– חוות דעת משפטית מערך אבטחה טקטי ב כלי יריה במהלך אימון ה של ונשיא ה
חוות דעת משפטית – החזקה ונשיאה של כלי יריה במהלך אימון טקטי במערך אבטחה עו"ד פרי נובוטני תקציר למרות שהנושא טרם הוסדר בצורה פורמלית ,מתיר ככל הנראה החוק נשיאה ושימוש בכלי יריה ללא ירי במהלך תרגילים טקטיים מחוץ למטווח קליעה )יש להדגיש כי הואיל והפוסק האחרון ביחס לפרשנות הראויה של החוק הוא בית המשפט והואיל ונושא זה טרם הגיע לפתחו של הבית המשפט, לא ניתן לקבוע עמדה נחרצת בנושא בשלב זה וייתכן אף כי פרשנות מחמירה של החוק תוביל לאיסור שימוש בכלי יריה במהלך תרגילים אלו או לכל הפחות לאיסור שימוש בתחמושת חסרת קליע ו/או כדורי צבע במהלכם(. בכל הנוגע לשימוש בכלי יריה במסגרת תרגילים טקטיים מתייחסות הוראות החוק לשני מצבים: המצב הראשון מתייחס לשימוש בכלי יריה של "מפעל ראוי" של הארגון המבצע התרגיל הטקטי ואילו המצב השני מתייחס לשימוש בכלי יריה הנמצאים ברשות מנהל מטווח אותם ניתן אף לנייד למקום בו יערך תרגיל טקטי באופן זמני. במצב הראשון )כלי יריה של הארגון( דורש החוק כי פקיד הרישוי ,אשר יתבסס על המלצת קצין משטרה בכיר שמונה לכך על ידי המפכ"ל )בדר"כ סגן מפקד המרחב המשטרתי הרלוונטי( יאשר את ביצוע התרגיל בשימת לב למימד הבטיחות )סעיף )10ב( לחוק(. לנוכח הבסיס הקיים בחוק לכך ,כל שנדרש לפיכך ,לשם מתן היתר לביצוע תרגילים טקטיים מסוג זה הוא קביעת נוהל מתאים בין הגופים הרלוונטיים האמונים על הנושא )האגף לרישוי כלי יריה ומשטרת ישראל( לשם מתן האישור המתאים. במצב השני ,מאפשר לכאורה החוק לבצע אימון בכלי יריה ברשותו של מנהל מטווח )או מי שהסמיך לכך( ,אף מחוץ למטווח ,וזאת בהתאם לסעיף 7ו .לחוק והתקנות שהותקנו על פיו אלא שקיימת אי בהירות מסוימת ביחס לסוג כלי היריה בהם ניתן לעשות שימוש ובכל מקרה תקנות אלו מגבילות את כלי היריה לכאלו בעלי קוטר שלא יעלה על 5.6מ"מ. לנוכח כך ,על מנת לאפשר אימון בכלי יריה תחת מנהל מטווח )או מי שהסמיך לכך( ,יש לכל הפחות לשנות את התקנות הרלוונטיות ,דבר אשר חייב יהיה לתבצע על ידי השר לבטחון פנים ,שהוא כיום השר הממונה על חוק כלי יריה )החל .(3.11במסגרת שינוי זה ניתן יהיה גם להבהיר הבהרות נדרשות נוספות כמפורט בגוף חוות הדעת. בנוסף להוראות החוק המתייחסות לאימון בכלי יריה ,קיימות הוראות נוספות מהן עולה כי בנוסף על התנאים וההגבלות אשר יחולו על המחזיקים בכלי היריה )בין ב"מפעל הראוי" ובין אם במטווח(, יחולו תנאים נוספים על מדריך הירי אשר יהיה ככל הנראה חייב ברשיון ספציפי לשם ביצוע אימון מחוץ למטווח )אף ללא ירי( וזאת בהתאם לסעיף 5ד .לחוק. הואיל והסמכות בכל הנוגע לרישוי מדריכי ירי מצויה במילא בידי הרשות המוסמכת )פקיד רישוי על פי המלצת קצין משטרה בכיר( ,כל שיידרש על מנת להסדיר נושא זה של רישוי מדריכים לצורך ביצוע אימונים טקטיים הוא גיבוש נוהל של האגף לרישוי כלי יריה בנושא. לסיכום למרות שהנושא טרם זכה להתייחסות פורמלית על ידי האגף לרישוי כלי יריה ומשטרת ישראל ,נראה כי הוראות החוק אכן יוצרות בסיס לקיום תרגילים טקטיים בכלי יריה בכפוף לנקיטת צעדים מסוימים כמפורט לעיל. יש להדגיש כי לנוכח הסכנה הבטיחותית המובנית בתרגילים מסוג זה ,נראה כי אכן קיימת בעייתיות משפטית בביצוע אימונים טקטיים ללא עמידה בדרישות וכי המשך ביצוע של תרגילים אלו עלולה להוביל להשלכות במישור המפעל הראוי ואף חמור מכך באם חלילה תתרחש פגיעה באדם.. פתיח התבקשתי לחוות דעה משפטית בדבר האפשרות להשתמש בכלי יריה או אמצעים המדמים ירי במהלך "תרגילים טקטיים" .חוות הדעת תעמוד על הגדרות של מושגים הרלוונטיים לדיון בסוגיה וכן תעסוק בסעיפי חוק המסדירים נושא זה .לבסוף תוצג מסקנה אשר נובעת מניתוח המשפטי של הסוגיה. המסגרת החקיקתית חוק כלי היריה ,התש"ט) 1949-להלן" :החוק"( ,עוסק בכל היבטיו של נושא החזקה ונשיאה של כלי יריה ועל כן חוות הדעת תתבסס על סעיפי חוק זה לשם ליבון הסוגיה כפי שהוגדרה. הגדרות סעיף 1לחוק מכיל הגדרות רלוונטיות מהן נביא שתיים בתמצית: כלי יריה – כלי בעל קנה העשוי לירות כדור או לפלוט חומר שבכוחם להמית אדם או להזיק לאדם, לרבות חלקיו ,אביזריו ותחמושת. מטווח קליעה – מתקן שנועד לקליעה למטרה מכלי יריה. סעיף ההגדרות נמנע מלהגדיר מושגים נוספים שהגדרתם דרושה לשם הדיון בסוגיה ועל-כן נגדירם על בסיס הניסיון המקצועי ,נסיון החיים וההגיון: אימון טקטי – אימון אשר נערך מחוץ למטווח קליעה אשר תכליתו לתרגל את מערך האבטחה בתרחישים/איומים המיוחסים למתקן ,במהלכו ,לשם קירוב תרחישים אלו למציאות ,יש צורך לעיתים לדמות ירי מכלי יריה. ירי – פעולה כימית היוצרת פיצוץ הודף שתחילתה בלחיצה על הדק כלי יריה וסיומה בשיגור, מקנה כלי היריה ,קליע שבכוחו להמית או לפצוע אדם. תחמושת חסרת קליע – תחמושת לכלי יריה שתכליתה השמעת רעש מדמה ירי באימונים אשר מורכבת מתרמיל ואבק שריפה בכמות מזערית אולם ללא קליע )בניגוד ל"תחמיש" שמכיל כמות גדולה יותר של אבק שריפה ונועד למטרת הדיפה של חפץ המורכב על קנה כלי היריה(. כדור צבע – תחמושת לכלי יריה אשר נועדה לאפשר אימונים בכלי יריה באופן שניתן לעשות בה שימוש באימון דו צדדי באופן בטיחותי .תחמושת זו מכילה תרמיל ,אבק שריפה בכמות מזערית וקליע העשוי חומר פלסטי קל אשר מכיל צבע וצובע את המשתתף בו הוא פוגע )בניגוד ל"כדור צבע" אשר נורה ממכשיר ייעודי לכך אשר פועל על גז דחוס ואינו עונה להגדרה של כלי יריה(. הכלל סעיפים 4ו 5-לחוק יוצרים את הבסיס על פיו חייב אדם המבקש להחזיק ,לשאת או להוביל כלי ירייה להחזיק ברשיון או תעודת הרשאה מתאימים. לצידו של כלל זה ,קובע ,כמובן ,החוק ,המצבים בהם ניתן לתת בידי אדם רשיון או תעודת הרשאה וכן חריגים אשר פוטרים אדם מהחובה להחזיק ברשיון. סוגי אימונים כידוע ,אימון בכלי יריה הנערך במטווח קליעה )בהתאם להוראות החוק והרשות המוסמכת( מהווה חריג לכלל על פיו חייב אדם ברשיון לכלי היריה )סעיף 7ו .לחוק(. בנוסף ,מבחין החוק בין אימון בירי מכלי יריה הנערך מחוץ למטווח קליעה שהנו אסור )סעיף 7ח. לחוק( ,לבין לבין אימון אחר בכלי יריה )אימון בכלי יריה ללא ירי( אשר עדות לקיומו ניתן למצוא בסעיפים 7ו) .אימון ברשותו של מנהל מטווח או מי שהסמיך לכך(5 ,ד) .המתיר לבצע אימון במטווח קליעה או במקום אחר שנקבע ברשיון( ו)10ב( )אימונים שיתקיימו במקום ובתנאים שקבעה הרשות המוסמכת(. לנוכח כך ,מתבקשת המסקנה כי קיומו של תרגיל טקטי ,שהנו ,כאמור לצורך דיון זה ,תרגיל בכלי יריה ,מחוץ למטווח וללא ירי ,לא זו בלבד שלא נאסר אלא אף מוצא ביטוי בהוראות החוק השונות. סוגי אימונים ללא ירי בהתייחס לאימונים ללא ירי מחלק לכאורה החוק אימונים אלו לשתי קטגוריות: א .אימון בכלי יריה ללא ירי של "מפעל ראוי" בהתאם לסעיף 10לחוק ב .אימון בכלי יריה ללא ירי ברשותו של מנהל מטווח אימון במסגרת "מפעל ראוי" -סעיף 10לחוק סעיף 10לחוק כלי יריה מתיר החזקה וחלוקה של כלי יריה לעובדים של מפעלים מסויימים למטרות הגנה ואימון .בסעיף זה הוגדרו המושגים הרלוונטיים לעניינו" ,מפעל ראוי" ו"בעל הרשיון מיוחד". סעיף )10ב( לחוק קובע כי "בעל רשיון מיוחד כאמור רשאי ,אם היה הדבר דרוש ,לפי דעתו ,להגנת הנפש או רכוש המפעל או התחבורה עם המפעל ,להרשות ,בתנאים ובהגבלות שיראה לקבוע ,אדם מעובדי המפעל לשאת בתחום שהוגדר ברשיון ,או בשעת אימונים שיתקיימו במקום ובתנאים שקבעה הרשות המוסמכת מטעמי בטיחות ,את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון" .עיון בתיקון להצעת החוק מספר ) 491תיקון מס' ( 2מתאריך 24דצמבר ,1961מצביע על כך שעיקר התיקון בסעיף 10נעשה ,על פי דברי ההסבר לתיקון ,בכדי לתת הרשאה להשתמש בכלי ירייה גם לצורכי אימונים בנשק. עיון בסעיף ובצעת החוק מלמד כי בעל הרשיון המיוחד מוסמך להרשות לעובד מפעל ראוי שאושר לכך על-ידי מפקח המשטרה המחוזי או נציגו לשאת כלי יריה שעליו ניתן הרשיון בשני מצבים: א. בתחום שהוגדר ברשיון לכאורה ,אין הרשאה זו כפופה לאישורו של בעל תפקיד אחר. ב. במקום ובתנאים שקבעה הרשות המוסמכת מטעמי בטיחות בשעת אימונים בעל הרשיון המיוחד רשאי להסמיך עובד מפעל ראוי לשאת כלי יריה בשעת אימונים ,עם זאת ההסמכה כפופה לקביעת מקום הנשיאה ותנאים נוספים מטעמי בטיחות אשר קבעה הרשות המוסמכת המוגדרת בסעיף (2)11לחוק )פקיד רישוי על-פי המלצת קצין משטרה בכיר אשר הוסמך לכך בידי המפקח הכללי(. מהאמור לעיל עולה כי אין לכאורה מניעה לקיים אימון ללא ירי )שכן אימון הכולל ירי אשר נערך מחוץ למטווח נאסר בסעיף 7ח (.במסגרת "מפעל ראוי" בתנאי שהתקבל לכך אישור הרשות המוסמכת וקויימו התנאים וההגבלות שנקבעו על ידה ,תוך שימת לב למישור הביטחותי. הואיל וככל הידוע לי אין כיום נוהל המסדיר את הנושא ,נראה כי על מנת לעמוד בדרישות החוק כל שצריך יהיה לעשות הוא לקבוע נוהל בנושא בין האגף לרישוי כלי יריה ומשטרת ישראל. אימון ברשות מנהל מטווח -סעיף 7ו .לחוק ותקנות על פיו סעיף 7ו .לחוק יוצר הסדר על פיו סעיפים 4ו 5לחוק המחייבים רשיון לנשיאה והחזקה של כלי יריה לא יחולו על המחזיק בכלי יריה ברשותו של מנהל מטווח או מי שהוסמך על ידו. לכאורה ,ניתן היה לחשוב שסעיף זה נועד רק לאפשר ביצוע אימון בכלי יריה במטווח והעברת כלי יריה על ידי בעלי תפקידים במטווח ללא המגבלות הפורמליות של הרישוי אשר היו עלולות להגביל פעילויות אלו אלא שהסעיף מתייחס במפורש גם ל"אימון ללא ירי". מדברים אלו עולה כי לכאורה התיר המחוקק גם אימון ללא ירי מחוץ למטווח בתנאי כי הדבר נעשה ברשותו של מנהל מטווח או מי שהוסמך על ידו ,פעילות המתיישבת עם אימון טקטי. למרות דברים אלו מהם עולה כי ניתן לקיים אימון בכלי יריה שלא במטווח קליעה ,יש להדגיש ,כי סעיף זה לוקה בחוסר בהירות בכל הנוגע לסוג כלי היריה בהם ניתן לעשות שימוש ,היינו ,בפרשנות הראויה לשאלה האם כלי היריה בהם מבקשים לעשות שימוש באימון חייבים להיות מוחזקים ברשיון על ידי המטווח או שמא ניתן לקיים הפעילות האמורה בכל כלי יריה )אף אם הנו בבעלות גוף אחר( אשר יימסר לרשותו של מנהל המטווח )או מי מטעמו( וזאת בדומה לפרשנות המקובלת לפיה רשאים מדריך ירי ומתאמן במטווח להחזיק בכלי יריה של מתאמן אחר וזאת ללא רשיון מתאים לכלי יריה זה. לפרשנות זו משקל בכל הקשור למסקנה באם החוק מתיר רק את הוצאתם של כלי היריה אשר מוחזקים ברשיון במטווח לצורך אימונים או שמא יוכלו לשמש בתרגיל זה גם כלי יריה המוחזקים בידי גורם אחר ,אשר לא חל עליו סעיף 10לחוק )חברת שמירה או משרד ממשלתי ,למשל( ,ובלבד שנמצאים ברשות מנהל מטווח. מתקנות כלי היריה )תנאים להעברתם של כלי יריה למטווח ולהחזרתם ממנו( ,תשכ"ג 1963-עולה לכאורה כי החלופה השניה )על פיה כל כלי יריה אשר הועבר למטווח יוכל לשמש באימון( ,היא החלופה הראויה אולם כאן המקום להדגיש כי במילא תקנות אלו מגבילות את כלי היריה בהם ניתן לבצע האימון לרובים או אקדחים שקוטר בית הבליעה שלהם אינו עולה על 5.6מ"מ. לנוכח העובדה כי כלי היריה המקובלים בתחום האבטחה הנם בעלי בית בליעה בקוטר 9מ"מ ,נראה כי יהיה צורך לבצע תיקון בתקנות שאז ניתן יהיה גם להבהיר בהן את השאלה בדבר סוג כלי היריה אשר בהם ניתן להתאמן. נושאים נוספים :תחמושת חסרת קליע וכדורי צבע הואיל ובמסגרת תרגילים טקטיים נדרשים לעיתים המשתתפים ,לבצע פעולות שתכליתן השמעת קולות נפץ באמצעות ירי של "כדורים חסרי קליע" ו/או ירי של "כדורי צבע" )ראו הגדרת מושגים אלו לעיל( ,חייב הדיון בסוגיה זו לכלול גם התייחסות לנושאים אלו. תחמושת חסרת קליע כאמור ,אוסר החוק ביצוע אימונים בירי שלא במטווח קליעה )סעיף 7ח .לחוק( אלא שהחוק נמנע מלהגדיר מהו ירי ובמצב זה לא נותר אלא להניח כי מדובר ,כפי שהוגדר לעיל ,בפעולה אשר גורמת לשיגור קליע מכלי יריה .הנחה זו ,יש לציין מתבססת על ההגיונם של דברים ועל הנחת העבודה שלשם שמירה על אפקטיביות ואף בטיחות ,יש לאפשר למערכי אבטחה חמושים לתרגל שימוש בכלי יריה במצבים הדומים ככל האפשר למציאות. אם אכן תאומץ הגדרה זו ,הרי שירי של תחמושת חסרי קליע לא תחשב ירי כהגדרתו בסעיף 7ח. לחוק האוסר ירי שלא במטווח קליעה ולא תהיה מניעה מלעשות שימוש בתחמושת חסרת קליע באימונים טקטיים .מאידך ,פרשנות מחמירה למושג ירי עלולה להפוך פעולה של שימוש בתחמושת חסרת קליע לאסורה. חשוב גם ,בהקשר זה של פרשנות המונח "ירי" בחוק ,להעיר ההערות הבאות :כידוע ירי יכול להתבצע רק מ"כלי יריה" ,מושג אשר מוגדר בצורה ברורה בסעיף 1לחוק .נושא זה מקבל חשיבות יתרה לנוכח העובדה כי תחמושת חסרת קליע בה נעשה שימוש כיום מחייבת הסבה של כלי היריה באופן שקנה כלי היריה והמחלק שלו מוחלפים בחלקים אחרים ,דבר אשר הופך אותו לכלי שאינו בעל יכולת לירות קליע שבכוחו להמית אדם ואף מונע ממנו להמשיך להיות כלי נשק אשר סוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם .לעובדה זו חשיבות מרובה לנוכח המסקנה כי בעת השימוש בו לשם ירי תחמושת חסרת קליע ,אין עוד כלי היריה עונה להגדרה של "כלי יריה" בחוק. כדורי צבע כאמור ,כדורי צבע משמשים לשם ביצוע אימון דו צדדי וזאת על ידי צביעת האדם עליו נורית התחמושת בצבע לשם סימונו כמי שנפגע מירי במהלך האימון .בדומה לשימוש בתחמושת חסרת הקליע ,גם ירי כדורי צבע בכלי יריה דורש ביצוע של פעולות של הסבת כלי היריה )החלפת הקנה והמחלק( ,דבר אשר הופך אותו לכלי שאינו בעל יכולת לירות קליע שבכוחו להמית אדם ואף מונע ממנו להמשיך להיות כלי נשק אשר סוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם )פעולה אשר כאמור משנה את הגדרתו ככלי היריה(. כאמור לעיל ,נוכח העובדה כי החוק נמנע מלהגדיר מהו ירי ,עלולה פרשנות מחמירה של מונח זה להביא לכך שאימון טקטי בו ישולבו כדורי צבע יהוה עבירה על סעיף 7ח .לחוק האוסר ירי מחוץ למטווח קליעה .עם זאת ,פרשנות תכליתית של המונח הנשענת בין היתר גם על העובדה כי כלי היריה עובר הסבה ,מובילה למסקנה כי ניתן לבצע גם פעולה זו של ירי כדורי צבע באימון טקטי במסגרת החוק תוך נקיטת אמצעי הבטיחות המחוייבים. מדריך הירי – חובה לעמוד בדרישות רישוי נוספות לנוכח ההשלכות הבטיחותיות של קיומם של אימונים ללא ירי בכלי יריה נראה כי נדרשות דרישות מיוחדות גם בכל הנוגע לרישוי מדריכי ירי לשם ביצוע אימונים אלו. סעיף 5ד .לחוק מסדיר את חובת רשיון מדריך הירי וקובע איסור על אדם לקיים אימון ,הדרכה או הכשרה בכלי יריה ללא רשיון מדריך. לסעיף זה רלוונטיות גם לעניינו לנוכח הוראות המופיעות בסיפא של אותו סעיף מהן עולה לכאורה כי מדריך רשאי לבצע את מלאכתו באחד משני מקומות :מטווח קליעה שניתן לגביו רשיון לפי סעיף 7 לחוק ו"מקום אחר שנקבע ברשיונו והכל בכפוף להוראות סעיף 7ח .ובהתאם לתנאי הרשיון". יוצא איפה כי גם סעיף 5ד .מתיר לקיים אימונים בכלי יריה שלא במטווח )כאמור ,במקום אחר שנקבע ברשיונו ,בכפוף לכך שלא יבוצע ירי שלא במטווח קליעה ובהתאם לתנאי הרשיון( ומכאן נובעת המסקנה המתחייבת כי קיומם של אימונים אלו ,בפרט נוכח העובדה כי הם נערכים שלא במטווח קליעה ,אף אם אושרו במסגרת בקשה של ה"מפעל ראוי" יותנה בכך שיועברו על ידי מדריך המורשה לקיים אימונים מסוג זה בהתחשב בהכשרתו ונסיונו והמגבלות אשר יחילו עליו הרשויות. סיכומם של דברים על אף מורכבות הנושא והעובדה כי הוא טרם זכה להתייחסות פורמלית על ידי האגף לרישוי כלי יריה ומשטרת ישראל ,נראה כי הוראות החוק יוצרות בסיס לקיום תרגילים טקטיים בכלי יריה בכפוף לנקיטת צעדים מסוימים כמפורט לעיל. יש לשוב ולהדגיש כי לנוכח הסכנה הבטיחותית המובנית בתרגילים מסוג זה הנערכים מחוץ למטווח קליעה ולא אחת במקומות פתוחים ואף במרכזי ערים ,טוב תעשה הרשות אם ,לאחר בחינת הוראות החוק השונות ,תנקוט בדרך של גיבוש נהלים ברורים בנושא זה ויפה שעה אחת קודם.
© Copyright 2024