נספח 49: הכוונת מגדלים להשקיה במים מושבים / מי

‫נספח ‪ :49‬הכוונת מגדלים להשקיה במים מושבים ‪ /‬מי‪-‬מאגרים‬
‫הוכן ע"י‪ :‬מרים זילברשטיין‪ ,‬חורחה טרציצקי‪ ,‬ענת לוינגרט‪.‬‬
‫בשיתוף מדריכי המטעים ושרות‪-‬שדה בכל אזורי הארץ‪.‬‬
‫(מאי ‪)4002‬‬
‫עקב מצוקת המים בישראל נמצאת החקלאות בשלב של המרת מי ההשקיה ממים שפירים למים מושבים‪ .‬איכות‬
‫המים המושבים ירודה לעומת מים שפירים וקיימת סכנה של פגיעה בעץ וביבולים‪ .‬בעשר שנות המחקר בתחום‪ ,‬נמצא‬
‫שאכן אפשר להשתמש במים אלה‪ ,‬אך לא בכל תנאי‪ .‬בטרם המרת מים שפירים למושבים‪ ,‬יש לבצע בדיקת התכנות‬
‫לאיכות המים ולשילובם עם סוג הקרקע והגידול‪.‬‬
‫יש לזכור שעדיין לא ידועות כל ההשלכות של שימוש במים מושבים‪ .‬לכן‪ ,‬עם המעבר להשקיה בהם‪ ,‬יש ללוות את‬
‫המטע במעקבים תקופתיים קבועים ולהיות בקשר קבוע עם אנשי מקצוע‪ .‬מעקבים אלו נועדו לגלות חריגות מוקדם‬
‫ככל האפשר ולמזער נזק עתידי לגידול‪.‬‬
‫‪ .I‬בדיקת היתכנות לשימוש במי מאגרים ומים מושבים להשקיית מטעים‪:‬‬
‫* איכות המים ‪ :‬בדיקה ראשונית לאיכות המים כוללת‪:‬‬
‫מליחות‪ :‬מוליכות חשמלית (‪ ,)E.C.‬ריכוז כלורידים‪ ,‬ריכוז נתרן‪ ,SAR ,‬בורון ודו פחמה‪.‬‬
‫עומס אורגני‪ :‬צריכת חמצן ביולוגי (‪ ,)BOD‬צריכת חמצן כימית (‪ ,)COD‬ומוצקים מרחפים ( ‪.)TSS‬‬
‫בדיקה ראשונית זו של מרכיבים מינרליים ואורגניים נעשת במעבדות מתמחות‪.‬‬
‫מעבירים לאחד מהמדריכים המטפלים בנושא המים המושבים ( מדריך שירות שדה ו\או מדריך הגידול באזור)‬
‫את תוצאות הבדיקות‪ ,‬ביחד עם נתונים על הרכב הקרקע וההרכב הצמחי בשטח המיועד להשקיה‪ .‬נתונים אלו‬
‫יאפשרו לקבל החלטה לגבי היתכנות השימוש במים המוצעים‪.‬‬
‫* כמויות מים‪ :‬עם המעבר להשקיה במים מושבים‪ ,‬נוצר לעיתים צורך בשטיפות הקרקע ( במטרה לסלק עודפי‬
‫מלחים שהצטברו )‪ .‬מתכננים לכן שימוש בכמויות מים גדולות יותר‪ ,‬בהתאם לאיכות המים‪ .‬הכמות מוערכת‬
‫ב – ‪ 20% - 40%‬מעל המלצות שירות שדה באזור‪ .‬יישום השטיפות והכמויות הנחוצות נקבע לאחר מעקב קרקע‬
‫בהתייעצות עם המדריכים‪.‬‬
‫* שיטת השקיה‪ :‬עם המעבר להשקיה במים מושבים‪ ,‬צריכים לבחון מחדש את משטר ושיטת ההשקיה‪ .‬השיטה‬
‫מותנית בסוג הקרקע כמות המשקעים באזור‪ ,‬איכות המים ורגישות הפרי לסכנת האילוח (קליפה‪ ,‬גובה הפרי‬
‫מהקרקע‪ ,‬סיום ההשקיה ביחס לקטיף ועוד)‪ .‬בוחנים התאמת האביזר מבחינה אגרוטכנית ותברואתית‪.‬‬
‫‪ .II‬אישורים נדרשים‪:‬‬
‫אישור משרד הבריאות‪:‬‬
‫אם האבחון הראשוני מצביע על אפשרות של שימוש במים מושבים‪ ,‬יש לעבור לשלב הבא‪:‬‬
‫פונים למשרד הבריאות האזורי‪ ,‬ולמלא טופס בקשה להיתר שימוש ( טופס איזורי )‪.‬‬
‫יש להדגיש שהיתר משרד הבריאות הינו לשנה אחת‪ ,‬ויש לחדשו בתחילת כל עונה‪.‬‬
‫היתר מהשרות ההידרולוגי‪:‬‬
‫על החקלאי לקבל גם אישור של השירות ההידרולוגי‪ .‬בדרך‪-‬כלל משרד הבריאות פונה לשירות ההידרולוגי‬
‫בשמו של החקלאי‪ ,‬ומברר היבט זה‪.‬‬
‫האישור מותנה בגורמים שונים‪ ,‬כמו‪ :‬מרחק מהחוף\אקויפר החוף‪ ,‬המצאות קארסט‪ ,‬קידוחי מים או מעיינות‬
‫בסביבה‪ ,‬ועוד‪ .‬במשרד ההידרולוגי קיים מיפוי המאפשר לדעת מראש אם החלקה המיועדת להשקיה במים‬
‫מושבים תקבל אישור‪ .‬באמצעות נתוני המיפוי ניתן לדעת אם קיים סיכוי לקבלת האישור‪.‬‬
‫‪.III‬‬
‫ההיבט החקלאי של השקיה במים מושבים‪:‬‬
‫איסוף נתונים "תומכי החלטה" לאישור השקיית מטע במים מושבים‪:‬‬
‫א‪ .‬הרכב צמחי‪ :‬הגידול‪ ,‬פירוט הכנה והזן‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדיקות מקיפות לאיכות המים‪:‬‬
‫( השפעת מרכיבי המליחות והדישון שונה בגידולים השונים‪ ,‬ומהווה שיקול בהחלטה על השקיה בקולחין )‪.‬‬
‫פירוט המרכיבים שיש לבדוק במים מושבים*‪:‬‬
‫מליחות‪ :‬מוליכות חשמלית (‪ ,)E.C.‬ריכוז כלורידים‪ ,‬ריכוז נתרן‪ ,SAR ,‬בורון ודו פחמה‪.‬‬
‫דישון‪ :‬חנקן כללי‪ ,‬אמוניאקלי‪ ,‬ניטראטי‪ .‬אשלגן‪ ,‬וזרחן כללי ומסיס‪.‬‬
‫מתכות כבדות‪.‬‬
‫עומס אורגני‪ **:‬צריכת חמצן ביולוגי (‪ ,)BOD‬צריכת חמצן כימית (‪ ,)COD‬ומוצקים מרחפים ( ‪.)TSS‬‬
‫* הנחיות לדיגום המים מפורטות ב"דפון" דיגום מים מושבים‪ .‬נעזרים במדריך שרות שדה באיזור‪.‬‬
‫**את הבדיקות ניתן לבצע באחת המעבדות של שירות שדה‪ .‬את הבדיקות התברואתיות‪ ,‬לשם קבלת היתר‬
‫ממשרד הבריאות‪ ,‬יש לבצע במעבדות מורשות ע"י משרד הבריאות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מאפייני קרקע‪:‬‬
‫מציינים את סוג הקרקע‪ ,‬רצוי לפרט את ההרכב המכני של הקרקע‪ .‬מפרטים‪ ,‬במידה וישנה‪ ,‬את המצאות‬
‫שכבה אטומה (נזז) ובאיזה עומק‪ ,‬וכו'‪ .‬מבצעים את הבדיקות עפ"י הפירוט הבא‪:‬‬
‫בדיקת קרקע התחלתית‪:‬‬
‫הבדיקות כוללות את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫בדיקת הרכב מכני של הקרקע‪ %( S.P :‬רוויה)‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן ומגנזיום‪ ,E.C. ,pH ,SAR ,‬בורון‪ ,‬כלורידים‪,‬‬
‫זרחן‪ ,‬אשלגן וחנקן ניטראטי וחנקן אמוניאקלי‪.‬‬
‫מבצעים בדיקות קרקע בעומקים‪ .00-00 ,00-00 ,0-00 :‬נתונים אלו ישמשו כבסיס השוואתי במהלך‬
‫השקיות ‪ ,‬למעקב אחר שינויים קרקעיים‪.‬‬
‫‪.IV‬‬
‫נוהל בדיקות תקופתיות לליווי חלקות המושקות במים מושבים‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיקות קרקע תקופתיות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בדיקה מלאה באביב ובסתיו כוללת את כל המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪ ,E.C. ,pH ,SAR‬בורון‪ ,‬כלורידים‪ ,‬זרחן‪ ,‬אשלגן וחנקן ניטראטי וחנקן אמוניאקלי‪.‬‬
‫מבצעים בדיקות קרקע (בעיסה רווי) בעומקים‪ .00-00 ,00-00 ,0-00 :‬תדירות הבדיקות תקבע‬
‫בהתאם לסוג הגידול‪ ,‬הקרקע ואיכות המים‪.‬‬
‫* הדיגום ייערך לפי דף הנחיות "דיגום קרקע" של שירות שדה‪.‬‬
‫אם הערכים שיתקבלו יהיו גבוהים מדי לגבי הגידול‪ ,‬יהיה צורך לערוך בדיקת קרקע הכוללות את‬
‫מרכיבי המליחות כולל נתרן ובורון‪ ,‬ולבצע שטיפה לפי המלצות מדריכי גידול ושרות שדה‪.‬‬
‫‪ .4‬בדיקה לקביעת רמת הכלורידים בעומקים‪ .00-00 ,00– 0 :‬הבדיקה תעשה אחת לחודש‪ ,‬בעיסה‬
‫רוויה‪ .‬אם הערכים שיתקבלו יהיו גבוהים מדי לגבי הגידול‪ ,‬עורכים בדיקת קרקע מקיפה‪ ,‬ולבצע‬
‫שטיפה לפי הנחיות מדריכי שירות שדה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדיקות תקופתיות של המים‪:‬‬
‫על פי הרשום באישור משרד הבריאות לשימוש במי קולחים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בדיקות תקופתיות של הצמח‪:‬‬
‫*‬
‫*‬
‫בדיקות עלים מבצעים כל שנה בעונה המתאימה לכל גידול‪ .‬בודקים מרכיבי הזנה‪ ,‬תכולת כלור‪ ,‬נתרן‬
‫ובורון‪ .‬דוגמים עפ"י חוברת "הנחיות לדיגום עלים"‪ ,‬שירות שדה‪.‬‬
‫איתור צריבות עלים‪ :‬החל מחודש יוני בודקים בכל חלקה‪ ,‬אחת לחודש‪ ,‬ומציינים בטופס "סקר מים‬
‫מושבים" אם הופיעו צריבות עלים ו\או כלורוזות (הצהבות)‪.‬‬
‫ד‪ .‬תיעוד מתמיד‪:‬‬
‫בהשקיה במים מושבים יש חשיבות רבה למעקב ותיעוד של מצב החלקות‪ ,‬מתעדים את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬נתוני יבול באופן רב שנתי (עפ"י זן \ חלקה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמויות מים שנתיות לכל חלקה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כמויות הדשן שהוספו לכל חלקה בנוסף לתכולת המים המושבים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הרכב המים במהלך עונת ההשקיה‪.‬‬
‫ה‪ .‬כמות הגשם השנתית‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫השינויים במשטר ההשקיה והטיפול בגידול במשך השנה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫מילוי טופס של "סקר מים מושבים"‪.‬‬
‫‪‬‬