השמאות ככלי במגזר הכפרי - מזכירים האיחוד החקלאי

‫שמאות‪ ,‬הפקעות ושינוי ייעוד‬
‫במרחב הכפרי‬
‫ארז כהן‪ ,‬שמאי מקרקעין וכלכלן – מאי ‪2012‬‬
‫הפקעות וירידת ערך מקרקעין‬
‫תשלומים למינהל מקרקעי ישראל‬
‫השגות על שומות המינהל‬
‫שינוי יעוד‪ ,‬ועדת פיצויים‬
‫היטל השבחה‬
‫הפקעות לפי פקודה מנדטורית‬
‫• כביש ‪6‬‬
‫חוק כביש ארצי לישראל ‪ – 1994‬מפנה לפק'‬
‫הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) ‪1943‬‬
‫• רכבת ישראל‬
‫– פק' הדרכים ומסילות ברזל (הגנה ופיתוח)‬
‫‪.1943‬‬
‫• מע"צ‬
‫• תיקון פקודת הקרקעות –‬
‫– פקודת הדרכים ומסילות ברזל (הגנה ופיתוח) ‪.1943‬‬
‫פברואר ‪ ,2010‬ביטול פקודת הדרכים‬
‫פקודת הדרכים ומסילות ברזל‬
‫‪ .7‬לא יהא בעל הקרקע זכאי לקבל פיצויים אלא אם כן היה שטח הקרקע‬
‫שנלקח גדול מרבע השטח הכולל של החלקה שממנה נלקח‪:‬‬
‫בתנאי שאם הוכח כי אם לא ישולמו לו פיצויים יהא נגרם לו סבל‪,‬‬
‫רשאי שר העבודה או שר התחבורה לפי שיקול דעתו ליתן אותו סכום‬
‫הפיצויים שימצא לנכון מתוך התחשבות בכל מסיבות הענין‪.‬‬
‫(*) לפי התיקון לפקודת הקרקעות ישולם פיצוי החל מהמ"ר הראשון‬
‫בהפקעות שהוכרזו לאחר פברואר ‪ ,2010‬למעט הפקעות לפי חוק‬
‫התכנון והבניה‪.‬‬
‫‪ 25%‬מהשטח ללא תמורה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תשלום בגין הפקעת פחות מ‪ 25% -‬מהחלקה‪.‬‬
‫קרקע מינהל – אובדן זכות עיבוד‪.‬‬
‫הדרך משביחה‪.‬‬
‫פס"ד הולצמן ע"א ‪ – 5546/97‬אין ניכוי ‪ 25%‬בהפקעה‬
‫מלאה‪.‬‬
‫אין ניכוי כשאין השבחה ליתרה‪.‬‬
‫פס"ד רוטמן – כשאין השבחה ליתרה יש לשלם‬
‫חוק לתיקון פקודת הקרקעות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫החוק אושר בפברואר ‪.2010‬‬
‫ניתן לשנות את מטרת ההפקעה‪.‬‬
‫זכות שימוע לנפקע למעט תשתיות לאומיות‪.‬‬
‫מועדים לפרסום ס' ‪ 7‬מקסימום שנתיים מפרסום ס' ‪ .5‬שר האוצר יכול להאריך ל‪ 4 -‬שנים‪.‬‬
‫ביצוע ההפקעה תוך ‪ 8‬שנים‪ .‬שר האוצר יכול להאריך ל‪ 15-‬שנה‪.‬‬
‫זכות השבת הקרקע אם חלפו המועדים הנ"ל או תם הצורך הציבורי‪.‬‬
‫אם חלפו ממועד פרסום לפי ס' ‪ 25 5‬שנה ולא מימשו את מטרת ההפקעה או שהמטרה תמה‪,‬‬
‫לא ניתן לתבוע השבה והקרקע תהיה של המדינה לכל מטרה ושימוש‪.‬‬
‫הפקעות לדרכים סמכות שר התחבורה ולא שר האוצר‪.‬‬
‫בוטלה פקודת הדרכים‪.‬‬
‫על הפיצויים הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית החל מפברואר ‪.2010‬‬
‫פיצוי מהמ"ר הראשון למעט הפקעות חוק התכנון והבניה‪.‬‬
‫פיצויים לפי החלטה של ועדת ההשגות של המינהל הכוללת שמאי ממשלתי עו"ד ושמאי‬
‫מכריע‪.‬‬
‫פיצוי לפי שווי שוק‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בהתחשב עם המותנה לקמן יקובל כשוויה של הקרקע‪ ,‬אותו סכום שהיה מתקבל‬
‫ממכירת הקרקע אילו נמכרה בשוק ע"י מוכר מרצונו הטוב‪.‬‬
‫בהעדר קרקע חליפית ראויה יש לשלם פיצוי שיספיק לרכישת קרקע דומה‪.‬‬
‫אין שוק לקרקע חקלאית של קיבוץ‪ .‬במושב רק עם כל הנחלה‪.‬‬
‫שווי לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל בשינוי יעוד – ‪.969‬‬
‫שווי לפי החלטות ועדת הפיצויים של ממי‪.‬‬
‫פיצויי הפקעה ששולמו ע"י מע"צ‪ ,‬רכבת‪ ,‬כביש ‪.6‬‬
‫פסיקות המאמצות פיצויים שנקבעו‪.‬‬
‫פס"ד איריס אסלן ‪3968/01 + 3819/01‬‬
‫קרקעות של מושב‪.‬‬
‫חוכרים פרטיים‪.‬‬
‫השוואה לקרקע פרטית?‬
‫פס"ד הש' שיינמן בגבעת ח"ן‪.‬‬
‫החלטת השופט שיינמן‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מדובר בהחלטת ביניים ולא בפסק דין‪.‬‬
‫הוגש ערעור לעליון ע"י שני הצדדים‪.‬‬
‫השופט יצר אבחנה בין חלקות חקלאיות המוחכרות בחכירה פרטית לבין חלקות ב'‬
‫המושכרות במסגרת משבצת של מושב‪.‬‬
‫ההחלטה ניתנה בטרם נקראו חוות הדעת השמאיות ובטרם נחקרו השמאים‪.‬‬
‫השופט קבע שכיון שחלקות ב' אינן סחירות‪ ,‬לא ניתן לקבוע להם שווי ולכן יש לשלם‬
‫פיצוי לפי אובדן זכויות עיבוד‪.‬‬
‫לשמאים כלים להעריך גם קרקעות שאינן סחירות‪ .‬קווים מנחים של השמאי הממשלתי‬
‫להערכת קרקע למבני ציבור ‪ -‬יש להביא בחשבון מקדם לאי סחירות‪.‬‬
‫בעולם השמאות יש כלים כדי לפתור סוגיות מורכבות‪ .‬לא הכל זמין בשוק ויש לבצע‬
‫שיקול דעת מקצועי‪.‬‬
‫בשומה בגבעת חן הובא מקדם הפחתה לאי סחירות בשיעור של ‪.15%‬‬
‫קווים מנחים של השמאי הממשלתי הראשי‬
‫לעניין הפקעות‬
‫•‬
‫סכימת רכיבי הפיצוי‪:‬‬
‫ אבדן מחוברים‬‫ אבדן זכויות העיבוד בתקופת החוזה והאופציה‪.‬‬‫ אבדן הפוטנציאל לחידוש תקופת החכירה‪.‬‬‫‪ -‬לא יובא בחשבון מרכיב הפוטנציאל לשינוי יעוד בקרקע‪.‬‬
‫•‬
‫גישת ההשוואה‪:‬‬
‫ השוואה לזכויות חכירה דומות‪.‬‬‫‪ -‬ניתן להתבסס על פיצויי הפקעה שסוכמו או נפסקו במקרקעין דומים‪.‬‬
‫•‬
‫תמריץ לפינוי הקרקע – עפ"י המלצת המשנה ליועץ המשפטי ינתן פיצוי נוסף בשיעור של‬
‫‪ 25%‬מהשומה לנפגע שיפנה את הקרקע במועד שבו ביקשה הרשות את פינויה‪.‬‬
‫פיצוי בגין הקרקע ופיצוי בגין מחוברים‬
‫• פרנסה מחקלאות מחייבת‪:‬‬
‫•‬
‫• שלב א' – רכישת קרקע‪ .‬זה הבסיס‪ ,‬אינו קשור לפרנסה וניתן למכור אותה‪.‬‬
‫• שלב ב' – השקעות בגידול חקלאי בהתאם למקצועיות ולתנאים סביבתיים‪.‬‬
‫פיצוי בגין שלב ב' לפי רווחיות חקלאית‪.‬‬
‫• המפקיעים משלמים רק על גידולים רב‪-‬שנתיים ותשתיות (מע' השקיה)‪.‬‬
‫• תחשיבי משרד החקלאות‪.‬‬
‫• נתוני המשק הספציפי‪.‬‬
‫פגיעה בנותר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫על פי הפק' מגיע פיצוי בגין פגיעה בנותר‪.‬‬
‫כל הפקעה גורמת פגיעה בנותר‪.‬‬
‫פיצול חלקות‪.‬‬
‫צורה לא רגולרית‪.‬‬
‫נגישות‪.‬‬
‫עליה בהוצאות עיבוד קבועות‪.‬‬
‫מרכיבי נזק נוספים – מיסוי‪ ,‬שכ"ט מומחים‪ ,‬הוצאות וזמן‪.‬‬
‫הש' בר זיו בחדרה‪ .‬פגיעה בנותר במסגרת ‪.197‬‬
‫פס"ד חגור ‪-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בע"ש ‪105/00‬‬
‫פסיקת מחוזי לאחר בג"צ הקשת המזרחית‪.‬‬
‫פגיעה מקווי חשמל לשנת ‪.1994‬‬
‫בהעדר עסקאות השוואה – שימוש בגישת החילוץ‪.‬‬
‫שמאית מכריעה ביססה השווי גם על ‪.717‬‬
‫חישבה דחיה לשינוי יעוד ‪ 15‬שנים‪.‬‬
‫למרות שבתאריך הקובע ‪ 717‬היתה תקיפה‪ ,‬ההחלטה בטלה ולכן אין‬
‫לחשב שווי בהסתמך עליה‪.‬‬
‫הפסיקה פורשה כהנחיה להתעלם מפוטנציאל לשינוי ייעוד‪.‬‬
‫לא ניתן לשנות את השווי‪ .‬ניתן לשנות את דרך החישוב‪.‬‬
‫לא ניתן לפסול קביעת שווי בגישת ההשוואה‪.‬‬
‫ניטרול ‪ 727‬ע"י בחינת עסקאות מאוחרות לבג"צ‪.‬‬
‫פוטנציאל שינוי ייעוד‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫התחשבות בפוטנציאל ודאי – פס"ד בירנבך ‪483/86‬‬
‫תוכנית צפויה‪ ,‬בתהליך‪ ,‬בצנרת – שווי עתידי בדחיה‪.‬‬
‫פוטנציאל כללי – משתקף בשוק‪.‬‬
‫החלטת ועדת ערר – רומן ברג ‪97-112/03‬‬
‫פוטנציאל בקרקע חקלאית מינהל‬
‫מסויימות‬
‫פגיעה ע"י תוכניות מתאר מחוזיות ותוכניות‬
‫מתאר ארציות‬
‫• החלטות סותרות‬
‫הקשר בין הפקעה לפיצויים לפי ס' ‪ 197‬לחוק‬
‫התכנון והבנייה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מסלולי תביעה שונים‪.‬‬
‫‪ 197‬נ' הועדה המקומית‪.‬‬
‫שיפוי בתשתיות לאומיות ‪.70%‬‬
‫‪ 197‬אין ניכוי ‪.25%‬‬
‫הפקעה מול המפקיע‪.‬‬
‫תאריך קובע שונה‪.‬‬
‫ריבית שונה‬
‫החלטת ועדת ערר מרכז ‪ 135-164/05+ 440/05‬סולימה נ' ראשלצ רכבת וחחי‪.‬‬
‫פס"ד תורקיאן אפלטון נ' הרצליה ‪693/94‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫תשתיות לאומיות חשובות למדינה‪ .‬המועד להתנגד להן הוא בשלב‬
‫התכנון‪.‬‬
‫בשלב הביצוע – ההפקעה – למזער נזקים‪.‬‬
‫ניתן לקבל הטבות שאינן כספיות‪.‬‬
‫לא חשוב הפיצוי לדונם אלא סך הפיצוי‪.‬‬
‫חלקת המגורים בנחלה‬
‫החלטה ‪ - )1155( 979‬מגורים‬
‫החלטה ‪ – 1101‬תעסוקה לא חקלאית‬
‫חלקת המגורים בנחלה‬
‫החלטה ‪*979‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חוזה חכירה ‪ 49‬לחלקת המגורים ‪ -‬מובטח לכל הנחלה מהחלטה ‪.1‬‬
‫היוון כמו בעיר תמורת ‪ - 3.75%‬למרות שחלף יובל התשלום מהווה‬
‫רק "דמי כניסה"‪ .‬צריך להשלים ל‪.33 -‬‬
‫ביטול רצף בינדורי – החלטה אידאולוגית‪.‬‬
‫הפרדת מגרש תמורת ‪ - 33%‬סחירות לזכויות בניה קיימות‪.‬‬
‫אין הגבלה על מספר היחידות – תמ"א ‪ 35‬מגבילה מאוד התרחבות‬
‫ישובים כפריים‪.‬‬
‫* עודכנה ע"י החלטה ‪1155‬‬
‫‪2‬‬
‫החלטה ‪979-1155‬‬
‫דמי כניסה ‪3.75%‬‬
‫שווי מ"ר מבונה‬
‫‪₪ 5,000‬‬
‫‪₪ 1,875,000‬‬
‫שווי זכויות בניה בהיקף ‪ 375‬מ"ר‬
‫דמי כניסה‬
‫‪3.75%‬‬
‫‪₪ 70,313‬‬
‫‪3‬‬
‫הפרדת מגרש מנחלה‬
‫‪₪ 5,000‬‬
‫שווי מ"ר מבונה‬
‫שווי מגרש ל‪ 220 -‬מ"ר‬
‫‪220‬‬
‫‪₪ 1,100,000‬‬
‫שווי פוטנציאל תכנוני ???‬
‫‪₪ 100,000‬‬
‫שווי המגרש לחישוב‬
‫‪₪ 1,200,000‬‬
‫דמי הפרדה‬
‫‪29.25%‬‬
‫‪₪ 351,000‬‬
‫ועוד דמי כניסה‬
‫‪₪ 70,313‬‬
‫תשלום בגין הפרדה‬
‫‪₪ 421,313‬‬
‫‪4‬‬
‫דמי הפרדה לפי אזור עדיפות‬
‫באזור קו‬
‫עימות‬
‫באזור עדיפות באזור עדיפות‬
‫ב'‬
‫א'‬
‫באזור ללא‬
‫עדיפות‬
‫‪0%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪9.07%‬‬
‫‪14.92%‬‬
‫‪29.25%‬‬
‫‪₪0‬‬
‫‪₪ 108,810‬‬
‫‪₪ 179,010‬‬
‫‪₪ 351,000‬‬
‫‪₪ 70,313‬‬
‫‪₪ 70,313‬‬
‫‪₪ 70,313‬‬
‫‪₪ 70,313‬‬
‫‪₪ 70,313‬‬
‫‪₪ 179,123‬‬
‫‪₪ 249,323‬‬
‫‪₪ 421,313‬‬
‫‪5‬‬
‫תוספת בניה – בית אחד‬
‫נחלה עם בית מגורים אחד בשטח ‪ 120‬מ"ר רוצים להרחיב את הבית ל‪200-‬‬
‫מ"ר‪.‬‬
‫לפני ההחלטה‪:‬‬
‫הרחבה עד ‪ 160‬מ"ר – פטורה מתשלום‪.‬‬
‫תוספת ‪ 40‬מ"ר – ‪ 91%‬משווי התוספת‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪₪0‬‬
‫‪.₪ 182,000‬‬
‫לפי החלטה ‪:1155‬‬
‫‪.₪ 70,313‬‬
‫‬‫דמי כניסה – ‪ 3.75%‬מכל חלקת המגורים‬
‫לא יגבה תשלום נוסף בגין תוספת בניה (עד ל‪ 375-‬מ"ר)‪.‬‬
‫במגזר העירוני – ‪.₪ 0‬‬
‫‪6‬‬
‫תוספת בניה – ‪ 2‬בתים‬
‫נחלה עם שני בתי מגורים בשטח ‪ 120‬מ"ר כל אחד ורוצים להרחיב את הבתים‬
‫לשטח של ‪ 200‬מ"ר כל בית‪.‬‬
‫לפני ההחלטה‪:‬‬
‫הרחבה עד ‪ 160‬מ"ר – פטורה מתשלום‪.‬‬
‫תוספת ‪ 40‬מ"ר לכל יחידה ‪ 91% X‬משווי התוספת ‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪₪0‬‬
‫‪.₪364,000‬‬
‫לפי החלטה ‪:1155‬‬
‫‪.₪ 70,313‬‬
‫‬‫דמי כניסה – ‪ 3.75%‬מכל חלקת המגורים‬
‫לא יגבה תשלום נוסף בגין תוספת בניה (עד ל‪ 375-‬מ"ר)‪.‬‬
‫‪.₪ 113,750‬‬
‫‬‫מעל ל‪ 375-‬מ"ר ‪( 91%‬עד ל‪ 400-‬מ"ר שרוצים)‬
‫‪.₪ 184,063‬‬
‫‬‫סה"כ לתשלום‬
‫במגזר העירוני – ‪.₪ 0‬‬
‫‪7‬‬
‫"דמי רכישה"‬
‫‪₪ 5,000‬‬
‫שווי מ"ר מבונה‬
‫שווי זכויות בניה לפי תב"ע נניח ‪ 400‬מ"ר‬
‫‪₪ 2,000,000‬‬
‫שווי פוטנציאל תכנוני ???‬
‫‪₪ 750,000‬‬
‫שווי חלקת המגורים לחישוב‬
‫‪₪ 2,750,000‬‬
‫דמי רכישה (כולל דמי‬
‫הכניסה)‬
‫‪907,500‬‬
‫‪33.00%‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪8‬‬
‫חישוב דמי"הס ‪ -‬לפני‬
‫מחיר מכירה‬
‫מחוברים‬
‫חצר‬
‫רכוש משותף‬
‫קרקע שלחין ומטעים‬
‫הפרש‬
‫שליש מההפרש‬
‫שני אחוז מיסודי מיזערי‬
‫דמיה"ס‬
‫‪4,000,000 ₪‬‬
‫‪25‬‬
‫‪500,000 ₪‬‬
‫‪50,000 ₪‬‬
‫‪96,000 ₪‬‬
‫‪190,000 ₪‬‬
‫‪836,000 ₪‬‬
‫‪3,164,000 ₪‬‬
‫‪1,055,000 ₪‬‬
‫‪11,000 ₪‬‬
‫‪1,066,000 ₪‬‬
‫‪0.2665‬‬
‫‪9‬‬
‫חישוב דמי"הס ללא מרכיב חלקת המגורים‬
‫מחיר מכירה‬
‫מחוברים‬
‫חצר‬
‫רכוש משותף‬
‫קרקע שלחין ומטעים‬
‫הפרש‬
‫שליש מההפרש‬
‫שני אחוז מיסודי מיזערי‬
‫דמיה"ס‬
‫‪1,250,000 ₪‬‬
‫‪25‬‬
‫‪0₪‬‬
‫‪0₪‬‬
‫‪96,000 ₪‬‬
‫‪190,000 ₪‬‬
‫‪286,000 ₪‬‬
‫‪964,000 ₪‬‬
‫‪321,000 ₪‬‬
‫‪11,000 ₪‬‬
‫‪332,000 ₪‬‬
‫‪10‬‬
‫סיכום‬
‫אחרי‬
‫לפני‬
‫דמי רכישה (כולל דמי כניסה) ‪₪ 907,000‬‬
‫דמי הסכמה על‬
‫הכל‬
‫‪₪ 1,066,000‬‬
‫דמי הסכמה (ללא מגורים)‬
‫‪₪ 332,000‬‬
‫סה"כ לתשלום‬
‫‪₪ 1,066,000‬‬
‫סה"כ לתשלום‬
‫‪₪ 1,239,000‬‬
‫‪11‬‬
‫פעילות לא חקלאית לפי החלטה ‪1101‬‬
‫•שימוש ע"פ תוכנית‪:‬‬
‫כאשר היטל השבחה חל על בעל הנחלה‬
‫‪46% X ₪ 500,000 = ₪ 230,000‬‬
‫‪+‬‬
‫‪( ₪ 50,000‬אומדן) היטל השבחה‬
‫‪₪ 280,000‬‬
‫•כאשר היטל השבחה אינו חל על בעל הנחלה‬
‫‪91% X ₪ 500,000 = ₪ 455,000‬‬
‫‪12‬‬
‫פעילות לא חקלאית לפי החלטה ‪1101‬‬
‫•עבור שימוש זמני בהליך של שמוש חורג‬
‫‪.5% X ₪ 500,000 = ₪ 25,000‬‬
‫מי שאינו חוכר ישלם למינהל ערך מלא ‪ 5%‬לשנה‬
‫ולא ישלם היטל השבחה‪.‬‬
‫מי שחוכר ישלם למינהל ערך מלא של ‪ 5%‬לשנה וגם‬
‫היטל השבחה‪.‬‬
‫פרויקטים לתעסוקה‬
‫החלטה מס' ‪ *949‬משנה את החלטה מס' ‪ 717‬לעניין הנושאים הבאים‪:‬‬
‫• תשלום דמי חכירה מלאים – במרכז ‪91%‬‬
‫• אין קיזוז בגין השווי הקודם‬
‫• אין פיצוי בגין הפסד הקרקע חקלאית‬
‫• היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות התוספת השלישית‬
‫לחוק התכנון והבניה‪ ,‬תשכ"ה ‪1965‬‬
‫• שווי הפטור ממכרז‬
‫• אחזקה מינמלית – ‪.26%‬‬
‫* עודכנה ע"י החלטות ‪1163 ,1094 ,1082‬‬
‫השגות על שומות המינהל‬
‫השגה על שומות המינהל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הרחבות‬
‫תוספת בניה‬
‫פל"ח‬
‫תעסוקה‬
‫מנגנון ההשגה‬
‫שינוי יעוד‪ ,‬ועדת פיצויים‬
‫פיצוי בעת שינוי יעוד‬
‫• החלטה מס' ‪ - 727‬פיצוי של כ ‪27% -‬‬
‫• החלטה מס' ‪ - 969‬פיצוי קבוע לדונם‬
‫» ‪ ₪ 13,500‬אין בעל‬
‫» ‪ ₪ 22,500‬שלחין‬
‫» ‪ ₪ 31,500‬מטעים‬
‫• החלטה מס' ‪ - 1070‬הקפאה‬
‫• החלטה מס' ‪ - 1023‬ועדת פיצויים‬
‫• החלטה ‪ – 1222‬קבוע ‪ +‬יזמות ‪20%‬‬
‫פיצוי בעת שינוי יעוד‬
‫מספר החלטה‬
‫שנה‬
‫פיצוי‬
‫‪123‬‬
‫‪1973‬‬
‫קרקע נשארת ליוזמת החוכר – ישלם ‪ 80%‬מערכה‪.‬‬
‫או פיצוי כספי ‪ 25%‬משווי הקרקע ‪ +‬שווי השקעות החוכר סה"כ עד ‪ 40%‬משווי הקרקע‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫‪1974‬‬
‫פיצוי כספי ‪ 25%‬משווי הקרקע ‪ +‬שווי השקעות החוכר סה"כ עד ‪ 40%‬משווי הקרקע‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫‪1975‬‬
‫ישוב חקלאי זכאי לפיצוי לפי ועדת הפיצויים בלבד‪ .‬חוכר פרטי ימשיך לפי החלטה ‪.123‬‬
‫‪210‬‬
‫‪1979‬‬
‫פיצוי לפי ועדת פיצויים בלבד‪.‬‬
‫‪296‬‬
‫‪1984‬‬
‫בחוזים ללא סעיף שינוי יעוד הקרקע תישאר בידי החוכר תמורת תשלום ‪ 51%‬משוויה‪ .‬המינהל יחזיר לחוכר מחצית היטל‬
‫ההשבחה או התשלום למינהל לפי הנמוך שבינהם‪.‬‬
‫‪432‬‬
‫‪1989‬‬
‫בחוזים ללא סעיף שינוי יעוד הקרקע תישאר בידי החוכר תמורת תשלום ‪ 51%‬משוויה‪ .‬המינהל יחזיר לחוכר מחצית היטל‬
‫ההשבחה או התשלום למינהל לפי הנמוך שבניהם‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬פיצוי כספי ‪ 25%‬משווי הקרקע ובגין השקעות החוכר עד סה"כ ‪ 40%‬משווי הקרקע‪.‬‬
‫‪475‬‬
‫‪1990‬‬
‫פיצוי קבוע לדונם ‪ ₪ 6,000 ,₪ 10,000‬ערכי ‪ .1990‬שוכר עונתי ותיק (‪ 15‬שנים) ‪ 2/3‬מהסכומים הנ"ל‪.‬‬
‫ניתן לרכוש הקרקע ביעוד החדש תמורת מלא ערכה (היטל השבחה יקוזז) בפטור ממכרז‪.‬‬
‫חוזים ללא ס' שינוי יעוד לפי החלטה ‪.432‬‬
‫‪492‬‬
‫‪1991‬‬
‫פיצוי קבוע לדונם ‪ ₪ 6,000 ,₪ 10,000‬ערכי ‪ .1990‬שוכר עונתי ותיק (‪ 15‬שנים) ‪ 2/3‬מהסכומים הנ"ל‪.‬‬
‫חוזים ללא ס' שינוי יעוד לפי החלטה ‪.432‬‬
‫‪533‬‬
‫‪1992‬‬
‫קרקע נשארת ליוזמת החוכר תמורת ‪ 51%‬משוויה‪ .‬או פיצוי כספי ‪ 25%‬מהשווי ועוד השקעות עד סה"כ ‪ 40%‬משוויה‪ .‬ערכי‬
‫מינימום ‪12,500‬ש"ח‪( ₪ 7,500 ,‬ערכי ‪.)1992‬‬
‫‪611‬‬
‫‪1993‬‬
‫קרקע נשארת ליוזמת החוכר תמורת ‪ 51%‬משוויה‪ .‬או פיצוי כספי ‪ 25%‬מהשווי ועוד השקעות עד סה"כ ‪ 40%‬משוויה‪ .‬ערכי‬
‫מינימום ‪12,500‬ש"ח‪( ₪ 7,500 ,‬ערכי ‪.)1992‬‬
‫‪666+667‬‬
‫‪1994‬‬
‫פיצוי ‪ 27%‬משווי הקרקע‪ .‬ערכי מינימום ‪ ₪ 9,000 ,₪ 15,000‬ערכי ‪.1994‬‬
‫‪727‬‬
‫‪1995‬‬
‫פיצוי ‪ 27%‬משווי הקרקע‪ .‬ערכי מינימום ‪ ₪ 9,000 ,₪ 15,000‬ערכי ‪.1994‬‬
‫‪969‬‬
‫‪2003‬‬
‫אחרי בג"צ הקשת המזרחית‪ .‬פיצוי קבוע לדונם‪ ₪ 21,500 ,₪ 31,500 .‬ערכי ‪ + 2003‬בונוסים‪.‬‬
‫חברה עם חוזה ללא ס' שינוי יעוד‪ ,‬רשאית ליזום בקרקע תמורת ‪ 91%‬בקיזוז היטל השבחה‪.‬‬
‫‪1023‬‬
‫‪2005‬‬
‫ועדת פיצויים לשינוי יעוד שאינו למטרה ציבורית‪ .‬החוכר רשאי לקבל פיצוי לפי ‪.969‬‬
‫‪1070‬‬
‫‪2006‬‬
‫הקפאת ‪ 969‬הפניה ולעדת הפיצויים‪ .‬ניתן לקבל לפי ‪.969‬‬
‫‪1222‬‬
‫‪2010‬‬
‫ביטול ‪ .969‬פיצוי קבוע למגורים ‪ 20% +‬יזמות‪.‬‬
‫היטל השבחה‬
‫היטל השבחה‬
‫חוק התכנון והבניה תשכ"ה ‪1965‬‬
‫(בתיקון מס' ‪ 18‬מיום ‪ 01.07.1981‬נוסף סעיף ‪196‬א)‬
‫ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור‪ ,‬בתנאים ובדרכים‬
‫שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה‬
‫בתוספת השלישית‪:‬‬
‫"השבחה" ‪-‬‬
‫עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית‪ ,‬מתן הקלה או‬
‫התרת שימוש חורג;‬
‫ארז כהן‪ ,‬שמאי מקרקעין וכלכלן‬
‫היטל השבחה‬
‫התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה תשכ"ה ‪1965‬‬
‫חבות בהיטל השבחה‬
‫(תיקון‪ :‬תשמ"ג)‬
‫• (א)חלה השבחה במקרקעין‪ ,‬בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול‬
‫בהם ובין בדרך אחרת‪ ,‬ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו‬
‫(להלן ‪ -‬היטל);‬
‫היו המקרקעין מוחכרים לדורות‪ ,‬ישלם החוכר את ההיטל;‬
‫אין היטל במקרקעין שלא הוחכרו בחכירה לדורות‬
‫בר רשות ‪ /‬חוזה פיתוח‬
‫"חכירה לדורות"‬
‫כמשמעותה בחוק המקרקעין התשכ"ט‪1969-‬‬
‫שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה‬
‫בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם‬
‫שלא לצמיתות; שכירות לתקופה שלמעלה‬
‫מחמש שנים תיקרא "חכירה;" שכירות‬
‫לתקופה של למעלה מעשרים וחמש שנים‬
‫תיקרא ‪:‬‬
‫"חכירה לדורות"‬
‫‪ .21‬הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל‪:‬‬
‫(תיקון‪ :‬התשמ"ו‪ ,‬תשנ"ט)‬
‫לגבי מקרקעי ישראל‪ ,‬כמשמעותם בחוק יסוד‪ :‬מקרקעי ישראל‪,‬‬
‫שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה‬
‫לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר‪ ,‬והחוכר‬
‫לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד‬
‫אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש‪,‬‬
‫אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם‬
‫חוזה חכירה חדש יחול‪ ,‬על אף האמור בתוספת זו‪,‬‬
‫במקום היטל השבחה‪ ,‬ההסכם בדבר התשלומים‬
‫מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות‪,‬‬
‫שהיה קיים לפני תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון מס' ‪)18‬‬
‫התשמ"א‪.1981-‬‬
‫היטל השבחה ישולם ע"י בעלים או‬
‫חוכר לדורות‬
‫כמחצית מהקיבוצים ורוב המושבים‬
‫אינם בעלי זכות חכירה‬
‫במושבים ותיקים יש חכירה בחלקות א'‬
‫מחכים לעליון‬
‫רפורמה‪...‬‬
‫‪14‬‬
‫תודה רבה !‬