1. No category

‫דיני משפחה‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫מבוא ‪9 .................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫סמכות בית דין רבני (ביד"ר)‪9 ...........................................................................................‬‬
‫‪0.0‬‬
‫ציר החומר הנלמד ‪9 ............................................................................................................‬‬
‫‪0.1‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית של דיני משפחה ‪9 ...........................................................................‬‬
‫‪0.1.0‬‬
‫‪0.1.0‬‬
‫‪0.1.0.0‬‬
‫‪0.1.0.0.0‬‬
‫‪0.1.0.0.0‬‬
‫‪0.1.0.0.1‬‬
‫‪0.1.0.0.1‬‬
‫‪0.1.0.0‬‬
‫‪0.1.0.0.0‬‬
‫‪0.1.0.0.0‬‬
‫‪0.1.0.0.1‬‬
‫מהו הדין האישי‪02 ...................................................................................................................‬‬
‫מהם ענייני המעמד האישי‪02 ..................................................................................................‬‬
‫העניינים שהוסרו בענייני המעמד האישי‪02 ........................................................................... .‬‬
‫חוק האימוץ‪02 ..............................................................................................................‬‬
‫חוק הירושה‪02 ............................................................................................................ .‬‬
‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪00 ............................................................... .‬‬
‫ענייני הרכוש בנישואין וגירושין‪00 ............................................................................ .‬‬
‫עניינים שנשארו במעמד האישי‪00 .......................................................................................... .‬‬
‫ענייני ניו"ג ‪ -‬למעט רכוש‪00 .................................................................................... .‬‬
‫מזונות‪00 ...................................................................................................................... .‬‬
‫אבהות‪00 ..................................................................................................................... .‬‬
‫‪0.1‬‬
‫סיווג סמכויות‪00 ................................................................................................................. .‬‬
‫‪0.1‬‬
‫ישנם ג' סוגים בתי דין דתיים‪00 ........................................................................................ :‬‬
‫‪0.1‬‬
‫מסלולי פניה בביד"ר ובתי המשפט‪01 .............................................................................. .‬‬
‫חשבד"ר ‪01 .......................................... ................................ ................................‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫רקע היסטורי ‪01 ...................................................................................................................‬‬
‫‪0.0‬‬
‫חשבד"ר (חוק שיפוט בתי דין רבניים)‪01 ......................................................................... .‬‬
‫‪0.0.0‬‬
‫‪1‬‬
‫ישנם ג' סמכויות לביד"ר‪01 ................................................................................................... :‬‬
‫סעי' ‪ 0‬לחשבד"ר ‪01 ............................ ................................ ................................‬‬
‫‪1.0.0‬‬
‫‪1.0.0.0‬‬
‫‪1.0.0.0‬‬
‫‪1.0.0‬‬
‫‪1.0.0.0‬‬
‫‪1.0.1‬‬
‫‪1.0.1‬‬
‫‪1.0.1.0‬‬
‫‪1.0.1.0.0‬‬
‫‪1.0.1.0.0‬‬
‫‪1.0.1.0.1‬‬
‫‪1.0.1.0‬‬
‫‪1.0.1‬‬
‫ענייני נישואין וגירושין‪01 .........................................................................................................‬‬
‫ענייני ממון ‪01 ..............................................................................................................................‬‬
‫ענייני גירושין‪01 ..........................................................................................................................‬‬
‫של יהודים‪01 ........................................................................................................................... .‬‬
‫סיכום ביניים ‪01 ...........................................................................................................................‬‬
‫אזרחי המדינה או תושביה‪01 ..................................................................................................‬‬
‫בישראל ‪01 ................................................................................................................................‬‬
‫"יהודים בישראל" (בג"ץ ורבר)‪01 ...........................................................................................‬‬
‫התובע‪01 .......................................................................................................................‬‬
‫הנתבע‪01 .......................................................................................................................‬‬
‫האם ניתן להסתפק בנוכחות קונ' של הנתבע כאשר הוא אזרח בלבד? ‪08 ..............‬‬
‫לסיכום הפסיקה‪08 .....................................................................................................................:‬‬
‫סיכום ארבעת התנאים של סע' ‪ 0‬לחשבד"ר‪08 .....................................................................‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫סע' ‪ 1‬לחשבד"ר‪07 ............................ ................................ ................................ .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.0‬‬
‫ישנם חמישה הבדלים בין סע' ‪ 0‬לסע' ‪07 ..................................................................... :1‬‬
‫‪1.0‬‬
‫ברירת הדין בסע' ‪07 ....................................................................................................... .1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫מה כוללת תביעת מזונות אישה‪07 ................................................................................... .‬‬
‫‪1.1‬‬
‫אופי הסמכות‪07 .................................................................................................................. .‬‬
‫‪1.1‬‬
‫על מי ניתן להחיל את סע' ‪ 1‬לחשבד"ר ‪09 ........................................................................‬‬
‫‪1.1‬‬
‫לסיכום סע' ‪09 ................................................................................................................. .1‬‬
‫‪1.1.0‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8.0‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1‬‬
‫סיכום ביניים‪09 ........................................................................................................................:‬‬
‫ההבדלים בין מזונות ע"פ סע' ‪ 1‬למזונות ע"פ סע' ‪09 ...................................................1‬‬
‫מתי יקנה ביהמ"ש את סמכותו על אף שהתביעה הראשונה הייתה בביד"ר‪02.................‬‬
‫סיכום ענייני מזונות אישה‪02 ............................................................................................. :‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחשבד"ר‪02............................ ................................ ................................ .‬‬
‫‪1.0‬‬
‫הרציונל של סע' ‪00 ......................................................................................................... .1‬‬
‫‪1.0‬‬
‫מה ניתן לכרוך ומה צריך לכרוך‪00 ....................................................................................‬‬
‫‪1.1‬‬
‫הרציונל בדרישת הפירוט‪00 .............................................................................................. .‬‬
‫‪1.1‬‬
‫פירוט נושאי הכריכה‪00 ..................................................................................................... .‬‬
‫‪1.1.0‬‬
‫‪1.1.0‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫החזקת ילדים‪00 ........................................................................................................................‬‬
‫מזונות אישה ‪00 ........................................................................................................................‬‬
‫מזונות ילדים‪00 ....................................................................................................................... .‬‬
‫חינוך הילדים‪00 ........................................................................................................................‬‬
‫רכוש‪01 .....................................................................................................................................‬‬
‫‪1.1‬‬
‫סיכום‪01 .............................................................................................................................. :‬‬
‫‪1.1‬‬
‫תנאי הכריכה‪01 .................................................................................................................. .‬‬
‫‪1.1.0‬‬
‫‪1.1.0‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫תביעה כנה‪01 .......................................................................................................................... .‬‬
‫כריכה כדין‪01 .......................................................................................................................... .‬‬
‫כריכה כנה‪01 ............................................................................................................................‬‬
‫אם נפלה תביעת הגירושין ‪ -‬מה באשר לכריכות‪01 .............................................................‬‬
‫‪1.8‬‬
‫טבלת סיכום בנושא כריכה‪01 ........................................................................................... :‬‬
‫‪1.7‬‬
‫האם הרציונל של המחוקק התממש ע"י סע' הכריכה? ‪01 ................................................‬‬
‫‪1.7.0‬‬
‫מי יחליט האם תביעת הבעל כנה‪01 .......................................................................................‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫סע' ‪ 9‬לחשבד"ר‪01............................ ................................ ................................ .‬‬
‫‪1‬‬
‫אופי הסמכות‪01 .................................................................................................................. .‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.0.0‬‬
‫שני תיירים שאינם אזרחי ותושבי המדינה מסכימים להתדיין בביד"ר האם זה אפשרי? ‪08 .............................‬‬
‫‪1.0.0.0‬‬
‫‪1.0.0.0‬‬
‫‪1.0.0‬‬
‫‪1.0.1‬‬
‫‪1.0.1.0‬‬
‫‪1.0.1.0.0‬‬
‫‪1.0.1‬‬
‫‪1.0‬‬
‫פרשנות צרה‪08 ............................................................................................................................‬‬
‫פרשנות רחבה‪08 .........................................................................................................................‬‬
‫זוגות מעורבים‪08 .................................................................................................................... .‬‬
‫אופי ההסכמה‪08 ..................................................................................................................... .‬‬
‫אופן ההתרה של זוגות מעורבים‪08 ...........................................................................................‬‬
‫התרת נישואין של זוגות מעורבים‪08 ..........................................................................‬‬
‫סיכום ביניים‪07 ........................................................................................................................:‬‬
‫סמכות שיפוט נמשכת‪07 .................................................................................................... .‬‬
‫‪1.0.0‬‬
‫‪1.1‬‬
‫דיון עתידי לאחר הסכם הגירושין‪07 ...................................................................................... .‬‬
‫סיכום סופי‪09 ...................................................................................................................... :‬‬
‫‪8‬‬
‫טבלת סיכום לדלתות ביד"ר ‪12.......................................... ................................‬‬
‫‪7‬‬
‫ביהמ"ש לענייני משפחה ‪12................ ................................ ................................‬‬
‫רקע‪12 ................................................................................................................................. .‬‬
‫‪7.0‬‬
‫מטרות החוק‪12 ....................................................................................................................‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪7.0.0‬‬
‫‪7.0.0.0‬‬
‫‪7.0.0‬‬
‫יחידת סיוע‪12 .......................................................................................................................... .‬‬
‫האם בקשה זו לישוב הסכסוך בבית המשפט קונה סמכות? ‪10 ............................................‬‬
‫קושי בהשגת ראיות‪10 ........................................................................................................... .‬‬
‫‪7.1‬‬
‫אישור הסכמים‪10 ................................................................................................................‬‬
‫‪7.1‬‬
‫דיון בדלתיים סגורות‪10 ..................................................................................................... .‬‬
‫‪7.1‬‬
‫סיכום ביניים‪10 ................................................................................................................... :‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪7.1.0‬‬
‫‪7.1.0‬‬
‫‪7.8‬‬
‫סמכותו העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה‪11 ........................................................... .‬‬
‫סע' ‪ 0‬לחוק מתחלק לג' חלקים‪11 ..........................................................................................:‬‬
‫היכן תוכרע שאלת הסמכות ‪ -‬ועל פי מה?‪11 .......................................................................‬‬
‫סיכום סופי‪11 ...................................................................................................................... :‬‬
‫‪9‬‬
‫טבלת סיכום השוואתית בין סמכויות ביד"ר לביהמ"ש ‪ -‬והדין ‪11.................‬‬
‫‪02‬‬
‫מזונות אישה וילדים{מהתרגיל) ‪11 ................................... ................................‬‬
‫‪02.0‬‬
‫‪02.0.0‬‬
‫מזונות אישה ‪11 ...................................................................................................................‬‬
‫מתי אישה זכאית למזונות‪11 .................................................................................................‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪02.0.0‬‬
‫‪02.0.0.0‬‬
‫‪02.0.0.0‬‬
‫‪02.0.1‬‬
‫‪02.0.1.0‬‬
‫‪02.0‬‬
‫מה כוללים מזונות אישה‪11 ................................................................................................. .‬‬
‫טענות שהאישה יכולה להעלות‪11 ........................................................................................ .‬‬
‫טענות שהבעל יכול להעלות‪11 ...............................................................................................‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬זכות למדור‪11 .............................................................................................‬‬
‫מדור ספציפי‪18 .........................................................................................................................‬‬
‫מזונות ילדים‪17 .................................................................................................................. .‬‬
‫‪02.0.0‬‬
‫‪02.0.0‬‬
‫‪02.0.1‬‬
‫‪02.0.1.0‬‬
‫‪02.0.1.0‬‬
‫‪02.0.1.0.0‬‬
‫‪02.0.1.0.0‬‬
‫‪02.0.1.0.1‬‬
‫‪02.0.1‬‬
‫‪00‬‬
‫הסמכות‪17 ............................................................................................................................. :‬‬
‫הדין‪17 ................................................................................................................................... :‬‬
‫חלוקת המזונות‪17 ................................................................................................................. :‬‬
‫מזונות הכרחיים‪17 .................................................................................................................. .‬‬
‫מזונות מדין צדקה ‪17 ...............................................................................................................‬‬
‫ילדים קטנים‪19 ...........................................................................................................‬‬
‫כאשר מדובר בילדים גדולים יותר‪19 ......................................................................‬‬
‫ילדים מעל גיל ‪19 .................................................................................................07‬‬
‫מגמות שוויון‪19 ......................................................................................................................‬‬
‫נישואין דתיים ‪19............................... ................................ ................................‬‬
‫‪00.0‬‬
‫הנישואין כסטאטוס‪12 ........................................................................................................ .‬‬
‫‪00.0‬‬
‫קידושין ונישואין ‪ -‬הצורה‪12 ............................................................................................ .‬‬
‫‪00.0.0‬‬
‫‪00.0.0‬‬
‫‪00.0.1‬‬
‫‪00.0.1‬‬
‫‪00.0.1.0‬‬
‫‪00.0.1‬‬
‫‪00.0.1‬‬
‫‪00.0.1.0‬‬
‫‪00.0.1.0.0‬‬
‫‪00.0.1.0‬‬
‫‪00.0.1.0.0‬‬
‫‪00.0.1.0.0‬‬
‫‪00.0.1.1‬‬
‫‪00.0.1.1‬‬
‫‪00.0.1.1.0‬‬
‫‪00.0.1.1.0‬‬
‫‪00.0.8‬‬
‫‪00.1‬‬
‫רקע היסטורי‪12......................................................................................................................‬‬
‫ישנם ג' צורות לנישואין ע"פ ד"ת‪12...................................................................................:‬‬
‫נוכחות העדים ‪12....................................................................................................................‬‬
‫חשיבות הטקס ‪ -‬כינוס תש"י‪10 ......................................................................................... .‬‬
‫מעשה הנישואין כאקט פרטי‪10 ...............................................................................................‬‬
‫מעשה הנישואין‪10 ................................................................................................................ .‬‬
‫בבעיות הכושר ‪ -‬הכשרות לנישואין יש חמש בעיות‪10 ................................................... :‬‬
‫אין נישואין לקטין‪10 .................................................................................................................‬‬
‫רשות לנישואין ‪10 .......................................................................................................‬‬
‫בעיית כושר ‪ -‬קידושי עריות‪10 ........................................................................................... .‬‬
‫תרומת זרע‪10 .............................................................................................................‬‬
‫אם פונדקאית‪10 ........................................................................................................ .‬‬
‫קידושי טעות (מומים קיימים ‪ /‬נסתרים ‪ -‬חולי נפש ‪ -‬עקרות ‪ -‬גבורת אנשים)‪10 .........‬‬
‫קידושין אסורים ‪ -‬חייבי לאוין‪10 ...........................................................................................‬‬
‫דוגמאות לנישואין אסורים‪10 ...................................................................................:‬‬
‫נישואי תערובת‪11 ................................................................................................. -.‬‬
‫תרשים זרימה לבחינת כושר וצורה ‪11 .................................................................................‬‬
‫פגם בצורה‪ :‬נישואין אזרחיים ע"פ הדין הדתי‪11 ...............................................................‬‬
‫‪00.1.0.0‬‬
‫סיכום ביניים‪11 ........................................................................................................................ :‬‬
‫‪00.1‬‬
‫חרם דרבנו גרשום (חדר"ג)‪11 ........................................................................................... .‬‬
‫‪00.1‬‬
‫חומרת איסור א"א‪11 ......................................................................................................... .‬‬
‫‪00.1‬‬
‫טבלת סיכום קידושין ונישואין ‪ -‬הדין הדתי‪11 ............................................................... .‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫נישואין פרטיים‪11............................ ................................ ................................ .‬‬
‫‪00‬‬
‫ישנם ג' דרכים לעקוף את הדין הדתי‪11 ........................................................................... .‬‬
‫‪00.0‬‬
‫‪00.0.0‬‬
‫‪00.0.0.0‬‬
‫‪00.0.0.0‬‬
‫הסדרים תחיקתיים השייכים לפרוצדורה של הנישואין‪11 .................................................. .‬‬
‫פקודת הנישואין והגירושין (רישום)‪11 .................................................................................. .‬‬
‫חוק מרשם האוכלוסין‪11 ..........................................................................................................‬‬
‫‪00.0‬‬
‫נישואין של הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות‪11 ..................................................... .‬‬
‫‪00.1‬‬
‫נישואין פרטיים שאין לבני הזוג בעיית כושר‪11 ............................................................... .‬‬
‫‪00.1‬‬
‫נישואין פרטיים כאשר יש בעיית כושר‪18 ........................................................................ .‬‬
‫‪00.1.0‬‬
‫קביעת ערכו המשפטי של סידור קידושין פרטי‪18 ............................................................. .‬‬
‫‪00.1‬‬
‫האם ביהמ"ש יאשר לבני זוג אלו הסכם לפי חוק יחסי ממון‪17 ..................................... .‬‬
‫‪00.1‬‬
‫תוקפם של נישואי תערובת פרטיים‪17 .............................................................................. .‬‬
‫‪00.8‬‬
‫סיכום‪19 .............................................................................................................................. .‬‬
‫‪01‬‬
‫נישואין אזרחיים‪19........................... ................................ ................................ .‬‬
‫‪01.0‬‬
‫נישואין אזרחיים בראי ביהמ"ש האזרחי‪19 .......................................................................‬‬
‫‪01.0‬‬
‫תוקף הנישואין ‪ -‬מעמד‪19 ................................................................................................ .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫ההשלכות הממוניות של נישואין אזרחיים ‪ -‬מזונות‪19 ................................................... .‬‬
‫‪01.1.0‬‬
‫‪01.1.0‬‬
‫‪01.1.0.0‬‬
‫‪13.3.3‬‬
‫‪01.1‬‬
‫‪01.1.0‬‬
‫כשבני הזוג היו תושבי חו"ל בעת נישואיהם‪19 ................................................................. .‬‬
‫כאשר בני הזוג היו תושבי המדינה בעת נישואיהם‪19 ...................................................... .‬‬
‫ככלל יש ג' גישות להבין האם נ"א תופסים בארץ‪12 .......................................................... :‬‬
‫סיכום ביניים ‪10 .......................................................................................................................‬‬
‫השלכות הנישואין האזרחיים על הרישום במרשם האוכלוסין‪10 .................................... .‬‬
‫האם פס"ד זה של ברק מחשיב זוגות חד מיניים כנשואים?‪10 ...........................................‬‬
‫‪01.1‬‬
‫היכן מתגרשים זוגות הומוסקסואלים‪10 ............................................................................ .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫אופני שינוי רישום במרשם האוכלוסין‪10 ......................................................................... .‬‬
‫‪01.8‬‬
‫סיכום ‪ -‬נישואין אזרחיים‪11 ............................................................................................. .‬‬
‫‪01‬‬
‫‪01.0‬‬
‫‪01.0‬‬
‫‪01.0.0‬‬
‫‪01.0.0‬‬
‫ידועים בציבור ‪11 .............................. ................................ ................................‬‬
‫מהם ידועים בציבור? ‪11 ......................................................................................................‬‬
‫זוג המנהל חיי משפחה וחיי בית משותפים‪11 .................................................................. .‬‬
‫קיום חיי משפחה‪11 ................................................................................................................‬‬
‫ניהול משק בית משותף‪11 ................................................................................................... .‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪01.1‬‬
‫האם ניתן להיות ידוע בציבור למרות היותו של אחד הצדדים נשוי לאחר‪11 ............... .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫האם דרושה תקופת זמן בכדי להיות ידועים בציבור‪11 .................................................. .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫האם רלוונטי מה הציבור חושב על אותו זוג‪11 ............................................................... .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫הזכויות של ידועים בציבור‪11 ........................................................................................... .‬‬
‫‪01.1.0‬‬
‫‪01.8‬‬
‫ידועים בציבור לענייני צוואה וירושה‪11 ..............................................................................‬‬
‫מזונות אצל ידב"צ ‪11 ..........................................................................................................‬‬
‫‪01.8.0‬‬
‫‪01.8.0‬‬
‫‪01.8.1‬‬
‫‪01‬‬
‫שנות השישים‪11 ................................................................................................................... .‬‬
‫שנות השמונים‪11 .................................................................................................................. :‬‬
‫שנות האלפיים‪11 ...................................................................................................................:‬‬
‫רכוש ‪ -‬הלכת השיתוף‪11............... ................................ ................................ .‬‬
‫‪01.0‬‬
‫האם ענייני רכוש הם חלק מענייני המעמד האישי‪11 ...................................................... .‬‬
‫‪01.0‬‬
‫מהי הלכת השיתוף ‪ -‬ועל אלו מקורות משפטיים היא מתבססת‪11 ............................... .‬‬
‫‪01.0.0‬‬
‫‪01.1‬‬
‫עקרון קנייני ‪ -‬בעלות משותפת‪11 ........................................................................................‬‬
‫עיקרה של הלכת השיתוף‪11 ............................................................................................. .‬‬
‫‪01.1.0‬‬
‫‪01.1.0.0‬‬
‫התפתחותה של הלכת השיתוף ‪ -‬מהסכם מכללא לחזקה שיפוטית‪11 ...............................‬‬
‫הנגזרות של שינוי מגמה זו‪11 ................................................................................................ .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫דרכים לחסום את הלכת השיתוף‪18 .................................................................................. .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫ההשלכות של הלכת השיתוף‪18 ........................................................................................ .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫המועד למימוש הזכות ע"פ הלכת השיתוף‪18 .................................................................. .‬‬
‫הלכת השיתוף בביד"ר ‪17 ...................................................................................................‬‬
‫‪01.8‬‬
‫‪01.8.0‬‬
‫‪01.7‬‬
‫בין השיטין של בג"צ בבלי‪17 .............................................................................................. .‬‬
‫על אלו נכסים חלה הלכת השיתוף ‪19 ................................................................................‬‬
‫‪01.7.0‬‬
‫‪01.7.0‬‬
‫‪01.7.1‬‬
‫‪01.7.1.0‬‬
‫‪01.7.1.0‬‬
‫‪01.7.1.1‬‬
‫‪01.7.1.1‬‬
‫‪01.7.1‬‬
‫‪01.7.1‬‬
‫‪01.7.1.0‬‬
‫‪01.7.1.0‬‬
‫‪01.7.1.1‬‬
‫‪01.7.1.1‬‬
‫‪01.7.1.1.0‬‬
‫נכס משפחתי‪19 .......................................................................................................................‬‬
‫האם חלה הלכת השיתוף על נכס שלפני הנישואין‪{.‬נכסים חיצוניים} ‪19 .............................‬‬
‫היישום ‪ -‬הפרמטרים הקובעים מתי נכס חיצוני כלול בהלכת השיתוף‪19 ....................... .‬‬
‫טיב הנכס‪19 ..............................................................................................................................‬‬
‫משך הנישואים וטיבם‪19 .........................................................................................................‬‬
‫נישואים ראשונים או שניים‪12 ................................................................................................‬‬
‫שיפוצים ושיפורים בנכס‪12 ......................................................................................................‬‬
‫חד וחלק‪ :‬גם נכס שלפני הנישואים ‪ /‬היד"צ ‪ -‬יכול להפוך למשותף‪12........................... .‬‬
‫האם תחול הלכת השיתוף גם על נכס עסקי‪12.....................................................................‬‬
‫נכסים עסקיים‪12 .......................................................................................................................‬‬
‫נכס שהוא גם עסקי וגם חיצוני ‪12 ...........................................................................................‬‬
‫נכסי פרישה ‪12 ..........................................................................................................................‬‬
‫הפרשות המעביד בקופות הגמל ‪ -‬זכויות הפנסיה‪10 .......................................................... .‬‬
‫מועד מימוש זכויות הפרישה‪10 .............................................................................. .‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪01.7.1.1‬‬
‫‪01.7.1.1‬‬
‫‪01.7.1.8‬‬
‫‪01.7.1‬‬
‫פיצויי פיטורין ‪10 .......................................................................................................................‬‬
‫נכסי עתודה כלכלית ‪ -‬נכסי קריירה ‪10 .................................................................................‬‬
‫מוניטין ‪ -‬כושר השכרות ‪ -‬הון אישי ‪ -‬תארים‪10 ..............................................................‬‬
‫השיתוף בחובות‪10 .................................................................................................................‬‬
‫‪01.9‬‬
‫ידב"צ ‪ -‬הלכת השיתוף‪11 ................................................................................................ .‬‬
‫‪01.02‬‬
‫סיכום‪11 .............................................................................................................................. .‬‬
‫‪01.00‬‬
‫ההסדר הקנייני של הלכת השיתוף יצר מספר בעיות‪11 .................................................. .‬‬
‫רכוש ‪ -‬איזון משאבים ‪ -‬חוק יחסי ממון‪11.................. ................................ .‬‬
‫‪01‬‬
‫‪01.0‬‬
‫שיטת השיתוף הדחוי‪11 ..................................................................................................... .‬‬
‫‪01.0‬‬
‫על מי חל החוק‪11 .............................................................................................................. .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫הערכאה הדנה בחוק‪11 .......................................................................................................‬‬
‫‪01.1‬‬
‫משמעותו של הסדר איזון המשאבים‪11 ........................................................................... .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫על אלו נכסים חל החוק‪11 ................................................................................................. .‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק יחסי ממון‪11 ................................................................................................... .‬‬
‫‪01.1‬‬
‫‪01.1.0‬‬
‫‪01.1.0‬‬
‫‪01.1.0.0‬‬
‫‪01.1.0.0.0‬‬
‫‪01.1.0.0‬‬
‫‪01.1.0.1‬‬
‫‪01.1.0.1.0‬‬
‫‪01.1.0.1‬‬
‫‪01.8‬‬
‫‪01.8.0‬‬
‫‪01.8.0‬‬
‫‪01.7‬‬
‫‪08‬‬
‫מתי יכול בן הזוג לממש את זכותו לאיזון משאבים‪11 ........................................................‬‬
‫כיצד בתי המשפט ניסו לפתור את הבעיה‪11 .......................................................................‬‬
‫מפס"ד זה עולות ב' שאלות ‪11 ...............................................................................................‬‬
‫שאלה א'‪11 ............................................................................................................... .‬‬
‫א"כ כאשר בודקים חלוקת רכוש של זוגות שנישאו אחר ‪11 .........................................81‬‬
‫סיכום ביניים‪11 .........................................................................................................................‬‬
‫שאלה ב'‪11 ............................................................................................................... .‬‬
‫סיכום ביניים‪11 ....................................................................................................................... :‬‬
‫חוק יחסי ממון כיום (‪18 ......................................................................................... .)0202‬‬
‫פתרון נוסף ‪ -‬פיצויים‪18 ....................................................................................................... .‬‬
‫פתרון נוסף ‪ -‬תביעת נזיקין אזרחית‪18 .................................................................................‬‬
‫סיכום ‪17 ...............................................................................................................................‬‬
‫הסכמי ממון ‪17 .................................. ................................ ................................‬‬
‫‪08.0‬‬
‫ישנם שני תנאים לאשרור הסכם ממון‪17 .......................................................................... .‬‬
‫‪08.0‬‬
‫טבלת סיכום‪17 ................................................................................................................... :‬‬
‫‪07‬‬
‫‪07.0‬‬
‫טבלת סמכויות ודינים ‪17 .................. ................................ ................................‬‬
‫כולם אזרחי תושבי מדינת ישראל ‪17 .................................................................................‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪07.0.0‬‬
‫‪07.0.0‬‬
‫‪07.0.1‬‬
‫‪07.0.1‬‬
‫‪07.0.1‬‬
‫‪07.0.1‬‬
‫‪07.0.8‬‬
‫‪07.0.7‬‬
‫‪09‬‬
‫נישואין ‪17 ................................................................................................................................‬‬
‫גירושין‪19 ................................................................................................................................‬‬
‫מזונות אישה ‪19 ......................................................................................................................‬‬
‫מזונות ילדים ‪82......................................................................................................................‬‬
‫אפוטרופסות ומשמורת ‪82......................................................................................................‬‬
‫רכוש‪80 ...................................................................................................................................‬‬
‫אימוץ‪80 ..................................................................................................................................‬‬
‫ירושה ‪80 .................................................................................................................................‬‬
‫שאלות הכנה למבחן‪80.................... ................................ ................................ .‬‬
‫‪09.0‬‬
‫שאלה לפתרון במסגרת התרגול ‪81 .....................................................................................‬‬
‫‪09.0‬‬
‫בחינה לדוגמא ‪81 .................................................................................................................‬‬
‫‪09.0.0‬‬
‫פתרון מוצע מבחן לדוגמא‪81 .................................................................................................‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪1‬‬
‫דיני משפחה הם תחום הנוגע בכל חלק בחייו של הפרט‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫מבוא‬
‫סמכות בית דין רבני (ביד"ר)‬
‫בתחום דיני המשפחה יש קושי בשיטה המשפטית הישראלית מהסיבה שיש בהם סמכויות מקבילות‪ ,‬דהיינו שני‬
‫ערכאות המוסמכות לדון בהם ‪ -‬שהם ביד"ר‪ -‬וגם ביהמ"ש לענייני משפחה עניין זה יוצר סוג של מרוץ‬
‫סמכויות בין שני הצדדים הגבר והאישה מהסיבה שהתוצאות לכל אחד מהם תהיינה שונות‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫דיני ממונות ע"פ דין תורה התוצאה משתנית מאשר הפניה לבית המשפט‪.‬‬
‫עניין זה מכביד על הסכסוך המשפחתי בעיקר מהסיבה שהוא מונע את הניסיון לפיוס ‪ -‬כאשר גם העו"ד של כל‬
‫אחד מן הצדדים מחויב להמליץ ללקוחו מהי הסמכות שתוצאתה תהיה מועדפת עליו‪.‬‬
‫סמכות ביד"ר נחשבת לסמכות חריגה מאחר שכאשר מתגלע ספק בין הצדדים הסמכות תהיה של ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה ולכן סמכות ביד"ר תחשב לחריגה‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫ציר החומר הנלמד‬
‫א‪ .‬בעניין זה יש שתי אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .1‬סמכות שיפוט ‪ -‬מי ידון ‪ -‬דהיינו לאן רשאים לפנות‪.‬‬
‫‪ .1‬לפי איזה דין תדון אותה ערכאה ‪ -‬כגון‪ :‬בענייני רכוש ביד"ר חייב לדון ע"פ הדין החילוני‪ .‬ולעומתו בענייני‬
‫מזונות אישה ודין מורדת ביהמ"ש חייב לדון ע"פ הדין הדתי ולשם כך הוא פותח ספרי הלכה ועל פיהם הוא‬
‫פוסק‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבד"ר‬
‫סע' ‪1‬‬
‫סע' ‪1-3‬‬
‫סע' ‪4-9‬‬
‫ג‪ .‬סמכויות בית משפט‪.‬‬
‫סמכות נמשכת ‪ -‬לא חל עקרון סופיות הדיון ולכן אישה רשאית גם לאחר מתן פס"ד לתבוע הגדלת מזונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הדין ‪ -‬קיימות ארבעה צורות של מיסוד זוגיות‪.‬‬
‫‪ .1‬נישואין דתיים‪.‬‬
‫‪ .1‬נישואין פרטיים ‪ -‬בו אחד מקדש את השנייה ללא הליך פורמאלי ברבנות‪.‬‬
‫‪ .3‬נישואין אזרחיים ‪ -‬כיום זו הדרך הפופולארית שזוכה לעידוד מצד בתי המשפט‪.‬‬
‫‪ .4‬ידועים בציבור ‪ -‬אנשים שהחליטו שלא להינשא ובכל אופן הם יחשבו לנשואים לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫ה‪ .‬רכוש‬
‫הלכת שיתוף‪.‬‬
‫איזון משאבים‪.‬‬
‫הסכמי ממון‪.‬‬
‫ו‪ .‬הורים וילדים‬
‫הסכמי שיפוי ‪ -‬בהם יש תביעה לאחר הגירושין "בשם הילד ולטובתו" להגדיל את הסכום שנפסק למזונות‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית של דיני משפחה‬
‫בשלב הראשון מפרידים בין סמכות לדין ומכאן נובעות ב' שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬איזה דין צריך להחיל‪.‬‬
‫א‪ .‬דין חוקי המדינה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדין הדתי ‪ -‬כל אחד ודתו‪.‬‬
‫‪ .1‬לאיזו ערכאה עלינו לפנות‬
‫א‪ .‬ערכאה אזרחית ‪ -‬ביהמ"ש שלום ‪ -‬מחזוי ‪ -‬עליון ‪ -‬בג"צ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערכאה דתית ‪ -‬ביה"ד היהודי ‪ -‬אזורי ‪ -‬גדול‪.‬‬
‫ביה"ד השרעי‪.‬‬
‫ביה"ד הנוצרי‪.‬‬
‫כל שאלה בדיני משפחה צריכה להתחיל בשני שאלות אלו‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ואולם לא תמיד כ שהחוק מצריך דין דתי הוא צריך להידון בערכאה דתית ולכן לעיתים אפי' ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה דן ע"פ הדין הדתי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)‪ .‬להלן חוק המזונות‪ .‬בסע' ‪( 1‬א) לחוק אומר "אדם חייב במזונות‬
‫בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה"‪.‬‬
‫כאן אנו מחילים את הדין הדתי‪.‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחשבד"ר אומר הגישה אישה יהודיה לביד"ר תביעת מזונות שלא אגב גירושין נגד אישה היהודי או נגד‬
‫עזבונו לא תישמע טענת הנתבע שאין לביד"ר שיפוט בעניין‪.‬‬
‫כאן השאלה היא "איזו ערכאה" וסעי' זה מקנה סמכות מקבילה‪.‬‬
‫ישנו פתגם חשוב האומר "הדין הוא הפונקציה של הדיין" דהיינו ההחלטה בסופו של יום בתביעה תהיה ע"פ‬
‫הדיין ע"פ הדרך שבה הוא גדל והשקפת חייו‪.‬‬
‫המקור הנורמטיבי הראשון לסמכות ביד"ר היא ע"פ סימן ‪ 44‬לדבר המלך במועצה האומר "שעל עניני המעמד‬
‫האישי יחול הדין האישי"‪.‬‬
‫וממנו עולות ב' שאלות‪:‬‬
‫א‪ .‬מהו הדין האישי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהם ענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫‪ 1.3.1‬מהו הדין האישי‬
‫‪ .1‬אזרחים מקומיים ‪ -‬ע"פ סי' ‪ 11‬לדבר המלך במועצה דהיינו דין העדת הדתית אליה האדם משתייך‪.‬‬
‫יהודי ‪ -‬ע"פ הדין העברי‪.‬‬
‫מוסלמי ‪ -‬ע"פ הדין השרעי‪.‬‬
‫נוצרי ‪ -‬ע"פ הדין הנוצרי והעדה שאליה הוא שייך (קתולים ‪ -‬מרונים)‪.‬‬
‫‪ .1‬נכרי ‪ -‬מי שאינו אזרח ישראל והגדרתו מצויה בסימן ‪ )2( 44‬לדבה"ומ האומר שכל מי שאיננו אזרח ישראל‬
‫ידון ע"פ מדינת אזרחותו‪.‬‬
‫לנכרי יש חריג שהוא המוסלמי שעליו בכל מקרה יחול הדין השרעי מהסיבה שחוק זה נכתב עוד בתקופת‬
‫העותומאנים המוסלמים ולא השתנה‪.‬‬
‫‪ 1.3.1‬מהם ענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫עניינים אלו מצויים בסימן ‪ 11‬לדבר המלך במועצה‪ .‬והם‪:‬‬
‫תביעות בנישואין או גיטין – מזונות ‪ -‬ואפוטרופסות‬
‫‪1.3.1.1‬‬
‫‪1.3.1.1.1‬‬
‫העניינים שהוסרו בענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫חוק האימוץ‪.‬‬
‫חוק האימוץ חוקק ב‪ 1941-‬ובסע' ‪ 34‬המחוקק מסיר את ענייני האימוץ מענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1991‬נחקק חוק אימוץ חדש הנקרא "חוק אימוץ ילדים התשמ"א ‪ "1891‬ובו בסע' ‪ 24‬נאמר שביהמ"ש‬
‫המוסמך לענייני חוק זה הוא ביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫ובסע' ‪( 14‬א) נאמר שגם בד"ת (בית דין דתי) מוסמך לדון בענייני אימוץ ובלבד שיתקיימו ב' תנאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ההורים או המאמצים מסכימים בכתב‪.‬‬
‫ב‪ .‬המאומץ מסכים בכתב לסמכות בד"ר ובתנאי שהוא מסוגל להבין את העניין‪ .‬ואם אין הוא מסוגל להבין את‬
‫העניין או שהוא מתחת לגיל ‪ - 9‬החלטה בעניין תינתן ע"י היוהמ"ש‪.‬‬
‫סע' ‪( 14‬ב) מחיל את החוק האזרחי בענייני אימוץ על ביד"ר‬
‫‪1.3.1.1.1‬‬
‫חוק הירושה‪.‬‬
‫חוק הירושה בסע' ‪( 151‬ב) מוחק מסימן ‪ 11‬לדבר המלך במועצה אם ענייני הירושות והצוואות‪.‬‬
‫צוואה ‪ -‬אדם מכין מבעוד מועד צוואה‪.‬‬
‫ירושה ‪ -‬כאשר אין צוואה חל חוק הירושה‪.‬‬
‫סע' ‪( 155‬א) מסמיך לביד"ר שהיה לו סמכות בענייני המעמד האישי לתת צו ירושה וצוואה אם כל הצדדים‬
‫הנוגעים בדבר מסכימים‪.‬‬
‫ס"ק (ג) מאפשר לדון בערכאה דתית ע"פ הדין הדתי ובתנאי שלא מדובר בקטין או בפסול דין שאז לא יפגעו‬
‫זכויותיו כפי שהם היו מתקבלות ע"פ חוק הירושה‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 02‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫שני עניינים אלו הוצאו מסמכות ביד"ר לחלוטין‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1.3‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪.‬‬
‫סע' ‪ 89‬לחוק זה מקנה סמכויות לדון בענייני אפוטרופסות לביהמ"ש לענייני משפחה סמכויות אלו הם בענייני‬
‫משמורת הסדרי ראיה וכו'‪.‬‬
‫סע' ‪ 89‬לחוק אומר שחוק זה אינו בא לגרוע מבד"ת ולא להוסיף סמכות עליו‪ .‬ואולם עדין הסמכות ניתנת‬
‫לביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫ואומרים פרופ' שאווה ז"ל ופרופ' שיפמן שבכל מקום שתהיה לקונה בחוק האזרחי בענייני אפוטרופסות נפנה‬
‫לדין העברי‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫בחוק האימוץ אין בעיה לדון בביד"ר בכפוף לתנאים ‪ -‬והדין הוא הדין האזרחי‪.‬‬
‫בענייני צוואות וירושות אין בעיה לדון בביד"ר ובלבד שכל הצדדים מסכימים‪ ,‬והדין הוא דין דתי(עם חריג)‪.‬‬
‫בענייני אפוטרופסות ‪ -‬הסמכות לביהמ"ש לענייני משפחה ‪ -‬הדין הינו אזרחי‪ ,‬ורק אם יש לקונה פונים לדין‬
‫העברי‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1.4‬ענייני הרכוש בנישואין וגירושין‪.‬‬
‫עניינים אלו כוללים גם כתובה רכוש של"ב‪ ,‬ואולם הרכוש הוצא מן המעמד האישי על אף שהינו בתוך ענייני‬
‫הניו"ג‪.‬‬
‫בענייני הרכוש יש שני הסדרים‪:‬‬
‫‪ .1‬זוגות שהתחתנו לפני ‪ 11111844‬וידועים בציבור מאותה תקופה חלה עליהם "הלכת השיתוף" שהיא ברית‬
‫פסוקה‪.‬‬
‫‪ .1‬זוגות שהתחתנו לאחר ה‪ 11111844 -‬חל עליהם חוק יחסי ממון שחוקק בשנת ‪ 1983‬ומסדיר את ענייני ממון‬
‫בני הזוג‪.‬‬
‫סע' ‪ 13‬לחוק יחסי ממון אומר שחוק זה חל גם כאשר העניין נידון בבד"ת זולת אם שני הצדדים הסכימו שיחול‬
‫עליהם הדין הדתי‪.‬‬
‫וכאשר זוג שנישא לפני חלות חוק יחסי ממון בג"צ בבלי ‪ 1000181‬אומר שעל בד"ת לדון ע"פ פסיקת בג"צ‬
‫ולהחיל את הלכת השיתוף על הצדדים‪.‬‬
‫וא"כ זוגות שנישאו לפני ה‪ 11111844 -‬חלה עליהם הלכת השיתוף מכוח בג"צ בבלי ולא חוק יחסי ממון‪.‬‬
‫ענייני הרכוש יצאו מן המעמד האישי בפסיקה‬
‫ב‪-‬ע"א ‪ 44144‬ראבי נ' ראבי‪.‬‬
‫וב‪ -‬ע"א ‪ 153115‬ריקר‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬עניינים שנשארו במעמד האישי‪.‬‬
‫הכלל כאמור הוא "שעל ענייני המעמד האישי יחול הדין האישי"‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1.1‬ענייני ניו"ג ‪ -‬למעט רכוש‪.‬‬
‫עניינים אלו כוללים ‪ -‬כתובה ‪ -‬גירושין ‪ -‬של"ב‪ .‬ובהם לא ניתן להגיש תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה שאין לו‬
‫סמכות בעניין‪ ,‬כפי שעולה מסע' ‪ 1‬לחשבד"ר‪.‬‬
‫‪1.3.1.1.1‬‬
‫מזונות‪.‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אומר שאדם חייב במזונות בן זוגו ע"פ הדין האישי החל עליו‪.‬‬
‫ולכן ע"פ הדין האישי העברי גבר חייב במזונות אשתו ואין האישה חייבת במזונות בעלה‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1.3‬אבהות‪.‬‬
‫אצל כל הדתות למעט המוסלמים קביעת אבהות יצאה מן המעמד האישי‪.‬‬
‫בסע' ‪ 4‬לחוק הפרוצדורה העותומאנית מופיעה רשימה של ענייני המעמד האישי של המוסלמים‪ .‬ומופיע שם‬
‫שעניין האבהות הוא בתוך ענייני המעמד האישי של המוסלמים‪.‬‬
‫פס"ד פלוני נ' פלונית ‪3044180‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 00‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ילדה מוסלמית שנולדה מחוץ לנישואין והיא רצתה לברר מיהו אביה‪ ,‬ואולם ההלכה המוסלמית לא מחייבת את‬
‫הגבר להודות באבהותו‪( .‬כך פסק ביה"ד השרעי)‪.‬‬
‫בערעור לבה"ד השרעי הגדול אמר בה"ד שהתיק יחזור לביה"ד האזורי והאישה תוכיח שהיא הייתה נשואה‬
‫לאותו נתבע‪ .‬ולכן כאשר חזר התיק לאזורי הוא אמר שמאחר שהיא איננה נשואה אין להכיר באבהותו‪.‬‬
‫האישה ערערה למחוזי שטען שאין זה בסמכותו לדון בזה‪.‬‬
‫ובערעור לעליון אומר השופט חשין שאכן מאחר שנושא האבהות נמצע בענייני המעמד האישי לא ניתן לדון בזה‪.‬‬
‫ואולם מטעמים של כללי הצדק הטבעי תוך הסתמכות על ח"י כהו"ח‪ ,‬וכבודו של אדם הוא לדעת מיהם הוריו‪.‬‬
‫הוא החיל על האבא את חוק האבהות האזרחי‪ .‬ואולם הוא קבע שפסק הדין אינו מחייב פס"ד אחרים‪.‬‬
‫‪1.4‬‬
‫סיווג סמכויות‪.‬‬
‫ישנם כמה סוגי סמכויות‬
‫‪ .1‬סמכות ייחודית‪.‬‬
‫סמכות זו אומרת שישנה רק ערכאה אחת אשר מוסמכת לדון באותו עניין ספציפי‪.‬‬
‫כגון‪ :‬סע' ‪ 1‬לחשבד"ר מתיר "רק" לביד"ר לדון בענייני ניו"ג‪.‬‬
‫‪ .1‬סמכות מקבילה‪.‬‬
‫כאשר יש יותר מערכאה אחת המוסמכת לדון‬
‫כגון‪ :‬סע' ‪ 4‬לחשבד"ר המקנה לאישה לבחור היכן היא תובעת מזונותיה‪ .‬במקביל לסעי' ‪ )1( 3‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לע"מ‪ ,‬כאן יש שתי ערכאות מוסמכות‪.‬‬
‫‪ .3‬סמכות שיורית‪.‬‬
‫סמכות זו מקנה לערכאה מסוימת סמכות לדון בדבר שאין ערכאה מוסמכת לדון בו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬כל מה שקשור בענייני משפחה כגון תביעה כספית הסמכות היא של ביהמ"ש לענייני משפחה (סע' ג‪1-‬‬
‫לחוק זה)‪.‬‬
‫‪ .4‬סמכות נגררת ‪( -‬אינצדינטלית ‪ -‬אגבית)‪.‬‬
‫סע' ‪ 41‬לחוק בתי המשפט מתיר לערכאה הדנה בנושא שבסמכותה לדון בעניינים שאינם בסמכותה אגב הנושא‬
‫שבסמכותה‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫אישה מגישה תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה ותובעת מזונות אישה‪ ,‬והבעל טוען שהוא לא נשוי לה‪ .‬ועל אף‬
‫שאין בסמכות ביהמ"ש לקבוע אם היא נשואה אם לאו‪ ,‬מ"מ רשאי הוא להחליט בעניין אגב הנושא שהוא דן בו‬
‫והחלטתו תהיה תקיפה רק לעניין זה בלבד (ובמקביל הבעל יכול לפנות לביד"ר שיחליט בעניין ויבטל את החלטת‬
‫ביהמ"ש)‪.‬‬
‫‪1.5‬‬
‫ישנם ג' סוגים בתי דין דתיים‪:‬‬
‫א‪ .‬ביה"ד המוסלמי (השרעי)‪.‬‬
‫סימן ‪ 12‬לדהו"מ מקנה סמכות ייחודית לבית הדין המוסלמי בכל ענייני המעמד האישי של המוסלמים‪.‬‬
‫‪ .1‬בה"ד הנוצרי‪.‬‬
‫סימן ‪ 14‬לדהו"מ מקנה לבתי הדין הנוצרים לדון בג' עניינים בלבד‪ :‬נישואין ‪ -‬גירושין ‪ -‬ומזונות‪.‬‬
‫‪ .3‬ביה"ד הרבני (ביד"ר)‪.‬‬
‫החוק מקנה לביד"ר סמכות ייחודית רק בענייני ניו"ג‪.‬‬
‫חוסר השוויון העולה מן הסמכויות שבוארו לעיל מתאזן בסע' ‪( 3‬ב‪ )1‬המקנה לביהמ"ש לענייני משפחה לדון בכל‬
‫עניני המעמד האישי למעט ניו"ג‪( .‬סמכות מקבילה)‪.‬‬
‫בנושא זה ישנם ב' סוגי ברירות‪:‬‬
‫א‪ .‬ברירת השיפוט ‪ -‬דהיינו איזו ערכאה מסומכת לדון בכגון דא ‪ -‬זיהוי שאלת הסמכות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ברירת הדין ‪ -‬מאחר שבדיני משפחה מסומכים לדון בהם שתי ערכאות ישנם שתי מערכות דינים‪:‬‬
‫‪ .1‬דין אישי ‪ -‬דהיינו דנים אותם ע"פ הפרסונה‪ .‬וכל אדם יידון ע"פ דתו‪ .‬ולכן אם באים לפנינו זוג נשוי האחד‬
‫נוצרי והשנייה יהודיה ‪ -‬אם נדון אותם עפ"י הדין האישי האישה בשל היותה יהודיה תחשב ללא נשואה והגבר‬
‫בשל היותו נוצרי ייחשב לנשוי‪.‬‬
‫א"כ הדין האישי ידון על בסיס דומיסל (תושבות) וכן ע"פ האזרחות או ע"פ הדת‪.‬‬
‫הבעייתיות בכך היא בכמה מישורים‪:‬‬
‫א‪ .‬פיצול הדין ‪ -‬כל אדם ודתו ומנהגיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוסר אחידות‪.‬‬
‫ג‪ .‬אי ידיעת הדין‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 00‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫בעקבות הבעייתיות דלעיל המחוקק הישראלי מוציא יותר ויותר עניינים מן הדין האישי והופך אותם לדין‬
‫טריטוריאלי בעיקר בכדי ליצור אחידות‪.‬‬
‫‪ .1‬דין טריטוריאלי ‪ -‬ע"פ שיטת המשפט המודרנית בה יישפט אדם ע"פ הטריטוריה שלו וזאת בעיקר בכדי ליצור‬
‫אחידות בדין‪ .‬ולכן דיני ירושה שהיו בעבר דין אישי הוצאו מן הדין האישי ע"י חקיקת חוק הירושה ובכך נוצר‬
‫שוויון‪ ,‬ולכן אם אנשים רוצים בכל אופן לדון בדיני ירושה בביד"ר הם צריכים לחתום כולם על הסכמה להישפט‬
‫בפני ביד"ר (ומי האישה שתסכים לחתום ולוותר על חלקה בירושה)‪.‬‬
‫בה"ד הדרוזי‪.‬‬
‫לדרוזים ישנו חוק הנקרא "חוק בתי הדין הדרוזים"‪.‬‬
‫סע' ‪ 5‬לחוק זה מאפשר לתבוע בבתי הדין את כל ענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫ואולם לגבי רכוש לא נאמר דבר בחוק זה ובעניין זה ישנם שני פסקי דין‪.‬‬
‫פס"ד פחאלדין‪.‬‬
‫בפס"ד זה נדון האם ניתן כרוך ענייני רכוש לתב"ג‪.‬‬
‫ואמר ביהמ"ש ליישם את הלכת הטפל הולך אחר העיקר ומאחר שהתב"ג היא העיקר ניתן לכרוך אליה ענייני‬
‫רכוש שהם הטפל‪.‬‬
‫בג"צ נבאל נ' מרעי ‪8111100‬‬
‫בבג"צ זה שונה הלכת פחאלדין ובו נאמר שמאחר שבחוק בתי הדין הדרוזים לא הוכנס סעיף כריכה לא ניתן‬
‫לכרוך בבתי הדין הדרוזי‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫מסלולי פניה בביד"ר ובתי המשפט‪.‬‬
‫ישנם שני מסלולים שאחד אינו נוגע בחבירו‪:‬‬
‫‪ .1‬ביד"ר‪.‬‬
‫א‪ .‬בית הדין האזורי‪.‬‬
‫ב‪ .‬תוך ‪ 31‬יום ערעור בזכות לבה"ד הגדול שמחד גיסא אינו מהווה תקדים מחייב ומאידך גיסא הוא יכול‬
‫להחליט בניגוד לדעת האזורי‪.‬‬
‫‪ .1‬בתי המשפט‪.‬‬
‫א‪ .‬ביהמ"ש השלום = ביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תוך ‪ 41‬יום ערעור בזכות לביהמ"ש המחוזי‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוך ‪ 31‬יום רשות ערעור לביהמ"ש העליון‪.‬‬
‫ומעל לשתי סמכויות אלו עומד בג"צ שע"פ סע' ‪ 15‬לח"י השפיטה מוסמך הוא לדון בחריגה באחת מאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬חריגה מסמכות פרסונאלית ‪ -‬בה בית הדין חרג מיחס לבעל הדין‪ .‬כגון‪ :‬ביד"ר דן בענייני נוצרייה‪ .‬וכיו"ב‪.‬‬
‫ב‪ .‬חריגה מסכמות עניינית ‪ -‬כאשר בית הדין חורג בגוף החוק‪ .‬כגון‪ :‬ביד"ר דן בענייני רכוש ללא כריכה או‬
‫הסכמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חריגה מכללי הצדק הטבעי ‪ -‬כגון‪ :‬אי נתינת זכות טיעון או שימוע כנדרש ‪ -‬חוסר בהנמקה ‪ -‬החלטה במעמד‬
‫צד אחד וכיו"ב‪.‬‬
‫כאשר פונים לבג"צ עדיף למצות תהליכים לפני שבאים בשערי בג"צ‪ ,‬דהיינו לאחר דיון בבה"ד האזורי ראשית‬
‫מערערים לבה"ד הגדול ורק לאחר מכן פונים לבג"צ שאחר הוא ידחה את הפניה על הסף‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חשבד"ר‬
‫‪ 1.1‬רקע היסטורי‬
‫סימן ‪ 51‬לדבר המלך במועצתו אומר‪ ...‬יהיה השיפוט בענייני המצב האישי בהתאם להוראות חלק זה‪ ,‬מסור‬
‫לבתי הדין של העדות הדתיות‪.‬‬
‫בשלב זה ניתנת הסמכות לבד"ת לדון בענייני מצב אישי‪.‬‬
‫סימן ‪ 51‬ממשיך ואומר ענייני מצב אישי פירושם‪ ,‬תביעות בענייני נישואין או גיטין מזונות‪ ,‬כלכלה‪,‬‬
‫אפוטרופסות‪ ,‬כשרות יוחסין וכו'‪.‬‬
‫בעבר היו נושאים נוספים כגון ירושה וכו' שהושמטו מן הסימן הנ"ל‪( .‬וסימנך ‪ -‬נמכ"א ‪ -‬נישואין גיטין ‪ -‬מזונות‬
‫‪ -‬כלכלה ‪ -‬אפוטרופסות)‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫סימן ‪ 44‬לדהומ"ע אומר "‪ ...‬יהיה לבתי המשפט האזרחיים גם השיפוט בענייני המצב האישי של אנשים‬
‫בישראל כמוגדר בסימן ‪ - 51‬שיפוט זה יהיה מוצא לפועל בהתאם לכל חוק פקודות או תקנות שיונהגו או יוחקו‬
‫להבא‪ ,‬ובהתחשב עם אלא ישפטו לפי חוק המצב האישי הנוהג לגבי בעלי הדין‪.‬‬
‫ביאור‪:‬‬
‫גם כאשר באים לבתי המשפט ענייני המצב האישי הרי שהם חייבים לפסוק בהם ע"פ דין דתי‪.‬‬
‫וכותב השופט זילברג "מדוע נידונים ענייני המצב האישי על פי החוק הדתי או הלאומי של בעלי הדין? על שום‬
‫שהסדרם אינו דבר השווה לכל נפש על שום שעניינים אלה‪ ,‬חוט של הווי ומסורת משוך עליהם והם שונים‬
‫ומשתנים עם הבדלי השקפת עולם ‪ -‬השקפות דת‪ ,‬מוסר‪ ,‬תרבות מסורת‪ ,‬מנהגים וכו' של הנוגעים בדבר"‪.‬‬
‫דהיינו א"א באבחת חרב למחוק מנהגים של עדות דתיות שונות‪ ,‬ולכן החוק השאיר את ענייני המעמד האישי‬
‫בידי בד"ת‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫חשבד"ר (חוק שיפוט בתי דין רבניים)‪.‬‬
‫עיקרו של חוק זה הוא בתחום הסמכות‪ .‬וחוק זה נותן בדין לבתי הדין סמכות כמו של בית משפט‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬ישנם ג' סמכויות לביד"ר‪:‬‬
‫‪ .1‬סמכות ייחודית ‪ -‬ללא סמכות מקבילה ‪ -‬כגון‪ :‬רק לביד"ר סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין‪.‬‬
‫‪ .1‬סמכות מקבילה ‪ -‬סמכותו של ביד"ר מקבילה לסמכות בתי המשפט ולשניהם יש סמכות לדון‪ ,‬כגון‪ :‬במזונות‬
‫אישה‪.‬‬
‫‪ .3‬סמכות נכרכת ‪ -‬בעניינים אלו אין סמכות לביד"ר‪ ,‬ואולם ע"י תביעת גירושין אפשר יהיה לכרוך סמכויות אלו‬
‫כגון‪ :‬תביעת גירושין ואליה נכרכת תביעת רכוש‪.‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחשבד"ר אומר "נישואין וגירושין של יהודים יערכו בישראל על פי דין תורה"‬
‫סע' זה עוסק בדין ונמשך מתקופת המנדט שאז הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין הייתה של ביד"ר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫סעי' ‪ 1‬לחשבד"ר‬
‫סע' ‪ 1‬לחשבד"ר א ומר "ענייני נישואין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי‬
‫של בתי דין רבניים"‪.‬‬
‫סע' זה מצריך ארבעה תנאים מצטברים‪:‬‬
‫‪ .1‬ענייני נישואין וגירושין‪.‬‬
‫‪ .1‬של יהודים‪.‬‬
‫‪ .3‬בישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬אזרחי המדינה או תושביה‪.‬‬
‫ביאור‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬ענייני נישואין וגירושין‪.‬‬
‫עניינים אלו עוסקים בהצהרה על תוקף נישואין – רווקות ‪ -‬טקס שנערך בטל (אדם זרק מימיה על נערה וקידש‬
‫אותה ‪ -‬קידושי צחוק) ‪ -‬כשרות להינשא ‪ -‬כשרות העדים ‪ -‬שלום בית ‪ -‬מורד‪ /‬מורדת (מסרב‪/‬ת לקיים יחסי‬
‫אישות)‪ .‬כל אלו הם בסמכות ביד"ר ‪ -‬סמכות ייחודית‪.‬‬
‫‪ 3.1.1.1‬ענייני ממון‬
‫דהיינו ברור שהסמכות לנישואין וגירושין היא של ביד"ר אך האם גם ענייני הרכוש הם בסמכותו של ביד"ר‪.‬‬
‫בעניין זה יש את ג' פסקי הדין סידיס שבהם התבררה ההלכה בעניין‪.‬‬
‫הראשון‪:‬‬
‫בני הזוג סידיס רבו תקופה ארוכה וענייניהם הגיעו לבתי המשפט‪.‬‬
‫בפס"ד זה דנו בנכסי מלוג של האישה מלפני הנישואין בהם הקרן קיימת לאישה והפירות לבעל (ע"פ ד"ת) וא"כ‬
‫עלתה השאלה מי הסמכות לדון בזה‪.‬‬
‫ואמר בית המשפט שניתן להחיל בפרשנות רחבה את ענייני הרכוש "בענייני נישואין וגירושין"‪.‬‬
‫השני‪:‬‬
‫כאן עלה הדיון על תנאי שידוכים ע"י שטר תנאים וא"כ מי הסמכות שתידון בכגון דה‪.‬‬
‫ואמר ביהמ"ש ששטר תנאים על אף היותו הפרת הבטחות נישואין בכל אופן עניינו אזרחי‪ ,‬והלכך הסמכות לדון‬
‫היא של בתי המשפט האזרחיים‪.‬‬
‫השלישי‪:‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫סע' ‪ 2‬לחוק שיווי זכיות האישה אומר שאישה יכולה לעשות קנין בניגוד לכלל ההלכתי של "מה שקנתה אישה‬
‫קנה בעלה"‬
‫ואמר בית המשפט שע"פ החוק הנ"ל לביד"ר אין סמכות לעסוק בענייני רכוש‪ ,‬ולכן הוציאו את ענייני הרכוש‬
‫במענייני המצב האישי‪.‬‬
‫ולכן כיום נותרה רק הכתובה כסמכות ייחודית של ביד"ר‪.‬‬
‫‪ 3.1.1.1‬ענייני גירושין‪.‬‬
‫ענייני אלו הם‪ :‬תביעת גירושין ‪ -‬תוקף גירושין ‪ -‬ביצוע הגט ‪ -‬בסמכות ייחודית של ביד"ר‪.‬‬
‫‪ 3.1.1‬של יהודים‪.‬‬
‫כאן תשאל השאלה האם ע"פ החוק שני הצדדים צריכים להיות יהודים או מספיק שהאחד יהיה יהודי בכדי‬
‫שתהיה סמכות לביד"ר?‬
‫ביד"ר מעדיף להרחיב את סמכויותיו גם כאשר האחד מן הצדדים יהודי‪ .‬ואולם בג"ץ הוא הקובע בעניין‬
‫הסמכויות‪ ,‬וההלכה בזה עלתה מהפס"ד הבא‪:‬‬
‫בג"צ אווה בסן נ' ביה"ד הרבני ‪114114‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אווה בסן עולה ממילאנו פנתה לרבנות וקיבלה תעודת רווקות ובנוסף היא בקשה הצהרה שהיא יהודיה ואכן‬
‫ביה"ד לאחר בירור קצר נותן לה הצהרה‪ .‬ואווה בסן נישאת‪ ,‬לאחר זמן הם החליטו להתגרש והבעל טוען‬
‫שמאחר שהיא איננה יהודיה אין הוא חייב במזונות אישה‪ .‬מאחר שבנישואי תערובת אין חיוב למזונות אישה‪.‬‬
‫ואומר ביה"ד האזורי שהאישה יהודיה והבעל חייב במזונות‪.‬‬
‫הבעל מערער לבה"ד הגדול שפוסק מחד גיסא מאחר שהאישה ספק יהודיה הרי שהוא חייב בגט לחומרה‪.‬‬
‫ומאידך גיסא במזונות אין הבעל חייב לשלם מאחר שהם ענייני ממון והמוציא מחברו עליו הראיה‪.‬‬
‫האישה מערערת לבג"ץ האומר שכאשר מדובר בבני זוג מעורבים ישנה בעיה‪ .‬לדוגמא‪ :‬נישואי מוסלמי ויהודיה‬
‫ ע"פ ד"ת הנישואין אינם תקפים‪ ,‬ולעומתו ע"פ הדין השרעי נישואי ערבי ויהודיה תקפים (בשל היות היהודים‬‫עם הספר) ולכן אומר בג"ץ שברגע שבה"ד מכריע שהאשה היא ספק יהודיה‪ ,‬בית הדין חייב לסגור את התיק‬
‫ולשחרר אותו לבית המשפט שידון בו ע"פ החוק האזרחי (חוק שיפוט בענייני התרת נישואין)‪.‬‬
‫ובכל מקום שיש סמכות דתית ביהמ"ש ייקח חוו"ד מבתי הדין הדתיים שבמקרה של ספק הם ישחררו אותו‬
‫לבית המשפט שידון בזה‪.‬‬
‫וא"כ ע"פ פס"ד זה על אף שביד"ר מפסיד כוח אולם זהו עניין הכרחי המונע התנגשות בין דתות‪.‬‬
‫‪ 3.1.1.1‬סיכום ביניים‬
‫שניים מתוך ארבעת התנאים של סע' ‪ 1‬לחשבד"ר‪:‬‬
‫א‪" .‬ענייני נישואין וגירושין" ‪ -‬סמכות עניינית‪ :‬שלום בית ‪ -‬רווקות (לא כולל ענייני רכוש) כתובה‪.‬‬
‫ב‪" .‬של יהודים" שניהם חייבים להיות יהודים (בג"ץ אווה בסן) וברגע שהאחד איננו יהודי אין סמכות לביד"ר‪.‬‬
‫ובנוסף בג"ץ מתערב בענייני ביד"ר מכוח סע' ‪ 15‬ד ‪ 4‬לח"י השפיטה ובו בג"ץ יתערב רק בענייני סמכות ולא‬
‫בענייני הדין ולעתים נדירות בג"ץ יתערב בהחלטות ביד"ר ע"פ סע' ‪ 15‬ג לח"י השפיטה בו בג"ץ נותן סעד למען‬
‫הצדק‪.‬‬
‫‪ 3.1.3‬אזרחי המדינה או תושביה‬
‫זהו התנאי השלישי של סע' ‪ 1‬לחשבד"ר העוסק בסמכות בינלאומית פרסונאלית‪.‬‬
‫דהיינו הביד"ר לא ידון על מי שאיננו אזרח המדינה ועל אף שהדין הדתי חל על כל יהודי באשר הוא‪ .‬אולם‬
‫מאחר שהביד"ר מקבל את סמכויותיו מהמחוקק הרי שהם ניתנו לו רק כאשר אחד מן הצדדים אזרח או תושב‪.‬‬
‫אזרח המדינה ‪ -‬זהו מבחן ע"פ הרישום במשרד הפנים האם הוא רשום כאזרח ואפי' אם הוא לא תושב המדינה‪.‬‬
‫תושב ‪ -‬זהו מבחן נזיל וע"כ סע' ‪ 90‬לחוק הכשרות המשפטית אומר שתושב ייבדק ע"פ מרכז חייו של אדם‪ ,‬וגם‬
‫זה מבחן בעייתי מאחר שקשה לבדוק מהו מרכז חייו של אדם ובמיוחד שהוא מחלק את זמנו בין שתי מדינות‪.‬‬
‫‪ 3.1.4‬בישראל‬
‫זהו התנאי הרביעי העוסק בסמכות בינלאומית טריטוריאלית‪.‬‬
‫וכאן עולה השאלה מי או מה צריך להיות בישראל האם זה חוזר על המילה "יהודים" או על "ענייני הנישואין‬
‫והגירושין" או על שניהם‪.‬‬
‫תכלית שילוב המילה בישראל בחוק היא בכדי להגביל את סמכותו של ביד"ר מהחשש של פגיעה בנימוסים‬
‫בינלאומיים‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ולכן אם המילה בישראל עולה גם על יהודים וגם על ניו"ג‪ ,‬צומצמה סמכות ביד"ר מהסיבה שככל שיש יותר‬
‫תנאים יש פחות סמכות‪.‬‬
‫מי שקובע את פרשנות החוק הוא הבג"ץ הבא‪:‬‬
‫בג"צ כהנוף ‪3143‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫יהודים שנישאו בפריס בעודם מתגוררים שם‪ .‬ולאחר זמן הם עלו לארץ ומחליטים להתגרש והבעל מגיש תביעת‬
‫גירושין בטענה שאשתו מורדת‪ .‬ומבקש גט‪ .‬והאישה לעומתו טוענת שאין בעניינם סמכות לביד"ר מאחר שהם‬
‫לא נישאו בישראל‪.‬‬
‫ואומר השופט ברנזון (אבי הגישה הטריטוריאלית) שהמילה בישראל הולכת גם על ענייני נישואין וגירושין וגם‬
‫על יהודים (גישה מצמצמת) ואולם זוג הרוצה להתגרש בישראל אין לו ערכאה אחרת לדון בה מלבד ביד"ר‪.‬‬
‫וא"כ ע"פ דברי ברנזון אם זוג דן על עצם תוקף הנישואין נראה שלא תהייה סמכות לביד"ר‪.‬‬
‫פס"ד זה נכון היה לתקופה ההיא‪.‬‬
‫בג"צ כהן ‪51190‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫יהודים אזרחי המדינה כהן וגרושה נישאו נישואין אזרחיים בשיטת נישואי מקסיקו (שיטה זו מתבצעת ע"י‬
‫פנייה לעו"ד שמיפה את כוחם של זוג מקסיקנים שהולכים להינשא בשם הפונים ולאחר זמן הם שולחים בפקס‬
‫את אישור הנישואין שלהם ועם תעודה זו הזוג פונה למשרד הפנים שרושם אותם כנשואים)‪.‬‬
‫הזוג כהן החליטו להתגרש וכהן ביקש מאשתו שתאבה לקבל גט (צריך את הסכמת האישה מחדר"ג) אחרת הוא‬
‫יתבע ביטול הנישואין מדמעיקרא‪.‬‬
‫ואומר השופט לנדוי שגם ענייני נישואין אזרחיים צריכים להיות בביד"ר מהסיבה שגירושין אזרחיים אינם‬
‫תופסים בביד"ר ואז ביד"ר לא יסכימו לחתן אותם ולכן בג"ץ אינו רוצה לשים ראשו על לבנה לוהטת זו‪.‬‬
‫ע"פ בג"צ כהן גם נישואין צריך שיהיו בביד"ר ואולם אין בזה הלכה ברורה עד בג"ץ ורבר‪.‬‬
‫בג"ץ ורבר ‪5395185‬‬
‫אומר השופט זמיר שהמילה "בישראל" בחוק חשבד"ר עולה על "יהודים" דהיינו כאשר ישנה תביעה ניו"ג של‬
‫יהודים הם צריכים להיות פיזית בישראל במהלך התביעה‪ .‬ולכן זוג תיירים יהודים שבמהלך טיולם בארץ‬
‫החליטו להתגרש יש לביד"ר סמכות לדון בעניינם‪.‬‬
‫‪" 3.1.4.1‬יהודים בישראל" (בג"ץ ורבר)‬
‫מה ההיקף הנדרש של נוכחות בישראל האם הצדדים צריכים להיות פיזית‪ ,‬וא"כ מהו היקף הזיקה המדינתית‬
‫לשם החלת סמכויות ביד"ר?‬
‫‪ 3.1.4.1.1‬התובע‬
‫האם התובע צריך שיהיה בישראל? מי שעוסק בזה הוא הפס"ד הבא‪:‬‬
‫בג"צ חן ‪184144‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אזרחי ישראל תושבי ארה"ב החליטו להתגרש ובשעה שהבעל הגיע לארץ האישה ממקום מושבה בחו"ל שולחת‬
‫תביעת גירושין דרך אביה היושב בציון בכדי לעכב את יציאתו מן הארץ וללחוץ עליו לתת גט‪.‬‬
‫השופט לנדוי (דעת מיעוט) אומר שאם התובע שולח את תביעתו לארץ בוודאי שאין בעיה של סמכות ומותר‬
‫לביד"ר לדון בתביעה על אף שהאישה איננה בארץ‪.‬‬
‫דעת הרוב אומרת שמאחר שהחוק דורש ששניהם יהיו בישראל הדרישה היא ששניהם יהיו בישראל‪.‬‬
‫לאחר כמה שנים דעת המיעוט של לנדוי הופכת לדעת רוב בפס"ד הבא‪:‬‬
‫בג"צ הראל ‪139191‬‬
‫השופט שמגר מקבל את דעתו של השופט לנדוי ואומר שאין צורך שהתובע יהיה בארץ ואולם הנתבע חייב‬
‫להיות בישראל‪.‬‬
‫‪ 3.1.4.1.1‬הנתבע‬
‫האם ניתן להסתפק בנוכחות קונסטרוקטיבית (בכוח) של הנתבע‪ ,‬והנתבע יראה ויחשב כאילו הוא כאן‪ ,‬מאחר‬
‫שהוא תושב ישראל‪.‬‬
‫בג"צ קריב ‪941191‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫זוג שהתחתן כדמו"י (כדת משה וישראל) בדרא"פ‪ ,‬ולאחר זמן הם עלו לארץ והתאזרחו בה‪ .‬ובשלב מסוים היא‬
‫נסעה לטיול להוריה שבדרא"פ ובקשה להתגרש והבעל הגיש בקשה לשל"ב ולחילופין גירושין‪.‬‬
‫ב"כ האישה טוען לחוסר סמכות לביד"ר מאחר שהיא איננה בישראל‪.‬‬
‫ואומר השופט גולדברג‪ .‬שיש לביד"ר סמכות על אף שהנתבעת איננה בארץ מאחר שרוב ענייניה נמצאים בארץ‬
‫והיא תושבת קבע‪.‬‬
‫‪ 3.1.4.1.3‬האם ניתן להסתפק בנוכחות קונ' של הנתבע כאשר הוא אזרח בלבד?‬
‫בשאלה זו עוסק בג"צ ביגר‪.‬‬
‫בג"צ ביגר ‪3114181‬‬
‫אומר ביהמ"ש שכאשר מדובר באזרח שמרכז חייו איננו בישראל אך יש לו זיקה לישראל (כגון‪ :‬ביקורים ‪ -‬נכס)‪,‬‬
‫הרי שהוא יחשב כאילו הוא כאן‪.‬‬
‫בג"צ ביגר הוא הרחבה משמעותית לסמכויות ביד"ר מה שמעלה את השאלה איך קורה מצב בו ביהמ"ש מרחיב‬
‫את סמכויות ביד"ר‪ .‬ונראה שהסיבה לכך נעוצה בזה שאין לבתי הדין הדתיים ברחבי העולם שום סמכויות‬
‫אכיפה קונסטרוקטיביות ‪ -‬בשונה מסמכויות האכיפה של בתי הדין הדתיים בארץ‪ ,‬וזו הסיבה שבג"צ מרחיב את‬
‫סמכויותיו של ביד"ר בכדי לתת מענה לעגונות יהודיות‪.‬‬
‫בג"צ ורבר ‪ 5395185‬נותן הבחנה בנוכחות הקונ' של הנתבע בכך שהוא מבדיל בין תביעות גירושין בהם מספיקה‬
‫זיקה כל שהיא לתביעות אחרות‪.‬‬
‫‪ 3.1.4.1‬לסיכום הפסיקה‪:‬‬
‫נוכחות קונ' תוחל במקרים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬לגבי תובע ‪ -‬פס"ד חן והראל ‪ -‬א"צ שהתובע יהיה בארץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬לגבי הנתבע שהוא תושב של קבע בישראל ‪ -‬פס"ד קריב מצריך זיקה מסוימת‪.‬‬
‫ג‪ .‬לגבי נתבע שאינו תושב קבע בישראל ‪ -‬פס"ד ביגר וורבר המצריכים זיקה ממשית‪.‬‬
‫‪ 3.1.5‬סיכום ארבעת התנאים של סע' ‪ 1‬לחשבד"ר‪.‬‬
‫א‪ .‬ענייני ניו"ג ‪ -‬האם גם ענייני ממון ‪ -‬פס"ד סידיס‪.‬‬
‫ב‪ .‬יהודים ‪ -‬כאשר יש ספק הסמכות עוברת לבג"צ‪.‬‬
‫ג‪ .‬אזרחי המדינה או תושביה ‪ -‬סמכות בינלאומית פרסונאלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬בישראל ‪ -‬האם אפשר נוכחות קונ' ‪ -‬תובע ‪ -‬נתבע‪.‬‬
‫בג"צ סבג ‪1451104‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫זוג יהודים צרפתיים הגרים במונקו‪ ,‬שאינם אזרחים ואינם תושבים‪ ,‬נישאו בצרפת כדמו"י ‪ +‬נישואין אזרחיים‪.‬‬
‫ובשנת ‪ 2111‬ניתן פס"ד של גירושין אזרחיים במונקו‪ .‬והאישה הגישה באמצעות שליח תביעת גירושין ותביעת‬
‫מזונות אישה בביד"ר‪.‬‬
‫(הסיבה שהבעל הסכים להתגרש באזרחי נעוצה בכך שפס"ד של גירושין אזרחיים א"צ בהסכמתו של אחד‬
‫הצדדים אלא מספיק שביהמ"ש השתכנע שתם הקשר)‪.‬‬
‫בית הדין הרבני מוציא צו עיכוב יציאה לבעל ‪ -‬וכאשר הוא מגיע לארץ לביקור מולדת הוא נעצר‪.‬‬
‫הבעל פונה לביד"ר בטענה של חוסר סמכות שהרי הוא לא אזרח ולא תושב (תנאי ג' בסע' ‪ .)1‬וביד"ר משיב לו‬
‫שאכן אין בסמכותו לדון בת"ג ואולם דרך תביעת מזונות האישה הוא יכול לדון בת"ג‪.‬‬
‫בערעור לבה"ד הגדול חולק בה"ד הגדול על בה"ד האזורי ואומר שאין סמכות לביד"ר לעסוק בתביעת גירושין‪.‬‬
‫ואולם יש לו סמכות לעסוק בתביעת מזונות ובכך הוא משאיר את צו עיכוב היציאה על כנו‪.‬‬
‫הבעל עותר לבג"צ ודנים בזה ג' שופטים‪:‬‬
‫השופטת פרוקצ'יה (דעת רוב) אומרת שלא מתקיימים בענייננו התנאים של סעי' ‪ 1‬לחשבד"ר‪ ,‬ומאחר שאין כאן‬
‫הסכמה גם לא מתקיימים התנאים של סע' ‪ . 9‬הלכך אין לביד"ר סמכות לדון בזה ובטל צו עיכוב היציאה ובנוסף‬
‫הוטל על האישה סך שלושים אלף ‪ ₪‬הוצאות משפט‪( .‬בדברי השופט רובינשטיין נדון בהמשך)‪.‬‬
‫בעקבות כך חוקק התיקון לחשבד"ר סע' ‪ 4‬א' האומר‪:‬‬
‫לביד"ר יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו ע"פ דין תורה בהתקיים אחת‬
‫מהזיקות האלה‪.‬‬
‫(‪ )1‬מקום מושבו של הנתבע בישראל (לא צריך ששניהם יהיו אזרחים או תושבים)‪.‬‬
‫(‪ )1‬שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים (ללא צורך לזיקה לארץ)‪.‬‬
‫(‪ )3‬מקום מושבו של התובע בישראל ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה (ללא קשר‬
‫למקום מושב הנתבע)‪( .‬המשך הסעיף ע"ש)‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 08‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫(ה) אין בהוראות סעי' זה כדי להקנות לביד"ר סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין (דהיינו סע' זה נועד‬
‫לצורך גט בלבד‪ ,‬כאשר בענייני המזונות תטפל מדינת המוצא של בני הזוג)‪.‬‬
‫ולכן כאשר בוחנים את שאלת הסמכות של ביד"ר ראשית נבדוק אם מתקיימים התנאים של סע' ‪ 1‬לחשבד"ר‬
‫(המקנה סמכויות נרחבות)‪ .‬וכאשר חסרים חלק מהתנאים ומדובר בת"ג פונים לסעי' ‪ 4‬א לחשבד"ר‪.‬‬
‫חשוב לציין שסמכות בד"ר ע"פ סע' ‪ 1‬לחשבד"ר איננה מותנית באמונתם והשקפתם של בני הזוג‪.‬‬
‫בג"צ רגוזינצקי‪.‬‬
‫בני זוג יהודים אשר אינם רואים את עצמם כיהודים אלא אתיאיסטיים ללא קשר לדת‪ .‬וקבע ביהמ"ש שיהודים‬
‫שבסמכות ביד"ר הם ע"פ המבחן ההלכתי דהיינו מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר ע"פ ההלכה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחשבד"ר‪.‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחשבד"ר אומר "הגישה אישה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות שלא אגב גירושין נגד אישּה‬
‫היהודי או נגד עזבונו לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בעניין"‪.‬‬
‫‪4.1‬‬
‫ישנם חמישה הבדלים בין סע' ‪ 1‬לסע' ‪4:‬‬
‫‪ .1‬אישה ‪ -‬רק אישה יכולה לתבוע מזונות מבעלה וגבר אינו יכול לתבוע מזונות "במקום אשתו" (מזונות גבר‬
‫אינם קיימים בביד"ר כלל ועיקר)‪.‬‬
‫‪ .1‬יהודיה ‪ -‬אין צורך לאזרחות או תושבות ומספיק ששני בני הזוג יהודים‪.‬‬
‫‪ .3‬נוכחות ‪ -‬א"צ לנוכחות פיזית מאחר שלא הוזכרה המילה בישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬עצם התביעה ‪ -‬מדובר בתביעת מזונות שלא אגב גירושין‪.‬‬
‫‪ .5‬הסמכות ‪ -‬בשונה מסע' ‪ 1‬המקנה סמכות ייחודית לביד"ר‪ ,‬סע' ‪ 4‬נותן רשות ביד האישה לתבוע מזונות בבי"ד‪.‬‬
‫הסיבה שחוקק סע' ‪ 4‬מובאת בהצעת החוק של סגן שר הדתות דאז זרח ורהפטיג האומר "האישה היא הצד‬
‫החלש יותר ולכך החוק צריך לבוא לעזרת החלש ע"י יצירת שוויון‪ ,‬בכך שהוא נותן סיוע ייחודי לאישה"‪.‬‬
‫‪4.1‬‬
‫ברירת הדין בסע' ‪.4‬‬
‫דהיינו ע"פ איזה דין יפסוק בית הדין האם הדין האישי או הדין האזרחי‪.‬‬
‫סע' ‪( 1‬א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) אומר אדם חייב במזונות בת זוגו ולפי הוראות הדין האישי החל‬
‫עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה‪.‬‬
‫א"כ החוק מחיל דין אישי בתביעת מזונות אישה‪.‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחשבד"ר אינו משנה דבר מסי' ‪ 48‬ו‪ 11-‬לדהו"מ מאחר שגם בתקופת המנדט הייתה סמכות מקבילה‬
‫וברירת הדין הייתה הדין האישי וכך גם כיום‪.‬‬
‫‪4.3‬‬
‫מה כוללת תביעת מזונות אישה‪.‬‬
‫ראשית כל צריך לציין שמזונות אישה הם "אינם" מזונות ילדים‪.‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחשבד"ר מדבר על תביעת מזונות אישה שלא אגב תביעת גירושין‪ ,‬אלא כאשר הנישואין קיימים‪.‬‬
‫כגון‪ :‬כאשר הבעל בורח מביתו לבית אימו או לבית פילגשו‪ .‬עדיין הוא חייב במזונות אשתו ללא קשר לתביעת‬
‫גירושין‪.‬‬
‫הליך זה של תביעת מזונות אישה שלא אגב גירושין נעוץ בכך שאם האישה תובעת גירושיה הרי שהיא מפסידה‬
‫כתובתה ולכן לעיתים נוח לאישה לתבוע מזונות בכדי שהבעל ישוב לחסות תחת כנפיה‪.‬‬
‫תביעת מזונות אישה קיימת רק כאשר אין לאישה כל הכנסה‪ ,‬ואולם אם היא עובדת ומרוויחה "כל צרכה" אין‬
‫הבעל חייב במזונות אשתו כפי שנאמר בגמ' "צאי מעשה ידייך במזונותיך"‪.‬‬
‫‪ 4.4‬אופי הסמכות‪.‬‬
‫סע' ‪ )3( 1‬לחוק בתהמ"ש לענייני משפחה אומר‪ .‬בחוק זה ענייני משפחה אחת מאלה ‪ -‬תובענה למזונות או‬
‫למדור‪.‬‬
‫שם סע' ‪( 3‬א)‪ .‬ענייני משפחה לפי חוק זה ידונו בבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫וא"כ מה היחס בין הסמכות המוקנית ע"פ סע' ‪ 4‬לחשבד"ר לסע' ‪ 1‬ו‪ 3-‬לחוק בתהמ"ש לענייני משפחה?‬
‫לשאלה זו עונה סע' ‪( 15‬א) לחוק בתהמ"ש לענייני משפחה ואומר "חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של‬
‫בתי הדין הדתיים ובית הדין לעבודה"‪.‬‬
‫א"כ תביעת מזונות הינה סמכות מקבילה המוקנית מחד גיסא לבתי הדין הדתיים‪ ,‬ומאידך גיסא לבית המשפט‬
‫לענייני משפחה‪ .‬ואולם הסמכות המרכזית היא של ביהמ"ש לענייני משפחה ורק כאשר בד"ת תפס ראשון‬
‫סמכות בעניין‪ ,‬בית המשפט לא יתערב‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 07‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ולכן אם אישה הגישה תביעתה לשתי הערכאות סע' ‪( 21‬ב) לחוק בתהמ"ש לענייני משפחה אומר שבית המשפט‬
‫מוסמך לדון כל זמן שבית הדין הדתי לא דן‪.‬‬
‫‪4.5‬‬
‫על מי ניתן להחיל את סע' ‪ 4‬לחשבד"ר‬
‫האם אישה יהודיה יכולה להגיש תביעת מזונות נגד בעלה היהודי ודי בכך שהוא יהודי?‬
‫עניין זה הטריד את בג"ץ שדן בזה בפס"ד קנול‪.‬‬
‫בג"צ קנול ‪135159‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫מדובר בבעל יהודי שאינו אזרח או תושב המדינה‪ .‬ואשתו הגישה תביעת מזונות (ללא ת"ג)‪ .‬ושם עלתה השאלה‬
‫האם יש לביד"ר סמכות‪.‬‬
‫ואומר השופט זילברג‪ .‬שעל אף שלשון הסעי' ברורה ודי בכך ששני הצדדים יהודים‪ .‬מ"מ פרשנות הסעי' היא‬
‫שצריך עוד זיקה מסוימת לארץ כגון‪ :‬נישואין בישראל כדמו"י עם כתובה‪.‬‬
‫ולכן אם הנישואין היו בחו"ל לא נראה שתהיה סמכות לביד"ר‪.‬‬
‫בג"צ גולדברג ‪313143‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫גם כאן מדובר בנישואין כדמו"י לא בישראל‪.‬‬
‫השופט ויתקון מצטט את השופט זילברג בבג"צ קנול ואומר שזיקה מסוימת יכולה להספיק כאשר הבעל נמצא‬
‫בארץ ומקבל את התביעה בארץ‪.‬‬
‫שני פסקי הדין הנ"ל באו לצמצם את סמכות ביד"ר שהוקנתה לו ע"י סע' ‪.4‬‬
‫‪4.1‬‬
‫לסיכום סע' ‪.4‬‬
‫ע"פ לשון הסעיף די בכך שמדובר ביהודי ויהודיה ואולם הפסיקה מצמצמת ומצריכה זיקה מסוימת‪.‬‬
‫בג"צ סבג (המשך)‪1451104 .‬‬
‫המשך העובדות‪:‬‬
‫לאחר שגברת סבג הבינה שלא תהיה בסמכות ביד"ר לעסוק בתביעת גירושין‪ ,‬היא תבעה את בן זוגה בתביעת‬
‫מזונות אישה דרך סע' ‪ 4‬לחשבד"ר‪ .‬וע"י כך הוצא לבעלה צו עיכוב יציאה‪.‬‬
‫ואומרת השופט פרוקצ'יה (באמרת אגב) שארבעת התנאים של סע' ‪ 1‬לחשבד"ר אוצלים על כל החוק מאחר‬
‫שהמחוקק לא ראה צורך לחזור על תנאים אלו בכל סעיף וסעיף‪.‬‬
‫ובמקרה דנן מאחר שעולה מן התביעה שכל העניינים הכלכליים נסגרו בין בני הזוג‪ ,‬והתביעה האמיתית בתוך זה‬
‫היא תביעת גט ולא מזונות אישה‪ ,‬וא"כ תביעת מזונות אגב גט איננה נובעת מסע' ‪( 4‬העוסק במזונות שלא אגב‬
‫גירושין)‪ ,‬אלא מכוח סעי' ‪ 3‬העוסק במזונות אגב גירושין‪ .‬ומאחר שתביעת מזונות אלו דורשת כריכה בתביעת‬
‫גירושין‪ .‬ותביעת גירושין אין לביד"ר סמכות בעניין‪ ,‬הלכך אין לאישה סמכות לתבוע מזונות גם מכוח סע' ‪.3‬‬
‫(אמרת האגב תחשב לאוביטר מאחר שהעיסוק בפס"ד זה הוא לא בסע' ‪ 4‬אלא בסע' ‪ 3‬כפי שאומרת פרוקצ'יה)‪.‬‬
‫השופט רובינשטיין (דעת מיעוט)‪ .‬מבין את מצוקת הנשים היהודיות בעולם ולכן הוא מחיל את סמכות ביד"ר‬
‫בעניין מאחר שהיא נחשבת "למעוכבת מזונות מחמתו"‪.‬‬
‫השופט עדיאל מסכים לדבריה של פרוקצ'יה ולכן כך נפסק להלכה‪.‬‬
‫בשולי הדברים‪ ,‬אמרת האגב של פרוקצ'יה‪ ,‬היא איננה הלכה ואולם צריך להתייחס אליה בפרקטיקה בעיקר‬
‫כאשר מייצגים את הבעל (כאשר מייצגים את האישה ניתן לטעון שמדובר באוביטר)‪.‬‬
‫‪ 4.1.1‬סיכום ביניים‪:‬‬
‫הלכת קנול ‪ -‬ע"פ סע' ‪ 4‬לחשבד"ר די ביהודי או ביהודיה ‪ +‬זיקה מינימאלית‪ ,‬ואולם בהלכה זו נפער סדק ולתוכו‬
‫מזדחלת אמרת האגב של פרוקצ'יה בבג"צ סבג‪.‬‬
‫‪4.4‬‬
‫ההבדלים בין מזונות ע"פ סע' ‪ 3‬למזונות ע"פ סע' ‪.4‬‬
‫מזונות ע"פ סע' ‪ - 4‬אגב נישואין‪.‬‬
‫מזונות ע"פ סע' ‪ - 3‬אגב גירושין ‪ -‬היינו כאשר ישנה תביעת גירושין באוויר ועולה תביעת מזונות עד הגט‪.‬‬
‫לאחר חלוקה זו אם אישה תובעת גירושין בביד"ר ללא תביעת מזונות ורוצה לתבוע מזונות אישה בבהמ"ש אין‬
‫זה אפשרי מאחר שאלו תביעות סותרות‪.‬‬
‫ואולם אומר השופט זוסמן בבג"צ שרגאי שאם הגבר הגיש תביעת גירושין ומנגד האישה תובעת מזונות‬
‫בביהמ"ש זה ניתן מאחר שתביעת מזונות לא חייבת להיות אגב גירושין‪.‬‬
‫כך היה מקובל עד בג"צ שיר‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 09‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫בג"צ שיר ‪4914180‬‬
‫אומר השופט שמגר שאישה יכולה לתבוע גירושין ובמקביל לתבוע מזונות אישה בביהמ"ש ואין האחד סותר את‬
‫השני‪.‬‬
‫פס"ד זה מטשטש את ההבדל בין סע' ‪ 3‬לסע' ‪.4‬‬
‫‪ 4.4.1‬מתי יקנה ביהמ"ש את סמכותו על אף שהתביעה הראשונה הייתה בביד"ר‪.‬‬
‫הכלל אומר שכל זמן שיש שינוי נסיבות‪ ,‬ניתן לתבוע הגדלת מזונות‬
‫וא"כ כאשר תובעים הגדלת מזונות היכן הערכאה המוסמכת לכך האם בערכאה שבוצעה בה הגירושין או‬
‫שאפשר לבחור?‬
‫ע"א ג'ראח ‪114113‬‬
‫עוסק בסמכות נמשכת ובחובת הכיבוד ההדדי בין הערכאות‪.‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אישה תובעת מזונות בביד"ר שפוסק מזונות לילדים ולא פוסק מזונות אישה‪.‬‬
‫לאחר זמן האישה פונה לביהמ"ש המחוזי בבקשה להגדלת מזונות בטענה שהיוקר האמיר‪ .‬וטוען הבעל לחוסר‬
‫סמכות של ביהמ"ש מאחר שתיק זה התקיים בביד"ר‪ .‬ומוסיף הבעל שהאישה לא קבלה מזונות אישה מאחר‬
‫שהיא מורדת ובעניין זה לא השתנו הנסיבות‪.‬‬
‫ובערעור לעליון אומר ביהמ"ש ששינוי הנסיבות המאפשר את פתיחת התיק צריך להיות במקביל לנסיבות‬
‫הראשונות‪ ,‬ולכן רק כאשר בדיון הראשון קבעו שהיא איננה זכאית למזונות מאחר שהיא עובדת‪ ,‬ולאחר זמן‬
‫היא פוטרה‪ ,‬אכן השתנו הנסיבות‪ ,‬ואולם כאן מדובר שהיא הייתה מורדת ובזה לא השתנו הנסיבות‪ .‬וכאשר‬
‫באמת משתנות הנסיבות אין בזה מעשה בי"ד וזוהי עילה נמשכת‪.‬‬
‫ובאשר לשאלת הסמכות האם חוזרים לדון באותה ערכאה שדנה בתיק‪.‬‬
‫אומר ביהמ"ש שכאשר יש שינוי נסיבות צריך לחזור לדון בעניין באותו מקום ע"פ חובת הכיבוד ההדדי בין‬
‫הערכאות‪.‬‬
‫ואולם חובת הכיבוד קיימת רק כאשר נקבע איזה שהוא סכום למזונות אישה בערכאה הראשונה‪ ,‬שאז זהו פס"ד‬
‫מתמשך‪ ,‬אך אם בפס"ד הראשון נקבע שאין לבעל כלל חיוב למזונות כגון שהיא עובדת ומתפרנסת כל צרכה‪,‬‬
‫ולאחר זמן היא פוטרה‪ ,‬הרי שהיא יכולה לתבוע מזונות בכל ערכאה שתחפוץ על אף שהערכאה הראשונה היא‬
‫ביד"ר‪.‬‬
‫עניין זה עלה מבג"ץ מוזס ‪15114‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫האישה הגישה תביעת מזונות בביד"ר ואמר ביה"ד שמאחר שהאישה עובדת ומשכורתה מכסה את כל צרכיה‬
‫אין היא זכאית למזונות‪ .‬ולאחר זמן היא פוטרה ובעקבות כך הגישה במחוזי תביעת מזונות‪.‬‬
‫ואמר ביהמ"ש המחוזי שאין לו סמכות בעניין ע"פ חובת הכיבוד ההדדי‪.‬‬
‫ובערעור לעליון אומר ביהמ"ש "שקביעה שאינה צריכה כמוה כנדחתה"‪ .‬וכאשר נקבע שהאישה איננה זכאית‬
‫למזונות אין המשכיות לדיון וכאשר הנסיבות משתנות היא יכולה לתבוע מזונותיה היכן שתחפוץ‪.‬‬
‫‪4.9‬‬
‫סיכום ענייני מזונות אישה‪:‬‬
‫תביעה ראשונה ‪ -‬רק אישה יכולה לתבוע‪ .‬גבר לא יכול לתבוע‪.‬‬
‫יכולה לבחור היכן לתבוע בין הסעיפים‪:‬‬
‫סע' ‪ - 4‬שלא אגב גירושין‬
‫סע' ‪ – 1-3‬אגב תב"ג‪.‬‬
‫סמכות מקבילה ‪ -‬ניתן לתבוע גם בביד"ר וגם בביהמ"ש‪.‬‬
‫ואולם לאחר שנפתח התיק בביד"ר א"א לפנות לביהמ"ש‪.‬‬
‫תביעה שניה ‪ -‬רלוונטית רק כאשר השתנות הנסיבות‬
‫וכאשר הנסיבות לא השתנות כגון שהיא מורדת זה מעשה בי"ד וא"א לתבוע שוב (פס"ד‬
‫ג'ראח)‪.‬‬
‫כאשר לא נקבע סכום למזונות האישה יכולה לתבוע בכל ערכאה שתחפוץ (פס"ד מוזס)‪.‬‬
‫ואולם אם נקבע סכום מתמשך והשתנו הנסיבות (בין לגבר ובין לאישה) אזי חוזרים לאותה‬
‫ערכאה שדנה בתיק ע"פ חובת הכיבוד ההדדי בין הערכאות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫סע' ‪ 3‬לחשבד"ר‪.‬‬
‫סע' ‪ 3‬לחשבד"ר אומר "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים אם ע"י האישה ואם ע"י האיש יהא‬
‫לבי"ד רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג"‪.‬‬
‫בשונה מס' ‪ - 4‬סע' ‪ 3‬פתוח בפני כולם‪ ,‬ומאחר שמדובר שהוגשה תביעת גירושין ע"פ סע' ‪ 1‬ולכן צריך שכל‬
‫התנאים של סע' ‪ 1‬יתקיימו ורק אז ניתן יהיה לכרוך אליו את סעי' ‪.3‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 02‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫סע' ‪ 3‬פתוח גם לגברים וגם לנשים (בשונה מסעי' ‪.)4‬‬
‫סע' ‪ 3‬הוא אינו בתחום הסמכות הייחודית של ביד"ר אלא רק בכריכת גירושין‪ .‬ולכן אם תביעת הגירושין נפלה‬
‫מכל סיבה שתהיה‪ ,‬נפלה התביעה כולה ומרוץ הסמכויות נפתח מחדש‪.‬‬
‫א"כ לסיכום אופיו של סע' ‪:3‬‬
‫א‪ .‬פתוח בפני הגבר והאישה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תביעה אגב גירושין‪ ,‬דרך התנאים של סע' ‪.1‬‬
‫ג‪ .‬סמכות מקבילה ולא ייחודית‪.‬‬
‫משמעות הכריכה היא שבני הזוג יכולים לכרוך לתביעת הגירושין ללא הסכמתו של הצד השני את כל ענייני‬
‫המעמד האישי ולכן רכוש הוא עדין בתחום המעמד האישי וניתן לכרוך אותו‪.‬‬
‫‪5.1‬‬
‫הרציונל של סע' ‪.3‬‬
‫הרציונל מובא בהצעת החוק של סגן שר הדתות דאז זרח ורהפטיג האומר שחלוקת סמכויות הורסת משפחות‬
‫ולכן ניתן לכרוך סמכויות ולמנוע את פיצול הדין‪.‬‬
‫‪5.1‬‬
‫מה ניתן לכרוך ומה צריך לכרוך‪.‬‬
‫פס"ד גולדמן מחלק את הנושאים לשניים‪:‬‬
‫א‪ .‬נושאים הקשורים לגירושין "בעצם טיבם טבעם" כגון‪ :‬החזקת ילדים בהם א"א להכריע בדין ללא הסכמת‬
‫הצדדים‪ .‬נושאים אלו אין צורך לכרוך אותם במפורש והם נכרכים מאליהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬נושאים שאינם קשורים לגירושין בעצם טיבם טבעם ‪ -‬כאשר בהכרעתם נוביל לחיסול יעיל של יחסי הזוג‪.‬‬
‫אלו נושאים שאם הם לא נכרכו במפורש ניתן לפנות בהם לבית המשפט‪.‬‬
‫עם הזמן נאמר שרק החזקת ילדים כלול בעצם טיבם וטבעם של הגירושין ורק בהם לא צריך לכרוך במפורש‪.‬‬
‫בנושא "עצם טיבו וטבעו" גם ניתן לפנות בראשית לבית המשפט כאשר לא פנינו לבית הדין‪.‬‬
‫‪5.3‬‬
‫הרציונל בדרישת הפירוט‪.‬‬
‫הרציונל לכך נעוץ בכך שביהמ"ש האזרחי נתפס "כָּ לֵב" והגזע ולכן כאשר רוצים לתת לביד"ר סמכות בעניין‬
‫צריך לבקש זאת במפורש (דברי פרופ' רוזן צבי)‪.‬‬
‫‪5.4‬‬
‫פירוט נושאי הכריכה‪.‬‬
‫יש חמישה נושאים שבהם דנים האם צריך כריכה‪.‬‬
‫‪ 5.4.1‬החזקת ילדים‪.‬‬
‫החזקה זו מתחלקת לשניים‪:‬‬
‫א‪ .‬משמורת פיזית ‪ -‬היכן פיזית הילדים יתגוררו (חופשות סופ"ש ‪ -‬הסדרי ראיה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬רוחנית ‪ -‬נושאי חינוך וכיו"ב‪.‬‬
‫בד"מ וינטר ‪1110‬‬
‫דן האם החזקת ילדים הוא נושא שכרוך בעצם טיבם וטבעם של הגירושין והוחלט שהחזקת ילדים אינו צריך‬
‫כריכה מפורשת מאחר שזהו נושא שכרוך בעצם טיבם וטבעם של הגירושין‪.‬‬
‫בג"צ רון‪.‬‬
‫כאשר מדובר בנושא רגיש הדורש פתרון בצמוד לגירושי ההורים‪.‬‬
‫הסמכות מקבילה ‪ -‬בעניין זה יש סמכות גם לביד"ר וגם לביהמ"ש‪.‬‬
‫ולגבי תביעה שנייה הקביעה היא "לכל ימי קטנותו של קטין" זוהי תחשב לעילה נמשכת ולכן במקרה של שינוי‬
‫נסיבות (כגון חזרה בשאלה של אחד מבני הזוג) אם התיק היה בביד"ר ‪ -‬וביד"ר הכריע בעניין ‪ -‬התיק ישוב‬
‫ויתברר בביד"ר‪ .‬ואם התיק נפתח בביהמ"ש התיק ישוב ויתברר בבית משפט‪.‬‬
‫א"כ בנושא תביעה שנייה ישנו הסדר פוזיטיבי קבוע בו חוזרים לאותה ערכאה שנפתח בה התיק (בשונה ממזונות‬
‫אישה שבו ישנה אפשרות לפס"ד אפס מזונות)‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 00‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 5.4.1‬מזונות אישה‬
‫סעי' ‪ 3‬בעניין מזונות האישה מיועד לגבר‪ ,‬מאחר שלאישה יש גם את סעי' ‪ 4‬שדרכו היא יכולה לתבוע מזונות‪.‬‬
‫ואולם הגבר כאשר הוא תובע פסיקה לגבי מזונות אשתו יכול הוא לעשות זאת רק דרך סע' ‪.3‬‬
‫ואולם מגבלותיו של סעי' ‪ 3‬הם שרק דרך תביעת גירושין ניתן לכרוך תביעת מזונות אישה‪ .‬ולא ניתן לתבוע‬
‫ישירות מזונות אישה‪.‬‬
‫וכמו"כ כאשר הבעל הגיש תב"ג וכרך אליה תביעת מזונות‪ ,‬האישה איבדה את זכות הברירה שניתנה לה מאחר‬
‫שכאן הבעל ניצח במרוץ הסמכויות‪.‬‬
‫א"כ מזונות אישה אפשר לכרוך בביד"ר ואולם הם צריכים כריכה מפורשת (זוסמן בשרגאי)‪.‬‬
‫{בשולי הדברים ‪ -‬לאישה יהיה אינטרס לתבוע מזונות בביד"ר רק כאשר הגבר הוא מורד שאז ביד"ר יכולים‬
‫לקנוס אותו במזונות אשתו על אף שהיא מפרנסת עצמה כל צרכה‪}.‬‬
‫‪ 5.4.3‬מזונות ילדים‪.‬‬
‫מזונות הילדים הם למעשה הסוגיה המרכזית בהליכי הגירושין‪ ,‬מאחר שזוג עם ילדים המחליט להתגרש הם‬
‫ימשיכו להיות כרוכים האחד בשני לפחות עד שהילדים יגדלו‪.‬‬
‫סע' ‪ 3‬לחשבד"ר אומר (בסיומו) "לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג"‪.‬‬
‫וא"כ כפי שעולה מן הסעיף מותר יהיה לכרוך בתביעת גירושין מזונות ילדים‪.‬‬
‫ואולם לבג"צ לא היה נוח בכך שענייני מזונות הילדים יידונו בביד"ר בעיקר מהסיבה ששם נפסקים מזונות‬
‫ילדים נמוכים ביחס לבתי המשפט מאחר שבביד"ר מקדישים לגט את מירב המאמצים ובתמורה לגט פוסקים‬
‫מזונות נמוכים‪.‬‬
‫ולכן אמר בית המשפט (בשרגאי)‪ .‬שמה שנאמר בסע' ‪ 3‬שניתן לכרוך מזונות ילדים אלו מזונות מסוג השבה ‪-‬‬
‫דהיינו הגבר או האישה תובעים האחד מן השני החזרים על תקופה שאחד הצדדים לא שילם‪ .‬וכמו"כ הגבר יכול‬
‫לדון בתביעת השבה בטענה שהיא מוגזמת‪.‬‬
‫ואולם תביעת ילדים עצמאית בהם הילד תובע את מזונותיו לא ניתן כלל לכרוך ואפי' כריכה מפורשת‪.‬‬
‫תביעת ילדים עצמאית כאמור לא ניתן לכרוך דרך סע' ‪ .3‬ואולם כאשר האישה תובעת מזונות בביהמ"ש והבעל‬
‫מאיים שלא יינתן גט‪ ,‬מותר לאישה למשוך תביעתה מבית המשפט ולתבוע החזקת ילדים בביד"ר דרך סע' ‪9‬‬
‫העוסק בתביעה בהסכמה‪.‬‬
‫‪ 5.4.4‬חינוך הילדים‪.‬‬
‫בג"צ פלורסהיים ‪191119‬‬
‫בג"צ זה דן האם חינוך ילדים הם מעצם טיבם וטבעם של הגירושין ולכן לא צריך לכרוך אותם במפורש או שהם‬
‫צריכים כריכה מפורשת‪.‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫הסכ ם גירושין בביד"ר שבו הוסכם שהילדים בחזקת האם‪ .‬ולאחר מתן הגט האישה הגישה תביעת הגדלת‬
‫מזונות לביהמ"ש המחוזי‪.‬‬
‫מאחר שבד"ר קנה סמכות בחזקת הילדים הבעל פונה לביד"ר בבקשה להכניס את הילדים לגן דתי והאישה‬
‫טוענת ששניהם חילונים וכל רצונו הוא להציק לה ומנגד הבעל טוען שמנצנצים בו הרהורי תשובה‪.‬‬
‫וביהמ"ש דן האם הסמכות שקיבל ביד"ר בענייני חזקת הילדים כוללת גם את חינוך הילדים‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש ע"פ סע' ‪ 11‬לחוק הכשרות המשפטית שבו החינוך הופרד מענייני החזקה‪ .‬ולכן גם כאשר דנים‬
‫בכריכה צריך לכרוך במפורש את ענייני חינוך הילדים ומאחר שבמקרה דנן לא כרכו את חינוך הילדים‪ ,‬ביד"ר‬
‫לא קנה סמכות‪.‬‬
‫חלוקה זו שיצר בג"צ פלורסהיים בין החזקה לחינוך יוצרת קונפליקט אדיר ‪ -‬בו ההורים הניצים מנסים לפצל‬
‫בין החזקת הילדים ע"פ המסגרת הביתית‪ ,‬לבין חינוך ילדים ע"פ המסגרת החינוכית‪.‬‬
‫ובעניין כריכת חינוך הילדים לאי שה יש יתרון מאחר שלא ניתן לתבוע חינוך ילדים ללא תב"ג ולכן כאשר כבר‬
‫בוצעו הגירושין ולא כרכו את ענייני חינוך הילדים הבעל כבר לא יכול לתבוע בביד"ר‪.‬‬
‫בג"צ אמיר ‪5504185‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני זוג החפצים להתגרש והאישה הגישה תביעת חזקה על הילדים בביהמ"ש המחוזי‪ .‬ללא שכרכה אליה את‬
‫ענייני חינוך הילדים‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 00‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫לעומתה הבעל הגיש תב"ג בביד"ר וכרך אליה את ענייני חינוך הילדים ולאור העולה מפס"ד פלורסהיים שחזקה‬
‫איננה כוללת חינוך ביקש הבעל שילדיו יתחנכו במוסדות חב"ד‪.‬‬
‫האישה יצאה מהבית ולקחה את ילדיה עמה ורשמה אותו לממ"ד‪ .‬ובית הדין הוציא צו להעבירו לחב"ד‪.‬‬
‫ומכאן העתירה‪.‬‬
‫ואומר השופט חשין "העותרת היא האם ומבקשת שבנה ילמד בממ"ד‪ ,‬והאב מבקש שילמד בחב"ד‪,‬ובשיטת‬
‫המשפט הישראלית מהרגע שהחל מרוץ הסמכויות‪ ,‬במקום שהצדדים יעסקו בתוכן "מה טוב לילד" הם עוסקים‬
‫בחיפוש יגע אחר הסמכות"‪.‬‬
‫ולכן אומר חשין שהלכת פלורסהיים היא נכונה רק ביחס לביד"ר שבו צריך לכרוך במפורש את ענייני חינוך‬
‫הילדים והם לא נכרכים מאליהם‪ .‬ואולם בתי המשפט מאחר שהם איבריה הראשיים של הרשות השופטת לא‬
‫צריך להפריד ביניהם ותביעת חזקה כוללת ענייני חינוך‪.‬‬
‫ובדנג"ץ נטען שפס"ד של חשין סותר את פלורסהיים ופוגע בביד"ר והשופט ברק דחה את בקשת הדנג"ץ‪.‬‬
‫א"כ לסיכום‪:‬‬
‫בביד"ר ‪ -‬חזקה ‪ -‬לא צריך לכרוך במפורש‪.‬‬
‫חינוך ‪ -‬צריך לכרוך במפורש (פלורסהיים)‪.‬‬
‫בביהמ"ש ‪ -‬משמורת פיזית כוללת משמורת רוחנית‬
‫ותביעת חזקה כוללת חינוך‪.‬‬
‫‪ 5.4.5‬רכוש‪.‬‬
‫ע"א נופרבר ‪499198‬‬
‫בפס"ד זה השופט שמגר אימץ את דברי פרופ' רוזן צבי שמבחין בין ג' סוגי רכוש‪.‬‬
‫א‪ .‬כתובה ‪ -‬את ענייני הכתובה לא צריך לכרוך מאחר שהם חלק מענייני הגירושין‪.‬‬
‫ב‪ .‬עניינים החייבים להיות מוכרעים בעת פקיעת הקשר ‪ -‬כגון‪ :‬דירת מגורים ‪ -‬ריהוט וכיו"ב‪ .‬אפשר לכרוך‬
‫וצריך לכרוך במפורש‪.‬‬
‫ג‪ .‬נכסים מסחריים ‪ -‬עניין זה נשאר אז בצ"ע ואולם כיום הפסיקה איננה מבדילה בין נכסים מסחריים לנכסים‬
‫משפחתיים ולכן בנכסים מסחריים אפשר לכרוך וצריך לכרוך‪.‬‬
‫‪5.5‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫‪5.1‬‬
‫תנאי הכריכה‪.‬‬
‫חמשת הנושאים הנכרכים ע"י סע' ‪.3‬‬
‫א‪ .‬החזקת ילדים ‪ -‬עצם טיבם וטבעם של הגירושין וא"צ לכרוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מזונות אישה ‪ -‬כריכה מפורשת‪.‬‬
‫ג‪ .‬מזונות ילדים ‪ -‬על אף לשונו הברורה של סע' ‪ 3‬בג"צ מבחין בין שני סוגי מזונות‪:‬‬
‫‪ .1‬השבה ‪ -‬ניתן לכרוך וצריך לכרוך במפורש‪.‬‬
‫‪ .1‬עצמאית ‪ -‬לא ניתן לכרוך כלל‪.‬‬
‫ד‪ .‬חינוך הילדים ‪ -‬בביד"ר ‪ -‬כריכה מפורשת (פלורסהיים)‪.‬‬
‫בביהמ"ש ‪ -‬א"צ כריכה מפורשת (אמיר)‪.‬‬
‫ה‪ .‬ענייני רכוש ‪ -‬ישנם ‪ 2‬ענייני רכוש‪:‬‬
‫‪ .1‬כתובה ‪ -‬א"צ לכרוך‪.‬‬
‫‪ 1‬שאר ענייני הרכוש ‪ -‬צריך לכרוך‪.‬‬
‫מטרתו של סע' ‪ 3‬לחשבד"ר מתייתרת כאשר קדמה תביעה בבית המשפט‪ ,‬שאז אין לביד"ר שום סמכות לדון‪.‬‬
‫וע"פ סע' ‪ 15‬ב' לחוק בתהמ"ש לענייני משפחה ניתנת לביד"ר סמכות לדון רק כאשר ביהמ"ש לא החל לדון‬
‫בנושא‪.‬‬
‫זהו א"כ מרכז הכובד של מרוץ הסמכויות שבו השיטה המשפטית הישראלית מאיצה בצדדים לפתוח בהליך‬
‫גירושין בכדי שהוא יקבל יתרון על זולתו‪.‬‬
‫הכריכה ע"פ סע' ‪ 3‬יצרה שתי בעיות‪:‬‬
‫‪ .1‬לאחר שסעי' ‪ 3‬כלא את האישה לדון בענייניה בביד"ר וא"כ סע' ‪ 4‬עוקר מתוכנו‪.‬‬
‫‪ .2‬את עצם כריכת נושאים מרובים לתב"ג בג"צ לא אהב מאחר שהליך זה גורע מסמכותו‪.‬‬
‫ולכן נוצרו יש מאין ג' תנאים מצטברים שרק כאשר הם יתקיימו הכריכה תתאפשר‪ .‬ג' תנאים אלו נקראים‬
‫"המבחן המשולש"‬
‫א‪ .‬תביעה כנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכריכה צריכה שתהא כדין‪.‬‬
‫ג‪ .‬כריכה כנה‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫מבחן משולש זה עולה מפס"ד גבעולי (‪ .)119190‬ומתייחס רק לביד"ר‪.‬‬
‫מבחן זה מצמצם את סמכותו של ביד"ר מאחר שגם כאשר אדם כורך עניינים שונים לתב"ג‪ ,‬האישה יכולה‬
‫להגיש תביעה לבית המשפט בטענה שתביעת הבעל איננה כנה‪.‬‬
‫‪ 5.1.1‬תביעה כנה‪.‬‬
‫מהי תביעה כנה‪ ,‬והאם היא תתברר רק כאשר תהיה לבעל עילת גירושין?‬
‫רע"א הר ‪8354181‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫הבעל הגיש תב"ג וכרך אליה מזונות‪.‬‬
‫האישה הגישה בביד"ר תביעה לשל"ב ותביעת מזונות בבהמ"ש‬
‫ואומר ביהמ"ש המחוזי שתביעת הגירושין של הבעל איננה כנה מאחר שאין עילה לגירושין‪( .‬עניין זה הוא‬
‫בעייתי מאחר שבכדי למצוא עניין שיהווה עילה לגירושין צריך פשוט להכפיש יותר את הצד השני)‪.‬‬
‫ובערעור לעליון אומר ביהמ"ש שתביעה כנה איננה יכולה להבחן ע"י המצאות עילה לגירושין מאחר שזהו מצב‬
‫הגורם להעמקת הקרע בין הצדדים‪.‬‬
‫ולכן תביעה כנה היינו כנות הבעל ולא כנות התביעה ואת כנות הבעל ניתן לבחון ע"י הנסיבות‪ .‬ובמקרה דנן‬
‫מאחר שהאישה הגישה תביעה לשל"ב (שהיא תביעה טקטית ומלמדת על חוסר רצונה להגיע לשל"ב)‪ .‬ולבעל יש‬
‫מאהבת נראה שתביעתו של הבעל כנה ואכן הוא רוצה גט‪.‬‬
‫(ובהמשך נראה שהתניית גט בוויתורים מבן הזוג השני מלמדת שהתביעה איננה כנה ע"פ בג"צ פלמן)‪.‬‬
‫‪ 5.1.1‬כריכה כדין‪.‬‬
‫ז הו התנאי המצטבר השני המצריך שהכריכה תהיה כדין‪ ,‬ושתהיה מפורטת ומפורשת כפי שעולה מבג"ץ פלוני‬
‫‪.5444103‬‬
‫‪ 5.1.3‬כריכה כנה‬
‫ע"א דותן ‪181191‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫הבעל הגיש תב"ג וכרך אליה מזונות‪.‬‬
‫האישה הגישה תביעת מזונות והחזקת ילדים‪ .‬לביהמ"ש המחוזי שאמר שהתביעה והכריכה של הבעל היא איננה‬
‫כנה ע"פ מה שהראה ב"כ האישה מסרון אהבה של הבעל לאישה‪ ,‬מה שמראה על אי כנות התביעה ומאחר שהוא‬
‫לא הציע לה מזונות פוזיטיבים גם הכריכה שלו איננה כנה‪.‬‬
‫וביהמ"ש העליון אמר שאי הצעה פוזיטיבית על מזונות מראה על חוסר כנות הכריכה‪.‬‬
‫כנות הכריכה תיבחן האם הבעל התכו ון להביא את כל הנושאים בבת אחת בכדי לגמור את הסכסוך באופן‬
‫מהיר ויעיל‪ .‬ולכן כאשר הבעל תובע תב"ג בביד"ר והחזקת ילדים בבהמ"ש פיצול זה מראה שכריכתו איננה כנה‬
‫מאחר שהוא לא באמת מעוניין לסיים את הסכסוך‪.‬‬
‫א"כ לסיכום מבחן כנות הכריכה הוא כפי שעולה מבג"צ ‪ 5444103‬ובו ייבחן האם הכורך מבקש אך לסכל פנייה‬
‫לערכאה האזרחית או שהוא מעוניין בקיום התדיינות צודקת יעילה וממשית בעניין הכרוך‪( .‬החזקת ילדים א"צ‬
‫שהכריכה תהה כנה מאחר שהם כרוכים מעצם טיבם וטבעם של הגירושין)‪.‬‬
‫חובת ההוכחה לכנות התביעה והכריכה מוטלת על הכורך מאחר שכבר ביאר שבית המשפט הוא לב ליבה של‬
‫המערכת וכל הרוצה לכרוך בביד"ר יוכיח כנותו‪.‬‬
‫‪ 5.1.4‬אם נפלה תביעת הגירושין ‪ -‬מה באשר לכריכות‪.‬‬
‫הכלל אומר שכאשר נפלה תביעת הגירושין כל הכריכות נופלות‪ .‬ועל אף שמלשון הסע' משמע שגם כאשר נופלת‬
‫התב"ג ניתן לדון בכריכה‪ ,‬מ"מ הפסיקה מחייבת שהתוצאה תהיה פס"ד לגירושין‪.‬‬
‫ישנם ארבעה תוצאות לתב"ג‪.‬‬
‫‪ .1‬האופטימאלית מטעם התובע ‪ -‬בה מורה ביד"ר לכפות גט על אחד הצדדים ‪ -‬ע"י כלא ‪ -‬גט כפוי‪.‬‬
‫‪ .2‬פס"ד לחיוב גירושין‪ .‬בו ביד"ר מחייב להתגרש ‪ -‬ע"י שלילת רישיונות וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ .3‬אין עילת גירושין ברורה וביד"ר ממליץ לזוג להתגרש ‪ -‬זהו פס"ד לא טוב מאחר שהוא נותן פתח לסחטנות‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫‪ .4‬ביד"ר אומר שאין עילה לגירושין ‪ -‬ולכן לא ראוי שיתגרשו‪.‬‬
‫ע"פ ג' האפשרויות הראשונות זהו פס"ד לגירושין ואליו ניתן לכרוך ככל שיחפוץ ביד"ר‪.‬‬
‫ואולם ע"פ אפשרות ד' ‪ -‬זוהי לא תב"ג והכריכות נופלות‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪5.4‬‬
‫‪5.9‬‬
‫טבלת סיכום בנושא כריכה‪:‬‬
‫הנושאים‬
‫האם ניתן לכרוך בבי"ד‬
‫תנאים‬
‫הדין‬
‫החזקת ילדים‬
‫ומשמורת‬
‫כרוכים מעצם טיבם וטבעם‬
‫של הגירושין‬
‫אא"כ לא תבע בביהמ"ש‬
‫תביעה כנה ולא כריכה כנה‬
‫מזונות אישה‬
‫צריך כריכה מפורשת‬
‫אין ברירת סע' ‪4‬‬
‫אא"כ לא תבע בביהמ"ש‬
‫המבחן המשולש‬
‫סע' ‪89‬‬
‫לחוק הכשרות המשפטית‬
‫סע' ‪ 2‬לחוק‬
‫לתיקון דיני משפחה‬
‫דין אישה‬
‫מזונות ילדים‬
‫השבה ‪ -‬צריך כריכה מפורשת‬
‫עצמאית ‪ -‬תביעת הילד ‪ -‬רק‬
‫בהסכמה ‪ -‬וָּ לא! ‪ -‬לא ניתן‬
‫לכרוך‬
‫השבה ‪ -‬כנ"ל‬
‫עצמאי ‪ -‬לא רלוונטי‬
‫סע' ‪ 3‬לחוק‬
‫לתיקון דיני משפחה‬
‫דין אישי‬
‫חינוך ילדים‬
‫צריך לכרוך במפורש‬
‫אא"כ קדם בבית משפט‬
‫ואפילו אם תבעו רק חזקה‬
‫בבית משפט‬
‫סע' ‪ 89‬לחוק הכשרות‬
‫המשפטית‬
‫רכוש‬
‫כל סוגי הרכוש ‪ -‬צריך לכרוך‬
‫במפורש‬
‫כתובה ‪ -‬א"צ לכרוך‬
‫כנ"ל‬
‫חוק יחסי ממון‬
‫סע' ‪ 13‬ב'‬
‫הלכות השיתוף‬
‫הדין האזרחי‬
‫האם הרציונל של המחוקק התממש ע"י סע' הכריכה?‬
‫כפי שביאר באריכות סע' הכריכה יוצר מרוץ סמכויות‪.‬‬
‫ולכן פרופ' רוזן צבי מציע שתי הצעות חלופיות‪:‬‬
‫א‪ .‬או שניתן לכרוך הכול במקום אחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬או שבביד"ר ידונו רק בענייני גירושין גופה‪ .‬ושאר עניינים בבית המשפט‪.‬‬
‫מ"מ סע' הכריכה יוצר עידוד לאי האפשרות לפיוס בין הצדדים‪ .‬כמו"כ יוצר חשדנות‪ ,‬הלך רוח של התדיינות‬
‫כאשר הצדדים נמצאים בלחץ פסיכולוגי כבד‪ .‬וכמובן לשמחת עו"ד הליך זה מיקר את התהליך‪.‬‬
‫פרופ' שאווה אומר שמרוץ הסמכויות נותן יתרון לזריז ולחוטא‪ .‬ומשיב לו ע"ז ברק בבג"צ בבלי שכך קובע‬
‫החוק‪.‬‬
‫‪ 5.9.1‬מי יחליט האם תביעת הבעל כנה‪.‬‬
‫אם ביד"ר יחליט ‪ -‬בוודאי תשובתו תהיה שהתביעה כנה‪.‬‬
‫אם ביהמ"ש יחליט ‪ -‬בוודאי תשובתו תהיה שהתביעה איננה כנה‪.‬‬
‫מי שדן בזה הוא בג"צ פלמן‪.‬‬
‫בג"צ פלמן ‪9484100‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫ידועים בציבור במשך כ‪ 9-‬שנים‪ .‬החליטו להינשא מהסיבה שכריסה של האישה כבר בין שיניה‪.‬‬
‫כאשר הילד בגיל שלוש וחצי הבעל מגיש תב"ג בטענה שהילד לא שלו‪ .‬וכרך אל התביעה תביעת רכוש‪.‬‬
‫האישה הגישה לבית המשפט תביעת פירוק שיתוף בדירת המשפחה ובחשבון הבנק‪.‬‬
‫הבעל בבואו לביהמ"ש ביקש לדחות את תביעת האישה מהסיבה שהסמכות בעניין היא של ביד"ר‪.‬‬
‫ביהמ"ש דחה את בקשתו וטען שתביעתו בביד"ר היא איננה כנה ועניין זה הוכח ע"י שב"כ האישה שאל את‬
‫הבעל אם כל ענייני הרכוש יוסדרו האם הוא מעוניין בגט והבעל בסכלותו השיב שהוא לא חשב ע"ז‪ .‬ולכן מוכיח‬
‫ביהמ"ש שתביעתו בביד"ר איננה כנה‪.‬‬
‫בערעור למחוזי ביהמ"ש העמיד את פס"ד על כנו‪.‬‬
‫ובמקביל ביד"ר שטען שתביעת הבעל כנה המשיך לדון בתיק וקבע חלוקת רכוש וכו'‪.‬‬
‫האישה ערערה לבה"ד הגדול שאמר שאכן תביעת הבעל כנה‪.‬‬
‫שני פסקי הדין של בה"ד הגדול ובהמ"ש המחוזי התנגשו בהוצל"פ ולכן האישה עותרת לבג"צ‪.‬‬
‫ואומרת השופטת בייניש שלגבי שאלת הכנות שתי הערכאות (בה"ד ‪ -‬ביהמ"ש) יכולות להכריע‪ .‬ומי שהכריע‬
‫ראשון שהתביעה כנה הוא זה הקובע‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ובמקרה דנן מאחר שביהמ"ש הוא הראשון שקבע שהתביעה איננה כנה הולכים בתר החלטתו‪.‬‬
‫ואולם אומרת בייניש שאם יתברר שהיה מחטף ‪,‬נתונה הסמכות לערכאה השנייה להחליט שמדובר במחטף ואז‬
‫היא זו שקובעת‪.‬‬
‫אמירתה של בייניש פותחת מרוץ חדש ‪ -‬ויקרא שמו בישראל "מרוץ החלטות"‪ .‬בו אנו אצים רצים לביהמ"ש או‬
‫לבה"ד שיחליט האם תביעת הבעל כנה‪.‬‬
‫הבעייתיות שמרוץ החלטות יכול לגרום ‪ -‬היא בכך שהוא יפגע בעקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות‪ ,‬ופוגע גם‬
‫באיכות ההנמקה וכיו"ב‪.‬‬
‫ולכן הפתרון הוא להגביל מרוץ זה למקרים חריגים ומיוחדים‪.‬‬
‫כגון‪:‬‬
‫עמ' פלונית נ' פלוני ‪451103‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫ביד"ר החליט שהתב"ג של הבעל היא כנה ואמיתית ולכן הוא קונה סמכות בעניינו‪.‬‬
‫האישה פונה לביהמ"ש לענייני משפחה שהסכימו עם ביד"ר‪.‬‬
‫בערעור למחוזי אמר ביהמ"ש שזהו מקרה מיוחד ע"פ הנסיבות המיוחדות שהאישה הוכיחה ובכך שע"פ נסיבות‬
‫אלו מוכ ח שתביעתו של הבעל איננה כנה (חגג לה מסיבה ערב תביעת הגירושין)‪ .‬ולכן ביד"ר ביצע מחטף‬
‫והסמכות עוברת לביהמ"ש לענייני משפחה שיחליט האם התביעה כנה‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ הרציונאל של סמכות הכריכה לא התממש‪.‬‬‫ נוצר מרוץ הסמכויות‪.‬‬‫ ביהמ"ש פיתח יש מאין את המבחן המשולש בכדי לסייג את הכריכה‪.‬‬‫‪ -‬הערכאה הראשונה מחליטה האם התביעה כנה ‪ -‬אא"כ יש טעם מיוחד ‪ -‬הבעייתיות היא מרוץ ההחלטות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫סע' ‪ 8‬לחשבד"ר‪.‬‬
‫סע' ‪ 8‬לחשבד"ר אומר "בענייני המעמד האישי של יהודים כמפורט בס' ‪ 51‬לדהו"מ‪ ,‬או בפקודת הירושה אשר‬
‫בהם אין לבית דין רבני שיפוט ייחודי לפי חוק זה יהיה לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים‬
‫בדבר הביעו הסכמתם לכך"‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫אופי הסמכות‪.‬‬
‫הנושאים שבהם הסכמת הצדדים תקנה סמכות לביד"ר הם ענייני המעמד האישי ע"פ הפירוט הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬מזונות קטין‪.‬‬
‫ע"פ דברי השופט זוסמן בפס"ד שרגאי שבתביעת מזונות עצמאית הדרך היחידה שביד"ר יקנה סמכות תהיה‬
‫"בהסכמה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפוטרופסות‪.‬‬
‫הסמכות בענייני אפוטרופסות לביד"ר תהיה באחת משתי הצורות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬כריכה ‪ -‬באופן שכרכו אותה לתב"ג‪.‬‬
‫‪ .1‬הסכמה ‪ -‬כאשר שני הצדדים מסכימים ‪ -‬וזוהי האפשרות המועדפת מאחר שהיא איננה חייבת להיות כרוכה‬
‫(ללא תב"ג)‪.‬‬
‫ג‪ .‬רכוש‪.‬‬
‫לאחר פס"ד סידיס בהם ענייני הרכוש הוצאו מן המעמד האישי הרי שביד"ר אינו יכול לדון אפי' בהסכמה‬
‫בעייני רכוש‪ .‬והדרך היחידה היא ע"י כריכה לתב"ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬ענייני ניו"ג שלא נכנסים תחת סע' ‪ 1‬לחשבד"ר‪.‬‬
‫דהיינו כאשר אין לביד"ר סמכות לדון בנושאי גירושין‪.‬‬
‫בג"צ גורדון ‪10141‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני זוג יהודים נישאו בחו"ל היא אזרחית ותושבת ישראל הוא אזרח ותושב אנגליה‪ .‬האישה הגישה בחו"ל תב"ג‬
‫ומנגד הוא הגיש בביד"ר תביעה לשל"ב והוסיף לבקש מביד"ר שיורו לאישה לא לפתוח הליכים בחו"ל‪.‬‬
‫האישה טוענת ובצדק שאין לביד"ר סמכות לדון בתיק מאחר שהבעל איננו אזרח המדינה‪.‬‬
‫ואכן בה"ד האזורי הסכים שאין בסמכותו לדון בעניין‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫בערעור לגדול אומר בה"ד שיש לביד"ר סמכות ולכן האישה עותרת לבג"צ‪.‬‬
‫וטוען ב"כ הגבר שהאישה מאחר והיא תושבת ישראל‪ ,‬מוקנית לביד"ר סמכות לדון בענייניה‪ ,‬והגבר מאחר‬
‫שהוא איננו תושב ואולם הוא מסכים לדון בביד"ר ‪ -‬ביד"ר יקנה לגביו סמכות דרך סע' ‪.9‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שאין מדובר בהסכמת שני הצדדים ולכן אין לביד"ר סמכות לדון בתיק זה‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬שני תיירים שאינם אזרחי ותושבי המדינה מסכימים להתדיין בביד"ר האם זה אפשרי?‬
‫יש בעניין זה שתי פרשנויות של פרופ' שאוה‪.‬‬
‫‪ 1.1.1.1‬פרשנות צרה‪.‬‬
‫היא הפרשנות של סע' ‪ 9‬לחשבד"ר האומר "אשר אין לבית דין רבני שיפוט ייחודי לפי חוק זה"‪ .‬ולכן בעניין‬
‫ניו"ג שבהם יש לביד"ר סמכות שיפוט ייחודית לא ניתן להגיע להתדיין בביד"ר גם כאשר מדובר באנשים שלא‬
‫עומדים בתנאי סע' ‪ 1‬בהסכמה‪.‬‬
‫ואולם במזונות ואפוטרופסות שאין בהם סמכות שיפוט "ייחודית" לביד"ר‪ ,‬יש לביד"ר סמכות לדון בהסכמה‪.‬‬
‫‪ 1.1.1.1‬פרשנות רחבה‪.‬‬
‫ע"פ פרשנות זו כל מקרה יידון לגופו‪ .‬ולכן בעניינינו כאשר מדובר בזוג תיירים שבהם אין לביד"ר סמכות שיפוט‬
‫מאחר שהם תיירים או אז מתקיימים תנאי סעי' ‪ 9‬שבהם ניתן לבוא ולדון בהסכמה בבית הדין‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫זוגות מעורבים‪.‬‬
‫לאור הפרשנות הרחבה פרופ' שאוה בדק ומצא שביד"ר מגרש זוגות מעורבים (הסיבה שהם פונים לביד"ר היא‬
‫מאחר שהאינטרס של ביד"ר היא לגרש אותם ומיד ולכן אנשים הרוצים להתגרש בהליך מהיר היו פונים לביד"ר)‪.‬‬
‫הבעייתיות בכך שביד"ר מגרש זוגות מעורבים היא כאשר מדובר בזוג מעורב יהודי ומוסלמי‪ .‬וכידוע שע"פ הדת‬
‫היהודית מחד גיסא הם אינם נשואים‪ .‬ואילו ע"פ הדת המוסלמית מאידך הם נחשבים לנשואים מאחר‬
‫שהיהודים נחשבים לעם הספר‪ .‬ולכן זוג מעורב שכזה ע"פ הדת המוסלמית יאשם בביגמיה‪.‬‬
‫בג"צ סרגובי נ' ביד"ר ומנהל האוכלוסין ‪.8441181‬‬
‫הבעייתיות שבוארה לעיל הפריעה לעו"ד סרגובי שפנה לבג"צ שעסק בעניין במשך כעשר שנים ובשנת ‪2114‬‬
‫השופט ברק צמצם את סמכות ביד"ר ופסק שע"פ מה שנאמר בסעי' שרק ענייני המעמד האישי של "יהודים"‬
‫ולכן זוגות מעורבים אינם יכולים לחסות תחת צילו של סע' ‪ 9‬ואפי' כשהם מסכימים‪.‬‬
‫(למעשה הפתרון למצב זה הוא להוריד הנחיה למשרד הפנים שלא ירשום זוגות מעורבים שהתגרשו בביד"ר כגרושים)‪.‬‬
‫‪ 1.1.3‬אופי ההסכמה‪.‬‬
‫האם הסכמת הצדדים להתדיין בביד"ר צריכה להיות במפורש וששניהם יאמרו שהם מסכימים?‬
‫בג"צ הספל ‪141141‬‬
‫אומר השופט ויתקון שגם הסכמה שבשתיקה תחשב כהסכמה‪.‬‬
‫הסכמה זו צריך שתעשה ע"פ מה שנאמר בסע' ‪(15‬ד)(‪ )4‬לח"י השפיטה שבהם המבקש לא עורר את שאלת‬
‫הסמכות בהזדמנות הראשונה שנקרתה לפניו‪.‬‬
‫ולכן כאשר בני זוג באים להתדיין בביד"ר והאישה משיבה בטוב טעם על טענות הבעל הרי שבכך היא קיבלה‬
‫מבלי משים את סמכות ביד"ר‪.‬‬
‫‪ 1.1.3.1‬אופן ההתרה של זוגות מעורבים‬
‫סימן ‪ 55‬לדבר המלך במועצה בא"י אומר שכאשר ישנם בני זוג מעורבים מעדות דתיות "מוכרות" (שיש להם‬
‫בי"ד דתי בארץ)‪ .‬יפנו בני הזוג לנשיא ביהמ"ש העליון שיכריע לאיזה בית דין יש סמכות לדון בענייניהם או‬
‫שייתן את הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫א"כ לנשיא ביהמ"ש העליון יש ג' אפשרויות בדבר‪:‬‬
‫א‪ .‬ביה"ד ‪ = X‬גבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביה"ד ‪ = X‬אישה‪.‬‬
‫‪ .3‬בית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫ע"פ סימן ‪ 44‬לדהו"מ כאשר יש בני זוג מעורבים ויש הסכמה בניהם הרי שהם יכולים לפנות ישירות לבית‬
‫המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫‪ 1.1.3.1.1‬התרת נישואין של זוגות מעורבים‬
‫בעניין זה ישנו חוק מיוחד הנקרא "חוק השיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) התשכ"ט ‪.1949‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 08‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫סע' ‪(1‬א) לחוק מחיל את סמכות בית המשפט לענייני משפחה להתיר נישואין של זוגות מעורבים‪.‬‬
‫סע' ‪(1‬ב) אינו מחיל חוק זה כאשר שני בני הזוג הם מאותה דת‪.‬‬
‫סע' ‪(3‬א)(‪ )1‬נותן שתי אפשרויות להתרת נישואין של זוגות מעורבים‪:‬‬
‫א‪ .‬בהסכמה ‪ -‬הפרוצדורה קלה ופונים לביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלא בהסכמה ‪ -‬מגישים כתב הגנה‪ ,‬פרוצדורה ארוכה‪ ,‬ופונים לבתי הדין הדתיים הרלוונטיים בשאלה האם‬
‫בני זוג אלו צריכים לעבור אצלם טקס גירושין‪.‬‬
‫הדין שיחול בהתרת נישואין אלו הוא ע"פ סע' ‪ 5‬לחוק התרת נישואין של זוגות מעורבים באחת מן האפשרויות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג‪.‬‬
‫‪ .2‬הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג‪.‬‬
‫‪ .3‬הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג‪.‬‬
‫‪ .4‬הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין ‪ -‬ולכן כאשר הם נישאו בקפריסין תישלח חוו"ד של עסוק בתחום איך‬
‫הם אמורים להתיר את נישואיהם‪.‬‬
‫סע' ‪ )1( 5‬כאשר ישנה הסכמה אין צורך לברר מה הדין ורשאי ביהמ"ש לפסוק שנישואיהם מותרים‬
‫‪ 1.1.4‬סיכום ביניים‪:‬‬
‫סע' ‪ 8‬מדבר על נמכ"א ובהסכמה‪.‬‬
‫ניו"ג ‪ -‬פרשנות צרה ורחבה‪.‬‬
‫זוגות מעורבים ‪ -‬פס"ד סרגובי‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫סמכות שיפוט נמשכת‪.‬‬
‫עד עתה בוארו הדלתות בהם ניתן להיכנס לביד"ר והם הדלתות המרכזיות ‪ -‬סעיפים‪4 - 4 - 3 - 1 :‬א ‪.8 -‬‬
‫ואולם ישנה דלת צדדית נוספת בה בה"ד דן בדברים שלא מגיעים דרך הדלתות הישירות‪.‬‬
‫דלת הסמכות הנמשכת ניתן להיכנס דרכה רק כאשר נכנסנו דרך דלת ראשית ונולד נושא חדש שאז יש לביד"ר‬
‫סמכות לדון בו‪.‬‬
‫סמכות נמשכת היא יצירה פסיקתית שהתפתחה והיא חלק מעקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות‪.‬‬
‫ולכן כאשר תובעים מזונות ילדים‪:‬‬
‫תביעה ראשונה ‪ -‬דרך סע' ‪ 9‬בהסכמה בלבד‪.‬‬
‫תביעה שניה ‪ -‬דרך הסמכות הנמשכת‪.‬‬
‫וכן כאשר האישה פותחת דיון בביד"ר בענייני מזונות אישה הבעל יכול לתבוע הפחתת מזונות אלו דרך הסמכות‬
‫הנמשכת כאשר שונו הנסיבות‪.‬‬
‫א"כ לסיכום‪ :‬בתביעה ראשונה נבחן את כל הדלתות המקוריות‪ .‬ובתביעה שניה נוספת דלת הסמכות הנמשכת‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬דיון עתידי לאחר הסכם הגירושין‪.‬‬
‫בג"צ סימה אמיר ‪9139103‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫הסכם גירושין בין צדדים שאושר בביד"ר ובו הוסכם שמזונות הילדים יהיו נמוכים ובתמורה מחצית הדירה של‬
‫הבעל תועבר לחזקת האישה‪.‬‬
‫כמו"כ סוכם שהאישה לא תתבע הגדלת מזונות ילדים ואם היא תתבע מחצית הדירה של הבעל תחזור לרשותו‪.‬‬
‫וכמו"כ סוכם שכל דיון עתידי יתקיים בביד"ר‪.‬‬
‫האישה תבעה בביד"ר פעמיים הגדלת מזונות ילדיה ונדחתה‪.‬‬
‫ובפעם השלישית היא פנתה לבית המשפט בטענה שעולליה תובעים בשם עצמם הגדלת מזונותיהם‪ .‬ואכן בית‬
‫המשפט הגדיל לה את המזונות‪.‬‬
‫הבעל תבע בביד"ר את מחצית הדירה שניתנה לה האישה פנתה לבג"צ בטענה לחוסר סמכות‪.‬‬
‫ב"כ ביד"ר דן בעניין באיזה דלת הבעל יכול להיכנס לביד"ר‬
‫ע"פ סע' ‪ - 1‬לא מדובר בניו"ג‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 07‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫סע' ‪ - 4‬לא מדובר במזונות אישה‪.‬‬
‫סע' ‪ - 3‬אין תב"ג‪.‬‬
‫סע' ‪ - 8‬ענייני רכוש אינם חלק מענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫סמכות נמשכת בג' אפשרויות‪:‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬לא שייך‪.‬‬
‫החזקת ילדים ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬כאן טען נציג ביד"ר שמאחר שמדובר במזונות ילדים יש לביד"ר סמכות‬
‫ובזה אמר בג"צ שאין קשר בין תביעת מחצית הדירה למזונות הילדים‪.‬‬
‫ולכן טען נציג ביד"ר שהרי ע"פ ההסכם של הצדדים שבו נאמר שכל דיון עתידי יהיה בביד"ר זהו סוג של הסכם‬
‫בוררות שהצדדים קבלו עליהם את סמכות ביד"ר‪.‬‬
‫והשופטת פרוקצ'יה דוחה את דברי נציג ביד"ר בשני מישורים‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נאמר בהסכם במפורש שלביד"ר ניתנת סמכות בורר‪.‬‬
‫ב‪ .‬גם אם ייקבע במפורש שביד"ר הוא הבורר ‪ -‬אין ביד"ר יכול לשמש בורר מאחר שהוא ערכאה מוסמכת ע"פ‬
‫חוק‪ ,‬ומוסמך להפעיל סמכויות שניתנו לו וענייני רכוש הם לא מסמכויותיו ולכן אין הוא יכול לדון בהם‪.‬‬
‫ומוסיפה פרוקצ'יה שבכלל אין לביד"ר סמכות לעסוק בדיני ממונות כלל וכלל‪ ,‬וגם כאשר הצדדים מסכימים‬
‫שהוא ישמש כבורר‪.‬‬
‫החלטה זו של פרוקצ'יה טלטלה את המערכת הפוליטית‪ ,‬ולכן מאז הגופים הדתיים מנסים דרך המגרש הפוליטי‬
‫להקנות לביד"ר סמכות חוקית לעסוק בדיני ממונות‪ ,‬ובמיוחד בעניינים עתידיים השייכים בגט‪.‬‬
‫ואולם למעשה ביד"ר ממשיכים לדון בדיני ממונות ומסתמכים על כך שדבריה של פרוקצ'יה היו באמרת אגב‬
‫ולכן הם אינם מחייבים את ביד"ר‪.‬‬
‫הבעייתיות בהלכת סימה עמיר ובדבריה של פרוקצ'יה היא שכאשר האישה תובעת הגדלת מזונות הבעל טוען‬
‫שהגט מוטעה מאחר שהוא אומר שהוא נתן את הגט רק על סמך שהאישה לא תתבע מזונות‪.‬‬
‫ואכן היה מקרה בו בי"ד ביטל גט והוציא הוראה לביד"ר לבטל את הגט‪ .‬ואישה זו הייתה נשואה ובהריון‬
‫וממילא הילד יהיה ממזר!!! עניין זה נמצא על שולחנו של נשיא בה"ד הגדול הרב עמאר ומחכה להכרעה‪.‬‬
‫זהו הקונפליקט הרגיש ביותר בדיני המשפחה ‪ -‬ואכן עלתה הצעה שרק בי"ד מיוחד יכול לבטל גט‪ .‬ואולם‬
‫העניין תלוי ועומד‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫סיכום סופי‪:‬‬
‫בתביעה ראשונה בבי"ד ‪ -‬נבחן את אפשרויות הכניסה דרך הדלתות הראשיות ‪ -‬סע'‪ .9 - 4 - 3 - 1 :‬לחשבד"ר‬
‫(סמכות ראשונית מקורית)‪.‬‬
‫בתביעה שניה בבי"ד באותו נושא ‪ -‬נבחן את הדופן השנייה האם כבר נידון העניין (סמכות נמשכת)‪ .‬ואכן אם‬
‫ביד"ר "דן ופסק" ע"י עיון בחומר ושמיעת חוו"ד אפי' בתביעת הגדלת מזונות אנו "נכריח את הילד" לחזור‬
‫לאותה ערכאה במקרה של שינוי נסיבות מהותי‪ ,‬ובנושאים מתמשכים קרי מזונות (אישה וילדים) והחזקת‬
‫ילדים‪ .‬ואולם אם זו הייתה חתימה בעלמא (כמו במקרה סימה עמיר) ניתן לתבוע בבית משפט‪ .‬המניע לכך תהיה‬
‫תביעה של הבעל לגט מוטעה‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 09‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫טבלת סיכום לדלתות ביד"ר‬
‫‪4‬‬
‫הדלתות לביד"ר‬
‫דלת צדדית‬
‫תביעה‬
‫הדלתות המרכזיות‪ -‬תביעה ראשונה‬
‫שניה‬
‫מבחן משולש‬
‫אמרת אגב‬
‫פרוקצ'יה‬
‫סמכות‬
‫נמשכת‬
‫תביעה שנייה‬
‫מזונות‬
‫החזקה‬
‫דן ופסק‬
‫זיקה‬
‫סע' ‪8‬‬
‫סע' ‪ 4‬א‬
‫ענייני מ"א‬‫יהודים‬‫‪-‬בהסכמה‬
‫נישואין כדמו"י‬‫זיקות חלשות‬‫‪-‬ללא כתובה‬
‫‪9‬‬
‫‪9.1‬‬
‫סע' ‪4‬‬
‫אישה‬‫‪-‬יהודים‬
‫סע' ‪ – 3‬כריכה‬
‫תב"ג‬
‫סע' ‪1‬‬
‫‪ 4‬תנאים‪:‬‬
‫ניו"ג‬‫יהודים‬‫אזרחים‬‫‪-‬בישראל‬
‫ביהמ"ש לענייני משפחה‬
‫רקע‪.‬‬
‫חוק בתהמ"ש לענייני משפחה נחקק בשנת ‪ 1885‬והוא מסדיר את כל ענייני המשפחה למקום אחד‪.‬‬
‫חוק זה נתן תרומה אדירה לתחום דיני המשפחה מאחר שעד אז היו שני פיצולים‪ :‬הן בסוג הערכאה ‪ -‬אזרחי ‪-‬‬
‫ביד"ר‪ .‬והן בתוך הערכאה האזרחית שתיק משפחתי היה מתפצל בו לביהמ"ש לנוער (בענייני ילדים)‪ .‬ביהמ"ש‬
‫השלום (שאר עניינים)‪ .‬ביהמ"ש מחוזי (עניינים שבסמכותו)‪.‬‬
‫ואכן התכנסה לשם כך וועדת שיינבוים מתוך הבנה שחסרונותיו של פיצול הדין הם כבירות מאחר שמדובר‬
‫בהעסקת מס' רב יותר של שופטים ‪ -‬הגדלת הוצאות משפטיות ‪ -‬פתרונות לא גלובליים ‪ -‬סדרי דין וראיות‬
‫נוקשות ‪ -‬ופגיעה בפרטיות‪ .‬ולכן הם המליצו להקים בית משפט אזרחי שלתוכו יתנקזו כל הסמכויות‬
‫הרלוונטיות בדיני המשפחה‪.‬‬
‫ע"י חקיקת חוק בתי המשפט לענייני משפחה המחוקק רצה להסדיר שני דברים‪:‬‬
‫א‪ .‬ריכוז כל התביעות ‪.one Family - one Judge‬‬
‫ב‪ .‬גישה שונה (יבואר בהמשך)‪.‬‬
‫ואולם החוק לא קיבל את כל המלצות וועדת שיינבוים‪ ,‬מאחר שהם המליצו שבתי המשפט לענייני משפחה יהיו‬
‫בדרגת בית משפט מחוזי‪ .‬ומשיקולי עלות החוק קבע שהם בדרגת בית משפט שלום‪ .‬ובשל כך הערעור הוא‬
‫למחוזי ואז נוצר מצב בו הערעור לביהמ"ש העליון הוא ברשות ורוב הבקשות לרע"א נדחות ואין תקדים מחייב‬
‫בהלכות מחוזי}‪.‬‬
‫א"כ השוני הוא באופי השופטים שבערכאה ע"פ מה שנאמר בסע' ‪(2‬ב) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫‪9.1‬‬
‫מטרות החוק‪.‬‬
‫הדגש בחוק זה הוא על פתרון הסכסוך הכללי בדרך של פישור וייעוץ ע"פ האמור בתקנה ‪ 159‬כ"ז לתקנות סדר‬
‫הדין האזרחי‪.‬‬
‫‪ 9.1.1‬יחידת סיוע‪.‬‬
‫במסגרת הקמתו של ביהמ"ש לענייני משפחה הוקמו יחידות סיוע בהם יושבים עובדים סוציאליים והם מייעצים‬
‫לבתי המשפט ומסייעים לבני הזוג הבאים בשעריו‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫תק' ‪ 150‬יט לתקסד"א מפנה את הבאים לפניו ליחידת הסיוע בכדי שתתן להם שירותי אבחון יעוץ או טיפול‬
‫בענייני משפחה‪.‬‬
‫תק' ‪ 159‬כ (א) לתקסד"א אומרת "בן זוג רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך עם בן זוגו ולהפניה‬
‫ליחידת הסיוע‪.‬‬
‫(ב) בקשה ליישוב סכסוך תוגש ע"פ טופס ‪ 24‬ב' ויצורף לה טופס ‪ 24‬א' מאומת בתצהיר‪.‬‬
‫טופס ‪ 24‬ב' הוא בקשה ליישוב סכסוך בו הצדדים פונים ליחידת הסיוע שתסייע להם ליישב את סכסוכם‪.‬‬
‫הניסוח בטופס ‪ 11‬הוא רך ואיננו מתלהם‪.‬‬
‫ועולה השאלה האם פניה לבקשה ליישוב סכסוך קונה סמכות לבית המשפט? וכמו"כ האם אין חשש בעקבות‬
‫בקשה טקטית זו שהצד השני ירוץ לביד"ר בכדי לקנות סמכות?‬
‫תקנה ‪ 159‬כ (ג) לתקסד"א אומרת "הגשת בקשה לישוב סכסוך תיחשב להגשת תובענה נגד בן הזוג האחר בכל‬
‫העניינים המפורטים בתקנה ‪ 159‬ז (‪ )1‬עד (‪ )3‬ובלבד שהעניין נובע מהקשר שביניהם כבני זוג"‪.‬‬
‫עניינים אלו הם ‪ -‬תובענה כספית או רכוש ‪ -‬מזונות מדור ‪ -‬בעניין קטין לגבי משמורת חינוך ביקור וכו'‪.‬‬
‫וא"כ תקנה זו אומרת שהגשת בקשה ליישוב סכסוך מקנה סמכות לבית המשפט ומנגד מאחר שהנוסח שלה רך‬
‫היא מרגיעה את המערכת‪.‬‬
‫תקנה ‪ 159‬כא (א) אומרת סירב בן הזוג האחר להופיע בפני יחידת הסיוע ‪ ..‬יורה ביהמ"ש על חידוש ההליכים‬
‫בפניו‪ ,‬הייתה ההפניה ליחידת הסיוע ע"פ בקשה לישוב סכסוך יורה ביהמ"ש לבן הזוג שהגיש את הבקשה‬
‫להגיש כתב תביעה תוך ‪ 30‬יום‪..‬‬
‫(ב) "הוגש לבית המשפט כתב תביעה כאמור יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ‪ -‬לא‬
‫הוגש כתב תביעה תימחק הבקשה"‪.‬‬
‫‪ 9.1.1.1‬האם בקשה זו לישוב הסכסוך בבית המשפט קונה סמכות?‬
‫ישנם שתי דעות בעניין‪.‬‬
‫השופט גייפמן אומר שתקנות סדרי הדין גוברות על סמכות ביד"ר ולכן הסמכות תהיה לבית המשפט‪.‬‬
‫פרופ' שאוה אומר ‪ -‬מאחר שבקשה לישוב סכסוך כמוה כתביעת של"ב שנמצאת בסמכותו של ביד"ר וא"כ לא‬
‫ניתן ליטול סמכות חוקית של ביד"ר ע"י חקיקת משנה (תקנות)‪ .‬ויתרה מכך שהרי סע' ‪ 3‬לחשבד"ר מקנה‬
‫לביד"ר סמכות בכריכה לתביעת גירושין ואיך תבאנה תקנות שהם חקיקת משנה ותדחנה את החקיקה‬
‫הראשית‪.‬‬
‫ומאז יש שופטים שפוסקים כגייפמן ויש שפוסקים כשאווה‪ .‬עד שעניין זה הגיע לבג"צ‪.‬‬
‫בג"צ פלוני נ' בה"ד הגדול ‪8934101‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫האישה הגישה בקשה ליישוב סכסוך והגבר באותו יום הגיש תביעת גירושין לביד"ר ששעת התביעה איננה‬
‫ברורה‪ .‬מי מבין שתי הסמכויות גוברת‪.‬‬
‫ואומרת השופטת בייניש (כדרכה בקודש) שמאחר ובאותו מקרה הגבר מסיבותיו שלו הגיש את תביעת הרכוש‬
‫בבית המשפט הסמכות תינתן לבית המשפט‪.‬‬
‫ואולם מה עושים בפועל האם ניתן להשתמש בבקשה לישוב סכסוך בכדי לתפוס סמכות‪.‬‬
‫עניין זה שב ובא לבה"ד הגדול לערעורים בי‪-‬ם‪.‬‬
‫ביד"ר הגדול תיק ‪ )4104( 4190-11-1‬פלונית נ' פלוני‪.‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫האישה הגישה בקשה לישוב סכסוך והבעל רץ לביד"ר והאישה טענה שכבר תפסה סמכות ע"י בקשתה‪.‬‬
‫ואמר הדיין הרב דייכובסקי ע"פ דברי שאוה שמאחר שביד"ר הוא ערכאה שיפוטית והתקנות לישוב סכסוך‬
‫נתקנו רק לבתי המשפט ‪,‬יתכבד שר המשפטים ויתקין תקנות‪ ,‬בהם גם בביד"ר יהיה ניתן להגיש בקשה לישוב‬
‫סכסוך‪.‬‬
‫ומוסיף ואומר שגם אילולי התקנות היו תקפות‪ ,‬מה עם כנות התביעה? שהרי כל רצונה של האישה הוא לתבוע‬
‫סמכות‪ ,‬ולכן מסקנות אלו מובילים אותו להרהורים נוגים שכל מטרת התקנת התקנות הייתה בכדי ליטול‬
‫סמכויות מביד"ר שמוקנות לו ע"פ חוק "ולכן התקנות בטלות"‪.‬‬
‫עניין זה התגלגל עד שניתן פס"ד הבא‪:‬‬
‫בג"צ פלונית נ' ביה"ד הגדול ‪5819104‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫אומרת השופטת בייניש (הרכב של תשעה שופטים) שתקנות התקסד"א הותקנו כדין‪ .‬אלא שיש להגיש את‬
‫הבקשה בכנות כאשר ע"פ בג"צ פלמן שתי הערכאות מוסמכות לדון ולבחון אם כנות הבקשה לישוב הסכסוך‪.‬‬
‫ומי שמחליט הוא הערכאה הראשונה עד שהשנייה תחליט שבוצע מחטף ותחליט בעצמה‪.‬‬
‫וא"כ ע"פ פס"ד זה הדרה בעיה לדוכתא וגם מרוץ ההחלטות שב ודופק על דלתותינו בבחינות ונוסף גם הוא על‬
‫שונאינו‪.‬‬
‫ואומר ד"ר יצחק כהן שהפתרון הוא ליצור יחידות סיוע שוות גם בבהמ"ש וגם בביד"ר‪.‬‬
‫‪ 9.1.1‬קושי בהשגת ראיות‪.‬‬
‫ישנו מאפיין נוסף של בהמ"ש לענייני משפחה שישנו קושי בהשגת ראיות מכמה סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬סכסוכי משפחה אינם מתועדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקרובים אינם מוכנים להעיד לטובת אחד הצדדים‪.‬‬
‫ולכן יש את סע' ‪ 9‬לחוק בית המשפט לענייני משפחה המאפשר לסטות מסדרי הדין המקובלים ולקבל עדויות‬
‫מקטין ומשמועה וכו'‪.‬‬
‫זהו חלק מן האופי האינקוויזיטורי שבו השופט מתערב בהליך‪ ,‬בניגוד לשיטה האדוורסרית הנהוגה בשיטת‬
‫המשפט הישראלי (כך גם נהוג בבתי הדין בבחינת "את פתח לו")‪.‬‬
‫אישור הסכמים‪.‬‬
‫‪9.3‬‬
‫בדין האזרחי כאשר שני בעלי עסקים מגיעים לפשרה ביניהם לאחר סכסוך אין הם יכולים לבוא לבית המשפט‬
‫בכדי שיאשר את הסכם הפשרה‪ ,‬שהרי בית המשפט אינו מוכר כגוף העוסק בפשרות‪ .‬הצורה שניתן לאשרר פס"ד‬
‫זה היא ע"י הגשת תביעה נגד אחד הצדדים‪ ,‬או אז מציגים לשופט את הסכם הפשרה‪ ,‬והוא נותן לו תוקף של‬
‫פס"ד‪.‬‬
‫לא כך הדבר בדיני משפחה‪ ,‬שבה המערכת רוצה להקל על בני הזוג‪ ,‬ובמקום שיגישו תביעה האחד נגד האחרת‬
‫הרי שהם יכולים לבוא לפני שופט ולקבל תוקף להסכם שלהם‪.‬‬
‫עניין זה עולה מסע' ‪( 3‬ג) לחוק בתי המשפט האומר שהסכם זה צריך שיהיה בפני הצדדים‪ ,‬ובכך השופט יתרשם‬
‫שאכן הסכם זה נעשה ללא כפיה ומהסכמה חופשית‪ ,‬ויתרה מכך השופט מברר ששני הצדדים מבינים את‬
‫ההשלכות של ההסכם שהם חתמו עליו‪.‬‬
‫כאשר השופט מאשר את הסכם הפשרה של הצדדים לא תמיד הוא נותן להסכם זה תוקף של פס"ד והנ"מ לכך‬
‫היא לאופן מימוש ההסכם‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הסכם בו הבעל מתחייב לאשתו דמי כיס בסך ‪ .₪ 2,111‬כאשר הסכם זה איננו מתממש על האישה‬
‫להגיש תביעה לאישור הסכם זה כפס"ד‪ ,‬ובכך יהא יכולה לפנות להוצל"פ שיגבו את הכסף מן הבעל‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬כאשר שופט אזרחי מאשר פס"ד הוא שולח אותו לצדדים ובזה חלקו נגמר‪ .‬וכאשר הסכם זה מופר‬
‫הצד התובע פונה להוצל"פ שיממש את הפס"ד‪.‬‬
‫לא כך בבתי המשפט לענייני משפחה בהם המחוקק נתן לשופט (ע"פ סע' ‪ 4‬לחוק) סמכויות הוצל"פ לתת‬
‫הוראות ביצוע על התיק הרלוונטי‪.‬‬
‫צריך לציין שהסכם ממון לאחר נישואין "חייב" אשור ע"י שופט או ביד"ר‪ .‬ואולם הסכם ממון לפני הנישואין די‬
‫לו באישור נוטריון‪.‬‬
‫דיון בדלתיים סגורות‪.‬‬
‫‪9.4‬‬
‫ישנו כלל העולה מסע' ‪ 19‬לחוק בתי המשפט הקובע את פומביות הדיון ‪,‬ושכל דיון יתקיים בדלתיים פתוחות‪.‬‬
‫לא כך בבית המשפט לענייני משפחה בו ברירת המחדל היא דיון בדלתיים סגורות (כפי שעולה מסע' ‪ 49‬ה' לחוק‬
‫בתי המשפט)‪.‬‬
‫התוצאה לכך היא שרק כעשר אחוז מן התיקים בענייני משפחה מפורסמים‪.‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סיכום ביניים‪:‬‬
‫חוק בתי המשפט לענייני משפחה עוסק רק בסדרי דין ואין בו מילה וחצי מילה על צורת הדין‪.‬‬
‫חוק זה מקנה גמישות בסדרי דין וראיות‪.‬‬
‫יחידות סיוע הפועלות בצד בית המשפט‪.‬‬
‫בקשה לישוב סכסוך‪.‬‬
‫אישור הסכמים ללא תביעה‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪9.1‬‬
‫סמכותו העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫סע' ‪ 3‬לחוק בית המשפט לענייני משפחה אומר שכל פירוט עילות סעיף ‪ 1‬יידונו בבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫‪9.1.1‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק מתחלק לג' חלקים‪:‬‬
‫א‪ .‬סע' ‪ )1( 1‬אומר "ענייני משפחה ‪ -‬תובענה בענייני המעמד האישי‪ ."...‬מעמד אישי היינו נמכ"א‪( .‬ניו"ג‬
‫שכתוב כאן היינו ניו"ג של זוגות מעורבים שבהם יש סמכות לבית המשפט לענייני משפחה)‪.‬‬
‫(‪" )3‬תובענה למזונות או מדור" ‪ -‬ללא הגבלה בשונה מביד"ר‪.‬‬
‫(‪ )4‬תובענה לאבהות או לאמהות‪.‬‬
‫(‪ )1‬תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף‪...‬‬
‫ב‪ .‬סע' ‪ )4( 1‬מפרט כ‪ 11-‬חוקים שכל תובענה בהם הולכת לבית המשפט לענייני משפחה (בעבר הם היו פזורים בין‬
‫כל הערכאות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬סע' ‪ )2( 1‬אומר תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו "שעילתה סכסוך בתוך‬
‫המשפחה" יהא נושאה או שוויה אשר יהא‪:‬‬
‫(א) ‪ -‬בן זוגו לרבות הידועה בציבור כאשתו בן זוגו לשעבר וכו'‪.‬‬
‫(ב) ‪ -‬ילדו לרבות ילדו של בן זוגו‪.‬‬
‫(ג) ‪ -‬הוריו‪ ,‬הורי בן זוגו או בני זוגם‪.‬‬
‫(ד) ‪ -‬נכדו‪.‬‬
‫(ה) ‪ -‬הורי הוריו‪.‬‬
‫(ו) ‪ -‬אחיו ואחיותיו ‪ -‬שלו ושל בן זוגו‪.‬‬
‫ונשאלת השאלה האם כל סכסוך בתוך המשפחה שייך בסע' זה לבית המשפט לענייני משפחה?‬
‫וא"כ נראה שכל סכסוך באחד מענפי המשפחה הרחבים בכל נושא שיהיה ידון בבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫(ואכן בהצעת החוק נאמר "תובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה")‪.‬‬
‫ואולם על פניו כל סכסוך יהא שוויו אשר יהיה‪ ,‬ידון בבית המשפט לענייני משפחה ועל אף שסמכותו היא‬
‫כסמכות בית משפט השלום המוגבלת לשניים וחצי מליון ש"ח‪.‬‬
‫פס"ד שטפל בבעייתיות זו הוא פס"ד חבס‪.‬‬
‫רע"א חבס ‪1559188‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אב ובנו בעלי חברות שמונו לדירקטורים בחברה שלהם‪ .‬לימים הבן יצא לחו"ל‪ ,‬וכשחזר הוא מצא שהוא הועבר‬
‫ממשרתו כדירקטור‪ .‬ולכן הוא פנה לבית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫כאשר השופט קרא את כתב התביעה וההגנה הוא החליט להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה מאחר‬
‫ש"רק" הוא יכול לדון בזה‪{.‬בין בשאר עלה שבוחשת בעניין אמא חורגת}‬
‫ועל אף שהבן הוא זה שתבע בבית המשפט המחוזי‪ ,‬האב הוא זה שערער על כך מאחר שאכן היו עוד סכסוכים‬
‫ביניהם והבן הבין שעדיף לו לבו בעניין בבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫השופט ברק קבע ג' פרמטרים שבהם יידון העניין בביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫ראשית בכל תיק ותיק שמגיע לבית המשפט הסמכות העניינית שבו נקבעת לפי הסעד‪ .‬דהיינו ע"פ מה שמבקש‬
‫התובע‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬סכסוך בין צדדים ע"ס ‪ 1‬מליון ‪ ₪‬והתובע תבע רק מחצית המיליון‪ ,‬סכסוך זה יישפט בבית משפט‬
‫השלום על אף שמהות הסכסוך היא חמישה מליון שקלים‪.‬‬
‫ואולם בדיני משפחה הסמכות העניינית תקבע ע"פ הנושא דהיינו אם הסכסוך הוא משפחתי הרי שהוא ילך‬
‫לביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫ולזה יש ג' מבחנים‪:‬‬
‫א‪ .‬ככל שיחסי המשפחה קרובים ‪ -‬או אז מדובר שיהיה בסכסוך משפחתי ‪ -‬לעניין זה סבא ונכד רחוקים יותר‬
‫מאב ונכד‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככל שמספרם של גורמים לבר משפחתיים הוא רב ‪ -‬לדוגמא‪ :‬אב ובנו שותפים במשרד ולאחר מריבה נחלק‬
‫המשרד לשניים חציו לאב וחציו לבן‪ ,‬ולכן מאחר שבסכסוך זה מעורבים אנשים חוץ משפחתיים הלכך סכסוך זה‬
‫נקרא סכסוך עסקי שיבחן ע‪,‬פ מבחן הסעד‪.‬‬
‫ג‪ .‬בין בני המשפחה קיימים קשרים עסקיים שונים ורק באחד מהם התגלע סכסוך ‪ -‬ומכך מתברר שהסכסוך‬
‫הוא סכסוך מסחרי גרידא ולא סכסוך משפחתי כולל‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫מבחן נוסף עולה מע"א חיים ‪1111188‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אם תושבת קריית יערים שמזכה את אחד מבניה באופציית בן ממשיך לשם זכאות בקרקעות וכיו"ב‪ .‬ולאחר זמן‬
‫בן אחר מציג מסמך בו האם נתנה לו את הזיכיון הנ"ל‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי החליט שההסכם עם הבן האחר בטל‪.‬‬
‫ובערעור לעליון מעלה בן זה טענה שהסמכות בעניין היא של בית המשפט לענייני משפחה (ניתן להעלות טענת‬
‫סמכות בערעור)‪.‬‬
‫ואומרת השופטת פרוקצ'יה ‪ -‬שמאחר שבמשך שנתיים התנהלה בין הצדדים תביעה עסקית לכל דבר‪ ,‬הלכך אנו‬
‫נעזרים בראיה הסובי' של הצדדים‪ .‬ומאחר שהם ראו ברוב זמנם את הסכסוך כסכסוך עסקי‪ ,‬אכן סכסוך זה‬
‫הוא עסקי וסמכותו של המחוזי רלוונטית בעניין‪.‬‬
‫העולה מן האמור מבחן רביעי לשאלת הסמכות והוא "הראיה הסובייקטיבית של הצדדים"‪.‬‬
‫‪ 9.1.1‬היכן תוכרע שאלת הסמכות ‪ -‬ועל פי מה?‬
‫הכלל בכך הוא שמי שמכריע הוא בית המשפט הראשון שפונים אליו‪ .‬ולאחר שהשופט קורא את כתב ההגנה‬
‫והתביעה הוא מחליט בשאלת הסמכות‪.‬‬
‫ואולם כאשר השופט המחוזי החליט שהסמכות היא של ביהמ"ש לענייני משפחה‪ ,‬וביהמ"ש לענייני משפחה‬
‫קובע שמדבור בסכסוך עסקי טהור‪ ,‬ולהיפך?‬
‫לעניין זה ישנו סעיף ‪ 48‬ב' לחוק בתי המשפט האומר שאפי' שהחלטה מעין זו קרתה בטעות אין לערער על‬
‫ההחלטה הראשונה והסמכות היא ע"פ מה שקבעה הערכאה הראשונה‪.‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סיכום סופי‪:‬‬
‫סעי' ‪ 1‬לחוק ביהמ"ש לע"מ מרכז את הנושאים שבהם יש סמכות שיפוט לבית משפט זה‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית היא רחבותו של סע' השיפוט מכוח סע' ‪.)2(1‬‬
‫פס"ד חבס ‪ -‬ג' פרמטרים לבחינת הסכסוך המשפחתי‪.‬‬
‫פס"ד חיים ‪ -‬פרמטר נוסף לבחינת סכסוך זה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫טבלת סיכום השוואתית בין סמכויות ביד"ר לביהמ"ש ‪ -‬והדין‬
‫סמכות ביד"ר‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫הדין‬
‫נישואין‬
‫סמכות ייחודית‬
‫סע' ‪ 1‬לחשבד"ר‬
‫אין‬
‫הדין אישי‬
‫סע' ‪ 2‬לחשבד"ר‬
‫(כמעט הלימה לדהו"מ)‬
‫גירושין‬
‫סמכות ייחודית‬
‫סע' ‪ 1‬לחשבד"ר‬
‫סמכות מקבילה‬
‫סע' ‪ 4‬לחשבד"ר‬‫ הסכמה ‪ -‬סע' ‪.9‬‬‫ כריכה ‪ -‬סע' ‪- 3‬‬‫יש לכרוך במפורש‬
‫סע' ‪ - 9‬בהסכמה‬
‫סע' ‪ - 3‬כריכה מסוג‬
‫השבה‬
‫ כריכה במפורש‬‫סמכות מקבילה‬
‫סע' ‪ - 3‬א"צ לכרוך‬
‫במפורש ‪ -‬יכרוך מעצם‬
‫טיבו וטבעו‬
‫אין‬
‫"‬
‫סע' ‪)1( 1‬‬
‫סע' ‪)3( 1‬‬
‫סע' ‪21‬‬
‫דין אישי‪.‬‬
‫סע' ‪ 2‬לחוק המזונות‬
‫סע' ‪19‬‬
‫‪ 11-48‬לדהו"מ‬
‫כנ"ל‬
‫הדין אישי‪.‬‬
‫סע' ‪ 3‬לחוק המזונות‬
‫(‪ 11-48‬לדהו"מ)‬
‫סע' ‪)1( 1‬‬
‫סע' ‪)4( 1‬‬
‫הדין אזרחי‬
‫ע"פ סע' ‪ 89‬לחוק הכשרות‬
‫המשפטית‬
‫רכוש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫סע' ‪ - 3‬כריכה מפורשת‬
‫סע' ‪)1( 1‬‬
‫סע' ‪)4( 1‬‬
‫סע' ‪( 3‬א)‬
‫אבהות‬
‫סמכות מקבילה‬
‫סע' ‪ 3‬לחשבד"ר‬
‫כריכה מפורשת‬
‫סע' ‪)4( 1‬‬
‫סע' ‪( 3‬א)‬
‫הדין אזרחי‬
‫הלכת השיתוף (בבלי)‬
‫חוק יחסי ממון סע' ‪ 13‬ב'‬
‫(בהסכמה דין דתי)‬
‫הדין אזרחי‬
‫אינו מענייני המעמד‬
‫האישי‬
‫מזונות אישה‬
‫מזונות ילדים‬
‫החזקה‬
‫(משמרת פיזית)‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫עד כאן הדלתות‬
‫‪ 10‬מזונות אישה וילדים{מהתרגיל)‬
‫‪ 10.1‬מזונות אישה‬
‫הסמכות בהם היא מקבילה‪.‬‬
‫ביד"ר ‪ -‬סע' ‪ 3‬לחשבד"ר ע"י כריכה ‪ -‬סעי' ‪ 4‬סעיף הברירה וסעי' ‪ 9‬בהסכמה‪.‬‬
‫ביהמ"ש לע"מ ‪ -‬סע' ‪ )3( 1‬לחוק העוסק בתובענה למזונות או מדור‪.‬‬
‫סע' ‪( 3‬ב‪ )1‬לחוק משווה בעניין מזונות אישה את כל הדתות כולל המוסלמית הנותן סמכות לביהמ"ש לע"מ לדון‬
‫בענייני משפחה‪.‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אומר שהדין החל כלפי מזונות אישה הוא דין אישי ואדם שאין לו דין‬
‫אישי יחול עליו "חוק המזונות"‪.‬‬
‫(בתוספת הראשונה לפקודת הירושה מופיעה רשימת העדות המוכרות בארץ כאשר מי שלא מופיע ברשימה זו‬
‫יחול עליו חוק המזונות)‪.‬‬
‫‪ 10.1.1‬מתי אישה זכאית למזונות‪.‬‬
‫הכלל ע"פ הדין האישי אומר שהבעל חייב במזונות אשתו עד מתן פס"ד לגירושין‪.‬‬
‫‪ 10.1.1‬מה כוללים מזונות אישה‪.‬‬
‫ככלל אישה איננה יכולה לקבל גם מזונות אישה וגם פנסיה (למשל) שהרי ע"פ הדין האישי האישה מחויבת לתת‬
‫את כספה לבעלה‪ ,‬וע"כ היא צריכה לבחור בין שניהם‪.‬‬
‫תביעת מזונות כוללת‪.‬‬
‫כלכלה ‪ -‬מזון ‪ -‬חומרי ניקוי ‪ -‬נופש בארץ ובחו"ל ‪ -‬קוסמטיקה ‪ -‬פנאי ‪ -‬בילויים ‪ -‬ומתנות‪.‬‬
‫מדור ‪ -‬כאשר מגיע לאישה מזונות מגיע לה מדור‪ ,‬דהיינו מזונות יכולות להיות ללא מדור ואולם מדור חייב‬
‫להיות עם מזונות‪.‬‬
‫‪ 10.1.1.1‬טענות שהאישה יכולה להעלות‪.‬‬
‫‪" .1‬האישה עולה עמו ואינה יורדת עמו"‪.‬‬
‫עולה עמו ‪ -‬פי' שהאישה זכאית למינימום הדרוש לה בהתאם למנהגי המקום והחברה‪ ,‬וכמו"כ זכאית לאותה‬
‫רמה שהאיש מרשה לעצמו‪ ,‬דהיינו אם רמת חייו של הבעל גבוהה מאשר היה נהוג בבית הוריה הרי שהיא‬
‫צריכה לחיות לפי רמת חיי הבעל (עולה עמו)‪.‬‬
‫ואינה יורדת עמו ‪ -‬אם הוריה חיים ברמה גבוהה משל הבעל‪ ,‬האישה זכאית לרמת החיוב הרגילה בבית‬
‫הוריה‪.‬‬
‫‪ .1‬האישה איננה חייבת להתפרנס מרכושה ואיננה חייבת למכור את רכושה בכדי להתפרנס‪.‬‬
‫‪ .3‬אינני ניזונת ואינני עושה ‪ -‬דהיינו כאשר האישה מרוויחה יותר ממזונותיה היא יכולה לטעון שהיא מוותרת‬
‫על המזונות ומנגד לא נותנת לבעלה את כספה‪.‬‬
‫(לא כל מה שהאישה תובעת היא תקבל‪ ,‬שהרי אם האישה תובעת כספי בילויים ומתברר שמעולם היא לא‬
‫הטריחה את עצמה מחוץ לדלת ביתה לא יינתן לה הכסף ולכן צריך להוכיח כל פרט ופרט)‪.‬‬
‫תביעת מזונות היא תביעה כספית לכל דבר ועניין ולכן צריך להוכיח הוצאות ע"י קבלות‪.‬‬
‫ככלל במזונות אישה תובעים מיום הגשת התביעה "בלבד" ואין בהם מזונות השבה‪.‬‬
‫‪ 10.1.1.1‬טענות שהבעל יכול להעלות‪.‬‬
‫‪ .1‬אין תוקף לנישואין ‪ -‬וממילא אינו חייב במזונות‪.‬‬
‫‪ .1‬עילות פטור‪:‬‬
‫א‪ .‬איננה עמו ‪ -‬היינו בני הזוג לא גרים יחד‪ ,‬ואז האישה איננה זכאית למזונות‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫הפסיקה אומרת שברגע שיש סיבה שהאישה עזבה את הבית כגון שהבעל מכה אותה לא תקום לבעל עילת איננה‬
‫עמו לביטול מזונות‪.‬‬
‫ואכן גם ע"פ ההלכה כאשר המניעה למגורים מגיעה מהבעל הוא חייב כמזונות ע"פ שו"ע אבן העזר סי' ע' סע'‬
‫י"ב האומר "אם הייתה לה קטטה עם בעל ה ולא מתהדר לה עמו והמניעה ממנו ולוותה למזונות צריך לשלם‬
‫לה"‪ .‬אולם אם המניעה ממנה אין האישה חייב במזונותיה‪.‬‬
‫עניינים אלו עלו מ –‬
‫ע"א ביקל נ' ביקל (‪)1131-83‬‬
‫ו‪ -‬ע"א פלולי נ' פלולי (‪)81 – 4311‬‬
‫בהם ביהמ"ש העליון חיזק את ההלכה האומרת שאם האישה איננה דרה עם הבעל והמניעה ממנו הבעל חייב‬
‫במזונותיה‪.‬‬
‫ובע"א מילר נ' מילר (‪)151-15‬‬
‫נשאל ביהמ"ש מהי רמת ההוכחה שהאישה צריכה להוכיח את הסיבה לעזיבתה את הבית ואמר ביהמ"ש‬
‫שהוכחה מספיקה שתהיה "קלה כנוצה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסול של התנהגות האישה‪.‬‬
‫כגון‪ :‬מעשה כעור‪ .‬אלו מעשים מקדמיים בטרם בוצעה הבגידה כגון‪ :‬יוצאת בלילות וחוזרת שתויה וכדו'‪.‬‬
‫(ברע"א ‪ 4992-92‬טביב נ' טביב עסקו במעשה כיעור)‪.‬‬
‫(בע"א ‪ 2123/93‬גל נ' גל עסקו במעשה כיעור הדדיים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬אישה מורדת‪.‬‬
‫היינו לא מקיימת יחסי אישות עם הבעל (במקרה זה אם קיימת לכך סיבה מיוחדת כגון‪ :‬טענת חוסר גבורת‬
‫אנשים לא תעמוד לו עילת פטור זו)‪.‬‬
‫ד‪ .‬עוברת על דת משה‪.‬‬
‫היינו התנהגות האישה שגורמת לאיש לבצע חטאים כגון‪ :‬אי שמירת כשרות ‪ -‬שבת ‪ -‬נידה (זו טענה הדדית שגם‬
‫האישה יכולה לטעון)‪.‬‬
‫(ככלל ענייני מורדת הם בסמכות ייחודית של ביד"ר)‪.‬‬
‫ה‪ .‬קיזוז‪.‬‬
‫הבעל זכאי לקזז במזונות אשתו מגובה משכורתה של האישה‪.‬‬
‫וכאן עולה השאלה אישה שאינה עובדת האם הבעל יכול לומר לה לצאת לעבוד בכדי לפרנס את עצמה‪.‬‬
‫שאלה זו עלתה בפס"ד פלולי ‪-‬ביקל ‪ -‬פדן ‪ -‬מזור‪.‬‬
‫פס"ד מזור ‪ -‬נאמר שלא ניתן להכריח את האישה לצאת ולעבוד על אף שיש לה פוטנציאל השתכרות‪.‬‬
‫פס"ד ביקל ופדן ‪ -‬נק בע שאם מדובר באישה שיש לה פוטנציאל השתכרות והיא בריאה היא מחייבת לצאת‬
‫לעבוד‪.‬‬
‫פס"ד פלולי (ההלכה) חוזר להלכת מזור שקובע שלא מחייבים את האישה לצאת ולעבוד "אבל" אם מדובר‬
‫באישה צעירה ובריאה שיש לה פוטנציאל השתכרות נמליץ לה לצאת ולעבוד והיה אם התברר לאחר זמן שהיא‬
‫לא התאמצה בצורה סבירה לצאת ולעבוד‪ ,‬יפחיתו לה במזונות‪ .‬ומנגד אישה מבוגרת או חולנית בוודאי שלא‬
‫יכריחו אותה לצאת ולעבוד‪.‬‬
‫ו‪ .‬קיזוז פירות נכסי מלוג‪.‬‬
‫כאשר יש לאישה רכוש משלה וקניין משלה הבעל לא יכול לקזז את הנכסים ממזונותיה‪ .‬כך עולה מחוק שווי‬
‫זכויות האישה בסע' ‪ 1‬המגן על נכסי האישה‪.‬‬
‫וכמו"כ פס"ד סידיס קבע שלאור חוק שיווי זכויות האישה לא ניתן לפגוע בנכסי האישה מלפני הנישואין‪ ,‬ואפי'‬
‫מפירות הנכסים לא ניתן לקזז‪.‬‬
‫ז‪ .‬טענת בוגדת‪.‬‬
‫טענה שהאישה בגדה בבעלה תתקבל רק כאשר הוכח זאת ע"י שני עדים המעידים שהיה קינוי (לא תסתרי עם‬
‫פלוני) וסתירה (עדות שנסתרה עם פלוני)‪.‬‬
‫‪ 10.1.3‬מזונות אישה ‪ -‬זכות למדור‪.‬‬
‫מה כוללת הזכות למדור?‬
‫שכר דירה או דמי משכנתא‪ ,‬הוצאות החזקת הבית (ועד בית ‪ -‬מים ‪ -‬חשמל ‪ -‬ארנונה טלפון)‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫בפס"ד ‪ 159191‬ליפשיץ נ' ליפשיץ‬
‫נקבע שבחיוב המזונות נמצא גם מדור והמדור כולל גם הוצאות החזקת הבית‪.‬‬
‫מאילו מקורות מימון חייב לשלם הבעל מזונות? האם גם ע"י מימוש נכסיו?‬
‫ע"א ‪ 130193‬פרייס נ' פרייס‬
‫בפס"ד זה החזירה השופטת נתניהו תביעת מזונות לבימ"ש המחוזי כדי שיחשב מחדש את חשבון המזונות‬
‫לאישה ולילדיו לאור העובדה שלא היה חסר אמצעים כפי שטען מכיוון שהיה בבעלותו דירה ועובדה זאת יש‬
‫לשכלל את יתר המרכיבים המביאים לקבוע מזונות לגובה מסוים‪.‬‬
‫ע"א ‪ 131195‬עמיצור נ' עמיצור‬
‫קבעה השופטת נתניהו בנסיבות המקרה שהבעל לא עשה מספיק כדי למצוא עבודה ולהשתכר כראוי בהתאם‬
‫לכישוריו (הוא אדריכל במקצועו) אלא ההפך מצא עבודה בשכר נמוך וזאת כדי להביא לצמצום דמי מזונות‬
‫האישה והילדים‪ .‬ולכן קבעה השופטת שעליו למכור את הדירה בבעלותו כדי שיוכל לשלם דמי מזונות בהתאם‬
‫לצרכי האישה והילדים אלא א"כ ימצא עבודה בהתאם למקצועו‪.‬‬
‫הכלל אומר "עולה עמו ואינה יורדת עמו" אומר פרופסור שרשבסקי שעולה עמו וכו' פירושו שאין האישה חייבת‬
‫להסכים להחליף כפר בעיר‪ ,‬וכן באותה עיר מדירה טובה לדירה רעה‪.‬‬
‫ופרופסור אריאל רוזן צבי ז"ל כותב‪ :‬שהבעל מחויב בדמי מדור ולא בדירה ממש‪ ,‬זכותה זו של האישה אין בה‬
‫כל סממנים חפציים אלא זכות קניינית בנכס ספציפי דהיינו בדירה או בבית שיש לה זכויות קנייניות כל שהם‬
‫זכות המדור וטיבה לא ישתנו בין שהבעל ישכור לה מדור ובין שיעניק לה כסף ובין אם משתמש לשם כך בדירתו‪.‬‬
‫ע"א פס"ד כליפא נ' כליפא‬
‫מדובר בזוג נשוי שהאיש מגיש תביעה לפירוק שיתוף‪ ,‬והאישה מגישה תביעת מזונות ומדור למחוזי‪,‬‬
‫ואומר בימ"ש שא סור להוציאה מדירת המגורים אשר רשומה על שני בני הזוג כי זה הוצאתה מנווה הטוב לנווה‬
‫הרע וכדי שלא תצטרך לרדוף אחר הבעל לדמי שכירות‪.‬‬
‫ובערעור לעליון אומר ברק שנווה הטוב לנווה הרע זה רק לקבוע איכות המקום והסביבה ומספר החדרים ולא‬
‫קשור לבעל או שכירות‬
‫נמצא שבפס"ד כליפא אין מדור ספציפי‪.‬‬
‫‪ 10.1.3.1‬מדור ספציפי‬
‫זכות האישה לדרוש מדור ספציפי וביד"ר ייתן החלטה שזכאית להתגורר באותה דירה שגרו בזמן נישואיהם‬
‫וזאת מכוח הדין האישי העולה מסעיף א לחוק המזונות שאסור לאיש להוציאה מהנווה הטוב לנווה הרע עולה‬
‫עמו ואינה יורדת עמו ולפי פס"ד כליפא דלעיל בימ"ש לא מחויב ליתן מדור ספציפי לאישה‪.‬‬
‫פס"ד ע"א ‪ 1111180‬ראש חודש נ' ראש חודש‬
‫העובדות‬
‫מדובר בזוג נשוי ודירה רשומה על שניהם האיש פונה לביהמ"ש השלום ומבקש פירוק שיתוף האישה מגישה‬
‫תביעת מזונות ומדור לביד"ר ובימ"ש השלום תופס סמכות גם בנושא המדור כשאלה אגבית לפירוק השיתוף‬
‫(לפי סעיף ‪ 84‬לחוק בתי המשפט כדלעיל)‪ .‬ומחליט לפרק את השיתוף ולדון גם על מדור‪.‬‬
‫והאישה ערערה לביד"ר הגדול והערעור התקבל ומנגד הבעל ערער לעליון והשאלה העולה בבית המשפט האם‬
‫במקום שיש החלטה על פירוק שיתוף יינתן גם החלטה לגבי מדור ספציפי?‬
‫ואומר ביהמ"ש שפירוק שיתוף של בני הזוג בתביעת גירושין כמוהו כפירוק שיתוף במקרקעין ולכן לפי סעיף ‪84‬‬
‫בית המשפט יכול לדון גם בתביעת המדור הספציפית והערעור של הבעל התקבל‪.‬‬
‫ועל בית המשפט השלום לבחור בין שני דרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬לעכב את ההליך אצלו לגבי הפירוק עד שביד"ר ייתן החלטה בעניין המדור‪.‬‬
‫ב‪ .‬ליתן החלטה בעניין המדור כשאלה אגבית‪.‬‬
‫ואחרי פס"ד ר"ח ותיקון חוק המקרקעין סעיף ‪( 41‬א) {רבּה} כשיש דירת מגורים על שם שני בני הזוג בימ"ש‬
‫מעכב את הפירוק עד שיידון נושא המדור הספציפי‪.‬‬
‫בג"ץ אקנין נ' אקנין ‪5818180‬‬
‫העובדות‬
‫האיש מגיש תביעה לפירוק שיתוף בבימ"ש השלום‪ .‬האישה מגישה תביעתה למזונות ומדור לביד"ר האזורי‬
‫והעו"ד של האישה פונה לבימ"ש ומבקש לעכב את ההליכים ובימ"ש מסכים‪.‬‬
‫והבעל ערער לביד"ר הגדול ונדחה‪.‬‬
‫והגיש תביעה לבג"ץ‬
‫ואומר השופט גולדברג ‪ -‬שמכיוון שמדובר במזונות ומדור החל עליהם דין אישי לכן הפרשנות שבג"ץ פירש‬
‫בכליפא אינה מחייבת את ביד"ר‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫והשופט חשין ‪ -‬שאין סמכות לביד"ר להקפיא את תביעת פירוק השיתוף ולשעבד את חלקו של הבעל מכיוון שזה‬
‫קנייני לכוח חוק המקרקעין ואין לביד"ר סמכות בעניין‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫מדור ספציפי שתי הערכאות שוות‪.‬‬
‫לכן באזרחית ‪ -‬ברק קבע שאין מדור ספציפי‪ .‬פס"ד כליפא‪.‬‬
‫ולביד"ר ‪ -‬האישה תוכל לקבל מדור ספציפי לפי פס"ד אקנין‪.‬‬
‫פס"ד ‪ 304104‬יאיר נ' ביד"ר האזורי חיפה‬
‫העובדות‬
‫הבעל הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבימ"ש ולאחר מכן הגישה האישה תביעה לשל"ב ולמדור בביד"ר‪ .‬והביד"ר‬
‫הוציא צו למדור ספציפי ובימ"ש פסק לפרוק השיתוף בכפוף להסרת פס"ד הביד"ר למדור ספציפי והבעל ערער‬
‫לעליון לביטול המדור הספציפי ונדחה הערעור‪.‬‬
‫ובג"ץ אומר כאשר יש מרוץ סמכויות בין בימ"ש לביד"ר אזי המועד הקובע הוא זמן הגשת התביעה‪ ,‬אך כאשר‬
‫לא מדובר במרוץ סמכות מכיוון שהתביעות העוסקות בעניינים שוני קרי פירוק שיתוף לעומת מדור ספציפי‬
‫ותביעת של"ב‪.‬‬
‫ואמנם באקנין נקבע שתביעת האישה לביד"ר לא שולטת את תביעת פירוק השיתוף לבימ"ש אם זאת עקרון‬
‫כבוד ההדדי בין הערכאות מחייב משנתנה החלטה בביד"ר על מדור ספציפי על בית המשפט להתחשב בהחלטה‬
‫זו ויש ליישם את העיקרון החשוב של כבוד הדדי בין הערכאות‪.‬‬
‫‪ 10.1‬מזונות ילדים‪.‬‬
‫‪ 10.1.1‬הסמכות‪:‬‬
‫ניתן לתבוע בביד"ר מכוח סע' ‪ 3‬לחשבד"ר ובכריכה‪.‬‬
‫ורק מזונות מסוג השבה‪.‬‬
‫או מכוח סע' ‪ 9‬לחשבד"ר ובהסכמה‪.‬‬
‫ביהמ"ש לע"מ ע"פ סע' ‪ )3( 1‬מקנה לביהמ"ש לדון במזונות ילדים הן מסוג השבה והן מסוג רגיל‪.‬‬
‫וכאשר בני זוג עורכים הסכם גירושים בביד"ר ובין היתר הם קובעים את מזונות הקטין‪ ,‬האישה יכולה לתבוע‬
‫בשם הקטין תביעה חדשה להגדלת מזונות‪ ,‬ועדיף לא לתבוע זאת דרך שינוי נסיבות‪.‬‬
‫ע"א עברון ‪404140‬‬
‫קובע ביהמ"ש שהסכם בין ההורים לא חוסם את הילד בפני תביעה אזרחית מאחר שהסכם זה הוא בכי ליישב‬
‫סכסוך בין ההורים ובד"כ הוא זונח את טובת הקטינים ולכן עומדת לקטין הזכות העצמאית לתבוע את‬
‫מזונותיו‪.‬‬
‫ע"א שרגאי‪.‬‬
‫קובע שלא ניתן לכרוך מזונות ילדים לתב"ג אא"כ מדובר במזונות מסוג השבה‪.‬‬
‫‪ 10.1.1‬הדין‪:‬‬
‫החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) סע' ‪ 3‬קובע‪:‬‬
‫אם יש לקטין דין אישי ‪ -‬מזונותיו יקבעו ע"פ הדין האישי‪.‬‬
‫אם אין לקטין דין אישי ‪ -‬מזונותיו יקבע עפ"י חוק המזונות‪ .‬כגון‪ :‬ילד נוכריה שע"פ הדין האישי איננו זכאי‬
‫למזונות‪.‬‬
‫‪ 10.1.3‬חלוקת המזונות‪:‬‬
‫מזונות ילדים נחלקים לשני סוגים‪:‬‬
‫א‪ .‬מזונות הכרחיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מזונות מזוג צדקה‪.‬‬
‫‪ 10.1.3.1‬מזונות הכרחיים‪.‬‬
‫אלו המזונות המינימאליים הדרושים לקטין למהלך חייו‪ .‬כגון‪ :‬הלבשה‪ ,‬הנעלה‪ ,‬אוכל‪.‬‬
‫כמו"כ מזונות מדור ע"פ הדירוג הבא‪:‬‬
‫ילד אחד ‪ 31 -‬אחוז מדור‪.‬‬
‫שני ילדים ‪ 41 -‬אחוז מדור‪.‬‬
‫שלושה ילדים ומעלה ‪ 11 -‬אחוז מדור‪.‬‬
‫‪ 10.1.3.1‬מזונות מדין צדקה‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫במזונות מדין צדקה שני ההורים חייבים במזונות אלו ביחס להכנסותיהם‪ ,‬ולכן אם האישה מרוויחה יותר‬
‫מהבעל היא תישא בהם יותר‪.‬‬
‫יש למזונות אלו שני תנאים מצטברים‪:‬‬
‫א‪ .‬הנותן הינו אמיד ‪ -‬דהיינו לאחר מילוי צרכיו יישאר לו לתת לקטין‪.‬‬
‫ב‪ .‬הילד נצרך‪.‬‬
‫כאשר ביהמ"ש נותן פס"ד למזונות הוא אינו מחלק בין מזונות הכרחיים למזונות מדין צדקה אלא הוא קובע‬
‫מזונות ומשקלל בהם שני מרכיבים אלו‪.‬‬
‫ההלכה קבעה מזונות ילדים הכרחיים הם בסך ‪( ₪ 1211‬מינימום) לילד ‪ -‬לא כולל מדור‪.‬‬
‫‪ 10.1.3.1.1‬ילדים קטנים‬
‫ככלל מגיל ‪ 1‬עד גיל ‪ 4‬חלה על האב חובה אבסולוטית לשלם את מלוא הצרכים ההכרחיים של הילד‪ ,‬ללא קשר‬
‫אם האב עני או עשיר‪.‬‬
‫המקור לכך‪ -‬יש מחלוקת האם זה מהתורה ‪ -‬מהמשנה‪ ,‬מתקנות אושה‪ ,‬או מתנאי הכתובה‪.‬‬
‫‪ 10.1.3.1.1‬כאשר מדובר בילדים גדולים יותר‬
‫‪ 12 > 4‬לבנות‪.‬‬
‫‪ 13 > 4‬לבנים‪.‬‬
‫נפסק בשו"ע שחייב אדם לזון ילדיו עד שיתבגרו ואולם אין כופין אותו לכך‪.‬‬
‫ואולם ב‪ 1991-‬הרבנות התקינה שעד גיל ‪ 11‬אב חייב במזונות ילדיו חיוב מוחלט וכופין אותו לכך‪.‬‬
‫ומגיל ‪ 11‬ואילך אלו מזונות מסוג צדקה‪.‬‬
‫ואולם הפסיקה קבעה שכאשר הילד מגיע לגיל ‪ 11‬אין האב יכול לטעון לשינוי נסיבות ולבקש לדון מחדש‬
‫במזונות מאחר שפסיקת המזונות לוקחת בחשבון את כל אורך חישוב המזונות‪.‬‬
‫(אם הילד הולך לצבא ניתן לדרוש מזונות עד גיל ‪( 21‬ע"א ‪.)4491/93‬‬
‫‪ 10.1.3.1.3‬ילדים מעל גיל ‪.19‬‬
‫סע' ‪ )2( 4‬מחייב מזונות ע"פ ג' התנאים של סע' ‪.1‬‬
‫(‪ )1‬יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק צרכי עצמו‪.‬‬
‫(‪ )2‬הילד אינו יכול לספק צרכו מעבודה וכו'‪.‬‬
‫(‪...)3‬‬
‫‪ 10.1.4‬מגמות שוויון‪.‬‬
‫לאחרונה יש בבתי המשפט מגמת שוויון האומרת שלא רק הגבר חייב במזונות אלא גם האישה‪.‬‬
‫מגמות אלו עולות מ ‪-‬‬
‫בע"מ אוחנה ‪5450103‬‬
‫קבע ביהמ"ש שבערכת המזונות יש לקחת בחשבון את היכולת הכלכלית של האם‪.‬‬
‫בע"מ צינובוי ‪ 1433104‬סע"ר ‪9101181‬‬
‫נקבע שניתן להחיל את דיני היושר שהם חלק בלתי נפרד מהדין האישי כאשר דיני המזונות עצמם כפופים לדיני‬
‫היושר במשפט העברי בהיות דיני המזונות חלק מדיני הממונות ולכן אין מניעה מהדין הדתי להחיל עליהם את‬
‫דיני היושר‪.‬‬
‫החלת דיני היושר תתבצע באחת משתי האופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬מצמצמים את המזונות ההכרחיים למינימום ומגדילים את הנתח של המזונות מדין צדקה ובכך מחילים על‬
‫האישה נתח שווה כבעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מכוח זה שהאישה פטורה ממזונות יחול עליה חוק המזונות ע"פ סע' ‪ 3‬בו‪.‬‬
‫‪ 11‬נישואין דתיים‬
‫בישראל ניתן למסד נישואין בארבעה אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬כדמו"י ‪ -‬סע' ‪ 2‬לחשבד"ר ‪ -‬האפשרות הקלאסית‪.‬‬
‫סע' זה לא נתן מענה לכל הזוגות הבאים להינשא‪ ,‬כגון כהן וגרושה וכיו"ב‪ ,‬ולכן התפתחו דרכים לעקוף‬
‫אפשרות זו‪( .‬ע"פ דברי השופט ברק שאומר שלא יכולה להיות אפשרות בה אדם תושב ואזרח המדינה לא‬
‫יוכל להינשא בארץ)‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ .1‬נישואין פרטיים ‪ -‬נישואי רחוב (דרך שנחסמה)‪.‬‬
‫‪ .3‬נישואין אזרחיים ‪ -‬ביהמ"ש נותן גושפנקא לדרך זו‪.‬‬
‫‪ .4‬ידועים בציבור ‪ -‬ביהמ"ש נותן גושפנקא גם לדרך זו‪.‬‬
‫‪ 11.1‬הנישואין כסטאטוס‪.‬‬
‫נישואין הם יצירת סטאטוס (מעמד) בשונה מידב"צ שאינו סטאטוס (לא מוכר רשמית)‪.‬‬
‫נישואין צריך שיעשו ע"י רשות שמלווה את התהליך ביצירת הסטאטוס ופירוק הסטאטוס‪ .‬לעומתם ידב"צ אין‬
‫להם משמעות סטאטוטורית רשמית מלבד זה שהם ידב"צ לעניין רכוש וחלוקה (ולא לענייני ממזרות וביגמיה)‪.‬‬
‫יש קורלציה בין היצירה לפירוק‪:‬‬
‫נישואין דתיים כדמו"י ‪ -‬קשה להיכנס אליהם וקשה לצאת מהם ‪( -‬אפי' כהן וגרושה יחשבו נשואים)‪.‬‬
‫ידב"צ ‪ -‬קל ליצור וקל לפרק‪.‬‬
‫ברירת הדין ‪ -‬ע"פ סע' ‪ 2‬לחשבד"ר אין תוקף לנישואין אזרחיים‪.‬‬
‫‪ 11.1‬קידושין ונישואין ‪ -‬הצורה‪.‬‬
‫בעניין זה יש לחלק בין צורה לכושר‪:‬‬
‫צורה ‪ -‬היינו צורת הקידושין‪.‬‬
‫כושר ‪ -‬היינו לעיתים גם כאשר ישנה צורה לקידושין אין להם כושר מאחר שיש פסלות צידית כגון‪ :‬אחד משני‬
‫הצדדים אינם יהודים ‪ -‬אח ואחות וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ 11.1.1‬רקע היסטורי‪.‬‬
‫בעבר החתונה הייתה מורכבת משני טקסים שהם אירוסין (קידושין) ‪ -‬ונישואין‪.‬‬
‫בשלב הראשון בני הזוג מתארסים ומתייחדים האחד לשניה‪ .‬בשלב זה הם אסורים על כל העולם ואסורים‬
‫לעצמם‪ .‬וכבר בשלב זה אם אין הם מעוניינים בהמשך הקשר הרי שהאישה צריכה גט לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫בשלב השני (לאחר שנה בד"כ) מגיע טקס הנישואין שמתיר את בני הזוג האחד לשניה‪.‬‬
‫עניין זה יצר תקלות רבות מאחר שבד"כ הטקס הראשון הוא קטן וצנוע ולאחר שנה היו באים כמה וכמה‬
‫מחזרים וטוענים שהאישה התמה שלפניהם הסכימה להתקדש אליהם‪ ,‬ולכן הוחלט לאחד את שני הטקסים‬
‫לטקס אחד והוא טקס הנישואין‪.‬‬
‫‪ 11.1.1‬ישנם ג' צורות לנישואין ע"פ ד"ת‪:‬‬
‫‪ .1‬קידושי שטר ‪ -‬שטר שבו כתוב הרי את מקודשת לי ועל אף ששטר זה אינו שווה פרוטה‪.‬‬
‫בעניין זה נשאלה השאלה האם ניתן לראות בנישואי קפריסין כנישואי שטר (כאשר יש עדים) ואכן רוב הפוסקים‬
‫קובעים שנישואי קפריסין אינם קידושי שטר שהרי הם אינם יוצרים קידושין (קונסטיטוטיביים) אלא הם‬
‫נישואין הצהרתיים בלבד (דקלרטיביים)‪.‬‬
‫‪ .1‬קידושי ביאה ‪ -‬זו הייתה הדרך העיקרית הנוהגת בעבר ודרך זו בוטלה משום פריצות‪ .‬ואולם מדין תורה היא‬
‫בוודאי תופסת (בנישואי קפריסין שבני הזוג הולכים לגור יחד נדון העניין האם הם יחשבו לנישואין מדין קידושי‬
‫ביאה שהרי הכול יודעים לשם מה כלה נכנסת לחופה‪ ,‬ובוודאי שהם מקיימים יחסי אישות ‪ -‬ואכן ישנם דעות‬
‫שאומרות שחובה לומר גם בקידושי ביאה הרי את מקודשת לי בביאה זו‪ .‬האם זוג זה ייחשבו לנשואים? ומנגד‬
‫ידב"צ מאחר שהם לא התכוונו להתחתן לא נראה שיחולו קידושין אלו עליהם‪ .‬ודו"ק)‪.‬‬
‫‪ .3‬קידושי כסף ‪ -‬מקובל ע"י טבעת אולם לא הכרחי וניתן לקדש בכל שווה פרוטה‪.‬‬
‫‪ 11.1.3‬נוכחות העדים‬
‫עדי הקידושין הם חלק הכרחי מתהליך הקידושין והעדרם פוסל את הקידושין‪.‬‬
‫עדים אלו הם עדי קיום ולא עדי בירור (עיי' גמ' קידושין ד‪.):‬‬
‫ואכן אומר פרופ' שיפמן שבעבר רבנים היו מגיעים לקיבוצים ומקדשים את בני הזוג ע"י עדים פסולים בכדי‬
‫לפגום בקידושין ולהציל ממזרים‪.‬‬
‫העדים ייפסלו משני סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬פסול קירבה ‪ -‬קרובים לחתן או לכלה‪.‬‬
‫‪ .1‬פסול רשעה ‪ -‬מחללי שבת בפרהסיה‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫(בעניין זה ישנה תשובה של השרידי אש שנשאל על רב שהשתמש בנהגו לצורך עדות בכמה וכמה טקסי קידושין‬
‫ולבסוף התברר שהוא מחלל שבת בפרהסיה‪ ,‬ומביא דברי החתמ"ס שדעתם של החתן והכלה על העדים הכשרים‬
‫שבקהל‪ ,‬וכמו"כ ישנה דעה בשו"ת בני ציון שכיום מחללי שבת בפרהסיה אינם פסולים פסול רשעה מאחר שרוב‬
‫העם כאלה‪ .‬ולכן אומר השרידי אש שניתן לקיים נישואין אלו)‪.‬‬
‫ובכל מקרה כאשר יש חשש קידושין צריך גט לחומרא וכאשר חייבים בגט לחומרא יש חובות ואין זכויות ‪-‬‬
‫דהיינו חובה על האישה להתגרש ואולם אין על הבעל חובות ממוניות מאחר שאין מוציאין ממון מספק‪.‬‬
‫‪ 11.1.4‬חשיבות הטקס ‪ -‬כינוס תש"י‪.‬‬
‫בכינוס תש"י ‪ -‬חרם ירושלים עלו כמה תקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬חשיבות הטקס ‪ -‬מחשש לקידושי צחוק נוספו כמה הרחבות לטקס הפורמאלי בכדי להבטיח את רצון‬
‫והסכמת הצדדים‪ .‬ואלו הם‪:‬‬
‫א‪ .‬אסור לקדש ולארס שלא בשעת חופה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נישואין בעשרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בהרשמה ברבנות‪.‬‬
‫ומי שעובר על אלו חייב בגט לחומרא וחייב לגרש ארוסתו כדמו"י ואם לא יגרש ישלם מזונות קנס‪.‬‬
‫ד‪ .‬נוכחות רב – ע"פ מה שנאמר כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עימהם‪( .‬ע"פ המקרים‬
‫שבהם רבני צוהר קדשו אנשים ישנם את תקנות תשס"ב האומרות שרק רב מוסמך או ראש ישיבה לתלמידיו‬
‫מותרים לערוך טקס נישואין)‪.‬‬
‫‪ 11.1.4.1‬מעשה הנישואין כאקט פרטי‪.‬‬
‫כיום על אף שאנשים נישאים אך לא עוברים דרך הרישום ברשות אין הם יחשבו לנישואין‪.‬‬
‫‪ 11.1.5‬מעשה הנישואין‪.‬‬
‫הרבנות מפרסמת הודעות על אנשים שמעוניינים להינשא וכל הרוצה להביע התנגדות תבוא עליו ברכה‪...‬‬
‫כאשר יש שילוב של כושר וצורה ‪ -‬יש תקפות לנישואין‪.‬‬
‫‪ 11.1.1‬בבעיות הכושר ‪ -‬הכשרות לנישואין יש חמש בעיות‪:‬‬
‫‪ 11.1.1.1‬אין נישואין לקטין‪.‬‬
‫קטין היינו פחות מ‪ 13-‬ויום אחד‪.‬‬
‫קטינה היינו פחות מ‪ 12-‬וחצי ויום אחד‪.‬‬
‫כינוס תש"י העלה את הרף של הבנות הבאות להינשא עד גיל שש עשרה מהסיבה שהן מסתכנות בהריונן‪.‬‬
‫ואולם נישואין בהם יתפסו מדין תורה‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.1.1‬רשות לנישואין‬
‫ישנו חוק בעניין הנקרא "חוק גיל הנישואין התש"י" שמטפל בבעיה שבה אנשים באים מקהילות שונות בעולם‬
‫וכל אחד מגיע עם מנהגיו‪ ,‬ולכן המחוקק רוצה להגביל את גיל הנישואין‪.‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק אומר בחוק זה‪:‬‬
‫"נער" ‪ -‬גבר שלא מלאו לו שבע עשרה שנים‪.‬‬
‫"נערה" ‪ -‬אישה שלא מלאו לה שבע עשרה שנים‪.‬‬
‫נישואין כוללים קידושין‪...‬‬
‫סע' ‪ 1‬אומר מי שעשה אחד מאלה‪:‬‬
‫(א) נשא נערה או נשאה נער‪.‬‬
‫(ב) ערך נישואין או סייע וכו' (היינו אפי' העדים)‪.‬‬
‫דינו מאסר שנתיים‪...‬‬
‫סע' ‪( 3‬א) לחוק אומר נערכו נישואין בניגוד לסע' ‪ 1‬והם תופסים לפי החוק החל על ענייני המעמד האישי של‬
‫הצדדים תשמש עובדה זו עילת תביעה להתרתם בדרך של גט או בדרך של פירוק הנישואין או בדרך אחרת‬
‫הכול לפי הוראות החוק החל על המעמד האישי של הצדדים‪.‬‬
‫בסע' זה החוק סותר את עצמו מניה וביה‪ ,‬שהרי מצד אחד הוא אומר שאדם שנשא נערה מחויב לתת גט‪ .‬ומצד‬
‫שני אומר שהכול יהיה ע"פ המעמד האישי של הצדדים‪ ,‬וכידוע א"א לכפות אדם לתת גט‪.‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחוק נותן נסיבות מקלות במקרה שאותו אדם הסכים להתגרש‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫סע' ‪ 5‬אומר שעל אף האמור בחוק זה רשאי ביהמ"ש לע"מ לתת היתר‪:‬‬
‫(‪ )1‬לנישואי נערה ‪ -‬אם ילדה או הרתה לאיש אשר לו ברצונה להינשא‪.‬‬
‫(‪1‬א) לנישואי נער ‪ -‬אם האישה אשר ברצונו לשאת הרתה או ילדה לו‪.‬‬
‫(‪ )1‬אם מצא ביהמ"ש נסיבות מיוחדות לקיום הנישואין‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.1‬בעיית כושר ‪ -‬קידושי עריות‪.‬‬
‫ע"פ ההלכה – 'אם – בת‪ -‬אחות ‪ -‬ואשת איש' לא תופסים בהם נישואין מכוח מידת חומרתם‪.‬‬
‫בניהם ממזרים ופסולי חיתון‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.1.1‬תרומת זרע‪.‬‬
‫בע בר הנתרמים היו רק משפחות עקרות‪ ,‬ואולם בתקופה האחרונה כולם תורמים זרע‪ ,‬מה שמהווה בעיות כגון‪:‬‬
‫נישואי אחים‪ ,‬תביעת אבהות למזונות‪ ,‬ותביעת ירושה‪.‬‬
‫בחו"ל הפתרון לכך הוא שהורות ביולוגית היא איננה הורות משפטית ואולם בישראל אין לכך הגדרה‪ ,‬ולכן‬
‫תורמי זרע נוטלים סיכון אמיתי בכך שהם מרוויחים מנה ויכולים להפסיד יותר ממאתיים ע"י כך שילדיהם‬
‫הביולוגים יכולים לתבוע מהם מזונות‪.‬‬
‫ויתרה מכך הבעיה המרכזית היא בעיית הממזרות‪.‬‬
‫ולכן בשנים האחרונות‪ ,‬בעיקר בגלל לחצים פוליטיים‪ ,‬הרבנות הראשית מונתה כנאמן של בנק הזרע בכך שמידע‬
‫על תורמים יכול להגיע לרבנות בכדי שתבדוק שלא יהיו נישואי עריות‪.‬‬
‫ומנגד‪ ,‬עניין זה מפחית את האנונימיות הנדרשת לתורמי זרע מה שיוצר סיכון לתביעת אבהות ומזונות‪ .‬ולכן‬
‫המשכיל בעת הזאת לא יתרום!‬
‫‪ 11.1.1.1.1‬אם פונדקאית‪.‬‬
‫גם כאן ישנה בעיה הלכתית בכך שלא ברור האם האֵ ם הביולוגית היא האם או האם הפונדקאית היא האם‪.‬‬
‫נ"מ להיתר לאישה נשואה ‪ -‬נשואי אחים וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.3‬קידושי טעות (מומים קיימים ‪ 1‬נסתרים ‪ -‬חולי נפש ‪ -‬עקרות ‪ -‬גבורת אנשים)‪.‬‬
‫באופן כללי מדובר כאן בקידושי טעות בשתי אפשרויות‪:‬‬
‫עיונית ‪ -‬לא תופסים הקידושין‪.‬‬
‫מעשית ‪ -‬שמא מחל‪.‬‬
‫ולכן כמו בכל מקרה של ספק‪ ,‬צריך גט לחומרא‪ ,‬שהרי זו הדרך הקלה להתמודד עם ספקות‪.‬‬
‫ואולם אם מדובר במום שאינו נסתר‪ ,‬ניתן לומר שהבעל ‪ /‬האישה ‪ -‬סברו וקבלו‪ .‬והוא לא יכול לטעון שנסתחפה‬
‫שדהו ואלו קידושי טעות‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.4‬קידושין אסורים ‪ -‬חייבי לאוין‪.‬‬
‫מאחר שבמשפט הישראלי ישנה דואלית‪ ,‬בה מצד אחד קידושין אסורים כגון כהן וגרושה שקיימו טקס קידושין‬
‫מלא נישואין אלו תופסים "ודאי"‪ ,‬ומנגד בבואם לביד"ר הוא לא יאשר את הקידושין הללו ובוודאי לא יאפשר‬
‫להם מראש להינשא‪.‬‬
‫ולכן כהן וגרושה שנישאו נישואין אזרחיים‪ ,‬בבואם לביד"ר הוא נותן להם צו כפיה לגירושין‪.‬‬
‫ואולם אין זכויות ממוניות בין בני הזוג‪ .‬דהיינו ‪ -‬חלוקת רכוש וודאי שמתקיימת מאחר שהם נידונים ע"פ הדין‬
‫האזרחי‪ ,‬ואולם מזונות אישה וכתובה אינן קיימות כלל ועיקר‪.‬‬
‫וא"כ קידושין אסורים הם בודאי טובים לגבר שמעוניין להתגרש‪ ,‬שמחד גיסא כופים גירושין ומאידך אין הוא‬
‫חייב במזונות אישה‪.‬‬
‫(מזונות ילדים ‪ -‬גם בנישואין אסורים ואפי' בנישואי עריות הגבר חייב במזונות ילדיו)‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.4.1‬דוגמאות לנישואין אסורים‪:‬‬
‫א‪ .‬שניות לעריות ‪ -‬כגון נכד וסבתא ‪ -‬גם בהם ביד"ר כופה לגירושין‪.‬‬
‫ב‪ .‬א"א שבגדה בבעלה כידוע היא אסורה לבעל ולבועל ‪ -‬ולכן גם בהם ביד"ר כופה לגירושין‪.‬‬
‫ואכן מקרה שקרה בו שני זוגות שהתגרשו ונישאו האחד לשכנגדו‪ ,‬ולאחר זמן הבעל הגיש תב"ג ולא הייתה לו‬
‫עילת גירושין ולכן הוא חויב במזונות אישה‪ .‬ולאחר זמן הוא נזכר שהוא קיים יחסים עם אשתו בעת שהייתה‬
‫נשואה‪ ,‬ואז הדיינים פסקו שזוהי עילה לגירושין וכפו עליה להתגרש ושללו ממנה את מזונותיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬גרושה לכהן ‪ -‬גיורת לכהן ‪ -‬אלו נישואין אסורים ובהם ביד"ר כופה לגט‪ .‬אך יש לציין שהילד מנישואין אלו‬
‫הוא חלל והבת היא חללה והם אסורים לכהן בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬ישראלי לממזר ‪ -‬ממזרה לישראלי ‪ -‬אלו נישואין אסורים ע"פ מה שנאמר בתורה שגם דור עשירי לא יבוא‬
‫בקהל ה'‪.‬‬
‫ממזר יכול להיות מתוקן בג' אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬הפקעת הנישואין ‪ -‬בי"ד מוצא עילת פסול בנישואין ע"י עדים פסולים וכיו"ב‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ .1‬נישואין של ממזר לגויה ‪ -‬שהרי הבן ע"י שמתגייר הרי הוא כקטן שנולד‪( .‬ממזרה בדרך זו לא ברת תיקון‬
‫שהרי הבן הולך אחר אמו)‪.‬‬
‫‪ .3‬נישואין לשפחה ‪ -‬כאשר לאחר שנולד הבן הוא משחרר אותו לחופשי‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.4.1‬נישואי תערובת‪-.‬‬
‫נישואי גוי ליהודיה וגויה ליהודי אינם תופסים והילד הולך אחר אמו‬
‫‪ 11.1.4‬תרשים זרימה לבחינת כושר וצורה‬
‫האם יש כושר להינשא?‬
‫האם הם כשרים להינשא?‬
‫עריות – א"י‬
‫משוחררים‬
‫וא"צ גט‬
‫אושר ללא גבול‬
‫רוצים‬
‫לא‬
‫לחיות‬
‫לא – (חייבי לאוין)‬
‫כן‬
‫יחד {לא בחייבי‬
‫לאוין}‬
‫ודאי(כהן וגרושה)‪/‬‬
‫האם הנישואין תקפים?‬
‫האם יש צורה?‬
‫כן‬
‫ספק(נ"א}‪ /‬לחומרא‬
‫לא רוצים לחיות יחד‬
‫גט ‪ /‬ספר כריתות ‪/‬‬
‫גט פיטורין‬
‫האמצעי לביצוע‬
‫כפיה{מעצר} –‬
‫חיוב{סנקציות–‬
‫מו"מ‬
‫‪ 11.3‬פגם בצורה‪ :‬נישואין אזרחיים ע"פ הדין הדתי‪.‬‬
‫האם ני שואין אזרחיים תופסים ע"פ הדין הדתי‪ ,‬ומה תוקפם של נישואין אלו‪ ,‬והאם ניתן להכשירם על אף שאין‬
‫כאן קידושי כסף?‬
‫יש בעניין שתי דעות‪:‬‬
‫הדעה המקלה ‪( -‬נישואין אלו לא תופסים כלל)‪.‬‬
‫ע"פ דעה זו אין תוקף לנישואין ולכן א"צ לדרוש גט לחומרא (כך עולה מתשובת הריב"ש)‪ ,‬והסיבה לכך היא שלא‬
‫יטעו אנשים לחשוב שנישואין אלה תופסים‪.‬‬
‫זו בוודאי תהיה הגישה המקובלת כאשר לבני הזוג לא הייתה מניעה להינשא כדמו"י‪.‬‬
‫הדעה המחמירה ‪-‬‬
‫מאחר שהציבור יטעה לחשוב שניתן לצאת מנישואין ללא גט‪ ,‬וניתן לומר שמדובר בקידושי ביאה‪ -‬שהרי אין‬
‫אדם עושה בעילתו בעילת זנות‪ ,‬ויש חזקת כשרות על כל ישראלי ‪(,‬בשונה מידב"צ ששם הם לא גילו בדעתם‬
‫להינשא) ולכן ע"פ דעה זו מאחר שנישואין אלו תופסים מספק בכדי להיפרד צריך גט לחומרא‪.‬‬
‫ולכן זוג שנישאו נישואין אזרחיים הרי שהם יכולים בכל עת שיחפצו לחזור לקפריסין בכדי להתגרש‪.‬‬
‫ואולם כאשר אחד הצדדים אינו מעוניין להתגרש והצד החפץ בגירושין פונה לביד"ר ‪-‬‬
‫ע"פ הדעה המקלה ‪ -‬ביד"ר נותן פס"ד שהם פרודים‪.‬‬
‫ע"פ הדעה המחמירה ‪ -‬ביד"ר נותן פס"ד שהם נשואים מספק ולכן צריך גט לחומרא‪ .‬ובשלב זה לא ניתן אף‬
‫לחזור לקפריסין בכדי להתגרש‪ ,‬שהרי מבחינה רשמית הם נשואים כדמו"י ואז כמובן ישנה בעיית ביגמיה ‪-‬‬
‫ממזרות ‪ -‬עגינות (ולכן במקרים נדירים ביד"ר מקל בזה)‪.‬‬
‫וכאן עולה השאלה הכבדה מי מוסמך לגרש את אלו שנשאו נישואין אזרחיים?‬
‫בג"צ פלונית נ' ביד"ר ‪( 1131103‬ביד"ר ס"ג ‪.)4141 1‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫כשירי חיתון שהחליטו להינשא נ"א בקפריסין ובבואם לארץ נישאו אצל רב רפורמי (מתקיימת צורה) (ביד"ר‬
‫התעלם כליל מכך שהם נישאו ע"י רב רפורמי) ובשעטו"מ נולדה להם בת‪.‬‬
‫לאחר זמן מה האישה הגישה תביעה ממונית בביהמ"ש האזרחי (רכוש ‪ -‬מזונות אישה ‪ -‬וילדה)‪.‬‬
‫הגבר הגיש בביד"ר תביעה להצהרה שהם אינם נשואים כדמו"י‪ ,‬ואכן ביד"ר נענה לבקשתו וכתב שהם אינם‬
‫נשואים (ע"פ הדעה המקלה)‪.‬‬
‫הוסיף הגבר וביקש הבהרה מביד"ר ששני הצדדים רשאים להינשא כפנויים (ענייני ביגמיה) וביד"ר הסכים לכך‪.‬‬
‫האישה ערערה לבה"ד הגדול בבקשה לשל"ב ‪ -‬והיא טוענת ממה נפשך ‪ -‬אם הם נשואים כדמו"י הרי שהיא‬
‫טעונה גט‪ .‬ואם אין הם נשואים כדמו"י מכובד ביד"ר לשלוח אותם להיפרד בקפריסין‪.‬‬
‫בה"ד הגדול מקבל את טענתה בחלקה ומורה לבה"ד האזורי להוסיף שורה לפס"ד שלו האומרת "שהם‬
‫מתירים (מפרקים) את הנישואין האזרחיים"‪.‬‬
‫האישה עתרה לבג"צ בטענה שנישואיה האזרחיים פורקו ללא עילה שהרי ביד"ר אינו מכיר בנישואין אלו‪.‬‬
‫באופן יוצא דופן השופט ברק מבקש מהרב דייכובסקי {דיין ביה"ד הגדול }שינמק את דעתו‪.‬‬
‫ואכן בתשובה מנומקת מסביר הרב דייכובסקי את דעתו בכך שיש שני רבדים לנישואין‪:‬‬
‫רובד אחד ‪ -‬נישואין כדמו"י‪ .‬ובמידה ולא הוגדרו הנישואין כדמו"י פונים לרובד השני‪.‬‬
‫רובד שני ‪ -‬מאחר שקרה משהו בין הצדדים‪ ,‬אנו מסתמכים על דעתו של הרוגצ'ובר האומרת ‪ -‬שגם לבני נוח‬
‫המקיימים טקס יש גדר של קנין‪ ,‬ובכדי לפרק קשר זה הם צריכים הליך דמוי גט‪ .‬ומנגד ע"פ דעתו של הרמב"ם‬
‫נישואי בני נוח ניתן לפרק ללא הליך פורמאלי מסודר‪.‬‬
‫ולכן אומר הרב דייכובסקי שכאשר יש נישואין אזרחיים העוברים בביד"ר ‪,‬הרי שהוא יבדוק האם יש‬
‫סממנים{צורה} שניתן להחיל עליהם נישואין כדמו"י‪ ,‬ואז הם נצרכים בגט לחומרא‪( .‬ללא מזונות)‪ .‬ואולם אם‬
‫אין סממנים של נישואין כדמו"י ע"פ הרובד השני מאחר שכולנו בני נוח‪ ,‬ביד"ר נותן פס"ד לפירוק הקשר‪.‬‬
‫ובפירוק קשר זה אין אנו נצרכים לעילה לגירושין אלא מספיקה עילה אזרחית שהיא "תום הקשר" שמקובלת‬
‫בעולם האזרחי‪.‬‬
‫ובמקרה דנן מאחר שלגבר יש מאהבת וודאי שתם הקשר ולכן ביד"ר נותן פס"ד להתרת הנישואין‪.‬‬
‫החידוש בכך הוא שלראשונה ביד"ר מכיר בנישואין אזרחיים מחד‪ ,‬ומנגד ביד"ר מרוויח כאן רווח עצום בכך‬
‫שהוא בוחן את הנישואין האזרחיים ובודק האם התקיים כדמו"י‪.‬‬
‫השופט ברק מקבל את דברי הרב דייכובסקי ואומר שכאשר נישואין אזרחיים מגיעים לביד"ר הרי הוא מוסמך‬
‫לדון אם נתקיים כדמו"י ואם לא התקיים כדמו"י הוא יכול להתיר את הנישואין‪.‬‬
‫א"כ לסיכום דרכי פירוק הנישואין האזרחיים‪:‬‬
‫א‪ .‬פירוק באופן הקיום ‪ -‬דהיינו‪ ,‬אדם שנישא בקפריסין הוא יכול להתיר אותם בקפריסין‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר אחד הצדדים אינו מעוניין‪ ,‬הצד שכנגד יכול לפנות לביד"ר שיברר אם ישנם סממנים לדמו"י צריך גט‬
‫לחומרא (אם נמצא עילות)‪ ,‬ואם אין סממנים לדמו"י הוא "כאילו" מברר מדוע הם חפצים להיפרד‪ .‬ומתיר את‬
‫הנישואין (ללא צורך בעילות‪ -‬ודי בעילת תום הקשר)‪ .‬ובשלב זה הצדדים יכולים ללכת למשרד הפנים ולהיחשב‬
‫ללא נשואים‪.‬‬
‫ואולם בהמשך אומר השופט ברק שדרך זו פוגעת בצד החלש (זה שאינו חפץ להתגרש) ולכן הוא נותן הגנות‬
‫ממוניות שהם "מזונות חוזיים" (כחילופין למזונות אישה) אלו מזונות שאינם קשורים לנישואין כדמו"י ולכן גם‬
‫הבעל זכאי למזונות אלו‪.‬‬
‫וא"כ תביעות כספיות בנישואין אזרחיים בביד"ר אינם קיימות שהרי אין מוציאין ממון מספק‪.‬‬
‫ואולם ע"פ הדין האזרחי ניתן לדרוש מזונות חוזיים שאינם מותנים בגט וניתן לקבל אותם למשך כל פרק זמן‬
‫שבית המשפט יחליט‪.‬‬
‫ומוסיף ברק ואומר שכאשר ביד"ר פסק שאלו נישואין ע"פ בני נוח לא ניתן לכרוך לתביעת התרת הנישואין‬
‫תביעות רכוש מאחר שהכריכה לא תהיה כנה מהסיבה שידוע לגבר שהאישה לא תקבל מאום‪ .‬ותביעות רכוש‬
‫ידונו רק בבית המשפט‪.‬‬
‫‪ 11.3.1.1‬סיכום ביניים‪:‬‬
‫ נ"א ניתן לחזור ולפרקם בחו"ל‪.‬‬‫ כאשר פונים בכל אופן לביד"ר הוא יבחן ב' רבדים‪:‬‬‫רובד א' ‪ -‬האם הנישואין כדמו"י ‪ -‬ע"י צורה ‪ -‬גט מספק או לחומרא‪.‬‬
‫רובד ב' ‪ -‬נישואי בני נוח‬
‫בצד האישותי ‪ -‬ביד"ר יכול לתת פס"ד להתרת הנישואין‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫בצד הממוני ‪ -‬ביד"ר שהחליט שמדובר בנישואין כדמו"י לא ייתן זכויות ממוניות מספק (הפן הפנימי)‪.‬‬
‫ואולם ביהמ"ש האזרחי בפן החיצוני בית המשפט יכול לפסוק מזונות חוזיים ע"פ שיקולים שיקומיים ‪-‬‬
‫הסתגלותיים ‪ -‬הסתמכות של האחד על השני‪( .‬מזונות חוזיים קיימים אך ורק בנישואין אזרחיים ולא בנישואין‬
‫כדמו"י)‪.‬‬
‫‪ 11.4‬חרם דרבנו גרשום (חדר"ג)‪.‬‬
‫רבינו גרשום מאור הגולה (חי ‪ 1131 > 941‬לספי') הטיל חרם‪:‬‬
‫‪ .1‬אסור לאיש לקחת אישה על אשתו ‪ -‬על אף שמדין תורה מותר ולכן נישואין יתפסו‪.‬‬
‫‪ .1‬אסור לאיש לגרש אישה בעל כורחה ‪ -‬למרות מד"ת ניתן לגרש אישה בע"כ אולם בכדי לממש את התנאי‬
‫הראשון נקבע שאין האיש יכול לגרש את אשתו בע"כ‪.‬‬
‫חרם זה חיזק מחד גיסא את מעמד האישה‪ ,‬בכך שאנו נדרשים להסכמתה‪ .‬ומאידך גיסא כאשר יש עילה‬
‫לגירושין יותר קל לכפות על האישה לתת גט ואכן רק הבעל יכול לעגן‪.‬‬
‫כאשר אדם מקבל היתר לנישואין הוא צריך שיחתמו עליו מאה רבנים‪.‬‬
‫גם הספרדים שלא קבלו את חדר"ג אינם יכולים לשאת אישה שניה וזה ע"פ מה שכתוב בכתובה שבה הגבר‬
‫מתחייב לא לישא אישה אחרת על אשתו‪.‬‬
‫סע' ‪ 141‬לחוק העונשין אומר‪ .‬נשוי הנושא אישה אחרת‪ ,‬ונשואה הנישאת לאיש אחר דינם מאסר חמש שנים‪.‬‬
‫סע' ‪ 148‬לחוק העונשין אומר היה הדין החל על הנישואין דין התורה‪ ,‬לא יורשע אדם על עבירה לפי סע' ‪141‬‬
‫אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שניתן לו היתר נישואין לפי פס"ד סופי של ביד"ר ופסק הדין אושר ע"י‬
‫נשיא ביה"ד הגדול‪.‬‬
‫זהו סעיף המקל על היהודים בלבד ונותן גושפנקא חוקית להיתר הנישואין בכך שהנושא אישה שניה ע"פ היתר‬
‫לא יואשם בביגמיה‪.‬‬
‫(לגבי ירושה ישנה פסיקה אזרחית האומרת שהאישה השנייה יורשת אותו)‬
‫‪ 11.5‬חומרת איסור א"א‪.‬‬
‫השופט זילברג כותב "שלא הרי פסיקתו של השופט הדתי כפסיקתו של השופט החילוני‪ .‬השופט החילוני הוא‬
‫זה הקובע בין הצדדים ואין לו פחד לטעות‪ ,‬ומנגד הדיין הדתי חייב לדון דין אמת בדין תורה ולכן לעולם רואה‬
‫דיין עצמו כאילו חרב מונחת בין ירכותיו והוא מפחד ורועד מפני סטייה מן האמת הצרופה"‪.‬‬
‫‪ 11.1‬טבלת סיכום קידושין ונישואין ‪ -‬הדין הדתי‪.‬‬
‫חומרת‬
‫האיסור‬
‫כרת‬
‫מוות‬
‫תוקף הנישואין‬
‫האם דרוש גט‬
‫ילדים‬
‫זכויות ממוניות‬
‫לאישה (ד"ת)‬
‫סוג הנישואין‬
‫בעיות כושר וצורה‬
‫עריות‬
‫א"א (כושר)‬
‫כהן וגרושה‬
‫(כושר)‬
‫ממזר ויהודיה‬
‫(כושר)‬
‫נישואין פרטיים‬
‫(צורה)‬
‫אין תוקף‬
‫א"צ גט‬
‫ממזרים‬
‫אין‬
‫לאוין‬
‫יש תוקף‬
‫גט בכפיה‬
‫כשרים‬
‫אך חללים‬
‫אין‬
‫חייבי‬
‫לאוין‬
‫יש תוקף‬
‫גט בכפיה‬
‫ממזרים‬
‫אין‬
‫תלוי‬
‫נישואין אזרחיים‬
‫(צורה ולעתים כושר)‬
‫נישואי‬
‫עכו"ם‬
‫כדמו"י ‪-‬‬
‫פרשנות מקלה‬
‫ומחמירה‬
‫רובד נוסף ‪ -‬בני נוח‬
‫ע"פ הפרשות‬
‫המקלה ‪ -‬א"צ‬
‫מחמירה ‪ -‬גט‬
‫לחומרא‬
‫רובד נוסף פס"ד‬
‫להתרה‬
‫כשרים‬
‫נישואי תערובת‬
‫(כושר)‬
‫חייבי‬
‫לאוין‬
‫אין תוקף‬
‫א"צ גט‬
‫אחר האם‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫כדמו"י ‪ -‬אין‪.‬‬
‫אזרחי ‪ -‬ע"י‬
‫ביהמ"ש‬
‫מזונות חוזיים‬
‫אין (בביד"ר)‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 11‬נישואין פרטיים‪.‬‬
‫זוהי דרך לעקוף את הנישואין הדתיים‪.‬‬
‫‪ 11.1‬ישנם ג' דרכים לעקוף את הדין הדתי‪.‬‬
‫‪ 11.1.1‬הסדרים תחיקתיים השייכים לפרוצדורה של הנישואין‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.1‬פקודת הנישואין והגירושין (רישום)‪.‬‬
‫סע' ‪ 1‬לפקודה אומר שהרשות הרושמת היינו הפקיד המסדר את הנישואים אם הם נ"א‪ .‬האימאם ע"פ דת‬
‫האסלאם‪ .‬הכומר ע"פ הדת הנוצרית‪ .‬הרב בנישואין ע"פ דין ישראל‪ .‬והשיך ע"פ נישואי הדרוזים‪.‬‬
‫א"כ אדם המקדש אישה ברחוב ולא מבשר על כך למדינה הוא עובר על חוקי המדינה‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.1‬חוק מרשם האוכלוסין‪.‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק מצריך לרשום במרשם האוכלוסין כך וכך עניינם וביניהם המצב האישי ‪ -‬שם בן הזוג וכו'‪.‬‬
‫סע' ‪ 3‬אומר שהרישום במרשם‪ ...‬יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום למעט לאום ‪ -‬דת ‪ -‬מצב אישי ‪ -‬שם‬
‫בן הזוג‪.‬‬
‫וא"כ כאשר אדם מציג תעודת זהות בה כתוב שהוא נשוי אין בכך ראיה לנכונות העניין (ואכן בכל ת‪.‬ז‪ .‬כתוב‬
‫במפורש שחלק מן הפרטים אינם מהווים ראיה לנכונותם)‪ .‬ולכן כאשר אדם מגיע לביד"ר לא ניתן להציג את‬
‫הת‪.‬ז‪ .‬שלו אלא ביד"ר יבחן ויבדוק כל דבר לגופו (לאחר תשלום האגרה)‪.‬‬
‫‪ 11.1‬נישואין של הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות‪.‬‬
‫בג"צ קרן התנועה ליהדות מתקדמת נ' שר הדתות ‪41191‬‬
‫בבג"צ זה מבקשת התנועה הרפורמית להיות רשות רושמת כעין הרשות האורתודוכסית הרושמת לבני קהילתה‪.‬‬
‫ומבססים את טענתם ע"פ סע' ‪ 2‬לחשבד"ר האומר ניו"ג בישראל יעשה ע"פ דין תורה‪ .‬והתורה כמו שהם‬
‫מפרשים קרובה יותר לפרשנות בג"צ‪.‬‬
‫ויתרה מכך ‪ -‬כמו שהואצלה סמכות להיות רשות רושמת לעדה החרדית ולרב לנדא‪ .‬גם להם תואצל הסמכות‬
‫להיות רשות רושמת‪.‬‬
‫ואומר השופט אילון שהמבחנים למנות רשות רושמת‪ ,‬הם כמו המבחנים למינוי רב עיר‪.‬‬
‫א‪ .‬מבחן טכני ‪ -‬בחינות הסמכה (יורה יורה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אורח חיים הולם‪.‬‬
‫ועל אף שהרפורמים יכולים לעמוד תיאורטית במבחן הראשון‪ ,‬אין הם עומדים במבחן אורח חיים הולם כפי‬
‫שעולה מן המסמכים שהם בעצמם הגישו לבג"צ בהם נאמר‪:‬‬
‫א‪ .‬אין הלכה ‪ -‬יש מצוות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לדעתם אנשים שנישאו כדמו"י ומתגרשים גירושין אזרחיים יתקבלו כפרודים לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫ג‪ .‬לדעתם בן לאב יהודי ואם נוכריה הרי הוא יהודי‪.‬‬
‫העולה מן האמור שהרפורמים לא מקיימים אורח חיים הולם‪ ,‬ולכן צדק שר הדתות שלא איפשר להם להיות‬
‫רשות רושמת‪ ,‬בשונה מהעדה החרדית "שבמהות העניין" הולכת ע"פ ד"ת‪( .‬ובאשר לקראים שלהם ניתנה הזכות‬
‫להיות רשות רושמת וזאת מכיוון שהרבנות לא נותנת להם אפשרות להינשא כלל)‪.‬‬
‫ולכן נישואי הרפורמים הם נישואין פרטיים ולא ירשמו כנשואים אלו שנישאו על ידם ‪,‬ולכן רובם נוסעים לחו"ל‬
‫בכדי לעבור טקס אזרחי‪.‬‬
‫‪ 11.3‬נישואין פרטיים שאין לבני הזוג בעיית כושר‪.‬‬
‫ע"א רוגוזינסקי ‪450140‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫שני זוגות חברי קיבוץ שנישאו זל"ז בטקס חילוני בו היו שני עדים ואמירות הדדיות של הרי את‪/‬ה מקודש‪/‬ת לי‪,‬‬
‫ולאחר זמן הם פונים לביהמ"ש המחוזי בכדי שיצהיר על תוקף הנישואין‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי שולח אותם לביד"ר שהרי לו ניתנה הסמכות בעניין‪ .‬ועל החלטה זו הם מערערים לבג"צ‬
‫בטענה שהם חסרי אמונה דתית ולכן החשבד"ר לא חל עליהם‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ואומר השופט עציוני שסע' ‪ 2‬לחשבד"ר האומר ניו"ג של "יהודים" יערכו בישראל ע"פ ד"ת‪ ,‬יתפרש ע"פ מטרות‬
‫החוק‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫כאשר מדובר בעניינים אזרחים כמו חוק השבות שהוא אזרחי הפרשנות שתינתן לחוק תהה פרשנות אזרחית‬
‫(ראה פרשת שליט נ' שר הפנים)‪.‬‬
‫ואולם כאשר מדובר בעניינים דתיים כמו פרשנות החשבד"ר‪ ,‬הפרשנות לכך תהיה דתית‪ .‬ולכן כל יהודי שנולד‬
‫לאם יהודיה או שנתגייר ע"פ ההלכה ענייני הניו"ג שלו יידונו בביד"ר ללא קשר לאמונה הסובייקטיבית שלהם‪.‬‬
‫ע"א משה צונן נ' סילביה שטל ‪31191‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫צונן נתין ותושב ארה"ב ביקש להינשא בישראל לישראלית‪.‬‬
‫הרבנות התנתה את מתן אישור הנישואין בכך שצונן יביא אישור שהוא גרוש (כך נכתב בדרכון שלו)‪ .‬חיפש צונן‬
‫ולא מצא אישור שכזה‪ ,‬וזמן החתונה קרב ובא‪ .‬ולכן הוא החליט להיות זה שינהל את הטקס שלו‪ ,‬ואכן כך היה‬
‫ושניהם נישאו‪.‬‬
‫לאחר זמן הם הסתכסכו והאישה הגישה תביעת מזונות למחוזי‪.‬‬
‫הבעל טוען שהם לא נשואים כלל ועיקר וכל הטקס שנעשה הוא בכדי לא לאכזב את המוזמנים‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש המחוזי שהנישואין בטלים (האם זה אפשרי? ע"פ סע' ‪ 84‬לחוק בתי המשפט כאשר שופט דן בתביעה‬
‫שהיא בתחום סמכותו ומתעוררת לו כבדרך אגב שאלה אגבית שאיננה בסמכותו מותר וצריך הוא לענות עליה‪ - .‬החלטה‬
‫בזה תהיה טובה אך ורק לאותו עניין שנדון)‪ .‬אולם מגיע לאישה מזונות)‪.‬‬
‫צונן ערער לביהמ"ש העליון‪.‬‬
‫ואומר השופט שמגר שהנישואין בטלים ללא מזונות‪ .‬והסיבה לכך שהרי הם בחרו להינשא בטקס יהודי והם לא‬
‫רצו להיות ידב"צ או להינשא בנ"א‪ ,‬ולכן כאשר נפל הטקס אין סיבה לתביעת מזונות ואפי' מזונות מתוך הסכם‪.‬‬
‫השופט אילון אומר שהנישואין תופסים ‪ -‬ולכן צריך גט‪ .‬ואולם האישה לא תקבל מזונות וזאת בכדי להודיע‬
‫בשער בת רבים שאין בית המשפט מעודד פגיעה בסדר הציבורי‪ .‬ובכך שאדם מחליט לנהל טקס נישואין פרטי‬
‫ללא אישור הרשות ישנה פגיעה בסדר הציבורי‪.‬‬
‫שני פסקי הדין הנ"ל (רוגוזינסקי ‪ -‬צונן) חסמו כמעט לחלוטין את האפשרות והכדאיות בנישואין פרטיים‪.‬‬
‫‪ 11.4‬נישואין פרטיים כאשר יש בעיית כושר‪.‬‬
‫‪ 11.4.1‬קביעת ערכו המשפטי של סידור קידושין פרטי‪.‬‬
‫הבסיס כאן הוא בהבנה העמוקה לכך שביהמ"ש לא יכול לומר לאנשים שהם אזרחי המדינה ומצאו אהבה לכו‬
‫להינשא בחו"ל מא חר שאתם חסרי כושר‪ .‬ולכן ביהמ"ש נותן פתח לאנשים שמעוניינים להינשא אך הם חסרי‬
‫כושר (בשונה מאנשים שיש להם כושר שביהמ"ש חוסם את דרכם)‪.‬‬
‫ע"א אהרן כהן ולאה בוסליק נ' משרד הפנים ‪139153‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אהרן כהן החליט להינשא לבח"ל לאה בוסליק ‪ -‬גרושה‪ .‬בבואם לביד"ר להינשא טען כהן שאין הוא כהן‪ ,‬ואולם‬
‫ביד"ר לא השתכנע ולא התיר להם להינשא‪ .‬לאחר זמן הם פנו לעו"ד בבקשה להינשא במשרדו ואכן הוא הכין‬
‫להם את הטקס באופן "די" מדוקדק‪.‬‬
‫הוא פרסם הודעה בעיתון ‪ -‬הוזמנו ב' עדים (אלו היו שני שוטרים שהגיעו לבדוק האם מתבצעת עבירה) כתב‬
‫כתובה‪ ,‬קידושין בטבעת ובנוסף שטר בו נאמר "שטר זה מעיד כי אני נושא וכו' "(שתי צורות הקידושין)‪.‬‬
‫לאחר הטקס כהן ובוסליק פונים למרשם האוכלוסין בכדי שירשום אותם כנשואים‪ ,‬וסורבו‪.‬‬
‫הם פנו לביהמ"ש המחוזי בבקשה להצהיר על תוקף הנישואין שלהם (זו הייתה טעות שהרי אם היו פונים‬
‫בבקשה לרשום אותם כנשואים הם היו נענים)‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש המחוזי שאין תוקף לנישואין (מקרה זה קרה בטרם חוקק החשבד"ר ולכן לא היו יכולים הם‬
‫לפנות לביד"ר)‪.‬‬
‫כהן ובוסליק מערערים לביהמ"ש העליון‪.‬‬
‫ואומר השופט זילברג ‪ -‬הבה ונבחן את טקס הנישואין שנעשה‪:‬‬
‫א‪ .‬קידושי שטר ‪ -‬לא נראה שהיו כאן קידושי שטר מאחר שע"פ מה שנאמר בשטר "שטר זה מעיד כי אני נושא"‬
‫מברר שמדובר בשטר דקלרטיבי‪ .‬וקידושי שטר נכונים יהיו מלשון הרי את "מקודשת" ולא אני "נושא"‪.‬‬
‫ב‪ .‬קידושי ביאה ‪ -‬על אף החזקה האומרת שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות‪ ,‬ואולם במקרה דנן שמדובר‬
‫בכהן וגרושה שהם נישואין אסורים ע"פ ד"ת לא חלה חזקה זו‪.‬‬
‫ג‪ .‬קידושי כסף ‪ -‬בעניין זה התגלעה מחלוקת בין המחוזי לעליון‪:‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫השופט קיסטר (מחוזי) טוען שע"פ תקנת מהרשד"ם מאחר שהעדים השתתפו בעבירה של הנישואין האסורים‪,‬‬
‫ובכך שהם נתנו יד לטקס ללא רב וללא מנין הרי הם פסולים‪.‬‬
‫השופט זילברג (עליון) חולק ואומר שגם ע"פ מהרשד"ם העדים נפסלים רק בסוף הטקס האסור‪.‬‬
‫ולכן על אף שקיימת בעיית כושר (כהן וגרושה) וצורה (נישואין פרטיים) הנישואין תופסים וניתן לרשום אותם‬
‫כנשואים במרשם האוכלוסין‪.‬‬
‫בפס"ד זה אנו רואים שביהמ"ש נותן מענה לזוגות חסרי כושר בכך שהוא מאפשר להם לקיים את הנישואין‬
‫הפרטיים שהם ביצעו‪.‬‬
‫בג"צ רודניצקי נ' משרד הפנים ‪51118‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫יהודים תושבי ישראל האחד כהן ואשתו גרושה שנישאו בטקס פרטי‪ ,‬ופנו לביד"ר שיאשר להם את מעמדם‬
‫כנשואים‪.‬‬
‫(ביד"ר נמצא בבעיה מאחר שאם הוא ירשום אותם כנשואים הם מעודדים את האפשרות להינשא בנישואין‬
‫פרטיים)‪.‬‬
‫ביד"ר האזורי לא נענה לבקשה והשאיר את העניין מעורפל‪ .‬וביד"ר הגדול אישר את הפסק של האזורי‪.‬‬
‫הם פונים למשרד הפנים שירשום אותם כנשואים‪ ,‬שסירב לאור פסיקת ביד"ר‪ .‬ולכן הם עתרו לבג"צ (נ' משרד‬
‫הפנים ולא נ' ביד"ר מאחר שאין כאן בעיית סמכות)‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שהרי גם ע"פ הדין האישי אישה זו קרובה להיות נשואה יותר מאשר היא פנויה‪ .‬ולכן מצהיר‬
‫ביהמ"ש שאישה זו אסורה להינשא לאחר ללא גט (תביעה אגבית על הרישום)‪ .‬ולכן הוא הורה לרשום אותם‬
‫כנשואים במשרד הפנים‪.‬‬
‫(זו הסיבה שנאמרה לעיל שארבעה פריטים מתעודת הזהות של כל אדם לא מהווים ראיה לנכונותם‪ :‬לאום ‪ -‬דת‬
‫ מצב אישי ‪ -‬שם בן הזוג‪ .‬וזאת בכדי לא ליצור מחלוקת עם ביד"ר)‪.‬‬‫שוב אנו רואים שבג"צ נתן מענה לאנשים עם בעיית כושר‪.‬‬
‫‪ 11.5‬האם ביהמ"ש יאשר לבני זוג אלו הסכם לפי חוק יחסי ממון‪.‬‬
‫ע"א כהן ‪140191‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫כה ן וגרושה שנישאו נישואין פרטיים‪ ,‬וחתמו על הסכם לחיי משפחה ופנו לשופט בכדי שיאשר את ההסכם‪,‬‬
‫והשופט סירב‪.‬‬
‫במקביל הם פנו לביד"ר שקבע שהנישואין אינם תקפים‪.‬‬
‫ערערו לגדול שאמר שהם לא יכולים להינשא בעתיד אא"כ יתגרשו כדת וכדין זה מזו (הפך אותם לנשואים)‪.‬‬
‫בערעור לעליון‪.‬‬
‫שואל השופט ברק שתי שאלות‪:‬‬
‫א‪ .‬שאלה מהותית ‪ -‬האם הם נשואים ‪ -‬וע"ז הוא משיב שע"פ פסק דינו של ביד"ר הגדול נראה שכן‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאלה דיונית ‪ -‬מהו הנטל הנדרש על העותרים להוכיח שהם נשואים‪ .‬והוא משיב שעל אף שבד"ר הגדול דיבר‬
‫בדרך השלילה אפילו הכי די בכך בכדי להרים את הנטל להוכיח שהם נשואים ובכדי שהם ירשמו במרשם‬
‫האוכלוסין‪.‬‬
‫ולכן לאחר שהוכח שהם נשואים אין לשופט אלא רק לאשר את הסכם הממון שלהם‪.‬‬
‫‪ 11.1‬תוקפם של נישואי תערובת פרטיים‪.‬‬
‫ע"א טפר ‪343141‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני הזוג טפר ‪ -‬זוג מעורב ראו שביהמ"ש עוזר לפסולי חיתון ולכן הם קיימו טקס נישואין פרטי בו הם נישאו‬
‫זל"ז‪.‬‬
‫פנו לביהמ"ש המחוזי (אין לביד"ר סמכות שהרי הם זוג מעורב) שסרב והם ערערו לעליון‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שכל זמן שנישואין פרטיים תופסים מד"ת יש לביהמ"ש אפשרות לעזור לצדדים להינשא‪ .‬ואולם‬
‫במקרה דנן מאחר שנישואי תערובת לא תופסים מד"ת שיתכבדו הצדדים וינשאו בנישואין אזרחיים‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 11.4‬סיכום‪.‬‬
‫נישואין פרטיים כאשר אין בעיית כושר ‪ -‬הנטייה הכללית לא לעזור‪.‬‬
‫פס"ד רוגוזינסקי ‪ -‬לא הכיר בתוקף נישואיהם‪.‬‬
‫פס"ד צונן ‪ -‬לא נתן להם מזונות‪.‬‬
‫נישואין פרטיים כאשר יש בעיית כושר ‪ -‬הנטייה הכללית לעזור‪.‬‬
‫פס"ד כהן ובוסליק ‪( -‬לפני החשבד"ר ולכן הם לא הלכו לביד"ר) העליון הכיר בתוקף נישואיהם‪.‬‬
‫פס"ד רודניצקי ‪ -‬ביד"ר סירב לדון (חששות)‪ .‬בג"צ נתן תוקף לנישואין והורה למשרד הפנים לרשמם (בלבד)‪.‬‬
‫פס"ד כהן ‪ -‬אישור הסכם ממון ‪ -‬ביד"ר ‪ -‬גט מספק ‪ -‬ביהמ"ש העליון מורה למחוזי לאשר את הסכם הממון של‬
‫בני הזוג‪.‬‬
‫פס"ד טפר ‪ -‬נישואין מעורבים ‪ -‬אין תוקף לנישואין לפי המשפט העברי ולכן לא תהיה נטייה לעזור‪.‬‬
‫כיום נטשו את דרך הנישואין הפרטים (ע"י ידב"צ) אולם העיקרון נשאר ללכת לקראת פסולי חיתון‪.‬‬
‫‪ 13‬נישואין אזרחיים‪.‬‬
‫זו הדרך השלישית למיסוד נישואין בישראל‪.‬‬
‫והיא הדרך השנייה לעקוף את הנישואין ע"פ ד"ת‪.‬‬
‫‪ 13.1‬נישואין אזרחיים בראי ביהמ"ש האזרחי‪.‬‬
‫ניתן למסד נישואין אלו בשני אופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬נסיעה פיזית למקומות בהם ניתן להינשא‪.‬‬
‫ב‪ .‬באמצעות שליח ‪ -‬פקס (ע"ע נישואי מקסיקו ופרגאווי)‪.‬‬
‫‪ 13.1‬תוקף הנישואין ‪ -‬מעמד‪.‬‬
‫סמכות השיפוט ‪ -‬יהודים ‪ -‬ע"פ בג"צ כהנוף ‪ -‬כהן ו‪ , 2232/13-‬נישואין אזרחיים הולכים לביד"ר‪.‬‬
‫נישואי תערובת – ביהמ"ש לע"מ ע"פ החוק להתרת נישואין‪.‬‬
‫ברירת הדין ‪ -‬יהודים ‪ -‬סע' ‪ 2‬לחשבד"ר ‪ -‬ד"ת ‪ -‬כדמו"י ע"פ הדעה המחמירה ‪ -‬דיני בני נוח ע"פ הדעה המקלה‪.‬‬
‫נישואי תערובת ‪ -‬הדין אזרחי ‪ -‬ואולם ביהמ"ש ישלח לקבל חוו"ד אם בני הדתות רשומים בארץ‪.‬‬
‫‪ 13.3‬ההשלכות הממוניות של נישואין אזרחיים ‪ -‬מזונות‪.‬‬
‫‪ 13.3.1‬כשבני הזוג היו תושבי חו"ל בעת נישואיהם‪.‬‬
‫ע"א סקורניק ‪181151‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫יהודים תושבי פולין שנישאו בנ"א בלבד (על אף שהיו יכולים להינשא כדמו"י) עלו לארץ והתאזרחו בה‪.‬‬
‫לאחר שהסתכסכו האישה תובעת מזונות ומנגד הבעל טו ען שהרי הם נישאו נ"א רק מהסיבה שהבעל ראה‬
‫באישה כאהובתו וזו הסיבה שהם לא נישאו כדמו"י‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש המחוזי ‪ -‬שעל אף שע"פ הדין היהודי יכול להיות שאין הם נשואים‪ ,‬מ"מ ביהמ"ש מחשיב אותם‬
‫כנשואים ע"פ החוק הפולני ומאחר שהם נשואים ניתן לפסוק להם בביד"ר מזונות ע"פ הדין האישי‪.‬‬
‫בביהמ"ש העליון אומר השופט אולשן שהרי יש בעניין מחל' בפוסקים האם ניתן לומר בנ"א שאאעבב"ז‪ .‬ולכן‬
‫כל זמן שאנשים מגיעים כנשואים מחו"ל ניתן לתפוס אותם כנשואים ולו מהסיבה שאנו רוצים להיות חלק‬
‫ממשפט העמים‪ .‬וכמו שאנו רוצים ששאר העולם יכיר בנישואי מד"י‪ ,‬כך אנו צריכים להכיר בנישואי חו"ל‪.‬‬
‫ומשהכרנו בנישואי חו"ל כנישואין לכל דבר‪ ,‬חיוב המזונות יחתך ע"פ הדין והחוק הדתי החל עליהם בזמן‬
‫שנפרדו (הרכבה ופיצול דהיינו פיצול האפשרות שהם נשואים והרכבה ע"י מתן מזונות)‪.‬‬
‫‪ 13.3.1‬כאשר בני הזוג היו תושבי המדינה בעת נישואיהם‪.‬‬
‫תמ"א קליידמן ‪1195‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫יהודים תושבי ואזרחי ישראל כשירי חיתון (הנטייה לא לעזור) לאחר שנולד להם בן משותף הם נסעו לצרפת‬
‫ונישאו נ"א‪.‬‬
‫הסתכסכו הצדדים והאישה תובעת מזונות אישה וילדים (פס"ד סקורניק לא רלוונטי מאחר שהם לא מחו"ל)‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ואמר ביהמ"ש שגם במקרה דנן לאחר שאנו מכירים בתוקף הנישואין ע"פ מקום עריכת הטקס נלביש על הכרה‬
‫זו מתן מזונות אישה (הרכבה ופיצול)‪.‬‬
‫‪ 13.3.1.1‬ככלל יש ג' גישות להבין האם נ"א תופסים בארץ‪:‬‬
‫א‪ .‬גישה אנגלית ‪ -‬הכושר ע"פ הדין המקומי והצורה ע"פ מקום עריכת הטקס ‪ -‬לעיל בפס"ד קליידמן ביהמ"ש‬
‫השתמש בגישה זו בכדי לפסוק מזונות לאישה שנישאה בנ"א‪.‬‬
‫ב‪ .‬גישת פרופ' שאוה ‪ -‬תוקף יוכרע אך ורק ע"פ הדין האישי של בני הזוג (אומץ במחוזי בפס"ד ‪.)9214/99‬‬
‫ג‪ .‬גישה אמריקאית ‪ -‬הכול הולך ע"פ מקום עריכת הטקס‪.‬‬
‫וא"כ נישואין מעורבים‪.‬‬
‫ע"פ הגישה האנגלית ‪ -‬פסולים ‪ -‬אין כושר‪.‬‬
‫ע"פ פרופ' שאוה ‪ -‬פסולים ‪ -‬אין כושר‪.‬‬
‫ע"פ הגישה האמריקאית ‪ -‬ע"פ מקום עריכת הטקס‪.‬‬
‫נישואי הומוסקסואלים‪.‬‬
‫ע"פ הגישה האנגלית ‪ -‬פסולים ‪ -‬אין כושר‪.‬‬
‫ע"פ פרופ' שאוה ‪ -‬פסולים ‪ -‬אין כושר‪.‬‬
‫ע"פ הגישה האמריקאית ‪ -‬ע"פ מקום עריכת הטקס‪.‬‬
‫כיום בפס"ד פלונית ‪ 2332/13‬ע"פ דברי הרב דייכובסקי שאומצו ע"י ברק ניתן להכיר בנ"א רק ביהודים כשירי‬
‫חיתון מכוח דיני בני נוח‪ .‬ובודאי לא בנישואים חד מינים או נישואים מעורבים‪.‬‬
‫רע"א פלונית ‪9151188‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫יהודים תושבי הארץ (בשונה מסקורניק) כשירי חיתון (הנטייה לא לעזור) שנישאו נ"א בשיטת נישואי פרגאווי‬
‫(בפקס)‪ .‬נרשמו כנשואים במשרד הפנים וחיו יחד כשנה ולאחר זמן הם הסתכסכו והאישה הגישה תביעת מזונות‬
‫מיום התביעה ועד הגירושין בפועל ‪ -‬ולאחר זמן היא צמצמה את התביעה ‪ -‬למיום התביעה ועד העת בו היא‬
‫נכנסה להריון‪{.‬מאחר}‬
‫בביהמ"ש לע"מ השופט גרמן פסק ע"פ גישת שאוה לפי הדין האישי של הצדדים‪ ,‬ומאחר שע"פ סע' ‪ 2‬לחשבד"ר‬
‫ניו"ג בישראל יערכו ע"פ ד"ת‪ ,‬וכמו"כ ע"פ סע' ‪ 18‬לחוק המזונות ‪ -‬מזונות יינתנו ע"פ זמן פירוק הנישואין הלכך‬
‫לא מגיע לאישה מזונות‪.‬‬
‫בביהמ"ש המחוזי הסכימו עם פס"ד של השופט גרמן‪.‬‬
‫(במקביל האישה פנתה לביד"ר שיכיר בכך שאין תוקף לנישואין (בכדי שהילד לא ייחשב כממזר ובכדי שתוכל‬
‫להינשא לאחר) ולכן היא רוצה להיחשב כפנויה ומנגד גם הבעל הסכים לכך בכדי לפטור עצמו ממזונות)‪.‬‬
‫ברע"א לעליון אומר השופט ברק שעד היום התחבטנו במזונות כדמו"י ע"פ הדין האישי ולכן הוצרכנו לייצור‬
‫הכלאים הנקרא הרכבה ופיצול‪.‬‬
‫ואולם מהיום נפתח מסלול נפרד ויקרא שמו בישראל "מזונות חוזיים"‪ ,‬מזונות אלו רלוונטיים רק לאלו שלא‬
‫צעדו במסלול הכדמו"י אלא במסלול האזרחי‪.‬‬
‫ושואל עצמו ברק האם מזונות אלו מנוגדים לתקנת הציבור שהרי ע"פ סע' ‪ 2‬לחשבד"ר נאמר שניו"ג בישראל‬
‫ע"פ ד"ת‪ .‬ומשיב ברק שתקנת הציבור משקפת את האני מאמין החברתי של שיטת המשפט והגשמתו של הסכם‬
‫זה מקדמת את ערכי השוויון והצדק ולכן ניתן לפסוק מזונות חוזיים‪.‬‬
‫סיכום פס"ד זה –‬
‫מזונות חוזיים‪.‬‬
‫ידב"צ ‪ -‬ניתן לפסוק מזונות חוזיים בכפוף למבחן הזמן‪.‬‬
‫נישואי תערובת ‪ -‬ניתן לפסוק מזונות חוזיים‪.‬‬
‫פסולי חיתון ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬
‫ומנגד‪.‬‬
‫נישואים כדמו"י ‪ -‬לא ניתן לפסוק מזונות חוזיים‪.‬‬
‫נישואין פרטיים (של כשירי חיתון) ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫מזונות חוזיים הם מזונות שיקומיים ‪ -‬יכולים להינתן גם לגבר וגם לאחר פירוק הנישואין (לגבי אישה שבגדה‬
‫בנישואין תלוי בשופט מאחר שיש שופטים שיטענו שמדובר בהפרת חוזה)‪.‬‬
‫במזונות חוזיים אין צורך בתניות מכללא ורק עניין תום הלב קובע‪.‬‬
‫בבג"צ ‪ 1131 -‬האישה בקשה מזונות גם לאחר הגירושין ובינתיים ניתן פס"ד בבג"ץ ‪ 9214‬הפוסק מזונות גם‬
‫אחרי הגירושין‪ ,‬ולכן השופטת שם פסקה מזונות לחמש שנים לאחר התרת הנישואין מחובת תום הלב (בד"כ‬
‫מזונות חוזיים יקוצצו ויתקזזו במקביל לתביעה לפירוק שיתוף של כושר השתכרותו של הצד השני)‪.‬‬
‫הביקורת על פס"ד זה הוא הסכנה בכך שא"א להעריך את תום הלב‪ .‬ומנגד ע"י ניתן לפסוק מזונות ארוכים‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ 13.3.3‬סיכום ביניים‬
‫מזונות בנישואין אזרחיים‪.‬‬
‫ביהמ"ש לענייני משפחה ‪ -‬תמיד יפסקו מזונות אזרחיים גם בכשירי חיתון ‪ -‬גם בנישואי תערובת וגם בנישואין‬
‫חד מיניים‪.‬‬
‫בביד"ר ‪ -‬מאחר שהנישואין הם לא לכתחילה או מחומרה או מבני נוח לכן לא יפסקו מזונות‪ ,‬ואם הבעל תבע‬
‫שם מזונות הכריכה תפסל מאחר שמדובר בכריכה לא כנה (בשונה מהאישה שיכולה לתבוע מזונות ולכרוך‬
‫מאחר שכריכתה כנה)‪.‬‬
‫מזונות בנישואין פרטיים‪.‬‬
‫ביהמ"ש לע"מ ‪ -‬כשירי חיתון אין מזונות‪.‬‬
‫פסולי חיתון ‪ -‬הנטייה לעזור אין הלכה חד משמעית‪.‬‬
‫ביד"ר ‪ -‬אין מזונות (גט לחומרא ואין מוציאין ממון מספק)‪.‬‬
‫‪ 13.4‬השלכות הנישואין האזרחיים על הרישום במרשם האוכלוסין‪.‬‬
‫בג"צ פונק שלזינגר ‪143111‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫שלזינגר יהודי ישראל ופונק נוצרייה בלגית שנישאו בקפריסין וביקשו להירשם במרשם האוכלוסין וסורבו‪.‬‬
‫ואומר השופט זילברג (דעת מיעוט) ‪ -‬ע"פ סע' ‪ 2‬לחשבד"ר לא ניתן לרשום אותם כנשואים‪.‬‬
‫השופט זוסמן (דעת רוב ) אומר שמאחר שמדובר בשאלה מנהלית האם ירשום פקיד משרד הפנים או לא‪ ,‬ומאחר‬
‫שמרשם האוכלוסין תפקידו הוא איסוף סטטיסטי ואינו מהווה ראיה‪ ,‬ומה שמותר לפקיד לסרב לרשום ע"פ‬
‫החוק הוא רק כאשר מדובר "באי נכונות גלויה לעין" כגון זיוף‪ ,‬רק אז הפקיד לא חייב לרשום‪.‬‬
‫ואולם לעניין האם הם נשואים או לא אין זה מתפקידו של הפקיד לבדוק ולבחון זאת ולכן יש למשרד הפנים‬
‫לרשום אותם כנשואים‪ .‬וסעי' ‪ 2‬לחשבד"ר מתייחס רק לאנשים שנישאו בישראל‪.‬‬
‫כן היה בפרשת גולדשטיין העוסקת בגיור רפורמי וביהמ"ש חייב את הפקיד לרשום ולא לעסוק בשאלה‬
‫המשפטית האם הם נשואים‪.‬‬
‫וכמו"כ היה מקרה בו זוג לסביות שהאחת הרתה מתרומת זרע‪ ,‬ובת זוגתה בקשה בארה"ב לאמץ את הילדה של‬
‫חברתה‪ .‬ובאו לפקיד במשרד הפנים שסרב לרשום אותם בטענה של "אי נכונות גלויה לעין"‪.‬‬
‫ואמרה השופטת דורנר שחובה על מ שרד הפנים לרשום ולא שייך כאן אי נכונות גלויה לעין מאחר שזהו עניין‬
‫משפט השופט‪.‬‬
‫השופט זועבי בדעת מיעוט אמר שלא ניתן כאן להשתמש בפרשת פונק שלזינגר מאחר שם מדובר בענייני מצב‬
‫אישי בו ע"פ החוק הרישום אינו מהווה ראיה לנכונות הפרט‪ .‬ואולם בשם האם בתעודת זהות וודאי הפרט‬
‫מהווה ראיה לנכונותו ולכן אין להקיש בין שתי הפרשות‪.‬‬
‫בג"צ בן ארי ‪3045105‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫חמש זוגות חד מיניים‪ ,‬אזרחי ותושבי ישראל ערכו טקס נ"א במדינה המכירה בכך (קנדה)‪ .‬ונגשו לפקיד הרישום‬
‫שסירב לרשום אותם בטענה של אי נכונות גלויה לעין‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ואומר השופט ברק שניתן גם כאן להחיל את הלכת פונק שלזינגר מאחר שלמרשם האוכלוסין מעמד סטטיסטי‬
‫בלבד מאחר שע"פ מקום עריכת הטקס הנישואין תופסים ניתן להם רשות להירשם‪.‬‬
‫ומוסיף ברק ואומר שתפקיד הרשם במשרד הפנים הוא רק לבדוק אם התקיים טקס אם לאו‪ .‬ולכן גם בזוג‬
‫הומוסקסואלים שבאים עם תעודה ציבורית‪ ,‬הפקיד מחויב לרשום אותם‪ .‬וכל זאת מאחר שלמרשם מעמד‬
‫סטטיסטי בלבד ואיננו מהווה ראיה לנכונותו (ע"ע הכוכבית)‪.‬‬
‫השופט רובינשטיין (דעת מיעוט) דוחה זאת משתי סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬מדובר באי נכונות גלויה לעין‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאן מדובר בנושא המייצג סמל חברתי ציבורי והעותרים עתרו רק בכדי לקבל הכרה‪ ,‬שהרי כבר לגבי מזונות‬
‫וירושה ושאר עניינים הכירו בהם בפסיקה‪ ,‬ולא די להם בכך אלא הם רוצים הכרה ציבורית במעמדם ושהציבור‬
‫יחשוב אותם כנשואים‪ .‬וע"כ אין זה מתפקידו של בית המשפט אלא מתפקידו של המחוקק ויתכבד המחוקק‬
‫ויבצע את השינויים הנדרשים‪.‬‬
‫ומצטט השופט רובינשטיין את השופט ברק בספרו שאומר שהשופט משקף את ערכי החברה שהוא מייצג‬
‫ואולם אסור לו להיות נושא הדגל ואכן במקרה דנן ברק לוקח החלטה לגבי מה שהחברה אמורה להחליט בו‪.‬‬
‫‪ 13.4.1‬האם פס"ד זה של ברק מחשיב זוגות חד מיניים כנשואים?‬
‫התשובה לכך היא שברק רק הורה לרשום אותם ולא להחשיבם כנשואים‪.‬‬
‫ויש לעניין זה נפקות לכמה דברים‪ .‬כגון‪ :‬החוק למניעת אלימות במשפחה‪ .‬ואכן היו מקרים בהם זוגות חד‬
‫מיניים תבעו האחד את זולתו דרך חוק זה (המקנה סעדים נרחבים יותר) ובעניין זה נחלקו הדעות‪:‬‬
‫השופט גרמן (שופט דתי) אומר שברק רק ביקש להסדיר את מעמדם ולא להחשיבם כנשואים‪.‬‬
‫שופט אחד טען שההגנה של החוק למניעת אלימות במשפחה חל גם על זוגות חד מיניים‪.‬‬
‫ושתי הדעות מסתדרות עם דברי ברק‪.‬‬
‫‪ 13.5‬היכן מתגרשים זוגות הומוסקסואלים‪.‬‬
‫יש בעניין שתי אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .1‬בהסכמה ‪ -‬לשוב למקום שבו נישאו ולהתיר את הנישואין‪.‬‬
‫‪ .1‬כאשר אין הסכמה ‪ -‬האם הם בכלל חייבים להתגרש והרי כל עניין הגירושין הוא בכדי למנוע ביגמיה ואולם‬
‫אם נאמר שאין ביגמיה בזוגות חד מיניים‪ ,‬הרי שהם יכולים להחליט שהם נפרדים ודי יהיה להם בכך‪.‬‬
‫‪ 13.1‬אופני שינוי רישום במרשם האוכלוסין‪.‬‬
‫בעניין זה ישנם כמה סעיפים חשובים‪:‬‬
‫אופן א‪.‬‬
‫סע' ‪ 15‬לחוק מרשם האוכלוסין אומר שכל פעילות שינוי רישום תמסור "הרשות" הנוגעת בדבר הודעת לפקיד‬
‫רישום תוך ארבעה עשר יום‪.‬‬
‫ולכן כאשר מתקיים טקס נישואין הרבנות שולחת לפקיד הרישום העתק כתובה וכיו"ב בכדי לשנות את‬
‫הסטאטוס אצל פקיד הרישום‪.‬‬
‫אופן ב‪.‬‬
‫סע' ‪ 11‬לחוק אומר שכא שר נתן בית משפט או בי"ד דתי החלטה המצהירה על שינוי בפרטי הרישום ימסור‬
‫ביהמ"ש או בה"ד העתק של החלטה זו לפקיד הרישום שמחויב לרשום‪.‬‬
‫סע' ‪ 14‬אומר שכאשר מתבצע שינוי שלא בדרך של סע' ‪( 11‬ע"י הרשות) וסע' ‪( 14‬ע"י פס"ד) מחויבים למסור‬
‫הודעה על השינוי לפקיד הרישום‪.‬‬
‫סע' ‪ 18‬ב' אומר (א) פרט רישום של תושב הנרשם לראשונה כגון עולה חדש ניתן להסתמך על תעודה ציבורית‪,‬‬
‫ואם אין תעודה ציבורית ניתן להסתמך על הודעה שתימסר לפקיד‪.‬‬
‫כל זאת מפני שלרישום מעמד סטטיסטי בלבד (ע"ע כוכבית) ולכן כאשר הם יבואו להינשא או אז יבררו את‬
‫מעמדם ע"י מסמכים‪.‬‬
‫סע' ‪ 18‬ג' אומר (א) ששינוי בפרט ע"פ סע' ‪ 11‬ו‪ 14-‬או רישום שני ע"פ סע' ‪ 19‬ב' יתאפשרו רק ע"י הצגתה של‬
‫תעודה ציבורית המעידה על השינוי ואולם שינוי של מען ירשם ע"פ הודעה בלבד‪.‬‬
‫בס"ק (ב) החוק סתם פרצה בה אנשים היו משנים את המען שלהם לפי הצרכים (בחירות ‪ -‬מס הכנסה ‪ -‬מלגות)‬
‫ולכן הוא אומר שבפעם הראשונה ניתן לרשום ע"פ הודעה בלבד‪ ,‬אולם אם בתוך שנים עשר חודשים אדם זה בא‬
‫לשנות שוב את המען שלו ידרוש פקיד הרישום הצהרה בכתב על אמיתות ההודעה ועל נסיבות שינוי המען וכן‬
‫ידיעות ומסמכים נוספים‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 13.4‬סיכום ‪ -‬נישואין אזרחיים‪.‬‬
‫כאשר בני הזוג היו תושבי חו"ל בעת נישואיהם‪.‬‬
‫ככלל מכירים תוקף הנישואין ‪ -‬ע"פ כללי המשפט הבינלאומי (מב"ל)‪.‬‬
‫כללי משפט אלו חלים גם על ביד"ר מכוח הלכת בג"צ בעניין‪.‬‬
‫פס"ד סקורניק ‪ -‬הרכבה ‪ -‬מעמדם ע"פ החוק הבינלאומי בזמן הנישואין‪.‬‬
‫מזונות ‪ -‬ע"פ החוק המקומי דהיום‪.‬‬
‫פס"ד שמואל ‪ -‬הרכבה ‪ -‬סטטוס הנישואין ‪ -‬ע"פ החוק הבינלאומי בזמן הנישואין‪.‬‬
‫מזונות ‪ -‬פס"ד ניתן לאחר חקיקת חוק המזונות ולכן הוא אומר ע"פ סע' ‪ 18‬וסע' ‪ 2‬לחוק‬
‫המזונות שהם זכאים למזונות ע"פ הדין האישי בזמן הפרידה‪.‬‬
‫נישואי תערובת שבאו מחו"ל‪.‬‬
‫ביהמ"ש לע"מ הם המתירים נישואים אלו מכיוון שהם לא נשואים כדמו"י‪ .‬והפסיקה קבעה שהם מקבלים‬
‫מזונות חוזיים‪.‬‬
‫היו תושבי המדינה בעת נישואיהם‪.‬‬
‫תוקף ומזונות‪.‬‬
‫בקליידמן ‪ -‬במחוזי ‪ -‬הולך עם הגישה האנגלית האומרת‪ :‬כושר ‪ -‬ע"פ התושבות‪ .‬צורה ‪ -‬ע"פ מקום עריכת‬
‫הטקס‪.‬‬
‫בפלונית ‪ - 9151188‬במחוזי ע"פ גישת שאוה אין תוקף לנישואין מאחר שגם כושר וגם צורה יבחנו ע"י עריכת‬
‫הטקס‪.‬‬
‫בעליון ‪ -‬לא דן בתוקף אולם פסק מזונות אזרחיים‪.‬‬
‫בפלונית ‪ - 1131103‬מכיר בנישואין מכוח דיני נוח (הרב דייכובסקי) ומכיר רק בנישואין של כשירי חיתון‪ .‬וכאן‬
‫הוא משלב בין הגישה האנגלית לגישה האמריקאית‪.‬‬
‫ומזונות יהיו מזונות אזרחיים ‪ /‬חוזיים‬
‫ולכן כל זוג מעורב או חד מיני וכיו"ב יבחנו ע"פ שלושת הגישות אם הם נשואים אם לאו‪.‬‬
‫מרשם‬
‫פונק שלזינגר ‪ -‬נישואי תערובת ‪ -‬נאמר שם שפקיד הרישום אינו אמור לבדוק תוקף ועל לרשום אם יש ראיה‬
‫לכאורה‪.‬‬
‫הלכת פונק הורחבה עד הלכת בן ארי האומרת שזוגות חד מיניים ירשמו לנישואין מכוח תעודה ציבורית בלבד‪.‬‬
‫‪ 14‬ידועים בציבור‬
‫‪ 14.1‬מהם ידועים בציבור?‬
‫א‪ .‬זוג המנהל חיי משפחה וחיי בית משותפים‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם אפשרי להיות ידוע בציבור למרות היות אחד הצדדים נשוי לאחר‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם דרושה תקופת זמן מינימאלית להכיר בהם כידועים‪.‬‬
‫ד‪ .‬האם רלוונטי מה הציבור חושב עליהם כזוג‪.‬‬
‫ביאור‪:‬‬
‫‪ 14.1‬זוג המנהל חיי משפחה וחיי בית משותפים‪.‬‬
‫קטגוריה זו נחלקת לשתיים‪:‬‬
‫‪ .1‬קיום חיי משפחה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניהול משק בית משותף‪.‬‬
‫‪ 14.1.1‬קיום חיי משפחה‬
‫רע"א ‪ 111118‬נסיס נ' יוסטר‪.‬‬
‫אומר השופט ברנזון שקיום חיי משפחה אינטימיים של בעל ואישה המושתתים על אהבה חיבה מסירות‬
‫ונאמנות המראה שהם קשרו את גולם זה בזו‪.‬‬
‫וא"כ אין חובה לגור פיזית באותו בית ויכול שיהיה מצב בו לכל אחד מהצדדים יש דירה משלו והעיקר שיעמדו‬
‫בתנאי דלעיל‪.‬‬
‫חיי משפחה אלו יבחנו ע"פ מדד סובי' של בני הזוג ולא ע"פ אמות מידה אובי'‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 14.1.1‬ניהול משק בית משותף‪.‬‬
‫באותו פס"ד אומר השופט ברנזון "לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי נוחות וכדאיות אלא כפועל יוצא‬
‫טבעי מחיי משפחה משותפים שפירושם אכילה שתייה לינה הלבשה ושאר ירקות שאדם נזקק להם בימינו ‪-‬‬
‫היינו בחיי היומיום כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם מי מכספו ומי מטרחתו ע"פ יכולותיו‬
‫ואפשרויותיו‪.‬‬
‫א"כ אין חובה למשק בית פיזי משותף העיקר שיהיה ניהול מש"ב משותף ע"י יציאות יחד ארוחות וכיו"ב‪ .‬וללא‬
‫צורך לשיתוף בנכסים‪.‬‬
‫‪ 14.3‬האם ניתן להיות ידוע בציבור למרות היותו של אחד הצדדים נשוי לאחר‪.‬‬
‫ע"א מד"י נ' פסלר ‪394111‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אישה נשואה שחיה עם אדם במשך כעשר שנים מחוץ לנישואין‪ ,‬אדם זה הוא עובד מדינה שנפטר‪ ,‬והיא תבעה‬
‫גמלאות ובקשה פס"ד הצהרתי המודיע שהיא ידועה בציבור‪.‬‬
‫ואכן ביהמ"ש נעתר לבקשתה והוגש ערעור לעליון בטענה שכאשר מפרשים את הידועה בציבור על אף שנשואה‬
‫לאחר פוגעים במוסד הנישואין‪.‬‬
‫וביהמ"ש העליון לא קיבל את טענת המדינה וקבע שידועה בציבור יכולה להיות פנויה או אשת איש‪.‬‬
‫‪ 14.4‬האם דרושה תקופת זמן בכדי להיות ידועים בציבור‪.‬‬
‫הפסיקה לא הגדירה זמן לידועים בציבור ויכולים להיות ידועים בציבור מיד ובתנאי שיעמדו בתנאים דלעיל‪.‬‬
‫‪ 14.5‬האם רלוונטי מה הציבור חושב על אותו זוג‪.‬‬
‫יש בזה ב' גישות‪.‬‬
‫הגישה המצמצמת ‪ -‬אומרת שמוטל על הידועה בציבור כאשתו והידוע בציבור כבעלה להוכיח כי מעבר לקיום‬
‫חיי משפחה ומש"ב משותף יחשוב הציבור בטעות כי בני הזוג נשואים כדת וכדין‪.‬‬
‫הגישה המרחיבה ‪ -‬יש להסתפק בהוכחת חיי משפחה ומשק בית משותף ללא קשר מה חושב הציבור‪.‬‬
‫כיום הגישה המקובלת היא הגישה המרחיבה‪.‬‬
‫ע"א ורסנו נ' כהן ‪905191‬‬
‫בפס"ד זה קובע השופט ברק שנזדקק לידיעת הציבור רק כאשר מדובר בפרשנות לגבי צדדים שלישיים‪.‬‬
‫דהיינו כאשר עוסקים בנכויות שבין הצדדים לבין צדדים שלישיים‪ ,‬אנו נדרש לדעת מה אותו צד שלישי חשב על‬
‫אותו זוג (כגון הלוואה או מכר שבהם חשוב מה הצד השלישי חושב)‪.‬‬
‫א"כ לסיכום‪:‬‬
‫מכל ארבעת העקרונות בכדי לדעת האם הם ידועים בציבור מספיק שיתקיימו ב' התנאים של קיום חיי משפחה‬
‫ומשק בית משותף‪.‬‬
‫‪ 14.1‬הזכויות של ידועים בציבור‪.‬‬
‫בעניין זה ישנם שני מישורים‪:‬‬
‫מישור חיצוני ‪ -‬זכויות של צדדים שלישיים קצבאות וכיו"ב‪.‬‬
‫במישור זה ישנם פסיקה של בית המשפט המבארת שבן זוג היינו לרבות ידוע בציבור שלו‪.‬‬
‫ע"א לידנדורן נ' קרנית ‪1000184‬‬
‫בפס"ד זה פורשה תביעה של בני זוג לפיצויי בגין תאונת דרכים ע"פ סע' ‪ 89‬לפקודת הנזיקין ‪ -‬שבן זוג לרבות‬
‫ידועים בציבור‪.‬‬
‫ע"א מנהל מס שבח נ' לבנון ‪1111101‬‬
‫בפס"ד זה פורש זוג ע"פ חוק המקרקעין לרבות ידוע בציבור שלו‪.‬‬
‫מישור פנימי ‪ -‬בני זוג ידועים בציבור שרכשו נכסים ובזה נקבע שהלכת השיתוף היא זו שחלה לגביהם ללא קשר‬
‫לתקופה שבה הם היו ידועים בציבור (בין לפני ‪ 1/1/84‬ולאחריו)‪ .‬עניין זה עלה מע"א שחר נ' פרידמן ‪ 12/91‬כאשר‬
‫הלכת השיתוף חזקה יותר מאשר חוק יחסי ממון‪.‬‬
‫‪ 14.1.1‬ידועים בציבור לענייני צוואה וירושה‪.‬‬
‫סע' ‪ 11‬לחוק הירושה קובע שידוע בציבור רשאי לרשת את בן זוגו ובתנאי שהוא איננו נשוי (ב"ז השני) שאז בן‪-‬‬
‫בת זוגו החוקיים הם היורשים‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫וכמובן צוואה גוברת על חוק הירושה‪.‬‬
‫‪ 14.4‬מזונות אצל ידב"צ‬
‫‪ 14.4.1‬שנות השישים‪.‬‬
‫בעבר הפסיקה בזה הייתה ענייה מאחר שלא היה מגיע מזונות ע"פ הדין האישי מאחר שהם לא היו נשואים‪.‬‬
‫ע"א ייגר נ' פיליפוביץ ‪513115‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אישה נשואה שבעלה נטש אותה כאשר הם ג רו בחול‪ .‬היא הגיעה לארץ עם בתה והכירה גבר וחיה איתו כידב"צ‬
‫(פס"ד פסלר אמר שעניין זה לא נוגד את תקנת הציבור)‪.‬‬
‫גברת זו גידלה את בתה ואת בנו של המשיב ביחד עם בן זוגה ונולד להם בן משותף‪.‬‬
‫לאחר שנים הגבר החליט להיפרד מהאישה והגיע לביד"ר בכדי להתגרש ממנה (בחושבו שקידושי ביאה תפסו‬
‫כאן)‪.‬‬
‫וביד"ר קבע שלא היו כאן קידושין‪.‬‬
‫האישה הגישה תביעת מזונות אישה וילדים‪:‬‬
‫מזונות ילדים ברור היה שמגיע לה על בנם המשותף‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬תביעתה התבססה על ג' טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬הסכם עם המשיב שיזון אותה ואת ילדיה גם לאחר שהם ייפרדו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטעמי צדק ויושר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מכורח הבן המשותף‪.‬‬
‫ביהמ"ש לא קיבל את טענת הצדק והיושר מאחר שמקרה זה אינו מצוי בדין האישי ובשל כך אין יושר לבסס‬
‫תביעה על עניינים שאינם בדין האישי‪.‬‬
‫ולגבי ההסכם ביניהם ע"פ מה שנאמר בבימ"ש המחוזי מאחר שהוא נעשה בע"פ ולא ניתן להסתמך על הסכמים‬
‫מכללא‪.‬‬
‫ובע רעור לעליון נאמר שלא ניתן להתבסס על מזונות מכללא אלא רק כאשר בני הזוג חיים במשותף‪ .‬ולאחר שהם‬
‫נפרדים צריך הסכם כתוב‪.‬‬
‫‪ 14.4.1‬שנות השמונים‪:‬‬
‫ע"א ורסנו נ' כהן ‪905191‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫מדובר על זוג כהן וגרושה שאינם יכולים להינשא‪.‬‬
‫האישה הגישה תביעה לביהמ"ש המחוזי לחייב את הגבר במזונות מאחר שהיה לה התחייבות מצידו לזון אותה‬
‫והיא ידועה בציבור שלו‪.‬‬
‫בביהמ"ש המחוזי נאמר (ע"פ הלכת ייגר) שמזונות לאחר פירוד צריך הסכם במפורש‪.‬‬
‫בביהמ"ש העליון אומר השופט ברק באמרת אגב שהוא מוכן לשקול מתן מזונות לאחר הפירוד גם אם יש רק‬
‫הסכם מכללא‪.‬‬
‫עניין זה נאמר באמירת אגב מאחר שקשר זה היה קצר ולעניינינו לא היה ניתן ללמוד מכללא על הסכם מחמת‬
‫קצרות הקשר‪.‬‬
‫‪ 14.4.3‬שנות האלפיים‪:‬‬
‫ע"א פלוני נ' פלונית ‪9151188‬‬
‫אומר שם השופט ברק שניתן לפסוק מזונות אזרחיים גם מכוח תום הלב‪ .‬ואם אין הסכם מפורש או מכללא‬
‫פוסקים מזונות ע"פ תום הלב והסתמכות הצדדים מאחר שעצם החיים המשותפים יצרו הסתמכות של האחת‬
‫על השני‪.‬‬
‫ואומר "מזונות אלו ממלאים את תמיכת בני הזוג האחד בשני לאבטחת רמת חייו ואפשרות קיומו לאחר פירוק‬
‫הקשר ודרישת היושר ושיקולי ההגינות ותחושת הצדק בישראל מובילות למסקנה לפסוק מזונות לידועים‬
‫בציבור" (מי שמתחתן כדמו"י לא יכול לבקש מזונות אלו)‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 15‬רכוש ‪ -‬הלכת השיתוף‪.‬‬
‫הלכת השיתוף נוגעת באחת מג' האפשרויות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬נישואין לפני ‪.1-1-44‬‬
‫ב‪ .‬ידועים בציבור‪.‬‬
‫ג‪ .‬נשואים לאחר ‪( 1-1-44‬דעת מיעוט)‪.‬‬
‫החיסרון בהלכת השיתוף הוא שכאשר נכנסים לבן הזוג בתוך מהלך הנישואין נכסים חיצונים (כגון ירושה) גם‬
‫הם הופכים להיות של בן הזוג האחר‪ .‬ועניין זה יוצר בעיה קשה‪.‬‬
‫הפתרון לכך הוא לערוך הסכם ממון‪.‬‬
‫תמ"ש פלוני ‪341191184‬‬
‫כאן אומר ביהמ"ש שכאשר התא המשפחתי מתפרק עלול להתברר לבן הזוג (החלש ‪ -‬בד"כ האישה) כי רוב‬
‫הנכסים רשומים על שם בן הזוג האחר הטוען מכוח דיני הקנין שאלו נכסים שלו‪.‬‬
‫ולכן באה הלכת השיתוף להרגיע את בן הזוג החלש ואומרת לו שדיני המשפחה גוברים על דיני הקנין וכל‬
‫הנכסים הרשומים על שם בן הזוג האחד‪ ,‬הם שייכים גם לבן הזוג האחר‪.‬‬
‫‪ 15.1‬האם ענייני רכוש הם חלק מענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫פס"ד סידיס הראשון ‪ -‬אמר שכן‪.‬‬
‫פס"ד סידיס השני ‪ -‬התלבט‪.‬‬
‫פס"ד סידיס השלישי ‪ -‬בעקבות חקיקת חוק שיווי זכויות האישה הקובע ומבטל את מושג הנכסי מלוג הוציא‬
‫את ענייני הרכוש מן הדין האישי וקבע שכל ענייניו הם אזרחיים בלבד ואז החל התהליך של בניית הלכת‬
‫השיתוף‪.‬‬
‫‪ 15.1‬מהי הלכת השיתוף ‪ -‬ועל אלו מקורות משפטיים היא מתבססת‪.‬‬
‫(בהלכת השיתוף אנו רואים איך הרשות השופטת יוצרת חוק)‪.‬‬
‫‪ 15.1.1‬עקרון קנייני ‪ -‬בעלות משותפת‪.‬‬
‫המשמעות של הלכת השיתוף היא ‪ -‬שכאשר ישנו רהיט בבית גם כאשר הצד השני איננו יודע עליו כלל‪ ,‬הרי‬
‫שהוא שותף "בחפץ עצמו"‪ .‬אין מדובר בשותפות כספית של מחצית משווי הנכס אלא שותפות בגוף החפץ‪.‬‬
‫ולכן אם תקופה לפני הגירושין הבעל מוכר כל מיני חפצים השייכים לבני הזוג ומעלים את הכסף‪ ,‬אם האישה‬
‫היא שותפה כספית היא אכן בבעיה‪ .‬ואולם אם היא שותפה בעצם החפץ היא יכולה לבטל את עצם המכירה‪.‬‬
‫(ואכן השופט ברק אומר שבמכירת נדל"ן שבה לא שאלו את האישה אם היא מוכנה למכור זהו חוסר בתו"ל‪.‬‬
‫ואולם במכירת נכסי דניידי כגון מכונית ניתן להקנות את הגנת השוק על המכירה)‪.‬‬
‫א"כ הלכת השיתוף יוצרת שותף סמוי בנכס (וכאן יש לציין שיש שופטים כדוגמת השופט דרורי המחילים את‬
‫הלכת השיתוף גם על זוגות שנישאו לאחר שנת ‪.)84‬‬
‫‪ 15.3‬עיקרה של הלכת השיתוף‪.‬‬
‫בתחילת דרכה קשה היה לקבל את זה שיש לאדם שותף סמוי בנכס ולכן הציבו לה שני תנאים (שגם הם ירדו)‪:‬‬
‫א‪ .‬אורח חיים תקין ‪ -‬שיבחנו ע"י הסכם מכללא (הטרדן המתערב)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאמץ משותף של שני הצדדים ולאו דווקא מאמץ כספי משותף‪.‬‬
‫ואכן בפס"ד מג'ר דובר על זוג נשוי כ‪ 41-‬שנה והאישה הוכרה כחולת נפש והבעל סעד אותה ובאותו זמן הוא‬
‫הקים בית מרקחת‪ .‬וכאשר הם התגרשו האישה תבעה מחצית בית המרקחת‬
‫ואכן במחוזי קבעו שמאחר שאין מאמץ משותף הכול של הבעל‪.‬‬
‫ובערעור לעליון אמר ברק שזה שהבעל סעד את מיטת אשתו זהו חלק ממסכת זוגית‪ ,‬לעיתים הבעל חולה‬
‫ולעיתים האישה חולה‪ ,‬ולכן גם במקרה דנן מדובר במאמץ משותף המחייב חלוקה שווה‪.‬‬
‫‪ 15.3.1‬התפתחותה של הלכת השיתוף ‪ -‬מהסכם מכללא לחזקה שיפוטית‪.‬‬
‫לאחר זמן הובן שלהשאיר את הלכת השיתוף כקונסטרוקציה חוזית יהווה בעיה וזאת מפני שצריך לבחון כל‬
‫עניין לגופו‪ ,‬ולכן הפסיקה הפכה את הלכת השיתוף מקונסטרוקציה חוזית לחזקה שיפוטית מעין חקיקתית‪.‬‬
‫‪ 15.3.1.1‬הנגזרות של שינוי מגמה זו‪.‬‬
‫לכך שהפסיקה עברה מקונסטרוקציה חוזית לחזקה משפטית יש כמה נגזרות‪.‬‬
‫א‪ .‬פחיתות בדרישת חיים הרמוניים‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫כאשר היה מדובר בחזקה חוזית היינו צ ריכים לבחון כל דבר לגופו דהיינו האם הבעל אכן התכוון שחצי מן‬
‫הנכסים יהיו רשומים על שמו וזה היה נגזר מטיב הקשר בין הצדדים ואם הם היו רבים כל הזמן לא נראה שהיא‬
‫הייתה מקבלת מאומה‪.‬‬
‫ואולם כאשר עברנו לחזקה משפטית כל עוד הצדדים לא הגיעו לפירוד ממש אפי' יש ביניהם מריבות כל הזמן‬
‫והם ביחד‪ ,‬קיימת חזקת השיתוף‪ .‬ואפי' אם הנכס הוסתר שאז לא מתקיים ההסכם מכללא בכל אופן כאשר‬
‫מדובר בחזקה שיפוטית הנכס של האישה‪.‬‬
‫ב‪ .‬א"צ במאמץ משותף‪.‬‬
‫ע"פ פס"ד מג'ר מאחר שמדובר בחקיקה שיפוטית א"צ במאמץ משותף‪.‬‬
‫וכמו"כ הלכת השיתוף חלה על כל הנכסים של בני הזוג גם בלי שהאישה תדע ע"ז במהלך חיי בני הזוג‪.‬‬
‫ג‪ .‬חובת הנטל להוכחה כי אכן יש שיתוף‪.‬‬
‫זהו היבט נוסף הנגזר משינוי המגמה‪ ,‬שהרי אם מדובר היה בחזקה חוזית על האישה להוכיח בבחינת המוציא‬
‫מחברו עליו הראיה‪ ,‬ואולם כאשר מדובר בחזקה שיפוטית על הבעל להוכיח שאין האישה שותפה בנכסים‪.‬‬
‫ע"א הדרי ‪901183‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫הדרי בן ‪ 31‬נגר במקצועו בטרם החתונה הוא החל לרכוש בית והיה חסר לו כששת אלפים ש"ח ובכדי לא לקחת‬
‫הלוואה אשתו נתנה לו את הכסף‪ .‬ולאחר כשלושים שנה שהם באו להיפרד הבעל טען שבכלל לא היא זו שנתנה‬
‫לו את הכסף אלא אחיו והיא הוכיחה שאכן היא נתנה לו את הכסף ולכן היא תובעת מחצית מן הדירה‪.‬‬
‫בביהמ"ש המחוזי השופט אמר שאין שיתוף מאחר שמדובר בנכס חיצוני ומגיע לה את החלק שלה בלבד‪.‬‬
‫בערעור לעליון אומר ביהמ"ש שעל הצד הרוצה לשלול את הלכת השיתוף מוטל נטל חזק שבאמת הוא לא‬
‫התכוון לשתף‪.‬‬
‫כל זאת על נכס חיצוני ואולם על נכס פנימי בוודאי שהשותפות היא מלאה‪.‬‬
‫וגם בנכס חיצוני כגון דירת מגורים אם בני הזוג גרים ביחד בנכס יש כאן הסתמכות וחזקת שיתוף והנכס עובר‬
‫להיות נכס פנימי ובשותפות מלאה‪ .‬וגם אם לא גרו בנכס ביחד לאחר זמן הם שותפים מלאים בנכס‪.‬‬
‫‪ 15.4‬דרכים לחסום את הלכת השיתוף‪.‬‬
‫יש ב' דרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬הסכם ממון‪.‬‬
‫גם בנכסים פנימיים הסכם הממון חוסם את הלכת השיתוף‪ ,‬ובבואם לפני השופט לאשר את ההסכם השופט‬
‫ישאל אותם האם הם מודעים למשמעות ההסכם‪ ,‬ואם הם מסכימים בכל אופן לחתום על וויתור‪ ,‬השופט מאשר‬
‫את ההסכם והוא חוסם את הלכת השיתוף‪( .‬ללא אישור שופט ההסכם שוויו כקליפת השום)‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנהגות‪.‬‬
‫זוהי דרך נוספת לסתור את הלכת השיתוף אך ורק "בנכסים חיצוניים"‪.‬‬
‫היינו שמחדדים אחד לשני שאנו לא מתכוונים שהנכס יהיה בשותפות וזאת ע"י התנהגות‪ ,‬כגון‪ :‬מכניסים את‬
‫ההכנסות על הנכס לחשבון נפרד וכדו'‪.‬‬
‫כל זאת רק בנכס חיצוני ואולם בנכס פנימי לא תועיל כלל וכלל התנהגות אלא רק הסכם ממון‪.‬‬
‫א"כ לסיכום הנטל הכבד להוכיח שאין שיתוף הוא על הצד שרוצה לשלול זאת ורישום לכשעצמו איננו רלוונטי‬
‫(ואולם יש לו משקל מסוים)‪.‬‬
‫‪ 15.5‬ההשלכות של הלכת השיתוף‪.‬‬
‫א‪ .‬בעלות משותפת ‪ -‬כל מה שנכנס פנימה‬
‫בין נכסים פנימיים ובין נכסים חיצוניים הבעלות היא משותפת‬
‫ב‪ .‬חלה גם על בני דתות ועדות שונות‪.‬‬
‫מאחר שהיא חזקה שיפוטית היא חלה על כולם והיא לא קשורה לדין דתי‪.‬‬
‫‪ 15.1‬המועד למימוש הזכות ע"פ הלכת השיתוף‪.‬‬
‫זוהי זכות קניינית שבכל רגע נתון הם שותפים‪ ,‬ולכן אם האישה מבקשת צו שיורה על רישום הנכסים על שמה‬
‫או רישום הערת אזהרה על אף שאין שום סכסוך בין הצדדים השופט לא יתעניין האם הם מסוכסכים אלא ייתן‬
‫פס"ד הצהרתי שעל ידיו האישה יכולה לרשום על עצמה את הנכסים המשותפים‪{.‬לאפוקי מחוק יח"מ}‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 15.4‬הלכת השיתוף בביד"ר‬
‫‪ .1‬שאלת הסמכות‬
‫סמכות ביד" ר לעסוק ברכוש הינה רק ע"י כריכה וע"י המבחן המשולש (לא תועיל הסכמה מאחר שאין הם‬
‫מענייני המעמד האישי)‪.‬‬
‫‪ .1‬שאלת הדין ‪ -‬ברירת הדין‪.‬‬
‫לא מדובר בענייני נישואין ולכן לא יהיה דין אישי אלא אזרחי (פס"ד סידיס)‪.‬‬
‫ולכן הכלל אומר שהולכים ע"פ הדיין‪ ,‬היינו בביד"ר הדין דתי ובביהמ"ש הדין אזרחי‪ .‬כל זאת למעט אם יש‬
‫הוראות חוק ספציפיות‪ ,‬כגון‪ :‬מזונות שגם כאשר הם מגיעות לבית משפט הדין אישי (ע"פ סע' ‪ 2‬לחוק המזונות)‬
‫ולא הולכים אחר הדיין‪ .‬וכמו"כ מזונות ילדים גם בביהמ"ש הדין אישי ולא אזלינן בתר הדיין‪.‬‬
‫כל זאת כאשר יש הוראת חוק ספציפ ית ואולם בהלכת השיתוף שאין הוראת חוק ספציפית מדוע שתחול על‬
‫ביד"ר‪.‬‬
‫עניין זה התפרץ בבג"צ בבלי בו התחדדו מאבקי הסמכויות בין ביד"ר לביהמ"ש‪.‬‬
‫בג"צ בבלי ‪1000181‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫זוג שנישאו בשנת ‪ 1918‬ויש להם שלשה ילדים בגירים הבעל טייס בחברה אזרחית והחזיק בנכסים רבים שכולם‬
‫רשומים ע"ש הבעל כאשר האישה הייתה עקרת בית מסורה והתמסרה לילדים‪.‬‬
‫הבעל תבע גירושין בבד"ר וכרך מזונות וחלוקת רכוש והוא נתן גט‪ ,‬והם ממשיכים לריב על חלוקת הרכוש ולכן‬
‫האישה הולכת ותובעת רכוש בבית משפט בטענה שהכריכה איננה כנה‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קובע שהכריכה כנה (ולכן הסמכות של ביד"ר)‪.‬‬
‫האישה מערערת לעליון ושלשת השופטים קובעים שהסמכות בעניין היא של ביד"ר מאחר שהכריכה כנה‪.‬‬
‫ביד"ר דן בתיק ע"פ הדין הדתי שבו אין את הלכת השיתוף ולכן מאחר שכל הנכסים רשומים על שם הבעל הכול‬
‫של הבעל‪ ,‬והאישה נפטרה בסכום פיצויים נמוך‪.‬‬
‫האישה מערערת לביד"ר הגדול שמסכים עם האזורי ולכן היא פונה לבג"צ‪.‬‬
‫ואומר השופט ברק (כאן ברק לא יכול היה לפטור את העניין בשאלת הסמכות בטענה שהכריכה איננה כנה מאחר שכבר‬
‫ישב ביהמ"ש העליון וקבע שהכריכה כנה ולכן הדרך היחידה להציל את בבלי היא לעסוק בדין)‪.‬‬
‫ובאשר לטענת נציג ביד"ר שאין בעיה של שוויון מאחר שכל צד שרשום על שמו זה שלו‪ .‬אומר ברק ששוויון ע"פ‬
‫חוק שווי זכויות האישה מחייב שוויון גמור‪ ,‬ולכן גם ביד"ר שדן ברכוש על אף שהדין הולך אחר הדין הוא מחויב‬
‫להפעיל הלכת שיתוף אזרחית‪ ,‬וזאת מכוח סע' ‪ 1‬לחוק שווי זכויות האישה האומר שדין אחד יהיה לאיש‬
‫ולאישה היינו הלכת שיתוף‪ ,‬והן מכוח שהלכת השיתוף היא דין בישראל וכעין הוראת חוק‪.‬‬
‫ולכן כיום ביד"ר קובע שנכס פנימי ילך לצד שהוא רשום בו‪ ,‬ובזה אם יפנו לבג"צ הוא יחייב להחזיר לצד‬
‫שכנגד‪.‬‬
‫ואולם בנכס החיצוני לא נראה שברק יעזור שהרי גם במשפט האזרחי לעתים פוסקים שנכסים חיצוניים הם‬
‫מחוץ להלכת השיתוף ולכן ביד"ר יאמר שהוא בחן זאת ע"פ דיניו וקבע שהנכס הולך לבעליו‪.‬‬
‫ואכן טען השופט ברק שאת הלכת השיתוף מפעילים גם שופטים דתיים כגון קיסטר‪ ,‬ע"פ הדין הדתי האומר‬
‫שהולכים אחר מנהג המדינה וגם הרב דייכובסקי אימץ את הלכת השיתוף‪.‬‬
‫בבג"צ בבלי ההתערבות של בג"ץ הגיעה לשיא חדש מאחר שעד היום הוא התערב בסמכות ובבג"צ בבלי בג"צ‬
‫התערב בדין עצמו‪.‬‬
‫‪ 15.4.1‬בין השיטין של בג"צ בבלי‪.‬‬
‫ע"פ הדין הדתי הבעל היה בעל הנכס אולם בתמורה הוא נותן מזונות אישה ‪ -‬כתובה ‪ -‬מזונות ילדים‪ .‬ואולם‬
‫כשהשופט ברק אומר שאת הרכוש נדון ע"פ דין אזרחי אך הדין במזונות אישה הוא אישי‪ ,‬ולכן לאישה הרבה‬
‫יותר קל היום להתגרש מהאיש מאחר שהרכוש יתחלק וכול חובות הבעל נשארו‪.‬‬
‫בג"צ ‪1111188‬‬
‫העוב דות‪:‬‬
‫באו זוג לביד"ר ובקשו פשרה ע"פ סע' ‪ 89‬א' לתקסד"א הקובע הליך שאין בו ערעור‪ .‬ואכן ביד"ר הוציא את‬
‫האישה בלא כלום‪ .‬ולכן היא עתרה לבג"צ‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ואומרת השופטת פרוקצ'יה שסע' ‪ 89‬א' זהו כלי דיוני ואל יעלה על הדעת שהוא יעלה על המשפט המהותי‬
‫המצריך לחלק את הנכסים חצי בחצי‪ .‬ולכן יתכבד ביד"ר ויפעל ע"פ סע' ‪ 89‬א' ואולם יחלק הנכסים באופן‬
‫הראוי‪.‬‬
‫א"כ רואים שביד"ר ממשיך ומנסה לפסוק נגד הלכת השיתוף‪.‬‬
‫וכאן עולה השאלה מדוע העניין התפוצץ רק בשנת ‪ 92‬במקרה בבלי‪ .‬התשובה לכך היא בטעותו של הבעל שנתן‬
‫גט לפני הסכם סופי על הרכוש‪ ,‬ולכן בכדי לתת גט הבעל צריך להתנות הסכם סופי לגירושין‪ .‬ואולם כאשר יש‬
‫פס"ד לביד"ר ניתן לתקוף אותו‪(.‬הסיבה שהבעל נתן גט או מפני שהייתה לו מישהי ולכן הוא מעוניין לזרז את הגט‪ ,‬או‬
‫מפני שהוא רצה שהכריכה שלו תהיה כנה‪).‬‬
‫‪ 15.9‬על אלו נכסים חלה הלכת השיתוף‬
‫‪ 15.9.1‬נכס משפחתי‪.‬‬
‫היינו נכס משפחתי שנצבר במהלך הנישואין (נכסים פנימיים)‪.‬‬
‫הדרך היחידה להוציא נכסים פנימיים היא ע"י הסכם ממון‪.‬‬
‫‪ 15.9.1‬האם חלה הלכת השיתוף על נכס שלפני הנישואין‪{.‬נכסים חיצוניים}‬
‫כאן אנו עוסקים בנכסים חיצוניים כגון נכסים שלפני הנישואים ‪ -‬ירושות ‪ -‬צוואות ‪ -‬ומתנות‪ .‬אלו נכסים שלא‬
‫נבעו ממאמץ משותף‪.‬‬
‫ולכן בנכסים חיצוניים האמירה היא מאד משמעותית‪ ,‬ונקודת המוצא לדיון שנכס חיצוני הוא איננו משותף‬
‫אא"כ יעמוד בתנאים שידונו לקמן‪ .‬ונ"מ לעניין הנטל הנדרש להוכיח האם הנכס החיצוני עמד בפרמטרים ונכנס‬
‫להיות נכס פנימי וחובת ההוכחה לכך נתונה על זה הרוצה להופכם לנכסים פנימיים‪.‬‬
‫לא די במינימום של חיים משותפים לבחינת נכסים חיצוניים אלא יש לבחון כל מקרה לגופו ולעיתים דירה‬
‫חיצונית תשאב פנימה‪ ,‬ולעיתים עסק או חפץ אחר חיצוני יישארו בחוץ‪.‬‬
‫ע"א בריל ‪4151188‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני הזוג בריל נישאו ב‪( 1948-‬לפני חוק יחסי ממון) וצברו נכסים ממאמץ משותף (פנימיים) וכן ממתנות וירושות‬
‫(חיצוניים)‪.‬‬
‫בעקבות משבר האישה פתחה חשבון נפרד בבחינת שלי שלי ושלך שלך‪ .‬וכך הם חיו שנים ארוכות שבסופם הם‬
‫באו להתגרש ולחלק את הרכוש‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי אמר שכל הנכסים שנצברו ממאמץ משותף יתחלקו חצי בחצי‪ ,‬וכל הנכסים החיצוניים יישארו‬
‫בידי בעליהם בלבד‪ .‬ושניהם מערערים על פס"ד זה‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש העליון (השופט מצא) שלמרות שהלכת השיתוף עברה שינוי צורה מחזקה חוזית לחזקה‬
‫שיפוטית‪ ,‬עדיין ישנה תפיסה שהלכת השיתוף מהותה הלכה חוזית‪.‬‬
‫ולכן השופטים החושבים שהיא מתבססת על חוזה הם מותירים את הנכסים החיצוניים בחוץ‪.‬‬
‫ואותם שופטים החושבים שמדובר בחזקה שיפוטית של צדק והגיון הם מכניסים את הנכסים החיצוניים‬
‫פנימה‪.‬‬
‫ואומר השופט מצא שבמקרה דנן בו אורח החיים מושתת על אידיאולוגית שלי שלי ושלך שלך‪ ,‬הגם שהנכסים‬
‫הפנימיים לעולם יישארו משותפים‪ ,‬אולם אורח חיים זה מותיר את הנכסים החיצוניים בחוץ‪ .‬ומאחר שנקודת‬
‫המוצא של נכסים חיצוניים היא שהם בחוץ‪ ,‬רק חיים משותפים מרובי הרמוניה יכניסו אותם פנימה‪.‬‬
‫‪ 15.9.3‬היישום ‪ -‬הפרמטרים הקובעים מתי נכס חיצוני כלול בהלכת השיתוף‪.‬‬
‫זו באמת שאלה המטרידה את ההמון‪ ,‬מתי הנכסים החיצוניים יחשבו לנכסים פנימיים‪.‬‬
‫ככלל ישנם נכסים שיכנסו לאחר זמן מועט וישנם נכסים שימתינו לשעתם זמן רב‪.‬‬
‫כל הליך כניסת נכס חיצוני פנימה יבחן ע"פ הפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫‪ 15.9.3.1‬טיב הנכס‪.‬‬
‫כאשר אדם ירש נכס ועבר לגור בו יחד עם אשתו כעשר שנים הנכס יהפוך מנכס חיצוני לפנימי‪.‬‬
‫כמו"כ רכב המשרת את המשפחה שבא ע"י האישה לפני הנישואין הוא נכנס פנימה‪.‬‬
‫‪ 15.9.3.1‬משך הנישואים וטיבם‪.‬‬
‫דהיינו ככל שהנישואים ארוכים וככל שהייתה הרמוניה טובה‪ ,‬כך יותר ויותר נכסים חיצוניים יכנסו פנימה‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ע"א פלונית ‪3855188‬‬
‫מדובר באשה שחיה עם בעלה כעשרים שנה ומתוכם בגדה בו כשתים עשרה שנה ובקשה שנכס חיצוני של הבעל‬
‫יכנס פנימה בגין משך הנישואין‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קבע שהנכס משותף‪ .‬והבעל ערער‪.‬‬
‫ואומר השופט ברק ששתים עשרה שנה של בגידה משאירות את הנכס החיצוני בחוץ‪.‬‬
‫א"כ רואים ש"אשם" כגון בגידה או אלימות משפיע על השארת נכסים חיצוניים בחוץ‪.‬‬
‫‪ 15.9.3.3‬נישואים ראשונים או שניים‪.‬‬
‫בנישואים ראשונים ‪ -‬התפיסה אומרת שאנשים באים בעיניים עצומות בעקבות ליבם‪ .‬מה שמלמד על רצונם‬
‫להכניס נכסים חיצוניים פנימה‪.‬‬
‫בנישואים שניים ‪ -‬הזוג בא לנישואים בעיניים מפוכחות וכן גם כל צד מגיע עם משפחות מקור כגון ילדים‬
‫וכיו"ב ולכן הנכסים החיצוניים אין ברצונו להכניסם פנימה ולכן הפסיקה נוטה בנישואין שניים לא להכניס‬
‫נכסים חיצוניים פנימה‪.‬‬
‫‪ 15.9.3.4‬שיפוצים ושיפורים בנכס‪.‬‬
‫כאשר בני הזוג לוקחים כסף משותף שלהם בכדי לשפץ את הבית ‪ -‬הנכס החיצוני ‪ -‬פעולה זו מכניסה אותו‬
‫פנימה‪.‬‬
‫ואולם כאשר לא מדובר בהשקעה שווה‪ ,‬הנטייה לתת לצד שכנגד את סכום השקעתו בלבד‪.‬‬
‫‪ 15.9.4‬חד וחלק‪ :‬גם נכס שלפני הנישואים ‪ 1‬היד"צ ‪ -‬יכול להפוך למשותף‪.‬‬
‫דהיינו גם נכסים חיצוניים של אנשים נשואים וגם ידועים בציבור ‪ -‬יכולים להפוך לנכסים משותפים ע"פ‬
‫הפרמטרים דלעיל‪.‬‬
‫והאמור נכון לא רק לגבי נכס אלא גם ביחס לממון חיצוני גם ביחס לתמורה מנכס חיצוני‪.‬‬
‫הנטל בנכסים חיצונים הוא על המוציא מחזקת החיצוניות שעליו הראיה‪.‬‬
‫‪ 15.9.5‬האם תחול הלכת השיתוף גם על נכס עסקי‪.‬‬
‫בעבר הייתה נדרשת ראייה מוגברת לשיתוף‬
‫‪ 15.9.5.1‬נכסים עסקיים‪.‬‬
‫ע"א בסיליאן ‪111193‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בסיליאן נשואים כעשר שנים‪ ,‬ובעקבות משבר הוא מבקש בעלות על נכס שרשום על שמה והיא תובעת בעלות על‬
‫הנכסים העסקיים שלו‪.‬‬
‫ואמר ביהמ"ש המחוזי שכל צד נוטל את חלקו מאחר שצריך ראיה מוגברת לשיתוף‪ .‬ושניהם מערערים‪.‬‬
‫ואומר השופט ברק שאורח חיים משותף הוא מקור לכוונת שיתוף הן בנכסים עסקיים והן בעניינים משפחתיים‬
‫ולכן גם אם הבעל הסתיר את הנכסים‪ ,‬בבואם לפרק שיתוף הכול יחושב חצי בחצי‪.‬‬
‫‪ 15.9.5.1‬נכס שהוא גם עסקי וגם חיצוני‬
‫ע"א אבולוף ‪1190181‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני הזוג נישאו בשנת ‪ 1943‬וחיו ביחד כארבעים ושלש שנה‪ .‬ובשנת ‪ 1998‬נוצר קרע וביקשו להתגרש‪ .‬וטען הבעל‬
‫שלפני הנישואין הייתה לו דיירות מוגנת בחנות (דהיינו גם נכס עסקי וגם חיצוני) זכות זו נמכרה מזמן ואולם‬
‫אבולוף תובע מחלוקת הרכוש את התמורה על הנכס‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שלא ניתן להבחין בין נכס עסקי לנכס משפחתי‪ ,‬ולא צריך ראייה מוגברת ולאחר שנים כה רבות‬
‫גם נכס זה נכנס פנימה‪.‬‬
‫‪ 15.9.5.3‬נכסי פרישה‬
‫ע"א לידאי ‪908180‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני הזוג לידאי נשאו ב‪ 1944-‬ולאב היה מגרש שחילק אותו שליש לבן שליש לבת ושליש לנכד בן הבן‪ .‬והאב‬
‫הסכים לבנו ואשתו לבנות על הקרקע‪.‬‬
‫לאחר משבר האישה תובעת מחצית מן הבית והקרקע בטענה שהיא בנתה אותו מכספה‪.‬‬
‫ואמר ביהמ"ש המחוזי שאכן מחצית מן המגרש והבית שייך לאישה‪ ,‬והסיבה שבכך שהאב התיר להם לבנות על‬
‫הקרקע הוא הראה שהוא נתן את הקרקע מתנה לבני הזוג או לבן‪ ,‬ודרכו לכלתו (על אף ששני שליש מן המגרש‬
‫לא שייכים לבן)‪.‬‬
‫בערעור לעליון אומר ביהמ"ש שהרי א"א ולא יעלה על הדעת שהוא נתן מתנה את כל המגרש שהרי הוא רשם‬
‫אותו שליש שליש שליש‪ ,‬ובכך הוא לא התכוון לתת להם את המגרש‪.‬‬
‫ועל טענת האישה שבנתה על הקרקע או מר ביהמ"ש שמפני דיני הקנין לא ניתן לפצל בין הקרקע לבית ולכן הוא‬
‫קובע לה שיפוי על המחצית שהיא השקיעה בבית‪ .‬וכן מחצית מן השליש בקרקע ששייכת לבעלה‪ ,‬ע"פ‬
‫הפרמטרים של נכס חיצוני הנכנס פנימה‪.‬‬
‫ואמר ביהמ"ש שהמדד לחישוב חלוקת הרכוש הוא בשלב שאחד הצדדים עזב את הבית שאז בו ברגע תמה‬
‫הלכת השיתוף‪.‬‬
‫כמו"כ תביעה של אחד הצדדים לפירוק השיתוף מפסיקה את הלכת השיתוף‪.‬‬
‫‪ 15.9.5.4‬הפרשות המעביד בקופות הגמל ‪ -‬זכויות הפנסיה‪.‬‬
‫כאן הצד המחזיק בפנסיה יכול לטעון שברגע פירוק השיתוף הכסף איננו שייך לו אלא למעביד‪ ,‬מ"מ קבע בית‬
‫המשפט שאין הבדל אם הכסף נכנס פיזית לכיס אחד הצדדים‪ ,‬או שהוא שמור כפיקדון אצל המעביד‪ ,‬ויש לצד‬
‫השני זכות שווה בכספים אלו‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫עובד רווק צבר זכויות פנסיה מגיל ‪ 15‬עד ‪ - 30‬זהו נכס חיצוני שיבחן ע"פ הפרמטרים דלעיל האם יכנס פנימה‪.‬‬
‫אדם זה התחתן והיה נשוי עד גיל ‪ - 40‬אלו נכסים פנימיים ויתחלקו שווה בשווה‪.‬‬
‫מהרגע שהוא התגרש עד גיל הפרישה ‪ -‬אלו נכסים בלעדיים של הצובר אותם‪.‬‬
‫‪ 15.9.5.4.1‬מועד מימוש זכויות הפרישה‪.‬‬
‫כאן קבע ביהמ"ש שמאחר שהציפייה לקבל כספים אלו הוא רק בגיל הפנסיה כמו"כ אם פודים כספים אלו מיד‬
‫ישנם קנסות גבוהים לכן חלוקת קרן הפנסיה תהיה רק במועד הפדיון שלה (מה שיוצר מצב בו הצדדים קשורים‬
‫כלכלית עד יום מותם)‪.‬‬
‫‪ 15.9.5.5‬פיצויי פיטורין‬
‫רע"א אורון ‪814181‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני הזוג נישאו נישואין אזרחיים (חלה עליהם הלכת השיתוף)‪ ,‬ורכשו בית מתמורת דירה קודמת שהבעל ירש‬
‫מאמו (נכס חיצוני) כאשר בחלק מן הכסף האישה השקיעה במניות‪ .‬כסף רכישת הדירה היה כ‪ 44%-‬מכספי‬
‫הדירה הקודמת (חיצוניים) ו‪ 14%-‬מפיצויי פיטורין של הבעל (פנימיים)‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קבע שאין שיתוף בדירה‪.‬‬
‫וקבע ביהמ"ש העליון שהדירה תתחלק חצי בחצי ולו מהסיבה שחלק מהכסף על הדירה שנתנה בירושה נתנה‬
‫לאישה בכדי שתשקיע במניות מה שהופך את כל כסף הפדיון לנכסים פנימיים‪.‬‬
‫‪ 15.9.5.1‬נכסי עתודה כלכלית ‪ -‬נכסי קריירה‬
‫ע"א חסל ‪5140184‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫הבעל השתחרר משירות קבע ומכספי הפרישה הקים חברה‪ .‬בשנת ‪ 1991‬בני הזוג נפרדו והוא עזב את הדירה‬
‫המשותפת‪ .‬וטען הבעל שכבר משנת ‪ 1944‬יחסיהם היו מעורערים וזאת בכדי להפסיק את השיתוף מוקדם ככל‬
‫שניתן‪ .‬והאישה מנגד אמרה שרק בשנת ‪ 99‬הוא עזב את הבית‪ ,‬וזאת בכדי להחיל את הלכת השיתוף כמה שיותר‬
‫מאוחר‪.‬‬
‫וקבע ביהמ"ש המחוזי שהמועד בו מסתיים השיתוף הוא ‪ .1994‬וע"ז טענה האישה שיש לה חלק בהמשך רווחיה‬
‫של החברה‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ואומר ביהמ"ש העליון שהערכת החברה ביום הפירוק מביאה בחשבון צפי של הכנסות ושל הפסדים ולכן‬
‫האישה מקבלת את חלקה לפי הזמן בו הם מפרקים את השיתוף (השיקול כאן היה לא להשאיר את בני הזוג‬
‫בקשר שוטף)‪.‬‬
‫‪ 15.9.5.4‬מוניטין ‪ -‬כושר השכרות ‪ -‬הון אישי ‪ -‬תארים‪.‬‬
‫האם כל אלו הם נכסים ברי חלוקה?‬
‫פרופ' לינור ויצמן עשתה מחקר שממנו עלה שרמת החיים של הגבר לאחר הגירושין עולה בכשלושים עד ארבעים‬
‫אחוז‪ .‬ורמת החיים של האישה יורדת בכארבעים אחוז‪.‬‬
‫ע"פ מחקר זה הובן שחלוקת רכוש בלבד איננה יוצרת שוויון‪ ,‬כאשר השוויון יכול להיעשות רק ע"י חלוקת כושר‬
‫ההשכרות‪.‬‬
‫ואולם באותו זמן קשה היה לכמת את כושר ההשכרות‪.‬‬
‫בע"מ פלונית ‪4113104‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני הזוג נישאו בשנת ‪( 1981‬חלה עליהם הלכת השיתוף) צעירים וחסרי רכוש (מה שאומר שהכול נכסים‬
‫פנימיים)‪ .‬הבעל קיבל רישיון רו"ח לאחר הנישואין (לא אומר כלום!!) וכל כושר ההשתכרות שלו נצבר לאחר‬
‫הנישואין‪ .‬האישה יועצת חינוכית (עובדת "בהתנדבות" במשרד החינוך) וגידלה חמישה ילדים‪.‬‬
‫האישה תבעה חלוקת רכוש בשנת ‪.1998‬‬
‫ובני הזוג התגרשו בשנת ‪.1999‬‬
‫וקבע ביהמ"ש לע"מ מזונות לקטינה (שנותרה) אלף וחמש מאות ש"ח‪ .‬ושלושת אלפים ש"ח תשלום עיתי‬
‫(חודשי) לאישה שמגיעים לה לכל ימי חיה ואף לאחר מותה (מאחר שמדובר בחלוקת רכוש)‪ ,‬ואפי' אם הבעל‬
‫יפסיק לעבוד לא יתאפשר לו‪ ,‬שהרי האישה השקיעה בו‪ .‬ואפי' אלף החמש מאות ש"ח שנפסקו כמזונות ילדים‬
‫לאחר שהילד יעבור את גיל שמונה עשרה כסף זה יעבור לידי אמו‪ .‬וכמו"כ חלוקת רכוש שווה של נכסי הצדדים‪.‬‬
‫בערעור לביהמ"ש העליון קובע ביהמ"ש שלגבי הנכסים ודאי צריך חלוקה שוה‪ ,‬ואולם לגבי נכסי הקריירה של‬
‫הבעל (כושר ההשכרות) הם פרי שילוב של מקורות רבים שתמיכתו של קשר הנישואין הוא רק אחד מהם‪ .‬ואולם‬
‫לא ניתן לתת משכורת חודשית אלא עדיף תשלום חד פעמי‪ ,‬ולכן אם כיום המוניטין של משרד הבעל הוא כשבע‬
‫מאות וחמישים אלף‪ ,‬מגיע לאישה מתוך זה כמאתיים וחמישים אלף‪ .‬ומסכום זה ניתן לקזז מזונות שיקומיים‪.‬‬
‫‪ 15.9.1‬השיתוף בחובות‪.‬‬
‫ההלכה ‪ -‬שיתוף בחובות כמו בזכויות‪.‬‬
‫רע"א אניטה שלם ‪( 9841100‬ניתן ב‪.)11101-‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני הזוג נישאו ב‪( 1981-‬הלכת השיתוף)‪ .‬רכשו דירה בשנת ‪( 1991‬נכסים פנימיים)‪ .‬דירה זו רשומה ע"ש הבעל‪.‬‬
‫הבעל התחייב בעסקים ולא עמד בהתחייבויות והצ'קים שלו חזרו והנושים הטילו עיקול על הדירה המשותפת‬
‫שלהם‪.‬‬
‫האישה פנתה לבקשת המרצת פתיחה שבה ביהמ"ש יצהיר שמחצית מן הדירה שייכת לה בכדי להוריד את‬
‫העיקול ולעזור לבעל‪.‬‬
‫ביהמ"ש לע"מ אומר שהאישה שותפה הן בזכויות והן בחובות ולכן ניתן להטיל עיקול על החלק שלה בדירה‪.‬‬
‫וביהמ"ש המחוזי קיבל זאת‪.‬‬
‫וטענו הנושים שאם הולכים אחר הרישום‪ ,‬הדירה רשומה על הבעל‪ .‬ואם הולכים אחר שיתוף‪ ,‬שניהם שותפים‬
‫בהכול‪.‬‬
‫בערעור לעליון אומר השופט ברק (באחד מפסקי הדין האחרונים שלו)‬
‫שבנכסים "פנימיים משפחתיים" השיתוף הוא בכל רגע נתון ולכן ניתן תמיד לבקש מחצית מן הנכסים אפי'‬
‫ללא סכסוך‪ ,‬גם בחובות בהקשר לנכסים אלו כגון‪ :‬משכנתא השיתוף הוא מלא הן בחובות והן בזכויות‪.‬‬
‫ואולם בנכסים "עסקיים פנימיים" השיתוף הן בחובות והן בזכויות רק במועד הקריטי שיכול להיות באחד מג'‬
‫האפשרויות‪:‬‬
‫א‪ .‬מוות ‪ -‬הכול עובר לבן הזוג‪.‬‬
‫ב‪ .‬פשיטת רגל ‪ -‬נושים בפתח זוהי לא פשיטת רגל‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ג‪ .‬דרדור במערכת היחסים – שאז השיתוף הוא קנייני דחוי‪.‬‬
‫ולכן במקרה דנן שלא מדובר באחד מג' האפשרויות הנ"ל מחצית הדירה תישאר רשומה על האישה מאחר שחיי‬
‫בני הזוג תקינים ואין כאן מועד קריטי‪.‬‬
‫א"כ הזכות של האישה בדירה היא זכות קנין שביושר והיא מוגנת אא"כ הרוכש רכש אותה בתמורה ובתום לב‪.‬‬
‫‪ 15.8‬ידב"צ ‪ -‬הלכת השיתוף‪.‬‬
‫ע"א שחר נ' פרידמן ‪59190‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫זוג ידב"צ שבזמן השיתוף שלהם הגבר רכש זכויות ממוניות והאישה נפטרה וילדיה תבעו במקומה את החלק‬
‫שלה‪.‬‬
‫ואמר ביהמ"ש שאורח חיים תקין ומאמץ משותף מקיימים את הלכת השיתוף בידב"צ‪ .‬ואולם כאן הראיה יותר‬
‫מוגברת וצריך להוכיח ולבדוק את התנאים הללו ונטל הראיה גדול מזוג נשוי‪.‬‬
‫וא"כ ככלל על זוג ידב"צ מוטל נטל הוכחה כבד יותר ע"מ להקים שיתוף ובו יש להתחשב בקיום חיי משפחה ‪-‬‬
‫הרמוניה‪ .‬סוג הרכוש שנצבר ‪ -‬אופי הרכוש ‪ -‬משפחתי עסקי‪.‬‬
‫וכמובן יש לתת משקל כבד לדירת מגורים‪.‬‬
‫ע"א סאלח נ' כראמה ‪4995181‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫זוג ידב"צ חיו ‪ 11‬שנה וחייהם ידעו עליות ומורדות זו רצתה להינשא וזה לא ולהיפך‪.‬‬
‫בג' השנים האחרונות בני הזוג לא קיימו יחסים כלל‪.‬‬
‫הגבר טען מפני שאשתו בגדה בו‪.‬‬
‫האישה טענה מפני מחלתו של הגבר‪.‬‬
‫האישה עתרה לשיתוף מלא בנכסי הבעל שהיה עתיר בנכסים‪.‬‬
‫ועלתה שם המחלוקת לגבי כמה מגרשים שהחזיק הבעל‪.‬‬
‫ביהמ"ש אומר שמדובר בנכסים עסקיים שבהם הראיה יותר מוגברת ולכן יש להוכיח מצד האישה כוונה רצינית‬
‫שבה בן זוגה התכוון לשתף אותה‪ .‬וגם כאן ביהמ"ש הבחין בין דירת מגורים לנכסים עסקיים שבהם נטל הראיה‬
‫מוגבר‪.‬‬
‫‪ 15.10‬סיכום‪.‬‬
‫עקרונות‪ :‬חיים משותפים מקיימים חזקת שיתוף‪.‬‬
‫הבחינה היא ביחס לכל נכס ונכס‪.‬‬
‫לא משנה ע"ש מי הנכס רשום‪.‬‬
‫אפי' ידב"צ זכאים לשיתוף‬
‫ניתן לסתור את הלכת השיתוף בראיות (פרמטרים)‪.‬‬
‫א‪ .‬נכס משפחתי‪ :‬ראיות מינימאליות להקמתה ‪ -‬הנטל על המבקש לשלול‪ ,‬הפתרון הסכם ממון‪.‬‬
‫ב‪ .‬נכס חיצוני‪ :‬תלוי בהשקפת השופט (הסכם חוזי או חזקה משפטית) ‪ +‬פרמטרים ‪ -‬הנטל על הרוצה לשתף‪.‬‬
‫ג‪ .‬נכס עסקי‪ :‬בעבר ראיות מוגברות ‪ -‬ברק בבסיליאן קובע שהוא נכס משפחתי לכל דבר (למעט מועד השיתוף‬
‫ברק באניטה שלם)‪.‬‬
‫ד‪ .‬נכס עסקי וחיצוני‪ :‬השילוב לא גורע בהלכת השיתוף‪.‬‬
‫ה‪ .‬נכסי פרישה (פנסיה ‪ -‬פיצויי פיטורין)‪ :‬חלק מהשכר ‪ -‬נכס משפחתי‪.‬‬
‫ו‪ .‬רווחי עסק לאחר פרידה (פירות)‪ :‬הערכת שווי החברה ביום הפרידה (פס"ד חסל)‪.‬‬
‫ז‪ .‬מוניטין הון אנושי‪ :‬נכיר בהם כנכסים משותפים ונחלקם‪.‬‬
‫‪ 15.11‬ההסדר הקנייני של הלכת השיתוף יצר מספר בעיות‪.‬‬
‫א‪ .‬זכויות סמויות בנכס ‪ -‬בניגוד לכל דיני הקנין מה שיוצר ערעור בטיחות הקנין ‪ -‬יגרע מערכו של הנכס ‪ -‬צד ג'‬
‫יכול להיפגע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההסדר הקנייני מאיץ את פירוקה של המשפחה (השופט צבי טל)‪.‬‬
‫הפתרון‪ :‬ועדת זוסמן שהוקמה ב‪ 1941-‬והביאה אל המחוקק את חוק יחסי ממון (שכבר אז הובן שחוק זה הוא‬
‫אות מתה)‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 11‬רכוש ‪ -‬איזון משאבים ‪ -‬חוק יחסי ממון‪.‬‬
‫‪ 11.1‬שיטת השיתוף הדחוי‪.‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחוק יחסי ממון אומר "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינים של בני הזוג‬
‫להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני"‪.‬‬
‫דהיינו תמה לה הלכת השיתוף‪ ,‬והנישואין לא גורמים לכלום‪ ,‬גם לא להקנות זכויות בנכסים פנימיים‪ ,‬דהיינו‬
‫הפרדה רכושית מוחלטת שמשמעה שיש בבית שני תאים כלכליים ושתי יחידות‪.‬‬
‫סע' ‪ 5‬לחוק יח"מ אומר שעם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים‬
‫של כלל נכסי הזוג‪.‬‬
‫דהיינו לאורך הנישואין אין זכויות סמויות בנכס ורק לאחר הנישואין בני הזוג מתחלים בשווי הנכס‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫קבלן מכר בית ‪ -‬יש בבעלותו בניין ‪ -‬ופקעו הנישואין‪.‬‬
‫אם הזכות היא קניינית בכל רגע נתון ‪ -‬בבית יש זכות סמויה לאישה ‪ -‬ובבנין יש זכות לאישה בעצם הבניין‪.‬‬
‫אם הזכות היא קניינית דחויה ‪ -‬בבית אין לאישה זכות‪ -‬ובבנין יש לה זכות בעצם הבניין‪.‬‬
‫ואם הזכות היא שיתוף דחוי אובליגטורי (לא קנייני) ‪ -‬בבית אין לאישה זכות ‪ -‬ובבנין יש לה זכות במחצית‬
‫"משווי הנכס"‪.‬‬
‫‪ 11.1‬על מי חל החוק‪.‬‬
‫סע' ‪ 14‬לחוק יח"מ מחיל את החוק רק על מי שנישא לאחר ה‪.11111844 -‬‬
‫‪ 11.3‬הערכאה הדנה בחוק‪.‬‬
‫סע' ‪( 13‬ב) קובע שניתן לדון ע"פ חוק זה גם בביד"ר זולת אם הסכימו הצדדים לדון ע"פ הדין הדתי‪.‬‬
‫‪ 11.4‬משמעותו של הסדר איזון המשאבים‪.‬‬
‫סע' ‪ 5‬לחוק קובע שנכסים חיצוניים שמורים לבעליהם (ולכאורה לא צריך הסכם ממון)‪.‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק קובע לאזן את המשאבים ויתבאר ע"פ הטבלה הבאה‪.‬‬
‫האישה‬
‫הבעל‬
‫מגרש לפני הנישואין‬
‫‪)111‬‬
‫‪911‬‬
‫פקמי"ם‬
‫‪111‬‬
‫‪( 911‬חוב‪ :‬חסכונות‬
‫‪111‬‬
‫מכונית‬
‫מוסך‬
‫‪( 411‬חוב‪)111 :‬‬
‫דירה במתנה מהוריה‬
‫בתק' הנישואין‬
‫חצי דירה‬
‫‪111‬‬
‫חצי דירה‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪311‬‬
‫‪111‬‬
‫‪400‬‬
‫האיזון‪:‬האישה מקבלת מחצית מן השווי‪ .‬דהיינו ‪ 411‬משווי כספו של הבעל וכך נוצר האיזון‬
‫‪ 11.5‬על אלו נכסים חל החוק‪.‬‬
‫סע' ‪( )1( 5‬תיקון תשס"ט) קובע את חלוקת שווי הנכסים מחצה על מחצה בהתחשב בין השאר בנכסים‬
‫עתידיים‪ ,‬כושר השתכרות של כל אחד מבני הזוג‪.‬‬
‫סע' ‪ )1( 9‬מקנה לביהמ"ש סמכויות מיוחדות לא לחלק את הנכסים בשווה‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫בג"צ פלונית ‪5819103‬‬
‫העובדות‬
‫אישה שבגדה בבעלה‪.‬‬
‫בה"ד האזורי קבע שאין לשלול זכויות ממוניות‪.‬‬
‫בה"ד הגדול קבע שמדובר בנסיבות מיוחדות ולכן האישה איננה זכאית לזכויות הפנסיה‪ ,‬ולא מדובר בענישה‬
‫דתית אלא בנסיבות מיוחדות בהם הבעל הנבגד צריך להקים בית חדש ואין כל סיבה שהוא יעטר את אשתו‬
‫הבוגדת בזהובים‪.‬‬
‫ואומר בג"צ ע"פ בג"צ דרור (‪ ) 244/88‬שנטישת הבית ע"י בגידה עשויה ליצור קרע ואולם אין לפגוע בזכויות‬
‫האישה ע"י נטילתם‪.‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחוק קובע שכאשר אחד מבני הזוג הוציא נכסים מרשותו בכוונה לסכל את זכותו של בן זוגו‪ ,‬ע"פ סע' ‪1‬‬
‫רשאי ביהמ"ש לראות נכסים אלו כאילו הם קיימים לצורך איזון המשאבים בין בני הזוג‪.‬‬
‫סע' ‪ 11‬לחוק קובע שבמקרים בהם בן הזוג מתעתד לסכל את זכותו של בן זוגו בנכסים‪ ,‬רשאי ביהמ"ש לנקוט‬
‫באמצעים כגון עיקול אפי' בתוך מהלך הנישואין‪.‬‬
‫‪ 11.1‬סע' ‪ 3‬לחוק יחסי ממון‪.‬‬
‫סע' ‪ 3‬לחוק קובע שאם לא עשו בני הזוג הסכם ממון יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים ע"פ חוק יח"מ‪.‬‬
‫(הסיבה שהחוק קובע "יראום כמסכימים" נבעה מלחץ דתי מאחר שההלכה איננה מאזנת משאבים ולכן יראום‬
‫כמסכימים)‪.‬‬
‫‪ 11.1.1‬מתי יכול בן הזוג לממש את זכותו לאיזון משאבים‪.‬‬
‫כאן מתגלית נקודת תורפה משמעותית של החוק‪.‬‬
‫סע' ‪ 5‬לחוק קובע שאיזון המשאבים מתחיל רק בגט‪ ,‬דהיינו אין גט אין איזון‪.‬‬
‫וא"כ כיצד ניתן להבטיח את זכותו של החלש‪ ,‬שהרי מדובר במעגל קסמים האומר‪ :‬שהאיזון תלוי בגירושין‪,‬‬
‫הגירושין תלויים בהסכמה ולא בפס"ד ‪,‬וממילא אין איזון‪.‬‬
‫ולכן מצבה של האישה הנשואה הורע מאשר היה לפני חקיקת חוק יח"מ‪.‬‬
‫כמו"כ מצבה הורע ביחס לידב"צ שלהם יש את הלכת השיתוף‪.‬‬
‫ומנגד השיתוף ממשיך גם אחרי שאחד הצדדים עזב את הבית‪.‬‬
‫ולכן חוק זה הפך לאות מתה‪.‬‬
‫(ההיגיון בכך הוא שלא רצו שאדם שמחלק רכוש לא ירצה את הליך הגט‪ ,‬ולכן רצו לתת תוספת כוח לגט)‪.‬‬
‫‪ 11.1.1‬כיצד בתי המשפט ניסו לפתור את הבעיה‪.‬‬
‫ע"א יעקובי קנובלר ‪1815181‬‬
‫יעקובי‬
‫בני זוג נישאו בשנת ‪( 1981‬חוק יח"מ)‪ .‬האישה ילדה ולאחר זמן היא בקשה מביהמ"ש המחוזי להצהיר על נכסיה‬
‫הרשומים וביהמ"ש דחה אותה‪.‬‬
‫קנובלר‬
‫בני הזוג נישאו ב‪( 1989-‬חוק יח"מ) לאחר שחיו ג' שנים כידב"צ‪.‬‬
‫המגרש שעליו נבנה ביתם נרכש ע"י הבעל מכספי הוריו (נכס חיצוני)‪.‬‬
‫הכנסתה של האישה עיקרית‪.‬‬
‫והאישה ביקשה מהבעל שירשום את הנכס שלהם על שמה‪ ,‬והבעל במרמה מראה לה פוליסת ביטוח שבה היא‬
‫רשומה שהנכס שלה (הבעל עו"ד)‪.‬‬
‫האישה תבעה במחוזי שיתוף‬
‫וקבע ביהמ"ש שאין איזון משאבים אין גט‪ .‬ולכן הוא קובע שהבעל נתן לאישה את הנכס מכוח דיני המתנה‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.1‬מפס"ד זה עולות ב' שאלות‬
‫‪ 11.1.1.1.1‬שאלה א'‪.‬‬
‫האם חלה הלכת השיתוף על זוגות שנישאו לאחר ה‪?1-1-44-‬‬
‫בעניין זה קבעו שני שופטים (דעת מיעוט) והמלומד שיפמן שהלכת השיתוף חלה גם על אלו שנישאו לאחר‬
‫‪ . 1984‬ע"פ ההסדר האומר שעד יום הגירושין חלה הלכת השיתוף (בכדי לאפשר איזון משאבים ללא גט)‪ ,‬ולאחר‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫מתן הגט חל חוק יחסי ממון‪( ,‬ושאל שם שמגר שהרי הלכה זו ממש סותרת את החוק? ומשיב שהלכת השיתוף‬
‫נובעת מעניינים קנייניים של חלוקת ממון ואיננה סותרת את סע' ‪ 4‬לחוק יח"מ‪).‬‬
‫על אף היות דעה זו לדעת מיעוט ישנם שופטים שפוסקים הלכת השיתוף גם על זוגות שנישאו אחר ‪ 1984‬ונ"מ‬
‫לעניין נכסים חיצוניים שנכנסים פנימה ע"פ הפרמטרים של הלכת השיתוף‪.‬‬
‫דעת רוב (טל ‪ -‬שט"ס ומצא) שהחרתה אחר המלומדים פרופ' רוזן צבי ‪ -‬שאווה – שרשבסקי‪ ,‬שהלכת השיתוף‬
‫לא חלה כלל על זוגות שנישאו לאחר ‪.1984‬‬
‫ומוסיפה השופטת שטרסברג כהן שעל אף שאין הלכת שיתוף‪ ,‬אולם ניתן לבחון את חלוקת הנכסים מדיני‬
‫הקניין‪ ,‬ע"י כך שניתן לומר שהם התקבלו במתנה‪.‬‬
‫ופוסק ביהמ "ש העליון להוריד הוראה למחוזי שיחלק ביעקובי וקנובלר את הרכוש שווה בשווה (ע"פ דעת‬
‫המיעוט ושט"ס)‪.‬‬
‫ע"א אבו רומי ‪9141100‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫זוג מוסלמים נישאו ב‪( 1988-‬חוק יח"מ)‪ .‬התגרשו בשנת ‪ 1998‬ולהם שבעה ילדים‪.‬‬
‫כל המקרקעין רשומים על שם הבעל מכוח ירושה (חיצוני) והדירה המשותפת מכספי אימו (חיצוני)‪.‬‬
‫האישה תבעה להצהיר על זכותה ע"פ הלכת יעקובי קנובלר מכוח הלכת השיתוף (ולא מכוח קניין כמו שנפסק‬
‫שם)‪.‬‬
‫הבעל תבע סילוק יד (הפרדה רכושית ‪ -‬ע"פ חוק יח"מ ניתן לתבוע סילוק יד עד מתן הגט)‪.‬‬
‫ביהמ"ש לע"מ קיבל את טענת הבעל מאחר שהלכת השיתוף בטלה ולא שייך פירוק שיתוף בנכסים חיצוניים‬
‫ולכן הוא הוציא את האישה מהבית‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש העליון (שט"ס) קיבלו את פסיקת ביהמ"ש לע"מ ואמרה השופטת שט"ס שניתן‬
‫היה לתבוע פירוק שיתוף מכוח דיני המתנה אולם בשביל זאת צריך ראיות חזקות‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.1‬א"כ כאשר בודקים חלוקת רכוש של זוגות שנישאו אחר ‪.44‬‬
‫א‪ .‬חוק יח"מ ‪ -‬בסיס החוק ‪ -‬נדרשות הוכחות נמוכות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לחילופין ‪ 1‬אם אין גט או שיש נכסים חיצוניים ‪ -‬דעת מיעוט קנובלר‪.‬‬
‫ג‪ .‬חילופי חילופין ‪ /‬קניין מתנה ‪ -‬כובד משקל של ראיות‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.3‬סיכום ביניים‪.‬‬
‫דעת הרוב‪ :‬הלכת השיתוף לא חלה על בנ"ז שנישאו אחר ‪.84‬‬
‫בע"מ פלוני ‪10434101‬‬
‫בפס"ד זה נקבע שבהתאם לגישת הרוב ביעקובי קנובלר אין בהוראותיו של סע' ‪ 1‬לחוק יח"מ בכדי למנוע יצירת‬
‫שיתוף לפי הדין הכללי החל על העניין לרבות בנכס שנרכש ע"י אחד מבני הזוג טרם הנישואין‪.‬‬
‫וכמו"כ אין הגנה גם אם בני הזוג יגורו בנכס החיצוני ולכן יש מקום להסכמי ממון (ועל אף שסע' ‪ 1‬לחוק המתנה‬
‫מצריך דרישת כתב מ"מ אמרה שט"ס שהקנייה ריאלית של מתנה איננה מצריכה כתב דהיינו עצם זה שהיא גרה‬
‫בבית מראה שהוקנתה המתנה)‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.3.1‬שאלה ב'‪.‬‬
‫האם ניתן לפרש את סע' ‪ 5‬לחוק יח"מ באופן שיוקדם מועד חלוקת הרכוש ולקבוע שפקיעת הנישואין היינו‬
‫הידרדרות בנישואין?‬
‫דעה א' (דעת רוב)‪ :‬השופטים מצא דורנר ושמגר פירשו שפקיעת הנישואין הינו עניין דתי והוא הליך הגט‪ .‬ואמר‬
‫השופט שמגר שמאחר שבמקור בהצעת החוק הוצעה אי תלות בגט ובלחץ הדתיים נקבע התלות בגט‪ ,‬לכן לא‬
‫ניתן לקבוע את תכלית החוק באופן שונה‪.‬‬
‫דעה ב' (דעת מיעוט) פקיעת הנישואין היינו הידרדרות בקשר‪ ,‬מהסיבה שחוק יח"מ הינו חוק אזרחי‪ .‬ולכן כבר‬
‫בשלב ההידרדרות ניתן לחלק את הרכוש (השופט טל הציע לחלק את הרכוש בפס"ד לגט והשיבה לו שט"ס שהרי‬
‫כמה פעמים ביד"ר ממליץ בפועל למתן גט)‪.‬‬
‫‪ 11.1.1.4‬סיכום ביניים‪:‬‬
‫רק גט מביא להפעלת איזון המשאבים‪.‬‬
‫ולכן חשוב לציין בהסכם הממון מתי יחול איזון המשאבים‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ואולם לא ניתן לציין כי הגירושין יחולו במועד עזיבת האחד את הבית מהסיבה שגירושין צריכים לעבור הליך‬
‫ספציפי בביד"ר‪.‬‬
‫‪ 11.4‬חוק יחסי ממון כיום (‪.)1010‬‬
‫סע' ‪ 5‬א' (א) לחוק יח"מ אומר "הזכות לאיזון משאבים לפי סע' ‪ 5‬תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת‬
‫הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים‬
‫המפורטים להלן‪.‬‬
‫‪ .1‬חלפה שנה מיום שנפתח אחד מהתהליכים האלה‪:‬‬
‫א‪ .‬הליך להתרת נישואין (לא רצו להתלות בביד"ר)‪.‬‬
‫ב‪ .‬תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג‪.‬‬
‫‪ . 1‬קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה של תשעה‬
‫חודשים וכו'‪.‬‬
‫(ב) ביהמ"ש רשאי לקצר את התקופות הנ"ל במקרה שמצא נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (כגון אלימות צו‬
‫הרחקה)‪.‬‬
‫‪ 11.4.1‬פתרון נוסף ‪ -‬פיצויים‪.‬‬
‫פתרון זה נולד בביד"ר לפני התיקון לחוק‪.‬‬
‫השופט אילון בע"א ליברמן ‪ 130148‬אמר שביד"ר מיסד את עניין הפיצויים עד שיחול איזון המשאבים‪ .‬וכאשר‬
‫יגיע בסופו של דבר האיזון‪ ,‬יקוזז הפיצוי‪.‬‬
‫‪ 11.4.1‬פתרון נוסף ‪ -‬תביעת נזיקין אזרחית‪.‬‬
‫זהו הסדר המהווה איום משמעותי על הבעל ופתח שוב מחלוקת בין ביד"ר לביהמ"ש‪.‬‬
‫תמ"ש (י‪-‬ם) ‪ - 11140103‬וכנגדן תיק ‪ 4041-11-1‬רבני גדול (‪.)3-09‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אישה חרדית בסיוען של ארגוני נשים שעוגנה ע"י בעלה‪ ,‬פנתה לערכאות בתביעה נזיקית נ' בעלה בטענה שהוא‬
‫גורם לה נזק בזה שהוא מעגן אותה‪ .‬נזק מסוג עוגמת נפש ‪ -‬בושה ‪ -‬סבל ‪ -‬בדידות ‪ -‬צער ‪ -‬אובדן הנאות מיניות ‪-‬‬
‫אובדן הסיכוי להינשא‪.‬‬
‫ארגוני הנשים הביאו אסמכתא מהעובדת סוציאלית שכתבה שכתוצאה ממרכזיותם של הנישואין במגזר החרדי‬
‫כאשר ישנם רווקות וגרושות הציבור נרתם ומחפש להן מזור בדמוי בעל‪ ,‬בעוד שהנשים העגונות אינן יכולות‬
‫לחפש לעצמן בעל ובכך הן מודרות מהציבור‪.‬‬
‫וקבע ביהמ"ש שעל אף שהעיגון קיים רק שנתיים מתוך שנים עשר שנות הנישואין‪ ,‬מ"מ גם בעשר שנים‬
‫הראשונות בעלה גרר אותה מערכאה לערכאה‪ ,‬ומאדמו"ר לאדמו"ר‪ ,‬ובגין כל סבל זה נפסק לה סך ‪₪ 411111‬‬
‫פיצוי נזק‪.‬‬
‫ועל אף שניתן לטעון לאונס ממון לגט ביהמ"ש נתן דעתו על העניין ואמר שנזק זה נפסק לה על העבר כאשר אונס‬
‫לגט הוא אונס עתידי‪.‬‬
‫פנתה האישה לבעלה בתנאי‪ ,‬או שהוא ייתן לה גט או שהיא תפנה עם הפס"ד להוצל"פ‪ .‬ואכן בא הבעל לביד"ר‬
‫ואמר שמדובר באונס ממון לגט‪.‬‬
‫ואמר הדיין הרב איזרר שביהמ"ש האזרחי משיג גבולותיו של ביד"ר‪ ,‬ובמקרה דנן ניתן לסדר גט לאישה רק אם‬
‫תוותר על תביעותיה ללא קשר לגט‪.‬‬
‫ופנה הרב איזרר באזהרה לעו"ד שיואשמו ברשלנות אם ימליצו ללקוחותיהם לתבוע נזיקין בבתי המשפט מאחר‬
‫שכאשר הם יבואו לביד"ר הוא לא יוכל לסדר להם גט‪.‬‬
‫תיק מסוג זה הגיע לשופט וויצמן בכפ"ס בו אישה מעוגנת ‪ 21‬שנה שלבסוף מת בעלה וישבה עליו שבעה‪ ,‬ולאחר‬
‫שקמה מאבל לשמחה היא בקשה לתבוע את העיזבון של בעלה תביעה נזיקית ואכן הוא פסק לה פיצויים סך‬
‫‪.₪ 811,111‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 11.9‬סיכום‬
‫פרמטרים‬
‫הלכת שיתוף‬
‫אופי השיתוף‬
‫קנייני‬
‫איזון משאבים ‪ -‬חוק יח"מ‬
‫התחייבות (אובליגטורי)‬
‫כסף‬
‫תנאים‬
‫אורח חיים תקין ‪ -‬ומאמץ משותף‬
‫הצטמצם עד קורת גג משותף‬
‫בכל רגע (באניטה שלם אמר ברק‬
‫שבנכסים פנימיים לא מובהקים‬
‫השיתוף בסוף)‬
‫עריכת נישואין‬
‫מועד מימוש הזכות‬
‫אופי המשטר הרכושי‬
‫שיתוף‬
‫אופי החלוקה‬
‫חצי בחצי‬
‫נכס חיצוני‬
‫יש סיכוי שיוטמע ע"י פרמטרים‬
‫מועד הפסקת השיתוף‬
‫עזיבת הבית ‪ -‬הגשת תביעה‬
‫בפקיעת הנישואין (רוב)‬
‫דיני קניין (תיקון סע' א‪)1‬‬
‫דעת מיעוט ‪ -‬שיתוף‬
‫הפרדה ‪-‬‬
‫שתי יחידות כלכליות נפרדות‬
‫סע' ‪ + 9‬נסיבות מיוחדות‬
‫אין סיכוי שיוטמע‬
‫למעט מהדין הכללי‬
‫פקיעת הנישואין ‪-‬‬
‫תיקון חקיקה סע' ‪ 1‬א‬
‫‪ 14‬הסכמי ממון‬
‫הסכמי ממון מעוגנים בסע' ‪ 1‬ו‪ 2-‬לחוק יח"מ וזו הדרך המומלצת ע"י החוק‪.‬‬
‫‪ 14.1‬ישנם שני תנאים לאשרור הסכם ממון‪.‬‬
‫א‪ .‬כתב‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישור שופט –ביד"ר ‪ -‬שתפקידם לוודא שמדובר ברצון חופשי של בני הזוג‪.‬‬
‫תחולת חוק יח"מ היא על אנשים שנישאו לאחר ‪ 84‬כאשר לפני ‪ 84‬ניתן היה לערוך הסכם ממון בלחיצת יד וכיום‬
‫מצריכים אשרור ביהמ"ש‪.‬‬
‫‪ 14.1‬טבלת סיכום‪:‬‬
‫אופי הקשר‬
‫באלו תנאים יחול הסכם הממון‬
‫אם הסכם הממון לא יכנס לתוקפו‬
‫‪ -‬מה יחול?‬
‫זוג שנישאו לפני ‪84‬‬
‫וערך הסכם ממון לפני ‪84‬‬
‫זוג שנישאו לפני ‪84‬‬
‫וערך הסכם אחרי ‪84‬‬
‫דיני החוזים הרגילים‬
‫הלכת השיתוף‬
‫לפי חוק יח"מ‪.‬‬
‫בכתב ‪ +‬אישור שופט‬
‫חוק יח"מ‪.‬‬
‫כתב ‪ +‬אישור שופט‬
‫דיני החוזים הרגילים‬
‫ניתן לאשר בבית משפט‬
‫הלכת השיתוף‬
‫זוג שנישא אחרי ‪84‬‬
‫ידב"צ‬
‫חוק יח"מ‬
‫איזון‪.‬‬
‫הלכת השיתוף‬
‫‪ 19‬טבלת סמכויות ודינים‬
‫‪ 19.1‬כולם אזרחי תושבי מדינת ישראל‬
‫‪ 19.1.1‬נישואין‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫זוג מעורב‬
‫הסמכות‬
‫סמכות ייחודית לבד"ר‬
‫‪ -‬סעיף ‪ 1‬לחשבד"ר‬
‫סמכות ייחודית‬
‫לביה"ד השרעי ‪ -‬סימן‬
‫‪ 12‬לדברה"מ‬
‫סמכות ייחודית‬
‫ביה"ד הנוצרי ‪ -‬סימן‬
‫‪ 14‬לדברה"מ‬
‫סימן ‪ 11‬לדברה"מ‬
‫(נשיא ביהמ"ש‬
‫העליון) או סימן ‪48‬‬
‫לדברה"מ ‪ -‬פניה‬
‫לביהמ"ש האזרחי‪.‬‬
‫הדין‬
‫דין אישי (דין תורה) ‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחשבד"ר (וגם‬
‫דין אישי (דתי) סימן‬
‫‪ 48‬לדברה"מ ‪ +‬סעיף ‪8‬‬
‫דין אישי (דתי) סימן‬
‫‪ + 48‬סימן ‪11‬‬
‫משב"ל פרטי‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫סימן ‪11 + 48‬‬
‫לדברה"מ)‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫העותומאני‬
‫לדברה"מ‬
‫‪ 19.1.1‬גירושין‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫הסמכות‬
‫סמכות ייחודית לבד"ר‬
‫‪ -‬סעיף ‪ 1‬לחשבד"ר‬
‫סמכות ייחודית‬
‫לביה"ד השרעי ‪ -‬סימן‬
‫‪ 12‬לדברה"מ‬
‫סמכות ייחודית‬
‫לביה"ד הנוצרי ‪ -‬סימן‬
‫‪ 14‬לדברה"מ‬
‫הדין‬
‫דין אישי (דין תורה) ‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחשבד"ר (וגם‬
‫סימן ‪11 + 48‬‬
‫לדברה"מ)‬
‫דין אישי (דתי) סימן‬
‫‪ 48‬לדברה"מ ‪ +‬סעיף ‪8‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫העותומאני‬
‫דין אישי (דתי) סימן‬
‫‪ 11 + 48‬לדברה"מ‬
‫זוג מעורב‬
‫פנייה לביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה לפי‬
‫חוק השיפוט בענייני‬
‫התרת נישואין‬
‫(מקרים מיוחדים‬
‫וסמכות בין‪-‬לאומית)‪,‬‬
‫תשכ"ט ‪1949 -‬‬
‫אם הבקשה להתרת‬
‫נישואין הועברה‬
‫(מביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה) לאחד מבתי‬
‫הדין אז יפעיל את‬
‫הדין הדתי של אותו‬
‫בית דין‪ ,‬אם‬
‫לביהמ"ש הדין יקבע‬
‫בהתאם לברירת הדין‬
‫על פי סעיף ‪ 1‬לחוק‬
‫‪ 19.1.3‬מזונות אישה‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫סמכות מקבילה‬
‫בד"ר או ביהמ"ש‬
‫הסמכות‬
‫הדין‬
‫סמכות לגבי בד"ר‬
‫סעיף ‪ 4‬לחשבד"ר‬
‫(ברירה)‪ ,‬סעיף ‪3‬‬
‫לחשבד"ר (כריכה)‬
‫סעיף ‪ 9‬לחשבד"ר‬
‫(הסכמה ‪ -‬מענייני‬
‫המ‪.‬א‪ ,).‬סעיף ‪ 19‬לחוק‬
‫המזונות (שמירת‬
‫סמכויות)‪ ,‬סעיף ‪21‬‬
‫לחוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה (שמירת‬
‫סמכויות)‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 19‬לחוק‬
‫המזונות‪ ,‬סעיף ‪+ )1(1‬‬
‫‪ + )3(1‬סעיף ‪(3‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‪ ,‬סעיף ‪21‬‬
‫לחוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בבד"ר‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק המזונות‪ ,‬סימן‬
‫‪ + 48‬סימן ‪11‬‬
‫לדברה"מ‪ ,‬סעיף ‪(19‬ב)‬
‫לחוק המזונות‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪2‬‬
‫זוג מעורב‬
‫כאשר מדובר בזוג‬
‫מעורב מלכתחילה‪:‬‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ 12‬לדברה"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 19‬לחוק המזונות‬
‫(שמירת דינים)‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ 14‬לדברה"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 19‬לחוק‬
‫המזונות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪(3‬ב‪ + )1‬סעיף‬
‫‪ + )3(1‬סעיף ‪(3‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‪ ,‬סעיף‬
‫‪ 19‬לחוק המזונות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪(3‬ב‪ + )1‬סעיף‬
‫‪ + )3(1‬סעיף ‪(3‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‪ ,‬סעיף ‪19‬‬
‫לחוק המזונות‬
‫הדין בביה"ד השרעי‬
‫אישי ‪ -‬סעיף ‪ 2‬לחוק‬
‫המזונות ‪ +‬סימן ‪48‬‬
‫לדברה"מ ‪ +‬סעיף ‪8‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫דין אישי ‪ -‬סימן ‪48‬‬
‫‪ 11+‬לדברה"מ‪ ,‬סעיף‬
‫‪(19‬ב) לחוק המזונות‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק המזונות ‪ +‬סימן‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק המזונות‪ ,‬סימן‬
‫‪ 11 + 48‬לדברה"מ‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪87‬‬
‫סמכות‬
‫סימן לדברה"מ ‪11‬‬
‫נשיא ביהמ"ש העליון‬
‫לצורך הפניה‪ ,‬או‬
‫סימן ‪ 48‬לדברה"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 19‬לחוק‬
‫המזונות ‪ +‬סעיף ‪)3(1‬‬
‫‪ +‬סעיף ‪ 3‬לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‪ :‬ישירות‬
‫לביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק‬
‫המזונות‪ :‬הדין האישי‬
‫של החייב‪ .‬אם אין דין‬
‫אישי‪ ,‬על פי החוק‪.‬‬
‫אם מי מבני הזוג‬
‫המיר את דתו לאחר‬
‫הנישואין‪:‬‬
‫הדין והסמכות‬
‫בהתאם לסעיף ‪+ )1(4‬‬
‫‪ )2(4‬לפק' ההמרה‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫לחוק המזונות‪ ,‬סימן‬
‫‪ 11 + 48‬לדברה"מ‪,‬‬
‫סעיף ‪(19‬ב) לחוק‬
‫המזונות‬
‫‪ 48‬לדברה"מ ‪ +‬סעיף ‪8‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות בד"ר‬
‫סעיף ‪ 9‬לחשבד"ר‬
‫(הסכמה)‪ ,‬סעיף ‪3‬‬
‫כריכה (מזונות מסוג‬
‫השבה)‪ ,‬סעיף ‪ 19‬לחוק‬
‫המזונות‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ 12‬לדברה"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 19‬לחוק המזונות‬
‫(שמירת דינים)‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ 14‬לדברה"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 19‬לחוק‬
‫המזונות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪(3‬ב‪ + )1‬סעיף‬
‫‪ + )3(1‬סעיף ‪(3‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‪ ,‬סעיף‬
‫‪ 19‬לחוק המזונות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪(3‬ב‪ + )1‬סעיף‬
‫‪ + )3(1‬סעיף ‪(3‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‪ ,‬סעיף ‪19‬‬
‫לחוק המזונות‬
‫‪ 19.1.4‬מזונות ילדים‬
‫הסמכות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ + )3(1‬סעיף ‪(3‬א)‬
‫‪ 21 +‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‪ ,‬סעיף‬
‫‪ 19‬לחוק המזונות‬
‫הדין‬
‫הדין בבד"ר‬
‫דין אישי של החייב ‪-‬‬
‫סעיף ‪ 3‬לחוק המזונות‪,‬‬
‫סימן ‪11 + 48‬‬
‫לדברה"מ‪.‬‬
‫בהעדר חיוב יש לפנות‬
‫לחוק המזונות‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אישי ‪ -‬סעיף ‪ 3‬לחוק‬
‫המזונות‪ ,‬דין אישי של‬
‫החייב‪ ,‬בהעדר חיוב יש‬
‫לפנות לחוק המזונות‬
‫הדין בביה"ד‬
‫דין אישי סעיף ‪ 3‬לחוק‬
‫המזונות‪ ,‬סימן ‪+ 48‬‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫הפרוצדורה‪.‬‬
‫בהעדר חיוב יש לפנות‬
‫לחוק המזונות‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪3‬‬
‫לחוק המזונות ‪ +‬סימן‬
‫‪ + 48‬סעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫הפרוצדורה‪.‬‬
‫בהעדר חיוב יש לפנות‬
‫לחוק המזונות‪.‬‬
‫לשים לב לע"א‬
‫‪ ,3188/91‬שניתן לפני‬
‫הוספת סעיף ‪(3‬ב‪)1‬‬
‫לחוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה ומקנה סמכות‬
‫לביהמ"ש מקום שהדין‬
‫הדתי בביה"ד אינו‬
‫נותן פתרון‬
‫הדין בביה"ד‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪3‬‬
‫לחוק המזונות‪ ,‬סימן‬
‫‪ 11 + 48‬לדברה"מ‪.‬‬
‫בהעדר חיוב יש לפנות‬
‫לחוק המזונות‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪3‬‬
‫לחוק המזונות‪ ,‬סימן‬
‫‪ 11 + 48‬לדברה"מ‪.‬‬
‫בהעדר חיוב יש לפנות‬
‫לחוק המזונות‬
‫זוג מעורב‬
‫סימן ‪ 11‬לדברה"מ ‪-‬‬
‫נשיא ביהמ"ש העליון‬
‫או סימן ‪ 48‬לדברה"מ‬
‫‪ +‬סעיף ‪ 19‬לחוק‬
‫המזונות‪ ,‬סעיף ‪+ )3(1‬‬
‫סעיף ‪(3‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה ‪ -‬ישירות‬
‫לביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הערה‬
‫אם הקטין הוא בן‬
‫דתו של החייב‪ ,‬אז יש‬
‫סמכות גם לביה"ד‬
‫הרלוונטי‪ ,‬מאחר‬
‫והצדדים הם החייב‬
‫והקטין וסמכות‬
‫מקבילה לביהמ"ש על‬
‫פי סעיף ‪(3‬ב‪ )1‬לחוק‬
‫ביהמ"ש‬
‫דין אישי של החייב‪,‬‬
‫ובהעדר חיוב ‪ -‬חוק‬
‫המזונות‬
‫‪ 19.1.5‬אפוטרופסות ומשמורת‬
‫הסמכות‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫זוג מעורב‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות בד"ר‬
‫סעיף ‪ 3‬לחשבד"ר‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ 12‬לדברה"מ ‪+‬‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫בהסכמה בלבד ‪ -‬סימן‬
‫סימן ‪ 11‬לדברה"מ ‪-‬‬
‫נשיא ביהמ"ש העליון‬
‫או ישירות לענייני‬
‫משפחה ‪ -‬סימן ‪+ 48‬‬
‫חוק ביהמ"ש לענייני‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 82‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫(כרוך מטיבו וטבעו)‪,‬‬
‫סעיף ‪ 9‬לחשבד"ר‬
‫(הסכמה)‪ ,‬סעיף ‪89‬‬
‫לחוק הכשרות (שמירת‬
‫סמכויות)‬
‫הדין‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫הפרוצדורה‪ ,‬סעיף ‪89‬‬
‫לחוק הכשרות‬
‫‪ + )2(14‬סימן ‪11‬‬
‫לדברה"מ‪ ,‬סעיף ‪89‬‬
‫לחוק הכשרות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫חוק הכשרות סעיף ‪,89‬‬
‫חוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה סעיף ‪+ )1(1‬‬
‫‪()4(1‬ג) ‪ +‬סעיף ‪(3‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪21‬‬
‫הדין בבד"ר‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הכשרות‬
‫סעיף ‪ .89‬אם יש‬
‫לאקונה‪ ,‬לדין העברי‬
‫בשל סימן ‪11 + 48‬‬
‫לדברה"מ‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫חוק הכשרות סעיף ‪,89‬‬
‫חוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה סעיף ‪+ )1(1‬‬
‫‪()4(1‬ג) ‪ +‬סעיף ‪(3‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪21‬‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫חוק הכשרות סעיף‬
‫‪ ,89‬חוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה סעיף‬
‫‪ + )1(1‬סעיף ‪()4(1‬ג) ‪+‬‬
‫סעיף ‪(3‬א)‪ ,‬סעיף ‪21‬‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הכשרות‬
‫סעיף ‪ .89‬אם יש‬
‫לאקונה‪ ,‬לדין השרעי‪,‬‬
‫בשל סימן ‪ + 48‬סעיף ‪8‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‪.‬‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הכשרות‬
‫סעיף ‪ .89‬בהתקיים‬
‫לאקונה‪ ,‬לדין האישי‬
‫בשל סימן ‪ + 48‬סימן‬
‫‪ 11‬לדברה"מ‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אזרחי‪ ,‬חוק‬
‫הכשרות‪ .‬בהתקיים‬
‫לאקונה‪ ,‬לדין העברי‬
‫בשל סימן ‪11 + 48‬‬
‫לדברה"מ‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הכשרות‪,‬‬
‫סעיף ‪ .89‬אם יש‬
‫לאקונה לדין השרעי‬
‫בשל סימן ‪ + 48‬סעיף ‪8‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק‬
‫הכשרות‪ .‬בהתקיים‬
‫לאקונה‪ ,‬לדין האישי‬
‫בשל סימן ‪11 + 48‬‬
‫לדברה"מ‬
‫משפחה סעיף ‪+ )1(1‬‬
‫‪()4(1‬ג) ‪(3+‬א)‪ ,‬חוק‬
‫הכשרות סעיף ‪89‬‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הכשרות‬
‫‪ 19.1.1‬רכוש‬
‫הסמכות‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות בד"ר‬
‫סעיף ‪ - 3‬כריכה‬
‫בתביעת גירושין‪ ,‬סעיף‬
‫‪(13‬א) לחוק יחסי ממון‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ + 12‬סעיף ‪8‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫סמכות לביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה בלבד‬
‫מאחר ורכוש איננו‬
‫עניני נישואין וגירושין‬
‫ואיננו מענייני המעמד‬
‫האישי‪ ,‬לא יכול‬
‫להיכנס לסמכות‬
‫ביה"ד‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ + )2(1‬סעיף‬
‫‪()4(1‬ז) ‪ +‬סעיף ‪(3‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‬
‫הדין‬
‫הדין בבד"ר‬
‫אזרחי ‪ -‬פ"ד בבלי‬
‫(הלכת השיתוף)‪ ,‬חוק‬
‫יחסי ממון סעיף ‪(13‬ב)‪.‬‬
‫לפי סעיף זה הדין‬
‫אזרחי‪ ,‬אבל מותר‬
‫בהסכמה להפעיל דין‬
‫דתי‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק יחסי‬
‫ממון או הלכת השיתוף‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ + )2(1‬סעיף‬
‫‪()4(1‬ז) ‪ +‬סעיף ‪(3‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪(3‬ב‪ + )1‬סעיף ‪21‬‬
‫לחוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬הלכת שיתוף‬
‫או חוק יחסי ממון‪.‬‬
‫ניתן להסכים לדין‬
‫השרעי סעיף ‪(13‬ב)‬
‫לחוק יחסי ממון‪.‬‬
‫בעניין זה ישנה הלכה‬
‫חדשה מבג"צ ‪9411/11‬‬
‫שלא נותן אפשרות‬
‫לכרוך‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ + )2(1‬סעיף‬
‫‪()4(1‬ז) ‪ +‬סעיף ‪(3‬א)‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק יחסי‬
‫ממון או הלכת‬
‫השיתוף‬
‫זוג מעורב‬
‫סמכות לביהמ"ש‬
‫בלבד‬
‫מאחר ואינו מענייני‬
‫המעמד האישי‪ ,‬לא‬
‫פונים לסימן ‪11‬‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ + )2(1‬סעיף‬
‫‪()4(1‬ז) ‪ +‬סעיף ‪(3‬א) ‪+‬‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק יחסי‬
‫ממון או הלכת‬
‫השיתוף‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי הלכת שיתוף או‬
‫חוק יחסי ממון‬
‫‪ 19.1.4‬אימוץ‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 80‬מתוך ‪87‬‬
‫זוג מעורב‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫הסמכות‬
‫הדין‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה ‪ -‬סעיף‬
‫‪(28‬א) לחוק האימוץ‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה ‪ -‬סעיף‬
‫‪(28‬א) לחוק האימוץ‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה ‪ -‬סעיף‬
‫‪(28‬א) לחוק האימוץ‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק‬
‫האימוץ‪ ,‬סעיף ‪()4(1‬ח)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(3‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫סעיף ‪(28‬ב)‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק‬
‫האימוץ‪ ,‬סעיף ‪()4(1‬ח)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(3‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫סעיף ‪(28‬ב)‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק‬
‫האימוץ‪ ,‬סעיף ‪()4(1‬ח)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(3‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫סעיף ‪(28‬ב)‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫סמכות‬
‫לביהמ"ש בלבד‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק‬
‫האימוץ‪ ,‬סעיף ‪()4(1‬ח)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(3‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫‪ 19.1.9‬ירושה‬
‫הסמכות‬
‫הדין‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה בכתב ‪-‬‬
‫סעיף ‪(111‬א) לחוק‬
‫הירושה‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה בכתב ‪-‬‬
‫סעיף ‪(111‬א) לחוק‬
‫הירושה‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה בכתב ‪-‬‬
‫סעיף ‪(111‬א) לחוק‬
‫הירושה‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 111‬לחוק‬
‫הירושה‪ ,‬סעיף ‪()4(1‬ה)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(3‬א) ‪ +‬סעיף‬
‫‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 111‬לחוק‬
‫הירושה‪ ,‬סעיף ‪()4(1‬ה)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(3‬א) ‪ +‬סעיף‬
‫‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫ביה"ד מוסמך להפעיל‬
‫דין דתי ‪ -‬סעיף ‪(111‬ג)‬
‫לחוק הירושה‪ ,‬וכן‬
‫סימן ‪ + 48‬חוק‬
‫הפרוצדורה‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 111‬לחוק‬
‫הירושה‪ ,‬סעיף ‪()4(1‬ה)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(3‬א) ‪ +‬סעיף‬
‫‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫ביה"ד מוסמך להפעיל‬
‫דין דתי ‪ -‬סעיף ‪(111‬ג)‬
‫לחוק הירושה‪ ,‬וכן‬
‫סימן ‪ + 48‬חוק‬
‫הפרוצדורה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הירושה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הירושה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫ביה"ד מוסמך להפעיל‬
‫דין דתי ‪ -‬סעיף ‪(111‬ג)‬
‫לחוק הירושה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הירושה‬
‫זוג מעורב‬
‫סמכות‬
‫לביהמ"ש בלבד‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 111‬לחוק‬
‫הירושה‪ ,‬סעיף ‪()4(1‬ה)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(3‬א) ‪ +‬סעיף‬
‫‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הירושה‬
‫‪ 18‬שאלות הכנה למבחן‪.‬‬
‫שאלה א‪:‬‬
‫יהודית ויאיר אזרחי המדינה ותושביה נישאו זה לזו כדמו"י והתגוררו בארץ ונולדו להם ילדים‪.‬‬
‫יאיר שקיבל הסמכה כעו"ד באנגליה ראה שהוא מתקשה להתפרנס בארץ ולכן הוא החליט לפתוח משרד עו"ד‬
‫באנגליה‪ .‬הוא עבר לאנגליה רכש שם דירה והתגורר בה במשך רוב השנה‪.‬‬
‫יאיר היה מגיע מפעם לפעם לביקורים בארץ ושלח תשלומי מחיה למשפחתו‪.‬‬
‫במשך ה זמן הכיר יאיר אישה באנגליה ולאט לאט הוא החליט לסגת בתשלומים ששלח לארץ וכמעט שלא הגיע‬
‫לבקר‪.‬‬
‫יהודית הגישה תביעה למזונות אישה לביד"ר‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 80‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫האם לביד"ר יש סמכות לדון בתביעה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בפס"ד גולדברג ובפס"ד קנול דובר על נתבע שלא נמצא בארץ והוא גם לא אזרח או תושב ובכל זאת קבע‬
‫ביהמ"ש כי לביד"ר יש סמכות לדון בתביעת מזונות שהגישה האישה וזאת מכוח סע' ‪ 4‬לחשבד"ר‪ .‬ושם נקבע‬
‫שסע' זה אינו מחיל את התנאים של סע' ‪ 1‬לחשבד"ר‪.‬‬
‫ואולם חובה לציין את בג"צ סבג שבו אומרת פרוקצ'יה באמרת אגב שדרישותיו של סע' ‪ 1‬אוצלים על כל החוק‬
‫ולכן ייתכן להחיל את התנאים של סע' ‪ 1‬על סע' ‪( 4‬צריך לציין שמדובר באוביטר)‪.‬‬
‫שאלה ב‪:‬‬
‫לחילופין יהודית הגיעה למסקנה שאין עתיד ליחסים בינה ובין יאיר והגישה תב"ג שכרכה אליה מזונות אישה‬
‫וילדים וחלוקת רכוש‪.‬‬
‫יאיר הגיש מיד באמצעות עו"ד ישראלי בישראל לביהמ"ש לענייני משפחה תביעה בנושא החזקת הילדים ושינוי‬
‫במוסדות החינוך בטענה שבתי הספר שלומדים בהם ילדיו אינם מספקים חינוך יאה‪.‬‬
‫דונו בתביעות הצדדים‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫סע' ‪ 4‬א' אינו רלוונטי מאחר שיש כריכה ‪ -‬ולא ניתן לכרוך דבר לסע' ‪ 4‬א'‪.‬‬
‫ע"פ סע' ‪ 1‬לחשבד"ר ישנם ‪ 4‬תנאים‪:‬‬
‫ניו"ג ‪ -‬מתקיים‪.‬‬
‫של יהודים ‪ -‬מתקיים‪.‬‬
‫אזרחי המדינה או תושביה ‪ -‬מתקיים‪.‬‬
‫בישראל ‪ -‬האישה ‪ -‬התובע בישראל‪.‬‬
‫ולגבי יאיר הנתבע צריך לבדוק נוכחות קונס' ע"פ פס"ד קריב ‪ -‬מבחן הזיקות בו בודקים אם הנתבע לא ניתק את‬
‫זיקתו מהארץ ‪ -‬זיקות נבחנות ע"י‪ :‬משפחה ‪ -‬נכסים ‪ -‬ביקושים ‪ -‬נישואין כדמו"י וכו'‪.‬‬
‫כריכה‪:‬‬
‫החזקת ילדים כרוכים מעצם טיבם וטבעם של הגירושין ולכן לא צריך לכרוך במפורש (פס"ד ויטר נ' בארי)‪.‬‬
‫כל שאר העניינים הנדרשים לסיים את הסכסוך בין בני הזוג כגון רכוש ומזונות צריכים כריכה במפורש‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬פס"ד שרגאי רק מזונות מסוג השבה ניתן לכרוך‪ ,‬ולא מזונות ילדים רגילים‪.‬‬
‫תביעת רכוש ‪ -‬ניתן לכרוך וצריך לכרוך בכפוף למבחן המשולש‪ .‬ע"פ פס"ד גבעולי שנתן בו' ג' תנאים‪:‬‬
‫ תביעה כנה‪.‬‬‫ כריכה כדין‪.‬‬‫ כריכה כנה‪.‬‬‫הנטל על מי שכורך ‪ -‬ובמקרה דנן על יהודית‪.‬‬
‫כנ"ל לגבי מזונות אישה שניתנות לכריכה ע"פ המבחן המשולש‪.‬‬
‫ביהמ"ש‪:‬‬
‫החזקת ילדים ‪ -‬לא ניתן לתבוע מאחר שהאישה כרכה כבר‪.‬‬
‫חינוך ילדים ‪ -‬פס"ד אמיר ניתן לתבוע מאחר שהאישה לא כרכה במפורש‪.‬‬
‫אם הבעל היה טוען שתביעת האישה איננה כנה‪ ,‬ע"פ בג"צ פלמן ניתן להעביר את התביעה לביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‪.‬‬
‫שאלה ג'‪:‬‬
‫האם התשובה לעיל תשתנה כאשר מדובר בנישואין אזרחיים?‬
‫תשובה‬
‫ע"פ פס"ד כהן ניתן לדון בביד"ר רק בתביעת גירושין ולא בכריכות‪.‬‬
‫כיום יש את בג"צ ‪ 1131101‬שמכוחו לביד"ר יש סמכות לדון גם ללא כריכות‪.‬‬
‫שאלה ד'‪:‬‬
‫מהו הדין שיחול בכל התביעות?‬
‫תשובה‬
‫ניו"ג ‪ -‬הדין אישי‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫מזונות אישה ‪ -‬הדין אישי‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬הדין אישי ‪ -‬אם לא חל על האב הדין אזרחי‪.‬‬
‫רכוש ‪ -‬עד ‪ 84‬הלכת השיתוף בג"צ בבלי‪.‬‬
‫לאחר ‪ 84‬חוק יחסי ממון סע' ‪ 13‬ב'‪.‬‬
‫שאלה ה'‪.‬‬
‫שי יהודי ישראלי הכיר בפקולטה למשפטים את חנן ערביה נוצרייה אזרחית ישראל‪ .‬בני הזוג נישאו נישואין‬
‫אזרחיים בקפריסין‪ .‬לאחר זמן עלו יחסיהם על שרטון והחליטו בהסכמה שעליהם לסיים את קשר הנישואין‪.‬‬
‫בני הזוג מגיעים לייעוץ מה עליהם לעשות בכדי לסיים את קשר הנישואין‪.‬‬
‫תשובה‪.‬‬
‫הסמכות ‪ -‬היא לבית המשפט לענייני משפחה בלבד‪.‬‬
‫הדין ‪ -‬אזרחי ע"פ החוק להתרת נישואין של זוגות מעורבים‪ ,‬שבו ביהמ"ש שולח לשתי הדתות של שני הצדדים‬
‫(אם קיימים) בקשה להתיר את הנישואין‪.‬‬
‫‪ 18.1‬שאלה לפתרון במסגרת התרגול‬
‫רותי ותמי חברות ילדות‪ .‬הן למדו ביחד בבית ספר יסודי‪ ,‬בתיכון ואף שירתו באותו בסיס צבאי‪.‬‬
‫בכל שיחה ביניהן כשעלה נושא "הנישואין" הן הבטיחו זו לזו שבבוא העת הן בשום פנים ואופן "לא מתחתנות‬
‫ברבנות"‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬רותי נישאה למוטי ותמי נישאה לרון‪.‬‬
‫רותי ומוטי נישאו בנישואין פרטיים כדמו"י‪ ,‬בטקס רב משתתפים‪.‬‬
‫ואילו תמי ורון נישאו בטקס צנוע בנישואין נוסח קפריסין‪.‬‬
‫חלק א' בשאלה‬
‫נישואי רותי ומוטי ידעו עליות ומורדות בשל אלימותו של מוטי‪ .‬בתחילה‪ ,‬ספגה רותי את התנהגותו של מוטי‪,‬‬
‫אך משראתה שאין כל שינוי ממשי על אף הבטחותיו החוזרות ונשנות החליטה רותי לעזוב יחד עם שני ילדיהם‬
‫המשותפים את דירת המגורים‪.‬‬
‫מחשש להליכים משפטיים צפויים ובעצת עורך דינו המלומד מיהר מוטי לבית הדין הרבני והגיש תביעת גירושין‪.‬‬
‫בתביעתו כרך מוטי את מזונותיה של רותי ואת מזונות ילדיהם‪.‬‬
‫רותי הגישה מיד לאחר מכן תביעה לבית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬בשמה ובשם הקטינים בעניין מזונותיה‪,‬‬
‫מזונות הקטינים ומשמורתם‪.‬‬
‫א‪ .‬מוטי טען לחוסר סמכות בית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬האם צדק בטענתו?‬
‫ב‪ .‬לאחר קביעת הסמכות‪ .‬מה הדין אשר יחול בסוגיות השונות העולות מן האירוע? (ת' הגירושין‪ ,‬מזונות‬
‫האישה‪ ,‬מזונות הילדים ומשמורת)‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫סמכות‬
‫סמכות ביד"ר‬
‫נישואין פרטיים כדמו"י ‪ -‬ביד"ר גט לחומרא (חובה לפרט את ארבעת התנאים של סע' ‪ 1‬לחשבד"ר ‪ -‬ניו"ג ‪ -‬של‬
‫יהודים ‪ -‬אזרחי המדינה ‪ -‬בישראל)‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬סע' ‪ - 3‬יש סמכות ע"פ המבחן המשולש‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬השבה יש סמכות (פס"ד שרגאי)‪.‬‬
‫סמכות ביהמ"ש לע"מ‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬ע"פ המבחן המשולש ‪ -‬מרוץ החלטות‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬יש סמכות‪.‬‬
‫משמורת רגילה ‪ -‬ביד"ר קנה סמכות שהרי הם מעצם טיבם וטבעם של הגירושין‪.‬‬
‫חינוך צריך לכרוך‪.‬‬
‫הדין‪.‬‬
‫ככלל הדין אישי ‪ -‬גט לחומרא‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬אין מוציאין ממון מספק (אישי)‪.‬‬
‫מזונות ילדים (אישי)‪.‬‬
‫משמורת ‪( -‬אזרחי) חוק הכשרות המשפטית‪.‬‬
‫חלק ב' בשאלה‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫גם נישואי תמי ורון לא עלו יפה‪ .‬בתחילה עבדה תמי כלבורנטית אך לאחר לידת בתם מורן‪ ,‬הפסיקה את עבודתה‬
‫והקדישה את זמנה לגידולה של מורן ולטיפוח הבית‪.‬‬
‫רון לעומתה היה עסוק "בטיפוח" הקשר עם חברת ילדות העונה לשם שר‪-‬לילה‪.‬‬
‫תמי הגישה תביעה לבית הדין הרבני שיידון בעניין הגירושין המדור ומזונותיה‪.‬‬
‫רון כפר בסמכות בית הדין הרבני‪ ,‬והגיש תביעה לפירוק שיתוף הדירה המשותפת (הרשומה על שם שניהם) וכן‬
‫בקשה לדון במזונות מורן לבית המשפט לענייני משפחה‪ .‬את מזונות תמי הוא לא כלל בתביעתו כיוון שהיה ברור‬
‫לו שלא מגיעים לה מזונות‪.‬‬
‫א‪ .‬מה הדין לגבי סמכות בית המשפט לענייני משפחה ובין הדין הרבני בתביעות השונות?‬
‫ב‪ .‬כיצד יכריעו בית המשפט לענייני משפחה ובד"ר בשאלות העולות מן האירוע? (גירושין‪ ,‬מזונות אישה‪,‬‬
‫מדור‪ ,‬מזונות ילדים ופירוק שיתוף)‪.‬‬
‫תשובה‬
‫בחינת הסמכות של בית ע"פ ‪ 4‬תנאים של סע' ‪ 1‬לחשבד"ר (חובה)‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬אין תביעה בביד"ר מאחר שהתביעה איננה כנה‪.‬‬
‫מדור ‪ -‬הכלל אם אין מזונות אין מדור‪.‬‬
‫(לשים לב כריכתה של האישה כנה מאחר שהיא מפסידה)‪.‬‬
‫פירוק שיתוף ‪ -‬סמכות ביהמ"ש אין לביד"ר סמכות‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬ביהמ"ש לע"מ‪.‬‬
‫משמורת ‪ -‬כרוך בעצם טיבו וטבעו לגירושין וברק נשאר בזה בצ"ע בפס"ד ‪.2232/13‬‬
‫‪ 18.1‬בחינה לדוגמא‬
‫בני כהן ורוחמה‪ ,‬יהודים‪ ,‬אזרחי מדינת ישראל ותושביה נישאו זה לזו בשנת ‪ ,1991‬בקפריסין בנישואין‬
‫אזרחיים‪ .‬עבור בני היו אלו נישואים ראשונים ועבור רוחמה נישואים שניים‪ .‬בני הזוג התגוררו בדירה השייכת‬
‫לבני מלפני הנישואין‪ ,‬בני עבד בתור חשמלאי ורוחמה עבדה בתור קופאית בסופר‪ .‬מיד לאחר הנישואין‪ ,‬נולדה‬
‫לבני הזוג בת בשם מעין‪.‬‬
‫חיי הנישואין בין בני הזוג לא התנהלו על מי מנוחות ולאחר ‪ 1‬שנות נישואין החליט בני כי אינו רוצה לחיות עוד‬
‫עם רוחמה‪.‬‬
‫בני ביקש את רוחמה לעזוב את דירתו ואיים שאם לא תעזוב בתוך ‪ 3‬חודשים יגיש נגדה ונגד מעין תביעה לסילוק‬
‫יד‪ .‬רוחמה קיבלה עצה מחברתה והלכה לבית הדין הרבני האזורי והגישה תביעה לשלום בית ותביעה למזונות‬
‫אישה וילדה וכן מדור ספציפי‪.‬‬
‫א‪ .‬האם מוסמך בית הדין הרבני לדון בתביעתה של רוחמה? מהי עמדתו של הדין העברי בנוגע לנישואין אלו?‬
‫כיצד יפסוק ביה"ד בקשר לתביעת שלום הבית? הסבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה יפסוק בית הדין בשאלת מזונות ומדור לרוחמה ומזונות למעין? תאר את המצב המשפטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנח לחילופין שרוחמה הגישה תביעה למזונות ומדור אישה ומזונות למעין בבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬רוחמה הגישה תביעה ובה תבעה זכויות בדירתו של בני‪ .‬חווה דעתך על המצב המשפטי שנוצר לאור‬
‫נתונים אלו‪ .‬פרט את גדר הספקות‪ ,‬והחלופות המשפטיות השונות (יש לשים לב לשאלת תוקף הנישואין)‪.‬‬
‫ד‪ .‬הנח לחילופי חילופין שרוחמה היא זו שרוצה להתגרש מבני‪ ,‬ובני אינו מעוניין להתגרש‪.‬‬
‫לאחר מו"מ ארוך אשרו השניים הסכם גירושין בבית הדין הרבני ובו נקבע כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬בני הזוג יתגרשו בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫‪ .2‬מעין תישאר בחזקתה של רוחמה‪ ,‬אך אם רוחמה תעבור דירה לעיר אחרת‪ ,‬מעין תעבור לחזקתו של בני‪.‬‬
‫‪ .3‬בני ישלם עבור מזונות מעין את הסך של ‪ ₪ 311‬לחודש‪.‬‬
‫‪ .4‬רוחמה תפנה מיד את דירת המגורים של בני‪.‬‬
‫לאחר אישור ההסכם ולאחר הגירושין רוחמה מעוניינת לעבור לעיר אחרת ולקחת עימה את מעין‪.‬‬
‫יעץ לרוחמה לגבי האפשרויות המשפטיות העומדות בפניה‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 18.1.1‬פתרון מוצע מבחן לדוגמא‬
‫א‪ .‬שאלת סמכותו של בית הדין הרבני‬
‫‪ .1‬תביעת שלום הבית היא חלק מענייני נישואין וגירושין‪ -‬סמכות טריטוריאלית של בד"ר (סעיף ‪1‬‬
‫לחשבד"ר)‪:‬המדובר ביהודים אזרחי המדינה ותושביה אשר נישאו מחוץ לישראל‪ .‬פ"ד כהן ופ"ד פלונית‬
‫‪ ,2232/13‬לבד"ר סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים גם כאשר מדובר בנישואין אזרחיים‬
‫הנערכים בחו"ל‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות אישה ‪ +‬מדור‪ :‬בד"ר מוסמך מכוח סעיף ‪ 4‬לחשבד"ר (מקבילה)‪.‬‬
‫‪ .3‬מזונות ילדה‪ :‬ס' ‪ 3‬לחשבד"ר‪ -‬לא ניתן לכרוך (שרגאי)‪ .‬ניתן מכוח הסכמה על פי סעיף ‪ 9‬לחשבד"ר (לא נתון‬
‫שיש הסכמה)‪.‬‬
‫‪ .4‬עמדת הדין העברי‪ :‬כיום יש בעניין זה מחלוקת פוסקים‪ ,‬הדעה המקילה סוברת שאין מכך נישואין והדעה‬
‫המחמירה סוברת שאכן יש כאן קידושי ביאה לאור החזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות‪.‬‬
‫לאור מח' פוסקים זו הנטיה אכן תהיה לדרוש גט לחומרא‪ ,‬בודאי בפסולי חיתון‪.‬‬
‫יש לציין כי לאור פ"ד פלונית ‪ 2232/13‬אם בית הדין הרבני לא יכיר בנישואין כדמו"י מכוח קידושי ביאה על פי‬
‫הגישה המחמירה כאמור לעיל כי אז יכיר בהם מכוח דיני בני נוח‪ .‬משמעות הדבר כי בית הדין הרבני ייתן פסק‬
‫דין להתרת הנישואין (העילה תום הנישואין)‪.‬‬
‫‪ .1‬פסיקת בית הדין בתביעה לשלום בית‪ :‬יש לזכור שמדובר בכהן וגרושה‪ .‬נישואין אלו אסורים אך תופסים‬
‫בדיעבד‪ .‬לאור זאת ביה"ד לא ידון בשלום בית‪ ,‬אלא יכפה גט מכח האיסור של נישואי כהן וגרושה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאלת הדין‪:‬‬
‫באשר למזונות אשה‪ :‬הדין‪ :‬סעיף ‪(2‬א) לחוק המזונות– דין אישי במזונות‪ .‬הואיל ומדובר בנישואין אסורים הרי‬
‫שבביה"ד ודאי לא ייתן זכויות ממון‪ .‬גם אם הנישואין תופסים מספק – גט מחומרא‪ -‬אין מזונות משום שאין‬
‫מוציאין ממון מספק‪.‬‬
‫גם אם בד"ר יכיר בנישואין מכוח דיני בני נוח אין מזונות אישה‪ .‬המדובר בנישואין אזרחיים‪ ,‬שאין מכוחם‬
‫זכויות ממון לפי הדין האישי‪,‬‬
‫לגבי מדור‪ -‬הזכות היא מכח מזונות ולכן אם אין זכות למזונות בבידר אין מדור‪.‬‬
‫באשר למזונות מעין‪ :‬מאחר וההורות המשפטית היא גם ביולוגית‪ ,‬הוא חב לה מזונות מכוח הדין האישי‪ -‬ס' ‪3‬‬
‫לחוק המזונות‪ .‬אין נפקא מינה מאלו נישואין נולדה הילדה‪.‬‬
‫ביה"ד יחיל את הדין האישי‪ .‬מאחר ומעין בת ‪ 1‬הרי שהחיוב הוא אבסולוטי ומוטל על בני – עד גובה צרכים‬
‫הכרחיים‪ .‬מעבר לצרכים הכרחיים – חובה שווה בין ההורים – מדין צדקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לביהמ"ש סמכות לדון במזונות אשה – ס' ‪ )1( 1‬וס' ‪ )3(1‬לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה ‪ -‬סמכות מקבילה)‪.‬‬
‫כאן המדובר גם בנישואין אזרחיים וגם בנישואין אסורים‪.‬‬
‫בעבר הייתה קיימת מחלוקת בבתי המשפט המחוזיים‪ -‬קליידמן בעיקר (גישה אנגלית) אל מול פסיקת‬
‫המחוזי‪/‬משפחה בפס"ד פלונית ‪( 9214/99‬גישת שאווה)‬
‫קליידמן קובע כי הנישואין תקפים משום שאני בוחן זאת לפי מקום עריכת הטקס ומאחר שהם תקפים שם אזי‬
‫מבחינתי אלו נישואין תקפים‪ ,‬וקמה זכות למזונות מכוח הדין האישי‪ .‬אבל המחוזי של פלונית יגיד שלא‪ .‬ואין‬
‫מזונות‪.‬‬
‫כיום בעקבות פ"ד פלונית ‪ 9214/99‬ופ"ד פלונית ‪ ,2232/13‬ניתן לקבל מזונות חוזיים‪ .‬אין צורך לבחון את תוקף‬
‫הנישואין כלל וכלל‪ .‬שכן המזונות הם מזונות חוזיים ועל כן אין צורך לבחון את תוקף הנישואין על פי כללי‬
‫המשפט הביל'‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪87‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫מדור‪ :‬אם יש זכות למזונות יש גם זכות למדור‪.‬‬
‫מזונות מעין‪ :‬סמכות – ס' ‪ )1( 1‬ו‪ )3(1 -‬לחוק בימ"ש לע"מ‪ .‬הדין‪ -‬כמו ביה"ד‪ -‬דין אישי לפי ס' ‪ 3‬לחוק המזונות‪.‬‬
‫חלוקה רכושית‪:‬‬
‫לאור פלונית ‪ 2232/13‬ודאי יראו בהם נשואים‪ :‬נישאו בשנת ‪, 1991‬לאחר שנחקק חי"מ ‪ :‬לפי ס' ‪( 1‬א) (‪ )1‬לחוק‬
‫יחסי ממון הדירה לא נכנסת באיזון המשאבים‪.‬‬
‫דעת המיעוט של השופטים דורנר ושמגר‪ :‬ניתן להחיל את חזקת השיתוף באופן סימולטני‪ .‬לפיהם אכן יש סיכוי‬
‫שיכירו בכך כדירה משותפת בפרט לאור העובדה שמדובר בדירת מגורים (גולת הכותרת של הלכת שיתוף‬
‫הנכסים‪ -‬הלכת הדרי‪ -‬פרמטרים)‪.‬‬
‫יש להוסיף כי לאור פ"ד אניטה שלם יש להבחין בין "נכס משפחתי" לשאר הנכסים‪ .‬במקרה הנתון מאחר‬
‫ומדובר בדירת מגורים המהווה "נכס משפחתי" השיתוף בזכויות ובחובות קנייני מיידי (אורח חיים תקין ומאמץ‬
‫משותף)‪.‬‬
‫כמו כן יש לבחון גם את הדין הכללי (מתנה ודיני הקנין)‪ /‬חז"ש מוחלשת בהתאם לדעתה של שט"כ בקנובלר‪.‬‬
‫כיום לאור התיקון בחוק‪ -‬ניתן יהיה להתחיל את איזון המשאבים אף בטרם הגט‪ -‬ס' ‪ 1‬א לחוק יח"מ‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההסכם אושר בבית הדין הרבני (ס' ‪ 2‬ד לחוק יחסי ממון)‪ .‬לפי הפסיקה הקטינים אינם צד להסכם (כל עוד‬
‫אין דן ופסק) ועל כן מעין יכולה להגיש תביעה עצמאית למזונותיה (פס"ד גלבר)‬
‫אביה של רוחמה ערב להסכם‪:‬‬
‫צלע א‪ :‬בין הבעל (נושה) האישה (החייבת) – תדחה עד שתעשיר‬
‫צלע ב ‪ :‬בין הבעל (נושה ) לאב (הערב)‪ -‬היה צריך לגבות מעכשיו – והאב לא היה יכול לחזור לאם אלא עד‬
‫שתעשיר (פס"ד קוט)‬
‫מילנר ‪ :‬יש מקרים בו גם התחייבות הערב בטילה וזאת במקרה שאם הערב ישלם תפגע ישירות טובת הקטין‬
‫(סמוכה על שולחנו)‪.‬‬
‫אם ההתחייבות נוסחה באופן בו אין קשר בין התחייבות צד ג לשיפוי לבין התחייבות האם – אזי זו התחייבות‬
‫לשיפוי והיא חיה וקיימת גם ללא החיוב העיקרי‪.‬‬
‫אם התחייבות צד ג כן תלויה בחיוב העיקרי הרי שמדובר בערבות ועל כן היא תתבטל אם החוב יתבטל ולא‬
‫יוקפא‪.‬‬
‫דיני משפחה סמסטר ג' ‪ -- 0202‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬
‫עמוד ‪ 88‬מתוך ‪87‬‬