‫סמלים פאליים בדמות העצים ביצירה הניה‪ /‬שופמן‬ ‫הספרות מהווה עבורנו כלי והזדמנות לשיחות בכל מיני נושאים בעת מפגשנו עם בני הנוער ‪.‬אחד‬ ‫הנושאים המטרידים את בני הנוער הוא ביטוי של מיניות ‪ ,‬גבולות ואחריות מינית ‪ .‬יצירות‬ ‫ספרות שונות עוסקות בנושא זה ובהן ישנם תיאורים האוצרים בתוכם סמלים ורמזים מיניים ‪.‬‬ ‫במאמר זה ברצוני לעמוד על חידוד התיאורים המיניים בדמות העצים בעת קריאת היצירה‬ ‫הניה‪/‬שופמן עם בני נוער‪ ,‬ועל תפקיד המפתח שלהם ביצירה ‪.‬הסיפור "הניה" מאת גרשון שופמן ‪,‬‬ ‫אשר נכלל בתוכנית הלימודים לבגרות מזמן לנו שיחה בנושא ‪ :‬איפה עובר הגבול בביטויי מיניות‬ ‫ומי אחראי על שימת הגבול בגיל הנעורים?‬ ‫שופמן אמן הסיפורים הקצרצרים ‪ ,‬ממעט במילים ‪ ,‬אך עושה שימוש בשפה פיוטית ועשירה ‪,‬‬ ‫באמצעותה הוא בונה לנו עולם תיאורים עשיר וחד אליו הקורא אינו נשאר אדיש ‪ .‬תיאורים אלו ‪,‬‬ ‫מופיעים ביצירה "הניה" ‪ ,‬באופן מטונימי וסמלי ‪ ,‬אך הם אוצרים בתוכם מיניות רבה ‪ ,‬אשר‬ ‫מתחילה כתמימה ושובבה ומסתיימת באבדון ‪ .‬לכן נוח לשוחח עם בני נוער באמצעות יצירה זו ‪,‬‬ ‫על נושא המיניות והשלכותיה כפי שהיא מוצגת ביצירה ‪ ,‬משום שהשימוש בסמלים ‪ ,‬מחבר את‬ ‫התלמידים מידית עם מיניות וללא צורך להכביר במילים ‪ .‬כמו כן ה הסיום ביצירה אינו משאיר‬ ‫מקום לספק לגבי ההשלכות של מיניות בלטי נשלטת ‪ ,‬מפני שהניה הופכת מהר מאד לדמות‬ ‫הקורבן ‪ ,‬היא מנוצלת וזוכה ליחס אדיש וקר מסביבתה עד שלבסוף היא מוצאת את מותה ‪ .‬סיום‬ ‫טראגי זה מהווה מסר רב לקהל הקוראים ‪.‬‬ ‫מכאן נותרים התלמידים עם שאלה מתבקשת ‪ :‬כיצד ניתן היה למנוע את מותה של הניה ? אני‬ ‫רואה בעיסוק בשאלה מסוג זה את לב ליבה של עבודה חינוכית וערכית עם בני הנוער במהלך‬ ‫הוראת המקצוע ומבחינתי היא גם המפתח ללימוד היצירה ‪.‬‬ ‫גרשון שופמן ‪ ,‬מתחילת היצירה בונה מתח מיני אצל הקורא ‪ ,‬אשר הולך וגובר ‪ ,‬וגם הולך ומתכער‬ ‫‪ .‬כך מיניות תמימה של ילדה בת שתים עשרה מקבלת מימדים מפלצתיים בהיותה נערה כבת שש‬ ‫עשרה בסך הכול והופכת לדבר שאינו בשליטתה עוד ‪ ,‬אלא בשליטת סביבתה האכזרית‬ ‫והמנצלת ‪" :‬הרעבתנות של עשוקי – החיים וחנוקי הכרך ‪ ,‬הרעבתנות האכזרית‪ ,‬שאינה יודעת‬ ‫שבעה ‪ ,‬התנפלה על היצור היפה ‪ ,‬צמח – השדה ‪ ,‬ינקה את לשדו בלי‪-‬הרף ‪"...‬‬ ‫שופמן ‪ ,‬בוחר בתחילת היצירה בתיאור פסטורלי ‪ -‬יפיפה ומטונימי של טבע רומנטי ‪ ,‬ארוטי ופראי‬ ‫‪ ,‬אשר מרמז לקורא על דמות הנערה הסקרנית וחושף בפניו את נוף ילדותה ‪.‬בתיאור זה ‪ ,‬הוא‬ ‫בוחר להשתמש בעצים מסוימים מאד המרכיבים את סביבת מגוריה המוכרת של הניה ‪.‬‬ ‫חשוב לציין ‪ ,‬כי בספרות השימוש בעץ אינו נקי מהמשמעויות הרבות ומהאלוזיות המיוחסות לו ‪,‬‬ ‫אך כדי למקד את הקריאה ברמזים למיניות ביצירה ‪ ,‬ברצוני להתבונן בתיאורי העצים‬ ‫כבסמליים פאליים‪.‬‬ ‫העץ מופיע בשפתנו כזכר והמבנה שלו הוא פאלי ‪ .‬שופמן מגדיל לעשות כאשר הוא בוחר גם לשתול‬ ‫עצים מסוימים מאד סביב ביתה המסויד של הניה ‪ ,‬המוכרים בספרות כאוצרים בתוכם מיניות‬ ‫רבה ‪.‬‬ ‫תיאורי העצים בתחילת היצירה ‪:‬‬ ‫עץ האורן ‪:‬‬ ‫"על הר בחורשה ‪ ,‬באמצעיתה של חצר קטנה ‪ ,‬עמד הבית המסויד ‪ ,‬שליבב מרחוק‬ ‫בחלונותיו הצלולים מבעד למפלשי‪ -‬הארנים" גרשון שופמן בוחר בעצי האורן ‪ ,‬אשר‬ ‫מוכרים לקוראים מהספרות כסמל פאלי מובהק הן במבנה עלי המחט החודרניים שלהם‬ ‫והן בניחוחם הדומה מאד לנוזל השופכה של הגבר ‪ .‬יתר על כן גם האצטרובל – פרי האורן‬ ‫הינו סמל פאלי‪.‬‬ ‫בשיר "סליחות " ‪ ,‬לאה גולדברג מחברת את המעבר מתום הילדות אל הבגרות והמיניות ‪,‬‬ ‫ע"י עץ האורן בשורותיה ‪" :‬וריח ילדות ריח דבק ואורן‬ ‫הוא ניחוח לילו של הגוף‪".‬‬ ‫עץ הלבנה ‪:‬‬ ‫"אצל האורווה היו מגובבים תלי עצים ‪ ,‬עצי לבנה ‪ ,‬ובסדן – גזע סמוך להם ‪ ,‬היה נעוץ‬ ‫קרדום ממורט וחד "‬ ‫גרשון שופמן בוחר בעצי הלבנה ‪ ,‬אשר אף פרותיהם אינם משאירים מקום רב לדמיון‬ ‫ויוצרים קישור מידי לפאלוס‪.‬‬ ‫וכדי לא להותיר מקום לספק מוזכר מיד הקרדום הממורט והחד שנעוץ בסדן ‪ .‬פעולה של‬ ‫גדיעת עצים והכנתם לחומר גלם להסקה זוהי פעולה גברית ידועה הדורשת כוח פיזי רב ‪,‬‬ ‫נוסף על כך גם קרדום ממורט וחד ממשיך את הרעיון שחוזר במחטי עץ האורן ומרמז על‬ ‫סביבה גברית ‪.‬‬ ‫עץ הליבנה ופירותיו‬ ‫עץ הדובדבן ‪:‬‬ ‫"‪...‬או שהייתה מטפסת על עץ הדובדבן ‪ ,‬שעמד מאחורי הכוורת ומסתתרת בנופו "‬ ‫אחרון חביב ‪ ,‬מאחורי הכוורת ‪,‬עומד ניסתר עץ הדובדבן‪ ,‬עליו נהגה הניה לטפס ‪ .‬פרותיו‬ ‫הנועזים האדומים והמפתים אוצרים בנו יחס ארוטי אל עץ הדובדבן ‪ .‬פרט לצבע פריו גם‬ ‫צורתו הזוגית והעגלגלה היא רמז לחושניות ולמיניות ‪.‬‬ ‫הדובר בשירו של המשורר ביאליק "בשל התפוח " ‪ ,‬צוחק ומתעלס בפרדס עם עלמתו‬ ‫פנינה ‪ ,‬בעוד סביבו עומד עץ תפוח "מסובל" וענבי דובדבנים " מזהירים ‪.‬‬ ‫עץ הדובדבן מוצג כמקום מקלט וסתר עבור הנערה הצעירה והוא עומד יחידי בניגוד‬ ‫לעצים הפאליים האחרים ‪ ,‬אשר מקיפים את הניה ‪ .‬פעולת ההסתתרות מקבלת גם היא‬ ‫רמז לשובבות ומסתוריות בדמות הנערה ‪.‬‬ ‫מיד לאחר תיאורי העצים שופמן מתאר לקוראיו את אביה של הניה ‪ ,‬איכר מבוגר ‪ ,‬בעל משקפיים‬ ‫כהים ‪ ,‬אשר עיקר עיסוקו הוא בתיקון ואחזקת ביתו ‪ .‬הוא עושה זאת בקושי רב – "וכשהזקן‬ ‫כחוש הלסתות היה אוחז את האזמל על גביו ונשען עליו מתוך טרחה יתרה בכוחותיו האחרונים "‬ ‫– תיאור זה מעורר רחמים ‪ .‬בנו הבכור עוזר לו בעבודתו והוא כל – כך עסוק עד כי אינו פנוי‬ ‫להשגיח על ביתו היפה והחיננית בבנות ‪ .‬נתון זה משמעותי מאד להבנת המשך היצירה ‪ ,‬מפני‬ ‫שתפקידו המשמעותי ביותר של אב מבחינתנו כחברה ‪ ,‬הוא לדאוג לצאצאיו ולהגן עליהם ‪ ,‬אך‬ ‫אביה של הניה מתואר כדמות חסרת יכולות גבריים ‪ ,‬כדמות חלשה ומעוררת רחמים ‪ ,‬וכן בהמשך‬ ‫הוא נכשל כשלון חרוץ בעת מילוי תפקיד זה והוא מאבד את ביתו עוד בגילה הצעיר ‪ ,‬כאשר אין‬ ‫הוא מודע למעשיה ולבסוף הוא גם לא נמצא בסביבתה בעת מותה ‪.‬‬ ‫בימי ראשון מגיע טיול של נערים מביה"ס ‪ .‬תיאור הנערים ומפגשם עם הניה רווי בארוטיקה‬ ‫ומיניות ‪" :‬כארבעה היו התלמידים ‪ ,‬הנערים היפים ‪ ,‬שזופים משרב מזיעים ומעורטלים במקצת‪,‬‬ ‫עם ראשיהם הגזוזים והמבהיקים ‪ "...‬הניה מתוארת כשהיא כמו חיה צעירה האורבת אל העולם‬ ‫הזר אותו מביאים הנערים מהכרך ‪ .‬היא אוהבת לשבת על הערסל שתלוי בשלשלאות ברזל בין‬ ‫שני אורנים עבים דווקא כשהנערים מגיעים ואחד הנערים מנדנד אותה ‪.‬הניה המתערסלת‬ ‫מפצירה "עוד!" כאשר הנער עם העיניים השובבות מנדנד אותה ‪ ,‬הוא בשארית כוחותיו מניף את‬ ‫הערסל גבוה ‪ .‬תמונה זו מתוארת ממש כמו אקט מיני ‪ .‬מעוררת פליאה רבה ‪ .‬ראשית אין זה ראוי‬ ‫שנערה תסתובב כך לבדה בין התלמידים ‪ .‬שנית היכן הוריה ? או אחיה הבכור?האם האיכרה‬ ‫שעסוקה כל – כך בהגשת המזונות לנערים היא אימה ? מדוע אף אחד לא מעיר לה על‬ ‫התנהגותה הבלתי הולמת ? החזרה כאן על עצי האורן (= סמל פאלי )‪ ,‬אשר בניהם הניה מנודנדת‬ ‫על ערסל תלוי בשלשלאות מהווה רמז מטרים לבאות הניה תגיע למקום שבו סביבתה גברית ‪ ,‬היא‬ ‫תהיה הפסיבית והמובלת ‪ .‬הערסל מרמז על תנועה של אקט מיני ‪ ,‬אך גם על חוסר יציבות‬ ‫וביטחון ‪.‬‬ ‫תוך כדי נדנוד הערסל הניה רואה את הכרך מבעד לראשי האורנים ולכן אין הקורא מתפלא כאשר‬ ‫היא נמצאת שם לבדה ללא כל השגחה כפי שהיא נמצאת לאורך הסיפור כולו מיד לאחר ארבע‬ ‫שנים‪ .‬הפעם הסביבה של הטבע הפראי ‪ ,‬הרומנטי והארוטי מתחלפת בניחוחות חדשים של‬ ‫מחנק‪ :‬במקום מעברים בין עצי אורנים יש סמטה עקלקלה‪ ,‬העצים מופיעים כעת בדמות אילן‬ ‫רחב – עלים מרשרש מעל הראש (רמז לסכנה מרחפת ) ‪,‬ופרי הדובדבן האדום התחלף לפנסים‬ ‫אדומים ‪ .‬העצבות והמלנכוליה של העוברים והשבים מתעוררת עם נוכח צחוקה של הניה ‪ .‬מיד‬ ‫לאחר מכן שופמן מתאר את הניה במהלך אקט מיני ‪ :‬כשהיא צוחקת ‪ ,‬מתנשפת ונושכת ‪.‬‬ ‫נוכחותה מזמינה ומושכת את העוברים והשבים ‪ .‬וכך בהמשך כאשר מגיעים ההמונים ומקבלים‬ ‫תשובה שהניה "תפוסה" הקורא חש יחס אמביוולנטי למצבה ‪ .‬מצד אחד הוא מזדעזע מהקלות‬ ‫שבה נערה בת שש עשרה הופכת לזונה ‪ ,‬אך מצד שני לאור התנהגותה המתגנבת והשובבה של‬ ‫הניה לאורך הסיפור אין הוא מופתע ‪ .‬מה שכן מפתיעה היא העובדה שהניה נמצאת לבדה ללא‬ ‫קשר לבית ממנו הגיעה ושוב עולות שאלות שיש לשאול את התלמידים בכיתה‪ :‬היכן הוריה או‬ ‫אחיה הבכור ? מי כעת אחראי על הנערה ? אלו סכנות אורבות לשלומה ?‬ ‫מזעזעת את הקורא הפסקה הבאה בה מוצאת הניה במהירות ובקלות בלתי נסבלת את מותה‪.‬‬ ‫המוות מתואר כפתאומי ואדישותו של בעל הבית שלה אינה משאירה את התלמידים אדישים ‪.‬‬ ‫שופמן משתמש בנקודת מבט של מספר כל יודע ‪ ,‬אשר מתאר את הניה במותה כתינוקת מעוררת‬ ‫רחמים בניגוד לבעל הבית המכוער והמפלצתי ‪ " :‬כחול החוטם ועב‪-‬הכרס‪ ,‬התרעם על אשתו –‬ ‫חשק אצל אישה להחזיק תמיד גוססות !" כעת הריח היערי של העצים שאפף את הניה לאורך‬ ‫היצירה מתחלף בריח של עלי זרדין – המרמז על צמח מיובש ‪ ,‬צמח שאין אנו רוצים בו צמח מת‬ ‫– כלומר הניה מתה " ועולם כמנהגו נוהג "‪.‬‬ ‫לסיכום ‪:‬‬ ‫היצירה "הניה" מאת גרשון שופמן אוצרת בתוכה מיניות רבה ומתפרצת ‪ ,‬אשר באה לידי ביטוי‬ ‫בסמלים פאליים בדמות עצים ‪.‬סמלים אלו המופיעים כחוט השני לאורך היצירה מלווים‬ ‫ומרמזים על דמותה ועל גורלה של הניה ‪ .‬באמצעות יצירה זו ניתן לקיים שיעורים בעלי מסרים‬ ‫חינוכיים לבני הנוער ‪ ,‬בנושא ‪ :‬אחריות מינית והגבול בביטוי המיניות בגיל הנעורים ‪ .‬את מהלך‬ ‫לימוד היצירה כדאי ללוות להמחשה בתמונות של העצים המצוינים בה ובשירים מיצירות‬ ‫הספרות ‪.‬‬