יוצרים שינוי דוח סופי 18.2
מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למדעי ההתנהגות מחקר הערכה אורית בנדס-יעקב פברואר 2014 הקדמה 4 ............................................................................................... מטרת המחקר והמתודולוגיה 5 ................................................................. ממצאים 8 .............................................................................................. א .הצטרפות ליוצרים שינוי" 8 .................................................................. ב .מעורבות והשקעה באתגר 9 .................................................................. ג .אתר האינטרנט של "יוצרים שינוי" 11 ..................................................... ד .התמודדות עם משימות האתגר12 ........................................................... ה .הנאה מן האתגר 14 ............................................................................... ו .לזכות באתגר ,או לא 15 .......................................................................... ז .תרומת ההשתתפות באתגרי "יוצרים שינוי" למשתתפים 16 ....................... ח .הערכה כוללת של הפרויקט 20 ................................................................ ט .הצעות לשינוי 22 ................................................................................... י .המשכיות 23 .......................................................................................... דיון 23 ..................................................................................................... 2 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות אני מבקשת להודות לאנשים הבאים על תרומתם להשלמת מחקר זה :גב' אנה רזניקובסקי ,גב' עדי ברמניס ,גב' אלכסנדרה גלמן וגב' הילה רונן-דבי. אורית בנדס יעקב מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 3 "יוצרים שינוי" ( )Design for Changeהינה "תכנית חינוכית לאקטיביזם אזרחי שמטרתה לכוון ילדים לגלות מה באמת חשוב להם ,להצית בהם את המוטיבציה לפעולה ולספק להם את הכלים והאסטרטגיה הנדרשת כדי ליצור שינוי בעולמם"" 1.יוצרים שינוי" היא תנועת התנדבות עולמית בה שותפות 35מדינות ,והיא מבוססת על האמונה שילדים יכולים להוביל את השינוי. כל קבוצה של ילדים/בני נוער (בית ספרית או אחרת) מתמקדת ברעיון אחד ,מבצעת ומתעדת אותו ,ומעלה את התיעוד לרשת האינטרנט .הפעילות מובנית בארבעה שלבים" :להרגיש", "לדמיין"" ,לעשות" ו"-לשתף". התכנית "יוצרים שינוי" מופעלת בישראל בשיתוף עם עמותת "רוח טובה" ,ו"-יום מעשים טובים" שהינו יום שיא לפעולת המתנדבים. להיות מתנדב 2 ואן טיל ( )Van Til,1889הגדיר את מעשה ההתנדבות כ"פעולה מסייעת של יחיד ,הנתפשת כבעלת ערך על ידו ,שאינה מכוונת באופן ישיר לרווח כספי ,ואינה נכפית על ידי אחרים או מחויבת על פי חוק" .אליס ונויס ( )Ellis and Noyes,1990הוסיפו כי "זוהי בחירה לפעול מתוך הכרה בצורך קיים ,ומתוך גישה של אחריות חברתית ,וזאת ללא ציפייה לתגמול כלכלי -עשייה שהיא מעבר לחובותיו הבסיסיות של האדם .כנען וחבריו ( )Cnaan et all.1999רואים בהתנדבות "מתן זמן ללא תמורה כלכלית ,מתוך רצון חופשי למען הזולת או למען מטרה מסוימת" .בהמשך לכך פנר ( )Penner,2004הגדיר 4מאפיינים של התנדבות :פעילות מתוכננת ולא ספונטאנית ,המתנהלת לאורך זמן ,כאשר אין קשר חברתי בין המתנדב למוטבים ,והיא נעשית בתוך הקשר ארגוני (תהל ,2008הדר :2010חסקי לוונטל .)2011 חווית הנתינה מלווה בתחושה חיובית אשר מתבטאת באמונה בחשיבות הפעילות ובנחיצותה: "התנדבות יוצרת חברה טובה יותר" – מבטאת מניע אלטרואיסטי חברתי" ,התנדבות למען הזולת נותנת לי להרגיש טוב יותר עם עצמי" – מבטאת מניע אלטרואיסטי עם מרכיב מכוון עצמי, והזדהות עם מטרות הארגון .גם אם ההתנדבות נעשית ללא תמורה כלכלית ,ישנם עדיין תגמולים הכרוכים בהתנדבות -התגמול השכיח ביותר היה "הרגשה שאני מועיל ותורם" (תהל ;2008הדר ;2010חסקי לוונטל .)2011 תועלות והשפעות חיוביות נוספות שנרשמו בקרב המתנדבים :למידה לכבד את האחר ,שביעות רצון מעזרה לזולת ,פיתוח מיומנויות חברתיות ,חיזוק ותמיכה בקבלת החלטות ,טיפוח האחריות 1 אתר העמותה /http://www.dfcworld.com/dfc/ISRAEL - 2 מתוך ההקדמה למחקר המקביל בנושא "מלאכי יום הולדת" מאת המחברת. 4 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות החברתית ,רכישת ניסיון מעשי בתחום מסוים ,פיתוח יכולת מנהיגות ,פיתוח תפיסות ריאליסטיות של המציאות ,טיפוח תכונות של ערך עצמי (קוליק ;2008הדר .)2010 מטרת המחקר היא לבחון את השפעת ההשתתפות באתגרי "יוצרים שינוי" על מנחי האתגרים ועל המתנדבים. במחקר השתתפו 25מורים אשר הנחו את פעילויות ההתנדבות במסגרת "יוצרים שינוי" ,ו103- תלמידים שלקחו חלק באתגרי הפרוייקט. מאפייני המורים כל המורים שהשתתפו במחקר הם יהודים (אף שפרויקט "יוצרים שינוי" מופעל גם בקרב המגזר הערבי) 60% .מהם חילוניים ו 40%-דתיים. 76%מהמורים מלמדים במערכת החינוך הממלכתית 20% ,במערכת הממלכתית דתית ו4%- במערכת חינוך אחרת. מרבית המורים וותיקים בהוראה ,כ 78% -מהם בעלי וותק בהוראה של מעל 10שנים. כשלושה רבעים מן המורים אינם מתנדבים במסגרות מחוץ לבית הספר ,האחרים מתנדבים בעיקר בסיוע לבעלי נכויות ,לתלמידים מתקשים ובמערך הרווחה. מאפייני התלמידים כ 80%-מן התלמידים השתתפו באתגר במסגרת בית הספר ,כ 10%-מהם השתתפו במסגרת תנועת הנוער ,וכ 6%-מהתלמידים השתתפו באתגר במסגרת מועצת התלמידים העירונית. כ 23%-מהמשתתפים למדו בכיתות א'-ד' ,כ 54%-בכיתות ה'-ז' ,וכ 22%-מהמשתתפים למדו בכיתות ח'-י"א. עבור כ 60%-מהמשתתפים אין זו הפעם הראשונה שהם מעורבים בפעילות התנדבותית. כמעט כל המשתתפים (כ )94%-שמעו על "יוצרים שינוי" באמצעות בית הספר .עד 5% מהתלמידים שמעו על "יוצרים שינוי" דרך חברים ,האינטרנט ,תנועת הנוער ,דרך המשפחה או ארגון שהם מתנדבים בו ובאמצעות התקשורת. תיאור האתגרים המורים והתלמידים שלקחו חלק במחקר יזמו ובצעו 24אתגרים במסגרת "יוצרים שינוי". גם המורים וגם התלמידים דיווחו על השתתפות ב 16-אתגרים -רק תשעה מהם חופפים. תחומי הפרוייקטים היו" :האכלת" נזקקים ( 2אתגרים) ,דאגה לסביבה ( 4אתגרים) ,סיוע לבעלי מוגבלויות ( 5אתגרים) ,זהירות בדרכים ( 2אתגרים) ,לכידות קהילתית ( 5אתגרים) ,ספורט (2 אתגרים) ,ותרומה לאווירה הבית-ספרית ( 4אתגרים). מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 5 לוח :1אתגרי "יוצרים שינוי" תיאור פרויקט האכלת נזקקים "מקבלים באהבה נותנים באהבה "- תורמים ל"מאיר השמן". תלמידי כיתות א' זרעו וטיפחו ירקות בשטח של חוה חקלאית לאורך שנה ,ובסופה תרמו את הירקות למטבח של "מאיר השמן" המספק כריכים לתלמידים נזקקים. איסוף מצרכי מזון עבור נזקקים תלמידים אספו מוצרי מזון עבור בתי התמחוי של עמותת "לשובע". דאגה לסביבה "סביבה ירוקה" תלמידים קידמו הסברה בקהילה בנושא שמירה על איכות הסביבה. בעד "ביצי חופש" צוות "שיפור ביצי חופש" שכלל מורות ,הורים ,תלמידים ,חברי עמותה למען חיות המשק ,ומנחה מטעם ארגון צ.א.ל.ה .פעל לאורך כל השנה במטרה לקדם גידול תרנגולות ב"לולי חופש" במקום ב"לולי סוללה" ,באמצעות עידוד צרכנים לקניית "ביצי חופש". "השוק הירוק" תלמידים הפעילו שוק ירוק לקנייה ומכירה של פריטי יד שניה במטרה לעודד מחזור. עזרה לבעלי חיים מטרת הפרויקט הייתה להציל בעלי חיים עזובים ,לעודד אימוץ ,וכן למנוע התאכזרות כלפיהם .התלמידים יזמו מסע הסברה לילדי בית הספר בנושא זה וכן ייצרו צעצועים לכלבים וחתולים אותם תרמו לעמותת צער בעלי חיים. סיוע לבעלי מוגבלויות "סיירת נגישות" במטרה להפוך את העיר לנגישה עבור בעלי מוגבלויות ,יזמו תלמידים את "סיירת הנגישות" המשותפת לתלמידים ,הורים, מורים ופעילי קהילה .אנשי הסיירת ערכו סיור בשכונה אחת לחודש ,אתרו מפגעים וטפלו בהם באמצעות פנייה לרשויות .מלבד זאת קיימו פעילות הסברה להעלאת מודעות תושבי השכונה לשמירה על נגישות גבוהה לכל מקום בשכונה עבור כל תושביה. ללמד ילדים בחינוך המיוחד לשחק במשחקים חברתיים תלמידים למדו כיצד לשחק במשחקים חברתיים ולאחר מכן לימדו ילדים בגנים לחינוך מיוחד לשחק במשחקים אלה. איסוף תרומות למען ילדים חוסים תלמידי מועצת תלמידים יחד עם ההנהגה הבית ספרית אספו תרומות למען ילדים חוסים. "שומעים את החרשים מחבקים את האחר" תלמידים שומעים לימדו את תלמידי בית הספר לחרשים את השיר "אני ואתה" בשפת הסימנים והופיעו אתם לפני חברי "מועדון הלן קלר" החירשים .התלמידים הכינו משלוחי מנות לחירשים וכתבו להם ברכות. "המיוחדים במינם" תלמידי בית ספר רגיל הגיעו לגן חינוך מיוחד כדי לשמח את ילדי הגן באמצעות משחקים. זהירות בדרכים "ברגל הולכים פקקים מונעים" תלמידים קידמו פתרון לבעיית עומסי התנועה ברחוב המוביל לבית הספר ,במטרה למנוע מתלמידים לאחר ללימודים .הפיתרון שהוצע היה עידוד הגעה רגלית של תלמידים לבית הספר בימי שישי. הפרוייקט כלל מסע פרסום למשפחות התלמידים בכל קהילת בית הספר ,וארגון איסוף של ילדים ממספר מוקדים בשכונות לבית הספר על ידי קבוצות תלמידים בוגרים ובליווי הורה. בטיחות בדרכים מטרת הפרויקט הייתה להגן על הילדים מפני רכבים העולים על המדרכה סמוך לבית הספר .התלמידים קידמו מודעות לנושא 6 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות תלמידים מורים פרויקט תיאור באמצעות נשיאת שלטים ופנייה בכתב לעירייה להורים ולתלמידים, ולצד זאת הקימו גדר ושתלו צמחים כדי למנוע מהורי התלמידים לחנות על המדרכה באופן שמונע מילדים לצעוד על המדרכה בבטחה. תלמידים מורים לכידות קהילתית בוסתן קהילתי מטרת הפרויקט הייתה לאפשר מפגש חברתי -קהילתי לתושבי השכונה באמצעות הקמת בוסתן קהילתי בו יוכלו לבלות יחד ולקטוף פירות .התלמידים הניעו את הפרויקט מתחילתו ועד סופו – החל מפניה לעירייה ,דרך גיוס ההורים והקהילה וכלה בעיבוד השטח ונטיעת עצים. גיל הזהב תלמידים קיימו פעילות חוויתית משותפת עם קשישים ממועדון גיל הזהב שכללה ריקוד ,שירה ועבודת יצירה וכן העניקו לקשישים שי לפסח מעשה ידיהם. "רגעים של נחת" הפרוייקט נועד לשמח נשים קשות יום בקהילה ,ובמקביל להעצים את התלמידים מביה"ס לחינוך מיוחד .הפרוייקט כלל חלוקת פרחים שנשזרו ע"י התלמידים לנשים שהמתינו בכניסה לבניין הביטוח הלאומי ברמלה; אירוח נשים ניצולות שואה לארוחת בוקר בבית קפה "סיני" המצוי במתחם בית הספר כאשר כל הכיבוד הוכן ע"י התלמידים במטבח הלימודי; שיתוף האורחות בסדנת בעץ בביה"ס והענקת פינוק אישי של טיפוח החן (איפור ופדיקור) לאורחות ע"י תלמידות ממגמת טיפוח החן .כל התהליך תועד וצולם ע"י תלמידי מגמת תקשורת. עידוד רכישת מוצרי "כחול לבן" התלמידים נחשפו לבעיית האבטלה במדינה ,בעקבותיה בחרו ליזום פעילות הסברה לילדים ומבוגרים בקהילה לשם עידוד רכישת מוצרי כחול לבן. אימוץ חיילי מחסום חיזמא מטרת הפרויקט הייתה שיפור יחסם של תושבי פסגת זאב לחיילים במחסום חיזמא הסמוך לשכונה. ספורט טורניר כדורגל לילדים צעירים קבוצת חברי מועדונית יזמה הפעלה של ילדים בגילאי ,6-7במסגרת טורניר כדורגל. הדרכת ספורט משתתפים במועדונית הדריכו תלמידים צעירים בכדורגל אווירה בית ספרית שיפוץ ספריית ביה"ס לשירות הקהילה תלמידים יזמו שיפוץ של ספריית בית הספר ,כדי שתלמידים בכיתות א'-ג' יוכלו לשהות בה גם אחר הצהרים ,לקבל עזרה בשיעורי בית ולקרוא ספרים. צמצום השימוש בטלפונים ניידים מטרת הפרויקט הייתה לצמצם את השימוש בטלפונים ניידים במהלך השיעורים בקרב תלמידי חטיבת הביניים. טיפוח השירותים והעלאת המודעות לניקיון תלמידים לקחו על עצמם את ניקיון השירותים הבית-ספריים ופעלו להעלאת המודעות לשמירה על הניקיון בקרב קהילת בית הספר. אלימות וסובלנות במטרה להעלות את המודעות לנושאי אלימות וסובלנות בקרב תלמידי בתי ספר יסודיים הועברה סדנה בנושא זה .בסדנה שהייתה עיונית ויצירתית למדו הילדים שאלימות קיימת בכל שכבות הגיל, ועל דרכים לא-אלימות שבהן ניתן לנקוט כדי להפחית את האלימות ואף למגר אותה. מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 7 כלי המחקר נבנו במיוחד לצורך מחקר זה על בסיס ראיונות עם מזמיני המחקר ,מסמכי התכנית, ועל בסיס השאלונים הבינלאומיים להערכת התוכנית אשר תורגמו לעברית והותאמו לאופן הפעלת התכנית בישראל. שאלוני המתנדבים (מורים ותלמידים) הופצו באמצעות האינטרנט וכן באמצעות דואר אלקטרוני. כל השאלונים מולאו באופן אנונימי. הצטרפו ל"יוצרים שינוי" באמצעות מנהל בית הספר ( ,)37%עמיתים למקצוע ()21% ארגונים אליהם הם משתייכים ( ,)21%עמותת "רוח טובה" ( ,)21%באמצעות האינטרנט ()11% או באמצעות עמותת "מלאכי יום הולדת" (.)5% המורים היו מעוניינים שבית ספרם יצטרף ל"יוצרים שינוי" כדי להשיג מטרות חינוכיות חברתיות :לפתח את הרגישות וההקשבה של תלמידיהם לצרכי הקהילה ואת מעורבותם בתוכה, לחזק את ערך ההתנדבות והנתינה לאחר ואף ללכד את קהילת בית הספר. ציינו שהסיבה העיקרית להצטרפותם לפרויקט הייתה רצונם לעזור לבני אדם או לבעלי חיים .כמו כן ,תלמידים ציינו שהצטרפו לאתגר משום שהם אוהבים להתנדב ,רוצים לקחת חלק בשיפור איכות החיים בשכונה שלהם ,שמחו "לעשות משהו" עם חברים והתלהבו מתוכן הפרוייקט .עשירית מהתלמידים הצטרפו לפרוייקט כחלק מהמחוייבות הבית ספרית. לוח :2מניעי הצטרפות ל"יוצרים שינוי" (מורים ותלמידים) תלמידים מורים מדוע רצית שבית הספר יהיה מעורב באתגר? N=25 סיבות להצטרפות לפרויקט N=100 חשוב שחברי הקבוצה ידעו לזהות צרכים ובעיות של הקהילה בה הם חיים 92% רציתי לעזור לאנשים 56.0% אני רואה את הפרויקט כדרך חשובה לחינוך ערכי 88% רציתי לעזור לבעלי חיים 56.0% רציתי להכניס את חברי הקבוצה לנושא ההתנדבות והתרומה לאחר 72% אני אוהב להתנדב 38.0% רציתי שחברי הקבוצה יהיו מעורבים בקהילה ויקשיבו לאנשים בתוכה 64% רציתי לשפר את איכות החיים בשכונה 28.0% חשבתי שזו תהיה דרך טובה לבניית קהילה בית ספרית 44% חשבתי שזה יהיה נחמד לעשות דברים עם החברים 28.0% הפרויקט התקשר עם תכנית הלימודים 36% הרעיון שהמורה הציעה מצא חן בעיני 28.0% 8 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות תלמידים מורים רציתי שחברי הקבוצה שלי ינצחו,וכך יעלו את קרנו של בית הספר 8% לא שאלו אותי -הייתי חייב להצטרף 10.0% רציתי שחברי הקבוצה שלי ינצחו,וכך יעלו את הדימוי העצמי שלהם 8% רציתי להכיר את האנשים בשכונה 3.0% הופעל עלי לחץ להשתתף בתכנית 4% היו מעורבים ביותר משני אתגרים 12% ,מהם היו מעורבים בשני אתגרים כמחצית ו 40%-מהמורים היו מעורבים באתגר אחד. זמן השקעה כללי באתגר השקיעו למעלה מ 20-שעות עבודה יחד עם חברי הקבוצה ,וכ 17%-מהם כ39%- השקיעו למעלה מ 20-שעות עבודה על האתגר מעבר לשעות העבודה המשותפות 78% .מהמורים השקיעו באתגר מעבר לשעות העבודה הקבוצתית עד 10שעות (מחציתם השקיעו עד 5שעות בלבד ,מעבר לשעות העבודה בקבוצה). הקדישו 20שעות או יותר לפרוייקט מעבר לפעילות במסגרת בית הספר ,וכ- 13% 21%מהתלמידים אמרו כי לא השקיעו זמן באתגר מחוץ למסגרת הלימודים. לוח :3זמן השקעה באתגר (תלמידים) מורים עם חברי הקבוצה מורים ללא חברי הקבוצה תלמידים, מחוץ הלימודים N=18 N=18 N=103 עד 5שעות 27.8% 38.9% 36.9% 5-10שעות 11.1% 38.9% 23.3% 10-20שעות 22.2% 5.6% 5.8% 20שעות או יותר 38.9% 16.7% 12.6% כמה זמן השקעת בעבודה על האתגר זמן השקעה באתגר לפי רכיבים אתגר "יוצרים שינוי" כלל שלבים שונים .כמחצית מן השקיעו בשלב "להרגיש" ובשלב "לדמיין" כשבוע ,וכמחציתם השקיעו בשלב הארגון והתכנון כחודש ימים .למילוי טופסי הכניסה לאתר הקדישו מרבית המורים ימים ספורים. מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 9 להערכת ,לביצוע האתגר נדרש פרק זמן ארוך יחסית לשאר היבטי האתגר ,וכמעט מחציתם השקיעו בו למעלה מ 20-שעות ,בעוד שרובם הקדישו לבחירת הבעיה מספר שעות בלבד. בעוד שנמצאה שונות רבה יחסית בין התלמידים באשר לפרק הזמן שהוקדש לתכנון הפרוייקט, מרבית התלמידים העריכו שגם שהכנת הסרטון לא דרשה השקעת זמן רב. לוח : 4זמן השקעה באתגר לפי רכיבים (תלמידים) 11-15 שעות 16-20 שעות מעל 20 שעות זמן השקעה של הקבוצה בפרויקט N 1-5 שעות 6-10 שעות 3.2% 4.3% .1בחירה של הבעיה 94 48% 8.5% 18.8% 7.3% .2תכנון של הפרויקט 96 4.58% 15.6% 22.9% 8.54% .3ביצוע של הפרויקט 96 31.1% 14.6% 5.2% 2.1% 5.8% .4הכנת הסרטון 69 71% 20.3% 1.4% 1.4% מה בעצם עשינו שם? ואיך היה שיתוף הפעולה? התבקשו לתאר בלשונם ,ובאופן מפורט ,מה היה הדבר המרכזי שעשו במסגרת האתגר: oביקשנו מתלמידי בית הספר פעם בשבוע לבוא ברגל או באופניים ולא באוטו בשביל למנוע פקק תנועה בבוקר ולמנוע את זיהום כדור הארץ. oהכנתי שלטים ,העברתי שיעורים בכיתות. oאני וקבוצתי הכנו הצגה שמסבירה על החיים הקשים של בעלי החיים העזובים ,על ההבדלים בין חיות עזובות לחיות מאומצות .הופענו מול כל בית הספר ואחרי זה נשאתי נאום. oהייתי בקבוצה שבה המחשנו את הניסויים על בע"ח ואני מקווה שבאמת אחרי ההמחשה אנשים למדו וילמדו ממנה ויעבירו את המודעות גם לאחרים. oעברנו בין הכיתות כדי לידע את התלמידים בחשיבות הפרויקט ,הכנו שלטים כדי להדגיש את מה שאנחנו עושים. oעברתי בין הכיתות והזכרתי לילדים להכין חבילות מזון לנזקקים. oעזרתי להכין פונפונים שיהיו למשחק לבעלי חיים .הכנתי פונפונים וצעצועים לחתולים. oלימדתי את הילדים בגן משחקים חברתיים כמו כיסאות מוזיקליים והחבילה עוברת. הכנתי להם הפתעות. oגידלתי ירקות והלכתי למטבח של מאיר השמן כדי לתרום אותם .שם ראיתי איך מאיר מכין את הסנדויצ'ים ואכלתי כריך. oשתלתי את הזרעים ,השקתי אותם ודאגתי להם ,טיילנו בין שתילי התירס הענקיים.. קטפתי את הירקות הטריים ,שמנו את הירקות והפירות בארגז והבאנו למאיר השמן. oאספנו מזון לילדים הנזקקים. 10 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות oאספתי מוצרים. oהכנו שוק פורים ,ילדים הביאו צעצועים שהם לא משתמשים ומכרנו ואת הכסף תרמנו. oהדבר העיקרי שעשיתי היה לכתוב הכל ולהדפיס הכל. oאספנו את המוצרים מהתלמידים ועזרתי באריזתם. oעזרתי בסדנת הפחדה. oעזרתי לנקות את הגן הציבורי. oשיקמנו את הספרייה הבית ספרית .שינינו אותה. oצבענו את הספסלים בגינה הציבורית ,אני צבעתי את הספסלים בגן ציפורה. oהכנו כרזות לחיילים .ארחנו את החיילים בבית הספר וביום המעשים הטובים ,נסענו לחיזמא להיות עם החיילים .הבאתי עוגות לחיילים במחסום בחורף. oעוררנו מודעות לסבל של התרנגולות בלולי הסוללה באמצעות הכנת שאלונים וחקירת הנושא. מהלך העבודה ומידת שיתוף הפעולה בין התלמידים כ 70%-מהתלמידים ציינו שהרעיון לאתגר "נולד" דרך התהליך המובנה בכיתה או בתנועת הנוער. כ 18%-מהתלמידים ציינו שהרעיון עלה מתוך היכרותם עם השכונה והקהילה שהם חלק ממנה. מקורות נוספים להעלאת הרעיון היו פעילות במועצת התלמידים ( ,)10%כתבות או פוסטים באינטרנט ,בטלוויזיה או בעיתונות ( 2-4%לכל תשובה). כ 42% -מהתלמידים התייעצו עם מישהו נוסף מצוות בית הספר בחשיבה על הפרויקט .אחרים התייעצו בעניין זה עם חברים מכיתה אחרת ( ,)18%חברים מהשכונה ( )9%או עם בני משפחתם ( .)18%קצת יותר משליש מהתלמידים לא התייעצו עם אף גורם נוסף והסתפקו בסיוע ממוריהם. 58%מהתלמידים הרגישו שחברי הקבוצה עבדו בשיתוף פעולה מלא ,כשליש מהתלמידים חשו ש"היו כמה ילדים שבלטו וילדים אחרים השתתפו מעט" .מספר ילדים אמרו כי היו רוצים להשתתף באופן משמעותי יותר בפרויקט ואף להוביל אותו. רוב ( )68%דיווחו כי עשו שימוש באתר האינטרנט בכדי למצוא מידע על האתגר. 47%מהם ציינו כי האתר עזר להם במידה רבה או רבה מאוד ,ו 47%-מן המורים העריכו כי האתר עזר להם בצורה בינונית 59% .מהמשתמשים באתר סברו כי ההסברים המוצגים בו מספקים במידה רבה או רבה מאוד ,ו 36%-סברו כי אלה מספקים במידה בינונית. 65%מהמשתמשים באתר ציינו כי קל להתמצא באתר במידה רבה או רבה מאוד ,ו 18%-ציינו כי קל להתמצא באתר במידה בינונית. 83%מן המורים שהשתמשו באתר בקרו בו כ 5-10-פעמים במהלך ביצוע האתגר. 70%מהמורים שבקרו באתר צפו ב 1-5-סרטים 24% ,צפו ב 6-10-סרטים ו 6%-צפו במעל 11 סרטי שינוי מן העולם. מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 11 המורים שלא עשו שימוש באתר הסבירו זאת בכך שקיבלו הנחייה מספקת מבית הספר ,לא חשבו שהאתר יועיל להם ,או שהעדיפו לפעול באופן עצמאי. כשליש מן דיווחו כי עשו שימוש באתר האינטרנט בכדי למצוא מידע על האתגר. כמחצית התלמידים בקרו באתר בין 5ל 10-פעמים ,כ 46%-מהם בקרו באתר פעם אחת ,ואילו כ- 3%מהתלמידים ביקרו באתר יותר מ 10-פעמים במהלך ביצוע האתגר. 89%מהתלמידים שבקרו באתר צפו ב 1-5-סרטים 3% ,צפו ב 6-10-סרטים ו 9%-צפו במעל 11 סרטי שינוי מן העולם. הסיבות השכיחות לאי כניסה לאתר היו חוסר ידיעה על קיום האתר ( )29%חוסר מודעות לכך שהאתר יוכל להיות מועיל ( ,)29%והעדר עניין באתר ( )23%כמו כן ,לכ 15%-מהתלמידים לא הייתה גישה נוחה לאינטרנט 12% .מהתלמידים ציינו שהאתר הוצג בכיתה. התבקשו לדרג את מידת הקושי שלהם ושל תלמידיהם בהתמודדות עם חלקי האתגר. ההתמודדות הממוצעת הכרוכה באתגר עבור המורים הייתה בין "קשה במידה בינונית – קל". החלקים שנתפסו כקשים יחסית היו ההוצאה לפועל של האתגר בקרב הקהילה והימנעות משיפוטיות בשלב העלאת הרעיונות לאתגר ,והחלקים שנתפסו כקלים יחסית לביצוע היו התמודדות עם הדינמיקה הקבוצתית (משימה שגרתית עבור מורים) ,מילוי טפסי האתגר ,קביעת לוח הזמנים של הפרוייקט ותיעוד הפרוייקט. מידת הקושי הממוצעת הכרוכה באתגר עבור הייתה בינונית (בעלת קושי וגם קלה) .החלקים שאותם העריכו המורים כקשים יחסית עבור תלמידיהם היו שלבי התיעוד והביצוע. ההתמודדות הממוצעת הכרוכה באתגר עבור הייתה בין בינונית (בעלת קושי וגם קלה) לקלה .החלקים שנתפסו כקשים יחסית היו תכנון הפרויקט ,בחירת הבעיה ודמיון הפתרונות ,והחלקים שנתפסו כקלים יחסית לביצוע היו העבודה המשותפת ,הכנת הסרטון המתעד את האתגר ,מילוי הטפסים לתחרות וגיוס אנשים לפרויקט. 12 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות לוח :5התמודדות עם משימות האתגר עבור המורים קשה מאוד 1 N קשה 2 בינונית 3 קלה 4 קלה מאוד 5 455 ממוצע מורים ס.ת התמודדות עם פעולות הכרוכות באתגר .1ללוות את הקבוצה עד לאיתור הבעיה 24 8.3% 8.3% 54.2% 8.3% 20.8% 1452% 3.25 1.152 .2להימנע משיפוטיות בשלב העלאת הרעיונות 24 4.2% 29.2% 41.7% 16.7% 8.3% 1.% 2.96 .999 .3לסייע בתהליכי הדינמיקה של הקבוצה 24 4.2% 4.2% 16.7% 66.7% 8.3% 5.% 3.71 .859 .4לסייע לקבוצה להוציא את הפרויקט אל הפועל (הפעולה בקרב הקהילה) 24 33.7% 50% 16.7% 2.55% 2.83 .702 .5לקבוע לוחות זמן ולפקח על עמידה בהם 23 8.7% 52.2% 34.8% 4.3% 4452% 3.35 .714 .6להגיש עזרה בתיעוד הפרויקט 24 12.5% 50% 29.2% 8.3% 455.% 3.33 .816 .7לסייע במילוי טופס הפרויקט לאתר 24 8.3% 41.7% 41.7% 8.3% .5% 3.50 .780 3.26 .490 סה"כ לוח :6התמודדות עם הפעולות הכרוכות באתגר עבור התלמידים – לדעת המורים N קשה מאוד 1 קשה 2 בינונית 3 קלה 4 קלה מאוד 5 455 ממוצע מורים ס.ת התמודדות התלמידים עם משימות העבודה .1תכנון וארגון של תכנית העבודה 24 8.3% 4.2% 62.5% 25% 1.% 3.04 .806 .2ביצוע הפרויקט (הפעולה בקרב הקהילה) 24 4.2% 20.8% 54.2% 20.8% 1554% 2.92 .776 .3תיעוד העבודה 24 37.5% 41.7% 16.7% 4.2% 1554% 2.88 .850 .4מילוי טפסי הכניסה לאתגר 24 8.3% 41.7% 37.5% 12.5% .5% 3.54 .833 3.00 .523 סה"כ מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 13 לוח :7התמודדות עם משימות האתגר N קשה מאוד 1 קשה 2 בינונית 3 קלה 4 קלה מאוד 5 455 ממוצע תלמידים ס.ת. התמודדות עם הפעולות הכרוכות בפרויקט .1לבחור את הבעיה 99 10.1% 12.1% 41.4% 29.3% 7.1% 1.58% 3.11 1.049 .2לדמיין פתרונות 98 3.1% 14.3% 50% 29.6% 3.1% 1155% 3.15 .817 .3לתכנן את הפרויקט 97 12.4% 21.6% 44.3% 18.6% 3.1% 1255% 2.78 .992 .4לגייס אנשים 92 4.3% 9.8% 31.5% 34.8% 19.6% .85.% 3.55 1.052 .5לבצע את הפרויקט 94 6.4% 17% 26.6% 40.4% 9.6% .555% 3.55 1.066 .6להכין את הסרטון (לתעד) 53 7.5% 1.9% 34% 35.8% 20.8% ..5.% 3.30 1.080 .7למלא את הטפסים לתחרות 62 8.1% 16.1% 21% 27.4% 27.4% .854% 3.60 1.277 .8לעבוד עם חברי הקבוצה 72 2.8% 8.3% 22.2% 29.2% 37.5% ..55% 3.50 1.090 3.34 .540 סה"כ שלושה רבעים מן ציינו כי החלק העיקרי שמצא חן בעיניהם במסגרת האתגר הוא לזהות את השפעת הפרוייקט על תלמידיהם. היו העזרה לאנשים ,והביצוע של האתגר החלקים באתגר ש"דברו" אל כמחצית "בשטח" .כשליש מהתלמידים אהבו את האפשרות שניתנה להם לפעול באופן עצמאי "כמבוגרים" ולעשות דברים יחד עם חבריהם .כרבע מהתלמידים "התחברו" לחשיבה על הצרכים של אנשי הקהילה ,לשמחתם של אנשי הקהילה כאשר יושמו פתרונות ,ולהצלחתם האישית בתהליכי פתרון הבעיות שהבנה האתגר. לוח :9הנאה מן האתגר (מורים ותלמידים) מה היה החלק שמצא חן בעיניך ביותר (מורים) לראות את השפעת הפרויקט על חברי הקבוצה N=24 מה היה החלק ש"התחברת" אליו ביותר? (תלמידים) 75.0%העזרה לאנשים N=97 49.5% לעזור לקבוצה לבצע את העבודה בפועל 8.3% הביצוע של הפרויקט בשטח 44.3% לעזור לקבוצה לתכנן את הפרויקט 4.2% האפשרות לפעול באופן עצמאי בדברים שבד"כ עושים ילדים או אנשים מבוגרים מגילי 33.0% לעזור לקבוצה לתעד את הפרויקט 4.2% לעשות דברים עם החברים 29.9% לקדם נושא שחשוב בעיני ואני מחנכת לאורו 4.2% התכנון של הפרויקט 28.9% 14 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות מה היה החלק שמצא חן בעיניך ביותר (מורים) N=24 לעבור את התהליך מתחילתו ועד סופו 4.2% ההנאה הממוצעת הכרוכה באתגר עבור מה היה החלק ש"התחברת" אליו ביותר? (תלמידים) N=97 המחשבה על הבעיות של אנשים בשכונה או בקהילה 27.8% ההצלחה שלי לפתור בעיות 25.8% כל החלקים בפרויקט מצאו חן בעיני 25.8% השמחה של אנשים מהקהילה כשהפרויקט נגמר והבעיה נפתרה 23.7% גיוס אנשים לפרויקט 17.5% תרגיל הדמיון של הפתרונות 14.4% הכנת הסרט 7.2% לא התחברתי לשום חלק באופן מיוחד 5.2% גיוס כספים לפרויקט 4.1% עזרה לבעלי חיים 1.0% תרומה לבית הספר 1.0% הייתה בין רבה לרבה מאוד .ההנאה נבעה מתחושת המורים שחברי הקבוצה עשו דבר חשוב ,בעל משמעות ,שאנשי הקהילה אכן נעזרו ,וכן שחברי הקבוצה רכשו ידע ומיומנויות חדשים (כל המורים הסכימו שהישגים אלה מהנים במידה רבה או רבה מאוד) .כמעט כל המורים נהנו במידה רבה או רבה מאוד לעבוד בצוותא עם אנשי הקהילה ,וקרוב לשני שלישים מן המורים נהנו במידה רבה או רבה מאוד לצפות בסרטוני שינוי מהעולם ומישראל. 88%מהמורים מצאו באתגר עניין אישי במידה רבה ( )24%או רבה מאוד (.)64% ,ו40% - קבוצותיהם של 64% הסיבות העיקריות אותן ציינו זכו באחת הקטגוריות באתגר. לכך שקבוצתם זכתה באחת מן הקטגוריות היו זיהוי צורך משמעותי של הקהילה ,יכולתם לענות בהצלחה על צורך זה ומציאת רעיון יצירתי שגרף עניין ותמיכה. הסיבות העיקריות אותן ציינו המורים לכך שקבוצתם לא זכתה באף אחת מן הקטגוריות (4 מורים ענו לשאלה זו) היו היעדר תמיכה מספקת של משפחות חברי הקבוצה באתגר ( 2מורים), של בית הספר ושל חברים מחוץ לכיתה ,רעיון לאתגר שלא גרף תמיכה או עניין ,אי בהירות מספקת בהסבר הפרוייקט ,העדר צורך משמעותי של הקהילה ,העדר מזל ,והסתמכות יתר על מנחה הפרוייקט (מורה אחד לכל דעה). מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 15 הסיבות העיקריות אותן ציינו לכך שקבוצתם זכתה באחת מן הקטגוריות היו הזמן והמאמץ הרבים שהוקדשו לפרויקט ,התחושה הפנימית כי הם מעורבים בדבר בעל חשיבות, העובדה שהרעיון שעמד בבסיס האתגר היה מוצלח ,העזרה שהוגשה להם מטעם מבית הספר, והמעורבות הגבוהה של התלמידים בביצוע האתגר. הסיבות העיקריות אותן ציינו התלמידים לכך שקבוצתם לא זכתה באף אחת מן הקטגוריות היו התחלה מאוחרת ,הקדשת זמן ומאמץ לא מספיקים ,רעיון לא מוצלח ,חשוב או סוחף דיו שעמד בבסיס האתגר ,העדר תמיכה מחברים שלא בקבוצה/קהילה/משפחה ,שיפוט לא טוב והעדר מזל. לוח :10סיבות לזכייה באתגר (מורים ותלמידים) מורים N=15 תלמידים N=39 חברי הקבוצה ענו בהצלחה על צורך משמעותי של הקהילה 80.0%הקדשנו לפרויקט הרבה זמן ומאמץ 74.4% הרעיון של חברי הקבוצה היה יצירתי וזכה לתמיכה ועניין 66.7%הרגשנו שאנחנו עושים משהו חשוב 71.8% חברי הקבוצה זיהו צורך משמעותי של הקהילה היה לנו רעיון טוב שבאמת פתר את 66.7%הבעיה 35.9% חברי הקבוצה הסבירו את הפרויקט באופן ברור 46.7%קיבלנו עזרה חשובה מבית הספר 33.3% חברי הקבוצה תיעדו את הפרויקט באופן מרשים היינו מעורבים ,הפרויקט ממש סחף 40.0%אותנו 30.8% הקבוצה הגישה את טופס הפרויקט לאתגר בזמן קיבלנו עזרה גם מחברים שלא 26.7% בכיתה/קהילה/משפחה 17.9% חברי הקבוצה קיבלו עזרה מבית הספר 20.0%היה לנו סרטון מרשים 10.3% חברי הקבוצה נעזרו בחברים שאינם מהכיתה 13.3%היה לנו מזל 5.1% רגשות התלמידים עם סיום האתגר כ 40%-מן התלמידים חשו גאים על השתתפותם באתגר ,וכן הביעו רגשות שמחה ( ,)28%שביעות רצון וסיפוק מן הדרך שבה פעלו במהלכו .חלקם הצטערו על סיום האתגר ( ,)13%ואחרים חשו מלאי מוטיבציה לבצע דברים דומים עם סיומו .תלמידים מעטים ( )1-3%דיווחו על תסכול ,חוסר סיפוק ועייפות לאחר המאמץ הרב שהושקע. כמעט כל המורים חשו כי ההשתתפות באתגר חזקה את אמונתם ביכולתם של חברי הקבוצה ליצור שינוי והעניקה למורים הזדמנות (שונה) להקנות לתלמידיהם ערכים של מעורבות חברתית וצמיחה אישית וכן ללמד אותם אסטרטגיות פעולה נחוצות. 16 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות לוח :11ההשתתפות באתגר עזרה לי כמורה ההשתתפות באתגר עזרה לי כמורה N=24 לחזק את האמונה ביכולתם של חברי הקבוצה ליצור שינוי 91.7% ללמד את חברי הקבוצה על דרכים ליצור שינוי 79.2% לעורר מוטיבציה לעשייה בחברי הקבוצה שלי 75.0% לעזור לחברי הקבוצה לזהות נושאים החשובים להם 50.0% ללמד את חברי הקבוצה איך לבנות צוות 45.8% ללמד את חברי הקבוצה איך לפתור בעיות 45.8% ללמד את חברי הקבוצה לתעד ולהסביר את עבודתם 37.5% תרומה למורים -היכרות עם תלמידיהם שיתוף הפעולה במהלך האתגר אפשר היכרות לא פורמלית בין מורים לתלמידים .המורים ,מנחי האתגרים ,התבקשו לתאר באופן חופשי את מה שלמדו על תלמידיהם במהלך האתגר .זו תמצית תשובותיהם (:)N=22 כ 77%-מהמורים התייחסו למוטיבציה הגבוהה שגילו התלמידים: oלמדתי שכל חברי הקבוצה אוהבים לעזור – לקהילה בכלל ,ואחד לשני בפרט. oהקבוצה הייתה מלאת מוטיבציה לעשייה והאמינה ביכולתה לחולל שינוי. oלמדתי שלילדים יש מוטיבציה גדולה והם יכולים לשנות המון! oלאחר הכנס חברי הקבוצה אמרו שלקראת השנה הבאה יחשבו על רעיונות גדולים יותר, שיסייעו לקבוצות גדולות יותר... oהילדים נהנו לתת ,טיפחו יצירתיות והאמינו שהכל אפשרי. oלמדתי שילדים אוהבים רוצים ומוכנים לעזור באהבה ושמחה כשהם מאמינים במטרה. כ 36%-מהמורים השיבו שהכירו לעומק את תלמידיהם ולמדו על תכונותיהם החיוביות: o o o o o o למדתי שילדים הם אוצר בלתי נדלה של רעיונות ,אנרגיה ,חיוך ואהבה כלפי האחר. למדתי שילדים יכולת לקבל אחריות גם בגיל צעיר. גיליתי שתלמידי הכיתה יצירתיים בפתרונות לבעיה ,סקרנים מאד ובעלי מוטיבציה להצליח. למדתי שלילדים יש כוח להדריך ,כוח להוביל שינוי .למדתי שלעולם אסור להתייאש או לחשוב שלילד אין כוח או יכולת ליצור משהו חיובי במציאות .צריך רק לתת לו את הכלים הנכונים בשבילו לעשות זאת. למדתי על החוזקות של כל אחד ואחד מהם ,על היצירתיות והאמונה. הצלחתי להכיר כל אחד ואחת מהם מקרוב. מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 17 תרומה למורים – גילוי עצמי עבור חלק ניכר מן המורים השתתפות ב"אתגר" הייתה הזדמנות לגילוי עצמי :של נכונותם לתת, של יכולתם לפעול לשינוי בסביבתם ,יכולתם להנהיג ,ושל הערכים החשובים להם (:)N=17 o o o o למדתי את מידת הנתינה ללא קבלה. למדתי שבעזרת שותפים שחולמים כמוני -השמיים הם הגבול! למדתי שלפעמים אני קטנת אמונה ,ושבגדול -הכל אפשרי ,ובמיוחד כשעובדים בצוות. למדתי שאתגרים מסוג זה מדבקים ויוצרים שינוי מהותי בתפיסת החיים. oגיליתי שאין דבר העומד בפני הרצון !I can - oלמדתי שארצה לגרום לתלמידים לרצות לתרום לקהילה ,ולהתנדב למען אחרים .למדתי גם כיצד לגרום לתלמידים להבין שהם מסוגלים ליצור שינוי ולהאמין ביכולות שלהם על אף הכישלון בפרויקט. oלמדתי שיש צורך בתרומה רבה יותר לכלל .חבל שאין באפשרותי לתרום יותר. o o o o למדתי על יכולתי להרים פרויקטים בית ספריים ,וליצור שפה משותפת ביני ובין חברי הקבוצה. למדתי לתת כוח לחניכים .למדתי על שיתוף פעולה עם עוד גורמים. למדתי שהתפקיד של ריכוז חברתי ממש מתאים לי. גילית שאני אוהבת לתת מעצמי -יותר ממה שחשבתי. oלמדתי שהעזרה לקהילה היא ערך עליון מבחינתי. רוב המורים ציינו כי ההשתתפות באתגר לימדה את חברי הקבוצה לעזור לאחרים כאשר הם מזהים צורך בכך .קרוב לשני שלישים מן המורים אמרו כי האתגר היווה הזדמנות לחשיפת כשרונות חבויים בקרב התלמידים ,וכמחציתם הצביעו על תרומתו של הפרוייקט לעבודה משותפת .כשליש מן המורים חשו שההשתתפות באתגר שיפרה את התייחסותם של התלמידים ללימודים בכלל והציגה בפניהם נושאי עניין חדשים אשר בהם יוכלו להתמחות בעתיד. לשאלת המשך ענו מחצית מן המורים כי הם מאמינים במידה רבה מאוד שבעקבות ניסיונם של חברי הקבוצה באתגר הם ירצו לעשות יותר למען הקהילה ,כ 29%-מאמינים בכך במידה רבה ,כ- 17%במידה בינונית ,ורק כ 4%-מאמינים במידה מעטה כי חברי קבוצתם ירצו לעשות יותר למען הקהילה. 18 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות לוח :12ההשתתפות באתגר עזרה לחברי הקבוצה ללמוד ההשתתפות באתגר עזרה לחברי הקבוצה ללמוד N=24 לעזור לאחרים כשהם זקוקים לכך 79.2% לזהות כישורים שהם לא ידעו שיש להם 62.5% לעבוד עם אנשים אחרים 54.2% ההשתתפות באתגר שיפרה את גישת התלמידים כלפי הלימודים בכלל 33.3% לתעד ולהסביר את עבודתם 29.2% להכיר נושאים שירצו לעסוק בהם בעתיד 29.2% להתבונן בסביבתם הקרובה 4.2% להאמין בעצמם וביכולתם לחולל שינוי 4.2% הערכת התרומה הממוצעת של ההשתתפות באתגר עבור התלמידים הייתה בטווח של בין תרומה בינונית לרבה .ההשתתפות באתגר גרמה להם לחוש כי הם יכולים "לשנות בעולם" למרות גילם הצעיר ( ,)78%הגבירה את רצונם לעזור לאחרים ( ,)75%ועוררה את תחושת האכפתיות שלהם כלפי הזולת ( .)72%החוויה של ההשתתפות באתגר למדה אותם על יכולתם לשתף פעולה עם חבריהם ,לבטא את עצמם בבהירות ,ולחשוב על פתרון בעיות. כמחצית מהתלמידים שהשתתפו באתגר דיווחו על הרחבה של מעגל החברים שלהם. ההשתתפות באתגר השפיעה גם על שינוי לטובה של הגישה הלימודית של כשליש מן התלמידים, וכמחציתם אף דיווחו כי לאחר ההשתתפות באתגר הם תלמידים טובים יותר! לוח :13במה תרמה לך ההשתתפות בפרויקט? כלל לא 1 N במידה מועטה 2 במידה בינונית 3 במידה רבה 4 במידה רבה מאוד 5 455 ממוצע תלמידים ס.ת. במה תרמה ההשתתפות בפרויקט .1ההשתתפות הגבירה את הרצון שלי לעזור לאחרים 101 2% 5% 17.8% 33.7% 41.6% 75.3% 4.08 .987 .2ההשתתפות גרמה לי לחשוב שכל אחד יכול לשנות ,גם אם הוא צעיר 102 2% 2% 17.6% 35.3% 43.1% 78.4% 4.16 .920 .3ההשתתפות עזרה לי לעבוד בצוות יחד עם החברים שלי 102 3.9% 3.9% 21.6% 40.2% 30.4% 70.6% 3.89 1.014 .4ההשתתפות עזרה לי להרגיש שאכפת לי מהאנשים מסביבי 102 2% 4.9% 21.6% 35.3% 36.3% 71.6% 3.99 .980 .5ההשתתפות עזרה לי לחשוב בצורה מסודרת על פתרון בעיות 100 10% 4% 26% 45% 15% 60% 3.51 1.115 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 19 N כלל לא 1 במידה מועטה 2 במידה בינונית 3 במידה רבה 4 במידה רבה מאוד 5 455 .6הבנתי שזה אפשרי להתחיל ולסיים פרויקט בזמן 101 5% 17.8% 23.8% 33.7% 19.8% 53.5% 3.46 .7הבנתי שאפשר להשיג בקלות שיתוף פעולה עם אנשים 101 5.9% 5.9% 21.8% 43.6% 22.8% 66.4% 3.71 1.071 .8למדתי להסביר את עצמי לאחרים באופן ברור 100 7% 12% 26% 36% 19% 55% 3.48 1.141 .9עכשיו יש לי יותר חברים 100 29% 14% 14% 27% 16% 43% 2.87 1.488 .10בעקבות השתתפותי בפרויקט אני מרגיש/ה שהגישה שלי ללימודים השתפרה 97 20.6% 21.6% 21.6% 17.5% 18.6% 36.1% 2.92 1.404 .11בעקבות השתתפותי בפרויקט אני מרגיש/ה שאני תלמיד/ה טוב/ה יותר 100 26% 7% 18% 30% 19% 49% 3.09 1.478 3.56 .746 סה"כ עבור כלל ממוצע תלמידים ס.ת. 1.145 שהשתתפו במחקר ,נושא הערכים האנושיים (עזרה לאנשים אחרים) חשוב במידה רבה מאוד ,ו 88%-מהם סבורים כי ממד המצויינות (ביצוע עבודה ברמה גבוהה) חשוב במידה רבה ( )40%או רבה מאוד (.)48% התבקשו למסור באופן חופשי את דעתם על אתגר "יוצרים שינוי" (:)N=85 כמחצית המשיבים התייחסו בתשובותיהם לחשיבות הפרוייקט ולתרומתו הכוללת: o o o o o o o o 20 הפרויקט באמת עוזר לילדים ,להורים ולכדור הארץ. פרויקט זה הוא פרויקט מדהים .הוא עוזר למיליוני אנשים ,בעלי חיים ועוד .גם אלו שלא זכו עזרו לאחרים .זה מדהים. אני חושבת שזה מאד חשוב לשמח אנשים .אני אחת -ועשיתי הרבה טוב לאנשים רבים .שימחתי חיילים ,ששומרים על המדינה של .הם שומרים עלי ,ואני שימחתי אותם בפרויקט. דעתי על הפרויקט היא שזהו רעיון מקסים שבאמת עוזר לזולת. אני חושבת שהפרויקט היה דבר טוב מאוד שעזר לאנשים נזקקים ואני חושבת שעשיית מעשה טוב הוא דבר טוב. הפרויקט מאוד מוצלח .זה חשוב לעזור לאנשים שאין להם אוכל ,זה חשוב לבריאות. אני חושבת שעשינו עבודה מעולה ואנחנו טובי לב ,אנחנו יכולים לעשות זאת שוב ,זה חשוב לעזור לאנשים. זה פרוייקט ממש טוב כי זה דואג לבטיחות הילדים ,זה מוציא אותם מסכנה. מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות oלדעתי עזרנו מאד לשכונה ששאלנו את התושבים אם הם שמחים שעשינו את הבוסתן, הם אמרו שלפני כן היה שם הרבה זבל ועכשיו יש להם מקום להיפגש. oאני חושב שתרמתי בתוך הפרויקט וגם אני חושב שאני באמת יכול לעזור להם. oלדעתי הפרויקט תורם ועוזר לקהילה. כ 27%-מהמשיבים התייחסו להנאתם מהפרוייקט: oהיה לי כיף לנסוע באוטובוס ולעבוד בחווה. oאהבתי ללכת לחווה לגדל ירקות ולתת למאיר השמן .הכי אהבתי לקטוף את הירקות ולסדר בארגז. oהיה כיף נהניתי לעבוד ולנקות את הערוגות נהניתי מאוד לפגוש את מאיר השמן. o o o הייתה לי חוויה כיפית להשתתף בפרויקט כי למדתי דברים .וגם אני אוהבת בעלי חיים אז היה לי מאד כיף. הפרויקט הצליח לנו מאד .ומאד שמחתי בלי שום קשר הפרויקט היה ממש כיף. לפי דעתי הפרויקט היה מוצלח ומהנה ומאד יפה. לדעתי הפרויקט שעשינו היה פרויקט מעולה והיה כיף להיות חלק ממנו. o כ 13%-מהמשיבים התייחסו לתרומת האתגר ברמה האישית: oהפרויקט עזר לי בביטחון ,בחברה... oהייתה לי חוויה כיפית להשתתף בפרויקט כי למדתי דברים. oהיה מעולה הפנמתי את מטרת הפרויקט. o o o o o הפרייקט תרם רבות לידיעותיי ולהתייחסות שלי לנושא .למדתי שהתרנגולות לא צריכות לסבול כדי שאנחנו נאכל ,ואני מרגיש שאני עוזר לתרנגולות כשאני עוסק בנושא. הבנתי שגם אני הילדה הקטנה ,יכולה לעשות ולשנות הרבה דברים ולא צריך לזלזל. לדעתי הפרויקט היה מדהים ,מיוחד במינו ,מלמד את הילדים שהכל אפשרי ואפשר לעשות כל דבר שרוצים. הפרויקט עזר לי להבין שלעזור לאנשים זה כיף. הפרויקט עזר לי להבין שכל אחד יכול ליצור שינוי בעולם. oהפרויקט הפך אותי ליותר מתחשבת. oככה הכרתי יותר טוב ילדים. oהפרוייקט היה מגבש ומהנה .הייתה עבודת צוות בין התלמידים. oתרמנו לבית הספר והיינו עם החברים. כ 4%-מהמשיבים הביעו את דעתם לגבי קשיים או אכזבות אישיות שחוו בפרויקט: oהפרויקט היה מאוד קשה. oמה שציער אותי שלא יצאתי לכנס ביום ההולדת שלי. oלא היה לנו זמן להתארגן. oלדעתי הפרויקט לא היה נחוץ. oהיה צריך לעבוד על נושא אחר יותר משמעותי. מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 21 oהפרויקט היה בסדר לא מושקע מאד .בכל התחומים יכולנו יותר. רוב התלמידים (כ )61%-שהשתתפו באתגרי "יוצרים שינוי" עשו זאת כחלק מקבוצה בת מעל 12 חברי קבוצה ,כ 20%-היו חברים בקבוצות של 7-12חברים ,וכ 18%-השתתפו בקבוצות שמנו 5-6 חברים בלבד .רוב התלמידים (כ )85%-העידו כי גודל הקבוצה התאים למשימה שלקחו על עצמם, כ 14%-אמרו שהקבוצה הייתה גדולה מדי ,ורק כאחוז אחד מן התלמידים ציינו שהקבוצה הייתה קטנה מדי עבור המשימה. כמחצית ( )52%סברו כי נחוץ סיוע לביצוע מיטבי של האתגר :עזרה כספית (39% מהעונים) ,השתתפות משמעותית יותר של עמיתיהם ( )31%ושל תלמידיהם ( )23%בביצוע האתגר ,תוספת זמן ( ) 23%קבלת תמיכה רבה יותר מן הקהילה המקומית ( )23%וממנהל בית הספר ( )15%והכוונה טובה יותר מן האתר (.)15% התבקשו להציע באופן חופשי שינויים ב"אתגר" יוצרים שינוי .זו תמצית תשובותיהם (:)N=56 כ 61%-מהמשיבים חושבים כי אין צורך בשינוי: oלא .הפרויקט היה מצוין ואני חושב שהוא באמת מועיל לכולנו. oלא הייתי רוצה לשנות דבר. oלא! רעיון הפרויקט מאוד מצא חן בעיני!!! oלא ,הפרויקט הלך חלק וטוב לא היו שום בעיות משמעותיות יותר מדי. כעשירית מן התלמידים הציעו הצעות הנוגעות להתנהלות הפרויקט ,לאופי שיתוף הפעולה וכן הציעו את תובנותיהם המעשיות לאור העובדה שלא זכו. oהייתי רוצה שכל הכיתה תצא לכנס (צער בעלי חיים) ולא רק 10ילדים מסוימים שנבחרו בהגרלה /הייתי רוצה שאנשים מצער בעלי חיים יסכימו לכולם לנסוע לשם. oהייתי מעדיף שמנהלת בית הספר תסכים ליותר דברים כי אם היא הייתה מסכימה, הפרויקט שלנו היה גדול מאד עם המון פרטים. oהיה צריך לעשות אחרת כי הסרטון לא יצא כל כך טוב ולא היה ראוי לכנס "יוצרים שינוי". oהיה צריך לבדוק את הצרכים בשטח לפני הקמת הבוסתן. oהיה צריך להתחיל את הפרויקט מוקדם יותר. oהיינו יכולים לעשות סקר מה אנשי השכונה רוצים ולא לפעול על דעת עצמנו. oהייתי רוצה שבפעם הבאה חברי הקבוצה ישתפו יותר פעולה. oהייתי רוצה שיהיו פחות אי הסכמות. oהייתי רוצה פחות השתלטות של הילדים בקבוצה. oהייתי רוצה שיהיו ילדים שיעבדו באופן יותר רציני. 22 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות oולבסוף ,צריך תעודת הוקרה ופרס קטן ולא רק תעודה. רגשות עם סיום האתגר כ 40%-מן התלמידים חשו גאים על השתתפותם באתגר ,וכן הביעו רגשות שמחה ( ,)28%שביעות רצון וסיפוק מן הדרך שבה פעלו במהלכו .חלקם הצטערו על סיום האתגר ( ,)13%ואחרים חשו מלאי מוטיבציה לבצע דברים דומים עם סיומו .תלמידים מעטים ( )1-3%דיווחו על תסכול ,חוסר סיפוק ועייפות לאחר המאמץ הרב שהושקע. כמעט כל ( )96%אמרו שירצו להשתתף פעם נוספת באתגר מסוג זה .מורה אחד השיב שלא ירצה להשתתף שנית באתגר שכזה והסביר בתשובתו כי לחברי הקבוצה לא היו די כסף או משאבים לביצוע מוצלח של הפרויקט. גם כמעט כל ( )92%מעוניינים להשתתף שוב באתגר. 8תלמידים השיבו שלא ירצו להשתתף שנית באתגר שכזה ונמקו זאת בכך שהפרויקט לא הצליח, שהיקף או אופי הפרויקט היו קשים מדי עבור חברי הקבוצה ,שלא היה די זמן לתכנון ,שלא הייתה תמיכה מספקת בפרויקט או ש"לא הקשיבו לי". במחקר זה ביקשנו לבחון את השפעת ההשתתפות באתגרי "יוצרים שינוי" בישראל על מנחי האתגרים (מורים) ועל התלמידים המתנדבים. המורים והתלמידים שלקחו חלק במחקר ( 25מורים ו 103-תלמידים) יזמו ובצעו במסגרת "יוצרים שינוי" 24אתגרים באמצעות תהליך מובנה של "להרגיש"; "לדמיין"" ,לעשות" ו"לשתף" .האתגרים שנבחרו בעבודת צוות ביטאו אכפתיות ,מעורבות וחמלה כלפי הקהילה האנושית ,כמו גם כלפי בעלי חיים ,צמחים והסביבה האקולוגית .תחומי הפעולה כללו "האכלת" נזקקים ,סיוע לבעלי מוגבלויות ,פעולות למען לכידות קהילתית ובית ספרית ,וכן פעולות למען הבטיחות בדרכים ולשיפור הכושר הגופני (פעילות ספורט). oההשתתפות בפרוייקט "יוצרים שינוי" הייתה עבור שלושה רבעים מן המורים אפיק התנדבות בלעדי מחוץ לבית הספר (בשנה בה בוצע הפרוייקט). 88% oמהמורים מצאו באתגר עניין אישי במידה רבה ( )24%או רבה מאוד (.)64% oההשתתפות באתגר העניקה למורים הזדמנות (שונה) להקנות לתלמידיהם ערכים של מעורבות חברתית וצמיחה אישית וכן ללמד אותם אסטרטגיות פעולה נחוצות. מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 23 oשיתוף הפעולה בין מורים לתלמידים במהלך האתגר אפשר היכרות קרובה ,לא פורמלית ביניהם ,וגילוי של איכויות חיוביות באישיותם של התלמידים אשר באו לידי ביטוי הודות להשתתפותם באתגר" :למדתי שכל חברי הקבוצה אוהבים לעזור – לקהילה בכלל ,ואחד לשני בפרט"; "למדתי שילדים יכולים לקבל אחריות גם בגיל צעיר"; "למדתי שילדים הם אוצר בלתי נדלה של רעיונות ,אנרגיה ,חיוך ואהבה כלפי האחר"; "גיליתי שתלמידי הכיתה יצירתיים בפתרונות לבעיה ,סקרנים מאוד ובעלי מוטיבציה להצליח". oההצלחה באתגר של תלמידים שנתפסו אולי לפניו כבלתי מסתגלים נתנה למוריהם תקווה ועידוד לגביהם":למדתי שלעולם אסור להתייאש או לחשוב שלילד אין כוח או יכולת ליצור משהו חיובי במציאות .צריך רק לתת לו את הכלים הנכונים בשבילו לעשות זאת". oההשתתפות באתגר "הזכירה" למורים את הערכים שבהם הם מאמינים ,וחיזקה את מחוייבותם החברתית-חינוכית" :למדתי שיש צורך בתרומה רבה יותר לכלל"; "למדתי שאתגרים מסוג זה מדבקים ויוצרים שינוי מהותי בתפיסת החיים"; "למדתי שהעזרה לקהילה היא ערך עליון מבחינתי". oההשתתפות באתגר חשפה גם יכולות חבויות בקרב המורים ואמונות חיוביות בנוגע לעצמם" :למדתי על יכולתי להרים פרויקטים בית ספריים ,וליצור שפה משותפת ביני ובין חברי הקבוצה"; "למדתי לתת כוח לחניכים"; "למדתי כיצד לגרום לתלמידים להבין שהם מסוגלים ליצור שינוי ולהאמין ביכולות שלהם על אף הכישלון בפרויקט"; " למדתי על שיתוף פעולה עם עוד גורמים"; "למדתי שהתפקיד של ריכוז חברתי ממש מתאים לי" ו"-גיליתי שאני אוהבת לתת מעצמי -יותר ממה שחשבתי". oרוב המורים ציינו כי ההשתתפות באתגר לימדה את חברי הקבוצה לעזור לאחרים כאשר הם מזהים צורך בכך .קרוב לשני שלישים מן המורים אמרו כי האתגר היווה הזדמנות לחשיפת כשרונות חבויים בקרב התלמידים ,וכמחציתם הצביעו על תרומתו של הפרוייקט ליכולתם של התלמידים לשתף פעולה. oכשליש מן המורים חשו שההשתתפות באתגר שיפרה את התייחסותם של התלמידים ללימודים ,וכן הציגה בפניהם נושאי עניין חדשים אשר בהם יוכלו להתמחות בעתיד. oרוב המורים אמרו כי הם מאמינים במידה רבה או רבה מאוד שבעקבות ניסיונם של חברי הקבוצה באתגר ,תלמידיהם ירצו לעשות יותר למען הקהילה .כ 17%-מן המורים סבורים כך במידה בינונית ,ורק כ 4%-מהמורים מאמינים במידה מעטה כי חברי קבוצתם ירצו בעתיד לעשות יותר למען הקהילה. oכמעט כל המורים חשו כי ההשתתפות באתגר חזקה את אמונתם של התלמידים ביכולתם של חברי הקבוצה ליצור שינוי" :הקבוצה הייתה מלאת מוטיבציה לעשייה והאמינה ביכולתה לחולל שינוי". 24 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות oכשליש מהתלמידים אהבו את האפשרות שניתנה להם לפעול באופן עצמאי "כמבוגרים" ולעשות דברים יחד עם חבריהם .כרבע מהתלמידים "התחברו" לחשיבה על הצרכים של אנשי הקהילה ,לשמחתם של אנשי הקהילה כאשר יושמו פתרונות ,ולהצלחתם האישית בתהליכי פתרון הבעיות שהבנה האתגר. oהתלמידים היו אקטיביים ושיטתיים בדרכם לפתור את אתגרי התכנית :כ42%- מהתלמידים התייעצו עם מישהו נוסף מצוות בית הספר בחשיבה על הפרויקט .אחרים התייעצו בעניין זה עם חברים מכיתה אחרת ( ,)18%חברים מהשכונה ( )9%או עם בני משפחתם ( .)18%קצת יותר משליש התלמידים לא התייעצו עם אף גורם נוסף והסתפקו בסיוע ממוריהם. 58% oמהתלמידים הרגישו שחברי הקבוצה עבדו בשיתוף פעולה מלא ,כשליש מהתלמידים חשו ש"היו כמה ילדים שבלטו וילדים אחרים השתתפו מעט" .מספר ילדים אמרו כי היו רוצים להשתתף באופן משמעותי יותר בפרוייקט ואף להוביל אותו. כמחצית מהתלמידים שהשתתפו באתגר דיווחו על הרחבה של מעגל החברים שלהם. oלפי דיווח עצמי ,הערכת התרומה הממוצעת של ההשתתפות באתגר עבור התלמידים הייתה בטווח של בין "תרומה בינונית" ל"תרומה רבה" .ההשתתפות באתגר גרמה לתלמידים לחוש כי הם יכולים "לשנות בעולם" למרות גילם הצעיר ( ,)78%הגבירה את רצונם לעזור לאחרים ( )75%ועוררה את תחושת האכפתיות שלהם כלפי הזולת (.)72% החוויה של ההשתתפות באתגר לימדה אותם על יכולתם לשתף פעולה עם חבריהם, לבטא את עצמם בבהירות ,ולהתעמק בפתרון בעיות. oכ 40%-מן התלמידים חשו גאים על השתתפותם באתגר ,וכן הביעו רגשות שמחה (,)28% שביעות רצון וסיפוק מן הדרך שבה פעלו במהלכו .חלקם הצטערו על סיום האתגר ( ,)13%ואחרים חשו מלאי מוטיבציה לבצע דברים דומים עם סיומו. oההשתתפות באתגר השפיעה גם על שינוי לטובה של הגישה הלימודית של כשליש מן התלמידים ,וכמחציתם אף דיווחו כי לאחר ההשתתפות באתגר הם תלמידים טובים יותר! oכך בטאו התלמידים את השינוי בתפיסתם האישית" :הבנתי שגם אני הילדה הקטנה, יכולה לעשות ולשנות הרבה דברים ולא צריך לזלזל"; "לדעתי הפרויקט היה מדהים, מיוחד במינו ,מלמד את הילדים שהכל אפשרי ואפשר לעשות כל דבר שרוצים"; "הפרויקט עזר לי להבין שלעזור לאנשים זה כיף"; "הפרויקט הפך אותי ליותר מתחשבת". oנמצאה שונות בין הערכת המורים לבין הערכת התלמידים בנוגע לקושי שהציב האתגר בפני התלמידים :המורים העריכו כי ההתמודדות של תלמידיהם עם משימות האתגר מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 25 הייתה עבורם "קשה במידה בינונית" .לעומת זאת התלמידים העריכו את התמודדותם שלהם באתגר בטווח "קשה במידה בינונית" עד "קלה" .בהמשך לכך ,בעוד שהמורים העריכו שהתלמידים התקשו לצאת אל הקהילה ולתעד את עבודתם בסרטון (פעולות שדרשו יצירתיות ,מיידיות וספונטניות ,יחסית לפרקי הארגון והתכנון שהתקיימו בחדרי הכיתות) ,התלמידים העריכו פעולות אלו כקלות ומהנות יחסית. oהסיבות העיקריות אותן ציינו המורים לכך שקבוצתם זכתה באחת מן הקטגוריות היו זיהוי צורך משמעותי של הקהילה ,יכולתם לענות בהצלחה על צורך זה ומציאת רעיון יצירתי שגרף עניין ותמיכה ,בעוד שהסיבות העיקריות שציינו התלמידים לזכיה היו הזמן והמאמץ הרבים שהוקדשו לפרויקט ,התחושה הפנימית כי הם מעורבים בדבר בעל חשיבות ,העובדה שהרעיון שעמד בבסיס האתגר היה מוצלח ,העזרה שהוגשה להם מטעם מבית הספר ,והמעורבות הגבוהה של התלמידים בביצוע האתגר. oרוב המורים נעזרו באתר האינטרנט לצורך הבניית הפעילות ,אולם רק כשליש מן התלמידים בקרו בו. oכשליש מהתלמידים חשו ש"היו כמה ילדים שבלטו וילדים אחרים השתתפו מעט". מספר תלמידים אמרו כי היו רוצים להשתתף באופן משמעותי יותר בפרוייקט ואף להוביל אותו. oכמחצית המורים סברו כי נחוץ סיוע לביצוע מיטבי של האתגר :עזרה כספית ,השתתפות משמעותית יותר של עמיתיהם ושל תלמידיהם ,תוספת זמן וקבלת תמיכה רבה יותר מן הקהילה המקומית .רוב היבטים אלה צויינו גם על ידי התלמידים. oכמעט כל המורים ( )96%וגם כמעט כל התלמידים ( )92%מעוניינים להשתתף שוב באתגר. פרוייקט "יוצרים שינוי" הצליח לייצר פלטפורמה שיטתית ,מלהיבה ואפקטיבית לפעולות התנדבות קבוצתיות של ילדים ובני נוער בישראל .מן המחקר עולה כי תוצאות הפרוייקט בישראל אולי אף מתרחבות אל מעבר למטרות שהציגו מעצביו .ההשתתפות באתגרי "יוצרים שינוי" תרמה כמובן ל"לקוחות" אתגרי התכנית (אספקט זה לא נבחן באופן ישיר במחקר הנוכחי) ,אולם בד בבד יצרה לפחות בקרב חלק מן המשתתפים שינויים בתפיסתם העצמית לצד תוצאות חיוביות מוחשיות (היבטים מוכרים מן הספרות שהוזכרה במבוא למחקר זה). ככלל ,המורים הכירו מחדש בחשיבות ובצורך לפעול בעצמם ולחנך את תלמידיהם ,למעורבות אזרחית-קהילתית ,ולערכים הנגזרים מתוכה .באמצעות ההשתתפות בתכנית ,הם אף זכו בהיכרות מעמיקה עם תלמידיהם ובהזדמנות לגלות יכולות אישיות (שלהם ושל התלמידים) ולבטא איכויות של נתינה ומנהיגות. התלמידים שנענים לאתגרי התכנית מקבלים הזדמנות לפעול במידה רבה באופן עצמאי ,נחשפים לבעיות ,משתתפים בתהליך סיעור מוחות ובעיקר – יוצאים לפעולה ,מושיטים סעד ואמפתיה ל"גדולים" ,זוכים להוקרה ולחשיפה ,ומבצרים תוך כך את הערכתם העצמית. 26 מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות לא רק שהתלמידים למדו לשתף פעולה ,בינם לבין עצמם ועם גופים נוספים -כמחציתם דווחו על רכישת חברים חדשים ועל שינוי לטובה במצבם הלימודי .כלומר ,תחושת המסוגלות העצמית יחד עם פיתוח המיומנות של מחשבה שיטתית והתנסחות בהירה ,בהן התנסו במסגרת התוכנית, יצרה שינוי מעמיק הבא לידי ביטוי גם בתחום שאינו נוגע ישירות לתכני ההתנדבות. ואם נחזור לרגע לנקודת ההתחלה ,כאשר נשאלו התלמידים מדוע רצו להצטרף לאתגר ,היו תשובותיהם השכיחות" :רציתי לעזור לאנשים ...רציתי לעזור לבעלי חיים ...ו-אני אוהב להתנדב" ,בעוד שתשובתם השכיחה של המורים לשאלה מדוע רצו שבית ספרם יצטרף לפרוייקט הייתה" :חשוב שחברי הקבוצה יידעו לזהות צרכים ובעיות של הקהילה בה הם חיים". למעשה ,נראה כי הפרויקט השכיל לתעל את נטייתם הטבעית של התלמידים להיחלץ לעזרת הזולת -לפעילות מושכלת ואפקטיבית למען הקהילה בה הם חיים (באמצעות המורים המנחים) - ובד בבד אפשר למורים לקחת חלק בתנועה הטבעית ,הנלהבת ,אל "האחר" של הילדים ובני הנוער .כך יצאו אפוא כולם נשכרים. מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 27
© Copyright 2025