ספר עשירי: אנסטה
ולדימיר מגרה אנסטה -ספר עשירי - ישראל "גני מולדת" 2013 לטענת אנסטסיה ,לתפיסה טובה יותר של הטקסט ,מוטב לקרוא את הספר, כאשר אין משפיעים על השמיעה צלילים המיוצרים ע"י עצמים ומנגנונים מלאכותיים. צלילים טבעיים – שירת ציפורים ,צליל הגשם, רשרושי עלים על העצים – תורמים לתפיסה טובה יותר של המסרים הטמונים בו. הייתה זאת שנת 2010לפי לוח-השנה הגרגוריאני .על כדור-הארץ אחרי תרדמת עשרת אלפי שנים התעוררו בני-האדם הראשונים .היה צפוי להם לראות ,מה קרה לכדור-הארץ בעת השינה שלהם ,להבין את הגורמים ,לקבע את המתרחש בזכרון שלהם כאנטי וירוס ,על-מנת שלהבא כזה דבר לא יקרה. הם תיעדו בזכרון את תאונות הדרכים הרבות מאוד והמלחמות .תיעדו את האוויר המדיף צחנה של הערים ואת ממדי הזיהום של המים .תיעדו את התחלואה הרבה שפקדה את גוף האדם בעת שהאנושות הייתה שרויה בתרדמה .הם קיבעו ותיעדו... אך בינתיים ,לא יכלו לנסח את הגורמים .אבל הם יוכלו .וודאי שיוכלו! ישיבו לארץ את המראה הבראשיתי שלה. עם חיוך על הפנים הולכת ילדה קטנה בנבכי הטייגה החיה של סיביר ,מאום לא מבהיל אותה ,איש לא תוקף אותה ,להיפך ,על-פי הקריאה הראשונה החיות מוכנות חיש-מהר להושיט לה עזרה .הולך האדם הקטן ,כאילו צאצא לשושלת המלך מהלך בין העומד לרשות החזקה שלו .מעניין לו להתבונן בחיי החרקים הקטנים ,הסנאים והציפורים .להתבונן בפרחים ,לטעום את טעם הצמחים ופירות היער. הוא יגדל ויביא עוד יותר שלמות לעולם הנפלא הזה. ואיה בזמן הזה נמצא ילדכם? איזה אוויר הוא נושם? איזה מים שותה? במה יעסוק ,כשיגדל? אך הכל לפי הסדר. תוכן -עניינים בתחילה 4......................................................................................................... הבת הקטנה של הטייגה 10............................................................................... בתי .למי היא דומה? 14.................................................................................... למימד אחר15.................................................................................................. נחשים -מתווכים 16............................................................................................ הכלי הראשי לבניית בית 18............................................................................... את הזמן שלך אל תחישי 21............................................................................... צריך לחשוב 23................................................................................................. ממותה ָד ן 24.................................................................................................... אל תיכנעי ,אני איתך ,מולדת 25......................................................................... הפכים -אחים 27................................................................................................ מהי תוכנית החיים שלך? 29.............................................................................. מי שולט במחשבות שלנו? 33............................................................................ למה יגיעו בני -האדם האלה? 35......................................................................... פגישה עם הדימוי הבראשיתי שלך 39................................................................. המקבץ את השושלת שלו 42.............................................................................. שלוש מילים מהחוק של היקום 44....................................................................... מימד של האנטי -תבונה45................................................................................. העולם המלאכותי 45......................................................................................... מובילי המים המלאכותיים 45............................................................................. משכנתא של אנטי -תבונה 46.............................................................................. מדוע אהבה מתפוגגת? 46................................................................................ השליטה ברשות השולטת 48............................................................................. ממה מתות האימפריות 48................................................................................. שנת 50................................................................................................... 2012 תמנון האוכל חיי אדם 52................................................................................... מניעת אבדון העולם 53..................................................................................... הצהרת הנחלה השושלתית 54........................................................................... הקטר הבודד שלי 57......................................................................................... מחדל חוסר האמונה 60..................................................................................... תחרות מאגים 63.............................................................................................. ציפור עם להט אש 67........................................................................................ לשווא אל תשפוט 69......................................................................................... המפלגה שלנו 73.............................................................................................. הכשרת פלנטות בתולות 74............................................................................... אנשי הציוויליזציה הראשונה 76.......................................................................... הדם הבוער של האבות והאמהות 80.................................................................. מתנה מהציוויליזציה הארצית הראשונה 81......................................................... טלפורטציה של מרחב83................................................................................... מכתב לך ,בן 85................................................................................................ בתחילה בתחילה את הספר הזה ,החלטתי שאתחיל בלהזכיר לקוראים על ההתרחשויות שאירעו בסיביר לפני כחמש-עשרה שנים ,כדי שיותר יבינו אותו האנשים שלא קראו את הספרים הקודמים מהסדרה "הארזים הצלצלניים של רוסיה" .אנסה להציג מידע- מה נוסף על הפגישה עם המתבודדת הלא רגילה של סיביר אנסטסיה. אנסטסיה חיה במעמקי הטייגה הסיבירית ,במקום שבו פעם חיו ההורים שלה ,האמהות והאבות הקדומים שלה. המרחק ממקום החיים שלה עד הכפר הנידח הקרוב הוא בערך עשרים וחמישה -עשרים ושבעה קילומטרים .שום דרכים ואפילו שבילים אין .בלי מורה דרך מאוד בעייתי להגיע לשם .קרחת-היער עצמה ,איפה שהיא חיה ,מעט במה שונה מהקרחות האחרות של יער הטייגה .אלא אם באופן שבו היא מטופחת והמגוון הרב של הפרחים .בקרחת-היער של אנסטסיה אין שום מבנים ,מקום שבו מדליקים מדורות .אך דווקא את המקום הזה אנסטסיה מחשיבה כמרחב השושלתי שלה. ברגע הפגישה הראשונה שלי עם אנסטסיה בשנת 1994היא הייתה בת עשרים ושש. בת סיביר אנסטסיה היא אישה מאוד יפה ,אפילו יפה באופן לא רגיל .המילים "יפה באופן לא רגיל" – לא הגזמה .תארו לכם אישה צעירה שגובהה קצת יותר ממטר ושבעים ,תמירה ,לא שחיפית כמו הדוגמניות של היום ,אלא דווקא תמירה וגמישה ,כמו מתעמלת .יש לה תווי פנים מסודרים ,עיניים אפורות-תכולות ,שיער מזהיב כמו שיבולי חיטה שמגיע לה עד המותניים. אולי איפשהו אפשר לפגוש אישה עם מראה חיצוני דומה לשלה .אבל את המיוחדות האחרת שלה ,העמוקה ,שעושה את אנסטסיה בת הטייגה ליפה באופן לא רגיל ,אני חושב ,לא תוכלו לראות באף אחת אחרת .כל המראה החיצוני שלה מצביע על מצב בריאות אידיאלי – זה נראה הן בתנועות הזורמות והקלילות שלה ,הן בהליכתה הגמישה ,כשהיא כאילו מרחפת מעל האדמה .נוצר רושם כי הגוף שלה שופע באיזושהי אנרגיה שאין לעצור אותה ,כאשר השפע הזה של האנרגיה בקרני-אור לא נראות מחמם את המרחב מסביב. תחת המבט של אנסטסיה הגוף קצת מתחמם ,ובאיזשהו מבט מיוחד ומאומץ ממרחק היא יכולה לחמם את הגוף עד כדי כך שכל כולו מתמלא זיעה ,במיוחד באזור כפות-הרגליים .מהגוף יוצאים רעלנים ,ולאחר-מכן אתה מרגיש את עצמך הרבה יותר טוב. בכלל אני משער כי הכרת התכונות של כל הצמחים בטייגה ואיזושהי אנרגיה פנימית מאפשרות לאנסטסיה לרפא את האדם מכל חולי שהוא .לכל הפחות לי היא ריפאה את אולקוס שלי תוך כמה דקות עם המבט שלה .אך להבא כך לרפא סירבה בתוקף. "מחלה – זאת שיחה רצינית בין אלוהים ואדם - ,אומרת אנסטסיה – .בכאב שהוא באותה העת שלך ושלו הוא מודיע לך על אורח חיים מזיק .שנה אותו – הכאב יימוג ,המחלה תעזוב". אנסטסיה היא בעלת סגולה אחת לא רגילה :כשהיא מספרת על משהו ,בתודעה של האדם המקשיב או במרחב עולות תמונות המתרחש שליו היא מספרת .ויותר מזה ,מה שהיא מציגה הרבה יותר מושלם מתמונות הוידיאו של ימינו .התמונות שלה הן בעלות היקף ,נפח ,עם ריחות וצלילים של אותם רגעים שעליהם היא מספרת. מאוד יכול להיות שפעם כאלו יכולות היו לאנשים רבים .אם לצאת מתוך נקודת הנחה שהאדם בימינו ,אדם העת הטכנוקראטית שלנו לא המציא שום דבר כזה שלא קיים בטבע ,אז אולי בציוויליזציה האנושית המוקדמת הייתה חלופה מושלמת יותר לטלוויזיה והטלפון של היום. אנסטסיה הראתה תמונות מחיי אנשים בתקופות שונות החל מאז בריאת העולם .על-פי רוב ,ההתרחשויות שהיא מראה בעיקר קשורות לאבות והאמהות הקדומים שלה. אם לנסות לאפיין את היכולות של אנסטסיה באמרה אחת ,אז הנה כך אפשר לומר :ברמת הגנים בזיכרונה בת הטייגה אנסטסיה שומרת ובצורה ספונטנית יודעת לשלוף את הידע ,החוויות והאמוציות של בני השושלת שלה ,החל מהאדם הראשון שנברא. כמו כן ,היא יכולה לבנות מודלים לתמונות מחיי האנשים בעתיד. באופן ניכר נבדלים החיים של אנסטסיה בטייגת הסיביר מחיי האנשים בערים המודרניות .בכדי שיובן ,באילו תנאים עוברים החיים שלה ,יש לומר כמה מילים ,מהי טייגת סיביר .זהו אזור-נוף עתיר שלגים העתיק והגדול ביותר בשטחו של רוסיה .בחלק האירופאי אורכו מגיע ל 800-קילומטרים ,ואילו בסיביר המערבית והמזרחית – 2150קילומטרים .כפי שאנחנו רואים ,הגודל שלה מרשים .ובצדק נאמר כי טייגה היא "ריאות" של כדור-הארץ ,היא מייצרת את עיקר מסת החמצן החופשי. יש לקחת בחשבון כי אזורי הטייגה התגבשו עוד לפני עידן הקרחונים ,מכאן שעם מחקר החיים באיזור הטייגה של היום אנחנו יכולים לקבל מושג על החיים שהיו על כדור-הארץ לפני עידן-הקרח. בשטחי הקרחונים התגלו שרידים מגופו של גור ממותה שנשמרו היטב ,והיום הם מוצגים במוזיאון הזואולוגי בסנקט- פטרבורג. קשה לנו ליצור תמונת עולם החי באיזורי הטייגה שהיה לפני עידן-הקרח .היום בטייגה נפוצים חתולי בר ,גרגרנים, סנאים מפוספסים ,צובלים ,סנאים ,דובים ,שועלים ,זאבים .מבעלי הפרסות – איילי הצפון ,האייל האדמוני ,האייל הקורא, איילות; מכרסמים רבים – חדפים ,עכברים. מהעופות – השכווי הענק ,שכווי יערות ,אגוזיות∗ ,צלובי-מקור. ∗ אגוזית – כך ברוסית קרויה ציפור שניזונה בעיקר מאגוזי הארז. 4 בתקופת החורף רובם המכריע של בעלי-החיים שוקעים באנאביוזה או תרדמת חורף .המצב הזה של האורגניזמים החיים נחקר במידה מעטה והיום מעורר עניין רב בקרב חוקרי החלל. מה שנוגע לעולם הצומח – בטייגה צומחים מיני שיחים שונים – הערער המצוי ,יערה ,דומדמניות ,ערבה ואחרים .וגם האוכמניות השחורות ,האוכמניות האדומות ,החמוציות ,הפטל הכתום הם בעלי הרכב ויטמינים עשיר .ממיני העשב האכילים נקה ∗∗ ,שרך רבים. גרוּשׁ ָ ַ אפשר לפגוש חמציצים, עצים שגיאים המגיעים לגובה ארבעים מטר – ,אשוחים ,פיכטות ,ארזיות ,אורנים והעץ בעל התכונות הייחודיות – ארז, שלעיתים המדענים קוראים לו אורן ממשפחת הארזים .וכאן אני רוצה לומר שלדעתי ,ממש לא ראוי כך לקרוא אותו .אבל זה מה יש ,המדע יכול לרכז את דעתו על כך שזהו אורן עם סעיף-הסבר שהוא ממשפחת הארזים ,ואילו אני אדבר עליו כעל ארז של סיביר שאין להשוותו עם שום דבר אחר .מדוע אין להשוותו עם שום דבר אחר? מכיוון שארז נותן פירות בעלי סגולה ייחודית וראוי לשם נפרד משלו .איכות הפירות של הארז הסיבירי ,של אגוזי הארז ∗ ,משמעותית עולה על איכות הפירות של הארזים הגדלים באזורי האקלים האחרים של כדור-הארץ .על כך עוד בשנת 1792כתב חבר אקדמיה פלאס במכתבו לקיסרית הרוסית יקטרינה ה.II- אפילו אחרי שכבר כרתו או ניסרו את הארז הוא בעל יכולת טיהור וחיטוי מיוחדת במינה ,כך ,למשל ,בארון בגדים העשוי מארז מעולם לא יופיע עש. עוד המלך המקראי שלמה ,שכפי הנראה ידע על התכונות המסתוריות של הארז ,בנה בית-מקדש מהעץ הזה ובעד ארזים שנבחרו במיוחד לשם כך נתן עשרים ערי ממלכתו. אך לא יכלו הכהנים לשרת בבית-המקדש מסיבת הענן שהופיע בו )ספר מלכים א' פרק ח' פס' יא(. אחרי שנברתי במקורות רבים המספרים על הארז הסיבירי אני נוטה לסבור ,ויש לכך שחר ,כי ארז הוא נציג עולם הצומח שהיה לפני עידן-הקרח ואולי אף שליח אלינו מאת ציוויליזציה אחרת שהייתה מפותחת יותר במובן הביולוגי. אז איך הוא עבר את אסון העולם וחזר לחיים בעולם שלנו? זרעי הארז עמידים בפני כל קור ויכולים להישמר לאורך תקופת זמן ארוכה ,כדי שבתנאי אקלים נוחים יותר יוכלו לנבוט ולהסתגל לסביבת החיים החדשה; וההסתגלות הזו נמשכת עד היום הזה. אז במה הייחודיות של פירות הארז? מדוע היום בבטחון אפשר להחשיבם כמוצר שיותר מהאחרים לא מזוהם אקולוגית ומועיל לבריאות שלנו ? גרעין של אגוז הארז מכיל את כל תשלובת הויטמינים הדרושה .באוניברסיטת טוֹמסק** מדענים חקרו את התכונות של שמן אגוזי הארז והמליצו עליו להרכב מנות המזון של מונעי האסון הגרעיני בצ'רנוביל שקיבלו על עצמם את הקרינה הרדיואקטיבית; כתוצאה מהשימוש בשמן אגוזי הארז צוין כי גברה אצלם החסינות של הגוף. אין כל התוויות נגד השימוש בשמן אגוזי הארז ,אפילו נשים הרות ואמהות מניקות יכולות לצרוך אותו כמזון. ישנה עוד עובדה מסתורית אחת שקשורה לגרעין של אגוז הארז .בתקופה שבה הארז לא מניב את פירותיו נקבות של חלק מבעלי-הפרווה לא מתירות לזכרים להתקרב לצורך ההזדווגות .עד עכשיו לא מובן ,באיזה אופן הארז מודיע לחיות על כך שהשנה לא יניב פירות? הן הזיווג מתרחש באביב ,ואילו הפירות של הארז נהיים בשלים בשלהי הסתיו ומאוד קשה על- פי המראה של הארז לקבוע כי לא יניב פירות. בטייגה קיים מגוון רב של צמחים אחרים שמהם העולם החי של הטייגה יכול להיות ניזון .באזור מרכז ברוסיה בעלי- חיים מאותו סוג כמו אלה של הטייגה בכלל חיים בלי שאוכלים את אגוזי הארז .למה אם כן הנקבות אחרי שטעמו את אגוזי הארז לא רואות לאפשרי להוליד צאצאים ללא סוג מזון זה? מציינים כי פרווה של חיות הטייגה ,במיוחד מהאזורים שבהם גדלים ארזים ,באיכות שלה הרבה יותר טובה מהפרווה של בני המין שלהם מהאזורי האחרים .כזאת איכות פרווה אי-אפשר לקבל בחוות לגידול חיות-פרווה ,כמה שלא ישכללו את תפריט התזונה שלהם המדענים-המומחים לגידול בעלי-חיים .תמיד פרווה של צובל סיבירי מאזורי הארזים היה במקום ראשון באיכות שלו בעולם .כידוע מצב הפרווה של החיות מאפיין את המצב של כל הגוף שלהן .ואם הוא משתפר מאכילת גרעיני הארז ,אז אותו הדבר יקרה גם לאדם ,במיוחד לנשים בהריון .מאוד יכול להיות שהנשים שלנו לא מקבלות מספיק מוצרים איכותיים ,כדי שיתפתח עובר בריא בבטנן ,וכזה מצב הוא השפלה לחברה. בכלל ,פירות הארז הסיבירי מונעים את הדעה של המדענים על כך שעבודת-אדמה מהווה הישגו ועדות להתפתחותו של ייצור האדם .אני חושב שעבודת-אדמה נוצרה כתוצאה מכך שהציוויליזציה האנושית איבדה את הידע על הטבע הטבעי וכתוצאה משינוי אורח חיי האדם ,וזה גרם לו להתחיל להשיג את לחם-החוק שלו בזיעת אפיו מהעבודה בשדות .תחשבו בעצמכם – נתאר לנו שעל חלקת אדמה שעליה חיה משפחה המורכבת משלושה אנשים גדלים שני ארזים המניבים פירות. בבטחון אפשר לומר כי משפחה שבבעלותה חלקת אדמה שעליה גדלים אך ורק שני ארזים ,אפילו בשנה הלא נוחה ביותר לאיסוף היבול ,לעולם לא תסבול מרעב .ולא רק שלא תסבול מרעב באוכלה מזון פעוט ,אלא תזונתה תהיה עשירה ובאיכות הכי טובה. בשנה אך ורק ארז יחיד לבדו יכול להביא עד טונה אחת של אגוזי ארז הראויים למאכל אחרי שקולפו .אך זה עוד לא הכל .מגרעין של אגוז הארז אפשר לקבל חלב אגוזי ארז שהוא לא פשוט מתאים להיאכל על-ידי האדם ,אלא בהצלחה רבה אפשר לתת אותו לתינוקות כחלב הנקה .מגרעין של אגוז הארז מקבלים שמן באיכות מעולה ,מוסיפים אותו לסלטים ולסוגי מאכל אחרים ,וכן משתמשים בו למטרות ריפוי. אחרי סחיטת גרעיני אגוזי הארז לייצור השמן נשארת גפת שממנה אפשר להכין דברי מאפה נפלאים – לחם ,עוגיות, עוגות או פנקייקים. עוד הארז נותן שרף שעל-ידי הרפואה הרשמית והעממית מוכר כאמצעי-ריפוי ומניעה. ∗∗ גרושנקה – שם רוסי ,השם הלועזי של הצמח .Pyrola grandiflora - ∗ ברוסית את האורנים המניבים צנוברים מכנים ארזים שמניבים אגוזים. ** טומסק – עיר גדולה בסיביר. 5 הארז הסיבירי לא דורש שום טיפול מהאדם ,לא דישון ,לא עידור ואפילו זריעה .את הזרעים שלו זורעת באדמה ציפור הקרויה אגוזית. נהיה מובן ,מדוע האבות הקדומים שלנו לא ידעו חקלאות .פשוט הם הכירו את מה שהרבה יותר מזה. יהיה מי שיאמר כי ארז הרי מניב פירות פעם בשנתיים ,ואם התקופה שבה הוא לא מניב את הפירות תיפול על שנת יבול דל ,אז איך אפשר לתקן את המצב בעזרת הארז? אז אני אענה .אכן ארז מניב פירות פעם בשנתיים ,לפעמים בתדירות נמוכה יותר מזו ,אך האגוזים הייחודיים שלו ,אם לא להוציא אותם מהאצטרובל ,נשמרים מתשע עד אחת-עשרה שנים. כמובן שלא הכל כל-כך פשוט היום בחיים שלנו .קשה לארז להתאקלם בסביבת הערים .הוא לא יכול לשאת את האזורים המזוהמים אקולוגית .אך ישנן גם תוצאות מעודדות .במקורות רבים נאמר כי ארז מגיב לרגשות של אדם ,יכול לקבל אנרגיה מהאדם ,ואחרי שמרבה אותה ,להשיב בחזרה .בכך אישית יכולתי להיווכח. לפני שבע שנים מסיביר שלחו לי עשרים וחמישה שתילי ארזים מטייגה .יחד עם תושבי הבלוק בן חמש קומות שבו נמצאת הדירה שלי נטענו את השתילים האלה בחורשה הסמוכה לבלוק .שלושה מהם שתלתי בקצה חלקת הבית האחר שלי שהוא מחוץ לעיר .אחרי זמן קצר מישהו משך מהאדמה את הארזים שניטעו בחורשה .זה העציב אותי ,אבל לא להרבה זמן, כי חשבתי שאם מישהו לקח אותם ,אז זה אומר שאנשים יודעים על התכונות שלהם וככל הנראה ,כשישתלו אותם במקום אחר ,ידאגו להם .אבל שתיל אחד בכל זאת נשאר .שתלו אותו על-יד חומת לבנים של החנייה לפני הבלוק .האדמה שם ממש רחוקה מלהיות פורייה ,בעיקר היו שם שיירים מהבנייה ,מחופים בשכבת אדמה לא גדולה .אך הארז הסתגל ועד היום שם הוא צומח .משמעותית ברמת הצמיחה ובגזע החלק שלו הוא נבדל מהארזים שניטעו בחלקת הבית שלי מחוץ לעיר. והוא גם פי שתיים גבוה יותר .אז חשבתי ,מה הסיבה ,והתחלתי לשים לב שבעיר השכנים שלי ,כשיוצאים למרפסת ,פעמים רבות מביטים על הארז ,ולפעמים גם אומרים" :איזה ארז יפה יש לנו" .וגם אני עצמי ,כשעובר ברגל או במכונית מולו ,מתענג על המראה שלו .ולפיכך ,כל יום הארז הגדל על-יד החנייה מקבל את תשומת-הלב של האנשים ומתאמץ להיות ראוי לה. עכשיו בתי-עסק רבים ,במיוחד אחרי שיצאה לאור סדרת הספרים "הארזים הצלצלניים של רוסיה" ,מייצרים את מוצרי הארז ,בין השאר גם שמן אגוזי הארז. גם אני ביקשתי מהבת שלי והבעל שלה לארגן ייצור של שמן אגוזי הארז .סיפרתי על הטכנולוגיה הקדומה שעליה אנסטסיה דיברה. סֵרגֵי ,בעלה של פולינה ,באופן מרבי שאף להקפיד הן על כללי הטכנולוגיה העתיקה ,והן על הדרישות של היום שעליהן מקפידים בייצור מוצרי-מזון .הייצור הוסדר במפעל לתכשירי-רפואה תחת השגחת מומחים מנוסים .כל זה נעשה בכבישה קרה ששומרת על מקסימום תועלת של השמן ,וכן המשטחים שעמם במגע בא השמן היו עשויים מעץ .זה היה הכרחי ,מכיוון שגרעין של אגוז הארז והשמן מכילים את כל טבלת מנדלייב∗ ,ואילו במגע עם מתכת חלק מהיסודות יכולים להתחמצן .כמו כן ,השתמשו רק במיכלי זכוכית בעת המזיגה .השמן אולי יצא טוב יותר באיכות שלו מזה המתקבל בדרכי הייצור האחרות – לדוגמא ,כשהוא מופק בכבישה חמה ,אך בטעמו הוא נבדל מזה שטעמתי בטייגה .היה רושם שיש בו פחות כוח חיים מאשר בזה של הטייגה. לא אספר על כל החיפוש הארוך של הגורמים להבדל ,מייד אומר כי שינויים איכותיים קרו ברגע שכל הייצור ,החל משימור האגוזים ,סחיטת השמן וכלה באריזה הועבר לכפר בטייגה המרוחק במאה ועשרים קילומטרים מהעיר. הסתבר שבתנאי העיר ייצור שמן איכותי ,אפילו במפעל לתכשירי רפואה ,אינו אפשרי .בכל שלבי הייצור הגרעין והשמן באים במגע עם האוויר ,ואילו האוויר העירוני נבדל מזה של הטייגה המלא במרכיבים ביולוגיים פעילים שמופרשים על-ידי הצמחים והמדכאים או הממיתים את הבקטריות ,הפטריות והאחרים מן הסוג הזה. כתוצאה מהעברת הייצור של מפעל קטן שהוא אולי לא מצויד טכנית כראוי על-פי אמות המידה של היום איכות התוצרת עלתה על זו של כל האחרות ,ואני חושב שלא רק במדינה שלנו ,אלא גם בכל העולם .אני שמח שלפחות באיזושהי מידה הייתה לי יד בהופעת המוצר זה היחיד במינו – שמן אגוזי הארז .אני חושב שהמפעל הזה בטייגה הוא בכלל אחד ויחיד שמפיק דווקא שמן ארזים ,אחרים מייצרים שמן "אורנים". בעולם ישנה תוצרת רבה מאוד תחת השם "מוצרים אורגניים" .אך מייד אני שואל את עצמי :אך מאיפה המוצר הזה, היכן גידלו אותו? האם בכלל אפשר לקרוא למוצר כלשהו אורגני ,אם חומר הגלם שממנו הוא מיוצר גדל באיזור המוקף בכבישים ,בערים גדולות וקטנות? אני חושב ,אף מוצר שמיוצר באזורים כאלה אינו יכול להיות אורגני ,אפילו אם כשמגדלים אותו ,לא משתמשים בכל מדבירי המזיקים ,קוטלי העשבים והדשנים הכימיים. ארז גדל במעמקי הטייגה הסיבירית ,במרחק מאות ואלפי קילומטרים מהערים הגדולות .שם אין כבישים ,ולהוביל את התוצרת הייחודית הזו אפשר רק דרך הנהר .כמובן ,גם לשם יכול להגיע הלכלוך של הציוויליזציה שלנו ,אך הכל בעולם יחסי ובאמת שאין מה להשוות אפילו את האוויר והמים של הערים הענקיות ואת אלה של הטייגה ,וגם אף אחד לא מפזר שם רעלים לאדמה. לפיכך ,אני חושב ,בעולם לא קיים מוצר שהוא יותר אורגני ,בריא ומרפא מהגרעין של אגוז הארז והמוצרים המופקים ממנו. בסיפור שלי על הטייגה הסיבירית תשומת-לב מיוחדת הקדשתי לארז .אך באזורי הטייגה ישנם גם מצרכי-מזון אחרים שבאופן ניכר האיכות שלהם עולה על זאת של המוכרים לנו .לדוגמא ,חמוציות ,פטל ,הפטל הכתום ,דומדמניות ,פטריות. ובהשיבי לשאלה ,מה מהווה את התזונה של אנסטסיה ,שחייה בטייגה ,אני יכול כך לומר :התזונה שלה מורכבת ממזון אורגני באיכות מעולה שאותו אי-אפשר לרכוש בשום מיליוני דולרים. עוד בספר הראשון תיארתי את הווי החיים של אנסטסיה בתנאי טייגה וכמה שעורר את פליאתי .כעת ,עם חלוף כבר לא מעט שנים מאז ההיכרות שלנו ,אחרי ההרהורים עליה אני משוכנע כי בלתי-טבעיים ואבסורדיים ,על רקע החיים של אנסטסיה בתנאי הטבע ,נראים חיי האנשים בערים המודרניות הגדולות. ∗ טבלת מנדלייב – טבלה שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב ,1869-ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם. 6 ממבט ראשון לא רגיל נראה איך שעל-פי סימן מוסכם החיות מביאות מזון לאנסטסיה .אך הרי גם כלבי-הציד שבהם משתמשים אנחנו היום מביאים טרף לבעלים שלהם .וגם בז המיומן לצורכי הציד מביא את הטרף לבעליו .בחצר-המשק בכפר ברצון העז ,הפרה מאכילות את הבעלים שלהן ,כשנותנות להם חלב. החיות שחייהן סביב קרחת-היער שעליה חיה אנסטסיה מציינות את הטריטוריה כשלהן ובשטח הזה הן רואות את האדם ,אולי כמנהיג הלהקה שלהן .אני חושב ,מדור לדור לימדו אותן האמהות והאבות הרחוקים של אנסטסיה ,ובהמשך ,הן בעצמן לימדו את הצאצאים שלהן. בכלל ,אנסטסיה אוכלת מעט מאוד ,מעולם לא עושה פולחן מהאוכל. בשנים שעברו אנשים רבים שאלו ,איך אנסטסיה שורדת את הקור העז של החורף הסיבירי ,כאשר הטמפרטורה מגיעה למינוס שלושים וחמש-ארבעים מעלות ,אם אין לה בגדים חמים ואמצעי הסקה במבנה כלשהו? קודם כל ,מייד אני רוצה לומר את הדבר הבא :אם במרחב הפתוח הטמפרטורה של האוויר יורדת לשלושים מעלות ,אז במעמקי הטייגה תמיד היא גבוהה יותר באופן ניכר והפרשי הטמפרטורה יכולים להגיע עד לעשר מעלות. לאנסטסיה יש מחפורות הממוקמות במקומות שונים של הטייגה .זאתי שבה לרוב היא משתמשת היא איפה שישנתי לא פעם ,היא מהווה גומחה באדמה באורך כשניים וחצי מטרים ,רוחב כשני מטרים ,וגם הגובה הוא בערך שני מטרים. הכניסה למחפורת צרה ,רוחבה כשישים סנטימטרים והגובה שלה מטר וחצי בערך .הכניסה סגורה בענפי ארז .על פני הקירות והתקרה של חדר השינה של הטייגה נצרי ערבה קלועים ולתוך המרווחים ביניהם תקועות פקעות של עשב יבש ופרחים של הטייגה .על הרצפה מרבד חציר יבש. בקיץ בכזה חדר-שינה מאוד נעים לישון .לא חודרים אליו שום קולות ,שלא לדבר על כל גלי קרינת-הרדיו והחשמל למיניהם ,להם האדם שחי בבית רב-קומות נחשף. בימי הסתיו המאוחרים אנסטסיה ממלאה את כל המרחב של חדר-השינה שלה בחציר היבש ושוקעת בשינה ארוכה הדומה לזו שהמדענים קוראים לה אנאביוזה. כפי שמפרש אותה המדע של היום ,אנאביוזה – זה מצב שבו פעולות החיים בגוף ,לרבות חילוף חומרים ,עד כדי כך יורדות למינימום שנעדרים כל סימני החיים הנראים. על התופעה הביולוגית הייחודית הזו מדענים מרכזים את תשומת-הלב שלהם בתכנון מסעות חלל ארוכים .קודם כל מעניין אותם זה שבמצב אנאביוזה ,או שנת חורף ,האורגניזמים החיים צורכים הרבה פחות חמצן ולא זקוקים למזון .הוכח כי אצלם גוברת העמידות בפני גורמי הסביבה הקשים .כך ,לדוגמא ,נקבע כי אצל כאלה בעלי-חיים מחלות זיהומית אינן מתפתחות אפילו בהידבקות מלאכותית ,ואילו רעלים רבים ,אשר בתנאים רגילים קטלניים לגוף שלהם ,הם בלתי-מזיקים כליל בשבילם במצב אנאביוזה או היברנציה .הוכח אפילו שאם כאלה בעלי-חיים ייחשפו לקרינה מייננת ,בכל זאת הם שורדים ,כיוון שבתקופה הזו חילוף החומרים שלהם הוא איטי מאוד ,ואחרי התעוררותם תפקוד החיים שלהם מתנהל באופן נורמאלי. אך הנה נקודה מעניינת .אם אדם בר תבונה נרדם בשינה הלא הרגילה של החורף ,אז מה קורה לנשמה שלו במהלך התקופה הזו? במאמרים של מדענים לא מצאתי אפילו היפותזות בנושא הזה .והנושא הוא הרי מאוד מעניין. פעם אחת גם לי יצא לחוות את המצב הלא רגיל של אנאביוזה .זה קרה בזמן שהייתי בטייגה בימי הסתיו המאוחרים. בעונה הזו של השנה שעות אור היום הן קצרות מאוד באותו אזור שבו חיה אנסטסיה .כשהתחילו דמדומים ,אנסטסיה הציעה לי לשכב לנוח .ומיד הסכמתי .מהעייפות שהצטברה מהחיים בעיר והמעבר ,שהיה לא קל ,בטייגה כמעט הלכתי ונרדמתי. הפעם המחפורת הייתה מלאה בחציר יותר מהרגיל .ידעתי שבתוך חציר לא קר לישון אפילו בטמפרטורה מתחת לאפס ,אז התפשטתי עד הלבנים ושכבתי לישון ,כשמתחת לראש הנחתי לי את המעיל. עליך כבר לקום ,וולדימיר - ,אנסטסיה העירה אותי. הרגשתי שהיא מעסה לי את היד הימנית והבטתי על הכניסה למחפורת .פתח הכניסה בקושי נראה – סימן לכך שהשמש עוד לא עלתה. למה לקום? השחר רק מתחיל. מתחיל השחר השלישי מאז אותו רגע שנרדמת ,וולדימיר .אם לא תתעורר ,השינה שלך יכולה להימשך כמה חודשים ואפילו שנים .הנשמה שלך ,לא מודאגת משמירה על הגוף שלך ,תרצה לנוח בטיילה בעולמות האחרים של היקום. להשיבה איש לא יוכל ,כל עוד היא בעצמה לא תרצה לחזור. אז היא לא הייתה איתי בזמן שישנתי? היא הייתה איתך ,וולדימיר ,לידך ,חיכתה שהשינה שלך תיעשה רגועה ,עמוקה יותר ,ואז היא הייתה יכולה לעזוב. אך אני החלטתי להעיר אותך. והנשמה שלך ,למה היא לא עוזבת ,כשאת נרדמת בשינה עמוקה? גם הנשמה שלי עוזבת ,אלא שתמיד בזמן היא חוזרת .הרי איני מייסרת אותה. ומה ,אני מייסר את הנשמה שלי? וולדימיר ,כל אדם ,שמשפיעים עליו הרגלים רעים ,מחשבות הרסניות ,שצורך מזון לא בריא ,בראש ובראשונה לנשמה שלו גורם סבל. למה המזון חשוב לנשמה? מה ,גם היא צורכת את המזון שאוכל האדם? את המזון החומרי ,וולדימיר ,הנשמה אינה צורכת ,אך לראות ,לשמוע ולהגשים את עצמה היא יכולה רק דרך הגוף שלך .אם הגוף לא בריא – לדוגמא ,האדם שתוי ,וחסר אונים הגוף שלו ,הנשמה ,כאילו כבולה ,בשום אופן לא יכולה לבטא ולהגשים את עצמה .היא יכולה רק להרגיש ולבכות על הגוף ,חסר ישע ומעונה על-ידי המשקה המזיק .לנסות לחמם את האיבר של הגוף שניזוק – ולכך להוציא כמות אנרגיה אדירה .כשהאנרגיה שלה אוזלת ,הנשמה הופכת חסרת כוח ועוזבת את גוף האדם .הגוף מת. 7 כן ,אנסטסיה ,מעניין מה שסיפרת על הנשמה ,ודומה שזה באמת כך .כי לעם יש ממרה כזאת ,כשאדם מת, אומרים עליו" :נתן את נפשו לאלוהים" .בפרשנות שלך יוצא ש"הכוחות של הנשמה אפסו" .מעניין ,ולנשמה שלי עוד יש כוח? אם היא חזרה ,זה אומר שעוד יש כוח לנשמה שלך ,וולדימיר .אך נסה ,בבקשה ,לא לגרום לה סבל. אני אשתדל .ומה ,כשאדם ישן ,הנשמה שלו לא נחה? נשמה – היא אנרגיה .תשלובת אנרגטית חיה .אנרגיה לא זקוקה למנוחה. ולאן הנשמה הולכת בזמן השינה ,איך את חושבת ,אנסטסיה? היא יכולה לעזוב למימדים אחרים .לרחף בין הפלנטות של היקום .ולפי הרצון של האדם לאסוף בשבילו את המידע הדרוש לו .ירצה ,לדוגמא ,האדם לדעת דבר-מה על העבר או העתיד ,בעת שהוא נרדם יבקש מהנשמה שלו לבקר בזמן או מקום כזה או אחר אשר מעניין אותו ,הנשמה תמלא את הבקשה .אך אם האדם ישן שינה רגילה שהיא לא מספיק רגועה ובסביבה שאינה אידיאלית ,הנשמה לא תוכל לעזוב לשום מקום .היא אלוצה לשמור על הגוף שלו. ממי לשמור עליו ? מכל ההשפעות ההרסניות .וולדימיר ,אתה ישן בדירה שלך ,הקירות שלה בחוטי חשמל ,והם פולטים קרינה מזיקה לאדם .דרך החלון חודרים קולות העולם הלא טבעי .האוויר בדירה לא כל-כך טוב לנשימה .הנשמה לא יכולה לעזוב אותך .במקרה של מצב קריטי היא צריכה להעיר אותך. הבנתי ,אנסטסיה ,המחפורת הזו שבה ישנתי – לאמיתו של דבר ,בתנאי הנוחיות שלה היא באופן ניכר מעל חדרי-השינה הכי טובים של המלונות והדירות המודרניים .היא מבודדת כמו תא לחץ .האוויר כאן אידיאלי ,אין קרינה ורעשים מזיקים ,הטמפרטורה יציבה ,לכן גם השינה בתוכה הרבה יותר טובה ,מאשר בדירה .על עצמי חוויתי והבנתי את זה .רק לא ברור לי ,כשאת נרדמת להרבה זמן ,למה הנשמה שלך לא מודאגת מהעובדה שהגוף שלך הוא בתוך מאורה ,שהכניסה אליה לא נעולה? ובמקרה של סכנה ,נגיד ,מאיזשהם חוליגנים ,לא יהיה מי שיעיר אותו? וולדימיר ,כאשר מישהו ,לא חשוב עם אילו כוונות ,פשוט ינסה להתקרב לקרחת-היער שעליה אנחנו נמצאים, ברדיוס שלושה קילומטרים כל המרחב יידרך .החיות ,העופות ,הצמחים יחלו להביע דאגה .המתקרבים יהיו אחוזי בהלה .אם יוכלו להתגבר עליה ולא לסטות מדרכם ,דרך בעלי-החיים המרחב יעיר את הגוף ויחזיר את הנשמה. גם בחורף ,כשהכל נרדם? לא הכל נרדם בחורף .חוץ מזה ,בחורף למי שעֵר קל יותר לצפות במתרחש. לא הכל מובן לי ממה שדיברה אנסטסיה על הנשמה בעת שנת החורף שלה ,אך זה שהחיות והעופות מביאות לאנסטסיה בשורות מדאיגות או משמחות אני בעצמי ראיתי. מהידוע על היחס של אנסטסיה לשינה אפשר להסיק מסקנה הבאה. לאדם של היום ולאנושות בכללותה אין אפשרות לישון די הצורך .לכך שחדרי-השינה המודרניים לא משתווים לחדר- השינה הטבעי יש להוסיף עוד עובדה אחת חשובה :האדם של היום כל הזמן שרוי במערבולת דאגות היומיום ,ופעמים רבות, כשהוא נרדם ,עדיין ממשיך לחשוב עליהן .ואם זה כך ,אז עולה השאלה – במה האדם משקיע את האנרגיה של הנשמה שלו? נשמה אשר ביכולתה להתוודע לעולמות אחרים בזמן השינה ולהביא מידע עליהם לאדם ,כשיתעורר .אולי את חדר- השינה צריך לארגן כך שלא יחדרו אליו קולות חיצוניים ,לא יהיו בו שום חוטי חשמל ,כבלים וטלפונים? לעשות זאת אפשרי, יותר קשה להשיג את האיכות האוויר הדרושה. אז הנה בהמשך ,המתבודדת של הטייגה הסיבירית אנסטסיה הפכה לגיבורה של סדרת הספרים "הארזים הצלצלניים של רוסיה" .היא ילדה לי בת ובן .כעת היא חיה בטייגה ,בלבי ובדמות גיבורת הספרים שלי. אני חושב ,במלוא המידה לא הצלחתי לתאר את יופייה של האישה המפליאה הזו ,את האינטלקט שלה והיכולות היוצאות מגדר הרגיל ,וגם כנראה בשפה הרגילה בלתי-אפשרי לעשות זאת. אפילו עכשיו רק לפעמים אנסטסיה נראית לי אדם קרוב ובת משפחתי ,אך ברוב הפעמים לא נתפשת ומסתורית ,בעלת עוצמת רוח בלתי-מוסברת שבזכותה אפשר לברוא את העתיד. אז הנה האפיון שלה למציאות ההיום שלנו ,הסיפור שלה ,ויותר נכון ,הדימוי הנפלא שהיא יצרה לעתידה של רוסיה ,של העולם כולו הולידו את הפנומן הנפלא בחברה .עשרות אלפי אנשים ,לא מחכים להוראות מלמעלה ,למימון מהמדינה ,באופן עצמאי החלו להגשים את הדימוי שיצרה בממשות הריאלית .את הרעיון המרכזי של בניית המדינה העתידית אפשר להבין בקריאת הספרים לפי הסדר שלהם .אך אם לנסות לומר בקצרה ,ולא בכל מלוא ההבנה ,אז את האידיאה שבעזרתה יתרחשו התמורות החיוביות אפשר לאפיין במילים הבאות. אנסטסיה סבורה שכל משפחה צריכה ,שתהיה בבעלותה חלקת אדמה בשטח של לא פחות מהקטר∗ אחד .את החלקה הזו ,שלה המתבודדת של הטייגה קוראת נחלה שושלתית ,המשפחה צריכה להפוך לנווה גן-עדן חי העונה על כל צרכיו הכלכליים של האדם .את המרכיב הרוחני של האדם מאפיין מראה היצירה החיה שלו ואורח החיים בה של היוצר עצמו .היא סבורה שלא עולה על הדעת לקבור את בני המשפחה בבתי-קברות .חייבים לקבור אותם רק בנחלות השושלתיות .אז הנשמות של בני המשפחה שהלכו לעולמם לא יסבלו מכך שהגוף שלהם כאילו הושלך למזבלה כמה שיותר רחוק מקרובי המשפחה ,לבית-העלמין .ברוח שלהם הקבורים בנחלה השושלתית יעזרו וישמרו על אלה החיים בה. גם בימי הקדם היו קיימים בתי-קברות דומים לשלנו ,אך הם נועדו לבעלי-חיים שמתו ממחלה ופושעים ,שלא היה ידוע, מי המשפחה שלהם ,חללים שנפלו בארץ זרה. אנסטסיה סיפרה ,איזו הנחלה השושלתית צריכה להיות ,כדי שבעזרתה יהיה אפשר להיפטר מכל נגע פיזי. די במפורט היא דיברה על טקס קידושי נישואים קדום ומאוד יפה שבעזרתו בכוח המחשבה שלהם הזוג-הצעיר יצרו את פרויקט הנחלה השושלתית העתידית שלהם ,וברגע קידושי הנישואים עצמו ,בהשתתפות ההורים ,קרובי-המשפחה ∗ הקטר – 10דונמים. 8 והחברים ,המתוכנן מומש תוך כמה דקות .אני חושב ,הטקס הזה הוא תגלית כבירה של האלף שלנו .הן גם היום בהשתמש בו ,בני-הזוג הצעירים כבר בעת הנישואים יכולים לקבל בית ,גן ,נחלה שושלתית. אנסטסיה גם טוענת שאצל הנשואים הצעירים שכך בראו את הנחלה השושלתית שלהם האהבה אף פעם לא עוברת, ויתרה מזו ,עם השנים היא מתחזקת ,ואנסטסיה מסבירה ,משום מה זה קורה" :כאשר הבעל מביט על האישה שלו ,בתת- מודע הוא מזהה אותה גם עם הנחלה הנפלאה שלו ,וגם עם הילד שלו שאותו גם כן יש ללדת בנחלה" .ואפשר להאמין בזה. הן בשביל כל אדם המקום הטוב ביותר בעולם תמיד היא המולדת-בית אביו ואמו .והיפה והטוב מכל ילדי העולם תמיד יהיה הילד שלו. כמו-כן ,אנסטסיה טוענת שאם כל בני-האדם או רוב-רובם יחלו לברוא את הנחלות השושלתיות שלהם במודע ,הופכים אותן לנאות גן-עדן ,אז כל הארץ תשנה את פניה .על האדמה לא יתרחשו אסונות טבע ומלחמות .ישתנה העולם הפנימי הרוחני של האדם ,ייפתחו בפניו ידע ויכולות חדשים .יוכל האדם לברוא עולמות מזהירים הדומים לארצי על כוכבי-לכת אחרים. את הדרך של היום ,הטכנוקראטית להשגת השליטה בחלל ובכוכבי-הלכת האחרים היא רואה כאחת שמביאה למבוי סתום .דרך רציונאלית למימוש חיים על כוכבי-הלכת – היא על-ידי טלפורטציה עם המחשבה .אך כדי שזה יתאפשר לבני- האדם ,תחילה הם צריכים להדגים את היכולות שלהם בעשיית שלמות וסדר על כדור-הארץ ,לבטא את הרוחניות שלהם לא במילים ,אלא באורח חיים. היחס של מבקרי הספרים הרשמיים לעלילות שבספרים ולמה שהוגה המתבודדת של הטייגה יכול להיות שונה ,אך הדעות שלהם עכשיו כבר לא ממש חשובות .בעשרות אלפי מכתבים ומאות אלפי הודעות אלקטרוניות הביע את התמיכה שלו המבקר החשוב מהאחרים – העם .ועשה זאת לא רק במילים ,אלא גם בפעולות קונקרטיות .אישור לכך הן מאות ההתיישבויות הגדולות והקטנות שהוקמו וממשיכות להיבנות על פני כל רוסיה. אז הנה בדיוק כאן צצה התעלומה המסתורית שבינתיים אין לה פתרון :אם התנועה ההמונית התעוררה רק מדבריה של המתבודדת בת הטייגה לבדם ,אז איזה מין כוח חבוי מאחורי המילים שלה? אולי הן כך נבנות שהאותיות מסתדרות לאיזשהו צופן .אולי משפיע איזשהו קצב שבו הן נאמרות. בדרך-כלל אנסטסיה משתדלת להתאים את אופן הדיבור שלה לזה של בן-השיח ,משתמשת באוצר-המילים שלו,באותה צורת בניית המשפטים כמו שלו ,אך ישנם רגעים ,כשפתאום היא מתחילה לדבר בשפה שונה ,קטגורית ,מתנגנת וקצבית .בהגייה מאוד ברורה משמיעה כל אות של הדברים שלה ,ומאחורי כל צליל ממש מורגשת אנרגיה לא רגילה .ואז הדברים שלה מוטבעים בזכרון מילה במילה ,כאילו שמופעל טייפ במוח .ואפילו יותר מזה ,לפני האדם המקשיב עולות תמונות חיות ,ומשמעות הנאמר נקלטת בתת-מודע .לצורך דוגמה ,אביא קטע מהשיחה של אלוהים עם האדם הראשון ,כפי שנמסר מפי אנסטסיה והוצג בספר "הבריאה" :איה גבול התבל? מה אעשה אני ,כשאגיע אליו ,כאשר אמלא הכל בי ,ואברא את פרי המחשבה?" -שואל האדם הבראשיתי את האלוהים ומקבל תשובה" :בני ,התבל היא מחשבה ,מהמחשבה נולד החלום ,חלקית נראה בחומר הוא .כאשר תגיע לקצה של הכל ,תחילה חדשה והמשך ,תפתח המחשבה שלך .מכלום תנבע הלידה החדשה והנפלאה שלך ,ותשקף בעצמה את השאיפה שלך ,הנשמה והחלום .בני ,אתה אינסופי ,נצחי אתה ,בך חלומותיך ברי הבריאה". ישנן כמה גרסאות שונות המסבירות את היכולות של אנסטסיה ,גם אני אביא את זאתי שלי. היכולות של אנסטסיה ,שממבט ראשון נראות בלתי-רגילות ,לאמיתו של דבר ,היו טבועות בכל או ברוב אנשי מקורות- הראשית .ההשפעה של הנאמר על-ידי המתבודדת של הטייגה על פעולותיהם של אנשים רבים מותנית לא בכוחות מיסטיים, אלא ביכולת של האנשים עצמם לקבל את הנאמר עם הלב והנשמה .נוצר רושם שבגֵנים של האנשים החיים היום או בתת- מודע שלהם שמור הזכר על אורח חיי משפחה והאנושות בכללותה מזמני הראשית ,כאשר האדם עוד הבין ,איך במישיר אפשר להיות בקשר עם אלוהים .האורח הזה של חיי הראשית הוא הרבה יותר מושלם מזה של היום .אולי הוא מאותם זמנים ,כאשר בני-האדם עוד ידעו ,מהו גן-עדן .אך אני לא חושב שלפעולות של האנשים האלה יש קשר לכל דת שהיא. הנחלות ,שאותן מייסדים קוראי הספרים ,יוצאות שונות ונבדלות אחת מהשנייה .הבתים המוקמים בהן נבדלים אחד מהאחר לא רק במראה החיצוני שלהם ,אלא גם באופני הבנייה .יש בתי קומתיים שעשויים מעץ ,יש עם קומה אחת ,עשויי לבני טיט .באופנים שונים גם ניגשים להקמת גן ,גדר חיה ,בריכה. כידוע ,ריטואל דתי מרציך הקפדה חמורה על הכללים התקניים בפעולות ובמה שאומרים מכל המשתתפים בו .הרי שכאן לעינינו יצירה אישית של כל אחד במימוש הרעיון המקסים. ואם כבר מדברים על ההודייה של האנשים לאנסטסיה ,אז קרוב לוודאי ,היא יכולה להיות על כך שהיא הקימה לתחייה את השאיפות של האדם-הבורא בנשמות שלהם. 9 הבת הקטנה של הטייגה הבת הקטנה של הטייגה כבר כחמש-עשרה שנים עברו מאז אני והמתבודדת של הטייגה הסיבירית אנסטסיה הכרנו .כשבזמנו נודע לי שהיא תלד לי בן ,עשיתי מאמצים רבים ,עד כדי ניסיון שליטה פיזי ,להעביר את אנסטסיה לעיר נובוסיבירסק .אז ראיתי את זה כמשהו שלא יעלה על הדעת – ללדת בטייגה ,ועוד לחנך ילד ללא המוסדות החברתיים – בלתי-אפשרי. בתחילה בעיניי אורח-החיים של אנסטסיה בטייגה נראה מוזר ,בלשון המעטה .ואילו עכשיו יותר ויותר מוזר נראה לי אורח חיי האנשים בערים המודרניות הגדולות. וכשבבטנה ,כשהיא כמקודם שוהה בטייגה ,כבר הייתה הבת שלנו ,הייתה לי שמחה על הלב ושקט בנשמה .בשנים האלו ראיית החיים השתנתה מקצה לקצה. ואם אנסטסיה הייתה פתאום רוצה ללדת לא בטייגה ,אלא אפילו בבית-היולדות הטוב ביותר של עיר-הבירה ,זה היה מביא אותי לדיכאון ודכדוך נפש .ובטח לא הייתה עוזבת אותי הרגשת החרדה לעתיד של הבת שלי שאותה מחנכים המוסדות המודרניים של החברה שלנו. השתנו אצלי הערכים ,תפיסת החיים שלי השתנתה. את הבת שלנו אנסטסיה ילדה על קרחת-היער השושלתית שלה בטייגה הסיבירית .לא נכחתי בעת הלידה ,לא היו איתה רופאים מקצועיים והמכשור הרפואי המודרני .אבל היה לי שקט בנשמה .ידעתי :הלידה מתרחשת באחד מבתי- היולדות המושלמים ביותר עלי האדמות – במרחב השושלתי. אחרי שאנסטסיה ילדה את בתנו ,היא שאלה ,איך הייתי רוצה לקרוא לקטנטונת? ובלי לחשוב עניתי לה – אנסטסיה. וזה לא מפני שלבן שלנו אנסטסיה קראה וולדימיר .פשוט לעת הלידה של הבת שלנו כבר החשבתי את אנסטסיה כאישה נבונה ,אמיצה ועם הרבה טוב-לב .השם שלה נהיה בשבילי שם נרדף לתכונות האלו ורציתי שהן יעברו גם לבת שלנו .חוץ מאנסטסיה לא יכול לתאר לעצמי אף אחד אחר כמחנך בשבילה .אף שבדברים רבים החינוך שלה נראה כהיעדר מלא של ממש חינוך ,אך כלל אין זה כך. לדוגמה ,הנה מה שהיה עם בת הטייגה הקטנה. הפעם אנסטסיה פגשה אותי במצב-רוח עליזי ,אפילו נראתה שובבה כזאת .בפתאומיות היא הופיעה לפני ,כשכבר התקרבתי לקרחת-היער המוכרת ,עליה כבר שלושתם חיו .לבושה בשמלה קלילה הדומה לטוניקה של העתות היוונו-רומיות, היא עמדה בדרכי וחייכה .מעניין ,מאיפה השיגה את השמלה הזו? נעצרתי ,מוקסם מהחיזיון הלא רגיל. "מפליא - ,חשבתי - ,הן כמה זמן כבר עבר ,שני ילדים היא ילדה לנו ,אבל כמקודם נראית צעירה ויפה באופן לא רגיל. אני כבר מזדקן ,כל הראש שלי כבר אפור ,אבל היא לא מזדקנת". נזכרתי איך היא מתעוררת מוקדם בבוקר ומביעה את שמחתה ליום החדש ,עושה תחרות ריצה עם זאבה ,מבצעת סלטות מרהיבות .מעניין ,ועכשיו היא מסוגלת לעשות את זה? כאילו שמעה את שאלתי האילמת ,כמעט בלי תנופת ריצה אנסטסיה עשתה סלטה כפולה ונחתה לידי. שלום ,וולדימיר.לא מייד הצלחתי לענות לה .גוף שלה נדף ניחוח העוטף בקסם וחמימות לא רגילה .בזהירות נגעתי בכתף שלה ,משום- מה לא מעז לחבק אותה .ואיכשהו לא מוצלח עניתי. וגם לך שלום ,אנסטסיה.היא נצמדה אלי ,חיבקה אותי ולחשבה: בתנו הקטנטונת יפהפייה וחכמה.אחר-כך אנסטסיה הלכה לפני יחפה על הדשא .הולכת וכמו דוגמנית "מכשכשת" עם המותניים .לא פעם ראשונה כך היא עושה ,אבל כל פעם מצחיק זה נראה ומרומם את מצב הרוח. כרגיל ,מייד הלכנו לאגם ,כדי לשטוף את הלכלוך מהדרך .כבר ידעתי – הייעוד של הרחצה הזו הוא לא רק כדי להתרענן מהדרך הארוכה ,אלא בעיקר – להשתדל לנטרל את הריחות הזרים לקרחת-היער של הטייגה .לשם כך אחרי הרחצה הראשונית אנסטסיה עזרה לי למרוח את הגוף בתערובת כתושה שהוכנה מצמחים שונים .מרחה והתלוצצה: פחות ופחות נהיה אצלכם מזון טוב ,הבטן שלך קצת מנופחת מהמזון הזה. זה הפרעות עיכול ,כך הרופאים אומרים .כמעט אצל תשעים אחוז מהאוכלוסייה יש את זה - ,עניתי לה. ואולי כל העניין הוא בהיעדר מספיק כך-רצון של הבטנים? -אנסטסיה השמיעה צחוק - .בעצמך אמרת – אצלעשרה אחוז בכל זאת אין את הפרעות העיכול האלו. במשך כמה זמן היה עלי ללכת ,כשגופי ואפילו שיער מכוסים בתערובת הכתושה הירוקה ,אחר-כך – שוב לצלול למים, להשתכשך .כשיצאתי והגוף טיפה התייבש ,אנסטסיה הורידה את השמלה שלה שדמתה לטוניקה מהעת העתיקה ,והושיטה לי אותה. יהיה טוב ,אם עכשיו תלבש את השמלה הזו.אנסטסיה עמדה לפני עם שדיים חשופים .הם היו אצלה קצת גדולים יותר מלפני זה .על פטמה אחת הופיעה טיפת חלב. את עדיין מניקה אותה? -שאלתי. לפעמים ,כתוסף מזון - ,בעליזות אנסטסיה ענתה .עם שתי הידיים לחצה על שד אחד והתיזה נתז חלב לפנים שלי,צחקה מהלב ,מרחה לי את החלב על הפנים - .כשתלבש אותה ותחגור ,כמו חולצה היא תיראה עליך .מיום הולדת הבת שלנו כל הזמן לבשתי את החולצה הזו .לפעמים ,היא ישנה ,מכורבלת בתוכה .התרגלה לריח ,למראה שלה .אם תעשה כמו שאמרתי לך ,יהיה יותר קל לבתנו להתרגל אליך. 10 ומה תלבשי את עכשיו? אך הן יש לי שתיים כאלו ,מאוד דומות ,הייתי לובשת אותן לסירוגין .את זאתי שאותה אני מציעה לך לבשתי יותר.והרבה פעמים גם את השיער קשרתי בסרט שקלעתי מצמחים .עכשיו אלך ואקלע גם לך אחד כזה,בינתיים אתה יכול להביט על הבת שלנו. רק להביט? זה אומר שלגעת בה אסור? מובן שמותר ,וולדימיר .אך יותר טוב תחילה להתבונן .אף שהיא קטנה ,אבל כבר אישיות עצמאית ,ומוטב יהיה אםתחילה תעקוב אחרי הפעולות שלה ,בלי שאתה כופה את עצמך עליה .תכיר את ההרגלים שלה ,תנסה להבין את העולם שלה. אני יודע ,על הבן בהתחלה גם כן רק הסתכלתי .אנסטסיה ,תגידי ,אחרי כמזה זמן אפשר לקחת אותה על הידיים? בעצמך תרגיש את זה .הלב יאמר לך.כפי שזה נראה לי ,אנסטסיה רצתה שאני לבדי אעקוב אחרי הבת הקטנה שלנו ושאנסה להבין משהו ,בגלל זה גם היא המציאה לעצמה איזשהו עניין שבגללו היא צריכה לעזוב .אבל גם אני לא הייתי נגד כזאת גישה .באמת איכשהו צריך לעקוב אחרי צורת ההתנהגות של הילדה הקטנה .כי בשבילה אני הרי בסך-הכל איזשהו איש זר ולא מוכר .והאדם הזר הזה פתאום בלי שום סיבה תופס אותה ומתחיל לשחק איתה כמו עם בובה .לצבוט ,למשש אותה עם היחס הזה של "פוצי-מוצי" להשבעת הרצון שלו .והילדה אולי לא סובלת את כל ה"פוצי-מוצי" האלה לא רק של אדם זר ,אלא בכלל זה לא נעים לה. שאלתי: אנסטסיה ,ואיפה הבת שלנו עכשיו? אם תלכי לקלוע ,נו את הסרט זה מהצמחים ,איך אני אמצא אותה? היא איפשהו כאן ,לא רחוק - ,ברוגע אנסטסיה ענתה - .נסה בעצמך למצוא אותה ,שהלב יעזור לך למצוא אתהמקום שבו היא נמצאת. כפי שחשבתי ,דברים רבים התחלתי להבין על החיים בקרחת-היער של הטייגה .אבל כל פעם מחדש התפלאתי בכל זאת – איך אפשר להתיר לילדה שהיא עוד לא בת שנתיים ללכת או לזחול בטייגה לאן שתרצה ואפילו לא לעקוב אחריה ? וזה בטייגה ,איפה שאין אנשים .בטייגה המלאה בחיות-פרא. לפני זה יצא לי לראות איך הבן שלי ,כשהיה תינוק ,נרדם במפשעה של הדובה ,כשהיא שכבה ולא זזה עד שלא יישן די הצורך .ראיתי איך זאבים שומרים על התינוק ,איך משחקים איתו הסנאים הזריזים .היה לי ברור :כאן על קרחת-היער החיות של הסביבה הן כמו חיות-בית אצלנו .על השטח שאותו הן מציינות לעצמן הן לא רבות ,לא תוקפות אחת את השנייה .בתנאי הבית כלב יכול לא לגעת ואפילו להתיידד עם חתול שחי באותו הבית ,ואילו חתול זר הוא יכול לתקוף .מכאן שגם פה, בטריטוריה שאותה הן ציינו לעצמן לא יתקפו זו את זו ,שלא לדבר על הצאצאים של האדם. לאדם החי על הטריטוריה שלהן הן סוגדות במובן הטוב של המילה ,וכמובן שגם על הילד שלו יגנו ובשבילן זאת זכות לדאוג לו .ובכל זאת ,איכשהו לא רגיל היה כזה מצב .לדוגמא ,מה יכול לקרות ,אם הילדה תצא אל מחוץ לשטח הזה? חיות אחרות יתייחסו אליה לא כמו אלו שלה .בקיצור ,לא תחושות רגילות עלו על-אף ההיגיון. שאלתי את אנסטסיה שעמדה ללכת: נו ואם אני אפגוש איזושהי חיה בזמן שמחפש את הבת שלנו? אני עוד לא התרגלתי אליהם ,והם לא התרגלו אלי. שום דבר רע הם לא יעשו לך ,הן החולצה עליך ,וולדימיר .ללא חשש אתה יכול להלך לך ולא להדיף פחד במחשבותשלך. אנסטסיה מהר הלכה לכוון המחפורת שלה .ואני יצאתי לקרחת-היער וכשלא מצאתי שם אף אחד ,הילכתי ביער מסביב לה ,כי חשבתי שהבת שלי יכולה להימצא בקרבת-המקום ,ואם כך אני אלך ,כשאני מגדיל את קוטר המעגלים ,אז בהכרח אראה אותה. וראיתי ,עוד בלי שהשלמתי את המעגל הראשון .אנסטסיה הקטנה לבדה עמדה בין שיחי דומדמניות ,אוחזת בענף, התבוננה באיזשהו חרק וחייכה .הסתתרתי מאחורי שיח אחר ועקבתי. הילדה לבשה שמלונת-חולצה קצרה ,השיער שלה היה אסוף בסרט הקלוע מסיבי צמחים כלשהם. מסופקת מההתבוננות במתרחש על הענף ,ברגליה היחפות הלכה על הדשא לעבר קרחת-היער .כנראה היה בדרכה ענף או שהסתבכה בין העשב ונפלה .עם כל הגוף הילדה הקטנה נפלה לתוך העשב ,אבל לא בכתה ,בלי שהוציאה הגה מפיה ,בידיה הקטנות היא נשענה על האדמה ,התיישבה .אחר-כך על ארבע זחלה כשני מטרים ושוב נעמדה על רגליה ובצעדים איטיים המשיכה בדרכה. ∗ השתדלתי ,שלא תשים לב אלי ,ומאוד בזהירות התקדמתי בעקבותיה .ופתאום ממש לנגד עיניי נסטנקה נעלמה. בהתחלה קפאתי על מקומי מרוב הפתעה ,אחר-כך מהר רצתי למקום ,איפה שרק עכשיו היא הלכה ,הבטתי לכל עבר ,אך בשום מקום היא לא הייתה .לא מאחורי העץ שעל-ידו היא נעלמה ,לא מאחורי השיח .הילדונת הקטנה עוד לא הייתה מסוגלת לרוץ מהר כדי להתפוגג כך פתאום. סובבתי סביב העץ שלידו היא נעלמה ,כשכל פעם אני מגדיל את קוטר הסבב ,אבל לא ראיתי אותה .במשך כמה זמן עמדתי ,כשאני מחליט ,מה לעשות ,אחר-כך רצתי למחפורת ,איפה שאנסטסיה הייתה אמורה להיות. היא בשקט ישבה לה בכניסה למחפורת ,מגבעולי עשב קלעה סרט לשיער ובקול שקט שרה .לא הרחק ממנה שועל שחור עם גווני חום ,כמו חתול חנפן ,השתפשף בגזע של עץ. אנסטסיה ,בת שלנו נעלמה - ,פלטתי - .הלכתי אחריה במרחק כמה מטרים ממנה ,כל הזמן הסתכלתי עליה.ופתאום היא ...כאילו התפוגגה .בשום מקום איננה. התגובה של אנסטסיה הייתה רגועה להפליא ,היא אפילו לא הפסיקה לקלוע ,ענתה: אל תדאג ,וולדימיר .אני חושבת ,כעת היא במאורה הישנה של השועל . מי אמר לך את זה?∗ כזכור ,נסטנקה – שם חיבה לשם המלא "אנסטסיה". 11 אתה רואה ,כמה בהתענגות השועל משתפשף בעץ? רואה. בכך הוא מודיע – הילדונת במאורה שלו. ואולי השועל על משהו אחר מודיע? אם זה משהו רע ,אז הוא היה מביע דאגה .היה כל פעם רץ הצידה ,אחר-כך שוב אלי בבקשה לעזרה . אבל עדיין ,את לא יכולה להיות בטוחה במאה אחוז ,איפה הבת שלנו נמצאת ,על אחת כמה וכמה שבמקום ,איפהשהיא נעלמה ,אין שום מאורה ,הכל בדקתי שם. בסדר ,וולדימיר ,יחד נלך ונראה ,היכן מסתתרת המתחכמת הקטנה שלנו.כשבאנו למקום ,איפה שכאילו התפוגגה הילדונת הקטנה ,אנסטסיה הזיזה את העשב ,ומיד ראיתי מאורה .הכניסה אליה הייתה קצת הרוסה ונוצרה שם גומה באדמה .הבטתי לשם וראיתי :אוספת את הגוף הקטן שלה כמו בייגלה ,נסטנקה ישנה לה בשקט בתחתית של הגומה. את רואה ,היא נרדמה על אדמה לחה .ואני חושב שבכוחות עצמה היא לא תוכל לצאת משם. וולדימיר ,שם בתחתית עשב יבש .וכשבתנו תישן את מלוא השינה ,בעצמה תוכל לפתור את הבעיה ,איך לצאתממקום המסתור שלה. איך היא תפתור אותה? וולדימיר ,אם אתה רוצה ,תישאר כאן ותראה ,ואני ,בינתיים ,אלך ,אסיים את המתוכנן.נשארתי .בערך אחרי שלושים דקות בגומה נשמעו רחשים .הילדה התעוררה ,אך בעצמה היה לה קשה לצאת מתוך הגומה ,ולמען האמת ,גם היא לא כל-כך התאמצה .כבר אחרי הניסיון הראשון ,כשהעריכה את הכוחות שלה ,הילדה השמיעה קריאה :אַהוֶֹ ,א ָהה .לא בכי ,אלא דווקא קול קריאה .בו ברגע הופיע השועל שמקודם הסתובב על-יד אנסטסיה. בהתחלה הוא נעמד על סף המאורה לשעבר ,הביט ,הריח ,הסתובב עם האחוריים למאורה והוריד לתוכה את הזנב שלו. הוא עשה מאמץ ולאט משך את הילדה שנתפסה בזנב שלו מהמאורה .עוד כחצי מטר הילדה השתרכה אחרי השועל ,אחר- כך שיחררה את הזנב שלו ,נעמדה על ארבע ואחר-כך התרוממה על רגליה הקטנות .נסטנקה הקטנטונת הביטה לעברים, חייכה ,כאילו נזכרה במשהו ,ולאט צעדה ,מחויכת ,הלכה לכוון האגם .בלי מישים המשכתי להתקדם בעקבותיה. שום חיות לא היו בקרבה והיה נדמה שמלבדי אף-אחד לא משגיח עליה .אך מעט מאוחר יותר הבנתי שטעיתי .הסתבר שגם אחריה ,וגם אחרי התנהלה השגחה צמודה ,ואחרי כמה זמן לראשונה ראיתי קונפליקט בין הבת שלי לחיה של הטייגה. כאשר נסטנקה יצאה משיחי הפטל ,במשך כמה זמן היא עמדה במקום אחד והביטה על מימיו החלקים של האגם, אחר-כך התפשטה מהחולצונת הקצרה שלה ,וברגליה היחפות בזהירות פוסעת ,הלכה אל האגם .עד המים נשארו לה חמישה-שישה מטרים ,כאשר פתאום מן השיחים זינקה זאבה קשוחה ותוך קפיצות ספורות התייצבה בין שפת האגם לבין נסטנקה .בידיה הקטנות הילדה טפחה על גבה של החיה ,משכה בשיערות הפרווה שלה ,נגעה בפרצוף שלה .בתשובה הזאבה פעם אחת ליקקה לה את הרגל ,אבל כאן נגמרו גילויי החיבה שלהן .נראה שנסטנקה כלל לא התכוונה לשחק עם הזאבה ,היא רצתה להתקרב למים ,ובהתחלה ניסתה לעקוף את הזאבה העומדת על מקומה ,כשעשתה שלושה צעדים הצידה .אך ברגע שהילדה ניסתה להתקדם אל האגם ,הזאבה שוב חסמה לה את הדרך .בידיים הקטנות נסטנקה ניסתה להזיז את החיה שהיוותה לה מחסום ,אך הזאבה לא נשמעה לילדונת הקטנה וכמו תקועה עמדה שם .אז נסטנקה התיישבה על הדשא ,זמן-מה חשבה וניסתה לזחול מתחת לבטן של הזאבה .אך גם ניסיון זה נכשל – הזאבה נשכבה עם בטן צמודה לאדמה. נסטנקה ,כנראה ,הבינה – החיה מונעת את הגישה שלה למים ובכוח אי-אפשר להסיר את המחסום .עוד זמן-מה היא ישבה על הדשא ,חשבה על משהו ,אחר-כך החלה לזחול ואפילו התרחקה מהזאבה ומהאגם. אחרי-כן קמה על הרגליים ובידה החזיקה זרד לא גדול .ניגשה לפרצופה של הזאבה ,העבירה עליו עם הזרד והטילה את הזרד בכוון היער .הזרד הועף למטר וחצי רק .הזאבה קפצה אחריו ,תפסה אותו עם השיניים .באותה העת נסטנקה, פועלת כמה שיכולה עם הרגליים הקטנטנות שלה ,רצה אל-עבר שפת האגם .הזאבה הבינה שהערימו עליה ובשתי קפיצות נמרצות השיגה את הילדה כבר ממש על-יד המים ,אפילו הפילה אותה. נסטנקה נפלה על הגב ,הראש הקטן שלה נגע במים ,ועם הרגליים נהדפת מהחול ,היא ניסתה להתקדם הלאה ,לתוך האגם .עם השיניים הזאבה תפסה את רגל הקטנה של הילדה .היא וודאי ניסתה לא לגרום לה כאב ,התפיסה שלה הייתה לא אלימה. עם הרגל השנייה נסטנקה נהדפה מהאף של הזאבה ,את כף-הרגל משכה מהלוע שלה ובזריזות זחלה לתוך המים. כאן כבר על-יד הגדה היה כמטר עומק ,והקטנטונת עם הראש טבלה במים ,אך מייד הופיעה על פני האגם .פועלת עם הידיים והרגליים הקטנות שלה ,היא החזיקה את עצמה על פני המים. חשבתי – היא ,בטח ,לא יודעת לשחות .מהר יצאתי מהמחבוא שלי ,כשאני כבר מוכן לקפוץ למים ,אבל ראיתי – בשחייה הזאבה מתקרבת לילדה .הילדה המפרפרת במים בשתי ידיה נתפסה בשיערות הפרווה של הזאבה והן שחו לאורך הגדה לאזור ,איפה שהמים רדודים .נסטנקה ,כשהרגישה את הקרקעית לרגליה ,מיד שיחררה את הזאבה. הזאבה הרטובה יצאה אל הגדה והתנערה ,מפזרת סביבה המוני נתזים הנוצצים בשמש .היא לא עזבה ,אלא נשארה על הגדה ובתשומת-לב עקבה אחרי הילדה הקטנה ,ועם ראייה צידית גם עלי הביטה מדי פעם בדריכות ,כפי שזה היה נראה לי. ונסטנקה עמדה במים עד המותן ,חייכה וכל הזמן חזרה וקראה לזאבה .היא טפחה על המים עם הידיים ,נופפה לזאבה ,אבל ההיא לא ניגשה .אולי החיה לא אהבה להיות במים או שהמשחקים באגם נראו לה מסוכנים. פתאום נסטנקה סובבה את ראשה אלי וקפאה על מקומה .לראשונה הרגשתי את המבט המרוכז של הבת הקטנה שלי ועמדתי תחת המבט שלה כמו משותק .היה לי ברור ,בעיניה אני איזשהו ייצור לא מובן שלפתע הופיע על שטח סביבת החיים שלה. 12 במשך זמן כלשהו היא בחנה אותי ,אחר-כך הסתובבה לצד אחר ובלי למהר יצאה מהמים ,ניגשה לזאבה הרובצת על הדשא שעם השיניים לקחה את השמלונת שלה והגישה לה אותה .אולם נסטנקה לא לבשה אותה על הגוף הלח ,היא לקחה את התלבושת ופנתה לכוון המחפורת שבקצה קרחת-היער .המשכתי לעקוב אחרי הטיול שלה בטייגה והרהרתי .עם חיוך על הפנים הולכת ילדה קטנה בנבכי הטייגה הסיבירית ,מאום לא מבהיל אותה ,איש לא תוקף אותה ,להיפך ,על-פי הקריאה הראשונה החיות מוכנות חיש-מהר להושיט לה עזרה .הולך האדם הקטן ,כאילו צאצא לשושלת המלך מהלך בין העומד לרשות החזקה שלו .מעניין לו להתבונן בחיי החרקים הקטנים ,הסנאים והציפורים .להתבונן בפרחים ולטעום את טעם הצמחים ופירות היער. ובזמן הזה איזושהי ילדה אחרת באותו גיל נמצאת במרחב המוגבל בארבעה קירות ,וגם בו ,כמו חיה ,היא מוגבלת במחיצות של הלול ,אפילו שיהיה הכי יפה .וההורים הנחמדים קונים לה צעצועים שעשויים מפלסטיק ,והיא טועמת את הטעם שלהם. מיליוני בנות ובנים קטנים של העולם שלנו ,כמו חיות-מחמד גדלים בדירות-בכלובים .ואנחנו עוד רוצים שיגדלו מהם אנשים חכמים ,חופשיים ומכובדים. אבל האנשים-ההורים אפילו לא יכולים לתאר לעצמם – חופש – זה בראש ובראשונה מחשבה חופשייה ,הכרת ותחושת הבריאה החיה. על הבריאה החיה הזו יספרו בבית-ספר לילד ,כשיגדל .הוא ,אומנם ,יקבל איזשהו מידע על העולם הכביר של הטבע החי ,על העולם שנברא על-ידי הבורא הגדול ,רק אף-פעם הוא לא יוכל להרגיש אותו דרך עצמו .לתחושות ההן – שאותן יכול לקבל האדם מאז ימי חייו הראשונים בהרמוניה עם העולם הכביר של הבורא ,כשזה בלי להתאמץ ולהיות במתח ,אלא להיפך ,במשחק ובשובביות – לא יוכלו להוות תחליף שום שיעורי בית-ספר והרצאות באוניברסיטה. אני לא קורא לאף-אחד ללכת לחיות עם הילדים בטייגה .זה אבסורד ,אבל משהו בכל-זאת צריך לעשות. 13 בתי .למי היא דומה? בתי .למי היא דומה? בערב בכניסה למחפורת הקטנה ,שבה לפעמים נסטנקה הייתה ישנה לבדה ,הניקה אותה אנסטסיה .בשקט ישבתי בקרבה והתבוננתי בתהליך המעניין. נוצר רושם שההנקה כשלעצמה לצורך הזנת הגוף של הילדה בחלב האימהי כלל לא הייתה המטרה העיקרית .עם שתי הידיים נסטנקה אחזה בחזה של אנסטסיה ומצצה את החלב ,לפעמים מצמצה עם השפתיים ,אבל אחר-כך שחררה את הפטמה והביטה בפנים של אמא .וכמוה גם אנסטסיה לא הסיטה את המבט שלה מהילדה ולא שמה לב לא אלי ,לא לכל שמסביב. היה נדמה ,האם והבת כאילו התאחדו לשלם אחד בזמן ההנקה וללא מילים שוחחו אחת עם השנייה. זה נמשך כעשרים דקות ,אחר-כך נסטנקה נרדמה. אנסטסיה השכיבה את הבת הקטנה במחפורת על מצע חציר שהיה מכוסה עם בד .בשולי הבד החופשיים היא מעט כיסתה את הילדה הישנה ומהצדדים גירפה אליה עוד חציר ובכך ארגנה לה מיטה נוחה .אחר-כך עוד זמן-מה עמדה על הברכיים בכניסה והביטה על הבת בשנתה .כשאנסטסיה קמה ועכשיו כבר שמה לב אלי ,שאלתי: איך את חושבת ,אנסטסיה ,בת שלנו ,למי היא יותר דומה – לך או לי ? כמו כל ההורים ,אתה ,כמובן ,רצית שהילדה יותר לך תהיה דומה ,וולדימיר? הנה דווקא הפעם את טועה .אני ,כמובן ,רוצה שלבת שלי יהיה גם משהו משלי .אבל היא ילדה ,היא צריכה להיותיפה ,וזה אומר ,יותר דומה לך. כלומר ,אתה מחשיב אותי כיפה בהשוואה אליך ? אני מחשיב אותך כיפה לא רק בהשוואה אלי ,אנסטסיה .אני מחשיב אותך כהכי יפה מכל האנשים שאי-פעם ראיתי,כולל בתחרויות יופי הבינלאומיות .ראיתי בטלוויזיה .היופי של המועמדות בהשוואה ליופי שלך הוא איכשהו חצי כזה .את הכי טובה. תודה ,וולדימיר .המילים שלך – זאת מחמאה? או ווידוי ? הן גם מחמאה ,וגם ווידוי ,וגם – התפעלות. תודה .אז אתה ,וולדימיר ,לא תתאכזב ,אם אומר שחיצונית בפנים שלה נסטנקה קצת דומה גם לך ,ואילו העיניים,הריסים ,הגזרה – שלי ,וגם השיער יהיה כמו שלי. הדימיון הפיזי אצל אנשים אומר גם על דימיון היכולות ,ההרגלים ,השותפות של הנשמות .זה אומר שחלק מהיכולות וההרגלים יהיו בה ממך .חלק – ממני .אך בנשמה ,וולדימיר ,של האדם הנולד תמיד נוכחים שלושה מרכיבים. שלושה? וממי השלישי ? המרכיב השלישי – זהו חלקיק הנשמה שהיה בגוף של האדם בחייו הקודמים ,אולי לפני מאה שנים ,אולי אלף אומיליון .באדם הרמוני המרכיב השלישי הזה לא מתפרק לחלקיקים ,אלא מחכה לרגע שלו ,כאשר יקבל גוף חדש שדרך העיניים שלו יוכל לראות את העולם הסובב ודרך האוזניים שלו יוכל לשמוע את צלילי העולם הזה ,לגעת בו עם הידיים, להשתמש בדורונות שלו. אבל אם בחיים החדשים הנשמות שלנו התאחדו לשלם אחד ,אז הן צריכות לדעת על כל הגלגולים אחת שלהשנייה? בוודאי .אחרת ההתאחדות שלהן הייתה בלתי-אפשרית .הן לא היו יכולות להפוך לנשמה יחידה. אז זה אומר שהנשמה שלי יכולה לראות את החיים הקודמים של הבת שלנו ? וודאי שיכולה ,אבל את זה אתה תרגיש ותראה רק במקרה שתהיה בהרמוניה עם הנשמה שלך והמחשבה שלך לאתהיה כבולה בכל הסטיות של העולם שמקיף אותך ,אם היא תוכל להתרכז. לגבי העניין ברור ,אני והאחרים כמוני לא יכולים לראות את העבר ,אבל את ,אנסטסיה ,בטוח יכולה לדעת משהו על ַ החיים הקודמים של הבת שלנו דרך החלקיק של הנשמה שלה. וולדימיר ,אני משתדלת לראות ולהבין את חייה הקודמים של בתנו ,ומשונים באיזשהו אופן הם נראים לי .מאודקצרים היו חיי הבת שלנו בגוף גשמי ,לא יותר משבע שנים ,והיא חיה לפני אלפי שנים רבים. כן ,מכאלה חיים קצרים של ילדה קטנה לא הרבה אפשר לדעת על העבר. כן ,לא הרבה ,אך לפעמים אפילו בחייו המאוד קצרים אדם מחולל כזה מעשה שיכול להשפיע על ההתרחשויותבאלפי השנים הבאות. מעניין ,איך זה ילדה קטנה יכולה לחולל איזשהו מעשה שאלפי שנים ישפיע על חיי האנשים? הרי ,אנסטסיה ,אתיכולה לספר ,ועוד יותר טוב – לשחזר את התמונות מהחיים הקודמים של הבת שלנו? יכולה ,וולדימיר. אז שחזרי.ואנסטסיה החלה לספר את הסיפור הבלתי-רגיל על חייה הקודמים של הבת שלנו .או שזה סיפור על ילדה שחלקיק הנשמה שלה עכשיו חי בנסטנקה הקטנה שלנו. 14 למימד אחר למימד אחר היה זה ,וולדימיר ,הזמן ,כאשר ,כפי שאתה יודע ,על הארץ עידן הקרח החל .באזורים שלעברם התקדם הקרחוןהשתנה האקלים .ההתקררות לא איפשרה לסוגים רבים של צמחים לגדול .המקומות שלפני זה היו שופעי יערות ,גנים פורים ועשב עשיר עם מגוון רב של פרחים בהדרגה הפכו לבקעות המכוסות אך ורק בצמחייה דלה. האנשים שבעת ההיא חיו באחת מהבקעות-העמקים למרגלות ההרים כך חשבו :בתנאי ההתקררות החיים כלפני-כן לא ייתכנו .הם החליטו לעזוב את הבתים שלהם ולצאת לחפש אזורים עם אקלים טוב יותר. ראשונים עזבו גברים .בעקבותיהם ראש בית-האב ווּד הוליך מהיישוב את הילדים ,הנשים והזקנים. זקן עם שיער שיבה ששנותיו מאה ועשרים ,הוא הלך בראש השיירה שבהרכבה אחת-עשרה ממותות הנושאות על גבן סלים קלועים שבחלק מהם הושיבו את הילדים ,ובאחרים היה מלאי מזון – הן לא ידוע ,כמה זמן יארך המסע. משני צדי שיירת הממותות על סוסים וגם ברגל התקדמו אנשי השושלת שלו וכל בעלי-החיים שחיו בהתיישבות השושלתית .היה נדמה ,כל החי הבין את הצורך לצאת למקום חדש והלך אחרי האדם .בהתיישבות נשארו רק הצמחים שלא היה ביכולתם לנוע .צמחים הנידונים לאבוד. ווד הרהר בניסיון להשיב לשאלות שלעצמו הציב: מדוע קרו השינויים הלא רצויים בטבע ,מפני מה החלה ההתקררות? ברצונו של מי הופעלה הצרה הזו? הלא תהפוך לאסון כלל עולמי? המצוי באדם כוח לנקוט צעדים כלשהם למנוע אותו? האם ישנה תלות של הקטסטרופות בפעולות של האדם? ווד הבין :אם התשובות לא יימצאו ,לילדים ולנכדים שלו ,לכל השושלת שלו צופן גורל מר .הוא ראה :כל המבוגרים הצועדים עכשיו בשיירה רואים בשינויי הטבע טרגדיה ,הבעת פניהם מלאת צער ,הם שקועים בהרהור .אפילו הילדים שקטו ונהיו דרוכים .רק הנינה שלו ,בת שש ,אנסטה ,שיותר מכל אהב אותה ,משתובבת – המציאה משחק עם הממותה-מנהיג השיירה שצעד בראשה. שולח מבטים צידיים ,ווד התעניין במשחקה של הנינה עם מנהיג הממותות .היא העמיסה את קצה החדק של הממותה הענקי שמשקלו שבע טונות על כתפה והעמידה פנים ,כאילו שהיא גוררת אחריה את חיית-הענק .והממותה עוד משתף איתה פעולה .את החדק הוא ,כמובן ,מחזיק כך שרק ייגע בכתף של הילדה הקטנה .מעת לעת אנסטה הייתה נעצרת ,כאילו לנוח מהעבודה הקשה ,מחתה את אגלי הזיעה המדומים מהמצח הקטן שלה והייתה אומרת" :אח ,כה גדול ,כבד וכמה שעצלן אתה". כאילו מסכים איתה ,הממותה היה מהנהן בראשו ,מניד אוזניו ,עם החדק ניגב את המצח שלו ושוב הניח את הקצה של החדק על הכתף הקטנה של הילדה ,כאילו שבלי העזרה שלה לא היה יכול לזוז ממקומו .המשחק הזה היה מצחיק ותמים. ואילו הנה המשחק האחר שבהמשך הנינה יזמה לא היה לרוחו של ווד .הנה כזה הוא היה: אנסטה הייתה מטפסת על החדק אל ראשו של הממותה ,והוא עזר לה ,כשכופף את החדק הרב-עוצמה שלו וקלות דחף אותה אל מעלה עם הקצה .הייתה מתמקמת לה שם בנוחיות ,במשך כמה זמן יושבת על ראשו של הממותה ההולך, אחר-כך פתאום כבבהלה קראה "אוי" ומהר גלשה על החדק אל מטה .הממותה היה צריך לגלות מיומנות רבה ,כדי להספיק כבר ממש על-יד הארץ לתפוס אותה ולא לתת לה להיחבט או ליפול לרגליו הכבדות והגדולות. ווד הרהר על העבר ,מנסה למצוא בו את הגורם לקטסטרופה שאילצה אנשים לנטוש את העמק השושלתי ,אך את ההרהורים שלו כל הזמן קטעו זיכרונות-תמונות מהחיים של הנינה אנסטה .את הזיכרונות האלה הוא לא הדחיק ,הם היו ללבו והסיחו את הדעת מהמחשבות המעציבות שהיו קשורות למה שקרה. באיזשהו רגע ווד אפילו חייך ,כשנזכר איך באחד מהשיעורים אנסטה הביעה מחאה לדעה שהוסכמה על-ידי כולם .הוא ראה את התמונה הזו לכל פרטיה הקטנים ביותר. אז ווד עצמו העביר אז את השיעור .לפניו תחת אלון בעל הצמרת המסועפת במעגל ישבו ילדים בגילאים שונים ושלושה מבוגרים .ווד פתח את השיעור במילים: 15 נחשים-מתווכים נחשים -מתווכים לרבים ידוע כי ההורים הקדמונים שלנו שאפו לקבוע ייעוד לכל היצירים שעל הארץ חיים .וכשעשו זאת ,לימדו אתבעלי-החיים ,כיצד באופן מרבי להיות מועילים לבני-האדם .בהמשך ,בעלי-החיים היו מלמדים זאת את הצאצאים שלהם .כך הדור שלנו ,ככל דור מאלה הקודמים לנו ,קיבל את המתן הגדול מהאבות והאמהות .וכעת גם עלינו לא רק להשתמש בו, אלא גם להביא שלמות רבה עוד יותר לכל יצירי הארץ החיים סביבנו .לפני הדור שלנו עומדת המשימה לקבוע את הייעוד של אותם יצירים אשר בשבילם לא עשו זאת ההורים הקדומים שלנו - .במילים אלו ווד שלף מתוך החולצה שלו נחש מים והמשיך - :לדוגמא ,להבין ,בשביל מה נבראו זוחלים ,איזה שרות הם היו יכולים לעשות למען האדם. הנוכחים הביטו על נחש המים שהתפתל סביב ידו של ווד ושתקו .ראשון ,מבקש רשות דיבור ,הצביע ילד כבן חמש עם שיער אדמוני. ראיתי - ,החל הילד לדבר - ,איך הנחש הזה או אחר דומה לו התקרב לעז שלנו וינק חלב מהעטין .העז עמדהבמקום ,זאת אומרת ,היא לא הייתה נגד לתת את החלב שלה. כן ,נחשי מים והזוחלים האחרים יכולים לינוק חלב מפרות או עזים ,זאת נכון הבחנת ,אִיזוֹר .אבל עכשיו אנחנו ננסהלפתור את הבעיה ,במה אמורה להיות התועלת לאדם מקיומו של היציר הזה - ,הזכיר ווד לנוכחים. כן ,אני זוכר על הבעיה שלנו - ,המשיך הילד הג'ינג'י - ,נזכרתי איך הוא שתה את החלב וחשבתי שצריך לעשות חורליציר הזה בצד הנגדי לראש שלו – שיינק את החלב ,ואת הזנב עם החור שיוריד אל-תוך כד ,כדי שיתמלא בחלב. מכל הכוונים נשמעה מקהלה מבולגנת של קולות ילדים: אסור לעשות חור... לא צריך לעשות חור ,יכאב ליציר! מהחור החלב לא יזרום ,אם היציר בעצמו לא ירצה. הנימוק העיקרי נגד החור – הכאב שיחווה נחש המים - ,סיכם ווד - ,ואילו האדם אינו יכול לגרום כאב ליצירי הארץ.ההצעה שלך לא מתקבלת ,איזור. ווד רצה לעבור לנושא הבא ,אך הילד הג'ינג'י לא נכנע. אם אסור לעשות חור בזנב ,אז אחרת אפשר - ,הוא הודיע - .כאשר היציר הזה ינק חלב מהעז ,הוא הפך יותר ויותרעבה .זה היה מפני שהרבה חלב היה בו .צריך ללמד את היציר הזה לזחול אלינו הביתה ולשפוך אותו לכד .אז אנשים לא יהיו צריכים עם הכד ללכת למרעה בשביל החלב ,והחיות החלביות לא יהיו צריכות ללכת מהמרעה לבתים ,כדי שיחלבו אותן .הרבה יצירים שונים יזחלו לבתים ,ואיך שיראו כד ריק ,ימלאו אותו עם החלב. הרעיון של הילד הג'ינג'י דיבר על לבם של הילדים ,וקוטעים אחד את השני ,הם החלו להוסיף לנאמר. אפשר גם לקחת מהם חלב רחוק מהבית ,אם רוצים לאכול ,ורחוק ללכת עד הבית. צריך ללמד אותם לזחול עם החלב אל האדם על-פי איזשהו צליל .כדי לא לחפש אותם בעשב .נגיד ,מחא האדם כףאו שרק שריקה ,ומיד הם – מתחרים בזחילה לקראת האדם. ואני לא רוצה לשתות חלב שמוציא מהפה נחש ,אולי עוד משהו משלו הוא מוסיף לו - ,בקול לא בטוח העירה אחתמהילדות .אך מיד כולם החלו להתווכח איתה. אבל גם החלב של פרה היה בה בפנים ,אבל כולם שותים אותו. אם הוא גם יוסיף עוד משהו משלו ,אז יהיה עוד יותר טוב .הרי הם עצמם ,היצירים האלה ,תמיד נקיים ,למרותשזוחלים על האדמה. כן ,נכון ,הם תמיד נקיים כאלה ,אף פעם לא ראיתי נחש שהתלכלך.איזור שמע איך הילדים דנים בהצעה שלו ואפילו הסמיק מהגאווה. איזור ,הגרסא השנייה שהצעת ראויה לתשומת-לב - ,שיבח ווד את הילד והוסיף - :ביתר פירוט נדון בגרסה השנייהבפעם הבאה ,ועד אז כולם יחשבו ויביעו את דעתם או יציעו גרסא משלהם על השימוש ביצירים הזוחלים .ואילו עכשיו ברצוני לשאול אתכם ,איזה ייעוד לבעלי-החיים המוכרים לכם כבר נקבע .מי מוכן... ווד לא סיים את המשפט .הוא ראה את היד הקטנה של אנסטה מורמת ומופנית אליו עם כף היד .המחווה הזו ,פירושה היה שעם משהו הילדה לא מסכימה ובכוונתה להביע מחאה לנוכחים. תארי את המחאה שלך ,אנסטה - ,התיר ווד. אני נגד הספקת החלב לבתים בעזרת היצירים הזוחלים.הילדים אחד אחרי השני החלו להגיב למחאה של אנסטה: אבל למה? למה לנו לוותר על מה שנוח! עכשיו היצירים לא עושים כלום בשביל האדם ,וכך הם יעשו שירות טוב. לאנשים יהיה יותר זמן להתעסק במשהו נעים במקום לחלוב פרה.ברוגע אנסטה הקשיבה לכולם והמשיכה: אם היצירים הזוחלים יביאו לאדם חלב מפרה ,אז האדם בעצמו יהפוך להיות פרה. ילדה ,על מה את מדברת? הסבירי - ,לא התאפק אחד מהמבוגרים שנכח בשיעור.ואנסטה המשיכה: אדם המקבל חלב מפרה ,עז או גמל או מישהו אחר בתמורה נותן את תשומת-הלב והרגשות שלו לבעל-החיים .אםהוא בעצמו לא ייקח חלב מהפרה ,והיא לא תרגיש את תשומת-הלב שלו ,אז גם החלב לא יהיה כל-כך טוב .את הרגשת התודה שלו האדם ייתן ליציר הזוחל ,כשבתמורה יקבל ממנו חלב-נחשים .הנחש יעמוד בין הפרה והאדם .בין כל הבריות 16 והאדם הוא יהיה מתווך .בשירות הנוח שלו הוא יפתה את האדם ויחלוב אותו ,כשיינק ממנו את אותם הרגשות שמביאים ברכה ומיועדים לכל היצירים הארציים. במשך כמה זמן כולם שתקו בהרהור. בדמיון של ווד פתאום הופיעה תמונה :עץ-תפוח מסועף ,מלא בפירות מבשילים .לפני העץ עומדים גבר ואישה .האישה אומרת: אהוב שלי ,הבט ,הנה תפוח אחד כבר הבשיל ,הוא מאוד יפה .העץ רוצה לתת לנו או תו .הטה את הענף ,קטוף לנואת התפוח שהבשיל. הגבר ניסה להגיע לענף עם היד ,אבל לא הצליח .הוא רצה לקפוץ ,כדי להשיג את הענף עם התפוח שהבשיל עליו ,אך בזמן הזה על הענף הופיע נחש .הוא קטף את התפוח ,ועם הזנב נאחז בענף ,בהבעת המוכנות הרבה לשרת נתלה ,מושיט את הפרי לאדם. תודה לך ,רמש - ,אמר האדם וליטף את הנחש.הגבר והאישה הלכו והתרחקו מהעץ ,בלי שהודו לו .הם נתנו את אנרגיית הברכה של הרגשות שלהם לנחש .העץ נרעד ,ומחצית מהפירות שלו שעודם לא הבשילו נפלו על הארץ. ווד הפר את השקט שנוצר: המחאה שלך ,אנסטה ,גם היא ראויה לתשומת-לב ,וחלקית היא מתקבלת .על כולנו להבהיר לעצמנו את המרתהקשר הישיר בתיווך בין האדם וכל הצומח והחי הארצי; לחשוב ,למה זה יכול לגרום בעתיד .אני מניח ,בשיעורים הבאים אנחנו נחזור לנושא הזה .ואילו עכשיו - ,ובעיניו הוא הקיף את כל הנוכחים - ,כפי שכבר אמרנו ,אבקש מכם להיזכר בייעודים הקיימים בשביל בעלי-החיים המוכרים לכם. 17 הכלי הראשי לבניית בית הכלי הראשי לבניית בית אני ,אני - ,בקוצר רוח קראו הילדים. טוב ,טוב - ,הנהן בראשו ווד - ,לפי תור דברו ,ושכל אחד יזכיר לא יותר משני ייעודים של בעלי-חיים.לפי התור הילדים היו קופצים ממקומותיהם ,מהר מדברים: פרה ,עז נותנות חלב ,הן אוכלות עשב וכל יום באות לאדם ,כדי שייקח מהן חלב. חמורים ,סוסים מיועדים להעביר את האדם ממקום למקום ,כשהוא לא רוצה ללכת ברגליו. תרנגולות וברווזים איפשהו הולכים ,איפשהו עפים ,אבל כל יום חוזרים ומטילים ביצים ,כדי שהאדם יבוא וייקח אותן. ממותה צריך ,כדי להרים משא כבד ולהעביר אותו למקום ,שעליו יורה האדם...כבר בסבב שלישי דיברו הילדים ,שואפים לציין את הייעודים של כל בעלי-החיים המוכרים להם .שאלה חדשה שאל ווד: מי יכול לענות ,באילו מקרים בעלי-חיים שונים עובדים בצוותא וכיצד האדם מנהל את העבודה שלהם? אפשר ,אני אגיד - ,אותו ילד ג'ינג'י פנה לנוכחים ,וכשלא שמע התנגדות ,הביט על ווד .ההוא הנהן בהסכמה - .בעלי-חיים מתחילים לעבוד בצוותא ,כאשר אדם רוצה לבנות לעצמו בית .והאדם מנהל את העבודה של בעלי-החיים בעזרת חליל. בהתחלה הוא מנגן מנגינת קריאה ,ובאות אליו חיות שונות ועפים אליו עופות .הם מתיישבים לא הרחק ממנו ומחכים ,כך לימדו אותם ההורים הרחוקים שלנו .כשסיים את מנגינת הקריאה ,האדם מביט על החיות בעדנה וקד להן קידה .וכל החיות שיש להן זנב ,מכשכשות עם הזנב בשמחה ,כשהאדם מביט בעדנה .ומי שלא יכול לכשכש עם זנב ,מביע את השמחה שלו אחרת ,כי לכל בעלי-החיים הכי נעים – זה כאשר האדם מביט עליהם בעדנה .אחר-כך בחליל שלו האדם משמיע צליל אחר. מקבוצת החיות מיד מהר יוצאים דובים ומתחילים לחפור באדמה תעלה לא גדולה במקום שאותו האדם סימן בענפים. וכשלדעת האדם ,כבר לא צריך יותר לחפור את התעלה ,בחליל הוא משמיע צליל אחר ,והדובים חוזרים למקום שלהם .על- פי הצליל החדש ממותות מניחות אבנים לתעלה שהדובים חפרו .במשך כל אותו זמן מעל המקום הנבחר חגות סנוניות רבות מאוד ,כל-כך בקוצר רוח הן מצפות למנגינה שלהן .וברגע שהאדם ינגן בחליל את המנגינה היפה שלהן ,הסנוניות כולן מתפזרות ומיד פעם אחרי פעם חוזרות :במקורות הקטנים שלהן הן מביאות פיסות אדמה קטנות ,קש ,פלומה – כל מה שממנו הן בונות לעצמן קן ,ושמות את מה שהביאו על האבנים עד שלא יתקבל קיר של בית. הילד השתתק ,ואז ווד ראה איך שוב קמה ממקומה אנסטה והרימה יד ,מופנית אליו עם הכף .ווד התיר לאנסטה לדבר. מורה ווד ,אני רוצה לשאול אותך ,האם בניית ביית נחשבת לעיסוק מאוד נעים ומעניין ? כן - ,ענה ווד - ,בוודאי ,זוהי עשייה מאוד נעימה ויצירתית של אדם בר תבונה. מורה ווד ,מדוע אז חל איסור חמור לילדים לעסוק בעיסוק הנעים הזה?ווד ידע על הרעיון הטרדני של אנסטה לבנות בית קטן משלה .לא פעם היא התחילה בשיחה על כך עם ווד ,אבל בסבלנות הוא היה מסביר לה ,מדוע לא מתירים לילדים לבנות בתים .עתה את השאלה שלה היא שאלה את ווד בנוכחות ילדים ומבוגרים .בטוח שעם איזושהי מטרה היא שאלה אותה" .משהו חדש היא המציאה" - ,חשב ווד בחשדנות והחל להשיב לה: ילדים ,במיוחד מי שלא עד הסוף הבין את מהות מבנה העולם ,כשייקחו לידיהם חליל וינגנו בו ,בלי שעצמם רוצים,עלולים לעוות את המנגינה ,ובעלי-החיים-הבנאים יבואו במבוכה ולא יידעו מה לעשות. מורה ווד ,אני יכולה להראות לך משהו? -ביקשה אנסטה. כן ,אם זה נוגע לשאלה שלך. נוגע - ,ענתה אנסטה והחלה לשיר .מאוד-מאוד בשקט היא שרה .עם הקול הדק שלה היא השמיעה מגינות שונות,את אותן המנגינות שניגנו מבוגרים בחליל בעת הבנייה. היא לא שגתה אף לא פעם אחת - ,בקול שקט ציין אחד מראשי המשפחות שנכח בשיעור. כן ,לא שגתה - ,הסכים האחר. והרי רק פעם אחת שמעה את המנגינה - ,הדגיש ראש המשפחה שישב בשורה האחרונה על עץ שהופל .והוסיף- :זיכרון טוב יש לילדה. כשסיימה לשיר ,אנסטה שאלה את ווד: מורה ווד ,האם עשיתי שגיאה לפחות באחת מהמנגינות? לא ,אנסטה ,לא סילפת את המנגינות ,השמעת אותן במדויק. אז המחדל הראשון מוסר ממני? נאמר שכן - ,הודה ווד - .אך ישנם גם התנאים האחרים .לפנים משורת הדין למישהו מהילדים ניתן להתיר לבנותבית .זה יכול לקרות ,אם מישהו הזה ,במקרה שלנו ,מישהו מביניכם ,יספר על הפרויקט המחשבתי שלו ,וראשי המשפחות יכירו בפרויקט הזה כבחידוש .אז לפנים משורת הדין וכדי שישמש דוגמא ,יכולים להתיר את בניית הבית. ווד הרגיש שנוצרה סיטואציה מאוד נוחה והוא יכול להפעיל את המחשבה היצירתית של הילדים שנכחו בשיעור ואמר: אני מציע לכל הרוצים להציג פרויקט משלכם לאחר שני ירחים .בהתחלה ביחד נדון בכל הפרויקטים ,נבחר אתהטוב ביותר ,ולאחר-מכן נציע לראשי המשפחות לערוך בירור בעניין הזה ולקבל החלטה. ווד לא טעה :גם הילדים שעודם היו ממש קטנים ,גם היותר גדולים התלהבו ברצון להציג את הפרויקט היחיד במינו משלהם .כולם החלו להתלחש אחד עם השני ,כנראה דנים ,מה חדש הם יוכלו להביא לאופני בניית הבית שבמאות השנים לוטשו .בהבינו כי חסר טעם להמשיך בשיעור ,שהרי הילדים עסוקים בפתרון המשימה שהוטלה עליהם וקשה להאמין שיצלח להסב את תשומת-לב המחשבה ,שהתלהטה בחיפוש היצירתי ,למשהו אחר ,הוא הפסיק את הלימוד ושיחרר את כל הנוכחים. 18 אחרי שני ירחים בא היום המיוחל ללבם של הילדים .רבים מהם באו לשיעור מוקדם מן הרגיל ,ובלי לחכות למבוגרים, סיפרו זה לזה על מה שהמציאו .לקראת הזמן שנקבע לשיעור התאספו גם הורים רבים .כשהשיעור החל ,לפי תור כל אחד מהילדים בהתרגשות סיפר על הפרויקט שלו. על-פי הכללים הנהוגים ,אנסטה הייתה צריכה להציג את הפרויקט שלה אחרונה .מהפרויקטים שהוצגו עד לנאום שלה הטוב ביותר היה הפרויקט של הילד ששמו אַלַן .זה היה ילד יפה ,בשמונה שנים גדול יותר מאנסטה ,ששר בקול יפה ושצייתו לו בעלי-חיים בהנאה ,כמו למבוגר .את הילד הזה חיבבו בנות רבות ביישוב ,וביניהן גם אנסטה .ולכן ,אם היה מנצח בתחרות ,היא לא הייתה מתאכזבת עד כדי כך " .מוטב כבר שזה יהיה הוא ,מאשר מישהו אחר" - ,חשבה אנסטה. והנה הגיע התור שלה להציג את הפרויקט .משתדלת להסתיר את ההתרגשות ,היא פתחה לספר: כלפי חוץ הפרויקט שלי לא הרבה נבדל מהפרויקטים הקיימים .את החידוש מיקמתי בקיר של הבית .ההוא שיהיהלכוון דרום .בו תתמקם כוורת עם דבורים .כשהדבורים יתחילו להביא את אבקת הפרחים ,והשמש תחמם את הכוורת ,הן לפּנים של הבית ,והאוויר מהכוורת יהיו צריכות לאוורר אותה עם הכנפיים .בעזרת פתח לא גדול הכוורת תהיה מחוברת ֽ ביחד עם ניחוחות הפרחים ימלא את החדר של האדם. המבוגרים דיברו ביניהם ,דנים בחידוש של אנסטה .בסופו של דבר ווד קיבל החלטה שבפה אחד כולם הסכימו עליה. הוחלט להוציא לדיון של ראשי המשפחות שני פרויקטים – של אלן ושל אנסטה .אנסטה לא שמחה ,היא לא רצתה להיות יריבה לילד שהיה ללבה. בפרויקטים ראשי המשפחות עמדו לדון כבר ביום למחרת ,הישר בשיעור הבא ,שאליו גם כן הגיעו אנשים רבים .כטוב ביותר הוכר הפרויקט של אנסטה .על כך בחגיגיות הכריז ראש משפחה עם שיער-שיבה ,חמור-סבר על-פי המראה החיצוני שלו .אולם העיר: אנסטה ,הכרנו בפרויקט שלך להיות ראוי לתשומת-לב ,אכן יש בו חידוש מעניין ,אך אין אנחנו יכולים להתיר לךלבנות בית .אין להפוך בניית בית למשחק ילדים .בית יכולים לבנות רק גבר ואישה אשר החליטו להקים משפחה ,כזה הוא הכלל שאין עליו עוררין .האם את מסכימה עם הכלל? אנסטה שתקה .המחנק בגרון – לא יכלה לדבר .בהשראה לא רגילה היא עבדה על הפרויקט שלה ,בדמיונה ראתה ואפילו הרגישה את הבית הקטן שלה ,במחשבות כבר חיה בו ,ישנה על המצע הרך ,מבעד לוילון שהעכביש ארג הביטה דרך החלון על ערוגות הפרחים היפהפיות ,נשמה את ניחוחות הפרחים העדינים ביותר שהדבורים הביאו ...כאן קם ממקומו אלן. האם יורשה לי לומר על הכלל שאין עליו עוררין? -בהבעת שאלה הוא הביט על המבוגרים ,ואחר-כך המשיך - :הוא,כמובן ,כלל צודק ואין לשנות אותו ,אך אפשר כך לעשות שהכלל הזה לא יחול על אנסטה. בתמיהה האנשים והילדים הסתכלו על אלן. ואיך אפשר לעשות את זה? -נשמעה שאלה. ברשותכם ,אני אראה - ,אמר אלן. הראה - ,התיר ראש המשפחה המבוגר.אלן ניגש לאנסטה ונעמד מולה .אחר-כך הוריד מהצוואר שלו את התליון השושלתי וקשר אותו סביב הצוואר של אנסטה. תינשאי לי ,אנסטה - ,הוא הציע.בפה פעור ישבו הנוכחים .אנסטה איבדה את כושר הדיבור ,רק העיניים הקטנות שלה נצצו ומלמטה למעלה הביטו על הנער העומד לפניה. את מסכימה ,אנסטה? -שאל אלן.היא הנהנה בראש נמרצות ,אחר-כך מהר הורידה מהצוואר את התליון השושלתי שלה והושיטה אותו לאלן ,אבל הוא לא לקח אותו ,אלא ירד על ברכיו לפני הילדה ,כדי שהיא בעצמה תוכל לענוד לו על הצוואר את התליון היפה שלה. בתמיהה האנשים היו עדים למתרחש .אלן לקח את היד הקטנה של אנסטה ואמר ,פונה לראש המשפחה המבוגר: עתה אין לאנסטה מחדל ,והכלל שאין עליו עוררין לא חל עליה. טוב - ,בקול במידת-מה לא בטוח השיב ראש המשפחה - ,אולם אנשים מתאחדים זה עם זו ,כדי להקים משפחה.אנסטה עודה קטנה ,אינה יכולה ללדת ילדים. כן ,הסכים אלן - ,היא קטנה .אך עם כל יום ,עם כל שנה חדשה היא תגדל .ויבוא היום ,כאשר היא תהפוך יפהפייהלגמרי בוגרת .אני בטוח שאחיה בצפייה לרגע הזה ואת החלטתי לא אשנה. אחרי שהתדיינו ביניהם ,ראשי המשפחות התירו לאנסטה לבנות בית לא גדול ,בתנאי שלאחר אחד-עשר יום הוא יפורק ,מכיוון שאין להתיר ,שאיש לא יחיה בתוך הבית ,כאשר מסיבת גילה של אנסטה עוד לא היה מותר לה לחיות לחוד מההורים. ביום המיועד על גבעה התאספו כמעט כל יושבי ההתיישבות השושלתית .ליד ערוגת הפרחים שלה עמדה אנסטה. מראש ,עם מקלות וזרדים היא התוותה את הקווים הכללים של הבית הקטן שלה .היא מאוד התרגשה – הן כל האנשים האלה יביטו על הפעולות שלה ,אך במיוחד ההתרגשות שלה הייתה ,מכיוון שבין האנשים האלה היה אלן .איזשהם רגשות מיוחדים נולדו בה כלפי הנער הזה אחרי שעשה לה הצעה לחייהם המשותפים .ניגש אליה ראש היישוב ופתח לפניה נרתיק יפה שבו היה מונח חליל – הכלי הראשי לבניית בית .בידיים רועדות הילדה לקחה את החליל ,עם האצבעות סגרה כמה מהחורים וקירבה את החליל לשפתיים .אבל לא נשמעה המנגינה – אנסטה הרגישה שלפני זה היא צריכה איכשהו להירגע. היא הצמידה את החליל לחזה ,ומביטה על אנשים העומדים על הגבעה ,מהר-מהר חשבה ,מה לעשות ,כדי להרגיע את עצמה .אך ההתרגשות רק הלכה וגברה. אז מקבוצת האנשים יצא נער ושם את פעמיו לאנסטה .זה היה אלן .הוא ניגש לילדה ואמר: גם אני מכיר את המנגינה הזו ויכול לנגן אותה .את תכננת ,היכן ימצא הבית ,מה יהיה הגודל שלו .את ניצחתבתחרות ,כלומר ,הבית הזה יהיה שלך ,אני רק אנגן את המנגינה. בעיניים שהבריקו בדמעות הילדה הביטה על הנער התמיר ובשפתיים הרועדות מההתרגשות לחשה: 19 אני ,אלן ,בעצמי רוצה ,תודה לך ,אבל אני מוכרחה ,בעצמי חייבת לעשות את זה. אז תקשיבי לי היטב ,אנסטה .שאפי אוויר ועצרי את הנשימה .כמה שתוכלי עצרי אותה ,אחר-כך נשפי ,אבל לאבבת אחת ,אלא בשלוש פעמים .את הנשיפה האחרונה עשי כזאת ,שכמה שפחות אוויר יישאר בך .אחרי זה תתחילי לנשום בקצב הרגיל .מלכתחילה ,מהשאיפה הראשונה את צריכה לחשוב רק על הנשימה שלך ,שכחי על כל מה שסביבך ,וברגע שהנשימה שלך תוסדר ,תתחילי לנגן .אני אעמוד מאחורי הגב שלך ואביט על האנשים שנמצאים על הגבעה ,לא אפספס את המבטים שלהם וגם את המחשבות ,לא אתיר להם לגעת בך ,ורגועה ובטוחה ,את תבני את הבית האגדי שלך. הכל אנסטה עשתה כפי שלימד אותה אלן ,קירבה את החליל לשפתיים שנרגעו ו – מנגינת קריאה מילאה את המרחב. זמן קצר אחרי ,מהיער והמרעות החלו להתאסף חיות .כאשר התאספו כל מי שצריך ,אנסטה סיימה לנגן את מנגינת הקריאה ,נעמדה באמצע האליפסה שהתוותה את קירות הבית העתידי ,ושוב החלה לנגן ,אך הפעם כבר מנגינה אחרת. מיד שלושה דובים יצאו מקבוצת החיות ,בדילוגים רצו אל האליפסה שאנסטה ציירה ,הלכו סביבה ,מרחרחים ,והחלו לחפור תעלות לאורך הענפים שהניחה אנסטה. הם השתדלו ,מאוד השתדלו .פתאום שני דובונים קטנים לא התאפקו וקפצו לתעלה שכנראה חפרה אמא שלהם. בבלבול אנסטה הפסיקה לנגן .כולם עצרו לנשום .אז הדובה תפסה אחד מהדובונים באזור המפרקת ,נתנה לו טפיחה, ושלפה מהתעלה ,ההוא ,מתהפך מעל ראשו ,התגלגל הלאה ,והיא את אותם הדברים עשתה עם הדובון השני ,אחר-כך השמיעה שאגת אזהרה לעברם ,הביטה על הילדה עם החליל והניפה לעברה את אחת הרגליים הקדמיות ,כמו מנצחת .ושוב ניגן החליל של אנסטה. כשהתעלה נחפרה ,אנסטה שינתה את המנגינה – נשמעו צלילים נמוכים ,מתונים וקצביים .ואחת אחרי השנייה יצאו אל התעלה ממותות ,בחדק כל אחת נשאה אבן .הממותות היו מניחות את האבנים והמשיכו את העבודה שלהן עד שלא מילאו את כל התעלה .עתה הצלילים הקצביים הנמוכים של החליל התחלפו באחרים ,מתגוונים ,דומים לציוצי ציפורים .כמו על-פי פקודה ,הסנוניות שחגו מעל מקום הבנייה נעלמו פתאום ,אך אחרי זמן קצר הופיעו שוב .פעם פה ,פעם שם הן היו נוחתות על האבנים ,ועליהן הניחו משהו מהמקורות הקטנים שלהן. חומר בנייה כלל לא רב יכלו להביא הבנאים-הציפורים הקטנות במקור שלהן ,אך הן היו רבות מאוד ופעלו בזרי זות ומיומנות לא רגילה ובתיאום אידיאלי .ולכן בליווי הצלילים המלודיים הקיר של הבית ממש צמח לנגד העיניים. אחרי אחד-עשר יום לא פירקו את הבית של אנסטה ,החליטו לראות ,איך יתנהגו הדבורים בקיר של הבית בקיץ ובחורף. 20 את הזמן שלך אל תחישי את הזמן שלך אל תחישי ההיזכרות בחיים של הנינה אנסטה לא הניחה לווד ,והוא אפילו הצטחק מעט ,כשנזכר במקרה אחד. באה שעת ערב .ווד רחץ את רגליו בנחל ועמד לשכב לישון ,כאשר פתאום שמע קול בכי של ילד או ילדה ,ואפילו לא בכי ,אלא התייפחות .הוא הסתובב וראה את אנסטה שרצה אליו .לא רגיל המראה שלה היה :הפנים מלוכלכות במשהו שחור ,ומתוך החתך שנעשה בשמלה באזור החזה בולט חציר .קצת צולעת ,בריצה היא התקרבה אליו ,התיישבה על תל- עפר שהיה צמוד לבית ,בכפות-ידיה אחזה את ראשה וקוננה: אוי לי ,איזו צרה ,סבאל'ה .ממש פשוט נפסקים לי החיים.עכשיו ,אחרי שאלן עשה לה הצעת נישואים ,היא רצתה לגדול כמה שיותר מהר ,וכשהייתה מתעוררת בבקרים ,לא למפרץ הקטן של הנחל רצה להתרחץ ,אלא הייתה לוקחת מוט-עץ ישר ,מצמידה אותו לקיר של הבית ועשתה חריטות על הקיר ,לסמן את הגובה שלה .ולפני שטבלה במפרץ הנחל ,הביטה על ההשתקפות שלה במים וחשבה ,מתי זה יהיה לה חזה גדול ,כמו לנשים המבוגרות – ,שדיים שאיתם הן מניקות תינוקות. שתי מים ,אנסטוצ'קה ,והירגעי ,ספרי ,מה קרה?אנסטה לגמה מים מן הכד ודרך ההתייפחות סיפרה לווד על הצרה שלה. ידעתי ,סבאל'ה ,ידעתי ...הן כולן לא מסירות את עיניים מאלן ,כי הוא הכי יפה והכי חכם .דאגתי שעד שאגדל,מישהי מהנערות הבוגרות תגרום לאלן שלי להתאהב בה ,בטוח שזה יקרה .והיום ,כשרק התחיל להיות ערב ,ראיתי איך הן, הנערות האלה ,הלכו אל מחשוף-היער שלמרגלות ההר ודיברו על אלן שלי .והבנתי שאסור יותר לחכות עד שאגדל .צריך עכשיו לפעול .כך החלטתי והתחלתי לפעול. לקחתי גחלת וצבעתי מתחת לעיניים ,כמו שעושות את זה הנערות הבוגרות .אחר-כך לקחתי סלק וצבעתי את הלחיים והשפתיים .ואפילו את כתם-הלידה צבעתי עם חימר .את כתם-הלידה שהנה כאן אצלי ,על המצח - .אנסטה הזיזה את הפוני, הראתה לווד את כתם-הלידה שדמה לכוכב קטן על המצח שלה. אך בשביל מה ניסית לצבוע את כתם-הלידה ,אנסטוצ'קה? הוא הרי אינו נראה ,השיער היפה שלך מסתיר אותו- ,מחביא חיוך ,ווד שאל. מסתיר .ואם תנשב רוח ,השיער חושף אותו. אז שיחשוף ,בעיניי ,למשל ,מאוד מוצא חן כתם-הלידה שלך ,לכוכב קטן הוא דומה. א-ה-ה - ,שוב התייפחה אנסטה - ,בעיניך ,סבאל'ה ,הוא מוצא חן ,ואילו בעיניי ,כלל לא מוצא חן .כאילו שאנימוכתמת .לאמא אין כוכב קטן על המצח ,לאבא אין ,גם לך ,סבאל'ה ווד אין .מי על המצח צייר לי אותו? מי הטיל בי כזה מום? א-ה-ה... איש לא הטיל בך מום ,אנסטוצ'קה ,להיפך – עוד יותר יופי זה מקנה לך .אם תעשי מעשים אשר נעימים לאנשים,הם יאמרו כי את המעשה הזה עשתה ילדה עם כוכב קטן על המצח .ואם מעשים רעים תעשי ,אנשים יכולים לומר – זאת עשתה ילדה שיש לה כתם על המצח .חיצוניותו של אדם ,באשר תהיה ,היא יפה בעיני אנשים ,אם המעשים שלו יפים - .ווד ליטף את הנינה בראשה ,אחר-כך שאל: אמרי ,אנסטוצ'קה ,ומדוע חציר בולט לך מהחתך בשמלה? אני עשיתי שני גושים קטנים מחציר ועם סרט קשרתי אותם לחזה ,כדי שיהיה כמו לנערות הבוגרות .וגם לתוך כלנעל מתחת לכפות הרגליים שמתי חציר ,כדי להיות יותר גבוהה .וכזאת מבוגרת כמו נערה הלכתי למחשוף-היער ,איפה שהן מתאספות עם הנערים .באתי וראיתי שאלן יחד עם נערים אחרים עומד ,ולא רחוק מהם נערות התאספו ,מדברות ביניהן, מהצד שולחות מבטים לאלן .וגם אלן מפעם לפעם הביט על הנערות - .ואנסטה פרצה בבכי מר ,ממשיכה דרך הדמעות- : ראיתי ,סבאל'ה ,הוא הביט ,הביט מדי פעם .ידעתי ,עוד מעט הם יעמדו במעגל ,יחזיקו ידיים ויסתובבו במחול ,ישירו ויביטו זה על זו .וכדי גם להיות במעגל הזה ,התקרבתי ועל-יד הנערות נעמדתי. אחת מהן איך שנעצה בי את העיניים שלה ,מסתכלת ומסתכלת ,אחר-כך התפרצה בצחוק ולא מפסיקה לצחוק ,וגם כל האחרים ,כשראו אותי ,התפקעו מצחוק .וכל הנערים שעמדו עם אלן ,גם הם צחקו .או לי ,צרה צרורה ,סבאל'ה ווד .לבדי עמדתי ,והם כולם צחקו וצחקו .הסתכלו עלי וצחקו .אחד אפילו השתטח על הדשא – מתגלגל וצוחק. ווד הרכין את ראשו ,משתדל להסתיר חיוך ,ושאל: וגם אלן צחק עלייך ,אנסטוצ'קה? אלן ,סבאל'ה ווד ,לא צחק עלי ,לא צחק בכלל .אלן הרביץ לי. הרביץ? -התפלא ווד - ,איך זה הרביץ? כן ,הרביץ ,סבאל'ה ווד .בהתחלה ניגש ועל הידיים לקח אותי .כמו תינוקת לקח על הידיים - ,בהתייפחות היאסיפרה - .ואני ...אני כל-כך רציתי להיות מבוגרת ...והוא ...הוא לקח אותי ,כמו פעוטה ,ונשא אל מאחורי השיחים .שם העמיד אותי על השביל ואמר" :לכי הביתה ,אנסטה ,תתרחצי ויותר אל תעשי שטויות" .ואני ...אני אמרתי שלא אלך ,וליתר בטחון, רקעתי עם הרגל פעם ועוד פעם .אז הוא תפס את היד שלי והטיח לי כאן - .עם כף-היד הקטנה שלה אנסטה טפחה לעצמה על הירך והתלוננה - :עכשיו אני כולי מוכה ,מסכנה ,נטושה ,לא נשואה. אך האם את התליון הוא לקח ממך בחזרה? -ווד שאל. לא ,לא לקח. אז זה אומר ,עודך את נשואה - ,דיבר להגיון שלה ווד. עדיין ,גם אם נשואה ,עדיין מוכה ואומללה. מה ,באמת כה כאב לך ,כשאלן טפח עם היד? -שאל ווד. -סבאל'ה ,לא יודעת ,שום כאב לא הרגשתי ,אבל העלבון המר היה חזק יותר מכל כאב. 21 הירגעי נא ,אנסטוצ'קה ,נראה שאלן היה נותן לך טפיחות מאהבה ,כדי שלא תעשי מעשים שבגללם אנשים יצחקועלייך .משמע ,כך הוא הגן עלייך ,כדי שלא יצחקו בעתיד. מאהבה? האם כאשר אוהבים ,כך מרביצים? נו ,וודאי ,זאת לא שיטה לחנך ,אך אולי באותו רגע אלן לא יכל לחשוב על שום דבר אחר יותר טוב .ואת יודעת,אנסטוצ'קה - ,המשיך ווד ,מתיר את הצרורות ומסיר מהחזה שלה את פקעות החציר - ,אל השתדלי כל-כך להיות בוגרת .גם ללא כל מאמץ את תתבגרי .ואילו עכשיו על האחר את צריכה לחשוב ,ילדתי. על מה ,סבאל'ה ,על מה? על ברכיי שכבי ,אנסטוצ'קה ,ואני אשיר את השיר האהוב שלך ,את ההוא אשר בלי מילים.אנסטה הניחה ראש על ברכיו של ווד ,עוד פעם-פעמיים קצת התייפחה ולצלילים הראשונים של המנגינה המוכרת נרדמה. ביום הבא אנסטה מיהרה לווד ,שמחה ונסערת .עוד תוך-כדי שרצה קראה לווד: הוא בא לבית הקטן שלי ...בהתחלה רציתי להסתתר ,כשראיתי אותו דרך החלון ,אחר-כך בשקט-בשקט ישבתי ,כדישיחשוב ,כאילו שאין אף אחד בבית .אלן התקרב והתיישב ליד הכניסה .הוא ,סבאל'ה ווד ,התיישב ואומר" :אני יודע ,את בבית ,אנסטה ,את ילדה מאוד חכמה והכל תופשת מהר ,אני אחכה עד שתהפכי נערה יפה ,תאמיני לי ,בסבלנות אחכה לרגע הזה ,אבל את אל תחישי את הזמן של יותר" .ואני ישבתי ,שתקתי וכבר בכלל לא כעסתי עליו .רציתי לרוץ אליו ,לחבק אותו ואפילו לנשק ,כמו מבוגרת ,בלחי ,אבל לא עשיתי את זה .בשקט-בשקט ישבתי ,כדי לא להחיש את הזמן שלי. עוד קצת אלן ישב בכניסה לבית הקטן שלי בשקט ,אחר-כך קם והלך .ואני אליך מיהרתי ,סבאל'ה ווד ,כדי לספר לך על כך .וסבאל'ה ,עוד אתה יודע ,אלן ,כשישב שם אצלי ,על הקיר של הבית הקטן שלי שלושה פרחים צייר – אחד גדול ,השני קטן יותר והשלישי ממש כזה פצפון. ראיתי אותם ,כשיצאתי מהבית ,הם מאוד יפים. ווד חיבק את אנסטה ושאל: אז את כבר לא אומללה ואין לך צרה צרורה? עכשיו אני שמחה ורוצה לעשות משהו כזה בלתי-רגיל ,יפה ,כדי שכולם יביטו עליו ,ישמחו ויגידו" :מאוד יפה,מקסים ,נהדר" ,וכדי שאלן ישמע את זה ויהיה גאה בי. החלטה מאוד נכונה ,אנסטוצ'קה .בפרץ השראה צרי את היצירות הנפלאות – רק כך אפשר לזכות באהבה שלאנשים. 22 צריך לחשוב צריך לחשוב יוצא מזיכרונותיו ,ווד דיבר לנינה שהמציאה משחק חדש עם הממותה ההולך בראש השיירה: אנסטה ,עם השעשוע שלך את מחזיקה את הממותה במתח רב .האם טוב כך לנהוג כלפי בעל-חיים תמים וטוב-לב? אך הרי ,סבאל'ה ווד ,במתח נעים אני מחזיקה את הממותה ,ממחשבות עצובות מסיחה את דעתו .הנה גם אתדעתך הסחתי מההרהורים הלא שמחים שלך ,סבאל'ה ווד - ,בשטף זרמו הדברים של אנסטה. כן ...אצל רבים עכשיו המחשבות ללא שמחה .יש סיבה שמולידה אותן .ולך ,אנסטוצ'קה ,האם אין מחשבותעצובות ? לא ,סבאל'ה ווד. כלומר ,אינך מבינה ,משום מה האנשים המבוגרים בני השושלת שלנו אינם שמחים. מבינה ,סבאל'ה ווד .הם אינם שמחים מהסיבה שהקרחון הקר בא וקרב .מהקור מתים צמחים רבים .אנשיםמהיישובים השונים נאלצו לעזוב את מרחב המולדת היקר .ואילו לאן וכמה זמן ללכת איש אינו יודע. נכון - ...בהרהור אמר ווד ,ובמידת מה בפליאה שאל את הנינה - :אך מה אם כן לא מעציב אותך להיפרד מהמרחבהשושלתי שלנו ,אנסטוצ'קה? סבאל'ה ווד ,לא עצוב לי .ברגע שהמחשבה העצובה הזו על הפרידה הופיעה בי ,מייד דחיתי אותה ,ועכשיו היא לאבי - ,שוב מהר דיברה אנסטה בשמחה ,מתנדנדת על החדק של הממותה שהלך לצד ווד וכאילו הבין את הצורך לשאת את הילדה על-יד הרבסב שלה ,כדי לאפשר להם לשוחח אחד עם השנייה. התשובה של הנינה גם הפתיעה ,וגם עוררה עניין בווד .באיזה אופן מסתורי היא הצליחה להתגבר על המחשבות המעציבות? והוא שאל: אנסטוצ'קה ,ספרי לי ,איך זה הצלחת לדחות את העצבות במחשבות ,כיצד? פשוט ,סבאל'ה ווד .החלטתי להישאר עם מרחב המולדת שלי. להישאר? החלטת? אך הן לא נשארת ,ביחד עם כולם את מתרחקת ממנו ,אנסטוצ'קה. עכשיו מתרחקת ,מלווה את כולם לדרך הארוכה .אך ברגע שנעלה על ראש הגבעה שמרחוק שם נראה ,יהיוצהריים ,ויהיה עלי לצאת לדרך חזרה .לקראת הערב אספיק להגיע למולדת .יבוא בוקר ,היא תשמח לי .ואילו אני עצמי כבר עכשיו שמחה .מתארת לי איך שהמולדת תשמח לי. ווד לא דאג בתשובה למילים של הנינה .הוא חשב ,היא התלוצצה או שרק מדמיינת את החזרה שלה ,כדי להבריח את המחשבות העצובות .וכדי להשתתף במשחק של הילדה שהמציאה הנה מהלך חכם כזה ,הוא אמר: כן ,כל המרחב ישמח לך ,אך מה תעשי שם לבדך? דבר ראשון ,אעשה תל מהאדמה והעשב על-יד ערוגת-הפרחים שלי - ,פטפטה אנסטה - ,כדי שהתל לא ייתן לרוחהקרה מהקרחון לנשב על הפרח האהוב שלי .כשהפרח יפתח את עלי-הכותרת שלו ,לידו אני צריכה להיות .אם לא יהיה אף- אחד ליד ,הפרח מאוד יתעצב. "בשביל מה נפתחתי - ,הוא יחשוב - ,אם היופי שלי לא משמח אף-אחד" .אבל אני אהיה לידו ואשמח. אחרי ימים הפרח יקמל ,אנסטוצ'קה ,יבוא קור שכמוהו קודם לא היה .צמחים רבים לא יוכלו לפרוח בקור .עלהמרחב השושלתי שלנו בא קרחון ענק - ,דיבר ,כאילו הרהר לעצמו ווד ,בעוד הוא מתחיל לעלות על הגבעה שעליה דיברה אנסטה - .כן ,הקרחון מתקרב. את הקרחון אני אעצור ,סבאל'ה ווד - ,פתאום הילדה הקטנה פלטה ,קפצה מהחדק של הממותה ובהתלהבות מהרהמשיכה - :עוד לא יודעת איך ,אך בהכרח אני אעצור אותו .שם ,במולדת ,משהו יגיד לי ,איך לעצור אותו .אני מרגישה ,חזק- חזק מרגישה שיתגלה לי ,ושאני אוכל. שם ,במולדת ,יש רמז .הוא ישנו ,אבל כולם הלכו .אף-אחד לא חשב עליו .ועכשיו אין למי לעזור לרמז לרמוז .כולם חשבו ,איך לעזוב ,לאן ללכת מהקור .אבל באף-אחד לא הופיע הרצון לחשוב ביחד עם הרמז ,איך להרחיק את הקרחון .והרי במפגשים שלנו ,סבאל'ה ווד ,הרבה פעמים היית אומר שצריך לחשוב. ווד קפא על המקום .נעצר גם הממותה-מנהיג השיירה ,ובעקבותיו נעצרו גם כל הממותות שהלכו אחריהם. בתשומת-לב ראש השושלת הזקן הביט על הנינה שלו ושתק. מה שווד עשה אחרי כמה רגעים לא לעצמו ,קל וחומר לא לאחרים אף-פעם הוא לא יכל להסביר אחר-כך .ווד סימן לאנשים שהלכו לצדי שיירת הממותות להמשיך לנוע הלאה .ואילו לאנסטה הוא אמר: אחרון בשיירה הולך הממותה הצולע ,בנו של מנהיג השיירה ,את מכירה אותו ,והוא נשמע לך יותר טוב מכל אחדאחר .אנסטה ,קחי אותו איתך ,כשיהיה קר מאוד ,את תשיגי אותנו על-פי העקבות שלנו. תודה ,סבאל'ה ווד - ,בשמחה הילדה קראה ,חבקה את הרגליים של הזקן ,נצמדה אליו - .תודה! איך אספר על המיזם שלך לאמא ולאבא ,להורים? אני בעצמי אודיע להם ,כשאבוא הביתה ,עכשיו שום דבר לא צריך להגיד .להתראות ,סבאל'ה ווד.בקפצוצים אנסטה מיהרה אל הממותה האחרונה בסוף השיירה ,כאשר במבטו ווד ליווה את דמותה הקטנה של הנינה, כאילו לא מודע למתרחש .הוא המשיך לנוע ,ובמשך זמן כלשהו בראשו לא היו כל מחשבות ,רק אחרי שעות ווד שאל את עצמו" :מדוע הסכמתי? "צריך לחשוב"" ,אף-אחד לא חשב ,איך לעצור" .אף-אחד .רק היא" .אחר-כך בקול אמר: -נכון עשיתי.. 23 ממותה ָדן ממותה ָד ן קצת צולע ,בסוף השיירה הלך ממותה ענקי דן .במבנה הגוף והכוח שלו הוא דמה לאביו – מנהיג הממותות. כשעוד היה ממותה מתבגר ,אבן גדולה שנפלה מההר הזיקה לו את הרגל .בחבלים אנשים קשרו לרגל של בעל-החיים מקלות ,כדי שהעצם תתאחה טוב .ימים רבים דן נאלץ לשכב בבדידותו .אז הנה החלה חברות נוגעת ללב של הממותה, אנסטה שהייתה אז בת שלוש והחתלתול שהילדה הייתה מביאה איתה. תכופות אנסטה הקטנה הייתה מבקרת את הממותה השוכב עם הרגל החבושה ,מביאה לו דברים טעימים ,בעדנה דיברה איתו .על צדו האחד הייתה מניחה את החתלתול ולימדה אותו להבריח את החרקים והזבובים המציקים מהממותה השוכב על הדשא. אך העיקר – היא דיברה איתם ,לימדה ,כמו שמבוגרים מלמדים את הילדים שלהם. אחרי שאת החתלתול הייתה מושיבה על הממותה ,אנסטה הייתה נעמדת לפניהם ,באצבע הקטנה שלה מצביעה על השמיים ,מפנה את מבטה אל מעלה ואומרת את המילים "שמיים" ,עננים"" ,שמש" ,אחר-כך על ברכיה יורדת ,בידיה ליטפה את העשב ובעדנה אמרה "דשא ירוק"" ,פרח מריח". בתשומת-לב הממותה והחתלתול עקבו אחרי הפעולות של הילדה ,ואחרי ימים מספר ,שבמשך הימים האלה בקביעות היא חזרה על האימונים שלה ,מאורע מפליא קרה .כאשר אנסטה אמרה את המילים "שמיים"" ,עננים" ,הממותה הצעיר, ואחריו גם החתלתול הפנו את עיניהם לשמיים .ואילו במילה "דשא" – הביטו על הדשא .ובמילים "פרח מריח" ,פתאום החתלתול קפץ על הארץ והחל להריח את הפרח ,כמו שהילדה הייתה עושה. את התרגול שלה עם בעלי-החיים אנסטה המשיכה ,גם כאשר הממותה הבריא .הילדה אהבה להודיע לחברים שלה ההולכים על ארבע את הייעוד של כל מילה חדשה שנודעה לה מהמבוגרים .ואילו בעיני הממותה הצעיר והחתלתול מצאה חן תשומת-הלב של הילדה שלבה היה טוב .כמו תלמידים ממושמעים ,בצוהרי היום הם היו באים אל ערוגת-הפרחים של אנסטה .בדרך-כלל בזמן הזה גם היא הייתה מופיעה שם והעבירה את השיעור הבא עם החניכים שלה .אם מסיבה כלשהי היא לא הייתה ,במשך שעות התלמידים בעלי ארבע הרגליים המתינו לחבר ולמורה שלהם או שהלכו לחפש אותה. כשמלאו לאנסטה שש שנים ,חיצונית הממותה דן ,שגם הוא גדל ,כמעט נראה כמו המבוגרים ,אך מהותית ההתנהגות שלו הייתה שונה מהתנהגותם של הממותות האחרות. הרבסב של אנסטה וראש השושלת ווד ראשון הבחין כי הממותה דן מבין את שפת האדם .למסקנה הזו קדם האירוע הבא: ווד ישב בצלו של עץ מסועף ומנצרים קלע סל לפירות-יער .רבות אנסטה הייתה מתראה עם הסבא-רבא ,אהבה להקשיב לסיפורים שלו ,להיות מעורה בכל אשר עשה ,וגם הפעם היא הייתה לידו .בלשון מהירה ובהשראה הנינה הדברנית סיפרה על המחשבות שלה לגבי איסוף פירות-יער ודרשה שיהיה יפה הסל ,אז גם פירות-היער שייאספו אליו יהיו טעימים. כאן ווד שם לב שהממותה דן שעמד במרחק כעשרה צעדים מהם בתשומת-לב מביט על אנסטה ומקשיב לדברים שלה, כאילו מבין את משמעות המילים" .הוא בטח אוהב את נימות הדיבור של הילדה ,את האנרגיה שבאה ממנה" - ,חשב ווד. כשראה שבשוקת שבה הוא השרה את הנצרים לקליעת סל נגמרים המים ,ווד ביקש מהנינה להביא מעט מים מן המעיין הקרוב .אבל היא ,שתמיד שקדה למלא את בקשותיו ,לא מיהרה למלא את הבקשה הזו .רק הסתובבה לממותה ומהר אמרה לו" :דן ,תביא מים מהמעיין" – וכאילו לא קרה כלום ,המשיכה את הסיפור הנלהב שלה על פירות-היער והסל. במתינות הממותה הסתובב ובהליכה איטית עשה צעדיו לכוון המעיין .אז אנסטה אמרה עוד משפט אחד" :מהר ,דן". והממותה הענק פתח בריצה. ווד הבין שדן ,להבדיל מהממותות האחרות ,לא פשוט ממלא הוראות קבועות ,אלא מבין את האדם הרבה יותר ,מאשר שאר בעלי-החיים – ,הוא מבין את משמעות המילים ואפילו יותר מזה ,מבין משפטים שלמים. בחדק הממותה הביא מעט מים ועל-פי ההוראה של הילדה ,הזרים אותם אל השוקת עם הנצרים. תודה - ,אנסטה פרגנה לממותה והוסיפה - :בערב אל תשכח להשקות את הערוגה עם הפרחים .ובינתיים ,תלך ליער,תאכל ארוחת-צהריים ,אתה רואה ,אני עסוקה - .בתשובה בראשו הממותה הנהן לילדה ושם את פעמיו ליער. "איפה גבול היכולת של העולם החי בשירותו לאדם? -חשב ווד - .מהי המידה שבה האדם יכול לשלוט בו? הנה אנשים המציאו גלגל ,כולם החלו להתפעל מההמצאה ,החלו לחפש דרכים שונות להשתמש בה ,ואילו על מה שכבר הומצא והרבה יותר מושלם מהגלגל – ,על היצירים החיים – כלל הפסקנו ללמוד .האם טוב מה שהשושלת שלנו עושה? למה יכולה להביא אי-הכרת היכולות והייעוד של כל המגוון הרב אשר בטבע החי סביב האדם?". כך הרהר ווד ,ומהמחשבות האלו היה לא שקט לו בנשמה. 24 אל תיכנעי ,אני איתך ,מולדת אל תיכנעי ,אני איתך ,מולדת כשראה את אנסטה רצה אליו ,דן נד בראשו בשמחה ,עם האוזניים נפנף ונעצר .ממותה ענקי הושיט את החדק שלו לילדה הקטנה ,עם הקצה קלות נגע בכתף שלה .היא תפסה את קצה החדק ,בלחיה נצמדה אליו ,בעדנה ליטפה ,אחר-כך בקול שמח ציוותה" :אחרי!" ,מקפצת ,רצה בחזרה ,אל המרחב השושלתי הנטוש. בחופזה הממותה הסתובב ובעקבותיה רץ .כשהתעייפה ,במחווה אנסטה עצרה את הממותה ועל החדק טיפסה אל הראש שלו .כשאל גבו הגיעה ,היא ראתה שם את החתלתול שמזמן נהיה חתול בוגר ,אך כמקודם כונה "חתלתול" .הוא השתפשף ברגל של הילדה ונהם ,מביע את השמחה והמסירות. למרחב השושלתי העזוב השלישייה בשעות הערב המאוחרות הגיעה .אנסטה שלחה את דן למרעה ,נכנסה לבית הקטן שלה שהיה עשוי חימר ,בחושך התקדמה אל המשכב עם החציר הריחני ,שכבה עליו ומייד נרדמה. עם השחר אנסטה התעוררה .בריצה יצאה מהבית הקטן שלה ,עצמה את עיניה ,את ידיה שלחה לצדדים וחשפה את הגוף שלה לקרני האור המלטפות והחמות .אחרי שטבלה בשמש ,הילדה רצה אל הנחל ובתנופת הריצה קפצה ,חובטת בגופה במים הצלולים של המפרץ הקטן. מי המעיין הקרים צרבו את הגוף שלה ,אבל היא השתכשכה וצחקה באושר .אחר-כך ,כשיצאה מהמים וקיפצה ,וחגה סביב עצמה על הגדה ,היא ,כאילו לא יודעת ,מה לעשות עם האנרגיה הלא רגילה שמילאה אותה ,מהר עלתה על גבעה לא גדולה. רוח קרה נשבה .סביב המותן הילדה קשרה מטפחת ואת הקצה החופשי שלה זרקה מעל הכתף .בשתיקה היא הביטה על האדמה שכלל לא מזמן חיה עליה השושלת שלה. מרחב המולדת שמקודם ללא הפסק היה נשמע בהמוני קולות ציפורים ,צרצור וזמזום של החרקים ,עכשיו שמר על איזשהו שקט שגורלו נחרץ .פה ושם הלבין הדשא מהצינה של הלילה .לא לבלבו העצים בגינות ,השיחים ,העלים שלהם התקפלו כאילו מייאוש וללא תקווה. ומרחב המולדת העטוף בדממה מעיקה ,עם המגוון הרב הקמל ,אך עודו חי ,של הטבע ,באי-הבנה הקשיב לילדה הקטנה .ופתאום הכל מסביב נרעד ,כאשר ...כאילו בקרן אור חמה את הדממה המעיקה פרצה צעקת השמחה הנואשת והבטוחה: ֶאֶ -ההֵ -הי! א-הה-הההייי! -צעקה אנסטה כנגד הדממה המדכאת - .אל תיכנעי ,מולדת .אני – אנסטה ,מולדת .אני– איתך. בריצה נמרצת היא ירדה מהגבעה אל ערוגת-הפרחים שלה ,תוך כדי שרצה בידיה נגעה בגזעים של העצים ,ליטפה את עלי השיחים. א-הה -הי! -שוב היא קראה ,רצה סביב הגזע של עץ-התפוח הזקן עם העלים הכמושים.קול דק ,גבוה ושמח של הילדה הקטנה גבר על השקט המדכא את מרחב המולדת היקר .ופתאום לקול שלה הצטרף קול אחר ,נמוך ,עבה ועוצמתי – נענה לקול של אנסטה מהמרעה רץ הממותה דן .רץ ובדרך בכל הכוח הריע. ואילו לצד הילדה הנה עכשיו גם בקול רם נשמע "מיאו-מיאו-מיאו" – זה החתול המכונה חתלתול תמך באנסטה. אנסטה נעצרה על-יד ערוגת-הפרחים שבה טיפלה ,כמו כל הילדים ביישוב ,כל אחד בערוגת-הפרחים שלו. בקצה אחד של הערוגה הדשא הלבין ,הפרחים השתוחחו ,ורק על הפרח האהוב של הילדה עוד נשמר ניצן אחד שלא נפתח; הוא רכן לאדמה ,כאילו ששינה את דעתו לפרוח .אך למראה הניצן השחוח הילדה לא התעצבה ,היא הביטה עליו וחייכה .לא התעצבה ,מכיוון שדמיינה את הפרח האהוב שלה לא שחוח ,אלא פורח בכל היופי שלו. בהתיישב על עקבים לפני הפרח שכבר היה מוכן לנבול ,בשקט ובעדנה היא קראה לו: הי ,פרח ,אני כאן ,תתעורר.אחר-כך בפה שמה אצבע ,הרימה אותה ,כדי לדעת ,מאיזה צד הרוח הקרה מנשבת על הפרח .כשקבעה את כוון זרם האוויר הצונן ,על צדה האחד היא נשכבה מהכוון הזה ,מנסה לחסום את הדרך לאוויר הקר .אך זרמי האוויר הקרים בכל זאת עקפו את הגוף הקטן שלה וצרבו את העלים של הפרח ,לא מאפשרים להם להתיישר .פתאום שטף האוויר הקר נפסק, ולהיפך ,בגבה אנסטה הרגישה חום .היא הסתובבה – הממותה דן ,על צדו האחד נשכב ,בגופו העצום מנע את גישת הרוח הקרה הן אל אנסטה ,והן אל כל ערוגת-הפרחים שלה. דן ,כל הכבוד לך! חכם! -קראה אנסטה.נתפסת בשערות הפרווה ,היא טיפסה על גבו של הממותה ,הסתובבה לרוח הנושבת מכוון הקרחון ,בשמחה ובחגיגת ניצחון קראה את קריאת ה"א-הה -הי!" שלה .הרוח הקרה החלה לנשב ביתר שאת .אז הילדה חשבה לה ,הסתובבה לצד אחר וקרא ,נופפה בידיה ,כאילו הזמינה מישהו שאינו נראה .גם הממותה הרים את החדק שלו מעלה והרים תרועת קריאה. בקול קורא יילל חתלתול. הרוח הקרה שככה ,אך אחרי זמן-מה התחדשה ,רק נשבה מהעבר האחר ,בזרמי אוויר חמים ליטפה גם את הפרח ,גם את הממותה ,וגם את הילדה שעל גבו עמדה יחד עם החתול. שירת ציפורים בודדות בירכה לשלום את נחלוני האוויר החיוניים. במשך כמה ימים נאבקה אנסטה ברוח הקרה הבאה מהקרחון; שוב ושוב היא הייתה מחישה את פעמיה לערוגת- הפרחים שלה ,ברגע שהרוח הייתה מתחילה לנשוב .ובכל פעם כרגיל הממותה היה נשכב על-יד ערוגת-הפרחים ,חוסם את הדרך לקור. ואחר-כך בא היום ,כאשר הפרח ,שהחיים חזרו אליו ,פרח .בריצה אנסטה מיהרה לערוגה ,על ברכיה ירדה לפניו ונישקה את עלי-הכותרת הצהובים-האדומים ,קלות נוגעת בהם עם השפתיים .אחר-כך התרחקה שני צעדים הצדה ,מתענגת על מראה הפלא המקסים ,הברייה בעלת היופי הלא רגיל – הפרח שלה. 25 לא יכולה לעמוד במקומה מהאנרגיה הצוהלת שמאיפה שהוא מבפנים הציפה אותה ,אנסטה התחילה לקפוץ במקום, אחר-כך הקפיצות שלה עברו לריקוד לא רגיל מאולתר ומלהיט .אפילו הממותה דן ניסה להצטרף לריקוד שלה ,דשדש מרגל לרגל .חתלתול סביב עצמו הסתובב ,פעם על גבו התפתל ,פעם שוב עלה על רגליו .ובעלי-הכותרת הצהובים-האדומים שלו נופף להם הפרח החי ברוח החמימה. וכאן אנסטה נעצרה .היא ראתה שני בחורים ,על הר עומדים. 26 הפכים-אחים הפכים -אחים שני העלמים היו גבוהים באותה מידה ובעלי מבנה גוף אתלטי .חיצונית מאוד דומים אחד לשני ,הם נבדלו רק בצבע השעיר והעיניים .אחד היה עם שיער בהיר ועיניים תכולות ,השני – עיניו שחורות ושיערו כהה. במשך זמן-מה העלמים נשארו במקום שלהם ,כאילו מאפשרים לאנסטה להתרגל להופעתם הלא צפויה .אחר-כך בלי למהר הלכו אליה. שלום ,ילדה! -השחרחר פנה אליה - .את ,ילדה ,צריכה כמה שיותר מהר לפעול .אינטואיטיבית הרגשת שתוכלילעצור את הקרחון ,שיש בך כוח היכול לשנות את התוכנית של אלוהים .זה בלתי-אפשרי ,כמובן .אבל את תחפשי את הכוח הזה .ואני אדע יותר על האדם משעכשיו יודע .אני מוכן לספר לך על מבנה העולם ,להשיב לכל שאלה שלך ,רק תפעלי, ילדה ,מהר יותר. אנסטה לא הספיקה לענות .העלם השני דיבר: שלום ,אנסטה ,את יפה ורגישה ,את נפלאה כמו כל הבריות המופלאות על כדור-הארץ בר הגדולה .הרבה מאוד אחייודע על מבנה העולם ,אך אני חושב ,יותר מכל האחרים לעצמך את צריכה להקשיב. יום טוב לכם ומחשבות נעימות ובהירות - ,אנסטה בירכה לשלום את העלמים. סטופ - ,הפסיק את אנסטה השחרחר - .הנה כך זה תמיד ,אפילו מגעיל להקשיב למילים משוננות ,סתומות,אוטומטיות .יש אותנו שנינו כאן ,אני מושחר ,ולמה זה מאחלים לי מחשבות בהירות? אני מושחר ,המחשבות שלי מושחרות ואגרסיביות .כזה אני ובכך הייעוד שלי בתוכנית האלוהית! -יותר ויותר נסער השחרחר - .אם אהיה חנון בהירוני שרק בהיר חושב ,אז לא אני אני אהיה .רגע אחד – ולא אהיה .הבנת ,ילדה? לפנייך יישאר רק לא יוצלח אחד בבהיר .יש אותנו שנינו .הבנת ,ילדה? ואת לא צריכה לדבר רק על מה שבהיר .קחי בחזרה את המחשבות שלך ,אם הן היו מאחורי הדברים שאמרת ,אם המילים שלך לא פשוט צלילים משוננים ,כמו תוכי. אם הברכה שלי פגעה בכם ,אז אשנה אותה ופשוט אומר לכם "שלום" - ,ענתה אנסטה. נו כך יותר טוב .כי מה זה "מחשבות בהירות לכם" וכל השטויות האלה... מי אתם? -שאלה אנסטה - .מאיזו שושלת? מעולם קודם לא ראיתי אתכם? וודאי שלא ראית .אף-אחד אף-פעם לא ראה אותנו .אבל הגילוי שלנו בפעולות של בני-האדם בכל רגע נוכח - ,מהרדיבר העלם השחרחר - .כן ,בכל רגע .הגילויים שלי הם ,כמובן ,רבים יותר – הם גרנדיוזיים .מקטסטרופה לקטסטרופה כמעט האנושות כולה חיה עם העליונות של האנרגיות שלי. עצור ,אחי המשחיר והמוכשר - ,דיבר העלם הבלונדיני - .הן עד כה לא הצגנו את עצמנו - .הוא הסתובב לילדהוהמשיך - :אנסטוצ'קה ,נסי להבין את מה שאגיד .אני ואחי הן שתי תשלובות של אנרגיות היקום .כל המרחב האינסופי של היקום מלא בישויות אנרגטיות .כאשר אלוהים ברא את האדם ,מכל ישות הוא לקח כמות שווה של אנרגיה ,באופן בלתי-נודע איזן אותן בתוכו ונתן לאדם שאותו הוא ברא. כאשר זה קרה ,כולנו הבנו – הישות החזקה ביותר ביקום צריכה להיות האדם .הנה לכן כבר לא ישות הוא נקרא ,אלא אדם .אך במה הכוח שלו ,מה היכולות שלו והאם יש להן גבול ,לא ידוע .ומתי הוא ,הכוח הזה ,יתגלה במלוא המידה ,עד עכשיו לא ידוע לאף-אחד ביקום כולו .אפילו לנו ,על-אף שאנחנו ,האנרגיות הנפרדות שלנו נוכחות בכל מקום .תמיד לא נראים ,על-ידי עצמנו אנו ממלאים את המרחב ,נוכחים במים ,בכל חיה ,בכל תולעת .ואילו בכל אחד מבני-האדם ישנן האנרגיות כולן ,כל אנרגיה של היקום. לא נראים ,אתם אומרים - ,התפלאה אנסטה - ,אך הן אני רואה אתכם! כן ,את רואה אותנו ,מכיוון שצופפנו את האוויר באופן כזה שנוכל לקבל מראה של גוף האדם הרגיל בשבילך .הנה,לדוגמא ,העננים בשמיים ,הן גם הם אדי אוויר מצופפים .צורות שונות ומשונות מתקבלות מההצטופפות הזו שלהם ,פעם הן דומות לחיות ,פעם לגוף או לפנים של אדם .אז הנה גם גוף האדם ברובו מורכב ממידות שונות של צפיפות המים. המשמעות ,היחס ההדדי של המצופף בגוף האדם ידוע ,אולי רק לבורא לבדו .רק כלפי חוץ הגוף שלנו דומה לגוף האדם. אחי השחרחר מהווה את כל הישויות האפל ,אני – הישויות של הבהיר. ובשביל מה עשיתם בשבילי ציפוף במראה של גוף האדם? -אנסטה שאלה. כדי שלא תיבהלי ,למשמע הקולות שלנו ,כדי שלא תבזבזי את אנרגיית המחשבות שלך לפתרון התעלומה ,מהיכןבא הקול - ,ענה הבלונדיני. אך בשביל מה רציתם לדבר איתי? יצאת כנגד איתני-הטבע ,יותר נכון ,כנגד האסון על כדור-הארץ .לבדך יצאת בביטחון שתוכלי למנוע אותו .אנחנובטוחים ,בלתי-אפשרי לעשות זאת .התוכנית של אלוהים מייעדת קטסטרופה ,במידה והאנושות תלך בדרך הרת-אבדון .כך היה ולא פעם .ולא היינו שמים לב למאמצים שלך .אך נרעדו כל הישויות של היקום ,כאשר הפרח פרח על ערגות-הפרחים שלך .הוא פרח ,אף-על-פי שלפי התוכנית של הבורא היה צריך כבר למות .ואילו הוא פרח. הפרח פרח הודות לממותה שהגן עליו מהרוח הקרה. הממותה הוא רק חוליה בשרשרת ההתרחשויות המסודרות על-ידך. לא סידרתי שום דבר. המחשבה שלך סידרה ,אנסטוצ'קה. אז גם בי ישנם החלקיקים שלכם? -בהרהור שאלה אנסטה - .אבל אין אני חשה אותם. אין האדם חש בנו ,במיוחד ,כאשר הוא מצליח לאזן את החלקיקים שלנו .כאשר הם מאוזנים ,מופיעה האנרגיההשלישית .והשלישית הזו אופיינית ליצור יחיד ביקום – לאדם .היא מופיעה ,כאשר אנחנו לגמרי מאוזנים ,והיא ,האנרגיה 27 החדשה הזו ,כל-יכולה .היא מסוגלת לברוא עולמות חדשים .שום סודות לא קיימים בשבילה .כזה אדם נהיה שליט היקום – בורא ,והבריות שלו ,אף-אחד אפילו לא יכול להעלותן על הדעת ,רבות גדולה ובלתי-נתפסות הן יכולות להיות. בי ,כנראה ,החלקיקים שלכם בכלל לא מאוזנים ,אם אני לא יכולה לעצור את הקרחון - ,נאנחה אנסטה - .הפרחפרח ,ואילו הכל מסביב במרחב השושלתי שלנו קמל ,נשמד. את ,אנסטוצ'קה ,בדרך לאחדות .להשיג אותה תוכלי ברגע הבא או אחרי אלפי אלפי שנים .הנה לכן האנרגיות שלהיקום ישאפו לעזור לך ,כדי לגלות את הסוד הכביר על האדם ואת הגורל העתידי שלהן. כמה שמעניין סיפרת על הכוח הלא רגיל שחבוי באחדות ההפכים .אבל למה כאשר אתם יודעים על הכוח הלא רגילהזה ,אתם בעצמכם לא תסכימו ביניכם על האחדות. החליפו מבטים האחים ,אחר-כך המבט שלהם סבב במרחב השושלתי של אנסטה .ולעברים שונים הם הביטו. התמהמהו עם התשובה ,כאילו באותו רגע בעצמם בחרו מילים כדי להסביר .הילדה חיכתה בסבלנות. לבסוף הבלונדיני ענה. 28 מהי תוכנית החיים שלך? מהי תוכנית החיים שלך? זה בלתי-אפשרי .לי ולאחי ייעודים שונים - ,אמר הבלונדיני - .לכל אחד התכונית שלו .ורק באדם ,כאשר אנחנומגשימים ,כל אחד את התוכנית שלו ,ביחד עם זה ,אנו יכולים לעבוד גם על התוכנית המשותפת ,להיעשות חלקיקים של האנרגיה החדשה שאופיינית רק לאדם. אבל איך אפשר לעבוד על דברים שונים ,מנוגדים אחד לשני ,ובאותו הזמן לעשות את הטוב המשותף? -בחשדנותשאלה אנסטה. אפשר ,כאשר כל הזמן אנחנו עוקפים אחד את השני .אנסטושקה ,כאשר את מתחילה ללכת ,רגל אחת שלך פורצתקדימה ,השנייה מפגרת אחריה .אחר-כך הרגל שנשארה מאחור ,פתאום היא פרוצת קדימה .וכך הן כאילו מתחרות אחת בשנייה .כתוצאה ,ביחד שניהן מעבירות את הגוף ממקום למקום ,על-פי הוראת המחשבות. נו ,אחי ,איזו דוגמא הבאת ,כל-כך מצחיק שפשוט אפשר למות - ,נכנס לשיחה השחרחר ,מפסיק את האח השני- .אם כבר לתאר אותנו כשתי רגליים ,אז אתה בכלל רגל קצרצרונת ,ואני ארוכה ,ארוכה מאוד .אני איך שאעשה צעד ,ישר כל הגוף עובר מעל הרים ,ואתה רק מזדנב אחרי ,כאילו שעושה צעד .בהגשמת התוכנית שלי כבר פעם חמישית אני מביא את האנושות לאסון עולמי .ואפילו שלפי המחשבה של הבורא היא שוב חוזרת לתחייה ,מחדש אני לוקח אותה ו – בום ,טראח! – קבלי אסון-עולם ,משתטה לי פה. כן ,אחי ,אתה מוכשר .באמת לא פעם הבאת את חייו של כל כדור-הארץ לאסון של כולם .אך האסונות אינם מביאיםלך גילויים ,ידע חדשים ולא מוסיפים לך כוח .ואילו לאדם תמיד הם נותנים ידע חדש .והאנושות שוב חוזרת לתחייה. אבל לפני כן בייסורי תופת גוססת יחד עם כל הידע. אחי ,לא ידועה לך ולי התוכנית של הבורא .אולי יום אחד כך יקרה שרגע לפני האסון האנושות תמנע אותו ,והמחשבהשלה תואר אז בשאיפה שאינה נודעת לך ולי. נמאסת עלי עם החלומות הבהירים האלה שלך ,אחי-בהירוני מושתן .ילדה ,אל תקשיבי לו ,תקשיבי לי - ,פנה העלםהשחרחר לאנסטה - ,ילדה ,אני אראה לך את כל הכוח שלי תכלס .אחי-בהירוני אמר כאן כמה דברים נכונים .באמת, מחשבה של אדם – זאת אנרגיה אדירה ,ממש כמו האנרגיה שלי ,שלא לדבר על האנרגיה של אחי .באמת כל אדם, בהשתמש נכון באנרגיה הזאת ,יכול לשנות את פני העולם. אבל יש עוד גם מחשבה אנרגטית שאין לה שוות – זאת המחשבה השיתופית .זה כאשר מחשבות רבות של בני-אדם יחידים מתאחדות לאחד שלם .אם המחשבות של האנושות כולה יתאחדו ליחיד ותתקבל מחשבה כלל-אנושית ,אני ואחי, פשפשים נהיה לידה. אבל למדתי לא להתיר היווצרות מחשבה שיתופית .זה אני מציע לאנושות מסקנות ותפיסות פילוסופיות שונות. כתוצאה ,שיתופית מיליארד אחד של בני-האדם חושב בדימוי אחד ,ואילו האחר – בדימוי אחר ,ובכך לא בא בהסכמה עם הקבוצה הראשונה .ילדה ,אני מהווה התגלמות של כל הכוחות האפלים ביקום ,ואם תתאחדי איתי ,כוח שאין עליו אנחנו נהיה .יש לי תכנית טמירה ,את המהות שלה את תביני ותעזרי לי. ביחד נעשה את כל בני-האדם צעצועים שלנו .נשחק בתבונה שלהם .אעשה אותך שליטת האנושות ,ויום אחד את תגלי לי... כזאת תכנית לא מוצאת חן בעיניי - ,ענתה אנסטה והוסיפה - :אף-פעם לא אקח בה חלק ,ואף-אחד מהאנשים ,אניחושבת ,גם לא יסכים. חלק לא תיקחי? ילדה ,את פשוט עוד לא יודעת ,עד כמה שהמשחק הזה מעניין – לפי הרצון שלך ,להכווין אתהמחשבה האנושית. ואל תמהרי לומר שאנשים לא ילכו בתלם התוכנית שלי .כבר הומצא גלגל שהוא בינתיים פרימיטיבי ,אך אחר-כך עם מוט אנשים יחברו שני גלגלי-עץ ,ואילו זה בהתאם לתוכנית שלי ,לתכנית הגאונית שלי. אבל מה רע בגלגל? כשהיה צריך להוביל מזון לממותה דן ,כשהיה פצוע ,העגלה עם הגלגלים מאוד עזרה בכך. הכל טוב ,ילדה .אפילו טוב מאוד .הגלגל הזה ישוכלל .ייעשה ריבוי רב מאוד של הגלגלים .ואנשים יראו שלא נוחלגלגל גלגל על האדמה הטבעית ,על הגבשושיות ,על הגומות ,על העשב הגבוה .ואז הם יכסו חלק ענק מהאדמה בכרום- אבן ,כדי שללא הפרעה הגלגלים יתגלגלו עליה. רבים יותר ויותר ,הגלגלים יתגלגלו על האדמה הנואקת ,חלק מהאנשים עליהם יישאו ,בלי רחמים אחרים ידרסו. ילדה ,לעצמך עני ,נסי ,מה יכול להיות איתן יותר מאותו כוח שמסוגל להכווין בני-אדם להיספות .ואם בתוך עצמך לא תמצאי תשובה ,תכירי בגדולה שלי. במחשבותיה אנסטה שקעה ,אך בה עצמה לא מצאה תשובה ,שוב הביטה על העלם הבלונדיני .לתשובה האילמת שלה הבלונדיני ענה: אחי ,אנסטוצ'קה ,צייר לפנייך תמונה עגומה .כזה הייעוד שלו ,ובשקידה הוא ממלא אותו .במבט שלך נראיתהשאלה ,האם גם לי יש תכונית? היא ישנה ,וגם אני רוצה לקרוא לך להשתתף בתוכנית שלי. ומה רוצה התוכנית שלך? לנסות להבין את הברייה הכבירה של הבורא – את האדם .להבין את הגדולה של מה שהבורא הועיד להתרחשבעתיד. אך האם על הארץ עוד לא הכל נברא? -התפלאה אנסטה. העניין ,אנסטוצ'קה ,הוא ש ...את רואה את הפרח המקסים שפרח לפנייך .כל צמח או בעל-חיים הוא כשלעצמומושלם ,אך הם כולם עוד גם קשורים בקשרי-גומלין אחד עם השני .היה נדמה ,הבורא ברא עולם ארצי נפלא ,הרמוני ומושלם .אך אין זה אומר שהעולם הזה לא יכול להיות מושלם עוד יותר. 29 את הבריות של הבורא אפשר לראות רק כחומר-גלם לברייה יותר מושלמת – ליצירת צורת חיים נפלאה ומושלמת שלא נראתה קודם ולא תיאר אותה לעצמו אף-אחד. אבל מי יכול להיות יותר מושלם מהשלמות עצמה? -השתוממה אנסטה. הנוצר ממנה – הבן והבת של ההורה הגדול .לדוגמה ,את ,אנסטוצ'קה. אני? אבל אפילו לדמיין אני לא יכולה ,איך אפשר לשנות את מה שכבר נברא .אני ,למשל ,בכלל לא רוצה אפילו טיפ-טיפה לשנות את הפרח שפרח על ערגות-הפרחים שלי .אני אפילו חושבת ,בשום פנים ואופן לא צריך לשנות אותו ,כדי לא לקלקל את השלמות .וגם בשביל מה לי לשנות את חתלתול? ואיך אפשר לשכלל ,לדוגמא ,את הממותה דן? לשנות את החדק ,את האוזניים שלו? איך לשנות? בשביל מה? אך הן שינית את הממותה דן ,אנסטוצ'קה. לא ,מעולם לא שיניתי אותו - ,בפליאה היא אמרה. חיצונית ,כן ,לא שינית ,אולם הממותה דן שלך ממלא הוראות רבות הרבה יותר ,מאשר כל שאר הממותות שאי-פעם חיו על הארץ ,וגם האופן שבו דן מבין את המוטל עליו שונה במהות שלו .זאת מיד תביני ,אם תשווי אותו לכל הממותות האחרות שדומות לו במראה שלהן. כן ,עכשיו אני מבינה .לדעתי ,הוא חכם יותר מכל הממותות האחרות .פשוט לפני זה לא חשבתי על כך. הנה ,את רואה ,החשיבות היא לא רק לצורה ,למבנה של הגוף החיצוניים .התוכן והייעוד חשובים יותר .והנה בדיוקאת קבעת את התוכן והייעוד לממותה דן .והממותה דן ,שלכפי חוץ אינו נבדל מהממותות האחרות שנבראו על-ידי הברוא הגדול ,בכל-זאת נהיה אחר .עתה הוא – ברייה משותפת של הבורא ושלך .ושל מי יותר – לא ידוע .הן הממותה דן שונה לא רק ביכולת מילוי מספר רב יותר של הוראות ,שבהן יש צורך בחיי היומיום של האדם .הוא הפך יותר נבון ,מסור ורגיש. היזכרי ,פעם אחת נרדמת על עשב יבש תחת עץ גבוה-גבוה ,וכשהתעוררת ,ראית את הממותה דן ,לא זז ממקומו ועומד מעלייך .כעסת עליו :הוא הריח באיזשהו ריח מאוד לא נעים ,כאילו התלכלך במשהו מבאיש ובכוונה בא ,כדי להפר את השינה שלך בסירחון הלא נעים הזה .קמת ועל-פני עשב לח הלכת הביתה ,ואילו לפני כן בקול לא מרוצה אמרת לממותה דן: "דן ,תמיד אתה לא ביחד עם הלהקה ,עכשיו כבר התחלת לבוא כשאתה רוצה ,כאשר אפילו לא קוראים לך .לך למרעה שלך, לאחים שלך". ברגליים יחפות הלכת על העשב הלח ואפילו פעם אחת לא הפנית אליו מבט .את זוכרת ,אנסטוצ'קה ,שהעשב היה לח? כן. ויודעת ,למה הממותה דן הריח בכזה ריח לא נעים? לא. כשנרדמת ,החלה סערה .לא רק לבני-האדם ,אלא גם לבעלי-חיים ידוע שעל-פי רוב ,ברקים פוגעים בעצים גבוהים.דן ראה איך שנרדמת ,וכשהסערה החלה ,התמלא דאגה ומהלהקה שלו בא אלייך .הוא לא העיר אותך ,אלא פשוט נעמד מעלייך ,והסתיר אותך מהגשם .בעץ שתחתיו ישנת פגע ברק .ענף אחד נדלק והחל ליפול .הוא היה נופל עלייך ,אך עם החדק הממותה דן הספיק לזרוק אותו הצדה .אחר-כך נדלק עוד ענף ,גם אותו דן השליך מפנייך ,אך האש הספיקה לשרוף חלק מהפרווה על ראשו של הממותה ,בא ממנה ריח לא נעים .כאב בלתי-נסבל חווה דן מהכוויה ,אבל באין-נוע הוא עמד מעלייך ,הישנה .ואילו כאשר עזבת והאשמת אותו בהטרדה ,הוא אפילו לא יכל להיעלב ועל הכאב שכח .הוא שמח שלא נפגעת מהאש ,ואחר-כך ,מחלים מהכוויה ,חשב עלייך בעדנה. ממקומה אנסטה זינקה ורצה לממותה העומד במרחק-מה מהם .בשמחה הוא נד עם הראש .אנסטה תפסה את קצה החדק שלו ,טפחה עליו עם היד הקטנה ,נצמדה עם הלחי ,אחר-כך נישקה .הממותה הפסיק לזוז .וכך המשיך לעמוד בלי תזוזה ,בעוד עיניו עצומות ,אפילו כאשר הילדה סרה ממנו וחזרה לעלם הבלונדיני. הבנתי - ,אמרה אנסטה לבלונדיני - .הממותה דן שוּנה .אולי כך זה קרה מעצמו ,אולי במשהו אני עזרתי לו .הואשוֹנה מהממותות שפשוט נבראו על-ידי הבורא. כלומר ,לאדם ניתנה כזאת זכות – לשנות? ניתנה - ,ענה הבלונדיני - .עכשיו תחשבי ,בהתאם לאיזו תוכנית? תוכנית טובה. אז תגדירי אותה .תבחרי ,צרי. אז זה אומר שמי שיצר הכל על הארץ לא יצר שום תוכנית שעל-פיה האדם צריך לחיות? אני חושב ,הוא העמיד לרשות האדם אופציות רבות לבחירה ,אך הוא עצמו חלם רק על דבר אחד. על מה? רק האדם יכול למצוא את התשובה. ואיפה לחפש אותה? בך ,כאשר בדמיונך תעלי ,תחשיבי ,תשווי ברירות שונות של מבנה החיים על הארץ. אז בני-האדם חיים על הארץ ,אבל שום דבר לא יודעים על התוכנית של הבורא? לבני-האדם ניתנה הכרה כבירה של יכולות התפתחות ביולוגיות ,אבל חופשים שונים יש לבני-האדם ,בין השאר גםהחופש להמיר את היכולות הביולוגיות בטכנוקראטיות .להם להחליט ,אם להשתמש בסגולות הפנימיות ,המעמיקות, לדוגמא ,של עץ חי אשר צומח ,חש את התנודות הביולוגיות ומתאים את עצמו אליהן ,מווסת את מצבו ,בתלות בתנאי הסביבה ,או להשתמש בסגולות החיצוניות ,השטחיות של העץ המת .אנשים הנעמדים על דרך ההתפתחות הטכנוקראטית מנצלים את היכולות השטחיות – מכינים כלים כאלה או אחרים מעץ ,משתמשים בו כבאמצעי הסקה או חומר בניין. משום-מה תמיד אנשים בוחרים את הדרך הטכנוקראטית .ואילו אין מן הנמנע שהיא תביא אותם לקטסטרופה .כך כבר לא פעם קרה .הן כל הקטסטרופות העולמיות על-ידי המחשבות של בני-האדם נוצרות .מחשבות ,שבעקבותיהן באה עשייה. -אבל את הקרחון שאילץ את השושלת שלי לעזוב את הבית אף-אחד מהאנשים לא יצר. 30 השושלת שלך ,אנסטוצ'קה ,כבר נעמדה על הדרך הטכנוקראטית .ולפי תוכנית החיים ,הקרחון ישיג אותה וימית .אךיקומו לתחייה החיים .תופיע תקווה חדשה לתבונה האנושית .אם מישהו יעצור את הקרחון ,ואת זה יכול לעשות רק אדם, השושלת שלך תחיה בעולם טכנוקראטי .ובמוקדם או במאוחר בכל זאת הדרך הטכנוקראטית תביא אותה לאסון .אם כי ישנה סבירות שאדם אשר מצא דרך לעצור את הקרחון ,כלומר סיכל אסון אחד ,יוכל לסכל גם את האסון הבא .זמן קצר לפני הקטסטרופה הבאה יצליח להאיר את נשמות האנשים בהבנה כי הבחירה שלהם שגויה ויסכל אותה .אז האנושות תוכל לבחור דרך חדשה ,כשבהדרגה ובזהירות היא מפרקת את האמצאות הרות-האסון שלה .אולם קשה להאיר את נשמות אנשי העולם הטכנוקראטי. בעידן החיים הטכנוקראטיים בני-האדם חדלים להיות יצורים ברי תבונה .לא לתבונה שלהם צריך לפנות – אלא לרגשות – ודרך הרגשות להודיע להם את מהות התוכנית האלוהית ,לשם כך – בעצמך צריך להרגיש ,להכיר אותה. ומה ,אתה לא מכיר אותה? לא עד הסוף ,אני חושב ,בכלל ,להשלים את הכרתה לא ניתן ,להבדיל מאיך שנשלמת הכרת התוכניות של אחי,הכרתה לא ניתן להשלים ...היות נשלם – זאת תנועה עצורה .כמו כן ,איני רואה גבול להשלמה ,לדוגמא ,של הממותה שלך. וגם של שאר החיות? וגם של השאר .הן ,אנסטוצ'קה ,את יודעת ,הצאצאים של כל בעלי-החיים מאמצים את צורות ההתנהגות ,אתהמיומנות של ההורים שלהם .כלומר ,כל דור חדש יהיה מעט מושלם יותר מהדור הקודם ,ואם האדם יקבע את ייעודם של כל היצירים נכון ,אם כל דור חדש של האדם ימשיך להשלים את העולם החי סביבו אשר יפטור את האדם מכל דאגות לחיי היומיום – אז בצורה כזו תשתחרר המחשבה האנושית להגשמות חשובות יותר. כנראה ,כך זה יכול לקרות ,אם אנחנו מדברים על החיות .אבל הנה את פרח לעולם לא הייתי רוצה לשכלל – הואמאוד-מאוד מושלם. אנסטוצ'קה ,גם אני כך חושב .ובכל-זאת ,הפרח היפהפה שלך – רק צבע שניתן על-ידי הבורא לבת שלו לבריאותהעתידיות שלה. למה צבע? הרי הוא חי. כן ,בוודאי ,הוא חי ועצמאית דואג לכל הצרכים שלו ,ובאותה העת הוא יכול להיות בסך-הכל חלקיק קטן מתמונהחיה הגדולה ביופייה. תביטי על ערוגת-הפרחים שלך ,עליה היפה מכולם נראה הפרח האהוב שלך .אך אם תזרעי בה עוד שניים או שלושה פרחים דומים ,המראה של הערוגה ישתנה .אחר-כך את יכולה לזרוע אחרים ,לא דומים לאלה ,אך גם כן פרחים יפים, והמראה של הערוגה שוב ישתנה. אחר-כך את יכולה לארגן ערוגות-פרחים שונות בסדר שונה ,כשאת מביאה שלמות רבה יותר לתמונה החיה .לשלמות אין גבול .התנועה אליה היא בהתאם לתוכנית של הבורא. כלומר ,אדם נברא כדי לעשות יותר ויותר יפה הכל סביבו? כדי לשכלל את העולם שהוענק לו על-ידי הבורא? בכךהייעוד הראשי של האדם? לברוא תמונות מופלאות חיות ,להכיר ולהביא שלמות רבה יותר לעולם החי – זה ,כמובן ,ייעוד חשוב של האדם .אךהעיקרי נראה לי באחר. במה? אדם המשפר את מבנה העולם האלוהי ,בהכרח בעצמו יהפוך בר שלמות רבה יותר ,ולתופעה הזו לא נראה גבול.יכולות כבירות ייפתחו בפניו. ולמה הוא יהיה בר שלמות רבה יותר? הרי אף-אחד לא ילמד את האדם בתהליך הזה. אנסטוצ'קה ,יצרת ערוגת-פרחים יפה ,הניסיון שלך עזר לך להבין ,איך לעשות את זה .בשנה הבאה את תשתדלילעשות את היצירה שלך עוד יותר טובה .ואת תעשי את זה ,כשאת משתמשת בניסיון הקודם וברגשות .כלומר ,עם היצירה שלך בפעם הראשונה רכשת ניסיון ,ידע ,תחושות המאפשרים לך ליצור את המושלם יותר .וזה אומר שהיצירה שלך עצמה מלמדת אותך. היצירה בטבע האלוהי החי משלימה את היוצר עצמו. לא נראים לא סוף ,ולא שיא ,יש האינסופי ביצירה כבירה כזאת. מאוד אני רוצה לחיות בכזה עולם נפלא ,איפה שהכל יכול להשתלם בלי סוף ,איפה שהיוצר ישלים את היצירות שלו,והיצירות ישלימו את היוצר שלהן .אני רוצה שבעולם הזה יחיו אבא ואמא שלי ,אחים שלי וסבא ווד ,וכל השושלת שלנו- , אנסטה חייכה והעיניים שלה זהרו - .צריך לעצור את הקרחון .איך לעשות את זה? איך? מחשבת אדם – אנרגיה החזקה ביותר של היקום ,ליכולות שלה אין גבול .חשוב ללמוד לנצל אותה נכון .אבל כיצד,בעזרת מה לעשות את זה ,לא ידוע .רק ליכולתו של אדם מתאים לעשות את התגלית הגדולה הזו. כנראה ,המחשבה שלי עוד כה קטנטנה ולא חזקה - ,בצער נאנחה אנסטה - .אני רוצה שהקרחון יעצור ,אבל הואיותר ויותר מתקרב ,ועם כל יום חדש נהיה קר יותר .משמע ,קטנטונת המחשבה שלי. אם הממותה דן היה יודע לחשוב על הקרחון ...הראש שלו גדול ,אז זה אומר שבו גם המחשבה יכולה להיות גדולה וחזקה. אנסטה רצה לממותה ,עם-כף היד טפחה על החדק המושט אליה ,בהתרגשות אמרה: דן ,אתה כל-כך גדול ,ויש לך ראש גדול .מכאן שבו מחשבה גדולה יכולה להיות .דן ,תחשוב עם המחשבה שלך,עצור את הקרחון .כי אתה רק מקשיב ומקשיב .דן ,לך לפחות למרעה ,כי נהיה פחות ופחות מזון בשבילך. עם קצה החדק הממותה דן ליטף את הילדה בלחי ,בשיער ,לאט הסתובב והחל להתרחק .החתול שכינוי חתלתול זינק ממקומו וקפץ על הרגל של דן ,ונתפס בפרווה ,טיפס אל הגב שלו. עכשיו את והחיות-החברים שלך צריכים לעזוב את המקום הזה - ,פנה העלם הבלונדיני לילדה - ,מאחורי ההר ההואכבר עומד קרח .זה עוד לא הקרחון הראשי ,אבל גם הוא עלול להדיח את ההר הסוגר את הבקעה ,להחריב את הגנים 31 והבתים שבהם חיה השושלת שלך .והוא גורם לטמפרטורה לרדת כל יום .הקרחון הראשי ידחף את הקרח הזה ובהדרגה ההר יזוז ממקומו .זה יקרה אחרי כמה ימים. לא אעזוב את המקום הזה .אני חייבת לראות אותו ,את הקרח הזה ,ולהבין ,בשביל מה הוא פולש על הארץ שלנו.אני חייבת למצוא דרך לעצור את הקרחון .מחר בבוקר אעלה על ההר ואראה אותו. מחשבות מדויקות וצלחות לך ,אנסטוצ'קה - ,העלם הבלונדיני קד קידת פרידה לילדה ודיבר לאח שלו - :אחי ,נלךמעיני הילדה ,לא נפריע לה ,אולי היא תצליח לדעת ,איך ללמוד לשלוט במחשבה. כן ,נלך .אתה ההפרעה הראשית בין שנינו .התחלת להתפלסף פה ,על ימין ועל שמאל מתפלפל. אוי ,חכו ,בבקשה ,חכו - ,פתאום אנסטה יצאה ממחשבותיה - ,סיפרתם ,כל אחד על התוכנית שלו .אז גם לי צריכהלהיות תכנית ,אבל אף-פעם לא חשבתי עליה .אולי אין אותה בי? ילדה ,אנחנו הולכים ,שלא תראי אותנו .יותר מהר תחשבי ,אל תתעצלי .כלל לא הרבה זמן נשאר לך ,רק שתיזריחות החמה - ,אמר השחרחר ,בלי שהשיב לשאלה שלה. והעלמים הסתלקו. 32 מי שולט במחשבות שלנו? מי שולט במחשבות שלנו? לגמרי לבדה אנסטה נשארה .לאט היא הלכה על העשב הקמול בבקעה ,איפה שכלל לא מזמן חיה השושלת שלה, ובשקט המוחלט שנוצר ניסתה להבין ,איך אפשר לשלוט במחשבה העצמית. "אם המחשבה היא האנרגיה החזקה ביותר - ,הילדה הרהרה - ,אז מה יכול לשלוט בה – בחזקה ביותר? אם בי האנרגיה-המחשבה הזו ישנה ,אז מה יש בי שיכול להיות יותר חזק ממנה? ולמה במפגשים ראשי-המשפחות החכמים הכל לימדו אותנו ,אבל שום דבר לא סיפרו על איך שניתן לשלוט במחשבה .אולי על כך גם הם שום דבר לא יודעים? האנרגיה הכי חזקה ממשיכה להישאר בלתי-נשלטת .פעם תלך לצד אחד ,פעם לצד אחר .ואף שהיא בי ,היא לא שלי, אם לא כך ולא אחרת אני לא שולטת בה ומישהו יכול לרתק את דעתה ולמשוך אליו ,ולשחק בה ,ואם היא בי ,אז גם בי ישחק איזשהו משחק ,אבל אני אפילו לא אדע על כך". אנסטה ניסתה לחשוב על כוח המחשבה עד הדמדומים אפילו .וגם כששכבה לישון ,במאומץ ניסתה לחשוב עליו. בהתעורר עם הבוקר ,להבדיל מהרגיל ,על-יד הבית הקטן שלה אנסטה לא ראתה את הממותה דן .תמיד הוא היה כאן, כשהייתה מתעוררת ,אבל עכשיו איננו. גם כאשר אנסטה כבר התרחצה במפרץ הנחל ,דן לא הופיע .היא קראה לו ,צעקה בכוון המרעה" :דן ,דן!" ,אבל כמקודם הוא נעדר .וגם חתלתול לא היה בקרבתה הלילה ,וגם בבוקר היא לא ראתה אותו. הם הלכו ,הבינה אנסטה .הממותה צריך מזון צמחי רב שהולך ופוחת .משמע ,דן הלך כדי לא למות לשווא מהרעב. ואיתו גם חתלתול" .אבל אני לא אלך" - ,חשבה אנסטה ,את כתפה האחת כיסתה ברדיד הארוג מעשב ,ונחושה בדעתה, פנתה להר שמאחוריו הקרחון פלש על העולם .עולה אל פסגת ההר על השביל ,אנסטה שוב התאמצה להבין ,כיצד עובדת האנרגיה הזו החזקה ביותר – מחשבה של אדם .איך צריך לנהוג ,כדי שהיא תעצור את הקרחון? כשהגיעה לפסגה ,היא עמדה ברוח ,מתעטפת ברדיד .זרמי אוויר אלימים ,צוננים פערו לה את השיער ,שפעם היה חושף את כתם-הלידה הדומה לכוכב קטן ,ופעם הסתיר אותו .אבל הילדה לא שמה לב לזרמי האוויר הקרים ,היא התבוננה במתרחש למטה ,מהעבר השני של ההר שלמרגלותיו כבר לא נראה כל ירק .עד האופקים כל שהמבט ראה היה קרח. הקרחים התקדמו להר .הם היו ענקיים ,והרי זה עוד לא הקרחון הראשי ,אלא רק גושי הקרח הראשונים שנדחפים על- ידי הגדולים יותר" .ההר לא יחזיק מעמד מול גושי-ענק כאלה" - ,חשבה אנסטה. צד אחד של ההר כבר קפא ואין עליו צמחייה ,יקפא גם הצד השני.כאישור למילים שלה נשמע קול שבר של הקרח .מתחתיו ,מתערבב ברסיסים הקרחיים ,נהר שטף מים ,ועל העיסה הנוזלית הזו שנוצרה ,גושי הקרח התקדמו עוד יותר קרוב להר ,פורצים את האדמה ודוחפים לפניהם את העצים המופלים. אנסטה הביטה על גוש הקרח הגבוה מכולם ונרעדה ממה שראתה .תוקע את הראש שלו בהר-הקרחון הענק הזה, עמד הממותה דן .על-יד הקרח הענק הוא כבר לא נראה גדול. בן-רגע אנסטה נזכרה איך שדן הטה את אוזנו לדבריה על כוח המחשבה היכול הרבה .נזכרה איך שאמרה לו כי בראש גדול ,נראה שצריכות להיות מחשבות גדולות וחזקות .והוא הבין את זה אחרת .הוא החליט שאם להצמיד ראש גדול עם מחשבה גדולה לקרחון הענק ,אז אפשר לעצור את התנועה שלו. אנסטה נעתקה ממקומה ,על השביל בריצה נמרצת מיהרה אל מרגלות ההר ,לאותו מקום ,איפה שעמד הממותה דן. במשב פראי הרוח עם פתיתי-השלג הצורבים תלשה את הרדיד מכתפי הילדה ,אבל היא הרימה אותו .קפצה קדימה על אבן ,מעדה ,עם הראש לפנים התגלגלה למטה .ושוב קמה ,פתחה בריצה. כשהגיעה לרגלי דן ,היא ראתה ...בתוך הקרח ,תחת ראשו של הממותה נוצר שקע לא גדול ,כאן הקרח קצת הפשיר, ובזרמים דקים על החדק של הממותה זרמו מים מטה. הממותה רעד מקור .ואילו למטה ,לרגליו ,אנסטה ראתה את חתלתול רועד מהקור ,הוא – בדומה לדן ,נתקע עם הראש בקרח ,ניסה להאט את התנועה של הקרחון. א-הא-הי - ,צעקה אנסטה– .א-הא-הי!אבל לא הממותה ,לא החתול לא הגיבו לצעקה שלה .הילדה תפסה את חתלתול הרועד מקור ,הצמידה אליה, שפשפה ,עיסתה את הגוף הקטן שלו .כשהוא קצת התחמם ,אנסטה ציוותה עליו לטפס אל הגב של הממותה .בכל כוחו חתלתול התאמץ ,אבל נפל .רק מהניסיון השני הוא הצליח לעלות למעלה. אנסטה נעמדה על אבן ,כדי להיות כמה שיותר קרובה לאוזן של הממותה ,ולחשה לו: דן! דן הנאמן שלי .אתה מאוד חכם ומסור .יש לך לב טוב .אתה יודע לחשוב ,אולי לא כל-כך נכון ,אבל יש לזהתקנה .המחשבה ,היא לא רק בראש ,היא בכל מקום .דן ,עליך ללכת לצד האחר של ההר - .בלי תזוזה עמד הממותה ,רק מפעם לפעם העוויתות הרעידו את גופו .ואנסטה שוב לחשה לו - :אני אנסטה! אתה שומע אותי ,דן? אני אנסטה .בלעדיך לא אלך מכאן .תסתובב אלי ,דן. לאט הממותה דן הזיז את ראשו מהגוש וסובב אותו לילדה .על מצחו השערות העבותות היו רטובות ,עם קושי הוא הרים את עפעפיו והביט על הילדה .אחר-כך עם מאמץ הרים את החדק ועם הקצה שלו נגע בכתפה של אנסטה .הוא היה כל-כך קר ,החדק שלו .בידיה אנסטה תפסה אותו ,שפשפה ונשפה עליו ,כאילו שכך יכלה לחמם את הגוף הענקי של הממותה .בעצם ,היא באמת חיממה אותו ,רק לא בחום הנשימה שלה ,אלא במשהו חם ומהותי יותר .והממותה נשמע לה. בעקבות אנסטה שהוליכה אותו ,כמו ביד מחזיקה בחדק שלו ,בקושי מזיז את רגליו ,דן עלה אל פסגת ההר .שם באפיסת כוחות הילדה התיישבה על גזע של עץ שנפל ,הצביעה על המורד שעודו היה ירוק ,הורתה לממותה לרדת למטה. לך ,דן ,למטה .לך למרעה שלך ,שם תנוח ,תחזיר לעצמך כוח .שם עוד יימצא מזון בשבילך - .ובנחישות הוסיפה- :לך ,דן ,למטה. 33 הממותה נשמע לה ולאט על השביל החל לרדת לבקעה שעוד הייתה ירוקה .כעשרה צעדים אחרי ,הוא הסתובב לאנסטה ,הרים את החדק שלו מעלה והרים תרועת קריאה ,כמו אז ,כאשר אנסטה רצה בעמק וביקשה מהמולדת שלה לא להיכנע לקרחון ,כאשר היא קראה את ה"א-הא-הי!" שלה ,גוברת על הדממה. וכמו אז ,אנסטה אזרה כוח וצעקה "א-הא-הי!" ,בידה נופפה לדן ,שולחת אותו למטה .ולאט הממותה דן ירד מההר, ממלא את ההוראה של הילדה-הבעלה שלו .ואילו היא... אחרי שקצת נחה ,אנסטה נעמדה על אבן ,במבטה שוב הקיפה את ענקי הקרחים שמילאו לפניה את המרחב ,כמה שראה המבט .ובקול לא חזק ,אבל בטוח ,אמרה: אני אדם! המחשבה שלי חזקה! את המחשבה שלי אני מכוונת נגדך ,קרחון .עליך לעצור ולסגת לאחור .כך אנימצווה עליך במחשבה שלי. למטה שוב נשמע קול שבר ,והקרח עוד קצת התקרב להר .משב רוח קרה פגע בחזה של הילדה ,כאילו ניסה להפיל אותה מרגליה. אחורה ,אני מצווה עליך ,קרח .אחורה! -ושוב קול שבר ,שוב הקרחון נע לעבר הילדה הקטנה.במשך כמה זמן אנסטה שתקה ,בהביטה על הקרחון שנע לעברה ,ופתאום חייכה. הבנתי .אתה מוזן מהמחשבה שלי ,קרחון .הבנתי .עכשיו אתה לא תהיה.אנסטה הפנתה גב לקרחון ,התיישבה על הגזע של העץ והביטה על העמק שעודו ירוק היה .אולם לא את הפרחים והעשב הנובלים מהקור ראתה אנסטה ,אלא דמיינה ,איך בפריחה פורה מלבלבים השדות ,איך על העצים מופיעים פרחים כשלג לבנים וגם ורודים ,איך שרות ציפורים ובעשב מצרצרים חגבים .איך שחוזר לבקעה סבא-רבא ווד ,ובעקבותיו חוזרת גם כל השושלת ,ויחפה ,אנסטה רצה לקראתו על הדשא .יותר ויותר מהר... תאוצה רבה יותר ויותר צברה המחשבה של אנסטה .היא הספיקה! בן רגע אחד מיליארדי עלי-עשב ליטפה .וכל אחד לכוד ,מהשורש עד הגבעול ,הצליחה לדמיין .לכל אחד לכוון את קרן החמה הצליחה .באגל-טל ובטיפת גשם להשקות וללטף ברוח הקלילה. אנסטה נרדמה על האבנים על-יד הגזע של העץ שנפל .לגב שלה נשבה רוח קרה .אבל גם כשנרדמה ,אצל הילדה פעלה המחשבה ,הואצה יותר ויותר. הברקים הנמרצים הבאים מהמחשבה נגעו בכל מה שיש במרחב .התאושש כל החי .וחדש נולד במרחב .כאילו משינה התעוררה כל מולדתה של אנסטה .המחשבה המשיכה לפעול ,גם כאשר לאלפי שנים נרדמה הילדה הקטנה אנסטה. המחשבה שלה – אנרגיית אדם כבירה – ריחפה מעל העמק ,ליטפה את החרקים ,את עלי-העשב ,את חתלתול ואת הממותה דן. גושי הקרח היו נרעדים ,נשמעו מהם קולות אימתניים ,אך אף לא למילימטר הם לא יכלו יותר להתקדם .היו נמסים. שטפי המים מהקרח הנמס היו עוקפים את העמק ,מתמזגים לנהרות ואגמים. הקרחון הפשיר ,לא מסוגל להתגבר על מחשבת האדם ,האנרגיה האיתנה ביותר של היקום. 34 למה יגיעו בני-האדם האלה? למה יגיעו בני -האדם האלה? שטפי המים מהקרחון הנמס יצרו נהר גדול ,בדרכה הזרימה הסוערת שלו גרפה את האבנים והעצים המופלים ,סחפה את שכבת האדמה הפורייה יחד עם הצמחייה וכל החי בה .אבל העמק השושלתי ,שאותו האנשים היו אנוסים לעזוב ,נשער ללא פגע מהשטף האיום. בעמק על העצים הצהיבה ונשרה העלווה ,לא נשמעה שירת ציפורים .אך חלק מהצמחים המשיכו להיאבק על החיים, הסתגלו להתקררות החריגה לאיזורים האלה .ואפילו על ערוגת-הפרחים של אנסטה ,שפעם מאוד יפה הייתה ,עוד נשאר הפרח האהוב שלה. על העמק הגנה החומה ההררית שעל אחת מהפסגות שלה לאלפי שנים נרדמה הילדה הקטנה אנסטה. למרגלות ההר עמדו שני עלמים-אתלטים ,שיערו של אחד בהיר ,שיערו של השני כהה .הם הביטו על סלע גרניט ענק שגחן מעל האדמה ,ומשני עבריו חלחלו טיפות מים. עם שמחה לאיד העלם השחרחר אמר: מגיע להם ,לבני-האדם האלה שמאבדים תבונה .בשני הימים הקרובים בהדרגה המים יחתרו תחת הסלע ,והואיתמוטט ולשטף הקטלני יפתח גישה לעמק .במפל עוצמתי ינהרו המים ,סוחפים איתם את אבני ההרים ,ובהדרגה יסחפו, ימוטטו את כל ההר .השטף שעכשיו ֵמימין יחסית להר ,כשיפיל את הסלע הענקי הזה ,ינהר לבקע שייווצר ,יותר ויותר מרחיב אותו ,וישנה כוון. כן ,אם הסלע הזה יתמוטט במהלך שני הימים הקרובים ,כשהשטף עוד לא יגיע לאדמות השפלה שמאחורי הבקעהולא יתפשט על-פניהן ,כשבכך מרסן את לחץ המים ,אז בכל עוצמתו הוא ינהר לעמק השושלתי של אנסטוצ'קה - ,הסכים העלם הבלונדיני .והוסיף - :עכשיו אני מצטער שהתגלמתי בדמות של גוף האדם .עכשיו צריך בעל-חיים עם גוף חסון ,כדי לתמוך בסלע הזה. חה -חה ,הוא מצטער שהוא לא בעל-חיים חזק! ברור שיכולת להתגלם בדמות שלו ,אבל אז גם היית צריך להתנהגבהתאם .לא היית יכול לדבר כמו שמדבר אדם וגם להבין שבקרוב שטף המים יסחף את הסלע .והרגשנות הזאת שלך – "עמק שושלתי"" ...אנסטוצ'קה" ...מה אכפת לה עכשיו .הנשמה שלה מעופפת ביקום האינסופי. מעופפת .כן ...בהרהור ובעדנה הבלונדיני אמר - .בדאגה שמורה בה המחשבה והחלום .המודעות ,ההכרה הגדולה.בכל-זאת ,היא הצליחה לעצור את הקרחון .ברגשות התוודעה בת אלוהים לכוח המחשבה האנושית .מעט שינתה את התוכנית של אלוהים. בדיוק – מעט! וכמה עדנה חנונית במילים שלך? אך ורק מעט ,כך צריך להוסיף ולדייק .מעט .ואתה? "ברגשותהתוודעה"" ...בת אלוהים"- ...בלגלוג חיקה השחרחר .ובהתלהבות המשיך - :השטף הסוער בכל זאת ינהר לעמק .הוא יחיש את פעמיו לקהל הטיפשים שאפילו אינם משערים שבהם הגורם לקטסטרופה ,במחשבות ובפעולות שלהם ,כאשר הם מוסחים מהטבעי לעבר המלאכותי .השאיפות שלהם עוד בעיבורן ,אבל לנו ידועה ההשלכה הרת-האסון של כאלו שאיפות לעצמם ולארץ ,ולתבל כולה .וכדי שלא יתענו ,לא ירטשו את מרחב הארץ ,הם יושמדו על-ידי התוכנית של אלוהים עוד ממש בתחילה של השאיפה הקטלנית .השטף הסוער ישיג אותם .ללא רחם גל המים הנוהמים הענק יחד עם האבנים ,הגזעים של העצים המופלים והגוויות של החיות יתקרב אליהם. בהתחלה הם ,כשישמעו את הרעשים מאחורי הגב ,ירגישו סכנה ,יאיצו את התנועה שלהם .אך הרעש יילך ויגבר ,והנה מרחוק הם יראו את הנחשול העצום שמתקרב אליהם ונושא עמו כליה .פירוש הדבר יהיה בשבילם מבול לעולם .אחוזי אימה הם כולם יהיו – הממותות-הפילים שלהם ,החתלתולים ,הילדים והזקנים .וליקום יעלו הנשמות שלהם ,רק אימה שומרות בהן. עם איזשהו להט סרקסטי במחוות ובהבעות-הפנים השחרחר תיאר את האנשים שבהם אחזה האימה .את האמהות החובקות את התינוקות שלהן ,את האנשים הנופלים על ברכיהם עם הידיים מושטות לשמיים ובפיהם התחינה לרחמים. אחרים רצים בכוחותיהם האחרונים ,משמיעים צרחות .השחרחר החל לרוץ במעגל ,משווע עם הבעת פנים איומה .אחר-כך נעצר והביט בכוון האנשים שהלכו ,אמר: הבנת ,אחי בהיר-פנים ,מה מחויב במציאות של האנשים האלה? והנה הילדה שנרדמה על ההר לא שינתה אתהתוכנית של אלוהים מהותית. לא ללבי ,אחי ,העתיד שאתה מדמה לבני-האדם .אנחנו ,ישויות היקום ,נראה שיכולים לנקוט צעדים כלשהם .לאיטיב להישאר אדישים .כאשר אנחנו אדישים – אנחנו לא קיימים. מה אכפת לעתיד מה"ללבי"" ,לא ללבי" שלך ,אם אין מנוס ממנו? -גיחך השחרחר.וכשלא שמע תשובה מאחיו ,הוא הסתובב וראה ...האח הבלונדיני נעמד תחת סלע השחם ,ועל-ידי עצמו ,בכתפיו ובידיו תמך בו .באופן ניכר זרם המים מצדי הסלע פחת. טיפשי ,חסר-תועלת ,לא רציונאלי - ,אחרי הפוגה לא גדולה אמר השחרחר .אחר-כך עוד שתק ,כאילו מהרהר עלמשהו ,ובלהט חדש נזף באחיו ,מוכיח כי חסרי-טעם המאמצים שלו - :אין כאן אף-אחד ,אין למי לצחוק על הטיפשות הגמורה שלך .נעמדת תחת סלע השחם ואפילו לא חישבת את המסה שלו .המים בכל זאת עוברים וסוחפים את הסלע ,הבא אומר שילחץ עליך משקל שילך ויגדל .אתה מבין את זה ,כסיל שפניך בהירות? בכוח הרצון שלי אצופף את עצמי עד לצפיפות של השחם ואחזיק מעמד .רק שני ימים אנחנו צריכים להחזיק מעמד.אעמוד איתן! -אמר האתלט הבלונדיני. מה אתה אומר! "אעמוד איתן"" ,אצופף את עצמי" ...בסדר ,תמשיך לדחוס את עצמך עד לצפיפות של השחם .ומהשטח המשען? מידת שטח המשען היא גודל שתי כפות-רגליך .ולקראת אמצע היום השני כל הכובד ינוח עליך ,כאילו יתד- 35 גרניט אתה תלך ותשקע באדמה ,מהרגליים שלך הסלעים היותר קטנים יידחפו הצידה .ברגע שתשקע עד הברך ,שטף המים יהדוף את סלע-הגרניט. אני איישר את הידיים ,ואז עוד חצי יום אחזיק מעמד. בטח שכן .רק לא חצי יום .תעמוד בזה אולי עוד שעה ,עקשן קשה-הבנה ,אחר-כך ההתמוטטות תתרחש .מאזהבריאה באינסופי השנים התוכנית של אלוהים לא השתבשה אף לא פעם אחת .ואני מסכים איתה .אם כבר האנושות נעמדת על דרך התפתחות אבסורדית ,מוטב להרדים אותם עוד בתחילת הדרך .אולי הציוויליזציה החדשה של הארץ תבין את הייעוד שלה ,ואז גם אנחנו נבין .היקום יראה את הנעשה החדש ,לא את הפרימיטיביזם של עכשיו .לא פעם היה היו מתרחשים אסונות על הארץ ,היו שוטפים את הלכלוך שהצטבר על-ידי האדם. מי אתה רוצה להציל? את האנושות שבעתיד במו-ידיה תעולל תופת לעצמה ולכל מי שעל הארץ חי? להזכיר לך ,לאן תביא אותם הדרך הטכנוקראטית בעתיד? להזכיר? אך מדוע אתה שותק? אהה ,יפה! את עצמך אתה מצופף ומתאבן, עכשיו גם קשה לך לדבר? אל תדבר .יפה מאוד! תעמוד כמו גולם ותראה .תראה תמונות מחיי האנשים בעתיד ,אותם אתה מנסה להציל .תמיד אהבתי לראות אותן! בהן טמטום וחושך ,אבסורד ומרוצָה .להביט עליהן ,על התמונות האלו ,אתה לא אוהב .אבל עכשיו תביט ,בהיר שלי ,מתאבן שלא יכול לזוז! אבל לא ,קודם תשמע את מה שאתה לא אוהב לשמוע. אם לא להשמיד את האנשים שעזבו את העמק ,הם ילכו בדרך הטכנוקראטית שלהם .הם יתרבו ,מדור לדור ישברו, יכחידו ,יתיכו את ההרמוניה הארצית הגדולה .ויהרגו בעלי-חיים .את בעלי-החיים שהועדו להעניק להם טובה .מחומר חי מושלם יבנו המוני מכניזמים שונים חסרי נשמה .לפעולות שלהם הם יקראו בשמות מרשימים "פיתוח תעשייה"" ,קדמה מדעית-טכנולוגית" ,ובמילים האלו ישקיעו משמעות של פיתוח בתבונה. נו ,איך? יש להם תבונה? בתבונה הם מתפתחים? כמו אחוזי-טירוף הם יחריבו את הבריות שאין שוות להן ויקראו לעשייה הברברית שלהם "קדמה" .הם נגועים! את התבונה שלהם פקד נגיף! ומגיפה תעשה סוף עם כל האנושות .הנגיף הזה הוא איום יותר מההשמדה הטוטלית של כל הארצי .ממנו ליקום כולו נשקפת סכנה .השם שלו ...כבר הבנת ,איזו מילה אומר עכשיו? לא פעם ביקשת שלא אחזור עליה ,והיית מפנה לי עורף ,ורצית לסור ממני ,עכשיו שום דבר לא תוכל לעשות. את כל הציוויליזציה האנושית הזו תנגע ...אנטי-תבונה. האנושות הנגועה באנטי-תבונה תיכנס למימד שלה ,תתחיל לעולל פעולות שאין נעלות מהן באיוולת והיותן נבזיות, כאשר אחד לפני השני הם יהדרו אותן במילים "קדמה"" ,אידיאלי"" ,מוסרי"" ,יפה"" ,רציונאלי"" ,רוחני" .נו ,איך? לא ,כאן בלי להמחיש לא אוכל! עכשיו תביט. בידו העלם השחרחר התווה ריבוע במרחב ,ונוצרה בו הולוגרמה. היא הציגה בית בן תריסר קומות שהיה בתהליכי בנייה .שני עגורנים הרימו את חומרי הבניין אל הקומות .דרך פתחי החלונות היה אפשר לראות אנשים בקסדות כתומות וסרבלים כחולים שהיו עסוקים בעבודות הגימור של הבניין. העלם השחרחר פירש: הנה לתופעה הלא מובנת הזו עם המוני התאים הם יקראו בית .אנטי-תבונה הופכת את בני-האדם לאנטי-בני-אדם.הם עיוותו את המושג והמשמעות העומדים מאחורי המילים :בית שלי. את הבית – את המרחב החי המגובש על-ידי מחשבת האדם ,המשקף את היכולת המחשבתית שלו – הם החליפו בתא-אבן מלאכותי .וקראו לו ,כאילו בזים לתבונה ,בית .המחשבה המוגבלת שלהם הופכת לסביבה המזינה את האנטי- תבונה ,מפתחת ומעצימה את כוחה .וסביבת ההזנה הזו גדלה יותר ויותר. מאופק לאופק השתרעה ההולוגרמה :המוני קופסאות-בניינים עם תאי-אבן מלאכותיים נבנות .חלקן היו נהרסות ,אך במקום שלהן האנשים בקסדות הכתומות היו מקימים בניינים חדשים ,גבוהים עוד יותר עם המוני תאים בפנים. השחרחר המשיך: כדי לקבל את הזכות לחיות בתאים האלה הם יצטרכו לעשות מעשים שאינם טבעיים ליצור בר תבונה – לאדם! ילדיאלוהים! אלות! תביט ,אחי בעל הפנים הבהירות ,תביט על המעשים האלה. העלם השחרחר שוב הניף יד ,ושוב במרחב נוצר ריבוע עם הולוגרמה .אך הפעם הוצג בו סופרמרקט ענקי .המוני אנשים עשו את כל הקניות האפשריות ,מילאו את הסלים המתכתיים והיו ניגשים לאחת הקופות המוצבות בשורה ,כדי לשלם על המוצר שבחרו. אלה יצורים מתאי-האבן .כל יום הם מתעסקים בעשייה שונה שהיא חסרת-טעם לתבונה וקוראים למעשים שלהםעבודה .על העבודה שלהם הם מקבלים ניירות ,להם הם קוראים כסף .כאן אתה רואה איך הם מחליפים את הכסף שקיבלו בעד מזון. מלכתחילה אלוהים הכל כך ברא שלאדם בעל תבונה מספיק היה להושיט יד ולקחת את הברייה האלוהית שהייתה לטעמו ,בהנאה לאכול אותה ,כאשר בו העצים את האנרגיה וסיפק את הגוף .אבל היצורים האלה שינו את אורח החיים בצורה כזאת שבקרבתם אין את המזון של אלוהים .זה שאותו הם משיגים בתמורה לניירות ,אין בו את האנרגיה האלוהית. יצורים שחוללו כזה אורח חיים לא יכולים להיקרא נבונים .אורח החיים שלהם הוא תוצר של האל-נבונות. בריבוע התמונה השתנתה ,עתה בגדול הוצגה בו אישה-קופאית .אחד אחרי השני לעמדה שלה היו ניגשים אנשים ועל הסרט הנע היו מניחים איזשהם חבילות ,קופסאות ,צנצנות ובקבוקים .עם חיוך לכל אחד האישה הייתה אומרת "שלום", הייתה לוקחת את האריזות ,מעבירה אותן מול איזושהי זכוכית ,ומזה על מסך המחשב היו מופיעות ספרות המציינות את מחיר המוצרים .האישה-הקופאית הייתה לוקחת כסף מהאדם ואומרת לו" :תודה על הקנייה .נשמח לראות אותך שוב" ,ושוב חייכה. וכאן בריבוע בגדול הוצגו הפנים של האישה באותו רגע ,כאשר היא הסתובבה מהאנשים העומדים בתור והתכופפה לרצפה ,כדי להרים שקית שנפלה .רק לכמה שניות היא הפנתה את גבה לאנשים העומדים לפניה ,ועל הפנים שלה הופיעה איזושהי הבעת הימאסות נוראה וחוסר מוצא .העפעפיים כמעט נעצמו מאי-היכולת לשאת את העייפות הרבה .בידה האחת האישה הרימה את השקית ,בשנייה לחצה על צד הגוף שלה ועיוותה את פניה מכאב .כל זה היה במשך זמן כלל לא רב, כשהסתובבה בחזרה ,על פניה שוב היה חיוך ושוב לכל אחד היא אמרה" :שלום ,תודה על הקנייה ,נשמח לראות אותך שוב". 36 העלם השחרחר פירש: אחי ,אתה רואה ,לפניך יצור אשר לו אתה קורא אלה .היא יושבת מאחורי המכשיר שמורכב מהמוני ברגים קטניםוחוטים חשמליים ,והיא עצמה פחות מושלמת מהברגים האלה .למכשיר אין לא נשמה ,לא תבונה ,הוא פשוט פועל על-פי התוכנית שנקבעה .ואילו היצור הזה יושב מולו שתים-עשרה שעות ביום ,מקיש על הקלידים ולכל אחד אומר תודה .על מה הוא מודה לכל אדם שניגש אליו? על מאום ,פשוט היצור הזה אוטומט .אמורה להיות אצלו תבונה ,אבל הוא יושב ומקיש בקלידים של איזשהו מכשיר שתים-עשרה שעות .כך הוא יעשה מחצית מהחיים שלו ,כדי שבסופו של דבר להגיע לתא-אבן. כזה דבר תבונה לא הייתה מתירה ,ולכן המסקנה היא שפועל בו נגיף של האנטי-תבונה והאישה הזו אינה אדם ,אלא אנטי-אדם והיא שרויה במרחב של האל-תבונה .איברי-הגוף הפנימיים שלה פגומים ,היא לא מקבלת מזון נורמאלי ,בעורקים שלה הדם מתקרש והזרימה שלו מופרת מכך שהיא אלוצה לשבת במשך שתים-עשרה שעות .היא נראית מבוגרת יותר מגילה האמיתי .הסתכל! הנה איך היא הייתה צריכה להיראות בגיל הזה ,לו הייתה במימד של תבונה ,לו הייתה אדם .עכשיו אראה אותה במימד הטבעי באותו הזמן של היום .תסתכל! בריבוע הולוגרמה חדשה הציגה יפהפייה תמירה עם שיער בהיר שרצה לאורך נחל לקראת ילד ערום קטן ,בן שלה. היפהפייה התקרבה אליו ,הרימה אותו והחלה לסובב ,צוחקת בצחוק מאושר. שתי הנשים החיות במימדים שונים היו דומות אחת לשנייה מעט. בריבוע שוב הופיעה הקופאית היושבת מול המכשיר בסופרמרקט. זאת רק סיטואציה זעירה נפרדת - ,אמר השחרחר - ,שכלל לא אופיינית לאנושות כולה ,היית אומר? הבט.אחר-כך הוא פרש את ידיו לצדדים ,מאופק לאופק התצוגה של הריבוע התרחבה ,ונוצרה תמונה :בשורות צפופות ישבו מאות אלפי בני-אדם מול מכשירים שונים והקישו על הקלידים .הם היו שונים ,האנשים האלה .הן בחורות צעירות-נערות ,הן נשים מבוגרות ,גם גברים היו ביניהם .אחר-כך במרחב הופיעה תמונה המציגה מאות אלפי ידיים שללא הפסק הקישו על קלידי המכשירים .בפינת המסך החסר גבולות שמש עלתה ,אחר-כך במקומה בא הסהר ,ושוב השמש ,אחר-כך חצי-הסהר. המאורות של היום והלילה ,כמו שעון ,מדדו ימים וחודשים ,שנים .ואילו האנשים שמילאו את כל המרחב בין האופקים כמקודם המשיכו להקיש בקלידי המכשירים שלהם וכמו רובוטים חזרו על אותו המשפט" :שלום ,תודה על הקנייה ,נשמח לראות אותך שוב". תראה ,אחי ,תראה ,עכשיו עוד יותר מעניין יהיה .תביט על עתידה של האנושות.במרחב הופיעה הולוגרמה המתארת אדם רץ בגדול ,בידו הוא החזיק חרב ,ופניו היו מעוותות מרוב זעף .התמונה הוחלפה באחרת שהציגה אדם השוכב על האדמה בבוץ ויורה באש שוטפת במקלע .אחר-כך הוצגו שלושה אנשים ,יורים בתותח .ופתאום כל המרחב בין האופקים התמלא בהמוני בני-אדם .הם היו מוצגים ממש-ממש קטנים ,כדי שרבים יותר יוצגו במרחב .עם חרבות ,קלשונים ,מקלעים ותותחים אנשים רצחו אחד את השני ,ירו אחד באחר .בידיהם חנקו וחבטו ברגליהם. מגבוה על האדמה המלאה ,כשורצת ,בהמוני בני-אדם כלי-טיס הפילו עצמים אשר במגע עם האדמה התפוצצו ,העלו רגבי בוץ ושאריות גוף של האנשים. יצורים נבונים ,אחי ,כוננו את עיסת הדם הזו? הם אנטי-נבונים ,גם מכיוון שמצליחים להצדיק את זה .לרציחה הזוהם יקראו מלחמות .למצטיינים בקציר הדמים הזה הם יעניקו עיטורים ,ובגאווה המקבלים אותם לעצמם ישימו את אותות- ההצטיינות האלה על החזה .הם ילמדו לחוקק חוקים המצדיקים את הטבח זה שאינו פוסק במאות השנים. הפּנים השחרחר שוב הניף ידיים ,ושוב במרחב הופיעה הולוגרמה המחולקת להמוני ריבועים .כל ריבוע הציג את מרחבְ - של אולמות שונים ,בהם ישבו אנשים והאזינו לנואמים מהבמה .קולו של השחרחר פירש: בשמות שונים בהם קוראים לזה :קונגרס ,פרלמנט ,דוּמה ,בית-נבחרים – המהות היא אחת.אחי ,אתה רואה את היושבים? אתה עוד יכול לראות ,תסתכל .היושבים לפניך רושמים חוקים לעמים שונים ולאנושות בכללה .אלפי שנים הם רושמים אותם ,אבל חוקים מושלמים אין להם וגם לא יכולים להיות ,אחי ,אתה מבין את זה? בטח שמבין! השחרחר צחק בצחוק קולני .הצחוק הזדוני שלו מילא את העמק ,בהד חזר מרכס ההרים .אחר-כך ,פונה לאנשים היושבים בתמונה ,כאילו שהיו יכולים לשמוע אותו ולהבין ,קרא: לעולם לא תוכלו לחוקק חוקים מושלמים ,כי אינכם יודעים את העיקר .לא ידוע לכם הייעוד של האדם היחידוהאנושות בכללה .בשלוש מילים בסך-הכל אפשר לבטא את הייעוד הזה .ייעוד הנוגע ליקום .הוא היסוד לכל החוקים .הוא, רק הוא ,כמו ציר יכול לחרוז על עצמו את חוקי הארץ או לשקף אותם .אבל אינכם יודעים ,מהו ,שכחתם אותו. אחי ,אתה מבין ,הם שכחו את העיקר ,ועכשיו הם במימד של האנטי-תבונה .הם שכחו שבשלוש מילים הייעוד שלהם מבוטא .איזה מילים? אתה רוצה שאומר אותן ,אחי? רוצה! וודאי שרוצה ,מאוד רוצה ,תמיד אתה אומר אותן בתקווה שישמעו אותך ,יבינו .אתה אומר ,אבל הם לא שומעים אותך .לא שומעים ,כי נמצאים במימד של האנטי-תבונה ,ואם אני אומר אותן ,אם ביחד שנינו נאמר אותן ,הם ישמעו .יתחילו לפעול ויחזרו להיות בני-אדם ,אבל לא אגיד אותן. שיקיימו את הישיבות שלהם עד האסון הבא שיבוא על העולם ,מימדיו ועצמתו ,כמותם לא היו .ללא רחם הוא יתקרב, ובחוקים שלהם אין להם את הכוח לעצור את הפלישה שלו .היצורים האלה יודעים על כך שהוא בא וקרב ,אפילו יודעים ,עקב מה הוא יתרחש ,ולא יכולים ,לא כך ולא אחרת לא יכולים לשנות את אורח-החיים שלהם .במראה החיצוני הם עוד דומים לבני-אדם ,אבל רק בחיצוני .הם בעצמם ,אחי ,רק תחשוב על זה ,הם בעצמם ממציאים תחליפים מכאניים שונים ליכולות של האדם מאות שנים .תראה ,למה הם הופכים. במרחב נוצרה הולוגרמה ,בחלק הימני של הריבוע תואר גוף יפה ,הרמוני של עלם שרק רצועה על מותניו ,בחלק השמאלי – בחורה בחצאית קצרה מעשב .ביניהם – מעגל המלא בהמוני עיגולים צבעוניים. בתוך המעגל אני מראה את היכולות שבהן מלכתחילה ניחן כל אדם .הרבה היה ביכולתם...בהולוגרמה לילה בא להחליף את היום .העלם הביט על השמיים ואמר" :היום בשמיים מעלי תשעה מיליארדים ושמונים ושניים כוכבים נראים"" - .אהובי - ,ענתה לעלם העלמה - ,עכשיו בשמיים מעליך נראים תשעה מיליארדים ושמונים ושלושה 37 כוכבים .לאחד מהם לא שמת לב ,כלל לא חזק הזוהר שלו .עליו אני אצפה לך .עליו נברא את מרחב האהבה ,ובאור תכול זוהר יאיר הוא הכוכב שלנו שעודו כמעט אינו נראה". כן ,הרבה היה ביכולת שלהם - ,פירש השחרחר - ,היכולות ההתחלתיות שלהם אפשרו לברוא כל מה שרק אפשרהיה לדמיין .ואפילו את מה עוד לא עלה על דעתו של אף-אחד .אבל כאשר הם יתחילו להמציא תחליפי יכולות מכאניים, בלתי-נבונים ,הם יאבדו את הכישרונות שהוענקו להם על-ידי האלוהים. בתצוגה אחד אחרי השני היו צצים ונעלמים כלי-חישוב שונים ,ולפי מידת הופעת כל אחד מהמכשירים פחת גודלם של כמה מהעיגולים הצבעוניים ,חלקם בכלל הפכו לנקודות שחורות - .רק במבט אחד לשמיים בן-רגע הם יכלו לספור את כל הכוכבים ,אבל בהמצאות שלהם הם יגיעו גם לכך ש"שתיים ועוד שתיים" יחשבו במחשבון. הם ימציאו טלפון ויאבדו את היכולת לתקשר לרחוק ,לראות את מקום הימצאות האדם האהוב שלהם. בסופו של דבר הם ישתילו מנגנונים מלאכותיים בגוף שלהם - ,המשיך השחרחר - ,כשהם עצמם יותר ויותר הופכים למנגנון פרימיטיבי בלי הנשמה .בני-אדם לקרוא להם יהיה אי-אפשר ,התבונה שלהם דחוסה לאיפשהו לבפנים .עליהם האנטי-תבונה שוררת .היא מסביב להם ובהם ובאותה העת .אחי ,תראה ,עכשיו תתגלה לעיניך התמונה האחרונה שלי. השחרחר הניף יד ,ועל המסך באוויר הופיעה מפת כדור-הארץ .על המפה הוצג אותו חלק כדור-הארץ שבו בני-האדם חיו בצפיפות גבוהה בערים .ובכל עיר בין גודשי בני-האדם הגדולים ,מתפתלות ונרעדות ,השתרעו זרועות בשרניות של איזשהו יצור בעל ממדים מפלצתיים .מאוד רבות הן היו .הן ליפפו את הערים במעגל ,הן נמצאו בפנים .מכל זרוע ,מן הנקבוביות המרובות נפלט איזשהו גז מסריח שצבעו כהה .אבל בני-האדם לא נרתעו מההפרשות הנוראות האלו ,הם נשמו אותן .בני-האדם בנו את הבתים שלהם קרוב ככל האפשר לזרועות .לפעמים ,כאילו ממתח רב ,פעם במקום אחד ,פעם במקום אחר בזרועות המדיפות סירחון היו קרעים ,ואנשים אצו לתקן אותם ,להחליקם ,לשקם את פעילות חייו של התמנון המפלצתי. אחי ,רואה את הזרועות של התמנון-המפלצת? אולי אתה רוצה שאראה את גופה של המפלצת שבזרועותיה עטפהאומר ,הגוף הקטלני הזה ,איפה הוא .אני אגיד לך, את העולם? ברור שאתה אפילו לא רוצה לחשוב ולדבר על זה .אבל אני ַ מהיכן באות הזרועות .הן ממוחם של היצורים האלה שפעם היו נחשבים לבני-אדם נבונים .הגוף של המפלצת במוחות שלהם ,משם הכל בא .והם גאים בתולדה הקטלנית שלהם ,בחרדת קודש דואגים לה .לזרועות המפלצתיות הם קוראים דרכים ,כבישים ,אוטוסטראדות - .השחרחר פרץ בצחוק - .הנה הוא ,עתידה של האנושות! ואתה רוצה להציל את ההולכים למימד של האנטי-תבונה ולדון אותם לכזה גורל? -השחרחר שאל והסתובב לאחיו התומך בסלע-השחם ,כדי שלא ייפול. סביב הסלע כבר לא פשוט בטיפות חלחלו מים ,בזרמים דקים מכל עבר ניגרו .גופו של העלם הבלונדיני המחזיק את סלע-השחם התאבן יותר ויותר .אפילו שרירי הפנים שלו התקשו ,והוא לא יכל לדבר או למצמץ ,רק העיניים התכולות שלו, עודן חיות ,הביטו על תמונות עתידה של האנושות. העלם השחרחר הושיט יד לאחד מזרמי המים ובנימה מרושעת אמר: זמן כלל לא רב נשאר עד המבול ,אחי ,אולי אספיק לומר לך עוד חמישה משפטים או ארבעה ,אבל לא ,נראה שכבראינך שומע אותי. העלם השחרחר פרש ידיים לצדדים ,קיפל אותן בתשעים מעלות ,משחק עם השרירים האתלטיים ,ניער את ראשו, והועפו לאחור קווצות השיער השחור .עוד זמן-מה בשתיקה הוא הביט על זרמי המים שנהיו יותר ויותר חזקים לצדי סלע- השחם שתמך בו אחיו הבלונדיני ,אחר-כך אמר: צריך להסתלק .כן .עכשיו יקרה מה שנגזר עליו להתרחש .אבל ...לא יקרה.האתלט השחרחר עשה צעד לסלע-השחם ,נעמד לצד אחיו הבלונדיני ,בכתפיו ובידיו דחף את הסלע. שרירי הגוף האתלטי התאמצו ,הוורידים התנפחו ,אבל לאט האתלט השחרחר יישר את רגליו הכפופות מעט בברכיים והורם סלע-השחם .המים הפסיקו לחלחל ,רק כמה טיפות עוד התגלגלו. לאחד התאחדו הפכי היקום לזמן קט ובכך שינו את התוכנית של אלוהים .התוכנית של אלוהים ...אולי בהתאחדות שלהם הם גילו יכולות חדשות של התוכנית? אחרי זמן מסוים השטף הסוער הממוטט הכל הגיע לשפלה ,ונמנעה סכנת הצפת העמק השושלתי של אנסטה ,ואיתה חלפה גם סכנת מות האנשים שעזבו את הבקעה. בהדרגה ההתאבנות של העלם הבלונדיני עברה ,ועל פניו הופיע חיוך ,חזרה יכולת הדיבור. אחי ,תודה - ,עדיין עם קושי אמר הבלונדיני. רק לא צריך את ה"תודה" האלה שלך .האסון הזה שהיה מיועד לבני-האדם נמנע .עכשיו לעוד יותר רחוק הם יגיעועם ראיית-העולם האבסורדית שלהם ,בעיקשות יבנו את האנטי-עולם .רבים יותר הם יהיו ,ובעלת היקף רב יותר תהיה הקטסטרופה החדשה. -אחי ,היא לא תהיה .אפילו אם רק רגע לפני ,אך בלבבות של האנשים יתעוררו חלקיקי הנשמה ,הרגשות ,הידעשפוזרו במרחב על-ידי הילדה אנסטה .ובמחשבות שלהם נשים וגברים רבים יעצרו את האסון שכמותו לא היה .ובני-האדם החיים בממד של האנטי-תבונה פתאום יתפקחו .על הארץ עולם חדש יחלו לבנות שלפני כן אף-אחד לא ראה. הם ,אשר להם יש הניסיון של האנטי-תבונה והתבונה באותה העת ,יאחדו בהם את ההפכים בהרמוניה .ובחומר וברוח יממשו את פרץ שאיפת החלום האלוהי .ולא פשוט יממשו .יוסיפו שלמות החלום משלהם. אנסטסיה השתתקה .וגם אני שתקתי .ניסיתי לעכל את מה שראיתי ושמעתי .רק אחרי שעה או שעתיים פניתי אליה בשאלה. 38 פגישה עם הדימוי הבראשיתי שלך פגישה עם הדימוי הבראשיתי שלך אנסטסיה ,כל מה שהראית וסיפרת על העלמים השחרחר והבלונדיני ,על הילדה אנסטה ,כל זה היה באמת או שרקבדמיון שלך? את התשובה לשאלה הזו תבחר בעצמך ,וולדימיר. איך בעצמך? רק את יכולה להגיד בדיוק ,האם זה היה באמת או בדמיון שלך? תגיד ,וולדימיר ,בסיפור שלי הופיע איזשהו מידע שהוא חדש בשבילך? ועוד איך הופיע .גם מידע ,וגם דימויים ,ועוד איזה! כלומר ,המידע קיים? כן ,קיים ,צריך לנתח אותו ,לעכל .וגם יש לי שאלות. אם מידע הופיע ,מכאן קיים גם המקור שלו. בטח .מקור חייב להיות. מידע – זה דימוי .דימוי – זה מידע .אם מישהו ירצה למחוק בך מידע ,הוא ינסה להוכיח לך שהדימוי אינו קייםבממשות .ואם תסכים לכך שהדימוי אינו מציאותי ,בעצמך אתה תמחק בך את המידע שקיבלת מהדימוי. נו ואם איזשהו דימוי נוצר על-ידי אדם ,אז במקרה כזה ממי בא המידע? מהדימוי. למה מדימוי ,אם יצר אותו איזשהו אדם ספציפי? וולדימיר ,אם נולד לך ילד שמפיו נודע לכל האנשים וביניהם גם לך מידע חדש ,מיהו מקור המידע החדש? בטח שהילד .אבל דימוי – הרי זה לא ילד עם גוף שהוא חומרי .הדימוי יכול להיות גם לא חומרי. כלומר ,ההבדל הוא רק בכך שבמקרה הראשון אתה רואה גוף חומרי ,ואילו במקרה השני לא? אולי לא ממש כך ,פשוט עם גוף נראה איכשהו רגיל יותר ,מהימן יותר. הגוף הגלוי לעיניך אינו נושא בו את ההוכחה המלאה .ויתרה מזו ,עלול להטעות. זה בטוח .בהחלט! בקובץ החוקים הפליליים יש אפילו סעיף כזה ,נקרא "הונאה" ,זה כאשר עם איזושהי מטרהשמשרתת את העניין האישי אדם שיש לו גוף עובר על החוק בכך שמרמה מישהו .אנסטסיה ,אני חושב שהבנתי הכל .אם הופיע מידע ,ועוד כזה שבא מדימוי ,אז ללא ספק כל זה כבר קיים ,וצריך לנתח את המידע שמקבלים .ולעומת זאת ,כאשר אנחנו מתחילים עם השיפוט שלנו – "קיים – לא קיים" – ,אז בכך אנחנו פשוט מבזבזים זמן ,מונעים מעצמנו את המידע שקיבלנו. וולדימיר ,הכל נכון הבנת. רק דבר אחד לא מובן .אם כל אדם יכול להמציא דימוי ,והוא יהיה קיים ,אז לאיזו כמות של מידע צריך להתוודע ,כדילמצוא בה את מידע-האמת? לכמות לא רבה בכלל .אכן להמציא דימוי יכול כל אדם ,אך כלל לא כל דימוי יקבלו אנשים בלב ובנשמה שלהם. נו כן .נכון ,לא כל דימוי .בכלל ,אנסטסיה ,תודה לך ,מעניין את מספרת על דימוי .תגידי עוד ,לדעתך ,מהו דימוי ? האדם עצמו הוא לא אחר מאשר דימוי המוגשם בחומר ,ובהיות דימוי שקיבל את הצורה הגשמית ,האדם בעצמובמחשבה שלו יכול ליצור דימויים ולהגשים אותם בחומר .בכך הוא כוח-היקום שלו אשר אין לו שווים לאף-אחד אחר ולשום דבר. אם איזשהו אדם לא מודע ליכולות שבו שהוענקו לו על-ידי הבורא ,אז כזה אדם בעצמו חוסם את הכוח האדיר שלו והופך להיות מושפע מדימויים אחרים ,מממש את הכוונות שלהם ,עד להשמדה העצמית ,השמדת המשפחה שלו ,השושלת, המדינה שלו וכל כוכב-הלכת. עולם מלאכותי טכנוקראטי גם הוא נוצר על-ידי אדם בעזרת אנרגיה של דימוי שאותו כופים עליו המנוגדים לו .העולם המלאכותי ,קצרים ימיו .אפילו המכונה המשוכללת ביותר עם כל רגע מתכלה יותר ויותר ותוך אך ורק שנים בודדות הופכת לעפר או לחמור יותר מזה ,לפסולת שהיא הרסנית לאדם. האדם עצמו ,כשהוא חי בעולם מלאכותי ,הופך להיות בן מוות .כי הן קשה לאדם אשר דקה אחרי דקה מביט על המוני עצמים מתכלים שהם משוללי יכולת לתת המשך לחיי עצמם ,לתאר לעצמו חיים נצחיים ,ליצור דימוי של הנצח שלו ולהגשים אותו. העולם הטבעי הנראה לעינינו קיים לא מיליארדי שנים ,אלא הרבה יותר ,שהרי תחילה היה קיים עוד בדימוי שלא היה גשמי .מדענים אשר קבעו את גילה של הארץ חישבו לא את תאריך הולדתה ,אלא רק את תאריך ההגשמה החומרית ,כאחד משלבי החיים. העולם הטבעי הוא בעל יכולת לתת המשך לחיי עצמו ,והיכולת הזו עושה אותו נצחי .הבורא שברא את הנצח ,גם הוא עצמו כזה .הוא אלפא ואומגה ושוב אלפא. 39 אנשים רבים יכולים להגיד ,לחשוב :מה היה לפני שנולד הבורא ,המוני האנרגיות הבלתי-רגילות שלו? פעם שוב דבר לא היה .שום דבר! אך היזכר ,איך הבורא אמר לבן שלו על "שום דבר"" :מכלום תנבע הלידה החדשה והנפלאה שלך, ותשקף בעצמה את השאיפה שלך ,הנשמה והחלום .בני ,אתה אינסופי ,נצחי אתה ,בך חלומותיך ברי הבריאה". אבל אם מ"כלום" נוצר משהו ,אז גם ה"שום דבר" משתתף בלידה. כשהבורא ילד ,בין השאר גם מ"כלום" ,הוא סגר מעגל והעמיד לרשות האדם את דימוי הנצח. משמע ,הבנת ותחושת אנרגיית הדימוי בו מאפשרת לאדם לא למות ,אך להירדם בשינה ענוגה ולהתעורר ,להתגלם במקום ,בזמן ובדימוי הדרושים לו ,בדימוי שנוצר לפני השינה. הכרת מדע הדימויים מביאה להבנת כל מבנה העולם שנברא על-ידי הבורא ,ולבריאת עולמות נפלאים חדשים. אין מן הנמנע שאי-הכרת ואי-הבנת מדע הדימויים מביאה לשימוש לא נכון בעולם המושלם הטבעי ויצירת עולם מלאכותי ,פרימיטיבי ,אל-טבעי. אי-הכרת מדע הדימויים עושה מדינות ועמים שלמים לצעצועים ,חיילי שחמט בידיהם של אלה המודעים לגדולה הזו שהוענקה לאדם. אנסטסיה ,אבל הרי דימויים יכולים להיות חיוביים ושליליים ,איך להבדיל ,איזה מהם נושא מידע מועיל ,ואיזהמתעתע ,אולי במטרה שמשרתת את העניין האישי ? וולדימיר ,על-ידי עצמך ,בעזרת הדימוי שלך אתה תדע את המחיר של כל מידע. זאת אומרת ,לכל אדם יש דימוי ? בוודאי ,וולדימיר ,לכל אדם יש את הדימוי שלו .באופן ניכר הם שונים אחד מהאחר.אילו כל אדם היה שומר את הדימוי הבראשיתי שלו ,תגיד ,איך העולם היה נראה היום ,וולדימיר ? בראשיתי? זאת אומרת ,לכל אדם יש או שהיה גם דימוי בראשיתי? איזה הוא היה? אלוהי! כזה ברא אותו ההורה שלנו – הבורא – בפרץ ההשראה. אז מה ,הדימוי הבראשיתי שלנו היה אלוהים? הוא בנו של אלוהים היה וגם עכשיו ממשיך להיות. אז לאן נעלם הדימוי הבראשיתי הזה של האדם? ברחוב אפשר לראות דימויים של שיכורים ,מסוממים .לצדהכבישים – דימויים של פרוצות .בטלוויזיה דימויים שונים משחקים את הקוף .איפה אפשר לראות את הדימוי הבראשיתי של האדם? בך .אתה בעצמך ,דמיין אותו .לך לקראתו .ובשמחה הוא ישאף אליך .הדרך מרנינה תהיה .בהדרגה מתקרבים ,הואאליך ואתה אליו ,יום אחד אתם תיפגשו .תתאחדו! ואז שמור על הדימוי הבראשיתי שלך ,אל מסור אותו לאחרים לאינטרס האישי שלהם. אבל איך לדמיין? מכל עבר שטף של מידע על אי-השלמות של האדם.או שאומרים שהוא תמיד עבד ,או שהוא כמו שפן ניסיונות .לא מזמן מכר שלי סיפר לי שהוא קרא באיזשהו ספר שכביכול איזשהם יצורים-חוצנים בראו את בני-האדם ועכשיו ניזונים מהאנרגיה שלהם ,מלמדים אותם כמו חסרי תבונה. וולדימיר ,אם אתה רוצה להיות חסר תבונה – ,אז האמן להם.בעבד תאמין – עבד תוליד בך. אם תאמין שבאנרגיה שלך ניזונים בניגוד לרצונך – תדעך ואכן תיתן את האנרגיה שלך. קיים כל מה שבעצמך תחשיב כי קיים. מאז הלידה עצמה מנסים להנחית את חשיבותו של האדם – בנו של אלוהים .אך ,וולדימיר ,שים לב ,תמיד מאחורי זה ישנו מישהו ששואף את עצמו לרומם .מול האדם ,לאמיתו של דבר ,הוא נחות ואינו מסוגל להתעלות .אז הנה הדרך היחידה שנשארת לו – את הרם להנחית ולא לתת לו לגדול. כן ,אנסטסיה ,כאן את בטוח צודקת .אני אפילו לא יכול להיזכר באף ספר או סרט ,איפה שהאדם היה מוצג כיצורהכי חזק ביקום .תמיד את החוצנים מציגים כהכי חזקים ,ואם כבר את בני-האדם ,אז את אלה שקשורים לאיזשהם כוחות מחוץ לכדור-הארץ .עכשיו אני מבין ,לאיזו השאה רצינית וממושכת אנשים נחשפים ,ומובן שזה לא במקרה .מישהו מאוד צריך את זה. אם אדם באמת היה חלש ולא הייתה לו איזושהי עוצמה מסתורית ולא נודעת ,אז למה לפחד ממנו? בשביל מה להשקיע כל-כך הרבה מאמצים ,להוכיח את ההפך? רק את ,אנסטסיה ,רואה את האדם כבן של אלוהים והיצור הכי חזק ביקום .אבל זה אומר שלפרשנות שלך לדימוי של האדם יתנגדו המוני דימויים אחרים .הטכניקה שלהם עם ניסיון של אלפי שנים. הם כבר יצרו המוני דימויים של בני-אדם חסרי אונים. תורות רבות שונות משפילות את האדם .לטובתן עובדת העיתונות העולמית ,תסריטאים ובמאים ,ויש אותם הרבה, הרבה מאוד .דומה שיש רק אותך ,אנסטסיה .ובכל-זאת את מקווה למשהו .למה את מקווה? למה ,אנסטסיה? לדימוי הבראשיתי שלי .ולדימוי הבראשיתי שלך ,וולדימיר .לבראשיתיות הדימויים של האנשים אשר כבר בוניםנחלות .מי שבעתיד יצעד לקראת הדימוי האמיתי שלו. אנסטסיה ,הם גם עוד אומרים שאין אותך בכלל .ועלי אומרים שאני לא כזה ,כמו שאני מופיע בספרים .עכשיוהבנתי ,בפעולות כאלה הם מנסים למחוק את המידע שבא מהדימוי שלך באנשים .באופן חלקי זה מצליח להם .יש קוראים, 40 אפילו בין אלה שבונים נחלות שושלתיות ,שאומרים – בואו לא נזכיר את השם אנסטסיה ,לא נספר על הספרים ,לא נקרא לנחלות השושלתיות שלנו נחלות שושלתיות ,אם את רשויות השלטון מישהו משכנע שהשמות האלה רעים .על זה אפילו מציעים להם זיכיונות שונים. ואתה ,וולדימיר ,איך מתייחס לכזאת הצעה? אנסטסיה ,אם להיות כנה ,אז חשבתי :אם המילים האלה מרגיזות מישהו ,אז אולי יותר טוב לא להגיד אותן? נו כדישהעניינים ילכו מהר יותר .עכשיו הבנתי ,כלפי חוץ העניינים אולי באמת ילכו יותר מהר ,רק שבכלל לא בכוון שהאדם צריך. עכשיו אני מבין ,רוצים שהמילים "אנסטסיה" ,נחלות שושלתיות"" ,הארזים שהצלצלניים של רוסיה" לא ייאמרו ,רק מהסיבה שמאחוריהן מיד מופיעים דימויים ומידע חזקים .הנה בדיוק אותם רוצים למנוע מהאנשים .נכון אני מבין? בוודאי ,וולדימיר ,מאחורי כל מילה באמת עומד דימוי ומידע .לפעמים ,רק מאחורי מילה אחת עומד נפח מידע כהעצום שאפילו במאות כרכי ספרים לא לתאר אותו ,לא להחליף רק את המילה האחת הזו. אבל הרי יש מילים שמעוררות דימויים שונים באנשים .למשל ,מילה "מלחמה" .יש כאלה שאת המילה הזו מפרשיםכמלחמת שחרור ,אחרים – כמלחמת פולשים. אך עדיין ,כאשר את המילה הזו אומרים ,בדמיון של אנשים מיד עולות המוני תמונות עם קרבות ,מדינות מסוכסכות,נשק ורבות אחרות .ואפילו שהתמונות מעט שונות יהיו אחת מהשנייה ,תמונות רבות דומות יהיו ,ואילו המילה הרי היא אחת. "נחלה שושלתית" ,מאחורי המילים האלו גם יכולים להיות דימויים רבים שונים? "נחלה שושלתית" – זה צירוף מילים שמאחוריו עומדים הדימויים החזקים ביותר שביכולתם להביא את האדםלסביבת חיים אלוהית .בעצמך תחשוב ,וולדימיר ,בצירוף-המילים הזה חמש האותיות הראשונות של המילה השנייה מהוות את המילה "שושלת" .ואילו שושלת – אלה אנשים הבאים זה אחר זה לחיים ,והראשון מהם הוא מהאלוהים .כל אדם שנולד היום ניצב בראש השרשרת הגדולה הזו .בשליטתו להביא את השושלת שלו לסביבת חיים זאת או אחרת .לתא-אבן או למרחב מקסים של הנחלה השושלתית שלו .או – בכלל לקרוע את השרשרת השושלתית .בשליטתו להזין את השושלת שלו בברייה אלוהית או במזון שאינו נושא את אנרגיית הנשמה. אבל מה מזון קשור לזה ,אנסטסיה ,אם כבר מזמן לא חיים ההורים הקדמונים של השושלת שלי? חלקיקים של כל האמהות והאבות שלך חיים בך ,וולדימיר .מהם הגוף שלך והרוח. נו כן ,מהם .אבל ...אבל זה אומר שעל כל אדם שמחדש נולד מונחת אחריות ענקית לגורל של שושלת שלמה. כן ,וולדימיר ,מונחת ,ולכל אחד ניתנת השליטה בגורלו ובגורל השושלת שלו. אני מסכים איתך שניתנת שליטה .אבל רוב האנשים בכלל לא חושבים על השושלת שלהם ,ויכול להיות שגם האבותוהאמהות שלהם לא חשבו .כלומר ,התפרקה שושלת שנמשכה ממקורות-הראשית ,מהאלוהים עצמו ,התפוררה ,ואין אותה יותר ? נחלה שושלתית .וולדימיר ,בבקשה ,תתעמק ותחשוב .נחלה שושלתית ,שתי מילים .צירוף-מילים אחד .ברגע שאומרים אותו ,האדם שעודו אולי אינו מודע במידה המלאה ,אך בתת-מודע שלו הוא הביע את השאיפה שלו במילים" :אני מקבץ את כל השושלת שלי ומביא אותה לכאן". 41 המקבץ את השושלת שלו המקבץ את השושלת שלו אדם אשר ייסד את הנחלה השושלתית יכול לקבץ בה את נשמות אנשי השושלת שלו ,והן יהיו אסירות תודה עלכזאת עשייה גדולה .כמו מלאכים-מלווים הן ישמרו ויגנו על הנחלה השושלתית ועל האדם שברא אותה .ביקום שום דבר לא נעלם ללא עקבות ,אלא רק עובר ממצב אחד למצב אחר .כאשר אדם נפטר ואת הגוף הלא נצחי שלו מטמינים באדמה, צומחים ממנו עצים ,עשב ופרחים .הוא עובר ממצב אחד למצב אחר .ולמה עוברת התשלובת האנרגטית הראשית – נשמת האדם? תחילה היא מרחפת באותו מקום ,שם נמצא גוף האדם ,ובחלק מהדתות ,בהבנה הזו ,לא מיד קוברים את גוף האדם באדמה .ואילו כאשר כבר הגוף יחובק עם האדמה ,כאשר יקברו את האדם בבית-העלמין ,הנשמה מרחפת מעל אותו מקום שבו הגוף קבור .במשך איזשהו זמן קרובי-המשפחה נמצאים ליד הקבר .הנשמה שכבר אין לה גוף ,ומכאן שאין לה גם את חוש השמיעה והראייה ,אינה יכולה לראות ולשמוע ,אך היא יכולה להרגיש ,כשמדברים עליה ,כשחושבים עליה .אם דברים טובים אומרים עליה ,טוב לה ,אם רעים – רע לנשמה. אחר-כך האנשים הולכים מבית-הקברות .במשך איזשהו זמן הנשמה נמצאת מעל תל האדמה ,איפה שהגוף שלה קבור ,אבל שום דבר כבר לא מרגישה ,רק את הרֵיק .אנשי היום השקועים במרוצת היומיום מהר שוכחים את קרובי- המשפחה המנוחים שלהם .פעמים רבות בדירות של האנשים בכלל שום דבר לא מזכיר על קרובי-המשפחה שהלכו לעולם אחר .אחרי שנה ,חמש ,עשר שנים כבר איש אינו נזכר בהם ,ונשמות המנוחים מוצאות את עצמן לגמרי בריק .וזה עוד אנחנו מדברים על מי שמת לפני זמן לא רב ,והרי ישנם עוד קרובי-המשפחה אשר חיו לפני מאה ,אלף ומליון שנים ,והם כולם נמצאים בנשייה מוחלטת. אדם הבורא את הנחלה השושלתית שלו יכול לאסוף את כל השושלת שלו .לשם כך צריך לחשוב על קרוב-המשפחה שלך ,לדמיין אותו ,ואז הנשמה תתאושש מהקיפאון שלה ,היא תרגיש את המחשבה עליה ,ומכל פינת יקום שבה תהיה ,על- פי קרן אור המחשבה הזו היא תזנק לקראת אותו מקום שממנו היא באה. האדם אינו יכול להיזכר בכל קרובי-המשפחה שלו וגם אינו יכול כל הזמן לחשוב עליהם ,לזכור ,אבל הוא יכול לנטוע חורשה לא גדולה מעצים ,רצוי שאלה יהיו אילנות שושלתיים אשר חיים שנים רבות ,כמו אלון ,ארז∗ .בעת הנטיעה בהכרח הוא צריך לשגר את המחשבה השושלתית שלו ,להגיד לעצמו" :את החורשה או השדרה הזו אני נוטע לזכר בני השושלת שלי .שבנחלה השושלתית שאני מייסד יתאספו בני השושלת שלי אשר חיו בעבר ואלה אשר יחיו בעתיד". עם נטיעה של כל אילן בנפרד צריך להיזכר בשם של ,כל פעם קרוב-משפחה אחר מאלה שלא מזמן הלכו לעולמם, לדמיין כל אחד מהם ,להעלות עליהם זכר טוב. האדם אינו יכול להיזכר בקרובי-המשפחה שלו כל דקה או כל שעה ,אך העצים שקיבלו כזה מידע ,בהם ישמרו עליו כל רגע .נשמות בני השושלת שלך ירגישו את זה .ויחיו בנחלה שלך באילנות ,בעלי-העשב ,בפרחים .קרני-האור הבאות מהעצים הרבה יותר חלשות מאלו הבאות מהאדם ,אך מאידך הן יותר קבועות .הנשמות ירגישו את זה ,ובהתחלה למקום הזה תבוא נשמת בן השושלת הקרוב שבו נזכרת ,ובעקבותיה בהדרגה יימשכו למקום הזה גם האחרות. אחרי תשע שנים החורשה מהעצים שנטע האדם תגדל ,ואלה יהיו עצים לא רגילים ,הם יהיו בעלי אנרגיה רבת עוצמה וברת ברכה .איש לא יוכל להרגיש את הברכה שלה מלבד מקבץ השושלת עצמו ובני-המשפחה הקרובים שלו. וולדימיר ,אתה מתאר לך ,איזו עשייה טובה מאין כמוה תיעשה על-ידי האדם! כמו הבורא הוא שוב אוסף את השושלת שלו שהתפזרה בזמן. אנסטסיה ,אבל הרי אמרת שנשמה – זאת תשלובת אנרגטית ,ושחלק מהנשמות מתפרקות אחרי מות האדם,נותנות את האנרגיה לחרקים ,לצמחים ,לבעלי-חיים. כן ,וולדימיר ,אמרתי ,זה קורה ,כאשר בעת חיי האדם על הארץ התשלובת האנרגטית ,נשמת האדם ,נמצאתבדיסהרמוניה עם הסביבה עד כדי כך שהיא מהווה איום לקיום הארצי .מלוא התשלובת נשמרת על-ידי נשמות המתים, כאשר אי-האיזון אינו מגיע לנקודה קריטית .שוב בגוף גשמי מתגלמות ההרמוניות יותר .מצער שפחות ופחות הן נהיות במרחב היקום ,ועכשיו התוכנית בוחרת את הטוב יותר מהגרועות יותר. ואם בשושלת שלי כל הנשמות התפרקו לחלקיקים ,אז אף אחת אפילו לא תתקרב לחורשה השושלתית שנטעתי? וולדימיר ,אם אתה קיים ,אז זה אומר שלא קרועה גם השרשרת השושלתית שלך. ומה קורה ,כשאדם נקבר בנחלה? כאשר את גוף האדם מטמינים בנחלה אשר לה הוא בעצמו דאג ,הנשמה שלו לא נעתקת אל העלטה של היקום,היא נשארת בנחלה השושלתית ,הרי שם האדם שתל עצים ,תקשר עם האדמה .בלי ששומעת ורואה ,אך מרגישה ,הנשמה תחוש את החום הניתן לה מהצמחים ,וגם האנשים ,צאצאי האדם הזה ,אשר חיים בנחלה השושלתית ייזכרו בו לעיתים קרובות יותר ,באים במגע עם מה שנעשה על-ידו. אנסטסיה ,אני יודע על מקרה אחד ,כאשר לנחלה של מכרים שלי באה אמא הזקנה שלהם ,בת יותר משמונים אזהיא הייתה .היא פשוט באה להתארח לכמה ימים .באה לבת שלה פשוט לראות ,איזה מין דבר זה היא יזמה עם בעלה. אחר-כך ביקשה להישאר שם לתמיד .ונשארה .הייתה מרבה לשבת על ספסל ,לפעמים טיילה ביער הקטן של הנחלה ,ויום אחד אמרה להם" :כשאמות ,בבקשה ,אל תיקחו אותי לבית-הקברות ,תקברו אותי כאן" .והצביעה על המקום שאותו בעצמה בחרה .כשהאישה הזקנה הזו נפטרה ,הבת והחתן מילאו את הבקשה שלה .מה יקרה לנשמה של האישה הזקנה הזו ,אם היא לא הספיקה לנטוע שום דבר בנחלה הזו? ∗ להזכיר לכם – ברוסית בשם "ארז" מכונים גם אורנים המניבים צנוברים. 42 הנשמה שלה תישאר בנחלה השושלתית ,אפילו אם פשוט הייתה יושבת על ספסל .היא בעצמה רצתה להיקבר שם,כלומר ,חשבה על כך לפני מותה ,וקרובי-המשפחה שלה יותר יבואו לאותו מקום ,שם היא מצאה את מנוחתה ,משהיו באים לבית-הקברות ,יותר יחשבו עליה. אסור לקבור את האדם בנחלה שושלתית בניגוד לרצונו ,אפילו אם הוא עשה שם משהו .אם כך יקרה ,צריך לבקש ממנו סליחה ,לבוא למקום שבו הוא קבור ובמחשבות להסביר לו ,בשביל מה זה נעשה ,לבקש ממנו לעזור לכם. כן ,אנסטסיה ,סיטואציה מעניינת .ופעם אנשים ידעו על כך ,הבינו ? וודאי ,וולדימיר ,שידעו .אפילו בעבר הלא רחוק לאנשים רבים היו מרתפי-קברים שושלתיים ,על כך אתה יודע .ואילובתקופה מוקדמת יותר של חיי האנשים בתי-קברות בכלל לא היו קיימים ,הם הופיעו ,כאשר הופיעו אנשים אשר להם בכלל לא הייתה אדמה שושלתית :בעלי-מלאכה בערים ,משרתים וסגל השרתים והעוזרים השונים ,לוחמים שכירים .כאשר היו מתים ,היה צריך לקבור אותם ,אז הנה פינו את הגופות שלהם והשליכו לבורות בלי קרובי-המשפחה ,לכאלה שהיו מיועדים לבעלי-חיים חולים .או שקברו אותם בבורות משותפים .קצת מאוחר יותר ,כאשר הערים נהיו גדולות יותר וחיו בהן משפחות רבות זרות ,בין השאר גם אמידות ,החלו להתהוות בתי-עלמין .אנשים אמידים היו קונים חלקות אדמה לא גדולות ,עליהן קברו את קרובי-המשפחה המנוחים שלהם ,לידם כמוהם נהגו גם אחרים .בהמשך ,את בתי-הקברות החלו לסווג ,אם לומר בשפה של היום ,ליוקרתיים ,לבעלי יוקרת-ביניים ולרגילים – לעוזרים ולשרתים. גם היום יש כזה סיווג ,כדי לקבל מקום טוב בבית-קברות וַגָנ'קוֹבוֹ ∗ ,צריך להשקיע לא מעט כסף ומאמץ ,על הקצבת המקום מחליטה וועדת-קבורה מיוחדת. ∗ בית -קברות ווגנ'קובו – בית -קברות יוקרתי במוסקבה. 43 שלוש מילים מהחוק של היקום שלוש מילים מהחוק של היקום אנסטסיה ,ושלוש המילים ההן מהחוק של היקום שהזכיר השחרחר ,אלה שקובעות את הייעוד של האדם היחידוהאנושות בכללה ,את יודעת ,מהן? כן ,וולדימיר ,ידועות לי שלוש המילים האלו אשר מגדירות את המיועד לכלל העומד לפני האנושות. את יכולה להגיד אותן ? יכולה. תגידי.אנסטסיה נעמדה ובהגייה ברורה כל אות השמיעה ,אמרה: להשלים את סביבת החיים. וזה הכל? -שאלתי ,מאוכזב. כן ,זה הכל. חשבתי שזה איזשהן מילים לא רגילות ,מאגיות. אלה אכן מילים לא רגילות ,מאגיות מחוק היקום .אלה הן המילים הראשיות של כל התוכניות האלוהיות .בעזרתןאפשר לקבוע את מידת הצורך או אי-הצורך שיש ליקום כמו באדם ,כן באנושות בכללה .בעזרתן אפשר לקבוע את היות החוקים הארציים שהומצאו על-ידי האנשים מועילים או לא מועילים. להשלים את סביבת החיים – פירוש הדבר ,להשלים את עצמך. כל שחי וקיים ביקום ועל הארץ מהווה סביבת חיים אחת שבקשר בל-יינתק קשור אחד עם השני ועם האדם במרכז. להשלים את סביבת החיים – אומר ללדת ולחנך ילדים יותר מושלמים מאשר אתה עצמך .כל דור צריך להיות מושלם יותר מהדור הקודם .לשם כך על הדור הקודם להעמיד לרשות הדור הבא סביבת חיים יותר מושלמת. בכך שהאדם משלים את סביבת החיים הוא משלים את המחשבה של עצמו .סביבת חיים מושלמת מאיצה ומאצילה את מחשבת האדם. כאשר האדם משלים את סביבת החיים ,הוא יודע את האל-מוות. כאשר האדם משלים את סביבת החיים ,הוא הופך את הארץ לכוכב-לכת המושלם ביותר ביקום. השלמות הארצית מאפשרת ועוזרת לאדם להשלים כוכבי-לכת אחרים של היקום. השלמות של היקום מאפשרת ועוזרת לאדם לברוא עולמות חדשים. "איה גבול התבל ,מה אעשה אני ,כשאגיע אליו? כאשר אמלא הכל בי ,ואברא את פרי המחשבה? -שאל אדם- הראשית את האלוהים .והאלוהים ענה לבן שלו" :בני ,התבל היא מחשבה .מהמחשבה נולד החלום ,חלקית נראה בחומר הוא .כאשר תגיע לקצה של הכל ,תחילה חדשה והמשך ,תפתח המחשבה שלך .מכלום תנבע הלידה החדשה והנפלאה שלך ,ותשקף בעצמה את השאיפה שלך ,הנשמה והחלום .בני ,אתה אינסופי! נצחי אתה! בך חלומותיך ברי הבריאה". אנסטסיה השתתקה .המום מנימות הדיבור הלא רגילות ומשמעות המילים שנאמרו ,המשכתי לבהות בה .ופתאום לגמרי נהייתי מודע .היא לא פשוט מתבודדת בת הטייגה שחיה בטייגה הסיבירית .לא פשוט אישה בעלת יופי לא רגיל. אנסטסיה – אדם של המימד האחר ,המימד שבו ידה של התבונה האנושית על העליונה .היא מרגישה ,רואה את המימד הזה של התבונה .היא ראויה לו .מימד שבו אדם-בורא מושלם ,מאושר עושה את כוכב-הלכת כדור-הארץ להכי נפלא ביקום .ומשתוממים מהבריות הארציות שלו ,כוכבי-הלכת של כל היקום קוראים לו גם עליהם לחשוב ,לפחות עם היד קלות לגעת בפנים שלהם ,עם החיוך להעניק להם עתיד .ואיזה כאב לא נסבל היא וודאי חווה בהביטה על האיום הנורא שמתחולל היום על הארץ. אבל היא ילדה שני ילדים ,לא פחדה מהסיכון ,שתבלע אותם האנטי-תבונה השוררת היום .אז זה אומר שהיא בטוחה שהכל ישתנה בעצמו ,או שבעצמה היא תשנה אותו. אנסטסיה ,עם ראיית העולם שלך לא כואב לך לראות את המציאות של היום? מאוד ,וולדימיר ,כואב - ,לחשבה אנסטסיה. אז איך את סובלת כאב שכזה?אני בוראת את תמונות העתיד הנפלא ,נהנית לראות אותן ולהתפעל מהן .השמחה מהמראה שלהן גוברת על הכאב. וגם יותר תועלת מלראות אותן – כפי שתדמיין את העתיד ,כזה הוא יהיה. 44 מימד של האנטי-תבונה מימד של האנטי -תבונה אנסטסיה ,האם באמת יכול להיות שהיום האנושות חיה במימד של אנטי-תבונה שעליו דיבר העלם השחרחר? ומהזאת אנטי-תבונה? איך אפשר לראות את זה מעשית? הופיעה מחשבה ,מידע ,ואילו לבדוק את המציאות צריך רק על-ידי עצמך. אבל איך ,במה אפשר לבדוק? אם אדם חי במימד אנטי-נבון ,אז הוא גם יחשוב במושגים של אנטי-נבונות. כן ,זה אכן כך .אך בכל זאת תבונה נשארת באדם ,אף שבמידה פחותה הרבה יותר.ואם במחשבות אתה תפנה אליה ,היא תתופעל ,ואז בעזרתה אתה תוכל לקבוע את הגילויים האנטי-נבונים .בינתיים, בוא ,וולדימיר ,לא נדבר בנושא הזה ,לבדך טייל לך כאן בקרחת-היער ,תהרהר .כאן ,במקום הזה התבונה והאנטי-תבונה מאוזנות .ואילו בך לא ,ולכן עזור לתבונה שלך ,מעת לעת תפעל אותה. איך לתפעל ? פשוט במחשבות בלבך חזור ואמור" :רָאזוּם ∗" .ועוד יותר טוב" :ראאזז-וומם".נשארתי לבדי וניסיתי לחשוב מזווית ראיה של התבונה .והנה לאילו מסקנות הגעתי. העולם המלאכותי העולם המלאכותי היום חברת בני-האדם חיה לא בעולם טבעי ,אלא מלאכותי. היא יצרה אותו וכעבד משרתת אותו. יצרנו עולם מלאכותי ואנחנו חיים בו חיים מלאכותיים. העולם הריאלי הטבעי הוא לצדי כבישי האספלט שעליהם האנושות של ימינו דוהרת לתהום. לתודעת ההמונים הוחדרו מושגים מלאכותיים. מה חשבו לעצמם המדענים שלנו והחוקרים ה"אינטליגנטיים" ,כשקראו לרפואה המודרנית שהיא בסך-הכל בת מאתיים שנים ,מסורתית ,ואילו לרפואה העממית ,שההיסטוריה שלה מונה מאות אלפי שנים ,לא מסורתית .ועוד גם החלו לגדף את המרפאים ,לקרוא להם שרלטנים ,אני מתכוון למרפאים אמיתיים שהיטב מכירים את התכונות של צמחי-המרפא .כתוצאה, את ים המחלות ,שרק לפני מאה שנים בקלות וללא תשלום אנשים ריפאו בעזרת עשב מהגן שלהם ,האדם של היום צריך לרפא בכדורים מבתי-מרחקת שעולים הון תועפות על-פי המלצת רופא .אולי צריכות להיות שתי מגמות ברפואה .את הרפואה העממית צריך ללמד בבתי-הספר ,להכשיר מומחים במוסדות להשכלה גבוהה .שמונים אחוז מהמחלות אפשר לרפא בעזרת הרפואה העממית ,ולפיכך ,במידה ניכרת יפחת העומס על מוסדות-הרפואה שקיימים היום ,מה שיאפשר מהותית לשפר את איכות שירותי הרפואה .אך לשם כך חייבים לחשוב במושגים של תבונה. מובילי המים המלאכותיים מובילי המים המלאכותיים על-ידי האנושות הוטמנו באדמה מיליוני קילומטרים של צינורות מתכתיים המכונים צנרת .הושקעו מאמצים אדירים להכנת הצינורות האלה ,להכנסתם לתעלות .הם דורשים טיפול קבוע ושיפוצים יסודיים ,עליהם אנשים אנוסים לשלם בעבודת פרך .ועם כל זה המים הזורמים מהברזים בדירות שלנו מתגלים כלא ראויים לשתייה ,וזה כאשר בטבע קיים מוביל מים טבעי ,אלה הם לא רק הנהרות ,אלא גם מי-התהום .בעורקים של הארץ זורמים מים חיוניים ,בעלי סגולות-מרפא, שיכולים למלא מיליוני בארות .מוביל המים הטבעי אינו דורש שיפוץ ,יתרה מזו ,הוא מסוגל לטהר את המים המזוהמים על פני הארץ ,במינרלים ובחומרים נחוצים אחרים להרוות אותם ,שהם מצרך החיוני לחיים .אך אורח החיים המודרני של האדם, תושב העיר ,שלל ממנו את האפשרות להשתמש במוביל המים הטבעי שתוכנן ונבנה על-ידי הבורא. עולה שאלה :את אורח-החיים הזה האדם בחר בעצמו או תחת השפעת כוחות כלשהם? כדי להשיב עליה ,הבה נבחן עוד סיטואציה אחת ,קשה לקרוא לה בשם אחר ,אלא רק כמחלה פסיכית של החברה .עשיית אילו פעולות מוצעת למשפחה ממוצעת באירופה ,אמריקה או רוסיה ,כדי לזכות לדירה ,בית משלהם? ∗ ברוסית המילה "ראזום"= תבונה ,בינה. 45 משכנתא של אנטי -תבונה משכנתא של אנטי-תבונה מוצעת ,לדוגמא ,משכנתא .או אם לדייק ,מציעים בבנק לקחת אשראי לתקופה של עשרים ,שלושים שנים ,בכסף של הבנק לרכוש מקום מגורים פשוט וכל חודש במשך עשרים שנים להחזיר לבנק את הכסף בתוספת ריבית .אם את הכסף המשפחה לא יכולה להחזיר ,ייקחו מהם את הדירה .עשרים שנים המשפחה הצעירה צריכה לחיות בפחד לאבד את הבית, כשלרוב ,היא משתכרת מעבודה שאותה לא אוהבים ,העיקר שישלמו כמה שיותר .להתרפס לפני המעביד בפחד לעבד את העבודה .אבל אולי לא קיימת שום חלופה לכזה מצב מצער? קיימת! והחלופה הזו בדיוק מראה על כך שהמחדלים בקבלת מקום מגורים על-ידי הצעירים מוחדרים לראשם של הצעירים מלאכותית .המחדלים האלה מדומים ואופייניים רק למציאות שהיא תעתוע .אביא דוגמא די טיפוסית מחיים ריאליים. כלפי חוץ איש צעיר בשם אנדרי אשר חי בעיר וולדימיר לא היה שונה מבני גילו .היה מבלה בבתי-קפה ובדיסקוטקים, עישן ושתה משקאות חריפים .כשקרא על הנחלות השושלתיות ,החל לחלום על אדמה ובית משלו .אמצעים לרכישת חלקה ובניית בית לא היו לו ,ההורים לא יכלו לתמוך בו כלכלית .בשנת 2005הקטר אדמה זנוחה שעליה רק עשב שוטה צומח על- יד כפר קונייבו שמרוחק בשלושים קילומטר מהעיר וולדימיר עלה שלושים אלף רובל .באזור הזה כמעט חמישים משפחות מחוג הקוראים רכשו את ההקטרים שלהם והחלו להקים עליהם מבנים .אלה היו בעיקר אנשים מבוגרים יותר עם חסכונות. גם בעיני אנדרי מצא חן המקום הזה על שפת האגם היערי ,ועוד נשארה שם אדמה פנויה .הולך אחרי החלום על נחלה משלו ,הוא הפסיק את הבילויים של הצעירים ,והודות לשעות עבודה מאמצות תוך אך ורק חצי שנה הצליח לחסוך שלושים אלף רובל וקנה את חלקת האדמה הריקה .אך איפה לקחת כסף לבניית בית? בשנה ההיא בעיר וולדימיר מטר מרובע אחד של מגורים עלה עשרים אלף רובל ,ומכאן שלבניית בית ששטחו רק חמישים מטר מרובע היה צריך שיהיה לו עוד מיליון אחד .אנדרי לא לקח אשראי בבנק ,שאותו היה צריך להחזיר בתוספת ריבית במשך עשרים שנה .העלם שגילו היה אז עשרים ושלוש הלך לחנות ,קנה גרזן טוב ותוך שנה אחת בעצמו בנה בית מעץ על החלקה שלו .זה אם לספר בקצרה .ואם קצת לפרט :בהתחלה אנדרי מצא עבודה בפירמה שבה היו אומנים שיודעים לבנות בתים מקורות עץ ,רכש מהם מיומנות בעבודה עם עץ ,ובד בבד עם זה גם הרוויח כסף לקניית קורות עץ לבית העתידי .עכשיו על החלקה של האיש הצעיר צומח גן ,נחפרו באר ,בריכה ,עומד בית מעץ .האנשים החדשים שבאים להתיישבות עומדים אצלו בתור ,שיבנה להם בתי-עץ. עכשיו אנדרי הוא אומן שזכה להכרה ולכבוד של אנשים. אפשר לומר ,בפעולות שלו תוך שנה אחת אנדרי פטר את עצמו מלהוציא מליון רובל .או הרוויח אותם? אני חושב ,אין זה חשוב .הוא רכש את החשוב יותר מהמיליון לאין ערוך – את הביטחון בכוחות שלו ואת הבית שבידיו שלו בנה. אני חושב ,תימצא בחורה ראויה שתיכנס לבית הזה ותלד לאנדרי בן או בת ,והילדים יספרו לנכדים ,מי במו-ידיו בנה את הבית ,את הגן נטע ,מי הניח יסוד למולדת הקטנה שלהם. מה שסופר על אנדרי אינו יחיד במינו .באותה ההתיישבות ישנן עוד משפחות שבידיהן שלהן בנו לעצמן את הבתים. אני נזכר איך שגם אבא וסבא שלי בנו בית-עץ משלהם ,ולידם את אותו הדבר היו עושים גם השכנים ,ההורים של בני הדור שלי .עברו אולי יותר מחמישים שנים ,אבל כמקודם בבתים האלה גרים אנשים. אז הנה כאן עולות שאלות .איך היה יכול לקרות שבמשך חמישים שנים החברה פיתחה טכנולוגיות-בניין חדשות, חומרי-בניין חדשים ,מנגנונים ומכשור משוכללים יותר כביכול ,ואילו כתוצאה... במאומץ משפחה ממוצעת צריכה לעבוד עשרים-שלושים שנה ,כדי לקבל מקום מגורים ,שאותו פעם יכלה להבטיח לעצמה תוך שנה-שנתיים .למשפחות רבות בעיית המגורים הפכה לחסרת-פתרון ,ונאלצת להתעסק בה הממשלה. כזה מצב – האם הוא מקרי או שנוצר על-ידי מישהו באופן מלאכותי? בעצם ,לא זה מה שחשוב ,העיקר שהוא לגמרי אנטי-נבון ,אך בחיי מרוצת היומיום מתגלה כי החברה אינה מסוגלת לחשוב ולנתח .היא התרגלה אליו ומצב אחר לא מתארת לעצמה .החברה התרגלה לאנטי-נבונות .וחדלה להיות נבונה. מדוע אהבה מתפוגגת? מדוע אהבה מתפוגגת? אורח חיי היום של האדם הוליד המון בעיות ,וחל איסור חמור על הדיון בהן ,ואם אין דיון ,אז גם אין להן פתרון .בכל העולם מתרחשים מיליארדי עימותים משפחתיים ,עד כדי מכות והריגה של אחד מבני-הזוג .במדינות המתורבתות ,כפי שהן נקראות ,עד שמונים אחוז מהאנשים הצעירים שבאים בברית הנישואים מתרגשים זמן קצר אחרי .לפרוצדורת הגירושים הזו קודמות אמוציות שליליות מתמשכות ,מתחים נפשיים ,ילדים נהיה אומללים. למעשה ,בכל העולם במשך אלפי שנים מתנהלות מיליוני מלחמות לוקאליות בין שני האנשים שניסו ליצור ברית אהבה. בהן נוחלים תבוסה לא רק שני הצדדים ,אלא גם הילדים שלהם. לאנושות של ימינו כזה מצב מוגש כמציאות .דהיינו ,זה טבעי – אהבה באה והולכת .אבל הסתבר שכזה מצב הוא אופייני. לא הוא האדם של האמיתי לטבע המלאכותי, העולם לאנשי רק "טבעי" לראשונה ,המתבודדת בת הטייגה הראתה כי המשיכה הראשונית של שני הצעירים אחד לשנייה אינה אהבה ,היא רק אימפולס להולדת הרגש הכביר אשר נוצר באיחוד שלושת המרכיבים. 46 היא נקבה בשמות של המרכיבים האלה והראתה שלושה טקסים עתיקים אשר עוזרים להולדת אהבה אמיתית. תיארתי אותם בספרים הקודמים .השתמשתי במילה "טקס" ,מכיוון שבשפה הרוסית אין הגדרה יותר מדויקת שמאפיינת את הפעולות ברות התבונה האלו של שני הצעירים שהרגישו משיכה זה לזו ושל ההורים שלהם. אך הנושא הזה ,כמו גם רבים אחרים ,מסתבר ,אסור לאמצעי המידע ההמוניים החופשיים .ויותר מזה ,תחת עילות טובות התאמצו להשחיר את מקור המידע .העניין הזה הגיע עד כדי כך שבערוץ הטלוויזיוני הראשון של רשות השידור המרכזית בתוכנית בשם "אנסטסיה המסתורית" במאורגן איזשהם טיפוסים הודיעו שכביכול אנשים יורדים מהפסים מקריאת הספרים שלי עם האמירות של אנסטסיה .מצחיק! מקריאת מגזינים עם פורנו ,עלילות-פעולה המתיזות דם וצפייה בסרטים על אלימות לא מאבדים שפיות ,ואילו מהתבטאויות פילוסופיות על אהבה ,על אורח חיי האדם מאבדים? כזאת עמדה מעידה על כך שבחברה בת זמננו קיימים כוחות שמתכנתים את הקאטאקליזמים החברתיים ,אפשר גם לעקוב ולראות ,מי הם האנשים שדרכם הם פועלים ,כשמנצלים את אי-הבנת מהות המתרחש. ואת האנשים האלה אפשר להבין .תארו לעצמכם ,מה יהיה ,אם אדם שקרא את סדרת הספרים "הארזים הצלצלניים של רוסיה" יטען שבהשתמש בשלושה טקסים עתיקים ,תוך שלושים דקות לעיני כל קרובי המשפחה על חלקת אדמה ריקה בעת עריכת טקס הנישואים הזוגות הצעירים בני זמננו יכולים ליצור נחלה שושלתית עם גן שבו יהיו כמאה נטעים הדרושים לחייה של המשפחה ,להקים בית עם מבני-העזר הדרושים ובין השאר גם כמו בנס לשכן בהם חיות-בית מסורות .אנשי היום שלא קראו את סדרת הספרים "הארזים הצלצלניים של רוסיה" יכולים לחשוב אותו למשוגע או אדם תמים .אך בואו ,מעט אגלה את המנגנון שבעזרתו כאלה "ניסים" קורים במציאות. לפי הכללים או הטקסים העתיקים – אפשר לקרוא לזה איך שרוצים – שני הצעירים שהרגישו משיכה זה לזו הולכים אל מבעד לגבול היישוב ,מוצאים להם חלקת אדמה שגודלה לא פחות מהקטר אחד ,בונים שם סוכה לא גדולה ובפרטי פרטים, ביסודיות ביחד יוצרים את פרויקט הנחלה העתידית שלהם .למעשה ,הם יוצרים בין השאר גם את המרחב שבו יכולה להימצא אנרגיה של אהבה .בפרויקט הזה הם מתכננים לא רק את מיקומם של הבית העתידי שלהם ומבני המשק האחרים, בו הם מציינים את מקום הנטיעה של כל הנטעים עד האחרון שבהם. לפעולות שלהם ליצירת הפרויקט יכול להידרש פרק-זמן של שלושה חודשים או שנה .כאשר הפרויקט הושלם ,הם מסובבים בין קרובי-המשפחה שלהם ,הן מצד הכלה ,והן מצד החתן ,מזמינים אותם להשתתף בטקס הנישואים .ובכל פעם, כשהם באים לקרובי-משפחה אלה או אחרים ,הם אומרים ,לדוגמה" :אח ,מה יפה עץ-התפוח שלכם" .המילים האלה רומזות לאדם המוזמן ,מה להביא לטקס הנישואים ,במקרה הזה – שתיל עץ-התפוח שמצא חן בעיני הבעל והאישה העתידיים הצעירים .למוזמנים אחרים הם יכולים להגיד ,למשל" :איזה סייח חם-מזג יש לכם" .זה אומר שמי שהזמינו אותם לא צריכים לחשוב ,איזה מתת להעניק לצעירים ,הם ייתנו להם את הסייח במתנה ,וכן הלאה. בעת עריכת טקס הנישואים הזוג-הצעיר ,כאילו עומד למבחן הגדול ביותר של החיים לפני קרובי-המשפחה והחברים, יספר על פרויקט הנחלה שאותו יצרו ,במפורט יציינו ,מה ואיפה צריך להיות .כשתם הסיפור ,הם נותנים סימן ,וקרובי- המשפחה והחברים שהתאספו ימקמו את הדורונות החיים שלהם בדיוק במקום המצוין .בהמיית לב הזוג הצעיר יתבונן בעשייה המשותפת הגדולה של קרובי-המשפחה והחברים שלהם .אחר-כך אותם ,את הזוג הצעיר שכבר קודש בנישואים וחווה את ההשראה הגדולה וההתרוממות הרגשית ,ילוו ,כל אחד מבני-הזוג לבית ההורים שלו ,שם הם יישנו שני לילות. בזמן הזה בחלקים קרובי-המשפחה מצד החתן והכלה יעבירו לנחלה שלהם את המבנים שמראש הוכנו .עם עלות שחר היום השני הוא והיא ימהרו לנחלה השושלתית שלהם שזה רק נבראה ,לפגישה הראשונה שלהם כבר כבעל ואישה .מה שיקרה להם בבית החדש המלא רק בתחושות חיוביות ואנרגיה רבת ההשראה מאין כמוה של האהבה אחד לשנייה ולמרחב האהבה שזה רק נברא אי-אפשר לתאר. מה היה ,אילו לכאלה צעירים של מקורות-הראשית היו מספרים שיבואו זמנים ,כאשר הנישואים יתרחשו לגמרי אחרת: שני בני-הזוג יבואו לאיזשהו בניין ,יחתמו באיזושהי חוברת ,ויסיעו אותם ברכב ,מקושט בסרטים ,בעיר שאינה שייכת להם ולעולם לא תהיה שייכת .אחר-כך יחד עם האורחים המוזמנים הם יתיישבו לשולחן באיזושהי מסעדה ויאכלו מזון שלא בידיהם ולא בידיהם של קרובי-המשפחה הוכן ,ישתו וודקה ,ואילו האורחים וקרובי-המשפחה שכבר השתכרו יצעקו להם "לחיים ,לחיים" בדרישה שלעיני כולם הם יתנשקו .וזהו .אחר-כך המיטה בליל-הכלולות ,ושום ממשי נעים לא נשאר ממה שהיה והיעדר מלא של המרחב ,שאותו הייתה יכולה למלא האנרגיה של האהבה. "לא ייתכן כדבר הזה! לעולם לא ייתכן! -יאמרו הנשואים הצעירים של מקורות-הראשית - .אדם הוא יצור נבון ,ולא חיית-פרא ,שהנה כך ידביר את האהבה ,שעוד לא התחזקה ,בעיבורה". אז מי לאמיתו של דבר יורד מהפסים? אתם תקבעו ,נכבדיי הקוראים. בתשובה לשאלה ,מדוע האהבה נעלמת ,אפשר לומר כי לרוב רובם של בני-הזוג הצעירים של ימינו אהבה אמיתית מלאה פשוט לא באה ,מכיוון שאין את המרחב המתאים בשבילה. מהי אהבה? זהו רגש ,זאת אנרגיה כבירה אשר ביכולתה להפיח באדם השראה ליצירה ,היא מעצימה את הכוחות והיכולות הפיסיים והרוחניים .זאת אנרגיה עם תבונה ,על-ידי עצמה היא ממלאה את המרחב שבו נמצאים שני האנשים המאוהבים ויוצרת בשבילם את האחד השלם – את מרחב האהבה .ועכשיו תראו מה שקורה .בני-הזוג הצעירים באים ללשכה לרשום את הנישואים שלהם .הבניין שבו נמצאת הלשכה – זה לא המרחב שלהם ,אלא רק מקום שהייה זמני ,ונוסף על כך ,בתוך הבניין הזה מתרחשים גם הליכי גירושין .ואנרגיית האהבה הנבונה אינה יכולה על-ידי עצמה למלא כזה מרחב. הנסיעה במכונית ,שלרוב ,היא לא של הזוג הצעיר ,גם אינה מתאימה לאנרגיה של האהבה .על-ידי עצמה למלא את הדירה המודרנית היא גם לא יכולה .הן האנרגיה של האהבה אינה יכולה להעניק את עצמה לעצמים מתכלים חסרי נשמה, והרי בדירה המודרנית ,אפילו הכי חדשה ,כל רגע הכל מתיישן ונחרב ,בה שום דבר אינו מחיה את עצמו ,ולא יכולה האנרגיה של האהבה להשלים עם כזה חורבן ,לא יכולה לראות כזה מצב ברוח טובה ,בהימצאה בה. לאנרגיה של האהבה נחוץ מרחב חי שדואגים לו בני-אדם ,במקרה המדובר שני אנשים קונקרטיים שהרגישו משיכה זה לזו .ולא יכול להיות אחרת .ואישור לכך – המוני הליכי הגירושין של מאות השנים בכל העולם. 47 השאלה ,מדוע האהבה נעלמת ,ראויה לבחינה מכל ההיבטים ,ואני מתכנן להקדיש לכך את הספר הבא שבו אספר על המדינה-הארץ העתיקה שבה אנשים ידעו את סוד האהבה שאינה ברת-חלוף .היחס העכשווי לאהבה הוא באמת אנטי-נבון. השליטה ברשות השולטת השליטה ברשות השולטת את ההשפעה על אנשים – וכאן השליטים אינם יוצאי דופן – אפשר לשיים בדרכים שונות .והדרך ברת ההשפעה החזקה ביותר – הדימוי .אנשים מתרגלים לתנאים ולדימויים אבסורדיים ,כשמקבלים אותם כמציאות .קיים דימוי ,שהשלטון, בין השאר גם הדומא המדינית ,איפה שמחוקקים חוקים ,בהכרח צריך להימצא במרכז העיר הגדולה .כך התרגלנו ,אך האם זה נבון ? איפה הנביאים היו מקבלים את ההתגלויות שלהם? ואיפה חשבו את המחשבה שלהם החכמים? מאיפה היו מביאים את החוקים האלוהיים? משה .קיבל את לוחות-הברית עם "עשרת הדברות" ,כשהתבודד על הר סיני .ישו .לארבעים יום פרש למדבר .בודהא. לא שנה אחת חי בלב יער .מוחמד .בבדידות חודשים שהה במערה ע'אר חיראא' שעל הר ג'בל אל-נור. גם הוגי-הדעות והמדענים הגדולים חיו בבדידות על-פני שנים – אלה קונפוציוס ,לאו דזה ,קנט ,ניטשה ורבים אחרים. ואיפה עומד המבנה של מוסד הדומא המדינית שלנו? איפה מחוקקים את החוקים שלנו החכמים שעל-ידי העם נבחרו? נזכרתם? המבנה של מוסד הדומא המדינית שלנו עומד בצומת אוטוסטראדות סואנות – האם אפשר ליצור תנאים עוד יותר אבסורדיים לעבודה של נבחרי העם? מה זה – דומא שולית בצדי הכביש ? ממה מתות האימפריות ממה מתות האימפריות אפשר להביא המון דוגמאות היסטוריות שקשורות לאיך שעובדים הדימויים המשפיעים על חברת בני-האדם והמביאים לאסון-עולם .אבל לאדם של היום ,במיוחד למי שחי ברוסיה ,כדוגמא הבולטת ביותר תשמש הסיטואציה עם קריסתה של אימפריית המלכים הרוסית ,ויותר מאוחר – חורבן ברית-המועצות. "מניצוץ תתלהט אש" – אמר מנהיג הפרולטריון העולמי ו.א.לנין על העיתון הבולשביקי "איסקרָה"∗ שבו חירפו את משטר הצאר .בשיטתיות הוחדר הדימוי השלילי של שלטון הצאר ונוצר דימוי חדש ,יפה של השלטון הסובייטי .צאריזם מיגרו. התהוותה והחלה להתפתח מעצמה חדשה ,חבר-העמים ,שהיה לה צבא ענקי המזוין בחימוש גרעיני. אך כעבור אך ורק שמונים שנים המעצמה הגדולה בריה"מ מתפרקת למדינות נפרדות שלא תמיד ידידותיות אחת לשנייה .המדענים הפוליטיים קבעו כי האשמים בפירוק הם פוליטיקאים שחתמו על הסכם ההפרדה וכן המצב הכלכלי והפוליטי. אך אם לבחון את המצב יותר מקרוב ,כל זה גם הוא רק תוצאת פעילותו של הדימוי .בואו ניזכר בספרים הכישרוניים של סוֹל ֵז'ניצין על גוּלַג ∗∗ ויצירות של האומנים-המחברים האחרים ששטפו בתוכחה את חבר-העמים .באותו הזמן סופרים אחרים יצרו דימוי של המדינות המשגשגות במערב ,שם להבדיל מחבר-העמים ,מדפי החנויות שופעים בכל המצרכים האפשריים והאנשים החופשיים והמאושרים נוסעים במכוניות מפוארות .אך כשדיברו על היתרונות של הציוויליזציה המערבית ,שתקו על הבעיות הקיימות שם. העתיד של רוסיה ,גם הוא נקבע על-ידי דימויים שמוחדרים לראשם ולנשמתם של האנשים החיים במדינה .לצערנו הרב ,זוהי מערכת דימויים שלמה המביאה להשמדת הארצות .באלפי סרטי קולנוע וסרטים תיעודיים פולחן האלימות ,פולחן הכסף מגבשים את דימוי ההרס .את ההתיישרות בקו אחד עם המערב מקדמים פוליטיקאים רבים שלנו .שום הישגים כלכליים ,צבאיים ,קריאות להיות פטריוטים האהובים את מולדתנו לא יכולים להתנגד לדימויים האלה. להתייצב כנגד הדימוי יכול רק דימוי אחר ,דימוי היצירה שביכולתו להשרות מיליוני אנשים .אז הנה אנסטסיה יצרה אותו כנגד צבא ההרסניים .מאות אלפי אנשים קיבלו את דימוי הארץ-המדינה הנפלאה ,הוסיפו אליו את ראיית החיים שלהם והחלו להגשים אותו במציאות הריאלית – לבנות נחלות שושלתיות .היוזמה מלמטה מתאימה לתוכניות של הממשלה .דעה חיובית על מקימי הנחלות השושלתיות הביעו פוליטיקאים ידועים רבים ,מדינאים ,עסקני ופעילי תרבות ומנהיגי העדות הדתיות .לא אציג כאן את האמירות שלהם ,אבל כל מי שרוצה יכול להתוודע אליהן באתר .Anastasia.ru ∗ ברוסית פירוש המילה "איסקרה "– ניצוץ. ∗∗ אלכסנדר סולז'ניצין – סופר והיסטוריון רוסי. גולג -מערכת מחנות עבודה שהנהיג המשטר הסובייטי בברית המועצות בשנים .1956–1918 48 כמובן ,האמירות האלו עוררו השראה באנשים ,אבל הן מובעות יחסית "מאחורי הקלעים" ,אף שאכן הן מאוד אמיצות. הרי הדברים הנבונים האלה נאמרו בסביבה של האנטי-נבונות ,פורצים דרכה. יש מה שאומרת המתבודדת בת הטייגה שיכול להיראות כבדיוני ,גם בתחילת ההיכרות שלי איתה כך זה היה נראה לי. עכשיו ,חמש-עשרה שנים אחרי ,מאז הפגישה הראשונה שלנו על דברים רבים שאמרה הצטרכתי להביט מנקודת מבט שונה .זה אנחנו ,החברה המודרנית ,חיים בסביבת חיים ,שבדיוני ,כמה שהיא בלתי-טבעית לחיים נבונים .אנסטסיה מדברת על ממשות נבונה .באופן שיטתי מגבשת אותה ותגבש אותה ,אשתדל לעזור לה ,ומאות אלפי אנשים אחרים כבר עוזרים. והנה מה שמעניין .באמצעי המידע ההמוניים האלקטרוניים והמודפסים ,בספרות ובקולנוע כמעט אין גיבורים חיוביים שבתבונה באים בקשר עם האדמה .היזכרו באורח ובסביבת החיים של הדמויות הראשיות השונות .בעיקר ,הן מוצגות בדירות ,במשרדים ,במסעדות ,בבתי הימורים ,ברחובות הערים הענקיות ובמקומות דומים אחרים .ואפילו אם מראים אדם שבא בקשר מודע עם האדמה ,מה שקורה לעיתים רחוקות מאוד ,אז את האדם הזה מציגים כדגנרט עם רמת התפתחות נחותה .בשיטתיות ובמכוון לתודעה של חברת האנשים מוחדר ,באיזו סביבת חיים צריכים לעבור חייה .האם כזאת סיטואציה מקרית? אני חושב ,ואפילו בטוח ,שאינה מקרית .היא מביאה לקטסטרופה אישית ,חברתית ועולמית. כבר אחר-כך ,אחרי המחשבות שלי ,כשדיברתי עם אנסטסיה ,בביטחון אמרתי לה - :אני לגמרי בטוח :האנושות היום חיה במימד של אנטי-תבונה ,לכן גם אין לה תוכניות ברורות לבניית עתיד הרמוני .היא רק מציינת את עובדת ההיספות שלה ,מדברת עליה. 49 שנת 2012 שנת 2012 היום התאריך 22בדצמבר 2012זוכה לעניין רב ודיונים אינטנסיביים בחוגים האזוטריים והמדעיים ,ובאינטרנט .אנשים רבים חושבים שביום הזה יבוא סוף עולם. מדוע דווקא בתאריך זה? מכיוון שהיום הזה קשור לנבואה קודרת על אחרית הימים של בני המאיה המסתוריים מן העת העתיקה ,שעל-פי לוח השנה שלהם – אגב ,המומחים מודים שלוח השנה שלהם הרבה יותר מדויק מהגרגוריאני שבו אנחנו משתמשים היום – ,ביום הזה 22 ,בדצמבר ,2012מסתיים מחזור בלוח הספירה הארוכה ,כפי שהיא נקראת ,של המאיה ,עידן השמש החמישית .על-פי הנבואה ,בסוף עידן השמש החמישית יבואו שנות מוות וחורבן ,אשר יימשכו עד שלא ישתרר עידן התחדשותה של האנושות. לא מזמן המדענים מצאו שהתאריך האסטרונומי המצוין בלוח-השנה של המאיה הוא בעל חשיבות .ביום הזה יתרחש מאורע אשר חוזר על עצמו רק פעם ב 25800-שנים – ,השמש תהיה בקו אחד עם המרכז האנרגטי המסתורי של הגלקסיה, ולראשונה ,הציוויליזציה הנוכחית תעבור תופעה אסטרונומית נדירה מאין כמוה .או שלא תעבור. ההנחה היא שבמהלך האלף השני לפני הספירה האבות של בני המאיה ,שאת שרידי התרבות שלהם אפשר לפגוש בשטח אמריקה המרכזית ,ירדו מההרים ,איפה שהם חיו ,אל יערות טרופיים ואל שפלת יוקטן .דווקא באיזורי השפלה באלף הראשון לפני הספירה תרבות המאיה הגיעה לפריחה הרבה ביותר .לבני מאיה היה כתב הירוגליפים ,ברמה גבוהה הייתה המתמטיקה והרפואה שלהם ,הם בנו ערי-אבן ומבנים פולחניים בלתי-ייאמנים ,כאלה כמו מגדל ארמון בפלנקה ו – מה שהעיקר – היה להם ידע עמוק בתחום האסטרונומיה. עד היום לא פוענחה עד הסוף העובדה שהערים של בני המאיה החלו להשתומם הרבה לפני ביאתם של האירופאים. בבסיס האסטרולוגיה של בני המאיה מונחת ספירת הימים .האסטרולוגיה המקובלת )שומר העתיקה ,בבל( מתבססת על מיקום כוכבי הלכת בגלגל המזלות .גם המאיה ידעו עליהם ,רק בגלגל המזלות שלהם היו לא ,12אלא 13מזלות .הם החשיבו גם את מזל נושא הנחש )אצל בני המאיה – העטלף( ,שאותו השמש עוברת במהלך ימים ספורים בלבד. עכשיו לגבי לוח השנה המסתורי .המחזור שמסתיים בשנת ,2012סופרים אותו החל מתאריך עתיק מאוד – 13 באוגוסט ,שנת 3114לפנה"ס .וזה די מוזר ,שהרי ,כפי שכבר נאמר ,תרבותם של בני המאיה עצמם היא צעירה יותר במינימום אלף שנים .המומחים שחוקרים את תרבות המאיה לא הגיעו למסקנה חד-משמעית לגבי השאלה – כיצד נוצר לוח השנה המפורסם שלהם .יש הנחה שאת לוח-השנה ,כמו גם את הכתב ,ירשו המאיה מהאולמקים ,שלתרבות שלהם היסטוריה קדומה יותר .ובאמת ,בשטחי התיישבותם של האולמקים הקדומים בלה ונטה ארכיאולוגים מצאו שרידים שמאשרים איזושהי המשכיות או קשר שבין שתי התרבויות .אך האחר הרבה יותר מעניין. כאשר המדענים עסקו בכרונולוגיה השוואתית ,התברר שעם תחילת המחזור הנוכחי על-פי לוח-השנה של המאיה – שנת 3114לפנה"ס – אכן התרחשו מאורעות בולטים בעבר הציוויליזציה האנושית .כך ,לדוגמא ,בערך בזמן הזה מתחילה בניית המבנה המגליטי המסתורי בסטונהנג' .במסופוטמיה מופיע כתב .במצרים ,אחרי האיחוד של הממלכה העליונה והתחתונה והקמת מבצר החומה הלבנה ,ביוונית ממפיס ,מתגבשות שושלות שולטות .באמריקה מתחילים לגדל תירס .נוצר רושם שדווקא אז על-פני כל כדור-הארץ תחת השפעת איזשהם כוחות חיצוניים אירעה מהפכת תרבות גלובלית ואנשים רכשו ידע חדש .לפי אחת מההיפותזות ,בעת מדיטציה כמרים ,שמאנים וקדושים של אותה תקופה התחברו לאיזשהו בנק ידע נסתר. נבואות הציוויליזציה של בני המאיה ,הנבואות הידועות והמקורות הרשמיים המדברים על אסון עולם ,כמובן ,ראויים לתשומת-לב .ובכל-זאת ,את עיקר קביעת העתיד שתהיה האמינה ביותר יכול לעשות כל אדם שחי היום בעולם ,אם הוא מסוגל לחשוב. בואו ננסה לנתח ,מהי מגמת השינויים במצב האקולוגי ברוסיה. ניקח פרק-זמן של אך ורק חמישים השנים האחרונות .במדינה שלנו רוב האוכלוסייה החלה לחיות בערים גדולות ובערי-ביניים .אנשי הערים הענקיות נהיו משוללי מי שתיים איכותיים .יתר על כן ,המצרך הזה החשוב ביותר לחיי אדם עוד הפך להיות בתשלום .לפני חמישים שנים בעיני החברה כזה מצב היה נראה פשוט בדיוני .היום החברה התרגלה אליו .חמור מאוד .מים הם המדד לכל ,ואם החברה מסכימה עם זיהום המים שהולך וגדל ,אז אין לה זכות קיום .את הדין הזה גוזר לא מישהו מלמעלה ,אלא האדם לעצמו. "בזאת אני מבטלת את נבואת התופת לעולם ". את המילים האלו אמרה המתבודדת בת הטייגה אנסטסיה .אני חושב ,לרוב האנשים שעל הארץ חיים יועיל להגיד דברים דומים ולעשות מעשים בהתאם .היום זה הכרחי לחיים. אנשים רבים שחיים על כדור-הארץ עדים לתוצאות הנגטיביות של ההתחממות הגלובלית .מדענים מודיעים על שינוי השדה הגיאומגנטי של הארץ והצפת יבשות שלמות בעתיד הלא רחוק .לעיני בני זמננו החלו להתרחש כאלה אסונות גדולים כמו באינדונזיה ,איפה שניספו יותר ממאתיים אלף בני-אדם ,בארה"ב ,איפה שהוצפה ניו אורלינס – עיר עם אוכלוסייה בסדר גודל של מיליון אנשים .כמו כן ,המדענים מודיעים על האיום משינוי הפעילות של השמש. עניין הבטיחות האקולוגית של כדור-הארץ נהיה עד כדי כך נוקב שביוזמת אנגליה בשנת 2007הוא הועלה לסדר-היום באו"ם .בתחילת 2008הוא הוצא לדיון במועצת הביטחון של רוסיה. לראשונה ,הטענות של חוזי האסון הגלובלי החלו להיות זהות לדעה בנושא הזה של המדענים והממשלות של ארצות רבות. כוהני הציוויליזציה של בני המאיה גם הם דיברו על כך שיקרא אסון בקנה-מידה גדול ושזה יהיה בשנת .2012 50 במידה כזאת או אחרת אנשים רבים שמעו על כך ,ובכל-זאת ,הדיבורים העל הקטסטרופה של 2012נוגעים רק לחלק פעוט ממה שנאמר בדוחות שאינם נגישים לקהל הרחב. רק מהשמועות אפשר לשער שהממשל היפני נוקט צעדים ליישוב האוכלוסייה שלהם במקום אחר .על-פי מה שחוזים, בין הראשונות תוצף אנגליה ,ולכן ,ככל הנראה ,היא הייתה זאת שגילתה יוזמה להעלות את הנושאים האקולוגיים לסדר-יומה של ישיבת מועצת הביטחון באו"ם. אולי הממשלות של הארצות השונות נוהגות נכון ,כשאינן מציגות בפומבי ובמפורט את המצב שנוצר .בשביל מה לזרוע פאניקה בעם? אך מצד שני ,בהיותה לא מודעת ,רוב האוכלוסייה יכולה להישמד ,ואם כזה הוא מצב הדברים ,אז להינצל תוכל רק האליטה השולטת במידע עם פמליה ועבדים לכל אחד. המדענים נותנים תחזית ,אילו ארצות ,כמו אטלנטיס ∗ ,יבלעו איתני-הטבע ,ולאילו אינה צפויה סכנת ההצפה .לדוגמה, ברוסיה יוצפו האזורים הסמוכים לחופים ,ואילו המקום הטוב ביותר לחיות בו יהיה סיביר. אחרי ההתחממות הגלובלית על הארץ ישתרר עידן-קרח. אבל מה כבר חשוב ,איזה סוג של אסון-עולם יקרה ,אם החברה לא מסוגלת להתגבר על הגילויים הקטסטרופאליים שכבר ישנם היום ,זה ,למשל ,עודפי הגזים בערים ,הקרינה האלקטרומגנטית הממלאה את מקום המגורים ודברים רבים אחרים. האם יש אלטרנטיבה לעתידה הקודר של האנושות? וודאי שיש .אך הכל לפי הסדר. ובכן ,בפורומים העולמיים הגיעו למסקנה חד-משמעית .בשנים הקרובות תיתכן קטסטרופה .אז הנה בדיוק כאן עולה שאלה מעניינת – האם ביכולתם של בעלי השלטון והמדע לנקוט צעדים כלשהם למניעתה? לשאלה הזו נציגי המדע העולמי לא הצליחו לתת תשובה .הממשלות של המדינות השונות פיתחו פרוטוקול קיוטו ,כפי שהוא נקרא ,לפיו לכל הארצות מוצע להפחית את הפליטות המזיקות לאטמוספרה .עד היום מדינות רבות אינן מאשררות פרוטוקול זה. מה שיכול לקרות בעתיד ,כמובן ,מעורר דאגה ,אך האם לא יעורר דאגה רבה עוד יותר המצב הקטסטרופאלי שקורה כבר היום בהסוואה של הישגי הציוויליזציה ? ∗ אטלנטיס -תרבות מפותחת שהתקיימה כ 9,600-שנה לפני הספירה ,והייתה מתקדמת בהשוואה לתרבויות אחרות בתקופתה ,אנשיה חיו על אי ,אשר ים "בלע" אותו. 51 תמנון האוכל חיי אדם תמנון האוכל חיי אדם התמונה שהראתה אנסטסיה או העלם השחרחר ,בה אנשים בונים את הבתים שלהם לאורך הזרועות המדיפות סירחון של המפלצת האוכלת חייהם כלל לא בדותה ,אלא הממשות האמיתית ביותר .ממשות שאליה אנשים כה התרגלו שמקבלים אותה כמובן מאליו. והמפלצת ממשיכה להתקיים ,וגדלים ממדיה .אלה הדרכים שלנו ומה שנע עליהן .המידע על כך פתוח לכולם. לדוגמא ,ידוע שאורך הכבישים של כל העולם עולה על 12מיליון קילומטרים ,לשם השוואה ,זה – יותר מרבע אורך קו- המשווה של כדור-הארץ שנמשך לכ 40-מיליוני קילומטר; אורך קווי האוויר – מתקרב ל 6-מיליוני קילומטר ,מסילות הברזל – 1.5מיליון קילומטר ,הצינורות המובילים – כ 1.1-מיליון קילומטר ,עורקי המים הפנימיים – למעלה מ 600-אלפי קילומטר. קווי הים נמשכים למיליוני קילומטרים רבים .אם לבחון את בעיית זיהום האטמוספרה שנעשה על-ידי סוגי התחבורה השונים, אז הזיהום שבא מתחבורת הרכבים מהווה 85אחוזים! והרי העניין לא נגמר בגזים המזיקים .לא צריך לשכוח גם על כאלה גורמים ,שהם הרסניים לאקולוגיה ,כמו הוויברציה והרעשים 80 .דציבל ,שזה בערך רמת הרעש ברחוב העירוני הסואן – פוטנציאלית ,כבר מסוכנים לשמיעה .לבריאות הנפשית התפתחות סוגי התחבורה השונים ,סלילת הכבישים גם אינה טובה, כאשר במישיר או בעקיפין הגורמים האלה משפיעים לא רק על הנהגים והנוסעים ,אלא גם על המוני האנשים אשר נמצאים מחוץ לאמצעי ועורקי התחבורה .הכבישים הגודשים במכוניות ,העמידה רבת השעות בפקקים ,לפעמים ,חוסר האפשרות אפילו פשוט לחצות כביש – כל זה מגביר את רמת העצבנות בצורה חדה ,מביא למתחים נפשיים ממושכים והגברת האגרסיביות ,לפעמים ,גורם לאנשים לעשות דברים שלא רק שמעולם לא היו עושים אותם ,אלא גם לא היו מתארים לעצמם שהם מסוגלים כך לנהוג ,אילו היו נמצאים במקום אחר כלשהו. בדיקת מצב הסביבה הטבעית שעושים במחוזות המדינה שלנו כל שנה ,בהפגנתיות מראה על כך ,כמה שהוא בעיית- חירום – בעיית הבטיחות האקולוגית של כל ערי רוסיה הגדולות בלי יוצא מן הכלל .ובפה אחד המומחים אומרים כי הגורם העיקרי לירידה ברמת הבטיחות האקולוגית במחוזות היא "התפשטות תהליך השימוש ברכבי-מנוע ההולכת וגדלה בחברה". כבר היום עובדי הרפואה מעידים כי "הלחץ האקולוגי" שבא מהמכוניות עולה לתושב ממוצע של עיר גדולה ברוסיה 5-4 שנות חייו .וזה כשמדברים על אדם – הרי הוא יכול לא רק להבין את הבעיה ,אלא גם לתת לה להישמע .והארץ ,למשל? בעצם ,גם הארץ משמיעה אותה בדרך שלה ,רק שברעשי ההמולה וערפל הצחנה של חיינו האם אנחנו עוד מסוגלים לשמוע את קולה? אז במה קונקרטית הורגת את הארץ המערכת התחבורתית? קודם כל ,אדמת הארץ נחוצה לבניית דרכי התחבורה, כמו גם המים והאוויר .לדוגמא ,בארה"ב – יש סטטיסטיקה – שטח האדמות ,שעליהן ממוקמים הכבישים ,מסילות-הברזל ושדות-התעופה ,מהווה 101אלפי קילומטרים מרובעים ,ואילו שטח הערים – .109ברוסיה אורך הכבישים עלה על חצי מליון קילומטרים. נו נבנות דרכים על האדמה – נו אז מה כל העניין? אז העניין הוא כזה שעם הבנייה והשימוש בדרכים ,צינורות- ההובלה ,שדות-התעופה אנחנו הורסים את הקרקע :שקיעת קרקע מתרחשת ,מפולות ,הולך וגדל הסחף .והנה כבר סחף דרכי-העפר יוצר ערוצים שמתרחבים יותר ויותר ,ויותר ויותר מחמיר המצב. וככל שיותר רחוק ,כך יותר גרוע – לאורך הכבישים ,מסילות-הברזל והצינורות המובילים נפט וגז על שטחים גדולים האדמה מקבלת זיהום מתרכובות עופרת ,גופרית ,מוצרי-הנפט והחומרים האחרים .המומחים מציינים כי המסוכנת ביותר היא רצועה ברוחב עד 200מטר משני צדי הדרכים הפעילות ביותר .ולפיכך ,חד-משמעית אסור לגדל תוצרת חקלאית לאורך הדרכים ,לאסוף פטריות ,גרגרים ,לרעות ,במיוחד בהמה שנותנת חלב )ידועים מקרי הרעלת תינוקות כתוצאה משימוש בחלב פרות ,שרעו אותן באזור הכבישים( .בקרבת הדרכים שכבת האוויר על-יד האדמה ,עד גובה מטר ,גם היא ,באופן קטסטרופאלי מזוהמת באבק שבהרכבו חלקיקי אספלט ,גומי ,מתכת ,נמצאים בו עופרת וחומרים אחרים בעלי השפעה מוטגנית ומסרטנת .על כך כדאי לחשוב למי שאוהב לטייל או לרוץ לצדי הדרכים ,ובמיוחד כדאי לזכור על כך ,כשמטיילים עם ילדים קטנים – הרי בעגלה או בהליכה רגלית הם נמצאים בדיוק בסביבת הסיכון הזאת. והנה עוד מה שברצוני להוסיף .שימו לב ,רוב רובן של הדרכים המזיקות לבריאותנו מרוכזות לא במדבר או באנטרקטיקה ,אלא במקומות שבהם יש גודשי האוכלוסייה הגדולים ביותר .והערים הגדולות והענקיות גאות ברוצחות- האוטוסטראדות המעגליות ורבות הנתיבים שלהן. כשמתכננות את תקציב המדינה ,כל הארצות מכלילות בו מימון רציני לבניית ושיפוץ האוטוסטראדות .ואיך אחרת? הן במקרה של היעדר דרכים תושבי הערים הגדולות יכולים להישאר ללא אספקת מצרכי-מזון ,תרופות .הדרכים הן כעורקים שדרכם מספקים את כל הדרוש לאדם החי בעיר הגדולה. סטופ! איזה אבסורד .הנה ממש מתהוללת האנטי-תבונה .העורק שבלעדיו ,היה נראה שאי-אפשר לחיות ,לאמיתו של דבר ,נושא עימו גסיסה איטית. אח ,תראו ,איזה רוחניים ,אינטליגנטיים וחכמים אנחנו רוצים להיראות! אבל אם כאלו מפלצות נוריש לדור החדש ,זה אומר שאנחנו נותנים להן את הילדים שלנו לטריפה .אז מי אנחנו? ונראה שלא קיים מוצא מהמצב האבסורדי שנוצר .אבל כך זה רק נראה .יש מוצא .והוא באורח החיים הן של האדם היחיד ,והן של האנושות כולה. הגזים שנפלטים מהאגזוזים של מיליוני הרכבים ,מהארובות של בתי-תעשייה גדולים וקטנים וכל המקורות האחרים שבא מהם זיהום קטלני הן רק תוצאה ,ולא הגורם שהוליד אותו .הגורם הוא באורח החיים הטכנוקראטי האנטי-נבון. 52 מניעת אבדון העולם מניעת אבדון העולם ובכן ,על כך שאנחנו עומדים על סף קטסטרופה בקנה-מידה עולמי רבים מדברים ,החל באו"ם ,הממשלות של הארצות השונות וכלה בתושבים מן השורה. כמו כן ,נאמר גם על כך שהגורם לקטסטרופה הוא הפעילות של האדם. מובן שרק בלציין את עובדת הצרה ההולכת וקרבה לא נמנע אותה .חייבים לנקוט אמצעים קונקרטיים שיכולים לשנות את המצב לטובה .אך האם בטבע קיימת דרך לצאת מהמצב הנוראי? כן ,קיימת! מילות-המפתח שלה – "נחלות שושלתיות", "הארזים הצלצלניים של רוסיה"" ,אנסטסיה" .בזמן הכי קצר המילים האלו ,הדימויים העומדים מאחוריהן ,המידע והפילוסופיה מסוגלים לא פשוט להוציא את המדינה מהמשבר ,אלא גם לפתוח דף חדש להתפתחות הרמונית של החברה. כדי להבין ,כיצד זה יכול לקרות ,בואו תחילה נמנה חלק מהבעיות של היום. אקולוגיה .בערים חסר אוויר איכותי ,מים טהורים ,מזון בריא. תחבורה .רגילים נהיו הפקקים רבי הקילומטרים בערים הגדולות .מסיבת הדרכים הגורעות ברוסיה כל שנה נקטלים עד שלושים אלף בני-אדם בתאונות-הדרכים. שחיתות .הרבה דובר על ממדי התופעה הזו ,בין השאר ,גם בדרגים המדיניים הגבוהים ביותר .עובד-מדינה הבוזז את הקופה המדינית ,מי שלוקח ומי שנותן שוחד לא פחות מסוכנים ממחבלים מצד אויב. אבטלה .התוצאה המסוכנת ביותר של האבטלה – דיכאון .כאשר המחלה הזו גוברת על אדם אחד ,הוא נהיה מת, בעודו חי .אם היא גוברת על חלק מהחברה – המדינה תחת סכנת היכחדות. אלכוהוליזם ונרקומניה .בנגעים האלה מזמן נאבקים וללא הועיל. בעיית הדיור .כמה שלא ישקיעו מאמצים לפתרון הבעיה ,המצב רק הולך ומחמיר. ועכשיו בואו נתאר לעצמנו את המצב הבא .חמישים אחוז מאוכלוסיית רוסיה ,אמריקה וקנדה החליטו על אורח חיים בריא והחלו לבנות נחלה שושלתית למשפחה שלהם על חלקת אדמה בגודל לא פחות מהקטר אחד. לרשות המשפחות האלו הממשלות העמידו את שטחי האדמה הדרושים לצורך הקמת יישובי נחלות שושלתיות ,דאגו לבסיס הקונסטיטוציוני המתאים. על אדמות המשקים השיתופיים ומשקי החוות לשעבר האנשים אשר קיבלו את האדמה פתחו בפעילות בנייה, שממדיה ,לא היו כמותם .בנו בתים למגורים ואת מבני-העזר הדרושים .מי שלא היו לו מספיק אמצעים ,עסק בבנייה ,כפי כוחות המשפחה שלו .בעלי האמצעים היו מעסיקים צוותים לבנייה. אך העיקר ,האנשים האלה ,כל אחד על ההקטר שלו ,נטעו גנים וטיפחו גינות. במזרח הרחוק ∗ ,בסיביר ,באזור מרכז רוסיה האדמות שלפני כן היו זנוחות לבשו פני נוות פורחים. במדינה עם כאלה אואזיסים לגמרי נפתרת הבעיה עם אספקת מוצרי-מזון ,שכן המשפחות ששינו את אורח-החיים שלהן לא רק שלגמרי מספקות לעצמן מוצרי-מזון באיכות מעולה ,אלא גם ביכולתם להאכיל את אוכלוסיית הערים הגדולות והקטנות. בערי-הענק נעלמה סכנת קריסת המערכת התחבורתית .עקב הפחתת כמות המכוניות כפליים ,מהותית השתפר האוויר .במלואה נפתרה בעיית הדיור ,שכן הדירות והבתים שנשארו ללא הבעלים ניתנים לכל מי שזקוק להם .לחלוטין נעלמה האבטלה ,והממשלה כבר יכלה לא להיות מודאגת ,מה יקרה ,כשייסגרו בתי-המפעל הלא רווחיים. בצורה חדה הופג המתח הסוציאלי בחברה .ההתפלגות לעניים ועשירים כבר לא עוררה רוגז וקנאה ברוב האנשים. הופיעו תחומי התעניינות חשובים יותר ,מאשר כמות הכסף. הקשר המודע עם האדמה פותח כאלה אופקים ויכולות לפני האדם ,שהראש הטכנוקראטי ,אפילו בסרטי המדע הבדיוני ,לא יעכל אותם .לכן דעתי היא שעל כולנו ביחד להשתדל להיכנס בעובי הקורה של מהות החבוי בו ,בקשר הזה. שינוי אורח החיים של חלק ניכר מהאוכלוסייה ישלול את ייתכנות האסון האקולוגי בקנה-מידה כלל-עולמי. מישהו יחשוב שזאת יוצאת תמונה עתיד פשוט בדיונית והיא מבוססת על תקוות ורודות .משום מה פתאום לחלק גדול מהאוכלוסייה יופיע רצון נלהב להתחיל אורח חיים בריא ? לבנות נחלות שושלתיות ,ועוד להתעסק עם אדמות שמלאו ת בעשב שוטה ,ועוד על חשבונם .וכל זה הודות לאיזשהם מילות-מפתח-דימויים .זה לא ריאלי ,אגדי. מההתחלה אני אומר ,דווקא בעניין הזה הכל בסדר גמור .עשרות אלפי אנשים מראים זאת מעשית .ברוסיה יש כבר למעלה ממאה ומחמישים יישובי נחלות שושלתיות אשר אורגנו על-ידי קוראי סדרת הספרים "הארזים הצלצלניים של רוסיה" .כאלו התיישבויות ישנן באוקראינה ,בביילורוסיה ,בקזחסטן. ואילו בדיוני מהעמדה של תבונה זה שאין מספיק שיתוף-פעולה עם האנשים האלה מצד רשויות השלטון ,ובחלק מהמקרים גם התנגדותן לשאיפה המקסימה. ברמה הבינלאומית והאזורית מקהלת קולות קוראת לנקיטת אמצעים למניעת האסון האקולוגי .אך היחידים שבאמת פועלים במגמת מניעת הזעזועים החברתיים והאקולוגיים הם מקימי הנחלות השושלתיות. לפני יותר משנה נולד רעיון :לכל מי שמייסד ועומד לייסד נחלה שושלתית להצהיר על הכוונות והשאיפות שלהם. לראשונה ,עיקריו של כזה פרויקט הקראתי באסיפה באחת מההתיישבויות .הרעיון זכה לעידוד ,ומאז הטקסט עבר השלמות ושינויים רבים .כאן אציג אותו עם כל ההשלמות החשובות. ∗ המזרח הרחוק – החלקים המזרחיים הקיצוניים של רוסיה. 53 הצהרת הנחלה השושלתית הצהרת הנחלה השושלתית הצהרת הנחלה השושלתית שלי )פרויקט( אני ,אזרח הפדרציה הרוסית ,התוודעתי לאידיאולוגיית אורח החיים המתוארת בסדרת הספרים "הארזים הצלצלניים של רוסיה" .רעיון הקמת נחלה שושלתית גם אותי השרה לעשייה. על אדמה ריקה שמחוץ לגבולות העיר רכשתי חלקת אדמה בגודל הקטר אחד במטרה ליצור עליה סביבת חיים מושלמת יותר למשפחה שלי ,לצאצאים שלי ולזכר על האבות והאמהות שלי. למקום הזה קראתי "נחלה שושלתית" .על האדמה שרכשתי נטעתי גן ,חפרתי בריכה שבה יחיו דגים ,הבאתי כמה משפחות דבורים ,מגדל פירות ,פירות-יער וירקות. את האדמה אדשן אך ורק בדשנים טבעיים. אני סבור כי יהיה טוב ,אם ביכולתן של משפחות רבות אשר יודעות ורוצות לעבוד וליצור על האדמה ,כשהן מסדירות את הוואי החיים שלהן בנחלות השושלתיות הממוקמות סביב הערים הגדולות והקטנות ,יהיה לספק מוצרים אורגניים לתושבי הערים ,לשפר את המצב האקולוגי במחוזות. אני חושב ששערוריית היא העובדה שבמדינה שלנו עשרות מיליוני הקטרים של אדמה לא מעובדים ,וצומח עליהם עשב שוטה בזמן ש %60-ממצרכי-המזון אנחנו מייבאים מחו"ל ,ועוד במקרים רבים אלה לא מוצרי איכות שמזיקים לבריאותנו ,במיוחד לבריאות הילדים שלנו. אני חושב שכזה מצב לא רק שמערער את בטיחות אספקת מוצרי-המזון במדינה ,אלא גם מכחיד את האומות החיות בשטחה. אני חושב שבנסיבות הקיימות לא יועיל להאשים את הממשלה או מישהו אחר בשגיאות כאלה ואחרות .את השגיאות עשתה כל החברה ,ולא רק במדינה שלנו .כתוצאה ,חברת ארצות רבות עומדת על סף התפרצויות חברתיות. במצב שנוצר על כל אחד לחשוב ,מה קונקרטית דווקא הוא יכול לעשות למען התמורות החיוביות כבר בעתיד הקרוב. דוגמת המדינות אשר נשענות על משקי החוות מראה את אי-היעילות ואפילו נזק מכזאת בחירה .בעלי-החוות, שהשאיפה שלהם היא הגשת רווח מגידול התוצרת החקלאית ,מנהלים מאבק תחרותי אחד עם השני .כדי לנצח ,הם צריכים להשתמש בחומרי הדברה ,קוטלי עשבים ,לגדל תוצרי הנדסה גנטית מזיקים ובכך לסכן חיים של אנשי מדינות שלמות. בנחלה השושלתית המשפחה חיה ,מגדלת את מוצרי-המזון לצרכי עצמה ,וכן לצרכיהם של קרובי-המשפחה שלה שחיים בערים .מכאן שלמשפחה אשר חיה בנחלה שושלתית ,באופן עקרוני יחס אחר לאדמה .העודפים מהגידולים שייווצרו בנחלות ,לטובה ייבדלו מכל תוצרת אחרת שמגיעה למדפי החנויות בערים. המשבר הכלכלי העולמי שהולך וגדל טומן התפרצויות חברתיות במדינות רבות .כדי לצאת מהמשבר זקוקים לאידיאולוגיה שבאופן עקרוני חדשה ומובנת לאנשים ,אידיאולוגיית אורח חיי המשפחות .וכזאת אידיאולוגיה מתוארת בסדרת הספרים "הארזים הצלצלניים של רוסיה" .אני מקבל את התפיסות הראשיות שלה ,והן השרו אותי לעשייה שעליה דובר קודם לכן. כפי שהראה ניסיון החיים המעשי ,לא בזכות השקעות כספיות ,אלא דווקא הודות לאידיאולוגיה זו לצד הנחלה השושלתית שלי כבר בונות את הנחלות השושלתיות שלהן למעלה ממאה משפחות שלקחו הקטר אדמה אחד ,ושם נולדים ילדים ,והם מקבלים חינוך בסביבה אקולוגית מושלמת יותר. ידוע לי שהודות לאידיאולוגיה הזו ,באזורים שונים ברוסיה ,באוקראינה ,בביילורוסיה עשרות אלפי משפחות כבר בונות את הנחלות השושלתיות שלהן .מיליוני משפחות רוצות לעשות זאת ברגע שייווצרו תנאים נוחים יותר בחוקה. משפחות רבות מתכננות לעסוק ביזמות זעירה לייצור תוצרת חקלאית. לגמרי תומך אני בשאיפות של ממשלת ונשיא הפדרציה הרוסית ליצירת תנאים נוחים לבניית בתי-מגורים פרטיים בפרוורי הערים וכן העברת האדמות המיועדות לשימוש חקלאי לצרכי בניית בתי-מגורים פרטיים עם הקצאת חלקות אדמה לכל משפחה .אני סבור כי שטח החלקות הללו ,עליו להיות לא פחות מהקטר אחד ,מאחר שעל חלקה קטנה יותר אי-אפשר ליצור מערכת אקולוגית יחסית מושלמת ואשר יכולה לשקם את עצמה ,עסק חקלאי זעיר. ללא הקצאת חלקת אדמה שתהיה מספיקה למשפחות ההתיישבויות סביב הערים תהיינה לא יצרניות ,אלא צרכניות ,מה שרק יחריף את המצב עם אספקת מוצרי-המזון ,המצב האקולוגי והחברתי במדינה. דעתי היא שבעמדה תקיפה יש לבקש מהממשלה והנשיא של הפדרציה הרוסית לזרז את העבודה במגמה הזו ולחוקק את החוק ההכרחי על הנחלה השושלתית. אני פונה לנשיא ולקונגרס ארה"ב ,לאו"ם ,לכל ראשי הארצות ,אשר מעוניינים בשגשוג העמים החיים בהן ,בהצעה לבחון ולקבל את רעיון הקמת הנחלות השושלתיות כפרויקט האפקטיבי ביותר למוצא מהמשבר הכלכלי הגלובלי למדינות ולסיכול האסון האקולוגי שעם כל רגע קרב יותר ויותר ,וכן למניעת משבר באספקת מוצרי-המזון. חלק ניכר מעמי רוסיה רואה בפרויקט "נחלה שושלתית" רעיון לאומי .אז שיהפוך להיות רעיון בינלאומי ,והארצות שלנו יתחרו בהגשמת העתיד הנפלא. הבנה כנה לרעיון ,השמעתו ועידודו מצד הממשלות של הארצות השונות יעצור את השפל הממשמש ובא .יחל תהליך מלא השראה ,יצירה בינלאומי. אלפי משפחות רוסיות כבר הוכיחו את ההשפעה החיובית של הפרויקט "נחלה שושלתית" מעשית .על הצהרות דומות חתמו יותר מאלף וחצי משפחות רוסיות שכבר ניגשו לבניית הנחלות השושלתיות שלהן .נמשך איסוף החתימות. הצלחה והשראה לכל השותפים לאידיאה בבנייה מלאת יצירה של סביבת חיים יפה לחיי המשפחות שלהם, במדינות ובכל העולם! )חתימתו של מייסד )מייסדי( הנחלה השושלתית( 54 אחרי זמן המסמך הזה שכבר קיבל חיים משלו עורר בי תחושת חשיבות שהלכה וגברה .נוצרה תחושה שלא דרכון, דיפלומה או תארים כלשהם ,אלא דווקא הנה כזאת הצהרה מהווה את המסמך הראשי של האדם .במחשבותיי הייתי חוזר למסמך הזה וניסיתי להבין ,מהיכן התחושה הזו .הטקסט ,הלשון יכולים להיות שונים ,לא הם העיקריים כאן ,המהות עיקרית. הקראתי את ההצהרה לאנסטסיה ,סיפרתי על התחושות שלי ושאלתי: אנסטסיה ,איך את חושבת ,למה כאלו תחושות מתעוררות ,ולא רק אצלי? עם אנשים רבים דיברתי ,גם אצלם ישהרגשת חשיבות של ההצהרה ,אבל להסביר ,למה זה כך ,אף-אחד לא יכול .למה? וולדימיר ,אתה מבין ,גם בי מייד הופיעה תחושת חשיבות של המסמך הזה .אבל כמוך ,כמו האנשים האחרים גםאני ,מההתחלה לא יכולה להסביר ,מה העיקרי בו שמעורר כזאת הרגשה .אולי ביחד צריך לחשוב על כך ? אולי ,אבל אני כבר הרבה חשבתי על הזה .התחושה של החשיבות נשארת ,אבל ממה ,עד עכשיו לא הצלחתילהבין. פתאום אנסטסיה איכשהו כולה התעוררה וכבאור הוצפה ,דיברה עם הגייה ברורה של כל הברה ,כמו שתמיד הייתה עושה ,כששאפה להדגיש את החשוב: וולדימיר ,אני חושבת ,אני מתחילה להבין ,במה החשיבות הגדולה שלו .תסתכל! כשהבורא ברא את העולם הארצי,תחילה ,לפני הבריאה הגדולה הוא השמיע את המיזם שלו .בישר עליו לכל הישויות של היקום ,כששאלו" :למה כה משתוקק אתה?" ,ענה" :ליצירה משותפת ולשמחת כולם מהמראה שלה". אבל האם זה עד כדי כך חשוב ליידע כל אחד על הכוונות שלך? בוודאי ,מאוד חשוב .הן ליידע כל אחד אומר ,ראשית כל ,ליידע בין האחרים גם את עצמך .להבין את המתרחש,להאמין בעצמך. כמו כן ,כשבמילים הכרזת על הכוונות שלך ,אתה כבר מגשים אותן .כשאתה מבשר לכולם עליהן ,אתה קורא ליצירה במשותף. בשביל מה לקרוא לכולם? מישהו הרי יכול ללגלג ,לפעול נגד או להיות אדיש. הלעגים ,ההתנגדות או האדישות ייקחו חלק ביצירה מן הצד הנגדי .הם חשובים למלאוּת היצירה שבה הכל תאזןאתה. איזושהי התרגשות בי ,אנסטסיה .ממה היא? אני ,וולדימיר ,גם מתרגשת .כמבשר העידן החדש על הארץ ,הופיע המסמך הזה .שאיפות האנשים העומדותמאחוריו ,בהן מודעות גדולה .באלפי השנים אנשים חיו ,לא הגדירו את חייהם .למה שאפו ,שאפו מדוע? מה לדורות הבאים שלהם להמשיך? להביא בחשבון את אי-נכונות הדרכים? איזה דרכים? ובחיי המרוצה נשים היו יולדות את הילדים ,לנולדים לא הגדירו מטרה בחיים .מה להמשיך ,לא ידעו הילדים שלהן .והציוויליזציות הארציות היו מתות ,אחרי שבמרוצת ההבל חיו חייהן .רק הגולגולות ושברי החצים נשארו אחריהן .לקול הדעות הזרות על ההורים שלהם היו שומעים הילדים. ומה שרצה מהחיים סבא שלך ,וולדימיר ,הוא לא הסביר לאמא ולאבא שלך .הם לא הסבירו לך .אתה ההמשך שלהם. תגיד ,איזה המשך חיים הם ציפו שיהיה? לא יודע .אפשר רק לשער. לשער אפשר הכל .אך בבטחה אתה יודע ,לא הוסברה היא ,שאיפת החיים שלהם. בטח שלא הוסברה .כמו גם לכל האנשים האחרים שאני מכיר. לראשונה ,אולי במיליארדי שנים ,כאילו בהתעורר לאור השחר ,האדם אמר :אני רוצה .אתחיל את הבריאה שלי,והדורות שלי יחיו בסביבה היעודה .והם ישכללו את הסביבה היעודה .הם ,כמובן ,מושלמים יותר יהיו ממני .אך אני אתחיל! בצאצאים יחיה גם החלקיק שלי. דוגמאות רבות אפשר להביא ,איך מה שלא משמיעים מת עם הגוף. חשב את מחשבותיו האדם ,איך לשפר את סביבת החיים לצאצאים שלו ,על החלקה שלו ארז נטע .זמן קצר אחרי מת האדם .עברו 29שנים ,גובהו של הארז חמישה-עשר מטרים ,צמרתו מסועפת ,יפהפה הוא .כבר אחרי שנה היה יכול להניב פירות נפלאים שהיו ניחנים בסגולות-מרפא ,אבל כרתו אותו ,הילדים של האדם ששתל אותו .חשבו ,בשביל מה צריך את העץ הזה כאן ,הוא מצל על חלק מהחלקה ,והצל שלו מפריע לעגבניות ולמלפפונים לגדול על הערוגה .והם כרתו את הארז המסתעף ,כרתו אותו ,מכיוון שלא השמיע האדם את הכוונות שלו. כמעט חצי מהעולם כבש ג'נגיז חאן ,רוסיה ,הודו סין ופלסטינה איחד תחת השלטון שלו ,כדי שלא תהיה מלחמה ,בנה דרכים ,הפחית מסים ,כיבד את המסורות ,את התרבות של העמים השונים ,הוא עצמו חי לא בארמונות הכבושים ,אלא ביורט בסך-הכל .שאף להיפגש עם חכמי כל העולם .איך לעשות את החברה מאושרת ,ביחד איתם חשב ,איך לכל העמים לדעת את החיי הנצח והאלמוות .בין כובשי העולם האימפריה שלו התקיימה יותר מהאחרות ,היו דברים שעליהם הוא רכש ידע ,היה מה שהשיג והראה ,ובכל זאת האימפריה התמוטטה .ובמאות השנים ג'נגיז חאן קרוי פשוט ככובש ,מי מהאנשים החיים היום יוכל לומר ,במה היו כוונותיו האמיתיות – הוא לא השמיע אותן. אבל אולי הן פשוט הושמדו או שאיפה שהוא עכשיו במגילות נשמרות. הכוונות ,לא רק במגילות – עליהן להיות שמורות בלבם של אנשים .לא הצליח ג'נגיז חאן כך לנסח אותן ,שמדורלדור יועברו במאות השנים. דוגמאות מובהקות .אפשר רק להתפלא ,למה במיליוני השנים אנשים לא ייחסו חשיבות להגדיר את החיים שלהם?עכשיו גם אני חושב – הוא מבשר העידן החדש .תגידי ,אנסטסיה ,ואיך את תגדירי את השאיפות שלך לפני האנשים ולפני עצמך? וולדימיר ,הן בספרים שלך מתוארות השאיפות שלי .אם צריך עוד קונקרטיות ,אז אומר :מהתבל כולה אאסוף אתמיטב הצלילים ואשכן אותם בצירופי אותיות ובתווים .מהמשוררים של היום ,ממך ,וולדימיר ,מהבארדים אבקש להשמיע אותם .אנשים רבים ירגישו אותם בנשמה שלהם .שיפרשו אותם בשפה שתהיה מובנת להם וידמיינו את פריחתה של הארץ, 55 את הלבלוב המקסים שלה .וכאשר מנגינות הסביבה ההולמת יחבקו את הארץ כולה ,בין שכנים טובים אעזור לנכדים שלנו ליצור את הנחלות שלהם ,אבל גם לא אשכח את המרחב השושלתי שלי. ומה אני אמור להגיד לעצמי ואיך לנסח את ההצהרה שלי לפני האנשים? על כך כל אחד צריך בעצמו לחשוב. כן .נכון ,כל אחד בעצמו .למרות שכבר מדבר על לבי הפרויקט הקיים .מה להוסיף אליו משלי ,על זה אני אחשוב.גם מכל הקוראים אבקש לחשוב עליו. צריך את המסמך הזה .הוא מהווה מסר חשוב של מייסדי הנחלה השושלתית לדורות העתיד של השושלת שלהם .הוא צו שבא מהעם לבעלי השלטון מכל הרמות ,הוא דרך שבה העם מדבר איתם .יהיה טוב אם כזה מסמך ,ערוך יפה ,כמו חפץ- קודש יישמר בכל משפחה ביחד עם הספר השושלתי של מייסדי הנחלה השושלתית או של מי שמתכנן לייסד אותה. בהוקרה ובהכרת תודה יקרא אותו האדם בגן הנהדר של הנחלה השושלתית שלו גם אחרי מאה שנה ,יקרא וייזכר במייסד שלה .ומישהו אחר אחרי מאה שנה ,מישהו שהלך לאיבוד במערבולת החיים ,כשיחפש משהו בחפצים הישנים של ההורים שלו ,פתאום יראה ויקרא על הכוונות שלהם שלא זכו להגשמה .ויופיע באדם רצון עז להגשים אותן. ועוד אני חושב שיועיל לשלוח כזה מסמך לכל אחד אישית מאנשי השלטון שלנו ולאו"ם .ואני חושב גם שצריך להנהיג וועידה מדעית-מעשית שנתית במסגרת האומות המאוחדות "הנחלות השושלתיות של העתיד". 56 הקטר הבודד שלי הקטר הבודד שלי יש לאנסטסיה תכונה שהיא לא נוחה ,לדעתי .יש לה נפח מידע אדיר ,ברצון לשאלות רבות היא עונה ,אבל יש כאלו שעליהן בהחלט מסרבת לענות .הפסקנות הזאתי שלה לפעמים מרגיזה ,לפעמים פשוט מכעיסה אותי .אבל היא ,אפילו שרואה את הרוגז והכעס ,בכל זאת עומדת על שלה. לדוגמא ,בהחלטיות היא מסרבת לעשות תכנון מדגים לנחלה שושלתית ולעיצוב הנוף שלה" .בכך אתערב ביצירה שלך, וולדימיר ,אבלום את תנועת המחשבה שלך .לא אתה ,אלא אני אלד את הפרויקט .כמו ילד שאימצת הוא יהיה בשבילך"- , היא אומרת ,ועוד נימוקים שונים אחרים מביאה. אבל נוצר אצלי מצב רציני ולא פתיר דווקא הנה בעניין יצירת הנחלה השושלתית .הרבה חשבתי ,איך לשכנע את אנסטסיה לעזור או להגיד שאי-אפשר לפתור את הבעיה ,כדי שלא אבזבז זמן לשווא. ושוב ניסיתי לשכנע אותה ,שתשנה את דעתה ובאיזושהי מידה תוותר על העקרונות שלה .בחרתי זמן מתאים – היה יום שמשי ,הטייגה שפעה ניחוחות .אנסטסיה ישבה מתחת לארז ,קלעה את השיער המזהיב שלה בצמה .הילכתי לידה לשם ובחזרה ,במחשבות בחרתי נימוקים משכנעים .היא דיברה ראשונה .בעדנה עם חיוך שאלה. וולדימיר ,מסעירות אותך מחשבות קשות? אתה כאן לידי ,אך באותו הזמן במחשבות שלך רחוק מהמקום הזה.התיישבתי לידה ופתחתי לדבר ,השתדלתי שהדברים שלי יהיו משכנעים כמה שיותר. אנסטסיה ,את מבינה ,נוצר כזה מצב שבלי העזרה שלך באמת לא אוכל להסתדר. איזה מצב ,וולדימיר ? לפני שבע שנים ,לא רחוק מהעיר וולדימיר ,סובבתי שם באחד מהמקומות ,בג'יפ שלי נכנסתי לשדה ונתקעתי שם.את הרכב היה אפשר לחלץ רק בעזרת טרקטור .בזמן שחיכיתי לטרקטור ,טיילתי בשדה הנטוש שצמח פרא .המקום שם די יפה ,השדה היה מוקף ביער עם עצים מסוגים שונים ,לפני היער זרם נחל ,לא רחוק נראה אגם .וחשבתי ,טוב היה אם הייתה מוקמת פה התיישבות של נחלות שושלתיות .אנשים יבנו בתים יפים ,יזרעו ערוגות פרחים ,ייטעו גנים ויבנו דרכים נורמאליות. ולא להאמין איך שזה קרה ,אחרי שנה דווקא במקום הזה בדיוק כך קרה הכל .אנשים ,קוראי הספרים "הארזים הצלצלניים של רוסיה" התחילו לקחת אדמה לבניית נחלות שושלתיות .המארגנים הציעו לי לקחת הקטר אחד ,ואני ,בעצמי לא יודע למה ,הסכמתי .אולי רציתי אז לתמוך בהם .אבל בהקטר שלי כמעט לא התעסקתי ,לפעמים ,בכלל לא הייתי זוכר שהוא קיים .רק פעמיים היה שטלפנתי וביקשתי שיזרעו על האדמה שלי חרדל ,כדי לשקם את הפוריות של האדמה. האדמות שם לא פוריות ,חמישה-עשר-עשרים סנטימטר הראשונים שכבה יחסית פורייה ,ומתחתיה חול לשלושים סנטימטר בערך ,אחר-כך רק חרסית. על ההקטר שלי בכלל שכחתי .יש לי דירה ,בית לא רחוק מהעיר ,את ,אנסטסיה ,יודעת עליו .וגם בסיביר יש לי איפה לחיות. אבל כך קרה שאחרי חמש שנים באתי לשם ,איפה שנתקע הג'יפ שלי .כבר מרחוק נדהמתי ממה שראיתי .את תופסת, אנסטסיה? קורים ניסים! משני צדי האגם ,איפה שלפני זה הייתה אדמה שוממת ,עמדו בתים .שונים הם היו .גדולים ,בנויים היטב ,וגם בכלל פצפונים .מהדרך הראשית לבתים הובילו דרכי חצץ .השדות הנטושים סביב האגם היו מחולקים לחלקות, עליהן אנשים בנו את הנחלות השושלתיות שלהם. נזכרתי איך שחלמתי על-יד הג'יפ התקוע על הנחלות השושלתיות רק באחד מהשדות .וכאן ,נו פשוט מדהים איך שזה קרה – ,אנשים יישבו את כל השדות סביב האגם .על האדמה השוממת שעליה רק עשב שוטה נולד אי מאושר של רוסיה. משמע ,וולדימיר ,איתן ,נכון היה החלום שלך .הם קיבלו אותו .ועכשיו ראית ,איך הוא מתגשם ,הולך ומתרחב. יותר בזהירות הייתי צריך לחלום על-יד הג'יפ לפני חמש שנים .אם הייתי יודע ,איך הכל יהיה ,אז בעיבורו הייתיחונק את החלום הזה .אנסטסיה ,לא לקחתי בחשבון נקודה אחת. הכל לפי הסדר אספר לך .הפעם אני באמת מאוד חייב את העזרה שלך. אז ספר הכל לפי הסדר ,וולדימיר. כעבור חמש שנים באותו הג'יפ נסעתי על אחת מדרכי החצץ עם אחד מבעלי הנחלות השושלתיות של ההתיישבותהמתרחבת .שם התעניינתי במקום אחד ,חניתי את הג'יפ על-יד הקטר שהיה צומח פרא .משמאלו ,על ההקטר השכן ,עמד קרוואן ,על-יד הקרוואן – בית יפה בתהליכי בנייה ,עוד בלי החלונות ,אבל היה נראה ממש שאנשים יצרו את הנחלה השושלתית שלהם .מימין מההקטר הנטוש גם עמד בית-עץ יפה ומבני-עזר אחרים בשביל המשק ,בית-מרחץ ,בריכה נחפרה .ההקטר הימיני הזה כאילו התגאה בערוגות-הפרחים שלו ,וכמובן ,באנשים שקישטו אותו .ואז אמרתי לבחור שהתלווה אלי" :יש לי כזה רושם ,כאילו שלהקטרים האלה יש גורלות משלהם והגורלות האלה קשורים בגורלות של האנשים". "גם אני כך חושב - ,הוא ענה - .בטח איפה שהוא על האדמה לכל אדם יש הקטר האדמה שלו ,אבל האדם לא יודע עליו שום דבר או ששכח". אני אמרתי" :כששדות גדולים ננטשים ,לכל הקטר והקטר לא כל-כך כואב ,כי הם כולם באותו המצב ,כמו ילדים שאין להם הורים .אבל כאן מצב אחר .פשוט כואב .משמאל ,מימין להקטרים דואגים ,וביניהם ,ההקטר הזה דומה לילד שנטשו אותו". הבחור שהיה איתי שתק ,אפילו איכשהו השפיל את הראש ,כאילו שהרגיש לא נוח גם בגלל ההקטר שצמח פרא וגם בגלל האדם שנטש אותו. ושאלתי" :של מי ההקטר הזה"? " -שלך ,וולדימיר ניקולייביץ'" - ,הוא ענה לי בלי שהרים את הראש שלו. "שלי?.".. 57 "כן .פעם אחת התאספנו ,עשינו גישה להקטר שלך ,הטמנו צינור בתעלה וכיסינו אותו עם חצץ .סימנו את המקום הזה, משני הצדדים שתלנו אשוחים .ויותר שום דבר ,כל-אחד מתעסק באדמה שלו". יצאתי מהאוטו .על ההקטר שלי ,שהוא כמעט ריבוע ,מאה על מאה מטר ,ובצמוד אליו יער ,צמח רק העשב השוטה. והוא לא פשוט נראה נטוש ובודד ,כמו ילד בלי הורים .לא ,יותר קשה היה לו מאשר לכזה ילד .אפילו ילד שנשאר לבד יכול ללכת לאיזשהו מקום ,למצוא לעצמו חברים בין בני-הגיל שלו ואיכשהו להסתדר בחיים .להקטר שלי כזאת אפשרות לא הייתה. הלכתי לאורך החלקה ופתאום ראיתי בין העשב שני פרחים יפים .היה כבר סתיו .ספטמבר .אבל הם עדיין פרחו. מהדרך לא הבחנתי בהם בין העשב הענקי" .איזה פלא - ,חשבתי - ,גם ההקטר שלי שואף להיות יפה .לא ידוע איך זרעי הפרחים הגיעו לכאן ,אבל הוא הצמיח אותם ועם הפרחים האלה נמשך אלי ההקטר שלי ,כמו שילד מושיט את הידיים הקטנות שלו ,ומבקש לעשות משהו". והתלהט בי איזשהו רצון שאי-אפשר לעמוד בפניו – ויהי מה ,לעשות את חלקת האדמה הזו יפה ,ושתהיה לא פחות טובה מהאחרות ,ואולי אפילו יותר טובה .לא יודע למה כזאת שאיפה הופיעה .באותו רגע לא חשבתי על חלקת האדמה הזו כעל נחלה שושלתית למשפחה שלי .פשוט רציתי לעשות עליה הכל יפה ונכון .ולא פשוט רציתי ,פתאום הופיע איזשהו רצון שאי-אפשר לעצור אותו – לעשות אותה הכי טובה מכל האחרות .אולי את דעת הנכדים והנכדות שלי היא תרתק מתישהו. כשתיעשה הכי טובה בעולם. במחשבות הרבה פעמים הייתי חוזר להקטר שלי .סרטטתי תוכנית לבנייה שונה למשק ,עשיתי רשימת צמחים שצריכים לגדול עליו .הייתי צריך לסיים לעבוד על כתיבת הספר ועוד בים של עניינים אחרים להתעסק ,אבל ההקטר הזה כל הזמן הסעיר לי את המחשבות ואפילו הסיח אותן מהבעיות הלא נעימות .מפליא ,אבל דווקא הוא זה שעזר לי להתגבר על שורה של קשיים בחיים ובעיות פסיכולוגיות .בכל-זאת ,יש איזשהו מסתורין בקשר של האדם עם האדמה .איזושהי ברית חיה עומדת מאחורי הקשר הזה .ויותר ויותר חזק נהיה הרצון לעשות את האדמה שלי יותר יפה ומטופחת. רצון טוב ,וולדימיר ,הופיע בך ,אני מרגישה אפילו את הלהט שלו .גם הוא יעזור לך. מי הוא ? ההקטר שלך .הרי בעצמך אתה אומר ,את המחשבות שלך הוא מסעיר ,מסיח אותן מבעיות לא נעימות. אנסטסיה ,שם עם ההקטר הזה הרבה מאוד קשיים ,במשהו הוא דומה לילד עם ליקוי פיזי מולד. איזה ליקוי ? על האדמות האלו חוץ מהעשב השוטה שום דבר לא גדל .ירקות לא גדלים .ובאזור הזה לאנשים אין גניםנורמאליים .שם לא רחוק יש כפר ,הוא הוקם לפני מאתיים שנה בערך ,אבל גם לתושבים הכפריים אין גנים נורמאליים .שם, על האדמות האלו השכבה של האדמה הפורייה מאוד דקה ,ואחר-כך רק חרסית מתחתיה .באביב הרבה זמן המים עומדים ולא מחלחלים לאדמה ,וגם בקיץ ,אם יש הרבה גשמים .שורשים של צמחים רבים לא יכולים להיכנס לחרסית .אם לחפור בה בור עמוק ,למלא אותו באדמה פורייה שהובאה מאיפשהו ,אז בכל-זאת עץ יכול לא לשרוד .בעונת הגשמים בבור שנחפר בחרסית יצטברו מים ,החרסית לא תיתן למים לחלחל ,והשורשים יירקבו. וולדימיר ,אני לא חושבת שעד כדי כך אין מוצא למצב ,כפי שאתה מתאר אותו .תגיד ,איך אנשים מתייחסי םלמתרחש? לא מתייאשים? לא ,לא מתייאשים .בשביל הרוב ,ממש מורגש שהאדמה הזאת היא שושלתית לנצח .לחלק מהם אפילו באים הוריםשלהם ,חיים שם כמה זמן ומבקשים שלא בבית-הקברות יקברו אותם ,אלא בנחלה השושלתית .הכל טוב ויפה ,אבל זה שהאדמה לא פורייה ,מאוד כואב לי מזה .אפילו הצטערתי שחלמתי שבמקום הזה תיווצר התיישבות .עכשיו אפילו אני מרגיש אשם כזה. אז איך עכשיו תנהג ,וולדימיר ,עם ההקטר שלך? לנטוש אותו אני לא מתכוון .אני חושב ,צריך להיות איזשהו מוצא. גם אני כך חושבת .אתה צריך לחפש אותו ולמצוא. חיפשתי אותו ,אבל לא מצאתי .לכן הנה אני מבקש – תעזרי לי. איזו מטרה הצבת לעצמך ,וולדימיר? בפירוט תאר אותה.שמחתי שאנסטסיה שאלה קונקרטית על המטרה שהצבתי והחלטתי לנסח אותה כך שתהיה כמה שיותר קשה לביצוע. אחרת ,חשבתי ,לא יהיה לה מעניין .והתחלתי להסביר: אנסטסיה ,אני מבקש ממך ,מאוד מבקש ,עשי כך שעל ההקטר שלי וגם על ההקטרים האחרים יוכלו לגדול עציתפוח ,שזיף ואגס ,דובדבנים וגודגדנים .שענבים יגיעו לבשלות המלאה! פרחים ושיחים טובים שונים .עוד עשי כך שכל זה יהיה במינימום הוצאות – שיתאים ליכולת של אדם ממוצע ,לא אוליגרך שיכול להשקיע מיליוני דולרים. זה הכל ,וולדימיר? לא ,אנסטסיה ,זה עוד לא הכל .אני מבקש ממך ,מאוד מבקש .תעשי כך שלכל זה יידרשו לא יותר משלוש שנים. מוטב ארבע או חמש. לא ,שלוש. וולדימיר ,מטרה טובה הצבת .עם כל הלב אשמח ,כשתגשים אותה.מכזאת תשובה הרגשתי ,כאילו שכולי לוהט ,ממקומי קפצתי ,אבל החזקתי את עצמי בידיים ,לא דיברתי גסויות .ניסיתי להירגע עד כמה שאפשר ולהסביר: אנסטסיה ,הרי אני לא רק לעצמי מבקש .תביני .שם במקום הזה מאתיים וחמישים משפחות .מאתיים וחמישים .הםבונים נחלות שושלתיות .הם הבינו ,הרגישו את הדברים שאמרת .זה הפך חלום שלהם! אבל הם בונים את החלות שלהם על אדמה שהיא באמת ממש לא פורייה .כך גם במסמכים נאמר עליה .אדמה אחרת האנשים האלה לא היו יכולים לקבל. 58 לפני זה ,עוד לפני פרסטרויקה ,האדמות האלו היו בבעלות סובחוז∗ .באותה תקופה המדינה עשתה עבודות ניקוז על האדמות האלו ,חפרו תעלות ,הטמינו צינורות באדמה ,כדי לנקז את המים ,ובכל-זאת ,חוץ מהדגניים שום דבר לא גדל עליה. ועכשיו לא עושים את הניקוז הזה ,האמצעים שהוקצבו לכך נגנבו ,ולמעשה ,כבר אין מה שאפשר לעשות בעניין הזה. וגם מה הטעם ,אם זה לא עזר .איך עכשיו לשפר את הפוריות של הקרקע על ההקטר שלי? ועוד אני גם לא מצליח לדמיין עד הסוף את התכנון לכל החלקה .אני מאוד רוצה לעשות הכל יפה ומהר .אני חייב להדביק את האנשים האלה שאחריהם אני מפגר בחמש שנים .אז הנה אני מבקש ממך לעזור ,לעשות לי את התכנון הזה ולבחור נטעים מתאימים. כמובן ,וולדימיר ,התכנון הוא מאוד חשוב ,תכנון – זאת בריאה בעזרת מחשבת העתיד ,אחר-כך מתרחש המימושהחומרי .אבל אם תטיל את התכנון עלי ,אז מה ימומש על חלקת האדמה הזאת שהוא שלך? הרי אני אומר לך שגם אני בעצמי עושה את התכנון ,אבל אני מפחד שאני יכול לטעות .הנה ניגשתי לכזה עניין,שהוא על פניו פשוט ,כמו גדר חיה ,אבל בפועל התגלה שבכלל לא פשוט העניין הזה .בלי סוף אפשר לשכלל אותה ,אבל כאן דרוש ידע לא פחות מאשר למי שמהנדס את ספינת החלל .צריך לדעת ,כל צמח ,מה זמן הפריחה שלו ,לאיזה סוג קרקע הוא זקוק ,לאיזה גובה הוא מגיע במהלך תקופת הקיץ ,איזה פרחים יש לו ואיך הם ישתלבו עם הפרחים של הצמחים האחרים ,והרבה-הרבה דברים אחרים .תכננתי לבנות דבר זה או אחר מתערובת אדמה חרסיתית ,חול וקש ,אבל מומחים אומרים לי ,מבנה מכזאת תערובת יהרסו גשמים .נו אז תארי לך ,אני אבנה ,אעסיק עובדים ,ואחר-כך ישימו אותי לצחוק. וולדימיר ,אפילו אם תעשה טעות ,הטעות הזו תהיה שלך ,והיא תתממש .לכן את התכנון צריך לעשות בעצמך.כמובן ,אפשר להתייעץ עם מישהו ,אבל את ההחלטה הסופית במקרה כזה תמיד אתה צריך להחליט בעצמך .באביב אתה תוכל לזרוע רק צמחים חד-שנתיים ,כשיגדלו ,לקצור אותם ,והם ידשנו את האדמה .בשנה הבאה תעשה את אותו הדבר. אי-אפשר לחכות ,אני רוצה מהר ,אחרת עוד שנה אחת אאבד. אולי לא כדאי למהר? מוטב לעשות הכל באופן ייסודי ,כמו כן ,אם אתה מציב תנאי לממש הכל תוך שנה אחת ,אזאתה תהיה מאוד מוגבל בבחירת סוגי הנטעים ,ובסתיו ,כאשר כל החד-שנתי ייבול והגדר החיה שלך תישאר בלי שום צמח, היא עלולה לאכזב אותך .לעומת זאת ,אם תעשה הכל נכון ,אתה תקבל יותר אמוציות חיוביות .כמובן ,אפשר לעשות הכל בהאצה... לרגע אנסטסיה שקעה בהרהור ,והיה לי נדמה שהיא חושבת איך לזרז את הכל ,ואילו הנה מה הסתבר. ∗ סובחוז – סוג של משק שיתופי. 59 מחדל חוסר האמונה מחדל חוסר האמונה וולדימיר ,מה שאתה מבקש ,אפשר לעשות ,אני מרגישה שאפשר ,אבל אתה לא רוצה בעצמך לחפש את הפתרון.במקום שתשקיע את האנרגיה בחיפוש ,אתה מבזבז אותה לשכנע אותי למצוא את הפתרון. הצבת לפניך מחדל שהוא אי-האמונה בכוחות שלך ,וכאשר אתה מתאמץ לשכנע אותי ,יותר ויותר אתה מחזק את המחדל הזה .מאחוריו ,וולדימיר ,מאחורי המחדל שלך של אי-האמונה בכוחות של עצמך מלבלבים גנים יפהפיים ,גדלים פרחים מקסימים ,ביניהם חיים אנשים מאושרים ,אבל את כל זה אתה לא רואה ,מפריע לך המחדל שיצרת. אם את הפתרון אני אמצא ,אז עוד יותר איתן הוא יהיה .נוסף על כך ,יכול להיות שהפתרון הוא מאוד-מאוד פשוט ,וזה ישפיל אותך .אתה תחשוב" :איך בעצמי לא הגעתי לזה"? תחליט כשנראה אתה לא כשרוני. אתה פונה אלי ,אולי כי אתה סובר שאני מאג ויכולה לגייס לפתרון הבעיה שלך כוחות שאינם נודעים לאדם ,אך כלל אין אני כזאת .דרך הרגשות שלי אני יכולה לקבל מידע מהיקום על כל מה שהיה ,כל מה שהיקום יודע עליו ,אבל גם כל אדם מסוגל לקבל את אותו המידע ,אם לא יערים מחסום אי-האמונה בכוחות שלו .אם יהיה בריא פיזית ויחשוב לא במעוות. המידע של היקום דומה למה שיכול להכיל מעבד-על .אדם השולט במעבד מקיש על כמה קלידים ומקבל את המידע הדרוש לו .עכשיו ,וולדימיר ,תאר ,במקום להקיש על כמה קלידים את מבקש ממני לעשות את זה .לאדם דרוש מידע כל הזמן ,ואם הוא בעצמו לא יידע להקיש על הקלידים האלה ,תמיד לידו צריך להיות זה שכן יודע. נו בעזרת מחשב אני יודע לקבל מידע ,אני לא יודע איך לקבל אותו מהיקום. פשוט ,פשוט מאוד – בעצמך לחפש את פתרון הבעיה .להאמין שדווקא אתה תמצא את הפתרון הנכון .הכי נכוןשיכול להיות. נו אני חושב על זה ,שנה שלמה חושב ,אין תשובה. הן אני אומרת לך ,התשובה לא מצליחה לפרוץ את המחסום שיצרת ,והפנייה הלהוטה שלך אלי רק אישור לכך .לאאפתור את המשימה שלך במקומך. הסירוב ההחלטי של אנסטסיה קומם אותי. נו בטח .את לא תוותרי על העמדה שלך ,שום נימוקים לא ישכנעו אותך - ,אמרתי בלגלוג ובהרגשה מרה - .נו עודפעם אני מסביר לך ,יש שם מאתיים וחמישים משפחות ,שאלוהים לא ייתן לכזה מצב לקרות למי שבונה נחלות שושלתיות במקומות האחרים ,אבל כאן מאתיים וחמישים... וולדימיר ,אולי הנה אלוהים הוא זה שיצר כזה מצב .תאר לך ,אם הייתה שם קרקע פורייה ,אז אנשים לא היומקבלים את המקום הזה .אולי דווקא אלוהים הנה הכל כך סידר ,וגופי השלטון החשיבו את הקרקעות האלו כפסולות לגידול גנים .כזה מצב איפשר למאתיים וחמישים משפחות לקנות את האדמה הזו ולהתחיל לבנות נחלות שושלתיות .אולי אפילו מישהו לועג להם ,חושב שהם לא יצליחו ליצור נוות גן-עדן ,אך בניצוץ זעיר יפלס את דרכו אליהם המידע ,והמקום הזה יואר במיליארדי פרחים על עצי-הפרי והצמחים. אולי הניצוץ הזה יפלס לעצמו דרך ,אבל לחיות כל אחד רוצה כבר היום ,עכשיו ,ועם ראייה נפלאה של העתיד ,לאבתחושה של חוסר מוצא. פתאום עם הגב הרגשתי חום נעים והסתובבתי .לידי עמד בן שלי וולודיה .המבטים שלנו פגשו ,והחום הלא רגיל התחזק. פניו היו דומות לפנים של אנסטסיה ,ואולי במעט הוא דמה לי בצעירותי .גובהו היה כמעט כמו שלי .מבנה הגוף שלו היה כמו של נער בן גילו ,אבל בלט בתמירות ובאתלטיות לא רגילה ,רק לא בניפוח שרירים מלאכותי ,אלא הרמוניה אידיאלית. המבט שלו ...הוא דמה למבט המלטף של אנסטסיה ,ועוד במבט הזה ...אתם מבינים ,במבט שלו היה בטחון שלא ניתן להסבירו .בטחון לא מוסבר ושליו .נראה שהוא בכלל לא יודע על קיום קשיי חיים כלשהם או שלא מעלה על דעתו מצבים שעליהם לא יכול להתגבר האדם. וולודיה קד לי קידה ,אחר-כך דיבר לאנסטסיה: אמא ,שמעתי ,על מה דיברתם כאן .אמא ,הרשי לי לפנות אלייך ולהביע את דעתי - .בהבעת כבוד הוא קד קידהלאנסטסיה ובשתיקה חיכה לתשובה שלה. בפעם ראשונה ראיתי או הרגשתי ,באיזה כבוד ואהבה הוא מתייחס לאנסטסיה .כנראה ,בלי הרשות שלה הוא לא יכל לפתוח בשיחה. בעניין אנסטסיה הביטה על הבן ולא מיהרה לענות לו .המבט שלה לא היה חמור-סבר ,אלא ,הייתי אומר שהייתה בו עדנה וכבוד. "מוזר - ,חשבתי - ,למה כל-כך הרבה זמן היא לא עונה לבקשה כל-כך פשוטה שלו? מהירות המחשבה שלה כבירה, תוך שהייה עד כדי כך ארוכה היא יכלה להחשיב המוני אפשרויות של התפתחות האירועים .אבל הרי כאן אין אפילו מה להחשיב" .לבסוף אנסטסיה ענתה: דבר ,וולודיה ,אני ואבא נקשיב לך היטב. אמא ,אני סבור כי יהיה טוב ונכון ,אם תעזרי לאבא .אני מרגיש ,בשבילו חשוב לפתור את המשימה הזו .ואם לעזורלו ,אז לא יתחזק המחסום של אי-האמונה בכוחות ובתבונה שלו ,אלא יפחת .אולי בחלקו ,אך הוא יתמוטט אפילו .דעתי היא שלאבא צריך לעזור - ,והשתתק. שוב לא מייד אנסטסיה ענתה לו .במשך כמה זמן בעדנה ,עם חיוך היא הביטה על הבן ,אחר-כך אמרה: בוודאי ,וולודיה ,אתה צודק ,במצב הזה באמת צריך לעזור לאבא .עזור לאבא ,בבקשה .שניכם ביחד ויחד עםהאנשים האחרים אתם תמצאו פתרון .יוטב אם כבר עכשיו ,הנה ממש כאן תתחילו לחפש אותו ,ואני לא אפריע לכם. 60 ולאט אנסטסיה החלה להתרחק מאיתנו .אחרי כמה צעדים היא הסתובבה והוסיפה: מעשה מאוד מעניין ומועיל אתם עומדים לעשות ,מוחשית ומהותית להשלים את סביבת החיים.לבדנו אני ובן שלי עמדנו ,אני לפניו ,והוא לפני .שאלתי אותו: תגיד ,וולודיה ,ואתה יכול כמו אמא להשתמש בכל המידע שיש ביקום? הוגי דעות רבים מדברים עליו .סטניסלב לם,סופר ידוע ,ממש כך אמר – היקום הוא כמו מעבד-על .בלי המעבד-על הזה שום דבר לא יצליח לנו .הולך לך להשתמש בו? כה מהר ,כמו שאמא יכולה ,לא. למה? מפני שאמא גזעית. מה זאת אומרת גזעית? -התפלאתי. זה אומר ששמור בה גזע אדם של מקורות-הראשית. ובך למה לא שמור? הבנתי - ...ולעצמי חשבתי" :זה בגלל שאני לא גזעי .כך ,בטח ,אנסטסיה הסבירה לו את זה.אז בשביל מה הסכימה ללדת מאחד כמוני ,לא גזעי? לא הצליחה למצוא אף-אחד אחר?". בתשומת-לב בן שלי הסתכל עלי .אולי הוא הבין ,מה חשבתי ,ואמר: אבא ,אמא מאוד אוהבת אותך ,בוא איתי ,אראה לך שני חפצים. בוא - ,הסכמתי והלכתי אחרי הבן.כשניגשנו לכניסה למחפורת ,איפה שישנתי עם אנסטסיה בפגישה הראשונה שלנו ,וולודיה הזיז אבן שחסמה פתח של מעין מערה קטנטונת ומוארכת או שהייתה זאת מאורה .הוא הכניס את ידו לתוכה ,ושלף ,כאילו מתוך כספת ,בקבוק קוניאק ריק וגם מקל. נזכרתי :זה היה אותו בקבוק שממנו שתיתי קוניאק בפגישה הראשונה שלנו ,כשעצרנו לנוח בדרך לקרחת-היער" .וואו, היא שמרה את הבקבוק הזה" - ,חשבתי. ומה המקל הזה עושה כאן? -שאלתי את וולודיה. זה המקל שבו רציתי להלקות את אמא ,כשהיא לא הסכימה לתת אותי ,שעוד לא נולדתי ,לחינוך שלך. את המקל היה אפשר לזרוק - ,אמרתי במבוכה. אמא אומרת ,כשהחזקת את המקל הזה ,סערו בך המוני אנרגיות ,ועכשיו הוא יקר לה. אבל איזה שימוש היא מצאה לבקבוק ולמקל? את הבקבוק ,עוד אני מבין ,אפשר למלא במים... אמא לא ממלאה אותו במים .הרבה פעמים היא באה למקום הזה ,מזיזה את האבן ,עם חיוך מביטה עליהם ואומרתמילים .היא ,אבא ,עשתה כך שאתה תחיה לנצח .מעת לעת תירדם לרגע ותתעורר בגוף חדש. ואיך אפשר לחולל את זה במילים? -נדהמתי. אבא ,דברים רבים מאוד אפשר לחולל במילים ,במיוחד ,כאשר את המילים האלו הוגה אמא ,ועוד כשפעמים רבותכל-כך חוזרת עליהן. איזה מילים אלו ,וולודיה? -בשקט שאלתי את הבן.וכמו קריאת שיר ,הוא השמיע את המילים שאותן פעמים רבות אנסטסיה הייתה אומרת במקום הזה: אהוב שלי ,נצח לפני ולפניך .לחיים תמיד הזכות לבוא בתור ראשון .קרן החמה באביב תזהיר ,הנשמה תלבש בגדחדש ,אך הרי גם הגוף שאינו נצחי לא לשווא יקבל עליו להיפגש עם האדמה ,דשא ופרחים צחים ינבטו מגופינו באביב. ואפילו אם באבקיקים תפוזר במרחבי היקום האינסופי – אם תחסר בך האמונה ,מהאבקיקים בנצח הנודד אאסוף אותך, אהוב שלי. גם אני ,וולודיה ,שמעתי איך אנסטסיה אמרה את המילים האלו פעם אחת ,חשבתי ,פשוט צורת התבטאות יפה,ואפילו לא שיערתי שהן קשורות במישיר. כן ,אבא ,אכן הן קשורות במישיר. פשוט ...מדהים - ,..משכתי מילים - .תודה רבה לאנסטסיה על הנצח. אבא ,תגיד תודה ,כשתראה את אמא ,תגיד עם אמונה במילים שלה ,אז מאוד היא תשמח. אגיד לה תודה. אבא ,צריכים אנחנו לפתור את המשימה שלך ,עכשיו היא כבר משותפת לשנינו .בוא לאגם ,על החול נשרטט אתהתכנון להקטר שעליו דיברת ,ונחשוב איך לעשות עליו הכל .כך במאומץ אנחנו נחשוב עד שלא יבוא אלינו הפתרון הנכון. הלכתי אחרי וולודיה וחשבתי" :נו אבל איך? איך הוא יכול לבוא ,הפתרון הזה? אין תשובה לא בספרים ,לא באינטרנט. איפה שרק אפשר חיפשתי אותו ,לא מצאתי .עם מומחים באגרוטכניקה התייעצתי ,שום דבר מהותי הם לא ייעצו לי .וולודיה – בטוח לא קרא שום דבר בנושא הזה .כאלה יכולות כמו לאנסטסיה אין לו .הוא לא יודע להשתמש במידע מכל היקום .אז בעזרת מה הוא יכול למצוא בכלל משהו? אבל הנה הוא כך הולך ,כאילו שמסוגל לפתור את הבעיה .צריך לעשות משהו שבאמת יזיז את העניינים ,במקום ציפייה או חיפוש לשווא" .והחלטתי לדבר איתו. וולודיה ,תעצור ,בוא נשב על העץ הזה .אני צריך לדבר איתך ברצינות. בסדר ,אבא ,נשב ,בתשומת-לב אקשיב לך.התיישבנו על גזע של עץ שהופל .בן שלי הניח את ידיו על הברכיים ובתשומת-לב הביט עלי במבט של אנסטסיה ,ואני לא ידעתי איך להתחיל איתו שיחה לא כל-כך נעימה .ואף שלא נעימה ,היינו צריכים אותה. עכשיו ,וולודיה ,אולי אגיד מה שלא יהיה לך נעים ,אבל צריך להגיד את זה. דבר ,אבא ,אני אעמוד גם במה שלא נעים ,לא איעלב. וולודיה ,עליך להבין ,אנסטסיה הפנתה אותך לעזור לי ,כדי שאפסיק עם הבקשות שלי .שום עזרה לא לי ,לא לאותםאנשים שיוצרים את הנחלות ,אתה לא תוכל לתת .אין לך כאלו יכולות כמו שיש לאמא ,אגרוטכניקה אתה לא יודע ,על "עיצוב נוף" אתה בטח גם בכלל לא שמעת .נכון? -אבא ,אני חושב ,עיצוב נוף ,זה כאשר אדם בא לברוא את המרחב יפה. 61 כן ,כך בערך ,אבל כדי לעשות אותו יפה ,אנשים שיש להם כשרון לזה עוד לומדים חמש שנים וגם יותר ,מתחלפיםבמידע ,מעיינים בתמונות שונות .ואתה ראית לפחות נחלה אחת עם עיצוב טוב? כשהלכתי עם אמא לכפר ,ראיתי ,על האדמה סביב הבתים שלהם אנשים... אתה ראית בסך-הכל גינות כפריות שבהן מגדלים ירקות ,בלי שום עיצוב. כן ,אבא ,גינות שבהן מגדלים ירקות .אבל דמיינתי ,איך הייתי יוצר את הנחלה שלי .הרבה הרהרתי ודמיינתי. פשוט רק לדמיין לא מספיק .דרוש ידע מקיף ,ואין לך אותו .ומכאן שגם אין לך איך ועם מה לחשוב .מה שנוגע אלי,כבר לא שנה אחת אני חושב .ולא פשוט חושב ,אלא מתייעץ עם מומחים .הכל לשווא .ועכשיו רק בזה שנחשוב לא נזיז את העניינים .אבל אתה באמת יכול לעזור .יש לי תכנית .אתה צריך לעזור לי לשכנע את אנסטסיה להצטרף לפתרון הבעיה הזו. אם שנינו ביחד נעמוד על שלנו ,היא תיכנע. אבל ,אבא ,אמא כבר קיבלה החלטה .וההחלטה שלה הנה היא עזרה .איני יכול להרשות לעצמי לשכנע את אמאלבטל את ההחלטה שלה. אהה! לא יכול להרשות לעצמך! -קראתי - .כשאמא אומרת לך "תעזור" ,בלי לחשוב אתה מציית לה .וכשאבאמבקש" ,לא יכול להרשות לעצמי" .כזה החינוך שלך? שום כבוד למבוגרים! לאבא שלך! ברוב כבוד ,אבא ,אני מתייחס אליך - ,ברוגע הוא ענה לי - .אמלא את הבקשה שלך ואעזור לך. נו זאת כבר התחלה טובה .עכשיו בוא נטייל איפשהו עד הערב ,אחר-כך נבוא לאנסטסיה עם פנים כאלה קודרות.היא לא תעמוד בזה ותתחיל לעזור. אבא ,כשאמרתי שאעזור לך ,התכוונתי שביחד איתך אפתור את עניין שיפור הפוריות של הקרקע ,וגם נעשה דמה,עיצוב נוף של כל הנחלה. אה ,ככה? אז לפתור ,אתה אומר ...אתה לפחות מבין ...בוא ,אתה תבין - ...ומהר הלכתי אל שפת האגם.עם מקל על החול שרטטתי תכנון של ההקטר שגובל ביער .עלי-עשב שונים ומקלות קטנים מהעצים וולודיה תקע בצד אחד בחול וכך תיאר את היער שצמוד לחלקה ממול הדרך .את התכנון של החלקה סרטטתי ,פשוט כדי שוולודיה ממש יראה שחסרי טעם הניסיונות שלו .אבל כך קרה שבעצמי נסחפתי אחרי חיפוש כל האפשרויות הקיימות. יומיים חשבנו על הבעיה ,איך לעשות כך שעל אדמה לא פורייה יוכלו לגדול גנים ,להבשיל הירקות השונים .בראשינו העלנו ודנו בהמוני אופציות ,אבל הבעיה לא נפתרה .לא נפתרה ,מכיוון שאחד מהתנאים היה לעשות הכל במינימום אמצעים .אם לא התנאי הזה ,כיש כסף ,אפשר בעזרת משאיות גדולות להביא הרבה אדמה פורייה ,אך לשם כך היו נדרשות לכל הפחות חמישים משאיות עם אדמה .עלותה של כל משאית שבעה-עשר אלף רובל .ולפיכך ,היו נדרשים שמונה-מאות וחמישים אלפי רובל. רוב רובן של מאתיים וחמישים המשפחות לא יכלו להרשות זאת לעצמן .חוץ מזה ,באביב המים שקרובים לפני הקרקע יכלו לסחוף את השכבה הפורייה. כדי להסיח את דעתנו מהמטרה ,שנראתה אז כאבודה ,לשיפור הפוריות של האדמה ,וולודיה ואני התחלנו לתכנן את עיצוב הנוף של החלקה :ניסינו למקם את המבנים השונים כך שישתלבו אחד עם השני ועם השטח הסובב. הסברתי לוולודיה: בהתחלה צריך לבנות את השירותים ואת בית-המרחץ ,אחר-כך את קבוצת המבנים שמיועדים לצרכי המשק ,אתהבית ,את מוסך החנייה ,את החממה .כל זה צריך למקם בצורה כזאת שיהיה יפה ונוח. את דגם הבית עשינו מחול ,מיקמנו אותו במרכז החלקה .בית-המרחץ והשירותים ליד הבית ,המכלול של מבני-המשק מהצד העורפי של הבית .גם את החממה עשינו מחול :על ערימה מוארכת שמנו מקל לבן ,כדי שיהיה דומה לזכוכית או יריעת ניילון. אבל החממה הזאת לא השתלבה טוב בשום מקום ,פעם בנינו את הבית מימינה ,פעם משמאלה ,אבל עדיין היא לא התאימה לכל השאר .וגם כל השאר הזה לא נראה טוב בעיניי ,וכפי שראיתי ,גם בעיני וולודיה .בהרהור הוא הביט על הפרויקט ואמר: עשינו איזושהי שגיאה. ולא אחת - ,אני הוספתי - ,דומה שלא מעט שגיאות עשינו כאן. בכל-זאת ,אחת ,אני חושב .צריכה להיות איזושהי גישה נכונה ,איזשהו עקרון ,איזשהו יחס ,או שעוד משהו אחדכזה שיפתור מיד את כל השאלות. נו ואיזו מין גישה חדשה זאת יכולה להיות? הכל מיקמתי כמו שעושים את זה רוב האנשים במדינה .כזה מיקוםהתפתח במאות שנים ,משהו אחר אין .הרי לא יכלו אנשים לטעות במשך מאות שנים בלי שידוע להם איזשהו עיקרון שאולי הוא בכלל לא קיים. הוא קיים ,אני מרגיש את זה - ,ואחרי שתיקה וולודיה הוסיף - :או שאולי הוא יהיה קיים .עלינו ,אבא ,לחשוב ,ואנחנונמצא אותו. נו אבל איפה נמצא אותו ,אם לא אתה ,לא אני לא מחוברים לבסיס הנתונים הזה של היקום? נחפש אותו בנו. אתה אולי בך תמצא אותו ,אבל אני עוד מעט בן שישים ,ואני ,נראה שלא אספיק. אבא ,אנחנו נספיק ,בהכרח נספיק .מאוד אני אשתדל ,אמצא אותו ,אנחנו נמצא אותו.כל-כך אימצתי את הראש שאפילו בלילה ,כשנרדמתי על העשב הריחני המחפורת ,בחלום חשבתי על כל האפשרויות הקיימות .בחלום מהר ,ממש לנגד עיניי ,גדלו עצי הפירות והפרחים ,אבל גם מהר הם נבלו ונפלו ,ולא הניבו פרי. 62 תחרות מאגים תחרות מאגים לעת אמצע היום השני בן ואני בדקנו את האפשרות הבאה .ומה אם לא נענה את עצמנו עם הפוריות של האדמה ,לא ננקז את המים של האביב מהחלקה ,אלא להיפך ,נחסום דרך למים שזורמים מהחלקה לשפלה ונבחר צמחים שאוהבים מים? קיבלנו תוצאה די עלובה ועוד בלי גן טוב .והנה בדיוק בזמן הזה ניגשה אנסטסיה יחד עם הבת שלנו ,שתיהן אוחזות ידיים. נסטנקה הקטנה כנראה חשבה שוולודיה ואני משחקים איזשהו משחק .חיש-מהר התיישבה לידנו ובשימת-לב התבוננה בדמה .שם בחול כבר חפרנו גומה לבריכה .את החול שהוצא מהגומה הערמנו לצידיה ,והוא דימה אדמה חרסיתית ,שהרי כזה ההרכב שלה בחלקה. כדי לא לשבת בחיבוק ידיים עם מקל קטן עברתי על קו ההיקף של החלקה והעמקתי אותו ,אחר-כך פשוט הבטתי על הדמה שעשינו מחול. על ארבע נסטנקה התקרבה לדמה ,התיישבה מצדו האחד ,משום-מה שפשפה את האף הקטן שלה בהרהור ופתאום... עם היד הפצפונת שלה החלה לגרוף חול אל קו הגבול ובכך יצרה עליו תל לא גדול ,היא עשתה את זה לאט וביסודיות. כשהגיעה לאמצע הצד האחד של ההקטר ,גם וולודיה מהצד שלו החל לעשות תל מוארך .ובעצמי לא יודע למה ,גם אני עם שתי הידיים גרפתי חול לקו הגבול. כתוצאה ,יצא הקטר שמכל ארבעת הצדדים שלו היה מוקף בחומה אדמתית .שתקנו והבטנו על מה שעשינו .כנראה כמוני כל אחד ניסה להבין ,איך היה אפשר לפרש את זה. ואני הבנתי - ,קול של אנסטסיה נשמע מאחורי הגב שלי - .איזה יופי! פתרון מאוד לא רגיל מצאתם! תיכף ,אנסהלהבין ,יותר במדויק לפענח את שתוכנן על-ידכם .זהו ,הבנתי! החלטתם מהאדמה הפורייה שנמצאת על ההקטר להערים חומת אדמה פורייה בגובה כמעט מטר לאורך היקף ההקטר ,ולשם כך להשתמש בחלק מהשכבה הפורייה ובחול .איזה יופי! הגדלתם את עובי השכבה הפורייה. לאורך ההיקף של כל החלקה ,במרחק ארבעה מטרים אחד מהשני ,החלטתם לעשות שני דפנות מתערובת של חרסית ,חול וקש .מחפירת הבריכה תצטבר הרבה חרסית ,יהיה אפשר להשתמש בה ליצירת הדפנות האלה .בצורה כזו החומה-הסוללה שלכם תהיה בתוך תעלה חרסיתית .בהתחלה למרווח הריק שבין הדפנות תזרקו זרדים וענפים דקים ,ואת העלים שמתחילים להרקיב מהשלכת ,מהיער תביאו אותם ,תחפו אותם באדמה ותיישרו אותה .תיווצר תעלה עם קומפוסט באורך ארבע-מאות מטרים שבה האדמה שהוגבהה תהיה מעל פני כל החלקה .הדפנות החרסיתיים לא ייתנו לשכבה הפורייה לגלוש החוצה ,כשיירדו גשמים באביב. באביב האדמה המוגבהת יותר מהר תתחמם ,וזה יאפשר לשתול ולזרוע צמחים רבים שבועיים מוקדם יותר מהרגיל. אני רואה שהבנתם שלעשות קומפוסט בחפירת בור באדמה ,איפה הרבה זמן המים עומדים על הקרקע ,זה פחות אפקטיבי, כי הרי הוא יתמלא במים שלא יחלחלו לשכבת החרסית ,ואם לנטוע שם עצי-פרי ,השורשים שלהם יכולים להירקב. כבר בשנה הראשונה על הסוללה הזו אפשר לזרוע תירס ,חמניות ,ובצדדים החיצוניים פרחים .לקראת סתיו ,כבר בשנה הראשונה ,ההקטר יהיה מוקף לא פשוט בסוללה ,אלא סוללה שעליה לגובה שני מטרים תתנשא גדר ירוקה .יותר קרוב לסתיו אתם תפילו אותה ושוב תכסו באדמה ,ולעת האביב הבא הסוללה הזו תהפוך לעוד יותר פורייה .כשהאדמה תצטופף ,יהיה אפשר לנטוע ולזרוע בה עצי-פרי ,ירקות ופרחים .אחרי זמן דפנות החרסית יכולים לשקוע תחת השפעת הלחות ,אך בכל-זאת גם החרסית השקועה תחזיק את השכבה הפורייה ,ושורשי הצמחים לא ייתנו לה "לברוח" החוצה. ובשביל מה ריבועי חצי מטר האלה שהוכנו מהתערובת החרסיתית עם הקש והחול על-יד הבריכה? אוי ,אל תגידו, הבנתי .הם ימולאו באדמה פורייה שהובאה מהיער ,ובהם תשתלו עצי-פרי ,מסביב לעצים – ירקות ופרחים .מקסים ,איזה פתרון פשוט ומקורי מצאתם .איפה שצריך ,החלטתם להגביה את השכבה הפורייה ,והעובי שלה יגדל להיות חצי מטר .כזה תל יהיה חמים ונוח לשורשים .ובהמשך ,העצים הגדלים בעצמם יעשו את שלהם .בכל עונת סתיו העצים משליכים מעצמם את העלווה ,היא תתרקב ,וכך תגדל השכבה הפורייה. כמה טוב .כאילו שלחצתם על כפתור והפעלתם אורגניזם ביולוגי שבעצמו מתגבש. הובן לי שאנסטסיה מציגה את הפתרון שהיא מצאה ,אבל מעמידה פנים ,כאילו שאנחנו מצאנו אותו ,ואילו היא בסך- הכל מפענחת אותו .כזאת סיטואציה כלל לא השפילה אותי .שמחתי לפתרון שהיא הביאה .הוא פשוט ,יפה ,לא ידרוש הוצאות רבות. אבל וולודיה בכלל לא שמח ,בלי להרים את הראש במבטו הוא ננעץ בדגם של הנחלה .הרגשתי שהלב שלי נמחץ, כשהבנתי ,מה היה יכול להתחולל עכשיו בנפשו .הוא הרגיש לא טוב עם זה ששיכנע אותי שכביכול יוכל למצוא פתרון .וגם בגלל שלא מילא את המשימה שאנסטסיה הטילה עליו. ביום וחצי האלה של העבודה המשותפת על הפרויקט בן ואני התקרבנו זה לזה ,וכבר בכלל לא הייתי נעלב מהעיקשות לו ,ראיתי כמה וולודיה התאמץ לבדוק את כל האופציות האפשריות לשיפור הפוריות של האדמה .ועכשיו כאב לי עליו ,אפילו הפסקתי להקשיב לאנסטסיה .נו איך היא יכולה כך לפגוע בילד! לא מספיק כל מה שאמרתי לו ,שלא ייצא לו שום דבר ,והנה עוד כאן אנסטסיה עם הביקורת שלה אבן על אבן לא השאירה מהמאמצים שלנו .זה לא נכון שכך היא עשתה את זה .או ש... היה דומה שאנסטסיה בכוונה כאילו צוחקת עליו ,גורמת לו לאמץ את הראש ולהאיץ את המחשבה. ומה המרובע הזה במרכז הדגם שלכם? -שאלה אנסטסיה. זה בית - ,אני עניתי - ,וולודיה ואני החלטנו למקם את הבית במרכז הנחלה .מסביב מבנים שונים בשביל המשק.מהשער לבית דרך ,לצדי הדרך פרחים. הייתי בטוח שאנסטסיה תפרגן לכזאת החלטה ולכן אמרתי "וולודיה ואני" ,על-אף שהרעיון למקם את הבית במרכז הנחלה היה שלי .רציתי לפחות איכשהו לתמוך בו ,אבל בדיוק להפך הכל יצא. 63 ואיפה הכניסה לבית שלכם? -שאלה אנסטסיה. מובן שמצד הדרך שמקשרת בין הבית לדרך של ההתיישבות .ישר במכונית אתה נוסע עד הכניסה של הבית ,עלהרחבה שלפניה משאיר את האוטו ועולה למרפסת הפתוחה .במרפסת יעמוד שולחן .שם עם חברים אפשר לשתות תה ולהתענג על המראה של הפרחים היפים. וגם על המראה של הדרך - ,עם נימה עוקצנית כזאת אמרה אנסטסיה. גם על המראה של הדרך - ,אני עניתי - ,אפשר לרצף אותה יפה. ומה מאחורי הבית? מאחורי הבית הבריכה הטבעית ,גן ,אפשר לעשות גם גינה לירקות. כלומר ,הגן שלכם הוא בחצר האחורית .במרפסת עם החברים אתם שותים תה ,מתענגים על מראה הפרחים ,ואילוכל מה שממוקם מאחור מקופח בחוסר תשומת-הלב שלכם .וולדימיר ,הן ידוע לך שכל בעלי-החיים ,כל הצמחים זקוקים לתשומת-לב של האדם .בלעדיה הם לא יכולים להגשים את הייעוד שלהם במלואו. צמחים יכולים לתת את האנרגיות הנחוצות לאדם ,כאשר הם ידעו ,לאילו אנרגיות בדיוק הוא זקוק בראש ובראשונה. אבל איך הם ידעו זאת ,אם אתה מגביל את הקשר עימם? וולדימיר ,הייעוד של הקשר עם עולם הצומח ידוע לך ? ידוע - ,עניתי לה ,בעוד אני מנסה להסתיר את האכזבה שלי מכך שמיקום הבית ,כפי שהסתבר ,לא מוצלח .באמתחצי מההקטר ,ועוד גם הגן ,נמצאו בחצר האחורית. ועוד גם לא מובן לי - ,המשיכה אנסטסיה - ,מדוע לא סילקתם את התל הענקי הזה על שפת הבריכה? הוא מכבידעל המרחב. אחרי המילים האלו וולודיה כבר לא יכל להתאפק .הוא קם ,שוב קד קידה קלה לאנסטסיה ואמר: אמא ,הרשי לי להסביר לך. בבקשה ,בן שלי ,הסבר נא.הם עמדו זה מול זו – אמא ובן .ואילו נוצר אצלי כזה רושם ,כאילו שהנה אחד לנגד השני עומדים שני מאגים גדולים של היקום .עכשיו הם יחלו להיאבק .תהיה זו היאבקות התבונה והיכולות של האדם .הו אלוהים ,כמה שאנסטסיה יפה! כמה מסתורית ומהממת ביכולות ובחשיבה שלה האישה הזאת שנהייתה לי קרובה מכל .כל החיים ,אפילו אם אחיה אותם שוב ושוב ,לא יספיקו כדי להגיע עד אליה .וגם בן שלי ,בתווי הפנים קצת דומה לאנסטסיה ,תמיר ויפה ,אבל מעט קל דעת או שיתר על המידה בטוח בעצמו .בשביל מה התחיל בעימות? ועוד בנוכחותי? הרי בעצמו אמר שהיכולות של אנסטסיה עולות על שלו .נראה שבאופי שלו גאווה והחלטיות ,אבל מעט נמהר הוא .ובכל-זאת ,בכל לבי רציתי שהוא ינצח ,לא ברור באיזו תחרות .והיא החלה. אמא ,זה לא פשוט תל - ,אמר וולודיה. אז מה זה ,אם כן? -עם חיוך ובמעין לעג אנסטסיה שאלה. נו ,איך אומר את זה...לאט ,מאריך מילים ,בטח מנסה להמציא משהו מועיל מהתל הזה ,וולודיה פתאום אמר: זה בית-מרחץ ,אמא.אפילו נרעדתי מכזאת טענה לא צפויה ואבסורדית ,אבל ,בעצמי לא יודע למה ,בכזאת הבעת חשיבות אישרתי: כן ,זה בית-מרחץ נורמלי ,כנהוג בימינו ,מבנה מאוד חשוב בנחלה .אם אין בית-מרחץ ,אז איפה להתרחץ ,איפהליהנות מההבראה באדים החמים? -השתדלתי כמה שיותר למשוך זמן ,כדי לאפשר לוולודיה איכשהו לצאת מהמצב הזה, לחשוב על משהו .יותר טוב היה אומר שההר הזה הוא כדי לעשות עליו סקי בחורף .נו כזה נחפז הוא - ...בבית-המרחץ אפשר גם לישון ,עד שלא ייבנה הבית - ,המשכתי להשמיע את הטיעונים שלי .אבל כבר לא ידעתי יותר מה להגיד ושתקתי. מוזר .איני רואה כל דימיון – הר חרסית ובית-מרחץ ,וגם אין אני רואה כניסה לבית-המרחץ הזה - ,העירה אנסטסיה.וואלה יופי ,חשבתי לעצמי ,בן עם פליטת-הפה הזאתי שלו על בית-מרחץ שלא הגיוני כאן בכלל ככה הפסיד ,אז בכלל על איזו תחרות מאגים אפשר לדבר .אך וולודיה המשיך: הן זה דמה ,אמא .תל מאדמת החרסית עשוי אצלנו מחול ,חול נוטה להתפורר ,וקשה גם את הכניסה להראות- ,כמקודם וולודיה דיבר לאט ,והיה אפשר לראות שיחד עם זה הוא חושב על משהו במאומץ .ופתאום הפנים שלו הוארו ,הוא המשיך ,אבל עכשיו כבר בבהירות ובביטחון - :כשתהיה אדמת חרסית ,אז הנה כאן ,מצד הבריכה תיווצר כניסה לא גדולה אל מבנה קשתי דמוי אליפסה .קוטר המבנה-האליפסה שניים או שלושה מטרים .גובהו שני מטרים ושלושים סנטימטרים. עובי הקירות יכול להגיע עד מטר אחד .בתוך הקירות תעלות ליציאת העשן והאוויר החם ,הן מתאחדות לתעלה אחת גדולה שאותה אחר-כך יהיה אפשר לסתום עם פקק. בתוך המבנה-האליפסה בצדדים אפשר להניח אבנים על הרצפה ,במרכז תובער אש. במבנה הזה הקירות הפנימיים יתחממו .ממראה האש יהיה אפשר ליהנות מהבריכה ,ואם לא רוצים ,אז אפשר להסתיר את הכניסה עם הדלת .כשהקירות יתחממו והאש תכבה ,לתוך המבנה הזה להיכנס יכול האדם .הגוף שלו יחומם היטב מכל הצדדים ,מלמטה ומלמעלה .החרסית תקרין חום מאוד מועיל לבריאות שיסב נחת לאדם. כן ,וודאי ,זוהי קרינה מאוד מועילה לבריאות - ,הפעם בהרהור אמרה אנסטסיה - ,במיוחד ,אם להכניס לשם מיכלעם חליטת צמחים מרפאים .מידע על כזה בית-מרחץ לא היה ביקום ,לקבל אותו לא יכולתם ,מכאן שהוספתם את המידע הזה אל היקום ,ועכשיו אתם... אני הסתכלתי על ערימת החול הקטנה על הדגם של הנחלה ,דמיינתי את בית-המרחץ הזה ,מסביבו ערוגות-הפרחים, ורדים ,את שפת הבריכה היפה .ואפילו פשוט רק מהדמיון בגוף שלי באמת התפשט איזשהו חום שנתן תחושת ברכה. אינטואיטיבית אני הבנתי – וולודיה המציא משהו שלפני כן לא היה קיים .ומזה הרגשתי שמחה לא רגילה ,כאילו ששמח גם הגוף ,גם הנשמה. שוב חשבתי על פרויקט הנחלה בכללו ,וכמה שאנינה בנפשה ונפלאה ביופייה ובחכמה שלה אנסטסיה .כמובן ,איכפת לה מהפרויקט הזה ,ואולי יותר זה דווקא בזכותה נפתרה המשימה לשיפור הפוריות של הקרקע ,שלפני כן כבר לא קיוו לשום 64 טוב מהאדמה הזאת .לא להאמין ,איך על דבר כזה היה אפשר לחשוב – את בור הקומפוסט הרגיל להרים אל מעל האדמה ולהפוך אותו לגדר חיה .אז בכל-זאת היא הסכימה לעזור ,אף-על-פי עקרונות שלה .לעזור איכשהו מבלי-מישים .התקרבתי לאנסטסיה ובשקט לחשתי לה: הרי זאת את חשבת על כל זה ,את מצאת את הפתרון ,תודה לך ,אנסטסיה. זה אנחנו ביחד ,וולדימיר - ,גם בלחש אמרה אנסטסיה - .ואולי יותר זה בזכותן של מאתיים וחמישים המשפחותההן שעליהן דיברת. אבל הרי הן לא היו כאן ,כשחשבנו. כאן אולי הן לא היו ,אבל הן היו שם ,על ההקטרים שלהן ,וגם כן חשבו ,כיצד יוטב לנהוג .ועכשיו תאר ,וולדימיר ,מההיה ,אם הן לא היו בכלל? האם היית כך מסעיר את כל המשפחה שלנו? האם היית עושה מאמץ כה רב ובסערה שכזאת דורש למצוא את התשובה? אם הן לא היו ,אולי אפילו עם קצה המחשבה לא היית נוגע בשאלה הזו .הן ,מאתיים וחמישים המשפחות האלה ,אולי המשתתפים הראשיים של הפרויקט. כן ,אני מסכים ,יצרנו אותו כולנו ביחד ,ועל ה"ביחד" הזה עוד יותר תודה לך ,אנסטסיה - .והוספתי - :וגם על הנצחשהענקת לי תודה לך .הייתי שם ,איפה שאת מחביאה את הבקבוק הריק. אנסטסיה קצת השפילה את הראש שלה והוסיפה: וגם את המקל. כן ,גם את המקל - ,וצחקתי.גם אנסטסיה צחקה בצחוק משתפך וצלצלני ,ואפילו נסטנקה הקטנה קיפצה על-יד הדמה ,הניפה את ידיה וצחקה .רק וולודיה ,אדיש למתרחש ,כמקודם במרוכז ובהרהור הביט על הדמה. ופתאום מאוד צר נהיה לי על הבן .על-אף שהוא הצליח להמציא את בית-המרחץ הלא רגיל ,הוא ,כמובן ,חושב שלא מילא את המשימה שאנסטסיה נתנה לו. ובטח גם לא נעים לו ממני שלא הקשיב לי וניסה להוכיח שכביכול נסתדר בלי העזרה מאנסטסיה .הוא באמת השתדל, אבל ...רציתי איכשהו לעודד אותו ,לתת לו תמיכה .רק איך לעשות את זה? וולודיה עכשיו מרכז את מבטו בדמה ,כנראה מנסה להמציא שם עוד משהו משלו .לא מבין שהעיקר כבר נעשה. מאוחר בערב ,לפני השינה ,שאלתי את אנסטסיה: ואיפה ישנים וולודיה ונסטנקה? במקומות שונים - ,אנסטסיה ענתה - ,נסטנקה ,לפעמים איתי .למה אתה ,וולדימיר ,שואל? פשוט רציתי לדבר על משהו עם וולודיה. אז קרא לו. איך לקרוא ,לצעוק או מה? פשוט קרא לו ,הוא ישמע.קראתי לוולודיה .ואחרי כמה זמן ראיתי אותו הולך לקראתי .כמקודם הוא היה מאוד-מאוד מרוכז .כשהתקרב אלי, שאלתי אותו: וולודיה ,מתי זה חשבת שהר החרסית – זה בית-מרחץ ,ולמה לפני זה לא אמרת לי? כך החלטתי להגיד ,כאשר אמא העבירה ביקורת על הפרויקט שלנו והר החרסית שעל הפרויקט .החלטתי לקרוא לובית-מרחת ,כי אתה ,אבא ,אמרתי לי" :קודם כל צריך לבנות שירותים ובית-מרחץ על החלקה" .לשירותים ההר הזה גדול מדי ,אז החלטתי לקרוא לו בית-מרחץ. אבל אחר-כך תיארת ,איך הוא צריך להיראות ואיזו תועלת הוא יביא .חשבת על זה תוך כדי ,ברגע אחד ,או שבכל-זאת ,כמו אמא ,אתה יכול להשתמש במידע של היקום? כמו אמא ,אבא ,איני יכול ,אך גם בכך אולי יש יתרון .אני משתדל בעצמי מהר להמציא את מה שעליו איני יכול לקבלמידע ,לפעמים זה מצליח לי. ועוד איך זה מצליח לך! באמת אפשר לקרוא לך ממציא .ההמצאה שלך לא יוצאת לי מהראש .אפילו החלטתי,כשאגיע הביתה ,אעשה הדמייה לבית-המרחץ .אקנה כד חרס ,ליד התחתית אעשה בו חור ,את הפיה אסגור עם איזשהו מכסה עם חור לארובה ,ובתוכו בערך לשעתיים אדליק נר ,במקום המדורה ,כדי לראות ,איך הוא יתחמם .רק הדפנות של הכד דקים ,לא תצא הדמייה בדיוק של ממש. אבא ,עטוף את הכד בחרסית ,וההדמייה שלך מדויקת יותר תהיה. כן ,נכון ,אעטוף אותו בחרסית .וולודיה ,סלח לי על השטות הזאת שאמרתי ,נו ,בקיצור ,שאין לך עם מה לחשוב .אלתכעס עלי. מעולם ,אבא ,לא כעסתי עליך - ,ברוגע הוא ענה. וגם על אמא אל תכעס .הרי הבנת שהיא רק העמידה פנים ,כאילו שזה אנחנו המצאנו את הסוללה הזו לכל ההיקףשל ההקטר ,אבל באמת זאת היא ונסטנקה גילו לנו את הפתרון. כן ,אבא ,הבנתי הכל. אבל זה לא חשוב ,מי המציא ,העיקר שעכשיו הבעיה הזאת עם האדמה נפתרה .כל הכבוד לאנסטסיה ,נכון,וולודיה ? אמא ,אבא ,קראה עלינו תיגר. תיגר? משהו כזה הרגשתי ,כשעמדתם ,היא מולך ,ואתה מולה .זה כזה משחק ,אה ,וולודיה? לפיתוח היכולתהשכלית ,כן ? אפשר לומר ,משחק ,אך קרוב לוודאי ,תחרות. אין צדק בתחרות הזאת .אנסטסיה שולטת במידע בקנה-מידה של היקום ,ולעומת זאת לנו אין כזאת אפשרות .איךכך אפשר להתחרות? 65 וולודיה הקשיב לנימוקים שלי ואחר-כך בבטחון וברוגע אמר: נעניתי לקריאת-התיגר. זה לא היה חכם לעשות .אתה תפסיד .מאה אחוז ,תפסיד! אחר-כך מצב הרוח שלך יהיה "על הפנים" ,כמו שהיההיום .ראיתי ,כשאנסטסיה דיברה על הסוללה שתהיה מורכבת מהאדמה ,על הבית במרכז הנחלה והחצר האחורית ,אתה ישבת כזה מסכן ,העיניים שלך היו תקועות באדמה .וכאן עוד יותר רע אתה תרגיש. אבא ,אני לא יכול להפסיד .ההפסד שלי יצער את אמא. נו אז שבכוונה תיכנע איכשהו מבלי שנשים לב ,כדי שבעצמה לא תרגיש רע אחר-כך. בכוונה אמא לא יכולה להיכנע לי. נו מה אני אגיד לך ,וולודיה ,נדמה לי ,לפעמים ,אתה קצת לא זהיר .נו מה לעשות ,קרה מה שקרה ,תלך לישון,וולודיה .גם אני אלך ואחשוב איך למקם את הבית על ההקטר ,אולי יעלה לי לראש איזשהו רעיון. כן ,אבא ,אתה זקוק לשינה טובה .שתהיה לך ,אבא ,שינה ערבה.בן ואני נפרדנו ,אבל לא מייד הלכתי לישון .אמרתי לאנסטסיה: שלא תחכי לי ,בעצמך תירדמי ,אנסטסיה .יש כאן משהו שאני צריך לחשוב עליו.לאור הלילה הסיבירי הבהיר הילכתי על-יד הכניסה למחפורת ,חשבתי ,איך לעזור לוולודיה .מעת לעת הייתי מביט על אנסטסיה בשנתה .היא שכבה על הצד ,מכורכת כמו בייגלה ,שמה כף-יד מתחת לראש וקצת חייכה ,בחולמה ,למשהו. מחייכת .יפייפיה שקטה ,כמו ילדה .רק לחשוב שלפני כמה זמן כזאת ביקורת העבירה על התכנון שלנו! הודיעה שמיקום הבית על הדגם של הנחלה הוא לא נכון .ועוד אמרה שחצי מההקטר יצא לנו בחצר האחורית .צודקת .צריך להיזכר מהמגזינים לעיצוב נוף ,איך מיקמו שם את הבתים .מובן שוולודיה לא יוכל לפתור את המשימה ,למקם מבנים על החלקה ,כי הרי אין לו מידע .עלי לחשוב טוב על הכל ,כי בכלל הוא יאבד אמונה בכוחות שלו .כל-כך חזק רציתי לעזור לבן ,שהרגשתי, לא אירדם עד שלא יהיה לי איזשהו רעיון טוב .ראיתי לא מעט בתים פרטיים מחוץ לעיר עם מבנים שונים על החלקות ,אז הנה אני זה שצריך למצוא את הפתרון הנכון .אבל לא בא אלי הפתרון .רוב הבתים שיצא לי לראות ,בכלל עם החלונות שלהם מופנים לדרך ,שעליה נוסעות מכוניות. השעה כבר הייתה הרבה אחרי חצות ,עדיין התהלכתי באזור המחפורת ,חשבתי על אפשרויות שונות למיקום הבית והמבנים לצרכי המשק. ופתאום ,הנה! איכשהו הבזיק בראשי ומאוד מצא חן בעיניי הרעיון הזה .מחר אני אענה לה! כמו שצריך אענה לה! ודמיינתי איזו תשובה אני אתן מחר לאנסטסיה להערה שלה על החצר האחורית .אתחיל בנימה אדישה כזאת" :אתמול, אנסטסיה ,דיברת על המיקום של הבית ,משהו על החצר האחורית ,כן?"" - ,כן ,אמרתי שחצי מההקטר יצא לכם בחצר האחורית" - ,היא תגיד" .לא נכון ,אנסטסיה ,את טועה .פשוט לא שמת לב לשקע שעשינו על הדמה של הבית .וזה הרי מרפסת פתוחה מסביב לכל הבית .כשחם ,עם החברים אנחנו יושבים בצד ,איפה שיש צל ,ליד הקיר שבצד הנגדי לכניסה. יושבים ,נהנים להביט על הגן ,על ערוגות-הפרחים ,ואין שום חצר אחורית .המרפסת הפתוחה הזאת היא לאורך כל ההיקף של הבית"" - .כן ,באמת ,לא שמתי לב" - ,תגיד אנסטסיה. טוב הרעיון הזה ,חשבתי לי ,ובזהירות ,כדי לא להפריע לאנסטסיה בשנתה ,נשכבתי על המצע הריחני על-יד היפהפייה שישנה כל-כך יפה. בלילה חלמתי חלום מוזר על בית-המרחץ שלנו .כאילו אני נכנס לשם ,סוגר אחרי את הדלת .ובית-המרחץ נעתקמהאדמה ועף השמיימה ביותר ויותר מהירות. 66 ציפור עם להט אש ציפור עם להט אש התעוררתי ,אולי כשהשעה הייתה בערך אחת-עשרה ,ישנתי כל-כך הרבה בגלל המאמץ השכלי הבלתי-פוסק ביומיים האלה .ברגע שהתעוררתי ,מיד רציתי שוב לראות את הבן ולדבר איתו על בית-המרחץ .לספר לו שזה לא פשוט בית-מרחץ, אלא מבנה רב-תפקודי .הוא יכול לשמש כאח בחוץ שלידו כיף לשבת עם החברים או המשפחה .עוד אפשר לייבש בו בגדים, פטריות ודברים רבים אחרים .אפשר לאפות בו לחם ולהכין אוכל טעים .וכמובן ,אפשר להשתמש בו לריפוי בעזרת החימום היחיד במינו של הגוף .כך חשבתי לי ,כשהלכתי אל אותו המקום על שפת האגם ,איפה שהיה הדגם של הנחלה .כשיצאתי מתוך השיחים ,לעיניי נגלתה תמונה: על-יד הדגם של הנחלה רבצה זאבה עייפה ,שארי חרסית נראו על הרגליים שלה .במרחק כשני מטרים מהזאבה, בגומה לא גדולה דשדשה דובה ,דשדשה בחרסית .וולודיה ,עומד על הברכיים ,עם כפות-הידיים ליטש את מה שבנה מהחרסית על שפת הבריכה ,הוא ליטש ...לא! לא יכול לקרוא למה שראיתי בית-מרחץ .אפילו החשש מנוכחותן של הזאבה והדובה נמוג לאן שהוא לאחור ,והתקרבתי אליהם. החלק המרכזי של מה שוולודיה בנה היה דומה לראש וגוף של איזושהי ציפור לא רגילה .קרוב יותר לבסיס – פתח לא גדול ,כניסה לחדר הפנימי .מהחלק המרכזי של המבנה הדומה לציפור הלא רגילה נמשכו שתי כנפיה וחבקו את המרחב. תחת אחת מהכנפיים ישבו גבר ואישה ,הם היו דומים לי ולאנסטסיה .במרכז שיחקה ילדה קטנה .היום היה מעונן ,השמש פעם האירה חזק ,ופעם הסתתרה מאחורי העננים .משחק האור והצל יצר רושם ,כאילו שהציפור חיה ויכולה להתרומם מהאדמה ולעוף ברגע שייכנסו אליה אנשים. זאת פשוט הזיה או לא יודעת מה ,מהבוקר לא חושבת על שום דבר אחר ,רק על בית-המרחץ שלכם - ,נשמע קולהשל אנסטסיה שיצאה אל שפת האגם ,מחזיקה בידה של נסטנקה הקטנה - .משהו לא רגיל יש בו ,צריך לפענח אותו .אני אפילו... אנסטסיה השתתקה בלי לסיים את המשפט .היא ראתה את מה שיצר בן שלנו .ביחד עם נסטנקה ניגשה יותר קרוב, התיישבה על-יד הדמה ,חיבקה את הקטנה שלנו ובמשך כמה זמן בשתיקה הביטה על הפסל הלא רגיל ביופיו .אחר-כך אמרה ,כאילו בקול חשבה: האדמה ,האש ,המים ,האתרים ,הקרינה ,האדם וכל זה – רק בציפור אחת .וכזאת מדהימה .ציפור הדומה לאמא-עיט שמלמדת את גוזליה לעוף. המבנה הזה הוא רב-תפקודי - ,אני ציינתי ,שמח מההתפעלות שלה - ,בו אפשר לא רק לעבור את הריפוי בחימוםביחד עם חברים ,אלא גם לאפות לחם ,להכין אוכל ,לייבש פטריות או עוד משהו אחר. כן ,אפשר .רק לא עם החברים ביחד .רק עם בני-המשפחה ,וברוב הפעמים לבד. למה?המתקן הזה ,וולדימיר ,יעבוד אולי אפילו ביעילות רבה יותר משל הדולמן .בתוכו יהיה אפשר לעסוק במדיטציה. בעת השיחה שלנו בשקידה עם אצבע נסטנקה עשתה משהו בדגם. תסתכלי ,אנסטסיה ,נסטנקה רוצה להחריב את הדגם שלנו? אני חושבת ,היא רוצה להראות שבכיפה של בית-המרחץ צריך לעשות פתחים מעוגלים לא גדולים – חלונות שפוניםלצפון ,מזרח ,דרום ומערב .אז ביום יהיה הרבה אור בפנים ,ובלילה יהיה אפשר לראות כוכבים. גם במרכז הכיפה תכננתי לעשות חלון בצורת עיגול - ,וולודיה הוסיף.נסטנקה כאילו הבינה שכולנו מסכימים איתה ,הפסיקה עם אצבע כאילו לקדוח את החרסית ולאט ,חושבת מחשבות משלה ,הלכה לכוון היער. אנסטה - ,בעצמי לא מבין למה ,אמרתי בעקבותיה.נסטנקה הסתובבה ובעניין הביטה עלי .הרוח סידרה את השיער שלה וחשפה כתם-לידה על המצח שדמה לכוכב קטן. חייכה הילדה והמשיכה בדרכה אשר הובילה ליעד שרק לה היה ידוע. אנסטסיה המשיכה להתבונן במה שוולודיה בנה .היא ניסתה להבין משהו .מעולם קודם לא ראיתי אותה כל-כך מרוכזת .לבסוף אנסטסיה כאילו לעצמה אמרה: חמישה מעגלי אור ,והם ינועו לפי תנועת השמש והירח .ינועו על הקירות והרצפה של המבנה הפנימי האליפטי אוהמעוגל .זה מאוד חשוב .הם יאירו את האדם. אנסטסיה ,תגידי ,מי שנמצא בתוך המבנה הזה יכול לשפר את המצב הבריאותי שלו כמו בכל בית-מרחץ רגיל ? הוא יפעל ביעילות רבה יותר ,מאשר כל בית-מרחץ אחר או שכולם יחד .החרסית שהתחממה פולטת קרינה שהיאמאוד מועילה לבריאותו של האדם ,יותר מהר יזרום הדם בורידים ,יחוממו ויעברו טיהור האיברים הפנימיים. וקונקרטית ,איזה מחלות אפשר לרפא בעזרת מה שעושים בתוך המבנה הזה? האדם יקבל השפעה מבריאה לכל הגוף ,מכאן שלגוף יהיה יותר קל להיאבק בכל מחלה ,אך אפשר לרכז אתהכוחות ולהכווין אותם לאיבר אחד קונקרטי. נו ,לדוגמא ,להבראת כליות מה צריך לעשות ,איך להכווין את הכוחות? צריך למלא אמבט שעשוי מעץ בחול שלא מעורב בשום דבר אחר ,לגלגל את האמבט אל פנים המבנה האליפסי,וכאשר החול יתחמם ,להתחפר לתוכו .בחוץ רק הראש צריך להישאר .לפני כן טוב לאכול אבטיח .טוב מאוד חול סופג את הזיעה שיוצאת מנקבוביות העור. אבל גם בבית-המרחץ הרגיל אתה מזיע כהוגן ,בשביל מה להיות בתוך חול? אך ,וולדימיר ,הרי בבית-המרחץ הרגיל הזיעה שיוצאת ,לדוגמא ,מהנקבוביות העליונות על הגב ,על החזה או עלהכתף ,לאן היא מגיעה ? 67 איך לאן ,נוטפת למטה. הנה בדיוק ,נוטפת למטה ,על-פני הנקבוביות האחרות ,ומקשה על הפרשת הזיעה מתוכן .מאוד טוב חול יבש ,אחרישחומם ,סופג את הלחות ,והזיעה תעשה את דרכה הישר לתוך החול ,ולא תיטוף על-פני כל גופו של האדם .כששוכבים בתוך האמבט עם החול ,טוב גם לשתות חליטת צמחים מרפאים. ולריפוי כבד מה אפשר לעשות? אז גם הכבד נותן לך הרגשה לא טובה ,וולדימיר ? נו ,מעת לעת כולם מתלוננים בגלל הכבד. בתוך המבנה הזה ריפוי אפקטיבי לכבד יכול להתרחש בשעה שלוש בלילה. למה דווקא בשלוש בלילה? בשעה הזו כל שאר האיברים עוזרים לכבד להתנקות מהלכלוך המצטבר בו .עוד אם להניח את כפות-הידיים עלהמקום ,איפה שהכבד נמצא ,ולחשוב עליו בהכרת תודה ,במחשבות להגיד לו" :תודה!" ,הוא יתאושש ויתחיל לשקם את עצמו. איך – לשקם את עצמו? מה – כבד זה משהו חי? וודאי שהוא חי ,כמו גם כל איברי הגוף שלך. ולמה המבנה הזה טוב למדיטציה? אמרת שהיא תהיה בו אולי אפילו יותר טובה מאשר בדולמן. האנשים שהיו נכנסים לתוך דולמן פרשו למדיטציה לעולמים .הם השתדלו להעביר מידע לצאצאים שלהם .בכך עזרלהם הדולמן .ביעילות רבה עוד יותר משל הדולמן המתקן הזה היחיד במינו יכול לעזור להעביר מידע ,אך עוד הוא יכול, בתנאי אחד ,גם לקבל מידע מהיקום ולהעביר אותו לאדם אשר נמצא בתוכו ,להחביא לעומק את המידע-האשפה. פתאום אנסטסיה השתתקה ,הביטה על הבן ושאלה אותו: וולודיה ,עוד משהו אתה רוצה להוסיף לפרויקט של הנחלה? כן ,אמא .אך תחילה אני רוצה להיות לבדי ולחשוב. כן ,לא נפריע לך.היא הרימה את נסטנקה על הידיים וכבר עמדה ללכת .אבל וולודיה ביקש: שנסטנקה תישאר.וכשנסטנקה שמעה את הבקשה של אחיה ,מהר גלשה מהידיים של אנסטסיה והתקרבה לדגם .אנסטסיה ואני הלכנו. 68 לשווא אל תשפוט לשווא אל תשפוט למחרת בבוקר ,אנסטסיה ואני החלטנו ללכת לקרחת-היער של סבא שלה .מזמן ביקשתי להראות לי את המקום הזה, את קרחת-היער שלו ,וגם רציתי לדבר איתו .אנסטסיה אמרה שעד קרחת-היער שלו צריך ללכת לא פחות משלוש שעות .זה אומר שהמסע יכל לקחת יום שלם ,אבל ליומיים הוא התארך. עוד בדרכנו לקרחת-היער של הסבא דיברתי עם אנסטסיה על הנחלות. אנסטסיה ,את יודעת ,רבים מאלה שמקימים את הנחלות השושלתיות סוברים שבהתיישבות לא כדאי להשתיתחשמל ,להשתמש באמצעים הטכניים השונים .אחרים כן משתמשים בכל זה. ואיך אתה ,וולדימיר ,חושב? אני חושב בשלב ההתחלתי בלי האמצעים הטכניים ואפילו בנאים מקצועיים אי-אפשר להסתדר. אתה ,וולדימיר ,אולי צודק ,שלטובה ישמשו האמצעים הטכניים שבמאות השנים הונהגו לחיים .יתקבל איחודהפכים .אך אני חושבת ,צריך כך לתכנן את החיים ,שבעתיד בהדרגה יהיה אפשר להסתדר בלעדיהם. במשך זמן מסוים שתקתי ,הולך אחרי אנסטסיה .עברתי מעל הגזעים המופלים של העצים ,עקפתי את סבכי השיחים בשביל ,שלא ראיתי אותו ,וחשבתי על שלי ,אולי בגלל זה קצת נשארתי מאחור .אפילו כבר לא ראיתי אותה .אבל אחרי עוד כמה צעדים שמעתי את הקול של אנסטסיה. וודאי התעייפת ,וולדימיר? אנחנו יכולים לנוח ,בוא נעצור ,נשב. בואי - ,הסכמתי - .לא כך-כך קלה הדרך הזאת .עוד רק שעה אנחנו הולכים ,אבל ההרגשה ,כאילו שעשינו עשרהקילומטר. התיישבנו על גזע של עץ .אנסטסיה הושיטה לי חופן דומדמניות שאספה בדרך .אכלתי את הפירות הטעימים של הטייגה הסיבירית והמשכתי לחשוב על הסיטואציה הלא נעימה שלי .אחר-כך החלטתי לספר עליה לאנסטסיה. אנסטסיה ,כך קרה שכבר לא שנה אחת אני חושב על סיטואציה שנותנת לי הרגשה לא נעימה .באחד מהספריםסיפרתי על הולדת הנצרות ברוסיה ,הבאתי עובדות היסטוריות ,נתונים מהמוזיאונים .ויצא לי מידע עם הרבה נגטיביות .כל הניצור הזה דמה להשתלטות בכפייה .והרי תיארתי עובדות אמיתיות ,וגם מסקנות נכונות הסקתי ,אבל עכשיו לא טוב לי על הלב ,כבר לא שנה אחת ספקות לוחצים עלי. ממה ,וולדימיר ,יש לך כזאת הרגשה לא טובה? מכך שישנם אנשי כנסייה אשר מדברים בגנותך? לא ,לזה כבר אני רגיל ,אבל יש את הפן האחר שאני לא מבין. ומהו ,וולדימיר ,הפן הזה? כשכתבתי את הדברים הנגטיביים על הניצור של רוסיה ,אז יצא שאת היחס הנגטיבי הזה הפניתי לא למישהוקונקרטית ,אלא לכולם .כבר אחר-כך הבנתי שבשום אופן אסור היה לעשות את זה. ואיך ,וולדימיר ,הבנת את זה? בכפר קוזניצ'י ,אצל סבתא וסבא שלי ,עברו שנות הילדות הכי טובות שלי .הרבה פרטים אני זוכר מתקופת החייםהזאת .אני זוכר שם ,באוקראינה ,בית-איכרים קטן ,ובו מעל השולחן בפינה עמדו דמויות איקונין פרבוסלאביות .כדי שייראו יפה ,סבתא הייתה מקיפה אותן ברוּשׁניק ∗ והדליקה מנורת-נר קטנה. עוד אני זוכר איך שאמא ,אפילו שכבר כאבו לה הרגליים ,הייתה מבקרת בכנסייה .הרבה פעמים אני נזכר גם באב הרוחני שלי ,הכומר הראשי במנזר טרויצה-סרגייב – האב פאודוריט .עד עכשיו אני שומר את כתבי-הקודש שהוא נתן לי במתנה. נו אז הנה יוצא שכשאמרתי דברים רעים על הנצרות ,דיברתי רע על סבא וסבתא ,על אמא שלי ועל האב פאודוריט .נו וגם אולי על עוד לא מעט אנשים טובים והגונים .כשאת כל זה הבנתי ,אז כבר בהזדמנות הראשונה ,כשריאיינו אותי בערוץ הטלוויזיוני הראשון ,הבעתי התנצלות לפני הכנסייה .אבל לא ממש הרגשתי הקלה מזה .איך את חושבת ,מה עוד צריך לעשות ,כדי לכפר על האשמה לפני כל מי שקרוב לי? וזה נוגע גם לי אולי. אני חושבת ,צריך להבין את כל זה עד הסוף ולקרוא לדימוי חיובי אשר יסתיר את השלילי. קל להגיד – להבין ,כבר לא שנה אחת אני מנסה לעשות את זה ,רק שבינתיים ,לא מצליח להבהיר לעצמי את כל זהעד הסוף .תגידי ,ואת ,איך מתייחסת לדתות ,אולי את מעדיפה דת כזאת או אחרת ,אולי את מכחישה או דוחה את אלו שהן לא טובות לאמונה? וולדימיר ,אינני מבינה ,איזו משמעות אתה רואה במילה "מכחישה" ,אך אנסה להראות לך את השרשרתהשושלתית שלך .הנה קח את הזרד הזה ,הוא כאילו חרב שלך יהיה שבעזרתה אתה תקטע את החוליות בשרשרת שאותן אתה שולל. במרחב נוצרה תמונה המציגה שרשרת ארוכה של בני-אדם המחזיקים ,אחד בידו של השני .קבוצת האנשים הראשונה ענדו צלבים ודמויות איקונין קטנות על צווארם. וולדימיר ,אתה רואה ,אלה בני השושלת שלך ,שאמונתם פרבוסלאבית .ואילו הנה אלה ,החובשים טורבן ,הםמוסלמים ,גם מהם השושלת שלך מורכבת .והנה קבוצת אנשים גדולה ,אשר להם היום קוראים עובדי אלילים .בהמשך, אוחזים ידיים האבות והאמהות שלך בני העידן הוודי .אחר-כך נראות דמויות מטושטשות של בני הגזע הראשון ,עוד עליהם אפשר לומר כי אלה הם אנשי התרבות הארצית הראשונה ,והדמויות שלהם מטושטשות ,מכיוון שבמרחב לא הושמע מידע עליהם ,אך גם שם ישנם קרובי-המשפחה שלך. ∗ רושניק – מגבת דקורטיבית רקומה דקה מבד תוצרת הבית ,פריט זה הוא חלק מהתרבות והיצירה העממית של הסלאבים. 69 בשרשרת השושלתית הזו האדם הראשון נברא על-ידי האלוהים ,הוא גם עכשיו מחזיק בידו של האל .גם בכל מי שבא אחריו ישנו החלקיק של האלוהים .יום אחד כך יקרה שאחד מהנולדים בשושלת שלך יתוודע לכל ואת כולם ירגיש .ואז גם ידו תאחוז ביד של אלוהים .אולי זה אתה תהיה ,אולי הנינים שלך .ייווצר מעגל .מעגל שהוא – אלפא ואומגה∗ ושוב אלפא. ועכשיו ,אחרי מחשבה ,תגיד ,איזו מקבוצות האנשים האלו היית רוצה להוציא מהשרשרת הזו? איזו ...צריך לחשוב ...אבל ,רגע ,אנסטסיה ,אם אוציא לפחות קבוצה אחת של האנשים ,הרי יהיה ניתוק בשרשרת. וודאי. ואם היא תהיה קטועה ,אז האדם שקרע אותה אף-פעם לא יוכל להבין את האלוהים ,לקחת את היד שלו וליצורמעגל. גם אני כך חושבת ,לא יוכל. אז מה זה אומר? שצריך להאמין בכל הדתות האלו? באיזו דת להאמין – זאת בחירה אישית של כל אדם ,אבל ,אני חושבת ,אסור לשלול מאומה מהדרך שעברההאנושות .אולי כל מה שהיה בעבר ,היה בו צורך לתובנה של היום .מה שאתה מחשיב כטוב – קבל .מה שבעיניך נראה שלילי ,צריך פשוט להכיר אותו ,כדי שלהבא לא יחזור על עצמו .אך לא לדחות אותו. ומה ,מה שלא ידוע לך בהכרח יחזור על עצמו ,ובאותה הצורה? כן ,יחזור .יבוא נביא הנושא דבר כביכול חדש ,ובהתפעלות אלה אשר שכחו יקשיבו למה שיאמר ,בלי שיודעים כישום חדש אינם יוצרים. אבל הרי אי-אפשר לדעת בדיוק את כל מה שהיה עם האנושות מהבראשית .אפילו את אירועי ההיסטוריה שלהמאה האחרונה ההיסטוריונים מעוותים לטובת השליטים. וולדימיר ,בך ,ובכל אדם שעל הארץ חי ,יש החלקיק ,ובו חבוי כל המידע על השושלת שלך מאז ימי הראשית ועדהיום. אני מבין ,ברמת הגנים המידע הזה שמור בכל אדם ,אבל איך ללמוד להשתמש בו? שאלה. לא להכחיש ,לא לדחות אף לא טיפה מהחלקיק שלך. נו גם כך אף-אחד לא יחשוב לפסול את מה ששלו. כאשר אתה מתכחש למידע על העבר שבא אליך מחוצה לך ,אתה פוסל את אותו החלקיק אשר בך עצמך. ואם המידע הזה הוא שקר? החלקיק עם המידע השקרי גם בך .הוא נשמר ,כדי שתוכל להבהיר לעצמך כי זהו שקר. אנסטסיה ,אבל הרי זאת את הראית וסיפרת על איך שהנזירים השחורים הרגו את המשפחה הוודרוסית שלא רצתהלבגוד באמונה שלה ,באורח-החיים .כתבתי על כך בספר .הדימוי של הוודרוסים יצא מאוד חזק ,רבים אומרים את זה .ומעת לעת אני נזכר בו .במיוחד בתמונה הזאת ,כשהוודרוס הפצוע ,האומן ,שכב תחת אורן וקירב לחזה את הפסלון שחרט מעץ, את האישה האהובה שלו .כל החיים הוא אהב אותה ,אבל היא התחתנה עם אחר .הוא המשיך לאהוב ,הסתיר את האהבה שלו .רק כשגילף את הפסלונים ,תמיד הם היו דומים לה. הוא ,איש-שיבה זקן ,נלחם בפלגה שלמה של אויבים ,כדי להסיח את דעתם מהמשפחה של האישה האהובה שלו, ונפצע .וכתבתי את המילים שלך " :על העשב הוודרוס נשכב ,אבל לא נאנק מהכאב ,מחזהו נחל דם זלג .לא ידע האורן העצי לבכות ."...נו ,את זוכרת? כן ,וולדימיר ,אני זוכרת את הסצנה הרגשית הזו. נו אז איך אחרי כזאת תמונה לי או לעוד מישהו יהיה יחס טוב לנזירים השחורים? תגיד ,וולדימיר ,אתה רואה את עצמך – וודרוס הפצוע ההוא או הנזיר השחור? אני? רואה את עצמי? אה ,אז בשביל זה הראית את התמונה הזו ...כדי שיהיה אפשר לקבוע ...אבל מה אני קשורלזה? שם ,בעבר ,בתמונה ההיא היו בני השושלת שלך .מי הם היו ,איך אתה חושב ,וולדימיר? לא יודע .הייתי רוצה שהם יהיו וודרוסים .בטח שהם היו וודרוסים! כי הנזירים השחורים באו לרוסיה מארץ אחרת.תגידי ,אנסטסיה ,הכל נכון הבנתי? תגידי! וולדימיר ,אל תתרגש כל-כך .ברוגע תתייחס למידע .ההורים הרחוקים שלך אכן היו וודרוסים .אך גם הנזיר השחורשצווח ,גם הוא הורה קדום שלך. הכל ,מקורו באחד ,מכאן שכולנו אחים .על כך שוכחים העמים ,כשנלחמים ביניהם ,ב"יריב" את עצמם משמידים .כך אולי לא לשווא היה .עם תחילת האלף החדש בתודעת החיים עידן חדש אל הארץ בא .עידן פני הארץ החדשות הנפלאות. בא? כבר בא? ..בעצם ,גם בי יש תחושה שמשהו חדש קורה בעולם ,במיוחד כשאני רואה איך שעל אדמה ריקהאנשים התיישבויות שלמות מקימים ,שמהוות אותן נחלות שושלתיות .הם מבשרי העידן החדש? המודעות והרגשות שלהם מהווים דבר חדש בשביל העולם. אבל מצד שני ,בטלוויזיה אני רואה חדשות ,ושם הכל כמו שהיה לפני זה – בהתחלה מספרים ,מי עם מי נפגשמהשליטים ,אחר-כך כמה עולה נפט היום ,כבר שנה ואולי יותר לא מפסיקים לדבר על המשבר בכלכלה ,אבל שום דבר מהותי לא מציעים. בטלוויזיה ,וולדימיר ,אתה רואה חדשות מהחיים הקודמים .היקום כבר חי באמות-מידה אחרות .מה שהיה בעבר –זכוֹר הכל ללא שארית .איתך קח את הכוח שגיבשו האמהות והאבות שלך בתפילה. למה הכוונה? מה זאת אומרת – "כוח שגיבשו בתפילה"? איך אפשר לראות את הכוח הזה? מדור לדור האבות והאמהות שלך כל יום על איקונין פרבוסלאבי היו מביטים ,אליו היו מכוונים תפילה ,את הציפיותוהתקוות ,והבקשות שלהם הקדישו לו .הוא קיבל אותן והשתדל לעזור ,ומיום ליום הוא עצמו נהיה יותר ויותר איתן .הוא יעזור ∗ כזכור ,אלפא היא האות הראשונה ,אומגה היא האות האחרונה באלפבית היווני ,כלומר – סוף והתחלה. 70 לך וכבר עזר .עוד גם מחרוזת התפילה והקוראן שבמתנה העניק לך המופתי ∗ העליון למוסלמים .וספר כתבי-הקודש של אביך פאודוריט .בתחושת כבוד זכור את היום ,כאשר הופעת לפני האנשים בקתדראלת ישו הגואל הגדולה .גם את היום, טוּלפּן לפני האנשים הממלאים את האולם מאחורי השולחן ישבת ,ולצדך ישב כומר ַ כאשר במסגד היפהפה לַהלַה פרבוסלאבי וגם רב ,על הנחלות דיברת ,ותמכו בך האקולוגים בנאומים שלהם .את היום הזה אתה זוכר? כן ,אני זוכר ,אירגן המופתי העליון את המפגש הזה ,ביום הזה מעדות שונות באו מאמינים למסגד ,וכולם הודו לואחר-כך .אבל אני זוכר גם את הגילויים האחרים .זוכר את המאמרים עם הדיבה בעיתונות .זוכר איך בטלוויזיה בערוץ הראשון במאורגן ניסו לשים אותי לצחוק. אולי היה בה צורך – בדיבה שעליך הוצאה? צורך? בשביל מה? מה את מדברת ,אנסטסיה? להיכל כלמקדש אתה נכנס .גיבור? כן! רק שלא עמדת בחצוצרות שלכבודך מריעות .איך להצילך מהגאווה ?בעזרתי? אין לי גאווה .רק העייפות. אז מסיבת העייפות ,וולדימיר ,באחד הימים ,כשנאמת באולם המלא בקוראים ,בבירת ביילורוסיה לפני כולם אמרתכי אתה מחרים בישוף מהכנסייה .זה מהעייפות? אבל הרי לא ברצינות אמרתי את זה .לפני שיצאתי לבמה אמרו עליו שהוא... והקהל מחא לך כפיים .באנרגיה עלתה למרום המחשבה השיתופית. ומה עכשיו עם הבישוף? אבל הרי עכשיו לא בו ,אלא בך מדובר ,וולדימיר .רצית להבין את היחס שלך לדתות ,להרגיש ולהבהיר זאת לעצמך. כן. זאת תעשה בעצמך ,אך אני אספר על אירועי העתיד ,אולי המידע עליהם יעזור לך.בקרוב כך יקרה שיתאספו יותר ממאה וחמישים מנהיגי מדינות שונות .יחד עם המדענים הם יעסקו בפתרון בעיה אחת: איך להפחית את כמות הגזים המזיקים אשר נפלטים לאטמוספרה ,כתוצאה ממה שנעשה על-ידי האדם .גזים המאיימים על כדור-הארץ בקטסטרופה .אך לא יצליחו לקבל החלטה אשר תציל את המצב מאה וחמישים השליטים הארציים .וימשיך לכלות את כדור-הארץ הגז הממית ,שהוא תוצאת הנעשה על-ידי האדם .1מה ,וולדימיר ,תגיד על כזה מצב? מה יש פה להגיד? כבר לא פעם התאספו ראשי המדינות ,כדי לפתור את בעיית הזיהום האקולוגי ,אבל לשווא .רובהאנשים כבר לא מתייחסים ברצינות להתכנסויות האלו. מדוע ? כי אף אחת מהמדינות לא הציעה הצעה של ממש .ואם כאלו הצעות לא הועלו לסדר היום ,אז בשביל מה התאספו ?רק שאנשים יצחקו עליהם. ומה היית רואה כהצעה של ממש? כזאת הצעה יכולה להיות ,כשלרוב האנשים בעולם ישתנה סדר העדיפויות בחיים .כשיופיע בהם רצון לשפר אתסביבת החיים ,ולא לעבוד בתעשיות המזיקות בעד כסף שמבטיח להם פרנסה .שום מנהיג מדיני לא מסוגל לעצור את התעשיות הקוטלות האלו ,כי תתחיל אבטלה ,מרד ,והשליטה שלו תהיה בסכנה. כלומר ,ראשי הארצות אינם מסוגלים לעצור את הקטסטרופה הגלובלית .אך אולי שלטון אחר ,רוחני ,מסוגל לעשותזאת? יתאספו הפטריארכים של כל האמונות הדתיות ,אחד לשני ייתנו מילה לקרוא למאמינים שלהם לשפר את סביבת החיים על הארץ. כן! נכון! יותר סדר הם היו יכולים לעשות בעניין הזה ולהשפיע ,בעת אחת גם על העם ,וגם על השליטים. כלומר ,חשובות הן הדתות ,יש בהן צורך .איך אתה חושב ,וולדימיר ? יוצא שיש להן חשיבות ואנחנו צריכים אותן .וכמה טוב היה אם הם ביחד כולם היו מכוונים את המאמצים שלהםלשיפור סביבת החיים הרוחנית והחומרית .אבל גם כאן צריך להתמקד על דברים קונקרטיים .הפרויקט שלך הוא קונקרטי מאין כמוהו ,ובכל מקום הלבבות והנשמות של האנשים מקבלים אותו .אבל יש נקודה אחת שמערערת את הסיכוי שלו להצלחה. איזו נקודה? ללא ספק באין שיעור אורח החיים שהראית ,של המשפחה בנחלה השושלתית מתעלה על אורח החיים של האנשיםבערים ובכפר .וכבר עכשיו ,על-אף היעדר מלא של תמיכה מצד המדינה ,כמות המשפחות האלו גדלה משנה לשנה .ויכולים לבוא כאלה זמנים ,כשרוב האוכלוסייה של העולם ירצו שתהיה להם נחלה שושלתית משלהם ולחיות בה .ואז לא יהיה מספיק הקטרים לכל משפחה שתרצה .כבר עכשיו מדברים על הצורך בהשמדת חלק מהאוכלוסייה של כדור-הארץ ,בגלל שאין מספיק מרחב לחיים ומשאבי-טבע .על-פי השמועות האלו ,על הארץ צריך להישאר מיליארד הזהב ,כפי שהוא מכונה, ושניים-שלושה מיליארדים שירשתו אותו .היום אוכלוסיית העולם מהווה שישה מיליארדים ,וכבר מעלים לדיון את נושא הגבלת שיעור הילודה ,כמו לדוגמא ,בסין ,איפה שעל שטח של 9.6מיליוני קילומטרים מרובעים חיים מיליארד ושלושת מאות מיליון בני-אדם. אם אורח החיים של האנשים יתחיל להשתנות לפי הפרויקט שלך ,אז תגדל תוחלת החיים של האדם .וזאת עובדה שבתנאי של היעדר הרגלים רעים ,אני מתכוון לשתיית אלכוהול ,עישון ודברים אחרים ,כשהתזונה היא מעולה ,האוויר לא מזוהם והמים מבריאים ,תוחלת החיים של האדם שיחיה בנחלה השושלתית תגדל פי שתיים בממוצע. ∗ מופתי – איש דת מוסלמי בכיר. 1הערה של המחבר :בין ה 7-בדצמבר ל 18-בדצמבר 2009בקופנהגן התקיימה ועידת האו"ם לשינוי האקלים בהשתתפות ראשי המדינות ,אשר דנה בצמצום פליטת פחמן דו -חמצני לאטמוספרה .בועידה השתתפו נציגי 192מדינות. 71 המשפחה שתחיה בנחלה השושלתית תרצה ילדים ,והשאיפה ללדת ילדים במשפחות כאלה היא הרבה יותר גדולה, מאשר במשפחות שבערים חיות .מכאן שאחרי זמן מסוים למשפחות החדשות לא תהיה אפשרות לקבל הקטר אדמה לבניית הנחלה שושלתית. אני מבין שאיזשהו מוצא צריך להיות ,כשאלוהים חשב על הנפלא ,הוא לא יכל ליצור כזה מצב בלי מוצא שיגרום לאנשים להילחם על המרחב לחיים .סבא שלך אמר שמה שעושים היום להתפתחות החיים בחלל ,אין לזה עתיד ,ושזה אפילו אבסורד ,ושיש דרך אחרת ,והיא השימוש בכוח הפסיכי של הטלפורטציה .אבל להבין את הדרך הזו בפרטי הפרטים, כמה שלא חשבתי עליה ,לא יודע איך אפשר .בזה שהיא קיימת בכלל קשה להאמין ,וגם המדע לא אומר עליה שום דבר. זה שיצירת חיים במרחב החלל ,על הפלנטות בגלקסיות האחרות באמצעות הכוח הפסיכי של הטלפורטציה תיתכן,גם אני יודעת .אך לאף-אחד מבני השושלת שלי לא ידועים הפרטים ,המנגנונים של הדרך הזו .אני תקווה שהאנשים אשר היום מקימים את הנחלות השושלתיות ,הילדים שלהם או הנכדים ימצאו ,יבינו ,איך ,בעזרת מה היא פועלת .וזה יקרה. אך גם הדאגה שלך מובנת לי ,וולדימיר .אם כבר היום האדם לא יִראה לפחות חלק מהמנגנון הזה ,תישאר בו החרדה מאי-בהירות העתיד של השושלת שלו .נחוץ כבר היום לפחות את חלקו להבין. ללא ליאות אני חושבת עליו ,מחפשת ,אך יותר ויותר מוצאת רק את ההיגיון המאשר את קיומו .אולי צריך להציג את הלך מחשבות ההיגיון ולבקש מהאנשים הבקיאים בביולוגיה ובתכנות ביחד לחשוב .כולנו ביחד אנחנו צפויים לגלות אותו. וולדימיר ,הגענו ,זה הבית ...זה המרחב של סבא - ,אנסטסיה הודיעה. 72 המפלגה שלנו המפלגה שלנו סבא של אנסטסיה תמיד הצטיין בהתנהגות הלא רגילה שלו .אפילו על דברים מאוד רציניים הוא תמיד דיבר פעם עם הומור ,פעם עם איזשהן תחבולות .הנה גם הפעם .כשיצאנו לקרחת-היער שלו ,ראינו אותו יושב תחת ארז בישיבה מזרחית ובריכוז מביט על המטה שהיה תקוע באדמה מולו .על בטוח כבר מזמן הוא הרגיש שאנחנו הולכים אליו ,ובטח שלא יכל שלא לרגיש בנוכחותנו ,אך התעלם מאתנו כאילו שלא היינו קיימים .ואפילו כשכבר ניגשנו אליו ,לא הסתובב ולא אמר לנו שלום. שתקנו וכך עמדנו שלוש-ארבע דקות .אחר-כך לחשתי לאנסטסיה: נסי לדבר איתו ,כי ככה נצח נעמוד. בסדר ,וולדימיר .אך אני מנסה להבין ,מה הוא זמם - ,גם בשקט אנסטסיה ענתה לי.אחר-כך בכל-זאת דיברה לסבא: סבא ,כבר מזמן אנחנו כאן.למטה: מה שקה בהמשך בכלל היה מוזר .סבא של אנסטסיה פתאום דיבר ֶ בהתחשב בהתערבות הלא צפויה ,אני מכריז על הפסקה של רבע שעה.אחר-כך קם ,הצדה סר עימנו ובמלוא הרצינות הסביר: ברגעים האלה מתנהלת ישיבת המפלגה שלנו .עוד כארבעים וחמש דקות היא תיארך ,על-כן תצטרכו להמתין. למה הכוונה – ישיבת המפלגה? הרי כאן אין אף-אחד .וגם המפלגה שלנו עוד לא נוסדה - ,התפלאתי. נו ,אתם עוד לא ייסדתם אותה - ,ענה הסבא - .ואילו אני כבר ייסדתי. מה זאת אומרת – ייסדת? מי החברים שלה? אני החבר היחיד .הנה ,מתכונן לכנס המפלגתי. על איזה כנס אתה מדבר ,אם אתה החבר היחיד במפלגה הזו? בינתיים יחיד ,אך אולי עוד מישהו ייסד את המפלגה שלנו משלו .אז הנה נתכנסה. איך בכלל יכול להיות דבר כזה? נו הן בעצמך אמרת כי צריך ליזום משהו חדש .אז הנה עלה בראשי הרעיון – בכדי שאיש לא ילחץ בסמכותיותובמשרה שלו על חברי המפלגה מן השורה ,שכל אחד בעצמו ינהל את ענייני המפלגה שלנו .ובכנס כולם יהיו שווים אחד לשני. וכאן בישיבה מה הועלה לסדר היום? הממשלה מדווחת על העבודה לשיפור סביבת החיים שנעשתה. ומי זה הממשלה? כל מיני .אחרי ההפסקה – אשמע את מה שיש לומר לשר התחבורה. אבל הרי הוא לא כאן! בשבילך הוא לא כאן ,ואילו בשבילי דווקא כן כאן. אבל לפחות הוא עצמו יודע שאתה מקבל ממנו דיווח? -התעניינתי. אין הוא יודע .וגם בשביל מה להסיח את דעתו מהעיסוקים שלו. ומתי ואיפה ייערך כנס המפלגה שלך? כאשר מעלי ההצעות יקבעו את המקום והשעה. איזה מעלי הצעות? המנהלים האחרים של המפלגה שלנו.בכלל ,רעיון הקמת המפלגה שלנו שבה כולם שווים אחד לשני ,יחד עם כל הקומיות של מה שהראה סבא של אנסטסיה ,אני חושב ,ראויה לתשומת לב .השיטה הרגילה של ארגון המפלגה כל הזמן מביאה רק להיותה מפלגה של קבוצה קטנה שרחוקה מהעם .ואילו כאן אני רואה גרעין רציונאלי .לכל אחד החופש לפעול כפי קול הלב והנשמה שלו ,ולא בהתאם לצו או תקנון שהוא אחד לכולם .חברי המפלגה האחרים יכולים לנקוט צעדים טובים יותר ,להגיע להישגים יותר טובים .אני חושב ,במקרה הזה זאת תהיה חברת אנשים חיה אשר מתפתחת באופן עצמאי ובה באמת כל אחד יכול לגלות את היוזמה שלו .כאשר כבר עמדנו להיפרד לשלום ,באותה הרוח ,כשאני משתדל להעמיד פנים רציניות ,אמרתי לסבא: מעכשיו גם אני מייסד את המפלגה שלנו משלי .בשביל מה רק לדבר? הגיע הזמן לכל אחד לפעול.מה שקרה על קרחת-היער של הסבא ולא תואר בספר הזה ,על כך כדאי לספר בספר נפרד ,ובכוונתי לעשות זאת באחד הימים. 73 הכשרת פלנטות בתולות הכשרת פלנטות בתולות בדרכנו חזרה ,אחרי שנפרדנו מסבא של אנסטסיה ,שוב דיברנו על ייתכנות קיומה של דרך ביולוגית להתיישבות אנשי הארץ על הפלנטות ובגלקסיות האחרות .הזכרתי לאנסטסיה: אנסטסיה ,אמרת שללא ליאות את חושבת על הדרך הביולוגית להתיישב על הפלנטות האחרות ,ושבהיגיון אתמוצאת אישור לכך שהיא קיימת .את יכולה לספר על מחשבות ההיגיון האלה? עכשיו אני ואתה ביחד יכולים לנתח את המצב ,אחר-כך אתה בעצמך תמשיך. בסדר ,אנסטסיה ,רק את תתחילי. תחילה יש להיווכח בעובדה הראשונה .כל שנוצר בעולם הטכנוקראטי היה וקיים גם היום בצורה הביולוגית ,שהיאגם הרבה יותר מושלמת .עם כך אתה מסכים ,וולדימיר? אתה מבין ,עד כמה חשוב להיות בטוח בכזאת תובנה? בטח ,אני מסכים .זה ידוע לא רק לי ,אלא גם לאנשים רבים .פעם האדם חישב בראש הרבה יותר טוב ומהר יותר,לכל אחד היה המחשבון הפנימי שלו .נו ועוד הרבה דוגמאות כאלה אפשר להביא. הכי אני אוהב את הדוגמא עם לידת האדם ,היא בולטת ומדגימה הכי טוב ,כי היום בעולם בו-זמנית קיימות שתי דרכים – הטכנוקראטית והביולוגית. הדרך הטכנוקראטית ,זה כאשר במכון מיוחד מדענים לוקחים את הזירעון הגברי ואת הביצית של אישה ,שמים אותם באותה מבחנה שמוחזקת בתוך מכשיר מיוחד ,מקפידים על הטמפרטורה והלחות שצריך ,בקיצור ,מועקה רבה ,והרבה אמצעים דרושים לזה .ולעומת זאת ,הדרך הביולוגית היא הרבה יותר פשוטה ויעילה .הגבר והאישה – למיטה ...קיבלו תענוג ,בקרוב נולד אדם. דוגמא טובה ,וולדימיר ,הבאת ,רק ,בבקשה ,ציין פרט שהוא מאוד חשוב .כאשר האדם נברא ,אף אם בדרךהטכנוקראטית ,ביסודה חומר שהוא בכל-זאת ביולוגי. כן ,בטח ,הוא היסוד .בלי הזרעון והביצית לא נקבל את מה שצריך. ואילו הדרך הביולוגית אינה מצריכה שום לקיחה מהדרך הטכנוקראטית. נכון ,שום דבר לא לוקחים מהטכנוקראטי .נו רק אם מיטה .למרות שאפשר גם בלי המיטה .בקיצור ,אנסטסיה ,אנילגמרי מסכים ומבין – היכולות הביולוגיות הן הרבה יותר משוכללות מהטכנוקראטיות .האדם הטכנוקראטי ,כאשר הוא ממציא את ההמצאות והתגליות שלו ,כפי שהוא קורא להן ,הוא מחליף את המנגנונים הביולוגיים המושלמים בטכנוקראטיים ופרימיטיביים .כזה מצב הוא לגמרי אנטי-נבון. ויחד עם זאת ,לא פעם הציוויליזציות של בני-האדם היו שוכחות על היכולות הטבעיות שלהן והמירו אותן ביכולותהטכנוקראטיות הפרימיטיביות. היום איננו מתארים לעצמנו ,איך בדרך טבעית להגיע לכוכב-לכת אחר .והנה כך בדיוק אנשי הציוויליזציה האחרת לא העלו על דעתם לידת ילד בדרך טכנוקראטית. היום נשים רבות לא יכולות לתאר לעצמן לידת ילדים בלי העזרה מהאנשים הזרים ,ללא בית-החולים והמכשור הטכנוקראטי .אם בכוון הזה להתפתח ,אז יותר ויותר ילידם ייוולדו בעזרת אמהות פונדקאיות. ייווצר משהו דומה לחווה ,איפה שירוכזו נשים אשר הופרו בהפריה מלאכותית .כל חייהן הן יילדו ילדים וימסרו אותם לאחרים .יספקו להן מזון ,מקום למגורים ,אולם הן עצמם ,כל אחת מהן ,יהוו אינקובאטור לעובר האנושי ,כך כבר קרה באחת מהציוויליזציות של האדם. בציוויליזציה הזו גם היה מפותח שיבוט האדם .כתוצאה ,באדם בן התרבות הזו חסר המושג על היכולת ללדת בדרך הביולוגית .היעדר מחשבה ומושג על כך לא אפשרו לאישה להרות ,לא משנה כמה פעמים הייתה מקיימת יחסי מין עם הגבר .וכאשר בכל-זאת היו מקרים שבהם אישה הייתה נכנסת להריון בדרך הטבעית ,זה היה נחשב לסטייה חריגה ,ומייד את העובר האנושי השמידו או שהוציאו אותו מרחמה של האישה וגידלו בדרך המלאכותית. וולדימיר ,אתה מסכים עם הטיעון שלכל הישג טכנוקראטי קודמת שכחת היכולות הביולוגיות שלך? מסכים. ועכשיו תגיד לי ,האם טכנוקראטית יכול האדם להעביר תצוגה ,תצלום ,למשל של הנחלה השושלתית שלו ממקוםאחד לאחר על הארץ או במרחב החלל? בטח שיכול ,בעזרת המחשב והאינטרנט ,צריך רק את כתובת הדואר האלקטרוני ,לסרוק את התמונה הזו למחשבשלך ,להתחבר לאינטרנט ולשלוח אותה לכתובת שבחרת ,ושם היא תופיע על צג המחשב .ואז אפשר להדפיס אותה בעזרת המדפסת .וגם לחלל אפשר לשלוח ,אם ידועה כתובת הדואר האלקטרוני של ספינת-החלל .וגם לירח אפשר לשלוח ,וגם מהירח לכדור-הארץ ,כבר עשו את זה. יפה ,וולדימיר ,יפה מאוד .רק שכחת פרט מאוד חשוב .החשוב מכל. איזה? לפני שיחולל את התפעולים השונים במחשב ,באדם נולדה מחשבה לשלוח תמונה. נכון .לא הזכרתי את המחשבה ,כי זה מובן מאליו. ועכשיו תגיד לי ,האם אפשר בדרך הטכנוקראטית המודרנית להעביר גם את החפץ ,לא רק את התצוגה שלו ,לכלהמקומות שבשמם נקבת? חפץ? חפץ ,אני חושב ,אי-אפשר - .אחר-כך למשך כמה זמן חשבתי והוספתי - :אנסטסיה ,נזכרתי ,יש כאלהמחרטות שבהשפעת תוכנת המחשב חורטות ציורים שונים על עץ ,דמויות פסל קטנות למשל ,ואם את תוכנת המחשב הזו עם המשימה לגלף כזה פסלון נשלח ליבשת אחרת או לירח בעזרת הדואר האלקטרוני ,אז שם המחשב האחר ,אם הוא 74 מחובר לכזאת מחרטה ,יפסל בדיוק את אותו הפסלון ,ואז הם יהיו שניים ,האחד שעשה המחשב שלי ,השני ייחרט על-ידי המחשב האחר .וכך תהיה העתקה של הפסלון שלי ליבשת אחרת או לירח. הבא אומר כי בדרך הטכנוקראטית של היום ניתן להעביר ,או להעתיק ולשחזר חפץ אפילו על כוכב-לכת אחר? כן ,ניתן. אך אתה מבין ,מה פירוש הדבר ,וולדימיר ? מה? פירוש הדבר שקיימת דרך ביולוגית להעביר חפץ מכוכב-לכת אחד לאחר ,והדרך הזו היא כפלי כפליים מושלמתופשוטה יותר ,ואולי נגישה לכל אדם .הדרך הביולוגית אינה מצריכה הימצאות של כל ציוד שהוא .בה העיקרית היא המחשבה של האדם. כן ,אני מסכים ,זה כמו במקרה של לידת ילד ,העיקרי – זאת המחשבה ,אבל הגבר שהופיעה בו המחשבה לברואילד צריך גם אישה ,והאישה שיש בה המחשבה על הילד צריכה גבר .ביחד הם מממשים את פרי המחשבה. ביחד הם...וולדימיר ,היכולת של הגבר והאישה לברוא ,ללדת אדם היא הישג עילאי .כלומר ,קל וחומר תיתכן בריאת חיים על-ידי האדם על פלנטה אחרת בדרך ביולוגית .בינתיים לא ברור ,אילו מרכיבים נחוצים להגשמתה. כן ,אנסטסיה ,גילוי כביר .יותר נכון ,הוא היה יכול להיות כביר ,אם את או מישהו אחר היו מוצאים או מגלים אתהמרכיבים הביולוגיים האלה. -עלינו לחשוב .דברים רבים היה אפשר להבין ולהרגיש ,לו יכולנו לגעת בידע אשר היה לאנשי הציוויליזציה הראשונה. 75 אנשי הציוויליזציה הראשונה אנשי הציוויליזציה הראשונה אני מניחה ,משערת ,ועל כך אומר ההיגיון של החיים ,הם ביו בעלי יכולת רבה יותר משל האלוהים. ומי זה "הם" המסתוריים האלה? אלה ילדי האלוהים .אנשי הציוויליזציה הארצית הראשונה. ציוויליזציה ראשונה? זאת אומרת ,אחר-כך אחריה היו עוד ציוויליזציות? ובמה הציוויליזציה הראשונה יכלה להיבדלמאלו שבאות אחריה? במגמת ההתפתחות שלה .וולדימיר ,לא תמיד האנושות הלכה בדרך הטכנוקראטית אל המימד של האנטי-תבונהואל הקטסטרופה .בהתחלה הייתה הציוויליזציה הראשונה אשר התפתחה במגמה אחרת ,נקרא לה הדרך הביולוגית .הם השתמשו בכל מה שבראשית נברא על-ידי האלוהים .אדם בן הציוויליזציה הזו למד את הבריות של האלוהים ובעזרתן השלים את סביבת החיים .הבריות של האלוהים מושלמות ,אך כל דור ,עליו להיות נבון יותר מהדור הקודם ,כך האלוהים תכנן. אחרת גם לא יכל להיות .כי אז האלוהים לא היה יכול להיקרא אלוהים ,והבריות שלו ,שאינן ביכולתן להשתכלל ,היו מהוות קץ בריאה .אדם – ראשית הבריאה הגדולה. והיום אפילו קשה לדמיין ,לאילו שיאים ולאילו הישגים הגיעה הציוויליזציה הראשונה בהתפתחות האלוהית שלה ,איך נראתה הארץ בעידן חייהם הגשמיים. כמובן שגם במראה החיצוני אנשי הציוויליזציה הארצית הראשונה יכלו להיבדל מהאדם של היום .היה להם מבנה גוף אידיאלי ,הבריאות הפיזית אפשרה לגוף שלהם להכיל לאין ערוך אנרגיות רבות יותר משיכול להרשות לעצמו האדם בן זמננו. ההכרה הבראשיתית של העולם האלוהי אשר מהאלוהים באה ,אפשרה להם לעשותו יותר מושלם. כל ההישגים של המדע והטכניקה ,אשר קיימים היום בעולם הטכנוקראטי ,אצלם היו קיימים בצורה ביולוגית הרבה יותר מושלמת. איפה ההוכחות לקיום של הציוויליזציה הזאת ולהישגים שלהם? וולדימיר ,אם אתה רואה מבוגר ,האם אתה צריך הוכחות לכך שבהתחלה האדם הזה היה עולל ,אחר-כך ילד? לא .האדם עצמו הוא הוכחה לכך שלפני זה הוא היה ילד. אז הנה גם הציוויליזציה של בני-האדם הנוכחיים היא הוכחה לכך שהייתה ציוויליזציה ראשונה .והראשונה הזו לאיכלה להיות טכנוקראטית. טוב ,שיהיה ,לא יכלה .אבל מהעדויות ההיסטוריות ,החפירות הארכיאולוגיות אנחנו רואים שאנשי הציוויליזציותהקדומות ,לפני מאה אלפי שנים ,לבשו פרוות ,כאלה עם האלָה ביד ,צדו בעלי-חיים ,עם הרבה קשיים השיגו לעצמם מזון. ארכיאולוגים מוצאים את אנשי הזמן שאחרי הקטסטרופות של התרבויות הטכנוקראטיות.וולדימיר ,תאר לך ,על הארץ חיה תרבות טכנוקראטית ,מגיעה לשיאים בהתפתחות הטכנוקראטית ,כפי שהיא שמכנים אותה .אבל כל דרך טכנוקראטית מרטשת את כדור-הארץ ,פוגעת באקולוגיה ,גורמת להפרעות בביוספרה ,ומתרחש אסון טכנוגני שמימדיו ענקיים .בעלי השלטון או האליטה תמיד יודעים על ההתקרבות שלו ומבעוד מועד מתכוננים להציל את עצמם .לדוגמא ,אחת מהציוויליזציות בנתה מערך טכני שלם על המסלול של כדור-הארץ ,שמידותיו כשתי אוניות-נוסעים שחורשות היום אוקיינוסים .ושם הם הצליחו להינצל מפני התמורות הקטסטרופאליות שפקדו את כדור-הארץ .אך המערך הטכני הזה לא יכל לספק תנאי חיים לאנשים האלה בלי סוף ,שהרי הוא עצמו ,קצרים ימיו .כשישים שנה שהו עליו האנשים הניצלים מפני האסון הארצי .ילדים נולדו להם .אך הגיע הזמן ,כאשר כבר אי-אפשר היה להמשיך את החיים על המערך המלאכותי .אנשים החלו להיספות ,ואז הוחלט לשוב לכדור-הארץ ,והם חזרו .הם היו נוחתים בקבוצות ,בתוך תאי-חלליות מיוחדים .על הארץ שכבר החלה להתאושש מהשריפות שוב נבט דשא וגם בעולם-החי הייתה תחייה .לא לכל האנשים התאפשר להגיע לכזה אואזיס .מי שהיה נקלע למדבר או שנחתו על הלבה הלוהטת היה אובד את חייו .מי שהצליח לנחות על שטחי אדמה עם חיים שנשמרו בחלקם ,שמח למזלו. הנה ,אראה לך. הסתכל ,הנה הם ,בסך-הכל שישה אנשים ,יוצאים מתא-החללית הלוהט .שמחים לדשא הירוק ולאוויר שאפשר לנשום. הנה שני ילדים ,ילד וילדה ,בהתעניינות מתבוננים בשיח דומדמניות והחיפושיות הזוחלות עליו .והנה איש מבוגר שעל ראשו אין אף שערה שב לתא-החללית ואחר-כך מוציא מתוכו קופסא .בה נמצאים מצרכי-מזון .האיש מניח את הקופסא על האדמה ,מביט על הילד והילדה שעומדים על-יד שיח הדומדמניות ,אחר-כך ניגש לאמא שלהם שעומדת בקרבה. מוטב לך ללכת מהמקום הזה כמה שיותר רחוק ולקחת איתך את הילדים .מלאי המזון שנשאר לנו יספיק לשבוע ,לאיותר .בעלך נפטר ,אני קרוב משפחה שלכם ,אך לא אגן עליכם ,כשיחל המאבק על המאכל. תן לנו מה שיספיק לנו לפחות ליום אחד. בעצמך תקחי ,רק תשתדלי שלא ישימו לב ,ומהר תעזבו את המקום.האישה ניגשה לקופסא שהונחה על הקרקע ,התכופפה ,כאילו מסדרת משהו בנעליה ,ומהר לקחה שלוש שפופרות עם איזשהו מילוי ,החביאה אותן לתוך הסרבל .אחר-כך מהר ניגשה לילדים ,אמרה שתראה להם שיחים עוד יותר מעניינים והלכה עימם כמה שיותר רחוק מהמכשיר שנחת על האדמה. האנשים אשר שבו לכדור-הארץ שלטו בידע העולם הטכנוקראטי .הם ידעו להשתמש במחשב ובטלפון הפועל בעזרת הלוויין ,לנהוג במכונית ,לתפעל ספינות-חלל ,אך עתה הידע שלהם היה חסר כל ערך ואפילו בר נזק .על הארץ נהרסו כל אמצעי התקשורת ורוב המכניזמים .ואילו רבים מאלה שנותרו היוו סכנת מוות ,הם היו רדיואקטיביים .האם שעזבה עם הבן והבת המשיכו את השושלת שלהם .ושוב אלפי שנים האנושות התפתחה בכיוון הטכנוקראטי .ארכיאולוגים היו מוצאים שרידי התיישבות קדומים ,קברי האבות והאמהות הרחוקים עם כלי הציד הפרימיטיביים ,ולדעתם ,אלה היו בני-האדם הקדמונים 76 בראשית התרבות שלהם .אך הם ראו אנשי קץ התרבות שלהם .מפעם לפעם הארכיאולוגים היו מוצאים ציורים ,חרוטים על סלעים – בציור היו מתוארים אנשים הלבושים בחליפת-חלל .עולם המדע הציע היפותזות כי האנושות התפתחה מיצורים שהגיעו מכוכבי-לכת אחרים ,שבימי הקדם מחוצנים האנושות קיבלה ידע .אך הם לא רצו אפילו להעלות השערה על כך שביצורים הלובשים חליפות-חלל ...הם רואים אנשי סוף הציוויליזציה שלהם. ואיפה עכשיו הציוויליזציה הראשונה? נעלמה .בפתאומיות היא נעלמה ,מאיזושהי סיבה מסתורית .ברגע ההיעלמות שלהם אנשי הציוויליזציה הראשונהמחקו את כל המידע על ההישגים שלהם מבסיס הנתונים של היקום .לא נתפס כיצד הם עשו זאת .בשביל מה כך הם נהגו, אפשר רק להניח ,לשער. ומה ההשערה שלך ,אנסטסיה? ההשערה שלי היא שכשהרגישו את עצמם ריבוני גורלות היקום ,הם גילו כי בם יש גם סימני התפתחות ראשונים שלנגיף האנטי-עולם ,האנטי-תבונה ,וכי אין להם חסינות שתהיה מספיקה נגדו .ואז פסיכולוגית הם פוצצו את עצמם יחד עם כל ההישגים שלהם ,ואילו על הארץ הם השאירו את מי שיותר מהאחרים היה נגוע בנגיף של האנטי-תבונה ,האנטי-עולם ,כדי עד הסוף לעבור ,להכיר את המימד של האנטי-תבונה .וכעת אנחנו ,צאצאי הציוויליזציה הראשונה ,עד הסוף מתוודעים למהות של האנטי-תבונה ,ורגע לפני האסון העולמי נאזן בנו את התבונה והאנטי-תבונה .כל הישגי הציוויליזציה הראשונה ייפתחו בנו בצורה חדשה ויותר מושלמת. אבל אם ,כמו שאת אומרת ,ייפתח הידע שלהם ,אז הם קיימים איפשהו? הם קיימים בכל אדם.לפתע אנסטסיה קטעה את הסיפור שלה וקפאה במקום. מה קרה ,אנסטסיה ,למה את שותקת בלי אף תזוזה? משהו קרה במרחב היקום ,וולדימיר ,אני מרגישה זאת .אני מרגישה תנודות ,ואתה? שום דבר אני לא מרגיש ,פשוט איזושהי רוח קלילה התחילה לנשב. כן ,רוח קלילה ,עם הפסקות היא נושבת. נו אולי עם הפסקות ,נו אז מה? ומה שקרה זה משהו רע או טוב? אינני יודעת ,וולדימיר ,רק דבר אחד ברור ,מה שקרה את המרחב הסעיר. ואיפה זה קרה? אני חושבת ,על שפת האגם שלנו. ומה ,כל היקום הגיב לזה? הוא תמיד מגיב ,כאשר מופיע מידע מעניין ולא רגיל. בואי נמהר לאגם שלנו ,אנסטסיה.הלכנו בהליכה מהירה .מדי פעם ,כשהטייגה הייתה עבירה ,ניסיתי לרוץ .רק פעם אחת עצרנו לנוח ושוב החשנו את פעמינו לאגם. כשכבר היינו קרובים ,פתאום חשבתי על הלא נעים שיכול לקרות לבן שלנו ,ביקשתי מאנסטסיה שנעצור לרגע. חכי ,אנסטסיה .רגע תקשיבי לי ,נסי להבין .וולודיה בטוח שקראת לנו להתחרות איתך .זה נכון ? כן - ,ברוגע ענתה אנסטסיה. לא אסביר עכשיו ,למה זה לא פייר .אין זמן .אבל אני מאוד מבקש ממך ,בבקשה ,אל תהיי ביקורתית למה שעשהוולודיה ביומיים שלא היינו כאן. הוא ,בטוח ,מבוקר ועד ערב עבד על הדגם .הוא התאמץ .אני יודע .ראיתי ,כשביחד חשבנו על הפרויקט .אבל חסרלו מידע .אם תתחילי להעביר ביקורת על היצירה שלו ,הוא מאוד ידאג בגלל זה .הוא אמר לי :אם לא אנצח בתחרות ,זה מאוד יצער את אמא. את מתארת ,הוא יתאמץ כדי לא לצער אותך. וגם אותך ,וולדימיר. כן .גם אותי .אבל הרי אנחנו כבר לא ילדים .אנחנו יכולים להבין :כבר באמת שאין מה להוסיף לפרויקט של הנחלה.הסוללה מהאדמה לאורך ההיקף – רעיון מבריק ,אבל כבר נאמר עליו ,כבר קבענו כל מה שקשור לבריכה .עם המיקום של הבית עם המרפסת מסביב את מסכימה .מה נשאר עוד? ערוגות-פרחים ,ערוגות לירקות ,זה דברים קטנים .הטכנולוגיה של הבנייה – פרטים שהם לא מהותיים .תביני ,אנסטסיה ,לא נשאר שם מקום ליצירה .את הכל את כבר בעצמך עשית ,גילית את הפתרון ולבן לא השארת שום דבר .תפרגני לו לפחות על המאמץ שלו. פשוט רק על המאמץ לא יכולה .שבח משפיל זה יהיה. משפיל? ולהעמיד ילד במצב של מבוי סתום – זאת לא השפלה? זה נקרא לעשות ממנו צחוק. וולדימיר ,האמן ,בבקשה ,כלל איני עושה צחוק מהבן שלנו .בו יש חלקיק שלך וגם שלי .המידע והידע שצברוהאמהות והאבות שלך וגם שלי .חינכו ,לימדו אותו סבא וסבא-רבא .עוד לא נפתחו יכולותיו של הבן שלנו ,אך אני בטוחה ,הן אדירות. נו אפילו אם זה ככה ,אבל הרי אני מסביר לך :לא נשאר שם שום דבר בשביל היצירה ,שם אין להן איפה להיפתח.את הפרויקט של הנחלה כבר יצרנו. כבר יצרנו ,אתה חושב .אך כבר מזמן נוצר אצלי רושם שהן אני ואתה ,והן האנשים אשר יוצרים את הנחלות ,בכלזאת לא מודעים לאיזשהו ייעוד ראשי שלהן .אינטואיטיבית רבים מרגישים אותו ,זאת מדוע מרתקת את דעת האנשים המחשבה לברוא את הנחלה השושלתית שלהם .המחשבה הזו היא ברמת הרגשות ,אינה מובהרת עד הסוף ואינה מודעת. אינו מודע מה שמאוד חשוב לעתיד ולחיי הנצח. עוד מאז הבריאה ועד היום באדם יש כל מה שנברא בראשית ,והם ,האנשים-האלים של הציוויליזציה הראשונה, בחלקיק זעיר ,אולי מיקרוני ,נחבאים בכל אדם .אולי הם רואים או מרגישים את המתרחש .כאש בפזיזות יתרה העמדתי את 77 הבן במצב מביך לפניך ,החלקיק הזה אולי נענה ,כבר לא יכל לשאת יותר ,ואולי הגיע הזמן ...אולי וולודיה מרגיש את הידע ששמור בו .מדהים עד מאוד ביופיו ובתפקודו הפונקציונאלי יצא לו המבנה הזה – הציפור עם הלהט האש. אנסטסיה ,תביני ,מה שאת רוצה בלתי-אפשרי .את רוצה שבן שלנו יפרש לך או ייצור ,אבל בעצמך את לא יודעתמה בדיוק .את רק מרגישה איזשהן יכולות חדשות של הנחלה השושלתית ,אבל וולודיה אולי אפילו לא יודע על הרגשות שלך. הרגשות שלי הם גם בבן שלנו ,וולדימיר.הלכתי אחרי אנסטסיה והיה לי ברור שהיא תהיה לגמרי כנה עם הבן ,כך סתם לא תיתן לו שבחים .ואפילו יותר מזה, אולי תתחיל לבקר אותו .אבל אני לא אעשה את זה .חד וחלק החלטתי :צריך למצוא בשבילו איזשהן מילות עידוד ,לפרגן לו על המאמץ שלו. קצת פיגרתי אחרי אנסטסיה .כשיצאתי מהטייגה ,ראיתי שהיא מרחוק עומדת ליד ארז ועם ריכוז בעיניה מתבוננת במתרחש על הגדה .ועל הגדה החולית המוקפת בארזים שכבר יותר ממאה שנים חיים של אגם הטייגה וולודיה התעסק עם איזשהו מבנה לא מובן .הוא היה בצורת ריבוע רגיל ,או מלבן ,שמכל צדדיו הוקף בסוללת אדמה שהייתה תחומה בתוך דפנות חרסיתיים .בקצוות הדפנות היו לבנים וגבוהים יותר מאשר בצדדים .בתוך הריבוע מן הצד בריכה ,לידה הציפור הלא רגילה שלו ,במרכז הריבוע על החול ישבה נסטנקה – וזה הכל .הובן לי – שבח וולודיה לא ישמע מאנסטסיה .אין על מה .את הציפור עוד בפעם שעברה הוא עשה ,את הסוללה מהאדמה בכלל לא הוא המציא .את הבית ואת מבני העזר הוא או שלא הספיק לבנות ,או שלא ידע ,איפה למקם אותם .הריבוע ,אמנם ,קצת מוזר היה .הסתובבתי לאנסטסיה ואמרתי: אני רואה ,שום דבר מיוחד הוא לא הספיק לעשות כאן ,ואם זה כך ,אז גם אין פה מה שמצריך ביקורת.אבל אנסטסיה לא ענתה לי שום דבר ,אפילו לא הסתובבה אלי ,היא ,כאילו מרוחקת מהכל ,בריכוז הביטה על הריבוע. התקרבתי לריבוע שלידו וולודיה התעסק ,אבל כאן קרה משהו לא מובן .נשארו לי כמה צעדים לעשות לדגם של הנחלה ,כשנעצרתי ,בלי שיכול להמשיך ללכת .המרחב מסביב כאילו שינה את פניו .כלפי חוץ הכל כמו לפני כן היה ,אך התחושות ...תחושות נעימות עד כדי לא להאמין ,כאילו מוכרות או שמהחיים האחרים הן הגיעו ,עטפו את כל המרחב מסביב וחיממו לי את הגוף מבפנים .פחדתי לזוז ,כדי שלא יילכו .פשוט עמדתי והבטתי על הקצה של הריבוע .על הקצה שהייתה לו צורה של בית לבן קטן עם חלון ודלת כניסה .התחלתי לחזור לעצמי ,כששמעתי את הקול של אנסטסיה שנעמדה לידי .היא דיברה לוולודיה ,כשעמד על ברכיו והחליק את העקמומיות בדופן החיצוני של החומה. וולודיה ,אפשר לשאול אותך?היה נדמה לי ,אנסטסיה התרגשה. מהחול וולודיה קם ,התקרב לאנסטסיה ,קד לה קידה קלה וענה: אשמח ,אמא ,לשמוע אותך. מצאת הגדרה חדשה למושג "בית" ? אמא ,השתדלתי לחפש אותה ,והחלטתי שאת הבית בו-זמנית האדם צריך לבנות הן לעצמו ,והן להקטר שלו ,אזבקשר בל-יינתק הם יהיו קשורים אחד עם השני ומאוחדים במרחב שלהם. וולודיה ,ספר על הדמה שלך ועל הייעוד הפונקציונאלי שלו .על כל הפרטים שלו ספר. טוב ,אמא ,אספר.והוא פתח בסיפור שלו .וממה שסיפר כאילו התמלא רוח-חיים המודגם על הדמה של הנחלה השושלתית הלא רגילה. הנה זאת כניסה לבית ,אמא - ,וולודיה הצביע על הפתח בחומה - .היא לא מצד הדרך ,אלא מצד היער. אתה רוצה לומר כי זוהי כניסה לשטח הנחלה השושלתית - ,ליתר דיוק הדגישה אנסטסיה. את הבית כל הנחלה השושלתית מהווה - ,ענה וולודיה - ,לכן קראתי לה כניסה לבית ,והאדם צריך לנגב רגליים לפניהכניסה ,אם הן התלכלכו במשהו ,אך גם אם לא ,במחשבות צריך לעשות את זה. הנה החומה הזו - ,וולודיה הצביע על החממה לאורך ההיקף של ההקטר - .זאת חומה חיה של הבית .החלק הארי שלה – זמני ,היא תשמש להתהוות מהירה יותר של שכבת האדמה הפורייה .אבא רצה שיהיה כמה שיותר מהר .את האדמה יגבשו התולעים .לצמחים הגדלים בפנים יהיה חמים ושמח .החומה הזו היא מחרסית ,יחממו אותה קרני השמש שמלמעלה יחדרו דרך הזכוכית או יריעת הניילון שעליה אבא דיבר .ביום חומת החרסית תתחמם ,ובלילה ,כשקר יותר ,היא תחזיר את החום לכל מה שגדל בין הדפנות שלה. בתוך החומה הזו ישנם חדרים ,זה האיזור ,בו יישמרו כלי-העבודה השונים לגינון והציוד ,בו ישתמש האדם .ובחדר ההוא , -וולודיה הצביע על מבנה אליפסי שבלט מתוך ההיקף של הנחלה - ,האדם ,אמא ,יכול לישון וליטול מזון בחורף. בהמשך ,האגף ,בו יישמרו העצים להסקה .בקצוות של החומה החיה הסמוכה ליער יהיה השיכון של חיות-הבית השונות :תרנגולות ,ברבורים ,עז ,סוס ,קיפוד ,טווסים ויונים .ממקום השיכון שלהם יש שתי יציאות ,האחת לעבר היער, השנייה למרחב של הבית .אבא אומר שרבות הוא נעדר בנסיעות ,ולא יהיה למי לטפל בבעלי-החיים .אבא סובר שאסור שיהיו לאדם בעלי-חיים ,אם הוא לא יכול להקדיש להם מספיק תשומת-לב ולתת להם לאכול בזמן .אך אני סבור שלא צריכה להיות תלות של בעל-החיים באדם מבחינת התזונה ,זה משפיל את בעל-החיים .על האדם ליצור סביבת חיים נוחה לחיות אשר הוא רוצה שיהיו לו ,כדי שבאופן עצמאי יוכלו להשיג לעצמן מזון ,ואילו לאדם הן צריכות לבוא ,כאשר יצטרך אותן .סביב קרחת-היער – הבית שלנו – חיים בעלי-חיים רבים שונים ,אך אין לנו כל צורך לספק להם מזון ,להפך ,הם יכולים להביא לנו מזון ,וזה מסב להם עונג .אני מניח שתנאים דומים לבעלי-החיים אפשר ליצור גם בנחלה השושלתית ,במיוחד ,אם היא סמוכה ליער. אפשר - ,במהורהר אמרה אנסטסיה והמשיכה לשאול את הבן - :וולודיה ,מצד הדרך ,בקצוות ,שני בתים קטנים עםחלונות לא גדולים ,בשביל מה הם? אמא ,את הפרויקט הזה עשיתי עבור אבא .אני יודע שהזיכרונות הכי טובים מהילדות שלו קשורים לאותם זמנים,כאשר הוא היה ילד קטן וגר אצל סבא וסבתא שלו בבי ת-איכרים מלובן עם גג מקש .בניתי את הקירות של הבית הכפרי 78 הקטן הזה .אני חושב ,מאוד טוב יהיה ,אם בנחלה של אבא יהיו גם האלמנטים האחרים שמעלים זכרונות נעימים מהחיים שלו. מהר הסתובבתי לקיר הלבן ...הבטתי עליו .והכרתי אותו – הבית הכפרי הקטן מהילדות שלי .הבית האוקראיני המלובן עם הגג מקש ,עם החלון הלא גדול ודלת הכניסה ,והספסל הישן ליד .רציתי לרוץ ,לחבק את הבן שלי ,רק התחושות הנעימות שוב עטפו אותי ולא יכולתי לזוז מהמקום ,רק יכולתי להוציא מפי: תודה ,וולודיה .הכל מאוד דומה – גם החלון הקטן ,גם הספסל ,גם הדלת. אבא ,הדלת לבית הילדות שלך נפתחת .אם תפתח אותה ,אתה תיכנס הישר לתוך ההיקף המסוגר של הנחלהשלך ,דרכו תעבור לאן שאתה רוצה. אבא ,נוסף על כן ,מיקמתי את הצמחים השונים גם במרחב של הנחלה ,עשיתי אותם לסימנים הדרושים. אבא ,בחממה אתה תוכל לגדל כל מה שאתה אוהב לאכול באביב ובקיץ ,אך חוץ מהירקות והפירות האהובים שלך מאוד טוב יהיה ,אם במרווחים של לא פחות מאחד-עשר מטרים תמקם ערוגות-פרחים שהקוטר שלהן הוא לא פחות מתשעים סנטימטרים ,על הערוגות האלו תשתול שתילי צמחים ,לדוגמא ,דומדמניות ,פטל ,ומכל אחד מהצדדים טוב גם לנטוע לפחות שתיל אחד קטן של ארז ומיני עשב ופרחים שהובאו מהטייגה ,ורצוי שיילקחו לא משולי הטייגה ,אלא מהעומקים שלה. וולודיה ,זה די יקשה על האנשים ,אני ,ברור שיכול ,אבל רצוי שזה יתאפשר גם לאנשים האחרים שבונים אתהנחלות השושלתיות שלהם .לרבים מהם לא תהיה אפשרות לשתול צמחים מהנבכים של הטייגה. בטייגה אין דרכים ,אין מעבר לרכבים ,על עצמך לא תביא הרבה ,ואחר-כך עוד גם הדרך הארוכה הביתה .לכל זה יידרשו לא מעט אמצעים וכסף .ואז הצמחים המובאים מסיביר יעלו הרבה יותר מאלה שמגדלים אותם במשתלות ומוכרים ישר מהמשתלה או לא רחוק ממנה .אתה יודע ,יש אפילו אמרה כזאת" :בארץ זרה חצי מחיר עולה הפרה ,ועוד מחיר אחד על ההובלה" .וגם חוץ מזה ,תסביר ,בשביל מה לקחת צמחים מלב הטייגה ,אם אפשר לקחת אותם ביער המקומי או לקנות במשתלה הקרובה? אך ,אבא ,אלה יהיו צמחים שונים .הן סיפרת בעצמך שלדוגמא ,אותו סוג של פטריות שגדל כאן ,אפשר לאכול אותוכמו שהוא ,ואילו באיזור מרכז של רוסיה את הסוג הזה אפשר רק לכבוש ,כי שם טעמו מר .נבדלות גם האוכמניות האדומות. גם הפירות של הדומדמניות ,של הפטל .אבא ,בספרים שלך בעצמך כתבת שעל כך גם המדענים אומרים ,לדוגמא ,חבר האקדמיה פלאס. וולודיה ,תגיד לי ,ההבדל בתכונות הטעם – זאת הסיבה היחידה שבגללה צריך לעשות את הערוגות האלו עםהצמחים מהעומקים של הטייגה? היא לא היחידה ,אבא .צמחי הטייגה אינם סובלים מידע אנטי-נבון של העולם שבו אתה מצטרך לחיות .כשיישתלולאורך ההיקף ,הן לא יתירו לו לחדור לטריטוריה של הנחלה .הצמחים המקומיים שהסתגלו לתנאי האיזור ,בו הם צומחים, על-פי רוב התרגלו למידע הזה ויאפשרו את כניסתו .במיוחד למידע הזה לא יהוו כל מחדל הצמחים אשר לא נותנים זרעים. אני יודע על מה אתה מדבר .זה נקרא מהונדסים גנטית. אבא ,חשוב שההיקף של הנחלה יוכל לא להתיר מעבר של המידע האגרסיבי אשר לא לצורך ,כאשר היא תעביראותך למקום האחר. לא הבנתי למה וולודיה התכוון ושאלתי: לאיזה מקום אחר? איך היא יכולה להעביר אותי ?וולודיה לא הספיק לענות .עם קושי מסתירה את ההתרגשות ,אנסטסיה אמרה: דברים מאוד טובים ,וולודיה ,המצאת ,מאוד חשוב לרכז רגשות חיוביים בנחלה .וגם לנגב רגליים בכניסה ,לא להביאאת השלילי אליה. 79 הדם הבוער של האבות והאמהות הדם הבוער של האבות והאמהות אנסטסיה לקחה את היד שלי .הרגשתי חום נעים מכף-היד העדינה שלה .ועוד הרגשתי ,כמה חזק היא מתרגשת, הבטתי על הפנים שלה .אנסטסיה הביטה למרכז של דגם הנחלה .הסתכלתי לשם גם אני .שום דבר מיוחד .אולי רק המקלונים הלבנים שהיו במרכז עוררו בה עניין. וולודיה ,ספר נא ,מה פשר המעגל הלבן אשר ממוקם במרכז הנחלה? הוא מסמן חממה עגולה קטנה - ,אני הסברתי במקום הבן - .כך וולודיה ואני סיכמנו ,שמקלונים לבנים מסמניםאיזשהו חומר שקוף ,זכוכית ,למשל ,או פוליקרבונט ,או ניילון .הרבה זמן חשבנו ,איפה למקם את החממה .עם שום דבר היא לא השתלבה טוב .אבל עכשיו ,אחרי שוולודיה מיקם את החממה על כל ההיקף של הנחלה ,זה מאוד מוצא חן בעיניי .יש כאן הכל ,גם חממה ,גם גדר ,גם חדרים לצרכים שונים .וזה שוולודיה עוד גם במרכז עשה חממה קטנה ,זה גם מעולה ,עכשיו מתאים לה להיות שם .עכשיו דווקא יפה מאוד היא משתלבת עם כל ההיקף של הנחלה. אני חושבת ,במרכז לא חממה ,וולדימיר - ,כמקודם קצת מתרגשת ,בלחש אמרה אנסטסיה .וולודיה שמע אתהמילים שלה וברוגע אמר ,פנה אלי: אמא צודקת ,המקלונים הלבנים במרכז הנחלה מסמנים לא חממה. אז מה הם מסמנים? -את הבן שאלתי.מראה הראי. ֶ אבא ,במרכז הנחלה מיקמתי מעגל מי מראָה או מה? -לא הבנתי את מה שאמר.מראה הראי - ,בקול רגוע הוא ענה. ֶ אפשר גם כך לומר .מראָה עם מי נו יפה מאוד ,אפילו מקורי .במרכז של הנחלה במקום קצת מוגבה ממוקמת מראה עגולה ,בה משתקפים העננים,השמש ,הירח ,שיהינו להביט על עצמם .וכל הנחלה תהיה מלאה בהשתקפויות של קרני השמש .בשום עיצוב נוף אין שום דבר דומה ,הרבה מהם ראיתי .מאוד מקורי. סביב המראה תקועים עלים אדומים ,מה הם מסמנים ,וולודיה? -מהר אנסטסיה שאלה. אמא ,זאת אש שבוערת. מה מבעיר אותה? נפט ,אמא ,וגז.אחרי התשובה הזו קצת יותר חזק הרגשתי את הלחיצה של כף-היד שלה ,ואנסטסיה שאלה את השאלה הבאה שלה: הם הרשו לך להדליק את הדם שלהם ,וולודיה ? כן ,אמא ,נשמות האבות והאמהות שלנו הרשו להבעיר את הדם הארצי שלהם .אילולא היו רוצים זאת ,אז גם לאהייתה מופיעה בי כזאת מחשבה. אולי כבר מספיק להסיח את האדם מעניינים חשובים - ,פתאום דיבר סבא של אנסטסיה ,ובקול שלו גם הורגשההתרגשות - .הן לא השלמת את הדגם של הנחלה ,וולודיה ? סבא ,עוד לא השלמתי אותו. אז תסיים את זה ,ושאף-אחד לא יפריע לך. כן ,וולודיה ,תשלים אותו ,ואנחנו ,בינתיים ,נעזוב אותך - ,אנסטסיה הוסיפה והזמינה אותי לסור איתה הצדהמהדמה הלא רגיל של הנחלה השושלתית .כשהתיישבה ליד גזע של ארז גבוה ,שאלתי: אנסטסיה ,אני מרגיש ,את משום-מה מתרגשת ,זה נכון? כן ,וולדימיר ,מתרגשת .הרוב ממה שוולודיה עושה אינו קיים על הארץ ,גם ביקום אין מידע עליו .למה שהוא יצרבמרכז הנחלה אתה קראת יפה ואוריגינלי .אך לא המילים האלו ,לא רק הן מאפיינות את מה שעשה .הקונסטרוקציה הזו שעליה וולודיה סיפר לנו היא מכשיר ,אחד מחלקי המכשיר בעל עוצמה מאין כמוה ,מכניזם ביולוגי ,אני מרגישה זאת ,אך לא יכולה להתאים מילה מדויקת למאפיינים שלו .אולי כזאת מילה עוד אינה קיימת .על היכולות של המערכת הזו ,יכולות שכמותן לא היו מעולם ,אפשר רק להעלות השערה .אך אל תחיש אותי ,בבקשה ,וולדימיר ,אפשר לי בהדרגה להבין את שנגלה לעינינו. 80 מתנה מהציוויליזציה הארצית הראשונה מתנה מהציוויליזציה הארצית הראשונה אני מניחה שבפרויקט של הנחלה כל החלקים הנפרדים ביחד מהווים שלם אחד .אולי הוא – מכשיר ביולוגי שעודואינו נתפס בדעתנו ,או מכניזם ,או משהו אחר .צריך לחשוב ,לפענח .ההקטר שלך ,שצורתו אליפסה ,מוקף בסוללת אדמה בין דפנות החרסית .את הסוללה סוגר איזשהו חומר שקוף מלמעלה .בפנים צמחים שונים ,יש בהם משהו מהותי וחשוב. וולודיה אמר שהצמחים יכולים להיות פשוטים ,לדוגמא ,ירקות ,עגבניות ,מלפפונים ,הירקות העליים השונים.בקיצור ,כל מה שהאדם רוצה שיהיה לו למזון .אבל במרווחים של לא פחות מאחד-עשר מטר צריך לעשות את הערוגות, והקוטר שלהן צריך להיות בערך תשעים סנטימטר .בערוגות צריך לשתול צמחים מאזור העומקים של הטייגה ,כדי שהם יהוו מחסום למידע של האנטי-תבונה .כך הוא אמר. כן ,הם יהוו לו מחדל .בצורה כזאת ההיקף מהווה מעטה. מעטה למה? לכל מה שתחום בתוך המעטה .נראית יפה ,והכל רציונאלי בחממה שממוקמת על ההיקף וכוללת את כל המבניםהדרושים לחייו של האדם ולמשק .אחרי כמה שנים כבר לא יהיה צורך בכיפה השקופה .העיקרי יישאר מה שיתחזק מתחתיה .בן שלנו חתר להשגת איזושהי מטרה לא רגילה .הוא גידר את מחרב הנחלה מפני ההשפעה ההרסנית של האנטי- העולם ,האנטי-תבונה בעזרת הגדר האיתנה ביותר שרק אפשר לדמיין .בגדר הזו לא דפנות החרסית והכיפה השקופה משחקים את התפקיד העיקרי ,אלא הצמחים בפנים .כמובן ,תהיה להם השפעה פסיכולוגית ,אולם גם במישיר הם יעזרו לך לאזן בך את ההפכים. איך בדיוק הם יעזרו לי לאזן בי את ההפכים? איזושהי מיסטיקה או מגיה. אין כאן שום מיסטיקה או מגיה ,וולדימיר .יותר סביר ,זהו המדע שאתם קוראים לו פסיכולוגיה .תאר לעצמך,במכונית אתה מתקרב לנחלה שלך ,מרחוק אתה רואה את הקירות הלבנים של הבית הקטן מהילדות שלך ,ומייד זה מעורר בך אמוציות חיוביות .אחר-כך אתה יוצא מהרכב ומנגב רגליים ,במחשבות אתה שוב מטהר את עצמך מהמידע הנגטיבי. לפניך השער נפתח ,והעיניים שלך רואות את התפארה החיה של מרחב המולדת השושלתית שלך שלהשתומם ולהתפעל ממנה אתה לעולם לא תחדל .היא ,להבדיל מתמונה שאינה חיה ,תמיד תהיה אחרת .פרחים חדשים החלו לפרוח על הערוגות והעצים ,משחק האור שיהיה אחר כל פעם או הנענוע של העלים ברוח יקסימו אותך כל פעם מחדש .אחר-כך תרצה לראות ,מה שם קורה בגדר החיה בפנים ,ואתה תיכנס אל-תוכה ,המגוון הרב החי המקסים שלה והאתרים לגמרי יסיחו את דעתך מהמידע הנגטיבי של האנטי-העולם. כן ,באמת ,משהו מדהים .הנחלה עוד גם תמלא תפקיד של פסיכולוג אישי ,ויהיה לזה באמת אפקט מאוד חזק.אנסטסיה ,את צודקת ,אפילו ,כשאחרי שלושה-ארבעה ימים שלא הייתי בבית שלי מחוץ לעיר ,אני חוזר לשם ,כל פעם באמת מעניין לראות ,מה שם השתנה בגן ,על הערוגות ובחממה. והרי אפילו אין מה להשוות את הנחלה שעליה את מדברת עם הבית שלי שמחוץ לעיר ,ברור שתהיה לה השפעה הרבה יותר גדולה .רק הציפור לבדה על שפת הבריכה ,איזו תופעה .איך רק היה אפשר לחשוב על זה ,הכל התחיל מבית- מרחץ רגיל ,אבל בסוף יצא פסל מרהיב שלדברים רבים משמש .עכשיו אני מבין ,גם לו תהיה השפעה פסיכולוגית גדולה. וולדימיר ,בוודאי .גם ברגע שאתה תפסע על מפתן הבית ותפגוש אותך הציפור ,וגם כשתדליק בה את האש ואחר-כך תיכנס אל-תוכה ,כדי להסב חום לגוף ולנשמה. אנסטסיה ,תגידי ,ולמה את נהיית כל-כך דרוכה או בהולה ,כשוולודיה סיפר לך על הראי במרכז של הנחלה? הקירות של הבית הלבן מהילדות שלך ,החממה על ההיקף עם האורגניזם החי שבה ,הציפור מהאדמה עם הלבהלוהט באש בשאיפה לקחת את האדם השמיימה ...אולי באנלוגיה אפשר להשוות אותה ,רק שהיא משוכללת יותר ,ל ...וגם המראה במרכז שמשקפת את גרמי השמיים... אנסטסיה קמה ואת המילים אמרה בהגייה ברורה ,כמו שתמיד הייתה עושה את זה ,כשדיברה על משהו בעל חשיבות: בננו וולדימיר ברא דגם ...הוא בנה ספינה ביולוגית בין-כוכבית. מה??? -הלום והמום ,שאלתי - .אנסטסיה ,את בטוחה? כן .אני בטוחה .אולי צריך לקרוא לה במילה אחרת ,אך בינתיים ,המילה הזו לא ידועה לי .אך אני בטוחה ,הייעודהפונקציונאלי של מה שראינו הוא טלפורטציה של המרחב ביחד עם האנשים הנמצאים בו. האדם אשר יבנה נחלה שושלתית וישתמש בכל האלמנטים של הפרויקט הזה ,ללא ספק יכול לבנות את העולם שלו על כוכב-לכת אחר ,והעולם הזה נפלא יהיה. במרכז הנחלה ממוקם חלק מהמכשיר שבעזרתו אפשר לעשות טרנספורמציה )פסיכו-טלפורטציה ,העברה( של המרחב עם כל אשר בו לכוכבי-לכת אחרים ולעולמות אחרים .חלק ...ואיפה ...הבנתי ,וולדימיר .לפנינו דגם של הנחלה השושלתית הנפלאה ,אולם היא גם ספינה משוכללת בין-כוכבית .היא יכולה לנוע במהירות המחשבה .בן רגע אחד להגיע לירח ,מאדים או יופיטר. בשבילה למרחק אין כל חשיבות .על מרחק של מטר אחד או מרחק של מיליוני שנות אור היא מתגברת תוך אותה מידת זמן .היא יכולה להעביר בני-אדם לכל כוכב-לכת של מערכת השמש ואל מבעד לגבולות שלה. אבל ,אנסטסיה ,מדענים הוכיחו שעל כוכבי-לכת אחרים ,לפחות על הקרובים ,אין חיים. אך ,וולדימיר ,הן מה שאמרתי היה – לעשות פסיכו-טלפורטציה למרחב עם כל אשר בו ,כולל סביבת החיים של כלמה שחי במרחב הזה .במילים אחרות ,את הנחלה הזו ניתן להעביר ,ואם לדייק ,להעתיק ולמקם אותה על כוכב-לכת אחר. והאנשים שבנחלה חיים גם יועברו לכוכב-לכת האחר? -בין הכל גם האנשים ,במידה וברגע ההעברה הם יימצאו בנחלה. 81 אבל אם על כוכב-הלכת האחר אין קרקע פורייה ,ויש שם חום של שלוש-מאות מעלות או שטמפרטורת הקור מינוסמאה? כאשר נעשית טלפורטציה של המרחב ,על כוכב-הלכת הזה מתרחש דבר דומה לפיצוץ ,התוצאה שלו היא יצירתתנאי חיים למרחב החדש. 82 טלפורטציה של מרחב טלפורטציה של מרחב מידע בלתי-ייאמן ,אנסטסיה .אפילו קשה להאמין שלאדם יש כאלו יכולות .אולי את טועה בהשערות שלך? אלו כבר לא השערות ,וולדימיר ,וכלל וכלל לא טועה אני .מקודם המידע הזה לא היה ביקום .עכשיו הוא הופיע .אךהעיקר ,את המידע הזה מקבל גם חלקיק הציוויליזציה הראשונה של האנושות אשר קיים גם בך ,וגם בי ,ובכל אדם. אנסטסיה ,את יודעת ,רק עכשיו אני מתחיל להבין ,עד כמה עצומות שלוש המילים האלו :לשפר את סביבת החיים.יוצא שאדם יכול לשכלל את סביבת החיים עד כדי כך שיהפוך לאלוהים .הרי כשהאדם יעבור לחיות על כוכב-לכת אחר, שלפני זה לא היו עליו חיים ,הוא ייצור שם חיים כמו שאלוהים עשה על כדור-הארץ. וולדימיר ,לעולם אדם לא יהפוך לאלוהים .כל אדם – בן של אלוהים או בת שלו .ואלוהים ,הבורא וההורה ,רצהשהילדים שלו יהיו יותר מושלמים מאשר הוא עצמו ,והם יהיו כאלה ,בהכרח יהיו! כשיאזנו בהם את האנטי-תבונה והתבונה. הנה קדמה מדעית אמיתית .עידן חדש לאנושות היא תפתח - ,נשמע קול של הסבא שמבלי מישים ניגש אלינו.אנסטסיה קמה .סבא שלה ,איש זקן ,שבראשו כבר זרקה שיבה רבה ,אך בעל יציבה תמירה ,עמד ,נשען על המטה, ובהרהור הביט על שפת האגם של הטייגה. סבא יקר ,על הפרויקט של וולודיה אתה מדבר? -אנסטסיה שאלה. מה יש פה לדבר ,כשבאה ההארה .את התורות של המשיחים ,של מאורות המדע ,אשר חייהן אלפי שנים ,הוא אושהם ,אין זה חשוב ,הפכו לפטפטת חסרת-טעם .הוא הראה את היכולות של בני-האדם אשר חיים על הארץ .הוא יצר דמות חדשה של האדם .או שהשיב את מי שהיה קורא לעצמו בן של אלוהים .אותו ,אשר כמו האלוהים יכול לברוא חיים יפים יותר מהארציים על כוכבי-הלכת אשר לא היו עליהם חיים. יהיה קשה לאנשים להאמין בדבר כזה - ,הערתי לסבא. אך גם אם מישהו לא יאמין ,אז מה ,אם כך? הן אי-האמונה בעוצמה הכבירה אשר בך לך ,הלא מאמין ,מה תותיר ?לידה? כן! אך בשביל מה? אם בהמשך ,חיים בלי משמעות ,מוות .ואחר-כך שוב שאלה :בשביל מה נולדת? במיליוני השנים תורות רבות היו קיימות .כולן רק על האחד :שלמשהו ממישהו תצפה האנושות .אז הנה בצפייה היא הייתה ,בכך סגרה את המחשבה והתבונה שלה .לא חשבה ,מדוע ולאיזו מטרה מעל האדם היקום כוכבים מדליק. ומה עכשיו? משיח בן שלנו יהיה? -עם מרירות בקולה הגתה אנסטסיה - .קשה יהיה לו לעמוד בגאווה .וגם האנטי-תבונה תזנק לחפש אותו. כולנו השתתקנו ומשום-מה בו-זמנית הסתובבנו לכוון הדגם של הנחלה .לעברנו הלך וולודיה בהליכה שלו ,בטוחה ,אך באותו הזמן גם שלוה .הוא נשא את נסטנקה על הידיים .היא חיבקה אותו בצוואר בידיים הקטנות שלה ,ובלחי שלו נגעה עם הלחי שלה .וולודיה נעצר כמה צעדים מאתנו ,הוריד את נסטנקה על האדמה .קד לנו קידה ,אמר: אל תדאגי ,אמא ,אני יודע ,אם אהיה משיח ,אנשים יפנו אלי את המחשבה שלהם בתקווה .הבא אומר שלא את כלהמחשבה שלהם יכוונו לבריאה. מה ,וולודיה ,לעשות החלטת? -אנסטסיה שאלה את הבן. עלי לעזוב .בין המוני-האדם ,לא מורגש ,איטמע.אחרי המילים האלו וולודיה הביט לעיניו של כל אחד לפי התור .בראשי צצה מחשבה שהוא עומד לעזוב לתמיד. וכשהביט עלי ,אמרתי לו: וולודיה ,תודה לך על הפרויקט הבלתי-רגיל ,המדהים של הנחלה השושלתית .הוא יהיה המתנה הכי טובה ליובלהשישים שלי .ובכלל המתנה הכי טובה שהייתה בשישים שנות החיים שלי. אבא ,הפרויקט הזה הוא מתנה לא רק לך .זאת מתנה שלי לכל קוראי הספרים שלך .שייקחו ממנו כל מה שירצו. כן ,שתהיה מתנה לכולם .אז זה אומר שהיא מיועדת גם לי בין האחרים. אבא ,לך אישית מתנה אחרת אני רוצה לתת.במילים אלה וולודיה הכניס יד מתחת לחולצה שלו ,לקח משם משהו והושיט לי .ראיתי ,איך לאט ובזהירות הוא פותח את האצבעות ,חושף את המתנה המונחת על כף-היד .אך כשפתח אותן ,כלום לא היה שם .הסתכלתי על הסבא ,אחר-כך על אנסטסיה בניסיון בעזרתם להבין ,מה פירוש המחווה שלו ואיזו תגובה צריכה להיות לי ,רק הם שתקו. אבא ,קח את המתנה ממני לך - ,וולודיה חזר על דבריו.המשכתי לעמוד ,בלי שאני מבין איך אפשר לקחת את מה שאתה לא רואה .פתאום נסטנקה ניגשה אלי ,לקחה בידי והקריבה אותי אל וולודיה .כשהתקרבתי אליו ,הושטתי את היד שלי אל היד של הבן .בזהירות משהו לא נראה הוא העביר לי לכף-היד. הלא נראה הזה פעם וקצת חימם .סגרתי אצבעות והכנסתי את המתנה אל מתחת לחולצה שלי ,כמו שאצל וולודיה הייתה .חום ענוג ולא רגיל עטף את כל הגוף. אבא ,היא בבית שלך תחיה ,וכשתבנה את ההיקף של הנחלה ,בקש ממנה את כל המרחב למלא.עד הארץ וולודיה השתחווה לכולנו ובצעדים בטוחים החל להתרחק מפנינו ,אחר-כך נעלם פתאום מאחורי השיחים או שהתפוגג במרחב .ואנחנו כמו קסומים עמדנו ,וכשהסתכל לכל אחד בעיניים ,וכשהתרחק ,כולנו רק שתקנו והבטנו בעקבותיו. אחר-כך אני אמרתי: אנסטסיה ,נוצר לי רושם שלתמיד בן שלנו הלך מאתנו.וכשלא שמעתי תשובה ,הסתובבתי לאנסטסיה .היא הביטה לאותו כוון שאליו וולודיה עזב .גוף שלה רעד .מהשפה התחתונה טיפות דם אדום זלגו בזליגה דקה .היא נשכה לעצמה את השפה ,כדי לא לצעוק .הבנתי .האנטי-תבונה תרדוף את הבן ,כמו גם אותי וגם את אנסטסיה .הבטתי על האגרופים הקמוצים שלה .והטייגה עצרה לנשום .איזשהו קול לא מוכר מילא את המרחב ,דומה להדהוד של משהו עצום .היה כזה רושם שמרחב ענק מתכווץ ,וכשייפתח ,יכול הכל למחות מפני האדמה. 83 כבר הייתי עד לתופעה דומה ,כשאיבדתי הכרה ,כאשר ניסיתי בניגוד לרצונה ,לכפות את עצמי על אנסטסיה ,וגם כשרציתי להלקות אותה עם מקל על כך שלא הסכימה את הבן לתת לי לחינוך .כל פעם ,כשהייתה מתחילה התופעה הזו, אנסטסיה הייתה מרימה יד למעלה ,כאילו נופפה למישהו ,והכל היה נרגע עוד לפני הופעת הקול הזה .אבל עכשיו הוא רק יותר ויותר התחזק ,אך את היד שלה היא לא הרימה .וגם לא רציתי שתעשה את זה ,רציתי שהאדיר והלא נודע הזה בקול איום ירעם ומהאדמה ישטוף את כל הלכלוך שעליה הצטבר. אך את ידה אנסטסיה הרימה .המרחב החל לחזור למרגוע. לפני עזיבתי את קרחת-היער של הטייגה שוב באתי לשפת האגם .לבדי עמדתי והבטתי על הדגם של הנחלה שהבן ברא ,וכבר ראיתי את זה בממשות ,על ההקטר שלי ,שבינתיים ,צמח עליו רק העשב השוטה .הנה אני מתקרב בג'יפ שלי. רואה את שני הקירות הלבנים עם החלונות הלא גדולים מהילדות המאושרת שלי .אוטומטית השער נפתח ומראה לי את התמונה החיה של הנוף הפנימי ,ואני מתקדם לכניסה אל הבית .סטופ! מה אני עושה? במכונית נוהמת נוסע על-פני כל ההדר הזה! הן זה הבית שלי! אחורה! אני חונה את הג'יפ ליד הכניסה לנחלה .השער נפתח ,אני מנגב רגליים ,מהסוליות משתדל להסיר את כל הלכלוך של העולם האחר .אחר-כך חולץ את הנעליים ,על-יד הכניסה משאיר אותן ,ויחף מהלך בעולם הנפלא שלי ,הולך לבריכה ,איפה שהברבורים צפים .לצדי רצים כלב וחתול .מרחוק ,מאחת הפינות תרנגול מקרקר בברכת שלום ,ומצד אחר – עז פועה לי. וליד הבריכה נכדים ונינים שלי בונים את הדגמים של הנחלות השושלתיות שלהם .והאישה ,אהבת לבי ,תמיד יפהפייה ,מהגן תצא ,תחייך לי ותנופף בידה. כשיחשיך ובשמיים יופיעו כוכבים ,באור שמח כל החלונות של המבנה המעוגל יאירו .ובאור ימלאו את החממה המנורות ,יראו לכוכבים את ההדר החי אשר גדל בה .יחשבו להם הכוכבים" :שם ,על כדור-הארץ ,בנוגה לא רגיל זורחת נקודה מאוד קטנה שגודלה אך הקטר אחד ,אולם האור שלה מסב לנו נחת ועדנה" .עוד הכוכבים לא יודעים שיילכו וירבו כאלה נקודות על הארץ בקרוב .והארץ כולה תוצף באור הנושא ברכה ,והוא את מרחבי היקום יפנק. חד וחלק החלטתי להפוך את הדגם של הנחלה שהבן ברא למציאות .ואולי זה טוב שקיבלתי הקטר עם אדמה לא פורייה ומים עומדים באביב .אני אתגבר על הקשיים ואעשה את האדמה פורה ,כזאת שעליה יפרחו עצים בגן ופרחים .אשפר את סביבת החיים במקום הזה. 84 מכתב לך ,בן מכתב לך ,בן שלום ,וולודיה. לא יודע ,איפה אתה עכשיו ,ולכן החלטתי דרך הספר לכתוב לך מכתב .לפעמים ,מכתבים אני כותב לך ,רק לא מתאר לעצמי ,לאן לשלוח אותם .ולעומת זאת ,את מה שיתפרסם בספר ,אני חושב ,אתה תקרא .במדינות רבות הספר מופץ ,הוא כאילו חי ,אנשים שונים בעצמו הוא מוצא ,ואולי ימצא גם אותך. בספטמבר 2009ניגשתי ליצירת הנחלה השושלתית על-פי הפרויקט שלך .מי יחיה בה ,אני לא יודע .אולי תרצה אתה, או נסטנקה ,כשתגדל .לא רחוק הזמן ,כשלא יפריעו מי שדרכם האנטי-תבונה פועלת לכאלה אנשים כמוכם .אולי הנכדות שלי ירצו לחיות כאן או הנינות .באיזשהו רגע הרגשתי צורך עז ,בממשות להגשים את מה שתוכנן בעזרתך. הזמנתי טרקטור ,הוא חרש את ההקטר שלי ,ועל ההקטר זרעתי שיפון ∗ לפני החורף .את הגרעינים בעצמי זרקתי ,גם שכנים עזרו לי .עם מחפר הערמתי סוללה מהאדמה לכל ההיקף בגובה מטר ,מטר וחצי רוחב .השנה דפנות מחרסית לא הספקתי לעשות ,התחילו גשמים והטמפרטורה ירדה .באביב אתחיל לבנות אותם .אבל גם ממה שהשנה נעשה ההקטר שלי שינה את פניו ,הוא היחיד שעל ההיקף הוקף בסוללת אדמה ,ובמקום העשב השוטה השיפון נובט .אפילו נדמה לי שהוא קצת מתרברב לפני ההקטרים הקרובים אליו. השנה עוד גם הספקתי לחפור בריכה ,הקוטר שלה שלושים מטר בערך ,באביב במים היא תתמלא. עוד גם קניתי שתילים של עצי פירות שונים .בינתיים ,שתלתי אותם בחלקה של הבית שלי שמחוץ לעיר .בסתיו הבא אני מתכנן להביא אותם לנחלה שלי. בחורף צריך להחליט ,איך לעשות את הציפור שלך עם לב האש .אני חושב שלכייר אותה מחרסית לא בעיה ,אבל איך לשרוף אותה ,כמו שעושים בהכנת לבנים ,כדי שלא תיהרס ,כשיהיו גשמים? לא רק שהגובה שלה שלושה מטרים כמעט, עוד גם הינף הכנפיים יוצא שנים-עשר מטר בערך .בעצם ,יש לי רעיון – לפסל אותה מחרסית ,אחר-כך לנסר לחלקים ולשרוף במפעל ,ואז מחדש להרכיב את הציפור עם להט האש בנחלה על שפת הבריכה .או שבהתחלה לעשות שלד מלבנים ,ואחרי זה לצפות אותו בחרסית. הראיתי את היצירה שלך לחברים ,ציירתי להם פשוט תא מחרסית עם אש שדולקת בפנים ,הסברתי ,איך אפשר לעבור בו את הריפוי בחימום או שפשוט בחוץ עם החברים לשבת וליהנות מהמבט על האש ,כמו ליד אח בחדר .וגם הם אמרו שרוצים לבנות משהו בסגנון הזה .תאר לך ,איך הם יתלהבו ,כשיסתבר שזה לא פשוט תא שבו את הגוף אפשר לרפא בעזרת החימום ,אלא עוד גם ציפור יפה עם הלב הלוהט באש. איך יכולת ליצור כזה פלא? אנסטסיה משערת שעוזרים לך אנשי הציוויליזציה הארצית הראשונה .אם זה כך ,אז אולי הם יעזרו גם לכל מי שמקימים את הנחלות השושלתיות שלהם? בעצם ,מצד שני ,אם הפרויקט שלך הוא מתנה לכל הקוראים ,אז יוצא שבאמת לכולם הם עזרו. אנסטסיה עוד אמרה שהפרויקט שלך ,וולודיה ,לנחלה השושלתית – מהווה גם פרויקט של ספינה ביולוגית בין-כוכבית שנשלטת במחשבה של אדם ,והמראָה במרכז היא גם מכשיר ניווט ,וגם מתג הפעלה .זאת בשורה גדולה ונפלאה לאדם מאת ציוויליזציה שלא מוכרת לאנשים של היום .האם על כוכב-לכת אחר היא נמצאת או שבמימד אחר ,זה לא חשוב .היא החלה לתקשר עם האנשים שבעולם חיים היום ,בין השאר גם בשפה לא חומרית .והיום חברת בני-האדם עומדת בפתח תמורות כה גדולות ונפלאות. כשאנסטסיה אמרה את זה ,אז עוד לא כל-כך הרגשתי את החשיבות שבמילים האלה שלה .אבל אחר-כך שוב הייתי חושב על זה והגעתי למסקנה שבמאה אחוז היא צודקת .וולודיה ,אתה יודע ,בחברה שלנו הרבה מאוד מדברים על עצמים בלתי-מזוהים ,על חוצנים מכוכבי-לכת אחרים ,יש גם לא מעט חיבורים שונים ,שכתבו אותם ,כביכול מורים גדולים ,אבל איפה תוצאה ,שממש נראה אותה? לא משתנה שום דבר ,אנשים ,כמו שהלכו בדרך שלהם אל הסוף המר ,כך גם ממשיכים ללכת .אפילו ציירתי לעצמי כזאת תמונה דמיונית: אנשים פוסעים על דרך ,ובצד עומד אחד כזה לבוש בתלבושת-פלא ,כדי להדגיש את הייחודיות שלו ,וצועק: אני שליח ,אני שליח ,נציג כוחות גדולים. ומה זה ייתן לנו? -אומרים לו האנשים - .מה טוב הבאת לנו? אם אתה נציג כוחות גדולים ,אז סלק מהעולםנרקומניה ,זנות ,מלחמות וגם את כל המחלות האלה. אתם לא מבינים ,אני שליח....אבל את האנשים הוא לא הצליח לעניין ,רק אדם אחד ניגש אליו. אם אתה שליח גדול ,אז ,בטח ,תוכל לתת לי מאה רובל לבקבוק וודקה?ובתשובה: אני שליח גדול ,בקולי עליכם לשמוע ,לתת לי קורת גג ,מזון ,ואפילו על ידיכם תישאו אותי.הנה בערך כזה מסר בפי כל ה"שליחים" שהיו באים אלינו ,לעולם שלנו. אך הכל אחרת ,וולודיה ,עם הפרויקט שלך. לעצמך שום דבר לא ביקשת ,פשוט הצעת" :אנשים ,תראו ,אם מוצא חן בעיניכם ,קחו ותהיו מאושרים". ∗ שיפון משקם את הפוריות של הקרקע. 85 וולודיה ,כשעזבת ,לא מיד אנסטסיה הבינה ,הרבה זמן התבוננה בדגם של הנחלה שיצרת .כבר אחר-כך הובן לה שקיים קשר הדוק בין החלקים הנפרדים שלו ,ושכולם ביחד הם מהווים לא אחר מאשר מכשיר ביולוגי בין-כוכבי שבן-רגע יכול להעביר את האדם ביחד עם סביבת החיים שלו לכל כוכב-לכת ,באשר יהיה. על ההיקף של הנחלה מעטה ביולוגי של המכשיר הזה בעל עמידות מאוד גבוהה .הציפור עם שלהבת האש מתוכננת לטיהור מפני וירוסים .המיקום הפנימי של הצמחים ,הפירוט שלהם מצביע על הבטחת תנאי חיים למי שחי בתוך המכשיר מראה הראי הוא לא אחר מאשר מתג הפעלה שמפעיל את התוכנה הביולוגית. ֶ הזה לתמיד .המתקן עם מי מבחינת העוצמה האנרגטית ,המנוע של המכשיר הזה ,אין עוד אחד כזה ,הוא מבעד למושג של מהירות תנועה ,כי עקרון הפעולה שלו מבוסס על מחשבה של אדם .היא צודקת? עוד אנסטסיה אמרה שלכל ההמצאות הטכנוקראטיות יש ביולוגי דומה – יותר נכון ,להיפך – והביולוגי הזה מושלם הרבה יותר .אף שכך ,בכל-זאת ,אנחנו מסתמכים על הישגי חקר החלל וטכנולוגיות המחשב כדי לקבל מושג על החלקים הנפרדים של היצירה שלך .אני חושב ,הקוראים ,שבקיאים בתכנות ,יותר יבינו את מה שיצרת. אבל ,וולודיה ,יש כאן נקודה אחת שאני בספק לגביה .ההיקף – מעטה .הציפור עם לב האש – תוכנת אנטי-וירוס לטיהור .הראי עם האבוקות – מתג הפעלה .את כל זה אעשה ,אולי גם עוד מישהו יעשה את זה .אבל הוראות שימוש לכל זה אין .לכל מכשיר תמיד מצורפות הוראות שימוש ,כדי שהאדם לא יקלקל אותו ולא יזיק לעצמו .ופה – כזאת טכניקה ביולוגית רצינית ,ובלי שום הוראות .בטעות אדם יכול לעשות משהו לא נכון עם מתג ההפעלה ,והמשפחה ,בלי שבעצמה רצתה ,תתעורר על כוכב-לכת אחר .ירצו לחזור ,אבל איך – לא ידוע. קניתי מראת שמונה פאות ,גם אבוקות .בערב בחלקה של הבית שלי שמחוץ לעיר הנחתי את המראה הזו על האדמה, מסביב הדלקתי את האבוקות ,יצא מאוד יפה .אבל ,אני חושב שזה סיכון לעשות את זה בגן בסתיו .אחרי שעל המראה שפכתי מים ,הייתה תחושה ,כאילו שהעצים מנסים להתעורר לחיים ,כמו שהם עושים את זה באביב .והרי אסור שזה יקרה להם לפני החורף. מאוד אני מצטער שלא יצא לי עוד לדבר איתך ,וולודיה ,כדי שיותר בפירוט תספר על הייעוד של המכשיר הזה ,בשביל מה הוא ואיך להשתמש בו? אולי הקוראים יצליחו לנחש או שבמוקדם או במאוחר בעצמי אני אבין ,כשאעשה אותו על ההקטר שלי. עוד בעיה אחת יש לי ,וולודיה .צריך לנסח פנייה מובנת ותמציתית לרשויות השלטון במדינות השונות .המטרה :לקרוא להם לנקוט צעדים ברי-ביצוע לשיפור סביבת החיים על האדמה .לא פעם שוב ושוב הייתי חוזר ומנסח את הפנייה הזאת, אבל כל פעם נדמה לי שאפשר יותר פשוט ,יותר קצר ,כדי שיותר משכנעת היא תהיה .עד עכשיו הנה כך ניסחתי אותה ,אולי זה טוב? איך אתה חושב? פנייה רבותיי ,בידי נכתבה סדרת ספרים שמאוחדים תחת השם "הארזים הצלצלניים של רוסיה" .אנשים רבים אשר קראו את הספרים האלה ,בגילאים שונים ,בני לאומים שונים ,דת ומעמד חברתי ,רוכשים הקטר אדמה למשפחות שלהם ועליו הם מקימים נחלות שושלתיות .מי מהם דוקטור ,ומי עובדים פשוטים .רובם משכילים ,והם גם מנוסים בניסיון החיים .כל משפחה בנפרד וכולם ביחד הם יוצרים סביבת חיים טובה יותר בכל המובנים לעצמם ,לילדים שלהם ולדורות הבאים .ברוסיה ובארצות בריה"מ לשעבר בלי כל תמיכה מהמדינה האנשים האלה יצרו כבר למעלה ממאה וחמישים התיישבויות המורכבות מנחלות שושלתיות .יש מהן גדולות ,עד שלוש-מאות משפחות ,ויש גם קטנות ,אשר ייסדו אותן עשר-חמש-עשרה משפחות. עד כמה רבים הם ,מאוחדים בקבוצות לא גדולות ,ועל-פי רוב ,בודדים אשר יוזמים פעולות דומות בארצות האחרות, שבהן מוציאים את הספרים שלי "הארזים הצלצלניים של רוסיה" לאור ,אין אני יודע .אך כאלה אנשים ישנם ,ובהתמדה המספר שלהם הולך וגדל. רבותיי ,בעולם הרבה מאוד מדברים על הצורך לשפר את המצב האקולוגי שעל כדור-הארץ שלנו .בחלק מהאזורים המצב הזה כבר הפך להיות קריטי ומאיים בקטסטרופה עולמית .כבר במשך שנים מתנהלות ועידות וסימפוזיונים ברמת הממשלות של הארצות השונות ,האו"ם והארגונים החברתיים השונים .אך איה ,רבותיי ,ולו תוצאה מעטה ,שבמו-עינינו נראה אותה? האקולוגיה של העולם שלנו ממשיכה להחמיר. רק האנשים אשר מייסדים את הנחלות השושלתיות שלהם עושים עשייה של ממש שמכוונת לשיפור סביבת חייו של האדם. רבותיי ,אין אני מבקש מכם לדון ביתרונות או חסרונות של הספרים שלי וגם לא בי אישית. אני מבקש לבחון את הרעיון עצמו מעמדת תבונה .ואם ,בהתבססותכם על המדע המודרני ,לא תוכלו להציע שום דבר אחר יעיל יותר – להתעמק במהות של הרעיון ולקבל אותו. למי בדיוק לפנות עם המסר הזה ,אני לא יודע. ועוד גם רציתי לדבר איתך בנושא אחד רציני .הרבה אני חושב על זה .מנסה למצוא מוצא .וולודיה ,העניין הוא שעם היחס שלך לחיים ועם איך שאתה רואה את מהות החיים יהיה לך קשה למצוא כלה ,נערה שתבין אותך. אתה ,בטח ,כבר יודע שמגיל צעיר נערות רבות חולמות להיות שחקניות ,דוגמניות או להתחתן עם גבר עשיר ,לבלות בנופשים יקרים ,ובבית שיהיו להן משרתים .אם יקרה ותמצא חן בעיניך כזאת נערה ,שלא קראה את הספרים ושום דבר לא שמעה על הנחלות השושלתיות – ,הרי אהבה אי-אפשר לחזות – אז בהתחלה אל תספר לה על הנחלה השושלתית ,היא לא תבין .אבל כשאארגן את הנחלה לפי הפרויקט שלך ,תבוא ביחד איתה ותראה לה את הנחלה .כשתתקרבו אליה ,תגיד לה שהיא שלך ותיכנס איתה אל-תוך הנחלה .תיכנס דרך הדלת של הבית הלבן .המפתח תמיד יהיה באותו מקום ,איפה שסבתא הייתה משאירה אותו .ושם הכל תראה לה. 86 אנסטסיה אמרה שכאשר אישה רואה סביבת חיים מושלמת יותר מזו שבה לפני זה היא חיה ,אז מיד נולד בה הרצון ללדת ילד והיא נמשכת לגבר שעשה אותה כזאת. וולודיה ,אם תרגיש כזה רצון בנערה שלך ,אז אתה יכול להיות בטוח – היא תאהב אותך ויניחו לה השטויות שהלהיבו אותה בעבר. ועוד שאלה מעניינת :האדם שעובר לכוכב-לכת אחר ביחד עם המרחב של הנחלה השושלתית שלו ויוצר חיים על הפלנטה הזו מידמה לאלוהים .זה הגיוני ,כי הרי הוא בורא עולם חדש על הפלנטה החדשה .כבנו של אלוהים ,לא פחות יכולות מאשר לאביו צריכות להיות לו .אבל לא פשוט הוא יחזור על מה שההורה שלו ברא ,אלא ייצור סביבת חיים מושלמת יותר .אז עד כמה מושלמת ויפה צריכה להיות סביבת החיים הגשמית של האדם הזה – הנחלה השושלתית שלו? נראה שעוד גילויים רבים ייעשו על-ידי בני-האדם ,כשישלימו את סביבת החיים הארצית .אבל כבר עכשיו מורגש קוצר-רוח ,לראות, באיזה יופי אלוהי ייבדלו הנשים אשר חיות בסביבה הזו ,איך ייראו הגברים אשר ראויים להן ? בן ,על המתנה אני מודה לך .אני בטוח ,בעזרתה ייפתח עידן חדש בהתפתחות של כדור-הארץ והאנושות שעליו חיה. על רקע האפשרויות העתידיות שהתגלו לנו ,מאוד מצחיק לחשוב ,במה התעסקו בני-האדם אלפי שנים – בני-האדם ששכחו, מי הם. אחות שלך ,וולודיה ,נסטנקה ,הרבה פעמים באה לדמה ,משחקת בפנים .אנסטסיה סיפרה לי על החיים הקודמים של נסטנקה ,כאשר אנסטה היה השם שלה. זהו .די ארוך יצא המכתב ,רק לא כל מה שרציתי להגיד כתבתי לך. תהיה זהיר .שמור על עצמך ,וולודיה. בכבוד אליך, אבא שלך. טקסט בצד האחורי של הכריכה: עם חיוך על הפנים הולכת ילדה קטנה בנבכי הטייגה החיה של סיביר ,מאום לא מבהיל אותה ,איש לא תוקף אותה, להיפך ,על-פי הקריאה הראשונה החיות מוכנות חיש-מהר להושיט לה עזרה .הולך האדם הקטן ,כאילו צאצא לשושלת המלך מהלך בין העומד לרשות החזקה שלו .ובזמן הזה איפה נמצא הילד שלכם?.. 87 לקבלת מידע הנוגע לתנועת "הארזים הצלצלניים" בישראל והקמת ישובים על בסיס אורח חיים של אנסטסיה ,באפשרותכם לפנות לאתר של אגודה "גני מולדת" – . GaneyMoledet.org © כל הזכויות שמורות ליד וולדימיר מגרה, יבגני פרונצ'ק – תרגום, הוצאת "גני מולדת" אין להעתיק קטעים מספר זה בשום צורה שהיא ובשום אמצעי, או לעבדם בדרך כלשהי ,לרבות צילום והקלטה ,ללא אישור בכתב. מסת"ב ?ISBN 978-965-7486-??- Printed in Israel 2013 88
© Copyright 2024