‫דצמבר ‪3102‬‬ ‫מהגרי עבודה בתחום החקלאות‪ :‬תופעות בולטות וליקויים בהסדרי העסקתם‬ ‫נייר עמדה לקראת דיון בוועדת עובדים זרים בנושא עובדים זרים בחקלאות בתאריך ‪.1.1.1‬‬ ‫בישראל כיום מועסקים כ‪ 330111-‬עובדים זרים בחקלאות‪ .‬העובדים מגיעים ברובם מתאילנד מעט מווייטנאם‬ ‫ומנפאל‪ .‬בעקבות הסכם בילטראלי שנחתם בין ישראל לתאילנד ומיושם החל מיולי ‪ 0 .3103‬החלו מגיעים לישראל‬ ‫עובדים חקלאות מתאילנד בלבד‪.‬‬ ‫אופן העסקתם של מהגרי עבודה בחקלאות‪ 0‬הופך את זכויותיהם לפגיעות יותר‪ .‬המיקום המבודד של המשקים‬ ‫החקלאיים‪ 0‬העדר שפת משותפת לתקשורת לשני הצדדים‪ 0‬כבילה הלכה למעשה לחקלאי ולמשק החקלאי והעדר‬ ‫אכיפה יעילה בתחום‪ -‬מביאים את מהגרי העבודה למלחמה יומיומית על זכויותיהם מול החקלאים‪ .‬מבני המגורים‬ ‫של מהגרי העבודה‪ 0‬הנמצאים לרוב במקום נסתר מהעין‪ 0‬מאחורי הבתים של המעסיקים או מחוץ למושב‪ .‬תנאי‬ ‫העסקה פוגעניים‪ 0‬אי תשלום שכר מינימום ותלות כמעט מוחלטת במעסיק ‪ -‬פותחים דלת לניצול העובדים במקום‬ ‫עבודתם‪.‬‬ ‫תופעות בולטות בהעסקת מהגרי עבודה בחקלאות‪:‬‬ ‫‪ .0‬כבילה הלכה למעשה‪ -‬אופן העסקתם של מהגרי עבודה בתחום החקלאות‪ 0‬כובל אותם למעסיקיהם‪.‬‬ ‫העובדים רשומים ברשות ההגירה לפי ועל שם מעסיקיהם ואינם יכולים לעזוב אותו כרצונם‪ .‬במצב זה‪0‬‬ ‫כאשר העובדים מובאים עם הגעתם לישראל‪ 0‬הישר משדה התעופה למשק החקלאי‪ 0‬הם לרוב אינם מודעים‬ ‫למיקומם הגיאוגרפי בישראל‪ 0‬אינם מיודעים לגבי השירותים העומדים לרשותם בערים הקרובות‪ 0‬ואינם‬ ‫מודעים לזכותם להתלונן ולעבור למעסיק אחר‪ .‬העובדים כבולים לחקלאי בכל זמן שהוא למעט במקרים‬ ‫בהם חקלאי אחר יסכים לקחת אותם תחת חסותו ולרשום אותם על שמו או כאשר יצאו מישראל‪ .‬באם‬ ‫העובד אינו נמצא במשק החקלאי בו הוא רשום‪ 0‬הוא מסתכן בשלילת זכותו לעבוד בישראל ובגירוש לארצו‪.‬‬ ‫במצב זה‪ 0‬העובדים כבולים למעסיקיהם דה פקטו ואינם חופשיים באמת לעבור בין מעסיקים ולדרוש את‬ ‫זכיותיהם‪.‬‬ ‫‪ .3‬שימוש מסוכן בחומרי הדברה‪ -‬מתלונות שמגיעות לקו לעובד עולה כי לעובדי החקלאות לא ניתנים אמצעי‬ ‫המיגון הנדרשים על פי חוק בעבודה עם חומרי הדברה‪ .‬יתרה מזאת‪ 0‬העובדים מתלוננים כי אינם עוברים‬ ‫הדרכה מסודרת לשימוש בחומרים הכימיקלים‪ .‬כמו כן‪ 0‬העובדים נוהגים על מכונות הדברה כגון‬ ‫טרקטורים‪ 0‬ללא רישיונות וללא מיגון בהדברה מסוג זה‪ .‬כתוצאה מכך‪ 0‬עובדים רבים מדווחים על בעיות‬ ‫בעיניים‪ 0‬אבי ראש וסחרחורות‪ 0‬קשיים בנשימה ובעיות עור שונות המתעוררות במגע עם החומרים‬ ‫הכימיקלים‪ .‬למותר לציין כי מצב זה מוביל לתאונות עבודה ואובדן כושר עבודה עליו אין העובדים‬ ‫מתוגמלים ובפועל נשלחים חזרה לארצם‪.‬‬ ‫‪ .2‬אי תשלום שכר מינימום וזכויות סוציאליות‪ -‬איסוף נתונים בעמותת "קו לעובד"‪ 0‬תוך תשאול עובדי‬ ‫חקלאות‪ 0‬העלה כי מרבית עובדי החקלאות אינם משתכרים לפי חוק שכר המינימום בישראל‪ .‬להלן טבלת‬ ‫השכר הממוצע בפועל לעובדי חקלאות כפי שהיא משתקפת מנתוני "קו לעובד"‪.‬‬ ‫המצב בפועל‬ ‫ממוצע מינימום מקסימום על פי חוק שכר‬ ‫מינימום‬ ‫פער בין שכר המינימום‬ ‫לממוצע‬ ‫שכר לשעה‬ ‫רגילה‬ ‫‪03.21‬‬ ‫‪00.11‬‬ ‫‪31.11‬‬ ‫‪32.03‬‬ ‫‪3.66‬‬ ‫שכר לשעה‬ ‫נוספת‬ ‫‪02.33‬‬ ‫‪00.11‬‬ ‫‪31.11‬‬ ‫‪ 38.21‬מ‪ 8-‬עד ‪01‬‬ ‫שעות;‬ ‫‪ 20.38‬מ‪ 01-‬עד ‪03‬‬ ‫שעות‬ ‫‪2.30‬‬ ‫‪01.1‬‬ ‫עד ‪03‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪332.31‬‬ ‫‪302.81‬‬ ‫‪60.38‬‬ ‫(מעל ‪ 8‬שעות‬ ‫ביום)‬ ‫‪8‬‬ ‫שעות ביום‬ ‫‪01.12‬‬ ‫שכר ליום‬ ‫‪031.11 032.13‬‬ ‫(עבור השעה ה‪ 2-‬וה‪)01-‬‬ ‫(על פי ממוצע השעות‬ ‫בפועל)‬ ‫כלומר‪ 0‬העובדים הפונים ל"קו לעובד" מרוויחים בפועל רק ‪ 07%‬מהשכר המגיע להם על פי חוק‪ .‬כמובן שאין‬ ‫ביכולתנו להכליל את הממצאים הללו על ענף החקלאות בכללותו‪ .‬אולם‪ 0‬לשם הדיון‪ 0‬יש עניין בהגעה‬ ‫להערכה של סדר הגודל של ההכנסות הנמנעות מהעובדים ונשארות בידי החקלאים בשל אי‪-‬אכיפת החוק‪.‬‬ ‫על פי הערכתנו‪ 0‬העובד הממוצע עובד כ‪ 212-‬ימים בשנה; אם בישראל מועסקים כ‪ 330111-‬עובדים‬ ‫תאילנדים‪ 0‬ואם המספרים שמוסרים העובדים המתלוננים משקפים את המצב בענף בכללותו‪ 0‬הרי שמדובר‬ ‫על אבדן של כחצי מיליארד ש"ח בשנה‪.‬‬ ‫‪ .0‬הפרה של נוהל העסקת עובדים זרים בחקלאות של רשות ההגירה‪ -‬הפרת הנוהל כוללת‪ :‬אי פתיחת חשבון‬ ‫בנק לעובדי חקלאות‪ 0‬אי מתן ימי מנוחה שבועיים‪/‬חודשיים ובכלל‪ 0‬ניוד עובדים בין מעסיקים בניגוד‬ ‫להוראות הנוהל‪ 0‬גירוש עובדים לתאילנד על ידי המעסיק‪/‬הלשכה הפרטית‪.‬‬ ‫‪ .1‬אי פתיחת חשבון בנק לעובדים‪ -‬מתלונות רבות עולה כי לא נפתחים לעובדים חשבונות בנק בישראל ואת‬ ‫ניגוד לנוהל של רשות ההגירה בעניין‪ .‬הסיבה העיקרית לפתיחת חשבונות בנק לעובדים התאילנדים‪ 0‬היא‬ ‫פיקוח‪ .‬בהעדר חשבונות בנק מסודרים לעובדים‪ 0‬אין ביכולת המדינה לפקח על העברות הכספים המתבצעות‬ ‫בין המעסיק לעובד ולכך השלכות רבות‪ .‬כמו כן‪ 0‬אין בידי העובד היכולת לפקח כראוי על קבלת משכורתו‬ ‫ולפעול בהתאם‪ .‬אי פתיחת חשבונות בנק מנציחה את התלות העצומה של העובד במעסיק ומאפשרת פתח‬ ‫עצום לניצול עובדים‪ .‬אי תשלום שכר מינימום‪ 0‬אי תשלום משכורת בזמן על פי חוק‪ 0‬ניכויים מופרזים‬ ‫ממשכורתו של העובד‪ -‬כל אלו יוכלו להיות קלים לאיתור ופתרון כאשר יפתחו חשבונות בנק לעובדים‬ ‫התאילנדים אשר ינוהלו על ידם‪.‬‬ ‫‪ .3‬עושק עובדים‪ -‬מתבצע דרך גביית כספים שלא כדין מעובדים (על חידוש ויזה מידי שנה‪ 0‬על ניוד‪ 0‬על אוכל‪0‬‬ ‫על מגורים ועוד )‪.‬עבודה רציפה במשך כל ימות השנה‪ 0‬מניעת גישה לשירותי בריאות‪ 0‬גביית כפסים שלא‬ ‫כדין על העברות כספים עבור העובדים מישראל לתאילנד‪.‬‬ ‫‪ .6‬תנאי מגורים מחפירים‪ -‬בביקורינו הרבים במגורי עובדים עולה תמונה מחרידה של שיכון העובדים במבנים‬ ‫מגוונים ‪ 0‬חלקם יציבים יותר או פחות‪ 0‬תוך סיכון חייהם של העובדים‪ .‬המגורים מצביעים על הפקרת‬ ‫העובדים ל"שאריות" מבנים אשר קיימים במשק החקלאי ואינם ראויים למגורי אדם‪ 0‬כגון‪ :‬מגורים בלול‬ ‫תרנגולים‪ 0‬במחסן ישן‪ 0‬ברפת פרות ובקונטיינרים ישנים של משאיות‪ .‬מגורים ללא אמצעי חימום או קירור‪.‬‬ ‫מטבחים מאולתרים ומסוכנים‪ 0‬מקלחות תחת כיפת השמיים‪ 0‬הקצאת מעט חדרים לעובדים רבים‪ 0‬מגורים‬ ‫בתוך חממות‪ 0‬מגורים במבנים ללא חלונות ועוד ‪.‬‬ ‫‪ .8‬אחזקת דרכון‪ -‬מעסיקים המחליטים לשמור אצלם את הדרכון של העובדים מסיבות שונות‪ .‬במהלך זה‪0‬‬ ‫כובלים המעסיקים את העובדים אל מקום העבודה‪ .‬העובדים לא יכולים לנוע בחופשיות‪ 0‬לעבור בין מעסיק‬ ‫למעסיק ולהחליט על גורלם‪.‬‬ ‫כשלים עיקריים בטיפול בעובדי חקלאות ‪:‬‬ ‫‪ .0‬העדר אכיפה אפקטיבית‪ -‬הן משרד ההגירה והן משרד הכלכלה הם האמונים על אכיפת זכויותיהם של‬ ‫מהגרי העבודה בתחום החקלאות‪ .‬במסגרת אחריותם זו‪ 0‬נקראים פקחים של שני המשרדים אל‬ ‫משקים חקלאיים שונים‪ 0‬בעקבות תלונות של עובדים‪ .‬יחד עם זאת‪ 0‬במקרים רבים מגיעים הפקחים‬ ‫ללא יכולת לתקשר עם המתלוננים ולכן מאמתים את התלונה אל מול המעסיק‪ .‬ללא שימוש באמצעי‬ ‫תרגום בזמן האכיפה וללא יכולת לתקשר באופן ישיר עם העובדים ולשמוע את תלונותיהם‪ 0‬אין פקחי‬ ‫הרשויות יכולים לדעת או להבין במדויק את תנאי העסקתם של העובדים ואת תלונותיהם‪ .‬ללא שימוש‬ ‫קבוע ומוסדר באמצעי תרגום‪ 0‬אכיפת חוקי העבודה ותנאי המגורים של העובדים אינה אפקטיבית‪0‬‬ ‫אינה מאפשרת הבנה עמוקה ומלאה של תנאי העסקתם של העובדים ומשמרת את המשך ניצול‬ ‫העובדים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לשכות פרטיות מתנערות מטיפול בתלונות העובדים‪ -‬לפני כשנה נתחם הסכם מבורך בין ישראל‬ ‫לתאילנד‪ 0‬אשר הגביל יכולתן של הלשכות הפרטיות לגבות דמי תיווך מהעובדים כפי שהיה נהוג בעבר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ 0‬הלשכות הפרטיות עדיין מקבלות סכום קבוע ממהגרי העבודה‪ 0‬סכום אשר נקבע במסגרת‬ ‫ההסכם‪ .‬עבור סכום זה‪ 0‬אמונה הלשכה הפרטית לטפל בענייני העובד מול המעסיק ולדאוג למעסיקים‬ ‫חלופיים לעובדים במידת הצורך‪ .‬למרות התשלום ללשכות הפרטיות‪ 0‬לפני חתימת ההסכם ולאחריו‪0‬‬ ‫עובדים רבים מתלוננים ב"קו לעובד" כי אינם מצליחים לקבל סיוע‪ .‬עובדים אשר מתלוננות על עושק‬ ‫וניצול‪ 0‬מדווחים כי הלשכות הפרטיות אינן דואגות לעניינם מול החקלאים‪ 0‬ממאנות להעביר אותם‬ ‫לחקלאים חלופיים ואינן מסייעות לעובדים להתלונן בפני הרשויות השונות‪ .‬במצב זה‪ 0‬אין לעובדים אל‬ ‫מי לפנות במידה וקיימת בעיה במקום עבודתם‪ 0‬למרות ששילמו ללשכה הפרטית כספים לא מועטים‬ ‫עבור טיפול בענייניהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬אי שימוש באפשרות לשלילת היתרי העסקה לחקלאים‪ :‬לדעתנו הכלי האפקטיבי ביותר להרתעה‬ ‫מפני ניצול עובדים הינו שלילת התרי העסקת עובדים זרים לחקלאי‪ .‬לאחר ביקורת של רשות ההגירה‬ ‫ושל משרד הכלכלה במשק חקלאי‪ 0‬ובאם שמצאו סיבה לכך‪ 0‬יגישו הרשויות כתבי אישום כנגד המעסיק‬ ‫ליחידת ההיתרים ברשות ההגירה‪ .‬זו‪ 0‬אמונה על בחינת כתבי האישום‪ 0‬זימון הגורמים הרלוונטיים‬ ‫למתן עדות והחלטה על הטלה או אי הטלה של סנקציות מנהליות על המעסיק‪ .‬אופן הרתעה זה מעודד‬ ‫מעסיקים לשלם לעובדים שלהם כחוק‪ 0‬בזמן ובהתאם לשעות עבודתם בפועל ולשמור על זכויותיהם‪.‬‬ ‫אי שימוש בכלי החשוב של שלילת היתרי העסקה מאפשר למעסיקים רבים להמשיך לנצל את זכויות‬ ‫העובדים תוך ידיעה כי לא יאונה להם כל רע וכי יוכלו להמשיך להעסיק עובדים זרים‪ .‬בשנת ‪3102‬‬ ‫בלבד הגיש "קו לעובד" ‪ 08‬בקשות לשלילת היתרים‪ 0‬וטרם נענינו עליהן‪.‬‬