גיליון 1/2012 - האיגוד המטאורולוגי הישראלי

‫תוכן העניינים‬
‫עמוד השער‬
‫תמונת הגיליון‬
‫בעלי תפקידים באמ"י‬
‫‪3‬‬
‫על תמונת השער‬
‫‪3‬‬
‫דבר העורך‬
‫‪4‬‬
‫דבר היו"ר‬
‫‪5‬‬
‫סדנה בנושא מודלים ברזולוציה גבוהה למתן תחזיות משקעים והידרולוגיות‬
‫‪6‬‬
‫שינוי תקנון‬
‫‪9‬‬
‫אסיפה כללית‬
‫‪10‬‬
‫יום עיון בנושא שינויי אקלים בישראל‬
‫‪12‬‬
‫דבר המזכיר של ‪ WMO‬ליום המטאורולוגיה העולמי ‪2012‬‬
‫‪15‬‬
‫תוכנית הכנס השנתי של אמ"י‬
‫‪19‬‬
‫תמונות מכנס אמ"י תשע"ב‬
‫‪22‬‬
‫תעודת יקיר אמ"י תשע"ב‬
‫‪28‬‬
‫תוצאות הבחירות למועצת אמ"י‬
‫‪29‬‬
‫תקצירי ההרצאות והפוסטרים בכנס השנתי‬
‫‪30‬‬
‫לזיכרם‪ ,‬ד"ר חוה שטיינברג ז"ל; פרופ' אליעזר גנור ז"ל‬
‫‪62‬‬
‫‪2‬‬
‫בעלי תפקידים באמ"י‬
‫הועדה המרכזת‬
‫נח וולפסון‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬
‫יו"ר ‪-‬‬
‫מזכיר ‪ -‬אלונה אריה‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬
‫עמיר גבעתי‪ ,‬נציבות המים‬
‫גזבר ‪-‬‬
‫ועדת הדרכה‬
‫פנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬
‫הדס סערוני‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬
‫שמעון קריצ'ק‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫המועצה הנבחרת‬
‫תמי אליאס‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬
‫פנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫יוסי ברקן‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫אורי דיין‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ברוך זיו‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬
‫עמית סביר‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬
‫דוריטה רוסטקייר אדלשטיין‪ ,‬המכון הביולוגי‬
‫ועדת ביקורת‬
‫איתן מאזה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫הדס סערוני‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫מערכת מטאורולוגיה בישראל‬
‫יאיר גולדרייך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עורך‬
‫אבריל גולדרייך‪ ,‬עריכה גראפית‬
‫חברי המועצה בתוקף תפקידם‬
‫‪ ,‬מנהל השמ"ט‬
‫‬‫ערן בז'ה‪ ,‬מפקד מטאורולוגיה ח"א‬
‫תמונת השער‬
‫תמונת השער הפעם היא תמונה ידועה הקשורה באסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל היושב שני מימין בין‬
‫חברינו פרופסור זאב לוין (לשמאלו – יקיר אמ"י תשע"א) ופרופסור יואב יאיר‪ .‬הצוות המשלחת שתכננה שליוותה‬
‫מן הקרקע את מסעו של אילן בחלל כלל גם את פרופסור יהויכין יוסף ז"ל (יויה ‪ -‬עומד מעל לאילן) שלזכרו‬
‫הקדשנו את כנס אמ"י השנה‪ ,‬ולידו (בחולצה כחולה) פרופסור אליעזר גנור ז"ל עליו נכתב בחוברת הנוכחית‬
‫במדור לזכרם‪ .‬פרטים נוספים על המחקר כותב זאב במדור לזכרם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫דבר העורך‬
‫לחברי האיגוד שלום רב‪,‬‬
‫החוברת הנוכחית ‪ 12/1‬פותחת את "כרך" ‪ 2012‬והיא מוקדשת בעיקר לסיכום שני כנסים‪ :‬הכנס על שינויי‬
‫אקלים בישראל שקיימנו במשרד החקלאות‪ ,‬בית דגן‪( ,‬ה' שבט תשע"ב ‪ )29.1.12‬והכנס השנתי תשע"ב (‪.)2012‬‬
‫החוברת מכילה את תכניות הכנסים‪ ,‬תמונות ואת התקצירים המורחבים מהכנס השנתי‪ .‬הכנס השנתי מוקדש‬
‫הפעם לזכרו של פרופסור יהויכין יוסף (יויה) ז"ל‪ .‬דברים לזכרו הופיעו בגיליון ‪.2009/2‬‬
‫ליקיר אמ"י לשנת תשס"ט נבחר חברנו מר יעקב לומס גימלאי השרות המטאורולוגי‪ .‬יעקב היה סגן מנהל‬
‫השרות‪ ,‬ראש היחידה לאגרו‪-‬מטאורולוגיה וראש מחלקת האקלים‪ .‬באשר לאמ"י‪ ,‬יעקב שימש מספר קדנציות‬
‫כיו"ר אמ"י ואפשר לומר כי הוא זה שעיצב את המבנה וקבע את התכנים של פעילות אמ"י‪ .‬כשניהל את היחידה‬
‫למטאורולוגיה חקלאית הייתה יחידה זאת אחת הגדולות בשרות עם פעילות מחקרית (מספר רב ביותר של‬
‫פרסומים בעיתונות‪ ,‬כתבי עת ישראליים ובין‪-‬לאומיים) והדרכתית ענפה‪ ,‬כשגולת הכותרת הייתה חיבור אטלס‬
‫הקרה הישראלי‪ .‬יחידה זאת הקימה בשיתוף עם משרד החוץ בי"ס בין‪-‬לאומי להדרכה בתחום המטאורולוגיה‬
‫בכלל ומטאורולוגיה חקלאית בפרט‪ .‬ההדרכה נעשתה בארץ ואף במרכזים שונים במבחר ארצות‪.‬‬
‫הכנס השנה נערך זו באוניברסיטה הפתוחה‪ .‬זו הפעם השנייה שניתן היה להציג את המחקר בדרך של פוסטר‪.‬‬
‫התקצירים מופיעים בסדר הבא‪ :‬תקצירים מורחבים‪ ,‬תקצירים רגילים ותקצירי הפוסטרים‪.‬‬
‫המדור "לזכרם" מוקדש הפעם לד"ר חוה שטיינברג ולפרופ' אליעזר גנור ז"ל‪ .‬חוה שמשה בין השאר כיו"ר‬
‫אמ"י בשנות התשעים‪ .‬אלי‪ ,‬יליד תל אביב‪ ,‬היה חברי לספסל הלימודים בלמודי תואר ראשון ושני באוניברסיטה‬
‫העברית‪ .‬כשבאתי לביתו שברמת השרון לנחום אבלים בבעת השבעה‪ ,‬הזכירה לי רעייתו מרגלית כיצד התכוננו‬
‫ביחד בביתם שבירושלים לבחינת הגמר בגיאולוגיה‪ .‬אלי היה אחד המועמדים המובילים ליקיר אמ"י תשע"ב‪.‬‬
‫לסיום כהרגלנו להזכיר לחברים את שלוש האפשרויות להגשת מאמרים לביטאון‪:‬‬
‫‪ .1‬מאמרים (יעברו שיפוט) ‪ .2‬רשימות\תגובות ("‪ - "camera-ready‬ללא שיפוט ועל אחריות הכותב [עריכה‪,‬‬
‫עריכה לשונית ותוכן]) ‪ .3‬תקצירי מאמרים (מורחב ‪ -‬לפחות ‪ 3‬עמודים [כולל איורים ומראי מקום] – בעברית‬
‫"‪ )"camera-ready‬שהתפרסמו בכתבי עת שפיטים ‪ .‬המטרה היא שהמאמרים הללו יגיעו לקהל שאינו מצוי אצל‬
‫כתבי עת אלו‪ ,‬יוכל לקרא ולהתעדכן‪ .‬החומר יוגש בעברית או באנגלית (חובת העברית היא רק על התקצירים‬
‫המורחבים) בתכנת ‪ .WORD‬מאמרים לשיפוט יש להגיש ברווח כפול‪ .‬הכותרת‪ ,‬שם‪/‬שמות מלא‪/‬ים של המחבר‪/‬ים‬
‫(ללא תארים) וכתובת מלאה של המוסד בו בוצע המחקר (כולל מיקוד) ודוא"ל יופיעו באותיות מודגשות (‪.)BOLD‬‬
‫את החומר יש לשלוח אלי בדוא"ל לפי הכתובת‪goldrey@mail.biu.ac.il :‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫יאיר גולדרייך‪ ,‬פרופ' אמריטוס‬
‫המחלקה לגיאוגרפיה והסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪4‬‬
‫דבר היו"ר‬
‫בחודש מרץ האחרון התקיים הכנס השנתי של האיגוד המטאורולוגי הישראלי‪ .‬הכנס היה עשיר בתוכנו‪,‬‬
‫בהשתתפות מרצים רבים‪ .‬כמו כן השתתף בכנס‪ ,‬ונשא הרצאת אורח‪ ,‬פרופ' ריצ'רד אנתס‪ ,‬לשעבר נשיא ‪,NCAR‬‬
‫שהרצאתו זכתה להדים רבים‪.‬‬
‫בכוונת האיגוד וועדת ההדרכה למסד נושא זה ולהזמין מדי שנה אורח מחו"ל לתת הרצאה ייחודית בכנס אמ"י‪.‬‬
‫הפעילות האקדמית הנמרצת נמשכת וב‪ 16.05.2012-15 -‬מתוכננת סדנא בנושא מודלים נומריים ברזולוציה‬
‫גבוהה‪ ,‬בהשתתפות שני אורחים מ‪ .NCAR -‬הסדנא מאורגנת ע"י חברנו ד"ר עמיר גבעתי‪ ,‬בסיוע וועדת ההדרכה‬
‫והמזכירות‪.‬‬
‫במשך התקופה האחרונה נעשו גם צעדים ארגוניים חשובים‪ ,‬נערכו בחירות ונבחרה מועצה חדשה‪ .‬בהמשך תיערך‬
‫אסיפה יוצאת מן הכלל‪ ,‬בה יועלו להצבעה שינויים תקנוניים וכן יושלם הרכב המועצה וועדת הביקורת‪.‬‬
‫המועצה ערה ל"החרמת" אמ"י ע"י השמ"ט‪ ,‬אך הדרך היחידה הנראית אפקטיבית הינה חזרת השמ"ט לחברות‬
‫באמ"י ‪ -‬דלת האיגוד פתוחה לכל מצטרף‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ד"ר נח וולפסון‬
‫יו"ר האיגוד‬
‫‪5‬‬
‫סדנה בנושא מודלים ברזולוציה גבוהה למתן תחזיות‬
‫משקעים והידרולוגיות‬
‫אמ"י שמח לארח ‪ 2‬מדענים בכירים מ‪ – NCAR-‬ד"ר רוי רסמוסן וד"ר דייב גוצי'ס ‪ -‬לסדנה בת יומיים בנושא‬
‫מודלים נומריים ברזולוציה גבוהה‪ ,‬בהשתתפות מדענים ישראלים‪.‬‬
‫הסדנה תתקיים במרכז הכנסים שפיים בתאריך ‪ 16.05.12-15‬והיא מהווה נדבך נוסף בפעילות המעית המודברת‬
‫של האיגוד בשלוש השנים האחרונות‪ .‬בשל השתתפות המדענים האורחים תיערך הסדנה בשפה האנגלית‪.‬‬
‫עלות ההשתתפות בסדנה ‪ - ₪100‬ההשתתפות לחברי אמ"י ללא תשלום‪ .‬יש להירשם מראש ע"י שליחת דוא"ל‬
‫לכתובת ‪ workshop@met-society.org.il‬בציון שם‪ ,‬מוסד ומספר טלפון‪.‬‬
‫מצ"ב תוכנית הסדנה‪.‬‬
‫‪6‬‬
High Resolution Models for Precipitation and Hydrological Prediction:
Workshop schedule
Tuesday 15/05/2012:
Precipitation processes in complex terrain
09:30-10:30:
Principles of Orographic Precipitation: Winter systems
Dr. Roy Rasmussen, NCAR.
10:30-11:30:
Principles of Orographic Precipitation: Summer systems
Dr. Dave Gochis, NCAR.
11:30-12:00:
Coffee brake
12:00-12:30:
An analysis of the sensitivity of precipitation forecasts to microphysical
parameterization and grid-resolution
Dr. Barry Lynn, "Weather it-is".
12:30-13:15:
Aircraft measurements at orographic precipitation: The role of cloud conditions
nuclide, the effects on precipitation process and cloud modeling challenges
Prof. Daniel Rosenfeld, The Hebrew University.
13:15 – 14:00:
Lunch Brake
14:00 – 14:45:
The Colorado Headwater Regional Hydroclimate Study Precipitation Modeling
Dr. Roy Rasmussen, NCAR.
14:45 – 15:15:
High resolution climate modeling
Prof. Pinhas Alpert, Tel Aviv University.
15:15 – 16:00:
Land surface hydrology
Dr. Dave Gochis, NCAR.
16:00 – 16:30:
Open panel and discussion
7
Wednesday 16/05/2012:
Applications of high-resolution numerical models
09:30-10:15:
Cloud Seeding and the Wyoming Winter Orographic Precipitation Enhancement
Study
Dr. Roy Rasmussen, NCAR.
10:15-10:45:
Using the WRF model for evaluation the cloud seeding activity in Israel
Dr. Amir Givati, Israeli Hydrological Service-Water Authority.
10:45-11:30:
The Cloud Physics background for the Israeli orographic cloud seeding activity
Prof. Daniel Rosenfeld, The Hebrew University.
11:30-12:00:
Coffee brake
12:00-13:00:
Fully-coupled High-resolution modeling with WRF-Hydro
Dr. Dave Gochis, NCAR.
13:00-13:45:
Lunch Brake
13:45-14:15:
Numerical simulation of cloud and precipitation processes using a new 3D WRF
detailed cloud microphysics scheme
Dr. Amit Teller, RAFAEL
14:15-15:00:
High-resolution reanalysis of precipitation in the Middle East and Israel
Dr. Dorita Rostkier-Edelstein, IBBR.
15:00-15:30:
Progress in orographic precipitation modeling and possible expected changes in
the future
Dr. Roy Rasmussen, NCAR
15:30-16:30:
Open Panel and discussion
8
9
‫אמי ‪ -‬האיגוד‬
‫המטאורולוגי‬
‫הישראלי‬
‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬
‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,03-6160598 :‬פקס‪03-6184384 :‬‬
‫‪http://met-society.org.il‬‬
‫‪AMI093‬‬
‫‪25.03.12‬‬
‫הנדון‪ :‬הזמנה לאסיפה כללית מיוחדת‬
‫לחברים שלום‪,‬‬
‫כפי שהודענו בכנס אמ"י‪ ,‬תיערך אסיפה כללית מיוחדת של חברי האיגוד בתאריך ‪.24.05.12‬‬
‫על סדר היום‪:‬‬
‫• בחירת חבר מועצה נוסף וחבר נוסף בוועדת הביקורת‬
‫• הצבעה על שינוי בתקנון‪ :‬ביטול מקומות משוריינים בהתאם למכתב מיום ‪04.03.12‬‬
‫ולהסברים שניתנו בכנס‪.‬‬
‫• נושאים נוספים שיועלו ע"י החברים – בהתאם לתקנון‪.‬‬
‫על מנת לחסוך בהוצאות שכירות אולם‪ ,‬אנו מבקשים מהחברים‪ ,‬המעונינים להגיע לאסיפה‪,‬‬
‫להודיע לנו על כך בתוך שבועיים‪ ,‬לכתובת‪ kenes2012@met-society.org.il :‬בהתאם למספר‬
‫החברים שיגיע נקבע את מקום האסיפה ונודיע שנית לכל החברים‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫נח וולפסון‬
‫יו"ר אמ"י‬
‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬
‫אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬
‫‪1011192021‬‬
‫אמי ‪ -‬האיגוד‬
‫המטאורולוגי‬
‫הישראלי‬
‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬
‫כתובת האיגוד‪ :‬הלחי ‪ 31‬בני ברק‪ ,‬טלפון‪ , 03 – 6160598 :‬פקס‪03 – 6184384 :‬‬
‫‪http://met-society.org.il‬‬
‫‪26/03/12‬‬
‫‪AMI/94‬‬
‫לכבוד‬
‫חברי אמ"י‬
‫הנדון‪ :‬סדר היום אסיפה כללית יוצאת מן הכלל בתאריך ‪24.05.12‬‬
‫‪ .1‬האסיפה הכללית תתנהל לפי סדר היום הבא‪:‬‬
‫‪ - 10:00 – 10:30‬פתיחת האסיפה‬
‫‪ - 10:30‬דיון במידה ויידרש ע"י החברים‬
‫‪ - 10:30 – 14:00‬הצבעות על ההצעות שהוגשו‬
‫‪ - 10:30 – 14:00‬בחירת חברי מועצה וועדת ביקורת נוספים‬
‫‪ .2‬עקב העובדה כי האספה מתנהלת ביום עבודה וההצבעה הינה חשאית הרי שחברי העמותה‬
‫מתבקשים להעביר את ההצעות שיועמדו להצבעה עד ‪ 21‬יום לפני מועד ההצבעה על מנת שנוכל‬
‫להכין פתקי הצבעה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הצעות שלא הועברו במועד לא יועלו להצבעה‪.‬‬
‫‪ .4‬חברים המעונינים להציע נושאים לדיון ללא החלטות מתבקשים להעבירם עד ‪ 14‬יום לפני מועד‬
‫האסיפה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫נח וולפסון‬
‫יו"ר אמ"י‬
‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬
‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬
‫תוכנית יום העיון בנושא שינויי אקלים בישראל‬
‫‪21.19.92‬‬
‫שעה‬
‫נושא הרצאה‬
‫שם מרצה‬
‫‪03:80-00:00‬‬
‫התכנסות‬
‫‪00:00-00:90‬‬
‫דברי פתיחה ‪ -‬יו"ר אמ"י‬
‫‪00:90-00:80‬‬
‫דברי פתיחה ‪ -‬פרופ' פנחס אלפרט‬
‫מושב ראשון‬
‫תצפיות ותחזיות לעתיד‬
‫‪00:80-90:00‬‬
‫פרופ' הדס סערוני‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר עמיר גבעתי‬
‫מגמות שינוי במשטר הטמפרטורה ב‪-‬‬
‫‪ 80‬השנים האחרונות‬
‫‪90:00-90:80‬‬
‫ד"ר ברוך זיו‪,‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪90:80-99:00‬‬
‫פרופ' שמעון קריצ'ק וד"ר רנה סמואלס‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫מגמות שינוי במשטר הגשמים‪ :‬תנודות‬
‫דקדאליות מול מגמה ארוכת טווח‬
‫תוצאות אנסמבל של מודלים אקלימיים‬
‫ברזולוציה גבוהה למזרח הים התיכון‬
‫‪99:00-99:80‬‬
‫ד"ר עמיר גבעתי‪,‬‬
‫השירות ההידרולוגי‪-‬רשות המים‬
‫השפעת שינויי אקלים נצפים וחזויים על‬
‫מקורות המים בישראל‬
‫‪99:80-90:00‬‬
‫מושב שני‬
‫הפסקת קפה‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר ברוך זיו‬
‫בחינת גורמים בשינויי אקלים‬
‫‪90:00-90:80‬‬
‫פרופסור יוחנן קושניר‪,‬‬
‫אוניברסיטת קולומביה‬
‫ירידה בכמות גשמי החורף מסביב לאגן‬
‫הים התיכון‪ :‬תוצר של תנודות טבעיות או‬
‫סימן ל‪”?Climate Change-‬‬
‫‪90:80-98:00‬‬
‫ד"ר יעקב ליבשיץ‪,‬‬
‫השירות ההידרולוגי‪-‬רשות המים‬
‫העבר כמפתח לעתיד‬
‫‪98:00-98:80‬‬
‫ד"ר אלון רימר‬
‫שינויים ארוכי טווח בהידרולוגיה של אגן‬
‫הכנרת ‪ -‬השפעות מקומיות או התחממות‬
‫גלובלית?"‬
‫‪98:80-90:00‬‬
‫פרופ' דני רוזנפלד‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫השפעות האירוסולים על מאזני הקרינה‪,‬‬
‫משקעים והאקלים‬
‫‪90:00-90:00‬‬
‫הפסקת צהרים‬
‫מושב צהרים‬
‫ספקות בנוגע לשינויים האקלימיים מעשה ידי אדם‬
‫והסברים אלטרנטיביים‬
‫‪90:00-90:90‬‬
‫‪90:90-90:00‬‬
‫פרופ' פנחס אלפרט‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫מדוע הספקנים ומכחישי ההתחממות‬
‫אינם משכנעים‬
‫פאנל ודיון‬
‫‪02‬‬
03
04
2102 ‫ ליום המטאורולוגיה העולמי‬WMO ‫דבר המזכיר של‬
World Meteorological Day
Powering our future with weather,
climate and water
Message by Michel Jarraud, Secretary-General
of WMO
Every year, the 23rd of March, the World
Meteorological
Organization
(WMO)
and
the
international meteorological community join efforts
to celebrate the World Meteorological Day,
commemorating the coming into force in 1950 of the
WMO Convention through which WMO assumed the
previous
responsibilities
of
the
International
Meteorological Organization (IMO), established in
1873 to foster international collaboration in meteorology for the protection of
life and property.
Whereas the non-governmental IMO was not associated with the League of
Nations, the new Organization became a specialized agency of the United
Nations System as early as 1951. By 1972, WMO began to expand its original
mandate in meteorology and climate to increasingly include water as well as a
number of environmental issues.
The World Meteorological Day celebration has traditionally focused each
year on a selected key subject. The theme adopted by the WMO Executive
Council for 2012 is “Powering our future with weather, climate and water", in
particular to illustrate the benefits provided by weather, climate and water
information to different socioeconomic sectors.
Such a theme seems especially appropriate this year, as in 2011 the
Sixteenth World Meteorological Congress unanimously agreed to launch in
2012 a Global Framework for Climate Services (GFCS), responds to the
mandate of the Third World Climate Conference (WCC-3) which, in the
Summer of 2009, followed-up on the first two historic World Climate
Conferences convened by WMO with partners in 1979 and 1990.
As you are aware, the Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC),
which WMO created and has been successfully co-sponsoring with UNEP since
1988, and which at the end of 2007 received the prestigious Nobel Peace Prize,
05
has unequivocally demonstrated that certain human activities are contributing
to the warming of the climate system and have dire effects on our natural
environment, such as increases in global average air and ocean temperatures,
widespread melting of snow and ice and rising global average sea levels. This
is an issue which the UN Secretary-General has characterized as the “defining
challenge of our era”.
Accordingly, it will be extremely important to ensure that in all our efforts to
implement the GFCS, in particular to contribute to sustainable development,
we always keep in mind the need to minimize as much as possible the
atmospheric release of greenhouse gases. The Sixteenth WMO Congress in
2011 also agreed that the four initial GFCS priorities would be disaster risk
reduction, water, health, and food security. The first of these GFCS priorities,
disaster risk reduction, has been for years a high WMO priority and it continues
to be so, especially since vulnerable communities around the globe are
struggling to increase their effectiveness in preventing or mitigating natural
disasters, close to 90 per cent of which over the last 50 years have been linked
to weather, climate and water hazards and fall therefore within the mandate of
WMO.
The number of these vulnerable communities has augmented over the last
decades as a result of increased urbanization, population shifts into more
fragile areas, such as coasts, lowlands, arid regions, megadeltas and
floodplains.
This issue is critically coupled with the increase in the frequency and
intensity of a number of extreme events anticipated by the IPCC Fourth
Assessment Report. Accordingly, decision-makers and emergency response
managers will increasingly require more and better weather and water
information and climate services to formulate the most appropriate
contingency plans.
The provision of weather-, climate-, and water-related information is also
needed to support several vital socio-economic activities like agriculture,
health, transport, energy generation and water resources management, all of
which have the potential to provide considerable developmental benefits
through a relatively moderate investment, particularly in capacity
development.
In the course of the recent UNFCCC COP 17 session in Durban (South
Africa), WMO once more underscored that improved research, observations,
prediction and capacity development will be essential elements for the
protection of life and property in the most vulnerable countries, a number of
which already have considerable difficulties in maintaining their respective
hydrometeorological observing and telecommunications networks and will need
enhanced support to bridge the scientific and technological gap with the
06
developed world.
Furthermore, WMO has continued to stress that Least-developed Countries
(LDCs), Small Island Developing States (SIDS) and other vulnerable
developing countries should be increasingly empowered to use early warning
systems to safeguard their fragile sustainable development, as well as the
environment and the global climate, for present and future generations.
Therefore, the theme for World Meteorological Day-2012 is particularly
appropriate to afford all WMO Members a key opportunity to illustrate some of
the most significant benefits which can be derived from weather, climate and
water observations and predictions, in particular from the perspective of
climate as a resource and to power their sustainable development through the
GFCS.
These benefits will be vital for all resources areas and at all scales. To focus
on an example which transcends the four initial GFCS priorities, as in the case
of energy generation, while many renewable energy projects must necessarily
be large-scale, several “green” technologies like wind, solar and hydropower
are especially well-suited for the rural and remote areas, where local energy
resources are often indispensable for human development.
Millions of households receive power from small-scale domestic solar
systems, while micro-hydro systems, configured at village-scale or countyscale mini-grids, can be used advantageously in certain areas. Dams used to
store hydropower have long been an important element of the world's energy
supply, currently generating about one-fifth of global electricity needs.
Wind power has also been expanding, despite the need for substantial
infrastructural investments before it can be harnessed. Towards the end of
2010, the worldwide installed capacity of wind-powered generators reached
nearly 200 Gigawatts (GW), corresponding to about 2.5 per cent of the global
electricity consumption.
To determine the feasibility of wind or solar power in a given area, it is
always necessary to access reliable climate data. Solar power, in particular,
can be much more feasible for some regions of the world than for others. The
World Standard Reference instrument for solar radiation measurements is
maintained by the World Radiation Centre in Davos (Switzerland) and the WMO
World Radiation Data Centre (WRDC) is located in Saint Petersburg (Russian
Federation).
Additionally, more and more rural households are adopting lighting and
cooking systems based on locally produced biogas. Biomass production
involves using garbage or even crops, such as corn, sugar cane or other
vegetation, to generate bio-fuel or as a direct combustion material. However,
care must be exercised not to release an even more powerful greenhouse gas
into the atmosphere than the one we seek to avoid in the first place, as well as
07
not to jeopardize, through energy generation, the food security resources of
the concerned population.
Through its 2010 report Energy for a Sustainable Future, the UN high-level
Advisory Group on Energy and Climate Change has reported that, by scaling up
renewable energy and other low-emission technologies, it would be possible to
provide universal access to modern energy services by 2030 without
significantly increasing greenhouse gas emissions. In the context of the UN
System, WMO actively participates in UN-Energy, the principal interagency
mechanism in the field of energy charged with ensuring UN system coherence
in its response and the collective engagement of non-UN stakeholders.
Before concluding this Message, allow me to recall that the (provisional)
2011 WMO Statement on the status of the climate, released recently, clearly
underscores the continuing changes in our climate. The 13 warmest years on
record have all occurred since 1997 and global temperatures in 2011 were
higher than any previous La Niña year, an event which usually has a cooling
influence.
Concentrations of greenhouse gases in the atmosphere have continued to
increase unabated, reaching an all-time high in 2011, while the extent of Arctic
sea ice cover last summer was the second lowest on record and the overall sea
ice volume was most likely the lowest ever registered.
Weather, climate and water have been powering our socioeconomic
development for years and they shall increasingly contribute to meet the
challenges of the future, especially in the context of the new Global
Framework, for which WMO and the National Meteorological and Hydrological
Services (NMHSs) of its 189 Members will continue to provide the main thrust
in terms of authoritative scientific knowledge; of timely weather and climate
data and products; and from now on, of climate services, for the benefit of all
socioeconomic sectors.
We shall increasingly rely on the GFCS in the context of the UNFCCC
because, it will not only contribute to the climate change mitigation measures
which must imperatively be adopted in urgency, if we are indeed to survive as
a civilization, but it will also be invaluable for natural disaster risk reduction as
well as more generally in adapting to the climatic changes to which we are
already committed on account of the inertia of the climate system.
In the course of this vital endeavour, I am confident that the theme of
World Meteorological Day 2012 will contribute to further engage all WMO
Members and partners, at the highest level, in these key initiatives and so I
wish to congratulate them most sincerely on the occasion of the World
Meteorological Day 2012.
08
‫אמי ‪ -‬האיגוד‬
‫המטאורולוגי‬
‫הישראלי‬
‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬
‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,03-6160598 :‬פקס‪03-6184384 :‬‬
‫‪http://met-society.org.il‬‬
‫תכנית כנס אמ"י תשע"א – ‪2012‬‬
‫הכנס מוקדש לזכרו של פרופ' יהויכין יוסף ז"ל‬
‫יום ה'‪ ,‬כ"ח באדר תשע"ב ‪ – 22.03.2011‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה‬
‫‪:09:00 – 08:30‬‬
‫‪:09:20 – 09:00‬‬
‫התכנסות ורישום‬
‫ברכות‪ ,‬דברי פתיחה והענקת פרס יקיר אמ"י‪ ,‬ד"ר נח וולפסון יו"ר אמ"י‬
‫‪:11:00 – 09:20‬‬
‫מושב ראשון – אירוסולים ואקלים‪ .‬יו"ר‪ :‬פרופ' אורי דיין‬
‫‪:09:40 – 09:20‬‬
‫פנחס אלפרט ואמנון סטופ‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬איזבלה אוסטינסקי‪-‬צדקי‪ ,‬השירות‬
‫המטאורולוגי‬
‫מחקרי האבק שלי עם אלי גנור ז"ל‬
‫פאבל קישצ'ה ופנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ק‪ .‬קרנבאלה‪ ,‬א‪ .‬פיסוני ומ‪ .‬וולטה‪,‬‬
‫אוניברסיטת וורשה וס‪ .‬ניקוביץ‪ ,‬הארגון המטאורולוגי העולמי‬
‫שיפור בסימולציות של זיהום אוויר בצפון איטליה בעזרת תחזית אבק מהסהרה‬
‫ראובן הייבלום‪ ,‬אילן קורן ואורית אלטרץ‪ ,‬מכון וייצמן למדע‬
‫השפעות של אירוסולים על מרכז המסה של עמודות גשם‬
‫עמית טובי ואורי דיין‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫הרמה הסיבירית‪ :‬קשרים מרחוק‪ ,‬אירועי קיצון והשפעת השקע האיסלנדי‬
‫קארין ארדון וזאב לוין‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬עמית טלר‪ ,‬רפא"ל‬
‫השפעתם של גרעיני קרח בישראל על כמות המשקעים‪ ,‬מקרה מבחן עם מודל ‪TAU-2D‬‬
‫‪:10:55 – 09:40‬‬
‫‪:10:20 – 10:00‬‬
‫‪:10:40 – 10:20‬‬
‫‪:11:00 – 10:40‬‬
‫‪:11:30 – 11:00‬‬
‫הפסקת קפה והצגת הפוסטרים‬
‫‪:13:35 – 11:30‬‬
‫מושב מוזמן בשפה האנגלית – ‪ .Numerical Models‬יו"ר‪ :‬פרופ' פנחס אלפרט‬
‫‪Richard A. Anthes, UCAR, Boulder, Colorado :12:15 – 11:30‬‬
‫‪Demons and Butterflies-Beating Predictability Theory‬‬
‫‪Dorita Rostkier Edelstein, Israel Institute for Biological Research, Y. Liu, W.‬‬
‫‪:12:35 – 12:15‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪Yu, Z. Liu, C. Schwartz, NCAR and Adam Pietrkowski‬‬
‫‪Data Assimilation across Scales and Platforms in the Eastern Mediterranean‬‬
‫‪Barry Lynn and Guy Kelman, Weather It is, Yoav Yair, The Open University of :12:55 – 12:35‬‬
‫‪Israel, Cloin Price, Tel Aviv University and Adam Clark, NOAA‬‬
‫‪Predicting Cloud to Ground and Intracloud Lightning in Weather Forecast Model‬‬
‫‪Amir Givati, Israeli Hydrological Service, Water Authority :13:15 – 12:55‬‬
‫‪Using high resolution hydro-meteorological and hydro-climate models for‬‬
‫‪stream flow and water recourses prediction‬‬
‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬
‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬
‫אמי ‪ -‬האיגוד‬
‫המטאורולוגי‬
‫הישראלי‬
‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬
‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,03-6160598 :‬פקס‪03-6184384 :‬‬
‫‪http://met-society.org.il‬‬
‫‪Eyal Fattal, Israel Institute for Biological Research :13:35 – 13:15‬‬
‫‪Pollutant dispersion and turbulence within the urban boundary-layer over complex‬‬
‫‪terrain - Lagrangian-stochastic modeling and measurements from the 2009 Haifa‬‬
‫‪campaign‬‬
‫‪:14:15 – 13:35‬‬
‫הפסקת צהרים‪ ,‬בחירות והצגת הפוסטרים‬
‫‪:14:30 – 14:15‬‬
‫אסיפת חברי אמ"י ודיווח‬
‫‪:16:30 – 14:30‬‬
‫מושב שלישי‪ :‬היבטים של משקעים ואקלים‪ .‬יו"ר‪ :‬ד"ר דוריטה רוסטקייר‪-‬אדלשטיין‬
‫‪:14:50 – 14:30‬‬
‫נדב פלג ואפרת מורין‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫תכונות מרחביות ועתיות של תאי גשם קונבקטיביים מנתוני מכ"ם מטאורולוגי באזור רמת‬
‫מנשה‬
‫שבתאי כהן‪ ,‬ג'רלד סטנהיל ורפאל רוסה‪ ,‬מכון וולקני‬
‫‪The Roles of Water Vaopr, Rainfall and Solar Radiation in Determining‬‬
‫‪Air Temperature Change Measured at Bet Dagan 1964-2010‬‬
‫אפרת מורין‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫זיהוי מגמות אקלימיות‪ :‬מגבלות ותובנות חדשות בהיבט מקומי וגלובלי‬
‫יוסי דלין‬
‫ניתוחים סטטיסטיים של נתונים הידרולוגיים ואקלימיים‬
‫איתמר לנסקי אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬אורי דיין‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫זיהוי ואפיון הבריזה מנתוני לוויין ותחנות מטאורולוגיות במצבים סינופטיים שונים‬
‫משה מנדל‪ ,‬גמלאי השירות המטאורולוגי‬
‫"כמוש" – מקורו של המונח המטאורולוגי "חמסין"‬
‫דיווח של קארין ארדון אשר זכתה במלגת אמ"י לנסיעה לכנס בתשע"א‬
‫דיון וסיכום‬
‫‪:15:10 – 14:50‬‬
‫‪:15:30 – 15:10‬‬
‫‪:15:50 – 15:30‬‬
‫‪:16:10 – 15:50‬‬
‫‪:16:30 – 16:10‬‬
‫‪:16:45 – 16:30‬‬
‫‪:17:00 – 16:45‬‬
‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬
‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬
‫אמי ‪ -‬האיגוד‬
‫המטאורולוגי‬
‫הישראלי‬
‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬
‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,03-6160598 :‬פקס‪03-6184384 :‬‬
‫‪http://met-society.org.il‬‬
‫רשימת הפוסטרים המוצגים‬
‫גל אלהלל‪ ,‬קולין פרייס ודוד שטיבלמן‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬יואב יאיר‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪Variations of the Global Fair Weather Current Induced by Strong Winds and Geomagnetic‬‬
‫‪Fluctuations‬‬
‫ישראל סילבר וקולין פרייס‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪Mesopause Temperatures above Tel Aviv‬‬
‫דריה דוברובין וקולין פרייס‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬יואב יאיר‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה ומדענים מהולנד‬
‫‪Sprite brightness on Earth, Saturn and Jupiter: a laboratory simulation‬‬
‫סיגלית שלו והדס סערוני‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬יואב יאיר וברוך זיו‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬יבגני כץ‪ ,‬חברת‬
‫החשמל‬
‫‪Lightning multiplicity characteristics in Eastern Mediterranean thunderstorms‬‬
‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬
‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬
22
23
24
25
26
27
28
‫אמי ‪ -‬האיגוד‬
‫המטאורולוגי‬
‫הישראלי‬
‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬
‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,03-6160598 :‬פקס‪03-6184384 :‬‬
‫‪http://met-society.org.il‬‬
‫‪AMI092‬‬
‫‪25.3.2012‬‬
‫הנדון‪ :‬סיכום בחירות למוסדות אמ"י ‪2012‬‬
‫ביום ‪ 22.03.2012‬התקיימו בחירות למוסדות אמ"י‪ .‬מספר המצביעים – ‪29‬‬
‫הואיל ומספר המועמדים לא עלה על מספר בעלי התפקידים הנדרש‪ ,‬והואיל וכולם קבלו קולות שתמכו‬
‫בהם‪ ,‬כל המועמדים נבחרו‪.‬‬
‫להלן שמות בעלי התפקידים שנבחרו ומספר החברים שהצביעו בעדם‪:‬‬
‫מועצת אמ"י‬
‫אורי דיין ‪29 -‬‬
‫ברוך זיו ‪26 -‬‬
‫פנחס אלפרט ‪24 -‬‬
‫עמית סביר ‪22 -‬‬
‫דוריטה רוסטיקייר‪-‬אדלשטיין ‪21 -‬‬
‫תמי אליאס ‪16 -‬‬
‫יוסי ברקן ‪12 -‬‬
‫הוועדה המרכזת‬
‫יו"ר אמ"י‪ ,‬נח וולפסון ‪23 -‬‬
‫גזבר אמ"י‪ ,‬עמיר גבעתי ‪24 -‬‬
‫מזכיר אמ"י‪ ,‬אלונה אריה ‪25 -‬‬
‫ועדת הביקורת‬
‫הדס סערוני ‪25 -‬‬
‫איתן מאז"ה – ‪25‬‬
‫אני מאחל לבעלי התפקידים הצלחה ולכולנו – המשך עבודה פוריה‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫ברוך זיו – יו"ר ועדת הביקורת‬
‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬
‫אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫תקצירי ההרצאות והפוסטרים בכנס השנתי‬
‫השפעתם של גרעיני קרח בישראל על כמות המשקעים‪ ,‬מקרה מבחן עם‬
‫מודל ‪TAU-2D‬‬
‫קרין ארדון דרייר‪ 0,2,‬זאב לוין‪ 0‬ועמית טלר‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫החוג לגיאופיזיקה מדעים אטמוספריים ופלנטריים‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪2‬‬
‫בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪3‬‬
‫רפא"ל‬
‫תקציר‪ :‬לגבישי הקרח תפקיד חשוב ביצירה של משקעים ובהשפעת עננים על האקלים‪ .‬גבישי הקרח בעננים‬
‫נוצרים על ידי גירעון (נוקליאציה) של חלקיקים הנקראים גרעיני קרח (‪ ,)IN‬המשתנים ממקום למקום ומעונה‬
‫לעונה‪ .‬המכניזם היוצר קרח בעננים עדיין לא מובן היטב וישנה אי בהירות בכל הנוגע למדידת ריכוזם ואפיונם‪.‬‬
‫כתוצאה מכך רוב המודלים המשתמשים בגרעיני קרח נאלצים להשתמש בקרובים (פרמטריזציה) המתבססים על‬
‫מדידות בודדות בלבד וכתוצאה מכך סוטים בהרבה מהמציאות‪ .‬מטרת מחקר זה לשפוך קצת אור על חלק מאי‬
‫הבהירות הנוגעת לאפיון וריכוז גרעיני הקרח באזורינו‪ .‬בעבודה זו נציג את ריכוז גרעני קרח שנמדדו על בסיס‬
‫יומי בין השנים ‪ 2009-2010‬ואפיונם לפי ימים נקיים וימים עם אבק‪ .‬מדידת גרעיני הקרח נעשתה עם במכשיר ה‪-‬‬
‫‪ ,FRIDGE-TAU‬שכויל ונמצא בהתאמה ביחס למכשירים נוספים בהם משתמשים במקומות שונים בעולם‪.‬‬
‫בעבודה זו נמצא כי ריכוז גרעיני הקרח הכללי בימים עם אבק גבוה יותר מאשר בימים נקיים‪ .‬תוך שימוש בכל‬
‫תוצאות המדידה פיתחנו פרמטריזציה המתארת את ריכוז גרעיני הקרח כפונקציה של טמפרטורה ולחץ אדים‬
‫מעל מים או קרח והמאפשרת להבדיל בין ימים עם אבק לימים נקיים‪ .‬המשוואה שפותחה נבדקה ביחס לקרובים‬
‫אחרים הנמצאים בספרות בכל הנוגע להתפתחות עננים וגשם תוך שימוש במודל הדו ממדי של אוניברסיטת תל‬
‫אביב הכולל טיפול מדויק של תהליכי המיקרופיסיקה בענן‪.‬‬
‫‪ .1‬מבוא ורקע‪:‬‬
‫לגבישי הקרח תפקיד חשוב ביצירה של משקעים‪ .‬גבישי הקרח בעננים נוצרים על ידי נוקליאציה של חלקיקים‬
‫הנקראים גרעיני קרח (‪ .)IN‬חלקיקים אלה משתנים בהתאם למקורם ולמסלולם וכן בהתאם לתהליכים הכימיים‬
‫שהם עוברים בדרכם‪ .‬בנוסף‪ ,‬המכניזם היוצר קרח בעננים עדיין לא מובן היטב וישנה אי בהירות בכל הנוגע‬
‫למדידת ריכוזם ואפיונם )‪ .)Levin and Cotton, 2009‬חלק מהבעיה באפיונם של חלקיקים אלה הוא ריכוזם‬
‫הנמוך בכ ‪ 3-4‬סדרי גודל בהשוואה לריכוז גרעיני ההתעבות ובכ‪ 6-‬סדרי גודל בהשוואה לריכוז האירוסולים‬
‫באוויר‪ .‬העדר מדידות אמינות של ריכוז גרעיני הקרח גורם לכך שרב המודלים של עננים ומשקעים נאלצים‬
‫להשתמש בקרובים (פרמטריזציה) המתבססים על מדידות בודדות בלבד‪ .‬כך שלמרות חשיבותו של הקרח‬
‫בהתפתחות עננים ומשקעים ובטיחות טיסה עדיין לא ברורים התהליכים בהם הקרח נוצר בעננים‪ .‬מטרת‬
‫המחקר שאנו מבצעים היא ללמוד על ריכוזם של גרעיני הקרח באזורנו ‪u‬על תלותם בשינויים המטאורולוגים‬
‫ובכך לאפיין את גרעיני הקרח באזורנו ולבנות משוואות מתאימות לשימוש במודלים מתמטיים‪ .‬המדידות שאנו‬
‫מבצעים על בסיס יומי יעזרו בהשוואה של ריכוזי גרעיני הקרח באזורנו (המושפע בין השאר מריכוזים גבוהים של‬
‫חלקיקי אבק) לריכוז גרעיני הקרח הנמדד במרכז אירופה תוך שימוש במערכות מדידה חדשות‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .2‬שיטת המדידה‪:‬‬
‫בין השנים ‪ 2009-2010‬גרעיני הקרח נדגמו על בסיס יומי‪ .‬האירוסולים נאספו באוניברסיטת תל אביב על גבי‬
‫משטח סיליקון (‪ (Silicon wafer‬בעובי של ‪ 0.0mm‬וקוטר של ‪ .45mm‬חמישה ליטרים של אוויר נאספו על משטח‬
‫הסיליקון בעזרת מכשיר ה‪ .(Klein et al., 2010) EAC- Electrostatic Aerosol Collector -‬במכשיר דגימה זה‬
‫האירוסולים נטענים במטען חשמלי שלילי גבוה עם כניסתם לצינור הדגימה וננעצים במשטח הסיליקון‪ .‬בזמן‬
‫המדידה נדגם ריכוז האירוסולים (‪ )0.1-3μm‬ע"י ה‪.(TSI Model 3010) Condensation Particle Counter -‬‬
‫כמו כן נמדדו פרמטרים מטאורולוגים שונים ונתוני ‪ PM10‬ו‪ PM2.5 -‬נתקבלו מתחנות מנ"א (מערך ניטור אוויר‬
‫ארצי של המשרד להגנת הסביבה) הקרובות לאוניברסיטה‪ .‬יעילותם של האירוסולים הנדגמים כגרעיני קרח‬
‫נבחנת בשני סוגי נוקליאציה הטרוגנית‪ :‬דפוזיציה‪ ,‬והתעבות‪-‬הקפאה‪ .‬המדידות נעשו במכשיר ה ‪FRIDGE--‬‬
‫‪ .)TAU (Frankfurt Ice-nuclei Deposition freezing Experiment the Tel Aviv University version‬הסבר‬
‫נוסף על תא זה ועל אופן מדידת הקפיאה בהתעבות‪-‬הקפאה ודפוזיציה ניתן למצוא ב‪ Bundke et al. (2008) -‬וכן‬
‫בתיזה של )‪ .Ardon-Dryer (2012‬בתהליך הדפוזיציה מתקבצות מולקולות מים על החלקיק ויוצרות עובר קרח‬
‫ישירות מהמצב הגזי‪ .‬בתהליך התעבות‪-‬הקפאה נוצר עובר הקרח ע"י יצירת טיפה קטנה שקופאת מיד לאחר מכן‪.‬‬
‫הבחנה בין שתי צורות נוקליאציה אלה הוא דבר קשה וניתן להעריכו רק ע"י מצב העל‪-‬רוויה מעל קרח‪ .‬כאשר זה‬
‫נמוך אין סיכוי ליצר התעבות ונוקליאציה של קרח מתבצעת רק ע"י דפוזיציה‪ .‬כאשר העל רוויה ביחס לקרח עולה‬
‫ומתקרבת לרוויה של מים‪ ,‬יש סיכוי גדול יותר להתעבות‪-‬הקפאה‪.‬‬
‫‪ .3‬תוצאות‪:‬‬
‫מדידות גרעיני הקרח חולקו לימים נקיים וימים עם אבק על בסיס הכיוון ממנו הגיע האוויר ועל בסיס ריכוזי‬
‫‪ PM10‬שנמדדו‪ .‬ימים בהם הריכוז היומי של ‪ PM10‬היה מעל ‪ 100µg/m-3‬והכיוון ממנו הגיע האוויר תאם לאזורים‬
‫מדברים (כדרום מערב‪ ,‬דרום ומזרח‪ ,‬ראה צבע כתום באיור‪ )1‬הוגדרו כימים עם אבק‪ .‬מנגד ימים בהם ריכוז ה‪-‬‬
‫‪ PM10‬היה נמוך מ‪ )µg/m-3) 50-‬והכיוון ממנו הגיע האוויר היה מאזור נקי (מערב או צפון מערב‪ ,‬ראה צבע כחול‬
‫באיור ‪ )1‬הוגדרו כימים נקיים‪ .‬כ‪ 40-‬ימים הוגדו כימים עם סופת אבק וכ‪ 104-‬ימים הוגדרו כימים נקיים‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬חלוקה לפי מסלולי אוויר המתארים את הכיוון ממנו מגיע האוויר אל תחנת המדידה כ‪ 02‬שעות לפני‬
‫הגיעו‪ ,‬הקווים ה כתומים מתארים ימים עם אבק והכחולים ימים נקים‪ ,‬מקור הנתונים מ‪-‬‬
‫‪http://www.arl.noaa.gov‬‬
‫ריכוז גרעיני הקרח לליטר של אוויר בימים עם אבק היה גבוה פי שניים בהשוואה לימים הנקיים‪ ,‬הבדל זה נמצא‬
‫בכל הרוויות שנמדדו (איור ‪ .)2a‬הבדל זה קיים גם ביחס בין גרעיני הקרח לכלל האירוסולים‪ ,‬כפי שניתן לראות‬
‫‪30‬‬
‫באיור ‪ .2b‬מתוך מדידות אלו פותחו מספר פרמטריזציות המתארות את תלות ריכוז גרעיני הקרח כפונקציה של‬
‫טמפרטורה ומצב רוויה ביחס לקרח ‪(Si‬משוואות ‪ .)1-4‬המשוואות מתארות את ריכוז גרעיני הקרח בליטר אוויר‬
‫(משוואות ‪ )1-2‬וכן את היחס בין ריכוז גרעיני הקרח לכלל האירוסולים שנמדדו בזמן המדידה (משוואות ‪,)3-4‬‬
‫כאשר ‪ T‬היא הטמפרטורה במעלות‪ .‬כפי שניתן לראות באיור ‪ 2‬וכן מן המשוואות נמצא קשר חזק יותר בין ריכוז‬
‫גרעיני הקרח ליחס הרוויה מאשר לטמפרטורה‪ ,‬עבור הימים הנקיים וכן עבור האבק‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪IN _ clean  142.8  0.1 T  144  Si‬‬
‫)‪(0‬‬
‫‪IN _ dust  345.7  1.3  T  341.7  Si‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪AF_ clean  1.8 *104  1.1*107  T  1.8 *10 4  Si‬‬
‫)‪(0‬‬
‫‪AF_ dust  2.6 *104  1.2 *106  T  2.6 *104  Si‬‬
‫איור ‪ :2a+b‬השוואה של ריכוזי גרעיני הקרח עבור ימים נקיים (כחול) ועבור ימים עם אבק (חום)‪.‬‬
‫משוואה ‪ 3‬המתארת את ריכוז גרעיני הקרח ביחס לכלל האירוסולים בימים עם אבק הוכנסה למודל הדו מימדי‬
‫של אוניברסיטת תל אביב )‪ ,(Yin et al., 2000‬בכדי להשוואתה עם משוואות אמפיריות נוספות הקיימות‬
‫בספרות‪ .‬הפרמטריזציה הושוותה לזו של )‪ ,Meyers et al. (1992‬הקיימת במקור במודל ואל זו של ‪DeMott et‬‬
‫)‪ .al. (2010‬מתוך השוואת שלוש הריצות עבור ריכוז אירוסולים של ‪( 900cm-3‬איור ‪ )3‬עולה כי הפרמטריזציה‬
‫של ‪ Meyers‬הנפוצה מאוד במודלים רבים בעולם מייצרת ריכוז גבוה מדי של גבישי קרח בעיקר בגובה רב‪ ,‬יותר‬
‫מאלו שנמצאו במדידות (‪ )DeMott et al., 2003‬או כאלה שחושבו תוך שימוש במשואות שפותחו ע"י )‪(2010‬‬
‫‪ DeMott et al.‬ואלה שחושבו תוך בעבודה זו‪ .‬הפרמטריזציה שפותחה בעבודה זו יצרה יותר גבישי קרח בגובה‬
‫נמוך ובטמפרטורות חמות יותר מהריכוזים שנמצאו אצל ‪ . DeMott‬אחת הסיבות להבדל זה יכולה להיות‬
‫העבודה כי גרעיני הקרח בעבודה זו נמדדו קרוב לקרקע ומרבית המדידות עליהן מתבססת הפרמטריזציה של‬
‫‪ DeMott‬מתבססת על מדידות שנלקחו בגובה רב ע"י מטוסים‪ .‬שכפי שהוכח בעבר ריכוז גרעיני הקרח ליד הקרקע‬
‫גבוה יותר מזה שנמצא בגובה רב‪ .‬כמו כן המדידות עליהן הסתמך ‪ DeMott‬מבוססות על אירוסולים בעלי גודל‬
‫הקטן מ‪ ,2m-‬דבר המגביל אל ריכוז גרעיני הקרח האפקטיביים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ התפלגות אנכית של טיפות המים (באפור) גראופים (בכחול) וגבישי הקרח (באדום) כפונקציה של זמן‬:3 ‫איור‬
.‫וגובה עבור כל אחת מן הפרמטריזציות‬
:‫ מסקנות‬.4
.‫ מאלו של ימים נקיים‬2 ‫תוצאות ראשוניות חושפות כי ריכוז גרעיני הקרח (מספר לליטר) גדל בזמן סופות אבק פי‬
‫מתוך מדידות אלו פותחו משוואות אימפיריות (פרמטיזציות) אשר מתארות את ריכוז גרעיני הקרח בישראל עבור‬
.PM10>100(µg/m3) ‫ וכן עבור ימים עם סופות אבק שהוגדרו כימים בהם‬PM10 <50(µg/m3) ‫ימים נקיים‬
‫הפרמטריזציה המתארת את ריכוז גרעיני הקרח ביחס לכלל האירוסולים בימים עם אבק הוכנסה למודל דו‬
‫ השוואתה אל מול פרמטריזציות אחרות העלתה כי נוצרים יותר גבישי קרח בגובה נמוך‬.‫ממדי של ענן‬
‫ הנפוצה מאוד במודלים‬Meyers ‫ כמו כן מההשוואה הזו נמצא כי הפרמטריזציה של‬,‫ובטמפרטורות חמות יותר‬
‫ בהשוואה למדידות שבוצעו במקומות‬,‫רבים בעולם מייצרת ריכוז גבוה מדי של גבישי קרח בעיקר בגובה רב‬
‫ כמו כן הריכוז‬.(Levin et al, 1996) ‫ או אלה שנמדדו בארץ‬Gultepe et al. (2001) ‫שונים ובעננים רבים ע"י‬
.DeMott ‫ גבוה מזה שחושב תוך שימוש במשוואה שלנו ושל‬Meyers ‫שחושב תוך שימוש במשוואה של‬
:‫ מקורות‬.5
Bundke, U., Nillius, B., Jaenicke, R., Wetter, T., Klein, H., and Bingemer, H., Atmospheric
Research. 90, 180–186 (2008).
DeMott, P.J, Cziczo, D. Prenni, A. Murphy, D. Kreidenweis, S. Thomson, D. Borys, R. and Rogers,
D Proc. Nat. Acad. Sci., 100, 14 655-14 660, 2003.
DeMott, P.J. Prenni, A.J. Liu, X. Kreidenweis, S.M. Petters, M.D. Twohy, C.H. Richardson, M.S.
Eidhammer, T. and Rogers D.C., Proc. Natl. Acad. Sci. USA., 107, 11217-11222, 2010.
Gultepe, I., Isaac, G.A. Cober, S.G.: Ice crystal number concentration versus temperature for
climate studies, Internat. J. Climatology, 21, 1281-1302, 2001.
Klein, H., Haunold, W., Bundke, U., Nillius, B., Wetter, T., Schallenberg, S., and Bingemer, H.: A
new method for sampling of atmospheric ice nuclei with subsequent analysis in a static
diffusion chamber, Atmospheric Research. 96, 218-224 (2010).
Levin, Z. Ganor, E. and Gladstein, V.: The effects of desert particles coated with sulfate on rain
formation in the eastern Mediterranean, J. Appl. Meteor., 35, 1511-1523, 1996.
Levin, Z. and Cotton, W.R: Aerosol Pollution Impact on Precipitation: A Scientific Review,
Dordrecht: Springer, (2000).
Meyers, M.P. DeMott, P.J. and Cotton, W.R.: New primary ice nucleation parameterizations in an
explicit cloud model, J. Appl. Meteor., 31, 708-721, 1992.
33
Climate trends: general insights and findings in our region
Efrat Morin, Geography Dep., Hebrew University of Jerusalem
Extended abstract
This extended abstract is based on the following two published papers:
Morin E. (2011) To know what we cannot know: Global mapping of minimal detectable
trends
in
annual
precipitation.
Water
Resour.
Res.,
47,
W07505,
doi:10.1029/2010WR009798.
Shohami D., Dayan U. and Morin E. (2011) Warming and drying of the eastern
Mediterranean: Additional evidence from trend analysis, J. Geophys. Res., 116, D22101,
doi:10.1029/2011JD016004.
1. To know what we cannot know: Global mapping of minimal detectable trends in
annual precipitation
Fresh water resources, human societies and ecosystems are expected to be strongly
impacted by climate change, with precipitation trends being one of the most important
elements that will be closely monitored. However, natural variability of precipitation data
can often mask existing trends such that the results appear as statistically insignificant.
Information on limitations of trend detection is important for risk assessment and for
decision-making related to adaption strategies under inherent uncertainties. This paper
reports on an effort to quantify and map minimal detectable trends in annual precipitation
data series at a global scale.
Monte Carlo simulations were conducted to generate realizations of trended precipitation
data for different precipitation means and coefficients of variance and the Mann-Kendall
method was applied for detecting the trend significance. The GPCC VASClimO data was
used to compute the mean and coefficient of variance (CV) of annual precipitation over
land and to map minimal detectable absolute trends (Figure 1).
34
Figure 1. a) Minimal detectable absolute trend in 50-year time series (mm/decade) over land areas in the
world for probability threshold 50%, and, b) trends are presented as relative values: changes in annual
precipitation over 50 years as a percent from the mean annual precipitation.
It was found that relatively high magnitude trends (positive or negative) have a low chance
of being detected as a result of high natural variance of the precipitation data. The largest
undetectable trends were found for the tropics. Arid and semi-arid regions also present
high relative values in terms of percent change from the mean annual precipitation. For
northern Israel (annual mean of 535 mm and CV of 0.25) we obtained the minimal
detectable absolute trend of 25 mm/decade for a 50-year time series, implying that
changes of 23% or less in the mean annual precipitation over 50 years will be most
probably found insignificant.
The minimal detectable absolute trend can be represented in terms of signal to noise ratio
with the trend over the analysis period representing the signal and the residual standard
deviation representing the noise. Figure 2 presents the mean probability of significant
trend detection over a range of trend values as a function of signal to noise ratio and
record length. The red contour line in Figure 2 marks the 50% probability threshold used in
the current study. Trends in annual precipitation are not detectable for locations with a
signal to noise ratio and a record length that is below or left of this line while trends are
detectable when they are above or to the right of this line. It is follows that we cannot
expect to detect precipitation trends everywhere but that with a given record length and a
typical “noise” only trends above a given threshold can be detected. For example, in
locations with a signal to noise ratio of 0.7 (i.e., the trend is 70% of the residual standard
deviation), a greater than 100 year record is required for the trend to be detected.
35
Figure 2. Contour plot showing the change in probability of significant trend detection with signal to noise
ratio and with record length. The probabilities were computed for different trend values and the mean value
over all examined trends is shown in the plot.
Although the present analysis is based on several simplified assumptions, the goal was
to point out an inherent problem of potentially undetectable high absolute trends that must
be considered in analyzing precipitation data series and assessing risks in adaption
strategies to climate change.
2. Warming and drying of the Eastern Mediterranean: Additional evidence from
trend analysis (with David Shohami and Uri Dayan)
The climate of the Eastern Mediterranean (EM), at the transition zone between the
Mediterranean climate and the semi-arid/arid climate, has been studied for a 39-year
period to determine whether climate changes have taken place. A thorough trend analysis
using the nonparametric Mann-Kendall test with Sen's slope estimator has been applied to
ground station measurements, atmospheric reanalysis data, synoptic classification data
and global data sets for the years 1964-2003. In addition, changes in atmospheric
regional patterns between the first and last twenty years were determined by visual
comparisons of their composite mean.
The derived summer trends indicate an increase in air temperature and air pressure
(Figure 3a). Rising of the tropopause is evidenced by lowering of both its pressure and
temperature (Figure 3b). Weakening of the 500 hPa zonal flow over the EM (Figure 3b)
implies less thermal advection as a consequence of less baroclinic conditions (fewer
cyclonic conditions and less-pronounced upper-level geopotential troughs forming over the
EM). In addition, we found an increase in the frequency of the shallow mode of the Persian
trough (Figure 3c) as compared to the deeper mode (significant negative trend found for
medium Persian trough for the period of 1948-2005). All these changes indicate a
consistent and discernible warming of the EM troposphere during summer. The trend into
warmer conditions is also indicated in station and sea surface temperature (SST) data.
Highly significant positive trends in station temperature over Israel are evident for the
36
summer season (Figure 4). Figure 3d presents all examined summer temperature trend
values for an exemplified station, Kfar-Blum, which has the longest and most complete
record among the selected stations.
During winter, increased pressure from sea-level up to the tropopause (Figure 3a,
Figure 3b) is indicative of a warming of the whole tropospheric column, increasing its
stability and leading to less favorable conditions for precipitation. Other evidences for
these conditions can be seen in the significant increase of the downward vertical motion
(Omega) at 500 hPa and the significant decrease in the number of days with negative
Omega value (Figure 3b), both indicating less cyclogenetic conditions. A significant
decrease in specific humidity at 700 hPa (Figure 3b) further supports rainless conditions
over the EM. The reduced cyclogenetic conditions in the region are also manifested in the
significant decrease in occurrence frequency of the deep Cyprus low synoptic system
(Figure 3c). In addition, a decreased occurrence frequency of surface anticyclones, which
build up on the cold air advected to the region that follows these Cyprus lows, was found in
tandem with an increased occurrence of “dry” Red Sea troughs, indicating weaker upper
air support and consequently less cyclogenesis, i.e., decrease in cyclone frequency over
this region. Moreover, the positive H500 and tropopause trends (Figure 3a, Figure 3b)
indicate a predominant influence of the subtropical belt and weaker upper-air support.
Consequently, all of these conditions indicate drier winter seasons over the EM. While
significant trends of atmospheric variables were found, almost no significant trends were
found for different annual rain parameters computed for rain stations and for the GPCC
gridded data for the region (Figure 3e, Figure 4). Apparently, the atmospheric data
analysis indicating an increased drying during winter over the EM is in contradiction with
the insignificant (albeit negative) precipitation trends found for surface stations and gridded
data. However, following the argument presented above (see Section 1), we claim here
that the latter result is due to the high variance of precipitation data, which is possibly
masking substantial trends. Figure 5 presents the probability of detecting an existing trend
with a 0.1 significance level for a given signal to noise ratio (defined here as the total
change for the analyzed period divided by the series standard deviation) and a given
record length. For a 40-year record, the change in data has to be at least as large as the
series standard deviation (i.e., signal to noise is at least 1) in order to be detected with a
probability of more than 50%. Taking for example the annual precipitation in the Kfar-Blum
station for 1964-2003 with an average of 525 mm and a standard deviation of 139 mm,
trends that are lower than 35 mm/decade in their absolute value have less than a 50%
chance to be found significant. In other words, the probability of a type II error for such
trends is larger than 50% (Figure 5). The insignificant trend that was found for this station
is -21 mm/decade (Figure 4). As opposed to precipitation data, the atmospheric variables
examined here are typically less noisy and therefore lower trends have a higher chance to
be detected. For example, the H500 data series for the 35E/35N has a standard deviation
of 24 m and an average of 5603 m. The significant trend found of 9 m/decade (Figure 3a)
37
results in a signal to noise ratio of 1.5 and the chance of this trend to be detected is 82%
(Figure 5). Given the results obtained for the atmospheric variables and the argument
presented here, we suggest interpreting the insignificant trends for the precipitation series
as a potential change that is not yet large enough to be detected, rather than no change at
all.
Figure 3. Trend analysis results of NCEP/NCAR reanalysis (35N/35E) of T850, T500, H500, T700 and SLP
(a), U500, V500, SH700, tropopause pressure and temperature, Omega500 and number of days with
negative Omega500 (b), occurrence frequency of synoptic systems (only systems with an occurrence
frequency of over 5% are shown; insignificant trends with negligible slopes are not shown) (c), temperature
data from a representative station (Kfar-Blum) and SST (33.5N/34.5E) (d), and precipitation data from a
representative station (Kfar-Blum) and GPCC (34.5N/35.5E) (e). Trend values are given for decade in units
of the analyzed variable. Red bars represent statistically significant trends (0.1 level) and gray bars are
insignificant.
38
Figure 4. Trend values per decade for station data: red numbers are trends in median of mean daily
temperature over the summer season (significant), brown numbers are trends in median of minimum daily
temperature over the summer season (significant), and gray numbers are trends in annual precipitation
(insignificant).
Figure 5. Contour plot showing the change in probability of significant trend detection (0.1 significance level)
with signal to noise ratio and with record length. The signal to noise for a 40 year time series is presented for
three variables: annual precipitation or Kfar Blum station, JJA mean temperature for Kfar Blum station and
NCEP DJF H500.
The main findings of the analysis are: 1) changes of atmospheric conditions during
summer and the transitional seasons (mainly autumn) support a warmer climate over the
EM and this change is already statistically evident in surface temperatures having
exhibited positive trends of 0.2-1 oC/decade; 2) changes of atmospheric conditions during
winter and the transitional seasons support drier conditions due to reduction in
39
‫‪cyclogenesis and specific humidity over the EM, but this change is not yet statistically‬‬
‫‪evident in surface station rain data, presumably because of the high natural precipitation‬‬
‫‪variance masking such a change. The overall conclusion of this study is that the EM region‬‬
‫‪is under climate change leading to warmer and drier conditions.‬‬
‫‪More details and full reference lists are provided in the two papers cited above.‬‬
‫שיפור בסימולציות של זיהום אוויר בצפון איטליה בעזרת תחזית אבק מהסהרה‬
‫קישצ'ה‪ ,‬פ‪ ,0.‬אלפרט‪ ,‬פ‪ ,0.‬קרנבאלה‪ ,‬ק‪ ,2‬פינזי‪ ,‬ז'‪ ,2‬פיסוני‪ ,‬א‪ ,2.‬וולטה‪ ,‬מ‪ ,2.‬ניקוביץ' ס‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬ישראל‪2 ,‬אוניברסיטת ברשה‪ ,‬איטליה‪ ,WMO3 ,‬שוויץ‬
‫לפי מאמרים שפורסמו לאחרונה ב ‪ 60%‬מתופעות אבק מעל איטליה‪ ,‬אפשר למדוד אבק מדברי ליד הקרקע‪ .‬לכן‬
‫חשוב לתת הערכות מדויקות של תרומת האבק מהסהרה לריכוזים ‪ PM10‬באיטליה‪ .‬הערכות המדויקות של‬
‫תרומת האבק הן חשובות במיוחד בעמק הפו בצפון איטליה‪ ,‬שידוע בגלל ריכוזים גבוהים של אירוסולים‪ .‬אנו‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב משתמשים במשך כמה שנים במודל ה‪ DREAM-‬לצורך תחזית אבק מעל הים התיכון‪,‬‬
‫אירופה‪ ,‬ומעל האוקיינוס האטלנטי‪.‬‬
‫‪ DREAM‬כולל את כל התהליכים שאבק מעורב בהם‪ :‬היווצרות אבק‪ ,‬הסעה ממקום למקום‪ ,‬ושקיעה לחה‬
‫ויבשה‪ .‬רזולוציה אופקית במודל בערך ‪ 30‬ק"מ‪ .‬לכיוון אנכי יש ב‪ 26 DREAM-‬מפלסים מ ‪ 80‬מטרים ועד ‪ 15‬ק"מ‪.‬‬
‫המטרה של עבודה זו היא לתת הערכה מדויקת של תרומת האבק לריכוזים ‪ PM10‬בצפון איטליה‪ .‬אינטגרציה‬
‫של תחזית אבק מאוניברסיטת תל‪-‬אביב עם המודל ה‪ ,TCAM-‬שפותחו באוניברסיטת ברשה באיטליה למען‬
‫סימולאציות זיהום אוויר‪ ,‬מאפשרת לנו להשיג הערכות מדויקות של ריכוזים ‪ .PM10‬עבודה זו בוצעה במשך‬
‫תקופה של ‪ 45‬ימים ממאי ‪ 15‬עד יוני ‪ 30‬בשנת‪ .‬במשך תקופה זו היו ארבע תופעות אבק מעל צפון איטליה‪ .‬בשלוש‬
‫מתופעות אלה היה אבק קרוב לקרקע‪ ,‬אבל בתופעה ביוני ‪ 2000 15 – 3‬האבק היה רחוק מהקרקע ולא תרם‬
‫בצורה משמעותית לריכוזים ‪.PM10‬‬
‫השפעת אבק על הביצוע של המודל האינטגראלי ‪ DREAM-TCAM‬הוערכה בעזרת ההשוואה בין תוצאות המודל‬
‫לבין מדידות ‪ PM10‬ב ‪ 230‬תחנות ניטור שנמצאות בצפון איטליה (איור ‪1‬א)‪ .‬סביר להניח שתחנות ניטור הרחוקות‬
‫גם מאזורי התעשייה וגם מאזורים מאוכלסים‪ ,‬הם הכי רגישות להשפעת אבק בגלל זיהום אוויר נמוך‪ .‬לכן‪,‬‬
‫התחלנו לנתח את השפעת אבק על תוצאות מודל ה‪ TCAM-‬ב‪ 11-‬תחנות ניטור עם ממוצע של ריכוז ‪ PM10‬הכי‬
‫נמוך במשך תקופת הניתוח (איור ‪1‬א)‪ .‬ההשוואה בין תוצאות המודל לבין מדידות מראה שהמודל האינטגראלי‬
‫‪ DREAM- TCAM‬משחזר את סידרת המדידות יותר טוב מאשר מודל ה‪ TCAM-‬הבסיסי (איור ‪1‬ב)‪ .‬זה הודות‬
‫לאבק שכלול במודל ‪ .DREAM-TCAM‬למודל האינטגראלי יש קורלציה גבוהה יותר עם מדידות ‪ PM10‬מאשר‬
‫במודל הבסיסי‪ .‬כמו כן‪ ,‬לסימולציות של זיהום אוויר בעזרת המודל האינטגראלי יש שגיאות קטנות יותר מאשר‬
‫בשימוש במודל ה‪ TCAM-‬הבסיסי‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫א)‬
‫ב)‬
‫איור ‪.1‬‬
‫א – המפה של איזור המודל בצפון איטליה עם תחנות ניתור ‪ PM10‬מסומנות בעזרת צלבים‪ .‬המיקום של ‪ 11‬תחנות הרחוקות מסומן‬
‫בעזרת עיגולים‪.‬‬
‫ב – ההשוואה בין סידרת מדידות ‪ PM10‬מעל ‪ 11‬התחנות הרחוקות לבין סידרת תוצאות המודל‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודה זו נותנת הוכחה שאפילו באזורים מרוחקים מהסהרה‪ ,‬כמו עמק הפו בצפון איטליה‪ ,‬יש נוכחות‬
‫של אבק מדברי ליד הקרקע‪ .‬האבק הזה יכול להשפיע על היוצרות העננים וגשם בעמק הפו‪.‬‬
‫‪ .2‬אינטגראציה של תחזית אבק מאוניברסיטת ת"א למודל ה‪ TCAM-‬מאפשרת לנו לשחזר בהצלחה מדידות‬
‫‪ PM10‬ולהשיג הערכות מדויקות יותר בהשוואה למודל הבסיסי ה‪ TCAM-‬שלא כולל אבק‪.‬‬
‫הכרת תודה‬
‫תודה מקרב לב לבוריס סטרובינץ על עזרתו ועל עצותיו המועילות‪.‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫‪Carnevale C., Finzi, G., Pisoni, E., Volta, M., Kishcha P., Alpert P., 2012. Integrating Saharan dust‬‬
‫‪forecasts into a regional chemical transport model: A case study over Northern Italy, Science of‬‬
‫‪Total Environment, v. 417-418, p. 224-231.‬‬
‫‪40‬‬
1
Convective rain cells: Radar-derived spatiotemporal characteristics and synoptic patterns
over Ramot Menashe
Nadav Peleg1 and Efrat Morin2
The extended abstract is based on a manuscript submitted to Journal of
Geophysical Research - Atmosphere
Abstract
This study examines the spatiotemporal characteristics of convective rain cells
over Ramot Menashe (northern Israel coastline) and their relationship to synoptic
patterns. Information on rain cell features was extracted from high-resolution weather
radar data. Convective rain cells were clustered into three synoptic types (two winter
lows—deep Cyprus lows and shallow lows—and one tropical intrusion, Active Red
Sea Trough) using several NCEP/NCAR parameters, and empirical distributions were
computed for their spatial and temporal features. The effect of distance from the
coastline was also examined. This information is of great importance for
understanding rain patterns and can be further applied in exploring the hydrological
responses of the basins in this region.
1
Institute of Earth Sciences, The Hebrew University of Jerusalem, Givat Ram,
Jerusalem 91904, Israel
nadav.peleg@mail.huji.ac.il
2
Department of Geography, The Hebrew University of Jerusalem, Mount Scopus,
Jerusalem 91905, Israel
msmorin@mscc.huji.ac.il
42
2
Introduction:
Space-time characteristics of convective rain cells are a key element in understanding
rainfall-runoff processes and making hydrological predictions, as the catchment
response is highly sensitive to these cell properties. To fully examine these
characteristics, high-resolution rainfall data are necessary (e.g., 1 km2 and 15
minutes); however, dense networks of rain gauges supplying the necessary resolution
are hard to find. One possible solution to this dilemma may be found in using
recorded rainfall data from remote sensing systems such as weather radar.
The catchment hydrological response depends on several parameters of
convective rain cells such as their intensity, location, coverage area, speed and
direction. The nature of this dependency can be investigated by inputting rain cells
derived from weather radar into hydrological models computing runoff discharges or
flash flood occurrences. The main objective of the current study is to characterize the
spatial and temporal diversities of convective rain cells derived from weather radar
data for different synoptic systems along the northwestern Israel coastline.
The study area (102 X 73 km2, centered over coordinates 34.7E 32.5N) was
located on the northwestern Israeli coastline of the Mediterranean Sea (see figure
below). Approximately 64% of the study area was offshore and 36% was inland.
Data from the Shacham (EMS) Mekorot company
weather radar system located at Ben Gurion Airport,
were used in this study. Radar data for twelve
hydrological years (1991/1992–1997/1998, 1999/2000–
2002/2003 and 2004/2005) were analyzed in this study,
with a total of 191,586 radar volume scans. The Z-R
relationship of Z=316R1.5 was applied for this study. A
lower threshold of 10 dBZ (dBZ=10*Log10Z) for noise
filtering and an upper threshold of 250 mm h-1 (61 dBZ)
to reduce unrealistic strong returns from hail particles
were set.
43
3
Rain Cell Identification:
Rain cell identification is a procedure in which the convective rain cells are spatially
determined (using the segmentation method) and temporally analyzed (with a cell
tracking algorithm).
These methods demonstrated in the above figure: (a) Three consecutive radar
images presenting the rain intensities and the rain cells’ segmentation (upper section).
Below, the cell tracking results are presented: in the left image each cell receives a
unique ID (and color) and an ellipse is assigned (red ellipse); those ellipses are
projected to the next time step according to the computed motion vector (dashed
ellipse). Middle image: a new cell is born (light blue), one cell is tracked from the
previous image (orange) and two cells (blue and green from the first image) are
merged into one cell (green, in the middle image). Right image: the two upper cells
are tracked (green and yellow) while the blue cell from the previous time step is
terminated and does not appear in this image. (b) The ellipse is fitted to the rain cell
after segmentation and major and minor axes are computed. (c) Two cells from time
step t (left) are merged to become one cell at time step t+1 (right), following the
example given at the text. (d) Illustration of the 'track', 'merge' and 'split'. Red ellipse
marks the rain cells true position at time t (left to the arrow) and at time t+1 (right);
dashed ellipse marks the projected location of the cells from time t to time t+1.
44
4
Synoptic Classification:
The 191,586 radar images derived from the 12 years of data were collated for a total
1,113 rain events A hierarchical agglomerative cluster analysis (CA) technique using
Ward criterion was applied in order to classify the rain events into several synoptic
types. The classification was performed using four variables obtained for the time of
each rain event from the six-hour NCEP/NCAR reanalysis: sea level pressure (SLP),
specific humidity at 700 hPa (SHUM700), geopotential height at 500 hPa (HGT500)
and zonal wind at 850 hPa (UWND850).
Synoptic maps, covering the Mediterranean, were plotted for each class:
The Synoptic maps in the above figure representing: (a) shallow low over the North of
Israel (type 1); (b) Cyprus low (deep low over Cyprus, type 2); and (c) the Active Red
Sea Trough (type 3). Contours represent sea level pressure and colored zones stand
for 500 hPa geopotential height.
45
5
Results:
Exemplification of the spatiotemporal characteristics of convective rain cells are
presented below:
In the above figure: Empirical distribution of characteristics of the synoptic types of
convective rain cells: (c) area; (d) orientation (along the east-west axis); (e) area’s
mean rain intensity and (f) max rain intensity. Median (M), mean (μ) and maximum
values for some of the figures which were truncated (max) are presented.
In addition, we analyzed the potential effect of the distance from the coastline on
newly formed convective rain cells, in terms of: (a) average number of cells; and (b)
its mean orientation.
46
6
Conclusions:
The most significant findings were:
1) The RST rain cell areas are larger on average than the areas of the winter lows,
but the RST rain intensity are lower than the rain intensities of the winter lows.
RST events are characterized by medium-level clouds originating in the Red
Sea and therefore their intensities tend to decrease during their trajectory over
land (thus the empirical distributions presented here are relevant only for the
northern part of Israel). In contrast, the clouds associated with the winter lows
tend to be low-level clouds (and therefore smaller than the RST clouds) with
much shorter paths over land.
2) The rain cells’ orientations were different for the winter lows and the RST:
while the preferential orientation of the rain cells connected with winter lows
is mainly west-east to southwest-northeast (with up to 30 degrees tilt range),
the RST cells have two significant preferential orientations—one west-east to
southwest-northeast and the other toward the north-south axis.
3) Similar to the orientation distributions, the RST events comprise two
significant preferential vectors—the main one has a strong (over 30 m s-1)
southwesterly component and the smaller one is characterized by a moderate
south-southwest composition (with velocities not exceeding 30 m s-1).
4) The average number of new cells increased from 60 km offshore to the
coastline where the number of new cells peaked, and from the coastline toward
the land a descending trend in the number of new cells was detected. The
increase in convective rain cells near the shore is presumably the result of a
sea breeze from the Mediterranean toward the land. The mean cell orientation
changed counterclockwise when the cells were offshore and then clockwise
from the coastline toward the land.
Based on this research, the next step should be the development of a high-resolution
weather generator for creating rainfall ensembles under different climatology
scenarios, using information on rain cell characteristics derived from this study. These
rainfall ensembles can be applied to hydrological models for the studied Dalya and
Taninim basins, simulating stream flow in general and flash floods in particular. The
weather generator should be linked to RCM for predicting the rainfall ensembles and
hydrological responses under the current and future climates for this area.
47
‫הישראלי‬
‫המטאורולוגי‬
‫ האיגוד‬- ‫אמי‬
IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY
6184384-03 :‫ פקס‬,6160598-03 :‫ טלפון‬,51200 ‫ בני ברק‬,31 ‫ רח' לח"י‬:‫כתובת האיגוד‬
http://met-society.org.il
‫תקצירים‬
Dust effects on Weather - My studies with the late Prof Eli Ganor in the last 25
years
P. Alpert with E. Ganor, A. Stupp, I. Osetinsky
Department of Geophysical, Atmospheric and Planetary Sciences
Tel Aviv University
My work with Eli was mainly on how dust modifies the lower troposphere. I will
show several examples and focus on our most recent work. This includes an extensive
analysis of atmospheric profiles during 1000 dust days and comparison to days
without dust. The vertical profiles of temperature, wind components, and humidity,
for days with Saharan dust intrusions to Israel and with no dust were compared and
analyzed. Three datasets, all for the 49-yr period of 1958-2006, were used: the daily
dust observations at Tel Aviv, including about 1000 dust-days; the Eastern
Mediterranean daily surface synoptic classification; the vertical data over the Eastern
Mediterranean grid-point closest to Tel-Aviv at 32.5N 35E based on the
NCEP/NCAR reanalysis.
The meteorological parameters were averaged over the 49 year period by season,
pressure level, synoptic-type, and dust and no-dust days. Prominent differences
between dust and no-dust days were found for relative humidity and wind components
during fall, winter and spring at 700, 600, and 500 hPa levels.
Relative humidity was found to be higher during dust episodes. In Israel high RH at
these levels is associated with precipitation. Absolute vertical velocity (Omega)
values were higher on dust days. Southerly and westerly components of wind were
found to have higher values during dust days.
It was also found that for most synoptic systems, temperature below the 700-hPa level
was equal or higher during dust days. Thus, during dust days the lower troposphere is
more unstable.
4849
‫שיפור בסימולציות של זיהום אוויר בצפון איטליה בעזרת תחזית אבק מהסהרה‬
1
.‫ פ‬,‫ אלפרט‬,3.‫ ניקוביץ' ס‬,2.‫ מ‬,‫ וולטה‬,2.‫ א‬,‫ פיסוני‬,2'‫ ז‬,‫ פינזי‬,2‫ ק‬,‫ קרנבאלה‬,1.‫ פ‬,‫קישצ'ה‬
‫ שוויץ‬,WMO3 ,‫ איטליה‬,‫אוניברסיטת ברשה‬2 ,‫ ישראל‬,‫אביב‬-‫אוניברסיטת תל‬1
‫ אפשר למדוד אבק מדברי ליד‬,‫ מתופעות אבק מעל איטליה‬60% ‫לפי מאמרים שפורסמו לאחרונה ב‬
‫ הערכות‬.‫ באטליה‬PM10 ‫ לכן חשוב לתת הערכות מדויקות של תרומת האבק לריכוזים‬.‫הקרקא‬
‫המדויקות של תרומת האבק הן השובות במיוחד בעמק הפו בצפון איטליה שידוע בגלל ריכוזים גבוהים‬
‫ לצורך‬DREAM-‫אביב משתמשים במשך כמה שנים במודל ה‬-‫ אנו באוניברסיטת תל‬.‫של אירוסולים‬
‫ המטרה של עבודה זו היא לתת הערכה‬.‫ ומעל האוקיינוס האטלנטי‬,‫ אירופה‬,‫תחזית אבק מעל הים התיכון‬
23.12.83 -‫ מה‬3507/99 .‫ במשרד הפנים תיק מס‬580060960 .‫אמ"י רשום כעמותה מס‬
.‫ אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‬,‫פטור מניכוי מס במקור‬
‫אמי ‪ -‬האיגוד‬
‫המטאורולוגי‬
‫הישראלי‬
‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬
‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,6160598-03 :‬פקס‪6184384-03 :‬‬
‫‪http://met-society.org.il‬‬
‫מדויקת של תרומת האבק לריכוזים ‪ PM10‬בצפון איטליה‪ .‬אינטגרציה של תחזית אבק מאוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב עם המודל ה‪ ,TCAM-‬שפותחו באוניברסיטת ברשה באיטליה למען סימולאציות זיהום אוויר‪,‬‬
‫מאפשרת לנו להשיג הערכות מדויקות של ריכוזים ‪ . PM10‬השפעת אבק על הביצוע של המודל‬
‫האינטגראלי ‪ DREAM-TCAM‬הוערכה בעזרת ההשוואה בין תוצאות המודל לבין מדידות ‪ 10PM‬ב‬
‫‪ 230‬תחנות ניטור שנמצאות בצפון איטליה‪ .‬עבודה זו בוצעה במשך תקופה של ‪ 45‬ימים ממאי ‪ 15‬עד יוני‬
‫‪ 30‬בשנת ‪ ,2007‬כאשר היו ארבע תופעות אבק מעל צפון איטליה‪ .‬ההשוואה בין תוצאות המודל לבין‬
‫מדידות מראה שהמודל האינטגראלי ‪ DREAM-TCAM‬משחזר את סידרת המדידות יותר טוב מאשר‬
‫המודל ה‪ TCAM-‬הבסיסי‪ .‬זה הודות לאבק שכלול במודל ‪ .DREAM-TCAM‬למודל האינטגראלי יש‬
‫קורלציה גבוהה יותר עם מדידות ‪ PM10‬מאשר במודל הבסיסי‪ .‬כמו כן‪ ,‬לסימולציות של זיהום אוויר‬
‫בעזרת המודל האינטגראלי יש שגיאות קטנות יותר מאשר בשימוש במודל ה‪ TCAM-‬הבסיסי‪ .‬עבודתנו‬
‫מראה שאבק מהסהרה תורם באופן משמעותי לריכוזים ‪ PM10‬בצפון איטליה‪.‬‬
‫השפעות של אירוסולים על מרכז המסה של עמודות גשם‪:‬‬
‫ראובן חיים הייבלום‪ ,‬אילן קורן‪ ,‬אורית אלטרץ‪.‬‬
‫המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה‪ ,‬הפקולטה לכימיה‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪.‬‬
‫מחקר רב נעשה בשנים האחרונות בנושא של השפעות אירוסולים על עננים קונבקטיביים ותצורות גשם‪.‬‬
‫אחת ההשפעות האפשריות הינה העצמת ההתפתחות האנכית )‪ (invigoration‬של הענן לגבהים גדולים‬
‫יותר‪ .‬תיאוריית ה"העצמה" מבוססת על כך שריכוז האירוסולים משפיע ישירות על התפלגות הטיפות‬
‫בענן‪ .‬ככל שנגדיל את ריכוז האירוסולים תוך שמירה על לחות קבועה‪ ,‬נקבל יותר טיפות‪ ,‬קטנות יותר‬
‫בגודלן ]‪ .[Twomey, 1977‬תהליכי גשם מאוד רגישים להתפלגות הטיפות‪ ,‬ריכוז גבוה של אירוסולים‬
‫יכול לעכב ולדכא את תהליכי הגשם החם ]‪ [Rosenfeld, 2000‬ולאפשר לענן לצמוח לגבהים גדולים‬
‫יותר ]‪ [Koren et al., 2005‬תוך שחרור חוס כמוס בשכבות קרות יותר של האטמוספרה‪ ,‬וכתוצאה מכך‬
‫להמריץ את ההתפתחות האנכית של הענן]‪.[Andreae et al., 2004‬‬
‫כאן אנחנו חוקרים את הנושא תוך שימוש בגישה חדשה‪ ,‬כאשר פרופילים אנכיים של גשם שנאספו‬
‫מלווין ‪ (Tropical Rainfall Measurement Mission) TRMM‬שולבו עם מידע על ריכוזי‬
‫אירוסולים מלווין ‪ .MODIS‬הפרופילים האנכיים שימשו לחישוב מרכז המסה של עמודת הגשם‬
‫)‪ (RCOG-Rain Center of Gravity‬ולפיזור האנכי סביב מרכז המסה )‪ .(RS-Rain Spread‬המחקר‬
‫נעשה עבור השנים ‪ 2002-2009‬והתמקד במזרח הים התיכון ובאזורים ימיים נוספים בעולם‪ .‬דגש מיוחד‬
‫ניתן לשונות המטאורולוגית המרחבית והזמנית בכל איזור על מנת לנסות לחלץ ולבודד את השפעת‬
‫האירוסולים מן ההשפעות הדינאמיות הדומיננטיות‪ .‬אנו מראים שעבור מרבית המקרים‪ ,‬ריכוזים גבוהים‬
‫של אירוסולים קורלטיביים עם מרכזי מסה )‪ (RCOG‬גבוהים יותר ופיזורים )‪ (RS‬גדולים יותר של‬
‫עמודות הגשם‪ .‬תוצאות אלו מעידות על העצמה משמעותית של העננים‪.‬‬
‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬
‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫אמי ‪ -‬האיגוד‬
‫המטאורולוגי‬
‫הישראלי‬
‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬
‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,6160598-03 :‬פקס‪6184384-03 :‬‬
‫‪http://met-society.org.il‬‬
‫הרמה הסיבירית‪ :‬קשרים מרחוק‪ ,‬אירועי קיצון והשפעת השקע האיסלנדי‬
‫עמית טובי ואורי דיין‪.‬‬
‫המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫נתוני תצפיות טמפרטורות מינימום‪ ,‬אשר נאספו מ‪ 11-‬תחנות באירואסיה הפנימית על פני ‪ 60‬שנים‪,‬‬
‫אפשרו את איפיון עוצמת הרמה הסיבירית‪ .‬הדעיכה בעוצמת הרמה הינה בהתאמה עם הפאזה החיובית של‬
‫התנודה הקוטבית )‪ ,(Arctic Oscillation‬כאשר שתיהן במגמת התגברות בשנים האחרונות‪ .‬החורף הקר‬
‫ביותר אשר נצפה בשטחה של הרמה הסיבירית הינו בהתאמה עם הערך השנתי השלילי ביותר של התנודה‬
‫הקוטבית‪.‬‬
‫ניתוח מתאמים מרחביים מראה כי חורפים מתונים בסיביר מקושרים עם קיום תנאים מועדפים‬
‫לציקלוגנזה באזור התחום באגף המזרחי של השקע האיסלנדי‪.‬‬
‫דגם הצירקולציה הממוצעת במשך החורף הקשה ביותר בסיביר מאופיין בנסיגה של השקע האיסלנדי‬
‫המאפשרת התפשטות מערבה של גלעין הרמה הסיבירית‪.‬‬
‫מתודולוגיה מובנית ומדורגת‪ ,‬המאפשרת ייצוג נכון של אירועי קור קיצוני הן ברמה המרחבית הן ברמה‬
‫העיתית פותחה במסגרת עבודה זו‪ .‬מתודולוגיה זו הניבה שלושה אירועים יוצאי דופן‪ .‬השפעתו של החמור‬
‫מביניהם נמשכה ‪ 10‬ימים והתפרשה על כל התחנות באזור המחקר‪ .‬ניתוח אירוע זה ברזולוציה עיתית‬
‫עדינה אפשר את זיהויים של אירועים קצרי משך בקנה מידה סינופטי‪ ,‬כגון חדירת אוויר קוטבי לשטח‬
‫הרמה‪ ,‬אשר הניבה טמפרטורה ממוצעת של כ ‪ -40‬מעלות צלסיוס על פני שטח ההשתרעות הכולל של‬
‫הרמה הסיבירית‪.‬‬
‫תחילת חדירה קצרת משך זו של אוויר קוטבי‪ ,‬כמו גם סיום אירוע הקור הקיצוני‪ ,‬מושפעים במידה ניכרת‬
‫ממיקומו של השקע האיסלנדי ומצביעים על חשיבותו בוויסות הרמה הסיבירית‪.‬‬
‫‪Measurements of Ice Nuclei in the Eastern Mediterranean‬‬
‫‪Karin Ardon Dryer1,2, Zev Levin1,3 and Amit Teller4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Department of Geophysics and Planetary Science, Tel Aviv University, Israel‬‬
‫‪2‬‬
‫‪The Porter School of Environmental Studies, Tel Aviv University, Israel‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Energy, Environment and Water Research Center, The Cyprus Institute, Cyprus‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Rafael, Haifa, Israel‬‬
‫‪The Eastern Mediterranean is affected by aerosols of different composition, such as dust‬‬
‫‪from Africa, air-pollution from Europe and sea salt from the Mediterranean Sea. It has‬‬
‫‪been shown that many of the particles are internally mixed e.g. dust with sulfate, dust‬‬
‫‪with sea salt. Such aerosol compositions have been shown to affect clouds and‬‬
‫‪precipitation by changing the concentration and size of the cloud drops, but the‬‬
‫‪knowledge about their effects on ice formation is limited. The aim of this project was to‬‬
‫‪study the temporal variations of Ice Nuclei (IN) in the Eastern Mediterranean and relate‬‬
‫‪them to the characteristics of the aerosols. For this purpose, we conducted daily‬‬
‫‪measurements of Ice Nuclei concentrations using the FRIDGE-TAU (FRankfurt Ice‬‬‫‪nuclei Deposition freezinG Experiment, the Tel Aviv University version) chamber for a‬‬
‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬
‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫הישראלי‬
‫המטאורולוגי‬
‫ האיגוד‬- ‫אמי‬
IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY
6184384-03 :‫ פקס‬,6160598-03 :‫ טלפון‬,51200 ‫ בני ברק‬,31 ‫ רח' לח"י‬:‫כתובת האיגוד‬
http://met-society.org.il
period of two years (2009-2010). The measurements were carried out in Tel Aviv,
Israel. The results show a strong dependence of ice nucleation on the supersaturation
with respect to ice and a weaker dependence on temperature. Ice nuclei concentrations
measured at different temperatures (-8ºC to -23ºC) and saturation ratios (Sw of 0.88-1.0,
Si of 1.0-1.25) ranged from 0.5L-1 (measured at -13°C for Sw of 0.88) to 267.3L-1
(measured at -18°C at water saturation) and the values of the Activation Fraction (for
aerosol 0.11-3µm) ranged from 1.2x10-7 up to 5x10-4 (measured at -13°C for Sw=0.88
and at -18°C for Sw=1, respectively). From the data, new parameterizations that
combine the effects of temperature, saturation ratio and total aerosol concentrations on
ice nuclei concentrations and activation fraction values were developed. These
parameterizations were introduced into the TAU-2D cloud model with detailed
microphysics and the results were compared with those obtained by using other
parameterizations of ice nuclei that have been used in the literature. In the presentation
we will discuss the results of measurements and model simulations.
Demons and Butterflies-Beating Predictability Theory
Richard A. Anthes
The concept of predictability of complex systems has fascinated scientists for
centuries. In the 17th century Gottfried Leibnitz speculated that everything proceeds
mathematically, and so someone who had sufficient understanding and could take into
account everything, “would be a prophet and see the future in the present as in a
mirror." About a hundred years later the Marquis de Laplace dreamed of an
intelligent being (an intellect, later dubbed Laplace's Demon) who knew the positions
and velocities of every single atom and used Newton's equations of motion to predict
the future of the entire universe.
In 1972 Edward Lorenz gave a talk on atmospheric predictability with the title “Does
the flap of a butterfly’s wing in Brazil set off a tornado in Texas?” This rhetorical and
provocative question has intrigued scientists and the public ever sense, and “the
butterfly effect” has come to mean chaos and lack of predictability of chaotic
nonlinear systems.
It is commonly believed that the predictability of atmospheric phenomena such as
thunderstorms or cyclones is limited by the lifetime of the system, so that
thunderstorms cannot be predicted more than an hour or so in advance and cyclones
no more than several days. However, examples of successful numerical forecasts
much longer in advance than the lifetime of the phenomenon and well before their
genesis suggest that in some cases there is useful predictability of high-impact
weather systems far beyond what classical predictability theory might suggest and
without any initial data on the scale of the system being forecast. In this talk I show
examples that provide optimism for continuing to increase the forecast lead time of
significant weather and indicate how this progress can continue.
23.12.83 -‫ מה‬3507/99 .‫ במשרד הפנים תיק מס‬580060960 .‫אמ"י רשום כעמותה מס‬
.‫ אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‬,‫פטור מניכוי מס במקור‬
51
‫הישראלי‬
‫המטאורולוגי‬
‫ האיגוד‬- ‫אמי‬
IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY
6184384-03 :‫ פקס‬,6160598-03 :‫ טלפון‬,51200 ‫ בני ברק‬,31 ‫ רח' לח"י‬:‫כתובת האיגוד‬
http://met-society.org.il
Data assimilation across scales and platforms in the Eastern Mediterranean
D. Rostkier­Edelstein, IIBR, Y. Liu, W. Yu, Z. Liu, C. Schwartz, NCAR, Adam Pietrkowski Numerical weather prediction (NWP) in the Eastern Mediterranean is very challenging
because of the region’s unique geography, including strong land-sea contrast, complex
topography, varied vegetation, and mosaic of urban and desert areas. This geographic
heterogeneity often results in complex mesoscale and microscale flows that are forced by a
wide variety of synoptic scenarios. Therefore, NWP over the region requires proper
resolution of synoptic, meso-beta, and gamma scales, and a model configuration using
multiple nested domains is required to optimally use computing resources. Additionally, as
surface and upper air in-situ observations are sparse over both sea and land areas, the data
assimilation (DA) system applied to this area should be capable of assimilating all
conventional observations and satellite/ground remote sensing measurements.
DA procedures have evolved along with NWP. Techniques such as optimal interpolation
and observations nudging (Newtonian relaxation) are limited to the assimilation of
observations of model-prognostic variables (surface and upper air in-situ observations) or
retrievals (sometimes ambiguous) of model variables from remote sensing platforms.
Variational and ensemble filter based techniques are capable of assimilating indirect remote
sensed observations such as satellite radiances, radar radial velocities, radar reflectivities,
and others, without the need of ambiguous retrievals. While some of these techniques may
be very computationally expensive, 3DVar is relatively computationally efficient. It relies
on climatological covariances and large-scale balancing constraints. These can swipe-out
short-time small-scale assimilated information, but offer the possibility of assimilating
indirect observations at synoptic and intermediate scales. Conversely, nudging techniques
have proven effective at high horizontal resolutions (grid sizes of few kilometers), in
particular at near-surface levels. A hybrid DA system that encompasses 3DVar for coarse
and intermediate resolutions together with nudging for fine resolutions is a computationally
achievable solution.
I will present a NWP and hybrid-DA system based on NCAR WRF-RTFDDA Newtonian
relaxation and WRF-3DVar variational assimilation procedures. Grid-nudging is
implemented to merge between them. A series of numerical experiments were designed to
understand and refine the performance of the key components of the modeling system,
including WRF-3DVAR specifications, 3DVAR background error-covariances
optimization, radiance- (AMSU-AB/MHS) bias correction and assimilation, and gridnudging settings. I will discuss verification against soundings and radar observations that
prove the positive impact of AMSU-AB/MHS radiances assimilation, in particular on
moisture and precipitation fields.
23.12.83 -‫ מה‬3507/99 .‫ במשרד הפנים תיק מס‬580060960 .‫אמ"י רשום כעמותה מס‬
.‫ אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‬,‫פטור מניכוי מס במקור‬
52
‫הישראלי‬
‫המטאורולוגי‬
‫ האיגוד‬- ‫אמי‬
IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY
6184384-03 :‫ פקס‬,6160598-03 :‫ טלפון‬,51200 ‫ בני ברק‬,31 ‫ רח' לח"י‬:‫כתובת האיגוד‬
http://met-society.org.il
Predicting Cloud-to-Ground and Intracloud Lightning in
Weather Forecast Models
Barry H. Lynn[1], Yoav Yair[2], Colin Price[3], Guy Kelman[4], and Adam J. Clark5
[1]
Weather It Is, LTD, Efrat, Israel 90435. E-mail: barry.lynn@weather-it-is.com
Department of Life and Natural Sciences, The Open University of Israel, Ra'anana, Israel
[3]
Department of Geophysics and Planetary Science, Tel-Aviv University, Tel-Aviv, Israel
[4]
Weather It Is, LDT, Efrat, Israel
5
NOAA/National Severe Storms Laboratory, Norman, OK
[2]
Recent advances in computing technology make it feasible to run convection-allowing
forecast models that better depict cloud and precipitation processes relative to coarser model
forecasts with parameterized convection. Yet, these forecast models do not resolve clouds, nor
is their grid-resolution sufficient to explicitly predict electrical charge generation and charge
dissipation processes within clouds. For this reason, these processes (and hence the prediction
of lightning flashes) must be parameterized in convection allowing forecast models. Towards
this end, a new prognostic spatial and time dependent variable was added to the Weather
Research and Forecasting Model (WRF). This variable is referred to as the Potential Electrical
Energy (Ep), and it was used to predict the dynamic contribution of the grid-scale resolved
microphysical and vertical velocity fields to the production of cloud-to-ground (positive and
negative) and intra-cloud lightning. The source of Ep is assumed to be the non-inductive
charge separation process involving collisions of graupel and ice particles in the presence of
super-cooled liquid water. The dissipation of Ep occurs when it exceeds pre-assigned
threshold values and lightning is generated. Analysis of 4 case studies shows the capability of
this scheme in predicting both cloud-to-ground and intra-cloud lightning. The predicted total
lightning can be potentially used as an additional indicator for severe weather and its type.
The dynamic algorithm forecasts are contrasted with statistical lightning forecasts and
differences are noted between them. We suggest that short-term lightning observations and
forecasts could be used to better initialize forecast models.
‫חיזוי הידרומטאורולוגי בסקאלות זמן שונות‬
‫השירות ההידרולוגי רשות המים‬, ‫עמיר גבעתי‬
:‫משק המים בישראל נדרש להערכות ותחזיות של ספיקות ונפחי מים ברזולוציית זמן שונות‬
‫חיזוי של נפחי מילוי חוזר עונתי במאגרים וחיזוי כמויות מים‬, ‫כניסות מים לימות ומאגרים‬, ‫חיזוי שיטפונות בנחלים‬
‫( לצורך כך מפעיל השירות ההידרולוגי מודלים מטאורולוגים‬. ‫עתידיות בסקאלה אקלימית) עשרות שנים קדימה‬
.‫משולבים במודלים הידרולוגים‬
) ‫לטובת חיזוי ספיקות ונפחי מים בטווח של כמה ימים קדימה נעשה שימוש בכמה מודלים הידרולוגים פיסיקאליים‬
‫שימושי הקרקע ולחות הקרקע באגני‬, ‫ המתחשבים בתכונות פני השטח‬HYMKE , NDHMS , HRPSMHM (
(.‫ ) ק"מ‬3.1 ‫ברזולוציה גבוהה מאוד‬- WRF ‫כאשר הקלט המטאורולוגי הינו דינאמי ומתקבל ממודל ה‬, ‫ההיקוות‬
23.12.83 -‫ מה‬3507/99 .‫ במשרד הפנים תיק מס‬580060960 .‫אמ"י רשום כעמותה מס‬
.‫ אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‬,‫פטור מניכוי מס במקור‬
53
‫הישראלי‬
‫המטאורולוגי‬
‫ האיגוד‬- ‫אמי‬
IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY
6184384-03 :‫ פקס‬,6160598-03 :‫ טלפון‬,51200 ‫ בני ברק‬,31 ‫ רח' לח"י‬:‫כתובת האיגוד‬
http://met-society.org.il
( ‫ יותר מאלגוריתם סטטיסטי אחד‬Statistical down scaling )‫תחזית המשקעים העונתיות מתקבלות על ידי‬
‫כמויות המשקעים המתקבלות‬. ‫כאשר התוצאה היא אנומליית משקעים עבור כל אגן בנפרד‬- CFS , ‫ממודל ה‬
‫מפלסי כנרת‬, ‫ לצורך חישוב מאזן כנרת חזוי) כמויות המים הצפויות להיכנס לאגם‬HYMKE ‫מורצות במודל‬
(.‫ריכוז מליחות הצפוי‬, ‫חזויים‬
‫הערכות אודות ההשפעות הצפויות של שינויי אקלים על מקורות המים הטבעיים חיוניות לצורך תכנון ארוך טווח‬
‫('לשם‬. ‫הצורך בייעול השימוש במים וכד‬, ‫של משק המים) פיתוח מקורות מים חלופיים כגון התפלה והשבת קולחין‬
‫תוצרי מודלים אלה‬. ‫כך נעשה שימוש בסימולציות אקלימיות המתקבלות מהרצות מודלים אקלימיים אזוריים‬
‫משמשים גם כן כקלט למודלים הידרולוגים לחיזוי כמויות מים אשר צפויות להיכנס לכנרת ומילוי חוזר‬
.‫באקוויפרים‬
‫עבודה זו מציגה את הכלים אשר עומדים לידי רשות המים והמסייעים לה בניהול השותף של‬
.‫כולל תכנון לשנים הקרובות ולטווחים ארוכים יותר‬, ‫מקורות המים הטבעיים‬
Pollutant dispersion and turbulence within the urban boundary-layer
over complex terrain - Lagrangian-stochastic modeling and
measurements from the 2009 Haifa campaign
Eyal Fattal
Israel Institute for Biological Research
Lagrangian stochastic particle models provide a well established theoretical framework for
the deception of pollutant dispersion in different atmospheric boundary layer scenarios. Such
modeling depends on an adequate description of the turbulent processes. Usually turbulent
structure in the surface layer is described in terms of Monin-Obukhov similarity theory
(MOST) using universal relationships between scaling parameters. These relationships have
been shown to be valid in the case of horizontal homogeneity for stationary turbulence. The
description of the turbulent processes above rough surfaces, such as over canopies, is a more
complex case. For the urban canopy it was found that under developed stationary turbulence
conditions MOST relations are approximately valid (in some cases, with extensions). An
even more complex case is that of rough surfaces over topography, as no similarity theory
has been established to properly describe the turbulence exchange over heterogeneous
surfaces in complex terrain.
The Haifa 2009 urban tracer meteorological and dispersion campaign is discussed.
Lagrangian stochastic model simulations show good agreement with direct tracer
measurements, in cases of developed wind, i.e. strong stationary turbulence. The
characteristics of turbulence in the urban area over topography are analyzed. It is shown that
in conditions of developed stationary turbulence there is in agreement with MOST
predictions. However, in very low wind conditions the turbulence is nonstationary and nonhomogeneous.
23.12.83 -‫ מה‬3507/99 .‫ במשרד הפנים תיק מס‬580060960 .‫אמ"י רשום כעמותה מס‬
.‫ אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‬,‫פטור מניכוי מס במקור‬
54
‫אמי ‪ -‬האיגוד‬
‫המטאורולוגי‬
‫הישראלי‬
‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬
‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,6160598-03 :‬פקס‪6184384-03 :‬‬
‫‪http://met-society.org.il‬‬
‫תכונות מרחביות ועיתיות של תאי גשם קונבקטיבים מנתוני מכ"ם‬
‫מטאורולוגי באזור רמות מנשה‬
‫נדב פלג‪ ,1‬אפרת מורין‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1‬המכון למדעי כדור הארץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ישראל‬
‫‪ 2‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ישראל‬
‫התגובה ההידרולוגית של אגני הניקוז תלויה בשני מרכיבים עיקריים – תכונות אגן הניקוז הכוללים פרמטרים‬
‫הידרולוגיים וגיאולוגים שונים )כגון‪ :‬סוג המסלע והקרקע‪ ,‬רטיבות הקרקע‪ ,‬יכולת החידור וכו'( ותכונות סופת‬
‫הגשם‪ .‬במחקר זה בוצע ניתוח של התאים הקונבקטיבים הקובעים את תכונות סופות הגשם באגני הניקוז של דליה‬
‫ותנינים )רמות מנשה( באמצעות ניתוח נתוני המכ"ם המטאורולוגי של שח"ם מקורות‪ .‬שיטת העבודה כללה את כיול‬
‫המכ"ם עבור ‪ 12‬שנות מדידה‪ ,‬קביעת ערכי סף למידול התאים )תהליך סגמנטציה(‪ ,‬בניית אלגוריתם לעקיבה אחר‬
‫תאי הגשם ותאור זמן‪-‬מרחב של התאים‪ .‬תאי הגשם תוארו באמצעות מחזור חיים הכולל "לידה" של תאי גשם‬
‫חדשים‪" ,‬מוות" של תאי גשם קטנים‪ ,‬התפצלות או איחוד של תאי גשם בין צעדי הזמן ועקיבה אחר תא גשם מצעד‬
‫הזמן הנוכחי לצעד הזמן הבא‪ .‬תכונות תאי הגשם נבדקו לפרמטרים הבאים‪ :‬צורת התא‪ ,‬שטח התא‪ ,‬עוצמות הגשם‬
‫הרגעיות של התא‪ ,‬כיוון התקדמות התא ומשך חיי התא‪ .‬בנוסף נבדקה ההשפעה של המרחק מהים על הגודל והעוצמה‬
‫של תאי הגשם‪ .‬במחקר נבדקו ‪ 882‬סופות גשם אשר עבורם נבחנו גם התנאים המטאורולוגים על פי נתוני ריאנליזה‬
‫של ‪ .NCEP/NCAR‬באמצעות ניתוח צברים חולקו הסופות לשלושה מצבים סינופטיים‪ :‬שקע קפריסאי עמוק‪ ,‬שקע‬
‫רדוד ואפיק ים סוף‪ .‬תוצאות המחקר ישמשו בפיתוח של "מנוע מזג‪-‬אוויר" שיאפשר בניית צברי סופות סינטטיות‬
‫ברזולוציית זמן‪-‬מרחב גבוהה המתאימים לאקלים הנוכחי ולאקלים עתידי )באמצעות קישור למודלים אקלימיים‬
‫אזוריים( – זאת על בסיס ההתפלגויות האמפיריות של תכונות תאי הגשם עבור המצבים הסינופטיים שנלמדו במחקר‬
‫זה‪ .‬הצברים הללו ישמשו כקלט למודל הידרולוגי שיותאם עבור אגני הניקוז של דליה ותנינים ויאפשרו ניתוח מקיף‬
‫של השפעת שינויי אקלים על התגובה ההידרולוגית של אגני הניקוז‪.‬‬
‫‪The roles of water vapor, rainfall and solar radiation in determining air‬‬
‫‪temperature change measured at Bet Dagan, Israel between 1964 and 2010‬‬
‫*‪G. Stanhill, R. Rosa, and S. Cohen‬‬
‫‪Department of Environmental Physics and Irrigation, Institute of Soil, Water and‬‬
‫‪Environmental Sciences, Agricultural Research Organization, The Volcani Center, P.O. Box‬‬
‫‪5, Bet Dagan 50250, Israel.‬‬
‫‪Monthly mean values of climate at Bet Dagan in the central coastal plain of Israel, downwind‬‬
‫‪of Tel Aviv, were analyzed to yield seasonal and annual values of long- and short wave‬‬
‫‪irradiance which were then related to changes in air temperature measured between 1964 and‬‬
‫‪2010. Over half the large inter-annual variation and significant increase in atmospheric long‬‬‫‪wave radiation, which averaged 0.7 Wm-2 per decade, was associated with concurrent‬‬
‫‪changes measured in specific humidity; the remaining changes, by increases in concentrations‬‬
‫‪of carbon dioxide and other anthropogenic radiatively active gases. Large decadal variations‬‬
‫‪and a significant overall reduction in short-wave solar radiation were measured averaging‬‬
‫‪3.6Wm-2 per decade which were, in part, attributed to urban pollution. The resulting strong‬‬
‫‪negative all-wave radiative forcing averaged 2.9 Wm-2 per decade. Changes in down -welling‬‬
‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬
‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫אמי ‪ -‬האיגוד‬
‫המטאורולוגי‬
‫הישראלי‬
‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬
‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,6160598-03 :‬פקס‪6184384-03 :‬‬
‫‪http://met-society.org.il‬‬
‫‪long and short wave irradiances together accounted for 58% of inter-annual variation in the‬‬
‫‪mean annual temperature. Climate sensitivity to short-wave radiation forcing was very low,‬‬
‫‪0.0004 0 C per W m-2, compared with that of long-wave, 0.253 0 C perWm-2, resolving the‬‬
‫‪paradox of the sharp rise in temperature accompanying negative radiative forcing. Possible‬‬
‫‪physical mechanisms explaining the decoupling between annual values of solar irradiance and‬‬
‫‪air temperature are discussed. A significant, inverse correlation between temperature and the‬‬
‫‪annual number of rain days was found, accounting for 21 % of the inter-annual variation in air‬‬
‫‪temperature unexplained by surface radiative forcing. During the last 45 years changes in‬‬
‫‪annual temperature at Bet Dagan, a near-coastal site with a strong urban influence situated in‬‬
‫‪the semi-arid Mediterranean climate, were associated, in the following order of importance,‬‬
‫‪with changes in water vapor, rainfall and solar radiation.‬‬
‫זיהוי מגמות אקלימיות‪ :‬מגבלות ותובנות חדשות בהיבט מקומי וגלובלי‬
‫אפרת מורין‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ישראל‬
‫מגמות אקלימיות מהוות אינדקציה חשובה לשינויים אקלימיים הניתנים לזיהוי מתוך רקורד של נתונים מדודים‪.‬‬
‫מובהקות המגמות היא דרך לבחון אם אכן מתרחש שינוי או שמדובר בתנודות שהן חלק מהשונות הטבעית של‬
‫המשתנה האקלימי הנבחן‪ .‬בגישה זו ישנה התחשבות רק בטעות מהסוג הראשון‪ ,‬כלומר ‪ -‬נקבע שקיימת מגמה‬
‫במשתנה אקלימי בעוד שהנתונים מייצגים בפועל את השונות הטבעית‪ ,‬תוך התעלמות מהטעות מהסוג השני – טעות‬
‫המציינת קביעה שאין מגמה אקלימית והשונות בנתונים האקלימיים הינה טבעית בלבד‪ ,‬בעוד שבפועל ישנה מגמה‬
‫אקלימית‪ .‬המחקר מציג נושא זה באמצעות ניתוחי מגמות בכמויות גשם שנתיות )גישה הניתנת ליישום גם עבור‬
‫משתנים אחרים(‪ .‬אנו מראים כי בהינתן מאפיינים אקלימיים של משקעים באזור נתון‪ ,‬גם אם קיימות מגמות‬
‫אמיתיות ומשמעותיות‪ ,‬ישנו סיכוי גבוה שלא נזהה מגמות אלו כתוצאה מהשונות הטבעית הגבוהה יחסית בכמויות‬
‫הגשם‪ ,‬כלומר נעשה טעות מהסוג השני‪ .‬במחקר זה‪ ,‬אנו מציעים שיטה המאפשרת הערכת ההסתברות לשגיאה‬
‫מהסוג השני וקביעת המגמה המינימלית הניתנת לזיהוי‪ .‬מגמה זו תלויה בקלימטולוגיה של האזור )ממוצע ושונות‬
‫המשקעים(‪ ,‬באורך סדרת הנתונים ובפרמטרים נוספים‪ .‬מיפוי גלובלי על פני היבשות של המגמה המינמלית הניתנת‬
‫לזיהוי בוצע באמצעות סט הנתונים ‪ VASClimO‬של ה‪) GPCC -‬המבוסס על נתוני מדי גשם( לחמישים שנה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נתייחס בהרצאה לערך המגמה המינימלית שהתקבל לאזורנו וכיצד מתאים ממצא זה לניתוח מגמות משקעים‬
‫בארץ‪ .‬לדעתנו‪ ,‬המידע על סף המגמות הניתנות לזיהוי הוא חשוב ביותר עבור מקבלי ההחלטות ויש לקחת אותו‬
‫בחשבון בראייה כוללת כאשר דנים בשינויי אקלים‪.‬‬
‫ניתוחים סטטיסטיים של נתונים הידרולוגיים ואקלימיים‬
‫ד"ר יוסף דלין ) דלינסקי (‬
‫הנתונים המצויים על תופעות מזג אוויר‪ ,‬אקלים והידרולוגיה הם מוגבלים בכמותם ובמשך התצפיות ‪ /‬המדידות‪.‬‬
‫כדי להסיק מהם מסקנות אנו מבצעים ניתוחים סטטיסטיים‪ .‬הניתוחים הסטטיסטיים יוצאים מהנחה כי הנתונים ביחס‬
‫לתופעה מטאורולוגית‪ ,‬אקלימית או הידרולוגית כלשהי המצויים ברשותנו הם מדגם המייצג אוכלוסייה‪ .‬לכן אנו‬
‫מניחים כי על סמך נתוני המדגם אנו יכולים להקיש על התופעה עצמה – דהיינו על האוכלוסייה‪ .‬כאן טמונים‬
‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬
‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫הישראלי‬
‫המטאורולוגי‬
‫ האיגוד‬- ‫אמי‬
IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY
6184384-03 :‫ פקס‬,6160598-03 :‫ טלפון‬,51200 ‫ בני ברק‬,31 ‫ רח' לח"י‬:‫כתובת האיגוד‬
http://met-society.org.il
‫ עלינו לדעת‬.‫ האם המדגם של הנתונים אכן מייצג את האוכלוסייה של התופעה שאותה אנו רוצים לחקור‬.‫קשיים‬
.‫האם מדגם הנתונים הוא הומוגני וניתן ליחס אותו לתופעה אחת או שהוא מייצג מספר תופעות שונות‬
‫הדרך שבה אנו עושים שימוש בניתוח סטטיסטי כדי להקיש מהמדגם לאוכלוסיה נעשה תוך הנחה שנתוני‬
‫ האם קיימת פונקציה כלשהי שעל‬.‫ וכאן טמון הקושי השני‬.‫האוכלוסייה מתנהגים על פי פונקציה מתמטית כלשהי‬
‫ האם אנו יכולים לדעת מהי פונקציה זו ? לצורך זה פונקצית‬,‫פיה מתנהגים אירועי התופעה הנחקרת ? ואם כן‬
.‫קורלציה אף היא פונקציה מתמטית‬
‫מאחר והנתונים המתייחסים לתופעות מעין אלה הם אקראיים ולא דטרמיניסטים ובמדגם כלשהו ישנם נתונים‬
‫ גדולים או קטנים משמעותית משאר הנתונים – כיצד אנו צריכים או יכולים להתייחס לנתונים אלה‬,‫חריגים‬
? ‫במסגרת הניתוח הסטטיסטי‬
‫ התעלמות מהם ואימוץ פונקציות כלשהן מתוך הספרות‬.‫קשיים מעין אלה הם נחלתם של ניתוחים סטטיסטיים‬
.‫הסטטיסטית עלולה להוליך למסקנות שגויות‬
‫ הקשיים והשגיאות‬,‫במסגרת ההרצאה המוצעת יידונו נושאים אלה עם הדגמות רבות שימחישו את הבעיות‬
.‫המתקבלות מניתוחים סטטיסטיים של תופעות הידרולוגיות ואקלימיות‬
Continuous detection and characterization of the Sea Breeze in clear sky
conditions using Meteosat Second Generation
I. M. Lensky1 and U. Dayan2
1
Department of Geography and Environment, Bar-Ilan University, Ramat-Gan, Israel
2
Department of Geography, The Hebrew University of Jerusalem, Jerusalem, Israel
The sea breeze (SB) is a thermally induced boundary layer phenomenon that occurs at coastal
locations throughout the world. Previous satellite remote sensing studies used low-level
clouds formed over the sea-breeze convergence zones to identify theSB. In this study
continuous thermal infrared data from a geostationary satellite (Meteosat Second Generation)
and concurrent field measurements were used to detect and characterize the SB in clear sky
conditions during the summer. Surface data (wind speed and direction) from 11 sites over
Israel for ten summer days in July 2010 for three different synoptic circulation categories
were selected.
In order to assess the impact of the synoptic induced flow on the SB, we looked for the best
agreement between surface and satellite SB timing. An independent classification of synoptic
categories performed for the ten summer days revealed two distinct patterns of the SB. During
weak horizontal pressure gradient (Weak Persian Trough and High to the West), which
enables full development of the SB, the timing of the
SB from satellite and field measurements were well correlated (R2= 0.75), as com- pared to
unfavorable atmospheric conditions (Deep Persian Trough) yielding lower value (R2 = 0.5).
The SB was identified by surface measurements in an earlier time of the day, with respect to
the satellite column integrated measurements.
23.12.83 -‫ מה‬3507/99 .‫ במשרד הפנים תיק מס‬580060960 .‫אמ"י רשום כעמותה מס‬
.‫ אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‬,‫פטור מניכוי מס במקור‬
57
‫הישראלי‬
‫המטאורולוגי‬
‫ האיגוד‬- ‫אמי‬
IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY
6184384-03 :‫ פקס‬,6160598-03 :‫ טלפון‬,51200 ‫ בני ברק‬,31 ‫ רח' לח"י‬:‫כתובת האיגוד‬
http://met-society.org.il
Visualizing a product of time series analysis of the satellite data enabled clear distinction of
SB behavior under different synoptic categories. Over desert regions the strong thermal
contrast enables detection of the SB even under suppressing synopticconditions (Deep Persian
Trough). This method enables detection and timing of the SB over desert regions whereclouds
and field measurements are scarce, and is applicable worldwide.
Variations of the global fair weather current induced by strong winds and
geomagnetic fluctuations.
Gal Elhalel1*, Yoav Yair2, Colin Price1, Yuval Reuveni3 and David Shtibelman1
1
Department of Geophysics and Planetary Sciences, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 69978 Israel
Department of Life and Natural Sciences, The Open University of Israel, Ra'anana 43107 Israel
3
Jet Propulsion Laboratory, California Institute of Technology, Pasadena, California, USA.
*
galelhalel@gmail.com
2
The Global Electric Current (GEC) postulates a constant downward flowing current (Jz) equal
to ~2 pA m-2 (Williams, 2009). We present here continuous measurements of the fair weather
electric current density, measured at the remote Wise Observatory in Mitzpe-Ramon, Israel.
We used the Geometrical Displacement and Conduction Current Sensors (GDACCS), a
23.12.83 -‫ מה‬3507/99 .‫ במשרד הפנים תיק מס‬580060960 .‫אמ"י רשום כעמותה מס‬
.‫ אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‬,‫פטור מניכוי מס במקור‬
58
‫הישראלי‬
‫המטאורולוגי‬
‫ האיגוד‬- ‫אמי‬
IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY
6184384-03 :‫ פקס‬,6160598-03 :‫ טלפון‬,51200 ‫ בני ברק‬,31 ‫ רח' לח"י‬:‫כתובת האיגוד‬
http://met-society.org.il
detailed description of which can be found in Bennett and Harrisson (Bennett, et al., 2008). The
sensors are placed on a flat 1.5mx1.5m concrete surface 150m away from the observatory. The
signal is passed in a differential mode to the computer at the observatory, sampled at 250Hz by
the data acquisition program (LabView) and saved to 1 minute files with a GPS time stamp
every 1 second. The sensors' unique geometry enables separating the displacement current from
the total surface current thus reducing the largest noise source, resulting from local variations
of the potential gradient. On days with relatively low humidity (<40%), the conduction current
shows a persistent diurnal pattern; a sharp rise around local noon and a gradual decrease in the
afternoon. This behavior correlates with the wind speed measured at the site. For strong winds,
correlation is high even for the lowest time scale measured (1 minute). We interpret these
results as an increase of the vertical current due to electrification of dust particles and the uplift
of lighter (mostly negatively) charged particles. On longer time scales we find correlation
between the variations in the conductance current and the K-index, which is a measure of solar
activity. Large variations of the conduction current have been observed also on cloudy days.
These variations are accompanied by a decrease in the absolute magnitude of the conduction
current, as can be expected in the presence of electrified clouds (Bennett, et al., 2007).
Mesopause Temperatures above Tel Aviv
Israel Silber (PhD student) and Colin Price
Dept. of Geophysical, Atmospheric and Planetary Sciences, Tel Aviv University
As global temperatures in the lower atmosphere increase due to rising concentrations of
greenhouse gases, the upper atmosphere is experiencing a large cooling, with the magnitude of
the cooling 10 times larger than the surface warming. In order to monitor long term temperature
changes in the upper atmosphere, we have recently started monitoring the nighttime airglow
temperatures of the mesopause region (80-100 km altitude) above Tel Aviv. The airglow is a
thin layer of hydroxyl molecules (OH), that peaks around 87km. The temperatures are
determined by the infrared emissions from OH spontaneous chemical reaction. Using three
spectral emission lines between 1500-1600 nm, the rotational temperatures around 87 km are
obtained. The measurements in Tel Aviv started in November 2011, and supply temperatures at
15 minute resolution through the nighttime hours. Measurements are only available during
cloud-free periods. The data supply information on absolute temperatures, as well as the short
term variability in the upper atmosphere due to sources of infrasound, gravity waves and
planetary waves. Initial results will be presented.
23.12.83 -‫ מה‬3507/99 .‫ במשרד הפנים תיק מס‬580060960 .‫אמ"י רשום כעמותה מס‬
.‫ אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‬,‫פטור מניכוי מס במקור‬
59
‫הישראלי‬
‫המטאורולוגי‬
‫ האיגוד‬- ‫אמי‬
IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY
6184384-03 :‫ פקס‬,6160598-03 :‫ טלפון‬,51200 ‫ בני ברק‬,31 ‫ רח' לח"י‬:‫כתובת האיגוד‬
http://met-society.org.il
Sprite brightness on Earth and other planets: results from laboratory
experiments
Daria Dubrovin1 , Yoav Yair2 , Colin Price1, Sander Nijdam3, Ute Ebert3,4
1) Tel-Aviv University, Tel-Aviv 69978, Israel,
2) The Open University of Israel, Ra'anana 43107, Israel.
3) Department of Physics, Eindhoven University of Technology, P.O.Box 513, 5600MB
Eindhoven, The Netherlands,
4) Centrum Wiskunde & Informatica (CWI), P.O.Box 94079, 1090GB Amsterdam, The
Netherlands,
Abstract
Large sprite discharges at mesospheric altitudes on Earth have been found to be
physically similar to streamer discharges in air at sea level density (see e.g. Ebert et al. (2010)).
Simple scaling laws relate the physical properties of streamer discharges in the laboratory to
sprite tendrils observed in the mesosphere. Based on this understanding, we investigate the
brightness of streamers in various gas compositions at laboratory settings. We investigate the
applicability of scaling laws to the brightness of the discharge, and the ability to predict the
brightness of sprites using experimental methods. Our method gives a lower bound for the
brightness of sprites on Earth which are comparable to values obtained from recent groundbased (Stenbaek-Nielsen et al. ,2007) and satellite (Kuo et al. ,2008) observations.
The existence of lightning on Jupiter and Saturn is by now a confirmed fact (see e.g. the
review by Yair et al. 2008). It was suggested that favorable conditions for sprites can be found
in the insulating atmosphere above the upper most cloud decks on both planets (Yair et al.,
2009). Based on our understanding of scaling laws, we investigate the formation of streamers in
H2:He mixtures representing the atmospheres of Jupiter and Saturn in laboratory settings. By
measuring the emission spectrum of these discharges we are able to predict a lower boundary
for sprite brightness on Jupiter and Saturn. Thus, extra-terrestrial sprites can be observed by
orbiting spacecraft and indicate the existence of lightning activity, even when it is obscured by
clouds.
Lightning multiplicity characteristics in Eastern Mediterranean thunderstorms
Sigalit Shalev1, Yoav Yair2, Hadas Saaroni1, Baruch Ziv2 and Evgeni Katz3
1. Department of Geography and the Human Environment, Tel-Aviv University
2. Department of Life and Natural Sciences, The Open University of Israel
3. Electrical R&D laboratory, Israel Electrical Corporation
23.12.83 -‫ מה‬3507/99 .‫ במשרד הפנים תיק מס‬580060960 .‫אמ"י רשום כעמותה מס‬
.‫ אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‬,‫פטור מניכוי מס במקור‬
60
‫הישראלי‬
‫המטאורולוגי‬
‫ האיגוד‬- ‫אמי‬
IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY
6184384-03 :‫ פקס‬,6160598-03 :‫ טלפון‬,51200 ‫ בני ברק‬,31 ‫ רח' לח"י‬:‫כתובת האיגוד‬
http://met-society.org.il
Cloud-to-ground lightning flashes consist of one or several strokes coming in
very short temporal succession and close spatial proximity. There are several methods for
converting stroke data into flashes. In the NLDN (US), the thresholds for determining flash
multiplicity (number of strokes per flash) are 0.5 seconds and 10 km radius between successive
strokes. We used location-based algorithm with several spatial and temporal ranges, and
analyzed stroke data which were obtained by the Israel Lightning Location System (ILLS)
during one year (1.8.2009-31.7.2010). We computed the multiplicity, the percentage of single
stroke flashes and the geographical distribution of single vs. multiple-stroke flashes for the
Eastern Mediterranean region. Results show that for the NLDN thresholds, the percentage of
single stroke flashes above Israel was 37% and the average multiplicity was 1.7.
Since the average time interval between successive return strokes in a flash is usually only
several tens of milliseconds, a value of 0.2 s may better represent the real multiplicity.
Similarly, most video-based studies show a mean range of less than 2.5 km between two
ground terminations of the same flash and so a spatial range of 10 km may misclassify
independent flashes as subsequent strokes of a single flash. This may lead to lower values of
flash density than occur in reality (due to the broad clustering criteria). With this in mind, we
re-analyzed the multiplicity with a spatial range of twice the system's location error, being 1.3
km for the ILLS. For the thresholds of 2.5 km and 0.2 s lightning data above Israel show a
mean negative multiplicity of 1.4 and a percentage of 58% for single stroke flashes. We also
found that the land-sea multiplicity distributions are very sensitive to the thresholds used. The
results may reflect the fact that most lightning in our region occur in winter thunderstorms,
which differ in their microphysical and electrical properties with respect to summer
thunderstorms.
23.12.83 -‫ מה‬3507/99 .‫ במשרד הפנים תיק מס‬580060960 .‫אמ"י רשום כעמותה מס‬
.‫ אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‬,‫פטור מניכוי מס במקור‬
61
‫לזכרם‬
‫ד"ר חווה שטיינברגר ז"ל‬
‫המכון למדעי כדור הארץ מרכין ראש לזיכרה של ד"ר חוה שטיינברג‪.‬‬
‫נולדה בנווה זמקי ‪ NOVE ZAMKY‬צ'כוסלובקיה (כיום סלובקיה)‪ ,‬ביום ‪ 20.1.31‬נפטרה ביום ‪20.04.2010‬‬
‫בירושלים‪( .‬מתוך ההודעה של המכון)‬
‫המטאורולוגים הוותיקים בארץ הכירו את חווה כחוקרת ומורה שדורות של סטודנטים צעירים קיבלו אצלה‬
‫את הבסיס המקצועי‪ .‬לי התגל גלה הזכות להיות עובד שלה ולהשתתף במה שהיה אולי המחקר החשוב האחרון‬
‫שלה‪.‬‬
‫חווה הייתה בוסית מהסוג שגורם לך להשתדל תמיד ולעשות יותר מתוך הכרת תודה מתמדת על נועם‬
‫הליכותיה‪ ,‬ההגינות וההתחשבות ללא גבול‪ .‬אין היום הרבה אנשים כאלה‪ .‬זה נבע מתוך אישיותה המיוחדת אשר‬
‫שילבה רגישות לזולת ותרבותיות עמוקה‪ .‬היא התייחסה בכבוד לכל אדם לא משנה מה מעמדו החברתי או‬
‫השכלתו ואנשים העריכו אותה על כך‪.‬‬
‫לחוג למדעי האטמוספרה לא הייתה מעבדת תלמידים אחרי המעבר מבניין טרה סנטה לגבעת רם‪ .‬לחווה היה‬
‫ברור שכל מטאורולוג חייב כחלק בלתי נפרד מהכשרתו להכיר את המכשירים הקלאסיים למדידת טמפרטורה‪,‬‬
‫מהירות רוח ולחות‪ ,‬להבין את השגיאות הכרוכות בתהליך המדידה ולדעת איך להעריך את טיב הנתונים שלו ולא‬
‫לקבל כל מספר המופיע על צג כאילו היה תורה מסיני‪.‬‬
‫חווה רצתה להקנות לתלמידים את התחושה של עבודה ניסיונית‪ ,‬למשל להכין במו ידיהם מדחום דו‪-‬מתכתי‬
‫ולכייל אותו מול מכשיר מסחרי שניתן לסמוך עליו‪ ,‬למדוד מהירויות תנועה של כדוריות קטנות בתווך צמיג‪.‬‬
‫בתוכנית לימודים שעיקרה תיאורטי המעבדה הייתה אמורה להיות נקודת המגע עם המציאות הפיזית‪.‬‬
‫הקמת מעבדת תלמידים הייתה בעדיפות ראשונה אבל תקציב לא היה‪ .‬אפשר היה לדפדף בקטלוגים ולהביט‬
‫בפריטים המופיעים בהם אבל במציאות היה צריך לאלתר כל הזמן על בסיס הציוד הישן שנשאר בטרה סנטה‬
‫ולפעמים לתרום קצת באופן פרטי‪.‬‬
‫אני זוכר מסע אחד כזה לטרה סנטה בו יצאנו להפסקת צהריים בסופרמרקט אגרון הסמוך וחווה סיפרה לי‬
‫בשלו וה מוחלטת על מטען נפץ שהתפוצץ שם בצדו השני של המדף אשר לידו עמדה‪ .‬נדהמתי מקור הרוח שלה‪.‬‬
‫אחרי שנים שמעתי מבני משפחתה כי האישה הקטנה והאמיצה הזו‪ ,‬כאשר הייתה עדיין ילדה‪ ,‬הצילה את אחותה‬
‫הצעירה ממנה והן נדדו יחד בתופת האירופית עד סוף המלחמה‪.‬‬
‫האומץ הזה התגלה לא רק במצבים פיזיים אלא גם בהתנהגותה בעולם המדעי‪ .‬חווה לא היססה להעביר‬
‫ביקורת עניינית על מחקרים שלא היו מבוססים די הצורך אפילו אם היה נדמה שהם מצליחים מאד והזמן הוכיח‬
‫כי הצדק היה אתה‪.‬‬
‫המעבדה קמה עם מערך ניסויים שהקיף את כל הנושאים החשובים‪ .‬הייתה גם חוברת הדרכה והתלמידים‪,‬‬
‫כמו דבורים חרוצות‪ ,‬היו עמלים כדי להשלים את כל הניסויים עד סוף הקורס‪ .‬זו הייתה הרגשה נפלאה להביט‬
‫בהם עובדים והאלתורים פועלים‪.‬‬
‫חוץ מהקורסים שהיא העבירה לתלמידי תואר ראשון חווה גם הדריכה תלמידים לתואר מתקדם במגוון של‬
‫נושאים‪ :‬השפעת אוזון על התפתחות צמחים‪ ,‬התפלגות המשקעים בארץ בעקבות פרויקט זריעת העננים‪ ,‬השפעת‬
‫‪62‬‬
‫הקרינה האולטרה‪-‬סגולית על שכיחות סרטן העור ועוד‪ .‬היא הייתה מאד מעורבת במחקרים של תלמידיה‬
‫וליוותה אותם באופן צמוד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1995‬פרופ' פאול קרוטזן הזמין את חווה למכון מקס פלנק לכימיה‪ .‬הוא בדיוק קיבל פרס נובל על‬
‫השפעת תרכובות של חנקן וחמצן על התדלדלות שכבת האוזון והם חיפשו ביחד פתרון טכנולוגי מעשי לתיקון‬
‫הנזק‪ .‬זה כמובן לא היה קל והמכשולים הטכניים היו עצומים אבל העבודה הייתה מרתקת‪.‬‬
‫חווה היתה נסיונאית אבל התענינה גם בבעיות מאד תאורטיות כמו למשל הבעיה הקלאסית של המסלולים‬
‫האינרציאליים על פני כדור הארץ‪ .‬זוהי בעיה של חישוב המסלולים האפשריים עבור גוף אשר מאולץ לנוע בגובה‬
‫קבוע מעל פני כדור הארץ בהזנחת התנגדות האוויר‪ .‬לגוף מוקנה מהירות התחלתית והוא נע כמו קליע בריק‪.‬‬
‫בגלל כוח קוריוליס הדינמיקה עשירה באופן מפתיע כבר בקירוב של ארץ כדורית‪.‬‬
‫בהדרכתה של חווה ניסיתי גישה חדשה‪ ,‬קודם לפתור את הבעיה במערכת אינרציאלית ואז להמיר את‬
‫התוצאות למערכת המסתובבת‪ .‬במ ערכת האינרציאלית נעלמים הכוח הצנטריפוגלי וקוריוליס ולכאורה הגוף הוא‬
‫חופשי‪ .‬ניתוח מעמיק יותר מראה כי קיים רכיב אופקי של כוח הכבידה אשר במערכת המסתובבת מתאזן מול‬
‫הרכיב האופקי של הכוח הצנטריפוגלי‪ .‬הכוח הזה ה הפוך לכוח הצנטריפוגלי הוא הכוח היחיד אשר קיים במערכת‬
‫האינרציאלית והוא קובע את הדינמיקה‪.‬‬
‫ניתחנו את הבעיה בכלים של מכניקה לגרנג'יאנית‪ .‬ההמרה למערכת המסתובבת היא קלה ואפשר לקבל‬
‫תמונה די מלאה של כל המסלולים באמצעות חישובים פשוטים‪ .‬בהזדמנות תיקנו גם טעות שנעשתה במחקר אחר‬
‫בקשר למסלולים העוברים דרך קוטב‪.‬‬
‫בעקבות פת רון בעיית המסלולים האינרציאליים התחלנו לחשוב על הקשר האפשרי בין כוח הכבידה‬
‫ותהליכים מטאורולוגיים‪ .‬ידוע לכל שכוח הכבידה מחזיק את האטמוספרה‪ ,‬המעטפת הגזית של כדור הארץ‪,‬‬
‫ומונע ממנה להתפזר לחלל‪ .‬זהו כמובן אפקט חשוב מאד אבל כוח הכבידה עושה עוד כמה דברים מעניינים‪.‬‬
‫חווה‪ ,‬שהייתה תמיד במקום הראשון בסקרי הערכת ההוראה בחוג‪ ,‬שאפה לשפר את ההסבר המקובל של‬
‫פיתוח משוואות התנועה ולכן התענינה באפקט אחר‪ .‬היא רצתה להבהיר את עניין נטרול הרכיב האופקי של הכוח‬
‫הצנטריפוגלי ע"י כוח הכבידה‪.‬‬
‫כדי להבין אפקט זה נניח לרגע שכוכב הלכת שלנו היה כדור מושלם וצפיפות החומר ממנו הוא עשוי הייתה‬
‫תלויה רק במרחק ממרכזו‪ .‬משיקולי סימטריה ברור שכוח הכבידה היה בדיוק בעל אותה עוצמה בכל נקודה על‬
‫פני הכדור והיה מאונך לפני השטח‪ ,‬כלומר בכיוון הרדיוס‪.‬‬
‫בכדור ארץ תאורטי כזה הרכיב האופקי של הכוח הצנטריפוגלי יגרום לנדידת אויר לעבר קו המשווה וחישוב‬
‫פשוט מראה כי הלחץ שם יהיה בערך פי ‪ 3.5‬מהלחץ בקטבים‪ .‬האפקט הוא גדול כל כך בגלל שהשפעתו מצטברת‬
‫לאורך קווי האורך‪.‬‬
‫הקטסטרופה הנ"ל נמנעת בגלל שכדור הארץ איננו כדורי אלא בקירוב אליפסואיד סיבוב‪ ,‬הכוח הצנטריפוגלי‬
‫גורם לרדיוס המשווני להיות גדול יותר ב‪ 21 -‬ק"מ מאשר הרדיוס הקוטבי‪ .‬זה נשמע מעט אבל זה מספיק כדי‬
‫לפתור את הבעיה‪.‬‬
‫הכוח הצנטריפוגלי גורם ליצירת הצורה האליפסואידית באופן מתוחכם‪ .‬בסביבות הקטבים הרכיב האנכי שלו‬
‫הוא קטן והשפעתו חלשה בעוד שבסביבת קו המשווה הרכיב האנכי שלו הפוך לכוח הכבידה והוא מנטרל אותו‬
‫חלקית‪ .‬הכוח הפועל על קליפת כדור הארץ כלפי המרכז קטן יותר באזור המשווה ולכן היא מתבלטת כלפי חוץ‪.‬‬
‫כאשר מתחיל העיוות הזה להיווצר התארכות הרדיוס המשווני מקטינה עוד יותר את הכוח המחזיר באזור‬
‫המשווה לעומת זה שבקטבים‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫איך הצורה האליפסואידלית מונעת את הקטסטרופה? היא גורמת להיווצרות רכיב אופקי (יחסית‬
‫לאליפסואיד) של כוח הכבידה אשר מקזז את הרכיב האופקי (כנ"ל) של הכוח הצנטריפוגלי‪ .‬ניתן לבדוק זאת‬
‫מעשית באמצעות נתוני גרביטציה המתקבלים מניתוח סטיות במסלולי לוויינים וממדידות בשטח‪.‬‬
‫התקזזות הרכיבים איננה מקרית‪ .‬ההנחה המקובלת היא שקליפת כדור הארץ מתעוותת עד שהיא מגיעה‬
‫לשיווי משקל‪ ,‬כלומר לאיזון של הכוחות הפועלים עלייה‪.‬‬
‫אימות נוסף לקיזוז מתקבל מהעובדה כי שדה הכובד הנורמלי מהווה קירוב טוב לכובד הנמדד בפועל בשטח‪.‬‬
‫השדה הנורמלי הוא השדה שנוצר ע"י אליפסואיד סיבוב אשר שקול הכוחות של הכבידה והצנטריפוגלי מאונך לו‬
‫בכל נקודה שעל פניו‪ ,‬כלומר הרכיבים האופקיים של שני הכוחות מתקזזים בדיוק‪ .‬ניתן להציג את השדה הזה‬
‫בנוסחה ומשתמשים בו רבות בתחום של גאודזיה פיסיקלית‪ ,‬המדע החוקר את שדה הכובד הארצי‪ ,‬בתור שדה‬
‫הכובד הממוצע על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫כשדנים בשני כוחות המקזזים זה את זה נשאלת באופן טבעי השאלה אם הקיזוז הוא מלא או שנשארת‬
‫"שארית" מאחד מהם‪ .‬כיוון שכוח הכובד משתנה ממקום למקום וחלק מהשינוי הוא בעל אופי אקראי כי הוא‬
‫נובע משינויים מהתחלקות המסה בקליפת כדור הארץ צפויה "שארית" כזו במקומות רבים‪.‬‬
‫בערך בשנת ‪ 1998‬התחלנו לבדוק את טיב הקיזוז ואם השארית היא משמעותית‪ .‬השתמשנו ב‪ ,EGM96 -‬מודל‬
‫הכבידה של ‪ NASA‬שהיה המתקדם ביותר באותה תקופה כדי לחשב את השארית במקומות שונים‪.‬‬
‫מודל של כבידה מציג את הפוטנציאל הגרביטציוני כסכום של הרמוניות כדוריות מוכפלות במקדמים נתונים‪.‬‬
‫למודל משוכלל יכולים להיות מאות אלפים ואפילו מיליוני מקדמים כאלה‪ .‬החישוב אינו קשה עקרונית אבל‬
‫מתעוררות בו בעיות נומריות רציניות אשר צריך להתגבר עליהן כדי לקבל תוצאה בעלת ערך‪.‬‬
‫השאלה הגדולה שעמדה בפנינו הייתה האם ל"שאריות" האלה יש משמעות מבחינה מטאורולוגית‪ ,‬האם‬
‫לשינויים המקומיים בכוח הכובד על פני כדור הארץ יש השפעה על מערכות מזג אויר‪ .‬חווה הייתה כדרכה זהירה‬
‫ולא הייתה מוכנה להעלות השערות עד שלא יהיו תוצאות ברורות וחד‪-‬משמעיות‪.‬‬
‫העבודה על הקשר בין השאריות למטאורולוגיה הייתה חוויה מרתקת עבורי ואני חושב שגם לחווה‪ .‬לצערי‬
‫הרב היא נפסקה בשלב זה בגלל סיבה שאיננה תלויה בנו‪ .‬חווה יצאה באופן רשמי לגמלאות (אבל המשיכה ללמד)‬
‫ואני עברתי למקום אחר‪ .‬שוחחנו כמה פעמים ותכננו לסיים את המחקר ולפרסם את התוצאות אבל זה לא קרה‪.‬‬
‫בריאותה של חווה הלכה והתדרדרה‪ .‬היא המשיכה ללמד לפחות עד שנת ‪ 2008‬ובשנת ‪ 2010‬נפטרה בגיל ‪.09‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2011‬גיליתי להפתעתי כי בערך באותה תקופה בה עבדנו על הנושא הזה עלתה קבוצת מחקר רוסית‬
‫על אותו רעיון והתקדמה הרבה מעבר למה שאנחנו הספקנו‪ .‬הם הראו שהוספה של השארית למודלים‬
‫אטמוספריים משפרת את ההתאמה שלהם למציאות‪ .‬הפסדנו את ההזדמנות שלנו להיכנס להיסטוריה המדעית‪.‬‬
‫למרבה הפליאה הקהילה המדעית במערב מתעלמת מן המחקרים הרוסיים למרות שחלקם תורגם לאנגלית‪.‬‬
‫למיטב ידיעתי אין כיום מודל אטמוספרי מערבי המכיל את "התיקון של חווה"‪ .‬אם מי מהקוראים מעוניין לשפר‬
‫את המודל שלו באופן כזה אשמח לסייע‪ ,‬גם בתכנות‪ ,‬תמורת אזכור תרומתה של חווה לתחום‪.‬‬
‫אברהם אגאי‬
‫‪64‬‬
‫ד"ר חוה שטיינברגר ז"ל‬
‫ד"ר חוה שטיינברגר הייתה המנחה לעבודת המוסמך שלי באוניברסיטה העברית – אני מעריך וגאה על זאת!‬
‫עוד בתקופת לימודי התואר הראשון אהבנו את דרך הוראתה השלווה‪ ,‬הבטוחה והמתחשבת‪ .‬גמענו בשקיקה את‬
‫חומר הלימוד שהעבירה לנו‪ ,‬ולמדנו רבות מההתנסות בשטח במעבדה "מדידות סביבתיות"‪.‬‬
‫כשסיימתי את לימודי הבוגר היה זה טיבעי להמשיך את דרכי עם חוה‪ ,‬הן כסטודנט לתואר שני והן כמתרגל‬
‫בקורסים שהעבירה‪ .‬למדתי ממנה רבות על חשיבה ביקורתית‪ ,‬כתיבה נכונה‪ ,‬וסקירה ספרותית מעמיקה‪ .‬אך‬
‫בנוסף לכל זאת‪ ,‬אני זוכר את השיחות הרבות שהיו לנו במשרדה‪ ,‬שיחות שכללו נושאים רבים הקשורים הן‬
‫למחקר‪ ,‬והן לחיי היום יום – על הדברים הקטנים שקרו השבוע‪ ,‬הצרות הקטנות בחיי היום יום‪ ,‬וגם עצות שונות‬
‫על המשך הקריירה‪ .‬תקשורת בוגרת ומתחשבת כזו עיצבה את תחילת דרכי באקדמיה‪ ,‬ומייושמת כיום בעבודתי‬
‫עם סטודנטים אשר אני מנחה‪.‬‬
‫לאחר שהחלטתי לשנות כיוון בנושא המחקר ולהתמקד בלימודי חקר המוח‪ ,‬חוה תמכה ועודדה ואף הזכירה‬
‫לא פעם שהיא מאושרת בדרך בה בחרתי‪ .‬שנים רבות נשארנו בקשר הן בזמן לימודי הדוקטורט והן בזמן שהותי‬
‫בארה"ב‪ .‬ניהלנו שיחות בזמן ביקוריי בארץ והתעדכנו על אשר עבר‪ .‬שיחתנו האחרונה בעת ביקורי האחרון היתה‬
‫מספר חודשים לפני שנפטרה‪ .‬אני זוכר את השיחה הזאת כאילו היתה אתמול‪ ,‬את ההתרגשות ששמעה את קולי‬
‫מעברו השני של הקו‪ ,‬ומילות העידוד על דרכי באקדמיה‪.‬‬
‫תודה חוה‪ ,‬היה לי לעונג להכיר ולעבוד איתך!‬
‫ד"ר אסף דבורקין‪.‬‬
‫פרופ' אליעזר גנור ז"ל‬
‫‪0331-2100‬‬
‫אליעזר (אלי) גנור נפטר בפתאומיות ב‪ 22-‬בדצמבר‪ .2011 ,‬אמנם‬
‫בשנה האחרונה נראה היה שהוא סובל ממחלה קשה‪.‬‬
‫אלי סיים את לימודי מוסמך בגיאוגרפיה (ראשי‪ ,‬עבודת‬
‫הגמר‪ :‬אקלים העיר באר שבע)‪ ,‬גיאולוגיה ומטאורולוגיה‬
‫באוניברסיטה העברית ואת הדוקטורט בגיאולוגיה תחת הנחיתו‬
‫של פרופ' דן יעלון‪ .‬עבודת הדוקטורט שלו התמקדה בחקר‬
‫הגורמים המטאורולוגיים להיווצרות סופות אבק באזורנו‬
‫ותכונותיהם המורפולוגיות והכימיות של גרגירי האבק‪.‬‬
‫עם סיום לימודיו עבד שנים רבות במשרד הבריאות במחלקה‬
‫לזיהום אוויר וקרינה‪ .‬במסגרת זו המשיך במחקרי האבק וכן‬
‫חקר את השלכותיהם של סיבי אסבסט על הבריאות‪.‬‬
‫עם השנים הפך אלי לאחד המומחים בנושא סופות האבק‬
‫ותכונותיהם תוך שימוש בשיטות מתקדמות במיקרוסקופ‬
‫אלקטרוני‪ .‬מאחר ובמשך שנים אסף תמונות של גרגירי אבק מסופות שונות החליט לאגדם באטלס מיוחד שישמש‬
‫חוקרים בתחום זה‪ .‬לצערנו הוא לא הספיק לסיים עבודה חשובה זו‪.‬‬
‫לקראת סוף העשור של ‪ 1980‬עבר אלי למשרד להגנת הסביבה והמשיך במחקריו כמקודם‪ .‬במסגרת שיתוף‬
‫פעולה בין המשרד להגנת הסביבה וקבוצת המחקר שלי באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬אלי התחיל להשתתף במחקרים‬
‫‪65‬‬
‫שבצענו בנושא השפעת האבק על התפתחות עננים וגשם‪ .‬חלק מעבודה זו כלל גם טיסות מחקר ועיבוד נתונים‬
‫במעבדה ובמיקרוסקופ האלקטרוני‪ .‬זו הייתה תקופה מעניינת במיוחד עבורו משום שבנוסף לעבודת המחקר הוא‬
‫נהנה מאוד להדריך סטודנטים בשימוש במיקרוסקופ האלקטרוני לזיהוי הרכבם של חלקיקים‪ .‬לאור הצלחתו של‬
‫אלי במחקר החליטה האוניברסיטה להעניק לו דרגת פרופ' חבר אורח של אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫לקראת אמצע שנות התשעים החליט לפרוש מעבודתו במשרד להגנת הסביבה ולהצטרף כחוקר במעבדתי‬
‫וחלק מהצוות שהשתתף בפרויקט האסטרונאוט הישראלי (פרויקט ‪ .)MEIDEX‬מטרת המחקר הייתה לחקור את‬
‫התכונות הכימיות והאופטיות של חלקיקי אבק בעת מסעם מעל הים התיכון‪ .‬המחקר התבצע תוך שימוש‬
‫במצלמה מיוחדת על מעבורת החלל קולומביה וע"י מכשור מדעי מורכב שהותקן על מטוס המחקר‪ .‬חלק‬
‫מההכנות לניסוי עצמו כללו מדידות סביב האי כרתים במסגרת פרויקט גרמני בשם ‪ . MINOS‬אלי הצטרף לכל‬
‫הטיסות בהתלהבות ושימש כאחד החוקרים הבכירים בפרויקטים אלה‪.‬‬
‫לאחר סיומו הטרגי של פרויקט ‪ MEIDEX‬עם התרסקותה של מעבורת החלל‪ ,‬החלטנו לשנות כיוון מעט‬
‫ולהתמקד בחקר גרעיני קרח באטמוספרה ותרומתם של חלקיקי האבק לריכוזם של חלקיקים מיוחדים אלה‪.‬‬
‫במסגרת מחקר זה יצרנו קשר מחקרי הדוק עם חוקרים באוניברסיטת פרנקפורט ואוניברסיטת קרסרואה‪.‬‬
‫תמיד נזכור ונתגעגע לאלי עם החיוך ועם המילה הטובה‪.‬‬
‫אלי השאיר אחריו אישה (מרגלית) ושלוש בנות‪.‬‬
‫תהי נשמתו צרורה בצרור החיים‪.‬‬
‫פרופ' זאב לוין‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫קבוצת המחקר שלנו מאוניברסיטת תל אביב עם חלק מהקבוצה הגרמנית בפרויקט ‪ MINOS‬בכרתים‪ ,‬במרכז‬
‫התמונה רביעי מימין נמצא פאול קרוטזן‪ ,‬זוכה פרס נובל‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫אלי בטיסת מחקר מעל כרתים במסגרת‬
‫‪MINOS‬‬
‫פרויקט ‪( MEIDEX‬פרויקט האסטרונאוט הישראלי על מעבורת החלל קולומביה)‬
‫בכרתים‪ .‬בתמונה אלי גנור וזאב לוין עם מפקדי בסיס חיל האוויר היווני בו חנה‬
‫מטוס המחקר‬
‫צוות המחקר של ‪ ,MEIDEX‬הטייסים של מטוס המחקר וצוות העוזרים היוונים‬
‫בהרקליון‪ ,‬כרתים‬
‫‪67‬‬