סיוון ,תשע"ב מנהג נשים " נשים עם בפני עצמן הן" -על תפילות ,מנהגים וטקסים של נשים. ד"ר עליזה לביא www.alizalavie.com .1אין לסתור מנהגי נשים זקנות מבני עמנו על פי הקבלה שיש בידן ,ואפילו אם יש ששים ריבוא מופתים המראים סותרם . ואם אינן נביאות -בנות נביאים הן וגדולי הדור , ויש לסמוך על מנהגן שו "ת מהר"ם מרוטנבורג ,דפוס פראג ,סי' רצ"ג. כך פסק רבי מאיר מרוטנבורג )המהר"ם( ,שפעל במאה ה‑ 13בוורמס אשר בגרמניה .בימי הביניים קמו גדולי הפוסקים ותבעו את מקומו של המנהג הנשי בעולם ההלכה .רבי משה באסולה ,שנולד באיטליה וביקר בקהילות יהודיות שונות ,כולל בארץ ישראל ,ואף כתב ספר מסעות ,הזהיר את בני דורו )מן המאה ה‑“ :(16כל אשר תאמר אליך הורתך מנשים באהל תבורך שמע בקולה והזהר מאד במוראה ובכבודה כי היא דוגמת השכינה .באסולה ,תרצ"ט. .2רבנו תם ,נכדו של רש"י ,איש הלכה מגדולי חכמיה של צרפת התלבט במאה ה‑ 12איך יש להדליק נרות שבת .רבנו תם תהה אם הדלקת הנר היא העיקר או הברכה הנלוות להדלקה .הוא ידע היכן תימצא לו התשובה הראויה .בבקשו אחר האמת ההלכתית הלך רבנו תם ללמוד מן הנשים ,על פי מנהגן וזיכרונן: "ואני ראיתי בעיני ואשאלם ותאמרנה כן ,ואם אינן נביאות בני נביאות הן" רבנו תם ,ספר הישר ,חלק השו"ת מ"ח ,ז'. .3כבר לפני אלפי שנים זיהו חכמים את ייחודן של נשים וקבעו לדורות: "נשים עם בפני עצמן הן" )שבת ס"ב ,ע"א( .יש ידע השמור לנשים ויש דרכי הקניה ייחודיות לנשים ,והם אינם תלויי זמן ומקום .אך חמש מילים אלו נושאות בתוכן גם דרישה לאחריות מנהיגותית מצד הסמכות ההלכתית :שימו לב ,היו רגישים ,הכילו את האחרות הנשית וצרכיה המיוחדים .אל תקלו בה ראש. .4היה לנו אוצר סמוי של פנאי עדין באויר הבוקר פנאי של סיפורים ,דמעות ,נשיקות ,חגים פנאי של אמא ,סבתא והדודות יושבות בנחת בסירה של זיו שטות אט אט בדוגית השלום עם הירח ועם המזלות -זלדה ). (1914-1984 " .5באותה שעה נשים שבשוק זוקפות את התריסין ומסדרות את סחורתן ויושבות ומצפות לקונים .אשה שיודעת להתפלל פותחת סידור ומתפללת ,אשה שאינה יודעת להתפלל סומכת על רחמיו של הקדוש ברוך הוא שהוא רואה ויודע ומבין כל שהיא צריכה ,ובוודאי הוא ברחמיו יתברך ימלא משאלותיה לטובה .לעת עתה מידת הרחמים כביכול אינה מבחנת בין אשה לחברתה. תדע לך שהוא כן שעדיין אין שום בריה מראה עצמה בשוק ,חוץ מכלבים וחתולים שאינם אלא לטורח לתגרניות ,אבל לאחר שגמרו נשים שבבית סדריהן שבבית ואנשים שבבית הכנסת סדריהם בבית הכנסת ירדו לשוק ליקח חפציהם וממילא צפייתן של התגרניות עתידות להמלא ,כל אשה כפי שהיא צריכה .והרי הן ביקשו יותר ,אלא שהיודע תעלומות יודע מה אדם צריך ואת שהוא צריך נותן לו .וזה אחד מן הדברים שראוי שנדע ,שכל אחד ואחד מקבל כל שמיועד לו ,ואילו היה צריך יותר היה מקבל יותר ,שמדת הטובה אין לה תחומים ,ואף זו אחת מטובותיה שפעמים צמצומה הוא טובתה .עד שנשים שבשוק יושבות ומצפות לשפע עומדת לה באר השוק ונובעת מים על כל גדותיה ...ש``י עגנון )תכריך של סיפורים ,יום אחד.(9 , " .6מי שברך" לנשים -שבת בבוקר ,מתוך מחזור התפילה של בני רומא: ִמי ֶשׁבֵּ ַר שָׂ ָרה ִרבְ ָקה ָרחֵ ל וְ לֵאָה הוּא יְ בָ ֵר אֶ ת כָּל בַּ ת יִ ְשׂ ָר ֵאל שֶׁ עוֹשָׂ ה ְמעִ יל א ֹו ִמ ְטפַּ חַ ת לִ כְ בוֹד הַ תּו ָֹרה וְ הַ ְמתַ ֶקּנֶת נֵר לִ כְ בוֹד הַ תּו ָֹרה. אָמן. יִתּן לָהּ גְּ מוּלָהּ הַ טּוֹב וְ ֹנאמַ ר ֵ הַ קב"ה יְ ַשׁלֵּם ְשׂכ ָָרהּ וְ ֵ 1 באיטליה רבים הם הבגדים הרקומים לשימוש בבית הכנסת שהם מעשה ידי נשים .שמות נשים מופיעים בעיקר על 3סוגי בדים: פרוכת ,אבנט וכיסוי לבימה ועל מעילים .דוגמא – על הפרוכת שרקמה סטלה פרוגיה ב ,1634 -הנמצאת בקהילה בוונציה ,היא רקמה את הר סיני וירושלים והשתמשה בטקסטים מדרשיים .הפרוכת המפורסמת מוזכרת במצבתה – .1673על עבודת נשים כרוקמות למדנו מספרו של רופא איטלקי נוצרי ברנרדינו רמציני שחי במודנה בסוף המאה ה .17-כתב לראשונה ספר על קשר בין משלח יד למחלות" .היהודים בדרך כלל מתקנים ומשפצים בגדים משומשים .הנשים נשואות או רווקות ,מתפרנסות מעל הכל מעבודות המחט .. ,הן כל כך מומחיות ,עד שיוכלו לחבר ולתקן בגדים מצמר ,משי או מכל בד אחר ,כך שהתפר יהיה בלתי נראה". .7שרה עומדת בכובד ראש ונשים שבשכונתה מקיפות אותה ,היא נוטלת חוטים לעשות מהם פתילות עבות ,כנגד ראשי האבות והאמהות של ישראל ,כדי שיהא אורן מרובה ,ועל כל חוט וחוט, שהיא נוטלת ומניחתו ,היא קוראה בדמע ,בקול זיע ובכוונה ,ממעמקי לב בנוסח זה" :ריבונו של עולם ,יהי רצון מלפניך ,אל רחום וחנון ,שבזכות הנרות שאנו עושים לכבוד שמך הגדול ,נזכר ונפּקד לפניך בערב יום כפורים זה לטובה ולברכה ונזכה להביא נרות לבית מקדשך כשנים קדמוניות .ועל ידי הנרות הנעשים לכבוד נשמות הצדיקים יתעוררו הקדושים והטהורים האלו ויודיעו זה לזה עד האבות והאמהות התמימים ,והם ילכו ויודיעו זה לזה עד אדם וחוה ,שבעדם אני מניחה חוט זה בראשונה .יקומו מתוך קבריהם ויתפללו עלינו ,שתהא השנה הבאה שנה טובה ולא ישלוט עוד מלאך המוות בנו ובכל הבריות .את החוט השני הריני מניחה לשם אבינו נח .יבקש נח רחמים עלינו ,ומי שענה לו בשעת המבול הוא יעננו ויציל נפשותינו מאש וממים וישמרנו מפגעים רעים ומשעות רעות .החוט הזה הריני מותחם לשם אברהם אבינו; כשם שהצלת אותו, ריבונו של עולם ,מכבשן האש ,כך תטהרנו מכל עונות ופשעים ,והנשמה שבּנוּ תשוב לאביה שבשמים בקדושה ובטהרה כביאתה לתוך גופנו טהורה ונקייה .ובזכות החוט שאני מניחה לזכר אמנו שרה ,יזכור לנו אלוהינו את צערה הגדול בשעה שניטל ממנה יצחק בנה יחידה וכצאן לטבח נעקד על גבי המזבח .תבוא היא ותמליץ עלינו לפני כיסא כבודך ,שלא נהיה באותה שנה אלמנות, חס ושלום! ושלא יגזלו מאיתנו את ילדינו ,שגידלנו כאפרוחים של תרנגולים בצער גידוּל בנים"... )מנדלי מוכר ספרים ,בימים ההם ,דביר ,תשכ"ג(. .8פאני נוידא 1855 ,מן ההקדמה -אך לדאבוננו ,היום מטפלים באלה כלאחר יד .מטפחים את החיצוני והנוצץ ,אך את הלב על כל פרחיו וזרעיו מתחזקים ברישול ,ומותירים אותו לזמן שיעשה בו כרצונו ,יטפח פירות מתוקים משיבי נפש ,או לחלופין יעלה עשב שוטה ,או אפילו צמחי רעל. הוראת הדת זוכה ליחס שולי ,רואים בה עניין שולי וחסר ערך .ואף על פי כן ,אצילות הרגשות והדתיות העמוקה הם עדייה היקרים ביותר של האשה .. .ועל כן ,בנות ישראל האצילות עלינו לדאוג לכך שבנותינו לא יאבדו אותו עדי יקר ערך .בתור חובה ראשונה נטיל על המחנכים שלהן ללמד אותן את מצוות האל ונפלאותיו; שיפרסו לפניהן את תולדות אבותינו וגורלם ,ואת נפשותיהם ימלאו בדבקות ,נאמנות ומסירות לעמם ובאהבה יוקדת לאנושות; בואו נלווה את בנותינו אל בית האלוהים ,שם הדרשה ,השירה והתפילה ישביחו ויענגו את נפש האשה ,יקדשו רגשות נעלים ויובילו להערצה עמוקה של האל .אך כדי שההשתתפות בתפילה תהיה מבורכת, שהמצלול והנעימות הנשמעים בבית הכנסת יהדהדו במיתרי נפש האשה ,יש להתגבר על מכשול נוסף .וזוהי ידיעת והבנת שפת הקודש בה מתנהלת התפילה .שכן בלעדיה אנו שומעות רק מילים ולא דברים ,המנגינות חודרות לאוזננו אך לא ללבנו ,אנחנו מתפללות בשפתותינו אך לא בנשמתנו. שירי הקודש לציון ,מזמורי התהילים הנהדרים לדוד ,תפילות ישראל הנעלות והמרוממות נפש נותרות עבורנו כספר חתום .ובנותינו המשקיעות זמן וחריצות רבה בלימוד הנגינה בפסנתר ושירה אופראית ,לימוד שפות שהן צו האופנה והשעה ,למה שלא יקדישו שעה ביום ללימוד שפת הקודש, ֵאם השפות הראויה לכבוד ,שכן היא המפתח לאותם אוצרות הרוח והלב שאלוהים רשם בספרו המכונה ספר הספרים .למה שלא יקדישו זמן קצר מזמנן ללימוד אותה שפה שהיא עדיין החוט המקשר את כל בני ישראל הפזורים על פני כל ארצות תבל? בכל קצוות תבל ,בסינסינאטי ובבומביי ,בתוניס ובוורשה ,בווינה ובלונדון עדיין עולה מבית הכנסת השפה שבה דיבר האלוהים מהר סיני. .9תפילת אם שבנה משרת בצבא -פאני נוידא וּבָאָרץ ,אֵ לֶי אֶ שָּׂ א ְתּפִ לּ ִָתי ִממַּ עֲמַ ֵקּי לֵב אֵ ם. ֶ ֵא ִלי ֶשׁבַּ שָּׁ ַמיִ ם ,אֵ ל ְצבָ אוֹת ,הַ מּוֹשֵׁ ל בְּ יָד ָרמָ ה בַּ שָּׁ מַ יִם אֱ הַ י וֵ אהֵ י אֲ בו ַֹתיְ ,שׁ ַמע ְתּפִ לּ ִָתי בְּ ַרחֲ מֶ י הָ ַר ִבּיםָ .מלְאוּ יְ מֵ י בְּ נִי ְל ִה ְצ ָט ֵרף לְשׁוּרוֹת הַ לּוֹחֲ ִמים ל ְַמ ַען אַרצֵ נוּ ,לִ ְשׁמֹר עַל בִּ ְטח ֹונָהּ וּלְ הָ ִסיר ִמ ְרמָ ה וָ ֶר ַשׁע הַ ְמאַ יּ ְִמים עַל הַ ְמּכ ֹו ָרה וְ יו ְֹשׁבֶ יהָ .מו ָֹדה אֲ נִי לְ פָ נֶי, ְ ֵא ִלי ֶשׁבַּ שָּׁ ַמיִ םֶ ,שׁנָּתַ ָתּ לִ י ֶילֶד שֶׁ אֲ בָ ָריו חֲ סֻ נִּיםֶ ,שׁנָּכוֹן ָל ֵשׂאת ֶנ ֶשׁק ְבּ ִמלְ חֶ מֶ ת ִמ ְצוָ ה עַ ל אַ ְרצֵ נוּ .אַ לִ בִּ י, לֵב ֵאם ,חָ ֵרד וְ רו ֵֹטט ְבּזָ כְ ִרי אֶ ת הַ ַסּכָּנוֹת וְ הַ פִּ תּוּ ִיים הַ סּו ְֹב ִבים אוֹת ֹו .צָ עִ יר וַ חֲ סַ ר נִסָּ יוֹן הוּאָ ,רחוֹק ידי חֵ ְטא; עַ ל ִמתּו ַֹרת ִאמּ ֹו וּ ִממוּ ַסר אָבִ יו .עַ ל-נ ְַקלָּה ָעשׂוּי לִ בּ ֹו הַ צָּ עִ יר לִ ְנהוֹת אַחַ ר ְדּבַ ר ֲעבֵ ָרה וְ לָבוֹא ִל ֵ טף אוֹת ֹו בְּ רֹב סוּת ,הֱ ֵיה ל ֹו לְמָ גֵן ַו ֲע ֹ כֵּן אֶ ְשׁפְֹּ תּ ִחנּ ִָתי לְפָ נֶי ,אֵ ל שָׁ מַ יִם ֹכּל-יָכ ֹול .פְּ ֹרשׂ עָ לָיו ֶאת חָ ְ מוּסר הו ִֹרים הַ טָּ בוּעַ בְּ נַפְ שׁ ֹו, ַ חַ ְס ְדַּ .א ֵמּץ וְ חַ זֵּ ק בּ ֹו כָּל הַ ְרגָּשָׁ ה ַנ ֲעלָה ,כָּל ַכּוָּ נָה טוֹבָ ה ,כָּל זִ כָּרוֹן ֶשׁל יִתנַכֵּר לֶאֱ מוּנַת אֲ בו ָֹתיו ,שֶׁ חַ יֵּי הַ צָּ בָ א שֶׁ לְּ ע ֹולָם ַיע ְַמדוּ לְ ֶנגֶד עֵינָיו תּו ַֹרת הַ מּוּ ָסר וְ ִי ְראַת הָ ֵאלֶ ,שׁא ְ וְ הַ נֶּשֶׁ ק א י ְַקשׁוּ ֶאת לִבּ ֹוֶ ,שׁקּוֹלוֹת הַ פִּ תּוּי הַ זְּ ד ֹו ִניִּ ים שֶׁ ל הַ חֵ ְטא לְע ֹולָם א י ְִשׁלְטוּ בּ ֹו .בָּ ְרכֵנוּ ,אֱ הַ י, ידה א ֹו עֲבֵ ָרה, ידי ְבּגִ ָ ידיו הַ ָקּ ִשׁים כַּהֲ ָלכָה .שֶׁ א יָבוֹא ִל ֵ בְּ חָ כְ מָ ה וּבְ כֹחַ לִ ְשׁקֹד עַל ַמע ֲָשׂיו ,לְמַ לֵּא ַתּפְ ִק ָ 2 ידי טָ עוּת א ֹו פִּ ְקפּוּקֲ .עשֵׂ ה ֶשׁיִּ ְשׁמַ ע ְבּקוֹל ְמפַ ְקּ ָדיו ,נֶאֱ מָ ן וְ נָכוֹן לְ הַ ְק ִריב ,מָ סוּר לְ ִדגְ ל ֹו. שֶׁ א יָבוֹא לִ ֵ יִּקּ ֵרא לָצֵ את אֶ ל ְשׂ ֵדה הַ ְקּ ָרבָ ,שׁם קוֹצֵ ר הַ מָּ וֶת אֶ ת יְבוּל ֹו ,שָׁ םֵ ,א ִלי ֶשׁבַּ ָשּׁמַ יִ ם ,פְּ ֹרשׂ עָ לָיו אֶ ת וּבַ יּוֹם ֶשׁ ָ ַרחֲ ֶמיִ .מי י ִֵתּ ן וְ יִ ְהיֶה ל ֹו חַ ְס ְדּ מָ גֵן וְ ִשׁ ְריוֹן; שָׁ ם חַ זֵּ ק ֶאת זְ רוֹע ֹו ,צ ֹוק אֹמֶ ץ ְבּלִ בּ ֹו ,וְ תֵ ן לְ זִ כְ רוֹן גִּ בּו ֵֹרי וּב ֹקר-רוּחַ יִ ְשׁ ֹמר עַ ל כְּ ב ֹו ד וּבאֹמֶ ץ-לֵב ְ וּב ִה ְתלַהֲ בוּת ְ ִי ְשׂ ָראֵ ל לְצַ וּוֹת עַ ל חָ זֵ הוֶּ ,שׁ ֵיּצֵ א ַל ְקּ ָרב בְּ ִשׂ ְמחָ ה ְ אַרצ ֹו. אֱ הָ יו וְ עַ ל נֶאֱ ָמנוּת ֹו לַשַּׁ לִּ יט ,לְעַמּ ֹו וּלְ ְ לְר חֵ ף ֵמעָ לָיוִ ,תּ ְהיֶה זֹ את הַ בְּ ָר ָכה לְ נֵס ְמג ֹונֵן ,וּבְ תֹם לִתפִ לּ ִָתיֵ ,תּן לְבִ ְרכַּת הָ ֵאם ַ ֵא ִלי ֶשׁבַּ שָּׁ ַמיִ ם הַ אֲ זִ ינָה ְ וּבנַפְ שׁ ֹו ,עָטוּר אוֹת הו ָֹק ָרה עַ ל ִמלּוּי חוֹבו ָֹתיוְ ,ל ִשׂ ְמחַ ת לִ ִבּי ,לְ שַׁ בֵּ חַ וּלְ הַ לֵּל שֵׁ רוּת ֹו יָשׁוּב ,בָּ ִריא בְּ גוּפ ֹו ְ לְ ִשׁ ְמ הַ גָּדוֹל .אָמֵ ן. .10תפילה בעת מתן שם לבת -פאני נוידא הַ שֶּׁ בַ ח ל ֵָאל ,הַ מַּ ְשׁפִּ יעַ ָעלֵינוּ אֶ ת ֹרב חֲ ָס ָדיו! ַא ָתּה נוֹטֵ עַ הַ ְרגָּשׁוֹת ֲענֻגּוֹת ְבּ ֶלב ִאשָּׁ ה ,כֹּה ְקדו ִֹשׁים וּמרו ְֹמ ִמים אוֹתָ הּ בְּ עֵ ינֶיהָ וּבְ עֵ ינֵי אֲ חֵ ִרים .אַהֲ בַ ת ֵאם וְ כִּ בּוּד אֵ ם וְ נ ְִשׂגָּבִ ים ַרחֲ ֵשׁי-לֵב הַ מַּ אֲ ִצ ילִ ים או ָֹתהּ ְ אתי לְ ַשׁבֵּ חַ וּלְ הַ לֵּל ֶאת ִשׁ ְמ ,אֵ לִ י .גַּם ִלי יקים רוּחַ ְ -שׁטוּת ִמלֵּב .בָּ ִ יאים ל ְִמדּוֹת טוֹבוֹתַ ,מ ְר ִח ִ ְמבִ ִ הֶ ֱענ ְַק ָתּ או ָֹתם ְרגָשׁוֹת טוֹבִ ים ַוע ֲֵר ִבים! נ ַָת ָתּ לִ י בַּ ת ל ְַמלֵּא ֶאת לִבִּ י בְּ חֹם ,בַּ ת ֶשׁהַ ְדּאָגָה לָהּ וּלְ ִחנּוּ ָכ הּ ְעוּרי. דוּתי וּנ ַ ִי ְהיוּ ְמ ָנת חֶ ל ְִקי ,שֶׁ בִּ ְדמוּתָ הּ הָ ַרכָּה אָ שׁוּב בְּ ִשׂ ְמחָ ה לִ ְראוֹת אֵ י פּו ְֹר ִחים לְ ֶנגֶד עֵ י ַני ְי ֵמי יַלְ ִ יאים או ָֹתהּ בְּ אָהֳ לָן ֶשׁל שָׂ ָרהִ ,רבְ ָקהָ ,רחֵ ל וְ לֵאָה .יְ ִהי ָרצוֹן ,אֱ הַ יֶ ,שׁ ַתּ ְשׁ ֶרה ָעלֶיהָ הַ יּוֹם אָנוּ ְמ ִב ִ יִתּן ֶשׁבְּ ַמעֲשֶׂ יהָ הַ ְטּהו ִֹרים וְ הַ זַּכִּ ים ַתּע ֲֶשׂה אוֹת ֹו ְלשֵׁ ם מוּתְ תּ ַקבֵּ ל הַ יּוֹם אֶ ת ְשׁמָ הִּ .מי ֵ בִּ ְרכ ְָת .בְּ צֶ ֶלם ְדּ ְ יקר .יְ ִה י ָרצוֹן ,אָדוֹן הַ טּוֹב ,שֶׁ שֵּׁ ם ֶזה יִ ָכּתֵ ב לְ ָפנֶיְ בּ ֵספֶר הַ חַ יִּ ים וְ הָ א ֶֹשׁר; ִמי י ִֵתּן הָ ָראוּי ְלכָבוֹד וִ ָ וּמ ֻרמֶּ ֶמת בְּ כָל הַ ִמּדּוֹת הַ טּוֹבוֹת ֶשׁל הַ חַ יִּים שֶׁ ִתּ ְהיֶה כְּ שָׂ ָרה כְּ ִרבְ ָקה ,כְּ ָרחֵ ל וּכְ ֵלאָהְ ,מע ֶֻטּ ֶרתְ ,מב ֶֹרכֶת ְ וּמסוּ ָר ה וּצנוּעָ ה ,בַּ ת נֶאֱ מָ נָה ְ יקה בֶּ אֱ מוּנָתָ הּ ,יְ שָׁ ָרה ְ יִתּן שֶׁ ִתּגְ ַדּל לִ ְהיוֹת ַרכָּה וּנ ְִדיבָ ה ,צַ ִדּ ָ וְ הָ אֱ מוּנָהִ .מי ֵ לְמ ְצווֹתֶ י ,בְּ תוּ ָלה וּבַ ת לֵב וָ נֶפֶשַׁ ,רעְ יָה וַ ֲע ֶק ֶרת-בַּ יִת נֶאֱ ָמנָה שֶׁ ִתּ ְשׁ ֶרה ָעלֶיהָ ִבּ ְרכַּת שָׁ מַ ִים וּ ְת ִהי ְל ָרצוֹן ִ אָמן. אָדםֵ , לִ ְבנֵיָ - .11בסוף המגילה מיוחסת לאסתר עשייה ייחודית של כתיבה ותיעוד" :ו ִַתּ ְכתֹּב אֶ ְס ֵתּר ַהמַּ לְ כָּה בַ ת פּוּרים הַ זֹּאת הַ ֵשּׁנִ ית" )ט' .(29 ,זהו מקרה הוּדי אֶ ת כָּל תּ ֶֹקף ל ְַקיֵּ ם אֵ ת ִאגּ ֶֶרת ַה ִ אֲ בִ יחַ יִל וּמָ ְרדֳּ כַ י הַ יְּ ִ יחיד במקרא שבו מיוחסת לאישה פעולה של כתיבה .עד עתה שמענו על נביאות ,על משוררות ועל מקוננות ,אבל לא על נשים העוסקות במלאכת הכתיבה בכלל והתיעוד בפרט. .12בתלמוד הבבלי ,במסכת מגילה )ז ע"א( מסופר שדרשה אסתר מחכמים "קבעוני לדורות", והם טענו נגדה שבקשתה תעורר קנאה בקרב האומות .רש"י מפרש את דרישתה של אסתר "קבעוני לדורות" כסוג של נבואה :ראתה אסתר שעתידות עוד נשים להיות במצבה ,וביקשה להציב עצמה כמודל חיקוי ראוי – "להציל נפשות מישראל .ואכן ,אלפיים שנה אחר כך ,היו אנוסות ספרד מציינות את תענית אסתר שלושה ימים תמימים .עם חלוף הזמן ,ייחסו לתענית חשיבות רבה בדומה למעמדו של יום הכיפורים .אם כך פעלה אסתר ,חשבו ,והצילה את עמה - הוּדים ...וְ צוּמוּ עָ לַי וְ אַל תֹּאכְ לוּ וְ אַל אולי גם להם צום שלושה ימים יעזור" .לֵ כְּ נוֹס ֶאת כָּל הַ יְּ ִ ִתּ ְשׁתּוּ ְשׁשֶׁ ת י ִָמים לַיְ לָה וָ יוֹם .גַּם ֲאנִי וְ ַנ ֲערֹתַ י אָצוּם כֵּ ן" )ד .(16-15חומרה זו ,שנטלו עליהן האנוסות ,שאינה ידועה במסורת היהודית – עלתה להן לא פעם בחייהן .נשים מתו בעלומיהן בגלל צום ממושך זה. .13אנוסות מאמצות את דמות אסתר המלכה ההזדהות של אנוסות ספרד עם דמותה של אסתר המלכה ,שחיה בדיוק אלפיים שנה לפני האסון ידה ֶא ְס ֵתּר אֶ ת עַ מָּ הּ וְ אֶ ת מ ֹול ְַד ָתּהּ כִּ י ָמ ְרדֳּ כַי ִצוָּ ה שנחת עליהן ,קשורה בהסתרת יהדותה" :א ִהגִּ ָ עָ לֶיהָ אֲ ֶשׁר א תַ גִּ יד". במהלך כמאה שנה ,בין 1391ל ,1496-איבדו היהודים את מעמדם בחצי האי האיברי .מאות נרצחו או מתו על קידוש השם ,אלפים עזבו את ספרד לפורטוגל ולצפון אפריקה ,ואלפים אחרים המירו את דתם ,מרצון או מאונס החשוב במועדי ישראל בקרב האנוסות היה תענית אסתר ,שאותה שמרו שלושה ימים תמימים וייחסו לה חשיבות דומה לזו של יום הכיפורים .חומרה זו ,שנטלו עליהן האנוסות ,ושאינה ידועה במסורת היהודית – עלתה להן לא פעם בחייהן .נשים מתו בעלומיהן בגלל צום ממושך זה .גם כאשר שבו ליהדות בספרד החדשה – הלוא היא מקסיקו – הוסיפו הנערות לשמור על מרכזיותה של תענית אסתר ,מתוך אמונה שבזכות הצום תזכינה להתחתן במהרה .יש עדויות אחרות ,שלפיהן היו דודים מצווים על אחייניותיהם לצום שלושה ימים כדי לקרב את הגאולה ,כשם שהמלכה אסתר עשתה בעצת מרדכי דודה ,וכדי שיזכו במזל טוב ובבניית ביתן בקרוב. .14נעמי קלוואו – פורטוגל – "אפשר בהחלט לומר שכל עוד קבוצה מסוימת מצליחה להעביר מדור לדור את תרבותה ולשמר אותה בזמן ובמרחב ,אזי 'התנגדותה התרבותית' עודנה קיימת. תופעה זאת משמרת את הזיכרון הקולקטיבי והיא שאפשרה לי לפגוש בשנת ,1998בחבל טראז' אוש מונטש בצפון פורטוגל ,זהות יהודית שהשתמרה ,בעיקר באמצעות נשים ,בחיי היום יום ותוך כדי סבל רב במהלך תקופה של כ 500-שנה ...לא היו ברשותם ספרים יהודיים .היו אלו המסורות שבעל פה ,המועברות על ידי אלו שבקבוצה הזוכרים טוב מאחרים ,שהצטברו והגיעו אלינו היום 3 כשהנשים הן היו אלו שנשאו בתפקיד .הן היו צרי כות להיות בה בעת גם קתוליות בפרקטיקה וגם יהודיות". .15שבועות -שלושה הקשרים יש לחג השבועות :בתורה הוא נזכר כחג חקלאי – חג ביכורים ,ואילו במקורות מאוחרים יותר הוא מזוהה כחג מתן תורה וכיום הולדתו של המלך דוד .שלושת היסודות הללו מקבלים ביטוי במנהגי נשים שונים בפזורה היהודית: בבגדד מתאספים בליל חג השבועות ל"משמרה" בבתיהם של ראשי המשפחה ,בבתי רבנים או בבתי הכנסת ונשארים ערים כל הלילה ולומדים .ליד חדר האנשים מתאספות גם הנשים ,אף הן ערות כל הלילה ומאזינות לקריאת הגברים .נשים היודעות לקרוא – קוראות ממקומן ,יחד עם הגברים. לא מצאנו סימוכין נוספים או עדויות לתיקון שבועות במהלך ההיסטוריה בקרב נשים בעדות אחרות. אוכל ונשמת המטבח -חג השבועות מצטיין במיני המאפים והתבשילים המסמלים את החג ומשמעויותיו בעדות השונות .הנשים השתמשו במהלך הדורות בפיתויי המטבח ככלים חינוכיים להעברת מסרים ומסורת. באיטליה הנשים אופות חלות בצורת סולם. בכמה קהילות באשכנז אופים עוגות בצורת הר סיני – "סיני קוכען". נשים בטריפולי אופות רקיקים וחלות על פי סמלי החג :חלות בצורת סולם – "בסולם עלה משה על הר סיני לקבל את התורה"; עוגות חמסה – "מושיט אני את ידי לקבל את התורה"; רקיקים בצורת לוחות הברית ובצורת יונה – "דומה כנסת ישראל ליונה"; ועוגות מספריים – "כדי לחתוך הקלף שעליו כתובה התורה". היהודים הספרדים מכינים עוגה בת שבע שכבות" ,סייטי סילוס" שמה ,לזכר שבעה רקיעים שעבר משה בעלותו השמימה ,ומקשטים את העוגה במגן דוד ובסולם ששימש את משה כשעלה על הר סיני. בפולין ובליטא נהגו בנות המשפחה לקשט את חלונות הבית במיני חיות ועופות שונים גזורים מנייר )"שבועות'לאך" או "רייזעלאך"( .המנהג בוטל לאחר שפעמים רבות זרק ההמון אבנים על החלונות המקושטים. בפרס חג השבועות מכונה "מודה גול" )שיבוש מ"מועד-גול" ,חג הפרחים ,שבו מקשטים את השולחנות בפרחים ריחניים( .מכינים דייסות מתוקות ,דוגמת "חלווא-כורמא" – מ תמרים בתוספת סולת ,שמן וסוכר ,או "חלואב ברנג'" – מאורז עם שמן ,מים ,סוכר ומיני תבלינים .הבעל מברך את אשתו" :צד סאל באין סאלאי כ'וב ברסי" )שתזכי למאה שנים טובות כאלו( ,והיא עונה" :שומא הם צד סאל באין סאלאי כוב ברסיד" )גם אתם ,שתזכו למאה שנים טובות כאלו(. לאחר הקידוש מברכים על פירות העונה. .17מקור .3הגדה לפסח – "הגדת החירות" של טובי טרקלטאוב ממונקאטש אֲ נ ְַחנוּ רו ִֹצים לְ חַ גֵג אֲ בַ ל אֵ ינֵנוּ יְכוֹלִ ים ,אֲ נוּ חַ פְ ִצים אַמין וְ כְּ בַ ר הַ ְי ִח ִידי מָ ה ֵשיש לָנוּ וּמָ ה ֵשאֵ ינָיו יְ חוֹלִ ים ,ל ַַקחַ ת ְלהַ ִ ְעַתיד טוֹב וְ ָי ֶפה יוֹתֵ ר עָ לַיו אֲ נוּ רו ִֹצים ל ְַחשוֹב וְ א מֵ ִא ָתנוּ בוּ הַ זִ כָּרוֹן ָרק ֶזה יָכוֹל ל ֵָתת לָנוּ ִתּ ְקוָ ה ל ִ לְ הו ִֹריד ֶאת ראוֹשֵ נוּ וְ ִאם ה' גַאַל ֶאת אַבו ֵֹתינוּ ִמ ִמ ְצ ָרים י ִָציל גַם אוֹתָ נוּ ֵמעַ ְבדוּתֵ נוּ הַ מַ ָרה .וְ י ִָשיבֵ נוּ לְ ֶא ֵרץ אֲ בוֹתֵ ינוּ. חג שמח. 4
© Copyright 2024