הצגת ניטור בעלי חיים - תמר אחירון

‫דוח ניטור מעבר הרצף בקטע ‪18‬‬
‫ד"ר תמר אחירון‪-‬פרומקין‬
‫עבור חברת כביש חוצה ישראל‬
‫תפקידם של מעברים לבעלי חיים‬
‫על המעברים לאפשר חמישה תפקודים ביולוגיים‪:‬‬
‫א) צמצום התמותה והגברת התנועה בין אוכלוסיות‪ ,‬הכוללת גם‬
‫חילופי חומר גנטי;‬
‫ב) מילוי צרכים ביולוגיים כמו חיפוש מזון‪ ,‬מחסה ובני זוג;‬
‫ג) תפוצה מתחומי מקום הלידה לכתמים אחרים ואכלוס כתם מחדש‬
‫לאחר היעדרות ממושכת;‬
‫ד) פיזור מחדש של האוכלוסייה בין כתמים במרחב בתגובה על‬
‫שינויים סביבתיים והפרעות ועקות שונות;‬
‫ה) קיום ארוך טווח של תהליכים ברמת המערכת האקולוגית ומטה‪-‬‬
‫אוכלוסיות‪.‬‬
‫תפקודים אלה כוללים שלוש רמות ארגון ביולוגיות – הרמה הגנטית‪,‬‬
‫רמת האוכלוסייה והמין‪ ,‬רמת החברה והמערכת האקולוגית‪.‬‬
‫תכנית הניטור‪ )1( :‬בחירת מיני היעד‬
‫בחירת מיני היעד – צבי ישראלי‬
‫הוצע להמשיך ולאמץ את השאלה המרכזית שהוגדרה בעבר‪" :‬האם‬
‫הצבאים ברמת מנשה משתמשים במעברים הקיימים‪ ,‬הן בשני מעברי‬
‫הרצף העיליים (השונים זה מזה)‪ ,‬והן בעמקי הנחלים מתחת לגשרים‬
‫הגבוהים והארוכים יחסית?"‬
‫מכאן נגזרה המטרה העיקרית של תכנית הניטור‪ ,‬והיא בדיקת התפקוד‬
‫והיעילות של מעברים שונים מעל הכביש ומתחתיו‪ ,‬כאשר‪:‬‬
‫א) הדגש נקבע על מעבר צבאים במעברים העיליים ומתחת לגשרים;‬
‫ב) יש לבדוק גם את השימוש במעברים אלה על‪-‬ידי בעלי‪-‬חיים אחרים‪.‬‬
‫תכנית הניטור‪ )2( :‬בחירת קנה המידה במרחב ובזמן‬
‫מרחב הניטור‪ :‬הניטור מתמקד‬
‫בכביש ובמרחב שסביבו‪.‬‬
‫משך הניטור‪ :‬ניטור שנה לפני‬
‫ההקמה ושנה לאחר ההקמה‬
‫(בשלב ראשון‪ ,‬לאחר פרק זמן‬
‫של התבססות)‪.‬‬
‫תכנית הניטור‪ )3( :‬מתודולוגיה‬
‫אמצעי המיתון שנוטרו‪:‬‬
‫‪ ‬מעברי רצף (מצלמות‪ ,‬פסי טשטוש‪ ,‬תצפיות או ראשון)‬
‫‪ ‬מעברים מתחת לגשרים הארוכים (סיורים ופסי טשטוש‪,‬‬
‫מדי פעם מצלמות)‬
‫כייוון ניטור נוסף‪:‬‬
‫‪ ‬פעילות צבאים במרחב הסובב את הכביש (מצלמות‪,‬‬
‫תצפית‪ ,‬סיורים‪ ,‬פסי טשטוש)‬
‫השיטות ששימשו לכך‪ :‬מצלמות בעלי חיים‪ ,‬סיורים בתוואי‬
‫קבוע‪ ,‬תצפית מנקודה קבועה‪ ,‬עקבות בפסי טשטוש‪,‬‬
‫סיורים באזורים נוספים‬
‫תדירות הניטור‪:‬‬
‫‪ ‬אחת ל‪ 5-3‬שבועות סיור‪ /‬תצפית‪ /‬עקבות בפסי טשטוש‬
‫משך המדידות‪:‬‬
‫‪ ‬במצלמות‪ :‬לילה או לפרק זמן (בין מועדי הסיור)‬
‫לכל אחת מהשיטות שיושמו יש מגבלות (טכניות או אחרות)‬
‫מצלמות הוצבו פעמים ספורות ולתקופות קצרות‪ ,‬בעיקר‬
‫ללילה אחד‪ ,‬גם בערוצי הנחלים דליה ומנשה בנקודות‬
‫היציאה מתחת לגשרים הארוכים‪ ,‬ובגבעת ניל"י‪ ,‬בחלקה‬
‫העליון של הגבעה המחבר בין הצדדים מעל למנהרה‪.‬‬
‫תכנית הניטור‪:‬‬
‫(‪ )4‬סטנדרטים‬
‫מינים המשתמשים במעבר (מגוון‪ ,‬תדירות)‪:‬‬
‫א) נוכחות‪ :‬מי משתמש‬
‫ב) תדירות השימוש‬
‫הבדלים לעומת ממצאי הניטור לפני ההקמה‬
‫תוצאות‪( :‬א) תפקוד מעברי הרצף‬
‫מעבר הרצף (דליה)‪:‬‬
‫‪ (1‬מגוון מינים עושים שימוש במעבר (תועדו במצלמות‪ ,‬בתצפית ישירה ובפסי טשטוש)‪.‬‬
‫• מינים עיקריים שתועדו‪ :‬בעיקר חזירי בר (נקבות וצעירים‪ ,‬זכרים)‪ ,‬תנים (בודדים‪,‬‬
‫זוגות וקבוצה)‪ ,‬שועלים מצויים (בודדים וזוגות)‪ ,‬דרבנים (בודדים‪ ,‬זוגות וזוג עם צעיר)‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים תועדה נמייה פעמים אחדות‪ .‬קיפוד תועד פעמים ספורות‪,‬‬
‫וארנבת – פעם אחת בתחילת הניטור‪[ .‬חזירים – השהות הארוכה ביותר כנראה‬
‫בשטח המעבר לאירוע מתועד] [לא ברור אם נצפו עטלפים]‬
‫• צבי ישראלי תועד פעם אחת בחודש נובמבר‪ ,‬בשני ימים עוקבים בחודש מרס ופעם‬
‫נוספת בחודש מאי‪.‬‬
‫• עופות תועדו אף הם במצלמות (עורבני‪ ,‬עורב אפור‪ ,‬צוצלת וכרוון‪ ,‬תנשמת?) ונצפו‬
‫במעבר (ציפורי שיר‪ ,‬בזים‪ ,‬קוקייה)‪.‬‬
‫• מינים וקבוצות נוספים‪ :‬מלבד זאת נצפו בשטח המעבר או נראו עקבות של מכרסמים‬
‫ושל זוחלים (לטאה זריזה‪ ,‬נחש בלמ"ז)‪ .‬נראו תלוליות של חולדים ומגוון של חסרי‪-‬‬
‫חוליות (נמלים‪ ,‬עכבישים‪ ,‬דבורים‪ ,‬שפיריות‪ ,‬פרפרים‪ ,‬חיפושיות‪ ,‬כנימות‪ ,‬חלזונות)‪.‬‬
‫• אותו מין – יכול להופיע כמה וכמה פעמים בלילה אחד‪ :‬פרטים זהים או שונים‬
‫•‬
‫•‬
‫מידת השימוש במעבר משתנה לפי מין (ועונת שנה? ונוכחות‬
‫ספציפית במינים טריטוריאליים)‪.‬‬
‫יש התווספות הדרגתית של מינים עם הזמן‪.‬‬
‫[מגבלות של מתודולוגיה‪ :‬מידת התיעוד לא זהה על פני כל המעבר‪ :‬יש מקומות שיותר נוטים‬
‫לעבור בהם‪ .‬הדגימה לא מלאה‪ ,‬ויש מגבלות נוספות ליכולת המצלמות לתעד (למשל‪:‬‬
‫המצלמות הופעלו אך לא ניתן לראות מה הפעיל‪ ,‬כנראה בגלל עננות כבדה)‪ .‬חשוב להבדיל‬
‫בין עובדות למגבלות טכניות בסטנדרטיזציה]‬
‫פעילות בני אדם על המעבר תועדה באופן רצוף במעבר הרצף‪:‬‬
‫• כוללת בעיקר רוכבי אופניים ומטיילים‪ ,‬בעיקר בשעות היום‪.‬‬
‫• פעמים ספורות נצפו מטיילים מלווים בכלבים‪ ,‬רוכבים על סוסים‬
‫מלווים בכלבים וכן רוכבים על אופנועים‪.‬‬
‫• פעמיים (בימים סמוכים) תועד רכב שטח שפרץ את הגדר ועלה‬
‫על "מסלול" פס הטשטוש‪.‬‬
‫• ממצא מטריד היה פעילות חיילים במעבר בשעת לילה‪ ,‬בשעות‬
‫שבהן מרוכזת מרבית פעילות בעלי‪-‬החיים במעבר‪.‬‬
‫• בנוסף‪ ,‬פרות הרועות בגבעה סמוכה נכנסו אף הן למעבר‬
‫הרצף‪ ,‬ובעקבות זאת חסמו מגדלי הבקר בתיל את אחד‬
‫הפתחים הקטנים בגדר‪.‬‬
‫מעבר הרצף (מנהרת נילי)‪:‬‬
‫נראה שבית הגידול ורציפותו נשמרו‪,‬‬
‫ותועדה נוכחות של מגוון מינים‪:‬‬
‫• נמצאו גללי צבאים בשני צדי‬
‫הגבעה בכמה סיורים‬
‫• חזירים‪ ,‬שועלים ותנים צולמו‬
‫עוברים בשטח שמעל הכביש‬
‫ומחבר את שני חלקי הגבעה‪.‬‬
‫תוצאות‪( :‬ב) תפקוד הגשרים הארוכים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נדגמו רק פעמים ספורות‪ :‬קושי‬
‫מתודולוגי‬
‫בחינת עקבות בפסי טשטוש‬
‫מתחת לגשרים וב"אתרי ביקורת"‬
‫סמוכים מראה דמיון בתוצאות‬
‫(לא נבדק סטטיסטית)‬
‫במצלמות תועדו בערוץ נחל דליה‬
‫– גירית‪ ,‬דרבן‪ ,‬תן‪ ,‬ובערוץ נחל‬
‫מנשה – גירית‪ ,‬דרבן‪ ,‬תן‪ ,‬שועל‪,‬‬
‫חתול (בית)‬
‫תוצאות‪( :‬ג) פעילות צבאים במרחב‬
‫• נצפו כמה פעמים במעבר הרצף‬
‫• תועדו סימני פעילות בגבעת ניל"י‬
‫• לא נראו סימני פעילות מתחת לגשרים‬
‫תוצאות‪( :‬ד) שונות‬
‫•‬
‫לא נעשה ניטור במעברים תחתיים (נתונים אנקדוטיים‪ :‬קיפוד‪ ,‬שיירת‬
‫מרבי רגלים – זרימת מים‪ ,‬קינון סנונית במעבר החקלאי)‬
‫•‬
‫•‬
‫פעילות החזירים יכולה לשמש לפתיחת המרחב‬
‫ייתכן שמצע הטשטוש הוא גורם משיכה ליונקים הגדולים‬
‫(‪)landscape modulators‬‬
‫רעש מהכביש‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הרעש נשמע במרחב וגם על מעבר הרצף בלילה‬
‫במיוחד מורגשים פרצי קול הנשמעים כמו פיצוץ כשכלי רכב (בעיקר משאיות)‬
‫עוברים על תפרי ההתפשטות של הגשר‪.‬‬
‫בתצפיות הבוקר בולט ומעמעם (לשמיעתי) גם חלק משירת הציפורים‪.‬‬
‫ייתכן שעבור חלק מהפרטים‪/‬מינים יש גם מרכיב של הסתגלות ולמידה ועבור‬
‫חלקם זה מהווה מרכיב מרתיע‪.‬‬
‫נתונים שהתקבלו מדרך ארץ מראים על שימוש קבוע גם בשעות הלילה‪,‬‬
‫באמצע השבוע ובסופי שבוע‪ ,‬כולל כלי רכב כבדים)‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬השוואה למצב לפני ההקמה‬
‫לפני ההקמה‬
‫כיום‬
‫צבאים היו פעילים באופן רצוף באזור בכל‬
‫תקופת הסקר‪ .‬ביום תצפיות אחד נצפו‬
‫במרחב הסקר ‪ 14-12‬צבאים שאפשר‬
‫להניח כי הם פרטים שונים‪.‬‬
‫נצפית פחות פעילות‪ ,‬באזור מוגבל יותר‬
‫ובקבוצות קטנות יותר‪.‬‬
‫באזורים המיועדים למעבר הרצף שמדרום‬
‫לנחל דליה ולגשרים מעל הנחלים דליה‬
‫ומנשה נראו צבאים (או עקבותיהם) רק‬
‫פעמים ספורות‪.‬‬
‫נצפו צבאים פעמים ספורות במעברי הרצף‬
‫אך לא ממזרח להם וגם לא נצפו מתחת‬
‫לגשרים (אם כי דווח על תנועה מזרחה)‪.‬‬
‫נצפתה תנועה עונתית קלה מערבה‬
‫בפעילות הצבאים‪ ,‬מאמצע האביב ועד‬
‫לחורף‪.‬‬
‫ייתכן גם כיום‪ ,‬אך לא ברור‪.‬‬
‫במהלך הניטור נצפו ונמצאו עקבות של מגוון לא נראתה פעילות של שועלים כבעבר‪ .‬כעת‬
‫פעילות רבה של חזירי בר במרחב‪.‬‬
‫יונקים‪ ,‬בעיקר שועלים ותנים‪.‬‬
‫במרחב הסקר מתקיימת פעילות אנושית‬
‫מגוונת‪ ,‬ונראה שיש לה השפעה רבה על‬
‫פעילות הצבאים ועל תנועתם‬
‫ייתכן שיש הפחתה של חלק מהבעיות‪ ,‬אך‬
‫החמרה של אחרות‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫•אמצעי המיתון מתפקדים בהינתן המגבלות במרחב‪ :‬יש תנועת בעלי חיים‬
‫הן במעברי הרצף והן מתחת לגשרים‬
‫•מגוון קבוצות טקסונומיות משתמשות במעברי הרצף‪.‬‬
‫‪‬אלה כוללות מגוון יונקים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬עופות‪ ,‬וחסרי חוליות‬
‫•המינים שמשתמשים הכי הרבה במעבר הרצף‪ :‬מינים מתפרצים (שועל‬
‫ותן) ומזיקי חקלאות (חזיר‪ ,‬דרבן)‪.‬‬
‫•בתצפיות ובסיורים נצפו פחות בעלי חיים (שועלים‪ ,‬תנים‪ ,‬חזירים) מאשר‬
‫בניטור לפני ההקמה‬
‫‪ ‬ייתכן שינוי בדפוסי הפעילות‪ :‬נצפו רבים במעבר הרצף‪ ,‬בשעות הלילה‬
‫•צבאים עדיין פעילים במרחב‪ ,‬אך נראה צמצום במרחב המחיה ובגודל‬
‫הקבוצה‬
‫מסקנות (המשך)‬
‫•שימושי הקרקע במרחב השתנו מאז הניטור לפני ההקמה‪ ,‬ולא בהכרח‬
‫בקשר לכביש‬
‫‪ ‬קשורים בעיקר להיקף שטחי המרעה ופריסתם ולגידור שנוכחותו במרחב עלתה‬
‫(בהיקף השטח המדובר‪ ,‬בקרבתם למעבר)‪.‬‬
‫‪ ‬מרעה במיוחד‪ :‬מונע אפשרויות תנועה בגלל הגידור‪ ,‬נוכחות הפרות מרתיעה‪ ,‬החמור‬
‫ביותר – חוות הצאן‪ ,‬הכוללת להקת כלבים שמסתובבים חופשי בשטח ונוכחותם‬
‫בולטת ומרתיעה‪ .‬תצפית בצבייה שנלכדה בעמק‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית השטח סביב המעבר מגודר לפי חלקות‪ .‬אפשרויות המעבר הצטמצמו‪ .‬השפיע‬
‫על נוכחות הצבאים במרחב‪.‬‬
‫•פעילות האדם – עדיין מורכבת ובעלת השפעה במרחב‪.‬‬
‫‪‬פחות פעילות צבא (אם כי לא הופסקה)‪ ,‬פחות תנועת כלי רכב‪ ,‬יותר רעייה פעילות‬
‫פנאי ונופש קיימת (ללא מסיבות?)‪ .‬ציד לא חוקי – עדיין?‬
‫האם יש אמצעי מיתון לא‪-‬יעילים? לא הוגדרו קריטריונים חד‪-‬משמעיים נוספים‪:‬‬
‫‪ ‬לוודא שאמצעי המיתון שהוצבו ממלאים את מטרתם‪.‬‬
‫‪ ‬להעריך אם האמצעים מאפשרים למתן את השפעות הקיטוע עבור מינים ועבור בתי גידול‬
‫גם לטווח הארוך‪.‬‬
‫המלצות‬
‫א) אמצעים שאפשר לנקוט כדי לשפר את יעילותם של אמצעי‬
‫המיתון הקיימים‪ :‬תשומת לב נוספת למיסוך תאורה ורעש‪,‬‬
‫ניתוב למעבר‬
‫ב) המשך ממשק צומח במעבר הרצף‪ :‬סילוק צמחים רודרליים‪.‬‬
‫קבלת החלטה‪ :‬האם רוצים להשאיר השקיה לצומח והאם‬
‫למקם שם נקודת שתייה (מעין שוקת)‬
‫ג) היבטים של תכנון מרחבי מעבר ל"קו הכחול" לשיפור תפקוד‬
‫המעברים‪ :‬טיפול בסוגיות שימושי קרקע וגידור‬
‫ד) פעילות אדם במעברי הרצף‪ :‬עיקר נוכחות האדם הייתה בשעות‬
‫היום‪ .‬רצוי להעמיד שילוט המסביר את מטרת המעבר ומבקש‬
‫מהציבור לא להיכנס אליו בשעות החשכה או סמוך לה‬
‫ה) יש להחליט בעניין המשך הניטור והרחבתו למעברים תחתיים‪.‬‬
‫רצוי להמשיך לנטר רק לאחר שיוכנסו שיפורים שיוחלט עליהם‬
‫המלצות‪ :‬צמצום הפרעות תאורה ורעש במעבר הרצף‬
‫צמצום הפרעות תאורה ורעש במעבר הרצף – רצוי להתקין מחיצה המחוברת לגדר‪,‬‬
‫במיוחד בצדו הצפוני‪ ,‬אפשר לעבות גם בשיחים‪ .‬יצמצם הפרעות מתאורה‪ ,‬אולי יסוכך‬
‫מעט מהרעש‪.‬‬
‫תמונה שצולמה במצלמה הפונה דרומה‬
‫תמונה שצולמה במצלמה הפונה צפונה‬
‫המלצות‪ :‬שימושי קרקע‬
‫בשל השינוי בשימושי הקרקע חשוב‬
‫ביותר לבחון את עניין מיקום שטחי‬
‫מרעה‪ .‬במיוחד בעייתי – רעיית הצאן‬
‫בחלק הצפוני‪ :‬הכוללת גידור ונוכחות‬
‫מסיבית‪ ,‬עם כלבים‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬גידור‬
‫מומלץ לחפש עם החקלאים חלופות‬
‫לגידור קבוע בשטחי המטעים‬
‫והמרעה [למשל התקנה של כמה שערים‬
‫במתחם (כך שלא ייווצרו מלכודות) אשר‬
‫ייוותרו פתוחים בתקופות שאין צורך לגדר את‬
‫המתחם או גדר תלתלית שאפשר לקפלה]‪.‬‬
‫•במיוחד חשוב לסלק גידור‪ :‬בגבעת‬
‫מנרה‪ ,‬בינה לבין המעבר‪ ,‬ממזרח‬
‫למעבר (גריגה)‪ ,‬בעמק נחל דליה‬
‫ובגבעת נילי (סביב הגבעה ובמטעים‬
‫השכנים)‪.‬‬
‫•הגידור התוחם את מעבר הרצף –‬
‫אפשר לרווחו עוד (חיילים ממילא‬
‫חותכים)‪.‬‬
‫•יש להפנות גם תשומת לב לבדיקת‬
‫הגידור לצד הכביש (מדי פעם ניזוק‬
‫ותוקן)‬