‫בנק מסד‬ ‫דין וחשבון שנתי ‪2011‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪3‬‬ ‫דוח הדירקטוריון‬ ‫‪121‬‬ ‫סקירת ההנהלה‬ ‫‪136‬‬ ‫דוחות כספיים מאוחדים‬ ‫בנק מסד בע”מ‬ ‫‪1‬‬ ‫דוח הדירקטוריון לדוחות הכספיים המאוחדים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ביום ‪ 29‬בפברואר ‪ ,2012‬הוחלט לאשר ולפרסם את הדוחות הכספיים המאוחדים של בנק‬ ‫מסד בע"מ לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2011‬‬ ‫להלן הפרטים על ההתפתחויות והשינויים העיקריים שחלו בשנת הדוח‪:‬‬ ‫ההתפתחות הכלכלית העיקריות‬ ‫‪ .1‬הסביבה העולמית‬ ‫האיום על היציבות הפיננסית ועל הצמיחה הגלובלית נמצא )עדיין( במגרש האירופאי‪ .‬במהלך המחצית השנייה של ‪2011‬‬ ‫החריף משמעותית משבר החובות באירופה‪ ,‬והביא להאטה בפעילות הריאלית ולעלייה חדה של הסיכון בשווקים הפיננסיים‬ ‫בעולם‪ .‬האטת הפעילות באירופה התפשטה למדינות מפותחות אחרות ולמדינות מתעוררות )בעיקר הודו‪ ,‬סין וברזיל( ‪-‬‬ ‫אשר הגיבו בנקיטת מדיניות מוניטרית מרחיבה )בעיקר הורדות ריבית(‪ .‬נתוני הפעילות בארה"ב הפתיעו יחסית לטובה‪ ,‬אם‬ ‫כי קצב הצמיחה שם נותר נמוך יחסית ונטל החוב גבוה‪.‬‬ ‫‪ −‬בראשית שנת ‪ 2011‬שלושה גורמים העיבו על הצמיחה הגלובלית‪ :‬האסון ביפן‪ ,‬התייקרות מחירי הנפט בעקבות "האביב‬ ‫הערבי" וסיום תוכנית ההזרמה של ה‪ FED-‬בארה"ב‪ .‬במהלך המחצית השנייה של השנה התגברו סימני ההאטה‪ :‬הדירוג של‬ ‫ארה"ב ירד ל‪) "AA+"-‬מ‪ (AAA" -‬על רקע קשיי הממשל להגיע למדיניות פיסקאלית מוסכמת והאיום באירופה עבר‬ ‫ממדינות קטנות יחסית )יוון‪ ,‬פורטוגל ואירלנד( למדינות גדולות )איטליה וספרד(‪ .‬על רקע זאת‪ ,‬נראו בחודשים האחרונים של‬ ‫השנה ירידות חדות בשוקי המניות והסחורות והתחזקות הדולר בעולם‪.‬‬ ‫‪ −‬על רקע החשש למשבר פיננסי עד כדי אפשרות של התפרקות גוש היורו עלו מאוד התשואות הארוכות של אג"ח מדינות‬ ‫ה‪ PIIGS -‬והגיעו לרמות שיא שאינן בנות קיימא‪ .‬עלייה נרשמה גם במרווחי ה‪ CDS-‬במדינות אלה‪.‬‬ ‫‪ −‬אירופה‪ :‬במהלך המחצית השנייה של השנה התכווץ התוצר בגוש היורו בכ‪ 0.3%-‬בהשוואה לצמיחה חיובית מתונה של‬ ‫כ‪ 2%-‬במחצית הראשונה של השנה‪ .‬תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה תחת החשש מהעמקת המיתון‪.‬‬ ‫‪ −‬ארה"ב‪ :‬במחצית השנייה של השנה הייתה התאוששות בפעילות הריאלית בארה"ב שהתבטאה בגידול בשיעור הצמיחה‬ ‫בהשוואה למחצית הראשונה ובירידה בשיעור האבטלה‪ .‬עדיין למרות סימנים חיוביים אלה יש לציין כי הצמיחה נשענה‬ ‫ברובה על ביקושי המגזר הציבורי‪ ,‬ותמכו בה גם הצעדים המוניטריים של ה‪ FED-‬שעיקרם הקלות בשוק האשראי‪.‬‬ ‫‪ −‬המשקים המתפתחים‪ :‬בניגוד לרוב המדינות המפותחות הציגו השווקים המתפתחים נתוני צמיחה נאים עד לרבעון‬ ‫הרביעי של השנה‪ ,‬כאשר מובילה את משקים סין עם שיעורי צמיחה של כ‪ .10%-‬אולם‪ ,‬ברבעון הרביעי התפשטה האטה‬ ‫בפעילות העולמית גם לשווקים המתפתחים ותחזיות הצמיחה לגביהם עודכנו כלפי מטה‪.‬‬ ‫‪ −‬לקראת תום המחצית השנייה של השנה השתררה בשווקים רגיעה מסוימת על רקע צעדים שננקטו להגברת המשמעת‬ ‫הפיסקאלית בגוש היורו וצעדים מוניטריים לשם הגברת הנזילות‪:‬‬ ‫‪ .1‬בסוף חודש אוקטובר הכריז הבנק המרכזי האירופי )ה‪ (EBC-‬על תוכנית מקיפה הכוללת מחיקה של ‪ 50%‬מהחוב‬ ‫היווני‪ ,‬הגדלת עוצמת קרן הסיוע )ה‪ (EFSF-‬על ידי מינוף למיליארד יורו והעלאת שיעור הלימות ההון בבנקים האירופים‪.‬‬ ‫צעדים אלו לא הספיקו להרגיע את השווקים אשר הסיטו את תשומת הלב למדינות גדולות יותר כגון איטליה וספרד‬ ‫בעלות פוטנציאל צמיחה נמוך‪ ,‬חוב גדול ובעייתי )בעיקר באיטליה( ומדיניות פיסקאלית לא אמינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בראשית דצמבר‪ ,‬מנהיגי אירופה )למעט אנגליה( הסכימו על שורה של צעדים לכיוון אינטגרציה פיסקאלית )עתידית(‬ ‫בגוש היורו‪ .‬מהלך זה כולל בין היתר השתת מגבלה בגירעון התקציבי הבסיסי והציבורי ברמת כל מדינה והגדלת קרן‬ ‫הסיוע של ה‪.ECB -‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .3‬לקראת סוף חודש דצמבר סיפק ה‪ ECB-‬אשראי ל‪ 523-‬מוסדות פיננסיים בהיקף של ‪ 489‬מיליארד יורו וטווח האשראי‬ ‫הוארך לעד שלוש שנים )ממגבלה של שנה(‪ .‬פעולה זו הקלה על מחנק האשראי באירופה וצפויה לשפר את הרווחיות של‬ ‫הבנקים‪.‬‬ ‫‪ .4‬כפיתרון נוסף למשבר הוחלט כי בעתיד תוקם קרן חילוץ חדשה בהיקף של כ‪ 500-‬מיליון יורו לתמיכה במדינות מוכות‬ ‫חוב באירופה‪.‬‬ ‫‪ −‬לעומת זאת בארה"ב נמשכה במחצית השנייה המדיניות הפיסקאלית המרחיבה במטרה לעודד את הפעילות הריאלית‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬נטל החוב ממשיך להיות גבוה ויקשה על המשך ההרחבה הפיסקאלית‪.‬‬ ‫‪ −‬בתחילת ‪ 2012‬שבו והורדו הדירוגים לכמה מדינות באירופה‪ :‬צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬יוון‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מלטה‪ ,‬סלובקיה‬ ‫וסלובניה – הורדה זו עלולה להקשות על יכולת מדינות אלה לגייס חוב‪ ,‬מה שעלול להביא להחרפת המשבר‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההתפתחויות הריאליות בישראל‬ ‫‪ .2.1‬צמיחה כלכלית‬ ‫למרות התמתנות קצב הצמיחה בשנת ‪ ,2011‬במיוחד במחצית השנייה‪ ,‬היה בשנת ‪ 2011‬מצבו של המשק הישראלי טוב‬ ‫יחסית ‪ -‬רמת הפעילות הריאלית הייתה גבוהה ורוב האינדיקאטורים הצביעו על התקרבות למצב של תעסוקה מלאה‪.‬‬ ‫על פי נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי נמשכת ההתמתנות בקצב הצמיחה לאחר שנה וחצי של צמיחה‬ ‫יחסית מהירה‪.‬‬ ‫‪−‬המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי של שנת ‪ 2011‬בשיעור של כ‪ ,3.6%-‬התואם את קצב הצמיחה ארוך הטווח של‬ ‫ישראל אשר נאמד על ידי בנק ישראל בטווח שבין ‪ .3.7%-3.5%‬נכון לנתוני סוף הרבעון השלישי של השנה נסגר פער‬ ‫התוצר )רמת התוצר בפועל השתוותה לרמת התוצר הפוטנציאלי של המשק בניצול מלא של גורמי הייצור(‪.‬‬ ‫‪−‬בשנת ‪ 2011‬כל מרכיבי השימושים במשק נהנו מהתרחבות יחסית‪ :‬היצוא גדל בכ‪ ,4.5%-‬הצריכה הפרטית גדלה בכ‪-‬‬ ‫‪ ,4.0%‬ההשקעות בנכסים קבועים גדלו בכ‪ 14.8%-‬והצריכה הציבורית בכ‪ .4.5%-‬חשוב לציין כאמור שקצב הצמיחה‬ ‫הלך ופחת במהלך השנה מכ‪ 4.9%-‬ברבעון הראשון לכ‪ 3.8%-‬ברבעון השני ל‪ 3.6%-‬ברבעון השלישי לרמה מוערכת של‬ ‫כ‪ 3%-‬ברבעון הרביעי‪ ,‬זאת על רקע ההאטה המתפתחת בכלכלה הגלובלית בכלל ובאירופה בפרט שהתבטאה גם‬ ‫בירידה משמעותית ביצוא‪.‬‬ ‫‪−‬תחזיות הצמיחה של בנק ישראל לשנת ‪ 2012‬הורדו במהלך השנה‪ .‬בתחילת שנת ‪ 2011‬עמדה תחזית הצמיחה של בנק‬ ‫ישראל על ‪ ,3.9%‬במחצית השנה הורדה התחזית ל‪ 3.2%-‬ובסוף השנה הורדה התחזית ל‪) 2.8%-‬בדומה לתחזית ה‪-‬‬ ‫‪.(OECD‬‬ ‫‪−‬מדד אמון הצרכן נשאר שלילי לאורך כל שנת ‪ ,2011‬ואילו סקר הערכת המגמות בעסקים הפך לשלילי בחודש מאי‬ ‫‪ 2011‬ובמידה גוברת בחודשים האחרונים של השנה‪ .‬מכיון ששני המדדים כוללים אלמנטים חשובים של ציפיות‪,‬‬ ‫ערכיהם השליליים בסוף השנה רומזים על התחלה חלשה בשנת ‪.2012‬‬ ‫‪−‬על‪-‬פי סקר החברות של בנק ישראל שפורסם בפברואר ‪ ,2012‬חברות בכל ענפי משק העיקריים דיווחו על המשך‬ ‫ההתרחבות האיטית בפעילותן ברבעון הרביעי של השנה‪ ,‬מה שהשתקף במאזני נטו נמוכים בכל הענפים בהשוואה‬ ‫למאזני נטו גבוהים בהרבה במהלך ‪ 2010‬ובתחילת ‪.2011‬‬ ‫‪ .2.2‬רמת האבטלה‬ ‫רמת האבטלה ירדה לשפל היסטורי ורוב האינדיקאטורים תומכים בהערכה כי שוק העבודה קרוב לתעסוקה מלאה‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬השכר הממוצע במשק לא מצליח להתרומם בהיעדר לחצים משמעותיים לעליית השכר הריאלי מעבר לפריון‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫‪−‬הצמיחה במשק ב‪ 2011-‬הובילה לגידול מהיר בביקוש לעובדים‪ .‬בתשעת החודשים הראשונים של שנת ‪ 2011‬מספר‬ ‫המועסקים גדל ב‪) 3.3% -‬גידול של קרוב למאה אלף מועסקים חדשים(‪ .‬שיעור האבטלה ירד מ‪ 6.5%-‬בסוף ‪ 2011‬ל‪-‬‬ ‫‪ 5.5%‬ברבעון השני לאומדן של כ‪ 5.4%-‬בחודש נובמבר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪−‬למרות שהמשק הישראלי התקרב למצב של תעסוקה מלאה עם שיעור אבטלה נמוך כאמור‪ ,‬כמעט ולא נוצרו לחצי‬ ‫שכר‪ ,‬לפחות בסקטור העסקי‪ .‬השכר הריאלי במשק עלה בחודשים ינואר‪-‬אוקטובר בכ‪ 0.3%-‬לעומת אותה תקופה‬ ‫אשתקד‪ .‬בתקופה זו השכר הריאלי בסקטור העסקי עלה בכ‪ 0.1%-‬והשכר הריאלי בסקטור הציבורי עלה בכ‪.1.2%-‬‬ ‫הגידול המתון בשכר הריאלי במשק בשנת ‪ 2011‬בא לאחר גידול מתון בשנת ‪) 2010‬כ‪ (0.7% -‬ושחיקה ריאלית בשנים‬ ‫‪.2008-2009‬‬ ‫‪ .2.3‬תקציב המדינה‬ ‫הגירעון התקציבי הגיע לכ‪ ,3.3%-‬גבוה במעט מהיעד של ‪ 3%‬שנקבע בתקציב ל‪ .2011-‬ירידה בהכנסות ממיסים נראתה‬ ‫במחצית השנייה כתוצאה מההאטה בפעילות‪.‬‬ ‫‪−‬בשנת ‪ 2011‬משרד האוצר ניהל מדיניות פיסקאלית מרחיבה‪ .‬אומנם סך ההכנסות ממסים עלה ב‪) 8.1%-‬לא רחוק מיעד‬ ‫של ‪ ,(9.2%‬אך רוב הגידול התרחש עד אמצע השנה כאשר החל מחודש יולי הגידול במסים כמעט ונעצר‪ ,‬בעיקר‬ ‫כתוצאה מירידה במיסי הצריכה עקב צמצום ביבוא מוצרי צריכה בכלל ומכוניות בפרט‪ .‬החזרי המסים בכל שנת ‪2011‬‬ ‫היו נמוכים ב‪ 2.5 -‬מיליארד ש"ח לעומת ‪) 2010‬כ‪ 0.3% -‬במונחי תוצר(‪.‬‬ ‫‪−‬מימון הגירעון הכולל בסך ‪ 23‬מיליארד ש"ח נעשה על ידי הכנסות מהפרטה בסך ‪ 7.1‬מיליארד ש"ח )בעיקר הכנסות‬ ‫ממכירת קרקעות( וגיוס נטו בשוק המקומי בסך ‪ 12‬מיליארד ש"ח‪ .‬בנוסף‪ ,‬האוצר ניצל עודף גיוס משנים קודמות בהיקף‬ ‫של ‪ 3.8‬מיליארד ש"ח‪ .‬החוב הממשלתי המשיך לרדת מ‪ 76.6% -‬תוצר בשנת ‪ 2010‬לאומדן של ‪ 75%‬בשנת ‪.2011‬‬ ‫‪−‬הסיכון לעלייה של הגרעון בשנת ‪ 2012‬נובע בעיקרו מהאפשרות של החמרת ההאטה בפעילות הריאלית במשק‬ ‫המקומי שיביאו לגידול מתון בהשוואה לחזוי בהכנסות ממיסים ו‪/‬או מהאפשרויות של הגדלת ההוצאות הבטחוניות של‬ ‫רקע החמרה במצב הגיאו‪-‬פוליטי ושל הגדלת ההוצאות הקשורות למחאה החברתית‪.‬‬ ‫‪ .2.4‬על רקע האינדיקאטורים כמפורט לעיל‪ ,‬העריכה משלחת קרן המטבע העולמית )ה‪ (IMF-‬בסקירה על המשק הישראלי‬ ‫נכון לפברואר ‪ 2012‬כי בסה"כ מצבו של המשק הישראלי יציב וכי לא סביר שתחול האטה קשה בישראל ב‪– 2012-‬‬ ‫בהיעדר משבר חיצוני או אפקט הדבקה מתוך שוק האג"ח הקונצרניות – אם כי סביר שפער התוצר ייפתח מחדש‬ ‫במידת מה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אינפלציה‪ ,‬מדיניות מוניטרית ושער‪-‬חליפין‬ ‫‪ .3.1‬האצה באינפלציה עד לחודש ספטמבר‪ ,‬לאחר מכן התמתנות‬ ‫‪ −‬קצב האינפלציה במשק הישראלי הושפע מההאטה אשר התפתחה במהלך שנת ‪ .2011‬עד לרבעון השני הסתמנה‬ ‫האצה בקצב האינפלציה מכ‪ 2.7%-‬בדצמבר ‪ 2010‬לכ‪ 4.2%-‬ביוני ‪ .2011‬לאחר מכן חלה התמתנות עקבית מידי חודש‬ ‫עד לרמה של ‪ 2.2%‬בדצמבר ‪) 2011‬קרוב לאמצע תחום יעד האינפלציה‪ .‬התרומה הגבוהה ביותר – ‪ 1.2‬אחוזים ‪-‬‬ ‫הייתה של סעיף הדיור(‪ .‬מדד אינפלציית הליבה ירד בחודשים האחרונים מקצב של כ‪ 3.6%-‬ברבעון הראשון עד לכ‪-‬‬ ‫‪ 1.9%‬בחודש דצמבר‪.‬‬ ‫‪−‬ההתמתנות בקצב האינפלציה נבעה משורה של גורמים כולל השפעה ממתנת של המחאה החברתית )בעיקר על‬ ‫מחירי המזון(‪ ,‬ירידה במחירי הסחורות בעולם ועלייה מהירה בריבית הבסיסית במשק‪ .‬סביר להניח שההרעה באמון‬ ‫הצרכני על רקע שחיקת הנכסים הפיננסיים גם השפיעה על צמצום הביקושים במחצית השנייה של השנה‪ ,‬בעיקר‬ ‫הביקוש למוצרי בני קיימא‪ .‬חשוב לציין שהירידה בקצב האינפלציה התרחשה למרות פיחות בשקל של כ‪ 4%-‬מול סל‬ ‫המטבעות‪.‬‬ ‫‪−‬קצב העלייה של מחירי הדיור התמתן במחצית השנייה של השנה‪ :‬סקר הדיור )המודד את מחירי הרכישות בפועל לפי‬ ‫מס רכישה( הצביע על ירידה מצטברת של ‪ 1.5%‬בשלושת הסקרים האחרונים של שנת ‪ .2011‬בשנת ‪ 2011‬כולה עלו‬ ‫מחירי הדירות בכ‪ 6.9%-‬לעומת עלייה של כ‪ 10%-‬בחודש אוקטובר וכ‪ 14.8%-‬בחודש מאי ‪ .2011‬השינוי במגמת מחירי‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪5‬‬ ‫הדיור נובע מהעלאת ריבית על ידי בנק ישראל‪ ,‬גידול חד בהתחלות הבנייה‪ ,‬הגבלות של בנק ישראל על שיעור‬ ‫המשכנתא בריבית משתנה לשליש מסך המשכנתא ומיסוי עודף לרכישה של דירה שנייה‪.‬‬ ‫‪−‬הצפיות לאינפלציה ל‪ 12-‬החודשים הבאים ירדו אל אמצע תחום היעד ומלמדות כי השוק מייחס משקל גבוה לירידת‬ ‫הביקושים ולהאטה בפעילות הריאלית המקומית על רקע ההתפתחויות באירופה‪.‬‬ ‫‪ .3.2‬מדיניות מוניטרית ‪ -‬שינוי מגמה במחצית השנה על רקע העמקת המיתון בגוש היורו‬ ‫נוכח ההאטה בצמיחה המשקית במחצית השנייה על רקע גלישת אירופה למיתון וחשש למשבר פיננסי חמור יותר‬ ‫והעמקת ההאטה העולמית – עצר בנק ישראל ברבעון השלישי של השנה את מגמת העלאות הריבית שהחלה באמצע‬ ‫שנת ‪.2009‬‬ ‫‪−‬במחצית הראשונה של השנה הגיבה המדיניות המוניטרית לאינדיקטורים הכלכליים במשק הישראלי אשר היו מעודדים‬ ‫עם העלייה ביצוא התעשייתי ובצריכה הפרטית‪ .‬מחודש דצמבר ‪ 2010‬ועד חודש יוני ‪ 2011‬העלה בנק ישראל את‬ ‫הריבית ב‪ 1.25%-‬לרמה של ‪ 3.25%‬על רקע ההאצה באינפלציה‪ ,‬עלייה בציפיות האינפלציה בשוק האג"ח‪ ,‬המשך עלייה‬ ‫במחירי הנדל"ן‪ ,‬התקרבות של המשק הישראלי למצב של תעסוקה מלאה וסגירת פער התוצר‪.‬‬ ‫‪−‬ככל שהסביבה הגלובלית הלכה והתדרדרה במהלך השנה השתנתה המדיניות המוניטרית להורדת ריבית אשר הובילה‬ ‫לשתי הורדות ריבית ברבעון האחרון של השנה והורדה נוספת בסוף חודש ינואר ‪ .2012‬מדיניותו של בנק ישראל‬ ‫הושפעה מהציפייה למיתון באירופה‪ ,‬מהירידה בסחר העולמי‪ ,‬ומהחולשה באינדיקטורים הכלכליים בישראל‪ .‬התמתנות‬ ‫האינפלציה ברבעון הרביעי תמכה גם היא בהורדת ריבית‪.‬‬ ‫‪ .3.3‬מדיניות שער חליפין ‪ -‬פיחות מתון בשקל תמך ברווחיות היצוא‬ ‫לאחר ייסוף של כ‪ 5%-‬בשער החליפין האפקטיבי במחצית הראשונה של השנה‪ ,‬התהפכה המגמה במחצית השנייה‬ ‫ונרשם פיחות של כ‪ .4.7%-‬הפיחות המתון בשקל תמך בשיפור בתחרותיות של הסקטור הסחיר‪) ,‬לאחר שחיקה בשנת‬ ‫‪ (2010‬ללא התפתחות של לחץ אינפלציוני‪.‬‬ ‫‪−‬בשנת ‪ 2011‬שער החליפין של השקל פוחת ב‪ 4.7%-‬מול הדולר וב‪ 4.2%-‬מול היורו‪ .‬בהסתכלות על סל המטבעות‬ ‫האפקטיבי )השקל מול כ‪ 24-‬מטבעות בהתאם למשקל הסחר(‪ ,‬פוחת השקל ב‪ 3.6%-‬בשנת ‪.2011‬‬ ‫‪−‬שער החליפין של השקל הושפע משלושה גורמים עיקריים אשר פחות תמכו בייסוף השקל לעומת שנים קודמות‪:‬‬ ‫‪ .1‬העודף בחשבון השוטף נעלם בשנת ‪) 2011‬אומדן בנק ישראל מניח גירעון של ‪ 0.5%‬תוצר(‪ ,‬זאת לאחר עודף של‬ ‫‪ 2.9%‬תוצר בשנת ‪ 2010‬ו‪ 3.6% -‬בשנת ‪.2009‬‬ ‫‪ .2‬הרעה מסוימת בתנאים הגיאו פוליטיים תמכה בשקל מעט חלש יותר‪ .‬בשנת ‪ 2011‬היחסים עם שורה של מדינות‬ ‫הורעו כגון טורקיה ומצרים ומסתמנת אי יציבות באזור על רקע התפרצות "האביב הערבי"‪ .‬חשש ללחץ בינלאומי‬ ‫בעקבות הכרת האו"ם במדינה פלסטינאית בחודש ספטמבר גם העיב על השקל‪ ,‬לפחות באופן זמני‪.‬‬ ‫‪ .3‬מנגד‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬ההשקעות הריאליות נטו היו חיוביות ותמכו בשקל‪ :‬תושבי חוץ השקיעו בישראל יותר מאשר‬ ‫ההשקעות של ישראלים בחו"ל בהיקף של כ‪ 1.5% -‬תוצר )אומדן(‪.‬‬ ‫‪ .4‬רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל הופסקו באוגוסט ‪ 2011‬לאחר רכישות של כ‪ 5.5-‬מיליארד דולר עד חודש יולי‬ ‫‪ .2011‬מדיניות זו הופסקה במחצית השנייה של שנת ‪ 2011‬ברגע שנוצרו תנאים לפיחות בשקל‪ :‬גירעון קטן בחשבון‬ ‫השוטף‪ ,‬תופעה של מכירת נכסי פיננסיים בישראל על ידי תושבי חוץ על רקע מגמה כלל עולמית של הקטנת‬ ‫סיכונים ושינוי במדיניות המוניטרית במחצית השנייה של השנה‪ .‬הורדת ריבית בישראל גרמה לצמצום בפערי‬ ‫הריביות מול ארה"ב ובכך השפיעה על שער החליפין‪.‬‬ ‫‪ .5‬תושבי חוץ הקטינו את החזקותיהם בהשקעות הפיננסיות בישראל‪ ,‬זאת כתוצאה מחששות גאו פוליטיים‪ ,‬השפעת‬ ‫השינוי בסיווג של ישראל ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת במדד ה‪ MSCI-‬בשנה שעברה‪ ,‬ומיסוי רווחי ההון‬ ‫בשוק המק"מ‪ .‬ראשית שנת ‪ 2011‬עיקר הפעילות הפיננסית של תושבי חוץ הייתה ברכישות בשוק המק"מ עקב‬ ‫פערי ריביות‪ .‬בנק ישראל ומשרד האוצר יישמו מספר צעדים אדמיניסטרטיביים במטרה להגביל את תנועות ההון‬ ‫‪6‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הספקולטיביות‪ ,‬כולל חובת נזילות וחובת דיווח בעסקאות החלף במט"ח‪ ,‬וביטול הפטור של תושבי חוץ ברווחי‬ ‫ההון בהשקעות בשוק המק"מ‪ .‬עקב צעדים אלה‪ ,‬עד חודש נובמבר‪ ,‬תושבי חוץ מכרו נטו אג"ח ממשלתי )כולל‬ ‫מק"מ( בסך ‪ 2.5‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫‪ .6‬תושבי ישראל המשיכו להגדיל את השקעותיהם בחו"ל‪ ,‬בפרט גופים מוסדיים‪ .‬ישראלים הגדילו את ההשקעות‬ ‫הפיננסיות בחו"ל ביותר מ‪ 1.5-‬מיליארד דולר‪ ,‬לרוב בשוק המניות‪ .‬בניגוד לשנת ‪ ,2010‬בה חלק ניכר מההשקעות‬ ‫בחו"ל על ידי גופים מוסדיים בוצעו בשילוב עם הגנות על סיכון המטבע‪ ,‬כך שההשפעה על השקל נוטרלה‪ ,‬גופים‬ ‫מוסדיים נטו להגדיל את החשיפה למט"ח בשנת ‪.2011‬‬ ‫‪ .7‬החולשה של היורו שהתבטאה בשער החליפין נמשכה בינואר ‪ ,2012‬אם כי היו סימני התאוששות קלה בשער זה‬ ‫במחצית השנייה של ינואר‪.‬‬ ‫‪ .4‬השווקים הפיננסיים‬ ‫השווקים הפיננסיים בישראל הושפעו מהתפתחות המשבר באירופה‪ ,‬וכן מגורמים מקומיים‪ ,‬אשר העיקריים שבהם הם‬ ‫רמה גבוהה של אי‪-‬וודאות פוליטית במזרח התיכון‪ .‬הירידה במדדי המניות בישראל הייתה מתונה יותר מאשר באירופה‪,‬‬ ‫אך חריפה יותר מאשר במרבית המדינות המפותחות‪ .‬במקביל נרשמה עליית מדרגה של פערי התשואות בין אג"ח‬ ‫קונצרניות לאג"ח ממשלתיות – התפתחות המעידה על ציפייה של השוק להחמרת מצבן של החברות המקומיות‪.‬‬ ‫‪ .4.1‬שוק המניות‬ ‫ לאחר עלייה חדה בשוקי ההון בעולם בשנת ‪ ,2009-2010‬שנת ‪ 2011‬הייתה שנה של ירידות בשוקי המניות בישראל‬‫ובעולם )למעט בארה"ב בה מדד ה‪ S&P-‬נותר יציב(‪ .‬שוק ההון הישראלי )מדד תל אביב ‪ (100‬ירד ב‪ 20%-‬בשנת ‪.2011‬‬ ‫מדד ה‪ MSCI-‬של המדינות המתפתחות ירד ב‪ 20.4%-‬לעומת ירידה של ‪ 7.6%‬בלבד במדד ה‪ MSCI -‬של המדינות‬ ‫המפותחות‪.‬‬ ‫ שנת ‪ 2011‬הייתה עמוסה באירועים אשר העיבו על שוקי המניות‪ .‬השנה נפתחה באופן שלילי עם האסון ביפן אשר פגע‬‫בכושר הייצור לא רק של יפן אלא של תעשיות שלמות בעולם בשל התלות בשוק החלפים מיפן‪ .‬לאסון ביפן התלווה‬ ‫"האביב הערבי" וזינוק במחירי הנפט הגולמי בשל פגיעה בהספקת הנפט מלוב‪ .‬ה‪ FED-‬בארה"ב תרם אף הוא להאטה‬ ‫בפעילות על ידי אי חידוש תוכנית ההזרמה ‪.QE2‬‬ ‫ משבר החוב באירופה התפרץ ביתר שאת באמצע השנה וגרם למחנק אשראי באירופה כולה ולירידות חדות בשוקי‬‫המניות‪ .‬הדירוג של המדינות הבעייתיות )מדינות ה‪ :PIIGS-‬פורטוגל‪ ,‬איטליה‪ ,‬אירלנד‪ ,‬יוון וספרד( הורד וכל מדינה חוותה‬ ‫עלייה חדה בתשואות על אג"ח מדינה‪ .‬מוקד המשבר החל עם יוון אך המשקיעים הביעו אי אמון במדינות גדולות יותר‬ ‫כגון איטליה וספרד אשר מאופיינות על ידי רמת פריון נמוך‪ ,‬כושר תחרותיות ירוד‪ ,‬ובעיות פיסקאליות‪.‬‬ ‫למרות שמשבר החוב המתפתח באירופה היה הגורם המשמעותי ביותר בהשפעתו על השווקים בשנת ‪ ,2011‬גם העדר‬‫מדיניות פיסקאלית מוסכמת בארה"ב תרמה לפסימיות של השווקים‪ .‬מחלוקת קשה בין הרפובליקנים ובין הדמוקרטים‬ ‫בקונגרס מנעה הסכמה על עיצוב תוואי גירעון פוחת‪ ,‬ואובדן אמון בתהליך הפיסקאלי הביא להורדת דירוג של ארה"ב מ‪-‬‬ ‫"‪ "AAA‬ל‪."AA+"-‬‬ ‫האירועים המקומיים בישראל גם לא תמכו בשוק המניות‪ .‬החשש מהשלכות ההצבעה באו"ם בחודש ספטמבר גרם‬‫למשקיעים להקטין סיכונים‪ .‬גם המחאה החברתית פגעה בשוקי המניות בשל הציפייה לפגיעה ברווחיות של חברות‬ ‫המזון‪ ,‬התקשורת ורשתות השיווק‪.‬‬ ‫הרבעון האחרון של השנה אופיין על ידי עליות במחירי המניות בישראל ובעולם‪ .‬תחושה שמנהיגי אירופה מתקדמים‬‫לקראת תהליך של אינטגרציה פיסקאלית ומעורבות הולכת וגדלה של הבנק המרכזי האירופי בהספקת נזילות הקלו על‬ ‫מחנק האשראי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נתונים כלכליים טובים מהצפוי בארה"ב תרמו לאווירה החיובית של השווקים‪.‬‬ ‫‪-‬מדדי המניות העיקריים ב‪ 2012 -‬עדיין נמוכים בהשוואה לשנים ‪ ,2009-2010‬אם כי עלו מעט בינואר ‪.2012‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .4.2‬שוק איגרות החוב הקונצרני‬ ‫ בדומה לשוק המניות‪ ,‬שוק איגרות החוב הקונצרניות רגיש להאטה בפעילות הכלכלית‪ .‬אותן המגמות אשר פגעו בשוק‬‫המניות במהלך שנת ‪ 2011‬השפיעו על איגרות החוב הקונצרניות‪.‬‬ ‫ שוק איגרות החוב ירד ב‪ 1.8%-‬בשנת ‪ ,2011‬בפרט באיגרות החוב המדורגות בדירוגי אשראי נמוכים‪ .‬מדד התל בונד ‪20‬‬‫עלה ב‪ 0.7%-‬בשנת ‪ 2011‬לעומת ירידה של ‪ 1.6%‬במדד התל בונד ‪ ,40‬כאשר נצפתה פתיחת מרווחים של איגרות החוב‬ ‫הקונצרניות מול איגרות החוב הממשלתיות )הצמודות( אשר עלו בכ‪ 4.3%-‬בשנת ‪.2011‬‬ ‫ חווינו עלייה במספר החברות הבעייתיות ובכמות הסדרי החוב ולפיכך העלייה החדה בתשואות תקשה על מיחזור‬‫החוב בשנת ‪.2012‬‬ ‫‪ .4.3‬שוק איגרות החוב הממשלתיות‬ ‫ במהלך שנת ‪ 2011‬שוק איגרות החוב הגיב לשתי התפתחויות עיקריות‪ :‬המגמה במדיניות המוניטרית של בנק ישראל‬‫והמגמה בשוקי המניות )והשפעתה על תשואות האג"ח בחו"ל(‪ .‬במחצית הראשונה של השנה בנק ישראל הפתיע עם‬ ‫העלאות ריבית מהירות מרמה של ‪ 2%‬בסוף ‪ 2010‬לרמה של ‪) 3.25%‬עד לחודש יוני( ‪ -‬חשש מפני המשך העלאת ריבית‬ ‫מהירה פגע בשוק איגרות החוב בחודשים הראשונים של השנה‪ .‬ברבעון השלישי‪ ,‬התחלפות הנטייה להורדת ריבית‬ ‫הטיבה עם שוק איגרות החוב שהגיב בעליות מחירים במחצית השנייה של השנה‪.‬‬ ‫ שוק איגרות החוב הישראלי נתמך על ידי ירידת תשואות ארוכות בארה"ב אשר ירדו בעיקר בשל הבריחה משוק‬‫המניות‪.‬‬ ‫אינפלציה ושער חליפין‬ ‫שיעור עליית המדד המחירים ה"ידוע"‬ ‫שיעור עליית )ירידת( שער הדולר של ארה"ב‬ ‫שיעור עליית )ירידת( שער הלירה שטרלינג‬ ‫שיעור עליית )ירידת( שער האירו‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫באחוזים‬ ‫)‪2.3‬‬ ‫)‪2.6‬‬ ‫)‪(6.0‬‬ ‫)‪(7.7‬‬ ‫)‪(10.1‬‬ ‫)‪(7.3‬‬ ‫)‪(12.9‬‬ ‫)‪(4.2‬‬ ‫פעילות הבנק ותיאור התפתחות עסקיו‬ ‫בנק מסד בע"מ )להלן‪" :‬הבנק"( נוסד בשנת ‪ 1977‬על ידי בנק הפועלים ומרכז ההסתדרות המורים בישראל והתאגד‬ ‫כחברה בע"מ לפי פקודת החברות‪ .‬במועד הקמתו הועברו לבנק הנכסים וההתחייבויות של מסד חברה הדדית‬ ‫להלוואות וחסכונות בע"מ‪ ,‬חברה שהוקמה בשנת ‪ 1927‬על ידי מרכז הסתדרות המורים בישראל כאגודה שיתופית‬ ‫והתאגדה כחברה בע"מ בשנת ‪ .1953‬במועד הקמתו יועד הבנק לספק שירותים בנקאיים לציבור ייחודי של המורים‬ ‫והגננות בישראל‪ .‬החל משנת ‪ 1988‬פועל הבנק כתאגיד בנקאי בעל רישיון "בנק"‪ ,‬לפי הוראות חוק הבנקאות )רישוי(‪,‬‬ ‫התשמ"א ‪ .1981 -‬ביום ‪ 14‬במאי ‪ 2008‬הושלמה עסקת מכירת החזקותיו של בנק הפועלים )‪ (51%‬בהון המניות‬ ‫המונפק והנפרע של בנק מסד לבנק הבינלאומי הראשון לישראל‪ .‬זאת בהתאם להסכם שנחתם בין בנק הפועלים‬ ‫לבין הבנק הבינלאומי הראשון לישראל ביום ‪ 25‬בספטמבר ‪.2007‬‬ ‫הבנק פועל באמצעות ‪ 15‬סניפים וחמש שלוחות והוא מספק מגוון רחב של שירותים בנקאיים ופיננסיים ללקוחותיו‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫חברות מוחזקות של בנק מסד בע"מ ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫א‪.‬ב‪ .‬שקד לבן )‪ 04 (1997‬בע"מ‪ ,‬חברה המשקיעה בנכסים ומשכירה אותם לבנק‪ .‬בבעלות מלאה של הבנק‪.‬‬ ‫דפנה ניהול קופות גמל בע"מ‪ 100% ,‬ממניותיה מוחזקות על ידי הבנק וקופת הגמל היתה מנוהלת על ידי הבנק‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 31‬בינואר ‪ 2011‬הפסיק הבנק לנהל את הקופה‪) .‬לפרטים נוספים ראה להלן פעילות חוץ מאזנית(‪ .‬בשנת ‪2011‬‬ ‫החברה החלה בהליך פירוק מרצון‪.‬‬ ‫יהב מסד ניהול תיקים בע"מ‪ ,‬בחודש דצמבר ‪ 2011‬הושלם תהליך פירוק מרצון של החברה‪ .‬החברה היתה חברה‬ ‫לניהול קרנות נאמנות אשר מחצית ממניותיה מוחזקות על ידי הבנק ומחצית על ידי בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ‪.‬‬ ‫מידע פומבי‬ ‫המידע המוצג לעיל נסמך‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬משרד האוצר ונתוני בנק ישראל‪,‬‬ ‫וכן על מידע פומבי שנמסר על ידי גורמים שונים הפעילים והקשורים לשוקי ההון והכספים‪.‬‬ ‫מידע צופה פני עתיד‬ ‫חלק מהמידע המפורט בדוח זה‪ ,‬שאינו מתייחס לעובדות הסטוריות‪ ,‬מהווה מידע צופה פני עתיד כהגדרתו בחוק‬ ‫ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪ .1968-‬התוצאות בפועל עשויות להיות שונות מהותית מאלו שנכללו במסגרת המידע צופה פני‬ ‫עתיד‪ ,‬כתוצאה ממספר רב של גורמים‪ ,‬לרבות בין היתר‪ ,‬כתוצאה משינויים בחקיקה והוראות גורמי פיקוח‪,‬‬ ‫התפתחויות מאקרו כלכליות ובעיקר התפתחות המשבר הכלכלי העולמי והשפעתו על מצב הנזילות והיציבות‬ ‫בשוקי ההון בחברות עסקיות בארץ ובעולם‪ ,‬אירועים כלכליים חריגים כגון שינויים קיצוניים ברבית‪ ,‬שערי חליפין‬ ‫ואינפלציה‪ ,‬שערי מניות‪ ,‬מחירי איגרות חוב‪ ,‬התנהגות המתחרים ושינוי בתנאי התחרות‪.‬‬ ‫מידע צופה פני עתיד מאופיין במילים או בביטויים כגון‪" :‬חזוי"‪" ,‬צפוי"‪" ,‬להערכת הבנק"‪" ,‬בכוונת הבנק" וביטויים‬ ‫דומים להם‪ ,‬בנוסף לשמות עצם כגון‪" :‬יכול"‪" ,‬יתכן"‪" ,‬יהיה"‪ .‬ביטויים צופי פני עתיד אלו כרוכים בסיכונים ובחוסר‬ ‫ודאות‪ ,‬משום שהם מבוססים על הערכות ההנהלה לגבי אירועים עתידיים אשר עשויים שלא להתממש או להתממש‬ ‫בצורה שונה מהצפוי כתוצאה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהגורמים המפורטים לעיל או כתוצאה מהתממשות אחד או יותר מגורמי‬ ‫הסיכון המפורטים בפרק טבלת גורמי סיכון דלהלן‪.‬‬ ‫בעלי המניות‬ ‫בעלי המניות בבנק במועד פרסום הדוחות הכספיים הם‪ :‬הבנק הבינלאומי הראשון לישראל המחזיק ב‪ 51%-‬מהון‬ ‫המניות המונפק והנפרע וחברת מסד )אחזקות( בע"מ )בשליטת הסתדרות המורים בישראל( המחזיקה ב‪ 49%-‬מהון‬ ‫המניות המונפק והנפרע‪.‬‬ ‫בחודש ספטמבר ‪ 2007‬נחתם הסכם בין בנק הפועלים לבין הבנק הבינלאומי הראשון לישראל אשר לפיו ימכור בנק‬ ‫הפועלים לבנק הבינלאומי את כל החזקותיו )‪ (51%‬בהון המניות המונפק והנפרע של בנק מסד תמורת סכום של‬ ‫‪ 236‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫ביום ‪ 14‬במאי ‪ 2008‬הועברו מניות בנק הפועלים בבנק מסד לבנק הבינלאומי הראשון לישראל ובעל השליטה בבנק‬ ‫החל ממועד זה הוא הבנק הבינלאומי הראשון לישראל המחזיק ב‪ 51% -‬מכלל הזכויות בבנק‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪9‬‬ ‫השקעות בהון הבנק‬ ‫הון המניות המונפק והנפרע של הבנק ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬הינו בסך ‪ 14,987.5‬ש"ח והוא מחולק ל‪149,875,000-‬‬ ‫מניות בנות ‪ 0.0001‬ש"ח ערך נקוב‪.‬‬ ‫ביום ‪ 14‬במאי ‪ ,2008‬לאחר שהתקבלו כל ההיתרים והאישורים הנדרשים על פי דין‪ ,‬הושלמה עסקת מכירת‬ ‫החזקותיו של בנק הפועלים )‪ (51%‬בהון המניות המונפק והנפרע של בנק מסד לבנק הבינלאומי הראשון לישראל‪.‬‬ ‫לפיכך ביום ‪ 14‬במאי ‪ 2008‬הועברו מניות בנק הפועלים בבנק מסד לבנק הבינלאומי הראשון לישראל ובעל השליטה‬ ‫בבנק החל ממועד זה הוא הבנק הבינלאומי הראשון לישראל המחזיק ב‪ 51% -‬מכלל הזכויות בבנק‪.‬‬ ‫במועד זה הנפיק הבנק לבנק הבינלאומי הראשון לישראל שטר הון על סך ‪ 9,635‬אלפי ש"ח‪.‬‬ ‫דיבידנדים‬ ‫חלוקת דיבידנד על ידי הבנק כפופה להוראות הדין‪ ,‬לרבות הגבלות הנובעות מהוראות ניהול בנקאי תקין מספר ‪331‬‬ ‫בדבר חלוקת דיבידנדים על ידי תאגיד בנקאי‪ .‬דירקטוריון בנק מסד החליט על מדיניות דיבידנד לפיה תחולק בכל‬ ‫שנה‪ ,‬לפחות מחצית מהרווח הנקי‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא יחולק דיבידנד אשר יגרום‪ (1) :‬אי‪-‬עמידה בהגבלות המפקח על‬ ‫הבנקים בעניין חלוקת דיבידנדים )כאמור בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר ‪ (2) ;(331‬ירידה מתחת ל‪ 9%-‬ביחס הון‬ ‫הבנק לנכסי סיכון; )‪ (3‬מצב שסך הנכסים הלא‪-‬כספיים של הבנק יעלו על סך ההון; )‪ (4‬אי‪-‬עמידה בדרישות סעיף‬ ‫‪ 23‬א' לחוק הבנקאות )רישוי(‪ ,‬התשמ"א ‪") 1981 -‬חוק בנקאות )רישוי("(‪ ,‬אשר קובע תקרה לגבי השיעור מההון‪,‬‬ ‫אשר מותר לתאגיד בנקאי להשקיע בתאגידים ריאליים‪ .‬בשנת ‪ ,2011‬על פי החלטת הדירקטוריון‪ ,‬הבנק לא חילק‬ ‫דיבידנד‪.‬‬ ‫התוצאות העסקיות של הבנק בשנת ‪2011‬‬ ‫רווח ורווחיות‬ ‫הרווח הנקי של הבנק הסתכם בשנת ‪ 2011‬ב‪ 37.0 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 32.5 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬גידול‬ ‫בשיעור של ‪.13.8%‬‬ ‫ברבעון הרביעי של השנה הסתכם הרווח בסך של ‪ 10.8‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 6.8 -‬מיליוני ש"ח ברבעון המקביל‬ ‫אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪.58.8%‬‬ ‫התשואה להון ‪ -‬להלן פרטים על התשואה להון במונחים שנתיים‪:‬‬ ‫תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות‬ ‫תשואת הרווח הנקי‬ ‫‪**2011‬‬ ‫‪9.8%‬‬ ‫‪10.3%‬‬ ‫‪*2010‬‬ ‫‪9.2%‬‬ ‫‪9.2%‬‬ ‫‪*2009‬‬ ‫‪8.8%‬‬ ‫‪8.8%‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫** ראה פעילות חוץ‪-‬מאזנית להלן‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪2011‬‬ ‫רבעון‬ ‫רביעי שלישי שני‬ ‫תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות ‪8.1% 11.2% 12.5%‬‬ ‫‪8.1% 11.2% 12.5%‬‬ ‫תשואת הרווח הנקי‬ ‫ראשון**‬ ‫‪9.2%‬‬ ‫‪11.4%‬‬ ‫‪*2010‬‬ ‫רבעון‬ ‫רביעי שלישי שני‬ ‫‪10.7% 7.7%‬‬ ‫‪10.7% 7.7%‬‬ ‫ראשון‬ ‫‪10.0% 9.0%‬‬ ‫‪10.0% 9.0%‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫** ראה פעילות חוץ‪-‬מאזנית להלן‪.‬‬ ‫להלן השפעת הגורמים העיקריים לעליה ברווח הנקי בשנת ‪ ,2011‬בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ‪:‬‬ ‫ גידול ברווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי בסך ‪ 18.8‬מיליוני ש"ח‪.‬‬‫ קיטון בהוצאות בגין הפסדי אשראי בסך ‪ 5.3‬מיליוני ש"ח‪.‬‬‫ גידול בהפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות בסך ‪ 3.3‬מיליוני ש"ח‪.‬‬‫ גידול ברווח מפעולות בלתי רגילות בסך ‪ 1.8‬מיליוני ש"ח‪.‬‬‫לעומת זאת קטן הרווח בגין‪:‬‬ ‫ קיטון בהכנסות התפעוליות והאחרות בסך ‪ 9.1‬מיליוני ש"ח‪.‬‬‫ גידול בהוצאות התפעוליות והאחרות בסך ‪ 9.0‬מיליוני ש"ח‪.‬‬‫הרווח מפעולות רגילות לפני מיסים הסתכם בשנת ‪ 2011‬ב‪ 54.5 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 48.5 -‬מיליוני ש"ח‬ ‫בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪.12.4%‬‬ ‫הרווח מפעולות רגילות לפני מיסים ברבעון הרביעי של שנת ‪ 2011‬הסתכם ב‪ 16.4 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪8.4 -‬‬ ‫מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪.95.2%‬‬ ‫תשואת הרווח מפעולות רגילות לפני מיסים להון הסתכמה בשנת ‪ 2011‬ב‪ 15.0% -‬בחישוב שנתי‪ ,‬בהשוואה ל‪-‬‬ ‫‪ 13.7%‬בתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬ ‫ברבעון הרביעי של שנת ‪ 2011‬הגיעה התשואה ל‪ 18.8% -‬בהשוואה ל‪ 9.6% -‬בתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬ ‫הרווח מפעולות רגילות לאחר מיסים הסתכם בשנת ‪ 2011‬ב‪ 35.2 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 32.5 -‬מיליוני ש"ח‬ ‫בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪.8.3%‬‬ ‫הרווח מפעולות רגילות לאחר מיסים ברבעון הרביעי של שנת ‪ 2011‬הסתכם ב‪ 10.8 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪6.8 -‬‬ ‫מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪.58.8%‬‬ ‫הרווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מיסים הסתכם בשנת ‪ 2011‬ב‪ 1.8 -‬מיליוני ש"ח בגין החזר הוצאות הקמה‬ ‫מחברת "גל" ומחברת "רשף" בעקבות פיצול קופת הגמל דפנה )ראה להלן פעילות חוץ מאזנית(‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪11‬‬ ‫התפתחות ההכנסות וההוצאות‬ ‫הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכם בשנת ‪ 2011‬ב‪ 158.9 -‬מיליוני ש"ח‪,‬‬ ‫בהשוואה ל‪ 140.1 -‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ .‬הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫ברבעון הרביעי של השנה הסתכם בסך ‪ 42.2‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 36.0 -‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה‬ ‫אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪.17.2%‬‬ ‫להלן הגורמים העיקריים שהשפיעו על השינוי ברווח מפעולות מימון בשנת ‪:2011‬‬ ‫עליה ברווחיות בסך של ‪ 25.0‬מיליוני ש"ח במגזר השקלי הלא צמוד‪ ,‬הנובעת בעיקר מעליה בהיקפי הפעילות‪ ,‬עליה‬ ‫במרווחים ועליית הרבית המוניטרית‪ .‬עליה זו קוזזה על ידי ירידה בסך של ‪ 11.8‬מיליוני ש"ח לעומת אשתקד הנובעת‬ ‫בעיקר מקיטון במימוש ניירות ערך והתאמות לשווי שוק של ניירות ערך זמינים למכירה שנזקפו לרווח והפסד‪.‬‬ ‫פער הריבית ‪ -‬הכולל את ההשפעה של הכנסות או הוצאות מפעילות במכשירים פיננסיים נגזרים‪ ,‬עמד בשנת ‪2011‬‬ ‫על שיעור של ‪ 3.24%‬בהשוואה ל‪ 2.87%-‬בתקופה המקבילה אשתקד‪ .‬העליה בפער הריבית מוסברת בעיקר מסביבת‬ ‫ריבית מוניטרית גבוהה יותר לעומת אשתקד ושיפור המרווח הפיננסי במגזר השקלי הלא צמוד‪.‬‬ ‫להלן תרומת מגזרי ההצמדה השונים לרווח מפעילות מימון‪:‬‬ ‫שנת ‪2011‬‬ ‫תרומה לרווח‬ ‫היקף‬ ‫הפעילותת כולל השפעת נגזרים‬ ‫מיליוני ש"ח ‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫מטבע ישראלי‪:‬‬ ‫לא צמוד‬ ‫צמוד למדד‬ ‫מטבע חוץ )כולל צמוד למטבע חוץ(‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים‪,‬‬ ‫נטו )שאינם ‪(ALM‬‬ ‫הכנסות מימון אחרות‪ ,‬נטו‬ ‫סך הכל‬ ‫היקף‬ ‫הפעילות‬ ‫‪%‬‬ ‫שנת ‪2010‬‬ ‫תרומה לרווח‬ ‫כולל השפעת נגזרים‬ ‫מיליוני ש"ח ‪%‬‬ ‫‪81.2‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫)‪143.4‬‬ ‫)‪6.0‬‬ ‫)‪4.0‬‬ ‫)‪90.2‬‬ ‫)‪3.8‬‬ ‫)‪2.5‬‬ ‫‪81.2‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫)‪118.4‬‬ ‫)‪2.4‬‬ ‫)‪2.2‬‬ ‫)‪84.5‬‬ ‫)‪1.7‬‬ ‫)‪1.6‬‬ ‫‬‫‬‫‪100.0‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪5.4‬‬ ‫)‪158.9‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪3.4‬‬ ‫)‪100.0‬‬ ‫‬‫‬‫‪100.0‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪17.3‬‬ ‫)‪140.1‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪12.3‬‬ ‫)‪100.0‬‬ ‫המגזר השקלי הלא צמוד ‪ -‬הרווח מפעילות מימון במגזר בשנת ‪ 2011‬הסתכם ב‪ 143.4 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪-‬‬ ‫‪ 118.4‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪ 21.1%‬הנובע בעיקר מעליה בהיקף המקורות‬ ‫ועליה בריבית המוניטרית הממוצעת בתקופה‪ .‬פער הריבית במגזר בשנת ‪ 2011‬עומד על ‪ 3.82%‬לעומת ‪ 3.40%‬בשנת‬ ‫‪.2010‬‬ ‫המגזר השקלי הצמוד למדד ‪ -‬הרווח מפעילות מימון במגזר בשנת ‪ 2011‬הסתכם ב‪ 6.0 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪-‬‬ ‫‪ 2.4‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪ 150.0%‬הנובע מעליה בהשקעה בהון הפיננסי‬ ‫הממוצע המושקע במגזר‪ .‬פער הריבית במגזר בשנת ‪ 2011‬עומד על ‪ 0.76%‬לעומת ‪ 0.78%‬בשנת ‪.2010‬‬ ‫מגזר מטבע חוץ וצמוד מטבע חוץ ‪ -‬הרווח מפעילות מימון במגזר בשנת ‪ 2011‬הסתכם בסך ‪ 4.0‬מיליוני ש"ח‬ ‫בהשוואה ל‪ 2.2 -‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪ 81.8%‬הנובע בעיקרו מהכנסות‬ ‫מהפרשי השער בדולר ויורו מההון הפיננסי המושקע במגזר‪ .‬פער הריבית במגזר בשנת ‪ 2011‬עומד על ‪1.19%‬‬ ‫לעומת ‪ 1.13%‬בשנת ‪.2010‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים‪ ,‬נטו ‪ -‬כולל את התוצאות נטו מפעילות במכשירים פיננסיים נגזרים‪ ,‬אשר לא הוגדרו‬ ‫כפעילות גידור‪ ,‬בעיקר בגין עסקאות הגנה על חשיפה לבסיס המדד והגנה על שינויים בשערי ריבית במט"ח‪.‬‬ ‫עסקאות אלה הוגדרו כעסקאות ‪ .ALM‬בשנת ‪ 2011‬נרשם הפסד מפעילות זו בסך ‪ 1.5‬מליון ש"ח בהשוואה לרווח‬ ‫של ‪ 0.9‬מיליון ש"ח בשנת ‪.2010‬‬ ‫הכנסות מימון אחרות ‪ -‬ההכנסות נטו בסעיף זה הסתכמו בשנת ‪ 2011‬ב‪ 5.4 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪17.3 -‬‬ ‫מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2010‬הירידה נבעה בעיקר מקיטון במימוש ניירות ערך זמינים למכירה והתאמה לשווי הוגן‬ ‫שנזקפו לדוח רווח והפסד אשר הסתכמו בשנת ‪ 2011‬ב‪ 2.4 -‬מליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 12.3 -‬מליוני ש"ח בתקופה‬ ‫המקבילה אשתקד‪.‬‬ ‫להלן התפתחות הרווח המימוני לפי מגזרי פעילות עיקריים )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ב‪ 31-‬בדצמבר‬ ‫השינוי‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫)‪20%‬‬ ‫)‪76.4‬‬ ‫)‪91.8‬‬ ‫מגזר משקי בית‬ ‫)‪58%‬‬ ‫)‪15.9‬‬ ‫)‪25.2‬‬ ‫מגזר בנקאות פרטית‬ ‫)‪13%‬‬ ‫)‪33.7‬‬ ‫)‪38.0‬‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫)‪(72%‬‬ ‫)‪14.1‬‬ ‫)‪3.9‬‬ ‫מגזר ניהול פיננסי‬ ‫)‪13%‬‬ ‫)‪140.1‬‬ ‫)‪158.9‬‬ ‫סך הכל‬ ‫הגידול בהכנסות המימון במגזרים הקמעונאיים נובע בעיקר מעליה בהיקפי הפעילות‪ ,‬עליה במרווחים ועליית‬ ‫הריבית המוניטרית‪) .‬ראה באור ‪.(25‬‬ ‫ההוצאות בגין הפסדי אשראי נערכו בהתאם להוראת המפקח על הבנקים )ראה להלן באור ‪ ,(5‬בהתאם‬ ‫למדיניות האשראי של הבנק ובהתחשב בהערכת הסיכונים בתיק האשראי והסתכמו בשנת ‪ 2011‬ב‪ 5.2 -‬מיליוני‬ ‫ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 10.5 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬קיטון בשיעור של ‪.50.5%‬‬ ‫להלן התפתחות ההוצאות בגין הפסדי אשראי לפי מגזרי פעילות עיקריים )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ב‪ 31-‬בדצמבר‬ ‫מגזר משקי הבית*‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫סך הכל‬ ‫שיעור ההפרשה להפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מגזר משקי הבית‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫השינוי‬ ‫‪%‬‬ ‫)‪(2.4‬‬ ‫)‪7.6‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‬‫)‪7.0‬‬ ‫)‪(50.5‬‬ ‫)‪(0.13‬‬ ‫)‪0.96‬‬ ‫‪0.20‬‬ ‫‪1.01‬‬ ‫)‪(5.0‬‬ ‫* הקיטון בהפרשה נובע מירידה בהיקף היתרה בהשגחה מיוחדת הנובעת מאיתור מוקדם ואינו נובע מקיטון באחוז ההפרשה‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪13‬‬ ‫להלן ההתפתחות השנתית בהוצאות בגין הפסדי אשראי )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי פרטנית‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי קבוצתית*‬ ‫סך הכל‬ ‫שיעור ההפרשה להפסדי אשראי‪:‬‬ ‫פרטני‬ ‫קבוצתי‬ ‫סה"כ מאזני‬ ‫פרטני‬ ‫קבוצתי‬ ‫מאזני וחוץ‪-‬מאזני‬ ‫לשנה שהסתיימה‬ ‫ב‪ 31-‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫)‪8.6‬‬ ‫)‪(3.4‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫)‪1.30%‬‬ ‫)‪(0.17%‬‬ ‫)‪0.20%‬‬ ‫)‪1.18%‬‬ ‫)‪(0.11%‬‬ ‫)‪0.13%‬‬ ‫* הקיטון בהפרשה נובע מירידה בהיקף היתרה בהשגחה מיוחדת הנובעת מאיתור מוקדם ואינו נובע מקיטון באחוז ההפרשה‪.‬‬ ‫הפרשה ספציפית‬ ‫הפרשה נוספת‬ ‫סך הכל‬ ‫שיעור ההפרשה הספציפית מאשראי לציבור‪:‬‬ ‫סה"כ מאזני‬ ‫מאזני וחוץ‪-‬מאזני‬ ‫לשנה שהסתיימה ב‪ 31-‬בדצמבר‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫)‪18.0‬‬ ‫)‪10.2‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪17.9‬‬ ‫)‪10.5‬‬ ‫‪0.44%‬‬ ‫‪0.29%‬‬ ‫‪0.77%‬‬ ‫‪0.50%‬‬ ‫להלן ההתפתחות הרבעונית בהוצאות בגין הפסדי אשראי )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫רבעון‬ ‫רבעון‬ ‫רבעון‬ ‫רבעון‬ ‫ראשון‬ ‫שלישי שני‬ ‫רביעי‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫)‪2.1‬‬ ‫)‪1.8‬‬ ‫)‪3.5‬‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי פרטנית‬ ‫)‪(0.8‬‬ ‫)‪(1.2‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(1.7‬‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי קבוצתית‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫)‪(0.9‬‬ ‫)‪(2.1‬‬ ‫)‪1.8‬‬ ‫סך הכל‬ ‫שיעור ההפרשה להפסדי אשראי‪:‬‬ ‫)‪0.07% 0.14%) 0.32%‬‬ ‫‪0.27%‬‬ ‫מאזני*‬ ‫)‪0.04% 0.10%) 0.22%‬‬ ‫‪0.18%‬‬ ‫מאזני וחוץ מאזני*‬ ‫* על בסיס שנתי‬ ‫‪14‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪2010‬‬ ‫הפרשה ספציפית‬ ‫הפרשה נוספת‬ ‫סך הכל‬ ‫שיעור ההפרשה להפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מאזני**‬ ‫מאזני וחוץ מאזני**‬ ‫רבעון‬ ‫רביעי‬ ‫)‪2.5‬‬ ‫*‬ ‫)‪2.5‬‬ ‫רבעון‬ ‫שלישי‬ ‫)‪2.8‬‬ ‫*‬ ‫)‪2.8‬‬ ‫רבעון‬ ‫שני‬ ‫‪2.2‬‬ ‫*‬ ‫‪2.2‬‬ ‫רבעון‬ ‫ראשון‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪0.44%‬‬ ‫‪0.29%‬‬ ‫‪0.51%‬‬ ‫‪0.33%‬‬ ‫‪0.41%‬‬ ‫‪0.27%‬‬ ‫‪0.46%‬‬ ‫‪0.31%‬‬ ‫* קטן מ‪ 50 -‬אלפי ש"ח‬ ‫** על בסיס שנתי‬ ‫הרווח מפעילות מימון לאחר הוצאות בגין הפסדי אשראי בשנת ‪ 2011‬הסתכם ב‪ 153.7-‬מיליוני ש"ח‪,‬‬ ‫בהשוואה ל‪ 129.6-‬מיליון ש"ח בשנת ‪ ,2010‬גידול בשיעור של ‪ .18.6%‬ברבעון הרביעי של שנת ‪ 2011‬הסתכם הרווח‬ ‫מפעילות מימון לאחר הוצאות בגין הפסדי אשראי ב‪ 40.4 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 33.5 -‬מיליוני ש"ח בתקופה‬ ‫המקבילה אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪.20.6%‬‬ ‫ההכנסות התפעוליות והאחרות בשנת ‪ 2011‬הסתכמו ב‪ 80.9-‬מיליון ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 90.0-‬מיליוני ש"ח בשנת‬ ‫‪ .2010‬ברבעון הרביעי של שנת ‪ 2011‬הסתכמו ההכנסות התפעוליות והאחרות בסך ‪ 20.3‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪-‬‬ ‫‪ 23.1‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬קיטון בשיעור של ‪.12.1%‬‬ ‫הירידה בהכנסות התפעוליות נובעת בעיקר מקיטון של ‪ 16.0‬מיליוני ש"ח בדמי ניהול ותפעול קופות הגמל אשר‬ ‫הסתכמו בסך ‪ 0.9‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 16.9 -‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד שנבע בעיקר מהפסקת‬ ‫ניהול קופת הגמל דפנה )ראה להלן פעילות חוץ מאזנית(‪.‬‬ ‫ירידה זו קוזזה על ידי גידול בהכנסות‪:‬‬ ‫ הכנסות מכרטיסי אשראי הסתכמו ב‪ 16.0 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 12.0-‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה‬‫אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪.33.3%‬‬ ‫ הכנסות מטיפול באשראי ועריכת חוזים הסתכמו ב‪ 9.1 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 6.8 -‬מיליוני ש"ח בתקופה‬‫המקבילה אשתקד‪ ,‬גידול של ‪ ,33.8%‬הנובע בעיקר מעליה בפעילות באשראי‪.‬‬ ‫ההוצאות התפעוליות והאחרות בשנת ‪ 2011‬הסתכמו ב‪ 180.1 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 171.1-‬מיליוני ש"ח‬ ‫בשנת ‪ ,2010‬גידול בשיעור של ‪.5.3%‬‬ ‫ברבעון הרביעי של שנת ‪ 2011‬הסתכמו ההוצאות התפעוליות והאחרות בסך ‪ 44.3‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪48.2 -‬‬ ‫מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬קיטון בשיעור של ‪.8.1%‬‬ ‫השינוי בשנת ‪ 2011‬נובע בעיקרו מהגורמים הבאים‪:‬‬ ‫ הוצאות שכר הסתכמו ב‪ 89.7 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 85.4 -‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪,‬‬‫גידול של ‪ 5.0%‬הנובע בעיקרו מגידול בהפרשות לפיצויים הנובע בעיקר משחיקת היעודות שהופקדו‪.‬‬ ‫‪ -‬הוצאות אחזקה ופחת בניינים וציוד הסתכמו ב‪ 35.0 -‬מיליוני ש"ח לעומת ‪ 28.5‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪15‬‬ ‫אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪ .22.8%‬הגידול נובע בעיקרו בגין חיובי ארנונה של רשויות מקומיות במערך הסינוף‬ ‫וכן מהוצאות חד פעמיות בגין מעבר של ההנהלה הראשית וסניף תל‪-‬אביב למשכנם החדש‪.‬‬ ‫ הוצאות מחשב הסתכמו ב‪ 26.5 -‬מיליוני ש"ח לעומת ‪ 27.2‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬קיטון בשיעור‬‫של ‪.2.6%‬‬ ‫שיעור כיסוי ההוצאות התפעוליות והאחרות על ידי ההכנסות התפעוליות והאחרות בשנת ‪ 2011‬הגיע ל‪45%-‬‬ ‫בהשוואה ל‪ 53%-‬בשנת ‪.2010‬‬ ‫ההפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות בשנת ‪ 2011‬הסתכמה ב‪ 19.3 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬לעומת ‪16.0‬‬ ‫מיליוני ש"ח בשנה הקודמת‪ .‬הגידול בהפרשה למיסים נובע מגידול בהכנסות לפני מיסים‪ .‬שיעור המס האפקטיבי‬ ‫מהרווח מפעולות רגילות לפני מיסים הגיע ל‪ 35.43%-‬בהשוואה לשיעור המס הסטטוטורי שהינו ‪ .34.48%‬הפער נובע‬ ‫בעיקרו מהשפעת שינויים בשיעור המס‪ ,‬מהוצאות לא מוכרות והפרשים קבועים‪.‬‬ ‫ביום ‪ 5‬בדצמבר ‪ 2011‬אישרה הכנסת את החוק לתיקון נטל המס )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"ב‪ .2011-‬בהתאם לחוק‬ ‫תבוטל הפחתת המס‪ ,‬אשר נקבעה בחוק ההתייעלות הכלכלית‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬ושיעור מס חברות החל משנת ‪2012‬‬ ‫ואילך יעמוד על ‪ .25%‬בעקבות התיקון האמור‪ ,‬שיעור המס הסטטוטורי החל על תאגידים בנקאיים עומד על ‪34.48%‬‬ ‫בשנת ‪.2011‬‬ ‫יתרות המיסים הנדחים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬חושבו בהתאם והשפעת השינוי בשיעור המס על הדוחות הכספיים‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬מתבטאת בגידול ביתרת המיסים הנדחים בסך ‪ 1.1‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫הרווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מיסים הסתכם בשנת ‪ 2011‬ב‪ 2.7 -‬מיליוני ש"ח ולאחר השפעת המס‬ ‫ב‪ 1.8 -‬מיליוני ש"ח‪ .‬הרווח נבע מהחזר הוצאות הקמה מחברת "גל" ומחברת "רשף" בעקבות פיצול קופת הגמל‬ ‫דפנה )ראה להלן פעילות חוץ מאזנית(‪.‬‬ ‫הרווח הנקי בשנת ‪ 2011‬הסתכם ב‪ 37.0-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 32.5-‬מיליוני ש"ח בשנה הקודמת‪ ,‬גידול בשיעור‬ ‫של ‪ .13.8%‬ברבעון הרביעי של השנה הסתכם הרווח בסך של ‪ 10.8‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 6.8 -‬מיליוני ש"ח‬ ‫ברבעון המקביל אשתקד‪ ,‬גידול בשיעור של ‪.58.8%‬‬ ‫התפתחויות בסעיפי המאזן המאוחד‬ ‫להלן ההתפתחות בסעיפי המאזן העיקריים )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ב‪ 31-‬בדצמבר‬ ‫השינוי ב‪% -‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫)‪8.2‬‬ ‫)‪*4,429.3‬‬ ‫)‪4,791.0‬‬ ‫סך כל המאזן‬ ‫)‪(12.1‬‬ ‫)‪2,295.1‬‬ ‫)‪2,573.1‬‬ ‫אשראי לציבור‬ ‫)‪16.1‬‬ ‫)‪1,239.4‬‬ ‫)‪1,438.5‬‬ ‫מזומנים ופקדונות בבנקים‬ ‫)‪(16.3‬‬ ‫)‪815.1‬‬ ‫)‪682.6‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫)‪9.7‬‬ ‫)‪3,618.2‬‬ ‫)‪3,967.9‬‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪*376.2‬‬ ‫)‪375.3‬‬ ‫הון‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫האשראי לציבור ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬הסתכם ב‪ 2,573.1-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 2,295.1-‬מיליוני ש"ח בסוף‬ ‫שנת ‪ ,2010‬גידול בשיעור של ‪ .12.1%‬היתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬היא לאחר היישום לראשונה של ההוראה‬ ‫‪16‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫בנושא מדידת חובות פגומים והפרשה להפסדי אשראי‪ ,‬אשר השפעתה על יתרת האשראי לציבור היתה ‪ 50.2‬מיליוני‬ ‫ש"ח‪ .‬על פי הוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים‪ ,‬האשראי לציבור כולל יתרות בגין פעילות בכרטיסי‬ ‫אשראי אשר הסתכמו ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬ב‪ 346 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 332 -‬מיליוני ש"ח בסוף שנת ‪.2010‬‬ ‫להלן נתונים על היקפי האשראי לציבור לפי מגזרי ההצמדה השונים‪:‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫מיליוני ש"ח‬ ‫שינוי‬ ‫מיליוני ש"ח‬ ‫‪%‬‬ ‫חלק המגזר מסך‬ ‫האשראי לציבור‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫מטבע ישראלי‪:‬‬ ‫לא צמוד‬ ‫צמוד למדד‬ ‫מטבע חוץ )כולל צמוד למטבע חוץ(‬ ‫סך הכל‬ ‫‪2,350.8‬‬ ‫‪219.1‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪2,573.1‬‬ ‫‪2,083.9‬‬ ‫‪210.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪2,295.1‬‬ ‫)‪266.9‬‬ ‫)‪8.9‬‬ ‫)‪2.2‬‬ ‫)‪(278.0‬‬ ‫)‪(12.8‬‬ ‫)‪4.2‬‬ ‫)‪(220.0‬‬ ‫)‪12.1‬‬ ‫‪91.4‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪90.8‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫ההשקעות בניירות הערך הסתכמו ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬ב‪ 682.6 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 815.1 -‬מיליוני‬ ‫ש"ח בסוף שנת ‪ .2010‬ברבעון הראשון של שנת ‪ 2011‬רכש הבנק איגרת חוב קונצרנית צמודה למדד לתיק לפדיון‬ ‫בסך ‪ 5.0‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫בתקופה זאת חלה ירידה בשווי ההוגן של תיק ניירות הערך הזמינים למכירה בסך ‪ 1.4‬מיליוני ש"ח שנזקפה להון‪.‬‬ ‫כמו כן נזקף לרווח והפסד רווח בסך של ‪ 2.4‬מיליוני ש"ח בגין ניירות ערך שמומשו מהתיק הזמין למכירה‪.‬‬ ‫להלן הרכב התיק‪:‬‬ ‫יתרה ליום‬ ‫‪31.12.11‬‬ ‫‪31.12.10‬‬ ‫חלק מסך ניירות הערך‬ ‫‪31.12.11‬‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫איגרות חוב של ממשלת ישראל‬ ‫איגרות חוב של מוסדות פיננסיים‬ ‫בישראל‬ ‫איגרות חוב של אחרים בישראל‬ ‫סך הכל‬ ‫‪31.12.10‬‬ ‫ב‪% -‬‬ ‫‪654.4‬‬ ‫‪753.5‬‬ ‫‪95.8‬‬ ‫‪92.4‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪28.1‬‬ ‫‪682.6‬‬ ‫‪21.2‬‬ ‫‪40.4‬‬ ‫‪815.1‬‬ ‫‬‫‪4.2‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪17‬‬ ‫התפלגות תיק ניירות הערך לפי מגזרי ההצמדה השונים‪:‬‬ ‫יתרה ליום‬ ‫‪31.12.11‬‬ ‫חלק המגזר מסך ניירות הערך‬ ‫‪31.12.10‬‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫‪31.12.11‬‬ ‫השינוי‬ ‫ב‪% -‬‬ ‫במיליוני‬ ‫‪31.12.10‬‬ ‫ב‪% -‬‬ ‫ש" ח‬ ‫מטבע ישראלי‬ ‫ לא צמוד‬‫ צמוד למדד‬‫מטבע חוץ )כולל צמוד למטבע חוץ(‬ ‫סך הכל‬ ‫‪569.9‬‬ ‫‪232.8‬‬ ‫‪12.4‬‬ ‫‪815.1‬‬ ‫‪390.4‬‬ ‫‪278.4‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪682.6‬‬ ‫))‪(179.5‬‬ ‫))‪45.6‬‬ ‫))‪1.4‬‬ ‫))‪(132.5‬‬ ‫))‪(31.5‬‬ ‫))‪19.6‬‬ ‫))‪11.3‬‬ ‫))‪(16.2‬‬ ‫‪57.2‬‬ ‫‪40.8‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪28.6‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫להלן פירוט ניירות הערך לפי האופן בו נקבע השווי ההוגן של ניירות הערך )במיליוני ש"ח( )ראה גם באור ‪16‬ד(‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫* מדידות שווי הוגן המשתמשות ב ‪-‬‬ ‫מחירים מצוטטים‬ ‫נתונים נצפים‬ ‫בשוק פעיל )רמה ‪(1‬‬ ‫משמעותיים‬ ‫יתרה מאזנית‬ ‫אחרים )רמה ‪(2‬‬ ‫ניירות ערך זמינים למכירה‪:‬‬ ‫איגרות חוב של ממשלת ישראל‬ ‫‪639.3‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪653.1‬‬ ‫איגרות חוב של מוסדות פיננסיים בישראל‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫איגרות חוב של אחרים בישראל‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫סך הכל ניירות ערך זמינים למכירה‬ ‫‪644.4‬‬ ‫‪31.8‬‬ ‫‪676.2‬‬ ‫ניירות ערך למסחר‪:‬‬ ‫איגרות חוב של ממשלת ישראל‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫סך הכל ניירות ערך למסחר‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫סך כל ניירות הערך‬ ‫‪645.7‬‬ ‫‪31.8‬‬ ‫‪677.5‬‬ ‫* מדידות שווי הוגן‪:‬‬ ‫רמה ‪ - 1‬מחירים מצוטטים )לא מותאמים( בשווקים פעילים לנכסים או להתחייבויות זהים‪.‬‬ ‫רמה ‪ - 2‬מחירים מצוטטים לנכסים או להתחייבויות דומים בשווקים פעילים; מחירים מצוטטים לנכסים זהים או‬ ‫התחייבויות זהות בשווקים שאינם פעילים; מחירים הנגזרים ממודלים להערכה אשר כל הנתונים המשמעותיים בהם‬ ‫הינם נצפים בשוק או נתמכים על ידי נתוני שוק נצפים‪.‬‬ ‫מדיניות הבנק בנושא ירידת ערך ‪ -‬מדי תקופת דיווח הבנק בוחן האם ירידה בשווי ההוגן של ניירות ערך המסווגים‬ ‫לתיק הזמין למכירה ולתיק המוחזק לפדיון הינה בעלת אופי אחר מזמני‪.‬‬ ‫בחינת אופי ירידת הערך כולל מספר שלבים שנקבעו במדיניות הבנק‪ .‬להלן יפורטו הקריטריונים אשר משמשים‬ ‫לבחינה האם ירידת הערך הינה בעלת אופי אחר מזמני‪:‬‬ ‫‪18‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הכוונה והיכולת של הבנק להחזיק את נייר הערך לתקופת זמן ארוכה מספיק שתאפשר עלייה בשווי ההוגן או עד‬ ‫לפדיון‪.‬‬ ‫דירוג האשראי של נייר הערך ע"י סוכנויות דירוג בינלאומיות ו‪/‬או מקומיות‪.‬‬ ‫עומק ירידת הערך של הנייר ‪ -‬שיעור הירידה מסך העלות‪.‬‬ ‫משך הזמן בו השווי ההוגן של הנייר נמוך משווי העלות‪.‬‬ ‫היקף שווי הבטחונות המגבים את הנייר וכריות הבטחון )אם יש(‪.‬‬ ‫הרעה במצבו הפיננסי של המנפיק ושינויים בסביבתו העסקית‪.‬‬ ‫בחינת אירועים לאחר תאריך המאזן‪.‬‬ ‫מדיניות הבנק היא להכיר בירידת ערך של נייר ערך כבעלת אופי אחר מזמני אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫נייר ערך אשר נמכר עד מועד פרסום הדוח לציבור לתקופה זו‬ ‫נייר ערך אשר סמוך למועד פרסום הדוח לציבור לתקופה זו‪ ,‬הבנק מתכוון למכור אותו בתוך פרק זמן קצר‪.‬‬ ‫איגרת חוב אשר לגביה חלה ירידת דירוג משמעותית‪,‬סווגה ע"י הבנק כבעייתית או שחל לגביה כשל בתשלום‪.‬‬ ‫נייר ערך אשר השווי ההוגן שלו לסוף תקופת הדיווח וגם במועד הסמוך למועד פרסום הדוחות הכספיים‪ ,‬היה נמוך‬ ‫בשיעור העולה על ‪ 40%‬מהעלות )לגבי איגרות חוב‪ -‬העלות המופחתת(‪ ,‬והשווי ההוגן שלו נמוך מהשווי בו נרכש‬ ‫מעל ל‪ 3 -‬רבעונים ברציפות‪ .‬זאת‪ ,‬אלא אם בידי הבנק ראיות אובייקטיביות אשר מוכיחות ברמה גבוהה של בטחון‬ ‫כי ירידת הערך הינה בעלת אופי זמני‪.‬‬ ‫כאשר חלה ירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני בנייר ערך תופחת עלותו לשוויו ההוגן ליום המאזן ותשמש כבסיס‬ ‫עלות חדש‪ .‬סכום ההפחתה יזקף לדוח רווח והפסד‪.‬‬ ‫להלן פירוט ירידת ערך של איגרות חוב בתיק הזמין למכירה לפי שיעור ירידה ולפי טווחים של משך הזמן )במיליוני‬ ‫ש"ח(‪:‬‬ ‫סך הכל‬ ‫מעל ‪12‬‬ ‫שיעור ירידה ‪ 9-12‬חודשים‬ ‫חודשים‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫איגרות חוב קונצרניות עד ‪4%‬‬ ‫איגרות חוב ממשלתיות‬ ‫סך הכל‬ ‫עד ‪3%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪*(7.0‬‬ ‫)‪(7.0‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪(7.0‬‬ ‫)‪(7.2‬‬ ‫* סך של ‪ 6.3‬מיליוני ש"ח בגין איגרת חוב מסוג גילון בריבית משתנה‪.‬‬ ‫בניינים וציוד ‪ -‬העלות המופחתת ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬הסתכמה ב‪ 59.3 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 56.2-‬מיליוני‬ ‫ש"ח בסוף שנת ‪.2010‬‬ ‫המבנים בהם מתנהלים עסקי הבנק‪ ,‬הינם בבעלות הבנק או בבעלות חברת הנכסים שלו או בשכירות לתקופות‬ ‫שכירות שונות‪.‬‬ ‫בבעלות הבנק ‪ 6‬מבנים בשטח של כ‪ 3,300 -‬מ"ר המשמשים כסניפים‪ .‬בנוסף למבנים בבעלותו‪ ,‬הבנק מחזיק‬ ‫בשכירות מבנה בשטח של כ‪ 2,000 -‬מ"ר המשמש כמשרדי הנהלה ו‪ 14 -‬מבנים בשטח של כ‪ 3,300 -‬מ"ר‬ ‫המשמשים כסניפים‪) .‬ראה בנוסף "פריסת סניפים והנהלה ראשית"(‬ ‫פקדונות הציבור ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬הסתכמו ב‪ 3,967.9-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 3,618.2-‬מיליוני ש"ח בסוף‬ ‫שנת ‪ ,2010‬גידול בשיעור של ‪.9.7%‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪19‬‬ ‫להלן התפלגות תיק פקדונות הציבור לפי מגזרי ההצמדה השונים‪:‬‬ ‫חלק המגזר מסך‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫מיליוני ש"ח‬ ‫שינוי‬ ‫מיליוני ש"ח‬ ‫‪%‬‬ ‫מטבע ישראלי‪:‬‬ ‫לא צמוד*‬ ‫צמוד למדד**‬ ‫מטבע חוץ )כולל צמוד למטבע חוץ(‬ ‫סך הכל‬ ‫‪3,154.5‬‬ ‫‪555.8‬‬ ‫‪257.6‬‬ ‫‪3,967.9‬‬ ‫‪2,848.1‬‬ ‫‪542.2‬‬ ‫‪227.9‬‬ ‫‪3,618.2‬‬ ‫)‪306.4‬‬ ‫)‪13.6‬‬ ‫)‪29.7‬‬ ‫)‪349.7‬‬ ‫)‪10.8‬‬ ‫)‪2.5‬‬ ‫)‪13.0‬‬ ‫)‪9.7‬‬ ‫‪79.5‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪78.7‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫* כולל יתרות פקדונות ברירה שקל‪/‬מדד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬בסך ‪ 43.6‬מליוני ש"ח )‪ 31‬בדצמבר ‪ ( 63.0- 2010‬המוצגים לפי המסלול הגובר‪.‬‬ ‫** כולל יתרות פקדונות ברירה שקל‪/‬מדד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬בסך ‪ 57.8‬מליוני ש"ח )‪ 31‬בדצמבר ‪ ( 69.3- 2010‬המוצגים לפי המסלול הגובר‪.‬‬ ‫ההון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬הסתכם ב‪ 375.3-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 376.2-‬מיליוני ש"ח בסוף שנת ‪ ,2010‬קיטון‬ ‫בשיעור של ‪ .0.2%‬היתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬היא לאחר יישום למפרע של ההוראה בגין זכויות עובדים‪ ,‬כמפורט‬ ‫בביאור ‪ 2‬ג' בדוחות הכספיים‪ .‬הקיטון בהון נבע בעיקרו מהשפעה מצטברת נטו ממס של יישום לראשונה של‬ ‫ההוראה בנושא מדידת חובות פגומים והפרשה להפסדי אשראי בסך ‪ 35.4‬מיליוני ש"ח ומקיטון בסך של ‪ 2.5‬מיליוני‬ ‫ש"ח ביתרת ההתאמות מהצגת ניירות ערך זמינים למכירה לפי שווי הוגן‪ ,‬נטו‪ .‬הקיטון קוזז על ידי רווח בסך ‪37.0‬‬ ‫מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫יחס הון למאזן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬הגיע ל‪ 7.8%-‬בהשוואה ל‪ 8.5% -‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2010‬ראה ביאור ‪12‬ב'‪.‬‬ ‫יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬הגיע ל‪ 13.72% -‬לעומת ‪ 14.59%‬ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2010‬‬ ‫פעילות חוץ‪-‬מאזנית‬ ‫קופת הגמל דפנה ‪ -‬ביום ‪ 31‬בינואר ‪ 2011‬הפסיק הבנק לנהל את קופת הגמל‪ ,‬בעקבות השלמת תהליך פיצול‬ ‫הקופה בהתאם לאישור משרד האוצר ‪ -‬אגף שוק ההון מיום ‪ 19‬בדצמבר ‪ .2010‬עם השלמת הפיצול רשם הבנק‬ ‫הכנסה בגין החזר הוצאות הקמה בסך של ‪ 1.8‬מיליוני ש"ח לאחר השפעת המס‪ .‬הכנסות הבנק מניהול קופות הגמל‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הינן ‪ 0.6‬מיליוני ש"ח נטו‪.‬‬ ‫תפעול קופות גמל ‪ -‬שירותי התפעול של קופות הגמל ניתנים החל מהרבעון השני של שנת ‪ ,2010‬באמצעות חברת‬ ‫האם‪ .‬תמורת שרותי תפעול אלה רשם הבנק הכנסה נטו בסך ‪ 0.3‬מיליוני ש"ח‪ .‬הסכם לשירותי תפעול נמצא בשלבי‬ ‫גיבוש ונכון ליום פרסום הדוחות הכספיים טרם נחתם‪.‬‬ ‫להלן ההתפתחות ביתרות החזקת הנכסים הכספיים החוץ‪-‬מאזניים של לקוחות הבנק )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫בתיקי ניירות ערך‬ ‫‪20‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪31.12.11‬‬ ‫‪2,496‬‬ ‫‪31.12.10‬‬ ‫‪2,424‬‬ ‫השינוי ב‪% -‬‬ ‫)‪3.0‬‬ ‫מדיניות חשבונאית בנושאים קריטיים‬ ‫הדוחות הכספיים של הבנק ערוכים על פי תקני חשבונאות מקובלים ועל פי הוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו‬ ‫בדבר עריכת דוח כספי של תאגיד בנקאי‪ .‬עיקרי המדיניות החשבונאית מפורטים בבאור ‪ 2‬לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫הדוחות הכספיים כוללים תוצאות של חישובים‪ ,‬הנחות ואומדנים המתייחסים לפעילויות‪ ,‬אירועים והתפתחויות‬ ‫שונות‪ ,‬המשפיעים על רווחיותו של הבנק‪ .‬הנהלת הבנק מתבססת בהערכותיה על הנחות סובייקטיביות והערכות‬ ‫של עובדים וגורמים מקצועיים חיצוניים בעלי מיומנויות והתמחויות בתחומים בהם נדרשים האומדנים השונים‪.‬‬ ‫לבעלי המקצוע החיצוניים ולעובדים העוסקים בפיקוח‪ ,‬בקרה והכנת האומדנים וההערכות בנושאים המוגדרים‬ ‫כבעלי השפעה קריטית על התוצאות הכספיות של הבנק‪ ,‬אין‪ ,‬ככל שהדבר מתאפשר‪ ,‬מעורבות וקשר עסקי שוטף‬ ‫עם הגורם או הסוגיה נשוא האומדן‪.‬‬ ‫הנהלת הבנק והדירקטוריון סבורים כי האומדנים וההערכות בנושאי המדיניות החשבונאית הקריטית‪ ,‬נעשו על פי‬ ‫מיטב ידיעתם ושיקול דעתם של הגורמים המקצועיים שעסקו בהכנתם‪ ,‬והם יושמו באופן נאות בדוחות הכספיים‬ ‫של הבנק‪.‬‬ ‫להלן סקירה תמציתית של התחומים בהם נדרשת הנהלת הבנק לבצע הערכות ואומדנים חשבונאיים בנושאים‬ ‫שהשפעתם על הרווח והפסד עשויה להיות קריטית ומהותית‪ .‬לשינויים באומדנים ובהערכות בנושאים שיתוארו‬ ‫להלן‪ ,‬ובכלל זה התממשות שונה של אירוע מהאומדן שנעשה לגביו‪ ,‬יכולה להיות השפעה מהותית על תוצאותיו‬ ‫העסקיות של הבנק ועל מבנה הנכסים וההתחייבויות שלו )לרבות ‪ -‬תלויות(‪.‬‬ ‫א‪ .‬הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬מיישם הבנק את הוראות הפיקוח על הבנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪,‬‬ ‫סיכון אשראי‪ ,‬והפרשה להפסדי אשראי ותיקון להוראות בנושא טיפול בחובות בעייתיים; )ראה באור ‪.1‬ה‪ .1.‬ו‪.1 -‬ו‪.2.‬‬ ‫לתמצית הדוחות הכספיים(‪.‬‬ ‫הבנק קבע נהלים לסיווג אשראי ולמדידת ההפרשה להפסדי אשראי כדי לקיים הפרשה ברמה מתאימה לכיסוי‬ ‫הפסדי אשראי צפויים בהתייחס לתיק האשראי שלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבנק קבע נהלים הנדרשים לקיום‪ ,‬כחשבון התחייבותי‬ ‫נפרד‪ ,‬הפרשה ברמה מתאימה כדי לכסות הפסדי אשראי צפויים הקשורים למכשירי אשראי חוץ מאזניים )כגון‪:‬‬ ‫התקשרויות למתן אשראי‪ ,‬מסגרות אשראי שלא נוצלו וערבויות(‪.‬‬ ‫ההפרשה לכיסוי הפסדי האשראי הצפויים בהתייחס לתיק האשראי מוערכת באחד משני מסלולים‪" :‬הפרשה‬ ‫פרטנית" ו"הפרשה קבוצתית"‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבנק בוחן את הנאותות הכוללת של ההפרשה להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫ההפרשה הפרטנית להפסדי אשראי נעשית בהתבסס על הערכת ההנהלה לגבי ההפסדים הגלומים בתיק האשראי‬ ‫המאזני והחוץ מאזני‪ .‬לגבי לווה הנבחן פרטנית מבוצעת הערכה של הסכומים הניתנים לגבייה בהתאם למקורות‬ ‫הפירעון של החוב‪ ,‬הן אלו הנובעים מפעילות הלווה עצמו והן אלו הנובעים ממימוש בטוחות שהעמיד תוך‬ ‫התחשבות במועדי הפירעון הצפויים‪ .‬ההפרשה הפרטנית להפסדי אשראי הינה הפער בין סכום החבות ובין הסכום‬ ‫שהוערך כניתן לגבייה מהוון בריבית החוב המקורית או השווי ההוגן של הבטוחות במועד הדווח‪.‬‬ ‫חובות שמאמצי הגבייה בגינם ארוכי טווח )ברוב המקרים למעלה משנתיים( יימחקו חשבונאית‪.‬‬ ‫הערכת הסכום הניתן לגבייה מבוססת מטבע הדברים על אמדנים‪ ,‬הערכות ומשתנים שאינם בשליטת הבנק כגון‬ ‫מצב כלכלי‪,‬ערך מימוש נכסים‪ ,‬מצב שוקי ההון ועוד‪ .‬מכיון שכך‪ ,‬אין וודאות כי הסכומים שיתקבלו בפועל יהיו זהים‬ ‫לאומדן‪.‬‬ ‫הפרשה קבוצתית להפסדי אשראי ‪ -‬מחושבת כדי לשקף הפרשות לירידת ערך בגין הפסדי אשראי בלתי מזוהים‬ ‫פרטנית הגלומים בקבוצות גדולות של חובות קטנים בעלי מאפייני סיכון דומים‪ ,‬וכן בגין חובות שנבחנו פרטנית‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪21‬‬ ‫ונמצא שהם אינם פגומים‪ .‬בשל מיעוט יחסי של מספר מקרי הכשל ביחס לאוכלוסיית החייבים בכל ענף ובשל מדגם‬ ‫סטטיסטי לא מייצג החליט הבנק להשתמש בתוצאות חישוב המקדמים המתקבלות בחברה האם‪ ,‬למעט בענף משק‬ ‫פרטיים ובענפי משק "שירותים ציבוריים" ו"חשמל ומים"‪ .‬בענפים אלו משתמש הבנק במקדמים המבוססים על נתוני‬ ‫הבנק‪ .‬השימוש בנתוני הבנק בענפים אלו נעשה על מנת לשקף בהפרשה את האופי העיסקי השונה של הבנק‬ ‫בפעילות ענפים אלו‪.‬‬ ‫ההפרשה להפסדי אשראי בגין חובות המוערכים על בסיס קבוצתי מחושבת בהתבסס על נוסחה המפורטת בהוראת‬ ‫שעה שקבע המפקח על הבנקים וזאת בתוקף עד וכולל יום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2012‬הנוסחה מבוססת על שיעורי הפסד‬ ‫היסטוריים בענפי משק שונים‪ ,‬בחלוקה בין אשראי בעייתי לאשראי לא בעייתי‪ ,‬בשנים ‪ 2009 ,2008‬ו‪ 2010 -‬וכן על‬ ‫שיעורי מחיקות חשבונאיות נטו שנרשמו בפועל החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ ,2011‬תוך התחשבות בנתונים נוספים‪ .‬שיעור‬ ‫ההפרשה הקבוצתית נסמך על עצם סיווג החוב כבעייתי ועל עיתוי הסיווג ‪.‬‬ ‫גובה ההפרשה הקבוצתית נסמך אם כן אף הוא על אמדנים שבבסיסם אמדן יכולת הפירעון של הלווה‪.‬‬ ‫השפעת יישום ההוראה לראשונה בסך ‪ 35.4‬מיליוני ש"ח )נטו ממס( נזקפה כהקטנת יתרת העודפים ל‪ 1 -‬בינואר‬ ‫‪.2011‬‬ ‫ב‪ .‬זכויות עובדים‬ ‫ביום ‪ 27‬במרס ‪ 2011‬פורסמו הנחיות של הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא‬ ‫זכויות עובדים‪ .‬ההנחיות קובעות מספר הבהרות בנוגע להערכת התחייבות בגין זכויות עובדים והנחיות בדבר בקרה‬ ‫פנימית על תהליך הדיווח הכספי בנושא זכויות עובדים תוך דרישה לשיתוף אקטואר מוסמך‪ ,‬זיהוי ומיון התחייבויות‬ ‫בגין זכויות עובדים‪ ,‬קיום בקרות פנימיות לצורך הסתמכות על הערכת האקטואר ותיקופה וכן דרישות גילוי מסוימות‪.‬‬ ‫בפרט‪ ,‬לפי החוזר‪ ,‬בנק שצופה כי ישולמו לקבוצת עובדים הטבות מעבר לתנאים החוזיים‪ ,‬יביא בחשבון את שיעור‬ ‫העובדים שצפויים לעזוב )לרבות עובדים שצפויים לפרוש במסגרת תוכניות פרישה מרצון או בעת קבלת תנאים‬ ‫מועדפים אחרים( ואת ההטבות שהם צפויים לקבל בעת עזיבתם‪ .‬ההתחייבות בגין תשלום פיצויי פיטורין לקבוצת‬ ‫העובדים תוצג בדוח הכספי בסכום הגבוה מבין סכום ההתחייבויות שיחושב על בסיס אקטוארי‪ ,‬המביא בחשבון את‬ ‫העלות הנוספת שצפוי שתיגרם לתאגיד הבנקאי בגין מתן הטבות כאמור ונדרש בגילוי דעת ‪ 20‬של לשכת רואי‬ ‫חשבון בישראל‪.‬‬ ‫ההנחיות הכלולות בחוזר יושמו החל מהדוחות הכספיים לתקופות שלאחר ה‪ 1 -‬באפריל ‪ .2011‬השפעת היישום‬ ‫לראשונה נכללה בדרך של יישום למפרע‪ .‬השפעה של ‪ 4.9‬מיליוני ש"ח )נטו ממס( ‪ ,‬הנובעת בעיקר מעדכון הטבות‬ ‫לעובדים מעבר לתנאים החוזיים‪ ,‬נזקפה כהתאמה ליתרת הפתיחה של העודפים לתקופה המוקדמת ביותר המוצגת‬ ‫בדוחות כספיים אלה‪ .‬מספרי השוואה הוצגו מחדש‪.‬‬ ‫לעניין ההנחות ששימשו את האקטואר בחישוב האומדן למחויבות הבנק בגין זכויות עובדים‪ ,‬ראה את חוות דעת‬ ‫האקטואר המצורפת לדוח זה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫להלן השפעת היישום למפרע על כל אחת משנות הדיווח הקודמות שנתוניהן נכללים בדוחות‪:‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות אלו‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות‬ ‫אלו‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫כפי שדווח בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫‪82.4‬‬ ‫‪49.1‬‬ ‫‪19.7‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫)‪(1.2‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(0.9‬‬ ‫)‪(0.9‬‬ ‫‪83.6‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫השפעה על סעיפי רווח והפסד‬ ‫הוצאות משכורות והוצאות נלוות‬ ‫רווח )הפסד( מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫הפרשה למיסים )הטבות מס( על הרווח )ההפסד( מפעולות רגילות‬ ‫רווח )הפסד( מפעולות רגילות לאחר מיסים‬ ‫רווח )הפסד( נקי‬ ‫‪85.1‬‬ ‫‪48.8‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪32.7‬‬ ‫‪32.7‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫‪85.4‬‬ ‫‪48.5‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫‪0.19‬‬ ‫הרווח הבסיסי והמדולל למניה‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪0.20‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫השפעה על דוח תזרים מזומנים‬ ‫תזרים מזומנים מפעילות שוטפת‬ ‫‪56.8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪56.8‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫* קטן מ‪ 0.1 -‬מיליוני ש"ח‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫השפעה על סעיפי המאזן‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫התחייבויות אחרות‬ ‫הון‬ ‫‪20.8‬‬ ‫‪395.6‬‬ ‫‪382.2‬‬ ‫)‪2.4‬‬ ‫)‪8.4‬‬ ‫)‪(6.0‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪404.0‬‬ ‫‪376.2‬‬ ‫יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון‬ ‫יחס הון רובד ‪ 1‬לרכיבי סיכון‬ ‫‪14.83%‬‬ ‫‪14.30%‬‬ ‫)‪(0.24%‬‬ ‫)‪(0.24%‬‬ ‫‪14.59%‬‬ ‫‪14.06%‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות אלו‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות‬ ‫אלו‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪390.6‬‬ ‫‪350.4‬‬ ‫)‪2.3‬‬ ‫)‪8.1‬‬ ‫)‪(5.8‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪398.7‬‬ ‫‪344.6‬‬ ‫‪13.42%‬‬ ‫‪12.87%‬‬ ‫)‪(0.23%‬‬ ‫)‪(0.23%‬‬ ‫‪13.19%‬‬ ‫‪12.64%‬‬ ‫סכום ההתחייבות המחושבת על בסיס אומדנים אקטואריים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬עומד על ‪ 13.7‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫ההתחייבות מהוונת בשיעור של ‪ 4%‬לשנה כפי שנקבע על ידי המפקח על הבנקים‪ .‬המודלים האקטואריים כוללים‬ ‫בין היתר הנחות לגבי לוחות תמותה‪ ,‬שיעורי נכות‪ ,‬שיעורי עזיבת עובדים ושיעורי עליית שכר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שווי הוגן של מכשירים פיננסיים‬ ‫החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬הבנק מיישם את הכללים שנקבעו ב‪ (ASC 820-10) FAS 157 -‬אשר מגדיר שווי הוגן‬ ‫וקובע מסגרת עבודה עקבית למדידת שווי הוגן על ידי הגדרת טכניקות הערכת שווי הוגן לגבי נכסים והתחייבויות‬ ‫וקביעת מדרג שווי הוגן והנחיות יישום מפורטות‪.‬‬ ‫כאמור בבאור ‪2‬ג' לדוחות הכספיים‪ ,‬בהתאם להוראות המעבר לשנת ‪ ,2011‬נקבעו הנחיות ספציפיות בנוגע לנתונים‬ ‫שישמשו בחישוב השווי ההוגן של מכשירים נגזרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע כי בדוחות הכספיים שנתיים ורבעוניים בשנת‬ ‫‪ ,2011‬תאגיד בנקאי אינו נדרש להשתמש במודלים מורכבים הכוללים תרחישים שונים של חשיפה פוטנציאלית כדי‬ ‫למדוד את רכיב סיכון האשראי שנכלל בשווי ההוגן של מכשירים נגזרים‪ .‬בהתאם להוראות הנ"ל ובתיאום עם‬ ‫המפקח על הבנקים‪ ,‬במדידת השווי ההוגן של המכשירים הנגזרים‪ ,‬הבנק ימשיך במדידה במתכונת שהיתה נהוגה‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪23‬‬ ‫בבנק עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬אשר מתחשבת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם במרכיב סיכון האשראי‪ .‬הבנק יישם את הכללים‬ ‫שנקבעו ב‪ FAS 157 -‬במלואם החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫ההשפעה הצפויה של היישום לראשונה ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2012‬של הכללים שנקבעו ב‪(ASC 820-10) FAS 157 -‬‬ ‫בקביעת השווי ההוגן של מכשירים נגזרים הינה גידול ברווח המיוחס לבעלי מניות הבנק לרבעון הראשון של שנת‬ ‫‪ 2012‬בסך כ‪ 0.1-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫חלק מן המכשירים הפיננסיים בהם פועל הבנק נמדדים על פי שווים ההוגן‪ .‬בין המכשירים‪ :‬ניירות ערך בתיק הזמין‬ ‫למכירה‪ ,‬ניירות ערך בתיק למסחר ומכשירים פיננסיים נגזרים‪.‬‬ ‫להלן פירוט הנכסים וההתחייבויות של הבנק לפי האופן בו נקבע השווי ההוגן שלהם )במיליוני ש"ח( )ראה גם באור‬ ‫‪16‬ד(‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫* מדידות שווי הוגן המשתמשות ב ‪-‬‬ ‫מחירים מצוטטים בשוק‬ ‫נתונים נצפים‬ ‫פעיל )רמה ‪(1‬‬ ‫משמעותיים‬ ‫יתרה מאזנית‬ ‫אחרים )רמה ‪(2‬‬ ‫נכסים‪:‬‬ ‫ניירות ערך זמינים למכירה‬ ‫‪676.2‬‬ ‫‪644.4‬‬ ‫‪31.8‬‬ ‫ניירות ערך למסחר‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫נכסים בגין מכשירים נגזרים‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫סה"כ נכסים‬ ‫‪645.8‬‬ ‫‪32.0‬‬ ‫‪677.8‬‬ ‫התחייבויות‪:‬‬ ‫התחייבויות בגין מכשירים נגזרים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫סה"כ התחייבויות‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫* מדידות שווי הוגן‪:‬‬ ‫רמה ‪ - 1‬מחירים מצוטטים )לא מותאמים( בשווקים פעילים לנכסים או להתחייבויות זהים‪.‬‬ ‫רמה ‪ - 2‬מחירים מצוטטים לנכסים או להתחייבויות דומים בשווקים פעילים; מחירים מצוטטים לנכסים זהים או‬ ‫התחייבויות זהות בשווקים שאינם פעילים; מחירים הנגזרים ממודלים להערכה אשר כל הנתונים המשמעותיים בהם‬ ‫הינם נצפים בשוק או נתמכים על ידי נתוני שוק נצפים‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫תאור עסקי הבנק לפי מגזרי פעילות‬ ‫הבנק פועל בישראל במרבית תחומי הבנקאות ומספק מגון שירותים בנקאיים ופיננסיים ללקוחותיו‪.‬‬ ‫פעילות הבנק מתבצעת באמצעות ‪ 3‬מגזרי פעילות עיקריים‪:‬‬ ‫)א( המגזרים הבנקאיים ‪ -‬מתחלקים למגזר משקי בית‪ ,‬מגזר בנקאות פרטית ומגזר עסקי‪ .‬מגזרים אלה עוסקים‬ ‫במתן שירותים בנקיים ובתיווך פיננסי‪ ,‬תוך התמקדות במשקי בית‪ ,‬מקבלי משכורת עם התמחות מיוחדת‬ ‫בסקטור עובדי ההוראה ומוסדות חינוך‪:‬‬ ‫‪ .1‬מגזר משקי הבית )המגזר הקמעונאי(‪ -‬מספק מגוון שירותי בנקאות ומוצרים פיננסיים למשקי הבית‪.‬‬ ‫‪ .2‬מגזר הבנקאות הפרטית – הבנק פועל להרחיב ולהעמיק את הפעילות עם לקוחות הבנקאות הפרטית‬ ‫מכל מגזרי האוכלוסייה‪ ,‬תוך בחינה מקצועית של צרכי הלקוחות והתאמת תיק ההשקעות שלהם‬ ‫בהתאם לאפיון הלקוח‪.‬‬ ‫הפעילות תתמקד בעיקרה בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ טיפול אישי וממוקד בלקוחות המגזר‪ ,‬הנמנים על הלקוחות בעלי עושר פיננסי גבוה יחסית‪ ,‬תוך‬‫בחינה והתאמה של פעילות הלקוח‪ ,‬באמצעות מערכות מתוחכמות וביצוע מעקב שוטף ומקצועי‬ ‫אחר ביצועי תיק ההשקעות והרכבו‪ ,‬כפועל יוצא מאפיון רמת הסיכון של הלקוח בחשבונו‪.‬‬ ‫ גיוס לקוחות בעלי עושר פיננסי התואמים את לקוחות המגזר כאמור‪ ,‬תוך מתן דגש על מקצוענות‪ ,‬יחס‬‫אישי ותודעת שירות גבוהה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מגזר עסקי ‪ -‬מספק מגוון של שירותי בנקאות לעסקים וחברות‪ .‬לקוחות אלה מקבלים את השירות‬ ‫ביחידות מובדלות בסניף‪.‬‬ ‫)ב( מגזר ניהול ותפעול נכסים פיננסיים ‪ -‬מגזר זה עוסק בפעילות הבנק בתחום המוצרים הפיננסיים החוץ‬ ‫מאזניים‪ :‬קופות תגמולים ופיצויים‪ ,‬קרנות השתלמות וקרנות נאמנות‪ ,‬אשר עבורן הוקמו חברות ניהול נפרדות‬ ‫)לעניין השלכת הרפורמה בשוק ההון ראה בהמשך(‪ .‬נכון לתאריך הדוחות מגזר זה אינו נושא הכנסה מהותית‬ ‫ומתופעל על ידי חברת האם‪ .‬ראה פעילות חוץ מאזנית לעיל‪.‬‬ ‫)ג( מגזר ניהול פיננסי ‪ -‬הכולל פעילות בנוסטרו של הבנק‪ ,‬פעילות בנגזרים הפיננסיים וניהול החשיפות‪.‬‬ ‫חלוקה זו משמשת את הנהלת הבנק לצורך קבלת החלטות וניתוח התוצאות העסקיות של הבנק‪.‬‬ ‫תוצאות הפעילות לפי מגזרי הפעילות מפורטות בבאור ‪ 25‬לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫נתוני תוצאות המגזרים נערכו בהתאם להוראות המפקח על הבנקים בדבר "מגזרי פעילות עיקריים"‪ ,‬וכוללים את‬ ‫המידע כפי שהוא מוצג להנהלת הבנק‪.‬‬ ‫חלוקה זו משמשת את הנהלת הבנק לצורך קבלת החלטות וניתוח התוצאות העסקיות של הבנק‪.‬‬ ‫כללי החשבונאות שיושמו בהצגת תוצאות הפעילות של מגזרי הפעילות של קבוצת הבנק הינם אלה המתוארים‬ ‫בבאור ‪ 2‬לדוחות הכספיים‪ .‬להלן הכללים העיקריים שיושמו בחלוקת תוצאות הפעילות בין המגזרים השונים‪:‬‬ ‫רווח מפעילות מימון ‪ -‬כולל את המרווח שבין הרבית המתקבלת או המשתלמת ללקוח המגזר לבין העלות השולית‬ ‫של מקורות הבנק וכן הרבית התיאורטית על ההון המיוחס למגזר‪.‬‬ ‫ההפרשה להפסדי אשראי ‪ -‬ההפרשה להפסדי אשראי נזקפת למגזר אליו משתייך הלקוח‪.‬‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות ‪ -‬מיוחסות למגזר אליו משתייך הלקוח‪.‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות ‪ -‬מיוחס למגזר על פי יחס עלות השכר הישיר‪.‬‬ ‫מיסים על הכנסה ‪ -‬ההפרשה למס על תוצאות הפעילות של כל מגזר חושבה על‪-‬פי שיעור המס האפקטיבי‪.‬‬ ‫תשואה להון ‪ -‬אחוז רווח נקי המיוחס לבעלי מניות התאגיד הבנקאי מההון הממוצע‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪25‬‬ ‫להלן תמצית התפתחות הרווח הנקי וסך הנכסים לפי מגזרי פעילות‪:‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫א‪ .‬סך ההכנסות‬ ‫מגזר משקי הבית‬ ‫מגזר בנקאות פרטית‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫מגזר ניהול ותפעול נכסים פיננסיים‬ ‫מגזר ניהול פיננסי‬ ‫סך הכל‬ ‫ב‪ .‬הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫מגזר משקי הבית‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫סך הכל‬ ‫ג‪ .‬רווח נקי‬ ‫מגזר משקי הבית‬ ‫מגזר בנקאות פרטית‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫מגזר ניהול ותפעול נכסים פיננסיים‬ ‫מגזר ניהול פיננסי‬ ‫סך הכל‬ ‫ד‪ .‬יתרות מאזניות ממוצעות‪:‬‬ ‫מגזר משקי הבית‬ ‫מגזר בנקאות פרטית‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫מגזר ניהול פיננסי‬ ‫סך הכל‬ ‫‪**2010‬‬ ‫השינוי ב‪%-‬‬ ‫)‪126.5‬‬ ‫)‪52.2‬‬ ‫)‪56.3‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪3.9‬‬ ‫)‪239.8‬‬ ‫)‪*109.0‬‬ ‫)‪*39.6‬‬ ‫)‪*50.5‬‬ ‫)‪16.9‬‬ ‫)‪14.1‬‬ ‫)‪230.1‬‬ ‫)‪16%‬‬ ‫)‪32%‬‬ ‫)‪(12%‬‬ ‫)‪(95%‬‬ ‫)‪(72%‬‬ ‫)‪4%‬‬ ‫)‪(2.4‬‬ ‫)‪7.6‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫)‪3.4‬‬ ‫)‪7.1‬‬ ‫)‪10.5‬‬ ‫‬‫)‪7%‬‬ ‫)‪(51%‬‬ ‫)‪20.7‬‬ ‫)‪8.0‬‬ ‫)‪6.4‬‬ ‫)‪1.4‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪37.0‬‬ ‫)‪*12.9‬‬ ‫)‪3.8‬‬ ‫)‪*5.6‬‬ ‫)‪2.9‬‬ ‫)‪*7.3‬‬ ‫)‪32.5‬‬ ‫)‪61%‬‬ ‫)‪111%‬‬ ‫)‪14%‬‬ ‫)‪(52%‬‬ ‫)‪(93%‬‬ ‫)‪14%‬‬ ‫‪1,410.8‬‬ ‫‪160.9‬‬ ‫‪922.1‬‬ ‫‪2,031.3‬‬ ‫‪4,525.1‬‬ ‫‪1,265.7‬‬ ‫‪161.9‬‬ ‫‪818.9‬‬ ‫‪2,048.4‬‬ ‫‪4,294.9‬‬ ‫)‪12%‬‬ ‫))‪(1%‬‬ ‫)‪(13%‬‬ ‫))‪(1%‬‬ ‫)‪(5%‬‬ ‫* סווג מחדש‬ ‫**הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫מגזר משקי הבית‬ ‫מבנה המגזר‬ ‫מגזר משקי הבית )המגזר הקמעונאי( מספק מגוון של שירותי בנקאות ומוצרים פיננסיים למשקי הבית‪ .‬המגזר פועל‬ ‫באמצעות מערך הסינוף של הבנק המונה ‪ 15‬סניפים וחמש שלוחות הפרוסים ברחבי הארץ ובאמצעות ערוצים‬ ‫ישירים‪ :‬אינטרנט ו‪."Call Center" -‬‬ ‫המוצרים הבנקאיים העיקריים שמספק המגזר כוללים‪ :‬שירותי ניהול חשבון שוטף‪ ,‬אשראי‪ ,‬פקדונות ותוכניות חסכון‪,‬‬ ‫פעילות בכרטיסי אשראי ומוצרי הון הכוללים השקעה בקרנות נאמנות והשקעה בניירות ערך‪.‬‬ ‫שינויים בהיקף הפעילות של המגזר וברווח הנקי שלו‬ ‫הרווח הנקי של מגזר משקי הבית בשנת ‪ 2011‬הסתכם ב‪ 20.7-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 12.9-‬מיליוני ש"ח בשנת‬ ‫‪ ,2010‬גידול בשיעור של ‪ ,61%‬הנובע בעיקרו מגידול ברווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי בשל‬ ‫‪26‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫גידול בהיקפים ובמרווחים ומקיטון בהוצאות בגין הפסדי אשראי המשוייכת למגזר‪ .‬שיעור תשואת הרווח הנקי להון‬ ‫במגזר בשנת ‪ 2011‬הגיע ל‪ ,11.2%-‬בהשוואה ל‪ 7.3%-‬בשנת ‪.2010‬‬ ‫הכנסות המגזר הסתכמו ב‪ 126.5-‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 109.0-‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬גידול של‬ ‫‪ 16%‬הנובע בעיקר מעליה בהיקף המקורות והשימושים ועליה בריבית המוניטרית הממוצעת בתקופה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬חל גידול בהיקף הפעילות של המגזר‪ .‬היתרה הממוצעת של הנכסים‪ ,‬שעיקרם אשראי לציבור‪,‬‬ ‫הסתכמה בשנת ‪ 2011‬ב‪ 1,410.8 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 1,265.7 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬גידול של ‪.12%‬‬ ‫הוצאות המגזר בשנת ‪ 2011‬הסתכמו ב‪ 96.7-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 86.5-‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬גידול בשיעור‬ ‫של ‪ 12%‬שנבע בעיקר מגידול בהוצאות התפעוליות במגזר‪ .‬ההכנסה בגין הפסדי אשראי הסתכמה ב‪ 2.4-‬מיליוני‬ ‫ש"ח‪ ,‬בהשוואה להוצאה של ‪ 3.4‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2010‬הפרש זה מוסבר בגביות גבוהות בשנת ‪.2011‬‬ ‫היקף נכסי הציבור‪ ,‬המנוהלים על ידי המגזר‪ ,‬הסתכם בשנת ‪ 2011‬ב‪ 370.3-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 385.8-‬מיליוני‬ ‫ש"ח בשנת ‪ ,2010‬ירידה של ‪.4%‬‬ ‫להלן תמצית תוצאות הפעילות של מגזר משקי הבית‪:‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪(2) 2010‬‬ ‫השינוי ב‪%-‬‬ ‫)‪91.8‬‬ ‫‪76.4‬‬ ‫)‪20%‬‬ ‫)‪34.7‬‬ ‫)‪126.5‬‬ ‫)‪(2.4‬‬ ‫)‪96.7‬‬ ‫)‪32.2‬‬ ‫)‪11.5‬‬ ‫)‪20.7‬‬ ‫‪11.2%‬‬ ‫‪(1) 32.6‬‬ ‫‪109.0‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪86.5‬‬ ‫‪19.1‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪12.9‬‬ ‫‪(4) 7.3%‬‬ ‫)‪6%‬‬ ‫)‪16%‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסים‬ ‫יתרה ממוצעת של התחייבויות‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי סיכון )‪(3‬‬ ‫יתרה ממוצעת של ניירות ערך‬ ‫מרכיבי הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מרווח מפעילות מתן אשראי‬ ‫מרווח מפעילות קבלת פקדונות‬ ‫פירוט הכנסות תפעוליות ואחרות‪:‬‬ ‫הכנסות מכרטיסי אשראי‬ ‫הכנסות משוק ההון‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‬ ‫)‪1,410.8‬‬ ‫)‪1,495.1‬‬ ‫)‪1,412.3‬‬ ‫)‪370.3‬‬ ‫‪1,265.7‬‬ ‫‪1,446.9‬‬ ‫‪(4) 1,281.1‬‬ ‫‪385.8‬‬ ‫)‪12%‬‬ ‫)‪3%‬‬ ‫)‪10%‬‬ ‫)‪(4%‬‬ ‫)‪64.4‬‬ ‫)‪27.4‬‬ ‫‪58.0‬‬ ‫‪18.4‬‬ ‫)‪11%‬‬ ‫)‪49%‬‬ ‫)‪10.1‬‬ ‫)‪2.9‬‬ ‫)‪21.7‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪(1) 20.5‬‬ ‫)‪11%‬‬ ‫)‪(3%‬‬ ‫)‪6%‬‬ ‫סך הכנסות‬ ‫)‪126.5‬‬ ‫‪109.0‬‬ ‫)‪16%‬‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫סך הכנסות‬ ‫הוצאות )הכנסות( בגין הפסדי אשראי‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫רווח מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫רווח נקי‬ ‫תשואה להון )אחוז רווח נקי מההון הממוצע(‬ ‫)‪12%‬‬ ‫)‪69%‬‬ ‫)‪85%‬‬ ‫)‪61%‬‬ ‫)‪ (1‬סווג מחדש‬ ‫)‪ (2‬הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות‬ ‫עובדים‪.‬‬ ‫)‪ (3‬לרבות יתרות ממוצעות של נכסי סיכוני שוק ותפעולי‬ ‫)‪ (4‬הוצג מחדש‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪27‬‬ ‫התפתחות בשווקים של המגזר או שינויים במאפייני הלקוחות שלו‬ ‫בשנה האחרונה לא חלו שינויים במאפייני לקוחות המגזר‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימת מגמה מתמשכת של מעבר לפעילות‬ ‫בנקאית באמצעות ערוצים ישירים )מכשירי בנק אוטומטיים )‪" ,(ATM‬מסד בטלפון" ואינטרנט(‪ .‬כ‪ 70%-‬מכלל‬ ‫הלקוחות הפעילים משתמשים בערוצים הישירים‪.‬‬ ‫גורמי ההצלחה הקריטיים במגזר‬ ‫הצלחה במגזר משקי הבית ובעיקר מגזר המורים ועובדי מערכת החינוך מחייבת חבילת מוצרים ושירותים‬ ‫המתאימה למגזר זה והתמחות‪ ,‬הבנה בצרכי המגזר וכן שירות ברמה גבוהה על ידי מנהלי ועובדי הבנק‪.‬‬ ‫בנוסף למערך סינוף בערים מרכזיות ובמקומות ריכוז של אוכלוסיית המטרה‪ ,‬יכולים לקוחות הבנק לקבל‬ ‫שירותים בכל אחד מסניפי קבוצת הבינלאומי‪.‬‬ ‫מוצרים ושרותים חדשים‬ ‫בחודש ינואר ‪ 2011‬נפתחו דלפקים לשיווק משכנתאות בסניף פתח תקוה וראשון לציון אשר הצטרפו לדלפק הקיים‬ ‫בסניף תל‪-‬אביב‪ .‬בדלפקים אלה משווק הבנק משכנתאות של חברת האם‪.‬‬ ‫בחודש יוני הושקה אפליקציית בנק מסד לאייפון באמצעותה יכולים לקוחות הבנק לקבל מידע פיננסי ולבצע פעולות‬ ‫בחשבונם‪.‬‬ ‫לקוחות‬ ‫לקוחות המגזר כוללים משקי בית‪ ,‬בעיקר עובדי הוראה בפיזור רחב‪ .‬אין לבנק לקוח בודד או מספר מצומצם של‬ ‫לקוחות שאובדנם ישפיע באופן מהותי על הפעילות במגזר‪.‬‬ ‫שיווק והפצה‬ ‫אתר האינטרנט השיווקי של הבנק נבנה בטכנולוגיה מתקדמת ובעיצוב המותאם למיתוג של הבנק‪ ,‬תוך הדגשת‬ ‫ייחודו של הבנק כבנק של המורים‪ .‬הבנק משתתף באופן קבוע בכנסים ופעילויות של ארגוני המורים השונים‪.‬‬ ‫הצעות שיווקיות מועברות ללקוחות באמצעות אתר האינטרנט של הבנק ובדיוור ישיר‪ .‬הבנק משתף פעולה עם‬ ‫אתרי אינטרנט יעודיים למורים ומפרסם באופן קבוע בעיתוני המורים‪ .‬לקוחות הבנק מקבלים שירותי אינטרנט‬ ‫באתר מסד און ליין‪ ,‬אתר מתקדם של קבוצת הבינלאומי המציג מגוון פעילויות לנוחות הלקוחות‪ .‬בנוסף לכך הבנק‬ ‫מקבל שירותי ‪ call center‬מקבוצת הבינלאומי תחת מסד ‪ .call‬במסגרת המוקד נהניםו לקוחות הבנק ממענה מהיר‬ ‫ומגוון רחב של שירותים‪.‬‬ ‫מבנה התחרות במגזר והשינויים שחלו בו‬ ‫התחרות בתחום מגזר משקי הבית‪ ,‬בכלל‪ ,‬ועובדי מערכת החינוך בפרט‪ ,‬התגברה משמעותית בשנים האחרונות‬ ‫ומשתתפים בה כל הבנקים הפועלים בישראל‪ .‬מרבית לקוחות המגזר מנהלים חשבון אחד בלבד‪ .‬לקוחות המגזר‬ ‫הינם צרכני אשראי ומשקיעים במוצרי השקעה בסיסיים )פקדונות שקליים ותוכניות חסכון(‪ .‬המגזר נתון מזה מספר‬ ‫שנים בתחרות עזה בענף‪ ,‬לרבות בתחום כרטיסי האשראי‪.‬‬ ‫הון אנושי‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הסתכם מספר המשרות הממוצע במגזר ב‪ 182 -‬משרות‪ ,‬כולל משרות מועמסות על המגזר‪) ,‬בשנת‬ ‫‪ ,(176 - 2010‬מתוכם ‪ 29‬משרות בדרגת ניהול )בשנת ‪ .(29 - 2010‬לעניין מאפייני משאבי אנוש בבנק‪ ,‬ראה פרק‬ ‫"משאבי אנוש ומבנה ארגוני"‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫מגבלות ופיקוח על פעילות המגזר‬ ‫הבנק פועל במסגרת חוקים‪ ,‬תקנות והנחיות רגולטוריות החלות על מערכת הבנקאות בישראל מצד גורמים כגון‪:‬‬ ‫הפיקוח על הבנקים‪ ,‬הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון‪ ,‬הממונה על הגבלים עסקיים ועוד‪.‬‬ ‫על שולחן הכנסת מונחות כיום שתי הצעות חוק פרטיות שעניינן מגבלות על גובה העמלות‪ ,‬סלי עמלות‪ ,‬איסור על‬ ‫חיוב סוגי אוכלוסיות בעמלות מסוימות‪ ,‬איסור על גביית סוגים מסויימים של עמלות וכיוב'‪ .‬הבנק עוקב אחר‬ ‫התפתחות הליכי החקיקה של ההצעות‪ ,‬המצויות עדיין בשלבי חקיקה ראשוניים‪.‬‬ ‫יעדים ואסטרטגיה עסקית‬ ‫מגזר משקי הבית הינו קהל היעד האסטרטגי של הבנק ובאופן ספציפי יותר ציבור המורים בישראל ועובדי מערכת‬ ‫החינוך ובני משפחותיהם‪ .‬הבנק פועל על פי אסטרטגיה רב שנתית )ראה בהמשך( ממנה נגזרה תוכנית העבודה‬ ‫לשנת ‪.2011‬‬ ‫צפי להתפתחות בשנה הקרובה‬ ‫ הבנק מתכנן להמשיך לגייס בשנת ‪ 2012‬לקוחות שהינם מורים ועובדי מגזר חינוך בהתאם לתכנית האסטרטגית‬‫החדשה‪.‬‬ ‫ בכוונת הבנק לבחון את יעילות הפריסה של מערך הסינוף ולבצע את ההתאמות הנדרשות‪.‬‬‫ להרחיב את מספר נקודות המכירה‪ ,‬סניפים או שלוחות‪.‬‬‫ להמשיך לפתוח דלפקי משכתנתאות‪ .‬במסגרת הדלפקים יוכלו לקוחות הבנק להנות ממגוון מסלולי הלוואות‪,‬‬‫לרבות הלוואות ייחודיות למגזר המורים‪.‬‬ ‫מגזר הבנקאות הפרטית‬ ‫מבנה המגזר‬ ‫מגזר הבנקאות הפרטית מספק מגוון שירותי בנקאות רב‪-‬ערוציים ושירותי ייעוץ מתקדמים בתחום ההשקעות‬ ‫ומוצרים פיננסיים ללקוחות הבנקאות הפרטית‪ .‬המגזר פועל באמצעות מערך הסינוף של הבנק המונה ‪ 15‬סניפים‬ ‫וחמש שלוחות הפרוסים ברחבי הארץ ובאמצעות ערוצים ישירים‪.‬‬ ‫לקוחות הבנקאות הפרטית מקבלים שירות ביחידות מובדלות בסניפי הבנק‪ ,‬אשר מספקות להם את מכלול‬ ‫השירותים הבנקאיים‪ .‬הלקוחות מקושרים לעובד או ליועץ השקעות בבנקאות הפרטית‪ ,‬על פי צרכי הלקוח‪.‬‬ ‫ללקוחות הבנקאות הפרטית מוצעת "מעטפת שירות"‪ ,‬הכוללת פגישות יזומות ופניות טלפוניות מצד עובדי המחלקה‬ ‫או יועצי ההשקעות אליו הם מקושרים‪.‬‬ ‫שינויים בהיקף הפעילות של המגזר וברווח הנקי שלו‬ ‫הרווח הנקי של מגזר הבנקאות הפרטית הסתכם ב‪ 8.0-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 3.8-‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬גידול‬ ‫בשיעור של ‪ 111%‬הנובע מעליה במרווחים והיקפים במגזר בעיקר מפעילות קבלת פקדונות ומפעילות בשוק ההון‪.‬‬ ‫שיעור תשואת הרווח הנקי להון במגזר הגיע ל‪ ,24.4%-‬בהשוואה ל‪ 11.7%-‬בשנת ‪.2010‬‬ ‫הכנסות המגזר הסתכמו ב‪ 52.2-‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 39.6-‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬גידול בשיעור של ‪32%‬‬ ‫הנובע מעליה בהיקפי הפעילות‪ ,‬עליה במרווחים בעיקר מפעילות קבלת פקדונות‪ ,‬עליית הריבית המוניטרית וכן‬ ‫מגידול בהכנסות בגין עמלות מפעילות בניירות ערך‪.‬‬ ‫הוצאות המגזר הסתכמו ב‪ 39.9-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ב‪ 33.9-‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬גידול בשיעור של ‪18%‬‬ ‫שנבע בעיקר מגידול בהוצאות התפעוליות במגזר‪.‬‬ ‫היקף נכסי הציבור‪ ,‬המנוהלים על ידי המגזר‪ ,‬הסתכם ב‪ 1,974.6-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 1,721.0-‬מיליוני ש"ח‬ ‫בשנת ‪ ,2010‬גידול של ‪.15%‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪29‬‬ ‫להלן תמצית תוצאות הפעילות של מגזר הבנקאות הפרטית‪:‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫סך הכנסות‬ ‫הוצאות בגין הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫רווח מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫רווח נקי‬ ‫תשואה להון )אחוז רווח נקי מההון הממוצע(‬ ‫‪(2) 2010‬‬ ‫השינוי ב‪%-‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫)‪59%‬‬ ‫‪27.0‬‬ ‫‪52.2‬‬ ‫‪(1) 23.7‬‬ ‫‪39.6‬‬ ‫)‪14%‬‬ ‫)‪32%‬‬ ‫‪39.9‬‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪24.4%‬‬ ‫‪33.9‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪(4) 11.7%‬‬ ‫)‪18%‬‬ ‫)‪116%‬‬ ‫)‪126%‬‬ ‫)‪111%‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסים‬ ‫יתרה ממוצעת של התחייבויות‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי סיכון )‪(3‬‬ ‫יתרה ממוצעת של ניירות ערך‬ ‫מרכיבי הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מרווח מפעילות מתן אשראי‬ ‫מרווח מפעילות קבלת פקדונות‬ ‫פירוט הכנסות תפעוליות ואחרות‪:‬‬ ‫הכנסות מכרטיסי אשראי‬ ‫הכנסות משוק ההון‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‬ ‫‪160.9‬‬ ‫‪1,537.0‬‬ ‫‪246.2‬‬ ‫‪1,974.6‬‬ ‫‪161.9‬‬ ‫‪1,416.2‬‬ ‫‪(4) 238.8‬‬ ‫‪1,721.0‬‬ ‫)‪(1%‬‬ ‫)‪9%‬‬ ‫)‪51%‬‬ ‫)‪15%‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫)‪2%‬‬ ‫)‪80%‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪17.3‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫‪(1) 7.3‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫)‪28%‬‬ ‫)‪(12%‬‬ ‫סך הכנסות‬ ‫‪52.2‬‬ ‫‪39.6‬‬ ‫)‪32%‬‬ ‫)‪ (1‬סווג מחדש‬ ‫)‪ (2‬הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות‬ ‫עובדים‪.‬‬ ‫)‪ (3‬לרבות יתרות ממוצעות של נכסי סיכוני שוק ותפעולי‬ ‫)‪ (4‬הוצג מחדש‬ ‫התפתחות בשווקים של המגזר או שינויים במאפייני הלקוחות שלו‬ ‫חלק מלקוחות המגזר מנהלים חשבונות במספר בנקים‪ .‬הלקוחות הינם בעלי עושר פיננסי‪ ,‬המשתמשים ביעוץ‬ ‫השקעות בנושאי מגוון מוצרים בנקאיים ופעילות בשוק ההון‪ .‬השינויים בשוק ההון בשנים האחרונות יצרו צורך‬ ‫להרחיב את הייעוץ בתחום זה ללקוחות המגזר‪.‬‬ ‫גורמי ההצלחה הקריטיים במגזר‬ ‫‪ (1‬שירות אישי ממוקד ללקוח‪ ,‬תוך דגש רב על יחס אישי והתאמה לצרכים‪.‬‬ ‫‪ (2‬שירות בעל גמישות רבה‪ ,‬בהתאם לתנאי שוק משתנים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫‪ (3‬מערכת שירות בנקאות ישירה מתקדמת )אינטרנט‪" ,‬מסד בטלפון"‪ ,‬מכשירי סניפומט(‪.‬‬ ‫‪ (4‬מערך ייעוץ ההשקעות מעובה באמצעות גיוס והכשרת יועצי השקעות מורשים‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫מחסומי הכניסה והיציאה העיקריים של המגזר‬ ‫• זמינות ללקוחות באמצעות מערך הסינוף‪.‬‬ ‫• הכשרת כוח‪-‬אדם מיומן למתן ייעוץ פיננסי ללקוחות‪ ,‬על פי הוראות חוק הייעוץ‪.‬‬ ‫• השקעה בהקמה‪ ,‬תחזוקה ושדרוג של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים‪.‬‬ ‫לקוחות‬ ‫לקוחות הבנקאות הפרטית הם בעיקר בעלי עושר פיננסי בינוני ובעלי פוטנציאל עתידי לכך‪ .‬אין לבנק לקוח בודד או‬ ‫מספר מצומצם של לקוחות שאובדנם ישפיע באופן מהותי על הפעילות במגזר‪.‬‬ ‫שיווק והפצה‬ ‫השיווק וההפצה של שירותי המגזר מתבצעים באמצעות מערך הסינוף של הבנק על ידי מבצעי פרסום בעיתונות‬ ‫הכללית ועיתוני המורים של מערכת החינוך‪ .‬בנוסף‪ ,‬השיווק וההפצה מתבצעים באמצעות שיחות ייעוץ פנים אל‬ ‫פנים ובאמצעות הטלפון‪ ,‬הן בפנייה יזומה והן כמענה לפניית לקוחות‪.‬‬ ‫העברת מסרים שיווקיים נעשית באתר האינטרנט‪ ,‬בדיוור ישיר ללקוחות )כגון דוח מצב השקעות ודיוור ישיר יעודי(‪,‬‬ ‫בשירותים עצמאיים )סניפומט ועמדת לקוח(‪ ,‬בשילוט ובעלוני מידע וגלויות בתוך הסניף‪.‬‬ ‫מבנה התחרות במגזר והשינויים שחלו בו‬ ‫התחרות על חשבונות פרטיים ובעיקר על פלח הבנקאות הפרטית‪ ,‬אגרסיבית ביותר‪ .‬תחרות זו באה לידי ביטוי‬ ‫בהטבות בתנאי ניהול החשבונות‪ ,‬ברמות המחירים‪ ,‬בקמפיינים פרסומיים‪ ,‬דגש על שירות אישי ‪ -‬מעטפת שירות‬ ‫מותאמת ללקוחות‪ ,‬ייעוץ השקעות‪ ,‬חדשנות מתמדת במוצרים ובטכנולוגיה למתן שירותים מובילים‪ .‬המתחרים‬ ‫במגזר זה הם בנקים אחרים הפועלים בישראל‪ ,‬בנקים זרים הפועלים בישראל ובתי השקעות‪ .‬לגבי חלק מהמוצרים‬ ‫הבנקאיים קיימים תחליפים המוצעים על ידי מוסדות פיננסיים חוץ‪-‬בנקאיים‪.‬‬ ‫הון אנושי‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הסתכם מספר המשרות הממוצע במגזר ב‪ 62-‬משרות‪ ,‬כולל משרות מועמסות על המגזר‪) ,‬בשנת ‪2010‬‬ ‫ ‪ (59‬מתוכם ‪ 11‬משרות בדרגת ניהול )בשנת ‪ 11 - 2010‬משרות(‪ .‬לעניין מאפייני משאבי אנוש בבנק‪ ,‬ראה פרק‬‫"משאבי אנוש ומבנה ארגוני"‪.‬‬ ‫מגבלות ופיקוח על פעילות המגזר‬ ‫הבנק פועל במסגרת חוקים‪ ,‬תקנות והנחיות רגולטוריות החלות על מערכת הבנקאות בישראל מצד גורמים כגון‪:‬‬ ‫הפיקוח על הבנקים‪ ,‬הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון‪ ,‬הממונה על הגבלים עסקיים ועוד‪) .‬לעניין "חוק העמלות"‬ ‫ראה לעיל מגזר משקי בית(‪.‬‬ ‫יעדים ואסטרטגיה עסקית‬ ‫בשנת ‪ 2012‬נמשיך לבסס את הבנקאות הפרטית‪ ,‬נתאים את מעטפת השירות לדרישות וצרכי הלקוחות לאור המצב‬ ‫בשוק ההון וכן נפתח שירותים ומוצרים ייחודיים ללקוחות המגזר‪.‬‬ ‫צפי להתפתחות בשנה הקרובה‬ ‫הבנק ימשיך בגיוס לקוחות בעלי עושר פיננסי גבוה על פי תכנית העבודה של הבנק תוך התאמת מעטפת שירות‬ ‫לצרכי אוכלוסיית המגזר‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪31‬‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫מבנה המגזר‬ ‫המגזר העסקי מספק מגוון שירותי בנקאות ומוצרים פיננסיים ללקוחות עסקיים‪ .‬המגזר פועל באמצעות מערך‬ ‫הסינוף של הבנק המונה ‪ 15‬סניפים וחמש שלוחות הפרוסים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫המוצרים הבנקאיים העיקריים שמספק המגזר כוללים‪ :‬שירותי ניהול חשבון עסקי‪ ,‬אשראי למימון הפעילות העסקית‪,‬‬ ‫סחר חוץ ופעילות בעסקי מט"ח‪ ,‬שירותי יעוץ בהשקעות‪ ,‬מוצרי פסיבה וכרטיסי אשראי‪.‬‬ ‫מגבלות ופיקוח על פעילות המגזר‬ ‫הבנק פועל במסגרת חוקים‪ ,‬תקנות והנחיות רגולטוריות החלות על מערכת הבנקאות בישראל מצד גורמים כגון‪:‬‬ ‫הפיקוח על הבנקים‪ ,‬הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון‪ ,‬הממונה על הגבלים עסקיים ועוד‪.‬‬ ‫שינויים בהיקף הפעילות של המגזר וברווח הנקי שלו‬ ‫הרווח הנקי של המגזר הסתכם ב‪ 6.4-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 5.6-‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2010‬גידול של ‪ 14%‬הנובע‬ ‫מגידול בהכנסות המימון במגזר‪ .‬שיעור תשואת הרווח הנקי להון במגזר הגיע ל‪ ,6.4%-‬בהשוואה ל‪ 5.2%-‬בשנת‬ ‫‪.2010‬‬ ‫הכנסות המגזר הסתכמו ב‪ 56.3-‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 50.5-‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬גידול בשיעור של ‪12%‬‬ ‫הנובע בעיקר מגידול במרווחים במגזר‪ .‬הוצאות המגזר הסתכמו ב‪ 38.9-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 35.1-‬מיליוני ש"ח‬ ‫בשנת ‪ ,2010‬גידול בשיעור של ‪ 11%‬הנובע מגידול עלויות בבנק‪ .‬ההוצאה בגין הפסדי אשראי במגזר הסתכמה ב‪-‬‬ ‫‪ 7.6‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 7.1 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬גידול של ‪.7%‬‬ ‫היתרה הממוצעת של נכסי המגזר הסתכמה ב‪ 922.1 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 818.9 -‬בשנת ‪ ,2010‬גידול בשיעור‬ ‫של ‪ .13%‬היקף נכסי הציבור‪ ,‬המנוהלים על ידי המגזר‪ ,‬הסתכם ב‪ 177.8-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 126.0-‬מיליוני ש"ח‬ ‫בשנת ‪.2010‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫להלן תמצית תוצאות הפעילות של מגזר העסקי ‪:‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪(2) 2010‬‬ ‫השינוי ב‪%-‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪33.7‬‬ ‫)‪13%‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫‪56.3‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪38.9‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪6.4%‬‬ ‫‪(1) 16.8‬‬ ‫‪50.5‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪35.1‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪(4) 5.2%‬‬ ‫)‪9%‬‬ ‫)‪12%‬‬ ‫)‪7%‬‬ ‫)‪11%‬‬ ‫)‪18%‬‬ ‫)‪26%‬‬ ‫)‪14%‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסים‬ ‫יתרה ממוצעת של התחייבויות‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי סיכון )‪(3‬‬ ‫יתרה ממוצעת של ניירות ערך‬ ‫מרכיבי הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מרווח מפעילות מתן אשראי‬ ‫מרווח מפעילות קבלת פקדונות‬ ‫פירוט הכנסות תפעוליות ואחרות‪:‬‬ ‫הכנסות מכרטיסי אשראי‬ ‫הכנסות משוק ההון‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‬ ‫‪922.1‬‬ ‫‪647.7‬‬ ‫‪747.2‬‬ ‫‪177.8‬‬ ‫‪818.9‬‬ ‫‪617.5‬‬ ‫‪(4) 758.4‬‬ ‫‪126.0‬‬ ‫)‪13%‬‬ ‫)‪5%‬‬ ‫)‪(1%‬‬ ‫)‪41%‬‬ ‫‪28.9‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫)‪6%‬‬ ‫)‪4242%‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪(1) 14.8‬‬ ‫)‪(10%‬‬ ‫‬‫)‪11%‬‬ ‫סך הכנסות‬ ‫‪56.3‬‬ ‫‪50.5‬‬ ‫)‪12%‬‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫סך הכנסות‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫רווח מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫רווח נקי‬ ‫תשואה להון )אחוז רווח נקי מההון הממוצע(‬ ‫)‪ (1‬סווג מחדש‬ ‫)‪ (2‬הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות‬ ‫עובדים‪.‬‬ ‫)‪ (3‬לרבות יתרות ממוצעות של נכסי סיכוני שוק ותפעולי‬ ‫)‪ (4‬הוצג מחדש‬ ‫התפתחות בשווקים של המגזר או שינויים במאפייני הלקוחות שלו‬ ‫בתחילת שנת ‪ 2011‬החלה צמיחה מתונה במגזר הלקוחות במקביל לגידול באשראי ללקוחות פרטיים‪ ,‬אשר המשיכה‬ ‫באופן מתון במהלך השנה‪.‬‬ ‫מחסומי הכניסה והיציאה העיקריים של המגזר‬ ‫פעילות המגזר העסקי כרוכה בהיכרות ארוכת טווח עם לקוחות ובכלל זה הנתונים הפיננסיים והבטחונות שהעמידו‬ ‫לרשות הבנק‪ ,‬ניהול מעקב ובקרה על החשיפות והסיכונים השונים כמו גם הקצאת הון מתאימה ועמידה במגבלות‬ ‫הרגולטוריות החלות על המגזר‪ .‬בשל מורכבות תפעול המגזר‪ ,‬קיים צורך בהכשרת כח‪-‬אדם איכותי ומיומן ובשימוש‬ ‫במערכות מידע תומכות החלטה‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪33‬‬ ‫תחליפים למוצרים ולשירותים של המגזר‬ ‫כתחליף לאשראי בנקאי ללקוחות המגזר העסקי‪ ,‬התפתחו מקורות מימון אלטרנטיביים המוצעים על ידי גופים‬ ‫פיננסיים חוץ‪-‬בנקאיים ובפרט גופים מוסדיים‪ .‬המוצרים התחליפיים המוצעים הינם הנפקות ציבוריות ופרטיות של‬ ‫מניות‪ ,‬איגרות חוב וניירות ערך אחרים בשוקי ההון בארץ ובחו"ל וכן אשראי הניתן על ידי גופים אלה‪.‬‬ ‫מבנה התחרות במגזר והשינויים שחלו בו‬ ‫עיקר התחרות במגזר העסקי היא מול הבנקים הגדולים והבינוניים בארץ‪ .‬התמודדות הבנק בתחרות מתבססת‬ ‫בעיקר על יכולת מתן שירות ברמה גבוהה‪ ,‬יכולת תגובה מהירה לצרכי הלקוח ובניית פתרונות יצירתיים אשר‬ ‫מותאמים לצרכי הלקוח‪ .‬הניסיון והתשתית האנושית מאפשרים להתמודד בתחרות במגזר זה‪.‬‬ ‫לקוחות‬ ‫במגזר העסקי מטופלים לקוחות ממגוון רחב של ענפי משק בעלי נפח פעילות עסקי נמוך עד בינוני‪ ,‬בעלי מורכבות‬ ‫עסקית נמוכה עד בינונית‪ .‬היקף האשראי ברמת הלקוח הינו עד ‪ 35‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫שיווק והפצה‬ ‫גורמי השיווק וההפצה במגזר זה הם היחידות העסקיות בסניפי הבנק ויחידות המטה בהנהלה הראשית‪.‬‬ ‫הון אנושי‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הסתכם מספר המשרות הממוצע במגזר ב‪ 72-‬משרות‪ ,‬כולל משרות מועמסות על המגזר‪) ,‬בשנת ‪2010‬‬ ‫ ‪ (70‬מתוכם ‪ 12‬משרות בדרגת ניהול )בשנת ‪ 12 - 2010‬משרות(‪ .‬במגזר מועסקים עובדים קבועים שהוכשרו‬‫לתפקידים שונים‪ ,‬בהתאם לצרכים הבנקאיים של לקוחות המגזר‪ .‬לעניין מאפייני משאבי אנוש בבנק‪ ,‬ראה פרק‬ ‫"משאבי אנוש ומבנה ארגוני"‪.‬‬ ‫יעדים ואסטרטגיה עסקית‬ ‫יעדיו האסטרטגיים של המגזר העסקי מתמקדים במספר נושאים‪:‬‬ ‫• המשך מתן שירות ומענה לצרכי הלקוחות‪.‬‬ ‫• ניהול מיטבי של תיקי האשראי תוך מעקב הדוק אחר פרופיל הסיכון‪.‬‬ ‫• המשך שיפור התשתית הטכנולוגית המסייעת בהליכי ניתוח‪ ,‬בקרה ושיווק‪.‬‬ ‫מגזר ניהול ותפעול נכסים פיננסיים‬ ‫מבנה המגזר‬ ‫ביום ‪ 31‬בינואר ‪ 2011‬הפסיק הבנק לנהל את קופת הגמל‪ ,‬בעקבות השלמת תהליך פיצול הקופה בהתאם לאישור‬ ‫משרד האוצר ‪ -‬אגף שוק ההון מיום ‪ 19‬בדצמבר ‪ .2010‬עם השלמת הפיצול רשם הבנק הכנסה בגין החזר הוצאות‬ ‫הקמה בסך של ‪ 1.8‬מיליוני ש"ח לאחר השפעת המס‪ .‬הכנסות הבנק מניהול קופות הגמל בשנת ‪ 2011‬הינן ‪0.6‬‬ ‫מיליוני ש"ח נטו‪ .‬ראה לעיל פעילות חוץ מאזנית‪.‬‬ ‫המגזר עסק בפעילות הבנק בתחום המוצרים הפנסיונים החוץ מאזניים‪ :‬קופות תגמולים ופיצויים וקרנות השתלמות‪.‬‬ ‫בעקבות החקיקה מכוח המלצות ועדת בכר פעל הבנק למימוש החזקותיו בקופות הגמל וקרנות הנאמנות ובשל כך‬ ‫קטן משמעותית נפח המגזר‪.‬‬ ‫שירותי התפעול של קופות הגמל ניתנים החל מהרבעון השני של שנת ‪ ,2010‬באמצעות חברת האם‪ .‬תמורת שרותי‬ ‫תפעול אלה רשם הבנק הכנסה נטו בסך ‪ 0.3‬מיליוני ש"ח‪ .‬הסכם לשירותי תפעול נמצא בשלבי גיבוש ונכון ליום‬ ‫פרסום הדוחות הכספיים טרם נחתם‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫מגבלות חקיקה‪ ,‬תקינה ואילוצים מיוחדים החלים על המגזר‬ ‫הבנק פועל במסגרת חוקים‪ ,‬תקנות והנחיות רגולטוריות החלות על מערכת הבנקאות בישראל מצד גורמים כגון‪:‬‬ ‫הפיקוח על הבנקים‪ ,‬הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון‪ ,‬הממונה על הגבלים עסקיים ועוד‪.‬‬ ‫בנושא הרפורמה בשוק ההון חוקק חוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק ההון בישראל )תיקוני חקיקה(‬ ‫התשס"ה ‪ .2005 -‬חקיקה זו הינה בעלת השלכות נרחבות על דברי חקיקה רבים ושונים‪ .‬בין היתר‪ ,‬חקיקה זו אוסרת‬ ‫על הבנק לנהל או להיות הבעלים של חברה לניהול קופות גמל או חברה לניהול קרנות נאמנות‪ ,‬החל מאוגוסט‬ ‫‪.2009‬‬ ‫בעקבות החקיקה העביר הבנק כאמור את הבעלות על קופת הגמל דפנה לאחר השלמת תהליך פיצול הקופה‪.‬‬ ‫שינויים בהיקף הפעילות של המגזר וברווח הנקי שלו‬ ‫הרווח הנקי של מגזר ניהול ותפעול נכסים פיננסיים הסתכם ב‪ 1.4 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 2.9 -‬מיליוני ש"ח בשנת‬ ‫‪ ,2010‬קיטון הנובע מסיום ניהול קופת הגמל דפנה‪ .‬ההכנסות מפעילות המגזר הסתכמו ב‪ 0.9-‬מיליוני ש"ח בהשוואה‬ ‫ל‪ 16.9-‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬קיטון בשיעור של ‪ 95%‬הנובע בעיקרו מסיום ניהול קופת הגמל דפנה‪.‬‬ ‫ממוצע נכסי הציבור המנוהל על ידי המגזר הסתכם ב‪ 3,033.1-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 2,901.0-‬מיליוני ש"ח בשנת‬ ‫‪.2010‬‬ ‫להלן תמצית תוצאות הפעילות של מגזר ניהול ותפעול נכסים פיננסיים‪:‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫השינוי ב‪%-‬‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫סך הכנסות‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫רווח )הפסד( מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫רווח )הפסד( נקי מפעולות רגילות לאחר מיסים‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מיסים‬ ‫רווח נקי‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪1.5‬‬ ‫)‪(0.6‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪(0.4‬‬ ‫)‪1.8‬‬ ‫)‪1.4‬‬ ‫)‪16.9‬‬ ‫)‪16.9‬‬ ‫)‪12.5‬‬ ‫)‪4.4‬‬ ‫)‪1.5‬‬ ‫)‪2.9‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪2.9‬‬ ‫)‪(95%‬‬ ‫)‪(95%‬‬ ‫)‪(88%‬‬ ‫)‪(52%‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי קופות גמל וקרנות נאמנות‬ ‫‪*3,033.1‬‬ ‫‪2,901.0‬‬ ‫)‪5%‬‬ ‫*יתרה ממוצעת לתקופה עד למועד העברת הבעלות על קופת הגמל דפנה‪.‬‬ ‫הון אנושי‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הסתכם מספר המשרות הממוצע במגזר ב‪ 2-‬משרות )בשנת ‪ (14 - 2010‬מתוכם ‪ 1‬משרות בדרגת ניהול‬ ‫)בשנת ‪ 2 - 2010‬משרות(‪.‬‬ ‫מגזר ניהול פיננסי‬ ‫כללי‬ ‫פעילות המגזר כוללת את ניהול ה"נוסטרו" של הבנק דהיינו‪ :‬פעילות הבנק למען עצמו‪ ,‬באמצעות השקעות באיגרות‬ ‫חוב‪ ,‬פקדונות בבנקים‪ ,‬עסקאות במכשירים פיננסיים ועוד‪ .‬כמו כן כוללת פעילות המגזר את ניהול חשיפות השוק‪,‬‬ ‫הבסיס והנזילות אשר הבנק חשוף אליהם בשל עסקיהם של לקוחותיו ותמיכה בתמחור ופיתוח של מוצרים‬ ‫פיננסיים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪35‬‬ ‫מבנה המגזר‬ ‫הפעילות בנוסטרו של הבנק מתבצעת באמצעות ועדות ספציפיות בהשתתפות חברי ההנהלה וגורמים מקצועיים‬ ‫בכפוף למנכ"ל הבנק הממונה על ניהול הסיכונים הפיננסיים ובאישור ועדות של דירקטוריון הבנק‪.‬‬ ‫מגבלות חקיקה‪ ,‬תקינה ואילוצים מיוחדים החלים על המגזר‬ ‫הבנק פועל במסגרת חוקים‪ ,‬תקנות והנחיות רגולטוריות החלות על מערכת הבנקאות בישראל מצד גורמים כגון‪:‬‬ ‫הפיקוח על הבנקים‪ ,‬הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון‪ ,‬הממונה על הגבלים עסקיים ועוד‪.‬‬ ‫שינויים בהיקף הפעילות של המגזר וברווח הנקי שלו‬ ‫הרווח הנקי של המגזר הסתכם ב‪ 0.5-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 7.3 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2010‬הקיטון נובע בעיקרו‬ ‫מקיטון בהכנסות ממימוש ניירות ערך זמינים למכירה‪ .‬הכנסות המגזר הסתכמו ב‪ 3.9 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪-‬‬ ‫‪ 14.1‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2010‬קיטון בשיעור של ‪ 72%‬הנובע בעיקר מירידה ברווחים ממכירת ניירות ערך זמינים‬ ‫למכירה שהסתכמו ב‪ 2.4 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה ל‪ 10.6 -‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד )ראה באור ‪18‬‬ ‫בדוחות הכספיים(‪ .‬שיעור תשואת הרווח הנקי להון במגזר הגיע ל‪ 1.3% -‬בהשוואה ל‪ 17.8% -‬בשנת ‪.2010‬‬ ‫להלן תמצית תוצאות הפעילות של מגזר הניהול הפיננסי ‪:‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫‪3.9‬‬ ‫סך הכנסות‬ ‫‪3.1‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫‪0.8‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫‪0.3‬‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫‪0.5‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪1.3%‬‬ ‫תשואה להון )אחוז רווח נקי מההון הממוצע(‬ ‫‪(1) 2010‬‬ ‫השינוי ב‪%-‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪(3) 17.8%‬‬ ‫)‪(72%‬‬ ‫)‪(72%‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪(93%‬‬ ‫)‪(92%‬‬ ‫)‪(93%‬‬ ‫‪2,031.3‬‬ ‫‪316.3‬‬ ‫‪2,048.4‬‬ ‫‪(3) 302.0‬‬ ‫)‪(1%‬‬ ‫)‪5%‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫)‪(72%‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסים‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי סיכון )‪(2‬‬ ‫מרכיבי הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫אחר‬ ‫)‪ (1‬הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות‬ ‫עובדים‪.‬‬ ‫)‪ (2‬לרבות יתרות ממוצעות של נכסי סיכוני שוק ותפעולי‬ ‫)‪ (3‬הוצג מחדש‬ ‫שינויים טכנולוגיים שיש בהם כדי להשפיע מהותית על המגזר‬ ‫מגזר הניהול הפיננסי הוא עתיר טכנולוגיה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬שינויים טכנולוגיים שמשפיעים על המגזר מתרחשים באופן‬ ‫שוטף‪ .‬עיקר ההשקעות המבוצעות במגזר הן במערכות מידע‪.‬‬ ‫גורמי ההצלחה הקריטיים במגזר‬ ‫גורם ההצלחה המשמעותי ביותר בתחום הניהול הפיננסי הוא איכות המשאב האנושי‪ ,‬כאשר המועסקים בתחום‬ ‫נדרשים להיות בעלי כישורים אנליטיים גבוהים‪.‬‬ ‫גורם הצלחה קריטי נוסף הוא מערכות ממוחשבות ברמה גבוהה‪ ,‬הן בתחום ביצוע עסקאות והן בתחום המידע‬ ‫והניתוח‪ ,‬הקיימות בחברת האם ונגישות לשימוש העוסקים בנושא‪ .‬מערכות אלה שדרגו את יכולת הבקרה בתחום‬ ‫‪36‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫השוק והנזילות המתבצעת על ידי היחידה לבקרת סיכוני שוק ונזילות בחברת האם‪ .‬המערכות מעניקות תמונה‬ ‫יומית על מדדי הסיכון בתיק ועל העמידה במגבלות שנקבעו על ידי דירקטוריון הבנק‪ ,‬במצב שוק רגיל ותחת הרצת‬ ‫תרחישי קיצון‪.‬‬ ‫תחום הניהול הפיננסי הוא בעל ממשק חזק לרוב תחומי הפעילות העסקית של הבנק‪ .‬אי לכך‪ ,‬הצלחת הפעילות‬ ‫מותנית ברמת שיתוף פעולה בינמגזרי בתוך הבנק‪.‬‬ ‫מחסומי הכניסה והיציאה העיקריים של המגזר‬ ‫מחסומי הכניסה העיקריים למגזר הניהול הפיננסי נובעים מהצורך בהשקעות גבוהות במערכות מידע‪ ,‬בהערכות‬ ‫לרגולציה הנרחבת בתחום וביכולת לגייס כוח‪-‬אדם מקצועי בעל רמה גבוהה‪.‬‬ ‫תחליפים למוצרים ושירותים של המגזר והשינויים שחלו בהם‬ ‫בשנים האחרונות עולה באופן מתמיד רמת התחכום בשווקים הפיננסיים בישראל‪ .‬מגמה זו בולטת במיוחד בהרחבת‬ ‫סל המוצרים העומדים לרשות המשקיעים והפעילים בשוק‪ .‬מכשירים סחירים מסוגי שונים ומכשירים נגזרים הופכים‬ ‫להיות נגישים יותר‪ .‬דוגמאות למכשירים מתקדמים בשווקים אלה‪ :‬תעודות סל‪ ,‬פקדונות מובנים‪ ,‬אופציות אקזוטיות‬ ‫ועוד‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬לצד הרחבת ההזדמנות הקיימת בסל המוצרים יותר גדול ומתוחכם‪ ,‬מהווים מכשירים אלו גם‬ ‫תחליפים למוצרי הפסיבה המסורתיים‪.‬‬ ‫לקוחות‬ ‫המגזר מספק שירותים בתחום ניהול הנוסטרו ומכשירים פיננסיים עבור פונקציות ספציפיות בהנהלה הראשית‬ ‫ומערך הסינוף‪.‬‬ ‫הון אנושי‬ ‫מגזר זה כולל בתוכו את מחלקת ניהול נכסים והתחייבויות וכן חלקי משרה של מנהלים בכירים‪ ,‬לרבות חברי‬ ‫הנהלה‪ ,‬המשתתפים בועדות ושותפים בהחלטות‪ .‬לעניין מאפייני משאבי אנוש בבנק‪ ,‬ראה פרק "משאבי אנוש‬ ‫ומבנה ארגוני"‪.‬‬ ‫יעדים ואסטרטגיה עסקית‬ ‫הניהול הפיננסי של הבנק נעשה על פי תכנית אסטרטגית‪ ,‬אשר שמה לה למטרה להביא רווח מכסימלי מפעילות‬ ‫מימון הנובעת מההון הפנוי ומעודפי המזומנים‪ .‬פעילות זאת נעשית בצורה מושכלת ומבוקרת בכל הנוגע לסיכוני‬ ‫שוק ונזילות‪ ,‬תוך עמידה במגבלות הקיימות שנקבעו על ידי דירקטוריון הבנק‪ .‬הבנק מקבל תחזיות כלכליות ודן בהן‬ ‫בועדותיו השונות ופועל באופן שוטף להשגת רווח מכסימלי תחת הנחות העבודה המתקבלות בהתאם לתחזיות‬ ‫אלה‪ .‬בתכנית האסטרטגית של המגזר קיימת אף התייחסות לצרכי הבנק בתחום המוצרים השונים המשווקים‪ ,‬תוך‬ ‫מתן מגוון אפשרויות ליצירת מוצרים המתאימים למגזר הקמעונאי‪.‬‬ ‫הסכמים מהותיים‪ ,‬שינויי ויוזמות חקיקה במערכת הבנקאית ונושאים אחרים‬ ‫שירותי מיחשוב‬ ‫מערכות המחשב של הבנק עובדות תחת התשתית של הבינלאומי‪ .‬הבנק מקבל את שירותי המחשב מחברת מת"ף‪,‬‬ ‫חברת בת של הבנק הבינלאומי )אשר הוסבו ב‪ 5 -‬בפברואר ‪ .(2010‬הוצאות המיחשוב לחברת מת"ף לשנת ‪2011‬‬ ‫היו בסך של ‪ 23.3‬מיליוני ש"ח‪ ,‬על פי הבנות עם מת"ף וחברת האם‪ .‬ההסכם נמצא בשלבי גיבוש‪ .‬נכון ליום הדוח‬ ‫טרם נחתם הסכם התקשרות עם חברת מת"ף‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪37‬‬ ‫בהתאם להוראה ‪ 357‬להוראות ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים ובאישורו‪ ,‬משמש מר אמנון בק‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫חברת מת"ף כמנהל הטכנולוגיה הראשי של הבנק ומר מיכאל זגרסון‪ ,‬מנהל אבטחת מערכות המידע בבנק‬ ‫הבינלאומי כממונה על אבטחת המידע בבנק‪.‬‬ ‫עמלות בנקאיות‬ ‫על שולחן הכנסת מונחות כיום שתי הצעות חוק פרטיות שעניינן מגבלות על גובה העמלות‪ ,‬סלי עמלות‪ ,‬איסור על‬ ‫חיוב סוגי אוכלוסיות בעמלות מסוימות‪ ,‬איסור על גביית סוגים מסויימים של עמלות וכיוב'‪ .‬הבנק עוקב אחר‬ ‫התפתחות הליכי החקיקה של ההצעות‪ ,‬המצויות עדיין בשלבי חקיקה ראשוניים‪.‬‬ ‫תשלום רבית על יתרות זכות‬ ‫על שולחן הכנסת מונחות מספר הצעות חוק פרטיות זהות‪ ,‬המבקשות לחייב את התאגידים הבנקאיים בתשלום‬ ‫רבית על יתרות הזכות בחשבונות העו"ש של לקוחותיהם‪ ,‬כאשר שיעורה המזערי של הרבית‪ ,‬כאמור‪ ,‬ייקבע ע"י נגיד‬ ‫בנק ישראל לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר‪.‬‬ ‫חוק ההגבלים העסקיים‬ ‫א‪ .‬ביום ‪ 25‬ליולי ‪ 2011‬פורסם חוק ההגבלים העסקיים )תיקון מס' ‪ ,(12‬התשע"א‪.2011-‬‬ ‫במסגרת התיקון נוסף לחוק ההגבלים העסקיים פרק בנושא קבוצת ריכוז והוקנתה לממונה על ההגבלים העסקיים‬ ‫)"הממונה"( הסמכות להכריז כי קבוצה מצומצמת היא קבוצת ריכוז‪ .‬כמו כן הוסמך הממונה ליתן לקבוצת ריכוז‬ ‫הוראות שנועדו למנוע פגיעה בתחרות בין חברי הקבוצה או בענף בו הם פועלים‪.‬‬ ‫לענין קבוצות ריכוז בתחום הבנקאות והביטוח‪ ,‬נעשה הסדר מיוחד ותחול על הממונה חובה להתייעץ עם נגיד בנק‬ ‫ישראל והמפקח על הבנקים‪ ,‬או עם הממונה על שוק ההון‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬בנוגע לכוונתו להכריז על קבוצת ריכוז או על‬ ‫כוונתו לתת הוראות לקבוצת ריכוז בתחום הבנקאות או הביטוח‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫אם ראה הנגיד או המפקח או הממונה על שוק ההון כי יש במתן ההוראה כדי לסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי‬ ‫או את יציבותה של המערכת הבנקאית או‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬את יציבותו של מבטח או של מערכת הביטוח והחסכון‬ ‫הפנסיוני‪ -,‬ימנע הממונה ממתן ההוראה‪.‬‬ ‫הממונה יפרסם את דבר קבלת ההודעה כאמור מהמפקח על הבנקים או מהממונה על שוק ההון ‪ ,‬ללא נימוקיה‪,‬‬ ‫ובחלוף ‪ 6‬חודשים יפרסם גם את נימוקיה‪ ,‬אא"כ הוסכם בין הממונה לבין נגיד בנק ישראל או לבין הממונה על שוק‬ ‫ההון כי פרסום כאמור יפגע ביציבות הגוף או המערכת הרלוונטיים‪.‬‬ ‫ההוראות המיוחדות ביחס לתחום הבנקאות והביטוח תהיינה בתוקף לתקופה של שנתיים‪ ,‬אשר ניתנת להארכה ע"י‬ ‫שר האוצר באישור ועדת הכלכלה לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ביום ‪ 25‬ליולי ‪ 2011‬פורסמה הצעת חוק ההגבלים העסקיים )תיקון מס' ‪)(13‬קבוצות ריכוז(‪ ,‬התשע"א ‪.2011 -‬‬ ‫הצעה זו מבקשת לבטל את ההוראות בתיקון מס' ‪ 12‬לחוק‪ ,‬הקובעות הסדר מיוחד לעסקי הבנקאות והביטוח‬ ‫כמפורט לעיל‪.‬‬ ‫שוק ההון‬ ‫א‪ .‬ייעוץ פנסיוני‬ ‫החל מיום ‪ 1‬באפריל ‪ 2009‬רשאים כל הבנקים שקיבלו רישיון יועץ פנסיוני לעסוק בייעוץ פנסיוני‪ ,‬לגבי כל סוגי‬ ‫המוצרים הפנסיוניים‪ ,‬ולכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫נכון למועד פרסום דוחות אלה‪ ,‬טרם פורסם התיקון הדרוש בתקנות ההפצה כדי לאפשר ליועצים פנסיוניים לגבות‬ ‫עמלת הפצה בגין מוצרי ביטוח‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ביום ‪ 17‬במרס ‪ 2010‬הוגשה הצעת חוק פרטית לתיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )עיסוק בייעוץ פנסיוני‬ ‫ובשיווק פנסיוני(‪ ,‬התשס"ה ‪ ,2005 -‬המבקשת לבטל את האפשרות של יועץ פנסיוני לגבות עמלת הפצה מהגופים‬ ‫המוסדיים‪ .‬יצויין כי על שולחן הכנסת מונחת‪ ,‬מאז חודש יוני ‪ ,2008‬הצעת חוק פרטית קודמת שעיקרה שלילת עמלת‬ ‫ההפצה מיועץ פנסיוני במקרה בו לא בוצעה פעולה כלשהי בהמשך לייעוץ‪ ,‬לרבות במקרה שתוצאת הייעוץ הייתה‬ ‫הפסקת החיסכון בסוג מסוים של מוצר פנסיוני או העברת החיסכון למוצר פנסיוני אחר אך מאותו סוג‪.‬‬ ‫בחודש ינואר ‪ 2012‬פורסם נוסח חדש של טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל()הקמת מסלולי‬ ‫ברירת מחדל(‪ ,‬התש"ע‪ 2010-‬ושל חוזר הממונה על שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחסכון במשרד האוצר )להלן "הממונה"(‬ ‫בנושא התאמת מסלול ההשקעה למאפייני העמית החוסך )המודל הידוע בכינויו "המודל הצ'יליאני"(‪ .‬על פי הטיוטות‬ ‫האמורות על כל גוף מוסדי לקבוע מודל לסיווג העמיתים בקופות הגמל שבניהולו בהתאם למאפיינים רלוונטיים‬ ‫שיקבע‪ ,‬בהתחשב לפחות בגילו של העמית‪ ,‬ולשייך‪ ,‬בהתאם לאותו מודל‪ ,‬את העמיתים למסלולי השקעה אשר יהוו‬ ‫מסלולי ברירת מחדל‪ .‬כל עמית חדש שיצטרף לקופת הגמל‪ ,‬החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬ואילך‪ ,‬יצורף על ידי הגוף‬ ‫המוסדי‪ ,‬אלא אם בקש אחרת‪ ,‬למסלול ברירת המחדל המתאים לו בהתאם למודל סיווג העמיתים‪ .‬עמיתים קיימים‬ ‫בקופת הגמל יועברו על ידי הגוף המוסדי‪ ,‬אלא אם יבקשו אחרת‪ ,‬למסלולי ברירת המחדל המתאימים להם‪ ,‬באופן‬ ‫הדרגתי‪ ,‬כאשר העמיתים הראשונים שיועברו‪ ,‬לא יאוחר מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2013‬הינם מקבלי הקצבאות‪ ,‬והעמיתים‬ ‫האחרונים שיועברו‪ ,‬לא יאוחר מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2016‬הינם אלה שטרם מלאו להם ‪ 60‬שנים‪ .‬על גוף מוסדי שקבע‬ ‫מודל לסיווג עמיתים שאינו מבוסס על גילם של העמיתים בלבד‪ ,‬להמשיך ולבחון‪ ,‬אחת לשנתיים‪ ,‬כי מסלול ברירת‬ ‫המחדל בו חוסך העמית אכן מתאים למאפייניו‪.‬‬ ‫ביום ‪ 10‬במרס ‪ 2011‬פורסם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני( )תיקון מס'‬ ‫‪ ,(3‬התשע"א‪ .2011 -‬החוק מסדיר את הליך הרישוי של חברה להפעלת מסלקה פנסיונית ואת הפיקוח עליה‪ ,‬וכן‬ ‫את השימוש במערכת הסליקה הפנסיונית ואופן הפעלתה‪.‬‬ ‫בחודש יולי ‪ 2011‬הודיע הממונה על החלטתו לפרסם מכרז להענקת רישיון להפעלת מערכת סליקה פנסיונית‬ ‫מרכזית ובחודש אוגוסט ‪ 2011‬פרסם אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחסכון במשרד האוצר הזמנה להשתתף בהליך מיון‬ ‫מוקדם להקמת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית והפעלתה‪.‬‬ ‫ביום ‪ 14‬במרס ‪ 2011‬פרסם הממונה חוזר הקובע הנחיות בנוגע לאיסור מתן טובות הנאה ליועץ פנסיוני‪ ,‬לרבות‬ ‫לגורם אשר לו השפעה על מערך הייעוץ הפנסיוני של תאגיד שקיבל רישיון יועץ פנסיוני‪ .‬בחוזר נקבעו‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫התנאים למתן הנחה בדמי ניהול ליועץ פנסיוני‪ ,‬ולהשתתפות יועץ פנסיוני בפעילות המאורגנת על‪-‬ידי גוף מוסדי‬ ‫ולקבלת חומר שיווקי או מוצר פרסומי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קרנות נאמנות‬ ‫חוק השקעות משותפות בנאמנות )תיקון מס' ‪ ,(14‬התש"ע‪2010-‬‬ ‫ביום ‪ 16‬בפברואר ‪ 2010‬פורסם ברשומות חוק השקעות משותפות בנאמנות )תיקון מס' ‪ ,(14‬התש"ע‪ ,2010-‬המחליף‬ ‫את סעיף ‪ 69‬לחוק השקעות משותפות בנאמנות‪ ,‬התשנ"ד‪ 1994-‬וקובע חובת עריכת מכרז על ידי מנהל קרן לצורך‬ ‫התקשרותו עם "חברה סוחרת" )חבר בורסה‪ ,‬המבצע עסקאות עבור אחרים באחד או יותר מאלה‪ :‬ניירות ערך‪,‬‬ ‫אופציות‪ ,‬חוזים עתידיים‪ ,‬ניירות ערך חוץ ומטבע חוץ( בהסכם לתשלום עמלות מנכסי הקרן‪ ,‬וכן קובע עוד כי כאשר‬ ‫החברות הסוחרות עימן התקשר מנהל הקרן הן חברות הקשורות למנהל הקרן או לנאמן הקרן‪ ,‬מנהל הקרן לא‬ ‫ישלם לחברות אלה מנכסי הקרן‪ ,‬במהלך תקופה של ‪ 12‬חודשים המתחילים במועד שקבע מנהל הקרן בתשקיף‪,‬‬ ‫תשלומים עבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן בסכום העולה על ‪ 20%‬מסך העמלות ששולמו מנכסי הקרן באותה שנת‬ ‫כספים‪.‬‬ ‫תיקון זה נכנס לתוקף ביום ‪ 28‬בדצמבר ‪) 2011‬עם כניסתם לתוקף של כללים שייקבעו על ידי רשות ניירות ערך‬ ‫לעניין עריכת המכרז הנדרש; התנאים לפטור מחובת מכרז; ותנאי התקשרות עם חברה סוחרת קשורה(‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪39‬‬ ‫הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות )תיקון מס' ‪ ,(15‬התש"ע‪2010-‬‬ ‫ביום ‪ 14‬ביוני ‪ 2010‬אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות )תיקון מס' ‪ ,(15‬התש"ע‪-‬‬ ‫‪ .2010‬מאז אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה‪ ,‬עברה ההצעה מספר שינויים‪ ,‬שהעיקריים שבהם הינם הוצאת‬ ‫הפרק העוסק בהסדרת הצעתן של יחידות של קרנות חוץ בישראל )עד לבחינה נוספת של הנושא על ידי רשות‬ ‫ניירות ערך( ומתן אפשרות למנהל קרן להציע הנחות בדמי ניהול למחזיקים שונים‪ ,‬בתנאים הקבועים בתיקון )דמי‬ ‫ניהול קרן דיפרנציאליים(‪ .‬כמו כן בוטלו מהצעת החוק הסעיפים העוסקים בהרחבת חובות הפיקוח המוטלות על‬ ‫נאמן והידוק הפיקוח על מנהלי הקרנות וזאת לאור הסדרת נושאים אלו במסגרת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות‬ ‫ניירות ערך )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"א‪ 2011-‬ובמסגרת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים )תיקוני‬ ‫חקיקה(‪ ,‬התשע"ב‪.2011-‬‬ ‫עוד מוסדרים בהצעת החוק נושאים שונים הקשורים לאופן ניהול הקרן‪ ,‬העברת מידע חיוני לבעלי היחידות‪ ,‬פירוק‬ ‫הקרן‪ ,‬וכיו"ב‬ ‫ג‪ .‬תחום ניירות הערך‬ ‫ביום ‪ 24‬בפברואר ‪ 2008‬קיבל הבנק מהבורסה אישור כי הינו עומד בכל התנאים הנדרשים לכשירותו כחבר בורסה‬ ‫מן המניין‪ .‬הבנק המשיך לקבל מבנק הפועלים שירותי סליקה בניירות ערך עד ליום ‪ 7‬בפברואר ‪ .2010‬מתאריך זה‬ ‫ואילך שירותי הסליקה בניירות ערך ונגזרים ניתנים ע"י חברת האם‪ ,‬הבנק הבינלאומי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות‪ ,‬בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות )דוחות(‪,‬‬ ‫התשע"ב‪2012 -‬‬ ‫ביום ‪ 22‬בפברואר ‪ ,2012‬אושרו בועדת הכספים של הכנסת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות‪ ,‬בשיווק‬ ‫השקעות ובניהול תיקי השקעות )דוחות(‪ ,‬התשע"ב‪.2012-‬‬ ‫התקנות קובעת חובות דיווח שונות על בעלי רישיון‪ ,‬וביניהן חובת מתן דוח רבעוני על ידי מנהלי תיקים ללקוחותיהם‪,‬‬ ‫חובת הגשת דוחות מיידיים‪ ,‬דוחות רבעוניים ודוחות שנתיים וכן דוח חודשי של תאגיד בנקאי‪ ,‬לרשות ניירות ערך‪.‬‬ ‫חובת הדיווח המיידי לרשות ניירות ערך חלה הן על בעל הרישיון והן על התאגיד המורשה או התאגיד הבנקאי שבו‬ ‫הוא עובד או משמש כבעל שליטה או נשוא משרה‪.‬‬ ‫בין הנושאים לגביהם חלה חובת דיווח מיידי גם חובת דיווח על חשד סביר למעילה )היינו עבירת גניבה‪ ,‬מרמה‪,‬‬ ‫סחיטה‪ ,‬עושק או הונאה‪,‬כמפורט בחוק העונשין( של בעל רישיון בתאגיד בנקאי בכספי התאגיד או בכספי לקוחות‬ ‫התאגיד‪ .‬יצויין כי חובת הדיווח לרשות ניירות ערך חלה על אותן עבירות המחייבות דיווח של הבנק למפקח על‬ ‫הבנקים‪ ,‬אולם ללא קביעת סכום מינימום לדיווח‪.‬‬ ‫לעניין חובת הדיווח החודשי של התאגידים הבנקאיים‪ ,‬חובה זו תחול על כל העסקאות שבוצעו בניירות ערך‬ ‫ובנכסים פיננסיים באמצעות יועצי השקעות‪ ,‬בחשבונות לקוחות מיועצים‪.‬‬ ‫תקנות אלו ייכנסו לתוקף ‪ 6‬חודשים ממועד פרסומן ברשומות‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ה‪ .‬קופות גמל‬ ‫תיקון חוק קופות הגמל‬ ‫בתיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(‪ ,‬התשס"ה‪) 2005-‬להלן‪":‬חוק קופות הגמל"(‪ ,‬שנעשה‬ ‫במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים ‪ 2009‬ו‪ ,(2010-‬התשס"ט ‪-‬‬ ‫‪) 2009‬להלן‪":‬חוק ההתייעלות הכלכלית"( שפורסם ביום ‪ 23‬ביולי ‪ ,2009‬נקבע כי חברה מנהלת לא תנהל יותר‬ ‫מקופת גמל אחת מכל סוג מסוגי קופות הגמל המפורטים בתיקון‪ .‬כן נקבע כי האמור לא יחול על קופות גמל‬ ‫מסויימות המפורטות בתיקון‪ ,‬לרבות קופת גמל שההצטרפות אליה מוגבלת‪ ,‬לפי תקנונה‪ ,‬לציבור מסויים בלבד‪ .‬עוד‬ ‫נקבע כי השר‪ ,‬יקבע הוראות לענין אי‪-‬תחולת האמור על חברה מנהלת שמתקיימים לגביה התנאים שקבע‪ ,‬או כי‬ ‫ההוראות האמורות יחולו עליה בשינויים שקבע‪.‬‬ ‫תחילתו של התיקון הנ"ל לחוק קופות הגמל נקבעה ליום ‪ 1‬בינואר ‪ .2011‬ביום ‪ 17‬בינואר ‪ 2011‬התקבל בכנסת תיקון‬ ‫לחוק ההתייעלות הכלכלית‪ ,‬על פיו תחילת התיקון הנ"ל לחוק קופות הגמל‪ ,‬בענין האיסור על חברה מנהלת לנהל‬ ‫יותר מקופת גמל אחת מהסוגים המפורטים בתיקון‪ ,‬נדחה ליום ‪ 1‬ביולי ‪. 2011‬‬ ‫לא ניתן לאמוד בשלב זה את השפעת התיקון על פעילות הבנק בתחום תפעול קופות הגמל‪.‬‬ ‫בטיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל( )הרשאה לנהל יותר מקופת גמל אחת(‪ ,‬התש"ע ‪2010 -‬‬ ‫מאפריל ‪ 2010‬הוצע כי אם ביום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית האמור לעיל )יום ‪ 15‬ביולי ‪ (2009‬חברה‬ ‫מנהלת ניהלה יותר מקופת גמל אחת מכל סוג מסוגי קופות הגמל הבאים‪ :‬קופת גמל לא משלמת לקצבה‪ ,‬קופת גמל‬ ‫לתגמולים‪ ,‬קופת גמל אישית לפיצויים‪ ,‬קרן השתלמות ‪ -‬באמצעות יותר מגוף מתפעל אחד‪ ,‬היא רשאית עד ליום ‪1‬‬ ‫בינואר ‪ 2014‬לנהל‪ ,‬באמצעות כל אחד מהמתפעלים כאמור‪ ,‬קופת גמל אחת מכל סוג כאמור‪.‬‬ ‫ו‪ .‬חוק הגברת האכיפה בשוק ההון )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"א ‪2011 -‬‬ ‫ביום ‪ 17‬באוגוסט ‪ 2011‬פורסם ברשומות חוק הגברת האכיפה בשוק ההון )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"א‪ .2011-‬מטרת‬ ‫החוק הינה להגביר את יעילותה וגמישותה של מערכת האכיפה הקיימת בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים‬ ‫)ביטוח(‪ ,‬התשמ"א‪) 1981-‬להלן‪" :‬חוק הביטוח"(‪ ,‬בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(‪ ,‬התשס"ה‪2005-‬‬ ‫)להלן‪" :‬חוק קופות הגמל"( ובחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )ייעוץ‪ ,‬שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים(‪ ,‬התשס"ה‪-‬‬ ‫‪) 2005‬להלן‪" :‬חוק הייעוץ הפנסיוני"(‪.‬‬ ‫במסגרת תיקוני החקיקה הכלולים בחוק ביחס לחוק הביטוח ולחוק קופות הגמל‪ ,‬בין היתר‪,‬הורחבו סמכויות הפיקוח‬ ‫של הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחיסכון במשרד האוצר )להלן‪" :‬הממונה"( והוענקו לו סמכויות פיקוח ובירור‬ ‫מינהלי רחבות מסמכויותיו כיום‪ .‬כמו כן‪ ,‬בוטלה האבחנה בין קנס אזרחי ועיצום כספי‪ ,‬כאשר סנקציות אלה אוחדו‬ ‫תחת סמכות העיצום הכספי‪ ,‬וכן הורחב מנין ההפרות שבגינן ניתן להטיל עיצום כספי‪ ,‬ובכלל זה הפכו חלק‬ ‫מההפרות שנקבעו כעבירות פליליות להפרות שבגינן ניתן להטיל עיצום כספי‪ .‬במסגרת החוק עודכנו )במרבית‬ ‫המקרים הוגדלו( סכומי העיצום הכספי‪ ,‬כאשר גובה העיצום הנו נגזרת של חומרת ההפרה‪ ,‬זהות המפר‪ ,‬ובמקרים‬ ‫מסוימים היקף הנכסים המנוהלים על ידו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬החוק כולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מנגנון של קבלת התחייבות להימנע‬ ‫מהפרה כתחליף להטלת עיצום כספי‪ ,‬מסמיך את הממונה להטיל על מפרים תשלום לנפגעי הפרה וכן מפרט אמות‬ ‫מידה ושיקולים להטלת עיצום כספי בסכום מופחת לעומת הסכומים הקבועים בחוק או לצורך קביעה כי העיצום‬ ‫יהיה על תנאי‪ .‬במקביל אוסר החוק על ביטוח ושיפוי אדם בקשר עם עיצום כספי )למעט בשל תשלום לנפגע הפרה‬ ‫או בשל הוצאות שהוציא אדם בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו(‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪41‬‬ ‫יצוין‪ ,‬כי החוק קובע חובת פיקוח של מנכ"ל תאגיד‪ ,‬על פיה מנכ"ל התאגיד חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים‬ ‫הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו‪ .‬החוק קובע כי אם בוצעה הפרה‪,‬‬ ‫חזקה היא כי המנכ"ל הפר את חובת הפיקוח האמורה ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום‬ ‫העיצום שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר‪ ,‬אלא אם יוכיח שמילא את חובתו הנ"ל‪ .‬במקביל קובע החוק‬ ‫תנאים שבהתקיימם חזקה כי המנכ"ל קיים את חובת הפיקוח‪.‬‬ ‫במסגרת החוק נקבע‪ ,‬כי תחילתן של הוראות חוק הביטוח וחוק קופות גמל לעניין עיצומים כספיים‪ ,‬הכלולות בחוק‪,‬‬ ‫תהיה שנה מיום פרסום החוק‪.‬‬ ‫לענין חוק הייעוץ הפנסיוני‪ ,‬היקף התיקון הכלול בחוק הגברת האכיפה הנ"ל הנו מצומצם יותר‪ ,‬ומתייחס‪ ,‬בעיקרו‪,‬‬ ‫להרחבת סמכויות הפיקוח של הממונה ולהענקת סמכויות פיקוח ובירור מינהלי רחבות מסמכויותיו כיום‪ ,‬אך אינו‬ ‫כולל הוראות חדשות בנושא האכיפה המנהלית‪ ,‬כמו אחריות פיקוחית ועוד‪.‬‬ ‫ז‪ .‬חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"א ‪2011 -‬‬ ‫ביום ‪ 27‬בינואר ‪ 2011‬פורסם ברשומות חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"א ‪-‬‬ ‫‪ .2011‬בהתאם לדברי ההסבר לחוק‪ ,‬מטרת החוק הינה לייעל את האכיפה של הוראות חוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח ‪-‬‬ ‫‪") 1968‬חוק ני"ע(‪ ,‬חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות‪ ,‬בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות‪ ,‬התשנ"ה ‪1995 -‬‬ ‫)"חוק הייעוץ"( וחוק השקעות משותפות בנאמנות‪ ,‬התשנ"ד ‪ ,1994 -‬לקצר את משך הזמן שבין ביצוע ההפרה לבין‬ ‫הטלת העונש ולהתאים את הענישה לחומרת ההפרה‪.‬‬ ‫החוק קובע שלושה ערוצי אכיפה מקבילים‪ ,‬לפי שיקול דעתו של יו"ר רשות ניירות ערך‪ :‬הטלת עיצום כספי ע"י‬ ‫הרשות )מיועד להפרות הניתנות להוכחה בקלות יחסית(; הליך אכיפה מנהלי באמצעות ועדת אכיפה מנהלית‬ ‫)מיועד להפרות המצריכות יסוד נפשי של רשלנות לכל היותר(; הליך פלילי )מיועד לטיפול בעבירות פליליות(‪.‬‬ ‫בהתאם לחוק תוקם ועדת אכיפה מינהלית‪ ,‬אשר הוסמכה להטיל סנקציות שונות‪ ,‬לרבות איסור על כהונה כנושא‬ ‫משרה בתאגידים מסוימים‪ ,‬התליית רשיונות והיתרים‪ ,‬עיצום כספי‪ ,‬תשלום לנפגע הפרה ופעולות לתיקון הפרה‬ ‫ולמניעת הישנותה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מסמיך החוק את יו"ר הרשות להתקשר בהסדר הפסקת הליכים מותנית‪ ,‬כאלטרנטיבה לניהול הליכים‬ ‫מינהליים כנגד מפר‪ ,‬אשר במסגרתו רשאי יו"ר הרשות להתחייב להמנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים נגד‬ ‫המפר ומנגד מקבל על עצמו המפר את התנאים הקבועים בהסדר‪.‬‬ ‫במסגרת החוק נקבע מדרג חדש של הפרות על פי החוקים דלעיל והוחמרו הסנקציות המוטלות‪ .‬בהתאם הורחבה‬ ‫סמכותה של רשות ניירות ערך להטיל עיצום כספי בכל אחד מהחוקים האמורים‪ .‬בין היתר נקבע כי תאגיד מדווח‬ ‫לפי חוק ני"ע )למעט תאגידים מיוחדים( חשוף לעיצום כספי המוטל על ידי הרשות עד לסך של ‪ 500,000‬ש"ח ותאגיד‬ ‫בנקאי חשוף לעיצום כספי המוטל על ידי הרשות לפי חוק הייעוץ עד לסך של ‪ 1,000,000‬ש"ח‪ .‬יחיד חשוף לעיצום‬ ‫כספי המוטל על ידי הרשות לפי חוק ני"ע בסך של ‪ 6,000‬ש"ח בעוד שיחיד בעל רשיון לפי חוק הייעוץ חשוף לעיצום‬ ‫כספי המוטל על ידי הרשות עד לסך של ‪ 15,000‬ש"ח‪ ,‬לפי סיווג ההפרה‪ .‬ועדת אכיפה מינהלית מוסמכת להטיל‬ ‫עיצומים כספיים נרחבים אף יותר כאשר תאגיד חשוף לעיצום כספי לפי חוק ני"ע וחוק הייעוץ של עד ‪5,000,000‬‬ ‫ש"ח ואילו יחיד חשוף לעיצום כספי לפי חוק ני"ע וחוק הייעוץ בסכומים שבין ‪ 25,000-1,000,000‬ש"ח‪ ,‬והכל לפי סיווג‬ ‫ההפרה וסיווג המפר‪ .‬במקביל אוסר החוק על ביטוח ושיפוי של המפר בגין עיצום כספי שיפסק לחובתו )למעט‬ ‫במקרה של תשלום לנפגע הפרה והוצאות שהוצאו בקשר עם הליך בעניין(‪.‬‬ ‫יצויין‪ ,‬כי החוק קובע חובת פיקוח על מנכ"ל התאגיד‪ ,‬על פיה מנכ"ל התאגיד חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים‬ ‫הסבירים בנסיבות העניין‪ ,‬כמפורט בסעיף‪ ,‬למניעת הפרות על ידי התאגיד או בידי מי מעובדיו‪ .‬החוק קובע כי אם‬ ‫‪42‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫בוצעה הפרה )למעט בהפרות מסוימות( חזקה שהמנכ"ל הפר את חובת הפיקוח האמורה והוא יהיה חשוף לאמצעי‬ ‫אכיפה כאילו היה הוא המפר‪ .‬במקביל קובע החוק כי מנכ"ל אשר פעל למניעת הפרה ו‪/‬או הישנותה‪ ,‬לרבות על ידי‬ ‫קביעת נהלים מתאימים‪ ,‬חזקה שקיים את חובת הפיקוח האמורה‪.‬‬ ‫ביום ‪ 17‬בפברואר ‪ 2011‬פורסמו תקנות ניירות ערך )הפחתה של סכומי עיצום כספי(‪ ,‬התשע"א ‪ ,2011 -‬הקובעות‬ ‫את הכללים לאפשרות הפחתת עיצום כספי המוטל על ידי רשות ניירות ערך‪.‬‬ ‫ביום ‪ 15‬באוגוסט ‪ 2011‬פורסמו ע"י רשות ניירות ערך הקריטריונים להכרה בתוכנית אכיפה פנימית בתחום ניירות‬ ‫ערך‪ ,‬המפרטים את המלצות רשות ניירות ערך לדרך הכנת תוכנית אכיפה פנימית‪ .‬עיקר התיקון נכנס לתוקפו ביום‬ ‫‪ 27‬בפברואר ‪ .2011‬ככלל שינויי האכיפה יחולו רק על עבירות או הפרות שבוצעו לאחר יום התחילה ‪ -‬דהיינו‪ ,‬לאחר‬ ‫‪ 27‬בפברואר ‪ .2011‬בנוסף נקבעו הוראות מעבר בעניין עבירות ‪ /‬הפרות שבוצעו קודם לתיקון‪.‬‬ ‫במהלך חודש נובמבר ‪ 2011‬הסתיים הליך מינוי המותבים של ועדת האכיפה המינהלית ועם פרסום סדרי הדין של‬ ‫הועדה‪ ,‬ביום ‪ 4‬בדצמבר ‪ ,2011‬נכנסו לתוקפן כלל הוראות החוק‪.‬‬ ‫הבנק נערך להטמעת עיקרי החוק‪ ,‬ובכלל זה לאימוץ תוכנית אכיפה פנימית באחריות ממונה על אכיפה‪ ,‬במסגרת‬ ‫מערך ניהול הסיכונים בבנק‪ .‬במסגרת זו מבצע הבנק‪ ,‬בסיוע יועצים חיצוניים‪ ,‬מיפוי של הוראות דיני ניירות ערך‬ ‫הרלוונטיות לפעילות הבנק לשם סקירת נהלי ותהליכי הבנק לרבות הבקרות הקיימות‪ ,‬לצורך איתור חשיפות‬ ‫ופערים‪ ,‬והסדרתם במסגרת נהלי ותהליכי הבנק לצד תוכנית אכיפה פנימית מתמשכת‪.‬‬ ‫ח‪ .‬חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן‬ ‫ביום ‪ 8‬באפריל ‪ 2008‬התקבל חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן‪ ,‬התשס"ח‪ .2008-‬החוק‬ ‫קובע איסור להשקיע‪ ,‬לרבות בדרך של החזקת ניירות ערך או בדרך של מתן הלוואות מסוימות‪ ,‬בתאגיד המקיים‬ ‫קשר עסקי מהותי עם איראן כהגדרתו בחוק‪.‬‬ ‫ביום ‪ 11‬בספטמבר ‪ 2011‬אישרה ועדת החוץ והבטחון של הכנסת את תקנות איסור השקעה בתאגידים המקיימים‬ ‫קשר עסקי עם איראן )רשימת תאגידים וסדרי עבודת וועדת היישום(‪ ,‬התשע"א‪ 2011 -‬אשר נועדו להסדיר את‬ ‫הפעלת החוק‪ .‬רשימת התאגידים כאמור בהם נאסר להשקיע טרם פורסמה וכך‪ ,‬בפועל‪ ,‬טרם נכנס החוק ליישום‪.‬‬ ‫ביום ‪ 15‬ביוני ‪ 2011‬אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן‬ ‫)תיקון‪ -‬איסור התקשרות(‪ ,‬התשע"א‪ ,2011 -‬המטילה את האיסור גם על גופים ציבוריים ופרטיים ועל אנשים פרטיים‬ ‫וכן מרחיבה את הסנקציות על העבירות ‪.‬‬ ‫ט‪ .‬חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‬ ‫ביום ‪ 7‬באפריל ‪ 2005‬פורסם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות )תיקון מס' ‪ ,(2‬התשס"ה‪ ,2005-‬אשר החיל גם‬ ‫על בנקים את החובה ליצור נגישות פיזית לאנשים עם מוגבלות למבנים קיימים וחדשים‪ ,‬וכן לגרום לכך ששירות‬ ‫הניתן לציבור‪ ,‬לרבות מידע המופק במסגרת השירות‪ ,‬יהיה נגיש גם להם‪ ,‬וזאת בין השאר על ידי התקנת אמצעי עזר‬ ‫ואספקת שירותי עזר‪.‬‬ ‫נכון ליום זה טרם נקבעו ההוראות האופרטיביות באשר לאופן ביצוע התאמות הנגישות‪ ,‬אשר היו אמורות להתפרסם‬ ‫עד נובמבר ‪ .2006‬ביום ‪ 11‬במרס ‪ 2007‬פרסם המפקח על הבנקים פניה אל התאגידים הבנקאיים‪ ,‬המציינת כי‬ ‫הפיקוח רואה חשיבות רבה בהנגשת השירותים הבנקאיים‪ .‬הבנק החל בהיערכות לקראת יישומה של החקיקה‬ ‫האמורה‪ .‬כל בניה או שכירות חדשה מתבצעת בהתאם לדרישות החוק‪ .‬ביום ‪ 27‬ביולי ‪ 2010‬פורסם תיקון לחוק‬ ‫)תיקון מס' ‪ ,(9‬לפיו נדחה המועד להנגשת מבנים עד לתאריך ‪ 1‬בנובמבר ‪.2015‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪43‬‬ ‫י‪ .‬איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור‬ ‫ביום ‪ 12‬ביולי ‪ 2009‬התקבלה במליאת הכנסת החלטה על החלת דין רציפות להצעת חוק איסור הלבנת הון )תיקון‬ ‫מס' ‪ (7‬התשס"ז ‪ .2007 -‬בין עיקרי התיקונים המוצעים ‪ -‬הרחבת הגדרת "שליטה" לצורך סעיף ‪ 7‬לחוק‪ ,‬הרחבת‬ ‫המגזר של "נותני שירותי מטבע" גם על מי שעיסוקו אינו למטרת רווח‪ ,‬וכן הרחבת סוגי השירותים הפיננסיים‬ ‫המחייבים כי העוסקים בהם יהיו רשומים במרשם נותני שירותי מטבע‪ ,‬וכי יחולו עליהם חובות לפי חוק איסור‬ ‫הלבנת הון‪ ,‬שינוי הוראות החוק הנוגעות להגבלות על גילוי ודיווח והרחבת העבירות לפי חוק מע"מ שיקבעו‬ ‫כעבירות מקור‪ .‬עוד מוצע לערוך מספר תיקונים הנוגעים להיבטים הפליליים של החוק בעקבות ביקורת של בית‬ ‫המשפט העליון‪ ,‬וכן לקבוע את בית המשפט לעניינים מנהליים כערכאה אליה מוגשות עתירות על החלטות ועדת‬ ‫עיצומים‪ .‬כמו כן התקיימו דיונים בענין הוספת עבירת מס לפי סעיף ‪ 220‬לפקודת מס הכנסה כעבירת מקור בחוק‬ ‫איסור הלבנת הון‪.‬‬ ‫ביום ‪ 13‬ביולי ‪ 2011‬פורסם צו איסור הלבנת הון )שינוי התוספת הראשונה לחוק(‪ ,‬התשע"א‪ ,2011 -‬המוסיף לחוק‬ ‫איסור הלבנת הון עבירה לפי ס' ‪ 3‬לפקודת המסחר עם האויב‪ 1939 ,‬כעבירת מקור‪ .‬ביום ‪ 13‬לדצמבר ‪ 2011‬עברה‬ ‫בקריאה ראשונה הצעת חוק איסור הלבנת הון )תיקון מס' ‪ ,(10‬התשע"ב‪ .2011 -‬בהתאם להצעה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬יתוקן‬ ‫סעיף ‪ 4‬לחוק איסור הלבנת הון כך שכל סוגי הרכוש‪ ,‬ובלבד ששוויו של הרכוש הוא ‪ 50,000‬ש"ח ומעלה‪ ,‬יוכלו להוות‬ ‫"רכוש אסור" לצורך העבירה של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור ‪ .‬כן מוצע לבטל את חריג כלל "עצימת העיניים"‬ ‫לסעיף ‪ 4‬הנ"ל‪.‬‬ ‫ביום ‪ 26‬לדצמבר ‪ 2011‬פרסם המפקח על הבנקים חוזר בדבר מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות לתיקון‬ ‫הוראת ניהול בנקאי תקין ‪ .411‬בחוזר נקבע כי על התאגיד הבנקאי לקבוע מדיניות בנושא הסיכונים הכרוכים‬ ‫בהתקשרות עם גורמים מוכרזים ברשימות שפורסמו על ידי גופים בינלאומיים ובהן שמות של גופים שנקבע כי הם‬ ‫מקיימים קשרים אסורים עם איראן‪.‬‬ ‫ביום ‪ 29‬לדצמבר ‪ 2011‬פרסם המפקח על הבנקים חוזר בענין הסיכונים הכרוכים בביצוע העברות כספים בהן‬ ‫מעורבים חשבונות בנק המופיעים באתרי אינטרנט‪ ,‬המשמשים לכאורה לפעילות הימורים בלתי חוקית‪.‬‬ ‫בהתאם לחוזר‪ ,‬נדרש דירקטוריון התאגיד הבנקאי לקבוע מדיניות בנושא סיכונים הכרוכים בביצוע העברות כספים‬ ‫שמקורן או יעדן חשבונות בנק המופיעים באתרי אינטרנט המשמשים לכאורה לפעילות בלתי חוקית‪ ,‬ונכללים‬ ‫ברשימה המפורסמת באתר הרשות לאיסור הלבנת הון‪ .‬הבנק נערך בהתאם להוראות בנק ישראל‪.‬‬ ‫יא‪ .‬הצעת חוק הבנקאות )רישוי( )תיקון ‪ -‬החזקה בגופים המנפיקים כרטיסי אשראי(‬ ‫ביום ‪ 1‬באפריל ‪ 2009‬הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הבנקאות )רישוי( )תיקון ‪ -‬החזקה בגופים המנפיקים‬ ‫כרטיסי אשראי(‪ ,‬התשס"ט ‪ ,2009 -‬אשר מטרתה להפריד בין הנפקת כרטיסי האשראי לבין התאגידים הבנקאיים‪.‬‬ ‫על פי ההצעה ‪ -‬לא ישלוט תאגיד בנקאי ולא יחזיק באמצעי שליטה בחברה המנפיקה כרטיסי אשראי‪ ,‬במישרין או‬ ‫בעקיפין‪.‬‬ ‫יב‪ .‬הצעת חוק הגבלות על מנפיקי כרטיסי חיוב )תיקוני חקיקה ‪ -‬עידוד התחרות ושמירת זכויות‬ ‫הלקוח(‪ ,‬התשע"ב‪2011-‬‬ ‫ביום ‪ 31‬באוקטובר ‪ 2011‬הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הגבלות על מנפיקי כרטיסי חיוב )תיקוני חקיקה ‪-‬‬ ‫עידוד התחרות ושמירת זכויות הלקוח(‪ ,‬התשע"ב‪ ,2011-‬לפיה תאגיד בנקאי לא יחזיק ביותר מ‪ 26% -‬מאמצעי‬ ‫‪44‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫שליטה במנפיק של כרטיס חיוב‪ .‬כמו כן ההצעה מבקשת לקבוע מגבלות על שימוש שיעשה מנפיק במידע הקשור‬ ‫לכרטיסי חיוב‪.‬‬ ‫יג‪ .‬הצעת חוק בענין העברת מידע בקבוצה בנקאית‬ ‫על מנת שניתן יהיה ליישם את כללי באזל ‪ II‬לענין ניהול סיכונים על בסיס קבוצתי‪ ,‬פורסמה ביום ‪ 16‬ביוני ‪,2009‬‬ ‫במסגרת חוק ההסדרים‪ ,‬הצעת חוק לתיקון סעיף ‪ 5‬לפקודת הבנקאות שמטרתה להסמיך את המפקח על הבנקים‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬להורות על העברת מידע על לקוחות של חברות בנות בקבוצה בנקאית למאגר מידע מרכזי אשר ישמש‬ ‫את חברת האם לניהול סיכוני אשראי על בסיס קבוצתי בהתאם להוראות באזל ‪ .II‬הצעת החוק פוצלה מחוק‬ ‫ההסדרים והועברה לועדת הכספים להמשך הליכי חקיקה‪.‬‬ ‫יד‪ .‬צו בנק ישראל )מידע בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ ובמכשירי חוב לטווח קצר(‪ ,‬התשע"א‪-‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫ביום ‪ 14‬באפריל ‪ 2011‬פרסם בנק ישראל צו המטיל חובות דיווח לבנק ישראל על עסקות המרה עתידית‪ ,‬עסקות‬ ‫החלף במטבע חוץ ועסקות באופציה‪ ,‬עם תושבי ישראל או תושבי חוץ‪ .‬הבנק פטור מחובה זו לגבי עסקאות שבגינן‬ ‫הוא מוסר דיווח שוטף‪ ,‬גם אם במתכונת שונה‪ .‬כמו כן הוטלו חובות דיווח על עסקות באיגרות חוב של ממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬במק"מ ועסקות מכר חוזר בניירות ערך כאמור‪ ,‬עם תושבי חוץ או עבורם‪ .‬הצו נכנס לתוקף ביום ‪ 1‬ביולי‬ ‫‪.2011‬‬ ‫טו‪ .‬נוהל בנקאי תקין ‪ 301‬בענין הדירקטוריון‬ ‫ביום ‪ 29‬בדצמבר ‪ 2010‬פרסם בנק ישראל נוסח חדש של נוהל בנקאי תקין ‪ 301‬בענין "דירקטוריון" המעדכן את‬ ‫הנוהל הקיים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בהתאם להנחיות ועדת באזל בענין "חיזוק הממשל התאגידי בתאגידים בנקאיים"‪,‬‬ ‫להתפתחויות הרגולציה בתחום הממשל התאגידי ולפרקטיקה הנוהגת‪.‬‬ ‫ההוראה המעודכנת נכנסה לתוקף ביום ‪ 1‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫ההוראה מקיפה מגוון רחב של נושאים בקשר לאחריות הדירקטוריון‪ ,‬תפקידיו‪ ,‬סמכויותיו‪ ,‬אופן התנהלותו‪ ,‬והכל‬ ‫במטרה לחזק את מעמדו העצמאי ותפקודו היעיל‪.‬‬ ‫להלן פירוט עיקרי השינויים בהוראה‪:‬‬ ‫ אישור נושאי משרה )הליך ‪ - (Fit & Proper‬הובהר כי הליך ההודעה מראש לגבי מינוי נושאי המשרה למפקח‪,‬‬ ‫כפי שנדרש כיום‪ ,‬יחול גם בעת הארכת כהונה; מינוי מחדש; מינוי לתפקיד אחר הדורש אישור; ומינוי דירקטור‬ ‫כיו"ר‪ .‬כמו כן נקבעה הוראה )שלאחרונה‪ ,‬כניסתה לתוקף נדחתה ליום ה‪ 1 -‬בינואר ‪ (2013‬כי לגבי דירקטורים‬ ‫ההליך יבוצע‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬לפחות אחת לשלוש שנים‪.‬‬ ‫ תפקידי הדירקטוריון ‪ -‬הובהרו עקרונות האחריות לעסקי התאגיד הבנקאי ולאיתנותו הפיננסית; האחריות‬ ‫להתווית אסטרטגיה )‪ ;( Top-Down‬אישור מדיניות בהתאם לאסטרטגיה; פיקוח על פעולות ההנהלה; קיום תחומי‬ ‫אחריות ודיווח ברורים בתאגיד; קיום תרבות ארגונית )"הטון בצמרת"(; וציות לחוק ולרגולציה‪ .‬האמור הינו מעבר‬ ‫לפירוט נרחב של נושאים ספציפיים שבהם נדרש הדירקטוריון לדון‪ .‬כמו כן הובהר כי על פי המלצות ועדת באזל‪,‬‬ ‫הדירקטוריון צריך לפעול בדרך שתצמצם את מעורבותו באישור עסקאות ולהתמקד באישור מדיניות בתחומים‬ ‫השונים ואישור עסקאות שהן חריגות ביחס למדיניות שנקבעה‪ .‬בהקשר זה נקבע כי על תאגיד בנקאי להגיש‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪45‬‬ ‫לאישור הפיקוח עד ליום ‪ 1.7.2011‬תכנית לצמצום מעורבות הדירקטוריון באישור מתן אשראי ולהתאמה הנדרשת‬ ‫בבקרה‪ .‬ניתן ליישם את התכנית בהדרגה על פני שנתיים‪.‬‬ ‫ פיקוח קבוצתי ‪ -‬הובהרה אחריות דירקטוריון חברת אם בנקאית לקבוע אסטרטגיה ומדיניות ניהול סיכונים באופן‬ ‫קבוצתי‪ ,‬תוך הבהרה כי על דירקטוריון של תאגיד נשלט להתחשב במדיניות הקבוצתית בשים לב לטובת התאגיד‬ ‫הנשלט ולהוראות החוק‪.‬‬ ‫ קביעת מדיניות כח אדם ותגמולים ‪ -‬כולל מדיניות מינוי והערכת ביצועים של המנכ"ל והדרג הבכיר לפחות אחת‬ ‫לשנה‪.‬‬ ‫ קביעת מדיניות למניעת ניגודי ענינים ‪ -‬מדיניות זו תתייחס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לענין עסקאות עם "אנשים קשורים" ולענין‬ ‫פעילות הבנק והקבוצה במגזרים השונים‪.‬‬ ‫ קביעת מדיניות ל"פעילויות נעדרות שקיפות"‪.‬‬ ‫ ישיבות ללא נוכחות ההנהלה ‪ -‬לפחות אחת לשנה יתקיים דיון בנושאים שעיקרם תפקוד המנכ"ל וההנהלה‪,‬‬ ‫הערכת שכר ותגמולים לדרג הבכיר ואפקטיביות הבקרות‪ ,‬ללא נוכחות חברי ההנהלה‪.‬‬ ‫ הרכב הדירקטוריון ‪ -‬הועלה שיעור הדירקטורים החיצוניים הנדרשים על ידי בנק ישראל מרבע לשליש )כולל‬ ‫חיצוניים על פי חוק החברות(‪ .‬הוחלו כל התנאים החלים על דירקטורים חיצוניים שמונו לפי חוק החברות גם על‬ ‫דירקטורים חיצוניים שמונו לפי הנוהל )למעט בענין אופן המינוי(; נקבעו תנאי כשירות נוספים לדירקטורים‬ ‫חיצוניים על פי הוראת בנק ישראל )כמו ‪ -‬והעדר זיקה גם למחזיק מעל ‪ 5%‬מהון הבנק(‪ ,‬שיחולו על מינויים החל‬ ‫מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ;2011‬חמישית מהדירקטורים יהיו "בעלי נסיון בנקאי" וכן חמישית יהיו בעלי "מומחיות חשבונאית‬ ‫ופיננסית"; מנכ"ל לא יוכל לכהן כדירקטור; בעל שליטה ודירקטור חיצוני לא יכהנו כיו"ר הדירקטוריון‪ .‬ככלל‪,‬‬ ‫הובהר כי גודל הדירקטוריון צריך לעודד יעילות ודיון אסטרטגי מהותי‪.‬‬ ‫ כשירות דירקטורים ‪ -‬דירקטור בבנק לא יוכל לכהן כדירקטור או כחבר ועדת השקעות בגופים המפורטים‬ ‫בהוראה )בעיקר גופים מוסדיים(‪ .‬כניסתה לתוקף של הוראה זו נדחתה ליום ‪ 1‬בינואר ‪ .2013‬כמו כן נקבע כי‬ ‫דירקטור לא יוכל לכהן בתאגיד בשליטת הבנק‪ .‬המפקח רשאי‪ ,‬במקרים חריגים‪ ,‬לאשר חריגה מהאמור‪.‬‬ ‫הדירקטוריון נדרש לקבוע קווים מנחים להגדרת פוטנציאל לניגוד ענינים דרך קבע בין דירקטור לבנק‪ .‬אדם‬ ‫שעיסוקיו יוצרים ניגוד ענינים דרך קבע לא יתמנה כדירקטור בבנק‪.‬‬ ‫ ועדות דירקטוריון ‪ -‬מעבר לועדת הביקורת‪ ,‬הדירקטוריון חייב למנות גם ועדת שכר ותגמולים וועדה לניהול‬ ‫סיכונים )שתיהן ועדות ממליצות בלבד(; הוגבל מספר החברים בועדה למחצית מחברי הדירקטוריון; וכן נדרשת‬ ‫בחינה תקופתית לצורך ברוטציה בהרכב חברי הוועדות ויו"ר שלהן‪.‬‬ ‫ ועדת הביקורת ‪ -‬יכהנו בה לפחות ‪ 2‬דירקטורים בעלי "מומחיות חשבונאית ופיננסית"; תקיים אחת לשנה דיון עם‬ ‫כל אחד מבעלי התפקידים הבאים‪ ,‬בנוכחותם בלבד‪ :‬מבקר פנימי‪ ,‬רואה החשבון המבקר‪ ,‬קצין הציות‪ ,‬היועץ‬ ‫המשפטי‪ ,‬החשבונאי הראשי והאחראי על איסור הלבנת הון; הועדה תהיה אחראית לפיקוח על עבודת רואה‬ ‫החשבון המבקר; הועדה תבחן את הדוחות הכספיים ותמליץ לדירקטוריון על אישורם )עד ‪ 1.1.2013‬תאגיד בנקאי‬ ‫רשאי לקיים דיונים בנושא זה בועדה שאינה ועדת ביקורת‪ ,‬בהרכב מיוחד שנקבע בהוראה(; הועדה תבחן את‬ ‫אפקטיביות הבקרות הפנימיות המרכזיות ותעריך את אפקטיביות הבקרות הפנימיות לדיווח הכספי או לביקורת‪.‬‬ ‫ ישיבות דירקטוריון ‪ -‬שונו המגבלות בענין היעדרות מישיבות; ונקבע כי טיוטת החלטות תופץ תוך ‪ 3‬ימי עסקים‪.‬‬ ‫ תפקוד יעיל של הדירקטוריון ‪ -‬הוגדרו הדרישות מדירקטור )הבנת התפקיד ופרופיל הבנק; הבנת הסביבה‬ ‫הרגולטורית ועוד(; הוסדרו הכללים לסיוע מקצועי לדירקטוריון; הדירקטוריון יקבע קווים מנחים למקרים בהם יש‬ ‫לדירקטור ניגוד ענינים אישי וכן יקבע נהלי התנהגות במקרים אלה; הוגדרו מחדש ההסדרים בענין הקשר של‬ ‫דירקטורים עם עובדי התאגיד הבנקאי מחוץ לישיבות; הובהר כי דירקטור לא יהיה בעל תפקיד ביצועי בבנק וימנע‬ ‫מהשתתפות בניהול השוטף; נקבעה חובה להסדרת תכנית הכשרה‪ ,‬הדרכה ומומחיות מקצועית לדירקטורים; כמו‬ ‫כן על הדירקטוריון לבצע‪ ,‬לצרכיו הפנימיים‪ ,‬אחת לשנתיים תהליך הערכה עצמית לבדיקת אפקטיביות עבודת‬ ‫הדירקטוריון‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫יצוין כי כיום ישנה חקיקה נוספת המשליכה על נושאים הקשורים בממשל תאגידי בבנק‪.‬‬ ‫האחת‪ ,‬חוק החברות ) תיקון מס' ‪ ,(16‬התשע"א‪ 2011 -‬שפורסמה ביום ‪ 15‬במרץ ‪ .2011‬במסגרת התיקון‪ ,‬העוסק‬ ‫בעיקר בממשל תאגידי בחברות ציבוריות‪ ,‬נקבעו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ההוראות הבאות‪ :‬התווספה בחוק רשימת נורמות‬ ‫מומלצות בתחום הממשל התאגידי; הוגדל הרוב הדרוש מקרב המיעוט למינוי דירקטורים חיצוניים ולאישור‬ ‫"עסקאות בעלי שליטה"; הוארכה תקופת הכהונה של דירקטור חיצוני; שונו כללים מסוימים בענין כשירות דירקטור‬ ‫חיצוני‪ ,‬הרכב ועדת ביקורת‪ ,‬תפקידי ועדת הביקורת ואישור עסקאות עם בעלי שליטה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע כי בגין הפרת‬ ‫הוראות חוק מסוימות בעניני ממשל תאגידי ניתן להטיל עיצום כספי‪ .‬ככלל‪ ,‬התיקון לחוק נכנס לתוקף ‪ 60‬יום לאחר‬ ‫פרסומו‪ .‬חלק מהתיקונים נכנסו לתוקף שישה חודשים מפרסום התיקון‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבעו הוראות מעבר בחלק‬ ‫מהנושאים‪.‬‬ ‫השניה‪ ,‬הצעת חוק הבנקאות )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"א ‪ .2011 -‬במסגרת זו מוצעים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כללים והסדרים‬ ‫בענין מינוי והפסקת כהונה של דירקטורים בתאגידים בנקאיים שהינם חברות ציבוריות ובענין תאגידים בנקאיים ללא‬ ‫גרעין שליטה; הסדרה נרחבת של הועדה למינוי דירקטורים בתאגיד בנקאי )בעיקר בענין תאגידים בנקאיים ללא‬ ‫גרעין שליטה(; וכן הסדרה נרחבת של סמכויות המפקח בעת בחינת מועמד לכהן כנושא משרה בתאגיד בנקאי‬ ‫ואישור מחדש מידי שלוש שנים לגבי דירקטורים‪ .‬מאז פרסום ההצעה‪ ,‬חלק מהנושאים נבחנים מחדש ע"י בנק‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫הבנק נערך להתאמות הדרושות בהתאם לנוהל ולתיקון בחוק החברות‪.‬‬ ‫טז‪ .‬נוהל בנקאי תקין מס' ‪ 313‬בעניין מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים‬ ‫ביום ‪ 8‬במאי ‪ 2011‬פרסם בנק ישראל תיקון לנוהל בנקאי תקין מס' ‪ 313‬בענין מגבלות על חבות של לווה ושל‬ ‫קבוצת לווים‪ .‬להלן פירוט עיקרי השינויים המהותיים לנוהל ‪:‬‬ ‫‪ .1‬מגבלת קבוצת לווים לא תעלה על הגבוה מבין שיעור של ‪ 25%‬מההון של הבנק )במקום ‪ 30%‬כיום( או ‪250‬‬ ‫מליון ש"ח‪ .‬הוראה זו תיכנס לתוקף החל מינואר ‪.2012‬‬ ‫‪ .2‬הוחלט להחיל מגבלת חבות גם על חשיפות לבנקים‪ ,‬והוספה הגדרה נפרדת של "קבוצת לווים בנקאית"‬ ‫)להבדיל מקבוצות לווים "ריאליות"(‪ .‬על קבוצת לווים בנקאית תחול רק מגבלת קבוצת לווים‪ .‬יובהר כי‬ ‫תאגידים השייכים לקבוצה הבנקאית מעניקת האשראי פטורים מהמגבלות‪ .‬הוראה זו תכנס לתוקף החל‬ ‫מ‪ 31 -‬לדצמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ .3‬סך כל החבויות נטו של לווים‪ ,‬קבוצות לווים וקבוצות לווים בנקאיות‪ ,‬שחבותם נטו לתאגיד הבנקאי היא‬ ‫יותר מ‪ 10%-‬מהונו של התאגיד הבנקאי‪ ,‬לא יעלה על שיעור של ‪ 120%‬מהון התאגיד הבנקאי‪.‬‬ ‫בחישוב המגבלה לפי סעיף זה על חבויות של לווים לחברת כרטיסי אשראי לא תיכללנה חבויות של‬ ‫קבוצות לווים בנקאיות‪.‬‬ ‫המגבלה דלעיל תכנס לתוקף בהדרגה החל מינואר ‪ 2012‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2012‬כשבכל רבעון תופחת‬ ‫המגבלה ב‪ 3.75%-‬עד שתגיע ל‪.120%-‬‬ ‫‪ .4‬הבנק נדרש לדון ולקבוע מגבלות פנימיות מחמירות בדבר חשיפות אשראי מירביות ולשקול‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫גורמים דוגמת מאפייני התאגיד הבנקאי‪ ,‬מאפייני חשיפות‪ ,‬רמות דירוג האשראי ורמת ריכוזיות האשראי‬ ‫הכוללת בתאגיד הבנקאי ובקבוצה הבנקאית‪.‬‬ ‫להערכת הבנק‪ ,‬לתיקון הנ"ל לא תהיה השפעה על הבנק‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪47‬‬ ‫יז‪ .‬הוראת המפקח על הבנקים בענין תיקון חוזים בנקאיים בהתאם לפסיקת בית הדין לחוזים אחידים‬ ‫ובית המשפט העליון‬ ‫בעקבות פסק דין שניתן ביום ‪ 18‬בפברואר ‪ 2010‬ע"י בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים‬ ‫בערעור על פסק דינו של ביה"ד לחוזים אחידים בעניין שינוי‪/‬ביטול תנאים מקפחים בחוזה עו"ש של בנק לאומי‬ ‫לישראל בע"מ‪ ,‬ופסק דין נוסף שניתן ביום ‪ 5‬במאי ‪ 2009‬ע"י ביה"ד לחוזים אחידים בעניין שינוי‪/‬ביטול תנאים מקפחים‬ ‫בחוזה הלוואה לדיור של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ )הבנק ערער על חלק מקביעות ביה"ד(‪ ,‬הורה‬ ‫המפקח על הבנקים‪ ,‬ביום ‪ 5‬בדצמבר ‪ ,2010‬לכל התאגידים הבנקאיים‪ ,‬לתקן את החוזים הבנקאיים ולהתאימם‬ ‫לפסקי הדין הנ"ל במועדים שנקבעו בהוראה‪ ,‬וכן‪ ,‬לפרסם את פסקי הדין באתר האינטרנט של התאגידים הבנקאיים‪.‬‬ ‫הבנק נערך בימים אלה בהתאם להוראות המפקח על הבנקים‪.‬‬ ‫יח‪ .‬הוראת המפקח על הבנקים בעניין סיכונים סביבתיים לתאגידים בנקאיים‬ ‫ביום ‪ 11‬ביוני ‪ 2009‬פרסם המפקח על הבנקים הוראה חדשה בנושא סיכונים סביבתיים לתאגידים בנקאיים )להלן‪:‬‬ ‫"ההוראה"(‪.‬‬ ‫ההוראה מגדירה סיכון סביבתי כסיכון להפסד כתוצאה מהוראות הנוגעות לאיכות הסביבה ואכיפתן‪ ,‬וקובעת‬ ‫שהחשיפה לסיכונים אלו קיימת במספר היבטים של פעילות התאגידים הבנקאים והיא נכללת במסגרת הסיכונים‬ ‫האחרים )סיכון אשראי‪ ,‬סיכון שוק‪ ,‬סיכון תפעולי‪ ,‬סיכון משפטי וסיכון נזילות(‪.‬‬ ‫ההוראה דורשת מהתאגיד הבנקאי להכיר בכך שזיהוי והערכת הסיכון הסביבתי הנם חלק מתהליך נאות של‬ ‫הערכת הסיכונים בתאגיד הבנקאי‪ ,‬ולפעול להטמעת ניהול החשיפה לסיכון הסביבתי במכלול הסיכונים בבנק‪,‬‬ ‫לרבות נהלים לזיהוי סיכון מהותי בעת מתן אשראי ולשילוב הערכת הסיכון בהערכה התקופתית של איכות האשראי‬ ‫שהועמד‪.‬‬ ‫בהתאם להוראה‪ ,‬אישר הדירקטוריון של הבנק קריטריונים ולוחות זמנים ליישום האמור בהוראת המפקח על‬ ‫הבנקים‪.‬‬ ‫יט‪ .‬הוראת המפקח על הבנקים בענין רשתות חברתיות‬ ‫ביום ‪ 28‬ביולי ‪ 2010‬פרסם המפקח על הבנקים הוראה בנושא הסיכונים הפוטנציאליים לתאגיד בנקאי וללקוחותיו‬ ‫הטמונים בשימוש ברשתות חברתיות באינטרנט‪ .‬במסגרת ההוראה נדרש התאגיד הבנקאי לפעול לצמצום הסיכונים‬ ‫כאמור‪ ,‬בין היתר על ידי הערכתם‪ ,‬קביעת מדיניות בדבר השימושים ברשתות החברתיות‪ ,‬מיפוי השימושים של‬ ‫התאגיד הבנקאי‪ ,‬הטמעת אמצעי בקרה וכדומה‪ .‬הבנק נערך ליישום ההוראה‪.‬‬ ‫כ‪ .‬הוראת המפקח על הבנקים בענין דו"ח על אחריות תאגידית‬ ‫ביום ‪ 3‬באוקטובר ‪ 2011‬פרסם המפקח על הבנקים הוראה בנושא דו"ח על אחריות תאגידית‪ .‬בהתאם להוראה‪,‬‬ ‫ידרשו התאגידים הבנקאיים לפרסם לציבור דו"ח לתקופה של עד שנתיים על אחריות תאגידית‪ ,‬כמפורט בהוראה‪.‬‬ ‫הדו"ח יפורסם לגבי התקופה המתחילה ביום ‪ 1‬בינואר ‪ .2010‬הבנק נערך ליישום ההנחיה‪.‬‬ ‫כא‪ .‬הוראת המפקח על הבנקים בענין הלוואות לדיור בריבית משתנה‬ ‫ביום ‪ 3‬במאי ‪ 2011‬פרסם המפקח על הבנקים הוראה בנושא הלוואות לדיור בריבית משתנה ‪.‬בהתאם להוראה נדרש‬ ‫תאגיד בנקאי לאשר הלוואה לדיור רק אם היחס בין חלק ההלוואה לדיור בריבית משתנה לבין סך ההלוואה לדיור‬ ‫‪48‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫אינו עולה על ‪ .33.3%‬בהתאם להוראה יחול האמור בה על הלוואות שניתן להן אישור עקרוני מיום ‪ 5‬במאי ‪2011‬‬ ‫ואילך ועל הלוואות שהתאגיד הבנקאי אישר את מיחזורן החל מהמועד האמור )למעט מיחזור שבמסגרתו הוקטן‬ ‫משקל רכיב ההלוואה לדיור בריבית משתנה וסכומו(‪ .‬לתאגיד בנקאי הותר לא להחיל את המגבלה על הלוואות‬ ‫לדיור מסוגים שפורטו בהוראה ובתנאים שפורטו בה‪.‬‬ ‫כב‪ .‬חוזר המפקח על הבנקים בנושא קבוצות רכישה‬ ‫ביום ‪ 25‬במרס ‪ 2010‬פרסם המפקח על הבנקים חוזר בנושא קבוצות רכישה‪ .‬החוזר מפרט סיכונים אפשריים‬ ‫היוצרים‪ ,‬לדעת בנק ישראל‪ ,‬חשש לפגיעה מהותית באיכות האשראי ובמוניטין של הבנק במקרה בו יתממש אחד או‬ ‫יותר מגורמי הסיכון הקיימים בפעילות במסגרת קבוצת רכישה‪ .‬המפקח קבע כי אשראי )מאזני וחוץ מאזני(‬ ‫שהועמד לקבוצת רכישה המיועדת לבנות עשר יחידות דיור ומעלה יסווג במהלך תקופת הבנייה כחבות של תאגיד‬ ‫בענף הנדל"ן‪ ,‬והוא ישוקלל בשיעור ‪ 100%‬בחישוב הלימות הון‪ .‬בתום הבנייה ולאחר מסירת המפתח לרוכשים יסווג‬ ‫האשראי לחברי הקבוצה כ"אשראי לדיור"‪ .‬המפקח הורה על קביעת נהלים לטיפול באשראים מסוג זה‪ .‬האמור‬ ‫בחוזר מיושם החל מהדוחות ליום ‪ 30‬ביוני ‪.2010‬‬ ‫ביום ‪ 15‬באוגוסט ‪ 2010‬פרסם בנק ישראל חוזר בנושא הפרשה לחובות מסופקים בגין קבוצות רכישה וגילוי על‬ ‫קבוצות רכישה‪ .‬החוזר מפרט את שיטת חישוב ההפרשה לחובות מסופקים בגין הלוואות לקבוצות רכישה‪ ,‬את‬ ‫הגילוי הדרוש בדוחות הכספיים‪ ,‬סיווג מחדש של מספרי השוואה וגילוי בעת סיווג אשראי לקבוצות רכישה בעת‬ ‫שנסתיימה הבניה‪ .‬להוראות החוזרים אין השפעה מהותית על תוצאות הבנק‪.‬‬ ‫כג‪ .‬התפתחות בסיכונים בגין הלוואות לדיור‬ ‫ביום ‪ 11‬ביולי ‪ 2010‬פרסם המפקח על הבנקים חוזר בנושא התפתחויות בסיכונים בגין הלוואות לדיור שתחולתו‬ ‫מהדוחות הכספיים ליום ‪ 30‬בספטמבר ‪ 2010‬ואילך‪ .‬בחוזר נאמר כי סביבה של רביות נמוכות יחד עם עליות מחירים‬ ‫בשוק הדיור עלולים לגרום באופן הדרגתי לכרסום מתמשך באיכות תיקי האשראי לדיור וגידול בסיכון של כלל‬ ‫התיק‪ .‬לאור האמור נדרש התאגיד הבנקאי לנקוט בצעדים הבאים‪ :‬בחינת ניהול סיכונים באשראי לדיור וביצוע‬ ‫הפרשה נוספת לחובות מסופקים לפי המתחייב מהמידע שבידי הנהלת התאגיד בדבר התפתחויות או אירועים‬ ‫הקשורים לתיק האשראי‪ .‬לחוזר זה אין השפעה על תוצאות הבנק‪.‬‬ ‫כד‪ .‬הלוואות ממונפות לדיור ברבית משתנה‬ ‫ביום ‪ 28‬באוקטובר ‪ 2010‬פרסם המפקח על הבנקים חוזר בנושא הלוואות ממונפות לדיור ברבית משתנה‪.‬‬ ‫בהתאם להוראות החוזר‪ ,‬על התאגיד הבנקאי להגדיל את הקצאת ההון בגין הלוואות לדיור ברבית משתנה‪ ,‬אשר‬ ‫שיעור המימון בהן גבוה מ‪ ,60%-‬והיחס בין חלק ההלוואה לדיור שהועמד ברבית משתנה‪ ,‬לבין סך ההלוואה לדיור‬ ‫שהועמדה ללווה‪ ,‬שווה ל‪ 25%-‬או יותר‪ .‬משקל הסיכון של החלק מההלוואה שהועמד ברבית משתנה יהיה ‪100%‬‬ ‫)במקום ‪ 35%‬או ‪ ,75%‬בהתאם למאפייני ההלוואה(‪ .‬האמור לעיל לא יחול על הלוואות לדיור בהן סכום ההלוואה‬ ‫שאושרה ללווה נמוך מ‪ 800-‬אלפי ש"ח ועל הלוואות לדיור שניתנו ללווים שעומדים בקריטריונים של משרד הבינוי‬ ‫והשיכון לקבל מהמדינה עזרה בשיכון‪.‬‬ ‫הנחיות הכלולות בחוזר יחולו על הלוואות שאושרו מיום ‪ 26‬באוקטובר ‪ 2010‬ואילך‪ .‬לחוזר זה אין השפעה על‬ ‫תוצאות הבנק‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪49‬‬ ‫כה‪ .‬הוועדה להגברת התחרותיות במשק‬ ‫בחודש אוקטובר ‪ 2011‬פורסמה טיוטת המלצות הוועדה‪ ,‬וניתנה אפשרות לציבור להגיש את עמדותיו‪ .‬במסגרת‬ ‫טיוטת ההמלצות הוצע לקבוע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי תאגיד ריאלי משמעותי או מי ששולט בו לא ישלוט בגוף פיננסי‬ ‫משמעותי ולא יחזיק בו מעבר לשיעור שייקבע על ידי הרגולטורים שיוסמכו לכך )ובלבד ששיעור זה לא יעלה על‬ ‫‪ 10%‬או ‪ 5%‬לגבי גוף פיננסי משמעותי בלא גרעין שליטה(‪ .‬כן מוצע כי לא יכהן כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי‬ ‫אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי‪ ,‬קרובו‪ ,‬שותפו‪ ,‬אדם בעל זיקה אליו או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מוצע כי בעל שליטה בגוף פיננסי משמעותי שהוא תאגיד בנקאי לא יוכל לשלוט בגוף פיננסי משמעותי שאינו‬ ‫בנק )כמו מבטח(‪ .‬לצורך כך הוצע לקבוע כי תאגיד בנקאי יחשב גוף פיננסי משמעותי אם סך נכסיו המאזניים על‬ ‫בסיס מאוחד עולה על ‪ 50‬מיליארד ש"ח‪ ,‬וכי תאגיד ריאלי משמעותי הינו תאגיד שאינו גוף פיננסי ועומד באחד‬ ‫מהתנאים הבאים‪ :‬מחזור המכירות השנתי האחרון שלו בישראל עולה על ‪ 8‬מיליארד ש"ח; או המאזן השנתי האחרון‬ ‫שלו גדול מ‪ 20-‬מיליארד ש"ח‪ ,‬והיקף הנכסים בישראל מהווה יותר מ‪ 5%-‬מהמאזן‪ .‬בטיוטת ההמלצות נאמר כי‬ ‫תקבע תקופת מעבר של ‪ 4‬שנים ליישום ההמלצות האמורות‪.‬‬ ‫יצויין כי בטיוטת ההמלצות נכללו המלצות נוספות‪ ,‬שעיקרן המלצות בנוגע לחברות פער )מונח המתייחס באופן‬ ‫עקרוני לחברה ציבורית‪ ,‬אשר בעל השליטה בה מחזיק בה באמצעות חברה ציבורית אחרת‪ ,‬וששיעור ההחזקה שלו‬ ‫בשרשור בזכויות בהון בחברה הראשונה נמוך מ‪ (50%-‬וכן המלצות בנושא בחינת התנאים להקצאת נכסים‬ ‫ציבוריים‪.‬‬ ‫אין וודאות כי ההמלצות שנכללו בטיוטת ההמלצות‪ ,‬יכללו במסגרת הנוסח הסופי של המלצות הוועדה‪ ,‬בנוסחן‬ ‫הנוכחי או בכלל‪ .‬כמו כן לצורך יישום ההמלצות תדרש חקיקה מתאימה‪.‬‬ ‫מצב הנזילות ומדיניות גיוס המקורות בבנק‬ ‫בהתאם למודל הנזילות הפנימי שמיישם הבנק‪ ,‬שמר הבנק במהלך שנת ‪ 2011‬על נכסים נזילים בהיקף הגדול מסך‬ ‫התחייבויותיו הנזילות הן בשקלים והן במט"ח‪-‬ראה להלן בפרק הדן בחשיפה לסיכונים ודרכי ניהולם פירוט והרחבה‬ ‫בדבר ניהול החשיפה לסיכון הנזילות בתקופה הנסקרת‪.‬‬ ‫המקורות השקליים הלא‪-‬צמודים שגויסו על ידי הבנק מציבור הלקוחות הסתכמו ב‪ 3,155-‬מיליוני ש"ח ב‪31-‬‬ ‫בדצמבר ‪ ,2011‬בהשוואה ל‪ 2,848-‬מיליוני ש"ח ב‪ 31-‬בדצמבר ‪.2010‬‬ ‫היקף המקורות הצמודים למדד בפקדונות ובתוכניות חסכון בבנק הגיע ב‪ 31-‬בדצמבר ‪ 2011‬לסך של ‪ 556‬מיליוני‬ ‫ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 542-‬מיליוני ש"ח ב‪ 31-‬בדצמבר ‪.2010‬‬ ‫היקף הפקדונות במט"ח והצמודים למט"ח של הציבור בבנק הגיע ב‪ 31-‬בדצמבר ‪ 2011‬לסך של ‪ 257‬מיליוני ש"ח‪,‬‬ ‫בהשוואה ל‪ 228-‬מיליוני ש"ח ב‪ 31-‬בדצמבר ‪.2010‬‬ ‫‪50‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫החשיפה לסיכונים ודרכי ניהולם‬ ‫כללי‬ ‫א‪ .‬פעילותו של הבנק מלווה בחשיפה לסיכונים‪ ,‬כשהמהותיים מביניהם הינם‪ :‬סיכוני אשראי‪ ,‬סיכוני שוק ונזילות‪,‬‬ ‫סיכונים תפעוליים וסיכונים משפטיים‪ .‬כל אחד מסיכונים אלה מנוהלים על ידי חברי הנהלה ממונים ובאחריותם‪.‬‬ ‫בגין סיכוני אשראי‪ ,‬סיכוני שוק וסיכונים תפעוליים קיימת דרישה רגולטורית להלימות הון במסגרת הוראות נדבך‬ ‫‪ 1‬של באזל ‪ .II‬בגין סיכונים תפעוליים ויתר הסיכונים אליהם היא חשופה‪ ,‬הקבוצה מבצעת הקצאת הון משלימה‬ ‫במסגרת תהליך הערכת הנאותות ההונית המבוצע במסגרת יישום הוראות נדבך ‪ 2‬של באזל ‪ - II‬תהליך ה‪-‬‬ ‫‪.(Internal Capital Assessment Process) ICAAP‬‬ ‫ב‪ .‬מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק מכוונת להשגת היעדים האסטרטגיים והעסקיים שנקבעו ולהגדלת תוחלת‬ ‫הרווח ‪ -‬תוך טיפוח התמחויות‪ ,‬ניצול היתרונות למגוון וגודל‪ ,‬תוך שמירה על רמות הסיכון שאושרו ועל קיומם של‬ ‫מנגנוני ניהול‪ ,‬בקרה וביקורת נאותים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המפקח על הבנקים קבע בהוראות ניהול בנקאי תקין מספר הנחיות הקשורות בנושא ניהול סיכונים‪ .‬הוראות‬ ‫אלה קובעות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עקרונות יסוד לניהול סיכונים ובקרתם ובכלל זה‪ :‬מעורבות נאותה והבנה של דירקטוריון‬ ‫והנהלת הבנק בניהול הסיכונים‪ ,‬קביעת מדיניות סיכון ותיאבון סיכון‪ ,‬קבלת דיווחים תקופתיים על ההתפתחויות‬ ‫בחשיפה לסיכונים וקיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה ההולמים את פרופיל הסיכון של הבנק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תפישת הסיכון הכוללת של הבנק עולה בקנה אחד עם המסגרת שנקבעה על ידי המפקח על הבנקים ועל‬ ‫העקרונות המנחים )ה‪ (Sound Practices-‬של וועדת באזל‪ ,‬המושתתת על העיקרון כי לכל פעילות בנקאית‬ ‫הטומנת בחובה סיכון יוגדרו ויאופיינו‪ :‬מדיניות ותיאבון סיכון‪ ,‬מגבלות לתחימת והגדרת היקף החשיפה‪ ,‬מעגלי‬ ‫בקרה וביקורת‪ ,‬מערכי דיווח ומנגנון לכימות הרווח‪ ,‬מדידתו ודיווח עליו על‪-‬פי אמות מידה מקובלות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ניהול הסיכונים ובקרתם מתבצעים בבנק באמצעות תשתית נאותה של מנגנוני שליטה‪ ,‬פיקוח‪ ,‬בקרה וביקורת‪,‬‬ ‫ומיושמים באמצעות ארבעה מעגלי בקרה וביקורת עיקריים‪ :‬מעגל ראשון של האחראים על יצירת הסיכון וניהול‬ ‫הסיכון‪ ,‬מעגל שני ושלישי של יחידות הבקרה הבלתי תלויות‪ ,‬ומעגל רביעי של מחלקת הביקורת הפנימית‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ניהול הסיכונים מתבצע על פי מדיניות שנקבעה בדירקטוריון ועל בסיס מתודולוגיית סיכון קבוצתית תוך שימת‬ ‫לב לאופי המיוחד של הפעילות בבנק‪ .‬בהתאם להוראת המפקח על הבנקים בנושא "מנהל סיכונים ראשי‬ ‫ופונקצית ניהול סיכונים" מונה בבנק מנהל סיכונים ראשי שכפוף למנכ"ל הבנק ומונחה מקצועית על ידי מנהל‬ ‫הסיכונים הראשי הקבוצתי של חברת האם‪.‬‬ ‫ז‪ .‬האחראים על ניהול הסיכונים בבנק הינם‪:‬‬ ‫מר יעקב שורי‪ ,‬מנכ"ל הבנק ‪ -‬מנהל סיכונים פיננסיים‬ ‫מר דורון סגל ‪ -‬מנהל הסיכונים הראשי של הבנק‬ ‫מר דוד פדרמן‪ ,‬סמנכ"ל‪ ,‬הממונה על האשראי ‪ -‬מנהל סיכוני האשראי‬ ‫רו"ח ליאת בן ארי ‪ -‬סמנכ"ל‪ ,‬ממונה על ניהול נכסי לקוחות ‪ -‬מנהלת הסיכונים התפעוליים‬ ‫עו"ד חוה אלקוני‪-‬נוימן ‪ -‬היועצת המשפטית של הבנק ‪ -‬מנהלת הסיכונים המשפטיים‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪51‬‬ ‫ח‪ .‬הסיכונים הנוספים אליהם חשוף הבנק ‪ -‬סיכון אסטרטגי‪ ,‬סיכון מוניטין‪ ,‬סיכונים הקשורים למשק הישראלי‪,‬‬ ‫סיכוני ציות והלבנת הון‪ ,‬סיכוני רגולציה וחקיקה ‪ -‬מנוהלים ומפוקחים אף הם כחלק מהניהול העסקי הכולל‪,‬‬ ‫ועל‪-‬ידי כל אחד מחברי ההנהלה בתחום הנתון לאחריותו‪.‬‬ ‫ט‪ .‬ניהול הסיכונים מתבצע על פי מדיניות שנקבעה בדירקטוריון ומותאמת למדיניות בקבוצת הבנק הבינלאומי‪,‬‬ ‫על בסיס מתודולוגיית סיכון קבוצתית ובשים לב לאופי המיוחד של הפעילות בבנק‪.‬‬ ‫י‪ .‬בקרת הסיכונים בבנק מתבצעת כדלקמן ‪ -‬החל מהרבעון השני של שנת ‪ ,2009‬בקרה ואמידת סיכוני אשראי‬ ‫מתבצעת על ידי בקר סיכוני אשראי ונתמכת על ידי חברת האם‪ .‬בקרת סיכוני שוק ונזילות מתבצעת על ידי‬ ‫הבקר בנושא מטעם חברת האם‪ .‬בנושא סיכונים תפעוליים‪ ,‬קצין הציות והממונה על מניעת הלבנת הון ומימון‬ ‫טרור ראה להלן בסעיפים הרלוונטיים‪ .‬היעד העיקרי של הבקרה הוא להטמיע בבנק תרבות ניהול סיכונים‬ ‫מתקדמת תוך התוויית מדיניות ניהול סיכונים‪ ,‬התואמת את מטרות הבנק‪ ,‬את הנחיות באזל ‪ II‬והמפקח על‬ ‫הבנקים‪.‬‬ ‫ממשל תאגידי ומעורבות הנהלה ודירקטוריון‬ ‫בחודש דצמבר ‪ 2010‬פרסם הפיקוח על הבנקים תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין ‪ 301‬בנושא עבודת הדירקטוריון‬ ‫המאמצת את עקרונות באזל בתחום הממשל התאגידי וניהול הסיכונים‪.‬‬ ‫במהלך חודש אוגוסט ‪ 2011‬אישר דירקטוריון הבנק מסמך תשתית בעניין עקרונות הממשל התאגידי של ניהול‬ ‫הסיכונים בקבוצה על פי הוראת ניהול בנקאי תקין ‪ ,301‬עקרונות באזל ‪ II‬והנחיות בנק ישראל האחרות‪ .‬המסמך‬ ‫מגדיר מתכונת פעולה של ממשל תאגידי אפקטיבי התומך בפעולת הדירקטוריון וההנהלה‪ ,‬ומאפשר להם לקבוע את‬ ‫אסטרטגיית הבנק ויעדיו‪ ,‬לגבש תיאבון לסיכון ולנהל את עסקיו השוטפים של הבנק‪ .‬המסמך משמש מצע מחייב‬ ‫עבור הבנק בכל הנוגע לתפיסת הממשל התאגידי ולמתכונת ניהול הסיכונים‪.‬‬ ‫הוראות ניהול בנקאי תקין ‪ 301‬נכנסו לתוקף ביום ‪ 1‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫השליטה‪ ,‬הפיקוח והבקרה על נאותות ניהול הסיכונים בבנק נעשים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי הדירקטוריון‪ ,‬ועדות מטעמו‪,‬‬ ‫ההנהלה וועדות הנהלה בתחומי הסיכון השונים‪ ,‬כשהמרכזים שבהם‪:‬‬ ‫התייחסות הדירקטוריון לסוגיות ניהול הסיכונים‬ ‫ דירקטוריון הבנק מתווה את האסטרטגיה העסקית של הבנק ואת מדיניות החשיפה לסיכונים השונים‪ .‬הדירקטוריון‬‫מקיים פיקוח ובקרה על הפעילות העסקית ומדיניות ניהול הסיכונים‪ ,‬באמצעות ועדות דירקטוריון ייעודיות‪ .‬כמו כן‬ ‫הדירקטוריון מתווה את תיאבון הסיכון לרבות קביעת יעדים‪.‬‬ ‫ הדירקטוריון מקיים אחת לרבעון דיון במסמך החשיפות הכולל חשיפות שוק‪ ,‬חשיפות אשראי‪ ,‬סיכונים תפעוליים‬‫וסיכונים משפטיים‪.‬‬ ‫ ועדת ביקורת ומאזן של הדירקטוריון דנה בתוכנית העבודה של המבקר הפנימי של הבנק‪ ,‬בדוחות הביקורת של‬‫המבקר הפנימי ובדוחות הביקורת של רואי החשבון החיצוניים‪ .‬כמו כן מקבלת דיווחים על סיכומים תקופתיים של‬ ‫ממצאי הביקורת הפנימית ומנהלת מעקב אחר עמידתה בתכנית העבודה השנתית‪.‬‬ ‫ ועדת אשראי ועסקים של הדירקטוריון דנה בישיבותיה במדיניות האשראי של הבנק ובמצבו העסקי‪ ,‬מקבלת‬‫סקירות מקיפות על לווים על פי היקף כספי שנקבע ומאשרת את מסגרות האשראי ללקוחות אלה‪ .‬הועדה מקיימת‬ ‫דיונים בנושא בקרת האשראי בבנק על סמך דוחות שהונחו בפניה בנושא החובות הפגומים ובפיתוח העסקים‪.‬‬ ‫הועדה דנה במדיניות הסיכונים הפיננסיים של הבנק‪ .‬הועדה מקיימת מעקב‪ ,‬פיקוח ובקרה אחר עמידת הבנק‬ ‫‪52‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫במגבלות החשיפה שנקבעו ע"י הדירקטוריון במסמכי המדיניות השונים ואחר נאותות מערך ניהול הסיכונים‪ ,‬לרבות‬ ‫בקרת הסיכונים‪.‬‬ ‫התייחסות ההנהלה לסוגיות ניהול הסיכונים‬ ‫ צוות ניהול נכסים והתחייבות בראשות המנכ"ל מתכנס אחת לשבוע ודן‪ ,‬בין היתר‪ :‬בהתפתחויות המרכזיות‬‫בחשיפות הפיננסיות בבנק לאור ההתפתחויות והתחזיות בתחום המאקרו‪ ,‬במגבלות החשיפה לסיכונים הפיננסים‬ ‫בכניסה לפעילויות חדשות ובהתפתחות תיק הנוסטרו‪.‬‬ ‫מתחילת הרבעון השלישי ובעקבות האירועים בשוקי ההון‪ ,‬הצוות מתכנס פעמיים בשבוע ונוסף לו צוות בנושא ניהול‬ ‫סיכונים פיננסיים בהשתתפות חברי הנהלה ומנהלי סיכונים יעודיים‪.‬‬ ‫ הבנק משתתף בפורום ניהול סיכונים קבוצתי המאורגן על ידי היחידה לניהול סיכונים קבוצתיים הפועלת מטעמו‬‫של מנהל הסיכונים של הקבוצה‪ ,‬המתכנס אחת לחודש ובמסגרתו מובאים לדיון דרכים ואפשרויות לקידום ניהול‬ ‫הסיכונים על בסיס קבוצתי תוך האחדת שיטות המדידה‪ ,‬מתודולוגיות ניהול הסיכונים ומנגנוני הבקרה בקבוצה‪ .‬רו"ח‬ ‫בנצי אדירי‪ ,‬ראש החטיבה לניהול סיכונים בחברת האם משמש בתפקידו כמנהל הסיכונים הראשי של הקבוצה‪.‬‬ ‫ בקרת סיכוני שוק ונזילות ובקרת סיכוני אשראי מתבצעות על ידי בקר סיכוני שוק ונזילות ובקר סיכוני אשראי‪,‬‬‫המהווים חלק מהמחלקה המרכזית לבקרת סיכונים בחברת האם‪ .‬היחידות הינן פונקציות עצמאיות בלתי תלויות‬ ‫הכפופות ליו"ר הדירקטוריון ומבצעות בקרת סיכונים עצמאית ובלתי תלויה על החשיפות לסיכוני שוק ונזילות וסיכוני‬ ‫אשראי בהתאמה‪.‬‬ ‫דיווח חודשי לבנק ישראל‬ ‫ע"פ הוראת בנק ישראל מיום ‪ 13‬בספטמבר ‪ ,2011‬הבנק מעביר מדי חודש‪ ,‬באמצעות חברת האם‪ ,‬עדכון שוטף על‬ ‫מצב החשיפות שלו ומוקדי הסיכון שזוהו בתיק האשראי‪ .‬בנוסף הבנק מדווח על יחסי ההון‪ ,‬על הצעדים שנקט ועל‬ ‫מידע היכול להצביע על חשש לעליית רמת הסיכון‪.‬‬ ‫בדיווח מתוארות ההתפתחויות בחשיפות העיקריות של הבנק לסיכונים הבאים‪ :‬נוסטרו‪ ,‬התחייבויות לפנסיה ופיצויים‬ ‫וחשיפות אשראי ללקוחות גדולים בסיכון גבוה‪.‬‬ ‫החשיפה והניהול של סיכוני שוק‬ ‫א‪ .‬כללי‬ ‫‪ .1‬סיכון השוק הוא סיכון קיים או עתידי להכנסות והון הבנק כתוצאה משינויים במחירים‪ ,‬שערים ומרווחים‬ ‫בשווקים הפיננסיים בהם הוא פועל והמשפיעים על ערך נכסי הבנק או התחייבויותיו‪ :‬שיעורי הרבית‪ ,‬שערי‬ ‫חליפין‪ ,‬אינפלציה‪ ,‬מחירי ניירות ערך‪ ,‬מחירי מוצרים‪ ,‬התנודתיות של פרמטרים אלה ושינויים במדדים כלכליים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬לבנק מדיניות מפורטת לניהול החשיפה לסיכוני שוק המאושרת מדי שנה על ידי ההנהלה והדירקטוריון‪ .‬מסמך‬ ‫המדיניות מתווה ומפרט‪ ,‬בין היתר‪ :‬תיאבון כולל לסיכוני שוק ותיאבון לסיכון בחתך הסיכון הבודד‪ ,‬עקרונות‬ ‫לפעילות ומגבלות ברמת המגזרים השונים‪ ,‬דיווח תקופתי לדירקטוריון על החשיפה לסיכונים‪ ,‬בחינת שינויים‬ ‫נדרשים בהתאם לשינויים בפעילויות הבנק והגדרת הגופים המעורבים בתהליכי הניהול‪ ,‬המדידה‪ ,‬הבקרה‬ ‫והפיקוח אחר הסיכונים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪53‬‬ ‫ב‪ .‬דרישות ההון בגין סיכוני שוק בהתאם להוראות הפיקוח על הבנקים‬ ‫במסגרת יישום הוראות באזל ‪ II‬והוראת השעה של הפיקוח על הבנקים‪ ,‬בחר הבנק ליישם את הגישה הסטנדרטית‬ ‫בגין החשיפה לסיכוני שוק‪ .‬הלימות ההון הרגולטורית מחושבת על סיכוני רבית וסיכוני מטבע של הבנק‪.‬‬ ‫להלן דרישת ההון בגין סיכוני שוק )במיליוני ש"ח(‬ ‫לפי באזל ‪II‬‬ ‫‪31.12.2010 31.12.2011‬‬ ‫בגין סיכון כללי‬ ‫דרישות ההון בגין‪:‬‬ ‫סיכון רבית‬ ‫סיכוני מט"ח‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫סה"כ דרישות הון בגין סיכוני‬ ‫שוק‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫ג‪ .‬מערך הניהול והבקרה‬ ‫ניהול הסיכונים מתבצע על ידי מנהל הסיכונים אשר במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון‪ ,‬עוקב באופן‬ ‫שוטף אחר השקעות הבנק )נוסטרו( והחשיפות הנובעות ממבנה מאזן הבנק‪ .‬בפעולותיו מתבסס מנהל הסיכונים‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬על המלצות צוות ננ"ה ‪ -‬צוות ניהול נכסים והתחייבויות‪ .‬הצוות מטפל במדיניות ניהול תיק הנוסטרו‪,‬‬ ‫בחשיפה במגזרי ההצמדה‪ ,‬הרבית‪ ,‬ניהול נזילות הבנק‪ ,‬בכניסה לפעילות במכשירים פיננסיים חדשים ונושאים‬ ‫נוספים בתחום ניהול סיכונים פיננסיים‪ .‬הצוות מתכנס פעמיים בשבוע‪.‬‬ ‫לצורך אמידת סיכוני שוק‪ ,‬הבנק משתמש במספר טכניקות מקובלות ובמדדים המשמשים לכימות הסיכונים‪.‬‬ ‫‪ .1‬מודל ‪ - (Value of Risk) VaR‬כלי סטטיסטי האומד את ההפסד הצפוי לבנק בשל התממשות‬ ‫סיכוני שוק בתקופת זמן נתונה וברמת ביטחון סטטיסטית קבועה מראש‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניתוח רגישות ‪ -‬השלכות על התיק למסחר והתיק הזמין למכירה כתוצאה משינויים בשער‬ ‫הרבית‪ ,‬ציפיות אינפלציוניות ושינויים בשערי החליפין‪.‬‬ ‫‪ .3‬תרחישי קיצון ‪ -‬הרצת תרחישי קיצון באמצעותן נאמדת השפעת התרחיש על השווי ההוגן של‬ ‫תיק הבנק‪.‬‬ ‫מערכות מדידת סיכון‬ ‫הבנק נעזר במערכות חברת האם ובשירותי משרד יעוץ פיננסי כלכלי לצורך מדידה לפי השווי ההוגן ולהפקת‬ ‫הדוחות הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חשיפות רבית במגזרים השונים‬ ‫‪ .2‬דוחות ‪ VaR‬על נכסי הבנק‬ ‫‪ .3‬תרחישי קיצון‬ ‫‪54‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫המתודולוגיה של אמידת ה‪ VaR-‬על התיק למסחר‬ ‫ה‪ VaR -‬על התיק למסחר מבוסס על המודל הנהוג בחברת האם ‪ -‬שיטת ה‪ VaR -‬הפרמטרי‪ .‬שיטה זו הינה אחת‬ ‫משלוש שיטות קלאסיות לחישוב הערך הנתון בסיכון‪ ,‬כאשר מודל זה מניח שהשינויים בשוק מתפלגים באופן‬ ‫נורמלי‪ .‬בבנק‪ ,‬כמו בחברת האם‪ ,‬מריצים זאת באופן שוטף לפי אופק של ‪ 10‬ימי עסקים ברמת מובהקות של ‪.99%‬‬ ‫בשיטה שמריצים בבנק מתבססים על החלקה אקספוננציאלית‪ ,‬קרי‪ ,‬שינויים שחלים בשוק בסמוך יותר למועד‬ ‫החישוב משפיעים על תוצאת ה ‪ VaR‬באופן מהותי יותר מאשר שינויים שחלו בעבר הרחוק יותר‪ .‬המגבלה להפסד‬ ‫מקסימלי על התיק למסחר שנקבעה בבנק היא ‪ 5‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫אומדני ‪ VaR‬על התיק למסחר‬ ‫ ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬‫ ממוצע לתקופה‬‫‪ -‬הערך המקסימאלי לתקופה‬ ‫ ‪ 0.3‬מיליוני ש"ח )‪ 0.1%‬מההון(‪.‬‬‫ ‪ 0.3‬מיליוני ש"ח )‪ 0.1%‬מההון(‪.‬‬‫‪ 0.4 -‬מיליוני ש"ח )‪ 0.1%‬מההון(‪.‬‬ ‫ ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬‫ ממוצע לתקופה‬‫‪ -‬הערך המקסימלי לתקופה‬ ‫ ‪ 0.7‬מיליוני ש"ח )‪ 0.2%‬מההון(‪.‬‬‫ ‪ 0.4‬מיליוני ש"ח )‪ 0.1%‬מההון(‪.‬‬‫‪ 0.7 -‬מיליוני ש"ח )‪ 0.2%‬מההון(‪.‬‬ ‫המתודולוגיה של אמידת ה‪ VaR-‬על כלל התיק‬ ‫הבנק משתמש במודל ‪ VaR‬למזער את הסיכונים בכלל התיק‪ .‬סיכון זה מחושב באופק של ‪ 10‬ימי עסקים וברמת‬ ‫מובהקות של ‪ 99%‬לפי שיטה פרמטרית‪ .‬דירקטוריון הבנק קבע כי סך החשיפה למגבלת ‪ VaR‬לא תעלה על ‪3.3%‬‬ ‫מהונו של הבנק‪.‬‬ ‫אומדני ‪ VaR‬על כלל התיק‬ ‫ ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬‫ ממוצע לתקופה‬‫‪ -‬הערך המקסימאלי לתקופה‬ ‫ ‪ 4.4‬מיליוני ש"ח )‪ 1.2%‬מההון(‬‫ ‪ 4.6‬מיליוני ש"ח )‪ 1.3%‬מההון(‬‫‪ 7.2 -‬מיליוני ש"ח )‪ 2.0%‬מההון(‬ ‫ ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬‫ ממוצע לתקופה‬‫‪ -‬הערך המקסימלי לתקופה‬ ‫ ‪ 4.6‬מיליוני ש"ח )‪ 1.2%‬מההון(‬‫ ‪ 6.4‬מיליוני ש"ח )‪ 1.7%‬מההון(‬‫‪ 8.7 -‬מיליוני ש"ח )‪ 2.3%‬מההון(‬ ‫המבנה האירגוני של פונקצית ניהול סיכון השוק‬ ‫סיכון השוק מובנה בפעולות כל היחידות העסקיות בבנק‪ .‬הפעילות מתבצעת באמצעות כלים המכוונים למדידת‬ ‫סיכון השוק הנוצר ולגידורו בתוך המסגרות שנקבעו על ידי הדירקטוריון במסגרת התיאבון לסיכון‪ .‬התיאבון לסיכון‬ ‫שוק מפורט בכל אחד ממרכיבי סיכון זה )סיכון בסיס‪ ,‬סיכון רבית(‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪55‬‬ ‫א‪ .‬החשיפה בבסיס‬ ‫כללי‬ ‫ סיכון הבסיס הוא סיכון קיים או עתידי להכנסות והון הבנק שעלול להתרחש כתוצאה משינויים בלתי צפויים‬‫במדד המחירים לצרכן‪ ,‬או בשערי החליפין עקב ההפרש בין שווי הנכסים לבין שוויי ההתחייבויות )כולל השפעת‬ ‫עסקאות עתידיות ואופציות גלומות(‪ .‬חשיפת הבסיס נמדדת ומנוהלת בכל אחד ממגזרי ההצמדה השונים‪ :‬המגזר‬ ‫הצמוד למדד המחירים לצרכן‪ ,‬המגזר במטבע חוץ ובשקלים צמודים למטבע חוץ‪.‬‬ ‫על פי כללי החשבונאות ההון מוגדר כמקור שקלי לא צמוד‪ ,‬כך שההשקעה של ההון במגזר שאינו המגזר‬ ‫השקלי מוגדרת כחשיפת בסיס‪.‬‬ ‫ניהול החשיפה‬ ‫ ניהול הסיכונים בבסיס והשקעת ההון הפנוי במגזרי ההצמדה השונים נעשה בהתבסס על הערכות ותחזיות‬‫שוטפות לגבי התפתחויות צפויות בשווקי הכספים וההון‪.‬‬ ‫ תמהיל ההשקעה של ההון הפנוי במגזרי ההצמדה השונים מנוהל באופן שוטף בכפוף למגבלות המוצגות לעיל‪,‬‬‫ועל בסיס התחזיות לגבי משתני השוק הרלוונטיים תוך ניצול פערי המחירים בין עלות המקורות ותשואת‬ ‫השימושים במגזרי ההצמדה השונים וכדאיותן של פוזיציות "יתר" או "חסר" בכל מגזר ומגזר‪.‬‬ ‫ במסגרת ניהול מאזני ההצמדה נעזר הבנק‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במכשירים פיננסיים נגזרים‪ ,‬כאמצעי לנטרול החשיפה‬‫לסיכונים בבסיס וברבית‪.‬‬ ‫התיאבון לסיכון‬ ‫מדיניות השקעת ההון הפיננסי הפעיל במגזרי הפעילות השונים מתבצעת באופן שוטף בהתאם לתנאי השוק‪ ,‬על פי‬ ‫החלטת הדירקטוריון‪ .‬שיעורי ההשקעה במגזר צמוד המדד הינם בין )‪ (50%‬ל‪ 100%-‬מההון הפיננסי הפעיל‪.‬‬ ‫במגזר המט"ח וצמוד המט"ח שיעורי ההשקעה הינם ‪) 10%‬בשני הכיוונים( מההון הפיננסי של הבנק והחשיפה הבין‬ ‫מטבעית לא תעלה על הסכומים שהוגדרו בסוגי מטבעות שונים‪ .‬הבנק נדרש לשמור על יחס הלימות הון בגין סיכוני‬ ‫השוק‪ ,‬על פי מודל סטנדרטי שהוגדר על ידי בנק ישראל‪ .‬הלימות ההון מחושבת על סיכוני הרבית בתחומי המסחר‬ ‫בלבד ועל סיכוני המטבע והאינפלציה‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫החשיפה בפועל ליום הדוח‬ ‫להלן פירוט עודף הנכסים הפיננסיים על ההתחייבויות הפיננסיות לפי מגזרי הצמדה לרבות מכשירים פיננסיים‬ ‫נגזרים )סכומים מדווחים במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫מגזר שקלי‬ ‫מגזר שקלי‬ ‫מגזר מט"ח‬ ‫לא צמוד‬ ‫צמוד למדד‬ ‫כולל צמוד מט"ח‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫נכסים‬ ‫התחייבויות‬ ‫מכשירים נגזרים ואופציות‬ ‫הון פיננסי‬ ‫אחוז מההון הפיננסי‬ ‫ממוצע לתקופה‬ ‫הערך המינימלי בתקופה‬ ‫הערך המקסימלי בתקופה‬ ‫)‪3,907.5‬‬ ‫)‪3,593.8‬‬ ‫)‪(30.1‬‬ ‫)‪283.6‬‬ ‫‪89.75%‬‬ ‫‪86.86%‬‬ ‫‪82.49%‬‬ ‫‪90.68%‬‬ ‫‪544.9‬‬ ‫‪558.0‬‬ ‫‪29.6‬‬ ‫‪16.5‬‬ ‫‪5.22%‬‬ ‫‪7.92%‬‬ ‫‪4.41%‬‬ ‫‪11.86%‬‬ ‫‪279.3‬‬ ‫‪263.9‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫‪5.03%‬‬ ‫‪5.22%‬‬ ‫‪4.91%‬‬ ‫‪5.65%‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫נכסים‬ ‫התחייבויות‬ ‫מכשירים נגזרים ואופציות‬ ‫הון פיננסי‬ ‫אחוז מההון הפיננסי*‬ ‫ממוצע לתקופה*‬ ‫הערך המינימלי בתקופה*‬ ‫הערך המקסימלי בתקופה*‬ ‫)‪*3,621.7‬‬ ‫)‪*3,279.7‬‬ ‫)‪(61.4‬‬ ‫)‪*280.6‬‬ ‫‪87.69%‬‬ ‫‪107.58%‬‬ ‫‪87.69%‬‬ ‫‪121.97%‬‬ ‫)‪512.0‬‬ ‫)‪542.2‬‬ ‫)‪60.9‬‬ ‫)‪30.7‬‬ ‫‪9.59%‬‬ ‫)‪(11.37%‬‬ ‫)‪(25.90%‬‬ ‫)‪9.59%‬‬ ‫)‪239.4‬‬ ‫)‪231.2‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪8.7‬‬ ‫)‪(2.72%‬‬ ‫)‪3.79%‬‬ ‫)‪2.72%‬‬ ‫)‪4.72%‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪4,731.7‬‬ ‫‪4,415.7‬‬ ‫‪316.0‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪4,373.1‬‬ ‫‪4,053.1‬‬ ‫‪320.0‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫להלן תיאור רגישות הון הבנק לשינויים במדד )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫תרחיש ‪-‬‬ ‫‪31.12.2011‬‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫שינוי של ‪ 1%‬במדד‬ ‫נכון ליום‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫מכסימום לתקופה‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫מינימום לתקופה‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪57‬‬ ‫להלן תיאור רגישות הון הבנק לשינויים בשערי החליפין של מטבעות החוץ העיקריים‪ ,‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫)במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫‪31.12.2011‬‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫אחוז שינוי בשער החליפין‬ ‫דולר אירו‬ ‫אירו דולר‬ ‫ירידה של ‪5%‬‬ ‫)‪(0.1) (0.8‬‬ ‫)‪(0.1) (0.3‬‬ ‫ירידה של ‪10%‬‬ ‫)‪(0.1) (1.6‬‬ ‫)‪(0.2) (0.6‬‬ ‫עליה של ‪5%‬‬ ‫)‪0.8‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫עליה של ‪10%‬‬ ‫)‪1.6‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬תרחיש עליה פירושו התחזקות המטבע הנדון כנגד השקל‪.‬‬ ‫)‪ (2‬הנתונים משקפים את השפעת השינויים בשערי החליפין על השווי ההוגן לאחר השפעת המס‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החשיפה ברבית‬ ‫כללי‬ ‫סיכון הרבית הוא סיכון קיים או עתידי להכנסות והון הבנק‪ ,‬העלול להיווצר בגין הפער בין מועדי הפירעון או מועדי‬ ‫שינוי הרבית בין הנכסים וההתחייבויות למיניהם בכל אחד ממגזרי הפעילות‪.‬‬ ‫הסיכונים ברבית‪ ,‬לכלל התיק‪ ,‬הינם הסיכונים הדומיננטיים להם חשוף הבנק בכל הקשור להשפעה על השווי ההוגן‬ ‫של הנכסים וההתחייבויות ועל הרווח‪.‬‬ ‫ניהול החשיפה‬ ‫ניהול החשיפה לסיכוני רבית נעשה תוך פיזור נאות של השקעת ההון הפנוי בין טווחי הזמן השונים‪ ,‬וצמצום‬ ‫החשיפה לשחיקת השווי ההוגן‪ ,‬כתוצאה משינויים בלתי צפויים בשערי הרבית‪ .‬החשיפה העיקרית לסיכוני רבית‬ ‫בבנק מיוחסת לפעילות המימון במגזר השקלי הלא צמוד ובמגזר צמוד המדד‪ ,‬ונובעת ממאפייני ההשקעה‪ ,‬הנגזרים‬ ‫מטווח השימושים והמקורות במגזרים אלה‪.‬‬ ‫התיאבון לסיכון‬ ‫דירקטוריון הבנק קבע מגבלות על החשיפה הכוללת לסיכוני הרבית באמצעות תחימת החשיפה המקסימאלית‬ ‫לשחיקת השווי ההוגן של ההון עם שינוי מקביל של ‪ 1%‬בעקום הרבית במגזר הצמוד‪ ,‬במגזר השקלי ובמגזר המט"ח‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬גיבש הבנק מתווה תרחישי קיצון לבחינת הנאותות ההונית‪ .‬במסגרת זאת בוחן הבנק מתווה של תרחישי‬ ‫קיצון גם בתחום סיכוני רבית )וכן תרחישים המשלבים התממשות סיכוני רבית עם כמה סיכונים אחרים ובו זמנית(‪.‬‬ ‫להלן נתונים עיקריים מתוך לוח החשיפה לשינויים בשיעורי הרבית‪:‬‬ ‫מח"מ נכסים‬ ‫מח"מ התחייבויות‬ ‫פער )בשנים(‬ ‫תשואת נכסים‬ ‫תשואת התחייבויות‬ ‫פער תשואה )באחוזים(‬ ‫‪58‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫מגזר מט"ח‬ ‫מגזר‬ ‫מגזר‬ ‫כולל‬ ‫שקלי‬ ‫שקלי‬ ‫לא צמוד צמוד מדד צמוד מט"ח‬ ‫)‪0.40‬‬ ‫)‪2.04‬‬ ‫)‪0.25‬‬ ‫)‪0.43‬‬ ‫)‪3.86‬‬ ‫)‪0.44‬‬ ‫)‪(0.03‬‬ ‫)‪(1.82‬‬ ‫)‪(0.19‬‬ ‫‪4.49‬‬ ‫‪2.70‬‬ ‫‪1.79‬‬ ‫‪2.18‬‬ ‫‪1.99‬‬ ‫‪0.19‬‬ ‫‪3.43‬‬ ‫‪2.33‬‬ ‫‪1.10‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫מגזר מט"ח‬ ‫מגזר‬ ‫מגזר‬ ‫כולל‬ ‫שקלי‬ ‫שקלי‬ ‫לא צמוד צמוד מדד צמוד מט"ח‬ ‫‪0.47‬‬ ‫)‪2.41‬‬ ‫)‪0.24‬‬ ‫‪0.47‬‬ ‫)‪3.57‬‬ ‫)‪0.52‬‬ ‫‬‫)‪(1.16‬‬ ‫)‪(0.28‬‬ ‫‪3.68‬‬ ‫‪2.16‬‬ ‫‪1.52‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪1.81‬‬ ‫‪0.19‬‬ ‫‪3.91‬‬ ‫‪1.64‬‬ ‫‪2.27‬‬ ‫החשיפה בפועל ליום הדוח‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חשיפת הרבית במגזר השקלי הלא צמוד נובעת מכך שהפעילות מאופיינת במשך חיים של נכסים קצר ממשך‬ ‫חיים של התחייבויות‪ ,‬ובגין היקף ההשקעה באפיק זה שהוא הדומיננטי מבין שלושת מגזרי ההצמדה‪.‬‬ ‫חשיפת רבית במגזר צמוד המדד נובעת מכך שהפעילות מאופיינת בתקופה האחרונה במשך חיים של התחייבות‬ ‫ארוך ממשך חיים של הנכסים‪.‬‬ ‫במגזר המט"ח וצמוד המט"ח‪ ,‬החשיפה נמוכה יחסית למגזר המדדי והשקלי‪ ,‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל הפעילות‬ ‫הרבה במכשירים פיננסיים שונים‪ ,‬ובעיקר בעסקאות החלפת רבית אשר תורמות לצמצום החשיפה להשתנות‬ ‫הרבית במגזר זה‪.‬‬ ‫על‪-‬פי המגבלות שקבע דירקטוריון הבנק‪ ,‬במגזר הצמוד למדד החשיפה המקסימאלית המותרת לשחיקת השווי‬ ‫ההוגן של ההון הינה בשיעור של ‪ ,4.5%‬במגזר השקלי הלא צמוד בשיעור של ‪ 4.0%‬ובמגזר המט"ח בשיעור של‬ ‫‪.1.0%‬‬ ‫דירקטוריון הבנק קבע מגבלה לחשיפה ברגישות השווי ההוגן של הנכסים וההתחייבויות לתזוזה של ‪ 1%‬בעקום‬ ‫הרבית על שחיקה של ההון‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫*‬ ‫מגזר‬ ‫מגבלה‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫מכסימום בתקופה‬ ‫מינימום בתקופה‬ ‫לא צמוד‬ ‫צמוד מדד‬ ‫‪4.0%‬‬ ‫‪4.5%‬‬ ‫‪1.70%‬‬ ‫‪2.64%‬‬ ‫‪*2.65%‬‬ ‫‪*2.64%‬‬ ‫‪1.53%‬‬ ‫‪0.83%‬‬ ‫מט"ח וצמוד מט"ח‬ ‫‪1.0%‬‬ ‫‪0.03%‬‬ ‫‪0.05%‬‬ ‫‪0.03%‬‬ ‫מגזר‬ ‫מגבלה‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫מכסימום בתקופה‬ ‫מינימום בתקופה‬ ‫לא צמוד‬ ‫צמוד מדד‬ ‫‪4.0%‬‬ ‫‪4.5%‬‬ ‫‪2.76%‬‬ ‫‪1.34%‬‬ ‫‪***3.62%‬‬ ‫‪*3.30%‬‬ ‫‪2.28%‬‬ ‫‪1.34%‬‬ ‫מט"ח וצמוד מט"ח‬ ‫‪1.0%‬‬ ‫‪0.03%‬‬ ‫‪0.09%‬‬ ‫‪0.04%‬‬ ‫בחודש ינואר ‪ 2010‬הייתה חריגה של ‪ 0.62%‬ממגבלת החשיפה לשינוי בשיעורי הרבית במגזר‬ ‫הלא הצמוד‪ .‬החריגה היא לירידה ברבית ונבעה מהארכת המח"מ באחזקות השקליות‪ .‬החריגה‬ ‫אושרה בדירקטוריון הבנק‪ .‬בעת החריגה‪ ,‬המגבלה במגזר עמדה על ‪.3.0%‬‬ ‫סיכון הרבית בתיק הבנקאי‬ ‫במדידת סיכון הרבית נלקחות בחשבון שתי הערכות המסתמכות על מידע סטטיסטי‪.‬‬ ‫טווח פירעון תוכניות חיסכון ‪ -‬תוכניות חיסכון בהוראת קבע לתקופה של מעל חמש שנים עם תחנות‬ ‫יציאה ‪ -‬נבנה מודל סטטיסטי המקצר את טווח הפירעון‪.‬‬ ‫פריסת יתרת העו"ש ‪ -‬העו"ש נפרס על פני שלוש שנים‪ ,‬על‪-‬פי מקדמים לא ליניאריים שנקבעו‪.‬‬ ‫הבנק משתמש במודל ‪ VaR‬למזער את הסיכונים בכלל התיק‪ .‬ראה פרק מתודולוגיה של אמידת ‪ VAR‬על כלל‬ ‫התיק‪.‬‬ ‫ניתוח רגישות להשפעת החשיפה לשינויים ברבית המבוססת על השווי ההוגן של המכשירים הפיננסיים‬ ‫בחודש יוני ‪ 2008‬פרסם המפקח על הבנקים הוראה חדשה בדבר "גילוי על חשיפה לשינויים בשיעורי הרבית"‪.‬‬ ‫ההוראה שינתה את מתכונת גילוי חשיפת הנכסים וההתחייבויות לשינויים בשיעורי הרבית‪ ,‬לפיה הוצגה החשיפה‬ ‫על פי תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים שהם מהוונים על פי שיעור הרבית המנכה אותם לערכם המאזני‪ .‬על פי‬ ‫ההוראה החדשה נדרש הבנק לכלול בדוח הכספי מידע על נכסים והתחייבויות החשופים לשינויים ברבית על פי‬ ‫שווים ההוגן ולכלול ניתוח רגישות לגבי השפעת שינויים תיאורטיים בשיעור הרבית על שווים ההוגן של המכשירים‬ ‫הפיננסיים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪59‬‬ ‫להלן פרטים על השפעת שינויים ברבית על השווי ההוגן של עודף הנכסים במגזר‪:‬‬ ‫‪ .1‬שווי הוגן של המכשירים הפיננסיים‪ ,‬למעט פריטים לא כספיים )לפני השפעת שינויים היפותטיים בשיעורי הרבית(‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪) 2011‬במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫מטבע חוץ**‬ ‫מטבע ישראלי‬ ‫לא צמוד‬ ‫צמוד למדד‬ ‫דולר‬ ‫אחר‬ ‫סך הכל‬ ‫נכסים פיננסיים*‬ ‫‪3,865.8‬‬ ‫)‪545.1‬‬ ‫)‪195.3‬‬ ‫)‪83.6‬‬ ‫‪4,689.8‬‬ ‫סכומים לקבל בגין מכשירים פיננסיים‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪29.6‬‬ ‫)‪9.4‬‬ ‫)‪5.4‬‬ ‫‪44.5‬‬ ‫התחייבויות פיננסיות*‬ ‫‪3,518.1‬‬ ‫)‪558.0‬‬ ‫)‪179.2‬‬ ‫)‪82.8‬‬ ‫‪4,338.1‬‬ ‫סכומים לשלם בגין מכשירים פיננסיים‬ ‫‪30.9‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪9.7‬‬ ‫)‪6.0‬‬ ‫‪46.6‬‬ ‫נגזרים וחוץ מאזניים***‬ ‫נגזרים וחוץ מאזניים***‬ ‫‪316.9‬‬ ‫שווי הוגן נטו של מכשירים פיננסיים‬ ‫)‪15.8‬‬ ‫)‪16.7‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫‪349.6‬‬ ‫‪ .2‬השפעת שינויים היפותטיים בשיעורי הרבית על השווי ההוגן נטו של המכשירים הפיננסיים למעט פריטים לא‬ ‫כספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪) 2011‬במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫מכשירים‬ ‫של‬ ‫נטו‬ ‫הוגן‬ ‫שווי‬ ‫לאחר השפעת שינויים בשיעורי רבית****‬ ‫מטבע ישראלי‬ ‫פיננסיים‪,‬‬ ‫מטבע חוץ**‬ ‫שינוי בשווי הוגן‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫באחוזים‬ ‫לא צמוד‬ ‫צמוד למדד‬ ‫דולר‬ ‫אחר‬ ‫סך הכל‬ ‫סך הכל‬ ‫סך הכל‬ ‫גידול מיידי מקביל של אחוז אחד‬ ‫‪323.3‬‬ ‫)‪25.6‬‬ ‫)‪15.7‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫‪364.9‬‬ ‫)‪15.3‬‬ ‫)‪4.37%‬‬ ‫גידול מיידי מקביל של ‪ 0.1‬אחוז‬ ‫‪317.6‬‬ ‫)‪17.7‬‬ ‫)‪15.7‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫‪351.2‬‬ ‫)‪1.6‬‬ ‫)‪0.46%‬‬ ‫קיטון מיידי מקביל של אחוז אחד‬ ‫‪310.8‬‬ ‫)‪6.8‬‬ ‫)‪15.8‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫‪333.6‬‬ ‫)‪(16.0‬‬ ‫)‪(4.57%‬‬ ‫כולל מכשירים פיננסיים מורכבים‪ .‬לא כולל יתרות מאזניות של מכשירים פיננסיים נגזרים ושווי הוגן של‬ ‫*‬ ‫מכשירים פיננסיים חוץ מאזניים‪.‬‬ ‫** לרבות מטבע ישראלי צמוד למטבע חוץ‪.‬‬ ‫*** סכומים לקבל )לשלם( בגין מכשירים פיננסיים נגזרים ובגין מכשירים פיננסיים חוץ מאזניים‪ ,‬כשהם מהוונים‬ ‫ברביות אשר שימשו לחישוב השווי ההוגן המוצג בבאור ‪ 16‬ג' בדוח הכספי השנתי‪.‬‬ ‫****שווי הוגן נטו של מכשירים פיננסיים שמוצג בכל מגזר הצמדה הוא השווי ההוגן נטו במגזר זה בהנחה שחל‬ ‫השינוי שצויין בכל שערי הרבית במגזר ההצמדה‪ .‬סך כל שווי הוגן נטו של מכשירים פיננסיים הוא השווי‬ ‫ההוגן נטו של כל המכשירים הפיננסיים )למעט פריטים לא כספיים( בהנחה שחל השינוי שצויין בכל שיעורי‬ ‫הרבית בכל מגזרי ההצמדה‪.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ניהול סיכוני נזילות‬ ‫א‪ .‬כללי‬ ‫ סיכון הנזילות הינו סיכון קיים או עתידי שהבנק יתקשה לספק את צרכי נזילותו במצבי ביקוש והיצע חריגים ‪-‬‬‫לרבות התחייבויות בלתי צפויות‪ ,‬משיכות בלתי צפויות מפיקדונות הציבור‪ ,‬ביקוש בלתי צפוי לאשראי ואי וודאות‬ ‫לגבי זמינות המקורות‪.‬‬ ‫ הבנק מיישם מדיניות כוללת לניהול סיכון הנזילות במטבע ישראלי ובמט"ח וצמוד מט"ח‪ ,‬בהתאם לנדרש‬‫בהוראת ניהול בנקאי תקין ‪ 342‬של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל‪.‬‬ ‫ בהתאם למתחייב מהוראת המפקח על הבנקים‪ ,‬אישר דירקטוריון הבנק מדיניות לניהול סיכוני הנזילות וקבע‬‫מגבלות על פער ויחס הנזילות בתרחיש רגיל ובתרחיש קיצון‪ ,‬ועל תזרים המזומנים‪ .‬המדיניות כוללת‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫התייחסות לכלי המדידה השליטה והבקרה ולמנגנוני הדיווח שיש לקיים כחלק מניהול סיכון הנזילות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מערכות מדידת סיכון‬ ‫על פי הוראת בנק ישראל האמור לעיל‪ ,‬תאגיד בנקאי נדרש לנהל את סיכון הנזילות באמצעות מודל פנימי מבוסס‪.‬‬ ‫לאחר מועד הסבת מערכות המידע‪ ,‬החל הבנק להשתמש במודל הנזילות המקובל בקבוצת הבינלאומי‪ .‬מודל פנימי‬ ‫זה מתבסס על התשתית הניהולית לניהול סיכון הנזילות‪.‬‬ ‫ לצורך ניהול הנזילות הכולל‪ ,‬נמדד ומנוהל סיכון הנזילות באמצעות מודל פנימי שפותח בחברת האם ושמטרתו‬‫מעקב אחר האמצעים הנזילים שברשות הבנק תחת תרחיש של מצב עסקים רגיל והן תחת תרחיש המדמה‬ ‫מצב לחץ וקיצון‪ .‬המודל מאפשר ניהול‪ ,‬שליטה‪ ,‬פיקוח ובקרה ברמה היומית השוטפת על מצב הנזילות במטבע‬ ‫ישראלי ובמט"ח ולתקופות ארוכות יותר‪.‬‬ ‫ המודל הפנימי אומד את רמת ההסתמכות האפשרית על נכסי הבנק השונים כברי מימוש בתקופות שונות וכן‬‫את רמת ההתחייבויות התזרימיות הצפויות לתקופות פירעון שונות בשני התרחישים‪ .‬בכל אחד מהתרחישים‬ ‫נבחן מצב הנזילות על בסיס שני מדדים כמותיים‪ :‬פער הנזילות ויחס הנזילות לפי תקופות פרעון‪.‬‬ ‫ העקרונות העומדים בבסיס המודל גורסים כי ככל שיש בידי הבנק יותר נכסים נזילים ביחס להתחייבויות‬‫הצפויות להתמשש על פי המודל הפנימי‪ ,‬כך מבטיח הבנק את יכולתו לעמוד בכל צורכי הנזילות‪ .‬למטרה זו‬ ‫מסווגים הנכסים במודל על‪-‬פי רמת הנזילות‪ ,‬בהתאם להוראות בנק ישראל‪ ,‬וההתחייבויות על‪-‬פי הסבירות‬ ‫למימושן‪ .‬המודל נסמך על מבדקים שונים שנעשו בבנק ושנשענים על בחינה היסטורית של התנהגות היתרות‬ ‫המאזניות והחוץ מאזניות בבנק‪.‬‬ ‫ המודל משמש כלי ניהול דינמי‪ ,‬ברמה היומית‪ ,‬לבחינת מצב הנזילות בבנק ולניהול סיכוני הנזילות‪ .‬תוצאות‬‫המודל מוצגות ומבוקרות באופן שוטף על ידי הגורמים הרלוונטיים ובכללם יחידת בקרת סיכוני שוק ונזילות‪.‬‬ ‫ מגבלת יחס הכיסוי במגזר השקלי ובמגזר המט"ח‪ ,‬כפי שנקבעה על ידי דירקטוריון הבנק עומדת על ‪ .1.2‬על פי‬‫מודל הנזילות הפנימי‪ ,‬יחס הכיסוי במגזר השקלי ובמגזר המט"ח בין הנכסים הנזילים לבין ההתחייבויות במהלך‬ ‫שנת ‪ ,2010‬היה גבוה מהמגבלות שנקבעו על‪-‬ידי הדירקטוריון ומהמינימום הנדרש על פי נוהלי בנק ישראל‪.‬‬ ‫תוצאות המודל ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪) 2011‬במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫שקל מט"ח‬ ‫פער נכסים להתחייבויות לתקופת פרעון עד חודש‬ ‫)‪1.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫יחס נכסים להתחייבויות לתקופת פרעון עד חודש‬ ‫‪2.81‬‬ ‫‪5.41‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪61‬‬ ‫מגבלת פער הנזילות יום עד שבוע עומדת על סכום חיובי ומשבוע עד שנה ‪ 70 -‬מיליון בשקלים ו‪ 15 -‬מיליון במט"ח‪.‬‬ ‫על פי החלטת הדירקטוריון נדרש הבנק להחזיק רזרבה נזילה של לפחות ‪ 150‬מיליוני ש"ח‪ .‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪ 2011‬יתרת רזרבת הנזילות עמדה על ‪ 975‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫המקורות העיקריים של הבנק הם פקדונות הציבור‬ ‫בנוסף הבנק משתתף במכרזים המוניטריים של בנק ישראל לצורך ויסות הנזילות‪ .‬הבנק בודק באופן שוטף את‬ ‫תקופות הפרעון‪ ,‬תוך התחשבות בפרעון מוקדם של תוכניות חסכון‪.‬‬ ‫יתרה ממוצעת‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫‪31.12.2011‬‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫תוכניות חסכון ופקדונות צמודים‬ ‫פקדונות שקליים לא צמודים‬ ‫פקדונות צמודי מט"ח ובמט"ח‬ ‫‪554.3‬‬ ‫‪2,882.5‬‬ ‫‪235.4‬‬ ‫‪568.8‬‬ ‫‪2,674.7‬‬ ‫‪237.0‬‬ ‫סה"כ‬ ‫פקדונות מבנקים ומבנק ישראל‬ ‫סה"כ‬ ‫‪3,672.2‬‬ ‫‪34.0‬‬ ‫‪3,706.2‬‬ ‫‪3,480.5‬‬ ‫‪49.2‬‬ ‫‪3,529.7‬‬ ‫ניהול סיכוני אשראי‬ ‫א‪ .‬כללי‬ ‫סיכון האשראי הינו הסיכון לפגיעה בשווי נכסי הבנק וברווחיותו עקב הרעה ביכולת הלווים לעמוד בהתחייבויותיהם‬ ‫לבנק ו‪/‬או הרעה באיכות הלווים או בשווי הביטחונות שהועמדו כבטוחה לאשראי‪.‬‬ ‫כדי למזער את הסיכון מוגדרת בבנק מדיניות ניהול סיכוני האשראי ומגבלות חשיפה לגבי לווים‪/‬ענפים במגזרי‬ ‫הפעילות והמוצרים השונים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקצאת ההון בגין סיכוני אשראי‬ ‫במסגרת יישום הוראות באזל ‪ II‬והוראת השעה של הפיקוח על הבנקים מיישם הבנק את הגישה הסטנדרטית בגין‬ ‫החשיפה לסיכוני אשראי‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫להלן נכסי הסיכון ודרישות ההון בגין סיכוני אשראי‪ ,‬סיכוני שוק וסיכון תפעולי הנובעים מהחשיפות השונות‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫נכסי סיכון‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫נכסי סיכון‬ ‫דרישות הון )‪(9%‬‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪42.2‬‬ ‫‪158.8‬‬ ‫‪384.5‬‬ ‫‪1,422.0‬‬ ‫‪234.4‬‬ ‫‪94.4‬‬ ‫‪2,339.1‬‬ ‫‪26.1‬‬ ‫‪398.4‬‬ ‫‪2,763.6‬‬ ‫ריבונות‬ ‫יישויות סקטור ציבורי‬ ‫תאגידים בנקאיים‬ ‫תאגידים‬ ‫קמעונאים ליחידים‬ ‫עסקים קטנים‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫סה"כ בגין סיכוני אשראי‬ ‫סיכוני שוק‬ ‫סיכון תפעולי‬ ‫סה"כ נכסי סיכון‬ ‫דרישות הון )‪(9%‬‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪151.6‬‬ ‫‪361.9‬‬ ‫‪1,297.2‬‬ ‫‪267.8‬‬ ‫‪*71.7‬‬ ‫‪*2,175.8‬‬ ‫‪34.4‬‬ ‫‪393.0‬‬ ‫‪*2,603.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫‪34.6‬‬ ‫‪128.0‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪210.5‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪35.9‬‬ ‫‪248.7‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪13.7‬‬ ‫‪32.6‬‬ ‫‪116.7‬‬ ‫‪24.1‬‬ ‫‪*6.4‬‬ ‫‪*195.8‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪35.4‬‬ ‫‪*234.3‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫התפלגות החשיפה לפי סוג ענף צד או צד נגדי‪ ,‬ממויין לפי סוגים עיקריים של חשיפת אשראי )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫סה"כ חשיפת‬ ‫אשראי לפני‬ ‫נגזרים‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫ריבונות‬ ‫יישויות סקטור ציבורי‬ ‫תאגידים בנקאיים‬ ‫חובות של תאגידים‬ ‫קמעונאים ליחידים‬ ‫הלוואות לעסקים קטנים‬ ‫הלוואות‬ ‫‪1,063.3‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪331.6‬‬ ‫‪402.4‬‬ ‫‪1,829.3‬‬ ‫‪343.1‬‬ ‫איגרות חוב‬ ‫חשיפות‬ ‫)‪(OTC‬‬ ‫‪653.1‬‬ ‫‪20.3‬‬ ‫מאזניות‬ ‫סה"כ‬ ‫אחרים‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪42.9‬‬ ‫‪1,119.5‬‬ ‫‪102.0‬‬ ‫‪681.3‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1,266.4‬‬ ‫אשראי‬ ‫‪1,716.4‬‬ ‫‪85.6‬‬ ‫‪333.4‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫אחרים‬ ‫‪4,033.0‬‬ ‫חוץ נכסים‬ ‫הפרשה להפסדי‬ ‫‪140.1‬‬ ‫‪453.2‬‬ ‫‪2,948.8‬‬ ‫‪445.1‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫‪6,122.6‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪63‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫נגזרים‬ ‫הלוואות‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫ריבונות‬ ‫יישויות סקטור ציבורי‬ ‫תאגידים בנקאיים‬ ‫חובות של תאגידים‬ ‫קמעונאים ליחידים‬ ‫הלוואות לעסקים קטנים‬ ‫‪735.2‬‬ ‫‪31.8‬‬ ‫‪469.0‬‬ ‫‪341.6‬‬ ‫‪1,579.4‬‬ ‫‪346.2‬‬ ‫איגרות חוב‬ ‫‪673.6‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫‪26.4‬‬ ‫חשיפות‬ ‫)‪(OTC‬‬ ‫חוץ נכסים‬ ‫מאזניות‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪40.8‬‬ ‫‪1,029.8‬‬ ‫‪88.4‬‬ ‫אחרים‬ ‫סה"כ‬ ‫‪735.2‬‬ ‫‪3,503.2‬‬ ‫אשראי‬ ‫‪1,408.8‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪491.2‬‬ ‫‪408.8‬‬ ‫‪2,609.2‬‬ ‫‪434.6‬‬ ‫‪*114.5 *114.5‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫אחרים‬ ‫סה"כ חשיפת‬ ‫‪* 5,515.0 *114.5‬‬ ‫‪1,161.0‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫סך כל חשיפות סיכון אשראי וחשיפה ממוצעת במשך התקופה‪ ,‬ממוינת לפי סוגים עיקריים של‬ ‫חשיפת אשראי )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫יתרת חשיפה לפני‬ ‫הפרשה להפסדי‬ ‫חשיפת אשראי‬ ‫יתרת חשיפה‬ ‫חשיפת אשראי‬ ‫אשראי‬ ‫ברוטו ממוצעת‬ ‫נטו‬ ‫נטו ממוצעת‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫‪4,033.0‬‬ ‫‪681.3‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1,266.4‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫‪3,644.3‬‬ ‫‪785.1‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1,229.6‬‬ ‫‪135.7‬‬ ‫‪3,503.2‬‬ ‫‪735.2‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1,161.0‬‬ ‫‪*114.5‬‬ ‫‪3,395.6‬‬ ‫‪620.8‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1,146.4‬‬ ‫‪*118.8‬‬ ‫סה"כ חשיפת אשראי ברוטו ‪6,122.6‬‬ ‫‪5,796.3‬‬ ‫‪*5,515.0‬‬ ‫‪*5,282.8‬‬ ‫הלוואות‬ ‫איגרות חוב‬ ‫נגזרים )‪(OTC‬‬ ‫חשיפות חוץ מאזניות‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫להלן סך ההלוואות הפגומות‪ ,‬ההלוואות בפיגור וההפרשה להפסדי אשראי לפי סוג ענף עיקרי נכון ל‪31.12.2011-‬‬ ‫)במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫הלוואות פגומות‬ ‫הלוואות בפיגור‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי פרטני‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי קבוצתי‬ ‫קמעונאות ליחידים‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪22.2‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪24.1‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪16.5‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪41.9‬‬ ‫‪45.2‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫סקטור ציבורי‬ ‫תאגידים‬ ‫עסקים קטנים‬ ‫‪64‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ג‪ .‬מדיניות ותיאבון סיכון‬ ‫כללי‬ ‫מדיניות ניהול סיכוני האשראי של הבנק מתבססת על פיזור נאות של הסיכונים‪ ,‬וניהול זהיר ומבוקר של החשיפות‪,‬‬ ‫הן ברמת הלקוח הבודד‪ ,‬והן ברמת ענפי המשק והסקטורים העסקיים השונים‪ .‬מדיניות זו מושתתת על בחינת כושר‬ ‫ההחזר של הלקוח ברמה פרטנית וכן על ניתוח והערכה של מכלול פרמטרים נוספים‪ ,‬להם השלכה על איתנותו‬ ‫הפיננסית של הלווה‪.‬‬ ‫מדיניות ניהול סיכוני האשראי נדונה ומאושרת אחת לשנה בהנהלת ובדירקטוריון הבנק‪.‬‬ ‫במסגרת מדיניות האשראי התווה דירקטוריון הבנק אסטרטגיה לצמצום חשיפה בלתי רצויה לסיכון האשראי‬ ‫הכוללת כיווני פעולה מנחים לרבות שווקי יעד וכן הנחיות המתחשבות בהלימות ההון הנדרשת ביחס לאשראי‬ ‫הניתן‪.‬‬ ‫ במהלך השנים האחרונות הורחבה תפישת סיכון האשראי של הבנק ובהתאמה עובתה מדיניות האשראי שלו תוך‬‫שהיא כוללת מגבלות ואמות מידה המחמירות בחלקן מהמגבלות שקבע המפקח על הבנקים בבנק ישראל‪ .‬מגבלות‬ ‫אלו נועדו לצמצם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את החשיפה לריכוזיות ענפית ולגודל החבות של לווה בודד וקבוצת לווים‪ .‬בשנה‬ ‫האחרונה‪ ,‬וכחלק מהיערכות הבנק על רקע המשבר בשווקים הפיננסיים‪ ,‬הוקשחה מדיניות ניהול סיכוני האשראי‬ ‫של הבנק בכמה פרמטרי סיכון וכן עודכנו חלק ממאפייני ההערכה וההישענות על סוגים מסוימים של בטחונות‪.‬‬ ‫ הבנק בוחן תקופתית את המגבלות שהשית על עצמו ומעדכנן בצורה דינמית על פי התפתחויות במצב המשק‪,‬‬‫המגזרים הענפים‪ ,‬ומדיניות ותפישת הסיכון של הבנק‪.‬‬ ‫ כחלק מניהול סיכוני האשראי השוטף ויישום מדיניות הדירקטוריון נבחנים‪ ,‬על בסיס שוטף‪ ,‬מאפייני הפעילות‬‫העסקית של הלווה‪ ,‬תזרים המזומנים ומבנה הנכסים וההתחייבויות שלו‪ ,‬טיב הביטחונות‪ ,‬המגזר הענפי בו הוא פועל‬ ‫ופרמטרים כגון‪ :‬תלות גבוהה בלקוחות‪ ,‬ספקים וכיו"ב‪.‬‬ ‫ הבנק פעל ופועל לשיפור המרווחים והרווחיות הכוללת מהלקוחות‪ ,‬כך שישקפו את רמת הסיכון הגלומה‬‫בפעילותם‪ ,‬תוך שימוש בתהליכים ובקרות ממוקדים‪ ,‬המביאים לידי ביטוי את ההכנסה הכוללת מהלקוח )מרווחים‬ ‫ועמלות(‪ ,‬ביחס לתיק האשראי הכולל‪.‬‬ ‫תיאבון הסיכון‬ ‫מדיניות הבנק כוללת דיון רחב ומפורט ביעדים ובאופן לפיתוח עסקי האשראי בענפים ובתחומי הפעילות השונים‬ ‫תוך הגדרת עקרונות מפורטים בכל ענף ותחום לרבות מגבלות פרטניות ברמת תתי ענפים ומוצרים המאופיינים‬ ‫ברמת סיכון גבוהה‪.‬‬ ‫תיאבון הבנק לסיכון אשראי‪ ,‬כפי שנוסח במסגרת מסמך המדיניות‪ ,‬הינו שמרני בהשוואה למגבלות הרגולטוריות‪.‬‬ ‫במסגרת המדיניות התווה דירקטוריון הבנק אסטרטגיה לצמצום חשיפות בלתי רצויות לסיכון האשראי הכוללת‬ ‫מערך מגבלות רחב לסיכון האשראי לענפים ותחומי פעילות שונים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מערך הניהול והבקרה‬ ‫מערך ניהול האשראי מסתמך על סמכויות אשראי ברמות השונות ועל נהלי אשראי‪ ,‬אשר מגדירים את תהליך‬ ‫אישורי האשראי ואת תהליך הבקרה‪ .‬בראש המערך עומד חבר הנהלה האחראי על ניהול סיכוני האשראי‪.‬‬ ‫הבנק משקיע באורח שוטף משאבים בהכשרת עובדיו העוסקים בקבלת החלטות ובהערכת סיכונים באשראי‪,‬‬ ‫ובשיפור של כלי בקרה ומערכות מידע ממוחשבות העומדים לרשותם‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪65‬‬ ‫בקר האשראי‪ ,‬הפועל במסגרת היחידה לבקרת סיכונים‪ ,‬מבצע באופן שוטף הערכה עצמאית ובלתי תלויה של רמת‬ ‫הסיכון של הלקוחות העסקיים העיקריים של הבנק וקובע את דירוג האשראי של לווים אלה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אחת לרבעון‪ ,‬מדווח הבקר לדירקטוריון על התפתחות חשיפת האשראי‪ .‬הבקר מדווח על התפתחות סיכון‬ ‫האשראי ועל מידת התאמת הפעילות והחשיפות בפועל לעקרונות ולגבולות החשיפה המאושרות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מערכות מדידת סיכון‬ ‫בבנק פועלת מערכת תומכת החלטה באשראי ללקוחות פרטיים‪ .‬המערכת נשענת על מודל מסוג ‪Behaviour‬‬ ‫‪ Scoring‬הקובע מדרג לקוחות קיים על בסיס התסמינים שלהם‪ ,‬כאשר המודל מדרג את סיכון הלקוח‪ ,‬בהתייחס‬ ‫לנתוני עבר ללקוחות דומים לו‪ .‬בנוסף קיימת בבנק‪ ,‬מערכת דרוג לקוחות בה נקבע תהליך לדירוג כלל הלווים‪,‬‬ ‫שהאובליגו שלהם עולה על ‪ 400‬אלפי ש"ח צמודים למדד המחירים לצרכן של נובמבר ‪ ,1998‬אשר תואם גם את‬ ‫הוראות בנק ישראל‪ .‬דירוג האשראי של הלווים נבדק באופן שוטף ומשמש לצורך קבלת החלטות על פעילות הבנק‬ ‫מול הלווים‪.‬‬ ‫השימוש בכלי דירוג איגרות חוב לצרכי באזל ‪2‬‬ ‫הבנק עושה שימוש בכלי הדירוג של חברות שהותרו על ידי המפקח על הבנקים לפי סולם השוואה לצורך סיכון‬ ‫האשראי של איגרות חוב הבאות המדורגות בדירוג בינלאומי של ‪S&P‬‬ ‫‪ 2 -‬איגרת חוב מדינת ישראל בסך ‪ 13.8‬מיליוני ש"ח בדירוג ‪. A‬‬ ‫ו‪ .‬הצגת חשיפות האשראי בחתך תקופות לפירעון לפי סוגי החשיפה ולפני ואחרי הפחתות‬ ‫סיכון לפי משקולות הסיכון לצורך חישוב יחס הון לרכיבי סיכון‬ ‫פיצול כל התיק לפי יתרת תקופה חוזית לפירעון ‪ ,‬ממויין לפי סוגים עיקריים של חשיפת אשראי )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫הלוואות‬ ‫עם דרישה ועד שנה‬ ‫‪2,267.7‬‬ ‫‪1,304.5‬‬ ‫‪277.6‬‬ ‫‪324.3‬‬ ‫מעל חמש שנים‬ ‫‪460.8‬‬ ‫‪4,033.0‬‬ ‫‪79.4‬‬ ‫‪681.3‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫איגרות‬ ‫נגזרים‬ ‫חשיפות‬ ‫נכסים‬ ‫חוב‬ ‫)‪(OTC‬‬ ‫חוץ ‪-‬‬ ‫אחרים‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪897.3‬‬ ‫‪367.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪1,266.4‬‬ ‫איגרות‬ ‫נגזרים‬ ‫חשיפות‬ ‫נכסים‬ ‫חוב‬ ‫)‪(OTC‬‬ ‫חוץ ‪-‬‬ ‫אחרים‬ ‫‪3,524.5‬‬ ‫‪1,996.4‬‬ ‫‪2,538.3‬‬ ‫‪1,006.9‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪428.7‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪1,115.9‬‬ ‫‪39.4‬‬ ‫‪*58.3‬‬ ‫‪542.4‬‬ ‫‪6,063.3‬‬ ‫‪144.6‬‬ ‫‪3,689.8‬‬ ‫‪339.0‬‬ ‫‪827.0‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫סה"כ‬ ‫הלוואות‬ ‫מאזניות‬ ‫מעל שנה ועד חמש‬ ‫סה"כ‬ ‫מאזניות‬ ‫‪80.8‬‬ ‫‪*3,771.9‬‬ ‫‪1,475.2‬‬ ‫שנים‬ ‫סך הכל תזרימי‬ ‫‪80.8‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪1,161.0‬‬ ‫‪*58.3‬‬ ‫‪489.3‬‬ ‫‪*5,736.4‬‬ ‫מזומנים‬ ‫ללא תקופת פירעון‬ ‫סה"כ‬ ‫‪4,033.0‬‬ ‫‪681.3‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1,266.4‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪6,122.6‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪3,699.0‬‬ ‫‪827.0‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪1,161.0‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪*114.5‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪*5,801.8‬‬ ‫סיכון אשראי כולל לפני הפחתת סיכון בכל משקל סיכון ל‪ 31 -‬בדצמבר ‪) 2011‬במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫יתרת חשיפה לאחר‬ ‫הפרשה להפסדי‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫‪0%‬‬ ‫אשראי‬ ‫ריבונות‬ ‫יישויות סקטור ציבורי‬ ‫תאגידים בנקאיים‬ ‫תאגידים‬ ‫קמעונאים ליחידים‬ ‫עסקים קטנים‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫סה"כ‬ ‫‪1,716.4‬‬ ‫‪85.4‬‬ ‫‪333.4‬‬ ‫‪446.5‬‬ ‫‪2,912.0‬‬ ‫‪424.5‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫‪45.7‬‬ ‫‪6,058.3‬‬ ‫‪1,748.3‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪1,702.6‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪85.4‬‬ ‫‪306.3‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪40.9‬‬ ‫‪2,907.2‬‬ ‫‪421.5‬‬ ‫‪445.7‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪94.4‬‬ ‫‪3,328.7 391.7‬‬ ‫‪542.1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫סיכון אשראי כולל לפני הפחתה בכל משקל סיכון ל‪ 31 -‬בדצמבר ‪) 2010‬במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫‪0%‬‬ ‫יתרת חשיפה נטו‬ ‫‪1,408.8‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪491.2‬‬ ‫ריבונות‬ ‫יישויות סקטור ציבורי‬ ‫תאגידים בנקאיים‬ ‫תאגידים‬ ‫קמעונאים ליחידים‬ ‫עסקים קטנים‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫סה"כ‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪1,396.4‬‬ ‫‪42.7‬‬ ‫‪*5,515.0‬‬ ‫‪1,439.1‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪12.4‬‬ ‫‪313.8‬‬ ‫‪408.8‬‬ ‫‪2,609.2‬‬ ‫‪434.6‬‬ ‫‪*114.5‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪177.4‬‬ ‫‪2,566.4‬‬ ‫‪398.9‬‬ ‫‪2,965.3 225.3‬‬ ‫‪326.2‬‬ ‫‪408.8‬‬ ‫‪20.1‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪*71.8‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪33.2‬‬ ‫‪*525.9‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫סיכון אשראי כולל לאחר הפחתת סיכון בכל משקל סיכון ל‪ 31 -‬בדצמבר ‪) 2011‬במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫יתרת חשיפה לאחר הפרשה להפסדי‬ ‫אשראי‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫‪1,716.4‬‬ ‫ריבונות‬ ‫יישויות סקטור ציבורי ‪85.4‬‬ ‫‪333.8‬‬ ‫תאגידים בנקאיים‬ ‫‪403.6‬‬ ‫תאגידים‬ ‫‪2,821.8‬‬ ‫קמעונאים ליחידים‬ ‫‪366.7‬‬ ‫עסקים קטנים‬ ‫‪140.1‬‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫סה"כ‬ ‫‪5,867.8‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪1,702.6‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪85.4‬‬ ‫‪306.7‬‬ ‫‪2,817.1‬‬ ‫‪363.8‬‬ ‫‪402.8‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪94.4‬‬ ‫‪3,180.9‬‬ ‫‪499.2‬‬ ‫‪45.7‬‬ ‫‪1,748.3‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪40.9‬‬ ‫‪392.1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪67‬‬ ‫סיכון אשראי כולל לאחר הפחתת סיכון בכל משקל סיכון ל‪ 31 -‬בדצמבר ‪) 2010‬במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫יתרת חשיפה נטו‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫‪1,408.8‬‬ ‫ריבונות‬ ‫יישויות סקטור ציבורי ‪47.9‬‬ ‫‪491.5‬‬ ‫תאגידים בנקאיים‬ ‫‪382.2‬‬ ‫תאגידים‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪1,396.4‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪177.7‬‬ ‫‪382.2‬‬ ‫קמעונאים ליחידים‬ ‫‪42.7‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪* 5,363.1‬‬ ‫‪1,439.1‬‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫‪12.4‬‬ ‫‪313.8‬‬ ‫‪2,534.9‬‬ ‫‪383.3‬‬ ‫‪*114.5‬‬ ‫עסקים קטנים‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪2,492.3‬‬ ‫‪347.8‬‬ ‫‪326.2‬‬ ‫‪2,840.1 225.6‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫‪*71.8‬‬ ‫‪*499.0‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪33.1‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫נתונים עיקריים על האשראי )בסכומים מדווחים במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫יתרת האשראי לציבור‬ ‫יתרה ממוצעת של אשראי לציבור‬ ‫חלק האשראי לציבור מסך הנכסים‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫‪2,573‬‬ ‫‪2,494‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫‪2,295‬‬ ‫‪2,246‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫הוראות הפיקוח על הבנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה‬ ‫להפסדי אשראי ותיקון הוראות בנושא טיפול בחובות בעייתיים‬ ‫בהתאם להוראה החדשה של המפקח על הבנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה‬ ‫להפסדי אשראי מיישם הבנק‪ ,‬החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ ,2011‬את תקני החשבונאות האמריקאיים בנושא )‪(ASC 310‬‬ ‫ועמדות של רשויות הפיקוח על הבנקים בארה"ב ושל הרשות לניירות ערך בארה"ב‪ ,‬כפי שאומצו בהוראות הדיווח‬ ‫לציבור‪.‬‬ ‫אשראי לציבור ויתרות חוב אחרות‬ ‫ההוראה מיושמת לגבי כל יתרות החוב‪ ,‬כגון‪ ,‬פיקדונות בבנקים‪ ,‬איגרות חוב‪ ,‬ניירות ערך שנשאלו או שנרכשו‬ ‫במסגרת הסכמי מכר חוזר‪ ,‬אשראי לציבור‪ ,‬אשראי לממשלה וכו'‪ .‬אשראי לציבור ויתרות חוב אחרות לגביהם לא‬ ‫נקבעו בהוראות הדיווח לציבור כללים ספציפיים בדבר מדידת הפרשה להפסדי אשראי )כגון‪ :‬אשראי לממשלה‪,‬‬ ‫פיקדונות בבנקים וכד'( מדווחים בספרי הבנק לפי יתרת חוב רשומה‪ .‬יתרת החוב הרשומה מוגדרת כיתרת החוב‪,‬‬ ‫לאחר ניכוי מחיקות חשבונאיות‪ ,‬אך לפני ניכוי הפרשה להפסדי אשראי בגין אותו חוב‪ .‬יתרת החוב הרשומה אינה‬ ‫כוללת ריבית צבורה שלא הוכרה‪ ,‬או שהוכרה בעבר ולאחר מכן בוטלה‪ .‬יובהר כי לפני ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬הבנק יישם‬ ‫כללים שונים לפיהם יתרת החוב בספרי הבנק כללה את מרכיב הריבית שנצברה לפני שהחוב סווג כחוב בעייתי‬ ‫שאינו נושא הכנסה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬יתרות אשראי שהוצגו בתקופות שלפני תקופת יישום ההוראה לראשונה אינן ברות‬ ‫השוואה ליתרות האשראי המדווחות לאחר תחילת יישומה‪ .‬לגבי יתרות חוב אחרות‪ ,‬לגביהן קיימים כללים ספציפיים‬ ‫בדבר מדידה והכרה של הפרשה לירידת ערך )כגון‪ :‬איגרות חוב( הבנק ממשיך ליישם את אותם כללי מדידה‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫הבנק קבע נהלים לסיווג אשראי ולמדידת ההפרשה להפסדי אשראי כדי לקיים הפרשה ברמה מתאימה לכיסוי‬ ‫הפסדי אשראי צפויים בהתייחס לתיק האשראי שלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבנק קבע נהלים הנדרשים לקיום‪ ,‬כחשבון התחייבותי‬ ‫נפרד‪ ,‬הפרשה ברמה מתאימה כדי לכסות הפסדי אשראי צפויים הקשורים למכשירי אשראי חוץ מאזניים )כגון‪:‬‬ ‫התקשרויות למתן אשראי‪ ,‬מסגרות אשראי שלא נוצלו וערבויות(‪.‬‬ ‫ההפרשה לכיסוי הפסדי האשראי הצפויים בהתייחס לתיק האשראי מוערכת באחד משני מסלולים‪" :‬הפרשה‬ ‫פרטנית" ו"הפרשה קבוצתית"‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבנק בוחן את הנאותות הכוללת של ההפרשה להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫הפרשה פרטנית להפסדי אשראי ‪ -‬הבנק בחר לזהות לצורך בחינה פרטנית חובות שסך יתרתם החוזית הינה מעל ‪1‬‬ ‫מיליון ש"ח וכן לגבי החובות האחרים שמזוהים על ידי הבנק לצורך הערכה פרטנית ואשר ההפרשה לירידת ערך‬ ‫בגינם אינה נכללת בהפרשה להפסדי אשראי המוערכת על בסיס קבוצתי‪ .‬הפרשה פרטנית להפסדי אשראי מוכרת‬ ‫לגבי כל חוב שסווג כפגום‪ .‬חוב מסווג כפגום כאשר בהתבסס על מידע ואירועים עדכניים צפוי שהבנק לא יוכל‬ ‫לגבות את כל הסכומים המגיעים לו לפי התנאים החוזיים של הסכם החוב‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬חוב מסווג כחוב פגום כאשר‬ ‫קרן או ריבית בגינו מצויים בפיגור של ‪ 90‬ימים או יותר‪ ,‬למעט אם החוב גם מובטח היטב וגם נמצא בהליכי גביה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כל חוב שתנאיו שונו במסגרת ארגון מחדש של חוב בעייתי יסווג כחוב פגום‪.‬‬ ‫ההפרשה הפרטנית להפסדי אשראי מוערכת בהתבסס על תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים‪ ,‬מהוונים בשיעור‬ ‫הריבית האפקטיבית המקורית של החוב‪ .‬כאשר החוב הינו מותנה בביטחון או כאשר הבנק קובע שצפויה תפיסת‬ ‫נכס‪ ,‬ההפרשה הפרטנית מוערכת בהתבסס על השווי ההוגן של הביטחון ששועבד להבטחת אותו חוב‪.‬‬ ‫הפרשה קבוצתית להפסדי אשראי ‪ -‬מחושבת כדי לשקף הפרשות לירידת ערך בגין הפסדי אשראי בלתי מזוהים‬ ‫פרטנית הגלומים בקבוצות גדולות של חובות קטנים בעלי מאפייני סיכון דומים‪ ,‬וכן בגין חובות שנבחנו פרטנית‬ ‫ונמצא שהם אינם פגומים‪ .‬ההפרשה להפסדי אשראי בגין חובות המוערכים על בסיס קבוצתי‪ ,‬למעט הלוואות לדיור‬ ‫לגביהם חושבה הפרשה מזערית לפי שיטת עומק הפיגור‪ ,‬מחושבת בהתאם לכללים שנקבעו ב‪ASC ) FAS 5 -‬‬ ‫‪ ,(450‬טיפול חשבונאי בתלויות‪ ,‬בהתבסס על נוסחה המפורטת בהוראת שעה שקבע המפקח על הבנקים וזאת‬ ‫בתוקף עד וכולל יום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2012‬הנוסחה מבוססת על שיעורי הפסד היסטוריים בענפי משק שונים‪ ,‬בחלוקה‬ ‫בין אשראי בעייתי לאשראי לא בעייתי‪ ,‬בשנים ‪ 2009 ,2008‬ו‪ 2010 -‬וכן על שיעורי מחיקות חשבונאיות נטו שנרשמו‬ ‫בפועל החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ .2011‬בנוסף לחישוב טווח שיעורי הפסד היסטוריים בענפי משק שונים כאמור‪ ,‬לצורך‬ ‫קביעת שיעור ההפרשה הנאות הבנק לוקח בחשבון נתונים נוספים‪ ,‬לרבות מגמות בהיקפי האשראי בכל ענף‬ ‫ותנאים ענפיים‪ ,‬נתונים מקרו כלכליים‪ ,‬הערכת איכות כללית של האשראי לענף משק‪ ,‬שינויים בנפח ובמגמה של‬ ‫יתרות בפיגור ויתרות פגומות והשפעות השינויים בריכוזיות האשראי‪ .‬הבנק‪ ,‬בשיעורי ההפסד ההיסטוריים בענפי‬ ‫המשק העסקיים נשען על מקדמי חברת האם )למעט מקדם ענף משק בגין לקוחות פרטיים( וזאת בשל חוסר‬ ‫במדגם סטטיסטי מספק לצורך בניית מקדמים נאותים‪.‬‬ ‫בהתאם להנחיות שנקבעו בהוראת השעה‪ ,‬החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ 2011‬הבנק לא שומר הפרשה כללית ונוספת‪ ,‬אולם‬ ‫ממשיך לחשב את ההפרשה הנוספת ובודק כי בכל מקרה סכום ההפרשה הקבוצתית בתום כל תקופת דיווח לא‬ ‫יפחת מסכום ההפרשה הכללית והנוספת שהיו מחושבות לאותו מועד‪ ,‬ברוטו ממס‪.‬‬ ‫ההפרשה הנדרשת בהתייחס למכשירי האשראי החוץ מאזניים מוערכת בהתאם לכללים שנקבעו ב‪ASC ) FAS 5 -‬‬ ‫‪ .(450‬ההפרשה המוערכת על בסיס קבוצתי עבור מכשירי האשראי החוץ מאזניים מבוססת על שיעורי ההפרשה‬ ‫שנקבעו עבור האשראי המאזני )כמפורט לעיל(‪ ,‬תוך התחשבות בשיעור המימוש לאשראי הצפוי של סיכון האשראי‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪69‬‬ ‫החוץ מאזני‪ .‬שיעור המימוש לאשראי מחושב על ידי הבנק בהתבסס על מקדמי המרה לאשראי כמפורט בהוראות‬ ‫ניהול בנקאי תקין מספר ‪ ,203‬מדידה והלימות הון‪ -‬סיכון אשראי‪ -‬הגישה הסטנדרטית‪ ,‬בהתאמות מסוימות במקרים‬ ‫בהם קיים בבנק ניסיון עבר המצביע על שיעורי המימוש לאשראי‪.‬‬ ‫הבנק מסווג את כל החובות הבעייתיים שלו ואת פריטי האשראי החוץ מאזני בעייתיים בסיווגים‪ :‬השגחה מיוחדת‪,‬‬ ‫נחות או פגום‪.‬‬ ‫הכרה בהכנסה‬ ‫במועד סיווג החוב כפגום הבנק מגדיר את החוב כחוב שאינו צובר הכנסות ריבית ומפסיק לצבור בגינו הכנסות‬ ‫ריבית‪ ,‬למעט האמור להלן לגבי חובות מסוימים שאורגנו מחדש‪ .‬כמו כן‪ ,‬במועד סיווג החוב כפגום הבנק מבטל את‬ ‫כל הכנסות הריבית שנצברו וטרם נגבו‪ ,‬ואשר הוכרו כהכנסה ברווח והפסד‪ .‬החוב שאינו קשה גבייה ממשיך להיות‬ ‫מסווג כחוב שאינו צובר ריבית‪ ,‬כל עוד לא בוטל לגביו הסיווג כחוב פגום‪ .‬חוב אשר פורמאלית עבר ארגון מחדש של‬ ‫חוב בעייתי ולאחר הארגון מחדש קיים ביטחון סביר שהחוב יפרע ויבצע בהתאם לתנאיו החדשים‪ ,‬יטופל כחוב‬ ‫פגום שצובר הכנסות ריבית רק לאחר שישה תשלומים רצופים‪ .‬לגבי חובות שנבחנים ומופרשים על בסיס קבוצתי‬ ‫אשר מצויים בפיגור של ‪ 90‬יום או יותר‪ ,‬הבנק אינו מפסיק צבירת הכנסות ריבית‪ .‬חובות אלה כפופים לשיטות‬ ‫הערכה של הפרשה להפסדי אשראי שמבטיחות שהרווח של הבנק אינו מוטה כלפי מעלה‪.‬‬ ‫עמלות בגין איחור על חובות אלה נכללות כהכנסה במועד שבו נוצרה לבנק הזכות לקבלן מהלקוח‪ ,‬ובלבד שהגביה‬ ‫מובטחת באופן סביר‪.‬‬ ‫ארגון מחדש של חוב בעייתי‬ ‫חוב אשר פורמאלית עבר ארגון מחדש של חוב בעייתי מוגדר כחוב אשר לגביו‪ ,‬מסיבות כלכליות או משפטיות‬ ‫הקשורות לקשיים פיננסיים של חייב‪ ,‬הבנק העניק ויתור בדרך של שינוי בתנאי החוב במטרה להקל על החייב את‬ ‫נטל תשלומי המזומן בטווח הקרוב )הפחתה או דחייה של תשלומים במזומן שנדרשים מהחייב( או בדרך של קבלת‬ ‫נכסים אחרים כפירעון החוב )בחלקו או במלואו(‪.‬‬ ‫לצורך קביעה האם הסדר חוב שבוצע על ידי הבנק מהווה ארגון מחדש של חוב בעייתי הבנק מבצע בחינה איכותית‬ ‫של מכלול התנאים של ההסדר והנסיבות במסגרתן הוא בוצע‪ ,‬וזאת במטרה לקבוע האם )‪ (1‬החייב מצוי בקשיים‬ ‫פיננסיים ו‪ (2) -‬במסגרת ההסדר הבנק העניק ויתור לחייב‪.‬‬ ‫לצורך קביעה האם החייב נמצא בקשיים פיננסיים‪ ,‬הבנק בוחן האם קיימים סממנים המצביעים על היותו של הלווה‬ ‫בקשיים במועד ההסדר או על קיום אפשרות סבירה שהלווה יקלע לקשיים פיננסיים לולא ההסדר‪ .‬בין היתר‪ ,‬הבנק‬ ‫בוחן קיום אחת או יותר מהנסיבות המפורטות להלן‪ :‬למועד הסדר החוב הלווה נמצא בכשל‪ ,‬לרבות כאשר חוב אחר‬ ‫כלשהו של הלווה הינו בכשל; לגבי החובות שלמועד ההסדר אינם בפיגור הבנק מעריך האם בהתאם ליכולת‬ ‫הפירעון הנוכחית קיימת סבירות כי בעתיד הנראה לעין הלווה ייקלע למצב של כשל ולא יעמוד בתנאים החוזיים‬ ‫המקוריים של החוב; החייב הוכרז כפושט רגל‪ ,‬נמצא בתהליך של כינוס נכסים או קיימים ספקות משמעותיים‬ ‫להמשך קיומו של הלווה כעסק חי; וכן ללא שינוי תנאי החוב‪ ,‬החייב לא יהיה מסוגל לגייס חוב ממקורות אחרים‬ ‫בריבית שוק המקובלת לגבי חייבים שאינם בכשל‪.‬‬ ‫הבנק מסיק כי במסגרת ההסדר הוענק לחייב ויתור‪ ,‬גם אם במסגרת ההסדר בוצעה העלאה בריבית החוזית‪ ,‬אם‬ ‫מתקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים‪ :‬כתוצאה מארגון מחדש‪ ,‬הבנק לא צפוי לגבות את כל סכומי החוב )לרבות‬ ‫ריבית שנצברה בהתאם לתנאים החוזיים(; שווי הוגן עדכני של הביטחון לגבי חובות מותנים בביטחון אינו מכסה את‬ ‫יתרת החוב החוזית ומצביע על היעדר יכולת גביה של כל סכומי החוב; לחייב לא קיימת אפשרות לגייס מקורות‬ ‫‪70‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫בשיעור הנהוג בשוק עבור חוב בעל תנאים ומאפיינים כגון אלו של החוב שהועמד במסגרת ההסדר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הבנק לא מסווג חוב כחוב בעייתי שאורגן מחדש אם במסגרת ההסדר הוענקה לחייב דחיית תשלומים שאינה‬ ‫מהותית בהתחשב בתדירות התשלומים‪ ,‬בתקופה החוזית לפירעון ובמשך החיים הממוצע הצפוי של החוב המקורי‪.‬‬ ‫לעניין זה‪ ,‬אם בוצעו מספר הסדרים הכרוכים בשינוי תנאי החוב‪ ,‬הבנק מביא בחשבון את ההשפעה המצטברת של‬ ‫הארגונים הקודמים לצורך קביעה האם הדחייה בתשלומים אינה מהותית‪.‬‬ ‫חובות שאורגנו מחדש‪ ,‬לרבות כאלה שטרם הארגון מחדש נבחנו על בסיס קבוצתי‪ ,‬יסווגו כחוב פגום ויוערכו על‬ ‫בסיס פרטני לצורך ביצוע הפרשה להפסדי אשראי או מחיקה חשבונאית‪ .‬לאור העובדה שהחוב שלגביו בוצע ארגון‬ ‫מחדש של חוב בעייתי לא ייפרע בהתאם לתנאים החוזיים המקוריים שלו‪ ,‬החוב ממשיך להיות מסווג כחוב פגום גם‬ ‫לאחר שהחייב חוזר למסלול פירעון בהתאם לתנאים החדשים‪.‬‬ ‫מחיקה חשבונאית‬ ‫הבנק מוחק חשבונאית כל חוב או חלק ממנו המוערך על בסיס פרטני שנחשב כאינו בר גביה ובעל ערך נמוך כך‬ ‫שהותרתו כנכס אינה מוצדקת‪ ,‬או חוב בגינו מנהל הבנק מאמצי גביה ארוכי טווח )המוגדרים ברוב המקרים‬ ‫כתקופה העולה על שנתיים(‪ .‬לגבי החובות המוערכים על בסיס קבוצתי‪ ,‬נקבעו כללי המחיקה בהתבסס על תקופת‬ ‫הפיגור שלהם )ברוב המקרים מעל ‪ 150‬ימי פיגור רצופים( ועל פרמטרים בעייתיים אחרים‪ .‬יובהר כי מחיקות‬ ‫חשבונאיות אינן כרוכות בויתור משפטי והן מקטינות את יתרת החוב המדווחת לצרכים חשבונאיים בלבד‪ ,‬תוך‬ ‫יצירת בסיס עלות חדש לחוב בספרי הבנק‪.‬‬ ‫להלן מפורטת היערכות הקבוצה בעקבות יישום ההוראה‪:‬‬ ‫בתחילת שנת ‪ 2011‬הושלם תהליך פיתוח המערכת והממשקים‪ ,‬בוצעו בדיקות קבלה ואינטגרציה למערכת‪.‬‬ ‫כתוצאה מהמעבר ליישום בפועל של ההוראה‪ ,‬נדרש הבנק לבצע מדידות וחישובים לפי כללי המערכת החדשה‪ ,‬על‬ ‫פי נתוני חבויות שנוהלו במערכת הישנה נכון ליום המעבר‪.‬‬ ‫לצורך הסבת הנתונים למערכת החדשה‪ ,‬ביום המעבר ‪ -‬בוצעו הפעולות הבאות‪:‬‬ ‫ איפוס חשבונות הפרשה קיימים‪.‬‬‫ עיבוד כולל של תיק האשראי ליום המעבר במערכת החדשה והפקת תוצרים )הפרשה לריבית‪ ,‬מחיקה חשבונאית‪,‬‬‫והפרשה להפסדי אשראי(‪.‬‬ ‫ הקמה לראשונה של חשבונות הפרשה לריבית‪ ,‬מחיקה חשבונאית והפרשה להפסדי אשראי‪.‬‬‫ הצגת השפעה על העודפים כתוצאה מיישום לראשונה של ההוראה בחשבונות ייעודיים בקרן הון‪ ,‬סעיף בהון‬‫המהווה את ההשפעה המצטברת ליום המעבר‪.‬‬ ‫בתחילת שנת ‪ 2011‬הבנק קיים הדרכות בהטמעת המערכת החדשה‪ ,‬יישומה בפועל והטמעת הדיווח החשבונאי‬ ‫כתוצאה מיישום ההוראה החדשה‪ .‬יצוין עוד כי העקרונות שבבסיס ההוראה החדשה מהווים שינוי מרחיק לכת‬ ‫ביחס להוראות הקיימות בנושא סיווג חובות בעייתיים ומדידת הפרשות להפסדי אשראי בגין חובות אלו והם חייבו‬ ‫את הנהלת הבנק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לגבש מתודולוגיה בנושאים שונים‪ ,‬תוך שימוש בהנחות‪ ,‬אומדנים ושיקול דעת‪ .‬בעתיד‪,‬‬ ‫לאחר שהמידע המופק יילמד וינותח לאורך זמן‪ ,‬במקביל להשלמת מהלכי ההטמעה ושינויי התוכנה‪ ,‬ייתכן שיחולו‬ ‫שינויים מסויימים במתודולוגיה‪ ,‬בהנחות ובאומדנים האמורים‪.‬‬ ‫הפרשות להפסדי אשראי ‪ -‬יתרת ההפרשה להפסדי אשראי על בסיס פרטני הסתכמה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬ב‪-‬‬ ‫‪ 46.9‬מיליוני ש"ח לעומת ‪ 57.1‬מיליוני ש"ח ב‪ 31 -‬בדצמבר ‪ ,2010‬לפי ההוראה החדשה‪ .‬יתרת ההפרשה להפסדי‬ ‫אשראי על בסיס קבוצתי הסתכמה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬ב‪ 17.4 -‬מיליוני ש"ח לעומת ‪ 20.9‬מיליוני ש"ח ב‪31 -‬‬ ‫בדצמבר ‪ ,2010‬לפי ההוראה החדשה‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪71‬‬ ‫התפתחות חובות בעייתיים ל‪ 31 -‬בדצמבר ‪ 2010‬בהתאם להוראה החדשה‪:‬‬ ‫סיכון אשראי כפי שדווח ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫)‪73.2‬‬ ‫הפרשה פרטנית להפסדי אשראי‬ ‫)‪(60.9‬‬ ‫התאמות הנובעות מיישום ההוראות החדשות‬ ‫)‪44.4‬‬ ‫סך סיכון אשראי בעייתי לפי ההוראות החדשות‬ ‫)‪56.7‬‬ ‫להלן התנועה בהפרשה להפסדי אשראי לתקופה שהסתיימו ביום ‪ .31.12.2011‬התנועה כוללת את ההשפעה מיישום‬ ‫לראשונה של ההוראה החדשה על הפרשה להפסדי אשראי בגין חובות ובגין מכשירי אשראי חוץ מאזניים‪:‬‬ ‫יתרת הפרשה להפסדי אשראי )‪ (1‬ליום ‪31.12.2010‬‬ ‫על בסיס פרטני‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫על בסיס קבוצתי‬ ‫אחר**‬ ‫סך הכל‬ ‫)‪(2) 69.4‬‬ ‫)‪(3) 6.3‬‬ ‫))‪75.7‬‬ ‫שנה שהסתיימה ביום ‪31.12.2011‬‬ ‫מחיקות חשבונאיות נטו שהוכרו ליום ‪*** 1.1.2011‬‬ ‫שינויים אחרים בהפרשה להפסדי אשראי ליום ‪) 1.1.2011‬נזקפו להון(***‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫)‪(47.9‬‬ ‫)‪*35.6‬‬ ‫)‪8.6‬‬ ‫‬‫)‪*14.6‬‬ ‫)‪(3.4‬‬ ‫)‪(47.9‬‬ ‫)‪50.2‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫מחיקות חשבונאיות )ברוטו(‬ ‫גביית חובות שנמחקו חשבונאית בשנים קודמות‬ ‫מחיקות חשבונאיות נטו‬ ‫יתרת הפרשה להפסדי אשראי ליום ‪31.12.2011‬‬ ‫)‪(31.5‬‬ ‫)‪12.7‬‬ ‫)‪(18.8‬‬ ‫)‪46.9‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪17.4‬‬ ‫)‪(31.8‬‬ ‫)‪12.9‬‬ ‫)‪(18.9‬‬ ‫)‪64.3‬‬ ‫*‬ ‫סווג מחדש‬ ‫**‬ ‫לרבות הפרשה על בסיס קבוצתי בגין חובות שנבדקו פרטנית ונמצא שאינם פגומים‪.‬‬ ‫*** כתוצאה מיישום לראשונה של ההוראות החדשות בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי‬ ‫**** בהתאם להוראות החדשות בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי‪ ,‬החל מיום ‪ 1.1.2011‬תאגידים בנקאיים‬ ‫אינם נדרשים לשמור הפרשה כללית‪ ,‬נוספת ומיוחדת לחובות מסופקים‪.‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫סכום זה הוצג לפני יום ‪ 1.1.2011‬בסעיף "הפרשה לחובות מסופקים"‪.‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫סכום זה הוצג לפני יום ‪ 1.1.2011‬בסעיף "הפרשה ספציפית אחרת"‪.‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫סכום זה הוצג לפני יום ‪ 1.1.2011‬בסעיף "הפרשה נוספת"‪.‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫יתרת ההפרשה ל‪ 1.1.2011 -‬לפי ההוראה החדשה כוללת הפרשה נוספת של ‪ 8.5‬מיליוני ש"ח ביחס לנתוני הפרופורמה שהוצגו בדוחות של דצמבר‬ ‫‪.2010‬‬ ‫‪72‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫להלן פילוח החבויות הבעייתיות בהתאם להוראה החדשה )‪:(1‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪(2) 2010‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫מאזני‬ ‫חוץ‬ ‫מאזני‬ ‫הכל‬ ‫סך‬ ‫חוב רשום‬ ‫הפרשה‬ ‫להפסדי אשראי‬ ‫חוב‬ ‫נטו‬ ‫מאזני‬ ‫חוץ‬ ‫מאזני‬ ‫סך הכל‬ ‫חוב רשום‬ ‫הפרשה‬ ‫להפסדי אשראי‬ ‫חוב‬ ‫נטו‬ ‫סיכון אשראי פגום‬ ‫סיכון אשראי נחות‬ ‫סיכון אשראי בהשגחה‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‬‫‪1.6‬‬ ‫‪75.5‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪46.9‬‬ ‫*‬‫‪2.8‬‬ ‫‪28.6‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪37.8‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪76.6‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪37.9‬‬ ‫‪57.7‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪31.9‬‬ ‫סך סיכון אשראי בעייתי‬ ‫לפי ההוראות החדשות‬ ‫‪88.9‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪95.3‬‬ ‫‪49.7‬‬ ‫‪45.6‬‬ ‫‪119.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪120.8‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪56.7‬‬ ‫מסחרי‬ ‫‪38.4‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪44.8‬‬ ‫‪24.2‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪40.8‬‬ ‫‪40.8‬‬ ‫‪26.4‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫סיכון אשראי בגין אנשים‬ ‫‪50.5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪50.5‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫‪79.1‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪80.0‬‬ ‫‪37.7‬‬ ‫‪42.3‬‬ ‫סך סיכון אשראי בעייתי‬ ‫לפי ההוראות החדשות‬ ‫‪88.9‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪95.3‬‬ ‫‪49.7‬‬ ‫‪45.6‬‬ ‫‪119.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪120.8‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪56.7‬‬ ‫סיכון‬ ‫אשראי‬ ‫* קטן מ‪ 50-‬אלפי ש"ח‬ ‫)‪ (1‬מוצג לאחר ניכוי מחיקות חשבונאיות ולפני ניכוי הפרשה להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫)‪ (2‬היתרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬הן על פי באור פרופורמה העוסק בהשפעת ההוראה אילו הייתה מיושמת ביום זה‪.‬‬ ‫להלן באור יתרות חובות בעייתיים כנדרש עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪) 2010‬בסכומים מדווחים במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫חובות בעייתיים )‪(1‬‬ ‫שאינם נושאים הכנסה‬ ‫שאורגנו מחדש )‪(2‬‬ ‫בפיגור זמני‬ ‫בהשגחה מיוחדת‬ ‫‪53.9‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫סה"כ אשראי מאזני ללווים בעייתיים )‪(1‬‬ ‫סה"כ אשראי חוץ‪-‬מאזני בגין לווים בעייתיים )‪(3‬‬ ‫סיכון אשראי כולל בגין לווים בעייתיים )‪(1‬‬ ‫איגרות חוב בגינן נרשמה הפרשה לירידת ערך‬ ‫‪71.7‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪73.2‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫לא כולל חובות בעייתיים המכוסים על ידי בטחונות המותרים לניכוי לצורך מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים‬ ‫)הוראות ניהול בנקאי תקין מס' ‪.(313‬‬ ‫‪ (2‬אשראי שאורגן מחדש במהלך השנה השוטפת וכן אשראי שאורגן מחדש בשנים קודמות עם ויתור על הכנסות‪.‬‬ ‫‪ (3‬כפי שחושב לצורך מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים‪ ,‬למעט בגין ערבויות שנתן לווה להבטחת חבות של צד שלישי‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪73‬‬ ‫נספח א' ‪ -‬נכסים שאינם מבצעים‪ ,‬חובות פגומים שצוברים הכנסות רבית‪ ,‬סיכון אשראי מסחרי בעייתי וחובות‬ ‫שאינם פגומים בפיגור של ‪ 90‬ימים או יותר‪:‬‬ ‫יתרה ליום‬ ‫יתרה ליום‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫סכומים מדווחים ‪ -‬מיליוני ש"ח‬ ‫‪ .1‬נכסים שאינם מבצעים‬ ‫אשראי לציבור פגום שאינו צובר הכנסות רבית‪:‬‬ ‫‪ -‬שנבדק על בסיס פרטני‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪73.8‬‬ ‫סך הכל חובות פגומים שאינם צוברים הכנסות רבית‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪73.8‬‬ ‫סך הכל נכסים שאינם מבצעים‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪73.8‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪ .2‬חובות פגומים בארגון מחדש של חוב בעייתי שצוברים הכנסות רבית‬ ‫‪ .3‬סיכון אשראי מסחרי בעייתי‬ ‫‪36.3‬‬ ‫סיכון אשראי מאזני בגין הציבור‬ ‫‪40.0‬‬ ‫סיכון אשראי חוץ‪-‬מאזני בגין הציבור‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫סך הכל סיכון אשראי מסחרי בעייתי בגין הציבור‬ ‫‪42.7‬‬ ‫‪40.8‬‬ ‫סיכון אשראי מאזני בגין אחרים‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫סך הכל סיכון אשראי מסחרי בעייתי בגין אחרים‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫סך הכל סיכון אשראי מסחרי בעייתי‬ ‫‪44.8‬‬ ‫‪43.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪ .4‬חובות שאינם פגומים בפיגור של ‪ 90‬ימים או יותר‬ ‫יחס הון מזערי ‪-‬‬ ‫‪31.12.2011‬‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫באזל ‪II‬‬ ‫‪13.72%‬‬ ‫‪*14.59%‬‬ ‫יחס הון מינימלי על פי בנק ישראל‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬קבע דירקטוריון הבנק כי יעד ההון יעמוד על יחס של ‪ 13%‬לפחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדירקטוריון אימץ את‬ ‫מדיניות בנק ישראל ביחס להון הליבה וקבע את שיעורו ל‪ 7.5% -‬לפחות‪ .‬יחס ההון המזערי שקבע הדירקטוריון‬ ‫מוסכם על בנק ישראל‪.‬‬ ‫כנגד סיכוני האשראי והסיכונים האחרים עומדים מקורות ההון‪ ,‬שהסתכמו ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬ב‪ 379.1 -‬מיליוני‬ ‫ש"ח )ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬ב‪ 379.7 -‬מיליוני ש"ח(‪ .‬ב‪ 14 -‬במאי ‪ 2008‬הנפיק הבנק לבנק הבינלאומי שטר הון על‬ ‫סך ‪ 9,635‬אלפי ש"ח‪ ,‬אשר הוכר כהון משני לצורך עמידה ביחס הון מזערי‪.‬‬ ‫במסגרת מדיניות הביטחונות נקבעים עקרונות וכללים לקביעת שווים בהתייחס לסוג הביטחון וסוג האשראי‬ ‫אותו הוא מבטיח‪ ,‬כגון טווח הזמן למימוש הביטחון‪ ,‬סוג ההצמדה‪ ,‬תנודתיות בשווי הביטחון וכדומה‪ .‬הביטחונות‬ ‫המתקבלים בבנק מוזרמים למערכת בטחונות‪ ,‬כאשר לכל ביטחון ניתן אחוז כמקדם ביטחון הנקבע לפי רמת הסיכון‬ ‫של הביטחון ומוכפל בשווי השוק של הביטחון‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הבנק רשם בטחונות מסוימים כנגד אשראי בסכום של ‪ 190.5‬מיליוני ש"ח שאותם הוא מקזז מיתרת האשראי‬ ‫לצורך חישוב סיכון אשראי‪.‬‬ ‫בהתאם להוראת הפיקוח על הבנקים ‪ -‬הגישה הסטנדרטית‪ ,‬הותרה הפחתת סיכון אשראי המובטח במלואו או‬ ‫בחלקו בביטחונות כגון מזומנים‪ ,‬ניירות ערך‪ ,‬ערבות צד שלישי או פקדונות כאשר הפחתה זו ממלאת אחר הדרישות‬ ‫לוודאות משפטית כפי שתוארה בהוראות‪ .‬הבנק בחן את כשירותם של הביטחונות השונים המשמשים בפעילותו‬ ‫השוטפת לצורך הפחתת סיכון האשראי הנמדד במסגרת הוראות באזל ‪.2‬‬ ‫פיקוח ובקרה על השימוש בבטחונות‬ ‫כל חבויות לקוחות הבנק לרבות שווי הביטחונות העומדים כנגדן‪ ,‬מרוכזים במערכות ‪ -‬בקרה שונות באמצעותן‬ ‫מבצע הבנק מעקב שוטף של מצבת הביטחונות אל מול חשיפות האשראי‪.‬‬ ‫ מעקב שוטף אחר חוסר ביטחונות ברמת הלקוח הבודד מתבצע בסניפים באמצעות דוחות יעודיים ממערכות‬‫התפעול בהם מפורטות כל חבויות הלקוח ומערך הביטחונות שלו אל מול מסגרות האשראי שאושרו לו‪,‬‬ ‫ומתקבלת תמונת מצב שלמה על חשיפת הלקוח‪.‬‬ ‫ במקביל לטיפול הסניף מתבצעת עבודת פיקוח ובקרה גם במערכי בקרה נוספים‪.‬‬‫להלן פרטים על היקף הפחתת סיכון האשראי בהתאם להוראה )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫חשיפה‬ ‫חשיפה לאחר הפרשה להפסדי‬ ‫שמכוסה‬ ‫אשראי )לפני הפחתת בטחונות(‬ ‫ע"י ערבויות‬ ‫סכומים‬ ‫חשיפה שמכוסה‬ ‫יתרת החשיפה לאחר הפרשה‬ ‫שנוספו‬ ‫ע"י בטחון פיננסי‬ ‫להפסדי אשראי )לאחר הפחתת‬ ‫כשיר ובטחונות‬ ‫בטחונות(‬ ‫‪1,716.4‬‬ ‫ריבונות‬ ‫יישויות סקטור ציבורי ‪85.4‬‬ ‫קמעונאים ליחידים‬ ‫‪333.4‬‬ ‫‪446.5‬‬ ‫‪2,912.0‬‬ ‫‪424.5‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪6,058.3‬‬ ‫תאגידים בנקאיים‬ ‫תאגידים‬ ‫עסקים קטנים‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫‪1,716.4‬‬ ‫‪85.4‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪42.9‬‬ ‫‪90.0‬‬ ‫‪57.6‬‬ ‫‪333.8‬‬ ‫‪403.6‬‬ ‫‪2,821.8‬‬ ‫‪366.7‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫‪190.5‬‬ ‫‪5,867.8‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪75‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫חשיפה ברוטו‬ ‫חשיפה‬ ‫סכומים חשיפה שמכוסה ע"י‬ ‫)לאחר הפרשה‬ ‫שמכוסה‬ ‫בטחון פיננסי כשיר‬ ‫ספציפית לחומ"ס )לאחר הפחתת‬ ‫לחומ"ס(‬ ‫ע"י ערבויות‬ ‫ובטחונות‬ ‫בטחונות(‬ ‫שנוספו‬ ‫יתרת החשיפה לאחר הפרשה‬ ‫ריבונות‬ ‫‪1,408.8‬‬ ‫‪1,408.8‬‬ ‫יישויות סקטור ציבורי‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫תאגידים בנקאיים‬ ‫‪491.2‬‬ ‫‪491.5‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫תאגידים‬ ‫‪408.8‬‬ ‫‪26.6‬‬ ‫‪382.2‬‬ ‫קמעונאים ליחידים‬ ‫‪2,609.2‬‬ ‫‪74.3‬‬ ‫‪2,534.9‬‬ ‫עסקים קטנים‬ ‫‪434.6‬‬ ‫‪51.0‬‬ ‫‪383.3‬‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫‪*114.5‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪*5,515.0‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪*114.5‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪*5,363.1‬‬ ‫‪151.9‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫להלן פרטים על היקף העיסקאות במכשירים פיננסיים נגזרים ועל היקף החשיפה לצרכי הלימות ההון )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫חשיפות לסיכון אשראי של צד ג'‬ ‫חשיפה לאחר‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫נגזרי רבית‬ ‫נגזרי מדד‬ ‫נגזרי מט"ח‬ ‫נגזרי מניות‬ ‫נגזרי סחורות ואחרים‬ ‫סה"כ‬ ‫שווי שוק‬ ‫סכום נקוב‬ ‫ביטחונות‬ ‫סכום החשיפה‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪30.0‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫* קטן מ‪ 0.1-‬מיליוני ש"ח‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫חשיפות לסיכון אשראי של צד ג'‬ ‫חשיפה לאחר‬ ‫סוג החשיפה‬ ‫נגזרי רבית‬ ‫שווי שוק‬ ‫)‪*-‬‬ ‫נגזרי מדד‬ ‫‪11.8‬‬ ‫סכום החשיפה‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪61.8‬‬ ‫נגזרי מט"ח‬ ‫)‪*-‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫נגזרי מניות‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫נגזרי סחורות ואחרים‬ ‫)‪*-‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫סה"כ‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫‪83.8‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫* קטן מ‪ 0.1-‬מיליוני ש"ח‬ ‫‪76‬‬ ‫סכום נקוב‬ ‫ביטחונות‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הסיכונים התפעוליים‬ ‫א‪ .‬כללי‬ ‫ סיכון תפעולי הינו הסיכון להפסד כתוצאה מאי נאותות או כשל של תהליכים פנימיים‪ ,‬אנשים ומערכות או‬‫כתוצאה מאירועים חיצוניים‪ .‬ההגדרה כוללת סיכון משפטי‪ ,‬אך אינה כוללת סיכון אסטרטגי או סיכון מוניטין‬ ‫)היבטי החשיפה והניהול של הסיכון המשפטי על היבטיו השונים נדונים בהרחבה בפרק נפרד(‪.‬‬ ‫ הסיכון התפעולי גלום בכל אחת מהפעילויות הבנקאיות והאחרות המתבצעות בקבוצת הבנק כולה‪ .‬משכך מושם‬‫עיקר הדגש בניהול החשיפה לסיכון התפעולי על מיפוי‪ ,‬איתור וזיהוי מוקדם‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬של מוקדי הסיכון‬ ‫העיקריים‪ ,‬אומדן ומזעור הסיכונים באמצעות הטמעת בקרות מונעות מפצות וביצוע מעקב קפדני אחר יישומן‪.‬‬ ‫ הבנק רואה בניהול הסיכונים התפעוליים חלק בלתי נפרד ממערך ניהול הסיכונים כבסיס לפעילותו העסקית‪.‬‬‫הסיכונים התפעוליים גלומים בכל הפעילויות ותהליכי העבודה בבנק‪ ,‬במגוון המוצרים והמערכות‪ ,‬ובשל כך‬ ‫מהווה ניהול הסיכונים התפעוליים חלק אינטגרלי מניהול הפעילות העסקית‪.‬‬ ‫כמו כן הבנק נערך למול טיוטת הוראת בנק ישראל בנושא "ניהול הסיכון התפעולי"‪.‬‬ ‫ מנהלת הסיכונים התפעוליים‪ ,‬הנהלת הבנק והגורמים האחראים לתחומי הפעילות השונים‪ ,‬בתאום ושיתוף עם‬‫מומחים חיצוניים‪ ,‬משקיעים מאמצים רבים כדי לשפר את כלי המדידה‪ ,‬הפיקוח והבקרה הקיימים בבנק‪ ,‬במטרה‬ ‫למזער את הסיכונים התפעוליים בתחומים השונים‪.‬‬ ‫ הבנק נערך לשיפור מתמיד של סביבת הבקרה והמסגרות הארגוניות לניהול הסיכון התפעולי בהתאם למסמך‬‫ה‪ Sound Practices-‬שפורסם בשנת ‪) 2003‬להלן‪ (Sound Practices -‬של ועדת באזל שאומצו על ידי הפיקוח על‬ ‫הבנקים‪.‬‬ ‫ הבנק נערך ליישום טיוטת הוראת בנק ישראל בנושא "ניהול הסיכון התפעולי"‪.‬‬‫ב‪ .‬מדיניות‬ ‫דירקטוריון הבנק קבע מדיניות כוללת ומקיפה לניהול הסיכונים התפעוליים הקובעת את תיאבון הסיכון וכן מתווה‬ ‫את סביבת הבקרה‪ ,‬המסגרות הארגוניות והפונקציות הניהוליות שיפעלו לניהול ולמזעור החשיפה לסיכונים‬ ‫תפעוליים בבנק ובקבוצה‪ .‬כמו כן מעוגנים במסגרת המדיניות מנגנוני זיהוי אומדן הסיכונים‪ ,‬הבקרה‪ ,‬הניטור‪,‬‬ ‫המעקב וכן מערכי הדיווח‪.‬‬ ‫ המדיניות מתבססת על הוראות ניהול בנקאי תקין‪ ,‬על ה‪ Sound Practices-‬של ועדת באזל ועקרונות באזל ‪II‬‬‫שאומצו על ידי הפיקוח על הבנקים ועל פרקטיקות מקובלות בתחום ניהול הסיכון התפעולי‪.‬‬ ‫ דירקטוריון הבנק מינה מנהלת סיכונים תפעוליים אשר אחראית לגיבוש ויישום המדיניות לניהול הסיכונים‬‫התפעוליים שאושרה על ידי הדירקטוריון‪ ,‬להנחיית היחידות השונות בבנק‪ ,‬לעיגון סטנדרטים של מעקב‪ ,‬דיווח‬ ‫ובקרה‪ ,‬וליישום והטמעת המדיניות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ניהול החשיפות‬ ‫איתור‪ ,‬מיפוי‪,‬מיזעור וניטור‬ ‫סקר מיפוי וזיהוי הסיכונים התפעוליים הינו אחד מהכלים המרכזיים לשליטה ובקרה בהם‪ .‬בבנק מבוצע תהליך‬ ‫מובנה של מיפוי הסיכונים התפעוליים ביחידות הבנק השונות על בסיס מיפוי קווי עסקים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪77‬‬ ‫הבנק אימץ את הסקרים התפעוליים של חברת האם בהם שיטות העבודה זהות‪ .‬ביחידות האחרות מופו הפערים‬ ‫והסקרים מתבצעים על פי תכנית העבודה שנקבעה‪ .‬הבנק מבצע באופן שוטף סקרי סיכונים לאיתור מוקדי סיכון‬ ‫בפעילויות חדשות וכן ביחידות חדשות בבנק‪.‬‬ ‫ במסגרת הסקר נכלל גם נושא מיפוי החשיפה לסיכוני הונאות ומעילות‪ ,‬לפי הנחיית בנק ישראל‪.‬‬‫ בעקבות ממצאי סקר הסיכונים נוספו בקרות חדשות‪ ,‬לרבות בקרות מיכוניות ואחרות במערכות התפעוליות‪,‬‬‫שונו ואורגנו מחדש תהליכי ונהלי עבודה‪ ,‬ונוספו מידע ניהולי ודיווחים המסייעים למנהלים בתהליך הבקרה‪.‬‬ ‫ הבנק מבצע באופן שוטף סקרי סיכונים לאיתור מוקדי סיכון בפעילויות‪ ,‬תהליכים ויחידות חדשות בבנק‪.‬‬‫ בבנק הוגדרו אינדיקטורים לאיתור מוקדם של שינוי במפת הסיכונים )‪ (KRI‬על ידי מנהלי התהליכים‪.‬‬‫מנהלי תהליכים‬ ‫לכל תהליך מרכזי בבנק מונה מנהל תהליך האחראי לקיום הבקרות ולמזעור הסיכונים התפעוליים בתהליך ודיווח‬ ‫למנהל הסיכונים התפעוליים‪.‬‬ ‫איסוף אירועי כשל‬ ‫הבנק באמצעות היחידה לניהול סיכונים תפעוליים מקיים תהליך של איסוף ותיעוד אירועי כשל‪ ,‬כבסיס נתונים‬ ‫לאימות הערכות של מומחי התוכן‪ ,‬לאומדן הסיכונים התפעוליים בתהליכים העסקיים וביחידות ארגוניות ולשמירת‬ ‫היסטוריית כשלים ולהפקת לקחים ושיפור תהליכים‪.‬‬ ‫איסוף הנתונים‪ ,‬המתודולוגיה‪ ,‬וספי הדיווח עוגנו במסמך המדיניות המטפל בין היתר‪ ,‬בבדיקת כיסוי הסיכונים‬ ‫הרלוונטיים במסמך החשיפות ובמידת הצורך‪ ,‬שינוי סדרי עדיפויות לטיפול בבקרות המומלצות בסקרי הסיכונים‬ ‫התפעוליים‪ .‬בהתאם למדיניות‪ ,‬מונו נאמני דיווח בסניפים וביחידות שהפעילות העסקית בהן רגישה‪ ,‬והתקיימו‬ ‫ומתקיימות הדרכות לנאמנים‪ .‬אירועים מועלים רבעונית להנהלה‪ ,‬לדירקטוריון בהתאם לספים שנקבעו בנוהל‪,‬‬ ‫לצורך דיון בהפקת לקחים ועדכון מפת החשיפות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקיים הבנק תהליך הפקת לקחים גם לגבי אירועים‬ ‫חיצוניים מהותיים שמידע לגביהם מופיע בתקשורת‪.‬‬ ‫הגדרת ‪(Key Risk Indicators) KRI‬‬ ‫כחלק מיישום הוראת ה‪ sound practices -‬של ועדת באזל שאומצו ע"י הפיקוח על הבנקים‪ ,‬ביצע הבנק הגדרה‬ ‫של סיכוני מפתח למרבית התהליכים העסקיים‪.‬‬ ‫שיפור ושדרוג מנגנוני הבקרה ותהליכי העבודה‬ ‫בעקבות ממצאי סקרי הסיכונים שמתבצעים‪ ,‬ממצאי הביקורת הפנימית ותהליכי הפקת לקחים בגין אירועי כשל‪,‬‬ ‫שולבו בקרות מיכוניות ואחרות בפעילויות הבנק השונות‪ ,‬וכן שופרו ושודרגו נהלי ותהליכי העבודה‪.‬‬ ‫הבנק נערך להשלמת צמצום פערים בין המצב הקיים בניהול הסיכון התפעולי לבין הוראת ה‪ Sound Practices-‬של‬ ‫ועדת באזל שאומצו על ידי הפיקוח על הבנקים‪ ,‬ולשיפור מתמיד של סביבת הבקרה והמסגרות הארגוניות לניהול‬ ‫הסיכון‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ד‪ .‬המשכיות עסקית )‪(Business Continuity Planning‬‬ ‫הוראות בנק ישראל מחייבות את הבנקים לפעול להבטחת המשכיות עסקית בעת חירום‪ .‬בהתאם להוראות בנושא‪,‬‬ ‫נערך הבנק להתאוששות ממקרה אסון והמשכיות עסקית במצבי חירום שונים‪ .‬היערכותו של הבנק מורכבת מכמה‬ ‫נדבכים‪ :‬מסמך מדיניות המשכיות עסקית‪ ,‬תשתיות טכנולוגיות‪ ,‬גיבוש והטמעת תוכניות פעולה ונהלים וביצוע‬ ‫תרגילים המדמים מצבי חירום שונים‪ .‬הוגדרו סניפי גרעין והצוותים אשר יאיישו בעת חירום סניפים אלו‪ .‬מתקיים‬ ‫פורום קבוצתי המופקד על יישום המדיניות‪ ,‬הנהלים והמעקב אחר היערכות הקבוצה למצבי חירום שונים ומתכנס‬ ‫לפחות אחת לחצי שנה‪ .‬מתקיים דיווח שנתי בהנהלה ובדירקטוריון בנושא המשכיות עסקית והיערכות לשעת‬ ‫חירום‪ .‬הבנק השלים חלק ראשון במהלך לשיפור ההיערכות להמשכיות עסקית במסגרתו בוצעו מיפוי מקיף של כל‬ ‫הפעילויות והמשאבים הקריטיים אשר נדרשים בשעת חירום‪ ,‬עדכון תרחישי החירום ומסמך המדיניות בהתאם‪.‬‬ ‫הבנק ממשיך כל העת בסגירת פערים ושיפור מוכנותו על‪-‬פי תוכניות העבודה ותוך סיוע בגורמים מקצועיים‬ ‫חיצוניים בנושא‪.‬‬ ‫כמו כן הבנק נערך ליישום טיוטת הוראת בנק ישראל בנושא המשכיות עסקית‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אבטחת מידע‬ ‫ההנהלה ודירקטוריון הבנק קבעו מדיניות מפורטת בנושא מדיניות אבטחת מידע המבוססת על מדיניות חברת האם‪.‬‬ ‫חברת מת"ף מבצעת בבנק את כל הסקרים והמיפויים כמתחייב מהוראת ניהול בנקאי תקין ‪ 357‬ומדווחת להנהלת‬ ‫הבנק ולדירקטוריון‪.‬‬ ‫ו‪ .‬כיסוי ביטוחי‬ ‫הבנק מחזיק נכון ליום הדוח שלושה כיסויים ביטוחיים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כיסוי ביטוח "בנקאי משולב" )‪ .(B.B.B.‬גבול אחריות בפוליסה זו משותף לארבעת פרקי פוליסה כמפורט‪:‬‬ ‫‪ .1.1‬פרק ביטוח בנקאי‪ :‬פרק זה מכסה נזק כספי ישיר שנגרם לבנק ממעשה אי יושר או תרמית של עובדי הבנק‪ ,‬נזק‬ ‫הנגרם כתוצאה מאובדן או נזק ל"רכוש בעל ערך"‪ ,‬סיכוני העברה של "רכוש בעל ערך"‪ ,‬נזק הנגרם כתוצאה מזיוף‬ ‫המחאות‪ ,‬בטחונות מזויפים‪ ,‬מזומנים מזויפים וכו'‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬פרק ביטוח פשעי מחשב‪ :‬פרק זה מכסה נזק שנגרם כתוצאה מתשלום או העברת כספים או רכוש‪ ,‬מתן‬ ‫אשראי‪ ,‬חיוב חשבון או מתן ערך כלשהו ע"י הבנק‪ ,‬כתוצאה ישירה של הזנה במרמה או בזדון של מידע אלקטרוני‬ ‫ישירות לתוך מערכת המחשב של הבנק או למערכת מחשב של לשכת שרות או למערכת אלקטרונית להעברת‬ ‫כספים או למערכת תקשורת עם לקוחות; או כתוצאה משינוי או השחתה במרמה או בזדון של מידע אלקטרוני‬ ‫האגור במערכות כאשר פעולת המרמה נעשתה ע"י אדם שפעל מתוך כוונה לגרום הפסד לבנק או לשם הפקת רווח‬ ‫פיננסי למען עצמו או למישהו אחר‪.‬‬ ‫‪ .1.3‬פרק ביטוח אחריות מקצועית‪ :‬פרק זה מכסה את הבנק בגין חבותו החוקית כלפי צדדים שלישיים בהתייחס‬ ‫ל"תביעה" בגין הפסד כספי הנגרם כתוצאה ממעשה‪ ,‬טעות‪ ,‬או השמטה רשלניים או הפרת אמונים של עובד הבנק‪.‬‬ ‫בחודש ספטמבר ‪ 2011‬הרחיב הבנק את גבולות האחריות בפוליסה‪.‬‬ ‫‪ .2‬פוליסת ביטוח "דירקטורים ונושאי משרה"‪ :‬ביטוח זה מכסה את אחריותם של דירקטורים ונושאי המשרה בגין‬ ‫תביעה בגין הפרת חובת זהירות ומיומנות‪ ,‬הפרת חובת אמונים כלפי החברה‪ ,‬כאשר נושא המשרה פעל בתום לב‬ ‫והיה לו יסוד להניח שהפעולה לא תפגע בטובת החברה‪ ,‬חבות כספית שתוטל עליו לטובת אחר‪ .‬בחודש ספטמבר‬ ‫‪ 2011‬הרחיב הבנק את גבולות האחריות בפוליסה‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪79‬‬ ‫‪ .3‬פוליסות "ביטוחים אלמנטריים"‪ :‬עיקרי הכיסוי הביטוחי‪ :‬ביטוח נכסים‪ ,‬ביטוח עבודות קבלניות‪ ,‬ביטוח חבויות‪,‬‬ ‫ביטוח תאונות אישיות וביטוח כספים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬פיקוח ובקרה על ניהול החשיפה לסיכונים תפעוליים‬ ‫הבנק מקיים מערך נאות של מנגנוני שליטה‪ ,‬ניהול‪ ,‬פיקוח וביקורת על תהליך ניהול הסיכונים התפעוליים‪ .‬ניהול‬ ‫החשיפה לסיכונים תפעוליים נבחן ומבוקר על ידי הדירקטוריון‪ ,‬ההנהלה ודרגי הביניים‪ ,‬שהמרכזיים שבהם הינם‪:‬‬ ‫הדירקטוריון וועדותיו‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫דירקטוריון הבנק מתווה אחת לשנה את מדיניות החשיפה הכוללת לסיכונים תפעוליים‪ ,‬הכוללת‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬את הסטנדרטים לניהול‪ ,‬מדידה‪ ,‬בקרה‪ ,‬ודיווח על החשיפה לסיכונים תפעוליים‪.‬‬ ‫אחת לרבעון מתקיים דיון בדירקטוריון במסמך החשיפות הכולל של הבנק‪ ,‬במסגרתו מדווחות גם‬ ‫חשיפות הבנק לסיכונים תפעוליים‪.‬‬ ‫הביקורת הפנימית ‪ -‬מערך הביקורת הפנימית של הבנק משלב בתוכניות העבודה הרב שנתית שלו‬ ‫ביקורות בנושא ניהול הסיכונים בבנק ובפרט לניהול הסיכון התפעולי‪ .‬מסגרת ניהול הסיכונים התפעוליים‬ ‫נתונה לביקורת פנימית מקיפה ואפקטיבית‪ ,‬ובכלל זה מערך הביקורת הפנימית אחראי למתן הערכה‬ ‫עצמאית על מידת האפקטיביות של יישום התהליכים והנהלים לניהול הסיכונים בבנק‪ .‬כמו כן‪ ,‬מחווה‬ ‫דעתו בפני ההנהלה ודירקטוריון הבנק על מידת ההתאמה‪ ,‬ואיכות תפקודם של תהליכי הבקרה‬ ‫הפנימיים‪.‬‬ ‫ההנהלה וועדותיה‬ ‫‪-‬‬ ‫אחת לרבעון מתקיים דיון בהנהלת הבנק במסמך החשיפות הכולל של הבנק‪ ,‬במסגרתו מדווחות גם‬ ‫חשיפות הבנק לסיכונים תפעוליים‪.‬‬ ‫יחידות‪ ,‬פורומים ומערכי בקרה‬ ‫‪-‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הפורום לניהול סיכונים תפעוליים הקבוצתי‪ ,‬בהשתתפות חברי ההנהלה ומנכ"לי הבנקים‪ ,‬מתכנס לפחות‬ ‫אחת לרבעון ומקיים מעקב שוטף על מצב החשיפה לסיכונים תפעוליים‪ ,‬בין היתר בהתבסס על ממצאי‬ ‫סקרי הסיכונים השונים‪ ,‬וכן על הפעולות הננקטות על ידי היחידות השונות וחברות הבת‪ ,‬למזעור חשיפות‬ ‫אלה‪ .‬הפורום משמש גם כפורום בנושא מניעת סיכוני מעילות והונאות‪.‬‬ ‫פורום אבטחת מידע בראשות מנכ"ל מיחשוב ותפעול פיננסי בע"מ )להלן ‪ -‬מת"ף(‪.‬‬ ‫פורום המשכיות עסקית בשעת חירום קבוצתי‪ ,‬המתכנס לפחות אחת לרבעון‪.‬‬ ‫היחידה לניהול סיכונים תפעוליים‪ ,‬הפועלת מטעמו של מנהלת הסיכונים התפעוליים‪ ,‬אחראית על גיבוש‬ ‫והטמעת מתודולוגיות למדידת‪ ,‬ניטור ובקרת הסיכונים התפעוליים באופן בלתי תלוי ביוצרי הסיכון וכן‪,‬‬ ‫לאכיפת הציות למדיניות הסיכונים התפעוליים‪.‬‬ ‫ועדת המשכיות עסקית בבנק מסד מתכנסת אחת לחצי שנה ומוודאת ביצוע תוכנית העבודה בנושא‪.‬‬ ‫ח‪ .‬דיווח על החשיפה לסיכונים תפעוליים‬ ‫החשיפות לסיכונים תפעוליים מרוכזות ומדווחות ב"מסמך החשיפות" הרבעוני כנדרש בהוראה ‪ 339‬להוראות ניהול‬ ‫בנקאי תקין‪ .‬במסגרת המסמך מתוארות החשיפות התפעוליות בהתאם לתיבון הסיכון שנקבע על ידי הדירקטוריון‪.‬‬ ‫מסמך החשיפות מפרט גם התפתחויות הטיפול בחשיפות‪ ,‬אירועי כשל וכולל דיווח על סיכוני מפתח‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ניהול סיכוני ציות‬ ‫א‪ .‬כללי‬ ‫ הוראת ניהול בנקאי תקין ‪ 308‬של הפיקוח על הבנקים מחייבת את הבנקים לפעול לקיום ההוראות הצרכניות‬‫החלות על יחסי הבנק עם לקוחותיו‪.‬‬ ‫ סיכון ציות נובע מאי עמידה בהוראות דין צרכניות‪ ,‬לרבות הוראות רגולטוריות צרכניות המחייבות את התאגיד‬‫הבנקאי ‪ -‬דהיינו‪ ,‬הוראות חוק ורשויות אשר חלות על יחסי הבנק עם לקוחותיו‪.‬‬ ‫ החובות הצרכניות החלות על הבנק הינן חובות חוצות ארגון הנוגעות למגוון נרחב של פעילויות‪ ,‬הליכים ומוצרים‬‫אותם מבצע הבנק מדי יום‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדיניות‬ ‫ועדת הביקורת מאשרת את תוכנית העבודה השנתית של יחידת הציות של הבנק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ניהול החשיפה‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫לשם קיום ההוראה מונה בבנק קצין ציות המשמש גם כקצין הציות ואחראי איסור הלבנת הון של חברת האם‬ ‫וכפוף לראש החטיבה לניהול סיכונים בה‪ .‬ממלא מקום מונה לנושא מטעם הבנק‪.‬‬ ‫המחלקה )בחברת האם( אחראית על ריכוז הבקרה בבנק לציות להוראות צרכניות בהתאם לתכנית הציות‬ ‫ותוכנית העבודה השנתית ולדיווח על ליקויים או פערים לכל מדרג הסמכויות בבנק‪ ,‬על ידי בחינת מוצרים‬ ‫חדשים ואו פעילויות חדשות‪ ,‬כמו גם ביצוע בקרות שוטפות על מוצרים ופעילויות קיימות כי הם תואמים את‬ ‫ההוראות הרגולטוריות השונות בתחום הצרכני ובתחום איסור הלבנת ההון‪ .‬כחלק מתפקידה‪ ,‬בוחנת גם‬ ‫המחלקה חוזרים ונהלים חדשים בהיבטי יחסי בנק‪-‬לקוח‪ ,‬טרם פרסומם‪.‬‬ ‫המחלקה בודקת את קיום ההוראות הצרכניות ועוקבת באופן שוטף‪ ,‬בסיוע המחלקה המשפטית )בחברת האם(‪,‬‬ ‫אחר שינויים בחקיקה ובהוראות רגולטוריות‪ ,‬בזיקה להוראות צרכניות‪.‬‬ ‫על פי הוראת בנק ישראל בוצע בחברת האם סקר תשתיות‪ ,‬אשר במסגרתו מופו ההוראות הצרכניות והוגדרו‬ ‫בקרות למניעת הסיכון שבהפרתן‪ .‬במהלך שנת ‪ 2009‬השלימה חברת האם עדכון מקיף לסקר התשתיות‪ .‬על פי‬ ‫ממצאי הסקר עולה כי קיימת בבנק תשתית ענפה הכוללת מספר בלתי מבוטל של טפסים‪ ,‬נהלים‪ ,‬מערכות‬ ‫ומנגנוני בקרה והדרכה שמטרתם לסייע לבנק לעמוד בחובות הציות שחלות עליו‪.‬‬ ‫הבנק אימץ‪ ,‬לאחר הסבת מערכות המחשב והנהלים‪ ,‬את סקר תשתיות הציות שנערך עבור חברת האם‪ .‬נוסף‬ ‫לסקר שאומץ‪ ,‬בוצע בבנק סקר משלים הנוגע למוצרים יחודיים ונהלי עבודה ביחידת המטה אשר נמצא בימים‬ ‫אלו בתהליך תיקוף ע''י המחלקות המקצועיות ביחידת המטה של הבנק‪.‬‬ ‫לצד קצין הציות הראשי הקבוצתי פועלים בבנק‪:‬‬ ‫ אחראי ציות‪.‬‬‫ נאמני ציות בכל אחד מסניפי הבנק‪ ,‬אשר מתפקידם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לזהות ולאתר אירועים המצריכים דיווח או‬‫טיפול מיוחד של המחלקה‪.‬‬ ‫ ועדת תיאום לאכיפת הציות של חברת האם אשר כוללת נציגים של יחידות הבנק השונות )המערך המשפטי‪,‬‬‫מחלקת ארגון ושיטות‪ ,‬מחלקת מיכון‪ ,‬מדור הדרכה‪ ,‬מדור פניות הציבור ונציגים מחברות הבנות של הבנק שהן‬ ‫תחת אחריותו של קצין הציות(‪ .‬הועדה אשר מתכנסת מעת לעת ובתדירות משתנה בהתאם לצורך‪ ,‬אחראית‬ ‫לתאם בין היחידות השונות בבנק ולפעול להגברת שיתוף הפעולה במטרה ליישם את תוכנית הציות‪ .‬בנוסף דנה‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪81‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫הועדה בנושאים הקשורים לתוכנית הציות בנושאי הציות להוראות הצרכניות‪ ,‬כאשר עיקר תפקידה הוא לדון‬ ‫בנושאים ברמת רזולוציה גבוהה אשר לא ניתן לדון בהם באופן מספק במסגרת הפורום למעקב אחר הוראות‬ ‫סטטוטוריות‪.‬‬ ‫פורום מעקב אחר יישום הוראות סטטוטוריות נקבע בנהלי הבנק גם כועדת התאום לאכיפת הציות‪ .‬פורום זה‬ ‫מתכנס בעיקרון בראשות מנכ"ל מת"ף‪ ,‬וכאשר דנים במסגרת הפורום בהוראות צרכניות‪ ,‬קצין הציות משמש‬ ‫כיושב הראש‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מסתייעת המחלקה )בחברת האם( במחלקת הביקורת הפנימית של הבנק‪ ,‬ביחידה לפניות הציבור‪,‬‬ ‫במחלקת ארגון ושיטות‪ ,‬במחלקה המשפטית‪ ,‬במת"ף ובמחלקת ההדרכה‪.‬‬ ‫בבנק מבוצעים תהליכי הטמעה שוטפים בנושא הציות להוראות צרכניות על ידי לומדה‪ ,‬קיום ימי עיון והדרכות‬ ‫למטה ולסניפים‪.‬‬ ‫נאמני הציות של הבנק משתתפים בהשתלמויות‪ ,‬ימי עיון כנסים והדרכות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דיווח על החשיפה‬ ‫ אחת לרבעון מדווח קצין הציות להנהלת הבנק על פעילותו במהלך הרבעון שחלף‪ .‬הדיווח המפורט כולל סיכום‬‫פעילות המחלקה‪ ,‬פירוט המלצות‪ ,‬פרטים ביחס להפרות של הוראות צרכניות שזוהו במהלך התקופה המדווחת‬ ‫והמלצות לגבי צעדים שיש לנקוט בגין ההפרות ומניעת הישנותן והיערכות הבנק ליישום הוראה צרכנית חדשה‪.‬‬ ‫‪ -‬אחת לשנה מביא קצין הציות בפני הדירקטוריון סיכום שנתי ומדווח על פעולותיו‪.‬‬ ‫ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור‬ ‫א‪ .‬כללי‬ ‫ סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור )להלן "הלבנת הון"( הינם הסיכונים להטלת עיצומים כספיים משמעותיים‬‫על הבנק לאור אי עמידה בהוראות החוק בנושא מניעת הלבנת הון ואיסור מימון טרור וכן הסיכון להיווצרותה‬ ‫של אחריות פלילית של התאגיד ועובדיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬התממשות עבירה על הוראות הדין בתחום איסור הלבנת הון‬ ‫ומימון טרור עשויה לגרור התממשות של סיכון מוניטין‪.‬‬ ‫ על המגזר הבנקאי חלות הוראות שונות במסגרת מניעת הלבנת הון ומימון טרור הכוללות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את החוק‬‫לאיסור הלבנת הון‪ ,‬החוק לאיסור מימון טרור‪ ,‬צו איסור הלבנת הון‪ ,‬תקנות איסור מימון טרור‪ ,‬הוראת ניהול‬ ‫בנקאי תקין ‪ ,411‬חוזרים שונים ועוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדיניות‬ ‫ החל ממועד ההסבה פעילות הבנק בנושא משולבת במסגרת מערכות הבינלאומי‪ .‬פועל יוצא מכך הינו‬‫התאמת מדיניות הבנק בנושא הלבנת הון למדיניות חברת האם‪.‬‬ ‫ דירקטוריון הבנק מאשר וקובע את מסמך מדיניות איסור הלבנת הון ומימון טרור של הבנק‪.‬‬‫ג‪ .‬ניהול החשיפה‬ ‫ בבנק פועלת פונקציה‪ ,‬באמצעות רפרנט אחראי‪ ,‬למניעת הלבנת הון ומימון טרור‪ ,‬הכפופה מקצועית ליחידה‬‫לאיסור הלבנת הון בבינלאומי‪ ,‬אשר מופקדת על יישום הוראות הדין בנושא זה ועל הטמעתן‪ .‬בראש היחידה‬ ‫עומד‪ ,‬כאמור‪ ,‬הממונה על איסור הלבנת הון‪ ,‬המכהן אף כקצין הציות של הבנק‪.‬‬ ‫ תפקידי האחראי על ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור כוללים‪ ,‬בין היתר‪ :‬פיתוח וביצוע בקרות על מנת‬‫לוודא כי הבנק מיישם את הוראות הדין כולל בקרות אחר ביצוע הדיווחים על פי סוג וגודל הפעולה‪ ,‬ביצוע ו‪/‬או‬ ‫בקרה אחר קיום הדרכות‪ ,‬העברת דיווחים על פעולות בלתי רגילות לרשות לאיסור הלבנת הון‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪-‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫לשם יישום החוק והטמעה קפדנית של הוראותיו מינה הבנק נאמני ציות המשמשים גם כנאמני איסור הלבנת‬ ‫הון בסניפים האחראים על הפעילות השוטפת למניעת הלבנת הון ומימון טרור בהתאם למדיניות ולנהלים‪.‬‬ ‫נאמנים אלו כפופים מקצועית בתחום איסור הלבנת הון‪ ,‬לאחראי על איסור הלבנת הון ולממלא מקומו בבנק‬ ‫מסד‪.‬‬ ‫הבנק עורך ימי עיון לכל נאמני איסור הלבנת הון‪ .‬עובדי הבנק נדרשים לעמוד במבדקים בנושא‪.‬‬ ‫הבנק נוקט באופן שוטף במהלכים לאיתור וטיוב נתונים באמצעות דוחות בקרה המופצים לסניפים בצירוף‬ ‫הנחיות מתאימות‪.‬‬ ‫ועדה מייעצת הוקמה לצורך תמיכה במילוי תפקידו של האחראי אשר עיקרי תפקידה כוללים‪ :‬דיון בפעולות בלתי‬ ‫רגילות אשר קיים ספק באם יש צורך בהעברתם לרשות לאיסור הלבנת הון‪ ,‬דיון בחשבונות בהם קיימת‬ ‫פעילויות מורכבות על מנת לבחון ולקבל החלטה האם מדובר בפעילות בלתי רגילה ועוד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דיווח על החשיפה‬ ‫אחת לרבעון מדווח הממונה על איסור הלבנת הון להנהלת הבנק על פעילותו במהלך הרבעון שחלף‪ .‬הדיווח‬ ‫המפורט כולל בין היתר התייחסות למוקדי סיכון שאותרו על ידי האחראי ודרכי הטיפול בהם ודיווח על יישום‬ ‫מדיניות "הכר את הלקוח"‪.‬‬ ‫סיכון רגולטורי‬ ‫פעילותו של הבנק מודרכת ותחומה במערכת של חוקים‪ ,‬צווים ותקנות )ובהם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬פקודת הבנקאות‪,1941 ,‬‬ ‫חוק בנק ישראל‪ ,‬התשי"ד‪ ,1954-‬חוק הבנקאות )רישוי( התשמ"א‪ ,1981-‬חוק הבנקאות )שירות ללקוח‪ ,‬התשמ"א‪-‬‬ ‫‪ ,(1981‬וכן בתקנות וכללים של נגיד בנק ישראל ובהוראות‪ ,‬הנחיות והבעות עמדה של המפקח על הבנקים‪.‬‬ ‫בדיני הבנקאות מצויות הוראות‪ ,‬החלות על תחומים רבים של פעילות הבנק‪ ,‬עד כי ניתן לומר‪ ,‬שאין ‪ -‬או כמעט שאין‬ ‫ תחום בפעילותו‪ ,‬שאינו מושפע מהם במידה כלשהי‪ .‬מכוח דיני הבנקאות נתון הבנק לפיקוחו של בנק ישראל‬‫ובמיוחד לפיקוחם של נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים‪ .‬כן נתון הבנק לפיקוח של רשויות ממשלתיות אחרות‪.‬‬ ‫דיני הבנקאות מתייחסים להונו של הבנק ולדרכי ניהולו‪ ,‬לרבות הפעלת ביקורת חיצונית ופנימית ובקרה פנימית‪ ,‬וכן‬ ‫הם קובעים את תחומי הפעולה‪ ,‬שהבנק רשאי לקיים‪ ,‬ואת הישויות המשפטיות האחרות‪ ,‬שבהן הינו רשאי לשלוט או‬ ‫להחזיק אמצעי שליטה בשיעורים מסוימים‪ ,‬ואף מגבילים את מידת השפעתו של הבנק על חברות נשלטות‪ ,‬קשורות‬ ‫ואחרות‪ ,‬שבהן הינו מחזיק אמצעי שליטה‪.‬‬ ‫דינים אלה מגבילים את חופש ההשקעה של הבנק‪ ,‬וזאת במיוחד ב"תאגידים ריאליים" כהגדרתם בחוק הבנקאות‬ ‫)רישוי(‪ .‬דיני הבנקאות כופים על הבנק שימושים מסוימים בנכסיו‪ ,‬והם מטילים הגבלות ומכתיבים תנאים לשימושים‬ ‫אחרים בהם‪.‬‬ ‫סיכון תחרות‬ ‫סיכון התחרות נובע מחשיפת הבנק לתחרות בישראל בכל תחומי עסקיו‪ .‬במהלך פעילותו השוטפת מתמודד הבנק‬ ‫עם גורמים מתחרים בהם התאגידים הבנקאיים האחרים וגופים פינננסיים אחרים המספקים מוצרים פיננסיים‬ ‫חלופיים לאלו המוצעים על ידו‪ .‬סיכון התחרות מבטא את סיכון השחיקה ברווחיות ובהון על רקע הלחץ התחרותי‬ ‫להקטנת גובה העמלות והמרווחים‪.‬‬ ‫סיכון משפטי‬ ‫א‪ .‬כללי‬ ‫סיכון משפטי מוגדר בבנק כסיכון הנובע מאי קיומן של הוראות דין לרבות הוראות רגולטוריות‪ ,‬סיכון להפסד‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪83‬‬ ‫כתוצאה מהעדר אפשרות לאכוף באופן משפטי קיומו של הסכם‪ ,‬סיכונים הנובעים מפעילות ללא גיבוי משפטי‪/‬ייעוץ‬ ‫משפטי מול לקוחות‪ ,‬ספקים ו‪/‬או צדדים נוספים‪ ,‬סיכונים הכרוכים בהליכים משפטיים וכל סיכון אחר העלול לחשוף‬ ‫את הבנק לדרישה או תביעה משפטית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדיניות וניהול החשיפות‬ ‫הבנק פועל על פי מדיניות לניהול הסיכון המשפטי אשר מוגשת לאישור ההנהלה והדירקטוריון מדי שנה ‪ -‬במסגרתה‬ ‫מתואר הסיכון המשפטי‪ ,‬דרכים לאיתורו‪ ,‬מיפויו ומיזעורו‪.‬‬ ‫תיאבון הסיכון המשפטי בבנק מוגדר בקריטריונים איכותיים )"סיבולת סיכון"( ולא כמותיים והבנק ינקוט במדיניות‬ ‫שמרנית של סיבולת סיכון נמוכה ביחס לקשירת הסכמים והתחייבויות משפטיות ושל אפס סובלנות לפחות בכל‬ ‫הנוגע לסיכון שמקורו בהפרה של הוראות דין פליליות‪ ,‬משמעתיות או צרכניות‪.‬‬ ‫היעוץ המשפטי של הבנק מקיים מעקב שוטף אחר ההתפתחויות בחקיקה‪ ,‬בתקינה ובפסיקה‪ ,‬העשויות להשליך על‬ ‫הפעילות השוטפת של יחידות הבנק‪ .‬הבנק פועל למזעור הסיכונים על בסיס התפתחויות אלו ובהתאם להשלכותיהן‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬היעוץ המשפטי עורך‪ ,‬על פי הצורך‪ ,‬עדכונים נדרשים במערך המסמכים המשפטיים שבשימוש הבנק‪,‬‬ ‫בהסכמי המסגרת להם הבנק צד ובחוות דעת משפטיות המהוות בסיס להתקשרויות ו‪/‬או קוים מנחים לפעילויות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬פועל היעוץ המשפטי לאיתור מראש של הסיכונים המשפטיים הכרוכים בתהליכים שונים‪ ,‬לרבות בחינת כל‬ ‫מוצר‪/‬פעילות חדשה ועריכת מכלול המסמכים הכרוכים באותו מוצר‪/‬שירות או פעילות‪ ,‬במגמה למזער את הסיכון‬ ‫המשפטי ככל האפשר‪.‬‬ ‫כן נקבעים בבנק נהלים לעבודת המטה והסניפים ונעשות הדרכות שוטפות ליישומם‪ ,‬תוך שימת דגש על הנושאים‬ ‫המשפטיים הכרוכים בפעילות הבנק‪.‬‬ ‫במסגרת סקר הסיכונים התפעוליים התקופתי נסקרות גם פעילויות היעוץ המשפטי‪ ,‬וסיכונים שאותרו מוערכים‪,‬‬ ‫נקבעים צעדים למניעתם ומופקים לקחים לשם מניעת הישנותם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬דיווח על החשיפה לסיכונים משפטיים‬ ‫ החשיפות לסיכונים משפטיים מרוכזות ומדווחות ב"מסמך החשיפות" הרבעוני כנדרש בהוראה ‪ 339‬להוראות ניהול‬‫בנקאי תקין‪ .‬מסמך החשיפות נדון‪ ,‬אחת לרבעון‪ ,‬בהנהלה ובדירקטוריון‪.‬‬ ‫ בעת אירוע מהותי בעל אפיונים משפטיים‪ ,‬כגון תביעה או התממשות סיכון משפטי‪ ,‬מוגש למנהלת הסיכונים‬‫המשפטיים דיווח מיידי ביחס לאירוע‪ ,‬מידת השפעתו ואופן השפעתו על הבנק‪ .‬מנהלת הסיכון המשפטי מורה על‬ ‫האמצעים שיש לנקוט על מנת לצמצם את מידת החשיפה לסיכון המשפטי שנוצר ונעזרת לשם כך בביקורת‬ ‫הפנימית ובקצין הציות‪ ,‬בהתאם לצורך‪ .‬אירועים מהותיים כאמור מדווחים מיידית למנכ"ל הבנק‪.‬‬ ‫חשיפה לתובענה ייצוגית‬ ‫ביום ‪ 21‬בנובמבר ‪ 2010‬נתקבלה בבנק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הבנק על סך כ‪ 59 -‬מיליון ש"ח אשר‬ ‫עניינה הפסקת פעילות המחשב המרכזי של בנק הפועלים אשר שרת את הבנק באותו מועד שארעה ביום ‪23‬‬ ‫בנובמבר ‪ .2008‬הבנק‪ ,‬כך נטען‪ ,‬המשיך באותה עת לגבות מלקוחותיו שלא כדין עמלות שונות על אף שלא יכלו‬ ‫לעשות שימוש בחשבונותיהם‪ .‬הבנק הגיש את תגובתו לבקשה לבית המשפט‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫תביעת ועד העובדים נגד הבנק‬ ‫ועד העובדים והסתדרות העובדים הכללית החדשה הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל‪-‬אביב‪ ,‬לפיה נדרש‬ ‫הבנק לשלם תשלום עבור שעות נוספות לחלק מאוכלוסיית העובדים המקבלים דמי ניהול‪ .‬להערכת הנהלת הבנק‬ ‫ובהתבסס על הסכם העבודה הקיים‪ ,‬אין לתביעה זו השפעה מהותית על הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫הערכה כוללת של מצב החשיפות לסיכונים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫גורמי סיכון בתאגיד הבנקאי )בהתאם להוראת שעה של המפקח על הבנקים(‬ ‫תיאור הסיכון‬ ‫גורם הסיכון‬ ‫סיכון לפגיעה ברווחי הבנק ובהונו הנובע מאי יכולת של חייבים לעמוד בהתחייבויותיהם‪.‬‬ ‫השפעה כוללת של סיכוני אשראי‬ ‫סיכון הנובע מפגיעה ביכולת ההחזר השוטפת ומהיקף הבטחונות ואפשרות מימושם בזמן‬ ‫סיכון בגין איכות לווים ובטחונות‬ ‫סביר ותוך אבדן ערך ועלות מינימליים‪.‬‬ ‫השפעות שיש לגורמי סיכון משותפים על ענף משק בעל מאפיינים דומים‪ ,‬על האפשרות‬ ‫סיכון בגין ריכוזיות ענפית‬ ‫לפגיעה ברווחי הבנק והונו‪.‬‬ ‫השפעות שיש לגורמי סיכון משותפים ללווים בעלי קשרי בעלות משותפים על האפשרות‬ ‫סיכון בגין ריכוזיות לווים ‪/‬‬ ‫לפגיעה ברווחי הבנק והונו‪.‬‬ ‫קבוצת לווים‬ ‫סיכון לפגיעה ברווחי הבנק ובהונו כתוצאה משינוי בשווקים בהם פועל הבנק‪.‬‬ ‫השפעה כוללת של סיכוני שוק‬ ‫סיכון לפגיעה ברווחי הבנק ובהונו כתוצאה משינויים בשיעור הרבית בשוק‪.‬‬ ‫סיכון רבית‬ ‫חשיפה לפגיעה ברווחים ובהון כתוצאה משינוי בשיעור האינפלציה‪.‬‬ ‫סיכון אינפלציה‬ ‫חשיפה לפגיעה ברווחים ובהון כתוצאה משינוי בשערי החליפין של מטבעות שונים בהם‬ ‫סיכון שערי חליפין‬ ‫מושקע הון הבנק‪.‬‬ ‫סיכון להפסד כתוצאה מירידת ערכם של מניות‪.‬‬ ‫סיכון מחירי מניות‬ ‫סיכון לפגיעה ברווחי הבנק ובהונו כתוצאה מאי יכולת לעמוד בהתחייבויות העומדות לפרעון‪.‬‬ ‫סיכון נזילות‬ ‫הסיכון לפגיעה ברווח ובהון כתוצאה מכשל בתהליכים‪ ,‬בתפקוד כח אדם או אירוע חיצוני‪.‬‬ ‫סיכון תפעולי‬ ‫סיכון להפסד כתוצאה מהיעדר אפשרות לאכוף באופן משפטי קיומו של הסכם‪.‬‬ ‫סיכון משפטי‬ ‫סיכון לפגיעה ברווח או בהון כתוצאה מפגיעה בתדמית הבנק אצל לקוחותיו‪ ,‬אצל גופים‬ ‫סיכון מוניטין‬ ‫הקשורים עמו‪.‬‬ ‫השפעת הסיכון הכוללת‬ ‫בינונית‬ ‫בינונית‬ ‫נמוכה‬ ‫נמוכה‬ ‫נמוכה‪-‬בינונית‬ ‫נמוכה‬ ‫נמוכה‬ ‫נמוכה‬ ‫נמוכה‬ ‫נמוכה‬ ‫נמוכה‪-‬בינונית‬ ‫נמוכה‬ ‫נמוכה‪-‬בינונית‬ ‫‪ - 1‬השפעה כוללת של סיכוני אשראי ‪ -‬הערכים נקבעו על סמך מודל פנימי המבוסס על מודל דירוג הסיכון של הבנק ומדדים לקביעת‬ ‫סיכוני אשראי )ראה להלן פרק בנושא "סיכוני אשראי"(‪ .‬נערכה בחינה מחודשת של הסיכון בעקבות החלת ההוראה למדידה וגילוי‬ ‫של חובות פגומים‪.‬‬ ‫‪ - 2‬השפעה כוללת של סיכוני שוק ‪ -‬הערכים נקבעו על סמך מדידות של סיכוני השוק בהתאם למודלים של ‪ VaR‬וחשיפה לסיכוני‬ ‫רבית‪) .‬ראה להלן פרק בנושא "סיכוני שוק"(‬ ‫‪ - 3‬סיכון נזילות ‪ -‬הערכים נקבעו על ידי המודל הפנימי של הבנק )ראה להלן פרק בנושא "סיכוני נזילות"(‪.‬‬ ‫‪ - 4‬סיכון תפעולי ‪ -‬הערכים נקבעו בהתאם להערכת ההנהלה על בסיס הבקרות הפנימיות )ראה להלן פרק בנושא "סיכונים‬ ‫תפעוליים"(‪ .‬הסיכון כולל סיכוני מחשב‪.‬‬ ‫‪ - 5‬סיכון משפטי ‪ -‬מתבסס על חוות דעת משפטיות‪.‬‬ ‫‪ - 6‬סיכון מוניטין ‪ -‬נקבע על בסיס הערכת ההנהלה ובהתבסס על כך שהבנק הוא בנק המתמחה במגזר עובדי ההוראה‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪85‬‬ ‫באזל ‪II‬‬ ‫א‪ .‬רקע‬ ‫ועדת באזל בנושא התכנסות בינלאומית למדידת הון ולתקני הון )להלן‪" :‬באזל ‪ ("II‬פרסמה ביוני ‪ 2006‬את המלצותיה‬ ‫שאמורות להיות מיושמות בהתאם להנחיות של הבנקים המרכזיים בכל מדינה‪.‬‬ ‫ההנחיות מתייחסות לסיכוני אשראי‪ ,‬סיכוני שוק וסיכונים תפעוליים וכוללות ‪ 3‬נדבכים בהתייחס לכל אחד מסוגי‬ ‫הסיכונים‪:‬‬ ‫נדבך ראשון ‪ -‬דרישות הון מזעריות‪ ,‬המחושבות לכל אחד מסוגי הסיכונים בנפרד‪ ,‬כאשר לגבי סיכוני אשראי‬ ‫הגישות העיקריות הן‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגישה הסטנדרטית המסתמכת בעיקר על נתוני דירוגי אשראי של חברות דירוג חיצוניות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגישות המתקדמות המבוססות על דירוגים פנימיים אשר חושבו בהתאם למודלים שפותחו על ידי הבנק‬ ‫)‪.(Internal Ratings-Based‬‬ ‫נדבך שני ‪ -‬תהליך הערכה פנימי להערכת נאותות ההון ביחס לפרופיל הסיכונים של הבנק‪ ,‬מערכי הפיקוח‪ ,‬הבקרה‬ ‫והביקורת שמיישם‪ ,‬וסביבתו העסקית‪ -‬תהליך ה‪.(Internal Capital Adequacy Assessment Process) ICAAP-‬‬ ‫המפקח על הבנקים מצפה מהתאגידים הבנקאיים ליישם תהליך פנימי הולם המשלב רכיבים מרכזיים של תכנון‬ ‫וניהול ההון‪ ,‬ולהציג את נאותות ההון אל מול הסיכונים שזוהו‪ .‬התהליך הנ"ל כולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬קיום מנגנונים מובנים‬ ‫לזיהוי הסיכונים ומוקדי הסיכון וביצוע הערכת נאותות הונית על בסיס תרחישים ותרחישי קיצון‪ ,‬קיום תהליכים‬ ‫פנימיים ליישום ממשל תאגידי נאות‪ ,‬שיפור ושדרוג מערכי הבקרה והביקורת‪ ,‬קיום תשתית תרחישי קיצון נאותה‬ ‫הכוללת תרחישי קיצון הוליסטיים ועוד‪ .‬התהליך כולל טיפול במכלול הסיכונים אליהם חשוף הבנק‪ ,‬לרבות סיכונים‬ ‫שאינם נכללים בחישובי הנדבך הראשון‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬סיכון ריכוזיות‪ ,‬סיכון רבית בתיק הבנקאי‪ ,‬סיכון אינפלציה‪ ,‬סיכון‬ ‫ציות‪ ,‬סיכון הלבנת הון ומימון טרור‪ ,‬סיכון אסטרטגיה ותחרות‪ ,‬סיכונים רגולטוריים ועוד‪.‬‬ ‫נדבך שלישי ‪ -‬משמעת שוק ‪ -‬דרישות הגילוי והדיווח לציבור‪ .‬הנדבך כולל את דרישות הגילוי בדיווח הכספי של‬ ‫תאגיד בנקאי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוראות בנק ישראל‬ ‫יישום ההוראות הוחל מיום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2009‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬איגד בנק ישראל את הנחיות באזל ‪ II‬השונות במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין חדשות בנושא מדידה‬ ‫והלימות הון‪.‬‬ ‫ להלן הוראות עיקריות נוספות שפורסמו במהלך שנת ‪ 2011‬ועד לפרסום דוח זה‪:‬‬‫‪ .1‬ניהול בנקאי תקין ‪ 355‬בנושא ניהול המשכיות עסקית ‪ -‬הוראה זו משתלבת עם פעולות הפיקוח לחיזוק ניהול‬ ‫הסיכון התפעולי והמוכנות לשעת חירום בתאגידים הבנקאיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניהול בנקאי תקין ‪ 307‬בנושא "פונקצית ביקורת פנימית"‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניהול בנקאי תקין ‪ 350‬בנושא "ניהול סיכון תפעולי"‪.‬‬ ‫‪ .4‬טיוטת ניהול בנקאי תקין ‪ 339‬בנושא "ניהול סיכונים"‪.‬‬ ‫‪ .5‬טיוטת ניהול בנקאי תקין ‪ 342‬בנושא "ניהול סיכון נזילות"‪.‬‬ ‫‪86‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪ .6‬הליכי ההכרה בחברות דירוג אשראי חיצוניות‪ ,‬ומיפוי דירוגיהן למשקלי סיכון‪ ,‬למטרת חישוב הלימות ההון ‪-‬‬ ‫מסמך הנחיות לפיקוח על הבנקים ולחברות דירוג האשראי החיצוניות בכל הקשור להגשת בקשה להכרה בהן‪,‬‬ ‫ולבחינת עמידתן בקריטריוני הכשירות‪.‬‬ ‫‪ .7‬תיקוף מודלים ‪ -‬על רקע השימוש ההולך וגובר במערכת הבנקאית במודלים שונים‪ ,‬פרסם המפקח על הבנקים‬ ‫הנחיה‪ ,‬לפיה על התאגידים הבנקאיים למפות את כל המודלים בהם הם עושים שימוש ולאשר מדיניות לתיקופם‬ ‫במסגרת לוחות זמנים שנקבעו‪ .‬על רקע הוראת המפקח על הבנקים נערך הבנק וביצע מיפוי של כל המודלים‬ ‫המשמשים לניהול ובקרת סיכונים בקבוצת הבנק ועל בסיס מיפוי זה אושרה בדירקטוריון הבנק ביום ‪ 21‬במרס‬ ‫‪ 2011‬מדיניות רב שנתית לתיקופם‪.‬‬ ‫הוראות באזל ‪3‬‬ ‫בחודש דצמבר ‪ 2010‬פרסמה ועדת באזל לפיקוח בנקאי הוראות חדשות בנושא "מסגרת פיקוחית עולמית לחיזוק‬ ‫עמידות המערכת הבנקאית" )להלן באזל ‪ ,(3‬הכוללות התמקדות בהון המניות‪ ,‬שהוא המרכיב האיכותי ביותר של‬ ‫ההון של הבנק‪ ,‬וזאת על רקע כניסת מערכת הבנקאות העולמית למשבר עם רמה לא מספקת של הון באיכות‬ ‫גבוהה‪ .‬המשבר חשף גם חוסר עקביות בהגדרת ההון בעולם וחוסר גילוי מידע )שקיפות( שהיה מאפשר לשוק‬ ‫למדוד ולהשוות באופן מלא את איכות ההון בעולם‪ .‬במסגרת זו יחס הון הליבה יועלה בהדרגה מ‪ 2%-‬ל‪ 7%-‬עד סוף‬ ‫שנת ‪ ,2018‬ויחס הון רובד ‪ 1‬יועלה בהדרגה מ‪ 4%-‬ל‪ 8.5%-‬עד סוף ‪.2018‬‬ ‫בנק ישראל קבע מדיניות הון לתקופת ביניים‪ ,‬לפיה יחס הון הליבה לא יפחת מ‪ 7.5%-‬כבר בשנת ‪ .2010‬המפקח על‬ ‫הבנקים הצהיר כי המערכת הבנקאית בישראל תאמץ את המלצות באזל ‪ ,3‬לאחר שיגובשו ותוך ביצוע התאמות‬ ‫להוראותיו‪ ,‬לפי העניין‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬הוקמו לאחרונה בפיקוח על הבנקים צוותי עבודה‪ ,‬אשר יגישו המלצות‬ ‫מקצועיות בדבר אופי האימוץ‪ .‬במסגרת היערכות לאימוץ הנחיות באזל ‪ 3‬פרסם בנק ישראל טיוטת תרגום של‬ ‫ההוראות המקוריות וכן טיוטת תרגום למסגרת המדידה והלימות ההון בהתייחס לסיכון שוק ונגזרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬היערכות הבנק‬ ‫הנדבך הראשון ‪ -‬כאמור לעיל‪ ,‬לפי הוראות בנק ישראל‪ ,‬הבנק החל לישם את הוראת באזל ‪ II‬החל מיום ‪31‬‬ ‫בדצמבר ‪.2009‬‬ ‫סיכוני אשראי ‪ -‬הבנק מיישם בשלב זה את הגישה הסטנדרטית לפי הוראות בנק ישראל‪.‬‬ ‫סיכונים תפעוליים ‪ -‬הבנק החליט ליישם את הגישה הבסיסית )‪.(BIA‬‬ ‫סיכוני שוק ‪ -‬הבנק בחר ליישם את הגישה הסטנדרטית‪.‬‬ ‫הנדבך השני ‪ -‬על פי הנחיית המפקח על הבנקים פטורות חברות הבנות הבנקאיות של הבנק הבינלאומי והבנק‬ ‫בכללן‪ ,‬מהגשת מסמך המרכז את ממצאי תהליך בחינת הנאותות ההונית )תהליך ה‪ ,(ICAAP-‬אולם עליהן לבצע‬ ‫תהליך פנימי לבחינת הנאותות ההונית‪ .‬תהליך זה נועד להבטיח קיום רמה הולמת של אמצעים הוניים שתתמוך‬ ‫בכלל הסיכונים הגלומים בפעילות הבנק‪ ,‬לרבות בהתחשב בתכניות אסטרטגיות עתידיות מעבר לדרישות ההון‬ ‫המינימליות שעל הבנק להחזיק בהתאם לנדבך הראשון‪.‬‬ ‫הבנק ביצע את תהליך בחינת הנאותות ההונית )תהליך ה‪ .(ICAAP-‬תשתית ועקרונות התהליך שיושמו בבנק‬ ‫הבינלאומי‪ ,‬משמשים בסיס לתהליך הפנימי שבוצע בבנק בהתאמות הנדרשות ועל בסיס פרופיל הסיכון הספציפי‬ ‫של הבנק‪ ,‬על בסיס הנתונים ליום ‪ 30‬ביוני ‪.2011‬‬ ‫ביום ‪ 29‬בפברואר ‪ 2012‬התקיים דיון בדירקטוריון במסמך ה‪ .ICAAP-‬הדירקטוריון בחן את "כרית ההון" של הבנק‪,‬‬ ‫המשקפת את הפער בין ההון המוקצה לכל הסיכונים שזוהו וניתנים למדידה כמותית לבין סך הון הבנק המחושב‬ ‫על פי ההוראות הרגולטוריות לאותו יום‪ .‬בדיקה זו נעשתה על מנת לוודא כי כרית ההון של הבנק הינה רחבה דיה‬ ‫על מנת לתמוך בהתמודדות מול הסיכונים שזוהו‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪87‬‬ ‫עם אישורו של מסמך ה‪ ICAAP-‬בדירקטוריון‪ ,‬יש בידי הבנק תשתית מתודולוגית מובנית לתהליך בחינת הנאותות‬ ‫ההונית‪ ,‬לרבות מתודולוגיה הקושרת בין פרופיל הסיכון להון‪.‬‬ ‫כחלק מהיערכות הבנק ליישום ההוראה ביצע הבנק את הפעולות והמהלכים כמפורט‪:‬‬ ‫עריכת סקרי פערים ובניית מפת הפערים של הבנק‪:‬‬ ‫ הבנק השלים את ביצועם של סקרי פערים ביחס ל‪ 9-‬עקרונות ה‪ ,BIS -‬כפי שנדרש על‪-‬ידי הפיקוח על הבנקים‬‫בבנק ישראל‪.‬‬ ‫ מתודולוגית סגירת הפערים שגובשה הינה מתודולוגיה קבוצתית‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬כך שביחס לכל פער שיהיה משותף‬‫לחברת האם ולבנק‪ ,‬הפתרון לסגירת הפער יגובש ויותווה ברמת הקבוצה ויועבר ליישום בבנק בהתאמות‬ ‫ובשינויים המתבקשים‪.‬‬ ‫ הבנק ביצע התאמות במדיניות ניהול הסיכונים בתחומים השונים ובנהלים על בסיס פערים שזוהו בסקרים‪.‬‬‫ תכנית העבודה לסגירת הפערים שזוהו בסקרי הפערים‪ ,‬מונחית שיקולי הון ‪ -‬על בסיס תשתית וממצאי מסמך‬‫ה‪ ,ICAAP-‬אושרה על ידי הנהלת הבנק ותיושם כחלק מתכנית קבוצתית‪.‬‬ ‫ מפת הפערים של הבנק על בסיס ממצאי סקרי הפערים‪ ,‬מהווה בסיס לגזירת ההון הפנימי ולתהליך בחינת‬‫הנאותות ההונית שיושמה בבנק‪.‬‬ ‫ הנהלת הבנק אישרה תוכנית עבודה תלת שנתית מונחית שיקולי הון לסגירת כל הפערים שזוהו בסקרי הפערים‪.‬‬‫העקרונות המרכזיים שעמדו בבסיס תוכנית העבודה היו תיעדוף גבוה לסגירת פערי ממשל תאגידי ופערי‬ ‫מדיניות‪ ,‬וכן תיעדוף גבוה לפערים בהם זוהתה חשיפה גבוהה ואיכות ניהול נמוכה באופן יחסי‪.‬‬ ‫ביום ‪ 26‬ביולי ‪ 2010‬החליט דירקטוריון הבנק כי יחס הליבה לנכסי סיכון לא יפחת מ‪.7.5% -‬‬ ‫הנדבך השלישי ‪ -‬דיווח מפורט של דרישות הגילוי הכלולות בהוראת השעה בדוחות הכספיים ובדוח הדירקטוריון‬ ‫מוצג בטבלה להלן‪:‬‬ ‫מס' טבלה‬ ‫גילוי כמותי‬ ‫‪.1‬‬ ‫טבלה ‪2‬‬ ‫טבלה ‪3‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫טבלה ‪ 4‬ב'‬ ‫‪90,141‬‬ ‫דוח על השינויים בהון‪ ,‬גילוי על רכיבי הון לצורך חישוב הלימות ההון‬ ‫‪63‬‬ ‫א‪ .‬הלימות ההון ‪ -‬נכסי סיכון ודרישות הון בגין סיכוני אשראי‪ ,‬סיכוני שוק וסיכון תפעולי‬ ‫‪180-182‬‬ ‫ב‪ .‬באור ‪ 12‬ב' לדוחות הכספיים ‪ -‬הלימות הון לפי הוראות המפקח על הבנקים‬ ‫סך כל חשיפות סיכון אשראי ברוטו וחשיפה ברוטו ממוצעת במשך התקופה ממוינות לפי ‪64‬‬ ‫סוגים עיקריים של חשיפת אשראי‬ ‫התפלגות החשיפה לפי סוג ענף או צד נגדי‪ ,‬ממוינת לפי סוגים עיקריים של חשיפות אשראי ‪63-64‬‬ ‫פיצול כל התיק לפי יתרת תקופה חוזית לפרעון‪ ,‬ממוין לפי סוגים עיקריים של חשיפת ‪66‬‬ ‫אשראי‬ ‫‪64‬‬ ‫סך ההלוואות הפגומות‪ ,‬ההלוואות בפיגור‪ ,‬והפרשה להפסדי אשראי לפי סוג ענף עיקרי‬ ‫‪.2‬‬ ‫טבלה ‪ 4‬ד'‬ ‫טבלה ‪ 4‬ה'‬ ‫טבלה ‪ 4‬ו'‬ ‫‪88‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫טבלה ‪ 4‬ח'‬ ‫טבלה ‪5‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫טבלה ‪7‬‬ ‫טבלה ‪8‬‬ ‫טבלה ‪10‬‬ ‫טבלה ‪14‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫עמוד‬ ‫‪72,176‬‬ ‫תנועה ביתרת הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫סיכון אשראי‪ ,‬גילוי לגבי התיקים המטופלים בהתאם לגישה הסטנדרטית לפני ואחרי ‪67-68‬‬ ‫הפחתת סיכון‬ ‫‪75-76‬‬ ‫הפחתת סיכון אשראי‪ :‬גילויים בגישה הסטנדרטית‬ ‫‪76‬‬ ‫גילוי כללי לגבי חשיפות שקשורות לסיכון אשראי של צד נגדי‬ ‫‪54‬‬ ‫סיכון שוק ‪ -‬גילוי של תאגידים בנקאיים המשתמשים בגישה הסטנדרטית‬ ‫‪59-60‬‬ ‫סיכון רבית בתיק הבנקאי‬ ‫ד‪ .‬הלימות ההון‬ ‫הוראות המפקח על הבנקים קובעות את מסגרת העבודה למדידה והלימות הון‪ .‬במסגרת הנדבך הראשון ‪-‬‬ ‫דרישות להון מזערי‪ ,‬מפורט אופן חישוב ההון הנדרש בגישות סטנדרטיות בגין סיכוני אשראי‪ ,‬סיכון תפעולי וסיכון‬ ‫שוק‪ .‬דרישה זו ביחד עם תהליך ה‪ ICAAP -‬שתואר לעיל מהוים את מסגרת התהליכים הקיימים בבנק להערכת‬ ‫הלימות ההון הנדרשת כדי לתמוך בפעילותו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬השיטות למדידת הלימות ההון על פי הנדבך הראשון‪:‬‬ ‫סיכוני אשראי‬ ‫הוראות המפקח התירו לבנקים בחירה בין שתי שיטות מקיפות לחישוב ההון הנדרש בגין סיכוני אשראי‪ .‬בחלופה‬ ‫אחת‪ ,‬הגישה הסטנדרטית‪ ,‬נמדד סיכון האשראי באופן סטנדרטי בהסתמך על דירוגי אשראי חיצוניים‪ .‬חלופה זו‬ ‫משמשת את הבנק במדידת סיכון האשראי‪ .‬החלופה האחרת מתבססת על דירוגים פנימיים וכפופה לאישור מפורש‬ ‫של המפקח על הבנקים )פרטים מלאים על החשיפה לסיכוני אשראי ועל הלימות ההון בנושא זה ראה בפרק "ניהול‬ ‫סיכוני אשראי"(‪.‬‬ ‫סיכון שוק‬ ‫סיכון שוק מוגדר כסיכון להפסדים על פוזיציות מאזניות וחוץ מאזניות הנובעים משינויים במחירי השוק‪ .‬הסיכונים‬ ‫עליהם חלות דרישות הנדבך הראשון הם‪ :‬סיכונים הנובעים ממכשירים הקשורים לרבית ולמניות בתיק למסחר‬ ‫וסיכוני שער חליפין בכלל פעילות הבנק‪.‬‬ ‫הוראות המפקח התירו לבנקים בחירה בין שתי שיטות מקיפות לחישוב ההון הנדרש בגין סיכוני שוק‪ .‬בחלופה‬ ‫אחת‪ ,‬הגישה הסטנדרטית‪ ,‬נמדדים שלושה סיכונים המטופלים בפרק זה סיכון הרבית‪ ,‬פוזיצית המניות ושער‬ ‫החליפין באופן סטנדרטי המסכם את דרישות ההון בגין כל המרכיבים‪ .‬חלופה זו משמשת את הבנק במדידת‬ ‫סיכון השוק‪ .‬החלופה האחרת מתירה לבנקים להשתמש באומדני סיכון שנגזרו ממודלים פנימיים בכפוף לתנאים‬ ‫שפורטו בהוראה ולהיתר מפורש של המפקח על הבנקים‪) .‬פרטים מלאים על החשיפה לסיכוני שוק ועל הלימות‬ ‫ההון בנושא זה ראה בפרק "סיכוני שוק"(‪.‬‬ ‫סיכון תפעולי‬ ‫סיכון תפעולי מוגדר כסיכון להפסד כתוצאה מאי נאותות או מכשל של תהליכים פנימיים‪ ,‬אנשים ומערכות או‬ ‫כתוצאה מאירועים חיצוניים‪ .‬הגדרה זו כוללת סיכון משפטי אך אינה כוללת סיכון אסטרטגי וסיכון תדמיתי‪.‬‬ ‫הוראות המפקח התירו לבנקים בחירה בין שתי שיטות מקיפות לחישוב ההון הנדרש בגין סיכון תפעולי‪:‬‬ ‫גישת האינדיקטור הבסיסי והגישה הסטנדרטית‪.‬‬ ‫לפי גישת האינדיקטור הבסיסי חייב הבנק להחזיק הון בגין סיכון תפעולי השווה לשיעור קבוע של ההכנסה‬ ‫השנתית הגולמית החיובית בשלוש השנים הקודמות‪ .‬נקבע שיעור של ‪ .15%‬שיטה זו משמשת את הבנק במדידת‬ ‫ההון הנדרש בגין סיכון תפעולי‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪89‬‬ ‫ו‪ .‬רכיבי ההון לצורך חישוב הלימות ההון )במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫הון רובד ‪1‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪349.8‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪*348.2‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סך הכל הון רובד ‪ 2‬לאחר ניכויים‬ ‫‪365.7‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪*365.9‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫סה"כ הון כולל‬ ‫‪379.1‬‬ ‫‪*379.7‬‬ ‫הון מניות נפרע‬ ‫פרמיה‬ ‫עודפים‬ ‫מכשירים הוניים אחרים‬ ‫סכומים שהופחתו מההון‬ ‫סה"כ הון רובד ‪1‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬יחס הון כולל ויחס הון של רובד ‪:1‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫יחס הון רובד ‪ 1‬לרכיבי סיכון ‪13.23%‬‬ ‫יחס הון כולל לרכיבי סיכון ‪13.72%‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪*2010‬‬ ‫‪14.06%‬‬ ‫‪14.59%‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫תאור מצב המיסוי‬ ‫ביום ‪ 14‬ביולי ‪ ,2009‬עבר בכנסת חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים ‪2009‬‬ ‫ו‪ ,(2010 -‬התשס"ט‪ ,2009-‬אשר קבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הפחתה הדרגתית נוספת של שיעור מס החברות עד ל‪ 18% -‬בשנת‬ ‫המס ‪ 2016‬ואילך‪ .‬בהתאם לתיקונים האמורים‪ ,‬שיעורי מס החברות החלים בשנת המס ‪ 2009‬ואילך הינם כדלקמן‪:‬‬ ‫בשנת המס ‪ ,26% - 2009‬בשנת המס ‪ ,25% - 2010‬בשנת המס ‪ ,24% - 2011‬בשנת המס ‪ ,23% - 2012‬בשנת המס‬ ‫‪ ,22% - 2013‬בשנת המס ‪ ,21% - 2014‬בשנת המס ‪ 20% - 2015‬ובשנת המס ‪ 2016‬ואילך יחול שיעור מס חברות של‬ ‫‪.18%‬‬ ‫ביום ‪ 5‬בדצמבר ‪ 2011‬אישרה הכנסת את החוק לתיקון נטל המס )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"ב‪ .2011-‬בהתאם לחוק‬ ‫תבוטל הפחתת המס‪ ,‬אשר נקבעה בחוק ההתייעלות הכלכלית‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬ושיעור מס חברות החל משנת ‪2012‬‬ ‫ואילך יעמוד על ‪.25%‬‬ ‫בעקבות התיקון האמור‪ ,‬שיעור המס הסטטוטורי החל על תאגידים בנקאיים עומד על ‪ 34.48%‬בשנת ‪ .2011‬שיעורי‬ ‫המס הסטטוטורי אשר יחולו על תאגידים בנקאיים בשנת המס ‪ 35.34% - 2012‬ובשנת המס ‪ 2013‬ואילך ‪.35.06% -‬‬ ‫המיסים השוטפים לתקופות המדווחות בדוחות כספיים אלו מחושבים בהתאם לשיעורי המס כפי שנקבעו בחוק‬ ‫ההתייעלות הכלכלית‪.‬‬ ‫יתרות המיסים הנדחים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬חושבו בהתאם לשיעור המס החדש כפי שנקבע בחוק לתיקון נטל‬ ‫המס‪ ,‬בהתאם לשיעור המס הצפוי במועד ההיפוך‪ .‬השפעת השינוי בשיעור המס על הדוחות הכספיים ליום ‪31‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2011‬מתבטאת בגידול ביתרת המיסים הנדחים בסך ‪ 1.1‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫שינויים בהוראות הדיווח וכללי חשבונאות מקובלים‬ ‫תקני חשבונאות חדשים והוראות חדשות של המפקח על הבנקים שיושמו לראשונה‬ ‫‪ .1‬יישום לראשונה של ‪ ,IAS 21‬השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ‬ ‫במהלך חודש דצמבר ‪ 2011‬פורסמה טיוטת מכתב אשר כוללת קריטריונים שנקבעו על ידי הפיקוח על הבנקים‬ ‫לצורך קביעת מטבע הפעילות של שלוחה בנקאית בחו"ל‪ .‬בקביעת מטבע הפעילות נדרש הבנק לבחון קיום‪/‬אי קיום‬ ‫של כל אחד מהקריטריונים המפורטים להלן ולתעד את תוצאות הבחינה‪:‬‬ ‫• הסביבה הראשית בה השלוחה מפיקה ומוציאה מזומנים היא מטבע זר ואילו פעילות השלוחה בשקלים הינה‬ ‫שולית;‬ ‫• גיוס אוטונומי של הלקוחות על ידי השלוחה ‪ -‬פעילות השלוחה מול לקוחות הבנק ו‪/‬או צדדים קרובים אליהם ו‪/‬או‬ ‫צדדים שהופנו לשלוחה על ידי הבנק אינה משמעותית;‬ ‫• פעילות השלוחה מול הבנק ו‪/‬או מול הצדדים הקשורים לו אינה משמעותית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין תלות משמעותית של‬ ‫השלוחה במקורות המימון מהבנק ו‪/‬או הצדדים הקשורים לו‪.‬‬ ‫• פעילות השלוחה במהותה הינה עצמאית ועומדת בפני עצמה ואינה הרחבה או השלמה של הפעילות המקומית‬ ‫של הקבוצה‪ .‬כמו כן‪ ,‬השלוחה מבצעת את הפעילויות שלה עם מידה משמעותית של אוטונומיות‪.‬‬ ‫כאשר אחד הקריטריונים כאמור אינו מתקיים במובהק )לדוגמה‪ :‬העסקאות של השלוחה המבוצעות עם לקוחות‬ ‫הבנק הן משמעותיות עד כדי כך שהן מהוות את רוב העסקאות של השלוחה( הדבר מצביע על כך שיש לטפל‬ ‫בשלוחה כפעילות חוץ שמטבע הפעילות שלה הינו שקל‪ .‬במצב אחר‪ ,‬הקביעה תבוצע בהתאם לבחינת מכלול‬ ‫הקריטריונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי‬ ‫בהתאם להוראה החדשה של המפקח על הבנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה‬ ‫להפסדי אשראי מיישם הבנק‪ ,‬החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ ,2011‬את תקני החשבונאות האמריקאיים בנושא )‪(ASC 310‬‬ ‫ועמדות של רשויות הפיקוח על הבנקים בארה"ב ושל הרשות לניירות ערך בארה"ב‪ ,‬כפי שאומצו בהוראות הדיווח‬ ‫לציבור‪ .‬בנוסף‪ ,‬החל מאותו מועד מיישם הבנק את הנחיות הפיקוח על הבנקים בנושא טיפול בחובות בעייתיים‪.‬‬ ‫אשראי לציבור ויתרות חוב אחרות‬ ‫ההוראה מיושמת לגבי כל יתרות החוב‪ ,‬כגון‪ ,‬פיקדונות בבנקים‪ ,‬איגרות חוב‪ ,‬ניירות ערך שנשאלו או שנרכשו‬ ‫במסגרת הסכמי מכר חוזר‪ ,‬אשראי לציבור‪ ,‬אשראי לממשלה וכו'‪ .‬אשראי לציבור ויתרות חוב אחרות לגביהם לא‬ ‫נקבעו בהוראות הדיווח לציבור כללים ספציפיים בנושא מדידת הפרשה להפסדי אשראי )כגון‪ :‬אשראי לממשלה‪,‬‬ ‫פיקדונות בבנקים וכד'( מדווחים בספרי הבנק לפי יתרת חוב רשומה‪ .‬יתרת החוב הרשומה מוגדרת כיתרת החוב‪,‬‬ ‫לאחר ניכוי מחיקות חשבונאיות‪ ,‬אך לפני ניכוי הפרשה להפסדי אשראי בגין אותו חוב‪ .‬יתרת החוב הרשומה אינה‬ ‫כוללת ריבית צבורה שלא הוכרה‪ ,‬או שהוכרה בעבר ולאחר מכן בוטלה‪ .‬יובהר כי לפני ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬הבנק יישם‬ ‫כללים שונים לפיהם יתרת החוב בספרי הבנק כללה את מרכיב הריבית שנצברה לפני שהחוב סווג כחוב בעייתי‬ ‫שאינו נושא הכנסה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬יתרות אשראי שהוצגו בתקופות שלפני תקופת יישום ההוראה לראשונה אינן ברות‬ ‫השוואה ליתרות האשראי המדווחות לאחר תחילת יישומה‪ .‬לגבי יתרות חוב אחרות‪ ,‬לגביהן קיימים כללים ספציפיים‬ ‫בנושא מדידה והכרה של הפרשה לירידת ערך )כגון‪ :‬איגרות חוב( הבנק ממשיך ליישם את אותם כללי מדידה‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪91‬‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫הבנק קבע נהלים לסיווג אשראי ולמדידת ההפרשה להפסדי אשראי כדי לקיים הפרשה ברמה מתאימה לכיסוי‬ ‫הפסדי אשראי צפויים בהתייחס לתיק האשראי שלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבנק קבע נהלים הנדרשים לקיום הפרשה ברמה‬ ‫מתאימה כדי לכסות הפסדי אשראי צפויים הקשורים למכשירי אשראי חוץ מאזניים כחשבון התחייבותי נפרד )כגון‪:‬‬ ‫התקשרויות למתן אשראי‪ ,‬מסגרות אשראי שלא נוצלו וערבויות(‪.‬‬ ‫ההפרשה לכיסוי הפסדי האשראי הצפויים בהתייחס לתיק האשראי מוערכת באחד משני מסלולים‪" :‬הפרשה‬ ‫פרטנית" ו"הפרשה קבוצתית"‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבנק בוחן את הנאותות הכוללת של ההפרשה להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫הפרשה פרטנית להפסדי אשראי ‪ -‬הבנק בחר לזהות לצורך בחינה פרטנית חובות שסך יתרתם החוזית הינה מעל ‪1‬‬ ‫מיליוני ש"ח וכן לגבי החובות האחרים שמזוהים על ידי הבנק לצורך הערכה פרטנית ואשר ההפרשה לירידת ערך‬ ‫בגינם אינה נכללת בהפרשה להפסדי אשראי המוערכת על בסיס קבוצתי‪.‬‬ ‫הפרשה פרטנית להפסדי אשראי מוכרת לגבי כל חוב שסווג כפגום‪ .‬חוב מסווג כפגום כאשר בהתבסס על מידע‬ ‫ואירועים עדכניים צפוי שהבנק לא יוכל לגבות את כל הסכומים המגיעים לו לפי התנאים החוזיים של הסכם החוב‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬חוב מסווג כחוב פגום כאשר קרן או ריבית בגינו מצויים בפיגור של ‪ 90‬ימים או יותר‪ ,‬למעט אם החוב גם‬ ‫מובטח היטב וגם נמצא בהליכי גביה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל חוב שתנאיו שונו במסגרת ארגון מחדש של חוב בעייתי יסווג כחוב‬ ‫פגום‪ ,‬אלא אם לפני הארגון מחדש ולאחריו נערכה בגינו הפרשה מזערית להפסדי אשראי לפי שיטת עומק הפיגור‬ ‫בהתאם לנספח להוראת ניהול בנקאי תקין מספר ‪ 314‬בנושא חובות בעייתיים בהלוואות לדיור בבנק למשכנתאות‪.‬‬ ‫ההפרשה הפרטנית להפסדי אשראי מוערכת בהתבסס על תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים‪ ,‬מהוונים בשיעור‬ ‫הריבית האפקטיבית המקורית של החוב‪ .‬כאשר החוב הינו מותנה בביטחון או כאשר הבנק קובע שצפויה תפיסת‬ ‫נכס‪ ,‬ההפרשה הפרטנית מוערכת בהתבסס על השווי ההוגן של הביטחון ששועבד להבטחת אותו חוב‪.‬‬ ‫הפרשה קבוצתית להפסדי אשראי ‪ -‬מחושבת כדי לשקף הפרשות לירידת ערך בגין הפסדי אשראי בלתי מזוהים‬ ‫פרטנית הגלומים בקבוצות גדולות של חובות קטנים בעלי מאפייני סיכון דומים‪ ,‬וכן בגין חובות שנבחנו פרטנית‬ ‫ונמצא שהם אינם פגומים‪ .‬ההפרשה להפסדי אשראי בגין חובות המוערכים על בסיס קבוצתי מחושבת בהתאם‬ ‫לכללים שנקבעו ב‪ ,(ASC 450) FAS 5 -‬טיפול חשבונאי בתלויות‪ ,‬בהתבסס על נוסחה המפורטת בהוראת שעה‬ ‫שקבע המפקח על הבנקים וזאת בתוקף עד וכולל יום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2012‬הנוסחה מבוססת על שיעורי הפסד‬ ‫היסטוריים בענפי משק שונים‪ ,‬בחלוקה בין אשראי בעייתי לאשראי לא בעייתי‪ ,‬בשנים ‪ 2009 ,2008‬ו‪ 2010 -‬וכן על‬ ‫שיעורי מחיקות חשבונאיות נטו שנרשמו בפועל החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ .2011‬בנוסף לחישוב טווח שיעורי הפסד‬ ‫היסטוריים בענפי משק שונים כאמור‪ ,‬לצורך קביעת שיעור ההפרשה הנאות הבנק מסתמך על חישובי חברת האם‬ ‫הלוקחת בחשבון נתונים נוספים‪ ,‬לרבות מגמות בהיקפי האשראי בכל ענף ותנאים ענפיים‪ ,‬נתונים מקרו כלכליים‪,‬‬ ‫הערכת איכות כללית של האשראי לענף משק‪ ,‬שינויים בנפח ובמגמה של יתרות בפיגור ויתרות פגומות והשפעות‬ ‫השינויים בריכוזיות האשראי‪.‬‬ ‫בהתאם להנחיות שנקבעו בהוראת השעה‪ ,‬החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ 2011‬הבנק לא שומר הפרשה כללית ונוספת‪ ,‬אולם‬ ‫ממשיך לחשב את ההפרשה הנוספת ובודק כי בכל מקרה סכום ההפרשה הקבוצתית בתום כל תקופת דיווח לא‬ ‫יפחת מסכום ההפרשה הנוספת שהיו מחושבות לאותו מועד‪ ,‬ברוטו ממס‪.‬‬ ‫ההפרשה הנדרשת בהתייחס למכשירי האשראי החוץ מאזניים מוערכת בהתאם לכללים שנקבעו ב‪ASC ) FAS 5 -‬‬ ‫‪ .(450‬ההפרשה המוערכת על בסיס קבוצתי עבור מכשירי האשראי החוץ מאזניים מבוססת על שיעורי ההפרשה‬ ‫שנקבעו עבור האשראי המאזני )כמפורט לעיל(‪ ,‬תוך התחשבות בשיעור המימוש לאשראי הצפוי של סיכון האשראי‬ ‫החוץ מאזני‪ .‬שיעור המימוש לאשראי מחושב על ידי הבנק בהתבסס על מקדמי המרה לאשראי כמפורט בהוראת‬ ‫ניהול בנקאי תקין מספר ‪ ,203‬מדידה והלימות הון ‪ -‬סיכון אשראי ‪ -‬הגישה הסטנדרטית‪ ,‬בהתאמות מסוימות‬ ‫במקרים בהם קיים בבנק ניסיון עבר המצביע על שיעורי המימוש לאשראי‪.‬‬ ‫הבנק מסווג את כל החובות הבעייתיים שלו ואת פריטי האשראי החוץ מאזני בעייתיים בסיווגים‪ :‬השגחה מיוחדת‪,‬‬ ‫נחות או פגום‪.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הכרה בהכנסה‬ ‫במועד סיווג החוב כפגום הבנק מגדיר את החוב כחוב שאינו צובר הכנסות ריבית ומפסיק לצבור בגינו הכנסות‬ ‫ריבית‪ ,‬למעט האמור להלן לגבי חובות מסוימים שאורגנו מחדש‪ .‬כמו כן‪ ,‬במועד סיווג החוב כפגום הבנק מבטל את‬ ‫כל הכנסות הריבית שנצברו וטרם נגבו‪ ,‬ואשר הוכרו כהכנסה ברווח והפסד‪ .‬החוב ממשיך להיות מסווג כחוב שאינו‬ ‫צובר ריבית‪ ,‬כל עוד לא בוטל לגביו הסיווג כחוב פגום‪ .‬חוב אשר פורמאלית עבר ארגון מחדש של חוב בעייתי ולאחר‬ ‫הארגון מחדש קיים ביטחון סביר שהחוב יפרע ויבצע בהתאם לתנאיו החדשים‪ ,‬יטופל כחוב פגום שצובר הכנסות‬ ‫ריבית‪ .‬לפירוט לגבי הכרה בהכנסה על בסיס מזומן בגין חובות שסווגו כפגומים ראה ביאור ‪.2‬ד‪.(3).‬‬ ‫לגבי חובות שנבחנים ומופרשים על בסיס קבוצתי אשר מצויים בפיגור של ‪ 90‬יום או יותר‪ ,‬הבנק אינו מפסיק צבירת‬ ‫הכנסות ריבית‪ .‬חובות אלה כפופים לשיטות הערכה של הפרשה להפסדי אשראי שמבטיחות שהרווח של הבנק אינו‬ ‫מוטה כלפי מעלה‪ .‬עמלות בגין איחור על חובות אלה נכללות כהכנסה במועד שבו נוצרה לבנק הזכות לקבלן‬ ‫מהלקוח‪ ,‬ובלבד שהגביה מובטחת באופן סביר‪.‬‬ ‫ארגון מחדש של חוב בעייתי‬ ‫חוב אשר פורמאלית עבר ארגון מחדש של חוב בעייתי מוגדר כחוב אשר לגביו‪ ,‬מסיבות כלכליות או משפטיות‬ ‫הקשורות לקשיים פיננסיים של חייב‪ ,‬הבנק העניק ויתור בדרך של שינוי בתנאי החוב במטרה להקל על החייב את‬ ‫נטל תשלומי המזומן בטווח הקרוב )הפחתה או דחייה של תשלומים במזומן שנדרשים מהחייב( או בדרך של קבלת‬ ‫נכסים אחרים כפירעון החוב )בחלקו או במלואו(‪.‬‬ ‫לצורך קביעה האם הסדר חוב שבוצע על ידי הבנק מהווה ארגון מחדש של חוב בעייתי‪ ,‬הבנק מבצע בחינה‬ ‫איכותית של מכלול התנאים של ההסדר והנסיבות במסגרתן הוא בוצע‪ ,‬וזאת במטרה לקבוע האם‪ (1) :‬החייב מצוי‬ ‫בקשיים פיננסיים ו‪ (2) -‬במסגרת ההסדר הבנק העניק ויתור לחייב‪.‬‬ ‫לצורך קביעה האם החייב נמצא בקשיים פיננסיים‪ ,‬הבנק בוחן האם קיימים סממנים המצביעים על היותו של הלווה‬ ‫בקשיים במועד ההסדר או על קיום אפשרות סבירה שהלווה יקלע לקשיים פיננסיים לולא ההסדר‪ .‬בין היתר‪ ,‬הבנק‬ ‫בוחן קיום אחת או יותר מהנסיבות המפורטות להלן‪ :‬למועד הסדר החוב הלווה נמצא בכשל‪ ,‬לרבות כאשר חוב אחר‬ ‫כלשהו של הלווה הינו בכשל; לגבי החובות שלמועד ההסדר אינם בפיגור הבנק מעריך האם בהתאם ליכולת‬ ‫הפירעון הנוכחית קיימת סבירות כי בעתיד הנראה לעין הלווה ייקלע למצב של כשל ולא יעמוד בתנאים החוזיים‬ ‫המקוריים של החוב; החייב הוכרז כפושט רגל‪ ,‬נמצא בתהליך של כינוס נכסים או קיימים ספקות משמעותיים‬ ‫להמשך קיומו של הלווה כעסק חי; וכן ללא שינוי תנאי החוב‪ ,‬החייב לא יהיה מסוגל לגייס חוב ממקורות אחרים‬ ‫בריבית שוק המקובלת לגבי חייבים שאינם בכשל‪.‬‬ ‫הבנק מסיק כי במסגרת ההסדר הוענק לחייב ויתור‪ ,‬גם אם במסגרת ההסדר בוצעה העלאה בריבית החוזית‪ ,‬אם‬ ‫מתקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים‪ :‬כתוצאה מארגון מחדש‪ ,‬הבנק לא צפוי לגבות את כל סכומי החוב )לרבות‬ ‫ריבית שנצברה בהתאם לתנאים החוזיים(; שווי הוגן עדכני של הביטחון לגבי חובות מותנים בביטחון אינו מכסה את‬ ‫יתרת החוב החוזית ומצביע על היעדר יכולת גביה של כל סכומי החוב; לחייב לא קיימת אפשרות לגייס מקורות‬ ‫בשיעור הנהוג בשוק עבור חוב בעל תנאים ומאפיינים כגון אלו של החוב שהועמד במסגרת ההסדר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הבנק לא מסווג חוב כחוב בעייתי שאורגן מחדש אם במסגרת ההסדר הוענקה לחייב דחיית תשלומים שאינה‬ ‫מהותית בהתחשב בתדירות התשלומים‪ ,‬בתקופה החוזית לפירעון ובמשך החיים הממוצע הצפוי של החוב המקורי‪.‬‬ ‫לעניין זה‪ ,‬אם בוצעו מספר הסדרים הכרוכים בשינוי תנאי החוב‪ ,‬הבנק מביא בחשבון את ההשפעה המצטברת של‬ ‫הארגונים הקודמים לצורך קביעה האם הדחייה בתשלומים אינה מהותית‪.‬‬ ‫חובות שאורגנו מחדש‪ ,‬לרבות כאלה שטרם הארגון מחדש נבחנו על בסיס קבוצתי‪ ,‬יסווגו כחוב פגום ויוערכו על‬ ‫בסיס פרטני לצורך ביצוע הפרשה להפסדי אשראי או מחיקה חשבונאית‪ .‬לאור העובדה שהחוב שלגביו בוצע ארגון‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪93‬‬ ‫מחדש של חוב בעייתי לא ייפרע בהתאם לתנאים החוזיים המקוריים שלו‪ ,‬החוב ממשיך להיות מסווג כחוב פגום גם‬ ‫לאחר שהחייב חוזר למסלול פירעון בהתאם לתנאים החדשים‪.‬‬ ‫מחיקה חשבונאית‬ ‫הבנק מוחק חשבונאית כל חוב או חלק ממנו המוערך על בסיס פרטני שנחשב כאינו בר גביה ובעל ערך נמוך כך‬ ‫שהותרתו כנכס אינה מוצדקת‪ ,‬או חוב בגינו מנהל הבנק מאמצי גביה ארוכי טווח )המוגדרים ברוב המקרים‬ ‫כתקופה העולה על שנתיים(‪ .‬לגבי החובות המוערכים על בסיס קבוצתי‪ ,‬נקבעו כללי המחיקה בהתבסס על תקופת‬ ‫הפיגור שלהם )ברוב המקרים מעל ‪ 150‬ימי פיגור רצופים( ועל פרמטרים בעייתיים אחרים‪ .‬יובהר כי מחיקות‬ ‫חשבונאיות אינן כרוכות בויתור משפטי והן מקטינות את יתרת החוב המדווחת לצרכים חשבונאיים בלבד‪ ,‬תוך‬ ‫יצירת בסיס עלות חדש לחוב בספרי הבנק‪.‬‬ ‫מדיניות ההפרשה לחובות מסופקים לפני יישום ההוראות בנושא חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה‬ ‫להפסדי אשראי‪ ,‬תיקון ההוראות בנושא טיפול בחובות בעייתיים ועדכון תקינה חשבונאית ‪ASU 2011-02‬‬ ‫בנושא קביעה של מלווה בנושא ארגון מחדש של חוב בעייתי‬ ‫ההפרשה לחובות מסופקים נקבעת באופן ספציפי‪ ,‬ובנוסף נכללות הפרשה כללית והפרשה נוספת‪ ,‬בהתאם‬ ‫להוראות המפקח על הבנקים‪ .‬ההפרשות לחובות מסופקים בחברות המאוחדות הבנקאיות בחו"ל‪ ,‬נקבעות על פי‬ ‫הכללים המקובלים בארצות מושבן‪.‬‬ ‫ההפרשה הספציפית לחובות מסופקים נערכת בהתבסס על הערכה זהירה של ההנהלה לגבי הפסדים הגלומים‬ ‫בתיק האשראי‪ ,‬לרבות חבויות בסעיפים חוץ מאזניים‪ .‬בהערכתה האמורה מביאה ההנהלה בחשבון‪ ,‬בין יתר‬ ‫שיקוליה‪ ,‬את מידת הסיכונים הקשורים באיתנותם הפיננסית של הלווים‪ ,‬על סמך המידע שבידה לגבי מצבם הכספי‪,‬‬ ‫פעילותם העסקית‪ ,‬עמידתם בהתחייבויותיהם והערכת שווי הביטחונות שנתקבלו מהם‪ .‬הכנסות ריבית בגין חוב‬ ‫שנקבע כמסופק אינן נרשמות מתחילת הרבעון בו נקבע החוב כמסופק‪ .‬עם גביית הריבית נרשמות הכנסות הריבית‬ ‫בסעיף הכנסות מימון אחרות‪.‬‬ ‫ההפרשה הנוספת לחובות מסופקים מחושבת על פי השיעורים שנקבעו למאפיינים השונים‪ .‬ההפרשה הכללית הינה‬ ‫בערכים מותאמים לתום שנת ‪ ,2004‬בסכום שהיווה ‪ 1%‬מסך החבויות שהיו באחריות הבנק‪ .‬השיעור המצטבר של‬ ‫ההפרשה הנוספת לחובות מסופקים מסך סיכון האשראי הכולל לציבור ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬הינו ‪ 1.4‬מיליוני ש"ח‬ ‫)‪ 31‬בדצמבר ‪ 6.3 – 2010‬מיליוני ש"ח‪ 31 ,‬בדצמבר ‪ 6.0 – 2009‬מיליוני ש"ח(‪.‬‬ ‫מחיקת חובות אבודים נעשית כאשר הבנק הגיע למסקנה כי החוב אינו ניתן לגביה‪ ,‬בעקבות הליכים משפטיים‬ ‫שננקטו או כתוצאה מהסכמים והסדרים שנעשו‪ ,‬רובם במקרים בהם לא ננקטו הליכים משפטיים‪ ,‬והחובות אינם בני‬ ‫גביה או מסיבות אחרות שבגללן החובות אינם ניתנים לגביה‪.‬‬ ‫יישום לראשונה של הוראות הפיקוח על הבנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי‬ ‫והפרשה להפסדי אשראי‪ ,‬תיקון הוראות בנושא טיפול בחובות בעייתיים ועדכון תקינה חשבונאית ‪ASU 2011-‬‬ ‫‪ ,02‬קביעה של מלווה בנושא ארגון מחדש של חוב בעייתי‬ ‫בהתאם להנחיות הפיקוח על הבנקים ההוראה לא יושמה למפרע בדוחות כספיים לתקופות קודמות‪ .‬במועד היישום‬ ‫לראשונה הבנק‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫• מחק חשבונאית כל חוב אשר במועד זה עמד בתנאים למחיקה חשבונאית;‬ ‫• סיווג בסיווג של השגחה מיוחדת‪ ,‬נחות‪ ,‬או פגום‪ ,‬כל חוב אשר עמד בתנאים לסיווג כאמור‪ .‬לעניין זה יובהר כי‬ ‫למרות ההגדרה לפיה חוב בעייתי שאורגן מחדש הינו חוב פגום‪ ,‬הבנק לא סיווג כפגום חוב‪ ,‬אשר אורגן מחדש לפני‬ ‫יום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2007‬כל עוד שהחוב אינו פגום בהתבסס על התנאים שנקבעו בהסכם הארגון מחדש;‬ ‫• ביטל את כל הכנסות הריבית שנצברו ולא שולמו בגין כל חוב אשר במועד זה עמד בתנאים המתייחסים;‬ ‫‪94‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫• התאים את יתרת ההפרשה להפסדי אשראי בגין אשראי לציבור ובגין מכשירי אשראי חוץ מאזניים ליום ‪ 1‬בינואר‬ ‫‪ 2011‬לדרישות ההוראה; וכן‬ ‫• התאים את יתרת המיסים השוטפים והמיסים הנדחים לקבל ולשלם‪ ,‬ליום ‪ 1‬בינואר ‪.2011‬‬ ‫השפעת יישום ההוראה לראשונה בסך ‪ 35.4‬מיליוני ש"ח )נטו ממס( נזקפה כהקטנת יתרת העודפים ל‪ 1 -‬בינואר‬ ‫‪.2011‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בחודש דצמבר ‪ 2010‬פורסם חוזר המפקח על הבנקים בנושא טיפול בחובות בעייתיים‪ .‬בהתאם לחוזר‬ ‫שונתה ההגדרה של הלוואות לדיור בגינן מחויב הבנק להעריך הפרשה לפי שיטת עומק הפיגור‪ .‬ליישום החוזר אין‬ ‫השפעה על הדוחות הכספיים של הבנק‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במהלך חודש אפריל ‪ 2011‬פרסם ה‪ FASB -‬עדכון תקינה חשבונאית ‪ ASU 2011-02‬בנושא קביעה של‬ ‫מלווה בנושא ארגון מחדש של חוב בעייתי‪.‬‬ ‫הכללים שנקבעו ב‪ ASU -‬לצורך זיהוי ההסדרים שיוגדרו כארגון מחדש של חוב בעייתי אומצו על ידי הפיקוח על‬ ‫הבנקים ונכנסו לתוקף החל מ‪ 1 -‬ביולי ‪ .2011‬הכללים חלים לצורך קביעה האם הארגון מהווה ארגון מחדש של חוב‬ ‫בעייתי לגבי כל הסדר חוב שבוצע החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ .2011‬השינויים באופן המדידה של הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫יושמו באופן של מכאן ולהבא‪ ,‬כך שעדכון ההפרשה שנדרש לחשב על בסיס פרטני נרשם ברבעון השלישי ‪.2011‬‬ ‫ליישום ה‪ ASU -‬לראשונה לא היתה השפעה מהותית על תוצאות הבנק‪.‬‬ ‫‪ .3‬מכשירים פיננסיים נגזרים‬ ‫א‪ .‬הבנק מחזיק מכשירים פיננסיים נגזרים לצרכי גידור סיכוני מטבע חוץ וסיכוני ריבית‪ ,‬וכן מבוצעת פעילות‬ ‫בנגזרים‪ .‬מכשירים נגזרים משובצים מופרדים מהחוזה המארח ומטופלים בנפרד אם‪) :‬א( אין קשר ברור הדוק‬ ‫בין המאפיינים הכלכליים והסיכונים של החוזה המארח ושל המכשיר הנגזר המשובץ; )ב( מכשיר נפרד בעל‬ ‫אותם תנאים כשל המכשיר הנגזר המשובץ היה עומד בהגדרת נגזר; ו‪) -‬ג( המכשיר המשולב אינו נמדד לפי‬ ‫שווי הוגן דרך רווח והפסד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גידור כלכלי‬ ‫חשבונאות גידור אינה מיושמת לגבי מכשירים נגזרים המשמשים כחלק ממערך ניהול הנכסים וההתחייבויות של‬ ‫הבנק )ניהול ‪ .(ALM‬השינויים בשווי ההוגן של נגזרים אלה מוכרים ברווח והפסד עם היווצרותם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נגזרים שאינם משמשים לגידור‬ ‫שינויים בשווי ההוגן של נגזרים שאינם משמשים לגידור נזקפים מיידית לרווח והפסד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נגזרים משובצים‬ ‫נגזר משובץ שהופרד מוצג במאזן יחד עם החוזה המארח‪ ,‬שינויים בשווים ההוגן של נגזרים משובצים שהופרדו‬ ‫נזקפים מיידית לרווח והפסד‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים )כגון מקרים בהם לבנק אין את היכולת להפריד נגזר משובץ מהחוזה המארח( בהתאם לתקן‬ ‫חשבונאות אמריקאי ‪ ,(FAS 155) 155‬הטיפול החשבונאי במכשירים פיננסיים משולבים מסוימים הבנק בוחר לא‬ ‫להפריד את הנגזר המשובץ ולמדוד את המכשיר הפיננסי המשולב )‪ (hybrid instrument‬בשלמותו בשווי הוגן תוך‬ ‫דיווח על שינויים בשווי הוגן בדוח רווח והפסד בעת היווצרותם‪ .‬הבחירה כאמור נעשית במועד רכישת המכשיר‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪95‬‬ ‫המשולב או בקרות אירועים מסוימים בהם המכשיר כפוף למדידה מחדש )‪ ,(remeasurement event‬כגון כתוצאה‬ ‫מצירופי עסקים או שינויים מהותיים של מכשירי החוב‪ .‬בחירת שווי הוגן כאמור הינה בלתי חוזרת‪.‬‬ ‫ה‪ .‬קביעת שווי הוגן של מכשירים פיננסיים‬ ‫שווי הוגן הינו הסכום שבו היה אפשר לרכוש או למכור נכס )ליטול או לפרוע התחייבות( בעסקה שוטפת בין צדדים‬ ‫הפועלים בהתאם לרצונם )‪ ,(willing parties‬כלומר בעסקה שאינה מכירה כפויה או מכירה במהלך פירוק‪ .‬הבנק‬ ‫קובע את השווי ההוגן כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪ (1‬ניירות ערך‬ ‫השווי ההוגן של ניירות ערך למסחר וניירות ערך זמינים למכירה נקבע על סמך מחירי שוק מצוטטים בשווקים‬ ‫פעילים‪ .‬במקרים אלו השווי ההוגן של השקעת הבנק בניירות ערך הינו מכפלה של מספר היחידות באותו מחיר‬ ‫שוק‪ .‬אם מחיר שוק מצוטט אינו זמין‪ ,‬אומדן השווי ההוגן מתבסס על המידע הזמין הטוב ביותר‪ .‬אומדן השווי ההוגן‬ ‫מתחשב במחרים של נכסים דומים או התחייבויות דומות ובתוצאות של שיטות הערכה שונות בהתאם למפורט‬ ‫בסעיף )‪ (4‬להלן‪.‬‬ ‫‪ (2‬מכשירים פיננסיים נגזרים‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים שיש להם שוק פעיל הוערכו לפי שווי שוק‪ ,‬וכאשר קיימים מספר שווקים פעילים בהם‬ ‫נסחר המכשיר ההערכה נעשתה לפי השוק הפעיל ביותר‪ .‬מכשירים פיננסיים נגזרים שאינם נסחרים בשוק פעיל‬ ‫הוערכו לפי מודלים המשמשים את הבנק בפעילותו השוטפת והלוקחים בחשבון את הסיכונים הגלומים במכשיר‬ ‫הפיננסי הנגזר )סיכון שוק‪ ,‬סיכון אשראי וכדומה( בהתאם למפורט בסעיף )‪ (4‬להלן‪.‬‬ ‫‪ (3‬מכשירים פיננסיים נוספים שאינם נגזרים‬ ‫לרוב מכשירים פיננסיים בקטגוריה זו )כגון‪ :‬פיקדונות הציבור ופיקדונות בבנקים‪ ,‬אשראי לציבור‪ ,‬איגרות חוב‪ ,‬כתבי‬ ‫התחייבות נדחים ומלוות שאינם סחירים( לא ניתן לצטט "מחיר שוק"‪ ,‬מכיוון שלא קיים שוק פעיל בו הם נסחרים‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬השווי ההוגן נאמד באמצעות מודלים מקובלים לתמחור‪ ,‬כגון ערך נוכחי של תזרים מזומנים עתידי המהוון‬ ‫בריבית ניכיון בשיעור המשקף את רמת הסיכון הגלומה במכשיר הפיננסי‪.‬‬ ‫‪ (4‬קביעת שווי הוגן בשווקים לא פעילים‬ ‫הבנק מיישם את הבהרה ‪ ,FSP FAS 157-3‬קביעת שווי הוגן של נכס פיננסי בשוק לא פעיל‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬בקביעת‬ ‫שווי הוגן של ניירות ערך ומכשירים פיננסיים נוספים הנסחרים בשוק לא פעיל לעתים נעשה שימוש משמעותי‬ ‫בשיקול דעת‪ ,‬לרבות בחינה האם עסקאות בוצעו בתנאי לחץ וכפיה‪ .‬באותם מקרים בהם אין ציטוט זמין של מחירים‬ ‫בשוק פעיל‪ ,‬השווי ההוגן נקבע לפי מודלים מקובלים לתמחור‪ ,‬בהתבסס על מערכת עצמאית ומתוקפת של הבנק או‬ ‫בהתבסס על הערכות שהתקבלו ממומחים להערכת שווי של מכשירים פיננסיים‪ .‬שיטות ההערה כוללות שימוש‬ ‫בפרמטרים שונים‪ ,‬כגון עקומי ריבית‪ ,‬שערי מטבעות וסטיות תקן‪ ,‬ומתחשבות בהנחות אודות גורמים שונים‪.‬‬ ‫‪ (5‬להרחבה לגבי השיטות וההנחות העיקריות ששמשו לצורך אומדן השווי ההוגן של המכשירים הפיננסיים ראה‬ ‫באור ‪ 16‬בדבר יתרות ואומדני שווי הוגן של מכשירים פיננסיים‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫)‪ (4‬העברות ושירות של נכסים פיננסיים וסילוק של התחייבויות‬ ‫הבנק מיישם את כללי המדידה והגילוי שנקבעו בתקן חשבונאות אמריקאי ‪ ,(ASC 860-10) FAS 140‬העברות‬ ‫ושירות של נכסים פיננסיים ולסילוק של התחייבויות‪ ,‬כפי שתוקן על ידי ‪ ,FAS 166‬העברות ושירות של נכסים‬ ‫פיננסיים )‪ ,(ASC 860-10‬לצורך הטיפול בהעברות של נכסים פיננסיים וסילוק של התחייבויות‪.‬‬ ‫בהתאם לכללים אלו העברת נכס פיננסי תטופל חשבונאית כמכירה‪ ,‬אם ורק אם‪ ,‬מתקיימים כל התנאים‬ ‫הבאים‪ (1) :‬הנכס הפיננסי שהועבר בודד מהגורם המעביר‪ ,‬גם במצב של פשיטת רגל או בכינוס נכסים אחר;‬ ‫)‪ (2‬כל מקבל )או‪ ,‬אם המקבלת היא ישות שכל יעודה הינו לעסוק באיגוח או בפעילות מימון מגובה נכסים‬ ‫ואשר אותה ישות מנועה מלשעבד או להחליף את הנכסים הפיננסיים שקיבלה‪ ,‬כל צד שלישי שמחזיק בזכויות‬ ‫מוטב( יכול לשעבד או להחליף את הנכסים )או את זכויות המוטב( שקיבל‪ ,‬ולא קיים תנאי שגם מגביל את‬ ‫המקבל )או צד שלישי אשר מחזיק בזכויות המוטב( מלנצל את זכותו לשעבד או להחליף וגם מעניק למעביר‬ ‫הטבה גדולה יותר מאשר הטבה טריוויאלית; )‪ (3‬המעביר‪ ,‬או חברות מאוחדות שנכללו בדוחותיו הכספיים‪ ,‬או‬ ‫הסוכנים שלו‪ ,‬אינם שומרים שליטה אפקטיבית בנכסים הפיננסיים או בזכויות המוטב המתייחסים לנכסים‬ ‫המועברים האלה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כדי שהעברה של חלק מנכס פיננסי תחשב כמכירה‪ ,‬החלק המועבר חייב לקיים את ההגדרה של זכויות‬ ‫משתתפות‪ .‬זכויות משתתפות חייבות לעמוד בקריטריונים הבאים‪ :‬הזכות צריכה לייצג זכויות פרופורציונאלית‬ ‫ביחס למלוא הנכס הפיננסי; כל תזרימי מזומנים המתקבלים מהנכסים מחולקים בין זכויות המשתתפות באופן‬ ‫פרופורציונלי לחלקם בבעלות; הזכויות אינן זכויות נחותות )‪ (subordinated‬ביחס לזכויות אחרות; לא קיימת‬ ‫זכות חזרה למעביר או למחזיקים אחרים בזכויות משתתפות )למעט במקרה של הפרת מצגים או התחייבויות‪,‬‬ ‫התחייבויות חוזיות שוטפות לשירות בנכס פיננסי בשלמותו וניהול חוזה ההעברה‪ ,‬ומחויבויות חוזיות להתחלק‬ ‫בקיזוז הטבות כלשהן שהתקבלו על ידי מחזיק כלשהו בזכויות משתתפות(; ולמעביר וגם למחזיק בזכויות‬ ‫משתתפות אין זכות לשעבד או להחליף את הנכס הפיננסי בשלמותו‪ ,‬למעט אם כל המחזיקים בזכויות‬ ‫משתתפות מסכימים לשעבד או להחליף את הנכס הפיננסי בשלמותו‪.‬‬ ‫במידה והעסקה עומדת בתנאים לטיפול בעסקה כמכירה‪ ,‬הנכסים הפיננסים המועברים נגרעים מהמאזן של‬ ‫הבנק‪ .‬במידה ולא מתקיימים תנאי המכירה‪ ,‬ההעברה נחשבת לחוב מובטח‪ .‬מכירה של חלק מנכס פיננסי‬ ‫שאינו זכות משתתפת מטופלת כחוב מובטח‪ ,‬היינו‪ ,‬הנכסים המועברים ממשיכים להירשם במאזן של הבנק‬ ‫והתמורה מהמכירה תוכר כהתחייבות של הבנק‪.‬‬ ‫יישום לראשונה של ‪ ,IAS 16‬רכוש קבוע‪.‬‬ ‫ליישום התקן לראשונה לא הייתה השפעה מהותית על הדוחות הכספיים של הבנק‪.‬‬ ‫)‪ (5‬חכירות‬ ‫חכירות‪ ,‬לרבות חכירות של קרקעות ממינהל מקרקעי ישראל או מצדדים שלישיים אחרים בהן נושאת הקבוצה‬ ‫באופן מהותי בכל הסיכונים והתשואות מהנכס‪ ,‬מסווגות כחכירות מימוניות‪ .‬בעת ההכרה לראשונה נמדדים הנכסים‬ ‫החכורים בסכום השווה לנמוך מבין השווי ההוגן והערך הנוכחי של דמי החכירה המינימאליים העתידיים‪ .‬תשלומים‬ ‫עתידים למימוש אופציה להארכת תקופת החכירה מול מנהל מקרקעי ישראל אינם מוכרים כחלק מהנכס‬ ‫וההתחייבות המתייחסת מאחר והם מהווים דמי חכירה מותנים‪ ,‬הנגזרים משוויה ההוגן של הקרקע במועדי החידוש‬ ‫העתידיים של הסכם החכירה‪ .‬לאחר ההכרה לראשונה‪ ,‬מטופל הנכס בהתאם למדיניות החשבונאית הנהוגה לגבי‬ ‫נכס זה‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪97‬‬ ‫יתר החכירות מסווגות כחכירות תפעוליות‪ ,‬כאשר הנכסים החכורים אינם מוכרים במאזן של הקבוצה‪.‬‬ ‫דמי חכירה ששולמו מראש למינהל מקרקעי ישראל בגין חכירות של קרקעות המסווגות כחכירות תפעוליות מוצגים‬ ‫במאזן כהוצאות מראש‪ ,‬ונזקפים לדוח רווח והפסד לאורך תקופת החכירה‪ .‬תקופת החכירה וסכומי ההפחתות‬ ‫מביאים בחשבון אופציה להארכת תקופת החכירה‪ ,‬במידה ובמועד ההתקשרות בחכירה היה וודאי באופן סביר‬ ‫שהאופציה תמומש‪.‬‬ ‫תשלומים במסגרת חכירה תפעולית נזקפים לרווח והפסד לפי שיטת הקו הישר‪ ,‬לאורך תקופת החכירה‪ .‬תמריצי‬ ‫חכירה שנתקבלו מוכרים כחלק בלתי נפרד מסך כל הוצאות החכירה לפי שיטת הקו הישר‪ ,‬לאורך תקופת החכירה‪.‬‬ ‫תשלומי חכירה מינימאליים‪ ,‬המשתלמים במסגרת חכירה מימונית‪ ,‬נחלקים בין הוצאות המימון לבין הפחתת יתרת‬ ‫ההתחייבות‪ .‬הוצאת המימון מוקצית לכל תקופה מתקופת החכירה‪ ,‬כך שמתקבל שיעור ריבית תקופתית קבוע על‬ ‫היתרה הנותרת של ההתחייבות‪ .‬תשלומי החכירה המינימאליים מתעדכנים‪ ,‬בגין דמי חכירה מותנים‪ ,‬כאשר ההתניה‬ ‫מתבררת‪.‬‬ ‫קביעה אם הסדר מכיל חכירה‬ ‫בתחילת ההסדר או בעת בחינתו מחדש‪ ,‬הקבוצה קובעת עם הסדר הוא חכירה או אם הוא מכיל חכירה‪.‬‬ ‫הסדר הוא חכירה או מכיל חכירה אם מתקיימים שני התנאים הבאים‪:‬‬ ‫• קיום ההסדר תלוי בשימוש בנכס או בנכסים ספציפיים; וכן‬ ‫• ההסדר מכיל זכות לשימוש בנכס‪.‬‬ ‫תשלומים ותמורה אחרת שנדרשים לפי ההסדר מופרדים בתחילת ההסדר או בעת הבחינה מחדש לתשלומים עבור‬ ‫החכירה ולרכיבים אחרים על בסיס השווי ההוגן היחסי שלהם‪.‬‬ ‫לגבי חכירה מימונית‪ ,‬אם אין זה מעשי להפריד את התשלומים באופן מהימן‪ ,‬הקבוצה מכירה בנכס ובהתחייבות‬ ‫בסכום השווה לשווי ההוגן של נכס הבסיס‪ .‬בתקופות עוקבות ההתחייבות מופחתת עם ביצוע התשלומים ומוכרת‬ ‫הוצאת מימון גלומה בגין ההתחייבות תוך שימוש בשיעור הריבית התוספתית של הרוכש‪.‬‬ ‫יישום לראשונה של ‪ ,IAS 17‬חכירות‬ ‫ליישום התקן אין השפעה מהותית על הדוחות הכספיים של הבנק‪.‬‬ ‫יישום לראשונה של ‪ ,IAS 36‬ירידת ערך נכסים‬ ‫הבנק יישם את התקן החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬באופן של יישום למפרע‪ .‬ליישום התקן לא היתה השפעה מהותית‪.‬‬ ‫)‪ (6‬זכויות עובדים‬ ‫הנחיות והבהרות בנושא חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‬ ‫ביום ‪ 27‬במרס ‪ 2011‬פורסמו הנחיות של הפיקוח על הבנקים בנושא חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא‬ ‫זכויות עובדים‪ .‬ההנחיות קובעות מספר הבהרות בנוגע להערכת התחייבות בגין זכויות עובדים והנחיות בנושא‬ ‫בקרה פנימית על תהליך הדיווח הכספי בנושא זכויות עובדים תוך דרישה לשיתוף אקטואר מוסמך‪ ,‬זיהוי ומיון‬ ‫התחייבויות בגין זכויות עובדים‪ ,‬קיום בקרות פנימיות לצורך הסתמכות על הערכת האקטואר ותיקופה וכן דרישות‬ ‫גילוי מסוימות‪.‬‬ ‫‪98‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫בפרט‪ ,‬לפי החוזר‪ ,‬תאגיד בנקאי שצופה כי ישולמו לקבוצת עובדים הטבות מעבר לתנאים החוזיים‪ ,‬נדרש להביא‬ ‫בחשבון את שיעור העובדים שצפויים לעזוב )לרבות עובדים שצפויים לפרוש במסגרת תוכניות פרישה מרצון או‬ ‫בעת קבלת תנאים מועדפים אחרים( ואת ההטבות שהם צפויים לקבל בעת עזיבתם‪ .‬בעקבות יישום ההנחיות של‬ ‫הפיקוח‪ ,‬ההתחייבות בגין תשלום פיצויי פיטורין לקבוצת העובדים מוצגת בדוח הכספי בסכום הגבוה מבין סכום‬ ‫ההתחייבויות שחושב על בסיס אקטוארי‪ ,‬המביא בחשבון את העלות הנוספת שצפוי שתיגרם לתאגיד הבנקאי בגין‬ ‫מתן הטבות כאמור‪ ,‬לבין סכום ההתחייבויות שמחושב כמכפלת השכר החודשי של העובד במספר שנות הוותק‬ ‫שלו‪ ,‬כנדרש בגילוי דעת ‪ 20‬של לשכת רואי חשבון בישראל‪.‬‬ ‫ההנחיות הכלולות בחוזר יושמו החל מהדוחות הכספיים לתקופות שלאחר ה‪ 1 -‬באפריל ‪ .2011‬השפעת היישום‬ ‫לראשונה נכללה בדרך של יישום למפרע‪ .‬השפעה של ‪ 4.9‬מיליוני ש"ח )נטו ממס( נזקפה כהתאמה ליתרת הפתיחה‬ ‫של העודפים לתקופה המוקדמת ביותר המוצגת בדוחות כספיים אלה‪ .‬מספרי השוואה הוצגו מחדש‪.‬‬ ‫להלן השפעת היישום למפרע על כל אחת משנות הדיווח הקודמות שנתוניהן נכללים בדוחות‪.‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות‬ ‫אלו‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות אלו‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫השפעה על סעיפי רווח והפסד‬ ‫הוצאות משכורות והוצאות נלוות‬ ‫רווח )הפסד( מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫הפרשה למיסים )הטבות מס( על הרווח )ההפסד( מפעולות רגילות‬ ‫רווח )הפסד( מפעולות רגילות לאחר מיסים‬ ‫רווח )הפסד( נקי‬ ‫‪85.1‬‬ ‫‪48.8‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪32.7‬‬ ‫‪32.7‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫‪85.4‬‬ ‫‪48.5‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪82.4‬‬ ‫‪49.1‬‬ ‫‪19.7‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫)‪(1.2‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(0.9‬‬ ‫)‪(0.9‬‬ ‫‪83.6‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫הרווח הבסיסי והמדולל למניה‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪0.20‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫‪0.19‬‬ ‫השפעה על דוח תזרים מזומנים‬ ‫תזרים מזומנים מפעילות שוטפת‬ ‫‪56.8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪56.8‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫* קטן מ‪ 0.1 -‬מליוני ש"ח‪.‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות‬ ‫אלו‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות אלו‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫השפעה על סעיפי המאזן‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫התחייבויות אחרות‬ ‫הון‬ ‫‪20.8‬‬ ‫‪395.6‬‬ ‫‪382.2‬‬ ‫)‪2.4‬‬ ‫)‪8.4‬‬ ‫)‪(6.0‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪404.0‬‬ ‫‪376.2‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪390.6‬‬ ‫‪350.4‬‬ ‫)‪2.3‬‬ ‫)‪8.1‬‬ ‫)‪(5.8‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪398.7‬‬ ‫‪344.6‬‬ ‫יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון‬ ‫יחס הון רובד ‪ 1‬לרכיבי סיכון‬ ‫‪14.83%‬‬ ‫‪14.30%‬‬ ‫)‪(0.24%‬‬ ‫)‪(0.24%‬‬ ‫‪14.59%‬‬ ‫‪14.06%‬‬ ‫‪13.42%‬‬ ‫‪12.87%‬‬ ‫)‪(0.23%‬‬ ‫)‪(0.23%‬‬ ‫‪13.19%‬‬ ‫‪12.64%‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪99‬‬ ‫סכום ההתחייבות המחושבת על בסיס אומדנים אקטואריים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬עומד על ‪ 13.7‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫ההתחייבות מהוונת בשיעור של ‪ 4%‬לשנה כפי שנקבע על ידי המפקח על הבנקים‪ .‬המודלים האקטואריים כוללים‬ ‫בין היתר הנחות לגבי לוחות תמותה‪ ,‬שיעורי נכות‪ ,‬שיעורי עזיבת עובדים ושיעורי עליית שכר‪ .‬להלן ניתוחי רגישות‬ ‫המחויבות האקטוארית ל‪ 31 -‬בדצמבר ‪) 2011‬במיליוני ש"ח(‪:‬‬ ‫רגישות המחויבות האקטוארית להנחת גידולי השכר‬ ‫סה"כ מחויבויות לעובדים‬ ‫ניתוח שינוי‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫‪13.0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.75%‬‬ ‫)‪12.9‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫‪1.25%‬‬ ‫)‪13.1‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫‪1.50%‬‬ ‫)‪13.3‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫‪1.75%‬‬ ‫)‪13.4‬‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫‪2.00%‬‬ ‫)‪13.5‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫‪2.25%‬‬ ‫)‪13.7‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫‪2.75%‬‬ ‫)‪14.0‬‬ ‫)‪1.0‬‬ ‫רגישות המחויבות האקטוארית להנחת העזיבות‬ ‫גידול פי ‪2‬‬ ‫גידול ‪50%‬‬ ‫לפי המודל‬ ‫קיטון ‪25%‬‬ ‫קיטון ‪50%‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫)‪(2.1‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫)‪(1.1‬‬ ‫‪13.0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫מחויבויות נוספות לעובדים‬ ‫ניתוח שינוי‬ ‫ד‪ .‬יישום לראשונה של תקני חשבונאות‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬החל הבנק ליישם תקנים חשבונאיים והוראות המפורטים להלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬הוראות הפיקוח על הבנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי‪ ,‬והפרשה להפסדי אשראי ותיקון‬ ‫להוראות בנושא טיפול בחובות בעייתיים;‬ ‫‪ .2‬תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬מסוימים‪ ,‬המפורטים להלן‪:‬‬ ‫ ‪ ,IFRS 2‬תשלום מבוסס מניות;‬ ‫ ‪ ,(2008) IFRS 3‬צירופי עסקים;‬ ‫ ‪ ,IFRS 5‬נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו;‬ ‫‪ ,IAS 8‬מדיניות חשבונאית‪ ,‬שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות;‬ ‫‬ ‫ ‪ ,IAS 10‬אירועים לאחר תקופת הדיווח;‬ ‫ ‪ ,IAS 16‬רכוש קבוע;‬ ‫ ‪ ,IAS 17‬חכירות;‬ ‫ ‪ ,IAS 20‬הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע ממשלתי;‬ ‫ ‪ ,IAS 21‬השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ;‬ ‫ ‪ ,(2008) IAS 27‬דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים;‬ ‫ ‪ ,IAS 28‬השקעות בחברות כלולות;‬ ‫ ‪ ,IAS 29‬דיווח כספי בכלכלות היפר‪-‬אינפלציוניות;‬ ‫ ‪ ,IAS 31‬זכויות בעסקאות משותפות;‬ ‫ ‪ ,IAS 33‬רווח למניה;‬ ‫ ‪ ,IAS 34‬דיווח כספי לתקופות ביניים;‬ ‫ ‪ ,IAS 36‬ירידת ערך נכסים;‬ ‫ ‪ ,IAS 38‬נכסים בלתי מוחשיים;‬ ‫ ‪ ,IAS 40‬נדל"ן להשקעה‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪ .3‬תקן חשבונאות אמריקאי ‪ ,(ASC 820-10) 157‬מדידת שווי הוגן )להלן‪ ,("FAS 157" :‬תקן חשבונאות אמריקאי ‪159‬‬ ‫)‪ ,(ASC 825-10‬חלופת השווי ההוגן עבור נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות )להלן‪ ("FAS 159" :‬ועדכון‬ ‫תקינה חשבונאית ‪ ,ASU 2010-06‬שיפור גילוי לגבי מדידת שווי הוגן;‬ ‫‪ .4‬הנחיות הפיקוח על הבנקים בנושא חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים; וכן‬ ‫‪ .5‬עדכון תקינה חשבונאית ‪ ,ASU 2011-02‬קביעה של מלווה בנושא ארגון מחדש של חוב בעייתי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תקני חשבונאות חדשים והוראות חדשות של המפקח על הבנקים בתקופה שלפני יישומם‬ ‫‪ (1‬הוראות בנושא מתכונת דוח רווח והפסד לתאגיד בנקאי ואימוץ כללי החשבונאות המקובלים בבנקים בארה"ב‬ ‫בנושא מדידת הכנסות ריבית‪.‬‬ ‫ב‪ 29 -‬בדצמבר ‪ 2011‬פורסם חוזר המפקח על הבנקים אשר נועד להתאים את הוראות הדיווח לציבור לצורך‪:‬‬ ‫•‬ ‫קביעת אופן ההצגה של דוח רווח והפסד ‪ -‬ההוראה מתאימה את מתכונת דוח רווח והפסד לאופן ההצגה‬ ‫המקובל בעולם ובארה"ב‪ .‬המתכונת החדשה משנה את אופן ההצגה של מרכיבי הרווח המימוני בגוף דוח רווח‬ ‫והפסד ובביאורים הנלווים לו; מבטלת אבחנה בין עמלות מעסקי מימון לבין עמלות תפעוליות; משנה סיווג של‬ ‫הפרשי הצמדה על הקרן כחלק מ"ריבית" וכן משנה סיווג ושמות של סעיפים אחרים של דוח רווח והפסד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ההוראה מבטלת את סעיף "רווח מפעולות בלתי רגילות" ומאמצת את הגישה הנהוגה בארה"ב לפיה‬ ‫פריטים מיוחדים מוגדרים כפריטים אשר "אינם רגילים" ו"אינם שכיחים" וכן קובעת כי סיווג אירוע כלשהו‬ ‫כפריט מיוחד יתאפשר רק באישור מראש של הפיקוח על הבנקים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההוראה קובעת שינויים למתכונת‬ ‫ביאורים נוספים בדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫יישום ההוראות בנוגע למתכונת דוח רווח והפסד יבוצע החל מהדוח לציבור לרבעון הראשון של שנת ‪,2012‬‬ ‫באופן של יישום למפרע‪ .‬מיישום ההוראות לראשונה לא צפויה השפעה למעט שינוי הצגתי‪.‬‬ ‫• אימוץ הכללים שנקבעו במסגרת תקני חשבונאות מקובלים בארה"ב בנושא עמלות שאינן ניתנות להחזרה‬ ‫ועלויות אחרות ‪ -‬ההוראה קובעת כללים לטיפול בעמלות מיצירת הלוואות ובעלויות ישירות ליצירת הלוואות‪.‬‬ ‫העמלות והעלויות הכשירות בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהוראה לא יוכרו באופן מיידי בדוח רווח והפסד‬ ‫אלא יובאו בחשבון בחישוב שיעור הריבית האפקטיבית של ההלוואה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההוראה משנה טיפול בעמלות‬ ‫ועלויות הקשורות להתחייבויות להקצאת אשראי לרבות עסקאות בכרטיסי אשראי‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהוראה נקבעו‬ ‫כללים בנוגע לטיפול בשינויים בתנאי החוב אשר לא מהווים ארגון מחדש של חוב בעייתי‪ ,‬טיפול בפירעונות‬ ‫מוקדמים של חובות וכן טיפול בעסקאות מתן אשראי אחרות כגון עסקאות סינדיקציה‪.‬‬ ‫הכללים שנקבעו בהוראה מהווים שינוי משמעותי לעומת הכללים הקיימים כיום בהוראות הדיווח לציבור‪.‬‬ ‫ההיערכות ליישום הכללים שנקבעו בהוראה הינה מורכבת ובכוונת הפיקוח על הבנקים ללוות את תהליך‬ ‫ההיערכות של התאגידים הבנקאיים‪ ,‬במיוחד בכל הקשור לזיהוי העלויות הכשירות‪ .‬בחוזר נקבע כי הכללים‬ ‫בנושא ייושמו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬ואילך‪ .‬ההוראות בקשר לשינוי בהגדרת "ריבית" בגין חובות פגומים ייושמו‬ ‫לגבי חובות שסווגו כפגומים מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2012‬ואילך בלבד‪.‬‬ ‫הבנק בוחן את ההשלכות הצפויות מיישום לראשונה של ההוראות‪.‬‬ ‫‪ (2‬בחודש יולי ‪ 2006‬פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן חשבונאות מספר ‪ ,29‬אימוץ תקני דיווח‬ ‫כספי בינלאומיים‪ .‬התקן קובע כי ישויות הכפופות לחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪ 1968-‬ומחויבות לדווח על פי‬ ‫תקנותיו של חוק זה‪ ,‬יערכו את דוחותיהן הכספיים לפי תקני ‪ IFRS‬לתקופות המתחילות החל מיום ‪ 1‬בינואר‬ ‫‪ .2008‬האמור לא חל על תאגידים בנקאיים שדוחותיהם הכספיים ערוכים בהתאם להוראות המפקח על הבנקים‬ ‫והנחיותיו‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪101‬‬ ‫בחודש יוני ‪ 2009‬פרסם הפיקוח על הבנקים מכתב בנושא דיווח של תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי‬ ‫בישראל לפי תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬אשר קובע את אופן האימוץ הצפוי של תקני דיווח כספי‬ ‫בינלאומיים )‪ (IFRS‬על ידי תאגידים בנקאיים‪ .‬בהתאם לחוזר‪ ,‬תאריך היעד לדיווח של תאגידים בנקאיים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הובהר כי לאחר השלמת הליך התאמת ההוראות לתקנים הבינלאומיים תיוותר סמכותו של הפיקוח על‬ ‫הבנקים לקבוע הבהרות מחייבות לגבי אופן ישום הדרישות בתקנים הבינלאומיים‪ ,‬וכן לקבוע הוראות נוספות‬ ‫במקרים שבהם הדבר מתחייב לנוכח דרישות רשויות פיקוח במדינות מפותחות בעולם או בנושאים שלגביהם‬ ‫לא קיימת התייחסות בתקנים הבינלאומיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפיקוח על הבנקים ישמור על סמכותו לקבוע דרישות גילוי‬ ‫ודיווח‪.‬‬ ‫בהתאם לחוזר‪ ,‬תאריך היעד לדיווח של תאגידים בנקאיים בהתאם לתקני ה‪ IFRS -‬הינו‪:‬‬ ‫• בנושאים בליבת העסק הבנקאי ‪ -‬החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2013‬כאשר בכוונת הפיקוח על הבנקים לקבל במהלך‬ ‫שנת ‪ 2011‬החלטה סופית בנושא זה‪ .‬ההחלטה הסופית תקבע בהתחשב בלוח הזמנים שיקבע בארה"ב‬ ‫ובהתקדמות תהליך ההתכנסות בין גופי התקינה הבינלאומית והאמריקאית‪ .‬טרם נקבעה החלטה סופית בנושא‪.‬‬ ‫• בנושאים שאינם בליבת העסק הבנקאי ‪ -‬ביום ‪ 1‬בינואר ‪ .2011‬יחד עם זאת‪ ,‬תקני ‪ IFRS‬בנושאים המפורטים‬ ‫להלן טרם נכנסו לתוקף והם יאומצו בהתאם להנחיות הפיקוח על הבנקים לכשיפורסמו בנוגע לעיתוי ולאופן‬ ‫יישומם לראשונה‪:‬‬ ‫‪ ,IAS 7‬דוחות תזרים מזומנים;‬‫‪ ,IAS 12‬מסים על ההכנסה;‬‫‪ ,IAS 19‬הטבות עובד;‬‫‪ ,IAS 23‬עלויות אשראי;‬‫‪ ,IAS 24‬גילויים בהקשר לצד קשור‪.‬‬‫ביום ‪ 30‬בנובמבר ‪ 2011‬הופץ חוזר בנושא אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬מסוימים‪ .‬במסגרת החוזר‬ ‫נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי תקני דיווח כספי בינלאומיים אלו‪ ,‬למעט ‪ ,IAS 19‬הטבות עובד‪ ,‬ייושמו על ידי תאגידים בנקאיים‬ ‫החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ .2012‬בעת היישום לראשונה של תקני דיווח כספי בינלאומיים אלה הבנקים נדרשים לפעול‬ ‫בהתאם להוראות המעבר שנקבעו בתקנים‪ ,‬לרבות תיקון למפרע של מספרי השוואה אם הדבר נדרש‪.‬‬ ‫להלן פרטים נוספים בנושא התקנים שיאומצו החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪:2012‬‬ ‫‪ ,IAS 12‬מסים על ההכנסה;‬‫התקן קובע את הטיפול החשבונאי במיסים על ההכנסה‪ .‬בהתאם לתקן‪ ,‬ההכרה במיסים נדחים תתבצע בהתייחס‬ ‫להפרשים הזמניים בין הערך בספרים של נכסים והתחייבויות לבין ערכם לצורכי מס‪ ,‬למעט חריגים הקיימים בתקן‬ ‫על פיהם לא יוכרו מיסים נדחים בגין הפרשים זמניים‪ .‬המיסים הנדחים יימדדו בהתאם לשיעורי המס החזויים לחול‬ ‫בתקופה שבה ימומשו ההפרשים הזמניים‪ ,‬בהתבסס על שיעורי המס וחוקי המס אשר נחקקו או אשר חקיקתם‬ ‫הושלמה למעשה עד לסוף תקופת המאזן‪ .‬התחייבויות או נכסי מסים שוטפים בגין התקופה השוטפת ובגין תקופות‬ ‫קודמות יימדדו לפי הסכום שחזוי שישולם לרשויות המס‪/‬שיושב מרשויות המס‪ ,‬תוך שימוש בשיעורי המס ובחוקי‬ ‫המס אשר נחקקו או אשר חקיקתם הושלמה למעשה עד לסוף תקופת המאזן‪.‬‬ ‫עוד קובע התקן כי נכסי מיסים נדחים יוכרו בספרים בגין הפסדים מועברים‪ ,‬זיכויי מס והפרשים זמניים הניתנים‬ ‫לניכוי כאשר צפוי שבעתיד תהיה הכנסה חייבת‪ ,‬שכנגדה ניתן יהיה לנצל אותם‪ .‬בהתאם לכללים שנקבעו בתקן כפי‬ ‫שאומץ בהוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים‪ ,‬הגדרת המונח "צפוי" )‪ (ָׂprobable‬תהיה בעקביות ליישום‬ ‫של המונח "יותר סביר מאשר לא" )‪ (more likely than not‬וזאת חלף תרגום המונח ‪ probable‬בהוראות הדיווח‬ ‫לציבור המיושמות כיום אשר קובעות רף זה כ"אינו מוטל בספק" )‪.(beyond any reasonable doubt‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬במצבים שבהם מתקיימים תנאי חוסר ודאות ומיסים על ההכנסה‪ ,‬תאגידים בנקאיים יידרשו ליישם את‬ ‫הכללים שנקבעו בהבהרה ‪ ,FIN 48‬חוסר ודאות במיסים על ההכנסה‪ ,‬כל עוד אלה אינם סותרים את תקני הדיווח‬ ‫‪102‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הכספי הבינלאומיים‪ ,‬זאת בדרך של קביעת מדיניות‪ ,‬נהלים ויישום דרישות תיעוד בכל הקשור לפוזיציות מס בדרגות‬ ‫אי וודאות שונות‪.‬‬ ‫מיישום התקן לראשונה לא צפויה השפעת מהותית‪.‬‬ ‫‪ ,IAS 7‬דוחות תזרים מזומנים;‬‫התקן קובע כי יש לתת מידע לגבי השינויים שחלו בתקופת הדיווח במזומנים ובשווי מזומנים באמצעות דוח על‬ ‫תזרימי המזומנים‪ .‬בהוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים נקבעו שינויים למתכונת הנוכחית של הדוח על‬ ‫תזרימי המזומנים‪ ,‬זאת במטרה להתאימה לדרישות התקן ולדרישות הדיווח שנקבעו בתקני דיווח כספי בינלאומיים‬ ‫מסוימים אחרים‪ .‬בפרט‪ ,‬תזרימי המזומנים יסווגו לתזרימי מזומנים מפעילות שוטפת‪ ,‬פעילות השקעה ופעילות מימון‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נקבע אילו פעילויות יחשבו כעיקריות לייצור הכנסות הבנק וכתוצאה מכך יסווגו במסגרת הפעילות‬ ‫השוטפת‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבעו הנחיות בנוגע להצגת תזרימי מזומנים בברוטו ובנטו‪ .‬ההשפעה של שינויים בשער החליפין‬ ‫על מזומנים ושווה מזומנים המוחזקים במטבע חוץ או העומדים לפירעון במטבע חוץ תוצג בנפרד מיתר השינוי‬ ‫במזומנים ושווי מזומנים‪ .‬לתזרימי מזומנים מריבית ומדיבידנדים שנתקבלו או ששולמו וכן לתזרימי מזומנים הנובעים‬ ‫ממיסים על ההכנסה יינתן גילוי בנפרד‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הותאם דוח התזרים לשינויים אחרים שחלו בהוראות הדיווח לציבור בהתאם לאימוץ של תקני ‪IFRS‬‬ ‫מסוימים‪.‬‬ ‫מיישום התקן לראשונה לא צפויה השפעה למעט שינוי הצגתי‪.‬‬ ‫‪ ,IAS 23‬עלויות אשראי;‬‫התקן קובע כי הישות להוון עלויות אשראי אשר מתייחסות ישירות לרכישה והקמה או לייצור של נכס כשיר‪ .‬נכס‬ ‫כשיר הוא נכס שנדרשת תקופת זמן משמעותית להכנתו לשימושו המיועד או מכירתו והוא כולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נכסי‬ ‫רכוש קבוע‪ ,‬נכסי תוכנה ונכסים אחרים הדורשים פרק זמן ממושך כדי להביאם למצב אשר יוכלו לשרת בשימושם‬ ‫המיועד או למכירתם‪ .‬עם זאת‪ ,‬במסגרת הוראות הפיקוח על הבנקים הובהר כי תאגיד בנקאי לא יהוון עלויות‬ ‫אשראי‪ ,‬מבלי שקבע מדיניות‪ ,‬נהלים ובקרות ברורים באשר לקריטריונים להכרה בנכסים כנכסים כשירים ובאשר‬ ‫לעלויות האשראי שהוונו‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬לא צפויה השפעה מיישום התקן לראשונה‪.‬‬ ‫‪ ,IAS 24‬גילויים בהקשר לצד קשור‪:‬‬‫התקן קובע את דרישות הגילוי שעל ישות לתת על יחסיה עם צד קשור וכן על עסקאות ויתרות שטרם נפרעו עם צד‬ ‫קשור‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נדרש מתן גילוי על תגמול לאנשי מפתח ניהוליים‪ .‬אנשי מפתח ניהוליים ייחשבו כאנשים שיש להם סמכות‬ ‫ואחריות לתכנון פעילות הישות‪ ,‬להכוונה ושליטה עליה במישרין או בעקיפין‪ ,‬לרבות דירקטור כלשהו )פעיל או לא‬ ‫פעיל( של ישות זו‪.‬‬ ‫במסגרת האימוץ הצפוי של התקן על ידי הפיקוח על הבנקים תותאם מתכונת הגילוי הנדרש בדוחות הכספיים על‬ ‫מנת לענות הן על דרישות הגילוי של ‪ IAS 24‬והן על הגילויים הנוספים הנדרשים מכח תקנות ניירות ערך התש"ע‪-‬‬ ‫‪ .2010‬מיישום התקן לראשונה לא צפויה השפעה למעט שינוי הצגתי‪.‬‬ ‫‪ (3‬בחודש דצמבר ‪ 2006‬פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן חשבונאות ‪ ,23‬הטיפול החשבונאי‬ ‫בעסקאות בין ישות לבין בעל שליטה בה‪ .‬התקן מחליף את תקנות ניירות ערך )הצגת פעולות בין תאגיד לבין בעל‬ ‫שליטה בו בדוחות הכספיים(‪ ,‬התשנ"ו‪ ,1996-‬כפי שאומצו בהוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים‪ .‬התקן‬ ‫קובע כי נכסים והתחייבויות שלגביהם בוצעה עסקה בין הישות לבין בעל השליטה בה ימדדו במועד העסקה לפי‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪103‬‬ ‫שווי הוגן וההפרש בין השווי ההוגן לבין התמורה שנזקפה בעסקה ייזקף להון‪ .‬הפרש בחובה מהווה במהותו דיבידנד‬ ‫ולכן מקטין את יתרת העודפים‪ .‬הפרש בזכות מהווה במהותו השקעת בעלים ולכן יוצג בסעיף נפרד בהון שייקרא‬ ‫"קרן הון מעסקה בין ישות לבין בעל השליטה בה"‪.‬‬ ‫התקן דן בשלוש סוגיות הנוגעות לעסקאות בין ישות לבין בעל השליטה בה‪ ,‬כדלקמן‪ (1) :‬העברת נכס לישות מבעל‬ ‫השליטה‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬העברת נכס מהישות לבעל השליטה; )‪ (2‬נטילת התחייבות של הישות כלפי צד שלישי‪,‬‬ ‫במלואה או בחלקה‪ ,‬על ידי בעל השליטה‪ ,‬שיפוי הישות על ידי בעל השליטה בה בגין הוצאה‪ ,‬וויתור בעל השליטה‬ ‫לישות על חוב שמגיע לו מהישות‪ ,‬במלואו או בחלקו; ו‪ (3)-‬הלוואות שניתנו לבעל השליטה או הלוואות שהתקבלו‬ ‫מבעל השליטה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קובע התקן את הגילוי שיש לתת בדוחות הכספיים בנוגע לעסקאות בין הישות לבין בעל‬ ‫השליטה בה במהלך התקופה‪.‬‬ ‫ביום ‪ 30‬בנובמבר ‪ 2011‬הופץ חוזר בנושא אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬מסוימים‪ .‬במסגרת הטיוטה‬ ‫נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2012‬לצורך טיפול חשבונאי בפעולות בין תאגיד בנקאי לבין בעל שליטה בו‬ ‫ובין חברה בשליטת התאגיד הבנקאי‪ ,‬יש ליישם את כללי החשבונאות המקובלים בבנקים בארה"ב‪ .‬במצבים בהם‬ ‫בכללים כאמור לא קיימת התייחסות לאופן הטיפול‪ ,‬ייושמו הכללים שנקבעו בתקן ‪ ,23‬זאת בעקביות לעקרונות‬ ‫אימוץ תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים בנושאים שאינם בליבת העסק הבנקאי‪.‬‬ ‫לא צפויה השפעה מהותית מיישום התקן לראשונה‬ ‫‪ (4‬במהלך חודש אפריל ‪ 2011‬פרסם ה‪ FASB -‬עדכון תקינה חשבונאית ‪ ASU 2011-03‬בנושא בחינה מחדש של‬ ‫שליטה אפקטיבית בעסקאות רכש חוזר‪ ,‬אשר מהווה עדכון לכללים שנקבעו ב‪.(ASC 860) FAS 166 -‬‬ ‫על פי העדכון‪ ,‬נדרש לשנות את האופן שבו מוערך קיום שליטה אפקטיבית בידי מעביר בעסקאות רכש חוזר‪.‬‬ ‫הערכת קיום שליטה אפקטיבית תתמקד בזכויות החוזיות ובהתחייבויות החוזיות של המעביר‪ ,‬ולכן לא יובא בחשבון‬ ‫)‪ (1‬קריטריון שדורש שלמעביר תהיה יכולת לרכוש ניירות שהועברו גם במקרה כשל של הנעבר‪ ,‬וכן )‪ (2‬הנחיות‬ ‫בנושא דרישת הביטחונות בקשר לקריטריון הנ"ל‪ .‬קריטריונים נוספים לבחינת קיום השליטה האפקטיבית לא שונו‬ ‫על ידי ה‪ .ASU-‬קריטריונים אלה מצביעים כי למעביר נותרת שליטה אפקטיבית על הנכסים שהועברו )ולכן העברת‬ ‫הנכסים תטופל כחוב מובטח( אם מתקיימים כל התנאים שלהלן‪:‬‬ ‫• הנכסים שיירכשו חזרה או ייפדו זהים או זהים במהות לנכסים שהועברו;‬ ‫• ההסכם הוא לרכוש אותם חזרה או לפדות אותם לפני מועד הפירעון‪ ,‬במחיר קבוע או במחיר הניתן לקביעה; ו‪-‬‬ ‫• ההסכם נערך בעת ובעונה אחת עם ההעברה‪.‬‬ ‫העדכון יחול לגבי התקופות המתחילות לאחר ‪ 15‬בדצמבר ‪) 2011‬כלומר החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ (2012‬וייושם באופן של‬ ‫מכאן ולהבא לגבי עסקאות חדשות ועסקאות קיימות ששונו בתחילת התקופה הרבעונית או השנתית הראשונה‬ ‫שלאחר מועד כניסתו לתוקף‪ .‬לא יתאפשר יישום מוקדם‪.‬‬ ‫ליישום התקן לראשונה לא צפויה השפעה מהותית‪.‬‬ ‫‪ (5‬מערכת חדשה של תקני דיווח כספי חדשים בנושא איחוד דוחות כספיים ונושאים נלווים‪.‬‬ ‫בחודש מאי ‪ 2011‬פורסמה על ידי ה‪ IASB -‬מערכת התקנים החדשה שהינה חלק מפרויקט האיחוד המשותף של‬ ‫ה‪ IASB -‬וה‪ ,FASB -‬ומחליפה למעשה את התקינה הקיימת בנושא איחוד דוחות כספיים ועסקאות משותפות וכן‬ ‫כוללת מספר שינויים ביחס לחברות כלולות‪ .‬בהתאם להנחיות הפיקוח על הבנקים‪ ,‬תאגיד בנקאי יעדכן באופן שוטף‬ ‫את הטיפול החשבונאי בנושאים אשר אומצו בהוראות הדיווח לציבור‪ .‬עדכון כאמור נדרש לפי מועד התחילה ולפי‬ ‫הוראות המעבר שיקבעו בתקני דיווח כספי בינלאומיים חדשים שיפורסמו בנושאים אלה ובהתאם לעקרונות האימוץ‬ ‫ולהבהרות של הפיקוח על הבנקים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬היישום של הכללים שנקבעו במערכת החדשה של התקנים בנושא‬ ‫איחוד דוחות כספיים ונושאים נלווים יבוצע בכפוף להנחיות שנקבעו בהוראות הדיווח לציבור‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בנושא‬ ‫‪104‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫יישום התקן בנושאים בהם נקבעו או אומצו בהוראות הדיווח לציבור כללים ספציפיים השונים מאלה שנקבעו בתקן‬ ‫ו‪/‬או ההנחיות המתייחסות אליו‪.‬‬ ‫תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ ,IFRS 10‬דוחות כספיים מאוחדים‬ ‫התקן מחליף את הנחיות ‪ ,IAS 27‬דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים ואת הנחיות ‪ ,SIC 12‬איחוד – ישויות למטרות‬ ‫מיוחדות לעניין איחוד דוחות כספיים‪ ,‬כך שהנחיות ‪ IAS 27‬ימשיכו להיות תקפות רק לעניין דוחות כספיים נפרדים‪.‬‬ ‫התקן מציג מודל שליטה חדש לצורך קביעה האם משקיע שולט במוחזקת ולכן עליו לאחד אותה‪ .‬מודל זה נדרש‬ ‫להיות מיושם ביחס לכל הישויות המוחזקות‪ ,‬הן ישויות המצויות כיום בתחולת ‪ IAS 27‬והן ישויות מוחזקות‬ ‫המצויות כיום בתחולת ‪ .SIC 12‬בהתאם למודל‪ ,‬משקיע שולט במוחזקת כאשר הוא חשוף או זכאי לתשואות‬ ‫משתנות הנובעות ממעורבותו במוחזקת‪ ,‬והוא בעל יכולת להשפיע על תשואות אלו באמצעות הכוח )‪ (power‬שלו‬ ‫באותה מוחזקת‪.‬‬ ‫נסיבות "דה פקטו" יובאו בחשבון לצורך הערכת שליטה‪ ,‬כך שהתקן כולל למעשה מודל של שליטה אפקטיבית‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם מתקיימת שליטה אפקטיבית יידרש איחוד דוחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בהערכת קיומה של שליטה‪ ,‬יובאו בחשבון‬ ‫כל זכויות ההצבעה הפוטנציאליות שהן משמעותיות‪ ,‬גם אם אינן ניתנות למימוש באופן מיידי‪ .‬בהתייחס לזכויות‬ ‫הצבעה פוטנציאליות‪ ,‬יש לבחון את המבנה שלהן‪ ,‬את הסיבות לקיומן וכן את התנאים של אותן זכויות‪.‬‬ ‫על אף האמור לעיל‪ ,‬יצוין כי נושא הטיפול החשבונאי בישויות בעלות זכויות משתנות מוגדר כנושא שהינו בליבת‬ ‫העסק בנקאי שלגביו נדרשים הבנקים ליישם את הכללים שנקבעו במסגרת ‪.(ASC 810-10) FAS 167‬‬ ‫התקן ייושם לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬או לאחר מכן בדרך של יישום למפרע‪ .‬יישום‬ ‫מוקדם אפשרי‪ ,‬בכפוף למתן גילוי וכן בכפוף לאימוץ מוקדם של שני התקנים הנוספים שפורסמו במקביל ‪IFRS -‬‬ ‫‪ ,11‬הסדרים משותפים ו‪ ,IFRS 12 -‬גילויים בנושא זכויות בישויות אחרות‪.‬‬ ‫לאור העובדה שבשלב זה לא נקבעו הנחיות ספציפיות של הפיקוח על הבנקים בנוגע לאופן האימוץ של המערכת‬ ‫החדשה של תקני דיווח כספי בינלאומיים בנושא איחוד דוחות כספיים ונושאים נלווים‪ ,‬בשלב זה לא ניתן להעריך‬ ‫את ההשפעה הצפויה מיישומם‪.‬‬ ‫‪ (6‬עדכון תקינה חשבונאית ‪ ,ASU 2011-04‬מדידת שווי הוגן‬ ‫עדכון תקינה חשבונאית זה מעדכן את ההנחיות לגבי אופן מדידת שווי הוגן שנקבעו בתקן חשבונאות אמריקאי ‪FAS‬‬ ‫‪ .157 (ASU 820-10‬העדכונים שנכללו ב‪ ASU -‬כוללים הבהרות של ה‪ FASB -‬בנוגע לכוונותיו בנושא אופן היישום‬ ‫של כללי מדידת שווי הוגן ובנושא דרישות הגילוי הקיימות כיום‪ ,‬וכן עדכונים אשר קובעים עקרונות או דרישות‬ ‫ספציפיות בנושא מדידת שווי הוגן ובנושא דרישות הגילוי לגבי מדידות השווי ההוגן‪.‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬במסגרת העדכונים נכללו הבהרות נוספות והנחיות ספציפיות בנושא מדידת השווי ההוגן של מכשירים‬ ‫פיננסיים אשר מנוהלים במסגרת פורטפוליו‪ ,‬נקבעו כללים למדידת שווי הוגן של מכשירים המסווגים על ידי הישות‬ ‫המדווחת בהון וכן הבהרות לגבי יישום פרמיות או ניכיונות בחישוב שווי הוגן של יחידה חשבונאית של נכס או‬ ‫התחייבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬דורש התקן דרישות גילוי נוספות המפורטות להלן‪:‬‬ ‫‪ (1‬לגבי מדידות שווי הוגן שסווגו בהיררכית השווי ההוגן במסגרת רמה ‪:(level 3) 3‬‬ ‫• תהליך הערכה שמיושם על ידי הישות המדווחת;‬ ‫• ניתוח רגישות של מדידת השווי ההוגן לשינויים בנתונים לא נצפים ויחסים הדדיים בין נתונים לא נצפים אלו‪ ,‬אם‬ ‫קיימים‪.‬‬ ‫‪ (2‬שימוש בנכס לא פיננסי באופן השונה מהשימוש המיטבי )‪ ,(highest and best use‬כאשר הנכס נמדד לפי שווי הוגן‬ ‫במאזן או כאשר שוויו ההוגן נכלל במסגרת הגילויים בהתאם להנחת השימוש המיטבי‪.‬‬ ‫‪ (3‬סיווג לרמות במסגרת היררכית השווי ההוגן לגבי פריטים אשר לא נמדדים לפי שווי הוגן במאזן‪ ,‬אך אשר נדרש‬ ‫גילוי לגבי שווים ההוגן‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪105‬‬ ‫התקן ייושם לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ .2012‬יישום מוקדם אינו אפשרי‪ .‬העדכונים שנקבעו ב‪-‬‬ ‫‪ ASU‬ייושמו באופן פרוספקטיבי‪.‬‬ ‫ליישום התקן לראשונה לא צפויה השפעה למעט שינוי הצגתי‪.‬‬ ‫גילוי בדבר המבקר הפנימי‬ ‫גב' יעל רונן‪ ,‬רו"ח מכהנת כמבקרת הפנימית הראשית של הבנק הבינלאומי החל מחודש מאי ‪ ,2011‬ומשמשת‬ ‫כמבקרת פנימית בכל החברות הבנקאיות בקבוצת הבינלאומי‪ .‬כהונתה של הגב' יעל רונן‪ ,‬רו"ח‪ ,‬הנה בתוקף מיום‬ ‫‪ 23‬במאי ‪.2011‬‬ ‫בתקופה שעד ‪ 18‬במרס ‪ 2011‬כיהן בתפקיד מר ניר אבל‪ ,‬רו"ח )כיהן החל ממאי ‪ ,(2006‬ובתקופה שבין ה‪ 19-‬במרס‬ ‫‪ 2011‬ועד ה‪ 22 -‬במאי ‪ 2011‬שימש מר קובי בן שושן‪ ,‬סגן המבקר הפנימי‪ ,‬כממלא מקום המבקר הפנימי‪.‬‬ ‫פרטי המבקר הפנימי‬ ‫המבקרת הפנימית הנה בעלת תואר ראשון בכלכלה ופסיכולוגיה ומסלול בחשבונאות לבעלי תואר מטעם‬ ‫אוניברסיטת ת"א‪ .‬בתפקידיה הקודמים עסקה בניהול מחלקת סרבנס אוקסלי של חברת כלל ביטוח בע"מ והייתה‬ ‫מנהלת במחלקת ניהול סיכוני מערכות מידע במשרד רואי החשבון ‪ KPMG‬סומך חייקין‪ ,‬עם דגש על פעילויות‬ ‫ביקורת וייעוץ בתחום הבנקאי‪.‬‬ ‫המבקרת הפנימית הנה עובדת הבנק הבינלאומי ועומדת בתנאים הקבועים בסעיף ‪)3‬א( לחוק הביקורת הפנימית‪.‬‬ ‫המבקרת הפנימית ועובדיה משמשים בתפקידי ביקורת בלבד‪ ,‬ללא ניגוד עניינים‪ ,‬ופועלים בהתאם להוראות המבקר‬ ‫הפנימי כאמור בסעיף ‪) 146‬ב( לחוק החברות‪ ,‬הוראות סעיף ‪ 8‬לחוק הביקורת הפנימית והוראות סעיף ‪ 8‬לכללי‬ ‫הבנקאות‪.‬‬ ‫דרך המינוי וכפיפות ארגונית‬ ‫מינוי המבקרת הפנימית אושר בוועדת הדירקטוריון של הבנק ביום ‪ 13‬באפריל ‪ .2011‬הממונה בארגון על המבקרת‬ ‫הפנימית הינו יו"ר הדירקטוריון‪.‬‬ ‫תוכנית העבודה של הביקורת הפנימית‬ ‫תכנית העבודה של הביקורת הפנימית נסמכת על תכנית עבודה רב שנתית )ל‪ 4-5 -‬שנים( ממוקדת סיכונים‪ .‬בבניית תכנית‬ ‫הביקורת הרב שנתית מתבסס המבקר הפנימי על מכלול גורמים‪ ,‬וביניהם‪ :‬מיפוי היחידות השונות וקווי העסקים והתהליכים‬ ‫בארגון; מיפוי והערכת הסיכונים הגלומים ביחידות ובתהליכים אלה )סיכוני אשראי‪ ,‬שוק ותפעול(; סקר סיכונים תפעוליים‬ ‫שנערך בבנק )לרבות סיכוני מעילות והונאות(; הוראות כל דין והנחיות המפקח על הבנקים; אירועי כשל‪ ,‬אשר היו בעבר‬ ‫בארגון ו‪/‬או בארגונים מקבילים במערכת‪.‬‬ ‫תוכנית עבודת הביקורת לשנת ‪ ,2011‬נגזרה משורה של משתנים שונים‪ ,‬אשר עומדים בבסיס בניית תוכנית העבודה‪.‬‬ ‫עיקרם‪ :‬תוכנית עבודה רב שנתית עדכנית‪ ,‬הוראות ניהול בנקאי תקין‪ ,‬סקרי סיכונים שנערכו בבנק‪ ,‬הנחיות ועדת הביקורת‪,‬‬ ‫תחומי פעילות חדשים ושינויים במבנה הארגוני‪ ,‬המלצות רו"ח המבקר וממצאי דוח הביקורת המפורט שהוצא על ידו‪,‬‬ ‫ממצאי דוחות ביקורת בנק ישראל‪ ,‬משאבי הביקורת‪ ,‬המלצות בעלי תפקידים בבנק וממצאים קודמים‪.‬‬ ‫תכנית העבודה הרב שנתית ותוכנית העבודה השנתית הנגזרת ממנה‪ ,‬אושרו על ידי ועדת הביקורת ויו"ר הדירקטוריון‪.‬‬ ‫שינויים מהותיים מתוכנית העבודה שאושרה‪ ,‬מובאים לדיון בפני ועדת הביקורת‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫היקף משרות‬ ‫כאמור‪ ,‬המבקרת הפנימית הינה עובדת הבנק הבינלאומי ומועסקת במשרה מלאה‪ .‬מספר העובדים העוסקים בביקורת‬ ‫הפנימית עמד במסד על כ‪ 3.2 -‬משרות בממוצע‪.‬‬ ‫היקף משרות זה‪ ,‬נגזר מתוכנית העבודה הרב שנתית‪ ,‬תחלופת כוח אדם במהלך השנה ותגבור על ידי מיקור חוץ‪.‬‬ ‫עריכת הביקורת‬ ‫עבודת הביקורת הפנימית מבוצעת על פי דרישות החוק השונות‪ ,‬לרבות חוק הביקורת הפנימית‪ ,‬פקודת הבנקאות‪ ,‬כללי‬ ‫הבנקאות )הביקורת הפנימית( ועל פי תקנים מקצועיים מקובלים – "הסטנדרטים לעיסוק מקצועי בביקורת פנימית" של‬ ‫לשכת המבקרים הפנימיים בישראל‪ ,‬בכל הקשור לבדיקת תקינותן של פעולות הארגון מבחינת שמירה על חוקים‪ ,‬על‬ ‫הניהול התקין‪ ,‬על טוהר המידות ועל חסכון ויעילות‪ ,‬אי תלות בגוף המבוקר‪ ,‬הוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו‪ ,‬וכן‬ ‫הנחיות גופים רגולטורים אחרים‪ .‬יצויין‪ ,‬כי נערך כתב מינוי לביקורת הפנימית‪ ,‬אשר מבסס את מעמדה וסמכותה בתאגיד‪.‬‬ ‫כתב המינוי אושר כנדרש בועדת הביקורת ובדירקטוריון והופץ בין כלל עובדי הבנק‪.‬‬ ‫גישה למידע‬ ‫למבקר הפנימי ניתנת גישה חופשית ובלתי אמצעית‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 9‬לחוק הביקורת הפנימית‪ ,‬התשנ"ב ‪ ,1992 -‬לכל‬ ‫מערכות הבנק ומערכות חברות הבנות‪ ,‬ובכלל זה למערכות המידע ונתונים כספיים‪.‬‬ ‫דין וחשבון המבקר הפנימי הראשי‬ ‫המבקר הפנימי מדווח לוועדת הביקורת‪ ,‬בכל הנוגע לתהליכי עבודת הביקורת ונהליה הפנימיים‪.‬‬ ‫המבקר הפנימי מדווח באופן שוטף ליו"ר ועדת הביקורת‪ .‬הדיווח כולל העתק של כל דוחות הביקורת‪ ,‬וכן מוגשים סיכומי‬ ‫פעילות הביקורת לתקופות שונות )דיווחים רבעוניים וסכומי פעילות חצי שנתי ושנתי(‪ .‬יו"ר ועדת הביקורת‪ ,‬בהתייעצות עם‬ ‫המבקר הפנימי‪ ,‬ותוך יידוע יו"ר הדירקטוריון להתייחסותו‪ ,‬קובע מהם דוחות הביקורת הפנימית המהותיים שיובאו לדיון‬ ‫בועדת הביקורת‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬דוחות ביקורת נבחרים‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬נדונים בישיבות אצל המנכ"ל‪ ,‬עם הגורמים המבוקרים הנוגעים‪ ,‬טרם הצגתם‬ ‫בועדת הביקורת‪ .‬לחברי הדירקטוריון נמסרים עותקי פרוטוקולים של ועדות הביקורת‪ ,‬על מנת להביא את תוכן הדיונים‬ ‫לידיעת חברי הדירקטוריון‪ ,‬שאינם חברים בוועדת הביקורת‪.‬‬ ‫במקרים של ממצאים חמורים במיוחד‪ ,‬נמסר דווח מיידי לממלאי התפקידים הנ"ל‪.‬‬ ‫ביום ‪ 21‬בפברואר ‪ 2011‬נדון בועדת הביקורת סיכום פעילות הביקורת לשנת ‪ ,2010‬ביום ‪ 16‬באוגוסט ‪ 2011‬נדון בועדת‬ ‫הביקורת סיכום פעילות הביקורת למחצית הראשונה של שנת ‪ 2011‬וביום ‪ 16‬בינואר ‪ 2012‬נדונה תוכנית העבודה של‬ ‫הביקורת לשנת ‪.2012‬‬ ‫הערכת הדירקטוריון את פעילות המבקר הפנימי‬ ‫לדעת הדירקטוריון וועדת הביקורת‪ ,‬היקף‪ ,‬אופי ורציפות הפעילות ותכנית העבודה של המבקר הפנימי הינם סבירים‬ ‫בנסיבות העניין‪ ,‬ויש בהם כדי להגשים את מטרות הביקורת הפנימית בתאגיד‪.‬‬ ‫תגמול‬ ‫תגמול המבקרת הפנימי מבוצע על ידי הבנק הבינלאומי ומתבצע חיוב של הבנק בגין שירותי הביקורת‪.‬‬ ‫להערכת דירקטוריון החברה האם תגמול המבקר הולם את משרתו‪ .‬להערכת הדירקטוריון‪ ,‬אין בתגמול המבקר הפנימי כדי‬ ‫לגרום להטייה בשיקול דעתו המקצועי‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪107‬‬ ‫המשאב האנושי‬ ‫הנהלת הבנק מכירה בחשיבות ההון האנושי בעבודה והשפעתו על ביצועי הבנק‪ .‬הנהלת הבנק רואה חשיבות רבה‬ ‫בשיפור שביעות הרצון וחיזוק המחוייבות הארגונית של העובדים‪ ,‬זאת על ידי תמיכה בהתפתחות העובד והתמקדות‬ ‫בהון האנושי של הבנק כיעד ניהולי‪.‬‬ ‫מחלקת משאבי אנוש רואה את יעדה בהשגת יעדיו העסקיים של הבנק תוך טיפוח ההון האנושי ושיפור איכותו‪,‬‬ ‫וזאת על ידי גיוס עובדים בעלי השכלה גבוהה‪ ,‬השלמת השכלתם של עובדים קיימים תוך השתתפות בהוצאות‬ ‫לימודיהם‪ ,‬השקעה באימונים והדרכה ובניית תוכניות תגמול מתאימות‪.‬‬ ‫הבנק משקיע מאמצים רבים בשיפור מקצועיות העובדים‪ ,‬הן מבחינת קידום העובד בסולם התפקידים במערכת והן‬ ‫לשיפור השירות‪ .‬לצורך כך מקיים הבנק מערכת הכשרה מקצועית בכל נושאי הבנקאות לעובדים בכל הרמות ‪-‬‬ ‫החל מעובדים חדשים וכלה במנהלים‪ .‬מערך ההדרכה כולל קורסים ברמות שונות‪ ,‬השתלמויות וקורסים בכירים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬עברו עובדי הבנק ‪ 1,537‬ימי הדרכה‪ ,‬ובממוצע כל עובד בבנק עבר ‪ 4.8‬ימי הדרכה בשנה‪.‬‬ ‫הבנק מייחס חשיבות רבה לרווחת העובד ובני משפחתו‪ ,‬הנובעת הן מתחושת המחוייבות העמוקה שלו כלפי ציבור‬ ‫העובדים והן מתוך הכרה בהשפעה שיש לפעילות זו על תפקוד העובד ויחסו למקום עבודתו‪.‬‬ ‫סך המשרות בבנק‬ ‫מצבת כוח האדם בבנק‪ ,‬כולל כוח‪-‬אדם חיצוני‪ ,‬ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬כללה ‪ 320‬עובדים בהשוואה ל‪ 331-‬ביום ‪31‬‬ ‫בדצמבר ‪ .2010‬מספר העובדים על בסיס ממוצע חודשי כללי בשנת ‪ 319 - 2011‬עובדים בהשוואה ל‪ 322-‬עובדים‬ ‫בשנת ‪ .2010‬מספר המשרות הגיע בסוף שנת ‪ 2011‬ל‪ 320-‬משרות‪ ,‬בהשוואה ל‪ 331-‬משרות בסוף שנת ‪ .2010‬מספר‬ ‫המשרות על בסיס ממוצע חודשי בשנת ‪ 2011‬עמד על ‪ 319‬משרות‪ ,‬בהשוואה ל‪ 322-‬משרות בשנת ‪ .2010‬הקיטון‬ ‫במספר המשרות נבע מתהליכי התייעלות במהלך השנה השוטפת‪ ,‬לרבות מהלך הסינרגיה בעקבות המעבר‬ ‫לקבוצת הבינלאומי‪.‬‬ ‫להלן פירוט השכר בבנק )באלפי ש"ח(‬ ‫עלויות למשרת עובד ‪ -‬ללא מענקים*‬ ‫עלויות למשרת עובד ‪ -‬כולל מענקים*‬ ‫*‬ ‫שנת ‪2011‬‬ ‫‪251.0‬‬ ‫‪263.0‬‬ ‫שנת ‪2010‬‬ ‫‪250.0‬‬ ‫‪262.0‬‬ ‫שנת ‪2009‬‬ ‫‪256.0‬‬ ‫‪266.0‬‬ ‫מענקים ‪ -‬מענק מכירה ותגמול דיפרנציאלי אחת לשנה‬ ‫מאפייני המשאב האנושי‬ ‫הגיל הממוצע של עובדי הבנק עלה מ‪ 40.7-‬בשנת ‪ ,2010‬ל‪ 41.4-‬בשנת ‪ .2011‬וותק העובדים בבנק עלה מ‪13.0-‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2010‬ל‪ 14.0-‬בדצמבר ‪ .2011‬בשנת ‪ 2011‬לא חלה עלייה בשיעור העובדים האקדמאים בבנק‪ ,‬מתוך כלל‬ ‫עובדי הבנק‪ ,‬ונשארה על רמה של ‪ 58.0%‬בדומה לשנת ‪ .2010‬בשנת ‪ 2011‬נמצאים ‪ 14‬עובדים במהלך לימודים‬ ‫לקראת תואר אקדמי‪.‬‬ ‫תוכנית תגמול לעובדי הבנק‬ ‫שכרם של עובדי הבנק צמוד להסכם השכר הנהוג בבנק הפועלים עד לחודש אפריל ‪.2013‬‬ ‫‪108‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫מענק שנתי‬ ‫הבנק מתגמל את עובדיו אחת לשנה בהתאם לביצועי תשואת הבנק החל מתשואה של ‪ 7.5%‬ובאופן מדורג‪ .‬ברבעון‬ ‫הראשון של שנת ‪ 2011‬קיבלו עובדי הבנק מענק מיוחד שאינו על חשבון הבונוס השנתי בגובה רבע משכורת‪,‬‬ ‫כהערכה למאמצי וביצועי העובדים בשנת ‪ ,2010‬בסך של כ‪ 0.9 -‬מליון ש"ח‪.‬‬ ‫תוכנית תגמול לעובדי הבנק‬ ‫הבנק החליט על תכנית תגמול מתמשכת לעובדי הבנק הקבועים‪ .‬התוכנית תחולק לשש מנות על פני שש שנים‬ ‫החל משנת ‪ .2004‬לכל מנה תהיה תקופת הבשלה של ארבע שנים‪ .‬הבנק חילק בחודש מרס ‪ 2011‬את המהדורה‬ ‫החדשה של התוכנית לאופציות‪ ,‬בעלת תקופת הבשלה של ארבע שנים‪ .‬שווי העלות הכוללת ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫הינו בסך של כ‪ 4.1-‬מיליוני ש"ח‪ .‬תוכנית התגמול תהיה צמודה לשווי כלכלי תיאורטי על פי נוסחה שנקבעה‬ ‫ומתבססת‪ ,‬בעיקר על ביצועי הבנק‪.‬‬ ‫תגמול חברי הנהלת הבנק‬ ‫תגמול חברי ההנהלה מבוסס על סמך תוצאות הבנק בהתאם לתשואה להון והיעדים העסקיים שהושגו‪ .‬התגמול‬ ‫מובא לאישור ועדת הביקורת של הדירקטוריון‪.‬‬ ‫התכנית האסטרטגית‬ ‫בנק מסד עובד על פי תכנית אסטרטגית שגובשה ומבוצעת לשנים ‪ ,2007-2011‬שעיקרה מובילות הבנק במגזר‬ ‫החינוך וההוראה‪ .‬מידי שנה עוקב הבנק אחר התאמתה וביצועה של התכנית‪ .‬במהלך שנת ‪ 2011‬ערך הבנק בדיקה‬ ‫והתאמה של התכנית האסטרטגית לשינויים בסביבה העסקית ובסביבת העבודה של הבנק‪ .‬ברבעון הרביעי של שנת‬ ‫‪ 2011‬גובשה תכנית אסטרטגית לבנק לחמש השנים הבאות‪ .‬התכנית הוגשה על ידי ההנהלה ואושרה על ידי‬ ‫הדירקטוריון של הבנק במהלך חודש דצמבר ‪.2011‬‬ ‫עיקרי התכנית האסטרטגית ‪-‬‬ ‫‪ .1‬בנק מסד כבנק קמעונאי הממקד את עיקר פעילותו באוכלוסיית המורים ובני משפחותיהם ובמגזר החינוך‬ ‫וההוראה בישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬המיקוד העסקי של הבנק מבוסס על שלושה מנועי צמיחה‪:‬‬ ‫ מורים ותומכי הוראה בבתי הספר בכל מגזרי האוכלוסיה בארץ )בתוספת בני זוג‪/‬משפחה‪/‬גימלאים(‬‫ סגל אקדמי ותומכי הוראה במכללות לחינוך‬‫ סטודנטים להוראה‬‫‪ .3‬הגדלת חלק הבנק במגזר עובדי ההוראה ויעדים לשיעורי חדירה בקרב המורים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הרחבת הפריסה של מערך הסניפים קרוב לקהל היעד‪.‬‬ ‫‪ .5‬הרחבת הפעילות במגזר הבנקאות הפרטית בקרב המורים ועובדי ההוראה תוך מינוף היתרון הקיים למורים‬ ‫בבנק‪.‬‬ ‫‪ .6‬המשך פיתוח והרחבת סל מוצרי אשראי ופקדונות יחודיים למורים ועובדי הוראה והתאמת חבילות לניהול חשבון‬ ‫בתנאים מועדפים‪.‬‬ ‫‪ .7‬המשך תהליכי ההתייעלות‪ ,‬ביניהם‪ ,‬שיפור ממשקי העבודה של תהליכים תפעוליים בין מטה לסניפים ושיפור יחס‬ ‫הכיסוי התפעולי‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪109‬‬ ‫מסד בקהילה ‪ -‬מעורבות חברתית ותרומה לקהילה‬ ‫בנק מסד‪ ,‬המתמחה בהענקת שירותים פיננסיים לציבור המורים ועובדי ההוראה‪ ,‬רואה עצמו מחויב לתרום לקהילה‬ ‫בעיקר בתחומי החינוך והחברה‪ .‬בשנת ‪ 2009‬הצטרף הבנק לקרן "אתנה" כשותף אסטרטגי‪ .‬הקרן שמה לה כמטרה‬ ‫להעצים את המורים בישראל ולהעניק להם כלים להעצמה אישית‪ ,‬תוך קידום מעמדם‪ ,‬על ידי הענקת מחשב נייד‬ ‫לכל מורה בישראל‪ .‬עד סוף שנת ‪ 2011‬חולקו כ‪ 7,000 -‬מחשבים ניידים למורים בכ‪ 150 -‬ישובים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫בנק מסד שותף במיזם המורה של המדינה במסגרתו נבחרים ‪ 15‬מורים מצטיינים מתוך אלפי מועמדים שהומלצו‬ ‫על ידי הציבור הרחב ונבחרו על ידי הועדה בה חברים אנשי ציבור מתחומים שונים‪.‬‬ ‫הבנק תורם ומשתתף בפעילויות חינוכיות בבתי ספר בעיקר באזורי הפריפריה‪.‬‬ ‫פריסת סניפים והנהלה ראשית‬ ‫הנהלה ראשית‬ ‫ברבעון האחרון של שנת ‪ 2010‬שכר הבנק מבנה חדש להנהלה הראשית ברמת גן‪ ,‬אשר שטחו כ‪ 2,000 -‬מ"ר‪ .‬על פי‬ ‫החוזה תקופת השכירות היא כעשרים שנה ודמי השכירות צמודים למדד המחירים לצרכן‪ .‬המעבר למבנה החדש‬ ‫בוצע במהלך חודש יולי ‪.2011‬‬ ‫מערך הסינוף‬ ‫מערך הסינוף כולל חמישה עשר סניפים וחמש שלוחות הפרוסים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫בתחילת חודש פברואר ‪ 2011‬נפתח סניף חדש בשפרעם‪.‬‬ ‫במהלך חודש יולי ‪ 2011‬עבר הסניף הראשי של הבנק בתל אביב למשכנו החדש‪ .‬בחודש ינואר ‪ 2011‬הבנק חתם על‬ ‫חוזה שכירות לתקופה של עשר שנים‪ .‬על פי החוזה דמי השכירות צמודים למדד המחירים לצרכן‪ .‬הוצאות חד‬ ‫פעמיות בגין המעבר נזקפו להוצאות אחזקה בניינים וציוד‪.‬‬ ‫במהלך חודש ספטמבר ‪ 2011‬עבר סניף הבנק ברמת גן למשכנו החדש‪.‬‬ ‫במהלך חודש פברואר ‪ 2012‬נפתחה שלוחה של סניף ירושלים בגבעה הצרפתית‪.‬‬ ‫הדירקטוריון‬ ‫הדירקטוריון מתווה את האסטרטגיה העסקית של הבנק ואת מדיניות החשיפה לסיכונים השונים באמצעות אישור‬ ‫מסמכי המדיניות השונים‪ .‬הדירקטוריון מקיים פיקוח ובקרה על הפעילות העסקית ומדיניות ניהול הסיכונים‪,‬‬ ‫באמצעות ועדות דירקטוריון ייעודיות‪ .‬כמו כן מתווה הדירקטוריון את תיאבון הסיכון לרבות קביעת יעדים‪ ,‬מטרות‬ ‫והקצאת משאבים להגשמת האסטרטגיה‪ ,‬מקבל החלטות בנוגע למבנה השכר בבנק‪ ,‬להשקעות שונות בנכסים‬ ‫וציוד ומאשר את מינויים של חברי ההנהלה הבכירה של הבנק‪.‬‬ ‫עבודת הדירקטוריון וועדותיו‬ ‫ועדת אשראי ועסקים‪ ,‬המשמשת גם כועדה לניהול סיכונים ונוסטרו וועדת ביקורת ומאזן‪ ,‬המשמשת גם כוועדה‬ ‫לתנאי עבודה‪ ,‬פרויקטים‪ ,‬אישור עסקאות עם בעלי עניין ואנשים קשורים‪ ,‬קיימו דיונים מפורטים בהיבטים השונים‬ ‫של פעילות הבנק‪ .‬בישיבת הדירקטוריון מה‪ 31 -‬באוקטובר ‪ ,2011‬הוסמכה ועדת הביקורת גם כועדה ליישום ממשל‬ ‫תאגידי‪.‬‬ ‫במהלך הרבעון השלישי של שנת ‪ 2011‬הוקמה ועדת אד‪-‬הוק בנושא אסטרטגיית הבנק לשנים ‪,2012-2017‬‬ ‫‪110‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫שדנה בגיבוש התכנית האסטרטגיים לשנים ‪ 2012-2017‬ואשר המלצותיה אושרו בדירקטוריון בישיבתו ב‪14-‬‬ ‫בדצמבר ‪.2011‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬התקיימו ‪ 13‬ישיבות של מליאת הדירקטוריון‪ 11 ,‬ישיבות של ועדת אשראי ועסקים‪ 3 ,‬ישיבות של ועדת‬ ‫אסטרטגיה ו‪ 10-‬ישיבות של ועדת ביקורת ומאזן )ראה להלן גילוי בדבר הליך אישור הדוחות הכספיים בבנק(‪.‬‬ ‫ועדת אשראי ועסקים‪ ,‬ניהול סיכונים ונוסטרו‬ ‫הועדה דנה בישיבותיה במצבו העסקי של הבנק‪ .‬בישיבתה ב‪ 22 -‬ביוני ‪ 2011‬הועדה דנה במדיניות האשראי של‬ ‫הבנק שהותאמה להוראות החדשות של המפקח על הבנקים בהוראה ‪ 301‬דירקטוריון‪ .‬הועדה קיבלה סקירות‬ ‫מקיפות על לווים על פי היקף כספי שנקבע‪ ,‬דנה באישור מסגרות אשראי ללקוחות שבסמכותה והעבירה את‬ ‫המלצותיה למליאת הדירקטוריון לאישור מסגרות אשראי שבסמכות הדירקטוריון‪ .‬הועדה קיימה דיונים בנושא בקרת‬ ‫האשראי בבנק על סמך דוחות שהונחו בפניה בנושא החובות הפגומים‪.‬‬ ‫הועדה דנה במדיניות הסיכונים הפיננסיים של הבנק‪ .‬הועדה מקיימת מעקב‪ ,‬פיקוח ובקרה אחר עמידת הבנק‬ ‫במגבלות החשיפה שנקבעו על ידי הדירקטוריון במסמכי המדיניות השונים ואחר נאותות מערך ניהול הסיכונים‪,‬‬ ‫לרבות בקרת הסיכונים‪ .‬אחת לרבעון‪ ,‬הועדה דנה בתקציב ההשקעות והרכוש‪.‬‬ ‫חברי הועדה הם‪ :‬א‪ .‬בצרי‪-‬יו"ר‪ ,‬מ‪ .‬ניב‪ ,‬א‪ .‬פינקלשטיין‪ ,‬ד‪ .‬שורר ואירית שלומי )מה‪ 24 -‬במאי ‪.(2011‬‬ ‫י‪ .‬ירום כיהן כחבר בועדה עד ‪ 2‬במרץ ‪.2011‬‬ ‫ועדת ביקורת‪ ,‬מאזן‪ ,‬תנאי עבודה ופרוייקטים‬ ‫ועדת הביקורת דנה בתוכנית העבודה של המבקר הפנימי של הבנק‪ ,‬בדוחות הביקורת של המבקר הפנימי ובדוחות‬ ‫הביקורת של רואי החשבון החיצוניים‪ .‬הוועדה קיבלה דיווחים על סיכומים תקופתיים של ממצאי הביקורת הפנימית‬ ‫ומנהלת מעקב אחר עמידתה בתכנית העבודה השנתית‪.‬‬ ‫בתוקף היותה גם "ועדת עסקאות עם בעלי עניין ואנשים קשורים" דנה הועדה בעסקאות עם בעלי עניין בבנק ועם‬ ‫אנשים קשורים‪ ,‬העונים להגדרות בנק ישראל‪ .‬הועדה דנה מידי רבעון בדוחות הכספיים הרבעוניים והשנתיים של‬ ‫הבנק‪ ,‬במסגרתם קיבלה סקירות מקיפות על החובות הפגומים והעבירה את המלצותיה למליאת הדירקטוריון‪.‬‬ ‫הועדה דנה ואישרה את תכנית העבודה של קצין הציות ואת תכנית העבודה של מחלקת משאבי אנוש‪ .‬הוועדה דנה‬ ‫בתנאי שכר ותגמול בכירים וכן מנהלת מעקב אחר תקציב שכר ומשאבי אנוש ואחר פרויקטים גדולים בארגון‪.‬‬ ‫חברי הועדה הם‪ :‬א‪.‬שטרק‪-‬יו"ר‪ ,‬מר י‪ .‬יצחקי‪ ,‬מר י‪ .‬לוי‪ ,‬מר מ‪ .‬ניב ומר ד‪ .‬שורר‪.‬‬ ‫מר י‪ .‬ירום כיהן כחבר הועדה עד ‪ 2‬במרץ ‪.2011‬‬ ‫פרופ' ש‪ .‬משעל כיהן כחבר הועדה עד ‪.19.05.11‬‬ ‫שינויים בהרכב הדירקטוריון‬ ‫ביום ‪ 3‬במרס ‪ 2011‬התפטר מר יוסף ירום מחברותו בדירקטוריון הבנק‪.‬‬ ‫ביום ‪ 17‬באפריל ‪ 2011‬מונתה גב' אירית שלומי כחברה בדירקטוריון הבנק‪.‬‬ ‫ביום ‪ 19‬במאי ‪ ,2011‬חדל פרופ' שאול משעל לכהן כחבר בדירקטוריון הבנק‪.‬‬ ‫ביום ‪ 22‬בינואר ‪ ,2012‬מונה מר חיים קרופסקי כחבר בדירקטוריון הבנק‪.‬‬ ‫חברי הנהלת הבנק‬ ‫ביום ‪ 25‬במאי ‪ 2011‬החליט דירקטוריון הבנק למנות את מר יעקב שורי למנכ"ל הבנק‪ ,‬החל מיום ה‪ 10-‬ביוני ‪.2011‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪111‬‬ ‫דיווח על דירקטורים בעלי מיומנויות חשבונאית ופיננסית‬ ‫על‪-‬פי הוראות בנק ישראל‪ ,‬על התאגידים הבנקאיים ליישם את הנחיית רשות ניירות ערך בדבר "דיווח על‬ ‫דירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית" )להלן‪" :‬ההנחיה"(‪.‬‬ ‫על פי הוראה זו‪ ,‬על כל תאגיד בנקאי לקבוע את "המספר המזערי הראוי" של דירקטורים שהינם "בעלי מיומנות‬ ‫חשבונאית ופיננסית"‪ ,‬בהתייחס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לגודל החברה‪ ,‬סוג פעילותה ומידת מורכבותה‪ ,‬באופן שיאפשר‬ ‫לדירקטוריון לעמוד בחובות המוטלות עליו בדגש על אחריות הדירקטוריון לבדיקת מצבו הכספי של התאגיד‪,‬‬ ‫לעריכת הדוחות הכספיים ואישורם‪ .‬בהוראת המפקח על הבנקים הוגדר "דירקטור בעל מיומנות חשבונאית‬ ‫ופיננסית" כדירקטור שאינו ממלא תפקיד נוסף בחברה‪ ,‬ואשר בשל השכלתו‪ ,‬ניסיונו או כישוריו‪ ,‬כפי שיפורטו בדיווח‪,‬‬ ‫הינו בעל מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים חשבונאיים‪ ,‬בקרה פנימית ודוחות כספיים‪ ,‬באופן המאפשר לו‬ ‫להבין לעומקם את הדוחות הכספיים של החברה ולהעלות לסדר היום של הדירקטוריון סוגיות ושאלות בקשר לדיווח‬ ‫של החברה במטרה להביא לאישור ולפרסום דוחות כספיים נאותים‪.‬‬ ‫בהוראה הודגש‪ ,‬כי אין בכך בכדי להקנות מעמד מיוחד לדירקטורים שהוגדרו כ"בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית"‬ ‫ואין בה כדי לשנות מן האחריות המוטלת עליהם ועל הדירקטורים האחרים‪ ,‬כאמור בכל דין‪ .‬עוד קובעת ההוראה‪ ,‬כי‬ ‫בדווח התקופתי‪ ,‬במסגרת דוח הדירקטוריון‪ ,‬יצוין מיהם הדירקטורים "בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית" מכלל‬ ‫חברי הדירקטוריון‪ ,‬אף אם מספרם עולה על המספר המזערי הראוי שנקבע על‪-‬ידי החברה‪.‬‬ ‫דירקטוריון הבנק בישיבתו מיום ‪ 23‬בפברואר ‪ ,2004‬קבע כי המספר המזערי הראוי של דירקטורים "בעלי מיומנות‬ ‫חשבונאית ופיננסית" יהיה חמישה‪.‬‬ ‫להלן רשימת הדירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית‪:‬‬ ‫מר אילן בצרי ‪ -‬יו"ר הדירקטוריון‪ ,‬משנה למנכ"ל וראש חטיבת עסקים בבנק הבינלאומי הראשון לישראל‪.‬‬ ‫בעל תואר שני במנהל עסקים וראיית חשבון‪.‬‬ ‫שימש בעבר כראש אגף ניהול פיננסי וניהול סיכונים בבנק הבינלאומי הראשון בע"מ‪.‬‬ ‫מר יוסי לוי ‪ -‬סמנכ"ל הבנק הבינלאומי הראשון לישראל וראש חטיבת משאבים ‪ -‬חבר הדירקטוריון משנת ‪.2008‬‬ ‫בעל תואר בהנדסת תעשיה וניהול‪.‬‬ ‫מר אברהם פינקלשטיין ‪ -‬חבר הדירקטוריון בנק מסד משנת ‪.1985‬‬ ‫בעל תואר ראשון במינהל חינוכי ותואר מוסמך בחינוך ומינהל עסקים‪.‬‬ ‫בתפקידו הנוכחי הינו יועץ ליחסי עבודה ומינהל‪.‬‬ ‫מר חיים קרופסקי ‪ -‬חבר דירקטוריון הבנק מ‪ 22-‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫חבר בדירקטוריונים בחברות שלהלן‪ :‬אורט ישראל‪ -‬חברה לתועלת הציבור )חל"צ(‪ ,‬נביעות‪-‬טבע הגליל בע"מ‪,‬‬ ‫דירקטור חיצוני‪ ,‬קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב‪.‬‬ ‫חבר הועדה הציבורית "אמץ לוחם"‪ ,‬חבר בחבר הנאמנים של מוזיאון תל‪-‬אביב לאמנות‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬מנכ"ל חברות כרטיסי האשראי ישראכרט בע"מ‪ ,‬יורופיי )יורוקרד( ישראל בע"מ‪ ,‬אמינית בע"מ‪ ,‬במשך ‪15‬‬ ‫שנה מספטמבר ‪ 1994‬עד ינואר ‪ ,2009‬מנכ"ל פועלים אקספרס בע"מ בין ‪ 27.3.2006‬עד ‪ ,31.1.2009‬ממלא מקום יו"ר‬ ‫דירקטוריון פועלים אקספרס בע"מ בין השנים ‪ 23.9.2001‬עד ‪ ,26.3.2006‬וסגן יו"ר דירקטוריון חברות כרטיסי האשראי‬ ‫ישראכרט בע"מ‪ ,‬יורופיי )יורוקרד( ישראל בע"מ‪ ,‬פועלים אקספרס בע"מ‪ ,‬אמינית בע"מ מפברואר ‪ 2009‬עד נובמבר‬ ‫‪.2009‬‬ ‫יו"ר דירקטוריון צמרת מימונים בע"מ בין השנים ‪ 2003‬עד מרץ ‪.2009‬‬ ‫יו"ר דירקטוריון האזור הדרומי של מסטרקארד אירופה בין השנים ‪.2001-2006‬‬ ‫חבר דירקטוריון מסטרקארד אירופה בין השנים ‪ 1994‬עד ‪.2006‬‬ ‫‪112‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫בעל תואר ראשון )‪ (B.A.‬בכלכלה‪.‬‬ ‫תואר ראשון במשפטים )‪.(L.L.B‬‬ ‫בעל רישיון לעריכת דין‪.‬‬ ‫מר דורון שורר ‪ -‬רו"ח‪ ,‬חבר דירקטוריון הבנק משנת ‪.2009‬‬ ‫בשנים ‪ 2004 - 2002‬יו"ר הפניקס הישראלי ‪ -‬חברה לביטוח בע"מ‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2002 - 1998‬יו"ר מבטחים קבוצה לניהול קרנות פנסיה‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1998 - 1995‬המפקח על הביטוח וממונה על שוק הון ביטוח וחסכון‪.‬‬ ‫גב' איריס שטרק ‪ -‬רו"ח‪ ,‬חברת הדירקטוריון ויו"ר ועדת הביקורת מינואר ‪.2010‬‬ ‫שותפה מנהלת במשרד רו"ח "שטרק את שטרק"‪ ,‬חברה במועצת רואי החשבון‪ ,‬חברה בועדת מינויים ברשות נציב‬ ‫המדינה‪,‬חברה בדירקטוריונים כמפורט בפרק חברי הדירקטוריון‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2007 - 2004‬יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד בע"מ‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2004 - 2001‬יו"ר ועדת הביקורת בבנק הבינלאומי‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2000 - 1997‬יו"ר ועדת הביקורת בחברת "בזק"‪.‬‬ ‫גילוי בדבר הליך אישור הדוחות הכספיים בבנק‬ ‫הדירקטוריון מופקד על בקרת העל בבנק )במהלך חודש אוקטובר ‪ 2008‬אוחדו ועדת מאזן וועדת הביקורת לוועדה‬ ‫אחת(‪ .‬דירקטוריון הבנק מינה את ועדת הביקורת לקיים דיון בדוחות הכספיים‪ ,‬לעקוב אחר שינויים בכללים‬ ‫החשבונאיים ולדון במידת השפעתם על הבנק‪ .‬הועדה דנה בנושאים שעלו מדוחות הביקורת של רואי חשבון‬ ‫המבקרים‪ ,‬בשינויים במערכי הדווח הפנימי ומקיימת מעקב ובקרה על יישום המדיניות החשבונאית שנקבעה‪.‬‬ ‫במסגרת הליך אישור הדוחות הכספיים של הבנק‪ ,‬מועברים מסמכי רקע ו‪/‬או טיוטות של הדוחות הכספיים של‬ ‫הבנק‪ ,‬לרבות דוח הדירקטוריון לעיונם של חברי הועדה‪ .‬הועדה מקיימת ישיבה לדיון בדוחות הכספיים ובעקבותיה‬ ‫ממליצה לדירקטוריון על אישור הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫הועדה מורכבת מהחברים שלהלן‪:‬‬ ‫רו"ח איריס שטרק ‪ -‬יו"ר הועדה )דירקטורית חיצונית‪ ,‬בעלת מיומנות חשבונאית ופיננסית(‪ ,‬מר יאיר יצחקי‪ ,‬מר יוסי‬ ‫לוי )בעל מיומנות חשבונאית ופיננסית(‪ ,‬מר משה ניב )דירקטור חיצוני(‪ ,‬מר חיים קרופסקי )דירקטור חיצוני‪ ,‬בעל‬ ‫מיומנות חשבונאית ופיננסית( ומר דורון שורר )דירקטור חיצוני‪ ,‬בעל מיומנות חשבונאית ופיננסית(‪.‬‬ ‫לישיבות הוועדה בהם נדונים הדוחות הכספיים‪ ,‬מוזמנים מנכ"ל הבנק‪ ,‬חשב הבנק‪ ,‬משקיפה מטעם חברת האם‪,‬‬ ‫חברי הנהלה נוספים לפי הצורך‪ ,‬המבקר הפנימי של הבנק וכן רואי החשבון המבקרים של הבנק המתבקשים‬ ‫להציג סקירת רואה החשבון‪ ,‬הממצאים העיקריים‪ ,‬אם היו כאלה‪ ,‬כפי שעלו מתהליך הביקורת ועומדים לרשות‬ ‫חברי הועדה בכל שאלה והבהרה בטרם קבלת החלטה להמלצה למליאת הדירקטוריון לאישור הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫במסגרת הערכת הבקרות והנהלים לגבי הגילוי בדוחות הכספיים לפי הוראת סעיף ‪ 302‬לחוק ‪,Sarbanes-Oxley‬‬ ‫נצבר ומועבר מידע להנהלת הבנק בהתייחס לדרישות הגילוי בדוחות הכספיים‪ .‬דיווח בגין ליקויים משמעותיים מובא‬ ‫לדיון בוועדה בטרם אישור הדוחות הכספיים כנדרש‪ .‬דיווח בגין חולשה מהותית ניתן בדוחות הכספיים במידה וקיים‪.‬‬ ‫במסגרת יישום הוראת ניהול בנקאי תקין מס' ‪ 309‬בדבר בקרות ונהלים לגבי הגילוי והבקרה פנימית על דיווח כספי‬ ‫של המפקח על הבנקים‪ ,‬הבנק פועל במהלך השנה למיפוי תהליכי עבודה חדשים ותיקוף תהליכי עבודה קיימים‬ ‫המשפיעים על תהליכי הדיווח הכספי וזאת בעקבות שינויים בהוראות רגולציה החלים על הבנק‪ .‬תהליך זה כולל‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪113‬‬ ‫תיעוד של תהליכי העבודה החדשים ותיקוף של הקיימים לרבות תיעודם ותיעוד הבקרות המבוצעות במסגרתם‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬מבוצעות במהלך השנה בדיקות אפקטיביות של מערך הבקרה הפנימית על תהליכי הדיווח הכספי של הבנק‬ ‫לרבות גילוי‪ .‬דיווח על ממצאי התהליך מועברים באופן שוטף לוועדת ההיגוי בבנק‪.‬‬ ‫לקראת ישיבת הדירקטוריון מועברים מסמכי רקע וטיוטת הדוחות הכספיים של הבנק‪ ,‬לרבות דוח הדירקטוריון‪,‬‬ ‫לעיונם של חברי הדירקטוריון‪ .‬במהלך ישיבת הדירקטוריון‪ ,‬בה נידונים ומאושרים הדוחות הכספיים‪ ,‬סוקרים חברי‬ ‫הנהלת הבנק את עיקרי הדוחות הכספיים וכן סוגיות מהותיות בדיווח הכספי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נסקרת הפעילות השוטפת של‬ ‫הבנק והשפעת פעילות זו על התוצאות העסקיות של הבנק ומודגשות סוגיות עיקריות‪ .‬לישיבה זו מוזמנים רואי‬ ‫החשבון המבקרים של הבנק המתבקשים להציג את סקירת רואה החשבון‪ ,‬הממצאים העיקריים‪ ,‬אם היו כאלה‪ ,‬כפי‬ ‫שעלו מתהליך הביקורת‪ ,‬ועומדים לרשות חברי הדירקטוריון בכל שאלה והבהרה‪ .‬ועדת הביקורת ומאזן מגישה את‬ ‫המלצותיה בעניין אישור הדוחות הכספיים לדירקטוריון‪ ,‬אשר לו הבלעדיות לאשרם‪.‬‬ ‫חברי הדירקטוריון‬ ‫להלן רשימת חברי הדירקטוריון‪ ,‬עיסוקם העיקרי וחברותם בדירקטוריונים של גופים אחרים‪:‬‬ ‫אילן בצרי‬ ‫שמריה בן‪-‬צור‬ ‫יקי גוב‪ -‬ארי‬ ‫דורית חגי‬ ‫יאיר יצחקי‬ ‫יוסף ירום )‪(1‬‬ ‫יוסי לוי‬ ‫שאול משעל )‪(2‬‬ ‫משה ניב‬ ‫אברהם פינקלשטיין‬ ‫חיים קרופסקי )‪(3‬‬ ‫יו"ר הדירקטוריון‪ .‬משנה למנכ"ל הבנק הבינלאומי הראשון לישראל וראש חטיבת עסקים‪ .‬חבר‬ ‫בדירקטוריון של פיבי בנק )יו‪.‬קי( לונדון‪.‬‬ ‫שימש כממלא מקום מזכיר וראש האגף המקצועי של הסתדרות המורים‪ .‬סגן יו"ר הכנסת לשעבר‪,‬‬ ‫בוגר הפקולטה למשפטים של מכללת קריית אונו‪.‬‬ ‫יו"ר סניף הסתדרות המורים כרמיאל והגליל המערבי‪.‬‬ ‫יו"ר סניף הסתדרות המורים בפתח תקוה‪.‬‬ ‫סמנכ"ל וראש מערך הלוגיסטיקה בבנק הבינלאומי‪ .‬יו"ר שירותי השחר בע"מ ומשמש כחבר‬ ‫בדירקטוריונים של החברות שלהלן‪ :‬מת"ף מחשוב ותפעול פיננסי בע"מ‪ ,‬פורטראב חברה להשקעות‬ ‫בע"מ‪ ,‬סטוקופן )ישראל( בע"מ‪ ,‬חברת גוש ‪ 30037‬חלקה ‪ 103‬חלקות משנה ‪ 8 ,4 ,3‬בע"מ‪ ,‬חברת‬ ‫חלקות ‪ 41 ,42‬גוש ‪ 4430‬בע"מ‪ ,‬דירה ‪ 108/2‬בגוש ‪ 30026‬בע"מ וחלקה ‪ 83‬בגוש ‪ 8266‬בנתניה בע"מ‪.‬‬ ‫עורך דין‪ .‬מרצה באוניברסיטת חיפה‪ .‬חבר בדירקטוריונים של החברות שלהלן‪ :‬המכללה האקדמית‬ ‫להנדסה וטכנולוגיה אורט הרמלין נתניה )חל"צ(‪ ,‬יובנק )‪ (UBANK‬וחבר בועדת אשראי של קופות‬ ‫הגמל בקבוצת ד"ש‪.‬‬ ‫ראש חטיבת משאבים בבנק הבינלאומי הראשון לישראל‪ .‬חבר בדירקטוריונים של החברות שלהלן‪:‬‬ ‫בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ‪ ,‬פורטראב חברה להשקעות בע"מ והבנק הבינלאומי חיתום‬ ‫והשקעות בע"מ‪.‬‬ ‫פרופסור‪ .‬מרצה וחוקר באוניברסיטת תל אביב‪ .‬דירקטור חיצוני‪.‬‬ ‫יועץ לניהול‪ .‬דירקטור חיצוני‪.‬‬ ‫יועץ ליחסי עבודה ומינהל‪.‬‬ ‫חבר בדירקטוריונים של החברות שלהלן‪" :‬אסם" השקעות בע"מ‪ ,‬טבעול בע"מ‪ ,‬סלטי צבר בע"מ‪,‬‬ ‫"מגן זהב" חברה לביטוח בע"מ‪ ,‬מ‪.‬די‪.‬או‪ .‬אחזקות בע"מ‪ ,‬הליקו לאבחון הליקובטר פילורי בע"מ‪ ,‬א‪.‬א‪.‬‬ ‫פ‪.‬ק‪.‬ד בע"מ‪ ,‬א‪.‬א‪ .‬פינקלשטיין נכסים בע"מ‪ ,‬איילון פנסיה בע"מ‬ ‫חבר בדירקטוריונים בחברות שלהלן‪ :‬אורט ישראל‪ -‬חברה לתועלת הציבור )חל"צ(‪ ,‬נביעות‪-‬טבע‬ ‫הגליל בע"מ‪ ,‬דירקטור חיצוני‪ ,‬קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב‪.‬‬ ‫חבר הועדה הציבורית "אמץ לוחם"‪ ,‬חבר בחבר הנאמנים של מוזיאון תל‪-‬אביב לאמנות‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬מנכ"ל חברות כרטיסי האשראי ישראכרט בע"מ‪ ,‬יורופיי )יורוקרד( ישראל בע"מ‪ ,‬אמינית‬ ‫בע"מ‪ ,‬במשך ‪ 15‬שנה מספטמבר ‪ 1994‬עד ינואר ‪,2009‬מנכ"ל פועלים אקספרס בע"מ בין ‪27.3.2006‬‬ ‫עד ‪ ,31.1.2009‬ממלא מקום יו"ר דירקטוריון פועלים אקספרס בע"מ בין השנים ‪ 23.9.2001‬עד‬ ‫‪ 26.3.2006‬וסגן יו"ר דירקטוריון חברות כרטיסי האשראי ישראכרט בע"מ‪ ,‬יורופיי )יורוקרד( ישראל‬ ‫בע"מ‪ ,‬פועלים אקספרס בע"מ‪ ,‬אמינית בע"מ מפברואר ‪ 2009‬עד נובמבר ‪.2009‬‬ ‫יו"ר דירקטוריון צמרת מימונים בע"מ בין השנים ‪ 2003‬עד מרץ ‪.2009‬‬ ‫‪114‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫דורון שורר‬ ‫איריס שטרק‬ ‫אירית שלומי )‪(4‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫יו"ר דירקטוריון האזור הדרומי של מסטרקארד אירופה בין השנים ‪.2001-2006‬‬ ‫חבר דירקטוריון מסטרקארד אירופה בין השנים ‪ 1994‬עד ‪.2006‬‬ ‫בעל תואר ראשון )‪ (B.A.‬בכלכלה‪.‬‬ ‫תואר ראשון במשפטים )‪.(L.L.B‬‬ ‫בעל רישיון לעריכת דין‪.‬‬ ‫רואה חשבון‪ .‬דירקטור חיצוני‪ .‬נשיא איגוד קופות הגמל המפעליות‪ ,‬חבר בדירקטוריונים של החברות‬ ‫שלהלן‪ :‬קה"ש חברת החשמל‪ ,‬עומר‪-‬קרן לביטוח הדדי‪ ,PLURISTEM , ,‬קופ"ג של עובדי‬ ‫האוניברסיטה העברית שלמה ביטוח בע"מ‬ ‫רואת חשבון‪ .‬דירקטורית חיצונית‪ .‬שותפה מנהלת במשרד רו"ח "שטרק את שטרק"‪ ,‬חברה במועצת‬ ‫רואי החשבון‪ ,‬חברה בועדת מינויים ברשות נציב המדינה‪ ,‬מרצה במוסדות אקדמיים‪ .‬חברה‬ ‫בדירקטוריונים של החברות שלהלן‪ :‬קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית בע"מ‬ ‫)חברה גם בועדת הביקורת(‪ ,‬חברת החשמל וקרן שמש לעידוד יזמים צעירים‪-‬חל"צ‪.‬‬ ‫יועצת‪ .‬חברה בדירקטוריונים של החברות שלהלן‪ :‬בנק אוצר החייל בע"מ‪ ,‬אמיליה פיתוח )מעו"ף(‬ ‫בע"מ וחברה בועדת הלוואות בחברת הראל‬ ‫התפטר מחברותו בדירקטוריון הבנק ב‪ 3 -‬למרץ ‪2011‬‬ ‫חדל לכהן כחבר בדירקטוריון הבנק ב‪ 19 -‬במאי ‪.2011‬‬ ‫חבר בדירקטוריון הבנק החל מה‪ 22 -‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫חברה בדירקטוריון החל מה‪ 17-‬באפריל ‪.2011‬‬ ‫מבקרת פנימית‪ -‬יעל רונן ‪ ,‬החל מ‪ 22-‬במאי ‪ .2011‬עד לתאריך זה‪ ,‬שימש מר ניר אבל בתפקיד זה‪.‬‬ ‫רואי החשבון המבקרים של הבנק ‪ -‬סומך חייקין‪.‬‬ ‫חברי הנהלת הבנק‬ ‫יעקב שורי‬ ‫מנהל כללי‪ ,‬מנהל עסקים ראשי ומנהל סיכונים פיננסיים מיוני ‪ .2011‬יו"ר הדירקטוריון‬ ‫של א‪.‬ב‪ .‬שקד לבן )‪ 04 (1997‬בע"מ‪ .‬בעל תעודת דיפלומה לבנקאות ‪ -‬התמחות במימון‬ ‫וחשבונאות ובוגר ל‪.‬ה‪.‬ב‪-‬לימודי הכשרה בניהול בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪ 2006-2011‬סמנכ"ל‪ ,‬מנהל מחלקה מסחרית‪-‬עסקית בחטיבה העסקית וראש מנהלת‬ ‫סניפי עסקים בבנק הבינלאומי‪ ,‬יו"ר הבינלאומי ליסינג בע"מ )חברת בת(‬ ‫‪ 2005-2006‬מנהל איזור המרכז בבנק הבינלאומי‬ ‫‪ 2004-2005‬סגן מנהל סניף ראשי תל אביב ומנהל מחלקת עסקים בבנק הבינלאומי‬ ‫ליאת בן ארי‬ ‫סגנית מנהל כללי‪ ,‬ראש אגף ניהול נכסי לקוחות מאוגוסט ‪ 2008‬וממונה על ניהול‬ ‫הסיכונים התפעוליים‪ ,‬רואת חשבון‪ .‬בעלת תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות‬ ‫מאוניברסיטת בר אילן‪.‬‬ ‫‪ 2002-2008‬מנהלת המחלקה למסחר ועסקאות פיננסיות בשוק ההון בבנק הבינלאומי‬ ‫סגן מנהל כללי‪ ,‬ראש אגף בנקאות קמעונאית ולוגיסטיקה וחבר בדירקטוריון א‪.‬ב‪.‬‬ ‫שקד לבן )‪ 04 (1997‬בע"מ מיוני ‪ .2008‬בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה‬ ‫מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪ 2007-2008‬סגן מנהל סניף ראשי תל אביב בבנק הבינלאומי‬ ‫‪ 2006-2007‬מנהל מנהלת השילוב של חברות בנות בקבוצת הבנק הבינלאומי‬ ‫‪ 2002-2006‬מנכ"ל בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ‬ ‫גבריאל טייטל‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪115‬‬ ‫דוד פדרמן‬ ‫אלון שפירא‬ ‫סגן מנהל כללי מנובמבר ‪ ,2001‬ראש אגף אשראי‪ .‬בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה‬ ‫מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫סגן מנהל כללי מנובמבר ‪ ,2002‬חשב הבנק וחבר בדירקטוריון א‪.‬ב‪ .‬שקד לבן )‪(1997‬‬ ‫‪ 04‬בע"מ‪ .‬רואה חשבון‪ .‬בעל תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה ובעל תואר שני במנהל‬ ‫עסקים מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫שכר הטבות לנושאי משרה‬ ‫להלן פירוט השכר‪ ,‬תשלומי המעביד והפרשות כל אחד מחמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר מבין נושאי‬ ‫המשרה הבכירים בבנק ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬ו‪) 2010-‬סכומים מדווחים באלפי ש"ח(‪:‬‬ ‫בשנת‬ ‫‪2011‬‬ ‫תפקיד‬ ‫שם‬ ‫יעקב שורי‬ ‫יעקב מלכין‬ ‫דוד פדרמן‬ ‫אלון שפירא‬ ‫גבריאל טייטל‬ ‫ליאת בן ארי‬ ‫שם‬ ‫ מנכ"ל הבנק )‪(3‬‬‫‪ -‬מנכ"ל הבנק ) ‪(3‬‬ ‫ סמנכ"ל‪ ,‬ראש אגף אשראי‬‫ סמנכ"ל‪ ,‬חשב הבנק‬‫ סמנכ"ל‪ ,‬ראש אגף בנקאות קמעונאית ולוגיסטיקה‬‫ סמנכ"ל‪ ,‬ראש אגף ניהול נכסי לקוחות‬‫תפקיד‬ ‫משכורת‬ ‫מענק‬ ‫שווי רכב‬ ‫‪517‬‬ ‫‪486‬‬ ‫‪741‬‬ ‫‪716‬‬ ‫‪696‬‬ ‫‪533‬‬ ‫משכורת‬ ‫‪200‬‬ ‫‬‫‪110‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪65‬‬ ‫מענק‬ ‫‪40‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪33‬‬ ‫שווי רכב‬ ‫בשנת‬ ‫‪2010‬‬ ‫יעקב מלכין‬ ‫אלון שפירא‬ ‫דוד פדרמן‬ ‫גבריאל טייטל‬ ‫ליאת בן ארי‬ ‫ מנכ"ל‬‫ סמנכ"ל‪ ,‬חשב הבנק‬‫ סמנכ"ל‪ ,‬ראש אגף אשראי‬‫ סמנכ"ל‪ ,‬ראש אגף בנקאות קמעונאית ולוגיסטיקה‬‫‪ -‬סמנכ"ל‪ ,‬ראש אגף ניהול נכסי לקוחות‬ ‫‪988‬‬ ‫‪810‬‬ ‫‪729‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪416‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪28‬‬ ‫פיצויים‪ ,‬תגמולים‪,‬‬ ‫פנסיה‪ ,‬קרן‬ ‫השתלמות‪,‬‬ ‫חופשה‪ ,‬ביטוח‬ ‫לאומי והטבות‬ ‫נוספות‬ ‫‪153‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪143‬‬ ‫פיצויים‪ ,‬תגמולים‪,‬‬ ‫פנסיה‪ ,‬קרן‬ ‫השתלמות‪ ,‬חופשה‪,‬‬ ‫ביטוח לאומי‬ ‫והטבות נוספות‬ ‫‪293‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪242‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪159‬‬ ‫סה"כ‬ ‫משכורות‬ ‫והוצאות‬ ‫נלוות‬ ‫‪910‬‬ ‫‪656‬‬ ‫‪1,098‬‬ ‫‪1,065‬‬ ‫‪1,060‬‬ ‫‪774‬‬ ‫סה"כ‬ ‫משכורות‬ ‫והוצאות‬ ‫נלוות‬ ‫‪1,592‬‬ ‫‪1,203‬‬ ‫‪1,141‬‬ ‫‪883‬‬ ‫‪688‬‬ ‫*‬ ‫הלוואות ניתנו בתנאים דומים לאלו שניתנו לכלל עובדי הבנק‪ ,‬אשר סכומיהם נקבעו לפי קריטריונים אחידים‪.‬‬ ‫**‬ ‫היקף המשרה של נושאי המשרה הבכירה הוא ‪.100%‬‬ ‫***‬ ‫לנושאי המשרה הבכירה אין החזקות בהון הבנק‪.‬‬ ‫****‬ ‫התנאים לניהול החשבונות בבנק לנושאי המשרה הבכירה‪ ,‬לרבות כל הפעילות במסגרתם‪ ,‬דומים לתנאים ללקוחות‬ ‫אחרים בעלי מאפיינים דומים‪.‬‬ ‫)‪ (1‬שכרו של יו"ר הדירקטוריון‪ ,‬מר אילן בצרי‪ ,‬משולם על ידי הבנק הבינלאומי בע"מ‪.‬‬ ‫)‪ (2‬כמבקר הפנימי בבנק משמשת גב' יעל רונן שהינה המבקרת הפנימית הראשית של הבנק הבינלאומי בע"מ‪ .‬שכרה‬ ‫משולם על ידי הבנק הבינלאומי‪.‬‬ ‫)‪ (3‬מר יעקב מלכין סיים את תפקידו ב‪ 23 -‬במאי ‪ .2011‬מר יעקב שורי מונה למנכ"ל הבנק ב‪ 10 -‬ביוני ‪.2011‬‬ ‫‪116‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הלוואות‬ ‫שניתנו‬ ‫בתנאים‬ ‫רגילים‬ ‫*‬ ‫אופציות‬ ‫)‪(66‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪1,277‬‬ ‫‪190‬‬ ‫הלוואות‬ ‫שניתנו‬ ‫בתנאים‬ ‫רגילים‬ ‫*‬ ‫אופציות‬ ‫)‪(66‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מר יעקב שורי ‪ -‬מועסק בבנק מיום ‪ 10‬ביוני ‪ 2011‬בהסכם אישי ולתקופה בלתי קצובה‪ .‬כל אחד מהצדדים להסכם‬ ‫רשאי לסיים את ההתקשרות בכל עת ומסיבה כלשהי‪ ,‬תוך הודעה כתובה מוקדמת בת ששה חודשים ובהתאם‬ ‫לתנאים שנקבעו בהסכם העסקה‪ .‬עם סיום העסקתו בבנק‪ ,‬יהיה זכאי לפיצויי פיטורין בגובה הסכום המתקבל‬ ‫מהכפלת שכרו האחרון במספר שנות עבודתו בבנק )לרבות חלקי שנה(‪ .‬תקופת הגבלת התחרות בתשלום הינה בת‬ ‫שלושה חודשים מיום סיום עבודתו בבנק‪ .‬משכורתו צמודה למדד המחירים לצרכן‪ .‬במקרה של ירידה במדד לא‬ ‫תהיה הקטנה בהתאם של השכר‪ ,‬אולם שיעור ירידת המדד יקוזז משיעור עלית המדד הבאה‬ ‫גברת ליאת בן ארי ‪ -‬מועסקת בבנק מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪ 2008‬בהסכם קיבוצי כמושאלת מהבנק הבינלאומי‪.‬‬ ‫מר גבריאל טייטל ‪ -‬מועסק בבנק בהסכם אישי בתוקף מיום ‪ 15‬ביוני ‪ 2008‬לתקופה קצובה עד יום ‪ 14‬ביוני ‪.2011‬‬ ‫לאחר מועד זה החוזה ימשך לתקופה נוספת בלתי קצובה‪ .‬כל אחד מהצדדים להסכם רשאי לסיים את ההתקשרות‬ ‫בכל עת ומסיבה כלשהי‪ ,‬תוך הודעה כתובה מוקדמת בת ששה חודשים ובהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם העסקה‪.‬‬ ‫עם סיום העסקתו בבנק‪ ,‬יהיה זכאי לפיצויי פיטורין בגובה ‪ 100%‬משכרו האחרון או ‪ 200%‬משכר האחרון לפני‬ ‫החתימה על ההסכם האישי‪ ,‬הגבוה מביניהם‪ .‬תקופת הגבלת התחרות בתשלום הינה בת שלושה חודשים מיום סיום‬ ‫עבודתו בבנק‪ .‬משכורתו צמודה למדד המחירים לצרכן‪ .‬במקרה של ירידה במדד לא תהיה הקטנה בהתאם של‬ ‫השכר‪ ,‬אולם שיעור ירידת המדד יקוזז משיעור עלית המדד הבאה‪.‬‬ ‫מר דוד פדרמן ‪ -‬מועסק בבנק מיום ‪ 30‬בספטמבר ‪ 2001‬בהסכם קיבוצי כמושאל מבנק הפועלים ובהסכם אישי‬ ‫בתוקף מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2009‬לתקופה קצובה עד יום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2011‬לאחר מועד זה החוזה ימשך לתקופה נוספת‬ ‫בלתי קצובה‪ .‬כל אחד מהצדדים להסכם רשאי לסיים את ההתקשרות בכל עת ומסיבה כלשהי‪ ,‬תוך הודעה כתובה‬ ‫מוקדמת בת ששה חודשים ובהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם העסקה‪ .‬עם סיום העסקתו בבנק‪ ,‬יהיה זכאי לפיצויי‬ ‫פיטורין בהתאם לסכום שהופרש לקופת הפיצויים האישית שלו ללא השלמת עתודות‪ .‬תקופת הגבלת התחרות‬ ‫בתשלום הינה בת שלושה חודשים מיום סיום עבודתו בבנק‪ .‬משכורתו צמודה למדד המחירים לצרכן‪ .‬במקרה של‬ ‫ירידה במדד לא תהיה הקטנה בהתאם של השכר‪ ,‬אולם שיעור ירידת המדד יקוזז משיעור עלית המדד הבאה‪.‬‬ ‫מר אלון שפירא ‪ -‬מועסק בבנק מיום ‪ 1‬ביולי ‪ 1997‬בהסכם קיבוצי ובהסכם אישי בתוקף מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪2009‬‬ ‫לתקופה קצובה עד יום ‪ 31‬ביולי ‪ .2012‬לאחר מועד זה החוזה ימשך לתקופה נוספת בלתי קצובה‪ .‬כל אחד מהצדדים‬ ‫להסכם רשאי לסיים את ההתקשרות בכל עת ומסיבה כלשהי‪ ,‬תוך הודעה כתובה מוקדמת בת ששה חודשים‬ ‫ובהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם העסקה‪ .‬עם סיום העסקתו בבנק‪ ,‬יהיה זכאי לפיצויי פיטורין בגובה ‪ 100%‬משכרו‬ ‫האחרון או ‪ 200%‬משכר האחרון לפני החתימה על ההסכם האישי‪ ,‬הגבוה מביניהם‪ .‬תקופת הגבלת התחרות‬ ‫בתשלום הינה בת שלושה חודשים מיום סיום עבודתו בבנק‪ .‬משכורתו צמודה למדד המחירים לצרכן‪ .‬במקרה של‬ ‫ירידה במדד לא תהיה הקטנה בהתאם של השכר‪ ,‬אולם שיעור ירידת המדד יקוזז משיעור עלית המדד הבאה‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪117‬‬ ‫שכר רואי החשבון המבקרים‬ ‫)סכומים מדווחים באלפי ש"ח( )‪(3) (2) (1‬‬ ‫בשנת ‪2011‬‬ ‫בשנת ‪2010‬‬ ‫עבור פעולות הביקורת )‪ - (4‬רואי חשבון המבקרים‬ ‫‪1,122.3‬‬ ‫‪933.3‬‬ ‫עבור פעולות הביקורת ‪ -‬שירותים אחרים ‪ -‬רואי חשבון המבקרים‬ ‫‪210.8‬‬ ‫‪393.6‬‬ ‫עבור פעולות ביקורת בחברות בנות ‪ -‬רואי חשבון מבקרים‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫עבור פעולות ביקורת ‪ -‬רואי חשבון אחרים‬ ‫‪372.7‬‬ ‫‪268.0‬‬ ‫‪1,715.0‬‬ ‫‪1,603.0‬‬ ‫עבור שרותי מס ‪ -‬רואי חשבון המבקרים‬ ‫‪33.0‬‬ ‫‪33.0‬‬ ‫עבור פירוק קופת גמל דפנה ‪ -‬רואי חשבון בחברות בנות‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪55.0‬‬ ‫עבור שירותים אחרים‪ -‬רואי חשבון מבקרים אחרים ‪ICAAP‬‬ ‫‪85.9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עבור פעולות ביקורת בחברות בנות ‪ -‬רואי חשבון מבקרים אחרים‬ ‫‪58.0‬‬ ‫‪258.5‬‬ ‫סה"כ שכר רו"ח מבקרים‬ ‫‪1,915.4‬‬ ‫‪1,949.5‬‬ ‫)‪ (1‬דיווח של הדירקטוריון לאסיפה הכללית השנתית על שכר רואי החשבון המבקרים בעבור פעולות הביקורת ועבור שירותים נוספים‬ ‫לביקורת‪ ,‬לפי סעיפים ‪ 165‬ו‪ 167-‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט ‪.1999 -‬‬ ‫)‪ (2‬שכר רואי החשבון המבקרים כולל תשלומים על פי חוק מע"מ‪.‬‬ ‫)‪ (3‬כולל שכר ששולם ושכר שנצבר‪.‬‬ ‫)‪ (4‬ביקורת דוחות כספיים שנתיים‪ ,‬סקירת דוחות ביניים וביקורת הבקרה הפנימית על הדוח הכספי‪.‬‬ ‫בקרות ונהלים‬ ‫בהתאם להוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים‪ ,‬ובהתאם להנחיות הוראת ניהול בנקאי תקין ‪309‬‬ ‫שפורסמה בחודש ספטמבר ‪ ,2008‬הבנק מקיים זה מספר שנים בקרות ונהלים לגבי גילוי‪ ,‬וכן פרס מערך בקרה‬ ‫פנימית על דיווח כספי‪ ,‬שיושם לראשונה בדוחות הכספיים לשנה שהסתיימה ב‪ 31-‬בדצמבר ‪ .2008‬ההוראות‪ ,‬שעניינן‬ ‫אחריות ההנהלה על הבקרה הפנימית על דיווח כספי וחוות דעת של רואה החשבון המבקר לגבי ביקורת הבקרה‬ ‫הפנימית על דיווח כספי‪ ,‬נערכו בהתאם להוראות סעיפים ‪ 302‬ו‪ 404-‬לחוק הידוע בשם ‪Sarbanes-Oxley Act‬‬ ‫שנחקק בארה"ב‪ ,‬והוראות והנחיות שנקבעו בארה"ב בין היתר ע"י ה‪ .PCAOB-‬לדוחות צורפו הצהרות של מנכ"ל‬ ‫הבנק וחשב הבנק ‪ -‬החשבונאי הראשי‪ ,‬כל אחד בנפרד‪ ,‬בנושא הערכת בקרות ונהלים לגבי הגילוי‪.‬‬ ‫בקרות ונהלים לגבי הגילוי‬ ‫הנהלת הבנק‪ ,‬בשיתוף עם המנכ"ל וחשב הבנק ‪ -‬החשבונאי הראשי‪ ,‬העריכו לתום התקופה המכוסה בדוח זה את‬ ‫האפקטיביות של הבקרות והנהלים לגבי הגילוי של הבנק‪ .‬על בסיס הערכה זו‪ ,‬מנכ"ל הבנק וחשב הבנק ‪-‬‬ ‫החשבונאי הראשי‪ ,‬הסיקו כי לתום תקופה זו הבקרות והנהלים לגבי הגילוי של הבנק הינם אפקטיביים כדי לרשום‪,‬‬ ‫לעבד‪ ,‬לסכם ולדווח על המידע‪ ,‬שהבנק נדרש לגלות בדוח הרבעוני בהתאם להוראות הדיווח לציבור של המפקח על‬ ‫הבנקים‪ ,‬ובמועד שנקבע בהוראות אלו‪.‬‬ ‫בקרה פנימית על דיווח כספי‬ ‫במהלך הרבעון הרביעי של שנת ‪ 2011‬לא אירע כל שינוי בבקרה הפנימית של הבנק על הדיווח הכספי אשר השפיע‬ ‫באופן מהותי‪ ,‬או סביר שצפוי להשפיע באופן מהותי‪ ,‬על הבקרה הפנימית על דיווח כספי של הבנק‪ ,‬למעט יישום‬ ‫‪118‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫לראשונה של הוראות דיווח לציבור בנושא חובות פגומים בבנק ובחברות הבת הבנקאיות שלו ויישום הנחיות‬ ‫המפקח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫בעקבות היישום לראשונה ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬של הוראות המפקח על בנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות‬ ‫פגומים‪ ,‬סיכון אשראי וההפרשה להפסדי אשראי חל במהלך שנת ‪ 2011‬שינוי מהותי בתהליכי האיתור וההפרשה‬ ‫להפסדי אשראי ולפיכך חל שינוי בבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי‪ .‬הבנק מיפה את סביבת הבקרה‬ ‫הקשורה לתהליכים אלה‪ ,‬יישם בקרות מפתח מפצות הקשורות לשלמות הנתונים וסבירות התוצאות ובחן את‬ ‫אפקטיביות הבקרות הרלוונטיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬המערכות הממוכנות החדשות שפותחו לצורך יישום הוראת חובות‬ ‫פגומים‪ ,‬כמו גם אפיונים חדשים למערכות קיימות‪ ,‬החלו לפעול לראשונה בשנת ‪ 2011‬ובמקרים שנתגלו בהן ליקויים‬ ‫ננקטה פעולה לתיקונם‪ .‬הבנק יישם בדוחות אלו את הנחיות המפקח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על‬ ‫דווח כספי בנושא זכויות עובדים‪ .‬הבנק סיים את תהליך מיפוי הבקרה הפנימית על ביצוע ההנחיה ויישם בקרות‬ ‫באשר לשלמות מיפוי הזכויות והערכתן‪.‬‬ ‫הדירקטוריון מודה להנהלת הבנק ולעובדיו על עבודתם המסורה בשנת ‪.2011‬‬ ‫אילן בצרי‬ ‫יו"ר הדירקטוריון‬ ‫יעקב שורי‬ ‫מנהל כללי‬ ‫תל אביב‪ 29 ,‬בפברואר ‪2012‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪119‬‬ ‫נתונים עיקריים בבנק מסד לשנת ‪2011‬‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫שינוי ב‪% -‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫רווח ורווחיות‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫רווח מפעולות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫‪158.9‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫‪139.8‬‬ ‫)‪13.4‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫)‪(50.5‬‬ ‫)‪(41.3‬‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‬ ‫‪80.9‬‬ ‫‪90.0‬‬ ‫‪91.4‬‬ ‫)‪(10.1‬‬ ‫)‪(1.5‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫‪180.1‬‬ ‫‪*171.1‬‬ ‫‪*165.4‬‬ ‫)‪5.3‬‬ ‫)‪*(3.4‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫‪54.5‬‬ ‫‪*48.5‬‬ ‫‪*47.9‬‬ ‫)‪(12.4‬‬ ‫)‪*(1.3‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪37.0‬‬ ‫‪*32.5‬‬ ‫‪*28.5‬‬ ‫)‪13.8‬‬ ‫)‪*14.0‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫שינוי ב‪% -‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫מאזן ‪ -‬סעיפים עיקריים‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫סך הכל מאזן‬ ‫‪4,791.0‬‬ ‫‪*4,429.3‬‬ ‫‪*4,348.0‬‬ ‫)‪8.2‬‬ ‫)‪1.9‬‬ ‫אשראי לציבור‬ ‫‪2,573.1‬‬ ‫‪2,295.1‬‬ ‫‪2,327.4‬‬ ‫)‪(12.1‬‬ ‫)‪(1.4‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫‪682.6‬‬ ‫‪815.1‬‬ ‫‪783.5‬‬ ‫)‪(16.3‬‬ ‫)‪4.0‬‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫‪3,967.9‬‬ ‫‪3,618.2‬‬ ‫‪3,525.9‬‬ ‫)‪9.7‬‬ ‫)‪2.6‬‬ ‫הון‬ ‫‪375.3‬‬ ‫‪*376.2‬‬ ‫‪*344.6‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪*9.2‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫באחוזים‬ ‫יחסים פיננסיים עיקריים‬ ‫הון לסך המאזן‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪*8.5‬‬ ‫‪*7.9‬‬ ‫הון לרכיבי סיכון‬ ‫‪13.72‬‬ ‫‪*14.59‬‬ ‫‪*13.19‬‬ ‫אשראי לציבור נטו לסך המאזן‬ ‫‪53.7‬‬ ‫‪51.8‬‬ ‫‪*53.5‬‬ ‫פקדונות הציבור לסך המאזן‬ ‫‪82.8‬‬ ‫‪81.7‬‬ ‫‪81.1‬‬ ‫פקדונות הציבור לאשראי לציבור‪ ,‬נטו‬ ‫‪154.2‬‬ ‫‪157.6‬‬ ‫‪151.5‬‬ ‫הכנסות תפעוליות להוצאות תפעוליות‬ ‫‪44.9‬‬ ‫‪*52.6‬‬ ‫‪*55.3‬‬ ‫הוצאות תפעוליות לסך ההכנסות‬ ‫‪75.1‬‬ ‫‪*74.4‬‬ ‫‪*71.5‬‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי מתוך האשראי לציבור)מאזני וחוץ‪-‬מאזני(‬ ‫‪0.13‬‬ ‫‪0.29‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫שיעור הפרשה למס‬ ‫‪35.4‬‬ ‫‪33.0‬‬ ‫‪*40.5‬‬ ‫תשואת הרווח הנקי להון‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪*9.2‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫תשואת הרווח מפעולות רגילות לפני מיסים להון‪ ,‬נטו‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪*13.7‬‬ ‫‪*14.8‬‬ ‫* הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫סקירת ההנהלה על מצבו העסקי של הבנק ותוצאות פעולותיו בשנת ‪2011‬‬ ‫להלן פירוט התוספות הכלולות בסקירה‪:‬‬ ‫תוספת א'‬ ‫‪ -‬מאזן מאוחד רב תקופתי‪.‬‬ ‫תוספת ב'‬ ‫‪ -‬דוח רווח והפסד מאוחד ‪ -‬מידע רב תקופתי‪.‬‬ ‫תוספת ג'‬ ‫‪ -‬שיעורי הכנסה והוצאה מאוחד‬ ‫תוספת ד'‬ ‫‪ -‬החשיפה לשינויים בשיעורי הריבית‪.‬‬ ‫תוספת ה'‬ ‫‪ -‬סיכון האשראי הכולל לציבור לפי ענפי משק‪.‬‬ ‫תוספת ו'‬ ‫‪ -‬מאזן מאוחד לסוף רבעון ‪ -‬מידע רב רבעוני‪.‬‬ ‫תוספת ז'‬ ‫‪ -‬דוח רווח והפסד מאוחד לרבעון ‪ -‬מידע רב רבעוני‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪121‬‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת א'‬ ‫מאזן מאוחד ‪ -‬מידע רב תקופתי לסוף השנים ‪2011 - 2007‬‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫סכומים מדווחים‬ ‫נכסים‬ ‫מזומנים ופקדונות בנקים‬ ‫‪1,438.5‬‬ ‫‪1,239.4‬‬ ‫‪1,154.4‬‬ ‫‪754.4‬‬ ‫‪637.8‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫‪682.6‬‬ ‫‪815.1‬‬ ‫‪783.5‬‬ ‫‪943.4‬‬ ‫‪829.8‬‬ ‫אשראי לציבור‪ ,‬נטו‬ ‫‪2,573.1‬‬ ‫‪*2,295.1‬‬ ‫‪*2,327.4‬‬ ‫‪*2,381.1‬‬ ‫‪*2,128.6‬‬ ‫בניינים וציוד‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪61.7‬‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫נכסים בגין מכשירים נגזרים‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪*0.3‬‬ ‫‪*1.8‬‬ ‫‪*2.3‬‬ ‫‪*6.8‬‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫‪37.2‬‬ ‫‪**23.2‬‬ ‫‪**19.2‬‬ ‫‪**19.2‬‬ ‫‪**15.8‬‬ ‫סך כל הנכסים‬ ‫‪4,791.0‬‬ ‫‪4,429.3‬‬ ‫‪4,348.0‬‬ ‫‪4,164.8‬‬ ‫‪3,683.0‬‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫‪3,967.9‬‬ ‫‪3,618.2‬‬ ‫‪3,525.9‬‬ ‫‪3,491.4‬‬ ‫‪3,081.2‬‬ ‫פקדונות מבנקים‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪78.7‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫התחייבויות בגין מכשירים נגזרים‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪*0.3‬‬ ‫‪*0.1‬‬ ‫‪*1.9‬‬ ‫‪*1.5‬‬ ‫התחייבויות אחרות‬ ‫‪418.2‬‬ ‫‪**404.0‬‬ ‫‪**398.7‬‬ ‫‪**352.5‬‬ ‫‪**305.5‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות‬ ‫‪4,415.7‬‬ ‫‪4,053.1‬‬ ‫‪4,003.4‬‬ ‫‪3,848.2‬‬ ‫‪3,391.3‬‬ ‫הון‬ ‫‪375.3‬‬ ‫‪**376.2‬‬ ‫‪**344.6‬‬ ‫‪**316.6‬‬ ‫‪**291.7‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות וההון‬ ‫‪4,791.0‬‬ ‫‪4,429.3‬‬ ‫‪4,348.0‬‬ ‫‪4,164.8‬‬ ‫‪3,683.0‬‬ ‫התחייבויות והון‬ ‫* הנתונים סווגו מחדש כדי להתאים לכותרות הסעיפים ולשיטת ההצגה בתקופה השוטפת‪ .‬ראה באור ‪ 5‬ו‪ 16 -‬ג' להלן‪.‬‬ ‫** הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫‪122‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ב'‬ ‫דוח רווח והפסד מאוחד ‪ -‬מידע רב תקופתי לסוף השנים ‪2011 - 2007‬‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫סכומים מדווחים‬ ‫רווח מפעולות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי‬ ‫אשראי‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫)‪158.9‬‬ ‫)‪140.1‬‬ ‫‪139.8‬‬ ‫)‪134.3‬‬ ‫‪130.8‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫)‪10.5‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫)‪17.9‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫)‪153.7‬‬ ‫)‪129.6‬‬ ‫‪121.9‬‬ ‫)‪116.4‬‬ ‫‪118.1‬‬ ‫רווח מפעולות מימון לאחר‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‬ ‫עמלות תפעוליות‬ ‫)‪80.9‬‬ ‫)‪90.0‬‬ ‫‪91.4‬‬ ‫)‪84.4‬‬ ‫‪81.8‬‬ ‫הכנסות אחרות‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סך כל ההכנסות התפעוליות והאחרות‬ ‫)‪80.9‬‬ ‫)‪90.0‬‬ ‫‪91.4‬‬ ‫)‪84.1‬‬ ‫‪81.8‬‬ ‫משכורות והוצאות נלוות‬ ‫)‪89.7‬‬ ‫)‪*85.4‬‬ ‫‪*83.6‬‬ ‫)‪*101.8‬‬ ‫‪*71.4‬‬ ‫אחזקה ופחת בניינים וציוד‬ ‫)‪35.0‬‬ ‫)‪28.5‬‬ ‫‪29.9‬‬ ‫)‪27.8‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫הוצאות אחרות‬ ‫)‪55.4‬‬ ‫)‪57.2‬‬ ‫‪51.9‬‬ ‫)‪50.2‬‬ ‫‪49.2‬‬ ‫סך כל ההוצאות התפעוליות והאחרות‬ ‫)‪180.1‬‬ ‫)‪*171.1‬‬ ‫‪*165.4‬‬ ‫)‪*179.8‬‬ ‫‪*143.9‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫)‪54.5‬‬ ‫)‪*48.5‬‬ ‫‪*47.9‬‬ ‫)‪*20.7‬‬ ‫‪*56.0‬‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫)‪19.3‬‬ ‫)‪*16.0‬‬ ‫‪*19.4‬‬ ‫)‪*9.2‬‬ ‫‪*19.9‬‬ ‫רווח נקי מפעולות רגילות לאחר מיסים‬ ‫)‪35.2‬‬ ‫)‪*32.5‬‬ ‫‪*28.5‬‬ ‫)‪*11.5‬‬ ‫‪*36.1‬‬ ‫)‪1.8‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫)‪37.0‬‬ ‫)‪*32.5‬‬ ‫‪*28.5‬‬ ‫)‪*11.5‬‬ ‫‪*36.1‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מיסים‬ ‫סכומים מדווחים‬ ‫רווח בסיסי ומדולל ‪:‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות‬ ‫‪0.24‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪*0.19‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.24‬‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מיסים‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪0.19‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.24‬‬ ‫מספר המניות בנות ‪ 0.0001‬ש"ח ששימשו‬ ‫בחישוב הרווח למניה )במיליונים(‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫*הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪123‬‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ג'‬ ‫שיעורי הכנסה והוצאה מאוחד‬ ‫)‪(1‬‬ ‫סכומים מדווחים‬ ‫‪2011‬‬ ‫שיעור הכנסה )הוצאה(‬ ‫כולל‬ ‫השפעת‬ ‫ללא‬ ‫הכנסות‬ ‫יתרה‬ ‫נגזרים‬ ‫ממוצעת )הוצאות( השפעת‬ ‫)‪(1‬‬ ‫נגזרים‬ ‫מימון‬ ‫)‪(2‬‬ ‫אחוזים‬ ‫מיליוני ש"ח‬ ‫מטבע ישראלי ‪ -‬לא צמוד‬ ‫נכסים )‪ 4) (4‬א(‬ ‫סה"כ‬ ‫התחייבויות )‪ 4‬א(‬ ‫נגזרי ‪(3) ALM‬‬ ‫סה"כ‬ ‫פער הריבית‬ ‫‪3,649.7‬‬ ‫‪3,649.7‬‬ ‫‪3,256.7‬‬ ‫‪47.5‬‬ ‫‪3,304.2‬‬ ‫)‪183.4‬‬ ‫)‪183.4‬‬ ‫)‪(38.4‬‬ ‫)‪(1.6‬‬ ‫)‪(40.0‬‬ ‫מטבע ישראלי ‪ -‬צמוד מדד‬ ‫נכסים )‪ 4) (4‬א(‬ ‫נגזרי ‪(3)ALM‬‬ ‫סה"כ‬ ‫התחייבויות )‪ 4‬א(‬ ‫סה"כ‬ ‫פער הריבית‬ ‫‪541.7‬‬ ‫‪47.4‬‬ ‫‪589.1‬‬ ‫‪554.3‬‬ ‫‪554.3‬‬ ‫)‪28.6‬‬ ‫)‪1.5‬‬ ‫)‪30.1‬‬ ‫)‪(24.1‬‬ ‫)‪(24.1‬‬ ‫מטבע חוץ )‪(5‬‬ ‫נכסים )‪ 4) (4‬א(‬ ‫נגזרי ‪(3)ALM‬‬ ‫סה"כ‬ ‫התחייבויות )‪ 4‬א(‬ ‫נגזרי ‪(3)ALM‬‬ ‫סה"כ‬ ‫פער הריבית‬ ‫‪251.4‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪255.6‬‬ ‫‪237.2‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪241.8‬‬ ‫)‪20.8‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫)‪21.0‬‬ ‫)‪(15.3‬‬ ‫)‪(1.7‬‬ ‫)‪(17.0‬‬ ‫סך הכל‬ ‫נכסים כספיים שהניבו‬ ‫הכנסות מימון )‪4) (4‬א(‬ ‫נגזרי ‪(3)ALM‬‬ ‫סה"כ‬ ‫התחייבויות כספיות שגרמו‬ ‫הוצאות מימון )‪4) (4‬א(‬ ‫נגזרי ‪(3)ALM‬‬ ‫סה"כ‬ ‫פער הריבית‬ ‫)‪5.03‬‬ ‫)‪5.03‬‬ ‫)‪(1.18‬‬ ‫)‪3.85‬‬ ‫)‪(1.21‬‬ ‫)‪3.82‬‬ ‫)‪5.28‬‬ ‫)‪5.11‬‬ ‫)‪(4.35‬‬ ‫)‪0.93‬‬ ‫)‪(4.35‬‬ ‫)‪0.76‬‬ ‫)‪8.27‬‬ ‫)‪8.22‬‬ ‫)‪(6.45‬‬ ‫)‪1.82‬‬ ‫‪4,442.8‬‬ ‫‪51.6‬‬ ‫‪4,494.4‬‬ ‫)‪232.8‬‬ ‫)‪1.7‬‬ ‫)‪234.5‬‬ ‫)‪5.24‬‬ ‫‪4,048.2‬‬ ‫‪52.1‬‬ ‫‪4,100.3‬‬ ‫)‪(77.8‬‬ ‫)‪(3.3‬‬ ‫)‪(81.1‬‬ ‫)‪(1.92‬‬ ‫)‪(7.03‬‬ ‫)‪1.19‬‬ ‫)‪5.22‬‬ ‫)‪3.32‬‬ ‫)‪(1.98‬‬ ‫)‪3.24‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫שיעור הכנסה )הוצאה(‬ ‫כולל‬ ‫השפעת‬ ‫ללא‬ ‫הכנסות‬ ‫יתרה‬ ‫נגזרים‬ ‫ממוצעת )הוצאות( השפעת‬ ‫)‪(1‬‬ ‫נגזרים‬ ‫מימון‬ ‫)‪(2‬‬ ‫אחוזים‬ ‫מיליוני ש"ח‬ ‫‪3,406.3‬‬ ‫‪3,406.3‬‬ ‫‪3,022.0‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪3,055.5‬‬ ‫)‪140.9‬‬ ‫)‪140.9‬‬ ‫)‪(20.8‬‬ ‫)‪(1.7‬‬ ‫)‪(22.5‬‬ ‫)‪4.14‬‬ ‫)‪4.14‬‬ ‫)‪(0.69‬‬ ‫)‪3.45‬‬ ‫‪496.2‬‬ ‫‪33.1‬‬ ‫‪529.3‬‬ ‫‪568.8‬‬ ‫‪568.8‬‬ ‫)‪26.1‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪27.0‬‬ ‫)‪(24.6‬‬ ‫)‪(24.6‬‬ ‫)‪5.26‬‬ ‫)‪5.10‬‬ ‫)‪(4.32‬‬ ‫)‪0.94‬‬ ‫‪255.4‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪260.5‬‬ ‫‪240.8‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪245.4‬‬ ‫)‪(12.4‬‬ ‫)‪2.5‬‬ ‫)‪(9.9‬‬ ‫)‪12.7‬‬ ‫)‪(0.6‬‬ ‫)‪12.1‬‬ ‫‪4,157.9‬‬ ‫‪38.2‬‬ ‫‪4,196.1‬‬ ‫‪3,831.6‬‬ ‫‪38.1‬‬ ‫‪3,869.7‬‬ ‫)‪(32.7‬‬ ‫)‪(2.3‬‬ ‫)‪(35.0‬‬ ‫)‪(3.80‬‬ ‫)‪5.27‬‬ ‫)‪3.77‬‬ ‫)‪(0.85‬‬ ‫)‪2.87‬‬ ‫** הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬נתונים מלאים על שיעורי הכנסה והוצאה בכל מגזר‪ ,‬לפי סעיפי המאזן השונים‪ ,‬יימסרו לכל מבקש‪.‬‬ ‫‪124‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫)‪4.93‬‬ ‫)‪1.13‬‬ ‫)‪3.72‬‬ ‫* סווג מחדש‬ ‫הערות לעמודים ‪ 125 - 124‬ראה עמוד ‪126‬‬ ‫)‪(4.32‬‬ ‫)‪0.78‬‬ ‫)‪(4.86‬‬ ‫)‪0.41‬‬ ‫)‪154.6‬‬ ‫)‪3.4‬‬ ‫)‪158.0‬‬ ‫)‪(0.74‬‬ ‫)‪3.40‬‬ ‫)‪(0.90‬‬ ‫)‪2.87‬‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ג'‬ ‫שיעורי הכנסה והוצאה מאוחד)‪) (1‬המשך(‬ ‫סכומים מדווחים‬ ‫‪2011‬‬ ‫שיעור הכנסה )הוצאה(‬ ‫כולל‬ ‫השפעת‬ ‫ללא‬ ‫הכנסות‬ ‫יתרה‬ ‫נגזרים‬ ‫ממוצעת )הוצאות( השפעת‬ ‫)‪(1‬‬ ‫נגזרים‬ ‫מימון‬ ‫)‪(2‬‬ ‫אחוזים‬ ‫מיליוני ש"ח‬ ‫בגין אופציות‬ ‫בגין מכשירים אחרים‬ ‫עמלות מעסקי מימון והכנסות מימון אחרות )‪(6‬‬ ‫רווח מפעולות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫מסופקיםבגין הפסדי אשראי‬ ‫הוצאות‬ ‫רווח מפעולות מימון לאחר הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫סך הכל‬ ‫נכסים כספיים שהניבו הכנסות מימון )‪4) (4‬א(‬ ‫נכסים הנובעים ממכשירים נגזרים )‪(7‬‬ ‫נכסים כספיים אחרים‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫סך כל הנכסים הכספיים‬ ‫סך הכל‬ ‫התחייבויות כספיות שגרמו הוצאות מימון )‪4‬א(‬ ‫התחייבויות הנגרמות ממכשירים נגזרים )‪(7‬‬ ‫התחייבויות כספיות אחרות )‪4‬א(‬ ‫סך כל ההתחייבויות הכספיות‬ ‫סך הכל עודף נכסים כספיים על התחייבויות‬ ‫כספיותכספיים‬ ‫נכסים לא‬ ‫סך כל האמצעים ההוניים‬ ‫מטבע חוץ – נומינלי במיליוני ‪ $‬ארה"ב )‪(5‬‬ ‫נכסים )‪4) (4‬א(‬ ‫נגזרי ‪(3)ALM‬‬ ‫סה"כ‬ ‫התחייבויות )‪4‬א(‬ ‫נגזרי ‪(3)ALM‬‬ ‫סה"כ‬ ‫פער הריבית‬ ‫)‬ ‫)‬ ‫)‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪(0.4‬‬ ‫)‪5.4‬‬ ‫)‪(158.9‬‬ ‫)‪(5.2‬‬ ‫)‪153.7‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫שיעור הכנסה )הוצאה(‬ ‫כולל‬ ‫השפעת‬ ‫ללא‬ ‫הכנסות‬ ‫יתרה‬ ‫נגזרים‬ ‫ממוצעת )הוצאות( השפעת‬ ‫)‪(1‬‬ ‫נגזרים‬ ‫מימון‬ ‫)‪(2‬‬ ‫אחוזים‬ ‫מיליוני ש"ח‬ ‫)‬ ‫)‬ ‫)‬ ‫)‪4,442.8‬‬ ‫)‪51.6‬‬ ‫)‪49.8‬‬ ‫)‪(74.7‬‬ ‫)‪4,469.5‬‬ ‫)‪4,157.9‬‬ ‫)‪38.3‬‬ ‫)‪**48.1‬‬ ‫)‪(6.2‬‬ ‫)‪4,238.1‬‬ ‫)‪4,048.2‬‬ ‫)‪52.0‬‬ ‫)‪65.8‬‬ ‫)‪4,166.0‬‬ ‫)‪303.5‬‬ ‫)‪55.5‬‬ ‫)‪359.0‬‬ ‫)‪3,831.6‬‬ ‫)‪38.1‬‬ ‫)‪**72.9‬‬ ‫)‪3,942.6‬‬ ‫)‪295.5‬‬ ‫)‪59.4‬‬ ‫)‪354.9‬‬ ‫)‪70.2‬‬ ‫)‪1.1‬‬ ‫)‪71.3‬‬ ‫)‪66.1‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫)‪67.3‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪(0.4‬‬ ‫)‪(0.5‬‬ ‫)‪1.71‬‬ ‫)‪1.82‬‬ ‫)‪(0.15‬‬ ‫)‪1.56‬‬ ‫)‪(0.74‬‬ ‫)‪1.08‬‬ ‫)‪68.8‬‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫)‪70.1‬‬ ‫)‪65.4‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫)‪66.6‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‬ ‫)‪17.3‬‬ ‫)‪(140.1‬‬ ‫)‪(10.5‬‬ ‫)‪129.6‬‬ ‫)‪(3.7‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪(3.0‬‬ ‫)‪3.7‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪3.5‬‬ ‫)‪(5.38‬‬ ‫)‪(4.28‬‬ ‫)‪5.66‬‬ ‫)‪0.28‬‬ ‫)‪5.26‬‬ ‫)‪0.98‬‬ ‫* סווג מחדש‬ ‫** הוצג מחדש‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬נתונים מלאים על שיעורי הכנסה והוצאה בכל מגזר‪ ,‬לפי סעיפי המאזן השונים‪ ,‬יימסרו לכל מבקש‪.‬‬ ‫הערות לעמודים ‪ 125 - 124‬ראה עמוד ‪126‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪125‬‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ג'‬ ‫שיעורי הכנסה והוצאה מאוחד)‪) (1‬המשך(‬ ‫הערות לעמודים ‪:125 - 124‬‬ ‫) ‪(1‬‬ ‫) ‪(2‬‬ ‫) ‪(3‬‬ ‫) ‪(4‬‬ ‫הנתונים בלוחות אלו ניתנים לפני ולאחר מכשירים נגזרים )לרבות השפעות חוץ‪-‬מאזניות של מכשירים נגזרים(‪.‬‬ ‫על בסיס יתרות פתיחה חודשיות‪ ,‬פרט למגזר מטבע ישראלי לא צמוד בו מחושבות היתרה הממוצעת על בסיס‬ ‫נתונים יומיים‪ ,‬ולפני ניכוי היתרה המאזנית הממוצעת על הפרשות להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫נגזרים משובצים שהופרדו ונגזרים )‪ (ALM‬המהווים חלק ממערך הניהול הנכסים וההתחייבויות של הבנק‪.‬‬ ‫מהיתרה הממוצעת של הנכסים‪ ,‬נוכתה‪/‬נוספה היתרה הממוצעת של רווחים‪/‬הפסדים שטרם מומשו מהתאמות‬ ‫לשווי הוגן של איגרות חוב למסחר וכן של רווחים‪/‬הפסדים בגין איגרות חוב זמינות למכירה הכלולים בהון‬ ‫במסגרת רווח כולל אחר מצטבר‪ ,‬בסעיף "התאמות בגין הצגת ניירות ערך זמינים למכירה לפי שווי הוגן"‪.‬‬ ‫לא צמוד‬ ‫צמוד מדד‬ ‫מט"ח וצמוד מט"ח‬ ‫לשנה שהסתיימה‬ ‫ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪(6.0‬‬ ‫)‪5.7‬‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫))‪6.4‬‬ ‫)‪(5.1‬‬ ‫)‪4‬א( למעט מכשירים נגזרים‪.‬‬ ‫)‪ (5‬לרבות מטבע ישראלי צמוד למטבע חוץ‪.‬‬ ‫)‪ (6‬לרבות רווחים והפסדים ממכירת השקעות באיגרות חוב ומהתאמות לשווי הוגן של איגרות חוב למסחר‪.‬‬ ‫)‪ (7‬יתרות מאזניות ממוצעות של מכשירים נגזרים )לא כולל יתרות חוץ‪-‬מאזניות ממוצעות של מכשירים נגזרים(‪.‬‬ ‫‪126‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ד'‬ ‫החשיפה לשינויים בשיעורי הריבית על בסיס מאוחד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫‪ 31‬בדמנבר ‪2010‬‬ ‫‪ 31‬בדמנבר ‪2011‬‬ ‫משך‬ ‫עם דרישה‬ ‫מעל חודש‬ ‫מעל ‪3‬‬ ‫מעל שנה‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל ‪10‬‬ ‫מעל‬ ‫ללא‬ ‫סך כל‬ ‫שיעור‬ ‫חיים‬ ‫סך כל‬ ‫שיעור‬ ‫חיים‬ ‫עד חודש‬ ‫עד ‪3‬‬ ‫חודשים‬ ‫עד ‪ 3‬שנים‬ ‫‪ 3‬עד ‪5‬‬ ‫‪ 5‬עד ‪10‬‬ ‫עד ‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫תקופת‬ ‫השווי ההוגן‬ ‫תשואה‬ ‫ממוצע‬ ‫השווי הוגן‬ ‫תשואה‬ ‫ממוצע‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫פרעון‬ ‫‪3,093.3‬‬ ‫‪363.0‬‬ ‫))‪25.4‬‬ ‫)‪23.8‬‬ ‫)‪30.9‬‬ ‫ועד שנה‬ ‫מטבע ישראלי לא צמוד‬ ‫נכסים פיננסיים*‬ ‫משך‬ ‫אופציות )במונחי נכס הבסיס(‬ ‫)‪160.4‬‬ ‫)‪123.0‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‬ ‫)‪46.0‬‬ ‫‪3,865.8‬‬ ‫סך כל השווי הוגן‬ ‫‪3,093.3‬‬ ‫‪363.0‬‬ ‫)‪160.5‬‬ ‫)‪123.0‬‬ ‫))‪25.4‬‬ ‫התחייבויות פיננסיות*‬ ‫‪2,275.8‬‬ ‫‪221.5‬‬ ‫)‪413.0‬‬ ‫)‪597.0‬‬ ‫))‪10.3‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪20.2‬‬ ‫)‪10.1‬‬ ‫)‪30.3‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫)‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫)למעט אופציות(‬ ‫אופציות )במונחי נכס הבסיס(‬ ‫)‪30.9‬‬ ‫סך כל השווי הוגן‬ ‫‪2,275.8‬‬ ‫‪221.5‬‬ ‫)‪433.8‬‬ ‫)‪607.1‬‬ ‫))‪10.3‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫החשיפה לשינויים‬ ‫)‪817.5‬‬ ‫‪141.5‬‬ ‫)‪(273.3‬‬ ‫)‪(484.1‬‬ ‫))‪15.1‬‬ ‫)‪23.3‬‬ ‫)‪30.9‬‬ ‫החשיפה המצטברת במגזר‬ ‫)‪817.5‬‬ ‫‪959.0‬‬ ‫)‪685.7‬‬ ‫)‪201.6‬‬ ‫))‪216.7‬‬ ‫)‪240.0‬‬ ‫)‪270.9‬‬ ‫מטבע ישראלי צמוד למדד‬ ‫נכסים פיננסיים*‬ ‫)‪8.0‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫)‪100.7‬‬ ‫)‪287.4‬‬ ‫)‪76.0‬‬ ‫)‪29.5‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫‪19.8‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים‬ ‫אחוזים‬ ‫בשנים‬ ‫אחוזים‬ ‫בשנים‬ ‫‪4.49‬‬ ‫)‪0.25‬‬ ‫)‪3.68‬‬ ‫)‪0.24‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪23.8‬‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים‬ ‫פנימי‬ ‫אפקטיבי‬ ‫פנימי‬ ‫אפקטיבי‬ ‫‪270.9‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪46.0‬‬ ‫‪3,865.9‬‬ ‫‪4.49‬‬ ‫)‪**0.25‬‬ ‫)‪3,644.6‬‬ ‫)‬ ‫‪3,518.1‬‬ ‫‪2.70‬‬ ‫)‪0.44‬‬ ‫)‪3,240.5‬‬ ‫)‪0.91‬‬ ‫)‪61.0‬‬ ‫)‪0.54‬‬ ‫)‪0.66‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪1.27‬‬ ‫)‪**0.44‬‬ ‫)‪3,302.2‬‬ ‫)‬ ‫‪3,549.0‬‬ ‫)‪46.0‬‬ ‫)‪316.9‬‬ ‫)‪316.9‬‬ ‫)‪18.9‬‬ ‫)‪545.1‬‬ ‫‪2.70‬‬ ‫)למעט אופציות(‬ ‫סך כל השווי הוגן‬ ‫)‪8.0‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫)‪120.5‬‬ ‫)‪297.2‬‬ ‫)‪76.0‬‬ ‫)‪29.5‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫התחייבויות פיננסיות*‬ ‫)‪11.1‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫)‪106.5‬‬ ‫)‪192.3‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫)‪122.6‬‬ ‫)‪44.6‬‬ ‫)‪558.0‬‬ ‫סך כל השווי הוגן‬ ‫)‪11.1‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫)‪106.5‬‬ ‫)‪192.3‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫)‪122.6‬‬ ‫)‪44.6‬‬ ‫)‪558.0‬‬ ‫החשיפה לשינויים‬ ‫)‪(3.1‬‬ ‫)‪5.0‬‬ ‫)‪14.0‬‬ ‫)‪104.9‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫)‪(93.1‬‬ ‫)‪(39.4‬‬ ‫החשיפה המצטברת במגזר‬ ‫)‪(3.1‬‬ ‫)‪1.9‬‬ ‫)‪15.9‬‬ ‫)‪120.8‬‬ ‫‪130.3‬‬ ‫)‪37.2‬‬ ‫)‪(2.2‬‬ ‫)‪18.9‬‬ ‫)‪18.9‬‬ ‫)‪**0.24‬‬ ‫)‪2.16‬‬ ‫)‬ ‫)‪0.56‬‬ ‫)‪**0.52‬‬ ‫)‪342.4‬‬ ‫)‬ ‫)‬ ‫)‪2.18‬‬ ‫)‪2.10‬‬ ‫)‪513.4‬‬ ‫)‪0.92‬‬ ‫)‪60.9‬‬ ‫)‪29.6‬‬ ‫))‪(2.2‬‬ ‫)‪3,644.5‬‬ ‫)‬ ‫)‬ ‫)‪2.00‬‬ ‫)‪2.64‬‬ ‫)‪0.55‬‬ ‫)‪574.7‬‬ ‫)‪2.18‬‬ ‫)‪**2.04‬‬ ‫)‪574.3‬‬ ‫)‬ ‫)‪**2.41‬‬ ‫‪1.99‬‬ ‫)‪3.86‬‬ ‫)‪509.5‬‬ ‫)‪1.81‬‬ ‫)‪3.57‬‬ ‫‪1.99‬‬ ‫)‪**3.86‬‬ ‫)‪509.5‬‬ ‫)‬ ‫)‪**3.57‬‬ ‫)‪16.7‬‬ ‫)‪64.8‬‬ ‫)‪16.7‬‬ ‫* הערות ראה עמוד ‪129‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪127‬‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ד'‬ ‫החשיפה לשינויים בשיעורי הריבית על בסיס מאוחד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪) 2011‬המשך(‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫‪ 31‬בדמנבר ‪2010‬‬ ‫‪ 31‬בדמנבר ‪2011‬‬ ‫מעל‬ ‫מט"ח וצמוד מט"ח***‬ ‫נכסים פיננסיים*‬ ‫מעל‬ ‫‪3‬‬ ‫מעל‬ ‫משך‬ ‫משך‬ ‫עם‬ ‫חודש‬ ‫חודשים‬ ‫שנה‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל ‪10‬‬ ‫מעל‬ ‫ללא‬ ‫סה"כ‬ ‫שיעור‬ ‫חיים‬ ‫סך כל‬ ‫שיעור‬ ‫חיים‬ ‫דרישה‬ ‫עד ‪3‬‬ ‫ועד‬ ‫עד‬ ‫‪ 3‬עד ‪5‬‬ ‫‪ 5‬עד ‪10‬‬ ‫עד ‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫תקופת‬ ‫שווי‬ ‫תשואה‬ ‫ממוצע‬ ‫השווי הוגן‬ ‫תשואה‬ ‫ממוצע‬ ‫עד חודש‬ ‫חודשים‬ ‫שנה‬ ‫‪ 3‬שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫פרעון‬ ‫הוגן‬ ‫)‪161.9‬‬ ‫)‪67.6‬‬ ‫)‪35.3‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫)‪1.1‬‬ ‫)‪10.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫)‪278.9‬‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים )למעט‬ ‫)‪14.2‬‬ ‫אופציות )במונחי נכס הבסיס(‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫סך כל השווי הוגן‬ ‫)‪161.9‬‬ ‫)‪81.8‬‬ ‫)‪35.8‬‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫התחייבויות פיננסיות*‬ ‫)‪196.6‬‬ ‫)‪44.1‬‬ ‫)‪20.9‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים )למעט‬ ‫אופציות )במונחי נכס הבסיס(‬ ‫)‬ ‫)‪1.1‬‬ ‫)‪10.9‬‬ ‫)‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫סך כל השווי הוגן‬ ‫‪196.6‬‬ ‫)‪44.5‬‬ ‫)‪21.1‬‬ ‫)‪1.7‬‬ ‫החשיפה לשינויים בשיעור הריבית במגזר‬ ‫)‪(34.7‬‬ ‫)‪37.3‬‬ ‫)‪14.7‬‬ ‫)‪(0.4‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪(1.7‬‬ ‫החשיפה המצטברת במגזר‬ ‫)‪(34.7‬‬ ‫)‪2.6‬‬ ‫)‪17.3‬‬ ‫)‪16.9‬‬ ‫)‪16.8‬‬ ‫)‪15.1‬‬ ‫)‪3.43‬‬ ‫)‪0.41‬‬ ‫)‪236.0‬‬ ‫)‪3.91‬‬ ‫)‪0.48‬‬ ‫)‪14.2‬‬ ‫)‪0.22‬‬ ‫)‪14.1‬‬ ‫)‪0.22‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫)‪0.54‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪1.21‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫)‪293.7‬‬ ‫)‪3.43‬‬ ‫)‪**0.40‬‬ ‫)‪250.8‬‬ ‫)‬ ‫)‬ ‫)‪262.0‬‬ ‫)‪2.33‬‬ ‫)‪0.07‬‬ ‫)‪230.8‬‬ ‫)‪1.64‬‬ ‫)‪0.06‬‬ ‫)‪6.34‬‬ ‫)‪14.3‬‬ ‫)‪15.6‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫באחוזים‬ ‫בשנים‬ ‫באחוזים‬ ‫בשנים‬ ‫)‪**0.47‬‬ ‫)‪12.6‬‬ ‫)‪12.6‬‬ ‫פנימי‬ ‫אפקטיבי‬ ‫פנימי‬ ‫אפקטיבי‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪15.1‬‬ ‫)‪15.1‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‬ ‫)‪277.7‬‬ ‫)‪2.33‬‬ ‫)‪16.0‬‬ ‫)‬ ‫)‪**0.43‬‬ ‫)‪6.96‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫)‬ ‫)‪245.3‬‬ ‫)‬ ‫)‪5.5‬‬ ‫)‬ ‫)‪**0.47‬‬ ‫)‪16.0‬‬ ‫חשיפה כוללת לשינויים בשיעורי‬ ‫נכסים פיננסיים*‬ ‫)‪3,263.2‬‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים )למעט‬ ‫)‪450.0‬‬ ‫)‪14.2‬‬ ‫אופציות )במונחי נכס הבסיס(‬ ‫)‪296.4‬‬ ‫)‪411.6‬‬ ‫‪102.5‬‬ ‫)‪64.2‬‬ ‫)‪36.1‬‬ ‫)‪19.8‬‬ ‫)‪9.8‬‬ ‫)‪43.8‬‬ ‫)‪0.69‬‬ ‫)‪75.0‬‬ ‫)‪0.49‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪0.50‬‬ ‫)‪0.8‬‬ ‫)‪0.55‬‬ ‫סך כל השווי הוגן‬ ‫)‪3,263.2‬‬ ‫)‪464.2‬‬ ‫)‪316.8‬‬ ‫)‪421.5‬‬ ‫‪102.5‬‬ ‫)‪64.2‬‬ ‫)‪36.1‬‬ ‫התחייבויות פיננסיות*‬ ‫)‪2,483.5‬‬ ‫)‪280.0‬‬ ‫)‪540.4‬‬ ‫)‪789.7‬‬ ‫‪76.8‬‬ ‫)‪123.1‬‬ ‫)‪44.6‬‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫)‪20.4‬‬ ‫)‪11.3‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫)‪12.6‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים‬ ‫אופציות )במונחי נכס הבסיס(‬ ‫)‬ ‫)‪65.8‬‬ ‫סך כל השווי הוגן‬ ‫)‪2,483.5‬‬ ‫)‪280.4‬‬ ‫)‪561.4‬‬ ‫)‪801.1‬‬ ‫‪78.0‬‬ ‫)‪135.7‬‬ ‫)‪44.6‬‬ ‫)‪65.8‬‬ ‫החשיפה לשינויים בשיעור הריבית במגזר‬ ‫)‪779.7‬‬ ‫)‪183.8‬‬ ‫)‪(244.6‬‬ ‫)‪(379.6‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫)‪(71.5‬‬ ‫)‪(8.5‬‬ ‫)‬ ‫‪65.8‬‬ ‫החשיפה המצטברת במגזר‬ ‫)‪779.7‬‬ ‫)‪963.5‬‬ ‫)‪718.9‬‬ ‫)‪339.3‬‬ ‫‪363.8‬‬ ‫)‪292.3‬‬ ‫)‪283.8‬‬ ‫)‪283.8‬‬ ‫‪349.6‬‬ ‫* הערות ראה עמוד ‪129‬‬ ‫‪128‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫)‪4,689.8‬‬ ‫)‪3.25‬‬ ‫)‪0.47‬‬ ‫)‪4,393.9‬‬ ‫)‪2.72‬‬ ‫)‪0.53‬‬ ‫)‪4,734.3‬‬ ‫)‪3.25‬‬ ‫)‪**0.47‬‬ ‫)‪4,469.7‬‬ ‫)‬ ‫)‪**0.53‬‬ ‫)‪4,338.1‬‬ ‫)‪2.28‬‬ ‫)‪0.86‬‬ ‫)‪3,980.8‬‬ ‫)‪1.98‬‬ ‫)‪0.92‬‬ ‫)‪45.9‬‬ ‫)‪2.75‬‬ ‫)‪75.3‬‬ ‫)‪1.76‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪0.55‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪0.17‬‬ ‫)‪4,384.7‬‬ ‫)‪2.28‬‬ ‫)‪**0.88‬‬ ‫)‪4,057.0‬‬ ‫)‬ ‫)‪**0.94‬‬ ‫)‪349.6‬‬ ‫)‬ ‫)‬ ‫)‪412.7‬‬ ‫)‬ ‫)‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ד'‬ ‫החשיפה לשינויים בשיעורי הריבית על בסיס מאוחד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪) 2011‬המשך(‬ ‫הערות כלליות לעמודים ‪:128 - 127‬‬ ‫‪ .1‬פירוט נוסף על החשיפה לשינויים בשיעורי הריבית בכל מגזר של הנכסים הפיננסיים ושל ההתחייבויות הפיננסיות‪ ,‬לפי סעיפי המאזן השונים‪,‬‬ ‫יימסרו לכל מבקש‪.‬‬ ‫‪ .2‬בלוח זה‪ ,‬הנתונים לפי תקופות מייצגים את הערך הנוכחי של זרמי המזומנים העתידיים של כל מכשיר פיננסי‪ ,‬כשהם מהוונים לפי שיעורי‬ ‫הריבית שמנכים אותם אל השווי ההוגן הכלול בגין המכשיר הפיננסי בבאור ‪16‬ג' בדוח הכספי‪ ,‬בעקביות להנחות שלפיהן חושב‬ ‫השווי ההוגן של המכשיר הפיננסי‪ .‬לפירוט נוסף בדבר ההנחות ששימשו לחישוב השווי ההוגן של המכשירים הפיננסיים‪ ,‬ראה באור‬ ‫‪16‬ג' בדוח הכספי‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיעור תשואה פנימי הינו שיעור הריבית המנכה את תזרימי המזומנים הצפויים ממכשיר פיננסי אל השווי ההוגן הכלול בגינו בבאור ‪16‬ג' בדוח‬ ‫הכספי‪.‬‬ ‫‪ .4‬משך חיים ממוצע אפקטיבי של קבוצת מכשירים פיננסיים מהווה קירוב לשינוי באחוזים בשווי ההוגן של קבוצת המכשירים הפיננסיים שייגרם‬ ‫כתוצאה משינוי קטן )גידול של ‪ (0.1%‬בשיעור התשואה הפנימי של כל אחד מהמכשירים הפיננסיים‪.‬‬ ‫הערות ספציפיות‪:‬‬ ‫למעט יתרות מאזניות של מכשירים פיננסיים נגזרים‪.‬‬ ‫*‬ ‫** ממוצע משוקלל לפי שווי הוגן של משך החיים הממוצע האפקטיבי‪.‬‬ ‫*** לרבות מטבע ישראלי צמוד למטבע חוץ‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪129‬‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ה'‬ ‫סיכון האשראי הכולל לציבור לפי ענפי משק על בסיס מאוחד‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫פעילות בישראל‬ ‫סיכון אשראי מאזני‬ ‫)‪(1),(5‬‬ ‫סיכון אשראי לציבור‬ ‫סיכון‬ ‫סיכון‬ ‫אשראי אשראי‬ ‫חוץ‬ ‫כולל‬ ‫מאזני‬ ‫לציבור )‪(5‬‬ ‫)‪(2),(5‬‬ ‫סיכון‬ ‫אשראי‬ ‫בעייתי )‪(3),(5‬‬ ‫אשראי‬ ‫לציבור‬ ‫פגום‬ ‫)‪( 5‬‬ ‫הוצאות‬ ‫בגין‬ ‫הפסדי‬ ‫אשראי‬ ‫הפסדי אשראי‬ ‫מחיקות‬ ‫יתרת ההפרשה‬ ‫חשבונאיות‬ ‫להפסדי אשראי‬ ‫נטו‬ ‫חקלאות‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫*‬ ‫‪0.3‬‬ ‫תעשיה‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪10.8‬‬ ‫‪77.0‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪0.8‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫בניה ונדל"ן‬ ‫‪109.7‬‬ ‫‪44.4‬‬ ‫‪154.1‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫)‪(4.9‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪11.3‬‬ ‫חשמל ומים‬ ‫‪20.8‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪21.2‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫מסחר‬ ‫בתי מלון‪ ,‬שרותי אוכל‬ ‫והארחה‬ ‫תחבורה ואחסנה‬ ‫‪104.4‬‬ ‫‪14.8‬‬ ‫‪119.2‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫)‪5.3‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪21.4‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪(0.5‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪73.8‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪85.7‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫תקשורת ושירותי מחשב‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪0.7‬‬ ‫שירותים פיננסיים‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪73.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫שירותים עסקיים אחרים‬ ‫‪200.7‬‬ ‫‪40.2‬‬ ‫‪240.9‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫)‪1.1‬‬ ‫)‪1.9‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫שירותים ציבוריים וקהילתיים‬ ‫‪136.2‬‬ ‫‪15.8‬‬ ‫‪152.0‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫אנשים פרטיים‬ ‫‪1,843.2‬‬ ‫‪1,119.0‬‬ ‫‪2,962.2‬‬ ‫‪50.5‬‬ ‫‪37.4‬‬ ‫)‪(2.5‬‬ ‫)‪(8.1‬‬ ‫‪33.8‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪2,662.5‬‬ ‫‪1,266.5‬‬ ‫‪3,929.0‬‬ ‫‪95.3‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫)‪18.9‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫סיכון אשראי שנכלל בענפי המשק השונים‪:‬‬ ‫‪63.9‬‬ ‫רשויות מקומיות )‪(4‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫* נמוך מ‪ 50 -‬אלפי ש"ח‬ ‫)‪ (1‬אשראי לציבור והשקעות באיגרות חוב של הציבור בסך ‪ 2,634.3‬ו‪ 28.2 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫)‪ (2‬סיכון אשראי במכשירים פיננסיים חוץ‪-‬מאזניים כפי שחושב לצורך מגבלת חבות של לווה‪.‬‬ ‫)‪ (3‬סיכון אשראי מאזני וחוץ‪-‬מאזני בגין הציבור שהינו פגום‪ ,‬נחות או בהשגחה מיוחדת‪.‬‬ ‫)‪ (4‬לרבות תאגידים בשליטתם‬ ‫)‪ (5‬סיכון אשראי מאזני וחוץ‪-‬מאזני‪ ,‬סיכון אשראי בעייתי ואשראי לציבור פגום מוצגים לפני השפעת ההפרשה להפסדי אשראי ולפני השפעת בטחונות המותרים לניכוי‬ ‫לצורך חבות של לווה ושל קבוצת לווים‪.‬‬ ‫‪130‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ה'‬ ‫סיכון האשראי הכולל לציבור לפי ענפי משק על בסיס מאוחד‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫פעילות בישראל‬ ‫סיכון‬ ‫אשראי‬ ‫מאזני‬ ‫)‪( 1‬‬ ‫סיכון‬ ‫אשראי‬ ‫חוץ‬ ‫מאזני‬ ‫)‪( 2‬‬ ‫סיכון אשראי‬ ‫כולל‬ ‫לציבור‬ ‫חקלאות‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫ההוצאה‬ ‫השנתית‬ ‫בגין‬ ‫ההפרשה‬ ‫הספציפית‬ ‫לחובות‬ ‫מסופקים‬ ‫)‪( 4‬‬ ‫יתרת‬ ‫חובות‬ ‫בעייתיים‬ ‫)‪( 3‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫תעשיה‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫‪77.3‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫בניה ונדל"ן‬ ‫‪109.4‬‬ ‫‪40.0‬‬ ‫‪149.4‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫חשמל ומים‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪23.6‬‬ ‫מסחר‬ ‫‪110.6‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪122.3‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫בתי מלון‪ ,‬שרותי אוכל והארחה‬ ‫‪17.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪20.3‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫תחבורה ואחסנה‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫תקשורת ושירותי מחשב‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫שירותים פיננסיים‬ ‫‪*63.7‬‬ ‫‪*1.3‬‬ ‫‪*65.0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫שירותים עסקיים אחרים‬ ‫‪*187.2‬‬ ‫‪*40.2‬‬ ‫‪*227.4‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫שירותים ציבוריים וקהילתיים‬ ‫‪102.6‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪118.6‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫אנשים פרטיים‬ ‫‪1,597.2‬‬ ‫‪1,027.2‬‬ ‫‪2,624.4‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪2,363.0‬‬ ‫‪1,160.9‬‬ ‫‪3,523.9‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪73.2‬‬ ‫סיכון אשראי שנכלל בענפי המשק השונים‪:‬‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫‪31.9‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪33.9‬‬ ‫)‪ (1‬אשראי לציבור והשקעות באיגרות חוב של הציבור ב‪ 31 -‬בדצמבר ‪ 2010‬בסך ‪ 2,301.4‬ו‪ 61.6 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהתאמה‬ ‫)‪ (2‬סיכון אשראי במכשירים פיננסיים חוץ‪-‬מאזניים כפי שחושב לצורך מגבלות חבות של לווה‪.‬‬ ‫)‪ (3‬יתרות חובות בעייתיים בניכוי אשראי המכוסה בבטחונות המותרים לניכוי לצורך מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים‪ ,‬כולל רכיבי סיכון‬ ‫חוץ מאזניים‪.‬‬ ‫)‪ (4‬לרבות תאגידים בשליטתם‪.‬‬ ‫* סווג מחדש‬ ‫סיכון אשראי ויתרות החובות הבעייתיים מוצגים לאחר ההפרשות להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪131‬‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ו'‬ ‫מאזן מאוחד לסוף רבעון ‪ -‬מידע רב רבעוני‬ ‫תמצית מאזן מאוחד לסוף כל רבעון בשנים ‪ 2011‬ו‪2010-‬‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫שנה‬ ‫‪2011‬‬ ‫רבעון‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נכסים‬ ‫מזומנים ופקדונות‬ ‫‪1,438.5‬‬ ‫‪1,190.7‬‬ ‫‪998.8‬‬ ‫‪1,033.0‬‬ ‫‪1,239.4‬‬ ‫‪1,213.7‬‬ ‫‪1,090.9‬‬ ‫‪1,041.2‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫‪682.6‬‬ ‫‪743.2‬‬ ‫‪940.7‬‬ ‫‪950.8‬‬ ‫‪815.1‬‬ ‫‪688.1‬‬ ‫‪830.6‬‬ ‫‪862.0‬‬ ‫אשראי לציבור‪ ,‬נטו‬ ‫‪2,573.1‬‬ ‫‪2,516.5‬‬ ‫‪2,407.6‬‬ ‫‪2,344.0‬‬ ‫‪**,*2,295.1‬‬ ‫‪**,*2,291.7‬‬ ‫‪**,*2,239.2‬‬ ‫‪*2,256.6‬‬ ‫בניינים וציוד‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪56.7‬‬ ‫‪54.3‬‬ ‫‪54.8‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪57.7‬‬ ‫‪59.1‬‬ ‫‪60.4‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪**0.3‬‬ ‫‪**0.1‬‬ ‫‪**0.1‬‬ ‫‪**0.6‬‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫‪37.2‬‬ ‫‪48.3‬‬ ‫‪46.0‬‬ ‫‪***44.2‬‬ ‫‪***,**23.2‬‬ ‫‪***,**24.4‬‬ ‫‪***,**27.4‬‬ ‫‪***,**23.5‬‬ ‫סך כל הנכסים‬ ‫‪4,791.0‬‬ ‫‪4,555.8‬‬ ‫‪4,448.0‬‬ ‫‪4,427.6‬‬ ‫‪4,429.3‬‬ ‫‪4,275.7‬‬ ‫‪4,247.3‬‬ ‫‪4,244.3‬‬ ‫נכסים בגין מכשירים‬ ‫נגזרים‬ ‫התחייבויות‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫‪3,967.9‬‬ ‫‪3,742.7‬‬ ‫‪3,618.8‬‬ ‫‪3,629.1‬‬ ‫‪3,618.2‬‬ ‫‪3,486.3‬‬ ‫‪3,505.7‬‬ ‫‪3,477.1‬‬ ‫פקדונות מבנקים‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪25.8‬‬ ‫‪78.8‬‬ ‫‪50.3‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪32.7‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪39.4‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪**0.3‬‬ ‫‪**0.8‬‬ ‫‪**0.6‬‬ ‫‪**-‬‬ ‫התחייבויות אחרות‬ ‫‪418.2‬‬ ‫‪423.1‬‬ ‫‪398.1‬‬ ‫‪***403.3‬‬ ‫‪***,*404.0‬‬ ‫‪***,*383.8‬‬ ‫‪***,*363.3‬‬ ‫‪***,*371.9‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות‬ ‫‪4,415.7‬‬ ‫‪4,193.0‬‬ ‫‪4,095.9‬‬ ‫‪4,082.9‬‬ ‫‪4,053.1‬‬ ‫‪3,903.6‬‬ ‫‪3,881.0‬‬ ‫‪3,888.4‬‬ ‫הון‬ ‫‪375.3‬‬ ‫‪362.8‬‬ ‫‪352.1‬‬ ‫‪***344.7‬‬ ‫‪***376.2‬‬ ‫‪***372.1‬‬ ‫‪***366.3‬‬ ‫‪***355.9‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות‬ ‫‪4,791.0‬‬ ‫‪4,555.8‬‬ ‫‪4,448.0‬‬ ‫‪4,427.6‬‬ ‫‪4,429.3‬‬ ‫‪4,275.7‬‬ ‫‪4,247.3‬‬ ‫‪4,244.3‬‬ ‫התחייבויות בגין‬ ‫מכשירים נגזרים‬ ‫*ביום ‪ 1.1.2011‬אימץ הבנק לראשונה את הוראת המפקח על הבנקים בדבר מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה‬ ‫להפסדי אשראי‪ .‬מספרי ההשוואה לשנים קודמות לא הוצגו מחדש‪ ,‬ולכן הנתונים ליום ‪ 31.12.2011‬אינם ברי השוואה לנתונים‬ ‫המסומנים ב‪ *-‬בשנת ‪ .2010‬להסברים נוספים לגבי השפעת האימוץ לראשונה של ההוראה ראה באור ‪ 3‬הלן‪.‬‬ ‫** הנתונים סווגו מחדש כדי להתאים לכותרות הסעיפים ולשיטת ההצגה בתקופה השוטפת‪ .‬ראה באור ‪ 5‬ו‪ 16 -‬ג' להלן‪.‬‬ ‫*** הוצג מחדש בגין יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג'‪.‬‬ ‫‪132‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫סקירת ההנהלה ‪ -‬תוספת ז'‬ ‫דוח רווח והפסד מאוחד לרבעון ‪ -‬מידע רב רבעוני‬ ‫תמצית דוח רווח והפסד לפי רבעונים בשנים ‪ 2011‬ו‪2010-‬‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫שנה‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫רבעון‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רווח מפעולות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫‪42.2‬‬ ‫)‪42.8‬‬ ‫)‪37.3‬‬ ‫‪36.6‬‬ ‫‪36.0‬‬ ‫)‪35.2‬‬ ‫)‪33.5‬‬ ‫‪35.4‬‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫‪1.8‬‬ ‫)‪2.1‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫)‪2.8‬‬ ‫)‪2.2‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫רווח מפעילות מימון לאחר הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫‪40.4‬‬ ‫)‪40.7‬‬ ‫)‪36.4‬‬ ‫‪36.2‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫)‪32.4‬‬ ‫)‪31.3‬‬ ‫‪32.4‬‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‬ ‫עמלות תפעוליות‬ ‫‪20.3‬‬ ‫)‪19.7‬‬ ‫)‪19.6‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫)‪22.9‬‬ ‫)‪22.1‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫סך כל ההכנסות התפעוליות והאחרות‬ ‫‪20.3‬‬ ‫)‪19.7‬‬ ‫)‪19.6‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫)‪22.9‬‬ ‫)‪22.1‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫משכורות והוצאות נלוות‬ ‫‪20.2‬‬ ‫)‪23.0‬‬ ‫)‪23.5‬‬ ‫‪*23.0‬‬ ‫‪*21.6‬‬ ‫)‪*21.0‬‬ ‫)‪*21.1‬‬ ‫‪*21.7‬‬ ‫אחזקה ופחת בניינים וציוד‬ ‫‪9.5‬‬ ‫)‪9.7‬‬ ‫)‪7.9‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫)‪7.2‬‬ ‫)‪7.2‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫הוצאות אחרות‬ ‫‪14.6‬‬ ‫)‪12.9‬‬ ‫)‪13.5‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫‪19.1‬‬ ‫)‪12.5‬‬ ‫)‪13.6‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫סך כל ההוצאות התפעוליות והאחרות‬ ‫‪44.3‬‬ ‫)‪45.6‬‬ ‫)‪44.9‬‬ ‫‪*45.3‬‬ ‫‪*48.2‬‬ ‫)‪40.7‬‬ ‫)‪*41.9‬‬ ‫‪*40.3‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫‪16.4‬‬ ‫)‪14.8‬‬ ‫)‪11.1‬‬ ‫‪*12.2‬‬ ‫‪*8.4‬‬ ‫)‪14.6‬‬ ‫)‪*11.5‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫‪5.6‬‬ ‫)‪5.1‬‬ ‫)‪4.1‬‬ ‫‪*4.5‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫)‪*5.2‬‬ ‫)‪3.8‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫רווח נקי מפעולות רגילות לאחר מסים‬ ‫‪10.8‬‬ ‫)‪9.7‬‬ ‫)‪7.0‬‬ ‫‪*7.7‬‬ ‫‪*6.8‬‬ ‫)‪*9.4‬‬ ‫)‪*7.7‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מסים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪10.8‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪*9.5‬‬ ‫‪*6.8‬‬ ‫)‪*9.4‬‬ ‫)‪*7.7‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫רווח בסיסי ומדולל למניה רגילה )בש"ח(‬ ‫רווח מפעולות רגילות‬ ‫‪0.08‬‬ ‫)‪0.06‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מיסים‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫סך הכל‬ ‫מספר המניות בנות ‪ 0.0001‬ש"ח ששימשו‬ ‫בחישוב הרווח למניה )במיליונים(‬ ‫‪0.05‬‬ ‫)‪0.06‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫)‪0.06‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫)‪0.06‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫* הוצג מחדש בגין יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' להלן‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪133‬‬ ‫הצהרה )‪(CERTIFICATION‬‬ ‫אני‪ ,‬יעקב שורי‪ ,‬מצהיר כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬סקרתי את הדוח השנתי של בנק מסד בע"מ )להלן‪" :‬הבנק"( לשנת ‪) 2011‬להלן‪" :‬הדוח"(‪.‬‬ ‫‪ .2‬בהתבסס על ידיעתי‪ ,‬הדוח איננו כולל כל מצג לא נכון של עובדה מהותית ולא חסר בו מצג של עובדה מהותית‬ ‫הנחוץ כדי שהמצגים שנכללו בו‪ ,‬לאור הנסיבות בהן נכללו אותם מצגים‪ ,‬לא יהיו מטעים בהתייחס לתקופה‬ ‫המכוסה בדוח‪.‬‬ ‫‪ .3‬בהתבסס על ידיעתי‪ ,‬הדוחות הכספיים ומידע כספי אחר הכלול בדוח משקפים באופן נאות‪ ,‬מכל הבחינות‬ ‫המהותיות‪ ,‬את המצב הכספי‪ ,‬תוצאות הפעולות‪ ,‬השינויים בהון ותזרימי המזומנים של הבנק לימים ולתקופות‬ ‫המוצגים בדוח‪.‬‬ ‫‪ .4‬אני ואחרים בבנק המצהירים הצהרה זו אחראים לקביעתם ולקיומם של בקרות ונהלים לגבי הגילוי‪ 1‬ולבקרה‬ ‫הפנימית של הבנק על דיווח כספי‪ .1‬וכן ‪:‬‬ ‫)א( קבענו בקרות ונהלים כאלה‪ ,‬או גרמנו לקביעתם תחת פיקוחנו של בקרות ונהלים כאלה‪ ,‬המיועדים להבטיח‬ ‫שמידע מהותי המתייחס לבנק‪ ,‬לרבות תאגידים מאוחדים שלו‪ ,‬מובא לידיעתנו על ידי אחרים בבנק ובאותם‬ ‫תאגידים‪ ,‬בפרט במהלך תקופת ההכנה של הדוח ;‬ ‫)ב( קבענו בקרה פנימית על דיווח כספי כזו‪ ,‬או גרמנו לקביעתה תחת פיקוחנו של בקרה פנימית על דיווח כספי‬ ‫כזו‪ ,‬המיועדת לספק מידה סבירה של ביטחון לגבי מהימנות הדיווח הכספי ולכך שהדוחות הכספיים למטרות‬ ‫חיצוניות ערוכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ולהוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו;‬ ‫)ג( הערכנו את האפקטיביות של הבקרות והנהלים לגבי הגילוי של הבנק והצגנו בדוח את מסקנותינו לגבי‬ ‫האפקטיביות של הבקרות והנהלים לגבי הגילוי‪ ,‬לתום התקופה המכוסה בדוח בהתבסס על הערכתנו ; וכן‬ ‫)ד( גילינו בדוח כל שינוי בבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי שאירע ברבעון הרביעי שהשפיע באופן‬ ‫מהותי‪ ,‬או סביר שצפוי להשפיע באופן מהותי‪ ,‬על הבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי ; וכן‬ ‫‪ .5‬אני ואחרים בבנק המצהירים הצהרה זו גילינו לרואה החשבון המבקר‪ ,‬לדירקטוריון ולוועדת הביקורת של‬ ‫הדירקטוריון של הבנק‪ ,‬בהתבסס על הערכתנו העדכנית ביותר לגבי הבקרה הפנימית על דיווח כספי‪:‬‬ ‫)א( את כל הליקויים המשמעותיים והחולשות המהותיות בקביעתה או בהפעלתה של הבקרה הפנימית על‬ ‫דיווח כספי‪ ,‬אשר סביר שצפויים לפגוע ביכולתו של הבנק לרשום‪ ,‬לעבד‪ ,‬לסכם ולדווח על מידע כספי ; וכן‬ ‫)ב( כל תרמית‪ ,‬בין מהותית ובין שאינה מהותית‪ ,‬בה מעורבת ההנהלה או מעורבים עובדים אחרים שיש להם‬ ‫תפקיד משמעותי בבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי‪.‬‬ ‫אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותי או מאחריות כל אדם אחר‪ ,‬על פי כל דין‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כהגדרתם בהוראות הדיווח לציבור בדבר "דוח הדירקטוריון"‪.‬‬ ‫יעקב שורי‬ ‫מנהל כללי‬ ‫תל אביב‪ 29 ,‬בפברואר ‪2012‬‬ ‫‪134‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הצהרה )‪(CERTIFICATION‬‬ ‫אני‪ ,‬אלון שפירא‪ ,‬מצהיר כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬סקרתי את הדוח השנתי של בנק מסד בע"מ )להלן‪" :‬הבנק"( לשנת ‪) 2011‬להלן‪" :‬הדוח"(‪.‬‬ ‫‪ .2‬בהתבסס על ידיעתי‪ ,‬הדוח איננו כולל כל מצג לא נכון של עובדה מהותית ולא חסר בו מצג של עובדה מהותית‬ ‫הנחוץ כדי שהמצגים שנכללו בו‪ ,‬לאור הנסיבות בהן נכללו אותם מצגים‪ ,‬לא יהיו מטעים בהתייחס לתקופה‬ ‫המכוסה בדוח‪.‬‬ ‫‪ .3‬בהתבסס על ידיעתי‪ ,‬הדוחות הכספיים ומידע כספי אחר הכלול בדוח משקפים באופן נאות‪ ,‬מכל הבחינות‬ ‫המהותיות‪ ,‬את המצב הכספי‪ ,‬תוצאות הפעולות‪ ,‬השינויים בהון ותזרימי המזומנים של הבנק לימים ולתקופות‬ ‫המוצגים בדוח‪.‬‬ ‫‪ .4‬אני ואחרים בבנק המצהירים הצהרה זו אחראים לקביעתם ולקיומם של בקרות ונהלים לגבי הגילוי‪ 1‬ולבקרה‬ ‫הפנימית של הבנק על דיווח כספי‪ .1‬וכן ‪:‬‬ ‫)א( קבענו בקרות ונהלים כאלה‪ ,‬או גרמנו לקביעתם תחת פיקוחנו של בקרות ונהלים כאלה‪ ,‬המיועדים להבטיח‬ ‫שמידע מהותי המתייחס לבנק‪ ,‬לרבות תאגידים מאוחדים שלו‪ ,‬מובא לידיעתנו על ידי אחרים בבנק ובאותם‬ ‫תאגידים‪ ,‬בפרט במהלך תקופת ההכנה של הדוח ;‬ ‫)ב( קבענו בקרה פנימית על דיווח כספי כזו‪ ,‬או גרמנו לקביעתה תחת פיקוחנו של בקרה פנימית על דיווח כספי‬ ‫כזו‪ ,‬המיועדת לספק מידה סבירה של ביטחון לגבי מהימנות הדיווח הכספי ולכך שהדוחות הכספיים למטרות‬ ‫חיצוניות ערוכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ולהוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו;‬ ‫)ג( הערכנו את האפקטיביות של הבקרות והנהלים לגבי הגילוי של הבנק והצגנו בדוח את מסקנותינו לגבי‬ ‫האפקטיביות של הבקרות והנהלים לגבי הגילוי‪ ,‬לתום התקופה המכוסה בדוח בהתבסס על הערכתנו ; וכן‬ ‫)ד( גילינו בדוח כל שינוי בבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי שאירע ברבעון הרביעי שהשפיע באופן‬ ‫מהותי‪ ,‬או סביר שצפוי להשפיע באופן מהותי‪ ,‬על הבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי ; וכן‬ ‫‪ .5‬אני ואחרים בבנק המצהירים הצהרה זו גילינו לרואה החשבון המבקר‪ ,‬לדירקטוריון ולוועדת הביקורת של‬ ‫הדירקטוריון של הבנק‪ ,‬בהתבסס על הערכתנו העדכנית ביותר לגבי הבקרה הפנימית על דיווח כספי‪:‬‬ ‫)א( את כל הליקויים המשמעותיים והחולשות המהותיות בקביעתה או בהפעלתה של הבקרה הפנימית על‬ ‫דיווח כספי‪ ,‬אשר סביר שצפויים לפגוע ביכולתו של הבנק לרשום‪ ,‬לעבד‪ ,‬לסכם ולדווח על מידע כספי ; וכן‬ ‫)ב( כל תרמית‪ ,‬בין מהותית ובין שאינה מהותית‪ ,‬בה מעורבת ההנהלה או מעורבים עובדים אחרים שיש להם‬ ‫תפקיד משמעותי בבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי‪.‬‬ ‫אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותי או מאחריות כל אדם אחר‪ ,‬על פי כל דין‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כהגדרתם בהוראות הדיווח לציבור בדבר "דוח הדירקטוריון"‪.‬‬ ‫אלון שפירא‬ ‫סגן מנהל כללי‪ ,‬חשב הבנק‬ ‫חשבונאי ראשי‬ ‫תל אביב‪ 29 ,‬בפברואר ‪2012‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪135‬‬ ‫דוח הדירקטוריון וההנהלה בדבר בקרה פנימית על דיווח כספי‬ ‫הדירקטוריון וההנהלה של בנק מסד בע"מ )להלן‪" ,‬הבנק"( אחראים להקמה ולקיום של בקרה פנימית נאותה על‬ ‫דיווח כספי )כהגדרתה בהוראות הדיווח לציבור בדבר "דוח הדירקטוריון"(‪ .‬מערכת הבקרה הפנימית של הבנק‬ ‫תוכננה כדי לספק מידה סבירה של ביטחון לדירקטוריון ולהנהלה של הבנק לגבי הכנה והצגה נאותה של דוחות‬ ‫כספיים המפורסמים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ולהוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו‪ .‬ללא תלות בטיב‬ ‫רמת התכנון שלהן‪ ,‬לכל מערכות הבקרה הפנימית יש מגבלות מובנות‪ .‬לפיכך גם אם נקבע כי מערכות אלו הינן‬ ‫אפקטיביות הן יכולות לספק מידה סבירה של ביטחון בלבד בהתייחס לעריכה ולהצגה של דוח כספי‪.‬‬ ‫ההנהלה בפיקוח הדירקטוריון מקיימת מערכת בקרות מקיפה המיועדת להבטיח כי עסקאות מבוצעות בהתאם‬ ‫להרשאות ההנהלה‪ ,‬הנכסים מוגנים‪ ,‬והרישומים החשבונאיים מהימנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההנהלה בפיקוח הדירקטוריון נוקטת‬ ‫צעדים כדי להבטיח שערוצי המידע והתקשורת אפקטיביים ומנטרים )‪ (monitor‬ביצוע‪ ,‬לרבות ביצוע נהלי בקרה‬ ‫פנימית‪.‬‬ ‫הנהלת הבנק בפיקוח הדירקטוריון העריכה את אפקטיביות הבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי ליום ‪31‬‬ ‫בדצמבר ‪ ,2011‬בהתבסס על קריטריונים שנקבעו במודל הבקרה הפנימית של ה‪Committee of Sponsoring -‬‬ ‫‪ .(COSO) Organizations of the Treadway Commission‬בהתבסס על הערכה זו‪ ,‬ההנהלה מאמינה‬ ‫)‪ (believes‬כי ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2011‬הבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי הינה אפקטיבית‪.‬‬ ‫האפקטיביות של הבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬בוקרה על ידי רואי החשבון‬ ‫המבקרים של הבנק ה"ה סומך חייקין‪ ,‬כפי שצויין בדוח שלהם בעמוד ‪ 137‬אשר בו נכללה חוות דעת בלתי מסוייגת‬ ‫בדבר האפקטיביות של הבקרה הפנימית של הבנק על דיווח כספי ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2011‬‬ ‫א‪ .‬בצרי‬ ‫יו"ר הדירקטוריון‬ ‫תל אביב‪ 29 ,‬בפברואר ‪2012‬‬ ‫‪136‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫י‪ .‬שורי‬ ‫מנהל כללי‬ ‫א‪ .‬שפירא‬ ‫סגן מנהל כללי‪ ,‬חשב הבנק‬ ‫חשבונאי ראשי‬ ‫דוח רואי החשבון המבקרים לבעלי המניות של בנק מסד בע"מ ‪ -‬בהתאם להוראות‬ ‫הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים בדבר בקרה פנימית על דיווח כספי‬ ‫ביקרנו את הבקרה הפנימית על דיווח כספי של בנק מסד בע"מ )להלן ‪ -‬הבנק( ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2011‬בהתבסס על קריטריונים‬ ‫שנקבעו במסגרת המשולבת של בקרה פנימית שפורסמה על ידי ה‪Committee of Sponsoring Organizations of the -‬‬ ‫‪) Treadway Commission‬להלן "‪ .("COSO‬הדירקטוריון וההנהלה של הבנק אחראים לקיום בקרה פנימית אפקטיבית על דיווח‬ ‫כספי ולהערכתם את האפקטיביות של בקרה פנימית על דיווח כספי‪ ,‬הנכללת בדוח הדירקטוריון וההנהלה בדבר בקרה פנימית‬ ‫על דיווח כספי המצורף‪ .‬אחריותנו היא לחוות דעת על בקרה פנימית על דיווח כספי של הבנק בהתבסס על ביקורתנו‪.‬‬ ‫ערכנו את ביקורתנו בהתאם לתקני ה‪ (PCAOB) Public Company Accounting Oversight Board -‬בארה"ב בדבר ביקורת של‬ ‫בקרה פנימית על הדיווח הכספי‪ ,‬כפי שאומצו על ידי לשכת רואי חשבון בישראל‪ .‬על‪-‬פי תקנים אלה נדרש מאיתנו לתכנן את‬ ‫הביקורת ולבצעה במטרה להשיג מידה סבירה של בטחון אם קויימה‪ ,‬מכל הבחינות המהותיות‪ ,‬בקרה פנימית אפקטיבית על‬ ‫דיווח כספי‪ .‬ביקורתנו כללה השגת הבנה לגבי בקרה פנימית על דיווח כספי‪ ,‬הערכת הסיכון שקיימת חולשה מהותית וכן בחינה‬ ‫והערכה של אפקטיביות התכנון והתפעול של בקרה פנימית בהתבסס על הסיכון שהוערך‪ .‬ביקורתנו כללה גם ביצוע נהלים‬ ‫אחרים כאלה שחשבנו כנחוצים בהתאם לנסיבות‪ .‬אנו סבורים שביקורתנו מספקת בסיס נאות לחוות דעתנו‪.‬‬ ‫בקרה פנימית על דיווח כספי של בנק הינה תהליך המיועד לספק מידה סבירה של בטחון לגבי המהימנות של דיווח כספי וההכנה‬ ‫של דוחות כספיים למטרות חיצוניות בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל )‪ (Israeli GAAP‬ובהתאם להוראות המפקח‬ ‫על הבנקים והנחיותיו‪ .‬בקרה פנימית על דיווח כספי של בנק כוללת את אותם מדיניות ונהלים אשר‪ (1) :‬מתייחסים לניהול‬ ‫רשומות אשר‪ ,‬בפירוט סביר‪ ,‬משקפות במדויק ובאופן נאות את העסקאות וההעברות של נכסי הבנק )לרבות הוצאתם מרשותו(‪:‬‬ ‫)‪ (2‬מספקים מידה סבירה של בטחון שעסקאות נרשמות כנדרש כדי לאפשר הכנת דוחות כספיים בהתאם לכללי חשבונאות‬ ‫מקובלים בישראל )‪ (Israeli GAAP‬ובהתאם להוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו‪ ,‬ושקבלת כספים והוצאת כספים של הבנק‬ ‫נעשים רק בהתאם להרשאות הדירקטוריון וההנהלה של הבנק; ו‪ (3)-‬מספקים מידה סבירה של בטחון לגבי מניעה או גילוי‬ ‫במועד של רכישה‪ ,‬שימוש או העברה )לרבות הוצאה מרשות( בלתי מורשים של נכסי הבנק‪ ,‬שיכולה להיות להם השפעה‬ ‫מהותית על הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫בשל מגבלותיה המובנות‪ ,‬בקרה פנימית על דיווח כספי עשויה שלא למנוע או לגלות הצגה מוטעית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסקת מסקנות לגבי‬ ‫העתיד על בסיס הערכת אפקטיביות נוכחית כלשהי חשופה לסיכון שבקרות תהפוכנה לבלתי מתאימות בגלל שינויים בנסיבות או‬ ‫במידת הקיום של המדיניות או הנהלים תשתנה לרעה‪.‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬הבנק קיים‪ ,‬מכל הבחינות המהותיות‪ ,‬בקרה פנימית אפקטיבית על דיווח כספי ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2011‬בהתבסס על‬ ‫קריטריונים שנקבעו במסגרת המשולבת של בקרה פנימית שפורסמה על ידי ‪.COSO‬‬ ‫ביקרנו גם‪ ,‬בהתאם לתקני ביקורת מקובלים בישראל ותקני ביקורת מסוימים שיישומם בביקורת של תאגידים בנקאיים נקבע לפי‬ ‫הוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו‪ ,‬את הדוחות הכספיים המאוחדים של הבנק לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬ו‪ 2010 -‬לכל אחת‬ ‫משלוש השנים בתקופה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬והדוח שלנו‪ ,‬מיום ‪ 29‬בפברואר ‪ ,2012‬כלל חוות דעת בלתי מסויגת‬ ‫על אותם דוחות כספיים‪.‬‬ ‫סומך חייקין‬ ‫רואי חשבון‬ ‫תל אביב‪ 29 ,‬בפברואר ‪2012‬‬ ‫סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת ‪ KPMG‬של פירמות‬ ‫עצמאיות המאוגדות ב‪KPMG International Cooperative , (“KPMG -‬‬ ‫‪ (”International‬ישות שוויצרית‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪137‬‬ ‫דוח רואי החשבון המבקרים לבעלי המניות של בנק מסד בע"מ ‪ -‬דוחות כספיים שנתיים‬ ‫ביקרנו את המאזנים המצורפים של בנק מסד בע"מ )להלן ‪ -‬הבנק( לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬ו‪ 2010 -‬ואת המאזנים המאוחדים‬ ‫לאותם תאריכים ואת דוחות רווח והפסד‪ ,‬הדוחות על השינויים בהון והדוחות על תזרימי המזומנים ‪ -‬של הבנק ומאוחדים ‪ -‬לכל‬ ‫אחת משלוש השנים בתקופה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2011‬דוחות כספיים אלה הינם באחריות הדירקטוריון וההנהלה של‬ ‫הבנק‪ .‬אחריותנו היא לחוות דעה על דוחות כספיים אלה בהתבסס על ביקורתנו‪.‬‬ ‫ערכנו את ביקורתנו בהתאם לתקני ביקורת מקובלים בישראל‪ ,‬לרבות תקנים שנקבעו בתקנות רואי חשבון )דרך פעולתו של‬ ‫רואה חשבון(‪ ,‬התשל"ג ‪ 1973 -‬ותקני ביקורת מסוימים שיישומם בביקורת של תאגידים בנקאיים נקבע לפי הוראות המפקח על‬ ‫הבנקים והנחיותיו‪ .‬על‪-‬פי תקנים אלה נדרש מאיתנו לתכנן את הביקורת ולבצעה במטרה להשיג מידה סבירה של ביטחון שאין‬ ‫בדוחות הכספיים הצגה מוטעית מהותית‪ .‬ביקורת כוללת בדיקה מדגמית של ראיות התומכות בסכומים ובמידע שבדוחות‬ ‫הכספיים‪ .‬ביקורת כוללת גם בחינה של כללי החשבונאות שיושמו ושל האומדנים המשמעותיים שנעשו על ידי הדירקטוריון‬ ‫וההנהלה של הבנק וכן הערכת נאותות ההצגה בדוחות הכספיים בכללותה‪ .‬אנו סבורים שביקורתנו מספקת בסיס נאות לחוות‬ ‫דעתנו‪.‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬הדוחות הכספיים הנ"ל משקפים באופן נאות‪ ,‬מכל הבחינות המהותיות‪ ,‬את המצב הכספי ‪ -‬של הבנק ובמאוחד ‪ -‬לימים‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬ו‪ 2010 -‬ואת תוצאות הפעולות‪ ,‬השינויים בהון ותזרימי המזומנים ‪ -‬של הבנק ובמאוחד ‪ -‬לכל אחת משלוש‬ ‫השנים בתקופה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל )‪ .(Israeli GAAP‬כמו כן‪,‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬הדוחות הכספיים הנ"ל ערוכים בהתאם להוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו‪.‬‬ ‫ביקרנו גם‪ ,‬בהתאם לתקני ה‪ PCAOB -‬בארה"ב בדבר ביקורת של בקרה פנימית על דיווח כספי‪ ,‬כפי שאומצו על ידי לשכת רואי‬ ‫החשבון בישראל‪ ,‬את הבקרה הפנימית על דיווח כספי של הבנק ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2011‬בהתבסס על קריטריונים שנקבעו‬ ‫במסגרת המשולבת של בקרה פנימית שפורסמה על ידי ‪ COSO‬והדוח שלנו מיום ‪ 29‬בפברואר ‪ 2012‬כלל חוות דעת בלתי‬ ‫מסוייגת על אפקטיביות הבקרה הפנימית על דיווח כספי של הבנק‪.‬‬ ‫סומך חייקין‬ ‫רואי חשבון‬ ‫תל אביב‪ 29 ,‬בפברואר ‪2012‬‬ ‫סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת ‪ KPMG‬של פירמות עצמאיות‬ ‫המאוגדות ב‪KPMG International Cooperative , (“KPMG -‬‬ ‫‪ (”International‬ישות שוויצרית‬ ‫‪138‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫מאזן מאוחד‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫באור‬ ‫נכסים‬ ‫מזומנים ופקדונות בבנקים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1,438.5‬‬ ‫)‪1,239.4‬‬ ‫ניירות ערך )מזה‪ 815.1,677.5 :‬בהתאמה‪ ,‬בשווי הוגן(‬ ‫‪4‬‬ ‫‪682.6‬‬ ‫)‪815.1‬‬ ‫אשראי לציבור‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2,634.3‬‬ ‫)‪**,*2,370.8‬‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫)‪(61.2‬‬ ‫)‪**,*(75.7‬‬ ‫אשראי לציבור‪ ,‬נטו‬ ‫‪2,573.1‬‬ ‫)‪2,295.1‬‬ ‫בניינים וציוד‬ ‫‪7‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫)‪56.2‬‬ ‫נכסים בגין מכשירים נגזרים‬ ‫‪16‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫)‪**0.3‬‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫‪8‬‬ ‫‪37.2‬‬ ‫)‪***,**23.2‬‬ ‫‪4,791.0‬‬ ‫)‪4,429.3‬‬ ‫סך כל הנכסים‬ ‫התחייבויות והון‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3,967.9‬‬ ‫)‪3,618.2‬‬ ‫פקדונות מבנקים‬ ‫‪10‬‬ ‫‪27.5‬‬ ‫)‪30.6‬‬ ‫התחייבויות בגין מכשירים נגזרים‬ ‫‪16‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫)‪**0.3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪418.2‬‬ ‫)‪***,*404.0‬‬ ‫‪4,415.7‬‬ ‫)‪4,053.1‬‬ ‫‪375.3‬‬ ‫)‪***376.2‬‬ ‫‪4,791.0‬‬ ‫)‪4,429.3‬‬ ‫התחייבויות אחרות )מזה‪ :‬הפרשה להפסדי אשראי בגין מכשירי‬ ‫אשראי חוץ מאזניים בסך ‪ 3.1‬מיליוני ש"ח בשנת ‪(2011‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות‬ ‫‪12‬‬ ‫הון‬ ‫סך כל ההתחייבויות וההון‬ ‫*ביום ‪ 1.1.2011‬אימץ הבנק לראשונה את הוראת המפקח על הבנקים בדבר מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫מספרי ההשוואה לשנים קודמות לא הוצגו מחדש‪ ,‬ולכן הנתונים ליום ‪ 31.12.2011‬אינם ברי השוואה לנתונים המסומנים ב‪ *-‬בשנת ‪ .2010‬להסברים‬ ‫נוספים לגבי השפעת האימוץ לראשונה של ההוראה ראה באור ‪ 5‬הלן‪.‬‬ ‫** הנתונים סווגו מחדש כדי להתאים לכותרות הסעיפים ולשיטת ההצגה בתקופה השוטפת‪ .‬ראה באור ‪.2‬ב‪ (5).‬להלן‪.‬‬ ‫*** הוצג מחדש בגין יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪,‬‬ ‫ראה באור ‪ 2‬ג' להלן‪.‬‬ ‫א‪ .‬בצרי‬ ‫יו"ר הדירקטוריון‬ ‫י‪ .‬שורי‬ ‫מנהל כללי‬ ‫א‪ .‬שפירא‬ ‫סגן מנהל כללי‪ ,‬חשב הבנק‬ ‫חשבונאי ראשי‬ ‫תאריך אישור הדוחות הכספיים‪ 29 :‬בפברואר ‪2012‬‬ ‫הבאורים לדוחות הכספיים מהווים חלק בלתי נפרד מהם‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪139‬‬ ‫דוח רווח והפסד מאוחד‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫באור‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪18‬‬ ‫)‪158.9‬‬ ‫)‪140.1‬‬ ‫)‪139.8‬‬ ‫‪ 5‬ב'‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫)‪*10.5‬‬ ‫)‪*17.9‬‬ ‫)‪153.7‬‬ ‫)‪129.6‬‬ ‫)‪121.9‬‬ ‫רווח מפעילות מימון לאחר הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‬ ‫עמלות תפעוליות‬ ‫‪19‬‬ ‫סך כל ההכנסות התפעוליות האחרות‬ ‫)‪80.9‬‬ ‫)‪90.0‬‬ ‫)‪91.4‬‬ ‫)‪80.9‬‬ ‫)‪90.0‬‬ ‫)‪91.4‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫)‪89.7‬‬ ‫)‪**85.4‬‬ ‫)‪**83.6‬‬ ‫)‪35.0‬‬ ‫)‪28.5‬‬ ‫)‪29.9‬‬ ‫)‪55.4‬‬ ‫)‪57.2‬‬ ‫)‪51.9‬‬ ‫סך כל ההוצאות התפעוליות והאחרות‬ ‫)‪180.1‬‬ ‫)‪**171.1‬‬ ‫)‪**165.4‬‬ ‫רווח נקי מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫)‪54.5‬‬ ‫)‪**48.5‬‬ ‫)‪**47.9‬‬ ‫)‪19.3‬‬ ‫)‪**16.0‬‬ ‫)‪**19.4‬‬ ‫רווח נקי מפעולות רגילות לאחר מיסים‬ ‫)‪35.2‬‬ ‫‪**32.5‬‬ ‫)‪**28.5‬‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מיסים‬ ‫)‪1.8‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫)‪37.0‬‬ ‫)‪**32.5‬‬ ‫)‪**28.5‬‬ ‫משכורות והוצאות נלוות‬ ‫‪21‬‬ ‫אחזקה ופחת בניינים וציוד‬ ‫הוצאות אחרות‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫רווח בסיסי ומדולל למניה רגילה )בש"ח(‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות‬ ‫)‪0.24‬‬ ‫)‪0.22‬‬ ‫‪**0.19‬‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מיסים‬ ‫)‪0.01‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סך הכל‬ ‫)‪0.25‬‬ ‫)‪0.22‬‬ ‫‪**0.19‬‬ ‫)‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫מספר המניות בנות ‪ 0.0001‬ש"ח ששימשו‬ ‫בחישוב הרווח למניה )במיליונים(‬ ‫* ביום ‪ 1.1.2011‬אימץ הבנק לראשונה את הוראות המפקח על הבנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫מספרי השוואה לשנים קודמות לא הוצגו מחדש‪ ,‬ולכן הנתונים לשנת ‪ 2011‬אינם ברי השוואה לנתונים המקבילים בתקופות שהסתיימו בימים ‪31‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2010‬ו‪ .2009 -‬להסברים נוספים ראה ביאור ‪ 2‬ג' בנושא האימוץ לראשונה של ההוראה‪.‬‬ ‫** הוצג מחדש בגין יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג'‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫הבאורים לדוחות הכספיים מהווים חלק בלתי נפרד מהם‬ ‫‪140‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫דוח על השינויים בהון‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫רווח כולל‬ ‫אחר מצטבר‬ ‫הון‬ ‫המניות‬ ‫הנפרע‬ ‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪2009‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫התחייבויות‬ ‫צמיתות‬ ‫)‪9.6‬‬ ‫קרן הון‬ ‫סה"כ הון‬ ‫פרמיה‬ ‫מהטבה‬ ‫המניות‬ ‫על‬ ‫שנתקבלה‬ ‫הנפרע‬ ‫המניות‬ ‫מבעל‬ ‫וקרנות‬ ‫שליטה‬ ‫הון‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫התאמות‬ ‫בגין הצגת‬ ‫ניירות ערך‬ ‫זמינים‬ ‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪ 2009‬לאחר היישום למפרע‬ ‫‪14.3‬‬ ‫)‪9.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫התאמות בגין הצגת ניירות ערך זמינים למכירה לפי שווי הוגן‬ ‫התאמות בגין הצגת ניירות ערך זמינים למכירה שסווגו מחדש לדוח רווח והפסד‬ ‫השפעת המס המתייחס‬ ‫עודפים‬ ‫הון‬ ‫למכירה‬ ‫לפי שווי הוגן‬ ‫)‪2.1‬‬ ‫השפעת היישום לראשונה של הנחיות בנושא זכויות עובדים‬ ‫‪27.3‬‬ ‫סך הכל‬ ‫)‪2.1‬‬ ‫)‪292.1‬‬ ‫)‪321.5‬‬ ‫)‪** (4.9‬‬ ‫)‪** (4.9‬‬ ‫)‪**287.2‬‬ ‫)‪**316.6‬‬ ‫)‪24.8‬‬ ‫)‪24.8‬‬ ‫)‪(25.6‬‬ ‫)‪(25.6‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪**28.5‬‬ ‫)‪**28.5‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫)‪9.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫)‪1.6‬‬ ‫)‪**315.7‬‬ ‫)‪**344.6‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪2010‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫)‪9.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫)‪1.6‬‬ ‫)‪**315.7‬‬ ‫)‪**344.6‬‬ ‫התאמות בגין הצגת ניירות ערך זמינים למכירה לפי שווי הוגן‬ ‫התאמות בגין הצגת ניירות ערך זמינים למכירה שסווגו מחדש לדוח רווח והפסד‬ ‫)‪9.9‬‬ ‫)‪9.9‬‬ ‫)‪(11.4‬‬ ‫)‪(11.4‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫השפעת המס המתייחס‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫‪**32.5‬‬ ‫)‪**32.5‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫)‪9.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫‪**348.2‬‬ ‫)‪**376.2‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪2011‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫)‪9.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫‪**348.2‬‬ ‫)‪**376.2‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫השפעה מצטברת נטו ממס של יישום לראשונה ביום ‪ 1.1.2011‬של ההוראה בנושא‬ ‫מדידת חובות פגומים והפרשה להפסדי אשראי*‬ ‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬לאחר התיאומים מיישום ההוראה החדשה‬ ‫‪14.3‬‬ ‫)‪9.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪(35.4‬‬ ‫)‪(35.4‬‬ ‫)‪312.8‬‬ ‫)‪340.8‬‬ ‫התאמות בגין הצגת ניירות ערך זמינים למכירה לפי שווי הוגן‬ ‫)‪(1.4‬‬ ‫)‪(1.4‬‬ ‫התאמות בגין הצגת ניירות ערך זמינים למכירה שסווגו מחדש לדוח רווח והפסד‬ ‫)‪(2.4‬‬ ‫)‪(2.4‬‬ ‫השפעת המס המתייחס‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫)‪9.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫))‪(1.8‬‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫‪37.0‬‬ ‫‪37.0‬‬ ‫‪349.8‬‬ ‫‪375.3‬‬ ‫*ראה באור ‪ 3‬להלן‬ ‫**הוצג מחדש בגין יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' להלן‪.‬‬ ‫הבאורים לדוחות הכספיים מהווים חלק בלתי נפרד מהם‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪141‬‬ ‫דוח מאוחד על תזרימי מזומנים‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת‬ ‫רווח נקי לתקופה‬ ‫התאמות הדרושות כדי להציג‬ ‫את המזומנים מפעולות‪:‬‬ ‫פחת על בניינים וציוד‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫רווח ממכירות ניירות ערך זמינים למכירה‬ ‫רווח שמומש ושטרם מומש מהתאמות‬ ‫לשווי הוגן של ניירות ערך למסחר‬ ‫מיסים נדחים‪ ,‬נטו‬ ‫פיצויי פרישה‪-‬גידול בעודף העתודה על היעודה‬ ‫)גידול בעודף היעודה על העתודה(‬ ‫הפרשי התאמה שנכללו בפעולות השקעה ומימון‬ ‫אחר‬ ‫מזומנים נטו מפעילות שוטפת‬ ‫תזרימי מזומנים מפעילות בנכסים‬ ‫רכישת איגרות חוב מוחזקות לפדיון‬ ‫רכישת ניירות ערך זמינים למכירה‬ ‫תמורה ממכירת ניירות ערך זמינים למכירה‬ ‫תמורה מפדיון ניירות ערך זמינים למכירה‬ ‫ניירות ערך למסחר‪ ,‬נטו‬ ‫פקדונות בבנקים‪ ,‬נטו‬ ‫אשראי לציבור‪ ,‬נטו‬ ‫רכישת בניינים וציוד‬ ‫תמורה ממימוש בניינים וציוד‬ ‫מזומנים נטו מפעילות בנכסים‬ ‫תזרימי מזומנים מפעילות בהתחייבויות ובהון‬ ‫פקדונות מהציבור‪ ,‬נטו‬ ‫פקדונות מהבנקים‪ ,‬נטו‬ ‫מזומנים נטו מפעילות בהתחייבויות ובהון‬ ‫גידול )קיטון( במזומנים‬ ‫יתרת מזומנים לתחילת תקופה‬ ‫יתרת מזומנים לסוף התקופה‬ ‫נספח א' ‪ -‬פעילות בנכסים והתחייבויות שלא‬ ‫במזומן בתקופת הדוח‬ ‫יתרות חוב של הציבור הנובעות מעסקאות‬ ‫בכרטיסי אשראי‬ ‫זכאים בגין פעילות בכרטיסי אשראי‬ ‫‪2009‬‬ ‫)‪37.0‬‬ ‫)‪*32.5‬‬ ‫)‪*28.5‬‬ ‫)‪7.3‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫)‪(2.4‬‬ ‫)‪6.4‬‬ ‫)‪10.5‬‬ ‫)‪(11.4‬‬ ‫)‪7.2‬‬ ‫)‪17.9‬‬ ‫)‪(22.6‬‬ ‫)‪(2.0‬‬ ‫)‪(2.9‬‬ ‫)‪(3.6‬‬ ‫)‪*1.3‬‬ ‫)‪(3.2‬‬ ‫)‪*1.3‬‬ ‫)‪1.6‬‬ ‫)‪*(0.5‬‬ ‫)‪*(3.6‬‬ ‫)‪0.8‬‬ ‫)‪4.9‬‬ ‫)‪49.5‬‬ ‫)‪4.1‬‬ ‫)‪*17.5‬‬ ‫)‪56.8‬‬ ‫)‪(17.3‬‬ ‫)‪3.2‬‬ ‫)‪11.4‬‬ ‫)‪(4.9‬‬ ‫)‪(425.4‬‬ ‫)‪446.6‬‬ ‫)‪35.4‬‬ ‫)‪80.6‬‬ ‫)‪(3.2‬‬ ‫)‪(318.9‬‬ ‫)‪(10.4‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪(200.2‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪(810.1‬‬ ‫)‪540.5‬‬ ‫)‪53.2‬‬ ‫)‪194.1‬‬ ‫)‪34.9‬‬ ‫)‪7.2‬‬ ‫)‪(1.0‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪18.9‬‬ ‫‬‫)‪(716.0‬‬ ‫)‪1,025.6‬‬ ‫)‪84.5‬‬ ‫)‪(191.9‬‬ ‫)‪46.9‬‬ ‫)‪80.1‬‬ ‫)‪(4.5‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪324.7‬‬ ‫)‪349.7‬‬ ‫)‪(3.1‬‬ ‫)‪346.6‬‬ ‫)‪195.9‬‬ ‫)‪1,101.8‬‬ ‫)‪1,297.7‬‬ ‫)‪92.2‬‬ ‫)‪(48.1‬‬ ‫)‪44.1‬‬ ‫)‪119.8‬‬ ‫)‪982.0‬‬ ‫)‪1,101.8‬‬ ‫)‪34.5‬‬ ‫)‪76.3‬‬ ‫)‪110.8‬‬ ‫)‪446.9‬‬ ‫)‪535.1‬‬ ‫)‪982.0‬‬ ‫)‪(14.5‬‬ ‫)‪14.6‬‬ ‫)‪(44.3‬‬ ‫)‪14.5‬‬ ‫)‪(14.6‬‬ ‫)‪44.3‬‬ ‫*הוצג מחדש בגין יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪ .‬ראה ‪ 2‬ג' להלן‪.‬‬ ‫הבאורים לדוחות הכספיים מהווים חלק בלתי נפרד מהם‪.‬‬ ‫‪142‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫באורים לדוחות הכספיים המאוחדים‬ ‫באור ‪ - 1‬כללי‬ ‫א‪ .‬כללי‬ ‫)‪ (1‬בנק מסד הינו תאגיד בישראל הנמצא בבעלות של הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ‪ ,‬בעל השליטה בבנק )‪(51%‬‬ ‫ושל מסד אחזקות בע"מ )‪ .(49%‬הדוחות הכספיים של הבנק ערוכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‬ ‫בישראל )‪ (Israeli GAAP‬וכן בהתאם להוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו‪.‬‬ ‫בהתאם להוראות המפקח על הבנקים פרסום הדוחות הכספיים הוא על בסיס דוחות מאוחדים בלבד‪ .‬תמצית‬ ‫הדוחות הכספיים סולו של הבנק ניתנת בבאור ‪.26‬‬ ‫)‪ (2‬בהתאם להוראות המפקח על הבנקים‪ ,‬החל משנת ‪ ,2009‬כולל סעיף האשראי לציבור יתרות חוב של‬ ‫הציבור הנובעות מעסקאות פתוחות בכרטיסי אשראי‪ .‬יתרות ההתחייבויות הנובעות מעסקאות אלו‬ ‫הוצגו בסעיף התחייבויות אחרות‪ .‬מספרי ההשוואה הוצגו מחדש‪ .‬כתוצאה מכך סווגו מחדש גם נתוני‬ ‫הערבויות להבטחת אשראי‪ .‬יתרת העסקאות הפתוחות בכרטיסי אשראי ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫הסתכמה ב‪ 346 -‬מיליוני ש"ח וליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬הסתכמה ב‪ 332 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫)‪ (3‬הדוחות הכספיים אושרו לפרסום על ידי דירקטוריון הבנק ביום ‪ 29‬בפברואר ‪.2012‬‬ ‫באור ‪ - 2‬עיקרי המדיניות החשבונאית‬ ‫א‪ .‬הגדרות‬ ‫בדוחות כספיים אלה –‬ ‫הבנק ‪ -‬בנק מסד בערבון מוגבל‬ ‫תקני דיווח כספי בינלאומיים )להלן‪ - ("IFRS" :‬תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הועדה לתקני חשבונאות‬ ‫בינלאומיים )‪ (IASB‬והם כוללים תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬ותקני חשבונאות בינלאומיים )‪ (IAS‬לרבות‬ ‫פרשנויות לתקנים אלה שנקבעו על ידי הועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי )‪ (IFRIC‬או פרשנויות שנקבעו‬ ‫על די הועדה המתמדת לפרשנויות )‪ ,(SIC‬בהתאמה‪.‬‬ ‫כללי חשבונאות מקובלים בבנקים בארה"ב ‪ -‬כללי החשבונאות שבנקים אמריקאיים שנסחרים בארה"ב נדרשים‬ ‫ליישם‪ .‬כללים אלה נקבעים ע"י רשויות הפיקוח על הבנקים בארה"ב‪ ,‬רשות ני"ע בארה"ב‪ ,‬המוסד לתקינה‬ ‫בחשבונאות כספית בארה"ב וגופים נוספים בארה"ב‪ ,‬ומיושמים בהתאם להיררכיה שנקבעה בתקן חשבונאות‬ ‫אמריקאי )‪ ,FAS 168 (ASC 105-10‬הקודיפיקציה של תקני החשבונאות של המוסד לתקינה בחשבונאות כספית‬ ‫בארה"ב וההיררכיה של כללי החשבונאות המקובלים ‪ -‬תקן המחליף את תקן חשבונאות אמריקאי ‪.FAS 162‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬בהתאם לקביעת הפיקוח על הבנקים‪ ,‬למרות ההיררכיה שנקבעה ב‪ ,FAS 168 -‬הובהר כי כל עמדה‬ ‫שנמסרה לציבור על ידי רשויות הפיקוח על הבנקים בארה"ב או על ידי צוות רשויות הפיקוח על הבנקים בארה"ב‬ ‫לגבי אופן היישום של כללי החשבונאות המקובלים בארה"ב היא כלל חשבונאות המקובל בבנקים בארה"ב‪.‬‬ ‫חברות מאוחדות ‪ -‬חברות שדוחותיהן מאוחדים באופן מלא‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬עם דוחות הבנק‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪143‬‬ ‫חברות כלולות ‪ -‬חברות‪ ,‬למעט חברות מאוחדות ולרבות שותפות או מיזם משותף‪ ,‬שהשקעת הבנק‬ ‫בהן‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬כלולה בדוחות הכספיים על בסיס השווי המאזני‪.‬‬ ‫חברות מוחזקות ‪ -‬חברות מאוחדות‪ ,‬חברות מאוחדות באיחוד יחסי או חברות כלולות‪.‬‬ ‫מטבע הפעילות ‪ -‬המטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית שבה הבנק פועל; בדרך כלל‪ ,‬זהו המטבע של‬ ‫הסביבה שבה תאגיד מפיק ומוציא את עיקר המזומנים‪.‬‬ ‫מטבע ההצגה ‪ -‬המטבע לפיו מוצגים הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫צדדים קשורים ‪ -‬כמשמעותם בגילוי דעת מס' ‪ 29‬של לשכת רואי חשבון בישראל‪ ,‬למעט בעלי עניין‪.‬‬ ‫בעלי עניין ‪ -‬כמשמעותם בפסקה ‪ 1‬להגדרה ""בעל עניין"‪ ,‬בתאגיד" בסעיף ‪ 1‬לחוק ניירות ערך התשכ"ח‪.1968 -‬‬ ‫מדד ‪ -‬מדד המחירים לצרכן בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫סכום מותאם ‪ -‬סכום נומינלי היסטורי שהותאם למדד בגין חודש דצמבר ‪ ,2003‬בהתאם להוראות גילויי דעת ‪23‬‬ ‫ו‪ 36 -‬של לשכת רואי חשבון בישראל‪.‬‬ ‫סכום מדווח ‪ -‬סכום מותאם למועד המעבר )‪ 31‬בדצמבר ‪ ,(2003‬בתוספת סכומים בערכים נומינליים‪ ,‬שנוספו‬ ‫לאחר מועד המעבר‪ ,‬ובניכוי סכומים שנגרעו לאחר מועד המעבר‪.‬‬ ‫עלות ‪ -‬עלות בסכום מדווח‪.‬‬ ‫דיווח כספי נומינלי ‪ -‬דיווח כספי המבוסס על סכומים מדווחים‪.‬‬ ‫דיווח כספי מותאם ‪ -‬דיווח כספי בערכים המותאמים על פי השינויים בכח הקניה הכללי של המטבע הישראלי‬ ‫בהתאם להוראות גילויי הדעת של לשכת רואי החשבון בישראל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בסיס עריכת הדוחות הכספיים‬ ‫)‪ (1‬עקרונות הדיווח‬ ‫הדוחות הכספיים של הבנק נערכים בהתאם להוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים והנחיותיו‪ .‬בעריכת‬ ‫הדוחות הכספיים הבנק מיישם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬מסוימים וכללי חשבונאות מקובלים‬ ‫בבנקים בארה"ב‪ ,‬באופן המפורט להלן‪:‬‬ ‫• בנושאים שבליבת העסק הבנקאי ‪ -‬הטיפול החשבונאי הינו בהתאם להוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו‬ ‫ובהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בבנקים בארה"ב אשר אומצו במסגרת הוראות הדיווח לציבור של המפקח‬ ‫על הבנקים‪.‬‬ ‫• בנושאים שאינם בליבת העסק הבנקאי ‪ -‬הטיפול החשבונאי הינו בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל‬ ‫ובהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬מסוימים ופרשנויות של הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי‬ ‫בינלאומי )‪ (IFRIC‬המתייחסות אליהם‪ .‬התקינה הבינלאומית מיושמת על פי העקרונות המפורטים להלן‪:‬‬ ‫‪ -‬במקרים שבהם עולה סוגיה מהותית אשר אינה מקבלת מענה בתקנים הבינלאומיים או בהוראות היישום של‬ ‫‪144‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫המפקח‪ ,‬הבנק מטפל בסוגיה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בבנקים בארה"ב שחלים ספציפית על נושאים‬ ‫אלו;‬ ‫במקרים בהם לא קיימת התייחסות ספציפית בתקנים או בפרשנויות לנושאים מהותיים או שקיימות מספר חלופות‬‫לטיפול בנושא מהותי‪ ,‬הבנק פועל לפי הנחיות יישום ספציפיות שנקבעו על ידי המפקח;‬ ‫במקומות בהם בתקן בינלאומי שאומץ קיימת הפניה לתקן בינלאומי אחר שאומץ בהוראות הדיווח לציבור‪ ,‬הבנק‬‫פועל בהתאם להוראות התקן הבינלאומי;‬ ‫במקומות בהם בתקן בינלאומי שאומץ קיימת הפניה לתקן בינלאומי שלא אומץ בהוראות הדיווח לציבור‪ ,‬הבנק‬‫פועל בהתאם להוראות הדיווח ובהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בישראל;‬ ‫במקומות בהם בתקן בינלאומי שאומץ קיימת הפניה להגדרה של מונח שמוגדר בהוראות הדיווח לציבור‪ ,‬תבוא‬‫הפניה להגדרה בהוראות במקום ההפניה המקורית‪.‬‬ ‫)‪ (2‬מטבע פעילות ומטבע הצגה‬ ‫השקל הינו המטבע שמייצג את הסביבה הכלכלית העיקרית בה פועל הבנק‪ .‬הדוחות הכספיים מוצגים בש"ח‬ ‫ומעוגלים למיליוני הקרוב‪ ,‬למעט אם צויין אחרת‪.‬‬ ‫)‪ (3‬בסיס המדידה‬ ‫הדוחות הוכנו על בסיס העלות ההיסטורית למעט הנכסים וההתחייבויות המפורטים להלן‪:‬‬ ‫• מכשירים פיננסיים נגזרים ומכשירים פיננסיים אחרים אשר נמדדים בשווי הוגן דרך רווח והפסד )כגון‪ :‬השקעות‬ ‫בניירות ערך בתיק למסחר או מכשירים לגביהם נבחרה חלופת השווי ההוגן(;‬ ‫• מכשירים פיננסיים המסווגים כזמינים למכירה;‬ ‫• התחייבות בגין תשלום מבוסס מניות אשר יסולק במזומן;‬ ‫• נכסים שאינם שוטפים המוחזקים למכירה וקבוצת נכסים המוחזקים למכירה;‬ ‫• נכסים והתחייבויות מסים נדחים;‬ ‫• הפרשות;‬ ‫• נכסים והתחייבויות בגין הטבות לעובדים;‬ ‫• השקעות בחברות כלולות ובישויות בשליטה משותפת המטופלות לפי שיטת השווי המאזני‪.‬‬ ‫ערכם של נכסים לא כספיים ופריטי הון שנמדדו על בסיס העלות ההיסטורית‪ ,‬הותאם לשינויים במדד המחירים‬ ‫לצרכן עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2003‬היות ועד למועד זה נחשבה כלכלת ישראל ככלכלה היפר‪-‬אינפלציונית‪ .‬החל מיום‬ ‫‪ 1‬בינואר ‪ 2004‬עורך הבנק את דוחותיו הכספיים בסכומים מדווחים‪.‬‬ ‫)‪ (4‬שימוש באומדנים‬ ‫בעריכת הדוחות הכספיים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל )‪ (Israeli GAAP‬והוראות המפקח על‬ ‫הבנקים והנחיותיו נדרשת הנהלת הבנק להשתמש בשיקול דעת בהערכות אומדנים והנחות אשר משפיעים על‬ ‫יישום המדיניות ועל הסכומים של נכסים והתחייבויות‪ ,‬הכנסות והוצאות‪ .‬יובהר שהתוצאות בפועל עלולות להיות‬ ‫שונות מאומדנים אלה‪.‬‬ ‫בעת גיבושם של אומדנים חשבונאיים המשמשים בהכנת הדוחות הכספיים של הבנק‪ ,‬נדרשת הנהלת הבנק להניח‬ ‫הנחות באשר לנסיבות ולאירועים הכרוכים באי וודאות משמעותית‪ .‬בשיקול דעתה בקביעת האומדנים‪ ,‬מתבססת‬ ‫הנהלת הבנק על ניסיון העבר‪ ,‬עובדות שונות‪ ,‬גורמים חיצוניים ועל הנחות סבירות בהתאם לנסיבות המתאימות לכל‬ ‫אומדן‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪145‬‬ ‫האומדנים וההנחות שבבסיסם נסקרים באופן שוטף‪ .‬שינויים באומדנים חשבונאיים מוכרים בתקופה שבה תוקנו‬ ‫האומדנים ובכל תקופה עתידית מושפעת‪.‬‬ ‫)‪ (5‬שינוי סיווג‬ ‫בעקבות היישום לראשונה של תקני חשבונאות מסוימים והוראות הפיקוח על הבנקים )ראה סעיפים ג')‪ (6‬ו‪ -‬ד'‬ ‫להלן( סעיפים מסוימים במסגרת הדוחות הכספיים ומספרי השוואה סווגו מחדש כדי להתאים לכותרות הסעיפים‬ ‫ולדרישות הדיווח בתקופה השוטפת‪ .‬בפרט‪ ,‬סווגו מחדש‪:‬‬ ‫פריטים שנכללו בתמצית מאזן מאוחד‪:‬‬ ‫•‬ ‫נכסים בגין מכשירים נגזרים בסך של ‪ 0.3‬מיליוני ש"ח אשר במאזן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬נכללו במסגרת‬ ‫נכסים אחרים‪ ,‬הוצגו במאזן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬בשורה נפרדת‪.‬‬ ‫•‬ ‫התחייבויות בגין מכשירים נגזרים בסך של ‪ 0.3‬מיליוני ש"ח‪ ,‬אשר במאזן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬נכללו במסגרת‬ ‫התחייבויות אחרות‪ ,‬הוצגו במאזן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬בשורה נפרדת‪.‬‬ ‫•‬ ‫נתוני אשראי לציבור‪ ,‬נטו ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬סווגו מחדש כדי להתאים להצגה בסכום ברוטו החל מיום ‪1‬‬ ‫בינואר ‪.2011‬‬ ‫ג‪ .‬מדיניות חשבונאית שיושמה בעריכת הדוחות הכספיים‬ ‫)‪ (1‬מטבע חוץ והצמדה‬ ‫עסקאות במטבע חוץ‬ ‫עסקאות במטבע חוץ מתורגמות למטבעות הפעילות הרלוונטיים של הבנק ושלוחותיו לפי שער החליפין שבתוקף‬ ‫בתאריכי העסקאות‪ .‬נכסים והתחייבויות כספיים הנקובים במטבע חוץ במועד הדיווח‪ ,‬מתורגמים למטבע הפעילות‬ ‫לפי שער החליפין שבתוקף לאותו יום‪ .‬הפרשי שער בגין הפריטים הכספיים הינו ההפרש שבין העלות המופחתת‬ ‫במטבע הפעילות לתחילת השנה‪ ,‬כשהוא מתואם לריבית האפקטיבית ולתשלומים במשך השנה‪ ,‬לבין העלות‬ ‫המופחתת במטבע חוץ מתורגמת לפי שער החליפין לסוף השנה‪.‬‬ ‫נכסים והתחייבויות לא כספיים הנקובים במטבעות חוץ והנמדדים לפי שווי הוגן‪ ,‬מתורגמים למטבע הפעילות לפי‬ ‫שער החליפין שבתוקף ביום בו נקבע השווי ההוגן‪ .‬הפרשי שער הנובעים מתרגום למטבע הפעילות מוכרים ברווח‬ ‫והפסד‪ ,‬פרט להפרשים הנובעים מתרגום למטבע הפעילות של מכשירים פיננסיים הוניים לא כספיים המסווגים‬ ‫כזמינים למכירה‪ ,‬התחייבויות פיננסיות המגדרות השקעות בפעילות חוץ‪ ,‬הלוואות לפעילות חוץ המהוות חלק‬ ‫מההשקעה נטו בפעילות החוץ‪ ,‬או גידורי תזרים מזומנים‪ ,‬אשר מוכרים ברווח כולל אחר‪ .‬פריטים לא כספיים‬ ‫הנקובים במטבע חוץ והנמדדים לפי עלות היסטורית‪ ,‬מתורגמים לפי שער החליפין שבתוקף למועד העסקה‪.‬‬ ‫יישום לראשונה של ‪ ,IAS 21‬השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ‬ ‫במהלך חודש דצמבר ‪ 2011‬פורסמה טיוטת מכתב אשר כוללת קריטריונים שנקבעו על ידי הפיקוח על הבנקים‬ ‫לצורך קביעת מטבע הפעילות של שלוחה בנקאית בחו"ל‪ .‬בקביעת מטבע הפעילות נדרש הבנק לבחון קיום‪/‬אי קיום‬ ‫של כל אחד מהקריטריונים המפורטים להלן ולתעד את תוצאות הבחינה‪:‬‬ ‫• הסביבה הראשית בה השלוחה מפיקה ומוציאה מזומנים היא מטבע זר ואילו פעילות השלוחה בשקלים הינה‬ ‫שולית;‬ ‫‪146‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫• גיוס אוטונומי של הלקוחות על ידי השלוחה ‪ -‬פעילות השלוחה מול לקוחות הבנק ו‪/‬או צדדים קרובים אליהם ו‪/‬או‬ ‫צדדים שהופנו לשלוחה על ידי הבנק אינה משמעותית;‬ ‫• פעילות השלוחה מול הבנק ו‪/‬או מול הצדדים הקשורים לו אינה משמעותית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין תלות משמעותית של‬ ‫השלוחה במקורות המימון מהבנק ו‪/‬או הצדדים הקשורים לו‪.‬‬ ‫• פעילות השלוחה במהותה הינה עצמאית ועומדת בפני עצמה ואינה הרחבה או השלמה של הפעילות המקומית‬ ‫של הקבוצה‪ .‬כמו כן‪ ,‬השלוחה מבצעת את הפעילויות שלה עם מידה משמעותית של אוטונומיות‪.‬‬ ‫כאשר אחד הקריטריונים כאמור אינו מתקיים במובהק )לדוגמה‪ :‬העסקאות של השלוחה המבוצעות עם לקוחות‬ ‫הבנק הן משמעותיות עד כדי כך שהן מהוות את רוב העסקאות של השלוחה( הדבר מצביע על כך שיש לטפל‬ ‫בשלוחה כפעילות חוץ שמטבע הפעילות שלה הינו שקל‪ .‬במצב אחר‪ ,‬הקביעה תבוצע בהתאם לבחינת מכלול‬ ‫הקריטריונים‪ .‬הבנק בחן מחדש את הסיווג של השלוחות הבנקאיות שלו בחו"ל בהתאם לקריטריונים החדשים‪.‬‬ ‫ליישום התקן אין השפעה על הדוחות הכספיים של הבנק‪.‬‬ ‫נכסים והתחייבויות צמודי מדד שאינם נמדדים לפי שווי הוגן‬ ‫נכסים והתחייבויות הצמודים למדד‪ ,‬נכללים לפי תנאי ההצמדה שנקבעו לגבי כל יתרה‪.‬‬ ‫להלן פרטים על שערי החליפין היציגים ומדד המחירים לצרכן ושיעורי השינוי בהם‪:‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫שער החליפין )בש"ח( ש"ל‪:‬‬ ‫הדולר של ארה"ב‬ ‫אירו‬ ‫הלירה שטרלינג‬ ‫מדד המחירים לצרכן‪:‬‬ ‫לחודש נובמבר‬ ‫לחודש דצמבר‬ ‫‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫שיעור השינוי )ב‪(%-‬‬ ‫‪2009 2010 2011‬‬ ‫‪3.821‬‬ ‫‪4.9381‬‬ ‫‪5.8918‬‬ ‫‪3.549‬‬ ‫‪4.7379‬‬ ‫‪5.4928‬‬ ‫‪3.775‬‬ ‫‪5.4417‬‬ ‫‪6.1112‬‬ ‫)‪(7.7‬‬ ‫)‪(4.2‬‬ ‫)‪(7.3‬‬ ‫)‪(6.0‬‬ ‫)‪(12.9‬‬ ‫)‪(10.1‬‬ ‫)‪(0.7‬‬ ‫)‪2.7‬‬ ‫)‪10.1‬‬ ‫‪110.3‬‬ ‫‪110.3‬‬ ‫‪107.6‬‬ ‫‪108.0‬‬ ‫‪105.2‬‬ ‫‪105.2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫)‪ (2‬בסיס האיחוד‬ ‫חברות בנות‬ ‫חברות בנות הינן ישויות הנשלטות על ידי הקבוצה‪ .‬הדוחות הכספיים של חברות בנות נכללים בדוחות הכספיים‬ ‫המאוחדים מיום השגת השליטה ועד ליום הפסקת השליטה‪ .‬שליטה היא הכוח לקבוע את המדיניות הפיננסית‬ ‫והתפעולית של חברה כדי להשיג הטבות מפעילויותיה‪ .‬בבחינת קיום השליטה נלקחות בחשבון זכויות הצבעה‬ ‫פוטנציאליות שניתן לממשן באופן מיידי‪ .‬הבנק מפעיל שיקול דעת בקביעת מועד הרכישה ובאם השליטה התקבלה‪.‬‬ ‫הדוחות הכספיים המאוחדים כוללים את הדוחות הכספיים המבוקרים של הבנק ושל ישויות בהן מתקיימת שליטה‬ ‫של הבנק‪ .‬הדוחות הכספיים של חברות בנות נכללים בדוחות הכספיים המאוחדים מיום השגת השליטה ועד ליום‬ ‫הפסקת השליטה‪ .‬המדיניות החשבונאית של חברות בנות שונתה במידת הצורך על מנת להתאימה למדיניות‬ ‫החשבונאית שאומצה על ידי הבנק‪ ,‬למעט במקרים בהם הותר אחרת על ידי המפקח על הבנקים‪.‬‬ ‫)‪ (3‬בסיס ההכרה בהכנסות ובהוצאות‬ ‫א‪ .‬הכנסות והוצאות מימון נכללות על בסיס צבירה‪ ,‬למעט המפורט להלן‪:‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪147‬‬ ‫• ריבית שנצברה על חובות בעייתיים שסווגו כחובות שאינם נושאים הכנסה מוכרת כהכנסה על בסיס מזומן‬ ‫כאשר לא קיים ספק לגבי גביית היתרה הרשומה הנותרת של חוב פגום‪ .‬במצבים אלה סכום שנגבה על חשבון‬ ‫הריבית שיוכר כהכנסת ריבית‪ ,‬מוגבל לסכום שהיה נצבר בתקופת הדיווח על היתרה הרשומה הנותרת של‬ ‫החוב לפי שיעור הריבית החוזי‪ .‬הכנסות ריבית על בסיס מזומן מסווגות בדוח רווח והפסד כרווח מפעילות מימון‬ ‫)לפני הפרשה להפסדי אשראי( בסעיף הרלוונטי במסגרת "הכנסות מימון בגין נכסים"‪ .‬כאשר קיים ספק לגבי‬ ‫גביית היתרה הרשומה הנותרת‪ ,‬כל התשלומים שנגבו משמשים להקטנת קרן ההלוואה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ריבית על‬ ‫סכומים בפיגור בגין הלוואות לדיור מוכרות בדוח רווח והפסד על בסיס הגבייה בפועל‪.‬‬ ‫• הכנסות מעמלות פירעון מוקדם של הלוואות‪ ,‬לאחר ניכוי חלק יחסי המתייחס להון הפיננסי‪ ,‬נכללות בדוח רווח‬ ‫והפסד בשיעורים שנתיים שווים במשך יתרת התקופה לפירעון האשראי או במשך שלוש שנים ממועד הפירעון‬ ‫המוקדם‪ ,‬לפי התקופה הקצרה ביותר‪.‬‬ ‫• עמלות הקצאה למסגרות אשראי‪ ,‬וכן עמלות מעסקי מימון )כגון‪ :‬עמלות בגין קיבולים‪ ,‬ערבויות ואשראי תעודות(‬ ‫מוכרות ברווח והפסד באופן יחסי לתקופות העסקאות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עמלות תפעוליות בגין מתן שירותים )כגון‪ :‬מפעילות בניירות ערך ומכשירים נגזרים‪ ,‬מכרטיסי אשראי‪ ,‬ניהול‬ ‫חשבון‪ ,‬טיפול באשראי‪ ,‬הפרשי המרה ופעילות סחר חוץ( מוכרות ברווח והפסד כאשר לבנק נצמחת זכאות‬ ‫לקבלתן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ניירות ערך ‪ -‬ראה סעיף ג‪ (5).‬להלן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מכשירים פיננסיים נגזרים ‪ -‬ראה סעיף ד‪ (6).‬להלן‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בתקופות עוקבות לירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני‪ ,‬הכנסות ריבית מהשקעות במכשירי חוב יוכרו באופן הבא‪:‬‬ ‫• זכויות מוטב שנרכשו או זכויות מוטב שהמשיכו להיות מוחזקות על ידי הבנק באיגוח נכסים פיננסיים‪,‬‬ ‫המטופלות לפי שיטת הריבית הפרוספקטיבית ‪ -‬העודף של סכום תזרימי המזומנים הצפויים להיגבות על שוויו‬ ‫ההוגן של מכשיר החוב יוכר כהכנסות ריבית על פני תקופת החיים הנותרת של מכשיר החוב‪ .‬במקרים נדירים‬ ‫בהם לבנק לא קיים אומדן סביר לגבי סכומים ועיתוי של תזרימי המזומנים הצפויים להיגבות ממכשיר החוב‪,‬‬ ‫הבנק מכיר בהכנסות לפי שיטת השבת העלות או מכיר בהכנסה על בסיס מזומן‪.‬‬ ‫• מכשירי חוב אחרים ‪ -‬צבירת ההכנסה בתקופת דיווח מבוצעת בהתבסס על עודף תזרימי המזומנים הצפויים‬ ‫של מכשיר החוב )סכום הבסיס של מכשיר החוב במועד ירידת הערך בעלת אופי אחר מזמני הינו שוויו ההוגן(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הכנסות והוצאות אחרות ‪ -‬מוכרות על בסיס צבירה‪.‬‬ ‫)‪ (4‬חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי‬ ‫בהתאם להוראה החדשה של המפקח על הבנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה‬ ‫להפסדי אשראי מיישם הבנק‪ ,‬החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ ,2011‬את תקני החשבונאות האמריקאיים בנושא )‪(ASC 310‬‬ ‫ועמדות של רשויות הפיקוח על הבנקים בארה"ב ושל הרשות לניירות ערך בארה"ב‪ ,‬כפי שאומצו בהוראות הדיווח‬ ‫לציבור‪ .‬בנוסף‪ ,‬החל מאותו מועד מיישם הבנק את הנחיות הפיקוח על הבנקים בנושא טיפול בחובות בעייתיים‪.‬‬ ‫אשראי לציבור ויתרות חוב אחרות‬ ‫ההוראה מיושמת לגבי כל יתרות החוב‪ ,‬כגון‪ ,‬פיקדונות בבנקים‪ ,‬איגרות חוב‪ ,‬ניירות ערך שנשאלו או שנרכשו‬ ‫במסגרת הסכמי מכר חוזר‪ ,‬אשראי לציבור‪ ,‬אשראי לממשלה וכו'‪ .‬אשראי לציבור ויתרות חוב אחרות לגביהם לא‬ ‫נקבעו בהוראות הדיווח לציבור כללים ספציפיים בנושא מדידת הפרשה להפסדי אשראי )כגון‪ :‬אשראי לממשלה‪,‬‬ ‫פיקדונות בבנקים וכד'( מדווחים בספרי הבנק לפי יתרת חוב רשומה‪ .‬יתרת החוב הרשומה מוגדרת כיתרת החוב‪,‬‬ ‫לאחר ניכוי מחיקות חשבונאיות‪ ,‬אך לפני ניכוי הפרשה להפסדי אשראי בגין אותו חוב‪ .‬יתרת החוב הרשומה אינה‬ ‫כוללת ריבית צבורה שלא הוכרה‪ ,‬או שהוכרה בעבר ולאחר מכן בוטלה‪ .‬יובהר כי לפני ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬הבנק יישם‬ ‫כללים שונים לפיהם יתרת החוב בספרי הבנק כללה את מרכיב הריבית שנצברה לפני שהחוב סווג כחוב בעייתי‬ ‫‪148‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫שאינו נושא הכנסה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬יתרות אשראי שהוצגו בתקופות שלפני תקופת יישום ההוראה לראשונה אינן ברות‬ ‫השוואה ליתרות האשראי המדווחות לאחר תחילת יישומה‪ .‬לגבי יתרות חוב אחרות‪ ,‬לגביהן קיימים כללים ספציפיים‬ ‫בנושא מדידה והכרה של הפרשה לירידת ערך )כגון‪ :‬איגרות חוב( הבנק ממשיך ליישם את אותם כללי מדידה‪.‬‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫הבנק קבע נהלים לסיווג אשראי ולמדידת ההפרשה להפסדי אשראי כדי לקיים הפרשה ברמה מתאימה לכיסוי‬ ‫הפסדי אשראי צפויים בהתייחס לתיק האשראי שלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבנק קבע נהלים הנדרשים לקיום הפרשה ברמה‬ ‫מתאימה כדי לכסות הפסדי אשראי צפויים הקשורים למכשירי אשראי חוץ מאזניים כחשבון התחייבותי נפרד )כגון‪:‬‬ ‫התקשרויות למתן אשראי‪ ,‬מסגרות אשראי שלא נוצלו וערבויות(‪.‬‬ ‫ההפרשה לכיסוי הפסדי האשראי הצפויים בהתייחס לתיק האשראי מוערכת באחד משני מסלולים‪" :‬הפרשה‬ ‫פרטנית" ו"הפרשה קבוצתית"‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבנק בוחן את הנאותות הכוללת של ההפרשה להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫הפרשה פרטנית להפסדי אשראי ‪ -‬הבנק בחר לזהות לצורך בחינה פרטנית חובות שסך יתרתם החוזית הינה מעל ‪1‬‬ ‫מיליוני ש"ח וכן לגבי החובות האחרים שמזוהים על ידי הבנק לצורך הערכה פרטנית ואשר ההפרשה לירידת ערך‬ ‫בגינם אינה נכללת בהפרשה להפסדי אשראי המוערכת על בסיס קבוצתי‪.‬‬ ‫הפרשה פרטנית להפסדי אשראי מוכרת לגבי כל חוב שסווג כפגום‪ .‬חוב מסווג כפגום כאשר בהתבסס על מידע‬ ‫ואירועים עדכניים צפוי שהבנק לא יוכל לגבות את כל הסכומים המגיעים לו לפי התנאים החוזיים של הסכם החוב‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬חוב מסווג כחוב פגום כאשר קרן או ריבית בגינו מצויים בפיגור של ‪ 90‬ימים או יותר‪ ,‬למעט אם החוב גם‬ ‫מובטח היטב וגם נמצא בהליכי גביה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל חוב שתנאיו שונו במסגרת ארגון מחדש של חוב בעייתי יסווג כחוב‬ ‫פגום‪.‬‬ ‫ההפרשה הפרטנית להפסדי אשראי מוערכת בהתבסס על תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים‪ ,‬מהוונים בשיעור‬ ‫הריבית האפקטיבית המקורית של החוב‪ .‬כאשר החוב הינו מותנה בביטחון או כאשר הבנק קובע שצפויה תפיסת‬ ‫נכס‪ ,‬ההפרשה הפרטנית מוערכת בהתבסס על השווי ההוגן של הביטחון ששועבד להבטחת אותו חוב‪.‬‬ ‫הפרשה קבוצתית להפסדי אשראי ‪ -‬מחושבת כדי לשקף הפרשות לירידת ערך בגין הפסדי אשראי בלתי מזוהים‬ ‫פרטנית הגלומים בקבוצות גדולות של חובות קטנים בעלי מאפייני סיכון דומים‪ ,‬וכן בגין חובות שנבחנו פרטנית‬ ‫ונמצא שהם אינם פגומים‪ .‬ההפרשה להפסדי אשראי בגין חובות המוערכים על בסיס קבוצתי מחושבת בהתאם‬ ‫לכללים שנקבעו ב‪ ,(ASC 450) FAS 5 -‬טיפול חשבונאי בתלויות‪ ,‬בהתבסס על נוסחה המפורטת בהוראת שעה‬ ‫שקבע המפקח על הבנקים וזאת בתוקף עד וכולל יום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2012‬הנוסחה מבוססת על שיעורי הפסד‬ ‫היסטוריים בענפי משק שונים‪ ,‬בחלוקה בין אשראי בעייתי לאשראי לא בעייתי‪ ,‬בשנים ‪ 2009 ,2008‬ו‪ 2010 -‬וכן על‬ ‫שיעורי מחיקות חשבונאיות נטו שנרשמו בפועל החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ .2011‬בנוסף לחישוב טווח שיעורי הפסד‬ ‫היסטוריים בענפי משק שונים כאמור‪ ,‬לצורך קביעת שיעור ההפרשה הנאות הבנק מסתמך על חישובי חברת האם‬ ‫הלוקחת בחשבון נתונים נוספים‪ ,‬לרבות מגמות בהיקפי האשראי בכל ענף ותנאים ענפיים‪ ,‬נתונים מקרו כלכליים‪,‬‬ ‫הערכת איכות כללית של האשראי לענף משק‪ ,‬שינויים בנפח ובמגמה של יתרות בפיגור ויתרות פגומות והשפעות‬ ‫השינויים בריכוזיות האשראי‪.‬‬ ‫בהתאם להנחיות שנקבעו בהוראת השעה‪ ,‬החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ 2011‬הבנק לא שומר הפרשה כללית ונוספת‪ ,‬אולם‬ ‫ממשיך לחשב את ההפרשה הנוספת ובודק כי בכל מקרה סכום ההפרשה הקבוצתית בתום כל תקופת דיווח לא‬ ‫יפחת מסכום ההפרשה הנוספת שהיו מחושבות לאותו מועד‪ ,‬ברוטו ממס‪.‬‬ ‫ההפרשה הנדרשת בהתייחס למכשירי האשראי החוץ מאזניים מוערכת בהתאם לכללים שנקבעו ב‪ASC ) FAS 5 -‬‬ ‫‪ .(450‬ההפרשה המוערכת על בסיס קבוצתי עבור מכשירי האשראי החוץ מאזניים מבוססת על שיעורי ההפרשה‬ ‫שנקבעו עבור האשראי המאזני )כמפורט לעיל(‪ ,‬תוך התחשבות בשיעור המימוש לאשראי הצפוי של סיכון האשראי‬ ‫החוץ מאזני‪ .‬שיעור המימוש לאשראי מחושב על ידי הבנק בהתבסס על מקדמי המרה לאשראי כמפורט בהוראת‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪149‬‬ ‫ניהול בנקאי תקין מספר ‪ ,203‬מדידה והלימות הון ‪ -‬סיכון אשראי ‪ -‬הגישה הסטנדרטית‪ ,‬בהתאמות מסוימות‬ ‫במקרים בהם קיים בבנק ניסיון עבר המצביע על שיעורי המימוש לאשראי‪.‬‬ ‫הבנק מסווג את כל החובות הבעייתיים שלו ואת פריטי האשראי החוץ מאזני בעייתיים בסיווגים‪ :‬השגחה מיוחדת‪,‬‬ ‫נחות או פגום‪.‬‬ ‫הכרה בהכנסה‬ ‫במועד סיווג החוב כפגום הבנק מגדיר את החוב כחוב שאינו צובר הכנסות ריבית ומפסיק לצבור בגינו הכנסות‬ ‫ריבית‪ ,‬למעט האמור להלן לגבי חובות מסוימים שאורגנו מחדש‪ .‬כמו כן‪ ,‬במועד סיווג החוב כפגום הבנק מבטל את‬ ‫כל הכנסות הריבית שנצברו וטרם נגבו‪ ,‬ואשר הוכרו כהכנסה ברווח והפסד‪ .‬החוב ממשיך להיות מסווג כחוב שאינו‬ ‫צובר ריבית‪ ,‬כל עוד לא בוטל לגביו הסיווג כחוב פגום‪ .‬חוב שאינו קשה גבייה אשר פורמאלית עבר ארגון מחדש של‬ ‫חוב בעייתי ולאחר הארגון מחדש קיים ביטחון סביר שהחוב יפרע ויבצע בהתאם לתנאיו החדשים‪ ,‬יטופל כחוב פגום‬ ‫שצובר הכנסות ריבית רק לאחר שישה תשלומים רצופים‪ .‬לפירוט לגבי הכרה בהכנסה על בסיס מזומן בגין חובות‬ ‫שסווגו כפגומים ראה ביאור ‪.2‬ג‪.(3).‬‬ ‫לגבי חובות שנבחנים ומופרשים על בסיס קבוצתי אשר מצויים בפיגור של ‪ 90‬יום או יותר‪ ,‬הבנק אינו מפסיק צבירת‬ ‫הכנסות ריבית‪ .‬חובות אלה כפופים לשיטות הערכה של הפרשה להפסדי אשראי שמבטיחות שהרווח של הבנק אינו‬ ‫מוטה כלפי מעלה‪ .‬עמלות בגין איחור על חובות אלה נכללות כהכנסה במועד שבו נוצרה לבנק הזכות לקבלן‬ ‫מהלקוח‪ ,‬ובלבד שהגביה מובטחת באופן סביר‪.‬‬ ‫ארגון מחדש של חוב בעייתי‬ ‫חוב אשר פורמאלית עבר ארגון מחדש של חוב בעייתי מוגדר כחוב אשר לגביו‪ ,‬מסיבות כלכליות או משפטיות‬ ‫הקשורות לקשיים פיננסיים של חייב‪ ,‬הבנק העניק ויתור בדרך של שינוי בתנאי החוב במטרה להקל על החייב את‬ ‫נטל תשלומי המזומן בטווח הקרוב )הפחתה או דחייה של תשלומים במזומן שנדרשים מהחייב( או בדרך של קבלת‬ ‫נכסים אחרים כפירעון החוב )בחלקו או במלואו(‪.‬‬ ‫לצורך קביעה האם הסדר חוב שבוצע על ידי הבנק מהווה ארגון מחדש של חוב בעייתי‪ ,‬הבנק מבצע בחינה‬ ‫איכותית של מכלול התנאים של ההסדר והנסיבות במסגרתן הוא בוצע‪ ,‬וזאת במטרה לקבוע האם‪ (1) :‬החייב מצוי‬ ‫בקשיים פיננסיים ו‪ (2) -‬במסגרת ההסדר הבנק העניק ויתור לחייב‪.‬‬ ‫לצורך קביעה האם החייב נמצא בקשיים פיננסיים‪ ,‬הבנק בוחן האם קיימים סממנים המצביעים על היותו של הלווה‬ ‫בקשיים במועד ההסדר או על קיום אפשרות סבירה שהלווה יקלע לקשיים פיננסיים לולא ההסדר‪ .‬בין היתר‪ ,‬הבנק‬ ‫בוחן קיום אחת או יותר מהנסיבות המפורטות להלן‪ :‬למועד הסדר החוב הלווה נמצא בכשל‪ ,‬לרבות כאשר חוב אחר‬ ‫כלשהו של הלווה הינו בכשל; לגבי החובות שלמועד ההסדר אינם בפיגור הבנק מעריך האם בהתאם ליכולת‬ ‫הפירעון הנוכחית קיימת סבירות כי בעתיד הנראה לעין הלווה ייקלע למצב של כשל ולא יעמוד בתנאים החוזיים‬ ‫המקוריים של החוב; החייב הוכרז כפושט רגל‪ ,‬נמצא בתהליך של כינוס נכסים או קיימים ספקות משמעותיים‬ ‫להמשך קיומו של הלווה כעסק חי; וכן ללא שינוי תנאי החוב‪ ,‬החייב לא יהיה מסוגל לגייס חוב ממקורות אחרים‬ ‫בריבית שוק המקובלת לגבי חייבים שאינם בכשל‪.‬‬ ‫הבנק מסיק כי במסגרת ההסדר הוענק לחייב ויתור‪ ,‬גם אם במסגרת ההסדר בוצעה העלאה בריבית החוזית‪ ,‬אם‬ ‫מתקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים‪ :‬כתוצאה מארגון מחדש‪ ,‬הבנק לא צפוי לגבות את כל סכומי החוב )לרבות‬ ‫ריבית שנצברה בהתאם לתנאים החוזיים(; שווי הוגן עדכני של הביטחון לגבי חובות מותנים בביטחון אינו מכסה את‬ ‫יתרת החוב החוזית ומצביע על היעדר יכולת גביה של כל סכומי החוב; לחייב לא קיימת אפשרות לגייס מקורות‬ ‫בשיעור הנהוג בשוק עבור חוב בעל תנאים ומאפיינים כגון אלו של החוב שהועמד במסגרת ההסדר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הבנק לא מסווג חוב כחוב בעייתי שאורגן מחדש אם במסגרת ההסדר הוענקה לחייב דחיית תשלומים שאינה‬ ‫מהותית בהתחשב בתדירות התשלומים‪ ,‬בתקופה החוזית לפירעון ובמשך החיים הממוצע הצפוי של החוב המקורי‪.‬‬ ‫‪150‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫לעניין זה‪ ,‬אם בוצעו מספר הסדרים הכרוכים בשינוי תנאי החוב‪ ,‬הבנק מביא בחשבון את ההשפעה המצטברת של‬ ‫הארגונים הקודמים לצורך קביעה האם הדחייה בתשלומים אינה מהותית‪.‬‬ ‫חובות שאורגנו מחדש‪ ,‬לרבות כאלה שטרם הארגון מחדש נבחנו על בסיס קבוצתי‪ ,‬יסווגו כחוב פגום ויוערכו על‬ ‫בסיס פרטני לצורך ביצוע הפרשה להפסדי אשראי או מחיקה חשבונאית‪ .‬לאור העובדה שהחוב שלגביו בוצע ארגון‬ ‫מחדש של חוב בעייתי לא ייפרע בהתאם לתנאים החוזיים המקוריים שלו‪ ,‬החוב ממשיך להיות מסווג כחוב פגום גם‬ ‫לאחר שהחייב חוזר למסלול פירעון בהתאם לתנאים החדשים‪.‬‬ ‫מחיקה חשבונאית‬ ‫הבנק מוחק חשבונאית כל חוב או חלק ממנו המוערך על בסיס פרטני שנחשב כאינו בר גביה ובעל ערך נמוך כך‬ ‫שהותרתו כנכס אינה מוצדקת‪ ,‬או חוב בגינו מנהל הבנק מאמצי גביה ארוכי טווח )המוגדרים ברוב המקרים‬ ‫כתקופה העולה על שנתיים(‪ .‬לגבי החובות המוערכים על בסיס קבוצתי‪ ,‬נקבעו כללי המחיקה בהתבסס על תקופת‬ ‫הפיגור שלהם )ברוב המקרים מעל ‪ 150‬ימי פיגור רצופים( ועל פרמטרים בעייתיים אחרים‪ .‬יובהר כי מחיקות‬ ‫חשבונאיות אינן כרוכות בויתור משפטי והן מקטינות את יתרת החוב המדווחת לצרכים חשבונאיים בלבד‪ ,‬תוך‬ ‫יצירת בסיס עלות חדש לחוב בספרי הבנק‪.‬‬ ‫מדיניות ההפרשה לחובות מסופקים לפני יישום ההוראות בנושא חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה‬ ‫להפסדי אשראי‪ ,‬תיקון ההוראות בנושא טיפול בחובות בעייתיים ועדכון תקינה חשבונאית ‪ASU 2011-02‬‬ ‫בנושא קביעה של מלווה בנושא ארגון מחדש של חוב בעייתי‬ ‫ההפרשה לחובות מסופקים נקבעת באופן ספציפי‪ ,‬ובנוסף נכללות הפרשה כללית והפרשה נוספת‪ ,‬בהתאם‬ ‫להוראות המפקח על הבנקים‪ .‬ההפרשות לחובות מסופקים בחברות המאוחדות הבנקאיות בחו"ל‪ ,‬נקבעות על פי‬ ‫הכללים המקובלים בארצות מושבן‪.‬‬ ‫ההפרשה הספציפית לחובות מסופקים נערכת בהתבסס על הערכה זהירה של ההנהלה לגבי הפסדים הגלומים‬ ‫בתיק האשראי‪ ,‬לרבות חבויות בסעיפים חוץ מאזניים‪ .‬בהערכתה האמורה מביאה ההנהלה בחשבון‪ ,‬בין יתר‬ ‫שיקוליה‪ ,‬את מידת הסיכונים הקשורים באיתנותם הפיננסית של הלווים‪ ,‬על סמך המידע שבידה לגבי מצבם הכספי‪,‬‬ ‫פעילותם העסקית‪ ,‬עמידתם בהתחייבויותיהם והערכת שווי הביטחונות שנתקבלו מהם‪ .‬הכנסות ריבית בגין חוב‬ ‫שנקבע כמסופק אינן נרשמות מתחילת הרבעון בו נקבע החוב כמסופק‪ .‬עם גביית הריבית נרשמות הכנסות הריבית‬ ‫בסעיף הכנסות מימון אחרות‪.‬‬ ‫ההפרשה הנוספת לחובות מסופקים מבוססת על איכות תיק חבויות הלקוחות‪ ,‬לפי מאפייני סיכון כפי שהוגדרו‬ ‫בהוראות המפקח על הבנקים‪ .‬בגין כל אחד ואחד ממאפייני סיכון אלה נקבעו שיעורי הפרשה שונים‪ .‬ההפרשה‬ ‫הנוספת לחובות מסופקים מחושבת על פי השיעורים שנקבעו למאפיינים השונים‪ .‬ההפרשה הכללית הינה בערכים‬ ‫מותאמים לתום שנת ‪ ,2004‬בסכום שהיווה ‪ 1%‬מסך החבויות שהיו באחריות הבנק‪ .‬השיעור המצטבר של ההפרשה‬ ‫הנוספת לחובות מסופקים מסך סיכון האשראי הכולל לציבור ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬הינו ‪ 1.4‬מיליוני ש"ח )‪31‬‬ ‫בדצמבר ‪ 6.3 -2010‬מיליוני ש"ח‪ 31 ,‬בדצמבר ‪ 6.0 – 2009‬מיליוני ש"ח(‪.‬‬ ‫מחיקת חובות אבודים נעשית כאשר הבנק הגיע למסקנה כי החוב אינו ניתן לגביה‪ ,‬בעקבות הליכים משפטיים‬ ‫שננקטו או כתוצאה מהסכמים והסדרים שנעשו‪ ,‬רובם במקרים בהם לא ננקטו הליכים משפטיים‪ ,‬והחובות אינם בני‬ ‫גביה או מסיבות אחרות שבגללן החובות אינם ניתנים לגביה‪.‬‬ ‫בהתאם להנחיות הפיקוח על הבנקים ההוראה לא יושמה למפרע בדוחות כספיים לתקופות קודמות‪ .‬במועד היישום‬ ‫לראשונה הבנק‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫• מחק חשבונאית כל חוב אשר במועד זה עמד בתנאים למחיקה חשבונאית;‬ ‫• סיווג בסיווג של השגחה מיוחדת‪ ,‬נחות‪ ,‬או פגום‪ ,‬כל חוב אשר עמד בתנאים לסיווג כאמור‪ .‬לעניין זה יובהר כי‬ ‫למרות ההגדרה לפיה חוב בעייתי שאורגן מחדש הינו חוב פגום‪ ,‬הבנק לא סיווג כפגום חוב‪ ,‬אשר אורגן מחדש לפני‬ ‫יום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2007‬כל עוד שהחוב אינו פגום בהתבסס על התנאים שנקבעו בהסכם הארגון מחדש;‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪151‬‬ ‫• ביטל את כל הכנסות הריבית שנצברו ולא שולמו בגין כל חוב אשר במועד זה עמד בתנאים המתייחסים;‬ ‫• התאים את יתרת ההפרשה להפסדי אשראי בגין אשראי לציבור ובגין מכשירי אשראי חוץ מאזניים ליום ‪ 1‬בינואר‬ ‫‪ 2011‬לדרישות ההוראה; וכן‬ ‫• התאים את יתרת המיסים השוטפים והמיסים הנדחים לקבל ולשלם‪ ,‬ליום ‪ 1‬בינואר ‪.2011‬‬ ‫השפעת יישום ההוראה לראשונה בסך ‪ 35.4‬מיליוני ש"ח )נטו ממס( נזקפה כהקטנת יתרת העודפים ל‪ 1 -‬בינואר‬ ‫‪.2011‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בחודש דצמבר ‪ 2010‬פורסם חוזר המפקח על הבנקים בנושא טיפול בחובות בעייתיים‪ .‬בהתאם לחוזר‬ ‫שונתה ההגדרה של הלוואות לדיור בגינן מחויב הבנק להעריך הפרשה לפי שיטת עומק הפיגור‪ .‬ליישום החוזר אין‬ ‫השפעה על הדוחות הכספיים של הבנק‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במהלך חודש אפריל ‪ 2011‬פרסם ה‪ FASB -‬עדכון תקינה חשבונאית ‪ ASU 2011-02‬בנושא קביעה של‬ ‫מלווה בנושא ארגון מחדש של חוב בעייתי‪.‬‬ ‫הכללים שנקבעו ב‪ ASU -‬לצורך זיהוי ההסדרים שיוגדרו כארגון מחדש של חוב בעייתי אומצו על ידי הפיקוח על‬ ‫הבנקים ונכנסו לתוקף החל מ‪ 1 -‬ביולי ‪ .2011‬הכללים חלים לצורך קביעה האם הארגון מהווה ארגון מחדש של חוב‬ ‫בעייתי לגבי כל הסדר חוב שבוצע החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ .2011‬השינויים באופן המדידה של הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫יושמו באופן של מכאן ולהבא‪ ,‬כך שעדכון ההפרשה שנדרש לחשב על בסיס פרטני נרשם ברבעון השלישי ‪.2011‬‬ ‫ליישום ה‪ ASU -‬לראשונה לא היתה השפעה מהותית על תוצאות הבנק‪.‬‬ ‫)‪ (5‬ניירות ערך‬ ‫א‪ .‬ניירות ערך בהם משקיע הבנק מסווגים לשלוש תיקים כלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬איגרות חוב מוחזקות לפדיון ‪ -‬איגרות חוב אשר לבנק יש כוונה ויכולת להחזיקן עד למועד הפדיון‪ ,‬למעט‬ ‫איגרות חוב אשר ניתנות לפירעון מוקדם או לסילוק בדרך אחרת כך שהבנק לא יכסה‪ ,‬במהות את כל‬ ‫)‪ (substantially all‬השקעתו הרשומה‪ .‬איגרות חוב מוחזקות לפדיון מוצגות במאזן לפי העלות בתוספת‬ ‫ריבית‪ ,‬הפרשי הצמדה והפרשי שער שנצברו‪ ,‬בהתחשב בחלק היחסי של הפרמיה או הניכיון ובניכוי‬ ‫הפסדים בגין ירידת ערך שהינה בעלת אופי אחר מזמני‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניירות ערך למסחר ‪ -‬ניירות ערך אשר נרכשו ומוחזקים במטרה למוכרן בתקופה הקרובה‪ ,‬למעט מניות‬ ‫שלא קיים לגביהן שווי הוגן זמין‪ .‬ניירות ערך למסחר מוצגים במאזן לפי השווי ההוגן ביום הדיווח‪ .‬רווחים‬ ‫והפסדים מהתאמות לשווי הוגן נזקפים לדוח רווח והפסד‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניירות ערך זמינים למכירה ‪ -‬ניירות ערך אשר לא סווגו כאיגרות חוב מוחזקות לפדיון או כניירות ערך‬ ‫למסחר‪ .‬מניות שקיים לגביהן שווי הוגן זמין ואיגרות חוב נכללות במאזן לפי שוויין ההוגן ביום הדיווח‪ .‬מניות‬ ‫שלא קיים לגביהן שווי הוגן זמין נמדדות במאזן לפי עלות‪ .‬רווחים או הפסדים שטרם מומשו מהתאמות לשווי‬ ‫הוגן לא נכללים בדוח רווח והפסד ומדווחים נטו‪ ,‬בניכוי עתודה מתאימה למס‪ ,‬בסעיף נפרד בהון במסגרת‬ ‫רווח כולל אחר מצטבר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הכנסות מדיבידנד‪ ,‬צבירת ריבית‪ ,‬הפרשי הצמדה ושער‪ ,‬הפחתת פרמיה או ניכיון )לפי שיטת הריבית‬ ‫האפקטיבית(‪ ,‬וכן הפסדים מירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני נזקפים לדוח רווח והפסד‪.‬‬ ‫‪152‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ג‪ .‬הכנסות ריבית בגין זכויות מוטב שנרכשו )כגון‪ :‬מכשירים פיננסים מגובי נכסים מסוג ‪ (MBS‬וכן זכויות מוטב‬ ‫שהמשיכו להיות מוחזקות על ידי הבנק באיגוח נכסים פיננסיים‪ ,‬למעט זכויות מוטב‬ ‫באיכות אשראי גבוהה )‪ ,(high credit quality‬מוכרות לפי שיטת הריבית הפרוספקטיבית‪ ,‬תוך התאמת שיעור‬ ‫הריבית אשר משמש להכרה בהכנסות ריבית לשינויים באומדן תזרימי מזומנים עתידיים‪ .‬לעניין זה‪ ,‬זכויות‬ ‫מוטב באיכות אשראי גבוהה הן זכויות מוטב שהונפקו בערבות ממשלת ארה"ב או על ידי סוכנויות של ממשלת‬ ‫ארה"ב‪ ,‬וכן ניירות ערך מגובי נכסים שדירוג האשראי הבינלאומי שלהם הינו לפחות ‪.AA‬‬ ‫ד‪ .‬עלות ניירות ערך שמומשו מחושבת על בסיס "נכנס ראשון יוצא ראשון"‪.‬‬ ‫ה‪ .‬לעניין חישוב שווי הוגן ‪ -‬ראה סעיף ג')‪ (7‬להלן‪.‬‬ ‫ו‪ .‬לעניין טיפול בירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני ‪ -‬ראה סעיף ג')‪ (8‬להלן‪.‬‬ ‫)‪ (6‬מכשירים פיננסיים נגזרים‬ ‫א‪ .‬הבנק מחזיק מכשירים פיננסיים נגזרים לצרכי גידור סיכוני מטבע חוץ וסיכוני ריבית‪ ,‬וכן מבוצעת פעילות‬ ‫בנגזרים‪ .‬מכשירים נגזרים משובצים מופרדים מהחוזה המארח ומטופלים בנפרד אם‪) :‬א( אין קשר ברור הדוק‬ ‫בין המאפיינים הכלכליים והסיכונים של החוזה המארח ושל המכשיר הנגזר המשובץ; )ב( מכשיר נפרד בעל‬ ‫אותם תנאים כשל המכשיר הנגזר המשובץ היה עומד בהגדרת נגזר; ו‪) -‬ג( המכשיר המשולב אינו נמדד לפי‬ ‫שווי הוגן דרך רווח והפסד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גידור כלכלי‬ ‫חשבונאות גידור אינה מיושמת לגבי מכשירים נגזרים המשמשים כחלק ממערך ניהול הנכסים וההתחייבויות של‬ ‫הבנק )ניהול ‪ .(ALM‬השינויים בשווי ההוגן של נגזרים אלה מוכרים ברווח והפסד עם היווצרותם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נגזרים שאינם משמשים לגידור‬ ‫שינויים בשווי ההוגן של נגזרים שאינם משמשים לגידור נזקפים מיידית לרווח והפסד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נגזרים משובצים‬ ‫נגזר משובץ שהופרד מוצג במאזן יחד עם החוזה המארח‪ ,‬שינויים בשווים ההוגן של נגזרים משובצים שהופרדו‬ ‫נזקפים מיידית לרווח והפסד‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים )כגון מקרים בהם לבנק אין את היכולת להפריד נגזר משובץ מהחוזה המארח( בהתאם לתקן‬ ‫חשבונאות אמריקאי ‪ ,(FAS 155) 155‬הטיפול החשבונאי במכשירים פיננסיים משולבים מסוימים הבנק בוחר לא‬ ‫להפריד את הנגזר המשובץ ולמדוד את המכשיר הפיננסי המשולב )‪ (hybrid instrument‬בשלמותו בשווי הוגן תוך‬ ‫דיווח על שינויים בשווי הוגן בדוח רווח והפסד בעת היווצרותם‪ .‬הבחירה כאמור נעשית במועד רכישת המכשיר‬ ‫המשולב או בקרות אירועים מסוימים בהם המכשיר כפוף למדידה מחדש )‪ ,(remeasurement event‬כגון כתוצאה‬ ‫מצירופי עסקים או שינויים מהותיים של מכשירי החוב‪ .‬בחירת שווי הוגן כאמור הינה בלתי חוזרת‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪153‬‬ ‫)‪ (7‬קביעת שווי הוגן של מכשירים פיננסיים‬ ‫החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬הבנק מיישם את הכללים שנקבעו ב‪ (ASC 820-10) FAS 157 -‬אשר מגדיר שווי הוגן‬ ‫וקובע מסגרת עבודה עקבית למדידת שווי הוגן על ידי הגדרת טכניקות הערכת שווי הוגן לגבי נכסים והתחייבויות‬ ‫וקביעת מדרג שווי הוגן והנחיות יישום מפורטות‪.‬‬ ‫שווי הוגן מוגדר כסכום‪/‬מחיר אשר היה מתקבל ממכירת נכס או היה משולם לצורך סילוק התחייבות בעסקה בין‬ ‫מוכר מרצון לקונה מרצון במועד המדידה‪ .‬בין היתר‪ ,‬התקן מחייב לצורך הערכת שווי הוגן‪ ,‬לעשות שימוש מרבי ככל‬ ‫שניתן בנתונים נצפים ולמזער שימוש בנתונים לא נצפים‪ .‬נתונים נצפים מייצגים מידע הזמין בשוק המתקבל‬ ‫ממקורות בלתי תלויים ואילו נתונים לא נצפים משקפים את ההנחות של התאגיד הבנקאי‪ FAS 157 .‬מפרט היררכיה‬ ‫של טכניקות מדידה בהתבסס על השאלה האם הנתונים ששימשו לצורך קביעת השווי ההוגן הינם נצפים או לא‬ ‫נצפים‪ .‬סוגים אלו של נתונים יוצרים מדרג שווי הוגן כמפורט להלן‪:‬‬ ‫נתוני רמה ‪ :1‬מחירים מצוטטים )לא מותאמים( בשווקים פעילים לנכסים או להתחייבויות זהים‪.‬‬ ‫נתוני רמה ‪ :2‬מחירים מצוטטים לנכסים או להתחייבויות דומים בשווקים פעילים; מחירים מצוטטים לנכסים זהים או‬ ‫התחייבויות זהות בשווקים שאינם פעילים; מחירים הנגזרים ממודלים להערכה אשר כל הנתונים המשמעותיים בהם‬ ‫הינם נצפים בשוק או נתמכים על ידי נתוני שוק נצפים‪.‬‬ ‫נתוני רמה ‪ :3‬נתונים לא נצפים עבור הנכס או ההתחייבות הנובעים ממודלים להערכה אשר אחד או יותר מהנתונים‬ ‫המשמעותיים בהם הינם לא נצפים‪.‬‬ ‫היררכיה זו דורשת שימוש בנתוני שוק נצפים‪ ,‬כאשר מידע זה קיים‪ .‬כאשר הדבר הינו אפשרי‪ ,‬הבנק שוקל מידע‬ ‫שוק נצפה ורלבנטי במסגרת הערכתו‪ .‬היקף ותדירות העסקאות‪ ,‬גודל מרווח ה‪ bid-ask -‬וכן גודל ההתאמה‬ ‫הנדרשת כאשר משווים עסקאות דומות הינם כולם גורמים אשר נלקחים בחשבון כאשר קובעים את הנזילות של‬ ‫שווקים ואת הרלבנטיות של מחירים נצפים באותם שווקים‪.‬‬ ‫יישום הכללים שנקבעו ב‪ FAS 157 -‬מחייב הפסקת השימוש בפקטור גודל ההחזקה )‪ (blockage factor‬בחישוב‬ ‫השווי ההוגן וכן מחליף את ההנחיות של ‪ ,(ASC 815-10) EITF 02-3‬סוגיות בטיפול החשבונאי בחוזים נגזרים‬ ‫המוחזקים לצורך מסחר וחוזים בסחר באנרגיה ופעילויות ניהול סיכונים‪ ,‬האוסרות את ההכרה ברווחים של היום‬ ‫הראשון )‪ (day one profits‬והמחייבות לקבוע את השווי ההוגן של מכשירים נגזרים שאינם נסחרים בשוק פעיל לפי‬ ‫מחיר העסקה‪.‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫השווי ההוגן של ניירות ערך למסחר וניירות ערך זמינים למכירה נקבע על סמך מחירי שוק מצוטטים בשוק העיקרי‪.‬‬ ‫כאשר קיימים מספר שווקים בהם נסחר נייר הערך‪ ,‬הערכה מבוצעת לפי מחיר שוק מצוטט בשוק המועיל ביותר‪.‬‬ ‫במקרים אלו השווי ההוגן של השקעת הבנק בניירות ערך הינו מכפלה של מספר היחידות באותו מחיר שוק מצוטט‪.‬‬ ‫המחיר המצוטט המשמש לקביעת שווי הוגן אינו מותאם בשל גודל ההחזקה על ידי‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים‬ ‫מכשירים פיננסיים נגזרים שיש להם שוק פעיל הוערכו לפי שווי שוק שנקבע בשוק העיקרי ובהיעדר שוק עיקרי‪ ,‬לפי‬ ‫מחיר שוק מצוטט בשוק המועיל ביותר‪ .‬מכשירים פיננסיים נגזרים שאינם נסחרים הוערכו לפי מודלים אשר לוקחים‬ ‫בחשבון את הסיכונים הגלומים במכשיר הנגזר )סיכון שוק‪ ,‬סיכון אשראי וכיוצא באלה(‪ .‬ליתר פירוט ראה בהמשך‬ ‫לגבי מתודולוגיית הערכה של סיכון אשראי וסיכון לאי ביצוע‪.‬‬ ‫מכשירים פיננסיים נוספים שאינם נגזרים‬ ‫לרוב המכשירים הפיננסיים בקטגוריה זו )כגון‪ :‬אשראי לציבור ואשראי לממשלה‪ ,‬פיקדונות הציבור ופיקדונות‬ ‫בבנקים‪ ,‬כתבי התחייבות נדחים ומלוות שאינם סחירים( לא ניתן לצטט "מחיר שוק"‪ ,‬מכיוון שלא קיים שוק פעיל בו‬ ‫‪154‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הם נסחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬השווי ההוגן נאמד באמצעות מודלים מקובלים לתמחור‪ ,‬כגון ערך נוכחי של תזרים מזומנים‬ ‫עתידי המהוון בריבית ניכיון בשיעור המשקף את רמת הסיכון הגלומה במכשיר הפיננסי‪ .‬לצורך כך‪ ,‬תזרימי‬ ‫המזומנים העתידיים עבור חובות פגומים וחובות אחרים חושבו לאחר ניכוי השפעות של מחיקות חשבונאיות ושל‬ ‫הפרשות להפסדי אשראי בגין החובות‪ .‬כמו כן‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬לצורך מדידת שווי הוגן של התחייבויות פיננסיות‬ ‫לא סחירות‪ ,‬הבנק מיישם הנחיות שנקבעו ב‪ ,ASU 2009-05 -‬מדידת התחייבויות לפי שווי הוגן‪ .‬בפרט‪ ,‬הבנק מעריך‬ ‫את שוויים ההוגן תוך שימוש במחירים מצוטטים של ההתחייבויות )או של התחייבויות דומות( אשר נסחרות‬ ‫כנכסים‪.‬‬ ‫הערכה של סיכון אשראי וסיכון לאי ביצוע‬ ‫התקן דורש מהתאגיד הבנקאי לשקף את סיכון האשראי )‪ (credit risk‬ואת הסיכון לאי ביצוע ) ‪nonperformance‬‬ ‫‪ (risk‬במדידת השווי ההוגן של חוב‪ ,‬לרבות מכשירים נגזרים‪ ,‬אשר הונפק על ידו ונמדד לפי שווי הוגן‪ .‬סיכון אי ביצוע‬ ‫כולל את סיכון האשראי של התאגיד הבנקאי‪ ,‬אך לא מוגבל לסיכון זה בלבד‪.‬‬ ‫בהתאם להוראות המעבר לשנת ‪ ,2011‬נקבעו הנחיות ספציפיות בנוגע לנתונים שישמשו בחישוב השווי ההוגן של‬ ‫מכשירים נגזרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע כי בדוחות הכספיים שנתיים ורבעוניים בשנת ‪ ,2011‬תאגיד בנקאי אינו נדרש‬ ‫להשתמש במודלים מורכבים הכוללים תרחישים שונים של חשיפה פוטנציאלית כדי למדוד את רכיב סיכון האשראי‬ ‫שנכלל בשווי ההוגן של מכשירים נגזרים‪ .‬בהתאם להוראות הנ"ל ובתיאום עם המפקח על הבנקים‪ ,‬במדידת השווי‬ ‫ההוגן של המכשירים הנגזרים‪ ,‬הבנק ימשיך במדידה במתכונת שהיתה נהוגה בבנק עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬אשר‬ ‫מתחשבת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם במרכיב סיכון האשראי‪ .‬הבנק יישם את הכללים שנקבעו ב‪ FAS 157 -‬במלואם החל מיום‬ ‫‪ 1‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫להרחבה לגבי השיטות וההנחות העיקריות המשמשות לצורך אומדן השווי ההוגן של המכשירים הפיננסיים‪ ,‬ראה‬ ‫ביאור ‪17‬ג להלן‪ ,‬בנושא יתרות ואומדני שווי הוגן של מכשירים פיננסיים‪.‬‬ ‫דרישות הגילוי‬ ‫‪ FAS 157‬מרחיב את דרישות הגילוי בנוגע למדידות שווי הוגן‪ .‬בנוסף‪ ASU 2010-06 ,‬דורש הכללת גילויים נוספים‬ ‫כגון גילוי לסכומים של מעברים משמעותיים ממדידת שווי הוגן לפי רמה ‪ 2‬למדידה לפי רמה ‪ 1‬ולהיפך‪ ,‬וכן הכללת‬ ‫הסברים למעברים אלו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרש גילוי לגבי סכומים ברוטו של השינויים במדידת שווי הוגן לפי רמה ‪ 3‬אשר‬ ‫נובעים מפעולות רכישה‪ ,‬מכירה‪ ,‬הנפקה ופירעון‪ .‬הגילויים החדשים נדרשים על בסיס רבעוני‪ .‬דרישות הגילוי כאמור‬ ‫נכללו בדוחות כספיים אלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא קיימת חובת יישום של דרישות הגילוי הנ"ל על דוחות כספיים לתקופות‬ ‫שהוצגו לפני יישום התקן לראשונה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬בדוחות כספיים אלה לא נכללו מספרי השוואה לגילויים החדשים‪.‬‬ ‫דרישות הגילוי החדשות יושמו בשנת ‪ 2011‬ללא הכללת הגילויים הנ"ל לגבי דוחות כספיים לתקופות שהוצגו לפני‬ ‫יישום התקן לראשונה‪.‬‬ ‫)‪(8‬‬ ‫חלופת השווי ההוגן עבור נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות‬ ‫‪ (ASC 825-10) FAS 159‬מאפשר לתאגיד בנקאי לבחור‪ ,‬במועדי בחירה מוגדרים‪ ,‬למדוד בשווי הוגן מכשירים‬ ‫פיננסיים ופריטים מסוימים אחרים )הפריטים הכשירים(‪ ,‬אשר בהתאם להוראות הדיווח לציבור לא נדרש למדוד‬ ‫אותם בשווי הוגן‪ .‬רווחים והפסדים שטרם מומשו בגין השינויים בשווי ההוגן של הפריטים לגביהם נבחרה חלופת‬ ‫השווי ההוגן‪ ,‬מדווחים בדוח רווח והפסד בכל מועד דיווח עוקב‪ .‬כמו כן‪ ,‬עלויות ועמלות מראש הקשורות לפריטים‬ ‫לגביהם נבחרה חלופת השווי ההוגן מוכרות‬ ‫‪ (ASC 825-10) FAS 159‬מאפשר לתאגיד בנקאי לבחור‪ ,‬במועדי בחירה מוגדרים‪ ,‬למדוד בשווי הוגן מכשירים‬ ‫פיננסיים ופריטים מסוימים אחרים )הפריטים הכשירים(‪ ,‬אשר בהתאם להוראות הדיווח לציבור לא נדרש למדוד‬ ‫אותם בשווי הוגן‪ .‬רווחים והפסדים שטרם מומשו בגין השינויים בשווי ההוגן של הפריטים לגביהם נבחרה חלופת‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪155‬‬ ‫השווי ההוגן‪ ,‬מדווחים בדוח רווח והפסד בכל מועד דיווח עוקב‪ .‬כמו כן‪ ,‬עלויות ועמלות מראש הקשורות לפריטים‬ ‫לגביהם נבחרה חלופת השווי ההוגן מוכרות ברווח והפסד במועד התהוותן‪ .‬בחירת יישום חלופת השווי ההוגן כאמור‬ ‫לעיל הינה לגבי כל מכשיר בנפרד )‪ (instrument-by-instrument‬ואינה ניתנת לביטול‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬התקן קובע דרישות הצגה וגילוי המיועדות לסייע להשוואה בין תאגידים בנקאיים הבוחרים בבסיסי מדידה‬ ‫שונים לסוגים דומים של נכסים והתחייבויות‪.‬‬ ‫ליישום התקן לא היתה השפעה על הדוחות הכספיים של הבנק‪.‬‬ ‫)‪ (9‬ירידת ערך מכשירים פיננסיים‬ ‫ניירות ערך‬ ‫מדי תקופת דיווח הבנק בוחן האם ירידה בשווי ההוגן של ניירות ערך המסווגים לתיק הזמין למכירה ולתיק המוחזק‬ ‫לפדיון הינה בעלת אופי אחר מזמני‪.‬‬ ‫בחינת אופי ירידת הערך כולל מספר שלבים שנקבעו במדיניות הבנק‪ .‬להלן יפורטו הקריטריונים אשר משמשים‬ ‫לבחינה האם ירידת הערך הינה בעלת אופי אחר מזמני‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הכוונה והיכולת של הבנק להחזיק את נייר הערך לתקופת זמן ארוכה מספיק שתאפשר עלייה בשווי ההוגן‬ ‫או עד לפדיון‪.‬‬ ‫דירוג האשראי של נייר הערך ע"י סוכנויות דירוג בינלאומיות‪ ,‬ו‪/‬או מקומיות‪.‬‬ ‫עומק ירידת הערך של הנייר –שיעור הירידה מסך העלות‪.‬‬ ‫משך הזמן בו השווי ההוגן של הנייר נמוך משווי העלות‪.‬‬ ‫היקף שווי הבטחונות המגבים את הנייר וכריות הבטחון )אם יש(‪.‬‬ ‫הרעה במצבו הפיננסי של המנפיק ושינויים בסביבתו העסקית‪.‬‬ ‫בחינת אירועים לאחר תאריך המאזן‪.‬‬ ‫מדיניות הבנק היא להכיר בירידת ערך של נייר ערך כבעלת אופי אחר מזמני אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫• נייר ערך אשר נמכר עד מועד פרסום הדוח לציבור לתקופה זו‬ ‫• נייר ערך אשר סמוך למועד פרסום הדוח לציבור לתקופה זו‪ ,‬הבנק מתכוון למכור אותו בתוך פרק זמן‬ ‫קצר‪.‬‬ ‫• איגרת חוב אשר לגביה חלה ירידת דירוג משמעותית‪,‬סווגה ע"י הבנק כבעייתית או שחל לגביה כשל‬ ‫בתשלום‪.‬‬ ‫• נייר ערך אשר השווי ההוגן שלו לסוף תקופת הדיווח וגם במועד הסמוך למועד פרסום הדוחות הכספיים‪,‬‬ ‫היה נמוך בשיעור העולה על ‪ 40%‬מהעלות )לגבי איגרות חוב‪ -‬העלות המופחתת(‪ ,‬והשווי ההוגן שלו נמוך‬ ‫מהשווי בו נרכש מעל ל‪ 3 -‬רבעונים ברציפות‪ .‬זאת‪ ,‬אלא אם בידי הבנק ראיות אובייקטיביות אשר מוכיחות‬ ‫ברמה גבוהה של בטחון כי ירידת הערך הינה בעלת אופי זמני‪.‬‬ ‫כאשר חלה ירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני בנייר ערך תופחת עלותו לשוויו ההוגן ליום המאזן ותשמש כבסיס‬ ‫עלות חדש‪ .‬סכום ההפחתה יזקף לדוח רווח והפסד‪.‬‬ ‫‪156‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫)‪ (10‬קיזוז נכסים והתחייבויות‬ ‫א‪ .‬הבנק מקזז נכסים והתחייבויות הנובעים מאותו צד נגדי ומציג במאזן את יתרתם נטו בהתקיים התנאים‬ ‫המצטברים הבאים‪:‬‬ ‫• בגין אותן ההתחייבויות‪ ,‬קיימת זכות חוקית ניתנת לאכיפה )‪ (legally enforceable right‬לקיזוז‬ ‫ההתחייבויות מהנכסים;‬ ‫• קיימת כוונה לפרוע את ההתחייבות ולממש את הנכסים על בסיס נטו או בו זמנית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הבנק מקזז נכסים והתחייבויות עם שני צדדים נגדיים שונים ומציג במאזן סכום נטו בהתקיים שני התנאים‬ ‫המצטברים לעיל‪ ,‬ובתנאי שישנו הסכם בין שלושת הצדדים המעגן באופן ברור את זכות הבנק בגין אותן‬ ‫ההתחייבויות לקיזוז‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הבנק מקזז פיקדונות שפירעונם למפקיד מותנה במידת הגביה מן האשראי והאשראי שניתן מפיקדונות אלה‪,‬‬ ‫כשאין לבנק סיכון להפסד מהאשראי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הבנק מקזז בין מכשירים נגזרים שבוצעו עם אותו צד נגדי הכפופים להסדר להתחשבנות נטו ) ‪master netting‬‬ ‫‪.(arrangement‬‬ ‫)‪ (11‬העברות ושירות של נכסים פיננסיים וסילוק של התחייבויות‬ ‫הבנק מיישם את כללי המדידה והגילוי שנקבעו בתקן חשבונאות אמריקאי ‪ ,(ASC 860-10) FAS 140‬העברות‬ ‫ושירות של נכסים פיננסיים ולסילוק של התחייבויות‪ ,‬כפי שתוקן על ידי ‪ ,FAS 166‬העברות ושירות של נכסים‬ ‫פיננסיים )‪ ,(ASC 860-10‬לצורך הטיפול בהעברות של נכסים פיננסיים וסילוק של התחייבויות‪.‬‬ ‫בהתאם לכללים אלו העברת נכס פיננסי תטופל חשבונאית כמכירה‪ ,‬אם ורק אם‪ ,‬מתקיימים כל התנאים‬ ‫הבאים‪ (1) :‬הנכס הפיננסי שהועבר בודד מהגורם המעביר‪ ,‬גם במצב של פשיטת רגל או בכינוס נכסים אחר;‬ ‫)‪ (2‬כל מקבל )או‪ ,‬אם המקבלת היא ישות שכל יעודה הינו לעסוק באיגוח או בפעילות מימון מגובה נכסים‬ ‫ואשר אותה ישות מנועה מלשעבד או להחליף את הנכסים הפיננסיים שקיבלה‪ ,‬כל צד שלישי שמחזיק בזכויות‬ ‫מוטב( יכול לשעבד או להחליף את הנכסים )או את זכויות המוטב( שקיבל‪ ,‬ולא קיים תנאי שגם מגביל את‬ ‫המקבל )או צד שלישי אשר מחזיק בזכויות המוטב( מלנצל את זכותו לשעבד או להחליף וגם מעניק למעביר‬ ‫הטבה גדולה יותר מאשר הטבה טריוויאלית; )‪ (3‬המעביר‪ ,‬או חברות מאוחדות שנכללו בדוחותיו הכספיים‪ ,‬או‬ ‫הסוכנים שלו‪ ,‬אינם שומרים שליטה אפקטיבית בנכסים הפיננסיים או בזכויות המוטב המתייחסים לנכסים‬ ‫המועברים האלה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כדי שהעברה של חלק מנכס פיננסי תחשב כמכירה‪ ,‬החלק המועבר חייב לקיים את ההגדרה של זכויות‬ ‫משתתפות‪ .‬זכויות משתתפות חייבות לעמוד בקריטריונים הבאים‪ :‬הזכות צריכה לייצג זכויות פרופורציונאלית‬ ‫ביחס למלוא הנכס הפיננסי; כל תזרימי מזומנים המתקבלים מהנכסים מחולקים בין זכויות המשתתפות באופן‬ ‫פרופורציונלי לחלקם בבעלות; הזכויות אינן זכויות נחותות )‪ (subordinated‬ביחס לזכויות אחרות; לא קיימת‬ ‫זכות חזרה למעביר או למחזיקים אחרים בזכויות משתתפות )למעט במקרה של הפרת מצגים או התחייבויות‪,‬‬ ‫התחייבויות חוזיות שוטפות לשירות בנכס פיננסי בשלמותו וניהול חוזה ההעברה‪ ,‬ומחויבויות חוזיות להתחלק‬ ‫בקיזוז הטבות כלשהן שהתקבלו על ידי מחזיק כלשהו בזכויות משתתפות(; ולמעביר וגם למחזיק בזכויות‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪157‬‬ ‫משתתפות אין זכות לשעבד או להחליף את הנכס הפיננסי בשלמותו‪ ,‬למעט אם כל המחזיקים בזכויות‬ ‫משתתפות מסכימים לשעבד או להחליף את הנכס הפיננסי בשלמותו‪.‬‬ ‫במידה והעסקה עומדת בתנאים לטיפול בעסקה כמכירה‪ ,‬הנכסים הפיננסים המועברים נגרעים מהמאזן של‬ ‫הבנק‪ .‬במידה ולא מתקיימים תנאי המכירה‪ ,‬ההעברה נחשבת לחוב מובטח‪ .‬מכירה של חלק מנכס פיננסי‬ ‫שאינו זכות משתתפת מטופלת כחוב מובטח‪ ,‬היינו‪ ,‬הנכסים המועברים ממשיכים להירשם במאזן של הבנק‬ ‫והתמורה מהמכירה תוכר כהתחייבות של הבנק‪.‬‬ ‫)‪ (12‬רכוש קבוע )בניינים וציוד(‬ ‫א‪ .‬הכרה ומדידה‬ ‫פריטי רכוש קבוע נמדדים לפי העלות בניכוי פחת שנצבר והפסדים מירידת ערך‪ .‬העלות כוללת יציאות הניתנות‬ ‫לייחוס במישרין לרכישת הנכס‪.‬‬ ‫פריט רכוש קבוע שנרכש תמורת פריט לא כספי אחר במסגרת עסקה בעלת מהות מסחרית‪ ,‬מוכר לפי שווי‬ ‫הוגן‪.‬‬ ‫כאשר לחלקי רכוש קבוע משמעותיים )לרבות עלויות של בדיקות תקופתיות משמעותיות( יש אורך חיים שונה‪,‬‬ ‫הם מטופלים כפריטים נפרדים )רכיבים משמעותיים( של הרכוש הקבוע‪.‬‬ ‫רווח או הפסד מגריעת פריט רכוש קבוע נקבעים לפי השוואת התמורה מגריעת הנכס לערכו בספרים‪ ,‬ומוכרים‬ ‫נטו‪ ,‬בסעיף "רווח מפעולות בלתי רגילות‪ ,‬לאחר מס" בדוח רווח והפסד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עלויות עוקבות‬ ‫עלות החלפת חלק מפריט רכוש קבוע מוכרת כחלק מהערך בספרים של אותו פריט אם צפוי כי ההטבות‬ ‫הכלכליות העתידיות הגלומות בחלק שהוחלף יזרמו אל הבנק ואם עלותו ניתנת למדידה באופן מהימן‪ .‬הערך‬ ‫בספרים של החלק שהוחלף נגרע‪ .‬עלויות תחזוקה שוטפות של פריטי רכוש קבוע נזקפות לרווח והפסד עם‬ ‫התהוותן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פחת‬ ‫פחת הוא הקצאה שיטתית של הסכום בר‪-‬פחת של נכס על פני אורך חייו השימושיים‪ .‬סכום בר‪-‬פחת הוא‬ ‫העלות של הנכס‪ ,‬או סכום אחר המחליף את העלות‪ ,‬בניכוי ערך השייר של הנכס‪.‬‬ ‫פחת נזקף לדוח רווח והפסד לפי שיטת הקו הישר על פני אומדן אורך החיים השימושי של כל חלק מפריטי‬ ‫הרכוש הקבוע‪ ,‬מאחר ושיטה זו משקפת את תבנית הצריכה החזויה של ההטבות הכלכליות העתידיות הגלומות‬ ‫בנכס בצורה הטובה ביותר‪ .‬נכסים חכורים מופחתים על פני התקופה הקצרה מבין תקופת החכירה ותקופת‬ ‫השימוש בנכסים‪ .‬קרקעות אינן מופחתות‪.‬‬ ‫האומדנים בדבר שיטת הפחת‪ ,‬אורך החיים השימושיים וערך השייר נבחנים מחדש לפחות בכל סוף שנת‬ ‫כספים ומותאמים בעת הצורך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עלויות תוכנה מוצגות במאזן בסעיף בניינים וציוד לגבי הטיפול החשבונאי בעלויות תוכנה‪.‬‬ ‫‪158‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ה‪ .‬יישום לראשונה של ‪ ,IAS 16‬רכוש קבוע‬ ‫ליישום התקן לראשונה לא הייתה השפעה מהותית על הדוחות הכספיים של הבנק‪.‬‬ ‫)‪ (13‬חכירות‬ ‫חכירות‪ ,‬לרבות חכירות של קרקעות ממינהל מקרקעי ישראל או מצדדים שלישיים אחרים בהן נושאת הקבוצה‬ ‫באופן מהותי בכל הסיכונים והתשואות מהנכס‪ ,‬מסווגות כחכירות מימוניות‪ .‬בעת ההכרה לראשונה נמדדים הנכסים‬ ‫החכורים בסכום השווה לנמוך מבין השווי ההוגן והערך הנוכחי של דמי החכירה המינימאליים העתידיים‪ .‬תשלומים‬ ‫עתידים למימוש אופציה להארכת תקופת החכירה מול מנהל מקרקעי ישראל אינם מוכרים כחלק מהנכס‬ ‫וההתחייבות המתייחסת מאחר והם מהווים דמי חכירה מותנים‪ ,‬הנגזרים משוויה ההוגן של הקרקע במועדי החידוש‬ ‫העתידיים של הסכם החכירה‪ .‬לאחר ההכרה לראשונה‪ ,‬מטופל הנכס בהתאם למדיניות החשבונאית הנהוגה לגבי‬ ‫נכס זה‪.‬‬ ‫יתר החכירות מסווגות כחכירות תפעוליות‪ ,‬כאשר הנכסים החכורים אינם מוכרים במאזן של הקבוצה‪.‬‬ ‫דמי חכירה ששולמו מראש למינהל מקרקעי ישראל בגין חכירות של קרקעות המסווגות כחכירות תפעוליות מוצגים‬ ‫במאזן כהוצאות מראש‪ ,‬ונזקפים לדוח רווח והפסד לאורך תקופת החכירה‪ .‬תקופת החכירה וסכומי ההפחתות‬ ‫מביאים בחשבון אופציה להארכת תקופת החכירה‪ ,‬במידה ובמועד ההתקשרות בחכירה היה וודאי באופן סביר‬ ‫שהאופציה תמומש‪.‬‬ ‫תשלומים במסגרת חכירה תפעולית נזקפים לרווח והפסד לפי שיטת הקו הישר‪ ,‬לאורך תקופת החכירה‪ .‬תמריצי‬ ‫חכירה שנתקבלו מוכרים כחלק בלתי נפרד מסך כל הוצאות החכירה לפי שיטת הקו הישר‪ ,‬לאורך תקופת החכירה‪.‬‬ ‫תשלומי חכירה מינימאליים‪ ,‬המשתלמים במסגרת חכירה מימונית‪ ,‬נחלקים בין הוצאות המימון לבין הפחתת יתרת‬ ‫ההתחייבות‪ .‬הוצאת המימון מוקצית לכל תקופה מתקופת החכירה‪ ,‬כך שמתקבל שיעור ריבית תקופתית קבוע על‬ ‫היתרה הנותרת של ההתחייבות‪ .‬תשלומי החכירה המינימאליים מתעדכנים‪ ,‬בגין דמי חכירה מותנים‪ ,‬כאשר ההתניה‬ ‫מתבררת‪.‬‬ ‫קביעה אם הסדר מכיל חכירה‬ ‫בתחילת ההסדר או בעת בחינתו מחדש‪ ,‬הקבוצה קובעת עם הסדר הוא חכירה או אם הוא מכיל חכירה‪.‬‬ ‫הסדר הוא חכירה או מכיל חכירה אם מתקיימים שני התנאים הבאים‪:‬‬ ‫• קיום ההסדר תלוי בשימוש בנכס או בנכסים ספציפיים; וכן‬ ‫• ההסדר מכיל זכות לשימוש בנכס‪.‬‬ ‫תשלומים ותמורה אחרת שנדרשים לפי ההסדר מופרדים בתחילת ההסדר או בעת הבחינה מחדש לתשלומים עבור‬ ‫החכירה ולרכיבים אחרים על בסיס השווי ההוגן היחסי שלהם‪.‬‬ ‫לגבי חכירה מימונית‪ ,‬אם אין זה מעשי להפריד את התשלומים באופן מהימן‪ ,‬הקבוצה מכירה בנכס ובהתחייבות‬ ‫בסכום השווה לשווי ההוגן של נכס הבסיס‪ .‬בתקופות עוקבות ההתחייבות מופחתת עם ביצוע התשלומים ומוכרת‬ ‫הוצאת מימון גלומה בגין ההתחייבות תוך שימוש בשיעור הריבית התוספתית של הרוכש‪.‬‬ ‫יישום לראשונה של ‪ ,IAS 17‬חכירות‬ ‫ליישום התקן אין השפעה מהותית על הדוחות הכספיים של הבנק‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪159‬‬ ‫)‪ (14‬ירידת ערך נכסים שאינם פיננסיים‬ ‫הערך בספרים של הנכסים הלא פיננסיים של הבנק‪ ,‬למעט נכסי מיסים נדחים ולרבות נכסים כספיים שהם‬ ‫השקעות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני‪ ,‬נבדק בכל מועד דיווח כדי לקבוע האם קיימים סימנים‬ ‫המצביעים על ירידת ערך‪ .‬באם קיימים סימנים כאמור‪ ,‬מחושב אומדן של סכום בר ההשבה של הנכס‪.‬‬ ‫בתקופות עוקבות למועד ההכרה לראשונה‪ ,‬מבצע הבנק‪ ,‬אחת לשנה בתאריך קבוע עבור כל נכס‪ ,‬הערכה של‬ ‫סכום בר ההשבה של נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר או שאינם זמינים לשימוש או באופן‬ ‫תכוף יותר‪ ,‬אם קיימים סימנים לירידת ערך‪.‬‬ ‫הסכום בר ההשבה של נכס או של יחידה מניבת מזומנים הינו הגבוה מבין שווי השימוש ומחיר המכירה נטו‬ ‫)שווי הוגן‪ ,‬בניכוי הוצאות מכירה(‪ .‬בקביעת שווי השימוש‪ ,‬מהוון הבנק את תזרימי המזומנים העתידיים החזויים‬ ‫לפי שיעור היוון לפני מסים‪ ,‬המשקף את הערכות השוק לגבי ערך הזמן של הכסף והסיכונים הספציפיים‬ ‫המתייחסים לנכס‪ .‬למטרת בחינת ירידת ערך‪ ,‬הנכסים אשר אינם ניתנים לבחינה פרטנית מקובצים יחד‬ ‫לקבוצת הנכסים הקטנה ביותר אשר מניבה תזרימי מזומנים משימוש מתמשך‪ ,‬אשר הינם בלתי תלויים‬ ‫בעיקרם בנכסים ובקבוצות אחרות )"יחידה מניבת מזומנים"(‪ .‬למטרת בחינת ירידת ערך של מוניטין‪ ,‬יחידות‬ ‫מניבות מזומנים אליהן הוקצה מוניטין יקובצו כך שהרמה בה תיבחן ירידת הערך תשקף את הרמה הנמוכה‬ ‫ביותר בה המוניטין נתון למעקב למטרת דיווח פנימי אך לא תהיה גדולה ממגזר פעילות‪ .‬מוניטין שנרכש‬ ‫במסגרת צירוף עסקים מוקצה ליחידות מניבות מזומנים אשר צפויות להניב הטבות מהסינרגיה של הצירוף‪.‬‬ ‫נכסי מטה הבנק אינם מפיקים תזרימי מזומנים נפרדים ומשרתים יותר מיחידה מניבת מזומנים אחת‪ .‬חלק‬ ‫מנכסי המטה מוקצים ליחידות מניבות מזומנים על בסיס סביר ועקבי ונבחנים לירידת ערך כחלק מבחינת ירידת‬ ‫ערך בגין יחידות מניבות המזומנים להן הם מוקצים‪.‬‬ ‫נכסי מטה אחרים‪ ,‬אותם לא ניתן להקצות באופן סביר ועקבי ליחידות מניבות מזומנים‪ ,‬מוקצים לקבוצת יחידות‬ ‫מניבות מזומנים במידה וקיימים סממנים לכך שחלה ירידת ערך בנכס השייך למטה החברה או כאשר קיימים‬ ‫סממנים לירידת ערך בקבוצת היחידות מניבות המזומנים‪ .‬במקרה זה‪ ,‬נקבע סכום בר השבה של קבוצת‬ ‫היחידות מניבות המזומנים שאותן משרת המטה‪.‬‬ ‫הפסדים מירידת ערך מוכרים כאשר הערך בספרים של הנכס או של יחידה מניבת מזומנים אליה הנכס‬ ‫משתייך עולה על הסכום בר ההשבה‪ ,‬ונזקפים לרווח והפסד‪ .‬הפסדים מירידת ערך שהוכרו לגבי יחידות מניבות‬ ‫מזומנים‪ ,‬מוקצים תחילה להפחתת הערך בספרים של מוניטין שיוחס ליחידות אלה ולאחר מכן להפחתת הערך‬ ‫בספרים של הנכסים האחרים ביחידה מניבת המזומנים‪ ,‬באופן יחסי‪.‬‬ ‫יישום לראשונה של ‪ ,IAS 36‬ירידת ערך נכסים‬ ‫הבנק יישם את התקן החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬באופן של יישום למפרע‪ .‬ליישום התקן לא היתה השפעה מהותית‪.‬‬ ‫)‪ (15‬זכויות עובדים‬ ‫בגין כל ההתחייבויות של יחסי עובד‪-‬מעביד קיימות עתודות מתאימות על פי דין‪ ,‬הסכם‪ ,‬נוהג וציפיות ההנהלה‪.‬‬ ‫התחייבויות עתידיות בגין פנסיה ומענקי יובל מחושבות על ידי אקטואר מומחה בשיטת הערכה של הטבות נצברות‬ ‫ובהתחשב בהסתברויות על בסיס ניסיון העבר‪ .‬שיעור ההיוון של העתודות הינו ‪ 4%‬בהתאם להוראות המפקח על‬ ‫הבנקים‪ .‬שיעור התמותה מתבסס על הוראות עדכניות של הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון‪ .‬שיעור עליית השכר‬ ‫בעתיד מוערך על ידי ההנהלה‪.‬‬ ‫‪160‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫התחייבויות לפיצויי פרישה ופנסיה מכוסות בעיקרן על ידי יעודות אשר מופקדות בקופות גמל לקצבה ולפיצויים‪ .‬בגין‬ ‫סכומי התחייבות אשר אינם מכוסים כאמור‪ ,‬נכללה הפרשה בדוחות הכספיים‪ .‬ראה באור ‪.13‬‬ ‫הנחיות והבהרות בנושא חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‬ ‫ביום ‪ 27‬במרס ‪ 2011‬פורסמו הנחיות של הפיקוח על הבנקים בנושא חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא‬ ‫זכויות עובדים‪ .‬ההנחיות קובעות מספר הבהרות בנוגע להערכת התחייבות בגין זכויות עובדים והנחיות בנושא‬ ‫בקרה פנימית על תהליך הדיווח הכספי בנושא זכויות עובדים תוך דרישה לשיתוף אקטואר מוסמך‪ ,‬זיהוי ומיון‬ ‫התחייבויות בגין זכויות עובדים‪ ,‬קיום בקרות פנימיות לצורך הסתמכות על הערכת האקטואר ותיקופה וכן דרישות‬ ‫גילוי מסוימות‪.‬‬ ‫בפרט‪ ,‬לפי החוזר‪ ,‬תאגיד בנקאי שצופה כי ישולמו לקבוצת עובדים הטבות מעבר לתנאים החוזיים‪ ,‬נדרש להביא‬ ‫בחשבון את שיעור העובדים שצפויים לעזוב )לרבות עובדים שצפויים לפרוש במסגרת תוכניות פרישה מרצון או‬ ‫בעת קבלת תנאים מועדפים אחרים( ואת ההטבות שהם צפויים לקבל בעת עזיבתם‪ .‬בעקבות יישום ההנחיות של‬ ‫הפיקוח‪ ,‬ההתחייבות בגין תשלום פיצויי פיטורין לקבוצת העובדים מוצגת בדוח הכספי בסכום הגבוה מבין סכום‬ ‫ההתחייבויות שחושב על בסיס אקטוארי‪ ,‬המביא בחשבון את העלות הנוספת שצפוי שתיגרם לתאגיד הבנקאי בגין‬ ‫מתן הטבות כאמור‪ ,‬לבין סכום ההתחייבויות שמחושב כמכפלת השכר החודשי של העובד במספר שנות הוותק‬ ‫שלו‪ ,‬כנדרש בגילוי דעת ‪ 20‬של לשכת רואי חשבון בישראל‪.‬‬ ‫ההנחיות הכלולות בחוזר יושמו החל מהדוחות הכספיים לתקופות שלאחר ה‪ 1 -‬באפריל ‪ .2011‬השפעת היישום‬ ‫לראשונה נכללה בדרך של יישום למפרע‪ .‬השפעה של ‪ 4.9‬מיליוני ש"ח )נטו ממס( נזקפה כהתאמה ליתרת הפתיחה‬ ‫של העודפים לתקופה המוקדמת ביותר המוצגת בדוחות כספיים אלה‪ .‬מספרי השוואה הוצגו מחדש‪.‬‬ ‫להלן השפעת היישום למפרע על כל אחת משנות הדיווח הקודמות שנתוניהן נכללים בדוחות‪.‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות‬ ‫אלו‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות אלו‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫השפעה על סעיפי רווח והפסד‬ ‫הוצאות משכורות והוצאות נלוות‬ ‫רווח )הפסד( מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫הפרשה למיסים )הטבות מס( על הרווח )ההפסד( מפעולות רגילות‬ ‫רווח )הפסד( מפעולות רגילות לאחר מיסים‬ ‫רווח )הפסד( נקי‬ ‫‪85.1‬‬ ‫‪48.8‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪32.7‬‬ ‫‪32.7‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫‪85.4‬‬ ‫‪48.5‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪82.4‬‬ ‫‪49.1‬‬ ‫‪19.7‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫)‪(1.2‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(0.9‬‬ ‫)‪(0.9‬‬ ‫‪83.6‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫הרווח הבסיסי והמדולל למניה‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪0.20‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫‪0.19‬‬ ‫השפעה על דוח תזרים מזומנים‬ ‫תזרים מזומנים מפעילות שוטפת‬ ‫‪56.8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪56.8‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫* קטן מ‪ 0.1 -‬מליוני ש"ח‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪161‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות‬ ‫אלו‬ ‫השפעת‬ ‫היישום‬ ‫למפרע‬ ‫כפי שדווח‬ ‫בעבר‬ ‫כמדווח‬ ‫בדוחות אלו‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫השפעה על סעיפי המאזן‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫התחייבויות אחרות‬ ‫הון‬ ‫‪20.8‬‬ ‫‪395.6‬‬ ‫‪382.2‬‬ ‫)‪2.4‬‬ ‫)‪8.4‬‬ ‫)‪(6.0‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪404.0‬‬ ‫‪376.2‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪390.6‬‬ ‫‪350.4‬‬ ‫)‪2.3‬‬ ‫)‪8.1‬‬ ‫)‪(5.8‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪398.7‬‬ ‫‪344.6‬‬ ‫יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון‬ ‫יחס הון רובד ‪ 1‬לרכיבי סיכון‬ ‫‪14.83%‬‬ ‫‪14.30%‬‬ ‫)‪(0.24%‬‬ ‫)‪(0.24%‬‬ ‫‪14.59%‬‬ ‫‪14.06%‬‬ ‫‪13.42%‬‬ ‫‪12.87%‬‬ ‫)‪(0.23%‬‬ ‫)‪(0.23%‬‬ ‫‪13.19%‬‬ ‫‪12.64%‬‬ ‫רגישות המחויבות האקטוארית להנחת גידולי השכר‬ ‫סה"כ מחויבויות לעובדים‬ ‫ניתוח שינוי‬ ‫‪0.75%‬‬ ‫)‪12.9‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫‪13.0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1.25%‬‬ ‫)‪13.1‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫‪1.50%‬‬ ‫)‪13.3‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫‪1.75%‬‬ ‫)‪13.4‬‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫‪2.00%‬‬ ‫)‪13.5‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫‪2.25%‬‬ ‫)‪13.7‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫‪2.75%‬‬ ‫)‪14.0‬‬ ‫)‪1.0‬‬ ‫רגישות המחויבות האקטוארית להנחת העזיבות‬ ‫מחויבויות נוספות לעובדים‬ ‫ניתוח שינוי‬ ‫גידול פי ‪2‬‬ ‫גידול ‪50%‬‬ ‫לפי המודל‬ ‫קיטון ‪25%‬‬ ‫קיטון ‪50%‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫)‪(2.1‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫)‪(1.1‬‬ ‫‪13.0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫)‪ (16‬עסקאות תשלום מבוסס מניות‬ ‫השווי ההוגן במועד ההענקה של מענקי תשלום מבוסס מניות לעובדים נזקף כהוצאת שכר במקביל לגידול‬ ‫בהון על פני התקופה בה מושגת זכאות בלתי מותנית למענקים‪ .‬הסכום שנזקף כהוצאה בגין מענקי תשלום‬ ‫מבוסס מניות‪ ,‬המותנים בתנאי הבשלה שהינם תנאי שירות או תנאי ביצוע שאינם תנאי שוק‪ ,‬מותאם על מנת‬ ‫לשקף את מספר המענקים אשר צפויים להבשיל‪ .‬עבור מענקי תשלום מבוסס מניות המותנים בתנאים שהם‬ ‫תנאי שוק‪ ,‬הבנק מביא בחשבון תנאים אלו באמידת השווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים‪ ,‬לכן‪ ,‬הבנק‬ ‫מכיר בהוצאה בגין מענקים אלו ללא קשר אם התקיימו התנאים הללו‪.‬‬ ‫השווי ההוגן של הסכום המגיע לעובדים בגין זכויות לעליית ערך מניות‪ ,‬המסולקות במזומן‪ ,‬נזקף כהוצאה‪ ,‬כנגד‬ ‫גידול מקביל בהתחייבויות‪ ,‬על פני התקופה בה מושגת זכאות העובדים לתשלום‪ .‬ההתחייבות נמדדת מחדש‬ ‫בכל מועד דיווח‪ ,‬וכן במועד הסילוק‪ .‬כל שינוי בשווי ההוגן של ההתחייבות נזקף כהוצאת שכר ברווח והפסד‪.‬‬ ‫בעסקאות בהן מעניקה חברת האם לעובדי הבנק זכויות למכשיריה ההוניים‪ ,‬מטפל הבנק בהענקה כעסקת‬ ‫תשלום מבוסס מניות המסולקת במכשירים הוניים‪ ,‬כלומר מכיר בשווי ההוגן של ההענקה ישירות בהון‪,‬‬ ‫בהתאם לאמור לעיל‪.‬‬ ‫‪162‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫)‪ (17‬התחייבויות תלויות‬ ‫הדוחות הכספיים כוללים הפרשות נאותות בגין תביעות‪ ,‬בהתאם להערכת ההנהלה ובהתבסס על הערכות‬ ‫יועציה המשפטיים‪ .‬מתכונת הגילוי הינה על פי הוראות המפקח על הבנקים‪ ,‬באופן שהתביעות שהוגשו כנגד‬ ‫הבנק מסווגות לשלוש קבוצות‪:‬‬ ‫‪ .1‬סיכון צפוי )‪ - (Probable‬הסתברות להתממשות החשיפות לסיכון הינה מעל ל‪ .70% -‬בגין תביעה הנכללת‬ ‫בקבוצת סיכון זו נכללה הפרשה בדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬סיכון אפשרי )‪ - (Reasonably Possible‬הסתברות להתממשות החשיפות לסיכון הינה בין‪ 20% -‬ל‪.70% -‬‬ ‫בגין תביעה הנכללת בקבוצת סיכון זו לא נכללה הפרשה בדוחות הכספיים‪ ,‬אלא רק ניתן גילוי‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכון קלוש )‪ - (Remote‬הסתברות להתממשות החשיפות לסיכון הינה מתחת ל‪ .20% -‬בגין תביעה‬ ‫הנכללת בקבוצת סיכון זו לא נכללה הפרשה בדוחות הכספיים ולא ניתן גילוי‪.‬‬ ‫תביעה שלגביה יש קביעה של המפקח על הבנקים כי הבנק נדרש להשיב כספים‪ ,‬מסווגת כצפויה ונערכת‬ ‫בגינה הפרשה בגובה הסכום שהבנק נדרש להשיב‪.‬‬ ‫במקרים נדירים הבנק קבע‪ ,‬שלדעת הנהלת הבנק‪ ,‬בהסתמך על יועציה המשפטיים‪ ,‬לא ניתן להעריך את סיכויי‬ ‫ההתממשות של החשיפה לסיכון בגין תביעה רגילה ובגין תביעה שאושרה כתביעה ייצוגית ולכן לא בוצעה‬ ‫הפרשה‪.‬‬ ‫בבאור ‪ 16‬בדבר התחייבויות תלויות והתקשרויות מיוחדות נכלל גילוי כמותי לסך החשיפות אשר סבירות‬ ‫התממשותן אינה קלושה שלא בוצעה בגינן הפרשה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בבאור כאמור נכללו פרטים בדבר התחייבויות תלויות שהסתברות התממשותן קלושה‪ ,‬אך התממשות‬ ‫ההתחייבויות האמורות או ההפסד המרבי עלולים להעמיד בספק את המשך פעולות התאגיד במתכונת‬ ‫הקיימת‪.‬‬ ‫)‪ (18‬הוצאות מיסים על ההכנסה‬ ‫הוצאת מסים על הכנסה כוללת מסים שוטפים ונדחים‪ .‬מיסים שוטפים ונדחים נזקפים לדוח רווח והפסד‪ ,‬אלא‬ ‫אם המס נובע מעסקה או אירוע אשר מוכרים ישירות בהון‪ .‬במקרים אלו הוצאת המיסים על הכנסה נזקפת‬ ‫להון‪ .‬המס השוטף הינו סכום המס הצפוי להשתלם )או להתקבל( על ההכנסה החייבת במס לשנה‪ ,‬כשהוא‬ ‫מחושב לפי שיעורי המס החלים לפי החוק שנחקק או נחקק למעשה לתאריך המאזן‪ ,‬והכולל שינויים בתשלומי‬ ‫המס המתייחסים לשנים קודמות‪.‬‬ ‫ההפרשה למסים על ההכנסה של הבנק וחברות מאוחדות שלו שהן מוסדות כספיים לצרכי מס ערך מוסף‪,‬‬ ‫כוללת מס רווח המוטל על ההכנסה לפי חוק מס ערך מוסף‪ .‬מס ערך מוסף המוטל על השכר במוסדות כספיים‬ ‫נכלל בדוח רווח והפסד בסעיף "משכורת והוצאות נלוות"‪.‬‬ ‫הבנק מכיר במסים נדחים בהתייחס להפרשים זמניים בין הערך בספרים של נכסים והתחייבויות לצורך דיווח‬ ‫כספי לבין ערכם לצרכי מסים‪ .‬אולם הבנק לא מכיר במסים נדחים לגבי ההפרשים הזמניים הבאים‪ :‬ההכרה‬ ‫לראשונה במוניטין‪ ,‬ההכרה לראשונה בנכסים ובהתחייבויות בעסקה שאינה מהווה צירוף עסקים ושאינה‬ ‫משפיעה על הרווח החשבונאי ועל הרווח לצרכי מס‪ ,‬וכן הפרשים הנובעים מהשקעה בחברות בנות‪ ,‬בישויות‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪163‬‬ ‫בשליטה משותפת ובחברות כלולות‪ ,‬במידה ואין זה צפוי שהם יתהפכו בעתיד הנראה לעין‪ .‬המסים הנדחים‬ ‫נמדדים לפי שיעורי המס הצפויים לחול על ההפרשים הזמניים במועד בו ימומשו‪ ,‬בהתבסס על החוקים‬ ‫שנחקקו או שנחקקו למעשה לתאריך המאזן‪ .‬הבנק מקזז נכסי והתחייבות מסים נדחים במידה וקיימת זכות‬ ‫חוקית הניתנת לאכיפה לקיזוז נכסי והתחייבויות מסים שוטפים‪ ,‬והם מיוחסים לאותה הכנסה חייבת במס‬ ‫הממוסה על ידי אותה רשות מס בגין אותה חברה נישומה‪ ,‬אשר בכוונתו לסלק נכסי והתחייבות מסים שוטפים‬ ‫על בסיס נטו או שנכסי והתחייבויות המסים מיושבים בו זמנית‪.‬‬ ‫נכס מס נדחה בגין הפסדים מועברים ובגין זכות מועברת לקיזוז מס מוכר בספרים במקרים שמימוש המס‬ ‫האמור בעתיד הנראה לעין אינו מוטל בספק‪ .‬נכס מס נדחה בגין הפרשים זמניים יוכר כאשר קרוב לוודאי‬ ‫)‪ (probable‬שייווצר לגביהם חיסכון במס בעת ההיפוך‪ .‬יצירה של נכסי מיסים נדחים נטו לא תעלה על המיסים‬ ‫השוטפים בתקופת החשבון‪ ,‬אלא במקרים מיוחדים‪ ,‬בהם מימוש המס בעתיד הנראה לעין אינו מוטל בספק‪.‬‬ ‫הבנק עשוי להתחייב בתוספת מס במקרה של חלוקת דיבידנדים בגין חברות מוחזקות‪ .‬תוספת מס זו לא‬ ‫נכללה בדוחות הכספיים‪ ,‬לאור מדיניות החברות המוחזקות שלא לגרום לחלוקת דיבידנד הכרוכה בתוספת מס‬ ‫לבנק‪ ,‬בעתיד הנראה לעין‪ .‬במקרים בהם צפויה חברה מוחזקת לחלק דיבידנד מרווחים הכרוכים בתוספת מס‬ ‫לבנק‪ ,‬יוצר הבנק עתודה למס בגין תוספת המס שהוא עשוי להתחייב בה‪.‬‬ ‫מס נדחה בגין עסקאות בינחברתיות בדוח המאוחד נרשם לפי שיעור המס החל על החברה הרוכשת‪.‬‬ ‫)‪ (19‬רווח למניה‬ ‫הבנק מציג נתוני רווח למניה בסיסי ומדולל לגבי הון המניות הרגילות שלה‪ .‬הרווח הבסיסי למניה מחושב על‬ ‫ידי חלוקת הרווח או ההפסד המיוחסים לבעלי המניות הרגילות של הבנק במספר הממוצע המשוקלל של‬ ‫המניות הרגילות שהיו במחזור במשך התקופה‪ .‬הרווח המדולל למניה נקבע על ידי התאמת הרווח או ההפסד‪,‬‬ ‫המתייחס לבעלי המניות הרגילות והתאמת הממוצע המשוקלל של המניות הרגילות שבמחזור בגין ההשפעות‬ ‫של כל המניות הרגילות הפוטנציאליות המדללות‪ ,‬הכוללות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שטרות הניתנים להמרה במניות‪ ,‬כתבי‬ ‫אופציה למניות וכתבי אופציה למניות שהוענקו לעובדים‪.‬‬ ‫)‪ (20‬דוח על תזרימי המזומנים‬ ‫הדוח על תזרימי המזומנים מוצג כשהוא מסווג לתזרימי מזומנים מפעילות שוטפת‪ ,‬מפעילות בנכסים‪ ,‬ומפעילות‬ ‫בהתחייבויות ובהון‪ .‬תזרימי המזומנים מפעילות בנכסים ובהתחייבויות ובהון מוצגים נטו‪ ,‬למעט תנועה בניירות ערך‬ ‫להשקעה ובנכסים לא כספיים‪.‬‬ ‫סעיף המזומנים ושווה המזומנים כולל מזומנים‪ ,‬פיקדונות בבנקים ופיקדונות בבנקים מרכזיים לתקופה מקורית של‬ ‫עד שלושה חודשים‪.‬‬ ‫)‪ (21‬דיווח מגזרי‬ ‫מגזר פעילות הוא מרכיב בתאגיד בנקאי אשר עוסק בפעילויות שמהן הוא עשוי להפיק הכנסות ולשאת‬ ‫בהוצאות‪ ,‬תוצאות פעולותיו נבחנות באופן סדיר ע"י ההנהלה והדירקטוריון לצורך קבלת החלטות בנוגע‬ ‫להקצאת משאבים והערכת ביצועיו וכן קיים לגביו מידע פיננסי נפרד‪ .‬המתכונת לדיווח על מגזרי הפעילות של‬ ‫הבנק נקבעה בהוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים‪.‬‬ ‫‪164‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫חלוקת המגזרים בבנק מבוססת על אפיון של מגזרי לקוחות‪ .‬מגזרים אלו כוללים גם מוצרים בנקאיים‪ .‬תוצאות‬ ‫מגזר המוצר שלא ניתן לשיוך למגזרי הלקוחות הרלוונטיים נכלל ב"סכומים שלא הוקצו והתאמות"‪.‬‬ ‫)‪ (22‬עסקאות עם בעלי שליטה‬ ‫נטילת התחייבות שיפוי או ויתור‬ ‫סכום ההתחייבות‪ ,‬השיפוי או הוויתור נזקף לקרן הון‪.‬‬ ‫הלוואה וכתב התחייבות נדחה‬ ‫מתן הלוואה או הנפקת כתב התחייבות נדחה‪ ,‬שנעשו בין הבנק לבין בעל השליטה‪ ,‬לתקופה מוגדרת ושלא‬ ‫בתנאי שוק מוצגים בדוחות הכספיים לפי הערך הנוכחי של ההחזרים הצפויים המחושב לפי שיעור הריבית‬ ‫האפקטיבית ביום קבלת ההלוואה או הנפקת כתב ההתחייבות הנדחה‪ ,‬אם במועד ההתקשרות היווה ההפרש‬ ‫בין הערך הנוכחי של החזרים הצפויים לבין הסכום הנקוב בכתב ההתחייבות הנדחה חמישה אחוזים או יותר‪.‬‬ ‫ההפרש בין סכום ההלוואה או הסכום הנקוב בכתב ההתחייבות הנדחה לבין הערך הנוכחי של ההחזרים‬ ‫הצפויים‪ ,‬המחושב לפי שיעור הריבית האפקטיבי האמור‪ ,‬נזקף לקרן הון‪.‬‬ ‫מתן הלוואה או הנפקת כתב התחייבות נדחה‪ ,‬שנעשו בין הבנק לבין בעל השליטה‪ ,‬שלא נקבע להם מועד‬ ‫פירעון ובמועד ההתקשרות היווה ההפרש בין הערך הנוכחי של החזרים הצפויים לבין הסכום הנקוב בכתב‬ ‫ההתחייבות הנדחה חמישה אחוזים או יותר‪ ,‬מוצגים בדוחות הכספיים כהלוואה או ככתב התחייבות נדחה‬ ‫לתקופה של שנה המתחדשים מדי שנה‪ .‬ההפרש בין סכום ההלוואה או הסכום הנקוב בכתב ההתחייבות‬ ‫הנדחה לבין הערך הנוכחי של ההחזרים הצפויים‪ ,‬המחושב לפי שיעור הריבית האפקטיבי האמור‪ ,‬נזקף לקרן‬ ‫הון‪ .‬כאשר אין בכוונת נותן ההלוואה או מנפיק כתב ההתחייבות הנדחה לדרוש את פירעונם וכן אין בכוונת‬ ‫הלווה לפרוע את ההלוואה או כתב ההתחייבות הנדחה בפירעון מוקדם‪ ,‬בכל תקופת דיווח‪ ,‬זוקף הבנק לקרן‬ ‫הון את ההפרש שבין הוצאות המימון על ההלוואה או כתב ההתחייבות הנדחה‪ ,‬המחושבות לפי שיעור עליית‬ ‫המדד התיאום בתקופת הדיווח‪ ,‬לבין הוצאות אלה כשהן מחושבות לפי שיעור הריבית על פי תנאי ההלוואה‬ ‫או כתב ההתחייבות הנדחה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יישום לראשונה של תקני חשבונאות‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬החל הבנק ליישם תקנים חשבונאיים והוראות המפורטים להלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬הוראות הפיקוח על הבנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי‪ ,‬והפרשה להפסדי אשראי ותיקון‬ ‫להוראות בנושא טיפול בחובות בעייתיים;‬ ‫‪ .2‬תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬מסוימים‪ ,‬המפורטים להלן‪:‬‬ ‫ ‪ ,IFRS 2‬תשלום מבוסס מניות;‬ ‫ ‪ ,(2008) IFRS 3‬צירופי עסקים;‬ ‫ ‪ ,IFRS 5‬נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו;‬ ‫‪ ,IAS 8‬מדיניות חשבונאית‪ ,‬שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות;‬ ‫‬ ‫ ‪ ,IAS 10‬אירועים לאחר תקופת הדיווח;‬ ‫ ‪ ,IAS 16‬רכוש קבוע;‬ ‫ ‪ ,IAS 17‬חכירות;‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪165‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ ,IAS 20‬הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע ממשלתי;‬ ‫‪ ,IAS 21‬השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ;‬ ‫‪ ,(2008) IAS 27‬דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים;‬ ‫‪ ,IAS 28‬השקעות בחברות כלולות;‬ ‫‪ ,IAS 29‬דיווח כספי בכלכלות היפר‪-‬אינפלציוניות;‬ ‫‪ ,IAS 31‬זכויות בעסקאות משותפות;‬ ‫‪ ,IAS 33‬רווח למניה;‬ ‫‪ ,IAS 34‬דיווח כספי לתקופות ביניים;‬ ‫‪ ,IAS 36‬ירידת ערך נכסים;‬ ‫‪ ,IAS 38‬נכסים בלתי מוחשיים;‬ ‫‪ ,IAS 40‬נדל"ן להשקעה‪.‬‬ ‫‪ .3‬תקן חשבונאות אמריקאי ‪ ,(ASC 820-10) 157‬מדידת שווי הוגן )להלן‪ ,("FAS 157" :‬תקן חשבונאות אמריקאי ‪159‬‬ ‫)‪ ,(ASC 825-10‬חלופת השווי ההוגן עבור נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות )להלן‪ ("FAS 159" :‬ועדכון‬ ‫תקינה חשבונאית ‪ ,ASU 2010-06‬שיפור גילוי לגבי מדידת שווי הוגן;‬ ‫‪ .4‬הנחיות הפיקוח על הבנקים בנושא חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים; וכן‬ ‫‪ .5‬עדכון תקינה חשבונאית ‪ ,ASU 2011-02‬קביעה של מלווה בנושא ארגון מחדש של חוב בעייתי‪.‬‬ ‫המדיניות החשבונאית של הבנק‪ ,‬כפי שפורטה בסעיף ג' שלהלן‪ ,‬משלבת את המדיניות החשבונאית החדשה בגין‬ ‫יישום תקני החשבונאות‪ ,‬עדכוני התקינה החשבונאית והוראות הפיקוח על הבנקים הנ"ל ומציגה את אופן והשפעת‬ ‫היישום לראשונה‪ ,‬ככל שהייתה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תקני חשבונאות חדשים והוראות חדשות של המפקח על הבנקים בתקופה שלפני יישומם‬ ‫‪ (1‬הוראות בנושא מתכונת דוח רווח והפסד לתאגיד בנקאי ואימוץ כללי החשבונאות המקובלים בבנקים בארה"ב‬ ‫בנושא מדידת הכנסות ריבית‪.‬‬ ‫ב‪ 29 -‬בדצמבר ‪ 2011‬פורסם חוזר המפקח על הבנקים אשר נועד להתאים את הוראות הדיווח לציבור לצורך‪:‬‬ ‫‪166‬‬ ‫•‬ ‫קביעת אופן ההצגה של דוח רווח והפסד ‪ -‬ההוראה מתאימה את מתכונת דוח רווח והפסד לאופן ההצגה‬ ‫המקובל בעולם ובארה"ב‪ .‬המתכונת החדשה משנה את אופן ההצגה של מרכיבי הרווח המימוני בגוף דוח רווח‬ ‫והפסד ובביאורים הנלווים לו; מבטלת אבחנה בין עמלות מעסקי מימון לבין עמלות תפעוליות; משנה סיווג של‬ ‫הפרשי הצמדה על הקרן כחלק מ"ריבית" וכן משנה סיווג ושמות של סעיפים אחרים של דוח רווח והפסד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ההוראה מבטלת את סעיף "רווח מפעולות בלתי רגילות" ומאמצת את הגישה הנהוגה בארה"ב לפיה‬ ‫פריטים מיוחדים מוגדרים כפריטים אשר "אינם רגילים" ו"אינם שכיחים" וכן קובעת כי סיווג אירוע כלשהו‬ ‫כפריט מיוחד יתאפשר רק באישור מראש של הפיקוח על הבנקים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההוראה קובעת שינויים למתכונת‬ ‫ביאורים נוספים בדוחות הכספיים‪ .‬יישום ההוראות בנוגע למתכונת דוח רווח והפסד יבוצע החל מהדוח לציבור‬ ‫לרבעון הראשון של שנת ‪ ,2012‬באופן של יישום למפרע‪ .‬מיישום ההוראות לראשונה לא צפויה השפעה למעט‬ ‫שינוי הצגתי‪.‬‬ ‫•‬ ‫אימוץ הכללים שנקבעו במסגרת תקני חשבונאות מקובלים בארה"ב בנושא עמלות שאינן ניתנות להחזרה‬ ‫ועלויות אחרות ‪ -‬ההוראה קובעת כללים לטיפול בעמלות מיצירת הלוואות ובעלויות ישירות ליצירת הלוואות‪.‬‬ ‫העמלות והעלויות הכשירות בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהוראה לא יוכרו באופן מיידי בדוח רווח והפסד‬ ‫אלא יובאו בחשבון בחישוב שיעור הריבית האפקטיבית של ההלוואה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההוראה משנה טיפול בעמלות‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ועלויות הקשורות להתחייבויות להקצאת אשראי לרבות עסקאות בכרטיסי אשראי‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהוראה נקבעו‬ ‫כללים בנוגע לטיפול בשינויים בתנאי החוב אשר לא מהווים ארגון מחדש של חוב בעייתי‪ ,‬טיפול בפירעונות‬ ‫מוקדמים של חובות וכן טיפול בעסקאות מתן אשראי אחרות כגון עסקאות סינדיקציה‪.‬‬ ‫הכללים שנקבעו בהוראה מהווים שינוי משמעותי לעומת הכללים הקיימים כיום בהוראות הדיווח לציבור‪.‬‬ ‫ההיערכות ליישום הכללים שנקבעו בהוראה הינה מורכבת ובכוונת הפיקוח על הבנקים ללוות את תהליך‬ ‫ההיערכות של התאגידים הבנקאיים‪ ,‬במיוחד בכל הקשור לזיהוי העלויות הכשירות‪ .‬בחוזר נקבע כי הכללים‬ ‫בנושא ייושמו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬ואילך‪ .‬ההוראות בקשר לשינוי בהגדרת "ריבית" בגין חובות פגומים ייושמו‬ ‫לגבי חובות שסווגו כפגומים מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2012‬ואילך בלבד‪.‬‬ ‫הבנק בוחן את ההשלכות הצפויות מיישום לראשונה של ההוראות‪.‬‬ ‫‪ (2‬בחודש יולי ‪ 2006‬פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן חשבונאות מספר ‪ ,29‬אימוץ תקני דיווח‬ ‫כספי בינלאומיים‪ .‬התקן קובע כי ישויות הכפופות לחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪ 1968-‬ומחויבות לדווח על פי‬ ‫תקנותיו של חוק זה‪ ,‬יערכו את דוחותיהן הכספיים לפי תקני ‪ IFRS‬לתקופות המתחילות החל מיום ‪ 1‬בינואר‬ ‫‪ .2008‬האמור לא חל על תאגידים בנקאיים שדוחותיהם הכספיים ערוכים בהתאם להוראות המפקח על הבנקים‬ ‫והנחיותיו‪.‬‬ ‫בחודש יוני ‪ 2009‬פרסם הפיקוח על הבנקים מכתב בנושא דיווח של תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי‬ ‫בישראל לפי תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬אשר קובע את אופן האימוץ הצפוי של תקני דיווח כספי‬ ‫בינלאומיים )‪ (IFRS‬על ידי תאגידים בנקאיים‪ .‬בהתאם לחוזר‪ ,‬תאריך היעד לדיווח של תאגידים בנקאיים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הובהר כי לאחר השלמת הליך התאמת ההוראות לתקנים הבינלאומיים תיוותר סמכותו של הפיקוח על‬ ‫הבנקים לקבוע הבהרות מחייבות לגבי אופן ישום הדרישות בתקנים הבינלאומיים‪ ,‬וכן לקבוע הוראות נוספות‬ ‫במקרים שבהם הדבר מתחייב לנוכח דרישות רשויות פיקוח במדינות מפותחות בעולם או בנושאים שלגביהם‬ ‫לא קיימת התייחסות בתקנים הבינלאומיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפיקוח על הבנקים ישמור על סמכותו לקבוע דרישות גילוי‬ ‫ודיווח‪ .‬בהתאם לחוזר‪ ,‬תאריך היעד לדיווח של תאגידים בנקאיים בהתאם לתקני ה‪ IFRS -‬הינו‪:‬‬ ‫• בנושאים בליבת העסק הבנקאי ‪ -‬החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2013‬כאשר בכוונת הפיקוח על הבנקים לקבל במהלך‬ ‫שנת ‪ 2011‬החלטה סופית בנושא זה‪ .‬ההחלטה הסופית תקבע בהתחשב בלוח הזמנים שיקבע בארה"ב‬ ‫ובהתקדמות תהליך ההתכנסות בין גופי התקינה הבינלאומית והאמריקאית‪ .‬טרם נקבעה החלטה סופית בנושא‪.‬‬ ‫• בנושאים שאינם בליבת העסק הבנקאי ‪ -‬ביום ‪ 1‬בינואר ‪ .2011‬יחד עם זאת‪ ,‬תקני ‪ IFRS‬בנושאים המפורטים‬ ‫להלן טרם נכנסו לתוקף והם יאומצו בהתאם להנחיות הפיקוח על הבנקים לכשיפורסמו בנוגע לעיתוי ולאופן‬ ‫יישומם לראשונה‪:‬‬ ‫‪ ,IAS 7‬דוחות תזרים מזומנים;‬‫‪ ,IAS 12‬מסים על ההכנסה;‬‫‪ ,IAS 19‬הטבות עובד;‬‫‪ ,IAS 23‬עלויות אשראי;‬‫‪ ,IAS 24‬גילויים בהקשר לצד קשור‪.‬‬‫ביום ‪ 30‬בנובמבר ‪ 2011‬הופץ חוזר בנושא אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬מסוימים‪ .‬במסגרת החוזר‬ ‫נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי תקני דיווח כספי בינלאומיים אלו‪ ,‬למעט ‪ ,IAS 19‬הטבות עובד‪ ,‬ייושמו על ידי תאגידים בנקאיים‬ ‫החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ .2012‬בעת היישום לראשונה של תקני דיווח כספי בינלאומיים אלה הבנקים נדרשים לפעול‬ ‫בהתאם להוראות המעבר שנקבעו בתקנים‪ ,‬לרבות תיקון למפרע של מספרי השוואה אם הדבר נדרש‪.‬‬ ‫להלן פרטים נוספים בנושא התקנים שיאומצו החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪:2012‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪167‬‬ ‫‪ ,IAS 12‬מסים על ההכנסה;‬‫התקן קובע את הטיפול החשבונאי במיסים על ההכנסה‪ .‬בהתאם לתקן‪ ,‬ההכרה במיסים נדחים תתבצע בהתייחס‬ ‫להפרשים הזמניים בין הערך בספרים של נכסים והתחייבויות לבין ערכם לצורכי מס‪ ,‬למעט חריגים הקיימים בתקן‬ ‫על פיהם לא יוכרו מיסים נדחים בגין הפרשים זמניים‪ .‬המיסים הנדחים יימדדו בהתאם לשיעורי המס החזויים לחול‬ ‫בתקופה שבה ימומשו ההפרשים הזמניים‪ ,‬בהתבסס על שיעורי המס וחוקי המס אשר נחקקו או אשר חקיקתם‬ ‫הושלמה למעשה עד לסוף תקופת המאזן‪ .‬התחייבויות או נכסי מסים שוטפים בגין התקופה השוטפת ובגין תקופות‬ ‫קודמות יימדדו לפי הסכום שחזוי שישולם לרשויות המס‪/‬שיושב מרשויות המס‪ ,‬תוך שימוש בשיעורי המס ובחוקי‬ ‫המס אשר נחקקו או אשר חקיקתם הושלמה למעשה עד לסוף תקופת המאזן‪.‬‬ ‫עוד קובע התקן כי נכסי מיסים נדחים יוכרו בספרים בגין הפסדים מועברים‪ ,‬זיכויי מס והפרשים זמניים הניתנים‬ ‫לניכוי כאשר צפוי שבעתיד תהיה הכנסה חייבת‪ ,‬שכנגדה ניתן יהיה לנצל אותם‪ .‬בהתאם לכללים שנקבעו בתקן כפי‬ ‫שאומץ בהוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים‪ ,‬הגדרת המונח "צפוי" )‪ (ָׂprobable‬תהיה בעקביות ליישום‬ ‫של המונח "יותר סביר מאשר לא" )‪ (more likely than not‬וזאת חלף תרגום המונח ‪ probable‬בהוראות הדיווח‬ ‫לציבור המיושמות כיום אשר קובעות רף זה כ"אינו מוטל בספק" )‪.(beyond any reasonable doubt‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬במצבים שבהם מתקיימים תנאי חוסר ודאות ומיסים על ההכנסה‪ ,‬תאגידים בנקאיים יידרשו ליישם את‬ ‫הכללים שנקבעו בהבהרה ‪ ,FIN 48‬חוסר ודאות במיסים על ההכנסה‪ ,‬כל עוד אלה אינם סותרים את תקני הדיווח‬ ‫הכספי הבינלאומיים‪ ,‬זאת בדרך של קביעת מדיניות‪ ,‬נהלים ויישום דרישות תיעוד בכל הקשור לפוזיציות מס בדרגות‬ ‫אי וודאות שונות‪.‬‬ ‫מיישום התקן לראשונה לא צפויה השפעת מהותית‪.‬‬ ‫‪ ,IAS 7‬דוחות תזרים מזומנים;‬‫התקן קובע כי יש לתת מידע לגבי השינויים שחלו בתקופת הדיווח במזומנים ובשווי מזומנים באמצעות דוח על‬ ‫תזרימי המזומנים‪ .‬בהוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים נקבעו שינויים למתכונת הנוכחית של הדוח על‬ ‫תזרימי המזומנים‪ ,‬זאת במטרה להתאימה לדרישות התקן ולדרישות הדיווח שנקבעו בתקני דיווח כספי בינלאומיים‬ ‫מסוימים אחרים‪ .‬בפרט‪ ,‬תזרימי המזומנים יסווגו לתזרימי מזומנים מפעילות שוטפת‪ ,‬פעילות השקעה ופעילות מימון‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נקבע אילו פעילויות יחשבו כעיקריות לייצור הכנסות הבנק וכתוצאה מכך יסווגו במסגרת הפעילות‬ ‫השוטפת‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבעו הנחיות בנוגע להצגת תזרימי מזומנים בברוטו ובנטו‪ .‬ההשפעה של שינויים בשער החליפין‬ ‫על מזומנים ושווה מזומנים המוחזקים במטבע חוץ או העומדים לפירעון במטבע חוץ תוצג בנפרד מיתר השינוי‬ ‫במזומנים ושווי מזומנים‪ .‬לתזרימי מזומנים מריבית ומדיבידנדים שנתקבלו או ששולמו וכן לתזרימי מזומנים הנובעים‬ ‫ממיסים על ההכנסה יינתן גילוי בנפרד‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הותאם דוח התזרים לשינויים אחרים שחלו בהוראות הדיווח לציבור בהתאם לאימוץ של תקני ‪IFRS‬‬ ‫מסוימים‪.‬‬ ‫מיישום התקן לראשונה לא צפויה השפעה למעט שינוי הצגתי‪.‬‬ ‫‪ ,IAS 23‬עלויות אשראי;‬‫התקן קובע כי הישות להוון עלויות אשראי אשר מתייחסות ישירות לרכישה והקמה או לייצור של נכס כשיר‪ .‬נכס‬ ‫כשיר הוא נכס שנדרשת תקופת זמן משמעותית להכנתו לשימושו המיועד או מכירתו והוא כולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נכסי‬ ‫רכוש קבוע‪ ,‬נכסי תוכנה ונכסים אחרים הדורשים פרק זמן ממושך כדי להביאם למצב אשר יוכלו לשרת בשימושם‬ ‫המיועד או למכירתם‪ .‬עם זאת‪ ,‬במסגרת הוראות הפיקוח על הבנקים הובהר כי תאגיד בנקאי לא יהוון עלויות‬ ‫אשראי‪ ,‬מבלי שקבע מדיניות‪ ,‬נהלים ובקרות ברורים באשר לקריטריונים להכרה בנכסים כנכסים כשירים ובאשר‬ ‫לעלויות האשראי שהוונו‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬לא צפויה השפעה מיישום התקן לראשונה‪.‬‬ ‫‪168‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪ ,IAS 24‬גילויים בהקשר לצד קשור‪:‬‬‫התקן קובע את דרישות הגילוי שעל ישות לתת על יחסיה עם צד קשור וכן על עסקאות ויתרות שטרם נפרעו עם צד‬ ‫קשור‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נדרש מתן גילוי על תגמול לאנשי מפתח ניהוליים‪ .‬אנשי מפתח ניהוליים ייחשבו כאנשים שיש להם סמכות‬ ‫ואחריות לתכנון פעילות הישות‪ ,‬להכוונה ושליטה עליה במישרין או בעקיפין‪ ,‬לרבות דירקטור כלשהו )פעיל או לא‬ ‫פעיל( של ישות זו‪.‬‬ ‫במסגרת האימוץ הצפוי של התקן על ידי הפיקוח על הבנקים תותאם מתכונת הגילוי הנדרש בדוחות הכספיים על‬ ‫מנת לענות הן על דרישות הגילוי של ‪ IAS 24‬והן על הגילויים הנוספים הנדרשים מכח תקנות ניירות ערך התש"ע‪-‬‬ ‫‪ .2010‬מיישום התקן לראשונה לא צפויה השפעה למעט שינוי הצגתי‪.‬‬ ‫‪ (3‬בחודש דצמבר ‪ 2006‬פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן חשבונאות ‪ ,23‬הטיפול החשבונאי‬ ‫בעסקאות בין ישות לבין בעל שליטה בה‪ .‬התקן מחליף את תקנות ניירות ערך )הצגת פעולות בין תאגיד לבין בעל‬ ‫שליטה בו בדוחות הכספיים(‪ ,‬התשנ"ו‪ ,1996-‬כפי שאומצו בהוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים‪ .‬התקן‬ ‫קובע כי נכסים והתחייבויות שלגביהם בוצעה עסקה בין הישות לבין בעל השליטה בה ימדדו במועד העסקה לפי‬ ‫שווי הוגן וההפרש בין השווי ההוגן לבין התמורה שנזקפה בעסקה ייזקף להון‪ .‬הפרש בחובה מהווה במהותו דיבידנד‬ ‫ולכן מקטין את יתרת העודפים‪ .‬הפרש בזכות מהווה במהותו השקעת בעלים ולכן יוצג בסעיף נפרד בהון שייקרא‬ ‫"קרן הון מעסקה בין ישות לבין בעל השליטה בה"‪.‬‬ ‫התקן דן בשלוש סוגיות הנוגעות לעסקאות בין ישות לבין בעל השליטה בה‪ ,‬כדלקמן‪ (1) :‬העברת נכס לישות מבעל‬ ‫השליטה‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬העברת נכס מהישות לבעל השליטה; )‪ (2‬נטילת התחייבות של הישות כלפי צד שלישי‪,‬‬ ‫במלואה או בחלקה‪ ,‬על ידי בעל השליטה‪ ,‬שיפוי הישות על ידי בעל השליטה בה בגין הוצאה‪ ,‬וויתור בעל השליטה‬ ‫לישות על חוב שמגיע לו מהישות‪ ,‬במלואו או בחלקו; ו‪ (3)-‬הלוואות שניתנו לבעל השליטה או הלוואות שהתקבלו‬ ‫מבעל השליטה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קובע התקן את הגילוי שיש לתת בדוחות הכספיים בנוגע לעסקאות בין הישות לבין בעל‬ ‫השליטה בה במהלך התקופה‪.‬‬ ‫ביום ‪ 30‬בנובמבר ‪ 2011‬הופץ חוזר בנושא אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬מסוימים‪ .‬במסגרת הטיוטה‬ ‫נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2012‬לצורך טיפול חשבונאי בפעולות בין תאגיד בנקאי לבין בעל שליטה בו‬ ‫ובין חברה בשליטת התאגיד הבנקאי‪ ,‬יש ליישם את כללי החשבונאות המקובלים בבנקים בארה"ב‪ .‬במצבים בהם‬ ‫בכללים כאמור לא קיימת התייחסות לאופן הטיפול‪ ,‬ייושמו הכללים שנקבעו בתקן ‪ ,23‬זאת בעקביות לעקרונות‬ ‫אימוץ תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים בנושאים שאינם בליבת העסק הבנקאי‪.‬‬ ‫לא צפויה השפעה מהותית מיישום התקן לראשונה‬ ‫‪ (4‬במהלך חודש אפריל ‪ 2011‬פרסם ה‪ FASB -‬עדכון תקינה חשבונאית ‪ ASU 2011-03‬בנושא בחינה מחדש של‬ ‫שליטה אפקטיבית בעסקאות רכש חוזר‪ ,‬אשר מהווה עדכון לכללים שנקבעו ב‪.(ASC 860) FAS 166 -‬‬ ‫על פי העדכון‪ ,‬נדרש לשנות את האופן שבו מוערך קיום שליטה אפקטיבית בידי מעביר בעסקאות רכש חוזר‪.‬‬ ‫הערכת קיום שליטה אפקטיבית תתמקד בזכויות החוזיות ובהתחייבויות החוזיות של המעביר‪ ,‬ולכן לא יובא בחשבון‬ ‫)‪ (1‬קריטריון שדורש שלמעביר תהיה יכולת לרכוש ניירות שהועברו גם במקרה כשל של הנעבר‪ ,‬וכן )‪ (2‬הנחיות‬ ‫בנושא דרישת הביטחונות בקשר לקריטריון הנ"ל‪ .‬קריטריונים נוספים לבחינת קיום השליטה האפקטיבית לא שונו‬ ‫על ידי ה‪ .ASU-‬קריטריונים אלה מצביעים כי למעביר נותרת שליטה אפקטיבית על הנכסים שהועברו )ולכן העברת‬ ‫הנכסים תטופל כחוב מובטח( אם מתקיימים כל התנאים שלהלן‪:‬‬ ‫• הנכסים שיירכשו חזרה או ייפדו זהים או זהים במהות לנכסים שהועברו;‬ ‫• ההסכם הוא לרכוש אותם חזרה או לפדות אותם לפני מועד הפירעון‪ ,‬במחיר קבוע או במחיר הניתן לקביעה; ו‪-‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪169‬‬ ‫• ההסכם נערך בעת ובעונה אחת עם ההעברה‪.‬‬ ‫העדכון יחול לגבי התקופות המתחילות לאחר ‪ 15‬בדצמבר ‪) 2011‬כלומר החל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ (2012‬וייושם באופן של‬ ‫מכאן ולהבא לגבי עסקאות חדשות ועסקאות קיימות ששונו בתחילת התקופה הרבעונית או השנתית הראשונה‬ ‫שלאחר מועד כניסתו לתוקף‪ .‬לא יתאפשר יישום מוקדם‪ .‬ליישום התקן לראשונה לא צפויה השפעה מהותית‪.‬‬ ‫‪ (5‬מערכת חדשה של תקני דיווח כספי חדשים בנושא איחוד דוחות כספיים ונושאים נלווים‪.‬‬ ‫בחודש מאי ‪ 2011‬פורסמה על ידי ה‪ IASB -‬מערכת התקנים החדשה שהינה חלק מפרויקט האיחוד המשותף של‬ ‫ה‪ IASB -‬וה‪ ,FASB -‬ומחליפה למעשה את התקינה הקיימת בנושא איחוד דוחות כספיים ועסקאות משותפות וכן‬ ‫כוללת מספר שינויים ביחס לחברות כלולות‪ .‬בהתאם להנחיות הפיקוח על הבנקים‪ ,‬תאגיד בנקאי יעדכן באופן שוטף‬ ‫את הטיפול החשבונאי בנושאים אשר אומצו בהוראות הדיווח לציבור‪ .‬עדכון כאמור נדרש לפי מועד התחילה ולפי‬ ‫הוראות המעבר שיקבעו בתקני דיווח כספי בינלאומיים חדשים שיפורסמו בנושאים אלה ובהתאם לעקרונות האימוץ‬ ‫ולהבהרות של הפיקוח על הבנקים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬היישום של הכללים שנקבעו במערכת החדשה של התקנים בנושא‬ ‫איחוד דוחות כספיים ונושאים נלווים יבוצע בכפוף להנחיות שנקבעו בהוראות הדיווח לציבור‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בנושא‬ ‫יישום התקן בנושאים בהם נקבעו או אומצו בהוראות הדיווח לציבור כללים ספציפיים השונים מאלה שנקבעו בתקן‬ ‫ו‪/‬או ההנחיות המתייחסות אליו‪.‬‬ ‫תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ ,IFRS 10‬דוחות כספיים מאוחדים‬ ‫התקן מחליף את הנחיות ‪ ,IAS 27‬דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים ואת הנחיות ‪ ,SIC 12‬איחוד – ישויות למטרות‬ ‫מיוחדות לעניין איחוד דוחות כספיים‪ ,‬כך שהנחיות ‪ IAS 27‬ימשיכו להיות תקפות רק לעניין דוחות כספיים נפרדים‪.‬‬ ‫התקן מציג מודל שליטה חדש לצורך קביעה האם משקיע שולט במוחזקת ולכן עליו לאחד אותה‪ .‬מודל זה נדרש‬ ‫להיות מיושם ביחס לכל הישויות המוחזקות‪ ,‬הן ישויות המצויות כיום בתחולת ‪ IAS 27‬והן ישויות מוחזקות‬ ‫המצויות כיום בתחולת ‪ .SIC 12‬בהתאם למודל‪ ,‬משקיע שולט במוחזקת כאשר הוא חשוף או זכאי לתשואות‬ ‫משתנות הנובעות ממעורבותו במוחזקת‪ ,‬והוא בעל יכולת להשפיע על תשואות אלו באמצעות הכוח )‪ (power‬שלו‬ ‫באותה מוחזקת‪.‬‬ ‫נסיבות "דה פקטו" יובאו בחשבון לצורך הערכת שליטה‪ ,‬כך שהתקן כולל למעשה מודל של שליטה אפקטיבית‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם מתקיימת שליטה אפקטיבית יידרש איחוד דוחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בהערכת קיומה של שליטה‪ ,‬יובאו בחשבון‬ ‫כל זכויות ההצבעה הפוטנציאליות שהן משמעותיות‪ ,‬גם אם אינן ניתנות למימוש באופן מיידי‪ .‬בהתייחס לזכויות‬ ‫הצבעה פוטנציאליות‪ ,‬יש לבחון את המבנה שלהן‪ ,‬את הסיבות לקיומן וכן את התנאים של אותן זכויות‪.‬‬ ‫על אף האמור לעיל‪ ,‬יצוין כי נושא הטיפול החשבונאי בישויות בעלות זכויות משתנות מוגדר כנושא שהינו בליבת‬ ‫העסק בנקאי שלגביו נדרשים הבנקים ליישם את הכללים שנקבעו במסגרת ‪.(ASC 810-10) FAS 167‬‬ ‫התקן ייושם לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬או לאחר מכן בדרך של יישום למפרע‪ .‬יישום‬ ‫מוקדם אפשרי‪ ,‬בכפוף למתן גילוי וכן בכפוף לאימוץ מוקדם של שני התקנים הנוספים שפורסמו במקביל ‪IFRS -‬‬ ‫‪ ,11‬הסדרים משותפים ו‪ ,IFRS 12 -‬גילויים בנושא זכויות בישויות אחרות‪.‬‬ ‫לאור העובדה שבשלב זה לא נקבעו הנחיות ספציפיות של הפיקוח על הבנקים בנוגע לאופן האימוץ של המערכת‬ ‫החדשה של תקני דיווח כספי בינלאומיים בנושא איחוד דוחות כספיים ונושאים נלווים‪ ,‬בשלב זה לא ניתן להעריך‬ ‫את ההשפעה הצפויה מיישומם‪.‬‬ ‫‪(6‬קביעת השווי ההוגן של מכשירים נגזרים בהתאם ל‪(ASC 820-10) FAS 157 -‬‬ ‫כאמור בסעיף ג‪ (7).‬לעיל‪ ,‬בהתאם להוראות המעבר לשנת ‪ ,2011‬נקבעו הנחיות ספציפיות בנוגע לנתונים שישמשו‬ ‫בחישוב השווי ההוגן של מכשירים נגזרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע כי בדוחות הכספיים שנתיים ורבעוניים בשנת ‪ ,2011‬תאגיד‬ ‫בנקאי אינו נדרש להשתמש במודלים מורכבים הכוללים תרחישים שונים של חשיפה פוטנציאלית כדי למדוד את‬ ‫רכיב סיכון האשראי שנכלל בשווי ההוגן של מכשירים נגזרים‪ .‬בהתאם להוראות הנ"ל ובתיאום עם המפקח על‬ ‫‪170‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫הבנקים‪ ,‬במדידת השווי ההוגן של המכשירים הנגזרים‪ ,‬הבנק ימשיך במדידה במתכונת שהיתה נהוגה בבנק עד ליום‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬אשר מתחשבת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם במרכיב סיכון האשראי‪ .‬הבנק יישם את הכללים שנקבעו ב‪FAS -‬‬ ‫‪ 157‬במלואם החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫ההשפעה הצפויה של היישום לראשונה ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2012‬של הכללים שנקבעו ב‪(ASC 820-10) FAS 157 -‬‬ ‫בקביעת השווי ההוגן של מכשירים נגזרים הינה גידול‪/‬קיטון ברווח המיוחס לבעלי מניות הבנק לרבעון הראשון של‬ ‫שנת ‪ 2012‬בסך כ‪ 0.1-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫‪ (7‬עדכון תקינה חשבונאית ‪ ,ASU 2011-04‬מדידת שווי הוגן‬ ‫עדכון תקינה חשבונאית זה מעדכן את ההנחיות לגבי אופן מדידת שווי הוגן שנקבעו בתקן חשבונאות אמריקאי ‪FAS‬‬ ‫‪ .157 (ASU 820-10‬העדכונים שנכללו ב‪ ASU -‬כוללים הבהרות של ה‪ FASB -‬בנוגע לכוונותיו בנושא אופן היישום‬ ‫של כללי מדידת שווי הוגן ובנושא דרישות הגילוי הקיימות כיום‪ ,‬וכן עדכונים אשר קובעים עקרונות או דרישות‬ ‫ספציפיות בנושא מדידת שווי הוגן ובנושא דרישות הגילוי לגבי מדידות השווי ההוגן‪.‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬במסגרת העדכונים נכללו הבהרות נוספות והנחיות ספציפיות בנושא מדידת השווי ההוגן של מכשירים‬ ‫פיננסיים אשר מנוהלים במסגרת פורטפוליו‪ ,‬נקבעו כללים למדידת שווי הוגן של מכשירים המסווגים על ידי הישות‬ ‫המדווחת בהון וכן הבהרות לגבי יישום פרמיות או ניכיונות בחישוב שווי הוגן של יחידה חשבונאית של נכס או‬ ‫התחייבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬דורש התקן דרישות גילוי נוספות המפורטות להלן‪:‬‬ ‫‪ (1‬לגבי מדידות שווי הוגן שסווגו בהיררכית השווי ההוגן במסגרת רמה ‪:(level 3) 3‬‬ ‫• תהליך הערכה שמיושם על ידי הישות המדווחת;‬ ‫• ניתוח רגישות של מדידת השווי ההוגן לשינויים בנתונים לא נצפים ויחסים הדדיים בין נתונים לא נצפים אלו‪ ,‬אם‬ ‫קיימים‪.‬‬ ‫‪ (2‬שימוש בנכס לא פיננסי באופן השונה מהשימוש המיטבי )‪ ,(highest and best use‬כאשר הנכס נמדד לפי שווי הוגן‬ ‫במאזן או כאשר שוויו ההוגן נכלל במסגרת הגילויים בהתאם להנחת השימוש המיטבי‪.‬‬ ‫‪ (3‬סיווג לרמות במסגרת היררכית השווי ההוגן לגבי פריטים אשר לא נמדדים לפי שווי הוגן במאזן‪ ,‬אך אשר נדרש‬ ‫גילוי לגבי שווים ההוגן‪.‬‬ ‫התקן ייושם לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ .2012‬יישום מוקדם אינו אפשרי‪ .‬העדכונים שנקבעו ב‪-‬‬ ‫‪ ASU‬ייושמו באופן פרוספקטיבי‪.‬‬ ‫ליישום התקן לראשונה לא צפויה השפעה למעט שינוי הצגתי‪.‬‬ ‫באור ‪ : 3‬מזומנים ופקדונות בבנקים‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫הרכב‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫מזומנים ופקדונות בבנק ישראל‬ ‫‪1,106.9‬‬ ‫‪770.4‬‬ ‫פקדונות בבנקים מסחריים‬ ‫‪331.6‬‬ ‫‪*469.0‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪1,438.5‬‬ ‫‪1,239.4‬‬ ‫מזה מזומנים‪ ,‬פקדונות בבנקים ופקדונות בבנקים מרכזיים‬ ‫לתקופה מקורית של עד שלושה חודשים‬ ‫‪1,297.7‬‬ ‫‪1,101.8‬‬ ‫*סווג מחדש‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪171‬‬ ‫באור ‪ : 4‬ניירות ערך‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫הרכב‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫רווחים שטרם‬ ‫הפסדים שטרם‬ ‫שווי‬ ‫רווחים שטרם‬ ‫הפסדים שטרם‬ ‫שווי‬ ‫הערך‬ ‫עלות‬ ‫הוכרו מהתאמות‬ ‫הוכרו מהתאמות‬ ‫הוגן‬ ‫הערך‬ ‫עלות‬ ‫הוכרו מהתאמות‬ ‫הוכרו מהתאמות‬ ‫הוגן‬ ‫במאזן‬ ‫מופחתת‬ ‫לשווי הוגן‬ ‫לשווי הוגן‬ ‫)‪(1‬‬ ‫במאזן‬ ‫מופחתת‬ ‫לשווי הוגן‬ ‫לשווי הוגן‬ ‫) ‪(1‬‬ ‫של אחרים בישראל‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סך כל איגרות החוב המוחזקות לפדיון‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הערך‬ ‫עלות‬ ‫במאזן‬ ‫מופחתת‬ ‫א‪ .‬איגרות חוב המוחזקות לפדיון‬ ‫רווח כולל אחר מצטבר‬ ‫רווח כולל אחר מצטבר‬ ‫שווי‬ ‫שווי‬ ‫רווחים‬ ‫הפסדים‬ ‫הוגן‬ ‫הערך‬ ‫עלות‬ ‫)‪(1‬‬ ‫במאזן‬ ‫מופחתת‬ ‫רווחים‬ ‫הפסדים‬ ‫הוגן‬ ‫) ‪(1‬‬ ‫ב‪ .‬ניירות ערך זמינים למכירה‬ ‫איגרות חוב‪-‬‬ ‫של ממשלת ישראל‬ ‫‪653.1‬‬ ‫‪657.1‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫)‪(7.0‬‬ ‫‪653.1‬‬ ‫‪673.6‬‬ ‫‪675.5‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫)‪(3.7‬‬ ‫‪673.6‬‬ ‫של מוסדות פיננסיים בישראל‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪21.2‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫‪21.2‬‬ ‫של אחרים בישראל‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪40.4‬‬ ‫‪37.7‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪40.4‬‬ ‫סך כל ניירות הערך הזמינים למכירה‬ ‫‪676.2‬‬ ‫‪679.1‬‬ ‫הערך‬ ‫במאזן‬ ‫עלות‬ ‫מופחתת‬ ‫‪(2) 4.3‬‬ ‫רווחים שטרם‬ ‫מומשו‬ ‫מהתאמות‬ ‫לשווי הוגן‬ ‫)‪(2) (7.2‬‬ ‫הפסדים שטרם‬ ‫מומשו מהתאמות‬ ‫לשווי הוגן‬ ‫‪676.2‬‬ ‫שווי‬ ‫הוגן‬ ‫)‪(1‬‬ ‫‪735.2‬‬ ‫‪734.3‬‬ ‫הערך‬ ‫במאזן‬ ‫עלות‬ ‫מופחתת‬ ‫‪(2) 4.7‬‬ ‫רווחים שטרם‬ ‫מומשו‬ ‫מהתאמות‬ ‫לשווי הוגן‬ ‫)‪(2) (3.8‬‬ ‫הפסדים שטרם‬ ‫מומשו מהתאמות‬ ‫לשווי הוגן‬ ‫‪735.2‬‬ ‫שווי‬ ‫הוגן‬ ‫) ‪(1‬‬ ‫ג‪ .‬ניירות ערך למסחר‬ ‫איגרות חוב‪-‬‬ ‫של ממשלת ישראל‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪79.9‬‬ ‫‪80.0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫‪79.9‬‬ ‫סך כל ניירות הערך למסחר‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪79.9‬‬ ‫‪80.0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪(3) (0.1‬‬ ‫‪79.9‬‬ ‫סך כל ניירות הערך‬ ‫‪682.6‬‬ ‫‪685.5‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫)‪(7.4‬‬ ‫‪682.4‬‬ ‫‪815.1‬‬ ‫‪814.3‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫)‪(3.9‬‬ ‫‪815.1‬‬ ‫)‪ (1‬נתוני שווי הוגן המבוססים על שערי בורסה‪ ,‬אשר לא בהכרח משקפים את המחיר שיתקבל ממכירת ניירות ערך בהיקפים גדולים‪.‬‬ ‫)‪ (2‬כלולים בהון בסעיף "התאמות בגין הצגת ניירות ערך זמינים למכירה לפי שווי הוגן"‪.‬‬ ‫)‪ (3‬נזקפו לדוח רווח והפסד‪ .‬לגבי פירוט תוצאות הפעילות בהשקעות בניירות ערך ראה באור ‪ 18‬ב'‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫פירוט תוצאות הפעילות בהשקעות באיגרות חוב ‪ -‬ראה ביאור ‪ 18‬ב'‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ביום ‪ 15.11.11‬פורסם חוזר המפקח על הבנקים בנושא גילוי על השקעות בניירות ערך‪ ,‬תיאור עסקי התאגיד הבנקאי‪ ,‬אשר קבע דרישות גילוי חדשות‬ ‫לגבי ניירות ערך‪ .‬לאור זאת‪ ,‬סיווג הבנק את הנתונים ל‪ 31-‬בדצמבר ‪ 2010‬כדי להתאימם לכותרות הסעיפים ולשיטת ההצגה בתקופה השוטפת‪.‬‬ ‫‪172‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫באור ‪ : 5‬אשראי לציבור והפרשה להפסדי אשראי‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫כללי‬ ‫החל מ‪ 1-‬בינואר ‪ 2011‬מיישם הבנק הוראה חדשה של הפיקוח על הבנקים בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪,‬‬ ‫סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי‪ .‬בתמצית דוחות כספיים רבעוניים מאוחדים אלה נכלל גילוי לפי המתכונת‬ ‫החדשה המותאם לדרישות הדיווח בהתאם להוראה כאמור‪ .‬לאור העובדה שההוראה החדשה יושמה באופן של‬ ‫מכאן ולהבא ללא הצגה מחדש של מספרי ההשוואה‪ ,‬לצורך השוואתיות הגילוי‪ ,‬יוצגו להלן נתוני התקופה הנוכחית‬ ‫מול יתרות מתאימות ל‪ 31 -‬בדצמבר ‪) 2010‬נתוני פרופורמה(‪ ,‬לו ההוראה הייתה מיושמת לראשונה בשנה זו‪.‬‬ ‫ההשפעה מיישום לראשונה של ההוראה החדשה על הפרשה להפסדי אשראי בגין חובות ובגין מכשירי אשראי חוץ‬ ‫מאזניים והתנועה ביתרת ההפרשה בשנה שהסתיימו ביום ‪ 31.12.2011‬הינה כדלקמן‪:‬‬ ‫יתרת הפרשה להפסדי אשראי )‪ (1‬ליום ‪31.12.2010‬‬ ‫על בסיס פרטני‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫על בסיס קבוצתי‬ ‫אחר**‬ ‫סך הכל‬ ‫)‪(2) 69.4‬‬ ‫)‪(3) 6.3‬‬ ‫))‪75.7‬‬ ‫שנה שהסתיימה ביום ‪31.12.2011‬‬ ‫מחיקות חשבונאיות נטו שהוכרו ליום ‪*** 1.1.2011‬‬ ‫שינויים אחרים בהפרשה להפסדי אשראי ליום ‪) 1.1.2011‬נזקפו להון(***‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫)‪(47.9‬‬ ‫)‪*35.6‬‬ ‫)‪8.6‬‬ ‫‬‫)‪*14.6‬‬ ‫)‪(3.4‬‬ ‫)‪(47.9‬‬ ‫)‪50.2‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫מחיקות חשבונאיות )ברוטו(‬ ‫גביית חובות שנמחקו חשבונאית בשנים קודמות‬ ‫מחיקות חשבונאיות נטו‬ ‫יתרת הפרשה להפסדי אשראי ליום ‪31.12.2011‬‬ ‫)‪(31.5‬‬ ‫)‪12.7‬‬ ‫)‪(18.8‬‬ ‫)‪46.9‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪17.4‬‬ ‫)‪(31.8‬‬ ‫)‪12.9‬‬ ‫)‪(18.9‬‬ ‫)‪64.3‬‬ ‫*‬ ‫סווג מחדש‪.‬‬ ‫**‬ ‫לרבות הפרשה על בסיס קבוצתי בגין חובות שנבדקו פרטנית ונמצא שאינם פגומים‪.‬‬ ‫***‬ ‫כתוצאה מיישום לראשונה של ההוראות החדשות בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי ‪.‬‬ ‫****‬ ‫בהתאם להוראות החדשות בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי‪ ,‬החל מיום ‪ 1.1.2011‬תאגידים‬ ‫בנקאיים אינם נדרשים לשמור הפרשה כללית‪ ,‬נוספת ומיוחדת לחובות מסופקים‪.‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫סכום זה הוצג לפני יום ‪ 1.1.2011‬בסעיף "הפרשה לחובות מסופקים"‪.‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫סכום זה הוצג לפני יום ‪ 1.1.2011‬בסעיף "הפרשה ספציפית אחרת"‪.‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫סכום זה הוצג לפני יום ‪ 1.1.2011‬בסעיף "הפרשה נוספת"‪.‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫יתרת ההפרשה ל‪ 1.1.2011 -‬לפי ההוראה החדשה כוללת הפרשה נוספת של ‪ 8.5‬מיליוני ש"ח ביחס לנתוני הפרופורמה שהוצגו בדוחות של‬ ‫דצמבר ‪.2010‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪173‬‬ ‫א‪ .‬האשראי לציבור‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫חוב הפרשה להפסדי‬ ‫יתרת‬ ‫אשראי‬ ‫רשומה‬ ‫יתרת חוב‬ ‫נטו‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪) 2010‬נתוני פרופורמה(‬ ‫חוב הפרשה להפסדי יתרת חוב‬ ‫יתרת‬ ‫נטו‬ ‫אשראי‬ ‫רשומה‬ ‫אשראי לציבור שנבדק על בסיס פרטני*‬ ‫‪660.4‬‬ ‫‪49.7‬‬ ‫‪610.7‬‬ ‫‪572.9‬‬ ‫‪60.9‬‬ ‫‪512.0‬‬ ‫אשראי לציבור שנבדק על בסיס קבוצתי**‬ ‫‪1,973.9‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪1,962.4‬‬ ‫‪1,748.6‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫‪1,732.7‬‬ ‫סך הכל אשראי לציבור‬ ‫‪2,634.3‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪2,573.1‬‬ ‫‪2,321.5‬‬ ‫‪76.8‬‬ ‫‪2,244.7‬‬ ‫מזה‪ :‬התחייבויות לקוחות בגין קיבולים‬ ‫‪180.9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪180.9‬‬ ‫‪109.2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪109.2‬‬ ‫לרבות אשראי שנבחן על בסיס פרטני ונמצא שהוא אינו פגום‪ .‬ההפרשה להפסדי אשראי בגין אשראי זה חושבה על בסיס קבוצתי‪ .‬לפירוט‬ ‫*‬ ‫נוסף לגבי אשראי שנבחן על בסיס פרטני‪ ,‬ראה באור ‪5‬ב'‪.‬‬ ‫**‬ ‫אשראי שההפרשה להפסדי אשראי בגינו מוערכת על בסיס קבוצתי בשיטת עומק הפיגור לפי נספח להוראת ניהול בנקאי תקין מספר ‪314‬‬ ‫ואשראי אחר שלא נבדק פרטנית אשר ההפרשה להפסדי אשראי בגינו חושבה על בסיס קבוצתי‪ .‬ראה פירוט נוסף בבאור ‪5‬ג'‪.‬‬ ‫***‬ ‫לפירוט בדבר סוגי האשראי שנבדקים על בסיס פרטני וסוגי האשראי שנבדקים על בסיס קבוצתי‪ ,‬ראה באור ‪2‬ג')‪.(4‬‬ ‫ב‪ .‬אשראי לציבור שנבדק על בסיס פרטני‪:‬‬ ‫‪ .1‬אשראי לציבור שנבדק על בסיס פרטני כולל‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫יתרת חוב הפרשה להפסדי‬ ‫אשראי‬ ‫רשומה‬ ‫יתרת חוב‬ ‫נטו‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪) 2010‬נתוני פרופורמה(‬ ‫יתרת חוב הפרשה להפסדי יתרת חוב‬ ‫נטו‬ ‫אשראי‬ ‫רשומה‬ ‫אשראי לציבור פגום**‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪45.2‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫‪57.7‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫אשראי לציבור שאינו פגום‪ ,‬בפיגור‬ ‫של ‪ 30‬ועד ‪ 89‬ימים***‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪589.7‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪585.2‬‬ ‫‪492.3‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪489.5‬‬ ‫‪589.7‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪585.2‬‬ ‫‪496.4‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪493.2‬‬ ‫‪660.4‬‬ ‫‪49.7‬‬ ‫‪610.7‬‬ ‫‪572.9‬‬ ‫‪60.9‬‬ ‫‪512.0‬‬ ‫אשראי‬ ‫פגום****‬ ‫לציבור‬ ‫סה"כ אשראי‬ ‫פגום****‬ ‫אחר‬ ‫שאינו‬ ‫לציבור‬ ‫שאינו‬ ‫סה"כ אשראי לציבור שנבדק על‬ ‫בסיס פרטני‬ ‫* קטן מ‪ 50 -‬אלפי ש"ח‪.‬‬ ‫** אשראי פגום אינו צובר הכנסות רבית‪ ,‬למעט אשראי מסוים בארגון מחדש כמצוין בסעיף קטן ‪ 4‬להלן‪.‬‬ ‫*** אשראי שנבדק על בסיס פרטני ונמצא שאינו פגום‪ .‬ההפרשה להפסדי אשראי בגין אשראי זה חושבה על בסיס קבוצתי‪.‬‬ ‫**** לרבות הפרשה על בסיס קבוצתי בגין חובות שנבדקו פרטנית ונמצא שאינם פגומים‪.‬‬ ‫‪174‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫מידע נוסף על אשראי לציבור פגום שנבדק על בסיס פרטני‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫)נתוני פרופורמה(‬ ‫‪ .2‬אשראי לציבור פגום בגינו קיימת הפרשה להפסדי אשראי על בסיס פרטני‬ ‫אשראי לציבור פגום בגינו לא קיימת הפרשה להפסדי אשראי על בסיס פרטני‬ ‫סך הכל אשראי לציבור פגום‬ ‫‪56.0‬‬ ‫‪14.7‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪69.5‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫‪ .3‬אשראי לציבור פגום שנמדד לפי ערך נוכחי של תזרימי מזומנים‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫סך הכל אשראי לציבור פגום‬ ‫‪ .4‬אשראי בעייתי בארגון מחדש במסגרתו בוצעו שינויים בתנאי האשראי‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫יתרת חוב הפרשה להפסדי‬ ‫אשראי‬ ‫רשומה‬ ‫יתרת חוב‬ ‫נטו‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪) 2010‬נתוני פרופורמה(‬ ‫יתרת חוב הפרשה להפסדי יתרת חוב‬ ‫נטו‬ ‫אשראי‬ ‫רשומה‬ ‫שאינו צובר הכנסות רבית‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫צובר הכנסות רבית‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫סך הכל )נכלל באשראי לציבור פגום(‬ ‫‪13.7‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫*קטן מ‪ 50 -‬אלפי ש"ח‬ ‫‪.5‬‬ ‫לשנה שהסתיימה‬ ‫ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫יתרת חוב רשומה ממוצעת של אשראי לציבור פגום בתקופת הדיווח‬ ‫סך הכנסות רבית שנרשמו בתקופת הדיווח בגין אשראי זה בפרק הזמן בו סווג כפגום*‬ ‫סך הכנסות רבית שהיו נרשמות בתקופת הדיווח אילו היה אשראי זה צובר רבית לפי‬ ‫תנאיו המקוריים‬ ‫*מזה‪ :‬הכנסות רבית שנרשמו לפי השיטה החשבונאית של בסיס מזומן‬ ‫‪79.1‬‬ ‫**‬‫‪32.7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫* מזה‪ :‬הכנסות ריבית שנרשמו לפי השיטה החשבונאית של בסיס מזומן‬ ‫** קטן מ‪ 50 -‬אלפי ש"ח‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪175‬‬ ‫ג‪ .‬אשראי לציבור שנבדק על בסיס קבוצתי כולל‪:‬‬ ‫אשראי אחר שלא נבדק פרטנית אשר ההפרשה להפסדי אשראי בגינו חושבה על בסיס קבוצתי‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫יתרת חוב הפרשה להפסדי‬ ‫אשראי‬ ‫רשומה‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪) 2010‬נתוני פרופורמה(‬ ‫יתרת חוב הפרשה להפסדי יתרת חוב‬ ‫נטו‬ ‫אשראי‬ ‫רשומה‬ ‫יתרת חוב‬ ‫נטו‬ ‫אשראי לציבור שאינו פגום‪ ,‬בפיגור‬ ‫של ‪ 90‬ימים או יותר‬ ‫‪0.2‬‬ ‫)‪*-‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫אשראי לציבור שאינו פגום‪ ,‬בפיגור‬ ‫של ‪ 30‬ימים ועד ‪ 89‬ימים‬ ‫‪5.3‬‬ ‫)‪(1.0‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫אשראי לציבור אחר שאינו פגום‬ ‫‪1,968.4‬‬ ‫)‪((10.5‬‬ ‫‪1,957.9‬‬ ‫‪1,747.1‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫‪1,732.2‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪1,973.9‬‬ ‫)‪(11.5‬‬ ‫‪1,962.4‬‬ ‫‪1,748.6‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫‪1,732.7‬‬ ‫* קטן מ‪ 50 -‬אש"ח‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הפרשה להפסדי אשראי בגין חובות ובגין מכשירי אשראי חוץ מאזניים‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫יתרת הפרשה להפסדי אשראי ליום ‪) 1.1.2011‬נתוני פרופורמה(*‬ ‫על בסיס פרטני‬ ‫על בסיס קבוצתי‬ ‫אחר ‪(1‬‬ ‫סך הכל‬ ‫)‪57.1‬‬ ‫))‪20.9‬‬ ‫)‪78.0‬‬ ‫שנת ‪2011‬‬ ‫הוצאות )הכנסות( בגין הפסדי אשראי‬ ‫)‪8.6‬‬ ‫)‪(3.4‬‬ ‫)‪(5.2‬‬ ‫מחיקות חשבונאיות‬ ‫)‪(31.5‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(31.8‬‬ ‫גביית חובות שנמחקו חשבונאית בשנים קודמות‬ ‫)‪12.7‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫)‪12.9‬‬ ‫מחיקות חשבונאיות נטו‬ ‫))‪(18.8‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫)‪(18.9‬‬ ‫יתרת הפרשה להפסדי אשראי ליום ‪31.12.2011‬‬ ‫)‪46.9‬‬ ‫)‪17.4‬‬ ‫)‪64.3‬‬ ‫*סווג מחדש‬ ‫‪ (1‬לרבות הפרשה על בסיס קבוצתי בגין חובות שנבדקו פרטנית ונמצא שאינם פגומים‪.‬‬ ‫על בסיס פרטני‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫על בסיס קבוצתי‬ ‫אחר ‪(1‬‬ ‫סך הכל‬ ‫הרכב יתרת ההפרשה ליום ‪31.12.2011‬‬ ‫בגין אשראי לציבור‬ ‫‪45.2‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫בגין מכשירי אשראי חוץ מאזניים )נכלל בסעיף התייבויות אחרות(‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫יתרת הפרשה להפסדי אשראי ליום ‪31.12.2011‬‬ ‫‪46.9‬‬ ‫‪17.4‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫הרכב יתרת ההפרשה ליום ‪) 31.12.2010‬נתוני פרופורמה(‬ ‫בגין אשראי לציבור‬ ‫בגין מכשירי אשראי חוץ מאזניים )נכלל בסעיף התחייבויות‬ ‫אחרות(‬ ‫יתרת הפרשה להפסדי אשראי ליום ‪31.12.2010‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪19.7‬‬ ‫‪76.8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫)‪57.1‬‬ ‫)‪20.9‬‬ ‫)‪78.0‬‬ ‫לרבות הפרשה על בסיס קבוצתי בגין חובות שנבדקו פרטנית ונמצא שאינם פגומים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫)‪(1‬‬ ‫ה‪ .‬האשראי לציבור וסיכון אשראי חוץ מאזני לפי גודל האשראי של הלווה‬ ‫)במיליוני ש"ח(‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫תקרת אשראי‬ ‫מספר‬ ‫)באלפי ש"ח(‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫סיכון‬ ‫מספר‬ ‫סיכון‬ ‫לווים‬ ‫אשראי‬ ‫אשראי‬ ‫לווים‬ ‫אשראי‬ ‫אשראי‬ ‫)‪( 2‬‬ ‫)‪( 4‬‬ ‫חוץ‪-‬מאזני‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫חוץ‪-‬מאזני‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)‪( 3‬‬ ‫אשראי ללווה עד ‪10‬‬ ‫‪25,815‬‬ ‫‪50.3‬‬ ‫‪121.7‬‬ ‫‪25,359‬‬ ‫‪99.5‬‬ ‫‪137.7‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 10-‬עד ‪20‬‬ ‫‪10,346‬‬ ‫‪50.2‬‬ ‫‪103.8‬‬ ‫‪8,901‬‬ ‫‪50.6‬‬ ‫‪106.9‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 20-‬עד ‪40‬‬ ‫‪14,865‬‬ ‫‪205.7‬‬ ‫‪247.3‬‬ ‫‪13,745‬‬ ‫‪188.6‬‬ ‫‪235.3‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 40-‬עד ‪80‬‬ ‫‪15,779‬‬ ‫‪552.6‬‬ ‫‪353.0‬‬ ‫‪14,203‬‬ ‫‪486.0‬‬ ‫‪317.7‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 80-‬עד ‪150‬‬ ‫‪8,807‬‬ ‫‪696.7‬‬ ‫‪241.5‬‬ ‫‪7,251‬‬ ‫‪573.0‬‬ ‫‪195.0‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 150-‬עד ‪300‬‬ ‫‪2,277‬‬ ‫‪350.7‬‬ ‫‪80.8‬‬ ‫‪1,850‬‬ ‫‪287.3‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 300-‬עד ‪600‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪79.9‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪226‬‬ ‫‪74.5‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 600-‬עד ‪1,200‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪12.4‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 1,200-‬עד ‪2,000‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪49.9‬‬ ‫‪12.4‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪51.2‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 2,000-‬עד ‪4,000‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪110.5‬‬ ‫‪24.7‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪83.0‬‬ ‫‪22.0‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 4,000-‬עד ‪8,000‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪120.6‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪26.4‬‬ ‫‪230.1‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪103.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1,266.5 2,662.5 78,366‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪71,741‬‬ ‫‪146.8‬‬ ‫‪142.2‬‬ ‫‪122.5‬‬ ‫‪2,363.0‬‬ ‫‪18.7‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪1,160.9‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 8,000-‬עד ‪20,000‬‬ ‫אשראי ללווה מ‪ 20,000-‬עד ‪(4) 40,000‬‬ ‫)‪ (1‬האשראי וסיכון האשראי החוץ מאזני מוצגים לפני השפעת ההפרשה להפסדי אשראי ולפני השפעת ביטחונות המותרים לניכוי‬ ‫לצורך חבות של לווה ושל קבוצת לווים‪.‬‬ ‫)‪ (2‬מספר הלווים לפי סך הכל אשראי וסיכון אשראי חוץ מאזני‪.‬‬ ‫)‪ (3‬סיכון אשראי במכשירים פיננסיים חוץ‪-‬מאזניים כפי שחושב לצורך מגבלות החבות של הלווה‪.‬‬ ‫)‪ (4‬אשראי לציבור והשקעות באיגרות חוב של הציבור בסך ‪ 2,634.3‬ו‪ 28.2 -‬אלפי ש"ח‪ ,‬בהתאמה )שנה קודמת ‪ 2,301.4 -‬ו‪ 61.6 -‬אלפי‬ ‫ש"ח(‪.‬‬ ‫באור ‪ : 6‬השקעות בחברות מוחזקות‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫פרטים על חברות מאוחדות‪:‬‬ ‫השקעה במניות לפי שווי מאזני ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫שם החברה‬ ‫תחום‬ ‫חלק בהון‬ ‫השקעה לפי‬ ‫פעילות עיקרי‬ ‫ובזכויות‬ ‫שווי מאזני‬ ‫ההצבעה)‪(%‬‬ ‫דפנה ניהול קופות גמל‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫תרומה לרווח הנקי‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫ניהול קופות גמל‬ ‫בע"מ‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫* קטן מ‪ 50 -‬אלפי ש"ח‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪177‬‬ ‫דפנה ניהול קופות גמל בע"מ‪ -‬בשנת ‪ 2011‬החברה החלה בהליך פירוק מרצון‪.‬‬ ‫יהב מסד ניהול תיקים בע"מ ‪ -‬בחודש דצמבר ‪ 2011‬הושלם תהליך פירוק מרצון של החברה‪ .‬החברה היתה חברה‬ ‫לניהול קרנות נאמנות אשר מחצית ממניותיה מוחזקות על ידי הבנק ומחצית על ידי בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ‪.‬‬ ‫ההשקעה במניות החברה ערב סיום תהליך הפירוק עמדה על סך של‪ 4.7 -‬מליוני ש"ח‪.‬‬ ‫באור ‪ : 7‬בניינים וציוד‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫א‪ .‬ההרכב‪:‬‬ ‫כלי רכב‪,‬‬ ‫בניינים‬ ‫שיפורים‬ ‫ציוד וריהוט‬ ‫ומקרקעין‬ ‫במושכר‬ ‫משרדי‬ ‫סה"כ‬ ‫עלות נכסים‬ ‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪2011‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪25.6‬‬ ‫‪28.6‬‬ ‫‪119.0‬‬ ‫תוספות‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪10.4‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪34.6‬‬ ‫‪29.0‬‬ ‫‪129.4‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪2011‬‬ ‫‪24.7‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫תוספות‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫‪26.7‬‬ ‫‪19.3‬‬ ‫‪24.1‬‬ ‫‪70.1‬‬ ‫פחת שנצבר ‪-‬‬ ‫עלות מופחתת ‪-‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫‪39.1‬‬ ‫‪15.3‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫עלות מופחתת ‪-‬‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫‪40.1‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫שיעורי הפחת הממוצע המשוקלל ‪-‬‬ ‫בשנת ‪2011‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫בשנת ‪2010‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫ב‪ .‬זכויות במקרקעין‪ ,‬שהיתרה להפחתה בגינם הגיעה לסך ‪ 21.4‬מיליוני ש"ח )‪ 19.8 – 2010‬מיליוני ש"ח( טרם‬ ‫נרשמו על שם הבנק בלשכת רישום מקרקעין‪ ,‬מתוכם מקרקעין בסך ‪ 14.7‬מיליוני ש"ח )‪ 11.5 – 2010‬מיליוני‬ ‫ש"ח( של הבנק ושל חברת נכסים בבעלות ובשליטה מלאה של הבנק )חברת א‪ .‬ב‪ .‬שקד לבן )‪ 04 (1997‬בע"מ(‪.‬‬ ‫רישום הזכויות נמצא בתהליך‪ ,‬אך בכל המקרים נרשמה הערת אזהרה לטובת הבנק )למעט סניף באר שבע(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לגבי התקשרויות לשכירות לזמן ארוך ‪ -‬ראה באור ‪.16‬‬ ‫‪178‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫באור ‪ : 8‬נכסים אחרים‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ההרכב‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫עודף מקדמות ששולמו למס הכנסה על העתודות השוטפות‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫הכנסות לקבל‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫מיסים נדחים לקבל‪ ,‬נטו )ראה באור ‪ 23‬ג'(‬ ‫‪26.4‬‬ ‫‪*8.7‬‬ ‫חייבים אחרים ויתרות חובה‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫סך כל נכסים אחרים‬ ‫‪37.2‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח‬ ‫כספי בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫באור ‪ : 9‬פקדונות הציבור‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ההרכב‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫פקדונות לפי דרישה‬ ‫‪893.0‬‬ ‫‪942.5‬‬ ‫פקדונות לזמן קצוב‬ ‫‪3,032.6‬‬ ‫‪2,629.0‬‬ ‫פקדונות בתוכניות חיסכון‬ ‫‪42.3‬‬ ‫‪46.7‬‬ ‫סך כל פקדונות הציבור‬ ‫‪3,967.9‬‬ ‫‪3,618.2‬‬ ‫באור ‪ : 10‬פקדונות מבנקים‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ההרכב‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫בנקים מסחריים‪:‬‬ ‫פקדונות לפי דרישה‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫סך כל פקדונות מבנקים‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪179‬‬ ‫באור ‪ : 11‬התחייבויות אחרות‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ההרכב‪:‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫עובדים‪ ,‬בגין שכר עבודה ועתודות‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪*27.5‬‬ ‫עודף עתודה לפיצויים על היעודה )ראה באור ‪ 13‬ח'(‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪*7.1‬‬ ‫עודף הפרשה למיסים על מקדמות מס ששולמו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הכנסות מראש‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫זכאים בגין פעילות בכרטיסי אשראי‬ ‫‪346.3‬‬ ‫‪331.8‬‬ ‫זכאים אחרים ויתרות זכות‬ ‫‪34.1‬‬ ‫‪36.9‬‬ ‫סך כל התחייבויות אחרות‬ ‫‪418.2‬‬ ‫‪404.0‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח‬ ‫כספי בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫באור ‪12‬א ‪ -‬הון‬ ‫א‪ .‬הון המניות‬ ‫הון המניות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬ו‪ 2010-‬מורכב כדלקמן‪:‬‬ ‫מניות רגילות בנות ‪ 0.0001‬ש"ח ערך נקוב כל אחת‬ ‫מספר המניות‬ ‫מונפק ונפרע‬ ‫רשום‬ ‫‪149,875,000‬‬ ‫‪300,000,000‬‬ ‫באור ‪12‬ב ‪ -‬הלימות הון לפי הוראות המפקח על הבנקים‬ ‫)במיליוני ש"ח(‬ ‫הון רגולטורי והלימות ההון מחושבים בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מספר ‪ 211-201‬בנושא "מדידה והלימות‬ ‫ההון"‪.‬‬ ‫א‪ .‬יעד הלימות הון‬ ‫בשנת ‪ 2010‬קבע דירקטוריון הבנק כי יעד ההון יעמוד על יחס של ‪ 13%‬לפחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדירקטוריון אימץ את‬ ‫מדיניות בנק ישראל ביחס להון הליבה וקבע את שיעורו ל‪ 7.5% -‬לפחות‪ .‬יחס ההון המזערי שקבע הדירקטוריון‬ ‫מוסכם על בנק ישראל‪ .‬רכיבי ההון לצורך חישוב הלימות ההון בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין מספר ‪201-211‬‬ ‫בדבר "מדידה והלימות הון"‪:‬‬ ‫‪180‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ב‪ .‬מבנה ההון‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הון לצורך חישוב יחס ההון‬ ‫הון ליבה‪ ,‬לאחר ניכויים‬ ‫הון רובד ‪ ,1‬לאחר ניכויים‬ ‫הון רובד ‪ ,2‬לאחר ניכויים‬ ‫סה"כ הון כולל‬ ‫יתרות משוקללות של נכסי סיכון‬ ‫סיכון אשראי‬ ‫סיכון שוק‬ ‫סיכון תפעולי‬ ‫סה"כ יתרות משוקללות של נכסי סיכון‬ ‫יחס ההון לרכיבי סיכון‬ ‫יחס הון ליבה לרכיבי סיכון‬ ‫יחס הון רובד ‪ 1‬לרכיבי סיכון‬ ‫יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון‬ ‫יחס ההון הכולל המזערי הנדרש ע"י המפקח על הבנקים‬ ‫ג‪ .‬רכיבי ההון לצורך חישוב יחס ההון‬ ‫‪ 1‬הון רובד ‪1‬‬ ‫הון‬ ‫בניכוי רווחים נטו בגין התאמות לשווי הוגן של ני"ע זמינים למכירה‬ ‫בניכוי ניכויים אחרים מהון רובד ‪1‬‬ ‫סה"כ הון רובד ‪1‬‬ ‫‪ 2‬הון רובד ‪2‬‬ ‫א‪ .‬הון רובד ‪ 2‬עליון‬ ‫‪ 45%‬מסכום הרווחים נטו‪ ,‬לפני השפעת המס המתייחס‪,‬‬ ‫בגין התאמות לשווי הוגן של ני"ע זמינים למכירה‬ ‫הפרשה כללית לחובות מסופקים‬ ‫ב‪ .‬הון רובד ‪ 2‬תחתון‬ ‫כתבי התחייבות נדחים‬ ‫סך הכל הון רובד ‪2‬‬ ‫סה"כ הון כולל‬ ‫‪31.12.2011‬‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫‪365.7‬‬ ‫‪*365.9‬‬ ‫‪365.7‬‬ ‫‪*365.9‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪379.1‬‬ ‫‪*379.7‬‬ ‫‪2,339.1‬‬ ‫‪*2,175.8‬‬ ‫‪26.1‬‬ ‫‪34.4‬‬ ‫‪398.4‬‬ ‫‪393.0‬‬ ‫‪2,763.6‬‬ ‫‪*2,603.2‬‬ ‫‪13.23%‬‬ ‫‪*14.06%‬‬ ‫‪13.23%‬‬ ‫‪*14.06%‬‬ ‫‪13.72%‬‬ ‫‪*14.59%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪375.3‬‬ ‫‪*)376.2‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪(0.7‬‬ ‫)‪(9.6‬‬ ‫)‪(9.6‬‬ ‫)‪365.7‬‬ ‫)‪365.9‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪379.1‬‬ ‫‪*379.7‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים התאים‬ ‫הבנק את יתרת העודפים ליום ‪.31.12.2010‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪181‬‬ ‫נתוני הלימות ההון כפי שדווחו טרם התיקון‪:‬‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫הון רובד ‪ ,1‬לאחר ניכויים‬ ‫‪371.9‬‬ ‫הון כולל‬ ‫‪385.7‬‬ ‫יחס הון רובד ‪ 1‬לרכיבי סיכון‬ ‫יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון‬ ‫‪14.30%‬‬ ‫‪14.83%‬‬ ‫ג‪ .‬דיבידנדים‬ ‫חלוקת דיבידנד על‪-‬ידי הבנק כפופה להוראות הדין‪ ,‬לרבות הגבלות הנובעות מהוראות ניהול בנקאי תקין מספר ‪ 331‬בדבר חלוקת‬ ‫דיבידנדים על‪-‬ידי תאגיד בנקאי‪ .‬דירקטוריון בנק מסד החליט על מדיניות דיבידנד לפיה תחולק בכל שנה‪ ,‬לפחות מחצית מהרווח‬ ‫הנקי‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא יחולק דיבידנד אשר יגרום‪ (1) :‬אי‪-‬עמידה בהגבלות המפקח על הבנקים בעניין חלוקת דיבידנדים )כאמור‬ ‫בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר ‪ (2) ;(331‬ירידה מתחת ל‪ 9%-‬ביחס הון הבנק לנכסי סיכון; )‪ (3‬מצב שסך הנכסים הלא‪-‬כספיים‬ ‫של הבנק יעלו על סך ההון; )‪ (4‬אי‪-‬עמידה בדרישות סעיף ‪ 23‬א' לחוק הבנקאות )רישוי(‪ ,‬התשמ"א ‪") 1981 -‬חוק הבנקאות‬ ‫)רישוי"((‪ ,‬אשר קובע תקרה לגבי השיעור מההון‪ ,‬אשר מותר לתאגיד בנקאי להשקיע בתאגידים ריאליים‪ .‬בשנת ‪ ,2011‬על פי‬ ‫החלטת הדירקטוריון‪ ,‬הבנק לא חילק דיבידנד‪.‬‬ ‫באור ‪ - 13‬זכויות עובדים‬ ‫א‪ .‬פנסיה ופיצויי פרישה‬ ‫התחייבויות הבנק לתשלום פנסיה ופיצויי פרישה לעובדיו לרבות התחייבות‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬להשלמת ההפרש‬ ‫שבין סכום הפיצויים המחושב לפי השכר האחרון לבין הסכום שיצטבר לזכות אותם עובדים בקופות הפנסיה‬ ‫והפיצויים‪ ,‬מכוסה על ידי הפקדות שוטפות על שם העובדים בקופות האמורות‪ .‬הסכומים שהופקדו כאמור אינם‬ ‫כלולים במאזן מאחר שאינם בשליטתו ובניהולו של הבנק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עתודה לחופשה‬ ‫עובדי הבנק זכאים לחופשה שנתית בתשלום בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד לעובדי הבנק ובהתאם למכסות‬ ‫המפורטות בהסכם‪ .‬חישוב ההתחייבות נעשה על בסיס שכר אחרון בתוספת תשלומים נלווים‪ .‬בדוחות הכספיים‬ ‫נכללה הפרשה בסך של ‪ 3.1‬מיליוני ש"ח )ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2.7 - 2010‬מיליוני ש"ח( לימי חופשה שטרם נוצלו‪.‬‬ ‫ההתחייבות כלולה במסגרת "התחייבויות אחרות"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עתודות למענקי יובל ולימי מחלה שלא נוצלו‬ ‫עובדים זכאים למענק יובל בתום עשרים וחמש שנות עבודה בבנק ולפיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו עם‬ ‫פרישתם לפנסיה‪ .‬במאזן נכללו עתודות מתאימות‪ ,‬המבוססות על אומדן השווי הנוכחי של ההתחייבויות‪ ,‬כפי‬ ‫שחושב על ידי אקטואר )לפי שיעור היוון של ‪ ,4.0%‬בדומה לשנת ‪ (2010‬ובתוספת גידול ריאלי הצפוי בשכר‬ ‫בשיעור שנתי של ‪.1%‬‬ ‫סכום העתודה בגין מענקי יובל בסך ‪ 0.8‬מיליוני ש"ח )‪ 0.8 - 2010‬מיליוני ש"ח( מוצג בסעיף "התחייבויות אחרות"‬ ‫במאזן וסכום העתודה בגין ימי מחלה שלא נוצלו הסתכמה ל‪ 4.2 -‬מיליוני ש"ח )‪ 3.9 -2010‬מיליוני ש"ח(‪.‬‬ ‫התחייבויות בקשר עם יחסי עובד מעביד ‪ -‬הפרשות בגין התחייבויות בקשר עם יחסי עובד מעביד מבוססות‬ ‫על הערכות ההנהלה וחישובים אקטואריים בנושאי העתודות‪ ,‬מענק יובל וימי מחלה שלא נוצלו‪ .‬השפעה של‬ ‫שינוי באחוז אחד בשיעור היוון ההתחייבויות העתידיות הינה בסך של כ‪ 0.5 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫‪182‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ד‪ .‬שכר עובדי הבנק‬ ‫שכרם של עובדי הבנק צמוד להסכם השכר הנהוג בבנק הפועלים עד לחודש אפריל ‪.2013‬‬ ‫ה‪ .‬מענק שנתי‬ ‫הבנק מתגמל את עובדיו אחת לשנה בהתאם לביצועי תשואת הבנק החל מתשואה של ‪ 7.5%‬ובאופן מדורג‪.‬‬ ‫ברבעון הראשון של שנת ‪ 2011‬קיבלו עובדי הבנק מענק מיוחד שאינו על חשבון הבונוס השנתי בגובה רבע‬ ‫משכורת‪ ,‬כהערכה למאמצי וביצועי העובדים בשנת ‪ ,2010‬בסך של כ‪ 0.9 -‬מליון ש"ח‪.‬‬ ‫ו‪ .‬תוכנית תגמול לעובדי הבנק‬ ‫הבנק החליט על תכנית תגמול מתמשכת לעובדי הבנק הקבועים‪ .‬התוכנית תחולק לשש מנות על פני שש שנים‬ ‫החל משנת ‪ .2004‬לכל מנה תהיה תקופת הבשלה של ארבע שנים‪ .‬הבנק חילק בחודש מרס ‪ 2011‬את המהדורה‬ ‫החדשה של התוכנית לאופציות‪ ,‬בעלת תקופת הבשלה של ארבע שנים‪ .‬שווי העלות הכוללת ליום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪ 2011‬הינו בסך של כ‪ 5.0-‬מיליוני ש"ח‪ .‬תוכנית התגמול תהיה צמודה לשווי כלכלי תיאורטי על פי נוסחה‬ ‫שנקבעה ומתבססת‪ ,‬בעיקר על ביצועי הבנק‪.‬‬ ‫ז‪ .‬תגמול חברי הנהלת הבנק‬ ‫תגמול חברי ההנהלה מבוסס על סמך תוצאות הבנק בהתאם לתשואה להון והיעדים העסקיים שהושגו‪ .‬התגמול‬ ‫מובא לאישור ועדת הביקורת של הדירקטוריון‪.‬‬ ‫ח‪ .‬נתונים על עודף עתודה‪/‬יעודה לפיצויי פרישה‪ ,‬נטו )סכומים מדווחים במיליוני ש"ח(‬ ‫‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫עתודה לפיצויים ולפרישה מרצון‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪*7.3‬‬ ‫עתודה לימי מחלה שלא נוצלו‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫בניכוי ‪ -‬יעודה כללית לפיצויי פרישה‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫עודף עתודה על יעודה )מוצג בסעיף התחייבויות אחרות(‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪*7.1‬‬ ‫הבנק אינו רשאי למשוך את כל כספי היעודה אלא לאחר שתמולאנה ההתחייבויות על פי חוק פיצויי פיטורים‬ ‫והסכמי עבודה‪.‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בנושא חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח‬ ‫כספי בנושא זכויות עובדים‪ .‬ראה באור ‪ 2‬ג'‪.‬‬ ‫ט‪ .‬חוזים אישיים‬ ‫הבנק חתם על חוזי העסקה עם ארבעה עובדים‪ .‬החוזים הם לתקופה של לפחות שלוש שנים‪ .‬ההפרשות בגין‬ ‫פיצויים מוגדלים ומענקי חתימה בהתאם לחוזים שנחתמו נכללים בסכום העתודה לפיצויים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪183‬‬ ‫באור ‪ : 14‬נכסים והתחייבויות לפי בסיסי הצמדה‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫מטבע ישראלי‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫מטבע חוץ )‪(1‬‬ ‫לא‬ ‫צמוד למדד‬ ‫דולר של‬ ‫צמוד‬ ‫המחירים‬ ‫ארה"ב‬ ‫אירו‬ ‫אחר‬ ‫פריטים שאינם‬ ‫סך‬ ‫כספיים )‪(2‬‬ ‫הכל‬ ‫נכסים‬ ‫מזומנים ופקדונות בבנקים‬ ‫)‪1,129.1‬‬ ‫)‪47.3‬‬ ‫)‪183.2‬‬ ‫)‪67.3‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫)‪390.4‬‬ ‫)‪278.4‬‬ ‫)‪9.1‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫אשראי לציבור‪ ,‬נטו‬ ‫)‪2,350.8‬‬ ‫)‪219.1‬‬ ‫)‪3.2‬‬ ‫)‪* -‬‬ ‫‪1,438.5‬‬ ‫)‪11.6‬‬ ‫‪682.6‬‬ ‫)‪* -‬‬ ‫בניינים וציוד‬ ‫‪2,573.1‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫נכסים בגין מכשירים נגזרים‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫)‪37.1‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‬ ‫סך כל הנכסים‬ ‫)‪3,907.5‬‬ ‫)‪544.9‬‬ ‫)‪195.7‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫)‬ ‫)‪72.0‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫)‪11.6‬‬ ‫‪37.2‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪4,791.0‬‬ ‫התחייבויות‬ ‫)‪555.8‬‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫)‪3,154.5‬‬ ‫פקדונות מבנקים‬ ‫)‪22.6‬‬ ‫)‪4.9‬‬ ‫התחייבויות בגין מכשירים נגזרים‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪0.8‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫‪3,967.9‬‬ ‫)‪12.8‬‬ ‫)‪174.7‬‬ ‫)‪70.1‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫התחייבויות אחרות‬ ‫)‪416.0‬‬ ‫)‪2.2‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫)‬ ‫‪418.2‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות‬ ‫)‪3,593.8‬‬ ‫)‪558.0‬‬ ‫)‪180.4‬‬ ‫)‪70.7‬‬ ‫)‪12.8‬‬ ‫‪4,415.7‬‬ ‫הפרש‬ ‫)‪313.7‬‬ ‫)‪(13.1‬‬ ‫)‪15.3‬‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫)‪(1.2‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪375.3‬‬ ‫מכשירים נגזרים שאינם מגדרים‪:‬‬ ‫מכשירים נגזרים )למעט אופציות(‬ ‫)‪(29.6‬‬ ‫אופציות בכסף‪ ,‬נטו )במונחי נכס בסיס(‬ ‫)‪(0.5‬‬ ‫סה"כ כללי‬ ‫)‪283.6‬‬ ‫אופציות בכסף‪ ,‬נטו )ערך נקוב מהוון(‬ ‫)‪(0.7‬‬ ‫)‪29.6‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪16.5‬‬ ‫* קטן מ‪ 0.1 -‬מיליוני ש"ח‬ ‫)‪ (1‬כולל צמודי מטבע חוץ‪.‬‬ ‫)‪(2‬לרבות מכשירים נגזרים שהבסיס שלהם מתייחס לפריט לא כספי‪.‬‬ ‫‪184‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫)‬ ‫)‪15.8‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫)‪(1.2‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪375.3‬‬ ‫באור ‪ : 14‬נכסים והתחייבויות לפי בסיסי הצמדה )המשך(‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫מטבע ישראלי‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫מטבע חוץ )‪(1‬‬ ‫לא‬ ‫צמוד למדד‬ ‫דולר של‬ ‫צמוד‬ ‫המחירים‬ ‫ארה"ב‬ ‫אירו‬ ‫אחר‬ ‫פריטים שאינם‬ ‫סך‬ ‫כספיים )‪(2‬‬ ‫הכל‬ ‫נכסים‬ ‫מזומנים ופקדונות בבנקים‬ ‫)‪945.3‬‬ ‫)‪69.0‬‬ ‫)‪150.4‬‬ ‫)‪65.0‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫)‪569.9‬‬ ‫)‪232.8‬‬ ‫)‪7.7‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫אשראי לציבור‪ ,‬נטו‬ ‫)‪2,083.9‬‬ ‫)‪210.2‬‬ ‫)‪1.0‬‬ ‫‪1,239.4‬‬ ‫)‪9.7‬‬ ‫‪815.1‬‬ ‫)‬ ‫בניינים וציוד‬ ‫‪2,295.1‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫נכסים בגין מכשירים נגזרים)‪(3‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫נכסים אחרים)‪(4)(3‬‬ ‫)‪22.3‬‬ ‫סך כל הנכסים‬ ‫)‪3,621.7‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪512.0‬‬ ‫)‪160.0‬‬ ‫)‬ ‫)‪69.7‬‬ ‫)‪9.7‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪4,429.3‬‬ ‫התחייבויות‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫)‪2,848.1‬‬ ‫פקדונות מבנקים‬ ‫)‪28.6‬‬ ‫התחייבויות בגין מכשירים נגזרים)‪(3‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫התחייבויות אחרות)‪(4)(3‬‬ ‫)‪402.7‬‬ ‫)‪542.2‬‬ ‫)‪150.9‬‬ ‫)‪67.0‬‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫)‪10.0‬‬ ‫‪3,618.2‬‬ ‫)‪1.6‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫‪404.0‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות‬ ‫)‪3,279.7‬‬ ‫)‪542.2‬‬ ‫)‪151.4‬‬ ‫)‪67.6‬‬ ‫)‪12.2‬‬ ‫‪4,053.1‬‬ ‫הפרש‬ ‫)‪342.0‬‬ ‫)‪(30.2‬‬ ‫)‪8.6‬‬ ‫)‪2.1‬‬ ‫)‪(2.5‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪376.2‬‬ ‫מכשירים נגזרים שאינם מגדרים‪:‬‬ ‫מכשירים נגזרים )למעט אופציות(‬ ‫)‪(60.9‬‬ ‫אופציות בכסף‪ ,‬נטו )במונחי נכס בסיס(‬ ‫)‪(0.5‬‬ ‫סה"כ כללי‬ ‫)‪280.6‬‬ ‫אופציות בכסף‪ ,‬נטו )ערך נקוב מהוון(‬ ‫)‪(0.7‬‬ ‫)‬ ‫)‪60.9‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪30.7‬‬ ‫)‪9.1‬‬ ‫)‪2.1‬‬ ‫)‪(2.5‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪376.2‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪ (1‬כולל צמודי מטבע חוץ‪.‬‬ ‫)‪ (2‬לרבות מכשירים נגזרים שהבסיס שלהם מתייחס לפריט לא כספי‪.‬‬ ‫)‪ (3‬הנתונים סווגו מחדש כדי להתאים לכותרות הסעיפים ולשיטת ההצגה בתקופה השוטפת‪.‬‬ ‫)‪ (4‬הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪185‬‬ ‫באור ‪ : 15‬נכסים והתחייבויות לפי בסיסי הצמדה ולפי תקופה לפרעון‬ ‫)‪(1‬‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫תזרימי מזומנים עתידיים חוזיים צפויים‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫עם‬ ‫חודש‬ ‫שלושה‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫שנתיים‬ ‫שלוש‬ ‫ארבע‬ ‫חמש‬ ‫עשר‬ ‫שיעור‬ ‫ללא‬ ‫יתרה מאזנית‬ ‫תשואה‬ ‫דרישה‬ ‫ועד‬ ‫חודשים‬ ‫שנה‬ ‫ועד‬ ‫ועד‬ ‫ועד‬ ‫עד‬ ‫עד‬ ‫סה"כ‬ ‫תקופת‬ ‫)‪(2‬‬ ‫חוזי )‪(3‬‬ ‫ועד‬ ‫שלושה‬ ‫ועד‬ ‫ועד‬ ‫שלוש‬ ‫ארבע‬ ‫חמש‬ ‫עשר‬ ‫עשרים‬ ‫תזרימי‬ ‫פרעון‬ ‫חודש‬ ‫חודשים‬ ‫שנה‬ ‫שנתיים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנה‬ ‫מזומנים‬ ‫)‪(3‬‬ ‫מטבע ישראלי לא צמוד‬ ‫נכסים‬ ‫)‪1,491.1‬‬ ‫)‪474.4‬‬ ‫)‪570.5‬‬ ‫)‪494.0‬‬ ‫)‪337.2‬‬ ‫)‪198.7‬‬ ‫)‪125.6‬‬ ‫)‪441.9‬‬ ‫)‪56.4‬‬ ‫)‪4,189.8‬‬ ‫התחייבויות‬ ‫)‪3,082.7‬‬ ‫)‪152.3‬‬ ‫)‪298.9‬‬ ‫)‪46.4‬‬ ‫)‪14.2‬‬ ‫)‪5.3‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫)‪3,601.6‬‬ ‫הפרש‬ ‫)‪(1,591.6‬‬ ‫)‪322.1‬‬ ‫)‪271.6‬‬ ‫)‪447.6‬‬ ‫)‪323.0‬‬ ‫)‪193.4‬‬ ‫)‪125.6‬‬ ‫)‪441.0‬‬ ‫)‪55.5‬‬ ‫)‪588.2‬‬ ‫מכשירים נגזרים )למעט אופציות(‬ ‫)‪(20.1‬‬ ‫)‪(10.3‬‬ ‫אופציות )במונחי נכס בסיס(‬ ‫)‪(0.5‬‬ ‫‪46.1‬‬ ‫‪46.1‬‬ ‫)‪3,907.5‬‬ ‫‪5.38%‬‬ ‫)‪3,593.8‬‬ ‫‪2.07%‬‬ ‫)‪313.7‬‬ ‫)‪(30.4‬‬ ‫)‪(29.6‬‬ ‫)‪(0.5‬‬ ‫)‪(0.5‬‬ ‫מטבע ישראלי צמוד למדד‬ ‫נכסים‬ ‫)‪8.7‬‬ ‫)‪19.6‬‬ ‫)‪103.2‬‬ ‫)‪150.7‬‬ ‫)‪147.2‬‬ ‫)‪66.5‬‬ ‫)‪15.3‬‬ ‫)‪38.8‬‬ ‫)‪6.6‬‬ ‫)‪556.6‬‬ ‫התחייבויות‬ ‫)‪66.4‬‬ ‫)‪110.8‬‬ ‫)‪265.0‬‬ ‫)‪70.9‬‬ ‫)‪27.1‬‬ ‫)‪8.2‬‬ ‫)‪5.0‬‬ ‫)‪2.9‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪556.3‬‬ ‫הפרש‬ ‫)‪(57.7‬‬ ‫)‪(91.2‬‬ ‫)‪(161.8‬‬ ‫)‪79.8‬‬ ‫)‪120.1‬‬ ‫)‪58.3‬‬ ‫)‪10.3‬‬ ‫)‪35.9‬‬ ‫)‪6.6‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‬ ‫)‪20.0‬‬ ‫)‪10.0‬‬ ‫מכשירים נגזרים )למעט אופציות(‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫)‪30.0‬‬ ‫)‪544.9‬‬ ‫‪2.63%‬‬ ‫)‪558.0‬‬ ‫‪1.03%‬‬ ‫)‪(13.1‬‬ ‫)‪29.6‬‬ ‫מטבע חוץ פעילות מקומית**‬ ‫נכסים‬ ‫)‪168.5‬‬ ‫)‪67.9‬‬ ‫)‪36.0‬‬ ‫)‪3.9‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫)‪14.5‬‬ ‫)‪292.8‬‬ ‫התחייבויות‬ ‫)‪196.6‬‬ ‫)‪44.3‬‬ ‫)‪21.3‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫)‪264.1‬‬ ‫הפרש‬ ‫)‪(28.1‬‬ ‫)‪23.6‬‬ ‫)‪14.7‬‬ ‫)‪3.9‬‬ ‫)‪0.2‬‬ ‫)‪0.6‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪13.3‬‬ ‫)‪28.7‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪(0.4‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫מכשירים נגזרים )למעט אופציות(‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫אופציות )במונחי נכס בסיס(‬ ‫פריטים שאינם כספיים‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫)‪59.3‬‬ ‫)‪279.3‬‬ ‫‪4.20%‬‬ ‫)‪263.9‬‬ ‫‪0.55%‬‬ ‫)‪15.4‬‬ ‫)‪59.3‬‬ ‫סה"כ‬ ‫נכסים‬ ‫)‪1,668.3‬‬ ‫)‪561.9‬‬ ‫)‪709.7‬‬ ‫)‪648.6‬‬ ‫)‪485.1‬‬ ‫)‪265.9‬‬ ‫)‪141.5‬‬ ‫)‪495.2‬‬ ‫)‪63.0‬‬ ‫)‪5,039.2‬‬ ‫התחייבויות‬ ‫)‪3,345.7‬‬ ‫)‪307.4‬‬ ‫)‪585.2‬‬ ‫)‪117.3‬‬ ‫)‪41.8‬‬ ‫)‪13.6‬‬ ‫)‪5.1‬‬ ‫)‪5.0‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪4,422.0‬‬ ‫הפרש‬ ‫)‪(1,677.4‬‬ ‫)‪254.5‬‬ ‫)‪124.5‬‬ ‫)‪531.3‬‬ ‫)‪443.3‬‬ ‫)‪252.3‬‬ ‫)‪136.4‬‬ ‫)‪490.2‬‬ ‫)‪62.1‬‬ ‫)‪617.2‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫מכשירים נגזרים )למעט אופציות(‬ ‫הערות בעמוד ‪187‬‬ ‫‪186‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪(0.7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪125.2‬‬ ‫)‪125.2‬‬ ‫)‪4,791.0‬‬ ‫‪4.90%‬‬ ‫)‪4,415.7‬‬ ‫‪1.51%‬‬ ‫)‪375.3‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫באור ‪ : 15‬נכסים והתחייבויות לפי בסיסי הצמדה ולפי תקופה לפרעון )‪) (1‬המשך(‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫תזרימי מזומנים עתידיים חוזיים צפויים‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫מעל‬ ‫עם‬ ‫חודש‬ ‫שלושה‬ ‫מעל‬ ‫שנתיים‬ ‫שלוש‬ ‫ארבע‬ ‫חמש‬ ‫עשר‬ ‫ללא‬ ‫דרישה‬ ‫ועד‬ ‫חודשים‬ ‫שנה‬ ‫ועד‬ ‫ועד‬ ‫ועד‬ ‫עד‬ ‫עד‬ ‫סה"כ‬ ‫תקופת‬ ‫ועד‬ ‫שלושה‬ ‫ועד‬ ‫ועד‬ ‫שלוש‬ ‫ארבע‬ ‫חמש‬ ‫עשר‬ ‫עשרים‬ ‫תזרימי‬ ‫פרעון‬ ‫חודש‬ ‫חודשים‬ ‫שנה‬ ‫שנתיים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנים‬ ‫שנה‬ ‫מזומנים‬ ‫) ‪(3‬‬ ‫יתרה‬ ‫שיעור‬ ‫מאזנית )‪(2‬‬ ‫תשואה‬ ‫חוזי )‪(3‬‬ ‫סה"כ‬ ‫נכסים)‪(4‬‬ ‫)‪1,759.6‬‬ ‫)‪281.3‬‬ ‫)‪696.0‬‬ ‫)‪592.8‬‬ ‫)‪402.4‬‬ ‫)‪282.2‬‬ ‫)‪158.6‬‬ ‫)‪481.3‬‬ ‫)‪2.3‬‬ ‫)‪4,656.5‬‬ ‫)‪65.4‬‬ ‫)‪4,429.3‬‬ ‫‪4.26%‬‬ ‫התחייבויות)‪(4‬‬ ‫)‪2,811.8‬‬ ‫)‪287.0‬‬ ‫)‪518.5‬‬ ‫)‪222.2‬‬ ‫)‪53.0‬‬ ‫)‪21.6‬‬ ‫)‪2.5‬‬ ‫)‪6.5‬‬ ‫)‪1.2‬‬ ‫)‪3,924.3‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪4,053.1‬‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫הפרש‬ ‫)‪(1,052.2‬‬ ‫)‪(5.7‬‬ ‫)‪177.5‬‬ ‫)‪370.6‬‬ ‫)‪349.4‬‬ ‫)‪260.6‬‬ ‫)‪156.1‬‬ ‫)‪474.8‬‬ ‫)‪1.1‬‬ ‫)‪732.2‬‬ ‫)‪65.4‬‬ ‫)‪376.2‬‬ ‫)‪(1.0‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫מכשירים‬ ‫נגזרים )למעט‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(0.7‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫אופציות(‬ ‫*קטן מ‪ 50-‬אלפי ש"ח‪.‬‬ ‫** כולל הצמדה למטבע חוץ‬ ‫)‪ (1‬בבאור זה מוצגים תזרימי המזומנים העתידיים החוזיים הצפויים בגין סעיפי הנכסים וההתחייבויות לפי בסיס הצמדה‪ ,‬בהתאם לתקופות הנותרות למועד הפרעון החוזי של כל תזרים‪.‬‬ ‫הנתונים מוצגים בניכוי הוצאות בגין הפסדי אשראי‪.‬‬ ‫)‪ (2‬כפי שנכללה בבאור מספר ‪" 14‬נכסים והתחייבויות לפי בסיס הצמדה"‪ ,‬לרבות סכומים חוץ‪-‬מאזניים בגין מכשירים נגזרים‪.‬‬ ‫)‪ (3‬שיעור תשואה חוזי הינו שיעור הריבית המנכה את תזרימי המזומנים העתידיים החוזיים הצפויים המוצגים בבאור זה בגין פריט כספי אל היתרה המאזנית שלו‪.‬‬ ‫)‪ (4‬הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪187‬‬ ‫באור ‪ : 16‬התחייבויות תלויות והתקשרויות מיוחדות‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫א‪ .‬מכשירים פיננסיים חוץ מאזניים‪:‬‬ ‫‪31.12.2011‬‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫‪31.12.2011‬‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫)נתוני פרופורמה(‬ ‫יתרת ההפרשה להפסדי אשראי‬ ‫יתרות החוזים*‬ ‫א‪ .‬מכשירים פיננסיים חוץ ‪ -‬מאזניים‬ ‫עסקאות בהן היתרה מייצגת סיכון אשראי‪:‬‬ ‫ערבויות להבטחת אשראי‬ ‫‪27.6‬‬ ‫‪17.3‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫ערבויות והתחייבויות אחרות‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪56.4‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫מסגרות אשראי של כרטיסי אשראי שלא נוצלו‬ ‫‪613.2‬‬ ‫‪514.7‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪561.0‬‬ ‫‪572.6‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1,266.5‬‬ ‫‪1,161.0‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫מסגרות חח"ד ומסגרות אשראי אחרות בחשבונות לפי‬ ‫דרישה שלא נוצלו‬ ‫סך הכל‬ ‫* יתרות החוזים או הסכומים הנקובים שלהם לסוף התקופה‪ ,‬לפני השפעת ההפרשה להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫ב‪.‬התחייבויות תלויות והתקשרויות מיוחדות אחרות‬ ‫‪ (1‬התקשרויות בגין חוזי שכירות לזמן ארוך )במיליוני ש"ח(‬ ‫השנה‬ ‫שנה ראשונה‬ ‫שנה שניה‬ ‫שנה שלישית‬ ‫שנה רביעית‬ ‫שנה חמישית‬ ‫מעל חמש שנים‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪22.2‬‬ ‫נגד הבנק קיימות תביעות שונות במהלך העסקים הרגיל‪ .‬לדעת ההנהלה‪ ,‬בהסתמך על חוות דעת משפטיות‬ ‫שקיבלה‪ ,‬נכללו הפרשות נאותות לכיסוי נזקים אפשריים בגין כל התביעות‪ ,‬שלא תדחנה ולא תתבטלנה‪.‬‬ ‫סכום החשיפה של הבנק בגין תביעות תלויות שאפשרות התממשותן‪ ,‬כולן או חלקן‪ ,‬אינה קלושה ואשר לא‬ ‫בוצעה בגינן הפרשה הוא בסך כ‪ 0.7 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫הבנק התחייב לשפות נושאי משרה כמשמעות מונח זה בסעיף ‪ 268‬בחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט ‪ .1999 -‬סכום‬ ‫השיפוי שיעמיד הבנק‪ ,‬מכוח ההתחייבות כאמור‪ ,‬לכל נושאי המשרה בו‪ ,‬במצטבר‪ ,‬בגין אחד או יותר מאירועי‬ ‫השיפוי‪ ,‬לא יעלה על ‪ 33%‬מההון של הבנק לפי דוחותיו הכספיים האחרונים‪ ,‬שפורסמו סמוך לפני מועד‬ ‫השיפוי בפועל‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪(4‬‬ ‫ביום ‪ 21‬בנובמבר ‪ 2010‬נתקבלה בבנק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הבנק על סך כ‪ 59 -‬מיליון ש"ח‬ ‫אשר עניינה הפסקת פעילות המחשב המרכזי של בנק הפועלים אשר שרת את הבנק באותו מועד שארעה‬ ‫ביום ‪ 23‬בנובמבר ‪ .2008‬הבנק‪ ,‬כך נטען‪ ,‬המשיך באותה עת לגבות מלקוחותיו שלא כדין עמלות שונות על‬ ‫אף שלא יכלו לעשות שימוש בחשבונותיהם‪ .‬הבנק הגיש תגובתו לבקשה לבית המשפט‪.‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫ועד העובדים והסתדרות העובדים הכללית החדשה הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל‪-‬אביב‪ ,‬לפיה‬ ‫נדרש הבנק לשלם תשלום עבור שעות נוספות לחלק מאוכלוסיית העובדים המקבלים דמי ניהול‪ .‬להערכת‬ ‫הנהלת הבנק ובהתבסס על הסכם העבודה הקיים‪ ,‬אין לתביעה זו השפעה מהותית על הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫‪(6‬‬ ‫שירותי מיחשוב‬ ‫ב‪ 5 -‬בפברואר ‪ ,2010‬הוסבו מערכות המחשב של הבנק והחל מתאריך זה מקבל הבנק את שירותי המחשב‬ ‫מחברת מת"ף‪ ,‬חברת בת של הבנק הבינלאומי‪ .‬הוצאות המיחשוב לחברת מת"ף לשנת ‪ 2011‬היו בסך של‬ ‫‪ 23.3‬מיליוני ש"ח‪ ,‬על פי הבנות עם מת"ף וחברת האם‪ .‬טרם נחתם הסכם התקשרות עם חברת מת"ף‪.‬‬ ‫באור ‪ 16‬א'‪ :‬מכשירים נגזרים‬ ‫‪ (1‬הבנק מבצע עסקאות במכשירים פיננסיים נגזרים כחלק מניהול הסיכונים הפיננסיים )חשיפות בסיס‪ ,‬ריבית‬ ‫ונזילות( וכן כשירות ללקוחותיו‪.‬‬ ‫‪ (2‬סוגי העסקאות העיקריים בהם פועל הבנק‪:‬‬ ‫ עסקאות אקדמה )‪- (Forward‬חוזה בין שני צדדים לרכישה ולמכירה של כמות מוגדרת של סחורות‪,‬‬‫מטבעות‪ ,‬ריביות או מכשירים פיננסיים אחרים )להלן‪" :‬נכסי בסיס"(‪ ,‬שיבוצע בתאריך העתידי ובמחיר‬ ‫מוגדר מראש‪.‬‬ ‫ עסקאות החלפה )‪ - (Swap‬חוזה להחליף במועד העסקה כמות מוגדרת של נכסי בסיס‪ ,‬עם התחייבות‬‫הדדית להחליף חזרה בתאריך עתידי את הפריטים שהוחלפו‪.‬‬ ‫ אופציות )‪ - (Options‬חוזה המקנה תמורת תשלום פרמיה את הזכות לרכוש )‪ (Call‬או למכור )‪ (Put‬נכסי‬‫בסיס במחיר‪ ,‬בכמות בזמן נקובים מראש‪.‬‬ ‫‪ (3‬הפעילות במכשירים פיננסיים נגזרים כרוכה במספר סיכונים כמפורט להלן‪:‬‬ ‫סיכון אשראי ‪ -‬סכום ההפסד המירבי לבנק אם הצד הנגדי לא יעמוד בתנאי החוזה‪.‬‬ ‫סיכון שוק ‪ -‬הסיכון הנוצר בשל התנודות בשווי המכשיר הפיננסי הנגזר כתוצאה משינוי מחירי השוק כגון‪:‬‬ ‫שערי חליפין‪ ,‬שיעורי ריבית וכדומה‪.‬‬ ‫סיכון נזילות ‪ -‬סיכון הנובע מכך שלא ניתן יהיה לסגור חשיפה במהירות על ידי סילוקה במזומן או על ידי יצירת‬ ‫פוזיציה הפוכה‪.‬‬ ‫סיכון תפעולי ‪ -‬הסיכון הנובע מתפעול שגוי של העסקאות ממועד קשירתן ועד לסיום ההתחשבנות בגינן‪ ,‬הן‬ ‫בשל טעויות אנוש והן כתוצאה מכשל מיכוני בתפעול‪.‬‬ ‫הבנק השתמש בשירותי התפעול ובמערכות המיכון של הבנק הבינלאומי על מנת לנהל את מערך הנגזרים שלו‪.‬‬ ‫השימוש במכשירים נגזרים כחלק מניהול הפעילות השוטפת של הבנק מכוון להשגת יעדים ועמידה במגבלות‬ ‫שאושרו על ידי הדירקטוריון )חשיפות בסיס‪ ,‬ריבית ונזילות(‪.‬‬ ‫סיכוני השוק נמדדים ומוערכים באופן שוטף כחלק ממערך ניהול ובקרת הסיכונים של הבנק‪ ,‬כולל מדידה של‬ ‫רגישות לגורמי סיכון ושל הפסדים תיאורטיים בתרחישים‪ ,‬לרבות תרחישים קיצוניים במונחי ‪ VAR‬ובמונחים‬ ‫נומינליים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪189‬‬ ‫הבנק מתכסה באופן שוטף תוך הפעלת בקרות בעת ביצוע העסקה מול נגזרים משובצים בפקדונות ללקוחות על‬ ‫ידי יצירת פוזיציה הפוכה מול בנקים בקבוצה‪ ,‬בדרך זו מונע הבנק חשיפה לסיכוני שוק וסיכוני נזילות‪.‬‬ ‫באור ‪ 16‬ב'‪ :‬פעילות במכשירים נגזרים ‪ -‬היקף סיכוני אשראי ובמועדי פרעון‬ ‫בסכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫‪ (1‬היקף הפעילות‪:‬‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫‪31.12.2011‬‬ ‫חוזי ריבית‬ ‫חוזי ריבית‬ ‫חוזים‬ ‫שקל‬ ‫מדד‬ ‫אחר‬ ‫חוזי‬ ‫חוזי‬ ‫בגין‬ ‫סחורות‬ ‫מטבע‬ ‫מניות‬ ‫אחרים‬ ‫חוץ‬ ‫) ‪(1‬‬ ‫חוזים‬ ‫שקל‬ ‫מדד‬ ‫אחר‬ ‫חוזי‬ ‫בגין‬ ‫מטבע‬ ‫מניות‬ ‫חוץ‬ ‫)‪(1‬‬ ‫א‪ .‬סכום נקוב של מכשירים נגזרים‬ ‫נגזרי ‪(3) (2) ALM‬‬ ‫חוזי ‪Forward‬‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪30.0‬‬ ‫אופציות שנקנו‬ ‫‪0.1‬‬ ‫חוזי ‪Swaps‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪30.0‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫מתוך זה חוזי החלפת שיעורי רבית )‪(swaps‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫בהם הבנק הסכים לשלם שיעור קבוע‬ ‫‪11.8‬‬ ‫נגזרים אחרים )‪(3‬‬ ‫חוזי ‪Forward‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫חוזי אופציה נסחרים בבורסה‬ ‫‪-‬אופציות שנכתבו‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪-‬אופציות שנקנו‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫חוזי אופציה אחרים‬ ‫‪-‬אופציות שנכתבו‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪29.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫ב‪ .‬שווי הוגן ברוטו של מכשירים נגזרים‬ ‫נגזרי ‪(4) (2) ALM‬‬ ‫שווי הוגן ברוטו חיובי‬ ‫שווי הוגן ברוטו שלילי‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫נגזרים אחרים )‪(4‬‬ ‫שווי הוגן ברוטו חיובי‬ ‫*‬ ‫‪0.1‬‬ ‫שווי הוגן ברוטו שלילי‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫*‬ ‫* קטן מ‪ 50 -‬אלפי ש"ח‬ ‫‪ (1‬אופציות על מדדי מניות בבורסות העולם‪.‬‬ ‫‪ (2‬נגזרים המהווים חלק ממערך ניהול הנכסים וההתחייבויות של הבנק‪ ,‬אשר לא יועדו ליחסי גידור‪.‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫למעט נגזרי אשראי וחוזי החלפת מטבע חוץ ספוט‪.‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫למעט נגזרי אשראי‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪ (2‬סיכון אשראי בגין מכשירים נגזרים לפי צד נגדי לחוזה‪:‬‬ ‫בסכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫יתרות מאזניות של נכסים הנובעים מנגזרים‬ ‫סיכון אשראי חוץ מאזני בגין נגזרים‬ ‫סך כל סיכון האשראי בגין נגזרים‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫בנקים אחרים סה"כ‬ ‫‪0.3‬‬ ‫*‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫בנקים אחרים סה"כ‬ ‫‪0.3‬‬ ‫*‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫* קטן מ‪ 50 -‬אלפי ש"ח‬ ‫‪ (3‬פירוט מועדי פרעון ‪ -‬סכומים נקובים‪ :‬יתרות לסוף שנה‪:‬‬ ‫בסכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫מעל ‪3‬‬ ‫מעל שנה‬ ‫עד‬ ‫חודשים‬ ‫ועד‬ ‫מעל‬ ‫‪ 3‬חודשים‬ ‫ועד שנה‬ ‫‪ 5‬שנים‬ ‫‪ 5‬שנים‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫חוזי ריבית‬ ‫‪ -‬שקל‪-‬מדד‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫חוזי מטבע חוץ‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫חוזים בגין מניות‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪38.8‬‬ ‫‪ -‬אחר‬ ‫‪12.6‬‬ ‫חוזי סחורות אחרים‬ ‫סה"כ‬ ‫‪30.0‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪22.0‬‬ ‫‪32.2‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪86.8‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫חוזי ריבית‬ ‫‪ -‬שקל‪-‬מדד‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫ אחר‬‫חוזי מטבע חוץ‬ ‫‪3.2‬‬ ‫חוזים בגין מניות‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪91.2‬‬ ‫באור ‪ 16‬ג'‪ :‬יתרות ואומדני שווי הוגן של מכשירים פיננסיים‬ ‫א‪ .‬שווי הוגן של מכשירים פיננסיים‬ ‫הבאור כולל מידע בדבר הערכת השווי ההוגן של מכשירים פיננסיים‪.‬‬ ‫לרוב המכשירים הפיננסיים בבנק לא ניתן לצטט "מחיר שוק" מכיון שלא קיים שוק פעיל בו הם נסחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬השווי ההוגן‬ ‫נאמד באמצעות מודלים מקובלים לתמחור‪ ,‬כגון ערך נוכחי של תזרים מזומן עתידי המהוון בריבית נכיון בשיעור המשקף‬ ‫את רמת הסיכון הגלומה במכשיר הפיננסי‪ .‬אומדן של השווי ההוגן באמצעות הערכת תזרים המזומן העתידי וקביעת שיעור‬ ‫ריבית הנכיון היא סובייקטיבית‪ .‬לכן‪ ,‬עבור רוב המכשירים הפיננסיים‪ ,‬הערכת השווי ההוגן המצורפת אינה בהכרח‬ ‫אינדיקציה לשווי מימוש של המכשיר הפיננסי ביום הדיווח‪ .‬הערכת השווי ההוגן נערכה לפי שיעורי הריבית התקפים למועד‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪191‬‬ ‫הדיווח ואינה לוקחת בחשבון את התנודתיות של שיעורי הריבית‪ .‬תחת הנחת שיעורי ריבית אחרים יתקבלו ערכי שווי הוגן‬ ‫שיכול שיהיו שונים באופן מהותי‪ .‬בעיקר הדברים אמורים לגבי המכשירים הפיננסיים בריבית קבועה או שאינם נושאים‬ ‫ריבית‪.‬‬ ‫הבנק מכיר בכל הנגזרים‪ ,‬לרבות נגזרים המשובצים בחוזים "מארחים"‪ ,‬אשר יש להפרידם כנכסים או כהתחייבויות במאזן‬ ‫ומודד אותם לפי שווי הוגן‪ .‬רווח והפסד מנגזר שלא יועד כמכשיר מגדר‪ ,‬מוכר בדוח רווח והפסד באופן שוטף‪ .‬לגבי נגזרים‬ ‫שאינם בבחינת חוזה עצמאי‪ ,‬אלא משובצים במכשיר מאזני ‪ -‬נגזרים אלו נמדדים בנפרד מהמכשיר המארח על פי הכללים‬ ‫למדידת נגזרים‪ ,‬במידה שהנגזר אינו קשור באופן ברור והדוק לחוזה המארח‪ ,‬ואילו המכשיר המאזני "המארח" את הנגזר‬ ‫נמדד על פי כללי חשבונאות מקובלים מתאימים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בקביעת ערכי השווי ההוגן לא הובאו בחשבון העמלות שיתקבלו או ישולמו אגב הפעילות העסקית וכן את השפעת‬ ‫המס‪ .‬יותר מכך‪ ,‬הפער בין היתרה במאזן לבין יתרות השווי ההוגן יתכן ולא ימומש מכיוון שברוב המקרים הבנק עשוי‬ ‫להחזיק את המכשיר הפיננסי עד לפרעון‪ .‬בשל כל אלו יש להדגיש כי אין בנתונים הכלולים בבאור זה כדי להצביע על שווי‬ ‫התאגיד הבנקאי כעסק חי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בשל הקשת הרחבה של טכניקות הערכה והאומדנים האפשריים ליישום במהלך ביצוע הערכת השווי ההוגן‪ ,‬יש‬ ‫להיזהר בעת עריכת השוואות ערכי שווי הוגן בין בנקים שונים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השיטות וההנחות העיקריות לצורך אומדן השווי ההוגן של המכשירים הפיננסיים‬ ‫פקדונות בבנקים ‪ -‬בשיטת היוון תזרימי מזומן עתידיים לפי שיעור ריבית שבו הבנק ביצע עסקאות במועד הדיווח‪.‬‬ ‫ניירות ערך סחירים ‪ -‬לפי שווי שוק‪.‬‬ ‫אשראי לציבור ‪ -‬השווי ההוגן של יתרת האשראי לציבור נאמד לפי שיטת הערך הנוכחי של תזרימי מזומן עתידיים מנוכים‬ ‫בשיעור נכיון מתאים‪ .‬יתרת האשראי פולחה לקטגוריות לפי מודל סיכון שפותח בבנק‪ ,‬המחשב את האשראי בהתאם לרמות‬ ‫סיכון‪ .‬בכל קטגוריה חושב התזרים של התקבולים העתידיים )קרן וריבית(‪ .‬תקבולים אלה הוונו בשיעור ריבית המשקף את‬ ‫רמת הסיכון הגלומה באשראי באותה קטגוריה‪.‬‬ ‫בדרך כלל שיעור ריבית זה נקבע לפי שיעור ריבית לפיו נעשות בבנק עסקאות דומות במועד הדיווח‪ .‬ביתרות אשראי‬ ‫לתקופה קצרה )תקופה מקורית של עד שלושה חודשים( או ביתרות בריבית שוק משתנה )פריים‪ ,‬ליבור וכיו"ב( בתדירות‬ ‫של עד שלושה חודשים‪ ,‬היתרה במאזן נחשבת כאומדן של השווי ההוגן תוך התאמה לשינויים בסיכוני האשראי ובמרווח‬ ‫הבנק‪.‬‬ ‫השווי ההוגן של חובות בעייתיים חושב תוך שימוש בשיעורי ריבית הגבוהים ביותר המשמשים את הבנק בעסקאותיו במועד‬ ‫הדיווח‪.‬‬ ‫תזרימי המזומן העתידיים עבור חובות בעייתיים חושבו לאחר ניכוי ההפרשות הספציפיות לחובות מסופקים‪.‬‬ ‫מכשירים פיננסיים חוץ מאזניים בהם היתרה מייצגת סיכון אשראי וכן התחייבויות תלויות והתקשרויות מיוחדות ‪-‬‬ ‫השווי ההוגן הוערך בהתאם לעמלות בעסקאות דומות במועד הדיווח תוך התאמה ליתרת תקופת העסקה ולאיכות האשראי‬ ‫של הצד הנגדי‪.‬‬ ‫הערכת השווי ההוגן של "התחייבויות בלתי חוזרות לתת אשראי שאושר ועדיין לא ניתן" כללה התייחסות להפרש בין הריבית‬ ‫שנקבעה בהסכם לבין הריבית בעסקאות דומות במועד הדיווח‪.‬‬ ‫מכשירים פיננסיים )למעט מכשירים פיננסיים נגזרים ומכשירים פיננסיים סחירים( לתקופה מקורית של עד שלושה‬ ‫חודשים ובריבית שוק משתנה ‪ -‬היתרה במאזן מהווה קירוב לשווי הוגן כפוף לשינויים בסיכוני אשראי ובמרווח הבנק‬ ‫בעסקאות בריבית משתנה‪.‬‬ ‫‪192‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫באור ‪ 16‬ג'‪ :‬יתרות ואומדני שווי הוגן של מכשירים פיננסיים‬ ‫)המשך(‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫יתרה במאזן‬ ‫)‪(1‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫סה"כ‬ ‫שווי הוגן‬ ‫מזומנים ופקדונות בבנקים‬ ‫‪1,137.5‬‬ ‫‪301.0‬‬ ‫‪1,438.5‬‬ ‫‪1,441.9‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫‪677.5‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪682.6‬‬ ‫‪682.4‬‬ ‫אשראי לציבור‬ ‫‪366.2‬‬ ‫‪2,206.9‬‬ ‫‪2,573.1‬‬ ‫‪2,558.2‬‬ ‫נכסים בגין מכשירים נגזרים*‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫נכסים פיננסיים אחרים*‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫סך כל הנכסים הפיננסיים‬ ‫‪2,188.7‬‬ ‫‪2,513.0‬‬ ‫‪4,701.7‬‬ ‫‪4,690.0‬‬ ‫נכסים פיננסיים‬ ‫התחייבויות פיננסיות‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫‪795.0‬‬ ‫‪3,172.9‬‬ ‫‪3,967.9‬‬ ‫‪3,933.6‬‬ ‫פקדונות מבנקים‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪27.5‬‬ ‫התחייבויות בגין מכשירים נגזרים*‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫התחייבויות פיננסיות אחרות*‬ ‫‪32.9‬‬ ‫‪346.3‬‬ ‫‪379.2‬‬ ‫‪377.2‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות הפיננסיות‬ ‫‪857.5‬‬ ‫‪3,519.2‬‬ ‫‪4,376.7‬‬ ‫‪4,340.4‬‬ ‫* הנתונים סווגו מחדש כדי להתאים לכותרות ולשיטת ההצגה לתקופה השוטפת‪.‬‬ ‫)‪ (1‬מכשירים פיננסיים שבהם היתרה במאזן זהה לשווי ההוגן )מכשירים המוצגים במאזן לפי שווי הוגן(‪.‬‬ ‫)‪ (2‬מכשירים פיננסיים אחרים‪.‬‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫יתרה במאזן‬ ‫)‪(1‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫סה"כ‬ ‫שווי הוגן‬ ‫נכסים פיננסיים‬ ‫מזומנים ופקדונות בבנקים‬ ‫‪955.3‬‬ ‫‪284.1‬‬ ‫‪1,239.4‬‬ ‫‪1,242.0‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫‪815.1‬‬ ‫אשראי לציבור‬ ‫‪426.4‬‬ ‫נכסים בגין מכשירים נגזרים*‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫נכסים פיננסיים אחרים*‬ ‫‪20.8‬‬ ‫‪20.8‬‬ ‫‪20.8‬‬ ‫סך כל הנכסים הפיננסיים‬ ‫‪2,217.9‬‬ ‫‪4,370.7‬‬ ‫‪4,393.9‬‬ ‫‪1,868.7‬‬ ‫‪2,152.8‬‬ ‫‪815.1‬‬ ‫‪815.1‬‬ ‫‪2,295.1‬‬ ‫‪2,315.7‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫התחייבויות פיננסיות‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫‪830.9‬‬ ‫‪3,618.2‬‬ ‫‪3,556.0‬‬ ‫פקדונות מבנקים‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫התחייבויות בגין מכשירים נגזרים*‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫התחייבויות פיננסיות אחרות*‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪331.8‬‬ ‫‪395.6‬‬ ‫‪394.3‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות הפיננסיות‬ ‫‪925.6‬‬ ‫‪3,119.1‬‬ ‫‪4,044.7‬‬ ‫‪3,981.2‬‬ ‫‪2,787.3‬‬ ‫* הנתונים סווגו מחדש כדי להתאים לכותרות ולשיטת ההצגה לתקופה השוטפת‪.‬‬ ‫)‪ (1‬מכשירים פיננסיים שבהם היתרה במאזן זהה לשווי ההוגן )מכשירים המוצגים במאזן לפי שווי הוגן(‪.‬‬ ‫)‪ (2‬מכשירים פיננסיים אחרים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪193‬‬ ‫באור ‪16‬ד ‪ -‬פריטים הנמדדים בשווי הוגן על בסיס חוזר ונשנה‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫מדידות שווי הוגן המשתמשות ב ‪-‬‬ ‫מחירים מצוטטים‬ ‫נתונים נצפים‬ ‫בשוק פעיל )רמה ‪(1‬‬ ‫משמעותיים‬ ‫יתרה מאזנית‬ ‫אחרים )רמה ‪(2‬‬ ‫א‪ .‬נכסים‬ ‫ניירות ערך זמינים למכירה‪:‬‬ ‫איגרות חוב של ממשלת ישראל‬ ‫‪639.3‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪653.1‬‬ ‫איגרות חוב של מוסדות פיננסיים בישראל‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫איגרות חוב של אחרים בישראל‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫סך הכל ניירות ערך זמינים למכירה‬ ‫‪644.4‬‬ ‫‪31.8‬‬ ‫‪676.2‬‬ ‫ניירות ערך למסחר‪:‬‬ ‫איגרות חוב של ממשלת ישראל‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫סך הכל ניירות ערך למסחר‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫סך כל ניירות הערך‬ ‫‪645.7‬‬ ‫‪31.8‬‬ ‫‪677.5‬‬ ‫נכסים בגין מכשירים נגזרים‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫סך כל הנכסים‬ ‫‪645.8‬‬ ‫‪32.0‬‬ ‫‪677.8‬‬ ‫ב‪ .‬התחייבויות‬ ‫‪194‬‬ ‫התחייבויות בגין מכשירים נגזרים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫באור ‪ :17‬בעלי עניין וצדדים קשורים‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫א‪ .‬יתרות‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫צדדים קשורים‬ ‫בעלי עניין )‪(1‬‬ ‫המוחזקים ע"י הבנק‬ ‫מחזיקי מניות‬ ‫דירקטורים ומנהל‬ ‫בעלי שליטה)‪(2‬‬ ‫אחרים)‪(3‬‬ ‫אחרים )‪(6‬‬ ‫כללי)‪(4‬‬ ‫היתרה‬ ‫היתרה‬ ‫היתרה‬ ‫היתרה‬ ‫היתרה‬ ‫הגבוהה‬ ‫הגבוהה‬ ‫הגבוהה‬ ‫הגבוהה‬ ‫הגבוהה‬ ‫ביותר‬ ‫ביותר‬ ‫ביותר‬ ‫ביותר‬ ‫ביותר‬ ‫יתרה‬ ‫במשך‬ ‫יתרה‬ ‫במשך‬ ‫יתרה‬ ‫במשך‬ ‫יתרה‬ ‫במשך‬ ‫יתרה‬ ‫במשך‬ ‫לתאריך‬ ‫השנה‬ ‫לתאריך‬ ‫השנה‬ ‫לתאריך‬ ‫השנה‬ ‫לתאריך‬ ‫השנה‬ ‫לתאריך‬ ‫השנה‬ ‫המאזן‬ ‫)‪(7‬‬ ‫המאזן‬ ‫)‪(7‬‬ ‫המאזן‬ ‫)‪(7‬‬ ‫המאזן‬ ‫)‪(7‬‬ ‫המאזן‬ ‫)‪(7‬‬ ‫נכסים‬ ‫פקדונות בבנקים‬ ‫‪280.8‬‬ ‫‪431.1‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫‪9.4‬‬ ‫אשראי לציבור‬ ‫‪0.3‬‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫התחייבויות‬ ‫‪100.1‬‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫פקדונות מבנקים‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪21.4‬‬ ‫התחייבויות אחרות‬ ‫‪17.2‬‬ ‫‪17.2‬‬ ‫מניות )כלול בהון ()‪(6‬‬ ‫‪191.4‬‬ ‫‪191.4‬‬ ‫‪183.9‬‬ ‫‪192.5‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪183.9‬‬ ‫הערות ראה עמוד ‪197‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪195‬‬ ‫באור ‪ :17‬בעלי עניין וצדדים קשורים )המשך(‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫בעלי עניין )‪(1‬‬ ‫מחזיקי מניות‬ ‫אחרים)‪(3‬‬ ‫בעלי שליטה)‪(2‬‬ ‫דירקטורים‬ ‫דירקטורים‬ ‫צדדים קשורים‬ ‫ומנהל‬ ‫ומנהל‬ ‫המוחזקים ע"י הבנק‬ ‫כללי)‪(4‬‬ ‫כללי)‪(4‬‬ ‫היתרה‬ ‫היתרה‬ ‫היתרה‬ ‫היתרה‬ ‫הגבוהה‬ ‫הגבוהה‬ ‫הגבוהה‬ ‫הגבוהה‬ ‫ביותר‬ ‫ביותר‬ ‫ביותר‬ ‫ביותר‬ ‫יתרה‬ ‫במשך‬ ‫יתרה‬ ‫במשך‬ ‫יתרה‬ ‫במשך‬ ‫יתרה‬ ‫במשך‬ ‫לתאריך‬ ‫השנה‬ ‫לתאריך‬ ‫השנה‬ ‫לתאריך‬ ‫השנה‬ ‫לתאריך‬ ‫השנה‬ ‫המאזן‬ ‫)‪( 7‬‬ ‫המאזן‬ ‫)‪( 7‬‬ ‫המאזן‬ ‫)‪( 7‬‬ ‫המאזן‬ ‫)‪( 7‬‬ ‫‪365.6‬‬ ‫‪637.2‬‬ ‫נכסים‬ ‫פקדונות בבנקים‬ ‫‪9.3‬‬ ‫אשראי לציבור‬ ‫‪0.5‬‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫התחייבויות‬ ‫‪75.6‬‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫פקדונות מבנקים‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪192.0‬‬ ‫התחייבויות אחרות‬ ‫‪27.2‬‬ ‫‪27.2‬‬ ‫מניות )כלול בהון ()‪(6‬‬ ‫‪194.9‬‬ ‫‪194.9‬‬ ‫‪187.3‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪270.3‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪13.7‬‬ ‫‪187.3‬‬ ‫ב‪ .‬תמצית תוצאות עסקיות עם בעלי עניין וצדדים קשורים )‪(1‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫בעלי עניין )‪(1‬‬ ‫בעלי עניין )‪(1‬‬ ‫מחזיקי מניות‬ ‫דירקטורים‬ ‫אחרים‬ ‫מחזיקי מניות‬ ‫ומנהל כללי )‪(4‬‬ ‫ומנהל כללי )‪(4‬‬ ‫בעלי‬ ‫שליטה )‪(2‬‬ ‫דירקטורים‬ ‫בעלי‬ ‫שליטה )‪(2‬‬ ‫אחרים‬ ‫אחרים‬ ‫תוצאות פעולות מימון לפני‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי*‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‬ ‫)‪5.7‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות**‬ ‫)‪(28.2‬‬ ‫סה"כ‬ ‫)‪(1.1‬‬ ‫*‬ ‫פירוט בסעיף קטן ד' להלן‪.‬‬ ‫**‬ ‫פירוט בסעיף קטן ג' להלן‪.‬‬ ‫הערות ראה עמוד ‪197‬‬ ‫‪196‬‬ ‫)‪21.4‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪(1.0‬‬ ‫)‪9.1‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫)‪1.5‬‬ ‫)‪(1.0‬‬ ‫)‪(2.2‬‬ ‫)‪(0.7‬‬ ‫)‪(27.2‬‬ ‫)‪(0.8‬‬ ‫)‪(2.4‬‬ ‫)‪(2.2‬‬ ‫)‪(0.9‬‬ ‫)‪(16.6‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫)‪(2.4‬‬ ‫באור ‪ :17‬בעלי עניין וצדדים קשורים )המשך(‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הטבות לבעלי עניין‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫דירקטורים ומנהל כללי‬ ‫מספר‬ ‫בעלי עניין המועסקים בתאגיד ‪ -‬משכורת והטבות‬ ‫מספר‬ ‫סך‬ ‫מקבלי‬ ‫סך‬ ‫מקבלי‬ ‫ההטבות‬ ‫הטבה‬ ‫ההטבות‬ ‫הטבה‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫דירקטורים שאינם מועסקים בתאגיד ‪-‬‬ ‫שכר דירקטורים והחזר הוצאות‬ ‫ד‪ .‬תוצאות פעולות מימון )לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי( בעסקאות עם בעלי עניין וצדדים קשורים‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫הכנסות בגין נכסים ‪-‬‬ ‫מאשראי לציבור‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מפקדונות בבנקים‬ ‫‪21.4‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪21.4‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫הערות לעמודים ‪:197 - 195‬‬ ‫‪ (1‬בעל עניין ‪ -‬כהגדרתו בתקנות ניירות ערך‪.‬‬ ‫‪ (2‬צד קשור ‪ -‬כהגדרתו בג"ד ‪ 29‬של הלשכה שאינו בעל עניין‪.‬‬ ‫‪ (3‬בעל שליטה ‪ -‬כהגדרתו בחוק ניירות ערך‪.‬‬ ‫‪ (4‬מי שמחזיק ב‪ 5%-‬או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד הבנקאי או מכוח ההצבעה בו‪ ,‬מי שרשאי למנות‬ ‫דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי‪.‬‬ ‫‪ (5‬לרבות בני זוגם וקטיניהם )ג"ד ‪ 29‬של הלשכה(‪.‬‬ ‫‪ (6‬תאגיד שבעל עניין מחזיק ‪ 25%‬או יותר מהון המניות המונפק או מכוח ההצבעה בו‪ ,‬או רשאי למנות ‪ 25%‬או‬ ‫יותר מהדירקטורים שלו‪.‬‬ ‫‪ (7‬אחזקות בעלי עניין וצדדים קשורים בהון התאגיד הבנקאי‪.‬‬ ‫‪ (8‬על בסיס יתרות שהיו בכל סופי החודשים‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪197‬‬ ‫שירותי מיחשוב‬ ‫מערכות המחשב של הבנק עובדות תחת התשתית של הבינלאומי‪ .‬הבנק מקבל את שירותי המחשב מחברת מת"ף‪,‬‬ ‫חברת בת של הבנק הבינלאומי )אשר הוסבו ב‪ 5 -‬בפברואר ‪ .(2010‬הוצאות המיחשוב לחברת מת"ף לשנת ‪2011‬‬ ‫היו בסך של ‪ 23.3‬מיליוני ש"ח‪ ,‬על פי הבנות עם מת"ף וחברת האם‪ .‬ההסכם נמצא בשלבי גיבוש‪ .‬נכון ליום הדוח‬ ‫טרם נחתם הסכם התקשרות עם חברת מת"ף‪.‬‬ ‫בהתאם להוראה ‪ 357‬להוראות ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים ובאישורו‪ ,‬משמש מר אמנון בק‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫חברת מת"ף כמנהל הטכנולוגיה הראשי של הבנק ומר מיכאל זגרסון‪ ,‬מנהל אבטחת מערכות המידע בבנק‬ ‫הבינלאומי כממונה על אבטחת המידע בבנק‪.‬‬ ‫במסגרת יישום הוראת ניהול בנקאי תקין מס' ‪ 309‬בדבר בקרות ונהלים לגבי הגילוי והבקרה פנימית על דיווח כספי‬ ‫של המפקח על הבנקים‪ ,‬הבנק פועל במהלך השנה למיפוי תהליכי עבודה חדשים ותיקוף תהליכי עבודה קיימים‬ ‫המשפיעים על תהליכי הדיווח הכספי וזאת בעקבות שינויים בהוראות רגולציה החלים על הבנק‪ .‬תהליך זה כולל‬ ‫תיעוד של תהליכי העבודה החדשים ותיקוף של הקיימים לרבות תיעודם ותיעוד הבקרות המבוצעות במסגרתם‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬מבוצעות במהלך השנה בדיקות אפקטיביות של מערך הבקרה הפנימית על תהליכי הדיווח הכספי של הבנק‬ ‫לרבות גילוי‪ .‬דיווח על ממצאי התהליך מועברים באופן שוטף לוועדת ההיגוי בבנק‪.‬‬ ‫‪198‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫באור ‪ :18‬רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫א‪ .‬ההרכב‪:‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫בגין נכסים‬ ‫מאשראי לציבור‬ ‫מפקדונות בבנק ישראל וממזומנים‬ ‫מפקדונות בבנקים‬ ‫מאיגרות חוב‬ ‫בגין התחייבויות‬ ‫על פקדונות הציבור‬ ‫על פקדונות מבנקים‬ ‫בגין מכשירים פיננסיים נגזרים‬ ‫הכנסות )הוצאות( נטו בגין מכשירים נגזרי ‪*ALM‬‬ ‫הכנסות )הוצאות( נטו בגין מכשירים נגזרים אחרים‬ ‫אחר‬ ‫עמלות מעסקי מימון‬ ‫רווחים ממכירת ניירות ערך זמינים למכירה‪ ,‬נטו**‬ ‫רווחים )הפסדים( שמומשו ושטרם מומשו מהתאמות‬ ‫לשווי הוגן של ניירות ערך למסחר‪ ,‬נטו‬ ‫הכנסות מימון אחרות‬ ‫סך כל הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫מזה הפרשי שער‪ ,‬נטו‬ ‫)‪161.5‬‬ ‫)‪16.3‬‬ ‫)‪(25.6‬‬ ‫)‪29.4‬‬ ‫)‪232.8‬‬ ‫)‪128.2‬‬ ‫)‪8.5‬‬ ‫)‪(3.0‬‬ ‫)‪20.9‬‬ ‫)‪154.6‬‬ ‫)‪121.5‬‬ ‫)‪2.0‬‬ ‫)‪14.0‬‬ ‫)‪27.1‬‬ ‫)‪164.6‬‬ ‫)‪(77.8‬‬ ‫‬‫)‪(77.8‬‬ ‫)‪(31.9‬‬ ‫)‪(0.8‬‬ ‫)‪(32.7‬‬ ‫)‪(56.5‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪(56.7‬‬ ‫)‪(1.5‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪(1.5‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫)‪2.6‬‬ ‫)‪1.6‬‬ ‫)‪2.4‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪1.1‬‬ ‫)‪11.4‬‬ ‫)‪0.8‬‬ ‫)‪1.4‬‬ ‫)‪25.6‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪158.9‬‬ ‫)‪(1.6‬‬ ‫)‪4.0‬‬ ‫)‪140.1‬‬ ‫)‪(0.9‬‬ ‫)‪2.5‬‬ ‫)‪139.8‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫* מכשירים נגזרים המהווים חלק ממערך ניהול הנכסים וההתחייבויות של הבנק‪ ,‬אשר לא יועדו ליחסי גידור‪.‬‬ ‫** לרבות התאמות לשווי הוגן של ניירות ערך שנזקפים ישירות לרווח והפסד והפרשות לירידות ערך הנושאות אופי אחר מזמני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פירוט תוצאות הפעילות מהשקעות באיגרות חוב‪:‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫הכנסות מימון על בסיס צבירה מאיגרות חוב‪:‬‬ ‫מוחזקות לפדיון‬ ‫זמינות למכירה‬ ‫למסחר‬ ‫סה"כ כלול ברווח מפעילות מימון בגין נכסים‬ ‫רווחים ממכירת איגרות חוב זמינות למכירה‬ ‫התאמות לשווי הוגן של איגרות חוב זמינות למכירה‬ ‫שנזקפות לדוח רווח והפסד‬ ‫התאמות לשווי הוגן של איגרות חוב זמינות למכירה‬ ‫הנושאות אופי אחר מזמני‬ ‫רווחים )הפסדים( שמומשו ושטרם מומשו מהתאמות‬ ‫לשווי הוגן של איגרות חוב למסחר‪ ,‬נטו‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪27.8‬‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫)‪29.4‬‬ ‫)‪2.4‬‬ ‫‬‫)‪18.5‬‬ ‫)‪2.4‬‬ ‫)‪20.9‬‬ ‫)‪9.8‬‬ ‫‬‫)‪24.0‬‬ ‫)‪3.1‬‬ ‫)‪27.1‬‬ ‫)‪22.6‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪1.6‬‬ ‫)‪5.6‬‬ ‫‬‫)‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‬‫)‬ ‫‪0.8‬‬ ‫)‪(2.6‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫סך הכל כלול בהכנסות מימון אחרות‬ ‫סך כל תוצאות הפעילות מהשקעות באיגרות חוב‬ ‫)‪3.1‬‬ ‫)‪32.5‬‬ ‫)‪12.2‬‬ ‫)‪33.1‬‬ ‫)‪25.4‬‬ ‫)‪52.5‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪199‬‬ ‫באור ‪ :19‬עמלות תפעוליות‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ההרכב‪:‬‬ ‫ניהול חשבון‬ ‫כרטיסי אשראי‬ ‫פעילות בניירות ערך‬ ‫עמלות הפצת קרנות נאמנות‬ ‫ניהול ותפעול קופות גמל‬ ‫טיפול באשראי‬ ‫הפרשי המרה‬ ‫חיובים על פי הרשאה‬ ‫עמלות אחרות‬ ‫סך כל העמלות התפעוליות‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪*26.4‬‬ ‫‪25.6‬‬ ‫‪24.6‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪17.3‬‬ ‫‪16.6‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪*5.0‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪91.4‬‬ ‫‪90.0‬‬ ‫‪80.9‬‬ ‫* סווג מחדש‬ ‫באור ‪ :20‬משכורות והוצאות נלוות‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ההרכב‪:‬‬ ‫משכורות‬ ‫פיצויים‪ ,‬תגמולים‪ ,‬פנסיה‪ ,‬קרן השתלמות‪ ,‬חופשה‬ ‫ביטוח לאומי ומסי שכר‬ ‫סך כל המשכורות וההוצאות הנילוות‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪*61.1‬‬ ‫‪*62.7‬‬ ‫‪63.9‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪83.6‬‬ ‫‪85.4‬‬ ‫‪89.7‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח‬ ‫כספי בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫‪200‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫באור ‪ :21‬הוצאות אחרות‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ההרכב‪:‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪*2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪27.2‬‬ ‫‪27.2‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪51.9‬‬ ‫‪57.2‬‬ ‫‪55.4‬‬ ‫שיווק ופרסום‬ ‫תקשורת‬ ‫מחשב‬ ‫משרדיות‬ ‫ביטוח‬ ‫שירותים מקצועיים‬ ‫שכר והחזר הוצאות לחברי הדירקטוריון‬ ‫הדרכה והשתלמויות‬ ‫עמלות‬ ‫אחרות‬ ‫סך כל ההוצאות האחרות‬ ‫באור ‪ :22‬הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫א‪ .‬הרכב ההוצאה‪:‬‬ ‫מיסים שוטפים בגין שנת החשבון‬ ‫מיסים שוטפים בגין שנים קודמות‬ ‫סך כל המיסים השוטפים‬ ‫בתוספת )בניכוי(‪:‬‬ ‫מיסים נדחים בגין שנת החשבון‬ ‫מיסים נדחים בגין שנים קודמות‬ ‫סך כל המיסים הנדחים‬ ‫סך ההפרשה למיסים על ההכנסה‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫)‪*17.8‬‬ ‫)‪*16.6‬‬ ‫)‪20.0‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪(1.4‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪*17.8‬‬ ‫)‪*15.2‬‬ ‫)‪20.0‬‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫)‪(1.1‬‬ ‫)‪(0.7‬‬ ‫)‪19.3‬‬ ‫)‪0.8‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪0.8‬‬ ‫)‪16.0‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫)‪1.6‬‬ ‫)‪19.4‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית‬ ‫על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫תיקונים לפקודת מס הכנסה‬ ‫ביום ‪ 14‬ביולי ‪ ,2009‬עבר בכנסת חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים ‪ 2009‬ו‪-‬‬ ‫‪ ,(2010‬התשס"ט‪ ,2009-‬אשר קבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הפחתה הדרגתית נוספת של שיעור מס החברות עד ל‪ 18% -‬בשנת המס‬ ‫‪ 2016‬ואילך‪ .‬בהתאם לתיקונים האמורים‪ ,‬שיעורי מס החברות החלים בשנת המס ‪ 2009‬ואילך הינם כדלקמן‪ :‬בשנת המס‬ ‫‪ ,26% - 2009‬בשנת המס ‪ ,25% - 2010‬בשנת המס ‪ ,24% - 2011‬בשנת המס ‪ ,23% - 2012‬בשנת המס ‪ ,22% - 2013‬בשנת‬ ‫המס ‪ ,21% - 2014‬בשנת המס ‪ 20% - 2015‬ובשנת המס ‪ 2016‬ואילך יחול שיעור מס חברות של ‪.18%‬‬ ‫ביום ‪ 5‬בדצמבר ‪ 2011‬אישרה הכנסת את החוק לתיקון נטל המס )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"ב‪ .2011-‬בהתאם לחוק תבוטל‬ ‫הפחתת המס‪ ,‬אשר נקבעה בחוק ההתייעלות הכלכלית‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬ושיעור מס חברות החל משנת ‪ 2012‬ואילך יעמוד‬ ‫על ‪.25%‬‬ ‫בעקבות התיקון האמור‪ ,‬שיעור המס הסטטוטורי החל על תאגידים בנקאיים עומד על ‪ 34.48%‬בשנת ‪ .2011‬שיעורי המס‬ ‫הסטטוטורי אשר יחולו על תאגידים בנקאיים בשנת המס ‪ 35.34% - 2012‬ובשנת המס ‪ 2013‬ואילך ‪.35.06% -‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪201‬‬ ‫המיסים השוטפים לתקופות המדווחות בדוחות כספיים אלו מחושבים בהתאם לשיעורי המס כפי שנקבעו בחוק‬ ‫ההתייעלות הכלכלית‪.‬‬ ‫יתרות המיסים הנדחים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬חושבו בהתאם לשיעור המס החדש כפי שנקבע בחוק לתיקון נטל המס‪,‬‬ ‫בהתאם לשיעור המס הצפוי במועד ההיפוך‪ .‬השפעת השינוי בשיעור המס על הדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫מתבטאת בגידול ביתרת המיסים הנדחים בסך ‪ 1.1‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המס התיאורטי‬ ‫התאמה בגין סכום המס התיאורטי שהיה חל אילו הרווח מפעולות רגילות היה מתחייב במס לפי שיעור המס‬ ‫הסטטוטורי החל על בנק בישראל לבין ההפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות כפי שנזקפה בדוח הרווח‬ ‫וההפסד‪:‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫)‪*17.5‬‬ ‫)‪*17.2‬‬ ‫)‪18.8‬‬ ‫סכום המס על בסיס שיעור המס הסטטוטורי‬ ‫מס )חסכון במס( בגין‪:‬‬ ‫הפרשה נוספת לחובות מסופקים‬ ‫הוצאות לא מוכרות‬ ‫ניכוי בשל פחת‬ ‫שינוי יתרת מיסים נדחים עקב שינוי בשיעור מס‬ ‫הכרה במס ממכירת קרנות נאמנות‬ ‫הפרשים אחרים‬ ‫סך הכל‬ ‫שיעור המס הסטטוטורי ‪ -‬באחוזים‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪0.4‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪(1.1‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪1.3‬‬ ‫)‪19.3‬‬ ‫‪34.48‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪0.7‬‬ ‫‬‫)‪1.1‬‬ ‫)‪19.4‬‬ ‫‪36.21‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫‬‫)‪(1.4‬‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪16.0‬‬ ‫‪35.34‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית‬ ‫על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יתרות מיסים נדחים לקבל ועתודה למיסים נדחים‬ ‫עתודה למיסים נדחים‬ ‫מיסים נדחים לקבל‬ ‫יתרה‬ ‫שיעור מס ממוצע‬ ‫יתרה‬ ‫שיעור מס ממוצע‬ ‫סכומים מדווחים‬ ‫באחוזים‬ ‫סכומים מדווחים‬ ‫באחוזים‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫מהפרשה להפסדי אשראי‬ ‫)‪15.8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪35.06‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מהפרשה לחופשה ומענקים‬ ‫)‪2.5‬‬ ‫)‪2.5‬‬ ‫‪35.34‬‬ ‫‪34.48‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מעודף עתודה לפיצויים‬ ‫ופנסיה על היעודה‬ ‫)‪6.7‬‬ ‫)‪**4.6‬‬ ‫‪35.06‬‬ ‫‪29.00‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מניירות ערך זמינים למכירה‬ ‫)‪1.0‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫‪34.48‬‬ ‫‪35.34‬‬ ‫)‪1.0‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫‪34.48‬‬ ‫‪35.34‬‬ ‫מהתאמת נכסים לא כספיים בני פחת‬ ‫)‪1.4‬‬ ‫)‪*1.5‬‬ ‫‪34.96‬‬ ‫‪34.48‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אחר ‪ -‬מפריטים כספיים‬ ‫)‪-‬‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫‪35.34‬‬ ‫‪34.48‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סך הכל‬ ‫)‪27.4‬‬ ‫)‪8.48.4‬‬ ‫)‪1.0‬‬ ‫)‪(0.3‬‬ ‫* סווג מחדש‪.‬‬ ‫** הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי‬ ‫בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫‪202‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫ד‪ .‬שומות מס סופיות בבנק ובחברות המאוחדות נתקבלו עד וכולל שנת ‪.2006‬‬ ‫באור ‪ :24‬רווח למניה רגילה‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫רווח בסיסי‪:‬‬ ‫רווח נקי מפעולות רגילות‬ ‫‪35.2‬‬ ‫‪*32.5‬‬ ‫‪*28.5‬‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מסים‬ ‫)‪1.8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪37.0‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫‪149,987,500‬‬ ‫‪149,987,500‬‬ ‫‪149,987,500‬‬ ‫ממוצע משוקלל של מספר המניות הרגילות‬ ‫ששימש בחישוב הרווח הבסיסי‬ ‫רווח למניה רגילה )בש"ח(‬ ‫רווח נקי מפעולות רגילות‬ ‫‪0.24‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪*0.19‬‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מסים‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪*0.19‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי‬ ‫בנושא זכויות עובדים‪.‬‬ ‫באור ‪ : 25‬מגזרי פעילות‬ ‫בדצמבר ‪ 2001‬פרסם המפקח על הבנקים‪ ,‬הוראה בדבר דיווח על מגזרי פעילות בתאגיד בנקאי בהסתמך על תקני‬ ‫חשבונאות מקובלים‪ .‬על פי הוראה זו‪ ,‬תאגיד בנקאי ייתן מידע לגבי כל מגזר פעילות אשר מתקיימים בו שלושת‬ ‫התנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ (1‬עוסק בפעילויות עסקיות אשר מהן הוא עשוי להפיק הכנסות ולשאת בהוצאות‪.‬‬ ‫‪ (2‬תוצאות פעולותיו נבחנות באופן סדיר על ידי ההנהלה והדירקטוריון לצורך קבלת החלטות בנוגע להקצאת‬ ‫משאבים למגזר והערכת ביצועיו‪.‬‬ ‫‪ (3‬קיים לגביו מידע פיננסי נפרד‪.‬‬ ‫בסיס המידע למגזרי פעילות‪ ,‬כפי שנקבע בהוראה‪ ,‬נשען על "גישת ההנהלה"‪ ,‬דהיינו נקודת המוצא הינה המידע‬ ‫המשמש לדיווח הפנימי להנהלה ולדירקטוריון‪ ,‬על פיו מתקבלות ההחלטות התפעוליות השוטפות והתחזיות לגבי‬ ‫הביצועים בעתיד‪.‬‬ ‫ההוראה קובעת‪ ,‬בנוסף‪ ,‬את דרישות הגילוי ואת אופן הצגת התוצאות הכספיות של המגזרים‪.‬‬ ‫בהתאם להוראה נקבעו מגזרי הפעילות ברי הדיווח כדלקמן‪.‬‬ ‫ מגזר בנקאי ‪ -‬המגזר מתחלק למגזר משקי בית‪ ,‬מגזר בנקאות פרטית ומגזר עסקי‪ .‬המגזרים עוסקים במתן‬‫שירותים בנקאיים ובתיווך פיננסי‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪203‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫מגזר ניהול ותפעול נכסים פיננסיים ‪ -‬מגזר העוסק בפעילות הבנק בתחום החוץ מאזני‪ :‬קופות גמל וקרנות‬ ‫נאמנות‪.‬‬ ‫מגזר ניהול פיננסי ‪ -‬מגזר הכולל את הפעילות בנוסטרו של הבנק ובנגזרים פיננסים‪.‬‬ ‫המידע על מגזרי הפעילות‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‪:‬‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2011‬‬ ‫מגזר‬ ‫מגזר‬ ‫משקי‬ ‫בנקאות‬ ‫מגזר‬ ‫בית‬ ‫פרטית‬ ‫עסקי‬ ‫מגזר ניהול‬ ‫מגזר‬ ‫ותפעול נכסים‬ ‫ניהול‬ ‫סה"כ‬ ‫פיננסיים‬ ‫פיננסי‬ ‫מאוחד‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫)‪91.8‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫)‪3.9‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪158.9‬‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫)‪34.7‬‬ ‫‪27.0‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫סך ההכנסות‬ ‫)‪126.5‬‬ ‫‪52.2‬‬ ‫‪56.3‬‬ ‫)‪0.9‬‬ ‫הוצאות )הכנסות( בגין הפסדי אשראי‬ ‫)‪(2.4‬‬ ‫‪80.9‬‬ ‫)‪3.9‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪239.8‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫)‪96.7‬‬ ‫‪39.9‬‬ ‫‪38.9‬‬ ‫)‪1.5‬‬ ‫)‪3.1‬‬ ‫‪180.1‬‬ ‫רווח )הפסד( מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫)‪32.2‬‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫)‪(0.6‬‬ ‫)‪0.8‬‬ ‫‪54.5‬‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫)‪11.5‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫)‪(0.2‬‬ ‫)‪0.3‬‬ ‫‪19.3‬‬ ‫רווח )הפסד( נקי מפעולות רגילות לאחר מיסים‬ ‫)‪20.7‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫)‪(0.4‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫‪35.2‬‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מיסים‬ ‫)‪1.8‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫)‪20.7‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫תשואה להון )אחוז רווח נקי מההון הממוצע(‬ ‫‪11.2%‬‬ ‫‪24.4%‬‬ ‫‪6.4%‬‬ ‫‪1.3%‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסים‬ ‫)‪1,410.8‬‬ ‫‪160.9‬‬ ‫‪922.1‬‬ ‫‪2,031.3‬‬ ‫יתרה ממוצעת של התחייבויות‬ ‫)‪1,495.1‬‬ ‫‪1,537.0‬‬ ‫‪647.7‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי סיכון **‬ ‫)‪1,412.3‬‬ ‫‪246.2‬‬ ‫‪747.2‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי קופות גמל וקרנות נאמנות*‬ ‫יתרה ממוצעת של ניירות ערך‬ ‫)‪1.4‬‬ ‫)‪1.8‬‬ ‫)‪0.5‬‬ ‫‪37.0‬‬ ‫‪10.3%‬‬ ‫‪4,525.1‬‬ ‫‪3,679.8‬‬ ‫‪316.3‬‬ ‫‪3,033.1‬‬ ‫)‪370.3‬‬ ‫‪1,974.6‬‬ ‫‪2,722.0‬‬ ‫‪3,033.1‬‬ ‫‪2,522.7‬‬ ‫‪177.8‬‬ ‫מרכיבי הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫מרווח מפעילות מתן אשראי‬ ‫)‪64.4‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪28.9‬‬ ‫‪97.8‬‬ ‫מרווח פעילות קבלת פקדונות‬ ‫)‪27.4‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪57.2‬‬ ‫אחר‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫)‪91.8‬‬ ‫* יתרה ממוצעת לתקופה עד למועד העברת הבעלות על קופת הגמל דפנה‪.‬‬ ‫** לרבות יתרות ממוצעות של נכסי סיכוני שוק ותפעולי‬ ‫‪204‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪158.9‬‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪(2) 2010‬‬ ‫מגזר‬ ‫מגזר‬ ‫משקי‬ ‫בנקאות‬ ‫מגזר‬ ‫בית‬ ‫פרטית‬ ‫עסקי‬ ‫מגזר ניהול‬ ‫מגזר‬ ‫ותפעול נכסים‬ ‫ניהול‬ ‫סה"כ‬ ‫פיננסיים‬ ‫פיננסי‬ ‫מאוחד‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫‪76.4‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫)‪14.1‬‬ ‫‪33.7‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‪:‬‬ ‫מחיצוניים )‪(1‬‬ ‫‪32.6‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫)‪16.9‬‬ ‫סך ההכנסות‬ ‫‪109.0‬‬ ‫‪39.6‬‬ ‫‪50.5‬‬ ‫)‪16.9‬‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי )‪(3‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪90.0‬‬ ‫)‪14.1‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪230.1‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫‪86.5‬‬ ‫‪33.9‬‬ ‫‪35.1‬‬ ‫)‪12.5‬‬ ‫)‪3.1‬‬ ‫‪171.1‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫‪19.1‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫)‪4.4‬‬ ‫)‪11.0‬‬ ‫‪48.5‬‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫)‪1.5‬‬ ‫)‪3.7‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪12.9‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫)‪2.9‬‬ ‫)‪7.3‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫תשואה להון )אחוז רווח נקי מההון הממוצע( )‪(5‬‬ ‫‪7.3%‬‬ ‫‪11.7%‬‬ ‫‪5.2%‬‬ ‫‪17.8%‬‬ ‫‪9.2%‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסים‬ ‫‪1,265.7‬‬ ‫‪161.9‬‬ ‫‪818.9‬‬ ‫‪2,048.4‬‬ ‫‪4,294.9‬‬ ‫יתרה ממוצעת של התחייבויות‬ ‫‪1,446.9‬‬ ‫‪1,416.2‬‬ ‫‪617.5‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי סיכון )‪(5) ,(4) ,(1‬‬ ‫‪1,281.1‬‬ ‫‪238.8‬‬ ‫‪758.4‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי קופות גמל וקרנות נאמנות‬ ‫יתרה ממוצעת של ניירות ערך‬ ‫‪3,480.6‬‬ ‫‪302.0‬‬ ‫‪2,901.0‬‬ ‫‪385.8‬‬ ‫‪1,721.0‬‬ ‫‪2,580.3‬‬ ‫‪2,901.0‬‬ ‫‪2,232.8‬‬ ‫‪126.0‬‬ ‫מרכיבי הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫מרווח מפעילות מתן אשראי‬ ‫‪58.0‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪89.7‬‬ ‫מרווח פעילות קבלת פקדונות‬ ‫‪18.4‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪36.3‬‬ ‫אחר‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫) ‪(1‬‬ ‫) ‪(2‬‬ ‫) ‪(3‬‬ ‫) ‪(4‬‬ ‫) ‪(5‬‬ ‫‪76.4‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫‪33.7‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫)‪14.1‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫סווג מחדש‬ ‫הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות‬ ‫עובדים‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג'‪.‬‬ ‫ביום ‪ 1.1.2011‬אימץ הבנק לראשונה את הוראת המפקח על הבנקים בדבר מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה‬ ‫להפסדי אשראי‪ .‬מספרי ההשוואה לשנים קודמות לא הוצגו מחדש‪ ,‬ולכן הנתונים ליום ‪ 31.12.2011‬אינם ברי השוואה לנתונים‬ ‫בשנת ‪ .2010‬להסברים נוספים ראה באור ‪ 5‬דלעיל‪.‬‬ ‫לרבות יתרות ממוצעות של נכסי סיכוני שוק ותפעולי‪.‬‬ ‫הוצג מחדש‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪205‬‬ ‫באור ‪ : 25‬מגזרי פעילות )המשך(‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪*2009‬‬ ‫מגזר‬ ‫מגזר‬ ‫משקי‬ ‫בנקאות‬ ‫מגזר‬ ‫בית‬ ‫פרטית‬ ‫עסקי‬ ‫מגזר ניהול‬ ‫מגזר‬ ‫ותפעול נכסים‬ ‫ניהול‬ ‫סה"כ‬ ‫פיננסיים‬ ‫פיננסי‬ ‫מאוחד‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪14.7‬‬ ‫)‪29.3‬‬ ‫‪34.0‬‬ ‫‪139.8‬‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‪:‬‬ ‫מחיצוניים‬ ‫‪34.2‬‬ ‫‪20.1‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫)‪17.7‬‬ ‫סך ההכנסות‬ ‫‪96.0‬‬ ‫‪34.8‬‬ ‫‪53.4‬‬ ‫)‪17.7‬‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי **‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪91.4‬‬ ‫)‪29.3‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪231.2‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫‪77.0‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪40.5‬‬ ‫)‪15.2‬‬ ‫)‪2.1‬‬ ‫‪165.4‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫)‪2.5‬‬ ‫)‪27.2‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫)‪1.0‬‬ ‫)‪11.0‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫)‪1.5‬‬ ‫)‪16.2‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫תשואה להון )אחוז רווח נקי מההון הממוצע(‬ ‫‪6.2%‬‬ ‫‪20.6%‬‬ ‫‪3.7%‬‬ ‫‪10.8%‬‬ ‫‪8.7%‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסים‬ ‫‪1,154.3‬‬ ‫‪154.6‬‬ ‫‪902.1‬‬ ‫‪2,134.5‬‬ ‫‪4,345.5‬‬ ‫יתרה ממוצעת של התחייבויות‬ ‫‪1,321.7‬‬ ‫‪1,564.4‬‬ ‫‪569.6‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי סיכון‬ ‫‪715.5‬‬ ‫‪95.8‬‬ ‫‪559.2‬‬ ‫יתרה ממוצעת של נכסי קופות גמל וקרנות נאמנות‬ ‫יתרה ממוצעת של ניירות ערך‬ ‫‪3,455.7‬‬ ‫‪1,189.1‬‬ ‫‪2,612.7‬‬ ‫‪263.2‬‬ ‫‪1,403.5‬‬ ‫‪2,559.6‬‬ ‫‪2,612.7‬‬ ‫‪1,793.1‬‬ ‫‪126.4‬‬ ‫מרכיבי הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫מרווח מפעילות מתן אשראי‬ ‫‪50.8‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪85.5‬‬ ‫מרווח פעילות קבלת פקדונות‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫אחר‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪14.7‬‬ ‫‪34.0‬‬ ‫‪29.3‬‬ ‫‪29.3‬‬ ‫)‪29.3‬‬ ‫‪139.8‬‬ ‫* הוצג מחדש בעקבות יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות‬ ‫עובדים‪.‬‬ ‫**ביום ‪ 1.1.2011‬אימץ הבנק לראשונה את הוראת המפקח על הבנקים בדבר מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי‪.‬‬ ‫מספרי ההשוואה לשנים קודמות לא הוצגו מחדש‪ ,‬ולכן הנתונים ליום ‪ 31.12.2011‬אינם ברי השוואה לנתונים בשנת ‪.2010‬‬ ‫להסברים נוספים ראה באור ‪ 5‬דלעיל‪.‬‬ ‫‪206‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫באור ‪ :26‬דוחות כספיים של הבנק‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫א( מאזן‬ ‫‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫נכסים‬ ‫מזומנים ופקדונות בבנקים‬ ‫‪1,438.5‬‬ ‫)‪1,234.7‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫‪682.6‬‬ ‫)‪815.1‬‬ ‫אשראי לציבור‬ ‫‪2,634.3‬‬ ‫)‪**,*2,370.8‬‬ ‫הפרשה להפסדי אשראי‬ ‫)‪(61.2‬‬ ‫)‪**,*(75.7‬‬ ‫אשראי לציבור‪ ,‬נטו‬ ‫‪2,573.1‬‬ ‫)‪2,295.1‬‬ ‫השקעה בחברות מאוחדות‬ ‫‪1.3‬‬ ‫)‪6.0‬‬ ‫בניינים וציוד‬ ‫‪59.3‬‬ ‫)‪56.2‬‬ ‫נכסים בגין מכשירים נגזרים‬ ‫‪0.3‬‬ ‫)‪**0.3‬‬ ‫נכסים אחרים‬ ‫‪37.2‬‬ ‫)‪***,**23.2‬‬ ‫סך כל הנכסים‬ ‫‪4,792.3‬‬ ‫)‪4,430.6‬‬ ‫התחייבויות והון‬ ‫פקדונות הציבור‬ ‫‪3,969.2‬‬ ‫‪3,619.5‬‬ ‫פקדונות מבנקים‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫התחייבויות בגין מכשירים נגזרים‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪**0.3‬‬ ‫התחייבויות אחרות‬ ‫‪418.2‬‬ ‫‪***,*404.0‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות‬ ‫‪4,417.0‬‬ ‫‪4,054.4‬‬ ‫הון‬ ‫‪375.3‬‬ ‫‪376.2‬‬ ‫סך כל ההתחייבויות וההון‬ ‫‪4,792.3‬‬ ‫‪4,430.6‬‬ ‫*ביום ‪ 1.1.2011‬אימץ הבנק לראשונה את הוראת המפקח על הבנקים בדבר מדידה וגילוי של חובות פגומים‪ ,‬סיכון אשראי והפרשה‬ ‫להפסדי אשראי‪ .‬מספרי ההשוואה לשנים קודמות לא הוצגו מחדש‪ ,‬ולכן הנתונים ליום ‪ 31.12.2011‬אינם ברי השוואה לנתונים‬ ‫המסומנים ב‪ *-‬בשנת ‪ .2010‬להסברים נוספים לגבי השפעת האימוץ לראשונה של ההוראה ראה באור ‪ 5‬הלן‪.‬‬ ‫** הנתונים סווגו מחדש כדי להתאים לכותרות הסעיפים ולשיטת ההצגה בתקופה השוטפת‪ .‬ראה באור ‪.2‬ב‪ (5).‬דלעיל‪.‬‬ ‫*** הוצג מחדש בגין יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪ ,‬ראה באור ‪.2‬ג'‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪207‬‬ ‫באור ‪ :26‬דוחות כספיים של הבנק )המשך(‬ ‫סכומים מדווחים במיליוני ש"ח‬ ‫ב( דוח רווח והפסד‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫רווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫רווח מפעילות מימון לאחר הוצאות בגין הפסדי אשראי‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫)‪158.9‬‬ ‫)‪140.1‬‬ ‫)‪139.8‬‬ ‫)‪5.2‬‬ ‫)‪10.5‬‬ ‫)‪17.9‬‬ ‫)‪153.7‬‬ ‫)‪129.6‬‬ ‫)‪121.9‬‬ ‫הכנסות תפעוליות ואחרות‬ ‫עמלות תפעוליות‬ ‫)‪80.9‬‬ ‫)‪90.0‬‬ ‫)‪91.4‬‬ ‫הכנסות אחרות‬ ‫סך כל ההכנסות התפעוליות והאחרות‬ ‫)‪80.9‬‬ ‫)‪90.0‬‬ ‫)‪91.4‬‬ ‫הוצאות תפעוליות ואחרות‬ ‫משכורות והוצאות נלוות‬ ‫)‪89.7‬‬ ‫)‪**85.4‬‬ ‫)‪**83.6‬‬ ‫אחזקה ופחת בניינים וציוד‬ ‫)‪35.0‬‬ ‫)‪28.5‬‬ ‫)‪29.9‬‬ ‫הוצאות אחרות‬ ‫)‪55.4‬‬ ‫)‪57.2‬‬ ‫)‪51.9‬‬ ‫סך כל ההוצאות התפעוליות והאחרות‬ ‫)‪180.1‬‬ ‫)‪171.1‬‬ ‫)‪165.4‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות לפני מיסים‬ ‫)‪54.5‬‬ ‫)‪48.5‬‬ ‫)‪47.9‬‬ ‫הפרשה למיסים על הרווח מפעולות רגילות‬ ‫)‪19.3‬‬ ‫)‪**17.5‬‬ ‫)‪**19.3‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות לאחר מיסים‬ ‫)‪35.2‬‬ ‫)‪31.0‬‬ ‫)‪28.6‬‬ ‫חלק הבנק ברווח מפעולות רגילות לאחר מיסים של חברות מאוחדות‬ ‫) ‪*-‬‬ ‫)‪1.5‬‬ ‫)‪(0.1‬‬ ‫רווח נקי מפעולות רגילות‬ ‫)‪35.2‬‬ ‫)‪**32.5‬‬ ‫)‪**28.5‬‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות‬ ‫)‪1.8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪37.0‬‬ ‫)‪**32.5‬‬ ‫)‪**28.5‬‬ ‫רווח למניה רגילה )בש"ח(‬ ‫רווח בסיסי ומדולל‪:‬‬ ‫רווח מפעולות רגילות‬ ‫‪0.24‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫)‪**0.19‬‬ ‫רווח מפעולות בלתי רגילות‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫)‪**0.19‬‬ ‫* קטן מ‪ 50 -‬אלפי ש"ח‪.‬‬ ‫** הוצג מחדש בגין יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' ‪.‬‬ ‫‪208‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫באור ‪ :27‬תמצית הדוחות הכספיים של הבנק בערכים נומינליים היסטוריים לצרכי מס‬ ‫במיליוני ש"ח‬ ‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪*2010‬‬ ‫סה"כ נכסים‬ ‫‪4,765.4‬‬ ‫‪4,403.2‬‬ ‫סה"כ התחייבויות‬ ‫‪4,431.6‬‬ ‫‪4,066.2‬‬ ‫הון‬ ‫‪333.8‬‬ ‫‪337.0‬‬ ‫רווח נקי נומינלי‬ ‫‪35.0‬‬ ‫‪29.2‬‬ ‫* הוצג מחדש בגין יישום למפרע של הנחיות הפיקוח על הבנקים בדבר חיזוק הבקרה הפנימית על דיווח כספי בנושא זכויות עובדים‪ ,‬ראה באור ‪ 2‬ג' ‪.‬‬ ‫בנק מסד בע"מ‬ ‫‪209‬‬ ‫‪Jabotinsky 5, Suite 122, Ra’ananna 43363‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tVx i Actuarial Ltd.,‬‬ ‫‪Phone: (09) 771 2005 / Fax: (057) 794 0603 / david@pvi.co.il‬‬ ‫‏‪10‬‏פברואר‏‪ 2102‬‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫הערכה אקטוארית להתחייבות כלפי עובדים ופנסיונרים‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫הצהרת אקטואר‬ ‫נתבקשתי‏על‏ידי‏בנק‏מסד‏להעריך‏את‏ההתחייבות‏שלו‏כלפי‏פנסיונרים‏ועובדים‏בגין‏תקופת‏הפרישה‏‬ ‫והטבות‏ליום‏‪ 10‬‏בדצמבר ‏‪ 2100‬‏ ‏(להלן‪ -‬‏"ההתחייבות")‪,‬‏בהתאם‏להוראות‏הדיווח‏לציבור‏של ‏המפקח‏‬ ‫על‏הבנקים‏וכללי‏חשבונאות‏מקובלים‏בישראל‪.‬‏‏‏ ‏‬ ‫‏‬ ‫פרט‏לביצוע‏הערכה‏אקטוארית‏זו‪,‬‏אין‏לי‏כל‏קשרים‏עסקיים‏עם‏בנק‏מסד‪,‬‏חברות‏הבנות‏שלו‪,‬‏חברות‏‬ ‫קשורות‏לבנק‪,‬‏בעל‏עניין‏בבנק‏או‏כל‏גורם‏אחר‏העלולים‏להעלות‏ספקות‏באשר‏לאובייקטיביות‏שלי‪.‬‏לא‏‬ ‫קיימת‏תלות‏ביני‏ובין‏הבנק ‏ועבודתי‏לא‏לוותה‏בהגבלות‏או‏בהתניות‏כלשהן‏אשר‏עשויות‏היו‏להשפיע‏‬ ‫על‏עבודתי‪.‬‏ ‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫היקף חוות הדעת האקטוארית‬ ‫לצורך ‏חישוב ‏ההתחייבויות ‏של ‏הבנק‪ ,‬‏הסתמכתי ‏על ‏נתונים ‏אשר ‏הומצאו ‏לי ‏על ‏ידי ‏הבנק‪ .‬‏בקשותי‏‬ ‫לקבלת‏מידע‏ונתונים‏נענו‏בצורה‏מספקת‏לצורך‏הערכת‏ההתחייבות‏לצורכי‏הדוחות‏הכספיים‪.‬‏בחנתי‏את‏‬ ‫סבירות ‏והלימות ‏הנתונים ‏ובכלל ‏זה ‏השוויתי ‏את ‏הנתונים ‏האמורים ‏לנתוני ‏השנה ‏אליה ‏מתייחס ‏הדוח‏‬ ‫ולנתוני‏השנים‏הקודמות‪.‬‏ ‏‬ ‫ההנחות‏האקטואריות‏ששימשו‏אותי‏בעבודתי‪,‬‏וכן‏השיטות‏להערכת‏ההתחייבות‏נקבעו‏על‏ידי‪,‬‏לפי‏מיטב‏‬ ‫שיפוטי‏המקצועי‪,‬‏וזאת‏בכפוף‏להוראות‪,‬‏להנחיות‏ולכללים‏המפורטים‏להלן‪.‬‏ ‏‬ ‫‏‬ ‫השכלה ‏‬ ‫‪ 2111‬‏הכרה‏כחבר‏מלא‏באגודת‏האקטוארים‪,‬‏ישראל ‏‬ ‫‪ 0991‬‏אקטואר‏מוסמך‏מטעם‏אגודת‏האקטוארים‏בארצות‏הברית ‏‬ ‫‪0992‬‏ ‏תואר‏שני‏במתמטיקה‏שימושית‏אוניברסיטת‏קולומביה‪,‬‏ניו‏יורק‪ .‬‏‬ ‫‪0992‬‏ ‏תואר‏ראשון‏במתמטיקה‏ישיבה‏אוניברסיטה‪,‬‏ניו‏יורק‪ .‬‏‬ ‫‏‬ ‫ניסיון מקצועי‬ ‫‏ייעוץ‏אקטוארי‏ופנסיוני‏לגופים‏שונים‪ :‬‏‬ ‫‪ 1997‬אילך‬ ‫קרנות‏פנסיה‪,‬‏חברות‏ביטוח‪,‬‏גופים‏ממשלתיים‪,‬‏סוכנויות‏ביטוח‏ועוד ‏‬ ‫‪0991‬‏–‏‪ 0991‬‏אקטואר‏בפיתוח‏פתרונות‏לפנסיות‏אישיות‏בארה"ב‪ Equitable Life (AXA) ,‬‏‬ ‫‏‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tVx i Actuarial Ltd.‬‬ ‫חוות הדעת‬ ‫‏‬ ‫הערכתי‏את‏ההתחייבויות‏בהתאם‏לכללים‏אקטואריים‏מקובלים‪,‬‏הוראות‏הדיווח‏לציבור‏וכללי‏חשבונאות‏‬ ‫מקובלים‪.‬‏‏ לאחר‏שבחנתי‏את‏הנתונים‏המוזכרים‏לעיל‪,‬‏הגעתי‏לידי‏מסקנה‏כי‏הנתונים‏סבירים‏ומספקים‪,‬‏‬ ‫וכי‏ניתן‏להסתמך‏עליהם‏לצורך‏הערכתי‪.‬‏ההנחות‏והשיטות‏להערכת‏ההתחייבות‏נקבעו‏על‏ידי‪,‬‏לפי‏מיטב‏‬ ‫שיקול‏דעתי‏המקצועי‏ובהתאם‏להנחיות‏וכללים‏המפורטים‏לעיל‪ .‬‏‬ ‫‏‬ ‫ההתחייבות ‏המפורטת ‏בדין ‏וחשבון ‏האקטוארי‪ ,‬‏מהווה ‏לפי ‏מיטב ‏ידיעתי ‏והערכתי ‏התחייבות ‏הולמת‏‬ ‫לכיסוי ‏ההתחייבויות ‏הבנק ‏כלפי ‏פנסיונרים ‏ועובדים ‏בגין ‏תקופת ‏הפרישה ‏והטבות ‏אחרות ‏וכן ‏את‏‬ ‫התחייבותו‏בגין‏עתודה‏לפיצויים‏מוגדלים‏ופנסיה‏תקציבית‏לעובדים‏בכירים‪.‬‏ ‏‬ ‫‏‬ ‫אני‏מסכים‏שחוות‏דעתי‏זו‏‏תפורסם‏כחלק‏מהדוחות‏הכספיים‏של‏הבנק‏ליום‏‏‪10‬‏בדצמבר‏‪2100‬‏‏‪.‬‏ ‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫ביקשתם ‏שאחשב ‏את ‏ההתחייבות ‏כלפי ‏העובדים ‏של ‏הבנק ‏ליום ‏‪ 10‬‏בדצמבר ‏‪ 2100‬‏ ‏בגין ‏ימי ‏מחלה‪,‬‏‬ ‫הבראה‪,‬‏קאנטרי‏‪,‬‏קייטנה‪,‬‏שי‏לחג‏‏ומענקים‏ל‪-‬‏‪22‬‏שנה‪.‬‏חוות‏דעת‏לא‏כוללת‏התייחסות‏לחבות‏לפיצויים‏‬ ‫רגילים‏‏שמחושבת‏על‏ידי‏הבנק‏בשיטה‏הישנה‪.‬‏‏והמבוססת‏על‏הנתונים‏שנמסרו‏לי‏על‏ידכם‪.‬‏ההתחייבות‏‬ ‫הכוללת‏בגין‏כל‏ההטבות‏‏היא‏כ‪-‬‏‪02,991.0‬‏‏‏מיליון‏‪₪‬‏ליום‏המאזן‏‪.10/02/2100‬‏ ‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫להערכה‏נוכחית‏מבוסס‏על‏חוזר‏של‏בנק‏ישראל‏בקשתם‏שאכלול‏ניתוח ‏והתייחסות‏להפעה‏של‏פרישות‏‬ ‫מוקדמות‏על‏ההערכה‪.‬‏‏יש‏אי‪-‬ודאות‏רבה‏לגבי‏חיזוי‏העתיד‏בנושא‏תנודתי‏זה‏ובשלב‏זה‏הוחלט‏להסתמך‏‬ ‫על‏ניסיון‏הבנק‏ב‪ 1-‬‏ שנים‏האחרונות‪.‬‏‏הנהלת‏הבנק‏חושבת‏שניסיון‏זה‏סביר‏כבסיס‏לצפי‏לגבי‏העתיד‏‬ ‫כאשר‏הניסיון‏הוא‏פרישות‏מוקדמות‏נמוכות‏וצפויות‏להמשיך‏להיות‏נמוכות‪.‬‏‏הניתוח‏אינו‏אמין‏הואיל‏‬ ‫ומדובר‏ב‪1-‬‏פרישות‏בלבד‏ב‪ 1-‬‏שנים‏אלו‪.‬‏‏סוכם‏ששיעור‏סביר‏הוא‏כ‪0.2%-‬‏לשנה‏בגין‏גברים‏וכ‪0%-‬‏‬ ‫לשנה‏עבור‏נשים‏פרוס‏על‏הגילאים‏הסבירים‏ביותר‏שיפרשו‪:‬‏שבע‏עד‏שלוש‏שנים‏לפני‏גיל‏פרישה‏לפי‏‬ ‫חוק‪.‬‏‏על‏בסיס‏זה‏ההתחייבות‏הנוצרת‏היא‏די‏זניחה‏ומסתכמת‏ב‏כ‪ 121,111-‬‏ש"ח‏בלבד‪.‬‏‏בעת‏פרישה‏‬ ‫נהוג‏להשלים‏את‏אחוז‏הפנסיה‏לשיעור‏המקסימאלי‏(‪.)11%‬‏‏בנוסף‏הבנק‏מעבירה‏הפקדות‏לקרן‏פנסיה‏‬ ‫על ‏בסיס ‏משכורת ‏מלאה ‏של ‏‪ .02.2%‬‏ ‏לא ‏דווח ‏לי ‏על ‏מענקים ‏נוספים ‏שניתנים ‏לעובדים ‏שפורשים‏‬ ‫לפרישה‏מוקדמת‪ .‬‏‬ ‫‏‏‬ ‫כמו‏כן‪,‬‏להערכה‏נוכחית‏התבקשנו‏להוסיף‏את‏חישובי‏ההטבות‏בדיקות‏רפואיות‏והשכלה‏גבוהה‪,‬‏כאשר‏‬ ‫ההתחייבות‏הנוצרת‏עבורן‏היא‏‪011,111‬‏‪₪‬‏ו‪201,111-‬‏‪₪‬‏בהתאמה‪ .‬‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫ההתחייבות‏הכוללת‏מסתכמת‏ב‏כ‪101,121.0-‬‏מיליוני‏ש"ח‏ליום‏המאזן‪ .‬‏‬ ‫‏‬ ‫בכבוד‏רב‪,‬‏‏ ‏‬ ‫‏‬ ‫דוד‏אנגלמאייר‪,‬‏אקטואר ‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‪1‬‬ ‫‏המספר ‏הסופי ‏מורכב ‏מ‪ 02,991.0-‬‏אש"ח ‏ש מוצגים ‏בסוף ‏המסמך ‏מתחת ‏"תוצאות ‏החישוב" ‏באופן ‏מפורט ‏בגין ‏מחלה‪,‬‏‬ ‫מענק‪,‬‏הבראה‪,‬‏שי‏לחג‏וקאנטרי‪.‬‏‪ 121‬‏אש"ח‏בגין‏פרישה‏מוקדמת‪,‬‏‪ 011‬‏אש"ח‏בגין‏בדיקות‏רפואיות‏ו‪ 201-‬‏אש"ח‏בגין‏‬ ‫השכלה‏גבוהה‪ .‬‏‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tVx i Actuarial Ltd.‬‬ ‫תיאור של כל אחת מההטבות‬ ‫‪ ‬שי לחג ‪ :‬‏מתנה ‏שמועברת ‏לעובדים ‏ולאוכלוסייה ‏בפרישה ‏כל ‏שנה ‏בפסח ‏ובראש ‏השנה‪ .‬‏ ‏השווי‏‏‬ ‫לדצמבר ‏‪ 2100‬‏‪ 121‬‏‪ ₪‬‏לכל ‏המתנות ‏ביחד‪ .‬‏לצורך ‏ההערכה ‏בעתיד‪ ,‬‏השי ‏מחולק ‏ברבעון ‏הראשון‏‬ ‫(פסח)‪.‬‏השי‏ניתן‏לעובד‏לבן‏זוגו‏אחרי‏פטירת‏העובד‪.‬‏ערך‏השי‏לחג‏אינו‏מוצמד‏למדד‏וזאת‏עקב‏‬ ‫הסכם ‏עם ‏העובדים ‏שנחתם ‏בספטמבר ‏‪ .2119‬‏ ‏על ‏הטבה ‏זו ‏יש ‏להוסיף ‏מס ‏שכר ‏(‪ )02.2%‬‏בגין‏‬ ‫עובדים‏ופנסיונרים‪,‬‏אבל‏לא‏בני‏הזוג‪.‬‏‬ ‫‪‬‬ ‫הבראה‪ :‬‏העובדים ‏והפנסיונרים ‏מגיל ‏פרישה ‏זכאים ‏לקבל ‏כל ‏שנה ‏שווי ‏של ‏‪ 9‬‏ימים ‏של ‏תעריף‏‬ ‫הבראה‏יומי‏‪ 191‬‏‪₪‬‏נכון‏לדצמבר ‏‪,2100‬‏סכום‏זה‏משולם‏פעם‏אחת‏בשנה‏(ההנחה‏היא‏שהתשלום‏‬ ‫מתבצע‏בסוף‏ ‏הרבעון‏השני‏בכל‏שנה)‪ .‬‏‏בעקבות‏הסכם‏שנחתם‏במהלך‏רבעון‏שלישי‏של‏‪2119‬‏עם‏‬ ‫העובדים‪,‬‏שונתה‏ההנחה‏לגבי‏הטבה‏זו‏באופן‏הבא‪:‬‏כל‏עוד‏גובה‏ההטבה‏מעל‏המינימום‏הנדרש‏לפי‏‬ ‫חוק ‏(כעת ‏‪ 122.2‬‏‪ ₪‬‏צמוד ‏למדד ‏פעם ‏בשנה)‪ ,‬‏ההטבה ‏לא ‏צמודה ‏למדד ‏ותישאר ‏בגובה ‏הנומינלי‏‬ ‫הנוכחי‪.‬‏‏ברגע‏שהסכום‏על‏פי‏חוק‏(עקב‏הצמדתו‏למדד)‏משתווה‏לגובה‏של‏ההטבה‪,‬‏הסכום‏יוצמד‏‬ ‫למדד ‏מאותו ‏רגע ‏והלאה‪ .‬‏ ‏בהנחה ‏של ‏‪ 2.1%‬‏מדד ‏לטווח ‏הארוך ‏צפוי ‏ביטול ‏הצמדה ‏לתקופה ‏של‏‬ ‫ארבע‏שנים‪.‬‏‏על‏ההטבה‏יש‏להוסיף‏מס‏שכר‏בשיעור‏‪02.2%2‬‬ ‫‪‬‬ ‫קאנטרי קלאב‪:‬‏פנסיונר‏ושארו‏(בן‏זוגו ‏ללא‏ילדים)‏זכאי‏להשתתפות‏של‏הבנק‏בחברות‏של‏עובד‏‬ ‫בתרבות‏פנאי(קאנטרי‪,‬‏מכון‏כושר‪,‬‏בריכת‏שחיה)‏יש‏תקרה‏בהשתתפות‏לעובד‏ובנוסף‏יש‏מגבלת‏‬ ‫תקציב ‏לתשלום ‏הטבה ‏זו ‏לעובדים‪ .‬‏ ‏על ‏הטבה ‏זו ‏יש ‏להוסיף ‏מס ‏שכר ‏בשיעור ‏של ‏‪ 02.2%‬‏בגין‏‬ ‫עובדים‏ופנסיונרים‪,‬‏אבל‏לא‏בני‏הזוג‪.‬‬ ‫על ‏בסיס ‏הנתונים ‏שנמסרו ‏לנו ‏חישבנו ‏את ‏ההטבה ‏הממוצעת ‏שמשולמת ‏לעובד ‏שמנצל ‏זכות ‏זאת‏‬ ‫וסכום‏זה‏עומד‏על‏‪₪2,011‬‏לשנה‏נכון‏לדצמבר ‏‪.2100‬‏הסכום‏צפוי‏להיות‏משולם‏בפועל‏‏באמצע‏‬ ‫מאי‪ .‬‏ בדומה‏לשי‏לחג‏גם‏הטבה‏זו‏בעבר‏הייתה‏צמודה‏למדד‏והצמדה‏זו‏‏בוטלה‏ברבעון‏ראשון‏של‏‬ ‫‪ 2101‬‏על‏פי‏הנחיית ‏מחלקת‏שכר‏בבנק‏ובעקבות‏ההסכם‏שנחתם‏עם‏העובדים‪ .‬‏ ‏בנוסף‏ניתחנו‏את‏‬ ‫שיעור‏הניצול‏של‏הטבה‏זו‏כפונקציה‏של‏מגדר‏וגיל‪.‬‏‏מצאנו‏ששיעור‏הניצול‏הוא‏יחסית‏אחיד‏סביב‏‬ ‫גיל‏הפרישה‏והחל‏מגיל‏‪11‬‏מתחיל‏לרדת‪.‬‏‏להלן‏ההנחה‏המוצעת‏לגבי‏שיעור‏ניצול‏ההטבה‪:‬‬ ‫‪+77‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪07‬‬ ‫גיל עד ‪07 07‬‬ ‫‪01% 01% 01% 22% 21% 11% 11% 11% 12% 11%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫גבר‬ ‫‪01% 02% 21% 22% 11% 12% 11% 12% 21% 22%‬‬ ‫אישה ‪11%‬‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫קייטנות‪:‬‏לפנסיונרים‏קיימת‏זכות‏לקבל‏השתתפות‏הבנק‏בשליחת‏‪ 2‬‏ילדים‪/‬נכדים‏לקייטנות‏בקיץ‪.‬‏‏‬ ‫הטבה ‏זאת ‏מאוד ‏תלויה ‏במצב ‏המשפחתי ‏של ‏הפנסיונר‪ ,‬‏מספר ‏וגיל ‏הילדים ‏ונכדים ‏של ‏הפנסיונר‪.‬‏‏‬ ‫להטבה‏זאת‏יש‏תקציב‏כולל‏בבנק‏ואין‏בהכרח‏זכאות‏בלתי‏מוגבלת‪,‬‏אלא‏ברגע‏שהתקציב‏שולם‪,‬‏לא‏‬ ‫בהכרח‏פנסיונרים‏נוספים‏זכאים‏להטבה‏באותה‏שנה‪.‬‏‏הטבה‏זו‏ניתנת‏בדרך‏כלל‏בחודשי‏הקיץ‪.‬‏‏על‏‬ ‫בסיס‏הנתונים‏שנמסרו‏לנו‏חישבנו‏את‏ההטבה‏הממוצעת‏שמשולמת‏לעובד‏שמנצל‏זכות‏זאת‏וסכום‏‬ ‫זה ‏עומד ‏על ‏‪ ₪919‬‏לשנה ‏נכון ‏לדצמבר ‏‪ ,2100‬‏כאשר ‏עיתוי ‏התשלום ‏הוא ‏אמצע ‏אוגוסט ‏(רבעון‏‬ ‫שלישי)‪.‬‏‏בדומה‏לשי‏לחג‏גם‏הטבה‏זו‏בעבר‏הייתה‏צמודה‏למדד‏והצמדה‏זו‏‏בוטלה‏בשנת‏‪2101‬‏‬ ‫בעקבות‏ההסכם‏שנחתם‏עם‏העובדים‪.‬‏‏על‏הטבה‏זו‏יש‏להוסיף‏מס‏שכר‏בשיעור‏של‏‪ 02.2%‬‏בגין‏‬ ‫עובדים‏ופנסיונרים‪,‬‏אבל‏לא‏בני‏הזוג‪.‬‏ההנחה‏לגבי‏שיעור‏ניצול‏ההטבה‏זהה‏לזו‏שבקאנטרי‏קלאב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‏ ‏גם‏פנסיונרים‏בפרישה‏מוקדמת‏(פנסיה‏תקציבית)‏זכאים‏להטבה‏זו‏אולם‏לגביהם‏יש‏להוסיף‏הטבות‏סוציאליות‏בשיעור‏‏‏‏‏‬ ‫ממוצע‏של‏‏‪.01.11%‬‏‏הואיל‏ומדובר‏רק‏על‏שישה‏עובדים‏התעלמנו‏מהתוספת‏הזניחה‏הזו‪ .‬‏‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tVx i Actuarial Ltd.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ימי מחלה‪:‬‏העובדים‏צוברים‏זכאות‏לימי‏מחלה‏של‏‪22‬‏יום‏בשנה‏(‪ 11‬‏יום‏במקרה‏של‏עובד‏שעובד‏‬ ‫‪ 1‬‏ ימים‏בשבוע)‪.‬‏‏אין‏תקרה‏לימי‏מחלה‪.‬‏‏ימים‏אלו‏ניתן‏להשתמש‏בהם‪/‬לנצלם‏או‪,‬‏במידה‏והניצול‏‬ ‫של‏ימי‏מחלה‏היה‏נמוך‪,‬‏ניתן‏לקבל‏פיצוי‪/‬מענק‏בפרישה‏לפנסיה‏מוקדמת‏או‏פנסיה‏לפי‏גיל‪.‬‏‏במקרה‏‬ ‫מוות‏ימי‏מחלה‏ניתנים‏כפיצוי‪/‬מענק‏אם‏העובד‏נפטר‪.‬‏‏מענק‏ימי‏‏מחלה‏מתבסס‏על‏הבסיס‏הבא‪:‬‬ ‫‏‬ ‫‪3‬‬ ‫אחוז‏ניצול‬ ‫מעל‏‪12%‬‬ ‫‪11%‬‏‪-‬‏‪12%‬‬ ‫מתחת‏ל‪11%-‬‬ ‫המרה‏לפדיון‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪02%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‏‬ ‫לדוגמה‏אם‏עובד‏בעת‏פרישתו‏צבר‏‪ 111‬‏יום‏והוא‏ניצל‏‪ 202‬‏יום‏במהלך‏שנות‏עבודתו‪,‬‏אחוז‏‬ ‫הניצול‏שלו‏הינו‏‪ 21.1%‬‏(‪)202/111‬‏שזה‏מזכה‏אותו‏בשווי‏של‏‪ 001‬‏יום‏(‪ 21%‬‏מ‪)212-‬‏לפי‏‬ ‫תעריף‏יום‪,‬‏כאשר‏תעריף‏זה‏מבוסס‏על‏משכורת‏בלבד‏ללא‏תוספת‏של‏הטבות‏סוציאליות‏ומס‏‬ ‫שכר‪.‬‏‏ב מידה‏והעובד‏מנצל‏ימי‏מחלה‏בפועל‏כחולה‪,‬‏תעריף‏יום‏הוא‏משכורת‏בסיסית‪,‬‏כולל‏‬ ‫העמסות‏בגין‏עלויות‏סוציאליות‪,‬‏מס‏שכר‏וכו'‪.‬‏‏תוספת ‏זו‏בשלב‏זה‏לא‏נלקחה‏בחשבון‏ותייקר‏‬ ‫באופן‏ניכר‏(בין‏‪ 22%‬‏ל‪)11%-‬‏את‏העלות‏בגין‏ימי‏מחלה‏אשר‏ינוצלו‏‏בעתיד‪.‬‏‏יצוין‏שבשלב‏‬ ‫זה‏ניצול‏זה‏מהווה‏כ‪ 01-‬‏מיליון‏‪₪‬‏של‏ההתחייבות‏הכוללת‏בגין‏ימי‏מחלה‪.‬‏‏ניצול‏ימי‏מחלה‏‬ ‫מורכב‏מימי‏מחלה‏בפועל‏מצד‏אחד‏ומקרה‏נכות‏מצד‏שני‪.‬‏‏בגין‏ימי‏מחלה‏בפועל‏לא‏רשמנו‏‬ ‫התחייבות‪,‬‏כאשר‏מחלות‏הן‏בדרך‏כלל‏לזמן‏קצר‏ומקור‏"תקציב"‏לניצול‏ימים‏אלו‏בדרך‏כלל‏‬ ‫ימים ‏שיצטברו ‏בעתיד ‏(בהתאם ‏לכללי ‏‪ IFRS‬‏יש ‏להשתמש ‏בגישה ‏של ‏‪ LIFO‬‏ולכן ‏הימים‏‬ ‫שינוצלו‏הם‏הצבירות‏העתידיות‏ולא‏הימים‏הצבורים‏כיום‪ ).‬‏‬ ‫‪‬‬ ‫מענק ‪ 77‬שנה‪:‬‏בעבר‏כל‏עובד ‏בנק‏היה‏זכאי‏לקבל‏משכורת‏(הבנק‏קבע‏איזה‏רכיבי‏משכורת‏‬ ‫נכללים ‏לצורך ‏הטבה ‏זו) ‏כמענק ‏ברגע ‏שהוא ‏מגיע ‏לוותק ‏של ‏‪ 22‬‏שנה ‏(תקופה ‏של ‏חל"ת ‏לא‏‬ ‫נחשב‏לקראת‏וותק‏לצורך‏מענק‪).‬‏‏הטבה‏זו‏נצברת‏יחסית‏לתקופה‏הכוללת‪,‬‏כלומר‏עובד‏שצפוי‏‬ ‫לקבל‏בעוד‏‪2‬‏שנים‏מענק‏‪,22‬‏ירשום‏‪11%‬‏של‏המענק‏‪.22‬‏‏זכאים‏למענק‏רק‏עובדים‏שמגיעים‏‬ ‫לוותק‏הרלבנטי‏לפני‏גיל‏‪ 11‬‏(לנשים‏עד‏גיל‏‪)11‬ומעמד‏של‏עובד‏פעיל‪.‬‏‏על‏המענק‏עצמו‏יש‏‬ ‫להוסיף‏מס‏שכר‏בשיעור‏של‏‪01.11%‬‏וביטוח‏לאומי‏חלק‏מעביד‏של‏‪.42.11%‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדיקות רפואיות‪ :‬‏ההטבה‏כוללת‏השתתפות‏של‏הבנק‏בבדיקות‏רפואיות‏שנתיות‪.‬‏‏קשה ‏לקבוע‏‬ ‫את‏העלות‏להתחייבות‏זו‏הואיל‏וזה‏תלוי‏במודעות‏העובד‏להטבה‪,‬‏בצורך‏בבדיקה‏המסובסדת‏‬ ‫ובבחירת‏העובד‏לבצע‏את‏הבדיקה‏הרפואית‪.‬‏‏אין‏נתונים‏שניתן‏להפיק‏מהם‏ידע‏על‏הפרמטרים‏‬ ‫המשפיעים‪ .‬‏ ‏בשנתיים ‏האחרונות ‏העלות ‏לבנק ‏הייתה ‏כ‪ -‬‏‪ 0,111‬‏‪ .₪‬‏ ‏כהערכה ‏גסה ‏ושמרנית‏‬ ‫הצענו ‏שימוש ‏של ‏כ‪ 011,111-‬‏ש"ח ‏והמלצה ‏על ‏מעקב ‏אחרי ‏ניצול ‏הטבה ‏על ‏ידי ‏העובדים‏‬ ‫ופנסיונרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השכלה גבוהה‪ :‬‏ההטבה ‏כוללת ‏מימון ‏של ‏עד ‏‪ 1‬‏שנות ‏לימוד ‏עבור ‏ילדים ‏לעובדים ‏קבועים‏‬ ‫שהחלו‏לקבל‏את‏ההטבה‏לפני‏פרישת‏ההורים‪,‬‏וכן‏החלו‏את‏לימודים‏לפני‏גיל‏‪.21‬‏גובה‏ההטבה‏‬ ‫הינו‏‪01,111‬‏‪₪‬‏לשנה‪.‬‏על‏הטבה‏זו‏יש‏להוסיף‏מס‏שכר‏בשיעור‏של‏‪.02.2%‬‬ ‫‪3‬‏ ‏אחוז‏ניצול‏=‏ימי‏מחלה‏שנוצלו‏בתקופת‏העבודה‏מחולק‏בימי‏מחלה‏שנצברו‏בסך‏הכל‏בתקופת‏העבודה ‏‬ ‫‪ 4‬‏חלק‏המעביד‏בביטוח‏לאומי‏היה‏עד‪10/10/2111-‬‏‪2.11%‬‏‪,‬‏כמו‏כן‏עד‏אז‏לא‏שולם‏מס‏שכר‏על‏מרכיב‏הביטוח‏הלאומי‪,‬‏‬ ‫שיעור‏המס‏הכולל‏על‏ההטבה‏הוא‏‪ .01.11%‬‏‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tVx i Actuarial Ltd.‬‬ ‫אוכלוסייה ונתונים הרלבנטית לכל אחת מההטבות‬ ‫‪‬‬ ‫פעילים‬ ‫‪ o‬מענק‏‪22‬‏‬ ‫‪ ‬לצורך‏חישוב‏המענק‏של‏‪22‬‏שנה‏קבלנו‏רשימה‏של‏‪110‬‏עובדים‬ ‫‪ o‬ימי‏מחלה‬ ‫‪ ‬קבלנו‏רשימה‏של‏‪ 110‬‏פעילים‏שצברו‏ימי‏מחלה‏ליום‏המאזן‪.‬‏‏בדו"ח ‏למרץ‏‬ ‫‪ 2101‬‏נמסרו ‏נתוני ‏שכר ‏מלאים ‏עבור ‏כל ‏העובדים ‏הפעילים ‏וזאת ‏בשונה‏‬ ‫מדוחות‏קודמים‏שעבור‏עובדים‏עם‏ניצול‏מעל‏‪ 12%‬‏לא‏נמסרו‏נתוני‏שכר‪,‬‏‬ ‫ההשפעה‏זניחה‪ .‬‏‬ ‫‪ ‬בדו"ח ‏מרץ ‏‪ 2101‬‏נוסף ‏לעלות ‏יום ‏ניצול ‏עלות ‏סוציאליות ‏של ‏כ‪ -‬‏‪21%‬‏‬ ‫ההשפעה‏כ‪-‬‏‪01‬‏אלף‏‪ .₪‬‏‬ ‫‏‬ ‫‪ o‬שי‏לחג‪,‬‏קאנטרי‪,‬‏קייטנה‪,‬‏הבראה‪:‬‬ ‫‪ ‬מתוך ‏‪ 110‬‏עובדים ‏פעילים‪ ,‬‏‪ 11‬‏מוגדרים ‏כעובדים ‏זמניים‪ .‬‏על ‏פי ‏הנחיית‏‬ ‫החברה‏הנחנו‏שעובדים‏אלו‏אינם‏זכאים‏להטבות‏הנ"ל‪,‬‏כך‏שמספר‏העובדים‏‬ ‫הפעילים‏הזכאים‏להטבות‏הינו‏‪221‬‬ ‫‪ o‬השכלה‏גבוהה‪:‬‏‬ ‫‪ ‬נמסרו‏נתונים‏של‏‪ 112‬‏עובדים‏פעילים‪,‬‏‏עם‏‪ 291‬‏ילדים ‏סה"כ‪.‬‏‏מתוכם‏מס'‏‬ ‫הילדים‏שבפועל‏זכאים‏להטבה‏זו‏הינו‏‪,011‬‏כאשר‏מדובר‏על‏ילדים‏שהם‏בין‏‬ ‫גיל‏‪21‬‏לגיל‏‪11‬‏כאשר‏העובד‏מגיע‏לגיל‏פרישה‏לפי‏חוק‪.‬‬ ‫‪ ‬פנסיונרים‬ ‫שי ‏לחג‪ ,‬‏קאנטרי ‏קלאב‪ ,‬‏ ‏קייטנה‪ ,‬‏הבראה‪ :‬‏נמסרו ‏נכון ‏לדצמבר ‏‪ 2100‬‏נתונים ‏עבור ‏‪21‬‏‬ ‫פנסיונרים ‏‬ ‫השכלה‏גבוהה‪:‬‏קיבלנו‏נתונים‏של‏‪1‬‏פורשים‏עם‏‪00‬‏ילדים‏סה"כ‏‪,‬‏אולם‏אף‏אחד‏מהילדים‏לא‏‬ ‫היה‏בגילאים‏הרלוונטיים‏לקבלת‏ההטבה ‏ואכן‏הבנק‏בשלב‏זה‏לא‏מממן‏לאף‏ילד‏של‏פנסיונר‏‬ ‫את‏הלימודים‪ .‬‏‬ ‫‪5‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tVx i Actuarial Ltd.‬‬ ‫הנחות דמוגרפיות וכלכליות‬ ‫‪‬‬ ‫תמותה‪ :‬‏ההערכה ‏מבוססת ‏על ‏לוחות ‏תמותה ‏עדכניים ‏לחברות ‏הביטוח ‏ושיטת ‏החישוב ‏כפי‏‬ ‫שמפורט‏בחוזר‏‪1-0-2111‬‏שהוא‏האחרון‏שפורסם‪.‬‬ ‫בעקבות ‏הנחית ‏הבנק ‏גם ‏עודכן ‏בהערכה ‏של ‏סוף ‏הרבעון ‏השלישי ‏ב‪ 2111-‬‏ ‏ ‏בסיס ‏הנכות‏‬ ‫בהתאם‏לחוזר‏החדש‏שפורסם‏עבור‏קרנות‏פנסיה‏(‪.)2111-1-1‬‏‏‏‏‏‏‬ ‫‪‬‬ ‫עזיבות‪ :‬‏לפי ‏ניסיון ‏בנק ‏הפועלים ‏ ‏במשך ‏השנים ‏‪ 0999‬‏– ‏‪ .2111‬‏ ‏הניתוח ‏נתן ‏את ‏הטבלאות‏‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שנה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪+77‬‬ ‫עם פיצויים‬ ‫ללא פיצויים‬ ‫‪5.77%‬‬ ‫‪9.01%‬‬ ‫‪7.21%‬‬ ‫‪8.06%‬‬ ‫‪9.27%‬‬ ‫‪3.79%‬‬ ‫‪4.79%‬‬ ‫‪3.77%‬‬ ‫‪3.80%‬‬ ‫‪3.43%‬‬ ‫‪2.25%‬‬ ‫‪14.54%‬‬ ‫‪6.25%‬‬ ‫‪1.36%‬‬ ‫‪0.44%‬‬ ‫‪0.18%‬‬ ‫‪0.09%‬‬ ‫‪0.05%‬‬ ‫‪0.00%‬‬ ‫‪0.00%‬‬ ‫‪0.00%‬‬ ‫‪0.00%‬‬ ‫‏‬ ‫מבוסס ‏על ‏הערכת ‏הנהלת ‏הבנק ‏עזיבות ‏בגין ‏וותק ‏‪ +00‬‏הוגדל ‏ב‪ 21%-‬‏מהניסיון ‏בגין ‏שינוי ‏אופן‏‬ ‫פעולת‏הבנק‏והתנהגות‏העובדים‏בעתיד‪.‬‏‏הניסיון‏הצביעה‏על‏כ‪ 0.2%-‬‏שיעור‏עזיבות‏ואילו‏הנהלת‏‬ ‫הבנק‏צופה‏ששיעור‏זה‏יגדל‏בין‏‪22%‬‏ל‪ .12%-‬‏‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור‏היוון‪:‬‏‏‪1.1%‬‬ ‫‪‬‬ ‫גידולי‏ראלי‏של‏משכורת‪:‬‏‪.0.1%‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניצול ‏ימי ‏מחלה‪ :‬‏בין ‏‪ 9‬‏ל‪ 1-‬‏ ימים ‏לפי ‏גיל ‏העובד‪ .‬‏ ‏יש ‏חוסר ‏ניסיון ‏לגבי ‏הגילאים ‏המבוגרים‏‬ ‫יותר‪,‬‏כאשר‏בעבר‏רוב‏גדול‏של‏העובדים‏פורש‏לפנסיה‏מוקדמת‏לפני‏הגעתו‏לגיל‏‪.11/11‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנחת‏שיעור‏יציאה‪/‬התחלת‏ללימודים‏במוסדות‏להשכלה‏גבוהה‪:‬‏‪9%‬‏בגילאים‏‪21‬‏עד‏‪.521‬‬ ‫‏מבוסס ‏על ‏‪ http://www.che.org.il/download/files/vatat-3_1.pdf‬‏תרשים ‏‪ 1.1‬‏ש ‏כ‪ 12%-‬‏של ‏האוכלוסיה‏‬ ‫‪5‬‏‬ ‫מתחילים‏לימודים‏בגילאים‏‪21‬‏–‏‪ .21‬‏‬ ‫‏‬ ‫‪6‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tVx i Actuarial Ltd.‬‬ ‫שיטת חישוב‬ ‫עובד פעיל‏ ‏‬ ‫הונח‏שהוא‏יפרוש‏בגיל‏פרישה‏‪ 11‬‏עבור‏גברים‏וגיל‏‪ 11‬‏עבור‏נשים‪.‬‏‏התחייבות‏‬ ‫נרשמה‏יחסית‏לוותק‏העבר‏מול‏תקופת‏עבודה‏צפויה‏כוללת‪.‬‬ ‫השכלה גבוהה‬ ‫‪ o‬חישבנו ‏לכל ‏הילדים ‏הפוטנציאלים ‏את ‏החשיפה ‏לשנות ‏הלימוד‪ ,‬‏כאשר ‏מס' ‏שנות‏‬ ‫הזכאות‏הינו‏פונקציה‏של‏גיל‏כניסה‏ללימודים‏‪-‬‏שקובע‏את‏מס'‏שנות‏הלימודים‏שהילד‏‬ ‫ילמד ‏לאחר ‏פרישת ‏ההורה ‏בגיל ‏פרישה ‏לפי ‏חוק‪ .‬‏ ‏בהתבסס ‏על ‏שיעור ‏הסטודנטים‏‬ ‫שמתחילים‏את‏לימודיהם‏מתוך‏קבוצת‏הגיל‏הרלוונטית‪,‬‏חישבנו‏את‏מס'‏שנות‏הלימוד‏‬ ‫הצפויות‏של ‏ילדי‏כלל‏העובדים‪ .‬‏כמו‏כן‏ההתחייבות‏נרשמה‏לפי‏יחס‏בין ‏וותק‏צבור‏‬ ‫לוותק‏מלא‏בגיל‏פרישה‏לפי‏חוק‪.‬‬ ‫‪ o‬הסתייגויות‏לגבי‏חישוב‏ההטבה‏הזאת‪:‬‬ ‫‪ ‬חסרים‏ילדים‏שעוד‏לא‏נולדו‬ ‫‪ ‬לא‏הבחנו‏בין‏בנים‏לבנות‬ ‫‪ ‬הגדרות‏גיל‏וחצאי‏גיל‏דורשים‏דיון‪/‬הגדרה‏מדויקת‏יותר‬ ‫‪ ‬שיעור‏ההשתתפות‏בלימודים‏גבוהים‏מבוסס‏על‏כלל‏האוכלוסייה‏הישראלית‪-‬‏‬ ‫ייתכן ‏ושיעור ‏הסטודנטים ‏מתוך ‏עובדי ‏הבנק ‏הינו ‏שונה‪ .‬‏ ‏השתמשנו ‏בהנחה‏‬ ‫מעט‏שמרנית‏לגבי‏שיעור‏יציאה‏ללימודים‏בגילאים‏‪22‬‏ו‪.21-‬‬ ‫‪ ‬מבוסס‏על‏נתון‏של‏שנה‏אחת‏שפורסמה‪.‬‏‬ ‫‪ ‬היקף‏אוניברסיטאות‏ומכללות‏כלולות‏עלול‏להשתנות‏(לדוגמה‏ישיבות)‬ ‫‪ ‬לא‏נלקחו‏בחשבון‏שיעורי‏נשירה‏של‏סטודנטים‏באמצע‏הלימודים‬ ‫‪ ‬הצמדה‏של‏שכר‏לימוד‏–‏לא‏ברורה‏לנו‏עמדת‏הבנק‏בנושא‏הצמדה‏של‏הטבה‏‬ ‫זו‪.‬‏‏בינתיים‏הנחנו‏הצמדה‏למדד‬ ‫‪ ‬חסרים‏תאריכי‏לידה‏של‏עובדים‏עבור‏‪1‬‏‏ילדי‏עובדים‪.‬‏‬ ‫‪ ‬לא‏לקחנו‏בחשבון‏אם‏יש‏לכם‏ילד‏של‏עובדים‏נשואים‪.‬‏‏אנו‏מעריכים‏שהוא‏‬ ‫רשום‏רק‏פעם‏אחת‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫הערות‬ ‫‏‬ ‫בהערכת‏דצמבר‏‪ 2100‬‏תיקנו‏הנחה‏בהטבה‏"שי‏לחג"‏של ‏גידול‏ריאלי‏של‏מינוס‏‪.2%‬‏כמו‏כן‪,‬‏תיקנו‏‬ ‫הנחת ‏חישוב ‏בהטבות ‏שי ‏לחג‪ ,‬‏קייטנה ‏וקאנטרי ‏כך ‏שבחישוב ‏עבור ‏שאירים ‏לא ‏יופעל ‏מס ‏שכר ‏על‏‬ ‫ההטבה‪.‬‏את‏השינויים‏ניתן‏לראות‏תחת‏הסעיף‏של‏"שינוי‏הנחות"‪ .‬‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‪7‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tVx i Actuarial Ltd.‬‬ ‫תוצאות חישוב‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫בנק מסד ‪ -‬התחייבויות לפנסיונרים לתאריך ‪31/12/2011‬‬ ‫‏‬ ‫(סכומים ב‪-‬אלפי ‪)₪‬‬ ‫‏‬ ‫‏ ההנחות‬ ‫לוח תמותה‪/‬נכות‪2007-1-3 / 2007-3-6 :‬‬ ‫‪64/67‬‬ ‫‏ גיל פרישה‪:‬‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫הבראה‬ ‫קייטנה‬ ‫קאנטרי‬ ‫שי לחג‬ ‫מחלה‬ ‫מענקים‬ ‫‏‬ ‫‪496₪ x9‬‬ ‫‪969₪‬‬ ‫‪2,100₪‬‬ ‫‪850₪‬‬ ‫אישי‬ ‫אישי‬ ‫סכום שנתי‬ ‫‪0.00%‬‬ ‫‪21.00% 21.00% 21.00%‬‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫‏ גילום‬ ‫‪15.50% 15.50% 15.50% 15.50%‬‬ ‫‪0.00% 15.50%‬‬ ‫‏ מס שכר‬ ‫‪13.00%‬‬ ‫‪0.00%‬‬ ‫‪0.00%‬‬ ‫‪0.00%‬‬ ‫‪0.00%‬‬ ‫‪5.43%‬‬ ‫סוציאליות‬ ‫‏‬ ‫)‪(2.00%) (2.00%) (2.00%) (2.00%‬‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫גידול ראלי‬ ‫‏‬ ‫‏ ערך נוכחי‬ ‫‪6,974.6‬‬ ‫‪368.4‬‬ ‫‪809.0‬‬ ‫‪1,155.9‬‬ ‫‪4,745.1‬‬ ‫‪818.1‬‬ ‫‪@ 3.00%‬‬ ‫‏‬ ‫‪5,931.0‬‬ ‫‪324.1‬‬ ‫‪713.1‬‬ ‫‪1,008.8‬‬ ‫‪4,241.4‬‬ ‫‪775.7‬‬ ‫‪@ 4.00%‬‬ ‫‏‬ ‫‪5,117.7‬‬ ‫‪287.9‬‬ ‫‪634.7‬‬ ‫‪891.3‬‬ ‫‪3,819.1‬‬ ‫‪737.5‬‬ ‫‪@ 5.00%‬‬ ‫‏‬ ‫עד תאריך‬ ‫מתאריך‬ ‫‏‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0 31/01/2012‬‬ ‫‪01/01/2012‬‬ ‫‏‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪54.5‬‬ ‫‪304.6‬‬ ‫‪0.0 31/03/2012‬‬ ‫‪01/02/2012‬‬ ‫‪273.0‬‬ ‫‪16.6‬‬ ‫‪37.1‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪95.5‬‬ ‫‪78.0 31/12/2012‬‬ ‫‏ ‪01/04/2012‬‬ ‫‪260.6‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪53.1‬‬ ‫‪236.9‬‬ ‫‪169.1 31/12/2013‬‬ ‫‏ ‪01/01/2013‬‬ ‫‪240.9‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪35.5‬‬ ‫‪50.2‬‬ ‫‪314.9‬‬ ‫‪52.8 31/12/2014‬‬ ‫‏ ‪01/01/2014‬‬ ‫‪239.1‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪37.0‬‬ ‫‪49.3‬‬ ‫‪177.2‬‬ ‫‪125.2 31/12/2015‬‬ ‫‪01/01/2015‬‬ ‫‪225.9‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪34.1‬‬ ‫‪46.7‬‬ ‫‪117.7‬‬ ‫‪88.9 31/12/2016‬‬ ‫‏ ‪01/01/2016‬‬ ‫‪1,021.7‬‬ ‫‪70.3‬‬ ‫‪152.5‬‬ ‫‪202.9‬‬ ‫‪894.1‬‬ ‫‪152.7 31/12/2021‬‬ ‫‏ ‪01/01/2017‬‬ ‫‪1,669.3‬‬ ‫‪102.8‬‬ ‫‪225.0‬‬ ‫‪289.9‬‬ ‫‪1,479.6‬‬ ‫‪90.0 31/12/2031‬‬ ‫‏ ‪01/01/2022‬‬ ‫‪2,000.5‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪154.4‬‬ ‫‪262.2‬‬ ‫‪620.9‬‬ ‫‪19.1 31/12/2111‬‬ ‫‪01/01/2032‬‬ ‫‏‬ ‫‪5,931.0‬‬ ‫‪324.1‬‬ ‫‪713.1‬‬ ‫‪1,008.8‬‬ ‫‪4,241.4‬‬ ‫‪775.7‬‬ ‫‏ סה"כ‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‪8‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪14,871.0‬‬ ‫‪12,994.1‬‬ ‫‪11,488.2‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪359.1‬‬ ‫‪500.2‬‬ ‫‪774.0‬‬ ‫‪710.4‬‬ ‫‪644.5‬‬ ‫‪528.8‬‬ ‫‪2,494.3‬‬ ‫‪3,856.5‬‬ ‫‪3,126.3‬‬ ‫‪12,994.1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tVx i Actuarial Ltd.‬‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫ערך נוכחי של ההתחייבות‬ ‫ערך נקוב ‏‬ ‫של הנכסים האישיים‬ ‫‏‬ ‫סה"כ התחייבות‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫שינויים בערך הנוכחי התחייבות‬ ‫‏‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫עלות ריבית ‏‬ ‫עלות שירות‏‬ ‫הטבות לא ממומנות ששולמו‬ ‫‏‬ ‫הטבות ממומנות ששולמו‬ ‫תיקון נתונים‏‬ ‫אקטואריות‬ ‫סטיות‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‏‬ ‫סטיות ‏‬ ‫אקטואריות‬ ‫מעזיבות ‏‬ ‫משכר‬ ‫מריבית ‏‬ ‫‏‬ ‫ממדד‬ ‫מסעיף ‪ 58‬‏‬ ‫משינוי בנכסים‬ ‫‏‬ ‫משינוי הנחות‬ ‫‏‬ ‫סה"כ‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫התפתחות התחייבויות רבעון רביעי ‪2011‬‬ ‫(סכומים ב‪)₪-‬‬ ‫מענקים‬ ‫מחלה‬ ‫שי לחג‬ ‫קאנטרי‬ ‫קייטנה‬ ‫הבראה‬ ‫סה"כ‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪775,693‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4,241,384‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1,008,809‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪713,099‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪324,088‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5,931,046‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12,994,120‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪775,693‬‬ ‫‪4,241,384‬‬ ‫‪1,008,809‬‬ ‫‪713,099‬‬ ‫‪324,088‬‬ ‫‪5,931,046‬‬ ‫‪12,994,120‬‬ ‫‪01/10/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪01/10/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪01/10/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪01/10/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪01/10/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪01/10/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪01/10/2011‬‬ ‫‪31/12/2011‬‬ ‫‪755,782‬‬ ‫‪11,270‬‬ ‫‪12,068‬‬ ‫)‪(19,027‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪19,027‬‬ ‫)‪(3,427‬‬ ‫‪4,164,136‬‬ ‫‪59,648‬‬ ‫‪558,269‬‬ ‫)‪(628,563‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪87,893‬‬ ‫‪1,386,134‬‬ ‫‪14,871‬‬ ‫‪5,754‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(397,951‬‬ ‫‪709,639‬‬ ‫‪10,480‬‬ ‫‪5,427‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(12,447‬‬ ‫‪323,406‬‬ ‫‪4,763‬‬ ‫‪2,496‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(6,576‬‬ ‫‪5,800,600‬‬ ‫‪86,605‬‬ ‫‪42,940‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪902‬‬ ‫‪13,139,699‬‬ ‫‪187,636‬‬ ‫‪626,953‬‬ ‫)‪(647,589‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪19,027‬‬ ‫)‪(331,606‬‬ ‫‪775,693‬‬ ‫‪4,241,384‬‬ ‫‪1,008,809‬‬ ‫‪713,099‬‬ ‫‪324,088‬‬ ‫‪5,931,046‬‬ ‫‪12,994,120‬‬ ‫‪4,751‬‬ ‫)‪(2,913‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(5,265‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪126,361‬‬ ‫)‪(10,738‬‬ ‫)‪(27,730‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(7,278‬‬ ‫‪7,007‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(6,918‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(390,760‬‬ ‫)‪(4,338‬‬ ‫‪4,943‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(4,876‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(8,176‬‬ ‫)‪(1,984‬‬ ‫‪2,246‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(2,216‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(4,622‬‬ ‫‪35,907‬‬ ‫‪41,383‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(40,291‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(36,097‬‬ ‫‪153,418‬‬ ‫‪41,929‬‬ ‫)‪(27,730‬‬ ‫)‪(59,566‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(439,656‬‬ ‫)‪(3,427‬‬ ‫‪87,893‬‬ ‫)‪(397,951‬‬ ‫)‪(12,447‬‬ ‫)‪(6,576‬‬ ‫‪902‬‬ ‫)‪(331,606‬‬ ‫סטיות על‬ ‫‪9‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tVx i Actuarial Ltd.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫רגישויות‬ ‫‏‬ ‫רגישות המחויבות האקטוארית לתאריך ‪ 77‬בדצמבר ‪ 7777‬להנחת גידולי השכר (אלפי ש"ח)‬ ‫סה"כ מחויבויות לעובדים‬ ‫שינוי‪:‬‬ ‫סה"כ מחויבויות לעובדים‬ ‫‪0.75%‬‬ ‫‪12,872‬‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫‪12,994‬‬ ‫‪1.25%‬‬ ‫‪13,122‬‬ ‫‪1.50%‬‬ ‫‪13,255‬‬ ‫‪1.75%‬‬ ‫‪13,395‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪13,540‬‬ ‫‪2.25%‬‬ ‫‪13,692‬‬ ‫‪2.75%‬‬ ‫‪14,018‬‬ ‫)‪(122‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪261‬‬ ‫‪401‬‬ ‫‪546‬‬ ‫‪698‬‬ ‫‪1,024‬‬ ‫‏‬ ‫‏‬ ‫רגישות המחויבות האקטוארית לתאריך ‪ 77‬בדצמבר ‪ 7777‬להנחת העזיבות (אלפי ש"ח)‬ ‫‏‬ ‫סה"כ מחויבויות לעובדים‬ ‫שינוי‪:‬‬ ‫סה"כ מחויבויות לעובדים‬ ‫גידול פי ‪2‬‬ ‫‪10,929‬‬ ‫גידול ‪05%‬‬ ‫‪11,868‬‬ ‫לפי המודל‬ ‫‪12,994‬‬ ‫קיטון ‪20%‬‬ ‫‪13,642‬‬ ‫קיטון ‪05%‬‬ ‫‪14,357‬‬ ‫)‪(2,065‬‬ ‫)‪(1,127‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪648‬‬ ‫‪1,363‬‬ ‫‏‬ ‫‪6‬‬ ‫‏ בדיקות‏הרגישות‏לא‏כוללות‏את‏ההטבות‏של‏השכלה‏גבוהה‪,‬‏בדיקות‏רפואיות‏ופרישה‏מוקדמת‏כיוון‏שהן‏זניחות ‏‬ ‫‪10‬‬