬ ‫‪2030‬‬ ‫‪8378‬‬ ‫‪2200‬‬ ‫‪4472‬‬ ‫‪1779‬‬ ‫‪6930‬‬ ‫‪2250‬‬ ‫‪5100‬‬ ‫‪1517‬‬ ‫‪8770‬‬ ‫‪2100‬‬ ‫‪6044‬‬ ‫‪1900‬‬ ‫‪9624‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪5410‬‬ ‫‪1808‬‬ ‫‪7234‬‬ ‫‪2200‬‬ ‫‪5764‬‬ ‫‪1958‬‬ ‫‪7515‬‬ ‫‪2200‬‬ ‫‪4282‬‬ ‫‪1650‬‬ ‫‪7234‬‬ ‫‪2200‬‬ ‫‪5051‬‬ ‫‪1850‬‬ ‫‪6667‬‬ ‫‪2050‬‬ ‫אירובי‬ ‫‪C.O.D‬‬ ‫עומס‬ ‫ריכוז‬ ‫במג"ל בק"ג‪/‬יום‬ ‫‪17660‬‬ ‫‪2699‬‬ ‫‪**26750 3300‬‬ ‫‪14376‬‬ ‫‪2288‬‬ ‫‪22570‬‬ ‫‪3088‬‬ ‫‪17272‬‬ ‫‪2566‬‬ ‫‪21782‬‬ ‫‪2868‬‬ ‫‪17739‬‬ ‫‪2780‬‬ ‫‪23137‬‬ ‫‪3048‬‬ ‫‪18253‬‬ ‫‪2889‬‬ ‫‪28956‬‬ ‫‪3808‬‬ ‫‪16213‬‬ ‫‪2514‬‬ ‫‪23864‬‬ ‫‪3080‬‬ ‫‪19604‬‬ ‫‪3362‬‬ ‫‪32147‬‬ ‫‪4176‬‬ ‫‪19945‬‬ ‫‪3181‬‬ ‫‪35590‬‬ ‫‪4812‬‬ ‫‪17997‬‬ ‫‪2992‬‬ ‫‪25492‬‬ ‫‪3288‬‬ ‫‪18185‬‬ ‫‪2944‬‬ ‫‪24196‬‬ ‫‪3416‬‬ ‫‪15170‬‬ ‫‪2595‬‬ ‫‪24236‬‬ ‫‪3288‬‬ ‫‪17300‬‬ ‫‪2730‬‬ ‫‪24286‬‬ ‫‪3252‬‬ ‫‪-4-‬‬ ‫‪B.O.D‬‬ ‫עומס‬ ‫ריכוז‬ ‫במג"ל בק"ג‪/‬יום‬ ‫‪2094‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪2756‬‬ ‫‪340‬‬ ‫‪2117‬‬ ‫‪337‬‬ ‫‪3216‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪3116‬‬ ‫‪463‬‬ ‫‪4101‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪2457‬‬ ‫‪385‬‬ ‫‪3947‬‬ ‫‪520‬‬ ‫‪2742‬‬ ‫‪434‬‬ ‫‪3650‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪2509‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪4649‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪1516‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪2925‬‬ ‫‪380‬‬ ‫‪1662‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪2367‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪2274‬‬ ‫‪378‬‬ ‫‪5427‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪1958‬‬ ‫‪317‬‬ ‫‪2550‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪1555‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪2359‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪2326‬‬ ‫‪367‬‬ ‫‪3286‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪C.O.D‬‬ ‫עומס‬ ‫ריכוז‬ ‫במג"ל בק"ג‪/‬יום‬ ‫‪4135‬‬ ‫‪632‬‬ ‫‪6452‬‬ ‫‪796‬‬ ‫‪3380‬‬ ‫‪538‬‬ ‫‪5679‬‬ ‫‪777‬‬ ‫‪4651‬‬ ‫‪691‬‬ ‫‪6311‬‬ ‫‪831‬‬ ‫‪3867‬‬ ‫‪606‬‬ ‫‪6513‬‬ ‫‪858‬‬ ‫‪4233‬‬ ‫‪670‬‬ ‫‪6273‬‬ ‫‪825‬‬ ‫‪3728‬‬ ‫‪578‬‬ ‫‪7043‬‬ ‫‪909‬‬ ‫‪3557‬‬ ‫‪610‬‬ ‫‪6151‬‬ ‫‪799‬‬ ‫‪3887‬‬ ‫‪620‬‬ ‫‪5259‬‬ ‫‪711‬‬ ‫‪3946‬‬ ‫‪656‬‬ ‫‪7350‬‬ ‫‪948‬‬ ‫‪3873‬‬ ‫‪627‬‬ ‫‪7317‬‬ ‫‪1033‬‬ ‫‪3315‬‬ ‫‪567‬‬ ‫‪5528‬‬ ‫‪750‬‬ ‫‪4049‬‬ ‫‪639‬‬ ‫‪8304‬‬ ‫‪1112‬‬ ‫* הנתונים התפעוליים בטבלה מתבססים על נתונים מהדוחות החודשיים של המפעל‪ .‬ערכי הממוצע‬ ‫והמקסימום מייצגים את ערכי הממוצע והמקסימום של כל חודש בשנה‪.‬‬ ‫** הערכים המסומנים בצהוב הם ערכים החורגים מנתוני הת‬ ‫ממצאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בדוח הסביבתי מציגים את קיבולת המתקן האירובי כ‪ 17000-‬מ"ק ואת העומס האורגני כ‪ 8.5-‬טון‬ ‫צחב'‪ .‬נתונים אלה אכן נכונים למתקן המשותף )מנא"י ‪+‬חדרה(‪ ,‬אך אינם נכונים כשמדובר רק על‬ ‫מתקן מנא"י ‪.‬‬ ‫כשאנו עוסקים במנא"י בלבד הקבולות יורדות למחצית הערכים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ .2‬מערכת הטיפול בשפכים של המפעל איננה מסוגלת להתמודד עם תוספת השפכים ממכונה ‪.8‬‬ ‫‪ .3‬עומס אורגני ‪ -‬בהתבסס על הנתונים התפעוליים ועל נתוני התכן‪ ,‬כבר בשלב זה מועמסים מתקני‬ ‫הטיפול בעומס אורגני מעל יכולת התכן שלהם‪ ,‬הדבר בולט בפרט במתקן האנארובי )‪ 10‬חודשים‬ ‫בתוך שנה(‪.‬‬ ‫‪ .4‬עומס הידראולי –בהתבסס על הנתונים התפעוליים ועל נתוני התכן‪ ,‬עומד המתקן האנאירובי‬ ‫בקיבולתו הנוכחית הן בעומס הנוכחי והן בעומס העתידי‪ -‬עם מכונה ‪.8‬‬ ‫לעומת זאת יכולת עמידתו של המתקן האירובי בספיקות המקסימום כיום היא גבולית ובעתיד עם‬ ‫תוספת הפעילות ממכונה ‪ 8‬היא צפויה שלא לעמוד בספיקות המקסימום‪.‬‬ ‫‪ .5‬הספיקה המקסימלית ע"פ נתונים בפועל ‪ 8106‬מ"ק‪/‬יומי )חודש‪ ( 12/2006‬זהה לספיקה המוצהרת‬ ‫של המפעל עם הפעלת מכונה ‪.8‬‬ ‫‪ .6‬בספיקה מקסימלית יומית של ‪ 9500‬מ"ק בהתאם להצהרת המפעל בדוח ‪.‬אין לשני המתקנים ‪-‬‬ ‫האירובי והאנאירובי ‪ -‬יכולת הטיפול הנדרשת‪.‬‬ ‫‪ .7‬בהתבסס על נתוני נספח ‪ 5‬של הדו"ח הסביבתי‪ ,‬כבר במצב הנוכחי גיל הבוצה קטן מגיל ‪ 40‬יום‪,‬‬ ‫שהוא הגיל המאושר למפעל לייצוב בוצה בתהליך אירובי יחד עם הטיפול בנוזל‪.‬‬ ‫בספיקות ועומסים גבוהים יותר‪ ,‬הצפויים בעתיד‪ ,‬יהיה צורך בייצוב הבוצה באופן שונה מזה‬ ‫הנעשה היום במפעל‪.‬‬ ‫חישובי פיזור מזהמים ממכוני טיפול בשפכים‪.‬‬ ‫במענה לדרישה של בחינת השפעתם של מכוני הטיפול בשפכים )מכוני מנא"י‪ -‬אירובי ואנאירובי והמכון‬ ‫האיזורי( על מטרדי ריח בסביבה כתוצאה מפליטת מזהמים ריחניים מפעילותם‪ ,‬הוצגה בדוח הסביבתי‬ ‫הערכה כללית ללא פירוט לכל מרכיב במט"ש ‪.‬‬ ‫מקורות רעש‪.‬‬ ‫ההתיחסות לנושא הרעש היא בשני מצבים ‪ :‬האחד ‪ -‬הרעש שמקורו בפעילות ובמכונות הייצור בשלב‬ ‫הנוכחי‪ ,‬והשני ‪-‬רעש שמקורו ממכונה ‪ 8‬ומערכות נלוות לפעילותה‪ ,‬שיתווספו בעתיד לפעילות הקיימת‪.‬‬ ‫רעש ממכונה ‪8‬‬ ‫מקורות רעש העיקריים בממכונה ‪ 8‬הם ארבעת המפוחים הנלווים לתפעולה בתהליך הייצור‪.‬‬ ‫הערכת עוצמות רעש התבססו על ההנחה שמאפייני הרעש של מכונה ‪ 8‬תהיה דומים לאלה של למכונה ‪4,‬‬ ‫ולכן מדידות רעש שנערכו עבור מכונה ‪ 4‬שימשו כמייצגים את מכונה ‪ . 8‬בנוסף נעשה שימוש בנתוני יצרן‬ ‫ובמדידות בסמוך לדוד קיטור ‪ .3‬כל הנתונים הוזנו לתוכנת חיזוי הרעש ‪.‬‬ ‫בחיזוי ובחישובים נמצא שאכן תהיינה חריגות מקריטריון הרעש ככל שהמבנה בו מצויה המכונה בנוי‬ ‫באופן סטנדרטי‪ .‬הדוח קובע שעל מנת לעמוד בדרישות התקנות למניעת מפגעי רעש יש להשתמש‬ ‫באלמנטים משופרים לבניה‪.‬‬ ‫‪-5-‬‬ ‫בנוסף לזאת נערכו מדידות רעש הן בתוך מנא"י והן בשכונות המגורים הקרובות למנא"י ‪ ,‬במטרה לאתר‬ ‫את מקורות הרעש ולקבוע את תרומתו של כל מקור לרעש בשכונות המגורים‪.‬‬ ‫מתוצאות המדידות במתחם מנא"י עולה כי מקורות הרעש העיקריים במפעל‪ ,‬התורמים לרעש בשכונות‬ ‫המגורים הם‪:‬‬ ‫מכונת ייצור ‪, 4‬מכונות באולם הכנת החומרים של דפניר‪ ,‬מכונת ייצור ‪ ,3‬מכונות ייצור של אמניר ‪ ,‬מכונות‬ ‫באולם עיבוד מוצרי נייר של חוגלה ומכונות הייצור ‪. 1,2‬‬ ‫למרות הטיפול האקוסטי שנעשה למזין של מכונה ‪ 4‬ובכלל זה‪ :‬בניית קיר וטיפול במפוחים‪ ,‬טיפול אקוסטי‬ ‫במבנה משאבות הווקום‪.,‬‬ ‫בעיית הרעש בשכונות המגורים נפתרה באופן חלקי בלבד‪.‬‬ ‫היא נפתרה בצד הדרומי בתדרים הגבוהים‪ ,‬אך לא בתדרים הנמוכים‪.‬היא לא נפתרה בשכונות המגורים‬ ‫בצד מערב‪ ,‬ונראה שעם הפעלת דוד ‪ 6‬המצב בהן אף הוחמר‪ ,‬באשר תלונות התושבים התגברו‪.‬‬ ‫חזות ונוף‬ ‫המסמך לא ניתח את ההשפעות החזותיות‪ -‬נופיות‪ ,‬לרבות ההשלכות על תפקוד הנחל וסביבתו כפי שנדרש‬ ‫בהנחיות‪ .‬יש להשלים פרק זה באופן הבא‪:‬‬ ‫‪ .1‬בתיאור הסביבה מופיעים מבטים מנקודות ראיה רחוקות מהמפעל ‪ .‬חסרים מבטים מהנחל וסביבתו )‬ ‫נקודות ראיה קרובות (‪ .‬כמו כן על המבטים שצורפו יש להוסיף נקודת ציון היכן אמורה לקום המכונה‪.‬‬ ‫‪ .2‬יש להציג הדמיות מנקודות התצפית שנבחרו בסעיף ‪ 1.6‬לרבות מרצועת הנחל‪ ,‬ולהעריך את ההשפעות‬ ‫החזותיות כתוצאה מהקמת המכונה בכל נקודת תצפית ולהציע אמצעים לשיקום וטיפול נופי‪ ,‬על פי‬ ‫הצורך‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש להראות על גבי תשריט רצף מעבר חופשי לציבור בגדה המערבית של הנחל‪ ,‬לרבות הצגת פתרונות‬ ‫בקטעים בהם קיים היום קיטוע ברצף השטח הפתוח‪.‬‬ ‫רוחב רצועת המעבר החופשי יקבע תוך התייחסות לגדת הנחל המתוכננת על פי הספיקות העתידיות‪ ,‬מתן‬ ‫אפשרות של מעבר‪/‬שביל להולכי רגל ואופניים ורצועת טיפול נופי במידת הצורך בממשק בין המפעל‬ ‫וסביבת הנחל‪.‬‬ ‫תעלת "סואץ" וחוות המיכלים‬ ‫לאחר סיור בשטח שובו נכחו נציגי המפעל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים סוכם ‪:‬‬ ‫א‪ .‬בשטח חוות המכלים ‪-‬‬ ‫‪ .1‬יש לפנות את הקוביות והחביות המכילים מזוט הנמצאים בסמוך לחוות מיכלי הדלק הקיימת‪.‬‬ ‫‪ .2‬לאחר הפינוי הנ"ל יש לגרד את שכבת האספלט והקרקע המזוהמת ולפנות אותה לרמת חובב‪.‬‬ ‫‪ .3‬בגמר השלמת הטיפול ‪ ,‬יש לתאם סיור‪ ,‬עם אותם הגורמים‪ ,‬שבו יוחלט על המשך טיפול ‪ ,‬על פי הצורך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תעלת סואץ ‪ -‬במהלך עבודות העפר והתשתית למכונה ‪ , 8‬יוזמנו נציגי המשרד להגנת הסביבה ואיגוד‬ ‫ערים לבחינת השטח ומתן הנחיות בנושא קרקע מזוהמת‪ ,‬על פי הצורך‪.‬‬ ‫ת נ אים ל ה י ת ר ב נ י ה‬ ‫איכות אוויר‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הבקשה להיתר תכלול את הגבהת הארובה או החלפתה לארובה בגובה של ‪50‬מטר‪.‬‬ ‫יש להשלים ולהציג תוצאות בדיקות ארובות הדוודים )שריפת גז טבעי(והשוואת הממצאים‪ -‬קצבי‬ ‫הפליטה לנתוני היצרן‬ ‫להיתר יצורפו תנאי היצרן של הדוודים והם יהוו חלק בלתי נפרד מההיתר‪.‬‬ ‫במצב תקלה המפעל יעבוד על פי התנאים שפורטו לעיל ויהוו חלק בלתי נפרד מההיתר‪.‬‬ ‫‪-6-‬‬ ‫שפכים‬ ‫לאור הממצאים שהצביעו על חוסר יכולתו של המתקן הקיים לעמוד בעומסי שיא ובתקלות יש ‪:‬‬ ‫• להקים מיכל איגום בנפח של ‪ 1000‬מ"ק לריקון מכונה ‪.8‬‬ ‫• להגיש תוכנית הרחבה למערך טיפול בשפכים אשר תיכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ייצוב בוצה שניונית‪.‬‬ ‫התכנית תהווה נספח להיתר והיא תקבע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שלבים לביצועה‪.‬‬ ‫• בתוכנית להרחבת המכון יש לבחון ולהעריך את קצבי הפליטה בכל מרכיב של מכון הטיפול ובכל‬ ‫מכון בנפרד‪ ,‬לרבות מתקנים אחרים )תחנת מעבר לפסולת(‪ ,‬המהווים או עלולים להוות מטרד‬ ‫ומפגע סביבתי‪.‬‬ ‫בהתבסס על תוצאות הרצת המודל לפיזור המזהמים‪ ,‬יומלץ‪ ,‬במידת הצורך‪ ,‬על התקנת מתקנים‬ ‫או שיפורים בתהליך‪ ,‬שיבטיחו עמידה בערכי הסף של המזהמים ‪ -‬מימן גופריתני ואמוניה‪.‬‬ ‫תנאי לקבלת טופס ‪ 4‬להפעלת המכונה יהיה ביצוע תכנית ההרחבה על כל מתקניה ‪ ,‬ובאישור איגוד ערים‬ ‫להגנת הסביבה שרון – כרמל‪.‬‬ ‫רעש‬ ‫לאור הממצאים שפורטו למעלה‪ ,‬קיימת בעיה של רעש במפעל בפעילות הנוכחית והעתידית ‪.,‬לפיכך‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יש להציג מהם האלמנטים המשופרים לבניה של המבנה מכונה ‪ , 8‬שיביאו את רמת הרעש לערכים‬ ‫שצויינו בדו"ח הסביבתי‪.‬‬ ‫סוג האלמנטים ושילובם במבנה ייכללו בגיליון הבקשה להיתר‪.‬‬ ‫תוכן תכנית לטיפול מערכתי במוקדי הרעש של המפעל ‪ ,‬תוך התייחסות פרטנית לכל אחד ממוקדי‬ ‫הרעש ‪ .‬התכנית תוגש לאיגוד לא יאוחר מתאריך ‪ 8.4.2008‬ותכלול לו"ז מחייב לביצוע‪ .‬התכנית‬ ‫תאושר על ידי איגוד ערים להגנת הסביבה שרון‪-‬כרמל ותהיה נספח מחייב להיתר‪ .‬אי עמידה בה‬ ‫תהיה חריגה מתנאי ההיתר‪.‬‬ ‫חזות ונוף‬ ‫יש להגיש את ההשלמות כפי שפורטו בסעיפים ‪ 1‬ו‪ 2-‬בפרק החזות שבחוות דעת זו כתנאי להיתר‬ ‫הבניה‪ ,‬ביצוע סעיף ‪ 3‬שלעיל יהיה תנאי לטופס ‪ ,4‬באישור המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים ‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫ירוחם לקרץ‬ ‫מנכ"ל האיגוד‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫מר רוברט ראובן – מנהל המחוז‬ ‫‪-7-‬‬