גלעד מלצר - ממימינליזם למקסימליזם: פרקטיקה, פרשנות וביקורת
ממינימליז למקסימליז :פרקטיקה ,פרשנות וביקורת מאת גלעד מלצר אי זה מחייב שבעבודת אמנות יהיו הרבה דברי להתבונ בה ,להשוות ,לנתח אחד אחד ,להרהר. הדבר כשל ,האיכות שלו כשל ,זה מה שמעניי .הדברי המרכזיי ה מבודדי ,וה יותר עזי, ברורי וחזקי. דונאלד ג'אד" ,אובייקטי ספציפיי" 1 הפרויקט המינימליסטי הגיע לשיא פריחתו בשנות השישי של המאה העשרי ,אבל מטרתו של גיליו 9של המדרשה אינה ליצור מחווה נוסטלגית ,פרשנית או ביקורתית לאמני הזר וליצירותיה .המינימליז הותיר אחריו מורשת מרשימה ,לא רק בגלל ס המחוות האסתטיות והאסטרטגיות הפרקטיות שפיתחו האמני שעסקו בו ,אלא ג ,ואולי בעיקר ,בגלל המרחב השיחני שהוליד – שדה פרשני וביקורתי שממשי לפרוח עד ימינו אנו ,הרבה אחרי ימי הזוהר של הזר עצמו. 2 המינימליז פעל באחד הצמתי הטעוני ביותר בהיסטוריה של התרבות המערבית :ברגע שבו המודרניז והאידיאה המודרניסטית החלו לפנות את הבמה ,והאפוס שנהוג לכנותו בש פוסט" מודרניז ,חמוש בפרקטיקות וברעיונות חדשי ,החל לתפוס את מקומ. המינימליז הוא שיאו )או סופו( של תהלי ההפשטה שהחל ע הקוביז ,של ריקו העבודה מ"נושא" ,ושל התמקדות כל מדיו בתכונות המהותיות והספציפיות שלו .הניסוח המינימלי של דונלאד ג'אד לפרויקט המינימליסטי ,המצוטט למעלה ,מדויק משו התמקדותו בפעולה המרכזית של האמני שהיו מזוהי עמו :צמצו .צמצו צורני ,חומרי ,אופטי ,תוכני .ג'אד ג היה הראשו למקד את תשומת הלב של הדיו והעשייה המינימליסטיי בפיסול ולא בציור ,וג רוב רובו של הדיו בגיליו זה עניינו תלת"ממד. בעוד ג'אד התמקד באיכויות האינהרנטיות והפורמליות של העבודה ,רוברט מוריס" ,3עמוד התוו " המרכזי השני של תפישת העול המינימליסטית ,מצביע בהערות על פיסול ,המאמר שפותח את הגיליו ,על התכונה המרכזית השנייה של המינימליז ,בעיקר כפי שבא לידי ביטוי בפיסול: בעבודות החדשות הטובות יותר ,היחסי יוצאי אל מחו %לעבודה ונעשי פונקציה של חלל ,אור ושדה הראייה של הצופה .האובייקט הוא רק אחד המושגי באסתטיקה החדשה יותר .באיזושהי דר הוא רפלקסיבי יותר ,מכיוו שמ&דעותנו לכ שאנו עצמנו מתקיימי באותו חלל שבו מתקיימת העבודה חזקה יותר מאשר בעבודות קודמות ,על יחסיה הפנימיי המרובי. במקביל לניסוח הפורמלי של ג'אד ,המינימליז שאליו חותר מוריס מציע אופציות חדשות בנוגע למערכת היחסי בי האובייקט לחלל ולצופה .הפיסול החדש עליו הוא מדבר אינו רק נראה, כאובייקט להתבוננות ,אלא חלק מחוויה גופנית ) (bodily experienceשבה הפסל הוא רק "אחד המושגי" היוצרי )ובו בעת מהרהרי על( הגשטלט – ההוויה הטוטאלית. הטקסטי של ג'אד ומוריס ,שנוסחו כמעי הצהרת כוונות ,אמנ קודמי לאחרי מבחינה כרונולוגית )בגיליו הנוכחי הקפדנו לציי בסמו לכותרת את השנה בה פורס כל מאמר לראשונה(, אבל אי ספק שהטקסט שפתח את הדיו העקרוני בנוגע למינימליז הוא המאמר המכונ אמנות וחפציות ,מאת ההיסטוריו ומבקר האמנות מייקל פריד 4.אמנות וחפציות ,שפורס לראשונה לפני כארבעי שנה ,ביוני ,1967נהפ לאב דר בתולדות פרשנות וביקורת האמנות ונחשב לטקסט שמכונ שיח .מהר מאוד נהיה לסלע מחלוקת בדיו על גבולות הייצוג ושפת האמנות ,תכונות האובייקט והמרחב האסתטי ,פריודיזציה )חלוקה לתקופות( ומסורת ,ולא פחות חשוב –מעמדה הרוחני והפוליטי של יצירת האמנות. המאמר של פריד ,שהוא לבו של הגיליו ,ג מציג באופ בולט כמה מ המכשולי הקשורי להעברתו של הדיו לעברית .ראשית ,פריד ,יצר ניאולוגיז והמציא מושגי – הראשו שבה מופיע כבר בכותרת המאמר ,Objecthood ,שבחרנו לתרג כחפציות ,מה שפריד מכנה כ"מצב של לא" אמנות" .פריד ג מסרב לכנות את הזר שהוא תוק* מינימליז ,ובוחר לקרוא לו ליטרליז )מונח שהותרנו כפי שהוא ג בתרגו( .פריד מסביר ,ש"חוויה של אמנות ליטרליסטית היא חוויה של אובייקט במצב – מצב אשר ,מעצ הגדרתו ,כולל את הצופה" .פריד מזהה את מוקד הבעיה במה שהוא מכנה תיאטרליות ,וטוע ש"דגילת של הליטרליסטי בחפציות היא לא פחות מאשר קריאה לז'אנר חדש של תיאטרו; והתיאטרו הוא כעת שלילתה של האמנות" .פריד טוע כי התיאטרו הוא מה שנמצא בי האמנויות השונות ,וכי "המושגי איכות וער – ובמידה שהללו מרכזיי לאמנות, למושג האמנות עצמו – ה משמעותיי ,או מקבלי את מלוא משמעות ,רק במסגרת של האמנויות האינדיבידואליות" .טענה זו היתה הגור המרכזי בהנעת הפולמוס המינימליסטי) ,כמו ג המודרניסטי/פוסט"מודרניסטי( ,שע השני חרג הרבה מעבר לגבולות הסגנוניי שהתווה הזר. בטקסט שלו ,כמו ג בהקדמה לאסופת הביקורות שלו ,פריד אינו מסתיר את עובדת היותו מושפע )ומסתייג( מקלמנט גרינברג ,ואת דבקותו במורשת המודרניסטית .אבל פריד אינו פורמליסט נוקשה כמו גרינברג ,וכש שנית לראות את המינימליז כחולייה מקשרת בי המודרניז לפוסט" מודרניז ,כ אפשר לקרוא את פריד כאחרו הפורמליסטי ,או כאחד ממבשרי המהפכה הפרשנית הפוסט"סטרקטורליסטית והפוסט"מודרניסטית .על חשיבתו העצומה של הטקסט של פריד תצביע ג העובדה שכמעט כל נביאיו של אגד"גישות חדשני זה ,שרוב ככול היו במהל השני עורכי או כותבי פעילי בכתב"העת המשפיע ,Octoberראו לנכו לבוא אתו חשבו. למרות העובדה שמאמרו של פריד זכה לשפע תגובות לאור השני 5,בחרנו לפרס את סלע המחלוקת של המינימליז מאת האל פוסטר – 6טקסט מאוחר יחסית ,משנת – 1997משו שהוא מאפשר מבט רטרוספקטיבי ה על הדיו והפולמוס סביב מינימליז ,ובעיקר סביב המאמר של פריד, וה משו העמדה הרדיקלית שפוסטר נוקט בנוגע לחשיבות ההיסטורית והמאפייני הפוליטיי של הזר .לטענת פוסטר ,הבנתו של פריד את המהל המינימליסטי ככזה שמשחית את המודרניז וכשלילתה של האמנות ,מביאה בהכרח למשוואה הגורסת כי "המינימליז מתנתק מהמודרניז המאוחר דר חזרה חלקית על האוונגרד ההיסטורי ,בייחוד על ניפו %הקטגוריות הפורמליות של האמנות הממוסדת" .פוסטר רואה במינימליז כממשי דרכו של האוונגרד ההיסטורי )פוטוריז, דאדא ,סוריאליז ,קונסטרוקטיביז( ,וממק אותו "כלב הבעיה ההיסטורית ,שבה האוטונומיה הפורמליסטית של האמנות מושגת ומפורקת בעת ובעונה אחת" .לא רק שהמינימליז מפנה עור* למודרניז המאוחר ,וסולל את הדר לפוסט"מודרניז ,הוא עושה זאת אפרורפו חזרה לשורשי ההתנגדות ההיסטורית של האוונגרד למודרניז בכלל ,ולאופ שבו תפש את הקטגוריה "אמנות", בפרט. לאור כתב ההגנה על המורשת המינימליסטית של פוסטר) ,כמו ג של אחרי ,וביניה רוזלינד קראוס ,שפוסטר מזכיר במאמרו ,ודאגלס קרימפ ,7מעניי לציי שהביקורת הנוקבת ביותר שהופנתה כלפי תפישת העול והפרקטיקה המינימליסטית באה דווקא מפי אחד ממבשריו .בשני מאמרי מהשני האחרונות ,הגודל קובע ,ומאמר מאוחר יותר ,על הספה החומסקיאנית :הלא"מודע האימפריאליסטי ,תוק* רוברט מוריס את הפ האידיאולוגי – המודע והלא מודע – של הפרויקט המינימליסטי ,אותו הוא מזהה כביטוי למורשת האמריקאית ,על הישגיה )ביצועיז ,תעשייה, שאפתנות ,סגפנות( ,ובעיקר על מכשלותיה ותחלואיה )אימפריאליז ,שמרנות ,פונדמנטליז רוחני, יצר כיבוש מרחבי ,קפיטליז חסר עכבות ,גאווה ,ראוותנות( .בכלל ,התמקדנו בעיקר במינימליז האמריקאי ,לא משו שהיה "טוב" יותר מזה שצמח באירופה )למרות שרבי סבורי כי ברטרוספקטיבה נית לזהות את המינימליז כמהל אמריקאי בעיקרו( ,אלא בשל העובדה שהשיח, שאת עיקריו הבאנו כא ,התפתח בעיקר באמריקה ,וזהו שיח אודות אמריקה .בשני המאמרי מצביע מוריס על המעבר של המינימליז מייצור אובייקטי שיוצרי דיאלוג ע חלל להקמה של פרויקטי מקסימליסטיי ,שמשתלטי על המרחב הציבורי והופכי למראה ולסמל של התאווה התאגידית ושל האימפריאליז הגיאוגרפי והתרבותי של ארצות הברית .קרוב לוודאי שהשורה התחתונה בנוגע למינימליז ומורשתו טר נכתבה ,ובכל מקרה ,היא תנוע בי האופטימיות המהללת של פוסטר לבי הפסימיות והמרירות שמביע מוריס בהביטו אחורה על מהל שהוא עצמו היה בי הפעילי הבכירי לכינונו. חציו השני של הגיליו מוקדש למעמדו של המינימליז בישראל בסו* שנות השישי ובמהל שנות השבעי ולפריחה המחודשת של מה שנית לכנות כניאו"מינימליז בשני האחרונות. בתכתובת הדוא"ל שלי עמו ,יהושע נוישטיי עומד על המקורות המקומיי והבינלאומיי של המינימליז הישראלי ,בוח את פרוצדורות העבודה שלו ,וטוע שלאמני המקומיי שעבדו ברוח המינימליסטית לא היה במה להתבייש ,ה מבחינת היות מעודכני ועדכניי וה מבחינת מקוריות ותעוזת. בשיחה שניהלו דוד גינתו ודגנית ברסט ע נחו טבת ,ה מבררי בי היתר כיצד השפיעו הפערי בי מורשת התנועה הקיבוצית ,התביעה לנזיר&ת אסתטית מבית מדרשו של רפי לביא והיכרות )המאוחרת והמסוננת( של האמני הצעירי מתחילת שנות השבעי ע המינימליז הקלאסי ,על יצירת מודלי מינימליסטיי בעלי מאפייני ישראליי. שני המאמרי האחרוני מתמקדי בשניי מנציגיה הבולטי של התחייה המינימליסטית באמנות הישראלית .בליל ההשפעות והתקדימי של "כא ו"ש" ,על הציר שבי תל אביב לניו יורק, נבח ג במאמרה של עדי אנגלמ ,חיבורי אקסצנטריי של פוסט"פרודקש :על הניאו"מינימליז של אנג'לה קליי בהקשריו ההיסטוריי .אנגלמ 8מצביעה על דבקותה חסרת הפשרות של קליי ב"הטרוגניות צורנית" ,זו שאינה נעה בי לבי ,אלא חובקת את ה"ג וג" – ג ציור וג פיסול ,ג מינימליז וג מקסימליז ,ג כא וג ש. במאמרו מינימליז רווי ,בוח צבי טריגר 9את הצלבת המינימליז המובהק ע תכני נרטיביי ואוטוביוגרפיי בעבודותיו של יואב שמואלי – מפגש שמתאפשר קוד כל משמירה, לטענתו ,על האיזו העדי שבי מינימליז סגפני ,שאינו שוקע בריקו טוטאלי ,לבי מקסימליז אשר, למרות ניסיונו להכיל "הכל" ,נמנע מוולגאריות ומקיטש. לפני כמאה שנה החל פבלו פיקאסו לעבוד על יצירה ,שלאחר השלמתה ,בחור* ,1907תיחשב לאחד מהציורי החשובי בתולדות האמנות .כמחווה לציור העלמות מאביניו ,הזמינה מערכת המדרשה שלוש"עשרה אמניות ליצור דיאלוג ,להתעמת ולהגיב באופ ויזואלי כלפי הציור .תיק המחוות הוצב במרכזו של הגיליו – אולי כדי "לחמ" מעט את הקרירות המינימליסטית ,ואולי משו ששורשי המהל המינימליסטי נעוצי ,בי היתר ,בהתרחקות ממימזיס ובהפשטה ,שראשית, בקוביז. שאר תיקי העבודות בגיליו מייצגי מבחר עכשווי של אופני ביטוי ניאו"מינימליסטיי, חלק בעלי אופי צנוע ,וחלק בעלי נטיות מקסימליסטיות ,טוטאליות בהיקפ .רגליה של שתי הגישות ,כפי שמראי המאמרי בגיליו ,נטועות בשאיפותיו ,הישגיו וכישלונותיו של המינימליז הקלאסי. גלעד מלצר – יוני .2006 Donald Judd, "Specific Objects", Arts Yearbook 8 1965 1למרות בקשות חוזרות ונשנות מיורשיו של ג'אד ,לא זכינו לקבל את זכויות התרגום לעברית של הטקסט המכונן הזה .עם זאת ,לא מעט הפניות לקטעים המרכזיים מתוכו ,ולטענות שהוא מעלה ביחס לאופיו של הפיסול החדש דאז )אמצע שנות השישים( ,מובאות בציטוטים ארוכים בטקסטים השונים שכן תורגמו, ובעיקר במאמרים של פריד ופוסטר ,המופיעים בגיליון. 2שתי אנתולוגיות בסיסיות וחשובות של מניפסטים מינימליסטיים ,ביקורות ,ופרשנותעל התנועה הם: Gregory Battcock, ed. Minimal Art: Acritical Anthology, Los Angeles: University of California Press, 1995 [1968]; James Meyer, ed. Minimalism, London: Phaidon, 2000. 3רוברט מוריס ,מחשובי האמנים האמריקאים במחצית השנייה של המאה העשרים ,החל את דרכו בריקוד ובמיצג ,ובשנות השישים הפך לאחד האמנים המובילים בזרם המינימליסטי .מוריס ממשיך ליצור גם כיום ,אחרי שעבר לגישה פוסט-מינימליסטית, מושגית ,ולאחרונה למיצבים גדולים פוסט-מושגיים .לאורך השנים הִרבה לכתוב על מגוון תחומים ,הנוגעים ישירות או נושקים לאמנות החזותית. 4מייקל פריד ,פרופסור בכיר לתולדות האמנות באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבלטימור .בשנת 1977הפסיק לכתוב ביקורות והתמסר למחקר על המקורות של הפיקטוריאליזם המודרניסטי – מחקר שהולידה טרילוגיה פורצת דרך בנושא .בשנים האחרונות מתמקד פריד ,שהוא גם משורר מוערך ,בכתיבה על צילום. 5בהקדמה לספר הביקורות שלו ,פריד עצמו עורך סקירה קצרה של הביקורות המרכזיות שהופנו כנגד המאמר .ר' Michael Fried, "An Introduction to My Art Criticism", Art and Objecthood, Chicago: University of Chicago, 1998במיוחד פרק המשנה "The Critique of theatricality in 'Art and Objecthood'" ,בעמודים .47-40 מפגש מעניין של כמה מברי הפלוגתא בדיון ,נערך ב .1987 -השיחה ,בה נכחו פריד ,רוזלינד קראוס ובנג'מין בוכלו ,פורסמה ב: "Theories of Art After Pop and Minimalism", Discussions in Contemporary Culture, ed. Hal Foster, Seattle: Bay Press, 1987, pp. 55-120. 6האל פוסטר ,מרצה בכיר לתולדות האמנות ולספרות השוואתית באונברסיטת קורנל .הוא עורך בכתב-העת .October 7הביקורת של קרימפ הופנתה כלפי דרישתו של פריד לקבע כל מדיום ,כל אמנות ,בגבולותיה ,ובהכרח בתכונותיה ובמגבלותיה. קרימפ ראה בעיסוק בזמן ובזמניות ,ובתחום הביניים שבין האמנויות ,אחד מהמאפיינים המשמעותיים של מה שהוא מכנה ה"פעילויות האסתטיות החדשות" .ר' Douglas Crimp, "Pictures", October 8, spring 1979. pp. 75-88. 8עדי אנגלמן כתבה את עבודת המאסטר שלה על מינימליזם ביוניברסיטי קולג' אוף לונדון ).( UCB 9צבי טריגר ,מחבר הרומן מקרה של אזעקת אמת )חרגול (2005 ,ומרצה למשפט בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל.
© Copyright 2024