‫‪04‬‬ ‫לימודים לתואר שני (‪ )M.Sc.‬בביוטכנולוגיה‬ ‫במסלול עם תזה ובמסלול ללא תזה‬ ‫שנה"ל תשע"ה‬ ‫ראש התכנית‪:‬‬ ‫חברי הסגל האקדמי‬ ‫פרופסור מן המניין‪:‬‬ ‫פרופסור חבר‪:‬‬ ‫פרופ' דני ברקוביץ'‬ ‫פרופ' גדי דגני‪ ,‬פרופ' יעקב ויה‪ ,‬פרופ' גיורא ריטבו‪.‬‬ ‫פרופ' רחל אמיר‪ ,‬פרופ' דני ברקוביץ‪ ,‬פרופ' מרטין גולדווי‪ ,‬פרופ'‬ ‫גידי גרוס‪ ,‬פרופ' יעקב פיטקובסקי‪ ,‬פרופ' סנאית תמיר‪.‬‬ ‫מרצה בכיר‪:‬‬ ‫ד"ר פאולה בלינקי‪ ,‬ד"ר דורון גולדברג‪ , ,‬ד"ר ג'מאל מחאג'נה‪,‬‬ ‫ד"ר אלון מרגלית‪ ,‬ד"ר סגולה מוצפי‪.‬‬ ‫מדריך ד"ר‪:‬‬ ‫ד"ר אבי מתתיהו‬ ‫מורים מן החוץ‪:‬‬ ‫ד"ר יגאל בר‪-‬אילן‪ ,‬ד"ר מעיין גל‪ ,‬ד"ר ירון דקל‪ ,‬ד"ר גריגורי‬ ‫יום‪ -‬דין‪ ,‬ד"ר מיכל יעקובוביץ'‪-‬גוון‪ ,‬פרופ' דן לבנון‪ ,‬פרופ' אלכס‬ ‫לוויצקי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תכנית ללימודי תואר שני (מוסמך ‪ )M.Sc.‬בביוטכנולוגיה‪ ,‬במסלול עם תזה‬ ‫מבוא‬ ‫המחקר הביוטכנולוגי ויישומיו בענפי הרפואה‪ ,‬התעשייה‪ ,‬החקלאות והסביבה מתפתחים‬ ‫בקצב מהיר‪ .‬התחום הופך למורכב ומתוחכם‪ ,‬ודורש מן העוסקים בו מסד ידע מקיף‬ ‫ומעמיק במדעי החיים והטבע‪ ,‬הרפואה‪ ,‬הכימיה והביולוגיה המולקולרית‪ ,‬בצרוף קשת‬ ‫רחבה של מיומנויות טכניות ושליטה במכשור משוכלל‪ ,‬ויכולת לעבד ממצאים‪ ,‬לנתחם‬ ‫ולתארם בשפה מדעית תמציתית ובהירה‪ .‬על אלה באה לענות התכנית למסלול עם תזה‪,‬‬ ‫שגובשה במטרה להכין כוח עזר למעבדות מחקר במוסדות אקדמיים ולהכשיר חוקרים‬ ‫במעבדות של בתי חולים ומוסדות ציבור ואנשי צוות במו"פ ובקווי ייצור בחברות‬ ‫ביוטכנולוגיות‪ .‬התכנית מיועדת להכשיר מועמדים ללימודי המשך לקראת תואר דוקטור‪.‬‬ ‫ההיקף והתוכן של עבודת התזה יהיו כמקובל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪,‬‬ ‫והקורסים שנבחרו לתכנית מכסים טווח רחב של נושאים מתקדמים בביוטכנולוגיה‪ ,‬תוך‬ ‫הדגשת הרלוונטיות לתמורות ולחידושים בענף‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים‬ ‫משך הלימודים‪ ,‬לסטודנטים שיקדישו את כל זמנם ללימודים ולא יידרשו ללימודי השלמה‪,‬‬ ‫הוא שנתיים מלאות (‪ 4‬סמסטרים)‪ .‬תכנית הלימודים תכלול קורסי חובה וקורסי בחירה‪ .‬על‬ ‫כל סטודנט לצבור ‪ 03‬נ"ז בקורסים‪ ,‬מתוכן ‪ 62‬בקורסי חובה ועוד ‪ 4‬בקורסי בחירה‪.‬‬ ‫עבודת התזה תתבצע באחת מהמעבדות השותפות בתכנית‪ .‬הסטודנט יתחיל בביצוע העבודה‬ ‫כבר מן הסמסטר הראשון‪ ,‬ובתום הסמסטר השני יגיש הצעת מחקר לאישור ועדת ההוראה‬ ‫של התואר השני‪ .‬התזה תוגש בתום חופשת הקיץ שלאחר שנת הלימודים השנייה‪ .‬עליה‬ ‫להקביל באיכותה ובהיקפה לפרסום מדעי אחד לפחות בעיתונות ברת‪-‬שיפוט‪ .‬סטודנטים‬ ‫הפורשים את לימודי התואר השני יידרשו להגיש את התזה לא יאוחר מתום ארבע שנים‬ ‫מתחילת לימודיהם‪ ,‬ובשום מקרה לא יוכלו להשתתף בתכנית יותר מחמש שנים‪.‬‬ ‫באחריותו הבלעדית של כל סטודנט לוודא כי צבר את מספר נקודות הזכות הדרוש‬ ‫להשלמת החובות ולקבלת התואר‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תכנית ללימודי תואר שני (מוסמך ‪ )M.Sc.‬בביוטכנולוגיה‪ ,‬במסלול ללא תזה‬ ‫מבוא‬ ‫התכנית חותרת לשילוב אופטימלי בין הענקת תשתית עיונית ומעשית מקיפה‪ ,‬הנחוצה‬ ‫להבנה ולהתמצאות בביוטכנולוגיה העכשווית על ענפיה השונים‪ ,‬לבין הכשרה מעשית‬ ‫מועילה‪ ,‬הכוללת גם לימוד של מכשור וטכניקות מתקדמים‪ ,‬ביצוע ניסויים וכתיבת דו"חות‪,‬‬ ‫והתמודדות עם האתגרים האינטלקטואליים והמעשיים הכרוכים במחקר מדעי ובהצגתו‪.‬‬ ‫גישה זו תבוא לביטוי במערך קורסים מגוון ובהתנסות מעשית בפרויקט מחקר‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים‬ ‫לסטודנטים שיקדישו את כל זמנם ללימודים ולא יידרשו ללימודי השלמה‪ ,‬תיפרס התכנית‬ ‫על פני שנתיים אקדמיות (‪ 4‬סמסטרים)‪ .‬על כל סטודנט לצבור ‪ 44‬נ"ז לפי הפירוט הבא‪46 :‬‬ ‫נ"ז בקורסים‪ ,‬מתוכן ‪ 62‬בקורסי חובה ועוד ‪ 62‬בקורסי בחירה‪ ,‬ו‪ 2-‬נ"ז בפרויקט מחקר‬ ‫מסכם‪ ,‬שיבוצע בסמסטר האחרון בתכנית ובו ישקיע הסטודנט לפחות עשרים וארבע שעות‬ ‫בשבוע לאורך כל הסמסטר‪ .‬פרויקט המחקר יתבצע במעבדות המחקר השותפות לתכנית או‬ ‫במעבדות מחקר במוסדות אקדמיים מוכרים אחרים‪ .‬עם סיום הפרויקט יגיש הסטודנט‬ ‫עבודה מסכמת בכתב‪ ,‬עליה ייבחן גם בע"פ‪.‬‬ ‫באחריותו הבלעדית של כל סטודנט לוודא כי צבר את מספר נקודות הזכות הדרוש‬ ‫להשלמת החובות ולקבלת התואר‪.‬‬ ‫דרישות אקדמיות במסלול עם תזה‬ ‫כללי‬ ‫במסלול זה על הסטודנט לצבור ‪ 62‬נ"ז בקורסי חובה ועוד ‪ 4‬נ"ז בקורסי בחירה‪ ,‬ובסה"כ ‪03‬‬ ‫נ"ז‪ .‬נקודות הזכות בקורס תוענקנה למי שציונו המשוקלל בכל מטלות הקורס הינו ‪23‬‬ ‫לפחות‪ .‬כל הסטודנטים יחויבו לעבור בסמסטר הראשון קורס בטיחות במעבדה‪ ,‬אשר לא‬ ‫יקנה נקודות זכות‪ .‬לא כל קורסי הבחירה יינתנו מדי שנה‪ ,‬והסטודנטים יפרסו את בחירתם‬ ‫מדי שנה בכפוף להיצע הקורסים בכל סמסטר ולמערכת השעות‪ .‬תכנית הקורסים מפורטת‬ ‫בטבלאות אשר בהמשך‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עבודת התזה‬ ‫נושא המחקר ייקבע על ידי הסטודנט עם מנחה המחקר‪ ,‬והוא יוכל להתחיל בביצועו כבר‬ ‫עם תחילת הסמסטר הראשון של התכנית‪ .‬בתום שני סמסטרים מתחילת הלימודים (לא‬ ‫יאוחר מתחילת אוקטובר למתחילים בסמסטר א ולא יאוחר מתחילת פברואר למתחילים‬ ‫בסמסטר ב) יגיש התלמיד במסלול המחקרי הצעה לעבודת התזה הכוללת גם תוצאות‬ ‫ראשוניות של המחקר‪ .‬עבודת התזה תוגש בתום שנתיים מתחילת העבודה‪ .‬התלמיד יגיש‬ ‫תזה בקובץ וורד‪ ,‬במידת הצורך יגיש גם את התזה בצורת חוברת‪ .‬לאחר אישור התזה ע"י‬ ‫המנחה היא תישלח להערכה ע"י שני בוחנים‪ .‬הבוחנים יעריכו הן את תוכנם ואיכותם של‬ ‫המחקר ושל התזה הכתובה והן את יכולתו של הסטודנט להגן עליהם בבחינה בעל פה‪.‬‬ ‫הציון על התזה יהווה ‪ 23%‬מן הציון הסופי בתכנית‪ .‬על הסטודנט להשיג ציון של ‪ 57‬לפחות‪,‬‬ ‫הן על העבודה הכתובה והן על הבחינה בעל פה‪ .‬ערך הממצאים המדעיים יהיה תואם לפחות‬ ‫למאמר מדעי אחד בעיתונות‪ ,‬עם שיפוט בתחום עבודת התזה‪.‬‬ ‫תנאי מעבר משנה לשנה‬ ‫המשך לימודיו של סטודנט שנכשל ב‪ 4-‬קורסי חובה יידון בוועדת המעקב‪.‬‬ ‫הפסקת המחקר‬ ‫על אלה יוכלו להמליץ‪:‬‬ ‫‪ .6‬ועדת המעקב של התוכנית‪ ,‬אם זו תמצא כי הסטודנט לא עומד בדרישות הלימודים‪.‬‬ ‫‪ .6‬מנחה עבודת התזה‪ ,‬אם ימצא כי התנהלות הסטודנט במעבדה איננה הולמת או כי איננו‬ ‫מתקדם בתוכנית המחקר מסיבות התלויות בו בלבד‪.‬‬ ‫במידה שיישקלו הפסקת לימודים או מעבר למסלול הנלמד‪ ,‬יזומן הסטודנט לשימוע‪.‬‬ ‫החלטה על הפסקת הלימודים במסלול המחקרי תאושר על ידי ההנהלה המצומצמת של‬ ‫התואר השני‪.‬‬ ‫בקשה לדחיית הגשת התזה ב‪ 3-‬חודשים‬ ‫‪4‬‬ ‫על סמך התקדמות הסטודנט במחקר‪ ,‬יוכל הסטודנט להגיש בקשה לדחיית הגשת התזה ב‪-‬‬ ‫‪ 0‬חודשים‪.‬‬ ‫סיום הלימודים וזכאות לתואר‬ ‫סטודנט שצבר את סך נקודות הזכות הדרוש בקורסי החובה ובקורסי הבחירה ועמד‬ ‫בהצלחה בכל מרכיבי הבחינה של עבודת התזה‪ ,‬וסיים את הלימודים בציון ממוצע של ‪57‬‬ ‫ומעלה‪ ,‬יהיה זכאי לתואר‪.‬‬ ‫הציון הסופי יורכב באופן הבא‪:‬‬ ‫שקלול הציונים בקורסים ‪43%‬‬ ‫ציון על העבודה הכתובה‬ ‫ציון הבחינה בעל פה‬ ‫‪03%‬‬ ‫‪03%‬‬ ‫דרישות אקדמיות במסלול ללא תזה‬ ‫כללי‬ ‫במסלול זה על הסטודנט לצבור ‪ 62‬נ"ז בקורסי חובה ועוד ‪ 62‬נ"ז בקורסי בחירה‪ ,‬ובסה"כ‬ ‫‪ 46‬נ"ז בקורסים‪ ,‬בנוסף ל‪ 2-‬נ"ז בפרויקט המחקר‪ .‬נקודות הזכות בקורס תוענקנה למי‬ ‫שציונו המשוקלל בכל מטלות הקורס הוא ‪ 23‬לפחות‪ .‬כל הסטודנטים יחויבו לעבור‬ ‫בסמסטר הראשון קורס בטיחות במעבדה‪ ,‬שאינו מקנה נקודות זכות‪ .‬לא כל קורסי הבחירה‬ ‫יינתנו מדי שנה‪ .‬הסטודנטים יפרסו את בחירתם מדי שנה‪ ,‬בכפוף להיצע הקורסים בכל‬ ‫סמסטר ולמערכת השעות‪ .‬תכנית הקורסים מפורטת בטבלאות שבהמשך‪ .‬רשימת הקורסים‬ ‫המוצעים במסלול זהה לרשימת הקורסים המוצעים במסלול התזה‪.‬‬ ‫פרויקט מחקר‬ ‫במסגרת זו יבצע הסטודנט בסמסטר הרביעי (האחרון) ללימודיו פרויקט מדעי או פיתוחי‪,‬‬ ‫שיעסוק בשאלה מחקרית הכרוכה בעבודת המחקר או הפיתוח השוטפת של המעבדה‪.‬‬ ‫לאורך כל הסמסטר יקדיש הסטודנט לפרויקט זה לפחות ‪ 64‬שעות שבועיות (כ‪ 0 -‬ימי עבודה‬ ‫מלאים) ועמידה בכל המטלות תזכה אותו ב‪ 2-‬נ"ז‪ .‬עם תחילת הפרויקט יגיש הסטודנט‬ ‫לראש התכנית‪ ,‬הצעת מחקר מקוצרת הכוללת רקע‪ ,‬מטרת המחקר ‪ ,‬חומרים ושיטות‬ ‫‪5‬‬ ‫ומקורות ספרות אפשריים‪ .‬עם סיום הפרויקט יכתוב הסטודנט עבודה סמינריונית שתכלול‬ ‫את תיאור השאלה המחקרית או נושא הפיתוח‪ ,‬הן בהקשר של המחקר הרחב יותר‬ ‫המתבצע במעבדה והן בפרספקטיבה של הידע הכללי‪ ,‬פירוט השיטות‪ ,‬מהלכי הניסויים‬ ‫ותוצאותיהם‪ ,‬ודיון בתוצאות שהושגו‪ .‬ראש המעבדה חייב לאשר בחתימה את העבודה‬ ‫הסמינריונית לפני הגשתה‪ .‬הסטודנט ייבחן על עבודה זו לחוד על ידי שני חברי סגל‬ ‫המשתתפים בתכנית לתואר השני‪ .‬הציון על פרויקט המעבדה יורכב מהערכת העבודה‬ ‫הסמינריונית (‪ )73%‬ומן הבחינה בעל פה (‪ .)73%‬על הסטודנט להשיג ציון של ‪ 57‬לפחות בכל‬ ‫אחד מהמרכיבים הללו‪.‬‬ ‫בקשה לדחיית הגשת פרויקט המחקר ב‪ 3-‬חודשים‬ ‫על סמך התקדמות הסטודנט בפרויקט המחקר‪ ,‬יוכל הסטודנט להגיש בקשה לדחיית הגשת‬ ‫פרויקט המחקר ב‪ 0-‬חודשים‪.‬‬ ‫תנאי מעבר משנה לשנה‬ ‫המשך לימודיו של סטודנט שנכשל ב‪ 4-‬קורסי חובה יידון בוועדת המעקב‪.‬‬ ‫מעבר ממסלול ללא תזה למסלול עם תזה‬ ‫על הסטודנט המבקש לעבור למסלול מחקרי להעביר בקשה מיוחדת לראש התכנית ולמצוא‬ ‫מנחה למחקר‬ ‫סטודנט זכאי לעבור ממסלול נלמד למסלול מחקרי בהתקיים אחד משני התנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .6‬עומד בתנאי קבלה למסלול מחקרי (אך לומד במסלול נלמד)‬ ‫‪ .2‬סיים בשנתו הראשונה ללימודיו ‪ 64‬נ"ז בציון ממוצע של ‪ 47‬ומעלה (‪ 66‬נ"ז בקורסי‬ ‫חובה ‪ 6 +‬נ"ז בקורסי בחירה)‬ ‫הפסקת לימודים‬ ‫על הפסקת לימודים במסלול הנלמד תוכל להמליץ ועדת המעקב‪ ,‬אם תמצא כי הסטודנט‬ ‫לא עומד בדרישות הלימודים‪ .‬במידה שתישקל הפסקת לימודים יזומן הסטודנט לשימוע‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫סיום הלימודים וזכאות לתואר‬ ‫סטודנט שצבר את סך נקודות הזכות הדרוש בקורסי החובה ובקורסי הבחירה ועמד‬ ‫בהצלחה בעבודת הסמינריון המחקרי וסיים את הלימודים בציון ממוצע של ‪ 57‬ומעלה‪,‬‬ ‫יהיה זכאי לתואר‪.‬‬ ‫הציון הסופי יורכב באופן הבא‪:‬‬ ‫שקלול הציונים בקורסים ‪.43%‬‬ ‫‪.63%‬‬ ‫ציון פרויקט המחקר‬ ‫רשימת הקורסים‪:‬‬ ‫(רשימת הקורסים זהה בשני המסלולים)‬ ‫שש"ס נ"ז‬ ‫שם הקורס‬ ‫קורסי חובה בסמסטר א'‬ ‫אנדוקרינולוגיה מולקולרית ושימושיה‬ ‫בביוטכנולוגיה חקלאית‬ ‫בטיחות במעבדה‬ ‫ביוכימיה של חלבונים ואנזימים‬ ‫חומרים אנטיביוטיים‬ ‫ריפוי גנטי‬ ‫ביוטכנולוגיה של צמחים‬ ‫הבסיס המולקולרי של מחלת הסרטן‬ ‫סטטיסטיקה לביולוגים‬ ‫סה"כ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרופ' גד דגני‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‬‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪60‬‬ ‫ד"ר יגאל בר‪-‬אילן‬ ‫ד"ר דורון גולדברג‬ ‫פרופ' יעקב ויה‬ ‫פרופ' דני ברקוביץ'‬ ‫פרופ' רחל אמיר‬ ‫ד"ר ג'מאל מחאג'נה‬ ‫ד"ר ירון דקל‬ ‫קורסי חובה בסמסטר ב'‬ ‫היבטים עסקיים בביוטכנולוגיה‬ ‫**גישות אימוניות לתרופות חדשות‬ ‫ביואינפורמטיקה למתקדמים‬ ‫קורס מתקדם בתסיסה וריאקטורים‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫שם המרצה‬ ‫ד"ר גריגורי יום דין‬ ‫פרופ' גידי גרוס‬ ‫פרופ' דני ברקוביץ'‬ ‫ד"ר אבי מתתיהו‬ ‫סמינר‪ :‬מערכת ההומיאוסטאזיס‪ ,‬בקרת‬ ‫רמת חמצון‪/‬חיזור במערכות ביולוגיות‬ ‫סמינר‪ :‬נושאים חדשים בביוטכנולוגיה‬ ‫סה"כ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרופ' יעקב ויה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪61‬‬ ‫פרופ' גד דגני‬ ‫קורסי בחירה בסמסטר א'‬ ‫רדיקלים חופשיים ועקה חימצונית‬ ‫ביוטכנולוגיה רפואית‬ ‫סמינר‪ :‬ביוטכנולוגיה בחקלאות מים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פרופ' יעקב ויה‬ ‫פרופ' דני ברקוביץ'‬ ‫פרופ' גד דגני‬ ‫ביות‪ :‬על המעבר מבר למתרבת‬ ‫‪#‬אקספרימנט‪ :‬לנסות‪ ,‬להתנסות‪,‬‬ ‫להעמיד בניסיון‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ד"ר ירון דקל‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרופ' דניאל מילוא‬ ‫קורסי בחירה בסמסטר ב'‬ ‫מחלות בעלי חיים‬ ‫מבוא לאבולוציה‬ ‫מחלת הסכרת‪-‬פתולוגיה אבחון וטיפול‬ ‫האבקה והפריה‬ ‫ביוכימיה של התגובה הדלקתית‬ ‫שיטות ביופיסיקליות לחקר חלבונים‬ ‫ומולקולות קטנות‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרופ' יעקב פיטקובסקי‬ ‫ד"ר ירון דקל‬ ‫ד"ר דורון גולדברג‬ ‫פרופ' מרטין גולדווי‬ ‫ד"ר אלון מרגלית‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ד"ר מעיין גל‬ ‫ד"ר איתמר ידיד‬ ‫‪ #‬הקורס ניתן במסלול נלמד בלבד‪ ,‬ובשיתוף עם סטו' לתארים מתקדמים מהפקולטה‬ ‫לחברה ורוח‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫קורסי בחירה נוספים בתכנית‬ ‫ביוטכנולוגיה של פטריות‬ ‫תרפיה מכוונת של מחלות אנושיות‬ ‫גנטיקה מולקולרית של האדם‬ ‫פרקים נבחרים בכימיה פיזיקלית‬ ‫שיטות הפרדה ביוכימיות‬ ‫ביולוגיה מולקולרית של שמרים‬ ‫באישור ראש התכנית‪ ,‬ניתן לקחת קורסי בחירה מהתכנית ללימודי‬ ‫תואר שני בתזונה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פירוט הקורסים‬ ‫הקורסים מסודרים לפי א"ב וכוללים את שם המרצה‪ ,‬מספר שעות הלימוד ומספר נקודות‬ ‫הזכות של כל קורס ותיאור מקוצר של פרשית הלימוד (סילבוס)‪.‬‬ ‫קורסי חובה‬ ‫אנדוקרינולוגיה מולקולרית ושימושיה בביוטכנולוגיה חקלאית‬ ‫פרופ' גד דגני‬ ‫‪ 1– 0414444‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס יעסוק בבסיס המולקולרי של מבנה ההורמונים והקשר לתפקודם‪ ,‬העברת הסיגנל‬ ‫בבעלי חוליות ברמות השונות עד לרמת הגן‪ ,‬ויקנה התמצאות בתחומים הבאים‪ :‬בקרה של‬ ‫התהליכים החשובים בחקלאות מודרנית כגון גדילה ורבייה‪ ,‬התערבות בתהליכי הבקרה‬ ‫ושליטה על הרבייה והגדילה בבעלי חיים‪ ,‬יצור של הורמונים רקומביננטים עם פעילות‬ ‫ביולוגית גבוהה ושימושם בתעשייה ובחקלאות‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬מבנה ופעילות הגנים‬ ‫המפקחים על הורמונים‪ ,‬הבקרה המולקולרית על הגנים המייצרים הורמונים‪ ,‬המכניזם‬ ‫המולקולרי של פעילות הקולטנים בתא‪ ,‬העברת הסיגנל בתא והדרך בה מבקרים‬ ‫ההורמונים את יצירת ההורמון בתא‪ ,‬שיטות מעבדתיות למדידת הורמונים‪ .‬הורמוני‬ ‫ההיפותלמוס‪ ,‬הורמוני ההיפופיזה‪ ,‬הורמוני האונה הקדמית והאחורית של ההיפופיזה‪,‬‬ ‫הורמוני התירואיד והורמוני האדרנל‪ :‬הגנים המפקחים‪ ,‬המבנה המולקולרי ודרך הפעולה‪.‬‬ ‫הגנים המפקחים על קביעת המין (‪ )sex‬ביונקים ודרך פעולתם והגנים המפקחים על‬ ‫הורמוני המין בנקבה ובזכר של האדם‪.‬‬ ‫בטיחות במעבדה‬ ‫ד"ר יגאל בר אילן‬ ‫‪ - 0464446‬ללא נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס יכלול לימוד דרכי הערכת הסיכונים במעבדה‪ .‬הכרת גורמי הבטיחות במדינת ישראל‬ ‫בכלל ובאקדמיה בפרט‪ .‬בקורס תילמד הסכנה מדליקות ותיעשה הכרות מעמיקה עם מחסן‬ ‫הכימיקלים התקני‪ ,‬כולל היכרות עם חומרים מסוכנים (חמ"סים) ודרכי הטיפול בהם‬ ‫ואחסונם‪ .‬יילמדו הסיכונים מקרינה מייננת ומחומרים ביולוגיים וכימיים‪ ,‬ויושם דגש על‬ ‫‪10‬‬ ‫המבנה הנכון של המעבדה הכימית‪/‬ביולוגית‪ .‬יילמדו נהלי הבטיחות במעבדה‪ .‬בכל שלבי‬ ‫הלימוד יודגשו הסיכונים מכל גורם‪ ,‬גרמי אחסון והגנה ותגובה בעת אירועי אמת‪ ,‬סילוק‬ ‫חמ"סים‪ .‬תלמד שיטת ההכנה של תכנית בטיחות למעבדה‪.‬‬ ‫ביואינפורמטיקה למתקדמים‬ ‫פרופ' דני ברקוביץ'‬ ‫‪ 1– 0414444‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס יעסוק בנושאים מתקדמים בביואינפורמטיקה‪ ,‬תחום המהווה נקודת השקה בין‬ ‫מדעי החיים ומדעים מדויקים‪ .‬הקדמה בתחומי הביוטכנולוגיה וסיום פרויקט הגנום‬ ‫האנושי יצרו מידע ביולוגי רב האגור במאגרי מידע‪ ,‬שניתן לנתחו בעזרת כלים‬ ‫ביואינפורמטיים מגוונים שפותחו במקביל על ידי אנשי מדעי המחשב‪ .‬במהלך הקורס‬ ‫יתוודעו הסטודנטים למגוון כלים חישוביים המיועדים לניתוח רצפי דנ"א וחלבונים‬ ‫ולמאגרי נתונים המכילים רצפים אלה‪ .‬לימוד הכלים יעמיק מעבר לרמת המשתמש הפשוט‪,‬‬ ‫זאת על מנת להכיר את מגבלות הכלים ולאפשר למשתמש בהם מידה של ביקורתיות‬ ‫בבחירת הפרמטרים ובניתוח התוצאות‪ .‬במהלך הקורס יושם דגש על הצד המעשי של‬ ‫שימוש בכלים מתקדמים‪ .‬הקורס יכלול הרצאה ותרגול שיינתנו בכיתת המחשבים‪.‬‬ ‫ביוטכנולוגיה של צמחים‬ ‫פרופ' רחל אמיר‬ ‫‪ 1 - 0464440‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫פרקים בתרביות רקמה של צמחים ובטכניקת הנדסה גנטית בצמחים‪ .‬הורמונים צמחיים‬ ‫בתרבית רקמה והתמיינות אברים שונים של הצמח‪ .‬מנגנון הטרנספורמציה של‬ ‫אגרובקטריום‪ ,‬הטרנספורמציה הישירה ובניית קונסטרקט בינארי המשמש להחדרת‬ ‫תכונות לצמח‪ .‬שיטות מחקר נפוצות בלכידת גנים חדשים והקשר בין גן לפונקציה ובין‬ ‫פונקציה לגן‪ .‬נבצע ניסויים בהם נלמד שליטת הורמונים בבקרה על התמיינות‪ ,‬תופעות‬ ‫הטוטיפוטנציה והקלוס‪.‬‬ ‫ביוכימיה של חלבונים ואנזימים‬ ‫ד"ר דורון גולדברג‬ ‫‪ 1 – 0414461‬נ"ז‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס יעסוק בחקר הקשר שבין הרכב החלבון ומבנה לבין פעילותו הביולוגית ובהבנת‬ ‫המבנים והמנגנונים הקשורים בפעילותם של אנזימים‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬תכנון מערכות‬ ‫ניסויים לפענוח מבנה החלבון‪ ,‬הרכבו‪ ,‬גודלו וצורתו‪ ,‬קביעת רצף חומצות האמינו‪ ,‬סינתזה‪,‬‬ ‫חיתוכים‪ ,‬מודיפיקציות ומוטציות נקודתיות להכרת המבנה‪ ,‬הקונפורמציה ופעילות‬ ‫החלבון‪ ,‬קריסטלוגרפיה וקביעת מבנה תלת‪-‬ממדי בעידן המחשב‪ ,‬שפרונים‪ ,‬דגרדציה של‬ ‫חלבונים‪ ,‬מ‪ RNA-‬לחלבון‪ ,‬אנזימים‪ :‬מנגנונים‪ ,‬קינטיקה‪ ,‬מרכזים אקטיביים‪ ,‬עיכוב והכרה‬ ‫מולקולרית‪ ,.‬שלבי ניקוי‪ ,‬הפרדה ואפיון האנזים‪/‬המעכב תוך שימוש במסננים מולקולריים‪,‬‬ ‫כרומטוגרפיות זיקה ואחרות‪ ,‬מחליפי יונים‪ ,‬אלקטרופורזה‪ ,‬שיטות אימוניות ועוד‪,‬‬ ‫חישובים קינטיים ומדדים נוספים לאפיון האנזים‪.‬‬ ‫גישות אימוניות לתרופות חדשות ‪ -‬לא יינתן בתשע"ה‬ ‫פרופ' גידי גרוס‬ ‫‪ 1 – 0464443‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס יעמוד על הפוטנציאל הגלום במערכת החיסון כמכלול וברכיבים בודדים שלה לשם‬ ‫יצירת כלים טיפוליים אשר עשויים לתת מענה למחוללי מחלות ולמצבים פתולוגיים שונים‪.‬‬ ‫הקורס יעסוק תחילה ברכיבים ובמנגנונים שונים של מערכת החיסון אותם ניתן לרתום‬ ‫לצרכים רפואיים‪ .‬בהמשך ירחיב הקורס וידון במחלות שונות‪ ,‬במניפולציות שונות של‬ ‫מערכת החיסון הננקטות כיום על מנת להתגבר עליהן‪ ,‬ובכיווני מחקר חדשים‪.‬‬ ‫הבסיס המולקולרי של מחלת הסרטן‬ ‫ד"ר ג'מאל מחאג'נה‬ ‫‪ 1– 0464444‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס נועד להרחיב ולהעמיק את הבנת הסטודנטים בבסיס הגנטי‪-‬מולקולרי של מחלת‬ ‫הסרטן‪ .‬הקורס יעסוק בביולוגיה וסרטן‪ ,‬סרטן כבעיה קלינית‪ ,‬אפידמיולוגיה של סרטן‪,‬‬ ‫גנטיקה של התא הסרטני‪ ,‬אלטרנציות גנטיות בתאי סרטן‪ ,‬שינויים בדיפרנציאציה בתאי‬ ‫סרטן‪ ,‬הגורמים האפשריים לסרטן‪ ,‬אונקוגנים ומנגנוני פעולתם‪ ,‬גנים מדכאי סרטן ומנגנוני‬ ‫פעולתם‪ ,‬תהליכי העברת סיגנלים וסרטן‪ ,‬קינאזות‪ ,‬פוספטאזות וסרטן‪ ,‬ביוטכנולוגיה‬ ‫וסרטן‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫היבטים עסקיים בביוטכנולוגיה‬ ‫(יוזמה‪ ,‬שיווק‪ ,‬מימון‪ ,‬שלבים בהקמת מפעל)‬ ‫ד"ר גרגורי יומדין‬ ‫‪ 1– 0414463‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס יקנה לסטודנט כלים להתמודד עם פיתוח פרויקט בביוטכנולוגיה‪ .‬הקורס יעבור על‬ ‫כל השלבים של פיתוח פרויקט‪ ,‬מבחירת הנושא דרך המחקר המעבדתי והפיילוט ועד‬ ‫היישום בתעשייה‪ .‬דגש מיוחד יינתן לצד הכלכלי פיננסי של הפרויקט‪ ,‬רישום פטנטים‪ ,‬גיוס‬ ‫הון וניהול פיננסי של חברה בהקמה‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬יוזמה בנושאים המתאימים לפיתוח‬ ‫בתחומי הביוטכנולוגיה השונים‪ ,‬יוזמות במו"פ ודרך לבירור נושאים הקשורים לתחילת‬ ‫מחקר המתאים לפיתוח ביוטכנולוגיה‪ ,‬העברת המחקר משלב המחקר הבסיסי לפיילוט‪,‬‬ ‫יוזמה בארגון ובעסקים עצמאיים‪ ,‬שמירה על קניין רוחני ורישום פטנטים‪ ,‬דרכים שונות‬ ‫להשגת מימון לפרויקטים בביוטכנולוגיה ותיאור המערכות התומכות במו"פ בתחום‪ ,‬הקמת‬ ‫חברות סטארט‪-‬אפ בביוטכנולוגיה‪ ,‬זיהוי הזדמנויות עסקיות‪ ,‬בנקאות והון בינלאומי‬ ‫למינוף פרויקטים‪ ,‬יצירתיות בניהול‪ ,‬מערכת ההון והבנקאות בישראל‪ ,‬שיווק פרויקט‬ ‫למשקיעים‪ ,‬מושגים בסיסים בניהול‪ :‬הנעת עובדים‪ ,‬השגת יעדי החברה או הארגון‪ ,‬עמידה‬ ‫בתחרות מול חברות אחרות‪ ,‬הסתגלות לשינויים בכלכלה העולמית והמקומית ועוד‪.‬‬ ‫חומרים אנטיביוטיים‬ ‫פרופ' יעקב ויה‬ ‫‪ 1– 0414444‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫מטרת הקורס היא להעניק לסטודנט הבנה רחבה על מנגנוני פעולה של משפחות שונות של‬ ‫חומרים אנטיביוטיים‪ ,‬לסקור את האתגרים שנושא זה מציב בשל התפתחות עמידות כנגד‬ ‫אותם חומרים‪ .‬פרקי הקורס‪ :‬הקדמה‪ :‬היסטוריה של התפתחות חומרים אנטיביוטיים‪,‬‬ ‫מקורות ורעילות‪ .‬סוגי חומרים אנטיביוטיים ומנגנוני פעולה‪ :‬דיון בכל המשפחות העיקריות‬ ‫של חומרים אנטיביוטיים ‪ -‬מבנה מולקולרי‪ ,‬מקורות (טבעיים וסינתטיים)‪ ,‬יציבות כימית‬ ‫ואנזימטית‪ ,‬כימיה‪ ,‬שיטות סינתטיות להכנתם ולהכנת נגזרות שלהם‪ ,‬יתרונות וחסרונות‬ ‫של הנגזרות‪ .‬מנגנוני פעולה‪ :‬עיכוב בסינתזה של דופן תא‪ ,‬מעכבי חלבונים‪ ,‬השפעה על‬ ‫ממברנת התא‪ ,‬השפעה על חומצות גרעין‪ .‬התפתחות של עמידות‪ .‬התאמה בין פונדקאי‪,‬‬ ‫אנטיביוטיקה וחיידק‪ ,‬פיתוחים עתידיים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ד"ר ירון דקל‬ ‫סטטיסטיקה לביולוגים‬ ‫‪ 1 - 0414433‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬ש"ש הרצאה‬ ‫מטרת הקורס היא לחבר בין הסטודנטים במקצועות מדעי החיים לבין עקרונות יסוד‬ ‫בניתוח סטטיסטי‪.‬‬ ‫הסטודנטים ילמדו להסיק מסקנות מתוך נתונים‪ ,‬יכירו את מושגי היסוד בסטטיסטיקה‬ ‫כמו אוכלוסייה‪ ,‬מדגם וסוגי משתנים‪ ,‬יתמודדו עם השערות סטטיסטיות וניתוחים לקביעת‬ ‫מובהקות של תוצאות‪ .‬הבנת מושגי יסוד אילו תעזור לסטודנטים להתמודד עם תוצאות‬ ‫ולהבין את משמעותן‪ ,‬בין אם בהמשך דרכם בתארים המתקדמים בתחומי מדעי החיים או‬ ‫במקצועות הביוטכנולוגיה והמעבדתנות‪.‬‬ ‫סמינר‪ :‬מערכת ההומיאוסטאזיס‪,‬‬ ‫בקרת רמת חמצון‪/‬חיזור במערכות ביולוגיות‬ ‫פרופ' יעקב ויה‬ ‫‪ 1– 0414464‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫לימוד כתיבת מאמר באנגלית בנושא מערכת ההומיאוסטזיס של בקרת רמת חמצון‪ ,‬חיזור‬ ‫במערכת ביולוגית‪ .‬לסטודנטים תינתן הרצאה שבה יוצגו תוצאות שהתקבלו בקבוצתי‬ ‫ועדיין לא פורסמו בנושא עקה חמצונית ותגובת המערכת הביולוגית לעקה‪ .‬תוצאות אלה‬ ‫יועברו לרשות הסטודנטים בצורת שקפים (‪ (PP‬כמו גם כל החלק של "שיטות וחומרים"‬ ‫כתוב (אנגלית)‪ .‬בנוסף יסופקו לסטודנטים מאמר – ‪ review‬מקיף בנושא עקה חמצונית‬ ‫והשלכותיה ושני מאמרים ספציפית הדנים בנושא חופף לזה של התוצאות שהועברו להם‪-‬‬ ‫על הסטודנטים יהיה ללמוד את כל החומר‪ .‬ננתח ביחד את המאמרים מבחינת מבנה‬ ‫המאמר על חלקיו השונים‪ .‬נתמקד במבנה התוצאות (‪ .)Results‬כמשימה ראשונה –יהיה על‬ ‫כל סטודנט לכתוב על פי התוצאות שהועברו לו את חלק ה‪ .Results -‬כל סטודנט ישלח את‬ ‫סעיף "התוצאות" שכתב למנחה וזה יתקן‪ ,‬יעיר את הערותיו וישלח בחזרה לסטודנט‪.‬‬ ‫יתקיים דיון משותף‪ ,‬פומבי‪ ,‬כאשר המנחה יציג דוגמאות למה שסטודנטים כתבו עם‬ ‫ההערות שלו‪ .‬על הסטודנטים לשכתב שוב את פרק התוצאות לאור הביקורת הפומבית‬ ‫‪14‬‬ ‫שהתקבלה ולאור הביקורת הספציפית לעבודתו של אותו סטודנט‪ .‬כך יעשה גם לגבי‬ ‫הפרקים הבאים לפי הסדר כאשר פרק ה"הקדמה" הבא בתור‪ ,‬לאחריו ה"דיון"‪ ,‬לאחריו‬ ‫ה"תקציר" ולבסוף ה"כותרת"‪ .(Introduction, Discussion, Abstract, Title) :‬לפרק‬ ‫הדיון יהיה על הסטודנטים לקרוא שני מאמרים נוספים שיסופקו להם‪ ,‬הדנים בנושא חופף‬ ‫ל"דיון" שעליהם לכתוב‪ .‬בסוף הקורס לכל סטודנט תהיה ידיעה רחבה על מערכת‬ ‫ההומיאוסטאזיס של רמת חמצון חיזור והתנסות ראשונה בכתיבת מאמר בנושא על פי‬ ‫תוצאות שהתקבלו בפועל במעבדה שלנו לפני פרסומן‪.‬‬ ‫סמינר‪ :‬נושאים חדשים בביוטכנולוגיה‬ ‫פרופ' גד דגני‬ ‫‪ 1– 0414466‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הסמינר עוסק בנושאים חדשניים בביוטכנולוגיה בשלב המחקר והפיתוח‪ .‬מגוון הנושאים‬ ‫הוא רחב והדגש בקורס על חדשנות ותהליך המחקר של נושאים הנמצאים בחזית המדע‪.‬‬ ‫הסטודנט יתמודד עם חומר הנמצא בשלבי מחקר שונים וייחשף למגוון נושאים רחב‬ ‫בתחומי מחקר עכשוויים בביוטכנולוגיה‪ .‬על כל סטודנט להכין עבודה סמינריונית באחד מן‬ ‫התחומים שלעיל‪ ,‬להרצות על העבודה בפני הכיתה ולהגישה בכתב‪.‬‬ ‫קורס מתקדם בתסיסה וריאקטורים‬ ‫ד"ר אבי מתתיהו‬ ‫‪ 1– 0464441‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס יקנה לסטודנטים ידע מתקדם בתסיסה וריאקטורים‪ .‬תיקון משוואות לחישוב קצב‬ ‫גידול מקרואורגניזמים וייצור תוצריהם‪ .‬פרמטרים שונים המשפיעים על תסיסה‬ ‫באצווה‪ .‬תסיסה באצווה נגד תסיסה רציפה‪ .‬ראקטורים מתאימים לתסיסה רציפה‪ .‬תסיסת‬ ‫מקרואורגניזמים מקובעים‪ :‬שיטות שונות ומשטחי קיבוע‪ .‬ייצור אנזימים חוץ תאים על‬ ‫ידי תסיסת פטריות בנפחים תעשייתיים‪ :‬גימלון התהליך ובקרת פרמטרי תסיסה שונים‪.‬‬ ‫ריפוי גנטי‬ ‫פרופ' דני ברקוביץ'‬ ‫‪ 1– 0466661‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫‪15‬‬ ‫אסטרטגיה להחדרת גנים‪ ,‬וקטורים המבוססים על נגיפים‪ ,‬בקרת הגן המוחדר‪ ,‬ניסיונות‬ ‫במודלים בבעלי חיים‪ ,‬טיפול גני בבני אדם‪ ,‬אתגרים ביישום ביוטכנולוגי של ריפוי גני‪.‬‬ ‫הבעיות העקרוניות תעמודנה לדיון תוך הבאת דוגמאות והתייחסות למחלות ספציפיות‪.‬‬ ‫המחלות שנבחרו לדיון פוגעות ברקמות שונות ומציגות ספקטרום רחב של בעיות‪ ,‬אתגרים‬ ‫וגישות לריפוי גנטי‪ .‬חלק מההרצאות תינתנה על ידי מורים נוספים‪ ,‬בהתאם לשטחי‬ ‫התמחותם‪.‬‬ ‫קורסי בחירה‪:‬‬ ‫‪ #‬אקספרימנט‪ :‬לנסות‪ ,‬להתנסות‪ ,‬להעמיד בניסיון‬ ‫פרופ' דניאל מילוא‬ ‫‪ 1– 4444434‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הילד מנסה וטועה‪ ,‬מתנסה ובוכה‪ .‬הבעל מעמיד בניסיון את אשתו‪ ,‬הבת את אימה והאל את‬ ‫אברהם ואיוב‪ .‬המדען מבצע ניסויים בחיות וצמחי מודל והאמן "מתעלל" בצבעי הקשת‬ ‫ובצורות‪ .‬השורש נ‪.‬ס‪.‬ה‪ .‬משותף לשלל התחומים‪ .‬הוא מאפשר לבנות גשר בין מדעי החיים‬ ‫למדעי החברה והרוח‪ ,‬ובינם לבין בית הספר לאמנויות‪ .‬בקורס נחקור את עץ החיים של‬ ‫האקספרימנט‪ .‬זו משפחה אוניברסלית אשר לה צאצאים שונים ומגוונים‪ :‬במעבדה‪,‬‬ ‫באטלייה‪ ,‬בחיי היומיום‪.‬‬ ‫‪ #‬קורס זה פתוח בפני סטודנטים במסלול הנלמד בלבד והנו בשיתוף סטודנטים לתארים מתקדמים‬ ‫מהפקולטה לחברה ורוח‪.‬‬ ‫ביוטכנולוגיה רפואית‬ ‫פרופ' דני ברקוביץ'‬ ‫‪ 3– 0414416‬נ"ז‬ ‫‪ 6.4‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס יתאר בין היתר את השפעת ההנדסה הגנטית על התפתחות הביוטכנולוגיה והרפואה‬ ‫המודרניות‪ .‬הסטודנטים יחשפו למגוון רחב של תחומי מחקר ויישום‪ ,‬כמו גם להיבטים‬ ‫האתיים והמשפטיים של השימוש בטכניקות של דנ”א ‪ .Recombinant‬לשם יצור תוצרים‬ ‫בעלי ערך או לפיתוח גישות תרפויטיות חדשניות‪ .‬כמה מהנושאים שיתוארו בקורס הם‪:‬‬ ‫ייצור במיקרואורגניזמים מהונדסים (חיידקים‪ ,‬שמרים‪ ,‬תאים אנימליים); אנליזה מבנית‬ ‫בתכנון תכונות; נוגדנים מהונדסים לדיאגנוסטיקה ולתרפיה; תרכיבי חיסון; הדברה‬ ‫‪16‬‬ ‫ביולוגית; טיפול בזיהומים סביבתיים (‪ ;(Bioremediation‬הנדסה גנטית בצמחים ובבעלי‬ ‫חיים; תרפיה גנית; פיתוח שיטות לאבחון גנטי‪.‬‬ ‫ד"ר ירון דקל‬ ‫ביות‪ :‬על המעבר מבר למתרבת‬ ‫‪ 1– 0414436‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫מטרת הקורס היא להאיר את התהליך האבולוציוני המהיר של ביות בעלי החיים שאיפשר‬ ‫את הקמתה של חברה תרבותית חקלאית לפני כעשרת אלפי שנים‪.‬‬ ‫הקורס יעשה שימוש בממצאים מענפי מדע רבים ומגוונים ובראשם זאולוגיה‪ ,‬גנטיקה‪,‬‬ ‫אנטומיה‪ ,‬פיזיולוגיה‪ ,‬התנהגות‪ ,‬פלאונטולוגיה‪ ,‬ארכאולוגיה‪ ,‬גאוגרפיה וסוציו‪-‬ביולוגיה‪.‬‬ ‫שזירת המסקנות מכל אחד ממדעים אילו תבנה תמונה כללית ומקיפה אך בד בבד חודרת‬ ‫אל עצם התהליך של המעבר מבר למתרבת ועל חשיבותו לעצם קיומנו כבני תרבות‪.‬‬ ‫ביוטכנולוגיה של פטריות‬ ‫ד"ר סגולה מוצפי‬ ‫‪ 1– 0414464‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫פטריות נמצאות בכל מקום‪ ,‬והן בעלות חשיבות מבחינה חקלאית‪ ,‬ביוטכנולוגית ורפואית‪.‬‬ ‫לפטריות תפקיד חשוב בביוטכנולוגיה‪ .‬הקורס יעסוק בהכרת תפקיד הפטריות באספקטים‬ ‫ביוטכנולוגיים שונים כמו ביצור חומרים בפרמנטציה‪ ,‬שימוש כמדבירים ביולוגים‬ ‫בחקלאות או גידול פטריות למאכל‪ ,‬ניקוי ביולוגי של הסביבה‪ ,‬ועוד‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬הקורס‬ ‫יעסוק בשימוש בפטריות למען האדם והסביבה‪ ,‬ובהכרת המנגנונים המאפשרים את‬ ‫השימוש בפטריות לביוטכנולוגיה‪ ,‬תפקיד הפטריות בפרמנטציה‪ ,‬בפרוק ביולוגי של מזהמים‬ ‫אורגניים‪ ,‬פירוק פסולת מוצקה‪ ,‬שימוש בפטריות להדברה ביולוגית של פטריות פתוגניות‬ ‫לצמחים ושל חרקים‪ ,‬שימוש בפטריות להשבחת גידול צמחים בעזרת מיקוריזה‪ .‬יושם דגש‬ ‫על לימוד הפיזיולוגיה של פטריות חוטיות ודרכי גידול התפטיר והתאמתו לתנאי סביבה‬ ‫שונים לצורך שימור הפעילות הביוטכנולוגית‪.‬‬ ‫ביוכימיה של התגובה הדלקתית‬ ‫ד"ר אלון מרגלית‬ ‫‪ 6– 0464414‬נ"ז‬ ‫‪ 4.4‬שש"ס הרצאה‬ ‫‪17‬‬ ‫התגובה הדלקתית המהווה מנגנון תגובה מרכזי של הגוף כנגד זיהומים מהווה גם גורם‬ ‫מרכזי בהתפתחות של מחלות כרוניות‪ ,‬מדלקות כרוניות ועד למחלות סרטן ולב‪ .‬לתגובה‬ ‫הדלקתית שותפים תאים רבים‪ ,‬במיוחד תאי הדם הלבנים‪ ,‬ומופרשים חומרים פעילים‬ ‫רבים וביניהם רדיקלים חופשיים‪ ,‬שומנים ביואקטיביים (איקוסנואידים)‪ ,‬ציטוקינים‪,‬‬ ‫כמוקינים‪ ,‬קינינים‪ ,‬אמינים פעילים ורבים אחרים‪ .‬חומרים אלה המאפשרים מצד אחד‬ ‫מלחמה בגורם הזיהום‪ ,‬ומצד שני אחראיים גם על תופעות לווי קשות שיכולות להגיע‬ ‫לסכנת חיים‪ .‬בקורס זה נתמקד בתאים האחראיים על התגובה הדלקתית‪ ,‬במולקולות‬ ‫הדלקתיות ואופן פעולתם‪ ,‬ובמגוון תרופות אנטי דלקתיות המצויות בשוק‪.‬‬ ‫ביולוגיה מולקולרית של שמרים‬ ‫פרופ' מרטין גולדווי‬ ‫‪ 1– 0414411‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫מטרת הקורס היא לימוד הביולוגיה של השמרים והשימוש בשמרים כמודל למחקר‬ ‫וכאורגניזם בתעשייה הביוטכנולוגית‪ .‬השמר הינו חד‪-‬תא המשמש כמודל לחקר התא‬ ‫האוקריוטי כמערכת לביטוי חלבונים‪ .‬במסגרת הקורס יוצגו מחקרים מרכזיים ויישומים‬ ‫עם דוגמות מעולם הביוטכנולוגיה והרפואה‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬מחזור חיי השמר‪ ,‬מוטציות‬ ‫תלויות טמפרטורה וחקר מחזור התא‪ ,‬אנליזה של טטרדות טרנספורמציות‪ ,‬סוגי‬ ‫פלסמידים‪ ,‬מערכות ביטוי ‪ ,mating type switch ,two hybrid system‬יצור קורים‪,‬‬ ‫מערכות ביטוי ליצור חלבונים‪ ,‬פתוגנזה של שמרים‪.‬‬ ‫גנטיקה מולקולרית של האדם‬ ‫פרופ' דני ברקוביץ'‬ ‫‪ 1– 0414460‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫המידע הרב שהצטבר בעקבות פענוח הגנום האנושי מאפשר העמקת הבנת התהליכים‬ ‫המולקולרים המונחים ומבוקרים על ידי הגנים‪ .‬הקורס יעסוק בין היתר בהבנת מנגנוני‬ ‫הפעילות של גנים רבים ומוצריהם‪ .‬מנגנוני הבקרה של גנים רבים פוענחו במלואם או‬ ‫‪18‬‬ ‫בחלקם‪ ,‬כולל הפעלת או דיכוי פעילותם באמצעות מערכת סבוכה של העברת סיגנלים‪.‬‬ ‫אפיגנטיקה (כגון מתילציה או דה‪-‬מתילציה) היא מערכת נוספת המעורבת בהפעלת או דיכוי‬ ‫פעילותם של גנים רבים‪ .‬מעורבות של היסטונים בהפעלת או דיכוי פעילות גנים רבים הוא‬ ‫נושא מחקרי עכשווי אינטנסיבי‪" .‬תורשה וסרטן" הוא נושא מורכב וגילויים חדשים‬ ‫מאפשרים הבנה עמוקה יותר של תהליכי התמרה סרטנית‪ .‬בעקבות זה פותחו תרופות‬ ‫חדשות המשפיעות באמצעות פעילותן הישירה או העקיפה על הגנים הסרטניים (אונקוגנים‬ ‫וגנים מדכאי סרטן) או על גנים הקשורים בתיקון ‪ DNA‬או במנגנון האפופטוזיס‪ .‬הקורס‬ ‫יאפשר הבנה עמוקה של הבסיס המולקולרי והגנטי של מחלות תורשתיות‪ .‬מחקרים‬ ‫חדשניים רלוונטים לתוכן הקורס שיפורסמו בספרות המדעית במהלך הקורס ידווחו‬ ‫לסטודנטים ויערך עליהם דיון מקיף‪.‬‬ ‫האבקה והפרייה‬ ‫פרופ' מרטין גולדווי‬ ‫‪ 1– 0414430‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס מרוכז ע"י פרופ' מרטין גולדווי וירצו בו גם פרופ' רפי שטרן‪ ,‬דר' קרן ג'קסון‪ ,‬דר'‬ ‫יורי לשם‪ .‬במסגרת הקורס יוצגו מערכות ההפריה בשלוש ממלכות אוקריוטיות‪ :‬פטריות‪,‬‬ ‫יונקים וצמחים‪ .‬כן יוצגו אסטרטגיות שיפור ההאבקה וההפריה לצרכים חקלאיים‪.‬‬ ‫מבוא לאבולוציה‬ ‫ד"ר ירון דקל‬ ‫‪ 1 – 0414431‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫אבולוציה הינה תיאוריה מדעית המבוססת על ענפי מדע רבים ומגוונים ומספקת הסבר‬ ‫להיווצרות החיים על פני כדור הארץ‪ ,‬סגסוגם ורב גוניותם‪ .‬זאולוגיה‪ ,‬אורינטולוגיה‪,‬‬ ‫ארכיאולוגיה‪ ,‬פליאונטולוגיה‪ ,‬אנדוקרינולוגיה‪ ,‬ביוכימיה‪ ,‬סוציוביולוגיה‪ ,‬גנטיקה ועוד‪ ,‬הם‬ ‫רק חלק מענפי המדע הרבים עליהם מתבססת התיאוריה האבולוציונית‪ .‬הקורס יתחיל‬ ‫בסקירה היסטורית על התיאוריות המדעיות להסבר מוצא החיים שקדמו לפרסום הספר‬ ‫'מוצא המינים' של צ'ארלס דארווין‪ ,‬פרסום התיאוריה וההשלכות החברתיות שלה‪ ,‬מושגי‬ ‫‪19‬‬ ‫יסוד באבולוציה כגון ברירה וכשירות‪ ,‬פילוגנזה‪ ,‬תיאוריות אבולוציוניות קלאסיות ונאו‬ ‫דארווינסטיות להסבר תופעות ביולוגיות‪ ,‬סריקה של תופעות ביולוגיות וההסברים‬ ‫להיווצרותן ודיון חברתי בהשלכות התיאוריה האבולוציונית ככל שיותיר הזמן‪.‬‬ ‫מחלות בעלי חיים‬ ‫פרופ' יעקב פיטקובסקי‬ ‫‪ 1 – 0414414‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס עוסק בלימוד בסיסי של מחלות עיקריות של חיות משק וחיות מחמד‪ ,‬וההשלכות‬ ‫הכלכליות והרפואיות שלהן על האדם‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬הבנת החשיבות של לימוד‪ ,‬מחקר‬ ‫וטיפול במחלות בעלי חיים לשם רווחת החיות‪ ,‬לתועלת החקלאות ובריאות הציבור‪ .‬נושאי‬ ‫הקורס ‪ :‬מחלות הפוגעות בתכונות היצרניות בחיות המשק (חלב‪ ,‬ביצים וכו')‪ ,‬מחלות‬ ‫עיקריות בחיות מחמד‪ ,‬טיפולים וחיסונים בחיות ובהשוואה לאדם‪ ,‬משמעויות כלכליות ‪-‬‬ ‫למגדל‪ ,‬לענף ולמדינה‪ ,‬מגבלות יבוא‪-‬יצוא למניעת הדבקה‪ ,‬מחלות זואונוטיות‪.‬‬ ‫מחלת הסכרת – פתולוגיה‪ ,‬אבחון וטיפול‬ ‫ד"ר דורון גולדברג‬ ‫‪ 6– 0464464‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס עוסק במקומו המרכזי של הגלוקוז בתהליכים המטבוליים‪ ,‬בהכרת סוגי הסוכרת‬ ‫השונים והגורמים להופעתם‪ ,‬בשיטות הטיפול והניטור של הסוכרת ובאפשרויות הריפוי של‬ ‫המחלה‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬תפקידו המרכזי של הגלוקוז במטבוליזם של התא וחשיבותו‬ ‫המיוחדת לפעילות המוח; הכרת סוגי הסוכרת השונים והגורמים להופעתם; אבחון‬ ‫הסוכרת; אפשרויות הטיפול המונע בסוכרת מסוג שני; שיטות הניטור השונות של רמות‬ ‫הסוכר בדם; ויסות רמות הסוכר בדם באמצעות סוגי האינסולין השונים‪ .‬הטיפול התרופתי‬ ‫בסוכרת מסוג שני; שיטות ריפוי השונות ‪ -‬השתלות איי לנגרהנס ופנקריאס‪ ,‬ההתמודדות‬ ‫עם מערכת החיסון ובעיות הספקת החמצן לתאים המושתלים; העתיד ואפשרות הריפוי של‬ ‫סוכרת מסוג ראשון (סוכרת נעורים) באמצעות מניפולציה של מערכת החיסון‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫סמינר‪ :‬ביוטכנולוגיה בחקלאות מים‬ ‫פרופ' גד דגני‬ ‫‪ 3– 0414413‬נ"ז‬ ‫‪ 6.4‬שש"ס הרצאה‬ ‫מטרת הקורס היא להקנות לסטודנט ידע תיאורטי ויישומי בתחום ביוטכנולוגיה בחקלאות‬ ‫מים‪ .‬הקורס יתרכז במספר תחומים חשובים של ביוטכנולוגיה בחקלאות‪ ,‬שבמרכזם‬ ‫הדגים‪ .‬תחומים אחרים העוסקים בגידול חסרי חוליות‪ ,‬אצות ומזון לא יינתנו במסגרת‬ ‫קורס זה‪ .‬הסטודנטים יידרשו להרצאה והגשת עבודה כתובה‪.‬‬ ‫פרקים נבחרים בכימיה פיזיקלית‬ ‫פרופ' גיורא ריטבו‬ ‫‪ 3– 0464464‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה ‪ 4.4 +‬שש"ס תרגיל ‪ 4.4 +‬שש"ס מעבדה‬ ‫הכימיה הפיזיקלית כוללת בתוכה תחומים רבים המהווים אבן דרך בכל תחום הקשור‬ ‫לביוטכנולוגיה‪ .‬בקורסי היסוד בדרך כלל ניתן דגש בהיבטים ובפרמטרים תרמודינמיים‪,‬‬ ‫ובהערכה ראשונית של תהליכים קינטיים‪ .‬מטרת הקורס היא להרחיב את היריעה לגבי‬ ‫אספקטים נוספים שמשפיעים על כל תהליך ביולוגי וכימי‪ ,‬ועל ידי כך לספק כלים נוספים‬ ‫לסטודנט‪ ,‬שיסייעו לו בניתוח המתרחש במחקריו‪ .‬הדגש הוא על הבנת מונח האקטיביות‬ ‫הכימית‪ ,‬כימיה קולואידית ומקרומולקולות בתמיסה‪ ,‬ובחינה ולימוד של תהליכים‬ ‫המתרחשים על פני משטחים אקטיביים כמו פני ממברנות או מינרלים‪.‬‬ ‫רדיקלים חופשיים ועקה חמצונית‬ ‫פרופ' יעקב ויה‬ ‫‪ 3– 0414464 + 0414461‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה ‪ 6 +‬שש"ס מעבדה‬ ‫הקורס מציג בפני הסטודנט את נושא העקה החמצונית (‪ ,)oxidative stress‬את מקורותיה‬ ‫במערכות ביולוגיות שונות‪ ,‬גורמיה‪ ,‬השלכותיה (נזקים‪ ,‬ותפקידים) ואת דרכי ההתמודדות‬ ‫של הביולוגיה בעודף חמצון כדי לשמר חיים‪.‬‬ ‫נושאי ההרצאות‪ :‬חמצן ואבולוציה‪ ,‬מושג הרדיקל‪ ,‬סוגי חמצן‪ ,‬גורמי חמצן פעילים‪-‬סוגים‪,‬‬ ‫הגדרות‪ ,‬פוטנציאל חמצון‪-‬חיזור‪ ,‬רדיקל הסופראוקסיד (יצירתו‪ ,‬תגובות שלו‪ ,‬תפקידיו‪-‬‬ ‫חיוב ושלילה)‪ ,‬רדיקל ה‪( NO-‬יצירתו‪ ,‬תגובות שלו‪ ,‬תפקידיו)‪ ,‬מערכות ביולוגיות יוצרות‬ ‫חמצן פעיל ‪( -‬כלורופלסט‪ ,‬מיטוכונדריה‪ ,‬ממברנות פלסמטיות‪ ,‬דופן תא‪ ,‬ועוד)‪ ,‬תגובות‬ ‫‪21‬‬ ‫ביולוגיות של חמצן רדיקל ונזקיו‪ ,‬סמנים לעקה חמצונית‪ ,‬מנגנוני הגנה אנזימטיים ולא‬ ‫אנזימטיים‪ .‬מערכת ה‪ - Redox-Homeostasis -‬מסלול היצירה של ‪ ROS‬וסילוקם‪ .‬ניתוח‬ ‫מערכת ה‪ glutathion redox state-‬ומערכת ה‪ .Thioredoxin-‬דוגמאות ל‪redox--‬‬ ‫‪ .homeostasis‬גורמים המשפיעים על יצירת ‪ .ROS‬יצירת ‪ ROS‬על‪-‬ידי ‪NAD(P)H‬‬ ‫‪.oxidase Xanthine oxidase‬‬ ‫נושאי המעבדה‪ :‬שיטות בדיקה למצב של עקה חמצונית‪ ,‬בדיקת מצב חמצון במזון‪ ,‬מדידת‬ ‫תוצרי חמצון בחלבונים‪ ,‬פגיעה בחומצות גרעין‪ ,‬חקר פעילות חומרים מעכבי חמצון‪,‬‬ ‫השוואה בין ויטמין ‪ ,C‬ויטמין ‪ ,E‬פלבנואידים‪ ,‬צמחי תבלין (רוזמרין‪ ,‬מרווה‪ ,‬ליקוריס)‪,‬‬ ‫גורמי עקה חמצונית שונים ‪ -‬חומצה לינולאית‪ ,‬הפעלת חום‪ ,‬ריאגנטים ‪,Cu+2 ,)H2O2( -‬‬ ‫‪ ,AAPH‬קרינת ‪ ,UV‬השוואה‪ .‬השוואה בין ‪ 7‬תת‪-‬קבוצות של פלבנואידים‪ ,‬לימוד יחסי‬ ‫מבנה פעילות (‪ (SAR‬בין משפחות הפלבנואידים‪.‬‬ ‫שיטות ביופיסיקליות לחקר חלבונים ומולקולות קטנות‬ ‫‪ 1 – 0414434‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫ד"ר מעיין גל‬ ‫ד"ר איתמר ידיד‬ ‫מטרת הקורס הינה הקניית ידע לגבי מגוון שיטות פרקטיות לאפיון אינטראקציות בין‬ ‫חלבונים לחלבונים אחרים ולמולקולות קטנות‪ .‬במהלך הקורס יוצגו שיטות ושנות‬ ‫המשמשות לחקר אינטראקציות‪ ,‬יוסברו העקרונות הפיסיקליים‪ ,‬היתרונות והחסרונות‬ ‫וכיצד להתאים שיטה לשאלת המחקר‪.‬‬ ‫שיטות הפרדה ביוכימיות‬ ‫ד"ר יגאל בר‪-‬אילן‬ ‫‪ 3– 0414414 + 0414410‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה ‪ 6 +‬שש"ס מעבדה‬ ‫הקורס מקנה הכרה תיאורטית ומעשית של שיטות הפרדה פיזיקאליות וכימיות בהם נעשה‬ ‫שימוש בביוכימיה‪ :‬סרכוז‪ ,‬מיצוי נוזל‪-‬נוזל (‪ ,)LLE‬מיצוי בפאזה מוצקה )‪,(SFE‬‬ ‫אלקטרופוריזה‪ ,‬כרומטוגרפיית יונים (‪ ,)IEC‬כרומטוגרפיית ג'ל )‪ ,(GPC‬כרומטוגרפיית‬ ‫אפיניות )‪ ,(Affinity Chromatography‬כרומטוגרפיה נוזלית בלחץ גבוה (‪,)HPLC‬‬ ‫‪22‬‬ ‫כרומטוגרפיה גזית )‪ .(GC‬שיטות ספקטרוסקופיות‪ ,FTIR ,UV-Vis :‬פלואורימטריה‪.‬‬ ‫שיטות הפרדה ואנליזה בספקטרוסקופיית מסות‪ ,‬וכן‪ ,‬מעבדות בשיטות הפרדה ביוכימיות‪.‬‬ ‫תרפיה מוכוונת של מחלות אנושיות‬ ‫פרופ' אלכס לוויצקי‬ ‫‪ 1– 0464464‬נ"ז‬ ‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬ ‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם המחקר היישומי העכשווי‪ ,‬החותר לפתח תרופות‬ ‫וגישות ריפוי חדשות למחלות אנושיות על סמך הידע המצטבר באשר לבסיס המולקולרי‬ ‫שלהן‪ ,‬עם דגש על מנגנוני העברת סיגנל‪ ,‬תוך ניצול טכנולוגיות חדשות להכוונה )‪(targeting‬‬ ‫לתאי המטרה‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬הבנת הבסיס המולקולרי של מחלות אנושיות‪ ,‬העברת סיגנל‬ ‫ומחלות‪ ,‬העברת סיגנל ותרפיה‪ ,‬מעכבי פרוטאין‪-‬קינאזות‪ :‬מן המעבדה למיטת החולה‪,‬‬ ‫נוגדנים ברפואה‪ ,‬חלבונים רקומביננטיים ברפואה‪ ,‬תרפיה גנטית‪ ,‬וקטורים לא‪-‬ויראליים‬ ‫וביו‪-‬ננוטכנולוגיה‪.‬‬ ‫‪23‬‬