מרצף נתקים לרצף אורבני : שבע- באר
קורס ה' – פרוייקט גמר Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher באר-שבע :מרצף נתקים לרצף אורבני מגישה :אלה אל -בוחר Ellael.boher@gmail.com מנחה :אדריכלית תאה קיסלוב אדריכלית ליאורה קיסלוב קיי האתגר סקירה של התפתחות העיר באר -שבע מעלה כי ידי על הקמתה מאז השנים, לאורך העותמאנים בתחילת המאה ה ,20-התייחסו בעיקר העיר של התכנוניות הגישות לתפקידה השלטוני והמדיני )הפרחת הנגב, בירת המטרופולין( ופחות לתפקיד שיש לה כלפי תושביה .עקב כך נוצרה עיר שמרכזה הציבורי והמסחרי מאבד את מקומו וננטש, עיר הצומחת באופן ספוראדי כלפי חוץ ומשאירה בליבה חללים ציבוריים עצומים בגודלם שאינם מטופלים .כבישים רחבים מפרידים בין חלקי העיר ויוצרים נתקים שמישים בלתי ואזורים אורבאניים המנציחים את שממת המדבר. כיום תושבי באר -שבע חשים ניכור כלפי עירם ודימוי העיר נמוך. תמונה מס' 1 שזיהיתי בב"ש. – סכמה המתארת את רצף הנתקים החזון הפרויקט עוסק בהחזרת העיר לתושביה, מתוך התפיסה ,שרק עיר המתפקדת טוב כלפי פנים יכולה להוות מוקד משיכה ומרכז מטרופוליני לאזור כולו. בדרך להשגת מטרה זו ,הצעד הראשון הוא להחיות את מרכז העיר – המקום בו כל תושביה יכולים להיפגש. על מנת להפוך את הכבישים הרחבים המפרידים בין השכונות השונות לרחובות עירוניים אשתמש בהם בפרויקט להעברת רשת של רכבות קלות ,מיקום אלמנטים שונים של הצללת הרחוב ותוספות בנייה ייחודיות – אלה יהפכו את הרחוב למקום חי ,דינאמי ומוגן שנעים לשהות בו לאורך זמן. למעשה נוצר חיבור בין השכונות השונות מבלי לטשטש את המבנה השכונתי ואת האופי השונה של כל אזור ואזור. בכדי להחיות את מרכז העיר כמקום תוסס, אורבאני ,חי ונושם אני עושה מספר פעולות העוסקות בעיקר בציפוף ,עיבוי תוך העירונית, ה"שממות" ופיתוח התייחסות לכוחות הקיימים בשטח. הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים תמונה מס' – 2סכמה המתארת את הרצף שברצוני ליצור בפרוייקט. האורבאני דרכי פעולה ציפוף מרכז העיר ויצירת רצף אורבאני – ופיתוח. בינוי עיבוי וציפוף של הכבישים לידי רחוב. נגישות טובה ונוחה בין המרכזים השונים בעיר – רכבת קלה ,תחבורה נוחה ,אזורי רגלית. ונגישות חניה הנמכת כבישים בין עירוניים אל מתחת לקרקע ,כך שייווצר רצף חללים ציבוריים הרגל. הולכי עבור עירוב שימושים – יצירת רצף המשלב בתוכו מגורים ,מסחר ,שלטון ,עסקים ותרבות. יצירת מוקדי משיכה לאוכלוסיות השונות בעיר – שוק ,רחוב ,תרבות פנאי ,בילוי. תכנון סביבה אקלימית נוחה ומזמינה. עקרונות אלה באים לידי ביטוי בפרויקט בכל קנ"מ ,משלב תכנית הבינוי העירונית ועד לשלב תכנון הבניין ,הרחוב והכיכר. הפרויקט מכיל בתוכו מגוון רחב של חללים ציבוריים ברמות פתיחות שונות ,הקושרים פיזית וקונספטואלית בין האזורים שכיום מזה. זה מנותקים בין הקשרים החדשים שיצרתי בפרויקט: רחוב -קניון ,שדרת שווקים ,רחוב מסחרי פנימי בבניין מגורים ,שדרות ירוקות, הוספת דופן מוגנת לרחוב קיים ,איזור שוטטות תרבות ובילוי ועוד. 1 קורס ה' – פרוייקט גמר Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher גישות תכנון באר-שבע לאורך השנים לאורך השנים ,מהקמתה של העיר על ידי העותמאנים בתחילת המאה הקודמת ועד היום ,ידעה באר -שבע גישות תכנוניות שונות ומנוגדות זו לזו .החל בגישת השתי וערב שהביאו העותמאנים ,דרך גישת עיר שנות של אירופאית בהשפעה הגנים החמישים ,אחריה הגישה המנוגדת שבוטאה בתוכנית הציפוף של 1967וכלה בתכניות של ימינו שבדומה לשנות החמישים מודגש בהן שימור המרחב כחלק מהתכנון .מצב זה גרם להיווצרות עיר חסרת מבנה הגיוני ונהיר וכמו כן ,יצר בעיות עירוניות רבות. אחד האישורים למצב זה ניתן לראות בעובדה שהעיר לא הוקמה והתפתחה באופן ספונטאני מתוך צורך מקומי אלא כתוצאה של החלטה שרירותית של השלטונות .אי לכך ,הגישות התכנוניות לפיהן נבנתה העיר שיקפו רק את הדרישות האסטרטגיות של השלטונות ,ללא התייחסות לצרכים ושל המקום של והתרבותיים הפיזיים התושבים. אלמנט אחד משותף שניתן למצוא בכל גישות התכנון הוא הדגש על הדרכים הרחבות . מהתקופה העותמאנית ועד היום ,מתוך מניעים ותפיסות שונות הגדיר כל תכנון עירוני את הדרכים העירוניות כרחבות מאוד ,זאת בניגוד לתנאי האקלים בהם מתבקשת בניה צפופה ורחובות צרים לשם יצירת הצללה. התכנונית הגישה המדינה באר שבע העותמאנית תוכננה בדגם של שתי וערב של רחובות העוברים מצפון -מערב לדרום -מערב. ומצפון -מזרח לדרום -מזרח תפקידה של העיר היה להוות מרכז שלטוני המספק שירותים לבדואים בנגב .דגם השתי וערב ,שמאפשר פיקוח מרבי על המתחולל בעיר ,מייצג את התפקיד שהיה לעיר בפיקוח ובשליטה על האוכלוסייה הבדואית. רחובות השתי והערב ,ברוחב של 15מטרים חילקו את השטח ל 60-ריבועים של 60X60 מטר אשר חולקו לארבעה מגרשים כל אחד. תמונה מס' העותמאני. 3 – של תצ"א באר -שבע של ב"ש לפני בתקופת תכנון זה לא היה מקובל במזרח התיכון בגלל שהרחובות הרחבים לא מספקים צל הנחוץ כל כך במדבר .עם זאת ,בכיווני הרחובות ניכרת התייחסות לאקלים מכיוון שכיוונים אלו תואמים לכיווני הרוחות וכן מונעים שמש ישירה על קירות הבתים. בשטח העיר לא הוגדרו שימושי קרקע ,למעט אזור של מוסדות ציבור ,שלטון ודת בחלק הצפון -מערבי ,שהוא גם האזור הגבוה ביותר של העיר העתיקה .מסחר התפתח באופן טבעי לאורך הרחוב הראשי של העיר הבריטים ,שכבשו את )רחוב קק"ל היום(. העיר בשנת ,1917המשיכו את הגישה העותמאנית הן לגבי תפקידה של באר -שבע כעיר מחוז והן לגבי התפתחותה הצורנית. בשנת 1937יצר מתכנן הערים קנדל את תוכנית המתאר הראשונה של העיר באר -שבע. תוכנית זו מרחיבה את תחום השיפוט של העיר וממשיכה את דגם השתי וערב של הרחובות וחלוקת המגרשים .בנוסף ,תוכנית קנדל מחלקת בפעם הראשונה את העיר לאזורים בעלי שימושי קרקע שונים. קום השלטון תמונה מס' – 4תכנית קנדל הגישה לתכנון העיר עם קום המדינה בשנת 1950נתקבלה החלטה לפיה גם במדינה היהודית תשמש באר -שבע מרכז המנהל, התרבות והמסחר של איזור הדרום .אי לכך, 55,000 בעלת לעיר תוכנית הותוותה תושבים .העיר תוכננה על פי הרעיון של אבנעזר הווארד של יחידות שכנות בעיר גנים .על פי רעיון זה תוכננו בכיוון צפון מזרח לעיר העתיקה חמש שכונות המופרדות זו מזו ברצועת ירק ברוחב של כקילומטר ,כל שכונה יועדה לאוכלוסיה של בין 6000ל 10,000-נפש בבניה נמוכה ומפוזרת .במרכז כל שכונה תוכנן מרכז עירוני קטן ובו גן ובית -ספר יסודי, בין נוספות. ציבוריות ופונקציות היחידות השכנות ,ממזרח לעיר העתיקה תוכנן המע"ר ואיזור מוסדות הציבור ,גם הוא טובל בירק ,ובו לא יהיו מגורים. תוכננו הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים כבישים מתפתלים המקיפים כל 2 קורס ה' – פרוייקט גמר שכונה ושכונה ,אך לא תוכננה מערכת כבישים ש"תתפור" את השכונות השונות לכדי ישות אחת .העיר העתיקה יועדה להיות שכונת מגורים שולית בקצה הדרום מערבי של העיר. תכנון העיר על פי הרעיון של עיר -גנים נבע מתוך האידיאולוגיה הציונית שראתה בהתיישבות הכפרית את התגשמות החלום הציוני .כל יחידת שכנות אמורה הייתה להוות יחידה חברתית נפרדת בעלת חיים קהילתיים ואופי כפרי. Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher הציבור מלהגיע אליו ובפועל עברו אל אזור זה רק מוסדות ממשלתיים ,בזמן שהמרכז המסחרי התפתח באופן ספונטאני בעיר העתיקה. תוכנית המתאר 1966 לקראת אמצע שנות ה 60-לאחר שהיה ברור שגישת "עיר הגנים" לא מתאימה למציאות הסביבתית והחברתית בבאר -שבע הוחלט על יצירת תוכנית אב חדשה לעיר. תוכנית המתאר שנכתבה בשנת 1966ואושרה ב 1969-יועדה לאוכלוסיה של כ 250,000- תושבים ,מספר אליו אמורה הייתה העיר להגיע ,בשנת .2000התוכנית באה לפתור שלוש בעיות יסוד - העיר. ודלילות .1פיזור .2מבנה העיר ,שהתפתח באופן טבעי ,לפיו מאזור במנותק נמצא העיר מרכז המגורים של העיר. .3רשת הדרכים המפותלת שאינה מקשרת בין החלקים השונים של העיר ומקשה על ההתמצאות בה. תמונה מס' – 5תכנית מתאר ב"ש ,שנות החמישים. בשנת 1951החלה להיבנות שכונה א' וכשנתיים לאחר מכן נבנתה שכונה ג' . שכונות אלו נבנו מהר ,באיכות בניה ירודה על מנת לאפשר את שיכונם של אלפי העולים שהופנו לבאר -שבע .השכונות שוכנו בעולים מארצות שונות מתוך תקווה שהחיים בשכונה המנותקת ייצרו אינטגרציה בין תושביה .בפועל שכונות אלו סבלו מבעיות רבות שנבעו מאי -התאמה בין התכנון לבין התנאים החברתיים והסביבתיים של המקום. המרחק הגדול בין הבתים גרם להתייקרות התשתיות ולהורדה של רמת השירותים ,גם הכבישים הארוכים והמפותלים דרשו עלויות סלילה ותחזוקה גבוהות והקשו על פיתוח האזור ,השטחים שבין הבתים לא טופחו והפכו בהדרגה לאזורי פסולת ,המרחקים הגדולים מהמרכז בשמש הקופחת של באר -שבע השכונתיים המרכזים להתנוונות גרמו בשכונות ולניכור עדתי בתוך השכונה. שנבנו בשלב מאוחר יותר נלמדו חלק מלקחי השכונות הראשונות והן נבנו בציפוף גבוה יותר ,עם זאת ,מיקום השכונות ,המרחקים שלהן אחת מהשנייה ותוכנית הכבישים עדיין תאמו פחות או יותר את התוכנית גם המע"ר לא שהותוותה בשנת .1950 התפתח לפי המתוכנן ,השטח הגדול עליו הוא התפרס הרתיעו הן את הסוחרים והן את הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים תמונה מס' – 6תכנית מתאר ב"ש1966 , תוכנית המתאר הגדירה מחדש את מתחם מרכז העיר וכללה בתוכו הן את העיר העתיקה והן את האזור שהוגדר עבור המרכז בתכנון הקודם ,ובו כבר קמו מספר מוסדות שלטון. דרכים של בצומת נמצא זה אזור בינעירוניות ,דבר שהופך אותו לנגיש גם לבאים מבחוץ .מכיוון שבין שני המרכזים עובר כביש ראשי התוכנית ממליצה על הקמת גשר להולכי רגל אשר יחבר ביניהם .השטח הגדול שהוקצה למרכז משקף את התפיסה לגבי תפקידה של העיר כעיר ראשה , 3 קורס ה' – פרוייקט גמר וכספק שירותים לאזור כולו ,תפיסה אשר לא השתנתה לאורך השנים. יעדי הבינוי העיקריים להתפתחות העיר נקבעו בכיוון מערב ,התפתחות כזו תציב את המרכז העירוני ,כך טענו ,במקום מרכזי מבחינה גיאוגרפית ,ותחזק ,לפי ההנחה ,את הקשר העירוני בינו לבין המגורים. בנוסף להתפתחות מערבה הוחלט על השלמת בינוי בין השכונות ועל ציפוף השכונות. תוכננה מערכת כבישים שתחבר את חלקי העיר השונים .כבישים אלו יעברו בחללים שנוצרו בין השכונות ויתרמו לציפוף העיר ואיחוד חלקיה .בהמשך לאותה מגמה הוחלט על הקמת האוניברסיטה במרכז העיר בחלל כמו שנוצר בין שכונה ג' לשכונה ד'. כן ,תוכנן איזור תעשיה חדש בדרום העיר מתוך ההנחה כי התעשיי ה בבאר -שבע תגדל הבניה באופן משמעותי בשנים הבאות. בבאר -שבע היום עדיין מתבצעת לפי תוכנית מתאר זו ,מערכת הכבישים החדשה אכן נסללה והוחל בציפוף השכונות הוותיקות. יחד עם זאת ,בבוא גל העלייה הגדול מרוסיה בתחילת שנות ה 90-שדרש בניה מאסיבית במהירות ,ננטש רעיון ציפוף השכונות שדורש השקעה גדולה ותהליכים בירוקרטים ארוכים והחלה בניה בצפיפות נמוכה בשולי העיר ,גם במערב כפי שנקבע בתוכנית אך גם בצפון ובצפון -מזרח. המרכז החדש עדיין לא קיבל חיים משל עצמו והקשר בינו ובין העיר העתיקה לא חוזק .כיום חיים בעיר כ 185,000 -איש. Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher תמונה מס' – 7תכנית מתאר ב"ש2020 , למרות שתוכנית המתאר עדיין לא מוכנה , ניתן לזהות את המגמה של חזרה לתפיסה המתפרשת על שטח רב )בדומה לתכנון של שנות החמישים( ולייעוד שטחים נרחבים בתוך העיר לפארקים ציבוריים. תכנית מתאר 2020 בימים אלו נמצאת בהכנה תוכנית מתאר העיר את שמייעדת לבאר -שבע חדשה לאוכלוסיה של 500,000תושבים .לפי תוכנית זו יצופפו השכונו ת הותיקות של העיר ויבנו בהם בנינים רבי קומות מחד, ומאידך תתפרש העיר לכיוון צפון בבניה צמודת קרקע ותגדיל את שטחה מ 53,000- דונם היום ל 128,000-דונם בשנת . 2020 התוכנית החדשה מדגישה את חשיבות נטיעת רצועות ירק נרחבות בתוך העיר ויצירת אזורי נופש והיא קובעת פארק עירוני רחב לאורך כ 15-ק"מ של נחל באר -שבע בדרום העיר .כביש רגר ,עורק התנועה שמוביל נבנו ושלאורכו צפון, מכיוון לעיר מוסדות ציבור רבים ,יורחב ל 55-מטרים )חמישה נתיבים בכל כיוון( ,לאורך גדתו המערבית יבנו מגדלים של כ 20-קומות למשרדים ומגורים ולאורך גדתו המזרחית יצופף הבינוי הציבורי על ידי מעונות סטודנטים ומלונות .האזור שיועד בשנות החמישים להיווצרות מע"ר ,שמעולם לא נוצר עובר כבר עכשיו פיתוח מאסיבי למסחר רבועים מטרים מאות ובניית ולמשרדים ,מתוך המגמה לפתח את ענף השירותים העסקיים והשלטוניים בתוך העיר ולהקטין את התלות במרכז הארץ. הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים 4 קורס ה' – פרוייקט גמר המבנה החברתי Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher של באר-שבע עד לפני כעשור הייתה באר -שבע עיר בעלת אופי חברתי מזרחי ברור .עם גלי העלייה הגדולים של שנות החמישים אוכלסה העיר בעיקר בעולים מצפון אפריקה ומאסיה, אשר היוו בין 60%ל 80%-מתושביה וקבעו את אופייה החברתי ותרבותה .עם השנים התפתחה מתוך קבוצה זו אליטה כלכלית – חברתית אשר תפסה את מוקדי הכוח בעיר. כיום רוב הקבלנים הגדולים ,הסוחרים ונושאי המשרות הציבוריות הם אנשי אותה אליטה אשר גדלו בשכונות הותיקות של העיר ועם התקדמותם בסולם הכלכלי -חברתי עברו לשכונות החדשות בשולי העיר .בתוך מבעיות הסובלות הוותיקות, השכונות תשתית ומהזנחה נשארות השכבות החלשות שידן אינה משגת לעבור אל השוליים. שכונות אלו ,שמהוות למעשה את ליבה של העיר ,סובלות בשנים האחרונות מהגירה שלילית ומרמת אוכלוסיה הולכת ופוחתת. עם התחזקות המודעות העדתית בקבוצות מסוימות בחברה הישראלית )שמתבטאת בין היתר בעליית כוחה של תנועת ש"ס( עברה גם באר -שבע תהליך דומה .האוכלוסייה שמגדירה עצמה מזרחית -מסורתית )ומזדהה עם ש"ס( היתה הקבוצה הדומיננטית בעיר, מאנשים בעיקר מורכבת זו אוכלוסיה משכבות מצוקה אשר מרוכזים בשכונות הוותיקות שנבנו בשנות החמישים והשישים. עם בוא העלייה הרוסית בשנות ה 90-השתנה מאזן הכוחות בבאר -שבע .העיר קלטה למעלה מ 50,000-עולים חדשים .עולים אלו שהם ברובם אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים הצליחו להתאקלם מהר ,הם נקלטו בעבודה בבית חולים סורוקה או באוניברסיטת בן גוריון ובעזרת סל הקליטה שקבלו מהממשלה בשכונות דירה לרכוש רובם הצליחו החדשות .ההתקדמות המהירה של העולים עוררה את התקוממותם של תושבי העיר הוותיקים שעדיין אין באפשרותם לקנות דירה .האנשים מהשכבות החלשות מקרב העולים שוכנו בשכונות הוותיקות ,שם קיימות דירות בבעלות המדינה ,ובכך העמיקו את המצוקה באזורים שמראש סובלים מעוני ומאכלסים מעמד סוציו -אקונומי כיום אוכלוסיות באר -שבע מורכבת נמוך. מ 40%-בני עדות המזרח ומ 40%-יוצאי ברית המועצות לשעבר .שתי קבוצות אלו נמצאות במאבק תרבותי על אופי העיר . המיועדים עיתונים בעיר קיימים לאוכלוסיה המזרחית מול עיתונים ברוסית, הרוסית לאוכלוסיה המיועדות חנויות שמוכרות אוכל לא כשר ומעוררות את לבוא שעד המזרחית החברה התקוממות הרוסים הצליחה לשמר בבאר -שבע תרבות מסורתית. הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים המאבק בין שתי קבוצות אלה מחזק את תחושת השייכות העדתית של כל קבוצה ופוגע בתחושת השייכות העירונית. תמונה מס' – 8אוסף תמונות שצולמו במהלך המחקר בב"ש. הבדואים וזיקתם לבאר -שבע אוכלוסיית הבדואים בנגב מונה כיום כ - 125,000תושבים המתגוררים בשבעה ישובים מוכרים וכן בישובים רבים לא מוכרים. כפי שצוין ,באר -שבע היוותה מרכז עסקים ושירותים לשבטי הבדואים בנגב מאז הקמתה על ידי העותמאנים בתחילה המאה ה .20- עם קום המדינה הוכרז אזור הנגב שמדרום לבאר -שבע לשטח תחת ממשל צבאי וכניסת הבדואים לעיר הוגבלה .מהלך זה החליש את מעמדה של העיר בקרב האוכלוסייה הבדואית והתפתחו מרכזים שבטיים כאלטרנטיבה לעיר הגדולה .בשנת 1954נפתח מחדש בימי והגבלות הבדואי הבהמות שוק חמישי התנועה הלכו ופחתו עד שבשנת 1966בוטל הממשל הצבאי .בהדרגה חזרה באר -שבע לתפקד ,בין היתר ,כמרכז שירותים ומסחר לאוכלוסיה הבדואית בנגב. עם המעבר לישובי קבע ונטישת אמצעי הפרנסה המסורתיים -חקלאות וגידול צאן, גברה תלותם של הבדואים בבאר -שבע .העיר מספקת להם מוצרים שהם הפסיקו לייצר בעצמם וכן מהווה מוקד משיכה מבחינ ה תעסוקתית .כיום הקשרים בין האוכלוסייה הבדואית לעיר הם בתחומים רבים :קיימים קשרים כלכליים ,בניהם העיסוק בשוק הבדואי ,באר -שבע מספקת שרותי בריאות, שרותי חינוך על תיכוניים ושרותי הכשרת מורים למערכת החינוך המתפתחת במהירות בקרב האוכלוסייה הבדואית וכן מהווה מרכז בילוי ותרבות לאוכלוסיה זו .שיפור מערכת הדרכים והשתכללות אמצעי התחבורה חיזקו את הקשר בין העיר לבדואים בפזורה. משפחות כ 400- כיום מתגוררות בעיר בדואיות .בשונה מהאוכלוסייה הבדואית המתגוררת בפזורה ומאופיינת בריבוי טבעי נמוכה סוציו -אקונומית וברמה גבוה ביותר ,משפחות אלו מאופיינות ברמת מהמסורת התנתקו הן גבוהה, השכלה הבדואית והשתלבו בחיי העיר המודרניים. הן מפוזרות בשכונות השונות בעיר ולא מהוות קהילה. 5 קורס ה' – פרוייקט גמר דימוי באר-שבע בעיני Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher תושביה עיר בעירם רואים באר -שבע "תושבי פרובינציאלית שוקעת ,באר -שבע נתפסת כעיר שהמדבר השתלט עליה ,עיר מיואשת , שוויתרה ושוויתרו עליה ...על פי תפיסת התושבים זוהי עיר שאי אפשר להתקדם בה, עיר של "מפסידנים" שחלק גדול מתושביה חיים בה מתוך תחושה של החמצה ופשרה. זוהי עיר שעוזביה נתפסים ככאלה "שעשו את זה" ,עיר שאיש אינו מתגעגע אליה .על פי סולם הערכים הנורמאטיבי של תושבי העיר עזיבה היא לא רק לגיטימית אלא אפילו הרואית) ".מתוך :תכנית שיווק ב"ש .(1994 אל מול המרכז נתפסת באר -שבע כעיר רחוקה ,פיזית ומנטלית ,משעממת ,לא מאפשרת הגשמה עצמית ובעלת אוכלוסיה חלשה ומונוטונית .אחד התושבים הגדיר את באר -שבע כ"עיר היחידה שהמציאות בה גרועה מהדימוי שלה". אולם ,למרות הדימוי השלילי ,קיימות גם נקודות בהן דימוי העיר אינו כה שלילי ואפילו חיובי .באר -שבע נתפסת כמקום שלו ושקט ,מקום בטוח ,פחות "מלחיץ" ותחרותי ממרכז הארץ ,עיר בה יש יחסי חברות ויחסים משפחתיים קרובים ושניתן לגדל בה יחסית. ובנוחות בבטחון ילדים שייכות מרגישים לא העיר תושבי לתיאטרון ,האוניברסיטה ,בית החולים והסימפונייטה הנמצאים בעירם ולכן לא מזכירים אותם כגורם חיובי בעיר ,אך אם הם נשאלים לגביהם יש הסכמה בקרב התושבים כי מוסדות אלו הם גורמים חשובים ביצירת תדמית חיובית לעיר. בנוסף ,העיר נתפסת כמכניסת אורחים וניתן להשתמש לחיוב בדימוי "המזרחי" שלה כעיר עם תרבות מקבלת ופתוחה. פוטנציאל נוסף הם העולים הרבים שהגיעו לבאר -שבע בשנות התשעים מבריה"מ ומהווים כיום כ 40%-מאוכלוסייתה .עולים אלו משכילים ברובם ,אך טרם הטביעו את חותמם על אופי העיר .כיום יש בבאר -שבע מפגש תרבויות מרתק שיכול ליצור עיר מענינת וייחודית. גורם נוסף שניתן לראותו הן כיתרון והן כחיסרון הוא מיקומה של העיר והריחוק שלה מהמרכז .על ידי טיפול נכון ,יכול ריחוק זה לקבוע את אופי העיר וליצור בה אוכלוסיה אליה שתמשוך חופש תחושת יוצרת. תמונה מס' – 9סכמות נולי ,המתארות את בעיית הנתקים הקיימת בב"ש. הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים תמונה מס' 10 לאורך השנים. – גרף המייצג את אוכלוסיית ב"ש סיכום ביניים באר -שבע מרכז מטרופולין דרום כפי שצוין ,העיר באר שבע התפתחה בשלבים ,כאשר בכל שלב נוספו לה שכונות חדשות שתוכננו להיות עצמאיות. השכונות מנותקות זו מזו ובניהם עוברים כבישים המהווים את הגבולות שבניהם. מצב זה יוצר עיר ,שלמרות הצפיפות היחסית שלה ,היא נתפסת כנטולת חיים אורבאניים. העיר = סכום השכונות שלה. כתוצאה מכך הרחוב חסר חיים ולא נתפס כמקום .הייחוד המקומי -אזורי של באר -שבע הולך לאיבוד ומשתלטת עליו הנוקשות הפרטיות והיוזמות מלמעלה התכנונית מלמטה. הקשיים העיקריים של העיר באר -שבע: • מצוקה בשכונות הוותיקות • דרישה להשקעה בפיתוח תשתיות עירוניות ושירותים ,מול מצוקה תקציבית. • מחסור במוקדי משיכה לאוכלוסיה צעירה מקומות בילוי, )מקומות ומשכילה תוססים, ציבוריים מקומות עבודה, אלטרנטיבה אקדמית(.... העירוני המרכז בפיתוח • קושי )נגישות ,חנייה ,מוקדי משיכה ,רצף עירוני ,שימור מול פיתוח ,שילוב בין מגורים מסחר ועסקים(... • הגירה שלילית של תושבים ממרכז העיר. הפיתרון יכול להיות חזרה לעקרונות של העיר המסורתית: • רחוב -כיכר -בלוק עירוני • יצירת סביבה קריאה המאפשרת התמצאות נוחה. • ציפוף מרכז העיר ולא בנייה רוויה בשוליים. • נגישות נוחה בין המרכז המסחרי והמרכז המוסדי. • נקודות ציון אדריכליות וציבוריות. 6 קורס ה' – פרוייקט גמר עיקרי התיזה • עיר ללא רחוב • חיבור ה"טלאים" • התחדשות עירונית Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher המאפיינים יהיו זה במקום לשנייה. העקרוניים התכנוניים של שני הטלאים הנוגעים בו. הרחוב כמקום יאופיין בהתייחסות לכוחות הפועלים בדפנותיו – פרופורציות ,קצב, איזון ,תפקודים ,אוכלוסיה ,רקע היסטורי וכו'. "תיקון" לעיר ,במובן הרגיש ,כך שתפסיק להיות רצף של נתקים שהונחו בשלבים ותהפוך למרקם אורבאני חי ונושם המתאים לקונטקסט בו הוא מתקיים ,המדבר. מדובר בתכנון שמתעסק באדם הפשוט שבסוף חי במקום ,וביצירת מקומות המושכים האינטואיטיבית ברמה אנשים והפונקציונאלית יחדיו. תמונה מס' – 11השכונות הסמוכות זו לזו מופרדות האחת מהשנייה ע"י כבישים רחבים וכולאות בניהן שטחים גדולים בלתי מנוצלים. השאלה :כיצד ניתן להפוך את הכביש מגבול לרחוב ,למקום ,לחלל עירוני שנעים לשהות ולהלך בו? כיצד ניתן להשתמש ב"שממות " העירוניות של באר -שבע ולמנף אותן לצורך החייאת העיר בכלל ומרכזה בפרט? תמונה מס' – 13תכנית קונספטואלית – מילוי החללים ע"י נפחים חדשים בעלי מאפיינים השאובים מעולם המושגים הצורני הקיים כיום על מנת ליצור רצף אורבאני. גישה תכנונית חדשה תמונה מס' – 12מרכז העיר כמיקרו קוסמוס מייצג של העיר כולה .כל מבנה עומד בפני עצמו ,מנותק מסביבתו על ידי שטחים בלתי מנוצלים. שמתייחסים מקומות יצירת תשובתי: לקונטקסט האקלימי ,לפרופורציות של העיר ולנפחים שהיא דורשת ,מקומות שמתפקדים לאורך כל שעות היממה ומותאמות לקהלי יעד מגוונים. בפרויקט זה ,הרחוב או הסביבה הציבורית הם שייצרו את התווך שבין שכונה אחת הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים במהלך עבודתי על הפרויקט נחשפתי לגישות תכנוניות שונות ,חלקן פורמאליות ,חלקן הוצעו כתחליף לגישות קיימות באופן בלתי פורמאלי .מחקר זה הביא אותי להבין שחלק מהבעיות בבאר -שבע נובעות מתכנון שאינו מתייחס להקשר המקומי של העיר בקונטקסט המדברי .כמו כן ,כשניגשתי לבחון את הגישה הנכונה להמשך תכנון העיר ,היה חשוב לי להתייחס לרצון תושביה של עיר למצוא בה מענה תרבותי ,אינטלקטואלי, רב -שכבתי ומגוון. הגישה התכנונית החדשה שמה את תושב העיר וצרכיו לפני תפקידה של העיר כמרכז אזורי .יחד עם זאת ,נדמה לי ,כי גישה זו מייצרת סיטואציה של – win-winעיר המשרתת נאמנה את תושביה תזכה לאהדה גם מצד אוכלוסיות שכנות. 7 קורס ה' – פרוייקט גמר עיקרי הגישה התכנונית צפיפות גבוהה -מדיניות עיר -הגנים לפיה נבנתה באר -שבע יצרה מצב בו מרכז העיר בנוי בדלילות .יש להעלות את הצפיפות בשכונות המגורים במרכז העיר על מנת להגיע למסה קריטית של אנשים שתאפשר התפתחות של חיי עיר שוקקים ,ולאפשר את עירוב השימושים במרחק הליכה מהמגורים. הגבהה יחסית של המבנים וציפופם ,יצרו מצבים של צל טבעי ברחובות ובחללים הציבוריים ,מצבים החיוניים כל כך בעיר המדברית. טיפול מוקפד בשטחים הפתוחים -מכיוון שבאר -שבע היא עיר מדברית יש לטפל בשטחים הפתוחים בתשומת לב רבה על מנת שלא יהפכו למוזנחים ויהוו מקור לאבק . השטחים הפתוחים צריכים להיות בקנה מידה הבנוי של לטיפולוגיה ולהתאים קטן באזור. עירוב שימושים -התכנון העירוני בעבר התייחס אך ורק לתפקידה האזורי של באר - שבע ולא לתושבי העיר .כתוצאה מכך רוכזו כל הפונקציות הציבוריות במקום אחד במנותק משכונות המגורים .כך נוצר ניכור עירוב למוסדותיה. העיר תושבי בין ציבוריות פונקציות והכנסת שימושים לשכונות המגורים יחזיר את תחושת הקשר של התושבים לעירם ויחיה את שכונות המגורים שכרגע נמצאות בתהליך התפוררות. תמונה מס' – 14הצעה עקרונות התכנון. – תכנית בינוי על בסיס מערך תנועה תחבורתי נגיש -מעבר לרשת של רכבות חשמליות קלות אשר ייסעו על מסילות ,על הכבישים הרחבים הקיימים בעיר .מספר הילדים הגבוה בעיר והרמה הסוציו -אקונומית הנמוכה של חלק מתושביה מחייבים פיתוח של מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת אשר תקל על תנועת כל התושבים ואשר עלותה הנמוכה תעזור לצמצם את פער המעמדות .כמו כן ,מכיוון שב"ש היא עיר מישורית יש לעודד את ההליכה ברגל והשימוש באופניים ,זאת על ידי יצירת רחובות מוגנים משמש ומבוהק שיתמכו הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher בשיטות תחבורה אלו .התנועה הלא -ממונעת תעלה את רמת החיים בעיר ,תגביר את האינטראקציות העירוניות ותיצור חיי רחוב שוקקים. עידוד ההליכה ברגל -האקלים המדברי השורר בבאר שבע יוצר תנאים קשים לשהייה בחוץ ומקשה על ההליכה ברגל .על מנת ליצור עיר ידידותית להולכי רגל ולהחיות את חיי הרחוב יש ליצור מרחב ציבורי מוצל ,להגביל את הנהיגה והחניה ברחובות וליצור ריבוי גירויים על ידי שימוש במוטיבים אדריכליים – פיסיים :קו בנין ,0פתחים ומרפסות רבים הפונים לרחוב וכו'. השכונות - בתוך שונות דיור רמות בריחת של תופעה קיימת בבאר -שבע האוכלוסיות החזקות אל מחוץ לעיר או אל שוליה ,תופעה היוצרת פערים חברתיים - מרכז גיאוגרפיים ותורמת להידרדרות העיר .יצירת יחידות דיור ברמה גבוהה במרכז העיר ,בשילוב עם שדרוג החלל הציבורי יחזירו לעיר את האוכלוסייה החזקה ויצרו מרקם אנושי הטרוגני יותר. תכנון בר קיימא -צפון הארץ שלנו כבר מיושב בצפיפות וביישובו התעלמו פעמים רבות מתנאי השטח ופגעו הן בנוף והן במשאבי הטבע שלנו .יעד ההתפתחות הבא של מדינת ישראל הוא הנגב .עד כה התעלמה העיר באר -שבע מתנאי המדבר הסובב אותה ונהגה בבזבזנות בשטח המדברי .יש להפסיק את ההתפשטות לעבר המדבר ולמצוא דרכים לפיתוח העיר תוך התייחסות לתנאי האקלים והשטח ופגיעה מינימאלית בטבע ובמשאביו. ההתייחסות אל המדבר כאל משאב יקר תתרום גם לחיזוק הגאווה של התושבים בעירם ובאזור בו הם חיים. שיפור דימוי העיר -תכנון העיר על פי באר -שבע את יהפוך שלעיל העקרונות לתושביה, וידידותית ייחודית לעיר כך,אני מאמינה ,ישתפר הדימוי של העיר, תתחזק תחושת השייכות של התושבים לעירם ותיעצר מגמת העזיבה המאסיבית הקיימת היום בעיר. עקרונות התכנון (1החייאת מרכז העיר (2שילוב בין פונקציות ציבוריות ואזורי מגורים (3פיתוח חיי רחוב (4טיפול מוקפד בשטחים הפתוחים (5יצירת רשת תחבורה ציבורית נגישה והתאמת קיימים ב"כוחות" (6שימוש התכנון לאקלים המדברי 8 קורס ה' – פרוייקט גמר Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher בחרתי לבחון את סוגיית הפרויקט באזור מרכז העיר בנתק שבין העיר העתיקה והמרכז האזרחי – מסחרי החדש ,באזור בית הקברות המוסלמי העתיק .בחירה זו מאפשרת לי לבחון את אופן הטיפול במס' נתקים שונים ,תוך התייחסות להקשר האורבאני, לנושא האקלימי ,ליצירת אווירת רחוב חי ותוסס וכמו חן התמודדות עם אחת הבעיות הקשות של העיר – ריק. הפתרון האדריכלי שיצרתי מנסה לענות על רצונות עקרוניים אלה .באמצעות הנמכת כביש בין עירוני חוצה ,תוך אפשרות גישה נוחה אל תוך העיר ולהיפך ,יצרתי סביבה ציבורית עירונית ,המכילה פונקציות של בעל המתחם ובילוי. פנאי תרבות, מאפיינים של אזור שוטטות המאפשר הגנה אקלימית ,גישה נוחה להולכי רגל ורצף אירועים הקושר את העיר העתיקה להיות חלק מההתרחשות האינטנסיבית של העיר. המבנים יוצרים הצללות במרחב הציבורי כיכרות בניהם ו"כולאים" הפתוח של משתנים במינונים עירוניות פעילות פרטית -ציבורית. ברווח הקיים בין בית הקברות המוסלמי לכביש הכניסה לעיר העתיקה ,בחרתי לתכנן מבנה מגורים המכיל פונקציות מסחריות בקומת הקרקע .המבנה ממוקם כך שהוא יוצר דופן אינטנסיבית לרחוב ,צופה אל האזור הפתוח ,תוחם חצרות פנימיות ומאפשר סירקולציית אויר טובה .התכנון מכיל שונים בגדלים דירות טיפוסי מספר המותאמות לקהלי יעד משתנים וזאת על מנת לאפשר מגורים מעורבים ,כך שהפעילות האנושית בהם תהיה מגוונת ולאורך כל שעות היום. תמונה מס' – 15הפרויקט בא לגשר על הנתק באזור מרכז העיר בריק שבין העיר העתיקה והמרכז האזרחי – מסחרי החדש ,באזור בית הקברות המוסלמי העתיק הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים תמונה מס' – 16תכנית מתחם שוטטות המכיל פונקצ' מעורבות :תרבות ,מסחר יחודי ,בילוי ,יצירה ופנאי תמונה מס' – 17סדרת חתכים רקמה אורבאנית חדשה. 9 קורס ה' – פרוייקט גמר Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher מסקנות בבואי לבחון את היתכנות קיומו של רחוב עירוני בעיר מדברית ,כמו גם את האפשרות למנף את קיומן של "שממות" בלב העיר לצורך פיתוח עירוני ,ציפוף והחייאת אזורים מתים בלב ליבה של באר -שבע, נוכחתי כי הדבר דורש תכנון רגיש, שותפות מצד תושבי המקום ,רגישות למה שקיים ,בין אם עתיק ובין אם מודרני וכמו כן ,מיצוי של הערכים והעקרונות המבניים שקיימים באזור לכדי עקרונות תכנון מהם ניתן ללמוד להמשך. גישות בחנתי שלי הלימוד בתהליך תכנוניות היושבות על אידיאות שלא בהכרח רלוונטיות לקונטקסט האקלימי והתרבותי של באר -שבע ,על אף שהן ידועות כמצליחות במקומות אחרים בעולם )ע"ע גישות תכנון באר -שבע לאורך השנים(. אחת התובנות שלי מהתהליך היא שעל מנת ליצור סביבה עירונית שחיה ומתפקדת לאורך כל שעות היום ,עליי לייצר מקומות המושכים אל העיר קהלי יעד מגוונים , ומכילים עירוב שימושים ופונקציות. כפי שהצהרתי בפתח דבריי ,חזוני הוא לתכנן סביבה שתתרום לתהליך חברתי של החזרת העיר לתושביה ,מתוך התפיסה ,שרק עיר המתפקדת טוב כלפי פנים יכולה להוות מוקד משיכה ומרכז מטרופוליני עבור האזור כולו. בדרך להשגת מטרה זו ,בחרתי לעסוק בשיקום ,ציפוף ,פיתוח וחידוש של אזור מרכז העיר – המקום בו כל תושביה יכולים להיפגש. אם עליי לשפוט את צעדיי בסיומו של תהליך ,אומר כי הנני מרוצה מהתוצר. יצרתי סביבה המותאמת לתנאי האקלים המקומיים ומאפשרת לאדם הפשוט לחיות, לצרוך ,לעבוד ,ללמוד ,לבלות ולהיות בנוחות יחסית תוך מתן דגש על חללים בעלי פרופורציות אנושיות .אפשרתי בתוך סביבת התכנון את הבחירה בין להיות צופה להיות בין במגרש, שחקן ולהיות להיות ובין אינטנסיבית בסיטואציה באינטימיות גבוהה ,יחסית לקרבה הרבה אל כל האקשן העירוני. יצרתי אפשרויות מגורים מגוונות שיכולות להתאים לקהלים שונים ועל ידי כך לתרום לפעילות אנושית סביב השעון – דרישה הכרחית לצורך יצירת אוירה עירונית חיה ונושמת – אותה אוירה שלטעמי חסרה כיום בעיר. דבר נוסף שלשמחתי הושג מתוך התהליך הוא ההבנה כי בבואינו לפתח אזור משמעותי במרכזה של עיר ,על מנת שהפרוייקט יצליח לחיות בתוך ההקשר בו הוא נבנה ,עליו המשיכה למוקדי היטב מקושר להיות והמרכזים הקיימים ולחזק את היתרונות היחסיים הקיימים במקום ,ולא לבוא על חשבונם. הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים כמובן שיש לי גם ביקורת על עבודתי. לו הייתי בוחרת להמשיך במחקר ולא לקטוע את התהליך בנקודת הזמן הנוכחית ,הייתי מרחיבה את היריעה ובוחנת את אופן הטיפול הנכון בנתק המיוצג על ידי כביש אשר עובר בין שתי שכונות ,כך ששתי ומתקיימת מזו זו שונות דפנותיו סיטואציה של פרופורציות בלתי עירוניות במצב קיים .בנוסף ,הייתי בוחנת שוב את הורדת הכבישים הבין -עירוניים החוצים את מרכז העיר ,אל מתחת לפני הקרקע. תמונה מס' – 18תכנית מבנה מגורים משולב מסחר בסמוך לסמטאות הקניון החדשות. תמונה מס' – 19קומה טיפוסית. 10 קורס ה' – פרוייקט גמר Beer Sheva: From Rift sequence to Urban sequence Ella El-Boher ביבליוגרפיה 1 הדס שדר .2000 .השפעתו של משרד הבינוי והשיכון על התפתחותה האורבאנית של באר -שבע ,1948-1999 הטכניון ,מכון טכנולוגי לישראל. 2 שרשבסקי יוסף .1979 .היבטים חזותיים בתכנון באר שבע ,ספר באר שבע ,עמוד 201 3 ֿ עיר של המדינה" ,ספר באר שבע גדעון סאמט" ,הלא 4 הילה טל .1978 .תכנונה והתפתחותה של באר שבע בשנים .1900-1965חיבור בגיאוגרפיה היסטורית 5אתר אינטרנט ויקיפדיה .ערך – התפתחות באר שבע ערך – עיר מדברית ערך – אקלים הנגב 6מגזינים ועיתונים מקומיים .זמן הנגב ,כל הנגב. 7ייעוץ והדרכה בעיריית באר שבע .מהנדס העיר, מ"מ דימיטרי פיגלנסקי 8שיחת התייעצות עם דר .סיגל ברניר. הטכניון ,הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים 11
© Copyright 2024