1. No category

‫בריכת החורף בנתניה‪ :‬דו"ח מצב‬
‫אקולוגי לשנת ‪2009‬‬
‫ד"ר שריג גפני‬
‫ביה"ס למדעי הים – מכמורת‬
‫המרכז האקדמי רופין‬
‫מוגש לעריית נתניה‬
‫יוני ‪2010‬‬
‫‪2‬‬
‫תקציר מנהלים‬
‫•‬
‫בריכת החורף בנתניה מהווה משאב ייחודי של ערכי טבע ונוף‪ .‬הבריכה היא מערכת אקולוגית‬
‫ייחודית המתאפיינת במגוון ביולוגי מיוחד‪ .‬בתחום הבריכה נמצא בעבר מגוון ייחודי של מיני‬
‫צומח מים ובעלי חיים‪ ,‬בינהם מינים מוגנים ונדירים‪.‬‬
‫•‬
‫בשנים האחרונות עוברת בריכת החורף בנתניה תהליך מואץ של פיתוח סביבתי‪ .‬התהליך מלווה‬
‫בעבודות פיתוח וגינון של השטחים הסובבים את הבריכה ומהווים את אגן הניקוז המיידי שלה‪.‬‬
‫•‬
‫לחצי הפיתוח המאפיינים את בריכת החורף וסביבותיה נותנים את אותותיהם בשטחים‬
‫שמסביב לשלולית ובשלולית עצמה‬
‫•‬
‫מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון את המצב הנוכחי בבריכת החורף בנתניה וכיצד הוא‬
‫מושפע מפעולות הפיתוח המתקיימות באגן ההיקוות של הבריכה ולהמליץ על דרכי פעולה‬
‫וממשק בכדי לשמר את התיפקוד המיטבי של המערכת האקולוגית בריכת החורף ועל שרותי‬
‫המערכת האקולוגית לאדם‪.‬‬
‫•‬
‫משך התקופה הרטובה )התקופה בה הבריכה מחזיקה מים( התקצר מאז שראשית שנות‬
‫האלפיים בכ‪ 3-‬חודשים‪.‬‬
‫•‬
‫להתקצרות העונה הרטובה יכולה להיות השפעה הרסנית על התאמת הבריכה כבית גידול‬
‫למאכלסים שונים‪ ,‬בינהם סרטנים ודו חיים‪.‬‬
‫•‬
‫הסיבה להתקצרות התקופה הרטובה היא הפעלתו של נקז בפינה הצפון מערבית של הבריכה‪.‬‬
‫נקז זה מונע ממי נגר המנקזים את השכונות שמצפון לבריכה להגיע לבריכה‪.‬‬
‫•‬
‫הנימוק שמאחרי הפעלת הנקז היה מניעת הגעתם של מזהמים מניקוז הכבישים של השכונות‬
‫אל הבריכה‪ .‬אולם בבדיקה שערכנו במי התעלה המזינה את הנקז לא נמצאו עדויות לריכוזים‬
‫משמעותיים של מזהמים כאלה‪.‬‬
‫•‬
‫מאפיינים אחרים של המים בבריכה מלמדים כי מליחות המים בבריכה דומה למליחותן של‬
‫בריכות חורף אחרות במישור החוף‪ .‬גם ריכוזי החמצן בבריכה סבירים‬
‫•‬
‫לעומת זאת נמצאו בבריכה ריכוזים גבוהים יחסית של חומרים מזינים )בעיקר מזהמים‬
‫חנקניים( שמקורם ככל הנראה בדשנים שייושמו בשטחי הגינון שמסביב‪ .‬ריכוז המזינים הנ"ל‬
‫היה גבוה פי ‪ 10‬בהשוואה לבריכות חורף אחרות במישור החוף‪.‬‬
‫•‬
‫משמעותם של ריכוזים אלה שהבריכה נתונה בסכנה חמורה של התדרדרות איכות בית הגידול‬
‫כתוצאה מתהליכי איאוטרופיקציה‪.‬‬
‫•‬
‫חברת הצומח האקווטי בבריכת החורף בנתניה הראתה ב‪ 2009-‬מגמה של התאוששות בהשוואה‬
‫לשנים שלפני כן‪ .‬הסיבה להתאוששות זו נעוצה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בשריפה שהתרחשה בבריכה בסוף‬
‫‪ 2008‬ופינתה מקום לצמיחתם של מינים נדירים על חשבון מינים עשבוניים ופולשים‪.‬‬
‫•‬
‫חברת צומח המים כללה בשנת ‪ 2009‬מינים נדירים ואדומים המדגישים את ערכה הגבוה של‬
‫בריכת החורף בנתניה כערך טבע יחודי שיש לשמרו‪.‬‬
‫•‬
‫מאידך‪ ,‬חברת הצומח היבשתי באזור שסביב בריכת החורף נפגעה באופן משמעותי כתוצאה‬
‫מתהליכי הפיתוח והגינון‪ .‬בכך אבדו ערכי טבע יחודיים ונפגעה ערכיותה של הבריכה‬
‫וסביבותיה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫•‬
‫באופן דומה‪ ,‬אסופת חסרי החוליות האקווטיים בבריכה מראה על מגמת ירידה דרסטית‪ .‬כל‬
‫המינים הייחודיים לבריכות חורף שאיפיינו בעבר את בריכת החורף בנתניה נעלמו מהבריכה‪.‬‬
‫•‬
‫גם הדו‪-‬חיים שאיפיינו בעבר את הבריכה נפגעו‪ .‬החפרית המצוייה נעלמה מהבריכה‪,‬‬
‫ואוכלוסיות הקרפדה הירוקה פחתו‪ .‬נתון זה חמור במיוחד על רקע הריסתן המוחלטת של‬
‫בריכות חורף אחרות שהיו באזור ומהווה פגיעה חמורה במגוון הביולוגי‪.‬‬
‫•‬
‫נראה כי לחצי הפיתוח בסביבת הבריכה וההשפעות השליליות משטח הפארק שסביבה‪ ,‬בשילוב‬
‫עם קיצור התקופה הרטובה הביאו לממצא חמור זה‪.‬‬
‫•‬
‫השפעת השריפה שהתרחשה בסוף ‪ 2008‬על מאכלסי הבריכה אינה ברורה‪ .‬יתכן כי השריפה‬
‫פגעה במאגר בייצי הקיימא של חסרי החוליות בבריכה‪ ,‬אולם בהעדר נתונים מהשנה שלפני‬
‫השריפה קשה לעגן מסקנה זו‪ .‬ההשפעה על הדו חיים אינה ברורה‪.‬‬
‫•‬
‫בריכת החורף בנתניה מתאפיינת במגוון גבוה יחסית של עופות‪ ,‬בינהם מספר ניכר של עופות‬
‫מים‪ .‬אולם נוכחותם של אלה מראה מגמת ירידה כתוצאה מהגברת הפעילות האנושית‬
‫בסביבות הבריכה‪.‬‬
‫•‬
‫פעולות הפיתוח באזור הבריכה גרמו לתהליכים של ארוזיית קרקע שנובעים מהרחקתה של‬
‫הצמחייה הטבעית‪ .‬צפוי כי עוצמת תהליכים אלה תידעך עם הזמן כאשר הצמחייה התרבותית‬
‫תתפוס את מקום הצמחייה הטבעית‪.‬‬
‫•‬
‫פעולות הפיתוח סוללות את הדרך לכניסתם של מיני צומח פולשים לאזור הבריכה‪ .‬לכניסה של‬
‫מינים כאלה )למשל‪ ,‬טיונית החולות( יכולה להיות השפעה עתידית חמורה על האופי של חברת‬
‫הצומח באזורים שסביב הבריכה שיועדו לשימור כשטחים טבעיים‪.‬‬
‫•‬
‫פעולות הגינון והפיתוח כוללות שתילה ונטיעה של מיני צומח אקזוטיים שהעדיפות לשימוש‬
‫בהם נמוכה‪ .‬הגינון כולל גם שטחי דשא נרחבים‪ .‬הכללתם של שטחי דשא בפארק אינה רצויה‬
‫בעליל בשל צריכת המים הגבוהה של הדשא על רקע משבר המים בישראל‪.‬‬
‫•‬
‫על מנת למזער את הנזקים שנגרמו בעבר לבריכה ולהקטין את הנזקים הנגרמים לבריכה יש‬
‫לנקוט בפעולות ממשק משמעותיות‪.‬‬
‫•‬
‫יש למנוע לחלוטין שימוש בחומרי דישון בתחומי הפארק‪ .‬הממצאים מלמדים על זליגה על ותת‬
‫קרקעית של חומרים אלה לבריכה‬
‫•‬
‫יש לוודא שלאחר הגשם הראשון יסגר המגוף שבתחילת הנקז הצפון מערבי על מנת שמי הנגר‬
‫)למעט אלה שמקורם בגל הגשם הראשון לאחר הקיץ( יזרמו לבריכה‪.‬‬
‫•‬
‫באם רוצים לשמר את ערכה של בריכת החורף כאתר טבע יחודי יש להפחית למינימום פעילות‬
‫לילית בבריכה בתקופה שבין דצמבר לסוף מאי‪ .‬במיוחד יש להימנע מקיומם של ארועים‬
‫הכוללים רעש‪ ,‬תאורה ופיצוצים )למשל‪ ,‬זיקוקים(‪ .‬השפעתם של אלה על מאכלסי הבריכה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫‪ 1.1‬רקע כללי‬
‫מקווי מים עונתיים )שלוליות חורף‪ ,‬ברכות חורף( היו בעבר גורם נוף אופיני לארץ ישראל והיו נפוצים‬
‫במיוחד במישור החוף‪ .‬בד‪-‬בבד עם התגשמותו של חזון יבוש הביצות ותהליכי "כיבוש השממה"‪ ,‬שעברו‬
‫על ארץ ישראל מאז תחילת העידן המודרני של ההתישבות היהודית‪ ,‬התמעט באופן ניכר מספרן של‬
‫ברכות החורף בישראל וכיום נותר בארץ רק חלק מזערי מבריכות החורף שהיו בה בעבר‬
‫)‪ .(Mendelssohn, 1983‬תהליך זה בולט במיוחד במישור החוף )‪ .(Levin et al., 2009‬תהליך העיור‬
‫המואץ המאפיין את המדינה מאז הקמתה‪ ,‬האיץ עוד יותר את תהליך הריסתן של ברכות החורף‬
‫בישראל‪ .‬במחקר שנערך לאחרונה והשווה את מצב בריכות החורף והביצות במישור החוף כפי שהן‬
‫מופיעות במפות הסטוריות למצבן היום נמצא כי מתוך ‪ 192‬בריכות חורף שהיו בעבר במישור החוף‬
‫נותרו כיום רק ‪ .(18%) 35‬בין הבריכות ששרדו‪ ,‬רבות הצטמצמו מאד בשטחן )‪(Levin et al., 2009‬‬
‫בריכות חורף הן מערכות אקולוגיות יחודיות ביותר‪ .‬מעצם הגדרתן הם מתקיימות כמקווי מים רק‬
‫בעונות מסוימות )בעיקר בחורף ובתחילת האביב )גזית‪ .(Williams, 2006 ;1983 ,‬מאחר ומקור המים‬
‫העיקרי המשמש מקווי מים אלו הם מי גשמים‪ ,‬הרי שעם תום עונת הגשמים מתחיל תהליך התיבשותן‬
‫של ברכות החורף )‪ .(Williams, 2006‬כמות המים המגיעה לבריכה ביחד עם משטר הטמפרטורות‬
‫קובעים את משך התקופה בה הבריכה תחזיק מים )‪.(Fischer et al., 2000‬‬
‫האופי הזמני של ברכות החורף מחייב את האורגניזמים המאכלסים אותן )חי וצומח( לנקוט‬
‫באסטרטגיות חיים מיוחדות במינן‪ ,‬על מנת שיתאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה הקצרה‬
‫של חודשים בודדים בלבד בה מתקימים מים בבריכה )‪ .(Williams, 2006 ;Zedler, 2003‬ככלל‪ ,‬ניתן‬
‫לסווג את בעלי החיים המאכלסים בריכות חורף‪ ,‬למינים כלליים )ג'נראליסטיים( – המאפיינים בתי‬
‫גידול אקווטיים שונים ולמידים יחודיים )מתמחים(‪ ,‬שעברו התאמות יחודיות לתנאים המיוחדים‬
‫המאפיינים את בריכות החורף‪ .‬הימצאותם של האחרונים בבריכות החורף מלמדת על תנאים אקולוגיים‬
‫טובים בבריכת החורף והעדרותם מהבריכות יכולה להצביע על רמה גבוהה של הפרעה למערכת‬
‫האקולוגית של בריכת החורף‪.‬‬
‫מכאן ניתן ללמוד כי משך קיום המים בבריכת החורף )‪ (hydro-period‬מהווה את אחד הגורמים‬
‫החשובים בקביעת יכולתם של האורגניזמים המאכלסים אותה‪ ,‬ובמיוחד המינים היחודיים‪ ,‬להגיע‬
‫לסיום מוצלח של מחזור חייהם )למשל‪ ,‬גפני‪ ;Williams, 2006 ;1986 ,‬אלרון‪ .(2007 ,‬כמות המים‬
‫המתנקזת אל בריכת החורף‪ ,‬משטר ההתמלאות של הבריכה‪ ,‬מידת החילחול של הקרקעית וקצב האיוד‬
‫הם מהגורמים הסביבתיים המשפיעים על משך זה‪.‬‬
‫בנוסף לחשיבות הרבה שיש לגוף המים הרטוב המהווה חלק עיקרי מהמערכת האקולוגית של בריכות‬
‫חורף קיימת חשיבות רבה גם לשטח היבשתי הנמצא באגן ההיקוות של הבריכות‪ .‬לתהליכים‬
‫המתרחשים בשטח זה יש השפעה ניכרת על השלמות האקולוגית של הבריכה‪ .‬ניתן לסכם השפעה זו‬
‫בגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬השפעה על כמויות המים המגיעים לבריכה ‪ -‬הגשמים היורדים על שטח אגן ההיקוות מגיעים‬
‫לבריכה‪ ,‬אם כנגר עילי ואם כנגר תת קרקעי‪ .‬לפיכך‪ ,‬שינויים בתוואי הקרקע‪ ,‬או באופי התכסית‬
‫)מחלחלת לעומת אטימה( יכולים להשפיע באופן ניכר על כמויות המים המגיעות לבריכה ועל משטר‬
‫ההתמלאות שלה‪.‬‬
‫‪ .2‬השפעה על איכות המים המגיעים לבריכה – בריכות חורף מהוות מבלע )‪ (sink‬לחומרים המגיעים‬
‫אליהן מאגן ההיקוות‪ .‬לכן‪ ,‬חומרי דישון ומזהמים‪ ,‬שמקורם באגן ההיקוות מוצאים חיש מהר את‬
‫דרכם לבריכה ומשפיעים על איכות המים ועל התאמתם למאכלסים השונים שבבריכה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫לפעילות המתרחשת באגן הניקוז המיידי של הבריכה יכולה להיות השפעה ניכרת על איכות המים‬
‫בבריכה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬דישון של גינות ומדשאות או ריסוסים של צמחי תרבות בקוטלי חרקים עלולים‬
‫להשפיע באופן שלילי ביותר על איכות המים בבריכה‪ .‬גם פסולת המצטברת באגן ההיקוות‪ ,‬כתוצאה‬
‫מפעילות תיירותי‪,‬ת תמצא את דרכה בסופו של דבר לבריכה ותשפיע לרעה על איכות המים‬
‫‪ .3‬השפעה על זמינות בתי גידול יבשתיים – אזור אגן ההיקוות של הבריכה מהווה בית גידול יבשתי‬
‫לחלק ממאכלסי הבריכה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מיני דו חיים המאכלסים בריכות חורף מבלים את הקיץ בפעילות‬
‫)למשל‪ ,‬קרפדה ירוקה‪ ,‬אילנית מצויה( או בתרדמה )למשל‪ ,‬חפרית מצויה( בשטח היבשתי הסובב את‬
‫הבריכה‪ .‬באופן דומה‪ ,‬עופות מים רבים מאכלסים את השיחים והעצים הסובבים את הבריכה‪ .‬לפיכך‬
‫לשימושי הקרקע ולאופי הפעילות האנושית באגן ההיקוות של הבריכה יכולה להיות השפעה ניכרת‬
‫על הרכב המינים של הבריכה‪ .‬למשל‪ ,‬בעוד שהסבת שטחים באגן ההיקוות משטחים טבעיים לשטחי‬
‫גינון יכולה להשפיע מיטיבה על קרפדה ירוקה‪ ,‬המבלה את לילות הקיץ בפעילות בשטחים מושקים‬
‫)לוי‪ .(2006 ,‬לעומת זאת לשינוי כזה יכולה להיות השפעה שלילית ביותר על אוכלוסיות החפרית‬
‫המצויה המשתמשים בשטחי היבשה הסמוכים לבריכה להתחפרות במהלך תרדמת הקיץ שלהם‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬לתאורה היקפית או לפעילות רועשת יכולה להיות השפעה שלילית על עופות המים‬
‫הלנים על העצים המקיפים את הבריכה‪.‬‬
‫מחקרים עדכניים הדגימו את חשיבותם של בתי גידול אקווטיים ובכללם בריכות חורף כמוקדים חמים‬
‫)‪ (hot spots‬לשמירת המגוון הביולוגי של ישראל )‪ .(Levin and Shmida, 2007‬מאידך‪ ,‬דווקא בית גידול‬
‫עשיר זה סובל מפגיעה משמעותית ביותר‪ .‬למשל ‪ 22‬מינים מתוך ‪ 39‬מיני צמחים שנכחדו מישראל‪ ,‬הם‬
‫מיני צומח המאפיינים בי גידול רטובים כבריכות חורף )‪ .(Frumkin et al., 2004‬כמו אזורים אחרים‬
‫במישור החוף המערבי‪ ,‬התאפיין גם אזור נתניה בעבר בעושר של בריכות חורף )למשל‪ ,‬בריכת חונן‪,‬‬
‫בריכת אלמגור‪ ,‬בריכת דורה; גפני‪ ;1986 ,‬גפני וגזית‪ ;2005 ,‬אלרון‪ ;2007 ,‬וכן בריכות חורף באזור תחנת‬
‫הדלק סונול וליד בית גולדמינץ; גזית וסידיס‪ .(1981 ,‬אולם‪ ,‬תהליך העיור המואץ לא פסח גם על בריכות‬
‫אלה‪ .‬מרביתן נוקזו )למשל הבריכה שהייתה ליד והפכו לשטחי בנייה )למשל הבריכה שהייתה ליד בית‬
‫גולדמינץ(‪ .‬על שטחה של ברכת חונן הוקם בשנים האחרונות אזור תעשייה ובריכת אלמגור הפכה‬
‫למחלף דרכים‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬חלה פגיעה משמעותית במגוון הביולוגי האקווטי באזור‪ .‬בריכת דורה‪,‬‬
‫שהתאפיינה אף היא במגוון ביולוגי גבוה ויחודי היא היחידה ששרדה‪ .‬על מנת למנוע פגיעה במגוון‬
‫הביולוגי ששרד בה יש לבחון את הדרך המיטבית לשמר בריכה זו‪ ,‬שאם לא כן יאבדו ערכי טבע חשובים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 1.2‬בריכת החורף בנתניה‬
‫בריכת החורף בנתניה ממוקמת בחלק הדרומי של העיר נתניה‪ ,‬נ‪.‬צ‪ .‬מרכזי ‪) 185800 / 688536‬רשת ישראל‬
‫החדשה(‪ ,‬וידועה גם בשמותיה הקודמים )בריכת דורה‪ ,‬באס אל‪-‬הינדי(‪ .‬בריכה זו‪ ,‬השנייה בגודלה מבין‬
‫בריכות החורף במישור החוף היא גם אחת משתי בריכות החורף הגדולות‪ ,‬היפות והחשובות ביותר‬
‫שנותרו במישור החוף‪ .‬הבריכה ממוקמת בלב אזור המיועד לשימור ומהווה כתם ירוק בתחומי העיר‬
‫נתניה‪.‬‬
‫השטח שמסביב לבריכה מאופיין בחול מיוצב‪ ,‬עליו גדלים מיני צמחים המיוחדים לטיפוס זה של קרקע‬
‫ובכלל זה ריכוזים גדולים של אירוס הארגמן‪ .‬במרכז שטח זה מצויה הבריכה עצמה המוצפת בימי‬
‫החורף במי גשמים ונגר עילי‪ .‬שטחה המוצף נע בשנים גשומות בין ‪ 80‬דונם עד ‪ 120‬דונם והיא מחזיקה‬
‫מים עד שילהי הקיץ‪ .‬הבריכה נמצאת על קרקע אלוביאלית באזור של קרקעות חול חומות אדומות‬
‫)מפת קרקעות ישראל – ‪ .(Ravkovitch, 1992‬היא מוקפת בטבעת של עצי אקליפטוס גדולים )איור ‪(1‬‬
‫שניטעו בניסיון לייבוש המקום המקנה לה מימד נופי ואפשרות לפיתוח אזור נופש מיוחד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫איור ‪ .1‬בריכת החורף בנתניה – מבט אווירי על הבריכה וסביבותיה )‪ .1 .(www.govmap.gov.il‬בריכת‬
‫החורף‪ .2 ,‬אזור ללא פיתוח בפינה הדרום מערבית של הפארק העירוני‪ .3 ,‬אזור עם פיתוח מוגבר‬
‫הכולל מגרש משחקים‪ .4 ,‬אזור הכוללבעיקר גינון ומדשאות‪ .5 ,‬התעלה הצפון מזרחית‪ 6 ,‬הנקז‬
‫הדרומי‬
‫בריכת החורף בנתניה מהווה כיום אתר בעל חשיבות לאומית כלל ארצית‪ ,‬הן מבחינת פעילות פנאי‬
‫ונופש של הציבור והן בהיבט נדירות המקום‪ ,‬המהווה בית גידול לצמחייה וחי ייחודיים‪ .‬בתקופת‬
‫ההצפה‪ ,‬מתפתחת בבריכה מערכת חיים מיוחדת למקווי מים עונתיים‪ .‬מחזור החיים הקצר המאפיין‬
‫‪7‬‬
‫את האורגניזמים המאכלסים בריכות חורף וההתאמות המיוחדות של אורגניזמים אלו לשינויים בתנאי‬
‫הסביבה המתרחשים בבריכה במהלך קיומה הופכים את בריכת החורף למערכת אקולוגית אטרקטיבית‬
‫במיוחד לצרכים תירותיים‪ ,‬חינוכיים ולימודיים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬פעילות תיירותית וחינוכית זו צריכה‬
‫להיעשות בצורה בת‪-‬קיימא‪ ,‬באופן שהיא לא תפגע בתפקוד המערכת האקולוגית של הבריכה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בריכת החורף בנתניה היא מערכת אקולוגית ייחודית המתאפיינת במגוון ביולוגי מיוחד‪ .‬בתחום‬
‫הבריכה נמצא בעבר מגוון מיני צומח מים‪ ,‬בינהם מינים מוגנים ונדירים‪ .‬בינהם ניתן להזכיר את אלטין‬
‫עקום זרעים‪ ,‬כף הצפרדע האיזמלנית‪ ,‬והבוציץ הסוככני‪ .‬בשנים האחרונות נמצא בבריכה גם צמח המים‬
‫נורית נימית‪ ,‬צמח מים הנמצא באירופה‪ ,‬אך בישראל נחשב לנכחד כבר ‪ 40‬שנה‪ .‬עקב ממדי הבריכה‬
‫והבדלי העומקים שהתקיימו בה בעבר )עומק מירבי של כ‪ 2-‬מ'(‪ ,‬התאפיינה בריכת החורף בנתניה בחיגור‬
‫צמחיית מים בולט‪ .‬בחלקים העמוקים של הבריכה צמחו אגמון האגם בגושים צפופים וגבוהים יחסית‪.‬‬
‫בריכת החורף בנתניה הייתה ידועה גם בית גידול לבעלי חיים רבים המתפתחים בגוף המים‪ .‬חלק מבעלי‬
‫חיים אלה הם מינים בלעדיים למקווי מים זמניים‪ ,‬ואינם מתקיימים בבתי גידול אחרים‪ .‬ביניהם מינים‬
‫מוגנים ומינים בסכנת הכחדה‪ .‬בעלי חיים אלה חייבים להשלים בתוך זמן קצר את מחזור חייהם‪ .‬סקר‬
‫שנערך בבריכות החורף במישור החוף לפני כ‪ 10-‬שנים )גפני וגזית‪ ,(2005 ,‬מלמד כי בריכת החורף בנתניה‬
‫הייתה מן העשירות בבריכות החורף באזור‪ .‬למשל מבין הסרטנים הייחודיים נמצאו בבריכה לפחות ‪2‬‬
‫מינים‪ ,‬מפשפשי המים ‪ 3‬מינים ומקבוצת חיפושיות המים נמצאו בבריכה לפחות ‪ 15‬מינים‪ .‬הבריכה‬
‫הייתה עשירה גם בדו חיים ובעבר נמצאו בה כל ארבעת חסרי הזנב המאכלסים את ישראל‪ .‬בנוסף‬
‫למאכלסי גוף המים הבריכה והעצים המקיפים אותה מתאפיינים גם במגוון עופות מים‪ ,‬בינהם טבלן‬
‫בינוני שקינן בה מידי שנה בין צמחי אגמון האגם )ממקומות הקינון הבודדים בארץ של מין זה(‪ .‬עוד‬
‫דווחה בעבר בבריכה נוכחות של לבניות קטנות‪ ,‬מגלנים חומים‪ ,‬ברכיות‪ ,‬שלדגים לבני חזה וסופיות‪.‬‬
‫עד לפני כ‪ 40-‬שנה הייתה בריכת החורף רחוקה משכונותיה של העיר נתניה ונכללה בתחומי הבסיס הצבאי‬
‫של דורה‪ .‬בשנים האחרונות נתונה בריכת החורף בנתניה תחת השפעתם של לחצי פיתוח משמעותיים‪.‬‬
‫אזורים נרחבים באגן ההיקוות של ההבריכה‪ ,‬בעיקר מדרום ומצפון לה )איור ‪ ,(1‬הפכו משטחים פתוחים‬
‫טבעיים לשטחים בנויים‪ .‬השטחים הבנויים מצפון מגיעים ממש עד גבול הבריכה‪ .‬בסביבות השלולית‬
‫נסללו כבישים חדשים‪ .‬השטחים הפתוחים הטבעיים ‪ ,‬שהתאפיינו בעבר במרבדים של כלניות וצבעונים‬
‫)איור ‪ (2‬הוסבו בחלקם הגדול לשטחי פארק עירוני הכוללים מדשאות וצמחי תרבות‪ .‬בהקשר שה יש‬
‫להדגיש את החשיבות הרבה שיש לשטחים היבשתיים המקיפים את הבריכה‪ ,‬המשמשים בית גידול קייצי‬
‫לחלק מהמינים המאכלסים את הבריכה בחודשי החורף‪ .‬בחלק מהשנים )למשל ‪ ,(2001‬השלולית אוכלסה‬
‫בדגי גמבוזיה‪ ,‬כנראה במטרה להילחם ביתושים‪ ,‬אך דג זה‪ ,‬המהווה טורף יעיל גורם להכחדה של חסרי‬
‫חוליות אקווטיים רבים מלבד היתושים‪ ,‬ומביא להפחתה ניכרת במגוון הביולוגי‪ .‬לכן פגיעתו בבריכת‬
‫החורף רעה ומרובה מתועלתו‪ .‬השטח הנמצא בקרבה מיידית לשלולית‪ ,‬נשאר אמנם ככתם ירוק‪ ,‬אך‬
‫בחלקו אינו מוגדר כשטח לשימור ונתון כעת לפעולות הפיתוח של הפארק העירוני‪ .‬השפרעה אחרת‬
‫שהתרחשה באוקטובר ‪ 2008‬בבריכה הייתה שריפה שכילתה כמעט את כל הצומח בבריכה )איור ‪.(3‬‬
‫לשריפה זו פוטנציאל השפעה משמעותי על החי והצומח שבבריכת החורף בנתניה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫לחצי הפיתוח המאפיינים את בריכת החורף וסביבותיה נותנים את אותותיהם בשטחים שמסביב‬
‫לשלולית ובשלולית עצמה‪ .‬למשל‪ ,‬בשנים ‪ 2007-2008‬ירדה השכיחות של צמח המים בוציץ סוככני )צמח‬
‫נדיר המתנשא לגובה ‪1‬מ'‪ ,‬הנעלם ממרבית נופי הארץ עם יבוש גופי מים‪ ,‬שהראה בעבר נוכחות בולטת‬
‫בבריכה( ככל הנראה באופן ניכר וכמעט ולא ניתן היה לראותו בבריכה‪ .‬ממצא זה בולט במיוחד לאור‬
‫העובדה כי בבריכת יער‪ ,‬הבריכה הגדולה האחרת במישור החוף מתאפיין בשנים האחרונות בפריחה‬
‫מסיבית של הבוציץ הסוככני‪.‬‬
‫איור ‪ .2‬פריחת כלניות בשדה שממערב לבריכת החורף בנתניה‪) .‬מתוך‪ :‬טאובר‪ ,‬ע‪ .‬דרום נתניה – לא מה‬
‫שחשבתם; ‪.(kartis@netvision.net.il‬‬
‫איור ‪ .3‬השריפה בבריכת החורף בנתניה‪) .12.10.2008 ,‬צילום‪ :‬עידו ארז; ‪( Y net‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 1.3‬מטרת העבודה‬
‫מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון את המצב הנוכחי בבריכת החורף בנתניה וכיצד הוא מושפע‬
‫מפעולות הפיתוח המתקיימות באגן ההיקוות של הבריכה ולהמליץ על דרכי פעולה וממשק בכדי לשמר‬
‫את התיפקוד המיטבי של המערכת האקולוגית בריכת החורף ועל שרותי המערכת האקולוגית לאדם‪.‬‬
‫בהתאם נקבעו מטרות הביניים הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬איפיון משטר ההתמלאות של הבריכה‪ ,‬איתור מקורות המים הממלאים אותה‪ ,‬איבחון הסיבות‬
‫לקיצור משך התקופה הרטובה של הבריכה גיבוש המלצות לשיפור המצב הקיים‪.‬‬
‫‪ .2‬איפיון התנאים הפיזיקאליים והכימיים הנוכחיים השוררים בבריכה ואיתור גורמי הפרעה הפוגעים‬
‫באיכות בית הגידול האקווטי‪.‬‬
‫‪ .3‬איפיון מרכיבי הצומח האקווטי בבריכה‪ ,‬איתור גורמי הפרעה וגיבוש המלצות ממשק‬
‫‪ .4‬איפיון אסופת חסרי החוליות האקווטיים המאכלסים כיום את בריכת החורף בנתניה‪ ,‬השוואת המצב‬
‫הנוכחי לנתונים הסטוריים‪ ,‬איתור גורמי הפרעה וגיבוש המלצות ממשק‪.‬‬
‫‪ .5‬איפיון אסופת ה והזוחלים המאכלסים את בריכת החורף בנתניה ואת הסביבה היבשתית הסמוכה‬
‫לה‪ ,‬איתור גורמי הפרעה וגיבוש המלצות ממשק‪.‬‬
‫‪ .6‬איפיון אסופת העופות המאכלסת את בריכת החורף בנתניה‪ ,‬השוואה לנתוני העבר )במידה וקיימים(‬
‫וגיבוש המלצות לממשק‪.‬‬
‫‪ .7‬בחינת ההשפעות של השריפה שהתרחשה באוקטובר ‪ 2008‬על המערכת האקולוגית של הבריכה‪.‬‬
‫‪ .8‬גיבוש המלצות ממשק שיסייעו בשמירה על המגוון הביולוגי בבריכת החורף בנתניה‪ ,‬על תפקוד‬
‫המערכת האקולוגית ועל שרותי המערכת האקולוגית של הבריכה‪.‬‬
‫‪ .2‬שיטות העבודה‬
‫מצבה של בריכת החורף בנתניה נבחן בסדרה של דיגומי שדה שנערכו לפני‪ ,‬במהלך ולאחר התקופה בה‬
‫הבריכה הייתה מלאה‪ .‬תאריכי הדיגום מפורטים בנספח ‪ .1‬בסך הכל נערכו בתקופה שבין אוקטובר‬
‫‪ 2008‬ליולי ‪ 20 2009‬דיגומים‪ ,‬מתוכם ‪ 17‬דיגומי יום לאיפיון מרכיבים אביוטיים וביוטיים בבריכה ו‪3-‬‬
‫דיגומי לילה לאיפיון פעילות רביה של דו חיים‪.‬‬
‫‪ 2.1‬מאפיינים אביוטיים‬
‫בכל דיגום יום אופיינו מדדים פיזיקו‪-‬כימיים בבריכה )טמפרטורה‪ ,‬מוליכות חשמלית‪ ,‬מליחות‪ ,‬ריכוזי‬
‫חמצן מומס( בעזרת מד ‪ Temp/Conductivity/DO‬נייד מתוצרת ‪ YSI‬מודל ‪ .85‬שקיפות המים נמדדה‬
‫באמצעות דיסקית סקי סטנדרטית‪ .‬אחת לחודש נלקחו דגימות מים לבחינת ריכוזי האמון‪(NH4+-N),‬‬
‫הניטראט )‪ (NO3--N‬והזרחן המומס )‪ (PO4‬במי הבריכה‪ .‬דגימות המים הועברו בקרור למעבדה ונבחנו‬
‫בבדיקה פוטומטרית באמצעות פוטומטר מדגם ‪ Lasa 100‬מתוצרת ‪ Dr. Lange‬וערכות תואמות(‪.‬‬
‫נוכחות מזהמים מקבוצת ‪ Polycyclic aromatic hydrocarbons‬במי הבריכה ובמי תעלת הניקוז‬
‫הנכנסת לבריכה בפינה הצפון מזרחית של הבריכה ומנקזת את השטחים העירוניים ההבנויים‬
‫הממוקמים מצפון לבריכה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 2.2‬מאפיינים ביוטיים‬
‫צומח אקווטי – מצב הצומח האקווטי בבריכה ובשוליה נסקר בכל דיגומי היום שנערכו מאוקטובר ‪2009‬‬
‫ועד יולי ‪ .2009‬במהלך הסקרים נבחנה הצמחייה בכל היקף הבריכה ונרשמו מצב התפתחות הצמחייה‬
‫ונוכחות המינים הדומיננטיים‪ .‬בחודש מאי ‪ 2009‬נערך דיגום יעודי שהתמקד בסקר צומח אקווטי‬
‫בשיתוף עם מר שיר ורד‪ ,‬המבצע באופן שיגרתי סיקרי צומח בבריכת החורף בנתניה במהלך השנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫צומח יבשתי – במהלך הסקר הנוכחי לא נערך על ידינו סקר של הצומח היבשתי בסביבות בריכת החורף‬
‫בנתניה‪ .‬נתונים על מצב הצומח היבשתי נלקחו ממאגר החברה להגנת הטבע‪ ,‬מסקרים שנערכו‬
‫בתאריכים הבאים‪ :‬ב‪ :22/10/2008-‬רננה זקבך‪ ,‬טוביה קאהן ועידו וכטל; ב‪ :16/2/09-‬אורי ערד; ב‪-‬‬
‫‪ :23/2/09‬עידו וכטל וב‪ :15/4/09-‬אורי ערד‬
‫אסופת חסרי החוליות האקווטיים – בכל דיגום יום שנערך במהלך התקופה בה הבריכה הייתה מלאה‬
‫אופיין הרכב אסופת חסרי החוליות האקווטיים במים ע"י איסוף דגימות רשת טבילה בקוטר עין ‪.250µ‬‬
‫הדגימות שומרו והועברו למעבדה לאנליזה של חסרי החוליות‪ .‬במעבדה‪ ,‬זוהו חסרי החוליות בעזרת‬
‫מיקרוסקופ בינאוקולרי מתוצרת ‪ Wild‬וחסרי החוליות זוהו עד לטקסון הנמוך האפשרי‪.‬‬
‫דו חיים – פעילות הרביה של הדו חיים בבריכת נתניה נבחנה ב‪ 3-‬דיגומי לילה שנערכו בחודשים ינואר‪,‬‬
‫מרץ ואפריל בין השעות ‪ 19:00‬ל‪ 24:00-‬בלילה‪ .‬במהלך הדיגומים נסקרו שולי הבריכה והרדודים )עד‬
‫עומק מים של ‪ 50‬ס"מ( והשטח היבש המשיק לבריכה בעזרת פנסים רבי עוצמה ונרשמה נוכחות בוגרים‬
‫ופעילות רביה )קולות חיזור‪ ,‬זוגות באמפלקסוס(‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך סקרי היום שביצענו נבדקה ונרשמה‬
‫נוכחות תטולות במים‪ . .‬ראשני דו חיים נדגמו בעזרת רשת טבילה בקוטר עין של ‪ 5‬מ"מ‪ .‬הראשנים‬
‫שנלכדו הוגדרו לרמת המין ונוכחותם נרשמה‪.‬‬
‫זוחלים – נוכחות זוחלים נבדקה בסביבות הבריכה )בעיקר בשטח הטבעי הנמצא בפינה הדרום מערבית‬
‫של הפארק( בחודשי האביב והקיץ בהם הזוחלים פעילום‪ .‬כמו כן נעזרנו בהיבט זה בנתונין של מר ארבל‬
‫לוי שביצע סקר מקביל בעבור הפרוייקט של טבע עירוני‪.‬‬
‫עופות – נוכחות מיני העופות בבריכת נתניה נבחנה ב‪ 5-‬סקרי שדה שנערכו במהלך שעות היום‪ .‬בבכל‬
‫סקר נבחנה נוכחות מיני העופות השונים בעזרת משקפת ומיני העופות שניצפו תועדו‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעזרנו‬
‫בנושא זה והצלבנו מידע עם נתוניו של מר לירון גורן‪ ,‬שאסף במקביל נתונים על עופות בבריכה במסגרת‬
‫עבודת המוסמך שלו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .3‬איפיון התנאים האביוטיים בבריכה בעונת ‪2008/09‬‬
‫‪ 3.1‬משך התקופה הרטובה‬
‫בריכת החורף בנתניה התמלאה לראשונה בחורף ‪ 2008/9‬בסוף חודש דצמבר והיא החזיקה מים עד סוף‬
‫מאי ‪) 2009‬איור ‪ .(4‬עוצמתו של פרק הגשם שהביא להתמלאות הראשונית של הבריכה לא סיפקה די נגר‬
‫למלא את הבריכה בכל נפחה‪ .‬לפיכך‪ ,‬במועד זה התמלאה הבריכה רק ב‪ 50%-‬משטחה ו‪ 25%-‬מנפחה‬
‫)איור ‪ .(5‬עומק המים בבריכה בתקופה שבין סוף דצמבר ‪ 2008‬לסוף פברואר ‪ 2009‬לא עלה על ‪ 40‬ס"מ‪.‬‬
‫במשך תקופה זו לא ירדו באזור נתניה כמויות גשם משמעותיות דיים על מנת ליצר נגר שימלא את‬
‫הבריכה והיא הלכה ואיבדה מים‪ .‬הצטמצמות נפח המים של הבריכה והשטח המוצף שלה ניכרה כבר‬
‫בדיגום שנערך בתחילת פברואר ובלטה עוד יותר במחצית השנייה של חודש פברואר מועד בו שטח‬
‫הבריכה הצטמצם ביותר והיא עמדה בפני התייבשות מוחלטת עד שלקראת סוף חודש פברואר ‪2009‬‬
‫הבריכה הייתה יבשה כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫איור ‪ .4‬משך התקופה בה בריכת החורף בנתניה הייתה מלאה במים ב‪-‬עונת ‪) 2008/9‬בכחול כהה(‬
‫בהשוואה לשנים שונות ב‪ 25-‬השנים האחרונות )‪1983/4‬בכחול בהיר‪ :‬נתונים‪ :‬ו‪ 1991/2-‬גפני‪,‬‬
‫נתונים שלא פורסמו; ‪ 2001/2 ;Gafny and Gasith 2005 1997/8‬ו‪ 2002/3-‬אלרון‪.(2007 ,‬‬
‫בסוף השבוע של ה‪ 27-28/02/09-‬ירד פרק גשם משמעותי שבמהלכו זרמו לבריכה כמויות מים‬
‫משמעותיות שהביאו להתמלאות מחודשת של הבריכה בכ‪ 80%-‬משטחה‪ ,‬ובכ‪ 70%-‬מנפחה המקסימאלי‬
‫)איור ‪ .(6‬המים הציפו חלקית את האקליפטוסים שבצד המערבי של הבריכה‪ .‬עומק המים במרבית שטח‬
‫הבריכה עמד במועד זה על ‪ 60-80‬ס"מ ובאזור העמוק ביותר של הבריכה הוא עלה על ‪ 1‬מ'‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬מפלס המים בבריכה לא עלה די הצורך על מנת שיגיע לנקז הדרומי הממוקם בפינה הדרום‬
‫מערבית של הבריכה )נקודה ‪ b‬איור ‪ 10‬להלן(‪ .‬לאחר ההתמלאות השניה של הבריכה במים‪ ,‬בסוף‬
‫פברואר‪ ,‬הבריכה החזיקה מים למשך כ‪ 3-‬חודשים עד שבסוף חודש מאי ‪ 2009‬היא התייבשה לחלוטין‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫השוואת משך התקופה בה בריכת נתניה הייתה מלאה בעונת ‪ 2008/09‬מלמדת כי בעונה זו הבריכה‬
‫הייתה מוצפת מים בשמך כ‪ 120-‬יום‪ .‬פרק זמן זה )ה‪ (hydro-period-‬היה דומה לפרק הזמן בו בריכת‬
‫החורף בנתניה הייתה מוצפת בעונת ‪ ,2007/08‬אך קצר מאד בהשוואה לנתונים משנים קודמות בהן‬
‫הבריכה החזיקה מים למשך תקופה של כ‪ 8-‬חודשים ויותר )איור ‪.(4‬‬
‫איור ‪ .5‬בריכת החורף בנתניה ‪ -‬ינואר ‪ ,2009‬מראה כללי לאחר התמלאות הבריכה‬
‫איור ‪ :6‬בריכת החורף בנתניה ‪ -‬מרץ ‪ ,2009‬מראה כללי לאח רההתמלאות המחודשת של הבריכה‬
‫המשמעות האקולוגית של נתון זה חמורה‪ ,‬מאחר וקיצור משך התקופה הרטובה של הבריכה אינו‬
‫מאפשר למאכלסים ייחודיים להשלים את מחזור החיים שלהם ויכול להביא להעלמותם מהבריכה‬
‫‪13‬‬
‫ולהרע את מצבה האקולוגי‪ .‬למשך התקופה בה בריכת החורף מלאה במים יש חשיבות עליונה בהבטחת‬
‫התפקוד האקולוגי של הבריכה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬מקורות המים לבריכה‬
‫על מנת לאתר את נתיבי הזרימה של הנגר העילי לבריכה נערכו במהלך פרק גשם ‪ 2‬סיורים בבריכה‬
‫ובסביבותיה‪ .‬במהלך דיגום זה נלקחו גם דגימות ממי הנגר הנכנסים לבריכה דרך התעלה המרכזית‬
‫לאיתור מזהמים הנכנסים לבריכה עם מי הנגר‪.‬‬
‫ממצאי סקר זה היו כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬הכניסה העיקרית של מי נגר עילי לבריכה היא דרך התעלה הבנויה הממוקמת בחלקה הצפון מזרחי‬
‫של הבריכה )נק' ‪ a‬איור ‪ .(7‬מי הנגר המתנקזים מהשכונה הצפונית מגיעים לתעלה המתפצלת בסמוך‬
‫לגדר ההיקפית של הבריכה‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪c‬‬
‫איור ‪ :7‬מיקום כניסות מי נגר עילי לבריכת החורף בנתניה‪ – a .‬התעלה הצפון מזרחית‪ – b ,‬זרימת הנגר‬
‫העילי בפינה הצפון מערבית של הבריכה‪ – c ,‬כניסת מים מינורית בפינה הדרום מערבית של‬
‫הבריכה‪.‬‬
‫בדרכם לבריכה המים עוברים דרך סורג‪ .‬היצטברות של חומר צמחי ופסולת הנעצרת ע"י הסורג‬
‫גורמת למעשה לסכירתו החלקית ומפחיתה את כניסת מי הנגר לבריכה )איור ‪ .(8‬בכך נמנעות‬
‫מהבריכה כמויות מים ניכרות החיוניות לקיום משך מופע רטוב ארוך בבריכה‪ .‬כמויות המים שנכנסו‬
‫לבריכה מכניסה זו היו מינוריות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫איור ‪ :8‬חסימת התעלה המזינה של בריכת החורף בנתניה ע"י שרידי צומח ופסולת‪ .‬מרץ ‪.2009‬‬
‫‪ .2‬כניסת מים משנית לבריכה נמצאת בפינה הצפון מערבית )נק' ‪ b‬איור ‪ ;7‬איור ‪ .(9‬כניסה זו אינה‬
‫מוסדרת‪ .‬בשל עבודות העפר ששינו את הטופוגרפיה של הקרקע באזור‪ ,‬כניסת המים הלא מוסדרת‬
‫גורמת לארוזיה של הקרקע וליצירת חתרורים )איור ‪ .(10‬כמו כן‪ ,‬מי הנגר העילי הרבים המתנקזים‬
‫לעבר הבריכה זורמים לאורך שביל הכניסה הצפון מזרחי ויוצרים ערוץ זרימה מקביל לשביל‪.‬‬
‫‪ .3‬כניסת מים מינורית‪ ,‬משטח ניקוז קטן יחסית מתקיימת גם בפינה הדרום מערבית של הבריכה )נק' ‪c‬‬
‫איור ‪.(7‬‬
‫איור ‪ :9‬תוואי הכניסה של מי נגר עילי בפינה הצפון מערבית של בריכת החורף בנתניה‬
‫‪15‬‬
‫איור ‪ :10‬ארוזיה‪ ,‬סחף קרקע ויצירת חתרורים בפינה הצפון מערבית של בריכת החורף בנתנהי‪ .‬שרידי‬
‫הקרקע שנסחפה מכסים את הכביש ההיקפי‬
‫‪ .4‬מאחר ועל פי ההערכה אין בספיקות הנגר העילי הזורמות אל הבריכה כדי להסביר את על נפח המים‬
‫המאפיין את הבריכה‪ ,‬סביר להניח כי בנוסף לנגר העילי היא מתמלאת בנגר תת קרקעי )נגר תחתי(‬
‫הזורם אליה בתת הקרקע הרדוד‪ – .‬מי גשם היורדים על הגבעות החוליות המקיפות את הבריכה‬
‫נספגים בקרקע החולית ומחלחלים‪ ,‬אך עם חילחולם הם נתקלים בשכבת קרקע חרסיתית רדודה‬
‫ואטימה שאינה מאפשרת להם להמשיך ולחלחל‪ .‬בשל כך הם זורמים לאורך השכבה האטימה עד‬
‫שהם מגיעים לנקודה הטופוגרפית הנמוכה בשטח המתאפיינת בכך ששכבת הקרקע האטימה שלה‬
‫חשופה‪ .‬בנקודה זו נוצרת בריכת החורף‪.‬‬
‫‪ 3.3‬התנאים הפיזיקאליים כימיים בבריכה‬
‫‪ 3.3.1‬טמפרטורת המים‬
‫טמפרטורת המים בבריכת החורף בנתניה נעה בעונת ‪ 2008/09‬בין ‪) 4.7 oC‬באמצע חודש ינואר( ל‪26.5 -‬‬
‫‪) oC‬בסוף חודש מאי; איור ‪ .(11‬ממועד התמלאות הבריכה ועד אמצע ינואר חל בבריכה תהליך של‬
‫התקררות ואילו ממועד זה והלאה התחילו מי הבריכה להתחמם‪ .‬גם בעת ארוע הגשם האינטנסיבי‬
‫שבמהלכו הבריכה התמלאה בשנית )סוף חודש פברואר( טמפרטורת המים נעה סביב ‪.15 oC‬‬
‫‪16‬‬
‫איור ‪ :11‬השתנות טמפרטורת המים בבריכת החורףבנתניה במהלך עונת ‪2008/09‬‬
‫‪ 3.3.2‬שקיפות המים‬
‫במהלך עונת ‪ 2008/09‬התאפיינה בריכת החורף בנתניה בשקיפות מים גבוהה יחסית‪ .‬לכל אורך העונה‬
‫היה עומק הסקי בבריכה גדול מעומק המים ותמיד ניתן היה לראות את קרקעית הבריכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬נתוני‬
‫השקיפות אינם מוצגים כאן‪.‬‬
‫‪ 3.3.3‬המוליכות החשמלית של המים‬
‫להרכב וכמות המינראלים בבריכות חורף יש השפעה מרובה על המגוון הביולוגי בבריכה ) ‪Hherbst and‬‬
‫‪ .(Bromley, 1984‬עם התמלאות בריכת החורף בנתניה במים‪ ,‬בדצמבר ‪ ,2008‬התאפיינו מי הבריכה‬
‫במוליכות חשמלית גבוהה יחסית‪ .‬המוליכות החשמלית המתוקנת ל‪ 25oC-‬עמדה בינואר ‪ 2009‬על‬
‫‪ 450µS‬איור ‪ .(12‬מוליכות חשמלית זו נחשבת גבוהה יחסית בהשוואה למקובל בבריכות חורף שישראל‬
‫הנמצאות בשלב התפתחותי מקביל )ראשית העונה‪ ,‬לאחר ההתמלאות(‪ .‬המוליכות החשמלית הגבוהה‬
‫מלמדת על תכולה גבוהה יחסית של יונים המומסים במי הבריכה‪ .‬יכולים להיות שלושה הסברים‬
‫לממצא זה‪:‬‬
‫‪ .1‬קירבה לים – אגן ההיקוות של הבריכה מקבל רסס מהים‪ .‬רסס זה כולל מלחים וכאשר מי הגשם‬
‫שוטפים את אגן ההיקוות הם ממיסים מלחים אלה והמלחים נשטפים אל הבריכה ומצטברים בה‪.‬‬
‫‪ .2‬תרומה של מלחים מערמות הדשן האורגאני שהובאו לסביבות הבריכה לדישון‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .3‬השריפה שהתרחשה בקיץ ‪ – 2008‬במהלך השריפה החומר האורגאני הרב שהצטבר בבריכה עובר‬
‫מינראליזציה וכאשר הבריכה הוצפה מחדש המינראלים התמוססו במים והעלו את המוליכות‬
‫החשמלית‪.‬‬
‫במהלך החודשים ינואר ופברואר הלכה המוליכות החשמלית של מי הבריכה ועלתה עד שבאמצע‬
‫פברואר היא עמדה על ערך מתוקן ל‪ 25oC-‬של ‪ .540µS‬ממצא זה יכול להעיד כי עיקר אובדן המים‬
‫מהבריכה בתקופה שבין התמלאותה הראשונית להתייבשותה החלקית בפברואר היה מהתאידות ולא‬
‫מחלחול‪ .‬בחילחול‪ ,‬המים המחלחלים מהבריכה כוללים את היונים המומסים בה ולכן‪ ,‬באובדן מחילחול‬
‫לא צפויה עליה משמעותית במוליכות המים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בהתאיידות‪ ,‬המים האובדים מהבריכה חא‬
‫כוללים מומסים והמלחים שבתוכם נישארים בבריכה‪ ,‬כך שריכוזם עולה‪.‬‬
‫עם ההתמלאות המחודשת של הבריכה בסוף פברואר ירדה המוליכות החשמלית של המים באופן ניכר‬
‫ועמדה על ‪ 267µS‬ב‪) 25oC-‬איור ‪ .(12‬מתאריך זה ואילך עלתה המוליכות החשמלית של המים באופן‬
‫ליניארי עד שבסוף חודש מאי היא עמדה על ‪ 535µS‬ב‪ .25oC-‬מדידות שהתבצעו בכיסי מים מבודדים‬
‫שנותרו בבריכה במהלך חודש יוני הראו כי בכיסים אלה המוליכות המשיכה לעלות ועמדה על ‪741µS‬‬
‫ב‪) 25oC-‬איור ‪.(12‬‬
‫איור ‪ :12‬המוליכות החשמלית של המים )מתוקנת ל‪ ( 25oC-‬בבריכת החורףבנתניה במהלך עונת‬
‫‪2008/09‬‬
‫‪ 3.3.4‬ריכוז החמצן המומס במים‬
‫במהלך כל עונת ‪ 2008/09‬התאפיינו המים ההריכת החורף בנתניה בריכוזי חמצן גבוהים שנעו בין ‪75%‬‬
‫מריכוז רוויה )‪ 8.1‬מ"ג לל'(‪ ,‬בסמוך למועד התמלאות הבריכה ועד ל‪ 135%-‬רוויה )רווית יתר( בחודש‬
‫מאי )‪ 10.74‬מ"ג לל'; איור ‪ .(13‬משטר חמצן זה אינו אופייני בדרך כלל לבריכות חורף‪ .‬במרבית המקרים‬
‫ריכוזי החמצן בבריכות חורף נמוכים מאד בתחילת העונה הרטובה בגלל צריכת חמצן גבוהה הנובעת‬
‫‪18‬‬
‫מתהליכי פרוק של חומר אורגאני שנותר בבריכה מהעונה היבשה‪ .‬מאחר והשריפה שהתרחשה בחודש‬
‫אוקטובר ‪ 2008‬כילתה את מרבית החומר האורגאני הצמחי בבריכה‪ ,‬היא לא התאפיינה בתהליכי נשימה‬
‫גבוהים עם התמלאותה‪.‬‬
‫בהמשך העונה‪ ,‬כאשר מתפתחים בבריכות החורף יצרנים ראשוניים הן מתאפיינות בריכוזי חמצן‬
‫גבוהים יותר‪ .‬באופן זה נמדדו בבריכה בחודש מאי ריכוזי חמצן גבוהים ב‪ 35%‬מריכוז הרוויה‪ .‬ממצא‬
‫זה מלמד כי מאזן החמצן בבריכה היה חיובי במהלך כל העונה ותהליכי הייצור הראשוני היו גבוהים‬
‫מתהליכי הנשימה‪ .‬מצב זה יכול גם להעיד שבריכת החורף בנתניה לא התאפיינה בעונת ‪ 2008/09‬בזיהום‬
‫אורגאני משמעותי )כלומר‪ ,‬לא הייתה הגעה ישירה של קומפוסט מהערמות שבסביבות הבריכה למים‪.‬‬
‫איור ‪ :13‬ריכוזי המצן המומס ואחוזי החמצן מריכוזי רוויה בבריכת החורףבנתניה במהלך עונת‬
‫‪2008/09‬‬
‫‪ 3.3.5‬ריכוז מזינים המומס במים‬
‫האיכות הכימית של המים בבריכות חורף מתאפיינת בשינויים גבוהים יחסית בהשוואה למקווי מים‬
‫מתוקים אחרים )‪ .(Williams, 2006‬בעת התמלאותן של בריכות חורף במי גשמים הן מתאפיינות בדרך‬
‫כלל בריכוזים נמוכים של מומסים ובכלל זה חומרים מזינים )נוטריאנטים(‪ .‬בשלב זה הנוטריאנטים במי‬
‫הבריכה מהווים חתימה של הסביבה היבשתית של אגן ההיקוות )‪ .(McLachlan et al., 1972‬מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬עם הפרוק והמינראליזציה של שרידי הצמחייה היבשתית שהוצפה עם התמלאות הבריכה‪ ,‬הולכת‬
‫וגוברת ההשפעה של נוטריאנטים ממקור מקומי‪ .‬בהמשך העונה‪ ,‬כאשר המים מתאדים‪ ,‬הולכים ריכוזי‬
‫המומסים בבריכה ועולים )‪.(Cole, 1968‬‬
‫‪19‬‬
‫ריכוז האמוניום )‪ (NH4+-N‬במי הבריכה היה גבוה יחסית בהשוואה לבריכות חורף )אלרון ‪ (2007‬ונע בין‬
‫‪ 2-4‬מ"ג לל'‪ .‬אולם הערכים שנמדדו אינם גבוהים בהשוואה לגופי מים מתוקים אחרים‪ ,‬שאינם בריכות‬
‫חורף‪ .‬יתכן כי הריכוזים הגבוהים הם תוצאה של השריפה שארעה בבריכה בסוף קיץ ‪ 2008‬ויתכן כי‬
‫המקור הוא הדישון בסביבות הבריכה‪ .‬ככלל נראה כי אין בערכים אלה בכדי להצביע על זיהום‬
‫משמעותי בבריכה‪ ,‬מאחר והם נמוכים בסדר גודל ויותר מערכים המאפיינים בתי גידול מזוהמים‪ .‬לאחר‬
‫ההתמלאות המחודשת של הבריכה בסוף חודש פברואר חלה עליה מסויימת בריכוז האמוניום‪ ,‬אך‬
‫העליה הייתה מינורית ולא מעידה על תרומה משמעותית של זיהום מאגן ההיקוות )איור ‪ .(14‬מאוחר‬
‫יותר בעונה ריכוז האמוניום שב וירד‪ .‬ריכוז הניטראט )‪ (NO3--N‬במי הבריכה היה גבוה יחסית‬
‫בהשוואה לבריכות חורף‪ .‬הריכוז עלה בכ‪ 25%-‬לאחר ההתמלאות המחודשת של הבריכה ובהמשך העונה‬
‫הוא ירד באופן משמעותי‪ .‬ריכוז הזרחן המומס )‪ (PO4-3‬במי הבריכה היה נמוך במהלך כל העונה ולא‬
‫הראה דגם עונתי מסויים )איור ‪.(14‬‬
‫איור ‪ :14‬ריכוזי אמוניום )‪ (NH4+-N‬ניטראט )‪ (NO3--N‬וזרחן מומס )‪ (PO4-3‬בבריכת החורףבנתניה‬
‫במהלך עונת ‪2008/09‬‬
‫הוא ירד באופן משמעותי‪ .‬ריכוז הזרחן המומס במי הבריכה היה נמוך במהלך כל העונה ולא הראה דגם‬
‫עונתי מסויים )איור ‪.(14‬‬
‫ממצאי הבדיקות של איכות המים בבריכת החורף בנתניה מלמדים כי תכולת האמוניום והניטראט‬
‫בבריכה היו גבוהים יחסית בהשוואה לבריכות חורף אחרות )איור ‪ .(15‬בולט במיוחד הוא אמוניום‬
‫שבמחצית הראשונה של עונת ‪ 2008/09‬היה גבוה פי ‪ 10‬ויותר מהערכים המקובלים בבריכות חורף לא‬
‫מזוהמות )אלרון ‪ .(2007‬יתכן כי הסיבה לכך היא זליגה של ניטראט שמקורו בקומפוסט שהובא לשטחי‬
‫הגינון והוצנעו אחר כך בקרקע‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫איור ‪ :15‬ריכוזי אמוניום )‪ (NH4+-N‬וניטראט )‪) (NO3--N‬ממוצע סטיות תקן( בבריכת החורףבנתניה‬
‫במהלך עונת ‪ 2008/09‬בהשוואה לבריכות חורף עירוניות אחרות במישור החוף המרכזי )נתוני‬
‫הבריכות האחרות מתוך‪ :‬אלרון ‪.(2007‬‬
‫חיזוק לטענה זו ניתן למצוא בכך שבהשוואה בין ריכוז הניטראט במי הבריכה לריכוזו במי תעלת הניקוז‬
‫הצפון מזרחית בסוף חודש פברואר‪ .‬ריכוזי האמוניום והניטראט במי תעלת הכניסה היו נמוכים באופן‬
‫משמעותי )איור ‪ .(16‬ממצא זה יכול ללמד כי התעלה הצפון מזרחית אינה מהווה מקור לכניסת‬
‫נוטריאנטים לבריכה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המים המגיעים לבריכה מאגן ההיקוות המידי של הבריכה‪ ,‬מהאזור‬
‫שעבר לאחרונה פיתוח וגינון יכולים בהחלט להוות מקור לנוטריאנטים לבריכה‪.‬‬
‫איור ‪ :16‬השוואה בין ריכוזי אמוניום )‪ ,(NH4+-N‬ניטראט )‪ (NO3--N‬וזרחן מומס )‪ (PO4-3‬בבריכת‬
‫החורףבנתניה ובתעלה הצפון מזרחית בחודש מרץ ‪2009‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 3.3.5‬ריכוז מזהמים מקבוצת ‪ Polycyclic aromatic hydrocarbons‬במים‬
‫במטרה לבחון האם מי הנגר העילי המגיעים לבריכה מהתעלה הצפון מזרחית )המסומנת כנקודה ‪a‬‬
‫באיור ‪ (10‬נלקחו במהלך ארוע הגשם של ה‪ 27-28/02/09-‬שתי דגימות מים האחת מהתעלה והשניה‬
‫מהבריכה‪ .‬תוצאות האנליזה הכימית של מים אלה מלמדות כי ריכוזי הפחממנים הפוליצקלים‬
‫הארומטיים במי התעלה הצפון מזרחית ובמי הבריכה בסוף חודש פברואר היו נמוכים מסף הגילוי ולא‬
‫נמצא אף מזהם אחד שנכח בריכוז משמעותי בבריכה )טבלה ‪ .(1‬תוצאות הבדיקות מלמדות כי תרומת‬
‫מזהמים מקבוצת הפחממנים הפוליציקלים לבריכה זניחה‪.‬‬
‫טבלה ‪ .1‬ריכוזי מזהמים מקבוצת ה‪ Polycyclic aromatic hydrocarbons -‬במי התעלה הצפון מזרחית‬
‫ובמי בריכת החורף בנתניה ב‪28/02/09-‬‬
‫המזהם‬
‫ריכוז בתעלה )‪(ppm‬‬
‫ריכוז במי הבריכה )‪(ppm‬‬
‫‪Naphthalene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Acenaphthylene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Acenaphthene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Flourene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Phenathrene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Anthracene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Fluoranthene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Pyrene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Benzo (a) Anthracene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Chryzene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Benzo (b) fluoranthene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Benzo (k) fluoranthene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Benzo (a) Pyrene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Idenol (1,2,3-cd) pyrene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Dibenz (a, h) anthracene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪Benzo (g,h,i) perylene‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪<0002‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .4‬איפיון המרכיבים הביוטיים בבריכה ובסבביתה בעונת ‪2008/09‬‬
‫‪ 4.1‬צומח‬
‫‪ 4.1.1‬צומח מים‬
‫בריכת החורף בנתניה היא אחת מבריכות החורף העשירות ביותר במיני צומח מים בישראל‪ .‬בין מיני‬
‫צמחיית המים המאכלסים בריכה זו ניתן למנות מינים נדירים )למשל‪ ,‬אמניה רבת פרחים ‪Ammannia‬‬
‫‪ prieureana‬ואלוטין עקום זרעים ‪ (Elatine macropoda‬ומינים אדומים )למשל‪ ,‬שרוכנית ארץ‪-‬‬
‫ישראלית ‪ ,Corrigiola palaestina‬אולדנית הכף ‪ Oldenlandia capensis‬ועוד( )טבלה ‪ .(1‬בשנים‬
‫האחרונות נמצא בבריכה גם צמח המים נורית נימית ‪ ,Ranunculus trichophyllus‬צמח מים הנמצא‬
‫באירופה‪ ,‬אך בישראל נחשב לנכחד כבר ‪ 40‬שנה‪ .‬עקב ממדי הבריכה והבדלי העומקים בה )עומק מירבי‬
‫של כ‪ 2-‬מ'(‪ ,‬התקיים בעבר בבריכה חיגור צמחיית מים בולט‪ .‬בחלקים העמוקים של הבריכה צמח במשך‬
‫‪ 20‬השנים האחרונות אגמון האגם ‪ ,Scirpus lacustris‬שהתפתח בגושים צפופים וגבוהים יחסית‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חל בבריכה תהליך מדאיג של התמעטות המינים הנדירים והשתךטות של אגמון ימי‬
‫‪ Scirpus tuberosus‬ובעיקר של המין הפולש פספלון דו טורי ‪ .Paspalum paspalodes‬בסיור שנערך‬
‫בבריכה במאי ‪ ,2008‬לפני התחלת המעקב הנוכחי‪ ,‬ניתן היה לראות שהפספלון השתלט כליל על כל גוף‬
‫המים וכיסה בכיסוי צפוף את קרקעית הבריכה גם במקומות שהיו בעבר עמוקים )בעת הסיור הנ"ל‬
‫עומקם לא עלה על ‪ 0.5‬מ'(‪ ,‬תוך שהוא דוחק מינים אחרים‪ .‬דוגמה בולטת להשתלטות האגמון הימי‬
‫)בעיקר בשולי הבריכה( והפספלון )במרבית שטח הבריכה( ב‪ 2008-‬הייתה הירידה החזקה בנוכחותו של‬
‫הבוציץ הסוככני ‪ Butomus umbellatus‬צמח נדיר המתנשא לגובה ‪ 1‬מ' הנעלם ממרבית נופי הארץ עם‬
‫יבוש גופי מים(‪ .‬מין זה נכח בעבר בבריכת נתניה בעומדים צפופים ופריחתו הסוככנית הסגולה הייתה‬
‫בעבר מהסמלים המאפיינים של בריכת החורף בנתניה‪ .‬כאמור‪ ,‬בשנים שקדמו לסקר הנוכחי חלה ירידה‬
‫ניכרת בנוכחות הבוציץ הסוככני ובעונת ‪ 2007/08‬תועדו בבריכה פרטים בודדים בלבד‪ ,‬שלא הגיעו לכדי‬
‫פריחה )שיר ורד מידע אישי(‪ ,‬טבלה ‪ 2‬מציגה את המינים שנצפו בבריכת החורף בנתניה בעונת ‪.2008/09‬‬
‫השריפה שהתרחשה בבריכה באוקטובר ‪ 2008‬היוותה ארוע שפוטנציאל השפעתו על הבריכה היה גבוה‬
‫ביותר‪ .‬מצד אחד האש כילתה את כל שרידי הצומח הימי שכיסו את שטח הבריכה‪ ,‬ובכלל זה את מרבד‬
‫הפספלון הצפוף‪ .‬מין זה מסוגל לחיות גם מחוץ למים ולכן הוא נותר חיוני גם כאשר הבריכה מתייבשת‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬משמעות המשמעות האפשרית של השריפה הייתה דילול הפספלון ופתיחת הנוף לצימוח מינים‬
‫אחרים‪ .‬מאידך‪ ,‬השריפה יכולה לפגוע גם בקני השורש ובמאגר הזרעים של מינים שאינם מקיימים‬
‫מופע חיוני בתקופת הקיץ ובכלל זה המינים הנדירים והאדומים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ייחסנו חשיבות רבה לבחינת‬
‫השפעת השריפה על התפתחות צומח המים בעונת ‪.2008/09‬‬
23
‫ )באדום – מינים אדומים; בירוק‬2009 ‫ מינ י צומח מים שתועדו בבריכת החורף בנתניה במהלך‬.2 ‫טבלה‬
.(‫– מינים נדירים‬
‫מעמד‬
‫משפחה‬
‫שם מדעי‬
‫שם עברי‬
‫אצות‬
Ulvophyceae
Cladophora sp.
‫קלדופורה‬
Zygnematophyceae
Spirogyra sp.
‫ספירוגירה‬
Characeae
Chara sp.
‫נאווית‬
‫צמחים עילאיים‬
‫ אדום‬Caryophyllaceae
Corrigiola palaestina
‫ישראלית‬-‫שרוכנית ארץ‬
Alismataceae
Alisma lanceolatum
‫כף צפרדע איזמלנית‬
Alismataceae
Damasonium alisma
‫דמסון כוכבני‬
Butomus umbellatus
‫בוציץ סוככני‬
Ranuculaceae
Ranunculus pelitatus
‫נורית המים‬
Ranuculaceae
Ranunculus trichophyllus
‫נורית נימית‬
Lytheraceae
Lythrum junceum
Lytheraceae
Lythrum tribracteatum
‫שנית שוות שיניים‬
‫ נדיר‬Lytheraceae
Ammannia prieureana
‫אמניה רבת פרחים‬
‫ אדום‬Butomaceae
‫ אדום‬Rubiaceae
‫ נדיר‬Elatinaceae
‫ אדום‬Elatinaceae
Juncaceae
‫ פולש‬Compositae
Oldenlandia capensis
Elatine macropoda
Bergia ammannioides
Juncus bufonius
Xanthium strumarium
‫שנית מתפתלת‬
‫אולדנית הכף‬
‫אלוטין עקום זרעים‬
‫ברגיה אמנית‬
‫סמר מצוי‬
‫לכיד הנחלים‬
Poaceae
Phragmites australis
‫קנה מצוי‬
Cyperaceae
Scirpus tuberosus
‫אגמון ימי‬
‫ אדום‬Cyperaceae
Cyperaceae
‫ פולש‬Poaceae
Scirpus supinus
‫אגמון שרוע‬
Eleocharis palustris
‫בצעוני מצוי‬
Paspalum paspalodes
‫פספלון דו טורי‬
‫‪24‬‬
‫עם התמלאות הבריכה בדצמבר ‪ 2008‬היה מרבית שטחה ללא צמחיה‪ .‬בחודש ינואר החלו לנבוט‬
‫ולהתפתח בשולי הבריכה עומדים ראשונים של אגמון ימי ופספלון דו טורי )איור ‪ .(17‬בשולים הצפוניים‬
‫של הבריכה התחדש עומד הקנה המצוי )‪ ,(Phragmites australis‬שגם הוא היה בעשורים האחרונים‬
‫ממאפייני הבריכה )איור ‪ .(18‬הצמחים שתועדו היו באורך של עד ‪ 20‬ס"מ‪ .‬בגופי מים קטנים ומבודדים‬
‫שנוצרו כתוצאה מפעילות ציוד מכני הנדסי לאחר השריפה ניתן להבחין בהתפתחות של אצות חוטיות‪.‬‬
‫איור ‪ :17‬תחילת התפתחות של צמחייה אקווטית בבריכת החורף בנתניה ‪ -‬ינואר ‪.2009‬‬
‫איור ‪ :18‬התחדשות של עומדי הקנה בפינה הצפון מזרחית של בריכתהחורף בנתניה ‪ -‬ינואר ‪.2009‬‬
‫‪25‬‬
‫בחודש מרץ ‪ ,2009‬לאחר שהבריכה התמלאה מחדש‪ ,‬ניתן היה להבחין שחלק מעומדי האגמון הימי‬
‫והפספלון שהחלו להתפתח בדצמבר ינואר הוצפו כליל וחלק אחר הזדקר מעל המים )איור ‪ .(19‬המינים‬
‫הבולטים בחברה היו אגמון ימי ופספלון‪ .‬עומד אגמון האגם שאיפיין את האזור הצפון מזרחי של‬
‫הבריכה עדיין לא החל להתפתח‪ .‬בשלב זה לא אובחנה גם התפתחות של בוציץ סוככני‪ .‬צמחי האגמון‬
‫הימי שהיו באורך כ‪ 20-‬ס"מ בראשית ינואר‪ ,‬הראו צימוח ניכר ובסוף פברואר כבר הגיעו לגובה ‪50-70‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫איור ‪ :19‬עומדי אגמון מזדקרים מעל פני המים בחלק המערבי של בריכת החורף בנתניה ‪ -‬מרץ ‪.2009‬‬
‫החל מאמצע חודש מרץ ועד אמצע חודש מאי חל בצומח המים בבריכה שינוי דרמאטי ביותר ובמהלך‬
‫תקופה זו הצמחייה האקווטית התפתחה בקצב מהיר‪ .‬במהלך מודשים הבריכה התכסתה בצומח מים‬
‫צפוף‪ .‬הצמחיה העבותה הסתירה לגמרי את פני המים בבריכה עד שבמבט ראשוני כמעט ולא ניתן‬
‫להבחין בכך שהבריכה מוצפת )איור ‪ .(20‬סקירת צומח המים בבריכה בוצעה בסיועו של שיר וורד‪ .‬בצד‬
‫צמחיית העל תועדה בבריכה גם התפתחות משמעותית של אצות חוטיות מהסוגים קלדופורה )שולט(‬
‫וספירוגירה‪ ,‬אולם נראה כי הביומסה של האצות החוטיות השנה נמוכה בהשוואה למה שהיה מוכר בה‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬בנוסף נרשמה בבריכה התפתחות של האצה המקרופיטית נאווית )‪ ;Chara sp.‬איור‬
‫‪ .(21‬רשימת המינים שתועדו בבריכה מוצגת בטבלה ‪ .2‬בשולי הבריכה תועדה התפתחות משמעותית של‬
‫כף צפרדע איזמלנית )איור ‪ (22‬ודמסון כוכבני )איור ‪ .(23‬בהשוואה לשנים הקודמות ניכרה במאי ‪2009‬‬
‫ירידה משמעותית בנוכחותו של הפספלון הדו טורי‪ .‬בכל שטח הבריכה ניכרה בחודש מאי התפתחות‬
‫בולטת של בוציץ סוככני )איור ‪ .(24‬היתפתחות זו משמעותית במיוחד לאור הערך האסטתי הגבוה של‬
‫הבוציץ ולאור העובדה שבשנים האחרונות הוא נעדר כמעט לחלוטין מהבריכה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬צפיפותו‬
‫של הבוציץ בבריכה השנה עדיין לא הגיעה לצפיפויות שנצפו בשנה שעברה בבריכות חורף אחרות באזור‬
‫)למשל‪ ,‬בריכת יער(‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫איור ‪ .20‬כיסוי מאסיבי של צומח אקווטי בבריכת החורף בנתניה מאי ‪.2009‬‬
‫איור ‪ .21‬האצה המקרופיטית נאווית )‪ (Chara sp.‬שתועדה בבריכת החורף בנתניה מאי ‪.2009‬‬
‫‪27‬‬
‫‪b‬‬
‫איור ‪ .22‬כף צפרדע איזמלנית בשולי בבריכת החורף בנתניה מאי ‪ a .2009‬מראה כללי של הצמחים; ‪b‬‬
‫תחילת פריחה‪.‬‬
‫איור ‪ .23‬דמסון כוכבני בשולי בבריכת החורף בנתניה מאי ‪2009‬‬
‫מינים אחרים שנוכחותם בבריכה הייתה בולטת היו נורית המים ונורית נימית‪ ,‬שהיא מין נדיר בארץ‪,‬‬
‫שאינו נפוץ בבריכות חורף אחרות באזור )איור ‪ (25‬וכן אלוטין עקום זרעים )איור ‪.(26‬‬
‫‪a‬‬
‫‪28‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫איור ‪ .24‬בוציץ סוככני פורח בבריכת החורף בנתניה מאי ‪ a .2009‬תקריב של תפרחת בודדת; ‪ b‬מראה‬
‫כללי של פרחי הבוציץ בבריכה‬
‫‪b‬‬
‫איור ‪ .25‬שני מינים של נוריות בבריכת החורף בנתניה מאי ‪ a .2009‬נורית המים; ‪ b‬נורית נימית‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪29‬‬
‫איור ‪ .26‬אלטין עקום זרעים מין נדיר שהופיע בצפיפות גבוהה בבריכת החורף בנתניה מאי ‪2009‬‬
‫ככלל‪ ,‬ניתן לסכם את הופעת צומח המים בבריכת החורף בנתניה בעונת ‪ 2008/09‬במאפיינים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬בתחילת העונה שלטו בחברת הצומח האגמון הימי והפספלון הדו טורי אבל בהמשך העונה‬
‫הדומיננטיות של מינים אלה פחתה ומינים אחרים שלטו בחברה‪.‬‬
‫‪ .2‬עושר המינים בתחילת העונה היה נמוך‪ ,‬והוא הלך הגדל עם התפתחות העונה עד שהגיע לשיא‬
‫בחודש מאי )טבלה ‪.(3‬‬
‫‪ .3‬בהשוואה לעונת ‪ 2007/08‬השכיחות של מרבית מיני צמחי המים הייתה גבוהה בהרבה‪ .‬במיוחד‬
‫בלטה העליה בשכיחות של מינים נדירים ואדומים כאלטין עקום זרעים‪ ,‬בוציץ סוככני וברגיה‬
‫אמנית )טבלה ‪.(4‬‬
‫‪ .4‬לעומת זאת‪ ,‬אגמון האגם‪ ,‬שהראה נוכחות בולטת בבריכה בשנים הקודמות‪ ,‬לא התפתח כלל‬
‫בבריכה בעונת ‪) 2008/09‬טבלה ‪.(4‬‬
‫‪ .5‬נראה כי ההבדלים בנוכחות המינים השונים הם תוצאה של השריפה שהתרחשה בבריכה‬
‫בדצמבר ‪ 2008‬וכי השריפה פגעה בהתפתחות הפספלון‪ ,‬האגמון הימי ואגמון האגם‪ ,‬אך לא פגעה‬
‫בקני השורש ובמאגר הזרעים של המינים האחרים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫טבלה ‪ .3‬הופעת מיני צומח המים בבריכת החורף בנתניה במהלך עונת ‪.2008/09‬‬
‫שם עברי‬
‫‪12/08‬‬
‫‪01/09‬‬
‫‪02/09‬‬
‫‪03/09‬‬
‫‪04/09‬‬
‫‪05/09‬‬
‫‪06/09‬‬
‫אצות‬
‫קלדופורה‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫*‬
‫ספירוגירה‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫*‬
‫נאווית‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫*‬
‫צמחים עילאיים‬
‫שרוכנית א"י‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫כף צפרדע איזמלנית‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫דמסון כוכבני‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫בוציץ סוככני‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫נורית המים‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪--‬‬
‫נורית נימית‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪--‬‬
‫שנית מתפתלת‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫שנית שוות שיניים‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫אמניה רבת פרחים‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫אולדנית הכף‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫אלוטין עקום זרעים‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫ברגיה אמנית‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫סמר מצוי‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫לכיד הנחלים‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫קנה מצוי‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫אגמון ימי‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫אגמון שרוע‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫בצעוני מצוי‬
‫‪--‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫פספלון דו טורי‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪31‬‬
‫טבלה ‪ .4‬שכיחות הופעת מיני צומח המים בבריכת החורף בנתניה במהלך עונת ‪ 2009‬בהשוואה‬
‫לשכיחות ההופעה ב‪. 2008-‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫שם עברי‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫כף צפרדע איזמלנית‬
‫‪103‬‬
‫‪103‬‬
‫דמסון כוכבני‬
‫‪102‬‬
‫‪103‬‬
‫בוציץ סוככני‬
‫‪1‬‬
‫‪103‬‬
‫נורית המים‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫נורית נימית‬
‫‪102‬‬
‫‪102‬‬
‫שרוכנית ארץ‪-‬‬
‫שראלית‬
‫שנית מתפתלת‬
‫‪103‬‬
‫שנית שוות שיניים‬
‫‪103‬‬
‫‪1‬‬
‫‪102‬‬
‫‪103‬‬
‫‪105‬‬
‫אלטין עקום זרעים‬
‫‪0‬‬
‫‪106‬‬
‫ברגיה אמנית‬
‫‪0‬‬
‫‪102‬‬
‫סמר מצוי‬
‫‪102‬‬
‫‪102‬‬
‫לכיד הנחלים‬
‫‪104‬‬
‫‪102‬‬
‫קנה מצוי‬
‫‪103‬‬
‫‪103‬‬
‫אגמון האגם‬
‫‪103‬‬
‫‪0‬‬
‫אגמון ימי‬
‫‪107‬‬
‫‪104‬‬
‫אגמון שרוע‬
‫‪103‬‬
‫‪104‬‬
‫בצעוני מצוי‬
‫‪103‬‬
‫‪103‬‬
‫פספלון דו טורי‬
‫‪107‬‬
‫‪104‬‬
‫עושר מינים כולל‬
‫‪13‬‬
‫‪19‬‬
‫אמניה רבת פרחים‬
‫אולדנית הכף‬
‫‪32‬‬
‫‪ 4.1.2‬צומח יבשתי‬
‫במהלך הסקר הנוכחי לא נערך על ידינו סקר מפורט של הצומח היבשתי בסביבות בריכת החורף בנתניה‪.‬‬
‫הצומח היבשתי נסקר על ידינו רק בקיץ ‪) 2009‬נספח ‪ .(1‬מרבית הנתונים על מצב הצומח היבשתי‬
‫המופיעים במסמך זה נלקחו ממאגר החברה להגנת הטבע‪ ,‬מסקרים שנערכו בתאריכים הבאים‪ :‬ב‪-‬‬
‫‪ :22/10/2008‬ע"י רננה זקבך‪ ,‬טוביה קאהן ועידו וכטל; ב‪ :16/2/09-‬ע"י אורי ערד; ב‪ :23/2/09-‬ע"י עידו‬
‫וכטל וב‪ :15/4/09-‬ע"י אורי ערד‪ .‬בסך הכל תועדו בסביבה הקרובה לבריכת החורף בנתניה ‪ 82‬מינים‬
‫שונים של צומח יבשתי )טבלה ‪ .(5‬בניגוד לצומח המים הכולל מספר ניכר של מינים נדירים ואדומים‬
‫חברת הצומח היבשתי אינה כוללת מינים רבים כאלה‪ .‬בעבר תועדו בקרבת הבריכה גם אירוס הארגמן‬
‫)‪ Iris atropurpurea‬נמצא כעת בשמורת אירוס הארגמן שממערב לבריכה ובשטחים שממזרח לה(‬
‫וצבעוני השרון )‪ .(Tulipa agenensis boissieri‬אולם נראה כי מינים אלה נכחדו מהאזור הסמוך‬
‫לבריכה )בעיקר המדרון שבין הבריכה לכביש שממערב לה( עקב פעולות הפיתוח והקמת הפארק‬
‫העירוני‪.‬‬
‫טבלה ‪ .5‬מינ י צומח יבשה שתועדו בסביבת בריכת החורף בנתניה במהלך ‪ - * 2009‬מין פולש או מין‬
‫מעזבות‪.‬‬
‫שם עברי‬
‫אהל האצבעות*‬
‫אטד החוף‬
‫אלמוות הכסף‬
‫אלקנת הצבעים‬
‫אמיך קוצני‬
‫שם מדעי‬
‫משפחה‬
‫‪ Carpobrotus Acinaciformis‬חייעדיים‬
‫‪ Lycium schweinfurthil‬סולניים‬
‫‪ Paronychiaargentea‬ציפרניים‬
‫‪ Alkanna tinctoris‬זיפניים‬
‫‪ Emex spinoss‬ארכובביתיים‬
‫אספרג ארוך עלים‬
‫‪ Asparagus stipularis‬שושניים‬
‫ארכובית שבטבטית‬
‫‪ Poligonum equlsetiforme‬ארכובביתיים‬
‫בוצין מפורץ‬
‫שם משפחה מדעי‬
‫‪Aizoaceae‬‬
‫‪Solanaceae‬‬
‫‪Caryophyllaceae‬‬
‫‪Boraginaceae‬‬
‫‪Polygonaceae‬‬
‫‪Liliaceae‬‬
‫‪Polygonaceae‬‬
‫‪ Verbascum sinuatum‬לעניתיים‬
‫‪Scrophulariaceae‬‬
‫גדילן מצוי‬
‫‪ Silybum marianum‬מורכבים‬
‫‪Compositae‬‬
‫גרניון רך‬
‫‪ Geranium molle‬גרניים‬
‫‪Geraniaceae‬‬
‫דרדר הקורים‬
‫דרדר מצוי‬
‫דרדר קרומי‬
‫זהבית שרונית‬
‫חומעת ראש הסוס‬
‫‪ Centaurea procurrens‬מורכבים‬
‫‪Compositae‬‬
‫‪ Centaurea iberica‬מורכבים‬
‫‪Compositae‬‬
‫‪ Centaurea hyalolepis‬מורכבים‬
‫‪Compositae‬‬
‫‪ Gagea dayana‬שושניים‬
‫‪Liliaceae‬‬
‫‪ Rumex bucephalophorus‬ארכובביתיים‬
‫‪Polygonaceae‬‬
33
‫ המשך‬.5 ‫טבלה‬
‫שם משפחה מדעי‬
‫משפחה‬
‫שם מדעי‬
‫שם עברי‬
Malvaceae
‫ חלמיתיים‬Malva sylvestris
Malvaceae
‫ חלמיתיים‬Malva Parviflora
‫חלמית קטנת פרחים‬
Liliaceae
‫ שושניים‬Urginea maritima
‫חצב מצוי‬
Compositae
‫ מורכבים‬Chrysanthemum coronarium
Compositae
‫ מורכבים‬Heterotheca subaxillaris
Gramineae
‫ דגניים‬Cynodon sp.
‫חלמית גדולה‬
‫חרצית עטורה‬
*‫טיונית החולות‬
‫יבלית‬
Amaranthaceae
‫ ירבוזיים‬Amaranthus caudatus
Caryophyllaceae
‫ ציפרניים‬Stellaria medis
‫כוכבית מצויה‬
Papilionaceae
‫ פרפרניים‬Hymenocarpos circinnatus
‫כליינית מצויה‬
Ranuculaceae
‫ נוריתיים‬Anemone coronaria
Chenopodiaceae
Cruciferae
‫ סלקיים‬Chenopodium murale
‫ מצליבים‬Brassica tournefortii
Convolvulaceae
‫ חבלבליים‬Cuscuta camperstaris
Papilionaceae
‫ פרפרניים‬Lotus peregrinus
‫ירבוז אדום‬
‫כלנית מצויה‬
‫כף אווז האשפתות‬
‫כרוב החוף‬
‫כשות השדות‬
‫לוטוס מצוי‬
Araceae
‫ לופיים‬Arum palaestinum
‫לוף ארצישראלי‬
Araceae
‫ לופיים‬Arisarum vukgare
‫לופית מצויה‬
Plantaginaceae
‫ לחכיים‬Plantago sp.
Compositae
‫ מורכבים‬Artemisia monosperma
‫לחך‬
‫לענה חד זרעית‬
Boraginaceae
‫זיפניים‬
Boraginaceae
‫ זיפניים‬Anchusa strigonsa
‫לשון פר סמורה‬
Geraniaceae
‫ גרניים‬Erodium gruinum
‫מקור חסידה גדול‬
Geraniaceae
‫ גרניים‬Erodium malacoides
Primulaceae
Hormuzakia aggregata
‫ רקפתיים‬Anagallis arvensis
‫לשון שור מגובבת‬
‫מקור חסידה חלמתי‬
‫מרגנית השדה‬
34
‫ המשך‬.5 ‫טבלה‬
‫מעמד נדירות‬
‫משפחה‬
‫שם מדעי‬
‫שם עברי‬
Compositae
‫ מורכבים‬Sonchus oleraceus
‫מרור הגינות‬
Cruciferae
‫ מצליבים‬Maresia pulchella
‫מרסיה יפיפיה‬
‫ חלבלוביים‬Mercurialis annua
‫מרקולית מצויה‬
Euphorbiaceae
Compositae
‫ מורכבים‬Vrepis sancta
Compositae
‫ מורכבים‬Senecio vernalis
Compositae
‫ מורכבים‬Senecio joppensis
Solanaceae
‫ סולניים‬Solanum nigrum
Boraginaceae
‫ זיפניים‬Echium angustifolium
‫עכנאי שרוע‬
Papaveraceae
‫ פרגיים‬Papaver subpiriforme
‫פרג אגסני‬
Scrophulariaceae
‫ לעניתיים‬Linaria joppensis
‫ניסנית דו קרנית‬
‫סביון אביבי‬
‫סביון יפו‬
‫סולנום שחור‬
‫פשתנית יפו‬
‫ דגניים‬Dactylis glomerata
‫ציבורת ההרים‬
Compositae
‫ מורכבים‬Calendula arvensis
‫ציפורני חתול‬
‫מצויות‬
Caryophyllaceae
‫ ציפרניים‬Silene aegyptiaca
‫ציפורנית מצרית‬
Compositae
‫ מורכבים‬Phagnalon rupestre
‫צמרנית הסלעים‬
Cruciferae
‫ מצליבים‬Raphanus raphanistrum
Papilionaceae
‫ פרפרניים‬Astragalus sp.
Compositae
‫ מורכבים‬Carthamus tenuis
Compositae
‫ מורכבים‬Athemis pseudocotula
Compositae
‫ מורכבים‬Ormenis mixta
Compositae
‫ מורכבים‬Conyza sp.
Gramineae
Euphorbiaceae
‫ חלבלוביים‬Ricinus communis
‫צנון מצוי‬
‫קדד‬
‫קורטום דק‬
‫קחון מצוי‬
‫קחונית מצויה‬
*‫קייצת‬
‫קיקיון מצוי‬
‫‪35‬‬
‫טבלה ‪ .5‬המשך‬
‫שם עברי‬
‫רותם המדבר‬
‫משפחה‬
‫שם מדעי‬
‫‪ Retama raetam‬פרפרניים‬
‫‪Papilionaceae‬‬
‫‪ Reseda alba‬רכפתיים‬
‫‪Resedaceae‬‬
‫‪ Reseda orientalis‬רכפתיים‬
‫‪Resedaceae‬‬
‫‪ Ononsis natrix‬פרפרניים‬
‫‪Papilionaceae‬‬
‫רכפה לבנה‬
‫רכפה מזרחית‬
‫שברק מצוי‬
‫שום תל אביבי‬
‫שומרר בואסיה‬
‫‪ Allium telavivense‬שושניים‬
‫‪Liliaceae‬‬
‫‪ Bilacunaria boissleri‬סוככיים‬
‫‪Umbelliferae‬‬
‫שיבולת שועל‬
‫שלח ספרדי‬
‫שעלב מצוי‬
‫שרביטן ריסני‬
‫תגית חופית‬
‫תורמוס ארצישראלי‬
‫תלתן א"י‬
‫תלתן דו גוני‬
‫עושר מינים‬
‫מעמד נדירות‬
‫‪ Avena sp.‬דגניים‬
‫‪ Erucaria hispanica‬מצליבים‬
‫‪ Vulpia myuros‬דגניים‬
‫‪ Ephedra aphylla‬שרביטניים‬
‫‪Gramineae‬‬
‫‪Cruciferae‬‬
‫‪Gramineae‬‬
‫‪Ephedraceae‬‬
‫‪ Scabiosa rhizantha‬שלמוניים‬
‫‪Dipsacaceae‬‬
‫‪ Lupinus palaestinus‬פרפרניים‬
‫‪Papilionaceae‬‬
‫‪ Trifolium palaestinum‬פרפרניים‬
‫‪Papilionaceae‬‬
‫‪ Trifolium dichroanthum‬פרפרניים‬
‫‪Papilionaceae‬‬
‫‪82‬‬
‫עושר משפחות‬
‫‪25‬‬
‫מבין מיני הצומח היבשתי שתועדו בסביבת בריכת החורף ראוי לציין מספר מינים שהם צמחי מעזבות‬
‫)למשל‪ ,‬כף אווז האשפתות‪ ,‬מרור הגינות וקיקיון מצוי( או מינים פולשים )למשל אהל האצבעות‪ ,‬קייצת‬
‫וטיונית פולשנית(‪ .‬מינים אלה מתפתחים בעיקר בבתי גידול המורים ע"י פעולות פיתוח‪ ,‬כדוגמת הפיתוח‬
‫שנעשה בסביבות הבריכה בנתניה‪ .‬ממשק הצומח באזור הבריכה צריך לכלול הסרה מכוונת של מינים‬
‫אלה בכדי למנוע את השתלטותם על חברת הצומח הטבעי בבריכה‪.‬‬
‫‪ 4.2‬בעלי חיים‬
‫‪36‬‬
‫‪ 4.2.1‬חסרי חוליות אקווטיים‬
‫עושר והרכב חברת חסרי החוליות בבריכות עונתיות מושפע ממגוון של גורמים אקלימיים‪ ,‬פיזיקאליים‪,‬‬
‫כימיים וביולוגיים )‪ .(Williams, 1996‬הרכב חברת חסרי החוליות האקווטיים משמש כאינדיקטור‬
‫מקובל לבחינת השלמות הביולוגית של גופי מים )למשל‪ .(Rosenberg and Resh 1993 ,‬טבלה ‪6‬‬
‫מפרטת את הטקסונים של חסרי החוליות האקווטיים שנמצאו בבריכת החורף בנתניה בתאריכי הדיגום‬
‫השונים‪ .‬המספרים המופיעים בטבלה מציינים מדרג לשפיעות היחסית של המינים שנכחו בבריכה לפי‬
‫הפרוט הבא‪:‬‬
‫‪ – 1‬פרט אחד בדגימה; ‪ 2-7 – 2‬פרטים בדגימה; ‪ 8-13 – 3‬פרטים בדגימה; ‪ 14-20 – 4‬פרטים בדגימה; ‪5‬‬
‫– ‪ 21-50‬פרטים בדגימה; ‪ – 6‬מעל ‪ 50‬פרטים בדגימה‪.‬‬
‫בסך הכל תועדו בבריכת החורף בנתניה בעונת ‪ 31 2008/2009‬טקסונים שונים של חסרי חוליות‬
‫אקווטיים )טבלה ‪ . (6‬מתוכם ‪ 4‬מינים של סרטנים ירודיים‪ 3 ,‬מיני פשפשים ירודים‪ 3 ,‬מיני שפיריות‪3 ,‬‬
‫מיני שפריריות ‪ 4 ,‬מיני שפריריות ו‪ 4-‬מיני חיפושיות מים‪ .‬כל הטקסונים של חסרי החוליות‬
‫האקווטיים‪ ,‬שתועדו בבריכת החורף בנתניה היו של מינים ג'נרליסטים‪ ,‬שאינם יחודיים לבריכות חורף‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בעונת ‪ 2008/09‬לא נמצא בבריכת החורף בנתניה אף לא מין ששהוא מין יחודי לבריכות חורף‪.‬‬
‫ראוי להדגיש גם את ההיעדר הכמעט מוחלט של זחלי יתושים עוקצים מהדגימות‪ .‬בכל הדגימות שערכנו‬
‫נמצא רק פעם אחת זחל בודד של כולכית )‪ .(Culex sp.‬הההסבר לתופעה הוא הנוכחות הגבוהה של‬
‫מינים טורפים בבריכה )למשל‪ ,‬שפיריות ושפריריות(‪.‬‬
‫בחינת אסופת חסרי החוליות האקווטיים בבריכת נתניה מצביעה על עלייה בעושר הטקסונים בחודש‬
‫מאי לעומת החודשים ינואר – מרץ )איור ‪ .(27‬בהשוואה לחודש מרץ בו תועדו בבריכה ‪ 10‬טקסונים‪,‬‬
‫תועדו במאי ‪ 20‬מינים‪ .‬עיקר התרומה היא של עלייה בנוכחות מינים של חרקי מים ובמיוחד של מיני‬
‫שפיריות ושפריריות‪ ,‬שאינם ייחודים לבריכות חורף‪.‬‬
‫איור ‪ .27‬השתנות עושר הטקסונים של חסרי חוליות אקווטיים בבריכת החורף בנתניה ב‪2009-‬‬
‫‪37‬‬
‫טבלה ‪ .6‬פרוט הטקסונים של חסרי החוליות שנמצאו בבריכת החורף בנתניה בחודשים ינואר – מאי‬
‫‪2009‬‬
‫שם עברי‬
‫שם מדעי‬
‫‪12/01‬‬
‫‪04/02‬‬
‫‪08/03‬‬
‫‪12/04‬‬
‫‪07/05‬‬
‫‪20/05‬‬
‫תולעים‬
‫נמטודות‬
‫דל זיפיות ‪-‬‬
‫טוביפיציד‬
‫‪Nematoda‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Tubificidae‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫סרטנים ירודים‬
‫ציקלופס ננסי‬
‫‪Cyclops minotus‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫שט רגל אדמדם‬
‫‪Arctodiaptomus‬‬
‫‪similes‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫דפניה‬
‫‪Daphnia magna‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Unidentified 1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫צידפונית )חומה(‬
‫פשפשי מים‬
‫תלמנית )בוגרים(‬
‫חותרן גדול‬
‫שטגבון )בוגרים(‬
‫‪Sigara lateralis‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Corixa sp.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Anisops sp.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫בריומאים‬
‫קלאון דו‪-‬כנפי‬
‫‪Cloeon dipterum‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫שפיריות‬
‫שפירון קיסרי‬
‫שפירית אדומה‬
‫שפירית הדרכים‬
‫שפירית )זחלים(‬
‫‪Anax imperator‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Crocothemis‬‬
‫‪erythraea‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Brachythemus‬‬
‫‪leucosticta‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
38
‫ המשך‬:6 ‫טבלה‬
20/05
07/05
12/04
08/03
04/02
12/01
‫שם מדעי‬
‫שם עברי‬
‫שפריריות‬
1
3
0
0
0
0
Calopteryx
syriaca
‫שפרירית זוהרת‬
2
2
0
0
0
0
Ischnura elegans
‫שפרירית הדורה‬
1
0
0
0
0
0
Platychemis
dealbata
‫שפרירית שטוחת‬
‫רגל‬
0
2
0
0
0
0
unknown
5
4
0
0
0
0
‫שפרירית ירוקה‬
(‫שפרירית )זחלים‬
‫חיפושיות מים‬
3
2
0
1
0
0
Eretes sp.
0
1
0
0
0
0
Coelambus
saginatus
2
0
0
0
0
0
Berosus sp.
1
0
0
0
0
0
Dryops sp.
?‫שחיינית מנומרת‬
‫שחיינית‬
‫חובבת מים‬
‫עכבישי מים‬
1
1
1
2
0
0
Araneae
‫זבובאים‬
2
0
2
3
0
0
Ceratopogonidae
‫יבחוש‬
2
3
3
5
0
0
Chironomidae
Chironominae
‫ימשוש‬
1
0
0
0
0
0
Culex sp.
‫כולכית‬
1
0
0
0
0
0
Tanypodinae
‫טניפוס‬
‫חלזונות‬
0
2
0
0
0
0
Bulinus truncatus
‫בולית‬
2
1
0
0
0
0
Physella acuta
‫פיסלה‬
1
0
0
0
0
0
Planorbis sp.
‫פלנורביס‬
‫‪39‬‬
‫בחינת הרכב אסופת חסרי החוליות האקווטיים בעונת ‪ 2008/09‬מלמדת כי עושר הטקסונים בעונה זו היה‬
‫נמוך ב‪ 40%-‬לערך מעושר הטקסונים שתועד בעבר )איור ‪ .(28‬פרוט הטקסונים שנמצאו בבריכת החורף‬
‫בנתניה בתקופות השונות מובא בטבלה ‪ .7‬מקדם דמיון החברה )‪Winnell ;CC=Community Coefficient‬‬
‫‪ (and Jude, 1987‬בין הרכב חברת חסרי החוליות בשנת ‪ 2008/09‬שנמדד בעבודה זו‪ ,‬להרכב החברה בשנים‬
‫‪ 1997-2003‬עמד על ‪ .42.85%‬לשם השוואה‪ ,‬מקדם דמיון החברה בין השנים ‪ 1997-2003‬לחברה בשנים‬
‫‪ 1987-1992‬עמד על ‪ 73%‬ובין ‪ 1987-1992‬ל‪ 1982-1985-‬הוא היה כ‪ .67%-‬השוואת הממצאים מ‪2008/09-‬‬
‫לנתוני העבר מדגישה אף היא את העלמות המינים הייחודיים מבריכת החורף בנתניה‪ .‬בעבר היו נוכחים‬
‫בבריכה ‪ 5‬מינים של חסרי חוליות יחודיים )תריסן הקשקש‪ ,‬זימרגל‪ ,‬בוצן‪ ,‬אפונית ושטרגל גדול; קלינהוז‬
‫וגזית ‪19969‬ואילו בעונה האחרונה לא נמצא בבריכה אף מין ייחודי‪ .‬גם ממצאים אלה מצביעים על שינוי‬
‫משמעותי שעברה חברת חסרי החוליות האקווטיים בבריכת נתניה בתקופה שבין השנים ‪ 2003‬ל‪.2008-‬‬
‫העדר בסיס נתונים רציף של מצב חסרי החוליות האקווטיים בבריכה אינו מאפשר לנו לקבוע באם הירידה‬
‫בעושר הטקסונים וההשתנות המשמעותית של חברת חסרי החוליות האקווטיים היא תוצאה של תהליכים‬
‫מתמשכים )כלומר – הפיתוח שאיפיין את הבריכה בשנים האחרונות( או ארועים חד פעמיים )למשל‪ ,‬תוצאה‬
‫של השריפה שהתרחשה בבריכה בדצמבר ‪.(2008‬‬
‫ניסויי ההנבטה שערכנו בדצמבר ‪ 2008‬בקרקע עם ביצי קיימא שנאספה מהבריכה לאחר השריפה לימדו כי‬
‫לא כל מאגר ביצי הקיימא שהיה בקרקעית הבריכה נפגע במהלך השריפה‪ .‬בניסויי ההנבטה נבטו מהקרקע‬
‫סרטנים ירודים מאותם מינים שתועדו בבריכה גופה‪ ,‬מאוחר יותר )ציקלופס ננסי‪ ,‬דפניה וצדפונית(‪.‬‬
‫בדומה למצב בבריכה‪ ,‬לא נבטו במהלך הניסויים מיני חסרי חוליות ייחודיים‪ .‬ממצא זה יכול ללמד על‬
‫היעדר מאגר של בייצי קיימא של מינים יחודיים בקרקעית הבריכה‪ .‬אבל‪ ,‬מאחר ויתכן כי לביצי הקיימא‬
‫של המינים שלא נבטו בניסויים ואח"כ גם בבריכה )בעיקר המינים היחודיים{ יש עמידות נמוכה יותר‬
‫לחום‪ ,‬אין בנתון זה כדי להכריע האם יש כאן השפעה מתמשכת‪ ,‬השפעה מקומים )בזמן( או שאולי שילוב‬
‫של שני התהליכים‪.‬‬
‫איור ‪ .28‬השתנות עושר הטקסונים של חסרי חוליות אקווטיים בבריכת החורף בנתניה ב‪2009-‬‬
‫בהשוואה לנתוני העבר‬
40
‫ בהשוואה למצאי התקסונים‬2008/09 ‫ פרוט הטקסונים שהופיעו בבריכת החורף בנתניה בעונת‬.7 ‫טבלה‬
‫ גפני וגזית‬c ,‫ גפני נתונים שלא פורסמו‬b=‫ ו‬a :‫ הנתונים‬.‫ השנים האחרונות‬25-‫בתקופות שונות ב‬
.‫ באדום – מינים יחודיים לבריכות חורף‬.‫ נתוני הסקר הנוכחי‬d ,2005
‫שם עברי‬
2008 / 1997 - 1987 - 1982 2009d 2003c 1992b 1985a
‫רוטיפרים‬
--
+
+
--
Unidentified sp. 1
Rotifera
‫גלגליות‬
‫תולעים‬
--
+
+
+
Unidentified sp. 1 Turbellaria
Platyhelminthes
‫תולעים שטוחות‬
+
+
+
+
Unidentified sp. 1
Nematoda
+
+
+
+
Unidentified sp. 1 Tubificidae
Oligochaeta
- ‫דל זיפיות‬
‫טוביפיציד‬
-
+
+
+
Unidentified sp. 1 Lumbricidae
Oligochaeta
‫ שלשול‬- ‫דל זיפיות‬
‫נמטודות‬
‫סרטנים ירודים‬
+
+
+
+
Cyclops minotus
Cyclopoidea
Copepoda
‫ציקלופס ננסי‬
+
+
+
+
Arctodiaptomus
similes
Calanoidea
Copepoda
‫שט רגל אדמדם‬
--
+
+
+
Hemidiaptomus
gurneyi
Calanoidea
Copepoda
‫שט רגל גדול‬
+
+
+
+
Daphnia sp.
Cladocera
Daphniidae
Branchiopoda
‫דפניה‬
--
+
+
+
Chydoridae
Branchiopoda
‫כידוריד‬
--
+
+
+
Unidentified sp. 1
Ostracoda
‫צידפונית ירוקה‬
+
--
+
+
Unidentified sp. 2
Ostracoda
‫צידפונית חומה‬
--
--
+
+
Cyzicus
Conchostraca
Branchiopoda
‫בוצן‬
--
+
+
+
Lynceus
Conchostraca
Branchiopoda
‫אפונית‬
--
--
--
+
Lepidurus apus
Anostraca
Branchiopoda
‫תריסן הקשקש‬
‫עכבישי מים‬
--
+
+
--
Unidentified sp. 1 Araneae
Chelicerata
41
‫ המשך‬:7 ‫טבלה‬
‫שם עברי‬
2008 / 1997 - 1987 - 1982 2009d 2003c 1992b 1985a
‫אקריות מים‬
--
+
+
+
Hidracarina
Acari
Chelicerata
‫אקרית אדומה‬
‫קפזרגליים‬
--
+
+
--
Unidentified sp. 1
Isotomidae
Collembula
‫קפזרגליים‬
--
+
--
+
2Unidentified sp.
Sminthuridae
Collembula
‫קפזרגליים‬
‫פשפשי מים‬
+
--
+
+
Sigara sp.
Corixidae
Hemiptera
‫תלמנית‬
+
+
+
+
Corixa sp.
Corixidae
Hemiptera
‫חותרן גדול‬
+
+
+
+
Anisops sp.
Notonectidae
Hetroptera
‫שטגבון‬
‫ברימאים‬
+
+
+
--
Cloeon dipterum
Baetidae
Ephemeroptera
‫כנפי‬-‫קלאון דו‬
‫שפיריות‬
+
+
+
+
Crocothemis
erythrea
+
--
--
+
Brachythemus
leucosticta
--
+
+
+
Unidentified sp. 1
Libellulidae
Odonata Anisoptera
+
+
--
+
Anax imperator
Aeschnidae
Odonata Anisoptera
‫שפירן קיסרי‬
(‫)שפירית קיסרית‬
+
+
+
--
Ischnura elegans
Coenagrionidae
Odonata Zigoptera
‫שפרירית הדורה‬
+
--
--
--
Platychemis
dealbata
Platycnemididae
Odonata Zigoptera
‫שפרירית שטוחת‬
‫רגל‬
Libellulidae
Odonata Anisoptera
‫שפירית אדומה‬
Odonata Anisoptera
‫שפירית הדרכים‬
‫שפריריות‬
--
+
+
+
Sympecma fusca
Lestidae
Odonata Zigoptera
42
‫ המשך‬:7 ‫טבלה‬
2008 / 1997 - 1987 - 1982 2009d 2003c 1992b 1985a
+
--
+
--
Calopteryx
syriaca
Calopterygidae
Odonata Zigoptera
‫שפרירית זוהרת‬
‫חיפושיות מים‬
+
+
+
+
Coelambus
saginatus
Dytiscidae Hydroporinae
Coleoptera
‫שחיינית‬
--
+
--
+
Bidessus nasutus
Dytiscidae Hydroporinae
Coleoptera
‫שחיינית‬
--
+
+
--
Scarodytes
margaliti
Dytiscidae Hydroporinae
Coleoptera
(‫שחיינית‬
--
+
--
--
Unidentified sp. 1
Dytiscidae -
Coleoptera
‫שחיינית‬
--
+
+
--
Meladema?
Dytiscidae -
Coleoptera
‫שחיינית‬
--
+
+
+
Laccophilus sp?
Dytiscidae -
Coleoptera
‫שחיינית‬
--
+
+
+
Agabus?
Dytiscidae -
Coleoptera
‫שחיינית‬
--
+
+
+
Graptodytes
sedilloti
Dytiscidae Hydroporinae
Coleoptera
‫שחיינית‬
--
+
--
+
Gaurodytes
nebulosus
Dytiscidae Columbetinae
Coleoptera
‫שחיינית‬
+
+
+
+
Eretes sp.
Dytiscidae Hydroporinae
Coleoptera
‫שחיינית מנומרת‬
+
+
+
+
Berosus dispar
Hydrophilidae
Coleoptera
‫חובבת מים‬
--
+
+
--
Helochares
lividoides
Hydrophilidae
Coleoptera
‫חובבת מים‬
--
+
+
--
Helochares sp.
Hydrophilidae
Coleoptera
‫חובבת מים‬
--
+
+
+
Haliplus
lineatocollis
Haliplidae
Coleoptera
‫חיפושיות מים‬
--
+
--
+
Sphaeridium sp.
Sphaeridiinae
Coleoptera
+
+
+
+
Dryops sp.
Dryopidae
Coleoptera
‫סירנית‬
43
‫ המשך‬:7 ‫טבלה‬
2008 / 1997 - 1987 - 1982 2009d 2003c 1992b 1985a
‫זבובאים‬
+
+
+
+
Ceratopogonida Diptera
e
‫יבחוש‬
+
+
+
+
Unidentified sp. 1
Chironomidae
Chironominae
Diptera
‫ימשוש‬
--
+
--
+
Unidentified sp. 2
Chironomidae
Diptera
‫ימשוש‬
+
_
+
+
Unidentified sp. 1
Tanypodinae
Diptera
‫טניפוס‬
--
+
+
+
Unidentified sp. 1
Psychodidae
--
+
+
+
Dixa sp.
Dixidae
‫יתועש‬
Diptera
‫כולכיתים‬
+
+
+
+
Culex sp.
Culicidae
Diptera
‫כולכית‬
--
--
+
+
Unidentified sp. 1
Simuliidae
Diptera
‫ישחור‬
--
+
+
--
Stratiomys
longicornis
Stratiomyidae
Diptera
‫אסטרטיון ארך‬
‫מחוש‬
--
+
--
--
Unidentified sp. 1
Ephydridae
Diptera
‫זבובחוף‬
‫חלזונות‬
+
+
+
+
Bulinus truncatus
--
+
--
+
Lynceus
+
+
+
+
Physella acuta
Physidae
Gastropoda
‫פיסלה‬
--
--
+
--
Gyraulus
heliciformis
Planorbidae
Gastropoda
‫גירילוס‬
+
+
+
+
Planorbis sp.
Planorbidae
Gastropoda
‫פלנורביס‬
28
52
50
47
Planorbidae
‫בולית‬
Gastropoda
‫לינצאוס‬
‫עושר מינים כולל‬
‫ זחלים בודדים של‬.‫( מהבריכה‬Culex sp.) ‫ראוי להדגיש את ההעדרות הבולטת של זחלי יתושים עוקצים‬
– ‫ ההסבר לטופעה זו נעוץ בקיומם של טורפים טבעיים‬.‫יתושים עוקצים נמצאו רק בסוף העונה הרטובה‬
.‫ המווסתים את אוכלוסיות היתושים‬,‫בעיקר זחלי חיפושיות ושפיריות‬
‫‪44‬‬
‫‪ 4.2.2‬דגים ודו חיים‬
‫מעצם הגדרתם כגופי מים המתייבשים בחלק מהשנה‪ ,‬בריכות חורף אינן מתאפיינות בנוכחות דגים‬
‫הדורשים מופע מים קבוע‪ .‬בעבר )פברואר ‪ (2002‬תועדה בבריכה נוכחות של דגי גמבוזיה‪ .‬אין בידינו‬
‫מידע האם דגים אלה‪ ,‬המשמשים בישראל להדברת זחלי יתושים‪ ,‬הוכנסו לבריכה במכוון‪ ,‬ע"י מדבירי‬
‫יתושים‪ ,‬או באופן פיראטי‪ ,‬ע"י אזרחים‪ .‬אמנם‪ ,‬התייבשות הבריכה בקיץ אינה מאפשרת התבססות דגי‬
‫הגמבוזיה מעבר לעונה אחת‪ .‬אבל‪ ,‬נוכחות של טורף כה יעיל‪ ,‬בבית גידול המכיל עושר גבוה של מיני‬
‫חסרי חוליות שאינם בנויים להתמודד עם דגי הגמבוזיה יכולה להוביל לפגיעה קשה במיוחד באסופת‬
‫חסרי החוליות בבריכה‪ ,‬ובעקבות כך לגרום לפגיעה קשה בתפקוד האקולוגי ובשרותי המערכת‬
‫שמספקת בריכת החורף בנתניה‪.‬‬
‫את מקום הדגים בבריכות חורף‪ ,‬תופסים הדו חיים‪ .‬בריכות חורף עונתיות מהוות בית גידול חשוב‬
‫ואתרי רגישות גבוהה למינים רבים של דו חיים )‪ .(Semlitsch 1998‬במחקרים בעולם נמצא כי גם‬
‫בריכות חורף שמימדיהן קטנים יחסית מהוות גורם חיוני בקיומם של הדו‪-‬חיים )(‪ .‬גם בריכות החורף‬
‫בישראל מתאפיינות בנוכחות בולטת של קבוצה טקסונומית זו‪ .‬בעבר נכחו בבריכת החורף בנתניה כל‬
‫ארבעת מיני הדו חיים םסרי הזנב המצויים בישראל )גפני וגזית‪ :(2005 ,‬קרפדה ירוקה ) =‪Bufo viridis‬‬
‫‪ ,(Pseudepidalea viridis‬אילנית מצויה )‪) (Hyla savignyi‬איור ‪ ,(29‬צפרדע הנחלים ) ‪Rana‬‬
‫‪) (levantina= Pelophylax bedriagae‬איור ‪ ,(30‬וחפרית מצויה )‪ .(Pelobates syriacus‬בין מינים‬
‫אלה בלטה הנוכחות של החפרית המצויה‪ ,‬מין בסכנת הכחדה קריטית בישראל הייחודי רק לבריכות‬
‫חורף )‪ .(Gafny, 2004‬החפרית נמצאה בבריכת החורף בנתניה עד אמצע שנות ה‪ 90-‬ומאז נעלמה‬
‫מהבריכה )גפני וגזית ‪ 2005‬והסקר הנוכחי(‪ .‬בהשוואה לחסרי החוליות היחודיים לבריכות חורף‪,‬‬
‫רגישותה של החפרית לשינויים החלים בסביבה העירונית גבוהה יותר‪ ,‬מאחר והחפרית תלויה לקיומה‬
‫לא רק בבריכה עצמה אלא גם בסביבה היבשתית שסובבת את הבריכה‪ ,‬שם היא מבלה את הקיץ כשהיא‬
‫מחופרת בעומק האדמה‪.‬‬
‫איור ‪ :29‬זוג אילניות מצויות בתנוחת רביה בבריכת החורף בנתניה‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫משטר הגשמים השונה אאפיין את חורף ‪ 2009‬והתבטא במילוי מאוחר של הבריכה השפיע גם על פעילות‬
‫הדו חיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬פעילות הרביה האינטנסיבית של האילנית המצויה המאפיינת בשנים רגילות את‬
‫בריכות החורף במישור החוף המרכזי החל ממועד התמלאותן התאחרה מאד‪.‬האילניות סביב הבריכה‬
‫התחילו בפעולות החיזור וההיזדווגות רק בתחילת חודש מרץ‪ .‬בשנים רגילות הפעילות מתחילה בד"כ‬
‫בדצמבר‪.‬היעדר פעילות רביה אינטנסיבית באה לידי ביטוי גם בהיעדרות כמעט מוחלטת של הטלות‬
‫וראשנים‪ .‬רק לאחר הגשמים האינטנסיביים שירדו בסוף פברוארגרמו להגברה בפעילות הרביה והחל‬
‫מתחילת חודש מרץ תועדו במים הטלות וראשנים של אילנית‪ .‬ראשני האילנית התחילו בגלגול באמצע‬
‫חודש אפריל והתהליך הגיע לשיאו עם התיבשות הבריכה בחודש מאי‪.‬‬
‫אחד המאפיינים הבולטים של בריכת החורף בנתניה היה נוכחות קבועה של צפרדע הנחלים )איור ‪(29‬‬
‫שקריאותיה נשמעות בסביבות הבריכה ביום ובלילה‪ .‬החל ממועד התמלאות הבריכה נשמעו בבריכה‬
‫קריאות של צפרדעים‪ .‬אולם בתצפית סובייקטיבית‪ ,‬נראה לנו כי עוצמת הקריאות השנה הייתה נמוכה‬
‫יחסית‪ .‬מין זה מתחיל את פעילות הרביה שלו בחודשים אפריל ומאי והוא זקוק למספר חודשים של‬
‫בריכה מלאה על מנת שהראשנים שלו יצליחו לסיים את הגלגול בהצלחה‪ .‬לכן‪ ,‬נוכחות הצפרדעים‬
‫בבריכת החורף בנתניה הייתה חריגה ונבעה מכך שבעבר החזיקה בריכה זו מים עד אמצע הקיץ לפחות‪.‬‬
‫איור ‪ :30‬צפרדע הנחלים המאפיינת את בריכת החורף בנתניה‪.‬‬
‫לקיצור התקופה בה הבריכה מחזיקה מים )איור ‪ (4‬יכולה להיות משמעות קריטית לנוכחות הצפרדעים‬
‫בבריכה‪ .‬בשנים בהן הבריכה מתייבשת בסוף חודש מאי‪ ,‬לא ניתן לראשני הצפרדע זמן מספיק כדי‬
‫להשלים את הגלגול ובתוך כמה שנים הדבר יכול להביא להעלמות של הצפרדעים מהבריכה‪ .‬מאחר‬
‫והצפרדעים ממוקמות במעלה מארג המזון בבריכה יש בכך איום על התפקוד האקולוגי הבריא של‬
‫הבריכה‪.‬‬
‫המין הרביעי של חסרי הזנב שאפיין בעבר את בריכת החורף בנתניה היה הקרפדה הירוקה הקרפדה‬
‫הירוקה היא מין בסכנת הכחדה בישראל )‪ .(Gafny, 2004‬מין זה תועד בשנים האחרונות בבריכה ע"י‬
‫מספר חוקרים‪ ,‬שהבולטים בהם היו לוי )‪ (2006‬ואלרון )‪ (2007‬שעבודתיהם מסכמות נתונים מהתקופה‬
‫שבין ‪ 2002‬ל‪ . 2007-‬לבחינת נוכחותו של מין זה בבריכת החורף בנתניה יש משמעות מיוחדת מאחר‬
‫‪46‬‬
‫שבעונת הקיץ היבשה נוהג מין זה לפקוד שטחים מושקים וגינות )‪ ;Kuzmin, 1999‬לוי ‪) (2006‬איור ‪.(31‬‬
‫לפיכך ניתן היה לצפות כי פעולות הפיתוח והגינון שהתבצעו לאחרונה בסביבה הקרובה לבריכת החורף‬
‫יהוו גורם מעודד לאוכלוסיותיו‪ .‬נתוני המעקב אחר ראשני הדו חיים שערכנו בבריכת החורף בנתניה‬
‫בעונת ‪ 2008/09‬מלמדים כי בעונה זו לא תועדה פעילות רביה של בוגרי קרפדה ירוקה סביב הבריכה ולא‬
‫נמצאו ראשני קרפדה ירוקה בבריכה‪ .‬אולם‪ ,‬יש להתייחס לנתון זה בזהירות מסויימת מאחר וגורן‬
‫)‪ (2009‬מדווח על נוכחות ראשני קרפדה בבריכה‪.‬‬
‫איור ‪ :31‬בוגר של קרפדה ירוקה במדשאה בעונת הקיץ‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מבין ארבעת המינים של הדו חיים שאכלסו בעבר את בריכת החורף בנתניה‪ ,‬מין אחד )חפרית‬
‫מצויה( נכחד מנוף הבריכה בעשור האחרון‪ ,‬אוכלוסיותיו של מין שני )קרפדה ירוקה( הצטמצמו כנראה‬
‫ואולי אף נעלמו‪ ,‬אוכלוסיותיו של מין שלישי )צפרדע הנחלים( מאויימות בגלל התקצרות משך קיום‬
‫המים בבריכה ורק מין אחד )אילנית מצויה( אינו מראה בשלב זה סימנים של פגיעה באוכלוסיותיו‪.‬‬
‫‪ 4.2.3‬זוחלים‬
‫למרות שמרבית הזוחלים הם בעלי חיים יבשתיים מובהקים וחסרי זיקה למקווי מים‪ ,‬בריכות עונתיות‬
‫מהוות בית גידול חשוב למינים מסויימים של זוחלים ) ‪ .(Russell et al., 2002‬נתוני הזוחלים מסביבות‬
‫בריכת החורף בנתניה מבוססים על נתוניו של ארבל לוי שערך סקר זוחלים באזור כחלק מפרוייקט טבע‬
‫עירוני בנתניה ועל תצפיות שנערכו בסקר הנוכחי באביב וקיץ ‪ .2009‬ככלל‪ ,‬האיזור הסמוך לבריכת‬
‫החורף בנתניה אינה מהווה מוקד משיכה לזוחלים‪ .‬לוי מדווח על נוכחות של שנונית השפלה‬
‫)‪ (Acanthodactylus schreiber‬ונחושית עינונית ) ‪ (Chalcides ocellatus‬בתחומי הפארק )אזור ‪ ,2‬איור‬
‫‪ .(1‬בסקר הזוחלים שערכנו באזור הבריכה בחודשי הקיץ )נספח ‪ (1‬נמצאו בסביבות הבריכה בנוסף‬
‫למינים הנ"ל גם נחש מים משובץ )‪ - Natrix tessellata‬נמצא מתחת לאבן באזור לח בתחומי הבריכה‬
‫היבשה(‪ ,‬חומט פסים )‪ ,(Mabuya vittata‬שממית בתים )‪ ,(Hemidactylus turcicus‬וחרדון מצוי‬
‫)‪ .(Laudakia stellio‬כל מיני הזוחלים שנמצאו באזור הבריכה הם מינים נפוצים‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ 4.2.4‬עופות‬
‫בריכות חורף מהוות נקודות משיכה לעופות מים )‪ .(Scheffers et al., 2006 ;Silveira, 1998‬גם בריכת‬
‫החורף בנתניה מהווה מוקד משיכה למינים שונים של עופות‪ ,‬בינהם מינים רבים של עופות מים‪.‬‬
‫במחקר שהשווה את עושר מיני העופות ב‪ 6-‬בריכות חורף במישור החוף המרכזי נמצאה בריכת החורף‬
‫בנתניה כבעלת ערכיות גבוהה ביותר לעופות מים )גורן‪ .(2009 ,‬הנתונים על מיני העופות בבריכת החורף‬
‫בנתניה הכלולים בעבודה זו הם נתוני הסקרים שערכנו בתוספת נתונים שנאספו ע"י לירון גורן במסגרת‬
‫עבודת המוסמך שלו‪ .‬פרוט מיני העופות שנצפו בבריכת החורף בנתניה מובא בטבלה ‪ .8‬בסך הכל נצפו‬
‫בבריכה ובסביבותיה בעונת ‪ 50 2008/09‬מינים שונים של עופות‪ ,‬מתוכם ‪ 20‬מינים היו של עופות מים‬
‫)‪ ;40%‬איור ‪ .(32‬עופות המים מגיעים אל הבריכה בסמוך למועד היתמלאותה ונוכחים בה לאורך כל‬
‫התקופה בה הבריכה מקיימת מופע רטוב‪ .‬מבין עופות המים ראוי לציין נוכחות להקה של כ‪ 50-‬פרטים‬
‫של צולל חלודי )איור ‪ (33‬שנצפו בבריכה במהלך חודש ינואר ‪ .2009‬כמו כן תועדו בבריכה ברווזים חדי‬
‫זנב )איור ‪ (34‬ומריות )טבלה ‪.(8‬‬
‫להתייחסות מיוחדת ראויה נוכחותם של טבלנים גמדיים בבריכה‪ .‬מין זה נוהג לקנן בגוף המים בקן צף‬
‫העשוי מצמחייה יבשה )איור ‪ .(35‬בשנים קודמות נהגו מספר זוגות של טבלן גמדי לקנן בבריכה‪ ,‬באיזור‬
‫של עומדי אגמון האגם )גפני ‪ ,1986‬גפני וגזית‪ .(2005 ,‬בעונת ‪ 2008/09‬נצפו בבריכה ‪ 4‬פרטים של טבלן‬
‫גמדי‪ ,‬שהופיעו לראשונה בחודש מרץ ונשארו בה גם בהמשך העונה באפריל ובמאי‪ .‬אולם‪ ,‬בניגוד לשנים‬
‫שעברו‪ ,‬לא נצפה בעונה החולפת בבריכה קינון של טבלנים גמדיים‪ .‬סביר להניח כי הסיבה לכך היא‬
‫העלמותו של עומד אגמון האגם מהבריכה ומיעוט חומר קינון שאוכל כולו ע"י השריפה שהתרחשה‬
‫בבריכה בסוף חודש דצמבר‪.‬‬
‫איור ‪ :32‬חלוקת מיני העופות שנצפו בבריכת החורף בנתניה בעונת ‪ 2008/09‬לקבוצות‬
48
.(‫ )בכחול – עופןת מים‬2008/09 ‫ פרוט מיני העופות שנצפו בבריכת החורף בנתניה בעונת‬.8 ‫טבלה‬
‫שם לועזי‬
‫משפחה‬
‫שם לועזי‬
Podicipediformes
Podicipedidae
‫ טבלניים‬Tachybaptus ruficollis
Pelecanformes
Phalacrocoracidae
‫ קורמורניים‬Phalacrocorax carbo
Cicconiiformes
‫שם עברי‬
‫טבלנאיים‬
‫טבלן גמד‬
‫שקנאים‬
‫קורמורן גדול‬
‫חסידאים‬
Ardeidae
‫ אנפתיים‬Ixobrychus minutus
Ardeidae
‫ אנפתיים‬Nycticorax nycticorax
‫אנפת לילה‬
Ardeidae
‫ אנפתיים‬Bubulcus ibis
‫אנפית בקר‬
Ardeidae
‫ אנפתיים‬Ardea cinerea
‫אנפה אפורה‬
Ardeidae
‫ אנפתיים‬Ardeola ralloides
‫אנפית סוף‬
Ardeidae
‫ אנפתיים‬Egretta garzetta
‫לבנית קטנה‬
Threskiornithidae
‫ כפניים‬Plegadis falcinellus
Anseriformes
‫אנפית גמדית‬
‫מגלן חום‬
‫אוזאים‬
Anatini
‫ ברוזנים‬Anas platyrhynchos
‫ברכיה‬
Anatini
‫ ברוזנים‬Anas crecca
‫שרשיר‬
Anatini
‫ ברוזנים‬Anas acuta
Anatini
‫ ברוזנים‬Anas clypeata
‫מרית‬
Aythyini
‫ צוללים‬Aythya ferina
‫צולל חלודי‬
Gruiformes
‫זנב‬-‫ברוז חד‬
‫עגוראים‬
Ralidae
‫ רליתיים‬Gallinula chloropus
‫סופית‬
Ralidae
‫ רליתיים‬Fulica atra
‫אגמיה‬
49
‫ המשך‬.8 ‫טבלה‬
‫שם לועזי‬
Charadii
‫משפחה‬
‫שם לועזי‬
‫ חופמאיים‬Charadritformes
‫שם עברי‬
‫חופמאים‬
Recurvirostridae
‫ סיפניים‬Himantopus himantopus
Burhinidae
‫ כרוניים‬Burhinus oedicnemus
‫כרון‬
‫ חופמיים‬Hoplopterus spinosus
‫סיקסק‬
Charadriidae
Scolopacidae
Lari
Laridae
‫ חרטומניים‬Actitis hypolecus
‫ שחפאיים‬Charadritformes
‫ שחפיים‬Larus ridibundus
Falconiformes
Falconidae
‫ בזיים‬Falco tinnunculus
Columbiformes
Columbidae
‫ יוניים‬Columba livia
Columbidae
‫ יוניים‬Streptopelia turtur
Columbidae
‫ יוניים‬Streptopelia senegalensis
Apodiformes
Apodidae
‫ סיסיים‬Apus apus
Coracciiformes
Alcedinidae
‫ שלדגיים‬Halcyon smyrnensis
Meropidae
‫ שרקרקיים‬Merops apiaster
Upupidae
‫ דוכיפתיים‬Upupa epops
Piciformes
Picidae
‫ נקריים‬Dwndrocopus syriacus
‫תמירון‬
‫ביצנית לבנת בטן‬
‫חופמאים‬
‫שחף אגמים‬
‫דורסי יום‬
‫בז מצוי‬
‫יונאים‬
‫יונת סלעים‬
‫תור מצוי‬
‫צוצלת‬
‫סיסאים‬
‫סיס חומות‬
‫כחלאים‬
‫לבן חזה‬
‫שרקרק מצוי‬
‫דוכיפת‬
‫נקראים‬
‫נקר סורי‬
50
‫ המשך‬.8 ‫טבלה‬
‫שם לועזי‬
‫משפחה‬
‫שם לועזי‬
Passeriformes
Hirundinidae
‫ סנוניתיים‬Hirundo daurica
Motacillidae
‫ נחליאליים‬Motacilla alba
Motacillidae
‫ נחליאליים‬Motacilla cinerea
Pycnonotidae
‫ בולבוליים‬Pycnonotus xanthopygos
‫שם עברי‬
‫ציפרי שיר‬
‫סנונית מערות‬
‫נחליאלי לבן‬
‫נחליאלי זנבתן‬
‫בולבול‬
Turdidae
‫ קיכליים‬Erithacus rubecula
‫אדום חזה‬
Turdidae
‫ קיכליים‬Luscinia svecia
‫כחול חזה‬
Turdidae
‫ קיכליים‬Saxicola torquata
Sylvidae
‫ סיבכיים‬Prinia gracilis
Sylvidae
‫ סיבכיים‬Hippolais pallida
Paridae
Nectarinidae
‫ ירגזיים‬Parus major
‫ צופיתיים‬Nectarina osea
‫גרון‬-‫דוחל שחור‬
‫פשוש‬
‫שיחנית קטנה‬
‫ירגזי מצוי‬
‫צופית‬
Corvidae
‫ עורביים‬Garrulus glandarius
Corvidae
‫ עורביים‬Corvus corone
Corvidae
‫ עורביים‬Corvus moncduta
‫קאק‬
Corvidae
‫ עורביים‬Corvus frugilegus
‫עורב המזרע‬
Passeridae
‫ דרוריים‬Passer domesticus
‫דרור הבית‬
Fringilidae
‫ פרושיים‬Carduelis carduelis
‫חוחית‬
Sturnidae
‫ זרזיריים‬Acridotheres tristis
*‫מיינה הודית‬
Psittaciformes
Psittacidae
‫ תוכיים‬Psittacula krameri
Psittacidae
‫ תוכיים‬Myiopsitta monachus
‫עורבני‬
‫עורב אפור‬
‫תוכאים‬
*‫דררה‬
*‫תוכי נזירי‬
‫‪51‬‬
‫בנוסף לעופות מים ניתן להצביע גם על נוכחות גבוהה של ציפורי שיר באזור הבריכה )‪ 18‬מינים – ‪.(36%‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬מרבית מיני עופות אלה אינם נמשכים לבריכה בגלל קיומו של גוף המים אלא בגלל השטח‬
‫הטבעי שעוד נותר סביב לבריכה‪ .‬בהתאם‪ ,‬חלק מהמינים של ציפורי השיר לא נצפה באזור הבריכה‬
‫עצמה אלא באזור הפתוח הנמצא בפינה הדרום מערבית של הפארק העירוני )אזור ‪ ,2‬איור ‪ .(1‬כמו כן‬
‫נמצאו בבריכה ‪ 3‬מינים פולשים‪ ,‬מהם ‪ 2‬מיני תוכים )דררה ותוכי נזירי( העושים שימוש בעצי‬
‫האקליפטוס הגבוהים שסביב הבריכה‪.‬‬
‫איור ‪ :33‬צולל חלודי – מין שנצפה בבריכת החורף בנתניה בינואר ‪2009‬‬
‫איור ‪ :34‬ברווז חד זנב – מין שנצפה בבריכת החורף בנתניה באפריל ‪2009‬‬
‫‪52‬‬
‫‪.‬‬
‫איור ‪ .35‬קן של טבלן גמדי‪ ,‬כמותו היו בבריכת החורף בנתניה בשנים שעברו‬
‫‪ .5‬השפעות הפעילות האנושית בבריכה ובסביבותיה על תפקוד המערכת‬
‫האקולוגית‬
‫‪ 5.1‬השפעת הטיית מי הנגר העילי ומניעת כניסתם לבריכה‬
‫‪ 5.1.1‬השפעת הטיית המים על איכות המים בבריכת החורף‬
‫אין ספק כי ההשפעה האנושית החמורה ביותר על המבנה והתפקוד של המערכת האקולוגית של‬
‫הבריכה‪ .‬ממצאי הסקר לאיתור מקורות המים לבריכה שנסקרו ב סעיף ‪ 3.2‬הצביעו על כך שמקור המים‬
‫העיקרי לבריכה הוא נגר תת‪-‬קרקעי וכי תרומות הנגר העילי לבריכה בשנת ‪ 2008/09‬היו מינוריות‪.‬‬
‫למסקנה זו משמעות אקולוגית עעמוקה ביותר בהקשר של מדיניות הפיתוח התפעול והממשק של אגן‬
‫ההיקוות הקרוב לבריכה‪ :‬השפעת התהליכים המתרחשים באגן ההיקוות הקרוב )קרי – תחומי הפארק(‬
‫על המבנה והתפקוד המערכת האקולוגית שח הבריכה משמעותית ביותר‪ .‬כך למשל פעולות ממשק כגון‬
‫דישון‪ ,‬הדברת מזיקים וכד' יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על הבריכה ועל בריאותה האקולוגית‪.‬‬
‫ממצאי סקר נתיבי המים לבריכת החורף בנתניה הוצגו בדיון בוועדת ההיגוי של הבריכה‪ ,‬שנערך ב‪-‬‬
‫‪ .12/03/09‬בדיון שהתפתח הועלתה טענה נגדית כי המקור העיקרי למים בבריכה אינו נגר תת‪-‬קרקעי‬
‫אלא מי נגר הנכנסים לבריכה בכניסה תת קרקעית מהתעלה הצפון מזרחית‪ .‬כמו כן הועלתה הטענה כי‬
‫התעלה הצפון מזרחית מנקזת שטח של כ‪ 6-‬קמ"ר‪ .‬משמעותה של טענה זו מההיבט התפעולי של‬
‫‪53‬‬
‫הבריכה היא שלפעולות הפיתוח התפעול והממשק בתחומי הפארק )למשל‪ ,‬סוג הצומח והתכסית‪ ,‬אופי‬
‫הפעילות ופעילות האחזקה( אין כמעט השפעה על המערכת האקולוגית של בריכת החורף‪.‬‬
‫בשל ההבדל המהותי בין שתי האפשרויות ועל מנת להבין טוב יותר מהו המקור האמיתי של מי הבריכה‬
‫זומנה פגישה עם מתכנן המים של הבריכה‪ .‬הפגישה נערכה בעריית נתניה ב‪ .5/04/09-‬המסקנות מפגישה‬
‫זו היו‪:‬‬
‫‪ .1‬בריכת החורף בנתניה מצויה על קרקע חרסיתית שהמוליכות ההידראולית של נמוכה‪ ,‬כלומר שכבת‬
‫קרקע אטימה בקירוב‪ .‬הסביבה המידית של הבריכה היא של שטחים גבוהים יותר‪ ,‬שהתשתית שלהם‬
‫היא חול או כורכר‪ ,‬המתאפיינים במוליכות הידראולית גבוהה‪ ,‬ומתחת להם שכבה חרסיתית אטימה‪.‬‬
‫בשטח הבריכה עצמה‪ ,‬השכבה החרסיתית נמצאת ברום הנמוך ביותר והיא נגלית אל פני הקרקע‪.‬‬
‫‪ .2‬שטחו של אגן ההיקוות הרחוק ונרחב של הבריכה )השטח העירוני שאינו נמצא במגע ישיר עם‬
‫הבריכה( אינו עולה על ‪ 1‬קמ"ר‪ .‬הנתון של ‪ 6‬קמ"ר שהוצג בישיבת וועדת ההיגוי אינו תואם את‬
‫המציאות‪.‬‬
‫‪ .3‬הבריכה תוכננה באופן שבשנה ממוצעת מקור המים העיקרי של הבריכה יהיה נגר ישיר )גשם היורד‬
‫ישירות על שטח הבריכה( בתוספת של נגר תחתי מהסביבה הקרובה לבריכה‪ ,‬ללא צורך בתוספת נגר‬
‫עילי מאגן הניקוז הרחוק של הבריכה‪.‬‬
‫‪ .4‬מחשש כי נגר עילי מאגן הניקוז הרחוק יכיל תשטיפי כבישים ובכלל זה חומרים רעילים העלולים‬
‫להזיק למאכלסי הבריכה נבנתה מערכת ניקוז שמטרתה למנוע את כניסתו של הנגר העילי המגיע‬
‫מאגן הניקוז הרחוק של הבריכה‪ .‬בכך הוטו מהבריכה כמויות מים ניכרות שהגיעו אליה‪ ,‬קודם בניית‬
‫הנקז‪.‬‬
‫‪ .5‬בצידה הצפון מערבי של הבריכה נבנה נקז בקוטר "‪) 6‬להלן‪ ,‬הנקז הצפון מערבי‪ :‬איור ‪ ,(10a‬שמטרתו‬
‫להוביל את מי הנגר העילי המגיעים מאגן הניקוז הרחוק ישירות לים‪ ,‬מבלי שיכנסו כלל לבריכה‪.‬‬
‫בראשו של נקז זה נבנה מגוף המאפשר שליטה והכוונה של הנגר העילי‪ .‬פתיחתו של המגוף מונעת‬
‫כניסת נגר עילי לבריכה וסגירתו מכווינה את מי הנגר לבריכה‪.‬‬
‫‪ .6‬כאשר המגוף פתוח‪ ,‬יכנסו מי נגר לבריכה‪ ,‬רק כאשר ספיקת הנגר העילי המגיע לראש הנקז עולה על‬
‫כושר הקיבול של הנקז‪ .‬במקרה כזה עודפי המים יכנסו דרך תעלת הבטון שנבנתה במקום אל‬
‫הבריכה‪.‬‬
‫‪ .7‬בנוסף לנקז המערבי נבנה נקז נוסף בפינה הדרום מערבית של הבריכה )להלן הנקז הדרומי‪ :‬איור‬
‫‪ (10b‬שמטרתו למנוע עליית מפלס מי הבריכה מעבר לרום מקסימאלי נתון‪ .‬הנקז הדרומי נכנס‬
‫לפעולה רק כאשר מפלס המים בבריכה גבוה‪.‬‬
‫‪ .8‬כתוצאה משינויים בטופוגרפיה של הקרקע בעת העבודות להכשרת השטח לגינון נוצרה בפינה הצפון‬
‫מערבית של הבריכה כניסה בלתי מתוכננת של נגר עילי‪ .‬כניסה זו גורמת לתהליכי ארוזיה וסחיפת‬
‫קרקע‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫איור ‪ .36‬מיקום כללי של ראשי הנקזים בבריכת החורף בנתניה )דורה(; ‪ a‬הנקז הצפון מערבי‪ b ,‬הנקז‬
‫הדרומי‪ .‬מאחר ותוכניות השטח לא הועמדו לרשותנו החיצים מהווים אילוסטרציה בלבד ואינם‬
‫מסמנם את המיקום המדוייק של הנקזים‬
‫המידע שהוצג על ידי מתכנן המים של הבריכה מחזק את ההשערה שבריכת החורף בנתניה אינה‬
‫מסתמכת על מי נגר עיליים כמקור עיקרי למים‪ ,‬אלא ניזונה בעיקר מנגר ישיר ומנגר תחתי המגיע מאגן‬
‫הניקוז המיידי של הבריכה‪ ,‬כלומר משטח הפארק שמסביבה‪ .‬המשמעות של ממצא זה היא שלמתרחש‬
‫בתחומי הפארק צפוייה להיות השפעה ישירה על איכות המים בבריכה‪ .‬למשל‪ ,‬בתחילת העונה הצבענו‬
‫על השמה של כמויות גדולות של קומפוסט בקרבה לבריכה והועלה החשש כי שאריות הדישון יישטפו‬
‫לבריכה עם נגר עילי ישיר )ראה דו"ח ניטור מס' ‪ .(1‬התשובה שניתנה לחשש זה הייתה שהקומפוסט‬
‫יוצנע במהירות בקרקע ובכך תימנע השטיפה שלו‪ .‬אולם‪ ,‬בעקבות המסקנה כי הבריכה ניזונה מנגר‬
‫תחתי מהאזור בו יושם הדשן ברור כי הצנעת הדשן בקרקע אולי מעלימה אותו מהעין‪ ,‬אך אינה מונעת‬
‫הגעתו לבריכה‪ .‬הסבירות כי חלק מהדשן )חומר אורגאני‪ ,‬ניטראטים( הגיע או יגיע בעתיד למי הבריכה‬
‫גבוהה ביותר‪ .‬ואכן‪ ,‬בבדיקות ריכוזי הנוטריאנטים במי הבריכה נמצאו ריכוזי אמוניום גבוהים פי ‪10‬‬
‫מהריכוזים במי התעלה הצפון מזרחית וריכוזי ניטראט הגבוהים למעלה מפי ‪ 3‬מהריכוז במי התעלה‬
‫‪55‬‬
‫צפון מזרחית‪ .‬ריכוזי האמוניום והניטראט שנמדדו בבריכת החורף בנתניה היו גבוהים גם באופן מובהק‬
‫מהריכוזים שנמדדו בבריכות חורף עירוניות אחרות )אלרון ‪ .(2007‬המסקנה המתבקשת ממצאים אלה‬
‫היא שחלק מחומרי הדישון שפוזרו באגן הניקוז המיידי של הבריכה מצא את דרכו‪ ,‬ביחד עם הנגר התת‬
‫קרקעי‪ ,‬לבריכה גופא‪.‬‬
‫ההשפעה של הטיית מי התעלה הצפון מזרחית מהבריכה והפנייתם לנקז הצפוני מגבירה עוד יותר את‬
‫ההשפעה שיש לדישון על הבריכה‪ ,‬מכיוון שחומרי הדשן הנשטפים לבריכה במהלך ארועי הגשם אינם‬
‫נמהלים במי התעלה הצפון מזרחית העניים יותר בנוטריאנטים‪.‬‬
‫משמעות הגעת חומרי הדישון לבריכה חמורה בהיבט של איכות המים בה‪ ,‬תהליכי איאוטרופיקציה‪,‬‬
‫והשפעה על החי והצומח בבריכה‪ .‬עודף נוטריאנטים יכול להביא למצבים של פריחת אצות‪ ,‬להעלאת‬
‫עכירות המים ולפגיעה בנוכחות מיני הצומח האקווטי בבריכה ובכלל זה מינים אדומים ונדירים‪.‬‬
‫ההיתדרדרות באיכות המים יכולה לפגוע גם החסרי החוליות ולפגוע במארג המזון בבריכה‪ .‬לכך יכולה‬
‫להיות השפעה שלילית על המגוון הביולוגי בבריכה‪ .‬יתכן כי התדרדרות באיכות המים היא אחת הסיבות‬
‫לירידה בעושר מיני חסרי החוליות שנצפתה בבריכה בשנים האחרונות )פעולות הגינון והדישון לא התחילו‬
‫ב‪ (2008/09-‬ולהעלמות המיניםהייחודיים שהם רגישים יותר ודורשים איכות מים גבוהה‪ .‬תוצאה נוספת‬
‫היא ירידת הערך האסטתי של הבריכה )מים ירוקים ומעלי ריח‪ ,‬במקום מים צלולים(‪ .‬בכך תיפגע עוד‬
‫יותר רמת שרותי המערכת האקולוגית של הבריכה‪.‬‬
‫אחת הסיבות להטית מי התעלה הצפון מזרחית מהבריכה היה החשש שמים אלה‪ ,‬המנקזים שטח עירוני‬
‫בנוי ובכלל זה דרכים וכבישים‪ ,‬יכילו תשתיפי כבישים וחומרים רעילים‪ .‬חשש זה אכן מהווה מקור‬
‫לדאגה לעתיד הבריכה‪ .‬ממצאי הבדיקה לאיתור חומרים רעילים שמקורם תשטיפי כבישים לא גילו‬
‫נוכחות ניתנת לאיתור של חומרים אלה במי הבריכה הצפון מזרחית‪ .‬ממצאים אלה נתמכים גם‬
‫בממצאיו של אלרון שבדק את תרומת המזהמים מקבוצת הפחממנים הפוליצקליים הארומטיים‬
‫בבריכות חורף עירוניות אחרות ולא מצא עדויות לתרומות משמעותיות של מזהמים אלה‪ .‬תמיכה נוספת‬
‫מתקבלת ממחקרם של )‪ (Asaf et al., 2004‬שמצאו כי נוכחות מזהמים כאלה וכן מתכות כבדות במי‬
‫ניקוז עירוני נמוכה מאד וקטנה מהריכוזים המותרים למי שתייה בהשוואה למי ניקוז מאזורי תעשיה‪.‬‬
‫אולם בשל עיקרון הזהירות יש לקחת בחשבון שהדגימות שבדקנו נלקחו בסוף פברואר ולא כללו את‬
‫התשטיפים של תחילת החורף‪ .‬במחקרם של ‪ (2004) Asaf et al‬נמצא כי בגל הראשון של החורף ריכוזי‬
‫המזהמים גבוהים יותר בהשוואה להמשך העונה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו עדיין ממליצים למנוע כניסת הגל הראשון‬
‫של מי הבריכה הצפון מזרחית לבריכת החורף‪.‬‬
‫‪ 5.1.2‬השפעת הטיית המים על משך הזמן בו בריכת החורף מוצפת‬
‫הנתונים שהוצגו על ידי מתכנן המים בדבר קיומו של נקז עוקף לבריכה )הנקז הצפון מערבי( מסבירים‬
‫את הממצאים על והתקצרות משך העונה הרטובה בבריכה בשנים האחרונות )איור ‪ .(4‬אין ספק כי‬
‫הפניית מי התעלה הצפון מזרחית לנקז ומניעת הגעתם לבריכה מפחיתה את כמויות המים הנכנסים‬
‫לבריכת החורף בנתניה‪ .‬אמנם‪ ,‬מתכנני המים חישבו כי נגר ישיר ונגר תת‪-‬קרקעי מאגן הניקוז המיידי‬
‫יהוו מקור מים מספק להתמלאות הבריכה גם בשנים שחונות‪ .‬אולם‪ ,‬על פי הברור שערכנו איתם‬
‫חישוביהם לא לקחו בחשבון התאיידות )בין ‪ 1-1.5‬מ' בשנה באזור מישור החוף(‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנחת הייסוד‬
‫של מתכנני המים הייתה כי השכבה החרסיתית בקרקעית הבריכה אטימה לחלוטין‪ .‬סביר להניח כי‬
‫‪56‬‬
‫למרות שהמוליכות ההידראולית של שכבת החרסית נמוכה‪ ,‬היא אינה אטימה לחלוטין וישנם איבודי‬
‫מים מסויימים בחלחול‪ .‬מסקנה זו נתמכת גם ע"י העובדה‪ ,‬שבעונה האחרונה )‪ ,(2008-9‬לאחר שהבריכה‬
‫התמלאה בחצי מנפחה בתחילת החורף היא הייתה קרובה להתייבשות במחצית הראשונה של פברואר‪.‬‬
‫זאת למרות שהחודשים ינואר ופברואר הם חודשים קרים יחסית‪ ,‬שרמת ההיתאידות בהם נמוכה‪.‬‬
‫באופן זה‪ ,‬רק הגשמים החזקים שירדו מאמצע פברואר הצילו אותה מהתייבשות מוקדמת‪.‬‬
‫מכאן עולה כי הנגר הישיר והנגר התת‪-‬קרקעי המגיעים מאגן ההיקוות המיידי של בריכת החורף בנתניה‬
‫אינם מספיקים כדי למלא את הבריכה‪ ,‬במיוחד בשנים שחונות‪ .‬על מנת להבטיח קיום גוף מים רטוב‬
‫לאורך זמן‪ ,‬הבריכה חייבת לקבל גם תרומה משמעותית של נגר עילי המגיע מהשטח העירוני של אגן‬
‫הניקוז הרחוק שלה‪.‬‬
‫הביטוי הישיר של הפחתת כמויות המים המגיעות לבריכה הוא‪:‬‬
‫‪ .1‬שינוי משטר ההתמלאות של הבריכה ‪ -‬הבריכה מתמלאת במספר רב של ארועים קטנים במקום‬
‫בארוע אחד גדול‬
‫‪ .2‬הקטנת השטח המוצף ובעיקר הפחתת עומק המים הממוצע והמקסימאלי‪.‬‬
‫‪ .3‬קיצור משך העונה הרטובה‪.‬‬
‫הממצאים מלמדים כי בעונת ‪ 2008/09‬במצב בו הבריכה הכילה כמות מים מקסימאלית )בחודש מרץ(‬
‫עומק המים מירבי בבריכה לא עלה על ‪ 1‬מ' ובמרבית שטח הבריכה הוא היה פחות מ‪ 80-‬ס"מ‪ .‬לאחר‬
‫ארוע הגשם העיקרי בסוף חודש פברואר‪ ,‬לא הספיקו כמויות הנגר התת‪-‬קרקעי שהיגיעו לבריכה בארועי‬
‫הגשם המאוחרים יותר בכדי לשמר מפלס מים גבוה ולכן‪ ,‬במהלך מרבית העונה עומק המים בבריכה‬
‫היה רדוד ביותר‪ .‬מצב זה של מים רדודים‪ ,‬שמאפיין את בריכת החורף בנתניה בשנים האחרונות מעודד‬
‫את התפתחות מיני צומח כפספלון דו טורי ואגמון ימי שאינם מתפתחים באזורים המתאפיינים‬
‫בעומקים גדולים‪ .‬לדעתנו‪ ,‬המפלסים הנמוכים הם הסיבה להתפרצות הפספלון שבשנים האחרונות‬
‫התפשט וכיסה את כל שטח הבריכה‪ ,‬תוך שהוא דוחק מינים אחרים‪ ,‬בינהם מינים נדירים ואדומים‪.‬‬
‫מהיבט זה‪ ,‬נראה כי השריפה שהתחוללה בבריכה באמצע אוקטובר ‪ 2008‬פגעה קשה יותר בפסלון –‬
‫המתרבה בשלוחות על קרקעיות וקני שורש ולכן בעונת ההצפה ‪ ,2008/09‬שבאה אחרי השריפה‪ ,‬ירד‬
‫כיסוי הפספלון בבריכה באופן ניכר‪ .‬כפועל יוצא מיני הצומח האחרים התאוששו ונוכחותם הייתה‬
‫בולטת יותר בהשוואה לעונת ‪) 2007/08‬טבלה ‪.(4‬‬
‫ההשפעה של קיצור העונה הרטובה על חברת חסרי החוליות ועל הדו חיים גם היא רבת משמעות‪ .‬משך‬
‫קיום המים בבריכה קובע את הרכב ומבנה חברת בעלי החיים בבריכה )‪;Wellborn et al., 1996‬‬
‫‪ .(Tavernini 2008‬מחקרים רבים הראו קיום קשר ישיר בין כמות הגשם לעושר המינים של חסרי‬
‫החוליות )בעיקר מקבוצת הסרטנים הירודים( המאכלסים בריכות חורף ) ‪Ripley and‬‬
‫‪ .(Simovich, 2009‬כפועל יוצא‪ ,‬קיצור משך העונה הרטובה והגדלת ההסתברות להתייבשות במהלך‬
‫העונה )כפי שכמעט קרה במהלך פברואר ‪ (2009‬יכולה לפגוע קשות באסופת המינים בבריכה ) ‪Reinelt et‬‬
‫‪ .(al., 1998‬נמצא גם קשר ישיר בין משטר ההתמלאות של בריכות חורף לבין מאגר ביצי הקיימא שנותר‬
‫בקרקע לאחר תום העונה הרטובה‪ .‬כאשר הבריכה מתמלאת היטב )בארוע גדול אחד‪ ,‬בראשית העונה‬
‫הרטובה( מאגר ביצי הקיימא בסוף העונה יהיה גדול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר הבריכות מתמלאות בהדרגה‪,‬‬
‫במספר ארועים קטנים‪ ,‬מאגר ביצי הקיימא שייוותר בקרקעית הבריכה ויכתיב את עושר המינים‬
‫‪57‬‬
‫ושפיעות הפרטים בעונה העוקבת יהיה קטן יותר ) ‪ .(Ripley et al., 2004‬בנוסף‪ ,‬אצל חסרי החוליות‬
‫)ובמיוחד בקבוצת הסרטנים הירודים(‪ ,‬היתמלאות הבריכה פרושה בקיעה של ביצי הקיימא ממאגר ביצי‬
‫הקיימא שבקרקע‪ .‬ארוע התיבשות‪ ,‬ואפילו לתקופה קצרה‪ ,‬בטרם היספיקו חסרי החוליות שבקעו‬
‫להשלים את מחזור חייהם ולייצר ביצי קיימא חדשות‪ ,‬פרושו קטיעת מחזור החיים והפחתה משמעותית‬
‫של מאגר ביצי הקיימא שבקרקע )‪.(Ripley et al.,2004‬‬
‫משך הזמן בו הבריכה מלאה מים משפיע גם על עושר מיני הדו חיים המאכלסים אותה‪ .‬מחקר שבחן את‬
‫ההשפעה של קיום המים בבריכות חורף ים תיכוניות הראה כי ככל שהבריכה מכילה מים למשך תקופה‬
‫אריכה יותר‪ ,‬כך היא צפויה להכיל יותר מיני דו חיים )‪ .(Beja and Alcazar 2003‬אצל חלק ממיני הדו‬
‫חיים‪ ,‬קיצור התקופה הרטובה פרושו גם כן מניעת היכולת להשלים את מחזור הרבייה‪ .‬השפעת‬
‫התייבשות מוקדמת על דו חיים אינה מתבטאת בקיצור תקופת ההתפתחות של הראשנים אלא בהכחדת‬
‫הראשנים לפני גלגול‪ ,‬אם הם לא הגיעו במועד ההתיבשות לשלב המאפשר גלגול‪ ,‬או לבמימדי גוף קטנים‬
‫יותר בעת הגלגול)גפני ‪ .(Brady and Griffiths 2000 ,1986‬במצב זה סיכוייהם של המקטינים הפרטים‬
‫הצעירים שלאחר גלגול לצלוח בהצלחה את תקופת הקיץ היבשה קטנים באופן משמעותי ) ‪Gervasi,‬‬
‫‪ .(2007.‬למשל‪ ,‬אצל החפרית המצויה )שהיא מין בסכנת הכחדה קריטית; ‪ - Gafny, 2004‬מין שכבר‬
‫נעלם מבריכת החורף בנתניה( ‪ ,‬נדרשים לפחות שלושה חודשים מרגע ההטלה ועד להשלמת הגלגול )גפני‪,‬‬
‫‪ .(1986‬ככל שמשך קיום המים בבריכה ארוך יותר גודלן של החפריות המשלימות גלגול גדול יותר )גפני‪,‬‬
‫‪ .(1986‬כפועל יוצא משך קיום קצר יותר של הבריכה בנתניה פרושו הקטנת סיכויי החפריות המתגלגלות‬
‫לשרות את הקיץ )במקרה הטוב( או הכחדה של כל הראשנים )במקרה הרע(‪.‬‬
‫באופן דומה הקטנת משך המים בו בריכת החורף בנתניה מחזיקה מים צפוי להשפיע על צפרדע הנחלים‪.‬‬
‫מין זה אינו מאכלס בדרך כלל בריכות חורף‪ ,‬מאחר ועונת הרבייה של הצפרדע מתחילה במאי – מועד בו‬
‫מרבית בריכות החורף כבר יבשות‪ .‬בניגוד לבריכות חורף אחרות במישור החוף‪ ,‬צפרדע הנחלים איכלסה‬
‫במשך שנים רבות את בריכת החורף בנתניה‪ ,‬והסיבה לכך נעוצה בעובדה שהבריכה החזיקה מים לפחות‬
‫עד אמצע הקיץ‪ .‬קרקורי צפרדע הנחלים במהלך היום היוו את אחד המאפיינים הייחודיים לחווית‬
‫הביקור בבריכת החורף בנתניה‪ ,‬בהשוואה לבריכות חורף אחרות‪ .‬בשנים שעברו הצפרדעים היו יכולות‬
‫להשלים את מחזור החיים שלהם בבריכה ללא כל קושי‪ .‬קיצור משך התקופה הרטובה והתיבשות‬
‫הבריכה במאי‪ ,‬כפי שארע בעונות ‪ 2007/08‬ו‪ 2008/09-‬פרושו שבשנים הנ"ל לא הייתה בבריכה כל רביה‬
‫של צפרדעים‪ .‬התמשכות מצב זה למשך שנים רצופות נוספות יכולה להביא להכחדה של צפרדע הנחלים‬
‫מבריכת החורף בנתניה‪ .‬לגבי הקרפדה הירוקה והאילנית המצויה‪ ,‬שגם הן מאכלסות את בריכת החורף‪,‬‬
‫המשמעות של קיצור העונה הרטובה קריטית פחות מאחר ומשך הזמן מהטלה עד גלגול של מינים אלה‬
‫קצר יחסית‪.‬‬
‫המשמעות האקולוגית הכוללת של העלמות מינים שונים של חסרי חוליות ו מבריכת החורף בנתניה היא‬
‫פגיעה במורכבות מארג המזון‪ ,‬וכפועל יוצא פגיעה חמורה ביציבות המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫‪ 5.2‬השפעת השריפה על המערכת האקולוגית של בריכת החורף‬
‫‪ 5.2.1‬השפעת השריפה על צומח המים‬
‫בסתיו ‪ 2008‬התרחשו בבריכת החורף בנתניה מספר שריפות‪ ,‬שהאחרונה שבהן התרחשה ב‪.12/10/09-‬‬
‫השריפות כללו את מרבית שטח הבריכה וכילו לחלוטין את החומר הצמחי היבש שנותר בבריכה במהלך‬
‫הקיץ‪ .‬פעולות הכיבוי של השריפה כללו תנועה של מכוניות הכיבוי שטח הבריכה )איור (‪ ,‬עבודות עפר‬
‫ובכלל זה הזזה והערמה של שכבת הקרקע העליונה והתזה של חומרי כיבוי על שטח הבריכה‪.‬‬
‫איור ‪ .37‬מכוניות כיבוי על שטח הבריכה במהלך כיבוי השריפה‬
‫המשמעות האקולוגית של השריפה ושל פעולות הכיבוי על המערכת האקולוגית של בריכת החורף‬
‫מורכבת וכוללת את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬במהלך הדליקה נשרף מרבית הצומח היבש שכיסה את שטח הבריכה‪ .‬שריפת צומח יבש זה מכלה את‬
‫החומר האורגאני המהווה את הבסיס למארג המזון בבריכה‪ ,‬עם התמלאותה המחודשת‪ .‬מחד‪ ,‬העדרו‬
‫של החומר הצמחי היבש צפוי להשפיע לטובה על ריכוזי החמצן בבריכה בתחילת עונת ההתמלאות‬
‫הבאה מכיוון שבהעדר חומר יבש‪ ,‬עוצמת תהליכי הריקבון צורכי החמצן צפויה להיות נמוכה וריכוזי‬
‫החמצן בבריכה צפויים להיות גבוהים יחסית‪ .‬מאידך‪ ,‬המינראלים הטמונים בחומר היבש שנשרף‬
‫אינם נעלמים אלא נשארים באפר שנותר בשטח הבריכה ויכולים להשפיע על התפתחות הצומח והחי‬
‫בעונה הבאה‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר עוצמת האש גבוהה‪ ,‬החום הנובע מהשריפה יכול לפגוע במאגר הזרעים ובקני השורש הטמונים‬
‫בקרקע )‪ .(Ruiz, 2008‬לעומת זאת כאשר השריפה חולפת מהר יתכן כי הפגיעה במאגר זה מזערית‪.‬‬
‫ההשפעה יכולה להיות ספציפית למינים שונים‪ .‬ישנם מינים שיפגיו יותר ומינים אחרים כלל לא יפגעו‪.‬‬
‫מינים שהזרעים וקני השורש שלהם נמצאים על פני הקרקע ונשרפים ישירות צפויים להיפגע קשה‬
‫יותר ממינים שקני השורש והזרעים שלהם טמונים בעומק האדמה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ .3‬כאשר השריפה מכלה את הצומח היבש היא פוגעת במינים דומיננטיים המשתלטים על חברת הצומח‬
‫בבריכה ומפנה מקום למינים נדירים‪.‬‬
‫‪ .4‬כאשר עוצמת האש גבוהה היא יכולה לפגוע במאגר ביצי הקיימא הנמצא בקרקעית הבריכה‬
‫)‪ .(Angeler et al., 2005‬מינים המתרבים מביצי קיימא‪ ,‬כדוגמת הסרטנים הירודים‪ ,‬צפויים להיפגע‬
‫יותר ממינים בהם שלב הבוגר עוזב את הבריכה )למשל חרקי מים(‪.‬‬
‫‪ .5‬אם מתבצעת פעולה של גילוח פני הקרקע במהלך הדליקה או אחריה‪ ,‬פעולה זו יכולה לפגוע במאגר‬
‫ביצי הקיימא שבשכבה העליונה של קרקע הבריכה או להעתקה של ביצי קיימא משטח הבריכה‪.‬‬
‫‪ .5‬חומרי הכיבוי יכולים להכיל חומרים רעילים להם יכולה להיות השפעה שלילית על התפתחות חסרי‬
‫חוליות ואורגניזמים אחרים בבריכה‪.‬‬
‫בחינת הדינאמיקה של ההתפתחות הצומח האקווטי וחסרי החוליות בבריכת החורף בנתניה מצביעה על‬
‫האפשרות שההשפעה הכוללת של השריפה על הצומח הייתה חיובית‪ .‬האגמון הימי והפספלום הדו טורי‬
‫שהיו המינים השולטים בשנה שלפני השריפה‪ ,‬הצטמצמו בנוכחותם ובכך התאפשרה התפתחותם של‬
‫מינים אחרים‪ .‬עושר המינים בשנה שלאחר השריפה היה גבוה ב‪ 45%-‬ב‪ 2009-‬בהשוואה ל‪ .2008-‬חלק‬
‫מהמינים שנעדרו מהבריכה ב‪ 2008-‬והופיעו ב‪ 2009-‬הם מינים נדירים או מינים אדומים והופעתם‬
‫המחודשת בבריכה היא תופעה מבורכת‪ .‬במיוחד יש לציין את ההופעה המאסיבית של אלוטין עקום‬
‫זרעים – מין נדיר שנעדר לחלוטין מהבריכה ב‪ ,2008-‬אך שב אליה בעונה שלאחר השריפה‪ .‬באפון דומה‪,‬‬
‫השפיעות של מינים שהיו נדירים ב‪ 2008-‬עלתה בכמה סדרי גודל )טבלה ‪ .(4‬במיוחד ראויה לצייון העליה‬
‫בנוכחוש של הבוציץ הסוככני – מין אדום שנעדר מהבריכה כמעט לחלוטין ב‪) 2008-‬נצפה פרט בודד(‬
‫והופיע באלפיו ב‪.2009-‬‬
‫‪ 5.2.2‬השפעת השריפה על אסופת חסרי החוליות ועל הדו חיים והעופות‬
‫ההשפעה של השריפה על אסופת חסרי החוליות בבריכה הייתה כנראה הפוכה מההשפעה על הצומח‪.‬‬
‫בהעדר נתונים משנה שלפני השריפה‪ ,‬ניתן לייחס רק באופן חלקי את הירידה בעושר מיני חסרי החוליות‬
‫לשריפה‪ ,‬אך מהמידע הקיים בספרות על ההשפעה השלילית של שריפות על חסרי חוליות מאכלסי מים‬
‫)למשל‪ (Hall and Lombardozzi, 2008 ,‬ניתן לשער שלשריפה הייתה השפעה שלילית על מאגר בייצי‬
‫הקיימא בבריכת החורף )‪ .(Angeler et al., 2005‬גם לאפר הנותר לאחר שריפות נמצאה השפעה שלילית‬
‫על חסרי חוליות אקווטיים )‪ .(Spencer, 2003‬יחד עם זאת‪ ,‬מאחר והירידה בעושר חסרי החוליות‬
‫שנמדדה בין השנים ‪ 2003‬ל‪ 2009-‬באה לידי ביטוי לא רק במאכלסים המתרבים בעזרת ביצי קיימא‪,‬‬
‫אלא גם בחרקי מים שנעדרו מהבריכה במועד השריפה‪ ,‬לא ניתן ליחס את הירידה להשפעת השריפה‬
‫בלבד‪.‬‬
‫אין ביכולתינו להעריך את ההשפעה של השריפה על אסופת הדו חיים בבריכה ‪ .‬גם בספרות המדעית‬
‫המידע על השפעת שריפות על אוכלוסיות דו חיים נדיר למדי )‪ .(Pilliod et al., 2003‬המחקרים‬
‫המדעיים הבודדים מתייחסים בעיקר להשפעת שריפות על אוכלוסיות הבוגרים‪ .‬מחקר שהתבצע‬
‫בארה"ב לא מצא השפעה שלילית של שריפות על אוכלוסיות הבוגרים של מספר מיני דו חיים‬
‫)‪ .(Hossack and Corn, 2007 ;Lemckert et al., 2004‬ההתייחסות בספרות להשפעה מאוחרת של‬
‫השריפות ופעולות הכיבוי על התפתחות ראשנים אינה קיימת )‪ .(Pilliod et al., 2003‬ככלל נראה כי‬
‫‪60‬‬
‫בעונת ‪ 2009‬הייתה צפיפות הראשנים של המינים הנפוצים )בעיקר של אילנית מצויה( נמוכה‪ ,‬אולם קשה‬
‫ליחס ממצא זה באופן ישיר או עקיף לשריפה‪.‬‬
‫ההשפעה של השריפה על המינים השונים של עופות המים והעופות האחרים גם היא לא נבדקה באופן‬
‫ישיר‪ .‬אולם מחקרים שהתבצעו במקומות אחרים בעולם )למשל‪ ,(Smucker et al., 2006 ,‬מלמדים כי‬
‫לשריפות בעוצמה נמוכה‪ ,‬כמו השריפה בבריכת החורף בנתניה‪ ,‬אין השפעה ניכרת על חברת העופות‬
‫המאכלסים את האתר בו ארעה השריפה‪.‬‬
‫‪ 5.3‬השפעת פעילות אנושית בשטח היבשתי על חברת הצומח ובע"ח‬
‫‪ 5.3.1‬סלילת דרכים פנימיות‬
‫בחינה של השטח היבשתי הסובב את הבריכה מלמדת על פעולות פיתוח בעוצמות משתנות סביב מרבית‬
‫היקפה של הבריכה‪ .‬סביב הבריכה נסללה דרך טבעתית שנסללה באספלט‪ .‬דרך זו מהווה חלק ממערכת‬
‫של כבישי שרות שנסללה בכל שטח הפארק )איור ‪ .(39‬בחלק המערבי של אגן ההיקוות הקרוב של‬
‫איור ‪ .39‬כבישי שרות שנסללו בתחומי פארק שלולות החורף בנתניה‬
‫הבריכה )השטח שבין הבריכה לבין שדרות בן גוריון התבצעו עבודות עפר שכללו הסרת הצמחייה‬
‫הטבעית ושינוי הטופוגרפיה הטבעית של השטח כחלק מהתאמתו לגינון‪ .‬החלק הדרום מערבי והדרומי‬
‫של הפארק נותר כשטח טבעי‪ ,‬אולם גם בחלק הדרום מערבי נפרצה דרך שנסללה באספלט‪ .‬פעולת‬
‫הסלילה של הכבישים מלווה בהפרעה קרקעית ניכרת‪ .‬הפרה זו גוררת סחיפות קרקע מקומיות ופותחת‬
‫את המרחב לכניסה של מיני צומח פולשים ולמיני מעזבות כדוגמת טיונית החולות )טיונית פולשנית‬
‫‪ ,(Heterotheca subaxillaris‬קייצת )‪ (Conyza sp.‬וקיקיון מצוי )‪) (Ricinus communis‬טבלה ‪ .(5‬מינים‬
‫אלה הם מינים אופורטיוניסטיים בעלי אופי עשבוני וכניסתם למערכת יכולה להביא להשתלטותם על‬
‫חברת הצומח הטבעי תוך דחיקת מינים מקומיים יחודיים ונדירים‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ 5.3.2‬הכשרת שטחים לגינון‬
‫פעילות הפיתוח כוללת הכשרה נרחבת של שטחים המיועדים לגינון ‪ .‬הפעילות כוללת גרוד השכבה‬
‫העליונה של הקרקע ע"י ציוד מכאני הנדסי וחישוף הקרקע )איור ‪ .(40‬התהליך לווה בפעולת‬
‫איור ‪ .40‬חישוף קרקע ושינוי תוואי השטח בשטח שממערב לבריכת החורף בנתניה‬
‫העתקה של גיאופיטים‪ ,‬אך עדיין יש בו בכדי לפגוע בצמחייה הטבעית )כולל מינים מוגנים( ובבעלי חיים‬
‫מאכלסי קרקע )כולל פגיעה בבתי הגידול היבשתיים של מאכלסי הבריכה עצמה )חרקי מים‪ ,‬דו חיים(‪.‬‬
‫שינוי הטופוגרפיה של תוואי הקרקע פוגע בזרימת הנגר העילי לבריכה‪ .‬בפעולה זו יש כדי לתרום‬
‫להפחתת כמויות הנגר המגיע לבריכה ולקיצור התקופה הרטובה של הבריכה‪ ,‬על כל ההשלכות‬
‫האקולוגיות הנובעות ממנה )ראה סעיף ‪.(5.1‬‬
‫היבט אחר של חישוף הקרקע וסילוק הצמחייה הטבעית הוא האצת תהליכים של ארוזיה וסחיפה של‬
‫קרקע‪ .‬תהליך זה מלווה בדרך כלל פעולות של שינוי בטופוגרפיה של פני השטח‪ .‬חישוף הקרקע‬
‫מצמחייה‪ ,‬אשר שורשיה מסייעים בהחזקה וייצוב של הקרקע‪ ,‬מאיץ את תהליכי הארוזיה )איור ‪.(41a‬‬
‫תופעה נוספת שהתגלתה כתוצאה מתהליכי הארוזיה נובעת משימוש בקרקע הכוללת פסולת )כולל‬
‫פסולת פלסטיק‪ ,‬שאינה מתמחזרת ביולוגית(‪ .‬כאשר גרגירי הקרקע העדינים ניסחפים על ידי המים‪,‬‬
‫נחפת פסולת זו במלוא הדרה )איור ‪ .(41b‬הסחף הנוצר מהארוזיה‪ ,‬כולל גם חומרי דישון שהוצנעו‬
‫בקרקע בעת הכנת הקרקע לגינון‪ .‬סחף זה מוצא את דרכו לבריכה ותורם לירידה באיכות המים‪ .‬ראןי‬
‫לציין כי עם התפתחות הצמחייה התרבותית שנשתלה בשטחים המיועדים לגינון‪ ,‬צפויים תהליכי‬
‫הארוזיה לקטון‪ ,‬כאשר השורשים של צמחי התרבות יתפסו את מקום הצמחייה הטבעית באחזקת‬
‫הקרקע ובמיתון פעולת הגשם‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫איור ‪ .41‬ארוזיה מוגברת של קרקע בשטח שממערב לבריכת החורף בנתניה‪ – a .‬ארוזיית קרקע במדרון‬
‫שממערב לכביש הטבעת; ‪ – b‬החשפות של פסולת מוצקה שהייתה קבורה בקרקע בעקבות תהליכים‬
‫של סחיפת הקרקע‪.‬‬
‫‪ 5.3.3‬שתילה ונטיעה של צמחים אקזוטיים‬
‫פעולות השתילה והנטיעה כוללות נטיעה של צמחים בהתאם לשיקולי גינון ‪ .‬חלק ממינים אלה הם‬
‫כאלה שאינם משתייכים לפלורה הטבעית של ארץ ישראל‪ .‬מאחר ומדובר בפראק עירוני הכולל בתוכו‬
‫אלמנטים טבעיים‪ ,‬ראוי כי תינתן העדפה למיני צומח מקומיים ומותאמים אקולוגית לתנאים‬
‫הסביבתיים במישור החוף המרכזי של מדינת ישראל )למשל‪ ,‬עצי שיקמה ואלון תבור(‪.‬‬
‫‪ 5.3.4‬פעילות קייט ונופש במהלך היום‬
‫השימור של מערכות אקולוגיות אקווטיות בריאות בתחומי העיר הוא משימה מאתגרת‬
‫)‪ .(Guntenspergen and Dune, 1998‬מחד‪ ,‬על מנת לשמר מערכות מים כאלה‪ ,‬יש צורך במעורבות‬
‫ציבורית עמוקה )‪ ,(Streever, 1998‬ומעורבות כזו מתקבלת כאשר אנשים מבקרים בגופי המים ונהנים‬
‫מהם‪ .‬מאידך‪ ,‬אין להתעלם מכך שלפעילות אנושית נמרצת בתחומי הבריכה עלולות להיות משמעויות‬
‫קשות על התפקוד המאוזן של הבריכה )‪ .(Zedler and. Leach, 1999‬במחקר שנערך בספרד נמצא קשר‬
‫הפוך בין רמת הפעילות האנושית סביב גוף המים לבין נוכחות דו חיים ) ‪Rodrı´guez-Prieto and‬‬
‫‪ .(Ferna´ndez-Juricic 2005‬בדיקה של פעילות נופש סביב גופי מים אורבניים בארה"ב הראתה כי‬
‫פעילות הנופש גרמה להרחקת בע"ח קטנים אך פגעה פחות בעופות )‪ .(Sauvajot et al., 1998‬לפעילות‬
‫קייט ונופש יש השפעה שלילית על אוכלוסיות דו חיים )‪(Maxell and Hokit, 1999‬‬
‫‪63‬‬
‫ההפרעה של פעילות הנופש סביב הבריכה ל תפקוד האקולוגי של הבריכה יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה‬
‫רמות‪:‬‬
‫‪ .1‬פעילות רמיסה של צומח ייחודי סביב הבריכה )למשל‪ .(Kantrud, 1985 ,‬מרבית מיני הצומח הנדירים‬
‫בבבריכת החוף בנתניה נמצאו בשולי הבריכה ולא בגוף המים ממש‪ .‬פעילות רבה של רמיסה‪ ,‬בעיקר‬
‫בסיום העונה הרטובה )בחודשים מאי יוני( יכולה לפגוע בצמחיה זו וגרום להעלמותה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרעה ע"י חיות מחמד – פעילות חיות מחמד סביב הבריכה יכולה לגרום לפגיעה אנושה בחי‬
‫המקומי‪ .‬במחקרים שנערכו בעולם נמצא כי כלבים )למשל‪(Dickman, 2009 ;Lenth et al., 2006 ,‬‬
‫וחתולים )למשל‪ (Dauphine and Cooper, 2010 ;Kays and DeWan, 2004 ,‬מהווים גורם ראשון‬
‫במעלה להרחקת מינים של מאכלסים קטנים משטחים שהיו בעבר שטחים טבעיים והפכו לשטחים‬
‫אורבניים או אורבניים למחצה‪ .‬באזורי החולות של ישראל נמצא כי כלבים גרמו להכחדה של הכוח‬
‫האפור וחתולים הביאו להכחדתה של הלטאה הירוקה מאזורי ההר‪ .‬טריפה של דו חיים ליד בריכות‬
‫חורף ע"י כלבים וחתולים נצפתה על ידנו במקרים רבים בבריכות חורף אחרות במישור החוף וניתן‬
‫להניח כי המצב בבריכת החורף בנתניה אינו שונה‪.‬‬
‫‪ .3‬השארת אשפה ע"י מטיילים – השארת אשפה ע"י מטיילים היא תופעה רווחת בבריכת החורף בנתניה‬
‫במיוחד לאחר סופי שבוע‪ .‬אמנם‪ ,‬אנשי התברואה של העיריה דואגים לפנות את האשפה מאוחר יותר‪,‬‬
‫אבל‪ ,‬בינתיים מהוות שאריות אלה‪ ,‬הכוללות שיירי מזון‪ ,‬מוקד משיכה לבעלי חיים שלמדו לנצל‬
‫משאב זה‪ .‬במיוחד יש לשים לב למשיכתם של עורבים אפורים לשאריות האשפה‪ .‬העורבים‪ ,‬שניזונים‬
‫מהאשפה כאשר היא זמינה‪ ,‬עוברים להיזון מבעלי חיים מאכלסי הבריכה‪ ,‬בהעדר אשפה‪ .‬התוצאה‬
‫היא פגיעה קשה באוכלוסיות המינים היחודיים לבריכה‪ ,‬פגיעה העלולה להביא להכחדה‪ .‬יתכן כי‬
‫שאריות האשפה המושארות בשטח הבריכה הן הסיבה לשכיחות הגבוה יחסית של העורבים בבריכת‬
‫החורף בנתניה‪.‬‬
‫איור ‪ .42‬שאריות אשפה מפוזרות בשטח הבריכה וסביבותיה בבריכת החורף בנתניה‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ 5.3.5‬פעילות לילה אנושית בסביבות הבריכה‬
‫בריכות חורף אינן מתפקדות רק בשעות היום‪ .‬בשעות הלילה רוחשת הבריכה פעילות אינטנסיבית‪ .‬זוהי‬
‫שעת השיא בפעילות הרביה של הדו חיים‪ ,‬שקריאותיהם ממלאות את חלל האוויר בבריכה ובסביבותיה‪.‬‬
‫לפעילות האנושית באזור הבריכה ובמיוחד לפעילות בשעות הלילה יכולה להיות השפעה מכרעת על‬
‫התאמת הבריכה לבעלי החיים המאכלסים אותה )‪ .(Knight and Gutzwiller 1995‬פעילות הזו חיים‬
‫סביב הבריכה מתחילה עוד בטרם הבריכה מתמלאת‪ .‬עם בוא הגשמים הראשונים מתחילים בוגרי הדו‪-‬‬
‫חיים לנדוד מהשטח היבשתי שסביב הבריכה לכיוון הבריכה‪ .‬בשלב זה הם רגישים מאד ללחצי דריסה‬
‫)למשל ע"י מכוניות‪ ,‬אך גם ע"י אופניים והולכי רגל(‪ ,‬ולטריפה )ע"י עופות מים אך גם ע"י חתולים‬
‫וכלבים(‪ .‬בשלב זה בוגרי הדו‪-‬חיים גם ניזונים באופן אינטנסיבי‪ ,‬במטרה לאגור אנרגיה רבה ככל האפשר‬
‫שתשמש אותם לפעילות החיזור והרבייה‪ .‬בהמשך‪ ,‬כאשר הבריכה מתמלאת‪ ,‬מוקד הפעילות עובר‬
‫לבריכה עצמה ולסביבתה המיידית‪ .‬פעילות הרבייה של הדו חיים סביב הבחירה מתחילה בחודש‬
‫אוקטובר וממשיכה באינטנסיביות עד סוף חודש מאי )עונת הרבייה של צפרדע הנחלים וסיום עונת‬
‫הרביה של האילנית המצויה(‪ .‬בחודשים דצמבר עד אפריל מקיימת בבריכה במקביל גם פעילות בוגרים‬
‫וגם פעילות ראשנים‪ .‬בעוד שפעילותם של הראשנים מתקיימת במהלך כל היממה‪ ,‬פעילות הבוגרים‬
‫מתבצעת בעיקר בלילה‪ .‬חודשים אפריל ומאי מתרחשת בבריכה פעילות אינטנסיבית של גלגול ובמהלכם‬
‫שורצות גדות הבריכה אלפי צעירים של דו חיים שסיימו את הגלגול‪ .‬בשלב זה הצעירים רגישים מאד‬
‫לטריפה‪ ,‬בעיקר ע"י עופות מים ונחשי מים‪ .‬מסוף חודש מאי‪ ,‬שב מוקד הפעילות של הדו חיים להתמקד‬
‫בעיקר בסביבה הרחוקה יותר של הבריכה )בעיקר קרפדה ירוקה ואילנית מצויה(‪.‬‬
‫פעילות אנושית בשעות הלילה מלווה בדרך כלל בהגברת תאורה מלאכותית‪ .‬קיימות בספרות עדויות‬
‫לכך שהארה מלאכותית ושינוי בעוצמות ובמשטר האור בשעות הלילה בסביבות הבריכה מהווים מקור‬
‫זיהום )‪ (ecological light pollution - ELP‬משפיעות באופן ניכר על הביולוגיה של מאכלסי הבריכה‬
‫וסביבותיה בכלל )‪ .(Horváth et al., 2009 ;Longcore and Rich, 2004‬ככלל‪ ,‬האור המגיע לבריכה‬
‫משמש לאורגניזמים שונים כמקור חשוב של מידע המשפיע על התנהגותם‪ .‬הופעה של אור ממקור‬
‫מלאכותי‪ ,‬השונה במאפייניו ממקורות אור טיבעיים מספק לאורגניזמים אלה מידע מוטעה )למשל‪,‬‬
‫‪ (Henze and Labhart 2007 ;Wehner and Labhart 2006‬וגורר אותם להחלטות מוטעות‬
‫)‪ .(Wildermuth, 1998‬האור המגיע לבריכה‪ ,‬למשל מתאורת רחוב יכול למשוך )‪ (Eisenbeis, 2006‬או‬
‫לדחות מאכלסים שוניםולחשוף אותם למלכודות אקולוגיות )‪;Kokko and Sutherland, 2001‬‬
‫‪ ,(Horváth et al., 2007‬הנובעות מהגברת הטריפה‪ ,‬נדידה מוטעית‪ ,‬בחירה מוטעית או מוטה של בני זוג‬
‫ואתרי קינון והתנגשות בלתי רצויה בעצמים שבסביבה ) למשל‪Horváth et al., ;Kriska et al., 1998 ,‬‬
‫‪ .(2009‬התאורה המלאכותית יכולה להגיע לבריכה במספר צורות‪:‬‬
‫‪ .1‬הקרנה ישירה של אור על הבריכה וסביבותיה‬
‫‪ .2‬הגברת כרונית של תאורת הרקע בבריכה ובסביבותיה‬
‫‪ .3‬תנודות בלתי סדירות בעוצמת התאורה בבריכה ובסביבותיה כתוצאה מהדלקה וכיבוי של‬
‫תאורת רחוב‪ ,‬או מעבר של כלי רכב‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫מחקרים רבים מראים כי תאורה מלאכותית המגיעה לבריכה משפיעה במיוחד על חרקי מיים שונים‬
‫)למשל‪ (Kriska, 2009 ,‬ועל פעילות הדו חיים )‪ .(Wise, 2007‬הדו חיים רגישים במיוחד להפרעות אור‬
‫בעונת הרביה )‪ (Baker and Richardson, 2006‬ובעונת הגלגול‪ .‬נמצא כי אור מקטב יכול להטעות את‬
‫הצעירים הפוסט מטמורפיים הנודדים מהבריכה ולגרום להרג מסיבי שלהם )‪.(Horváth et al., 2009‬‬
‫לפיכך‪ ,‬חיוני למנוע ככל האפשר הארה של הבריכה וסביבתה הקרובה‪.‬‬
‫בריכות חורף מהוות נקודות משיכה לעופות מים )‪ .(Scheffers et al., 2006 ;Silveira, 1998.‬חלקם‬
‫נמשכים לבריכה כמוקד למשאבי מזון )למשל‪ ,‬מרבית מינ הברווזים והאנפות( וחלקם נמשכים לגוף‬
‫המים כאתר קינון ורבייה )למשל טבלן גמדי(‪ .‬כפועל יוצא מתקיים בבריכה איזון בין אוכלוסיות של‬
‫מינים שונים שכולם יחד מקיימים מארג מזון הנמצא בשיווי משקל עדין ושברירי‪ .‬במחקר משווה‬
‫שנערך לאחרונה במספר בריכות חורף עירוניות באזור המרכז אמנם דורגה בריכת החורף בנתניה כבעלת‬
‫ערכיות גבוהה בכל הנוגע לנוכחות עופות בכלל ועופות מים בפרט ))גורן‪ ,(.(2009 ,‬אולם התרשמות‬
‫איכותית מלמדת כי גם בבריכה זו נוכחות עופות המים )במיוחד להקות גדולות של שחף אגמים ושחף‬
‫כספי וכן מיני אנפות וברווזים שפקדו בעבר את הבריכה באופן תדיר והיום נדירות בהרבה(‪ .‬נראה כי‬
‫התמעטותם של מיני עופות אלה בבריכת החורף בנתניה קשורה להגברת הפעילות האנושית בבריכה‬
‫ובסביבותיה‪ .‬ההפרעה לנוכחות העופות מתקיימת גם ביום‪ ,‬אך היא בולטת במיוחד בשעות הלילה‪.‬‬
‫במחקרים שהתבצעו במקומות אחרים בעולם נמצא כי לאופי הפעילות בסביבת הבריכה יכולה להיות‬
‫השפעה מכרעת על הרכב אסופת עופות המים )‪ .(May et al., 2002‬שינוי התנאים הסביבתיים בבריכה‬
‫צפוי להשפיע לרעה על שיווי משקל זה‪.‬‬
‫פעילות אנושית בשעות הלילה מלווה בדרך כלל גם בהגברת עוצמות הרעשים האנטרופוגנים בבריכה‬
‫ובסביבותיה‪ .‬בעולם יש כיום נטייה לראות ברעש כגורם זיהום מקביל בהשפעתו השלילית לזיהומים‬
‫ממקורות אחרים כגון זיהומים כימיים )למשל‪ .(Knight 1984 ;Brewer 1974 ,‬מחקרים רבים ממקומות‬
‫שונים בעולם מלמדים על כך שרעשים ממקור אנושי מהווים גורם ראשון במהלה להרחקה והעלמות של‬
‫מיני עופות מבתי הגידול הטבעיים שלהם )‪.(Benitez Lopez et al., 2009 ;Swaddle and Page 2007‬‬
‫ככל שהפעילות רועשת יותר )למשל ארועים המוניים הכוללים הופעות‪ ,‬מוזיקה רועשת וכד'( כך עולה‬
‫מידת הנזק הנגרם מהרעש והוא הופך ש=בלתי הפיך‪.‬‬
‫השורה התחתונה של כל האמור לעיל היא שיש להפחית ככל האפשר את השפעות הפעילות האנושית‬
‫בשעות הלילה בסביבות בריכת החורף בנתניה‪ .‬הכלל המנחה הוא שבין החודשים דצמבר עד מאי יש‬
‫לאפשר רק פעילות אקסטנסיבית כגון הליכה או ג'וגינג‪ ,‬וגם פעילות זאת יש להגביל לאזורים מרוחקים‬
‫מהבריכה ולאסור קיומה בכביש הממוקם בקרבה מידית לבריכה‪ .‬בתחומי הפארק יש לבחור תאורת‬
‫דרכים המטילה את האור רק כלפי מטה‪ ,‬אינה מאירה באופן ישיר את הבריכה וסביבותיה‪ ,‬ואינה מעלה‬
‫באופן משמעותי את רמת תאורת הרקע‪ ,‬שכבר גברה ממילא עקב הבנייה והגברת נפח התנועה שחלו‬
‫בסביבות הבריכה בשנים האחרונות‪ .‬מסוף מאי עד דצמבר )חודשי הקיץ בהם הבריכה יבשה( ניתן לקיים‬
‫באזור המרוחק מהבריכה פעילות בילוי מוגבלת‪ ,‬אך גם בתקופה זו ישללה ימנע מקייום ארועים‬
‫המוניים הכוללים רעש גבוה ותאורה מוגברת‪ .‬קיומם של ארועים הכוללים תאורה‪ ,‬פעילות רועשת‬
‫ובמיוחד ירי זיקוקים בקרבת הבריכה ובסביבתה יכולים לפגוע קשה בנוכחות העופות בבריכת החורף‬
‫ולהביא להעלמות משאב תיירותי יקר‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪ 5.4‬השפעת פעילות אנושית בשטח הבריכה על חברת הצומח ובע"ח‬
‫‪ 5.4.1‬השפעת רמיסה בחודשי הקיץ‬
‫פעילות נופש פסיבית הכוללת טיול לאורך חופי הבריכה‪ ,‬תצפית בצפרים‪ ,‬פעילות לימודית וכד'‪ ,‬ואינה‬
‫כוללת פגיעה בשטח הבריכה היא מרכיב חיוני בשמירה של גופי מים יבשתיים בתחומים עירוניים‬
‫)‪ .(Zedler and. Leach, 1999‬אולם‪ ,‬מידה גבוהה של התערבות בשטח הבריכה יכולה לגרום לפגיעה‬
‫בתפקוד האקולוגי הבריא והמאוזן של הבריכה )‪.(Reed and Tivy, 1978‬‬
‫בחודשי הקיץ‪ ,‬כאשר בריכת החורף בנתניה מתייבשת‪ ,‬קיימת כניסה של מטיילים לשטחי הבריכה‬
‫לצרכי פיקניק‪ .‬בעבר‪ ,‬לפני סגירת הפארק לתנועה חופשית של כלי רכב‪ ,‬הייתה בחודשי הקיץ כניסה של‬
‫כלי רכב ואנשים לשטח הבריכה המוצף בחורף‪ .‬משמעותה של כניסה כזו היר רמיסה של צומח ושל‬
‫ביצי קיימא והידוק הקרקע‪ .‬לפעילות בשטח הבריכה יש השפעה שלילית של על חסרי החוליות והדו‬
‫חיים )‪ .(Wood et al., 2003‬על מנת למנוע כניסה של רכבים לתוך שטח הבריכה ולהפחית את כניסת‬
‫האנשים לשטח זה מומלץ להקיף את הבריכה במכשול נמוך שאינו מהווה הפרעה אסטטית‪.‬‬
‫הכניסה לשטח הבריכה ע"י נופשים בקיץ מלווה פעילות של הדלקת מנגלים )איור ‪ .(43‬עיריית נתניה‬
‫ייעדה‪ ,‬מחוץ לשטח הבריכה נקודות מיוחדות להדלקת מנגלים‪ .‬נקודות אלה ממוקמות מחוץ לשטח‬
‫המוצף בחורף והרחק מהביומסה הצמחית הרבה שמצטברת בה ומהווה חומר דלק מסוכן שהצתתו‬
‫עלולה להביא להתלקחות שריפות‪.‬‬
‫איור ‪ .43‬מנגל שהושאר בתחומי בריכת החורף בנתניה‪..‬‬
‫לאחר סיום השימוש במנגלים פרטיים‪ ,‬ישנם משתמשים הנוהגים לרוקן את שאריות הגחלים הלוחשות‬
‫באזור הבריכה‪ .‬פעולה זו משולה להשארת גפרור דולק בסמוך לחבית דלק‪ .‬קיימת סבירות רבה‬
‫‪67‬‬
‫שהשריפה שהתרחשה בתחומי הבריכה בסתיו ‪ 2008‬נבעה מהשארת גחלים לוחשות בבריכה‪ .‬לפיכך יש‬
‫לאסור באופן מוחלט הדלקת מנגלים בתחומי הבריכה ולאכוף בדקדקנות איסור זה‪.‬‬
‫‪ 5.4.2‬השפעת ריסוסים ופעילות אחרת נגד יתושים‬
‫חרקי מים ובינהם יתושים מתרבים בגופי מים‪ ,‬בעיקר כאשר טמפרטורת המים בבריכה עולה‪ .‬היתושים‬
‫המעופפים בסביבות הבריכה כוללים בד"כ ימשושים – שאינם עוקצים ויתושים עוקצים שיכולים להוות‬
‫מטרד לתושבי העיר שבסביבת הבריכה‪ .‬לפיכך טיפול בבעיית היתושים יכול להוות חוליה קריטית‬
‫בפעילות הממשק של הבריכה‪ .‬מחד‪ ,‬יש להפחית למינימום את מטרדי היתושים‪ ,‬אך מאידך‪ ,‬יש לוודא‬
‫כי הטיפול במטרדי היתושים לא יפגע בתפקוד האקולוגי המאוזן של הבריכה‪.‬‬
‫בדרך כלל בריכות חורף המקיימות מערכת אקולוגית בריאה ומאוזנת אינן מכילות ריכוזים גבוהים של‬
‫יתושים‪ .‬הסיבה לכך נעוצה בקיומם של מגוון טורפים יעילים שאינם מאפשרים ליתושים להתפתח‪ .‬רק‬
‫כאשר המאזן האקולוגי נפגע והטורפים נעלמים מהמערכת‪ ,‬הופכת בריכת החורף למקור של יתושים‬
‫עוקצים המהווים מטרד סביבתי‪ .‬הבדיקות לאיפיון חברת חסרי החוליות בבריכת החורף בנתניה‬
‫מלמדות על כך שבחודשי החורף לא נמצאו בבריכה כל זחלי יתושים )טבלה ‪ .(6‬רק בחודשי האביב‬
‫התגלו בבריכה זחלים בודדים של יתושים עוקצים )טבלה ‪(6‬‬
‫ריסוס הבריכה בחומרי הדברה לא סלקטיביים עלול לפגוע לא רק בזחלי היתושים )מטרת הריסוס( אלא‬
‫גם בטורפיהם הטבעיים של זחלים אלה‪ .‬מאחר וכושר הריבו וההתאוששות של היתושים גבוה בהרבה‬
‫משל טורפיהם‪ ,‬לאחר תקופה קצרה ממועד ההדברה‪ ,‬מופיע בבריכה דור חדש של זחלי יתושים‪ ,‬אבל‬
‫הפעם חסרים הטורפים ולכן‪ ,‬ריסוס בלתי סלקטיבי יכול להביא בטווח הארוך להתפרצות של מטרד‬
‫יתושים‪.‬‬
‫פעילות להסרת מפגעי יתושים מתבצעת בבריכת החורף בנתניה באופן שיגרתי )פרוספר אזוט‪ ,‬מידע‬
‫בע"פ(‪ .‬בעבר כאשר משך התקופה הרטובה של הבריכה היה ארוך‪ ,‬כללה הפעילות כנגד היתושים גם‬
‫הכנסה של דגי גמבוזיה לבריכה )למשל ב‪ .(2002 -‬מאז‪ ,‬עיקר פעילות ההדברה היא ע"י ריסוסים‪ .‬ע"פ‬
‫המידע שנמסר לנו בע"פ )פרוספר אזוט(‪ ,‬לא מתבצעות בבריכה כל פעולות הדברה בתקופה שבין‬
‫התמלאותה ועד חודש מאי‪ .‬לאחר הממצאים שלנו בסביבות הבריכה‪ ,‬הראו קיומו של תרסיס שומני על‬
‫פני המים גם בחודשי החורף‪ .‬בברור שנערך עם הגורמים המתאימים נטען כי הדברה‪ ,‬אם התבצעה‪,‬‬
‫הייתה רק בגופי מים צדדיים שאינם קשורים לבריכה העיקרית‪ .‬אולם‪ ,‬הממצאים שבידינו הראו אחרת‪.‬‬
‫המסקנה העולה מהניטור בבריכה היא שיש להימנע מריסוס שגרתי בבריכה ולקיים פעולות הדברה כנגד‬
‫יתושים רק אם נמצאו בבריכה ריכוזים משמעותיים של זחלי יתושים עוקצים‪ .‬הבדיקות צריכות‬
‫להיעשות ע"י גורם מוסמך שאינו קשור למבצעי ההדברה )מחשש לניגוד אינטרסים (‪ .‬אם בסופו של דבר‬
‫יוחלט כי יש לבצע הדברה כנגד יתושים יש להשתמש בחומרים סלקטיביים בלבד )למשל תכשירים‬
‫המתבססים על החיידק בצילוס טורינגנזיס( הפוגעים ספציפית בזחלי היתושים מבלי לפגוע באיביהם‬
‫הטבעיים‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫ספרות מצוטטת‬
‫אלרון‪ ,‬א‪ .2007 .‬דעיכת אוכלוסיות הדו חיים‪ :‬מקרה הקרפדה הירוקה )‪ – (Bufo viridis‬תהליכים‬
‫והיבטים אקולוגיים‪ .‬עבודה לקראת התואר ד"ר לפילוסופיה‪ ,‬אונ' תל אביב‪ 182 .‬עמ'‪.‬‬
‫גורן‪ ,‬ל‪ .2009 .‬סיכויי ההישרדות של אוכלוסיות במתחם עירוני‪ :‬הקרפדה הירוקה )‪ (Bufo viridis‬באתר‬
‫משרד הרישוי – חולון כמודל‪ .‬עבודה לקראת התואר מוסמך למדעים‪ .‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אונ'‬
‫תל אביב‪ 117 .‬עמ'‪.‬‬
‫גזית‪ ,‬א‪ .‬וסידיס‪ ,‬י‪ .1981 .‬דו"ח סקר שלוליות חורף‪ ,‬מישור החוף המרכזי‪ .1979/80 ,‬המכון לחקר‬
‫שמירת הטבע‪ ,‬אונ' תל אביב‪ 34 .‬עמ'‪.‬‬
‫גזית‪ ,‬א‪ .1983 .‬החי במקווי המים העונתיים‪ .‬מתוך‪ :‬פישלזון‪ ,‬ל‪) .‬עורך( החיים במים‪ .‬החי והצומח של‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬אנציקלופדיה שימושית מאוירת‪ .‬משרד הבטחון‪ ,‬ההוצאה לאור‪.4:293-297 .‬‬
‫גפני‪ ,‬ש‪ .1986 .‬הביולוגיה והאקולוגיה של חפרית עין החתול )‪ (Pelobates syriacus‬בארץ ישראל‪.‬‬
‫עבודה לקראת התואר מוסמך במדעים‪ .‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אונ' תל אביב‪ 170 .‬עמ'‪.‬‬
‫גפני‪ ,‬ש‪ .‬וגזית‪ ,‬א‪ .2005 .‬שלוליות חורף בישראל‪ .‬דו"ח סקר שלוליות חורף ‪ .1997-2003‬המכון לחקר‬
‫שמירת הטבע‪ ,‬אונ' תל אביב‪ 272 .‬עמ'‪.‬‬
‫לוי‪ ,‬ש‪ .2006 .‬בתי גידול חלופיים לדו חיים בסביבות מושפעות אדם במישור החוף של ישראל‪ .‬עבודה‬
‫לקראת התואר מוסמך במדעים‪ .‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אונ' תל אביב‪ 125 .‬עמ'‪ .‬מרכז האשל ומכון‬
‫ירושלים ללימודי ישראל‪ ,‬עמ' ‪.41-13‬‬
‫פרומקין ר‪ ,.‬שמידע א‪ .‬ספיר‪ ,‬י‪ .‬פרגמן‪-‬ספיר א‪ .‬ולוין‪ ,‬נ‪ .2004 .‬מינים נכחדים בישראל‪ .‬מתוך‪ :‬פרומקין‪,‬‬
‫ר‪ .‬חנין‪ ,‬ד‪ .‬ואידלמן‪ ,‬א‪) .‬עורכים(‪ ,‬סימני חיים ‪ :2003‬המגמות‪ ,‬המצוות וחיינו‬
‫קלינהאוז‪ .‬ש‪ .‬וגזית א‪ .1996 .‬שימור ערכי טבע בבריכת דורה בפיתוח שכונת אגם נתניה – תוכנית‬
‫נת‪/‬במ‪ .26/357/‬המכון לחקר שמירת הטבע‪ ,‬אונ' תל אביב‪ 11 .‬עמ'‪.‬‬
‫‪Angeler, D.G., Martín, S. and Moreno, J.M. 2005. Daphnia emergence: a sensitive‬‬
‫‪indicator of fire-retardant stress in temporary wetlands. Environment International 31:‬‬
‫‪615-620.‬‬
‫‪Asaf, L.. Nativ, R., Shain, D., Hassan, M. and Geyer S. 2004. Controls on the chemical and‬‬
‫‪isotopic compositions of urban stormwater in a semiarid zone. Journal of‬‬
‫‪Hydrology. 294:270-293.‬‬
‫‪Beja, P. and Alcazar R. 2003. Conservation of Mediterranean temporary ponds under‬‬
‫‪agricultural intensification: an evaluation using amphibians. Biological Conservation‬‬
‫‪114: 317–326.‬‬
‫‪Baker, B.J.and Richardson, J.M.L 2006. The effect of artificial light on male breeding‬‬‫‪season behaviour in green frogs, Rana clamitans melanota. Canadian Journal of‬‬
‫‪Zoology 73, 2251-2258‬‬
‫‪Benítez López, A., Alkemade, R. and Verweij, P. (2009). Are mammal and bird‬‬
‫‪populations declining in the proximity of roads and other infrastructure? Review‬‬
‫‪Protocol. Netherlands Environmental AssessmentAgency (PBL), Copernicus‬‬
‫‪Institute (Utrecht University), UNEP-Grid Arendal, Alterra. 14 pp.‬‬
69
Brady, L.D. and Griffiths, R.A. 2000. Developmental responses to pond desiccation in
tadpoles of the British anuran amphibians (Bufo bufo, B. calamita and Rana
temporaria). Journal of Zoology, 252: 61-69.
Brewer W.E. 1974. Effects of Noise Pollution on Animal Behavior. Clinical Toxicology,
7:179 - 189
Cole, G.A. 1968. Desert limnology. P:423-486. In: Brown, G.W. (Ed.). Desert Biology.
Academic Press. N.Y.
Dickman, C.R. 2009. House cats as predators in the Australian environment: impacts and
management. Human–Wildlife Confl icts 3:41–48.
Dauphine, N. and Cooper, R.J. 2010. Impacts of free ranging domestic cats (Felis catus) on
Birds in the United States. A review of recent research with conservation and
management recommendations. Proceedings of the Fourth International Partners in
Flight Conference: Tundra to Tropics 205–219
Eisenbeis, G. 2006. Artificial night lighting and insects: attraction of insects to streetlamps
in a rural setting in Germany. In: Rich, C. and, T. (Eds). Ecological consequences of
artificial night lighting. Washington, DC: Island Press.
Fischer, S., Marinone M.C., Fontanarrosa, M.S. Nieves M. and Schweigmann, N. 2000.
Urban rain pools: seasonal dynamics and entomofauna in a park of Buenos Aires.
Hydrobiologia. 441: 45–53.
Gervasi, S. 2007. Pond desiccation rate affects larval development and post-metamorphic
immune system responsivbess in a temporary pond breeding ampibian, the wood
frog. M.Sc. dissertation. University of Michigan. 24 pp.
Guntenspergen, G.R. and Dune C.P. 1998. Introduction: Long-term ecological ustainability
of wetlands in urbanizing landscapes. Urban Ecosystems. 2:187–188.
Hall, S.J. and Lombardozzi, D.2008. Short-term Effects of Wildfire on Montane Stream
Ecosystems in the Southern Rocky Mountains: One and Two Years Post-burn.
Western North American Naturalist 68:453-462.
Henze M.J. and Labhart T. 2007. Haze, clouds and limited sky visibility: polarotactic
orientation of crickets under difficult stimulus conditions. J Exp Biol 210: 3266–76.
Herbst, G.N. and Bromley, H.J. 1984. Relationships between habitat stability, ionic
composition, and the distribution of aquatic invertebrates in the desert regions of
Israel. Limnol. Oceanogr., 29: 495-503.
Horváth, G., Kriska, G., Malik, P. and Robertson B. 2009. Polarized light pollution: a new
kind of ecological photopollution. Frontiers in Ecology and the Environmen 7:317325.
Horváth, G., Malik, P., Kriska, G. and Wildermuth, H. 2007. Ecological traps for
dragonflies in a cemetery: the attraction of Sympetrum species (Odonata:
70
Libellulidae) by horizontally polarizing black gravestones. Freshwater Biol 52:
1700–1709.
Hossack, B.R. and Corn P.S. 2007. Responses of pond breeding amphibians to wildfire:
short-term patterns in occupancy and colonization.Ecological Applications 17:14031410.
Kantrud, H.A. 1985. Effect of vegetation manipulation on breeding waterfowl in prairie
wetlands. US Fish and Wildlife Technical Report No. 3. Washington D.C. 17pp.
Kays, R.W. and DeWan, A.A. 2004. Ecological impact of inside/outside house cats around
a suburban nature preserve. Animal Conservation 7:1–11.
Knight, R.L. 1984. "Responses of Wintering Bald Eagles to Boating Activity." Journal of
Wildlife Management. 48:999-1004.
Knight, R.L. and Gutzwiller, K.J. 1995. Wildlife and recreationists: coexistancethrough
managemet and research. Island Press, Washington USA.374 pp.
Kriska, G., Horváth, G. and Andrikovics, S. 1998. Why do mayflies lay their eggs en masse
on dry asphalt roads? Water-imitating polarized light reflected from asphalt attracts
Ephemeroptera. J. Exp. Biol. 201: 2273–86.
Kriska, G., Berna´th B. Farkas R. and Horva´th G. 2009. Degrees of polarization of
reflected light eliciting polarotaxis in dragonflies (Odonata), mayflies
(Ephemeroptera) and tabanid flies (Tabanidae). Journal of Insect Physiology
55:1167–1173
Lenth, B. Brennan, M. and Knight, R.L. 2006. The Effects of Dogs on Wildlife
Communities. Final research report submitted to: Boulder County Open Space and
Mountain Parks.
Levin, N., Shmida, A., 2007. Determining conservation hotspots across biogeographic
regions using rainfall belts: Israel as a case study. Isr. J. Ecol. Evol. 53, 33–58.
Levin, N., Elron, E. and Gasith, A. 2009. Decline of wetland ecosystems in the coastal plain
of Israel during the 20th century: Implications for wetland conservation and
management. Landscape and Urban Planning 92:220–232.
Lemckert, F.L., T. Brassil, and A. Haywood. 2004. Effects of low intensity fire on pondbreeding anurans in mid-northern New South Wales. Applied Herpetology 1:183–
195.
Longcore, T. and Rich, C. 2004. Ecological light pollution. Front. Ecol. Environ. 2: 191–
198
May, S.M., Naugle, D.E. and Higgins, K.F. 2002. Effect of land use on nongame wetland
birds in Western South Dakota stock ponds, USA. Waterbirds. 25: 51-55.
71
Maxell, B. and Hokit G. 1999. Amphibian & reptiles: effects of recreation on Rocky
Mountain wildlife: A Review for Montana. Montana Chapter of the Wildlife Society.
http://www.cnah.org/pdf_files/42.pdf. 18 pp.
McLachlan, A.J., Morgan, P.R., Howard-Williams, S.M., Mc-Lachlan S.M. and Bourn, B.
1972. Aspects of recovery of a saline African lake following a dry period. Archive
fur hydrobiologie 70:325-340.
Mendelssohn, H. 1983. Herpetological nature protection. Isr. Land and Nature 1983:21-27.
Penman, T.D. and Brassil, T.E. 2009. Management of amphibian populations in Booderee
National Park, South-Eastern Australia. Herpetological Conservation and Biology
5:73-79.
Pillioda, D.S., Buryb, R.B. Hydeb, E.J. Pearlb, C.A., Corn, P.S., 2003. Fire and amphibians
in North America. Forest Ecology and Management 178:163–181.
Radle, A.L. 2007. The Effect Of Noise On Wildlife: A Literature Review.
file:///Users/garywf/Desktop/WFAE%20PROJECT/WFAE%20New/library/readings
/radle.html
Ravikovitch, S. 1992. The soils of Israel: formation, nature and properties. Hakibbutz
Hameuchad Pub, Tel Aviv.
Reed, J. and Tivy J. 1978. Recreational impact on Scottish lochshore wetlands. Journal of
Biogeography 5:93-108.
Reinelt, L., Horner, R. and Azous, A. 1998. Impacts of urbanization on palustrine
(depressional freshwater) wetlands—research and management in the Puget Sound
region. Urban Ecosystems 2:219–236.
Ripley, B.J., Holtz, J. and Simovich, M.A. 2004. Cyst bank life-history model for a fairy
shrimp from ephemeral ponds
Ripley, B.J. and Simovich M.A. 2009. Species richness on islands in time: variation in
ephemeral pond crustacean communities in relation to habitat duration and size.
Hydrobiologia 617: 181-196.
Rodrı´guez-Prieto, I. and Ferna´ndez-Juricic, E. 2005. Effects of direct human disturbance
on the endemic Iberian frog Rana iberica at individual and population levels.
Biological Conservation 123:1–9.
Rosenberg, D.M. and Resh, V.H. 1993. Freshwater biomonitoring and benthic
macroinvertebrates. Chapman & Hall, NY.
Ruiz, E. 2008. Management of Natura 2000 habitats. Mediterranean temporary ponds.
Directive 92/43/EEC on the conservation of natural habitats and of wild fauna and
flora. European Commission. 19 pp.
72
Russell, K. R., Guynn, D.C. Jr., and Hanlin, H.G. 2002. Importance of small isolated
wetlands for herpetofaunal diversity in managed, young growth forests in the coastal
plain of South Carolina. Forest. Ecology and Management 163: 43–59.
Sauvajot, R.M., Buechner, M., Kamradt, D.A. and Schonewald, C.M. 1998. Patterns of
human disturbance and response by small mammals and birds in chaparral near urban
development. Urban Ecosystems 2:279–297.
Scheffers, B.R., Berton, J., Harris, C. and Haskell, D.G. 2006. Avifauna associated with
ephemeral ponds on the Cumberland Plateau, Tennessee. J. Field Ornithol. 77: 178–
183.
Semlitsch, R.D. 1998. Biological delineation of terrestrial buffer zones for pond-breeding
salamanders. Conservation Biology 12: 1113–1119.
Semlitsch, R.D., and Bodie, J.R.. 1998. Are small, isolated wetlands expendable?
Conservation Biology 12: 1129–1133.
Silveira, J.G. 1998. Avian uses of vernal pools and implications for conservation practice.
In: Witham, C.W., Bauder, E.T., Belk, D., Ferren, W.R. Jr., and R. Ornduff (eds.).
Ecology, conservation, and management of vernal pool ecosystems. Proceedings of
the 1996 conference: California Native Plant Society, Sacramento, CA. Pp: 92–106.
Smucker, K.M., Hutto, R.L. and Steele B.M. 2005. Changes in bird abundance after
wildfire: importance of fire severity and time since fire. Ecological Applications
15:1535–1549.
Spencer, C.N., Gabel, K.O. and Hauer, F.R. 2003. Wildfire effects on stream food webs and
nutrient dynamics in Glacier National Park, USA. Forest Ecology and Management
178:141-153.
Streever, W.J. 1998. Kooragang Wetland Rehabilitation Project: opportunities and
constraints in an urban wetland rehabilitation project. Urban Ecosystems 2:205–218
Swaddle, J.P. and Page L.C. 2007. High levels of environmental noise erode pair
preferences in zebra finches: implications for noise pollution. Animal Behaviour
74:363-368.
Tavernini, S. 2008. Seasonal and inter-annual zooplankton dynamics in temporary pools
with different hydroperiods. Limnologica 38: 63–75.
Wellborn, G.A., Skelly, D.K. and Werner, E.E. 1996. Mechanisms creating community
structure across a freshwater habitat gradient. Annu. Rev. Ecol. Syst. 27:337–63.
Wehner, R. and Labhart, T. 2006. Polarization vision. In: Warrant, E.J. and Nilsson D.E.
(Eds). Invertebrate vision. Cambridge, UK: Cambridge University Press.
Wildermuth, H. 1998. Dragonflies recognize the water of rendezvous and oviposition sites
by horizontally polarized light: a behavioural field test. Naturwissenschaften 85:
297–302.
73
Williams, D.D. 1996.Environmental constrains in temporary freshwaters and their
consequences for insect fauna. J. N. Am. Benthol. Soc. 15:634-650.
Williams, D.D. 2006. The biology of temporary waters. Oxford University Press.337 pp.
Wise, S. 2007. Studying the ecological impacts of light pollution on wildlife: amphibians
as models. Proceedings of the Presentation at the International Conference in
Defence of the Quality of the Night Sky and the Right to Observe the Stars. La Palma,
April 19-20, 2007. Pp: 107- 116.
Wood, P.J., Greenwood, M.T. and Agnew M.D. 2003. Pond Biodiversity and Habitat Loss
in the UK Area, Vol. 35, No. 2 (Jun., 2003), pp. 206-216.
Zedler J.B. and. Leach M.K. 1999. Managing urban wetlands for multiple use: research,
restoration, and recreation. Urban Ecosystems. 2:189–204.
Zedler, P.H. 2003. Vernal pools and the concept of “isolated wetlands”. Wetlands, 23: 597607.
‫‪74‬‬
‫נספח ‪1‬‬
‫תאריך‬
‫נושא הדיגום‬
‫‪16/10/08‬‬
‫דיגום לבחינת תוצאות השריפה שהתרחשה ב‪12/10/08-‬‬
‫‪06/11/08‬‬
‫בחינת מצב הבריכה; איסוף דגימות קרקע להנבטת ביצי קיימא‬
‫‪20/11/08‬‬
‫סקר הישרדות עומדי צומח לאחר השריפה‪ ,‬סקר עופות‬
‫‪11/12/08‬‬
‫סקר עופות‪ ,‬סקר זוחלים‪ ,‬איסוף דגימות קרקע להנבטת ביצי‬
‫קיימא‬
‫‪11/01/09‬‬
‫דיגום לאחר התמלאות הבריכה‪ :‬איכות מים‪ ,‬חסרי חוליות‬
‫אקווטיים‪ ,‬צומח‪ ,‬סקר עופות; סיור לאיתור ערוצי ניקוז מים‬
‫לבריכה‬
‫‪18/01/09‬‬
‫דיגום לילה לאיתור פעילות רביה של דו חיים‬
‫‪04/02/09‬‬
‫דיגום יום לבדיקת מצב הבריכה‪ :‬איפיון איכות מים ומרכיבים‬
‫ביוטיים; סיור לאיתור ערוצי ניקוז מים לבריכה‬
‫‪27/02/09‬‬
‫דיגום לאיתור זרימות נגר עילי לבריכה ודיגום איכות המים‬
‫הנכנסים‬
‫‪28/02/09‬‬
‫דיגום לאיתור זרימות נגר עילי לבריכה ודיגום איכות המים‬
‫הנכנסים; איסוף דגימות מים לאנליזה מעבדתית לאיתור מזהמים‬
‫‪08/03/09‬‬
‫דיגום יום לבדיקת מצב הבריכה לאחר ארועי הגשמים והתמלאות‬
‫מחודשת‪ ,‬סקר עופות; סיור לאיתור ערוצי ניקוז מים לבריכה‬
‫‪18/03/09‬‬
‫דיגום לילה לאיתור פעילות רביה של דו חיים‬
‫‪06/04/09‬‬
‫דיגום יום לבדיקת מצב הבריכה‪ :‬איפיון איכות מים‪ ,‬צומח‬
‫אקווטי‪ ,‬אסופת חסרי חוליות‪ ,‬סקר עופות‬
‫‪21/04/09‬‬
‫דיגום לילה לאיתור פעילות רביה של דו חיים‬
‫‪07/05/09‬‬
‫דיגום יום לבדיקת מצב הבריכה‪ :‬איפיון איכות מים‪ ,‬איפיון‬
‫אסופת חסרי החוליות‪ ,‬איפיון גילגול דו חיים‪ ,‬איפיון מפורט של‬
‫הצומח האקווטי עם מר שיר ורד‬
‫‪27/05/09‬‬
‫דיגום יום לאיפיון ההמצב בעת התייבשות הבריכה‪ ,‬איפיון צומח‬
‫אקווטי‪ ,‬איתור צעירי דו חיים לאחר גלגול‪ ,‬סקר עופות‬
‫‪22/06/09‬‬
‫סקר צומח אקווטי‪ ,‬סקר זוחלים‪ ,‬סקר עופות‬
‫‪09/07/09‬‬
‫סקר צומח יבשתי‪ ,‬סקר זוחלים‪ ,‬סקר עופות‬
75