תחולתן של חובות מן המשפט הציבורי על רשות ציבורית הפועלת במישור הפרטי מאת פרופ׳ האפשרות, דניאל פרידמן * שרשות ציבורית תבצע פעולות משפטיות שהן בגדר המשפט הפרטי מוכרת מ ק ד מ ת ד נ א .ה מ ש פ ט ה ר ו מ י ה ב ח י ן ב י ן א ו צ ר ו ש ל ה ק י ס ר ) (Fiscusל ב י ן א ו צ ר ה מ מ ל כ ה ),(ararium ש נ מ צ א ב ש ל י ט ת ו ש ל אוחו קיסר ,ו ה ה ב ח נ ה בין פ ע ו ל ה ש ל ר ש ו ת ציבורית, ה פ ו ע ל ת כשלטון ,לבין פ ע ו ל ת ה במישור ה מ ש פ ט הפרטי מ ו כ ר ת ע ד היום בשיטות מ ש פ ט רבות - 1 להדגיש ,כי ה ה ב ח נ ה בין ראוי פעולותיה של הרשות במישור הפרטי לפעולותיה ב מ י ש ו ר ה צ י ב ו ר י מ ו כ ר ת בדין ,ה ג ם ש ב ש נ י ה מ ק ר י ם מ ד ו ב ר ב פ ע י ל ו ת ה מ ב ו צ ע ת ע ל ידי ה ר ש ו ת לצורך תפקידה או ב ק ש ר אליו .נמחיש ז א ת ע ל ידי דוגמא ה מ ת י י ח ס ת לאישיות משפטית טבעית ,א ש ר הוענקו ל ה סמכויות במישור הציבורי ועם ז א ת היא מבצעת ב מ ס ג ר ת תפקידה הציבורי פעולות שהינן בתחום המשפט הפרטי .כך ,נניח שהוענק לאדם מ ע מ ד ש ל .Corporation Soleב מ ס ג ר ת ז ו ה ו ע נ ק ו ל ו ס מ כ ו י ו ת ש ל ט ו נ י ו ת מ ס ו י י מ ו ת הסמכות ל ת ת דוגמת רשיונות או א ף להפקיע רכוש. הפעלת סמכות שלטונית זו היא ,כמובן ,ב ג ד ר ה מ ש פ ט הציבורי .מאידך גיסא ,עשויות פ ע ו ל ו ת א ח ר ו ת ש ל אותו אדם, א ף א ם נ ע ש ו ב ק ש ר ל ת פ ק י ד ו ,ל ה ש א ר ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה פ ר ט י ,כגון ,כ א ש ר ה ו א ר ו כ ש מבנה לצרכי משרדו א ו שהוא מזמין מונית ש ת ס י ע אותו לצורך עבודתו .ב ה ק ש ר זה ראוי להצביע ע ל ההבחנה בין הזמנת מונית או רכישת מבנה לצרכיו הפרטיים ש ל אותו אדם לבין הזמנה א ו רכישה כאמור ,הנעשים במסגרת תפקידו.זאת ,אף כי בשני המקרים עשוייה ה פ ע ו ל ה ה מ ש פ ט י ת ל ה כ ל ל בגדר ה מ ש פ ט הפרטי .מ פ א ת ה ע ד ר מיון א ח ר נגדיר א ת הפעולות מן הסוג הראשון )רכישה לצורך פרטי־עצמי( כנכללות בגדר המשפט הפרטי הטהור. פ ע י ל ו ת כזו ,ב מ י ש ו ר ה פ ר ט י הטהור ,א פ ש ר י ת כ א ש ר ה ר ש ו ת ה צ י ב ו ר י ת הינה א י ש י ו ת משפטית ט ב ע י ת ,היינו כ א ש ר א ד ם ה מ ש ת י י ך ל ר ש ו ת ה מ ח ו ק ק ת ) ח ב ר כ נ ס ת ( ,ה מ ב צ ע ת ) ד ו ג מ ת ש ר ( א ו ה ש ו פ ט ת ,ר ו כ ש ב כ ס פ ו נכסים ל ו א ו ל ב נ י ביתו .מובן ,כי ל ג ב י אישיות מ ש פ ט י ת מלאכותית ,ד ו ג מ ת מדינה או עיריה ,היונקת א ת כ ל קיומה מ ן ה מ ש פ ט הציבורי, ק ש ה ב כ ל ל ל ת א ר ביצוע עיסקה מ ש פ ט י ת ש ת י כ ל ל בגדר ה מ ש פ ט הפרטי הטהור ,במובן דלעיל. * 1 שהרי בניגוד לאישיות משפטית טבעית ,ק ש ה להניח ש י ש לגוף ציבורי דוגמת ב ר צ ו נ י ל ה ו ד ו ת ל פ ר ו פ ׳ י׳ זמיר ע ל ה ע ר ו ת י ו ל כ ת ב ה י ד ש ל מ א מ ר זה. ר א ה ק ל י נ ג ה ו פ ר ,מששט מ י נ ר ל י ,ע מ ׳ 114ו א י ל ך . 598 ת ח ו ל ת ן ש ל ח ו ב ו ת ע ל ר ש ו ת ציבורית עירית צרכים שאין ל ה ם כ ל ק ש ר ל ת פ ק י ד ה .מאמץ• גיסא ,עשויה ג ם אישיות מ ש פ ט י ת 2 מלאכותית לבצע ,ב ק ש ר לתפקידה ,פעולות שתינן בגדר המשפט הפרטי. לאור האמור לעיל ,ננסה ל מ י ץ א ת פעולותיה המשפטיות ש ל ר ש ו ת ציבורית ,בהתאם להשתייכותן למשפט הציבורי א ו הפרטי א( s : פעולות ש י ש ב ה ן שימוש ב ס מ כ ו ת שלטונית־נורמטיבית ,מ כ ל ס ו ג שהוא ,בין אם קובעת נורמה כללית א ו אינדיבידואלית .פעולות א ל ה הן בתחום המשפט הפעולה הציבורי. ב( פעולות ״מעורבות״ ,היינו פעולות ה מ כ י ל ו ת יסודות מן ה מ ש פ ט הפרטי ויחד ע ם ז א ת יש בהן הפעלה א ו התחייבות להפעלה ש ל סמכות שלטונית־נורמטיבית .מדובר, למשל ,בפעולה ה נ ע ר כ תל פ י עקרונות ה מ ש פ ט הפרטי ,א ך ע ם זאת היא נוגעת לדרכי ה פ ע ל ת ה א ו א י ה פ ע ל ת ה ש ל ס מ כ ו ת ש ל ט ו ג י ת ־ נ ו ר מ ט י ב י ת .כ ך ,ב ב ג ״ צ 30/51כ ל ב ן נ ׳ ע י ר י ת ת ל ־ א ב י פ ,פ ד ״ י ר ,257נ ד ו ן ח ו ז ה ש ב ו ה ת ח י י ב א ד ם פ ר ט י ל ה ע ב י ר ל ע י ר י ה חלקת אדמה מםויימת .בתמורה ל כ ך התחייבה העיריה להעביר לאותו א ד ם חלקות אדמה )שהבטיחה א ח ר ו ת .כ מ ו כן ,ה ת ח י י ב ה העיריה ״ ל א ל ה פ ק י ע א ת ה ח ל ק ו ת להעביר( אחרי ה ע ב ר ת ם במשרד רישומי הקרקעות״ .בפנינו איפוא עיסקה מעורבת. מ ח ד גיסא ,מופיעה העיריה כאדם ס ת ם ,העושה עיסקה ש ל חילופי ק ר ק ע בקרקע. ע ם ז א ת ,עוטה העיריה ע ל ע צ מ ה א ד ר ת נ ו ס פ ת ה ל ק ו ח ה מ ן ה מ ש פ ט הציבורי והיא מתחייבת, כחלק מ ן התמורה בעיסקה ,ש ל א להפעיל סמכות שלטונית־נורמטיבית ש ה ו ק נ ת ה לה *. ג( פעולות משפטיות ש ל רשות שלטונית, הנעשות בקשר לתפקידה ,א ך אין בהן ה פ ע ל ת ס מ כ ו ת נורמטיבית .היינו ,מ ד ו ב ר ב מ ק ר י ם ב ה ם פ ו ע ל ת ה ר ש ו ת ל צ ו ר ך עניבה ותפקידיה ,א ך היא מופיעה כפרט ה מ ב צ ע פעולה משפטית שהיא הפרטי. ראוי להדגיש ,כי ג ם בגדר המשפט במקרה כ ז ה חייבת הרשות השלטונית לשאוב מן ה מ ש פ ט הציבורי א ת הכוח א ו היכולת ל ב צ ע פעולה כזאת .אולם ה פ ע ו ל ה ע צ מ ה היא בתחום ה מ ש פ ט הפרטי .כ ך ,למשל ,בניה שעיריה ח ת מ ה ע ל ש ט ר ח ו ב ב מ ס ג ר ת עיםקה מ ס ח ר י ת שהיא ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי .דיני ש ט ר ו ת בכללים בתחום ה מ ש פ ט 2 ע ם זאת ,תיתכן פעולה ״פרטית טהורה״ ש ל אישיות משפטית מלאכותית ,שהוקמה בגדר ה מ ש פ ט ה פ ר ט י ,ו ז א ת א ף א ם ה ו ע נ ק ו ל ה ס מ כ ו י ו ת מ ס ו י י מ ו ת ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי .כ ד למשל ,נניח שהוענקו לחברה ,שהוקמה ב מ ס ג ר ת המשפט הפרטי ,סמכויות מםויימות מתחום ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י .ב ד ב ב ד מ מ ש י כ ה ה ח ב ר ה ב ב י צ ו ע ע ס ק י ה ה פ ר ט י י ם .ע ס ק י ם א ל ו עשויים ל ה י ש א ר ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה פ ר ט י ׳׳הטהור״ ,כ ש ם ש ה ד ב ר א פ ש ר י ל ג ב י א י ש י ו ת מ ש פ ט י ת טבעית. 3 השווה ג ם למיון ש נ ע ר ך ב ־ ר ו ב י נ ש ט י י ן ופרידמן ,״ א ח ר י ו ת ע ו ב ד י צ י ב ו ר בנזיקין״ ,הפדקליגו, כ״א ,עמ׳ .61 השווה ג ם ב ג ״ צ 311/60מ י ל ר נ ׳ ש ר ה ת ח כ ו ר ה ,פד״י ט ״ ו ,1989ו כ ן ב ג ״ צ 121/68אלקפזרה ) י ש ר א ל ( מ ך מ נ ׳ ש ר המשחר והתעשייה ,פ ד ״ י כ ״ ב ) .551 (2ר א ה ג ם א ת ד ב ר ה ש ו פ ט י׳ כהן בג׳׳צ 90/67ק כ י ל ו נ ׳ ה מ ו ע צ ה ה מ ק ו מ י ת ח צ ו ר ,פ ד ״ י כ ״ א ) .210 ,204 (2ס ו ג ז ה ש ל פ ע ו ל ו ת נ ד ו ן ב ה ר ח ב ה ב ס פ ר ו ת .ר א ה ק ל י נ ג ה ו פ ר ,משפנו מ י נ ה ל י ,ע מ ׳ 118ו א י ל ך ו כ ן Mitchell, 4 Authorities of P u b l i c . T h e Contracts 599 מאמרים הפרטי ,אולם תוקפו ש ל ה ש ט ר )ואולי א ף תוקף העיסקה כולה( מ ו ת נ ה ב כ ך שניתן לעירית כ ו ח ה מ ס מ י ך א ו ת ה ל ח ת ו ם ע ל שטרות .כ ו ח ז ה צריכה העירית ל ש א ו ב מן הציבורי. המשפט מסויימת עיסקה אולם, מקורם העובדה — כשלעצמה — שהסמכות או במשפט הציבורי ,אין משמעותה הכוח לביצוע בהכרח כי הפעולה ה מ ש פ ט י ת ,ה נ ע ש י ת מ כ ו ח ס מ כ ו ת זו ,נ כ ל ל ת א ף ה י א ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה צ ב ו ר י .° פעולות ה נ מ צ א ו ת ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי הטהור במובן ש ת ו א ר לעיל. ד( ר ש י מ ה זו נדון במסגרת בפעולות שהן בגדר הקטגוריה השלישית. ל ג ב י ק ט ג ו ר י ה זו ה ו ב ע ה ל א א ח ת הדעה ,כ י ד י נ ה ש ל ה ר ש ו ת ה צ י ב ו ר י ת ב מ ק ר י ם א ל ו הוא כדינו ש ל הפרט ,וכי זכויות הצדדים וחובותיהם נ ח ת כ י ם ע ל יסוד עקרונות ה מ ש פ ט הפרטי ולא ע ל יסוד עקרונות ה מ ש פ ט הציבורי .ו כ ך נ א מ ר בספרו ש ל פרופ׳ קלינגהופר מ ש פ ט ע ל מ י נ ה ל י ) ע מ ׳ : (114 ״ א ך רשות יכולה גם להופיע ל א כ ב ע ל ת סמכויות א ל א כ ב ע ל ת זכויות וחובות לפי ה מ ש פ ט האזרחי ,והוא כאשר החוק מ ק נ ה ל ה מ ע מ ד ב מ ש פ ט האזרחי ובמידה שהוא מ ק נ ה ל ה אותו .מקום והיא ב א ה ב מ ג ע מ ש פ ט י ע ם ה פ ר ט ע ל יסוד מ ע מ ד ה זה ,הרי אין היא שלטון ,א ל א צ ד פרטי .ע ל היחסים בינה לבין ה פ ר ט ח ל אז ה מ ש פ ט האזרחי־ הפרטי ולא המשפט הציבורי״ 9 ובנושא זה א מ ר השופט זוסמן: ״הכל מסכימים כי בענין אזרחי ניתן למדינה כושר ל ח ו ב בחוזה ,ע ל פ י ה מ ש פ ט הפרטי ,ו מ ש ה ת ק ש ר ה בחוזה כזה ,דין החוזה כדין חוזהו ש ל כ ל א ד ם אחר .א ל ה הם חוזים שנעשו ע ל ידי המדינה ל א בתור מ מ ש ל או שלטון אלא — בלשון מ ש פ ט י ת קונטיננטלית — ב ת ו ר fiscus״ . 7 למרות בתחום לשון ר ח ב ה זו עשוייה ל ה י ו ת ל מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י ה ש פ ע ה ע ל פ ע ו ל ת ה ר ש ו ת ה מ ש פ ט הפרטי .ה ש פ ע ה זו עשוייה ל ה י ו ת בשבי כיוונים מנוגדים .מ ח ד גיסא, ה ע נ ק ת זכויות יתר ל ר ש ו ת ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי ו מ א ח ד גיסא ,ה ט ל ת ח ו ב ו ת ע ל הרשות, העולות על אלו המוטלות על הפרט ,המבצע פעולה משפטית דומה בתחום האפריקאי בענין 571 ,78 L . e 1440 . המשפט 5השווה ל ד ב ר י ה ש ו פ ט ברנזון ב ה מ ר ׳ 180/56פ י י נ ב ר נ נ ׳ ה מ ו ע צ ה ה מ ק ו מ י ת ג ב ע ת י י ם ,פד״י י״א 211 ,209וכן זמיר ,״דיני מ כ ר ז י ם ציבוריים״ ,ה פ ר ק ל י ט ,כ׳ ,ע מ ׳ .231 ,226 Lynch v. United States . 6 : 1 9 3 4 ( 1 4 3 4 , "When the United States enfers into contract relations, its rights and duties thercin are governed generally by law applicable to contracta between private individuals". ה ד ב ר י ם מ ו ב א י ם ע״י Mitchellב ס פ ר ו הנ״ל ו ה ם נ ד ו נ ו ע ל י ד ו בעמי 144ואילך .ל ע נ י נ נ ו יצויין ר ק ש ה ם נ א מ ר ו ב ה ק ש ר ל ש א ל ה א ם השלטון נ ה נ ה מ ז כ ו ת י ת ר כלשהי ,ב ק ש ר לחוזים ש נ ע ש ו ע ל ידו ,ו ל א ב ה ק ש ר ל ש א ל ה א ם מ ו ט ל ו ת ע ל ה ר ש ו ת ח ו ב ו ת נוספות ,מ כ ו ח ה מ ש פ ט הציבורי. 7 600 ב ג ״ צ 311/60מ י ל ר נ ׳ ש ר הוגרבזירה ,פד״י ט ״ ו .2001 ,1989השווה ג ם ל ד ב ר י ה ש ו פ ט ל נ ד ו י ב ב ג ״ צ 194/56ון מ י ר ו פ נ ׳ מ נ ה ל א ג ף השיכון ,פד״י י׳׳א .665 ,659 U.S292 ת ח ו ל ת ן של ח ו ב ו ת ע ל ר ש ו ת ציבורית הפרטי. ב מ ס ג ר ת רשימה זו אתרכז באפשרות השביה» במטרה להראות ,כי ג ם כאשד הרשות בנוסף מבצעת פעולות מ ש פ ט י ו ת שהיבן בגדר המשפט הפרטי, חלים עליה, לעקרונות ה מ ש פ ט הפרטי ,גם עקרונות אחדים שמקורם ב מ ש פ ט הציבורי. בנושא זה חשוב להקדים הערה הנוגעת לסמכותם ש ל ב ת י המשפט הנוגעים בדבר. התפתחותם ש ל כללי המשפט הציבורי בישראל קשורה ק ש ר הדוק לבית המשפט הגבוה לצדק ולצווים ה נ י ת נ י ם ע ל ידיו .כ ת ו צ א ה מ כ ך ה פ כ ה ש א ל ת ת ח ו מ י ס מ כ ו ת ו ש ל ב ג ״ צ לנושא מרכזי ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט המינהלי בישראל ,ו כ מ ע ט ניתן לומר ,כ י הדין המינהלי המהותי מ ב צ ב ץ אצלנו מבין חרכי סוגיית ס מ כ ו ת ו ש ל בג״צ .א ך חשוב ש ל א להפריז ב נ ט י ה זו ,ה ן משום שאין ז ה רצוי כי כללי הפרוצדורה יאפילו ע ל עקרונות הדין המהותי ,והן משום שאין ל ה ת ע ל םמ כ ך שבמקרים רבים מוסמכים ג ם ב ת י משפט אחרים 9 לדון ב ש א ל ו ת מ ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י °י .מ כ ל מ ק ו ם ,ב ר ש י מ ה ז ו א ת ר כ ז ב ד י ן ה מ ה ו ת י ו ש א ל ת ה ס מ כ ו ת תיבחן ר ק באותם מקרים בהם היא עשויה לזרות אוד ע ל ה ת פ ת ח ו ת הדין המהותי. חופש החוזה ,זכויות הקניו ועקרונות המשפט הציבורי הרעיון ש ל ח ו פ ש החוזה נ מ נ ה ע ל עקרונות היסוד בדיני חיובים ,כ ש ם ש ש ל י ט ת האדם ב נ כ ס י ו וכוחו ל ע ש ז ת ב ם כרצזבו נ מ נ י ם ע ל ע ק ר ן נ ן ת ה י ס ו ד ש ב ד י נ י הקבין ,ה ד ק ה א נ ג ל י א ף מרחיק ל כ ת בהכירו, במקרים אחדים ,שזכותו ש ל א ד ם לפעול במישור המשפט האזרחי־הפרטי איננה נ ש ל ל ת ר ק בשל מניעים פסולים בשימושה 8א ש ר ל א פ ש ר ו ת ה ר א ש ו נ ה ר א ה ה ע ר ו ת 42-39א ל ה ל ן ו ט ק ס ט ל א ו ת ן ה ע ר ו ת . ב ל ש ו נ ו ש ל פ ר ו פ ׳ ר ו ב י נ ש ט י י ן :״ריבוי פ ס ק י הדין ב ש א ל ת ס מ כ ו ת ו ש ל ב י ת ה מ ש פ ט ה ג ב ו ה 9 ל צ ד ק ה פ ך ל ה י ו ת ב ע ת ה א ח ר ו נ ה סימן ה י כ ר ש ל ה מ ש פ ט ה מ י נ ה ל י ב י ש ר א ל .א י ן ז ה סימן ה י כ ר ש ר א ו י ל ה ש ת ב ח בו ,ש כ ן ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ה ת ד י י נ ו ת ב ש א ל ת ה ע ר כ א ה ה י א ש ו ל י ת ל ש א ל ו ת ה מ ה ו ת י ו ת השבויות ב מ ח ל ו ק ת ב י ן הצדדים״ .ר א ה מ א מ ר ו ב ע י ו נ י מ ש פ ט ,כ ר ך בי, ע מ ׳ .261ר א ה ג ם זמיר ,״ ס מ כ ו ת ו ש ל ב י ת ה מ ש פ ט ה ג ב ו ה לצדק״ ,מ ח ק ר י מ ש פ ט ל ז כ ר א כ ר ה פ ר ו ז נ ט ל ,בעמי .238 10ה ש א ל ה עשויה ל ה ת ע ו ר ר כ ש א ל ה ש ב ג ר ר א כ א מ ו ר ב ס ע י ף 35ל ח ו ק ב ת י ה מ ש פ ט ,תשי״ז-ד.195 ר א ה ,ל מ ש ל ,א ת ד ב ר י ה ש ו פ ט ל נ ד ו י ב ב ג ״ צ 326/65כ ר כ י נ ׳ מ נ ה ל מ ק ר ק ע י י ש ר א ל ,פד״י כ ׳ ) 495 ,490 (2ו כ ן ע״א 120/60הלפרי־ן ב׳ ק ו צ י נ ס ק י ,פ ד ״ י ט״ו ,705ו ב ע י ק ר א ת פ ס ק י הדין ש ל ה ש ו פ ט זוםמן ב ע ״ א 183/69ע י ד י ת פ ״ ת נ ׳ ט ח ן ,פד״י כ ״ ג ) 398 ( 2וע״א 256/70פ ר י ד מ ן נ ׳ ע י ר י ת ח י פ ה ,פד״י ב ״ ד ) .577 (2א ך ה ש א ל ה עשוייה ל ה ת ע ו ר ר נ ם במישרין ,ב ע י ק ר א ט מ כ י ר י ם ב כ ו ח ו ש ל ב י ת מ ש פ ט מחוזי ל י ת ז פ ס ק ד י ן ה צ ה ר ת י ב נ ו ש א ש ה ו א ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי .ר א ה ,ל מ ש ל ,ע״א 436/62ע י ר י ת ר מ ת גן נ ׳ ת י ק ,פד״י י״ז 1262וע״א 322/70ע י ר י ת ת ל ־ א כ י ב — י פ ו נ ׳ ס ו כ נ ו ת ל א מ נ י ם ,פד״י כ ״ ד ).588 ( 2 11 לדיון מ ק י ף ב ס ו ג י ה ז ו ר א ה צ ל ט נ ר ,״שימוש ל ר ע ה בזכות״ ,שיוני מ ש פ ט ,כ ר ך ב ׳ ,ע מ י .467 ע ם זאת ,מ ס ת מ נ ת ב ח ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת גישה שונה .ר א ה ס ע י ף 6ל ח ו ק המכר ,תשכ״ח,1968- ס ע י ף 4ל ח ו ק ה ש כ י ר ו ת והשאילה ,תשל״א ,1971-ס ע י פ י ם 12ו־ 39ל ח ו ק ה ח ת י ם ) ח ל ק כ ל ל י ( , תשל״ג .1973-השווה ג ם ל פ ס ק דינו ש ל ה ש ו פ ט ק י ס ט ר בע״א 230/68ע ר נ י נ׳ כ ה ן ,פד״י כ ״ ג ) ;148-147 ,142 (1ע״א 276/69ה י ל ק ו כ י ץ נ׳ א ל ו י פ ) י ש ר א ל ( בע׳׳מ ,פד״י כ ״ ד ),85 (1 ,90ע״א 242/70מ ש ע ו ל ה כ ר ד נ׳ נ ר ו כ נ ר ,םד״י כ ״ ד ) ) 702 ,692 (2א ו ל ם נ י מ ו ק י ה ם של ה ש ו פ ט י ם ה א ח ר י ם ב נ ק ו ד ה ז ו ה י ו שובים( ,וע״א 550/71ש ר ע ב י נ ׳ מרמקוכשקי ,פ ד ״ י כ ״ ו ) ( 2 ) 314,309ד ע ת יחיד(. 601 מאמרים גישה זו כפופה לסייגים ו ה ג ב ל ו ת — א פ י ל ו בתחום המשפט הפרטי .חופש החוזה איננו חופש מ ו ח ל ט ;הוא מוגבל ע ל ידי עקרונות המבוססים ע ל ת ק נ ת הציבור וניתן אף ל ת א ר מ ק ר י ם ב ה ם יחוייב אדם ,מ כ ו ח הדין ,ל ה ת ק ש ר ב ח ו ז ה 1 2 .כן קיימות הגבלות שונות בדבר כוחו ש ל א ד ם ל ג ב י קנייניו .דיון מ פ ו ר ט ב ס ו ג י ה זו חורג מ ן ה מ ש ג ר ת ה נ ו כ ח י ת .ל ע נ י י נ נ ו די לציין ,כ י גישתו ה ב ס י ס י ת ש ל ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י שובה ב ע נ י ן ז ה ת כ ל י ת שינוי מ ן ה ג י ש ה ב מ ש פ ט הפרטי. המקובלת ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י איבבו מתיר לרשויות השלטון להפלות, לפעול מ ת ו ך מניעים פסולים ,או א ף לנהוג בחוסר סבירות .והדברים הבאים מ פ י השופט זוםמן ממחישים היטב א ת ה ה ב ח נ ה שבין ה מ ש פ ט הפרטי ל מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י : ״אזרח פרטי ר ש א י ל ה ת י ר ל פ ל ו נ י א ת ה ש י מ ו ש ב ר כ ו ש ו ו ל ג ר ש א ת אלמוני ,יהיו נ י מ ו ק י ו א ש ר יהיו .א ך ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת איבנה ר ש א י ת ל נ ה ו ג כ ד והיא איבנה ר ש א י ת לקבוע כ י לפלוני מותר לבוא במחיצתה ואילו לאלמוני יהא הדבר א ס ו ר . . . עינינו הרואות :בעוד שאזרח פרטי רשאי ״להפלות״ בין פלוני לבין אלמוני ולבור ל ו א ת א ל ה ש א ת ם י ע ס ו ק א פ י ל ו יהיו נימוקיו ומניעיו ב ל ת י סבירים ,א ס ו ר ה ה פ ל י ה מטעם רשות ציבורית״ ״ . 1 ת ו צ א ה זו ,ל פ י ה ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת ה מ ב צ ע ת פ ע ו ל ה ,ש ה י נ ה ל כ א ו ר ה , בתחום המשפט הפרטי ,כפופה ל פ ח ו ת לעקרונות אחדים מ ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי ,הושגה ,במקרים רבים, ע ל ידי כ ך ש א ו ת ה פעולה סווגה כמשתייכת לתחום ה מ ש פ ט הציבורי ,ש כ ן ד ק ל ע ת י ם נדירות הכירו ב ת י המשפט בישראל בגלוי ב כ ך שרשות ציבורית כפופה לעקרונות ה מ ש פ ט הציבורי ג ם כ א ש ר היא פ ו ע ל ת בתחום ה מ ש פ ט הפרטי ״ , כ ך ,ב ב ג ״ צ 292/61כ י ת א ר י ז ה ר ח ו ב ו ת נ׳ ש ר ה ח ק ל א ו ת ו א ח /פ ס ״ ד ט ״ ז ,20ע ר ך מ ש ר ד ה ח ק ל א ו ת מ כ ר ז ל ב י צ ו ע ע ב ו ד ו ת אריזה ושיווק ש ל פ ר י ב פ ר ד ס י ם השייכים ל מ ש ר ד החקלאות. ה ע ו ת ר ת ה ש ת ת פ ה ב מ כ ר ז ,א ך ל א ז כ ת ה ב ו ,ל מ ר ו ת ש ה צ ע ת ה היתד! ה נ מ ו כ ה ביותר. קיים ס פ ק א ם ה ע ו ב ד ה ש מ ש ר ד ה ח ק ל א ו ת העדיף ל מ ס ו ר א ת ה ע ב ו ד ה ל ח ב ר ה אחרת ) ח ב ר ת ״יכין״( ה ק נ ת ה ל ע ו ת ר ת ע י ל ת ת ב י ע ה ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה פ ר ט י « .ה ע ו ת ר ת 12 13 14 15 ד א ה ה ע ר ה 24ל ה ל ן ו ט ק ס ט ל א ו ת ה ה ע ר ה .ר א ה ג ם ה ע ר ה 11לעיל. ב ג ״ צ 262/62פ ר ץ נ׳ כ פ ר ש מ ר י ה ו ,פד״י ט י ז .2115-2114,2101 ואכן קיימות אימרות ל א במטות ,מ ה ן משתמע שדינה ש ל רשות ציבורית ,הפועלת בתחום ה מ ש פ ט הפרטי ,א י נ נ ו ש ו נ ה מ ד י נ ו ש ל כ ל א ד ם אחר .ר א ה ,ל מ ש ל ,ב ג ״ צ 345/61א ל כ א ז ן נ׳ נ מ ה ל ד ש ו ת ה ש י ד ו ד ,פ ד ״ י ס ״ ו ,2366 ,2364א ש ר נדון ב ו ל ה ל ן ,ע ם ז א ת ,בראה לבו כ י א ץ ל ר א ו ת ד ב ר י ם א ל ו כ פ ו ט ר י ם א ת ה ר ש ו ת מ ח ו ב ו ת ש מ ק ו ר ן ב מ ש פ ט הציבורי ,ד ו ג מ ת ה ח ו ב ה שלא לנהוג בהפליה בלתי מוצדקת. אמנם ,נראה הדבר כי ניתן לראות במכרז התחייבות מכללא לנהוג ל פ י הכללים המתחייבים מ ע צ ם עריכתו ,ואולי א ף ל ק ב ל א ת ה ה צ ע ה ה ט ו ב ה ב י ו ת ר ע ב ו ר ע ו ר ד ה מ כ ר ז .א פ ש ר ל ה נ י ח כ י ב מ ק ר י ם ר ב י ם נ א ו ת ו ה מ ש ת ת פ י ם ליטול ח ל ק ב מ כ ר ז ע ל יסוד ה ב ט ח ה שכזו .ר א ה זמיר, ״דיני מ כ ר ז י ם ציבוריים״ ,ה פ ר ק ל י ט ,כ׳ ,עמ׳ .230 ,226ב ד ר ך זו ,ניתן ,א ו ל י ב א מ צ ע ו ת ה ת א ו ר י ה ש ל ״חוזה נ ס פ ח ״ ,ל ח י י ב א ת ע ו ר ר ה מ כ ר ז במישור ה פ ר ם י ־ א ז ר ה י .השווה שלו ,״חוזה נ ס פ ח ״ , מ ש פ ט י ם ,כ ר ך אי ,עמי .577ה ק ו ש י ב כ ד נעוץ ב ת נ א י ,א ש ר מ ק ו ב ל ל כ ל ו ל ב מ ר ב י ת המכרזים, ו א ש ר ל פ י ו א י ן ב ע ל י ה מ כ ר ז מ ת ח י י ב י ם ל ק ב ל א ת ה ה צ ע ה הזולה ב י ו ת ר א ו כ ל ה צ ע ה ש ה י א . ר א ה ב ג ״ צ 292/61ב י ת א ר י ז ה ר ח ו ב ו ת נ ׳ ש ר ה ח ק ל א ו ת ,פד״י ט״ז .27 ,20ש א ל ת ה י א א ם ת נ א י כ ז ה א מ נ ם ש ו ל ל ב כ ל מ ק ר ה א ת ע י ל ת ה ת ב י ע ה במישור ה א ז ר ח י ־ ה פ ר ט י ,א ו ש מ א יש 602 ת ח ו ל ת ן ש ל ח ו ב ו ת ע ל ר ש ו ת ציבורית פנתה איפוא לבג״צ בהסתמכה על עילה מתחום המשפט הציבורי, כך היינו ,ע ל ש ה ע ד פ ת ה ש ל ח ב ר ת ״יכין״ מהווה הפלייה ב ל ת י מוצדקת. בתשובה העלה בא כוח המדינה א ת הטענה ,כי הענין איננו בסמכותו ש ל בג״צ. המדובר הוא בפעילות עסקית רגילה ש ל ב ע ל רכוש ,שהינה ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי ,ולא פ ע ו ל ה שלטונית ,ה נ כ ל ל ת בגדר ה מ ש פ ט הציבורי .לכןי ש ל ה פ נ ו ת א ת ה ת ב י ע ה ל ב י ת מ ש פ ט א ח ר )היינו ,ב י ת ה מ ש פ ט המחוזי( .א י ן צ ו ר ך לומר ,כ י ט ע נ ה זו ב ד ב ר ס מ כ ו ת ב י ת ה מ ש פ ט , הנראית כטענה פורמלית ,מ ש מ ש ת כ ס ו ת ל ט ע נ ה מהותית ,א ש ר טבעי ה ד ב ר כי ל א היה למינהל ענין להבליטה .ל ש א ל ה איזה ה ו א ב י ת ה מ ש פ ט המוסמך ,אין ,כמובן ,ח ש י ב ו ת מיוחדת א ל א א ם כן נוהגים ב ת י ה מ ש פ ט השונים ל פ י עקרונות מהותיים שונים .ב מ ק ר ה ה נ ו כ ח י נ ר א ה כ י ה ה נ ח ה היתד ,ש ב י ת ה מ ש פ ט ה מ ח ו ז י י נ ה ג ל פ י ע ק ר ו נ ו ת ה מ ש פ ט ה פ ר ט י , המכיר בחופש החוזים ,ומתיר ל א ד ם ל ה פ ל ו ת בין אנשים שונים ה מ ב ק ש י ם ל ה ת ק ש ר אתו בחוזה ״ . בית המשפט דחה א ת פעילותה החיים ט ע נ ת ב א כ ו ח המדינה, ב צ י י נ ו ) ש ם ,ע מ ׳ ,(29כ י ״ מ ח מ ת הכלכלית ,ה מ ש ק י ת ו ה ח ב ר ת י ת ש ל ה מ מ ש ל ה ה ה ו ל כ ת ורבה ,וחדירתה ל ש ט ח י השונים ,הולכים ומטשטשים יותר ויותר ה ג ב ו ל ו ת שבין פעולות השלטון כ ב ע ל שלטון לבין פעולותיו כ ב ע ל עסק ונכס״. לעיצומו ש ל ענין בקבע ,כי ה פ ע י ל ו ת ה נ ו ג ע ת ב ד ב ר ה י א ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי אף שאין ה י א נ ו ב ע ת מהוראות ח ו ק א ו מ ח ו ב ה סטטוסורית ש ל הרשות .לאמיתו ש ל ד ב ר נראה ,כ י ב י ת המשפט ס ב ר ש ה ש א ל ה ש ל מכרז ואופן הטיפול ב ו שייכת ,ב כ ל מקרה, לתחום ה מ ש פ ט הציבורי. מ ש ס ו ו ג ה ה ש א ל ה כ ש י י כ ת ל ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י נ פ ת ח ה ה ד ר ך ל ק ב י ע ה ל פ י ה היתד. ה ה ח ל ט ה ל מ ס ו ר א ת ה ע ב ו ד ה ל״יכין״ ש ל א כדין ,ב א ש ר היתד ,מ ב ו ס ס ת ע ל ה פ ל י י ה ב ל ת י מוצדקת .פ ס ק דין זה מ ש ק ף א ת ההלכה לפיה ,מ ש נ ק ט ה ה ר ש ו ת בהליכי מכרז ,ה ר י היא כ פ ו פ ה ל ע ק ר ו נ ו ת ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י ״ ,ואין ה י א רשאית ,ד ר ד משל ,ל ס ר ב מ ט ע מ י ם ב ל ת י סבירים ל ק ב ל א ת ההצעה הטובה ביותר מבחינתה .ה ל כ ה זו כוחהיפה ,בין א ס היתה ה ר ש ו ת ח י י ב ת ל פ ר ס ם מ כ ר ז ובין א ם לאו .ניתן ,כמובן ,ל ה ס ב י ר ה ל כ ה זו ב כ ך שדיני מ כ ת ה ם בתחום ה מ ש פ ט הציבורי ,א ף א ם החוזה עצמו נמצא בתחום ה מ ש פ ט הפרטי .ה ס ב ר זה איננו מ ש כ נ ע — ו כ י מדוע יעבור נושא שהינו בתחום המשפט הפרטי לתחום של ה מ ש פ ט הציבורי ,ר ק מ ש ו ם ש ה ר ש ו ת נקטה בפרוצדורה מסויימת ל ש ם ק ב ל ת ה צ ע ו ת 1 8 ן ל פ ר ש ו ע ל ד ר ך ה צ מ צ ו ם ו ל ה ו ת י ר ב ד ר ך ז ו א פ ש ר ו ת ש ל ת ב י ע ה א ז ר ח י ת ב מ ק ר י ם אחדים .דיון ב ש א ל ה ז ו חורג מ ת ח ו מ י ר ש י מ ה זו. 16א ו ל ם א י ן ז ה ב ר ו ר א ם ה נ ח ה כ ז ו א מ נ ם מ ב ו ס ס ת כ ל צ ר כ ה .ה ש א ל ה היתרי מ ת ע ו ר ר ת א י ל ו היתד .ה ע ו ת ר ת מ ב ק ש ת מ ב י ת ה מ ש פ ט המחוזי פ ס ק ד י ן ה צ ה ר ת י ה מ כ ר י ז כ י ה ה ח ל ט ה ל ה ע ד י ף א ת ה ח ב ר ה ה מ ת ח ר ה היתד .ה ח ל ט ה פ ס ו ל ה )זוהי ,ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ,ה ה צ ה ר ה ש נ י ת נ ה ע ל ע י ב ג ״ צ ( .ה א ם ל צ ו ר ך מ ת ן ה צ ה ר ה כ ז ו ר ש א י ה י ה ב י ת ה מ ש פ ט המחוזי ל ד ו ן ל א ו ר ע ק ר ו נ ו ת ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י ? ד ב ר י ם א ל ו מ מ ח י ש י ם א ת ח ש י ב ו ת ה ש ל ה ג י ש ה ה מ ה ו ת י ת ,היינו מ ה י מ ע ר כ ת ה ד י נ י ם ש ה ר ש ו ת ה צ י ב ו ר י ת כ פ ו פ ה להם ,ל ה ב ד י ל מ ן ה ש א ל ה איזהו ה ט ר י ב ו נ ל ש ע ו ן בענין. 17 8ג ר א ה ג ם א ת ד ב ר י ה ש ו פ ט זוסמן ב ב ג ״ צ 262/62פ ר ץ ב׳ כ פ ר ש מ ר י ה ו ,פ ד ״ י ט״ז .2114 ,2101 ר א ה ג ם זמיר ,״דיני מ כ ר ז י ם ציבוריים״ ,ה פ ר ק ל י ט ,בי ,ע מ ׳ .231,226 603 מאמרים התשובה ל כ ך נעוצה ,כאמור ,לדעתי ,ב כ ך ש ה ר ש ו ת כפופה תמיד ל פ ח ו ת ל ח ל ק מכללי ה מ ש פ ט הציבורי ,וזאת ג ם כ א ש רה י א פועלת בתחום ה מ ש פ ט הפרטי .לכן ,אפילו מדובר בחוזה ש ה י נ ו ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי ,עדיין כפופה הרשות ,ב ש ל ב הטרום־חוזי ,ל כ ל ל י המשפט הציבורי י .העובדה ,שהרשות בחרה לפרסם מכרו ,איננה משנה מצב זה ו א ע נ ה 9 גוררת ל פ ת ע א ת ת ח ו ל ת ה מ ש פ ט הציבורי ב ש ט ח חדש .הרשות כפופה ל מ ש פ ט הציבורי, ב י ן א ם נ ק ט ה ב ה ל י כ י מ כ ר ז ו ב י ן א ם ל א ו .ח ש י ב ו ת ם ש ל ה ל י כ י מ כ ר ז נ ע ו צ ה ,ל פ י ד ע ה זו, ל א ב כ ך ש ה ם ״מייבאים״ א ת דיני ה מ ש פ ט הציבורי ל ת ח ו ם נוסף ,א ל א ב כ ך ש ה ם קובעים דפוס ברור ומוגדר ל ה ת נ ה ג ו ת ה ש ל ה ר ש ו ת הציבורית .משום כ ך ,טובים סיכוייו ש ל ב ע ל ה ה צ ע ה ה ט ו ב ה ב י ו ת ר ל ז כ ו ת ב ח ו ז ה ע ם ה ר ש ו ת ה צ י ב ו ר י ת .יחרד .מ ז א ת ,א ם ת ד ח ה ה ה צ ע ה , יעמוד לרשותו ש ל ב ע ל ההצעה הטובה ביותר חומר ראייתי חשוב להוכחת עילה מתחום ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י ,ד ו ג מ ת ה פ ל י י ה ב ל ת י מ ו צ ד ק ת א ו ש י מ ו ש ב ש י ק ו ל י ם ש א י נ ם ס ב י ר י ם .20 א ך ,כאמור ,לדעתי ,ח ל ה מ ש פ ט הציבורי ב ש ט ח זה גם א ם ל א פורסם מכרז ,אלא ש ה ו כ ח ת עילה מ ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי ,בהעדר הליכים אלו ,איננה קלה .ע ם ז א ת ,ניתן לתאר המשפט מקרים בהם ,ה ר ף העדר הליכי מכרז ,יעלה בידי העותר להוכיח עילה מתחום הציבורי ,כגון ש ה ו פ ל ה מ ט ע מ י מין ,א מ ו נ ה א ו ה ש ק פ ה ד ת י ת 2 1 ,או שהרשות מ ס ר ב ת ,ללא צידוק ,לקיים ה ב ט ח ה ש נ י ת נ ה ל ו « . בהמשך הדברים נבחון א ת תחולתו ש ל עקרון זה בקטגוריות א ח ד ו ת בהן עשוייה השאלה להתעורר. . חוזים של רשות ציבורית ב מ ס ג ר ת זו א ת י י ח ס ר ק לחוזים ש ל ר ש ו ת ציבורית ,א ש ר מ ב ח י נ ת נ ש ו א ה ח ו ז ה ו ת ו כ נ ו נכללים ,לכאורה ,בתחום ה מ ש פ ט הפרטי ,דוגמת חוזים לקניית רכוש א ו מכירתו ,ה ז מ נ ת 19כ פ י ש נ ר א ה להלן ,ה ר י ה ר ש ו ת מ מ ש י כ ה ל ה י ו ת כ פ ו פ ה ל כ ל ל י ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י ג ם ל א ח ר ק ש י ר ת החוזה. 20ואכן נ י ת ן ל מ צ ו א ב פ ס י ק ה ד ו ג מ א ו ת ר ב ו ת ל כ ך ש ע ל ה בידי א ח ד ה מ ש ת ת פ י ם ב מ כ ר ז ל ה ו כ י ח ב ב ג ״ צ כ י ה צ ע ת ו ה י ת ה ר א ו י ה ש ת ת ק ב ל ו כ י ם ר ו ב ה ש ל ה ר ש ו ת ל ה ת ק ש ר ע מ ו ל א היה מ ו צ ד ק . ב מ ק ר י ם ר ב י ם מ ס ו ג ז ה הוליכה ה ר ש ו ת ל ב ר ו ת חוזה ע ם אותו מ ש ת ת ף .ר א ה ,ל מ ש ל ,בג׳־צ 134/72ר מ י ר ח כ ר ה ק ב ל נ י ת נ ׳ ע י ר י ת פ״ת ,פד״י כ ״ ו ) 183 ( 1ו ה א ס מ כ ת א ו ת ה מ ו ב א ו ת ב מ א מ ר ו ש ל זמיר ש א ח כ ר ל ע י ל .כ מ ו כ ז ,גורר ל פ ע מ י ם פ ג ם ב ה ל י כ י מ כ ר ז א ת ב י ט ו ל ה מ כ ר ז כולו. ב נ ו ש א ז ה ר א ה רובינשטיין ,״דינו ש ל פ ג ם במכרז״ ,עיוני מ ש פ ם ,ב׳ ,עמ׳ .214 21בג״צ 262/62פ ר ץ נ ׳ ה מ ו ע צ ה ה מ ק ו מ י ת כ פ ר ש מ ר י ה ו ,פד״י ט״ז ,2101ובג״צ 421/71י פ ־ א ו ר ה בע׳׳מ נ ׳ ר ש ו ת השידור ,פד׳׳י כ ״ ה )) 743 ,741 (2מול ה א ו ת ג י ( .השווה ג ם ל ב ג ״ צ 363/71 ה מ ו ב א ב ה ע ר ה 32להלן. 22ה ב ט ח ה ש ל ה ר ש ו ת ע ש ד י ה ל ה י נ ת ן ב מ ס ג ר ת ח ו ז ה מ ח י י ב ,א ש ר י ק נ ה ל צ ד ש כ נ ג ד ע י ל ת ת ב י ע ה ב מ י ש ו ר האזרחי .א ו ל ם א ף א ם א י ן ה ד ב ר כ ך ,עשוייה ה פ ר ת ה ב ט ח ה כ ז ו ,ל ל א צידוק סביר, ל ה י ו ת מ נ ו ג ד ת ל כ ל ל י ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י .ר א ה א ת ד ב ר י ה ש ו פ ט לבדוי ב ב ג ״ צ 326/65ס ר כ י נ׳ מ י נ ה ל מ ק ר ק ע י י ש ר א ל ,פד״י ) 494 ,490א י ת י ו ת ג׳-ד׳׳( ש ב ס ו פ ם נ ש א ר ה ,א מ נ ם ,ה ש א ל ה פ ת ו ח ה .ר א ה ג ם ב נ ״ צ 74/62כ ו כ ק ו כ ש ק י ב׳ ש ר האוצר ,פ ד ״ י ט״ז 2229ו ב ג ״ צ 11/63יפו־בן ) מ ו צ ר י ה ד ר ( ב ע ״ ט ב׳ ש ר ה מ פ ח ר ו ה ת ע ש י ה ,פד״י י״ז .744,737א ך ר א ה ב ג ״ צ 270/65א ש כ ר כ ע ׳ ׳ מ נ ׳ ש ד האוצר ,פד״י כ ׳ ) ,388 (1ב ו נ ד ח ת ה ה ע ת י ר ה ל מ ר ו ת ש ה ו פ ר ה ה ה ב ט ח ה א ש ר ניתנה לעותרת. 604 ת ח ו ל ת ן של ח ו ב ו ת ע ל ר ש ו ת ציבורית עבודות וכדומה. דיון בחוזים, המכילים התחייבות הפעלת לגבי סמכות שלטונית־ נ ו ר מ ט י ב י ת ,ח ו ר ג מ ת ח ו מ י ר ש י מ ה זו. ב פ ס י ק ה מ ק ו ב ל ת ה ה ב ח נ ה בין ה ש ל ב ה מ כ ו נ ה ״טרום־חוזי״ לבין ה ש ל ב ה מ ת ח י ל מ ר ג ע כ ר י ת ת ה ח ו ז ה ו א י ל ה בענין ז ה ה ו ב ע ה ב י ש ר א ל ל א א ח ת הדעה ,לפיה ה ש ל ב ה ט ר ו ם חוזי ה ו א בתחום ה מ ש פ ט הציבורי ,וכפוף לביקורתו ש ל ב י ת ה מ ש פ ט הגבוה לצדק ,א ך מרגע כריתת החוזה חלים כללי ה מ ש פ ט הפרטי ,היינו דיני החוזים בתחום ב ת י המשפט הרגילים ,כך ,למשל, הכלליים והנושא הוא נאמר מ פ י השופט ברנזון ב ב ג ״ צ 292/61 ב י ת א ר י ז ה ר ח ו ב ו ת נ ׳ ש ר ה ח ק ל א ו ת פ ד ״ י ט ״ ז : 30,20 ״נשוא הדיון שלפנינו ה ו א המכרז ואופן הטיפול בו .זהו ש ל ב מוקדם לעשיית חוזה ולמסירת ה ע מ ד ה הכלולה במכרז ,ו ש ל ב זה ודאי שמקומו בשטח ה מ ש פ ט הציבורי. ר ק אם וכאשר ייעשה חוזה ב עק ב ו ת המכרז ע ם המציע שזכה בו ,יעברו יחסים חדשים א ל ה א ל ש ט ח ה מ ש פ ט הפרטי״ 8־. הדיון ברצוני להציג א ת התיזה לפיה ,ע ל א ף האמור לעיל ,אין ה ב ד ל בענין בפתח ת ח ו ל ת ם ש ל ה מ ש פ ט ה פ ר ט י והציבורי ,בין ה ש ל ב ה ט ר ו ם ־ ח ו ז י ל ש ל ב החוזי .בשני ה מ ק ר י ם כ פ ו פ ה ה ר ש ו ת ה צ י ב ו ר י ת ה ן ל כ ל ל י ה מ ש פ ט ה פ ר ט י והן ל כ ל ל י ם ש מ ק ו ר ם ב מ ש פ ט הציבורי. ההבדל בין ש ל ב י ם אלה נעוץ בכך ,ש ב ש ל ב הטרום־חוזי קיימת ר ק במקרים נדירים ע י ל ת תביעה שמקורה ב מ ש פ ט הפרטי .משום כך ,נדמה כאילו כפופה הרשות ב ש ל ב זה ,רק לעומת זאת, ב ש ל ב החוזי המצב הוא הפוך ,היינו ה מ ש פ ט הפרטי למשפט הציבורי. מסדיר, בדרך כ ל ל ,בצורה מ ש ב י ע ת רצון א ת מ ע ר כ ת היחסים בין הצדדים .זכותו של ה א ז ר ח א ש ר ה ת ק ש ר בחוזה ע ם הרשות ,מ ו כ ר ת ב מ ש פ ט ה פ ר ט י )דיני חוזים( ,ה מ ע מ י ד לרשותו, ב מ ק ר ה ה צ ו ר ך ,א מ צ ע י ם מ ס פ י ק י ם כ ד י ל ה ג ן ע ל ז כ ו ת זו ,ו א י ל ו ה ש א ל ה ש ל תביעה ע ל יסוד עילה מ ן ה מ ש פ ט הציבורי כמעט שאיננה מתעוררת .משום כך ,עלול להתקבל הרושם כאילו ב ש ל ב החוזי כפופה ה ר ש ו ת הציבורית ר ק לעקרונות המשפט הפרטי .אולם ,כאמור ,לדעתי ,אין ה ד ב ר כך .רשות שלטונית ,הכפופה לעקרונות ה מ ש פ ט הציבורי ב ש ל ב הטרום־חוזי ,איננה מ ש ת ח ר ר ת מ ה ם ב ש ל ב החוזי .נבחן ש א ל ה זו ביתר פירוט. ה ש ל ב ה ט ר ו ם ־ ח ו ז י — דיני החוזים מ ו ש ת ת י ם ע ל ה״אוטונומיה ש ל הרצון״. העקרון הכללי ה ו א שאיש אינו חייב ל ה ת ק ש ר בחוזה ,ו מ י שמעונין ל כ ר ו ת חוזה חפשי ל ב ח ו ר ל ו א ת ב ן זוגו ,מ ב י ן א ל ו ה מ ו כ נ י ם ל ה ת ק ש ר א ת ו .מ ש ו ם כ ך ,א י ן א ד ם ז כ א י ל ה ת ל ו נ ן ע ל כ ך ש פ ל ו נ י מ ס ר ב ל ע ר ו ך ע מ ו חוזה ,ל מ כ ו ר ל ו בכס ,ל ה ש כ י ר ל ו ד י ר ה א ו ל ק ב ל ו לעבודה. 23 עקרון זה כפוף ליוצאים מ ן הכלל מעטים .כך ,למשל ,ל פ י המשפט המקובל ד ב ר י ם א ל ו צ ו ט ט ו ב ב ג ״ צ 344/69כ מ ר י נ׳ ה מ ו ע צ ה ה מ ק ו מ י ת ת ל ־ מ ו נ ד ,פד״י כ ״ ג ),620 (2 ו ה ם נ ת מ כ י ם ע ל י ד י פ ס י ק ה ע נ י פ ה .השווה ג ם ב ג ״ צ 100/51א ח מ ד 2׳ ו ע ד ת העיריה נ צ ר ת , פ ד ׳ י ה׳ 75ל ,778 ,ב ג ״ צ 187/55כ מ ו א ל נ ׳ ש ר ה כ ט ה ו ן ,פד״י ט׳ ,1936בג״צ 262/62פ ר ץ נ׳ כ פ ר ש מ ר י ה ו ,פד״י ט״ז ,2114 ,2101בג״צ 177/70ז כ א י נ׳ ש ר השכון ,פד״י כ ״ ד )35 (2 ו־ע׳׳א 256/70פ ר י ד מ ן נ׳ ע י ר י ת חיפה ,פ ד ״ י .582 ,577א מ נ ם ,ב מ ק ר י ם א ל ו נ ד ו נ ה ה ש א ל ה ב ד ר ך כ ל ל מ ן ה א ס פ ק ט ה פ ר ו צ ס ו א ל י ) ה י י נ ו ה א ם ה נ ו ש א הוא ב ס מ כ ו ת בג״צ( א ף כ י מידי פ ע ם אוזכר ג ם ה א ס פ ק ט ה מ ט ר י א ל י ) ר א ה ,ל מ ש ל ,ד ב ר י ה ש ו פ ט זוםמן ב ב ג ״ צ 262/62הנ״ל(. בסוגיה ז ו ר א ה ג ם ק ל י נ ג ה ו פ ר ,מ ש פ ט מ י נ ה ל י ,ע מ ׳ 134ואילך. 605 מאמרים ח י י ב מ י ש ע ו ס ק 3״ Public c a f f i n gד ו ג מ ת מ ו ב י ל צ י ב ו ר י ,ל ש ר ת א ת כ ל ה פ ו נ י ם א ל י ו *.2 לתאר התערבות כן ניתן חקיקתית ב ח ו פ ש החוזים, העשוייה לצמצם או לבטל את ה א פ ש ר ו ת ש ל א ד ם ל ס ר ב ל ה ת ק ש ר ב ח ו ז ה מ ס ו ג מםויים .ל ק ט ג ו ר י ה זו נ י ת ן לשייך ג ם א ת החוקים ,א ש ר נ ת ק ב ל ו במדינות שונות ,והאוסרים הפלייה מ ט ע מ י גזע ,מ י ן א ו ד ת .איסור ה מ ש פ ט הפרטי ,ד ו ג מ ת ה ש כ ר ת נכסים או זה עשוי לחול ע ל פעולות שונות בתחום מכירתם. כ מ ו כן ,ע ם פ ת י ח ת משא־ומתן בין הצדדים עשוייה לחול עליהם אחריות בקשר לאופן המשא ומתן והצהרות א ו התחייבויות שניתנו במהלכו .כך ,למשל ,קובע סעיף ניהול )12א( לחוק החוזים ) ח ל ק כללי( ,תשל״ג ,1973-כ י ב״משא ומתן ל ק ר א ת כריתתו של חוזה חייב א ד ם לנהוג ב ד ר ך מ ק ו ב ל ת ובתום ל ב ״ .ע ל ה פ ר ת חובה זו צפוי ה צ ד להתחייב ב פ י צ ו י י ם כ א מ ו ר ב ס ע י ף ) 12ב ( ל ח ו ק .כ ן נ י ת ן ל ת א ר מ ק ר י ם ב ה ם י ח ו י י ב א ד ם ב ע ו ו ל ה ש ל מ ר מ ה א ו א ף ש ל מ צ ג שווא ר ש ל נ י בגין ה צ ה ר ו ת ב ל ת י נ כ ו נ ו ת ש מ ס ר ב מ ס ג ר ת ה מ ש א ומתן. ע צ מ א יתרה מזאת ,ה ב ט ח ו ת שניתנו ב מ ה ל ך ה מ ש א ומתן ,עשויות להגיע לכדי חוזה ן ב פ ך ך ,25 י מובן ,כי כ ל העקרונות הללו ,שמקורם ב מ ש פ ט הפרטי ,חלים ע ל הרשות הציבורית הפועלת עילת ב ש ל ב הטרום־חוזי ,ואין כ ל מ נ י ע ת ש ה צ ד ש כ נ ג ד י ת ב ע א ת ה ר ש ו ת ע ל יסוד תביעה ,שמקורה במשפט הפרטי ,ב ק ש ר למעשה שנעשה ע ל י ד ה בשלבי המשא ומתן. אולם, כאמור ,ההגנה ה נ י ת נ ת לצדדים ,ב מ ס ג ר ת ה מ ש פ ט הפרטי ב ש ל ב הטרום־חוזי ה י א מ ו ג ב ל ת בהיקפה .ב נ ס י ב ו ת א ל ו בולט ה ת פ ק י ד ש מ מ ל א ה מ ש פ ט הציבורי ב ש ל ב זה ש ל יחסי הצדדים .בענין ז ה ניתן לערוך ש ת י ה ב ח נ ו ת יסודיות .האחת ,ב י ן ה מ ק ר ה בו קיימת הוראה חוקית או מינהלית לגבי ה ש ל ב הטרום־חוזי )בעיקר חובת עריכת מכרז( לבין ה מ ק ר ה ש ב ו חובה כזו איננה קיימת ,השנייה ,בין ה מ ק ר ה ש ב ו מדובר בעיסקה חד־פעמית ,שאין ל ה דפוסים קבועים ,לבין ה מ ק ר ה ש ב ו עשוייה הרשות לחזור פעמים רבות ע ל אותה פעולה ל פ י דפוס פ ח ו ת א ו יותר קבוע .ב מ ק ר ה הראשון ,ש ב ו קיימת ה ו ר א ה ח ו ק י ת ל ג ב י ה ש ל ב ה ט ר ו ם ־ ח ו ז י ,זכאי ,כמובן ,ה א ד ם המעוניין ל ד ר ו ש מ ן ה ר ש ו ת שתנהג ב ה ת א ם לפרוצדורה ה ק ב ו ע ה בחוק .ה מ ד ו ב ר ב ע י ק ר ב ח ו ב ה לקיים מכרו .כידוע, אין בישראל ד ב ר חקיקה כללי המחייב ב כ ל מקרה א ת הרשויות המינהליות לכרות חוזה ב א מ צ ע ו ת מכרז .ע ם זאת ,קיימות ה ו ר א ו ת מרובות ,ה נ ו ג ע ו ת לחוזים מסוגים שונים ,א ש ר לגביהם מורה החוק ע ל עריכת מכרז* . 2 הוראות כאלו מבטיחות למי שממלא אחר התנאים המוקדמים הנדרשים כדי ל ה ש ת ת ף במכרז ,כי תינתן לו הזדמנות לכך 4th éd., 339 24 .Prosser, ,The Law of Torts, 25ב נ ו ש א ז ה ר א ה מ א מ ר ה ש ל ג ׳ ש ל ו ש א ו ז כ ר ב ה ע ר ה 15ל ע י ל . 26זמיר ,״דיני מ כ ר ז י ם ציבוריים״ ,הפרקליכז ,כ ׳ ,ע מ ׳ .226כ מ ו ב ן ק י י מ ו ת ב מ ק ר י ם ר ב י ם ״ ה ו ר א ו ת פ נ י מ י ו ת ״ ה מ ו ד ו ת ע ל ע ר י כ ת מ ב ת י ם ל ג ב י ע י ס ק א ו ת מ ס ו ג י ם שונים .א ש ר ל א פ ש ר ו ת ה ע ו מ ד ת ל פ ר ט ל ה ס ת מ ך ע ל ״ ה ו ר א ה פ נ י מ י ת ״ כזו ,ר א ה ,ל מ ש ל ,ב ג ״ צ 160/58ש נ י י ד ר נ ׳ ר ש ו ת ה פ י ת ו ח ,פ ד ״ י י״ג ,895 ,891ב ג ״ צ 60/63א ל י ה ו נ ׳ ע פ י ד ר ,פ ד ״ י י״ז 1983 ,1973ו ב ג ״ צ 143/64 אדנזו נ ׳ ע מ י ד ר ,פד׳׳י י ׳ ׳ ת ) .57,51 ( 3 27קיימת ,א מ נ ם ,א פ ש ר ו ת כ י ד ב ר חקיקה ,ה מ ח י י ב א ת ה ר ש ו ת ל נ ה ו ג ל פ י פ ר ו צ ד ו ר ה מםויימת, י פ ו ר ש כמיועד־ ל ה נ ח ו ת א ת ה ר ש ו ת ב ל ב ד ,מ ב ל י ל ה ע נ י ק ל פ ר ט ה מ ע ו נ י ן ז ב ו ת ת ב י ע ה או 606 ת ח ו ל ת ן ש ל ח ו ב ו ת ע ל ר ש ו ת ציבורית כ מ ו כן ,א ם ה ח ל י ט ה ה ר ש ו ת ל ע מ ך מכרז ,א ף ש א י נ נ ה ח י י ב ת ל ע ש ו ת כן ,ה ר י יחולו עליה כ ל ל י ה מ כ ר ז ש ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי .כ פ י שצויין לעיל ,נעוץ ,לדעתי ,ה ה ס ב ר ל ה ל כ ה זו ב ע י ק ר ו ן ר ח ב וכללי ,א ש ר ל פ י ו ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת ,ה פ ו ע ל ת ב מ י ש ו ר ה פ ר ט י ,א י נ נ ה מ ש ת ח ר ר ת ע ל ידי כ ך מן החובות המוטלות עליה מכוח ה מ ש פ ט הציבורי. קשיים ניכרים התעוררו במקרים שלגביהם ל א נ ק ב ע ה הוראה חוקית ,המחייבת מתן הזדמנות ליטול ח ל ק ב ש ל ב הטרום־חוזי .בלשון כ ל ל י ת ניתן לומר ,כ י ב ת י ה מ ש פ ט לא פיתחו עקרון כללי ,המחייב א ת הרשות ל א פ ש ר ל כ ל א ד ם ל ה ש ת ת ף ב מ ש א ומתן טרום־ ח ו ז י ב נ ו ש א ש ה ו א מ ע ו נ י ן ב ו .כ ך ,ב ב ג ״ צ 270/65א ש כ ר כ ע ״ מ נ ׳ ש ר י ה א ו צ ר ו ה ת ח ב ו ר ה פ ד ״ י כ ) ,388 ( 1ה י ת ה ה ע ו ת ר ת ב ע ל ת ר ש י ו ן ל מ כ י ר ת ס ח ו ר ו ת פ ט ו ר ו ת מ מ ם ב א ו ל ם פ ס * 1 ב ש ד ה ה ת ע ו פ ה לוד ,והיא ב י ק ש ה רשיון ל מ כ י ר ת ס ח ו ר ו ת כאלו ג ם ב א ו ל ם מ ס ׳ . 2בענין ז ה הודיע ל ה משרד התחבורה ,כי אין בדעתו להעניק רשיונות נוספים ל פ ת י ח ת חנות ב א ו ל ם מס* ,2א ד א ם י ח ו ל ש י נ ו י ב ה ח ל ט ה ז ו ,י י ע ש ה ה ד ב ר ע ל ד ר ך ש ל מ כ ת .א ו ל ם , כ ע ב ו ר זמן ,מ ס ר מ ש ר ד ה ת ח ב ו ר ה רשיון ל ח נ ו ת ב א ו ל ם מסי 2ל ח ב ר ה א ח ר ת ,ש ה י ת ה כ ב ר ב ע ל ת חנות באותו אולם .העתירה לחייב את־המדינה לקיים־מכרז לגבי חנות ז ו נדחתה ו נ פ ס ק ,כ י ״אין ח ו ב ה מ ו ט ל ת ע ל פ י ד י ן ע ל ה מ מ ש ל ה ,כ מ נ ה ל ת נ כ ס י ה מ ד י נ ה ,ל פ ר ס ם מכרזים בטרם תעניק רשיונות להשתמש בנכסים א ל ן ״ .28 במקרה א ח ר התעוררה ה ש א ל ה בהקשר לחוק להסדר הימורים במפורט ,תשכ״ז,1967- שמכוחו ניתנה למועצה ל ה ס ד ר הימורים בספורט סמכות ב ל ע ד י ת לארגן ולערוך הימורים בספורט. מועצה זו מ ס ר ה א ת ביצוע ההימורים ל ח ב ר ה ב ש ם ספורטוטו ישראל בע״מ. ה ע ו ת ר ת היתד! ח ב ר ה ש נ ו ס ד ה ב מ ג מ ה ל א ר ג ן ה י מ ו ר י ם ע ל ת ו צ א ו ת ת ח ת י ו ת ס פ ו ר ט ,ו ה י א ד ר ש ה כי ת נ ת ן ל ה הזדמנות שווה ל ק ב ל ת הזכות להפעיל ת כ נ י ת הימורים ,שריחה, ל ד ע ת ה ,ט ו ב ה יותר מ ז ו ש מ פ ע י ל ה ה ח ב ר ה ה מ ת ח ר ה .ה ע ת י ר ה נ ד ח ת ה .ה ש ו פ ט ויתקון ציין בי ״ ל א ע ל ה בידי ה ע ו ת ר ת ל ה ר א ו ת ל נ ו א ס מ כ ת א כלשהי המחייבת עריכת מ כ ת ב מ ק ר ה כגון ז ה . . .ואין א נ י רואה מקום ל מ כ ת מ ב ח י נ ה מעשית ,ש כ ן אין א נ י ס ב ו ר כ י ש י ט ת המכרזים ,הרצויה בכל המקרים השגרתיים ,נאה גם למקרה המיוחד הזה״» . ג למרות ה א מ ו ר לעיל ,נ ר א ה ל נ ו כ י א ף ב ה ע ד ר ה ו ר א ה ה מ ח י י ב ת ע ר י כ ת מ כ ת ,עדיין ז כ ו ת ע מ י ד ה ל כ פ ו ת ביצוע פ ר ו צ ד ו ר ה זו .א ו ל ם נ ר א ה כ י ב י ש ר א ל מ ק ו ב ל ת ה ה ש ק פ ה ל פ י ה ה ו ר א ה ה מ ח י י ב ת ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת ל ק י י ם הליכים מםויימים ל צ ו ר ך מ ס י ר ת ע ב ו ד ו ת א ו ר כ י ש ת ציוד מ ע נ י ק ה ,ב ד ר ד כ ל ל ,ל מ י ש כ ש י ר ל ה ש ת ת ף ב ה ל י כ י ם א ל ו זכות ע מ י ד ה ל ד ר ו ש ק י ו ם הפרוצדורה החוקית .תעיד ע ל כ ך הפסיקה הענפה בסוגיית המכרזים .ראה ,למשל ,בג״צ 299/67כ ה ן נ׳ ע י ר י ת ר ח ו ב ו ת ,פד״י כ ״ ג ) 150 (1ו כ ן מ א מ ר ו ש ל ז מ י ר ש א ו ז כ ר ב ה ע ר ה 5 לעיל. 28ע מ ׳ 392ל פ ס ק הדין .ש א ל ה נ ו פ פ ת ש ה ת ע ו ר ר ה ב מ ש פ ט ז ה נ ו ג ע ת ל א י קיום ה ה ב ט ח ה ש נ י ת נ ה ל ג ב י קיום מ כ ר ז .ב נ ק ו ד ה ז ו א ד ו ן להלן. 29ב ג ״ צ 18/68י ש ר א ל פ ו נ ו ג ו ל פ ו ל ס כ ע ״ ס נ ׳ ה מ ו ע צ ה ל ה ס ד ר ה י מ ו ר י ם ב ס פ ו ר מ ,פ ד י י כ ״ ב )(1 .688 ,683ר א ה ג ם בג״צ 204/69כ ן ע ז ר ו כ נ י ו נ ׳ ה ת ע ש י ה ה צ ב א י ת ,פד״י כ ״ ג ) ,143 (2ב ו פירסמד ,התעשיד .ה צ ב א י ת מ כ ר ז לשווק פ ר י ו א ר י ז ת ו ו ע ר כ ה ה ס כ ם ל ש נ ה א ח ת ע ם ה ח ב ר ה ש ז כ ת ה ב ו .ב ת ו ם ה ש נ ה ח י ד ש ה ה ת ע ש י ה ה צ ב א י ת א ת ה ח ו ז ה ל ל א ע ר י כ ת מ כ ר ז חדש ,ב נ י מ ו ק ש ל פ י ה ע ר כ ת ה א י ן ס י כ ו י ל ה ש י ג ת נ א י ם י ו ת ר נ ו ח י ם ב מ כ ר ז חדש .ה ע ת י ר ה ש ל ח ב ר ה מ ת ח ר ה ל ח י י ב ע ר י כ ת מ כ ר ז ח ד ש נ ד ח ת ה ,ל א ת ר ש ב י ת ־ ה מ ש פ ם ל א ש ו כ נ ע כי שיקול ז ה ש ל ה ת ע ש י ה ה צ ב א י ת היה שיקול מ ו פ ר ד . 607 מאמרים כפופה ה ר ש ו ת הציבורית בענין ש ב פ נ י נ ו ל ע ק ר ו נ ו ת הכלליים של ה מ ש פ ט הציבורי .אמנם, ה ע ו ב ד ה ש ה ר ש ו ת נ מ נ ע ה מ ע ר י כ ת מ כ ר ז כ ש ל ע צ מ ה ,א י ן בד .מ ש ו ם ה פ ר ה ש ל כ ל ל י ה מ ש פ ט הציבורי, בהם, ש ה ר י ב מ ק ר ה כזה אין ה ר ש ו ת ח י י ב ת בעריכתו .עם זאת ,נ י ת ן ל ת א ר מ ק ר י ם חרף העדר הוראה המחייבת עריכת מכרז ,תהא הרשות הציבורית חייבת ,מכוח הציבורי ,ל ת ת לאדם המעונין הזדמנות ליטול חלק המשפט במשא ומתן הטרום־חוזי, ואף ל ה ת ק ש ר ע מ ו בחוזה .ב ע נ י ן זה יש ח ש י ב ו ת ל ה ב ח נ ה ש א ו ז כ ר ה ל ע י ל בין ע י ס ק ה ה ד ש א ץ לה דפוסים קבועים ,לבין עיסקה העשוייה לחזור פעמים רבות לפי דפוס פעמית, פ ח ו ת א ו י ו ת ר ק ב ו ע .מ ב ח י נ ה ע י ו נ י ת א י ן א מ נ ם מ ש מ ע ו ת רבד .ל ה ב ח נ ה זו ש כ ן ,ל ד ע ת נ ו , ה ר ש ו ת ב ש נ י ה מ ק ר י ם ל ע ק ר ו נ ו ת ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י .א ו ל ם ,ה ב ח נ ה זו ה י נ ה ב ע ל ת כפופה ח ש י ב ו ת מ ע ש י ת ר ב ה .שכן ,ב מ ק ר ה ש מ ד ו ב ר ב ע י ם ק ה ח ד פעמית ,א ש ר א י נ נ ה נ ע ר כ ת ל פ י דפוס קבוע ,י ת ק ש ה ה ע ו ת ר להוכיח ,כי כ א ש ר ה ר ש ו ת ה ע ד י פ ה א ח ד ממתחריו ,ע ש ת ה ז א ת ה פ ר ת כללי ה מ ש פ ט הציבורי .ל ע ו מ ת זאת ,ב מ ק ר ה ש ל ע י ס ק ה ה מ ב ו צ ע ת על ידי תוך פעמים רבות ,לפי דפוסים קבועים ,עשוייה העובדה ,שהרשות מוכנה ל ה ת ק ש ר הרשות ב ע י ס ק ה ז ו ע ם א נ ש י ם מ ס ו י י מ י ם א ך מ ס ר ב ת ל ה ת ק ש ר עש א ח ר י ם ,ל ל מ ד ע ל א פ ל י ה פ ס ו ל ה , או ע ל ש י מ ו ש ב ש י ק ו ל י ם זרים .ב מ ק ר ה כזה נ י ת ן ל ת א ר א פ ש ר ו ת ש ב י ת ה מ ש פ ט יצווה ע ל לתת הרשות לפרט הנוגע בדבר הזדמנות הוגנת להתקשר עמה, זאולי אף לחייבה בעריכת מכרז . ° 3 ב ב ג ״ צ 160/58 רשות הפיתוח ש נ י י ד ר ג׳ מ נ ה ל )פד׳יי י״ג (891 התעוררה שאלת מ כ י ר ת ה ש ל ד י ר ה ה ש י י כ ת ל ר ש ו ת ה פ י ת ו ח .ה ע ו ת ר י ם ,א ש ר ה ת ג ו ר ר ו ב ד י ר ה זו ,ט ע נ ו כ י הפיתוח מ ב ק ש ת למכור את הדירה לאדם אחר ,מבלי שניתנה להם זכות קדימה רשות לרכוש א ת הדירה בתנאים שווים .ב מ ק ר ה זה היה מדובר בפעולה ,שהיא ,מ נ ק ו ד ת ר א ו ת ה הרשות הציבורית ,פעולה סטנדרטית, של הנעשית לפי דפוסים קבועים .זאת ,משום ש ר ש ו ת ה פ י ת ו ח הינד .ב ע ל ת נ כ ס י ם ר ב י ם ,ה מ ו ש כ ר י ם ל א נ ש י ם ש ו נ י ם .א י ן ת י מ ה ,ש נ ק ב ע ו כ ל ל י ם ה נ ו ג ע י ם ל מ כ י ר ת ו ש ל ר כ ו ש זה .ו א כ ן ,ל פ י ה ו ר א ו ת מ ש ר ד ה א ו צ ר צ ר י ך ה י ה ל ת ת לדיירים זכות קדימה ברכישת דירותיהם. ר ש ו ת ה פ י ת ו ח ה ת ג ו נ נ ה ב ט ע נ ה ,כי מ כ י ר ת נ כ ס מ נ כ ס י ה היא עיסקד .מ ס ח ר י ת ,ש ב ת ח ו ם הפרטי ,ועל כן איננה כ ל ל ב ס מ כ ו ת ב י ת ה מ ש פ ט הגבוה לצדק .עוד נטען ,כי המשפט ב ה ע ד ר ה ו ר א ה חוקית ה מ ק נ ה לעותרים זכות ל ר כ י ש ת הדירה ,אין ה ם זכאים ל ד ר ו ש כי הנכס י י מ כ ר ל ה ם .א ש ר ל ט ע נ ה ה ר א ש ו נ ה ,ה ר י כ ב ר ע מ ד נ ו ע ל כ ך ,כ י ט ע נ ה זו א י נ נ ה נ ו ג ע ת ר ק ל ש א ל ת ס מ כ ו ת בגי׳צ ,א ל א ה ־ א מ ש מ ש ת מ ס ו ו ה ל ט ע נ ה מ ה ו ת י ת ,ל פ י ה פ ט ו ר ה מלנהוג בענין זה ב ה ת א ם הרשות לעקרונות ה מ ש פ ט הציבורי .הטענה השניה כרוכה ב ט ע נ ה ה ר א ש ו נ ה .ע ל פי ה מ ש פ ט ה פ ר ט י אין א ד ם זכאי ל ד ר ו ש ש א ד ם א ת ר י ת ק ש ר ע מ ו בחוזה, האוסר בניגוד לרצוגו של האחרון 3 1 . מאידד גיסא, המשפט הציבורי מכיר בעקרון ה פ ל י ה ב ל ת י מוצדקת .מ ש ו ם כך ,עשוי ה מ ש פ ט הציבורי לחייב ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת להתקשר ב ה ס כ ם ע ם אדם בניגוד לרצונה .זאת ,כ א ש ר הסירוב ל ה ת ק ש ר מהווה ה פ ל י ה בלתי מוצדקת בהשוואה לאנשים אחרים שאתם מוכנה הרשות להתקשר באותן נסיבות. 30 31 608 השווה בג״צ 0/65ד3 ש ב ו נ י ת ן צז ה מ ח י י ב ניתן לאחר שהמשיבה זאת ,ב כ פ י ף ליוצאים ת ב י נ ש ע י י ן ושות׳ ב ע ״ מ נ׳ מ נ ה ל מ ק ר ק ע י י ש ר א ל ,פ ד ״ י כ׳ ),20 (4 ש ל א ל מ כ ו ר ק ר ק ע ב א ז ו ר מסויים א ל א ב א מ צ ע ו ת מכרז ,אם כי צו זה ה ו ד ת ה כ י זוהי ,א מ נ ם ,מ ד י נ י ו ת ה ו כ י ת נ ה ג ל פ י מ ד י נ י ו ת זו. מן ה כ ל ל ב ו ד ד י ם שצויינו ב ה ע ר ה 24לעיל ,ו ב ס ק ס ט ל א ו ת ה ה ע ר ה . ת ח ו ל ת ן ש ל ח ו ב ו ת ע ל ר ש ו ת ציבורית איפוא השאלה ,א ם ר ש ו ת הפיתוח כפופה בענין הנדון לעקרונות ה מ ש פ ט התעוררה הציבורי ,שאלה ,שכאמור ,כרוכה אצלנו ב ש א ל ת סמכותו ש ל בג״צ .ב י ת ה מ ש פ ט העליון ל א ה י ה א מ נ ם מ ו כ ן ל ה כ י ר בעקרון .כ ל ל י ב ד ב ר כ פ י פ ו ת ה ש ל ה ר ש ו ת ה צ י ב ו ר י ת ל ע ק ר ו נ ו ת המשפט בענין הציבורי ,גם הנדון המשפט הטכניקה כשהיא פועלת שאוזכרה לעיל, בגדר לפיה ה מ ש פ ט "הפרטי. סווגה פעולה במקום זאת, הנכללת, ננקטה לכאורה, בגדר ה פ ר ט י ,כ ש י י כ ת ל ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י .ה ש ו פ ט ב ר נ ז ו ן ציין ,כ י ס מ כ ו י ו ת י ה הענייניות ש ל רשות הפיתוח כוללות רכישת נכסים ומכירתם וכי א ל ו ה ם ״מעיקרי ה ת פ ק י ד י ם ש ל ר ש ו ת ה פ י ת ו ח . . .״ .ל א ו ר ז א ת ,ה ו ס י ף ה ש ו פ ט ) ע מ ׳ 893ל פ ס ה ״ ד ( :״ ל ו , למשל, ק נ ת ה רשות הפיתוח ב י ת לשיכון משרדיה ,או מכרה ב י ת כזה ,הייתי א ו מ ר . . . שזוהי פעולה עיסקית מ א ח ר שהיא ט פ ל ה לעיקר ונעשתה ע ל ידיה כ ד י ל א פ ש ר ל ה ולסייע בידה בביצוע תפקידיה הענייניים .א ב ל רכישת נכסים ומכירת נכסים כמטרות בפני ע צ מ ן — ש א נ י .כ א ן מ מ ל א ת ה י א ת פ ק י ד צ י ב ו ר י ש ה ו ט ל ע ל י ה א ו ש נ ת א פ ש ר ל ה ע ל פ י דין ומקומו בתחום ה מ ש פ ט הציבורי״. כשסווגה הפעולה כמשתייכת לתחום ה מ ש פ ט הציבורי ,נ פ ת ח ה הדרד להכיר בזכותם ש ל העותרים להסתמך ע ל עילות תביעה שבתחום המשפט הציבורי 3 2 ,א ם כי לעיצומו ש ל ד ב ר נ ד ח ת ה העתירה ,לאחר ש נ ק ב ע כ י נשלחת לעותרים הצעה לרכישת הדירה. הציטטה נכסים מ פ ס ק הדין שלעיל מ צ ב י ע ה ע ל כד ,ש ב י ת ה מ ש פ ט ר א ה ל ה ב ח י ן בין ר כ י ש ת ומכירתם כ מ ט ר ו ת בפני עצמן ,לבין רכישה ״לצורך פרטי״ ,ד ו ג מ ת קניית בית לשיכון מ ש ר ד י ה ש ל ר ש ו ת ה פ י ת ו ח .א נ ו סבורים ,כ י י ש ע ר ך מ ע ש י מסויים ל ה ב ח נ ה בין פעולה ח ד פעמית ,דוגמת קניית מבנה משרדים לרשות הציבורית ,לבין פעולה החוזרת פ ע מ י ם ר ב ו ת .ה ב ח נ ה זו נעוצה ב ע י ק ר ה ב כ ד ,ש פ ע ו ל ה ב ע ל ת אופי ח ד פ ע מ י ונשנית איננה נ ע ש י ת ל פ י דפוס קבוע .ל ע ו מ ת זאת ,מ ת פ ת ח י ם ,ב ד ר ך כלל ,דפוסים מוגדרים לגבי פעולה החוזרת ונשנית .סטייה מדפוסים אלה — בהעדר סיבה סבירה המצדיקה סטיה כזו — עשוייה להצביע ,לעתים ,ע ל ה פ ר ת כ ל ל י ה מ ש פ ט הציבורי. א ו ל ם ,נ ר א ה ל נ ו כי א י ן מ ק ו ם ל ה ס י ק מ ה ב ח נ ה זו ,כ י ל ג ב י פ ע ו ל ה ״ ל צ ו ר ך פ ר ט י ״ ,ד ו ג מ ת זו ש ה ו ב א ה לעיל ,פ ט ו ר ה ה ר ש ו ת מ כ ל ל י ה מ ש פ ט הציבורי .ואכן ,ה ש א ל ה ש ב ה ו ה ת ע ו ר ר ה ב ב ג ׳ ׳ צ 262/62פ ר ץ נ ׳ ב פ ר ש מ ר י ה ו ) פ ד ״ י ט ״ ז .(2101ב מ ק ר ה ז ה ב י ק ש ו ה ע ו ת ר י ם ל ע ר ו ך תפילה בציבור באולם השייך למועצה המקומית ,א ך המועצה סירבה להעמיד א ת האולם לרשותם, מ א ח ר שתפילתם היתה בנוסח ,א ש ר כונה בפיהם ב ש ם ״מינהג ונוסח היהדות ה מ ת ק ד מ ת ״ .א ף ב מ ק ר ה זה ט ע נ ה ה מ ו ע צ ה ה מ ק ו מ י ת כ י מ ד ו ב ר ב ״ פ ע ו ל ה פ ר ט י ת ״ וכי ה י א איננה חייבת ל ע ש ו ת חוזה ע ם כ ל מי ש מ ב ק ש לשכור א ת האולם ,א ל א ה י א רשאית לבחור ל ה ע ם מ י התקשר .לפי ט ע נ ה זו ל א ביצעה המועצה ״פעולה ש ל ט ו נ י ת כלשהי ,אלא 32השווה ג ם ב ג ״ צ 363/71ט ח נ ו ת ק מ ח ד ג ן ב ע ״ מ נ׳ ש ר ה מ ס ח ר והתעשיה ,פד״י כ״ו )292 (1 ש ב ו חוייב מ ש ר ד ה מ ס ח ר ו ה ת ע ש י ה ל ע ר ו ד חוזה עש ח ב ר ה פ ר ט י ת .ז א ת ,כ א ש ר ה י ה ברור כ י החוזה ש י מ ש ל ב י צ ו ע ת פ ק י ד שלטוגי ,היינו פ י ק ו ח ה מ מ ש ל ה ע ל מ ש ק החיטין בארץ. ה ס ת ב ר כ י הממשלה מ ר כ ז ת בידה א ת כ ל יבוא החיטה ואף קונה א ת כ ל החיטה מן היבול ה מ ק ו מ י .ה מ מ ש ל ה מ ו כ ר ת א ת החיטה ,ל פ י מ כ ס ו ת ,ל ט ח נ ו ת ה ק מ ח ואלו מ ו כ ר ו ת א ת ת ו צ ר ת ן ב מ ח י ר ש נ ק ב ע ע ל ע י ה ש ל ט ו נ ו ת .ב נ ס י ב ו ת א ל ו א י ן ת מ ה שבגי׳צ ה ת ע ר ב כ א ש ר ה ו ב ר ר לו כ י שתיים מ ן ה ט ח נ ו ת הופלו ל ר ע ה מ ב ח י נ ת מ כ ס ת ה ח י ט ה ש ה מ מ ש ל ה ה י ת ה מ ו כ נ ה ל מ כ ו ר להן. 609 מאמרים א ך פ ע ו ל ה א ז ר ח י ת פ ר ט י ת גרידא ,ואין מ צ ב ) ה ( ש ו ג ה מ מ צ ב ו ש ל כ ל ב ע ל נ כ ס י ם פ ר ס י , ה מ ו כ ר ו מ ש כ י ר מ נ כ ס י ו ו ע ו ש ה ב ה ם כרצונו ,ואין מ ת ע ר ב י ם ל ח י י ב א ו ת ו ל ה ש כ י ר ל פ ל ו נ י ושלא להשכיר לפלמוני או ב כ ל ל ל ע ש ו ת ד ב ר ש ל א מרצונן ה ט ו ב ״ .83 ב ע נ י ן זה ה ס ת מ ך ב א כ ו ח ה ר ש ו ת ה מ ק ו מ י ת ע ל ה ה ב ח נ ה ש נ ע ש ת ה ב ע נ י ן ש נ י י ח ד בין מכירת שהינם נכסים בגדר תפקידיה הציבוריים של לבין הרשות, פעולה בנכסיה ה ״ פ ר ט י י ם ״ .א ו ל ם ה ב ח נ ה ז ו ל א היד ,ב ה כ ד י ל ס י י ע ל ר ש ו ת ה מ ק ו מ י ת . ה ש ו פ ט כהן ה ט י ל ס פ ק ב י ע י ל ו ת ה ה ב ח נ ה בין פ ע ו ל ה מ ס ח ר י ת א ו א ז ר ח י ת ש ל ה ר ש ו ת לבין פ ע ו ל ה ש ל ט ו נ י ת א ו ציבורות .ה ה ב ח נ ה ה ק ו ב ע ת ל צ ו ר ך פ י ק ו ת ב ג ״ צ ה י א בין פ ע ו ל ה ש ל ה ר ש ו ת ל פ י ד י ן ל ב י ן פ ע ו ל ה ש ל א ע ל פ י דין .ו ל צ ו ר ך ה ע נ י ן ש ב פ נ י ו ק ב ע ,כ י ה מ ו ע צ ה פ ל א ה ת פ ק י ד ע ל פי דין. אולם חשיבותו ה ע י ק ר י ת ש ל פ ס ק הדין נעוצה בכך ,ש ב י ת ה מ ש פ ט הכיר בכוחו ל פ ק ח על ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת א ף א ם אין היא פ ו ע ל ת על פי דין ואף א ם פ ע ו ל ת ה נ כ ל ל ת ב ת ח ו ם ה מ כ ו נ ה ה מ ש פ ט הפרטי .בענין זה הצביע ה ש ו פ ט כהן על סעיף )7א( ל ח ו ק ב ת י המשפט, כתחום המעניק לבג״צ כוח כללי להעניק סעד למען הצדק ,זאת בתנאי שהענין איננו בסמכותו של בית מ ש פ ט או בית דין אחר .אולם ת ח ו ל ת ו ש ל סעיף )7א( מ ו ת נ י ת ב כ ך שאין לבית מ ש פ ט א ח ר ס מ כ ו ת לדון בענין .בענייננו אין ס פ ק שיש ל ב י ת ה מ ש פ ט המחוזי ס מ כ ו ת לדון בתביעה של כלפי הרשות המקומית להשכרת נכס .הקושי נעוץ לא בהעדר סמכות שיפוט בית ה מ ש פ ט המחוזי ,אלא ע י ל ת ב ה ע ד ר ת ב י ע ה ב מ י ש ו ר ה פ ר ט י ת א ז ר ח י ,כלפי מי שמסרב להשכיר נכס « . לענייננו ח ש ו ב ה ד ע ת ו ש ל ה ש ו פ ט זוסמן ,ל פ י ה ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת א י נ נ ה פ ט ו ר ה מן ה ח ו ב ו ת ב מ ש פ ט הציבורי ,אפילו היא מ ב צ ע ת פעולה הנכללת ,לכאורה ,בתחום ה מ ש פ ט שמקורן ה פ ר ט י .ו א ל ה ד ב ר י ו ) ע מ ׳ 2115ל פ ס ק ה ד י ן ( : ״בהשתמשה של בנכסיה או בעשותה את פעולותיה נטלה הרשות על עצמה תפקיד נ א מ ן כלפי הציבור ,ו ב ת ו ר שכזו ח י י ב ת ה ר ש ו ת ל ה ת י י ח ס יחס שווה א ל שווים, ו מ ש ה פ ר ה ע ק ר ו ן י ס ו ד זה ו ה פ ל ת ה א ז ר ח ש ל א כדין ,ה ר י זו ע י ל ה ל ה ת ע ר ב ו ת ו ש ל ב י ת משפט זה; גופה הנאמנות ואין נ פ ק א מ ש ת י י כ י ם מ י נ ה ל מ ש פ ט בכך אם ה צ י ב ו ר י ה ש י מ ו ש או גופו ל מ ש פ ט או ה פ ע ו ל ה ה א ז ר ח י . תפקיד כ ל פ י ה א ז ר ח ו ה ח ו ב ו ת ה נ ו ב ע ו ת מ מ נ ו נ ו ב ע ו ת מ ן הדין ,ו מ מ י ל א נ י ת נ ו ת ה ן ל פ י ק ו ח ו ל ב י ק ו ר ת ב ב י ת מ ש פ ט זה״. דוגמא בענין מעניינת לסוגיה שבפנינו יכולה לשמש פעולתה ״הפרטית״ של רשות השידור פרסום הודעות .רשות השידור נוהגת לשדר ,תמורת תשלום ,הודעות ומודעות ב כ פ ו ף ל כ ל ל י ם ש נ ק ב ע ו ע ל ידה .א ף ב ע נ י ן זה מ ד ו ב ר ב פ ע ו ל ה ב ע ל ת א ו פ י מ ס ח ר י ה ח ו ז ר ת 33 ר א ה א ת פ ס ק ד י נ ו ש ל ה ש ו פ ט כ ה ן בעמי of T a c o m a , 455 P .2107ה ש ו ו ה ג ם ל ט ע נ ה ש ה ע ל ת ה ה ע י ר י ה ה נ ת ב ע ת C h u r c h v. T h e City Community 350Hillsideבמשפטd2. ) (1969א ש ר נ ד ו ן ב ו ל ה ל ן . 34 610 י ת ר ה מ ז א ת ,ב מ ק ר י ם א ח ד י ם ה ו כ ר ה ס מ כ ו ת ו של ב י ה מ ״ ש המחוזי ל י ת ן פ ס ״ ד ה צ ה ר ת י ע ל יסוד ע י ל ה מ ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י ) ר א ה ה ע ר ה 10ל ע י ל ( .ה א ם פ י ר ו ש ה ד ב ר כ י היה ב כ ו ח ו ש ל ב י ה מ ״ ש ה מ ח ו ז י ל י ת ן ה צ ה ר ה כ י ס י ר ו ב ה ש ל ה ר ש ו ת ה מ ק ו מ י ת ,ב ע ג ת פ ר ץ נ׳ כ פ ר ש מ ר י ה ו , הב״ל ,ל ה ש כ י ר א ת ה נ כ ם היה ש ל א כדין י ת ח ו ל ת ן של ח ו ב ו ת על רשות ציבורית ו נ ש נ י ת ל פ י ד פ ו ס י ם ק ב ו ע י ם .מ ת ע ו ר ר ת ה ש א ל ה ,ה א ם ר ש ו ת ה ש י ד ו ר כ פ ו פ ה ,ב ע נ י ן זה, לעקרונות ה מ ש פ ט הציבורי ,ד ו ג מ ת איסור הפלייה ב ל ת י מוצדקת ,א ו ש מ א דינה כדין א ד ם פרטי הרשאי לסרב ל ה ת ק ש ר ע ם אנשים שאינם נראים לו .השאלה התעוררה ב ב ג ״ צ 345/61א ל כ א ז ן נ ׳ מ נ ה ל ר ש ו ת ה ש י ד ו ר ,פ ד ״ י ט ״ ו .2364ב מ ק ר ה ז ה ס ר ב ה ר ש ו ת ל ש ד ר הודעה ש ל ה מ ב ק ש ע ל קיומו ש ל כינוס יהודי־ערבי ב ת ב י ע ה לביטול השידור הצבאי ,והעותר ד ר ש לחייב א ת הרשות לשדר א ת ההודעה האמורה .התברר, הממשל שהרשות נהגה לשדר רק הודעות מטעמן של מוסדות ציבור כגון עיריות ,מועצות מקומיות ו א ף מפלגות .אילו היתה ההודעה מוגשת מטעמה ש ל מפלגה כלשהי ל א היתה רשות השידור בהתנהגותה ש ל נמנעת מלשדרה. בנסיבות אלו רשות השידור .א ג ב אורחא נקבע ,כי לא הוכח התעוררה השאלה ,א ם יש פסול כלשהו בכלל מקום לכפות א ת רשות השידור לקבל הודעות שאיננה רוצה לפרסמן ,ובמילים אחרות ,האם הענין נמצא בתחום שיפוטו ש ל בג״צ .א ף במקרה זה הוצגה השאלה מן האספקט הפרוצסואלי שלה ,היינו ה א ם הענין נ מ צ א ב ג ד ר ס מ כ ו ת ו ש ל בג״צ .זאת ,כאשר מאחורי הפרוצסואלית מ ס ת ת ר ת ה ש א ל ה המהותית ,ה א ם רשות השידור כפופה ,בעגין השאלה ה נ ד ו ן ,ל ע ק ר ו נ ו ת ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י .ב ע נ י ן ז ה א מ ר ה ש ו פ ט כ ה ן ) ש ם ע מ ׳ :(2366 ״ ל מ ע ש ה אין ענין ז ה ש ל שידור ההודעות א ל א ענין מ ע י ן ־ מ ס ח ר י :שירות השידור ק ב ע לו מחירים א ש ר ב ה ם הוא ״מוכר״ רגעים ספורים בשעות השידוד לפרסום מודעות ,והוא ק ב ע ל ו ג ם ל ק ו ח ו ת מסויימים א ש ר ל ה ם מוכן ה ו א ל מ כ ו ר זמן מ ש ע ו ת השידור ל פ ר ס ו ם ההודעות .ה מ ב ק ש ה צ י ע ל ר ש ו ת ה ש י ד ו ר ל ע ש ו ת א ת ו חוזה ,א ש ר ע ל פיו ת ש ד ר ר ש ו ת השידור א ת הודעתו ,ו ה מ ב ק ש ישלם א ת מחיר השידוד ,א ב ל ה ה צ ע ה ל א נ ת ק ב ל ה ע ל י ד י ה ר ש ו ת ושום הוזה ל א נ ע ש ה ביניהם .מ א ח ר ואין דין א ש ר מחייב א ת ר ש ו ת השידור ל ע ש ו ת חוזה ע ם כ ל דיכפין ,אלא רשאי הוא ל ב ח ו ר לו א ת בעלי־חוזיו ,אין אני רואה כיצד בית מ ש פ ט ז ה יוכל להתערב״. כ ב ר הבענו א ת הדעה לפיה כפופה הרשות הציבורית—גם כאשרהיא פועלת במישור ה פ ר ט י — ל פ ח ו ת ל ח ל ק מעקרונות ה מ ש פ ט הציבורי .לפיכך ,אפילו רשאי הגוף הציבורי ״לבחור ל ו א ת בעלי־חוזיו״ ,אין הוא רשאי ,לדעתנו ,לעשות ז א ת ע ל יסוד קריטריונים המנוגדים ל מ ש פ ט הציבורי ,ד ו ג מ ת א ל ו המבוססים ע ל הפליה ב ל ת י מ ו צ ד ק ת ״ .מ ס ק נ ה ז ו ע ו ל ה ב ב י ר ו ר מ פ ס ק הדין ב ע נ י ן פ ר ץ נ׳ כ פ ר שמריהו ,ש נ ד ו ן לעיל .ואכן ,ה ש ו פ ט ויתקון ה כ י ר בענין א ל האזן ב כ ך ש ה ע ו ת ר ה י ה זכאי ל ה ס ת מ ר ע ל ה ע י ל ה ש ל ה פ ל י ה פסולה ,אילו ה י ה בידו להוכיחה .ו נ ר א ה כ י ג ם הנשיא אולשן הכיר ב א פ ש ר ו ת זו ,א ם כי ל א נ ק ט ע מ ד ה ס ו פ י ת ב ש א ל ת ס מ כ ו ת ו ש ל ב ג ״ צ לדון בענין. ה ש א ל ה ש ב ה ו ה ת ע ו ר ר ה ב ב ג ״ צ 421/71י פ ־ א ו ר ה ב ע ״ מ נ ׳ ר ש ו ת ה ש י ד ו ר ,פ ד ״ י כ ״ ה )(2 ,741ב ו ס ר ב ה ר ש ו ת ה ש י ד ו ר ל ש ד ר פ ר ס ו מ ת ש ל ח ב ר ה מ ס ח ר י ת ,מ ש ו ם ש א ח ת מ ן ה מ י ל י ם שנכללו ב פ ר ס ו מ ת ל א נ ר א ת ה ל ר ש ו ת השידור .ה ש ו פ ט ח .כ ה ן ח ז ר ע ל ה ד ע ה ש ה ב י ע ב מ ש פ ט א ל כאזן לפיה רשאי שירות השידור ״לבחור ל ו א ת בעלי־חוזיו״ .ע ם זאת, ה י ה מוכן לסייג ד ע ה זו ע ל י ס ו ד פ ס ק הדין בענין פ ר ץ נ׳ כ פ ר ש מ ר י ה ו ב א מ ר ו ״ ש כ ל ה פ ל י ה מ ט ע מ י מין ,ד ת ,א מ ו נ ה ,ד ע ה פ ו ל י ט י ת ו כ ל כ י ו צ א ב א ל ה ,א ס ו ר ה ל כ ל ר ש ו ת ה פ ו ע ל ת 35השווה בענין ז ה ל פ ס ק י ־ ה ד י ן ה א מ ר י ק א י י ם בענין N.Y.Sup230, Buckley v. M e n g d2. P(3504 5 5 1ך־ . )1969 (924 v. Tacoma Church Hillside Community א ש ר ידונו להלן. 611 מאמרים על פ י דין״ .ל כ ן אם ה י ה הסירוב נובע מטעמי גזע ,דת ,אמונה ,ד ע ה א ו אזרחות ,הרי ש ב ג ״ צ ה י ה מתערב ,גם ל ד ע ת השופט ח׳ כהן ,א ף ש מ ד ו ב ר בענין ״מסחרי״ .ה ש ו פ ט י׳ כהן הסכים לדחיית ה ע ת י ר ה לגופה ,משום שהיא איגגה מ ג ל ה הפלייה או שימוש בשיקולים זרים .זו היתד! גם ד ע ת ו ש ל השופט עציוני ,א ש ר ציין כי ב נ ס י ב ו ת א ל ו איננו רואה מ ק ו ם לנקוט עמדה בשאלה אם יש ל ר א ו ת ב ר ש ו ת השידור כאילו פ ע ל ה כ ח ב ר ה מ ס ה ר י ת גרידא. מענין להשוות ה ת פ ת ח ו ת זו לגישה ש ה ת פ ת ח ה בדין האמריקאי בענין חובותיהן של רשויות ציבוריות ה פ ו ע ל ו ת בגדר ה מ ש פ ט הפרטי. ג ם בפסיקה האמריקאית ניתן למצוא אימרות ה מ ב ט א ו ת א ת ההשקפה ,כי דינה ש ל ר ש ו ת ציבורית ה פ ו ע ל ת במישור הפרטי איננו שונה מדינו ש ל הפרט .כך ,למשל ,ב־ )C o . , 310 U.S. 113, 84 II. E d . 1108, 1114 (1940 Steel v. Lukens Perkins נאמרו ב ב י ת ה מ ש פ ט העליון של א ר ה ״ ב הדברים ה ב א י ם : "Like private individuals and businesses, the government enjoys the unrestricted power to produce its own supplies, to determine those with whom it will deal, and to fix terms and conditions upon which it will make needed purchases". דברים א ל ו נ א מ ר ו ב ה ק ש ר ל ט ע נ ו ת א ש ר הועלו לגבי אופן ה פ ע ל ת ו של ה־1110נו?11 ,Contracts Act, 1936א ש ר ק ב ע ,כי על ספקים של הממשלה לשלם ש כ ר מינימום לעובדיהם ,המועסקים בקשר לביצוע החוזה ע ם הממשלה .אין להניח כי מ ש מ ע ו ת הדברים היא ,שהשלטון ,בבואו ל ה ת ק ש ר ע ם האזרח ,חפשי לנהוג בשרירות או ל ה ת ע ל ם מזכויות אזרח ה מ ו ע נ ק ו ת בחוקה ש ל ארה״ב כך ב־ 3 8 . C h u r c h v. T a c o m a , d2.P455)1969(350H i l l s i d e Community נדונה שאלה א נ ל ו ג י ת לזו שהתעוררה בענין ר ש ו ת השידור שלנו .ב מ ק ר ה זה ביקשה ה ע ו ת ר ת שיותר ל ה להציג באוטובוסים של העיר ט ק ו מ ה פ ר ס ו מ ת ה מ צ ד ד ת ב ה פ ס ק ת ה מ ל ח מ ה בויטנאם .מ ס ת ב ר כי העיר נהגה אמנם להציג ת מ ו ר ת תשלום מודעות בשירות האוטובוסים שהופעל ע ל ידה ,אולם ס ר ב ה להציג א ת ה פ ר ס ו מ ת בנושא הנוגע לסיום מ ל ח מ ת ויטנאם .ט ע נ ת ה נ ת ב ע ת היתה ו ה ה ל ט ע נ ה שהושמעה א צ ל נ ו במשפטי ב י ת האריזה רחובות, שניידר ופרץ, היינו ,כי העיר מפעילה א ת מערכת התחבורה כאישיות פ ר ט י ת ב ע ל ת רכוש ולא כגוף שלטוני ("in a proprietary or private ca- )") .pacity, as opposed to governmental capacityעמ׳ 352לפה״ד( .ט ע נ ה זו נ ד ח ת ה מ כ ל וכל .ת ש ו ב ת ב י ת ה מ ש פ ט מ פ י Hunter C . J .היתה )עמ׳ 352ל פ ס ה ״ ד ( : "The general rule of the law is that a state or municipality cannot avoid the constitutional limitations upon state action by claiming the " .shield afforded proprietry functionsו ב ה מ ש ך הדברים )עמ׳ 353ל פ ם ה ״ ד ( : "The general rule of the law in this respect is that while a state is Public Works and Contracts", 36לאמיתו של דבר קיימת בארה״ב חקיקה המחייבת הן את הממשלה הפדרלית והן את השלטונות בדרגים המקומיים בעריכת מכרזים .הוראות אלו )בכפוף ליוצאים מן הכלל אחדים( חלות על רובם המכריע של החוזים לרכישת אספקה או שירותים שנעשים על ידי . " d 2 , :34-35 § 612 ת ח ו ל ת ן של ח ו ב ו ת ע ל ר ש ו ת ציבורית under no duty to make its public facilities available for private purposes, if it elects to do so, it must make them available on a nondiscriminatory basis and with due regard to the constitutional right "of free expression. דוגמא נ ו ס פ ת מ ן ה פ ס י ק ה ה א מ ר י ק א י ת )מדיבת ביו־יורק( יוכל ל ש מ ש פםה״ד בענין )230 N . Y . Sup. 924 (1969 . B u c k l e y v. Meng, ב מ ק ר ה ז ה ב י ק ש ה ע ו ת ר ל ק י י ם ס י ד ר ת ה ר צ א ו ת ו ד י ו נ י ם ב א ו ד י ט ו ר י ו ם ש ל Hunter ,Collegeה ש י י ד ל ע י ר י ת נ י ו ־ י ו ר ק ,א ו ל ם נ ת ק ל ב ס ר ו ב ם ש ל ש ל ט ו נ ו ת ה ק ו ל ג ׳ ל ה ש כ י ר ל ו א ת האולם .מתברר ,כי ב ע ב ר נהגו השלטונות להשכיר ל ו א ת המקום ,א ל א ש ש נ ה א ת ת קודם ל כ ן הושמעה ,ב מ ס ג ר ת הדיונים שקיים העותר ,הרצאה ש ל מ ר ד ק םוסטל ,שדגל ב״אלג׳יריה שלטים צרפתית״ .ההרצאה עוררה התנגדות בחלק מ ן הציבור ו א ף גרמה להצבת ב מ ח א ה נ ג ד ה ) .(picketingא י ל כ ך ה ח ל י ט ו ש ל ט ו נ ו ת ה ק ו ל ג ׳ ש ל א ל ה ש כ י ר א ת האולם לעותר ,וזאת במסגרת מדיניות ש ל א להעמיד א ת המקום לרשות מ ה שנראה להם כ ג ו ף פ ו ל י ט י ) ,(political g r o u pה מ ב ק ש ל ד ו ן ב נ ו ש א י ם ש נ ו י י ם ב מ ח ל ו ק ת ,א ש ר כ ל פ י ה ם קיימת ה ת נ ג ד ו ת ש ל חלקים ניכרים בציבור. ב י ת ה מ ש פ ט ד ח ה א ת ע מ ד ת ם ש ל ש ל ט ו נ ו ת הקולג׳ בציינו ,כ י מ ה שאין ה ש ל ט ו ן ר ש א י ל ע ש ו ת במישרין אין הוא רשאי להשיג בדרכי עקיפין .השלטון איננו רשאי ל ה ש ת י ק א ת ה מ י ע ו ט ע ל ידי ה ט ל ת איסור ע ל ח ו פ ש הדיבור ,ואין ה ו א יכול להשיג ת ו צ א ה זו בעקיפין, ע ל י ד י שירשה לאלו המייצגים א ת ד ע ת הרוב ל ה ש ת מ ש במתקנים השייכים לציבור ויאסור ז א תע ל אלו המביעים א ת ד ע ת המיעוט. ר א ו י ל ה ב י א א ת ה ד ב ר י ם ה ב א י ם ש נ א מ ר ו ב ע מ י 933ל פ ס ה ״ ד : "Thus, while there may be no duty to open the doors of the school houses for uses other than academic—and I have some doubt even as to this proposition—once they are opened they must be opened under conditions consistent with constitutional principles" . 37 השלב החוזי הזכרנו לעיל א ת ה ד ע ה לפיה מ ר ג ע כ ר י ת ת החוזה חלים כללי ה מ ש פ ט הפרטי ,היינו דיגי החוזים הכלליים ,והנושא ה ו א בתחום בתי המשפט הרגילים 3 8 .א ך כאמור ,לדעתי, ממשיכים לחול ע ל ה ר ש ו ת ב מ ק ר ה זה ,ל פ ח ו ת ח ל ק מ ן ה כ ל ל י ם שמקורם ב מ ש פ ט הציבורי. :618 358, U.S. 39, ראה גם ר א ה ל ע ו מ תזאת(0. of Florida, v. State 7 9 1 ) : Board F436 of Columbia Armory v. District Jones ) ,d2 (1381970ב ו ה כ י ר ו ב ח ו ק י ו ת פ ע ו ל ת ו ש ל ה מ נ ה ל ש ס ר ב ל ה ש כ י ר מ ק ו ם ל מ ט ר ת אסיפה ,שהיחד .ע ש ו י ה ל ג ר ו ם ל ה ת פ ר ע ו ת ,ו ז א ת ב ת ק ו פ ה ש ה מ ש מ ר ה ל א ו מ י ה י ה ע ס ו ק ב מ ט ר ו ת אחרות .א ך ה ש א ל ה ע צ מ ה נ ב ח נ ה ל א ו ר שיקולים ש ל ה מ ש פ ט הציבורי ו נ מ צ א כ י ל א ה י ת ה d :Adderley ) ,149 (!966ש ב ו נ ק ב ע כ י ה ש ל ט ו ן א י נ נ ו חייב ל ה ע מ י ד א ת ש ט ח ב ת י הסוהר ל ר ש ו ת ם ש ל מ פ ג י נ י ם וכי אין ל א ז ר ח ז כ ו ת ל ה פ ג י ז דווקא ב מ ק ו ם זה. 38ר א ה ה ע ר ו ת 7 ,6ו־ 23ל ע י ל ו כ ן ה ט ק ס ט לאותן ה ע ר ו ת .מ ד ו ב ר בחוזים ש ב ק ט ג ו ר י ה ) ג ( א ש ר אוזכרה ב פ ת ח מ א מ ר ז ה ,ד ו ג מ ת חוזים מסחריים ,עסקיים א ו כ א ל ו ה נ ו ג ע י ם לרכוש ,ל ה ב ד י ל מחוזים ה נ ו ג ע י ם ל ס מ כ ו ת ש ל ט ו נ י ת ש ל ה ר ש ו ת . 613 d2. F438, מאמרים הדברים הוא ,שהשאלה תתעורר ר ק לעתים נדירות .זאת ,משום שדיני החוזים מטבע מסדירים, ב ד ר ך כ ל ל ,א ת י ח ס י הצדדים ב צ ו ר ה מ ש ב י ע ת רצון ,והזכויות ש נ ק ב ע ו בחוזה מוגנות ע ל ידי המשפט הפרטי ,ש א ל ת תחולתן ד ל חובות מתחום תתעורר המשפט הציבורי איפוא ר ק לעתים נדירות .בענין זה נבחן א ת הקטגוריות ה ב א ו ת : )א( הפרט מ ס ת מ ך ע ל זכות ש ה ו ק נ ת ה ל ו בחוזה ,א ך ה ר ש ו ת מ ס ת מ כ ת ע ל הסיבות מסויימת שהוקנתה לה בחוק בתוקף היותה רשות ציבורית. דוגמא חשובה לקטגוריה זו מ ת י י ח ס ת לחסינות המדינה בפני ביצוע בעין א ו צ ו מניעה .נ מ צ א ש ב ת ח ו ם ז ה מוגבלים הסעדים ש ל ה פ ר ט כ ל פ י המדינה ,ב מ ק ר ה ש ל ה פ ר ת חוזה, לסעדים אחרים ,העשויים ל ה י ו ת פ ח ו ת יעילים, ד ו ג מ ת פיצויים א ו פ ס ק דין ה צ ה ר ת י .ח ס י נ ו ת ז ו א י ב נ ה ח ל ה ע ל ב ג ״ צ ,39 ) ב ( כ מ ו כן ק י י מ ת א פ ש ר ו ת ,ש ה ר ש ו ת ה צ ב ו ר י ת ת ש ו ח ר ר מ ב י צ ו ע חוזה ,שהינו ב ת ח ו ם המשפט הפרטי ,ע ל יסוד ע ק ר ו נ ו ת מ ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי .בעוד ש ב ק ט ג ו ר י ה )א( דלעיל ד ו ב ר ב ה ג נ ה פרוצסואלית ה ע ו מ ד ת ל ר ש ו ת בפני ס ע ד מסויים ,הרי שבקטגוריה ה נ ו כ ח י ת מ ד ו ב ר ב פ ט ו ר מ ה ו ת י מ ב י צ ו ע החוזה .ב ג ד ר ק ט ג ו ר י ה זו בכלל ,ל מ ש ל ,ה מ ק ר ה ש ב ו ע ו ר כ ת ה ר ש ו ת ה צ י ב ו ר י ת מ כ ר ז ו ב ע ק ב ו ת המכרז היא כורתת חוזה עם א ח ד מ ן המשתתפים .אולם מ ש ת ת ף א ח ר פוגה לבג״צ ומוכיח כי יש להכיר ב ו כמי שזכה במכרז .ב מ ק ר ה כ ז ה בראה כי א ם יחייב בג״צ א ת ה ר ש ו ת ל ה ת ק ש ר ע ם ה מ ש ת ת ף שפנה לבית המשפט ,יגרור הדבר ביטול החוזה הראשון ושחרורה ש ל הרשות מן החובה לבצעו 3 9 א .כן עשויה השאלה להתעורר במקרה ש ב ו נ מ נ ע ביצוע החוזה ע ק ב פעולה ש ל הרשות במישור הציבורי .כ ך הדבר, למשל, כאשר עורכת הרשות חוזה במישור הפרטי ,א ך כעבור זמן ה י א מתקינה תקנה ,מ כ ו ח ס מ כ ו ת שהוענקה ל ה בחוק ,ו ב ע ק ב ו ת ז א ת הופך ביצוע החוזה ל ב ל ת י חוקי א ו ב ל ת י אפשרי .ב מ ק ר ה כ ז ה א י ן בפנינו סיכול במובן ה מ ק ו ב ל בדיני חווים במשפט הפרטי ,שהרי ה״םיכול״ חינו תולדה ש ל פעולה יזומה ש ל א ח ד ה מ ת ־ ק ש ר י ם .*°ע ם ז א ת נ ר א ה ,כ י ק י ו מ ו ש ל ח ו ז ה ,כ ש ל ע צ מ ו ,א י נ נ ו י כ ו ל ,ב ד ר ך כ ל ל , ל מ נ ו ע ב ע ד ה ר ש ו ת מ ל ה פ ע י ל א ת ס מ כ ו י ו ת י ה ב מ י ש ו ר ה צ י ב ו ר י ״ .ש א ל ה זו ה י נ ה אנלוגית לשאלה המתעוררת במקרה ש ב ו עורכת הרשות הסכם מפורש להגבלת סמכותה במישור הציבורי )הסכם שכונה בתחילת המאמר כ״עיסקה מעורבת״( ש א ף לגביו נ ר א ה כ י באין הוראה חוקית ה ק ו ב ע ת אחרת׳ אין כוחו ש ל החוזה י פ ה ל מ נ ו ע מ ה ר ש ו ת ש י מ ו ש ב כ ו ח ו ת ש ה ו ע נ ק ו ל ה ב מ י ש ו ר ה צ י ב ו ר י *2 39 39א 40 41 42 614 ה ה ו ר א ה ב ע נ ק ז ה ק ב ו ע ה ב ס ׳ 5ל ח ו ק לתיקון ס ד ר י הדין ה א ז ר ח י ) ה מ ד י נ ה כ ב ע ל ־ ד י ן ( , תשי׳׳ו^.1958 השווה ב ג ״ צ 292/61ב י ת א ר י ז ה ר ה ו כ ו ת נ ׳ ש ר ה ח ק ל א ו ת ,פד״י ט׳׳ז 31 ,20ובג״צ 316/63 גזית ו ש ח ט נ ׳ ר ש ו ת ה ג מ ל י ם ,פד״י י״ח ) 172 (1ב ש א ל ת זכותו ש ל ה מ ת ק ש ר שחוזהו בוטל, ל ק ב ל פיצוי ע ל הוצאותיו ,ר א ה בג״צ 316/63הנ״ל בעמ׳ .181 השווה בענין ז ה ל ס ׳ )18א( ל ח ו ק החוזים ) ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת ח ו ז ה ( ,תשל״א.1971- ,Mitchell, The Contractsר א ה of Public !Authorities- שאלה זו נדונה בהרחבה ב ע י ק ר ע מ ׳ 144ו א י ל ך .ב ש א ל ה א ם זכאי ה א ז ר ח ב מ ק ר ה כ ז ה לפיצויים השווה ל ד ב ר י ה ש ו פ ט זוסמן ב ב ג ״ צ 311/60מ י ל ד נ ׳ ש ד ה ת ח ב ו ר ה ,פד״י ט״ו .2005 ,1989 ר א ה א ת ה א ס מ כ ת א ו ת ש ה ו ב א ו ב ה ע ר ה 4לעיל ו ב ט ק ס ט ל א ו ת ה ה ע ר ה . ת ח ו ל ת ן של ח ו ב ו ת ע ל ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת הפרט מ ס ת מ ר ע ל זכות שהוקנתה ל ו בחוזה ,א ד התרופות שמעמידים לרשותו דיני )ג( חוזים אינן יעילות ד י ה צ ו ר ה דוגמא ב ו ל ט ת ל כ ך יוכל ל ש מ ש הכלל ,ש ל א ע ת ן ביצוע בעיןכ ד י ל כ פ ו ת ביצוע חוזה ל ש י ר ו ת אישי. )ד( ה פ ר ט ת ו ב ע זכויות מ ע ב ר לאלו שהוקנו ל ו בחוזה ,א ו שהוא דורש ש ה ר ש ו ת ת ו ו ת ר ע ל זכות ש ה ו ק נ ת ה ל ה בחוזה. בפתח הדברים אצביע ע ל ה ה ב ד ל היסודי שבין קטגוריות )א( ו ־ ) ב ( לבין קטגוריות )ג( ו־)ד( .ב ש ת י הקטגוריות הראשונות מדובר בזכותי ת ר כלשהי ,העומדת לרשות מכוח הציבורי ״ א .ל ע ו מ ת זאת ,מדובר בקטגוריות )ג( ו ־ ) ד ( בחובות המוטלות על המשפט הרשות מכוח ה מ ש פ ט הציבורי ,מ ע ב ר לחובות החוזיות שנטלה ע ל עצמה הרשות ב מ ס ג ר ת הפרטי .דיון המשפט בשתי הקטגוריות הראשונות חורג איפוא מ מ ס ג ר ת ר ש י מ ה זו, ואסתפק לגביהן בהערות אחדות. א ש ר לקטגוריה הראשונה ניתן לטעון ,כי א ם החוק מ ק נ ה למדינה חסינות בפני סעדים מסויימים ,ב ת ב י ע ו ת ה מ ת נ ה ל ו ת ב ב ת י ה מ ש פ ט הרגילים ,א י ן זה מ ן הראוי לעקוף הסיגות ז ו ב א מ צ ע ו ת פניה לבג״צ .לשון אחרת ,ת ב י ע ה בגין ה פ ר ת חוזה מ ק ו מ ה ב ב י ת ־ מ ש פ ט השלום א ו ב י ת ה מ ש פ ט ה מ ח ו ז י ) ב ה ת א ם לענין( .העובדה שהתביעה מוגשת נ ג ד המדינה, שהינה צ ד לחוזה ,איננה מ ע ל ה ואיננה מ ו ר י ד ה ״ .ע ם זאת ,ניתן ל ת א ר מקרים ב ה ם ת ה י ה ה ס ת מ כ ו ת ע ל חסינות זו מנוגדת לעקרונות המשפט הציבורי .כך ,למשל ,נניח שהמדינה ערכה סידרה ש ל חוזים מ א ו ת ו ס ו ג ע ם מ ס פ ר ב נ י א ד ם ) ע ם כ ל א ח ד בנפרד( ,כגון שהתחייבה למכור ל כ ל א ח ד מהם דירה או ח ל ק ת קרקע .כעבור זמן מ ב צ ע ת המדינה א ת כ ל החוזים ל מ ע ט במקרה א ח ד ש ב ו ה י א מ ס ר ב ת לבצעו בנסיבות המהוות הפליה בלתי מוצדקת .מ ו ת ר להניח .כ י ב מ ק ר ה זה ניתן יהיה ל פ נ ו ת לבג״צ כ ד י ל כ פ ו ת א ת המדינה ל ב צ ע בעין א ת התחייבותה .א ם א מ נ ם כ ד ה ד ב ר ,ה ר י ש כ ל ל י ה מ ש פ ט הציבורי עשויים, במקרים מסויימים ,למבוע ב ע ד המדיגה מ ל ה ס ת מ ד ע ל חסינות שגועדה ל ה ג ן עליה בפני תביעות בתחום המשפט ה פ ר ט י « , בענין הקטגוריה השניה אציץ ,כי מדובר במקרה בו מ ס ת מ כ ת הרשות ע ל כללי ה מ ש פ ט הציבורי לצורך שחרורה מחיוב בתחום ה מ ש פ ט הפרטי .ה ד ע ת נותנת ,כי במקרה כזה ת ו כ ל ה ר ש ו ת ל ז כ ו ת בפטור ר ק א ם נ ע ש ה שימוש כדין בסמכויות מ ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי, ו ל א א ם ה ו א נ ע ש ה ת ו ך ה פ ר ת כללי ה מ ש פ ט הציבורי ,ד ו ג מ ת ה כ ל ל האוסר הפלייה ב ל ת י מוצדקת א ו פעולה מ ח מ ת מניע פסול. הקטגוריה השלישית דומה לקטגוריה הראשובהב כ ך שהתרופות מתחום המשפט הפרטי א י נ ן ד י י ע י ל ו ת מ נ ק ו ד ת ר א ו ת ו ש ל ה ת ו ב ע .א ו ל ם ה י א ש ו נ ה ממגד .ב כ ד ,ש א י ן מ ד ו ב ר ביתרון מיוחד המועבק לרשות הציבורית .דינה ש ל הרשות, לפחות בתחום המשפט 42א ב ע נ י ן ז כ ו י ו ת ה י ת ר ש ל ה מ ד י ג ה כ ש ה י א פ ו ע ל ת ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה פ ר ט י השווה ג ם מזרחי, ״ ה פ ר י ו י ל ג י ה ה נ ת ו נ ה ל מ ד י נ ה ב ס ע י ף 42ל פ ק ו ד ת ה פ ר ש נ ו ת ״ ,נ ד מ כ ו י ם ,ה ,ע מ ׳ ,143—147 ,135 43ב ג ״ צ 63/59א ל י ד י ן נ ׳ מ ד י נ ת י ש ר א ל ,פד״י י״ג ,1165בג״צ 7/70אנא״ נ ׳ ש ר ה ח ק ל א ו ת ,פ ד ״ י כ ״ ד ).129 ,127 (1 44השווה ב ג ״ צ 47/59א ל ־ כ ט י פ נ ׳ פ ק י ד ה ג כ י ח מ ש ר ד מש ה כ נ פ ה ,פ ד ״ י י״ג ,1097ו כ ן א ת ה ה ס ב ר ש נ י ת ן ל ה ל כ ה ז ו ב־זוסמן ,ס ד ר י הדין האזרחי ,מ ה ד ו ר ה 4ע ם ׳ .24ר א ה ג ם א ת ה ד ב ר י ם ש נ א מ ר ו ב ב ג ״ צ 177/70ז כ א י נ ׳ ש ר השיכון ,פ ד ״ י כ׳׳ד ) ) 36 ,35 (2א ו ת י ו ת ד ׳ -ו ׳ ( . 615 מאמרים הפרטי ,איננו שונה מדינו ש ל כ ל א ד ם אחר ,ש א ף ה ו א נהנה ,בהיותו נתבע ,מן העובדה שאין נוהגים לאכוף ה ת ח י י ב ו ת לשירות אישי. לפטר א ח ד מעובדיה. נבחון ,ד ר ד מ ש ל ,א ת ה מ ק ר ה ש ב ו ה ח ל י ט ה ר ש ו ת ציבורית פיטורין א ל ו יכול שיהוו ה פ ר ת חוזה ה ע ב ו ד ה ויכול שיהיו ב ה ת א ם לו .ב מ ק ר ה ה א ח ר ו ן אין לעובד המפוטר ,למעשה ,ס ע ד במישור המשפט הפרטי ,שהרי הרשות נהגה ב ה ת א ם ל ת נ א י ההוזה .א ך גם א ם הפיטורין מנוגדים לחוזה ,עלול ה ע ו ב ד ־ ה נ פ ג ע להיווכח ,כ י ה ס ע ד ש מ ע מ י ד לרשותו ה מ ש פ ט הפרטי ,איננו יעיל במידה מ ס פ ק ת מ נ ק ו ד ת ראותו .זאת ,משום ש ב ש ט ח זה נוהג אצלנו מ ז ח שנים ר ב ו ת ה כ ל ל לפיו אין כופים ע ל מ ע ב י ד להעסיק עובד שאיננו ר ו צ ה ב ו ,כ ש ם ש א י ן כ ו פ י ם ע ל ע ו ב ד ל ע ב ו ד ב מ ק ו ם ע ב ו ד ה ש א י נ נ ו ח פ ץ בו. ב ל ש ו נ ו ש ל ה ש ו פ ט ז ו ס מ ן ב ע ״ א ? 413/68נ י ב נ ׳ ? ו פ ת ה ו ל י ם ) ,פ ד ״ י כ ״ ג ) : (629 ,627 ( 1 ״ברם זכותו ש ל מ ע ב י ד היא לפטר עובדו ,ובאין ה ו ר א ה סטטוטורית ה מ ת נ ה זכות הפיטורין בתנאים ,הפיטורין תופסים אפילו ל א היו מוצדקים .תרופתו ש ל עובד ש נ פ ג ע ע ל ידי פיטורין ל א מוצדקים ה י א ל ת ב ו ע פיצויים .ב י ת ה מ ש פ ט ל א יכפה ע ל ה מ ע ב י ד ל ה ע ס י ק ע ו ב ד ש ה ו א איבנו ר ו צ ה בו״ « . יצויין ,כ י ב מ ק ר ה ז ה ל א ב י ק ש ת ה ע ו ב ד ת ס ע ד ש ל ב י צ ו ע ב ע י ן א ל א ה ס ת פ ק ה ב ס ע ד ש ל פ ס ק דין הצהרתי ,כאשר מ ט ר ת ההצהרה היתה לכפות ע ל מעבידה להוסיף ולהעסיק אותה .אולם ב י ת המשפט קבע ,כי אין זה מ ן הראוי שהסעד ש ל פ ס ק דין הצהרתי ישמש ל מ ט ר ה זו. ר ק ע ז ה ש ל ה מ ש פ ט ה פ ר ט י ח ש ו ב ל ה ב נ ת ה ה ת פ ת ח ו ת ש ח ל ה בנדון ז ה בתחום ה מ ש פ ט הציבורי. העקרון ה כ ל ל י ש נ ק ב ע ב פ ס ק י דין רבים ,בנוגע ל ת ב י ע ו ת י ה ם ש ל עובדי ציבור כלפי הרשות רשאי ה מ ע ס י ק ה אותם ,הוא ,כ י הענין ה ו א ב ס מ כ ו ת בג׳׳צ כ א ש ר ״ ה ע ו ת ר טוען שהוא לכהן במשרה ציבורית ,כגון שהוא קובל על שפוטר ממנה ש ל א כ ד י ן . . .או ש ה ת פ ט ר ו ת ו ל א היתד .ה ת פ ט ר ו ת . . .כ י ו צ א ב ז ה ,כ א ש ר ה ע ו ת ר ט ו ע ן ש ה ו א ז כ א י ל ה ת מ נ ו ת עובד מדינה לאחר שעמד בבחינות ע ק ב מכרז ש נ ת פ ר ס ם . . .״ . °לעומת זאת ,כאשר 4 ה ע ו ב ד טוען כ י ל א ה ו ע נ ק ו ל ו מ ל ו א הזכויות ה מ ג י ע ו ת לו ,כגון ש מ ש כ ו ר ת ו ל א ש ו ל מ ה ל ו — הרי ,ש ב ד ר ד כ ל ל נ פ ס ק כ י הענין איננו ב ת ח ו ם ס מ כ ו ת ו ש ל בג״צ ,ו ע ל ה ע ו ת ר לפבות ל ב ת י ה מ ש פ ט ה ר ג י ל י ם .47 ל ה ב ח נ ה זו בין סכסוך הנוגע ל ש א ל ת קיומם ש ל יחסי עבודה ע ם רשות ציבורית לבין ס כ ס ו ד ה נ ו ב ע מיחסי ע ב ו ד ה קיימים ,הוצעו ה ס ב ר י ם שונים .כך ,למשל ,נ א מ ר כי הואיל 45השווה ג ם ל פ ס ק דינו ש ל ה נ ש י א א ג ר נ ט ב ע ״ א 638/70איחוד ב ת י ם פ ד ט כ נ י ק ו פ נ ׳ א ד ל ר , פ ד ״ י כ״ה ) 639 ,679 (2ואילך .כ ן ראה ס ע ׳ (2)3ל ה ו ק החוזים ) ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת חוזה(, תשל״א .1970-דיון בגישה ש ב ת י ה ״ ד ל ע ב ו ד ה עשויים ל נ ק ו ט ב נ ו ש א זה ,ו ב פ י ק ו ח בג״צ על פ ס י ק ת ם של ב ת י ״ ד אלו ,חורג מ ת ח ו מ י ע ב ו ד ה זו. 46ד ב ר י ה ש ו פ ט זוםמן ב ב ג ״ צ 209/68ש מ ח י נ ׳ נ צ י ב ש י ר ו ת ה מ ד י נ ה ,פד״י כ ״ ב ).681 ,673 (2 ר א ה ג ם בבג׳׳צ 290/65א ל ת ג ד נ׳ ע י ר י ת ר מ ת :ן ,פד׳׳י כ ׳ ) 29 (1ובג״צ 90/67ק ב י ל ו ב׳ ה מ ו ע צ ה ה מ ק ו מ י ת הצור ,פד׳׳י כ ״ א ).204 ( 2 47ב ג ״ צ 296/65ע מ ר נ׳ נ צ י ב ש י ר ו ת המדיני; ,פד״י כ׳ ) ,456 (1ו ב ג ״ צ 388/66ש מ ש נ׳ נ צ י ב ו ת ש י ד ו ת ה מ ד י נ ה ,פד״י כ ׳ ) 735 ( 4ובג׳׳צ 90/67הב״ל. 616 ת ח ו ל ת ן של ח ו ב ו ת ע ל ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת וסמכותו ש ל ש ר לפטר עובד משרדו מקורה בהוראות ס י מ ן 14ו ־ 1 5 במועצתו ,הרי שמדובר בהפעלת סמכות שהיא בתחום המשפט הציבורי 4 8 לדבר הפלו .שאלה דומה התעוררה לגבי פיטורי עובדים ב ר ש ו ת מקומית,ואף בענין זה י ש והשאלה סווגה כשייכת ל ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י .כ ך ,ב ב ג ״ צ 290/65א ל ת ג ד נ ׳ ע י ר י ת ר מ ת ג ן ,פ ד ״ י כ ׳ ),29 (1 פ נ ה ה ע ו ת ר ב ע ת י ר ה נ ג ד העיריה ,ש ה ע ס י ק ה אותו ,ו א ש ר ה ח ל י ט ה לפטרו .העיריה ה ע ל ת ה , בין היתר ,א ת ה ט ע נ ה כי ״השלטון אינו פ ו ע ל כ א ן כשלטון א ל א כמעביד ,ואין סיבה ס ב י ר ה ל ה ב ד י ל ו ל ה פ ל ו ת לענין ז ה בין מ ע ב י ד שהוא ר ש ו ת מ ק ו מ י ת ובין מ ע ב י ד פ ר ט י ; והאדם שזכויותיו ע ל ו ל ו ת להיפגע אינו ב ב ח י נ ת ״אזרח״ ה ע ו מ ד בפני ר ש ו ת שלטונית ,כי א ם ע ו ב ד ה ע ו מ ד ב פ נ י מ ע ב י ד ו ״ ) ע מ ׳ 33ל פ ס ק ה ד י ן ( .ה ט ע נ ה נ ד ח ת ה 4 8 א .ה ש ו פ ט כהן ציין כי ״ ב ב ו א העיריה ל פ ט ר עובד מעובדיה ה י א מ ש ת מ ש ת ב ס מ כ ו ת ע ל פ י ד י ן . . .ו א ם כי מ ע ש ה פיטורין שכזה גם ת ו צ א ו ת חוזיות ל ו שזירתן ב מ ש פ ט הפרטי ,אין ב כ ך ב ל ב ד כדי ל ג ר ו ע מ ן ה ע ו ב ד ה ש ה מ ד ו ב ר ה ו א ב ס מ כ ו ת ס ט ט ו ט ו ר י ת ״ ) ע מ ׳ 34ל פ ס ק ה ד י ן ( . א ך מ ה דינו ש ל עובד רשות ציבורית ,שהודיע ע ל ה ת פ ט ר ו ת ו ולאחר מ כ ן ח ז ר ב ו וטען ש ה ה ת פ ט ר ו ת א י נ נ ה ״ ת ו פ ס ת ״ .־בענין זה נ פ ס ק ,כ י ה ע נ י ן נ ת ו ן ל ש י פ ו ט ו ש ל ב ג ״ צ ג ם א ם נושא ה ה ת פ ט ר ו ת הוא בגדר חוזה העבודה שבין הצדדים .נ א מ ר כ י : ״ ב י ת מ ש פ ט זה ר א ה א ת ע צ מ ו מ א ז ו מ ת מ י ד מ ו ס מ ך לדון ב מ ק ר י ם ש ל פיטורי עובדי ציבור למיניהם ואינני רואה הבדל ב כ ך שהבקשה שלפנינו נובעת ממעשה ה ת פ ט ר ו ת ו ל א מ מ ע ש ה פיטורים .טיפולה ש ל העיריה בפיטורי עובדים ו ב ק ב ל ת ה ת פ ט ר ו ת ם הוא בגדר מילוי תפקיד שהוטל עליה בדין״ « . ה ס ב ר א ח ר ש נ י ת ן ל ה צ י ע הוא ,כי ה ש א ל ה א ם רשאי א ד ם לכהן ב ת פ ק י ד ציבורי היא שאלה ה ש י י כ ת ל ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י ש ה ר י י ש ל צ י ב ו ר כ ו ל ו עבין ב נ ו ש א B . 0 א ך גם ז ה א י נ נ ו ה ס ב ר מ ל א .ביתן ,אולי ,ל ק ב ל ה ס ב ר ז ה ל ג ב י ע ו ב ד י צ י ב ו ר ב ע ל י ת פ ק י ד י ם מ י ו ח ד י ם 48השווה בג״צ 27/51כ ה ן נ׳ עיר ה ח ק ל א ו ת ,פד״י ז׳ .1092-1091 ,1085 48א ט ע נ ה זו ,ש ה ו ע ל ת ה ב מ ש פ ט א ל ת ג ר א י נ נ ה ש ו נ ה ב מ ה ו ת ה מ ז ו ש ה ו ע ל ת ה ב מ ש פ ט י כ י ת ־ ה א ר י ז ה ר ח ו ב ו ת ,ש נ י י ד ר ו פ ר ץ ש נ ד ו נ ו לעיל ,ו א ף ב מ ש פ ט י ם א ל ו ל א נ ת ק ב ל ה ע ל ד ע ת ב י ת המשפט. 49בג״צ 322/61שושני נ׳ ע י ר י ת ירושלים ,פ ד ״ י ט״ז ) 2125 ,2117מ פ י ה ש ו פ ט ברנזון( ,ר א ה ג ם ב ג ״ צ 218/65נ ב א י נ ׳ ע י ר י ת ירושלים ,פד״י כ ׳ ) ) 41 (1ה ס כ מ ת ע ו ב ד ל פ י ט ו ר י ו מ ן ה ע י ר י ה ( . מ ע נ י ז ה ד ב ר ש ה מ ש פ ט ה מ נ ה ל י ב י ש ר א ל ,ש ה ת ב ס ס ב ר א ש י ת ו ע ל ע ק ר ו נ ו ת ש נ ש א ב ו מ ן הדין האנגלי ,פ י ת ח ב ש ט ח ז ה גישה ע צ מ א י ת ו ש ו נ ה לחלוטין מ ז ו ה מ ק ו ב ל ת בדין ה א נ ג ל י .ב י ש ר א ל נ ה נ י ם ע ו ב ד י צ ב ו ר מ ה ג נ ה נ י כ ר ת ,ה מ ו ש ת ת ת ע ל ע ק ר ו נ ו ת ה מ ש פ ט הציבורי ,ואף נ ק ב ע כ י אין ל פ ט ר ע ו ב ד צ ב ו ר מ ב ל י ל ש מ ע ו ,ר א ה בג״צ 290/65א ל ת ג ר נ ׳ ע י ר י ת ר מ ת גן ,פ ד י י כ ׳ )29 (1 ) א ו ל ם ש א ל ה ה י א א ם ה ל כ ה ז ו כ ו ח ה י פ ה מ ק ו ם ש ה פ י ט ו ר י ן א י נ ם מ ח מ ת ד ו פ י ב ע ו ב ד ,אלא ל מ ש ל ,מ ט ע מ י צמצום ב ה י ק ף ה פ ע י ל ו ת ש ל הרשות ,ר א ה ע מ ׳ 39-38ל פ ס ה ״ ד ( .י ת ר ה מ ז א ת , נ פ ס ק א צ ל נ ו כ י פיטורין ש נ ע ש ו ע ל י ד י ר ש ו ת מ ק ו מ י ת ש ל א נ ת נ ה ל ע ו ב ד ה ז ד מ נ ו ת ל ה ש מ י ע ד ב ר ו ה י נ ם ב ט ל י ם לחלוטין ,ש כ ן מ ד ו ב ר ב ה פ ר ת כ ל ל י ה צ ד ק ה ט ב ע י ,ר א ה ע״א 183/69שירית פ ת ח ת ק ו ה נ׳ מהן פד״י כ״ג ).398 (2 50השווה ל ד ב ר י ה ש ו פ ט זוסמן ב ב ג ״ צ 915/68ש מ ח י ב׳ נ צ י כ ש י ר ו ת ה מ ד י נ ה ,פד״י כ ״ ב )(2 ) 681 ,687מ ו ל ה א ו ת ה ( ,ו כ ן ל נ י מ ו ק י ם ש ה ו ב א ו ב ב ג ״ צ 29/55דיין נ׳ ש ר ה ד ת ו ת ,פד׳׳י ט׳ 997ל ה כ ר ה ב מ ע מ ד ו של ה ע ו ת ר ב ע נ י ן ב ח י ר ת ר ב נ י ם ראשיים. 617 מאמרים או ב ע ל י סמכויות מ כ ו ח החוק ,אולם ספק אם לגבי עובדים אחרים עולה האינטרס הציבורי בנושא ע ל האינטרס הקיים לגבי פ ע ו ל ו ת א ח ר ו ת ש ל ה ר ש ו ת במישור הפרטי. נ ר א ה לי ,כי ה ה ס ב ר לגישתו ש ל בגי׳צ נעוץ בכד שהסעד המוענק בתחום המשפטי הפרטי במקרים של ניתוק קשר העבודה איננו יעיל די הצורך .משום כד ה ו ת ר ל ת ו ב ע ל פ נ ו ת במקרים אלו לבג״צ ,תוך ה ס ת מ כ ו ת ע ל כללי ה מ ש פ ט הציבורי .במילים אחרות, ליקויו ש ל ה מ ש פ ט הפרטי ,מ נ ק ו ד ת ר א ו ת התובע ,הוא שהבליט א ת תפקידו של ה מ ש פ ט הציבורי בשטח זה .א ך לאמיתו של ד ב ר ניתן בפסיקה זו ביטוי לעקרון הכללי ,לפיו אף אם היחסים בין ה ע ו ב ד ל ר ש ו ת הציבורית ,המעסיקה אותו ,מושתתים ע ל ה ס כ ם שהוא בתחום המשפט הפרטי ,הרי עדיין כפופה ה ר ש ו ת ל ע ק ר ו נ ו ת המשפט הציבורי ,ואין היא חופשית לנהוג בניגוד ל ע ק ר ו נ ו ת אלו .זאת ,בין אם תנאי החוזה מתירים ל ה לנהוג כ ך ובין א ם לאו. העולה מגישה זו הוא ,כי ניתן ל ת א ר מקרים בהם יוכל ה ע ו ב ד ־ ה ת ו ב ע ל ה ס ת מ ך ע ל כללי המשפט הציבורי ,גם אם השאלה איננה נוגעת לפיטורין או ל ק ב ל ה לעבודה .משום כ ך נ ר א ה לי ,כי יש ל ק ב ל בענין זה א ת הדברים הבאים שנאמרו מ פ י השופט כהן בבג״צ 209/68ש מ ח י נ׳ נציב שירות המדינה ,פד״י כ״ב ): 677,673 (2 ״לדעתי אין ל ק ב ו ע מ ס מ ר ו ת בכגון דא .ת ב י ע ו ת עובדי ה מ ד י נ ה ל ת ש ל ו ם שכרם או ל ה כ ר ה בזכויות סיווגם או דירוגם ,וכיוצא ב א ל ה ת ב י ע ו ת כספיות במהותן ,יופנו ב ד ר ך כ ל ל אל בית ה מ ש פ ט ה מ ו ס מ ך ; אף ע ל פי כן ,לא הייתי מוציא מ כ ל ל א פ ש ר ו ת ש ב י ת ־ מ ש פ ט זה יזקק ל ע ת י ר ה אפילו בענין שכזה ,והוא א ם מ ת ע ו ר ר ת ש א ל ה ש ל המשפט הציבורי שענינה חורג מן האינטרס הכספי או ה א ח ר של עובדים א ל ה או אחרים ,ב א ש ר הוא ענין הנוגע או העשוי לנגוע ,ל כ ל ל ולניהול ה ת ק י ן ש ל עניני המדינה״. בינתיים ח ל ה ה ת פ ת ח ו ת בסוגיה זו ,ב ע ק ב ו ת ק ב ל ת ו של חוק בית הדין לעבודה, חשכ״ט .1969-סעיף )24א() (1לחוק קובע כי ״לבית דין אזורי תהא ס מ כ ו ת יהודית לדון—) (1ב ת ו ב ע נ ו ת בין ע ו ב ד ומעביד שעילתן ביחסי ע ו ב ד ומעביד ,ל ר ב ו ת השאלה ב ד ב ר עצם קיום יחסי ע ו ב ד ומעביד ולמעט ת ו ב ע נ ה שעילתה ב פ ק ו ד ת הנזיקין האזרחיים 1944״. כשלעצמי ,אינני ס ב ו ר שכוונת הוראה זו היתה ל ש נ ו ת א ת הדין בסוגיה שבפנינו, או לגרוע מ ס מ כ ו ת ו ש ל הבג״צ ,נ ר א ה לי כי השימוש במילים ״סמכות יהודית״ שבסעיף הנ״ל ,כ ל כוונתן היתה לשלול א ת ס מ כ ו ת ם ה מ ק ב י ל ה של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. לשון אחרת ,השינוי נעוץ ב כ ך שתביעות ,אשר קודם נדונו ב ב ת י מ ש פ ט רגילים ,או בטריבונלים מיוחדים ,ד ו ג מ ת בית הדין לביטוח לאומי ,יידונו ב ב י ת הדין לעבודה ,מ ב ל י ש ה ד ב ר יגרע מ ס מ כ ו ת בג״צ .א ך כאשר ה ת ע ו ר ר ה השאלה ב ב ג ״ צ נפסק ,כי חוק ב ת י הדין לעבודה ש ל ל את ס מ כ ו ת בג״צ בענינים אלו ,וכי יש ל ה פ נ ו ת ת ב י ע ו ת מסוג זה, שבין ע ו ב ד ל ר ש ו ת ציבורית ה מ ע ס י ק ה אותו ,ל ב י ת הדין לעבודה .זאת ,ל מ ע ט ב ש ל ב הטרום־חוזי ,היינו ,כאשר הצדדים פעלו ל ק ר א ת ק ש י ר ת יחסי עובד־מעביד ,א ד יחסים 618 ת ח ו ל ת ן של ח ו ב ו ת ע ל ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת א ל ו ל א נקשרו למעשה .שכן ,במקרה כ ז ה אין מדובר בתביעה שעילתה ״ביחסי עובד כאמור בסעיף )24א() (1ה נ ״ ל ״ . ומעביד״ א ך בעיניי ה ש א ל ה ה מ כ ר ע ת איננה ה ש א ל ה הסרוצסואלית ב ד ב ר הטריבונל ה מ ו ס מ ך לדון ב ת ב י ע ה ,א ל א ה ש א ל ה ה מ ה ו ת י ת ,היינו ,א ם זכאי ע ו ב ד ה מ ו ע ס ק ב ר ש ו ת צ י ב ו ר י ת להסתמך, הפלייה, בתביעה נ ג ד מעבידתו ,ע ל עילת תביעה שמקורה במשפט הציבורי דוגמת שימוש בשיקולים פסולים וכר ,א ו ש מ א ה ו א מוגבל לעילות תביעה מתחום ה מ ש פ ט הפרטי. ה ת ש ו ב ה ל ש א ל ה זו היא ,לדעתי ,ח ד ־ מ ש מ ע י ת .ל א יתכן ש ה מ ח ו ק ק התכוון ל כ ך ש ה ק מ ת ב ת י הדין לעבודה ת ג ר ע מזכויותיהם ש ל עובדים ברשויות ציבוריות או ת ש ח ר ר א ת הרשות הציבורית מלנהוג, ב ש ט ח זה, לאור כללי ה מ ש פ ט הציבורי .ה מ ס ק נ ה ה ב ל ת י נ מ נ ע ת היא ,כ י מ ב ח י נ ת הדין ה מ ה ו ת י ל א ח ל בנידון ז ה כ ל שינוי .א ם א מ נ ם כ ך הדבר, נשאלת ה ש א ל ה איזהו ה ט ר י ב ו נ ל ש ב כ ו ח ו לדון ,ב מ ק ר י ם א ל ו ,ב ע י ל ת ת ב י ע ה ה מ ש ו ת ת ת ע ל ה מ ש פ ט הציבורי .א פ ש ר ו ת א ח ת היא ,כ י בג״צ יהיה מ ו כ ן ל ב ח ו ן מ ח ד ש א ת ה ה ל כ ו ת ש פ ו ר ט ו לעיל ו א ש ר ב ה ן נ ק ב ע כ י ה נ ו ש א הנדון הוצא מ ג ד ר סמכותו .א פ ש ר ו ת א ח ר ת היא, כ י ב ת ב י ע ו ת בין ע ו ב ד ל ר ש ו ת ציבורית ה מ ע ס י ק ה אותו ,יוכל ב י ת הדין ל ע ב ו ד ה לדון לא ר ק ב ע י ל ת החוזית ,א ל א ג ם ב ז ו ה מ ו ש ת ת ת ע ל ה מ ש פ ט הציבורי ,ואין ס פ ק כ י א פ ש ר ו ת זו עמדה לנגד עיני בג״צ באותם פסקי דין ב ה ם ק ב ע כי אין לו סמכות לדון בנושא ״ א .כך בבג״צ המועצה 344/69כ ד ו ר י נ ׳ ה מ ו ע צ ה המקומית ת ל ־ מ ו נ ד ,פ ד ״ י כ ״ ג ),621 (2 החליטה המקומית ב ה הועסק העותר להעבירו מתפקיד ש ל מזכיר וגזבר לתפקיד אחר ולפרסם מכרז ל ק ב ל ת מזכיר וגזבר אחר .ל ט ע נ ת העותר ב א ה החלטה זו כדי ל ת ת תוקף להסכם קואליציוני ל ת ת א ת ה מ ש ר ה כפרס לנאמן ש ל א ח ת הסיעות ה מ ש ת ת פ ו ת בקו אליציה .בג״צ ,ב ק ב ע ו ש ה ע נ י ן איננו ב ס מ כ ו ת ו ,ציין כ י : ״ א ם י ש יסוד ל ט ע נ ת ו ) ש ל ה ע ו ת ר ( כ י ה ח ל ט ת ה ה ע ב ר ה א י נ ה כדין ,כ י א ז איננו רואים כ ל סיבה מדוע ל א יוכל ב י ת הדין לעבודה ,א ם ימצא לנכון, להשתמש בכוחותיו הנ״ל כדי למנוע מהמועצה לקיים א ת המכרז כל זמן שענינו ש ל העותר לגופו ל א נ ח ת ך ס ו פ י ת ע ל ידי ב י ת הדין״. מ ד ו ב ר איפוא בטענה ,כי ה ח ל ט ת ה מ ו ע צ ה ״אינה כדין״ .ו נ ר א ה כי א י ן ס פ ק ש מ ו נ ח זה מתייחם ל א פ ש ר ו ת ש ה ה ח ל ט ה מנוגדת לכללי ה מ ש פ ט הציבורי ,ולאו דוקא ל כ ך שאיננה מ ת י י ש ב ת ע ם ת נ א י ה ה ס כ ם ש ב י ן ה צ ד ד י ם ,52 51ר א ה ב ג ״ צ 344/69כ ד ו ר י נ ׳ ה מ ו ע צ ה ה מ ק ו מ י ת ת ל ־ מ ו נ ד ,פ ד ״ י כ ״ ג ) ,620 (2ו ב ג ״ צ 7/70 א ג א י נ ׳ ש ר ה ח ק ל א ו ת ,פד״י כ ״ ד ) 127 (1ש נ פ ס ק ב ר ו ב ד ע ו ת .ב ע נ ץ ז ה נ ר א י ת ל נ ו ,כ א מ ו ר , ד ע ת ה מ י ע ו ט ש ל השופש ויתקון .ר א ה ג ם בג׳׳צ 221/69פ ל ו נ י נ ׳ ש ר ה כ ט ח ו ן ,פד״י כ ״ ד )(1 365ו כ ן ב ר כ ה ,״ ס מ כ ו ת ב ג ״ צ ו ס מ כ ו ת ב י ת ־ ה ד י ן ל ע ב ו ד ה ״ ,ה פ ר ק ל י ט ,כ״ו ,עמ׳ 552ו כ ר ך כ״ז ,87ו ג ר י נ ב ר ג ,״לענין ת י ח ו ם ס מ כ ו י ו ת בג״צ ו ב י ת הדין ל ע ב ו ד ה ״ ,מ ש פ ט י ם ,ב ,ע מ ׳ .622 51א ל א פ ש ר ו ת ש ש א ל ו ת מ ת ח ו ם ב מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י י י ד ו נ ו ב ב י ת ד י ן ל ע ב ו ד ה השווה ל ב 5 0 /־ 3ק נ ד ל נ ׳ מ ד י נ ת י ש ר א ל ,פ ד ״ ע ד ׳ .230,225 52ר א ה ג ם ב ב ג ״ צ 7/70א ג א י נ ׳ ש ד ה ח ק ל א ו ת ,פד״י כ ״ ד ) .127 (1ב מ ק ר ה זה ה י ה מ ד ו ב ר ב ע ת י ר ה נ ג ד ה מ ד י נ ה ש ל ג ב י ה קיים ס פ ק א ם מ ו ם מ ד ב י ת הדין ל ע ב ו ד ה ל י ת ן ס ע ד ע ל ד ר ך ש ל צו ע ש ה א ו צ ו מ נ י ע ה .ז א ת ,ל א ו ר ס ע י ף 5ל ח ו ק לתיקון ס ד ר י הדין ה א ז ר ח י י ם ) ה מ ד י נ ה כ ב ע ל ד י ן ( ,תשי״ח .1958-א ו ל ם א פ י ל ו כ ך הדבר ,נ ר א ה כ י ה ע ו ת ר י כ ו ל ל ב ו א ע ל ס י פ ו ק ו ב א מ צ ע ו ת פ ס ק ד י ן ה צ ה ר ת י ו ד ב ר ז ה צויין ב מ פ ו ר ש ב ב ג ״ צ 7/70הנ״ל .יצויין כ י ב ב י ת הדין 619 מאמרים אולם ,קשיים עשויים ל ה ת ע ו ר ר ב מ ק ר ה שהיה פ ג ם בפעולת הרשות ,א ך הפעולה לא היתד .ב ט ל ה ל ח ל ו ט י ן א ל א ר ק נ י ת נ ת ל ב י ט ו ל .ס פ ק ר ב א ם ב מ ק ר ה ה א ח ר ו ן י כ ו ל פ ס ק ד י ן ה צ ה ר ת י ש ל ב י ת דין ל ע ב ו ד ה להביא ל ב ט ל ו ת הפעולה .קושי ד ו מ ה קיים כ א ש ר מ ת ע ו ר ר ת השאלה בענין שבגררא ,כגון כאשר עובד שפוטר ת ו ב ע א ת שכרו בטענה שפיטוריו ל א ה י ו כדין .ה א ס יוכל ב י ת ד י ן ל ע ב ו ד ה ל פ ס ו ק ל ז כ ו ת ו כ א ש ר ה י ו הפיטורים ניתנים ל ב י ט ו ל א ך ל א בטלים לחלוטין ז ״א. פעולה של רשות ציבורית ב ת ח ו ם המשפט הפרטי שאיננה בגדר חוזה האמור לעיל לגבי חוזים ש ל ר ש ו ת ציבורית ,כוחו י פ ה ג ם לגבי פ ע ו ל ה מ ש פ ט י ת א ח ר ת ש ל ה ר ש ו ת שהינה בתחום ה מ ש פ ט הפרטי ,כגון מ ת ן רשיון ל ה ש ת מ ש ב נ כ ס ״פרטי״ ש ל ה ר ש ו ת ,א ף א ם הרשיון ל א ניתן ב מ ס ג ר ת ה ס כ ם מחייב .כאמור ,ג ם ב מ ק ר ה ז ה יחול, לדעתי, לחלק ה ע ק ר ו ן ה כ ל ל י לפיו ,ב מ ת ן רשיון ,כ א מ ו ר ,א ו ב ב י ט ו ל ו כ פ ו פ ה ה ר ש ו ת ל פ ח ו ת מ ע ק ר ו נ ו ת ה מ ש פ ט הציבורי .מכאן ,ש א ם יש בידי ה ר ש ו ת נ כ ס שהוא ב ב ע ל ו ת ה ״הפרטית״ ,ל א תוכל ה ר ש ו ת למשל ,להתיר לאנשים מםויימים ל ב ק ר ב ו ויחד ע ם זאת, לאסור ע ל אנשים אחרים ,בנסיבות שיש בהן הפלייה פסולה ,מ ל ה כ נ ס ל ת ו כ ו « . דוגמא ל מ ת ן רשיון ל ה ח ז ק ת מקרקעין ש ל רשות ציבורית יוכל ל ש מ ש פסק הדין בבג״צ 326/65ס ר ב י נ ׳ ט י נ ה ל מ ק ר ק ע י י ש ר א ל ,פ ד ״ י כ ׳ ) .490 ( 2ב מ ק ר ה ז ה ה י ו ה ע ו ת ר י ם מ פ ו נ י שכונת למינהל מנשיה ב ת ל ־ א ב י ב ,שהועברו ל ש ט ח שהיה שייך לנפקדים ובתור שכזה הוקנה מ ק ר ק ע י י ש ר א ל .ב ש נ ת 1949 התפרסמה הודעה מטעם משרד ר א ש הממשלה, ל ע ב ו ד ה ה ו ב ע ה הדעה כ י ה ו א מ ו ס מ ר ל י ת ן צ ו מ נ י ע ה נ ג ד ה מ ד י נ ה .ר א ה ל 5 - 2 /ה ס ת ד ר ו ת ה מ ה נ ד ס י ס נ ׳ נ צ י ב ו ת ש י ר ו ת ה מ ד י נ ה ,פד״ע ב ׳ ,58א ו ל ם ה ש א ל ה ל א נ ב ח נ ה בבג״צ. 52א השווה ל פ ס ק י דינו ש ל ה ש ו פ ט זוסמן בע״א 256/70פ ר י ד מ ן נ ׳ שירית ח י פ ה ,סד״י כ ״ ד )(2 ) 584 ,577מול ה א ו ת אי( וע״א 183/69שירית פ ת ח ת ק ו ה נ ׳ מחן ,פ ד ״ י כ ״ ג ) .398 ( 2ע ם זאת, ראוי להצביע ע ל כ ך ששאלה אנלוגית התעוררה לגבי תביעות הנוגעות ל ב נ י ה או שימוש ב מ ק ר ק ע י ן ב נ י ג ו ד לחוק .ה כ ל ל ה ו א כ י ה ס מ כ ו ת לדון ב ת ב י ע ה נ ת ו נ ה ל ב י ת ה מ ש פ ט האזרחי. ב מ ס ג ר ת זו יכול ב י ת ה מ ש פ ט לדון ,כענין ש ב ג ר ר א ,ג ם ב ש א ל ת חוקיותו ש ל ה ר ש י ו ן ) ד ו ג מ ת רשיון ב נ י ה ( ,א ם הוצא רשיון כ ז ה ל נ ת ב ע .ר א ה בג״צ 16/50א י ג ד א ר מ א נ ׳ ע י ד י ת ת ל ־ א כ י כ , פ ד ״ י ה׳ 229ובג״צ 286/66כ ה ן ו ד פ נ י נ ׳ הושדה ה מ ק ו מ י ת ל ת כ נ ו ן ש ל השיר א י ל ת ,סד״י כ ״ א ) .81 (1אולם ,מ ה הדין א ם הרשיון א י נ נ ו ב ט ל א ל א נ י ת ן ל ב י ט ו ל 1נ ר א ה כ י בע״א 120/60ה ל פ ר י ן נ ׳ ק ו צ ׳ י נ פ ק י ,פד״י ט ״ ו 705ה נ י ח ב י ת ה מ ש פ ט ש ג ם ב מ ק ר ה כ ז ה נ י ת ן יהיה ל ד ו ן ב נ ו ש א כ ע נ י ן ש ב ג ר ר א .ב ל ש ו נ ו ש ל ה ש ו פ ט ב ר נ ז ו ן ב ע מ ׳ 709ל פ ס ה ״ ד :״ ל ד ע ת י כ ל ט ע נ ה ש ה י ת ה פ ת ו ח ה ל פ נ י ב י ת ה מ ש פ ט ה ג ב ו ה ל צ ד ק ל פ ס י ל ת הרשיון פ ת ו ח ה ג ם ב ב י ת ה מ ש פ ט ה מ ו ס מ ך האחר״. 53השווה בג׳׳צ 262/62פ ר ץ נ ׳ כ פ ר ש מ ר י ה ו ,פד״י ט׳׳ז ,2101ש ב ו ניתן ,ב נ ר א ה ,הרשיון ל ש י מ ו ש ב נ כ ס ב א מ צ ע ו ת חוזה .א ו ל ם מ ב ג ״ צ 29/62כהן ג׳ ש ר ה ב צ ח ו ן ,פד״י ט״ז 1023ע ו ל ה כ י קיימים א י נ ט ר ס י ם מ ס ו י י מ י ם ש ל ה פ ר ט ,ע ל י ה ם ל א יגן בגי׳צ ב א ש ר א י ן ה ם עולים ל ג ד ר ״זכות״. נ מ צ א כ י א ף א ם ה ר ש ו ת פ ע ל ה ל ג ב י ק ט ג ו ר י ה זו ,ת ו ך ה פ ר ת ע ק ר ו נ ו ת ה מ ש פ ט ה צ י ב ו ר י — אין ל א ז ר ח ס ע ד .א פ ש ר ו ת א ח ר ת ה י א ל ו מ ר כ י מ פ ס ״ ד ז ה עולה כ א י ל ו קיים ת ח ו ם מםויים ב פ ע ו ל ו ת ה ר ש ו ת עליו ל א חלים ה ע ק ר ו נ ו ת ה כ ל ל י י ם ש ל ה מ ש פ ט הציבורי .דיוז ב ס ו ג י ה זו חורג מ ת ח ו מ י ר ש י מ ה זו. 620 תחולתן של חובות על רשות ציבורית מ מ נ ה השתמע ,כי תושבים אלו ל א יפונו ממגוריהם ע ד אשר ישוכנו במקום קבוע ,ל א ח ר מכן מ כ ר מינהל מ ק ר ק ע י ישראל א ת השטח בו ה ת ג ו ר ר ו העותרים ל ח ב ר ה פרטית ,אשר הציעה לעותרים סכום כסף כדי שיפנו א ת הקרקע .אולם נ ר א ה כי נ ת ג ל ו חילוקי ד ע ו ת ביחס לגובה הסכום ו א ו ת ה ח ב ר ה הגישה תביעה לפינוי .ת ב י ע ה זו הוגשה בשם מינהל מ ק ר ק ע י ישראל ,ש ה ק ר ק ע היתה עדיין רשומה בשמו. העותרים פנו לבג״צ וביקשו ,בין היתר ,למנוע מהמינהל להתיר ל ח ב ר ה ה פ ר ט י ת ל ה ש ת מ ש בשמו לצורך ת ב י ע ת ה פ י נ ו י ) ת ב י ע ה ש ה ת נ ה ל ה ב ב י ת ה מ ש פ ט האזרחי(. השופט קיסטר ,ב ד ע ת מיעוט ,ס ב ר שיש ל ק ב ל א ו ת ו ח ל ק מן ה ע ת י ר ה המצווה על המינהל שלא ל ת ב ו ע פינוי העותרים ,אלא אם יודה בזכותם לדיור אקויולנטי ויציע לבית ה מ ש פ ט לקבעו .השופט לנדוי דן בשאלה אם ה ב ט ח ה של ר ש ו ת ציבורית מ ע נ י ק ה לאזרח ע י ל ת ת ב י ע ה ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי ,א ך ש א ל ה זו נשארה פתוחה .לעיצומו ש ל ד ב ר ס ב ר השופט לנדוי כי יש ל ב ט ל א ת ה צ ו ־ ע ל י ת נ א י ,ז א ת מן הטעם ש— ״אם יש לעותרים ט ע נ ו ת צודקות נ ג ד ה ת ב י ע ו ת לסילוק יד ,על פי ה ב ט ח ו ת שניתנו ל ה ם בעבר ,יוכלו להתגונן ב ט ע נ ו ת א ל ה בפני ה ת ב י ע ו ת בבית משפט השלום, ובכלל זה גם בטענות שיסודן בהפרת חובה צ י ב ו ר י ת על ידי ה מ י נ ה ל ,כי הרי לפי סעיף 35ש ל חוק בתי המשפט ,תשי״ז ,1957-מ ו ס מ ך בית ה מ ש פ ט ל ב ר ר גם ט ע נ ה כזאת כ ש א ל ה שבגררא״) .ההדגשה שלי ד.פ.(. השופט כהן ס ב ר אף הוא כי יש ל ב ט ל א ת הצו על תנאי ,בציינו כי כל ה ש א ל ו ת השנויות ב מ ח ל ו ק ת יוכלו ל ה ת ב ר ר ב ב י ת ה מ ש פ ט המוסמך. סיכומו של דבר ,אף שהיה מ ד ו ב ר בנכס ״פרטי״ ש ל הרשות ,הרי שנראה כי הן ל ד ע ת השופט קיםטר )דעת המיעוט( והן ל ד ע ת השופט לנדוי ,כפופה הרשות ,בכל הנוגע לאפשרות ביטול הרשיון ,לכללי ה מ ש פ ט הציבורי 8ג , א הערומ ס י כ ו ם כ פ י שניסיתי ל ה ר א ו ת לעיל ,הרי ,לדעתי ,כפופה ר ש ו ת ציבורית ל ע ק ר ו נ ו ת היסוד של ה מ ש פ ט הציבורי ,גם כאשר היא פ ו ע ל ת בתחום ה מ ש פ ט ה פ ר ט י ; ז א ת בנוסף ל כ פ י פ ו ת ה ל ע ק ר ו נ ו ת ה מ ש פ ט הפרטי .מ ש מ ע ו ת ה ד ב ר היא כי גם כאשר ה ר ש ו ת פ ו ע ל ת במישור ה פ ר ט י היא חייבת ב ר מ ת ה ת נ ה ג ו ת גבוהה יותר מזו ה מ ו ט ל ת ע ל ה פ ר ט ב נ ס י ב ו ת דומות. זאת ,משום שהרשות כ פ ו פ ה גם בענין זה ל מ ע ר כ ת ע ק ר ו נ ו ת נופפת ,שמקורה ב מ ש פ ט הציבורי ,ו א ש ר איננה ח ל ה ע ל הפרט .א ם אמנם כ ך הדבר ,נ ש א ל ת השאלה ,היש ,בעגין 35א ראה גם בג״צ 729/69מילר ב׳ עירית הרצליה ,פד״י כ׳׳ד ) ,39 ,37 (1שבו חוייבה עיריה, כבעלת רכוש ,ליתן את הסכמתה לבקשה של בעלי מוניות לקבלת רשיון לתחנת מוניות. חיובה של העידיה היה מבוסם על עקרונות המשפט הציבורי .בית־המשפט ק ב ע : ״בסירובה )של העיריה( לחתום על בקשת הרשיון של העותרים להפעלת התחנה יש משום שימוש בכוחה כבעלת רכוש הציבור למטרה זרה לענין ,דהיינו להפעלת לחץ פסול על העותרים כדי שאלה יפעילו את קו השירות שאין בידם להפעילו״ .זוהי ,איפוא ,דוגמא נוספת להטלת חובה ,מן המשפט הציבורי ,לגבי רכוש שבבעלותה של רשות ציבורית. 621 מאמרים וה ,ה ב ד ל בין פ ע ו ל ת ה ר ש ו ת ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי ל פ ע ו ל ת ה בתחום הפרטי .ב ק ש ר ל כ ך אצביע ע ל הנקודות ה ב א ו ת : )א( כאשר ה ד ש ו ת פ ו ע ל ת בתהום ה מ ש פ ט הפרטי ,הדי ה י א כפופה ב ר א ש ובראשונה לדין האזרחי הכללי ,וחלק ניכר מן ה ש א ל ו ת ה מ ת ע ו ר ר ו ת עשויות ל ה פ ת ר ב ת ח ו ם זה .כמו כן ,במקרים בהם מהווה ה ת נ ה ג ו ת ה ר ש ו ת הן הפרה ש ל הדין האזרחי והן ה פ ר ה ש ל ה מ ש פ ט הציבורי ,ק ר ו ב לודאי ש ה מ ח ל ו ק ת ת ח ת ך ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי .ז א ת משום שהעובדה כשלעצמה שקיים סעד א ל ט ר נ ט י ב י ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי עלולה לגרום לדחיית ה ע ת י ר ה ל ס ע ד בבג״צ *״. ש א ל ת ת ח ו ל ת ו ש ל ה מ ש פ ט הציבורי מ ת ע ו ר ר ת ,בדרך כלל ,באותם מקרים בהם ל א ע ו מ ד ת ל ר ש ו ת ה פ ר ט עילה מ ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי ופעמים אף כאשר ה ס ע ד ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי איננו יעיל ד י הצורך .° פ )ב( ל ע ו מ ת זאת ,כאשר מ ד ו ב ר בפעולה ש ל ר ש ו ת ציבורית ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי־ נורמטיבי ,ד ו ג מ ת ה ת ק נ ת תקנות ,מ ת ן רשיון ל פ י חיקוק וכוי ,ה ר י היא כפופה בראש ו ב ר א ש ו נ ה ל מ ש פ ט הציבורי ו ר ק במקרים נדירים ה ת ע ו ר ר ה ש א ל ת ש ל ת ב י ע ה אזרחית נ ג ד ה ר ש ו ת בגין ה פ ר ת חובה מ ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי ״ )ג( כאשר פ ע ו ל ת ה ש ל הרשות היא ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי ,הרי ,בדרך כלל ,לא קיימת פרוצדורה מיבהלית א ו הליכים מינהליים שעל ה ר ש ו ת ל מ ל א ז פ .כמו כן ,אין לפרט, ב ד ר ך כ ל ל ,זכות מ ו ק נ י ת ל כ ך ש ה ר ש ו ת ת ת ק ש ר א ת ו ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי. כ פ י פ ו ת ה ש ל ה ר ש ו ת בענינים א ל ו ה י א איפוא ר ק לאותם ע ק ר ו נ ו ת כלליים ש ל ה מ ש פ ט הציבורי העשויים ל ח ו ל ב נ ס י ב ו ת 8פ ד ו ג מ ת איסור הפליה ב ל ת י מוצדקת, 54עם זאת ,יתכן הדבר ,לפחות במקרים אחדימ ,שהפרט יוכל להסתמך בבית המשפט האזרחי גם על טענות מתחום המשפט הציבורי .זאת בין בתביעה לפסק דין הצהרתי ופעמים אף בדרך אחרת .השווה לדיון בבג״צ = 326/65רבי נ׳ מינהל מקרקעי ישראל ,פד״י כ׳ ),490 (2 וכן לדיון בתביעות של עובדי ציבור שנערך לעיל. 55במקרים רבים נאמר ,אמנם ,כי העובדה כשלעצמה ,שבית משפט אזרחי איננו מוסמך ליתן צז ביצוע בעיז אז צו מניעה נגד המדינה ,איננה מצדיקה בהתערבות בג״צ .ראה את האסמכתאות שבהערה 43לעיל .עם זאת ,נראה כי כאשר הדין האזרחי המהותי איננו מאפשר סעד של אכיפת הזכות )אף לא באמצעות פסק דין הצהרתי( ניתן יהיה להשיג סעד כזה על סמך עילה מתחום המשפט הציבורי )אם עומדת לעותר עילה כזו( .השווה לדיון שבערך לעיל בסוגיה של העסקת עובדים ברשות ציבורית. 56האפשרות לפיה תקנה הפרת חובה מתחום המשפט הציבורי ,עילת תביעה בנזיקין ,נדונה ב־רובינשטיין ופרידמן ,״אחריות עובדי ציבור בנזיקין״ ,הפרקליט ,ב״א ,עמ׳ .61 57להוציא הוראת הנוגעות לכשירזתה של הרשות לביצוע הפעולה שהיא בתחום המשפט הפרטי, וכן הוראות הנוגעות לקביעתו של האדם המוסמך מטעמה לחתום על החוזה וכר. 58שאלה היא אם חובת ההנמקה ,שנקבעה בחוק לתיקון סדרי המינהל )הנמקות( ,תשי״,1958-£ חלה על סירוב לבקשה הנוגעת לפעולת הרשויות שהיא בתחום המשפט הפרטי .לכאורה התשובה היא שלילית שהדי סעיף 2לחוק מדבר במקרה שבו ״נתבקש עובד הציבור בכתב להשתמש כפמכות שניתנה לו על פי ד י ן . . .״ עם זאת יצוי־ץ ,כי המונח ״סמכות על פי דין״ המופיע בסעיף )7ב( לחוק בתי המשפט )זהו הסעיף הדן בסמכות בג״צ( ,זכה לא אחת לפירוש רחב ביותר .ראה ,למשל ,בג״צ 292/61בית אריזה רחובות נ׳ שר החקלאות ,פד־׳י ט״ז 20ובג״צ 262/62פרץ נ׳ כפר שמריהו ,פד״י ם״ז .2101דיון מפורט בשאלה זו חורג מהמסגרת שבפנינו. 622 תחולתן של חובות על רשות ציבורית איסור על פגיעה ב ז כ ו ת יסוד של ה פ ר ט )דוגמת חופש המצפון ,חופש ה ד ת ו ט י ( , וכן איסור על שימוש ש ל א בתום ל ב בזכויות מ ת ח ו ם ה מ ש פ ט ה פ ר ט י ״ .משום כד, טבעי ה ד ב ר ש ש א ל ת קיומה של עילה מ ת ח ו ם ה מ ש פ ט הציבורי לגבי פ ע ו ל ה ש ל ה ר ש ו ת ב ת ח ו ם ה מ ש פ ט הפרטי ת ת ע ו ר ר רק במקרים נדירים יחסית .עם זאת ,חשוב להכיר ב כ ר שהרשות כ פ ו פ ה ל ע ק ר ו נ ו ת ה מ ש פ ט הציבורי גם כאשר היא פ ו ע ל ת במישור הפרטי ,וכי א ץ היא נ ה נ י ת בשטח זה מ א ו ח ו חופש ה מ ו ק נ ה ל פ ר ט בניהול עניניו. 59לפי גישה זו קיים כלל של המשפט הציבורי האוסר על רשות ציבורית להשתמש שלא בתום לב בזכות שיש לה בתחום המשפט הפרטי .נראה כי כלל זה עולה מפסקי דין דוגמת פרץ נ׳ כפר שמריהו ,פד״י ט״ז 2101וכן בגי׳צ 729/69שהובא בהערה 53א לעיל. 623
© Copyright 2024