1. No category

‫‪·‚· ˙ȇ„·‰ ‰¯·Á‰‬‬
‫לאורך מרבית שנות קיומה של מדינת ישראל נעדרה‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב מהשיח הציבורי כמעט כליל¨‬
‫זאת אף ששיעורה מכלל אוכלוסיית הנגב עולה על כעשרים‬
‫וחמישה אחוזים‪ Æ‬לאחרונה¨ שינויים שחלו בפוליטיקה¨ בכלכלה‬
‫ובחברה כמו גם התהליך להסדרת מעמדם של הכפרים‬
‫הבדואים הבלתי מוכרים בנגב ©בראש ובראשונה ב‪¢‬וועדת‬
‫גולדברג‪ ¢‬וב‪¢‬וועדת פראוור‪ ¨®¢‬הגבירו את המודעות הציבורית‬
‫לגבי מצבה של אוכלוסיית הבדואים‪Æ‬‬
‫«*‪VIM�« w� ÍËb³�« lL²−‬‬
‫‪·‚· ˙ȇ„·‰ ‰¯·Á‰‬‬
‫שינוי מגמות זה חשף את הליקויים הניכרים במידע הנוגע‬
‫לערבים‪‬הבדואים בנגב¨ למספרם ולמאפייניהם‪ Æ‬פרסום זה‬
‫מבקש להשלים את המידע החסר ולהציג תמונה מקיפה על‬
‫אוכלוסיה זו‪Æ‬‬
‫חלקו הראשון נכתב בידי מר אריק רודניצקי ומוצגים בו‬
‫המאפיינים החברתיים¨ הדמוגרפיים והכלכליים של החברה‬
‫הבדואית באזור הנגב תוך השוואה לאוכלוסייה היהודית‬
‫ולאוכלוסייה הערבית בישראל‪Æ‬‬
‫החלק השני¨ פרי עטו של ד‪¢‬ר ת‪ß‬אבת אבו ראס¨ דן לצד‬
‫המאפיינים החברתיים והדמוגרפיים במדיניות הממשלה‬
‫כלפי האוכלוסייה הבדואית בתחומים כגון כלכלה¨ פוליטיקה¨‬
‫קרקעות והתיישבות¨ בפסיקות בג‪¢‬צ מכריעות בענייניה‬
‫ובתהליכי ההתעוררות הפוליטית בה‪Æ‬‬
‫‡‪≤∞±± ËÒ‚Â‬‬
‫¬» ‪≤∞±±‬‬
‫«*‪VIM�« w� ÍËb³�« lL²−‬‬
‫יוזמות קרן אברהם רואה בפרסום זה כלי בסיסי שיוכל‬
‫לשמש את העוסקים בפיתוח הנגב ובעבודה עם החברה‬
‫הערבית‪‬הבדואית‪ Æ‬אנו מאמינים כי בכוחו של קובץ זה לתרום‬
‫לשיח המתעורר בנוגע לפיתוח הנגב למען כל תושביו ולהאיר‬
‫את החשיבות שבקידום האוכלוסייה הבדואית תוך הקשבה‬
‫לצרכיה ולרצונותיה‪ Æ‬הנגב עומד בפני תקופת פיתוח ושינוי‪Æ‬‬
‫אנו מקווים כי בעת קידום תהליכים אלה תינקט גישה‬
‫חברתית אחראית ומכילה אשר תשכיל לשלב בתהליכים אלה‬
‫את אוכלוסיית הבדואים‪Æ‬‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגרפיים וכלכליים‬
‫אריק רודניצקי‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫ד‪¢‬ר ת‪ß‬אבת אבו ראס‬
‫החברה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגרפיים וכלכליים‬
‫אריק רודניצקי‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫ד‪¢‬ר ת‪ß‬אבת אבו ראס‬
‫קורא ביקורתי∫ פרופ‪ ß‬יצחק רייטר‬
‫יוזמות קרן אברהם — בונים עתיד משותף ליהודים ולערבים אזרחי ישראל‬
‫יוזמות קרן אברהם ©ע‪¢‬ר® — ארגון ללא כוונת רווח הפועל מאז ‪ ±π∏π‬לקידום שילוב ושוויון‬
‫בין יהודים וערבים אזרחי ישראל¨ למען חברה משגשגת¨ בטוחה וצודקת‪ Æ‬העמותה נקראת‬
‫על שמו של אברהם‪Ø‬אבראהים¨ אביהם המשותף של יהודים וערבים¨ והיא פועלת לקידום‬
‫מדיניות המבוססת על מודלים חברתיים חדשניים¨ מיזמים רחבי‪‬היקף ופעולות הסברה‪Æ‬‬
‫צוות יוזמות קרן אברהם מונה כשלושים עובדים¨ יהודים וערבים¨ והוא מנוהל במשותף על‬
‫ידי אמנון בארי‪‬סוליציאנו ומוחמד דראושה‪Æ‬‬
‫© יוזמות קרן אברהם¨ ‪≤∞±±‬‬
‫ניתן לצטט ולהעתיק מן הפרסום בציון המקור‬
‫הפקת פרסום זה התאפשרה הודות לתמיכתם הנדיבה של‬
‫‪Greg Rosshandler‬‬
‫‪The Frankel Family Foundation‬‬
‫‪The Howard and Geraldine Polinger Family Foundation‬‬
‫‪The UK Friends of The Abraham Fund Initiatives‬‬
‫מפרסומי יוזמות קרן אברהם∫‬
‫‪£‬‬
‫אחריות ממשלתית לשילוב ושוויון יהודי‪‬ערבי במדינת ישראל ©∏∞∞≤®‪ Æ‬פורסם גם בערבית‬
‫ובאנגלית‪Æ‬‬
‫‪£‬‬
‫ערים ואזורים מעורבים∫ פני המחר של מדינת ישראל ©‪ Æ®≤∞∞π‬הפרסום הופיע כפרסום תלת‪‬‬
‫לשוני בעברית¨ בערבית ובאנגלית‪Æ‬‬
‫‪£‬‬
‫אוגדן מידע — החברה הערבית בישראל ©‪Æ®≤∞∞π‬‬
‫‪£‬‬
‫התועלת הכלכלית של שילוב ושוויון בין ערבים לבין יהודים בישראל ©‪ Æ®≤∞∞π‬הפרסום הופיע‬
‫בעברית עם תקציר מנהלים בערבית ובאנגלית‪Æ‬‬
‫‪£‬‬
‫מיפוי מפגעים סביבתיים ברשויות יהודיות וערביות בלב הגליל ©∞‪ Æ®≤∞±‬הפרסום הופיע‬
‫בעברית עם תקציר בערבית ובאנגלית‪Æ‬‬
‫‪£‬‬
‫שיטור בחברה משוסעת¨ קורס תנ‪¢‬צים ©∞‪ Æ®≤∞±‬פורסם גם באנגלית‪Æ‬‬
‫‪£‬‬
‫שריקאת חיאה — מודל התערבות לקידום תעסוקת נשים ערביות ©‪ Æ®≤∞±±‬הפרסום הופיע‬
‫כפרסום תלת‪‬לשוני בעברית¨ בערבית ובאנגלית‪Æ‬‬
‫‪£‬‬
‫שילוב הערבים אזרחי ישראל במערכת הבריאות — סיפור הצלחה‪ Æ®≤∞±±© ø‬הפרסום הופיע‬
‫כפרסום דו‪‬לשוני בעברית ובערבית‪Æ‬‬
‫פרסומי יוזמות קרן אברהם ניתנים להורדה מאתר האינטרנט ‪www.abrahamfund.org‬‬
‫הביאה לדפוס∫ מיה פופר‬
‫עריכת לשון∫ שלמה ארד‬
‫עיצוב והפקה∫ תכלת¨ אתי אזולאי‬
‫מסת‪¢‬ב ‪ISBN 978-965-91366-9-8‬‬
‫להזמנת הפרסומים∫‬
‫יוזמות קרן אברהם¨ קריית התקשורת נווה אילן¨ ד‪¢‬נ הרי יהודה ∞‪π∞∏µ‬‬
‫טל‪ ∞≤≠≥∑≥≥∞∞∞ ß‬פקס‪∞≤≠≥∑≥≥∞∞± ß‬‬
‫דוא‪¢‬ל∫ ‪ info@abrahamfund.org.il‬אתר אינטרנט∫ ‪www.abrahamfund.org‬‬
‫הקדמה‬
‫אוכלוסיית הערבים‪‬הבדואים היא קבוצה חברתית ייחודית בחברה הערבית בישראל‪ Æ‬שיעורה מכלל אוכלוסיית‬
‫הנגב עולה על עשרים וחמישה אחוזים ושיעורה מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל עומד על שלושה‪‬עשר‬
‫אחוזים‪ Æ‬יתר על כן¨ חלקה היחסי גדל במהירות לאורך השנים בשל שיעורי הגידול הגבוהים המאפיינים אותה‪Æ‬‬
‫זוהי האוכלוסייה הענייה והחלשה ביותר בישראל∫ רמת החיים של הבדואים — ובפרט של תושבי הכפרים‬
‫הבלתי מוכרים — נמוכה במידה רבה מרמת החיים הממוצעת ביישובים היהודיים ואף מזו שבמרבית היישובים‬
‫הערביים בישראל‪ Æ‬ברוב יישובי הבדואים חסרים שירותים בסיסיים בתחום הרווחה¨ בתחום החינוך ובתחום‬
‫הבריאות‪Æ‬‬
‫לאורך מרבית שנות קיומה של מדינת ישראל נעדרה האוכלוסייה הערבית‪‬הבדואית בנגב מהשיח הציבורי‬
‫כמעט כליל אך שינויים שחלו בפוליטיקה¨ בכלכלה ובחברה הגבירו את המודעות הציבורית אליה‪ Æ‬כיום‬
‫הולכת וגוברת ההתעניינות באזור הנגב — ובפרט באוכלוסייה הבדואית — מצד גופים מדיניים ומצד ארגוני‬
‫חברה אזרחית‪ Æ‬תשומת הלב המחודשת לאזור נובעת מן העובדה ששטחו מכיל את עתודות הקרקע של‬
‫ישראל ובשל היקף משאבי הפיתוח המושקעים בו במסגרת התכנית האסטרטגית הממשלתית לפיתוח הנגב‬
‫ותכניות אחרות דוגמת העברת בסיסי צה‪¢‬ל לדרום‪Æ‬‬
‫התמשכות התהליך להסדרת מעמדם של הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב ©בראש ובראשונה בוועדת‬
‫גולדברג ובוועדת פראוור¨ אך לא רק בהן® וסדרת ההחלטות שעליהן הצהירה הממשלה במסגרת תהליך זה¨‬
‫מעידות על שנים של הזנחת האוכלוסייה הזו ועל השארתה מחוץ לגבולות התודעה הציבורית ומחוץ לתחומי‬
‫האחריות של הממשל הישראלי ושל החברה הישראלית כולה‪ Æ‬בה בעת מעיד התהליך על שינויים במודעות‬
‫לאוכלוסייה הבדואית וביחס כלפיה‪Æ‬‬
‫שינוי המגמות חושף את הליקויים הניכרים במידע הנוגע לערבים‪‬הבדואים בנגב¨ למספרם ולמאפייניהם‪Æ‬‬
‫אוכלוסייה זו היא הקבוצה היחידה בישראל שאין לגביה נתונים דמוגרפיים מדויקים מסיבות שונות∫ הזנחה‬
‫ממסדית מתמשכת¨ מגורים בכפרים בלתי מוכרים¨ רישום אוכלוסין לפי שבטים¨ ניידות גבוהה ונישואים‬
‫לנשים חסרות מעמד אזרחי‪ Æ‬קובץ זה מבקש להשלים את המידע החסר ולהציג תמונה מקיפה על אוכלוסיית‬
‫הבדואים‪Æ‬‬
‫שני חלקי הקובץ מציגים נתונים דמוגרפיים¨ חברתיים וכלכליים על החברה הבדואית‪ Æ‬הפרסומים נכתבו‬
‫משתי נקודות מבט שונות ומטרתן אחת∫ להשלים את המידע על אוכלוסייה זו‪ Æ‬יוזמות קרן אברהם רואה‬
‫בפרסום זה כלי בסיסי שיכול לשמש את העוסקים בפיתוח הנגב ובעבודה עם החברה הערבית‪‬הבדואית‪Æ‬‬
‫הנתונים מבקשים לחשוף את הקורא למצוקה בקרב שיעור גדול מאוכלוסיית הנגב ולעורר מחשבה בדבר‬
‫המחיר שמצוקה זו גובה מאוכלוסיית הנגב כולה‪Æ‬‬
‫חלקו הראשון של הקובץ נכתב בידי מר אריק רודניצקי ומוצגים בו המאפיינים החברתיים¨ הדמוגרפיים‬
‫והכלכליים של החברה הבדואית באזור הנגב תוך השוואה לאוכלוסייה היהודית ולאוכלוסייה הערבית‬
‫בישראל‪ Æ‬הפערים בין האוכלוסיות מתבטאים בממצאים שמעלה המאמר בדבר מצב האוכלוסייה הבדואית‬
‫בתחומים דוגמת תעסוקה¨ חינוך ובריאות‪ Æ‬כן מציג המאמר את הפערים בין האוכלוסיות כפי שהם מתבטאים‬
‫הקדמה‬
‫‪III‬‬
‫בתשומות לחברה הבדואית בתחומים אלה ואחרים‪ Æ‬מסקירת הנתונים מצטיירת תמונה קשה של הפליה‬
‫והזנחה מתמשכות ששימרו את חולשותיה של החברה הבדואית והעמידו חסמים בפני התקדמותה‪Æ‬‬
‫החלק השני¨ פרי עטו של ד‪¢‬ר ת‪ß‬אבת אבו ראס¨ סוקר מאפיינים חברתיים ודמוגרפיים בחברה הערבית‪‬‬
‫הבדואית תוך התייחסות לשינויים חברתיים ומדיניים‪ Æ‬המאמר מציג תמורות בחברה הבדואית בנגב בעידן‬
‫של עיור מהיר ושל תהליכי מודרניזציה וכן תמורות שחלו בה בעקבות שינוי המפה הפוליטית בישראל‪Æ‬‬
‫המאמר דן במדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הבדואית בתחומים כגון חברה וכלכלה¨ פוליטיקה¨ קרקעות‬
‫והתיישבות¨ בפסיקות בג‪¢‬צ מכריעות בענייניה ובתהליכי ההתעוררות הפוליטית בה‪Æ‬‬
‫אנו מאמינים כי בכוחו של קובץ זה לתרום לשיח המתעורר בנוגע לפיתוח הנגב למען כל תושביו ולהאיר את‬
‫החשיבות שבקידום האוכלוסייה הבדואית תוך הקשבה לצרכיה ולרצונותיה‪ Æ‬הנגב עומד לפני תקופת פיתוח‬
‫ושינוי‪ Æ‬אנו מקווים כי בעת קידום תהליכים אלה תינקט גישה חברתית אחראית ומכילה אשר תשכיל לשלב‬
‫בתהליכים אלה את אוכלוסיית הבדואים¨ ההולכת וגדלה‪Æ‬‬
‫ברצוננו להודות לכותבים על שתרמו מזמנם ומכישוריהם ויצרו קובץ זה‪ Æ‬תודה לפרופ‪ ß‬יצחק רייטר על‬
‫תפקידו כקורא ביקורתי‪‬מעיר ותודה מיוחדת למיה פופר מצוות יוזמות קרן אברהם על הבאתו לדפוס‪ Æ‬חשוב‬
‫לציין כי הפרסומים מובאים בשם אומריהם ואין יוזמות קרן אברהם רואה את עצמה מחויבת או אחראית‬
‫לאמירות ולתכנים שבהם‪Æ‬‬
‫מוחמד דראושה‬
‫אמנון בארי‪‬סוליציאנו‬
‫מנכ‪¢‬לים שותפים¨ יוזמות קרן אברהם‬
‫‪IV‬‬
‫החברה הבדואית בנגב‬
‫�‪ّ I‬‬
‫‪W�b‬‬
‫اﻟﻌﺮب اﻟﺒﺪو ﻫﻢ ﻣﺠﻤﻮﻋﺔ إﺟﺘ�ﻋﻴﺔ ﻣﻤ ّﻴﺰة داﺧﻞ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮ� ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬وﺗﺰﻳﺪ ﻧﺴﺒﺘﻬﺎ ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ‬
‫ﺳ ّﻜﺎن اﻟﻨﻘﺐ ﻋﻦ ‪ ،٪٢٥‬أﻣﺎ ﺣﺼﺘﻬﺎ ﻣﻦ اﳌﻮاﻃﻨ� اﻟﻌﺮب ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﻓﻬﻲ ‪ .٪١٣‬ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ إﱃ ذﻟﻚ‪ ،‬ﺗﺰداد‬
‫ﺣﺼﺘﻬﺎ اﻟﻨﺴﺒﻴﺔ ﻣﻊ ﻣﺮور اﻟﺴﻨﻮات ﻧﻈﺮاً ﻟﻨﺴﺒﺔ اﻟﺘﻜﺎﺛﺮ اﳌﺮﺗﻔﻌﺔ اﻟﺘﻲ � ّﻴﺰ ﻫﺬ ِه اﳌﺠﻤﻮﻋﺔ‪ُ .‬ﻳﻌﺘﱪ اﻟﺒﺪو‬
‫ّ‬
‫ّ‬
‫ُ‬
‫ً‬
‫ً‬
‫ً‬
‫اﻟﴩﻳﺤﺔ اﻷﻛ� ﻓﻘﺮا وﺿﻌﻔﺎ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ :‬ﻣﺴﺘﻮى ﺣﻴﺎة اﻟﺒﺪو ﻋﻤﻮﻣﺎ – وﺳﻜﺎن اﻟﻘﺮى ﻏ� اﳌﻌﱰف ﺑﻬﺎ –‬
‫ﺧﺼﻮﺻﺎً‪ ،‬أﻗﻞ ﺑﻜﺜ� ﻣﻦ ﻣﺘﻮﺳﻂ ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺤﻴﺎة ﰲ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﻴﻬﻮدﻳﺔ وﺣﺘﻰ ﰲ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪،‬‬
‫واﻟﺼﺤﺔ‪.‬‬
‫وﺗﺨﻠﻮ ُﻣﻌﻈﻢ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﺒﺪوﻳﺔ ﻣﻦ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻷﺳﺎﺳﻴﺔ ﰲ ﻣﺠﺎل ّاﻟﺮﻓﺎه‪ ،‬اﻟﱰﺑﻴﺔ واﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ّ‬
‫ﻋﲆ ﻣﺪار ُﻣﻌﻈﻢ ﺳﻨﻮات وﺟﻮد دوﻟﺔ إﴎاﺋﻴﻞ ُﻏ ﱢﻴﺐ اﻟﺒﺪو ﻋﻦ اﻟﺨﻄﺎب اﻹﴎاﺋﻴﲇ‪ ،‬وﻟﻜﻦ اﻟﺘﻐﻴ�ات اﻟﺘﻲ‬
‫ﻃﺮأت ﻋﲆ اﻟﺴﻴﺎﺳﺔ‪ ،‬اﻹﻗﺘﺼﺎد واﳌﺠﺘﻤﻊ أدّت إﱃ زﻳﺎدة اﻟﻮﻋﻲ اﻟﻌﺎم ﻷوﺿﺎع اﻟﺒﺪو‪ .‬اﻟﻴﻮم ﻧﺸﻬﺪ إﻫﺘ�ﻣﺎً‬
‫ﻣﺘﺰاﻳﺪاً �ﻨﻄﻘﺔ اﻟﻨﻘﺐ – وﺧﺼﻮﺻﺎً ﺑﺎﻟﺴ ّﻜﺎن اﻟﺒﺪو – ﻣﻦ ِﻗ َﺒﻞ أﺟﺴﺎم ﺳﻴﺎﺳﻴﺔ وﻣﻦ ﺟﺎﻧﺐ ّ‬
‫ﻣﻨﻈ�ت اﳌﺠﺘﻤﻊ‬
‫اﳌﺪ�‪.‬‬
‫وﻳﻌﻮد ﻫﺬا اﻹﻫﺘ�م ا ُﳌﺘﺠﺪّد ﰲ اﳌﻨﻄﻘﺔ إﱃ ﺣﻘﻴﻘﺔ ان ﻫﺬ ِه اﳌﻨﻄﻘﺔ ﺗﺤﺘﻮي ﻋﲆ إﺣﺘﻴﺎط اﻷراﴈ ﰲ‬
‫إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬وﻛﺬﻟﻚ ﺑﺴﺒﺐ ﺣﺠﻢ ﻣﻮارد اﻟﺘﻄﻮﻳﺮ اﻟﺘﻲ ﻳﺘﻢ اﺳﺘﺜ�رﻫﺎ ﻓﻴﻬﺎ ﰲ إﻃﺎر ّ‬
‫اﻟﺨﻄﺔ اﻹﺳﱰاﺗﻴﺠﻴﺔ ﻟﻠﺤﻜﻮﻣﺔ‬
‫ﻟﺘﻄﻮﻳﺮ اﻟﻨﻘﺐ وﺑﺮاﻣﺞ ُأﺧﺮى ﻣﺜﻞ ﻧﻘﻞ ﻗﻮاﻋﺪ ﺟﻴﺶ اﻟﺪﻓﺎع اﻹﴎاﺋﻴﲇ إﱃ اﻟﺠﻨﻮب‪.‬‬
‫إن اﺳﺘﻤﺮار ﻋﻤﻠﻴﺔ ﺗﻨﻈﻴﻢ ﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﻘﺮى اﻟﺒﺪوﻳﺔ ﻏ� ا ُﳌﻌﱰف ﺑﻬﺎ ﰲ اﻟﻨﻘﺐ )ﺧﺎﺻ ًﺔ ﰲ ﻟﺠﻨﺔ ﭽـﻮﻟﺪﺑ�ڠ وﻟﺠﻨﺔ‬
‫ﭘـﺮاﭬـﺮ‪ ،‬وﻟﻜﻦ ﻟﻴﺲ ﻓﻘﻂ ﻓﻴﻬ�( وﻣﺠﻤﻮﻋﺔ اﻟﻘﺮارات اﻟﺘﻲ أﻋﻠﻨﺖ ﻋﻨﻬﺎ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ ﰲ إﻃﺎر ﻫﺬ ِه اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ‬
‫ﺗﺸﻬﺪ ﻋﲆ ﺳﻨﻮات ﻣﻦ إﻻﻫ�ل اﳌﺘﻮاﺻﻞ ﻟﻠﺴ ّﻜﺎن اﻟﺒﺪو وﻋﲆ إﺑﻘﺎﺋﻬﻢ ﺧﺎرج ﺣﺪود اﻟﻮﻋﻲ اﻟﻌﺎم وﺧﺎرج‬
‫ﻧﻄﺎق ﻣﺴﺆوﻟﻴﺔ اﻟﺴﻠﻄﺎت اﻹﴎاﺋﻴﻠﻴﺔ واﳌﺠﺘﻤﻊ اﻹﴎاﺋﻴﲇ ﺑﺮ ّﻣﺘﻪ‪ ،‬وﰲ ﻧﻔﺲ اﻟﻮﻗﺖ ّ‬
‫ﺗﺪل ﻫﺬ ِه اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﻋﲆ‬
‫ﺗﻐ�ات ﰲ اﻟﻮﻋﻲ ﻟﻮﺟﻮد اﻟﺒﺪو واﻟﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻌﻬﻢ‪.‬‬
‫ّ‬
‫اﻟﺘﻮﺟﻬﺎت ﻋﻦ اﻟﻨﻮاﻗﺺ اﻟﻜﺒ�ة ﰲ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ا ُﳌﺘﻌﻠ ّﻘﺔ ﺑﺎﻟﻌﺮب اﻟﺒﺪو ﰲ اﻟﻨﻘﺐ‪ ،‬ﻣﻦ ﺣﻴﺚ‬
‫وﻳﻜﺸﻒ ﺗﻐﻴ� ّ‬
‫ﻋﺪدﻫﻢ وﺧﺼﺎﺋﺼﻬﻢ‪.‬‬
‫اﻟﺴ ّﻜﺎن اﻟﺒﺪو ﰲ اﻟﻨﻘﺐ ﻫﻢ اﳌﺠﻤﻮﻋﺔ اﻟﻮﺣﻴﺪة ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ اﻟﺘﻲ ﻻ ﺗﺘﻮ ّﻓﺮ ﻋﻨﻬﺎ ُﻣﻌﻄﻴﺎت د�ﻮڠـﺮاﻓﻴﺔ‬
‫اﻟﺴﻜﻦ ﰲ ﻗﺮى‬
‫دﻗﻴﻘﺔ‪ ،‬وذﻟﻚ ﻷﺳﺒﺎب ﻋﺪة‪ :‬إﻫ�ل ﻣﻨﻬﺠﻲ ﺷﺎﻣﻞ و ﻣﺴﺘﻤﺮ ﻣﻦ ِﻗﺒَﻞ اﻟﺴﻠﻄﺎت اﻟﺤﻜﻮﻣﻴﻪ‪ّ ،‬‬
‫ﻏ� ُﻣﻌﱰف ﺑﻬﺎ‪ ،‬ﺗﺴﺠﻴﻞ اﻟﺴ ّﻜﺎن ﺣﺴﺐ اﻟﻌﺸﺎﺋﺮ‪ ،‬ﺣﺮﻛﺔ ﺗﻨ ّﻘﻼت ﻛﺒ�ة واﻟﺰواج ﻣﻦ ﻧﺴﺎء ﻻ �ﻠﻜﻦ أ ّﻳﺔ ﻣﻜﺎﻧﺔ‬
‫ﻣﺪﻧﻴﺔ‪.‬‬
‫ُﻳﺸ ّﻜﻞ ﻫﺬا ّ‬
‫اﻟﺴﻜﺎن اﻟﺒﺪو‪.‬‬
‫اﳌﻠﻒ ُﻣﺤﺎوﻟﺔ ﻹﺳﺘﻜ�ل ﻧﻘﺺ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت وﻋﺮض ﺻﻮرة ﺷﺎﻣﻠﺔ ﻋﻦ ﱡ‬
‫ﻳﺤﺘﻮي ُ‬
‫اﳌﻠﻒ ﻋﲆ ﻗﺴﻤ�‪ ،‬ﺣﻴﺚ ﻳﻌﺮض ﻛﻞ ﻗﺴﻢ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت د�ﻮڠـﺮاﻓﻴﺔ‪ ،‬إﺟﺘ�ﻋﻴﺔ واﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻋﻦ اﳌﺠﺘﻤﻊ‬
‫وﺟﻬﺘﻲ ﻧﻈﺮ ﻣﺨﺘﻠﻔﺘ�‪ ،‬وﻟﻜﻦ ﻳﺠﻤﻌﻬ� ﻫﺪف واﺣﺪ‪ :‬إﺳﺘﻜ�ل‬
‫وﺗﻢ وﺿﻊ ﻫﺬ ِه اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻦ‬
‫اﻟﺒﺪوي‪ّ ،‬‬
‫ْ‬
‫اﻟﺴﻜﺎن اﻟﺒﺪو‪.‬‬
‫اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﻦ ّ‬
‫הקדמה‬
‫‪V‬‬
‫" ُﻣﺒﺎدرات ﺻﻨﺪوق إﺑﺮاﻫﻴﻢ" ﺗﻌﺘﱪ ﻫﺬ ِه اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت أداة اﺳﺎﺳﻴﺔ ُ�ﻜﻦ أن ﻳﺴﺘﻌ� ﺑﻬﺎ اﳌﻌﻨﻴﻮن ﺑﺘﻄﻮﻳﺮ‬
‫اﻟﻨﻘﺐ وﺑﺎﻟﻌﻤﻞ ﻣﻊ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮ� اﻟﺒﺪوي‪ .‬وﺗﻬﺪف ا ُﳌﻌﻄﻴﺎت إﱃ ْ‬
‫إﻃﻼع اﻟﻘﺎرئ وﻛﺸﻔﻪ ﻋﲆ اﻟﻀﺎﺋﻘﺔ‬
‫اﻟﺘﻲ ُﺗﻌﺎ� ﻣﻨﻬﺎ ﻧﺴﺒﺔ ﻋﺎﻟﻴﺔ ﻣﻦ ﺳ ّﻜﺎن اﻟﻨﻘﺐ واﻟﺘﻔﻜ� ﺑﺎﻟﺜﻤﻦ اﻟﺬي ﺗﺠﺒﻴﻪ ﻫﺬ ِه اﻟﻀﺎﺋﻘﺔ ﻣﻦ ﺳ ّﻜﺎن اﻟﻨﻘﺐ‬
‫ﺑﺮ ّﻣﺘﻬﻢ‪.‬‬
‫َو َﺿﻊ اﻟﻘﺴﻢ اﻷول ﻣﻦ اﳌﻠﻒ ارﻳﻚ رودﻧﻴﺘﺴ�‪ ،‬وﻫﻮ ﻳﺘﻀﻤﻦ اﻟﺨﺼﺎﺋﺺ اﻹﺟﺘ�ﻋﻴﺔ‪ ،‬اﻟﺪ�ﻮڠـﺮاﻓﻴﺔ‬
‫واﻹﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻠﻤﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي ﰲ اﻟﻨﻘﺐ ﻣﻦ ﺧﻼل ُﻣﻘﺎرﻧﺘﻬﺎ ﻣﻊ اﻟﺴ ّﻜﺎن اﻟﻴﻬﻮد واﻟﻌﺮب ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ .‬اﻟﻔﺠﻮات‬
‫ﺑ� ﻫﺬ ِه اﻟﴩاﺋﺢ ﺗﻨﻌﻜﺲ ﰲ اﻟﻨﺘﺎﺋﺞ اﻟﺘﻲ ﻳﺨﻠﺺ اﻟﻴﻬﺎ اﳌﻘﺎل ﺑﺨﺼﻮص أوﺿﺎع اﻟﺒﺪو ﰲ ﻋﺪة ﻣﺠﺎﻻت‪ ،‬ﻣﺜﻞ‬
‫ﺗﺘﺠﺴﺪ ﰲ‬
‫اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬اﻟﱰﺑﻴﺔ ّ‬
‫واﻟﺼﺤﺔ‪ .‬ﻛﺬﻟﻚ ﻳﻌﺮض اﳌﻘﺎل اﻟﻔﺠﻮات اﻟﻘﺎ�ﺔ ﺑ� ﻫﺬ ِه اﻟﴩاﺋﺢ اﻟﺴ ّﻜﺎﻧﻴﺔ ﻛ� ّ‬
‫ﺨﺼﺼﺎت اﳌﺮﺻﻮدة ﻟﻠﻤﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي ﰲ ﻫﺬا اﳌﺠﺎل أو ذاك و ﺗﺮﺗﺴﻢ ﻣﻦ ﻫﺬ ِه اﳌﻌﻄﻴﺎت ﺻﻮرة ﻗﺎ�ﺔ‬
‫ا ُﳌ ّ‬
‫ﻣﻦ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ واﻹﻫ�ل اﳌﺘﻮاﺻﻠ� واﻟﻠﺬﻳﻦ ّﻛﺮﺳﺎ ﻧﻘﺎط اﻟﻀﻌﻒ ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي ووﺿﻌﺎ اﻟﻌﺮاﻗﻴﻞ ﰲ ﻃﺮﻳﻖ‬
‫وﺗﻄﻮره‪.‬‬
‫ﺗﻘﺪّﻣﻪ ّ‬
‫أﻣﺎ اﻟﻘﺴﻢ اﻟﺜﺎ�‪ ،‬اﻟﺬي وﺿﻌﻪ اﻟﺪﻛﺘﻮر ﺛﺎﺑﺖ أﺑﻮ راس ﻓﻴﺴﺘﻌﺮض اﻟﺨﺼﺎﺋﺺ اﻹﺟﺘ�ﻋﻴﺔ واﻟﺪ�ﻮڠـﺮاﻓﻴﺔ ﰲ‬
‫اﻟﺘﻄﺮق إﱃ اﻟﺘﻐﻴ�ات اﻹﺟﺘ�ﻋﻴﺔ واﻟﺴﻴﺎﺳﻴﺔ‪ .‬وﻳﻌﺮض اﳌﻘﺎل ﻟﻠﺘﻘ ّﻠﺒﺎت واﻟﺘﺒﺪّ ﻻت‬
‫اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي ﻣﻦ ﺧﻼل ّ‬
‫ّ‬
‫ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي ﰲ اﻟﻨﻘﺐ ﰲ ﻋﻬﺪ اﻟﺘﻤﺪّن اﻟﴪﻳﻊ وﻣﺮاﺣﻞ ّ‬
‫اﻟﺘﺤﴬ‪ ،‬وﻛﺬﻟﻚ ﺗﻘﻠﺒﺎت ﻃﺮأت ﻋﲆ اﻟﺒﺪو ﰲ‬
‫أﻋﻘﺎب ﺗﻐﻴ� اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﺴﻴﺎﺳﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ .‬وﻳﺘﻨﺎول اﳌﻘﺎل ﺳﻴﺎﺳﺔ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ ﺗﺠﺎه اﻟﺒﺪو ﰲ ﻋﺪة ﻣﺠﺎﻻت‪:‬‬
‫اﻟﻌﻠﻴﺎ اﻟﺤﺎﺳﻤﺔ ﰲ ﺷﺆون اﻟﺒﺪو‬
‫اﻹﺟﺘ�ع واﻹﻗﺘﺼﺎد‪ ،‬اﻟﺴﻴﺎﺳﺔ‪ ،‬اﻷراﴈ واﻹﺳﺘﻴﻄﺎن‪ ،‬ﻗﺮارات ﻣﺤﻜﻤﺔ اﻟﻌﺪل ُ‬
‫اﻟﺴﻴﺎﺳﻴﺔ ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي‪.‬‬
‫وﻣﺮاﺣﻞ اﻟﻴﻘﻈﺔ ّ‬
‫ﻧﺤﻦ ﻋﲆ ﺛﻘﺔ ﺑﺄن ﻫﺬا اﳌﻠﻒ ﺳ ُﻴﺴﺎﻫﻢ ﰲ اﻟﻨﻘﺎش اﻟﺪاﺋﺮ ﺣﻮل ﺗﻄﻮﻳﺮ اﻟﻨﻘﺐ ﻷﺟﻞ ﻛﻞ ﺳﻜﺎﻧﻪ وﺗﺴﻠﻴﻂ‬
‫اﻟﻀﻮء ﻋﲆ أﻫﻤﻴﺔ ﺗﻄﻮﻳﺮ اﻟﺴ ّﻜﺎن اﻟﺒﺪو ﻣﻦ ﺧﻼل اﻹﺻﻐﺎء إﱃ إﺣﺘﻴﺎﺟﺎﺗﻬﻢ ورﻏﺒﺎﺗﻬﻢ‪ .‬ﰲ ﻫﺬ ِه اﻷﻳﺎم ﻳﺸﻬﺪ‬
‫ﺗﻮﺟﻬﺎً إﺟﺘ�ﻋﻴﺎً ﻣﺴﺆوﻻً وﺷﺎﻣ ًﻼ ﻳﻨﺠﺢ ﰲ دﻣﺞ‬
‫اﻟﻨﻘﺐ ﻓﱰة ﺗﻄﻮﻳﺮ وﺗﻐﻴ�‪ ،‬وﻧﺄﻣﻞ أن ﺗﺸﻤﻞ ﻣﺮاﺣﻞ اﻟﺘﻄﻮﻳﺮ ّ‬
‫اﻟﺒﺪو ﰲ ﻫﺬ ِه اﳌﺮاﺣﻞ‪.‬‬
‫ﻳﴪﻧﺎ أن ﻧﺸﻜﺮ اﳌﺆﻟﻔ� اﻟﻠﺬﻳﻦ ﺗﱪﻋﺎ ﺑﺎﻟﻮﻗﺖ وﺑﺎﻟﺨﱪات ﻟﻮﺿﻊ ﻫﺬا اﳌﻠﻒ‪.‬‬
‫ﻛ� ﻧﺘﻘﺪّم ﺑﺎﻟﺸﻜﺮ ﻣﻦ اﻟﱪوﻓﻴﺴﻮر ﻳﺘﺴﺤﺎك راﻳﱰ اﻟﺬي ﻗﺮأ اﳌﻠﻒ ﻗﺮاءة ﻧﺎﻗﺪة وﻗﺪّم ﻣﻼﺣﻈﺎﺗ ِﻪ‪ ،‬وﻧﺸﻜﺮ أﻳﻀﺎً‬
‫اﻟﺴﻴﺪة ﻣﺎﻳﺎ ﭘـﻮﭘـﺮ‪ ،‬ﻋﻀﻮ ﻃﺎﻗﻢ " ُﻣﺒﺎدرات ﺻﻨﺪوق إﺑﺮاﻫﻴﻢ"‪ ،‬اﻟﺘﻲ أﻋﺪّت اﳌﻠﻒ ﻟﻠﻄﺒﺎﻋﺔ‪.‬‬
‫ّ‬
‫ﻣﻦ اﳌﻬﻢ أن ﻧﺬﻛﺮ أن ا ُﳌﻌﻄﻴﺎت وﻣﺎ ورد ﰲ اﳌﻠﻒ ﻫﻲ ﻋﲆ ﻣﺴﺆوﻟﻴﺔ أﺻﺤﺎﺑﻬﺎ‪ُ " .‬ﻣﺒﺎدرات ﺻﻨﺪوق إﺑﺮاﻫﻴﻢ"‬
‫ﻻ ﺗﻌﺘﱪ ﻧﻔﺴﻬﺎ ُﻣﻠﺰﻣﺔ أو ﻣﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ اﻷﻗﻮال وا ُﳌﺤﺘﻮﻳﺎت اﻟﻮاردة ﰲ اﳌﻠﻒ‪.‬‬
‫أﻣﻨﻮن ﺑﺌ�ي ﺳﻮﻟﻴﺘﺴﻴﺎﻧﻮ‬
‫ﻣﺤﻤﺪ درواﺷﺔ‬
‫ﻣﺪﻳﺮان ﻣﺸﺎرﻛﺎن‪ ,‬ﻣﺒﺎدرات ﺻﻨﺪوق إﺑﺮاﻫﻴﻢ‬
‫‪VI‬‬
‫החברה הבדואית בנגב‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫אריק רודניצקי‬
‫אוניברסיטת תל‪‬אביב‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫תוכן העניינים‬
µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ מבוא‬Ʊ
∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים‬Æ≤
∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ אוכלוסיית הנגב — כללי‬Æ‫א‬
π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ האוכלוסייה הבדואית — יישובי הקבע‬Æ‫ב‬
±± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ß‫יישובי הפזורה‬ß — ‫האוכלוסייה הבדואית‬
±¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫מדיניות הממשלה להסדרת מעמדם של יישובי הפזורה הבדואית בנגב‬
.I
±µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫התושבים הבדואים במועצות האזוריות אבו בסמה¨ בני שמעון ורמת הנגב‬
.II
Æ‫ג‬
±∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ ריבוד גילאים‬Æ‫ד‬
±∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ שיעורי פריון וריבוי טבעי‬Æ‫ה‬
±∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫משקי בית‬
Æ‫ו‬
≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ רמת החיים ביישובי הבדואים‬Æ≥
≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫כלכלי של היישובים בישראל‬‫ היישובים הבדואיים — בתחתית המדד החברתי‬Æ‫א‬
≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ רמת החיבור לשירותים ולתשתיות עירוניות‬Æ‫ב‬
≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫רמת התשתיות ביישובי הקבע‬
.I
≤≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫רמת התשתיות בכפרים הבלתי מוכרים‬
.II
≤≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫מחסור בתשתיות בתחום הרווחה‬
Æ‫ג‬
≤¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ המרחק משירותים ציבוריים בתחום החינוך¨ הבריאות¨ התחבורה והצריכה‬Æ‫ד‬
≤µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ איכות חיים ירודה∫ חשיפה למפגעים סביבתיים‬Æ‫ה‬
≤∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫בעלות על מוצרים בני קיימא‬
Æ‫ו‬
≤∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫חיבור לתשתיות מחשב¨ אינטרנט ותקשורת‬
Æ‫ז‬
≤∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ עבודה¨ שכר ואבטלה‬Æ¥
≤∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ כוח העבודה האזרחי‬Æ‫א‬
≥∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ רמת שכר וקבוצות הכנסה‬Æ‫ב‬
3
≥≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ענפי תעסוקה‬
Æ‫ג‬
≥¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ אבטלה‬Æ‫ד‬
≥∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ עוני‬Ƶ
≥∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ תחולת העוני באוכלוסייה הבדואית בנגב‬Æ‫א‬
≥∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ הקשר בין רמת ההשכלה לתחולת העוני‬Æ‫ב‬
≥π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ חינוך והשכלה‬Æ∂
≥π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ רמת השכלה — כללי‬Æ‫א‬
¥∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ ידיעת קרוא וכתוב‬Æ‫ב‬
¥± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ß‫ח‬‫ ו‬ß‫ב של תלמידי כיתות ה‬¢‫תוצאות מבחני מיצ‬
Æ‫ג‬
¥≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ זכאות לתעודת בגרות‬Æ‫ד‬
¥µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ שיעורי הנשירה מבתי הספר‬Æ‫ה‬
¥∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫הגורמים להפסקת הלימודים‬
Æ‫ו‬
¥∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫תשתיות לימודים בבתי הספר‬
Æ‫ז‬
¥∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ סטודנטים‬Æ‫ח‬
µ∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ בריאות‬Æ∑
µ∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ תוחלת חיים‬Æ‫א‬
µ∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ תמותת תינוקות‬Æ‫ב‬
µ≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫נישואין בין קרובי משפחה והשלכותיהם‬
µ¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫סייד‬‫המקרה של שבט א‬
Æ‫ג‬
.I
µµ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ תחלואה במחלות כרוניות‬Æ‫ד‬
µ∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ מוגבלויות פיזיות ונכויות‬Æ‫ה‬
µ∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם‬
Æ‫ו‬
µπ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫מקורות‬
∂± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫רשימת הלוחות‬
∂≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫רשימת התרשימים‬
∂≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫רשימת המפות‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
4
‫‪Ʊ‬‬
‫מבוא‬
‫פרק זה עוסק בהיבטים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים הנוגעים לאוכלוסיית האזרחים הבדואים בנגב‪Æ‬‬
‫העניין בבדואים כאוכלוסיית מחקר נובע מהיותם קבוצה חברתית ייחודית בתרבותה בתוך החברה הערבית‪Æ‬‬
‫מקוצר היריעה אין תכליתו של הפרק להציג סקירה כול‪‬מקפת בנושא הבדואים בנגב¨‪ ±‬אלא לדון במאפיינים‬
‫חברתיים עיקריים¨ שבאמצעותם ניתן להבין את ייחודם של הבדואים בנגב כקבוצת אוכלוסייה בישראל‪ Æ‬לשם‬
‫כך¨ לצד הצגת נתונים תיאוריים הנוגעים אך ורק לבדואים¨ נעשה לאורך הפרק ניסיון להציג נתונים אלה‬
‫באופן השוואתי בשתי רמות∫ ברמה האזורית — השוואה בין הבדואים ליהודים באזור הנגב‪ ª‬ברמה הארצית —‬
‫השוואה בין הבדואים לכלל האוכלוסייה הערבית וכן לאוכלוסייה היהודית בכל הארץ‪ Æ‬המטרה היא לתת‬
‫לקורא מבט השוואתי בדבר מעמדם החברתי של הבדואים ביחס לקבוצות אוכלוסייה אחרות בישראל‪Æ‬‬
‫מבחינה גיאוגרפית¨ הנגב הוא האזור הדרומי הצחיח של ישראל¨ הנמצא מדרום לקו קריית גת≠אשקלון¨ בו‬
‫כמות המשקעים השנתית נמוכה מ‪ ≤∞∞‬מ‪¢‬מ‪ Æ‬אזור זה תופס כמעט •∞∂ משטח המדינה ©כ‪ ±±‬מיליון דונם®‪Æ‬‬
‫מבחינה מוניציפאלית¨ אזור הנגב כולל את נפת באר שבע וחלק מנפת אשקלון‪ Æ‬הנתונים המוצגים בפרק‬
‫זה מתייחסים לאזור שעליו מופקדת הרשות לפיתוח הנגב ©ראו להלן מפה ‪ ≤¨®±‬למעט המקרים בהם יצוין‬
‫אחרת‪Æ‬‬
‫‪£‬‬
‫המחבר מבקש להודות למר נדאל ח‪ß‬מאיסי¨ תלמיד החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והחוג לסטטיסטיקה וחקר‬
‫ביצועים באוניברסיטת תל‪‬אביב¨ על עזרתו הרבה והמועילה בעדכון הנתונים‪Æ‬‬
‫‪±‬‬
‫לחיבורים נרחבים שנכתבו בשנים האחרונות על האוכלוסייה הבדואית בנגב¨ ראו למשל∫ בן דוד ©‪ ¨®≤∞∞¥‬מאיר ©∂∞∞≤®¨‬
‫אבו סעד וליטוויק ©‪ÆAbu-Rabia ®≤∞∞±© ¨®≤∞∞±‬‬
‫≤‬
‫האזור עליו מופקדת הרשות לפיתוח הנגב כולל ≤≥ רשויות מקומיות∫ תשע עיריות ©שבע בנפת באר שבע¨ שתיים בנפת‬
‫אשקלון®¨ ‪ ±±‬מועצות מקומיות ©כולן בנפת באר שבע® וכן ‪ ±±‬מועצות אזוריות ©שמונה בנפת באר שבע¨ שתיים בנפת‬
‫אשקלון¨ אחת בדרום הר חברון®‪ Æ‬במועצות האזוריות יש ∞∂‪ ±‬יישובים∫ מושבים¨ מושבים שיתופיים¨ קיבוצים¨ יישובים‬
‫מוסדיים¨ יישובים קהילתיים¨ יישוב עירוני אחד ויישובים כפריים אחרים‪ Æ‬נוריאל ולוינסון ©∏∞∞≤®¨ עמ‪Ʊµ ß‬‬
‫מבוא‬
‫‪5‬‬
‫מפה ‪ ∫±‬חבל ארץ הנגב לפי תחומים‬
‫מוניציפאליים ≥‬
‫‪‡¯˜Ó‬‬
‫‪˙¢¯‰ Áˢ Ï˘ ÈÂÙˆ‰ Ï·‚‰‬‬
‫‪·‚‰ ÁÂ˙ÈÙÏ‬‬
‫‪Ú·˘ ¯‡· ˙Ù Ï˘ ÈÂÙˆ‰ Ï·‚‰‬‬
‫‚·‪Ø˙ȯÂʇ ˙¢¯ Ï˘ ËÂÙÈ˘‰ ÏÂ‬‬
‫‪˙ÈÓ˜Ó‬‬
‫˘‪˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ËÂÙÈ˘ ÁË‬‬
‫˘‪ËÂÙÈ˘ ÌÂÁ˙ Âȇ˘ ÁË‬‬
‫‪ÈχÙȈÈÂÓ‬‬
‫≥‬
‫המקור∫ נוריאל ולוינסון ©∏∞∞≤®¨ עמ‪ Ʊ¥ ß‬במפה מוצגות רשויות מקומיות ואזוריות בתחום הרשות לפיתוח הנגב‪Æ‬‬
‫‪6‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫בסוף שנת ‪ ≤∞∞π‬נאמדה אוכלוסיית האזרחים הבדואים בישראל ב‪ ≤∂∞¨∞∞∞‬נפש∫ כ‪ ±π≥¨∞∞∞‬מהם התגוררו‬
‫באזור הדרום ©הנגב®¨ כ‪ µ≤¨∞∞∞‬התגוררו ביישובים שונים באזור הצפון ©הגליל והעמקים®¨ וכ‪ ±µ¨∞∞∞‬התגוררו‬
‫באזור המרכז ©בעיקר בערים המעורבות לוד ורמלה¨ ובחלק מיישובי המשולש®‪4Æ‬‬
‫תרשים ‪ ∫±‬התפלגות אוכלוסיית הבדואים בישראל ©‪®≤∞∞π‬‬
‫©•∂®‬
‫©•∞≤®‬
‫©•‪®∑¥‬‬
‫‪®∂ ±µ¨∞∞∞ ∫ÊίÓ‬‬
‫©•∂®‬
‫„¯‪®∑¥•© ±π≥¨∞∞∞ ∫ÌÂ‬‬
‫•‪®∑¥‬‬
‫ˆ‪®≤∞•© µ≤¨∞∞∞ ∫ÔÂÙ‬‬
‫‪¥‬‬
‫אין נתונים מוחלטים על מניינם הכולל של הבדואים בישראל‪ Æ‬באזור הצפון מתגוררים אמנם רוב התושבים הבדואים‬
‫ביישובים על טהרת האוכלוסייה הבדואית ©כגון∫ בועינה‪‬נוג‪ß‬ידאת¨ בסמת טבעון¨ טובא זנגרייה וזרזיר®¨ אולם חלק לא‬
‫מבוטל מהבדואים באזור הצפון ובאזור המרכז מתגורר בתוך יישובים מעורבים מבחינה אתנית∫ יהודית‪‬ערבית ©כגון‬
‫הערים לוד ורמלה®¨ או מבחינה דתית¨ מוסלמית‪‬נוצרית‪‬דרוזית ©כגון העיר שפרעם והיישובים בענה ואבו סנאן®‪ Æ‬גם‬
‫ביישובים הומוגניים מבחינה דתית¨ שכל אוכלוסייתם מוסלמית ©כגון הערים כפר קאסם וקלנסווה השוכנות באזור‬
‫המשולש®¨ מתגוררים בדואים כיחידים¨ או בשכונות מיוחדות להם‪Æ‬‬
‫יתר על כן¨ כפי שנראה להלן אין גם נתונים מוחלטים על מניין אוכלוסיית הבדואים בנגב‪ Æ‬מרבית הבדואים מתגוררים‬
‫אמנם ביישובים שהממשלה הקימה במיוחד עבורם¨ אך חלק גדול מהם מתגורר ביישובים חסרי מעמד מוניציפאלי מוכר‬
‫מטעם המדינה ©ולפיכך נודעו בכינוי ‪ß‬כפרים בלתי מוכרים‪ ®ß‬ואילו חלק קטן יותר מתגורר ביישובים יהודיים בנגב‪ Æ‬יחד‬
‫עם זאת¨ העובדה שהבדואים בנגב שוכנים באזור גיאוגרפי מוגדר ©בשונה מהבדואים בצפון ובמרכז® ובדרך כלל באופן‬
‫מובחן ונפרד משאר אוכלוסיית הנגב¨ מקלה על מלאכת איסוף הנתונים והמחקר לגביהם‪Æ‬‬
‫מבוא‬
‫‪7‬‬
‫≤‪Æ‬‬
‫אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים‬
‫א‪ Æ‬אוכלוסיית הנגב — כללי‬
‫על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ בסוף שנת ‪ ≤∞∞π‬מנתה האוכלוסייה הבדואית ©מוסלמית® בנגב‬
‫∞∞∏¨≤‪ ±π‬נפש¨ שהם •‪ ≤∑Æ¥‬מכל אוכלוסיית הנגב ©כ‪ ∑∞≤¨∂∞∞‬נפש®‪ Æ‬שיעורם של האזרחים הבדואים בנגב‬
‫מתוך כלל אוכלוסיית האזרחים הערבים בישראל ©∞≥≤¨‪ ±¨≤≥π‬נפש¨ לא כולל ∞∑≥¨∂‪ ≤π‬תושבים ערבים במזרח‬
‫ירושלים® עמד ב‪ ≤∞∞π‬על •∂‪µÆ±µÆ‬‬
‫כשבוחנים את שיעור הגידול של אוכלוסיית הנגב בשנים האחרונות לפי הדת¨ מתקבל הבדל משמעותי‬
‫בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הבדואית‪ Æ‬על פי נתוני השנתון הסטטיסטי לנגב¨ גדלה האוכלוסייה‬
‫היהודית בנגב בשנים ‪ ≤∞∞∂≠±πππ‬ב‪ ∂Æπ•‬בלבד ©מ‪ ¥≤∞¨∂∞∞‬נפש בסוף שנת ‪ ±πππ‬ל‪ ¥¥π¨µ∞∞‬נפש בסוף‬
‫שנת ∂∞∞≤® בעוד שהאוכלוסייה הבדואית גדלה בשיעור גבוה פי ‪ — ∂Ƶ‬ב‪© ¥µÆ≤•‬מ‪ ±∞∑¨∑∞∞‬נפש בסוף שנת‬
‫‪ ±πππ‬ל‪ ±µ∂¨¥∞∞‬נפש בסוף שנת ∂∞∞≤®‪ Æ‬אחד הגורמים לכך הוא שיעור הריבוי הטבעי הגבוה במיוחד ביישובי‬
‫הבדואים¨ בהשוואה לשיעור הריבוי הטבעי ביישובים היהודיים ©להרחבה ראו סעיף ≤‪Æ‬ה∫ שיעורי פריון וריבוי‬
‫טבעי®‪ Æ‬גורם משמעותי נוסף המשפיע על תהליך זה הוא הגירה שלילית גבוהה במיוחד מן היישובים היהודיים‬
‫בנגב‪ Æ‬ברשויות מקומיות יהודיות שבהן הולכת האוכלוסייה ומצטמצמת¨ כגון בדימונה¨ ירוחם ומצפה רמון¨‬
‫הריבוי הטבעי אינו מצליח לחפות על מאזן ההגירה השלילי‪∂Æ‬‬
‫‪µ‬‬
‫הנתונים על האוכלוסייה הבדואית ועל כלל האוכלוסייה הערבית בישראל נלקחו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨‬
‫שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪© ≤∞±‬מס‪ ¨®∂± ß‬לוח ‪ ¨≤Ʊ‬לוח ∂‪ Æ≤Æ‬הנתונים על האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים חושבו‬
‫על סמך∫ מכון ירושלים לחקר ישראל¨ שנתון סטטיסטי לירושלים לשנת ∑∞∞≤≠∏∞∞≤¨ לוח ג‪ Ʊ±Ø‬מעמדם של התושבים‬
‫הערבים במזרח ירושלים הוא של ‪ß‬תושבי קבע‪ ß‬ולא ‪ß‬אזרחים‪ ¨ß‬ומשום כך לא נכלל מניינם בחישוב כלל אוכלוסיית‬
‫האזרחים הערבים במדינה‪Æ‬‬
‫∂‬
‫נוריאל ולוינסון ©∏∞∞≤®¨ עמ‪ Æ≤≥≠≤≤ ß‬הנתונים אינם כוללים אזרחים לא‪‬יהודים שאינם בדואים‪Æ‬‬
‫‪8‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫תרשים ≤∫ התפלגות אוכלוסיית הנגב לפי דת ©‪®≤∞∞∂≠±πππ‬‬
‫•∞∞‪±‬‬
‫•‪≤∞Æ¥‬‬
‫•‪∑∏Æπ‬‬
‫•∏‪∑∏Æ‬‬
‫•∞‪∑∏Æ‬‬
‫•≤‪∑∑Æ‬‬
‫•≥‪∑∂Æ‬‬
‫•∂‪∑πÆ‬‬
‫•‪≤±Æ±‬‬
‫•≤‪≤±Æ‬‬
‫•∞‪≤≤Æ‬‬
‫•∏‪≤≤Æ‬‬
‫•∑‪≤≥Æ‬‬
‫•∞‪≤µÆ‬‬
‫•∞‪∑µÆ‬‬
‫•∞∂‬
‫•∏‪≤µÆ‬‬
‫•∞∑‬
‫•∞∏‬
‫•≤‪∑¥Æ‬‬
‫•∞‪π‬‬
‫•∞‪µ‬‬
‫•∞‪¥‬‬
‫•∞≥‬
‫•∞≤‬
‫•∞‪±‬‬
‫∞‬
‫‪±πππ‬‬
‫∞∞∞≤‬
‫‪≤∞∞±‬‬
‫≤∞∞≤‬
‫·„‪ÌȇÂ‬‬
‫≥∞∞≤‬
‫‪≤∞∞¥‬‬
‫‪≤∞∞µ‬‬
‫∂∞∞≤‬
‫‪ÌȄ‰È‬‬
‫ב‪ Æ‬האוכלוסייה הבדואית — יישובי הקבע‬
‫על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ בסוף שנת ‪ ≤∞∞π‬מנתה האוכלוסייה בשבעת יישובי הקבע‬
‫של הבדואים בנגב ∞‪ ±≤π¨≤±‬נפש ©שהם •∑∂ מן האוכלוסייה הבדואית בנגב®‪ Æ‬כ‪ ¥∞•‬מהם התגוררו בעיר‬
‫רהט¨ שהפכה לעיר השנייה בגודלה בנגב ©לאחר באר שבע®‪ Æ‬רהט עולה בגודלה על קריית גת¨ אילת¨ דימונה¨‬
‫נתיבות¨ אופקים¨ ערד ושדרות‪Æ‬‬
‫אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים‬
‫‪9‬‬
‫מאפיינים דמוגראפיים נבחרים של האוכלוסייה ברשויות מקומיות בדואיות‬
∑ ‫ויהודיות בנגב‬
¯ÂÚÈ˘ ÏÈ‚ ÔÂȈÁ
˙ÂÁÙ˘Ó
®≤∞∞∂©
¥ ÌÚ
¯˙ÂÈÂ ÌÈ„ÏÈ
®≤∞∞∂©
¯ÂÚÈ˘
È·ȯ
ÈÚ·Ë
®≤∞∞∏©
ÊÂÁ‡
ÊÂÁ‡
ÊÂÁ‡
¯ÙÒÓ
∂µ È· ±π≠∞ È· ±¥≠∞ È· ÌÈ·˘Â˙
‰ÏÚÓÂ
·Â˘ÈÈ·
·Â˘ÈÈ· ®ÌÈÙχ·©
·Â˘ÈÈ·
®≤∞∞∏©
®≤∞∞∏©
®≤∞∞π©
®≤∞∞∏©
∫± ‫לוח‬
·Â˘Èȉ Ì˘
µ∂•
±≥
≥Æ∑•
±Æ∂•
∂≥Æπ•
µ≤Æ∑•
µ±¨∂∏∑
ˉ¯
µ∑•
±≥
≥Æ∏•
±Æ¥•
∂¥Æπ•
µ≥Æ≤•
±µ¨≤∞≥
Ú·˘ Ï˙
µπ•
±¥
≥Æ¥•
±Æ≥•
∂≤Æ≥•
¥∏Æπ•
±≤¨∞≥∏
·‚· ‰¯Ú¯Ú
µ≥•
±≥
¥Æ∞•
±Æµ•
∂≥Æ∂•
µ≤Æ≥•
±∂¨∑∂∏
‰ÙÈÈÒÎ
∂¥•
±¥
≥Æ∂•
≤•
∂∞Æ≥•
¥πÆ¥•
±∂¨∂∞∞
‰¯ÂÁ
µ∂•
±µ
≥Æ¥•
≤Ʊ•
µ∑Æπ•
¥∑Æ∑•
π¨µπ±
‰È˜Ï
∂∞•
±¥
≥Æ∑•
±Æµ•
∂≤Æ≥•
µ∞Æ∏•
∑¨≥≤≥
ÌÂÏ˘ ·‚˘
µ∏•
±≥Æ∑
≥Æ∂•
±Æ∂•
∂≤Æ∏•
µ±Æ≥• ±≤π¨≤±∞
Ø ÏΉ ÍÒ
ÚˆÂÓÓ
±¥•
≥≤
±Æ∞•
±≤Æ≤•
≤πÆ∂•
≤≤Æ∂•
±π¥¨≤∂∞
Ú·˘ ¯‡·
±≥•
≥∞
±Æ±•
±±Æµ•
≥≤Ƶ•
≤¥Æ¥•
¥∑¨¥≥∞
˙‚ ˙Èȯ˜
∑•
≤∑
±Æ∂•
∂Æπ•
≥∞Ƶ•
≤¥Æ∏•
¥∑¨¥±∂
˙Ïȇ
±∏•
≤π
±Æ±•
πÆπ•
≥≥Ƶ•
≤µÆ¥•
≥≤¨¥≥π
‰ÂÓÈ„
≥∞•
≤≤
≤Æ¥•
∂Æ≥•
¥µÆ∏•
≥∑Ƶ•
≤∂¨∑±∞
˙·È˙
≤≥•
≤∂
±Æ∂•
πÆ¥•
≥∏Æ≤•
≤πƱ•
≤≥¨ππ∏
ÌȘÙ‡
≤≤•
≥¥
∞Æ∂•
±µ•
≥∞•
≤≤Æ≥•
≤≥¨≥∑±
„¯Ú
±≤•
≤π
±Æ≥•
πÆ∑•
≥±Æ∑•
≤¥Æ¥•
≤∞¨∑≥∞
˙¯„˘
≤µ•
≤∑
≤Æ∞•
∏Æ∏•
≥∑Æ¥•
≤πÆπ•
∏¨±±±
ÌÁ¯È
π•
≤π
±Æ≤•
∂Æ∑•
≥∂Æ≥•
≤∑Æ≥•
∂¨±∂≤
¯˙ÈÓ
±π•
≥∏
∞Æ∏•
±µÆ±•
≤πƵ•
≤≤Ƶ•
∂¨¥π≤
¯ÓÂÚ
∏•
≤∏
∞Æ∏•
¥Æ∏•
≥∂Æ≤•
≤µÆ∂•
µ¨∏∞∑
ÌÈ·‰Ï
±∑•
≤∑
≤Æ≥•
∏Ƶ•
≥πÆ≥•
≥≥Æ≥•
¥¨∑¥±
ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓ
±∑•
≤πƱ
±Æ≤•
±∞Æ∂•
≥≤Æ≥•
≤µÆ∞• ¥¥∑¨∂∂∑
Ø ÏΉ ÍÒ
ÚˆÂÓÓ
‫ ניתן להוריד‬Æ≤∞∞π ‫∞∞≤∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ יישובים ואוכלוסייתם — סוף שנת‬π ‫מקור הנתונים לשנת‬
∫‫ שאר הנתונים נלקחו מתוך‬Æhttp://www.cbs.gov.il/ishuvim/yishuv_2009_information.xls ∫‫את הקובץ בקישור‬
http://www.cbs.gov.il/publications10/local_authorities08/pdf/h_print.pdf ∫‫ ראו‬Æ®≤∞±∞© ‫מקסימוף‬
.http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200924244 ∫‫ ראו‬Æ®≤∞∞π© ‫וציבל‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
10
∑
‫רהט היא העיר המוסלמית הגדולה בישראל ©∑∏∂¨‪ µ±‬נפש®‪ Æ‬על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨‬
‫בסוף שנת ‪ ≤∞∞π‬עלה מספר התושבים המוסלמים ברהט על זה שבנצרת¨ העיר הערבית הגדולה בישראל‬
‫©∑∂‪ ∑≤¨±‬נפש®¨ שכ‪ ∑∞•‬מתושביה מוסלמים ©כ‪ µ∞¨≤≥∞‬נפש®‪Æ‬‬
‫לוח ≤∫ חמש הערים הערביות הגדולות‬
‫בישראל ∏‬
‫˘‪¯ÈÚ‰ Ì‬‬
‫‡‪‰ÈÈÒÂÏÎÂ‬‬
‫©‪®≤∞∞π ÛÂÒ‬‬
‫˘‪È˙˘ ÈÚ·Ë È·ȯ ¯ÂÚÈ‬‬
‫©∏∞∞≤®‬
‫‪˙¯ˆ‬‬
‫∑∂‪∑≤¨±‬‬
‫•∏‪±Æ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫∑∏∂¨‪µ±‬‬
‫•∑‪≥Æ‬‬
‫‡‪ÌÁ٠χ ÌÂ‬‬
‫≥‪¥∂¨∞µ‬‬
‫•‪≤Ƶ‬‬
‫‪‰·ÈÈË‬‬
‫≤‪≥∂¨¥π‬‬
‫•≤‪≤Æ‬‬
‫˘‪ÌÚ¯Ù‬‬
‫‪≥∂¨≤±π‬‬
‫•∏‪±Æ‬‬
‫ג‪ Æ‬האוכלוסייה הבדואית — ‪ß‬יישובי הפזורה‪ß‬‬
‫על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ בסוף שנת ‪ ≤∞∞π‬התגוררו כ‪ ¥µ¨∂∞∞‬נפש ©•∑‪ ≤≥Æ‬מהבדואים‬
‫בנגב® ב‪ß‬יישובי הפזורה הבדואית‪ Æß‬מונח זה מתייחס לשבטים שיישוביהם טרם זכו להכרה רשמית מטעם‬
‫המדינה ©ולכן נודעו בכינוי ‪ß‬כפרים בלתי מוכ¯ים‪ Æ®ß‬אחדים מהם שוכנים בשטחי שיפוטן של המועצות‬
‫האזוריות רמת הנגב ובני שמעון‪Æ‬‬
‫כ‪ ±∂¨∞∞∞‬תושבים ©•≥‪ ∏Æ‬מהבדואים בנגב® מתגוררים ביישובי המועצה האזורית אבו בסמה‪ Æ‬יישובים אלה¨‬
‫אשר עד לפני כעשור נכללו בקטגוריה של ‪ß‬יישובי הפזורה‪ ¨ß‬זכו בשנים האחרונות להכרת המדינה ולמעמד‬
‫מוניציפאלי רשמי ©להרחבה ראו סעיף ≤‪Æ‬ג‪ IIÆ‬להלן®‪Æ‬‬
‫∏‬
‫המקור∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ©‪ ¨®≤∞∞π‬יישובים ואוכלוסייתם — סוף שנת ‪ Æ≤∞∞π‬ראו הערה ∑ לעיל‪Æ‬‬
‫אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים‬
‫‪11‬‬
‫תרשים ≥∫ התפלגות האוכלוסייה הבדואית בנגב לפי צורת היישוב‬
‫©‪π ®≤∞∞π‬‬
‫‪®∏Æ≥•© ±∂¨∞∞∞ ∫‰ÓÒ· ·‡ ˙ȯÂʇ ‰ˆÚÂÓ‬‬
‫‪®∂∑•© ±≤π¨≤∞∞ ∫Ú·˜‰ È·Â˘ÈÈ‬‬
‫‪®≤≥Æ∑•© ¥µ¨∂∞∞ ∫‰¯ÂÊÙ‰ È·Â˘ÈÈ‬‬
‫©•≥‪®∏Æ‬‬
‫©•∑‪®≤≥Æ‬‬
‫©•∑∂®‬
‫‪π‬‬
‫למקור הנתונים על יישובי הקבע ראו הערה ∑ לעיל‪ Æ‬מקור הנתונים על יישובי הפזורה∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨‬
‫שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪© ≤∞±‬מס‪ ¨®∂± ß‬לוח ∂‪ ¨≤Æ‬לוח ≤‪ Æ≤Ʊ‬הנתונים על המועצה האזורית אבו בסמה נלקחו מאתר‬
‫המועצה∫ ‪Æhttp://abubasma.org.il‬‬
‫לצד הנתונים הרשמיים שהתפרסמו מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ קיימים נתונים אלטרנטיביים על מספר‬
‫התושבים ביישובי הפזורה¨ ובמיוחד בכפרים הבלתי מוכ¯ים בנגב‪ Æ‬על פי נתוני סקר שערכה אגודת הגליל — אגודה‬
‫ערבית ארצית העוסקת במחקרים ובשירותים בריאותיים — עמד מניינם של התושבים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב‬
‫במחצית שנת ∑∞∞≤ על כ‪ ∂∞¨∂¥∞‬נפש¨ שהיוו •∑‪ ≥∏Æ‬מן האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ Æ‬ראו∫ הפלסטינים בישראל∫ סקר‬
‫חברתי‪‬כלכלי¨ ∑∞∞≤ — ממצאים עיקריים ©שפרעם∫ אגודת הגליל¨ רכאז ואל‪‬אהאלי¨ דצמבר ∏∞∞≤®¨ לוח ‪ ¨µÆ¥‬עמ‪∑π ß‬‬
‫©להלן∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤®¨ ¸ערבית ואנגלית˛‪Æ‬‬
‫לעומת זאת¨ על פי נתוני המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב¨ שהפכה מאז הקמתה בשנת ∑‪ ±ππ‬לגוף‬
‫המייצג של יישובי הפזורה הבדואית בנגב¨ עמד מניין התושבים¨ המתגוררים ב‪ ¥µ‬כפרים¨ על יותר מ‪ ∏¥¨∞∞∞‬נפש¨ והללו‬
‫היוו כמחצית האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ Æ‬ראו פרטים מטעם ארגון רופאים לזכויות אדם∫‬
‫‪.http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=42‬‬
‫יש לקחת בחשבון כי נתוני המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב כללו בחלקם גם את יישובי המועצה‬
‫האזורית אבו בסמה¨ אשר זכו לא מכבר להכרה מצד המדינה ומשום כך נכללים בסטטיסטיקה הרשמית¨ ומכאן מקור‬
‫הפער‪Æ‬‬
‫‪12‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫מפה ≤∫ יישובי הקבע ואזורי הכפרים הבלתי מוכ¯ים ©לפי שבטים™®¨‬
‫‪±∞≤∞∞¥‬‬
‫™‬
‫במתחם כל שבט נכללים כמה יישובים בלתי מוכרים‪ Æ‬שם השבט נקבע על פי רישום האוכלוסין במשרד הפנים‪Æ‬‬
‫∞‪±‬‬
‫המקור∫ לוינסון ויוגב ©‪ ¨®≤∞∞¥‬עמ‪Ʊ∂ ß‬‬
‫אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים‬
‫‪13‬‬
‫‪ I‬מדיניות הממשלה להסדרת מעמדם של יישובי הפזורה הבדואית בנגב‬
‫בנובמבר ∞∞∞≤ הודיעה הממשלה על מדיניות חדשה בכל הנוגע ליישובים הבדואיים הבלתי מוכרים‪Æ‬‬
‫בין השאר החליטה הממשלה להכיר בתשעה מתוך כ‪ ¥µ‬יישובים בלתי מוכרים ולהקים רשות מקומית‬
‫לניהולם‪ Æ‬ההחלטה ביטלה את ההתניה של מתן שירותים ממשלתיים בהשגת הסדר עם התושבים בנושא‬
‫הקרקעות וקבעה כי תושבי הכפרים הבלתי מוכרים ישותפו בקבלת החלטות הנוגעות ליישוביהם‪ Æ‬בשנת‬
‫≥∞∞≤ הציגה ועדת השרים לענייני המגזר הלא‪‬יהודי תכנית כוללת לטיפול באוכלוסייה הבדואית בנגב‪Æ‬‬
‫אחד מסעיפי התכנית התייחס להקמתם או למיסודם של שבעה יישובים בדואיים חדשים למען תושבי‬
‫הפזורה הבדואית‪ Æ‬בשנת ‪ ≤∞∞¥‬הוקמה המועצה האזורית אבו בסמה¨ כדי לאגד את יישובי הפזורה‬
‫הבדואית ולתת להם שירותים עירוניים¨ כולל חינוך ורווחה ©להרחבה על אבו בסמה¨ ראו בהמשך®‪±±Æ‬‬
‫בשנים האחרונות קיבלה הממשלה שורת החלטות שתכליתן להמשיך ולהסדיר באופן רשמי את‬
‫מעמדם של הכפרים הבלתי מוכרים של הבדואים בנגב¨ או לחלופין להקים יישובי קבע חדשים עבור‬
‫תושביהם‪ Æ‬באפריל ∏∞∞≤ אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה של משרד הפנים¨ בהתאם להחלטת‬
‫הממשלה¨ את הקמתו של יישוב קבע חדש באזור עבדת¨ עבור השבטים אל‪‬עזאזמה וג‪ß‬נאביב מן‬
‫הפזורה הבדואית ©יישוב זה לא נכלל במסגרת המועצה האזורית אבו בסמה®‪ Æ‬מנכ‪¢‬ל משרד הפנים¨‬
‫אריה בר¨ הסביר כי הקמת היישוב היא ‪¢‬חלק ממדיניות הממשלה¨ להסדיר ללא דיחוי את ההתיישבות‬
‫הבלתי מוסדרת של הבדואים בנגב¨ שאינם נהנים משירותים מתקדמים ומאיכות החיים הדרושה לשם‬
‫קידומם והשתלבותם בחיי המדינה ובשגשוגו של הנגב‪±≤¢Æ‬‬
‫אחת ההחלטות הבולטות של הממשלה להסדרת מעמדם של הכפרים הבלתי מוכרים של הבדואים בנגב‬
‫התקבלה בינואר ‪ ¨≤∞∞π‬כשהממשלה החליטה לאמץ את עיקרי דו‪¢‬ח הוועדה להצעת מדיניות להסדרת‬
‫התיישבות הבדואים בנגב¨ בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג ©ועדת גולדברג®‪ Æ‬הממשלה קבעה‬
‫כי הפתרון לסוגיית התיישבות הבדואים בנגב יושתת על ‪¢‬גיבוש מדיניות מערכתית כוללת המשלבת‬
‫טיפול בנושא הקרקע ובנושא תכנון והסדרת ההתיישבות‪ ¨¢‬וכן על ‪¢‬גיבוש מדיניות אשר תביא בחשבון‬
‫את צורכי האוכלוסייה הבדואית¨ את תביעותיה לזכויות בקרקע¨ את צורכי המדינה ואת משאביה‬
‫הקרקעיים והכספיים‪±≥ ¢Æ‬‬
‫‪±±‬‬
‫סבירסקי וחסון ©‪ ¨®≤∞∞µ‬עמ‪Æ≤∏≠≤∑ ß‬‬
‫≤‪±‬‬
‫חי ©≤ באפריל ∏∞∞≤®¨ אושרה הקמת יישוב קבע בדווי בנגב¨ הארץ‪Æ‬‬
‫≥‪±‬‬
‫החלטה מספר ‪ ¥¥±±‬של הממשלה מיום ∏‪ ±‬בינואר ‪ ¨≤∞∞π‬בנושא∫ ‪¢‬דין וחשבון להצעת מדיניות להסדרת התיישבות‬
‫הבדווים בנגב ©ועדת גולדברג®‪ Æ¢‬לנוסח המלא ראו∫‬
‫‪Æhttp://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2009/01/des4411.htm‬‬
‫‪14‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫‪ II‬התושבים הבדואים במועצות האזוריות אבו בסמה¨ בני שמעון ורמת הנגב‬
‫ועדת גולדברג קבעה¨ בין היתר¨ כי יש לשלב את הכפרים הבלתי מוכרים במערך היישובי הקיים¨‬
‫בהמשך למדיניות ההכרה שהביאה להקמת יישובי אבו בסמה‪ ±¥Æ‬בהתאם לכך¨ אחדים מיישובי הפזורה‬
‫הבדואית¨ שעד לא מכבר הוגדרו ‪ß‬כפרים בלתי מוכרים‪ ¨ß‬החלו לזכות בהדרגה בהכרה רשמית במעמדם¨‬
‫שהתבטאה בהכללתם בשטחי השיפוט של מועצות אזוריות‪Æ‬‬
‫על פי נתוני המועצה האזורית אבו בסמה¨ נכללים בשטח שיפוטה עשרה יישובים בהם מתגוררים‬
‫יותר מ‪ ±∂¨∞∞∞‬נפש¨ תשעה מהם יישובי בדואים∫ אבו קורינאת ©∞∞∑¨≤ נפש®¨ אום בטין ©∞∞‪ ≥¨µ‬נפש®¨‬
‫מולדה ©∞∞∞¨‪ ±‬נפש®¨ מַכח‪‬ל‪‬מרעית ©∞∞‪ ±¨µ‬נפש®¨ קסְר אַ‪‬סִר≠הואשלה ©∞∞∞¨≥ נפש®¨ א‪‬סייד ©∞∞‪≥¨µ‬‬
‫נפש®¨ תראבין¨ ביר הדאג‪ ß‬וכוחלה ©אין נתונים על מספר התושבים בשלושת היישובים האחרונים®‪Æ‬‬
‫יישוב נוסף שנכלל בשטח שיפוטה של המועצה¨ אשר תושביו הם ערבים שאינם בדואים ©פלאחים‬
‫שמקורם בהר חברון®¨ הוא דריג‪ß‬את ©∞∞∞¨‪ ±‬נפש®‪±µÆ‬‬
‫‪±¥‬‬
‫ראו∫ דו‪¢‬ח ועדת גולדברג¨ עמ‪ ¨≥≤ ß‬סעיף ∏∞‪ Ʊ‬ניתן להוריד את הדו‪¢‬ח המלא מן הקישור∫‬
‫‪http://www.moch.gov.il/NR/rdonlyres/770ABFE7-868D-4385-BE9A-96CE4323DD72/5052/DochVaad‬‬
‫‪.aShofetGoldbergHebrew3.pdf‬‬
‫‪±µ‬‬
‫ראו אתר האינטרנט של המועצה האזורית אבו בסמה∫ ‪ .http://abubasma.org.il‬יש לציין כי אין נתונים מדויקים על‬
‫מספר התושבים הבדואים החיים בשטח שיפוטה של מועצת אבו בסמה‪ Æ‬על פי נתוני סקר אגודת הגליל¨ נכללו בשטח‬
‫השיפוט של אבו בסמה שמונה יישובים בסוף שנת ∑∞∞≤ ©ובכלל זה היישוב דריג‪ß‬את®¨ בהם התגוררו כ‪ ≤≥¨∞∞∞‬נפש‪Æ‬‬
‫ראו∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Æ≥¥∑ ß‬‬
‫אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים‬
‫‪15‬‬
‫מפה ≥∫ יישובי המועצה האזורית אבו בסמה‬
‫©∞‪±∂ ®≤∞±‬‬
‫‡‪¯ÂÙ–Ï‬‬
‫‪‡ËÈ‬‬
‫‪ÏÓ¯Î‬‬
‫‪ÔÂÚÓ‬‬
‫‪‰ÈÓÂË‬‬
‫‡˘˙‪ÚÂÓ‬‬
‫‪‡˘ÓÚ ¯‰‬‬
‫‪„¯Ú‬‬
‫‪˙ÈÚ¯Ó‬‬
‫©‪®ÏÂÁÎÓ‬‬
‫˙‪„¯Ú Ï‬‬
‫‡‪‰Ú¯ÂÙ Ï‬‬
‫‪‰ÙÈÒÎ‬‬
‫‪χÈ˙Ú‬‬
‫‪ÌÈ·Á¯Ó‬‬
‫‡≠‪‰È¯‰Ê‬‬
‫˘‪‰ÚÓ‬‬
‫‪‡Ë‬‬
‫‪Ô¯ÈÁ‬‬
‫‪ÌÈÓ¯Î‬‬
‫‪¯˙ÈÓ‬‬
‫‪˙ÈÓ¯Î‬‬
‫‡˘‪˙ÂÏÂÎ‬‬
‫‪·‰Ï‬‬
‫‪ÌÈ·‰Ï‬‬
‫‡‪„ÈÈÒÏ‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫‪‰„ÏÂÓ‬‬
‫‡‪ÔÈË· ÌÂ‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫˜„‪·‚ ˙Ó‬‬
‫‪˙ȯÓÂÚ‬‬
‫‪·‚‰ ¯Ó˘Ó‬‬
‫˙¯‡·‪ÔÈ‬‬
‫‪˙ȘÈÏ‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫‪‰¯ÈÚ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫‪˙·È˙‬‬
‫‪‰˙ÊÚ‬‬
‫˙‪Á¯Ù‬‬
‫„‪Ìȇ„Â‬‬
‫·‡¯ ˘·‪Ú‬‬
‫‚‪˙ÏÈ‬‬
‫‡‪ÌȘÙÂ‬‬
‫‡˘‪ÏÂÎ‬‬
‫‪¯ÓÂÚ‬‬
‫‪ÌÈ·Á¯Ó‬‬
‫‪ÌÈË·‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÂÏ‬‬
‫‡·‪ÏÂÏ˙ Â‬‬
‫‪¯Ú¯Ú‬‬
‫¯‪··ÂÁ ˙Ó‬‬
‫‡·‪˙‡ȯ˜–Â‬‬
‫‡‪Ú˜· ˙Ó¯ Æ˙Æ‬‬
‫„‪‰ÂÓÈ‬‬
‫˜‪¯Ò–‡ ¯Ò‬‬
‫‪¯ÈÚ‬‬
‫‪ÌÈ„¢‰·‰‬‬
‫‪ÌÁ¯È‬‬
‫¯·‪ÌÈ·È‬‬
‫·‪ß‚‡„‰ ¯È‬‬
‫‪˙ȯÂʇ ‰ˆÚÂÓ‬‬
‫‡·‪‰ÓÒ· Â‬‬
‫יישובי המועצות האזוריות בני שמעון ורמת הנגב הם יהודיים בלבד אך בשטח המועצות יש פזורה בדואית‬
‫רבה‪ Æ‬על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסוף ∏∞∞≤¨ כ‪ ∂¨≥∂∞© µ≥•‬נפש® מתושבי המועצה האזורית‬
‫בני שמעון וכ‪ ±¨≤𱩠≤∞Ƶ•‬נפש® מתושבי המועצה האזורית רמת הנגב הם בדואים‪±∑Æ‬‬
‫ד‪ Æ‬ריבוד גילאים‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב צעירה מאוד בהשוואה לאוכלוסייה היהודית ולכלל האוכלוסייה הערבית בישראל‪Æ‬‬
‫על פי נתונים לשנת ∑∞∞≤¨ שיעוריהם של בני ∞≠‪ ±¥‬ובני ∞≠‪ ±π‬בקרב הבדואים בנגב גבוהים פי שניים ויותר‬
‫מהשיעורים המקבילים באוכלוסייה היהודית‪ Æ‬הגיל החציוני של האוכלוסייה הבדואית בנגב¨ במיוחד בקרב‬
‫תושבי הכפרים הבדואיים הבלתי מוכרים¨ נמוך באופן משמעותי מהגיל החציוני של כלל האוכלוסייה הערבית¨‬
‫וקטן פי שניים ויותר מהגיל החציוני באוכלוסייה היהודית‪Æ‬‬
‫∂‪±‬‬
‫המקור∫ עותק שנשלח אל המחבר מטעם המועצה האזורית אבו בסמה¨ פברואר ∞‪Æ≤∞±‬‬
‫∑‪±‬‬
‫מקסימוף ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫‪16‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫∑∞∞≤® ∏‪±‬‬
‫לוח ≥∫ ריבוד גילאים על פי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה ©ממוצע‬
‫‡‪ÈÙ¯‚‡Ȃ ¯ÂÊ‬‬
‫‪ı¯‡‰ ÏÎ‬‬
‫‪·‚‰‬‬
‫˜·‪‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ‬‬
‫·„‪∫ÌȇÂ‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫·„‪∫ÌȇÂ‬‬
‫‪È˙Ï· ÌȯÙÎ‬‬
‫‪ÌȯÎÂÓ‬‬
‫‪ÌȄ‰È‬‬
‫‪ÌÈ·¯Ú‬‬
‫‪ÌȄ‰È‬‬
‫˘‪±¥≠∞ È· ¯ÂÚÈ‬‬
‫•∏‪µµÆ‬‬
‫•∂‪µπÆ‬‬
‫•∂‪≤µÆ‬‬
‫•‪≥πÆπ‬‬
‫•∏‪≤µÆ‬‬
‫˘‪±π≠∞ È· ¯ÂÚÈ‬‬
‫•‪∂∂Æ¥‬‬
‫•∂‪∂∂Æ‬‬
‫•≤‪≥≥Æ‬‬
‫•‪¥πÆπ‬‬
‫•‪≥≥Æ¥‬‬
‫˘‪‰ÏÚÓ ∂µ È· ¯ÂÚÈ‬‬
‫•≥‪±Æ‬‬
‫•≥‪±Æ‬‬
‫•∑‪±∞Æ‬‬
‫•‪≥Æ¥‬‬
‫•∑‪±±Æ‬‬
‫‪®ÌÈ˘© ÏÈ‚‰ ÔÂȈÁ‬‬
‫‪±≤Æπ‬‬
‫∞‪±±Æ‬‬
‫‪≤πÆπ‬‬
‫∞‪≤∞Æ‬‬
‫‪≥∞Æπ‬‬
‫ה‪ Æ‬שיעורי פריון וריבוי טבעי‬
‫שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה הבדואית בנגב היה מאז ומתמיד גבוה באופן משמעותי משיעור הריבוי‬
‫הטבעי של כלל האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית בישראל ©למעט האוכלוסייה החרדית¨ ועל כך‬
‫ראו בהמשך®‪ Æ‬הריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה הבדואית גבוה בזכות שיעור פריון גבוה במיוחד‪ Æ‬שיעור‬
‫הפריון הכולל בקרב האוכלוסייה הבדואית גבוה כמעט פי שניים מן השיעור המקביל באוכלוסייה הערבית‬
‫כולה ופי שניים וחצי מן השיעור המקביל באוכלוסייה היהודית‪Æ‬‬
‫לוח ‪ ∫¥‬שיעורי פריון כולל וריבוי טבעי לפי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה‬
‫‪·‚‰‬‬
‫‡‪ÈÙ¯‚‡Ȃ ¯ÂÊ‬‬
‫©‪±π ®≤∞∞π‬‬
‫‪ı¯‡‰ ÏÎ‬‬
‫˜·‪‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ‬‬
‫·„‪ÌȇÂ‬‬
‫‪ÌȄ‰È‬‬
‫‪ÌÈ·¯Ú‬‬
‫‪ÌȄ‰È‬‬
‫‪ÏÏÂÎ ÔÂȯÙ‬‬
‫∑‪µÆ‬‬
‫∏‪≤Æ‬‬
‫‪≥Ƶ‬‬
‫‪≤Æπ‬‬
‫¯‪ÈÚ·Ë È·È‬‬
‫•∏‪≥Æ‬‬
‫•‪±Æ¥‬‬
‫•‪≤Æ¥‬‬
‫•‪±Æµ‬‬
‫לשם השוואה¨ שיעור הריבוי הטבעי הגבוה ביותר בישראל נרשם ביישובים שכל תושביהם חרדים‪ Æ‬על פי‬
‫נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסוף ∏∞∞≤¨ שיעור הריבוי הטבעי השנתי הגבוה ביותר נמדד בעיר‬
‫∏‪±‬‬
‫הנתונים על הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב מעודכנים לסוף שנת ∂∞∞≤ ונלקחו מתוך∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨‬
‫לוח ∂‪ ¨µÆ‬עמ‪ Æ∏± ß‬שאר הנתונים נלקחו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∏∞∞≤ ©מס‪ß‬‬
‫‪ ¨®µπ‬לוח ∞‪ Æ≤Ʊ‬הנתונים על הנגב מתייחסים לנפת באר שבע‪Æ‬‬
‫‪±π‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪© ≤∞±‬מס‪ ¨®∂± ß‬לוח ‪ß Æ≥Ʊ≥ ¨≥Ʊ± ¨≤Æ¥‬שיעור פריון כולל‪ß‬‬
‫מוגדר∫ מספר הילדים שאישה צפויה ללדת במשך כל ימי חייה‪Æ‬‬
‫אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים‬
‫‪17‬‬
‫מודיעין עילית — •‪ ¨∂Ʊ‬ואחריה באלעד — •‪ ¨µÆ±‬בביתר עילית — •‪ ¨µÆ±‬בעמנואל — •∂‪ ¨≥Æ‬בקריית יערים — •‪¨≤Æπ‬‬
‫וברכסים — •∏‪ Æ≤Æ‬היקף האוכלוסייה בששת היישובים הללו ©∞∞∑¨‪ ±≤µ‬נפש בסוף שנת ∏∞∞≤® היה דומה‬
‫להיקף האוכלוסייה בשבעת יישובי הקבע של הבדואים בנגב ©ראו סעיף ≤‪Æ‬ב לעיל®‪ Æ‬כמו כן¨ שיעור ריבוי‬
‫טבעי שנתי גבוה במיוחד ©בהשוואה לכלל האוכלוסייה הערבית והיהודית® נמדד בערים שאוכלוסייתן חרדית‬
‫ברובה המכריע¨ כגון בית שמש ©•≥‪ ∑∂¨±∞∞ ¨≥Æ‬נפש® ובני ברק ©•‪ ±µ≥¨≥∞∞ ¨≤Æπ‬נפש®‪≤∞Æ‬‬
‫לפי נתוני שנת ‪ ¨≤∞∞µ‬היה הריבוי הטבעי בקרב הבדואים בנגב ©•≥‪ ®¥Æ‬כפול מן הריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה‬
‫הערבית בגליל ©•‪ ®≤Ʊ‬וגבוה מאוד בהשוואה ליישובי המשולש ©•‪ ®≤Ƶ‬ולערים המעורבות ©•≥‪ ≤±Æ®≤Æ‬על שיעור‬
‫הריבוי הטבעי הגבוה במיוחד בקרב הבדואים בנגב ביחס לשאר האוכלוסייה הערבית מלמד הנתון הבא∫‬
‫בשנת ‪ ≤∞∞µ‬היה סך כל הריבוי הטבעי השנתי ©לידות חי פחות פטירות® באוכלוסייה הבדואית בנגב זהה‬
‫כמעט לסך כל הריבוי הטבעי באוכלוסייה הערבית באזור המשולש∫ ‪ ∂¨∑∂¥‬נפש לעומת ∑≥∏¨∂ נפש בהתאמה‪Æ‬‬
‫זאת בעוד שבאותה שנה היה היקף אוכלוסיית הבדואים בנגב רק מעט יותר ממחצית האוכלוסייה הערבית‬
‫במשולש∫ ∞‪ ±¥≥¨∑¥‬נפש לעומת ∑‪ ≤µ≥¨≤±‬נפש בהתאמה‪≤≤Æ‬‬
‫נוכח העובדה שהן האוכלוסייה בנגב והן האוכלוסייה באזור המשולש היא מוסלמית הומוגנית¨ ניתן להסיק‬
‫כי הפער הגבוה בשיעור הריבוי הטבעי בין הבדואים בנגב לבין שאר האוכלוסייה הערבית אינו נובע בהכרח‬
‫מגורמים דתיים אלא מגורמים תרבותיים ייחודיים לחברה הבדואית‪ Æ‬בן דוד ©‪ ®≤∞∞¥‬מסביר כי אחת הסיבות‬
‫לשיעור הריבוי הטבעי הגבוה אצל הבדואים היא רצון הקבוצה ©השבט¨ החמולה¨ המשפחה המורחבת®‬
‫להתעצם כדי לעמוד במאבקי כוח‪ Æ‬החשש התמידי של כל קבוצה הוא שתיאלץ להגן על עצמה מפני אויב‬
‫קונקרטי או פוטנציאלי¨ והתפיסה הרווחת היא שהגדלת כוחה והתארגנותה עשויות לשמש גורם הרתעה‪ Æ‬בן‬
‫דוד קובע כי כל נימוק וצורך מודרני להפחית את הילודה¨ מתבטל נוכח גורם תרבותי זה‪ Æ‬בהקשר זה בן דוד‬
‫מצביע גם על תופעת הפוליגמיה ©יותר מאישה אחת לאיש® בחברה הבדואית‪ Æ‬לפי מחקרו¨ שיעור הפוליגמיה‬
‫באוכלוסייה הבדואית בנגב עמד בשנת ≤∞∞≤ על •∞≥‪ Æ‬המשמעות היא שכמעט לכל גבר בדואי שלישי יש שתי‬
‫נשים לפחות‪ Æ‬בן דוד מסיק כי הולדת מספר רב של ילדים אפשרית רק באמצעות פוליגמיה¨ ואחת ממטרות‬
‫הפוליגמיה היא הולדת ילדים‪≤≥Æ‬‬
‫ו‪ Æ‬משקי בית‬
‫המשפחה הבדואית גדולה באופן משמעותי מכל משפחה אחרת בישראל — ערבית ויהודית כאחת‪ Æ‬על פי‬
‫נתוני ∑∞∞≤¨ ממוצע הנפשות במשק בית בדואי בנגב היה גבוה ב‪ ≥∞•‬מהממוצע בקרב משקי בית ערביים‬
‫וגבוה כמעט פי שניים מהממוצע בקרב משקי בית יהודיים∫ ≥∞‪ ¥Æ∂¥ ¨∂Æ‬ו‪ ≥Æ∞π‬נפש בהתאמה‪ Æ‬שיעורם הגבוה‬
‫∞≤‬
‫מקור∫ מקסימוף ©∞‪ Æ®≤∞±‬הרשויות המקומיות בישראל — ∏∞∞≤ ©פרסום מס‪ ¨®±¥±¥ ß‬ירושלים∫ הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה¨ משרד הפנים — האגף למנהל מוניציפאלי¨ תחום מחקר מוניציפאלי¨ ספטמבר ∞‪ Æ≤∞±‬ראו∫‬
‫‪.http://www.cbs.gov.il/publications10/local_authorities08/pdf/h_print.pdf‬‬
‫‪≤±‬‬
‫ח‪ß‬מאיסי ©‪ ¨®≤∞∞π‬עמ‪Æ¥≤ ß‬‬
‫≤≤‬
‫ח‪ß‬מאיסי ©‪ ¨®≤∞∞π‬עמ‪Æ≥∂ ß‬‬
‫≥≤‬
‫בן דוד ©‪ ¨®≤∞∞¥‬עמ‪Ʊ≤µ≠±≤¥ ß‬‬
‫‪18‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫ביותר של משקי בית בדואיים בנגב היה של אלה שמנו תשע נפשות ויותר∫ •≥‪ Æ≤∞Æ‬לעומת זאת¨ שיעורם‬
‫הגבוה ביותר של משקי בית בקרב האוכלוסייה הערבית הכללית היה של אלה שמנו ארבע וחמש נפשות∫‬
‫•≤‪ ±∏Æ‬ו‪ ±∏Æπ•‬בהתאמה‪ Æ‬בקרב האוכלוסייה היהודית היה הגבוה ביותר שיעור משקי הבית שמנו שתי‬
‫נפשות∫ •∑‪ Æ≤µÆ‬שיעורם של משקי בית בדואיים המאכלסים שבע נפשות ויותר ©•∞‪ ¨®¥∞Æ‬היה גבוה פי ∞‪±‬‬
‫מהשיעור המקביל בקרב משקי בית יהודיים ©•∞‪Æ®¥Æ‬‬
‫לוח ‪ ∫µ‬התפלגות משקי בית לפי גודלם ולפי קבוצת אוכלוסייה‬
‫‪˙È· ˜˘Ó· ˙¢Ù ¯ÙÒÓ‬‬
‫‪˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪±‬‬
‫•∞‪±Æ‬‬
‫•≤‪¥Æ‬‬
‫•∞‪≤∞Æ‬‬
‫≤‬
‫•‪πÆ¥‬‬
‫•∞‪±¥Æ‬‬
‫•∑‪≤µÆ‬‬
‫≥‬
‫•≥‪±∞Æ‬‬
‫•∞‪±≥Æ‬‬
‫•∏‪±∂Æ‬‬
‫‪¥‬‬
‫•∂‪±¥Æ‬‬
‫•≤‪±∏Æ‬‬
‫•‪±∂Ƶ‬‬
‫‪µ‬‬
‫•∏‪±≤Æ‬‬
‫•‪±∏Æπ‬‬
‫•‪±±Æπ‬‬
‫∂‬
‫•∏‪±±Æ‬‬
‫•‪±¥Æ±‬‬
‫•∞‪µÆ‬‬
‫∑‬
‫•‪±∞Ƶ‬‬
‫•∏‪∏Æ‬‬
‫∏‬
‫•≤‪πÆ‬‬
‫•≥‪¥Æ‬‬
‫•≥‪≤∞Æ‬‬
‫•‪¥Æ¥‬‬
‫≥∞‪∂Æ‬‬
‫‪¥Æ∂¥‬‬
‫‪´π‬‬
‫‪˙È· ˜˘Ó· ˙¢Ù ÚˆÂÓÓ‬‬
‫‪≤¥‬‬
‫©∑∞∞≤® ‪≤¥‬‬
‫•∞‪¥Æ‬‬
‫‪≥Æ∞π‬‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤‪ ª‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪ ¨≤∞±‬לוח ‪ ¨µÆ±‬עמ‪Æπ≤ ß‬‬
‫אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים‬
‫‪19‬‬
‫תרשים ‪ ∫¥‬התפלגות משקי בית לפי גודלם ולפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫•∞‪±‬‬
‫•∑‪±‬‬
‫•∏‪±‬‬
‫•‪≤µ‬‬
‫•‪≥±‬‬
‫•≥≥‬
‫•≥≥‬
‫•‪≤µ‬‬
‫≤≠‪±‬‬
‫•‪¥‬‬
‫∂≠‪µ‬‬
‫‪≥≠¥‬‬
‫‪˙È· ˜˘ÓÏ ˙¢Ù ÚˆÂÓÓ‬‬
‫‪˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫•∏‪±‬‬
‫‡‪‰ˆÂ·˜· ˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎÓ ÊÂÁ‬‬
‫•∞‪¥‬‬
‫•∂‪¥‬‬
‫•∞‪µ‬‬
‫•‪¥µ‬‬
‫•∞‪¥‬‬
‫•‪≥µ‬‬
‫•∞≥‬
‫•‪≤µ‬‬
‫•∞≤‬
‫•‪±µ‬‬
‫•∞‪±‬‬
‫•‪µ‬‬
‫∞‬
‫´∑‬
‫‪·‚· Ìȇ„·‰‬‬
‫צפיפות הדיור ביישובי הבדואים גבוהה משמעותית מצפיפות הדיור בכל יישוב אחר בישראל — ערבי ויהודי‬
‫כאחד‪ Æ‬על פי נתוני שנת ∑∞∞≤¨ שיעורם של משקי בית בדואיים בהם התגוררו שתי נפשות ויותר בחדר¨ היה‬
‫כפול מן השיעור המקביל בכלל משקי הבית הערביים¨ וגדול פי חמישה מן השיעור המקביל במשקי בית‬
‫יהודיים∫ •‪ πƵ• ¨±∏Æ¥‬ו‪ ≥Æ∑•‬בהתאמה‪Æ‬‬
‫לוח ∂∫ צפיפות הדיור במשק בית לפי קבוצת אוכלוסייה‬
‫©∑∞∞≤® ‪≤µ‬‬
‫ˆ‪¯„Á· ¯ÂÈ„ ˙ÂÙÈÙ‬‬
‫‪·‚· Ìȇ„·‰‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪˙Á‡ ˘ÙÓ ˙ÂÁÙ‬‬
‫•‪≤πÆπ‬‬
‫•≥‪≥µÆ‬‬
‫•‪µ∏Æ¥‬‬
‫‪˙¢Ù ≤≠±‬‬
‫•∂‪µ±Æ‬‬
‫•≤‪µµÆ‬‬
‫•‪≥∑Æπ‬‬
‫≤≠≥ ‪˙¢Ù‬‬
‫•∂‪±¥Æ‬‬
‫•‪∏Ƶ‬‬
‫•≥‪≥Æ‬‬
‫≥ ‪¯˙ÂÈ ˙¢Ù‬‬
‫•∏‪≥Æ‬‬
‫•∞‪±Æ‬‬
‫•‪∞Æ¥‬‬
‫‪≤µ‬‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪ ª±±± ß‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∏∞∞≤ ©מס‪ ¨®µπ ß‬לוח‬
‫‪ƵÆ≤¥‬‬
‫‪20‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫≥‪Æ‬‬
‫רמת החיים ביישובי הבדואים‬
‫א‪ Æ‬היישובים הבדואיים — בתחתית המדד החברתי‪‬כלכלי של‬
‫היישובים בישראל‬
‫על פי נתוני המדד החברתי‪‬כלכלי של היישובים בישראל לשנת ∂∞∞≤ ©שפורסם מטעם הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה בנובמבר ‪ ≤∂¨®≤∞∞π‬כל שבעת יישובי הקבע של הבדואים בנגב ויישובי המועצה האזורית אבו‬
‫בסמה מדורגים באשכול הנמוך ביותר‪ Æ‬באשכול זה מופיעים שני יישובים יהודיים שכל אוכלוסייתם חרדית∫‬
‫ביתר עילית ומודיעין עילית ©להרחבה ראו סעיף ‪Ƶ‬א∫ תחולת העוני באוכלוסייה הבדואית בנגב®‪Æ‬‬
‫ב‪ Æ‬רמת החיבור לשירותים ולתשתיות עירוניות‬
‫אבו בדר וגוטליב ©∏∞∞≤® הזכירו כי תהליך העיור של הבדואים בנגב¨ שהתבטא בהקמתם של שבעת יישובי‬
‫הקבע¨ הביא אמנם לאספקה של מערכת שירותים בסיסיים¨ כולל מערכת כבישים¨ בתי ספר¨ מרפאות‬
‫ומערכות מים¨ אלא שרמת השירותים נותרה נחותה בהשוואה לזו הנהוגה ביישובים יהודיים בגודל דומה‪≤∑Æ‬‬
‫להלן מאפיינים אחדים הקשורים ברמת החיים ביישובי הבדואים¨ שימחישו את רמת החיים הירודה ביישובים‬
‫אלה בהשוואה לרמתה ביישובים הערביים בישראל¨ שהיא נחותה ממילא מרמת החיים הממוצעת ביישובים‬
‫היהודיים בארץ‪Æ‬‬
‫‪ I‬רמת התשתיות ביישובי הקבע‬
‫רמת אספקת השירותים והחיבור לתשתיות עירוניות ביישובי הבדואים נמוכה באופן משמעותי‬
‫בהשוואה לרמתם בקרב כלל האוכלוסייה הערבית‪ Æ‬בעוד שרוב מוחלט של היישובים הערביים בארץ‬
‫מחוברים לרשתות המים והחשמל הארציות¨ וכמעט כולם מחוברים לתשתיות הביוב¨ כשליש מן‬
‫התושבים הבדואים ביישובי הקבע נאלצים להתחבר לרשת פרטית של אספקת מים או לייצר חשמל‬
‫לעצמם באמצעות גנרטורים פרטיים‪ Æ‬תמונה עגומה עולה מבדיקת מצב תשתיות הביוב∫ כשני שלישים‬
‫∂≤‬
‫המדד החברתי‪‬כלכלי של היישובים בישראל¨ שמתפרסם מדי כמה שנים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨‬
‫מייצג שילוב של כמה תכונות חברתיות‪‬כלכליות בסיסיות של האוכלוסייה ביישוב מסוים¨ ובהן∫ מקורות כספיים של‬
‫התושבים¨ נתונים מתחום הדיור¨ רמת תשתיות עירוניות¨ בעלות משקי בית על מוצרים בני קיימא¨ רמת מינוע¨ רמת‬
‫חינוך והשכלה¨ מאפייני תעסוקה ואבטלה¨ מצוקות חברתיות שונות ומאפיינים דמוגראפיים‪ Æ‬המדד מחושב על פי ‪±¥‬‬
‫משתנים כדלקמן∫ ‪ ®±‬הכנסה ממוצעת לנפש ©כולל גמלאות®‪ ®≤ ª‬רמת מינוע ©שיעור אחזקת רכב®‪ ®≥ ª‬אחוז כלי רכב‬
‫חדשים‪ ®¥ ª‬אחוז זכאים לתעודת בגרות‪ ®µ ª‬אחוז סטודנטים‪ ®∂ ª‬אחוז דורשי עבודה‪ ®∑ ª‬אחוז המשתכרים עד שכר‬
‫המינימום‪ ®∏ ª‬אחוז המשתכרים מעל פעמיים השכר הממוצע‪ ®π ª‬חציון גיל‪ ®±∞ ª‬יחס תלות‪ ®±± ª‬אחוז משפחות עם‬
‫ארבעה ילדים ויותר‪ ®±≤ ª‬אחוז מקבלי דמי אבטלה‪ ®±≥ ª‬אחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה‪ ®±¥ ª‬אחוז מקבלי קצבת‬
‫זקנה עם תוספת השלמת הכנסה‪Æ‬‬
‫∑≤‬
‫אבו בדר וגוטליב ©∏∞∞≤®¨ עמ‪Æπ ß‬‬
‫רמת החיים ביישובי הבדואים‬
‫‪21‬‬
‫מן התושבים ביישובי הבדואים אינם מחוברים לרשת ביוב ארצית אלא לביבי שופכין ©ראו לוח ∑ להלן®‪Æ‬‬
‫הבדואים טוענים כי מצב התשתיות הירוד ביישוביהם נובע מהזנחה של רשויות המדינה‪ Æ‬המדינה‬
‫טוענת מנגד כי הבדואים עצמם מערימים קשיים על פעילותה לשיפור התשתיות ביישוביהם¨ בין היתר‬
‫מחמת הבנייה הלא מוסדרת ביישובים אלה והשיעור הנמוך של גביית הארנונה בהם¨ שמעכב את‬
‫הרחבת התשתיות הקיימות ובניית תשתיות חדשות‪≤∏Æ‬‬
‫‪ II‬רמת התשתיות בכפרים הבלתי מוכרים‬
‫דו‪¢‬ח של משרד הבריאות מדצמבר ∏∞∞≤ תיאר את חומרת המצב בכפרים הבלתי מוכרים בנגב∫‬
‫‪¢‬האוכלוסייה בכפרים הבלתי מוכרים מתגוררת במבנים טרומיים¨ צריפים ו‪Ø‬או אוהלים¨ ללא‬
‫אספקה סדירה של מים או של חשמל‪ Æ‬מקור מי השתייה בכפרים הבלתי מוכרים הוא מנקודות‬
‫האספקה של חברת מקורות‪ Æ‬אספקת מי השתייה עד הבית מתבצעת באמצעות צינור פלסטיק‬
‫המחובר לקו מי שתייה של חברת מקורות ו‪Ø‬או על ידי הובלה במיכלים‪ Æ‬חלק ממשקי הבית אינם‬
‫מחוברים כלל לחשמל וחלקם האחר משתמש בגנרטורים שלעתים מופעלים רק מספר שעות‬
‫ביממה‪ Æ‬חימום הבית בחורף מתבצע בעיקר באמצעות שימוש במדורות פתוחות‪ Æ‬הבישול נעשה‬
‫תוך שימוש בתנורים של גז ו‪Ø‬או מדורות פתוחות‪ Æ‬התברואה הסביבתית ירודה¨ ללא סילוק‬
‫שפכים מרכזי¨ ללא בורות ספיגה וללא פינוי אשפה סדיר‪ Æ‬אין דרכים סלולות ואין חיבורים לרשת‬
‫טלפונים קוויים‪≤π¢Æ‬‬
‫על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ אין בכלל שירותים¨ מקלחת או מטבח במקום מגוריהם של כרבע‬
‫מתושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪Æ‬‬
‫∏≤‬
‫ראו למשל סקירה של מנהל מקרקעי ישראל באתר∫‬
‫‪.http://www.mmi.gov.il/static/HanhalaPirsumim/Beduin_.information%20hebrew.pdf‬‬
‫‪≤π‬‬
‫לשכת הבריאות מחוז הדרום והמרכז הלאומי לבקרת מחלות ∏∞∞≤¨ עמ‪© ±≤ ß‬להלן∫ מצב הבריאות של תינוקות וילדים‬
‫בדואים עד גיל ∂®‪ Æ‬ראו∫ ‪.http://www.health.gov.il/download/pages/bedouinKids251208.pdf‬‬
‫‪22‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫לוח ∑∫‬
‫רמת החיבור לתשתיות ביישובי הבדואים בנגב מול כלל היישובים הערביים‬
‫בארץ ©∑∞∞≤® ∞≥‬
‫‪Ìȇ„·‰ È·Â˘ÈÈ ÏÏÎ‬‬
‫©‪ÌÈ·Â˘ÈÈ ڷ˜ È·Â˘ÈÈ‬‬
‫·‪®ÌȯÎÂÓ È˙Ï‬‬
‫‪ÌÈ·Â˘ÈÈ ∫‰ÊÓ‬‬
‫·„‪È˙Ï· ÌÈȇÂ‬‬
‫‪ÌȯÎÂÓ‬‬
‫‪ÌÈ·Â˘Èȉ ÏÏÎ‬‬
‫‪ı¯‡· ÌÈÈ·¯Ú‰‬‬
‫¯˘˙ ‡¯ˆ‪˙È‬‬
‫•‪∂µÆ¥‬‬
‫•‪±∑Æπ‬‬
‫•‪πµÆ±‬‬
‫¯˘˙ ‪˙È˯Ù‬‬
‫•∞‪≥¥Æ‬‬
‫•≤‪∏±Æ‬‬
‫•‪¥Æπ‬‬
‫‪ÌÈÓ ˙ÂÈÏÎÓ‬‬
‫•≤‪∞Æ‬‬
‫•‪∞Æ¥‬‬
‫–‬
‫‪Ìȯ·ÂÁÓ ‡Ï‬‬
‫•‪∞Æ¥‬‬
‫•‪∞Æ¥‬‬
‫•‪∞Ʊ‬‬
‫¯˘˙ ‡¯ˆ‪˙È‬‬
‫•≤‪∂±Æ‬‬
‫•≤‪πÆ‬‬
‫•≥‪π¥Æ‬‬
‫‚‪È˯٠¯Â˯‬‬
‫•‪≥∏Ƶ‬‬
‫•‪π∞Æ¥‬‬
‫•∂‪µÆ‬‬
‫‪Ìȯ·ÂÁÓ ‡Ï‬‬
‫•‪∞Æ¥‬‬
‫•‪∞Æ¥‬‬
‫•‪∞Ʊ‬‬
‫¯˘˙ ‡¯ˆ‪˙È‬‬
‫•∞‪≥¥Æ‬‬
‫•‪∞Æ¥‬‬
‫•∂‪∏¥Æ‬‬
‫·‪ÔÈÎÙ¢ ·È‬‬
‫•‪∂µÆ±‬‬
‫•‪π∑Æπ‬‬
‫•∞‪±µÆ‬‬
‫‡‪¯Á‬‬
‫•‪∞Æπ‬‬
‫•∑‪±Æ‬‬
‫•‪∞Æ¥‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫•‪±±Æ±‬‬
‫•‪≤µÆ¥‬‬
‫•∂‪±Æ‬‬
‫‪®¯˙ÂÈ Â‡ ±© ˘È‬‬
‫•‪∏∏Æπ‬‬
‫•∂‪∑¥Æ‬‬
‫•‪π∏Æ¥‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫•‪±±Æµ‬‬
‫•∞‪≤µÆ‬‬
‫•∏‪±Æ‬‬
‫‪®¯˙ÂÈ Â‡ ±© ˘È‬‬
‫•‪∏∏Ƶ‬‬
‫•∞‪∑µÆ‬‬
‫•≤‪π∏Æ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫•≤‪±¥Æ‬‬
‫•‪≤µÆ¥‬‬
‫•≤‪≤Æ‬‬
‫‪®¯˙ÂÈ Â‡ ±© ˘È‬‬
‫•∏‪∏µÆ‬‬
‫•∂‪∑¥Æ‬‬
‫•∏‪π∑Æ‬‬
‫‪˙È˙˘˙‰ ‚ÂÒ‬‬
‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ÏÓ˘Á‬‬
‫·‪·ÂÈ‬‬
‫‪Á·ËÓ‬‬
‫‪˙ÁϘÓ‬‬
‫˘‪ÌÈ˙¯È‬‬
‫ג‪ Æ‬מחסור בתשתיות בתחום הרווחה‬
‫יישובי הקבע של הבדואים סובלים ממחסור בתשתיות רווחה בכלל ובתשתיות לילדים ונוער בפרט‪ Æ‬על פי‬
‫נתוני השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב לשנת ‪ ¨≤∞∞¥‬בשום יישוב אין מרכז למשפחות חד‪‬הוריות¨ תחנה‬
‫לייעוץ לחיי הנישואין או מרכז לטיפול באלימות במשפחה ולמניעתה‪ Æ‬תושבי היישובים הללו נאלצים אפוא‬
‫לקבל שירותים אלה ביישובים היהודיים הסמוכים‪ ≥±Æ‬בחלק מיישובי הבדואים פועלות מועדוניות שתפקידן‬
‫לתת לילדים נזקקים מסגרת טיפולית ולימודית בשעות שלאחר הלימודים‪ Æ‬במועדוניות אלו מטופלים כמה‬
‫∞≥‬
‫מקור∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Ʊ±∏≠±±∑ ß‬‬
‫‪≥±‬‬
‫לוינסון ויוגב ©‪ ¨®≤∞∞¥‬עמ‪Ʊ±≤ ß‬‬
‫רמת החיים ביישובי הבדואים‬
‫‪23‬‬
‫עשרות ילדים בגיל בית הספר היסודי‪ ≥≤Æ‬מצב זה הוא בעייתי נוכח העובדה ש‪ µ≤•‬מאוכלוסיית יישובי‬
‫הבדואים הם ילדים עד גיל ‪© ±¥‬ראו לוח ‪ ±‬לעיל®‪Æ‬‬
‫ד‪ Æ‬המרחק משירותים ציבוריים בתחום החינוך¨ הבריאות¨ התחבורה‬
‫והצריכה‬
‫שיעור המשפחות הבדואיות המרוחקות משירותים ציבוריים שונים הוא גבוה לעומת השיעור הממוצע בכלל‬
‫האוכלוסייה הערבית‪ Æ‬למשל¨ שיעורן של המשפחות הבדואיות המרוחקות חמישה קילומטרים ויותר מבית‬
‫ספר יסודי¨ מרפאה או מרכז קניות¨ גבוה פי שלושה ויותר מן השיעור המקביל בקרב כלל המשפחות הערביות‬
‫בישראל‪≥≥Æ‬‬
‫לוח ∏∫ המרחק משירותים ציבוריים על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫‪¯˙ÂÈ· ·Â¯˜‰ ˙Â¯È˘‰ ̘ÈÓ‬‬
‫‪˙Â¯È˘ ‚ÂÒ‬‬
‫‪·Â˘Èȉ ÔÓ Ó¢˜ µ–Ó ¯˙ÂÈ‬‬
‫‪·Â˘Èȉ ÔÓ Ó¢˜ ± „Ú‬‬
‫‪˙ÂÁÙ˘Ó‰ ÏÏÎ ˙Âȇ„· ˙ÂÁÙ˘Ó‬‬
‫‪˙ÂÈ·¯Ú‰‬‬
‫‪˙ÂÁÙ˘Ó‰ ÏÏÎ ˙Âȇ„· ˙ÂÁÙ˘Ó‬‬
‫‪˙ÂÈ·¯Ú‰‬‬
‫˙‪≥∑Æ≥• ˙È˘‡¯ ‰¯Â·Á‬‬
‫•‪∂µÆ¥‬‬
‫•‪±≤Ʊ‬‬
‫•∂‪≥Æ‬‬
‫·‪È„ÂÒÈ ¯ÙÒ ˙È‬‬
‫•‪µ∞Ƶ‬‬
‫•‪∑±Æπ‬‬
‫•‪±≥Ʊ‬‬
‫•‪≥Æπ‬‬
‫¯‪È˯٠‡ÙÂ‬‬
‫•‪≥πÆ¥‬‬
‫•≤‪∂¥Æ‬‬
‫•∞‪±∏Æ‬‬
‫•‪∑Æ¥‬‬
‫‪‰‡Ù¯Ó‬‬
‫•∞‪≥∂Æ‬‬
‫•‪∂±Æµ‬‬
‫•‪≤±Æµ‬‬
‫•∞‪∑Æ‬‬
‫·‪ÌÈÏÂÁ ˙È‬‬
‫•‪∞Æπ‬‬
‫•‪≤Ƶ‬‬
‫•‪∏≥Æ¥‬‬
‫•∞‪∏∂Æ‬‬
‫‪˙ÂÈ˜ ÊίÓ‬‬
‫•≥‪≥≤Æ‬‬
‫•∂‪∑≤Æ‬‬
‫•≥‪≤∏Æ‬‬
‫•‪∑Ʊ‬‬
‫על פי נתוני השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב לשנת ‪ ¨≤∞∞¥‬רבים מן התלמידים הבדואים לומדים בבתי ספר‬
‫מרוחקים ממקומות מגוריהם∫ בבתי הספר היסודיים בלקיה ובשגב שלום¨ כמו גם בבתי הספר העל‪‬יסודיים‬
‫בכסייפה ובשגב שלום¨ יותר מ‪ ≤∞•‬מן התלמידים מתגוררים מחוץ ליישוב‪ ≥¥Æ‬הלימודים בבתי ספר מחוץ‬
‫ליישוב המגורים מחייבים את התלמידים לגמוא מרחקים ארוכים בדרכם אל בית הספר ובחזרה‪ Æ‬בדרך כלל‬
‫הם עושים זאת בדרכי עפר ובכבישי גישה לא תקינים‪ Æ‬מצב זה יוצר מגוון בעיות¨ בהן חוסר נגישות לבית‬
‫הספר מחמת שיבושים בימי החורף¨ וסכנה של פגיעה בילדים בדרך לבתי הספר‪≥µÆ‬‬
‫≤≥‬
‫וייסבלאי ©∂∞∞≤®¨ עמ‪ Ʊ∞ ß‬ראו∫ ‪.http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m01676.pdf‬‬
‫≥≥‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Ʊ≤∏ ß‬‬
‫‪≥¥‬‬
‫לוינסון ויוגב ©‪ ¨®≤∞∞¥‬עמ‪Æ∑∂ ß‬‬
‫‪≥µ‬‬
‫וייסבלאי ©∂∞∞≤®¨ עמ‪Æ∑ ß‬‬
‫‪24‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫זמינות השירותים הציבוריים בעייתית במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים‪ Æ‬על פי נתוני ארגון רופאים לזכויות‬
‫אדם והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ©שני ארגונים התובעים מהממשלה את השוואת זכויות‬
‫הבדואים®¨ לא היו כלל שירותי רפואה ב‪ ≥¥‬כפרים בשנת ‪ ¨≤∞∞¥‬בהם כפרים גדולים כמו אל‪‬פורעה ©‪≥¨∏∏µ‬‬
‫תושבים®¨ אל‪‬זערורה ©‪ ≤¨∏π¥‬תושבים® ותל אל‪‬מלח ©∞‪ ±¨≤µ‬תושבים®‪ Æ‬בכפר ואדי אל‪‬נעם ©∞∞∞¨∂ תושבים®‬
‫היתה מרפאה אחת בלבד‪ Æ‬בכל הכפרים הבלתי מוכרים לא היה ולו בית מרקחת אחד‪ Æ‬כמו כן נמצא כי בכפרים‬
‫הבלתי מוכרים היה רופא אחד בממוצע לכל ∂‪ ≥¨±±‬תושבים¨ בעוד שהיחס המקובל בישראל הוא רופא לכל‬
‫∞∞≤¨‪ ±‬עד ∞∞‪ ±¨¥‬תושבים‪≥∂Æ‬‬
‫ה‪ Æ‬איכות חיים ירודה∫ חשיפה למפגעים סביבתיים‬
‫איכות החיים ביישובי הבדואים ירודה בהשוואה לאיכות החיים בכלל היישובים הערביים בישראל‪ Æ‬על פי‬
‫סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ שיעורים גבוהים מקרב האוכלוסייה הבדואית — שהם גבוהים פי כמה מן‬
‫הממוצע באוכלוסייה הערבית — הצהירו כי נחשפו בתכיפות גבוהה למפגעים תברואתיים כגון רעש¨ ריחות¨‬
‫אבק ועשן‪ Æ‬למשל¨ שיעורם של התושבים הבדואים שהצהירו כי נחשפו בתכיפות גבוהה למפגעים כאבק או‬
‫עשן¨ כפול מן השיעור הממוצע בקרב כלל האוכלוסייה הערבית‪ Æ‬נתון זה מסביר את השיעור הגבוה של חולי‬
‫אסתמה ביישובי הבדואים¨ ובמיוחד בכפרים הבלתי מוכרים¨ העולה בהרבה על השיעור הממוצע בקרב כלל‬
‫האוכלוסייה הערבית ©ראו בהמשך סעיף ∑‪Æ‬ד∫ תחלואה במחלות כרוניות®‪Æ‬‬
‫לוח ‪ ∫π‬רמת החשיפה למפגעים סביבתיים על פי קבוצת אוכלוסייה‬
‫˙„‪Ú‚ÙÓ‰ ˙¯È‬‬
‫‪˙·¯˜ ÌÈ˙ÚÏ Ø ÌÈÓÚÙÏ‬‬
‫˜·‪؉ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ‬‬
‫‪Ú‚ÙÓ‰ ‚ÂÒ‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪˙ȇ„·‰‬‬
‫©∑∞∞≤® ∑≥‬
‫‪˙˜ÂÁ¯ ÌÈ˙ÚÏ Ø ‡Ï ÏÏÎ‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙ȇ„·‰‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰‬‬
‫¯‪ÌÈ˘Ú‬‬
‫•‪¥∞Æ¥‬‬
‫•‪≥¥Æ±‬‬
‫•∂‪µπÆ‬‬
‫•‪∂µÆπ‬‬
‫¯‪®‰Áˆ© ÌÈÚ¯ ˙ÂÁÈ‬‬
‫•‪¥≤Æπ‬‬
‫•∏‪≤∏Æ‬‬
‫•‪µ∑Ʊ‬‬
‫•≤‪∑±Æ‬‬
‫‡·˜‬
‫•∞‪µ≤Æ‬‬
‫•≤‪≤∂Æ‬‬
‫•∞‪¥∏Æ‬‬
‫•∏‪∑≥Æ‬‬
‫‪Ô˘Ú‬‬
‫•‪≤∂Ʊ‬‬
‫•≥‪±≤Æ‬‬
‫•‪∑≥Æπ‬‬
‫•∑‪∏∑Æ‬‬
‫על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ שיעורם של התושבים הבדואים הסובלים בתכיפות מניתוקי מים‬
‫ביישוביהם או מקרבה למבני אסבסט¨ גבוה מן השיעור הכללי באוכלוסייה הערבית‪ ≤±Æ∏• Æ‬מן הנשאלים‬
‫הבדואים הצהירו כי סבלו משישה מקרים ויותר של ניתוקי מים ביישוביהם בששת החודשים שקדמו לסקר¨‬
‫∂≥‬
‫וסים ©‪ ¨®≤∞∞π‬עמ‪ Æ∏ ß‬ראו∫‬
‫‪.http://d843006.bc470.best-cms.com/uploaded/articlefile_1247136142468HEB.pdf‬‬
‫∑≥‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Æ≥∞µ ß‬‬
‫רמת החיים ביישובי הבדואים‬
‫‪25‬‬
‫לעומת •≥‪ ±≥Æ‬מתוך כלל האוכלוסייה הערבית‪ ≤∞Æ≤• Æ‬מן התושבים הבדואים הצהירו כי הם מתגוררים בקרבת‬
‫מתקני אסבסט¨ לעומת •≥‪ ±¥Æ‬מכלל האוכלוסייה הערבית‪≥∏Æ‬‬
‫•‪ ¥≤Ʊ‬מן הנשאלים הבדואים הצהירו כי אין ביישוביהם פינוי סדיר של אשפה — שיעור גבוה פי שלושה מן‬
‫השיעור המקביל בקרב כלל האוכלוסייה הערבית¨ שהוא •≤‪ Ʊ¥Æ‬רק •‪ ∂±Æ±‬מן הבדואים ציינו כי הם מפנים‬
‫אשפה למתקני אשפה סגורים¨ לעומת •≥‪ π≤Æ‬מכלל האוכלוסייה הערבית¨ ואילו •‪ ¥Æ±‬מן התושבים הבדואים‬
‫נוהגים להשליך אשפה במוקדים פתוחים )‪ ¨(waste dump‬לעומת •‪ ±Æ±‬בלבד מכלל האוכלוסייה הערבית‬
‫בארץ‪≥πÆ‬‬
‫מדד נוסף המצביע על איכות חיים נמוכה ביישובי הבדואים¨ נוגע לביטחון האישי‪ Æ‬שיעור המתלוננים על גניבת‬
‫רכוש או רכב מקרב האוכלוסייה הבדואית גבוה פי שניים עד שלושה מן השיעור המקביל בכלל האוכלוסייה‬
‫הערבית‪ Æ‬על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ •‪ ¥Æ±‬מן הבדואים בנגב התלוננו על גניבות ©למעט כלי רכב®¨‬
‫•‪ ≥Ƶ‬התלוננו על גניבת כלי רכב או חלקים מהם¨ ו‪ ≥Æ≥•‬התלוננו על ניסיון שוד או גניבה במקום מגוריהם‪Æ‬‬
‫השיעורים המקבילים בקרב כלל האוכלוסייה הערבית היו •∑‪ ±Æ∂• ¨≤Æ‬ו‪ ∞Æ∏•‬בהתאמה‪¥∞Æ‬‬
‫ו‪ Æ‬בעלות על מוצרים בני קיימא‬
‫בקרב משקי בית בדואיים נמצא שיעור בעלות נמוך יחסית על מוצרים בני קיימא ©כגון מוצרי חשמל ביתיים‬
‫ואחרים®‪ Æ‬על פי נתונים לשנת ∑∞∞≤¨ שיעורם של משקי בית ערביים¨ כמו גם השיעור המקביל בכלל משקי‬
‫הבית בישראל ©ערביים ויהודיים® אשר בבעלותם תנור אפייה חשמלי¨ מקרר¨ מכונת כביסה¨ מיקרוגל¨ טלוויזיה¨‬
‫קו טלפון ומחשב¨ היה גבוה באופן משמעותי מן השיעור המקביל במשקי הבית של הבדואים בנגב‪Æ‬‬
‫∏≥‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Æ≥∞∏ ß‬‬
‫‪≥π‬‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Æ≥∞π ß‬‬
‫∞‪¥‬‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Æ≥≥≤ ß‬‬
‫‪26‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫לוח ∞‪ ∫±‬שיעור משקי הבית שבבעלותם מוצרים בני קיימא לפי קבוצת אוכלוסייה‬
‫©∑∞∞≤® ‪¥±‬‬
‫‪¯ˆÂÓ‬‬
‫‪ÌÈȇ„· ˙È· Ș˘Ó‬‬
‫‪˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎ‬‬
‫‪ÌÈÈ·¯Ú‰‬‬
‫‪˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎ‬‬
‫·‪χ¯˘È‬‬
‫˙‪ÈÏÓ˘Á ‰ÈÈÙ‡ ¯Â‬‬
‫•‪¥∑Æ¥‬‬
‫•‪∏πƱ‬‬
‫•‪¥∂Ʊ‬‬
‫‪¯¯˜Ó‬‬
‫•∑‪∏∂Æ‬‬
‫•‪π∑Æ¥‬‬
‫•∂‪ππÆ‬‬
‫‪‡ÈÙ˜Ó‬‬
‫•‪±πÆπ‬‬
‫•‪≥∏Æ¥‬‬
‫•∑‪±∏Æ‬‬
‫‪Ô‚ÊÓ‬‬
‫•∞‪≥∞Æ‬‬
‫•∞‪¥±Æ‬‬
‫•‪∑∞Ƶ‬‬
‫‪‰ÒÈ·Î ˙ÂÎÓ‬‬
‫•‪∑±Æπ‬‬
‫•≥‪π¥Æ‬‬
‫•∂‪π¥Æ‬‬
‫˘‪˜·‡ ·‡Â‬‬
‫•‪≤∞Æπ‬‬
‫•‪µπƵ‬‬
‫•∂‪∂∂Æ‬‬
‫‪ς¯˜ÈÓ‬‬
‫•‪≥πƱ‬‬
‫•≤‪∂≥Æ‬‬
‫•≥‪∏≥Æ‬‬
‫‪‰ÈÊÈÂÂÏË‬‬
‫•∏‪∏∑Æ‬‬
‫•∏‪π∂Æ‬‬
‫•‪π∞Ƶ‬‬
‫˜‪ÔÂÙÏË Â‬‬
‫•∂‪±∏Æ‬‬
‫•∑‪∂≤Æ‬‬
‫•≥‪∏¥Æ‬‬
‫‪·˘ÁÓ‬‬
‫•∞‪≥∞Æ‬‬
‫•∂‪¥πÆ‬‬
‫•‪∂∏Æπ‬‬
‫ז‪ Æ‬חיבור לתשתיות מחשב¨ אינטרנט ותקשורת‬
‫על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ שיעורם של המשתמשים במחשב ובשירותי אינטרנט בקרב האוכלוסייה‬
‫הבדואית נמוך משמעותית לעומת שיעור המשתמשים מקרב כלל האוכלוסייה הערבית‪ Æ‬למשל¨ שיעור צריכת‬
‫שירותי אינטרנט במגזר הבדואי נמוך כמעט פי שניים משיעור הצריכה בקרב כלל האוכלוסייה הערבית∫‬
‫כ‪ ±∏•‬לעומת •≤≥ בהתאמה‪ Æ‬שיעור המחזיקים בבעלותם טלפון נייד באוכלוסייה הבדואית נמוך אף הוא‬
‫מהממוצע בכלל האוכלוסייה הערבית∫ כ‪ ¥≥•‬לעומת קצת פחות מ‪ ¨µµ•‬בהתאמה‪Æ‬‬
‫לוח ‪ ∫±±‬שיעורי השימוש במחשב¨ אינטרנט וטלפון נייד לפי קבוצת אוכלוסייה‬
‫‪˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫˜·‪‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ‬‬
‫©∑∞∞≤® ≤‪¥‬‬
‫‪χ¯˘È· ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪¯„‚Ó‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ‬‬
‫‪ÌÈ˘‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ‬‬
‫‪ÌÈ˘‬‬
‫˘‪·˘ÁÓ· ˘ÂÓÈ‬‬
‫•≤‪≥≤Æ‬‬
‫•‪≥µÆπ‬‬
‫•‪≤∏Æ¥‬‬
‫•∏‪¥µÆ‬‬
‫•‪¥∏Æπ‬‬
‫•‪¥≤Ƶ‬‬
‫‚‪Ë¯Ëȇ· ‰˘ÈÏ‬‬
‫•∏‪±∑Æ‬‬
‫•‪≤∞Æ¥‬‬
‫•∞‪±µÆ‬‬
‫•≤‪≥≤Æ‬‬
‫•‪≥µÆ±‬‬
‫•≤‪≤πÆ‬‬
‫·‪„ÈÈ ÔÂÙÏË ÏÚ ˙ÂÏÚ‬‬
‫•∏‪¥≤Æ‬‬
‫•‪µ∞Ƶ‬‬
‫•‪≥¥Æπ‬‬
‫•∂‪µ¥Æ‬‬
‫•‪∂¥Æπ‬‬
‫•‪¥≥Æπ‬‬
‫‪¥±‬‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪ Ʊ≤≤≠±≤± ß‬הנתונים על כלל משקי הבית בישראל ©ערביים ויהודיים® נלקחו מתוך הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ‪ ¨≤∞∞π‬לוח ≥≥‪ƵÆ‬‬
‫≤‪¥‬‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Æ≤≤¥≠≤≤≤ ß‬‬
‫רמת החיים ביישובי הבדואים‬
‫‪27‬‬
‫‪Æ¥‬‬
‫עבודה¨ שכר ואבטלה‬
‫א‪ Æ‬כוח העבודה האזרחי‬
‫לפי נתוני סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ נכללו רק •‪ ≥∑Æ¥‬מן האוכלוסייה הבדואית ©בגילאי ‪ ±µ‬ומעלה® בכוח‬
‫העבודה האזרחי¨ לעומת •∂‪ ¥≤Æ‬מכלל האוכלוסייה הערבית‪ Æ‬בכוח העבודה האזרחי היה שיעור האבטלה‬
‫גבוה בעיקר בקרב נשים בדואיות∫ •‪ ≤≥Ʊ‬לעומת •‪ ±≥Ƶ‬בקרב כלל הנשים הערביות בישראל‪ ¥≥Æ‬שיעורם של‬
‫אלה שלא עבדו מעולם מקרב הבדואים היה גבוה פי שניים ויותר מן השיעור המקביל באוכלוסייה הערבית‬
‫בישראל∫ •∏‪ µÆ‬לעומת •‪ Æ≤Ƶ‬נתון זה ממחיש את עומק האבטלה ואת הקושי להיחלץ ממנה ביישובי הבדואים¨‬
‫בהשוואה למצב ביישובים הערביים בישראל‪Æ‬‬
‫לוח ≤‪ ∫±‬שיעורי ההשתייכות לכוח העבודה האזרחי ושיעורי האבטלה באוכלוסייה‬
‫הבדואית ובכלל האוכלוסייה הערבית ©∑∞∞≤® ‪¥¥‬‬
‫˜·‪‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪¯„‚Ó‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ‬‬
‫‪ÌÈ˘‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ‬‬
‫‪ÌÈ˘‬‬
‫˘‪˙ÂÎÈÈ˙˘‰‰ ¯ÂÚÈ‬‬
‫‪ÈÁ¯Ê‡‰ ‰„·ډ ÁÂÎÏ‬‬
‫•‪≥∑Æ¥‬‬
‫•≤‪∂≥Æ‬‬
‫•‪±±Æ¥‬‬
‫∂‪¥≤Æ‬‬
‫•∂‪∂µÆ‬‬
‫•‪±∏Æπ‬‬
‫˘‪‰ÏË·‡‰ ¯ÂÚÈ‬‬
‫•∑‪±∂Æ‬‬
‫•‪±µÆµ‬‬
‫•‪≤≥Ʊ‬‬
‫‪±∞Ʊ‬‬
‫•‪πƱ‬‬
‫•‪±≥Ƶ‬‬
‫‪ÌÏÂÚÓ Â„·Ú ‡Ï‬‬
‫•∏‪µÆ‬‬
‫•‪¥Æ±‬‬
‫•‪±µÆ¥‬‬
‫‪≤Ƶ‬‬
‫•‪±Æµ‬‬
‫•‪µÆπ‬‬
‫על פי נתונים המתייחסים לנגב בשנת ∑∞∞≤¨ היה שיעור האבטלה הממוצע באוכלוסייה הבדואית גבוה פי‬
‫שניים ויותר מן השיעור המקביל באוכלוסייה היהודית‪ Æ‬שיעור ההשתייכות הכללי לכוח העבודה האזרחי‬
‫באוכלוסייה הבדואית היה נמוך באופן משמעותי לעומת שיעורו באוכלוסייה היהודית¨ וזאת בשל שיעורן‬
‫הזעום ©כ‪ ®±±•‬של נשים בדואיות המשתייכות לכוח העבודה האזרחי‪Æ‬‬
‫≥‪¥‬‬
‫כוח העבודה האזרחי כולל בני ‪ ±µ‬ומעלה¨ מועסקים ובלתי מועסקים ©מובטלים®¨ למעט תלמידים בבתי ספר¨ אנשים‬
‫שעבדו בלא תמורה ©מתנדבים®¨ עקרות בית ואנשים שאינם מסוגלים לעבוד ©עקב נכות או אבדן כושר העבודה®‪ Æ‬ראו∫‬
‫מנאע ©∏∞∞≤®¨ עמ‪Æ∑± ß‬‬
‫‪¥¥‬‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Ʊ¥∑≠±¥∂ ß‬‬
‫‪28‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫לוח ≥‪ ∫±‬שיעורי ההשתייכות לכוח העבודה האזרחי ושיעורי האבטלה בנגב על פי קבוצת‬
‫אוכלוסייה ©∑∞∞≤® ‪¥µ‬‬
‫˜·‪‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ‬‬
‫‪˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪¯„‚Ó‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ‬‬
‫‪ÌÈ˘‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ‬‬
‫‪ÌÈ˘‬‬
‫‡‪ÁÂÎÏ ˙ÂÎÈÈ˙˘‰‰ ÊÂÁ‬‬
‫‪ÈÁ¯Ê‡‰ ‰„·ډ‬‬
‫•‪≥∑Æ¥‬‬
‫•≤‪∂≥Æ‬‬
‫•‪±±Æ¥‬‬
‫•∏‪µµÆ‬‬
‫•‪µ∏Æπ‬‬
‫•‪µ≤Æπ‬‬
‫˘‪‰ÏË·‡‰ ¯ÂÚÈ‬‬
‫•∑‪±∂Æ‬‬
‫•‪±µÆµ‬‬
‫•‪≤≥Ʊ‬‬
‫•≥‪∑Æ‬‬
‫•∞‪∂Æ‬‬
‫•∑‪∏Æ‬‬
‫על פי נתונים לשנת ‪ ¨≤∞∞¥‬לא זו בלבד שההכנסה הממוצעת של משק בית בדואי בנגב נמוכה מההכנסה‬
‫הממוצעת לכלל האוכלוסייה הערבית¨ אלא ששיעורו היחסי של מרכיב ‪ß‬תשלומי העברה‪© ß‬מהמוסד לביטוח‬
‫לאומי® בהכנסה זו גבוה משמעותית לעומת השיעור המקביל בכלל משקי הבית הערביים∫ •∏‪ ≥±Æ‬לעומת‬
‫•‪ ¨±πÆ¥‬וזאת כתוצאה משיעור גבוה של מקבלי קצבת ילדים בגין שיעורי פריון גבוהים‪ Æ‬נתון זה ממחיש את‬
‫מצוקת הפרנסה ביישובי הבדואים בנגב¨ שמתבטאת ברמת שכר נמוכה יחסית¨ ואת העובדה שיותר מכל פלח‬
‫אוכלוסייה אחר בארץ¨ הבדואים נאלצים להסתמך על תשלומי המוסד לביטוח לאומי‪Æ‬‬
‫לוח ‪ ∫±¥‬התפלגות ההכנסה הממוצעת ברוטו של משקי בית באוכלוסייה הבדואית ובכלל‬
‫האוכלוסייה הערבית ©‪¥∂ ®≤∞∞µ‬‬
‫˜·‪‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ‬‬
‫‪˙ÚˆÂÓÓ‰ ‰ÒΉ‰ ˙‚ÏÙ˙‰‬‬
‫‪¯Â˜Ó‬‬
‫‪‰ÒΉ‰‬‬
‫‪·‚· ÌÈȇ„·‰ ˙È·‰ Ș˘Ó‬‬
‫‪ÌÈÈ·¯Ú‰ ˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎ‬‬
‫‪Á¢˘· ÌÂÎÒ‬‬
‫˘‪ÔÓ ¯ÂÚÈ‬‬
‫‪‰ÒΉ‰‬‬
‫‪Á¢˘· ÌÂÎÒ‬‬
‫˘‪ÔÓ ¯ÂÚÈ‬‬
‫‪‰ÒΉ‰‬‬
‫‪‰„·Ú‬‬
‫≥≤∏¨‪µ‬‬
‫•‪∂πÆ¥‬‬
‫‪µ¨∂≤¥‬‬
‫•≤‪∑µÆ‬‬
‫˙˘‪‰¯·Ú‰ ÈÓÂÏ‬‬
‫∂≤‪≤¨µ‬‬
‫•‪≥∞Ʊ‬‬
‫∑‪±¨µπ‬‬
‫•≥‪≤±Æ‬‬
‫‪˙¯Á‡ ‰ÒΉ‬‬
‫∂‪¥‬‬
‫•‪∞Ƶ‬‬
‫≤∂≤‬
‫•‪≥Ƶ‬‬
‫•∞‪±∞∞Æ‬‬
‫≥∏‪∑¨¥‬‬
‫•∞‪±∞∞Æ‬‬
‫‪∏¨≥πµ Â˯· ˙ÚˆÂÓÓ ‰ÒΉ ÏΉ ÍÒ‬‬
‫‪¥µ‬‬
‫הנתונים על האוכלוסייה הבדואית נלקחו מתוך∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪ Ʊ¥∂ ß‬הנתונים על האוכלוסייה היהודית‬
‫עובדו מתוך∫ סקר כוח אדם לשנת ∑∞∞≤¨ לוח ≤≤‪ƱÆ‬‬
‫∂‪¥‬‬
‫ח‪ß‬מאיסי ©‪ ¨®≤∞∞π‬עמ‪Æπ∏≠π∑ ß‬‬
‫עבודה¨ שכר ואבטלה‬
‫‪29‬‬
‫ב‪ Æ‬רמת שכר וקבוצות הכנסה‬
‫בנתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת ∏∞∞≤ בולט ייצוגם של שכירים בדואים בקבוצות השכר הנמוכות במשק‪Æ‬‬
‫ברובם המכריע של יישובי הבדואים בנגב משכורתם של יותר ממחצית השכירים ביישוב אינה עולה על שכר‬
‫המינימום במשק‪ ª‬כ‪ π∞•‬מן השכירים הבדואים ביישובי הקבע בנגב משתכרים פחות מן השכר הממוצע‬
‫במשק‪ Æ‬זאת לעומת השכירים ביישובים היהודיים בנגב¨ שכשלושה רבעים מהם משתכרים פחות מן השכר‬
‫הממוצע במשק‪ Æ‬ביישובים היהודיים שבראש המדד החברתי‪‬כלכלי¨ דוגמת להבים¨ עומר ומיתר¨ משכורתם‬
‫של יותר ממחצית השכירים ביישוב עולה על השכר הממוצע במשק ומגיעה לעתים עד פי ארבעה ממנו‪Æ‬‬
‫לוח ‪ ∫±µ‬התפלגות שכירים ביישובים בדואיים ויהודיים בנגב לפי קבוצות שכר‬
‫‪¯Î˘ „Ú‬‬
‫‪ÌÂÓÈÈÓ‬‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫‪ÌÂÓÈÈÓ ¯Î˘Ó‬‬
‫‪¯Î˘‰ „Ú‬‬
‫‪˜˘Ó· ÚˆÂÓÓ‰‬‬
‫‪ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰Ó‬‬
‫·‪ÌÈÈÓÚÙ „Ú ˜˘Ó‬‬
‫‪ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰‬‬
‫©∏∞∞≤® ∑‪¥‬‬
‫‪ÌÈÈÓÚÙÓ‬‬
‫‪ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰‬‬
‫‪‰ÏÚÓÂ‬‬
‫‪ÌÈȇ„· ÌÈ·Â˘ÈÈ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫•‪µ∂Æπ‬‬
‫•∂‪≥¥Æ‬‬
‫•∂‪∑Æ‬‬
‫•‪∞Æπ‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫•∑‪µ¥Æ‬‬
‫•∏‪≥µÆ‬‬
‫•≥‪∑Æ‬‬
‫•≤‪≤Æ‬‬
‫‪·‚· ‰¯Ú¯Ú‬‬
‫•‪¥πÆ¥‬‬
‫•∏‪≥∑Æ‬‬
‫•≥‪±±Æ‬‬
‫•‪±Æµ‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫•∑‪¥∂Æ‬‬
‫•‪¥±Æ±‬‬
‫•‪±∞Ƶ‬‬
‫•∑‪±Æ‬‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫•≥‪µ±Æ‬‬
‫•∏‪≥∏Æ‬‬
‫•∑‪∏Æ‬‬
‫•≤‪±Æ‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫•‪µ¥Æ¥‬‬
‫•≥‪≥¥Æ‬‬
‫•‪πÆπ‬‬
‫•‪±Æ¥‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÂÏ‬‬
‫•∑‪µ∂Æ‬‬
‫•∏‪≥∂Æ‬‬
‫•‪µÆµ‬‬
‫•∞‪±Æ‬‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫•≤‪µ¥Æ‬‬
‫•≥‪≥∂Æ‬‬
‫•≥‪∏Æ‬‬
‫•≤‪±Æ‬‬
‫‪µ¥Æµ• ÌȯÎÂÓ È˙Ï· ÌȯÙÎ‬‬
‫•≤‪≥∏Æ‬‬
‫•‪∂Ƶ‬‬
‫•∏‪∞Æ‬‬
‫‪ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ‬‬
‫·‡¯ ˘·‪Ú‬‬
‫•‪¥¥Æ±‬‬
‫•∂‪≥≤Æ‬‬
‫•∂‪±µÆ‬‬
‫•∑‪∑Æ‬‬
‫˜¯‪˙‚ ˙ÈÈ‬‬
‫•‪¥∑Æπ‬‬
‫•‪≥∂Ƶ‬‬
‫•‪±≥Ʊ‬‬
‫•‪≤Ƶ‬‬
‫‡‪˙ÏÈ‬‬
‫•∏‪¥∞Æ‬‬
‫•≤‪¥∞Æ‬‬
‫•≥‪±¥Æ‬‬
‫•∑‪¥Æ‬‬
‫∑‪¥‬‬
‫הנתונים עובדו מתוך∫ בנדלק ©∞‪ Æ®≤∞±‬בסקירה זו נעשה שימוש במונח∫ ‪ß‬שבטי בדווים ואוכלוסייה מחוץ ליישובים‪ Æß‬ראו∫‬
‫‪.http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Documents/seker_228.pdf‬‬
‫‪30‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫‪¯Î˘ „Ú‬‬
‫‪ÌÂÓÈÈÓ‬‬
‫‪ÌÂÓÈÈÓ ¯Î˘Ó‬‬
‫‪¯Î˘‰ „Ú‬‬
‫‪˜˘Ó· ÚˆÂÓÓ‰‬‬
‫‪ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰Ó‬‬
‫·‪ÌÈÈÓÚÙ „Ú ˜˘Ó‬‬
‫‪ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰‬‬
‫‪ÌÈÈÓÚÙÓ‬‬
‫‪ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰‬‬
‫‪‰ÏÚÓÂ‬‬
‫‡‪ÌȘÙÂ‬‬
‫•∑‪¥πÆ‬‬
‫•‪≥µÆµ‬‬
‫•∂‪±≤Æ‬‬
‫•≤‪≤Æ‬‬
‫„‪‰ÂÓÈ‬‬
‫•≤‪¥≥Æ‬‬
‫•‪≥±Æ¥‬‬
‫•∑‪±∂Æ‬‬
‫•∑‪∏Æ‬‬
‫‪ÌÁ¯È‬‬
‫•‪¥≤Æ¥‬‬
‫•‪≥µÆ±‬‬
‫•≥‪±∑Æ‬‬
‫•≤‪µÆ‬‬
‫‪˙·È˙‬‬
‫•≤‪µ≤Æ‬‬
‫•∂‪≥≥Æ‬‬
‫•‪±≤Ƶ‬‬
‫•∑‪±Æ‬‬
‫‪ÌÈ·‰Ï‬‬
‫•≥‪≤∑Æ‬‬
‫•≤‪±∏Æ‬‬
‫•‪≤≤Æπ‬‬
‫•∂‪≥±Æ‬‬
‫‪¯ÓÂÚ‬‬
‫•≤‪≤∑Æ‬‬
‫•∑‪±∑Æ‬‬
‫•∑‪≤±Æ‬‬
‫•‪≥≥Æ¥‬‬
‫‪¯˙ÈÓ‬‬
‫•‪≤∏Ʊ‬‬
‫•∂‪≤±Æ‬‬
‫•‪≤≥Æ¥‬‬
‫•‪≤∂Æπ‬‬
‫‪ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓ‬‬
‫•≥‪µ±Æ‬‬
‫•≥‪≥∞Æ‬‬
‫•≥‪±¥Æ‬‬
‫•‪¥Æ±‬‬
‫˘„¯‪˙Â‬‬
‫•∏‪¥≥Æ‬‬
‫•‪≥π‬‬
‫•∑‪±¥Æ‬‬
‫•‪≤Ƶ‬‬
‫‪„¯Ú‬‬
‫•‪¥≤Ƶ‬‬
‫•∏‪≥µÆ‬‬
‫•∑‪±¥Æ‬‬
‫•∑‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫•∏‪¥≥Æ‬‬
‫•‪≥≥Æπ‬‬
‫•≥‪±µÆ‬‬
‫•∑‬
‫על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי¨ היה ממוצע השכר החודשי למשרת שכיר ביישובי הבדואים בנגב בשנת‬
‫∏∞∞≤ נמוך ב‪ ≥¥•‬מממוצע השכר החודשי למשרת שכיר ביישובים יהודיים בנגב∫ ∏≥‪ ¥¨±‬ש‪¢‬ח לעומת ∏∞≥¨∂‬
‫ש‪¢‬ח בהתאמה‪ Æ‬ממוצע השכר החודשי של שכירים בדואים היה נמוך ב‪ ≥π•‬מהממוצע המקביל של שכירים‬
‫יהודים ©≥‪ ¥¨∑π‬ש‪¢‬ח לעומת ∑‪ ∑¨∏±‬ש‪¢‬ח בהתאמה®¨ ואילו ממוצע השכר החודשי של שכירוֹת בדואיות היה נמוך‬
‫ב‪ ¥∑•‬מהממוצע המקביל של שכירות יהודיות ©‪ ≤¨µ∂π‬ש‪¢‬ח לעומת ≤‪ ¥¨∏µ‬ש‪¢‬ח בהתאמה®‪ Æ‬ביישובי הבדואים‬
‫נרשם ממוצע השכר החודשי הנמוך ביותר למשרת שכיר דווקא בעיר הגדולה רהט∫ ≤≤‪ ≥¨π‬ש‪¢‬ח בחודש‪¥∏Æ‬‬
‫לוח ∂‪ ∫±‬ממוצע שכר חודשי של שכירים ביישובים בדואיים ויהודיים בנגב לפי מגדר ©∏∞∞≤®‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫‪¯„‚Ó‬‬
‫˘‪®Á¢˘· ¨‰˘ ͢ӷ© ˘„ÂÁÏ ÚˆÂÓÓ ¯Î‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ‬‬
‫‪ÌÈ˘‬‬
‫‪ÌÈȇ„· ÌÈ·Â˘ÈÈ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫≤≤‪≥¨π‬‬
‫∞‪¥¨∂¥‬‬
‫∑∞‪≤¨¥‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫∑‪¥¨±µ‬‬
‫∂‪¥¨∑π‬‬
‫≥≤‪≤¨¥‬‬
‫‪·‚· ‰¯Ú¯Ú‬‬
‫∂≥‪¥¨µ‬‬
‫≤∞‪µ¨±‬‬
‫‪≤¨≥¥µ‬‬
‫∏‪¥‬‬
‫הנתונים עובדו מתוך∫ בנדלק ©∏∞∞≤®‪Æ‬‬
‫עבודה¨ שכר ואבטלה‬
‫‪31‬‬
‫˘‪®Á¢˘· ¨‰˘ ͢ӷ© ˘„ÂÁÏ ÚˆÂÓÓ ¯Î‬‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫‪¯„‚Ó‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ‬‬
‫‪ÌÈ˘‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫∑‪¥¨∑¥‬‬
‫‪µ¨≤ππ‬‬
‫∑‪≥¨≤π‬‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫∂∑≤¨‪¥‬‬
‫‪µ¨∞∞±‬‬
‫‪≤¨µ≥π‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫∂∞≤¨‪¥‬‬
‫∂‪¥¨∂µ‬‬
‫‪≥¨±±π‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÂÏ‬‬
‫‪≥¨∏µπ‬‬
‫‪¥¨¥∏±‬‬
‫∞∑‪≤¨µ‬‬
‫‪‰ÓÒ· ·‡ ‡¢Ó‬‬
‫∑≥∞¨‪¥‬‬
‫≤‪¥¨µπ‬‬
‫≤∞‪≤¨µ‬‬
‫‪ÌÈȇ„· ÌÈ·Â˘ÈÈ ÚˆÂÓÓ‬‬
‫∏≥‪¥¨±‬‬
‫≥‪¥¨∑π‬‬
‫‪≤¨µ∂π‬‬
‫‪ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ‬‬
‫·‡¯ ˘·‪Ú‬‬
‫‪∂¨¥¥¥‬‬
‫≤∂‪∑¨π‬‬
‫∏≤∞¨‪µ‬‬
‫˜¯‪˙‚ ˙ÈÈ‬‬
‫∑‪µ¨∞¥‬‬
‫∏∞∞¨∂‬
‫≤≤‪¥¨±‬‬
‫‡‪˙ÏÈ‬‬
‫≥‪µ¨∏¥‬‬
‫≥‪∂¨∑±‬‬
‫‪¥¨π≤π‬‬
‫‡‪ÌȘÙÂ‬‬
‫∑‪¥¨∏±‬‬
‫≤∞∏¨‪µ‬‬
‫∞‪≥¨π¥‬‬
‫„‪‰ÂÓÈ‬‬
‫‪∂¨∑≥±‬‬
‫‪∏¨π∏±‬‬
‫‪¥¨≥≥±‬‬
‫‪ÌÁ¯È‬‬
‫‪∂¨∞∏µ‬‬
‫≤‪∑¨∑±‬‬
‫‪¥¨≥µπ‬‬
‫‪˙·È˙‬‬
‫≤‪¥¨µπ‬‬
‫‪µ¨µ∏±‬‬
‫∑‪≥¨∑µ‬‬
‫‪ÌÈ·‰Ï‬‬
‫∞≤∞¨≥‪±‬‬
‫∏∑≥¨∑‪±‬‬
‫‪∏¨π¥π‬‬
‫‪¯ÓÂÚ‬‬
‫∂∑‪±≥¨¥‬‬
‫‪±∑¨∂∞¥‬‬
‫∑‪π¨≤π‬‬
‫‪¯˙ÈÓ‬‬
‫≥‪±±¨∏±‬‬
‫≤≥‪±µ¨µ‬‬
‫≤∂‪∏¨±‬‬
‫‪ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓ‬‬
‫∂‪µ¨±¥‬‬
‫∑‪∂¨µµ‬‬
‫∏‪≥¨π±‬‬
‫˘„¯‪˙Â‬‬
‫‪µ¨≤∂±‬‬
‫∑‪∂¨≥±‬‬
‫‪¥¨±≥µ‬‬
‫‪„¯Ú‬‬
‫∑‪∂¨≥π‬‬
‫‪∏¨≤πµ‬‬
‫∂∂‪¥¨µ‬‬
‫‪ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ ÚˆÂÓÓ‬‬
‫∏∞≥¨∂‬
‫∑‪∑¨∏±‬‬
‫≤‪¥¨∏µ‬‬
‫≥‪∂¨∞π‬‬
‫‪∑¨¥∞¥‬‬
‫‪¥¨∂≤µ‬‬
‫‪ÌÈ·Â˘Èȉ ÏÏÎ‬‬
‫‪¥π‬‬
‫·‪¥π·‚‬‬
‫נתונים אלה מתייחסים לכל היישובים בנפת באר שבע ובכללם היישובים הנכללים בשטח שיפוטן של המועצות‬
‫האזוריות המשתייכות לנפה זו¨ בנוסף על יישובי הקבע של הבדואים והיישובים היהודיים המופיעים בלוח‪Æ‬‬
‫‪32‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫אחת הסיבות לרמת השכר הירודה ביישובי הבדואים¨ בהשוואה לרמה המקבילה ביישובים היהודיים¨ נובעת‬
‫מכך שמספר חודשי העבודה הרצופים ששכירים בדואים עובדים לאורך השנה קטן מזה של שכירים יהודים‪Æ‬‬
‫מטבע הדברים קיים פער בין שכרם של מי שעובדים חודשים ספורים בלבד בשנה לבין שכרם של מי‬
‫שעובדים ברציפות∫ שכירים המועסקים ברציפות נהנים ממסגרת שכר יציבה יותר וממשכורת גבוהה יותר‪Æ‬‬
‫על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי¨ עבדו בשנת ∏∞∞≤ רק •∂‪ ¥‬מן השכירים הבדואים ≤‪ ±‬חודשים ברציפות¨‬
‫בעוד שהשיעור המקביל בקרב שכירים יהודים בנגב היה •∞∂‪ Æ‬שכיר בדואי עבד בממוצע חודש אחד פחות‬
‫בשנה לעומת שכיר יהודי ©∏‪ ∏Æ‬לעומת ∏‪ πÆ‬בהתאמה®‪µ∞Æ‬‬
‫העובדה שמרבית השכירים ביישובי הבדואים אינם מועסקים ברציפות במהלך השנה¨ מעידה על מצוקת‬
‫הפרנסה ועל הקושי להיחלץ ממעגל האבטלה ביישובים אלה‪Æ‬‬
‫ג‪ Æ‬ענפי תעסוקה‬
‫על פי נתוני סקר תעשיות בנגב לשנת ∏∞∞≤¨‪ µ±‬חלקם של הבדואים המועסקים בתעשייה בנגב נמוך משמעותית‬
‫ממשקלם באוכלוסיית האזור ©•‪ ≤µ‬מכלל התושבים®‪ Æ‬בשנת ∏∞∞≤ הגיע חלקם של הבדואים בכלל המועסקים‬
‫בתעשייה רק ל‪ Æ≥Æ∑•‬מאז שנת ‪ ≤∞∞±‬לא חל שינוי בנתון זה¨ שעמד בזמנו על •‪Æ¥‬‬
‫רוב המועסקים הבדואים בתעשייה משתייכים לענפים המסורתיים ותופסים את המשרות הנחותות ביותר‬
‫במפעלים¨ בעיקר בתחומי השירותים‪ Æ‬הענף הבולט בהעסקת בדואים הוא המינרלים האל‪‬מתכתיים∫ •‪±¥‬‬
‫מהמועסקים בענף הם בדואים¨ בעיקר במפעלים למוצרי בניין‪ Æ‬הענף השני הוא המזון והמשקאות ©•‪Æ®±≤Æπ‬‬
‫שיעורם הנמוך ביותר של מועסקים בדואים נרשם בענף החשמל והאלקטרוניקה ©•‪ ®∞Ƶ‬ובענף הדפוס‬
‫©•≤‪Æ®±Æ‬‬
‫רמת הפיתוח התעשייתי בשבעת יישובי הקבע של הבדואים בנגב היא נמוכה ביותר‪ Æ‬מספר המפעלים בהם‬
‫זעום ורובם עוסקים בתחומי הבניין¨ המתכות והמזון‪ Æ‬ברהט¨ העיר הבדואית הגדולה¨ קיימים רק ≥‪ ±‬מפעלים¨‬
‫והגדול שבהם מעסיק ‪ ≤±‬עובדים‪Æ‬‬
‫גם בשאר יישובי הקבע של הבדואים התעשייה מצומצמת מאוד‪ Æ‬בסקר תעשיות בנגב ∏∞∞≤ נצפו בסך הכל‬
‫תשעה מפעלים המעסיקים ≤‪ ±µ‬עובדים‪ Æ‬שני ענפי התעשייה הבולטים הם ענף הטקסטיל וההלבשה המעסיק‬
‫•‪ ¥≤Ʊ‬מכלל המועסקים הבדואים¨ וענף המינרלים האל‪‬מתכתיים המעסיק •‪ ≥πƵ‬מהם‪ Æ‬ראוי לציין כי מפעל‬
‫הטקסטיל הבולט הוא ‪ß‬לקיה אריגת הנגב‪ ¨ß‬המעסיק ∞∂ עובדות בייצור שטיחים¨ בגדים ואריגים אותנטיים‬
‫ומנוהל על ידי נשים בדואיות‪µ≤Æ‬‬
‫ביולי ‪ ≤∞∞π‬נחתם הסכם בין משרד התמ‪¢‬ת לבין ג‪ß‬וינט ישראל¨ להקמת שמונה מרכזי תעסוקה לבדואים בנגב¨‬
‫בהשקעה של חמישה מיליון וחצי ש‪¢‬ח∫ מרכז תעסוקה בכל אחד משבעת יישובי הקבע¨ ומרכז נוסף בתחום‬
‫∞‪µ‬‬
‫הנתונים מתייחסים לשבעת יישובי הקבע של הבדואים בנגב וכן ליישובי השבטים הנכללים בתחום השיפוט של‬
‫המועצה האזורית אבו בסמה‪ Æ‬ראו∫ בנדלק ©∏∞∞≤®‪Æ‬‬
‫‪µ±‬‬
‫גרדוס ונוריאל ©∏∞∞≤®‪ Æ‬ראו∫ ‪.http://seker.ncrd.org.il/index.asp?item=56‬‬
‫≤‪µ‬‬
‫שם‪ Æ‬ראו∫ ‪.http://seker.ncrd.org.il/index.asp?item=80‬‬
‫עבודה¨ שכר ואבטלה‬
‫‪33‬‬
‫המועצה האזורית אבו בסמה‪ Æ‬מטרתם של המרכזים להעניק ייעוץ והכוונה למועסקים בדואים ולסייע להם‬
‫להתמודד עם חסמים המונעים את שילובם בשוק העבודה‪µ≥Æ‬‬
‫ד‪ Æ‬אבטלה‬
‫עומק האבטלה ביישובי הבדואים הוא עובדה מוצקה‪ Æ‬על פי נתוני שירות התעסוקה נרשמו בשנים האחרונות‬
‫©∂∞∞≤≠‪ ®≤∞∞π‬שיעורי אבטלה גבוהים במיוחד¨ הן ביישובי הקבע של הבדואים והן ביישובי הפזורה‪ Æ‬ולא זו‬
‫בלבד∫ שיעורי האבטלה ביישובים אלה נתונים במגמת עלייה מתמדת‪ Æ‬ביישובים היהודיים בנגב¨ הן אלה‬
‫המדורגים בתחתית המדד החברתי‪‬כלכלי והן המדורגים בראש המדד¨ שיעורי האבטלה יורדים‪Æ‬‬
‫תרשים ‪ ∫µ‬שיעורי האבטלה ביישובי הבדואים וביישובים יהודיים בנגב‬
‫©∂∞∞≤≠‪µ¥ ®≤∞∞π‬‬
‫•∞≤‬
‫•∏‪±‬‬
‫•∂‪±‬‬
‫•‪±¥‬‬
‫•≤‪±‬‬
‫•∞‪±‬‬
‫•∏‬
‫•∂‬
‫•‪¥‬‬
‫•≤‬
‫∞‬
‫‪≤∞∞∂ ¯‡ÂÈ‬‬
‫·‡¯–˘·‪Ú‬‬
‫≥‪µ‬‬
‫‪µ¥‬‬
‫‪≤∞∞∂ ÈÏÂÈ‬‬
‫‪≤∞∞∑ ¯‡Â¯·Ù‬‬
‫·„‪Ú·˜‰ È·Â˘ÈÈ ∫ÌȇÂ‬‬
‫·„‪‰¯ÂÊÙ‰ È·Â˘ÈÈ ∫ÌȇÂ‬‬
‫‪≤∞∞∑ ÈÏÂÈ‬‬
‫‪≤∞∞∏ ¯‡ÂÈ‬‬
‫‪≤∞∞∏ ÈÏÂÈ‬‬
‫‪≤∞∞π ¯‡Â¯·Ù‬‬
‫‪ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰ „„Ó‰ ˘‡¯· ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ‬‬
‫‪ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰ „„Ó‰ ˙È˙Á˙· ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ‬‬
‫משרד התעשייה¨ המסחר והתעסוקה ©∞≤ ביולי ‪ ∫®≤∞∞π‬הודעה לתקשורת‪ Æ‬ראו∫‬
‫‪Æhttp://www.tamas.gov.il/NR/exeres/FE4E51D7-88B1-4DEB-B7A1-C0E89B06067D.htm‬‬
‫המקור∫ שירות התעסוקה¨ דו‪¢‬חות לשנים ∂∞∞≤≠‪ Æ≤∞∞π‬ראו∫ ‪ .https://www.taasuka.gov.il/Taasuka‬היישובים‬
‫הבדואיים הם חורה¨ כסייפה¨ לקיה¨ ערערה בנגב¨ רהט¨ שגב שלום ותל שבע‪ Æ‬יישובי השבטים הם אבו קרינאת¨‬
‫אבו רביעה¨ אבו רקייק¨ אעצם¨ מסעודין אל‪‬עזאזמה‪ Æ‬היישובים היהודיים בתחתית המדד החברתי‪‬כלכלי הם אופקים¨‬
‫נתיבות¨ ירוחם¨ דימונה‪ Æ‬היישובים היהודיים בראש המדד החברתי‪‬כלכלי הם להבים¨ עומר ומיתר‪Æ‬‬
‫‪34‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫אחד הגורמים המקשים על מציאת תעסוקה ראויה ויציבה הוא רמת השכלה נמוכה‪ Æ‬כמו כן¨ קיים קשר הפוך‬
‫בין רמת ההשכלה לשיעור האבטלה∫ ככל שרמת ההשכלה באוכלוסייה נמוכה¨ כן עולה שיעור האבטלה‬
‫בקרבה‪ Æ‬רמת ההשכלה באוכלוסייה הבדואית היא נמוכה ביחס לממוצע הכלל‪‬ערבי במדינה וביחס לממוצע‬
‫הארצי ©להרחבה ראו להלן סעיף ∂‪Æ‬א∫ רמת השכלה — כללי®‪ Æ‬שיעור אבטלה גבוה מעמיק את תחולת העוני‬
‫בחברה‪Æ‬‬
‫עבודה¨ שכר ואבטלה‬
‫‪35‬‬
‫‪Ƶ‬‬
‫עוני‬
‫א‪ Æ‬תחולת העוני באוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫תחולת העוני באוכלוסייה הבדואית בנגב גבוהה מבכל פלח אוכלוסייה אחר‪ Æ‬העוני בקרב הבדואים עמוק יותר‬
‫מאשר בחברה הערבית בארץ ובחברה החרדית¨ שהיא פלח האוכלוסייה העני ביותר בקרב החברה היהודית‪Æ‬‬
‫על פי נתוני המדד החברתי‪‬כלכלי לשנת ∂∞∞≤¨ שהתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנובמבר‬
‫‪ ¨≤∞∞π‬לא זו בלבד שכל יישובי הבדואים בנגב מדורגים באשכול הנמוך ביותר ©ראו לעיל סעיף ≥‪Æ‬א∫ היישובים‬
‫הבדואיים — בתחתית המדד החברתי‪‬כלכלי של היישובים בישראל®¨ אלא שהם רוב מכריע באשכול זה∫‬
‫שבעה מתוך תשעה יישובים‪ Æ‬שני היישובים האחרים באשכול הם שתי ערים שכל אוכלוסייתן חרדית∫ ביתר‬
‫עילית ומודיעין עילית‪Æ‬‬
‫לוח ∑‪ ∫±‬יישובי האשכול התחתון במדד החברתי‪‬כלכלי‬
‫„‪‚¯È‬‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫‪¯Ê‚Ó‬‬
‫‪±‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫‪ȇ„·–È·¯Ú‬‬
‫≤‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫‪ȇ„·–È·¯Ú‬‬
‫≥‬
‫‪·‚· ‰¯Ú¯Ú‬‬
‫‪ȇ„·–È·¯Ú‬‬
‫‪¥‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÂÏ‬‬
‫‪ȇ„·–È·¯Ú‬‬
‫‪µ‬‬
‫·‪˙ÈÏÈÚ ¯˙È‬‬
‫‪È„¯Á–Ȅ‰È‬‬
‫∂‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫‪ȇ„·–È·¯Ú‬‬
‫∑‬
‫‪˙ÈÏÈÚ ÔÈÚÈ„ÂÓ‬‬
‫‪È„¯Á–Ȅ‰È‬‬
‫∏‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫‪ȇ„·–È·¯Ú‬‬
‫‪π‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫‪ȇ„·–È·¯Ú‬‬
‫©∂∞∞≤® ‪µµ‬‬
‫מנתוני השנים ‪ ≤∞∞¥‬ו‪© ≤∞∞∑‬השנים שלגביהן קיים מידע ממוקד על הבדואים בנגב® עולה כי תחולת העוני‬
‫באוכלוסייה הבדואית בנגב¨ ובמיוחד בכפרים הבלתי מוכרים¨ גבוהה בהרבה מתחולת העוני בקרב כלל‬
‫האוכלוסייה הערבית¨ שהיא עצמה גבוהה משמעותית מתחולת העוני באוכלוסייה היהודית‪Æ‬‬
‫‪µµ‬‬
‫ציבל ©‪Æ®≤∞∞π‬‬
‫‪36‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫לוח ∏‪ ∫±‬תחולת העוני בקרב נפשות על פי קבוצת אוכלוסייה ©‪¨≤∞∞¥‬‬
‫∑∞∞≤® ∂‪µ‬‬
‫˘‪‰‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪·‚· ˙ȇ„·‰‬‬
‫‪ÌȯÙη ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪ÌȯÎÂÓ È˙Ï·‰‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪˙Ȅ‰ȉ‬‬
‫‪≤∞∞¥‬‬
‫•‪∑≤Ʊ‬‬
‫•‪∑πƱ‬‬
‫•∂‪µ±Æ‬‬
‫•‪±∑Ʊ‬‬
‫∑∞∞≤‬
‫•‪∑±Æµ‬‬
‫•‪∑∂Ƶ‬‬
‫•‪µ¥Æµ‬‬
‫•≤‪±∂Æ‬‬
‫מחקרם של בר‪‬אל¨ מלול ורוזנבוים מאוניברסיטת בן‪‬גוריון ©‪ ®≤∞∞π‬ממחיש את מצוקת העוני באוכלוסייה‬
‫הבדואית בנגב∫ לא זו בלבד שמועסק בדואי נושא בנטל הפרנסה של שמונה נפשות ©לעומת ∑‪ ¥Æ‬נפשות‬
‫למועסק באוכלוסייה הערבית ו‪ ≤Æ∑‬נפשות למועסק בקרב האוכלוסייה היהודית®¨ אלא שעליו לעשות זאת‬
‫באמצעות רמת שכר נמוכה בהרבה בהשוואה לרמת השכר הממוצעת הארצית‪µ∑Æ‬‬
‫אבו בדר וגוטליב ©‪ ®≤∞∞π‬הראו כי קיים קשר חיובי בין תחולת עוני גבוהה לבין פרמטרים חברתיים‪‬כלכליים‬
‫אחדים כגון∫ מספר נפשות גדול במשפחה ©ובמיוחד מספר גדול של ילדים®¨ שיעורי אבטלה גבוהים¨ שיעור‬
‫נמוך של השתייכות לכוח העבודה האזרחי¨ רמת השכלה נמוכה¨ מגורים בפריפריה וכדומה‪ µ∏Æ‬על פי נתוני‬
‫המועצה הלאומית לשלום הילד¨ היו בשנת ‪ µπÆπ• ≤∞∞π‬מן המשפחות העניות בישראל משפחות עם ארבעה‬
‫ילדים ויותר‪ µπÆ‬יש לזכור כי שיעורן של משפחות כאלו ביישובי הקבע של הבדואים בנגב בשנת ∂∞∞≤ היה‬
‫כ‪ µ∏•‬בממוצע ©ראו לוח ‪ ¨±‬סעיף ≤‪Æ‬ב לעיל® ומכאן ניתן להסיק כי גם ב‪ ≤∞∞π‬הוגדרו יותר ממחצית המשפחות‬
‫הבדואיות עניות‪Æ‬‬
‫נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד מצביעים על כך שביישובי הבדואים בנגב נרשם שיעור הילדים הגבוה‬
‫ביותר בישראל שחיו במשפחות שקיבלו הבטחת הכנסה בשנת ‪ ≤∞∞π‬לפי הפירוט הבא∫ לקיה ©•‪¥∂Æπ‬‬
‫מהילדים השתייכו למשפחות שקיבלו הבטחת הכנסה®¨ כסייפה ©•≤‪ ¨®¥≤Æ‬שגב שלום ©•‪ ¨®¥∞Ƶ‬תל שבע‬
‫©•‪ ¨®≥∑Ʊ‬ערערה בנגב ©•≥‪ ®≥≤Æ‬וחורה ©•≥‪ Æ®≥≤Æ‬שיעורים אלה היו גבוהים פי חמישה עד שבעה מהממוצע‬
‫הכלל‪‬ארצי¨ שעמד ב‪ ≤∞∞π‬על •‪ ¨¥Æπ‬וגבוהים באופן משמעותי מיישובים יהודיים שבלטו אף הם באחוז גבוה‬
‫יחסית של ילדים שחיו במשפחות שקיבלו הבטחת הכנסה באותה שנה∫ עכו ©•‪ ¨®±µÆ±‬צפת ©•∑‪ ¨®±≤Æ‬קריית‬
‫מלאכי ©•≤‪ ¨®±≤Æ‬אופקים ©•≤‪ ¨®±∞Æ‬נצרת עילית ©•‪ ¨®±∞Ʊ‬טבריה ©•‪∂∞Æ®±∞Ʊ‬‬
‫∂‪µ‬‬
‫המקור לנתוני תחולת העוני בקרב כלל אוכלוסיית הבדואים בנגב והאוכלוסייה הבדואית בכפרים הבלתי מוכ¯ים‬
‫בנגב∫ אבו בדר וגוטליב ©‪ Æ®≤∞∞π‬ראו∫ ‪Æhttp://www.vanleer.org.il/econsoc/ppt/09beduin_abubadar_gotlieb.pdf‬‬
‫המקור לנתוני תחולת העוני בקרב כלל האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית∫ המוסד לביטוח לאומי¨ סקירה‬
‫שנתית ∏∞∞≤¨ עמ‪Æ≥¥∂ ¨≥¥¥ ß‬‬
‫∑‪µ‬‬
‫בר‪‬אל¨ מלול ורוזנבוים ©‪ Æ®≤∞∞π‬לתמצית המחקר ראו∫ ‪.http://www.bengis.org/image/users/86260/ftp/my_files‬‬
‫∏‪µ‬‬
‫‪Abu Bader & Gottlieb (2009), pp. 23-37.‬‬
‫‪µπ‬‬
‫המועצה הלאומית לשלום הילד¨ לקט נתונים מתוך השנתון ‪ß‬ילדים בישראל ∞‪Æß≤∞±‬‬
‫ראו∫ ‪.www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/avoda2011-01-04.doc‬‬
‫∞∂‬
‫מקור הנתונים∫ ראו הערה ‪ µπ‬לעיל‪Æ‬‬
‫עוני‬
‫‪37‬‬
‫ב‪ Æ‬הקשר בין רמת ההשכלה לתחולת העוני‬
‫מחקרים מראים כי הקשר בין תחולת העוני לרמת השכלה באוכלוסייה הוא הפוך∫ ככל שיורדת רמת‬
‫ההשכלה כן עולה תחולת העוני‪ Æ‬על פי מחקרם של אבו בדר וגוטליב ©∏∞∞≤®¨ יותר מ‪ ∏∞•‬מבעלי רמת‬
‫ההשכלה הבסיסית ©חסרי השכלה ובעלי השכלה שאינה עולה על שמונה שנות לימוד® באוכלוסייה הבדואית‬
‫בנגב נפלו אל מתחת לקו העוני¨ לעומת כ‪ ∑∞•‬מקרב כלל האוכלוסייה הערבית‪ Æ‬יותר ממחצית האקדמאים‬
‫הבדואים הוגדרו עניים ©לעומת כשליש בכל האוכלוסייה הערבית®‪∂±Æ‬‬
‫לוח ‪ ∫±π‬הקשר בין רמת ההשכלה לתחולת העוני באוכלוסייה הבדואית ובאוכלוסייה‬
‫הערבית בכלל ©∑∞∞≤®‬
‫˙‪‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆ·˜ ÈÙÏ ÈÂÚ‰ ˙ÏÂÁ‬‬
‫‪ÌȯÙη ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪ÌȯÎÂÓ È˙Ï·‰‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰‬‬
‫¯‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ®ÌÈ˘·© ‰Ï΢‰ ˙Ó‬‬
‫‪·‚· ˙ȇ„·‰‬‬
‫∞≠∏‬
‫•‪∏≤Ʊ‬‬
‫•≥‪∏≥Æ‬‬
‫•‪∂πÆ¥‬‬
‫‪±≤≠π‬‬
‫•∑‪∑∞Æ‬‬
‫•∑‪∑∂Æ‬‬
‫•∏‪∂∞Æ‬‬
‫≥‪¯˙ÂÈÂ ±‬‬
‫•∂‪µµÆ‬‬
‫•∂‪µ∂Æ‬‬
‫•∑‪≥±Æ‬‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫•∂‪∑≤Æ‬‬
‫•‪∑∂Ƶ‬‬
‫•‪µ∏Æπ‬‬
‫‪∂±‬‬
‫אבו בדר וגוטליב ©∏∞∞≤®‪Æ‬‬
‫‪38‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫∂‪Æ‬‬
‫חינוך והשכלה‬
‫א‪ Æ‬רמת השכלה — כללי‬
‫על פי נתונים לשנת ∑∞∞≤¨ שיעורם של חסרי ההשכלה בחברה הבדואית ©•∑‪ ®πÆ‬גבוה כמעט פי שניים משיעורם‬
‫בכלל האוכלוסייה הערבית ©•∞‪ ®µÆ‬ועולה פי חמישה על שיעורם באוכלוסייה היהודית ©•‪ Æ®±Æπ‬שיעורם של‬
‫בוגרי בית ספר יסודי וחטיבת ביניים בלבד באוכלוסייה הבדואית זהה לשיעורם בכלל האוכלוסייה הערבית‬
‫וכפול משיעורם באוכלוסייה היהודית‪ Æ‬לעומת זאת¨ שיעורם של בעלי השכלה גבוהה ©אקדמית ושאינה‬
‫אקדמית® באוכלוסייה הבדואית ©•‪ ®∏Æ¥‬נמוך במקצת משיעורם בכלל האוכלוסייה הערבית ©•∏‪ ®±≥Æ‬ונמוך‬
‫משמעותית ©פי ארבעה ויותר® משיעורם באוכלוסייה היהודית ©•‪∂≤Æ®≥∂Ƶ‬‬
‫לוח ∞≤∫ רמת ההשכלה לפי סוג התעודה הגבוהה ביותר¨ מגדר וקבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫¯‪‰Ï΢‰ ˙Ó‬‬
‫‪˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪¯„‚Ó‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ˘ ÌÈ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ˘ ÌÈ‬‬
‫‪‰Ï΢‰ ȯÒÁ‬‬
‫•∑‪πÆ‬‬
‫•∞‪µÆ‬‬
‫•‪µÆ∞• ±¥Æµ‬‬
‫•‪≤Ƶ‬‬
‫•‪∑Ƶ‬‬
‫·‪‰Ï΢‰ ÈÏÚ‬‬
‫‪ȉ˘ÏÎ‬‬
‫•∂‪∑Æ‬‬
‫•‪¥Æπ‬‬
‫•≥‪µÆ≥• ±∞Æ‬‬
‫•≤‪¥Æ‬‬
‫•≥‪∂Æ‬‬
‫·‪¯ÙÒ ˙È· ȯ‚Â‬‬
‫‪È„ÂÒÈ‬‬
‫•∞‪±≥Ʊ• ±≤Æ¥• ±≤Æ∑• ±±Æ≤• ±≤Æπ• ±≤Æ‬‬
‫‪˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪ÈÏÏÎ‬‬
‫•‪±Æπ‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ˘ ÌÈ‬‬
‫•≤‪±Æ‬‬
‫•‪≤Ƶ‬‬
‫•≥‪±∂Ƶ• ≤∞Æ≤• ±∏Æ‬‬
‫·‪≤≤Æ∏• ≤∂Æ∏• ≤¥Æ∏• ≤≤Æ∏• ≤∂Æ¥• ≤¥Æ∂• ÌÈÈÈ· ˙·ÈËÁ ȯ‚Â‬‬
‫·‪‡ÏÏ© ÔÂÎÈ˙ ȯ‚Â‬‬
‫·‚¯‪®˙Â‬‬
‫•∏‪±µÆ±• ≤∞Ʊ• ±∑Ƶ• ±∂Ƶ• ±∏Æπ• ±∑Æ∑• ±≤Ʊ• ±πÆ¥• ±µÆ‬‬
‫·‪≤≥Æ≤• ≤±Æ¥• ≤≤Æ≥• ≤±Æ±• ≤∞Ƶ• ≤∞Æ∏• ≤≤Æ∂• ≤±Æ≤• ≤±Æπ• ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙ ÈÏÚ‬‬
‫·‪‡ ‰ÏÏÎÓ È¯‚Â‬‬
‫·‪‰Ï΢‰ ÈÏÚ‬‬
‫‚·‪‰ȇ˘ ‰‰Â‬‬
‫‡˜„‪˙ÈÓ‬‬
‫•∑‪≤Æ‬‬
‫•‪≤Ƶ‬‬
‫•∏‪≤Æ‬‬
‫•≥‪∂Æ‬‬
‫•≤‪∂Æ‬‬
‫•‪∂Æ¥‬‬
‫•≤‪±¥Æ∂• ±±Æ∏• ±≥Æ‬‬
‫·‪Ô¢‡¯ ¯‡Â˙ ÈÏÚ‬‬
‫‪‰ÏÚÓÂ‬‬
‫•∑‪µÆ‬‬
‫•∂‪∑Æ‬‬
‫•∏‪≥Æ‬‬
‫•‪∑Ƶ‬‬
‫•∂‪∏Æ‬‬
‫•≥‪∂Æ‬‬
‫•≥‪≤¥Æ∏• ≤±Æ∑• ≤≥Æ‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫‪˙¯Á‡ ‰Ï΢‰‬‬
‫≤∂‬
‫•‪≥Ƶ‬‬
‫•∂‪≥Æ‬‬
‫•≥‪≥Æ‬‬
‫הנתונים מתייחסים לבני ‪ ±µ‬ומעלה‪ Æ‬הקטגוריה ‪ß‬השכלה אחרת‪ ß‬מתייחסת לבוגרי ישיבות ולבעלי השכלה כלשהי שלא‬
‫קיבלו תעודה‪ Æ‬מקור הנתונים לאוכלוסייה הבדואית ולכלל האוכלוסייה הערבית∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Æ≤∞µ≠≤∞¥ ß‬‬
‫הנתונים על האוכלוסייה היהודית עובדו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ סקר כוח אדם לשנת ∑∞∞≤¨ לוח ∏‪ƱƱ‬‬
‫חינוך והשכלה‬
‫‪39‬‬
‫ב‪ Æ‬ידיעת קרוא וכתוב‬
‫על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ הפער בין שיעורם של יודעי קרוא וכתוב באוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫לבין שיעורם של אלה בקרב כלל האוכלוסייה הערבית מתחיל לבלוט בקבוצת הגיל ‪ ≥π≠≥µ‬והולך ומעמיק‬
‫בקבוצות הגיל העליונות‪ Æ‬כשליש מהאזרחים הבדואים בגילאי ‪ µπ≠¥µ‬הם אנאלפביתים¨ בעוד ששיעורם בכלל‬
‫האוכלוסייה הערבית נע בין •‪ µ‬ל‪ Æπ•‬לנתונים אלה נודעת השפעה מכרעת על סיכוייהם של עובדים בדואים‬
‫למצוא תעסוקה ברמת שכר נאותה¨ ועל יכולתם של מובטלים בדואים להיחלץ ממעגל האבטלה‪ Æ‬יש לזכור‬
‫כי המשתייכים לקבוצות גיל אלו נחשבים בדרך כלל למי שנושאים בעיקר נטל הפרנסה של משפחותיהם‪Æ‬‬
‫סיכוייהם הנמוכים למצוא פרנסה מספקת מחמת השכלתם הנמוכה עלולים לגזור על משפחותיהם חיים‬
‫מתחת לקו העוני ©על הקשר ההפוך בין רמת ההשכלה לתחולת העוני — ראו סעיף ‪Æ¥‬ב לעיל®‪Æ‬‬
‫תרשים ∂∫ שיעור יודעי קרוא וכתוב לפי גיל וקבוצת אוכלוסייה‬
‫•∞∞‪±‬‬
‫•∞∞‪±‬‬
‫•∞∞‪±‬‬
‫•∞‪π‬‬
‫•∞∞‪±‬‬
‫•∞∞‪±‬‬
‫•∞∞‪±‬‬
‫©∑∞∞≤® ≥∂‬
‫•‪π∏Ƶ‬‬
‫•∞∞‪±‬‬
‫•∏‪π±Æ‬‬
‫•∏‪π∑Æ‬‬
‫•‪πµ‬‬
‫•‪π±Æ±‬‬
‫•‪∏≤Æ¥‬‬
‫•∞∏‬
‫•∞∑‬
‫•‪∂µÆ±‬‬
‫•∞∂‬
‫•‪∂≥Æπ‬‬
‫•‪∂≤Æ¥‬‬
‫•∞‪µ‬‬
‫•∞‪¥‬‬
‫•∞≥‬
‫•∞≤‬
‫•‪±≥Ƶ‬‬
‫•∞‪±‬‬
‫∞‬
‫‪±π≠±µ‬‬
‫∞≤≠‪≤¥‬‬
‫‪≤π≠≤µ‬‬
‫∞≥≠‪≥¥‬‬
‫‪≥π≠≥µ‬‬
‫∞‪¥¥≠¥‬‬
‫‪¥π≠¥µ‬‬
‫∞‪µπ≠µ‬‬
‫´∞∂‬
‫˜·‪ÏÈ‚ ˙ˆÂ‬‬
‫‪˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ כרבע מבני ‪ ≥¥‬ומעלה באוכלוסייה הבדואית לא למדו מעולם בבית‬
‫ספר¨ לעומת •‪ ±µ‬מקרב כלל האוכלוסייה הערבית‪ Æ‬שיעור גבוה יותר נמדד בכפרים הבלתי מוכרים בנגב∫ יותר‬
‫מ‪ ¥≥•‬מבני ‪ ≥¥‬ומעלה המתגוררים בכפרים אלה לא למדו מעולם בבית ספר‪Æ‬‬
‫≥∂‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Ʊ∏π ß‬‬
‫‪40‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫תרשים ∑∫ שיעורי אי‪‬למידה בבית ספר על פי קבוצת אוכלוסייה‬
‫©∑∞∞≤® ‪∂¥‬‬
‫•∞‪µ‬‬
‫•‪¥µ‬‬
‫•∂‪¥≥Æ‬‬
‫•∞‪¥‬‬
‫•‪≥µ‬‬
‫•∞≥‬
‫•‪≤µ‬‬
‫•∂‪≤∂Æ‬‬
‫•∞≤‬
‫•‪±µ‬‬
‫•∞‪±µÆ‬‬
‫•∞‪±‬‬
‫•∑‪∑Æ‬‬
‫•‪µ‬‬
‫•∞‬
‫•∑‪≥Æ‬‬
‫•‪∂Ʊ‬‬
‫‚‪‰ÏÚÓ µ ÏÈ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪ÌȯÎÂÓ È˙Ï·‰ ÌȯÙη ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‚‪‰ÏÚÓ ≥¥ ÏÈ‬‬
‫‪·‚· ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫ג‪ Æ‬תוצאות מבחני מיצ‪¢‬ב של תלמידי כיתות ה‪ ß‬ו‪‬ח‪ß‬‬
‫הפער בין הישגיהם הלימודיים של תלמידים בדואים להישגיהם של כלל התלמידים במערכות החינוך¨ הערבית‬
‫והעברית¨ ניכר עוד בשלב בית הספר היסודי וחטיבת הביניים‪ Æ‬על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫לשנת הלימודים תשס‪¢‬ו ©∂∞≠‪ ®≤∞∞µ‬אשר מתייחסים למבחני מיצ‪¢‬ב ©מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית®¨‬
‫הישגיהם של תלמידי כיתות ה‪ ß‬ו‪‬ח‪ ß‬במחוז הדרום שלומדים במערכת החינוך הערבית — רובם המכריע בדואים —‬
‫היו נמוכים משמעותית מהישגיהם של תלמידי כיתות אלו בכלל מערכת החינוך הערבית¨ שהיו בתורם נמוכים‬
‫מהישגי התלמידים בכיתות אלו במערכת החינוך העברית‪ Æ‬במתמטיקה¨ ערבית ומדע וטכנולוגיה כשלו תלמידי‬
‫כיתות ה‪ ß‬של החינוך הערבי הלומדים במחוז הדרום בהשגת ציון עובר¨ והשיגו ציונים נמוכים מ‪ Æ∂∞‬עגומה‬
‫יותר היא תמונת המצב בקרב תלמידי כיתות ח‪ ß‬במערכת החינוך הערבית במחוז הדרום¨ שכן אלה כשלו בכל‬
‫מבחני המיצ‪¢‬ב‪ Æ‬הישגיהם הנמוכים ביותר נרשמו באנגלית ומתמטיקה‪Æ‬‬
‫‪∂¥‬‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Ʊπ∂≠±πµ ß‬‬
‫חינוך והשכלה‬
‫‪41‬‬
‫לוח ‪ ∫≤±‬הישגי תלמידי כיתות ה‪ ß‬ו‪‬ח‪ ß‬במבחני מיצ‪¢‬ב לפי סוג מערכת החינוך‬
‫©תשס‪¢‬ו¨ ∂∞≠‪∂µ ®≤∞∞µ‬‬
‫˙‪߉ ‰˙ÈÎ È„ÈÓÏ‬‬
‫˙‪ßÁ ‰˙ÈÎ È„ÈÓÏ‬‬
‫‪ȯ·Ú ÍÂÈÁ ∫È·¯Ú ÍÂÈÁ ∫È·¯Ú ÍÂÈÁ‬‬
‫‪Ȉ¯‡–ÏÏΠ̯„‰ ÊÂÁÓ‬‬
‫‪ȯ·Ú ÍÂÈÁ ∫È·¯Ú ÍÂÈÁ ∫È·¯Ú ÍÂÈÁ‬‬
‫‪Ȉ¯‡–ÏÏΠ̯„‰ ÊÂÁÓ‬‬
‫‪µ∂Ƶ ˙ȯ·Ú Ø ˙È·¯Ú‬‬
‫≥‪∂πÆ‬‬
‫≥‪∑¥Æ‬‬
‫≤‪µ¥Æ‬‬
‫∂‪∂¥Æ‬‬
‫‪∑¥Æµ‬‬
‫‡‪˙ÈÏ‚‬‬
‫∞‪∂≤Æ‬‬
‫≥‪∑±Æ‬‬
‫≥‪∑∂Æ‬‬
‫‪≥∏Æ¥‬‬
‫∏‪µ±Æ‬‬
‫‪µ∏Ƶ‬‬
‫‪‰˜ÈËÓ˙Ó‬‬
‫∞‪¥±Æ‬‬
‫∞‪µ≥Æ‬‬
‫≥‪∑±Æ‬‬
‫‪≥≥Ƶ‬‬
‫∂‪¥µÆ‬‬
‫∞‪µ≥Æ‬‬
‫‪Ú„Ó‬‬
‫‪‰È‚ÂÏÂÎËÂ‬‬
‫∂‪µµÆ‬‬
‫‪∂∑Ʊ‬‬
‫≥‪∏±Æ‬‬
‫∂‪¥∑Æ‬‬
‫‪µπÆ¥‬‬
‫‪∂∑Æπ‬‬
‫ד‪ Æ‬זכאות לתעודת בגרות‬
‫שיעור תלמידי י‪¢‬ב הבדואים שהיו זכאים לתעודת בגרות בשנת הלימודים תשס‪¢‬ח ©∏∞≠∑∞∞≤® היה נמוך‬
‫בהשוואה לממוצע הכלל ארצי¨ ובחלק מיישובי הבדואים היה אף נמוך מן הממוצע הכללי במערכת החינוך‬
‫הערבי‪ Æ‬שיעורם של תלמידי י‪¢‬ב ביישובי הבדואים¨ שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות¨ היה כשליש‬
‫עד חמישית בלבד‪ Æ‬שיעור זה היה נמוך משמעותית מן הממוצע הכלל ארצי ומן הממוצע של מערכת החינוך‬
‫הערבי‪Æ‬‬
‫לוח ≤≤∫ אחוז הזכאים לתעודת בגרות והעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות‬
‫ביישובים בדואיים ובישובים יהודיים בנגב לפי מערכת חינוך ©תשס‪¢‬ח¨‬
‫∏∞≠∑∞∞≤®∂∂‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫‡‪˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ÌȇÎʉ ÊÂÁ‬‬
‫‪·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ‬‬
‫‡‪Ï˘ ÛÒ‰ ˙Â˘È¯„· ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÊÂÁ‬‬
‫‪·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ ˙‡ËÈÒ¯·È‡‰‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫•∑‪≥µÆ‬‬
‫•≥‪≤±Æ‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫•≤‪¥‬‬
‫•≤‪≥±Æ‬‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫•‪¥±Æ¥‬‬
‫•‪≤πƵ‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫•∑‪¥∂Æ‬‬
‫•≥≤‬
‫‪·‚· ‰¯Ú¯Ú‬‬
‫•≤‪≤µÆ‬‬
‫•∏‪±πÆ‬‬
‫‪∂µ‬‬
‫המקור∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪© ≤∞±‬מס‪ ¨®∂± ß‬לוחות ≤‪Æ∏Æ≤≤ ¨∏Ʊ‬‬
‫∂∂‬
‫הנתונים לגבי היישובים הבדואיים והיהודיים נלקחו מתוך∫ מקסימוף ©∞‪ Æ®≤∞±‬הנתונים על מערכת החינוך העברי ומערכת‬
‫החינוך הערבי נלקחו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪© ≤∞±‬מס‪ ¨®∂± ß‬לוח ≥≤‪Æ∏Æ‬‬
‫‪42‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫‡‪˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ÌȇÎʉ ÊÂÁ‬‬
‫‪·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ‬‬
‫‡‪Ï˘ ÛÒ‰ ˙Â˘È¯„· ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÊÂÁ‬‬
‫‪·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ ˙‡ËÈÒ¯·È‡‰‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÂÏ‬‬
‫•≥‪≥∏Æ‬‬
‫•∏‪±¥Æ‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫•≥‪¥‬‬
‫•∏‪≤πÆ‬‬
‫‪‰ÓÒ· ·‡ ‡¢Ó‬‬
‫•‪≥∂Æ¥‬‬
‫•≥‪≤∑Æ‬‬
‫·‡¯ ˘·‪Ú‬‬
‫•∂‪µ¥Æ‬‬
‫•≥‪¥¥Æ‬‬
‫˜¯‪˙‚ ˙ÈÈ‬‬
‫•≤‪µ∂Æ‬‬
‫•∏‪≥πÆ‬‬
‫‡‪˙ÏÈ‬‬
‫•∏‪µ¥Æ‬‬
‫•≤‪¥µÆ‬‬
‫„‪‰ÂÓÈ‬‬
‫•∂‪∂∞Æ‬‬
‫•∑‪¥¥Æ‬‬
‫‪˙·È˙‬‬
‫•∂‪¥πÆ‬‬
‫•‪≥≤Æ¥‬‬
‫‡‪ÌȘÙÂ‬‬
‫•∑‪≥∂Æ‬‬
‫•‪≤∏Ʊ‬‬
‫‪„¯Ú‬‬
‫•≤‪¥¥Æ‬‬
‫•‪¥±Æµ‬‬
‫˘„¯‪˙Â‬‬
‫•≤‪∂∞Æ‬‬
‫•≤‪≥∂Æ‬‬
‫‪ÌÁ¯È‬‬
‫•∂‪µ≥Æ‬‬
‫•‪≥∏Æ¥‬‬
‫‪ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓ‬‬
‫•≥‪∂≤Æ‬‬
‫•∏‪¥∂Æ‬‬
‫‪¯˙ÈÓ‬‬
‫•∂‪∂µÆ‬‬
‫•∏‪∂±Æ‬‬
‫‪¯ÓÂÚ‬‬
‫•∞‪∑∂Æ‬‬
‫•∏‪∑∞Æ‬‬
‫‪ÌÈ·‰Ï‬‬
‫•‪∑∞Æπ‬‬
‫•‪∂πÆπ‬‬
‫‪È·¯Ú ÍÂÈÁ‬‬
‫•∞‪¥±Æ‬‬
‫•≤‪≥∞Æ‬‬
‫‪ȯ·Ú ÍÂÈÁ‬‬
‫•≤‪µ¥Æ‬‬
‫•≥‪¥∑Æ‬‬
‫‪Ȉ¯‡–ÏÏÎ‬‬
‫•∑‪µ±Æ‬‬
‫•∞‪¥¥Æ‬‬
‫שיעור תלמידי י‪¢‬ב שהיו זכאים לתעודת בגרות בשנת הלימודים תשס‪¢‬ח ©∏∞≠∑∞∞≤® ביישובי הנגב היהודיים‬
‫המדורגים בראש המדד החברתי‪‬כלכלי ©מיתר¨ עומר ולהבים®¨ היה כפול משיעורם ביישובי הבדואים‪ Æ‬שיעור‬
‫תלמידי י‪¢‬ב ביישובים היהודיים הנ‪¢‬ל¨ שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות¨ היה גבוה פי שלושה‬
‫משיעורם בקרב תלמידי י‪¢‬ב ביישובי הבדואים‪Æ‬‬
‫חינוך והשכלה‬
‫‪43‬‬
‫תרשים ∏∫ התפלגות שיעור הזכאים לתעודת בגרות ושיעור העומדים בדרישות הסף‬
‫של האוניברסיטאות בקרב תלמידי י‪¢‬ב בנגב ובכל הארץ לפי רמה חברתית‪‬‬
‫כלכלית וקבוצת אוכלוסייה ©תשס‪¢‬ח¨ ∏∞≠∑∞∞≤® ∑∂‬
‫•‪∑π‬‬
‫•‪∑µ‬‬
‫•‪µ¥‬‬
‫•∏‪¥‬‬
‫•‪¥¥‬‬
‫•‪µ¥‬‬
‫•‪¥¥‬‬
‫•≤‪µ‬‬
‫•∞≥‬
‫•∏≥‬
‫‪ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ‬‬
‫·¯‡˘ ‪„„Ó‰‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰‬‬
‫‪˙ȯ·Ú‰‬‬
‫‪ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰‬‬
‫‪˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ÌȇÎÊ‬‬
‫•‪¥±‬‬
‫•‪≤µ‬‬
‫•∞‪π‬‬
‫•∞∏‬
‫•∞∑‬
‫•∞∂‬
‫•∞‪µ‬‬
‫•∞‪¥‬‬
‫•∞≥‬
‫•∞≤‬
‫•∞‪±‬‬
‫•∞‬
‫·‡¯ ˘·‪Ú‬‬
‫‪ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ‬‬
‫·˙‪„„Ó‰ ˙È˙Á‬‬
‫‪ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰‬‬
‫‪ÌÈ·Â˘ÈÈ‬‬
‫·„‪ÌÈȇÂ‬‬
‫‪˙‡ËÈÒ¯·È‡‰ Ï˘ ÛÒ‰ ˙Â˘È¯„· „ÓÚ‬‬
‫בשנים האחרונות נשמר פער יציב וקבוע בין שיעור הזכאים לתעודת בגרות במערכת החינוך הבדואי בנגב‬
‫לבין שיעור הזכאים לתעודת בגרות במערכות החינוך הערבית והעברית‪ Æ‬על פי נתוני משרד החינוך לשנים‬
‫≥∞∞≤≠‪© ≤∞∞π‬תשס‪¢‬ג≠תשס‪¢‬ט®¨ היה שיעור הזכאות השנתי הממוצע לתעודת בגרות בקרב תלמידי י‪¢‬ב בדואים‬
‫בנגב ©•∏≤® נמוך משמעותית ביחס לשיעורים השנתיים הממוצעים המקבילים במערכת החינוך הערבי ©•∑≥®‬
‫ובמערכת החינוך העברי ©•≤‪Æ®µ‬‬
‫∑∂‬
‫בקטגוריה ‪ß‬יישובים יהודיים בתחתית המדד החברתי‪‬כלכלי‪ ß‬נכללו היישובים דימונה¨ נתיבות¨ אופקים¨ ערד¨ שדרות¨‬
‫ירוחם ומצפה רמון‪ Æ‬בקטגוריה ‪ß‬יישובים בדואיים‪ ß‬נכללו שבעת יישובי הקבע — רהט¨ תל שבע¨ חורה¨ לקיה¨ כסייפה¨‬
‫ערערה בנגב ושגב שלום — וכן יישובי המועצה האזורית אבו בסמה ©ראו לוח ≤≤ לעיל®‪Æ‬‬
‫‪44‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫תרשים ‪ ∫π‬שיעור הזכאות לתעודת בגרות על פי מערכת החינוך‬
‫©≥∞∞≤≠‪∂∏ ®≤∞∞π‬‬
‫•∞∂‬
‫•∏‪µ≤Æ‬‬
‫•‪µ≥Ƶ‬‬
‫•‪µ±Æ±‬‬
‫•∏‪µ∞Æ‬‬
‫•∞‪µ‬‬
‫•∞‪¥‬‬
‫•≥‪≥πÆ‬‬
‫•≤‪¥≤Æ‬‬
‫•∑‪≥µÆ‬‬
‫•∏‪≥∂Æ‬‬
‫•∞≥‬
‫•∏‪µ±Æ‬‬
‫•‪µ∞Ƶ‬‬
‫•≤‪µ≤Æ‬‬
‫•∂‪≤µÆ‬‬
‫•∂‪≤∑Æ‬‬
‫•∂‪≥µÆ‬‬
‫•‪≥≤Æ¥‬‬
‫•∞‪≥±Æ‬‬
‫•∏‪≤∏Æ‬‬
‫•‪≤∑Æπ‬‬
‫•∂‪≤∂Æ‬‬
‫•∞≤‬
‫•∞‪≥µÆ‬‬
‫•‪≤πÆ¥‬‬
‫•∞‪±‬‬
‫•∞‬
‫˙˘‪‚¢Ò‬‬
‫˙˘‪„¢Ò‬‬
‫‪ȇ„· ÍÂÈÁ‬‬
‫˙˘‪¢Ò‬‬
‫˙˘‪‰¢Ò‬‬
‫˙˘‪Ê¢Ò‬‬
‫˙˘‪Á¢Ò‬‬
‫˙˘‪Ë¢Ò‬‬
‫‪ȯ·Ú ÍÂÈÁ‬‬
‫‪È·¯Ú ÍÂÈÁ‬‬
‫ה‪ Æ‬שיעורי הנשירה מבתי הספר‬
‫על פי הנתונים לשנת הלימודים תשס‪¢‬ה ©‪ ¨®≤∞∞¥≠∞µ‬שיעורי הנשירה של תלמידים בדואים ממערכת החינוך‬
‫היו גבוהים מאוד בהשוואה לממוצע במערכת החינוך הערבית ובמערכת החינוך העברית‪ Æ‬בכיתות ט‪≠ß‬י‪¢‬א¨ בהן‬
‫מגיעה הנשירה לשיאה¨ נוסקים שיעורי הנשירה בקרב תלמידים בדואים ומגיעים לפי שניים עד שלושה מן‬
‫הממוצע במערכת החינוך הערבית¨ ולפי שלושה עד ארבעה ואף יותר מן הממוצע במערכת החינוך העברית‪Æ‬‬
‫גם בכיתות י‪¢‬ב גבוהים שיעורי הנשירה יחסית בקרב תלמידים בדואים ומגיעים עד פי ארבעה מן הממוצע‬
‫במערכת החינוך הערבית והעברית‪Æ‬‬
‫∏∂‬
‫יודגש כי מערכת החינוך הערבית כוללת גם את התלמידים הבדואים¨ וכי הצגת הנתונים הנוגעים לתלמידים הבדואים‬
‫בנפרד נעשתה רק לשם המחשת הפער‪ Æ‬מקור הנתונים∫ לוי ©∏∞∞≤®‪ Æ‬ראו∫‬
‫‪.http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Exams/Netunim/Thashav/OpenStatistic2008.htm‬‬
‫ראו גם מצגת של משרד החינוך∫ נתוני בחינות הבגרות ‪ ¨≤∞∞π‬בקישור∫‬
‫‪.http://www.kav-lahinuch.co.il/CategoryID=711&ArticleID=8010‬‬
‫חינוך והשכלה‬
‫‪45‬‬
‫לוח ≥≤∫ שיעורי נשירת תלמידים בכיתה ח‪≠ß‬י‪¢‬ב ממערכת החינוך ©תשס‪¢‬ה¨‬
‫‪∂π ®≤∞∞¥≠∞µ‬‬
‫‪‰˙ÈÎ‬‬
‫‪·‚· Ìȇ„·‰‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ‬‬
‫‪˙ȯ·Ú‰ ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ‬‬
‫‪ßÁ‬‬
‫•∞‪µÆ‬‬
‫•≤‪¥Æ‬‬
‫•≥‪≥Æ‬‬
‫‪ßË‬‬
‫•≤‪±∂Æ‬‬
‫•∏‪±±Æ‬‬
‫•≥‪¥Æ‬‬
‫‪ßÈ‬‬
‫•∂‪∑Æ‬‬
‫•∞‪∏Æ‬‬
‫•∑‪¥Æ‬‬
‫‪‡¢È‬‬
‫•∑‪±∞Æ‬‬
‫•‪∂Ƶ‬‬
‫•≤‪µÆ‬‬
‫‪·¢È‬‬
‫•∞‪∑Æ‬‬
‫•≤‪±Æ‬‬
‫•∑‪±Æ‬‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫•‪πƵ‬‬
‫•∑‪∂Æ‬‬
‫•‪≥Æπ‬‬
‫ו‪ Æ‬הגורמים להפסקת הלימודים‬
‫את הגורמים להפסקת לימודים ניתן לחלק לשניים∫ גורם פנימי הקשור בנסיבות אישיות התלויות בפרט¨‬
‫בסביבתו הקרובה או בחברה שאליה הוא משתייך ©למשל∫ רצונותיו¨ העדפותיו ואילוציו האישיים או‬
‫המשפחתיים®¨ וגורם חיצוני הנובע מנסיבות שאינן בהכרח בשליטתו או בהשפעתו הישירה‪ Æ‬למשל¨ חוסר‬
‫רצון להמשיך ללמוד הוא גורם פנימי המשפיע על ההחלטה להפסיק את הלימודים בבית הספר¨ בעוד‬
‫שהעדר בית ספר קרוב למקום המגורים הוא גורם חיצוני שעשוי להביא את הפרט לאמץ החלטה כזו‪Æ‬‬
‫על פי נתונים לשנת ‪ ¨≤∞∞¥‬בולטת העובדה כי בקרב הבדואים בכלל¨ ובמיוחד בקרב תושבי הכפרים הבלתי‬
‫מוכרים¨ הגורם העיקרי המשפיע על ההחלטה לעזוב את בית הספר הוא חיצוני∫ מצוקה כלכלית או מחסור‬
‫בבית ספר קרוב למקום המגורים‪ Æ‬לעומת זאת¨ בכלל האוכלוסייה הערבית¨ הגורם העיקרי המשפיע על‬
‫החלטה כזו הוא בדרך כלל פנימי ©חוסר רצון להמשיך ללמוד או סיבות אישיות®‪Æ‬‬
‫‪∂π‬‬
‫מקור הנתונים על הבדואים בנגב∫ ח‪ß‬מאיסי ©‪ ¨®≤∞∞π‬עמ‪© ±≥π ß‬לוח ד≠∏®‪ ª‬מקור הנתונים על מערכת החינוך העברית‬
‫והערבית∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ‪© ≤∞∞µ‬מס‪ ¨®µ∂ ß‬לוח ‪Æ∏Ʊπ‬‬
‫‪46‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫לוח ‪ ∫≤¥‬בדואים וערבים שעזבו את בית הספר לפני סיום התיכון לפי מגדר ולפי הגורם‬
‫להפסקת לימודיהם ©‪∑∞ ®≤∞∞¥‬‬
‫‪‰·ÈÒ‰ ¯Â˜Ó‬‬
‫‪˙·ÈÊÚÏ ‰·ÈÒ‰‬‬
‫·‪¯ÙÒ‰ ˙È‬‬
‫‪¯„‚Ó‬‬
‫‪ÈÓÈÙ‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪·‚· ˙ȇ„·‰‬‬
‫‪΢‰Ò‬‬
‫‡‪¯Á‬‬
‫‪΢‰Ò‬‬
‫·‪ÌÈ‬‬
‫·‪˙Â‬‬
‫‪΢‰Ò‬‬
‫·‪ÌÈ‬‬
‫·‪˙Â‬‬
‫‪≤πƵ• ¥≥Æ≥• ≥∂Ƶ• ±∏Æ∞• ≤∂Æ∑• ≤≥Ƶ• ≤µÆ∞• ≥≥Æ∂• ≤πÆ≥• ÔÈÈÂÚÓ ‡Ï‬‬
‫‪„ÂÓÏÏ‬‬
‫‪µÆ∂• È·· ÏÂÙÈË‬‬
‫‪‰ÁÙ˘Ó‬‬
‫‪ÈˆÈÁ‬‬
‫·‪ÌÈ‬‬
‫·‪˙Â‬‬
‫‪È˙Ï· ÌȯÙÎ ∫‰ÊÓ‬‬
‫‪·‚· ÌȯÎÂÓ‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰‬‬
‫•‪±Æ¥‬‬
‫•‪πÆπ‬‬
‫•∑‪±Æ‬‬
‫•‪∞Ƶ‬‬
‫•∞‪≥Æ‬‬
‫•∞‪πÆ‬‬
‫•∂‪≥Æ‬‬
‫•∂‪±¥Æ‬‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫•‪¥¥Æ±• ¥∂Æπ• ¥µÆµ• ≤±Æ∞• ≤∑Æ≤• ≤µÆ≤• ≥¥Æπ• ≥µÆ∞• ≥¥Æπ‬‬
‫‪‰˜ÂˆÓ‬‬
‫‪˙ÈÏÎÏÎ‬‬
‫•∏‪≤∂Ƶ• ≥µÆ∂• ≥±Æ±• ≤∏Æ¥• ¥∏Æπ• ≥πÆ∞• ≤≤Æ∑• ¥∞Æ∑• ≥±Æ‬‬
‫•≥‪µÆ‬‬
‫•∞‪∏Æ‬‬
‫‡‪˙È· ÔÈ‬‬
‫‪·Â¯˜ ¯ÙÒ‬‬
‫•‪∂Æ∂• ≤πÆ¥• ±∞Æ¥• ±πƵ• ≤∞Æ∂• ±≤Æ≥• ±∂Æ¥‬‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫•≤‪≥¥Æµ• ¥∞Æπ• ≥∑Æ∑• µ∑Æ∏• µπÆ≥• µ∏Ƶ• ¥≥Æ≥• µ≥Æ∞• ¥∏Æ‬‬
‫•‪≤±Æ¥• ±≤Æ≥• ±∂Æ∏• ≤±Æ¥• ±±Æ∂• ±∂Æ≤• ≤±Æ∏• ±≤Æ∞• ±∂Æπ‬‬
‫בולט לעין שיעורם של הבנים שעזבו את בית הספר על רקע מצוקה כלכלית‪ Æ‬ייתכן שבלית ברירה¨ נוכח‬
‫המצב הכלכלי הקשה במקום מגוריהם¨ הבנים נאלצים לעזוב את הלימודים ולצאת לעבודה כדי לסייע‬
‫למשפחותיהם‪Æ‬‬
‫בקרב הבנות בולט שיעורן של המתגוררות בכפרים הבלתי מוכרים שעזבו את הלימודים כי אין בית ספר קרוב‬
‫לכפריהן¨ או שעשו זאת מסיבות כלכליות‪ Æ‬ייתכן שמשפחותיהן של בנות המתגוררות בכפרים אלה נמנעות‬
‫מלשלוח אותן ללמוד הרחק מן הבית ©להרחבה ראו סעיף ≥‪Æ‬ד לעיל∫ מרחק משירותים ציבוריים בתחום‬
‫החינוך¨ הבריאות¨ התחבורה והצריכה®‪Æ‬‬
‫ז‪ Æ‬תשתיות לימודים בבתי הספר‬
‫על פי סקרים של המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות¨ שנעשו בשנים ‪ ≤∞∞µ‬ו≠∂∞∞≤ בבתי ספר‬
‫ברהט ובכפרים הבלתי מוכרים¨ ברוב בתי הספר נמצאה רמת תברואה נמוכה ביותר‪ Æ‬רמת הניקיון במרביתם‬
‫ירודה מאוד¨ הכיתות שוכנות במבנים זמניים — רובם מיושנים ובלתי תקינים — ומכוסות שטיחים הצוברים‬
‫∞∑‬
‫עיבוד הנתונים מתוך∫ מנאע ©∏∞∞≤®¨ עמ‪© ±∑µ≠±∑¥ ß‬לוח ד≠∞‪Æ®±‬‬
‫חינוך והשכלה‬
‫‪47‬‬
‫לכלוך ואבק‪ Æ‬חדרי השירותים נמצאים ברוב בתי הספר במבנה נפרד בחצר‪ Æ‬רמת הניקיון בשירותים נמצאה‬
‫מחפירה ב‪ ∏∞•‬מבתי הספר‪ Æ‬אין מוצרי היגיינה אישית ומבנה השירותים אינו תקין‪ Æ‬בבתי הספר שבכפרים‬
‫הבלתי מוכרים חסרים כ‪ ≥∞∞‬כיורים וכ‪ ≤∂∞‬אסלות‪ Æ‬בחצרות בתי הספר אין די שטחים מוצלים‪ Æ‬בחלק מבתי‬
‫הספר יש מחסור בפחי אשפה¨ והאשפה מתגוללת בחצר‪∑±Æ‬‬
‫ח‪ Æ‬סטודנטים‬
‫על פי נתונים לשנת הלימודים תשס‪¢‬ו ©∂∞≠‪ ¨®≤∞∞µ‬שיעורם של הסטודנטים הבדואים מתוך כלל הסטודנטים‬
‫הערבים הלומדים באוניברסיטאות בישראל לכל התארים היה •∑‪ Æ¥Æ‬שיעור זה היה נמוך משמעותית משיעורם‬
‫של הבדואים בכלל האוכלוסייה הערבית בגילאי ∞≤≠‪© ≤π‬גיל עיקרי ללימודים באוניברסיטה®¨ שעמד בשנת‬
‫‪ ≤∞∞µ‬על •∞‪∑≤Ʊ‬‬
‫לוח ‪ ∫≤µ‬סטודנטים בדואים וערבים באוניברסיטאות בישראל ©תשס‪¢‬ו¨‬
‫∂∞≠‪∑≥ ®≤∞∞µ‬‬
‫˙‪¯‡Â‬‬
‫‪Ìȇ„· ÌÈË„ÂËÒ‬‬
‫‪ÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪ÌÈ·¯Ú‰‬‬
‫˘‪Ìȇ„·‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ¯ÂÚÈ‬‬
‫‪ÌÈ·¯Ú‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎÓ‬‬
‫˙‪Ô¢‡¯ ¯‡Â‬‬
‫∂≤≥‬
‫≥∞‪∏¨±‬‬
‫•‪¥‬‬
‫˙‪È˘ ¯‡Â‬‬
‫∏∏‬
‫‪±¨ππ¥‬‬
‫•‪¥Æ¥‬‬
‫˙‪È˘ÈÏ˘ ¯‡Â‬‬
‫∏‪±‬‬
‫∞‪≥±‬‬
‫•∏‪µÆ‬‬
‫‪‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏ‬‬
‫‪∂π‬‬
‫‪≥±±‬‬
‫•≤‪≤≤Æ‬‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫‪µ∞±‬‬
‫∏‪±∞¨∑±‬‬
‫•∑‪¥Æ‬‬
‫‪∑±‬‬
‫וייסבלאי ©∂∞∞≤®¨ עמ‪Æ∂ ß‬‬
‫≤∑‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∂∞∞≤ ©מס‪ ¨®µ∑ ß‬לוח ∞‪Æ≤Ʊ‬‬
‫≥∑‬
‫מקור∫ ח‪ß‬מאיסי ©‪ ¨®≤∞∞π‬עמ‪© ±µ∏ ß‬לוח ד≠∏‪Æ®±‬‬
‫‪48‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
∑¥ ®≤∞∞¥≠∞µ
¨‫ה‬¢‫לוח ∂≤∫ בדואים וערבים בעלי תארים מאוניברסיטאות בישראל ©תשס‬
Ìȇ„·‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ¯ÂÚÈ˘
ÌÈ·¯Ú‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎÓ
Ìȯ‡˙ ÂϷȘ˘
ÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎ
ÌÈ·¯Ú‰
Ìȇ„· ÌÈË„ÂËÒ
¯‡Â˙
µÆ∂•
±¨≥∏≥
∑∏
Ô¢‡¯ ¯‡Â˙
∏Æπ•
¥∑≤
¥≤
È˘ ¯‡Â˙
∞•
≤π
∞
È˘ÈÏ˘ ¯‡Â˙
±∞Æ≤•
≤≤∂
≤≥
‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏ
∂Æ∑•
≤¨±±∞
±¥≥
ÏΉ ÍÒ
Æ®≤∞≠‫ ©לוח ד‬±∂± ß‫∞∞≤®¨ עמ‬π© ‫מאיסי‬ß‫מקור∫ ח‬
49
‫חינוך והשכלה‬
∑¥
‫∑‪Æ‬‬
‫בריאות‬
‫א‪ Æ‬תוחלת חיים‬
‫תוחלת החיים של הבדואים בנגב נמוכה מזו של כלל האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית בארץ‪ Æ‬על‬
‫פי נתונים משנת ∏∞∞≤¨ גברים בדואים חיים כשלוש שנים פחות מגברים בכלל האוכלוסייה הערבית וכשבע‬
‫שנים פחות מגברים יהודים‪ Æ‬נשים בדואיות חיות כארבע שנים פחות מנשים בכלל האוכלוסייה הערבית‬
‫וכשש שנים פחות מנשים יהודיות‪Æ‬‬
‫לוח ∑≤∫ תוחלת חיים ממוצעת ©בשנים® לפי קבוצת אוכלוסייה‬
‫‪¯„‚Ó‬‬
‫©≤∞∞≤≠∂∞∞≤® ‪∑µ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ·‚· ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‚·¯‪ÌÈ‬‬
‫‪∑≤Ʊ‬‬
‫‪∑µÆ±‬‬
‫‪∑πƵ‬‬
‫‪ÌÈ˘‬‬
‫‪∑¥Æπ‬‬
‫‪∑∏Ƶ‬‬
‫∞‪∏≥Æ‬‬
‫ב‪ Æ‬תמותת תינוקות‬
‫שיעור תמותת התינוקות הוא אחד ממדדי הבריאות החשובים ביותר בהערכת מצב בריאותה של אוכלוסייה‪Æ‬‬
‫שיעור זה מחושב כמספר הפטירות של יילודים ותינוקות עד גיל שנה ל‪ ±¨∞∞∞‬לידות חי‪ Æ‬על פי נתוני משרד‬
‫הבריאות חלה אמנם בשנים האחרונות ירידה כלשהי בשיעור תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הבדואית‬
‫בנגב ©מ‪ ±µÆ≥‬בשנת ‪ ≤∞∞±‬ל‪ ±±Æµ‬בשנת ∑∞∞≤®¨∂∑ אולם שיעור זה ממשיך להיות גבוה ©באופן מובהק מבחינה‬
‫סטטיסטית® ביחס לכל קבוצת אוכלוסייה אחרת בישראל‪ Æ‬על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨‬
‫שיעור תמותת התינוקות הממוצע בתקופה ∑∞∞≤≠‪ ≤∞∞π‬בקרב הבדואים בנגב היה גבוה פי ‪ ±Æµ‬משיעור תמותת‬
‫התינוקות בקרב כלל האוכלוסייה הערבית¨ ופי ‪ ≥Æ∑µ‬מבקרב האוכלוסייה היהודית‪Æ‬‬
‫‪∑µ‬‬
‫מקור הנתונים על הבדואים בנגב∫ ח‪ß‬מאיסי ©‪ ¨®≤∞∞π‬עמ‪© ≥∞ ß‬לוח מסכם ≤®‪ Æ‬הנתונים על הבדואים בנגב מתייחסים הן‬
‫לתושבים המתגוררים ביישובי הקבע והן לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪ Æ‬מקור הנתונים על כלל האוכלוסייה הערבית‬
‫והאוכלוסייה היהודית∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪© ≤∞±‬מס‪ ¨®∂± ß‬לוח ‪Æ≥Æ≤¥‬‬
‫∂∑‬
‫מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל ∂¨ עמ‪Æ≥± ß‬‬
‫‪50‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫לוח ∏≤∫ שיעורי תמותת תינוקות לפי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה‬
‫©ממוצע שנתי לתקופה ∑∞∞≤≠‪∑∑ ®≤∞∞π‬‬
‫‡‪ÈÙ¯‚‡‚ ȯÂÊ‬‬
‫‪ı¯‡‰ ÏÎ‬‬
‫‪·‚‰‬‬
‫˜·‪‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ‬‬
‫·„‪ÌȇÂ‬‬
‫‪ÌȄ‰È‬‬
‫‪ÌÈ·¯Ú‬‬
‫‪ÌȄ‰È‬‬
‫˙‪˙˜ÂÈ˙ ˙˙ÂÓ‬‬
‫‪±∞Ƶ‬‬
‫∏‪≥Æ‬‬
‫∏‪∂Æ‬‬
‫∏‪≤Æ‬‬
‫לוח ‪ ∫≤π‬שיעורי תמותת תינוקות ביישובי הקבע של הבדואים לפי יישוב‬
‫©ממוצע לתקופה ‪∑∏ ®≤∞∞∏≠≤∞∞¥‬‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫˘‪®ÈÁ ˙„ÈÏ ±¨∞∞∞–Ï© ˙˜ÂÈ˙ ˙˙ÂÓ˙ ¯ÂÚÈ‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÂÏ‬‬
‫≥‪±¥Æ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫∑‪±≤Æ‬‬
‫‪·‚· ‰¯Ú¯Ú‬‬
‫‪±≥Ƶ‬‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫∑‪±∞Æ‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫‪±±Æµ‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫∂‪±≥Æ‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫≥‪±∞Æ‬‬
‫‪ÚˆÂÓÓ‬‬
‫‪±≤Æ¥‬‬
‫על פי נתוני משרד הבריאות לשנים ‪ ¨≤∞∞µ≠≤∞∞±‬היה שיעור תמותת התינוקות עד גיל שנה במגזר הבדואי‬
‫גבוה במידה ניכרת משיעור תמותת התינוקות במגזר היהודי בנגב‪ Æ‬לא נמצא הבדל מובהק בין שיעור תמותת‬
‫התינוקות ביישובי הקבע לבין שיעורה בכפרים הבלתי מוכרים‪ Æ‬הפער בשיעור תמותת התינוקות בין המגזר‬
‫היהודי למגזר הבדואי נובע ממקרים של מומים מולדים¨ אשר שכיחותם במגזר הבדואי גבוהה על רקע‬
‫נישואין בין קרובי משפחה‪ Æ‬גורם נוסף לשיעור הגבוה של תמותת תינוקות בקרב הבדואים לעומת היהודים‬
‫בנגב הוא הפער הכלכלי‪‬חברתי שבין שתי קבוצות האוכלוסייה וריחוקם של הבדואים משירותי בריאות‪Æ‬‬
‫∑∑‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪© ≤∞±‬מס‪ ¨®∂± ß‬לוח ‪ Æ≥Ʊ±‬שיעורי תמותת התינוקות הם‬
‫ל‪ ±¨∞∞∞‬לידות חי ומייצגים ממוצע לשנים ∑∞∞≤≠‪ Æ≤∞∞π‬המונח ‪ß‬תמותת תינוקות‪ ß‬מתייחס ליילודים שטרם מלאה להם‬
‫שנת חיים אחת בעת פטירתם‪Æ‬‬
‫∏∑‬
‫המקור∫ מקסימוף ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫בריאות‬
‫‪51‬‬
‫לוח ∞≥∫ שיעורי תמותת תינוקות בקרב בדואים ויהודים בנגב‬
‫©‪∑π ®≤∞∞µ≠≤∞∞±‬‬
‫˘‪‰‬‬
‫‪Ú·˜‰ È·Â˘ÈÈ‬‬
‫‪È˙Ï·‰ ÌȯÙΉ‬‬
‫‪ÌȯÎÂÓ‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙ȇ„·‰‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙Ȅ‰ȉ‬‬
‫‪≤∞∞±‬‬
‫≥‪±∂Æ‬‬
‫≤‪±¥Æ‬‬
‫≥‪±µÆ‬‬
‫‪µÆµ‬‬
‫≤∞∞≤‬
‫∑‪±∑Æ‬‬
‫‪±∂Ƶ‬‬
‫‪±∑Ƶ‬‬
‫≥‪µÆ‬‬
‫≥∞∞≤‬
‫∏‪±≤Æ‬‬
‫∂‪±¥Æ‬‬
‫∂‪±≥Æ‬‬
‫‪µÆ¥‬‬
‫‪≤∞∞¥‬‬
‫‪±∂Æ¥‬‬
‫∞‪±∂Æ‬‬
‫‪±∂Æπ‬‬
‫≤‪¥Æ‬‬
‫‪≤∞∞µ‬‬
‫≥‪±µÆ‬‬
‫∑‪±¥Æ‬‬
‫∞‪±µÆ‬‬
‫∂‪¥Æ‬‬
‫‪È˙˘ ÚˆÂÓÓ‬‬
‫∑‪±µÆ‬‬
‫≤‪±µÆ‬‬
‫∑‪±µÆ‬‬
‫∞‪µÆ‬‬
‫ג‪ Æ‬נישואין בין קרובי משפחה והשלכותיהם‬
‫התופעה של נישואין בין קרובי משפחה נפוצה אצל הבדואים בנגב הרבה יותר מאשר בכלל החברה הערבית‬
‫בישראל‪ Æ‬על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ היקף הנישואין בתוך החמולה ©קרבה מדרגה ראשונה‬
‫או פחות® בקרב האוכלוסייה הבדואית עמד על •‪ — ∑∞Ʊ‬כמעט פי שניים מן השיעור המקביל בקרב כלל‬
‫האוכלוסייה הערבית בישראל ©•≥‪ Æ®≥∂Æ‬בתוך העדה המוסלמית גבוה שיעור הבדואיות הנישאות לקרוב‬
‫משפחה מדרגה ראשונה פי ‪ ±Æ∑µ‬משיעורן בקרב כלל העדה המוסלמית בישראל∫ •≥‪ ≥≤Æ‬לעומת •‪Ʊ∏Ƶ‬‬
‫לוח ‪ ∫≥±‬התפלגות מקרי הנישואין בחברה הערבית על פי רמת הקרבה בין החתן לכלה¨‬
‫דת וקבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® ∞∏‬
‫˜·‪‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ‬‬
‫‪˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙„ Ø ‰·¯˜‰ ‚ÂÒ‬‬
‫‪ÌÈÓÏÒÂÓ‬‬
‫‪ÌÈÓÏÒÂÓ‬‬
‫‪ÌȯˆÂ‬‬
‫„¯‪ÌÈÊÂ‬‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫˜¯·‪‰¢‡¯ ‰‚¯„Ó ‰‬‬
‫•≥‪≥≤Æ‬‬
‫•‪±∏Ƶ‬‬
‫•‪±≥Æ¥‬‬
‫•‪≤∞Æ¥‬‬
‫•‪±∏Ʊ‬‬
‫˜¯·‪ȉ˘ÏÎ ‰‬‬
‫©‪®‰ÏÂÓÁ‰‬‬
‫•∏‪≥∑Æ‬‬
‫•‪≤±Æµ‬‬
‫•∑‪µÆ‬‬
‫•∞‪∏Æ‬‬
‫•≤‪±∏Æ‬‬
‫‡‪˙È˙ÁÙ˘Ó ‰·¯˜ ÔÈ‬‬
‫•‪≤πÆπ‬‬
‫•∞‪∂∞Æ‬‬
‫•‪∏∞Æπ‬‬
‫•∂‪∑±Æ‬‬
‫•∑‪∂≥Æ‬‬
‫‪∑π‬‬
‫הנתונים המפולחים על יישובי הקבע והכפרים הבלתי מוכרים נלקחו מתוך∫ מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים‬
‫עד גיל ∂¨ עמ‪ Æ≥≤ ß‬הנתונים על כלל האוכלוסייה הבדואית והאוכלוסייה היהודית בנגב נלקחו מתוך∫ וייסבלאי ©∂∞∞≤®¨‬
‫עמ‪Ʊ≤ ß‬‬
‫∞∏‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪ ¨≤∏∂≠≤∏µ ß‬לוח ∏≤‪Ʊ±Æ‬‬
‫‪52‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫תופעת הנישואין בין קרובי משפחה באוכלוסייה הבדואית נתונה בשנים האחרונות בסימן עלייה‪ Æ‬על פי סקר‬
‫אגודת הגליל¨ עלה שיעור מקרי הנישואין בתוך החמולה הבדואית בנגב מ‪ ≤∂Æπ•‬בשנת ≥∞∞≤ ל‪ ≥∑Æ∏•‬בשנת‬
‫∑∞∞≤‪∏±Æ‬‬
‫ככלל¨ שיעור הנישואין הגבוה בין קרובי משפחה בחברה הערבית גורם לכך שסיבת המוות השכיחה ביותר‬
‫בקרב יילודים ותינוקות ©עד גיל שנה® ערבים נגרמת ממחלות תורשתיות וממומים מולדים‪ Æ‬כמו כן¨ שכיחותן‬
‫של מחלות תורשתיות או גנטיות באוכלוסייה הערבית גבוהה בהרבה מן השכיחות הממוצעת של מחלות אלו‬
‫בקרב כלל תושבי ישראל‪Æ‬‬
‫שכיחותם של מומים מולדים¨ כמו גם שיעורי תמותת תינוקות כתוצאה מהם¨ גבוהים באוכלוסייה הבדואית‬
‫הרבה יותר מאשר באוכלוסייה הערבית והיהודית גם יחד‪ Æ‬על פי נתוני משרד הבריאות היה שיעור תמותת‬
‫התינוקות בקרב הבדואים בשנת ‪ ≤∞∞µ‬כתוצאה ממומים מולדים גבוה כמעט פי שניים משיעורה בקרב כלל‬
‫האוכלוסייה הערבית ופי שישה משיעורה באוכלוסייה היהודית∫ ∏‪© µÆπ‬ל‪ ±¨∞∞∞‬לידות חי® לעומת ∑∞‪ ≥Æ‬ו‪¨±Æ∞±‬‬
‫בהתאמה‪∏≤Æ‬‬
‫תרשים ∞‪ ∫±‬שיעורי תמותת תינוקות ממומים מולדים לפי קבוצת אוכלוסייה ©‪®≤∞∞µ‬‬
‫∑‬
‫∂‬
‫‪¥‬‬
‫≥‬
‫•‪≥Ʊ‬‬
‫˘‪ÈÁ ˙„ÈÏ ±¨∞∞∞–Ï ‰˙ÂÓ˙ ȯÂÚÈ‬‬
‫•∞‪∂Æ‬‬
‫‪µ‬‬
‫≤‬
‫•∞‪±Æ‬‬
‫‪±‬‬
‫∞‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪·‚· ˙ȇ„·‰‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰‬‬
‫‪‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪˙Ȅ‰ȉ‬‬
‫‪∏±‬‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪Æ∑µ ß‬‬
‫≤∏‬
‫אמיתי ©∂∞∞≤®‪ Æ‬ראו∫ ‪.http://www.health.gov.il/download/forms/a2913_ch_d_2005.pdf‬‬
‫בריאות‬
‫‪53‬‬
‫על פי נתוני משרד הבריאות לשנים ‪ ¨≤∞∞∂≠≤∞∞¥‬הגורם העיקרי לתמותת תינוקות בדואים הוא מומים מולדים‬
‫ומחלות תורשתיות ©•∑‪ ¥≤Æ‬מכלל היילודים שנפטרים®‪ Æ‬גורם התמותה השני הוא פגות ומשקל נמוך בלידה‬
‫©•∞‪ ∏≥Æ®≤≤Æ‬להשוואה¨ על פי נתוני משרד הבריאות לשנת ‪ ≤∞∞µ‬היתה הפג‪‬ת גורם התמותה העיקרי של‬
‫תינוקות באוכלוסייה היהודית ©•∏‪ ®¥∑Æ‬בעוד שמומים מולדים היו גורם התמותה השני ©•‪ ®≥±Æ¥‬בהיקפו‪ Æ‬בכלל‬
‫האוכלוסייה הערבית¨ גורם התמותה העיקרי הוא אמנם מומים מולדים ©•∂‪ ¨®≥∏Æ‬אך בשיעור נמוך יותר ביחס‬
‫לאוכלוסייה הבדואית‪ Æ‬גורם התמותה השני הוא פג‪‬ת ©•‪∏¥Æ®≥∞Æ¥‬‬
‫תרשים ‪ ∫±±‬הגורמים העיקריים לתמותת תינוקות לפי קבוצת אוכלוסייה ©שנים נבחרות®‬
‫•∞∂‬
‫•∞‪µ‬‬
‫•∏‪¥∑Æ‬‬
‫•‪≥±Æ¥‬‬
‫•‪≥∞Æ¥‬‬
‫•∞‪≤≤Æ‬‬
‫•∞≤‬
‫•∂‪≥∏Æ‬‬
‫•∞≥‬
‫•∑‪¥≤Æ‬‬
‫•∞‪¥‬‬
‫•∞‪±‬‬
‫•∞‬
‫‪˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫©‪®≤∞∞µ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫©‪®≤∞∞µ‬‬
‫‪ÍÂÓ ‰„ÈÏ Ï˜˘Ó ˙‚Ù‬‬
‫‪˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫©‪®≤∞∞∂≠≤∞∞¥‬‬
‫‪˙ÂÈ˙˘¯Â˙ ˙ÂÏÁÓ ÌÈ„ÏÂÓ ÌÈÓÂÓ‬‬
‫‪ I‬המקרה של שבט א‪‬סייד‬
‫אחת הדוגמאות הבולטות ביותר להשפעות גנטיות של נישואין בין קרובי משפחה היא המקרה של שבט‬
‫א‪‬סייד‪ Æ‬הכפר בו שוכן השבט הוקם סביב שנת ∞∞∏‪ ±‬על ידי בדואי שהגיע ממצרים ונשא בדואית מקומית‬
‫לאישה‪ Æ‬הכפר¨ הסמוך לעיירה הבדואית חורה¨ נכלל כיום בתחום השיפוט של המועצה האזורית אבו בסמה‪Æ‬‬
‫לאורך השנים נרתעו שבטים אחרים באזור מקשרי נישואין עם שבט א‪‬סייד¨ שנתפס נוכרי בעיניהם¨‬
‫≥∏‬
‫מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל שש¨ עמוד ≤≥‪Æ‬‬
‫‪∏¥‬‬
‫אמיתי ©∂∞∞≤®‪Æ‬‬
‫‪54‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫ולפיכך רבו הנישואין בין בני השבט לבין עצמם‪ Æ‬תהליך זה תרם להיווצרות מטען גנטי זהה בקרב בני השבט‬
‫ולעלייה בשכיחותם של מומים גנטיים מולדים‪ Æ‬כ‪ ¥•‬מבני השבט ©∞‪ ±µ‬מתוך ∞∞‪ ≥¨µ‬תושבים® הם חירשים —‬
‫שיעור גבוה במיוחד בהשוואה לשיעור החירשות בישראל ©•‪ Æ®∞Ʊ‬מדובר בשילוב בין מוטציה גנטית‬
‫הגורמת לחירשות ונפוצה רק בקרב בני השבט¨ לבין שכיחותם הגבוהה של מקרי הנישואין בין קרובי‬
‫משפחה‪ Æ‬בסקר שנערך בשבט¨ התגלה כי •∑≤ מן הנישואין בקרבו היו בין בני דודים וכי •‪ ∂µ‬מן הזוגות‬
‫הנשואים הם שארים ברמת קרבה משפחתית כלשהי‪ Æ‬על פי ההערכה¨ כרבע מבני השבט נושאים‬
‫כיום בדמם את המוטציה הגנטית הגורמת לחירשות‪ Æ‬היות שבארבעת הדורות האחרונים לא נרקמו‬
‫קשרי נישואין בין בני השבט לקהילות אחרות¨ חולקים בניו ובנותיו מטען גנטי דומה מאוד‪ Æ‬כתוצאה‬
‫משכיחותם הגבוהה של מקרי החירשות בכפר¨ פיתחו בני השבט במרוצת השנים שפת סימנים ייחודית‬
‫המשמשת את כל הקהילה בכפר¨ חירשים ושומעים כאחד¨ שנפוצה והפכה אצלם לשפה שנייה‪∏µÆ‬‬
‫ד‪ Æ‬תחלואה במחלות כרוניות‬
‫על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ דיווחו •‪ ∑Ʊ‬מן הבדואים בנגב כי לקו במחלה כרונית כלשהי ואובחנו‬
‫בפועל כחולים בה ©•∂‪ ∂Æ‬בקרב גברים ו‪ ∑Æ∂•‬בקרב נשים®‪ Æ‬חמש המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר‬
‫באוכלוסייה הבדואית הן ©לפי סדר יורד®∫ יתר לחץ דם¨ סוכרת¨ אסתמה¨ עודף כולסטרול ודלקת פרקים‪Æ‬‬
‫גברים בדואים סובלים בעיקר מסוכרת ©•∞‪ ¨®≤Æ‬יתר לחץ דם ©•∂‪ ¨®±Æ‬ואסתמה ©•‪ ¨®±Æµ‬בעוד שנשים בדואיות‬
‫סובלות בעיקר מיתר לחץ דם ©•∏‪ ¨®≤Æ‬סוכרת ©•‪ ¨®±Æπ‬ודלקת פרקים ©•‪Æ®±Æ¥‬‬
‫שיעורם של החולים באסתמה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ©•≥‪ ®≤Æ‬גבוה פי ∂‪ ±Æ‬משיעורם הכללי באוכלוסייה‬
‫הבדואית ©•‪ ®±Æ¥‬ופי שלושה משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה הערבית ©•∏‪ Æ®∞Æ‬ייתכן שסמיכותם של יישובים‬
‫בדואיים בלתי מוכרים אל מפעלי התעשייה ברמת חובב שבנגב¨ היא הגורמת לשיעורי תחלואה גבוהים מן‬
‫הממוצע באסתמה ביישובים אלה‪ Æ‬מחלות כרוניות אחרות הנפוצות בקרב תושבי הכפרים הבלתי מוכרים הן‬
‫יתר לחץ דם ©•≤‪ ¨®≤Æ‬דלקת פרקים ©•∑‪ ¨®±Æ‬סוכרת ©•∂‪ ®±Æ‬וכאבי ראש כרוניים ©•‪∏∂Æ®±Æ±‬‬
‫‪∏µ‬‬
‫;‪Sandler, Meir, Padden & Aronoff (2005), pp. 2661-2665‬‬
‫למחקרים העוסקים במקרה של שבט א‪‬סייד ראו∫‬
‫‪ ¨Kisch, in: Van Cleve (2004), pp. 148-173‬וכן∫ בן שמחון ©‪ ¥‬ביוני ‪ ± ¨®≤∞∞¥‬מכל ∞≤¨ הארץ¨ מוסף שבועי‪ ª‬סער ©≤≤‬
‫בפברואר ‪ ¨®≤∞∞µ‬סימן שנולדים עם זה¨ הארץ‪Æ‬‬
‫∂∏‬
‫הגם שעל פי ממצאי הסקר¨ שיעור החולים במחלות כרוניות בקרב הבדואים נמוך משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה‬
‫הערבית ©•‪ ∑Ʊ‬לעומת •‪ ¨®±≤Ʊ‬יש לזכור כי הסקר הסתמך על תשובות הנשאלים אשר דיווחו כי לקו במחלה כלשהי‬
‫ואובחנו כלוקים במחלה בפועל בעקבות דיווחם‪ Æ‬לאור העובדה ששיעורן של המשפחות הבדואיות המתגוררות במרחק‬
‫העולה על חמישה ק‪¢‬מ ממרפאה קרובה או מרופא פרטי גבוה פי שניים עד שלושה מן השיעור המקביל של משפחות‬
‫בכלל האוכלוסייה הערבית ©ראו לוח ∏ בסעיף ≥‪Æ‬ד לעיל®¨ ניתן לשער כי תמונת המצב לגבי מחלות כרוניות בקרב‬
‫האוכלוסייה הבדואית¨ כפי שמצטיירת מנתוני הסקר¨ אינה משקפת בהכרח את המציאות וכי רבים באוכלוסייה זו אינם‬
‫מאובחנים מן הסתם על ידי רופא‪Æ‬‬
‫בריאות‬
‫‪55‬‬
‫לוח ≤≥∫ מחלות כרוניות נפוצות לפי קבוצת אוכלוסייה‬
‫‪˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫©∑∞∞≤® ∑∏‬
‫‪ÌȯÎÂÓ È˙Ï· ÌȯÙÎ ∫‰ÊÓ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪‰ÏÁÓ‰ ‚ÂÒ‬‬
‫‡‪ÌÈÏÂÁ‰ ÊÂÁ‬‬
‫‪‰ÏÁÓ‰ ‚ÂÒ‬‬
‫‡‪ÌÈÏÂÁ‰ ÊÂÁ‬‬
‫‪‰ÏÁÓ‰ ‚ÂÒ‬‬
‫‡‪ÌÈÏÂÁ‰ ÊÂÁ‬‬
‫‪Ì„ ıÁÏ ¯˙È‬‬
‫•≤‪≤Æ‬‬
‫‡‪‰Ó˙Ò‬‬
‫•≥‪≤Æ‬‬
‫‪Ì„ ıÁÏ ¯˙È‬‬
‫•∏‪≥Æ‬‬
‫‪˙¯ÎÂÒ‬‬
‫•∞‪≤Æ‬‬
‫‪Ì„ ıÁÏ ¯˙È‬‬
‫•≤‪≤Æ‬‬
‫‪˙¯ÎÂÒ‬‬
‫•∂‪≥Æ‬‬
‫‡‪‰Ó˙Ò‬‬
‫•‪±Æ¥‬‬
‫„‪ÌȘ¯Ù ˙˜Ï‬‬
‫•∑‪±Æ‬‬
‫‪ϯËÒÏÂÎ‬‬
‫•‪≤Ƶ‬‬
‫‪ϯËÒÏÂÎ‬‬
‫•‪±Æ±‬‬
‫‪˙¯ÎÂÒ‬‬
‫•∂‪±Æ‬‬
‫„‪‰È˙Ù˜ÒÈ‬‬
‫•≤‪≤Æ‬‬
‫„‪ÌȘ¯Ù ˙˜Ï‬‬
‫•∞‪±Æ‬‬
‫‪˘‡¯ È·‡Î‬‬
‫•‪±Æ±‬‬
‫·‪·Ï ˙ÂÈÚ‬‬
‫•∑‪±Æ‬‬
‫ה‪ Æ‬מוגבלויות פיזיות ונכ‪‬יות‬
‫ככלל¨ שיעורם של בעלי מוגבלות פיזית ונכ‪‬ת באוכלוסייה הערבית גבוה משיעורם באוכלוסייה היהודית‪ Æ‬על‬
‫פי נתונים לשנת ∑∞∞≤¨ סבלו כ‪ ≤∂•‬מן האוכלוסייה הערבית בגילאי ∞≤≠‪ ∂¥‬ממוגבלות פיזית או נכות כלשהי¨‬
‫לעומת כ‪ ±∏•‬מן האוכלוסייה היהודית בגילאים אלה‪ Æ‬שיעורם של הסובלים ממוגבלות קשה באוכלוסייה‬
‫הערבית היה גבוה כמעט פי שלושה משיעורם באוכלוסייה היהודית∫ •‪ ±¥Æ¥‬לעומת •‪ µÆ±‬בהתאמה‪∏∏Æ‬‬
‫שיעורם של הנכים הסובלים מבעיות מוטוריות באוכלוסייה הבדואית נמוך במעט משיעורם בקרב כלל‬
‫האוכלוסייה הערבית∫ •≥‪ ≤πÆ‬לעומת •≤‪ Æ≥µÆ‬לעומת זאת¨ שיעורם של נכים הסובלים מנכויות בתחום הדיבור‬
‫והשמיעה באוכלוסייה הבדואית ©•∏‪ ¨®≤≥Æ‬בתחום הנפשי או בתחום הנפשי והמוטורי במשולב ©•∞‪— ®≤∞Æ‬‬
‫גבוהים משמעותית משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה הערבית ©•≤‪ ∑Æ‬ו‪ ±≥Ʊ•‬בהתאמה®‪ Æ‬שיעורם של לקויי‬
‫ראייה באוכלוסייה הבדואית ©•∏‪ ®∂Æ‬נמוך במיוחד בהשוואה לשיעורם בקרב האוכלוסייה הערבית כולה‬
‫©•∏‪Æ®≤≤Æ‬‬
‫∑∏‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪ ¨≤∂≤≠≤∂± ß‬לוחות ‪Ʊ±Æµ ¨±±Æ¥‬‬
‫∏∏‬
‫נאון ©‪ ¨®≤∞∞π‬עמ‪Ƶ ß‬‬
‫‪56‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫לוח ≥≥∫ התפלגות הסובלים מנכות באוכלוסייה הבדואית ובכלל האוכלוסייה הערבית לפי‬
‫סוג הנכות ©∑∞∞≤® ‪∏π‬‬
‫‪˙ÂÎ‰ ‚ÂÒ‬‬
‫‪˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫‪˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ‬‬
‫¯‡‪‰ÈÈ‬‬
‫•∏‪∂Æ‬‬
‫•∏‪≤≤Æ‬‬
‫˘‪‰ÚÈÓ‬‬
‫•‪πƵ‬‬
‫•∏‪±∞Æ‬‬
‫„‪‰ÚÈӢ ¯Â·È„ ‡ ¯Â·È‬‬
‫•∏‪≤≥Æ‬‬
‫•≤‪∑Æ‬‬
‫‪˙ȯÂËÂÓ‬‬
‫•≥‪≤πÆ‬‬
‫•≤‪≥µÆ‬‬
‫‪˙ȯÂËÂÓ ˙È˘Ù ‡ ˙È˘Ù‬‬
‫•∞‪≤∞Æ‬‬
‫•‪±≥Ʊ‬‬
‫¯·–˙‪˙ÈÓÂÁ‬‬
‫•‪∏Æ¥‬‬
‫•∏‪∂Æ‬‬
‫‡‪˙¯Á‬‬
‫•≤‪≤Æ‬‬
‫•‪¥Æ±‬‬
‫ו‪ Æ‬ילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם‬
‫ילדים עם צרכים מיוחדים הם אלה הסובלים ממחלה כרונית או מנכות כלשהי הנמשכת שנה ויותר ומשפיעה‬
‫על תפקודם היומיומי‪ Æ‬על פי דו‪¢‬ח מחקר מטעם מכון ברוקדייל¨ שיעור הילדים בעלי צרכים מיוחדים‬
‫באוכלוסייה הבדואית בנגב הוא •‪ ¨πƱ‬בעוד ששיעורם בקרב כל הילדים הערבים הוא •≥‪ ∏Æ‬ובקרב הילדים‬
‫היהודים הוא •∂‪π∞Æ∑Æ‬‬
‫‪∏π‬‬
‫סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ‪ ¨≤∂∂ ß‬לוח ‪±±Æπ‬‬
‫∞‪π‬‬
‫הנתונים על הבדואים נכונים לשנת ≥∞∞≤ והנתונים על ערבים ויהודים נכונים לשנת ∏‪ Ʊππ‬ראו∫ שטרוסברג¨ נאון וזיו‬
‫©∏∞∞≤®¨ עמ‪ Æ∑ ß‬לדו‪¢‬ח המלא ראו∫ ‪.http://brookdaleheb.jdc.org.il/files/PDF/503-08-RR-BedouinHEB.pdf‬‬
‫בריאות‬
‫‪57‬‬
‫תרשים ≤‪ ∫±‬ילדים עם צרכים מיוחדים לפי קבוצת אוכלוסייה‬
‫•∞‪±‬‬
‫•‪πƵ‬‬
‫•∂‪∑Æ‬‬
‫•∏‬
‫•≥‪∏Æ‬‬
‫•‪∏Ƶ‬‬
‫•‪πƱ‬‬
‫•‪π‬‬
‫•‪∑Ƶ‬‬
‫•∑‬
‫‪ÌÈ„Â‰È ÌÈ„ÏÈ‬‬
‫©∏‪®±ππ‬‬
‫‪ÌÈ·¯Ú ÌÈ„ÏÈ‬‬
‫©∏‪®±ππ‬‬
‫‪Ìȇ„· ÌÈ„ÏÈ‬‬
‫©≥∞∞≤®‬
‫לפי דו‪¢‬ח לשכת הבריאות של מחוז הדרום במשרד הבריאות¨ •‪ π‬מכלל הילדים הבדואים בנגב סובלים‬
‫מעיכוב התפתחותי‪ Æ‬על פי חלק מן הדיווחים קיים תת‪‬אבחון בקרב הילדים הערבים והבדואים ומכאן שייתכן‬
‫כי שיעור הילדים בעלי צרכים מיוחדים באוכלוסיות אלו אף גבוה יותר‪ Æ‬לפי דיווחים אלה¨ שיעור הילדים‬
‫הבדואים הסובלים ממחלות כרוניות עולה פי שניים על מספרם של ילדים ערבים ויהודים הסובלים מכך‪π±Æ‬‬
‫ככל שהרמה החברתית‪‬כלכלית של יישוב נמוכה יותר¨ כן גבוה שיעורם של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים‬
‫ביישוב‪ Æ‬על פי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד לשנת ∑∞∞≤¨ יותר מ‪ µ∞•‬מראשי המשפחות באוכלוסייה‬
‫הבדואית אשר יש בהן ילד עם צרכים מיוחדים¨ אינם עובדים ומצבם הכלכלי ירוד‪ Æ‬השיעורים המקבילים‬
‫באוכלוסייה הערבית והיהודית הם •≥‪ ¥‬ו‪ ≥∞•‬בהתאמה‪ Æ‬משפחות בדואיות עם ילד בעל צרכים מיוחדים‬
‫מתקשות לקבל שירותים שונים¨ בעיקר מחמת עלותם הגבוהה של השירותים ©•‪ ∑¥‬מהמשפחות® או מיקומם‬
‫הרחק מן הבית ©•≤∑ מהמשפחות®‪π≤Æ‬‬
‫‪π±‬‬
‫מוראד ©יולי ‪ ¨®≤∞∞π‬נגישות שירותי בריאות לילדים עם מוגבלויות במגזר הבדווי בנגב‪ Æ‬עניין של גישה¨ גיליון ‪ ¨π‬עמ‪Æ¥µ ß‬‬
‫ראו∫ ‪.http://www.veredbitan.com/WD/shekel/shekel_mag9/Vol9_43.pdf‬‬
‫≤‪π‬‬
‫המועצה הלאומית לשלום הילד¨ ילדים מיוחדים בישראל ∑∞∞≤∫ לקט נתונים‪Æ‬‬
‫ראו∫ ‪.http://children.org.il/Files/File/leket%20tzrachim.doc‬‬
‫‪58‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫מקורות‬
‫אבו בדר¨ ס‪ ¨Æ‬וגוטליב¨ ד‪ Æ®≤∞∞∏© Æ‬עוני¨ חינוך ותעסוקה בחברה הערבית‪‬בדואית∫ מבט השוואתי‪ Æ‬בתוך∫ סדרת‬
‫מחקרי מדיניות∫ מחקר מדיניות ∂‪ Æ‬ירושלים∫ מכון ון ליר¨ המוסד לביטוח לאומי‪Æ‬‬
‫אגודת הגליל¨ רכאז ואל‪‬אהאלי ©∏∞∞≤®‪ Æ‬הפלסטינים בישראל∫ סקר חברתי‪‬כלכלי¨ ∑∞∞≤ — ממצאים‬
‫עיקריים‪ Æ‬שפרעם‪Æ‬‬
‫אמיתי¨ י‪ Æ®≤∞∞∂© Æ‬דו‪¢‬ח תמותת תינוקות וילדים עד גיל ‪ µ‬בישראל לשנת ‪ Æ≤∞∞µ‬ירושלים∫ משרד הבריאות¨‬
‫שירותי בריאות הציבור‪Æ‬‬
‫בן דוד¨ י‪ Æ®≤∞∞¥© Æ‬הבדווים בישראל∫ היבטים חברתיים וקרקעיים‪ Æ‬ירושלים∫ המכון לחקר מדיניות קרקעית‬
‫ושימושי קרקע ע‪¢‬ש בן שמש¨ מכון ירושלים לחקר ישראל‪Æ‬‬
‫בנדלק¨ ז‪ Æ®≤∞∞π© Æ‬ממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים¨ ∏∞∞≤‪ Æ‬ירושלים∫ המוסד‬
‫לביטוח לאומי¨ מנהל המחקר והתכנון‪Æ‬‬
‫גרדוס¨ י‪ ¨Æ‬ונוריאל¨ ר‪ Æ®≤∞∞∏© Æ‬התעשייה בנגב∫ תהליכים¨ מבנה¨ מיקום — סקר תעשיות בנגב ∏∞∞≤‪ Æ‬מרכז‬
‫הנגב לפיתוח אזורי¨ הרשות לפיתוח הנגב‪Æ‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ סקר כוח אדם לשנת ∑∞∞≤‪Æ‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ‪© ≤∞∞µ‬מס‪Æ®µ∂ ß‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∂∞∞≤ ©מס‪Æ®µ∑ ß‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ‪© ≤∞∞π‬מס‪Æ®∂∞ ß‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪© ≤∞±‬מס‪Æ®∂± ß‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי¨ מנהל המחקר והתכנון ©‪ ¨®≤∞∞π‬סקירה שנתית ∏∞∞≤‪Æ‬‬
‫המועצה הלאומית לשלום הילד¨ ילדים מיוחדים בישראל ∑∞∞≤∫ לקט נתונים‪Æ‬‬
‫המועצה הלאומית לשלום הילד¨ לקט נתונים מתוך השנתון ‪ß‬ילדים בישראל ∞‪Æß≤∞±‬‬
‫וייסבלאי¨ א‪ Æ®≤∞∞∂© Æ‬ילדים במגזר הבדואי בנגב∫ תמונת מצב‪ Æ‬ירושלים∫ הכנסת¨ מרכז המחקר והמידע‪Æ‬‬
‫ח‪ß‬מאיסי¨ ר‪© Æ‬עורך®¨ ©‪ Æ®≤∞∞π‬ספר החברה הערבית בישראל ©≥®∫ אוכלוסייה¨ חברה¨ כלכלה‪ Æ‬ירושלים∫ מכון‬
‫ון ליר¨ הוצאת הקיבוץ המאוחד‪Æ‬‬
‫חשן¨ מ‪ Æ®≤∞∞∏© Æ‬שנתון סטטיסטי לירושלים לשנת ∑∞∞≤≠∏∞∞≤‪ Æ‬ירושלים∫ מכון ירושלים לחקר ישראל‪Æ‬‬
‫לוי¨ ר‪© Æ‬עורכת®¨ ©‪ Æ®≤∞∞π‬נתוני בחינות בגרות תשס‪¢‬ח — ∏∞∞≤‪ Æ‬ירושלים∫ משרד החינוך¨ המנהל הפדגוגי¨‬
‫אגף א‪ ß‬בחינות‪Æ‬‬
‫לוינסון¨ א‪ ¨Æ‬ויוגב¨ ה‪© Æ‬עורכות®¨ ©‪ Æ®≤∞∞¥‬שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב לשנת ‪ ¨≤∞∞¥‬מס‪ Æ≤ ß‬באר שבע∫ המרכז‬
‫לחקר החברה הבדואית והתפתחותה¨ מרכז הנגב לפיתוח אזורי¨ בשיתוף קרן קונרד אדנאואר‪Æ‬‬
‫מקורות‬
‫‪59‬‬
‫מוראד¨ מ‪© Æ‬יולי ‪ Æ®≤∞∞π‬נגישות שירותי בריאות לילדים עם מוגבלויות במגזר הבדווי בנגב‪ Æ‬עניין של גישה¨‬
‫גיליון ‪Æπ‬‬
‫מנאע¨ ע‪© Æ‬עורך®¨ ©∏∞∞≤®‪ Æ‬ספר החברה הערבית בישראל ©≤®∫ אוכלוסייה¨ חברה¨ כלכלה‪ Æ‬ירושלים∫ מכון ון‬
‫ליר¨ הוצאת הקיבוץ המאוחד‪Æ‬‬
‫מקסימוף¨ ש‪ Æ®≤∞∞π© Æ‬הרשויות המקומיות בישראל¨ ∏∞∞≤ ©פרסום מס‪ Æ®±≥µ∏ ß‬ירושלים∫ הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה ומשרד הפנים — האגף למנהל מוניציפאלי¨ המחלקה למחקר‪Æ‬‬
‫משרד הבריאות ©מחברים שונים®¨ ©∏∞∞≤®‪ Æ‬מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל ∂ שנים‬
‫ביישובי הקבע ובכפרים הבלתי מוכ¯ים בנגב‪© Æ‬פרסום מס‪ Æ®≥±¥ ß‬לשכת הבריאות ≠ מחוז הדרום¨‬
‫המרכז הלאומי לבקרת מחלות‪Æ‬‬
‫נאון¨ ד‪© Æ‬עורכת®¨ ©‪ Æ®≤∞∞π‬מבוגרים בעלי מוגבלות בישראל‪ Æ‬ירושלים∫ מאיירס‪‬ג‪ß‬וינט — מכון ברוקדייל¨‬
‫המרכז לחקר מוגבלויות ותעסוקת אוכלוסיות מיוחדות‪Æ‬‬
‫נוריאל¨ ר‪ ¨Æ‬ולוינסון¨ א‪© Æ‬עורכים®¨ ©∏∞∞≤®‪ Æ‬שנתון סטטיסטי לנגב ∑∞∞≤∫ ממצאים עיקריים‪ Æ‬באר שבע∫ מרכז‬
‫הנגב לפיתוח אזורי¨ הרשות לפיתוח הנגב‪Æ‬‬
‫סבירסקי¨ ש‪ ¨Æ‬וחסון¨ י‪ Æ®≤∞∞µ© Æ‬אזרחים שקופים∫ מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב‪ Æ‬תל‪‬אביב∫ מרכז‬
‫אדוה‪Æ‬‬
‫עבאס¨ ו‪ Æ®≤∞∞π© Æ‬יוצאים ידי חובה∫ שירותי הבריאות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב‪ Æ‬רופאים לזכויות אדם¨‬
‫המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב‪Æ‬‬
‫פלאקס‪‬מנוב¨ נ‪ Æ®≤∞∞∂© Æ‬פרופיל בריאותי‪‬חברתי של היישובים בישראל ∏‪ Æ≤∞∞≤≠±ππ‬ירושלים∫ הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה¨ משרד הבריאות¨ האגף לכלכלה וביטוח בריאות‪Æ‬‬
‫ציבל¨ נ‪ Æ®≤∞∞π© Æ‬אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית‪‬כלכלית של האוכלוסייה בשנת‬
‫∂∞∞≤ — לקט נתונים‪ Æ‬ירושלים∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪Æ‬‬
‫שטרוסברג¨ נ¨‪ Æ‬נאון ד‪ ¨Æ‬וזיו¨ ע‪ Æ®≤∞∞∏© Æ‬ילדים עם צרכים מיוחדים באוכלוסייה הבדואית בנגב∫ מאפיינים¨‬
‫דפוסי שימוש בשירותים והשלכות הטיפול בהם על האמהות‪ Æ‬ירושלים∫ מאיירס‪‬ג‪ß‬וינט — מכון‬
‫ברוקדייל¨ המרכז לחקר מוגבלויות ואוכלוסיות מיוחדות‪Æ‬‬
‫‪Abu-Bader, S. & Gottlieb D. (2009). Poverty, Education and Employment in the Arab-Bedouin‬‬
‫‪Society: A Comparative View. Jerusalem: National Insurance Institute, Research and‬‬
‫‪Planning Administration.‬‬
‫‪Kisch, S. (2004). Negotiating (Genetic) Deafness in a Bedouin Community. In: J. van Cleve‬‬
‫‪(editor), Genetics, Disability and Deafness, (Washington DC: Gallaudet University‬‬
‫‪Press), pp. 148-173.‬‬
‫‪Sandler, W., Meir, I., Padden C. & Aronoff M. (2005). The Emergence of Grammar Systematic‬‬
‫‪Structure in a New Language. Proceedings of the National Academy of Sciences of the‬‬
‫‪United States of America, Vol. 102, pp. 2661-2665.‬‬
‫‪60‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫רשימת הלוחות‬
‫לוח ‪∫±‬‬
‫מאפיינים דמוגראפיים נבחרים של האוכלוסייה ברשויות מקומיות בדואיות ויהודיות בנגב‬
‫לוח ≤∫‬
‫חמש הערים הערביות הגדולות בישראל‬
‫לוח ≥∫‬
‫ריבוד גילאים על פי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה ©ממוצע ∑∞∞≤®‬
‫לוח ‪∫¥‬‬
‫שיעורי פריון כולל וריבוי טבעי לפי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה ©‪®≤∞∞π‬‬
‫לוח ‪∫µ‬‬
‫התפלגות משקי בית לפי גודלם ולפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ∂∫‬
‫צפיפות הדיור במשק בית לפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ∑∫‬
‫רמת החיבור לתשתיות ביישובי הבדואים בנגב מול כלל היישובים הערביים בארץ ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ∏∫‬
‫המרחק משירותים ציבוריים על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ‪∫π‬‬
‫רמת חשיפה למפגעים סביבתיים על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ∞‪ ∫±‬שיעור משקי הבית שבבעלותם מוצרים בני קיימא לפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ‪ ∫±±‬שיעורי השימוש במחשב¨ באינטרנט ובטלפון נייד לפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ≤‪ ∫±‬שיעורי ההשתייכות לכוח העבודה האזרחי ושיעורי האבטלה באוכלוסייה הבדואית ובכלל‬
‫האוכלוסייה הערבית ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ≥‪ ∫±‬שיעורי ההשתייכות לכוח העבודה האזרחי ושיעורי אבטלה בנגב על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ‪ ∫±¥‬התפלגות ההכנסה הממוצעת ברוטו של משקי בית באוכלוסייה הבדואית ובכלל האוכלוסייה‬
‫הערבית ©‪®≤∞∞µ‬‬
‫לוח ‪ ∫±µ‬התפלגות שכירים ביישובים בדואיים ויהודיים בנגב לפי קבוצות שכר ©∏∞∞≤®‬
‫לוח ∂‪ ∫±‬ממוצע שכר חודשי של שכירים ביישובים בדואיים ויהודיים בנגב לפי מגדר ©∏∞∞≤®‬
‫לוח ∑‪ ∫±‬יישובי האשכול התחתון במדד החברתי‪‬כלכלי ©∂∞∞≤®‬
‫לוח ∏‪ ∫±‬תחולת העוני בקרב נפשות על פי קבוצת אוכלוסייה ©‪®≤∞∞∑ ¨≤∞∞¥‬‬
‫לוח ‪ ∫±π‬הקשר בין רמת ההשכלה לתחולת העוני באוכלוסייה הבדואית ובאוכלוסייה הערבית בכלל ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ∞≤∫ רמת ההשכלה לפי סוג התעודה הגבוהה ביותר¨ מגדר וקבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ‪ ∫≤±‬הישגים של תלמידי כיתות ה‪ ß‬ו≠ח‪ ß‬במבחני מיצ‪¢‬ב לפי סוג מערכת החינוך ©תשס‪¢‬ו¨ ∂∞≠‪®≤∞∞µ‬‬
‫לוח ≤≤∫ אחוז הזכאים לתעודת בגרות והעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות ביישובים בדואיים‬
‫וביישובים יהודיים בנגב לפי מערכת חינוך ©תשס‪¢‬ח¨ ∏∞≠∑∞∞≤®‬
‫לוח ≥≤∫ שיעורי נשירת תלמידים בכיתה ח‪≠ß‬י‪¢‬ב ממערכת החינוך ©תשס‪¢‬ה¨ ‪®≤∞∞¥≠∞µ‬‬
‫לוח ‪ ∫≤¥‬בדואים וערבים שעזבו את בית הספר לפני סיום התיכון לפי מגדר ולפי הגורם להפסקת לימודיהם‬
‫©‪®≤∞∞¥‬‬
‫רשימת הלוחות‬
‫‪61‬‬
‫לוח ‪ ∫≤µ‬סטודנטים בדואים וערבים באוניברסיטאות בישראל ©תשס‪¢‬ו¨ ∂∞≠‪®≤∞∞µ‬‬
‫לוח ∂≤∫ בדואים וערבים בעלי תארים מאוניברסיטאות בישראל ©תשס‪¢‬ה¨ ‪®≤∞∞¥≠∞µ‬‬
‫לוח ∑≤∫ תוחלת חיים ממוצעת ©בשנים® לפי קבוצת אוכלוסייה ©∂∞∞≤≠≤∞∞≤®‬
‫לוח ∏≤∫ שיעורי תמותת תינוקות לפי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה ©ממוצע שנתי לתקופה‬
‫∑∞∞≤≠‪®≤∞∞π‬‬
‫לוח ‪ ∫≤π‬שיעורי תמותת תינוקות ביישובי הקבע של הבדואים לפי יישוב ©ממוצע שנתי לתקופה‬
‫‪®≤∞∞∏≠≤∞∞¥‬‬
‫לוח ∞≥∫ שיעורי תמותת תינוקות בקרב בדואים ויהודים בנגב ©‪®≤∞∞µ≠≤∞∞±‬‬
‫לוח ‪ ∫≥±‬התפלגות מקרי הנישואין בחברה הערבית על פי רמת הקרבה בין החתן לכלה¨ דת וקבוצת‬
‫אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ≤≥∫ מחלות כרוניות נפוצות לפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫לוח ≥≥∫ התפלגות הסובלים מנכות בקרב האוכלוסייה הבדואית ובכלל האוכלוסייה הערבית לפי סוג הנכות‬
‫©∑∞∞≤®‬
‫רשימת התרשימים‬
‫תרשים ‪ ∫±‬התפלגות אוכלוסיית הבדואים בישראל ©‪®≤∞∞π‬‬
‫תרשים ≤∫ התפלגות אוכלוסיית הנגב לפי דת ©‪®≤∞∞∂≠±πππ‬‬
‫תרשים ≥∫ התפלגות האוכלוסייה הבדואית בנגב לפי צורת היישוב ©‪®≤∞∞π‬‬
‫תרשים ‪ ∫¥‬התפלגות משקי בית לפי גודלם ולפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫תרשים ‪ ∫µ‬שיעורי האבטלה ביישובי הבדואיים וביישובים יהודיים בנגב ©∂∞∞≤≠‪®≤∞∞π‬‬
‫תרשים ∂∫ שיעור יודעי קרוא וכתוב לפי גיל וקבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫תרשים ∑∫ שיעורי אי‪‬למידה בבית הספר על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤®‬
‫תרשים ∏∫ התפלגות שיעור הזכאים לתעודת בגרות ושיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות‬
‫בקרב תלמידי י‪¢‬ב בנגב ובכל הארץ לפי רמה חברתית‪‬כלכלית וקבוצת אוכלוסייה ©תשס‪¢‬ח¨‬
‫∏∞≠∑∞∞≤®‬
‫תרשים ‪ ∫π‬שיעור הזכאות לתעודת בגרות לפי מערכת חינוך ©≥∞∞≤≠‪®≤∞∞π‬‬
‫תרשים ∞‪ ∫±‬שיעורי תמותת תינוקות ממומים מולדים לפי קבוצת אוכלוסייה ©‪®≤∞∞µ‬‬
‫תרשים ‪ ∫±±‬הגורמים העיקריים לתמותת תינוקות לפי קבוצת אוכלוסייה ©שנים נבחרות®‬
‫תרשים ≤‪ ∫±‬ילדים עם צרכים מיוחדים לפי קבוצת אוכלוסייה‬
‫‪62‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫רשימת המפות‬
‫מפה ‪ ∫±‬חבל ארץ הנגב לפי תיחומים מוניציפאליים ©∑∞∞≤®‬
‫מפה ≤∫ יישובי הקבע ואזורי הכפרים הבלתי מוכרים לפי שבטים ©‪®≤∞∞¥‬‬
‫מפה ≥∫ יישובי המועצה האזורית אבו בסמה ©∞‪®≤∞±‬‬
‫רשימת המפות‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫ד‪¢‬ר ת‪ß‬אבת אבו ראס‬
‫אוניברסיטת בן‪‬גוריון בנגב‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫תוכן העניינים‬
∂π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ הקדמה‬Ʊ
∂π
Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫מבוא‬
∑∞
Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫בנגב‬
∑±
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
∑±
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
∑¥
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫ חברה וכלכלה‬Æ≤
∑¥
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫ דמוגרפיה‬Æ‫א‬
∑∂
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫ פוליגמיה‬Æ‫ב‬
∑∑
Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫חינוך‬
∏±
Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫ל‬¢‫לצה‬
∏≥
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
∏¥
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
∏∂
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
∏∏
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
π∞
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
π∞
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫ החיים הפוליטיים‬Æ‫א‬
π±
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫ השלטון המקומי‬Æ‫ב‬
πµ
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
π∑
Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫מוכרים‬
π∏
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
π∏
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
π∏
Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫הבעיה‬
.I
ππ
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫תולדות הבעיה‬
.II
ππ
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫אדמות הנגב לאחר הקמת מדינת ישראל‬
.III
67
Æ‫א‬
‫ תולדות הבדואים‬Æ‫ב‬
±π∏∞≠±π¥∏ ‫מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב בשנים‬
Æ‫ג‬
‫ החלטות הממשלה בנוגע למגזר הבדואי‬Æ‫ד‬
Æ‫ג‬
‫ גיוס צעירים‬Æ‫ד‬
‫ בריאות‬Æ‫ה‬
‫השכלה ותעסוקת נשים‬
Æ‫ו‬
‫תעשייה¨ מסחר ותעסוקה‬
Æ‫ז‬
‫ החברה האזרחית‬Æ‫ח‬
‫ פוליטיקה‬Æ≥
‫המועצה האזורית אבו בסמה‬
.I
‫המועצה האזורית לכפרים הבלתי‬
.II
‫ קרקעות והתיישבות‬Æ¥
‫ סוגיית קרקעות הבדואים‬Æ‫א‬
±∞±
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫אדמות הנגב כיום‬
.IV
±∞≥
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫ועדת גולדברג והמלצותיה‬
.V
±∞¥
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
±∞µ
Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫בנגב‬
±∞∑
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫ הכפרים הבלתי מוכרים בנגב‬Æ‫ב‬
‫בנייה בלתי חוקית והריסת מבנים ביישובי הבדואים‬
Æ‫ג‬
‫סיכום‬
±∞∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫מקורות‬
±±≤
Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ‫והתרשימים‬
‫רשימת הלוחות‬
±±≤
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫רשימת המפות‬
±±≤
ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ
‫תמורות בעידן העיור‬
‫רשימת התמונות‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
68
‫‪ÌÂ˜Ó „ÂÚ Ôȇ ÆÌȇ„·‰ Ï˘ Ì˙˜ÂˆÓ ̉ÈÈÁ ȇ˙Ï ˙ÂÙ‰Ï ˘È ˙„ÁÂÈÓ ·Ï ˙Ó¢˙¢‬‬
‫‪ÌȯÈη‰ ‰È‚¯„ ˙ÂÚˆÓ‡· ¨‰È„Ó‰ ÏÚ ÆÌÈÈÏÂ˘Ï Â˙˜ÈÁ„Ï Â‡ ‰Ê ‡˘ÂÓ ˙ÂÓÏÚ˙‰Ï‬‬
‫·‪Ìȯ¯· ÌÈ„ÚÈ ˙ÚÈ·˜ ÍÂ˙ ¨¯˙ÂÈ· ı¯Á ÔÙ‡·Â Ì„˜‰· ÌȯÚÙ‰ ˙¯È‚ÒÏ ÏÂÚÙÏ ¨¯˙ÂÈ‬‬
‫‪±Æ¢Ìȯ„‚ÂÓ ÌÈÓÊ ˙ÂÁÂÏ ÌÈÈ˘ÁÂÓÂ‬‬
‫‪Ʊ‬‬
‫הקדמה‬
‫א‪ Æ‬מבוא‬
‫התנאים הפיזיים והחברתיים של האוכלוסייה הבדואית הם הקשים ביותר בחברה הישראלית‪ Æ‬ברם¨‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב ופתרון בעיותיה זוכים לאחרונה לעדיפות בקרב מקבלי ההחלטות בישראל‪Æ‬‬
‫ב‪ ≤∞∞≥‬חידשה הממשלה את טיפולה הכולל באוכלוסיית הבדואים בנגב ומאז ייעדה כ‪ ±∞‬מיליארד שקל‬
‫לטיפול בבעיותיה‪ Æ‬חלק ניכר מסכום זה מיועד לתכנית פיתוח הנגב‪≤Æ‬‬
‫בשנים האחרונות ניכרת פעילות ענפה בסוגיית הבדואים בישראל‪ Æ‬מצד אחד הבדואים מתארגנים בעצמם‬
‫ומצליחים להעלות את הנושא לדיון ציבורי¨ כולל בעתירות מוצלחות לבג‪¢‬ץ‪ Æ‬מצד שני קיבלה הממשלה¨ לאחר‬
‫קיפאון של כמה עשורים¨ החלטות חדשות ובמרכזן ההכרה בעוד יישובים בלתי מוכרים¨ הקמת המועצה‬
‫האזורית אבו בסמה וניסיון רציני לפתור את בעיית הקרקעות‪ Æ‬על התקדמות זו מעיבים המשך הריסת בתים‬
‫בכפרים הבלתי מוכרים והיעדר טיפול ממשלתי מעמיק בסוגיה זו‪Æ‬‬
‫המציאות הפוליטית והביטחונית ששררה בארץ מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת ∞∞∞≤¨ פגעה‬
‫באוכלוסייה הבדואית‪ Æ‬הסגירה ההרמטית של הגבול עם רצועת עזה¨ הקמת גדר ההפרדה והסגירה החלקית‬
‫של אזור הר חברון פגעו בפעילות החברתית והכלכלית של הבדואים בדרום‪ Æ‬עד אז קיימו הבדואים קשרי‬
‫משפחה וקשרים כלכליים הדוקים עם אזורים אלה‪ Æ‬בנוסף לכך¨ התכנית הכלכלית משנת ≥∞∞≤ של שר‬
‫האוצר דאז¨ בנימין נתניהו¨ וקיצוץ קצבות הילדים¨ פגעו קשות בחברה הבדואית‪ Æ‬זאת בנוסף לתהליך המהיר‬
‫של עיור ומודרניזציה שנכפה על האוכלוסייה הערבית בנגב¨ מבלי לקחת בחשבון את השלכותיו על המבנה‬
‫החברתי והכלכלי של חברה מסורתית זו‪Æ‬‬
‫הנגב¨ גבולותיו ואוכלוסייתו‬
‫הנגב הוא אזור מדברי משולש בדרום ישראל‪ Æ‬הוא תחום בין הגבול עם מצרים ורצועת עזה במערב ובדרום‪‬‬
‫מערב¨ לבין הגבול עם הממלכה הירדנית ההאשמית במזרח‪ Æ‬הגבול הגיאוגרפי הצפוני של הנגב נקבע על‬
‫פי כמות המשקעים השנתית הממוצעת‪ Æ‬קו ∞∞≤ המ‪¢‬מ הוא שמפריד בין הנגב לשאר שטח ישראל‪ Æ‬מבחינה‬
‫‪±‬‬
‫דו‪¢‬ח ועדת אור ©≥∞∞≤®¨ עמ‪Æ∑∂∑ ß‬‬
‫≤‬
‫פראוור וסרפוס ©∂∞∞≤®‪Æ‬‬
‫הקדמה‬
‫‪69‬‬
‫אדמיניסטרטיבית¨ הנגב נכלל במחוז הדרום הכולל שתי נפות∫ נפת אשקלון¨ ששטחה ‪ ≤∏µ‬קמ‪¢‬ר ונפת באר‬
‫שבע¨ ששטחה ‪ ±≤¨π¥µ‬קמ‪¢‬ר‪ Æ‬שטח זה הוא יותר מ‪ µ∏•‬משטחה הכולל של ישראל‪≥Æ‬‬
‫על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ חיו בנגב בסוף שנת ‪ ≤∞∞π‬כ‪ ∑∞≤¨∂∞∞‬תושבים¨ מתוכם כ‪±π≤¨∏∞∞‬‬
‫בדואים¨ שהם •‪ ≤∑Æ¥‬מכלל תושבי הנגב‪ ¥Æ‬הבדואים מתרכזים בשבע עיירות שהוקמו עד ∞‪ ¨±ππ‬בתשעה כפרים‬
‫שהוכרו לאחרונה במסגרת המועצה האזורית אבו בסמה¨ ובעוד ∂≥ כפרים בלתי מוכרים המצפים להכרה‪Æ‬‬
‫ב‪ Æ‬תולדות הבדואים בנגב‬
‫החוקרים מסכימים על כך שהבדואים בנגב היגרו רובם ככולם לאזור זה מחצי האי ערב¨ ממצרים ומן המדבר‬
‫הסורי‪ Æ‬הם הגיעו בנדודיהם לאזור הנגב והתיישבו בו‪ Æ‬תקופת התיישבותם בנגב שנויה במחלוקת‪ Æ‬יש הסבורים‬
‫שהדבר היה במאה ה‪ ±∏‬וה‪ ±π‬ויש הטוענים שהתיישבות הבדואים בנגב החלה קודם לכן‪Æ‬‬
‫אלעארף ©∑≥‪ ®±π‬ובן דוד ©‪ ®≤∞∞¥‬מזכירים את נוכחות הבדואים בנגב מאז שצבאות האסלאם הגיעו לאזור‪Æ‬‬
‫שרון ©‪ ®±π∑µ‬קובע כי מטה התיאהא¨ הגדול שבמטות הבדואים בנגב¨ הגיע לאזור במאה ה‪ — ±±‬זמן רב לפני‬
‫ראשית השלטון העות‪ß‬מאני בארץ ©∂‪Æ®±µ±‬‬
‫חוקרים אחרים¨ כמו אשכנזי ©∞∞∞≤®¨ גרוסמן ©‪ ¨®±π∏∞© Bailey ¨®±π¥π‬שהתמקדו בנושא היקבעות ©לעומת‬
‫נדידת® הבדואים¨ מצביעים על תהליך שהחל במאה ה‪ ±π‬ונמשך במאה ה‪ ¨≤∞‬עם עליית קרנה של החקלאות‬
‫הבדואית ועם הקמת היישובים הבדואיים הראשונים‪Æ‬‬
‫לאחר הכיבוש הבריטי ©∑‪ ®±π±‬נעשה סקר ראשון ומקיף על המציאות בנגב‪ Æ‬סקר זה הצביע על אזור מיושב‬
‫בבדואים המעבדים את אדמותיהם וקבע שאדמות אלו הן בבעלות בדואית מסורתית‪ Æ‬הסקר קבע גם כי •∞‪µ‬‬
‫משטח הנגב הצפוני מעובדים‪µÆ‬‬
‫נוכחותם והשפעתם של הבדואים בנגב בלטה עוד לפני קום מדינת ישראל‪ Æ‬לאחר שהעיר באר שבע הוקמה‬
‫על ידי השלטון העות‪ß‬מאני בראשית המאה ה‪ ¨≤∞‬מונה השייח עלי אל עטאונה לראש העיר‪ ∂Æ‬גם בתקופת‬
‫המנדט הבריטי מונה בדואי — השייח חסין אבו כף — לראש עיריית באר שבע‪Æ‬‬
‫≥‬
‫הרשות לפיתוח הנגב ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫‪¥‬‬
‫הנתונים על האוכלוסייה הבדואית ועל כלל האוכלוסייה הערבית בישראל נלקחו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨‬
‫שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪© ≤∞±‬מס‪ ¨®∂± ß‬לוח ‪ ¨≤Ʊ‬לוח ∂‪ Æ≤Æ‬הנתונים על האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים חושבו‬
‫בהסתמך על נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל¨ שנתון סטטיסטי לירושלים לשנת ∑∞∞≤≠∏∞∞≤¨ לוח ג‪ Ʊ±Ø‬מעמדם של‬
‫התושבים הערבים במזרח ירושלים הוא של תושבי קבע ולא של אזרחים¨ ולכן לא נכלל מניינם בחישוב כלל אוכלוסיית‬
‫האזרחים הערבים במדינה‪Æ‬‬
‫‪µ‬‬
‫החברה להכשרת היישוב¨ הנגב — דו‪¢‬ח ©∞≤‪Æ®±π‬‬
‫∂‬
‫‪Nsasra ®≤∞∞π©Æ‬‬
‫‪70‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫ג‪ Æ‬מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב בשנים ∏‪±π∏∞≠±π¥‬‬
‫המדיניות שנקטה ממשלת ישראל כלפי הבדואים בנגב בשלושת העשורים הראשונים לקיום המדינה¨‬
‫התמקדה בשלושה כיוונים‪ Æ‬הראשון היה הרצון לרכז את הבדואים בנגב באזור שנקרא ‪ß‬אזור הסייג‪ Æß‬אזור‬
‫זה¨ רובו ככולו מדרום וממזרח לבאר שבע¨ הוגבל ל‪ ±Æµ‬מיליון דונם משטח הנגב‪ Æ‬העברת הבדואים לאזור זה‬
‫הושלמה ב‪ ±πµ¥‬ובאותה שנה העניקה הממשלה אזרחות ישראלית לבדואים בנגב‪ Æ‬פעולה מורכבת זו עברה‬
‫בלי קשיים¨ עקב הממשל הצבאי הנוקשה ששרר במרחב הערבי בישראל עד ∂∂‪Ʊπ‬‬
‫הכיוון השני שנקטה הממשלה כלפי הבדואים היה ההחלטה על עיורם‪ Æ‬החלטה זו התקבלה ב‪ ±π∂≤‬וקבעה‬
‫שיוקמו שלוש עיירות בדואיות בנגב∫ תל שבע¨ רהט וכסייפה‪ Æ‬החלטות אחרות בנושא זה הרחיבו את העיור‬
‫למקומות נוספים‪ Æ‬כיום חיים יותר ממחצית הבדואים ביישובים המוגדרים עירוניים‪ Æ‬מטרת העיור היתה‬
‫להעביר לשליטת המדינה שטחי קרקע בהם החזיקו הבדואים¨ לספק להם תשתיות ושירותים ממלכתיים‬
‫ומוניציפאליים ולמנוע את התפרסותם על שטחים רחבי ידיים‪Æ‬‬
‫הכיוון השלישי במדיניות הממשלה כלפי הבדואים היה הניסיון לפתור את סוגיית הבעלות הבדואית על‬
‫קרקע בנגב‪ Æ‬הצעת פשרה ממשלתית ראשונה בסוגיה זו התבססה על המלצות ועדה בראשות עו‪¢‬ד פליאה‬
‫אלבק ממשרד המשפטים¨ שפורסמו ב‪ Ʊπ∑∂‬הוועדה קבעה אמנם שאדמות הנגב הן אדמות מסוג ‪ß‬מאוות‪ß‬‬
‫©אדמה ‪ß‬מתה‪ ¨ß‬שאינה ראויה לעיבוד® אך אישרה פיצוי חלקי של •∞≤ בקרקעות למי שתבע למעלה מ‪¥∞∞‬‬
‫דונם‪ Æ‬במקביל להצעת פשרה זו חלה החמרה במדיניות הממשלה כלפי הבדואים‪ Æ‬החמרה זו התבטאה‬
‫באכיפת החוק בתחומי הבנייה והמרעה ובהקמת הסיירת הירוקה ©∑∑‪ ¨®±π‬עליה הוטל לאכוף את החוק ללא‬
‫פשרות‪Æ‬‬
‫השינוי הגדול במדיניות הממשלה כלפי הבדואים התרחש ב‪ ¨±ππ∏‬עם הקמת ועדת השרים לקידום הבדואים‬
‫בנגב ועם הקמת ‪ß‬המנהלה לקידום הבדואים בנגב‪ ß‬אשר שימשה כלי לביצוע מדיניות הממשלה בנושא זה‪Æ‬‬
‫המדינה הכירה לראשונה בצורך לקיים דיון מסודר במעמד האוכלוסייה הבדואית בנגב והביעה רצון להכיר‬
‫בכפרים נוספים על שבע העיירות שכבר הוקמו‪Æ‬‬
‫ד‪ Æ‬החלטות הממשלה בנוגע למגזר הבדואי‬
‫הדיון בסוגיית הבדואים בנגב נגע עשרות שנים בשאלה הכללית של מיקומם ועיסוקם ופחות בבעיותיהם‬
‫ובמצוקתם‪ Æ‬ממשלות ישראל לדורותיהן התייחסו לבדואים בכפרים הבלתי מוכרים כאילו היו בלתי נראים‬
‫והציעו פתרון מינימאלי לשבע העיירות הבדואיות שהוקמו‪ Æ‬ברוב המקרים¨ גם כשהממשלה קיבלה החלטה‬
‫כלשהי בנדון¨ ההחלטה לא בוצעה או שבוצעה חלקית‪ Æ‬תפקוד הממשלה ברמה המקומית והאזורית בנגב‬
‫היה לקוי וחסר‪ Æ‬פקידים יהודים קיבלו אוטונומיה רחבה וטיפלו בבעיות הבדואים ובמצוקותיהם באופן בלתי‬
‫מקצועי‪ Æ‬יעיד על כך מספרן הרב של ועדות ממשלתיות ובינמשרדיות שהחלטותיהן לא יושמו‪Æ‬‬
‫בעשור האחרון התקבלו מספר החלטות מרכזיות הנוגעות לבדואים בנגב‪ Æ‬החלטות אלו הן הבסיס לשינויים‬
‫הפוקדים היום את החברה הבדואית ©ראו לוח ‪Æ®±‬‬
‫הקדמה‬
‫‪71‬‬
‫לוח ‪ ∫±‬החלטות ממשלה עיקריות שהתקבלו בעשור האחרון בעניין הבדואים‬
‫בנגב ∑‬
‫‪¯ÙÒÓ ‰ËÏÁ‰‬‬
‫˙‡¯‪ÍÈ‬‬
‫‪‡˘Â‬‬
‫∏≤∞‪ππ∂ ·¯Ú ±‬‬
‫≥∞∞≤‪µÆ¥Æ‬‬
‫˙‪̯„· ȇ„·‰ ¯Ê‚Ó· ÏÂÙÈËÏ ˙ÏÏÂÎ ˙ÈÎ‬‬
‫‪±µ ·¯Ú ∏∏±‬‬
‫≥∞∞≤‪±∑ÆπÆ‬‬
‫˙‪·‚· ȇ„·‰ ¯Ê‚Ó· ÏÂÙÈËÏ ˙ÈÎ‬‬
‫∂∏∏≤‬
‫‪±≤Ʊ≤Æ≤∞∞¥‬‬
‫‪‰Ï‰Ó ˙Ó˜‰Â ∏∏± ‰ËÏÁ‰ Ï˘ ‰ÙÈ·‰ È„Úˆ ˯ÈÙ‬‬
‫·‪ÔÈÚ˜¯˜Ó‰ ÈÈ„ ˙ÙÈ· ̇È˙Ï ˙È„¯˘ÓÈ‬‬
‫∂‪≥∏µ‬‬
‫‪≤≤Æ∑Æ≤∞∞µ‬‬
‫˙‪Ϙ˘ ÔÂÈÏÈÓ ¥∞∞ Ï˘ ·Èˆ˜˙· ‰ÓÒ· ·‡ È·Â˘ÈÈ ÁÂ˙ÈÙÏ ˙ÈÎ‬‬
‫‪¥¥±µ‬‬
‫‪≤∞Ʊ±Æ≤∞∞µ‬‬
‫˙‪·‚‰ ÁÂ˙ÈÙÏ ˙Ȃ˯ËÒ‡ ˙ÈÓÂ‡Ï ˙ÈÎ‬‬
‫‪±πππ‬‬
‫∑∞∞≤‪±µÆ∑Æ‬‬
‫‪·‚· ˙ȇ„·‰ ˙·˘ÈÈ˙‰‰ ˙¯„Ò‰Ï ˙¢¯ ˙Ó˜‰‬‬
‫‪≤¥π±‬‬
‫∑∞∞≤‪≤∏Ʊ∞Æ‬‬
‫‪‰˘˜·˙‰˘ ¨‚¯·„Ï‚ ËÙ¢‰ ˙¢‡¯· ˙ȯ·Ȉ‰ ‰„Ú‰ ˙Ó˜‰‬‬
‫‪·‚· Ìȇ„·‰ ˙·˘ÈÈ˙‰ ˙¯„Ò‰Ï ‰˘„Á ˙ÂÈÈ„Ó ÏÚ ıÈÏÓ‰Ï‬‬
‫‪¥¥±±‬‬
‫‪±∏ƱÆ≤∞∞π‬‬
‫‪‚¯·„Ï‚ ˙„Ú ˙Â˜ÒÓ Ì¢ÈÈÏ ˙ˆ ÈÂÈÓ‬‬
‫לפי החלטת הממשלה ‪ ¨∏∏±‬שהתקבלה ב‪ ≤µ‬בספטמבר ≥∞∞≤∏ ונקראה ‪ß‬התכנית לטיפול במגזר הבדואי‬
‫בנגב‪ ¨ß‬הקציבה הממשלה סכום של ‪ ±Æ±‬מיליארד שקל לשש שנים‪ Æ‬סכום זה נועד לפיתוח תשתיות ביישובים‬
‫שהוכרו במסגרת המועצה האזורית אבו בסמה וכן לשבע העיירות הקיימות‪Æ‬‬
‫∂‪π≥∏µ‬‬
‫מגמת ההשקעה הממשלתית ביישובי אבו בסמה קיבלה ביטוי בהחלטת ממשלה אחרת¨ שמספרה‬
‫מיום ≤≤ ביולי ‪ Æ≤∞∞µ‬החלטה זו הקציבה ∞∞‪ ¥‬מיליון שקל לפיתוח היישובים במשך ארבע שנים‪ Æ‬במקרים רבים‬
‫נתקל הפיתוח בבעיות יישום בשטח¨ וזאת עקב ריבוי הגופים העוסקים בנושא הבדואים‪ Æ‬המנהלה לקידום‬
‫הבדואים¨ שהיא הגוף האחראי מטעם המדינה על נושא קרקעות הבדואים¨ והמועצה האזורית אבו בסמה¨‬
‫האמורה לייצג את התושבים הבדואים¨ לא הצליחו לשתף פעולה במקרים רבים‪ Æ‬מאידך גיסא התנגדו תושבים‬
‫בדואים רבים לביצוע פרויקטים על אדמותיהם בטרם יבואו תביעותיהם על הקרקע לפתרונן הסופי‪Æ‬‬
‫זאת הסיבה לכך שהתקציבים שיועדו לבדואים בהחלטות ‪ ∏∏±‬ו‪ ≥∏µ∂‬לא נוצלו במלואם‪ Æ‬ב‪ ±¥‬בספטמבר‬
‫∏∞∞≤ החליטה הממשלה להאריך את תוקפן של ההחלטות שקיבלה בנדון‪Æ‬‬
‫∑‬
‫המקור∫ אתר משרד ראש הממשלה∫ ‪Æhttp://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫∏‬
‫החלטת הממשלה מס‪ ∏∏± ß‬מיום ‪ ≤µ‬בספטמבר ≥∞∞≤ ©ערב‪Æ®±µ Ø‬‬
‫‪π‬‬
‫החלטת הממשלה מס‪ ≥∏µ∂ ß‬מיום ≤≤ ביולי ‪Æ≤∞∞µ‬‬
‫‪72‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫החלטה נוספת שנגעה לאוכלוסייה הבדואית היא החלטה ‪ ¨¥¥±µ‬הנקראת ‪ß‬תכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח‬
‫הנגב‪ Æß‬תכנית זו נועדה לפיתוח כלל הנגב במשך ∞‪ ±‬שנים והיא ייעדה לאוכלוסייה הבדואית ויישוביה ≥‪∂Æ‬‬
‫מיליארד שקל‪ ±∞Æ‬כמו כן ייעדה הממשלה בהחלטות שונות שני מיליארד שקל עבור ‪ß‬יוזמות רוחביות‪ Æß‬סך כל‬
‫התקציבים שהממשלה ייעדה לבדואים מכוח החלטותיה מגיע לכ‪ ±∞‬מיליארד שקל‪±±Æ‬‬
‫סכומים אלה הם מעטים מדי¨ הם הוקצבו באיחור רב מדי וחלקם נועדו לאכיפת דיני המקרקעין‪ Æ‬עם זאת הם‬
‫מעידים על כיוון חדש של פיתוח היישובים הבדואיים הקיימים ושל הכרה בכפרים חדשים עבור האוכלוסייה‬
‫הבדואית בנגב‪Æ‬‬
‫∞‪±‬‬
‫תכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב ©‪Æ®≤∞∞µ‬‬
‫‪±±‬‬
‫דו‪¢‬ח ועדת גולדברג ©∏∞∞≤®¨ עמ‪Æ≤µ ß‬‬
‫הקדמה‬
‫‪73‬‬
‫≤‪Æ‬‬
‫חברה וכלכלה‬
‫א‪ Æ‬דמוגרפיה‬
‫הבדואים בנגב הם חלק מן האוכלוסייה הערבית בישראל¨ המונה כ‪ ±¨¥∞∞¨∞∞∞‬בני אדם‪ Æ‬להבדיל מן האזרחים‬
‫הערבים אשר גרים בחלקים אחרים של הארץ¨ קשה לקבוע את מספרם המדויק של הבדואים בנגב‪ Æ‬הסיבות‬
‫לכך הן הזנחה ממסדית¨ קיומם של כפרים בלתי מוכרים¨ רישומים לפי שבטים וניידות גבוהה של הבדואים‪Æ‬‬
‫על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ חיו בנגב בסוף שנת ‪ ≤∞∞π‬כ‪ ±π≤¨∏∞∞‬בדואים¨ שהם •‪≤∑Æ¥‬‬
‫מכלל תושבי הנגב‪±≤Æ‬‬
‫לפי הערכות שונות חיו ערב קום המדינה בצפון ובצפון‪‬מערב הנגב בין ∞∞∞¨‪ ∂µ‬ל‪ π∞¨∞∞∞‬בדואים‪Æ‬‬
‫לפי מפקד תושבים של המנדט הבריטי¨ שנערך ב‪ ¨±π≥±‬חיו אז בנגב ≤∏‪ ¥∑¨π‬נפש¨ לפי השבטים כדלקמן∫≥‪ ±‬אל‬
‫תאראבין ∞≥≥¨∂‪ ª±‬אל תאיהא ≥∂‪ ª±¥¨±‬אל‪‬עזאזמה ‪ ª∏¨∂∂±‬אל חנאג‪ß‬רה ∑‪ ª≥¨∑µ‬אל ג‪ß‬באראת ≤≥‪ ª¥¨¥‬אל סעידין‬
‫‪Æ∂≥π‬‬
‫שמעוני ©∑‪ ®±π¥‬העריך את מספר הבדואים ב‪ ±π¥∑‬ב‪ ∂µ¨∞∞∞‬נפש וממשלת פלשתינה‪‬ארץ ישראל המנדטורית‬
‫נקבה במספר ∞∞∞¨∞‪ ±¥Æπ‬בעקבות הנכבה נותרו בנגב ב‪ ±π¥∏‬כ‪ ±±¨∞∞∞‬בדואים‪±µÆ‬‬
‫לאחר הקמת מדינת ישראל ובעקבות הכרזת הממשל הצבאי על האוכלוסייה הערבית בישראל¨ רוכזו‬
‫הבדואים באזור הסייג ©הגדר® מדרום‪‬מזרח לבאר שבע ©במשולש∫ באר שבע — ערד — דימונה‪ ª‬ראו מפה ‪Æ®±‬‬
‫בשטח זה חיו לפני קום המדינה שישה שבטים על אדמותיהם‪ Æ‬מאוחר יותר¨ לאחר ∏‪ ¨±π¥‬נוספו עליהם ‪±±‬‬
‫שבטים חדשים‪±∂Æ‬‬
‫בשלהי שנות ה‪ ∂∞‬החליטה המדינה על עיור הבדואים בנגב ועל הקמת שבע עיירות למטרה זו‪ Æ‬הראשונה‬
‫היתה תל שבע¨ אשר הוקמה בשנת ‪ Ʊπ∂π‬התהליך הסתיים בשנת ∞‪ ±ππ‬עם הקמת העיירה לקיה‪ Æ‬רוב‬
‫הבדואים בנגב גרים כיום בשבע עיירות אלו ©או לפחות רשומים כתושביהן®‪ Æ‬לפי נתוני ∏∞∞≤ גרו כ‪ ±±≤‬אלף‬
‫תושבים בעיירות אלו‪ ±∑Æ‬רהט¨ העיר הבדואית היחידה בנגב ובארץ בכלל¨ היא הריכוז הגדול ביותר של בדואים‬
‫והעיר הערבית השנייה בגודלה בישראל¨ לאחר נצרת‪ Æ‬מספר תושבי רהט עמד בשנת ∏∞∞≤ על ∞∞‪ ¥≥Æπ‬נפש‪Æ‬‬
‫≤‪±‬‬
‫הנתונים על האוכלוסייה הבדואית ועל כלל האוכלוסייה הערבית בישראל נלקחו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨‬
‫שנתון סטטיסטי לישראל ∞‪© ≤∞±‬מס‪ ¨®∂± ß‬לוח ‪ ¨≤Ʊ‬לוח ∂‪ Æ≤Æ‬הנתונים על האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים חושבו‬
‫בהסתמך על נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל¨ שנתון סטטיסטי לירושלים לשנת ∑∞∞≤≠∏∞∞≤¨ לוח ג‪ Ʊ±Ø‬מעמדם של‬
‫התושבים הערבים במזרח ירושלים הוא של תושבי קבע ולא של אזרחים¨ ולכן לא נכלל מניינם בחישוב כלל אוכלוסיית‬
‫האזרחים הערבים במדינה‪Æ‬‬
‫≥‪±‬‬
‫אל עארף ©≥≥‪Æ®±π‬‬
‫‪±¥‬‬
‫פלאח ©‪ ¨®±π∏π‬עמ‪Ƶµ ß‬‬
‫‪±µ‬‬
‫פורת ©∑‪ ¨®±ππ‬עמ‪Æ¥∞∞ ß‬‬
‫∂‪±‬‬
‫פלאח ©‪ ¨®±π∏π‬עמ‪ ª∑∏ ß‬פורת ©∞∞∞≤®¨ עמ‪Æ¥µ∑ ß‬‬
‫∑‪±‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ©∏∞∞≤®‪Æ‬‬
‫‪74‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫מפה ‪ ∫±‬אזור הסייג ושבע העיירות הבדואיות‬
‫בנגב ∏‪±‬‬
‫‪˙È·¯ÚÓ‰ ‰„‚‰‬‬
‫‪ÌÈ·‰Ï‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫‪¯ÓÂÚ‬‬
‫‪„¯Ú‬‬
‫‪‡ÙÈÈÒÎ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÂÏ‬‬
‫‪¯Ú¯Ú‬‬
‫„‪‰ÂÓÈ‬‬
‫ˆ‬
‫˜‪Ó¢‬‬
‫·‡¯–˘·‪Ú‬‬
‫‪ÔÂÎ˙ ÈÙÏ ˙ÂÈ·¯Ú ÌȯÚ‬‬
‫‪È˙Ï˘ÓÓ‬‬
‫‪ÌȯÎÂÓ È˙Ï· ÌȯÙÎ‬‬
‫‪ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ‬‬
‫‡‪‚ÈÈÒ‰ ¯ÂÊ‬‬
‫‪˘È·Î‬‬
‫˘‪˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ‡ÏÏ ÁË‬‬
‫˘‪˙È„Â‰È ˙¢¯ ÁË‬‬
‫˘‪˙È·¯Ú ˙¢¯ ÁË‬‬
‫המועצה לביטחון לאומי העריכה בשנת ‪ ≤∞∞µ‬שהריבוי הטבעי בקרב הבדואים עומד על כ‪ ±πµÆµ•‬ואילו לביא‬
‫©∞‪ ®≤∞±‬נקב ב‪ ƵÆ≥•‬אחוז זה הוא אחוז הריבוי הטבעי הגבוה בעולם ומשתווה לזה שברצועת עזה¨ העומד‬
‫אף הוא על •≥‪≤∞ƵÆ‬‬
‫שיעור זה הולך ופוחת על רקע המצב הסוציו‪‬אקונומי הקשה של הבדואים ובעקבות קיצוץ קצבות הילדים‬
‫בתכנית הכלכלית של נתניהו מ‪ Æ≤∞∞≥‬גורם נוסף לירידה בריבוי הטבעי הוא האבטלה הגואה בקרב הבדואים‬
‫וסגירת הגבולות עם השטחים — דבר אשר פגע בבדואים מבחינה כלכלית‪ Æ‬האוכלוסייה הבדואית היא צעירה‬
‫מאוד‪ Æ‬למעלה מ‪ ∂≥•‬ממנה הם בני פחות מ‪ ±π‬שנים ולכמעט •∞∂ מן המשפחות הבדואיות יש ארבעה‬
‫ילדים ויותר‪Æ‬‬
‫בעוד שתמותת התינוקות במדינות המפותחות יורדת בהתמדה¨ עולה תמותת התינוקות הבדואים בישראל‪Æ‬‬
‫ב‪ ±ππ∂‬הגיעה תמותת התינוקות הבדואים ל‪ ±±Æ≤‬לאלף לידות ואילו ב‪ ≤∞∞≤‬הגיעה תמותת התינוקות ל‪±∑Ʊ‬‬
‫לאלף לידות‪ Æ‬מומחים מסבירים הידרדרות זו בעוני הקיצוני השורר בקרב הבדואים בנגב‪≤±Æ‬‬
‫∏‪±‬‬
‫המקור∫ נתוני משרד הפנים¨ ניתוח צילומי שטח ©‪Æ®±πππ‬‬
‫‪±π‬‬
‫פראוור וסרפוס ©‪Æ®≤∞∞µ‬‬
‫∞≤‬
‫‪Palestinian Central Bureau of Statistics (2009)Æ‬‬
‫‪≤±‬‬
‫לביא ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫חברה וכלכלה‬
‫‪75‬‬
‫בנוסף לכך¨ הנישואים בקרב שבטי הבדואים גורמים לאחוז גבוה במיוחד של ילדים עם מומים מ‪‬לדים או‬
‫עם צרכים מיוחדים‪ Æ‬תעיד על כך העובדה ש‪ ∏∞•‬מן הילדים המאושפזים במחלקת הילדים בבית החולים‬
‫סורוקה הם בדואים‪≤≤Æ‬‬
‫לוח ≤∫ מאפיינים דמוגרפיים נבחרים של האוכלוסייה ברשויות המקומית הבדואיות‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫˙‪ÌÈ·˘Â‬‬
‫©∏∞∞≤®‬
‫˘‪¯ÂÚÈ‬‬
‫·‪±¥≠∞ È‬‬
‫©∏∞∞≤®‬
‫˘‪¯ÂÚÈ‬‬
‫·‪±π≠∞ È‬‬
‫©∏∞∞≤®‬
‫˘‪ÔÂȈÁ È· ¯ÂÚÈ‬‬
‫‪®≤∞∞∂© ¯˙ÂÈ ∂µ‬‬
‫©∏∞∞≤®‬
‫בנגב ≥≤‬
‫‪˙ÂÁÙ˘Ó‬‬
‫˘‪¯ÂÚÈ‬‬
‫‪‰Ú·¯‡ ÌÚ‬‬
‫‪È·ȯ‰‬‬
‫‪¯˙ÂÈÂ ÌÈ„ÏÈ‬‬
‫‪Èڷˉ‬‬
‫©∏∞≠∑∞∞≤® ©∂∞∞≤®‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫∞∞‪¥≥Æπ‬‬
‫•‪µ≥Ƶ‬‬
‫•‪∂¥Æ¥‬‬
‫•‪±Æµ‬‬
‫≥‪±‬‬
‫•∏∑‪≥Æ‬‬
‫•∂‪µ‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫∞∞∂‪±¥Æ‬‬
‫•∏‪µ≥Æ‬‬
‫•‪∂µÆ¥‬‬
‫•‪±Æµ‬‬
‫≥‪±‬‬
‫•‪≥Æ∏π‬‬
‫•∑‪µ‬‬
‫‪‰¯Ú¯Ú‬‬
‫∞∞‪±≥Ƶ‬‬
‫•‪µ∞Ʊ‬‬
‫•∞‪∂≥Æ‬‬
‫•≥‪±Æ‬‬
‫‪±¥‬‬
‫•∂‪≥Ƶ‬‬
‫•‪µπ‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫∞∞∏‪±±Æ‬‬
‫•∏‪µ≤Æ‬‬
‫•∑‪∂≥Æ‬‬
‫•‪±Æ¥‬‬
‫≥‪±‬‬
‫•‪≥Æ∏µ‬‬
‫•≥‪µ‬‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫∞∞≤‪±±Æ‬‬
‫•≥‪µ∞Æ‬‬
‫•∞‪∂±Æ‬‬
‫•∏‪±Æ‬‬
‫‪±¥‬‬
‫•∏‪¥Æ±‬‬
‫•‪∂¥‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫∞∞∑‪πÆ‬‬
‫•‪¥∏Æ¥‬‬
‫•∞‪µ∏Æ‬‬
‫•‪±Æπ‬‬
‫‪±µ‬‬
‫•‪≥Ƶ¥‬‬
‫•∂‪µ‬‬
‫˘‚· ˘‪∑Ʊ∞∞ ÌÂÏ‬‬
‫•∂‪µ±Æ‬‬
‫•∏‪∂≤Æ‬‬
‫•‪±Æµ‬‬
‫‪±¥‬‬
‫•∂∏‪≥Æ‬‬
‫•∞∂‬
‫•≤‪µ≤Æ‬‬
‫•≥‪∂≥Æ‬‬
‫•‪±Æµ‬‬
‫∑‪±≥Æ‬‬
‫•∞∏‪≥Æ‬‬
‫•∏‪µ‬‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫∞∞∏‪±±±Æ‬‬
‫ב‪ Æ‬פוליגמיה‬
‫תופעת הפוליגמיה — נישואי גבר למספר נשים — קשורה במבנה החברתי והפטריארכאלי של חברות‬
‫מסורתיות¨ מוסלמיות ולא מוסלמיות¨ בעולם כולו‪ Æ‬חברות אלו מתאפיינות בנורמות ובערכים הומוגניים‬
‫המבוססים על מבנה חברתי שבטי‪ Æ‬החברות המסורתיות הן דתיות יותר מחברות מודרניות ונשענות יותר על‬
‫חקלאות ומלאכת יד‪Æ‬‬
‫≤≤‬
‫לביא ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫≥≤‬
‫המקור∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ©∏∞∞≤®‪Æ‬‬
‫‪76‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫תופעת הפוליגמיה¨ הנפוצה בחברה המוסלמית המסורתית במזרח התיכון¨ לא פסחה על החברה הבדואית‬
‫המוסלמית בנגב‪Æ‬‬
‫מאחר שהפוליגמיה נחשבת בישראל לעבירה פלילית¨ אין נתונים מדויקים על שיעור התופעה בארץ בכלל‬
‫ובקרב הבדואים בפרט‪ Æ‬לפי הערכות שונות מגיע שיעור המשפחות הפוליגמיות ל‪ ≥µ•‬מכלל המשפחות‬
‫הבדואיות‪ ≤¥Æ‬הנשים הפוליגמיות משוללות כל מעמד אזרחי ורובן מגיעות מרצועת עזה והגדה המערבית‪Æ‬‬
‫העובדה שהמדינה מונעת מהן מעמד של אזרח¨ מגבירה את תלותן בבעליהן‪ Æ‬החוק בעניין זה אינו נאכף‬
‫כמעט בחברה הבדואית ויש אף גילויי הבנה לנושא‪ Æ‬כמו כן¨ קשה להוכיח את קיום העבירה בחברה הבדואית¨‬
‫מחמת סגירותה‪ Æ‬בשנים ‪ ≤∞∞µ≠≤∞∞¥‬נפתחו רק ארבעה תיקים בגין נישואין פוליגאמיים בקרב הבדואים‪≤µÆ‬‬
‫המצב הגיאופוליטי הבלתי ברור והקשר בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית מקלים על נישואין פוליגאמיים‪Æ‬‬
‫מקור אחר לנישואין פוליגאמיים היא ממלכת ירדן¨ בה חיים בני אותם שבטים¨ שעברו מן הנגב לירדן בעקבות‬
‫מלחמת ∏‪Ʊπ¥‬‬
‫חרף תהליכי העיור והעלייה ברמת החינוך בקרב הבדואים¨ שיעורי הנישואין הפוליגאמיים אינם יורדים‪Æ‬‬
‫נוהג זה אינו פוסח אף על אקדמאים צעירים¨ כולל משפטנים¨ אנשי חינוך ואקדמיה‪ Æ‬תופעה זו לא תצטמצם‬
‫כנראה¨ בשל הלגיטימציה הרחבה שיש לה בחברה הבדואית ובשל הגושפנקה הדתית הניתנת לה‪ Æ‬ריבוי‬
‫נשים נתפס בקרב הבדואים כסמל סטאטוס חברתי‪ Æ‬בנוסף לכך¨ נישואין ראשונים בגיל צעיר יחסית מעודדים‬
‫אף הם את הפוליגמיה אצל הבדואים‪Æ‬‬
‫ג‪ Æ‬חינוך‬
‫לפני קום המדינה היה החינוך נחלתם של בדואים מעטים בנגב‪ Æ‬בשנות ה‪ ¥∞‬של המאה הקודמת למדו בני‬
‫השייחים בבית ספר בבאר שבע‪ Æ‬אורח החיים של הבדואים ופיזורם ברחבי הנגב הקשו על קיומה של מערכת‬
‫חינוך מסודרת‪Æ‬‬
‫חרף חקיקת חוק חינוך חובה בישראל ב‪ ¨±π¥π‬מנעה הגבלת התנועה של הבדואים בשני העשורים הראשונים‬
‫לקיום המדינה ©בשל הממשל הצבאי® את קיומה של מערכת חינוך בדואית סדירה‪ Æ‬ריכוז הבדואים באזור‬
‫הסייג ואי‪‬בניית בתי ספר שיספקו את צורכיהם¨ הותירו את רוב ילדי הבדואים ללא חינוך מסודר‪Æ‬‬
‫הקמת בתי ספר במגזר הבדואי בדרום החלה רק לאחר תהליך העיור של הבדואים והקמת שבעת היישובים‬
‫הראשונים‪ Æ‬היישוב הראשון שהוקם היה תל שבע¨ שנוסד ב‪ ¨±π∂π‬ובית הספר הראשון נפתח בו ב‪≤∂Ʊπ∑π‬‬
‫בשנים האחרונות משקיעה הממשלה בבניית בתי ספר בכפרים שהוכרו לאחרונה במסגרת המועצה האזורית‬
‫אבו בסמה‪ Æ‬במסגרת זו אף הוקמו לראשונה בתי ספר תיכוניים המשרתים את אוכלוסיית הכפרים הללו ואת‬
‫תושבי הכפרים הבלתי מוכרים שבסביבה‪Æ‬‬
‫‪≤¥‬‬
‫אל קרינאוי וסלונים ©‪Æ®≤∞∞µ‬‬
‫‪≤µ‬‬
‫לוטן ©∂∞∞≤®‪Æ‬‬
‫∂≤‬
‫אבו סעד ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫חברה וכלכלה‬
‫‪77‬‬
‫המדינה החלה ליישם באופן מלא את חוק חינוך חובה בקרב הבדואים בנגב רק בשנות ה‪ ∑∞‬של המאה‬
‫שעברה‪ Æ‬במקביל הוקמו מוסדות חינוך ביישובים ובכפרים הבלתי מוכרים‪ Æ‬כדי לספק שירותי חינוך ביישובים‬
‫הבלתי מוכרים הוקמה ב‪ ±π∏±‬הרשות לחינוך הבדואים — גוף ייחודי שהיה אחראי על בניית והפעלת בתי‬
‫ספר‪ Æ‬בראש הרשות עמד עד ‪ ≤∞∞¥‬פקיד יהודי‪ Æ‬הקמת מוסדות חינוך ומתן שירותים חינוכיים לתושבי הכפרים‬
‫הבלתי מוכרים לוו לא אחת בעתירות לבג‪¢‬ץ‪ Æ‬בית המשפט העליון לא קשר בין אספקת שירותים חינוכיים לבין‬
‫הכרה בכפרים הבלתי מוכרים או פתרון בעיית הקרקע‪ Æ‬כך למשל פסק בג‪¢‬ץ בשנת ∞∞∞≤ על הקמת בית ספר‬
‫בכפר עבדה שליד מצפה רימון ועל הקמת ספרייה בבית הספר של שבט אל‪‬עזאזמה בשנת ≤∞∞≤‪Æ‬‬
‫תהליך העיור ובניית מוסדות החינוך במגזר הבדואי הגבירו את מספר המצטרפים למערכת החינוך‪ Æ‬אכיפת‬
‫חוק חינוך חינם הגבירה את מספר הבנות החובשות את ספסל הלימודים‪ Æ‬בשנים האחרונות¨ עקב נשירת‬
‫תלמידים¨ אף עולה מספר התלמידות על מספר התלמידים¨ במיוחד בכיתות העליונות‪≤∑Æ‬‬
‫בשנת הלימודים תשס‪¢‬ז ©∑∞≠∂∞∞≤® למדו במערכת החינוך הבדואית בנגב יותר מ‪ ∑µ‬אלף תלמידים בשלבי‬
‫החינוך השונים‪ Æ‬בגלל מחסור בכיתות בגני הילדים ובשל בעיות אחרות¨ מספר זה אינו מבטא את כלל‬
‫הפוטנציאל של התלמידים הבדואים בנגב ©ראו לוח ≥ להלן®‪Æ‬‬
‫לוח ≥∫‬
‫תלמידים במגזר הבדואי בנגב לפי שלבי החינוך והרשות המקומית‬
‫©תשס‪¢‬ז ∑∞≠∂∞∞≤® ∏≤‬
‫‪˙¢¯‰‬‬
‫‪˙ÈÓ˜Ӊ‬‬
‫‚‪ÌÈ„ÏÈ È‬‬
‫‪̯Ë‬‬
‫‪‰·ÂÁ‬‬
‫‪ÍÂÈÁ‬‬
‫‪„ÁÂÈÓ‬‬
‫‪‰·ÂÁ‬‬
‫·˙‪¯ÙÒ È‬‬
‫‪˙Â˙ÂÓÚ‬‬
‫‪È„ÂÒÈ‬‬
‫‪„ÁÂÈÓ‬‬
‫‪È„ÂÒÈ‬‬
‫‪ÏÚ‬‬
‫‪È„ÂÒÈ‬‬
‫‪ÍÒ‬‬
‫‪ÏΉ‬‬
‫‡·‪‰ÓÒ· Â‬‬
‫‪±¨∂∑±‬‬
‫∂≥‪±¨µ‬‬
‫∂‬
‫∞‬
‫‪±≥¨∂µ±‬‬
‫∞‬
‫∏‪≤µ‬‬
‫≤≤‪±∑¨±‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫∞‪µ±‬‬
‫‪∂∂π‬‬
‫‪µ‬‬
‫∑‪±¨≤π‬‬
‫∏‪≤¨≥µ‬‬
‫≤∏‬
‫‪±¨¥∂µ‬‬
‫∂∏≥¨∂‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫∏∂‪¥‬‬
‫‪¥¥π‬‬
‫≤‪±‬‬
‫∏≤∞¨‪±‬‬
‫∂∞∞¨≥‬
‫‪∂±‬‬
‫‪≤¨≤≤π‬‬
‫≥‪∑¨≤µ‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫≤≤‪¥‬‬
‫‪¥¥¥‬‬
‫∏‬
‫∞‪±¨∞µ‬‬
‫∑∏‪≤¨±‬‬
‫∞‬
‫‪±¨µ¥±‬‬
‫≤‪µ¨∂µ‬‬
‫‪‰¯Ú¯Ú‬‬
‫‪µ¥µ‬‬
‫‪¥≤µ‬‬
‫≤‪±‬‬
‫‪±¨∞µπ‬‬
‫≥≤∂¨≤‬
‫‪≥π‬‬
‫‪±¨∏≥µ‬‬
‫∏≥‪∂¨µ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫‪±¨µ∑±‬‬
‫‪±¨¥∑±‬‬
‫≥≤‬
‫‪¥¨µ∞µ‬‬
‫‪∑¨µ∏π‬‬
‫‪±≥π‬‬
‫≥∞‪¥¨±‬‬
‫‪±π¨¥∞±‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÂÏ‬‬
‫≤∑‪±‬‬
‫∏‪¥±‬‬
‫‪≥¥‬‬
‫∂‪π¥‬‬
‫∞≥≥¨≤‬
‫∞‬
‫≥‪±¨∏±‬‬
‫≥‪µ¨∑±‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫≤‪∑±‬‬
‫‪µ¥¥‬‬
‫‪≤±‬‬
‫‪±¨∑±¥‬‬
‫‪≤¨∏±µ‬‬
‫∞‬
‫≥‪±¨∂π‬‬
‫‪∑¨¥ππ‬‬
‫‪∂¨∞∑±‬‬
‫∂‪µ¨πµ‬‬
‫‪±≤±‬‬
‫‪±±¨µππ‬‬
‫∏‪≥∂¨∂π‬‬
‫≤∏‪±‬‬
‫∑≥‪±¥¨π‬‬
‫‪∑µ¨µ∂¥‬‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫∑‪µ±¨∏±‬‬
‫∑‪≤≥¨∑¥‬‬
‫∑≤‬
‫בן דוד ©‪Æ®≤∞∞¥‬‬
‫∏≤‬
‫המקור∫ עמירה חיים¨ מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך‪ Æ‬צוטט אצל וורגן ולוטן ©∑∞∞≤®‪Æ‬‬
‫‪78‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫תמונה ‪ ∫±‬בית הספר היסודי ‪ß‬חוסיין אל הואשלה‪ ß‬שנבנה ב‪ ≤∞∞∂‬בכפר קסר א‪‬סר‬
‫כיום פזורים ברחבי הנגב ∂∑ מוסדות חינוך לבדואים‪ Æ‬מוסדות אלה מנסים לתת מענה למחסור החמור בכיתות‬
‫השורר במערכת זו ולריבוי הטבעי הרב של הקהילה‪Æ‬‬
‫מערכת החינוך של הבדואים סובלת מבעיות רבות∫ תשתיות רעועות¨ תקציבים חסרים¨ הישגים נמוכים ונשירת‬
‫תלמידים‪ Æ‬המחסור בתשתיות החינוך עדיין חמור‪ Æ‬על פי נתוני התכנית הלאומית האסטרטגית לפיתוח הנגב¨‬
‫שאושרה בממשלה בנובמבר ‪ ¨≤∞∞µ‬חסרו במערכת החינוך ∞‪ ±¨≤µ‬כיתות באותה עת‪ Æ‬מחסור זה בולט בעיקר‬
‫בחינוך לגיל הרך‪ ≤πÆ‬התופעה גורמת לצפיפות רבה בכיתות ופוגמת באיכות החינוך‪ Æ‬בכל יישובי הבדואים‬
‫בנגב משתמשים במבנים יבילים‪ Æ‬גם בתחום המועצה האזורית אבו בסמה נמצאות רובן המכריע של הכיתות‬
‫במבנים יבילים‪ Æ‬מצב זה מקשה על קיום מערכת לימודים סדירה¨ במיוחד בחורף ובימים החמים של הקיץ‪Æ‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה כי שיעור הנשירה בקרב תלמידים בדואים בכיתות ז‪≠ß‬י‪¢‬ב הגיע בשנים‬
‫∂∞∞≤≠∑∞∞≤ ל‪ ∑Ƶ•‬בקרב הבנים ו‪ µÆπ•‬בקרב הבנות‪≥∞Æ‬‬
‫אחד האינדיקאטורים להצלחת מערכת החינוך ולתפקודה במגזר הבדואי¨ הוא תוצאות מבחני הבגרות‪Æ‬‬
‫תוצאות ‪ ≤∞∞π‬מעידות על שיפור כלשהו בקרב החברה הבדואית ביחס לשנים שקדמו לה‪ Æ‬לפי נתוני משרד‬
‫החינוך¨ הממוצע הארצי של הזכאים מקרב תלמידי י‪¢‬ב עומד על •‪ Æ¥∂Ʊ‬התוצאות ברוב יישובי הבדואים נשקו‬
‫לממוצע הארצי¨ וזאת חרף המצוקה התקציבית והתשתיתית‪Æ‬‬
‫‪≤π‬‬
‫תכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב ©‪Æ®≤∞∞µ‬‬
‫∞≥‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ Æ‬צוטט אצל עמותת אל נוהוד ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫חברה וכלכלה‬
‫‪79‬‬
‫לוח ‪ ∫¥‬אחוז הזכאים לתעודת בגרות לפי שנתונים ביישובי הבדואים‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫∑∞∞≤‬
‫∏∞∞≤‬
‫‪≤∞∞π‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫‪≥µÆµ‬‬
‫∏‪¥≤Æ‬‬
‫‪≥µÆπ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫≤‪¥µÆ‬‬
‫‪≥µÆ±‬‬
‫‪¥∂Ƶ‬‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫∞‪¥≤Æ‬‬
‫∏‪¥∞Æ‬‬
‫∞‪¥¥Æ‬‬
‫‪‰¯Ú¯Ú‬‬
‫∏‪≥∞Æ‬‬
‫‪≤∑Æ¥‬‬
‫∞‪¥∂Æ‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÂÏ‬‬
‫∏‪≥πÆ‬‬
‫‪¥π‬‬
‫≤‪µ∏Æ‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫‪µ¥Æµ‬‬
‫‪µ∞Ƶ‬‬
‫≥‪∂≤Æ‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫∞‪µ¥Æ‬‬
‫‪µ≤Ƶ‬‬
‫∞‪∂¥Æ‬‬
‫‡·‪‰ÓÒ· Â‬‬
‫‪≥≤Ʊ‬‬
‫≥‪≥µÆ‬‬
‫≥‪¥≥Æ‬‬
‫©∑∞∞≤≠‪≥± ®≤∞∞π‬‬
‫השיפור באחוזי הזכאים לתעודת הבגרות אינו אינדיקציה לרמת התעודות‪ Æ‬הנתונים על הבוגרים הבדואים‬
‫מצביעים על רמה נמוכה¨ המאפשרת להם להגיע בעיקר למכללות¨ אך לא לאוניברסיטאות‪ ≥≤Æ‬מאז שהוקמה‬
‫המועצה האזורית אבו בסמה¨ ניתנת עדיפות לבניית מוסדות חינוך בכפרי המועצה ©ראו תמונה ≤®‪ Æ‬בשנת‬
‫‪ ≤∞±±‬למדו בתחום אחריותה ∞∞∞¨∑≤ תלמידים ב‪ ±≥≥‬גנים¨ ∏≤ בתי ספר יסודיים וארבעה בתי ספר תיכוניים‪Æ‬‬
‫יום חינוך ארוך מופעל בכל בתי הספר היסודיים של אבו בסמה‪≥≥Æ‬‬
‫‪≥±‬‬
‫המקור∫ מרכז המידע לבחינות בגרות¨ משרד החינוך‪Æ‬‬
‫≤≥‬
‫שנתון סטטיסטי לנגב ©‪Æ®≤∞∞¥‬‬
‫≥≥‬
‫אתר האינטרנט של המועצה האזורית אבו בסמה∫ ‪Æhttp://abubasma.org.il‬‬
‫‪80‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫תמונה ≤∫ בניית מוסדות חינוך וציבור בכפר אבו קרינאת במועצה האזורית אבו בסמה‬
‫ד‪ Æ‬גיוס צעירים לצה‪¢‬ל‬
‫חוק שירות חובה אינו חל על האזרחים הערבים בישראל¨ כולל הבדואים‪ Æ‬אף על פי כן פעלה המדינה‬
‫מאז שהוקם צה‪¢‬ל¨ לגייס צעירים בדואים¨ במיוחד לתפקידי גישוש‪ Æ‬המדינה העריכה את שיתופי הפעולה‬
‫שהתקיימו בנושא זה עם חלק מן השייחים הבדואים עוד לפני קום המדינה‪ Æ‬גם יכולות הגששים הבדואים‬
‫ומיקום מגוריהם לאורך הגבולות¨ תרמו לקידום גיוסם לצה‪¢‬ל על בסיס התנדבותי‪ Æ‬בשנת ∞∑‪ ±π‬הוקמה יחידת‬
‫הגששים בדרום וב‪ ±π∏∂‬הוקמה יחידת הסיור המדברית או גדוד הסיור הבדואי ©גדס‪¢‬ר® בצה‪¢‬ל‪Æ‬‬
‫עם זאת¨ אין נתונים ברורים על היקף גיוסם של צעירים בדואים בדרום‪ Æ‬צה‪¢‬ל שומר נתונים אלה בסוד‬
‫ובהידרשו לנושא הוא כולל בו גם את גיוס הבדואים בצפון ונוקב בנתונים יחסיים בלבד‪Æ‬‬
‫הכתב הצבאי של הארץ¨ עמוס הראל¨ נקב במספר הצעירים הבדואים שהתגייסו לצה‪¢‬ל בדרום בשנים‬
‫‪Æ≤∞∞∞≠±ππµ‬‬
‫חברה וכלכלה‬
‫‪81‬‬
‫לוח ‪ ∫µ‬מספר המתגייסים הבדואים תושבי הנגב בשנים‬
‫‪‰˘‰‬‬
‫‪ÌÈÒÈÈ‚˙Ó‰ ¯ÙÒÓ‬‬
‫‪±ππµ‬‬
‫∏∞≤‬
‫∂‪±ππ‬‬
‫‪±∏π‬‬
‫∑‪±ππ‬‬
‫‪≤µ±‬‬
‫∏‪±ππ‬‬
‫‪≤≥µ‬‬
‫‪±πππ‬‬
‫‪≥±µ‬‬
‫∞∞∞≤‬
‫∞≥≥‬
‫‪≥¥≤∞∞∞≠±ππµ‬‬
‫מספר הצעירים הבדואים שהתגייסו לצה‪¢‬ל ירד באורח דרסטי בעקבות אירועי אוקטובר ∞∞∞≤‪ Æ‬בשנת ‪≤∞∞±‬‬
‫התנדבו רק עשרות מתוך כלל האוכלוסייה הבדואית בארץ‪ Æ‬במחזור נובמבר ∞∞∞≤¨ שגויס חודש לאחר אירועי‬
‫אוקטובר ∞∞∞≤¨ הצטרפו רק ≤≤ צעירים בדואים לצה‪¢‬ל ובמחזור מארס ‪ ≤∞∞±‬היה מספרם דומה‪≥µÆ‬‬
‫המשך האינתיפאדה והעימות עם הפלסטינים¨ ובמיוחד המלחמה בעזה¨ הרתיעו רבים מלהתנדב‪ Æ‬ב‪≤∞∞∑‬‬
‫התגייסו לצה‪¢‬ל ∞∞≤ בדואים‪≥∂Æ‬‬
‫מספר המתגייסים לצה‪¢‬ל מושפע ממספר גורמים ובראשם תחושת האפליה של הבדואים מחד גיסא‬
‫ורצונם להשתלב בחיי המדינה מאידך גיסא‪ Æ‬ההתנדבות לצה‪¢‬ל נחשבת זרז לקידום ולפתיחת שערי החברה‬
‫הישראלית‪ Æ‬בן דוד∑≥ רואה בגיוסם של צעירים בדואים אות להזדהות עם המדינה‪ Æ‬אחרים תופסים את‬
‫השירות כהזדמנות לתעסוקה¨ על רקע שיעורי האבטלה הגבוהים השוררים בקרב החברה הבדואית‪≥∏Æ‬‬
‫הגיוס לצה‪¢‬ל יוצר מתחים בקרב החברה הבדואית‪ Æ‬התנגדות עזה לכך שוררת בקרב ההנהגה הפוליטית‬
‫והדתית‪ Æ‬קשרי משפחה בין אחוז לא מבוטל של בדואים לבין פלסטינים בעזה ובהר חברון מקשים על צעירים‬
‫בדואים להתגייס לצה‪¢‬ל‪ Æ‬גם המשך מדיניות האפליה¨ ההדרה והרס הבתים בנגב על ידי השלטונות¨ מחלישים‬
‫מאוד את המניע להצטרף לצה‪¢‬ל‪Æ‬‬
‫צה‪¢‬ל הקים מנהלה לגיוס הבדואים¨ שמטרתה לעודד את הגיוס¨ לאתר מועמדים ולהפעיל פרויקטים בקרב‬
‫צעירים שיקדמו פעילות צבאית במגזר הבדואי‪ Æ‬בין הפרויקטים האלה∫ הקמת בית הספר התיכון ‪ß‬רע‪‬ת‪— ß‬‬
‫בית ספר שפועל במחנה צבאי בנגב ונועד לבני נוער בדואים שנשרו ממערכת החינוך‪ Æ‬כמו כן הפעיל צה‪¢‬ל¨‬
‫בשיתוף אוניברסיטת בן‪‬גוריון בנגב¨ את פרויקט ‪ß‬שחף‪ — ß‬מכינה קדם אקדמית לחיילים בדואים משוחררים‪Æ‬‬
‫‪≥¥‬‬
‫הראל ©‪ ±¥‬ביוני ‪ ¨®≤∞∞±‬מספר הבדווים המתגייסים לצה‪¢‬ל ירד ביותר מ‪ µ∞‬אחוז¨ הארץ‪Æ‬‬
‫‪≥µ‬‬
‫שם‪Æ‬‬
‫∂≥‬
‫שטרן ©∏∞∞≤®‪Æ‬‬
‫∑≥‬
‫בן דוד ©‪ ®≤∞∞¥‬א‪ ¨ß‬עמ‪Æ≤≥µ ß‬‬
‫∏≥‬
‫סבירסקי וחסון ©‪Æ®≤∞∞µ‬‬
‫‪82‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫צה‪¢‬ל משווק את השלמת ההשכלה ואת אפשרויות התעסוקה הרבות לאחר הגיוס כיתרונות שבכוחם לקדם‬
‫את הגיוס לצה‪¢‬ל‪≥πÆ‬‬
‫ה‪ Æ‬בריאות‬
‫מצבם הבריאותי של הבדואים קשור במישרין לתנאים הסביבתיים ולתנאי המחיה בנגב‪ Æ‬עשרות אלפי אזרחים‬
‫בדואים חיים בכפרים הבלתי מוכרים ללא תנאים בסיסיים כמים זורמים¨ מערכת ביוב וכבישים‪ Æ‬מצב זה מהווה‬
‫גורם ישיר למחלות¨ לזיהומים ולפגיעה בילדים‪ Æ‬נוסף לכך¨ עשרות אלפים גרים לאורך נחלים מזוהמים כמו‬
‫נחל חברון ונחל דימונה¨ או בקרבת מפגעים סביבתיים כמו מחצבת דרגות‪Æ‬‬
‫אספקת מים במכלים המוצבים בחצרות הבתים או בצינורות חשופים לחום וליובש גורמת להתבלותם של‬
‫אמצעים אלה ולהתפתחות אצות‪ ¥∞Æ‬היעדר חשמל בכפרים הבלתי מוכרים מונע תנאים לחימום¨ לקירור‬
‫ולשמירה על מזון טרי וגורם לזיהומים ולמחלות‪ Æ‬בכפרים הבלתי מוכרים החשמל מוזרם לכמה שעות בערב‬
‫מגנראטורים המופעלים בסולר¨ שמזהמים את האוויר וגורמים רעש וריח רע‪ Æ‬גם בבתי הספר בכפרים הבלתי‬
‫מוכרים¨ החשמל מסופק מגנראטורים‪ Æ‬מיותר לציין שאין תאורת רחוב והדבר מגביל את תנועת התושבים‬
‫בחשכה‪ Æ‬הביוב החשוף יוצר מטרד בריאותי‪ Æ‬הזרמת הביוב לנחלים מביאה לדגירת יתושים והשקיית הצאן‬
‫במים אלה מסכנת את בריאותו‪ Æ‬מעבר בני אדם וצאן בנחלים גורם אף הוא לזיהומים ולמחלות‪Æ‬‬
‫סמיכותו של פארק התעשייה ‪ß‬רמת חובב‪ ß‬אל יישובי הבדואים מסכנת חלק מתושביהם‪ Æ‬הפארק נמצא ≤‪±‬‬
‫ק‪¢‬מ מדרום לבאר שבע וקיימות בו בריכות אידוי שמדיפות ריח רע‪ Æ‬בנוסף לכך נמצא בתוך הפארק אתר‬
‫האחסון היחיד בארץ לפסולת רעילה ומסוכנת‪ Æ‬מספר מפעלים בפארק פולטים חומרים כימיים מסוכנים‪¥±Æ‬‬
‫בכפרים הבלתי מוכרים אין שלטון מקומי שיספק שירותי בריאות וסביבה לתושבים¨ ועל כן אין ביישובים‬
‫אלה פינוי אשפה‪ Æ‬ברוב המקרים התושבים נאלצים לשרוף את האשפה בעצמם‪ Æ‬לא לכל בדואי יש גישה‬
‫לשירותי רפואה ראשונית‪ Æ‬במ‪À‬קום ששירותים אלה קיימים¨ זמינותם מוגבלת ובכפרים הבלתי מוכרים‬
‫המרפאות מופעלות רק שעות אחדות בשבוע‪ Æ‬תנאי הבריאות הקשים אינם פוסחים גם על תושבי העיירות‪Æ‬‬
‫קופות החולים פועלות אמנם בכל העיירות¨ אך מספקות שירותים ראשוניים ומוגבלים‪Æ‬‬
‫בדו‪¢‬ח משרד הבריאות על בריאות הילדים הבדואים נקבע כי ילדים אלה סובלים מהפרעות בהתפתחותם‬
‫הפיזית ומתת‪‬משקל‪ µ∂• Æ‬מכלל הילדים הבדואים סובלים מאנמיה‪ ¥≤Æ‬מחלות ואי‪‬התפתחות טבעית הן מן‬
‫הגורמים לתמותת התינוקות הגבוהה בקרב הבדואים‪ Æ‬חרף הירידה מ‪ ±∂Æπ‬ל‪ ±∞∞∞‬לידות ב‪ ≤∞∞¥‬לכדי ‪±±Æµ‬‬
‫ב‪© ≤∞∞∑‬מגמה שנמשכה גם ב‪ ≤∞∞∏‬והגיעה לכדי ‪ ¨®∏Ƶ‬מספרים אלה גבוהים עדיין מאוד בהשוואה לתמותת‬
‫התינוקות בקרב כלל האוכלוסייה בארץ¨ אשר עמדה ב‪ ≤∞∞∑‬על ‪ ¥Æ±‬בלבד ל‪ ±∞∞∞‬לידות‪¥≥Æ‬‬
‫‪≥π‬‬
‫אופיר ©≥∞∞≤®‪Æ‬‬
‫∞‪¥‬‬
‫אלמי ©≥∞∞≤®‪Æ‬‬
‫‪¥±‬‬
‫שם‪Æ‬‬
‫≤‪¥‬‬
‫בית אור ©‪Æ®≤∞∞π‬‬
‫≥‪¥‬‬
‫הרפז ©‪Æ®≤∞∞π‬‬
‫חברה וכלכלה‬
‫‪83‬‬
‫שיפור כלשהו בתנאי חייהם ובריאותם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים הושג בהתערבות בית המשפט‬
‫הגבוה לצדק‪ Æ‬בבג‪¢‬ץ טיפות חלב ∑‪ ¨∑±±µØπ‬בג‪¢‬ץ המרפאות ∞∞‪ ¨¥µ¥∞Ø‬בג‪¢‬ץ המים ‪ ≥µ∏∂Ø∞±‬ובג‪¢‬ץ ביוב נחל‬
‫חברון ≤∞‪ ¨≥µ±±Ø‬גילו השופטים הבנה לדרישות הבדואים¨ אף שלא תמיד קיבלו את טענותיהם‪ Æ‬השופטים‬
‫קבעו את העיקרון שאין לקשור בין אספקת שירותים בסיסיים לבדואים לבין סוגיית הקרקעות בנגב‪Æ‬‬
‫ו‪ Æ‬השכלה ותעסוקת נשים‬
‫החברה הבדואית היא חברה מסורתית פטריארכאלית ומעמד האישה בקרבה מושפע מאוד מאופייה של‬
‫החברה‪ Æ‬תהליכי המודרניזציה והחוק האזרחי הישראלי היטיבו עם האישה הבדואית¨ אך מעמדה רחוק עדיין‬
‫ממעמד האישה הערבייה באזורים אחרים בארץ‪ Æ‬חוקרים טוענים שדווקא תהליך העיור של החברה הבדואית¨‬
‫שגרם לשינוי באורח החיים של חברה זו¨ הוא שפגע במעמד האישה‪ Æ‬תהליך זה הפך את הנשים הבדואיות‬
‫מיוצרות לצורכות¨ הגביל את ניידותן¨ ביטל את תפקידן המסורתי כרועות צאן והגביר את תלותן בגברים‪¥¥Æ‬‬
‫חוקרים אחרים טוענים שההגמוניה הגברית שררה בחברה הבדואית מאז ומעולם ותהליך העיור הצר אמנם‬
‫את צעדי הבדואיות¨ אבל מצבן כיום טוב משהיה בעבר‪¥µÆ‬‬
‫לפני קום המדינה הפרידו במערכת החינוך בין בנים לבנות‪ Æ‬ב‪ ±π≥≥‬הוקם בית הספר היסודי הראשון לבנות‬
‫בנגב¨ לצד בית הספר לבנים בבאר שבע‪ ¥∂Æ‬כיום כל בתי הספר של האוכלוסייה הבדואית בנגב משותפים‬
‫לבנים ולבנות‪Æ‬‬
‫השכלת נשים זוכה לעדיפות גבוהה בקרב גורמים ממסדיים ובקרב גופי החברה האזרחית המקומית‪ Æ‬השיפור‬
‫היחסי בהשכלת הנשים הבדואיות ניכר לעין‪ Æ‬ב‪ ±ππµ‬היו רק ≤‪ ±‬בוגרות בדואיות במוסדות להשכלה גבוהה‪Æ‬‬
‫ב‪ ≤∞±∞‬הגיע מספרן ל‪© ≥∞≥‬ראו לוח ∂®‪ Æ‬לפי נתוני עמותת אל נוהוד¨ העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות¨‬
‫הגיע שיעור הנשים באותה שנה ל‪ ∂µ•‬מקרב ‪ ¥∂π‬הבוגרים והבוגרות במוסדות להשכלה גבוהה‪ Æ‬רובן המכריע‬
‫של הבוגרות למדו חינוך והוראה‪ ¥∑Æ‬אין ספק שמדובר במהפכה¨ שהושפעה מן השילוב של מודרניזציה‬
‫ופתיחות חברתית גוברת¨ עידוד ארגוני של החברה האזרחית ותרומות כספיות מחו‪¢‬ל‪Æ‬‬
‫אף שתעסוקת הנשים הבדואיות זוכה לעדיפות מצד גורמים ממסדיים בנגב¨ סובלות בדואיות רבות מחוסר‬
‫תעסוקה‪ Æ‬לפי נתוני שירות התעסוקה הישראלי במחוז הדרום¨ אחוז האבטלה בדרום הארץ הוא •‪ ¥∏Æπ‬יודעי‬
‫דבר בחברה הבדואית מעריכים שאחוז המובטלים הבלתי רשמי בחברה הבדואית מגיע לכדי •∞≥‪ Æ‬כוח‬
‫העבודה הנשי בקרב היישוב הבדואי רחוק מלממש את מלוא יכולתו‪ Æ‬קיימת עדיין אי‪‬הסכמה של שבטים‬
‫שלמים לשלב נשים בשוק העבודה או לאפשר להן לעבוד או ללמוד מחוץ לתחומי היישוב או השבט‪ Æ‬בנוסף‬
‫קיימת בעיית ההשגחה על פעוטות שאין עבורם מעונות יום או מסגרות אחרות שיאפשרו לאמותיהן לצאת‬
‫‪¥¥‬‬
‫פנסטר ©‪ ª®±ππµ‬קאסם ©≤∞∞≤®‪Æ‬‬
‫‪¥µ‬‬
‫בן דוד ©‪ ®≤∞∞¥‬א‪Æß‬‬
‫∂‪¥‬‬
‫‪Abu Rabia (2006).‬‬
‫∑‪¥‬‬
‫עמותת אל נוהוד ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫∏‪¥‬‬
‫שירות התעסוקה ©‪Æ®≤∞∞π‬‬
‫‪84‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫לעבודה‪ Æ‬הריחוק משוק העבודה והיעדר תחבורה ציבורית¨ במיוחד מן הכפרים הבלתי מוכרים ואליהם¨ וכן‬
‫היעדר הכשרה וידע מקצועי¨ מקשים על האישה הבדואית לצאת לעבודה ולהשתתף בפרנסת המשפחה‪ Æ‬אך‬
‫למרות מגבלות אלו¨ יותר ויותר נשים בדואיות מצטרפות לשוק העבודה או מחפשות לעצמן תעסוקה בנגב‪Æ‬‬
‫לוח ∂∫‬
‫‪„ÒÂÓ‬‬
‫˘‪‰‬‬
‫בוגרים ובוגרות מן המגזר הבדואי במוסדות להשכלה גבוהה בנגב‬
‫בשנים ‪¥π≤∞±∞≠±ππµ‬‬
‫‪‰ÏÏÎÓ ÈÓÒ ˙ÏÏÎÓ‬‬
‫‪˙È‚ÂÏÂÎË‬‬
‫˘‪ÔÂÚÓ‬‬
‫‪˙ÏÏÎÓ‬‬
‫‡‪‰ÂÂÁ‬‬
‫‪˙ÏÏÎÓ‬‬
‫‪¯ÈÙÒ‬‬
‫‪ÈȘ ˙ÏÏÎÓ‬‬
‫·‪ÔÂȯ‚–Ô‬‬
‫‪ÍÒ‬‬
‫‪ÏΉ‬‬
‫·‪˙Â· ÌÈ· ˙Â· ÌÈ· ˙Â· ÌÈ· ˙Â· ÌÈ· ˙Â· ÌÈ· ˙Â· ÌÈ‬‬
‫‪±‬‬
‫‪±ππµ‬‬
‫≤‬
‫∂‪±ππ‬‬
‫‪±‬‬
‫‪±±‬‬
‫‪±‬‬
‫∏‬
‫≤‪±‬‬
‫≤‪±‬‬
‫∑‪±ππ‬‬
‫≤‬
‫‪≤±‬‬
‫≤‬
‫‪≤µ‬‬
‫∏‪±ππ‬‬
‫‪±‬‬
‫∞‪¥‬‬
‫‪µ‬‬
‫∂‪¥‬‬
‫∏≥‬
‫‪µ‬‬
‫≥‪¥‬‬
‫∂‬
‫≤‬
‫‪±‬‬
‫∞‪¥‬‬
‫‪µ‬‬
‫‪∂¥‬‬
‫≤‬
‫‪±‬‬
‫≥‪µ‬‬
‫‪≥π‬‬
‫∑‪±‬‬
‫∑‪±µ‬‬
‫∞∑‬
‫≤∂‬
‫∞≥‬
‫‪±¥‬‬
‫∂≤≤‬
‫∞≥‬
‫∑‪±‬‬
‫‪≤µ‬‬
‫∞≤‬
‫∞≥≤‬
‫‪≥±‬‬
‫‪µπ‬‬
‫∑≥‬
‫‪≤∂±‬‬
‫≥‪¥‬‬
‫∞‪µ‬‬
‫∏≥‬
‫≥∂‪¥‬‬
‫∂≤‬
‫∂≤‪π‬‬
‫≥∂∏‬
‫‪±πππ‬‬
‫∞∞∞≤‬
‫≤‬
‫‪≤∞∞±‬‬
‫≤‬
‫≥‪µ∞¥‬‬
‫≤∞∞≤‬
‫‪±‬‬
‫‪µ±¥µ‬‬
‫‪¥‬‬
‫≥∞∞≤‬
‫≤‬
‫≤≥‪µ≤±‬‬
‫≥‬
‫‪≤∞∞¥‬‬
‫‪±‬‬
‫≤∏‬
‫∑‬
‫‪¥¥‬‬
‫‪≤∞∞µ‬‬
‫∞∑‬
‫∏∞≤‬
‫≤‬
‫≤‪µ‬‬
‫∑∞≠∂∞∞≤‬
‫‪≤¥‬‬
‫∞∏‬
‫∑‬
‫‪¥∏≥ ≤µ¥‬‬
‫≤‪µ‬‬
‫≤‬
‫∞∂‪±‬‬
‫≤∑‬
‫‪∏±‬‬
‫‪≤∑¥‬‬
‫≤‪±‬‬
‫‪¥‬‬
‫‪µµ‬‬
‫∑≤‪±‬‬
‫‪≥π‬‬
‫∑≥‬
‫≤‬
‫≤‪±‬‬
‫∑‬
‫‪∑¥‬‬
‫‪≤∞π‬‬
‫‪µ‬‬
‫∑‬
‫∏‪µ‬‬
‫≥∞‪±‬‬
‫∞‪¥‬‬
‫‪¥¥‬‬
‫‪∂≤±‬‬
‫∑≥‬
‫∑∏‬
‫∑‪±‬‬
‫∑‬
‫∏‪µ‬‬
‫≥‪±¥‬‬
‫‪µ¥‬‬
‫∂∂‬
‫‪¥∂π‬‬
‫‪∂±‬‬
‫‪≤±‬‬
‫‪¥¨≥≥µ ≥≥∑ ≤∏∂ ±≤≤∞ ∂≤±‬‬
‫∏∞≠∑∞∞≤‬
‫‪≤∞∞∏≠∞π‬‬
‫∞∂‬
‫∞‪≤∞∞π≠±‬‬
‫‪„Ú Î¢‰Ò‬‬
‫∞‪≤∞∞π≠±‬‬
‫∞∂‬
‫‪¥‬‬
‫≤∑‪±‬‬
‫‪¥π‬‬
‫המקור∫ עמותת אל נוהוד ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫∞‪µ‬‬
‫אין נתונים נפרדים לבנים ולבנות‪Æ‬‬
‫‪µ±‬‬
‫כנ‪¢‬ל‪Æ‬‬
‫≤‪µ‬‬
‫כנ‪¢‬ל‪Æ‬‬
‫≥‪π‬‬
‫∏‬
‫∞∂‪±¥‬‬
‫‪±‬‬
‫חברה וכלכלה‬
‫‪85‬‬
‫ז‪ Æ‬תעשייה¨ מסחר ותעסוקה‬
‫הנגב שופע מפעלים‪ Æ‬בין קריית גת לאילת קיימים ‪ ¥∑¥‬מפעלים¨ אך חלקם של הבדואים בהם זעום והם‬
‫עובדים לרוב בתעשייה הזעירה¨ המעסיקה מספר מועט של עובדים‪ Æ‬חרף הקרבה של יישובי הבדואים לבאר‬
‫שבע — המטרופולין של הדרום ©רדיוס של ‪ ≤µ‬ק‪¢‬מ® — נתונה עדיין התעשייה ביישובים אלה בחיתוליה‪Æ‬‬
‫העובדה שאין אזורי תעשייה מאושרים בתחום השיפוט של רוב יישובי הבדואים¨ דחפה אנשי עסקים ערבים‬
‫לרכז את פעילותם הכלכלית והמסחרית בערים יהודיות כמו באר שבע¨ דימונה וערד‪ Æ‬עשרות עסקים של‬
‫בדואים פועלים מאזור התעשייה ‪ß‬עמק שרה‪ ß‬ומן השוק של באר שבע‪µ≥Æ‬‬
‫ביישובי הבדואים בדרום קיימים שלושה אזורי תעשייה פעילים‪ Æ‬הגדול בהם הוא אזור התעשייה רהט¨ המשתרע‬
‫על פני ∞∑‪ µ‬דונם‪ Æ‬באזור זה קיימים ≥‪ ±‬מפעלים¨ שהגדול בהם מעסיק ‪ ≤±‬עובדים‪ Æ‬רוב העסקים באזור זה הם‬
‫מוסכים ומפעלי תעשייה קלה המעסיקים עובדים מעטים‪ Æ‬אזור התעשייה השני פועל בשגב שלום‪ Æ‬אזור זה‬
‫מתפתח מהר ומשתרע על פני ∞∞≥ דונם‪ Æ‬ביולי ∞‪ ≤∞±‬חנך השר בן אליעזר את מפעל הבשר ‪ß‬טנא‪ ¨ß‬שלדברי עמר‬
‫אבו מעמר¨ ראש המועצה המקומית שגב שלום¨ יעסיק במלוא תפוקתו ∞‪ µµ‬עובדים¨ אך בינתיים עלה המפעל‬
‫באש והושבת‪ Æ‬אזור תעשייה שלישי נמצא בחורה¨ אך היקפו מצומצם והוא רק בראשית דרכו‪Æ‬‬
‫ברמה האזורית מתוכננים לקום שני אזורי תעשייה ותעסוקה משותפים‪ Æ‬הראשון¨ ששלבי הקמתו הראשונים‬
‫החלו בשנת ‪ ¨≤∞∞π‬הוא אזור התעשייה המשותף בצומת להבים¨ שייקרא ‪ß‬עידן הנגב‪ ß‬ויהיה משותף לרהט¨‬
‫למועצה האזורית בני שמעון ולמועצה המקומית להבים‪ Æ‬הרווחים מאזור זה יחולקו ל‪ ¨≥∑• ¨¥¥•‬ו‪±π•‬‬
‫בהתאמה‪ Æ‬האזור השני¨ שנמצא עדיין בשלבי תכנון¨ הוא אזור התעשייה ‪ß‬שוקת‪ ¨ß‬אשר יהיה שייך לחורה¨‬
‫לקיה¨ מיתר והמועצה האזורית בני שמעון‪ Æ‬לדברי חאלד אל סאנע¨ ראש המועצה המקומית לקיה¨ תקבל‬
‫כל אחת מהרשויות המקומיות השותפות בו •≥≤ מן הרווחים¨ והמועצה האזורית בני שמעון תקבל •‪≥±‬‬
‫מרווחיו‪Æ‬‬
‫≥‪µ‬‬
‫גראדוס ונוריאל ©∏∞∞≤®‪Æ‬‬
‫‪86‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫תמונה ≥∫ השלט המבשר על הקמת פארק התעשייה ‪ß‬עידן הנגב‪ ß‬בצומת להבים‬
‫ספר הסטטיסטיקה האחרון של התעשייה בנגב¨ אשר פורסם ב‪ ≤∞∞∏‬על ידי מרכז הנגב לפיתוח כלכלי¨‬
‫מצביע על קיומם של תשעה מפעלים בלבד בבעלות בדואית שמעסיקים יותר מעשרה עובדים‪ Æ‬מפעלים אלה‬
‫עוסקים בטקסטיל¨ הלבשה¨ בטון וברזל‪ Æ‬הגדול שבהם הוא מפעל האריגה של לקיה¨ המעסיק ∞∂ עובדות‬
‫בדואיות בייצור שטיחים וחפצי נוי בדואיים אותנטיים‪ Æ‬מפעלים אחרים הם מפעל הבטון ‪ß‬ר‪Æ‬א‪Æ‬ד‪ ß‬שנמצא‬
‫בעיירה חורה ומעסיק ‪ ≤µ‬עובדים¨ מפעל הבטון ‪ß‬אקסטרה בטון‪ ß‬ברהט שמעסיק ‪ ≤±‬פועלים¨ מפעל הברזל‬
‫בערערה שמעסיק ‪ ±µ‬פועלים ומפעל ‪ß‬אלשייך‪ ß‬בתל שבע¨ המעסיק ≥‪ ±‬עובדים‪µ¥Æ‬‬
‫חשוב לציין שבאזור התעשייה באר שבע יש שלושה מפעלי מתכת בבעלות ערבית ©של ערבים מהצפון®‪Æ‬‬
‫מפעלים אלה¨ מן הגדולים בענף זה בדרום¨ הם ‪ß‬מתכת עיסא חורי‪ ß‬ומפעלי ‪ß‬אזריק ∞∞∞≤‪ ¨ß‬המעסיקים מעל ∞∞‪±‬‬
‫עובדים בני לאומים שונים¨ וכן ‪ß‬נסיר לתעשיית הברזל‪ ß‬שמעסיק ‪ ∂±‬עובדים‪ µµÆ‬אחוז הבדואים תושבי הנגב‬
‫העובדים בתעשייה זו הוא זעום ביותר∫ •∑‪ ≥Æ‬בערך¨ למרות ששיעורם באוכלוסיית הנגב מתקרב ל‪Æ≥∞•‬‬
‫דו‪¢‬ח מחקר מיוחד של הפורום לדו‪‬קיום בנגב ©ממארס ∞‪ ®≤∞±‬מצא שאחוז אחד בלבד מתושבי הנגב הערבים‬
‫עובדים בשירות הציבורי‪ Æ‬הדו‪¢‬ח מציין כי רק ∂‪ ±‬עובדים בדואים עובדים במשרדי הממשלה בדרום ©ראו לוח‬
‫∑ להלן®‪Æ‬‬
‫‪µ¥‬‬
‫גראדוס ונוריאל ©∏∞∞≤®‪Æ‬‬
‫‪µµ‬‬
‫שם‪Æ‬‬
‫חברה וכלכלה‬
‫‪87‬‬
‫לוח ∑∫ בדואים המועסקים במשרדי הממשלה‬
‫בנגב ∂‪µ‬‬
‫‪È˙Ï˘ÓÓ‰ „¯˘Ó‰‬‬
‫‪„¯˘Ó‰ ÈÙÈÒ‬‬
‫‪˙¯ÈÈÚ· È˙Ï˘ÓÓ‰‬‬
‫‪˙¯ډ‬‬
‫‪¯ÙÒÓ‬‬
‫‪ÌÈ„·ÂÚ‬‬
‫‪ÌÈÙ‰ „¯˘Ó‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫‪ωÓ· ω˜ ˙Ï·˜ „ȘÙ‬‬
‫‪ÔÈÒÂÏ·‰‬‬
‫‪±‬‬
‫‪¨ÔÂÎÈ˘‰Â ÈÂÈ·‰ „¯˘Ó‬‬
‫‪˙¯„Ò‰Ï ‰„Ú‰‬‬
‫‪·‚· Ìȇ„·‰ ˙·˘ÈÈ˙‰‬‬
‫·‡¯ ˘·‪Ú‬‬
‫‪„ȘÙ‬‬
‫‪±‬‬
‫‪χ¯˘È ÈÚ˜¯˜Ó ωÓ‬‬
‫·‡¯ ˘·‪Ú‬‬
‫‪˙‡˜ÒÚ ˙˜ÏÁÓ· ‰„ȘÙ Á˜Ù‬‬
‫‪˙‡ϘÁ‬‬
‫≤‬
‫‪Ìȇ„·‰ ˙ωÓ‬‬
‫·‡¯ ˘·‪Ú‬‬
‫‪„ȘÙ ‰Ï·˜ ˙„ȘÙ‬‬
‫≤‬
‫‪‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó‬‬
‫·‡¯ ˘·‪Ú‬‬
‫‪‰Ï·˜ ˙„ȘÙ‬‬
‫‪±‬‬
‫‪˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó‬‬
‫·‡¯ ˘·‪Ú‬‬
‫‪„ÂÚ ‰Ú¯Ó ÈÁˢ ˙‡ˆ˜‰Ï „ȘÙ‬‬
‫‪±‬‬
‫‪·˘‡ ¨˙¢Ó˙‰ „¯˘Ó‬‬
‫˙‪‰˜ÂÒÚ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫‪ÌÈÁ˜ÙØÌȯ˜ÂÁ ≥– ‰Ï·˜ „ȘÙ‬‬
‫‪¥‬‬
‫·‪ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫≥ ‪‰˜ÏÁÓ Ï‰Ó ÌȄȘÙ‬‬
‫‪¥‬‬
‫‪ÌÈ·¯Ú ÌÈ„·ÂÚ ÏΉ ÍÒ‬‬
‫·‪ÂÏÂΠ̯„‰ ÊÂÁÓ‬‬
‫∂‪±‬‬
‫ח‪ Æ‬החברה האזרחית‬
‫החברה האזרחית בקרב הבדואים בנגב התארגנה מאוחר בהשוואה לארגונים ערביים באזורים אחרים בארץ‪Æ‬‬
‫אך יש לציין כי חלק מארגונים אלה חזקים ופעילים יותר ממקביליהם בקרב האוכלוסייה הערבית בצפון‪Æ‬‬
‫היעדר שלטון מקומי ומוסדות ייצוגיים שיספקו שירותים ויגנו על האינטרסים של הבדואים דחף לניסיונות‬
‫ההתארגנות המקומית‪ Æ‬הארגונים הראשונים צצו בחברה הבדואית בסוף שנות ה‪ ∑∞‬ובתחילת שנות ה‪∏∞‬‬
‫של המאה שעברה‪µ∑Æ‬‬
‫∂‪µ‬‬
‫המקור∫ הפורום לדו‪‬קיום בנגב ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫∑‪µ‬‬
‫הראשונים שהגו את הרעיון היו תלמידי תיכון בדואים שסיימו את לימודיהם בבתי ספר בצפון הארץ‪ß Æ‬בני לקיה‪— ß‬‬
‫התארגנות שנוסדה בעקבות ההתנגשות והעימותים בנושא הקרקעות — היתה אחת העמותות הראשונות שקמו בנגב‪Æ‬‬
‫עם זאת יצוין כי עוד בשנות ה‪ µ∞‬וה‪ ∂∞‬של המאה שעברה עזרו קיבוצי הסביבה ומפלגות השמאל ©במיוחד מפ‪¢‬ם®‬
‫בהתארגנות הבדואים ובהקמת קואופרטיבים חקלאיים ©פורת¨ ‪ ¨≤∞∞π‬עמ‪ Æ®±µµ ß‬האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות‬
‫הבדואים בישראל¨ בראשות נורי אל עוקבי¨ הסתייעה בשמאל הישראלי והיתה אחת העמותות הבדואיות הראשונות‬
‫בנגב‪Æ‬‬
‫‪88‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫החברה האזרחית הבדואית בדרום התחזקה לנוכח המציאות הקשה השוררת בכפרים הבלתי מוכרים¨‬
‫היעדר שלטון מקומי בכפרים אלה¨ חולשת הרשויות המקומיות הבדואיות והפעילות המוגבלת של המפלגות‬
‫והתנועות הפוליטיות הערביות שמרכזן בצפון ©להוציא התנועה האסלאמית®‪Æ‬‬
‫כיום רשומות יותר מ‪ ±∞∞‬עמותות ערביות בדואיות¨ אך רק כ‪ ≥∞‬מהן פעילות — רובן ככולן עמותות לשינוי‬
‫חברתי‪ Æ‬בחברה הבדואית כמעט שאין עמותות לאספקת שירותים‪Æ‬‬
‫את ארגוני החברה האזרחית של הבדואים אפשר לחלק לפי נושאי פעילותם‪ Æ‬עניין הקרקעות¨ ההכרה‬
‫בכפרים הבלתי מוכרים ואספקת שירותים לכפרים¨ הם הנושאים המרכזיים בפעילותם של ארגונים אלה‪Æ‬‬
‫המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים וארגון הגג של הוועדים המקומיים בכפרים הבלתי מוכרים הם מן‬
‫המובילים במאבק על הקרקעות‪Æ‬‬
‫ארגונים רבים מתמקדים בנושאים הקשורים בנשים¨ זכויותיהן והעצמתן‪ Æ‬ארגוני הנשים הפעילים ביותר הם∫‬
‫אל נוהוד — העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות¨ סידרה¨ נשות לקיה¨ נשות רהט ומען — ארגון הגג של‬
‫עמותות הנשים בקהילה הבדואית בנגב‪ Æ‬גם החינוך בחברה הבדואית זוכה לתשומת לב מרובה‪ Æ‬עם הארגונים‬
‫הפעילים בנושא זה נמנה פורום החינוך הבדואי שפועל בחסות שתיל — שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי‬
‫חברתי‪Æ‬‬
‫השבטיות היא ממאפייניה הבולטים של החברה האזרחית הבדואית‪ Æ‬הנהלות של ארגונים רבים פועלות‬
‫במסגרת השבט ומושפעות ממנו‪ Æ‬אך ישנם גם ארגונים שאינם מקומיים ומשרתים את כלל האוכלוסייה‬
‫הבדואית‪ Æ‬עמותות אחדות משמשות זרוע ביצועית לתנועות פוליטיות ארציות הפועלות בנגב‪Æ‬‬
‫בנגב לא פועלים ארגונים יהודיים‪‬ערביים רבים¨ אך עם זאת יש לציין את שתיל — שירותי תמיכה וייעוץ‬
‫לקידום שינוי חברתי¨ אג‪ß‬יק — מרכז ערבי‪‬יהודי לשוויון¨ העצמה ושיתוף¨ ואת הפורום לדו‪‬קיום בנגב¨ הנחשבים‬
‫לארגונים החזקים בנגב והמסייעים רבות לחברה הבדואית בדרום‪ Æ‬בנגב אין גם שיתופי פעולה רבים בין‬
‫עמותות יהודיות לעמותות בדואיות¨ מאחר שהעמותות היהודיות מתמקדות בעיקר באספקת שירותים¨ בעוד‬
‫שהעמותות הבדואיות מתמקדות לרוב בשינוי חברתי‪Æ‬‬
‫יש מספר ארגונים ערביים‪‬יהודיים ארציים שמרכזם מחוץ לנגב¨ אך ידם גם בקרב החברה הבדואית בדרום‪Æ‬‬
‫בין אלה ניתן למנות את עדאלה — המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל¨ האגודה לזכויות האזרח‬
‫בישראל ו ∆ב ִמקום — מתכננים למען זכויות תכנון‪ Æ‬חרף המתחים שמתעוררים לעתים תוך כדי עבודה משותפת¨‬
‫אין ספק שהעמותות ה‪ß‬צפוניות‪ ß‬והכלל ארציות תורמות הרבה מניסיונן לארגוני הדרום‪Æ‬‬
‫חברה וכלכלה‬
‫‪89‬‬
‫≥‪Æ‬‬
‫פוליטיקה‬
‫א‪ Æ‬החיים הפוליטיים‬
‫הבדואים¨ תושבי המדבר¨ שמרו לאורך השנים על לכידות שבטית פנימית מחד גיסא ועל קשר רופף מאוד עם‬
‫הממסד הישראלי והפוליטיקה הכלל ארצית מאידך גיסא‪ Æ‬הקשר התקיים אך ורק דרך השייח¨ מנהיג השבט‪Æ‬‬
‫ריחוקם הגיאוגרפי ובידודם של הבדואים גרמו גם לניתוקם משאר האוכלוסייה הערבית ובעיותיה‪ Æ‬הבדואים‬
‫התוודעו אל הפוליטיקה הארצית באמצע שנות ה‪ ∑∞‬של המאה שעברה‪ Æ‬התפתחות המודעות הפוליטית‬
‫בקרב הבדואים הושפעה לדעתי מכמה גורמים∫‬
‫‪ Ʊ‬הקרבה הגיאוגרפית לרצועת עזה ולאזור הר חברון וקשרי היום‪‬יום עם תושבי השטחים מאז ∑∂‪±π‬‬
‫חשפו את הבדואים לבעיות הפלסטינים וחיזקו את זהותם הערבית‪‬פלסטינית‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ‬חשיפה לרעיונות פוליטיים לאומיים — תלמידים בדואים שלמדו בצפון התוודעו לפעילות הפוליטית של‬
‫אזרחים ערבים בגליל ובאזור המשולש וחזרו לנגב עם רעיונות פוליטיים לאומיים‪ Æ‬מצד שני הושפע‬
‫הדור הצעיר מסטודנטים ערבים שלמדו באוניברסיטת בן‪‬גוריון וממורים ערבים שבאו מן הצפון ולימדו‬
‫בבתי הספר בנגב‪ Æ‬מאז יום האדמה ∂∑‪ ±π‬דאג ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת בן‪‬גוריון לקיים‬
‫בכפרי הבדואים עצרות לרגל יום האדמה בעידוד תנועת חד‪¢‬ש‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ‬תהליך העיור החליש את המנהיגות המסורתית‪ Æ‬מעמדו של הפרט התחזק על חשבון כוחו של הקולקטיב‬
‫השבטי והתהליך הוביל לבחירות מקומיות ולתחרות בין‪‬שבטית‪ Æ‬כמו כן קמו רשימות שחיזקו את‬
‫הקשר עם מפלגות ארציות¨ ובמיוחד עם מפלגות השלטון‪Æ‬‬
‫‪ Æ¥‬התגברות השפעת התקשורת¨ שהתרחבה והגיעה לכל רחבי הארץ‪ Æ‬הבדואים נחשפו להשפעתה‬
‫וליכולתה לסייע להם בקידום ענייניהם‪Æ‬‬
‫‪ Ƶ‬מצוקת הבדואים ואי‪‬פתרון בעיותיהם על ידי ממשלות ישראל עודדו אותם להשתלב בפוליטיקה הארצית‪Æ‬‬
‫בדואים מהדור הצעיר והמשכיל חיפשו מרכזי השפעה לקידום מעמדם האישי ולפתרון מצוקותיהם‪Æ‬‬
‫דבר זה הושפע גם ממשבר המנהיגות הפוקד את החברה הבדואית‪ Æ‬הדור הצעיר¨ שהתערה והתחנך‬
‫באוניברסיטאות¨ דורש שוויון מלא עם החברה היהודית בישראל‪ Æ‬בשונה מדור השייחים¨ שהישרדות‬
‫הבדואים היא שעמדה בראש מעייניו¨ הדור הצעיר והמשכיל אינו מסתפק עוד בתנאים בסיסיים ומצפה‬
‫מהמדינה ליותר מכך‪Æ‬‬
‫∂‪ Æ‬ההתעוררות הדתית שחלה בשטחים ובישראל¨ לא פסחה על תושבי הנגב‪ Æ‬השיח הדתי של שנות ה‪∏∞‬‬
‫וה‪ π∞‬של המאה שעברה מצא בנקל את דרכו אל החברה הבדואית המסורתית‪Æ‬‬
‫עד ∑∑‪ ±π‬היתה הצבעתם של הבדואים לכנסת הצבעה א‪‬פוליטית¨ והם נתנו את קולותיהם בעיקר למפא‪¢‬י‬
‫ולמפ‪¢‬ם — שתי המפלגות ששלטו במדינה‪ Æ‬תהליך הפוליטיזציה והמפלגתיות של הבדואים החל משהוקמה‬
‫רשימה בדואית עצמאית לכנסת¨ בראשות חמאד אבו רביעה¨ שהצליחה להכניס לראשונה נציג בדואי לבית‬
‫המחוקקים‪ µ∏Æ‬הרצח של ח‪¢‬כ אבו רביעה העצים את הצורך בייצוג בדואי בכנסת‪ Æ‬מגמה זו קיבלה ביטוי‬
‫∏‪µ‬‬
‫בן דוד ©∞‪Æ®±ππ‬‬
‫‪90‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫בבחירות לכנסת ה‪ ¨±≤‬שהתקיימו ב‪ ¨±π∏∏‬כאשר רוב המצביעים הבדואים נתנו את קולם למפלגה הערבית‬
‫הדמוקרטית ©מד‪¢‬ע®‪ Æ‬כך¨ בעוד שבבחירות לכנסת השביעית ©ב‪ ®±π∂π‬הצביעו •∂∑ מן המצביעים הבדואים‬
‫בדרום למפא‪¢‬י — קיבל המערך ©ההמשך של מפא‪¢‬י ההיסטורית® רק •∑‪ ±‬מקולות הבדואים בכנסת ה‪¨±≤‬‬
‫ואילו מד‪¢‬ע¨ בראשות ח‪¢‬כ דראושה¨ קיבלה •‪ ≥π‬מקולותיהם‪µπÆ‬‬
‫שילובו של בן הנגב¨ טלב אלסאנע¨ במקום השני ברשימת מד‪¢‬ע ובחירתו ב‪ ±ππ≤‬לכנסת ה‪ ¨±≥‬סימנו מהפך‬
‫באפשרויות הפוליטיות של הבדואים‪ Æ‬ח‪¢‬כ אלסאנע¨ צעיר בדואי משכיל שנבחר לכנסת בגיל ≤≥¨ משמש עדיין‬
‫ח‪¢‬כ ומשתדל לייצג את האוכלוסייה הבדואית ולבטא את צרכיה ודרישותיה‪ Æ‬הח‪¢‬כ הצעיר מציג שיח שעיקרו‬
‫לאומי ערבי פטריוטי¨ דבר שהגביר את שותפות הגורל בין הבדואים בדרום לבין האוכלוסייה הערבית במרכז‬
‫הארץ ובצפונה‪Æ‬‬
‫כניסתה של התנועה האסלאמית לפוליטיקה¨ ובעיקר האגף הדרומי שלה¨ טרפה את הקלפים‪ Æ‬התנועה‬
‫האסלאמית מאורגנת ופעילה מאוד בכל יישובי הבדואים¨ ובייחוד בעיירות‪ Æ‬בעשור האחרון עלה בידה לזכות‬
‫בבחירות לראשות הרשויות המקומיות בכל יישובי הבדואים בדרום¨ למעט בכסייפה‪ Æ‬כיום שולטת התנועה‬
‫האסלאמית בשלוש רשויות מקומיות∫ בעיר הגדולה רהט ובעיירות חורה ולקיה¨ אך היו ימים בהם שלטה גם‬
‫בתל שבע¨ ערערה ושגב שלום‪Æ‬‬
‫מאז התאחדו הרשימות הערביות מד‪¢‬ע והתנועה האסלאמית¨ ומאז נבחר טלב אלסאנע לכנסת¨ ממשיכה‬
‫רע‪¢‬ם ©רשימה ערבית מאוחדת® לגרוף את רוב קולות הבדואים בדרום‪Æ‬‬
‫אחד ממאפייני הפוליטיקה הבדואית בנגב הוא היותה מגיבה ולא יוזמת‪ Æ‬להערכתי הדבר נובע מקצב‬
‫האירועים בנגב ומעומק המצוקות שעמן הבדואים מתמודדים¨ מה שיוצר סדר עדיפויות שבראשו הדאגה‬
‫לצרכים המידיים והמשפחתיים¨ ומותיר מרחב קטן לפעולה פוליטית יזומה‪ Æ‬מאפיין נוסף הוא אחוזי הצבעה‬
‫נמוכים בהשוואה לסקטורים אחרים בחברה הישראלית‪ Æ‬שיעורי ההצבעה בחברה הבדואית נמצאים בירידה‬
‫מתמדת‪ Æ‬בעוד שבבחירות לכנסת השמינית¨ שהתקיימו ב‪ ¨±π∑≥‬השתתפו •≥∂ מבעלי זכות הבחירה ביישובי‬
‫הבדואים¨ הרי שלכנסת העשירית הצביעו •∏‪ ¥‬ואילו בבחירות האחרונות¨ לכנסת ה‪ ¨±∏‬הצביעו •‪ ¥µ‬בלבד‬
‫מקרב הבדואים שהיתה להם זכות בחירה‪∂∞Æ‬‬
‫ב‪ Æ‬השלטון המקומי‬
‫רעיון העיור הכפוי של הבדואים עלה כבר בעשור הראשון להקמת המדינה‪ Æ‬המכנה המשותף להצעות העיור‬
‫השונות היה צמצום השטח שהבדואים ישבו עליו‪ ∂±Æ‬צה‪¢‬ל היה מן הראשונים שניסו לעסוק בכך¨ כשחיבר‬
‫מסמך בעניין ריכוז הבדואים ועיורם‪ Æ‬משה דיין¨ רמטכ‪¢‬ל מבצע קדש ©∂‪ ¨®±πµ‬הוא שהוביל את הנושא‪ Æ‬אחרי‬
‫פרישתו מצה‪¢‬ל התמנה דיין לשר החקלאות וגם בתפקידו זה המשיך לעודד את עיור הבדואים במילים אלו∫‬
‫‪µπ‬‬
‫בן דוד ©∞‪Æ®±ππ‬‬
‫∞∂‬
‫שם‪Æ‬‬
‫‪∂±‬‬
‫סבירסקי וחסון ©‪Æ®≤∞∞µ‬‬
‫פוליטיקה‬
‫‪91‬‬
‫‪¨‰ÈÈ˘Ú˙· „·ÂÚ‰ È¯ÈÚ ÌÈÏÚÂÙ „ÓÚÓÏ Ìȇ„·‰ „ÓÚÓ ˙‡ ÍÂÙ‰Ï ÌÈÎȯˆ ÂÁ‡¢‬‬
‫·˘‪˙ÂÈ‰Ï Ìȇ„·Ï Ô˙È ‡Â· ÆÌȇϘÁ Ìȇ χ¯˘È È·˘Â˙Ó ∏∏• Æ˙‡ϘÁ· ¨‰ÈÈ·· ¨ÌÈ˙¯È‬‬
‫‪‡Ï‡ ¨ÂÏ˘ ¯„Ú‰ ÌÚ Â˙Ó„‡ ÏÚ ˙ÂÈÁÏ ‡Ï ȇ„·Ï ̯‚È˘ ÈϘȄ¯ „Úˆ ‰È‰È Ô·ÂÓÎ ‰Ê Æ̉ÂÓÎ‬‬
‫‪ÆÂÏ˘ ˙È·‰ ÈÏÚ ˙‡ ˘·ÂÏ ÌÈȯ‰ˆ‰ ȯÁ‡ Â˙È· χ ÚÈ‚Ó˘ ¨È‡·¯Â‡ Ì„‡Ï ÍÂÙ‰È È‡Â„·‰‬‬
‫‪¯ÚÈ˘ ÌÚ ¯ÙÒ ˙È·Ï ÂÎÏÈ ÂÈ„ÏÈ ¨‰Èȯ·˘‰ ˙‡ ˜ÈÊÁÓ ‡Ï ÌÈÈÒÎÓ ˘·ÂÏ˘ ‡·‡Ï ÂÏ‚¯˙È ÂÈ„ÏÈ‬‬
‫‪˙„ÈÁ‡ ÈÏ· Æ˙¯„ È˘ ȯÁ‡ ¯„˙Ò˙˘ ‰ÎÙ‰Ó ‰È‰˙ ˙‡Ê Ï·‡ ¨‰ÎÙ‰Ó ‰È‰˙ ˙‡Ê Ƙ¯ÂÒÓ‬‬
‫‡·‪∂≤Æ¢ÌÏÚÈ˙ Ìȇ„·‰ Ï˘ ˙‡Ê‰ ‰ÚÙÂ˙‰ ÆÈ˙Ï˘ÓÓ ÔÂÂÈÎ ÌÚ Ï‬‬
‫כצעד ראשון ביישום מדיניות זו הוקמה בשנת ‪ ±π∂π‬העיירה תל שבע ממזרח לבאר שבע‪ Æ‬המדינה יזמה בניית‬
‫עשרות דירות לתושבי המקום¨ אך הפרויקט נכשל¨ הן בשל אופי הדירות שנבנו ושטחן והן משום שבבניית‬
‫הדירות לא התחשבו בצרכיה המיוחדים של החברה הבדואית‪ Æ‬ב‪ ±π∑¥‬הוקמה העיירה רהט על אדמות שבט‬
‫אל הוזייל¨ מדרום לקיבוץ שובל‪ Æ‬הפעם הקצתה המדינה לבדואים שטח כדי שיבנו את בתיהם לעצמם‪ Æ‬שני‬
‫הכפרים ערערה וכסייפה נועדו למפוני שדה התעופה ‪ß‬נבטים‪ ¨ß‬בעקבות הסכם השלום עם מצרים‪ Æ‬ב‪±π∏µ‬‬
‫הוקם הכפר שגב שלום עבור שבט אל‪‬עזאזמה וב‪ ±ππ∞‬הוקמו לקיה וחורה‪ Æ‬לאחר הפסקה ארוכה של ≥‪±‬‬
‫שנים¨ הוקמה ב‪ ≤∞∞≥‬המועצה האזורית אבו בסמה‪∂≥Æ‬‬
‫אחרי הקמת תל שבע החליט משרד הפנים לצרף עיירה זו למועצה האזורית בני שמעון¨ דבר שנמשך עד‬
‫‪ Ʊπ∏¥‬המועצה זכתה לעצמאות ב‪ ±π∏¥‬ונוהלה עד ≥‪ ±ππ‬על ידי פקידי משרד הפנים‪ ∂¥Æ‬עד ∞∏‪ ±π‬קיבלה רהט‬
‫שירותים חלקיים מהמועצה האזורית בני שמעון‪ Æ‬באותה שנה הוקמה המועצה המקומית רהט ובראשה עמדו‬
‫עד ‪ ±π∏π‬שלושה פקידי משרד הפנים‪ Æ‬ב‪ ±ππ¥‬זכתה רהט למעמד של עיר‪Æ‬‬
‫לאחר הקמתן¨ חולקו חמש העיירות∫ ערערה¨ כסייפה¨ שגב שלום¨ לקיה וחורה¨ לשתי מועצות אזוריות‬
‫עצמאיות‪ Æ‬שלושת היישובים הראשונים נקראו ‪ß‬המועצה האזורית מסוס‪ ß‬ואילו לקיה וחורה נקראו יחדיו‬
‫‪ß‬המועצה האזורית שוקת‪ Æß‬שתי המועצות האזוריות נוהלו על ידי פקידים יהודים ושטח שיפוטן היה רק שטח‬
‫הבנייה ©הקו הכחול® של היישובים‪ Æ‬בעקבות עתירה של ארגוני החברה האזרחית הבדואית לבג‪¢‬ץ¨ פורקו‬
‫המועצות האזוריות ובמקומן הוקמו חמש מועצות מקומיות עצמאיות שנוהלו אף הן על ידי פקידי משרד‬
‫הפנים עד שנת ∞∞∞≤‪ Æ‬באותה שנה התקיימו לראשונה בחירות לרשויות המקומיות בחמשת היישובים‪ Æ‬בשני‬
‫היישובים הוותיקים¨ תל שבע ורהט¨ התקיימו הבחירות המקומיות ב‪ ±ππ≥‬וב‪ ±π∏π‬בהתאמה‪∂µÆ‬‬
‫ריכוז הבדואים בעיירות הוא תוצאת מדיניות שמטרתה לצמצם את המרחב הגיאוגרפי של הבדואים ולחזק‬
‫את השליטה בהם‪ ∂∂Æ‬על כן הוקמו יישובי הבדואים על שטח שיפוט מצומצם בהשוואה ליישובים אחרים בנגב‬
‫©שטח השיפוט של רהט הורחב רק ב‪ Æ®≤∞∞∏‬אף שאוכלוסיית שבעת היישובים מהווה יותר מ‪ ±∂•‬מכלל נפת‬
‫באר שבע¨ שטח השיפוט של יישובים אלה הוא רק •‪ ∞Ƶ‬משטח הנפה¨ המשתרע על פני ‪ ±≤¨π¥µ‬קמ‪¢‬ר‪∂∑Æ‬‬
‫≤∂‬
‫רונן ©‪ ≥±‬ביולי ≥∂‪ ¨®±π‬ריאיון עם משה דיין¨ הארץ‪ Æ‬צוטט אצל∫ מאוטנר ©∞∞∞≤®‪Æ‬‬
‫≥∂‬
‫ראו לוח ∏‪Æ‬‬
‫‪∂¥‬‬
‫סבירסקי וחסון ©‪Æ®≤∞∞µ‬‬
‫‪∂µ‬‬
‫שם‪Æ‬‬
‫∂∂‬
‫מאיר ©‪ ¨®±πππ‬עמ‪Æ≤∞ ß‬‬
‫∑∂‬
‫עדאלה ©‪ ¨®≤∞∞¥‬עמ‪Æ∑ ß‬‬
‫‪92‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫לוח ∏∫‬
‫הרשויות המקומיות של הבדואים בנגב¨ מועד הקמתן¨ סוגיהן¨ תחום שיפוטן‬
‫ומספר תושביהן ב‪∂∏≤∞∞∑‬‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫˘‪˙‬‬
‫‪‰Ó˜‰‰‬‬
‫‪˙¢¯‰ ‚ÂÒ‬‬
‫‪˙ÈÓ˜Ӊ‬‬
‫˙‪ËÂÙÈ˘‰ ÌÂÁ‬‬
‫·–∂∞∞≤‬
‫©·„‪®ÌÈÓÂ‬‬
‫˜¯˜‪Ú‬‬
‫·‪ÍÂÒÎÒ‬‬
‫©·„‪®ÌÈÓÂ‬‬
‫‪¯ÙÒÓ‬‬
‫‪ÌÈ·˘Â˙‰‬‬
‫©∑∞∞≤®‬
‫‡˘‪ÏÂÎ‬‬
‫‪–ÂȈÂÒ‬‬
‫‡˜‪ÈÓÂÂ‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫‪±π∂π‬‬
‫‪‰ˆÚÂÓ‬‬
‫‪˙ÈÓ˜Ó‬‬
‫‪¥¨∂∞¥‬‬
‫∞∞‪±¨π‬‬
‫‪±≥¨∂µµ‬‬
‫‪±‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫‪±π∑¥‬‬
‫‪¯ÈÚ‬‬
‫∂∏‪±π¨µ‬‬
‫∞∞‪≥¨µ‬‬
‫‪¥≥¨≤≤µ‬‬
‫‪±‬‬
‫‪‰¯Ú¯Ú‬‬
‫≤∏‪±π‬‬
‫‪‰ˆÚÂÓ‬‬
‫‪˙ÈÓ˜Ó‬‬
‫≤‪±¥¨∞µ‬‬
‫∞∞∏¨∂‬
‫≥≤‪±±¨±‬‬
‫‪±‬‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫≤∏‪±π‬‬
‫‪‰ˆÚÂÓ‬‬
‫‪˙ÈÓ˜Ó‬‬
‫≤‪±≥¨∂π‬‬
‫∞∞∞¨≥‪±‬‬
‫∏∏‪±±¨±‬‬
‫‪±‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÂÏ‬‬
‫‪±π∏¥‬‬
‫‪‰ˆÚÂÓ‬‬
‫‪˙ÈÓ˜Ó‬‬
‫‪µ¨π∏±‬‬
‫∞∞‪±¨µ‬‬
‫≥∂≥¨∂‬
‫‪±‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫∞‪±ππ‬‬
‫‪‰ˆÚÂÓ‬‬
‫‪˙ÈÓ˜Ó‬‬
‫∂‪∂¨∂¥‬‬
‫‪π¨±∏±‬‬
‫‪±‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫∞‪±ππ‬‬
‫‪‰ˆÚÂÓ‬‬
‫‪˙ÈÓ˜Ó‬‬
‫∏≤∑¨‪µ‬‬
‫∂‪∏¨∂±‬‬
‫‪±‬‬
‫‡·‪‰ÓÒ· Â‬‬
‫≥∞∞≤‬
‫‪‰ˆÚÂÓ‬‬
‫‡‪˙ȯÂÊ‬‬
‫∞∞≤¨‪¥‬‬
‫‪±‬‬
‫תכנון יישובי הבדואים נעשה על ידי מנהל מקרקעי ישראל¨ מבלי להיוועץ בתושבים‪ Æ‬תכנון זה לא הביא‬
‫בחשבון את סכסוך הקרקעות ואת תביעות הבעלות הרבות של התושבים על קרקעות שבתחום השיפוט‪Æ‬‬
‫משפחות בדואיות רבות מסרבות לחיות על קרקעות הנתבעות על ידי חמולות או שבטים אחרים‪ Æ‬התוצאה‬
‫היא שחלק גדול משטח הבנייה של היישובים אינו מנוצל כיאות ואינו ניתן לפיתוח‪Æ‬‬
‫כיום גרים יותר ממחצית הבדואים בנגב בתחומי שבע העיירות‪ Æ‬מחקרם המקיף של אבו סעד וליטוויק ©∞∞∞≤®‬
‫הצביע על כישלון העיירות ברמת התשתיות ואספקת השירותים‪ Æ‬עשרות שנים לאחר שיישובים אלה הוקמו¨‬
‫הכלכלה המקומית אינה מפותחת ואילו התחבורה הציבורית הגיעה לראשונה ליישוב בדואי כלשהו ©רהט®‬
‫רק במאי ∞‪Æ≤∞±‬‬
‫התנאים הקשים בשבע העיירות שבנגב הובילו לדיונים רבים ברמה המחוזית והארצית‪ Æ‬ממשלת ישראל‬
‫נדרשה לנושא בנובמבר ∞∞∞≤¨ כאשר קבעה בהחלטתה מס‪ ≤µ∂± ß‬כי ‪¢‬תשופר תדמיתם של שבעת יישובי הקבע‬
‫הקיימים על ידי שיפור התשתיות¨ בעיקר בחינוך ובביוב¨ והקמת מבני ציבור¨ החל מתקציב המדינה ‪∂πÆ¢≤∞∞±‬‬
‫∏∂‬
‫המקור∫ משרד הפנים¨ מחוז הדרום‪Æ‬‬
‫‪∂π‬‬
‫החלטת ממשלת ישראל מס‪ ≤µ∂± ß‬מיום ∞≥ בנובמבר ∞∞∞≤‪ Æ‬ערב‪Æ¥≥Ø‬‬
‫פוליטיקה‬
‫‪93‬‬
‫תרשים ‪ ∫±‬תביעות הבעלות בתחום השיפוט של יישובי‬
‫הבדואים ∞∑‬
‫∞∞∞¨∞‪µ‬‬
‫∞∞∞¨‪¥µ‬‬
‫∞∞∞¨∞‪¥‬‬
‫∞∞∞¨‪≥µ‬‬
‫˘‪Ì„· ÁË‬‬
‫∞∞∞¨∞≥‬
‫∞∞∞¨‪≤µ‬‬
‫∞∞∞¨∞≤‬
‫∞∞∞¨‪±µ‬‬
‫∞∞∞¨∞‪±‬‬
‫∞∞∞¨‪µ‬‬
‫∞‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫‪ÌÂÏ˘ ·‚˘ ‰¯Ú¯Ú‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫‡·‪‰ÓÒ· Â‬‬
‫‪·Â˘ÈÈ‬‬
‫˙·‪˙ÂÏÚ· ˙ÂÚÈ‬‬
‫˘‪Ì„· ÁË‬‬
‫כפי שעולה מלוח ∏¨ כל יישובי הבדואים מדורגים באשכול הנמוך ביותר של הרשויות המקומיות במדינה‪Æ‬‬
‫מערכת התשתיות ביישובים אלה אינה מפותחת ובשכונות רבות אין עדיין מערכת ביוב‪ Æ‬במקום שם קיים אזור‬
‫תעסוקה¨ אזור זה מוגבל מאוד ומעסיק מעט עובדים‪ Æ‬גם השירות לאזרח מוגבל מאוד ©ראו לוח ‪ π‬להלן®‪Æ‬‬
‫לוח ‪ ∫π‬שירותים שונים ביישובי‬
‫הבדואים ‪∑±‬‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫‡‪¯ÂÊ‬‬
‫˙‪‰ÈÈ˘Ú‬‬
‫·‪˜‬‬
‫‪˙ÂÎÂÒ‬‬
‫„‪¯‡Â‬‬
‫‪‰ÈȯÙÒ‬‬
‫‪ÊίÓ‬‬
‫‪˘È˘˜Ï‬‬
‫‪Ò¢˙Ó‬‬
‫˜·‪˙ˆÂ‬‬
‫‪˯ÂÙÒ‬‬
‫˙‪Ú·˘ Ï‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫¯‪ˉ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫≥ ˜·‪˙ˆÂ‬‬
‫‪‰¯Ú¯Ú‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‪‰ÙÈÈÒÎ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫∞∑‬
‫הנתונים נאספו על ידי המחבר מן הרשויות המקומיות הרלוואנטיות‪Æ‬‬
‫‪∑±‬‬
‫הנתונים נאספו בידי המחבר מן הרשויות המקומיות הרלוואנטיות‪Æ‬‬
‫‪94‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫·‪˜‬‬
‫‪˙ÂÎÂÒ‬‬
‫„‪¯‡Â‬‬
‫‪‰ÈȯÙÒ‬‬
‫‪ÊίÓ‬‬
‫‪˘È˘˜Ï‬‬
‫‪Ò¢˙Ó‬‬
‫˜·‪˙ˆÂ‬‬
‫‪˯ÂÙÒ‬‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫‡‪¯ÂÊ‬‬
‫˙‪‰ÈÈ˘Ú‬‬
‫˘‚· ˘‪ÌÈȘ ÌÂÏ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‪Ï‚¯Â„Î ˘È‬‬
‫‪‰¯ÂÁ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‪‰È˜Ï‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡·‪Ôȇ ‰ÓÒ· Â‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪ÌÈÈ‬‬
‫‪ I‬המועצה האזורית אבו בסמה‬
‫בדצמבר ≥∞∞≤ הכריז משרד הפנים על הקמת המועצה האזורית אבו בסמה‪ Æ‬המועצה נועדה לכלול את‬
‫ששת היישובים שהוכרו מכוח החלטת הממשלה ≤∂‪ ≤µ‬משנת ∞∞∞≤‪ Æ‬עם הקמתה כללה המועצה את‬
‫היישובים אבו קרינת¨ ביר הדאג‪ ¨ß‬דריג‪ß‬את¨ מכחול¨ קסר א‪‬סר ותראבין‪ Æ‬מאוחר יותר צורפו היישובים‬
‫אום בטין¨ אל סייד ואל אטרש‪ Æ‬תחום השיפוט שנקבע למועצה היה שונה מתחומי השיפוט של שאר‬
‫המועצות האזוריות בארץ‪ Æ‬הוא כלל רק את האזור המבונה¨ ללא שטחים חקלאיים או רצף טריטוריאלי‬
‫בין היישובים‪Æ‬‬
‫לוח ∞‪ ∫±‬יישובי המועצה האזורית אבו בסמה‬
‫©‪∑≤ ®≤∞∞π‬‬
‫‪·Â˘Èȉ‬‬
‫‪Ì„· Áˢ‰‬‬
‫‡‪‰ÈÈÒÂÏÎÂ‬‬
‫˙‪˙È·Â˘Èȉ ¯‡˙Ó‰ ˙ÈÎ‬‬
‫‡·‪˙‡ȯ˜ Â‬‬
‫∞∞≥¨∑‬
‫∞∞∂¨≥‬
‫‪˙¯˘Â‡Ó‬‬
‫‡‪ÔÈË· ÌÂ‬‬
‫∞∞∏¨∂‬
‫∞∞‪≤¨π‬‬
‫‡‪Û˜Â˙ Ô˙ÓÏ ‰¯˘Â‬‬
‫‡‪„ÈÈÒ Ï‬‬
‫∞∞‪≥¨±‬‬
‫∞∞∞¨≥‬
‫‪˙¯˘Â‡Ó‬‬
‫·‪ß‚‡„‰ ¯È‬‬
‫∞∞‪∂¨µ‬‬
‫∞∞≤¨‪¥‬‬
‫‪˙¯˘Â‡Ó‬‬
‫„¯‪˙‡ß‚È‬‬
‫∏≤∂‬
‫∞‪∏µ‬‬
‫‪˙¯˘Â‡Ó‬‬
‫‡‪®‰„ÏÂÓ© ˘¯Ë‡ Ï‬‬
‫∞∞∞¨‪±±‬‬
‫∞∞‪≥¨µ‬‬
‫·„‪˙ÂÈ„‚˙‰· ÌÈÂÈ‬‬
‫‪ÏÂÁÎÓ‬‬
‫∞∞≥¨∑‬
‫∞∞∞¨≥‬
‫‪˙¯˘Â‡Ó‬‬
‫˜‪¯Ò–‡ ¯Ò‬‬
‫∞∞∏¨‪¥‬‬
‫∞∞∞¨≥‬
‫‪˙¯˘Â‡Ó‬‬
‫˙¯‡·‪ÔÈ‬‬
‫∞∞‪±¨±‬‬
‫∞‪≤µ‬‬
‫‪˙¯˘Â‡Ó‬‬
‫‪ÏΉ ÍÒ‬‬
‫∏≤‪¥∏¨µ‬‬
‫∞∞≥¨‪≤¥‬‬
‫≤∑‬
‫המקור∫ המועצה האזורית אבו בסמה¨ פרופיל ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫פוליטיקה‬
‫‪95‬‬
‫לראש המועצה האזורית מונה ראש מנהל התכנון לשעבר¨ עמרם קלעג‪ß‬י¨ ולצדו ארבעה נציגים של משרדי‬
‫הפנים¨ השיכון¨ החינוך והמסחר והתעשייה‪ Æ‬כמו כן מונה למועצה נציג של מנהלת הבדואים‪ Æ‬לצד ששת‬
‫הנציגים היהודים¨ המועצה כוללת ארבעה נציגים בדואים מן היישובים קסר א‪‬סר¨ ביר הדאג‪ ¨ß‬תראבין‬
‫ודריג‪ß‬את‪ Æ‬המועצה החלה לפעול ולספק שירותים גם לתושבים בדואים של העיר באר שבע‪ Æ‬כמו כן קיבלה‬
‫המועצה אחריות לספק שירותי חינוך¨ רווחה והגנת הסביבה לכל תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪∑≥Æ‬‬
‫עד כה הצליחה מועצת אבו בסמה להניח תשתיות בחלק מן הכפרים שבתחומי אחריותה‪ Æ‬תשתיות‬
‫אלו כללו ארבעה בתי ספר תיכוניים המשרתים תלמידים המתגוררים בכפרי אבו בסמה וכן תלמידים‬
‫מן הכפרים הבלתי מוכרים‪ Æ‬כמו כן סללה המועצה כבישי גישה לכפרים אבו קרינאת¨ קסר א‪‬סר¨ ביר‬
‫הדאג‪ ß‬ותראבין‪ Æ‬המועצה טרם הצליחה לחבר את הכפרים לרשת החשמל‪Æ‬‬
‫על הצלחות אלו מעיבה העובדה שסוגיית הקרקע טרם נפתרה והיא מהווה אבן נגף לפיתוח הכפרים‪Æ‬‬
‫תושבים בכפרי אבו בסמה המבקשים לבנות בתים חדשים אינם יכולים לעשות כן מאחר שבעל הקרקע‬
‫הרשמי הוא מנהל מקרקעי ישראל‪ Æ‬תושבי הכפרים נתונים בין הפטיש והסדן‪ Æ‬מחד גיסא הוועדה‬
‫המקומית לתכנון ובנייה של אבו בסמה ומאידך גיסא מנהל מקרקעי ישראל‪ Æ‬הוועדה המקומית מעודדת‬
‫את התושבים לבנות רק בהיתר¨ אך אין ביכולתה לתת היתרים¨ כי לא הבדואים הם בעלי הקרקע‬
‫הרשמיים אלא מנהל מקרקעי ישראל‪Æ‬‬
‫מפה ≤∫ יישובי המועצה האזורית אבו‬
‫בסמה ‪∑¥‬‬
‫≥∑‬
‫אתר האינטרנט של המועצה האזורית אבו בסמה∫ ‪Æhttp://abubasma.org.il‬‬
‫‪∑¥‬‬
‫המקור∫ אתר המחלקה לגיאוגרפיה ולפיתוח סביבתי¨ אוניברסיטת בן‪‬גוריון בנגב‪Æ‬‬
‫‪96‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫‪ II‬המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים‬
‫המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים היא הארגון המוביל בהגנה על זכויות הבדואים בכפרים אלה‪Æ‬‬
‫לפני שהמועצה קמה¨ במאי ∑‪ ¨±ππ‬פעלו מספר ארגונים בנושא זה¨ אך הקמתה חיזקה את מאבק תושבי‬
‫הכפרים להכרה בכפריהם והעלתה אותו לפסים חדשים‪Æ‬‬
‫הכפרים הבלתי מוכרים לא הופיעו בתכניות העיקריות של משרדי הממשלה לאזור הנגב∫ תכנית המתאר‬
‫המחוזית מ‪ ¨±π∑≤‬תכנית ‪ß‬קדמת הנגב‪ ß‬מ‪ ¨±ππ±‬תכנית מטרופולין באר שבע משנת ‪ ±ππµ‬והתכנית‬
‫המחוזית המתוקנת משנת ‪ ∑µÆ±ππ¥‬הדרת התושבים מתכניות המתאר זירזה את הקמת המועצה‬
‫האזורית לכפרים הבלתי מוכרים‪ Æ‬המועצה הוקמה ביוזמתם של פעילים מרכזיים בנגב¨ שהקימו ועדים‬
‫מקומיים ב‪ ¥µ‬הכפרים הבדואיים הבלתי מוכרים המונים יותר מ‪ µ∞∞‬תושבים כל אחד‪ Æ‬ראשי הוועדים‬
‫שנבחרו הם שהרכיבו את מליאת המועצה וזו בחרה מזכירות בת ‪ ±µ‬חברים‪ Æ‬ראשי המועצה נבחרו‬
‫בבחירות דמוקרטיות‪∑∂Æ‬‬
‫המטרה המרכזית בהקמת המועצה היתה להשיג הכרה ב‪ ¥µ‬הכפרים הבלתי מוכרים‪ Æ‬המועצה אימצה‬
‫את התכנון האלטרנטיבי כאמצעי יעיל להשגת מטרה זו‪ Æ‬אחד הפרויקטים הראשונים שלה היה‬
‫הכנת תכנית‪‬אב בשיתוף עם המרכז היהודי‪‬ערבי לפיתוח כלכלי‪ Æ‬תכנית זו הוגשה רשמית למוסדות‬
‫התכנון‪∑∑Æ‬‬
‫בעקבות ההכרה ב‪ ±±‬היישובים שאוגדו במועצה האזורית אבו בסמה¨ קיימים כיום ∂≥ יישובים המסווגים‬
‫כבלתי מוכרים והתובעים הכרה‪ Æ‬לפי מקורות המועצה¨ גרים בכפרים אלה כ‪ µ∞¨∞∞∞‬בני אדם‪Æ‬‬
‫‪∑µ‬‬
‫תמ‪¢‬מ ‪ ª±¥Ø¥‬יפתחאל וחמאיסי ©‪Æ®≤∞∞µ‬‬
‫∂∑‬
‫אל הוזייל ©≥∞∞≤®‪Æ‬‬
‫∑∑‬
‫שם‪Æ‬‬
‫פוליטיקה‬
‫‪97‬‬
‫‪Æ¥‬‬
‫קרקעות והתיישבות‬
‫א‪ Æ‬סוגיית קרקעות הבדואים‬
‫‪ I‬הבעיה‬
‫בדצמבר ∞∞∞≤ התפרסם בכתב העת ‪ß‬קרקע‪ ß‬מאמר בשם∫ קרקע כמכשיר כלכלי להקמת תשתיות‬
‫ולצמצום משמעותי בפערים חברתיים‪ Æ‬את המאמר כתב ח‪¢‬כ אריאל שרון זמן קצר לפני שנבחר לראשות‬
‫הממשלה‪ Æ‬וכך תיאר שרון במאמרו את בעיית הבדואים והקרקע∫‬
‫‪ÌÈÈÂˆÓ ‡Ï ‰È„Ó ˙ÂÚ˜¯˜ Ï˘ Ì„ Ûχ π∞∞–Î Æ„Â‡Ó ‰˘˜ ‰ÈÚ· ÈÙ· ÌÈ·ˆÈ Â‡ ·‚·¢‬‬
‫·‪ÂÊ ÆÌÂÈ–ÌÂÈ Âʉ ‰ÈÚ·‰ ˙‡ ‰‡Â¯ ¨·‚‰ ·˘Â˙Î ¨È‡ Æ˙È„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ È„È· ‡Ï‡ ÂÈ„È‬‬
‫·‪Â‡ ¨‡˘ÂÏ ˙˜ÙÒÓ ˙Â¯Ú ¯ÒÂÁ Ì‚ Èχ ¨‰˘ÏÂÁ Ï˘ ˙·ÈÒÓ ÆÆÆ˙ÈÙ¯‚ÂÓ„ ‰ÚÙÂ˙ ̈Ú‬‬
‫‪ÌÈÓÒ¯ÎÓ ¨ÌÈ˘„Á ÌÈÁˢ ÌÈÒÙÂ˙ ÌÈ„·‰ ÆÆÆÂʉ ‰ÚÙÂ˙‰ „‚Î ¯·„ ÌÈ˘ÂÚ ‡Ï ‰È„ÓÎ‬‬
‫·¯‪∑∏Æ¢‰Ê ÔÈÈÚ· È˙ÂÚÓ˘Ó ¯·„ ‰˘ÂÚ Âȇ ˘È‡Â ‰È„Ó‰ Ï˘ ˙ÈÚ˜¯˜‰ ‰·¯Ê‬‬
‫כשלוש שנים לאחר מכן פרסם אותו כתב עת מאמר מאת פרופ‪ ß‬איסמעיל אבו סעד¨ בדואי תושב הנגב¨‬
‫וכותרתו∫ קובלנת הבדווים∫ איך אפשר להגדיר אותנו כפולשים אם במשך אלפי שנים אנחנו ואבותינו‬
‫חיים בנגב‪ ø‬במאמרו כתב פרופ‪ ß‬אבו סעד∫‬
‫‪˙‡¯ ˙„˜Ó ˙¢ÚÏ ‰Ó Ï·‡ ÆÚ˜¯˜‰ ÏÚ ˙ÂÏÚ· ÌÈ„·Ï Ôȇ ÈÎ ˙ÂÚÂË ‰È„Ó‰ ˙ÂÈ¢¯¢‬‬
‫˘‪Ì‰Ï˘ ˙ÂÓ„‡‰ ˙‡ ‡ ˙ÂÚ˜¯˜‰ ˙‡ ÂÓ˘¯ ‡Ï ÌÏÂÚÓ ÌÈ„·‰ ¨ÌÈȯÂËÒȉ ÌÈ‚‰ Ï‬‬
‫·‪˙ÂÏÚ·‰ ˙χ˘Ï ¯Â˘˜‰ Ïη ø˙ÂÏÚ·‰ ˙‡ Ì‰Ó ÚÂÓÏ ‰ÏÂÎÈ ÂÊ ‰„·ÂÚ Ì‡‰ Æ·‡Ë‬‬
‫‪˙Â˘·˘ ¨ÌÈ„·‰ ÌÈÏ‡Â˘ ¨ÔÎ˙ÈÈ Íȇ ÆÌÈÂÒÓ Ò˜Â„¯Ù ÌÈ„·‰ ÈÈÚ· ÌÈȘ Ú˜¯˜‰ ÏÚ‬‬
‫‪¨ÌÈ„·‰ Ô‰ÈÏÚ· È„ÈÓ ·‚· ˙ÂÓ„‡ ˙Ȅ‰ȉ ˙ÂÎÂ҉ Ϣ˜˜ Â˘Î¯ ÌÈ˘ÂÏ˘‰Â Ìȯ˘Ú‰‬‬
‫‪Ï˘ ÌÈίˆ‰ ÏÎÏ ÌȘÈÙÒÓ ·‚‰ È·Á¯Ó ÆÆÆø‰˙˘‰ ‰Ó øÌÈÏÚ· ‡Ï ̉ ̇˙Ù ÌÂȉÂ‬‬
‫‪ÌÈίˆÏ ‰·Â˘˙ ‡ÂˆÓÏ ÌÂ˜Ó È„ Ì‚ ̉· ˘È Ï·‡ Æ„È˙Ú·Â ‰Â‰· ˙Èχ¯˘È‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰‬‬
‫˘‪∑πÆ¢‰ÈÈÙη ‡Ï ÌÈ„·‰ ÏÚ ÌÎÒÂÓ Ô¯˙Ù ‡ÂˆÓÏ ˘È Æ˙È„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ Ï‬‬
‫שני מאמרים אלה מבטאים השקפות סותרות לגבי אותה בעיה‪ Æ‬במיתוס הציוני של גאולת האדמה¨‬
‫המדבר נתפס כמרחב עקר שיש להפיח בו חיים ולהפריחו‪ Æ‬במיתוס זה נתפסו הבדואים כחלק מן הטבע —‬
‫ציבור של נוודים חסרי כל קשר לקרקע‪ Æ‬לעומת זאת¨ הבדואים רואים עצמם כתושבי המדבר וכבעלי‬
‫הקרקע‪ Æ‬העובדה שממשלת ישראל לא הכירה מעולם בזכויות הבדואים על אדמתם¨ הופכת אותם‬
‫לעבריינים או לפורעי חוק בעיני האוכלוסייה היהודית‪ Æ‬בהיעדר הוכחה משפטית ברורה לזכויותיהם¨‬
‫בדמות רישום בספרי האחוזה ©טאבו®¨ אימצו בתי המשפט בישראל את התפיסה המקובלת והעדיפו‬
‫לראות בבדואי נווד חסר קרקע ושורשים‪Æ‬‬
‫∏∑‬
‫שרון ©∞∞∞≤®¨ קרקע כמכשיר כלכלי להקמת תשתיות ולצמצום משמעותי בפערים חברתיים¨ קרקע¨ גיליון ∞‪¨µ‬‬
‫עמ‪Ʊµ≠±¥ ß‬‬
‫‪∑π‬‬
‫אבו אסעד ©≥∞∞≤®¨ קובלנת הבדווים∫ איך אפשר להגדיר אותנו כפולשים אם במשך אלפי שנים אנחנו ואבותינו חיים‬
‫בנגב‪ ¨ø‬קרקע¨ גיליון ∑‪ ¨µ‬עמ‪Æ≥¥≠≥± ß‬‬
‫‪98‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫‪ II‬תולדות הבעיה‬
‫עד לייסוד מדינת ישראל ב‪ ¨±π¥∏‬היו הבדואים תושביו היחידים כמעט של הנגב‪ Æ‬ב‪ ±π¥∑‬התגוררו‬
‫במרחב שמדרום לקריית גת ולאשדוד בין ∞∞∞¨‪ ∂µ‬ל‪ π∞¨∞∞∞‬בדואים שהשתייכו ל‪ π∂‬שבטים שונים‪ Æ‬על‬
‫פי כמה חוקרים¨ כולל חוקרים יהודים¨ עיבדו הבדואים כשני מיליון דונם שזכויות הקניין בהם הוסדרו‬
‫על פי שיטה ברורה ומוסכמת‪ ∏∞Æ‬רות קרק ©≤∞∞≤® קובעת כי הבדואים עיבדו בנגב ‪ ≥Ƶ‬מיליון דונם¨‬
‫והקרקע חולקה על פי הסכמים בין‪‬שבטיים‪∏±Æ‬‬
‫הקרקע היתה מאז ומתמיד המשאב החשוב ביותר בחיי הבדואים‪ Æ‬מי שהחזיק בשטחי אדמה גדולים‬
‫נהנה ממעמד חברתי גבוה‪ Æ‬מי שהיה חסר קרקע לחלוטין נותר בתחתית הסולם החברתי‪ Æ‬רוב הקרקע‬
‫בנגב הוחזקה בידי בדואים שירשו אותה מאבותיהם ללא תיעוד כתוב כלשהו‪Æ‬‬
‫ב‪ ±∏µ∏‬חוקקו התורכים חוק שקבע כי יש לתעד רשמית את שמות בעלי הקרקע¨ וזאת כדי להסדיר‬
‫את ענייני הקרקע באימפריה העות‪ß‬מאנית‪ Æ‬באותה עת היו נהוגות באימפריה העות‪ß‬מאנית חמש‬
‫קטגוריות של קרקע∫ אדמה בבעלות פרטית ©מולק®‪ ª‬אדמה בבעלות המדינה¨ שניתן לעבדה תמורת‬
‫תשלום חד‪‬פעמי ©מירי®‪ ª‬אדמה בנאמנות דתית או הקדש מוסלמי ©מווקופה®‪ ª‬אדמה בלתי מעובדת‬
‫©מתרוקה® ואדמה ‪ß‬מתה‪ ß‬שאינה מתאימה לעיבוד ©מאוות®‪ Æ‬רוב קרקעות הנגב סווגו כאדמות מסוג‬
‫‪ß‬מאוות‪ Æß‬הבדואים בנגב התנגדו לרישום החזקותיהם בקרקע¨ מאחר שרישום כזה היה הופך אותם‬
‫לנתינים של שלטון זר — דבר שהיה מחייבם לשלם מס ולשרת בצבא העות‪ß‬מאני‪Æ‬‬
‫ב‪ ±π≤±‬פרסמה ממשלת המנדט צו שקרא לתושבי הנגב לרשום את קרקעותיהם‪ Æ‬לבדואים ניתנה‬
‫ארכה של חודשיים לעשות כן¨ אך מסיבות שונות הם נמנעו מכך והקרקעות נותרו ללא רישום‪ Æ‬על פי צו‬
‫הקרקעות שניתן ב‪ ¨±π≤±‬בדואי שעיבד קרקע מסוג ‪ß‬מאוות‪ ¨ß‬החיה אותה או שיפר אותה¨ זכה באישור‬
‫בעלות על אותה קרקע¨ וזו סווגה מחדש כאדמה מסוג ‪ß‬מירי‪ ≤∑ Æß‬שנים לאחר מכן¨ משנוסדה מדינת‬
‫ישראל¨ קבעו בתי המשפט הישראליים כי בדואי שוויתר ב‪ ±π≤±‬על ההזדמנות לרשום על שמו קרקע‬
‫מסוג ‪ß‬מאוות‪ ß‬ולא קיבל אישור בעל‪‬ת מהשלטונות¨ איבד את זכותו על הקרקע‪∏≤Æ‬‬
‫‪ III‬אדמות הנגב לאחר הקמת מדינת ישראל‬
‫לפני ייסוד המדינה הצליחו מוסדות יהודיים לרכוש כ‪ πµ¨∞∞∞‬דונם מקרקעות הנגב‪ Æ‬ההתיישבות‬
‫היהודית המודרנית החלה בנגב רק ב‪ Ʊπ¥≤‬עם הקמת המדינה התעורר צורך מיידי בהקמת יישובים‬
‫יהודיים כדי ‪¢‬לכבוש את השממה‪ Æ¢‬במלחמת ∏‪ ±π¥‬ברחו רוב הערבים‪‬הבדואים לירדן¨ לרצועת עזה‬
‫ולמצרים¨ או שגורשו לשם‪ Æ‬בנגב נותרו רק כ‪ ±∞¨∞∞∞‬מהם‪ ∏≥Æ‬ראש הממשלה הראשון¨ דוד בן‪‬גוריון¨‬
‫∞∏‬
‫פורת ©∞∞∞≤®¨ עמ‪Æ¥≤± ß‬‬
‫‪∏±‬‬
‫קרק ©≤∞∞≤®¨ עמ‪Ƶ∑ ß‬‬
‫≤∏‬
‫בן דוד ©∂‪Æ®±ππ‬‬
‫≥∏‬
‫מוריס ©‪Æ®±ππ±‬‬
‫קרקעות והתיישבות‬
‫‪99‬‬
‫החליט לרכזם בנגב הצפון‪‬מזרחי¨ באזור שהשתרע על ‪ ±Æµ‬מיליון דונם ונקרא ‪ß‬אזור הסייג‪© ∏¥ß‬ראו מפה‬
‫‪ Æ®±‬על שטח זה התגוררו כבר אלפי בדואים‪ Æ‬לאלה שהועברו הובטח כי המעבר מאדמתם לאזור הסייג‬
‫הוא צעד זמני וכי יוכלו לשוב לבתיהם בתוך שבועיים או שלושה‪∏µÆ‬‬
‫ב‪ ±πµ±‬נאכף הממשל הצבאי על האוכלוסייה הערבית בישראל¨ ובכלל זה גם על הבדואים בנגב‪ Æ‬קרקע‬
‫שהיתה בחזקה בדואית הופקעה ברובה על פי חוק רכישת מקרקעין ©חר‪¢‬מ® — אישור פעולות ופיצויים¨‬
‫≥‪ Ʊπµ‬קרקע שהיתה בחזקת בדואים לא הופקעה מכוח חוק נכסי נפקדים¨ אך מאחר שהמדינה טענה‬
‫שקרקעות הנגב הן קרקעות מסוג ‪ß‬מאוות‪© ß‬קרקע ‪ß‬מתה‪ ¨®ß‬היא רשמה אותן על שמה‪∏∂Æ‬‬
‫עד ≥‪ ±πµ‬הועברו רוב הבדואים מאדמותיהם שבאזור הצפון‪‬מערבי הפורה של הנגב אל האזור הצחיח‬
‫יותר שנקרא ‪ß‬אזור הסייג‪ ¨ß‬שם חיו כבר שבטים אחרים‪ Æ‬חזרתם לאדמתם נמנעה מתוקף הגבלות הממשל‬
‫הצבאי‪ Æ‬על חלקים מאדמת הסייג¨ שעליהם טוענים הבדואים לבעלות¨ הוקמו לאחר מכן שתי ערי פיתוח‬
‫ישראליות — דימונה בשנת ‪ ±πµµ‬וערד בשנת ≤∂‪Ʊπ‬‬
‫בעקבות ביטול הממשל הצבאי ב‪ ±π∂∂‬החליטה ממשלת ישראל לעייר את הבדואים ולרכזם באזורים‬
‫עירוניים שתוכננו למטרה זו‪ Æ‬העיר הראשונה שהוקמה למימוש יעד זה היתה תל שבע‪ Æ‬ייסודה ב‪±π∂π‬‬
‫לווה בטעויות תכנון רבות שטיבן התברר עם הקמת המרכז העירוני הבדואי השני ברהט¨ ב‪Ʊπ∑≤‬‬
‫העיירות כסייפה וערערה הוקמו ב‪ ±π∏≤‬כאמצעי ליישוב בדואים שפונו מאדמתם בתל מלחתה¨ בעקבות‬
‫הנסיגה הישראלית מסיני והקמת שדה התעופה ‪ß‬נבטים‪ Æß‬שגב שלום הוקמה ב‪ ±π∏¥‬והעיירות חורה‬
‫ולקיה הוקמו ב‪Ʊππ∞‬‬
‫עם סיום הממשל הצבאי ניסתה ממשלת ישראל לרשום את הקרקע על שמה באמצעות תביעות בעלות‪Æ‬‬
‫גם הבדואים מצדם ניסו לרשום את הקרקע על שמם‪ Æ‬ב‪ ±π∂π‬הקימה המדינה מנגנון משפטי להסדרת‬
‫מקרקעי הנגב‪ Æ‬התביעות ותביעות הנגד הגיעו לקצן ב‪ ¨±π∑¥‬כשהממשלה אימצה את המלצתה של‬
‫ראש המחלקה האזרחית במשרד המשפטים¨ עו‪¢‬ד פליאה אלבק¨ שקבעה שכל אדמות הנגב הן אדמות‬
‫מסוג ‪ß‬מאוות‪ Æß‬אלבק הציעה להקפיא את כל ההליכים המשפטיים שנגעו לתביעות הבעלות¨ בניסיון‬
‫להשיג פשרה עם הבדואים‪ Æ‬הצעתה כללה מידה כלשהי של פיצוי‪ Æ‬בתחילת ‪ ±π∑µ‬הציעה אלבק¨ שפעלה‬
‫בשם ממשלת ישראל¨ שהבדואים ישמרו על •∞≤ מן הקרקע בה הם מחזיקים ©אם הם מחזיקים ביותר‬
‫מ‪ ¥∞∞‬דונם® ויקבלו ∞∞∞¨≤ ש‪¢‬ח פיצוי על ∞∏ האחוזים הנותרים¨ שהם כ‪ ≥∞•‬מערך הקרקע שייקבע על‬
‫ידי המעריך הממשלתי‪ ∏∑Æ‬הבדואים דחו הצעות אלו‪ Æ‬הם ניסו לרשום את הקרקע על שמם באופן חוקי‬
‫עשרות פעמים¨ אך ללא הצלחה‪ Æ‬נקודת השבר היתה ההחלטה התקדימית של שופט בית המשפט‬
‫העליון אברהם חלימה מ‪ ±π∏¥‬בה נקבע כי לבדואי — מעצם הגדרתו — אין קשר כלשהו לקרקע ולא יכול‬
‫להיות לו קשר כזה‪ ∏∏Æ‬עד אז הצליחה הממשלה להשיג הסדרי פשרה רק על ∞∞∞¨‪ ±±µ‬דונם מן הקרקע‪Æ‬‬
‫‪∏¥‬‬
‫בן דוד ©∂‪ ¨®±ππ‬עמ‪Æ¥π ß‬‬
‫‪∏µ‬‬
‫בן פורת ©‪ ¨®≤∞∞π‬עמ‪Æ≥ ß‬‬
‫∂∏‬
‫יפתחאל ©∞∞∞≤®¨ עמ‪Ʊ± ß‬‬
‫∑∏‬
‫סבירסקי וחסון ©‪ ¨®≤∞∞µ‬עמ‪Ʊ∞ ß‬‬
‫∏∏‬
‫ע‪¢‬א ‪ ≤±∏Ø∑¥‬סלים עלי אגדיע אל הואשלה ואח‪ ß‬נגד מדינת ישראל‪Æ‬‬
‫‪100‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫חלק מקרקע זו¨ כ‪ ∂∞¨∞∞∞‬דונם באזור תל מלחתה¨ הופקע בעקבות הנסיגה הישראלית מסיני והקמת‬
‫שדה התעופה ‪ß‬נבטים‪ Æß‬ב‪ ≤∞‬השנים האחרונות חדלו הבדואים מניסיונותיהם לרשום את הקרקעות על‬
‫שמם¨ אולם הם מחזיקים בהן ומחזקים את אחיזתם בהן ככל שעובר הזמן‪ Æ‬התוצאה היא שהבדואים‬
‫ממשיכים לעבד את הקרקע ולבנות עליה מבנים קלים כגון בקתות או סככות‪Æ‬‬
‫ב‪ ¨≤∞∞≥‬לאחר הפסקה של יותר מ‪ ≥∞‬שנה¨ החליטה הממשלה לחדש את התביעות נגד הבדואים‪Æ‬‬
‫חידוש זה נבע מאי‪‬קבלת המלצותיה של עו‪¢‬ד אלבק ומחוסר התקדמות בהסדרי הפשרה עם הבדואים‪Æ‬‬
‫עד אמצע ∂∞∞≤ הגישה ממשלת ישראל ∞∑‪ ±‬תביעות‪‬נגד לגבי ∞∞∞¨∞‪ ±±‬דונם‪ Æ‬חלק מהן הגיעו להכרעה‬
‫בבית המשפט¨ אשר הורה לרשום אותן על שם המדינה‪∏πÆ‬‬
‫מאז הקמתה¨ מדינת ישראל אינה מכירה בכך שלבדואים יש בעלות פרטית מלאה במקרקעין¨ אלא רק‬
‫‪ß‬חזקת הנאה‪ ß‬בחלק מן האדמות שהם תובעים‪ Æ‬מבחינת המדינה¨ כל קרקעות הנגב הן אדמות מדינה‪Æ‬‬
‫עמדת המדינה נשענת על מדיניות הקרקעות העות‪ß‬מאנית והבריטית מלפני ∏‪ ¨±π¥‬לפיה אדמות הנגב‬
‫הן אדמות ‪ß‬מאוות‪ Æß‬עמדה זו קיבלה עם השנים גושפנקה משפטית מבית המשפט העליון‪ π∞Æ‬המדינה‬
‫מכירה בבעלות בדואית על אדמות הנגב רק כשהבדואים מוכנים לגשת למשא ומתן להסדרת הבעלות‬
‫על אדמות אלו‪π±Æ‬‬
‫‪ IV‬אדמות הנגב כיום‬
‫תמצית סוגיית הקרקעות בנגב היא הצורך בהסדרת הקרקעות בנגב הצפוני — תהליך שהחל ב‪Ʊπ∑±‬‬
‫המדינה מכירה בקיום תביעות הבדואים¨ אך על פי מדיניות הממשלה¨ שאומצה על ידי בתי המשפט¨‬
‫בדואים אינם בעלי קרקע¨ ולכל היותר יש להם הזכות ל‪ß‬משמורת‪ ß‬שהממשלה מעניקה להם כמחווה של‬
‫רצון טוב‪ Æ‬בכל אזור הנגב מאכלסים הבדואים — ביישובים המוכרים¨ בכפרים המוכרים ובכפרים הבלתי‬
‫מוכרים — כ‪ ≤∂∞¨∞∞∞‬דונם¨ שהם כ‪ ≤•‬מן השטח הכללי‪ Æ‬מתוכם מאכלסים תושבי הכפרים הבלתי‬
‫מוכרים ∞∞∞¨∞∏‪ ±‬דונם שהם כ‪ ±Æ¥•‬מן הקרקע‪ Æ‬השטח הכולל של הקרקעות הנתבעות על ידי הבדואים‬
‫מוערך ב‪ µÆ¥•‬משטח הנגב‪ π≤Æ‬הבדואים הגישו ∞≤≤¨≥ תביעות על ≥∂∏¨‪ ∑∑µ‬דונם המחולקים כדלקמן∫‬
‫‪∏π‬‬
‫הפורום לדו‪‬קיום בנגב ©∂∞∞≤®¨ עמ‪Æ∏ ß‬‬
‫∞‪π‬‬
‫מאיר ©‪ ¨®±πππ‬עמ‪ ª±∏ ß‬בן דוד ©‪ ¨®±ππµ‬עמ‪Æ∂∑≠∂∂ ß‬‬
‫‪π±‬‬
‫סבירסקי וחסון ©‪ ¨®≤∞∞µ‬עמ‪Ʊ± ß‬‬
‫≤‪π‬‬
‫אל הוזייל ©≥∞∞≤®‪Æ‬‬
‫קרקעות והתיישבות‬
‫‪101‬‬
π≥ ‫שבטים‬
ÍÒÓ ÊÂÁ‡
˙ÂÚÈ·˙‰
‫∫ תביעות הבעלות על קרקעות בנגב לפי‬±± ‫לוח‬
ÌÈÓ„· Ú·˙‰ Áˢ‰ ۘȉ
˙ÂÚÈ·˙‰ ¯ÙÒÓ
Ë·˘‰
‰ËÓ‰
‡‰‡È˙ χ
ÏΉ ÍÒ
‰Ú¯Ó
‰ÁÏÙ
µÆ∏
¥¥¨π≥∞
µ¨±µ∂
≥π¨∑∑¥
±∏∞
ÏÈÈʉ χ
≤Ƶ
±π¨±±∏
µ¨∂∂∏
±≥¨¥µ∞
π∞
„Ò‡ χ
±Æ≥
π¨∏∑≥
±¨∂π±
∏¨±∏≤
≥∑
Ô„·Ú ·‡
쒝
≤¨∏±∞
≤±
≤¨∑∏π
±≤
ÔÈÚ˜ χ
µÆ∏
¥µ¨≤∞±
±∑¨π∂¥
≤∑¨≤≥∑
±π±
̈ڇ χ
쒝
≥¨≥µ¥
¥∏µ
≤¨∏∂π
≥±
¯‡ÓÚ Â·‡
±∑Ʊ
±≥≤¨ππ∞
¥∏¨π∏∂
∏¥¨∞∞¥
∑≥∂
˜ÈȘ¯ ·‡
µÆ∞
≥π¨±∑∏
∂¨±∂≥
≥≥¨∞±µ
≤∞∞
Ú‡ˆ χ
±∏Æ≤
±¥±¨∂±π
∂±¨≤∂µ
∏∞¨≥µ¥
µ∑≥
‰ÚÈ·¯ ·‡
±∞Æ¥
∏∞¨¥∑∞
¥∑¨≥¥±
≥≥¨±≤π
≤∞µ
˙‡ȯ˜ ·‡
±∞Æ≤
∑𨱱π
¥¥¨∏∏∂
≥¥¨≤≥≥
≤∏∑
„ÚÈÂÂß‚ ·‡
∞Æ∏
∂¨µ∂±
±¨∂µ∑
¥¨π∞¥
µ≤
‰¯ˆ‡ˆ χ
∞Æ∏
µ¨∏≤π
±¨∏µ∏
≥¨π∑±
≥±
‰˜¯‡·Ê χ
±Æ∑
±≥¨∞¥≥
±¨±π∏
±±¨∏¥µ
∑∂
˘ÈÈÙ‡ χ
≤Æ∞
±µ¨≥∂±
±¨∂∏π
±≥¨∂∑≤
π≤
‰‡ËÚ Ï‡
≤Æ∞
±µ¨≥π∏
±¨∑∂¥
±≥¨∂≥¥
±±∏
È·˜ÂÚ Ï‡
±±Æ≤
∏∑¨±µ∞
¥π¨∂≤µ
≥∑¨µ≤µ
±¥¥
‰Ó‡ÊÚ Ï‡
‰Ó‡ÊÚ Ï‡
±Æ≥
±∞¨∞≤µ
∑≤∞
π¨≥∞µ
¥∑
Ô‡Á¯ÈÒ Â·‡
ÔÈ·‡¯˙ χ
∞Æ∂
¥¨∑∑∞
¥≥
¥¨∑≤∑
¥∏
‰¯ÓÚ Â·‡
±Æ∞
∑¨µµ∞
≤µ≥
∑¨≤π∑
¥∞
Ô‡·È‰Ò ·‡
∞Æ∂
¥¨∑≥∞
∂¥≥
¥¨∞∏∑
±¥
χϷ ·‡
∞Æπ
∂¨∑µ∑
≥≤±
∂¨¥≥∂
±∂
ÌȯÁ‡
±∞∞
∑∑µ¨∏≥∂
≤ππ¨≥π∑
¥∑∂¨¥≥π
≥¨≤≤∞
ÏΉ ÍÒ
Æ®≤∞∞∏© ‫ח הוועדה להצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב‬¢‫המקור∫ דו‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
π≥
102
‫לפי דו‪¢‬ח גולדברג¨ מאז החל תהליך הסדרת הקרקע ועד היום הצליחה המדינה להגיע להסדר עם‬
‫תושבים בדואים על ‪ ≤∞µ¨∂∑µ‬דונם בלבד¨ שהם כ‪ ±∏•‬מכלל הקרקע שבמחלוקת¨ זאת במסגרת ∞∏≥‬
‫תביעות ©כ‪ ±≤•‬מהתביעות®‪ Æ‬כ‪ ±µ∞¨∞∞∞‬דונם נוספים הוסדרו במסגרת הסדרי פשרה בתוך תחום תכנית‬
‫המתאר של כפרי אבו בסמה ©שם®‪ Æ‬כ‪ µ∞¨∞∞∞‬דונם אחרים הוסדרו בפסקי דין בהליך של תביעות נוגדות‪Æ‬‬
‫נכון ליולי ∏∞∞≤ טרם הוסדרו ∞∞∞¨≤‪ µπ‬דונם ב‪ ≤∑¥π‬תביעות‪ π¥Æ‬אך חשוב לזכור שהבדואים כבר הגישו‬
‫תביעות בשנותיה הראשונות של המדינה‪ Æ‬הם ביססו את תביעותיהם על מסמכים המוכיחים כי שילמו‬
‫מסים על קרקע זו עוד לפני קום המדינה‪ Æ‬הממשלה סירבה לקבל מסמכים אלה בטענה שלא נערך‬
‫הסדר קרקעות בנגב ומכאן שלא יכולה להיות לבדואים בעלות רשמית על הקרקע שהם תובעים‪πµÆ‬‬
‫‪ V‬ועדת גולדברג והמלצותיה‬
‫ב‪ ≤∏‬לאוקטובר ∑∞∞≤ הטילה הממשלה על שר הבינוי והשיכון למנות ועדה אשר ‪¢‬תמליץ לממשלה על‬
‫מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ובכלל זה גיבוש הצעות ותיקוני חקיקה‪ Æ¢‬הוועדה קיבלה‬
‫מנדט נרחב וסמכויות מופלגות‪ Æ‬ב‪ ≤≥‬בדצמבר ∑∞∞≤ מינה שר הבינוי והשיכון ועדה בת שמונה חברים‬
‫בראשות שופט בית המשפט העליון ©בדימוס® אליעזר גולדברג‪ Æ‬כמו כן מונו לוועדה שני נציגים בדואים‬
‫תושבי העיירות בדרום‪ Æ‬בינואר ∏∞∞≤ זומנו נציגי ציבור להופיע בפני הוועדה‪ Æ‬במשך חמישה חודשים‬
‫קיימה הוועדה מעל ‪ ≤µ‬ישיבות ושמעה יותר מ‪ ±≤∞‬עדים¨ אנשי ציבור¨ נציגי ארגונים¨ חוקרים¨ אנשי‬
‫אקדמיה ונציגי הממשלה וזרועותיה השונות‪ Æ‬ביום ‪ ±±‬בדצמבר ∏∞∞≤ הגישה הוועדה דו‪¢‬ח לשר הבינוי‬
‫והשיכון¨ זאב בוים‪Æ‬‬
‫כבר בראש המלצותיה קבעה הוועדה∫ ‪¢‬אין כל הצדקה לכך שהתייחסות המדינה לתושבים הבדואים‬
‫ביישובים אלה תהיה שונה מההתייחסות לשאר אזרחי המדינה‪ π∂Æ¢‬הוועדה המליצה להכיר ברוב הכפרים‬
‫הבלתי מוכרים ולקבוע כי המבנים הבלתי חוקיים הקיימים בתחום תכנית תקפה¨ שאינם פוגעים ביישום‬
‫התכנית¨יוכרוכמבנים‪ß‬אפורים‪—ß‬הגדרה אשרתסלולאתהדרך להכשרתם‪Æ‬הדו‪¢‬חמפרטאתגובההפיצויים‬
‫שיידרשו¨ כולל פיצוי בקרקע¨ אשר — בשונה מהמלצות אלבק — יחושבו החל מהדונם הראשון בתביעת‬
‫הבעלות‪ Æ‬כמו כן נקבעו הסדרים להקצאת קרקע חלופית ולוחות זמנים לביצוע מסקנות הוועדה‪ Æ‬הוועדה‬
‫המליצה על הקמת גוף תכנוני חדש ליד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הדרום¨ שתיקרא הוולת‪¢‬ב —‬
‫הוועדה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‪ Æ‬הוועדה המליצה עוד ‪¢‬שלא לעצום עיניים בכל הנוגע לאכיפת‬
‫החוק‪ ¢‬וקבעה כי המלצותיה הן פשרה הוגנת בין המדינה לבין הבדואים‪ Æ‬הדו‪¢‬ח נכתב בלשון פייסנית‬
‫וחיובית¨ ובשונה מוועדות שעסקו בענייני הבדואים בעבר¨ הציעה להקנות לבדואים ‪¢‬זכות בעלות‪ ¢‬על‬
‫קרקע¨ מתוך התחשבות ‪¢‬בזיקה היסטורית‪ ¢‬שלהם לקרקע זו‪ Æ‬עם זאת¨ יש לציין שההסתייגויות הרבות‬
‫שהביעו חברים בוועדה¨ החלישו מעט את כוחו של הדו‪¢‬ח ואת מעמדו‪Æ‬‬
‫‪π¥‬‬
‫דו‪¢‬ח ועדת גולדברג ©∏∞∞≤®¨ עמ‪Ʊ¥ ß‬‬
‫‪πµ‬‬
‫פורת ©∞∞∞≤®¨ עמ‪Æ¥µ∑ ß‬‬
‫∂‪π‬‬
‫דו‪¢‬ח ועדת גולדברג ©∏∞∞≤®¨ עמ‪© ± ß‬ההדגשה של המחבר®‪Æ‬‬
‫קרקעות והתיישבות‬
‫‪103‬‬
‫המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בירכה על הנימה החדשה שעולה מן הדו‪¢‬ח והודיעה שאם‬
‫תתקבלנה המלצות הוועדה¨ במיוחד בנושא ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים¨ הן עשויות להוות בסיס‬
‫לשינוי במדיניות הממשלה‪ Æ‬מאידך גיסא קבעה המועצה כי הוועדה כשלה בהצעת פתרון צודק‬
‫לאוכלוסייה הבדואית¨ מאחר שהיא ‪¢‬אינה עונה ול‪ ‬על מקצת הצרכים של בני הקהילה‪ ¢‬ואינה מציעה‬
‫פתרון להיעדר שירותים מידיים לתושבים¨ כגון אספקת תשתיות חשמל ומים¨ איסוף אשפה ושירותים‬
‫רפואיים‪ Æ‬המועצה טענה כי הוועדה אינה מציעה לוח זמנים מוגדר לביצוע התכנית ומשמרת מנגנונים‬
‫ושיטות שכשלו בעבר‪ Æ‬המועצה קבעה גם כי ‪¢‬הדו‪¢‬ח מאכזב ולא נסלל הפתרון המעשי לפתרון הסכסוך‪Æ¢‬‬
‫ועדת גולדברג אימצה אמנם את עקרון ההכרה בכפרים כדרך לפתרון הסכסוך — דבר שנודעת לו‬
‫חשיבות היסטורית — אך ‪¢‬לא הכירה בעוול ההיסטורי שנעשה לבדואים‪π∑Æ¢‬‬
‫המלצות הדו‪¢‬ח טרם בוצעו והשופט גולדברג מתח על כך ביקורת‪ Æ‬לדבריו∫ ‪¢‬שנה וחצי עברה מפרסום‬
‫דו‪¢‬ח ועדת גולדברג ולמרות אימוצו הרשמי על ידי ממשלת ישראל¨ טרם נעשה צעד אחד ליישום‬
‫מסקנותיו‪ ÆÆÆ‬הבעיות של הבדואים מצריכות משיל‪‬ת ותקציב‪ Æ‬כנראה ששני המרכיבים האלה לא היו עד‬
‫כה‪π∏Æ¢‬‬
‫במקביל להקמת ועדת גולדברג החליטה הממשלה על הקמת רשות ביצועית להסדרת ההתיישבות‬
‫הבדואית בנגב‪ Æ‬הרשות אמורה לפעול כתאגיד ציבורי ולהסדיר את ההתיישבות הבדואית תוך חמש‬
‫שנים על בסיס המלצות גולדברג‪ Æ‬למנהל הרשות מונה תת‪‬ניצב בדימוס יהודה בכר‪Æ‬‬
‫אחת מתוצאות דו‪¢‬ח גולדברג היתה קבלת המלצות החוקר להתנגדויות לתכנית המתאר המחוזית‬
‫‪ ≤≥ر¥Ø¥‬למטרופולין באר שבע‪ Æ‬המלצות החוקר קבעו כי יש להסדיר את מעמדם של ∂‪ ±‬יישובים‪ππÆ‬‬
‫ב‪ Æ‬הכפרים הבלתי מוכרים בנגב‬
‫התעלמותה העקבית של המדינה מן הבדואים ובעיותיהם יצרה עם הזמן מקבצים רבים של משפחות בדואיות‬
‫ללא כתובת וללא שלטון מקומי שייצג אותן ויספק להן שירותים‪ Æ‬בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה‬
‫התעלמו התכניות המחוזיות במחוז הדרום מקיומם של רבבות אזרחים בדואים‪ Æ‬גם הקמת שבע העיירות‬
‫השאירה כמחצית מהם ללא פתרון‪Æ‬‬
‫לאורך השנים סירבה המדינה לחבר את כפרי הבדואים למים ולחשמל ולספק להם שירותים בסיסיים¨ וזאת‬
‫על מנת לאלץ את תושביהם לעקור לשבעת היישובים המוכרים ©תל שבע¨ רהט¨ כסייפה¨ ערערה¨ שגב שלום¨‬
‫לקיה וחורה®‪Æ‬‬
‫∑‪π‬‬
‫המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ©∏∞∞≤®‪Æ‬‬
‫∏‪π‬‬
‫גולדברג ©יולי¨ ∞‪ Æ®≤∞±‬ריאיון עם השופט ©בדימוס® יעקב גולדברג‪ Æ‬בכביש ∞‪ ¨¥‬מקומון מצפה רמון¨ גיליון ∑∞‪ Ʊ‬ראו∫‬
‫‪Æhttp://www.kvish40.co.il/2010/07/658‬‬
‫‪ππ‬‬
‫חוקר ההתנגדויות לתכנית המתאר המחוזית המליץ להכיר באום אל חיראן¨ אל גארה¨ חשם זאנה¨ דאחיה¨ אום נמילה‬
‫ואחרים¨ לפנות כפרים אחדים כמו ואדי אל נעם וא‪‬סר שמדרום לבאר שבע ולהקצות להם שטח חלופי‪ Æ‬כמו כן המליץ‬
‫החוקר לכלול כפרים כמו אלגרין ותלאע רשיד בין הכפרים המוכרים ולא להכיר באל עראקיב¨ טויל אבו ג‪ß‬ארואל¨ עויג‪ß‬אן‬
‫ואל מוקאימן‪ Æ‬דוכן ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫‪104‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫ב‪ ±πππ‬הכינה המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים תכנית מתאר אלטרנטיבית להכרה ב‪ ¥µ‬כפרים‬
‫בלתי מוכרים ©בינתיים הוכרו תשעה מהם®‪ Æ‬תכנית זו¨ אשר הוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה¨ מציעה‬
‫לפתח רשות מוניציפאלית אחת או שתיים במסגרת מועצה אזורית¨ לבנות תשתיות ולהעניק להן את הזכות‬
‫לייצג את התושבים מבחינה מוניציפאלית‪Æ‬‬
‫תושבי הכפרים הבלתי מוכרים ניצבים במרכז סוגיית הקרקעות בנגב‪ Æ‬הם תובעים הכרה בבעלותם על‬
‫האדמות שהם יושבים עליהן¨ בהיקף של כ‪ ±∏∞¨∞∞∞‬דונם‪ Æ‬היעדר תכנון מקומי של שטח זה מאלץ מאות‬
‫צעירים לבנות את בתיהם מדי שנה ללא היתרי בנייה — דבר שמוביל לקנסות רבים ולצווי הריסה הנאכפים‬
‫בכפרים אלה בתדירות גבוהה‪Æ‬‬
‫אחת הטענות המרכזיות של המדינה נגד ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים היא גודלם‪ Æ‬קיימת אף טענה כי‬
‫התושבים הבדואים פזורים על פני שטח גיאוגרפי נרחב מדי ביחס למספרם‪ Æ‬אך המועצה האזורית לכפרים‬
‫הבלתי מוכרים¨ שהיא הגוף הנבחר והייצוגי ©הבלתי רשמי® של התושבים¨ דורשת להכיר רק בכפרים המונים‬
‫יותר מ‪ µ∞∞‬תושבים¨ וזאת בהתאם לרדיוס הפיזור המקובל ביישובים היהודיים בנגב‪ Æ‬בנושא פיזור האוכלוסייה‬
‫טוענת המועצה כי לקיבוצי ולמושבי הסביבה ניתן שטח נרחב ביחס לאוכלוסייה‪ Æ‬הדבר נכון גם לגבי חוות‬
‫הבודדים אשר הוכרו לאחרונה על ידי המדינה‪Æ‬‬
‫כיום¨ לאחר ההכרה במספר כפרים במסגרת המועצה האזורית אבו בסמה¨ נותרו כ‪ ≥∂‬כפרים ללא הכרה‪Æ‬‬
‫חלקם נוסדו לפני קום המדינה ואחרים התהוו לאחר שהבדואים הובאו על ידי המדינה בשנת ∞‪ ±πµ‬למקומות‬
‫יישוב חדשים במסגרת מבצע ריכוזם באזור הסייג‪ Æ‬כפרים אלה לא הופיעו במפות הרשמיות של המדינה‬
‫ובמשך עשרות שנים לא זכו לשירותים בסיסיים‪ Æ‬עד היום הם אינם מחוברים לרשת החשמל¨ לרשת הכבישים‬
‫ולתשתיות אחרות‪ Æ‬המים מסופקים לתושביהם באופן חלקי בלבד¨ והחשוב מכול∫ אין להם ייצוג מקומי כמו‬
‫לשאר אזרחי ישראל‪Æ‬‬
‫ג‪ Æ‬בנייה בלתי חוקית והריסות מבנים ביישובי הבדואים בנגב‬
‫ועדת גולדברג קבעה כי בשנת ‪ ±π¥µ‬היו בנגב ∞‪ ≤π‬מבנים בלתי חוקיים¨ מתוכם ∂≥≤ אוהלים‪ Æ‬ב‪ ±πµ∂‬הגיע‬
‫מספר המבנים הבלתי חוקיים בדרום ל‪ ±∞∞Æπµµ‬כיום קיימים בנגב כ‪ µ∞‬אלף מבנים בלתי חוקיים¨ ומדי שנה‬
‫מיתווספים להם עוד ∞∞∞¨≤ מבנים כאלה‪±∞±Æ‬‬
‫הבנייה הבלתי חוקית ביישובים הערביים בארץ נובעת ממצוקת דיור אמתית‪ ±∞≤Æ‬מצוקה זו מתחזקת שבעתיים‬
‫בקרב אוכלוסייה שמכפילה את עצמה מבחינה מספרית כל ‪ ±µ‬שנים בערך ולנוכח אי‪‬זמינותם של פתרונות‬
‫תכנוניים לבדואים¨ ובמיוחד לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪ ±∞≥Æ‬סכסוך הקרקעות בנגב ואי‪‬שיתוף התושבים‬
‫הבדואים בתכנון יישוביהם¨ מוסיפים לכך ללא ספק‪Æ‬‬
‫∞∞‪ ±‬דו‪¢‬ח ועדת גולדברג ©∏∞∞≤®¨ עמ‪Æ≤∑ ß‬‬
‫‪ ±∞±‬שם‪Æ‬‬
‫≤∞‪ ±‬הוועדה הבינמשרדית לבדיקת הבנייה הבלתי חוקית במדינת ישראל ©∞∞∞≤®‪Æ‬‬
‫≥∞‪ ±‬טביביאן‪‬מזרחי ©‪Æ®≤∞∞¥‬‬
‫קרקעות והתיישבות‬
‫‪105‬‬
‫מדיניות הריסת הבתים היא אחד הכלים הממשלתיים שנועדו להתמודד עם הבנייה הבלתי חוקית בנגב‪Æ‬‬
‫מדיניות זו לא פסקה מעולם‪ Æ‬בשנים האחרונות אף קיימת עלייה במספר ההריסות בנגב‪ Æ‬לפי נתוני המועצה‬
‫האזורית לכפרים הבלתי מוכרים¨ נהרסו בעשר השנים האחרונות יותר מ‪ ∏∞∞‬בתים בכפרים הבלתי מוכרים‬
‫©ראו להלן לוח ≥‪∫®±‬‬
‫לוח ≤‪ ∫±‬הריסות בתים בכפרים הבלתי מוכרים בשנים‬
‫‪±∞¥≤∞±∞≠≤∞∞±‬‬
‫‪‰˘‰‬‬
‫‪˙ÂÒȯ‰‰ ¯ÙÒÓ‬‬
‫‪‰˘‰‬‬
‫‪˙ÂÒȯ‰‰ ¯ÙÒÓ‬‬
‫‪≤∞∞±‬‬
‫∏‬
‫∂∞∞≤‬
‫∂‪π‬‬
‫≤∞∞≤‬
‫≥≤‬
‫∑∞∞≤‬
‫≤≥≤‬
‫≥∞∞≤‬
‫≥∂‬
‫∏∞∞≤‬
‫‪±≥π‬‬
‫‪≤∞∞¥‬‬
‫≥≤‬
‫‪≤∞∞π‬‬
‫‪ππ‬‬
‫‪≤∞∞µ‬‬
‫‪±µ‬‬
‫∞‪≤∞±‬‬
‫≤≥‪ËÒ‚‡ ÛÂÒ „Ú ±‬‬
‫יצוין כי לוח ≥‪ ±‬אינו כולל את ההריסות המתבצעות ביישובים המוכרים ואת ההריסות שבוצעו בידי התושבים‬
‫עצמם בעקבות הליך משפטי‪ Æ‬בעקבות פנייה של ארגון ‪ Human Rights Watch‬אל משרד המשפטים¨ סיפק‬
‫המשרד מספרים שונים לגבי כלל ההריסות בנגב‪ Æ‬משרד המשפטים נוקב במספרים ≤≥≤¨ ≥∞‪ ≤∞∞ ¨±‬בתים‬
‫שנהרסו בנגב בשנים ‪ ≤∞∞∂ ¨≤∞∞µ ¨≤∞∞¥‬בהתאמה‪±∞µÆ‬‬
‫הנימוק המשפטי של המדינה להריסות הבתים היא ‪¢‬השמירה על הסדר הציבורי‪ Æ¢‬אבל העילות העיקריות‬
‫להריסות אלו הן בנייה באזור לא מתוכנן שאין לגביו תכנית מתאר וכן בנייה על קרקע שלא נועדה‬
‫למגורים‪Æ‬‬
‫עמותת רגבים — התנועה לשמירת אדמות הלאום — היא שחקן חדש בזירת הבנייה הבלתי חוקית של הבדואים‬
‫בנגב‪ Æ‬בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע נגד עמרם קלעג‪ß‬י¨ יו‪¢‬ר הוועדה המקומית לתכנון‬
‫ובנייה במועצה האזורית אבו בסמה¨ תבעה העמותה להרוס בתים שנבנו באופן לא חוקי בתחום השיפוט של‬
‫המועצה‪ ±∞∂Æ‬השופטת לא קיבלה את התנאים המיוחדים שהמועצה פועלת במסגרתם וגם לא את העובדה‬
‫‪¢‬שמחכים לפתרון הוליסטי‪ ¢‬בעקבות המלצות ועדת גולדברג‪ Æ‬היא קיבלה את העתירה של עמותת רגבים‬
‫וחייבה את המועצה האזורית ואת העומד בראשה לקיים את החוק ולבצע את ההריסות בתוך שנה‪Æ‬‬
‫‪ ±∞¥‬המקור∫ נתוני המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ©∞‪Æ®≤∞±‬‬
‫‪±∞µ‬‬
‫‪Human Rights Watch (2008), p.44.‬‬
‫∂∞‪ ±‬עת‪¢‬ם ‪Æ≤µ≥Ø∞π‬‬
‫‪106‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫סיכום‬
‫האוכלוסייה הערבית‪‬הבדואית בנגב עוברת לאחרונה תמורות ושינויים דרמטיים ומהירים ביותר‪ Æ‬העיור‬
‫שנכפה על הבדואים מצד אחד והמודרניזציה שלא פסחה על החברה הבדואית בנגב מצד שני¨ מאלצים‬
‫את הבדואים לשנות את אורח החיים שהורגלו לו מאות שנים‪ Æ‬הרכב מחליף את הגמל והבית מחליף את‬
‫האוהל‪Æ‬‬
‫הנגב בכלל והבדואים בפרט זוכים לאחרונה בהתעניינות מצד גורמים מקומיים ועולמיים‪ Æ‬העובדה שהאזור‬
‫הפריפריאלי נושק לגבולותיה הבינלאומיים של ישראל והעובדה שהנגב הוא העתודה הקרקעית של המדינה¨‬
‫מעצימות את חשיבותו של אזור זה‪ Æ‬התכנית האסטרטגית הממשלתית לפיתוח הנגב היא התכנית הרצינית‬
‫ביותר מכל התכניות שהיו בעבר והיא יכולה לתרום לחיזוק האזור ולפיתוחו לטובת כלל תושביו‪ Æ‬יודעי דבר‬
‫קובעים שפיתוח זה לא יעלה יפה עד שבעיותיה של החברה הבדואית יבואו על פתרונן ועד שחברה זו תשולב‬
‫בכל תכניות הפיתוח האזוריות‪Æ‬‬
‫הבדואים מצדם רואים את עצמם כחלק מנופי הנגב‪ Æ‬הם תובעים לשלבם בפיתוחו¨ תוך התייחסות לייחודם‬
‫התרבותי‪ Æ‬העובדה שמצבם הסוציו‪‬אקונומי הוא בתחתית הסולם של אזרחי המדינה היא אבן נגף בדרך‬
‫לקידומם ולשילובם באזור‪ Æ‬שיפור מצבם של הבדואים מותנה ברפורמות ממשלתיות שייתנו העדפה מתקנת‬
‫לאזרחים שהופלו והודרו עשרות שנים‪ Æ‬גם מנהיגי החברה הבדואית נדרשים לפעול למיגור תופעות חברתיות‬
‫קשות שפשו בחברה הבדואית¨ כמו אלימות¨ חוסר‪‬חינוך ואבטלה¨ ולקחת אחריות על התפתחותה והנהגתה‬
‫של חברה זו¨ תוך שיתוף פעולה עם רשויות המדינה‪Æ‬‬
‫לאחר עשרות שנים של קריאה לטפל במצוקותיה של החברה הבדואית בנגב¨ נראה שקיים היום ניצוץ של‬
‫תקווה להיענות הממשלה לקריאה זו‪ Æ‬המלצות ועדת גולדברג נותנות לממשלת ישראל ולמנהיגי החברה‬
‫הבדואית הזדמנות פז לפתרון שעשוי לשים סוף לסוגיית הבעלות על הקרקע ולסלול את הדרך להכרה בעוד‬
‫כפרים בלתי מוכרים‪ Æ‬הכרה זו תהיה הצעד הראשון לקראת פיתוחה של החברה הבדואית ושילובה בחברה‬
‫הישראלית‪ Æ‬פתרון בעיות האוכלוסייה הבדואית¨ ובראשן בעיות הקרקע והתכנון¨ הוא צו השעה‪ Æ‬פתרון זה‬
‫מותנה בבניית אמון בין הממשלה וזרועותיה השונות לבין האוכלוסייה הבדואית‪ Æ‬הניסיון שרכשו הבדואים‬
‫לאורך השנים לגבי הבטחות הממשלה¨ הוא ניסיון קשה ביותר‪ Æ‬בפני המדינה עומדת עתה האפשרות¨ ואולי‬
‫האחרונה¨ לשלב את הבדואים כאזרחים שווי זכויות בחברה הישראלית‪Æ‬‬
‫סיכום‬
‫‪107‬‬
‫מקורות‬
‫אבו סעד¨ א‪ Æ®≤∞∞∞© Æ‬מטרת התכנית לעיור הבדואים בנגב∫ ניתוק מהאדמה שהיא מקור חייהם ותרבותם‪Æ‬‬
‫קרקע¨ כתב עת המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע¨ גיליון ∞‪ ¨µ‬עמ‪Ʊ∂π≠±µπ ß‬‬
‫אבו סעד¨ א‪ Æ®≤∞∞¥© Æ‬איך אפשר להגדיר אותנו כפולשים אם במשך אלפי שנים אנחנו ואבותינו חיים בנגב‪ø‬‬
‫קרקע¨ כתב עת המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע¨ גיליון ‪ ¨µ¥‬עמ‪Æ≥±≠≥∞ ß‬‬
‫אבו סעד¨ א‪ Æ®≤∞±∞© Æ‬ערביי הנגב∫ עבר¨ הווה ואתגרי העתיד‪ Æ‬באר שבע∫ אוניברסיטת בן‪‬גוריון בנגב¨ המרכז‬
‫לפיתוח אזורי‪Æ‬‬
‫אבו סעד¨ א‪ ¨Æ‬ולטוויק¨ ה‪ Æ®≤∞∞∞© Æ‬פריצת דרך∫ תכנית לפיתוח היישובים הבדואים בנגב‪ Æ‬באר שבע∫‬
‫אוניברסיטת בן‪‬גוריון בנגב¨ המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה‪Æ‬‬
‫אופיר¨ ע‪ Æ®≤∞∞≥© Æ‬שילוב בני העדה הבדואית בצה‪¢‬ל¨ רשימות בנושא הבדואים ‪ ¨≥µ‬מדרשת שדה בוקר‪Æ‬‬
‫אל הוזייל¨ ע‪ Æ®≤∞∞≥© Æ‬תכנית הסכמה אזרחית בישראל לפתרון בעיית הכפרים הבלתי מוכרים בנגב ©תכנית‬
‫אלטרנטיבית לתכנית החומש של שרון®‪ Æ‬אבו בסמה∫ המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים¨‬
‫היחידה לתכנון אסטרטגי‪Æ‬‬
‫אל נוהוד ©∞‪ Æ®≤∞±‬דו‪¢‬ח סיכום בוגרות במוסדות להשכלה גבוהה בנגב‪ Æ‬באר שבע∫ אוניברסיטת בן‪‬גוריון¨‬
‫עמותת אל נוהוד‪Æ‬‬
‫אל עארף¨ ע‪ Æ®±π≥≥© Æ‬המשפט בין הבדואים‪ Æ‬ירושלים∫ מטבעת בית אל מקדס¨ עמ‪Æ≥¥≠∏ ß‬‬
‫אל קרינאוי¨ ע‪ ¨Æ‬וסלונים‪‬נבו¨ ו‪ Æ®≤∞∞µ© Æ‬נישואין פוליגאמיים ומונוגאמיים∫ השפעתם על מצבן הנפשי‬
‫והחברתי של נשים בדוויות‪‬ערביות¨ בתוך∫ לב‪‬ויזל ר‪ ¨Æ‬צוויקל ג‪ ¨Æ‬וברק נ‪© Æ‬עורכות®‪ Æ‬שמרי נפשך∫‬
‫בריאות נפשית בקרב נשים בדוויות בישראל‪ Æ‬באר שבע∫ אוניברסיטת בן‪‬גוריון¨ עמ‪Ʊµ∞ ß‬‬
‫אלמי¨ א‪ Æ®≤∞∞≥© Æ‬בשטח הפקר∫ בריאות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב‪ Æ‬תל‪‬אביב∫ רופאים לזכויות אדם‪Æ‬‬
‫אשכנזי¨ ט‪ Æ®≤∞∞∞© Æ‬הבדווים בארץ ישראל‪ Æ‬אריאל¨ גיליון ‪Æ≥µ‬‬
‫בית‪‬אור¨ מ‪ ∏© Æ‬בפברואר ‪ Æ®≤∞∞π‬דו‪¢‬ח חושף∫ הבריאות הירודה של ילדי הבדואים‪ Æ‬חדשות בריאות ואינטרנט‬
‫ראו∫ ‪ÆYnet.co.il/articles/0,7340,L-3668161,00.html‬‬
‫בן דוד¨ י‪ Æ®±π∏π© Æ‬דפוסי הצבעה משתנים בקרב בדואי הנגב‪ Æ‬בתוך∫ לנדאו י‪© Æ‬עורך®‪ Æ‬המגזר הערבי בישראל‬
‫והבחירות לכנסת‪ Æ‬ירושלים∫ מכון ירושלים לחקר ישראל¨ עמ‪Ʊ±µ≠∏µ ß‬‬
‫בן דוד¨ י‪ Æ®±π𵩠Æ‬הקונפליקט הקרקעי בין בדואי הנגב לבין המדינה — היבטים היסטוריים¨ משפטיים‬
‫ואקטואליים‪ Æ‬קרקע¨ כתב עת המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע‪ Æ‬גיליון ∞‪ ¨¥‬עמ‪Æπ±≠∂± ß‬‬
‫בן דוד¨ י‪ Æ®±ππ∂© Æ‬מריבה בנגב∫ בדואים¨ יהודים¨ אדמות‪ Æ‬בית ברל∫ המרכז לחקר החברה הערבית‬
‫בישראל‪Æ‬‬
‫בן דוד¨ י‪ ®≤∞∞¥© Æ‬א‪ Æß‬הבדואים בישראל — היבטים חברתיים וקרקעיים‪ Æ‬ירושלים∫ קק‪¢‬ל¨ המכון לחקר‬
‫מדיניות קרקעית ושימושי קרקע¨ מכון ירושלים לחקר ישראל‪Æ‬‬
‫‪108‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫בן דוד¨ י‪ ®≤∞∞¥© Æ‬ב‪ Æß‬יהודים ובדווים בנגב — עבר והווה‪ Æ‬בתוך∫ חסון ש‪ ¨Æ‬ואבו עסבה¨ ח‪© Æ‬עורכים®‪ Æ‬יהודים‬
‫וערבים בישראל במציאות משתנה‪ Æ‬ירושלים∫ מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪Æ‬‬
‫גולדברג¨ א‪ Æ®≤∞∞∏© Æ‬דו‪¢‬ח הוועדה להצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב‪ Æ‬ירושלים∫ משרד‬
‫השיכון‪Æ‬‬
‫גראדוס¨ י‪ ¨Æ‬ונוריאל¨ ר‪ Æ®≤∞∞π© Æ‬התעשייה בנגב∫ תהליכים¨ מבנה¨ מקום‪ ª‬סקר תעשיות הנגב‪ Æ‬באר שבע∫‬
‫אוניברסיטת בן‪‬גוריון בנגב¨ המרכז לפיתוח אזורי‪Æ‬‬
‫גרוסמן¨ ד‪ Æ®±π𥩠Æ‬הכפר הערבי ובנותיו∫ תהליכי יישוב בארץ ישראל בתקופה העות‪ß‬מאנית‪ Æ‬ירושלים∫ יד‬
‫בן צבי‪Æ‬‬
‫גרוסמן¨ ד‪ Æ®±π𥩠Æ‬הפלאח והבדווי בשולי המדבר — מערכת היחסים ואסטרטגיות קיום‪ Æ‬בתוך∫ גרוסמן ד‪¨Æ‬‬
‫ומאיר¨ א‪© Æ‬עורכים®‪ Æ‬היישוב הערבי בישראל¨ תהליכים גיאוגרפיים‪ Æ‬רמת גן∫ אוניברסיטת בן‪‬גוריון¨‬
‫עמ‪Æ¥∏≠≥µ ß‬‬
‫דוכן¨ ת‪ Æ®≤∞±∞© Æ‬דו‪¢‬ח חוקר לתמ‪¢‬מ ‪ — ≤≥ر¥Ø¥‬תכנית מתאר מחוזית חלקית למטרופולין באר שבע¨‬
‫סיכום הליך לשמיעת ההתנגדויות¨ ההמלצות העיקריות וריכוז רשימת התיקונים במסמכי התכנית‪Æ‬‬
‫ירושלים∫ משרד הפנים¨ המועצה הארצית לתכנון ובנייה‪Æ‬‬
‫הילר¨ א‪ Æ®≤∞∞π© Æ‬מדינית הטיפול של המדינה בבדואים בנגב‪ Æ‬משרד הפנים∫ מחוז דרום‪Æ‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ©∏∞∞≤®‪ Æ‬הרשויות המקומיות בישראל¨ פרופיל מועצות מקומיות ©פרסום‬
‫מס‪ Æ®±¥±¥ ß‬ראו∫ ‪Æhttp://www.cbs.gov.il/publications10/1414/pdf/print.pdf‬‬
‫המועצה האזורית אבו בסמה ©∞‪ Æ®≤∞±‬ראו∫ ‪Æhttp://abubasma.org.il‬‬
‫המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ©∏∞∞≤®‪ Æ‬תגובה לדו‪¢‬ח הוועדה להסדרת התיישבות הבדואים‪Æ‬‬
‫מכתב שנשלח לראש הממשלה אהוד אולמרט¨ לשר הפנים מאיר שטרית ולשר הבינוי והשיכון זאב‬
‫בוים‪Æ‬‬
‫הפורום לחינוך מבוגרים לנשים ערביות בדואיות ©∞‪ Æ®≤∞±‬נסיגת הממשלה מתמיכתה במסגרות חינוך‬
‫לנשים ערביות בנגב‪ Æ‬נייר עמדה שהוגש לוועדת החינוך של הכנסת‪ Æ‬הפורום לחינוך מבוגרים לנשים‬
‫ערביות בדואיות‪Æ‬‬
‫הראל¨ ע‪ ±¥© Æ‬ביוני ‪ Æ®≤∞∞±‬מספר הבדואים המתגייסים לצה‪¢‬ל ירד ביותר מחצי¨ הארץ‪Æ‬‬
‫הרפז¨ ד‪ ≤≤© Æ‬בפברואר ‪ Æ®≤∞∞π‬דו‪¢‬ח משרד הבריאות∫ שיפור בבריאות ילדים בדואים בנגב¨ אפוק טיימס‬
‫ישראל‪Æ‬‬
‫וורגן י‪ ¨Æ‬ולוטן¨ א‪ Æ®≤∞∞∑© Æ‬מערכת החינוך במגזר הבדואי — תמונת המצב בכמה היבטים מרכזיים‪ Æ‬מסמך‬
‫שהוגש לוועדת החינוך¨ התרבות והספורט של הכנסת‪ Æ‬ירושלים∫ מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪Æ‬‬
‫טביביאן‪‬מזרחי¨ מ‪ Æ®≤∞∞¥© Æ‬מסמך רקע בנושא בנייה בלתי חוקית‪ Æ‬ירושלים∫ מרכז המחקר והמידע של‬
‫הכנסת‪Æ‬‬
‫טהון¨ י‪ Æ®±π≤∞© Æ‬הנגב∫ דו‪¢‬ח החברה להכשרת היישוב‪ Æ‬תיק ‪ LØ≤Ø∂≤∏π‬מס‪ ¨≥≥ر ß‬ירושלים∫ הארכיון הציוני‪Æ‬‬
‫מקורות‬
‫‪109‬‬
‫יפתחאל¨ א‪ Æ®≤∞∞∞© Æ‬קרקעות¨ תכנון ואי‪‬שוויון∫ חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל‪ Æ‬נייר עמדה‪Æ‬‬
‫תל‪‬אביב∫ מרכז אדוה‪Æ‬‬
‫יפתחאל¨ א‪ Æ®≤∞±∞© Æ‬היווצרות המרחב הבדווי בנגב‪ Æ‬קרקעות¨ כפרים וזכויות‪© Æ‬טרם פורסם®‪Æ‬‬
‫יפתחאל¨ א‪ ¨Æ‬וחמאיסי¨ ר‪ Æ®≤∞∞µ© Æ‬חלופה תכנונית נוספת לתכנית מתאר מחוזית חלקית ©מטרופולין באר‬
‫שבע®¨ תמ‪¢‬מ ≥≤‪ Ʊ¥Ø¥Ø‬משרד הפנים‪Æ‬‬
‫יפתחאל¨ א‪ ¨Æ‬וקידר¨ ס‪ Æ®≤∞∞∞© Æ‬על עוצמה ואדמה∫ משטר המקרקעין הישראלי‪ Æ‬תיאוריה וביקורת גיליון ∂‪¨±‬‬
‫עמ‪Ʊ∞±≠∂∑ ß‬‬
‫לביא¨ א‪ ≤© Æ‬ביולי ∞‪ Æ®≤∞±‬למה הם מתים‪ ¨ø‬הארץ‪Æ‬‬
‫לווינסון¨ א‪ ®≤∞∞¥© Æ‬שנתון סטטיסטי לנגב‪ Æ‬באר שבע∫ אוניברסיטת בן‪‬גוריון בנגב¨ מרכז הנגב לפיתוח‬
‫אזורי‪Æ‬‬
‫לוטן¨ א‪ Æ®≤∞∞∂© Æ‬פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל‪ Æ‬מסמך שהוגש לוועדה לקידום מעמד‬
‫האישה של הכנסת‪ Æ‬ירושלים∫ הכנסת¨ מרכז המחקר והמידע‪Æ‬‬
‫מאיר¨ א‪ Æ®±ππ∂© Æ‬התהוות הטריטוריאליות בקרב בדוויי הנגב במעבר מנוודות להתיישבות של קבע‪ Æ‬מחקרים‬
‫בגיאוגרפיה של ארץ ישראל י‪¢‬ד‪Æ‬‬
‫מאיר¨ א‪ Æ®±πππ© Æ‬המתח בין בדוויי הנגב למדינה∫ מדיניות ומציאות‪ Æ‬ירושלים∫ מכון פלורסהיימר למחקרי‬
‫מדיניות‪Æ‬‬
‫מוהר¨ י‪© Æ‬יולי¨ ∞‪ Æ®≤∞±‬בכביש ∞‪ ¨¥‬מקומון מצפה רמון¨ עמ‪Ʊ±∑ ß‬‬
‫מוריס¨ ב‪ Æ®±π𱩠Æ‬לידתה של בעיית הפליטים‪ Æ‬תל‪‬אביב∫ עם עובד‪Æ‬‬
‫ממשלת ישראל ©∞∞∞≤®‪ Æ‬החלטה מס‪¸ ≤µ∂± ß‬ערב‪ ˛¥≥ Ø‬מיום ∞≥ בנובמבר ∞∞∞≤‪Æ‬‬
‫ממשלת ישראל ©≥∞∞≤®‪ Æ‬החלטה מס‪¸ ∏∏± ß‬ערב‪ ˛±µ Ø‬מיום ‪ ≤µ‬בספטמבר ≥∞∞≤‪Æ‬‬
‫מקסימוב¨ ש‪ ¨Æ‬וציבל¨ נ‪ Æ®≤∞∞π© Æ‬אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית‪‬כלכלית של‬
‫האוכלוסייה בשנת ∂∞∞≤ — לקט עיתונים‪ Æ‬ירושלים∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪Æ‬‬
‫משרד המשפטים ©≥∞∞≤®‪ Æ‬דו‪¢‬ח ועדת אור — דין וחשבון ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות‬
‫בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים בחודש אוקטובר ∞∞∞≤‪ Æ‬ירושלים∫ משרד המשפטים‪Æ‬‬
‫משרד ראש הממשלה ©‪ Æ®≤∞∞µ‬תכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב¨ פרק החינוך‪Æ‬‬
‫ראו∫ ‪.www.pmo.gov.il‬‬
‫סבירסקי¨ ש‪ ¨Æ‬חסון¨ י‪ Æ®≤∞∞µ© Æ‬אזרחים שקופים¨ מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב‪ Æ‬תל‪‬אביב∫ מרכז‬
‫אדוה‪Æ‬‬
‫עדאלה ©‪ Æ®≤∞∞¥‬מסמך עקרונות מוגש לוועדת החקירה לגבולות עיריית באר שבע‪ Æ‬חיפה∫ ארגון עדאלה‪Æ‬‬
‫פורום דו‪‬קיום בנגב לשוויון אזרחי ©∞‪ Æ®≤∞±‬היום הבינלאומי נגד גזענות∫ היישובים הערביים בנגב‪ Æ‬ראו∫‬
‫‪Æhttp://www.dukium.org‬‬
‫‪110‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫פורת¨ ח‪ Æ®±ππ∑© Æ‬מדיניות הפיתוח ושאלת הבדואים בנגב בשנותיה הראשונות של המדינה ∏‪Ʊπµ≥≠±π¥‬‬
‫עיונים בתקומת ישראל¨ גיליון ∑‪ ,‬עמ‪Æ¥≥∏≠≥∏π ß‬‬
‫פורת¨ ח‪ Æ®≤∞∞∞© Æ‬מהלכי מדינת ישראל וחלופות השמאל לפתרון שאלת הבדווים בנגב ≥‪ Ʊπ∂∞≠±πµ‬עיונים‬
‫בתקומת ישראל¨ גיליון ∞‪ ¨±‬עמ‪Æ¥∑∂≠¥≤∞ ß‬‬
‫פורת¨ ח‪ Æ®≤∞∞π© Æ‬הבדווים בנגב בין נוודות לעיור¨ ∏‪ Ʊπ∑≥≠±π¥‬באר שבע∫ אוניברסיטת בן‪‬גוריון בנגב¨ מרכז‬
‫הנגב לפיתוח אזורי‪Æ‬‬
‫פלאח¨ ג‪ Æ®±π∏π© Æ‬הפלסטינים הנשכחים∫ ערביי הנגב ∂∞‪ Ʊπ∏∂≠±π‬טייבה∫ המרכז להחייאת המורשת‪Æ‬‬
‫פנסטר¨ ט‪ Æ®±π𵩠Æ‬תכנון ופיתוח ביישובי הבדואים על פי ג‪ß‬נדר ומרחב‪ Æ‬מבנים¨ גיליון ∏‪ ¨±µ‬עמ‪Æ∏≥≠∂∏ ß‬‬
‫פראוור¨ א‪ ¨Æ‬וסרפוס¨ ל‪ Æ®≤∞∞∂© Æ‬הבדואים בנגב¨ מדיניות¨ קשיים והמלצות‪ Æ‬נייר רקע שהוגש ב‪ ≤¥‬בינואר‬
‫∂∞∞≤ על ידי המועצה לביטחון לאומי לכנס הרצלייה השישי על מאזן החוסן והביטחון הלאומי‪Æ‬‬
‫קאסם¨ א‪ Æ®≤∞∞≤© Æ‬פורצות דרך¨ משלמות מחיר‪ Æ‬פנים¨ גיליון ≤≤¨ עמ‪Æ∏≥≠∑≤ ß‬‬
‫קרק¨ ר‪ Æ®≤∞∞≤© Æ‬תולדות ההתיישבות החלוצית היהודית בנגב עד לשנת ∏‪ Ʊπ¥‬ירושלים∫ אריאל‪Æ‬‬
‫רונן ש‪ ≥±© Æ‬ביולי ≥∂‪ ®±π‬ריאיון עם משה דיין¨ הארץ¨ בתוך∫ שמיר¨ ר‪ ®±πππ© Æ‬מושעים במרחב∫ בדואים‬
‫והמשטר המשפטי בישראל‪ Æ‬בתוך∫ גוטווין ד‪ ¨Æ‬ומאוטנר¨ מ‪© Æ‬עורכים®‪ Æ‬משפט והיסטוריה¨ ירושלים∫‬
‫מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל‪Æ‬‬
‫שטרן¨ י‪ ±∑© Æ‬באפריל ∏∞∞≤®‪ Æ‬ירידה חדה במספר הבדואים המתגייסים לצה‪¢‬ל¨ הארץ‪Æ‬‬
‫שירות התעסוקה הישראלי — מחוז דרום ©‪ Æ®≤∞∞π‬האישה הבדואית בנגב ושוק העבודה‪ Æ‬מצגת‪Æ‬‬
‫שמעוני¨ י‪ Æ®±π¥∑© Æ‬ערביי ארץ ישראל‪ Æ‬תל‪‬אביב∫ עם עובד¨ עמ‪Ʊµ∞≠±¥π ß‬‬
‫שרון¨ א‪ Æ®≤∞∞∞© Æ‬קרקע כמכשיר להקמת תשתיות ולצמצום משמעתי בפערים חברתיים‪ Æ‬קרקע¨ כתב עת‬
‫המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע¨ גיליון ∞‪ ¨µ‬עמ‪Ʊµ≠±¥ ß‬‬
‫שרון¨ מ‪ Æ®±π∑µ© Æ‬הבדואים במדבר יהודה‪ Æ‬פרסום ליום העיון בנושא הבדואים לזכרו של יצחקי נצר ז‪¢‬ל‪ Æ‬ראו∫‬
‫‪Æhttp://www.snunit.k12.il/bedouin/art/0633.html‬‬
‫‪Abu-Rabia, A. (2006). A Century of Education: Bedouin Contestation with Formal‬‬
‫‪Education in Israel. In: D. Chatty (ed.), Nomadic Societies in the Middle East and North‬‬
‫‪Africa, Entering the 21st Century. London: Brill Publisher, pp. 865-882.‬‬
‫‪Bailey, C. (1980). The Negev in the 19th Century: Restructuring History from Bedouin‬‬
‫‪Oral Tradition. Asian and African Studies, Vol. 14, pp. 35-80.‬‬
‫‪ (English).‬לא על המפה‪Human Rights Watch (2008). 20/5 .‬‬
‫‪Nsasra, M. (2009). Bedouin Resistance to the Imperial State: Memories from The Naqab‬‬
‫‪during the British Mandate 1917-1948. ISA E-Bulletin Vol. 12, pp. 21-41.‬‬
‫‪Palestinian Central Bureau of Statistics (2009). Special Report on the 61st. Anniversary of‬‬
‫‪the Nakba.‬‬
‫מקורות‬
‫‪111‬‬
‫רשימת הלוחות והתרשימים‬
‫לוח ‪∫±‬‬
‫החלטות ממשלה עיקריות שהתקבלו בעשור האחרון בעניין הבדואים בנגב‬
‫לוח ≤∫‬
‫מאפיינים דמוגרפיים נבחרים על האוכלוסייה ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב‬
‫לוח ≥∫‬
‫תלמידים במגזר הבדואי בנגב על פי שלבי החינוך והרשות המקומית ©תשס‪¢‬ז ∑∞≠∂∞∞≤®‬
‫לוח ‪∫¥‬‬
‫אחוז הזכאים לתעודת בגרות לפי שנתונים ביישובי הבדואים ©∑∞∞≤≠‪®≤∞∞π‬‬
‫לוח ‪∫µ‬‬
‫מספר המתגייסים הבדואים תושבי הנגב בשנים ‪≤∞∞∞≠±ππµ‬‬
‫לוח ∂∫‬
‫בוגרים ובוגרות מן המגזר הבדואי במוסדות להשכלה גבוהה בנגב בשנים ‪≤∞±∞≠±ππµ‬‬
‫לוח ∑∫‬
‫בדואים המועסקים במשרדי הממשלה בנגב‬
‫לוח ∏∫‬
‫הרשויות המקומיות של הבדואים בנגב¨ מועד הקמתן¨ סוגיהן¨ תחום שיפוטן ומספר‬
‫תושביהן ב‪≤∞∞∑‬‬
‫לוח ‪∫π‬‬
‫שירותים שונים ביישובי הבדואים‬
‫לוח ∞‪ ∫±‬יישובי המועצה האזורית אבו בסמה ©‪®≤∞∞π‬‬
‫לוח ‪ ∫±±‬תביעות הבעלות על קרקעות בנגב לפי שבטים‬
‫לוח ≤‪ ∫±‬הריסות בתים בכפרים הבלתי מוכרים בשנים ‪≤∞±∞≠≤∞∞±‬‬
‫תרשים ‪ ∫±‬תביעות הבעלות בתחום השיפוט של יישובי הבדואים‬
‫רשימת המפות‬
‫מפה ‪∫±‬‬
‫אזור הסייג ושבע העיירות הבדואיות בנגב‬
‫מפה ≤∫‬
‫יישובי המועצה האזורית אבו בסמה‬
‫רשימת התמונות‬
‫תמונה ‪ ∫±‬בית הספר היסודי ‪ß‬חוסיין אל הואשלה‪ ß‬שנבנה ב‪ ≤∞∞∂‬בכפר קסר א‪‬סר‬
‫תמונה ≤∫ בניית מוסדות חינוך וציבור בכפר אבו קרינאת במועצה האזורית אבו בסמה‬
‫תמונה ≥∫ השלט המבשר על הקמת פארק התעשייה ‪ß‬עידן הנגב‪ ß‬בצומת להבים‬
‫‪112‬‬
‫הערבים הבדואים בנגב‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫‪·‚· ˙ȇ„·‰ ‰¯·Á‰‬‬
‫לאורך מרבית שנות קיומה של מדינת ישראל נעדרה‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב מהשיח הציבורי כמעט כליל¨‬
‫זאת אף ששיעורה מכלל אוכלוסיית הנגב עולה על כעשרים‬
‫וחמישה אחוזים‪ Æ‬לאחרונה¨ שינויים שחלו בפוליטיקה¨ בכלכלה‬
‫ובחברה כמו גם התהליך להסדרת מעמדם של הכפרים‬
‫הבדואים הבלתי מוכרים בנגב ©בראש ובראשונה ב‪¢‬וועדת‬
‫גולדברג‪ ¢‬וב‪¢‬וועדת פראוור‪ ¨®¢‬הגבירו את המודעות הציבורית‬
‫לגבי מצבה של אוכלוסיית הבדואים‪Æ‬‬
‫«*‪VIM�« w� ÍËb³�« lL²−‬‬
‫‪·‚· ˙ȇ„·‰ ‰¯·Á‰‬‬
‫שינוי מגמות זה חשף את הליקויים הניכרים במידע הנוגע‬
‫לערבים‪‬הבדואים בנגב¨ למספרם ולמאפייניהם‪ Æ‬פרסום זה‬
‫מבקש להשלים את המידע החסר ולהציג תמונה מקיפה על‬
‫אוכלוסיה זו‪Æ‬‬
‫חלקו הראשון נכתב בידי מר אריק רודניצקי ומוצגים בו‬
‫המאפיינים החברתיים¨ הדמוגרפיים והכלכליים של החברה‬
‫הבדואית באזור הנגב תוך השוואה לאוכלוסייה היהודית‬
‫ולאוכלוסייה הערבית בישראל‪Æ‬‬
‫החלק השני¨ פרי עטו של ד‪¢‬ר ת‪ß‬אבת אבו ראס¨ דן לצד‬
‫המאפיינים החברתיים והדמוגרפיים במדיניות הממשלה‬
‫כלפי האוכלוסייה הבדואית בתחומים כגון כלכלה¨ פוליטיקה¨‬
‫קרקעות והתיישבות¨ בפסיקות בג‪¢‬צ מכריעות בענייניה‬
‫ובתהליכי ההתעוררות הפוליטית בה‪Æ‬‬
‫‡‪≤∞±± ËÒ‚Â‬‬
‫¬» ‪≤∞±±‬‬
‫«*‪VIM�« w� ÍËb³�« lL²−‬‬
‫יוזמות קרן אברהם רואה בפרסום זה כלי בסיסי שיוכל‬
‫לשמש את העוסקים בפיתוח הנגב ובעבודה עם החברה‬
‫הערבית‪‬הבדואית‪ Æ‬אנו מאמינים כי בכוחו של קובץ זה לתרום‬
‫לשיח המתעורר בנוגע לפיתוח הנגב למען כל תושביו ולהאיר‬
‫את החשיבות שבקידום האוכלוסייה הבדואית תוך הקשבה‬
‫לצרכיה ולרצונותיה‪ Æ‬הנגב עומד בפני תקופת פיתוח ושינוי‪Æ‬‬
‫אנו מקווים כי בעת קידום תהליכים אלה תינקט גישה‬
‫חברתית אחראית ומכילה אשר תשכיל לשלב בתהליכים אלה‬
‫את אוכלוסיית הבדואים‪Æ‬‬
‫מאפיינים חברתיים¨ דמוגרפיים וכלכליים‬
‫אריק רודניצקי‬
‫תמורות בעידן העיור‬
‫ד‪¢‬ר ת‪ß‬אבת אבו ראס‬