ארכיטקטורה ורוח . בשבחם של מבנים עגולים . 01 קשתות קמטים ומוסך עין חרוד . 2 קמטים חדשנות ופיתוח שפת צורות חדשה יכולות ליצור ארכיטקטורה טובה ,אבל גם להוליד כישלונות מפוארים . תחנת הדלק סונול בית פאני קפלן ,בחיפה -עומדת בשני קריטריונים אלה . שאלה :מה יותר חזק – דף נייר חלק או אותו דף נייר מקומט ? תשובה :דף נייר מקומט . שאלה :מה יותר חזק – דף נייר שוכב ,או אותו דף נייר עומד ? תשובה :דף נייר עומד . כאשר מציבים את דף הנייר בצורה שטוחה (שוכבת) ,הרכיב הגיאומטרי שצריך להתמודד עם העומס הוא עובי הנייר . למרות שמשקלו העצמי של הדף הוא קטן מאד ,העובי הזעיר של הדף אינו מסוגל להתמודד אפילו עם משקלו העצמי והוא קורס . לעומת זאת ,אם נעמיד את אותו דף נייר בניצב ,נקבל מימד גיאומטרי גדול (רוחב הגליון) . במצב עניינים כזה ,דף הנייר מסוגל בקלות לשאת את משקלו העצמי ועוד תוספת ניכרת של עומס חיצוני . המימד הזה של האלמנט נקרא גובה סטאטי . כללית אפשר לומר שככל שהגובה הסטאטי של האלמנט הוא גדול יותר – כך הוא חזק יותר ( ,כפי שהוזכר כבר בסיפורה של הקשת ) . המניפולציה הגיאומטרית על פני השטח ,הנוצרת ע"י קימוט גליון הנייר ,מייצרת סדרה של רכיבים המגדילים את הגובה הסטאטי של הגיליון ובכך מגדילים את כושר התנגדותו לעומסים ,ובעצם מחזקים אותו . יצירת מערכת קמטים סדורה ,כדוגמת קיפול חוזר של אותו גליון נייר תחזק אותו פי כמה וכמה . פני שטח מקומטים ו/או מקופלים ,לתכלית חיזוק של משטחים היא תופעה נפוצה מאד בטבע ,בייחוד בעלים של צמחים ועצים . כמעט ואין עלים שהינם שטוחים לגמרי (גם כאלה שיש להם שלד פנימי) ,קל וחומר עלים ללא שלד פנימי . אחד המרהיבים שבהם הוא עלה עץ הדקל . עץ הדקל הוא בעל מספר עלים מוגבל ,למעשה כל ענף נושא עלה אחד . כתוצאה מכך נוצר הצורך להגדיל מאד את שטח הפנים של העלה . על מנת לייצב את פני השטח ,כנגד המשקל העצמי ועומסים חיצוניים ,התפתחה מערכת של קיפולים סדורים ומדוייקים ,וכך מלבד היותו אסתטי להפליא ,הוא גם משובח מבחינה סטאטית . בניגוד להמצאת הקשת ,מבנה קמטים מבוסס על השראה וחיקוי של מבנים דומים מהטבע . זה המקום להקשות ולומר ש: מבחינה הנדסית לא כל מבנה מעוגל הוא קשת ,ולא כל מבנה מקופל הוא קמט . עקרונית אפשר לומר שההגדרה ההנדסית תלויה באופן שבו המבנה נסמך – אך על כך במאמר הבא ... אחד האלמנטים הנפוצים ,בעל תכונות הקמט האופייניות ,הוא לא אחר מאשר לוח האסבסט הגלי ,שנפוץ כל כך במקומתינו – ולא בכדי . לאחר ההתפלפלות ההנדסית ,נשים פעמינו למבואות חיפה . מתחת השפיץ של ראש כרמל ,לא הרחק מהמכון לחקר הימים והאגמים – בואכה בת גלים ,ניצבת תחנת דלק "סונול". תחנת דלק זו תוכננה בזמנה ע"י האדריכל ישראל גודוביץ . לעניות דעתי ,עשה גודוביץ מעשה מבורך ,בכך שניסה לגשת לסוגיית מבנה תחנת הדלק באופן שונה . לא עוד מבנה פטריה מגושם מבטון ,או גג שטוח הנסמך על שורות עמודים ,אלא מבנה קיפולים (קמטים) אלגנטי ממתכת -דימוי השואב את השראתו כנראה מעולם הצומח . . יש כאן נסיון נועז מבחינה הנדסית לייצר שלוחות (קונזולות) ארוכות מאד ,להקשיח את קצותיהן באמצעות גמלונים משולשים ולהוריד את העומסים ל"גבעולים" הצמודים למבנה התחנה . הבחירה בשלד פלדה ולוחות מתכת נעשתה כנראה משיקולי משקל עצמי הייתה במבנה הזה רעננות מחשבתית ,עיצובית וקונסטרוקטיבית ,ראוייה לשבח – בוודאי על רקע תחנות הדלק האחרות בזמנה . הציטוט הצורני מעולם הטבע ניכר מיד לעין . דא עקא ,כנראה שלא נלקחו מספר גורמי מפתח במשוואה : א .למבנה הזה (מעצם הגדרתו) יש בעייה של ניקוז מי גשם . ב .סמיכותו לחוף הים גורמת לקורוזיה מוגברת של כל אלמנטי המתכת . וכך הלך המבנה והחליד – עד שעמד לקרוס . לא נותרה ברירה ונבנה לו גדם תומך בדמות אגד מתכת לכל רוחבו . עומד לו עץ הדקל המתכתי ,נשען על קב אחד -מחליד וחולם על על ימי נעוריו - ,יש בו משהו אנושי ונוגע ללב. ובהשאלה מתחום אחר" :תוקפנות ללא מומחיות – כמוה כהתאבדות "... (ותודה לאדריכל גיורא בן דב על צילומי תחנת הדלק סונול בחיפה) . מבני גג ,כדוגמת תחנות דלק ,רציפי רכבת ,תחנות הסעה ,חממות ,מבני צל ,וסככות שונות ,הם הזדמנות פז לנסיונות הנדסיים נועזים ...
© Copyright 2024