‫מדינת ישראל‬ ‫הודעה לעיתונות‬ ‫אתר‪www.cbs.gov.il :‬‬ ‫דוא"ל‪info@cbs.gov.il :‬‬ ‫פקס‪20-0401252 :‬‬ ‫שבת י"א חשון תשע"ג‬ ‫‪ 72‬אוקטובר ‪7107‬‬ ‫‪72027107‬‬ ‫השכלה גבוהה בישראל ‪ -‬הודעה לעיתונות לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ג‬ ‫‪Higher Education in Israel - Selected Data for the New Academic Year 2012/13‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת תשע"ב‪ ,‬מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון (שנה א') באוניברסיטאות נותר יציב‪ ,‬ואילו במכללות‬ ‫הייתה עליה משמעותיות במספרם‪ .‬אוכלוסיית הסטודנטים לתואר שני גדלה בכל מסגרות הלימוד‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫במכללות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחומי הלימוד הנפוצים בישראל בקרב סטודנטים לתואר ראשון הם מדעי הרוח ומדעי החברה‪ ,‬עבור סטודנטים‬ ‫לתואר שני ‪ -‬מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול‪ ,‬ובקרב סטודנטים לתואר שלישי ‪ -‬מדעי הטבע והמתמטיקה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנשים בישראל היוו רוב בקרב הלומדים בכל אחד מהתארים‪ 60.0% :‬מהלומדים לקראת תואר ראשון‪65.8% ,‬‬ ‫מהלומדים לקראת תואר שני ‪ 67.5%‬מהלומדים לקראת תואר שלישי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬וכן רפואה היו מקצועות הלימוד בעלי הביקוש הגבוה ביותר בקרב המועמדים‪ ,‬יחסית‬ ‫להיצע מקומות הלימוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מבין הסטודנטים החדשים לתואר ראשון‪ ,‬הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר היה בקרב הלומדים רפואה ‪-‬‬ ‫‪ 257‬נקודות (לימודי רפואה מתקיימים באוניברסיטאות בלבד)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באוניברסיטאות‪ ,‬הציון הפסיכומטרי הממוצע הנמוך ביותר היה בקרב סטודנטים חדשים שלמדו לתואר ראשון רב‬ ‫תחומי במדעי החברה (‪ 552‬נקודות)‪ ,‬ובמכללות האקדמיות ‪ -‬חינוך (‪ 722‬נקודות)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 01%‬מהצעירים בישראל צפויים להתחיל לי מודי תואר ראשון במהלך חייהם; הפערים בין נשים לגברים בשיעורים‬ ‫אלו היו משמעותיים (‪ 00%‬לעומת ‪ ,67%‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫כללי‬ ‫במהלך שני העשורים האחרונים‪ ,‬ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בתהליך כללי של התרחבות‪ .‬בשנת תש"ן (‪ )0585251‬היו‬ ‫בארץ ‪ 70‬מוסדות שהעניקו תארים אקדמיים‪ ,‬בהם למדו ‪ 88.8‬אלף סטודנטים‪ .‬בשנת תשע"ב (‪ )710027107‬היו ‪ 21‬מוסדות‬ ‫בהם למדו ‪ 710.0‬אלף סטודנטים (כולל ‪ 52.5‬אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה)‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬אוכלוסיית‬ ‫הסטודנטים גדלה ב‪ 6.8-‬אחוזים בממוצע לשנה‪ .‬גידול זה נובע בעיקר מפתיחת מכללות אקדמיות בשנות התשעים ובתחילת‬ ‫שנות האלפיים‪ .‬בתשע"ב‪ ,‬נמשך קצב הגידול האיטי במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון‪ :‬באוניברסיטאות מספרם נותר‬ ‫יציב‪ ,‬בעוד שבמכללות האקדמיות המתוקצבות ‪ ,‬הייתה עלייה מתונה במספר הסטודנטים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במכללות האקדמיות‬ ‫לחינוך הייתה עלייה משמעותית במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון (‪ .)8.0%‬ואילו במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות‪,‬‬ ‫הייתה העלייה המשמעותית ביותר במספרם (‪.)07.0%‬‬ ‫כתבו‪ :‬יונתן בר‪-‬און‪ ,‬מירי אלון‪ ,‬ליבי שפירא ואביאל קרנצלר‪ ,‬תחום השכלה גבוהה ומדע‬ ‫לקבלת הסברים ניתן לפנות אל יחידת הדוברות בטל ‪20-0407254 :‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬סטודנטים בשנה הראשונה ללימודי תואר ראשון לפי מסגרת לימוד ‪1994/95-2011/12-‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫‪25,000‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫מספרים מוחלטים‬ ‫‪15,000‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪/9‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נ"ו‬ ‫‪19‬‬ ‫תש‬ ‫‪96‬‬ ‫‪/9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫"ז‬ ‫‪19‬‬ ‫שנ‬ ‫‪97‬‬ ‫ת‬ ‫‪/9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ח‬ ‫שנ"‬ ‫‪19‬‬ ‫‪98‬‬ ‫ת‬ ‫‪/9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19‬‬ ‫"ט‬ ‫שנ‬ ‫‪99‬‬ ‫ת‬ ‫‪/2‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫"ס‬ ‫‪20‬‬ ‫תש‬ ‫‪00‬‬ ‫‪/0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"א‬ ‫‪20‬‬ ‫שס‬ ‫‪01‬‬ ‫ת‬ ‫‪/0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫"ב‬ ‫‪20‬‬ ‫שס‬ ‫‪02‬‬ ‫ת‬ ‫‪/0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫"ג‬ ‫‪20‬‬ ‫שס‬ ‫‪03‬‬ ‫ת‬ ‫‪/0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד‬ ‫ס"‬ ‫‪20‬‬ ‫תש‬ ‫‪04‬‬ ‫‪/0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫"ה‬ ‫שס‬ ‫‪20‬‬ ‫‪05‬‬ ‫ת‬ ‫‪/0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ס"ו‬ ‫‪20‬‬ ‫תש‬ ‫‪06‬‬ ‫‪/0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫"ז‬ ‫‪20‬‬ ‫שס‬ ‫‪07‬‬ ‫ת‬ ‫‪/0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ח‬ ‫ס"‬ ‫‪20‬‬ ‫תש‬ ‫‪08‬‬ ‫‪/0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫"ט‬ ‫שס‬ ‫‪20‬‬ ‫ת‬ ‫‪09‬‬ ‫‪/1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫"ע‬ ‫‪20‬‬ ‫תש‬ ‫‪10‬‬ ‫‪/1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"א‬ ‫‪20‬‬ ‫שע‬ ‫‪11‬‬ ‫ת‬ ‫‪/1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫"ב‬ ‫שע‬ ‫ת‬ ‫"ה‬ ‫שנ‬ ‫ת‬ ‫‪19‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪/9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪94‬‬ ‫מכללות אקדמיות לחינוך‬ ‫מכללות אקדמיות לא מתוקצבות‬ ‫מכללות אקדמיות מתוקצבות‬ ‫אוניברסיטאות‬ ‫מבין ‪ 768.2‬אלף סטודנטים שלמדו בשנת תשע"ב באוניברסיטאות ‪ ,‬במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך‪26% ,‬‬ ‫(‪ 055.0‬אלף) למדו לקראת תואר ראשון (מתוכם ‪ 68.0‬אלף סטודנטים חדשים)‪ 67.2( 71.5% ,‬אלף) למדו לקראת תואר שני‪,‬‬ ‫‪( 5.0%‬כ‪ 01.0-‬אלף) למדו לקראת תואר שלישי והיתר למדו לקראת תעודה (כגון‪ :‬תעודת הוראה‪ ,‬תעודה בתרגום)‪ .‬בתשע"ב‪,‬‬ ‫מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון גדל ב‪ .5.2-‬זהו שינוי לעומת היציבות במספרם בתשע"א‪ .‬מספר הסטודנטים לתואר‬ ‫שני בתשע"ב גדל ב‪( 7.8%-‬עלייה זו מתונה בהשוואה לאותה עלייה בשנה הקודמת – ‪ ,)2.6%‬בשעה שמספר הסטודנטים לתואר‬ ‫שלישי נותר יציב‪ ,‬כמו בשנת תשע"א‪.‬‬ ‫מעניין לראות כי בשנת תשס"ט חלקם היחסי של הסטודנטים לתואר שני‪ ,‬בקרב כלל הסטודנטים היה ‪ ,08.0%‬כאשר בתשע"ב –‬ ‫שלוש שנים מאוחר יותר ‪ -‬חלקם היחסי עלה ל‪ . 71.5%-‬במקביל‪ ,‬חלקם היחסי של הסטודנטים לתואר ראשון ירד בתקופה זו מ‪-‬‬ ‫‪ 20.6%‬ל‪ ,26%-‬בהתאמה‪.‬‬ ‫בשנת תשע"ב למדו ‪ 076.6‬אלף סטודנטים באוניברסיטאות (גידול של ‪ 1.5%‬בלבד בהשוואה לתשע"א)‪ 010.8 ,‬אלף סטודנטים‬ ‫במכללות אקדמיות (גידול של ‪ 6.7%‬בהשוואה לתשע"א) – מהם ‪ 62.7‬אלף במכללות המתוקצבות ו‪ 55.6-‬אלף במכללות הלא‬ ‫מתוקצבות‪ ,‬ו ‪ 70.7-‬אלף סטודנטים במכללות אקדמיות לחינוך (גידול של ‪ 5.5%‬בהשוואה לתשע"א)‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כ‪ 52.5-‬אלף סטודנטים למדו במסלול האקדמי באוניברסיטה הפתוחה‪ ,1‬מהם כ‪ 55.5-‬אלף למדו לקראת תואר ראשון‬ ‫והיתר למדו לקראת תואר שני ותעודה אקדמית‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫האוניברסיט ה הפתוחה היא מוסד ייחודי בנוף האקדמי בישראל‪ ,‬אין בה תהליך מועמדות ללימודי תואר ראשון‪ ,‬הקבלה היא ללא תנאים ודרישות‬ ‫מוקדמות‪ ,‬ואפשר ללמוד בה קורסים בודדים או תכנית לימודים מלאה לתואר "בוגר אוניברסיטה"‪.‬‬ ‫הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה אינם נדרשים להירשם לפקולט ה או לחוג לימודים‪ ,‬אלא לקורסים‪ .‬מי שנרשם לקורס נחשב כסטודנט של‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ובנוסף לסטודנטים הלומדים בה לשם קבלת תואר‪ ,‬ישנם סטודנטים שלומדים שלא לשם קבלת תואר‪ ,‬לכן האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬ ‫מוזכרת בנפרד‪.‬‬ ‫השכלה גבוהה בישראל‪ -‬לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ב ‪0101200210‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ההשכלה הגבוהה בישראל הינה ברובה ציבורית‪ :‬רק ‪ 05.0%‬מסטודנטים לומדים במוסדות לימוד פרטיים‪ ,‬וזאת לעומת קוריאה‬ ‫הדרומית ויפאן (מעט מעל ל ‪ )26% -‬וארה"ב (‪ .)75.0%‬השיעור הממוצע במדינות ה‪ OECD-‬היה ‪. 06.6%‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נכון לשנת ‪ ,0212‬שיעור הצעירים בישראל‪ ,‬אשר צפויים להתחיל לימודי תואר ראשון במהלך חייהם היה ‪ - 01%‬גבוה משמעותית‬ ‫מזה שהיה בשנת ‪ )58%( 7111‬ומעט מתחת לממוצע שיעור הכניסה להשכלה גבוהה במדינות ה‪ 3.)07%( OECD -‬בשנת‬ ‫‪ ,7101‬היו בישראל פערים בין נשים לגברים הצפויים ללימודי תואר ראשון לטובת הנשים (‪ 00%‬בהשוואה ל‪ ,67%-‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סטודנטים לפי תחומי הלימוד‬ ‫בשנת תשע"ב‪ ,‬תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון‪ ,‬הם מדעי החברה (‪ )75%‬ומדעי הרוח‬ ‫(‪ )77.7%‬ושיעורם הגיע ל‪ 52.7%-‬יחד בשנת תשע"ב‪ .‬לשם השוואה בתש"ס היה שיעורם של הלומדים מדעי הרוח גבוה יותר‪,‬‬ ‫כאשר כמעט שליש מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו תחום זה (‪ ,)71.5%‬לעומת זאת‪ ,‬באותה שנה‪ ,‬חמישית מהם למדו‬ ‫מדעי החברה (‪ .)05.0%‬בתשע"ב‪ ,‬התחום הנפוץ ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היה מדעי הרוח (‪ ,)75.0%‬ולאחריו עסקים‬ ‫ומדעי הניהול (‪ .)77%‬בקרב הסטודנטים לתואר שלישי‪ 78.5% ,‬למדו בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה‪ ,‬כאשר מעט פחות מרבע‬ ‫למדו מדעי הרוח (‪.)75.8%‬‬ ‫לוח ‪ :1‬סטודנטים לפי תואר אקדמי ותחום לימוד – תש"ס ותשע"ב‬ ‫תואר ראשון‬ ‫מהם‪ :‬סטודנטים חדשים‬ ‫סה"כ‬ ‫תש"ס‬ ‫תשע"ב‬ ‫תש"ס‬ ‫תשע"ב‬ ‫תש"ס‬ ‫‪1999/2000 2011/12 1999/2000 2011/12 1999/2000‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪26.7‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪30.9‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪35.0‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪24.0‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪21.7‬‬ ‫‪18.1‬‬ ‫‪21.8‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫תואר שני‬ ‫סה"כ‬ ‫מדעי הרוח‬ ‫מדעי החברה‬ ‫עסקים ומדעי הניהול‬ ‫משפטים‬ ‫רפואה ומקצועות עזר רפואיים‬ ‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬ ‫חקלאות‬ ‫הנדסה ואדריכלות‬ ‫תואר שלישי‬ ‫תשע"ב‬ ‫‪2011/12‬‬ ‫תש"ס‬ ‫‪1999/2000‬‬ ‫תשע"ב‬ ‫‪2011/12‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪29.1‬‬ ‫‪17.4‬‬ ‫‪22.0‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪28.3‬‬ ‫‪12.9‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪40.0‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪24.8‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪38.4‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪EAG 2012 ,table C1.5, C2.1 p.334 2‬‬ ‫‪ 3‬התחזיות של ה‪ OECD-‬לגבי הכניסה להשכלה גבוהה מתייחסות לאנשים בגילאי ‪ ,70-08‬בכל מדינות ה‪ OECD-‬למעט ישראל‪ ,‬בה‬ ‫התחזיות מתייחסות לאנשים בגילאי ‪ ,75-77‬בשל השירות הצבאי‪ .‬לנתונים סטטיסטיים ראו‪EAG 2012 ,table C3.3, C2.3 p.357 :‬‬ ‫‪EAG 2012 ,table C3.2, C2.3 p.356 4‬‬ ‫השכלה גבוהה בישראל‪ -‬לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ב ‪0101200210‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סטודנטים לפי מין וקבוצות אוכלוסייה‬ ‫‪ 60.7%‬מהסטודנטים שלמדו בשנת תשע"ב במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים‪ ,‬הן היוו רב בכל התארים‪ 60.0% :‬מהלומדים‬ ‫לקראת תואר ראשון‪ 65.8% ,‬מהלומדים לקראת תואר שני ‪ 67.5%‬מהלומדים לקראת תואר שלישי‪ ,‬ו ‪ 20.5%-‬מהלומדים לקראת‬ ‫תעודה‪.‬‬ ‫מבין ‪ 768.2‬אלף סטודנטים שלמדו בשנת תשע"ב באוניברסיטאות‪ ,‬במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך‪00.6% ,‬‬ ‫(‪ 75.7‬אלף) היו ערבים‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בשנה שעברה (תשע"א)‪ ,‬שיעור הערבים היה ‪ 00%‬ובשנת תש"ס שיעורם היה ‪. 8.5%‬‬ ‫בתשע"ב‪ ,‬חלקם היחסי של הערבים היה גדול יותר בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון ולתעודה אקדמית (‪ 07.6%‬ו‪-‬‬ ‫‪ ,71.2%‬בהתאמה)‪ ,‬מאשר בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (בתואר שני – ‪ ,5%‬ובתואר שלישי – ‪.)5.0%‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬סטודנטים לפי תואר וקבוצת אוכלוסייה ‪ -‬תש"ס ותשע"ב‬ ‫‪100‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪91.6‬‬ ‫‪88.5‬‬ ‫‪90.2‬‬ ‫‪96.4‬‬ ‫‪87.5‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪97.2‬‬ ‫‪95.4‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪79.3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ת ש"ס‬ ‫ת שע"ב‬ ‫ת ש"ס‬ ‫סה"כ‬ ‫ת שע"ב‬ ‫ת ש"ס‬ ‫תואר רא שון‬ ‫ת שע"ב‬ ‫ת ש"ס‬ ‫תואר שני‬ ‫ת שע"ב‬ ‫תואר שלי שי‬ ‫ת ש"ס‬ ‫ת שע"ב‬ ‫תעודה‬ ‫תואר‬ ‫ערבים‬ ‫יהודים ואחרים‬ ‫המקצועות המבוקשים ביותר ותנאי הקבלה‬ ‫בקרב המועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות‪ ,‬רפואה כללית וארכיטקטורה ובינוי ערים היו המקצועות המועדפים עם‬ ‫הביקוש הרב ביותר‪ ,‬יחסית להיצע מקומות הלימוד‪ .‬מכל ‪ 5‬מועמדים (בקירוב) שנרשמו בהעדפה ראשונה למקצועות אלו‪ ,‬התקבל‬ ‫ולמד מועמד אחד‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם למקצועות רפואת שיניים‪ ,‬רפואת חירום ופיזיותרפיה היה ביקוש רב – על כל ‪ 7‬מועמדים (בקירוב)‬ ‫שנרשמו בהעדפה ראשונה למקצועות אלו‪ ,‬התקבל ולמד מועמד אחד‪ .‬לעומת זאת במדעי הדתות‪ ,‬לימודים כלליים במדעי‬ ‫החברה‪ ,‬ספרנות‪ ,‬היסטוריה יהודית‪ ,‬פילוסופיה יהודית‪ ,‬יעוץ חינוכי והגנת הצומח כמעט כל המועמדים התקבלו‪.‬‬ ‫במכללות האקדמיות ‪ ,‬עיצוב תעשייתי היה המקצוע המבוקש ביותר יחסית להיצע מקומות הלימוד‪ ,‬כאשר על כל סטודנט שלמד‬ ‫עיצוב תעשייתי‪ ,‬ארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬עיצוב אופנה‪ ,‬פיזיותרפיה או תקשורת חזותית היו שלושה מועמדים ויותר שביקשו‬ ‫ללמוד מקצועות אלו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במקצועות הנדסת פלסטיקה‪ ,‬הנדסת בניין וזואולוגיה כמעט כל מועמד אשר נרשם‪ -‬התקבל‬ ‫(יחס של ‪ 0.0‬מועמדים על כל מתקבל ולומד)‪.‬‬ ‫השכלה גבוהה בישראל‪ -‬לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ב ‪0101200210‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ללימודי המשפטים במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות היו מעל ‪ 6,111‬מועמדים אשר כ‪ 21%-‬מהם התקבלו‪ .‬במכללות‬ ‫האקדמיות המתוקצבות היו ‪ 026‬מועמדים ללימודי משפטים‪ ,‬אך פחות מ‪ 61%-‬מהם התקבלו‪ .‬באוניברסיטאות בהן הלימודים‬ ‫מתוקצבים‪ ,‬היו כ ‪ 7111-‬מועמדים ורק כמחציתם התקבלו‪.‬‬ ‫ההבדלים בביקוש ותנאי הקבלה בין האוניברסיטאות למכללות האקדמיות הלא מתוקצבות באים לידי ביטוי בציון הפסיכומטרי‬ ‫הממוצע של הסטודנטים החדשים לתואר ראשון‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במשפטים היה הציון הפסיכומטרי הממוצע של תלמידי‬ ‫האוניברסיטאות ‪ 086‬נקודות‪ ,‬לעומת ‪ 670‬נקודות במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות‪ 51.5% .‬מהסטודנטים באוניברסיטאות‬ ‫נבחנו קודם לכן בבחינה הפסיכומטרית‪ ,‬לעומת ‪ 21.6%‬מהלומדים במכללות האקדמיות לחינוך‪ 05.7% ,‬במכללות האקדמיות‬ ‫המתוקצבות ו ‪ 65.0% -‬בלבד במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות‪.‬‬ ‫המקצוע האוניברסיטאי בו הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר הוא רפואה כללית (‪ 257‬נקודות)‪ .‬במכללות האקדמיות‬ ‫המקצוע בו היה הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר הוא הפרעות בתקשורת (‪ 000‬נקודות)‪.‬‬ ‫הציון הממוצע הנמוך ביותר היה בקרב סטודנטים לתואר ראשון רב תחומי במדעי החברה‪ ,‬באוניברסיטאות (‪ 552‬נקודות)‬ ‫ולחינוך‪ ,‬במכללות האקדמיות (‪ 722‬נקודות)‪.‬‬ ‫לוח ‪ :0‬הציון הפסיכומטרי הממוצע בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון בשנת תשע"ב במקצועות נבחרים‬ ‫מכללות אקדמיות‬ ‫אוניברסיטאות‬ ‫לא‬ ‫מתוקצבות מתוקצבות‬ ‫רפואה כללית‬ ‫תכנית פילוסופיה משולבת עם‬ ‫כלכלה ומדעי המדינה‬ ‫הנדסה ביו‪-‬רפואית‬ ‫‪5‬‬ ‫מכללות אקדמיות‬ ‫לחינוך‬ ‫‪742‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪217‬‬ ‫‪007‬‬ ‫מדעי הרפואה‬ ‫‪210‬‬ ‫הפרעות בתקשורת‬ ‫‪050‬‬ ‫‪000‬‬ ‫הנדסת חשמל‬ ‫‪055‬‬ ‫‪602‬‬ ‫פיזיקה‬ ‫‪687‬‬ ‫‪000‬‬ ‫משפטים‬ ‫‪086‬‬ ‫‪655‬‬ ‫‪670‬‬ ‫מדעי המחשב‬ ‫‪085‬‬ ‫‪650‬‬ ‫‪688‬‬ ‫מינהל עסקים‬ ‫‪028‬‬ ‫‪652‬‬ ‫‪670‬‬ ‫כלכלה‬ ‫‪020‬‬ ‫‪660‬‬ ‫‪660‬‬ ‫חינוך‬ ‫‪688‬‬ ‫‪670‬‬ ‫‪722‬‬ ‫מדעי הרוח הכלליים‬ ‫‪615‬‬ ‫‪725‬‬ ‫תואר ראשון רב תחומי במדעי‬ ‫החברה‬ ‫‪552‬‬ ‫‪601‬‬ ‫‪525‬‬ ‫‪ 5‬הציון הגבוה ביו תר בכל הבחינות של הפרט‪ .‬הציון מכויל‪ ,‬והוא בסולם של ‪ 711-811‬נקודות‪ ,‬עם סטיית תקן של ‪ 011‬נקודות‪.‬‬ ‫השכלה גבוהה בישראל‪ -‬לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ב ‪0101200210‬‬ ‫‪5‬‬