במעגלי זרם ישר פתרון בוחן

‫פתרון בוחן במעגלי זרם ישר‬
‫שאלה מספר ‪1‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫משמעות הערכים הרשומים על הנורה היא שאלו הערכים המקסימאליים שמותר‬
‫לספק לנורה‪ .‬אם נעניק לה מתח גבוה מדי או הספק גבוה מדי היא תישרף‬
‫‪v2‬‬
‫‪v 2 36‬‬
‫= =‪⇒R‬‬
‫‪= 2Ω‬‬
‫‪R‬‬
‫‪p 18‬‬
‫=‪p‬‬
‫בגלל אופי החיבור‪ ,‬כל אחת מן הנורות מקבלת בדיוק חצי ממתח המקור כלומר‪6 ,‬‬
‫וולט‪ .‬כיוון שזהו המתח המקסימאלי שניתן לספק לנורה‪ ,‬יאירו שתי הנורות באור מלא‪.‬‬
‫כאשר נפתח את המפסק ההתנגדות השקולה בצד בו נותרה נורה תהיה קטנה יותר‬
‫מההתנגדות של מחצית הנגד המשתנה‪ ,‬לכן המתח על החלק המקבילי יהיה קטן יותר‬
‫ולכן הנורה הנותרת לא תאיר בעצמה מלאה‪.‬‬
‫נחשב את המתח והזרם החדשים‪:‬‬
‫‪12V‬‬
‫‪1 1 1‬‬
‫=‬
‫‪+ ⇒ R = 1.923Ω‬‬
‫‪R 50 2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ε‬‬
‫= ‪it‬‬
‫=‬
‫‪= 0.2311‬‬
‫‪∑ R 50 + 1.923‬‬
‫‪X‬‬
‫‪V⊗ = it R = 0.444volt‬‬
‫⊗‪V‬‬
‫‪= 0.222 Amp‬‬
‫⊗‪R‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S‬‬
‫= ⊗‪i‬‬
‫‪L2‬‬
‫שאלה מספר ‪2‬‬
‫‪L1‬‬
‫נתונים‪iG = 0.5mAmp, RG = 3000Ω :‬‬
‫א‪.‬‬
‫אם ברצוננו להרחיב את תחום המדידה של הגלוונומטר לאמפרמטר בעל תחום מדידה‬
‫גדול יותר עלינו להוסיף מיצד במקביל‬
‫‪iA‬‬
‫לגלוונומטר‪ ,‬כך שהזרם הכולל הנכנס‬
‫‪RG‬‬
‫לאמפרמטר יגדל‪ ,‬אולם‪ ,‬הזרם הזורם דרך‬
‫הגלוונומטר יישאר הזרם המקסימאלי‬
‫‪iG‬‬
‫‪iS‬‬
‫המותר עליו‪ .‬יתרת הזרם תזרום דרך‬
‫המיצד )בחיבור מקבילי הזרם מתפצל(‬
‫‪VS = VG‬‬
‫‪iG RG‬‬
‫‪RS‬‬
‫‪RS‬‬
‫= ‪iS RS = iG RG ⇒ iS‬‬
‫‪ R ‬‬
‫‪i R‬‬
‫‪iA = iG 1 + G  ⇒ RS = G G = 1.499Ω‬‬
‫‪iA − iG‬‬
‫‪ RS ‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם ברצוננו להרחיב את תחום המדידה‬
‫של הגלוונומטר ולהפכו לוולטמטר עלינו‬
‫להוסיף לו מיצד בטור‪ .‬כך הזרם הכולל‬
‫העובר דרך הגלוונומטר יישאר הזרם‬
‫‪RG‬‬
‫‪RS‬‬
‫‪iG‬‬
‫המקסימאלי המותר‪ ,‬אך המתח השקול על הוולטמטר כולו יגדל‪:‬‬
‫) ‪VV = iG ( RG + RS‬‬
‫‪VV‬‬
‫‪V‬‬
‫‪⇒ RS = V − RG = 7 k Ω‬‬
‫‪iG‬‬
‫‪iG‬‬
‫ג‪.‬‬
‫= ‪RG + RS‬‬
‫נתון המעגל‪ :‬לאחר שמצאנו את גודל המיצד הדרוש‬
‫ליצירת האמפרמטר בסעיף א' ואת גודל המיצד הדרוש‬
‫ליצירת הוולטמטר בסעיף ב' נשתמש במכשירי המדידה‬
‫‪A‬‬
‫שקבלנו כאשר ‪. RA = 1Ω, RV = 10000Ω :‬‬
‫נתון כי הערכים הנמדדים הם‪, VV = 0.55volt :‬‬
‫‪i = 0.22 Amp‬‬
‫‪VV = iR R = iV RV‬‬
‫‪VV‬‬
‫‪= 5.5 × 10−5 Amp‬‬
‫‪RV‬‬
‫‪V‬‬
‫= ‪iV‬‬
‫‪iR = iA − iV = 0.2199 Amp‬‬
‫‪VV‬‬
‫‪= 2.5Ω‬‬
‫‪iR‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫=‪R‬‬
‫אמפרמטר אידיאלי אמור להיות בלא התנגדות כלל כך שבעצם חיבורו למעגל לא‬
‫נעמיס על המעגל נגד נוסף‪ .‬אמפרמטר מחובר אל המעגל בטור כיוון שבחיבור טורי‬
‫הזרם על כל הרכיבים שווה‪.‬‬
‫על פי החישובים שלנו לאמפרמטר יש התנגדות מאותו סדר גודל כהתנגדותו של הנגד‬
‫ולכן הוא אינו יכול להיחשב כאמפרמטר אידיאלי‪.‬‬
‫וולטמטר אידיאלי אמור להיות בעל התנגדות אינסופית‪ ,‬כך שבעצם חיבורו לא יזרום‬
‫דרכו כלל זרם ולא ישפיע על ההתנגדות הכוללת של המעגל‪.‬‬
‫וולטמטר מחובר במקביל לרכיב עליו אנו מעוניינים למדוד את המתח שכן בחיבור‬
‫מקבילי המתח על כל הרכיבים שווה‪.‬‬
‫על פי החישובים שערכנו לוולטמטר התנגדות הגדולה בשלושה סדרי גודל מהתנגדות‬
‫הנגד ולכן ניתן לומר שוולטמטר זה הוא בקירוב אידיאלי עבור מערכת זו‪.‬‬
‫‪ε = i ∑ R = 0.55 + i ( r + RA ) = 0.99volt‬‬
‫אם נוסיף למיצד מסעיף א' מיצד נוסף בטור נגדיל את התנגדותו של המיצד ולכן תחום‬
‫המדידה של האמפרמטר יקטן‪.‬‬
‫שאלה מספר ‪3‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫במעגל הנתון האמפרמטר מחובר בטור למעגל הכולל ולכן מודד זרם כולל במעגל‪.‬‬
‫הוולטמטר מחובר במקביל למקור המתח ולכן מודד את מתח ההדקים‪.‬‬
‫הנגד המשתנה מחובר בטור במעגל ולכן‪ ,‬ככל שנקטין את חלקו המחובר במעגל‪ ,‬תקטן‬
‫ההתנגדות הכוללת ויגדל הזרם לפי הקשר‬
‫ג‪.‬‬
‫‪∑R‬‬
‫‪ . ε = i‬לכן‪ ,‬עבור זרם מקסימאלי יש‬
‫לחבר את המגע הנייד קרוב יותר אל הנקודה ‪.A‬‬
‫הגרף המתקבל הינו גרף ליניארי כיוון שהגרף מתאר את הקשר‪:‬‬
‫‪v = ε − ir‬‬
‫ציר ‪ Y‬מייצג את המתח‪ ,‬ציר ‪ X‬מייצג את הזרם והקשר ביניהם ליניארי‪.‬‬
‫‪y = -0.5008x + 3.4925‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R = 0.9986‬‬
‫מתח מול זרם‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מתח )וולט(‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫זרם )אמפר(‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫על פי הקשר שרשמנו בסעיף הקודם‪ ,‬נקודת החיתוך של הגרף עם ציר ‪ Y‬היא הכא"מ‬
‫ולכן‪ ε = 3.49volt :‬והתנגדותה הפנימית של הסוללה היא שיפוע הגרף‪r = 0.5Ω :‬‬
‫הסקיצה משורטטת על הגרף מן הסעיף הקודם‪.‬‬
‫כאשר האמפרמטר אינו אידיאלי התנגדותו הפנימית מתווספת כאילו הייתה התנגדות‬
‫פנימית גדולה יותר למקום ולכן שיפוע הגרף היה גדול יותר‪.‬‬
‫נקודת החיתוך עם ציר המתח לא הייתה משתנה כיוון שכאשר הזרם שווה לאפס אין‬
‫משמעות להתנגדות הפנימית‪.‬‬
‫את נקודת החיתוך עם ציר המתח ניתן למדוד על ידי חיבור ישיר של הוולטמטר אל‬
‫מקור המתח‪ ,‬בלא המעגל כולו‪.‬‬
‫את נקודת החיתוך עם ציר הזרם נמדוד כאשר נקצר את הנגד המשתנה‪ ,‬כך שלא יזרום‬
‫בו זרם כלל ומתח ההדקים יהיה אפס )כל הכא"מ "ייפול" על הסוללה(‬
‫שאלה מספר ‪4‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪i1‬‬
‫נתון שהזרם באמפרמטר ‪ A3‬מורה אפס‪.‬‬
‫לפי הלולאות שבחרנו הזרם באמפרמטר‬
‫‪A2‬‬
‫‪ A3‬הוא ‪:‬‬
‫‪A1‬‬
‫‪i = i1 − i2 = 0‬‬
‫‪i1 = i2 = 0.2 Amp‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪R3‬‬
‫נרשום את חוק שימור האנרגיה עבור כל‬
‫אחת מן הלולאות‪:‬‬
‫) ‪ε1 − ε 2 = i1 ( r1 + R1 ) + ( i1 − i2 )( r2 + R2‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪i2‬‬
‫) ‪ε 2 − ε 3 = i2 ( r3 + R3 ) + ( i2 − i1 )( r2 + R2‬‬
‫‪R1‬‬
‫‪i1‬‬
‫‪A3‬‬
‫_____________________________‬
‫‪i1 − i2 = 0‬‬
‫) ‪ε1 − ε 2 = i1 ( r1 + R1‬‬
‫) ‪6 − ε 2 = 0.2 (1 + 4‬‬
‫‪ε 2 = 5volt‬‬
‫‪ε 3 , r3‬‬
‫‪ε 2 , r2‬‬
‫‪ε1 , r1‬‬
‫ג‪.‬‬
‫) ‪ε 2 − ε 3 = i2 ( r3 + R3‬‬
‫)‪5 − ε 3 = 0.2 (10 + 1‬‬
‫‪ε 3 = 2.8volt‬‬
‫ד‪.‬‬
‫במעגל החדש‪ ,‬כאשר הקבל יתמלא יזרום זרם‬
‫רק בלולאה השמאלית כיוון שקבל מלא מהווה‬
‫נתק במעגל‪.‬‬
‫נחשב את הזרם הזורם בלולאה השמאלית‪:‬‬
‫‪i1‬‬
‫‪A2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A1‬‬
‫) ‪ε1 − ε 2 = i ( r1 + R1 + r2 + R2‬‬
‫‪i = 0.1333 Amp‬‬
‫‪R3‬‬
‫זרם זה יהיה הזרם שיורו שני האמפרמטרים ‪A1‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪R1‬‬
‫ו‪A3 -‬‬
‫האמפרמטר ‪ A2‬יורה אפס‪.‬‬
‫לחישוב כמות המטען על הקבל יש למצוא את‬
‫המתח עליו‪ .‬נמצא את המתח בין הנקודות ‪.AB‬‬
‫מתח זה זהה למתח הקבל כשהקבל מלא וכבר‬
‫לא זורם זרם בענף זה‪.‬‬
‫‪VAB = ∑ iR − ∑ ε = i ( r2 + R2 ) + ε 2 = 5.33volt‬‬
‫‪A3‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ε 2 , r2‬‬
‫‪B‬‬
‫וכמות המטען על הקבל‪:‬‬
‫‪Q = CV = 0.0266C‬‬
‫שאלה מספר ‪5‬‬
‫א‪.‬‬
‫במשך ‪ 50‬אלפיות השנייה הראשונות הקבל מתמלא דרך הנגד ‪ . R1‬לאחר מכן‪ ,‬במשך‬
‫‪ 35‬אלפיות השנייה הנוספות הקבל מתפרק דרך הנגד ‪. R2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כעבור ‪ τ‬שניות הזרם במעגל נותר מהווה ‪ 36.8%‬מן הזרם התחילי במעגל‪ .‬כיוון שהזרם‬
‫התחילי הוא ‪ 10‬מיליאמפר‪ ,‬לאחר ‪ τ‬שניות יהיה הזרם ‪ 3.68‬מיליאמפר‪ .‬ניתן לראות כי‬
‫הזמן המתאים לזרם זה בגרף הוא ‪ 10‬מילישניות ולכן‪:‬‬
‫‪τ = RC = 10 ×10−3 sec‬‬
‫‪R1 = 2000Ω‬‬
‫‪= 5µ F‬‬
‫‪τ‬‬
‫‪R1‬‬
‫=‪C‬‬
‫את הכא"מ נמצא בעזרת נקודת החיתוך של הגרף עם ציר הזרם‪:‬‬
‫‪⇒ ε = i0 R1 = 10 × 10−3 i2000 = 20volt‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪R1‬‬
‫= ‪i0‬‬
‫הקבל מספיק להתמלא לגמרי בתהליך הטעינה כיוון שזמן הטעינה שווה ל‪ . 5τ -‬לכן‪,‬‬
‫ברור שהמתח בתחילת תהליך הפריקה שווה למתח המקור‪.‬‬
‫הזרם התחילי בתהליך הפריקה קטן מן הזרם התחילי בתהליך הטעינה וכיוון שבשני‬
‫התהליכים המתח התחילי הוא אותו מתח‪ ,‬הרי שההבדל נובע מן ההבדל בהתנגדויות‬
‫‪ε1 , r1‬‬
‫וברור שהנגד ‪ R2‬גדול יותר ולכן הזרם דרכו קטן יותר‪.‬‬
‫‪= 5000Ω‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪i02‬‬
‫= ‪⇒ R2‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪R2‬‬
‫= ‪i02 = 4mAmp‬‬
‫למציאת המתח בזמן המבוקש נשתמש בנוסחא למתח עבור פריקת הקבל‪ ,‬כאשר זמן‬
‫‪t‬‬
‫הפריקה הוא ‪ 35‬אלפיות השנייה‪= 4.932volt :‬‬
‫‪R2C‬‬
‫‪−‬‬
‫‪v = εe‬‬
‫‪V 4.932‬‬
‫=‬
‫ה‪ .‬ברגע סגירת המפסק ‪ a‬יהיה הזרם התחילי‪= 2.46mAmp :‬‬
‫‪R1 2000‬‬
‫= ‪ i0‬והגרף‪:‬‬