5775 תשרי ג תשע״ה קו בץ לחיזוק הה תקש נח ר ות קובץ וא"ו תשרי חמישים שנה k, hn , v hsh n ohn u gv hnk u sg • MI AO LA T H EI H MIMIM AT ID LM A D VA A • יוצא לאור ע״י תלמידי ישיבת ״תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית״ ברוקלין ,ניו־יורק 770איסטערן פארקוויי שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש לבריאה ב"ה פתח דבר אחינו תלמידי התמימים, שלום וברכה! בהמשך לקבצים שהופיעו לאחרונה ונתקבלו בשמחה ,מוגש קובץ זה )ג-נח( לחיזוק ההתקשרות לפני תלמידי התמימים וקהל אנ"ש ,שנקהלו ובאו לחסות בצילא דמהימנותא בחודש השביעי ,המושבע והמשביע ,בחצרות-הקודש של רבינו נשיאנו ,הוד כ"ק אדוננו מורנו ורבינו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. הקובץ יוצא לאור בקשר עם וא"ו תשרי ,יום היארצייט-הילולא החמישים של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע ,ובקשר עם שבעים שנה להסתלקות הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע – הוריו של כ"ק רבינו. בקובץ זה: א" .דבר מלכות" – חלק משיחת מוצאי ו' תשרי תש"נ ,יום ההילולא הכ"ה דהרבנית חנה – בה מבאר הרבי על מעשיה ועבודתיה של הרבנית ,אשר הודות לה לומדים בכל תפוצות הגולה פנימיות התורה ,וענינים בהם מתבאר גם חלק הנגלה דתורה ,הלוא המה חידושי התורה של הרלוי"צ. ב" .לך ולאמי שליט"א" – לקט מיוחד מהתכתבות הרבי ואביו הרלוי"צ בשנים תרח"צ- צ"ט .המכתבים בקובץ זה נמצאו לפני מספר שנים במרתפי הק.ג.ב .ביקטרינוסלב ,ומובאים כאן לצד תצלומיהם הנדירים. כהקדמה ללקט זה מובאת יריעה מקיפה וראשונית מסוגה על התכתבות הרבי ואביו לאורך השנים ,והוראות הרבי ביחס להדפסת המכתבים. ג" .מבין השיטין" – מכתבים נדירים בסוגם וסגנונם ,בם פנה הרבי אל חמיו הרבי הריי"צ, לבקש על נפש הוריו ומשפחתו שביקטרינוסלב ,שמסך הברזל ירד עליהם ,ומאמצי רבותינו להוציאם מצרה. ד" .האסון אשר קרני" – רשימה על תקופת האבלות של הרבי אחר אביו ,שלהי תש"ד. ה" .רב לך שבת" – תיאור מקיף על ביקורו של הרבי בפאריז ,בבואו לקבל פני אמו הרבנית מעמק הבכא .הרשימה מלווה בצילומי כתבי יד-קודש ומסמכים מיוחדים ,חלקם בפרסום ראשון. קובץ "וא"ו תשרי" 3 ו" .זוכרת את שעשיתם" – מכתבים בפרסום ראשון מאת הרבנית חנה אל הרב אהרן- יעקב דיסקין מבני-ברק ,הכוללים את מכתבה האחרון ,שנשלח ביום ה' תשרי תשכ"ה, יממה בלבד קודם ההסתלקות. לצידם באו מכתבי הרבנית לאחותו ,מרת גלוסקין ,כתובים בשפה מרתקת וספרותית, בהם מודה לה הרבנית על סיועה בימים הקשים ,ומאשרת את בקשת ברכותיה אצל בנה הרבי .הלקט נפתח בתיאור מיוחד של קשרי המשפחה עם הרבנית. לשלימות הענין מובא גם מאמרו המיוחד של הרב דיסקין ,אותו פרסם בעיתונות באה"ק במלאות עשור להסתלקות הרלוי"צ ,ומאז לא נדפס שוב. ז .משניות – פרקי משניות על פי השם 'חנה'. הננו מלאים תקווה וביטחון ,אשר במהרה ממש נזכה להתראות עם אבינו רוענו כ"ק רבינו נשיאנו ,ויגאל אותנו מהגלות המר ,ויקהילנו ויוליכנו קוממיות לארצנו תיכף ומיד ממש ,ועוד בחודש החגים הזה ,נזכה לראות מלך ביופיו ,בעבודת הקודש של רבינו נשיאנו, מתוך שמחה הכי מלאה ,בגאולה האמיתית והשלימה. ועד תלמידי התמימים העולמי בין כסה לעשור תשע"ה ברוקלין נ.י. בהכנת קובץ זה הסתייענו בספרים 'ימי מלך'' ,תולדות לוי יצחק'' ,אם בישראל' וקובצים נוספים ,ותודתנו הכנה נתונה על כך למחבריהם. תודתנו לרב שלום-בער בוטמן ,משלוחי הרבי בתל-אביב ,שרבים מהפרטים המתוארים נזכרו ונמסרו על-ידו ,ולשבועון 'כפר חב"ד' שמסר לידנו חומרים חשובים ונדירים. כן מודים אנו לרבנים חיים-שאול ברוק ,אלי' וולף ,מיכאל אהרן זליגסון, ישראל ארי' ליב רבינוביץ ,על סיועם בהכנת הקובץ. תודה מיוחדת למשפחת דיסקין על שהואילו למסור את מכתביה הנדירים של הרבנית לפרסום ראשוני בקובץ זה ,וזכות הרבים תלוי בהם 4 תשרי ה'תשע"ה דבר מלכות משיחת ו' תשרי תש"נ — יובל העשרים־וחמש להסתלקות הרבנית — בעלת היארצייט דיום זה ,אמי מורתי הרבנית ע״ה ,זכתה בדבר נפלא שלמעשי׳ ועבודתי' יש תוצאות ביחס לכל העולם כולו – שהודות לה לומדים בנ״י בכל תפוצות הגולה עד היום הזה דברי חסידות, פנימיות התורה ,שבהם )ובקשר להם( מתבארים גם ענינים דנגלה דתורה .דהיינו חידושי התורה של אאמו״ר שבאו לידי גילוי ב״׳דיו על הנייר״ ,בזכות בעלת היארצייט. ..חלקה של בעלת היארצייט במשך כל ימי חייה בעבודת אאמו״ר, גם כאשר היו בגולה במקום שלא ידעו כלל אודות יהודים ויהדות ובמצב קשה בגשמיות ,כאשר לא הי׳ כסף לקנות שום ״מותרות״ ,ובעיקר – לא הי׳ שם דיו ולא נייר ,והיא עצמה הלכה ואספה עשבים ועשתה מהם דיו והלכה וחפשה פיסות נייר קטנות כו' ,וכפי שסיפרה לאח״ז – היו פעולות אלו קשורות במסירות־נפש. ]אמנם ,כיון שהנייר כמעט לא הי׳ בנמצא – כתב אאמו״ר חדו״ת בשוליים של גליונות הספרים שהיו תח״י ,ומזה נדפסו אח״כ ספרי ״לקוטי לוי יצחק״ הן על תנ״ך והן על מאחז״ל )כנ״ל([. וכשם שהשתדלה למען כתיבת חדו״ת אלו ,כך השתדלה והתאמצה בנוגע לשמירת הכתבים אחרי שנסעה מאלמא־אטא ובאה למוסקבה וכו'. אבל ,היא לא יכלה לקחת אותם כשיצאה מחוץ למדינה ,כיון שנסעה בתור אזרחית פולין וכל הנסיעה היתה קשה כו'. וחבל מאד על שאר הכת״י שלע׳׳ע לא הגיעו לידינו ,שהרי היו עוד ריבוי כתבים )מלבד הספרים שאמי בעצמה הסתכנה והביאה למוסקבה ומשם נשלחו לכאן במשך הזמן ע״י השגרירות וכיו״ב( ואמנם ,היו דפים רבים בכת״י שהיו בידיו של בן ״תמים״ שאף הוא עצמו למד ב״תומכי־תמימים״ משך זמן ,אבל לא נשמרו בידו מפני סכנת נפשות שמא הכת״י ימָ צאו בידו והוא יהי׳ מוכרח לספר שאלו הם חידושי תורה של רב שהי׳ מורד במלוכה ונשלח בגלות ,ואעפ״כ גם בהיותו כגולה כתב חדו״ת ,ויתברר שכעת ,ברצונו של זה שהכת׳׳י קובץ "וא"ו תשרי" 5 בידו ,״להבריח״ את הכתבים מחוץ למדינה – ועי״ז יהי׳ בסכנה גדולה! ומפני הסכנה הוא אמנם פחד לקחת אתו את הכתבים ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלם של עשרות ואולי מאות גליונות החדו״ת של אאמו״ר הנמצאים אי שם ברוסי׳. ויהי־רצון שבמשך הזמן יקויים היעוד ״ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים״ ,ועאכו״כ חידושי תורה ,ובפרט – חדו״ת שנכתבו ״מן המיצר״ ,מיצר אמיתי גדול ביותר בגשמיות ,ונוסף ע״ז )כמדובר כמ״פ( – חדו"ת שיש בהם הן נגלה והן פנימיות התורה .ובזה גופא – פנימיות התורה באופן המוכן ל״יפוצו מעינותיך חוצה״ .כפי שרואים בחידושים שנדפסו ממה שנרשם בגליונות הספרים שהגיעו לידינו ומזה אפשי לשער אודות הנמצא בשאר הכת״י שעדיין לא באו לידינו. ומכיון שבדברי תורה ישנה גם המעלה ד״המקיים את התורה מעוני״ בגשמיות – ששייך כמיוחד לפנימיות בגשמיות ,ו״מן המיצר קראתי י־ה״ בגשמיות – ששייך במיוחד לפנימיות התורה )משא״כ אותיות ׳׳ו־ה׳׳ שקשורות בנגלה דתורה( – בודאי סוף־סוף יתגלו שאר הכתבים ונזכה לריבוי נוסף של ענינים דפנימיות התורה. ועצם ההחלטה ע״ד לימוד ענינים חדשים אלו ממהרת את בוא הזמן שיוכלו לחפש אחר הכתבים גם במדינה ההיא ולמצוא אותם. ועוד והוא העיקר – קירוב וזירוז זמן החידושים בפנימיות התורה שלאחרי הגאולה האמיתית והשלימה .ואז ,עאכו״כ שנזכר לגילוי חידושים אלו שכבר נכתבו אלא שנמצאים במקום לא ידוע אבל בודאי שהם קיימים... ..כל האמור לעיל שייך ביום היאצ״ט בכל שנה ושנה .ומעלה מיוחדת בשנה זו שהיא השנה ה־ 25להסתלקות... * * * 6 תשרי ה'תשע"ה לקט מיוחד מהתכתבות פנימית ,עמוקה ולבבית של רבי לוי־יצחק עם בנו וכלתו, הרבי והרבנית מהשנים תרח"צ־תרצ"ט ,עד למכתבים האחרונים שנכתבו בסמיכות זמן למאסרו ,מאז ניתק קשר המכתבים • למכתבים הנפשיים הנדירים ,קודמת סקירה כללית על התכתבות הרבי ואביו במהלך השנים מגיע נחת וטוב לך ולאמי שליט"א שלא בערך יותר ממה שיש לכם "ממעמקי תעלומות לבבי ונפשי הנני מברך אתכם" ,בסגנון זה נפתחים רבים ממכתביו של כ"ק הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק שניאורסאהן אל בנו וכלתו — הרבי והרבנית. באחת משיחותיו )ליקוט א' בלקוטי־ דיבורים( מונה הרבי הריי"צ מספר דרגות באהבה — 'שלום עליכם' לבבי, נשיקה ,אריכות הדיבור באהבה וחיבה יתירה ,אהבה בהסתכלות זה בזה שאינה יכולה להתבטא במילים .ברם, ישנה התקשרות פנימית עמוקה יותר — התקשרות של מחשבה ,בה האחד מרגיש את השני כאילו עומדים הם בקירוב מקום ,פנים אל פנים ,ורואים זה את זה .ריחוק המקום אינו נוגע באהבה כזו ,האחד מרגיש את חברו ממש. היה זה המפגש האחרון של הרבי עם אביו ,כשלאחר מכן לא התראו שוב. מאז חודש החגים הזה ,התקיים הקשר המיוחד ביניהם בהתכתבות נפשית עמוקה. את מכתבי הרבי ואביו ,כדאי לראות מזווית זו .הם אינם רק מכתבים בין אוהבים הרחוקים זה מזה .יש בהם ביטוי לקשר הקרוב ,העצמי ,בן אב ובן .קשר נדיר בין דמויות נדירות במיוחד. הגעגועים והרגשות אמנם מובעים במכתבים ,אך נקל להבין שהנכתב התכתבות זו התבססה בעיקר מחודש תשרי תרפ"ח ,בו ביקר הרבי בבית הוריו ביקטרינוסלב ,לאחר שהות ממושכת לצד חותנו המיועד ,הרבי הריי"צ .במהלך חודש זה השתעשעו האב והבן זה עם זה בדברי תורה ,ועשו יחד את חגי תשרי המושבעים. קובץ "וא"ו תשרי" 7 הוא רק ביטוי מועט ומוגבל לאהבה זו, שרובה ומהותה לא תעלה עלי־כתב. מכתבים אלו מגלים מעט מן הקשר המהותי הפנימי המיוחד ששרר בין האב לבנו בימי צר ומצוק ,כאשר לא ראו זה את זה שנים ארוכות. המכתבים נשלחו לעתים תכופות למדי ,כשהם רצופים דברי קבלה ארוכים ,לרוב בקשר למאורעות התקופה הכלליים והאישיים ,או לתקופת השנה והמועד בסביבתו נכתב המכתב. לחגים ומועדים היה הרלוי"צ שולח )בדרך כלל( מכתב ארוך ובו חידושים וביאורים על החג והמועד עפ"י הקבלה. רבים ממכתבי החגים ממלאים את מקום מנהגי המועד :מכתב בתור "דמי חנוכה" ,בתור "משלוח מנות" וכיו"ב. לעתים ,צירף למכתב קונטרס בענין החג אותו כתב באותה השנה. מכתבים אלו היו לנוהג של קבע, ואם אירע שלא התאפשר לשלוח מכתב לקראת החג — כתב הרלוי"צ מכתב כזה אח"כ ,כ"תשלום חוב". ה'קבלה' הייתה מהותו ומציאותו של הרלוי"צ .את כל מאורעותיו ומעשיו ראה באור אמיתתה של תורה — תורת הקבלה .וכך הפליא במעלת החידושים והביאורים שכתב לו הרבי בדרך זו, "אמנם בני מחמדי ,עצתי אמונה לך, כי תראה בכל ענין כמו זה ,להוסיף יותר פלפלין ומלח ,היינו לראות שיהיו הדברים יותר ויותר מיוסדים על פי חכמת האמת ,עפ"י קבלה ,שהוא אמתתה של תורה ,והוא הטל והמאור שבתורה ,כי 8 תשרי ה'תשע"ה אז יהיו הדברים בהירים ומאירים יותר, וכל הענינים יעלו אז כפתור ופרח ,היינו קיילעכדיק מכל צד ופנה ,שאז נראה וניכר היטב שהענין הוא אמיתי ..ובכן בני שמע לדבריי ועשה ככה ,הרי חננך ה' בינה ודעה ,וביכולתך ללמוד זה ולהבין ולהשכיל בהם ,ולכשתעמיק בהם תוציא פנינים יקרים ואבני חפץ אין די .ואז יהיו הדברים שמחים ומאירים אי"ה". מובן ,אם כן ,שדברי הקבלה שכותב הרלוי"צ במכתביו אל הרבי הינם הקשר הכי פנימי ומהותי ,בבחינת "אנא נפשי כתבית יהבית". המכתבים נפתחים — בדרך כלל — במילות ברכה חמות ולבביות ,ממשיכים בהסברי קבלה ארוכים למדי ,ונחתמים לרוב בברכות נוספות ,ובדברות נפשיות שבין אב לבנו. את המכתבים פותח הרלוי"צ במילים "בני אהובי חביבי ידידי ויקירי" וכיו"ב .מאז נישואי הרבי ,ביום י"ד כסלו תרפ"ט ,הופנו המכתבים לרבי ולרבנית גם יחד ,ומאז נפתחים המכתבים בדרך כלל במילים "אהוביי ומחמדיי שיחיו" )ולעיתים קרובות" ,יקיריי"(. הרלוי"צ התמיד לשלוח מכתבים לקראת י"א ניסן ,יום הולדתו של הרבי, בהם מסביר את מספר שנותיו של הרבי עפ"י הקבלה ,בתוספת הוראות וברכות לבביות .כן שלח לרוב מכתבים לרגל י"ד כסלו ,יום נישואי הרבי והרבנית ,גם הם מבארים את מספר שנות הנישואין עפ"י הקבלה ,גדושים בברכות ,הוראות ורגשות "אהבת נצח מבלי מצרים" מאת "אביך אשר הוא אתך עמך ממש". גם בשאר המכתבים שנשלחו במהלך השנה קישר את המאורעות השונים בחייו ובחיי הרבי והרבנית )וראה ,לדוגמה ,אגרת ג' דלהלן( עפ"י ביאורי קבלה עמוקים ורחבים. מעלה מעלה" ,ומן החידושים והביאורים שכותב לפניו הרבי .במכתבים אלו הם נושאים ונותנים בדברי תורה, כשהרלוי"צ מעיד לעתים כי הרבי עורר אצלו ענין חדש לעסוק בו ולבארו. בחלק מהמכתבים מדובר גם אודות ֶא ָחיו של הרבי ,ומעניין לציין שהריא"ל מכונה במכתבים אלו בקוד "השחור", משום שעזב את רוסיה באופן בלתי חוקי ,ובאופן רשמי לא ידעו ההורים היכן הוא ,והלכך לא יכלו לכתוב אודותיו באופן גלוי. בהזדמנויות שונות מתייחס הרלוי"צ גם למנהגים שונים בהם נוהג הרבי — כהנחת תפילין דשמוש"ר ,התעניות בהן נהג הרבי ,ומנהגי החגים השונים )במיוחד בתקופת החתונה ,מנהגי החתונה(. בין המכתבים אנו מוצאים גם אזכורים לעניני סיוע שונים של הרבי והרבנית להורי הרבי ,כגון משלוח קמח למצות )שהרלוי"צ מציין כי בשנים קודמות המשלוח סייע ,ונאפו באמצעותו מצות שמורות( ,משלוח חבילות ,כסף ,ואף נעליים ,ששליחתן מלמדת על המחסור העצום והדחקות ששררה בבית הורי הרבי באותם ימים. ומה מפליא שאף פרט כנתינת תודה על שליחת נעליים לחג ,בא במכתבו של הרלוי"צ כביאור מעמיק ושלם על הקשר שבין נעליים לפסח. ברבים מהמכתבים מתייחס הרלוי"צ למכתבי הרבי אליו ,מכתבים הרצופים דברי וחידושי תורה ,כמו גם תגובות הרבי על דבריו וחידושיו של הרלוי"צ. הרלוי"צ מביע התפעלות מה"חריפות ובקיאות בנגלה ובנסתר ,ושכל ישר ועמוק בהבנת התורה בנגלה ובנסתר ..והמאמר הוא ַהפלא .חזק והתחזק והוסיף אומץ ,וה' יהי' בעזרך כי תשכיל לאמיתתה של תורה ,ותצלח ותעלה מעניין לציין כי כמה מן ה'רשימות' של הרבי ,שכתבן לעצמו באותן שנים, נשלחו אל אביו ,כפי שניתן לראות ממכתבי אביו בהם מתייחס לביאורים רבים של הרבי המצויים ב'רשימות'. ]יצויין ,כי אחד מביאורי הרבי אליו מתייחס הרלוי"צ הוא אודות הסיפור ד"קם רבה שחטי' לרב זירא" ,אותו ביאר הרבי לימים )בדיוק יובל שנים מאז המכתב( בהתוועדות שבת פרשת שמיני תשד"מ .הרבי התבטא בגילוי נדיר ,שלמרות שסבר שלא לבאר סיפור זה ,מחמת קושי קבלתו — ולכן אף אמרו בשבת ,כאשר לא מקליטים או משדרים את הדברים — ראה לבארו אך משום שהרלוי"צ עסק בו![ פעמים רבות מאוד מציין הרלוי"צ כי שליחת המכתב התאחרה עקב הצורך להעתיק את הדברים ,דבר שלוקח זמן ,אף יותר מלכתוב עניין חדש. בהזדמנויות אחרות ,כותב הרלוי"צ כי לא ערך עותק מהמכתב ,ומבקש מהרבי כי יעתיק את הדברים וישלחם אליו. את המכתבים מסיים הרלוי"צ פעמים רבות בתקווה עזה להתראות קובץ "וא"ו תשרי" 9 עם הרבי והרבנית ולהיות אלו לצד אלו ,לצד ֶא ָחיו של הרבי ושאר קרובי המשפחה. ממנו בשנות תפר״ח־תרצ״ט — שתוכנם חידושים וביאורים בתורת הנגלה ותורת הנסתר". ברשימות קדשו של הרבי מופיע מפתח שערך הרבי בכתי"ק ל"מכתבי אאמו"ר שליט"א" ,הכולל :תאריכי המכתבים ,תוכנם ,ומספר דפי כל מכתב בכתי"ק. מכתבים אלו נדפסו בשנת תשל"ב. כאשר הרבי נתן את המכתבים להדפסה בספר 'לקוטי לוי יצחק' ,מסר יחד עמם גם את מכתביו אל אביו .אולם ,למרבה הצער והכאב ,העוסקים בהדפסת הספר לא הכניסו את מכתביו של הרבי. כאשר קיבל הרבי את הספר המודפס, שאל במפורש איה הם מכתביו ,אך לא ידוע מה עלה בגורלם של המכתבים היקרים מכל. חלקים ממכתבי אביו ,העוסקים בעניינים אישיים וכיו"ב ,שאינם חידושי תורה ,ומהם רבים המתייחסים להנהגותיו הקדושות של הרבי — הורה הרבי להשמיט ,כך שבספר הודפסו רק המכתבים התורניים ,וגם מהם הושמטו חלקים מהקטעים שאינם עוסקים בחידושי וביאורי תורה. בפתח דבר ל'לקוטי לוי יצחק', בפסקה המתייחסת לחלק המכתבים של הספר ,כותב הרבי" ,וכן גם כמה ממכתביו ואגרות — שזכיתי לקבל 10 תשרי ה'תשע"ה לפני מספר שנים ,נמצא במרתפי הק.ג.ב .שביקטרינוסלב תכריך מכתבים שהוחרמו מידי הרלוי"צ בעת מעצרו, בהם מספר מכתבים מן ההתכתבות עם בנו וכלתו ,מן השנים תרח"צ־ תרצ"ט ,טרם מאסרו .אלו הם המכתבים היחידים שיש בידינו לעת־עתה מהרבי והרבנית אל הרלוי"צ. במסגרת זו באו מכתבים אלו, ומכתביו של הרלוי"צ באותה תקופה. שונים הם מן המכתבים שנדפסו ב'לקוטי לוי יצחק' ,בכך שרובם עוסק בענינים אישיים ,ופחות בביאורי נגלה וקבלה .הדברים הם בבחינת טעימה בלבד מאוצר בלום ,מיוחד ופנימי זה. והתקווה חזקה שבמהרה יימצאו ויגאלו שאר מכתבי הרבי לאביו ,כרצונו הקדוש. א את המכתב הבא כתב הרבי להוריו ביום ד' אד"ש תרח"צ .יומיים לאחר מכן הגיע הרבי הריי"צ לפאריז .המכתב נכתב בשפת האידיש )יתכן — בכדי שלא לעורר את תשומת לב הצנזורה( ובהסוואה: קובץ "וא"ו תשרי" 11 טייערע מיינע לעבט אייביג גליקלאך! אייגענטלאך ,האב איך ניט קיין בעזאנדערע נייעס ,אף צו שרייבען ,איך וויל אבער ניט מאכען קיין גרויסען הפסק פון איין בריף צום צווייטען ,דערפאר ועל איך איצט שרייבען חאטש קורץ. אייער קורצען בריף פון ט' אדר א' ,האבען מיר ,מיט גרויס דיינק ,באקומען .און געויס האט איהר אינצווישען באקומען אויך מיין בריף .איך האף ,אז די טעג ועל איך אייך קענען ארוסשיקען ,דורך אלי' חיים'ען ,עסען פאסילקעס ,און געויס ועט איהר מיר שרייבען פון באקומען ,עסט געזונטערהייט און פרייליכערהייט. בא אונז איז דער לעבען ווי געואהנליך .איך רעכען ,אז די טעג ועט מסתם קומען אהער ,צו דקטורים ,מוסיא'ס תי' פאטער שליט"א ,און ועט דא פארבריינגען אפאר ואכען. מוסיא איז פארנומען מיט בעל־הביתישקייט .איך סטארע זיך ועגען פאפירען אויף רעכט אף ארבעטען דא ,ועלכע מען פאדערט דא ,און זוך אשטעלע .מיין מומע ראזע האט מיר ,סוף כל סוף ,באצאלט איהר חוב. אט האט איהר אלע מיינע נייעס .ואס מאכט איהר אלע? בא אונז איז שוין וארעמע פאגאדעס ,און מ'גייט שוין ארום אן פאלטעס אפילו. איך פארענדיק אויף דעם מאהל .זיינט מיר אלע געזונט און גליקלעך ,לויט ואנש פון אייערען אייך ליעבענדעם אויף אלעמאל ,ואס וארט אייערע בריף מענדל תרגום חפשי: יקיריי שיחיו מאושרים לנצח! בעצם אין לי חדשות מיוחדות לכתוב ,אך איני רוצה לעשות הפסק גדול בין מכתב אחד לשני ,לכן אכתוב עתה ,לפחות בקיצור. מכתבכם הקצר מט' אדר א' קבלנו ברוב תודה ,ובטח קבלתם בינתיים גם את מכתבי. תקותי שימים אלו אוכל לשלוח לכם ע"י אלי' חיים ]אלטהויז[ חבילות מזון ,ובודאי תכתבו לי בקבלתם .תאכלו לבריאות ומתוך שמחה ]כנראה הכוונה לקמח 'שמורה' למצות .להלן מכתב הרבנית בו כותבת שמשלוח הקמח הביא לבעיות[. אצלנו החיים כרגיל ,אני משער שימים אלו כנראה יגיע לכאן ,לביקור אצל הרופאים, אביה של מוסיא שליט"א וישהה כאן כמה שבועות. מוסיא טרודה בניהול הבית .אני משתדל אודות ניירות רשיון עבודה שדורשים כאן, ומחפש משרה .דודתי ראזע החזירה לי סוף כל סוף את החוב שלה. הנה יש לכם את כל החדשות שלי .מה שלום כולכם? מזג האויר אצלנו התחמם כבר, ואפילו הולכים כבר בלי מעילים. אסיים לפעם הזאת ,תהיו כולכם בריאים ומאושרים כברכת שלכם יקירכם לנצח, המצפה למכתבכם .מענדל 12 תשרי ה'תשע"ה ב מכתב הרבנית חיה מושקא ,מיום כ"ז אייר תרח"צ .במכתב זה היא מדווחת על כניסתם לדירה חדשה ,ונשמעים בו גם הדים לקשר עם גיסה ואחותה: מיינע טהייערע ,אייער בריעף האט אונז זייער דערפרייט ,פראסט א גריס פון אייך און אייער האנדשריפט איז דאך בא אונז זייער א גרייסער פארגעניגין .מיין געפיל פון שולדיגקייט איינקעגין אייך לאזט מיר ניט צייטינווייס נעמען־זיך צום שרייבין .די טעג לייפין איינע נאך די אנדערע אין אלטעגעלעכע קליינע און גרייסע זארגין .איך אליין גידיינק ניט ווי ליינג איך האב אייך ניט געשריעבין ,און דאס כלל וכלל ניט וויילע איך וויל ניט שרייבין ,נאר מער נאסטראיעניע און נאך א זעלכע זאכין ,וואס פאקטיש גיט דאס גאר ניט ,נאר עס נארושאיעט דעם סדר. קובץ "וא"ו תשרי" 13 איך גראטוליר אייך מיט דעם גבורטסטאג פון דעם קליינעם ,און ווינש אייך פון גאנצין הארצין ער זאל ערפילין די האפנונגען וואס איהר האט אף איהם גילייגט, איהר זאלט האבין פון איהם א סאך פערגעניגין און פרייד און איהר זאלט האבין די מעגליכקייט די אלע גוטע זאכין אליין זעהן... מיר ווילין אייך ווערין דא שטענדיקגע איינוויינער ,און טוען אלץ מעגליכע מי זאל אונז ערלייבין .אין עטלעכע חדשים וועלין מיר וויסין א עטפער .מיר האפין אז מי וועט אונז ערלייבין ,וויילע אזיי איז דער לעבין אן א שטענדיגין ארט זייער שווער. ענדליך האבין מיר מיט עטלעכע טעג צוריק גידונגען א קליינע וואנונג ,צוויי ציממער א באדעצימעער און א קיך .עס איז גיווען זייער שווער צו רעשען זיך .דערוויילע איז דאך נאך ניטא קין שטעלע און עס זעהט זיך ניט ארויס אז מי זאל דאס אזיי געך בעקוממען, בא אזא לאגע איז א ביסל ניט לאגיש פארבינדין זיך מיט גרעסער ראסכאדין. מענדל האט גיהאלטין אז מי דארף רעשען יע אדער ניט ,און איבערטראכטין אזיי פיעל מאל די פראגע איז ניטא וואס ,אבער איך האב דאס זייער פערעזיווייעט ,און עס איז מיר גיווען זייער שווער צו רעשען זיך. א וואהנונג בריינגט אז מי מוז קייפין א ביסט מעביל ,און מי איז שיים צו גיבונדין צום ארט ,און דאס טרייבט אריין אין גרעסערע ראסכאדין .דערוויילע זאג איך אז מער אז בעטין טיש און שטולין דארף מען ניט .אבער ווילין ווילט'זעך מיר אז עס זאל זיין אויוטנע ,און אז עס וועט קומען למעשה וועט מען קייפין בעסערע זאכין. איך בין זייער צופרידן וואס די וואהנונג איז א זוניגע אפן דריטן עטאזש מיט א ליפט, אלע אודאבסטוועס ,און וואס ענדליך האט מען גירעשעט דעם וואפראס .די מעלות און חסרונות וועט מען שפעטער זעהן .איך שטעל'זיך פאר טהייערע שווער און שוויגער אז איהר לאכט פון מיר זייער ,איבער אזא קליינעקייט אזייפיל וואלנוייען'זיך! מיין קלענערע שוועסטער מיטן שוואגער האבין גינומען א גרייסין איינטייל אין זוכין ,זיי האבין זיך אייך גיפונען א ציממער ,באדעציממער און קיך ,דערביי ,און מיר וועלין ווייטער זיין ניט וואייט איינע פון די אנדערע .פאר אונז איז דאס זייער וויכטיג. ...מיר איז זייער די הארץ טוטוויי וואס מיט די מעל איז אזיי ארוסיגיקומען ,ווי מי קען קיין מאל ניט גארנישט פאראויסזעהן. פארוואס שרייבט איהר ניט פאדראבנער וועגין זיך ,וואס מאכט איהר ,ווי פיעלט איהר זיך... אלע מאל פלעג איך טראכטין אז די טישטעכער ,האנדטיכער ,סאלפעטקעס ,איז א איבעריגער כלאם ,צו וואס דארף מען דאס ,אלע אונזערע זאכין שטייען בא דער מאמען, בא זיי איז א קליינע וואהנונג און דאס פארנעמט דאך ארט .איסטער בין איך זייער צופרידין וואס עס איז אלץ פראן און מי דארף ניט קייפין .נאר דער בריינגען אהער וועט אייך ניט זיין אזיי גערינג .צו דער צייט וואס מי וועט דארפין האבין וועט דאס שיים זיין דא ,רעכין איך. 14 תשרי ה'תשע"ה וואס מאכין גיטע ,זייער זוהן און איהר מאן ,זיי שרייבין זייער זעלטין ...דא איז נאך דערוויילע זייער קאלט ,קיין זון גאר ניטא .איך בעט זייער אונז שרייבין. אייער אייך ליעבענדע ,מוסיא שיינדיל בעט איבערגעבין א הערצליכין געריס. תרגום חפשי: יקיריי ,מכתבכם שימח אותנו מאד ,פשוט כי ד"ש מכם וכתב ידכם הוא לנו לענג גדול .רגש האשמה כלפיכם אינו מרשה לי לפעמים להתיישב לכתוב לכם .הימים רצים אחד אחרי השני עם דאגות יומיות קטנות וגדולות .אינני זוכרת בעצמי כמה זמן כבר לא כתבתי לכם ,וזה בכלל לא שאיני רוצה לכתוב ,כי אם המצב רוח ועוד כאלו דברים, שלמעשה אינו מוסיף כלום ,אלא שמבלבל את הסדר. אני מברכת אתכם ליום ההולדת של הקטן ]הריא"ל ,שגר באותה תקופה באה"ק[, ומאחלת לכם עם כל הלב שימלא את תקוותכם ממנו ,שיהי' לכם ממנו הרבה נחת ושמחה ,ושתהי' לכם האפשרות לראות כל זאת בעצמכם. אנו רוצים להיות כאן תושבים קבועים ,ומשתדלים בכל יכלתינו שיאשרו לנו זאת. בעוד כמה חדשים נדע את המענה שלהם ,אנו מקוים שיאשרו לנו ,כי כך בלי קביעות, החיים הם מאד קשים. סוף כל סוף שכרנו דירה קטנה לפני כמה ימים ,שני חדרים ושירותים ומטבח .היה מאד קשה להחליט ,שהרי בינתיים אין משרה ,ולא נראה שיקבלו זאת בקרוב ,במצב כזה קצת לא הגיוני להתקשר עם הוצאות גדולות יותר. מענדל היה סבור שצריך להחליט כן או לא ,ואין בעד מה לחשוב בשאלה הזו פעמים רבות כל כך ,אבל אני התלבטתי ,היה קשה לי להחליט. דירה גורמת שמוכרחים לקנות קצת רהיטים ,ומתקשרים למקום ,וזה מביא להוצאות גדולות יותר .בינתיים אני אומרת שחוץ ממטות שלחן וכסאות לא צריך ,אבל יש חשק שיהי' נעים ,וכשיהיה נוגע למעשה נקנה דברים טובים יותר. אני מאד שבעת רצון מכך שהשמש מגיעה לדירה ,בקומה השלישית ,עם מעלית, כל הנוחיות ,ומזה שסוף כל סוף באנו להחלטה בשאלה הזאת .את המעלות והחסרונות נראה אח"כ .אני משערת ,חותני וחותנתי היקרים ,שאתם לועגים לי ,על דבר קטן כזה לדאוג כל כך! אחותי הקטנה וגיסה ]מרת שיינא ובעלה הרמ"מ הורנשטיין[ נטלו חלק גדול בחיפוש. גם הם מצאו דירה ,חדר שירותים ומטבח ,לידינו ,ונמשיך להיות לא רחוקים זה מזה. עבורנו זה חשוב. מאד כואב לי הלב מה שקרה ע"י הקמח ]כנראה קמח ששלח הרבי להוריו לפני הפסח[ ,עד כמה אי אפשר לראות אף פעם את הנולד. קובץ "וא"ו תשרי" 15 מדוע אינכם כותבים בפרטיות יותר אודות עצמכם ,מה שלומכם ,איך אתם מרגישים? תמיד חשבתי שמפות ,מגבות ומפיות ,הם עומס מיותר ,ללא צורך ,כל החפצים שלנו מונחים אצל אמא ,הדירה שלהם קטנה וזה הרי לוקח מקום .כעת אני שבעת רצון שיש הכל ואין צריך לקנות .אלא שלהביא זאת לכאן ]מדירת ההורים[ גם לא יהיה קל כל כך. אני משערת שלזמן שנצטרך ,זה כבר יגיע לכאן. מה שלום גיטע ,בנה ובעלה? הם כותבים לעתים נדירות ]גיטל )אחות הרבנית חנה(, בנה מנחם מענדל ,ובעלה הרב שמואל )אחי הרב לוי יצחק([. כאן עדיין מאד קר ,השמש כלל איננה. אני מבקשת מאד לכתוב לנו .יקירתכם ,מוסיא שיינדל מבקשת למסור ד"ש לבבי. ג על מכתב זה השיב הרלוי"צ במכתב מיום חמשה עשר במנ"א הצחר"ת ,בו הוא מבאר את עניין דירתם החדשה של הרבי והרבנית על־פי הקבלה: אהוביי חביביי ויקיריי בני וכלתי שיחיו לאויט״א. כשהדירה היא בעלת שני חדרים כדירתכם זאת ,פרוזדור וטרקלין ,או קיטון וטרקלין )במד״ר ר״פ ויקהל (.שאז היא רומזת על ה׳ כפולה שבשם המתחברין יחדו שמהם נבנה בית ישראל כמ״ש כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל ,ובן בית הוא ב״פ אור )בהסרת האלפי״ן ,כידוע הטעם ע״ז (.לרמוז שיש ב׳ אורות יחד... ד המכתב האחרון המצוי בידינו מהרלוי"צ אל הרבי והרבנית ,הוא מיום י"ב באדר תרצ"ט: ועש״ק זכור צ״ט. ...והלב יחד ,ולשנה הבעל״ט נחוגו אותו כולנו יחד ,בתכ״י ,על הזבחים ועל הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ..ונתראה לחיים ושלום וכל הטוב הבשרי והנפשי יחד בתכא״ביא. 16 תשרי ה'תשע"ה ה המכתב הבא נכתב על ידי הרבי ביום ט"ז אדר תרצ"ט .זהו כנראה המכתב האחרון אותו כתב הרבי לאביו בטרם נאסר ,ביום ט' ניסן: קובץ "וא"ו תשרי" 17 טייערע מיינע לעבט אייביג גליקלאך! אייער בריף האבען מיר ,צייטיג ,ערהאלטען. זיכער ,האט איהר אויך שוין לייינג באקומען מוסיא תי' בריף ,מעהר אדער ווייניגער א פאדראבנעם ווגען אונז. 18 תשרי ה'תשע"ה בא אונז קיין נייעס פאר דער צייט איז ניט צוגעקומען .עס איז דא אלערליי חלומות, ועגען א שטעלע ,אדער שותפות אין מיין ספעציאלנאסט .א טייל פון זיי איז שוין נפתר געוארען ,אז עס איז נאר א חלום .קומען צו נייע אויף זייער ארט ,אזוי ווי עס ווילט זיך עס זאל עפעס ארויסקומען ,דוכט זיך ,אז עס איז דא שאנסען אויף דעם ,האפענטליך, ועט עס אויך זיין אזוי .פון דער אנדער זייט ,זאגען אנדערע ,מען דארף זיין צופרידען ,ואס מיט א פאר חדשים צוריק איז גארניט געוארען ,ווייל פאריגער יאהר איז געוען ניט קיין גוטער ,און אלע כמעט האבען דערלייגט .הכלל ,מען דארף האלטען ,אז ווי עס איז געוען ביז איצט איז געוען לטובה ,און אויף להבא ועט זיין בעסער און בעסער .און צו בעסער איז דאך קיין שיעור ניטא. מיך ואנדערט ,פארואס איהר האט ניט געענטפערט אויף מיינע איבריקע שאלות :צי זעהט איהר מאניא און זשעניא ,גייט צו אייך אריין מנחם אדער זיינע שואגערס ,ווא איז רחל ,און זא ווייטער .פון אזוינע קלייניקייטען און פאדראבנעסטין קען מען זיך א מאל פארשטעלען היימישער און וארעמער ,ווי פון גרויסע פרטים אפשר .מסתם ,ועט איהר אויך ועגען דעם שרייבען. איך וויל אויך ענטפערן אויף דיין שאלה ,אז זעלבסטפערשטענדליך ,האב איך געשריעבען שחור'ן ועגען זועכן א שדוך ,ווי דו האסט געואלט ...גלייב מיהר ,אז איך האלט גאר גאר באמת און אן שום ספקות כלל ,אז דיר און דער מאמען שליט"א קומט נחת און גוטע שלא בערך מעהר וויפעל איהר האט ,אדער אפילו ויפעל דו ואנשסט זיך אין דיין בריף .און ואס מעהר איך באקען זיך און דערקען מענשען ,אלס גרעסער וערט בא מיהר דער חשבון ,ואס איהר פארדינט און ואס אייך קומט ...דער איינציגער ואס קען געבען מידו המלאה והפתוחה בטוב הנראה והנגלה ,איז נאר דער אויבערשטער ,סיי אייך סיי אונז סיי שחור'ן ,און אין א גרויסע מאס איז עס דאך הא בהא תליא ,איז וויבאלד עס דארף זיין גוט געויס ועט זיין אזוי .מיהר איז שוער צו שרייבען א סך אין דעם )און דאס איז דאך זאכען ,ואס דו ווייסט בעסער פון מיר( ,ובפרט אז איך פארשטיי דיר גאנץ גוט .ובאמת ואלט איך דאס אויך ניט גשריעבען ...איך פארענדיק אויף דעם מאהל מיט בעסטע ואנשען, אייער אלעמאל ,מענדל תרגום חפשי: יקיריי שתחיו באושר לנצח! את מכתבכם קבלנו במועדו .בטח קבלתם מזמן את מכתבה של מוסיא תי' ,פחות או יותר בפרטיות אודותינו .אצלנו לא נוספו חדשות במשך זמן זה .ישנם חלומות שונים אודות משרה ,או שותפות בתחום התמחותי .חלקם כבר נפתר שהם רק חלום .במקומם נוספים חדשים ,שהרי רוצים שמשהו יצא לפועל ,לכן נדמה שיש סיכויים לזה .נקוה שבאמת יהי' כך .לאידך אומרים אחרים ,צריך להיות שבע רצון ממה שבחודשים האחרונים כלום לא יצא לפועל ,כי השנה שעברה לא היתה טובה, וכמעט כולם הפסידו .הכלל ,צריכים לחשוב ,שמה שהי' עד עתה הי' לטובה ,ולהבא יהי' יותר טוב ועוד יותר טוב ולהוספת טובה אין שיעור. קובץ "וא"ו תשרי" 19 לפלא אצלי מה שלא השבתם על שאר שאלותיי :האם אתם רואים את מאניא ואת זשעניא ,האם נכנסים אליכם מנחם או גיסותיו ,היכן רחל ,וכן הלאה .מפרטים קטנוניים כאלו ובפרטיות אפשר להרגיש יותר בבית ויותר בחמימות ,מאשר ע"י פרטים גדולים, מן הסתם תכתוב גם על זה. רציתי גם להשיב לשאלתך ,מובן מאליו ,שכתבתי לשחור ]ר' ישראל ארי' ליב[ אודות לחפש שידוך ,כפי שרצית .האמן לי ,שאני מאמין באמת לאמיתה ובלי שום ספיקות כלל, אשר לך ולאמי שליט"א מגיע נחת וטוב ,שלא בערך יותר ממה שיש לכם ,ואפילו יותר ממה שאתה מאחל לעצמך במכתבך .וככל שאני מכיר יותר אנשים ,נעשה אצלי גדול יותר החשבון ,כמה אתם זכאים לקבל ,וכמה מגיע לכם .היחיד שיכול לתת מידו המלאה והפתוחה בטוב הנראה והנגלה ,הוא רק הקב"ה ,הן לכם הן לנו והן לשחור ,ובמדה רבה הא בהא תליא ,ומאחר וצריך להיות טוב בודאי כך יהי' .קשה לי לכתוב הרבה בנושא הזה )והרי אלו דברים שאתה יודע טוב יותר ממני( ,ובפרט שאני מבין אותך טוב מאד .אסיים בפעם הזאת באיחולים הכי טובים ,שלכם לנצח ,מענדל ו צילום אחת המעטפות בתוכן היה מכתב ששלח הרבי להוריו .בחזית המעטפה כתב את שמו של הרלוי"צ ,את כתובתו המדוייקת ואת שם העיר דנייפרופטרובסק .על גב המעטפה כתב הרבי את שמו וכתובתו בפאריז: 20 תשרי ה'תשע"ה בשנת תר"צ ,כעשרים שנה מאז עלותו לכהן בכס רבנות יקטרינוסלב ,הכביד השלטון הסובייטי את עולו בהצרת צעדי היהודים ,והלחץ והסבל שגרמו היו קשים מנשוא. היה זה כשנה לאחר החתונה הגדולה .באותם ימים היה הרבי הרחק מהוריו ,בברלין שבגרמניה ,ועמד בקשר מכתבים מתמיד עם חותנו )כן עמד בקשר מכתבים עם הוריו הרלוי"צ והרבנית חנה(. ביום י"ח שבט אותה שנה כתב הרבי לחותנו מכתב רווי כאב על מצב משפחתו ביקטרינוסלב ,והצורך לדאוג ליציאתם משם .מספר ימים לאחר־מכן ,ביום ו' אדר ,השיב לו על כך הרבי הריי"צ ,כי החל בפעולות לחילוצם מאחורי מסך הברזל. למרבה הכאב ,מאמצים אלו לא צלחו וכעבור כשבע שנים נאסר הרלוי"צ .לימים הגלה לקזחסטאן ,וביום כ"ף מנחם אב תש"ד נסתלק ,ומ"כ בעיר אלמא־אטא. בשנים הבאות המשיך הרבי לפעול ליציאתה של אמו ,הרבנית הצדקנית מרת חנה, עד שהגיעה צליחה לפאריז שבצרפת ,ומשם הביאה הרבי עצמו לניו־יורק )ראה רשימה נפרדת בקובץ זה(. להלן התכתבות רבותינו בדבר מצבם של בני משפחתו. הרבה יותר מהמפורש בהמלות מובן מבין השטין קובץ "וא"ו תשרי" 21 א מכתבו של הרבי מיום י"ח שבט תר"צ: א' ,י"ח שבט ,ה'תר"ץ הנני עובר לענין שאינו של תענוג כלל ,אבל לא אוכל להתאפק מלכתבו ,וגם אין לי כל רשות להתאפק בשאלת פקוח נפשות ,ותקותי שכשידינני במקומי אני ,לא יקפיד על כתבי זה. מהורי יחיו ,וכן מדודי הר"ש שי' ,מקבל אני מכ' .והנה המצב שם איום ונורא ,בשר כשר אין ,ביה"ט סתמו ,ביהכ"נ ,להבדיל ,סגרו וכו' וכו' ,מאמצע קייץ העבר אין משלמים שכירות וכו' .והעיקר והעולה על כולנה ,שבדרך הטבע אין רואים אותות לשנוי המצב ולמה יקוו בישיבה שם? והרי ,ח"ו ,אין לך יום וכו' ,ובכ"י תנאי שם לטוב בעתיד הקרובַ , החיים משתנים למוטב ,וכשל ,ח"ו ,כח הסבל .וגם בנתינת רשיון ליציאה משם הולכים ומחמירים מיום ליום ומשבוע לשבוע. ונפשם בשאלתם ובקשתם ,לו הי' איזה מ"מ ואפשרות ליציאה משם היו עושים כזאתִ ,מ ְת ַר ִצים היו לו היתה רבנות בז"א ,1למוד וכיו"ב ,בארצה"ב קאנאדא וכו' .והאם 2 בשעת שריפה ,ח"ו ,והצלת נפשות משגיחים עה"ס וכבוד )ובודאי גם סוף הכבוד שיבוא בעזהש"י( ,ואיזה עצה ותרופה אחרת יש להם במצבם? איני חפץ להאריך ולגרום צער מיותר ע"י צרוף פרטי המצב ,שהרבה יותר מהמפורש בהמלות מובן מבין השטין ,ואין צורך בהתעוררות רבה לצייר קול נאנחים וזועקים מתגרת יד קשה באין מפלט שם ממנה ,ובשאלה איומה איך יבוא עזרי? וביחד עם חוזק החפץ בכ"י לקבל מכ' מהורי ודודי יחיו ,הרי יראה נופלת ע"ע בכ"פ ופעם בקבלי מכ' ,בטרם פתחי את המעטפה וקראי המכ' .אף שמבין אני מקודם, שמתאמצים הם להודיע רק הטוב. ונפשי אני בשאלתי שיעשה כ"ק בעצמו ,וע"י עו"ר ,ככל האפשרי לו בהב]א[ת הנ"ל לידי מעשה ופועל טוב. ואצפה לישועה ,בעזהש"י ,בקרוב ,וטוב הגלוי. .1בזעיר אנפין )היינו ,אם לא רב עיר ,יהיה לכל הפחות רב של בית כנסת קטן ,או עכ"פ נותן שיעורי( לימוד וכיו"ב. .2שאחרי שיצאו מרוסיה תימצא גם רבנות חשובה. 22 תשרי ה'תשע"ה ב כעבור מספר ימים השיב הרבי הריי"צ:3 ב"ה ה ,ו אדר חתני יקירי וחביבי הרב ר' מנחם מענדיל שי' ,ת"ל בעד החוה"ש כה לחי, ...ע"ד כבוד הוריך ,אביך ש"ב הרה"ג שליט"א ,וכבוד דודך 4יחי' ,מוכרח הדבר אשר יתראו עם הד"ר ראזין ,5אשר הוא יכול לעשות הצעדים הראשונים בענין זה .השגת הניירות 6הוא דבר כבד מאד ,ובאים בטורח ַרב ,ובתנאים מראש אשר באם יתנו הניירות יבטיחו להם שלא יתבעו מהם אח"כ שום דבר ,ונוהגים לבקש ולקבל קבלה למפרעכי ִשלמו כל השכירות במשך איזה שנים .והעיקר היותר גדול בענין היציאה הוא השגת הרשיון ,והנ"ל יכול לפעול הרבה בזה .וצריכים להודיע זאת ברמז כמובן אשר יתראו עם הנ"ל ,והשי"ת יחוס וירחם בגו"ר. הנני שולח לך הקובץ הנדפס ללימוד ברבים ביום ב' ניסן ש"ז. והנני חותנך אוהבך בכ"ע מברכך ,יוסף יצחק ג מספר שבועות לאחר מכן ,קיבל הרבי שמועת־כזב כי אביו נאסר .ביום ב' ניסן כותב לחותנו: ...נודע לי לפ"פ תחלת שבוע זה ,כי נאסר אבי הרה"ג והרה"ח שליט"א ,וכנראה מהטלג' לדר .הילד 7.נודע זה לכ"ק עוד בשה"ע .טלג' לכ"ק אחרי שיחתי עם הילד .ובטח הגיעו במועדו. בטחוני וצפייתי לד' שיוציאנו ימים אלו לחפשי ,וב"ב יגאלנו כולם מן המיצר. חתנו ... .3ביומן הרבי הריי"צ מיום ה' ו' אדר כותב :מכ' לחתני רמ"מ שי' אביו ודודו שי' לפעול ע"י ראזין ... שלחתי המאמר דב' ניסן ...לחתני הרמ"מ שי' ...עם שריפט. .4הר"ר שמואל שניאורסאהן מניקוליוב .המדובר בהשגת ניירות היציאה מרוסיה עבורם. .5יוסף ,נציג הג'וינט ברוסיה. .6הזמנה מבית הכנסת בארה"ב שיבוא בתור רב ,ומתחייבים לתת לו משכורת תמידית. .7הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר קובץ "וא"ו תשרי" 23 ד הרבי הריי"צ השיב לחתנו: ב"ה י"ג ניסן ת"ר צדיק ,טשיגאגא חתני יקירי הרב רמ"מ שי' ,ת"ל בעד החוה"ש כה לחי, בטח קבלתם מכתביי הקודמים ,ות"ל אשר דבר המאסר הוא דבר בדוי ,והשי"ת ישמור אותם אלהבא ויתן השי"ת אשר יוכלו לצאת משם מהרה ,ויזמין להם השי"ת פרנסה טובה בריוח במנוחה ובכבוד בגו"ר. הנני בזה לברכך בחג כשר ושמח בגו"ר ,ואשר נתראה בשמחה וטוב לבב. בטח דברת עם ידידנו הרב ר' יהודא שי' עבער ,8בדברי תורה ,ובבקשה לכתוב לי דעתך אודותו. והנני חותנך דו"ש ומברכך אוהבך באה"ר בכ"ע ,יוסף יצחק ה במוצאי יום־טוב שביעי של פסח ממשיך הרבי הריי"צ וכותב לרבי על הנעשה בניסיונות החילוץ של משפחתו מאחורי מסך הברזל: ב"ה ,מוצאי יו"ט ש"פ חתני יקירי הרמ"מ שי' ,ת"ל בעד החוה"ש כה לחי, מכתבך מד' ניסן ,הגיעני בימי החג ,ונהנתי לשמוע מנועם שלומך הטוב. מקרב ולב עמוק אברכך ,כי יהי' השי"ת בעזרך לתת עצמך על התורה והעבודה, ויזמין לך השי"ת פרנסתך בריוח בכבוד ובמנוחה בגו"ר ,ויצליח לך השי"ת בהנהגת בית מיוסדה בחיבת התורה והעבודה ,ואתה ואשתך בתי היקרה תי' תחיו חיי ענג באהבה וחיבה ,ותתברכו בדור ישרים יבורך. ע"ד אביך מחותני הרה"ג שליט"א ,ודודך ש"ב הרה"ג שליט"א ,הנה בהשגת ניירות מא ָתם מאומה .ודבר הרבנות לדרישה ,דורשים ערבון או הבטחה נאמנה ,שלא ידרשו ִ הנהוגה במדינה זו ,בזיון הוא לאיש העומד בשורה כזו ,אם לא רבנות כדבעי ,וזה לא בנקל להשיג .אמנם הד"ר ראזין שי' יכול הוא לפעול בעזה"י בלא כל אלה ,והשי"ת יהי' בעזרתם כי יצאו מאפילה לאור גדול בגו"ר. בטח קבלת מכתבי מעיו"ט ,ותענה לי וגם תענה לי על מכתבי זה. והנני חותנך דו"ש מוקירך ואוהבך בכ"ע המברכך ,יוסף יצחק פ"ש לזוגתך בתי היקרה תי'. .8שיצא באותו חורף מרוסיה .אח"כ מינה אותו הרבי הריי"צ כראש־הישיבה בווארשא־אטוואצק. 24 תשרי ה'תשע"ה האסון אשר קרני ביום כ"ף מנחם־אב תש"ד נסתלק אביו של הרבי ,כ"ק הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק שניאורסאהן ,בעודו בגלות באלמא־אטא שבקזחסטאן ימים אחדים אחר ההסתלקות קיבל הרבי את הבשורה לפנינו רשימה מיוחדת על הנהגתו בקודש של רבינו לאורך שנה זו ,והפעולות שעשה לזכר נשמתו הקדושה של אביו קובץ "וא"ו תשרי" 25 הבשורה מגיעה לרבי הבשורה על הסתלקות אביו הדגול הגיעה אל הרבי ימים מספר לאחר כ"ף מנחם־אב תש"ד .ההודעה על כך שוגרה באמצעות מברק ,שמשום מה הגיע לידי הבחורים שלמדו אותה השעה בזאל. באותם ימים היה הרבי מגיע ל 770ממקום עבודתו ,בשעה קבועה .באותו היום המתינו הבחורים דרוכים לאותה שעה ,כדי למסור לרבי את הידיעה — אולם נוכחו לראות שהרבי לא מגיע .הם התקשרו לבית הרבי ,אך שמעו מהרבנית חיה מושקא כי בבוקר יצא לדרכו כרגיל .הבחורים התקשרו למקום העבודה ,אולם שם נמסר להם כי הרבי לא הופיע באותו היום למשמרתו. אז ניגשו הבחורים לחדרו של הרבי והבחינו כי המפתח נתון בחור המנעול מבפנים. הם נקשו ,הרבי פתח את הדלת ,והם העבירו את הידיעה המצערת .הרבי קרע 'קריעה' ונהג בשאר ההלכות הקשורות בכך. מעניין ,כי כאשר נשאל הרבי מדוע לא הלך לעבודה היום ,אמר שכשקם בבוקר הרגיש שאביו איננו ,לכן נשאר בחדרו ,והבין שהידיעה תבוא במוקדם או במאוחר. ימי אבל במשך כעשרים יום מאז הסתלקות אביו ,נמנע הרבי מלהשיב למכתבים .האגרת הראשונה שהגיעה לידינו מאז הידיעה על הסתלקות אביו ,היא מיום יו"ד באלול .הרבי פותח את המכתב בדברים הבאים )תרגום מאנגלית(: מברק הרבי למוסדות חב"ד בירושלים ,המודיע על פטירת אביו" .אבי ,לוי יצחק בן זלדה רחל נפטר .אנא ִאמרו קדיש ,לימדו משניות כל השנה .הפסיקו להתפלל לרפואתו .אמי חנה בת רחל .מענדל שניאורסאהן". 26 תשרי ה'תשע"ה "זוהי ההזדמנות הראשונה שיש לי להשיב למכתבו מהראשון לאוגוסט ,בצירוף תזכיר ובו רעיונות אחדים .לצערי אומר שלאחרונה נפטר אבי הכ"מ ,וכיון שכך האיחור במענה והבעת הערותיי היה בלתי נמנע". גם במשך החודשים הבאים מיעט הרבי להשיב על מכתבי הפונים .באגרת לאחד מאנ"ש מירושלים ,מיום כ"ג בטבת תש"ה ,כותב הרבי" ,לא עניתי זה זמן על מכתביו ,וכן עוד מכתבים ,מפני האסון אשר קרני בפטירת אאמו"ר ,הכ"מ". באותם ימים שהה הרבי הריי"צ בבית־הבראה במוריסטאון ,למשך כחודש ימים. בימים אלו היה הרבי מגיע לבקר את חותנו הרבי הריי"צ בבית־ההבראה ,כמעט מדי יום .זאת מלבד ימי ה'שבעה' כמובן .הרבי הריי"צ התעניין מדוע הרבי אינו בא כהרגלו, אך הסובבים התחמקו מלגלות את הסיבה האמתית .רק אחרי כלות ה'שבעה' הודיעוהו על הבשורה הקשה. עם קבלת הידיעה ,ביום ד' אלול ,שיגר הרבי הריי"צ מכתב לרבי ובו דברי ניחומין ,וכן פרטים על מנהגי האבלות שנהגו נשיאי חב"ד. למחרת ,ביום ה' אלול ,שוחח הרבי הריי"צ על הנהגת אביו ,הרבי הרש"ב נ"ע ,בימי אבלו .במשך תקופת האבלות מסר הרבי הריי"צ לרבי הנהגות נוספות ,על מקצתן סיפר הרבי ברבות השנים )כשניחם את גיסו הרש"ג בכ"ה תשרי תש"ל ,וראה אגרת י"ד אב תש"י(. באותם ימים גם פרסם הרבי הריי"צ מאמר הערכה על מחותנו ב'קובץ ליובאוויטש'. ביום ראש השנה תש"ה ,בסיום קריאת התורה במנין הרבי הריי"צ ,אמר הרבי קדיש. היתה זו הפעם הראשונה בה נכח הרבי הריי"צ כשהרבי אמר קדיש על אביו ,ושניהם — הרבי הריי"צ וחתנו הרבי — פרצו בבכי... במהלך השנה במהלך שנת האבלות התפלל הרבי לפני התיבה במנין ב .770התפילה התקיימה מדי בוקר בשעה 9:00בדיוק .פעם התאחרו המתפללים ותפילת המנין התעכבה .כשנודע על כך לרבי הריי"צ ,ביקש למסור למתפללים שלעתיד יקפידו להגיע בזמן ,משום שאצל הרבי — דקה חשובה כשנה... בימות החול היה הרבי קורא בעצמו בתורה ,כבר בתקופה הראשונה לאבלות. בשבתות לעומת זאת ,נמנע הרבי מכך ,ורק בקיץ תש"ה החל בזה במנחת השבת .אז הוסדר שאחר הסעודה בדירת הרבי הריי"צ ,היה הרבי יורד ומארגן מניין מצומצם ל'מנחה גדולה' ,בו קרא בעצמו בתורה. כעבור שנים התייחס הרבי לכך באחת מאגרות קדשו )כ"ו תמוז ,תשי"ח(" ,מפני טעם פרטי קראתי בתורה רק במנחת שבת וביום ב' וה'". קובץ "וא"ו תשרי" 27 28 תשרי ה'תשע"ה בירור התאריך כאמור ,דבר ההסתלקות הגיע אל הרבי ימים אחדים לאחר שאירעה .במהלך השנה בירר הרבי את התאריך המדויק. בחורף תש"ה עוד לא הוברר הדבר לחלוטין .כך כותב הרבי אל "כבוד הנהלת כולל חב"ד בירות"ו" ,בתאריך כ"ג טבת תש"ה: "מכתבם ,מכתב הניחום במועדו קבלתי ,וחיכיתי במענה אולי אוכל לברר בדיוק יום פטירת אאמו"ר הכ"מ ,אבל לע"ע לא עלתה בידי — הטלגרם נשלחה משם ביום י"ב אוגוסט שהוא כ"ג מנ"א. ת"ח מקול"ע על הסדר בקביעות הלמוד והתפלה וכו' שקבעו לזכר נשמת אאמו"ר, הכ"מ .וכן על התפלה לבריאות ושלום אמי מורתי תחי' לאורך ימים ושנים טובות."... לתקופת השנה כבר הוברר התאריך המדויק ,כ"ף אב .וכך כותב הרבי בראש מכתב מאז" ,כ"א מנ"א ,מחרת היא"צ של אבא מארי ,תש"ה". בין השנים תש"ה־תש"ט נדב הרבי סכומים לקופת 'כולל חב"ד' ,לישיבת 'תורת אמת' ול'חברת התהלים העולמית' בקשר עם יום זה ,וביקשם שיפעלו ענינים מסוימים בקשר עם יום היארצייט. ביום כ"ז תמוז תש"ז ביקש הרבי במכתב אל הרש"ז בוטמן" ,מטובו להודיעני עוה"פ יום פטירת אאמו"ר בדיוק .אם הוא כ' מנ"א ) 9אוגוסט( לפני שקיעת החמה או לאחר כך. ואולי יש לברר אצל יעקב יוסף ראסקין וכו' שהי' אז שם" )הרי"י זכר כי הדבר היה ביום כ"ף מנ"א טרם שקיעת החמה(. קובץ "וא"ו תשרי" 29 פאריז תש"ז הרבי מגיע לביקור בצרפת ,ממנה נמלט אך שש שנים קודם לכן הביקור הותיר רושם עמוק על קהל החסידים שהתגוררו שם באותה העת מטרת הביקור היתה קבלת פני אמו ,שהגיעה לשם אחר מסע תלאות רווי מסירות נפש ,וסידור העניינים הכרוכים בבואה לארה"ב במהלך הביקור התוועד הרבי עם קהל החסידים, מסר שיעורים ,עסק בענייני הכלל ,ואף פעל להשגת חפצי־קודש מרבותינו נשיאינו לימים התבטאה הרבנית חנה בקשר לביקור זה :שם הכירו בו ,ומאז לא עזבוהו רשימה מקיפה על אותם ימים מופלאים ,משולבת מכתבים ומסמכים נדירים 30 תשרי ה'תשע"ה שלהי אדר תש"ז .שש שנים מאז הגיע לחוף מבטחים בארצה"ב ,שב הרבי ונסע לפאריז שבצרפת ,ממנה נמלט עם הרבנית שנים ספורות קודם לכן — בכדי לפגוש את אמו הרבנית חנה ,לאחר עשרים שנים ארוכות ומייגעות בהן לא התראו ,ובכדי לסדר את האישורים הנדרשים בכדי שתוכל להגיע עמו צליחה לארה"ב. הרבנית נמלטה מרוסיה בתור פליטה פולניה )במסגרת ה'עשאלונים'( ,ועשתה את דרכה למחנות הפליטים בגרמניה .במאמצים גדולים הצליחה לקבל מסמכים המתירים לה לעזוב לצרפת ,וכך ,לאחר תלאות ונדודים רבים הגיעה לפאריז ,בה שהתה כתחנת־ מעבר ,עד בואה אל המנוחה והנחלה. במשך תקופה זו התאכסנה הרבנית בבית הרש"ז שניאורסאהן ,שהיה בן־דוד ראשון לבעלה ,כ"ק הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע ,אביו של הרבי )אבותיהם היו אחים(. שלוש קומות היו בבית .התחתונה שימשה למחסן ,באמצעית שכנו חדר העבודה ,הספריה רחבת־הידיים ,חדר 'מועצת הרבנים' ,אולם גדול להתוועדויות וכינוסים ,מספר חדרים ומטבח .הקומה העליונה כללה שתי דירות מגורים ובית־ כנסת. הרבנית התגוררה באחד החדרים בדירה שבקומה השלישית .גם בחלוף השנים המשיך חדרה להיקרא בפי בני קובץ "וא"ו תשרי" 31 הבית "דעם רביצין חנה'ס צימער" ]חדר הרבנית חנה[. — משפחת בוטמן ,והצטרפו אף הם למתארחים בביתו. ימים ספורים לאחר בוא הרבי לפאריז, הגיעו לשם גם בני משפחת אחות הרז"ש יראו וישמחו /הגעת הרבי ביום בוא הרבי ,התאספו מספר חסידים בבית הרש"ז שניאורסאהן ,על מנת לנסוע יחד לקבל את פניו .לפתע נודע שנחיתת המטוס בו נסע תתאחר בשלוש שעות .הרבנית הצטערה לשמע בשורת האיחור .אחר שנים כה רבות בהן לא ראתה את הרבי ,תשוקתה לכך כבר הגיעה לשיא ,ולפתע עיכוב ...אשת הרז"ש, מרת שרה ,הבחינה בדבר והציעה לרבנית כי ייצאו לקניות ,להפיג את רוחה .הרבנית הסכימה ,והן פנו נסעו. לקראת שעת ההגעה המשוערת ,יצאו הרב"צ שמטוב ומספר חסידים נוספים לשדה התעופה ,בכדי לקבל את פני הרבי .טרם עזבם את הבית התקבל לשם מברק מהרבי הריי"צ ,בו נכתב "ברוך אתה בבואך". בשעה שהחסידים נסעו לשדה התעופה ,כבר עשה הרבי את דרכו במונית בכיוון הנגדי .מאוחר יותר ,כששבו הללו אל הבית ,אמר להם הרבי במעין שחוק" ,היה עליכם לדעת שאני כבר כאן ,הרי הגיע מברק מכ"ק מו"ח"... חסידים שהיו עדים לאותם רגעים מיוחדים סיפרו על בואו של הרבי" .ראינו מונית נעצרת ליד הבניין" ,תיארו" ,ומתוכה יצא בזריזות אברך בעל הופעה מוקפדת 32 תשרי ה'תשע"ה והדרת פנים בולטת .הבנּו מיד ,זהו חתנו של הרבי". הרבנית חנה טרם שבה אל הבית באותה השעה .הרבי עלה לבית ונכנס לבית הכנסת .לפני כן ביקש הרבי שלא יודיעו לרבנית באחת כי כבר הגיע ,אלא קמעא קמעא — שהוא 'יגיע עוד מעט', הנה הוא 'עומד להגיע' ,ורק אז יפגישו ביניהם. כשהרבנית הגיעה ,קיבלה את הבשורה בחדוה פנימית ,והמתינה לרבי בחדר הגדול שבקומת הבית השניה .הרבי ירד מבית־ הכנסת ,ששכן כאמור בקומה השלישית, נעצר בפתח הדלת ,הביט ברבנית והיא הביטה בו דקה ארוכה .לאחר מכן ניגש הרבי לרבנית ,והם נכנסו לחדר העבודה של הרז"ש שם שוחחו משך זמן ,לראשונה מזה עשרים שנה. מי יתאר ומי ישער את ההתרגשות העזה ,והאור והחום שנגה על שניהם באותה העת. לאחר פגישתם הראשונית ,התקיים מעמד 'קבלת פנים' ,בו נשא הרבי דברים בפני הקהל .הרבי דיבר )בין השאר( על כך שבמשך תקופה ארוכה נמנעה ממנו האפשרות לכבד אב ואם .בהקשר לכך ציטט הרבי את הגמרא ממסכת מגילה, הדנה בכך שיוסף הצדיק לא קיים מצות כיבוד אב במשך עשרים ושתים שנה ,אשר עם היות שהיה זה לו בגדר 'אי אפשר' — הענין בפועל היה חסר. הרבי דיבר בהתרגשות מיוחדת וניכר היה שמתאפק מלבכות ,אך לבסוף פרץ בבכי... את הביקור הקדיש הרבי לראש ולכל לאמו הרבנית .שאר המעשים והפעולות באותה תקופה היו תוצר נלווה ,תוצר רב ערך ורושם ,אך משני .הרבי הביע במפורש כי לא יתפנה לעיסוקים אחרים — נעלים ככל שיהיו — עד שיוסדר מעמדה ומצבה של אמו .וכך גם בהמשך ,הקפיד הרבי על ביקורים יומיים אצלה ,אף אם לשם כך היה צורך לקטוע התוועדות או לסיים שיעור .היה זה לקח מאלף בהלכות והליכות כיבוד־אם. הדבר בלט כל כך ,שגם בחוצות העיר, מראה הרבי מלווה את הרבנית — היה למחזה שרואיו התבוננו בו בהשתאות, משך רגעים ארוכים. גם כשהלך ברחוב לבדו ,משך הרבי תשומת־לב ,ועוברים ושבים לא התיקו ממנו את עיניהם ,מסובבים ראשיהם אחריו ,לא שובעים ראות. הר"ש לרנר ,שעמד באותה תקופה בראשות ועד ההצלה בפאריז ,סיפר כי הרבי הגיע למשרדו בקשר לסידור ניירות עבור אמו הרבנית והתעניין כמה זמן ייאלץ להקדיש לכך ,ובין הדברים התבטא, "האם זה כרוך בביטול תורה?". הוא נדהם .במשך התקופה סייע לעשרות רבנים וראשי ישיבות שביקשו לעזור לקרוביהם לצאת את אירופה ולהגר לארץ הקודש או לארצות הברית ,ואת אף אחד לא הטרידה שאלת ביטול תורה. לאחר רגעים של מחשבה השיב ,כי למען הרבי ישמח לטפל בניירותיה של הרבנית וזמנו של הרבי לא יתבטל .ואכן ביקש לברר מספר פרטים נחוצים ,וסידר הכל כראוי. ]למעלה משתים־עשרה שנים אחר כך הגיע להתוועדות של הרבי .אך דרכו רגליו באולם בית המדרש ,וכבר הורה הרבי שיזמינו אותו אל בימת ההתוועדות. משעלה ,הודה לו הרבי על שסייע בשעתו אורך ימינו סיפר הרב נחום אברהם יעקובוביץ :קיץ תש"ז זכור כחם במיוחד .באחת משבתות הקיץ לאחר הסעודה ,נכנס הרבי לעזרת הנשים בבית הכנסת ,שם הייתי גם אני .בית הכנסת להט כל כך, עד שלא יכולתי לשבת באותו מקום לאורך זמן .איני יודע מדוע, אך הרבי בחר לשבת תחת אחד החלונות ,כך שהשמש קפחה ישירות עליו. הרבי למד מתוך ספר מאמרים מהרבי מהר"ש ,שיצא אז לאור .אני מסתובב ממקום למקום ,רוחץ את פניי ,מבקש להקל על החום, ואילו הרבי — יושב ללא כל ניע על מקומו ,חמש שעות רצופות — מהשעה שתיים עד השעה שבע — עד אשר סיים את כל הספר... קובץ "וא"ו תשרי" 33 לאמו ,והוסיף להודות לו גם בתקופות מאוחרות יותר[. הרב"צ שם־טוב סיפר ,שבאחת ההזדמנויות בהן ביקר את הרבי במלון, פתח הרבי את הדלת והוא החל לשאול את הרבי לעצתו .הרבי השיב כי אין לו פנאי לכך .הרב"צ הבין שזה הודות לכך שהרבי עסוק בלימוד" .ללמוד" ,העז לומר, "אפשר גם בארה"ב" .הגיב הרבי" ,אם לא ילמדו כאן ,לא יתאפשר להיכנס לארה"ב"... ר' יעקב ליפסקר נתמנה ל'משמש' לימי הביקור .מדי יום בשעה אחת־עשרה ,היה ממתין לפני חדר הרבי במלונו ,הרבי היה פותח את הדלת ,והוא היה מגיש את הארוחה. בימות החול התפלל הרבי בבית הכנסת שבמס' ') 17זיבעצן'( ,ברובע ה'פלעצל' ,הרובע היהודי בפאריז. באחד הימים ,לאחר תפילת מנחה עם הציבור ,זימן אליו הרבי את רבצש"ט. הוא הקדים קצת מהשעה המיועדת, ובהגיעו שמע את הרבי מתפלל מנחה ביחידות ,בבכיות נוראות. מקרה נוסף המלמד על ייקור־הזמן של הרבי ,אירע כאשר הגיעה קבוצת יהודים אל המלון בכדי לפגוש את הרבי ,והמתינו מספר דקות עד שפתח בפניהם את הדלת .הרבי ביקש את סליחתם על הזמן בו נאלצו להמתין ואחד מן הנוכחים הגיב, "לא נורא"" .מה זאת אומרת?" ,הגיב הרבי, "מספר דקות הוא שיעור זמן יקר מאוד". הר' איסר קלויבגאנט סיפר שבביקוריו הבחין שמיטתו של הרבי עמוסה בספרים, ובהגיעו יום אחר יום נראה כי הספרים לא מתחלפים .הוא שאל את הרבי" ,איר שלאפט ניט?" .הרבי שאל מיד" ,ס'איז קענטיק?", מפני החשש שיוודע לאמו שאיננו ישן... הרבי התאכסן במלון "אדוארד השביעי" שברחוב אופרה ,המרוחק מבית הרש"ז שניאורסאהן כמחצית השעה בהליכה .היה זה מלון יוקרתי ביותר ,ואף אירע שאנ"ש לא הורשו להיכנס אליו, משום שלא לבשו עניבה... הרבי היה מגיע לבקר את אמו פעמיים בכל יום — בשעה אחת וחצי בצהריים ,ובין השעה שש וחצי לשבע בערב ,לפרק זמן ארוך ,והיה סועד אז עימה. הרבי הקפיד ביותר על הביקור .פעם, בעת התוועדות פסח־שני ,כשהקהל כולו עבדים המשמשים טרם עזבו את פאריז ,הושיט הרבי לר' יעקב ליפסקר חמשת אלפים פרנק כשכר על שירותו ,אולם הוא סירב בתוקף לקבל את הכסף .אמר לו הרבי" ,אילו הייתי יודע שלא תרצה לקבל תשלום ,לא הייתי מטריח אותך כל כך" .השיב ר' יעקב" ,ואני ,אילו הייתי יודע שבדעתו לשלם לי ,לא הייתי מסכים לשמש". כאשר לחץ עליו הרבי לקבל את הכסף ,הציע ר' יעקב שהכסף ינתן עבור 'מעמד'. הגיב הרבי ,כי אם כן — על ר' יעקב לתת את הכסף לרעייתו ,ולאחר מכן יתנוהו שניהם יחד ל'מעמד' .ר' יעקב הסכים וכך עשה .על מצבתו נחרט" ,זכה לשמש את כ"ק אדמו"ר שליט"א בפאריז". 34 תשרי ה'תשע"ה היה שרוי בהתרוממות הרוח ,הביט הרבי בשעונו ואמר" ,איך מוז גיין צום מאמען" ]מוכרח אני ללכת לאמי[ .כל ניסיונות השכנוע — שהדבר מתרחש באופן חד־ פעמי וכיוצא־בזה ,עלו בתוהו. בהזדמנות אחרת ,לאחר שיעור לילי שמסר ב'פלעצל' )ראה להלן( ,לא ויתר חגים וזמנים הרבי על הביקור אצל האם ,חרף השעה המאוחרת .הרבי ביקש לנסוע במונית, אך משלא נמצאה מונית פנויה ,פנה ונסע ברכבת התחתית יחד עם הרשד"ב בוטמן ,שהיה צריך להגיע אף הוא למגורי משפחתו — בבית הרש"ז שניאורסאהן. /ימי הקודש במחיצת הרבי בשבתות וימים־טובים ,התקיים מנין תפילות חסידי בבית הר"ז שניאורסאהן. הרבי היה הולך רגלית מבית המלון אל הבית ,ושוהה עם אמו בחדר האוכל .כאשר מתפללי המנין אחזו ב'חזרת הש"ץ' ,היה הילד )ר'( שלום דובער בוטמן ניגש ומודיע על כך לרבי .הרבי היה נוטל את הטלית )נתונה בשקית נייר לבנה( אותה הביא מערב שבת ,נכנס לבית הכנסת ,מוציא את הטלית מהשקית ומניח בה את כובעו. מקומו של הרבי היה במזרח בית־ הכנסת ,לימין ארון־הקודש .בשעת קריאת התורה היה הרבי עומד לצד עמוד הש"ץ, כשהחומש על העמוד ופניו אל שולחן הקריאה .הרבי היה נשאר בבית הכנסת עד גמר תפילת הציבור ,ולאחר מכן החל להתפלל בעצמו. בכל שבת נקרא הרבי לעלות לתורה, ל'שלישי' או 'מפטיר' ,ונהג לנדב בכל פעם 300פרנק. באחת הפעמים בה עלה הרבי ל'מפטיר' ,נכח במקום חסיד פולין .הרבי קרא את ההפטרה בקול רם ובהטעמה, כמנהג חב"ד מאז .הדבר היה לחידוש אצל אותו אחד ,כיון שלמנהג פולין קוראים את ההפטרה בחשאי ,והוא אמר לרבי :קראתם הפטורה כמו "בר־מצוה אינגל" ]ילד בר מצוה[ .כשחיוך על שפתיו השיב לו הרבי, "בר־מצוה אינגל איז ַא גרויסע מעלה" ]נער בר־מצווה הוא מעלה גדולה[... בשבתות בהן הרבי שהה בפאריז ,אירע שהרבי ביקש לדבר בפני קהל המתפללים. באחת ההזדמנויות הללו פרץ הרבי בבכי בדברו ,וכיסה את פניו הק' במשיכת הטלית עליהן. את סעודות השבת היה סועד הרבי עם אמו ,במחיצת בני המשפחה וחסידים נוספים שהיו מצטרפים .הסעודות נערכו בבית ,כשסביב השולחן מסבה משפחת רז"ש ופעמים גם אורחים ,דוגמת הרב"צ שמטוב ועוד. בשבת־מברכים היו מגיעים אחרי הסעודה עוד כמה מאנ"ש ליהנות מזיו הרבי ,ביניהם הרב אליהו שמואל כהנוב ובנו ,הרב חיים אשר גרפינקל ,הרב עזריאל חייקין ועוד. בסעודות היו מזמרים ניגונים ,כשבדרך כלל היה מתחיל אותם ר' שלום בער קובץ "וא"ו תשרי" 35 36 תשרי ה'תשע"ה כשהייתי בפאריז... שלושים וחמש שנים לאחר הביקור ,סיפר הרבי בהתוועדות על רשמיו מהתפילות בשבת בפאריז .וכך אמר הרבי בשבת פרשת ויקרא תשמ"ב: כאשר אמי ע"ה יצאה מהמדינה ההיא ,נסעתי לפאריז כדי לפגוש אותה ,ולהביאה לארצות הברית .במשך שהותי שם פגשתי עוד יהודים מאנ"ש שיצאו מהמדינה ההיא באותה תקופה או במשך זמן לפני זה .וכאשר התפללנו יחד ביום השבת )יותר משבת אחת( ,ראיתי כמה מהם שמתפללים באריכות ,מנגנים ניגון חסידי באמצע התפילה ומכים באצבע צרידה כו' כתוצאה מההתלהבות בשעת התפילה )כמנהג החסידים( .ובדוגמת מחיאת־כפיים מפני גודל השמחה וכיוצא בזה. אמנם אין אדם יודע מה שבליבו של חברו ,אבל אף על פי כן ,כאשר רואים שפלוני למד חסידות לפני התפילה )יותר זמן או פחות זמן( ,ולאחרי זה הוא מאריך בתפילה מתוך ניגון חסידי כו' — הרי זה מסתמא ענין הקשור עם עבודת ה'. שניאורסאהן )בן הרז"ש( .אירע פעם והוא לא נכח בסעודה .הרבי פנה לרשד"ב בוטמן ואמר" ,נו ,היום אתה תצטרך לשיר!"... על מאורע שהתרחש בסעודה אחרת סיפר הרשד"ב בוטמן :היתה לי מטפחת שהקפדתי על קיפולה יפה יפה .באחת השבתות קיפלתי את המטפחת כהרגלי, והבחנתי כי הרבי מביט במבט חודר על ידיי המתעסקות .הרגשתי לא בנוח מזה, ומני־אז כשחפצתי לקפלה ,הורדתי את ידיי מתחת לשולחן .אחרי שנים הבנתי שהרבי לא רצה לפגוע בי ולהעיר שאסור לקפל כך את המטפחת בשבת .הרבי רצה להעביר לי את המסר דרך מבטו ,אך לצערי לא הבנתי את הרמז. הרבי דיבר מספר פעמים גם בסעודה שלישית .באחת ההזדמנויות הללו דיבר הרבי על פרק ב' מפרקי־אבות" ,רבי אומר איזוהי דרך ישרה" .שאל הרבי :לכאורה היה צריך להיכתב "אמר רבי" ,שכן מהלשון "רבי אומר" משמע שיש מישהו שאינו סובר כן? וביאר הרבי" :רבי אומר" דבר שהעולם אינו מסכים עמו ,ולכן נאמר "אומר" — רבי אומר שדרך ה' היא הדרך האמתית ,אף שכל העולם חולק עליה. שני רגלים חגג הרבי בפאריז במהלך הביקור ,פסח ושבועות. באותם ימים לא היה בפאריז יין כשר למכירה ,ויהודים רבים היו מבשלים צימוקים ,ויוצרים מהם יין .הר"ז בוטמן ידע כיצד להכין יין צימוקים ,ואכן הכין לחג יין עם סוכר )כפי שיעור ה'צמח צדק' בזה(. הוא הציע ממנו לרבי ,אך הרבי סירב מבלי לנמק .בנו הרשד"ב מציין כי יתכן שהטעם לדבר הינו שהרבי לא השתמש בסוכר בפסח ,אלא שלא רצה לגלות זאת. היין בו השתמש הרבי בפועל היה זה שהכין עבורו ר' יעקב ליפסקר .הוא השיג ענבים וסחטם ,ובזה השתמש הרבי לד' כוסות ולקידוש בימי הפסח .למצות עבורו עצמו דאג הרבי מראש ,והיטלטל איתן את כל המסע הארוך מניו־יורק. קובץ "וא"ו תשרי" 37 הוספת הרבי בכתב יד־קדשו לרב"צ שם־טוב, על מכתב כללי־פרטי מתאריך י"א ניסן תשי"א ,בה מתייחס הרבי לנועם הביקור: מכתב הרבי מכ"ג אייר להר' אריה ליב קרמר ,מנהל מוסדות חב"ד במונטריאול. למכתב זה — כמו נוספים מכתבים מאותה תקופה — השתמש הרבי בנייר־ הכתיבה של המלון בו התאכסן. בסיום המכתב מציין הרבי" ,כפי הנראה אסע מכאן לאחר חג השבועות הבא עלינו לטובה". 38 תשרי ה'תשע"ה וכי לא היה רגוע ]עדיף[ יותר פסח תש"ז בפאריז? — הנחמה היחידה] :כעת[ קרובים יותר בארבע שנים לביאת המשיח, במהרה בימינו אמן .אבל — זה לא מתקבל .ולאידך גיסא :המהוי' יפלא? הרי ביכולתו לעשות טוב במלואו .ובעגלא דידן דוקא. הרבי ביקש מר' יעקב ליפסקר שיקנה עבורו כלים חדשים לפסח ,כלי נפרד לכל מאכל ,ועמד על כך שהוא בעצמו יטבול את הכלים במקוה ויחזירם הביתה, ולא הסכים שמישהו אחר יעשה זאת. לאורך החג היה כרוך חוט על הסכו"ם בו השתמש הרבי ,בכדי שלא יתערב בשאר הכלים. ה'סדרים' בלילות פסח ,וכן שאר סעודות החג ,נערכו בהשתתפות מספר חסידים ,בקומה השניה שבבית הרז"ש. בחדר הגדול הועמד שולחן רחב ,בראש השולחן היסב הרבי ,לימינו אמו הרבנית ואחריה כל הנשים ,משמאלו הר"ז בוטמן ולצידו כל הגברים .המצות בהן השתמש הרבי היו מונחות באריזתן על כיסא שעמד בסמיכות אליו. הקהל שתה בצמא את דברי הרבי, ואוזני כולם היו כרויות לכל מוצא פיו הק'. בליל חג השבועות שכחו הגבאים בבית הכנסת ,לכוון את שעון השבת כדי שיפעל עד לאחר אמירת 'תיקון ליל שבועות' ועל־כן נאלצו להדליק נרות בבית הכנסת ולאורם אמרו את ה'תיקון' .הרבי אמר את התיקון בקול. החום העיק באותו הלילה ,ועם זאת, טרם צאת הרבי מבית הכנסת אל בית המלון ,לבש מעיל מעל הסירטוק .אחד הנוכחים שם לב לכך והתעניין ,והרבי השיבו שאינו רוצה ללכת ברחוב בסירטוק גלוי. הרשד"ב בוטמן ,שהיה נער צעיר ,העיר כי ראה הרבה מקומיים לובשים סירטוק, שהוא להם בגד אופנת־עילית .הרבי השיבו :אבל הם גם לובשים 'קוטיעלאק' )כובע קשה וצר שוליים( ...אז סיפר הרבי כי בהיותו בוינה במלון עם חותנו הרבי הריי"צ ,נכנס אליו בשבת בסירטוק גלוי, ודעתו של חמיו לא הייתה נוחה מכך. קובץ "וא"ו תשרי" 39 תמונה זו צולמה ככל הנראה במעמד קבלת הפנים עם בוא הרבי לפאריז. 40 תשרי ה'תשע"ה יטש" ש" באוווויט כיוןוןן לליויובא ארכי ות "אר יבות אדיב בבאד קובץ "וא"ו תשרי" 41 "דערפאר בעגריס איך אייך צום יום טוב שבועות פון פאריז" .הרבי במכתב ייחודי, בסמיכות לחג השבועות .בפתיחתו כותב הרבי :שלא כמצופה ,התעכבתי כאן יותר מכפי ששיערתי ,ולפיכך משגר אני את איחולי חג השבועות מפריז... המשך המכתב עוסק בענינו הפנימי של החג )בסגנון מכתבים כלליים־פרטיים( ,ובו גם איחולים נוספים. 42 תשרי ה'תשע"ה אילנא דחיי /הרבי הריי"צ והביקור במשך כל התקופה עמד הרבי בקשר מכתבים עם הרבי הריי"צ ,אודות עניני הפרט והכלל .במכתביו של הרבי הריי"צ אנו מוצאים כי השיב לכמה וכמה כי המענה עבורם יתעכב עד שובו של הרבי. כך לדוגמה המכתב לרח"י רוזנבלום, "בתודה קבלתי את החשבונות של תורת אמת ,והנני מחכה לביאתו של חתני הרה"ג הרה"ח הרמ"מ שליט"א שניאורסאהן שנסע להתראות עם מחות' אמו הרבנית תחי' ולסדרה ,וכשיבואו אי"ה צלחה אענה לידידי בענין הזה". היעדרו של הרבי מ'בית חיינו' הורגשה היטב במהלך הביקור בפאריז .הדבר ניכר גם ממכתב הרבי לר"י דזשייקובסון ביום ט' אייר תש"ז )ראה צילום להלן(" ,ת"ח על השורות האחדות ע"ד שש"פ ואחש"פ בבית כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ,אף שקיצר בענין שגם אריכות גדולה בו מביאה תועלת". לכל אורך הביקור שקד הרבי על חיזוק הקשר בין אנ"ש בפזורה אל אילנא דחיי, הוא נשיא הדור. כבר ביום בואו ,בהופעתו הראשונה בפני קהל החסידים בפאריז ,דיבר הרבי בלהט על החיוב של כל חסיד לנסוע אל קובץ "וא"ו תשרי" 43 הרבי .אפילו אלו שעל פי הוראת הרבי הריי"צ עליהם לנסוע למקומות שונים ולא לארה"ב" ,דארפן זיי קומען און באווייזן די קינדער דעם רבי'ן ,זיי וועלן דאך האבן ַא טענה פארוואס מ'האט זיי ניט באוויזן" ]צריכים הם לבוא ולהראות לילדים את הרבי ,הרי תהיה להם 'טענה' ,מדוע לא הראו להם את פני הקודש[... בהתוועדות אחרת דיבר הרבי על ההפלאה העצומה אשר הרבי )הקודם(, הנה על אף רוממותו העצומה יורד ומתייחס ומשפיע לכל יחיד ,ומוסיף ומצטמצם לפי ערך כל אחד מהנכנסים אליו ליחידות .הרבי סיים ,אשר כל זה הוא מצד הרבי ,אולם מצד החסיד — נדרשת הכנה מעמיקה כו' .הלוא "אריינגייען צום אינגאנצן ווי ַא קעלבל — קען מען ַ רבין פארט ניט!" ]להיכנס אל הרבי לגמרי דאך ָ ָ כמו בן־בקר — הרי בכל זאת אי־אפשר[... הרבי דיבר ועורר רבות על החובה והזכות שבענין דמי ה'מעמד' .היה זה אחר תהפוכות־עולם ושנות־אימה ,עדת החסידים היתה אז דלה ורשה ורבים היו דחוקים עד פת לחם ,ובעקבות כך התרופף דבר ה'מעמד' .בין הדברים התבטא הרבי כי "אף אחד לא 'חושד' הרי שהרבי צריך זאת לעצמו ,אין זה אלא ענין של התקשרות פנימית לרבי". הרבי דיבר על נושא זה פעמים נוספות .בשלשלת היחס שב'היום יום' נכתב" ,בשהותו בפאריז מתוועד עם אנ"ש ומעוררם ע"ד נתינת דמי מעמד ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ". 44 תשרי ה'תשע"ה באחד ממכתביו באותה תקופה, כתב הרבי לר' ניסן נמנוב" ,אמרתי פה בהתוועדות עם אנ"ש והתמימים ,דהנה התקשרות צ"ל בכל כוחות שאפשר .והנה לכל לראש ,אצל חסידי חב"ד כשמו כן הוא שצריך להתקשר בחב"ד ,היינו ,בפשטות, ללמוד מאמרי וכ"ק הנשיא — .כיון שכוונת אומר המאמרים הוא המשכת חב"ד במדות ושינוי המדות על ידן ,ה"ז מכריח התקשרות ע"י שוהלכת בדרכיו וע"פ הוראותיו במדות ומחדו"מ". בימי שהותו בפאריז פעל הרבי גם להשגת כלי קודש שונים של רבותינו ,על מנת לשלחם אל הרבי הריי"צ .בין היתר השיג הרבי כפית של הבעש"ט ,כלים מר' מיכל מזלוטשוב תלמיד הבעש"ט, פרוכת מרביה"ז וכלי קודש נוספים .כמו־ כן יצר הרבי קשר עם נכדת הרבי מהר"ש, שהתגוררה בפאריז ,ובידיה היו מספר חפצי קודש של הרבי המהר"ש ,הרבי איתרם והביאם עמו לבית־חיינו. הרבי פדה אף את אחד השולחנות שיצר הרבי מהר"ש ,כאשר הרופאים הורו לו לעסוק בהתעמלות ובמלאכת־יד לטובת בריאותו .יש לציין שבאותם ימים דיבר הרבי עם החסידים בפאריז אודות ידי האמן שהיו לרבי מהר"ש ,והזכיר אף את המנורה המופלאה שגילף .בהקשר זה גילה כי גם חותנו הרבי הריי"צ אמן להפליא. הרבי במכתב לר"י דזשייקובסון מיום ט' אייר תש"ז" .ת"ח על השורות האחדות ע"ד שש"פ ואחש"פ בבית כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ,אף שקיצר בענין שגם אריכות גדולה בו מביאה תועלת"... קובץ "וא"ו תשרי" 45 בסוד ישרים ועדה במהלך ביקורו מסר הרבי שיעורים שונים והתוועד עם קהל החסידים כמה וכמה פעמים. כידוע ,בשנים שלפני נשיאותו נהג הרבי ב'הצנע לכת' ,וכמעט לא נודע לחסידים מאום מהנהגתו המיוחדת .עם הגיעו לארה"ב ,כשהועמד בראש המוסדות המרכזיים של חב"ד ,בפרט מאז שהחל לשאת דברים בציבור ולהתוועד בשבתות מברכים ,והעולה על כולנה — כשהכירו ביחסו המיוחד ויוצא הדופן של הרבי הריי"צ לחתנו ,החלו החסידים בארה"ב 'להכיר' אט אט את הרבי .אולם עבור חסידים בצרפת הייתה זו הפעם הראשונה בה נודעו לאורו הגדול .לימים התבטאה הרבנית חנה כי "שם הכירו־הרגישו בו החסידים מרוסיה ,ומאז לא עזבוהו"... ביום ב' ניסן התקיימה התוועדות בבית־המדרש שבבית רש"ז שניאורסאהן. את ההתוועדות פתח הרבי באומרו :מכיוון שאחד מעניניו של הרבי נ"ע ,היה החדרת ענין הנגינה בין החסידים ,ואף יסד מקהלה מתלמידי הישיבה ,מן הראוי אפוא לפתוח בניגון. באותה התוועדות ביאר את משמעות הביטוי 'זכותו יגן עלינו' — שמה שפעל הצדיק בזיכוך העולם — זכות זו תגן עלינו. "המעמד היה מיוחד במינו" ,תיאר הרב נחום אברהם יעקובוביץ" ,הנוכחים חשו עצמם טפח מעל הקרקע הגשמי .כאשר היה נדמה לרגע לפנות הבוקר שהרבי עומד לסיים ,מזגו לו לחיים בכדי שימשיך. 46 תשרי ה'תשע"ה /הרבי והחסידים הרבי אמר' :אם רצונכם לעייפני — חושבני שאתם תתעייפו לפני כן' ...והחל לבאר המשנה 'ג' תריסין הן' )כלים פרק כ"ד ומקואות פרק כ"ז( על פי הלכה וקבלה". רצתה ההשגחה העליונה ,ושמעו של יום הבהיר י"א ניסן נודע לחסידים לראשונה בעת הביקור בפאריז .ימים אחדים לפני י"א ניסן גילתה הרבנית לחסידים כי י"א ניסן הוא יום הולדתו של הרבי ,והוסיפה כי אם יבקשו מהרבי — ודאי יאות להתוועד .החסידים ניגשו לרבי וביקשו ממנו לקיים עמו התוועדות ,והרבי נענה מיד לחיוב. ההתוועדות התקיימה בקומה העליונה של בית הרב זלמן שניאורסאהן ,במקום בו היה בדרך כלל מתראה הרבי עם אמו, ולא בבית המדרש .הרבי דיבר על ענין 'יום הולדת' תוך ציון העובדה שבתורה נזכר ענין יום הולדת אצל אומות העולם" ,יום הולדת את פרעה" ,וקישר זאת עם תוכנו של 'פרעה' בקדושה וענין יציאת מצרים. באותה הזדמנות התייחס הרבי לתמונה בו הוא נראה במחיצת חותנו הרבי הריי"צ, עוסקים במשחק שחמט .התמונה — סיפר הרבי — צולמה כאשר היה הרבי הריי"צ שרוי במנוחה על פי פקודת הרופאים. אלו אסרו עליו את העיון וביקשוהו לעסוק בדברים קלים ומשחררים .משחק השחמט התאים לזה ,ונקראתי לשחק עמו .במהלך הביקור העניק הרבי את התמונה ממעמד זה לר' זלמן בוטמן. גם בפסח־שני התוועד הרבי ,והדברים נסובו על הפתגם "עס איז ניטא קיין רפאלן" ,והרחיב על פי נגלה ועל פי פא ַ ַ פנימיות התורה .כשהגיעה השעה בה היה נוהג לבקר את אמו ,הביט הרבי על השעון ואחר כך סיים את ההתוועדות. בימי ספירת־העומר הוזמן הרבי להשמיע שיחה בבית הכנסת הנוסף שהיה ברובע ה'פלעצל' ,ברחוב רוזיה 25 )מלבד בית הכנסת ה'זיבעצן' הממוקם ברחוב פאווע ,בו התפלל הרבי בימות החול( .בבית הכנסת הזה התפלל הרבי כשהתגורר בפאריז טרם המלחמה .קהל רב התקבץ בכדי לשמוע את השיעור ,בין הנוכחים בלטו אדמו"רים ,רבנים ותלמידי חכמים גדולים ,ששהו בפאריז באופן זמני בתקופה שלאחר המלחמה. הרבי הגיע לבית הכנסת לפני תפילת מנחה ,ומיד בהיכנסו עמד כל הקהל על רגליו .גבאי בית הכנסת דאגו לרבי למקום מכובד ב'מזרח' .בתחילה התפללו מנחה, ולאחריה התעניין הרבי מה נהוג ללמוד בבית הכנסת ,והשיבוהו :עין יעקב. השיבו לו שלומדים הלכות תפילין בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן .הרבי דיבר במשך כשעה בנושא .הקהל היה מרותק לדברים והשקט היה מוחלט. כשסיים את דבריו אמרו לו הגבאים שנהוג ללמוד בבית הכנסת גם תניא, ועתה הם עומדים בפרק מ"א .הרבי נענה לבקשתם ודיבר בענין ,כשלסיום דבריו קישר יחד את שלושת השיעורים — עין־יעקב ,שולחן־ערוך והתניא — בצורה מעוררת התפעלות ,הקהל ממש יצא מגדרו. הרבי סיים באמרו" ,יעקב — הרבי הריי"צ — כבר מוכן לגאולה ,העיכוב אינו אלא משום ש"הצאן עלות" ...יזכה כל אחד ללכת לקראת משיח צדקנו עם הרבי שלו, ואנחנו נלך עם הרבי שלנו" .הרבי הפסיק בבכי לרגעים אחדים ,וסיים :במהרה בימינו אמן. הנאספים הוסיפו וביקשו כי הרבי יתוועד ,אך הרבי לא נענה לבקשה .לבסוף, לאחר בקשות חוזרות ונשנות אמר הרבי, שיתוועד בל"ג בעומר .ואכן ,בל"ג בעומר נערכו שתי התוועדויות. הרבי החל מיד לדבר על הענין שבו אחזו לומדי השיעור .משך שעה ארוכה קלחו דברי תורה מפיו כשהוא משלב באופן נפלא אגדה ,דרוש ,קבלה וחסידות, בשפה ברורה כאשר כל הנוכחים יוצאים מכליהם. ביום י"ב באייר ,הגיעה לפאריז קבוצת חסידים שיצאו מרוסיה ,והשתכנו במלון 'פרימה' .בל"ג בעומר התוועד עמם הרבי במלון זה .הייתה זו ההתוועדות האחת של ל"ג בעומר. לאחר תפילת ערבית ,ביקשו מהרבי שיוסיף וידבר .בתחילה סירב ,אולם לאחר הפצרות חוזרות ונשנות שביטאו את תשוקתם לקבל ממנו ,נענה הרבי ,והתעניין מה נהוג ללמוד שם לאחר תפילת ערבית. ההתוועדות הנוספת אכן התקיימה בבית הכנסת ה'פלעצל' .לעת ההתוועדות היה המקום מלא עד אפס מקום ,ואף בעזרת הנשים נתפסו מקומות .בראש השולחן ישב הרבי ,כשלידו כמה רבנים קובץ "וא"ו תשרי" 47 48 תשרי ה'תשע"ה קובץ "וא"ו תשרי" 49 50 תשרי ה'תשע"ה ובני אדמו"רים .כולם האזינו ברוב קשב לדבריו הנלהבים התקיפים של הרבי. באחת השיחות התאונן הרבי על מצבו של חותנו ,הרבי הריי"צ :אדמו"ר הזקן התגורר בליאזנא ,אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש וכו' ,לכל רבותינו היו חסידים בעלי עבודה ,הבנה ועמקות בחסידות, ואילו מורי־וחמי יצא להתנתק מעניניו — שהם יחודא עילאה ויחודא תתאה — ומלמד בארצות הברית ילדים אל"ף בי"ת... דברים אלו השמיע הרבי בבכיות עצומות. ההתוועדות הותירה רושם עז על כל משתתפיה. עדות מיוחדת של הרבי עצמו להתוועדויותיו באותם ימים ,אנו מוצאים במכתב שכתב אל הר"נ נמנוב ,ביום י"ג סיון תש"ז )ראה צילום(: אמרתי פה בהתוועדות עם אנ"ש והתמימים ,דהנה ההתקשרות צ"ל בכל הכחות שאפשר .והנה ,לכל לראש ,אצל חסידי חב"ד כשמו כן הוא שצריך להתקשר בחב"ד ,היינו בפשטות ,ללמוד מאמרי כ"ק הנשיא — .כיון שכוונת אומר המאמרים הוא המשכת חב"ד במדות ושינוי המדות על ידן ,ה"ז מכריח התקשרות ע"י שוהלכת בדרכיו וע"פ הוראותיו במדות ומחדו"מ. אבל כ"ז נוגע — רירט אן — בכח או כחות פרטיים ,ועכ"פ בכחות הגלויים .וא"כ כיון שעדיין נשאר הספק באיזה דרך מוליכין אותו ,ה"ז מטיל ספק באיזה מקום מקושר הוא בפנימיותו ועצמותו .והעצה לזה הוא רק ע"י הענין הנפנה. ...והנה כהנ"ל הוא גם בשנים כתיקונם. וכ"ש בעתים הללו ,אשר ההתקשרות ע"י חב"ד חג"ת נהי"ם סבלה ע"י צוק הזמנים רחוק מקום והפסק הקישור אפילו בכתב במשך שנים רבות ,שצ"ל ההתקשרות בנפנה ביתר שאת ויתר עז. קצרתי בזה דהנ"ל מבטחוני שיספיק הקצור .והעיקר דתקותי שאין הם זקוקים להערה בענין זה ,ואפילו לא בנוגע להעדפה וזריזות ,וזריזותי' היא העומדת לעד כו'. קובץ "וא"ו תשרי" 51 לתקן עולם /הפעולות בעניני הכלל במהלך ביקורו בפאריז ,עסק הרבי רבות בהקמת סניפים מקומיים למוסדות ליובאוויטש ,שבראשם עמד :מרכז לעניני חינוך ,מחנה ישראל וקה"ת .כמו־כן דאג הרבי להדפסת ספרי קה"ת שנערכה בגרמניה באותם ימים. הרבי עסק גם בעזרה לפליטים החב"דיים במחנות העקורים בפראג, פוקינג ועוד .כמו־כן נודע כי הרבי טיפל אז בהוצאה לאור של חוברות בעניני יהדות בשפה הצרפתית )נוסף על החוברות שהודפסו בארצות הברית בתקופה מוקדמת יותר( ,עבור ילדי הפליטים בצרפת ודוברי צרפתית במדינות אחרות. אחד מהענינים הבולטים בהם עסק הרבי בעת שהותו בפאריז היה הקמת המוסד 'בית רבקה'. הרבי פעל לביסוס וחיזוק המוסד 'יער'(. בפאריז )ולימים בעיירה הסמוכה ֶ הדים לכך נשמעים במכתב הרבי הריי"צ לר' בנימין גורודצקי" ,בדבר בית ספר בית רבקה יכתוב לו חתני הרה"ח הרה"ג הרמ"מ שליט"א שניאורסאהן" .וביתר־ שאת במכתב מכ"ה אייר תש"ז" ,חתני הרה"ג הרמ"מ שליט"א שנסע לבקר את מחותנתי כבוד אמו הרבנית תחי' ולהביאה בעזה"י לפה ,הנה יסד שם בתי לימוד לנערות בשם בית רבקה ובית שרה". במכתב מיום כ"ח אב תש"ז כתב הרבי הריי"צ" ,מיין איידים הרב הגאון מוהר"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאהן האט מיר אינפארמורט וועגען אייער אינטערעס אין דעם חינוך פון אידישע טעכטער און אז איר האט באזארגט א לאקאל פאר דער 52 תשרי ה'תשע"ה מיידעלעך שולע "בית רבקה" אין פאריז" ]חתני הודיעני על התעניינותכם בחינוך בנות ישראל ואשר סידרתם מקום עבור בית־הספר "בית רבקה" בפאריז[. כמו־כן עולה כי הרבי קיים שליחויות נוספות ,בא' ממכתביו )ט' סיון תשי"א( כותב הרבי" ,נשען על פגישתנו בפאריז בשנת תש"ז ועל הרושם שנשאר לי מפגישה זו ,אשר על פי דין תורה מעמידים יהודי בחזקת ישרותו ,הנני כותב שורתיים אלו"... במהלך השהות בפאריז ביקר הרבי במוסד 'אחי תמימים' ,אותו ניהל הרז"ש. המוסד שכן סמוך לפאריז ,במרחק כחצי־ שעה נסיעה ברכבת .הרבי התבקש לבקר במוסד עוד בתקופה הראשונה להגיעו ,אך לא נענה אז משום שהיה עסוק בהשגת רישיונות לאמו .זמן קצר לאחר שסודרו הענינים ,ניאות הרבי לבקר במוסד. לכבוד הביקור הוכן המוסד כיאה וכיאות .את הילדים הושיבו לפני הרבי בצורת חי"ת ,והרבי ואנשי הצוות ישבו בשולחן נשיאותי. הרבי בחן את התלמידים הנרגשים, ואף השיב על שאלות אחדות ששאלוהו. בהמשך נאם הרבי באידיש לפני הילדים. דקות ספורות אחר שהתחיל ,פנה מישהו וביקש שהרבי ידבר בצרפתית ,משום שרוב הילדים אינם שולטים באידיש ,אך הרבי לא נענה לכך .דברי הרבי נסובו אודות המדרש "בנינו ערבים בעדנו" .תקופה לאחר מכן נודע ,כי כשנפרד מהרבי הריי"צ "ותיכף הודעתי עד"ז לברוקלין" ...מכתב הרבי להר' שלום מענדל קלמנסון מיום ב' סיון ,העוסק בעיקרו בהקמת בית־הספר "בית שרה". קובץ "וא"ו תשרי" 53 לפני שנסע לפאריז הזכיר הרבי הריי"צ את המילים "בנינו ערבים בעדנו"... לי מבקורי בביה"ס ושיחתי עם ההנהלה, המורים והתלמידים שי'. במהלך הביקור ,כנראה בסיומו ,ערך הרבי סיור בבניין המוסד בו היו גם מספר קומות של חדרי שינה .קרוב לסיום הסיור בקומת הקרקע ,שהה הרבי לבדו בבית הכנסת ששכן שם ,כרבע שעה או עשרים דקות. למזכרת ביקורי ולאות הצטיינות התלמידים הנזכרים להלן נשלחה חבילת ספרים שיצאו לאור ע"י מחלקת הוצאת ספרים שע"י המרכז לעניני חנוך לחלק בתור פרסים לתלמידים: לאחר שובו לארה"ב שיגר הרבי מכתבים להנהלת המוסד ,בצירוף פרסים לתלמידים המצטיינים: כבוד הנהלת ביה"ס עראני ,צרפת, שלום וברכה! קורת ]רוח[ מיוחדת היתה קולבערג ,מ .שילער ,ה .קליינער, ר .ריכטער ,ש .זילברג ,ע .ווייספיש ,א. סקורסקי ,ל .אברמוביץ ,י .הולצמן. בברכת הצלחה מרובה ,הרב מנחם מ. שניאורסאהן ,יושב ראש ועד הפועל. "בדעתי לנסוע מחר לארה"ב צלחה ולכן אקצר .וזהו ג"כ אחת הסיבות לכתיבה בעפרון" ...מכתב הרבי להר' שלום מענדל קלמנסון מיום כ"א בסיון ,יום אחד בלבד לפני הנסיעה. 54 תשרי ה'תשע"ה ממתנה נחליאל /הפרידה וההגעה טרם עזבו את פאריז ,חילק הרבי מתנות־מזכרת לכמה מאנ"ש ,כמו קונטרסי־שיחות .למשפחת שניאורסאהן, מארחת הביקור ,העניק מתנות מיוחדות: לר"ז בוטמן העניק הרבי סידור 'תורה אור' עם מחזור ,שתי חוברות 'התמים' וכן כמה מאמרים וקונטרסים שהופיעו בפולין .למרת שרה שניאורסאהן נתן הרבי מערכת צלחות יקרה .לילדה לאה בוטמן )כהן( — אלבום בולים )במהלך כל התקופה שמר הרבי עבורה את הבולים ממכתבים שקיבל( .לילד שלום בער שניאורסאהן — חמשה חומשי תורה בכרך אחד וכן ארבעת חלקי שולחן ערוך .לילד שלום־ דובער בוטמן ספר המאמרים 'אידיש' מהרבי הריי"צ .לילד שמואל בוטמן העניק הרבי אופניים ,והילדה הקטנה מרים בוטמן )סברדלוב( ,שהייתה כבת שנתיים, קיבלה מין סביבון ענקי שהתאים לגילה. לשבת י"ט סיון ,השבת האחרונה לפני עזיבתו את פאריז ,הביא עמו הרבי לבית־ הכנסת החסידי העתקה בודדת )מוקלדת במכונת־כתיבה( של יומן־המאסר של הרבי הריי"צ .קבוצת הדפים פורקה ,כל אחד מהנוכחים תפס עמוד אחד ,וכשסיים — העבירו הלאה ,בבחינת "אין מוקדם ומאוחר" .וכך ,עד צאת השבת הספיקו כולם לקרוא את היומן במלואו. מבחינות רבות ,הגיע הביקור לשיא דוקא בליל הפרידה ,ליל כ"ב בסיון .בערב מה ההתוועדות האחרונה. לשלום' בו התק ערב צאתכם לשלום התקיימה הפרסום על 'ערב קובץ "וא"ו תשרי" 55 זה נערך בביתו של הרז"ש אירוע רב־רושם, בו נטלו חלק מאות יהודים — בהם רבים מפליטי פולין והונגריה — וכמובן החסידים ששהו בפאריז ,כולם באו להיפרד מהרבי. לקראת חצות החלו רוב הנוכחים להתפזר לבתיהם ונשארו רק החסידים הקרובים, אז החלה התוועדות יוקדת עם החסידים הפליטים. הרבי אמר פעמים רבות 'לחיים' והתוועד בצורה מיוחדת .לאחר מספר שעות התוועדות ,פנה הרבי לכל אחד מהחסידים שנכחו במקום" ,אמור לחיים ,ואמור מה עטרת בעלה בימי ביקור פאריז התבשר הרבי על־ידי אמו הרבנית כי אחדים מכתבי אביו ,ובהם ספר הזוהר העמוס בהערותיו המאירות ,נפדו .הרבנית בישרה בשמחה רבה על גאולת הכתבים, אותם הוציאה בעצמה ממקום הגלות ,והפקידתם במוסקבה .ראוי לציין כי כתיבת הכתבים התאפשרה אף היא הודות לרבנית חנה .בימים בהם הגיעה לעיר גלות בעלה ,הביאה עמה מספר ספרים ,ואף הכינה במו ידיה דיו בכדי שבעלה יוכל לכתוב חידושיו והערותיו בשולי גיליונות הספרים) .בהמשך השנים הגיעו לידי הרבי כתבי אביו הנוספים ,ובמהלך השנים תש"ל־ל"ב נדפסו כולם(. את 'פתחי הדבר' לספרי אביו פותח הרבי" ,ת"ל שזכיתי זכות רבה ונפלאה והגיעו לידי כמה מכתבי אאמו"ר וכן ספרים אחדים ,אשר אמי מורתי הרבנית מרת חנה בת הרה"ג והרה"ח וכו' הרב מאיר שלמה הביאה אותם אליו ,כאשר קבלה הרשיון לנסוע להעיירה לשם הגלה ולהיות שם אתו עמו ,ובהם — אשר רשם הערות קצרות על גליון הספר". בהתוועדות ו' תשרי תשמ"ב הקדיש הרבי דברים למסירותה ויגיעתה של אמו הרבנית לכך שבעלה הרלוי"צ יוכל לכתוב את חידושיו ,ומסירותה להוציא את הכתבים מרוסיה: לאחרי הסתלקותו של אאמו"ר ,שמרה אמי מורתי על ספרים וכתבים אלו ,ולקחה אותם עמה כשיצאה ממדינה ההיא ,וכך הגיעו ספרים וכתבים אלו לכאן .הייתה לי הזכות הגדולה והנפלאה להוציאם לאור עולם ,כשהם מאירים עיניהם של העוסקים ברזין דאורייתא — וכן העוסקים בחלק הנגלה שבתורה — כידוע לכל מי שיודע ומכיר ספרי אאמו"ר. מובן ,אפוא ,שהלימוד עתה בספרים אלה הוא בזכותה של אמי מורתי ,כמאמר רז"ל "חמרא למריה ,טיבותא לשקיא" .וזכות זו מוסיפה בעליית נשמתה לדרגה נעלית יותר מדרגתה הקודמת. מובן מאליו ,ששמירת הכתבים והוצאתם חוץ למדינה ההיא היו בבחינת מסירת נפש ממש .שהרי בדרך כלל היו עורכים חיפוש מדוקדק בכליהם של היוצאים ,ובאם היו מוצאים אצלה ספרים וכתבים אלו ,היו יכולים להושיבה בבית האסורים ללא כל חקירה ודרישה. וכנהוג במדינה ההיא ,שכאשר היה להם חשש כלשהו על אדם ,הרי ראשית כל הושיבוהו מאחורי סורג ובריח ,ורק לאחר מכן היו בודקים את הנושא ...ולמרות גודל הסכנה שבדבר, השתדלה בשמירת הספרים והכתבים ובהוצאתם מעבר לגבול המדינה .כתוצאה מפעולתה זו הגיעו הספרים והכתבים לכאן וראו את אור הדפוס ,כך שכל אחד יכול ללמוד בהם, ולימוד באופן הנרצה — המביא לידי מעשה. 56 תשרי ה'תשע"ה שמך" ,והחל הרבי לבאר את תוכנו של כל אחד משמות הנוכחים ,כשהוא מקשר זאת עם אישיותו ותכונותיו ומבאר זאת על פי נגלה קבלה וחסידות .אחרי שביאר את שמות הנוכחים ,ניסו להיזכר בשמות נשכחים של אחדים .הרבי 'נענה לאתגר' וביאר גם שמות אלו ,כשהנוכחים יוצאים מכליהם בשומעם את הקישורים שזורים בסגנונו הייחודי של הרבי .השמות והתכונות — התאימו בצורה מדהימה. בין דיבור לדיבור ,כשהקהל נפעמים מהגאונות המבריקה בנגלה ,חסידות, קבלה ,חקירה והשילוב ביניהם ,אזר ר"ז בוטמן אומץ ,ואמר לרבי כי הוא זכה לשמוע מאבי הרבי עליו" ,אז ער מאכט בעסער פון מיר" .נענה הרבי ואמרַ :א טאטע דארף אזוי ָזאגן ]אבא אומר כך' ,כי צריך'[ .הגיב הרז"בַ :א זון דארף אויך אזוי ָזאגן" ]ובן אומר כך ,גם 'כי צריך'[... ההתוועדות כולה ארכה יותר מאחת־ עשרה שעות!.. ההגעה לבית־חיינו ביום שלישי כ"ב סיון ,נסע הרבי יחד עם אמו הרבנית לנמל ,משם הפליגו במשך שבוע ימים בדרכם לארה"ב .רבים מאנ"ש ויהודים נוספים ,נסעו לנמל באוטובוסים, כדי להיפרד מהרבי והרבנית. ביום הבהיר כ"ח סיון תש"ז ,הגיעו הרבי ואמו צלחה לניו־יורק .או־אז החלה תקופה חדשה ,מאושרת ,בחייה של הרבנית. תחילה התגוררה הרבנית בביתו של הרבי )שהיה באותם ימים ברחוב ניו־יורק(, ולשם כך העביר הרבי את 'חדר העבודה' לסלון הבית .בהמשך עברה הרבנית להתגורר בביתה שברחוב 'פרזידנט' )בבנין ,1418בו ממוקמת כיום פנימיית הישיבה(. למעלה משמונה־עשרה שנים התגוררה הרבנית בארה"ב ,בהן רוותה נחת בלי־די מבנה הרבי .הרבנית הביעה לא פעם — בכתב ובע"פ — את האושר המציף את לבה. לפני חמישים שנה בדיוק ,ביום ו' תשרי תשכ"ה ,נסתלקה הרבנית הצדקנית נ"ע ,ומ"כ בבית־החיים 'מונטיפיורי' בניו־יורק. "בטח נודע לו אשר משך איזה חדשים הייתי באירופא ובאתי משם ביחד עם א"מ תי' לכאן" .הרבי במכתב מיוחד מ"רישא דשתא תש"ח". קובץ "וא"ו תשרי" 57 יורדי הים באניות צילום בפרסום ראשון משמות הרבי והרבנית ברשימות נוסעי האניה ,שעגנה בחופי ארה"ב ביום כ"ח בסיון תש"ז. התודה והברכה לספריית חב"ד. 58 תשרי ה'תשע"ה תעודת שלטונות ארה"ב המעידה כי ביום ב' ,כ"ח בסיון תש"ז ,הגיעה הרבנית צלחה לארה"ב. קובץ "וא"ו תשרי" 59 זוכרת אנכי אשר עשיתם לי בהיותי באלמא־אטא ומעניין אותי מהנעשה אתכם תמיד צרור מכתבים בפרסום ראשון שכתבה הרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסאהן אל הרב אהרן-יעקב ומרת שיינדל דיסקין ,שהיו לצדה בימי גלות בעלה כ"ק הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי-יצחק שניאורסאהן לצידם מכתבי הרבנית אל אחות הרב דיסקין, מרת תמר גלוסקין ,שהיתה אף היא לצידה באותם ימים קשים ,וסייעה לה רבות "בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי" במכתביה מודה לה הרבנית במלים חמות ,ואף מדווחת לה על העברת בקשותיה לברכה אל בנה הרבי בתוך התכתובת – המכתב האחרון של הרבנית חנה ,שנשלח ביום ה' תשרי תשכ"ה ,יום אחד בלבד טרם הסתלקותה מכתבים בפרסום ראשון ,שכתבה הרבנית אל הרב אהרן יעקב דיסקין ורעייתו מרת שיינדל מבני־ברק ,בהם ניכר הקשר המיוחד והקרבה שחשה הרבנית כלפיהם. בימי גלותו של הרלוי"צ ,אביו של הרבי ,היה הרב דיסקין אף הוא בגלות, בעיר קזיל־ארדא הסמוכה לאלמא־ אטא ,אליה הוגלה בשלהי שנת תש"ג לאחר תקופת עבודות פרך באוראל. בראשית שנת תש"ד ,חרף האיסור שבדבר ,התגנב לאלמא־אטא ושהה במחיצת רבי לוי־יצחק במשך יומיים. "בקרתי אצלו ,זקוף הקומה ,עיניו משולהבות" ,תיאר הרב דיסקין" ,אבל ניכר היה כי שנות היסורים כבר נתנו את אותותם ומחלה פנימית קוננת בו. 60 תשרי ה'תשע"ה ישבתי שעות אחדות וקשה ממש היה לי להיפרד .לא ידעתי אז כי זו הפעם האחרונה". אחותו של הרב דיסקין ,מרת תמר־ איטה גלוסקין )שנישאה לחסיד חב"ד(, התגוררה באותם ימים אף היא באלמא־ אטא .במהלך כל תקופת הגלות ,ובפרט לאחר שהרלוי"צ נסתלק והרבנית נשארה לבדה ,סייעה לה מרת גלוסקין מאוד ,ושמרה על קשרי ידידות עמה. אף לחג הפסח תש"ה ,התארחה הרבנית בבית משפחת דיסקין לאורך ימי החג. לאחר השואה האיומה ,עברה משפחת גלוסקין להתגורר במוסקבה. כעבור תקופה התקבלה הידיעה שבפרוור סמוך' ,קראסקאווא' שמו, נמצאת הרבנית .מרת גלוסקין נסעה אליה והצליחה לאתרה. חמה על שולחן עץ .מרת גלוסקין לא הסתפקה בכך ,וחרף הסכנה שבדבר, שלחה מדי יום את בתה בת השלוש־ עשרה להביא לרבנית לחם וחלב. באותם ימים המשיך מסע התלאות של הרבנית ,כאשר אף אחד לא רצה לארחה ,בשל העובדה ששמה 'שניאורסאהן' — דבר שהרתיע אנשים מלהושיט לה עזר .בית משפחת גלוסקין היה קטן ולא היה שייך לארח בו את הרבנית .מרת גלוסקין נחלצה חושים, ולמרות הסכנה הגלויה של 'סיוע למתנגדי המשטר' ,כיתתה רגליה מבית לבית והתחננה כי ייאותו להכניס לביתם את הרבנית. בחלוף השנים ,לאחר בוא הרבנית לניו־יורק ,עמדה בקשר מכתבים עם הרב דיסקין ומרת גלוסקין ,בהם הביעה בין השאר את הוקרתה והערכתה על סיועם" .אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי ,ובפרט בקראסקאווע ,בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי", כותבת הרבנית באחד ממכתביה למרת גלוסקין. לבסוף ,נמצא מקום בביתה של אישה גלמודה ,שלא היה חשש כי יבקשו למצוא בו את הרבנית .ה'מיטה' המיועדת ,עשויה הייתה משמיכה בשנים הראשונות להגעת מרת גלוסקין לארץ־הקודש ,שלחה לה הרבנית חבילות מזון ,עקב הצנע ששרר אז בארץ ,והמחסור במוצרי־יסוד. קובץ "וא"ו תשרי" 61 למכתביה אל הרב דיסקין ,צירפה הרבנית בכל פעם המחאה על סך עשר דולר ,סכום נאה באותם ימים. היטלטל הרב דיסקין באוטובוסים מבני־ ברק שבמרכז לכפר חסידים שבצפון, במיוחד כדי לקרוא את הזכרונות. ההתכתבות נמשכה ממש עד לימיה האחרונים של הרבנית ,כשהמכתב האחרון הגיע אל הרב דיסקין כבר לאחר ו' תשרי ,ונשלח יום אחד בלבד טרם ההסתלקות )שאירעה ביום השבת(, ביום ה' תשרי תשכ"ה. על הכרת הטוב האישית המיוחדת שחש הרבי כלפי בני המשפחה ,ניתן ללמוד גם מהסיפור הבא ,מפי הרב חיים־שלמה דיסקין ,שליח ורב העיר קרית־אתא: בשבת פרשת עקב ,כ"ף מנחם־אב תשי"ג ,נכח הרב דיסקין בהתוועדות של הרבי .כי במהלך ההתוועדות ביקשו הרבי לספר על אביו .כאשר הרב דיסקין דיבר ,והרחיב במסירות־נפשו וקשיי הגלות ,החל הרבי לבכות ,והקהל ביקש את הרב דיסקין לחדול מלדבר. לאחר־מכן ,כאשר נכנס ליחידות, סיפר הרב דיסקין לרבי דברים נוספים אודות אביו. יצויין עוד ,שהרבנית שלחה העתק מרשימות זכרונותיה לגיסתה ,מרת רחל שניאורסאהן )אמה של המשוררת זלדה שניאורסאהן־מישקובסקי ,בת דודתו של הרבי( .באותו ביקור של הרב דיסקין בניו־ יורק ,אמרה לו הרבנית שיבקר ב"כפר חסידים" ,שם התגוררו בני המשפחה, בכדי לקרוא את היומן .ואכן ,כשחזר לארץ, 62 תשרי ה'תשע"ה כאשר נכנסתי ליחידות ,בחודש תשרי תשל"ז ,הורה לי הרבי" ,מארגן אין דא אין משרד דער פרי זאלסט אריינגיין ָ )הרבי הורה באצבע לכיוון המזכירות(, און זאלסט אריינשרייבן די נעמען פון דיין משפחה ,און פון דיין באבע ,און צוזאמען מיט דיין צעט'ל ,וועל איך דאס נעמען אויפ'ן ציון" ]תיכנס למשרד מחר בבוקר ,ותכתוב את שמות משפחתך וסבתך )אשת הרא"י ,שנפטר זמן קצר קודם לכן( ,ויחד עם הפתק שלך ,אקח את זה אל הציון[. להלן מובאים בפרסום ראשון צילומי כמה ממכתבי הרבנית אל הרב דיסקין ואחת ההמחאות שצורפה אליהם. כן מובאים גם המכתבים אשר כתבה לאחות הרב דיסקין ,מרת גלוסקין )אשר מצויים כיום בידי המשפחה ,ומכתבים רבים עוד לא ראו אור עולם(. א' מכתב הרבנית אל הרב דיסקין מימי חול־המועד סוכות תשכ"ב: קובץ "וא"ו תשרי" 63 ב"ה ב' דחה"מ סוכות תשכ"ב ברוקלין נ,י, כבוד הרב הנכבד מו"ה א .יעקב י' ,עט"ר הכבודה מרת שיינדל תחי' ,שלום וברכה! מאחלה אני לכם ולמשפחתכם גמח"ט שנת חיים ושלום בכל המובנים שנת השקט ובטח בתוך כלל ישראל .הצלחה בכל כחפצכם .כתבו מחייכם בכלל ובפרט. דו"ש ,חנה שניאורסאהן ב' צילום מעטפת המכתב ,שבחותמת הדואר נכתב 1באוקטובר — 1961הושע"ר תשכ"ב .על גב המעטפה כתבה הרבנית :הרב א .י .דיסקין ,בני–ברק שכון ה' ,תורה ועבודה ISRAEL ,10 ג' צילום מכתב הרבנית אל הרב דיסקין מימי חול־המועד פסח תשכ"ג: ב"ה חהמ"פ תשכ"ג ברוקלין נ.י. הרב הנכבד מו"ה א .יעקב י' ,עט"ר הנכבדה תחי' ,שלום וברכה! בעת האחרונה אני ממעטת בכתיבה בכל פעם מסבה אחרת .כמו בכל שנה ושנה חפצי לשלוח לכם 10$נוצט געזונטר הייט .כתבו .חג כשר ושמח בתוך כ"י בכל המובנים. דו"ש חנה שניאורסאהן 64 תשרי ה'תשע"ה ד' צילום מכתב הרבנית אל הרב דיסקין כשנה לאחר־מכן ,ביום ה' ניסן תשכ"ד: ב"ה ה' ניסן תשכ"ד ברוקלין נ.י. כבוד הרב הנכבד מו"ה א' יעקב י' ,עט"ר הנכבדה שיינדל תחי' ,שלום וברכה! כבר לא כתבתי לכ' ולא עניתי גם על מכתביהם כל פעם מסבה אחרת ,בריאותי לא היה כל כך בסדר עתה חל היטב מקוה כי יהי כן טוב לנו בתוך כ"י מה שלומכם? ואיך אצל בנכם? יחי' וב"ב .כתבו מכל הנעשה אתכם מחיי הכלליים והפרטיים. שולחת אני לכם איחולים טובים וברכת חג כשר ושמח בכל המובנים שיהי' טוב בגו"ר לכל ישראל .ד"ש וברכת החג למשפחתכם. כל טוב דו"ש ,חנה שניאורסאהן מונח פה טשעק ע"ס 10ד' יהי' למתנה לנכדכם יחי' נוצט געזונטערהייט .הנ"ל קובץ "וא"ו תשרי" 65 ה' צילום מכתב נוסף של הרבנית אל הרב דיסקין: ב"ה הרב הנכבד ורעיתו הכבודה א' יעקב ושיידל יח' ,שלום וברכה! היום קבלתי הקונטרס .תודה .עוד לא קראתיו מענין אותי תמיד לדעת החיים משם. יתן ה' שיהיו חיים טובים להם בתוך כלל ישראל .שולחת אני פה טשעק על עשרה נוצט געזונטער הייט מיט פריילכע הערצער .כתבו. בברכת חג כשר ושמח בכל הפרטים אסיים .דו"ש ,חנה שניאורסאהן 66 תשרי ה'תשע"ה ו' צילום המחאה ע"ס 10דולר ששלחה הרבנית אל הרב דיסקין ,שנחתמה ביום אדר"ח אלול תשכ"ד ,כחודש ימים לפני ההסתלקות .בראשה כתובים שמות בעלי החשבון אליו שייך הצ'ק — שמותיהם של הרבנית חנה ובנה הרבי: )תאריך) AUGUST 8 (19)64 (:אדר"ח אלול תשכ"ד() .מען) J. DISKIN (:י .דיסקין() .על סך(: ) $ 10.00במילים) TEN AND NO (:עשר בלבד() .על החתום.CH. CHNEERSSON (: קובץ "וא"ו תשרי" 67 ז' צילום מכתבה האחרון של הרבנית אל הרב דיסקין ,שנשלח ביום ה' תשרי תשכ"ה ,יום אחד בלבד טרם הסתלקות הרבנית! ב"ה. אגמח"ט להרב הנכבד מ' א' דיסקין וזוגתו הנכבדה תחי' ,שלום וברכה! איחולים טובים לשנה הבאה על"ט בתוך כלל ישראל .אתי שלום ת"ל .כתבו. מונח פה טשעק על 10מתנה לנכדכם בברכת גמח"ט עוד הפעם דו"ש חנה שניאורסאהן צילום מעטפת המכתב ,התאריך בחותמת הדואר הוא 11בספטמבר — 1964ה' תשרי תשכ"ה .על גבה כתבה הרבנית :א .דיסקין ,בני–ברק שכון ה' ,תורה ועבודה ISRAEL ,10 68 תשרי ה'תשע"ה ח' מכתב הרבנית אל מרת גלוסקין מחודש חשון תש"ח .באותה העת שהו בני משפחת גלוסקין בפאריז ,ותקופה קצרה לאחר מכן עלו לארץ־הקודש. ב"ה ,יום א' י"ט חשון 2-XI-47 ידידה נכבדה ומשכלת מ' תמר איטע! אייער בריף האב איך צייטיק ערהאלטען .בין געווען זייער צוא פרידען הערן א גרוס פון אייך און פון אלע אייערע. איך געדיינק גוט אייער באציאונג צוא מיר ,ובפרט אין קראסקאווע ,ווען קיינער האט אין מיינע ד' אמות ניט געוואלט שטיין. עס איז דא זאכען וואס איך וואלט שאהן געוואלט פאר געסן ,עס איז דיינק ג' עבר. פון דעסט וועגן ווען עס גייט ארויף דעם זכרון גיט דאס קיין נחת־רוח ניא צוא. קובץ "וא"ו תשרי" 69 איצט בין איך דיינק ג' מיט דיא קינדער שליט"א בכבוד. וויא לעבט זיך אייך און אלע אייערע? וואס קלערט אייער מוטער תחי' וועגען דער נסיעה? וואס איז אייער פלאן אויף להבא? אייערע קינדער לערנן מסתמא אלע? אפשר באקומט אייער שוועסטער בריף פון מאסקוו ,עס ווילט זיך וויסען וואס טוהט שא"ב ב"צ קלובגאנט .פילייכט האט זיא עפעס ידיעות? אייער שוועגערין שיינדל האב איך געענטפערט אויף איר בריף שאהן גאנץ ליינג. גריסט אלע אייערע פון מיין נאמען .שרייבט. אלעס בעסטע כחפץ דו"ש ,חנה שניאורסאהן 70 תשרי ה'תשע"ה תרגום חופשי: ב"ה ,יום א' י"ט חשון תש"ז ידידה נכבדה ומשכלת ,מ' תמר איטע! מכתבך קיבלתי במועדו ,שמחתי מאוד לשמוע דרישת־שלום ממכם ומכל אשר לכם. אני זוכרת היטב את היחס שלכם אלי ,ובפרט בקראסקובה ]פרוור בסמיכות למוסקבה ,קרוב למלחובקה[ ,בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי. ישנם דברים שהייתי כבר רוצה לשכוח .תודה לא־ל שדברים אלו הם "עבר" .בכל זאת ,כשדברים אלו עולים בזיכרוני אין הם מוסיפים נחת־רוח. כעת אני תודה לא־ל עם הילדים שליט"א בכבוד. איך החיים אצלכם וכל השייכים אליכם? מה חושבת אמכם תחי' בנוגע לנסיעה? מה התכניות שלכם להבא? הילדים שלכם לומדים כולם מן הסתם? אולי מקבלת אחותכם מכתבים ממוסקבה? הייתי רוצה לדעת מה שלום שאר־ בשרי בן־ציון קלובגאנט .אולי יש לה איזה ידיעות? לגיסתך שיינדל עניתי על מכתבה זה זמן רב .דרישת שלום לכל השייכים אליכם בשמי .כתבו. כל טוב כחפץ דורשת שלומכם ,חנה שניאורסאהן ט' מספר חודשים לאחר־מכן ,שיגרה הרבנית מכתב נוסף אל מרת גלוסקין, לכתובתה החדשה בארץ־הקודש: ב"ה ,י"ב תמוז ,תש"ח ידידה נכבדה מרת תמר־איטע תחי' שלום לה ולביתה שלום! חפצי לכתוב בלשון עברית ואם תהינה שגיאות בלשוני תסלחי לי. נעים לי לדבר בשפתנו אשר עד כה אסור היה להשתמש בה. מכתבך קבלתי במועדו .חפצי לדעת משלומך ובריאותך. רואה אנכי את התמונות של אחיותיך ואותך אינני רואה שם .אם זה על־ידי סיבות שאינן שייכות לבריאותך ומנוחת־נפשך אזי אינני מדברת על זה. העובדת את בכלל? מה שלום ב"ב ומשפחתך בכלל? קובץ "וא"ו תשרי" 71 לגיסתך שיינדל עניתי תיכף בעת קבלי מכתבה ,יכול להיות כי האדריססה ]הכתובת[ לא כתבתי כראוי והמכתב נאבד בדרך. זוכרת אנכי אשר עשיתם לי בהיותי באלמא־אטא ואח"כ בקראסקאווא ,ניט איצט געדאכט ]לא עלינו ולא עתה[ ,ומעניין אותי לדעת מהנעשה אתכם תמיד. איך מרגיש את עצמו עתה אחיך יחי' ומה כותבת אמך מא"י? אבקש לכתוב ומאחלת לך כל טוב סלה ידיד' דו"ש ,חנה שניאורסאהן 72 תשרי ה'תשע"ה י' שלוש שנים לאחר־מכן ,כחצי שנה לאחר קבלת הנשיאות ,שיגרה הרבנית אל מרת גלוסקין את המכתב הבא: ב"ה ,ג' י"ט מ' אב תשי"א ,ברוקלין ,נ.י. כבוד ידידתי הנכבדה מ' תמר תחי' ,שלום וברכה! מכתבה מיום י"ח תמוז קבלתי במועדו .אודות הרפואה שבקשה מסרתי תיכף לבני שליט"א ,ובהקדם האפשרי בדואר־אויר ישלח אותה לכן ה"מרכז" ]מזכירות הרבי[. בטח כבר הגיעכן ,ויתן ה' שתביא לכן רפואה שלמה בקרוב. קובץ "וא"ו תשרי" 73 תודה לכ' בעד כתבכן מחייכם וחיי משפחתן לפי ערך באריכות ,מעניין אותי לדעת מכל הנעשה אצלכם עם כל או"א בפרט .בבקשה לכתוב בכלל איך הסתדרתם כולכם בחייכם וגם מחיי הציבוריים בא"י איך המה כעת .ליותר הוא לבקש להודיעני מקבלת הרפואה. אתי ת"ל שלום ,גם בריאותי לפי ערך טוב .האויר פה קשה החום הגדול לא דבר חדש אצלנו ,אך הלחלוחית קשה מאד לסבול .נקוה שיהי' בסדר ,כמו שאומרים אצלכם. פ"ש ממני לאמכן הרבנית תחי' ,לאחיכן וב"ב יחיו ,לאחותכן ולמשפחתה .בברכת כל טוב ,דו"ש ,חנה שניאורסאהן י"א שנה וחצי לאחר־מכן ,כתבה אליה הרבנית מכתב נוסף: ב"ה ,יום א' ד' אייר תשי"ג ברוקלין ,נ.י. גברת נכבדה מ' תמריטע תחי' שלום וברכה! מכתבך מכ' שבט קבלתי באיחור זמן מעט בדרך אז דברתי עם בני שליט"א בפרטיות מכל הכתוב בהמכתב ומסרתי לו אודות בקשתך אלי. אני לא עניתי עד עתה מפני סיבות שונות. לעונג הי' לי לקרוא מכל אשר ספרת על הזיוג והחתונה של בתך תחי' .יתן ה' שתקבלי ממנה רב נחת. חפצי לדעת מבריאותך הטוב ,איך את מרגשת עצמך כעת? כתבי. בברכת כל טוב אסיים ובריאות נכונה לך בקרוב. פ"ש למשפחתך .דו"ש ,חנה שניאורסאהן הפאטא ]התמונה[ של בתך לא קבלתי. 74 תשרי ה'תשע"ה קובץ "וא"ו תשרי" 75 לשלימות הענין מובא כאן גם מאמרו )המלא( של הרב דיסקין שנכתב במלאות עשר שנים להסתלקות רבי לוי־יצחק ופורסם בעיתונות באותם ימים הגה"צ ר' לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל רבה האחרון של יקטרינוסלב -רוסיא — עשר שנים לפטירתו — הרב אהרן יעקב דיסקין לפני עשר שנים בכ' אב תש"ד ,בקצה אסיה התיכונה ,בעיר אלמא־אטא נערכה תהלוכת־אבל עגומה ,אשר כמתגנבים, מלאי פחד בלהות צלמות ,השתתפו בה היהודים המעטים שנתגלגלו לשם; ליוו למנוחת עולמים את אחד האחרונים ממנהיגי היהדות השסועה והמחונקת של רוסיא. הרחק מעירו ומעדתו טולטל ענק־ הרוח ,בחזקת היד האכזרית של שלטון הרשע ונסתם הגולל על שריד עשוי לבלי־ חת של יהדות שלימה. דומם צעדו המלווים ,כל אחד כאילו הולך לתומו ,לעבודתו; כל אלה פקידים במוסדות הממשלה ,עובדים וגולים .כל אחד מסתכל לצדדים אם אין מרגישים בו ובקלקלתו — כי אחרי הארון הוא הולך! עמוק בלב טמון הצער הנורא ,עם הפחד והחרדה כי לא יוודע לאיש ולא יתנקמו בו. הקדיש האחרון שנשמע מפי ישיש חב"די ,שבר את לבבות המלווים אשר חנקו בחובם את מקורות הדמע .הטירור המשתולל בארץ אומללה זו ,זה רבות בשנים ,פרש את כנפי המוראות הגדולים, עד שאפילו לויה של רב יכולה להיות נידונה כהפגנה קונטר־ריבולוציונית, 76 תשרי ה'תשע"ה ומשתתפיה יכולים לשלם בעד "חטא" זה בשנות מאסר וגולה למקומות נדחים. ככה הלך לעולמו אחד המיוחד ,ואולי האחרון מיחידי הסגולה .הרב הנפלא שעמד בעקשנות חלמיש בן מצרי שאול ומצוקי שחת על דוכן משרתו בקהילה הגדולה ,ולא נכנע לים היאוש אשר אפף מכל עבר את שרידי שאריות יהדות תורה ומצווה ברוסיא. אולי יבוא היום וימצא מי שידע לתאר את מסירות הנפש היום־יומית ממש של אחרוני קברניטי היהדות הרוסית המפוארת ,אשר בכל רגע ועל כל נשימה ונשימה היו נאבקים תוך כבשן אש מחוסרי ישע ,אך בקומה זקופה ולא נכנעו תחת היד הטמאה! אחד ומיוחד ביניהם היה הרב האחרון של הקהילה הגדולה אשר ביקטרינוסלב, הגאון הצדיק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל )אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויץ(. בשנות תרצ"ה־תרצ"ט התחילה התקופה הנוראה של סטאלין ימ"ש על הדת ונושאיה .בקנה מידה גדול נסגרו בתי הכנסת; נשדדו ספרי התורה שנמסרו לבתי חרושת של עור לעשות מהם כל מיני מוצרים; העמיסו על הרבנים מסים כבירים וכשלא יכלו לשלם נאסרו ונשלחו לעבודת פרך והוכרחו להתפטר ממשרותיהם. יחידים החזיקו מעמד בעקשנות ,בפרט בערים הגדולות. רק ביקטרינוסלב המצה כשרה באותם הימים הופיעה מין גזירה חדשה :הממשלה העמיסה על עצמה ברוב חסדה את אספקת המצות לאוכלוסייה העברית .נפתחו מאפיות ממשלתיות תחת פיקוחם של רבנים והמצה נמכרה בקואופרטיבים של הממשלה. ואמנם באו ימי השילום .הגיעו ימי הטרור המחודש של יז'וב־בריה ]ניקולאי יז'וב — היה ראש המשטרה החשאית הסובייטית הנ.ק.ו.ד ,.בתקופת הטיהורים הגדולים .סגנו היה לברנטי ֵבּריה ,שהחליפו בתפקיד[ .במהלך ה"טיהור" הגדול הזה, מיליוני אנשים הוגלו ,נידונו לעבודת פרך לשנים רבות ,רבבות הומתו אחרי אשר עונו בכל מיני עינוים קשים .ובזה עלה הכורת על הרב שניאורסאהן .כאן התגלה בכל שיעור קומתו. מתוודים 'מרצונם הטוב' הכל סודר על פי פרוצדורה חוקית. הקרבנות מתוודים "מרצונם הטוב" על החטאים אשר הנ.ק.וו.ד .מחליטה מקדם כי ראויים הם להם... הרבנים ניסו להשתמט מלקבל עליהם את הפקוח ,כי ידעו אשר אם יפסלו קצת מצה מחומצת ,ידונו אותם כשונאי המדינה המחבלים במשק ,אבל הממשלה הכריחה רבים מהם להיות "מפקחים" כביכול .הציבור ידע כי אימת המלכות על ה"מפקחים" ,אבל רק יחידי סגולה מצאו את האפשרות לאפות מצה במסתרים בתנוריהם .ההמון הגדול מוכרח היה להסתאב במצה "מוכשרת" ממשלתית זו. שיטה שטנית של חקירות ודרישות מלווה עינויים בלתי פוסקים במעגל של חוזר־חלילה; מכות אכזריות; מניעת שינה; התעללויות וכו' וכו' הביאו את האסורים למצב כזה שהיו קצים בחייהם והיו חותמים על כל אשמה ובלבד שיחישו את גמר היסורים ויתנו להם להוציא את נשמתם .נבחר מוות מחיים לכל קרבן. הרב היחידי אשר העז להודיע כי לא יירתע לגזור איסור על המצה אשר לא ישמעו לפקודותיו ולא ימלאו הוראותיו בקפדנות ,היה הרב שניאורסאהן ז"ל והציבור ידע כי רק ביקטרינוסלב המצה הממשלתית היא כשרה כדבעי .הוא ידע מה צפוי לו .ידע כי מכינים "תיק שחור" אשר בו רשומים פרטי עוונותיו ו"ביום פקודה ופקדתי" ,אבל הוא לא נרתע וכעמוד ברזל עמד על משמרתו. רוב החקירות היו בלילה .ביום היו שוכבים במרתפי הנ.ק.וו.ד .צפופים כדגים בחבית ,נטולי ממש אוויר לנשימה. ה"חדשים" שנכבשו היו שומעים מהאסורים הוותיקים כי הם כבר הודו ובלבד שיקץ הקץ על ענוייהם ,ומה יש להתעקש ומה טעם יש לחיים אלה .כל לילה היתה חוזרת החקירה התליינית ,עד שכל אחד האשים את עצמו במה שרצה חוקר הדין. קובץ "וא"ו תשרי" 77 אך בזה עוד לא בא אל קיצו נתיב הייסורים .אין השלטון הסובייטי גורס חטאים אינדיווידואליים ,צריך גם לטפול חטאים על קרובים וגואלים" .התוודה וספר מרצונך הטוב מי היה עמך בין הקושרים" .דרוש למצוא אחים לחטא ולצרה .חוזר מחזור הייסורים של שברי אדם ,צללי מרתפי החושך והעני .בני אדם מעורפלי הכרה מצהירים על קרובים ,על מכרים ,על אחים ואחיות — מי יכול היה לעמוד בנסיונות אלו? מועטים מאד מאד! אולי יצליחו ה'מומחים' בקייב... כמעט היחידי ממש שלא שלטה בו אש הגיהנם ולא הכריעה אותו היד התקיפה! עובדה זו הייתה נמסרת מאסיר אחד אל השני כאגדת פלאים .בבתי הסוהר דיברו הכל עליו כעל אדם עילאי. כותב הטורים האלה נתנסה באותם הנסיונות ,ואחרי שנתיים שנות מאסר בתנאים הנזכרים ,יצא גזר־דינו לחמשת שנות עבודת פרך בערי ויערות אוראל הצפונית. בין מועטים אלה נצרף בכור העוני הרב שניאורסאהן ז"ל .לא הודה! לא חתם על האשמה! כגיבור פלאי קיבל את כל מנת היסורים שנפלה בחלקו ולא נכנע .קיבל באהבה דין שמים ולא "הודה" למעניו. בינואר ת"ש העבירוני במסע "עטאפ" לסוהר — המעבר הגדול בחרקוב .דרך בית סוהר זה עברו רבבות אסירים .יום יום היו מגיעות פלוגות חדשות של אסירים, ו"עטאפים" גדולים היו יוצאים משם למחנות הריכוז השונים. העבירוהו לקיוב ,אולי יצליחו ה"מומחים" משם לסחוט ממנו את חתימתו .צריך לאחז בכל האמצעים .כאן יש לפניהם "נתח" שמן :רב מפורסם, מחותנו של האדמו"ר מלויובאויץ' שנוא נפשם ,אשר בחריקת שן התחרטו על יציאתו מרוסיא .כאן מקום להתגדר, לרקום עלילה שלימה על רשת מסונפת לריגול ולקונטר־ריבולוציה בינו לבין מחותנו בחו"ל .רשת זו תלכד לתוכה את כל שאריות הרבנים. אני ישבתי אסור בתא מספר .22 היו שם יותר מארבע מאות איש ,כולנו צפופים על הקרקע .על ידי שכבו מצד אחד קומיסר־הסעד ,הזקן ,של מדינת אוקראינה הסובייטית — דובאוואי — בולשביק וותיק ש"טוהר" וחיכה להעברתו לחמשת שנות גלות .הוא היה קורא לאנשי השלטון "פרעה־ונים" .מהצד השני שכב מהנדס מבוגר מקיוב" ,חבלן" ,אחד מאלפי האסירים מקיוב אשר "הודו" כי זממו לפוצץ את הגשר שעל הדנייפר בקייב. אבל גם ה"מומחים" נתאכזבו .הרב שניאורסאהן נשא בשרו בשיניו .לא חתם, לא הודה ,אף־על־פי ששפכו עליו את כל חמתם .על ידי זה ניצולו הרבה רבנים והרבה יהודי תורה ומצוות מרשת זו טמנו להם. לא קם ולא זע עד שקיבל גפרורים בכל מירוץ הדמים הנורא הזה ,אשר מליונים נלכדו בו ,נשאר הרב מיקטרינוסלב 78 תשרי ה'תשע"ה נתוודעתי שם עוד לשני מהנדסים; אחד מהם הי' מהנדס מפורסם ונשלח לפני שנים אחדות מטעם הממשלה לארצות־ הברית לסדר שם קניית מכונות לרוסיא; קיבל אחר־כך אות הצטיינות בעד עבודתו וכעת נסחף בזרם המאסרים .הוא נאשם בריגול לטובת אמריקה ויצא גזר דינו להיגלות לעשר שנות עבודת פרך. שני המהנדסים האלה דברו בהתפעלות מרובה על הרב שניאורסאהן .מוקסמים היו מגדלותו .הם סיפרו ,כי ביושבם יחד בבית הסוהר ,היו מציעים לו חידות מתמטיות ושאלות הנדסיות מסובכות וקשות ,הוא היה פותר אותן במהירות בזק .אך עיקר התפעלותם היתה מאומץ ליבו .לא קם ולא זע ללכת לחקירה במוצש"ק עד שלא קיבל גפרורים להבדלה .פעם נקרא לחקירה בעמדו בתא בתפילת שמונה עשרה ,אך לא הפסיק את התפילה .המו גויים רעשו החיות בדמות אדם ,אבל לא העיזו לסחבו. הוא שפך שיחו בלי ניד כל שהוא ,גמר תפילתו ויצא עמהם .בשום אופן לא חתם על האשמות ש"הציעו" לפניו. תפל רוחך ולא תזכה להעברה לתא מספר שש נודע לי כי הרב שניאורסאהן נמצא בתא מספר .6כשבא אל התא שלנו מנהל האגף — עמלקי גבה הקומה ורחב הגרם — בקשתיו להעבירני לתא מספר שש .הוא הסתכל עלי במבט מצליף מלמעלה למטה ונתן עלי בקולו" :אני יודע כוונת רצונך .תפל רוחך ולא תזכה להעברה למספר שש — שם שניאורסאהן!" .כשחזרתי למקומי שאלני מי שהיה קומיסר לסעד — דובאוואי — מה דיברת עם פרעה זה? אמרתי כי בקשתי העברה לתא מספר שש .הפליט הקומיסר: "שם הרב אשר לא חתם .טוב שנמצא לכל הפחות אחד שלא נכנע לתליינים אלה. באמת בן־חיל הוא הרב הזה!". הרב שניאורסאהן נידון לחמש שנות גלות לכפר נידח טשילי אשר באסיה התיכונה בקזכסטאן. בסוף שנת תש"ג שוחררתי מעבודת הפרך באוראל והוגלתי לעיר קזיל־אורדא, ג"כ באסיה התיכונה לעמוד שם תחת פקוח הנ.ק.וו.ד. שם נודע לי כי הרב שניאורסאהן גמר שנות גלותו בטשילי ובעמל רב עלה בידי הקהילה הקטנה של פליטי רוסיא הנמצאים באלמא־אטא להעבירו שמה והוא נתקבל )בחשאי כמובן( לרב הקהילה אשר באלמא־אטא. ספרו לי מחייו בטשילי .הגיע שם רצוץ ומעונה ולא מצא אף פינה ללינה .ברב עמל "הסתדר" על הרצפה במטבח של איכר אחד )בזמן הראשון — עד אשר באה אליו אחרי רוב עמל ותלאה תבחטו"א זוגתו הרבנית שתחי'( .רעב ממש ללחם. לא היה עם מי לשוחח אף מילה אחת. תלוש ממש מכל העולם ואעפ"כ לא נפל רוחו בקרבו — ד' לי לא אירא! כותב הדברים ,הרה"ח ר' אהרן יעקב דיסקין << קובץ "וא"ו תשרי" 79 כשנודע על הימצאו בטשילי ליהודי קזיל־אורדא ,נסעו אחדים מהם לפרקים לבקרו והחיוהו ממש בביקורם .היו מבלים אצלו לילה שלם והוא היה אומר לפניהם דא"ח בהתלהבות עצומה. גווילים נשרפים ואותיות פורחות! בתחילת הקיץ של תש"ד התגנבתי )אסור היה לי לצאת מקזיל־אורדא בלי רשות( לשני ימים לאלמא־אטא .בקרתי אצלו ,זקוף הקומה ,עיניו משולהבות ,אבל ניכר היה כי שנות היסורים כבר נתנו את אותותם אותות ומחלה פנימית קוננת בו. 80 תשרי ה'תשע"ה ישבתי שעות אחדות וקשה ממש היה לי להיפרד .לא ידעתי אז כי זו הפעם האחרונה — — — כ' אב תש"ד היה היום המר האחרון. את המגע עם אנשי קהילתו לא הפסיק כמעט עד הרגע האחרון .עודדם בדברי התחזקות ודא"ח בהתלהבות ואש נעורים. גופו היה שבור ורצוץ לגמרי אך רוחו נשאר שלם עד הנשימה האחרונה ,בחינת — גווילים נשרפים ואותיות פורחות! '³¿¶' ɸ¿°Ç³ ¼È É´¸É´¯ Ã"Á É´¸¿È½ ù þĘ "ĤĚČ þ āĕă ÿđ” ĐďăĀ đĐ øĕ ĕčă ü Ĥÿ ."čĕăĢü ÿĕ øđ ĦĚþ Č" ù þĘ "ĤĚČ þ āĕă ÿđ” ěĕčă ý :ĤĚý āđČ – "čĕăĢü ÿĕ øđ ĦĚþ Č" :ĐēĀ Ĥø ģĀ ěčă þ Ğÿ ĥĂ Ĉ āđĐ øĕ ĕčă ü Ĥÿ ĤĚÿ ČĀ .ģĕĝü øĠ ÿĕ Čā Ę ø ĐĚĀ ďø ģĀ ĐĚĀă ĀĘ ."Ğāÿ ĚĥĀ Ĉ ęČü Đ ĀĕĐĀ øđ" üĘ "ĞĚÿ ĥ” Ħăđė øĘĚÿ ĘāĞ đĕ ĀĘĞĀ Ęčă ý ģÿ ĕă ø ĥþ Ĉ ĕďý øė ČĘăĀ Čþ ĘāĞ đĕ ĀĘĞĀ Ęčă ý ģÿ øĕ Ėø ėăÿ Ĥēÿ Čÿ øđ ,ĐĘăĀ ēü Ħăø ę üĕĚÿ ĥĀ Ĉ þ āĕă ÿđ"Ę "Ğāÿ ĚĥĀ Ĉ ęČü Đ ĀĕĐĀ øđ” .Ħ āđ øĢĚü ."ĤĚČ ,Đ ĀĘĕĘăÿ ÿčăđ ę āđĕă čă ÿ ĎĐý āđĜ "Ğāÿ ĚĥĀ Ĉ ęČü Đ ĀĕĐĀ øđ"ĥþ Ĉ þ āĕă ÿđ” .ę āđĕă ÿč ČĘăĀ Čþ ĎĐý āđĜ āđĜĕČý "ĤĚČ āđĜ øĒČĀ øĘ Ğĕ ÿ Ěü ĥø Ĉ Đü Čā Ę øđ ĞĚÿ ĥø Ĉ ĦČþ ČĤý āđģă Đÿ .Ď ČĤĀ ģĀ .Č ĀĢ Āĕ Čā Ę :ĤĚý āđČ ĕĝý āđĕ ĕčă ü Ĥÿ .Č ĀĢ Āĕ – ĕĝý āđĕ ĕčă ü Ĥÿ – ĐĕĀ Ħþ āđĕă Ħü āđČčă ø ģďă ý ģø ďă ü Čā Ę øđ .Č ĀĢ Āĕ Čā Ę :ĤĚý āđČ ĐďăĀ đĐ øĕ ĕčă ü Ĥÿ ;Č ĀĢ Āĕ :ĤĚý āđČ ĐĞĀ ĔĀ øđ ČĤĀ ģĀ .Č ĀĢ Āĕ Čā Ę – Ğÿ Ĥý øĠĚÿ øĘ ČĤý āđģă Đÿ .ĐĞĀ ĔĀ ă ĥþ Ĉ ę āđģĚø üĘ ĤāĒēú ÿĕ – Ĉ Ĥčă ø āđČ ě ĀĘĕČü ĐĀ ĥČā Ĉ Ĥčă ø ěĕĤü āđģ ěĕ üĜĚĀă ČĂ ĐĀ .ď ĥČā ěėăý Ħ āđ ĉĥĞú ÿĘ ěĕČü ĥĈăĀ Ĥÿ ě ĀĜĕČý ĥĈăþ ĐĚÿ ,Ėø čă Ā ďăø Ĝü Đÿ .ĐĘăĀ üĠĦø čă ü Đ ĀĘ øĕĘăÿ čă ÿ ĞĚÿ ĥø Ĉ ĦČĕÿ Ĥü ģøă Ěü ĤăđĔĠĀ ă ěĦĀ ēĀ .Đ Ĉ Ĥü ĐĀ Čā Ę ęČü ,Ħčă Ā ĥÿ Ĉ ĕČý ĀĢ āđĚ ďĞÿ ě āđĥČ ĘČĕý üĘĚø Ďă ÿ ěčă Ā Ĥÿ čă ø Đĥĉ þ Ğú Ěÿ .Đĥĉ þ Ğú Ěÿ Đĥĉ Ā ĞĀ ĉ Ā ĜĀ ĥþ Ĉ ě āđĥČ Ĉ Ĥü ĐĀ Đ ĀĘ øĕĘăÿ čă ÿ ČĤĀ ģăĀ ĥþ Ĉ đă ĤĚø ČĀ .Čĥă ěĦĀ ēĀ ĥþ Ĉ ,ăđĜčă ý Ĥÿ ,ăđĜĦăĀ ďø Ěÿă üĘ Čā Ę :đĕďĕĀ Ěü øĘĦăÿ āđĘ Ĉ Ĥü ĐĀ Đ ĀĘ øĕĘăÿ čă ÿ ĞĚÿ ĥø Ĉ ĦČĕÿ Ĥü ģøă Ěü ĤăđĔĠĀ ă .ě āđĥČ ĕăĜü Ěþă Ěü ĘĔý ă ÿč øĘ ę þė ĀĘ Ğÿ Ěý āđĥĈ ĕ üĜĕČý :ęĐþ ĀĘ ĤĚÿ ČĀ .ĦēĀ Čþ ĐĞĀ ĥĀ Ĉ đă Ęă üĠČú ę üĕĚÿ ĥĀ Ĉ Ħăđė øĘĚÿ Ĉ Ĥü ĐĀ Đ ĀĘ øĕ ÿĘ ġēÿ ĤĀ .đ . āđĦă ĥø Ĉ Čü ĐĦĀ Ěýă ĥþ Ĉ ě āđĥČ ,ăđĜčă ý Ĥÿ ,ăđĜĦăĀ ďø Ěÿă üĘ Čā Ę :đĕďĕĀ Ěü øĘĦăÿ āđĘ đă ĤĚø ČĀ ĕ üĜĕČý :ęĐþ ĀĘ ĤĚÿ ČĀ .ġāēĤø üĘ ĤăđĝČĀ Ę ýčČĀ ĥþ Ĉ .ĕ üĜČú ĝĕ üĜĔø ĝø Čü ,ęďĀ ČĀ ĘėăĀ ĤČĀ ĥø Ĉ ėăü Čā Ę , āđĘ øĎĤÿ øđ āđď Āĕ ĐģĀ Ĥø øĠĜă ü ĥþ Ĉ ĕĚü .Ĥ þčĥþ Ĉă Đÿ ĦČþ , āđ ăėĤø ďÿ øė ČăđĐ ġēý āđĤ Ę ĀčČú ,ě ýĜ āđĢčă ø ę ýĠĤø Ĕø üĕ :ČĠĀ ă Ĥÿ Ħø üĜ ČĠĀ ă Ĥÿ Ħø üĜ ęČü øđ ¯º ÆÇÃ É°È ÉºÀ½ ¿ É´¯ , āđď Āĕčă ø ě þčČþ ĐĀ øđ āđĜčă ø ĦČþ ęďĀ ČĀ ĘĔý āđĜ .Č ěĕ üĘĔø øĘĔÿ Ěăø đ .Đă Āė āđĦčă ø ě þčČþ ĐĀ øđ Đ ĀĘėăĀ øĘ ÿė øđ ęĞü øđ ĐĤĀ āđĐĔø ă Đÿ ęĞü ĐČĀ Ěý Ĕø ĐĚăĀ đĤĦøă ĦČþ ěĕ üĘĞú Ěÿ ğČÿ ,ĤĚý āđČ ĐďăĀ đĐ øĕ ĕčă ü Ĥÿ .ěĕĘăü ēĂ Đÿ :ĐČĀ Ěăý đ ďēĀ Čþ čă ø ĞĚĀă ďĂ Ěø Đÿ ĘĞÿ Đă ĔĀ ă Ěÿ ,Ħĕ üčēĀ Đþ ĕĠü ă ĘĞÿ ĥþ Ĉ ě þčČþ ĐĀ .č ,Ħ āđĕă üčēĀ Đþ ěĕ ýč ĐĦĀ øĕĐĀ .Ħ þĘ þĠ āđĜ ČĕĐü øđ Đă Āăď üĢ .Ħ þĘ þĠ āđĜ ČĕĐü øđ Đă Āăď üĢ ĘĞÿ Đă ĔĀ ă Ěăÿ đ Đă ĐĕĀ čă ü øĎĚÿ ěĐý øđ Ĥėăÿ Đÿ ĦČþ ĤĞý āđĜ ,Ĥėăÿ Đÿ ĘĞÿ ĥþ Ĉ Ħ āđĞĚĀ Đă ēĀ Ĝă ø ģÿ Ěø ,Ħĥþ Ĉ þĘĥø Ĉ üĘ đĕ ĀĘĞĀ ĐĦĀ øĕĐĀ .Ħ āđĘ øĠ āđĜ ĐĕĀ þĘĞĀ ěĕ üĜĦø āđĜ ,Ĥ āđĞ Ęĥþ Ĉ ĐĦĀ øĕĐĀ .ĔăđĔĤø Ěÿ ĝø čă ü :Đ þĘ øėĦüă ĥþ Ĉ ďĞÿ ę üĕĚÿ ěĚü ěĕĐĕü čă ü øĎĚÿ ,ęĕĤü Ěø āđČ ĕČĚÿă ĥÿ Ĉ Ħĕčă ý .Ď ĘĘăý Đü Ħĕ ýčăđ .ěĕĠü ă üĘģăø đ Ħ āđĚ ĀĢĞú ěēĀ øĘĥĂ Ĉă Đÿ Đă ĘăĀ Ăė Đ ĀĘ øčĔÿ ă Đÿ ĦČþ ĘĔý āđĜ ,ęĕĤü Ěø āđČ ěēĀ øĘĥĂ Ĉă Đÿ ĕ ýĜ øĠĘăü Ěü ěĕĤĕü üčĞú Ěÿ .Đă ĤĀ Ğú ÿĜĚăø đ ěĕ üĜăđĠČú Ęĥþ Ĉ ĤĞĀ ýĉĥ øđ Ħ üĕĒă ÿ ėăÿ Ěü Ħ āđēĠĀ ă ěĕĤăü đĤĠý ă Ę ÿėČú Ěÿ ČăđĐĥþ Ĉ ĕ ýĜĠø ă Ěü ,ęĕĥü Ĉ ďĀ Ğú Ęĥþ Ĉ ĤĞĀ ýĉĥ øđ ,Đ ĀĒĕēü Čú Ħĕčă ý Ĥ āđĞ āđĘ ĥĈ þĕ ęČü ,Ď āđĠĝø .ĐĚĀ Đý čă ø . āđ ăč ěĕēü Ĝă ø ģÿ Ěø ěĕČý ,đČ ĀĘ ęČü øđ , āđ ăč ěĕēü Ĝă ø ģÿ Ěø ĘĔĀ ă üĜ ,Ėø ėăĀ ěĕ ýčăđ Ėø ėăĀ ěĕčă ý (ęĕĤü Ěø āđČ ęĕĚü Āėēú ÿđ) :ĐČĀ Ěø ĔĂ Ęčă ý ģÿ Ěø āđĜĕČý øđ ,Ħčă Ā ĥÿ Ĉă čă ÿ '° ÆÇà ɴºÇ° ɺÀ½ ³ É´¯ °"º ÆÇÃ É°È ÉºÀ½ - ¶ É´¯ þ Đý ěĕ üĘĕĢă ü Ěÿ ,ĐĤĀ čă ø ĥø Ĉ Ĝă ü ĥþ Ĉ Ħĕ üčēĀ .Č ĐĜă Ā Ěĕ Ĉ ĥĀ Ĉ ě āđĒĚø ,ęĕĤü ēý Čú ÿĘ ĤĚý āđČ øđ ,Ħ āđ ăďĞĂ ĝø ĥĘ .ĎāĠă ĝø üĕ Čā Ęă ĥþ Ĉ ď ÿč øĘ üčăđ ,ę þė ĀĘ đă ĘĕĢă ü Đÿ øđ đă Č āđ ăč ěĐþ Ěý Čĕ üĢ āđĐ øĘ Ħ āđĤĠý ă Đÿ ĦČþ ěĕĔü ēú āđĝ ěĕČý ĕčă ü Ĥÿ .ěĕĤăü đĝČú ,ěĚĀ øĢĞÿ Ěý đă Č øĢ Āĕ ęČü øđ ,ěĕģü ĥø Ĉ Ěÿ ěĐþ Ěý Č ýĢ āđĕă Đÿ ,ěĕ üĘ Āė āđČ ĀĘ ęČü ,ĤĚý āđČ ĐďăĀ đĐ øĕ .ĤăđĝČĀ ěĐþ Ěý Č ýĢ āđĕă Đÿ ,ěĕģü ĥø Ĉ Ěÿ øĘ ęČü øđ ,ĤĦĀă ĚĂ đă Č øĢ Āĕ øđ Ħčă Ā ĥÿ Ĉ čĤþ Ğþ Ěý ěģĀ ĝăø Ĥü ĥþ Ĉ ĥĈ ÿč øăď Ħ āđĘă ēÿ þ üĘČþ ĕčă ü Ĥÿ øđ .ěĕĤăü đĝČú ,ěĚĀ øĢĞÿ Ěý :ĤĕĦüă Ěÿ Ĥ þĒĞĕ ěĕĤü āđĥĈ ,Ħčă Ā ĥÿ Ĉ čĤþ Ğþ Ěý ěĕĚüă ēÿ ÿč Ččă Ā ĥþ Ĉ ĘėăĀ .č Č Āč Čā Ęă ĥþ Ĉ Ę Āė øđ ,Ħčă Ā ĥÿ Ĉă čă ÿ ěĕĚüă ēÿ ÿč āđĦ āđČ ěĕĚüă ēÿ ÿč āđĦ āđČ ěĕēĕü ďü Ěø ,Ħčă Ā ĥÿ Ĉ čĤþ Ğþ Ěý ěĕĚüă ēÿ øč ÿ üĘĚĀă Đÿ ěĚü ġăđē ,Ħčă Ā ĥÿ Ĉă čă ÿ ęĕ üĎďĀ øđ) ěĥĀ Ĉ ĕă Ā Đÿ ēĕ ,ěĕ üĜĠĀ ă ĝø Čü ĐĀ ĝ ÿĕ øĘăđģ øđ (ęĕĜă ü Ĕÿ ģø ęĕēăü đĘĚø :ěĦĀă øėČ ÿĘĚø ĤĚÿ øĎ ČĕĐü āđĒ ěĦĀ ēĀ ďĀ Đú ĥþ Ĉ þ Đý ĘāėČù þĘ Ħĕ üčēĀ Đþ ĦČþ ęďĀ ČĀ Ĥ ýč āđĥĈ .Ď ĐĜă Ā Ěĕ Ħ āđ ĉĥĞú ÿĘ ěđă ý ėăÿ Ħø üĕ Čā Ęă ĥþ Ĉ ď ÿč øĘ üčăđ ,Ħ āđĤ øĎ āđĤ øĎ ,Ħĕ üčēĀ Ęĥþ Ĉ Đ ĀĠăđĎĚø ěĕ üčģø āđĜ ěĕČý øđ .ĕ üĘėăþ Čā Ę øđ .ěĕĤĕü Ħüă Ěÿ ęĕĚü Āėēú ÿđ .ĐďăĀ đĐ øĕ ĕčă ü Ĥÿ ĕĤý øč üăď Čā Ę ,Đ Āčăđģ øĜ ĐĦĀ øĕĐĀ ęČü øđ .Đă ĀăďĢă ü Ěü ĐĜă Ā þčģøă üĕ .ēÿ Ĥý ĚĀ Ěø ČăđĐĥþ Ĉ ĕ ýĜĠø ă Ěü ,Đ ĀđĞú ĥÿ Ĉ ĐĕĀ þĘĞĀ ěĦýă üĕ ěčă Ā Ĥÿ ĕ ýĜ øĠ üĘ Č Āč Đ þĉĥĞú Ěÿ ,ĐďăĀ đĐ øĕ ĕčă ü Ĥÿ ĤĚÿ ČĀ āđĘ ĕ üĜĥÿ Ĉ ĥø Ĉ āđē ,ĤĚÿ ČĀ øđ ,čĤĀ Ğú čă ÿ ĕČėăÿ ÿĒ ěčă þ ě ĀĜēĀ āđĕ :ĦČĔĀ ă ēÿ Ěý Ęĕ üčĥø Ĉ čă ü Ĥ āđ ăčĐÿ Ėø āđĦ øĘ Ęĕĥü Ĉ øčĦÿă ěĕ üĜĦø āđĜ .ď ęĕĞü ĤĀ čă Ā ęĕ üĠĕă Ā Đÿ ę üĕĚÿă Đÿ ĦČþ øđ ,ĤăđĚĥĀ Ĉ ČĐý ĕă ø ĥþ Ĉ ĐĚĀ ēÿ čă ÿ ě ýĜ āđăĢĐÿ ĦČþ øđ ,ăđĜă Ģă ÿ ĕă ý ĥþ Ĉ Ęĕ üčĥø Ĉ čă ü Ėø Ĥþ þăďčă ÿ đĕ ĀĘ ýė đă Ĥĥø Ĉ Ĝă Ā ĥþ Ĉ ĕĚü .ăđĚă ēÿ ĕă ý ĥþ Ĉ Ęĕ üčĥø Ĉ čă ü ÿ Ďă ü Đü .ĥĈ ĥý Ĉ āđē āđĜĕČý øđ ěĐþ čă Ā Ėø Ęăý Đÿ Ěø ,ę üĕĚÿă čă ÿ Ğĕ Ę ĀčČú ,ĐĚĀă ēÿ čă ÿ ěēĀ Ĕø āđĥĈ ,Đ ĀĜ āđĢĕēü Đÿ Ĥ ýĢēĀ þĘ :ęĞĀ ĐĀ ď þĎ þĜ øė Čā Ę đĕ ĀĘĞĀ Ęčă ý ģü – āđ ăď øčĞÿ ĕ üčĔĀ ĦĚýă ĥþ Ĉ øėăđ .Ē Čā Ę :đĕďĕĀ Ěü øĘĦăÿ āđĘ đă ĤĚø ČĀ .ěĕĚăü đē øĜĦăÿ ěĕĚăü đē øĜĦăÿ ěĕ üĘčă ø ģÿ Ěø ěĕČý ĥþ Ĉ ,ăđĜčă ý Ĥÿ ,ăđĜĦăĀ ďø Ěÿă üĘ ĕďă ü øčĞÿ ĕ üčĔĀ ěĕČý :ęĐþ ĀĘ ĤĚÿ ČĀ .ęĕďü ĀčĞú ĐĀ ĘĞÿ .Đ ĀĕĐĀ Ĥĥý Ĉ ėăĀ ,ęĕďü ĀčĞú ĐĀ ĘėăĀ ĤČĀ ĥø Ĉ ėăü ÿ Ďă ü Đü øđ ,ĐĤĀ āđĦă ÿč ČĤý āđģ Đ ĀĕĐĀ .Č ěĚÿ øĒ Ğĕ – đČ ĀĘ ęČü øđ ,Č ĀĢ Āĕ – āđ ăč üĘ ěăđý ėăü ęČü :ČĤĀ ģø Ěüă Đÿ ď āđčėăĀ Đÿ ĕ ýĜĠø ă Ěü ĘČý āđĥĈ – ęĕģü ĤĀ Ġø ă čă ÿ .Č ĀĢ Āĕ Čā Ę ĐČĀ Ĥø ĕă ü Đÿ ĕ ýĜĠø ă Ěü ĘČý āđĥĈ – Ğ ÿĢĚø Čþ Āčăđ ,čĕĥü Ĉ Ěăý đ ĐďăĀ đĐ øĕ ĕčă ü Ĥÿ .ĤĕČü Ěý ĕčă ü Ĥÿ ĕĤý øčďă ü ;čĕĥü Ĉ Ěăý đ ,ĐČĀ Ĥø ĕă ü Đÿ ĕ ýĜĠø ă Ěü ĘČý āđĥĈ – Ğ ÿĢĚø Čþ čă Ā ĤĚý āđČ ĘČý āđĥĈ – ęĕģü ĤĀ Ġø ă čă ÿ ;ď āđčėăĀ Đÿ ĕ ýĜĠø ă Ěü čĕĥü Ĉ Ěăý đ .ęďĀ ČĀ Ę Āė øĘ ę āđĘĥĀ Ĉ čĕĥü Ĉ Ěăý đ ,ď āđčėăĀ Đÿ ĕ ýĜĠø ă Ěü Č ĀĕĤø þčĔø ĕĚý øčăđ ĐĤĀ ĞĀ Ěø ĕĚý čă ø ġēý āđĤĐĀ .Đ ,Ħ āđČĕĔü øĜ ĂĘČú Ĥ þĉĥĞþ øč đă Ęă üĠČú ,ĎĠÿ ă Ħÿă ĝø üĜ øđ ęďĀ ČĀ ĕ ýĜ øč ĐĤĀ ĀĉĥĞú Ę ĀčČú , āđď Āĕčă ø ęČĕý üč øĕ Čā Ę ęĐĕþ ďý øĕ ęĐĕþ ýĜĠø ă Ħēÿ Čÿ ĦĕĔü øĜ ĂĘČú čă ÿ ěĕ üĎĠø ă Ħÿă ĝø Ěü :ěďĀ Āĕčă ø Đă ĦĀ āđČ ěĕČĕü üčĚăø đ ,ęĐĕþ ýĘ øĎĤÿ øđ ĞĚÿ ĥø Ĉ ĦČĕÿ Ĥü ģø Ħ āđĤģø üĘ Đ ĀĢĤĀ ęČü ,ěĦĀ ēĀ .ē Ĉ Ĥü ĐĀ Đ ĀĘ øĕ ÿĘ ěčă þ ě āđĞĚø ĥü Ĉ ěčă Ā Ĥÿ .ČĤý āđģ – ě āđĥČ ĦČþ ĘāĔă üĘ Đ þĢ āđĤĐĀ ĘėăĀ Čā Ę :ĤĚý āđČ ĘČĕý üĘĚø Ďă ÿ .ĘāĔă üĕ – ęĥĈăý Đÿ Đ ĀėĤĀ čă ø ěĕčă ý :ęĕģü ĤĀ Ġø ă Đÿ ěĕčă ý ěĐý đă Ęă Čý .č Ĉ Ĥü ø Ĉ üĘ Đĕă Ā üĜĥø Ĉ ěĕčă ý ,Đĕă Ā üĜĥø Ĉ üĘ Đ ĀĜ āđĥČ ,"ĞĚÿ ĥ" ø ěĕ ýčăđ ěĕčă ý ,"Ğāÿ ĚĥĀ Ĉ ęČü Đ ĀĕĐĀ øđ" üĘ "ĞĚÿ ĥ” þ āĕă ÿđ"Ę "Ğāÿ ĚĥĀ Ĉ ęČü Đ ĀĕĐĀ øđ” ěĕčă ý ,"ĤĚČ ă ü ěĕĥü Ĉ Ěø ĥø Ĉ Ěÿ Ěăø đ ěĕ üėĝĀ .đ Ę ĀčČú ,(ę üĕĞÿ Ěý ĕ ýĜ øčč) ěĕďü Ĥø āđĕ ěĕČý .ěĕďü Ĥø Ďă Ā Ħø Ěü Čā Ę øđ ěĕ üĘĚøă Ğÿ Ħø Ěü Čā Ę Ā üăďĤø āđģ øĘ ,ěĕ üĒĕ üđĔø ģø Ġü ă Čÿ ěĕ üĉĥ āđĞ ěĕČý øđ ,ČĚĕ ěĕĤĕü üĒēú Ěÿ ěĕČý øđ ,ěĔĀ ģĀă Đÿ ĦČþ ěĕ üčĢă ø Ğÿ Ěø ěĕČý øđ 81 "קובץ "וא"ו תשרי לז"נ אם־המלכות הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה עלתה השמימה בעלות המנחה שבת־קודש וא"ו תשרי תשכ"ה מוקדש לחיזוק ההתקשרות לנשיא דורנו כ״ק אדמו״ר זצוקללה"ה נבג"מ זי״ע ולזכרון הרבנית הצדקנית מרת חי׳ מושקא נ״ע זי״ע
© Copyright 2024