אייזנשטדט מיכאל מאת
מאת מיכאל אייזנשטדט מימים ימימה התקנא האמו ביציר ......... ..........כפיו -פיגמליוו לא היה מסוגל הצייר נאלץ להסתפק בציור התלוי על הקיר, משכיל שהתפרסם בעיקר בשל כתיבתו הפסל בפסל העומד לו במקומו והסופר בדפים הספרותית ,אך גם הלחיו אופרות חשובות עליהם רשומות המלים שחיבר ,ורק המחזאי )שהיום כמעט ואינו מבוצעןת( .לאלמןתיות זוכה לראות את יציר כפיו חי ונושם .אמנם לא זכה הופמו דווקא לא ישירות בזכות יצירותיו להסתפק בגלתאה שעיצב להפליא ורצה כי כישות עצמאית ,אבל תקום לתחיה ,וכך היה; ג'פטו ביקש כי פינוקיו בו יש פיגמליוניות מסוימת שלו יקום לתחיה וכך קרה ,וקופליוס שאף כי חיה .והברית הזו ביו האמו היוצר לאמו קופליה שלו תרקוד לפניו .האמו תמיד רצה - בזכות אמו אחר ,שגם - בכל זאת כישות אלא הודות למלחיו היהודי ז'אק אופנבך והאופרה שכתב סביב דמותו ויצירתו - ייסיפורי הופמו". המבצע היא במובנים רבים עיקרו של הבאלט ב .1870- ייאיש החול" הפך גם לאופרה וההשוואה ביו לחקות את מלאכת הבריאה וכך אנו פוגשים ייקופליה" ,אשר בוצע לראשונה בפריס לפי ראות עיניהם ,במיתולוגיות רבות וביצירות הסיפור לכאורה פשוט ביותר :בחור צעיר אוהב הבאלט מאלפת ,ומלמדת הרבה על ההבדל ביו אמנות .מענייו לצייו שברוב המקרים האמו בחורה צעירה ויפה עד שהוא רואה בחורה יפה אופנבך לביו מחבר המוסיקה לייקופליה" ,דליב הוא גבר והיצירה אשה .כלומר ,יש כאו מעיו עוד יותר וכהרף עיו שוכח את אהובתו. וביו האופרה ייסיפורי הופמו" לבאלט הבובה על במת האופרה לבובה על במת אינספור אמנים המנסים לעצב דמויות חיות חזרה על מעשה הבריאה ,אבל במקום שהאל האהובה אינה מוותרת ומשיבה מלחמה שערה. ייקופליה" .אופנבך קרוב הרבה יותר להופמו יפיל תרדמה על אדם ויקח ממנו צלע שתהפוך בסיומו של דבר היא הודפת מדרכה את והוא יצר סיפור שופע סרקזם ומקבריות .דליב לבת זוגו ,יוצר האדם-האמו את אשת היריבה וזוכה מחדש באהובה .אלא שהיריבה חיבר מוסיקה לבאלט עם לא מעט רגעי חרדה חלומותיו בלי לאבד שערה משערות ראשו. במקרה זה אינה בשר ודם אלא בובה ,יצירת אך עם סוף טוב מובהק ובעיקרו של דבר עליז, היצירה היא פרי דמיוו שהופך במהרה אמנות שבמקרה זה אינה זוכה להפוך לבשר וכך הרחיק עצמו פירואטים רבים מהופמו למציאות אלא שלא תמיד קל להתמודד עימה ודם . )שהגיע לבמת הבאלט הקלאסי גם בזכות סיפור אחר משלו ולעיתים היא מפחידה למדי. - יימפצח האגוזים"(. העלילה של ייקופליה" מבוססת על ייאיש כל אמו באשר הוא הוא פיגמליוו השואף החול" מאת א.ת.א .הופמו ,אחת הדמויות לראות את יציר כפיו קורם עור וגידים ,אולם המרתקות ביותר של הרומנטיקה הגרמנית, 6 ייקופל,ה" ,בור' ,מאגי מאר) ,בלט האופרה של ל,או) "COPELfA". CHOR.: MAGUY MARfN, LYON OPERA BALLET יי ס'פור' הופמן " ,מאת ז ' אק אופנבא7 במוי ,ד י ויד או ?דו ,האופרה הישרא?ית החדשה 1994 , ::Iו?' , Oהרמתי JAOUES OFFENBACHץ "LES CONTES D'HOFFMANN", B DIRECTOR: DAVID ALDEN, THE NEW ISRAELI OPERA , 1994 PHOTO: HARMATY באופרה אנו פוגשים ממציא בשם ספלנצני שיצר בובה מכנית מופלאה העונה לשם אולימפיה .הבובה יודעת לרקוד ולשיר והיא מדהימה את כל אורחי הממציא ,רק דבר אחד לא הצליח ספלנצני להעניק לייבתו" ,כפי שהוא מכנה את אולימפיה ,וזה עיניים ,את אלה היא קיבלה מקופליוס שמאוחר יותר עוקר אותן וקורע אותה לגזרים .ידידו המפוקפק של הממציא ,קופליוס ,מוכר לבן דמותו האופראית של הופמן משקפיים שהופכים בעיניו את הבובה ליצור חי )היום אנחנו מכירים את הפעלול - הרבה סרטים תלת ממדיים אפשר לחוות בעוצמתם האמיתית רק אחרי שמרכיבים משקפיים מיוחדים( .כ,ן במסיבה אצל ספלנצני כל האורחים רואים באולימפיה בובה מופלאה ותו לא ,אד הופמן, משקפי הפלא לעיניו ,רואה בה אשה בשר ודם, הטרגדיה שלו היא אי יכולתו להבחין בין מציאות לדמיון ,הוא אינו מסוגל להכיר באשליה ולהתעורר ממנה ,וכד הוא חווה את ה " רצח הברברי " של אולימפיה כאילו היה אמת ונדון לנדוד מאהובה לאהובה ללא קץ ןתכלית ,הופמן הוא אמן מיוסר המחפש את המןזה שלן ,את האשה שהוא יןכל להחיןת ןלהפןד לבת לןןיה שתפרה את האמן שבו , אצל דליב אין גיבןר דרמטי ןהעלילה מתרכזת דןןקא בגיבןרה ,סןןנילדה שמה .סןןנילדה אןהבת את פרנץ אד הןא מסתנןןר מיןפיה של קןפליה ,בתן של קופליןס ,בבאלט קופליןס הןא ממציא דןמה לספלנצני אד אדם הרבה יןתר נינוח ןפחות סרקסטי .קןפליןס של הבאלט יצר הרבה בןבןת המסוגלןת לרקוד . פרנץ לא רןאה את קןפליה מקרןב כמן שהןפמן ראה את אולימפיה ןגם אין לן משקפי פלא . הןא מביט בה מבעד לחלןן ןמתאהב בהרף מבט ,סוןנילדה רןתחת מזעם ןמתגנבת לראןת מי היא יריבתה המןזרה ,ןכאשר היא רןאה שזן בןבה היא נרגעת אד אינה מסתלקת ,נהפןד הוא - סןןנילדה תןפסת את מקןמה של קןפליה ןכמן מממשת עבןר קןפליוס את חלןמן של כל אמן - לראןת את יציר כפין קם לתחיה, אבל קןפליןס ,הנדהם ןהמןקסם כאח,ד אינן האם סוונילוה הווקות את קופליה היא עויין סוונילוה ,או שהיא הופנת באותו וגע ל~ופליה? האם היא אמן מ ב צע או גם יוצות משהו חוש משלח? לשאלות אלח אי! תשונות נוווות וכל צופח ,כמו גם כל וקרנית וכל נוויאוגוף ,יתן להן תשובות משלו .נאן טמון היופי האמיתי של ייקופליה" נהנה מהעצמאןת היתרה שקןפליה לןקחת לעצמה ,הןא נבהל מהרעיןן שלרגע נראה מפתה כל כד .הוא מעדיף את קןפליה שלן אבל סןפן של הבאלט טןב כשהיא בשליטתן ,הןא אינן רןצה לראןת את הגןלם קם על יןצרן ,ןלא מבין שהתחלפן היןצרןת - שהןא הגולם וסוונילדה היןצרת . כמו פרופסןר היגינס של ג'ורג ' ברנרד שאו ,גם - פרנץ שב י כןלה להיראןת כבת תמןתה? ןמה לגבי לזרועותיה של סןונילדה וקופליוס מבין כ י סןןנילדה? מצד אחד זן עלמה נחןשה ביןתר הצעירים פשןט סידרו אותו .סוף טוב ? בהחלט , ש א ינה מןכנה לןןתר על הגבר שהיא אןהבת, אם נקשיב למוסיקה ןנקבל את הסיפןר גם כאשר הוא רועה בשדות זרים ,אבל היא כפשוטו .אבל עיון מעמיק יותר בדמןיות מענ יי נת י ותר כשהיא מגלמת את דמןתה של קןפליוס מעדיף אשה שהוא יכןל למשוד ןבמערכת היחסים ב י ניהן יכןל לגלןת גם ס י פ ו ר קןפליה ,ןכאן נשאלת השאלה המרכזית בחוטים המניעים אןתה ןלעצבה כראןת עינין, שןנה לגמרי ,מיהן הגבר המןכן בן רגע לןןתר סןןנילדה הרןקדת את קןפליה ה י א עדיין - האם כאשר הגולם מנסה לקום על יןצרן האיום רב על אהןבתן ןלהחליפה באחרת? ןבמי ,בבןבה ! סןןנילדה ,אן שהיא הןפכת באןתן רגע מדי ןאולי ,מבחינת קופליןס ,לא כל כד שןוה האם הןא כל כד מסןנןןר מהיןפי המלאכןת י לקןפליה? האם היא אמן מבצע אן גם י ןצרת את הסיכןן, עד שאינן מסןגל לראןת את האמת ,אן האם משהן חדש משלה? לשאלןת אלה א י ן תשןבןת יצירתן של קןפליןס מציאותית כל כד שהיא ברורות ןכל צןפה ,כמן גם כל רקדנית ןכל 7 כוריאוגרף ,יתן להן תשובות משלו .כאן טמון היופי האמיתי של חוזים ביצירת אמנות גדולה ,ו IIקופליה של II מארן ו IIסיפורי הופמן" של אולדן הן יצירות IIקופליה . II מופת וישויות עצמאיות הרבה יותר במובנים רבים סוונילדה /קופליה דומה מיצירותיהם של דליב ואופנבך. לאודט/אודיל מ IIאגם הברבורים ".בשני המקרים מדובר בשתי פניה של חווה ,באשה ם אוהבת מצד אחד וביצור דמיוני המונע על ידי כוחות נסתרים מצד שני .סוונילדה עצמה היא שילוב של אודט האוהבת ואודיל ההורסת וגם בקופליה ניתן למצוא אולי מעט משתי הדמויות. וינה של מאני מאיז לנאלט שהיה אז חדשני ,של תיאטרון-מחול טיפוסי - צירוף של מחול ,משחק ומוסיקה ,קצת סוריאליסטי ומנוסח במטפורות פיוטיות . הדמיון בין IIקופליה II לבאלטים הרוסיים בראשית שנות השמונים ,ביום חורף גשום , הקלאסיים אינו רב במיוחד .זה תוצר של פריס שהיתי בבריסל בירת בלגיה ,על מנת לחזות באלט קליל וחביב בהצגת בכורה של IIבאלט המאה העשרים" , מולדתה של מאגי מארן ,וזכתה למוניטין . שחסר מעט מהדרמה שאנו פוגשים אצל שניהל מוריס בז'אר .באירוע החגיגי ניגש אלי בייחוד הצליחה מארן ביצירה צ'ייקובסקי ופרוקופייב .מבחינה מוסיקלית דניאל אמבש ,רקדן ישראלי שהופיע שנים על פליטים ברוח מחזות האבסורד של סמואל אין ספק כי דליב ,שנחשב למלחין מוכשר רבות בלהקת בת-דור ומשם הגיע ללהקתו של בקט ,שאיתו הופיעה גם במסגרת פסטיבל ביותר והיה אהוב בזמנו ,אינו גדול הכותבים בז'אר ,ישאל אותי אם יהיה לי למחרת פנאי ישראל. בחצי השני של המאה ה ,19- לבמה ,והאזנה למוסיקה של IIקופליה II כשלעצמה זו חוויה משעממת למדי .היא חסרה צ'ייקובסקי למשל .יש ב IIקופליה II אבל לא הרבה מעבר לכ,ך ולבאלט הפריסאי ", May BII מופע לבוא לחזרה של מופע שהוא וחברתו )היום אשתו ואם בנו( מאגי מארן מכינים. את הכוח שיש לבאלטים הגדולים של חן ותום מקץ שנים מעטות עברה הלהקה לצרפת, מפנה מפתיע חל בקריירה של מאגי מארן כשהסכימה ליצור עבור באלט האופרה של ליון כמובן הסכמתי ברצון ,כי הסקרנות לראות גרסה משלה ל IIסינדרלה עבודה של יוצרים צעירים ובלתי מוכרים היא בישראל( .הנושא המסורתי עוצב כאילו II )גם יצירה זו בוצעה זה בדיוק מה שהיה נחוץ וזה מה שהביא בעיני מהתענוגות האמיתיים של מבקר מחול . הדמויות הן בובות חמודות ,והבימה נצנצה להצלחה המסחררת של הבאלט .לא עוד באלט אולי אגלה משהו שאיש עוד לא התייחס אליו, בשלל נוריות חשמל זעירות ,שתחמו את חלקי איזה כשרון מלבלב שאיש לא הבחין בו לפני . התפאורה .אחרי הפקה זו היא הפכה טרגי כמו IIג'יזל II )שהולחן על ידי מורו של דליב ,אדולף אדם( אלא משהו קליל ,שעשוע לכוריאוגרפית ידועה באירופה. לא מזיק לערב קיץ בהיר ,דיברטימנטו שיש בו נסענו ברחובות מושלגים באזור ישן של בריסל, חן משלו. טיפסנו חמש קומות במדרגות תלולות והגענו לדירה מוזנחת .זה היה חדר החזרות ועבדו בו יוצרים בני הזמן מבקשים להאיר את קופליה חמישה אמנים ,רובם בוגרי בית-הספר שבז'אר ניהל אז .מארן ניהלה את באור חדש ,עכשווי יותר .מאגי מארן ,למשל, ,Mudra אחת היוצרות המרתקות בעולם הבאלט של החזרה וגם שרה ורקדה להפליא .היא היתה היום ,יצרה IIקופליה II משלה עבור באלט האופרה של ליון )בית אופרה הידוע בהפקות אז כבת , 21 שנה קודם לכן הצטרפה לבאלט יצירה לא פחות מוכרת של מארן היא IIבאלט האנשים השמנים II שיצרה עבור הבאלט הלאומי ההולנדי .זה מחול משעשע שבו כל הרקדנים רוקדים כשהם עטויים חומר ספוגי ונוצר ניגוד משעשע מאוד בין תנועתם הקלילה לבין מראם ה IIשמן • II המאה העשרים והכל ניבאו לה עתיד מזהיר על מארן המשיכה את הקשר עם באלט האופרה המודרניות המרתקות שהוא מעלה( ,רחוקה הבימה .היא פנתה לבסוף לכוריאוגרפיה ,אם שנות אור מהיצירה המקורית .מארן קרובה כי במסגרת הלהקה העצמאית שלה ושל דניאל של ליון ,ועיסוקה ב IIקופליה II הוא המשך הקו הרבה יותר באופיה להופמן מאשר לדליב .היא היא גם רקדה .כל זה התרחש לפני שגל המחול היצירתי שלה ב"לכלוכית" .גם הפעם מדובר אינה מעלה סיפור מתקתק נוטף סכרין ,אלא המודרני פרץ והציף את בלגיה השמרנית ,שעד בבובות מכניות ,האמצעי שבעזרתו עיצבה את אז ידעה למעשה רק באלט ,בעיקר בסגנון גרסתה לסיפור המוכר על סינדרלה ,אחיותיה לשאול את כל השאלות שמעסיקות אמנים על מוריס בז'אר ולהקות באלט של אזור פלנדריה החורגות והנסיך יפה התואר. אודות הקשר בין מציאות ואשליה ,בין האמן וואלוני. ההיפך - היא משתמשת בסיפור קופליה כדי גיורא מנור ויצירתו .היא יוצרת מעין IIסיפורי הופמן" בתוך המסגרת של IIקופליה ,II ובכך ייחודה . המופע שבחזרתו צפיתי אז היה הראשון של הבמה שלה מלאה ,לעיתים גדושה מדי ,אבל להקה שלימים הפכה הכוריאוגרפית אינה מרפה מאיתנו לרגע .היא )תיאטרון תיבת-נוח( ,והוא היה בנוי בסגנון, דורשת מאיתנו ללכת בעקבותיה אל מעבר לגודש הוויזואלי ולצאת למסע על כנפי הדמיון אל נבכי נפשו של האמן ,למסע לגלות איך נוצרת יצי .רת אמנות ואם יכולה להיות ליצירה ישות משלה .מארן בוחנת מחדש את הגבולות בין מציאות לאשליה ,בין הדמיון לאמת, ביצירה מה!)נטת ביותר .בנובמבר ש.ז .נוכל כולנו לבחון איך בדיוק היא עושה זאת במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. על אותה במה חודש אחר כך ניתן יהיה לחזות בקופליה האופראית ,באולימפיה של אופנבך והופמן ,בהפקת האופרה הישראלית החדשה, בבימויו המבריק של דייוויד אולדן .הדמיון בין עבודתו של אולדן לעבודתה של מארן מדהים . שניהם יוצרים בני זמננו המתעניינים בכאן ובעכשיו ומצליחים להביא את אמנותם לכלל שלמות באמצעות יצירה שהיא מעבר למקור . כלומר ,גם הם הופכים לפיגמליון .האמן היוצר הוא גם פיגמליון וגם גלתאה ,והחוט הדק בין דמיון למציאות נעלם כלא היה כאשר אנו 8 לTheatre d'Arche - יי קופליה ",כור ',מאגי מאר) ,בלט האופרה של ליאו) BALLET PERAס NסR.: MAGUY MARIN, LYס PELIA ". CHס"C
© Copyright 2024