‫ייצור פוספט‬ ‫‪miig-ilra ly zeyxtd eid mc`d yeniya mipey`xd mipycd .xzeia dnecw dibelepkh `ed oeyic‬‬ ‫‪mpi` md :miaexn dl` mipyc ly mdizepexqg .miipbxe`d mipycd md dl` - daiwxdy dty`e‬‬ ‫‪,z`f mr .milecb mighy ly oeyicl zwtqn dpi` mzenke zecya xefitl migep mpi` ,miipiibid‬‬ ‫‪efn xzei dphw minde rwxwd medif lr mzrtyde h`l miwxtzn md :zepexzi mb mdl yi‬‬ ‫‪.miinik mipyc ly‬‬ ‫‪zeqinz e` ,mirlq - rah ia`yna xwira mxewn zipxcend ze`lwga miynynd mipycd‬‬ ‫‪.zeinin‬‬ ‫‪-mzex" zxaga gezite xwgnl sb`a dinik qcpdn ,aivi oerny xn epipta bivn df xn`na‬‬ ‫`‪.l`xyi zpicn dkxazp mday htqetd irlqn mipycd xevii jildz z` ,"abp hxtn‬‬ ‫הפוספט בישראל‬ ‫תעשיית‬ ‫‪1‬‬ ‫שמעון יציב‬ ‫ראשיתה של תעשיית הדשנים בישראל במפעל דשנים וחומרים כימיים שהוקם בשנת ‪1949‬‬ ‫במפרץ חיפה‪ .‬המפעל התבסס בתחילת דרכו על שימוש בחומרי גלם מיובאים‪ .‬בשנת ‪1951‬‬ ‫נערכו בדיקות שטח באזור אורון והתגלתה בו עפרת פוספט באיכות טובה בעלת ערך כלכלי‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬הוחלט בשנת ‪ 1952‬על הקמת חברת פוספטים בנגב כחברת בת של החברה הממשלתית‬ ‫מחצבי ישראל‪ .‬באותה שנה הוקם מפעל אורון‪ ,‬שבו הופקו סלע פוספט בעבור תעשיית הדשנים‬ ‫המקומית וגם כמויות הולכות וגדלות של סלע פוספט לייצוא‪ .‬לאחר כעשר שנות עבודה הגיע‬ ‫היקף הייצור לכ‪ -180‬אלף טון סלע פוספט לשנה‪ .‬תהליכי הייצור שוכללו וכללו מעבר מהעשרה‬ ‫יבשה להעשרה רטובה וייבוש וכן העשרה תרמו‪-‬כימית לקבלת פוספט נטול פלואור‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1967‬הופעל תנור קלייה ענק באורון‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬הוחל בשנת ‪ 1966‬בפיתוח אתר נוסף – המכתש הקטן ‪ -‬שהכיל פוספט באיכות טובה‬ ‫מזו של אתר אורון‪ .‬תחילה התמקדו במקום בכרייה בלבד‪ ,‬אך לאחר כמה שנים הוקם במקום‬ ‫גם מפעל להעשרת הפוספט‪.‬‬ ‫בסוף שנות הששים נעשה ניסיון ראשון להפיק חומצה זרחתית באתר חדש שנבנה במישור‬ ‫רותם‪ ,‬על ידי חברת ערד תעשיות כימיה על פי ידע אמריקני‪ .‬התהליך התבסס על תגובה בין‬ ‫‪ 1‬הכותב הוא מהנדס כימיה באגף למו"פ בחברת רותם אמפרט נגב‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פוספט ובין אדי חומצת מלח שהם מוצר לוואי של תהליך לייצור מגנזיה )תהליך שבו גרגרי‬ ‫הפוספט מורחפים בזמן שהם מגיבים עם אדי חומצת המלח(‪ .2‬על אף המאמצים הרבים‪ ,‬לא‬ ‫צלח התהליך ובשנת ‪ 1975‬הודמם המתקן‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1977‬הופעל בנחל צין מפעל חדש‪ ,‬גדול מקודמיו‪ ,‬שתוכנן להפקת שני מיליון טון פוספט‬ ‫באיכות גבוהה לייצוא‪ .‬תהליך ההפקה התבסס על העשרה יבשה ורטובה ומאוחר יותר התווסף‬ ‫לו שלב של העשרה בהצפה )פלוטציה – ראו תהליכי העשרת הפוספט(‪ .‬באותה תקופה החלו גם‬ ‫לפתח מחדש את האתר במישור רותם‪ .‬בתחילה פעלו באתר שני מתקנים קטנים שייצרו‬ ‫פוספט ערד מועשר שמצטיין במסיסותו ומשמש ליישום ישיר וחומצה זרחתית באיכות טכנית‬ ‫)איכות שמתאימה לתהליכי המשך שבהם נדרשת דרגת ניקיון גבוהה יותר(‪ .‬התהליך פותח‬ ‫בתמ"י – מכון המחקר של כימיקלים בישראל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1977‬הוקמה חברת רותם דשנים‪ .‬החברה הקימה במישור רותם תשלובת דשנים שכללה‬ ‫מתקנים לייצור חומצה גופרתית‪ ,‬חומצה זרחתית ודשנים‪ .‬הקמת התשלובת הזאת סימנה‬ ‫תחילתה של מגמה לעבור מהפקת סלע פוספט )שהוא חומר גלם בסיסי( לייצוא‪ ,‬לייצור פוספט‬ ‫בעבור תעשיית המשך‪ .‬הפוספט משמש לייצור מוצרי ביניים )חומצה זרחתית( ומוצרים סופיים‬ ‫)דשנים – מוצרים פשוטים‪ ,‬ובהמשך מוצרים נוספים‪ ,‬מתוחכמים יותר(‪ .‬בשנת ‪ 1986‬הופעל‬ ‫באורון תנור קליית בזק לצורך העשרת הפוספט ובהמשך הופעל תנור גדול מסוג זה גם בצין‪.‬‬ ‫תהליך הקלייה מאפשר להשתמש בעתודות פוספט דלות זרחן שבהן תכולת החומר האורגני‬ ‫בריכוז גבוה‪.‬‬ ‫בסוף שנות השבעים החלה כימיקלים בישראל לרכוש חברות באירופה כדי ליצור "שוק שבוי"‬ ‫לפוספט הישראלי ולאפשר חדירת דשנים וחומצות מתוצרת ישראל לשוק האירופי‪ .‬הרכישות‬ ‫כללו את חברות ג'וליני בגרמניה )‪ (1977‬יצרנית כימיקלים עדינים על בסיס פוספט‪ ,‬אמפרט‬ ‫)הולנד‪ ,‬גרמניה‪ (1982 ,‬יצרנית דשנים ו‪) BK-‬גרמניה ‪ (1998‬שאוחדה עם ג'וליני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1992‬הופעל מתקן לייצור דשן מסיס – מונו קליום פוספט )‪ ,(KH2PO4‬פרי פיתוח עצמי‬ ‫של חברת רותם אמפרט נגב )שאיחדה את כל פעילויות הפוספט של כימיקלים לישראל(‪.‬‬ ‫באותה תקופה החלה החברה בפעילות עסקית ענפה גם בתחום המיוחד הזה של הדשנים‬ ‫המסיסים‪ ,‬כלומר‪ ,‬הפעלת חברת דשנים וחומרים כימיים בשוק הישראלי‪ .‬במחצית השנייה של‬ ‫שנות התשעים הוכפל כושר הייצור של החומצה הזרחתית והדשנים המגורענים‪ ,‬בד בבד עם‬ ‫‪ 2‬מדובר בתהליך ליצור מגנזיז )תחמוצת מגנזיום ( שפותח על ידי ד"ר אמן‪ ,‬ומיושם במפעל פרוקלאס‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תהליך של התמחות במוצרים מיוחדים בתחומים אלו‪ .‬גם כושר הייצור של חומצה זרחתית‬ ‫לשימושים טכניים ולשימוש בתעשיית המזון גדל במשך השנים ובימים אלה אנו נמצאים‬ ‫בעיצומו של מעבר לתהליך חדש‪ ,‬המבוסס על ניקוי הפוספט בחומצה לתעשיית הדשנים‪,‬‬ ‫לדרגת ניקיון גבוהה‪.‬‬ ‫תהליך הכרייה והעשרת הפוספט נעשים בשלושה מפעלים בנגב‪ :‬בצין‪ ,‬באורון ובמישור רותם‪.‬‬ ‫במתקנים שבמישור רותם מבוצעים תהליכי ההמשך לייצור חומצה זרחתית באיכות‬ ‫המתאימה לשימושים חקלאיים‪ ,‬מיוצרת שם גם חומצה זרחתית באיכות גבוהה יותר ודשנים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫להלן מובאת סקירה מפורטת על חשיבות הזרחן לקיומם של היצורים החיים והחברה‬ ‫האנושית ועל הגלגול שעובר סלע הפוספט מכרייתו עד המוצרים המופקים ממנו‪ .‬ההשלכות‬ ‫הסביבתיות שיש לתהליכי הכרייה וההפקה חותמות את המאמר‪.‬‬ ‫הזרחן וחשיבותו‬ ‫הזרחן הוא היסוד השנים‪-‬עשר בשכיחותו מבין היסודות על פני כדור הארץ וסימונו בטבלה‬ ‫המחזורית – ‪) P‬באנגלית – ‪ .(Phosphorus‬הזרחן‪ ,‬עם החנקן והאשלגן‪ ,‬נמנים על היסודות‬ ‫החיוניים לקיומם של הצמחים ומכאן חשיבותו הייחודית בתעשיית הדשנים‪ .‬הזרחן משתתף‬ ‫גם בתהליכים רבים אחרים המתרחשים בגוף היצורים החיים‪ :‬הוא מרכיב בחומר התורשתי‬ ‫‪ ,DNA‬בתרכובות המכילות זרחן ומשתתפות בחילוף חומרים‪ ,‬במולקולה עתירת האנרגייה‬ ‫ביצורים חיים – ‪ ,ATP‬במבנה העצמות ועוד‪ .‬לפיכך‪ ,‬בנוסף על החשיבות שלו כמרכיב בדשן‬ ‫להזנת הצמחים‪ ,‬הוא חיוני גם כמרכיב מזון לבעלי החיים ולאדם‪.‬‬ ‫תרכובות שונות של זרחן משמשות גם בתעשיית הדטרגנטים‪ ,‬כחומרים מעכבי בערה‪ ,‬כחומרי‬ ‫חיטוי‪ ,‬בייצור זכוכית וחרסינה‪ ,‬כמרכיב בלוחות צילום‪ ,‬כמרכיב בחומרי סיכה‪ ,‬בחומרים‬ ‫פלסטיים‪ ,‬בצבעי דפוס‪ ,‬במוצרים רפואיים ובמוצרים נוספים אחרים‪ .‬שוק הזרחן העולמי הוא‬ ‫בערך שלושים וחמישה מיליון טון תחמוצת זרחן המיוצרים במאה ועשרה מיליון טון בערך‬ ‫סלע פוספט‪ .‬מהם נכרים בישראל מדי שנה כארבעה מיליון טון סלע פוספט‪ .‬עם זאת‪ ,‬רובן‬ ‫המכריע של תרכובות הזרחן )כ‪ (-90%‬משמש לתעשיית דשנים שבהם הוא מופיע בדרך כלל‬ ‫בצורת האניון פוספט )‪PO4(-3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עיבוד הפוספט‬ ‫הפוספט הוא משאב טבע חיוני ביותר המצוי בארצנו כמינרל ששמו אפטיט‪ .‬האפטיט הוא‬ ‫המינרל העיקרי בסלע האם שלהלן ייקרא סלע הפוספט‪ .‬סלע הפוספט נכרה במכרות פתוחים‬ ‫באמצעות כלים מכניים ועובר תהליכי עיבוד והשבחה שונים הכוללים גריסה‪ ,‬מיון לפי גודל‪,‬‬ ‫שטיפה וסינון ובחלק מן המקרים – גם ייבוש‪ .‬בתהליכים אלה מורחקים מסלע האם חומרי‬ ‫טפל כמו מינרלים של קלציט )סידן פחמתי – גיר( ומינרלים של חרסיות ומתקבלת עפרת‬ ‫פוספט מועשרת‪ ,‬שגודל גרגריה מתאים להמשך העיבוד‪ .3‬את האפטיט שנותר לאחר סילוק‬ ‫חומרי הטפל ממשיכים לעבד בתהליכים תעשייתיים כדי להפיק את המוצרים הבאים‪:‬‬ ‫חומצה זרחתית – מופקת בתהליכים הנקראים תקיפה ראשונית‪ .‬בתהליכים אלו מותקף‬ ‫הפוספט על ידי חומצות חזקות כמו חומצה גופרתית או חומצת מלח ומתקבלת חומצה‬ ‫זרחתית גולמית שרובה משמשת לייצור דשנים‪ .‬את מקצתה מנקים בשיטות שונות‪ ,‬לדרגות‬ ‫איכות שונות בהתאם לשימושים המגוונים בה‪.‬‬ ‫סופר פוספטים – מופקים בתהליך המכונה תקיפה משנית‪ .‬בתהליך מסוג זה מותקף סלע‬ ‫הפוספט על ידי חומצה גופרתית או על ידי חומצה זרחתית‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הזרחן שבפוספט‬ ‫נעשה זמין לצמח )הופך למסיס ומסוגל לעבור קרומי תאים( ומתקבלים דשנים הנקראים סופר‬ ‫פוספטים‪ .‬רובם של דשנים אלו עובר תהליך ִגרעון )ראו בהמשך( ולחלקם מוסיפים חומרי הזנה‬ ‫נוספים החיוניים לצמח )אשלגן וחנקן ויסודות מיקרו(‪ .‬סופר פוספט רגיל הוא הדשן הראשון‬ ‫שהופק בתהליך תעשייתי‪ ,‬כבר במאה התשע עשרה‪.‬‬ ‫דשן ליישום ישיר – חלק קטן מסלע הפוספט משמש כדשן ליישום ישיר‪.‬‬ ‫תוסף מזון לבעלי חיים – מסלע הפוספט מייצרים גם ‪(Di Calcium Phosphate) DCP‬המשמש‬ ‫כמרכיב במזונם של בעלי חיים‪.‬‬ ‫ניתן לסכם את התהליך כך‪:‬‬ ‫חומצה‬ ‫זרחתית‬ ‫סלע פוספט‬ ‫)סלע אם(‬ ‫עפרת‬ ‫פוספט‬ ‫מועשרת‬ ‫סופר‬ ‫פוספטים‬ ‫דשן ליישום‬ ‫ישיר ו‪DCP-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הכוונה לגודל גרגירים‬ ‫‪4‬‬ ‫איתור פוספט וכרייתו‬ ‫הפוספט באזורנו נוצר לפני כ‪ -70‬מיליון שנה בים רדוד‪ .‬בים זה התקיימה פעילות ביולוגית‬ ‫עשירה‪ ,‬החל מחיידקים ואצות וכלה בדגים‪ ,‬כרישים וזוחלים ימיים שונים‪ .‬אלו הכילו זרחן‬ ‫בגופם‪ ,‬ובמותם תרמו ליצירת סלע הפוספט‪ .‬מרבצי סלע הפוספט בישראל הם שלוחה של‬ ‫רצועת פוספט גדולה המשתרעת מצפון אפריקה )מרוקו‪ ,‬טוניס(‪ ,‬ועד המזרח התיכון )מצרים‪,‬‬ ‫ירדן וסוריה(‪ .‬בסקרים גֵאולוגיים אותרו עתודות פוספט מסוגים שונים במקומות רבים בנגב‪,‬‬ ‫ביניהם‪ :‬אורון‪ ,‬נחל צין ומישור רותם שבהם פועלים כיום מפעלים לכריית הפוספט‬ ‫ולהעשרתו‪ .‬שדות פוספט נוספים‪ :‬בנגב הצפון המזרחי‪ ,‬בנגב המרכזי ובצפון הערבה נמצאים‬ ‫עדיין בשלבי פיתוח ומחקר‪ .‬מרבצי הפוספט מצויים מתחת לפני הקרקע בעומק של עד עשרות‬ ‫מטרים‪ .‬שכבת הפוספט יכולה להגיע לעובי כולל של ‪ 15‬מטרים‪ .‬חתך זה בנוי משכבות‬ ‫מתחלפות של פוספט בעובי של חצי מטר עד שלושה מטרים ושל שכבות חומר לא פוספטי‬ ‫)טפל( בעובי דומה‪ .‬כריית הפוספט‪ ,‬נעשית במכרות פתוחים ומחייבת הזזת כמויות עפר‬ ‫אדירות )כ‪ -20‬מיליון מ"ק בשנה(‪ .‬הכרייה נעשית בציוד מכני גדול ממדים כגון‪ ,‬משאיות‬ ‫המובילות ‪ 170‬טון‪ ,‬מחפר הנוגס בהינף כף כ‪ -40‬טון מקיר הסלע הניצב בפניו ועוד‪.‬‬ ‫העשרת הפוספט‬ ‫הפוספט המופק מהמכרה אינו מתאים לשימוש בצורתו הטבעית‪ ,‬ויש להשביחו כך שיתאים‬ ‫לתהליכי העיבוד מבחינת תכולת תחמוצת הזרחן שבו‪ ,‬גודל גרגריו ומידת הרטיבות שבו‪.‬‬ ‫בתהליכי ההעשרה‪ ,‬המפורטים להלן‪ ,‬מורחקים מסלע הפוספט מרכיבים שאינם מכילים את‬ ‫תחמוצת הזרחן )גיר‪ ,‬חרסיות או חומר אורגני(‪.‬‬ ‫העשרה יבשה – זהו תהליך ההעשרה הפשוט ביותר המבוסס על גריסה וטחינה להקטנת גודל‬ ‫גרגרי הפוספט‪ .‬בתהליך זה אבן הגיר הרכה )קלציט( נטחנת עד דק ומופרדת מהאפטיט‬ ‫כגרגרים קטנים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם העפרה מכילה צור‪ ,‬בגלל קשיותו הוא מתרכז בגרגרים‬ ‫גדולים ומופרד כפסולת גסה‪ .‬בתהליך מסוג כזה מופק פוספט ערד מועשר המיועד ליישום‬ ‫ישיר ולייצור דשנים‪.‬‬ ‫העשרה רטובה – בתהליך זה מתבצעת טחינה רטובה והפוספט מופרד מחומרי הטפל‬ ‫במתקנים הקרויים הידרוציקלונים‪ .‬ההפרדה בדרך זו יעילה יותר מאשר בתהליך היבש‪.‬‬ ‫המקטע של הפוספט הרטוב מסונן בסוף התהליך ונשטף מכלורידים )המאיצים תהליכי‬ ‫קורוזיה(‪ .‬פוספט המיועד לייצוא או לטחינה יבשה‪ ,‬עובר לתהליך ייבוש בתנור סובב‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫התהליך שבו מופק פוספט לייצור חומצה זרחתית או דשנים מתבצע באתר צין‪ .‬במפעל שבצין‬ ‫קולים את הפוספט ב‪ 0900C-‬מעלות לערך בתהליך הנקרא קליית בזק‪ .‬בקלייה זו משתחרר הגז‬ ‫דו תחמוצת הפחמן ונוצרים גרגרים דקים‪ ,‬דלים בתחמוצת הזרחן והם מסולקים מהפוספט‪.‬‬ ‫בטמפרטורות כאלה נשרף גם החומר האורגני המתלווה לאפטיט‪ ,‬וכך אפשר להשתמש בפוספט‬ ‫הזה לייצור חומצה זרחתית )במישור רותם(‪.‬‬ ‫הצפה )פלוטציה( – זהו תהליך פיסי‪-‬כימי שבו מופרד האפטיט מהקלציט על ידי כך שאחד‬ ‫מהם מסתפח לקצף שנוצר ואילו השני נשאר במים‪ .‬הפקת הפוספט הלבן במפעל אורון‬ ‫מבוססת בחלקה על התהליך הזה‪.‬‬ ‫החמצה חלקית – תהליך שבו הקלציט מותקף על ידי חומצה ותוצריו נשטפים במים בעוד‬ ‫שהאפטיט אינו נפגע מהחומצה וכתוצאה מהתהליך הופך למרוכז יותר‪.‬‬ ‫הפקת חומצה זרחתית‬ ‫בתהליך הפיכת הפוספט לחומצה זרחתית באיכות חקלאית )לשימוש בתעשיית הדשן(‪ ,‬מותקף‬ ‫סלע הפוספט על ידי חומצה גופרתית ומתקבלים חומצה זרחתית וגבס‪:‬‬ ‫סלע פוספט ‪ +‬חומצה גופרתית ‪ Å‬חומצה זרחתית ‪ +‬גבס )סידן גופרתי(‪.‬‬ ‫התהליך מתבצע במכלי תגובה )ריאקטורים(‪ .‬תוצרי התהליך הם כאמור חומצה זרחתית‬ ‫בריכוז של כ‪) -28%‬הפלט הרצוי( וגבס )הפלט הבלתי רצוי(‪ .‬תכולת הריאקטור מסוננת ומתקבל‬ ‫גבס )הנקרא פוספו‪-‬גבס( שמצטבר באתר סילוק מיוחד מחוץ למפעל‪ .‬החומצה הזרחתית‬ ‫עוברת תהליך שבו עולה ריכוזה באמצעות מחליפי חום )חום באמצעות קיטור(‪ .‬בנוסף‬ ‫לתהליכי הייצור של החומצה הזרחתית‪ ,‬משמש הקיטור גם להפקת חשמל באמצעות טורבו‪-‬‬ ‫גנרטורים ועודפי החשמל נמכרים לחברת החשמל‪.‬‬ ‫החומצה הזרחתית מעובדת בהמשך לחומצה באיכות טובה יותר ומשמשת בחלקה חומר גלם‬ ‫בתעשייה של מוצרים טכניים ובחלקה לייצור דשנים בארץ ובחו"ל‪.‬‬ ‫סך כושר הייצור במישור רותם עומד היום על כ‪ -540‬אלף טון תחמוצת זרחן בשנה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ייצור דשנים מגורענים‬ ‫לייצור דשנים מגורענים מספר מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬להפוך את הזרחן שבמקור אינו זמין ַלצמח )סלע הפוספט‪ ,‬חומצה זרחתית( לזרחן זמין‬ ‫ונוח לקליטה על ידי שורשי הצמח )לא חומצי ומסיס במים(‪.‬‬ ‫‪ .2‬להעשיר את הדשן בחומרי הזנה‪ ,‬כך שהחקלאי יקבל מוצר שיכיל את כל מרכיבי ההזנה‬ ‫הדרושים להתפתחות הצמחים בריכוז מתאים‪.‬‬ ‫‪ .3‬להכין את הדשן בצורה מתאימה לשינוע ולשימוש באמצעות ציוד מכני חקלאי מתקדם‪.‬‬ ‫רוב הדשנים המיוצרים ברותם שייכים למשפחת הסופר‪-‬פוספטים‪ .‬החשובים שבהם הם‬ ‫‪ (Single Super Phosphate) SSP‬ו‪ SSP .(Triple Super Phosphate) TSP-‬מתקבל כתוצאה מתגובה‬ ‫בין חומצה גופרתית ובין סלע פוספט‪ ,‬ואילו ‪ TSP‬מתקבל כתוצאה מתגובה בין חומצה זרחתית‬ ‫ובין סלע פוספט‪.‬‬ ‫בתגובה זו הופך הזרחן מבלתי‪-‬מסיס למסיס‪ ,‬בעיקר בצורה של מונוקלציום פוספט )‪.(MCP‬‬ ‫הדשן המתקבל הוא אבקתי‪ ,‬רגיש לרטיבות ובעל גרגרים שגודלם אינו אחיד ולפיכך אינו נוח‬ ‫לשימוש חקלאי‪ .‬הפתרון לבעיה נמצא בתהליך שבאמצעותו הופכים את האבקה לתלכידים‬ ‫הגרעון הופך הדשן האבקתי למוצר מגורען‬ ‫המכונים בשפה המקצועית דשן מגורען‪ .‬בתהליך ִ‬ ‫המאופיין בגרגרים קשים שגודלם ‪ 2-4‬מ"מ ומכיל אבקה בכמות מזערית‪ .‬מוצר זה יכול לעמוד‬ ‫בכל תלאות השינוע מהמפעל עד הלקוח באשר הוא‪.‬‬ ‫הגרעון הפשוט מוכנס הסופרפוספט האבקתי לתוף ִגרעון‪ .‬שם‪ ,‬בעזרת קיטור‪ ,‬מים‪,‬‬ ‫בתהליך ִ‬ ‫וגרגרים קטנים שנופו‪ ,‬נוצרים צברים של דשן בגודל של מספר מילימטרים‪ ,‬עד סנטימטרים‬ ‫אחדים‪ .‬גרגרים אלה עוברים ייבוש וניפוי‪ .‬הגרגרים שגודלם ‪ 2-4‬מ"מ מועברים למחסן תוצרת‪.‬‬ ‫הגרגרים הגסים )שגודלם מעל ‪ 4-5‬מ"מ( נגרסים וחוזרים לתהליך והגרגרים הדקים )קטנים מ‬ ‫הגרעון‪.‬‬ ‫‪ 2-4‬מ"מ( חוזרים לתוף ִ‬ ‫בתהליכי ִגרעון מורכבים יותר מוסיפים חומרים כמו אשלג לייצור דשני ‪) PK‬דשנים המכילים‬ ‫אשלגן שסימנו הכימי ‪ K -‬בנוסף לזרחן שסימנו הכימי ‪ (P -‬או אשלג ואמוניום סולפט לייצור‬ ‫דשני ‪) NPK‬דשנים המכילים חנקן )‪ ,(N‬זרחן ואשלגן – יסודות החיוניים לצמח בריכוזי‬ ‫הגרעון‪ ,‬מגיבים‬ ‫מאקרו(‪ .‬לעתים מתרחשת בתהליך גם תגובה כימית‪ ,‬לדוגמה‪ :‬באחד מתהליכי ִ‬ ‫הגרעון אמוניה וחומצה זרחתית בריאקטור צינורי ונוצר דשן מונואמוניום פוספט )‬ ‫בתוך תוף ִ‬ ‫‪ (MAP‬או דיאמוניום פוספט )‪.(DAP‬‬ ‫‪7‬‬ ‫לפני שהדשן יוצא מהמפעל הוא עובר ניפוי וציפוי בחומר מונע אבק‪ ,‬המבטיח את איכותו‬ ‫התקינה במשלוח‪.‬‬ ‫כושר הייצור של דשנים מגורענים במישור רותם מגיע לכ‪ -800‬אלף טון בשנה‪ .‬רוב הדשן‬ ‫מיוצא לכל העולם‪ ,‬כשהשווקים העיקריים הם דרום ומערב אירופה‪ ,‬ברזיל ואוסטרליה‬ ‫ומקצתו משווק כמובן לחקלאים בישראל‪.‬‬ ‫השפעות על הסביבה‬ ‫מכרות ומפעלים תעשייתיים בקנה מידה גדול כחברת רותם אמפרט נגב בע"מ‪ ,‬הם מקור‬ ‫תעסוקה חשוב‪ ,‬ותוצרתם מסייעת להאכיל מיליוני פיות ברחבי העולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬את תהליכי‬ ‫ההפקה והעיבוד מלווים תוצרים בלתי רצויים המתבטאים בתופעות שונות כגון‪ ,‬שינוי‬ ‫הטופוגרפיה‪ ,‬פליטות גזים רעילים לאוויר‪ ,‬הצטברות פסולת ושפכים תעשייתיים‪ ,‬שכולם‬ ‫פוגעים באיכות הסביבה‪ .‬חברת רותם משקיעה משאבים רבים בהפחתת המפגעים הסביבתיים‬ ‫מתוך מודעות לחשיבות השמירה על אתרי טבע ונוף אטרקטיביים הקרובים למכרות‬ ‫ולמפעלים ולקיום תעשייה בת‪-‬קיימא‪ ,‬בשיתוף פעולה הדוק עם הגופים הירוקים )המשרד‬ ‫לאיכות הסביבה‪ ,‬רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע(‪.‬‬ ‫למזעור הפגיעה בנוף בעת הכרייה יש חשיבות מיוחדת לאיכות הסביבה‪ .‬על כן נעשים מאמצים‬ ‫מיוחדים בכיוון של שיקום הנוף ושימורו דהיינו‪ ,‬אם בעבר היו מזיזים את הררי העפר ממקום‬ ‫למקום בצורה הזולה והיעילה ביותר‪ ,‬הרי שהיום מתכננים מראש היכן יונח כל גרם עפר‬ ‫שמוזז ממקומו‪ .‬העיקרון המנחה הוא לשוות לפני השטח אופי הדומה‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬לזה שהיה‬ ‫לפני הכרייה‪ .‬תהליך השיקום מבוסס על הפעולות הבאות‪:‬‬ ‫הגבלת גובה ההתרוממות של ערמות הטפל לגובה הטופוגרפי של האזור‬ ‫מיתון מדרונות באמצעות החלקה או ביצירת מדרגות‬ ‫שימוש בחומר רך הנראה "טבעי יותר" על פני השטח החיצוניים‬ ‫החזרת קרקע עליונה )‪ (TOP SOIL‬לפני השטח של אזור שבו הסתיימה הכרייה במטרה‬ ‫להאיץ את השיקום הביולוגי של פני השטח‬ ‫הימנעות מפגיעה באפיקי הנחלים ובסביבתם הקרובה כדי שישמשו גשר אקולוגי )לבע"ח(‬ ‫בין השטחים הטבעיים הסמוכים לאתרי הכרייה‬ ‫שימור קירות טבעיים כ"דקורציה" בסמוך לנתיבי תנועה של מטיילים ועוד‬ ‫הימנעות מפגיעה בעצים‪.‬‬ ‫‪8‬‬