‫הפקולטה למדעי היהדות‬ ‫המרכז ללימודי יסוד ביהדות‬ ‫ע"ש הלנה ופאול שולמן‬ ‫============================‬ ‫ב"ה‪ ,‬חשון תשע"ג‬ ‫לתלמידי הקורס (בלימוד עצמי מודרך) בתלמוד‬ ‫דיני משפחה – תלמוד‪ ,‬הלכה ומנהג‪ ,‬בעריכת‪ :‬ד"ר דב י‪ .‬פוגל‬ ‫מרצה‪ :‬גב' עמרני חגית‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫להלן רשימה מפורטת של הנושאים בקורס הנמצאים בחוברת‪ /‬ביבליוגרפיה חובה‬ ‫א‪.‬‬ ‫מבוא‪ :‬המשפחה והשוויון בין בני הזוג‬ ‫‪ .1‬ד"ר יהודה אייזנברג‪ ,‬אישות ומשפחה ‪ ,‬ת"ל‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪ ,‬עמ'‬ ‫‪5-3.‬‬ ‫בחוברת‬ ‫עמ'‬ ‫‪1-2‬‬ ‫‪ .2‬הרב שלמה מן ההר‪ ,‬על השוויון במעמדם של האיש והאישה‬ ‫בנישואיהם חלק ממאמרו‪ :‬על חוסר השוויון בין בני הזוג‪ .‬שמעתין‬ ‫‪2-3‬‬ ‫יג ‪ ,‬גל' ‪ ,55‬עמ' ‪. 55-52‬‬ ‫‪ .3‬הרב אבינר‪ :‬איש ואישה האם שווים הם?‬ ‫הדף השבועי לבראשית תשנ"ט‪ :‬באהבה ובאמונה בהוצאת מרכז‬ ‫‪5‬‬ ‫הרב‪.‬‬ ‫‪ .5‬יהודה לוי‪ ,‬גבר ואישה לאור היהדות‪ ,‬עמ' ‪9-5‬‬ ‫‪5-7‬‬ ‫ב‪ .‬יצירת הקשר בין בני הזוג‬ ‫‪ .1‬שידוכין ("אירוסין")‪ :‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיף ‪ ,6‬עמ'‬ ‫‪33-19‬‬ ‫‪ .2‬קידושין – אירוסין‪ :‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪,9,8,7‬‬ ‫עמ' ‪51-31‬‬ ‫‪8-15‬‬ ‫‪15-19‬‬ ‫‪ .3‬נישואין‪:‬‬ ‫א‪ .‬ז' פלק‪ ,‬נישואין וגירושין‪ ,‬וגירושין תיקונים בדיני המשפחה‬ ‫ביהדות אשכנז וצרפת‪,‬ירושלים תשכ"א‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬עמ' ‪55-32‬‬ ‫א‪ .‬ד' דוידוביץ‪" ,‬מנהגי חתונה יהודית שנעלמו בדורות אחרונים"‪,‬‬ ‫ידע עם‪ ,‬יח‪135-111. ,‬‬ ‫ב‪ .‬הרב נתן אורטנר אשנב ליהדות‪ ,‬ירושלים ‪ ,1983‬עמ' ‪93-92‬‬ ‫‪23-31‬‬ ‫‪32-36‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ימים שאין עורכים בהם חתונות‬ ‫‪37‬‬ ‫מ"ד הר‪ ,‬הנשואין מבחינה סוציו‪-‬אקונומית לפי ההלכה""‪,‬‬ ‫משפחות בני ישראל‪ ,‬הכינוס השנתי של מחשבת היהדות‪,‬‬ ‫‪38-52‬‬ ‫ירושלים תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪37-56‬‬ ‫ג‪ .‬פסול בקידושין ובנישואין‪( :‬קידושי אונס‪ ,‬קידושי טעות‪ ,‬חרם דרבנו‬ ‫גרשום (ביגמיה) נשואי תערובת‪ ,‬נשואין רפורמיים)‬ ‫‪ .1‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיף ‪ ,13‬עמ' ‪66-55‬‬ ‫‪ .2‬הרב יצחק בר‪-‬דע‪ ,‬משפט והלכה‪ ,‬הממזר משפטו ומעמדו‪ ,‬ר"ג‬ ‫תשל"ח‪ ,‬עמ' ‪55-32 ,23-15‬‬ ‫‪53-59‬‬ ‫‪53-61‬‬ ‫‪ .3‬ז' פלק‪ ,‬נשואין וגירושין‪ ,‬מבוא ופרק א'‪ ,‬עמ' ‪31-1‬‬ ‫‪62-77‬‬ ‫‪ .5‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪ ,16,15,15‬עמ' ‪89-66‬‬ ‫‪78-89‬‬ ‫‪ .5‬נישואי תערובת‬ ‫א‪ .‬קובץ הלכות‬ ‫ב‪ .‬הרב ד"ר אליהו יונג‪ ,‬נישואי תערובת‪ ,‬המעיין כרך ה'‪ ,‬גליון ב'‪,‬‬ ‫עמ'‪15-13 ,‬‬ ‫ג‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיף ‪ ,15‬עמ' ‪93-89‬‬ ‫‪ .6‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬נישואין אזרחיים‪ ,‬סעיף ‪ ,15‬עמ' ‪95-‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪93-92‬‬ ‫‪92-95‬‬ ‫‪95-133‬‬ ‫‪ .7‬אוסף מקורות מכתבי חכמי ישראל‬ ‫‪135-135‬‬ ‫‪ .8‬ר' שילה‪" ,‬קידושין רפורמיים"‪ ,‬תחומין ה' (תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪255-259.‬‬ ‫‪136-139‬‬ ‫ד‪ .‬המצב המשפטי הנוצר בין בעל ואישה לאחר הנישואין‬ ‫‪ .1‬כתובה‪ ,‬נדוניה‪ ,‬נכסי צאן ברזל‪ ,‬נכסי מילוג‬ ‫א‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪, 19,18,17‬עמ' ‪133-111‬‬ ‫ב‪ .‬א"ל אפשטיין‪ ,‬תולדות הכתובה בישראל‪ ,‬ניו יורק תשי"ד‬ ‫‪",‬קדמות הכתובה"‪ ,‬עמ'‪21-12 ,‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪ 27,26‬עמ' ‪195-186.,‬‬ ‫‪113-121‬‬ ‫‪122-128‬‬ ‫‪129-135‬‬ ‫‪ .2‬עשרת חיובי הבעל לאישה‬ ‫א‪ .‬בית נאמן‪ ,‬הוצאת נתיבות הבית‪ ,‬ת"א תשנ"א‪ ,‬עמ'‪31-21. ,‬‬ ‫‪135-153‬‬ ‫ב‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪ 33-29‬עמ' ‪233-213,‬‬ ‫‪151-155‬‬ ‫‪ .3‬מורד ומורדת‬ ‫א‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיף ‪ ,32‬עמ'‪267-238 ,‬‬ ‫‪156-163‬‬ ‫ה‪ .‬ניתוק קשר הנישואין‬ ‫‪ .1‬הפקעת הנישואין – מוות‬ ‫א‪ .‬יבום וחליצה‪ :‬ח' אלבק‪" ,‬פתיחה למסכת יבמות" משניות סדר‬ ‫‪161‬‬ ‫נשים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יבום וחליצה‪ :‬הרב רודנר‪ ,‬משפטי אישות‪ ,‬ירושלים תש"ט‪ ,‬פרק‬ ‫מג‪ ,‬עמ' קמט‪-‬קנג‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪162-165‬‬ ‫‪165‬‬ ‫עגונה‪ :‬מצות התרת עגונות בספרות הפסיקה‬ ‫‪ .2‬גירושין – מרצון ובכפיה‬ ‫א‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪ 57 ,56,55‬עמ'‪;372-358 ,‬‬ ‫סעיף ‪ ,51‬עמ' ‪527-515‬‬ ‫‪166-185‬‬ ‫ב‪ .‬אלימלך וסטריך‪ ,‬הגנת מעמד הנישואין של האישה היהודיה‬ ‫בישראל‪ ,‬מפגש בין מסורות משפטיות של עדות שונות‪ ,‬פלילים ז‪,‬‬ ‫‪185-213‬‬ ‫פרקים א‪-‬ב עמ' ‪273-287.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫א"ג אלינסון‪" ,‬הגבלות חז"ל בגירושין‪-‬תוקפן וטיבן"‪ ,‬דיני‬ ‫ישראל‪ ,‬ה'תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪37-58‬‬ ‫‪215-223‬‬ ‫‪ .3‬גירושין על תנאי‬ ‫‪221‬‬ ‫א‪ .‬הקדמה‬ ‫ב‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיף ‪ ,55‬עמ' ‪535-533‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫פנחס שיפמן‪ ,‬חוקי האישות‪-‬הנישואין והגירושין במדינת‬ ‫ישראל‪,‬מחנים ‪ 13‬עמ' ‪295-315‬‬ ‫‪221-222‬‬ ‫‪223-235‬‬ ‫‪ .5‬ירושה‬ ‫א‪ .‬יוסף ריבלין‪ ,‬הירושה והצוואה במשפט העברי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ט‪,‬‬ ‫‪235-258‬‬ ‫פרק שלישי ופרק רביעי‪ ,‬עמ' ‪86-51.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מתקנות הרבנות הראשית וחקיקה‬ ‫‪261-273‬‬ ‫ז‪ .‬הסכם קדם נישואין‬ ‫"בקש שלום ורדפהו"‪ -‬על הסכם קדם נישואין ושלום‪ ,‬פוגל‪ ,‬דב‬ ‫‪.1‬‬ ‫ישראל‪ ,‬צהר‪ ,‬גליון כד‪ ,‬עמ' ‪135. -127‬‬ ‫‪275-281‬‬ ‫‪ ‬הערות לביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪ .1‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬הוצאת ראובן מס‪ ,‬ירושלים מהדורה שלישית‪,1985 ,‬‬ ‫מספרי הסעיפים והעמודים מתייחסים למהדורה זו ולא למהדורות קודמות‪.‬‬ ‫‪ .2‬ז' פלק‪ ,‬נישואין וגירושין‪ ,‬תיקונים בדיני משפחה ביהדות אשכנז וצרפת‪ ,‬הוצאת‬ ‫מפעל השכפול‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ב ‪.1961‬‬ ‫א‪ .‬חוברת מקורות לקורס‬ ‫ניתנת לרכישה ב "מפעיל" בניין ‪ 535‬בימים א'‪-‬ה' בין השעות ‪.10.11-00.11‬‬ ‫הקורס יתבסס על לימוד עצמי (עפ"י החוברת המכילה מקורות ‪ +‬ביבליוגרפיה)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מפגשים‪:‬‬ ‫יתקיימו ‪ 2‬מפגשים (יש להגיע לאחד מהם)‪ .‬במפגשים אלו יינתן סיכום ותדרוך לקראת‬ ‫הבחינה‪ ,‬וכן תשיב המרצה לשאלות הסטודנטים‪ .‬אין חובת השתתפות במפגשים אלו‪.‬‬ ‫המפגשים יתקיימו אי"ה בתאריכים‪:‬‬ ‫יום שני כ"ח ניסן תשע"ג (‪ )8.5.13‬בין השעות ‪19:23-21:23‬‬ ‫יום שני י"ח סיון תשע"ג (‪ )27.5.13‬בין השעות ‪16:33-18:33‬‬ ‫מיקום המפגשים יפורסם בהמשך‪.‬‬ ‫על מנת להפיק את מלוא התועלת מהמפגשים יש לקרא את החוברת לפני המפגש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הבחינה‪:‬‬ ‫הבחינה תהייה בשיטה "אמריקאית" יינתנו ‪ 53‬שאלות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קשר עם המרצה‪:‬‬ ‫להתקשר‬ ‫יכולים‬ ‫הסטודנטים‬ ‫בכתובת‪hagiti2004@walla.co.il :‬‬ ‫עם‬ ‫המרצה‬ ‫בדואר‬ ‫אלקטרוני‬ ‫הרינו מאחלים לכם לימוד פורה ומהנה‬ ‫מזכירות המרכז ללימודי יסוד ביהדות‬ ‫מצ"ב ‪ 52‬שאלות אשר כדוגמתן תהיינה שאלות הבחינה‪ .‬בבחינה יהיו ‪ 01‬שאלות ולכל אחת‬ ‫מהן ‪ -‬רק תשובה נכונה אחת!‬ ‫שאלה ‪1‬‬ ‫ההבטחה לנישואין במשפט העברי נקראת בשם‪:‬‬ ‫א‪ .‬אירושין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שידוכין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קידושין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חיוב‪.‬‬ ‫שאלה ‪2‬‬ ‫"תנאים" בהקשר לנושא הקורס הם‪-‬‬ ‫א‪ .‬הסכם בין החתן לכלה בדבר תנאי המגורים שלהם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסכם בין החתן לכלה בדבר חלוקת נכסים במקרה של גירושין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מונח מקביל ל"כתובה"‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שטר שידוכין מפורט‪.‬‬ ‫שאלה ‪3‬‬ ‫שלשת דרכי הקידושין הם‪:‬‬ ‫א‪ .‬קידושי כסף; קידושי שטר; קידושי ביאה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קידושין בטבעת; קידושין ע"י שליח; קידושין בנוכחות שני עדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קידושין ללא אירושין; קידושין לאחר אירושין; קידושין לאחר שידוכין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קידושין ביום האירושין; קידושין לפני החופה; קידושין ביחד עם חופה‪.‬‬ ‫שאלה ‪5‬‬ ‫מן הביטוי "כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם" התפתח הנוהג‪-‬‬ ‫א‪ .‬שחתן צריך ללמוד לפני נישואיו את יסודות דיני הקידושין והנישואין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שחתן שלא הבין את משמעות מעשה הקידושין חייב לחזור ולקדש את אשתו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬השגחת רב בעת סידור הקידושין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שהמילים "הרי את מקודשת לי"‪ ,‬יאמרו בקול רם ובנוכחות שני עדים לפחות‪.‬‬ ‫שאלה ‪5‬‬ ‫נוסח ברכת האירושין‪" ,‬אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות‬ ‫והתיר לנו את הנשואות ע"י חופה וקידושין" מלמד כי ‪-‬‬ ‫א‪ .‬היו שנהגו לקדש בביאה ועל כן צריך היה להתקין את הברכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היה מנהג לקדש אישה בחשאי ומכיוון שאסור לברך בחשאי‪ ,‬אילצה הברכה לקיים את‬ ‫הקידושין בפומבי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כדי לבטל את המנהג העתיק של קידושין בביאה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כדי להבדיל בין האירושין הנוצריים שעל פיהם הייתה האישה מותרת לבעלה מיד עם‬ ‫האירושין לבין האירושין היהודיים שעל פיהם הייתה האישה אסורה לבעלה עד‬ ‫הנישואין‪.‬‬ ‫שאלה ‪6‬‬ ‫קדושי יבמה לאדם זר מגודרים כ‪-‬‬ ‫א‪ .‬קידושין אסורים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קידושין שאינם תופסים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קידושי טעות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קידושי עריות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬קידושין תופסים לכל דבר ועניין‪.‬‬ ‫שאלה ‪7‬‬ ‫ראובן ולאה היו נשואים זה לזו כדת משה וישראל‪ .‬לאחר זמן גירש ראובן את לאה‪ .‬לאחר‬ ‫מכן החליטו לשוב ולהינשא‪.‬‬ ‫א‪ .‬הם אינם רשאים להינשא שנית לאחר שהתגרשו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מותר להם להינשא שנית‪ ,‬אולם עליהם להמתין ‪ 93‬יום בין הגירושין לנישואין (מחשש‬ ‫ערבוב הזרע")‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מותר להם להינשא שנית ללא הגבלה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מותר להם להינשא שנית אך אין צורך בקידושין שניים ובכתובה חדשה‪.‬‬ ‫שאלה ‪8‬‬ ‫גט על תנאי ניתן‪:‬‬ ‫א‪ .‬למנוע עגנו של הבעל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬למנוע עגונה של האישה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬למנוע את הצורך בייבום וחליצה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תשובות ב‪ +‬ג נכונות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫שאלה ‪9‬‬ ‫עילות הגירושין המופיעות במשנה הן‪:‬‬ ‫א‪ .‬מצא בה ערות דבר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקדיחה את תבשילו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מצא אחרת נאה הימנה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תשובות א‪+‬ב נכונות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫שאלה ‪13‬‬ ‫אשה שהוכרזה כ"אסורה לבעל ולבועל" חייבת להתגרש משניהם (אם נישאה גם לבועל)‬ ‫ואחר כך‪-‬‬ ‫א‪ .‬היא רשאית לשוב ולהינשא לאיזה מהם שתרצה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היא רשאית לשוב ולהינשא רק לבעלה השני (=הבועל)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬היא רשאית לשוב ולהינשא רק לבעלה הראשון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬היא אינה רשאית עוד להינשא לעולם לאף אחד משניהם‪.‬‬ ‫שאלה ‪11‬‬ ‫יהודי תושב פולין‪ ,‬שחרם דרבנו גרשום חל עליו‪ ,‬הגיע למרוקו ומבקש לשאת שם אשה שניה‬ ‫‬‫א‪ .‬הדבר יותר לו‪ ,‬כיון שבמרוקו לא חל חרם דרבינו גרשום‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הדבר יותר לו אם לפחות אחת מנשותיו תהיה בת ארץ שחרם דרבינו גרשום לא חל‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הדבר יאסר עליו כיון שחרם דרבנו גרשום חל באופן אישי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הדבר יאסר עליו כי חכמי מרוקו קיבלו את חרם דרבנו גרשום לגבי יהודי אשכנז‪.‬‬ ‫שאלה ‪12‬‬ ‫סדר "היתר מאה רבנים" כיום הוא‪:‬‬ ‫א‪ .‬אישור בי"ד רבני אזורי; אישור הרבנים הראשיים לישראל; חתימתם של עוד מאה‬ ‫רבנים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אישור בי"ד רבני אזורי; אישור ביה"ד הרבני הגדול לערעורים; אישור מועצת הרבנות‬ ‫הראשית לישראל; אישור בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אישור בי"ד רבני אזורי; אישור הרבנים הראשיים לישראל; חתימת מספר רבנים‬ ‫נוספים (שישלימו למאה); אישור בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אישור בי"ד רבני אזורי; אישור רב הישוב; אישור ביה"ד הרבני הגדול לערעורים;‬ ‫אישור הרבנים הראשיים לישראל‪.‬‬ ‫שאלה ‪13‬‬ ‫בתלמוד נאמר‪" :‬חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" (יבמות קז ע"א ועוד)‪ .‬למרות‬ ‫זאת יש פוסקים הסבורים שבני זוג החיים יחדיו שלא כדת משה וישראל ‪ -‬אינם נחשבים‬ ‫כנשואים‪ .‬הנימוק שלהם הוא‪:‬‬ ‫א‪ .‬עפ"י חזקה זו צריכה הבעילה להיות לשם קידושין‪ ,‬ומי שלא קיים זאת ‪ -‬לא ייחשב‬ ‫כנשוי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עפ"י חזקה זאת צריכה הבעילה להיות בנוכחות עדים‪ ,‬ואם לא היו שני עדים כשרים ‪-‬‬ ‫אין בני הזוג נשואים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חזקה זו קיימת רק לאחר שידוכין וקידושין שנעשו כדת משה וישראל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חזקה זו בוטלה מתוקף תקנות הגאונים והרמב"ם‪.‬‬ ‫שאלה ‪15‬‬ ‫קידושין רפורמיים בוטלו ע"י בי"ד רבנים בנימוקים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ביה"ד הרבני אינו מכיר ברבנים רפורמיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בקידושין הרפורמיים העדים הם פסולים והמעשה של החלפת טבעות בין האיש‬ ‫והאישה אינו כלל מעשה קידושין ע"י טבעת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בנישואין רפורמיים לא נבדק אם האישה הייתה פנויה כהלכה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רוב הרבנים הרפורמיים אינם מבינים ארמית ואינם משתמשים בכתובה‪ ,‬שבלעדיה אין‬ ‫לקידושין כל תוקף‪.‬‬ ‫שאלה ‪15‬‬ ‫הכתובה היא ‪-‬‬ ‫א‪ .‬הסכם נישואין בין איש לאשה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התחייבות הדדית של בני הזוג בקשר לחיי הנישואין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התחייבות שהבעל מקבל כלפי האישה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התחליף המאוחר לשטר הקידושין (שבמקורו היה קיים רק בקידושי קטנים)‪.‬‬ ‫שאלה ‪16‬‬ ‫הנדוניה במובן המצומצם של המילה היא‪:‬‬ ‫א‪ .‬התחייבות כספית של האישה להביא רכוש מסוים לבית בעלה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הערכה בסכום כסף של הנכסים שהאישה מכניסה לנישואין‪ ,‬בכתובה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התחליף המאוחר למוהר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סך כל הרכוש המשותף לשני בני הזוג בשעת הנישואין‪.‬‬ ‫שאלה ‪17‬‬ ‫אם בני הזוג הסכימו ביניהם לוותר על "עיקר כתובה"‪ ,‬הדין הוא ‪-‬‬ ‫א‪ .‬אין להסכם כזה כל תוקף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההסכם תקף אם האישה הסכימה לפני הבעל לוותר על זכותה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ההסכם תקף רק אם הוא נחתם לפני חתימת הכתובה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ההסכם תקף רק אם הוא נחתם לאחר חתימת הכתובה‪.‬‬ ‫שאלה ‪18‬‬ ‫תנאי הפוטר את הבעל מקיום חובת עונה בטל כי ‪-‬‬ ‫א‪" .‬כל המתנה על מה שכתוב בתורה ואינו ממון ‪ -‬תנאו בטל"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חובת עונה אינה תלויה בבעל אלא באשה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מי שאינו מקיים חובת עונה אינו יכול לקיים מצות פרו ורבו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המטרה העיקרית של הנישואין היא חובת עונה‪ ,‬ואם ייפטר הבעל מחובה זו‪ ,‬אין‬ ‫לנישואין כל ערך‪.‬‬ ‫שאלה ‪19‬‬ ‫חכמים החליפו את חובת המוהר בכתובה מהנימוקים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬המוהר היה בעיניהם מנהג מגונה של "מכירת האישה"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המוהר היקשה על צעירים לשאת נשים והקל על הגירושין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חכמים גילו שמקור המוהר הוא בחוק אלילי ולכן החליפוהו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חכמים סברו שהכתובה היא מסמך חשוב יותר מכסף המוהר‪.‬‬ ‫שאלה ‪23‬‬ ‫"נכס צאן ברזל" הוא נכס אשר ‪-‬‬ ‫א‪ .‬הבעל מסר לאשה במתנה ביום הנישואין או מיד לאחריו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נרכש ע"י שני בני הזוג במהלך נישואיהם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נכס אשר הובא ע"י האישה כנדוניה ונמסר לאחריות הבעל למשך תקופת הנישואין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נכס שנשאר ברשות האישה בתקופת הנישואין ושהבעל אינו זכאי לקבל פירותיו‪.‬‬ ‫שאלה ‪21‬‬ ‫זכויות האישה בנישואין שהן מן התורה ע"פ הרמב"ם‪ ,‬הן‪:‬‬ ‫א‪ .‬כתובה; כסות; עונה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שאר; כסות; עונה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רפואה; פדיון מהשבי; עונה; כסות; נדוניה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שאר; כסות; כתובה; עונה‬ ‫שאלה ‪22‬‬ ‫זכויות הבעל בנישואין הן‪:‬‬ ‫א‪ .‬עונה; נדוניה; מעשה ידיה; ירושתה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עונה; מעשה ידיה; ירושתה; מציאתה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מעשה ידיה; מציאתה; פירות נכסיה; ירושתה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עונה; נדוניה; מעשה ידיה; מציאתה; ירושתה‪.‬‬ ‫שאלה ‪23‬‬ ‫בנותיהם של בני זוג‪ ,‬זכאיות‪ ,‬לאחר מות אביהן‪ ,‬לפי המשפט העברי לקבל‪:‬‬ ‫א‪ .‬חלקן היחסי בירושה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מזונות מנכסי העזבון‪ ,‬עד שיתקדשו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נדוניה לצורך נישואיהן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬זכות מגורים בבית אביהן עד שיתקדשו‪.‬‬ ‫שאלה ‪25‬‬ ‫מי שמת לו אחיו מאביו ולא הניח זרע‪ ,‬מצוה עליו לייבם את אלמנת אחיו‪ .‬ואם היה לאח‬ ‫המנוח בן מאשה נכריה ‪-‬‬ ‫א‪ .‬האח פטור מחובת הייבום והיבמה רשאית להינשא לכל אדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האח אמנם פטור מחובת הייבום‪ ,‬אך חייבת להתקיים חליצה כדי לשחרר את היבמה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בגלל שאם הילד אינה יהודיה‪ -‬נשארת קיימת חובת הייבום‪.‬‬ ‫ד‪ .‬במקרה זה אמנם אין חובת ייבום מדאורייתא‪ ,‬אך חז"ל חייבו "ייבום לחומרא"‪.‬‬ ‫שאלה ‪25‬‬ ‫גירושין שנעשו על פי הסכם בין שני בני הזוג‪ ,‬דינם ‪-‬‬ ‫א‪ .‬אין להם תוקף אלא אם כן נחתם הסכם הגירושין בנוכחות מניין עדים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההסכם אינו מספיק‪ ,‬ורק לאחר שבית הדין פסק על פי ההסכם‪ ,‬יכולים הם להתגרש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גירושין אלה אין להם תוקף‪ ,‬אם לבני הזוג יש ילדים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬גירושין אלה תקפים אם בני הזוג הסכימו קודם על חלוקת הרכוש‪.‬‬ ‫התשובות הנכונות‪:‬‬ ‫מס' שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫מס' שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫מס' שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫מס' שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫מס' שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ב‬