‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫בית הספר לחינוך‬ ‫הפורום לחקר מדיניות החינוך בישראל‬ ‫מי זכאי להשכלה גבוהה?‬ ‫נגישות להשכלה גבוהה בקרב‬ ‫הערבים בישראל‬ ‫ד"ר ח'אלד עראר‬ ‫המרכז ללימודים אקדמיים‬ ‫‪Arar_h@mla.ac.il‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫בהרצאה זו אעסוק ב‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"בנגישות להשכלה גבוהה בקרב הערבי‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫מאפייני ההשכלה הגבוהה בקרב הערבים‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫הישגי הסטודנטים הערבים באקדמיה‬ ‫הישראלית ומחוצה לה על אף החסמים‪.‬‬ ‫מסקנות‪ ,‬שלאות והצעת מדיניות ואתגרים‬ ‫לעתיד‪.‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫נגישות להשכלה גבוהה‬ ‫‪ ‬מושג "הנגישות של ההשכלה הגבוהה" מצביע על מידת‬ ‫הפתיחות מוסדות ההשכלה הגבוהה לקבלת תלמידים מחתכי‬ ‫אוכלוסייה )‪.(Altbach, 2007‬‬ ‫‪ ‬משמעות הנגישות ממוקדת בשני יסודות‪ )1( :‬הרקע הדמוגראפי‬ ‫והחינוכי‪-‬השכלתי של הפונים ללימודים במוסדות ההשכלה‬ ‫הגבוהה‪ ,)2( .‬היכולת של מוסדות ההשכלה הגבוהה לקלוט‬ ‫מועמדים משכבות ואוכלוסיות שונות‪.‬‬ ‫‪ ‬ישנן ‪ 3‬גישות בחקר הנגישות להשכלה גבוהה‪ :‬פונקציונאלית‪-‬‬ ‫תועלתנית‪ ,‬סוציולוגית‪ ,‬פסיכולוגית "מימוש עצמי"‪" ,‬למידה‬ ‫לאורך הקריירה" )‪.(life long learning‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫מגמת התפתחות עם פער משומר‬ ‫‪ ‬באמצע שנות ה‪ ,80-‬היוו הערבים ‪ 22.7%‬משנתון גיל ‪18‬‬ ‫אולם רק ‪ 7.4%‬מתוכם התקבלו לאוניברסיטאות‪.‬‬ ‫‪ ‬לעומתם‪ ,‬יהודים ממוצא מזרחי היוו ‪ 25.7%‬משנתון גילאי‬ ‫‪ 18‬ו‪ 40,5%‬מתוכם התקבלו לאוניברסיטאות‪.‬‬ ‫‪ ‬במקביל אשכנזים היוו ‪ 19,7%‬מאותו שנתון ו‪38,5% -‬‬ ‫מתוכם נתקבלו לאוניברסיטאות‪.‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫מדיניות ותמורות בנגישות להשכלה‬ ‫גבוהה בישראל‬ ‫‪ ‬שנות התשעים היוו מהפכה אמיתית בסוגיית הנגישות להשכלה‬ ‫גבוהה‪ ,‬שהחלה אמנם להתרחב כבר בשנות השבעים והשמונים‪ ,‬אלא‬ ‫ששנות התשעים היו בגדר המהפכה הגדולה בעניין הנגישות לכל‬ ‫השכבות והאוכלוסיות בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫‪ ‬הרעיון של הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בחברה הישראלית‬ ‫הועלה על ידי אנשי ציבור ומנהיגים פוליטיים ואנשי חינוך למיניהם‬ ‫החל באמצע שנות השבעים ויושם רק בשנות התשעים‪.‬‬ ‫‪ ‬הממצאים מצביעים על כך שבתוך עשור ובמיוחד משנת ‪-1982‬‬ ‫‪ ,1993‬גדל מספר הסטודנטים באוניברסיטאות ב‪ ,50%-‬ובמכללות‬ ‫בשיעור של ‪.700%‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫גורמי מעקבי נגישות‪ :‬חסמים‬ ‫מבניים בהשכלה הגבוהה בישראל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרקע הדמוגרפי ההשכלתי והחינוכי של הפונים;‬ ‫בולט נחיתות מערכת החינוך הערבית "ריכוז של‬ ‫מחסור במשאבים"‪ .‬בולטות בפערי הישגים החל‬ ‫מכיתה א ועד י"ב‪ ,‬במבחנים לאומיים ובינלאומיים‬ ‫(סבירסקי ודגן‪-‬בוזגלו‪.)2009 ,‬‬ ‫מרחק גיאוגרפי‪.‬‬ ‫פערי תרבות ושפה‪.‬‬ ‫גורמים תרבותיים המעקבים את השתלבותן של נשים‬ ‫בהשכלה הגבוהה‪.‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫הרעיון המכונן של השכלה‬ ‫גבוהה והדרת הערבים ממנו‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מע' ההשכלה הגבוהה בישראל התפתחה כחלק ממדיניות‬ ‫ופרויקט אתנו‪-‬לאומי של פיתוח אומה (וולנסקי‪.)2005 ,‬‬ ‫פרויקט האקדמיה הישראלית יועד לפיתוח אתוס "יהודי חדש"‬ ‫(גור‪-‬זאב‪ ;)2004 ,‬ונרטיב ציוני‪-‬לאומי ‪(Ghanem and Rouhana,‬‬ ‫)‪2002‬‬ ‫ביסוס מדיניות ההדרה באה מכמה מוקדים בולטים בניהם‪:‬‬ ‫השכלה ותעסוקה (ישיב‪.)2012 ,‬‬ ‫מדיניות פיתוח ההשכלה הגבוהה‪ :‬הנגשה‪ ,‬בינאום והפרטה‬ ‫)‪(Ayalon and Yogev, 2005‬לא ראתה את המיעוט הערבי וגם‬ ‫קבוצות פרירפיה כחלק מתכנית פיתוח (וולנסקי‪.)2012 ,‬‬ ‫על אף המלצות ועדות ותת שונות לקידום ההשכלה הגבוהה מעט‬ ‫מהחלטות אלה יושם (וולנסקי‪.)2012 ,‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫ההוצאה הממוצעת על תלמיד‬ ‫בישראל לפי מגזר‬ ‫תשומות בחינוך (תשס"א)‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪3500‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪1722‬‬ ‫מקורות פרטיים‬ ‫‪2000‬‬ ‫מקורות ציבוריים‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1779‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חינוך עברי‬ ‫‪318‬‬ ‫‪534‬‬ ‫חינוך ערבי‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חסמים מבניים במוסדות להשכלה‬ ‫הגבוהה בישראל‬ ‫חסם הבחינה הפסיכומטרית ובוא משומר פער של‬ ‫‪ ,123‬ומתבטא בשני נתיבים‪( :‬א) קבלה לאוניברסיטה;‬ ‫(ב) קבלה למקצועות חופשיים ויוקרתיים‪.‬בחינה אשר‬ ‫מעטות המדינות שמשתמשות בה ויכולת הניבוי ההצלה‬ ‫שלה עומד על ‪( % 43‬יוגב‪.)2008 ,‬‬ ‫חסם הגיל במקצועות יוקרתיים וחופשיים‪.‬‬ ‫ראיונות סלקציה סובייקטיביים במקצועות רפואיים‬ ‫ופרה‪-‬רפואיים‪ ,‬אשר נערכים בשפה העברית שהינה זרה‬ ‫לתלמידים‪.‬‬ ‫חסם השפה‪ ,‬התרבות‪ ,‬זרות במרחב האקדמי‬ ‫(אופלטקה‪ )2010 ,‬ובלימודים עצמם ‪(Abu-Rabia-‬‬ ‫)‪..Queder and Arar, 2011‬‬ www.mla.ac.il Israeli faculties and majors and the age limit for acceptance University/ Tel-Aviv Major Haifa Hebrew Ben-Gurion University university university University Social work 20 20 20 20 Nurse 20 20 20 20 Speech 20 20 Major Above 20 doesn’t exist therapy Occupation 20 20 above 20 above doesn’t exist therapy Physiotherapy 20 Major 20 Major doesn’t exist 20 above ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫תמורות בהשכלה הגבוהה בקרב הערבים‬ ‫בישראל בשני העישורים האבודים‬ ‫‪3rd‬‬ ‫‪2nd‬‬ ‫‪1st‬‬ ‫‪degree‬‬ ‫‪degree‬‬ ‫‪degree‬‬ ‫‪Total‬‬ ‫‪Year‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫אחוז התלמידים הערבים שלא התקבלו ללימודים‬ ‫בישראל ועומדים בדרישות הסף (‪)2009 -1995‬‬ ‫שנה"ל‬ ‫התקבלו ולמדו‬ ‫התקבלו ולא‬ ‫למדו‬ ‫נדחו‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪40.9‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪45.4‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪42.5‬‬ ‫‪14.2‬‬ ‫‪43.3‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪37.6‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫‪49.2‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪47.2‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫‪38.8‬‬ ‫‪5 August 2012‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫ייצוג חסר של הסטודנטים הערביים‬ ‫באוניבירסטאות ובמכללות לפי תואר ושנים‬ ‫‪-2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪-2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫תואר‬ ‫‪2005-2004‬‬ ‫אחוז הסטודנטים הערבים מכלל‬ ‫הסטודנטים בתואר הראשון‬ ‫‪%8.4‬‬ ‫‪%11.5 %11.6‬‬ ‫אחוז הסטודנטים הערבים מכלל‬ ‫הסטודנטים בתואר השני‬ ‫‪%5.2‬‬ ‫‪%6.4‬‬ ‫‪%6.5‬‬ ‫אחוז הסטודנטים הערבים מכלל‬ ‫הסטודנטים בתואר השלישי‬ ‫‪%3.4‬‬ ‫‪%3.5‬‬ ‫‪%3.7‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫שיעור הסטודנטיות הערביות מכלל הסטודנטים‬ ‫הערבים באוניברסיטאות לפי שנים ולפי תואר‬ ‫שנים‬ ‫תואר‬ ‫ראשון‬ ‫תואר‬ ‫שני‬ ‫תואר‬ ‫שלישי‬ ‫הכשרה סך הכול‬ ‫בהורא‬ ‫ה‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪55.0‬‬ ‫‪43.3‬‬ ‫‪22.5‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪52.7‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪45.8‬‬ ‫‪26.9‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪55.3‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪52.3‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪57.2‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪54.4‬‬ ‫‪31.2‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫שיעור הסטודנטים הערביים‬ ‫בחלוקה לאוניברסיטאות‬ ‫‪1995/1996‬‬ ‫‪2003/2004 2000/2001‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪35,5‬‬ ‫‪34,1‬‬ ‫‪36,6‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫‪22,5‬‬ ‫‪17,6‬‬ ‫‪16,0‬‬ ‫אוני' בר‪-‬אילן‬ ‫‪10,8‬‬ ‫‪15,3‬‬ ‫‪14,5‬‬ ‫הטכניון‬ ‫‪13,5‬‬ ‫‪16,3‬‬ ‫‪13,6‬‬ ‫אוני' תל‪-‬אביב‬ ‫‪8,8‬‬ ‫‪8,5‬‬ ‫‪11,2‬‬ ‫אוני' בן‪-‬גרויון‬ ‫‪8,6‬‬ ‫‪8,1‬‬ ‫‪7,8‬‬ ‫מכון ויצמן‬ ‫‪0,2‬‬ ‫‪0,2‬‬ ‫‪0,3‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫שלוש מגמות בהתפתחות ההשכלה‬ ‫הגבוהה בקרב הערבים‬ ‫‪ ‬השכלה גבוהה בישראל ‪(Arar and Mustafa,‬‬ ‫)‪2011‬‬ ‫‪ ‬השכלה גבוהה מאולצת "הזדמנות כורח‬ ‫המציאות של לימודים בחו"ל ‪(Arar and Haj-Yehia,‬‬ ‫)‪2010‬‬ ‫‪ ‬השכלה גבוהה במכללות האקדמיות‬ ‫)‪.Yishay; Notzer, Forthcoming‬‬ ‫‪(Arar; Bar-‬‬ www.mla.ac.il ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫אודות התופעה של הגירת סטודנטים ערבים‬ ‫למטרת לימודים‬ ‫‪ ‬בעבר‪ ,‬מקומות היעד העיקריים למטרות לימודים של‬ ‫סטודנטים ערביים היו מדינות הגוש הקומוניסטי‪.‬‬ ‫סטודנטים ערביים רבים זכו במלגות לימוד בארצות מזרח‬ ‫אירופה‪ ,‬באמצעות המפלגה הקומוניסטית בישראל‬ ‫‪ ‬במהלך השנים ‪ 1996-1986‬סיימו כ‪ 1096 -‬סטודנטים‬ ‫ערביים מישראל את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה‬ ‫בארצות קומוניסטיות‪ .‬הנתונים מראים כי כ‪ 60% -‬מהם‬ ‫למדו רפואה‪ 20% ,‬למדו הנדסה‪ ,‬והשאר למדו מדעי‬ ‫מדינה‪ ,‬כלכלה ומשפטים (אלחאג'‪)1996 ,‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫אודות התופעה של הגירת סטודנטים‬ ‫ערבים למטרת לימודים‬ ‫‪ ‬עם התמוטטותם של המשטרים הקומוניסטיים נחסם במידה רבה‬ ‫מסלול לימודים זה‪ .‬כתוצאה מכך פחת מספר הסטודנטים‬ ‫הערביים מישראל המבקשים ללמוד במזרח אירופה‪ ,‬וגדל‬ ‫הביקוש לאוניברסיטות במערב אירופה‪ ,‬בעיקר בגרמניה (חאג'‬ ‫יחיא‪)2002 ,‬‬ ‫‪ ‬בשנים האחרונות עלה במידה ניכרת מספרם של האקדמאיים‬ ‫הערבים מישראל שרכשו את השכלתם הגבוהה ואת הכשרתם‬ ‫המקצועית בגרמניה‬ ‫‪ ‬בשנת ‪ 2001‬למדו בגרמניה יותר מ‪ 1000 -‬סטודנטים ערביים‬ ‫מישראל‪ ,‬ורבים אחרים מבקשים להצטרף אליהם (חאג' יחיא‪,‬‬ ‫‪)7 :2002‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫אודות התופעה של הגירת סטודנטים‬ ‫ערבים למטרת לימודים‬ ‫‪ ‬אחרי גרמניה הפכה רומניה ליעד עיקרי נוסף‬ ‫לסטודנטים ערבים‪ .‬לפי נתוני משרד החינוך‬ ‫הרומני‪ ,‬לומדים באוניברסיטות רומניה כ‪387 -‬‬ ‫סטודנטים ערביים מישראל‪ .‬רק באוניברסיטת‬ ‫קלוז' בצפון רומניה לומדים כ‪ 80 -‬סטודנטים‬ ‫ערבים‪ ,‬מחציתם לומדים בפקולטה לרפואה (חאג'‬ ‫יחיא ויעקובי‪)2007 ,‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫תחילת תקופת ה "ירדניזציה"‬ ‫‪ ‬מאז כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל וירדן‪ ,‬אנו עדים‬ ‫להתפתחות מעניינת בקשר לנגישות להשכלה גבוהה‬ ‫בקרב סטודנטים ערביים בחוץ לארץ‪.‬‬ ‫ממצאים השוואתיים‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫מאפיין‬ ‫מספר משתתפים‬ ‫‪%‬‬ ‫מקצועות לימוד (לא השיבו ‪)15‬‬ ‫רוקחות‬ ‫‪214‬‬ ‫‪%48.1‬‬ ‫הפרעות בתקשורת‬ ‫‪80‬‬ ‫‪%18.0‬‬ ‫פיזיותרפיה ‪ ,‬ריפוי‬ ‫בעיסוק‬ ‫‪43‬‬ ‫‪%9.6‬‬ ‫סיעוד‬ ‫‪30‬‬ ‫‪%6.7‬‬ ‫רפואה‬ ‫‪25‬‬ ‫‪%5.6‬‬ ‫רפואת שיניים‬ ‫‪21‬‬ ‫‪%4.7‬‬ ‫אופטי מטריה‪ ,‬רנטגן‬ ‫ומעבדה רפואית‬ ‫‪12‬‬ ‫‪%2.7‬‬ ‫מקצועות אחרים‬ ‫‪20‬‬ ‫‪%4.5‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫דירוג שיקולי העדפת לימודים בירדן לעומת שיקולי העדפת‬ ‫לימודים בישראל (‪)N=360‬‬ ‫אפשר ות לעב וד בזמ ן ל ימ וד ים‬ ‫על ות כ וללת של ל ימ וד ים‬ ‫מעש י ות הל ימ וד ים‬ ‫ש יל וב בש וק עב ודה ב ישראל‬ ‫קרבה לב ית‬ ‫נ וח ות הגעה למ וסד ל ימ וד‬ ‫המשך לת ואר גב וה‬ ‫הסב יבה החברת ית‬ ‫יחס המרצ ים‬ ‫שפת הל ימ וד‬ ‫רמה אקדמ ית‬ ‫סב יבה תרב ות ית ערב ית‬ ‫ס יכ ו י ים לס י ים ל ימ וד ים‬ ‫ס יכ ו י י קבלה‬ ‫מגבלת ג יל מ ינ ימל י‬ ‫תנא י מ ינ ימ ום‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫העדפת ל ימ וד ים ב ישראל‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪-0.25‬‬ ‫‪-0.50‬‬ ‫‪-0.75‬‬ ‫העדפת ל ימ וד ים ב ירד ן‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫ממוצע ההוצאות בשנת לימודים במוסדות להשכלה גבוהה‬ ‫במדינות שונות בעולם ובירדן בשנת ‪( 2007‬בשקלים)‬ ‫מדינה‬ ‫שכר לימוד (בשקלים)‬ ‫הוצאות מחיה‬ ‫(בשקלים)‬ ‫ממוצע כללי בשקלים‬ ‫אנגליה‬ ‫‪44,000‬‬ ‫‪130,000‬‬ ‫‪174,000‬‬ ‫ארצות הברית‬ ‫‪34,000‬‬ ‫‪77,000‬‬ ‫‪121,000‬‬ ‫אוסטריה‬ ‫‪9,000‬‬ ‫‪70,000‬‬ ‫‪79,000‬‬ ‫גרמניה‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪70,000‬‬ ‫‪72,000‬‬ ‫ירדן (רפואה ורפואת‬ ‫שיניים)‬ ‫‪36,800‬‬ ‫‪35,000‬‬ ‫‪71,800‬‬ ‫מדינות סקנדינביה‬ ‫חינם‬ ‫‪70,000‬‬ ‫‪70,000‬‬ ‫איטליה‬ ‫‪3,500‬‬ ‫‪56,000‬‬ ‫‪59,000‬‬ ‫הונגריה‬ ‫‪34,000‬‬ ‫‪18,000‬‬ ‫‪52,000‬‬ ‫ירדן (רוקחות)‬ ‫‪21,400‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫‪51,400‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪14,800‬‬ ‫‪35,200‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫פולין‬ ‫חינם‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫דוחות מדיניות‪ ,‬עובדות ואי‬ ‫יישום‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫דו"ח אלחאג'י ‪ ,2003 ,1999‬הנגשת מיעוטים וקבוצות‬ ‫פריפריאליות‪.‬‬ ‫אג'ינדה לישראל ‪ ,2007‬צמצום העוני באמצעות הגברת‬ ‫התעסוקה‪ ,‬קידום הנגשת מיעוטים וקבוצות אתניות‪.‬‬ ‫דוח ישראל ‪ -2028‬חזון ואסטרטגיה כלכלית‪-‬חברתית בעולם‬ ‫הגלובאלי‪ ,‬ביטול המע' הדואלית והחסר החברתי‪ ,‬צמחיה‬ ‫כלכלית על ידי הנגשת כ‪ % 75-‬משנתון במערכת ההשכלה‬ ‫הגבוהה‪ ,‬תוספת של ‪ 16000‬סטודנטים בשנה‪ .‬ופתיחה של‬ ‫שני מוסדות להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫דוח ‪ ,2010 OECD‬השכלה גבוהה בגליל‪ ,‬הנגשת מיעוטים‬ ‫ונשים כדי לגשר על המרחק הגיאוגרפי‪.‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המלצות מדיניות מבניות‬ ‫ורגולטיביות‬ ‫יצירת מודל ארבע רבדים של השכלה גבוהה‪ :‬דו‪-‬‬ ‫שנתי‪ ,‬מכללה )‪ ,(tertiary edu.‬מכללות המעניקות‬ ‫תארים מקצועיים )‪ ,(associate degree‬או כאלה‬ ‫שמהוות שלב מכין ללימודים גבוהים ‪(community‬‬ ‫)‪ ,college‬אוניברסיטה מחקרית‪ ,‬אוניברסיטה עלית‪.‬‬ ‫הגברת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב הערבים על ידי‬ ‫‪( affirmative action‬מודלים באנגליה‪ ,‬ארה"ב)‪.‬‬ ‫תכניות ליווי בשנים הראשונות; קליטת חברי סגל‬ ‫ערביים באוניברסיטאות מייצוג חסר ‪ % 1‬לייצוג הולם‬ ‫‪.% 20‬‬ ‫שילוב עובדי אדמנסטרציה מייצוג חסר של ‪% 1.2‬‬ ‫לייצוג הולם של ‪.% 20‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫המלצות המשך‬ ‫‪ ‬גיבוש גישות חדשות לקידום הנגישות לאוכלוסייה בחציון‬ ‫התחתון באמצעות מוסדות "רכים בדרישותיהם‬ ‫האקדמיות" (וולנסקי‪ ,)2012 ,‬המאפשרים תקופת‬ ‫הסתגלות והכנה להמשך לימודים גבוהים‪.‬‬ ‫‪ ‬הפעלת כלים גמישים להנגשת אוכלוסיית נשים ערביות‬ ‫ונשים בפריפריה להשכלה הגבוהה‪ ,‬דוגמת מה שקורא כאן‬ ‫במרכז‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרה בגמה החדשה של למידה לאורך קריירה בגין‬ ‫המעבר לכלכלת ידע‪ ,‬מחייב בניית תכניות הולמות את‬ ‫התפתחות צורך זה‪.‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫המלצות יישומיות‬ ‫‪ ‬מערכת החינוך הערבי מחויבת להציב אלטרנטיבות יעילות‬ ‫בכל הקשור להשתמטותם של תלמידים רבים מהבחינה‬ ‫הפסיכומטרי והעדר המוטיבציה והערך הנתפס של ציונים‬ ‫גבוהים בבגרות בקרב אלה המתכננים את לימודיהם‬ ‫הגבוהים בחו"ל‪.‬‬ ‫‪ ‬העדפה מתקנת על ידי העלאת קבלתם של סטודנטים‬ ‫ערבים לרפואה ולרוקחות צריכה בעצם להוות מענה‬ ‫לביקוש הנוכחי לרופאים‪ ,‬במיוחד שהפקולטות לרפואה‬ ‫בארץ לא מספקות מספיק רופאים בכדי למלא את המחסור‬ ‫ברופאים הקיים כיום בישראל ובמיוחד נוכח העובדה כי ‪58‬‬ ‫‪ %‬מהרופאים הערבים הקיימים הם בוגרי חו"ל‪.‬‬ ‫‪www.mla.ac.il‬‬ ‫המלצות יישומיות‬ ‫‪ ‬הבטחת כניסה של אחוזים גבוהים יותר של סטודנטים ערביים‬ ‫באוניברסיטאות בישראליות‪ ,‬וזאת תוך חיוב האוניברסיטאות לקבלת‬ ‫אחוז מינימאלי גבוהה יותר מזה הקיים היום במיוחד במקצועות‬ ‫יוקרתיים וחופשיים קרי רפואה‪ ,‬רוקחות ומקצועות פרה‪-‬רפואיים‬ ‫מבלי לוותר על העיקרון המרטוקרטי‪.‬‬ ‫‪ ‬ועוד פתיחת מכינות עבור בני מיעוטים להכנה לקורסי פסיכומטרי‬ ‫וסגירת פערים אקדמיים‪ ,‬ותוכניות אקדמיות לליווי סטודנטים בני‬ ‫מיעוטים במהלך השנה הראשונה בשפה וגישור על פערי תרבות‪.‬‬ ‫‪ ‬בניית מגנונים שמבטיחים פתיחות בין המוסדות האקדמיים לפי‬ ‫המודל הארבע שנתי ותכנית מעבר בין כל אחד מהרבדים‪ ,‬תוך‬ ‫שמירה על קידום המחקר ואיכות ההוראה‪.‬‬ www.mla.ac.il ‫המלצות לקריאה נוספת‬ ?‫ההשכלה הגבוהה בישראל לאן‬-"‫ לאחר "העישור האבוד‬.)2012( '‫ ע‬,‫וולנסקי‬ .‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית‬ ‫ יציאת סטודנטים ערבים מישראל ללימודים‬.)2009( '‫ ח‬,‫ ק' ועראר‬,‫חאג' יחיא‬ '‫ ר‬,‫ חמאיסה‬:‫ אצל‬.‫ גורמים מושכים ואתגרים‬,‫ גורמים דוחפים‬:‫גבוהים בירדן‬ '‫ עמ‬.‫ מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד‬:‫ ירושלים‬.3 ‫ ספר החברה הערבית‬.)‫(עורך‬ .251 -227 ‫ ק' (בכתובים) ירדנזציה של ההשכלה הגבוהה בקרב‬,‫ ח' וחאג' יחיא‬,‫עראר‬ .‫ מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‬:‫ ירושלים‬.‫הערבים בישראל‬ Arar,K and Mustafa, M. (bending Publication). Structural Inequalities in Higher Education among the Palestinians in Israel. Journal of Business Education and Society: Contemporary Middle Eastern Issues. Abu-Rabia-Queder, S and Arar, K. (2011). Gender and Higher education in two National spaces: The case of Palestinians in Israel. Compare, Journal of Comparative Education, 1: 1-18. Arar, K. and Haj-Yehia, K. (2010). Emigration for Higher Education: The Case of Palestinians Living in Israel Studying in Jordan. Journal of Higher Education Policy, 23: 358- 380.