הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט
ספטמבר 2012
מחקר מס’ 64
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל
באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
הצעה לשיתוף פעולה ממשלתי-פרטי
שיר כהנוב
עמיתת קורת — מכון מילקן
תודות
עם השלמת המחקר ,ברצוני להודות למי שלקחו בו חלק ותרמו מזמנם ומידיעותיהם למען הצלחתו .לאסף ויטמן ,מנחה
המחקר ,שליווה את תהליך הכתיבה מראשית גיבוש הרעיון ,סייע ,אִתגר ,נתן מענה והאיר את עינ ָי במגוון נושאים ותחומים.
לאנשי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים — רן קויתי ,ד"ר ניר בן-אהרון ,גלי בן-מיכאל ,רועי דהן ואורית איצ'ר — שתמכו,
נידבו מזמנם והעשירו את המחקר רבות .תודה מיוחדת למנהל תחום המימון בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ,ארבל לוין,
שהקדיש מזמנו לליבון סוגיות הנוגעות למחקר והרחיב את ידיעותי בסבלנות אין קץ.
ברצוני להודות לעמיתי התוכנית ,כרמית אבידן-שפלטר ועידן רייכמן ,על העידוד והתמיכה לאורך השנה וכן לנעמי היימן-רייש
על הידידות והעזרה .תודות גם לצוות התוכנית ,אורלי מובשוביץ-לנדסקרונר ,פרופ' גלן יאגו ואלמה גדות-פרז.
על אודות תוכנית עמיתי קורת-מכון מילקן
תוכנית עמיתי קורת-מכון מילקן מקדמת את הצמיחה הכלכלית בישראל באמצעות התמקדות בפתרונות חדשניים ,מבוססי
שוק ,לבעיות מתמשכות בתחומים חברתיים ,כלכליים וסביבתיים .התוכנית מתמקדת באיתור פתרונות גלובליים והתאמתם
למציאות הישראלית ובבניית ממשקים חיוניים המחברים בין משאבים ממשלתיים ,פילנתרופיים ועסקיים ,לטובת צמיחה
ופיתוח לאומי בר-קיימא.
התוכנית מעניקה מלגות שנתיות לישראלים מצטיינים ,בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם ,המתמחים במוקדי
קבלת ההחלטות הלאומיים ומסייעים בפיתוח פתרונות באמצעות מחקר והתמחות .היקף הפעילות של עמיתי התוכנית הוא
מקסימלי — התמחות ,הכשרה ומחקר במשך חמישה ימים בשבוע.
במשך שנת התמחותם עוסקים עמיתי קורת-מכון מילקן במחקר המדיניות במשרדי הממשלה וברשויות שלטוניות אחרות,
ומסייעים למקבלי ההחלטות ולמעצבי המדיניות בחקר ההיבטים השונים של סוגיות כלכליות ,סביבתיות וחברתיות.
בנוסף עורכים העמיתים מחקר מדיניות עצמאי ,שמטרתו לזהות חסמים לתעסוקה ולצמיחה בישראל ולאתר פתרונות
אפשריים .מחקרי העמיתים מתבצעים בהדרכת צוות אקדמאי ומקצועי מנוסה ותומכים במחוקקים וברגולטורים ,המעצבים
את המציאות הכלכלית ,חברתית והסביבתית בישראל.
במהלך השנה מוענקת לעמיתים הכשרה אינטנסיבית במדיניות כלכלית ,ממשל ושיטות מחקר .במסגרת מפגשי ההכשרה
השבועיים ,העמיתים רוכשים כלים מקצועיים לכתיבת תזכירים ,מצגות וניירות מדיניות ,וכן כלי ניהול ,שיווק ותקשורת.
בנוסף ,נפגשים העמיתים עם בכירים במשק ובממשל ועם אנשי אקדמיה מהשורה הראשונה בישראל ובעולם .בסמסטר
הראשון ,העמיתים משתתפים בקורס המתמקד בחידושים פיננסיים ,במסגרת בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה
העברית בירושלים .הקורס מקנה 3נקודות זכות אקדמיות ,ומלמד אותו פרופ' גלן יאגו ,מנהל בכיר ,ומייסד ,המעבדות
לחידושים פיננסיים™ במכון מילקן.
את בוגרי התוכנית ניתן למצוא במגוון תפקידים בכירים במגזר הפרטי ,כמרצים באקדמיה ,במגזר הציבורי וכיועצים לשרים
ולמשרדי הממשלה .ישנם בוגרים שנקלטו במשרדי הממשלה ,ואחרים המשיכו ללימודים גבוהים באוניברסיטאות מובילות
בישראל ,ארצות הברית ובריטניה.
תוכנית עמיתי קורת-מכון מילקן היא לא פוליטית ובלתי מפלגתית ,ואינה מקדמת קו פוליטי או אידאולוגי .התוכנית ממומנת
על ידי קרן קורת וקרנות פילנתרופיות מובילות בארצות הברית ובישראל ומנוהלת על ידי מכון מילקן.
למידע נוסף על אודות התוכניתwww.kmifellows.org :
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל
באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
הצעה לשיתוף פעולה ממשלתי-פרטי
שיר כהנוב
עמיתת קורת — מכון מילקן
תוכן עניינים
תקציר מנהלים 1............................................................................................................................................................
.1מבוא5.........................................................................................................................................................................
.2רקע :כלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים — ניתוח השוואתי 7................................................................................
2.1קרנות בערבות מדינה — בעבר7....................................................................................................................................
2.2קרנות בערבות מדינה — כיום8.......................................................................................................................................
2.3תוכנית תנופה10................................................................................................................................................................
2.4קרן פיתוח עסקי לעולה העצמאי 11............................................................................................................................
2.5קרנות קורת 11...................................................................................................................................................................
2.6קרנות הלוואות של מוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים11....................................................
2.7קרנות הסוכנות היהודית לארץ ישראל 12...................................................................................................................
2.8קרנות נוספות12................................................................................................................................................................
2.9התוכנית להאצת עסקים מתפתחים 12......................................................................................................................
2.10קרן לעידוד השיווק לחוץ לארץ 12..............................................................................................................................
2.11סיכום13.............................................................................................................................................................................
.3כלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בתחום המימון בשלוש מדינות מפותחות14................................................
3.1בריטניה 14...........................................................................................................................................................................
3.2ארצות הברית 15................................................................................................................................................................
3.3דרום קוריאה19..................................................................................................................................................................
3.4סיכום 20...............................................................................................................................................................................
.4סיוע ממשלתי בעולם בתחום המימון — פרייבט אקוויטי (22.....................................................)Private Equity
4.1פינלנד 22.............................................................................................................................................................................
4.2איטליה 23............................................................................................................................................................................
4.3הולנד 23...............................................................................................................................................................................
4.4ניו זילנד24...........................................................................................................................................................................
4.5סיכום 25...............................................................................................................................................................................
.5הגדרת הבעיה והצעת פתרון 26...............................................................................................................................
5.1קרנות פרייבט אקוויטי ככלי מימון עסקי 26...............................................................................................................
.6יוזמות ממשלתיות בשיתוף פרייבט אקוויטי בישראל30.......................................................................................
6.1תוכנית יוזמה30..................................................................................................................................................................
6.2קרנות מנוף 32....................................................................................................................................................................
6.3הקרן למדעי החיים (אורבימד) 34.................................................................................................................................
6.4קרן אל-באוודר38..............................................................................................................................................................
.7דיון ומסקנות39..........................................................................................................................................................
7.1הקמת קרן פרייבט אקוויטי בשילוב עיקרון ה40..........................................................................................Upside-
7.2הקמת קרן פרייבט אקוויטי בשילוב עיקרון ה40....................................................................................Downside-
7.3מימון דמי הניהול 41..........................................................................................................................................................
.8סיכום והמלצות 42.....................................................................................................................................................
8.1הצעה לתקצוב הקרן44...................................................................................................................................................
.9נספחים 49..................................................................................................................................................................
ביבליוגרפיה 60...............................................................................................................................................................
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םילהנמ ריצקת
תקציר מנהלים
עסקים קטנים נחשבים למנוע צמיחה כלכלי ברחבי העולם .לעסקים הזעירים ,הקטנים או הבינוניים (הגדרות אלו משתנות
מעט ממדינה למדינה) מיוחסים יתרונות רבים כגון חדשנות ,יזמות ,תעסוקת מיעוטים ,פריסת אוכלוסייה ,התמודדות עם
משברים כלכליים ועוד ,ואף על פי כן הם נאלצים בכל העולם להתמודד עם חסמים גבוהים .ניתן לחלק את החסמים לשלוש
קטגוריות עיקריות :ידע ,בירוקרטיה ומימון.
1 .1ידע — מיומנות בניהול ,כלים שיווקיים ,התמודדות עם רגולציה משתנה ואספקטים נוספים של אחזקת עסק,
מכילים קושי עבור העסקים הקטנים ,שבהם עובדים מעטים אמונים על מגוון רחב של תחומים שאינם בהכרח
תואמים את הכשרתם .לחסם הידע יש השלכות על פיתוח העסק הקטן וסיכוייו להצליח ,והוא גם פוגע בסיכויי
העסק לקבל הלוואה בנקאית בשל הקושי להעריך את רמת הסיכון שבהלוואה כזו.
2 .2בירוקרטיה — עסקים קטנים מתקשים להקצות את המשאבים הדרושים על מנת לעמוד בדרישות רגולציה
משתנה ,תקנים שונים והתמודדות מול הרשויות בנושאים מגוונים כגון רישוי.
3 .3מימון — בממד האשראי ,הלוואות הן לרוב יקרות יותר וקשות יותר להשגה עבור העסק הקטן ,בעיקר בשל הקושי
לאמוד את הסיכון הכרוך בהן .בממד ההשקעה ,עסק קטן אינו נחשב כבעל פוטנציאל לתשואה גבוהה ועל כן
יתקשה לגייס הון להשקעה.
מחקר זה מתמקד בחסם השלישי ובעיקר בשיתוף הפעולה בין המגזר הממשלתי למגזר הפרטי ,היכול להגדיל את היצע
המימון עבור עסקים קטנים.
בישראל ,סקטור העסקים הזעירים ,הקטנים והבינוניים (להלן :הקטנים) מהווה למעלה מ 99%-מכלל העסקים במדינה.
אף על פי שכל ֵי סיוע לעידוד ולחיזוק עסקים קטנים קיימים בישראל כבר יותר משני עשורים ,מִפנה משמעותי בנושא זה חל
כאשר בעקבות דוח מבקר המדינה לשנת 2010קמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת .גוף ממשלתי זה
אמון על סקטור העסקים הקטנים ועל דרכי המעורבות הממשלתית לחיזוק העסקים הקטנים — על רקע תרומם לכלכלה
ועל רקע קשייהם לשרוד ולהתפתח בשל החסמים שצוינו לעיל .כפי שעולה מסקירת כל ֵי הסיוע הממשלתיים ,פועלת
הסוכנות לעסקים קטנים בכל אחד מהחסמים באופן שיפורט להלן.
בתחום הידע פועלים שני ערוצים עיקריים :האחד כולל 25מוקדי שטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ,הפרוסים
ברחבי הארץ והאחראים על הדרכות ,סדנאות וליווי עִסקי ליזמים ולבעלי עסקים .השני הוא תוכנית הייעוץ ,שבמסגרתה
זכאים עסקים קטנים לייעוץ פרטני מסובסד במגוון תחומים וביניהם ניהול ,שיווק ,סביבה ,עיצוב ,תקינה ,טכנולוגיה ויצוא.
בהיבט הבירוקרטי עוסקת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בקידום חוק לעידוד עסקים קטנים ,הכולל החלת הגדרה
אחידה במשק לעסקים קטנים ומחייב התייעצות מקצועית לפני כל שינוי רגולטורי בעל השלכה על סקטור עסקי זה .בנוסף
מקדמת הסוכנות לעסקים קטנים מדיניות להכללת עסקים קטנים ברכש הממשלתי ,להסדרת מדיניות רישוי לעסקים ועוד.
בתחום המימון — הנמצא במוקד עבודה זו — מציעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כמה כלי סיוע ,שהעיקרי בהם
הוא קרן הסיוע לעסקים בערבות מדינה .בין כל ֵי הסיוע הנוספים בתחום המימון נמצאת קרן השיווק לחו"ל ובה תוכנית
המאגדים ,הוותיקה יחסית ,שבמסגרתה יכולה קבוצת עסקים לקבל מימון בגובה מחצית הוצאותיה הקשורות ליצוא עד
1
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םילהנמ ריצקת
סכום של כ 2-מיליון ש"ח .יצואן בודד יכול לקבל מימון בסכום כספי דומה ,ועסקים ממחזור עסקי מסוים נדרשים להחזיר
את הוצאות המדינה באמצעות תמלוגים .תוכנית נוספת היא ה"מאיץ העסקי" ,המיועדת לעסקים חברתיים המעסיקים
חרדים או ערבים ,ובמסגרתה משתתפת המדינה בעלות התרחבות עסקים אלו בסכום של כמה מאות אלפי שקלים .חשוב
לציין שתוכנית המאיץ העסקי וקרן השיווק ליצואן הבודד הן תוכניות חדשות ,שמחד גיסא מבשרות מגמה מבורכת של
שיתוף פעולה בין הממשלה לבין המגזר הפרטי במטרה להעצים את סקטור העסקים הקטנים ,ומאידך גיסא היקפיהן
המצומצמים והיותן חלוצות בתחום מצביעים על החסך המשמעותי בכל הנוגע למימון עסקים קטנים על ידי השקעה
( )equityולא על ידי אשראי (.)debt
חשיבות העסקים הקטנים לצמיחה הכלכלית ,וקשייהם של עסקים אלה בתחום המימון ,אינם ייחודיים לישראל .השוואה
למדינות מפותחות אחרות מעלה ,שבתחום המימון יש דמיון בין כלי הסיוע המעמידים אשראי לעסקים קטנים בישראל
לבין הכלים במדינות השונות ,אך ישנו הבדל משמעותי בכלי הסיוע שמטרתם לאפשר לעסקים הקטנים גישה להון לצורכי
השקעה .במדינות פינלנד ,הולנד ,איטליה ,ניו זילנד ,איטליה ,בריטניה וארצות הברית ,רֹוו ֵח שיתוף המגזר הפרטי בתחום
זה .על פי הדוגמה במדינות אלו ,מציע המחקר הנוכחי להקים קרן "פרייבט אקוויטי" ( )Private Equityמשותפת לממשלת
ישראל ולמגזר הפרטי ,שתיועד להשקעות בעסקים קטנים .יתרונותיה של קרן כזו הם שניים :הראשון הוא יצירת ערוץ
מימון חדש עבור עסקים קטנים בישראל ,שיאפשר להם גישה להון לצורך הרחבה ופיתוח .סכומי ההשקעות המתוכננים,
בטווח שבין 2ל 12-מיליון ש"ח ,אינם מוצעים כיום במסגרת הסיוע הקיים אלא כהלוואה .היתרון השני הוא ליטוש יכולת
הניהול של עסקים אלה הודות למעורבות מנהלי הקרן ,שהם בעלי ניסיון מוכח וידע מקצועי רב ,וביכולתם לסייע בפיתוח
העסק תוך השבחת דרכי הניהול ,השיווק והתפעול שלו .כלי סיוע זה מתמודד למעשה עם שניים מתוך שלושת החסמים
העיקריים העומדים בפני עסקים קטנים :הוא מנגיש את העסק הקטן להון משמעותי להשקעה וגם משפר את יכולותיו
העסקיות .בכך יש לו יתרון על כלי סיוע אחרים שנבחנו.
2
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םילהנמ ריצקת
תרשים :1כלי סיוע ממשלתיים לעסקים קטנים בישראל על פי סוגי חסמים
·‰È˯˜Â¯È
ÌÈÂ˙ ˙ÂÈÓÊ
Ú„È
ÔÂÓÈÓ
‰ÈˆÏ‚¯Â ‰˜È˜Á
ÈÏÂΠ˜ÂÂÈ˘ ¨Ï‰È
Ô‰
ÌȘÒÚ „„ÈÚÏ ˜ÂÁ‰
˜‰„Ú‰ ¨Ï‡¯˘È· ÌÈË
˙‡¯Â‰ ¨ÌȘÒÚ ÈÂ˘È¯Ï
È˙Ï˘ÓÓ ˘Î¯Ï
˙ÌȘÒÚÏ ıÂÚÈȉ ˙ÈÎÂ
˜ÌÂÁ˙· ÌÈÈÂÈ·Â ÌÈË
Æ„ÂÚ ˜ÂÂÈ˘‰ ¨Ï‰ȉ
ÌÈÒΠÌÈү˜ ¨˙Âί„‰
¯ÈÚÊ ˜ÒÚ ÈÏÚ·Â ÌÈÓÊÈÏ
·˙ÂÎÂÒ‰ Ï˘ Áˢ‰ È„˜ÂÓ
ÌÈÈÂÈ·Â ÌÈ˘ ÌȘÒÚÏ
˙≤ „Ú© ÌÈ„‚‡Ó‰ ˙ÈÎÂ
Æ®˜ÒÚÏ Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ
˜¯≤ „Ú© ‰˘„Á‰ ˜ÂÂÈ˘‰ Ô
Æ˙ÏÚÂÙ Ì¯Ë – ®Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ
ÌȘÒÚ ∫ȘÒÚ‰ ıȇӉ
– ÌÈ·¯Ú ÌÈ„¯Á ¨ÌÈÈ˙¯·Á
ÏÂÚÙÏ ÏÁ‰ ̯Ë
‡˘¯‡È
˜¯ÚÂÈÒ ˙Â
·‰È„Ó ˙·¯Ú
˜¯Ï‡¯˘È· ÌÈ˘ ÌȘÒÚÏ PE Ô
©®Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ ±≤≠Ï ≤ ÔÈ· ˙ÂÚ˜˘‰
מקור :מכון מילקן.2012 ,
המצב הקיים היום מחייב את הטמעת המנגנונים שבקרן המוצעת ,על מנת לעודד משקיעים להיכנס לסקטור עסקי זה.
ההנחה היא ששיעורי התשואה של העסקים הקטנים הם נמוכים (בהשוואה לתעשיית ההייטק ,למשל) ,ושיש נטייה לייחס
רמת סיכון גבוהה (מדי) להשקעה בעסקים אלה .לאחר סקירה של תוכניות דומות ,מוצע לאמץ את מודל קרן פרייבט
אקוויטי ,שיכלול את המאפיינים הבאים:
מכרז להקמת קרן פרייבט אקוויטי משותפת — מתוך שאיפה לכונן בישראל תעשיית פרייבט אקוויטי הפונה גם לעסקים
קטנים ,על תנאי הסף במכרז לכלול הגדרות ברורות לניסיונם המקצועי המוכח של המועמדים ,הן בפן של פרייבט אקוויטי
הן בפן של עסקים קטנים .בנוסף יכללו תנאי המכרז את הגדרת שיעורי ההשקעה הנדרשים בנישות עסקיות מסוימות,
כגון עסקים מוטי ייצוא ,עסקים בתחום השירותים לגיל השלישי וכדומה .כמו כן יגדיר המכרז יחס מינוף מינימלי להצעות
המתחיל ב ,1:4-כדי לוודא שהקרן המשותפת מסוגלת להעמיד לרשות העסקים הקטנים בישראל הון בשיעור שאינו זמין
היום במסגרת כלי הסיוע הקיימים .לבסוף יגדיר המכרז את העסקים המיועדים להשקעה באמצעות הקרן .מדובר בעסקים
שמחזורם השנתי נע בין 5ל 30-מיליון ש"ח.
— Upsideכדי להגדיל את התשואה הפוטנציאלית שהמשקיעים משווים לנגד עיניהם ,תיתן המדינה עדיפות למשקיעים
הפרטיים בעת חלוקת רווחים .אלמנט נוסף הוא לאפשר לאורך תקופת ההשקעה של הקרן את רכישת חלקה של הממשלה
במחיר עלות .שני אלה יגדילו את רווחי המשקיעים מהשקעותיהם בעסקים הקטנים.
3
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םילהנמ ריצקת
— Downsideמטרתם של מנגנונים מסוג זה היא להפחית את הסיכון שהמשקיעים לוקחים על עצמם ,בדומה למה שנעשה
בקרן מדעי החיים (אורבימד ישראל ) .כתלות ביחס המינוף בקרן ,נקבע באילו שיעורים נושאת הממשלה בהפסדי הקרן
כאשר ישנם הפסדים ,וכך המשקיעים הפרטיים בקרן אינם מפסידים את כספי השקעתם עד שיעורים מסוימים של תשואה
שלילית .הדבר נעשה כדי לצמצם את הסיכון עבור המשקיעים — סיכון שהוא אחד מהגורמים העיקריים להיעדרותם
מסקטור העסקים הקטנים.
דמי ניהול — אחד הקשיים בהפעלת פרייבט אקוויטי בקרב עסקים קטנים הוא שאחוז דמי הניהול המקובל ,מתוך סך
ההשקעה הממוצעת בעסק קטן ,אינו מאפשר פעילות של מנהלי הקרן בצורה שתשפיע על העסק באופן מיטבי .לכן מומלץ
שלפחות במהלך תקופת ההשקעה תשתתף המדינה בתשלום דמי הניהול ,גם אם לא באופן מלא ,על מנת למצות את
הפוטנציאל הגלום בפעילות קרן פרייבט אקוויטי בעסק הקטן שבו היא משקיעה .מבחינה תקציבית תעמיד הממשלה כ80-
מיליון ש"ח ,כך שיוקמו שלוש קרנות שונות עם 24מיליון ש"ח (לפני מינוף על ידי משקיעים) בכל אחת ,סכום של כחצי
מיליון ש"ח להשתתפות הממשלה בדמי הניהול בעסקים שבהם משקיעה הקרן ,וכן השתתפות הממשלה מעבר לחלקה
היחסי בקרן בהפסדים מעל שיעור מסוים (אם יהיו כאלה).
לסיכום ,הקמת קרן פרייבט אקוויטי להשקעות בעסקים קטנים בישראל ,המשותפת לממשלה ולמגזר הפרטי ,עשויה
לסייע לעסקים אלו להתמודד עם קשיים בתחום המימון ,בייחוד כאלה המבקשים להרחיב את עסקיהם באמצעות הון
ולא באמצעות הלוואה .סכומי ההשקעות שתציע הקרן משלימים לכלי סיוע חדשים בישראל בתחום המימון ,ובנוסף —
עבודת הקרן תאפשר רכישת מיומנויות וכלים מקצועיים וניהוליים בקרב העסקים הקטנים שבהם היא תשקיע .זהו יתרון
משמעותי ,לאור העבודה שרמת הידע של עסקים קטנים נחשבת כחסם להתפתחותם .עידוד עסקים קטנים באמצעות
הקרן המוצעת יגדיל את סיכוייהם לשרוד ולהתפתח .לאור תרומתם של העסקים הקטנים לשיעורי תעסוקה ,חדשנות,
הגברת התחרותיות ורמת השוויון במשק ,עידודם טומן בחובו חיזוק של המשק הישראלי כולו.
4
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
אובמ
.1מבוא
לא כברוש,
לא בבת אחת ,לא כולי,
אלא כדשא ,באלפי יציאות זהירות ירוקות...
(יהודה עמיחי)
בשנת ,1992כשהיא בת ,52הצליחה ג'מילה ח'ורי לייצר סבונים מצמחי מרפא כשהיא מתבססת על ידע שצברה משפחתה
בפקיעין לאורך מאות בשנים .תחילה חילקה ח'ורי סבונים לאנשים בסביבתה הקרובה ומכרה מספר סמלי בלבד של
סבונים .השינוי הגיע שלוש שנים מאוחר יותר ,לאחר כתבה עיתונאית שבעקבותיה החל שיווק בקנה מידה ארצי באמצעות
הדואר לחנויות טבע ובתי מרקחת — "סבוני סבתא ג'מילה" הפכו למותג .עם זאת פריצת הדרך העסקית המשמעותית
התרחשה רק תשע שנים מאוחר יותר ,בשנת ,2004עם הקמת המפעל לייצור סבונים באזור התעשייה תפן .המפעל
העסיק 25עובדות ושנתיים לאחר הקמתו החל ייצור ייעודי של "סבוני סבתא ג'מילה" לרשת סופר-פארם .בשנת 2007
החל יצוא למדינות באירופה ,ארצות הברית ויפן .כיום אחראית "סבתא ג'מילה" בת ה 72-על 40עובדות במפעל באזור
התעשייה תפן ,היא מנהלת משרד בהולנד האחראי על שיווק מוצריה באירופה ,מחזיקה חנות יוקרה בלונדון ,ומנצחת על
הרחבת השיווק לשוק הסיני .כברת הדרך שעשתה סבתא ג'מילה מייצור ביתי של סבונים בודדים בביתה שבפקיעין לייצור
תעשייתי איכותי המשווק ברחבי העולם ,מגלמת בתוכה חלק ניכר מהיתרונות שנהוג לזקוף לזכותם של עסקים קטנים
— הגדלת שיעור התעסוקה בקרב נשים ,מיעוטים ,תושבי פריפריה ואנשים לאחר גיל הפרישה ,ועידוד חדשנות .בד בבד
ממחיש סיפור ההצלחה הזה את אחד הקשיים עמם נאלצים להתמודד עסקים קטנים בישראל — היעדר עתודות מימון
לצרכי השקעה ולשם פיתוח עסקי לטווח ארוך .המפעל בתפן — שמיצב את "סבוני סבתא ג'מילה" בשוק העולמי — הוקם
בעזרת שלושה מילדיה של ח'ורי ,שהשקיעו בהקמתו מהונם הפרטי והפכו לבעלי תפקידים במפעל — סמנכ"ל שיווק ,מנהל
המפעל והאחראי על תחום בישול הסבונים .יזמים ובעלי עסקים בישראל שאין ברשותם עתודות הון עצמי לפיתוח העסק,
והמוכנים לחלוק את ניהול העסק שלהם כנגד גישה להון ,נמצאים בלב המחקר הנוכחי ,המבקש להציע מודל של שיתוף
פעולה בין הממשלה לבין המגזר הפרטי במטרה להגדיל את היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל.
כיצד מוגדרים עסקים זעירים ,קטנים ובינוניים בישראל? בימים אלה מובילה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד
התעשייה ,המסחר והתעסוקה תהליך להאחדת הגדרה זו במגזר הפרטי (בדגש על בנקים מסחריים) ובמגזר הממשלתי.
המהלך טרם הושלם ולכן תתבסס להלן הגדרת עסקים קטנים ובינוניים על החלטת ממשלה 2190מיום 12באוגוסט
,2007הנמצאת גם בבסיס הצעת החוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים בישראל ,שעבר קריאה ראשונה בכנסת ב 25-ביולי
1.2012עסקים זעירים ,קטנים ובינוניים בישראל מוגדרים אפוא על פי הקריטריונים האלה:
1
בעתיד תאפשרנה תקנות בחוק לעידוד עסקים קטנים בישראל שינוי הגדרות אלו ,בהתאם למתווה של הסוכנות לעסקים
קטנים ובינוניים בישראל .ככל הנראה יקבעו התקנות שעסק זעיר הוא עסק עם מחזור שנתי של עד מיליון ש"ח ,ועסק קטן הוא
עסק בעל מחזור שנתי שאינו עולה על 20מיליון ש"ח.
5
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
אובמ
טבלה :1הגדרת עסק זעיר ,עסק קטן ועסק בינוני בישראל
מחזור שנתי מקסימלי במיליוני ש"ח
מספר עובדים מקסימלי
עסק זעיר
10
5
עסק קטן
25
50
עסק בינוני
100
100
מקור :החלטת ממשלה 2190מיום .www.pmo.gov.il/secretary/govdecisions/2009/pages/des780.aspx .12.08.2007
כפי שיפורט בהמשך ,הקריטריונים לעסק זעיר וקטן בישראל דומים להגדרות בעולם ,בעוד שההגדרות הרווחות בעולם
לעסק בינוני כוללות ברוב המקרים מספר עובדים מקסימלי הגבוה מ 100-עובדים .מסיבה זו ,ועל רקע מיעוט העסקים
הבינוניים בישראל על פי הגדרות אלו (כאחוז מכלל העסקים הזעירים ,הקטנים והבינוניים) ,מחקר זה מתייחס לעסקים
הקטנים והבינוניים בישראל כאל מקשה אחת בכל הנוגע למצוקת עתודות המימון העומדות לרשות סקטור עסקי זה .כדי
לבסס את ההצעה להקמת קרן הון פרטי ( )Private Equityהמשותפת לממשלה ולמגזר הפרטי ,ועל מנת לבנות ערוץ מימון
נוסף לסקטור העסקי של עסקים קטנים ובינוניים בישראל ,יסקור מחקר זה את כלי הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים
בישראל ובעולם ,ויתמקד בכלי סיוע המעמידים הון לרשות עסקים אלה; לאחר מכן ייבחן הניסיון הישראלי בכלי סיוע
מסוג זה ,שהועמדו לתעשיות שונות לאורך השנים; ולסיכום יוצג מודל לקרן הנידונה.
על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,היוו העסקים הזעירים ,הקטנים והבינוניים בשנת 2010כ 99.3%-מכלל
480,000העסקים בישראל .לכאורה מצביעים נתונים אלו על חשיבותו ומרכזיותו של סקטור עסקי זה בכלכלת ישראל.
לכן מפתיע לגלות שחרף זאת ,ולמרות היתרונות המיוחסים לעסקים אלו — ביניהם פוטנציאל חדשנות וגמישות החיוני
להישרדות בעתות משבר; פריסה גיאוגרפית התורמת לתעסוקה בפריפריה; עידוד תחרותיות במשק; ויצירת מקומות
עבודה — הם נאלצים להתמודד עם קשיים כלכליים רבים ובראשם מחסור במקורות מימון .סקטור זה מתאפיין בהשקעות
נמוכות במחקר ופיתוח ובשיעורי יצוא נמוכים ,ברגישות רבה למצבי חירום ובזמינות אשראי נמוכה .בעיית האשראי נובעת
מכמה גורמים הנגזרים ממבנה שוק האשראי בישראל :בצד הביקוש — מחיר גבוה של הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים
(עבור קטנים יותר מאשר עבור בינוניים) ,מינוף נמוך בהשוואה לעסקים גדולים וסיכויים נמוכים לאשרור בקשות לאשראי
באופן כללי .בצד ההיצע — ריכוזיות המערכת הבנקאית ,המחזיקה ברוב עתודות המימון ,המעניקה את מרב האשראי
למספר מצומצם של עסקים גדולים ,והנוטה לייחס לעסקים קטנים ובינוניים (לא תמיד בצדק) רמות סיכון גבוהות ,בין
היתר משום שאין מערכת דירוג אשראי הולמת עבור סקטור עסקי זה או משום שבעסקים אלו לא נהוגה תרבות ארגונית
העולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקובלים במערכת האשראי הבנקאי .לכל אלה נוסף מוסר התשלומים הבעייתי
בישראל :בשנת 2010עמד מספר ימי האשראי הממוצע (פרק הזמן מאספקת המוצר או השירות עד קבלת התמורה עבורו)
על 98יום ,כלומר 27%יותר מהממוצע האירופי .זהו גורם משמעותי למצוקת ההון החוזר ,המגשר בין תזרים התשלומים
לבין תזרים התקבולים .כאשר מאושר אשראי עבור עסקים קטנים ובינוניים ,הוא לרוב קצוב לזמן קצר ומתומחר באופן
שאינו מאפשר אלא את השימוש בו כהון חוזר .מובן שהבעיה חמורה אף יותר בנוגע להון הנדרש להשקעה ופיתוח עסקי .על
6
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
עקר
רקע זה ,עולה שהקשיים של העסקים הקטנים והבינוניים לקבל אשראי הם גורם המגביל פיתוח ,הרחבה או אפילו שיווק,
ולכן זמינות האשראי הנמוכה בישראל פוגעת בפוטנציאל צמיחתם וסיכויי שרידותם של עסקים קטנים ובינוניים (בר
וצדיק ;2012 ,זקן ;115—114 :2012 ,הימיין-רייש ;5—3 :2011 ,בר וצדיק ;6—1 :2011 ,בר וצדיק.)4 :2011 ,
לכאורה ניתן לטעון ,שמענה לבעיית המימון יכול להימצא בגיוס הון על פני אשראי על סוגיו השונים .אולם בישראל,
בדומה למדינות נוספות בעולם ,הנפקה בבורסה מגבילה עסקים קטנים ובינוניים בהשוואה לעסקים גדולים .למשל ,חברה
קטנה הנרשמת לבורסה חייבת להציג ותק של שנה לפחות ,להחזיק בהון עצמי בשיעור של 25או 35מיליון ש"ח ,ולהציג
שווי החזקות ציבור של 20או 30מיליון ש"ח (בהתאמה ל 25%-ו 20%-שיעור החזקת הציבור) — בעוד שחברות גדולות
מחויבות רק בשווי של 80מיליון ש"ח החזקות הציבור ובשווי מניות של 200מיליון ש"ח 2.בנוסף ,חברה המעוניינת להנפיק
את עצמה בבורסה מחויבת בהכנת תשקיף — מסמך המפרט את פעילת החברה ומקורות הרווח שלה ,ומסביר מדוע היא
מגייסת הון בבורסה .למסמך זה עלויות קבועות של העסקת רואי חשבון ,עורכי דין וכיוצא בזה ,המסתכמות במאות
אלפי שקלים .לכן מובן שביחס למחזור העסקים ,הוצאה זו גדולה יותר עבור עסקים קטנים ובינוניים בהשוואה לעסקים
גדולים 3.לאור כל זאת ,לא מפתיע שסקירת כלי הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בישראל בתחום המימון ,מגלה שעיקר
הסיוע מתמקד בשיפור זמינות האשראי ,בעיקר באמצעות הפחתת הסיכון של הבנקים בעת מתן הלוואה לעסקים אלו —
באמצעות ערבות ,סבסוד ריביות או מתן הלוואות בסכומים מוגבלים .בנוסף ,התוכניות השונות לסיוע לעסקים קטנים
ובינוניים כוללות לעתים ליווי וסיוע בתחומים תומכים ,כגון כלים ניהוליים שונים או ייעוץ עסקי בתחומים מגוונים.
.2רקע :כלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים — ניתוח
השוואתי
2.1קרנות בערבות מדינה — בעבר
הקרן הראשונה לעידוד עסקים בערבות מדינה והקרן להון חוזר בערבות מדינה — ביולי ,1993על רקע גלי העלייה ומתוך
מחשבה כי עסקים קטנים יוכלו להקל על מצוקת התעסוקה ,המליצה ועדת בהט בין השאר על קרן מימון שתסייע להקמה
והרחבה של עסקים קטנים .בעקבות כך קמה "הקרן הראשונה לעידוד עסקים בערבות מדינה" ,שפעלה על פי קריטריונים
אלה :מספר העובדים בעסק הפונה לקרן אינו עולה על ;70המחזור העסקי השנתי של עסק הפונה לקרן אינו עולה על 5
מיליון דולר; האשראי שניתן על ידי הקרן נועד להון חוזר ,רכישת ציוד ושיפורים; בעסק הפונה לקרן אין הליכים של כינוס
נכסים ,הוצאה לפועל או חשבון מוגבל; ההון העצמי של העסק הפונה הוא לפחות 25%מהאשראי שאושר; לעסק יש
תוכנית עסקית; יתבצע שִעבוד נכסים קבועים הממומנים על ידי הלוואה ותינתן ערבות אישית .קריטריונים אלו מדגימים
הישענות על שיטות בנקאיות קיימות .בשנת 1997נפסקה פעילות הקרן ביוזמת הבנקים ,שקבלו על קשיים מול הגוף
המתאם (חברת "מכלול") ,על אחוזי דיפולט (חדלות פירעון) גבוהים ,על תנאי חילוט בלתי ישימים ועל כך שהם אינם
שותפים לוועדת ההיגוי של הקרן .כעבור כחמש שנים ,באוגוסט ,2002החלה לפעול "הקרן להון חוזר בערבות מדינה",
2
3
קובי אברמוב ,מנהל יחידת המחקר בבורסה לניירות ערך ושוק ההון ,במפגש של עמיתי קורת—מכון מילקן.6.6.2012 ,
התכתבות עם מיכאל גורקוב ,עמית קורת—מכון מילקן בבנק ישראל.
7
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
עקר
שפעילותה פסקה כעבור 13חודשים בלבד כתוצאה מהקשחה דרמטית של הקריטריונים ,שצ ִמצמו את פעילות הקרן — כמו
גם את שיעורי הדיפולט (פרג.)2006 ,
הקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה — בספטמבר 2003הוקמה "הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה" ,באחריות
אגף החשב הכללי במשרד האוצר .הקרן נועדה לפעול במשך שנתיים בלבד אך פעלה עד אפריל .2012הקריטריונים
העיקריים בקרן היו :מחזור שנתי שאינו עולה על 22מיליון ש"ח; היקף ביטחונות אישיים עד 25%מגובה ההלוואה; ערבות
אישית בשיעור של 30%מגובה ההלוואה; וערבות מדינה בשיעור של עד 70%מגובה ההלוואה .בדומה לקרן הראשונה,
תקופת ההלוואה הייתה חמש שנים ,אך היא כללה חצי שנה של "גרייס" (האפשרות להחזיר רק את תשלומי הריבית).
בנוסף ,שיעורי הריבית בקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה היו גבוהים מאלו של קודמותיה :שיעור הריבית המקסימלי
בקרן זו עמד על פריים פלוס ,2.9%לעומת שיעור מקסימלי של פריים פלוס 1.7%בקרנות הקודמות .ההבדל המשמעותי
בין קרן זו לבין קודמותיה היה שקרן זו הייתה תקציבית ,כלומר הכסף של הקרן נושא ריבית והצמדה בפיקדונות הבנק
המלווה (ולא נמצא אצל הממשלה ומועבר רק במקרה של חדלות פירעון) .קרן זו כללה גם חידוש בהשוואה לקודמותיה:
היא הציעה מסלול הלוואה לצרכי השקעה.
הקרן לעסקים בינוניים בערבות מדינה — על רקע המשבר הכלכלי בשנת 2008ובעקבות הצלחת קרן הסיוע לעסקים קטנים
בערבות מדינה ,הוחלט על הקמת קרן ייעודית לעסקים בינוניים .בדומה לקרן לעסקים קטנים ,גם קרן זו פעלה במתכונת
של קרן תקציבית הנתונה לאחריות החשב הכללי במשרד האוצר ,ופעילותה נשענה על קריטריונים אלה :מחזור עסקי שנתי
בטווח שבין 100—22מיליון ש"ח; ערבות מדינה בשיעור של עד 70%מגובה ההלוואה; ביטחונות אישיים בשיעור של עד
25%מגובה ההלוואה .בדומה לקרן לעסקים קטנים ,ההלוואה ניתנה לתקופה של חמש שנים ,אם כי תקופת הגרייס הייתה
שנה והריבית בשיעור מקובל במערכת הבנקאית וכתלות במסלול (שקלי /שקלי צמוד /מט"ח) .כמו בקרן לעסקים קטנים,
חולקו ההלוואות שניתנו במסגרת הקרן לשני מסלולים :הלוואות להון חוזר והלוואות להשקעות בעסק קיים.
2.2קרנות בערבות מדינה — כיום
קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה — על רקע הצלחות הקרן לעסקים קטנים והקרן לעסקים בינוניים,
הוחלט לאחד את שתי הקרנות תוך הקצאת 70%מהאשראי בקרן לעסקים קטנים .תנאי הסף בקרן כוללים מחזור שנתי
של עד 100מיליון ש"ח (עסקים קטנים ובינוניים בלבד); היעדר הלוואות אחרות בזמן הבקשה; אישור הגופים המתאמים,
האחראים על הבדיקה המקדמית של הפונים לקרן ובודקים את יכולת החזר ההלוואה של המועמדים .נבדק גם שיתוף
הפעולה עם הבנקים המשתתפים בקרן ונדרש אישור ועדת האשראי (שבה יושבים נציגי הבנקים ,הגופים המתאמים
ונציגי ציבור) שהעסק הפונה מצדיק את קיומו מבחינה כלכלית .פעילות הקרן נשענת על הנהלים הבאים :ההלוואה
ניתנת לתקופה של עד חמש שנים (כולל חצי שנה "גרייס"); עסק ותיק יידרש לביטחונות בשיעור של 25%ועסק בהקמה
יידרש לביטחונות בשיעור של 10%מההלוואה; ערבות המדינה נעה בין ( 70%עסק ותיק) ל( 85%-עסק בהקמה) מגובה
ההלוואה ,ובכל מקרה נדרשת ערבות אישית של בעלי העסק; שיעור הריבית הוא בהתאם למקובל בכל אחת מתוכניות
ההלוואה (שקלי צמוד ,שקלי לא צמוד ,ריבית משתנה או צמוד מט"ח) ובכפוף לאישור ועדת האשראי שהוזכרה לעיל;
לעסק ותיק יש אפשרות לקבל הלוואה בתהליך קצר יחסית .גובה ההלוואות במסלול זה הוא עד 100,000ש"ח ,והוא מיועד
לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 3מיליון ש"ח .אפשרות נוספת עבור עסק ותיק היא מסלול הלוואה בגובה מקסימלי של
500,000ש"ח אם המחזור השנתי שלו אינו עולה על 6.25מיליון ש"ח ,ואם המחזור גדול מסכום זה ,ההלוואה לא תעלה
8
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
עקר
על 8%מהמחזור .עבור עסק בהקמה ,ההלוואה המקסימלית הניתנת במסגרת הקרן עומדת על 500,000ש"ח ,כאשר
ה 300,000-ש"ח הראשונים ניתנים בתנאים שצוינו לעיל ,דהיינו ערבות מדינה בגובה 85%וביטחונות בשיעור של .10%אם
העסק לווה סכום גבוה יותר ,ההפרש ניתן בתנאי הקרן המוצעים לעסקים ותיקים .ייחודה של קרן ההלוואות נובע מהיקפה
— יותר מ 4.25-מיליארד שקלים ,כלומר גידול של כ 40%-לעומת היקף האשראי בערבות המדינה שניתן עד להקמת קרן
זו .בנוסף חל שינוי במבנה הקרן :מתוך 500מיליון ש"ח של הממשלה 100 ,מיליון ש"ח נמצאים בפיקדון ו 400-מיליון ש"ח
נמצאים בערבות ויופקדו רק אם יבוצעו חילוטים להלוואות (אתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.)2012 ,
קרנות סיוע ממשלתיות ,כגון אלו שהוקמו בישראל ,נמנות עם כלי הסיוע הנפוצים ביותר בתחום המימון לעסקים קטנים
ובינוניים במדינות המפותחות (פרג ;1 :2006 ,הימיין-רייש .)5—4 :2011 ,עם זאת מהשוואה בינלאומית (אתר האיחוד
האירופי ;2012 ,זקן )115: 2012 ,עולה שגובה ערבויות המדינה בישראל ,ביחס לתוצר ,הוא נמוך יחסית .עובדה זו תומכת
בטענה ,שהביקוש עולה על ההיצע ושהקרנות השונות סיפקו מענה חלקי בלבד למצוקת האשראי של העסקים הקטנים
והבינוניים בישראל .ייתכן שהייתה לכך תרומה להחלטת הממשלה לצאת במכרז להקמת קרן סיוע חדשה להקצאת
הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים .כאמור ,הקרן המאוחדת החלה לפעול באפריל ,2012תקציבה 500
מיליון ש"ח (לעומת 140מיליון ש"ח שהוקצו לקרנות הסיוע עד כה) ,ולאחר מינוף הבנקים המשתתפים היא מעמידה
אשראי בהיקף של כ 4.25-מיליארד ש"ח המהווים 0.5%מהתוצר בישראל — לעומת 3.5מיליארד ש"ח בעבר שהיוו 0.34%
מהתוצר .גם עתה ישראל ניצבת ברף התחתון של אחוזי תוצר המוקצים לאשראי בערבות מדינה ,הנעים בין 0.5%ל1%-
מהתוצר במדינות המפותחות ,אך הפעלתה של הקרן המאוחדת שיפרה את מצבה היחסי בהשוואה למדינות המפותחות
(בר וצדיק ;9 :2011 ,זקן.)115—114 :2012 ,
טבלה :2סיכום פעילות קרנות הסיוע לעסקים בערבות מדינה בישראל
קרן ממשלתית
ראשונה
קרן להון חוזר
קרן סיוע
לעסקים קטנים
קרן סיוע
לעסקים
בינוניים
קרן הלוואות
לעסקים קטנים
ובינוניים בערבות
מדינה
יולי —1993יולי
1997
אוגוסט —2002
ספטמבר 2003
ספטמבר —2003
אפריל 2012
ינואר —2009
דצמבר 2011
אפריל —2012
היום*
מודל הקרן קרן ערבות
קרן ערבות
קרן תקציבית
קרן תקציבית
מעורב
דיסקונט ,אוצר
הבנקים
המשתתפים החייל ,המזרחי
המאוחד ,מרכנתיל,
לאומי הבנק העולמי
לפיתוח
דיסקונט ,אוצר
החייל
אוצר החייל,
מרכנתיל**
והבינלאומי
אוצר החייל,
מרכנתיל והפועלים מזרחי טפחות
זמן
פעילות
הקרן
הפועלים
מרכנתיל דיסקונט
אוצר החייל
9
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
עקר
טבלה :2סיכום פעילות קרנות הסיוע לעסקים בערבות מדינה בישראל (המשך)
קרן ממשלתית
ראשונה
קרן להון חוזר
קרן סיוע
לעסקים קטנים
קרן סיוע
לעסקים
בינוניים
קרן הלוואות
לעסקים קטנים
ובינוניים בערבות
מדינה
מס'
הפניות
***
לקרן
6,936
224
16,227
1,105
1,190
מס'
האישורים
בקרן
3,051
105
7,281
****631
242
היקף
האשראי
שאושר
בקרן
667מיליון ש"ח
21מיליון ש"ח
2.0538מיליארד
ש"ח
1.867מיליארד
ש"ח*****
94מיליון ש"ח
* נתוני קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה עדכניים ליולי .2012
** במאי 2011הועבר הוחלף הגוף המתאם של הקרן מול בנק מרכנתיל — מחברת "תבור פיננסיים" לחברת .BDI
*** כולל בקשות חוזרות.
**** כולל אישורים של עסקים קטנים ב( 2011-אין נתונים).
***** כנ"ל.
מקורות :בי.די.אי קופאקס ,דוח סיכום פעילות לשנת ;2011בי.די.אי קופאקס ,דוח סיכום פעילות לרבעון הראשון של שנת ;2012בי.די.אי
קופאקס ,דוח סיכום פעילות לרבעון השני של שנת ;2012פרג ; 2006 ,תבור כלכלה ופיננסיים בע"מ ;2011 ,תבור כלכלה ופיננסיים בע"מ.2012 ,
2.3תוכנית תנופה
תוכנית תנופה מופעלת על ידי לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת (אתר משרד התמ"ת )2012 ,ומטרתה עידוד יַז ָמות
טכנולוגית באמצעות עזרה ליזמים מתחילים למימוש תעשייתי של רעיונותיהם .התוכנית כוללת ארבעה מסלולים עיקריים:
מסלול תנופה לפרויקטים מתחילים — עיקר פעילות התוכנית נעשה במסגרת מסלול זה ,הנותן מענק לבדיקת היתכנות
תעשייתית ,בניית אבטיפוס ,רישום פטנטים וכדומה .המענק אינו עולה על 85%מעלות הפרויקט או 210,000ש"ח .אם
ההשתתפות בתוכנית מניבה הכנסות עבור היזם ,המדינה מקבלת תמלוגים בשיעור שנקבע מראש.
מסלול שיתוף פעולה עם תאגידים בינלאומיים — במסגרת מסלול זה ניתן מימון של 50%ועד 250,000ש"ח ,לשם
התאמת המוצר הישראלי לשּוקי חוץ לארץ.
מסלול תנופה ירוקה — מיועד לממן פיתוח או התאמה של מוצר לחדשנות סביבתית .שיעור המימון הוא 66%מעלות
המיזם ועד 250,000ש"ח.
10
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
עקר
מסלול שדרוג לתעשייה המסורתית — בעסקים שבהם עד 100עובדים ,שיפור מוצר או פיתוחו מזכים את העסק במימון
של עד 66%מעלות המיזם ועד 250,000ש"ח.
בכל מסלולי תוכנית "תנופה" מוצבים תנאי הסף הבאים :א .היזם הוא תושב קבע בישראל המתגורר בה בפועל; ב .החברה
רשומה בישראל; ג .חברה בבעלות פרטית; ד .החזר ההלוואה הוא בעיקר מתמלוגים של מכירות עתידיות.
2.4קרן פיתוח עסקי לעולה העצמאי
מטרת קרן זו של המשרד לקליטת עלייה היא לעודד יזמות עסקית בקרב עולים חדשים ותושבים חוזרים .תנאי ההלוואה
הם כדלקמן :הון עצמי בשיעור של 25%לפחות מגובה ההלוואה ,העומדת על 100,000ש"ח לכל היותר .אם במהלך שלוש
שנים ממתן ההלוואה נפתח עסק המפרנס את הלווה( 17.5% ,עד 5,000ש"ח) מההלוואה הופכים למענק .תקופת הפירעון
היא שש שנים (מתוכן שנת גרייס אחת) ,והריבית היא 2%בצמוד למדד .מוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים
ובינוניים במשרד התמ"ת מלווים את הלווים ומספקים להם שירותי ייעוץ ,הדרכה וכדומה (אתר המשרד לקליטת עלייה
ואתר משרד התמ"ת.)2012 ,
2.5קרנות קורת
קרנות קורת הן קרנות פילנתרופיות (הנשענות על כספי יהדות סן-פרנסיסקו) שהוקמו ב .1994-תחומי הפעילות של
קרנות קורת כוללים סיוע לעסקים קטנים ובינוניים ,סיוע לעסקים זעירים ,תוכנית למיקרופייננס (מימון זעיר) וסיוע
באשראי חוץ בנקאי לעידוד יזמות זעירה בקרב נשים במגזר המיעוטים .במסגרת הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ,קיימים
שני מסלולי הלוואה עיקריים ,שבמסגרתם מעמידות קרנות קורת ערבות או מסבסדות ריבית עבור יזמים או בעלי עסקים
קיימים המתקשים לגייס אשראי .במסגרת זו מתקיים שיתוף פעולה בין קרנות קורת לבין בנק דיסקונט ,בנק אוצר החייל,
בנק לאומי ,בנק ערבי-ישראלי ,ארגון ( AACIאיגוד יוצאי צפון אמריקה בישראל) וקרן שמש המעודדת יזמים צעירים (עד
גיל ( )35אתר קרנות קורת. )2012 ,
2.6קרנות הלוואות של מוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים
שיתופי פעולה בין מוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת ("מרכזי טיפוח יזמות") לבין קרנות
פילנתרופיות שונות ,המבקשות למקד את פעילותן באזור גיאוגרפי החופף לזה שבאחריות מוקד שטח מסוים ,מעמידים
סיוע בתחום המימון עבור עסקים קטנים ובינוניים באותם אזורים .גובה הסיוע משתנה בין הקרנות וכן גם תנאי הזכאות.
2.7קרנות הסוכנות היהודית לארץ ישראל
בשיתוף קרנות פילנתרופיות של קהילות יהודיות בחוץ לארץ מפעילה הסוכנות היהודית ,לעתים בשיתוף מוקדי השטח
של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ,קרן הלוואות לעסקים קיימים ולעידוד יזמים באזורי עדיפות לאומית .הסוכנות
רקמה שיתוף פעולה עם בנק אוצר החייל ,שבמסגרתו ועדה משותפת לנציגי הסוכנות ,הבנק והציבור בוחנת בקשות שונות
של יזמים או בעלי עסקים קיימים העונים על הקריטריונים בכל אחת מהקרנות .אם מצאה הוועדה שיש לפונה פוטנציאל
פיתוח עסקי מתאים ,נבנית בעזרת מוקד השטח הקרוב אליו תוכנית עסקית ,שעל בסיסה מתכנסת שוב הוועדה ,ובשילוב
הערכות הסיכון הפיננסי של הבנק מתקבלת החלטה אם לתת הלוואה ובאיזה היקף (אתר הסוכנות היהודית.)2012 ,
11
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
עקר
2.8קרנות נוספות
קרנות אחרות המאפשרות ליזמים או לעסקים קטנים קיימים לקבל אשראי הן קרנות המתמקדות באוכלוסיות שפיזורן
הגיאוגרפי רחב יחסית לקרנות הסוכנות היהודית ,מה גם שאין הן בהכרח משתפות פעולה עם המוסדות הממשלתיים
הרלוונטיים (כגון הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ומוקדי השטח שהיא אחראית להם).
2.9התוכנית להאצת עסקים מתפתחים
במהלך כתיבת מחקר זה ,ביוני ,2012יצאה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת בתוכנית חדשה המכונה
בקצרה "המאיץ העסקי" .מטרת התוכנית לעודד התרחבות עסקים קטנים בסקטור התעשייה המסורתית ובסקטור
השירותים ולהשתתף בעלות התרחבות זו — המתוכננת ומנוהלת על ידי גופים עסקיים פרטיים המקבלים בתמורה
לעבודתם דמי ניהול ,מניות או אחוז מהגידול ברווחים של העסק .הגופים העסקיים ניגשים למכרז ,ובמסגרתו עליהם
להגיש תוכנית המפרטת כיצד יגייסו עסקים מתאימים לתוכנית ומהי תוכניתם המפורטת להרחבה ,המשולבת בייעוץ
וליווי עסקי ,גיוס הון ,בקרה ועוד .משגייס הגוף העסקי הזוכה במכרז (הנקרא "מפעיל") עסק המתאים לקריטריונים
של התוכנית — קרי עסק שבו בין 5ל 20-עובדים מתחום התעשייה המסורתית או מתחום השירותים ,ובעליו נמנה עם
האוכלוסייה שהוגדרה במכרז — מוגשת על ידו לאישור תוכנית עסקית להרחבת העסק .המדינה תישא בחלק מההוצאות
הכרוכות במימוש תוכנית זו ,כגון התמודדות עם חסמי יצוא או מִחשוב העסק .שאר ההוצאות מתחלקות בין המפעיל,
העסק עצמו ומקורות מימון אחרים כמפורט בתוכנית .מהתוכנית המאושרת נגזר סכום דמי הניהול שתשלם המדינה
למפעיל ,העומדים על 10%מהשקעת המדינה בעסק או 30,000ש"ח לעסק בודד .בנוסף משלם העסק למפעיל באחת
משתי דרכים 7% :מהמניות בעסק ,או 10%מהגידול ברווחי העסק למשך חמש שנים מאישור הפרויקט .אם המפעיל
מעוניין להשקיע בעצמו בעסק שהוא אחראי להרחבתו ,הוא יכול לעשות זאת ובלבד שאינו הופך לבעל שליטה בעסק .כמו
כן המפעיל אינו רשאי למכור את מניותיו בעסק ,אם ישנן כאלה ,במשך כל תקופת יישום תוכנית ההרחבה .עדיין מוקדם
לקבוע את מידת הצלחתה של תוכנית זו ,בכל מקרה מדובר בתוכנית בקנה מידה קטן .התוכנית מיועדת לעסקים קטנים
המעסיקים חרדים ,ערבים או נכים ,ומתוקצבת ב 5-מיליון ש"ח בלבד.
2.10קרן לעידוד השיווק לחוץ לארץ
ביולי 2012יצאה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת בקול קורא לקרן שיווק חדשה ,שמטרתה לסייע
לעסק המעוניין להתחיל לייצא או להרחיב את היקף היצוא הקיים .תמיכת הקרן מתבצעת באמצעות מימון של מחצית
מעלויות מוגדרות להשגת מטרות אלו ועד גובה של 2מיליון ש"ח לעסק בודד .העלויות הממומנות על ידי הקרן נחלקות
לשלוש קטגוריות עיקריות :פרסום ,ובכלל זה הפקת חומרים בשפות זרות ופעולות שיווק בחוץ לארץ; מידע ,ובכלל זה
מימון השתתפות בכנסים ותערוכות; וכן איסוף מידע בחוץ לארץ ותקינה ,ובכלל זה מימון הקרן עלויות הכרוכות למשל
ברישום פטנטים או רישום סימן מסחרי בחוץ לארץ .הקרן פועלת בשני מסלולים :סיוע ליצואן הבודד וסיוע למאגד
עסקים .ההבדל בין השניים הוא שבמסלול השני מדובר בכמה עסקים שחברו יחדיו כדי להגדיל את הייצוא שלהם,
ובמסגרת זו נשכרו שירותיו של מנהל מאגד .בתוכנית הפעולה המוגשת לאישור הקרן אין שכרו של המאגד יכול לעלות על
8%מהשקעות המדינה במאגד.
12
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
עקר
הקרן מיועדת ליצואנים קטנים ובינוניים ,כאשר הראשונים מוגדרים כעסקים שטרם החלו לייצא או שהיקף היצוא
שלהם אינו עולה על 7מיליון ש"ח והמחזור הכספי השנתי שלהם אינו גבוה מ 20-מיליון ש"ח .יצואן בינוני מוגדר ככזה
שהמחזור השנתי שלו הוא בין 20ל 100-מיליון ש"ח והיקף היצוא שלו הוא בין 7ל 40-מיליון ש"ח .את השקעת המדינה
מחזיר העסק במלואה באמצעות תשלום של 3%מהגידול בהיקף היצוא בעקבות תמיכת הקרן הממשלתית .יצואנים
קטנים פטורים מכך .מסלול מאגד העסקים נשען למעשה על תוכנית קודמת שנקראה "מאגדים" ,אך מכיוון שמעולם לא
בוצעה הערכה של התוכנית ,גם הקרן החדשה לשיווק היא כלי סיוע שמוקדם עדיין להעריך את תרומתו לעסקים הקטנים
והבינוניים.
2.11סיכום
הסקירה שלעיל מדגימה גישה של more of the sameבתחום הסיוע לעסקים זעירים ,קטנים ובינוניים בישראל .למרות
השינוי שמסמנות שתי התוכניות החדשות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ,שהושקו בקיץ ,2012רובו המכריע של
הסיוע בתחום המימון מתמקד בהעמדת אשראי לרשות העסקים בתנאים הכוללים ביטחונות או ערבות אישית ,ריבית
גבוהה יחסית ותקופת החזרים שאינה עולה על חמש שנים .מכאן מתחזקת הטענה ,שמטרת מרבית הסיוע בתחום המימון
לעסקים קטנים ובינוניים בישראל היא לספק אשראי לעסקים אלו ,והתנאים שבהם ניתן האשראי מאפשרים את השימוש
בו בעיקר כהון חוזר .דהיינו ,הסיוע מתמקד באספקת הון המגשר בין תזרים התשלומים לבין תזרים התקבולים ,כלומר הון
המשמש לאחזקה שוטפת ולפיתוח עסקי מוגבל יחסית (בשל תקופות ההלוואה הקצרות).
לאור העובדה שעסקים קטנים ברחבי העולם מתמודדים עם קשיים דומים ,בפרט בתחום המימון ,נראה שסקירת כלי הסיוע
לעסקים קטנים ובינוניים בעולם ,בדגש על המדינות המפותחות ,תאפשר הבנה טובה יותר של מדיניות קיימת לעידוד
עסקים ,ובפרט תאפשר בחינת כלים שאינם קיימים בישראל .סיכום של סקירת כלי הסיוע ראו בטבלאות שבנספחים.
13
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיקסעל עויס ילכ
.3כלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בתחום המימון
בשלוש מדינות מפותחות
קשיי המימון שעמם מתמודדים עסקים קטנים ובינוניים אינם ייחודיים לישראל .כפי שצוין לעיל ,זו תופעה גלובלית ,ולכן
מעניין לראות כיצד מדינות מפותחות אחרות מתמודדות אִתה ,ולבחון אם ישנם כלים המומלצים לאימוץ בישראל.
3.1בריטניה
הגדרת העסקים קטנים ובינוניים של ממשלת בריטניה זהה לקריטריונים שקבעה הנציבות האירופית בנושא :עסקים
זעירים הם עסקים שבהם עד 9עובדים ,עסקים קטנים מעסיקים בין 10ל 49-עובדים ,ועסקים בינוניים הם כאלה שבהם
בין 50ל 249-עובדים (צדוק .)3 :2011 ,עסקים אלו מהווים כ 99.6%-מכלל העסקים בבריטניה (חלקם היחסי הוא :זעירים
— ,94.9%קטנים — ,3.1%בינוניים — .)OECD, 2012: 151( )1.6%הגוף הממשלתי האחראי על עידוד סקטור העסקים
הקטנים והבינוניים בבריטניה הוא גוף ממשלתי בשם ),The Department for Business, Innovation and Skill (BIS
האחראי להפעלת כמה תוכניות להעצמת סקטור העסקים הקטנים והבינוניים בבריטניה ,כמודגם להלן:
)Enterprise Finance Guarantee (EFG
בינואר ,2009בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ,החליטה ממשלת בריטניה לבטל את התוכנית להלוואות בערבות מדינה
לעסקים קטנים ( )Small Firm Loan Guarantee Schemeולהקים תחתיה את תוכנית ה .EFG -שלושה שינויים מהותיים
בתוכנית החדשה שילשו את מספר ההלוואות שניתנו במסגרתה :ראשית ,גובה ההלוואה המרבית גדל פי ארבעה (מרבע
מיליון למיליון לירות שטרלינג) .שנית ,גובה המחזור המרבי של העסקים הרשאים לבקש הלוואה עלה מ 5.6-מיליון ל25-
מיליון לירות שטרלינג .שלישית ,הוחלט שניתן להמיר חוב קיים בהלוואה במסגרת התוכנית .שינויים אלו נעשו מתוך
מחשבה שהמשבר הכלכלי יצר מחנק אשראי ושיש לעצב תוכנית שתאפשר לעסקים מתפקדים ,שבנסיבות כלכליות אחרות
לא היו מתקשים לקבל אשראי ,לעמוד בתנאי הסף של הבנקים ( .)OECD, 2012: 153כיום ,עם התאוששות הכלכלה,
מכּוונת התוכנית לעזור לעסקים קטנים ובינוניים לקבל הלוואות לצורכי השקעה והרחבה של העסק .כעת על העסקים
הפונים לקבלת ההלוואה להיות בעלי מחזור שנתי שאינו עולה על 41מיליון לירות שטרלינג וסכומי ההלוואות הניתנות
נעים בין אלף למיליון לירות שטרלינג .לאחרונה הוחלט להמשיך את התוכנית עד שנת ( 2014במקור הייתה זו תוכנית
תלת-שנתית) ,לאחר שבשנים 2011—2009הוענקו למעלה מ 14,000-הלוואות לכ 6,000-עסקים ברחבי בריטניה בגובה
ממוצע של 99,500לירות שטרלינג .רוב העסקים הלווים באו מתחום הקמעונאות והסיטונאות (כ( )27%-אתר ה,BIS-
.)2012אחד מדגשי התוכנית הוא שההלוואה נועדה לעסקים ברי-קיימא .אם העסק אינו בעל פוטנציאל להחזיר את
ההלוואה ,אינו צפוי להיות רווחי או נדחה על ידי הבנק משום שהוגדר ככזה ,אין הוא יכול לפנות ל EFG-על מנת לקבל
הלוואה (אתר ה.)2012 ,BIS-
)Capital for Enterprise Limited (CFEL
בשנת 2006קמו בבריטניה תשע קרנות שמטרתן להתגבר על מה שמכונה ,equity gapשפירושו מצב שבו עסקים קטנים
ובינוניים בעלי פרופיל השקעה גבוה — עסקים בעלי מודל עסקי מוצלח ופוטנציאל עסקי רב — אינם מצליחים לגייס
14
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיקסעל עויס ילכ
משקיעים או קרנות הון סיכון .הקמת קרנות אלו ,שבהן משקיעה המדינה ,נועדה למשוך משקיעים פרטיים וקרנות הון
סיכון להשקיע בעסקים קטנים ובינוניים .בשנת 2009אוחדו קרנות אלו עם קרנות של ה BIS-לגוף אחד שנקרא CFEL
( ,)Capital for Enterprise Limitedהאחראי לעיצוב ,ליישום ולניהול תוכניות משקיעים המשלבת ידע ,ניסיון ומומחיות
בשוק ההון עם הבנת פעילות המגזר הציבורי ,על מנת לשפר את איכות העשייה הציבורית ולהתגבר על ה.equity gap-
כביטוי לשילוב בין הפרטי והציבורי ,מועצת המנהלים של ה CFEL-כוללת נציגים של המגזר הציבורי והפרטי ,ובצמוד אליה
עובדים מומחים בתחום המימון ,וכן מומחים מתחומים מקצועיים רלוונטיים המשתנים מעת לעת .באופן ישיר השקיעה
ה BIS-כ 1.2-מיליארד לירות שטרלינג בקרנות השונות ,וסכום זה שולש על ידי המגזר הפרטי .קרנות ה CFEL-מחולקות על
פי תחומי פעילות שונים וביניהם הייטק ,יוזמות של נשים ויַז ָמים באזורים מתפתחים.
3.2ארצות הברית
על פי הגדרות הממשל האמריקני ,בעסק זעיר ישנם עד 9עובדים ,בעסק קטן ישנם בין 10ל 99-עובדים ובעסק בינוני ישנם
בין 100ל 499-עובדים .עסקים אלו מהווים במשותף 99.6%מכלל העסקים במשק האמריקני (חלקם היחסי הוא :זעירים
— ,75.7%קטנים — ,22.2%בינוניים — ,)1.7%והם אחראים להעסקתם של יותר ממחצית העובדים במשק הפרטי (OECD,
.)2012: 157
תוכנית הערבויות להלוואות )a(7
במסגרת תוכנית זו ניתנות מרבית ההלוואות של ה.)United States Small Businesses Administration( USSBA-
למעשה ,כמעט כל העסקים יכולים לקבל ערבויות מגוף זה .תנאי הסף הם אלה :עסק למטרות רווח; עסק העונה להגדרת
עסק קטן על ידי ה( SBA-ההגדרות משתנות מענף לענף ומבוססות על המספר הממוצע של העובדים בענף מסוים ב12-
חודשים האחרונים ,על שווי העסק וכדומה); עסק בעל פוטנציאל צמיחה עסקית והיסטוריית אשראי תקינה; הלווה הוא
בעלי נכסים ,שכן נדרשת העמדת ערבונות אישיים לטובת העסק .התוכנית מחולקת לסכומים שונים של הלוואות (מהם
נגזרים שיעורי הריבית ,הערבות ומשך תקופת החזר ההלוואה) על פי קטגוריות שונות של עסקים .ישנן למשל תת-תוכניות
להלוואות של עד 250,000דולר המיועדות לעסקים באזורי פיתוח ,ישנן ערבויות המיועדות לעסקים קטנים בתחום
היצוא ,לעסקים באזורים כפריים ,לעסקים בבעלות חיילים משוחררים וכדומה .ההלוואות יכולות לשמש כמעט לכל מטרה
(בתנאים מיוחדים ,אפילו להחזר חובות) .עסק המעוניין בהלוואה פונה לגוף המלווה ומוכיח שהוא עומד בתנאי הזכאות
לערבות .הריבית נקבעת בין הלווה לגוף המלווה (תקרת הריבית נקבעת על ידי ה )SBA-ותלויה בגובה ההלוואה ,וכך גם
תקופת ההחזר הנגזרת ממטרת הלוואה וסכומה (אתר ה.)SBA, 2012-
Loan Program 504 — Fixed Asset Financing Program
זוהי התוכנית השנייה בגודלה של ה SBA-ומטרתה היא יצירת ערוץ מימוני לעסקים קטנים ,המאפשר להם להשקיע
ברכישת נדל"ן ,ציוד להרחבה או מודרניזציה של העסק ,בתנאים נוחים יחסית של הלוואה לטווח ארוך בריבית קבועה.
התוכנית מתבססת על חברות פיתוח מוכרות — ,)Certified Development Companies( CDSהמאושרות ומפוקחות על
ידי ה SBA-ופרוסות ברחבי ארצות הברית .שיתוף פעולה בין חברות אלה לבין ה ,SBA-הבנקים והעסקים הקטנים עצמם,
מאפשר הלוואה המתחלקת באופן שהעסק הקטן יכול לעמוד בה :ה CDS-המקומית ,באמצעות ה ,SBA-אחראית למימון
15
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיקסעל עויס ילכ
40%מעלות הפרויקט ,הבנק אחראי ל ,50%-והיתר הוא באחריות העסק עצמו (ישנם מקרים שבהם חלקו של העסק הקטן
מגיע ל 20%-מעלות הפרויקט).
ב 2008-נפגעו משמעותית שתי התוכניות שתוארו לעיל כתוצאה מהמשבר הכלכלי .בתגובה לכך כלל הנשיא אובמה
— בתוכניתו לייצוב פיננסי ( )The Financial Stability Planשעליה הכריז במרץ — 2009הקצאה של 15מיליארד דולר
לרכישת הלוואות של ה SBA-בשוק המשני ,והבטיח את מעמדה של המדינה כקונה מוצא אחרון (.)Buyer of last resort
צעד זה אִפשר את העלאת אחוזי הערבות המרביים מטעם ה SBA-ל ,90%-וכן הורדה זמנית של התעריפים שמשלמים
המוסדות הפיננסיים השונים המשתתפים בתוכנית ( .)OECD, 2012: 163—165נוסף על כך ,לאור ירידה של כ 60%-בגובה
ההלוואות החודשי במסגרת תוכניות ה )a(7-וה ,504-העביר בשנת 2010הקונגרס האמריקני תקנות לקביעת תנאי סף
עבור השתתפות בשתי התוכניות שלעיל ,כדי לאפשר למספר גדול יותר של עסקים קטנים ליהנות מאפיקי מימון אלה.
במסגרת התקנות החדשות אִפשר הקונגרס ל SBA-לקבוע סטנדרטים חדשים לקביעת גודלו של עסק מסוים על בסיס
שוויו הנקי המוחשי של העסק ועל בסיס הכנסותיו הנקיות ממסים פדרליים .עד לקביעת סטנדרטים חדשים קבע הקונגרס
ששווי נקי מקסימלי של עסק המשתתף בתוכנית יעמוד על 15מיליון דולר ,והכנסותיו השנתיות הנקיות ממס לא יעלו על
5מיליון דולר בממוצע ,על סמך שנתיים פיסקליות שקדמו להגשת הבקשה של העסק להשתתף באחת משתי התוכניות
( .)Dilger 2012: 2התוצאות החיוביות של צעדים אלה נראות בבירור בטבלה .3
טבלה :3הערבויות שניתנו במסגרת SBAלתוכניות & )a(7ו 504-בשנים 2010—2000
שינוי שנתי
במספר העסקים
המשתתפים
(באחוזים)
גובה הערבויות
(במיליוני
דולרים)
שינוי שנתי בגובה
הערבויות (באחוזים)
2000
47,369
-4
11,903
-4
2001
49,551
5
12,670
6
2002
60,844
23
14,573
15
2003
79,369
30
15,380
6
2004
94,069
19
18,147
18
2005
103,370
10
20,534
13
2006
109,941
6
20,236
-1
2007
107,567
-2
20,611
2
2008
65,519
-39
16,064
-22
2009
57,020
-13
15,366
-4
2010
66,059
16
22,536
47
שנה
מספר העסקים
המשתתפים
מקור.OECD, 2012: 164 :
16
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיקסעל עויס ילכ
Microloan Program
מטרת תוכנית זו היא לספק אשראי בהיקף נמוך יחסית (ההלוואה המקסימלית היא של 50,000דולר והממוצעת עומדת
על 13,000דולר בלבד) עבור רכישת ציוד ,אספקה ,הון חוזר או רהיטים (ובהגדרה ,שלא על מנת להחזיר חובות או כדי
לממן רכישת נדל"ן) .האשראי ניתן לתקופה קצרה יחסית (עד 6שנים) ,לעסקים קטנים (יוצאי דופן הם ארגונים ללא
מטרות רווח לרווחת ילדים) שאינם מצליחים לקבל אשראי בנקאי ,בריבית שנעה בין 8%ל .13%-עסקים אלו מקבלים,
נוסף על ההלוואה ,ייעוץ בנושאים ניהוליים וטכניים ממלכ"רים המוכרים על ידי ה ,SBA-ותנאי מוקדם להשתתפות
בתוכנית הוא אימון עסקי שהעסק או היזם לוקחים על מנת להרחיב או להקים עסק .לרוב נדרשים מהלווה ערבונות ,כגון
ערבות אישית של בעל העסק (אתר ה.)SBA, 2012-
)Small Businesses Investments Companies (SBIC
היקף פעילותה של התוכנית כיום הוא כמה מיליארדי דולרים .בשנת 2010לבדה הונפקו על ידי ה SBA-איגרות חוב
ממשלתיות עבור חברות ה SBIC-בסכום של 1.7מיליארד דולר ,שאִפשרו השקעות בהיקף כולל של 2.05מיליארד דולר
בכ 1,300-עסקים קטנים .התוכנית החלה כבר בשנת 1958במטרה לספק הון ,הלוואות לטווח ארוך וייעוץ עסקי לחיזוק
עסקים קטנים בארצות הברית 4.חברות ה SBIC-הן חברות השקעה לכל דבר — חברות בבעלות פרטית המנהלות כספי
השקעות — הפועלות להשקיע בעסקים קטנים .השקעתן יכולה להיות על ידי חוב או על ידי הון ,באמצעות כספים שלהן
עצמן או באמצעות כספים שגויסו על ידן ממשקיעים אחרים .הייחוד מתבטא בכך שחברות אלו מפוקחות על ידי הSBA-
ולכן מתאפשר להן להשתמש בערבויות שלה על מנת להלוות כספים להשקעות להשבחת עסקים קטנים .היחס המקסימלי
המותר הוא ,1:4כלומר ה SBA-מעמידה ערבות בסכום הגבוה עד פי ארבעה מהסכום שלווה חברת ,SBICאם כי לרוב
המינוף הוא ביחס של ( 1:2חשוב לשים לב ,שבכל מקרה ה SBA-אינה משקיעה ישירות בעסקים).
את כללי הפעולה המחייבים את חברות ה SBIC-ניתן לחלק לחמש קטגוריות עיקריות:
1 .1כלי מימון — ניתן לבצע השקעות בצורת חוב ,הלוואה או שילוב של השניים .חברות ה SBIC-אינן רשאיות להשקיע
יותר מ 10%-מהיקף המימון שהן מציעות בעסק אחד בלבד ללא אישור מפורש של ה;SBA-
2 .2נישות עסקיות — חברות SBICאינן יכולות להשקיע בתחומי הנדל"ן והפיננסיים או בחברות SBICאחרות;
3 .3גיאוגרפיה — עסקים שיותר ממחצית מעובדיהם ונכסיהם אינם בתחומי ארצות הברית ,או עסקים שפעילותם
נוגדת את האינטרס הציבורי ,אינם יכולים להיות יעד להשקעה;
4 .4תקופת השקעה — שליטת חברת SBICבעסק שבו היא משקיעה מוגבלת לשבע שנים ובתומן נדרש אישור של
ה SBA-להמשיך בכך;
5 .5גודל העסק — חברות SBICיכולות להשקיע בעסקים ששוויים הנקי קטן מ 18-מיליון דולר והכנסתם הממוצעת
הנקייה ממיסים בשנתיים שקדמו להגשת המועמדות קטנה מ 6-מיליון דולר ,או בעסקים שבהם פחות מ500-
4
בניגוד למה שצוין לגבי שאר תוכניות ה ,SBA-בתוכנית ה SBIC-מוגדרים עסקים קטנים כעסקים ששווים עד 18מיליון דולר
ושהכנסתם הנקייה ממסים בשנתיים הקודמות לתוכנית לא עולה על 6מיליון דולר ,אך יש תעשיות מסוימות שעבורן הקביעה
יכולה להשתנות בהתאם לתקנות ה.SBA-
17
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיקסעל עויס ילכ
עובדים .בנוסף ,חלה על חברות ה SBIC-החובה להשקיע רבע ממימונן בעסקים קטנים ששווים הנקי קטן מ6-
מיליון דולר והכנסותיהם הממוצעות הנקיות ממס בשנתיים שקדמו למועמדותם נמוכות מ 2-מיליון דולר.
כיום ישנן למעלה מ 300-חברות SBICהפועלות ברחבי ארצות הברית .חלקן מתמחות בנישות מסוימות מבחינה עסקית
או גיאוגרפית וחלקן פועלות באופן מפוזר יותר .מרבית ההשקעות מבוססות על חוב והון במשולב ,חוב בלבד ,או הון בלבד,
בשיעורים של 43% ,44%ו 17%-בהתאמה מסך ההשקעות .החזר ההלוואה נפרס על פני כעשר שנים (אתר ה.)SBA, 2012-
תרשים :2התפלגות פעילות חברות ה SBIC-בין סקטורים עסקיים שונים2012—2006 ,
מקור :אתר ה.2012 ,SBA-
לכאורה ,בשל הכללת עסקים של עד 500עובדים בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים בארצות הברית ,יש שיטענו כי
תוכנית ה SBIC-אינה רלוונטית למשק הישראלי .אולם כפי שניתן לראות בתרשים 3להלן ,התפלגות העסקים המשתתפים
בתוכנית מצביעה על כך שגם עסקים קטנים על פי ההגדרות האירופיות ואף הישראליות יכולים להיות רלוונטיים עבור
חברות השקעה מסוג זה ,שכן שני שלישים מהעסקים המשתתפים בתוכנית הם עסקים שבהם מספר העובדים קטן מ.100-
18
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיקסעל עויס ילכ
תרשים :3מספר העסקים בתוכנית ה SBIC-על פי מספר העובדים בעסק (בשלושת
הרבעונים הראשונים של )2011
∞≠µ
•∂±
´∞∞±
•≤π
∞µ≠µ
•≤¥
∞∞µ±≠±
•≥±
מקור.2012 ,John Wilmeth, SBA, Investments Departments :
3.3דרום קוריאה
הגדרת דרום קוריאה לעסקים קטנים ובינוניים נמצאת בתווך בין ההגדרה הישראלית לזו האירופית .עסקים זעירים,
קטנים ובינוניים מוגדרים בדרום קוריאה כעסקים שבהם בין 5ל 9-עובדים ,בין 10ל 49-עובדים ובין 50ל 199-עובדים
בהתאמה .עסקים אלו מהווים כ 98.9%-מכלל העסקים במדינה (התפלגותם היחסית היא :זעירים — ,49.4%קטנים —
,43.1%בינוניים — ,)6.4%והם אחראים להעסקה של כ 71%-מכוח העבודה במדינה ( .)OECD, 2012: 99—101בתחילת
שנות האלפיים זיהו מעצבי המדיניות מגמה של גידול בתרומת העסקים הקטנים והבינוניים לתעסוקה ,ובעקבות כך
השתנה מוקד התוכנית האסטרטגית לצמיחה כלכלית מחברות גדולות לעסקים אלו .שינוי המדיניות הוביל להקמת
תוכנית שתכליתה שיפור נגישות העסקים הקטנים והבינוניים בדרום קוריאה למימון.
SME loan Guarantee Program
תוכנית זו להלוואת בערבות מדינה מופעלת על ידי שלוש סוכנויות ממשלתיות שונות :קרנות אשראי בערבות מדינה
( ,)Korea Credit Foundקרנות הערבות של "קוריאה טכנולוגיה" ( )Korea Technology Guarantee Fundsוקרנות
ערבות לאשראי עבור עסקים זעירים וקטנים ( ,)Credit Guarantee Foundationsשעבודתן מתחלקת לפי מטרת ההלוואה
שהעסקים לוקחים ועל פי תחומם העסקי .שלושת הגופים הנ"ל אחראים על קביעת תנאי האשראי — אם תינתן הלוואה,
גובה העמלות וכדומה.
19
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיקסעל עויס ילכ
3.4סיכום
הדוגמאות שהובאו מבריטניה ,ארצות הברית ודרום קוריאה תורמות לדיון על פיתוח מודל חדש של סיוע לעסקים קטנים
ובינוניים בישראל ,שכן הן ממחישות את מגוון האמצעים והדרכים לעיצוב מדיניות של שיתוף פעולה בין הממשלה לבין
המגזר פרטי במטרה לעודד עסקים קטנים ובינוניים .בדומה למתרחש בישראל ,נראה שרבים מכלי הסיוע בתחום המימון
מתמקדים בהעמדת אשראי ,אך בשונה מישראל ,כלי סיוע כגון ה SBIC-או ה CFEL-ממחישים ערוץ פעולה העוסק בקידום
פיתוח והשקעה בעסקים שלא באמצעות הלוואות אלא על ידי השקעות ,המאפשרות פיתוח והרחבה של עסקים בטווח
הארוך והקניית כלים ניהוליים מקצועיים ללא עול החזרי תשלומים להלוואות .כדי להתעמק באפשרות זו של כספי השקעות
המנותבים לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים ,כחלק ממדיניות ממשלתית לעידודם ,ייסקרו בטבלה מסכמת כלי הסיוע
בשלוש מדינות אלה .המתודה המאפיינת את כלי הסיוע היא שיתוף פעולה בין קרנות פרייבט אקוויטי ( )PEלבין הממשלה.
טבלה :4סיכום סקירת כלי הסיוע בתחום המימון בעולם
הגדרת
מדינה
SME
בריטניה עד 250
עובדים
כלי הסיוע
מטרה
אופן הסיוע
הערות
-EFG
לאפשר
לעסקים
קטנים לקבל
הלוואה
בתנאים
מיטביים
ממוסדות
פיננסיים
הלוואה של ה*BIS-
ההלוואה אינה
מבטיחה הלוואה
בנקאית ,אלא
מיועדת לעסקים
קטנים המבקשים
אשראי בנקאי
למטרת כיסוי
משיכת יתר או מימון
הלוואות קיימות
Enterprise
Finance
Guarantee
עוזרת לעסק הקטן להגיע לתנאי הסף
הפיננסיים של הבנק כדי לקבל הלוואה.
העסק צריך להחזיר את ההלוואה
בריבית שנתית של 2%במשך תקופה
שנעה בין 3חודשים לעשר שנים
עידוד השקעת ישנם 7תחומי סיוע שונים תחת פעילות הקרנות פועלות
- **CFEL
כקרנות רגילות,
של כ 40-קרנות משותפות שונות
מימון מקרנות כסף פרטי
ייחודן הוא בשילוב
ביזמות או
הון סיכון
כסף פרטי וציבורי
הרחבה של
ממשלתיות
עסקים קטנים
ארצות
הברית
עד 500
עובדים
תוכנית
הערבויות
להלוואות
)a(7
סיוע ליזמים
או להרחבת
עסקים
ערבות כנגד 85%מההלוואה להלוואות מיועד לעסקים
קטנים שאינם
עד 150,000דולר וכנגד 75%
מההלוואה על סכומים גבוהים יותר (עד עוסקים בנדל"ן,
2מיליון דולר) ,במסלולי ריבית משתנים השקעות ,ספקולציות
(מבחינת גובה ההלוואה ,ריבית ,תקופת או הלוואות
החזר וכדומה)
20
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיקסעל עויס ילכ
טבלה :4סיכום סקירת כלי הסיוע בתחום המימון בעולם (המשך)
הגדרת
מדינה
SME
כלי הסיוע
מטרה
אופן הסיוע
ארצות
הברית
עד 500
עובדים
Fixed 504
מימון עסקות
נדל"ן ,או
רכישת ציוד
או מכונות
הלוואות לטווח ארוך עם ריבית גבוהה
— מסופקת על ידי חברה מנהלת של
ה SBA-באופן הבא 10% :מהעסק,
50%גוף מלווה ו 40%-על ידי החברה
המנהלת באמצעות אג"ח וערבות מלאה
של הSBA -
Asset
Financing
Program
Microloan
מתן הלוואות הלוואות עד 50אלף דולר ,משולבות
בחבילת ליווי הכוללת סיוע טכני
קטנות
והכשרה מקצועית הניתנים על ידי
לעסקים
קטנים שאינם מלכ"רים המועסקים על ידי הSBA -
מצליחים
לקבל הלוואות
מהבנקים
Small
לקדם הקמה חברות פרטיות זוכות במכרז של ה SBA-ה SBA-מעמיד
והרחבת
משקיעות או מגייסות כספים להשקעה ערבות של פי ארבעה
עסקים
מההשקעה הפרטית.
בעסקים קטנים
קטנים ולעודד
נוסף על גיוס
השקעת כסף
והשקעה ,מעורבות
פרטי בסקטור
החברות הפרטיות
העסקים
בליווי מקצועי
קטנים
והקניית כלי ניהוליים
Program
Businesses
Investments
Companies
עד 200
דרום
קוריאה עובדים
הערות
SME loan
Guarantee
Program
סיוע לעסקים
קטנים שלא
עומדים בתנאי
סף בנקאיים
העמדת ערבויות להלוואות בנקאיות עד
85%מההלוואה
מקור :מכון מילקן.2012 ,
* משרד ממשלתי בבריטניה — .The Department for Businesses, Innovations & Skills
** .Capital for Enterprise Limited
21
מיועד להון חוזר,
רכש מלאי או
אספקה ,רכישת
מכונות ,ריהוט או
ציוד אחר
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םלועב יתלשממ עויס
.4סיוע ממשלתי בעולם בתחום המימון — פרייבט
אקוויטי ()Private Equity
4.1פינלנד
הגדרת עסקים זעירים ,קטנים ובינוניים בפינלנד זהה להגדרה בהחלטת הנציבות האירופית (כלומר 49—10 ,9—1
ו 249—50-עובדים בעסק זעיר ,קטן ובינוני בהתאמה) .העסקים בקטגוריות אלה מהווים כ 99.4%-מכלל העסקים במדינה
ואחראים להעסקת שני שלישים מכוח העבודה הפיני .במסגרת מדיניות הסיוע הממשלתי לסקטור עסקי זה ,הוקמה בשנת
" 2006פינרבה" ( ,)Finnervaשהיא חברה ציבורית ( )Public Limited Companyבבעלות ממשלתית ומטרתה לספק,
באמצעות חברות בת ,שירותים פיננסיים נוספים לאלו שמציע המגזר הפרטי .באמצעות שלוש חברות בת של פינרבה —
— Seed Fund Vera Ltd, Veraventure Ltd, Matkailunkehitys Ltdשתקציב ההשקעות השנתי המשותף שלהן עומד
על 180מיליון אירו ,מתבצעות השקעות ביוזמות עסקיות .ההשקעות נעשות בשלב ההקמה וכן בשלבי הרחבה והבינאום
( .)Internationalizationנוסף על כך ,באמצעות Finnish Export Credit Ltdניתנת ערבות ליצוא ()export guarantee
המאפשרת ליצואנים לקבל הלוואה בנקאית להון חוזר בטרם או לאחר המשלוח עצמו ,וכן גם ערבות לאשראי ליצוא
( — )export credit guaranteesכלומר הוזלת עסקות יצוא על ידי הפחתת הסיכון הכרוך בהן (באמצעות כיסוי מקרים
בהם הקונים משתמטים מתשלומים).
באמצעות השקעה בקרנות הון אזוריות המאורגנות כחברות בעירבון מוגבל ,והשקעה בקרנות האצה "ויגו" (Vigo
,)Accelerator Fundsמשקיעה פינרבה הון ציבורי ביוזמות הנמצאות בשלבים התחלתיים ,ומעודדת השקעות הון סיכון
אזוריות ברחבי פינלנד .ההשקעה הראשונית המקסימלית המותרת היא חצי מיליון אירו ,ואחזקות הקרנות נעות בין
10%ל 40%-בחברות השונות .קהל היעד של התוכניות הוא יוזמות בתחום הטכנולוגיה ,יוזמות עתירות טכנולוגיה או
יוזמות חדשניות בתחום השירותים ,כולן בעלות פוטנציאל צמיחה והתרחבות .אמנם חברות הבת של פינרבה הן משקיעות
במיעוט ,אך הן פועלות באופן אקטיבי ביוזמות שבהן הן מושקעות ,למשל כחברות במועצת המנהלים .בשנים 2011—2006
השקיעה פינרבה ב 173-יוזמות ,נוסף על השקעות שנעשו באמצעות הקרנות המקומיות והקרנות המאיצות ,שדרכן
השקיעה פינרבה ב 180-יוזמות נוספות .פעילות אחרת הנעשית ברמה האזורית היא יצירה ותחזוקה של רשת משקיעים
פרטיים ובלתי תלויים ( ,)Angels Investorsשבאמצעותה מציעים הגופים האזוריים של פינרבה באופן שוטף יוזמות שונות
להשקעה ( .)OECD, 2012: 66—69את התפלגות ההשקעות ביוזמות בשלביהן ההתחלתיים ,נכון לסוף שנת ,2011ניתן
לראות בתרשים .4
22
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םלועב יתלשממ עויס
תרשים :4התפלגות ההשקעות של "פינרבה" ביוזמות עסקיות לפי סקטור עסקי
באחוזים בשנת 2011
מקור.Finnerva Annual Report, 2011: 57 :
4.2איטליה
באיטליה מוגדרים עסקים קטנים ובינוניים באופן הזהה להגדרת הנציבות האירופית .אחוז העסקים הזעירים ,שבהם עד
9עובדים ,גבוה יחסית למדינות האיחוד האירופי ועומד על כ 95.8%-מכלל העסקים באיטליה .כלל העסקים הזעירים,
הקטנים והבינוניים מהווים 99.9%מהעסקים באיטליה (הקטנים — ,3.6%הבינוניים — .)OECD, 2012: 89( )0.5%בשנת
2010הקימה ממשלת איטליה ,בעקבות המשבר הכלכלי ,קרן פרייבט אקוויטי עם הון התחלתי של מיליארד אירו על מנת
לעודד את התאוששות שוק ההון בתחום העסקים הקטנים והבינוניים.
4.3הולנד
בדומה לארצות שהוזכרו לעיל ,ההגדרה של הולנד לעסקים זעירים ,קטנים ובינוניים תואמת את החלטת הנציבות
האירופית .עסקים אלה מהווים 99.6%מכלל העסקים (זעירים — ,91.6%קטנים — ,6.6%בינוניים — OECD,( )1.4%
.)2012: 105בצעד שנועד להקל על עסקים קטנים ובינוניים לגייס הון ,הוקמה בהולנד ה.Growth Facility Scheme-
בנק האוצר ומשרד החקלאות והחדשנות של ממשלת הולנד מעמידים ערבות של 50%כנגד השקעה של בנקים או קרנות
פרייבט אקוויטי (מתוך רשימה מסודרת) בעסקים קטנים ובינוניים ( .)SMEהערבות הזו ממומשת במקרים שבהם
23
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םלועב יתלשממ עויס
התקיימה מכירת מניות בהפסד או פשיטת רגל או מחיקת הלוואות .התנאי למימוש הערבות הוא טווח זמן מקסימלי של
12שנים .תנאי ההשתתפות בתוכנית הם אלה:
1 .1העסק עונה להגדרת האיחוד האירופי של ;SME
2 .2העסק רשום בהולנד ופעילותו המסחרית העיקרית היא בתחומה;
3 .3לעסק תוכנית עסקית המציגה רווחיות על פי הגורם המממן;
4 .4התוכנית אינה מיועדת למחזור חובות;
5 .5לא נעשתה משיכת הון מוגזמת בשנה שקדמה להשתתפות בתוכנית (;)excessive withdrawals of capital
6 .6המימון יהיה עבור פעילות מסחרית או השתלטות של החברה (אתר ממשלת הולנד.)2012 ,
4.4ניו זילנד
ההגדרה של ניו זילנד לעסקים זעירים ,קטנים ובינוניים זהה לזו של ישראל (זעירים — עד 9עובדים ,קטנים — עד ,49
בינוניים — עד .)100סקטור עסקי זה כולל 99.6%מכלל העסקים בניו זילנד (זעירים — ,93.6%קטנים — ,5.5%בינוניים
— .)0.5%בשנת 2002הקימה ממשלת ניו זילנד את )NZVIF (New-Zealand Venture Investments Funds Limited
במטרה לעורר את שוק ההון במדינה באמצעות השקעות בקרנות הון סיכון ו"מלאכים" ( ,)Angel inventorשיזרימו כספי
השקעות לחברות ניו זילנדיות עם פוטנציאל צמיחה .את קרן NZVIFמנהלת מועצת מנהלים שהדירקטורים בה הם אנשי
המגזר הפרטי .תפקידם להשגיח על אנשי ההשקעות ,לוודא שההשקעות מתנהלות בסטנדרטים של השוק ולעקוב אחרי
תוצאותיהן .ההשקעות מתבצעות באמצעות שני מכשירים עיקריים :הראשון ,שבאמצעותו מושקע רוב התקציב ,הוא קרנות
ה Venture Capital Fund of Funds -המשקיעות 160מיליון דולר ,ובהן שותפות שמונה חברות הון סיכון .בשנת 2010
הקציבה ממשלת ניו זילנד 40מיליון דולר נוספים לכלי זה ,כדי לעודד את מפעיליו להמשיך ולמצוא שותפים מבטיחים
ל .)OECD, 2012: 112( Co-Investing-באמצעות המכשיר השני — — Seed Co-investment Fundמושקעים 40מיליון
דולר נוספים ,והוא כולל 14שותפים .מכשירי ה NZVIF-כוללים השקעות בהיקף של 420מיליון דולר ב 124-חברות,
הנחלקות לסקטורים שונים באופן המתואר בתרשים .5
24
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
ןורתפו היעב
תרשים :5התפלגות קרנות NZFIVלפי סקטור עסקי
•∑
•π
Ô‰ ȯˆÂÓ
˘˙‡ȯ· È˙¯È
‰È‚ÂÏÂÎË
·˜Ë≠ÂÈ
•π
•∑¥
˙‰Î
•∏≤
מקור :מבוסס על אתר ה.2012 ,NZVIF-
4.5סיכום
סקירת כלי הסיוע הממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים המשלבים שימוש בקרנות פרייבט אקוויטי —בפינלנד ,הולנד,
איטליה וניו זילנד — מדגימה את מגוון האפשרויות העומדות בפני כל ממשלה בבואה לרתום הון פרטי לטובת השקעה
בעסקים קטנים ובינוניים .התוכניות שנבחנו בפינלנד ובניו זילנד מבוססות במידה רבה על המודל של תוכנית "יוזמה"
הישראלית ,שתפורט בהמשך .אך בניגוד אליה ,משתתפים בתוכניות אלו גם עסקים שאינם מענף ההייטק .מכיוון שבשתי
המדינות הנ"ל ,ההגדרות לעסקים קטנים ובינוניים וכן מדדים אחרים כגון גודל האוכלוסייה ,התל"ג ומדד הפיתוח האנושי
דומים לקיים בישראל ,נראה שהצלחת תוכניות אלו בפינלנד ובניו זילנד מרמזת על האפשרות ,ששימוש במודל זה בישראל
— גם עבור עסקים קטנים ובינוניים שאינם בנישות עסקיות עתירות טכנולוגיה — עשוי להניב תוצאות חיוביות .המודל
ההולנדי ייחודי בכך שהממשלה אינה מעורבת כלל בניהול קרן הפרייבט אקוויטי ,אלא עורבת להפסדי קרנות שאושרו
על ידה אם הפסידו בשל השקעה בעסקים קטנים ובינוניים .יתרונו של מודל זה הוא העלויות הנמוכות יחסית של הקמת
קרן פרייבט אקוויטי וכן הפשטות הבירוקרטית של יישום מודל זה ,אם יתבצע באמצעות הרחבת פעילות קיימת של הקרן
לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה .בפרק 5להלן יסוכמו הממצאים עד כה במטרה להגדיר באופן ממוקד
ממה נובעת מצוקת המימון של עסקים קטנים ובינוניים בישראל ,וכדי להראות מדוע הקמת קרן פרייבט אקוויטי על ידי
הממשלה עשויה להקל על מצוקה זו.
25
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
ןורתפו היעב
.5הגדרת הבעיה והצעת פתרון
השוואה בין כלי הסיוע בתחום המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל לבין כלי סיוע בתחום זה במדינות אחרות,
מעלה נקודות דמיון ונקודות שוני כאחת .עצם קיומם של כלי סיוע בתחום המימון במגוון מדינות ,על צורותיהם השונות,
תומך בטענה הרווחת שסקטור העסקים הקטנים והבינוניים סובל ממצוקת אשראי — שם כולל לכשלי שוק בתחום
האינפורמציה ,הרגולציה ועוד ,המתבטאים בין השאר בכך שההלוואות לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים הן מועטות,
יקרות ,וניתנות בתנאים מגבילים יחסית .כל זה מקשה על הקמה ,שרידות והתפתחות של עסקים אלה ,וכפי שאפשר ללמוד
מההשוואה הבינלאומית ,מדינות רבות נקטו צעדים שמטרתם להגדיל את נגישות העסקים הקטנים והבינוניים לאשראי.
ההשוואה הבינלאומית מחדדת את היעדרותו של אספקט חשוב בתחום המימון בישראל — מימון שאינו ניתן כאשראי
( )debtאלא כהשקעה ( .)equityבמדינות רבות ישנן קרנות הון פרטיות ייעודיות להשקעות בעסקים קטנים ובינוניים
בעידוד הממשלה .לעומת זאת בישראל ,כלי הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים מתמקדים בהגדלת זמינות האשראי
ומתבססים על קרנות ממשלתיות או פילנתרופיות ,ולחלופין על ערבויות ממשלתיות להלוואות בנקאיות .נוסף על כך,
כפי שצוין קודם לכן ,הלוואות בנקאיות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל מאופיינות בדרישה ליחס פיקדונות גבוה,
שיעורן נמוך ביחס לשיעור העסקים הקטנים והבינוניים במשק ,ומשך החיים הממוצע שלהן קצר מאוד ועומד על חצי שנה
(היימן-רייש ;2011 ,זקן .)2012 ,חמשת מאפיינים אלה אינם ייחודיים לישראל ,אולם הם מדגישים את העובדה שרוב רובן
של ההלוואות הניתנות לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים משמשות כהון חוזר ,ופירושו של דבר שגם האשראי הנגיש
לעסקים אלו אינו נותן מענה מספק ליזמים ולבעלי עסקים הזקוקים להון על מנת לפתח ולהרחיב את העסק שברשותם.
העובדה שמרבית כלי הסיוע הקיימים מאופיינים בכך שתקופת ההחזר של ההלוואה במסגרתם היא עד חמש שנים ,מחזקת
את הביקורת שכלי הסיוע בתחום המימון בישראל ,על סוגיהם השונים ,אינם נותנים מענה ליזמים ולבעלי עסקים קטנים
ובינוניים ,המבקשים להתפתח ולהרחיב את עסקיהם והזקוקים לסיוע כדי לממן את השקעתם זו.
שילוב שני הדברים — קרי המחסור במימון להקמה והרחבה של עסקים ,והיעדרו של שוק ההון הפרטי ממדיניות כלי הסיוע
הממשלתיים בישראל — מציף את השאלה אם אין מקום לפתח מודל חדש בישראל ,הדומה למודלים בחוץ לארץ ,הקושר
בין קרנות הון פרטי לבין עסקים קטנים ובינוניים .כדי לפתח מודל כזה ,יש להבין טוב יותר מהן אותן קרנות הון פרטיות,
כיצד הן מאורגנות ומהם הכשלים שעליהם יש לתת מענה .כדי לאפשר פעילות מיטבית ושיתוף פעולה פרודוקטיבי ,יש
לבחון גם את הניסיון הישראלי הקיים בנוגע לשיתוף פעולה ממשלתי עם קרנות פרייבט אקוויטי ,ואת היתכנות שיתוף
הפעולה מסוג זה לעידוד ולהעצמת סקטור העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.
5.1קרנות פרייבט אקוויטי ככלי מימון עסקי
באופן כללי ,כאשר עסק מסוים מעוניין להשיג מימון להשקעה ,באפשרותו לפנות לשוק ההון ולגייס כסף באמצעות הנפקת
מניות בעלּות ,או הנפקת חוב באג"ח .העסק יכול לפנות גם לגופים פיננסיים שונים ולקבל הלוואה לשם אותה מטרה.
ההבדל העקרוני בין שני ערוצי הפעולה הנ"ל מקופל בשאלה ,אם העסק קיבל את המימון הדרוש לו בצורת הלוואה או
בצורת השקעה ( .)debt or equityהלוואה — משמעותה שהעסק הלווה יודע מראש את סכום הכסף שעליו להחזיר ,את
עלות ההלוואה (הריבית עליה) ואילו סנקציות יינקטו נגדו אם לא יעמוד בהחזרי התשלומים .השקעה — פירושה שהעסק
מקבל את המימון הדרוש לו כנגד מכירת אחוזים מסוימים מהעסק .אלא אם הוסכם אחרת ,יכול מי שקנה את חלקו בעסק
26
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
ןורתפו היעב
למכור חלק זה למי שיחפוץ ובכמה שיחפוץ .מבחינת היזמים או בעלי העסק ,ההבדל העיקרי הוא שבהלוואה הם נותרים
חייבים גם אם ההשקעה כשלה (כלומר הקמת העסק או פיתוחו לא הניבו רווחים) ,ולעומת זאת במקרים שבהם המימון ניתן
בערוצי השקעה אין הם חייבים להשיב את הסכומים שירדו לטמיון .מצד אחר ,שליטתם במיזם או בעסק עשויה להצטמצם
לאחר שהכניסו כספי השקעה כנגד אחוזים .בהנחה שהתשואה שמניב העסק מפעילותו גבוהה מעלות ההלוואה ,הנפקת
מניות בעלּות גוזרת עלות הון גבוהה יותר עבור העסק .באופן דומה ,ההבדל המשמעותי שאותו רואים הלווים או המשקיעים
הוא רמת הסיכון שהם לוקחים על עצמם — הלוואה נחשבת למהלך בעל סיכון נמוך יותר בהשוואה להשקעה ,שכן ההחזרים
אינם תלויים בלעדית בהצלחה עסקית .עם זאת מובן שהשקעה מוצלחת מניבה רווחים גבוהים משמעותית מהלוואה.
קרנות הון פרטי הן קרנות המשקיעות כספי משקיעים ,רובם מוסדיים ,בשוק הפרטי ומתבססות על מודל הכולל את
ה ,)GP( General Partners-קבוצת מנהלי הקרן האחראים על גיוס כספי ההשקעות של הקרן ,ואת הLimited Partners-
( ,)LPהשותפים המוגבלים בקרן .קרנות PEנבדלות זו מזו ברמת הסיכון שהמשקיעים לוקחים על עצמם ובנישות העסקיות
שבהן מושקעים כספי הקרן .המשותף לכל קרנות ה PE-הוא הרעיון שלפיו הכסף מושקע לטווח ארוך ,דבר עליו "משלם"
המשקיע בקשיי נזילות (בהשקעות בבורסה מימוש הנכסים אפשרי תמיד ולכן הנזילות גבוהה) ,במטרה ליהנות מתשואות
גבוהות על השקעותיו .קיימים מודלים עסקיים רבים לקרנות ,אולם המודל הנפוץ הוא זה שבו הקרן עושה את הונה מכך
5
שחמישית מהרווחים בהשקעות (בניכוי כספי ההשקעה הראשונית בתוספת שיעור של 8%ברוב המקרים) שייכים לה.
תעשיית הפרייבט אקוויטי בישראל החלה להתפתח לפני כעשרים שנה והיא עדיין נחשבת לצעירה יחסית .נכון לסוף שנת
,2011בישראל פועלות 29קרנות פרייבט אקוויטי המנהלות הון בהיקף של 7.5מיליארד דולר .נוסף על קרנות אלו ,פועלות
בישראל כ 45-קרנות פרייבט אקוויטי זרות ,שחלקן היחסי בשווי הכולל של עסקות פרייבט אקוויטי בישראל הולך וגדל.
בתרשימים שלהלן מצטיירת תמונתו של שוק הפרייבט אקוויטי בישראל .ניתן להבחין:
1 .1באי-היציבות המאפיינת את סכומי ההון המגויס בתעשיית הפרייבט אקוויטי ,דבר שאינו ייחודי לישראל;
2 .2בסקטורים העסקיים שבהם משקיעות הקרנות השונות על פי שוויין הכולל היחסי של העסקות בסקטורים אלה;
3 .3בקרנות ה PE-המובילות בישראל על פי ההון שאותו הן מנהלות ועל פי מספר ההשקעות שבוצעו בשנת .2011
5
שיחה עם מר ישי העצני ,Senior Vice President ,טנא קפיטל.5.4.2012 ,
27
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
ןורתפו היעב
תרשים :6גיוס הון על ידי קרנות פרייבט אקוויטי בישראל בשנים ( 2010—2000במיליוני דולרים)
∞∞±¥
±≤∏µ
∞≥≥±
∞∞≤±
∂±∞µ
∞∞∞±
∞∞∏
∂∞µ
µ∑µ
∞µ¥
∞∞∂
∏∏µ
∞∞¥
¥µ¥
ππ
≤∞±±
∞≤∞±
∞∂±
∑¥
≤∞∞π
∏∞∞≤
∑∞∞≤
∂∞∞≤
≤∞∞µ
≤∞∞¥
∞∞≤
≥∞∞≤
≤∞∞≤
≤∞∞±
∞
שנה
מקור.2011 ,IVC :
תרשים :7השקעות פרייבט אקוויטי בישראל לפי סקטור עסקי באחוזים משווי כלל
העסקאות בשנת 2011
•±
‡¯Á
ÌÈÈÒÈÙ
ÌÈÈÁ‰ ÈÚ„Ó
˘ÌÈ˙¯È
˙˜˘˙¯Â
‰ˆÁÓÏ ÌÈÎÈÏÂÓ
˜˙ÂÂÚÓ
˙‰ÈÈ˘Ú
Ô“Ï„
‡Ë¯ËÈ
˙˘˙˙ÂÈ
˙‰ÎÂ
˜˜Ë ÔÈÏ
•±
•±
•≤•±
•≤
•≤
•¥
•µ
•≥≥
•∏
•±±
•≤π
מקור.2011 ,IVC :
28
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
ןורתפו היעב
תרשים :8קרנות ה PE-המובילות בישראל על פי ההון המגויס במיליוני דולרים בשנת 2011ושנת הקמה
∞∞≤±
∞∞∞±
∞∞∏
∞∞∂
∞∞¥
∞∞≤
∞∞≤
∞∞≤
Tene
2004
Fortissimo
2004
≤∞±
∞≥≤
Israel
Vpartners
Infrastructure 2000
2006
∞≤µ
∞≥µ
∞∞¥
SKY
2005
Origo
Investments
2009
KCPS
2006
∂∂∑
∞µ¥
Bereshit
2009
∂∏∑
∞∏∞±
FIMI
1996
Markstone Shamrock
2004
1978
∞
מקור.2011 ,IVC :
תרשים :9קרנות ה PE-הפעילות בישראל על פי מספר השקעותיהן ולפי גודלן בשנת 2011
(במאות מיליוני דולרים)
∑
∂
¥
≥
≤
≥
∑
∑
¥
¥
≥
$200
Fortissimo
$350
Origo
Investments
$400
KCPS
$540
Bereshit
$96
Plenus
Mezzanine
$1,080
FIMI
מקור.2011 ,IVC :
29
±
∞
˙ÂÚ˜˘‰ ¯ÙÒÓ
µ
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תויתלשממ תומזוי
לפני גיבוש הצעה לפתרון בתחום המימון לעסקים קטנים ובינוניים ,יש להבין היטב את הפוטנציאל הגלום בשיתוף פעולה
בין הממשלה לבין קרנות ה .PE-פרק 6יסקור את שיתופי הפעולה מסוג זה בישראל ולאחר מכן ,לאור הסקירה ולאור
מאפייני הבעיה שהוצגו לעיל ,תועלנה מספר אפשרויות לשיתוף פעולה אפשרי כדי להגדיל את גישת העסקים הקטנים
והבינוניים למימון.
.6יוזמות ממשלתיות בשיתוף פרייבט אקוויטי
בישראל
6.1תוכנית יוזמה
בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת השפיעו מספר אירועים על עיצובו מחדש של סדר העדיפות הלאומי בישראל.
עם גלי העלייה ההמוניים מברית המועצות לשעבר הגיעו לישראל אלפי מהנדסים ,שהצטרפו אל מאות מהנדסים שנפלטו
באותה עת מהתעשיות הצבאיות ,וממשלת ישראל החלה לחפש אחר פתרון להעסקתם .בו בזמן החלה הכרה בכך ,שאף על
פי שחברות הזנק (סטארט אפ) רבות מוקמות בישראל ,הן נכשלות בזו אחר זו .דוח רשמי של משרד המדען הראשי במשרד
התמ"ת חשף כי שני שלישים מהפרויקטים שאושרו על ידו נכשלו לאחר שלב פיתוח המוצר ,כיוון שלא הצליחו לגייס הון
נוסף לשיווק .מצב זה רמז על שתי בעיות — capital gap :מצב שבו עסקים בעלי פרופיל השקעה גבוה אינם מצליחים לגייס
הון; והיעדר יכולות שיווק .פקידי הממשלה הבינו ,שלמרות התמיכה הממשלתית המסיבית לפיתוח ,קיים כשל שוק וישנם
חסמים העומדים בפני הצלחתן של חברות ההזנק .ההנחה הייתה שהחסמים נובעים מכך שמקורות המימון הקיימים אינם
יעילים לשלב שלאחר הפיתוח ,שיכולות הניהול חלשות ,ושתהליכי הפיתוח אינם מכווני שוק .היה ברור שמוקד המדיניות
צריך להשתנות — מקידום פיתוח ( )R&Dלקרנות צמיחה והשבחה .המדען הראשי ,יגאל ארליך ,התמקד בשאלה כיצד
להפוך את תמיכת המדינה ליותר אפקטיבית .בעיה מהותית של החברות בעת ההיא ,הייתה יכולתן המוגבלת לצמוח לאחר
שלב פיתוח המוצר .על רקע זה הגה ארליך תוכנית אסטרטגית בעלת חזון — תוכנית יוזמה .בין השאר כללה התוכנית שני
אלמנטים :התייחסות למימון והקניית כלים ניהוליים ושיווקיים .שני אלה אותרו כחוליות החלשות ,וההחלטה הייתה שיש
לתגבר את שוק ההון סיכון על מנת להתגבר על אותה אי-יעילות.
תוכנית יוזמה החלה לפעול בשנת 1992ומטרותיה היו :יציקת בסיס לתעשיית הון סיכון תחרותית במסה קריטית ,למידה
מקרנות Limited Partnersזרות וטוויית רשת קשרים בינלאומית .תקציב התוכנית עמד על 100מיליון דולר ,שהוקצו
בצורת קרן הון סיכון ממשלתית ( .)Yozma Venture Fundפעילותה של הקרן התקיימה בשני ערוציםFund of funds .1 :
— השקעה בקרנות הון סיכון פרטיות (אלו הן בעצם קרנות יוזמה שבהן הושקעו 80מיליון דולר מהתקציב הממשלתי
לתוכנית); .2השקעות ישירות בחברות הייטק בסך 20מיליון הדולר הנותרים (באמצעות אותה קרן הון סיכון ממשלתית,
"יוזמה") .הכוונה הייתה לקדם הקמת קרנות הון סיכון מקומיות ,עם תמיכה ממשלתית ומעורבות של גופים פיננסיים
זרים (בעיקר קרנות PEזרות) ,שישקיעו בחברות הזנק ישראליות בתחום ההייטק .קרנות אלו חויבו להיות מנוהלות על ידי
חברה ישראלית ,וכן שתהיינה בהן השקעות ממוסד פיננסי בחוץ לארץ וגם ממוסד פיננסי ישראלי מבוסס .תנאים אלה
הדגישו שתוכנית יוזמה מעדיפה כניסה של מנהלים מקצועיים עם כישורים הקשורים לניהול הון סיכון לתעשייה שהייתה
עדיין בחיתוליה בישראל (תעשיית ינוקא) .קרן שעמדה בתנאים אלה יכלה לקבל השקעה ממשלתית בהיקף של כ40%-
30
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תויתלשממ תומזוי
(או עד 8מיליון דולר) מגיוסיה 100 .מיליון הדולרים הממשלתיים משכו ,דרך הקרן הממשלתית 150 ,מיליון דולר נוספים
מקרנות הסקטור הפרטי (בישראל ובחוץ לארץ).
תוכנית יוזמה לא נתנה מענקים ,לא ּת ִמר ֵצה משקיעים באמצעות השתתפות בסיכון (כפי שהיה מקובל בתוכניות
ממשלתיות אחרות של תמיכה בקרנות הון סיכון) ,ולא סיפקה ערבויות ,הטבות מס או רגולציה עבור קרנות הפנסיה.
תחת כל זאת התמריץ העיקרי של תוכנית יוזמה היה ה upside-כשההשקעות השתלמו .בכל קרן יוזמה הייתה אופציית
רכש ( )call optionעל חלקה של הממשלה בעלות של ריבית בתוספת 7%—5%לתקופה של חמש שנים .תפיסת Supply
Side Learningבאה לכדי ביטוי בתוכנית באמצעות חובת ההשתתפות של מוסדות פיננסיים זרים (ללמוד מאחרים —
מכניזם מקובל לפיתוח תעשיית ינוקא במדינות מתפתחות) ,השתתפות אנשי המדען הראשי בכל ישיבות הוועד המנהל
(מה שבוודאי עזר לרישות ולהעברת אינפורמציה) ,וגם באמצעות דרבון להשקעה משותפת ( )co-investmentשל קרנות
יוזמה השונות .מבחינה תרבותית ,הוכנה הקרקע להתנהלות מרובת התייעצויות לא רשמיות ואינטראקציות בין מנהלי
הקרנות .בצד הביקוש ,תמיכה סופקה לא רק על ידי תוכנית יוזמה לבדה אלא גם על ידי תוכניות נוספות שתמכו בפיתוח
וטכנולוגיה .נקודה משמעותית נוספת הייתה ההתמדה במדיניות השקעות אגרסיבית שהובילה קרן יוזמה הממשלתית,
וממנה למדו הקרנות עצמן.
בסופו של דבר הביאה תוכנית יוזמה ליצירת עשר קרנות יוזמה פרטיות באופן הבא :ב ,1993-בשנה הראשונה לתוכנית,
הוקמו שש קרנות .Gemini, Star, Concord, Pitango, Walden & Inventec :שנה לאחר מכן הוקמה ,JVPוב 1995-הוקמו
Medicaו .EuroFund-ב 1997-הוקמה הקרן העשירית .Vertex ,באמצעות קרן יוזמה הממשלתית הושקעו 20מיליון דולר
בחברות הייטק בישראל (הקרן החלה לפעול ב 1993-והופרטה ב .)1997-סך ההון שגויס במסגרת התוכנית עמד על 250
מיליון דולר (מתוכו 100מיליון דולר הון ממשלתי) ,שהושקעו באמצעות הקרנות השונות ביותר מ 200-חברות הזנק.
שני העשורים שחלפו מאז הסתיימה תוכנית יוזמה מאפשרים להעריך את מידת הצלחתה .הנתונים מראים על קפיצה
דרמטית בפעילות קרנות הון סיכון בישראל ,וכמו כן עיקרי התוכנית אומצו במדינות נוספות (למשל קרנות ה NZVIF-של
ממשלת ניו זילנד שהוזכרו לעיל) .הערכות שנעשו במהלך השנים ורשמים של אנשים המעורבים בתעשייה מהווים בסיס
למסקנה ,שתוכנית זו אכן היוותה גורם משמעותי בהופעתו ובצמיחתו של שוק קרנות ההון סיכון בישראל .אינדיקציה
נוספת להצלחת התוכנית היא הרחבת פעילות הקרנות לאחר תום תמיכת התוכנית ,הרחבה שכללה השקעות בהיקף של
מיליארדי דולרים והיוותה נתח משמעותי בתעשיית ההון סיכון בישראל .מדד אחר להצלחת התוכנית הוא כניסתן המהירה
של קרנות נוספות שלא היו קשורות לתוכנית ,ככל הנראה על רקע הרווחים של הקרנות ובשל הקמת הThe Israeli( IVA-
)Venture Associationב .1996-מרבית מנהלי קרנות יוזמה נותרו שחקנים דומיננטיים בשוק עד היום ,רמז לכך שמטרת
התוכנית להשביח את יכולות הניהול בתחום הושגה.
סיכום המאפיינים הבולטים בתוכנית יוזמה
) 9 — Favored type of VC company (Limited Partnership, Closed End Fundמהקרנות אימצו צורת ארגון
זו ואחת נותרה קרן הון סיכון ציבורית.
התמקדות בהשקעות בשלב מוקדם בחברות הזנק ישראליות בתחום ההייטק.
31
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תויתלשממ תומזוי
המטרה הייתה להגיע להון של 250—200מיליון דולר (כולל תמיכה ממשלתית של 100מיליון דולר) — גבול זה
הוגדר כ"מסה קריטית" הנדרשת ל'הופעת' תעשיית הון סיכון בישראל.
יצירת מגוון של קרנות הון סיכון ישראליות בבעלות פרטית ( ,)10כל אחת מנוהלת על ידי חברת ניהול מקומית
ומעורבת בה חברה פיננסית מבוססת זרה ומוסד פיננסי מקומי אחד.
השתתפות ממשלתית בכל קרן — 8מיליון דולר (עד 40%מהון הקרן).
קרן ממשלתית של 20מיליון דולר ,המשקיעה ישירות בחברות הייטק ישראליות :הקרן הזו נקראה Yozma
Venture Fundכדי להבדילה מקרנות התוכנית .מדיניות ההשקעות האגרסיבית של הקרן עודדה השקעות על ידי
קרנות יוזמה.
תמריץ חזק ל — Upside-אפשרות במשך חמש שנים לקנות את חלקה של הממשלה במחיר של ריבית פלוס .אין
שום ערבות ל.Downside-
הפרטה מתוכננת של תוכנית יוזמה Venture Fundנעשה ב 1997-כדי להבטיח את היותה קטליזטור.
תוכנית יוזמה גרמה לתהליך משמעותי של למידה קולקטיבית.
(סיכום המאפיינים נעשה לפי .)Avnimelech and Morris, 2003
6.2קרנות מנוף
משבר המשכנתאות בארצות הברית ב 2008-הביא למחיקת נכסים שערערה את המערכת הפיננסית והורידה את הנכונות
להעניק אשראי .כך נוצר מחנק אשראי וגדלה אי-הוודאות בשוקי ההון .המשק הישראלי הוא קטן ופתוח לכלכלה
הגלובלית ,ולכן גם מושפע במידה רבה מהמתרחש בה .משום כך עלה החשש שבשל הצמצום בהיצע האשראי — בעקבות
קושי בגיוס אשראי או במִחזור חובות ועלייה בפרמיית האשראי (כלומר התייקרות ההלוואות) — ייווצר כשל שוק,
וההשפעות השליליות של הכשל על הכלכלה הראלית עשויות להתבטא בירידה בשיעור הצמיחה הכלכלית ובפגיעה בתוצר.
על רקע זה הוחלט להקים קרנות השקעה ממשלתיות בשיתוף המגזר הפרטי ,שכונו בשם קרנות מנוף.
כשהוצגה לראשונה בשנת 2009תוכנית קרנות המנוף ,הגדירה המדינה — באמצעות אגף החשב הכללי במשרד האוצר —
את מטרתן לעזור לשוק האג"ח הקונצרני (על מנת למנוע את כשל השוק בשוק האשראי) על ידי מתן הלוואות שיסייעו
למִחזּור חובות או לארגון הסדרי חוב של גופים שהוגדרו כ"תאגידי מטרה" על פי ארבעה תנאים:
1 .1לפחות 50%מהכנסות התאגיד (ללא הכנסות ממימון) הן בישראל ,וכן לפחות 50%מנכסיו;
2 .2התאגיד הנפיק אג"ח (סחיר או לא סחיר);
3 .3אין מדובר בתאגיד בנקאי ,חברה ממשלתית או מנפיקים של מכשירים פיננסיים;
4 .4הערך הכולל של אחזקותיו הפיננסיות של התאגיד בניירות ערך של תאגידים אחרים אינו עולה על מחצית
משוויים של כלל נכסי התאגיד .המגבלות שהוטלו על השקעות הקרן באותם תאגידי מטרה כללו את
שיעור ההשקעה המקסימלי בתאגיד (עד 10%מהתחייבויות ההשקעה בקרן) ,בקבוצת תאגידים (עד 15%
מהתחייבויות ההשקעה בקרן) ,וברכישת אג"ח בשוק המשני (עד 20%מהתחייבויות ההשקעה בקרן) ,וכן גם
32
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תויתלשממ תומזוי
את הדרישה לאישור ועדה מיוחדת עבור השקעה בצדדים הקשורים למנהל הקרן .המבנה המשפטי של כל קרן
בתוכנית הוגדר כשותפות מוגבלת .מנהל הקרן הוגדר כשותף כללי ( )General Partnerוהממשלה והמשקיעים
המוסדיים הוגדרו כשותפים מוגבלים ( .)Limited Partnersהגופים המשקיעים בקרנות ,נוסף על הממשלה ,הם
מוסדיים בלבד ,ולכן הם יכולים להיות קופות גמל ,קרנות פנסיה או חברות ביטוח (כנגד התחייבויות תלויות
תשואה בלבד) .מגבלות נוספות שהוטלו על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר כללו התייחסות לתקופת
פעילות הקרנות .תקופת השותפות היא שבע שנים בלבד ,והשותף הכללי (מנהל הקרן) יכול להאריך את השותפות
בשנה נוספת ,תחת התנאי של הסכמת רוב השותפים הכלליים (הממשלה והמשקיעים המוסדיים) ולא יותר
משלוש פעמים.
כיוון שפעילות הקרנות נתחמה בזמן ,נקבעו כללים להתמודדות עם רווחיה או הפסדיה לאחר פירוקה .ההבחנה העיקרית
היא האם התשואה הראלית הממוצעת של הקרן ,לאורך שנות פעילותה ,הייתה נמוכה או גבוהה מ .4%-אם התשואה
הייתה נמוכה משיעור זה ,התחייבה הממשלה לשלם את סך החזרי הקרן לממשלה בתוספת הצמדה או 90%מהסכום
שיעלה את שיעור התשואה הראלית הממוצעת ל ,4%-הנמוך מבין השניים .אם שיעור התשואה הראלית הממוצעת עלה
על ,4%התחייבה הממשלה לשלם למשקיעים המוסדיים את הסכום הנדרש כדי להוריד את התשואה הראלית הממוצעת
לשיעור זה מבחינתה .לגבי מנהל הקרן ,נקבע שדמי הניהול השנתיים המרביים במהלך תקופת ההשקעה יכולים להיות עד
0.8%מסך התחייבויות ההשקעה בקרן ,ו 0.5%-מסך זה לאחר תקופת ההשקעה .לגבי תגמול מנהל הקרן על תשואתה,
נקבע כי מנהל הקרן יוכל לקבל 15%מהרווח העודף של הקרן (כלומר הרווח מעל ה 8%-המחולקים לשותפים המוגבלים —
הממשלה והמשקיעים).
תחת הנהלים האלה יצאה הממשלה למכרז להקמת מספר קרנות ,כאשר היא מחויבת להשקעה ממשלתית בסכום של עד
5מיליארד ש"ח ומציבה תנאי סף של 400מיליון ש"ח לפחות להשקעות עבור המציעים .תוצאות המכרזים היו ייסודן של
שלוש קרנות מנוף :קרן בראשית ,קרן אוריגו (שבתחילה נקראה סנונית) וקרן .KCPSבדצמבר 2009הודיע החשב הכללי על
הגמשת הקריטריונים המגדירים את תאגידי המטרה של הקרנות ,ואִפשר לקרנות להשקיע גם בחברות שלא הנפיקו אג"ח.
כלומר ,הקרנות הורשו להעמיד אשראי עבור חברות שקיבלו אשראי בנקאי בלבד .תיקון זה לווה בהעלאת סף פעילות
תאגיד המטרה בישראל ממחצית כלל פעילות התאגיד לשני שלישים ממנו .נטען ששינוי זה במדיניות ההשקעה של קרנות
מנוף נבע מקשייהן לעמוד בלוח הזמנים להשקעות .בהתחשב בעובדה שהקרנות נדרשו לבצע את השקעותיהן בפרק זמן
מוגבל ,נרתמה המדינה לעזרתן בהגמשת מדיניות ההשקעות על מנת להרחיב את הענפים שאליהן יוכלו הקרנות להיכנס.
עולה השאלה ,מדוע התקשו הקרנות לבצע השקעות בהיקף המתוכנן והאם הדבר מרמז על הצלחת התוכנית או דווקא על
כישלונה .תשובה אחת לשאלה זו ,היא שבחצי השנה שחלפה מגיבוש התוכנית ועד יישום תוצאות המכרזים (גם אם מדובר
בפרק זמן קצר יחסית לעיצוב וביצוע מדיניות) חלה התאוששות בשוק האג"ח הקונצרני שייתרה את פעילות הקרנות
ודחקה אותן אל נתיבי השקעה שונים מאלו שתוכננו עבורן 6.מנגד יש טוענים ,שעצם ההכרזה על תוכנית קרנות המנוף
הורידה את רמת אי-הוודאות בשוק ההון ,ומכאן שמקור התאוששות שוק האג"ח הקונצרני הוא קרנות המנוף ,גם אם לא
כפי שתוכנן מלכתחילה .סברה נוספת בנוגע לקשיי יישום מדיניות ההשקעה ,היא שחברות נמנעו מלפנות לקרנות המנוף
בשל המעורבות הממשלתית בהן ,כיוון שלתפיסתן שימוש בכלי ממשלתי שכזה משדרת חולשה לשוק .את הקביעה אם
6
פגישה עם יובל וולמן ,יועץ לשר האוצר.24.4.2012 ,
33
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תויתלשממ תומזוי
קרנות המנוף כשלו או הצליחו יש לסייג בכך ,שטרם חלף פרק הזמן הנדרש כדי לקבוע זאת בוודאות .עם זאת בטבלה 5
להלן מפורטות תוצאות קרנות המנוף ,נכון לפברואר ,2011ומהן אפשר ללמוד שהקרנות עצמן רווחיות ושיש מקום לומר
שהן השיגו מטרות חיוביות למשק הישראלי ,גם אם שונות מאלו שתכננה עבורן ממשלת ישראל (אפללו ;2008 ,ארלוזורוב,
;2009שטיין ,2009 ,אתר משרד האוצר.)2012 ,
טבלה :5תוצאות קרנות המנוף (נכון לסוף הרבעון השלישי של ,2011במיליוני ש"ח)
בראשית
אוריגו
kcps
סך היקף נכסים
2,020
1,254
1,217
היקף השתתפות המדינה
500
310
301
מספר החברות בהן השקיעה הקרן
15
8
10
היקף העסקאות
1,252
660
775
דמי ניהול שנתיים
17
12
10
הכנסות ממימון 1-9/2011
94
31
40
רווח 1-9/2011
-11
12
26
רווח ב2010-
74
21
3
חלוקה למשקיעים עד כה*
189
53
22
* הנתונים הם לפי הערכות.
מקור :פאר.2012 ,
6.3הקרן למדעי החיים (אורבימד)
בשלהי שנת 2009החליטה ממשלת ישראל ליישם את המלצות מכון מילקן להקמת קרנות משותפות לממשלה ולמגזר
הפרטי ,כדי להזרים הון לקידום תעשיית מדעי חיים גלובלית בישראל ,והחלה בגיבוש תוכנית לעידוד פיתוח וצמיחה
של תעשייה זו בישראל (אתר מכון מילקן .)2012 ,תעשייה זו כוללת שלושה תחומים עיקריים :תעשיית ביו-טכנולוגיה,
תעשיית מכשור רפואי ,ותעשיית תרופות (פארמה) — הכוללת תרופות אתיות (המתבססת על מולקולות קיימות ,למשל
לייצור תרופות גנריות) ,וביו-פארמה הנשענת על פיתוח תרופות המבוססות על חומרים ביולוגיים (כגון נוגדנים ,חלבונים,
תאי גזע וכדומה) .ההחלטה להתמקד דווקא בתעשיית מדעי החיים נבעה מיתרונותיו הכלכליים המשמעותיים של
הגידול בשוק זה ,ביניהם הגידול בתוצר ,משיכת השקעות זרות ועלייה בשיעור תעסוקת האקדמאים .לזה יש להוסיף את
הימצאותו של ידע רב בישראל בתחומים הקשורים לתעשייה זו ,דבר המתבטא במספר הפטנטים ,במספר הרב של חוקרים
וחברות ,וכן בהימצאותם בישראל של מומחים בקנה מידה עולמי בתחום מחקר תאי גזע ,הרלוונטי לתעשיית הביו-פארמה.
34
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תויתלשממ תומזוי
כל אלה מקנים לישראל יתרון תחרותי בשוק העולמי .לצד זאת מספר גורמים הובילו למצב ,שבו הפוטנציאל הכלכלי הרב
הטמון בתעשיית מדעי החיים לא בא לכדי מימוש .השקעה בתעשייה זו נחשבת לבעלת רמת סיכון גבוהה ועל כן מספר
המשקיעים בה מועט יחסית ,מאפיין שיוצר ,Finance Gapכלומר מצב שבו עסקים בעלי פרופיל השקעה גבוה אינם
מצליחים לגייס השקעות בהתאם לפוטנציאל שלהם ,וכך מוגבלת הצמיחה וההישרדות של עסקים אלו .שוק תעשיית מדעי
החיים בישראל התאפיין בעבר בהיקף השקעות שאינו הולם את הפוטנציאל הכלכלי שלו ,במספר חברות קטן שכמחצית
מהן צעירות יחסית (קיימות פחות משש שנים) ורובן קטנות (כ 85%-מהחברות מונות פחות מ 25-עובדים) .בהיעדר ניסיון
ניהולי ייחודי ,האסטרטגיה העסקית בתחום מדעי החיים הייתה כזו של אקזיט מוקדם ,כך שרוב החברות לא הגיעו לשלב
מסחרי בישראל והייתה מגמה של "בריחת מוחות" בתחום .בשל כך החליטה הממשלה לפעול על מנת להשביח את יכולות
הניהול בתחום מדעי החיים ,לייעל ולצמצם את ה ,Finance Gap-ועל ידי כך להגדיל את היקף ההשקעות בתחום .הוחלט
שהדרך הטובה ביותר להתערבות ממשלתית ,שמטרתה בניית תעשיית מדעי החיים ברת-קיימא ,היא הקמת קרן הון סיכון
שתאפשר למידה של כלים ניהוליים ,הרחבת תשתית הידע בתחום ורתימה של הון זר תוך מעורבות ממשלתית לזמן מוגבל,
בדומה לתוכנית יוזמה שפורטה לעיל.
בהתאם לכך כללו תנאי המכרז את הסעיפים האלה :מנהלי הקרן יהיו מומחים בתעשיית ההון סיכון ,ובפרט מומחים
בתעשיית מדעי החיים בעלי ניסיון בינלאומי וישראלי כאחד .המשקיעים הפרטיים בקרן יתחייבו להשקעה מינימלית לפי
גובה ההשקעה הממשלתית — על כל 24מיליון דולר ממשלתיים יתחייבו המשקיעים הפרטיים להשקעה של לפחות 76
מיליון דולר ,ועל כל 36מיליון דולר ממשלתיים — להשקעה של לפחות 100מיליון דולר (סך הכול התחייבה הממשלה
להשקיע 80מיליון דולר בשתיים או שלוש קרנות הון סיכון בתחום מדעי החיים) .הקרנות יתחייבו להשקעה במסה
קריטית בתחום הביו-פארמה ,והשקעותיהן ייעשו בחברות ישראליות בלבד .תקופת ההשקעה של הקרן היא חמש שנים.
דמי הניהול המקסימליים יהיו .2%חלקם של מנהלי הקרן ( )GPברווחיה לא יעלה על .20%הממשלה תהיה שותף מוגבל
( )LPבקרן ותמנה מטעמה משקיף בוועדת ההשקעות של הקרן .מבנה הקרן בשיתוף ממשלתי למדעי החיים מתואר להלן
בתרשים .10
35
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תויתלשממ תומזוי
תרשים :10מבנה הקרן למדעי החיים
‰‰Ê ˙˜ÊÁ‡ ‰·Ó ÌÚ ÌÈÈ˙˘ ‡ ˙Á‡ ˙¢È
ÔÂÈÒ
˘ÌÈÈÏÏÎ ÌÈÙ˙Â
©®GP
χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓ
˘Ï·‚ÂÓ Û˙Â
©®LP
ÏÂ‰È ˙¯·Á
˙Èχ¯˘È
∂≥≠≤¥
¯Ï„ ÔÂÈÏÈÓ
˙·ˉ
ÌÈÈÁ‰ ÈÚ„ÓÏ ˙Èχ¯˘È‰ Ô¯˜‰
©˘®˙Èχ¯˘È ˙Ï·‚ÂÓ ˙ÂÙ˙Â
ÌÈÚȘ˘Ó
˘ÌÈÏ·‚ÂÓ ÌÈÙ˙Â
∞∞¯Ï„ ÔÂÈÏÈÓ ∑∂≠±
˙¯·Á· ‰Ú˜˘‰
מקור.2010 ,Dar :
ייחודה של קרן ההון סיכון ,שהממשלה הוציאה מכרז להקמתה במטרה לפתח את תעשיית מדעי החיים ,הוא בצמצום
הסיכון למשקיעים על ידי הממשלה .צמצום הסיכון הושג באמצעות שני כלים עיקריים ,שתכליתם הגדלת התשואה
למשקיעים הפרטיים בקרן :הכלי הראשון הוא קביעת hurdle rateבשיעור של .5%פירוש קביעה זו הוא שמנהלי הקרן
( )GPלא יוכלו ליהנות מדמי עידוד כלשהם לפני שהמשקיעים הפרטיים מקבלים 5%תשואה על השקעתם .הכלי השני,
המהותי יותר ,הוא קביעת distribution waterfallאו ,Preferred returnשמשמעותו שהממשלה מספקת למשקיעים
הגנה מפני הפסדים ( )downsideונותנת עדיפות בעת חלוקת הרווחים ( .)upsideההגנה משתנה בהתאם לתשואות הקרן
וכתלות ביחס המינוף בפועל ,על פי חישוב שתוצאתו נקראת ה .Government Benefit-הנוסחה לחישוב זה כוללת את
הכפלת יחס המינוף ב 0.2-ובסכום שהשקיעה הממשלה בקרן ,כאשר רשת הביטחון המקסימלית מגיעה ל 80%-מהסכום
שהשקיעה הממשלה בקרן .כפי שמודגם להלן ,מנגנון זה עשוי ליצור מצב שבו אף שהקרן עצמה מפסידה ,המשקיעים
הפרטיים נהנים מתשואה חיובית .כך מגנה הממשלה על משקיעים מפני הפסדים ומורידה את רמת הסיכון שהמשקיעים
מייחסים להשקעה בקרן .בצד הרווחים ,הממשלה תיתן עדיפות ל LP-הפרטיים על פניה בחלוקת רווחי הקרן (,)upside
7
בהתאם למנגנון ה distribution waterfall-של הקרן ,כמתואר בטבלאות 6ו 7-להלן.
7
ההנחות בטבלאות 6ו 7-הן מינוף של 1:4ותשואה מובטחת של 5%למשקיעים (.)LP
36
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תויתלשממ תומזוי
טבלה :6רשת הביטחון של קרן מדעי החיים
מפל רווחים
שותפים כלליים
)Distribution
)Waterfall
שותפים מוגבלים
פרטיים ()LP
ממשלה
()GP
1
עד שהשותפים
הפרטיים מקבלים
החזרים 5 +
אחוזים תשואה
שנתית.
חלקם היחסי
()Pro rata share
בהשקעה +הטבות
הממשלה
חלקה היחסי
בהשקעה
בניכוי ההטבות
למשקיעים
—
2
עד שהממשלה
מקבלת החזרים +
תשואה שנתית של
5אחוזים.
—
את סך הרווחים
—
3
עד שהשותפים
הכלליים מקבלים
20אחוזים
מחלוקת הרווחים
על פי הנוסחה
—
—
את סך הרווחים
4
כנ"ל
80אחוזים מחלקם
היחסי בהשקעה
בתוספת הטבות
הממשלה
80אחוזים
מחלקה היחסי
של הממשלה
בקרן בניכוי
הטבות למשקיעים
הפרטיים
20אחוזים
מההחזרים
שלב
מקור :אתר משרד התמ"ת.2012 ,
37
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תויתלשממ תומזוי
טבלה :7חלוקת הסיכון בין הממשלה לבין המשקיעים הפרטיים בקרן מדעי החיים
קרן הון סיכון רגילה
קרן הון סיכון למדעי החיים
תשואת הקרן
כל אחד מהשותפים
שותפים פרטיים
ממשלה
30%-
30%-
16%-
74%-
20%-
20%-
4%-
71%-
10%-
10%-
8%
67%-
0%
0%
20%
15%-
10%
8%
27.68%
6%
20%
16%
27.68%
9%
30%
24%
27.68%
12%
40%
32%
34.3%
15%
מקור.2010 ,Dar :
כפי שעולה מטבלאות 6ו ,7-ההשקעה הממשלתית הופכת את הממשלה למשקיע מוגבל ,אך ניתנת עדיפות למשקיעים
פרטיים מוגבלים הן ברווחים הן בכיסוי להפסדים ,באופן שמאפשר להם להשקיע בתעשייה בעלת פרופיל סיכון גבוה
יחסית וליהנות מרשת ביטחון ממשלתית .המכרז להקמת קרנות הון סיכון במסגרת תוכנית זו יצא לדרך בספטמבר ,2011
וההסכם עם הזוכה במכרז ,חברת אורבימד העולמית ,נחתם באפריל .2012בסופו של דבר השקיעה הממשלה 40מיליון
דולר ,שמונפו על ידי אורבימד ל 200-מיליון דולר ,ואלה יושקעו בתעשיית מדעי החיים בישראל (גרימלנד .)2011 ,נכון
ליולי ,2012שלושה חודשים מאז נחתם ההסכם בין ממשלת ישראל לקרן אורבימד ,בוצעו רק שתי השקעות (וינרב)2012 ,
וקשה עדיין להעריך את התוכנית .עם זאת חשוב לשים לב ,שבעוד שתוכנית יוזמה תוכננה לפתח תעשייה שלא הייתה
קיימת בישראל קודם לכן ,וכלי מרכזי בעיצובה היה ה ,upside-מטרת התוכנית החדשה היא לשכלל ולפתח תעשייה קיימת
באמצעות משיכה של ידע וכספים מחוץ לארץ ,וכלי מרכזי בהתנהלותה הוא ה downside-המפחית את הסיכון שאותו
רואים המשקיעים הפרטיים.
6.4קרן אל-באוודר
בשנת ,2010כחלק מהשאיפה להביא לידי מימוש את הפוטנציאל של המגזר הערבי ובמטרה לעודד את הסקטור הפרטי
להשקיע במגזר הערבי-העסקי ,יצא מכרז משותף למשרד ראש הממשלה ,משרד האוצר ומשרד התמ"ת ,להקמת קרן
ההשקעות משותפת (פרייבט אקוויטי) לממשלה ולמגזר הפרטי להשקעות בעסקים במגזר המיעוטים .מטרות הקרן הוגדרו
כסיוע בהרחבת עסקים קיימים והקמת עסקים חדשים.
38
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תונקסמו ןויד
הפרייבט אקוויטי נבחר בשל הערך המוסף של הניהול העסקי ומתוך מחשבה שנוסף על מקורות המימון,
במגזר הערבי-העסקי יש צורך בהקניית כלי ניהול עסקיים ואסטרטגיים ,שהטמעתם תסייע בעתיד בהשגת מימון
באמצעים נעדרי התערבות ממשלתית .ישנן נקודות דמיון בין המודל של הקרן הזו ובין קרנות מנוף :תקופת ההשקעה
של הקרן נתחמה לחמש שנים ,שלאחריהן הקרן לא תבצע השקעות אבל תהיה שותפה ותלווה מקצועית את הרחבת
העסקים שבהם הושקעו כספים .כמו כן הממשלה היא שותף מוגבל בלבד ,ואת ההחלטה כמה והיכן להשקיע מקבלים
מנהלי הקרן הזוכה במכרז לבדם ,ללא התערבות המדינה .כמו כן למשקיעים יש עדיפות על המדינה בקבלת התשואה
הראשונית .בשונה מקרנות מנוף ,הוטלה מגבלה בנוגע לתאגידי המטרה — הקרן אינה יכולה להשקיע בנדל"ן מניב (זאת
כמובן נוסף על המגבלה הכללית של השקעות במגזר הערבי בלבד) .עוד דבר השונה מקרנות מנוף הוא דמי הניהול למנהל
הקרן ,המשולמים על ידי המדינה .במכרז זכתה קבוצת אל-באוודר מבית קרן ההון סיכון פיטנגו ,הייתה זו ההצעה היחידה
במכרז שהצליחה לגייס הון פרטי בהיקף גבוה יותר מזה שהוקצה על ידי המדינה ( 97מיליון ש"ח לעומת 80מיליון ש"ח
של המדינה) .עדיין מוקדם לקבוע אם ניתן להכתיר את הקרן כהצלחה ,אך לאור העובדה שנכון למאי 2012בוצעו שלוש
השקעות בלבד ,בכיר באוצר הביע חשש שלמועצת המנהלים (שאת דמי הניהול שלה כזכור משלמת המדינה) אין תמריץ
אפקטיבי דיו לבצע את ההשקעות האופטימליות .בנוסף ,קיימת סברה שלא היתכנות עסקית הביאה משקיעים לקרן
והמשקיעים ,שהם בעיקרם מוסדיים (ובפרט בנקים) ,מצאו לנכון לחבור לתוכנית לא משום שהאמינו כי ירוויחו מכך
ישירות ,אלא משום שהאמינו שבכך תוקל עליהם החדירה לשוק הערבי בעתיד ,לאחר שבזכות השקעתם בקרן יזכו לחשיפה
במגזר זה (אתר משרד האוצר 8.)2012 ,את הדברים האלו ניתן לסייג בכך ,שסביר כי ישנם חסמים שאינם קשורים בשוק
האשראי (חסמים תרבותיים) ,שהזמן הנדרש על מנת להתגבר עליהם ממושך יותר בהשוואה לשוק שבו הכשל הוא בשוק
האשראי בלבד .אך כאמור ,טרם חלפה מחצית מתקופת ההשקעות של הקרן ולכן קשה לאמוד את פועלה בצורה מהימנה.
.7דיון ומסקנות
עד כה סקר מחקר זה כלי סיוע שונים שמטרתם לסייע לעסקים קטנים ובינוניים להתמודד עם מחסור בעתודות מימון
החיוניות לשרידותם ,להתפתחותם ולהתרחבותם .הסקירה החלה בכלי סיוע ממשלתיים ופילנתרופיים בישראל ,המשיכה
בדוגמאות מהעולם בתחום המימון באופן כללי ,ובפרט תוך שיתוף קרנות פרייבט אקוויטי ,ולבסוף — לאחר תיאור תמציתי
של האופן בו פועלת קרן הון — נסקרו דוגמאות לתוכניות בישראל שנשענו על שיתוף פעולה בין הממשלה לבין קרנות
פרייבט אקוויטי ,כיצד נבנו ומה הייתה מטרתן .על כל אלה יש לתת את הדעת בבואנו לעצב מודל לגיוס כספי קרנות הון
פרטיות לטובת סקטור העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.
תחילה ייבחנו מאפייני פעילות קרן פרייבט אקוויטי לאור אתגרי עסקים קטנים ובינוניים ,כפי שתוארו לעיל .ראשית,
רווחי קרן כזו מתבססים על אחוזים ממימוש השקעות שצלחו ,וכך היחס ההפוך בין רמת סיכון לרווח הפוטנציאלי הוא
בעוכרי העסקים הקטנים .במילים אחרות ,אמנם רמת הסיכון של ההשקעה בהזנק גבוהה במידה ניכרת מההשקעה בעסק
קטן ,אך השקעה מוצלחת בהזנק מניבה תשואה הגבוהה פי כמה מההשקעה בעסק קטן .מכיוון שרווחי מנהלי הקרן ורווחי
8
פגישה עם יובל רז ,עוזר החשבת הכללית במשרד האוצר.6.5.2012 ,
39
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תונקסמו ןויד
המשקיעים בקרן מתבססים על אחוזי הרווח ,נוטים מנהלי הקרנות והמשקיעים להשקיע בחברות עם פוטנציאל צמיחה של
אלפי אחוזים .והואיל ופוטנציאל הצמיחה של עסקים קטנים היא מוגבל יחסית ,ההשקעה בהם אטרקטיבית פחות.
שנית ,דמי הניהול של הקרנות מתבססים על אחוזים מגובה ההשקעה ,ולכן גם מאפיין זה של פעילות הקרנות הוא בעוכרי
העסקים הקטנים והבינוניים ,שכן סכום ההשקעה בעסק קטן הוא נמוך בהשוואה להשקעה בעסק בתחום ההייטק .תחת
הנחה שעלויות הניהול זהות ,התוצאה היא שעל מנת לקבל את אותו היקף של שעות ניהול — שיאפשר לנציגי הקרן להשביח
את העסק — נאלצים המשקיעים בעסקים הקטנים להוציא אחוזים גבוהים יותר מהשקעתם על ניהול .כנגד זאת ניתן
לטעון ,שניהול חברת הזנק הוא מורכב בהרבה מניהול של עסק קטן ,בשל הטכנולוגיה ובשל הצורך בפריצה לשוק עולמי
חדש .לכן אם קרן פרייבט אקוויטי תשקיע במספר גדול של חברות ,סביר שבאחוז זהה של דמי ניהול זהים היא תוכל
להביא לרמת השבחה דומה של מספר גדול של עסקים קטנים.
שלישית ,בעיקר בנישת העסקים הקטנים עשויה להיות התנגשות בין האסטרטגיה העסקית הרווחת של הקרנות — לעשות
אקזיט — ובין היותה של מכירת עסקים קטנים מורכבת יותר ,מה גם שחלק מתרומתם ויתרונם של העסקים הקטנים
הוא היותם בבעלות אנשי פריפריה גיאוגרפית או חברתית ,ומהלך שיגרום לאבדן הבעלות של אנשים אלו על עסקיהם
אינו בהכרח חיובי 9.בנוסף ,אסטרטגיה עסקית של ביצוע אקזיט עשויה להיות בעיתית עבור עסקים קטנים או בינוניים
המעוניינים להישאר הבעלים העיקריים של העסק .הבעיות הללו מחייבות התייחסות בכל מודל שיוצע .יש לבחון כל
מודל גם לאור העלויות ,הישימות ,והסיכון שהוא יגרום לעיוות בשוק ההשקעות .על אלה משפיעה ההחלטה לשלב כלים
מסוימים בתנאי הקרן ,שהעיקריים שבהם יפורטו להלן.
7.1הקמת קרן פרייבט אקוויטי בשילוב עיקרון הUpside-
בבסיס מודל זה מונח הרעיון ,שהמדינה אינה מתמרצת על ידי הטבות רגולטוריות כלשהן ,אלא מגדילה את תשואת
המשקיעים הפרטיים באמצעות אופציית רכישה (של חלקה של הממשלה בקרן) ,או באמצעות מתן עדיפות למשקיעים
הפרטיים כאשר הקרן מרוויחה — כך שרק מעל אחוז תשואה מסוים תיקח הממשלה לכיסה את חלקה היחסי ברווחי הקרן.
תוכנית יוזמה ,שהוזכרה לעיל ,כללה אלמנט כזה כשאִפשרה למשקיעים הפרטיים לקנות את חלקה של הממשלה לאורך
תקופת ההשקעה של הקרן .לכאורה קיים דמיון בין מטרת התוכנית — הקמת תעשיית הון סיכון בישראל — ובין מטרת
קרן פרייבט אקוויטי בשיתוף המדינה ,המבקשת לעודד הקמה של תעשייה שכמעט אינה קיימת בישראל (תעשיית פרייבט
אקוויטי המתמקדת בעסקים קטנים ובינוניים שאינם מסקטור ההייטק או הביומד) .עם זאת ,בניגוד להייטק או לביומד,
התשואות הצפויות במקרה זה הן נמוכות משמעותית ,ועל כן לא סביר שאלמנט זה של הקרן לבדו יעודד צמיחה של
תעשיית פרייבט אקוויטי המתמקדת בעסקים קטנים ובינוניים בישראל.
7.2הקמת קרן פרייבט אקוויטי בשילוב עיקרון הDownside-
בבסיס המודל המשלב את עיקרון ה Downside-מונח הרצון לצמצם את הסיכון שרואים המשקיעים הפרטיים באמצעות
פריסת "רשת ביטחון" על ידי המדינה .בהולנד ,למשל ,מצמצמת הקרן את הסיכון שלוקחים על עצמם המשקיעים על ידי
העמדת ערבות בגובה מחצית מההשקעה ,המחולטת במקרה של הפסד .בישראל ישנו בקרנות מנוף מרכיב של צמצום
סיכונים למשקיעים הפרטיים ,שם הובטחה למשקיעים אלה תשואה של .4%אך יש לשים לב שכאשר הקרן הפסידה,
9
שיחה עם ארבל לוין ,מנהל תחום מימון בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת.21.3.2012 ,
40
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תונקסמו ןויד
המשקיעים הפרטיים לא יראו תשואה חיובית .זאת בניגוד ל"רשת הביטחון" שהובטחה לזוכי המכרז בקרן למדעי החיים,
שם נוסף על תשואה בשיעור של 5%הובטח גם כיסוי מכספי הממשלה להפסדי הקרן — כיסוי התלוי בשיעור המינוף אבל
מבטיח כי בשיעור תשואה שלילית מסוים ייהנו המשקיעים הפרטיים מתשואה חיובית .בנוסף התחייבה הממשלה ,בקרן
למדעי החיים ,למתן עדיפות בחלוקת רווחים מהקרן למשקיעים הפרטיים ,וקבעה שיעור תשואה מינימלי לקרן ,שממנו
מקבלים מנהלי הקרן ( )GPאת חלקם ברווחים ,כמו גם תקרה לשיעור דמי הניהול .כל אלה הבטיחו צמצום משמעותי
בסיכון שהמשקיעים הפרטיים לוקחים על עצמם.
לאור העובדה שתוצאות קרנות מנוף אינן חד-משמעיות ושהקרן למדעי החיים (אורבימד) היא עדיין בראשית דרכה ,קשה
לקבוע אילו מבין שני המתווים אפקטיבי יותר או הולם יותר את מטרות המודל שמחקר זה מבקש לגבש .למרות זאת,
אם נסתכל על סקטור העסקים הקטנים והבינוניים כסקטור בעל פוטנציאל כלכלי שאינו בא לידי מימוש ,ונקביל אותו
בכך לתעשיית מדעי החיים שבגינה הוקמה קרן אורבימד ,ניתן לומר שיש לקבוע מדיניות downsideדומה לעידוד קרנות
פרייבט אקוויטי הפועלות בתחום העסקים הקטנים.
7.3מימון דמי הניהול
בתוכנית הממשלתית שבמסגרתה קמה קרן אל-באוודר ,חלקה של המדינה הוא מימון דמי הניהול של הקרן .ההצדקה
למדיניות זו היא הטענה שצוינה לעיל ,שלפיה דרך התשלום הנהוגה לדמי ניהול — כ 2%-מגובה ההשקעה — מהווה גורם
המדיר קרנות פרייבט אקוויטי מהשקעות בעסקים קטנים ,שכן סדרי הגודל של השקעות אלו פירושם דמי ניהול נמוכים
שאינם מאפשרים פעילות מיטבית של מנהלי הקרן .פתרון לכך הוא העלאת אחוזי ההשקעה המוקצים לדמי ניהול ,אבל
פתרון זה פירושו עול כלכלי המכביד על המשקיעים .לכן תשלום דמי הניהול על ידי המדינה הוא למעשה אלמנט נוסף של
,upsideשכן הוא חוסך מהמשקיעים עלות של כ 2%-לשנה ובכך תורם לגידול תשואתם .פתרון אחר עשוי להיות גביית
חלק מדמי הניהול מהעסקים הקטנים עצמם .הצדקה לכך עשויה להיות הטענה ,שלאור מצוקת האשראי בישראל ,ייתכן
שדמי הניהול הם בסופו של דבר זולים מהלוואה של סדר גודל דומה של כספים 10.בנוסף הועלתה טענה על ידי בכיר
באוצר ,שמימון דמי ניהול עשוי להפחית מהתמריצים של מנהלי הקרן לנהל מדיניות השקעות אפקטיבית ורווחית .אך
סייג לטיעון זה עשויה להיות העובדה שברווחי מנהלי הקרן ישנו מרכיב של תשואה ,ולכן לא סביר שמועצת המנהלים
תפעל באופן שאינו המיטבי בעת שדמי הניהול שלה מובטחים .בהקשר המסוים של קרן אל-באוודר ,נאמר שבשם הרצון
שלא להתערב בשוק ,הממשלה לא יושבת במועצת המנהלים ואינה שותף מוגבל בקרן .כך מימון דמי הניהול יוצר מצב שבו
מושקעים כספי ציבור בלי שום פיקוח לכאורה .ואולם בבואנו לעצב מודל חדש לשיתוף בין קרנות פרייבט אקוויטי לבין
כספי הממשלה בישראל ,נראה שמרכיב זה אינו החשוב ביותר ,שכן הוא אינו מהגורמים המרתיעים מלכתחילה משקיעים
מוסדיים ופרטיים מלהשקיע בסקטור עסקי זה (הגורמים המרתיעים הם הצפי לתשואה נמוכה ורמת סיכון גבוהה) .לכן גם
מימון או סבסוד דמי הניהול אינו צריך להיות מוטיב מרכזי במודל המוצע.
10
שיחה עם גיא רולניק ,עורך ראשי של דה מרקר.24.5.2012 ,
41
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תוצלמהו םוכיס
.8סיכום והמלצות
מחקר זה הציג את מצוקת המימון של עסקים קטנים ובינוניים בישראל ,ואת נחיצותו של ערוץ מימוני נוסף המעמיד
לרשות העסק הון לפיתוח ,התרחבות או הקמה של עסק — לא כהלוואה אלא כהשקעה .היתרונות של העמדת הון כזה
על ידי קרן פרייבט אקוויטי נמנו במסמכי הרקע לכלים הממשלתיים הכוללים שיתוף פעולה עם קרנות מסוג זה ,ובראש
ובראשונה רכישת כלי ניהול טובים יותר ,יצירת תשתית ידע רחבה יותר לתחום מקצועי מסוים ומשיכת משקיעים נוספים.
רתיעת משקיעים מוסדיים ופרטיים מסקטור העסקים הקטנים והבינוניים מחייבת שיתוף פעולה ממשלתי על מנת לעודד
משקיעים להתגבר על רתיעתם זו .עם זאת בעוד הממשלה יכולה לצמצם את הסיכון שאותו לוקחים על עצמם המשקיעים,
אין היא יכולה להגדיל באופן משמעותי את אחוזי התשואה מעסקים קטנים .לכן ההמלצה בשלב זה היא להקים קרן
פרייבט אקוויטי בשיתוף ממשלתי ,המיועדת לעסקים קטנים ובינוניים הקרובים לתפר שבין הגדרת עסקים קטנים
לעסקים בינוניים .קרי ,עסקים שהמחזור השנתי שלהם הוא בין 5ל 30-מיליון ש"ח בשנה והם מעסיקים יותר מעשרה
עובדים .ייתכן שכך קהל היעד של הקרן המוצעת מצומצם מעט 11.אולם באופן טבעי קרנות הון סיכון ,ובכלל זה קרנות
פרייבט אקוויטי ,אינן מבצעות מספר גדול של השקעות מדי שנה .מסקירת תעשיית הפרייבט אקוויטי בישראל ,עולה
שהקרנות הפעילות ביותר ביצעו 7השקעות בלבד בשנה .המדד המשמעותי לפעילות קרן פרייבט אקוויטי בהקשר זה הוא
ה ,Deal Flow-שהוא היחס בין מספר המועמדים להשקעה לבין מי שבסופו של דבר מושקעים על ידי הקרן .בהיבט הזה ,גם
הגדרת טווח העסקים המיועדים להשקעה באופן שתואר לעיל תותיר למעלה מ 17,000-עסקים פוטנציאלים ,כך שהDeal-
Flowיוכל להיות מיטבי לפעילות הקרן ,כפי שניתן לראות בתרשים .11
11
עם חקיקת החוק לעידוד עסקים קטנים בישראל ,בכוונת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לחוקק תקנות ,שלפיהן עסק זעיר הוא
עסק עם מחזור שנתי של עד מיליון ש"ח בלבד .מכאן שהגדרת סף של מחזור שנתי בגובה 5מיליון ש"ח פירושה צמצום מסוים.
42
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תוצלמהו םוכיס
תרשים :11מספר עסקים על פי גודל מחזור (במיליוני ש"ח)
≤∞≤≥≥¨µ
∞∞∞∞≤µ
∞∞∞≤≤µ
∞∞∞∞∞≤
∞∞∞±∑µ
∞∞∞±≤µ
∞∞∞∞∞±
ÌȘÒÚ‰ ¯ÙÒÓ
∞∞∞∞±µ
∞∞∞∑µ
∞¥±¨±π
∂≤≥¨∂±
∏±¨±¥
≥≥±¨µ
∑±¨πµ
≤µ¨¥π
∞∏∂¨π
∞∞µ∞ ≠ ±
∞≥∞ ≠ µ
∞≥ ≠ ∞≤
∞≤ ≠ ∞±
∞µ ≠ ±
≤≠µ
∞∞∞∞µ
∏∏∞¨≤π
∞∞∞≤µ
≤≠±
∞Ƶ ≠ ±
∞Ƶ „Ú
∞
ȘÒÚ ¯ÂÊÁÓ
מקור :נתוני הלמ"ס.2012 ,
על הטענה ,שאסטרטגיה של אקזיט עשויה להיות בעייתית עבור עסקים קטנים-בינוניים משפחתיים ,ניתן להשיב שבלאו
הכי הקרן מיועדת לתת מענה למספר מצומצם של עסקים בשנה ,וסביר שבסקלה של עסקים קטנים השואפים לצמוח
ולהתרחב נפוצים יותר הרואים באסטרטגיה עסקית זו אפשרות רצויה מבחינתם .מכיוון שכיום אין קרנות פרייבט אקוויטי
הפועלות בתחום העסקים הקטנים שלא בתחום ההייטק או הביומד ,יציאה למכרז להקמת קרן חדשה — כפי שעשתה
ממשלת ישראל בתוכנית יוזמה ,בקרנות מנוף ,בקרן למדעי החיים (אורבימד) ובקרן אל-באוודר — תבטיח הקמת קרן
שמנהליה מומחים לסקטור עסקי זה ,ותמנע טענות על עיוות אסטרטגיות עסקיות של קרנות הפועלות בשוק ופגיעה
בתעשיית הפרייבט אקוויטי בישראל.
המלצה נוספת היא ללמוד מקרנות דומות בחוץ לארץ ולהתמקד בנישה עסקית מסוימת בסקטור העסקים הקטנים
והבינוניים בישראל ,למשל עסקים מוטי ייצוא או לכל הפחות בעלי פוטנציאל עסקי כלל ארצי .קריטריון זה יאפשר מחד
גיסא הצבת תנאי מכרז שיבטיחו מועמדים בעלי ניסיון משולב בתעשיית פרייבט אקוויטי ,עסקים קטנים-בינוניים וייצוא,
ומאידך גיסא יתרום לכדאיות ההשקעה בקרן בכך שיבטיח תשואה גבוהה יחסית לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים.
מאפייני הקרן — מכרז ייעודי להקמתה ,קהל יעד עסקי מוגדר ,התמקדות בנישה עסקית מסוימת — אינם תלויים בכלים
שתבחר הממשלה ליישם במסגרת נהלי הקרן .לאור הדיון במחקר זה ,מומלץ לשלב בקרן הנידונה מדיניות upsideמסוימת
43
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תוצלמהו םוכיס
לצד מדיניות של הגנה מפני הפסדים ( )downsideרחבה .למשל ,לאפשר למשקיעים הפרטיים לקנות את חלקה של
הממשלה בקרן לאורך תקופת ההשקעה המוגדרת ,ובד בבד לעצב מדיניות Distribution Waterfallשתגן על המשקיעים
הפרטיים מפני הפסדים גם כאשר תשואתה הכללית של הקרן שלילית .אמנם עולה החשש שדגש על הגנה מפני הפסדים
עשוי למשוך מנהלי קרנות מוכשרים פחות 12.ולכן חשוב לתת משקל לתנאי הסף במכרז להקמת הקרן ,ולהבטיח ניסיון
מקצועי רלוונטי בתחום .בתום תקופת ההשקעה תאפשר בחינת תוצאות הקרן לקבוע אם נדרשת התערבות ממשלתית
לתקופת זמן נוספת ,ובאילו תנאים (אם הקרן תצליח במידה רבה ,אפשר שלא יהיה צורך עוד במדיניות ה upside-כדי
למשוך משקיעים) .לסוגיית דמי הניהול ,נראה שלצד הגנה מפני הפסדים ואפשרות הרכישה ,לא חיוני מימון מלא על ידי
המדינה אלא סבסוד מסוים וחלוקת הנטל עם שותפים פרטיים בקרן.
8.1הצעה לתקצוב הקרן
בהנחה שהעסקים שבהם מיועדת הקרן להשקיע מאופיינים במחזור עסקי שנתי שבין 5ל 30-מיליון ש"ח ,ושהשקעת קרן
פרייבט אקוויטי בהם תהיה בין 2ל 12-מיליון ש"ח ,גודלה הרצוי של הקרן המשותפת לממשלה ולמשקיעים פרטיים צריך
לעמוד על כ 120-מיליון ש"ח .אם נתבסס על מינוף בסדר גודל הדומה לקרנות מסוג זה בעבר ,חלקה של המדינה כשותף
מוגבל יהיה חמישית מהקרן ,כלומר 24מיליון ש"ח .דמי הניהול של הקרן (בשיעור של )2%יעמדו על 2.4מיליון ש"ח ,שהם
24מיליון ש"ח בעשר השנים המהוות את פרק הזמן המקובל ( 7שנים של השקעה ועוד 3שנים של פעילות הקרן) .דמי
הניהול יכולים להתחלק בין הממשלה לבין השותפים הפרטיים האחרים ,כך שבהתאם ליחס המינוף הממשלה תיתן כחצי
מיליון ש"ח והשותפים בקרן ישלמו את שני המיליון הנותרים.
אמנם קודם לכן צוינה האפשרות ,שהשתתפות העסקים עצמם בדמי הניהול עשויה להיות חלק ממנגנון ה upside-בקרן,
אולם במצב הנוכחי שבו עסקים הנמנים על קהל היעד של הקרן המיועדת אינם מורגלים בעבודה עם משקיעים ,צעד כזה
עשוי להרתיע את העסקים .עם זאת את השתתפות המשקיעים הפרטיים בדמי הניהול אפשר לאזן באמצעות פריסת רשת
הגנה מפני הפסדים — כלומר בניית מנגנון הקושר בין יחס המינוף בקרן לבין חלקה של הממשלה בכיסוי הפסדים אם
ישנם ,והקובע את המידה שבה יש לתת עדיפות למשקיעים הפרטיים בחלוקת רווחים אם ישנם כאלה .נוסף על קביעת
שיעור דמי ניהול קבועים לתקופת ההשקעה ,מומלץ לקבוע את שיעור הרווח של מנהלי הקרן בתשואותיה ,וכן את שיעור
התשואה בקרן המהווה סף מינימלי שממנו יוכלו ליהנות משיעור רווח זה .באופן כללי יש לבנות את הקרן כך ,שמנהליה
יהיו בעלי ניסיון בעבודה בקרנות דומות ובעלי התמחות מקצועית בעסקים קטנים-בינוניים בנישות העסקיות שבהן
יוחלט להתמקד .המלצת העבודה היא ליצור מסה קריטית של השקעות ,שיניעו התפתחות של קרנות פרייבט אקוויטי
המתמחות בעסקים קטנים בישראל .לשם כך יש להגדיר יותר מנישה עסקית אחת ,כשהמשותף לנישות המוגדרות הוא
פוטנציאל הצמיחה הגבוה שלהן .למשל ,ניתן להתמקד בעסקים מוטי ייצוא ,או בעסקים הפונים לשוק מתפתח כגון שוק
המוצרים או השירותים לגיל השלישי ,או בשוק האינטרנט ,או באטרקציות בתחום התיירות .הקמת שלוש קרנות ,שכל
אחת מהן מתמקדת בנישה עסקית שונה ,תוכל לחולל שינוי של ממש בהיצע המימון לעסקים קטנים בישראל ,תוך השקעה
ממשלתית של כ 80-מיליון ש"ח בלבד ,על פי התרחיש שהוצג הכולל השקעה בקרן והשתתפות בדמי הניהול.
12
שיחה עם ד"ר גיל אבנימלך ,מרצה בכיר בפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו ומומחה לתעשיית הון סיכון.7.8.2012 ,
44
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תוצלמהו םוכיס
לסיכום ,ישנה הסכמה רחבה על חשיבותם של עסקים קטנים (זעירים עד בינוניים) בפיתוח כלכלי ,חדשנות ,התמודדות
בעתות משבר כלכלי ,קידום יזמות בקרב אוכלוסיות מוחלשות ,העלאת שיעורי התעסוקה ועוד .על רקע זה ,ובהנחה
שתרומה לסקטור הזה היא תרומה משמעותית לצמיחה הכלכלית בכלל ,מבקש המחקר הנוכחי לקדם את סקטור העסקים
הקטנים בישראל .יש לציין שלא רק בישראל ישנו שיעור גדול של עסקים קטנים בתוך סך כל העסקים .במדינות רבות
בעולם מהווה סקטור זה חלק משמעותי מכלכלת המדינה ,כמודגם בתרשים .12
תרשים :12התפלגות העסקים הזעירים ,הקטנים והבינוניים בתוך כלל העסקים במדינות
שונות בעולם
±
≥±
∞
∂
±
∑
π¥
≤π
„ÏÈÊ ÂÈ
„ω
∞
¥
≤
∂
≥±
≤
≤
≥
≤≤
•∞∞±
•∞π
•∞∏
≥¥
•∞∑
•∞∂
∏µ
∂π
πµ
∏¥
∂∑
•∞µ
•∞¥
•∞≥
¥π
•∞≤
•∞±
χ¯˘È
ÌÈ˘ ÌȘÒÚ
‡‰ÈÏËÈ
„ÏÈÙ
ÌÈÈÂÈ· ÌȘÒÚ
„¯˙ȯ·‰ ˙ˆ¯‡ ‰‡È¯Â˜ ÌÂ
·¯‰ÈËÈ
•∞
ÌȯÈÚÊ ÌȘÒÚ
מקור.2012 ,OECD :
מחקר זה עוסק בתחום שנחשב לאחד הקשיים בסקטור העסקים קטנים בעולם כולו — תחום המימון .בישראל ,כמו
במדינות אחרות ,בחינה של שוק האשראי מצביעה על אי-הלימה בין שיעור העסקים הקטנים במשק לבין שיעורם בקבלת
אשראי ,וזו אינדיקציה למצוקת האשראי של עסקים אלה .כדי להגדיר טוב יותר את התמונה הכוללת של קשיי המימון
עמם מתמודדים עסקים קטנים בישראל ,וכדי לשפוך אור חדש על דרכי הפעולה לסייע להם ,נסקרו בפרוטרוט האמצעים
הקיימים בישראל לסיוע לעסקים קטנים בתחום המימון ,כולל אלה שאינם ממשלתיים .הסקירה העלתה שעיקר הסיוע
45
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תוצלמהו םוכיס
מתמקד בהעמדת אשראי לרשות אותם עסקים ,אך בתנאים שאינם מאפשרים את השימוש בו אלא כהון חוזר ,ולא לצרכי
השקעה ופיתוח ארוכי טווח .נסקרו גם כלי סיוע לעסקים קטנים בתחום המימון במדינות מפותחות בעולם ,ומהשוואה בין
שתי הסקירות עלה שבישראל נעדרים כלי סיוע המעמידים משאבים להשקעה ופיתוח לטווח רחוק .נמצא גם שבישראל אין
השוק הפרטי מעורב בהעמדת משאבים מסוג זה ,וודאי שאינו מעורב בסיוע בהשגת מימון בצורת השקעה ( )equityולא
אשראי ( .)debtלכן נטען שכלי סיוע הטומן בחובו שיתוף פעולה בין הממשלה לבין המגזר הפרטי במטרה לשפר את גישת
העסקים הקטנים להשקעות ,יהיה חידוש בישראל ויתרום תרומה משמעותית לצמיחת סקטור העסקים הקטנים ולכלכלה
בכלל .על מנת להפוך קביעה זו להמלצה קונקרטית ,נבחנו כלי סיוע מסוג זה בעולם וכן תוכניות דומות שנעשו בישראל
לפיתוח לקידום תעשיות ההייטק ,מדעי החיים והסקטור העסקי-הערבי.
על רקע זה התגבשה ההמלצה להקים קרן פרייבט אקוויטי משותפת לממשלה ולמגזר הפרטי ,שתנוהל על ידי אנשי
מקצוע שהם בעלי ניסיון בתעשיית הפרייבט אקוויטי ומומחים לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים .הקרן תתמקד
בנישה עסקית בעלת פוטנציאל לצמיחה ולשיעור תשואה שנתי הגבוה מ .10%-נישות כאלה הן למשל עסקים מוטי ייצוא,
שירותים ומוצרים לגיל השלישי ,תחום האינטרנט או התיירות .הקמת קרן כזו תאפשר מתן מענה לשני קשיים עיקריים
עמם מתמודדים עסקים קטנים בכל העולם — תחום המימון ותחום הידע והניהול.
תרשים :13כלי סיוע ממשלתיים לעסקים קטנים בישראל על פי סוגי חסמים
·‰È˯˜Â¯È
ÌÈÂ˙ ˙ÂÈÓÊ
Ú„È
ÔÂÓÈÓ
‰ÈˆÏ‚¯Â ‰˜È˜Á
ÈÏÂΠ˜ÂÂÈ˘ ¨Ï‰È
Ô‰
ÌȘÒÚ „„ÈÚÏ ˜ÂÁ‰
˜‰„Ú‰ ¨Ï‡¯˘È· ÌÈË
˙‡¯Â‰ ¨ÌȘÒÚ ÈÂ˘È¯Ï
È˙Ï˘ÓÓ ˘Î¯Ï
˙ÌȘÒÚÏ ıÂÚÈȉ ˙ÈÎÂ
˜ÌÂÁ˙· ÌÈÈÂÈ·Â ÌÈË
Æ„ÂÚ ˜ÂÂÈ˘‰ ¨Ï‰ȉ
ÌÈÒΠÌÈү˜ ¨˙Âί„‰
¯ÈÚÊ ˜ÒÚ ÈÏÚ·Â ÌÈÓÊÈÏ
·˙ÂÎÂÒ‰ Ï˘ Áˢ‰ È„˜ÂÓ
ÌÈÈÂÈ·Â ÌÈ˘ ÌȘÒÚÏ
˙≤ „Ú© ÌÈ„‚‡Ó‰ ˙ÈÎÂ
Æ®˜ÒÚÏ Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ
˜¯≤ „Ú© ‰˘„Á‰ ˜ÂÂÈ˘‰ Ô
Æ˙ÏÚÂÙ Ì¯Ë – ®Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ
ÌȘÒÚ ∫ȘÒÚ‰ ıȇӉ
– ÌÈ·¯Ú ÌÈ„¯Á ¨ÌÈÈ˙¯·Á
ÏÂÚÙÏ ÏÁ‰ ̯Ë
‡˘¯‡È
˜¯ÚÂÈÒ ˙Â
·‰È„Ó ˙·¯Ú
˜¯Ï‡¯˘È· ÌÈ˘ ÌȘÒÚÏ PE Ô
©®Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ ±≤≠Ï ≤ ÔÈ· ˙ÂÚ˜˘‰
תעשיית הפרייבט אקוויטי בישראל מדירה את עצמה מסקטור העסקים הקטנים ,בין השאר על רקע תשואות צפויות
נמוכות יחסית ,ומכאן שעל הקרן המדוברת לכלול כלים שיהפכו את ההשקעה במסגרתה לכדאית .כפי שפורט לעיל ,ניתן
לעשות זאת באמצעות פריסת רשת ביטחון למשקיעים או הבטחה לשיעור תשואה מסוים .מחקר זה ממליץ על שילוב שני
האלמנטים וכן על פריסת רשת ביטחון .מבחינה תקציבית ,עלות הקמה של קרן כזו אינה עולה על כמה עשרות מיליוני
46
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תוצלמהו םוכיס
שקלים ,ואולם קרן זו תוביל לאפיקי מימון והשקעה חדשים ותתרום לצמיחתה של הכלכלה הישראלית .נוסף על כך הוזכרו
לאורך העבודה תוכניות אחרות מהעולם ,ובהן אמצעים מגוונים לשילוב הון פרטי בסקטור העסקים הקטנים בעידוד
הממשלה .להלן סקירה מסכמת של תוכניות אלו והשוואתן למודל הקרן המשותפת המוצע במחקר זה.
קרן ה Growth Facility Scheme-בהולנד
קרן זו מעמידה ערבות ממשלתית להשקעותיהן של קרנות פרייבט אקוויטי מסוימות בעסקים קטנים .אם ההשקעה לא
צלחה ,מקבלים המשקיעים עד מחצית מהסכום שהושקע על ידם .כך מופחת הסיכון בהשקעה של המשקיעים הפרטיים
בעסקים קטנים .יתרונותיו של כלי זה ,בהשוואה לקרן המוצעת ,הם העלויות הנמוכות והעובדה שכאשר ניתן להעמיד
ערבות כזו באמצעות הרחבת פעילותה של קרן הסיוע בערבות מדינה הקיימת ,הבירוקרטיה פשוטה יותר .מנגד ,ספק
רב אם קרן כזו מסוגלת ליצור יש מאין תעשיית פרייבט אקוויטי המתמחה בעסקים קטנים .סביר יותר שהיא מעודדת
התמחות קיימת של קרנות.
תוכנית ה SBIC-האמריקנית
במסגרת תוכנית זו ,ערבות ממשלתית מאפשרת לחברות פרטיות למנף את כספן לטובת השקעות בעסקים קטנים
ובינוניים ברחבי ארצות הברית .במידה מסוימת מזכירה התוכנית את "המאיץ העסקי" — התוכנית החדשה של הסוכנות
לעסקים קטנים ובינוניים .אבל תוכנית "המאיץ" היא בעלת תקציב מוגבל של 5מיליון ש"ח בלבד ,ושמה דגש על נישות
עסקיות בעלות פוטנציאל חברתי ,ועל כן — בהשוואה לקרן המוצעת שבה טווח ההשקעות עולה על 2מיליון ש"ח וישנו
דגש על השקעות בעסקים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה — נראה שה"מאיץ" ,בצורתו הנוכחית ,אינו סותר את הקמת הקרן
המוצעת אלא מהווה מוצר משלים עבורה.
חברת Finnervaבפינלנד
כאמור לעיל ,חברה פינית ממשלתית זו פועלת באמצעות חברות בת במספר מישורים ,ויהיה מעניין לבחון שני ערוצי
פעולה שלה :האחד הוא השקעה בקרנות הון סיכון אזוריות ,והשני הוא יצירת רשת של משקיעים פרטיים — "מלאכים"
(אנג'לים) .לגבי הראשון ,ייתכן שגם בקרן המוצעת יש לייחד שיעור פעילות מסוים לאזורים מוגדרים .לגבי השני ,בישראל
ישנם כ 450-משקיעים פרטיים כאלה ,המשקיעים במגוון תחומים עסקיים ובכלל זה הייטק ,תקשורת ,אינטרנט ועוד (IVC,
.)2011: 38למעורבות ממשלתית ביצירת רשת קשרים עסקיים וחברתיים בין המשקיעים האלו יש יתרון מבחינת עלות
הקרן המוצעת ,הן מבחינת השקעת כספי ממשלה הן מבחינת העסקים ,שכן דמי הניהול של האנג'לים הם בדרך כלל נמוכים
מדמי הניהול המשולמים בקרנות פרייבט אקוויטי .כמו כן ,כפי שצוין ,אחד הגורמים להצלחת תוכנית יוזמה היה הקשרים
שנרקמו בין מנהלי הקרנות ,וייתכן שגם כאן רשת כזו תעודד גידול השקעות והתמקצעות התעשייה .החיסרון בכלי מסוג
זה בישראל ,הוא שאין כל ערובה שהמשקיעים הפרטיים יפנו לעסקים קטנים ,בפרט לכאלה שאינם בתעשיית ההייטק
או הביומד שבהן עיקר ניסיונם .מכאן שהקמת רשת משקיעים פרטיים בישראל עשויה לתרום לעסקים קטנים רק לאחר
שייצבר ניסיון בתעשיית הפרייבט אקוויטי בסקטור זה.
סקירה זו מדגימה את מגוון האפשרויות העומדות בפני הממשלה לעידוד השקעות פרטיות בסקטור העסקים הקטנים.
ראוי לבחון תוכניות אלה במחקר נפרד ,אולם נראה כי בשלב זה שבו מצוקת הנגישות להון של העסקים הקטנים בישראל
כה גדולה ,ובהיעדר כלי סיוע משמעותיים בתחום זה ,הקמת קרן פרייבט אקוויטי משותפת לממשלה ולמגזר הפרטי תיתן
47
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
תוצלמהו םוכיס
את המענה הטוב ביותר לעסקים קטנים .הקרן תשלב עזרה בשיפור רמת הניהול והידע בעסקים קטנים עם עזרה בהגדלת
הגישה להון לצרכי השקעה ופיתוח עסקי ,ותתווה דרך לגורמים נוספים בתעשייה ,כגון משקיעים פרטיים או קרנות אחרות.
בעקבות זה ,כלים נוספים כדוגמת אלו שנסקרו לעיל יהיו רלוונטיים ויוכלו לתרום לסקטור העסקים הקטנים בישראל —
ששגשוגו הוא שגשוג הכלכלה הישראלית.
48
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
.9נספחים
טבלה :8קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת פעילות קרן קורת
שם המסלול
(בנק)
פיתוח הנגב
והצפון
(לאומי)
הלוואות
למגזר ערבי
ישראל
(ערבי
ישראל)
מורחב
(דיסקונט)
( AACIאוצ"ח)
*
הדדית
(אוצ"ח)
סכום
ההלוואות
(בש"ח)
—50,000
1,200,000
עד 300,000
עד 300,000
—80,000
250,000
—80,000
300,000
—300,000
600,000
עד 600,000
ערבות
הקרן
50%
55%
55%
45%
50%
0%
50%
תקופת
החזר
עד 5שנים
תקופת
גרייס
עד 6חודשים
עד 3
חודשים
עד 3
חודשים
עד 3
חודשים (6
לייצור)
עד 3חודשים
ריבית
פריים פלוס
1.5%
פריים פלוס
1.5%
פריים פלוס
1.95%
פריים פלוס
1.85%
פריים פלוס פריים פלוס פריים פלוס
1.4%
1.95%
1.8%
ביטחונות
ערבות אישית
של היזמים
על כל הסכום,
ערבות אישית
של בני/בנות
זוגם25% ,
מינימום
ביטחונות
מטריאליים
או ערבות
(החלטת ועדת
האשראי),
ערבות הקרן
ערבות
אישית של
היזמים על
כל הסכום,
ערבות
אישית של
בני/בנות
זוגם25% ,
מינימום
ביטחונות
מטריאליים
או ערבות
(החלטת
ועדת
האשראי),
ערבות הקרן
ערבות
אישית של
בעלים על
כל הסכום,
ערבות
אישית של
בני/בנות
זוגם25% ,
מינימום
ביטחונות
מטריאליים,
ערבים לפי
החלטת
ועדת
האשראי
ערבות
ערבות
ערבות
ערבות
אישית של
אישית
אישית
אישית של
בעלים על
היזמים,
היזמים,
היזמים,
כל הסכום,
ערבות
ערבות
ערבות
אישית של אישית של ערבות
אישית
אישית של
בני/בנות
בני/בנות
של בני/
זוגם 25% ,זוגם 60% ,בני/בנות
בנות זוגם,
זוגם לפי
מינימום
מינימום
ביטחונות
החלטת
ביטחונות
מטריאליים ביטחונות
מטריאליים ,מטריאליים ועדת
או ערבים
וערב חיצוני האשראי,
ערבות
חיצוניים
25%
(אלא אם
הקרן
בהתאם
הבנק ויתר) .ביטחונות
לגובה
מטריאליים
ההלוואה,
של העסק,
ערבות הקרן
ערבות
הקרן
49
עד 6
חודשים
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
טבלה :8קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת פעילות קרן קורת (המשך)
שם המסלול
(בנק)
הכנת
תוכנית
עסקית
עמלות של
הבנק
פיתוח הנגב
והצפון
(לאומי)
הלוואות
למגזר ערבי
ישראל
(ערבי
ישראל)
מורחב
(דיסקונט)
( AACIאוצ"ח)
*
הדדית
(אוצ"ח)
על ידי יועצים מורשים של הקרן .תשלום עבור הכנת התוכנית יקרה רק אם זו אושרה על ידי ועדת
האשראי של הקרן
עמלת עריכת
מסמכים
בגין הקמת
ההלוואה —
50%בלבד
מתעריפון
הבנק
עמלת
עריכת
מסמכים
בגין הקמת
ההלוואה —
50%בלבד
מתעריפון
הבנק
עמלת עריכת
מסמכים
בגין הקמת
ההלוואה
לפי תעריפון
הבנק
עמלת עריכת מסמכים
בגין הקמת ההלוואה לפי
תעריפון הבנק
לחברי AACIבלבד.
שונות
הלוואות
עם ערבות
הלוואות עם ערבות
של
חלקית
חלקית
הקרן וריבית
מסובסדת
לעסקים
* .2012 ,Association of Americans and Canadians in Israel
50
עמלת
עריכת
מסמכים
בגין הקמת
ההלוואה —
1,000ש"ח
לחברי קרן
הדדית
בלבד.
ערבות
הקרן50% :
קרן קורת
ו 50%-קרן
הדדית מסך
כל הערבות
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
טבלה :9הלוואות מיקרואנטרפרייז במסגרת קרן קורת 2012
אוצר החייל
אוצר החייל AACI +
דיסקונט
קרן שמש +אוצר החייל
סכום
ההלוואות
(בש"ח)
90,000—20,000
60,000—20,000
90,000—20,000
עד 90,000
ערבות
המוצעת של
הקרן
60%
60%
60%
90%
תקופת החזר
עד 3שנים
תקופת גרייס
עד 3חודשים
עד 5שנים
ריבית
פריים פלוס 2.25%
פריים פלוס
1.75%
פריים פלוס 2.25%
פריים
ביטחונות
ערבות אישית של
היזמים ושל בני/בנות
זוגם ,ערב חיצוני (לפי
החלטת הבנק והקרן),
ערבות הקרן
ערבות אישית
של היזמים ושל
בני/בנות זוגם,
ערבים חיצוניים
או ביטחונות
מטריאליים
בהתאם לסכום
ההלוואה ,ערבות
הקרן
ערבות אישית של
היזמים ושל בני/בנות
זוגם ,ערב חיצוני (לפי
החלטת הבנק והקרן),
ערבות הקרן
ערבות אישית של היזמים
ושל בני/בנות זוגם ,ערבים
חיצוניים או ביטחונות
מטריאליים בהתאם לסכום
ההלוואה ,ערבות הקרן
הכנת תוכנית
עסקית
יועצים לפי המלצת
הקרן
יועצים מורשים
של הקרן ,תשלום
עבור הכנתה
יתבצע אם
התוכנית אושרה
על ידי ועדת
האשראי של הקרן
יועצים לפי המלצת
הקרן
על פי נהלי קרן שמש
51
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
טבלה :9הלוואות מיקרואנטרפרייז במסגרת קרן קורת ( 2012המשך)
אוצר החייל AACI +
קרן שמש +אוצר החייל
עמלת עריכת מסמכים
בגין הקמת ההלוואה
עמלת עריכת
מסמכים
בגין הקמת
ההלוואה — 75%
מהתעריפון
עמלת עריכת מסמכים
בגין הקמת ההלוואה
עמלת עריכת מסמכים בגין
הקמת ההלוואה
הלוואות בערבות
חלקית של הקרן
הלוואות עם
ערבות חלקית
של הקרן וריבית
מסובסדת
לעסקים
שמתקשים לגייס
אשראי
לחברי AACIבלבד
הלוואות בערבות
חלקית של הקרן
הלוואות עם ערבות חלקית
של הקרן וריבית מסובסדת
לעסקים בבעלות יזמים
זעירים שמתקשים לגייס
אשראי.
ערבות הקרן 70% :קרן
קורת ,ההשלמה עד 90%של
קרן שמש סבסוד ריבית :קרן
קורת וקרן שמש
אוצר החייל
עמלות של
הבנק
שונות
דיסקונט
52
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
טבלה :10קרנות הלוואות לעסקים קטנים במוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים
(נכון ל)2012-
קרנות לעסקים
במרכז ירושלים
(ירושלים)
שם הקרן
(מט"י)
מטרה
הגליל
בולטימור (גליל
(אשקלון) מערבי)
ירוק
(חדרה)
בוסטון
(חיפה)
הון חוזר
קריטריונים העסק
קיים
חצי שנה
לפחות
באשקלון;
מחזור עד
1.2מיליון
ש"ח;
רישיון
עסק
בתוקף/
הוגשה
בקשה
רשמית;
בנימין
אוריון
(ירושלים) (ש"י)
בנק
לאומי
(רעננה)
בשיתוף
הקרן
להלוואות בשיתוף
קרנות
ללא
קורת
ריבית
סיוע לעסקים שנפגעו
מעבודות פיתוח
במרכז העיר (כמו
בניית הרכבת הקלה)
הון חוזר
השקעה
הון חוזר +
השקעה
הון חוזר +
השקעה
פיתוח
עסקים
במועצה
אזורית
בנימין
הון חוזר +
השקעה
ההלוואה
תוסיף
מקומות
עבודה
למיזמים
עסקיים
בתחום
התעשיה,
חקלאות
ותיירות
באזור
הגליל
עסקים
העוברים
התייעלות
סביבתית
או עוסקים
בתחום
סביבתי
תושב או
בעל עסק
בחיפה או
הסביבה
יזם או
בעל עסק
בירושלים
בעל עסק
המתגורר
ומנהל
עסק
בתחום
מועצה
אזורית
בנימין
עסק קיים למעלה
נדרש
משנה באזור העונה
אבחון
של מט"י על הגדרת מרכז
כדי לבקש העיר ירושלים ,ללא
הגבלות על חשבון
הלוואה
הבנק ,תוכנית עסקית
מהבנק
(הלוואות ללא ריבית
— עלות של 500ש"ח.
בקורת עלות של
2,700ש"ח לפני מע"מ
אם ההלוואה אושרה)
יש חשבון
בנק ואין
חובות
לעירייה;
תוכנית
עסקית
סכום
ההלוואות
(בש"ח)
עד 40,000עד
160,000
—50,000
300,000
כ5,000 -
דולר
עד
100,000
53
עד —30,000 40,000
100,000
עד
60,000
עד
100,000
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
טבלה :10קרנות הלוואות לעסקים קטנים במוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים
(נכון ל ,)2012-המשך
קרנות לעסקים
במרכז ירושלים
(ירושלים)
שם הקרן
(מט"י)
הגליל
בולטימור (גליל
(אשקלון) מערבי)
ירוק
(חדרה)
בנימין
אוריון
(ירושלים) (ש"י)
בוסטון
(חיפה)
בנק
לאומי
(רעננה)
בשיתוף
הקרן
להלוואות בשיתוף
ללא ריבית קרנות קורת
ריבית
2%—1%
ללא ריבית פריים
פלוס
1.5%
2%
פריים
פלוס
0.5%
צמוד
פלוס חצי
מהריבית
הנמוכה
בבנק ביום
ההלוואה
עד פריים
פלוס
3.5%
ללא
פריים
פלוס
1.8%
ביטחונות
ערב אחד
לפחות,
תלוש שכר
של שנה
ומעלה
בגובה
3,500
ש"ח.
במקרים
מסוימים,
צ'קים
אישיים של
הערבים או
של הלווה
ערבים
2ערבים
עד שני
ערבים,
הקרן
מעמידה
ערבות עד
40%מסך
ההלוואה
הבנקאית
לשיקול
הבנק
ערב /1
ביטחונות
נזילים
בהלוואה
עד .50,000
מעל 2
ערבים/
ביטחונות
נזילים
(לשיקול
הבנק
בהתאם
להון
העצמי)
3ערבים
ערב
שונות
עמלת
אשראי
בהתאם
לתנאי
הבנק
עמלה של
2%—1.5%
מהלוואה
בשנה
54
שנה וחצי גרייס של
אבחון
שנה
החזר
+הכנת
חודשי
הבקשה.
של 300
עבור
הלוואה של ש"ח,
עד 50,000לאחר
מכן
— 560
ש"ח .מעל 1,300
ש"ח
לסכום
זה — 960בחודש
ש"ח
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
טבלה :11קרנות הלוואות לעסקים קטנים של הסוכנות היהודית
קרנות הסוכנות היהודית
קרן
פדרציית ניו
יורק לטיפוח קרן
פיטסבורג
יזמות
בלב הגליל
בירושלים
קרן פדרציית קרן נס
לעסקים
ניו יורק
בנגב
לישראל
קרן גליל
מערבי
לכל שימוש
עסקי
הון חוזר+
השקעה
הון חוזר+
השקעה
קריטריונים קידום עסקים קידום עסקים קידום עסקים קידום עסקים הקרן
באזור כרמיאל מתמקדת
באור עקיבא בירושלים,
באזור נצרת
בעסקים
ומועצה
סביבתה
עילית ,מגדל
אזורית משגב (חדשים או
ומועצה
העמק ומועצה
קיימים)
אזורית מטה
אזורית עמק
הנמצאים של
יהודה ,נדרש
יזרעאל,
עולים ,נשים
הון עצמי
עדיפות
או הנמצאים
לעוסקים
באזורים
בכלכלה ירוקה
בהם אין קרן
הלוואות של
הסוכנות
עידוד פיתוח
עסקי ויזמות
באזור הנגב
קידום עסקים
באזור עכו
ומועצה
אזורית מטה
אשר
סכום
ההלוואות
(בש"ח)
עד 200,000
עד 200,000
עד 350,000
עד כ-
300,000
עד 200,000
עד 300,000
עד 200,000
תקופת
החזר
עד 6שנים
עד 6שנים
עד 6שנים
עד 6שנים
עד 6שנים
עד 6שנים
עד 6שנים
ריבית
פריים פלוס
0.6%
פריים פלוס
0.6%
פריים פלוס
0.6%
פריים פלוס
0.6%
פריים פלוס
0.6%
פריים פלוס
0.6%
פריים פלוס
0.6%
מטרה
קרן דטרויט
קרן מיאמי
לפיתוח אור
עקיבא
הון חוזר +
השקעה
הון חוזר +
השקעה
הון חוזר +
השקעה
55
הון חוזר +
השקעה
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
טבלה :11קרנות הלוואות לעסקים קטנים של הסוכנות היהודית (המשך)
קרנות הסוכנות היהודית
ביטחונות
ערבות הקרן
עד 70%
מההלוואה,
היתר פרטני
מול הבנק
שונות
50%עמלה
50%עמלה
50%עמלה
50%עמלה
50%עמלה
50%עמלה
50%עמלה
מתעריפון
מתעריפון
מתעריפון
מתעריפון
מתעריפון
מתעריפון
מתעריפון
הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת
גרייס אחת
גרייס אחת
גרייס אחת
גרייס אחת
גרייס אחת
גרייס אחת
גרייס אחת
ערבות הקרן
עד 70%
מההלוואה,
היתר פרטני
מול הבנק
ערבות הקרן ערבות הקרן
עד 70%
עד 70%
מההלוואה,
מההלוואה,
היתר פרטני
ביטחונות
עצמיים והיתר מול הבנק
פרטני מול
הבנק
ערבות הקרן
עד 95%
מההלוואה
ערבות הקרן
עד 70%
מההלוואה,
היתר פרטני
מול הבנק
ערבות הקרן
עד 70%
מההלוואה,
היתר פרטני
מול הבנק
טבלה :12קרנות הלוואות שונות לסיוע ליזמים ועסקים קטנים (נכון ל)2012-
האגודה
הישראלית
להלוואות
ללא ריבית
(אתר
האגודה)
מטרה
קרן שמש
קרן סולם
קרן נתן
(אתר הקרן)
(אתר הקרן)
(אתר הקרן)
הון חוזר
הון חוזר +
+השקעה
השקעה עבור
עסקים קטנים עבור יזמים
לשם פיתוח או או עסקים
התמודדות עם הקיימים פחות
המשבר הכלכלי משנה
עידוד יזמות
יצירת שינוי
בשוק האשראי בישראל
הבנקאי במגזר (עסקים
חדשים בלבד)
הערבי
56
קרן ברכה
בעסקים
קרן ליוצאי
מרוקו
(אתר
הסוכנות)
(אתר
הסוכנות)
הון חוזר +
השקעה
הון חוזר +
השקעה
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
טבלה :12קרנות הלוואות שונות לסיוע ליזמים ועסקים קטנים (המשך)
האגודה
הישראלית
להלוואות
ללא ריבית
(אתר
האגודה)
קרן שמש
קרן סולם
קרן נתן
(אתר הקרן)
(אתר הקרן)
(אתר הקרן)
קריטריונים הכנסה חודשית גיל הלווה —20
שלא עולה על ;35עדיפות
150,000ש"ח; לפריפריה; הון
עצמי של 15%
עסק חדש
חייב להכין
תוכנית עסקית
במוקד השטח
של הסוכנות
לעסקים קטנים
ובינוניים
סכום
ההלוואות
(בש"ח)
הון חוזר עד
;45,000
עד 90,000
יזם שטרם
הון עצמי של
התחיל
20%מסך
בפעילות
ההשקה ,ללא
עסקית
חוב לרשות
המתחייב שלא
המיסים,
למכור את
ללא מגבלות
על חשבון הבנק העסק
עד 135,000
עד 100,000
קרן ברכה
בעסקים
קרן ליוצאי
מרוקו
(אתר
הסוכנות)
(אתר
הסוכנות)
קידום יזמות
ופיתוח עסקי
באוכלוסייה
החרדית
יזמים ובעלי
עסקים ילידי
מרוקו (או
ילדיהם)
עד 45,000
עד 45,000
השקעה עד
67,500
תקופת
החזר
45—30
חודשים
עד 5שנים
עד 5שנים
ריבית
ללא
פריים
פריים פלוס 2%ללא
ביטחונות
עד 2 3 — 60,000ערבים בעלי
וותק של שנה
ערבים;
5,000
של
ושכר
הלוואות עד
מעל — 60,000
ש"ח
60,000ערב
4ערבים
אחד ,מעל שני
ערבים
ערבות של
הקרן עד ,50%
57
מותאם אישית
ליזם ולגובה
ההלוואה
ללא
עד 45חודשים
עד 45חודשים
ללא
ללא
3—2ערבים
בהתאם
להלוואה
3—2ערבים
בהתאם
להלוואה
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
טבלה :12קרנות הלוואות שונות לסיוע ליזמים ועסקים קטנים (המשך)
האגודה
הישראלית
להלוואות
ללא ריבית
(אתר
האגודה)
שונות
עמלות
ההלוואה:
עד — 45,000
250ש"ח;
עד — 60,000
350ש"ח;
עד — 90,000
450ש"ח
קרן שמש
קרן סולם
קרן נתן
(אתר הקרן)
(אתר הקרן)
(אתר הקרן)
אפשרות
לתקופת גרייס
של חצי שנה;
עמלה לבנק
900—500
ש"ח; ההלוואה
כוללת
ליווי וייעוץ
מסובסדים
אפשרות
לגרייס של
3חודשים;
הנחה של 50%
בעמלות הבנק
קרן ברכה
בעסקים
קרן ליוצאי
מרוקו
(אתר
הסוכנות)
(אתר
הסוכנות)
תוכנית עסקית תוכנית עסקית
מבוצעת על ידי מבוצעת על ידי
מוקד השטח
מוקד השטח
של הסוכנות
של הסוכנות
לעסקים קטנים לעסקים קטנים
ובינוניים
ובינוניים
בירושלים,
בירושלים,
ההלוואה
ההלוואה
מתבצעת
מתבצעת
באגודה
באגודה
הישראלית
הישראלית
להלוואות ללא להלוואות ללא
ריבית
ריבית
טבלה :13סה"כ עסקים קטנים ובינוניים בישראל עפ"י מחזור וסקטור
סקטור
עסקי
מחזור
עסקי
במיליוני
ש"ח
חקלאות
תעשייה חשמל
מים
(כריה
וחרושת) ובינוי
מסחר
שירותי
סיטוני,
קמעונאי אירוח
ותיקונים ואוכל
בנקאות ,נכסי דלא
ניידי,
ביטוח
תחבורה ,ומוסדות השכרה
פיננסיים ושירותים
אחסנה
עסקיים
ותקשורת אחרים
סך הכול עסקים
סך הכול
עד 0.5
9,384
13,202
13,202
48,592
11,688
30,314
7,470
99,650
233,502
1—0.5
1,570
2,915
2,915
12,723
2,914
2,819
1,823
13,511
41,190
2—1
1,191
2,353
2,353
10,402
2,315
1,689
1,071
7,714
29,088
5—2
1,000
2,283
2,283
9,111
1,945
1,275
703
5,016
23,616
58
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
םיחפסנ
טבלה :13סה"כ עסקים קטנים ובינוניים בישראל עפ"י מחזור וסקטור (המשך)
סקטור
עסקי
מחזור
עסקי
במיליוני
ש"ח
חקלאות
תעשייה חשמל
מים
(כריה
וחרושת) ובינוי
מסחר
שירותי
סיטוני,
קמעונאי אירוח
ותיקונים ואוכל
בנקאות ,נכסי דלא
ניידי,
ביטוח
תחבורה ,ומוסדות השכרה
פיננסיים ושירותים
אחסנה
עסקיים
ותקשורת אחרים
סך הכול עסקים
סך הכול
20—10
184
755
755
2,188
268
304
122
916
5,492
30—20
67
302
302
808
49
113
45
271
1,957
50—30
37
258
258
591
33
89
29
238
1,533
100—50
24
195
195
441
19
73
26
175
1,148
סך הכול
13,767
23,468
23,468
88,518
19,934
37,217
11,532
129,302
347,206
מקור :נתוני הלמ"ס.2012 ,
59
היפרגוילביב
)Private Equity( הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי
ביבליוגרפיה
. ביוני6 , מצגת במפגש עמיתי קורת—מכון מילקן, הבורסה בת"א. הבורסה לניירות ערך ושוק ההון.2012 . קובי,אברמוב
בקרנות ההשקעה באג"ח4% המדינה תבטיח תשואה ריאלית של:2009 "ההזדמנות העסקית של.2008 . אתי,אפללו
. בדצמבר31 , שוק ההון, אתר הארץ,"בערבות ממשלתית
.www.themarker.com/markets/1.512430
. במאי10 , שוק ההון, אתר הארץ," מיליארד שקל2.5 "האוצר אישר שתי קרנות מנוף נוספות בסכום של.2009 . מירב,ארלוזורוב
.14.2.12 צפייה אחרונה בתאריך, הקמה ופיתוח של עסקים ויזמות קטנים,אתר האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית
.http://ifla.j-town.com/2010/12/pfolf5
צפייה, נושאים ומתודולוגיה בעובדות על העסקים הקטנים, תעשייה ויזמות, נציבות האיחוד,אתר האיחוד האירופי
.2.5.12 אחרונה בתאריך
http://ec.europa.eu/enterprise/policies/sme/facts-figures-analysis/performance-review/files/supporting.documents/2008/methodology_en.pdf
.14.2.12 צפייה אחרונה בתאריך, "סולם" קרן הלוואות, היחידה העסקית,ערבי לפיתוח כלכלי-אתר המרכז היהודי
.www.cjaed.org.il/Heb/Index.asp?CategoryID=88&ArticleID=55
.15.2.12 צפייה אחרונה בתאריך, סכומי ההלוואה ותנאיה, יזמות עסקית,אתר המשרד לקליטת עלייה
.www.moia.gov.il/Moia_he/BusinessInitiative/LoanTable.htm
.14.2.12 צפייה אחרונה בתאריך, קרנות הלוואה ליזמים ועסקים קטנים,אתר הסוכנות היהודית לארץ ישראל
.http://p2g.jewishagency.org/hebrew/loanfunds/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA
.14.2.12 צפייה אחרונה בתאריך,CFEL- תוכנית ה,BIS-אתר ה
.www.bis.gov.uk/policies/enterprise-and-business-support/access-to-finance/enterprise-capital-funds
.www.capitalforenterprise.gov.uk/about
.www.bis.gov.uk/assets/biscore/enterprise/docs/r/11-1053-review-capital-for-enterprise
.14.2.12 צפייה אחרונה בתאריך,EFG- תוכנית ה,BIS-אתר ה
.www.bis.gov.uk/policies/enterprise-and-business-support/access-to-finance/enterprise-finance-guarantee
.www.bis.gov.uk/policies/enterprise-and-business-support/access-to-finance/enterprise-finance-guarantee
.15.2.12 צפייה אחרונה בתאריך,SBA-אתר ה
www.sba.gov/category/navigation-structure/loans-grants/small-business-loans/sba-loan-programs/7a.loan-program
.www.businessknowhow.com/money/7aloan.htm
.www.sba.gov/content/cdc504-loan-program
.www.sba.gov/content/microloan-program
.www.sba.gov/content/sbic-program-0
.www.sba.gov/sites/default/files/SBIC%20Program%20Overview.pdf
60
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
היפרגוילביב
אתר ה ,NZVIF-צפייה אחרונה בתאריך .14.5.12
.www.nzvif.com
אתר מכון מילקן ,צפייה אחרונה בתאריך .5.8.12
.www.milkeninstitute.org/pdf/FILMedandFin_Heb.pdf
אתר ממשלת הולנד ,מידע בנושא ה ,Growth Facility Scheme-צפייה אחרונה בתאריך .15.2.12
.www.answersforbusiness.nl/subsidy/growth-facility-scheme
אתר משרד האוצר ,דוברות והסברה.
http://dover.mof.gov.il/Mof/Dover/MofDoverTopNav/MofDoverSubjects/MofDoverSubjects_2009/
.MofDoverSubjects_2009_12/News2010_02_04_12_38_34.htm
אתר משרד האוצר ,קרנות מנוף ,מצגת בנושא קרנות מנוף ,צפייה אחרונה בתאריך .15.2.12
.www.mof.gov.il/Lists/List17/Attachments/9/manof2008.pps
אתר משרד התמ"ת (התעשייה ,המסחר והתעסוקה) ,לשכת המדען הראשי ,מו"פ תעשייתי ,תנופה — סיוע למיזמים
טכנולוגיים מתחילים ,צפייה אחרו בתאריך .11.2.12
.www.moit.gov.il/NR/exeres/CC73503A-0CDB-465A-AB09-B3145438462C.htm
אתר משרד התמ"ת ,הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ,תוכניות סיוע לתעשייה ולעסקים וקידום תעסוקה ,צפייה אחרונה
בתאריך .14.2.12
.www.moit.gov.il/NR/exeres/7B2354EC-606C-47E6-B5DB-7354B734298F.htm
אתר משרד התמ"ת ,הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ,תוכניות סיוע לתעשייה ולעסקים וקידום תעסוקה ,קרן ברכה
בעסקים ,צפייה אחרונה בתאריך .14.2.12
.www.moit.gov.il/NR/exeres/A94AB8A4-6CE1-4927-8B11-9AD820DC6E85.htm
אתר משרד התמ"ת ,הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ,תוכניות סיוע לתעשייה ולעסקים וקידום תעסוקה ,קרן ליוצאי
מרוקו ,צפייה אחרונה בתאריך .14.2.12
.www.moit.gov.il/NR/exeres/A181FEDC-6E25-43C8-A8DF-D580D56ED7FE.htm
אתר משרד התמ"ת ,קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה ,צפייה אחרונה בתאריך .24.6.12
.www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/690962A2-6B56-4D8A-AADB-4BBCB267DD95/0/alvaa_asakim_ktanim.pdf
אתר משרד התמ"ת ,הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ,מדריך כלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים ויזמים מתחילים ,צפייה
אחרונה בתאריך .15.2.12
.www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres/F6130F50-5E8E-4AD9-B55A-37581940C6D6/0/madrichsmallbusiness.pdf
אתר קרן נתן ,צפייה אחרונה בתאריך .14.2.12
.http://nksf.org.il/in_page.asp?seed_found=867
אתר קרנות קורת ,תוכניות והלוואות ,סקירה כללית ותנאי ההלוואות ,צפייה אחרונה בתאריך .14.2.12
.www.kiedf.org/home/hebrew/programs_overview.html
בי.די.אי קופאס ( )BDI Cofaceבע"מ .2011 .דוח סיכום פעילות לשנת ,2011הקרן לסיוע לעסקים בינוניים בערבות מדינה.
61
הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי ()Private Equity
היפרגוילביב
בי.די.אי קופאס ( )BDI Cofaceבע"מ .2011 .דוח סיכום פעילות לרבעון הראשון של שנת ,2012קרן הסיוע בערבות מדינה
לעסקים קטנים.
בי.די.אי קופאס ( )BDI Cofaceבע"מ .2012 .דוח סיכום פעילות לרבעון השני של שנת ,2012קרן הסיוע בערבות מדינה
לעסקים קטנים.
בר ,אילנית ועמי צדיק .2011 .מצוקת האשראי של המפעלים הקטנים והבינוניים ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת,
ירושלים.
בר ,אילנית ועמי צדיק .2012 .תיאור וניתוח פערים ומרווחים של הריבית הבנקאית בישראל ובמדינות המפותחות ,מרכז
המחקר והמידע של הכנסת ,ירושלים.
גרימלנד ,גיא" .2011 .קרן אורבימד :נשקיע גם בחברות ציבוריות" ,אתר הארץ ,פיננסים 7 ,באפריל.
.www.themarker.com/hitech/1.621537
הוראות מנכ"ל משרד התמ"ת ,תוכנית להאצת עסקים מתפתחים (הוראת מנכ"ל .)4.26
www.moital.gov.il/cmsTamat/InternalPage.aspx?NRORIGINALURL=%2fNR%2fexeres%2fB1CB10EF-64F14968-8628-0357380704E9%2ehtm&FRAMELESS=false&NRNODEGUID=%7bB1CB10EF-64F1-4968-8628.0357380704E9%7d&NRCACHEHINT=Guest#a1
הוראות מנכ"ל משרד התמ"ת ,הקרן לעידוד השיווק לחו"ל (הוראת מנכ"ל .)5.9
.www.moital.gov.il/NR/exeres/D964E3CD-8AED-492A-B563-70539464AD1C.htm
הימיין-רייש ,נעמי .2011 .מידע אשראי לעסקים קטנים כהתמודדות עם חסמי אשראי ,מכון מילקן ,ירושלים.
וינרב ,גלי" .2012 .קרן אורבימד ישראל תשקיע 17.5מיליון דולר ב ,"RDD-אתר גלובס ,הייטק 7 ,ביולי.
.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000763562
זקן ,דוד .2012 .דוח ביניים ,הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות ,בנק ישראל ,ירושלים ,יולי.
.www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/competition/full_rep.pdf
מצגת על קרן ההון סיכון המשותפת לממשלה ולמשקיעים פרטיים בתחום מדעי החיים.
www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4F282362-EC70-46BA-9B3E-1368AC26D6D8/0/PresentationLifeSciencesConf
.erenceDec82009.pdf
נתוני הלמ"ס .2012 .פדיון עסקים ומועסקים לפי ענפים וקבוצות גודל — שהופקו בהזמנת הסוכנות לעסקים קטנים
ובינוניים במשרד התמ"ת.
פאר,עירן" .2012 .סירוב להאריך את תקופת ההשקעות במנוף" ,אתר גלובס ,שוק ההון 1 ,בפברואר.
.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000721058
פגישה עם יובל וולמן ,יועץ לשר האוצר ,24.4.2012 ,משרד האוצר ,ירושלים.
פגישה עם מר יובל רז ,עוזר החשבת הכללית ,6.5.2012 ,משרד האוצר ,ירושלים.
פגישה עם גיא רולניק ,העורך הראשי של דה מרקר ,24.5.2012 ,מערכת עיתון הארץ ,תל אביב.
פרג ,נועה .2006 .קרן מימון ממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים בישראל .מכון מילקן ,ירושלים.
62
היפרגוילביב
)Private Equity( הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי
. ירושלים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הגדרת עסקים קטנים ובינוניים — סקירה משווה.2011 . דינה,צדוק
www.themarker.com/markets/1.515577
פורטל, אתר גלובס," קרנות המנוף יוכלו לסייע גם לחברות שלא הנפיקו אג"ח: "בעקבות העליות בשוק.2009 . רון,שטיין
. בפברואר16 ,פיננסי
.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000522871
. ירושלים,21.3.12 , מנהל תחום מימון בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת,שיחה עם ארבל לוין
. תל אביב,5.4.2012 , טנא קפיטלSenior Vice President ,שיחה עם ישי העצני
. הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה,2011 סיכום שנתי.2011 .תבור כלכלה ופיננסיים בע"מ
. הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה,2012 סיכום רבעון שני לשנת.2012 .תבור כלכלה ופיננסיים בע"מ
.2012 מאי,SBA-) ממחלקת ההשקעות בJohn Wilmeth( 'תכתובת בדואר אלקטרוני עם ג'ון וילמת
Avnimelech, G. & T. Morris. 2003. Evaluating Venture Capital Policies: Methodological Lessons from the Israeli
Experience, Hebrew University, Jerusalem.
Dar, Orna. 2010. Life Sciences Funds - Joint Venture of the Israeli Government and Private Sector, Ministry of
Industry, trade and Labour, Israel.
Dilger, R. J. 2012. Small Business Size Standards: A Historical Analysis of Contemporary Issues, The Congressional
Research Center, Washington DC.
Finnvera's annual report. 2011, accessed 15.2.12.
http://www2.finnvera.fi/annualreport/en/wp-content/themes/annualreport2011/pdf/finnvera2011-en.pdf.
IVC (Israel Venture Capital) Analysis. 2011.
OECD. 2012. Financing SMEs and Entrepreneurs 2012: An OECD Scoreboard, OECD Publishing.
www.oecd-ilibrary.org/industry-and-services/financing-smes-and-entrepreneurship_9789264166769-en.
63
FELLOWS Koret
PROGRAM Milken Institute
תוכנית עמיתי קורת — מכון מילקן
13 רחוב תל חי,בית מילקן
97102 ,ירושלים
info@kmifellows.org
www.kmifellows.org
© Copyright 2025