‫מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‬ ‫והמרכז לחקר קבלת החלטות רפואיות‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬ ‫הכנס ה‪4-‬‬ ‫קבלת החלטות בתחומי בריאות – מדיניות‪ ,‬פרט ואנשי מקצוע‬ ‫יום ב' ‪0..4.04.4‬‬ ‫תקצירי ההרצאות‪:‬‬ ‫הרצאת מפתח‪ :‬קבלת החלטות במסגרת סל התרופות‬ ‫ח"כ ד"ר רחל אדטו – מפלגת קדימה ולשעבר חברה בועדת סל התרופות‪ ,‬בוגרת הפקולטה למשפטים‪,‬‬ ‫הקריה האקדמית אונו‪ .‬לצפייה בהרצאה ‪ -‬לחץ כאן‬ ‫הצורך האישי לאור הפנס הציבורי – תעדוף טכנולוגיות לסל שירותי הבריאות‬ ‫ד"ר ארן שביט – בית הספר לרוקחות‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫מדי שנה מוגשות מאות בקשות להכללת טכנולוגיות רפואיות במסגרת המימון הציבורי של סל שירותי‬ ‫הבריאות‪ .‬להחלטות אלו השלכות ישירות על בריאותם של אנשים רבים כמו גם על ההוצאה הלאומית‬ ‫לבריאות‪ .‬חלק הארי של הבקשות דן בטכנ ולוגיות חדשות וחדשניות‪ .‬נטיית הלב עשויה להיות להזדרז‬ ‫ולאמץ טכנולוגיות חדשות אלו בשל ההבטחה הטמונה בחובן‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאור המשאבים המוגבלים‬ ‫העומדים לרשות מערכת הבריאות‪ ,‬יש לבחון את התרומה היחסית של טכנולוגיות אלו לבריאות הציבור‪,‬‬ ‫בהשוואה לחלופות אחרות ובהן שימושים חדשניים בטכנולוגיות וותיקות (כגון ביטול ההשתתפות העצמית‬ ‫לטיפולים מניעתיים‪ ,‬ייעוץ רוקחי להתאמה מיטבית של הטיפול התרופתי לחולה‪ ,‬תשלום לרופא עבור‬ ‫הקדשת זמן ממושך יותר לחולה קשיש‪ ,‬וכו')‪.‬‬ ‫הערכת טכנולוגיות בריאות היא גישה מדעית להערכת מידע הנוגע לטיפולים ושרותי בריאות‪ .‬גישה זאת‬ ‫נוגעת בשאלה האם תוספת הבריאות שמציעה הטכנולוגיה הנבחנת מצדיקה את תוספת העלות הנדרשת‬ ‫להטמעתה‪ .‬ייעודה של גישה זו אינו קיצוץ בהוצאות (כי אז היתה תמיד דוגלת בגישה של לא לעשות‬ ‫כלום)‪ ,‬אלא סיוע בקבלת החלטות הנוגעות להקצאת משאבים בכדי להשיא (למקסם) את תועלת הבריאות‬ ‫המתאפשרת תחת אילוצי תקציב נתון ובתנאי אי וודאות‪.‬‬ ‫גופים לאומיים מקצועיים להערכת טכנולוגיות בריאות פועלים במספר מדינות בעולם‪ .‬הבולט שבהם הוא‬ ‫הארגון האנגלי ‪ The National Institute for Health and Clinical Excellence‬המוכר בקיצור כ‪.NICE-‬‬ ‫ג ופים דומים פועלים באוסטרליה‪ ,‬קנדה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬צרפת ועוד‪ .‬להערכות המתקבלות מגופים אלו משקל‬ ‫מכריע בקבלת ההחלטות הנוגעות למימון הציבורי של תרופות‪ ,‬שרותי בריאות וטכנולוגיות בריאות נוספות‬ ‫במדינות אלו‪ ,‬ומשקפות את המגמה הרווחת במערכות הבריאות המתקדמות לבסס את התפישה של‬ ‫הערכת טכנולוגיות בריאות בתהליכי קבלת ההחלטות‪ .‬חיוני להקים גם בארץ גוף מקצועי לאומי להערכת‬ ‫טכנולוגיות ושרותי בריאות‪ .‬גוף שיורכב מאנשי מקצוע נטולי ניגודי עניינים‪ ,‬שיעסקו בבחינה שוטפת של‬ ‫כלל המידע הקיים בנוגע לטיפולים ושרותי בריאות (בטיחות‪ ,‬יעילות והשלכה כלכלית)‪ ,‬שיפעל באופן‬ ‫שיטתי‪ ,‬עקבי וחף מהשפעות של גורמים אינטרסנטים‪ .‬ועדה ציבורית תוכל אז לבחון הערכות אלו לאור‬ ‫שיקולים חברתיים (כגון שוויוניות‪ ,‬הקצאה הוגנת‪ ,‬שיקולים מוסריים וכו')‪ ,‬ולתעדף הטכנולוגיות לפי מכלול‬ ‫המידע‪.‬‬ ‫בחינה של התרומה היחסית לבריאות הציבור של תרופות‪ ,‬שירותים וטכנולוגיות בריאות אחרות‪ ,‬באמצעות‬ ‫המתודולוגיה של הערכת טכנולוגיות בריאות‪ ,‬במסגרת גוף לאומי נטול ניגודי עניינים‪ ,‬תביא להקצאה יעילה‬ ‫יותר של התשומות הקיימות‪ ,‬לשיפור הנגישות של הציבור לטכנולוגיות בריאות הנחוצות לו ולהשאה‬ ‫(מקסימיזציה) של תועלת הבריאות של הציבור בישראל‪.‬‬ ‫במסגרת ההרצאה יוצגו העקרונות של הערכת טכנולוגית בריאות‪ ,‬יוסבר הצורך בשילוב מתודולוגיה זאת‬ ‫בתהליך קבלת ההחלטות של וועדת הסל ויוצג הרעיון למרכז לאומי להערכת טכנולוגיות בריאות‪.‬‬ ‫לצפייה בהרצאה ‪ -‬לחץ כאן‬ ‫זכויות של קטינים בקבלת החלטות ומהי המדיניות הראויה‬ ‫ד"ר פנינה ליפשיץ‪-‬אבירם‪,‬עו"ד‪ ,‬המרכז למשפט רפואי‪ ,‬ביואתיקה‪ ,‬ומדיניות בריאות – הקריה האקדמית‬ ‫אונו‬ ‫המעמד המשפטי של קטין הזקוק לטיפול רפואי הוא מיוחד במינו‪ .‬הקטין שייך‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לקטגוריה של‬ ‫"חסרי כושר"‪ ,‬וקיים ספק משפטי אם מושג ההסכמה – המשקף רצון משפטי חופשי – חל ביחס אליו‪.‬‬ ‫מסיבה זו‪ ,‬כאשר נדרשת הסכמתו של קטין‪ ,‬את ה"הסכמה" צריכים לתת בשמו בעלי כושר משפטי אחרים‬ ‫– בדרך כלל ההורים‪ ,‬שהם ברגיל האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין‪ .‬זהו המצב המשפטי הנוכחי למעט‬ ‫חריגים‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬סוגיית ההסכמה מדעת של קטין לוטה בערפל‪ ,‬ובערפל הזה מגששים גם הרופאים וגם‬ ‫המשפטנים העוסקים בתחום‪ .‬חוק זכויות החולה משנת ‪ 1996‬לא נתן מענה הולם לשאלות הרבות‬ ‫והקשות בתחום זה‪ ,‬והדין הישראלי עדיין ניזון מההלכות במדינות האנגלו‪-‬אמריקניות‪ .‬שאלות אלה הן‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬האם מותר לטפל בקטין המתבגר ולכבד את החלטתו אף ללא הסכמת הוריו? האם דעתו של‬ ‫הקטין עדיפה על דעת הוריו? האם ראוי להבחין בין קטינים על פי גילי קטינות שונים‪ ,‬ולתת לדעתו של‬ ‫הקטין משקל בהתאם לגילו או למידת התפתחותו? האם לעניין הסכמתם של קטינים בגילים שונים ראוי‬ ‫להבחין בין סוגי טיפול‪ ,‬ולתת משקל רב יותר לדעתו של הקטין ככל שהטיפול מסוכן וקשה יותר‪ ,‬וככל שהוא‬ ‫בוגר או מבין טוב יותר את מצבו?‬ ‫במצב המשפטי הקיים הקטין אינו משולל זכויות‪ ,‬אלא שנוכח קטינותו – על כל המשתמע ממנה‪ ,‬כגון‬ ‫"חולשתו" והיעדר ניסיונו – החוק מבקש להגן עליו באמצעות האפוטרופוס ואינו קובע הסדרים ספציפיים‬ ‫שיעניקו משמעות לזכויותיו וימלאו אותן בתוכן שיקבע הקטין עצמו; כל שהחוק קובע הוא שאדם אחר ידאג‬ ‫לכך‪ .‬ה"אחר" הם בדרך כלל ההורים‪.‬‬ ‫בימים אלה מתגבשת הצעה לתיקון חוק זכויות החולה בנושא של הסכמת קטין לטיפול רפואי‪ .‬התיקון‬ ‫המוצע לחוק מכיר בכך שבד בבד עם הצורך שהורים יקבלו החלטה בדבר קבלה או סירוב לטיפול רפואי‪,‬‬ ‫מקום שהם כשירים לעשות כן‪ ,‬יש להכיר בצורך של קטין בשל בגיל ההתבגרות‪ ,‬לקבל או לסרב לקבלת‬ ‫טיפול רפואי בעצמו‪.‬‬ ‫התיקון לחוק יוצא מתוך הנחה שקיימים קטינים בגיל ההתבגרות‪ ,‬שהם בוגרים בנפשם וביכולתם‬ ‫הקוגניטיבית והם בשלים ומסוגלים לקבל החלטות בעצמם‪.‬‬ ‫הרעיון להכיר בזכויותיו של הקטין ולחזק את מעמדו‪ ,‬בלי קשר לגילו הכרונולוגי‪ ,‬אינו זר לשיטת המשפט‬ ‫הישראלית‪ .‬סעיף ‪ 6‬לחוק הכשרות‪ ,‬המכיר בפעולות של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות‪ ,‬מאפשר‬ ‫להכניס תכנים חדשים לאותן "פעולות של קטין" ופותח פתח לפרשנות המתבססת הן על מאפייני הקטין‬ ‫(בשל‪ ,‬עצמאי) והן על אופי הפעולות‪ .‬יתרה מזו‪ :‬חוק הכשרות כולל עניינים רבים שבהם ההורים אינם‬ ‫מוסמכים להחליט בשם הקטין כגון העברה‪ ,‬שעבוד‪ ,‬חלוקה או חיסול יחידה משקית בחקלאות‪ ,‬בתעשייה‪,‬‬ ‫בדירה וגו'‪ ,‬וכן פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק וכו' (סעיף ‪ 20‬לחוק הכשרות)‪.‬‬ ‫הזכות להסכים בשם הקטין נשללת מההורים גם בנסיבות הקשורות להורים עצמם‪ ,‬כגון הורים שאינם‬ ‫מסוגלים למלא את חובותיהם (סעיף ‪ 26‬לחוק הכשרות)‪ ,‬ואז מועברת הזכות למסלול ציבורי של שירותי‬ ‫הרווחה או של בתי המשפט‪ .‬חוק זכויות החולה‪ ,‬שניתן היה לצפות כי ייתן את הדעת לסוגיה זו‪ ,‬לא‬ ‫התייחס אליה במפורש‪ .‬סעיף ‪ 3‬לחוק זה משמר את הדינים הקיימים וסעיף ‪ 4‬קובע כי אין להפלות בין‬ ‫חולה לחולה מטע מי דת‪ ,‬גזע‪ ,‬גיל‪ ,‬לאום ומין‪ .‬התוצאה המשפטית המתקבלת‪ ,‬לכאורה‪ ,‬היא שחוק זכויות‬ ‫החולה "משמר" התייחסות שונה אל בעלי גיל שונה‪.‬‬ ‫בחוקים שונים – סעיף ‪ 13‬לחוק העונשין‪ ,‬סעיף ‪ 9‬לפקודת הנזיקין וכו' – נקבעו קריטריונים שונים לבגירות‪.‬‬ ‫לעתים נקבעו גילי מעבר הנמוכים מגיל ‪ ,18‬ולעתים נקבעו אמות‪-‬מידה המתחשבות ברצון הקטין‪ ,‬במידת‬ ‫הבנתו ובבגרותו – כגון סעיף ‪ 7‬לחוק אימוץ ילדים‪ ,‬סעיף ‪ 316‬לחוק העונשין וכו'‪.‬‬ ‫עתות החיים המשתנות וההכרה ההולכת וגוברת בזכויותיהם של קטינים‪ ,‬הן בעולם המערבי והן באמנת‬ ‫האו"ם הולידו את הצורך החיוני בשינוי החוק‪ .‬לצפייה בהרצאה ‪ -‬לחץ כאן‬ ‫מושב בהנחיית ד"ר טליה מירון שץ‪,‬‬ ‫ראש המרכז לחקר קבלת החלטות רפואיות‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪:‬‬ ‫קבלת החלטות הפרט בנושאים רפואיים‬ ‫קבלת החלטות של חולים כשירים ושל חולים לא כשירים ביחס לטיפול בהם‬ ‫גב' שירלי רזניצקי ופרופ' נטע בנטור‪ ,‬מאיירס ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‬ ‫רקע‪ :‬המודל המשפטי והאתי המקובל בעולם המערבי ובישראל מכיר בזכותו האוטונומית של החולה לקבל‬ ‫החלטות בנוגע לשירותים הרפואיים שאותם הוא יקבל‪ .‬ספרות ענפה דנה ביחסים בין הרופא לחולה בתהליך‬ ‫קבלת ההחלטות הרפואיות כאשר החולה כשיר ומסוגל להביע את רצונו‪ .‬מקובלים שלושה מודלים עיקריים‪:‬‬ ‫הפטרנליסטי‪ ,‬המיידע והמשתף‪ .‬ואולם‪ ,‬יש מעט מאוד ספרות ומידע אמפירי לגבי מקומם של בני המשפחה‬ ‫בתהליך קבלת ההחלטות‪ ,‬וזאת‪ ,‬למרות שפעמים רבות הם לו קחים חלק פעיל בטיפול בחולה‪ .‬יתר על כן אין‬ ‫להם מעמד ותפקיד חוקי‪ .‬במצבים בהם החולה אינו כשיר פותחו כלים לתכנון מתקדם‪ ,‬כמו מסמך הנחיות‬ ‫מקדימות ומתן ייפוי כוח‪ ,‬שנועדו לשמור על רצון החולה‪ .‬מטרת ההרצאה היא להציג את הגישות המקובלות‬ ‫לקבלת החלטות רפואיות לגבי חולים כשירים ולגבי חולים שאינם כשירים‪ ,‬ולבחון את ישומן במציאות באמצעות‬ ‫ממצאי מחקר‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬ראיון פנים אל פנים מובנה עם כ‪ 200 -‬בני משפחה של חולים שנפטרו מסרטן מפושט‪ .‬בני המשפחה‬ ‫נשאלו לגבי מעורבותם בקבלת החלטות כאשר החולה היה כשיר ולא כשיר‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬בני המשפחה העידו כי ‪ 40%‬מהחולים תמיד היו כשירים לקבל החלטות בנוגע לטיפול בהם‪ ,‬אך ‪30%‬‬ ‫איבדו יכולת זאת בין שבוע לחודש לפני המוות; ‪ 15%‬יותר מחודש ועד שלושה חודשים; והשאר (‪ )15%‬לא יכלו‬ ‫לקבל החלטות יותר משלושה חודשים לפני המוות‪ .‬רק למיעוט מהחולים היו כלים לתכנון מתקדם‪ :‬ל‪ 12% -‬היה‬ ‫מסמך הנחיות מקדימות‪ ,‬ול‪ 10% -‬היה מסמך ייפוי כוח (‪ .) 10%‬שיעורם של אלו שהיו להם כלי תכנון מתקדם‬ ‫גבוה יותר בקרב יהודים לעומת ערבים‪ ,‬ובקרב חולים שטופלו בהוספיס בית לעומת מקומות טיפול אחרים‪.‬‬ ‫כאשר החולה היה עדיין כשיר‪ ,‬רוב בני המשפחה אמרו כי הם היו מעורבים במידה רבה או רבה מאוד בקבלת‬ ‫ההחלטות הקשורות לטיפול הרפואי (‪ ,) 77%‬לסוג השירותים הרפואים שהחולה קיבל (‪ )73%‬ולסוג הטיפולים‬ ‫שהוא קיבל (‪ .)61%‬רק ‪ 8%‬אמרו כי החולה קיבל את רוב ההחלטות הנוגעות לטיפול בו לבדו‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬למרות שרבים מהחולים מאבדים לקראת סוף חייהם את היכולת לקבל החלטות בנוגע לטיפול בהם‪,‬‬ ‫רק למיעוט מהם כלים לתכנון מתקדם‪ .‬למרות שלבני המשפחה יש מעמד חוקי רק כאשר החולה אינו כשיר‪,‬‬ ‫רבים מהם מעורבים בפועל בקבלת ההחלטות הרפואיות גם כאשר הוא כשיר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ייתכן כי התפיסה‬ ‫הקומוניטרית או גישת ה'אוטונומיה של היח סים' עשויות להסביר טוב יותר את המציאות הישראלית‪ .‬ראוי‬ ‫להעמיק את הבדיקה ביחס למקומם המשפטי והאתי של בני המשפחה בתהליך המורכב הזה‪ ,‬כדי להקל על‬ ‫החולה‪ ,‬בני משפחתו והמערכת הרפואית‪.‬‬ ‫שימוש במטלות קבלת החלטות לאבחון‪ :‬המקרה של אוטיזם‬ ‫ד"ר אלדד יחיעם‪ ,‬הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫ההרצאה הנוכחית סוקרת את פוטנציאל השימוש במטלות קבלת החלטות לאבחון קליני‪ .‬הממצאים הקלאסיים‬ ‫של דמאסיו ועמיתיו הראו כי ניתן "לתפוס" התנהגות קבלת החלטות לקוייה (עקב פגיעה מוחית) באמצעות‬ ‫מטלות מעבדה‪ .‬נסקרים שני כיווני מחקר עדכניים בנושא זה‪ :‬היכולת לתפוס סגנון קבלת החלטות הרגיש‬ ‫לאוכלוסיות קליניות שונות באמצעות המטלה‪ ,‬והרגישות של מטלות אלו לניסיון לעוות את התשובות על מנת‬ ‫ליצור רושם חיובי ‪ ,‬ביחס לשאלוני אישיות‪ .‬בהקשר הראשון‪ ,‬נראה כי לגבי סינדרומים נוירופסיכולוגיים‬ ‫מסויימים‪ ,‬ישנו סגנון קבלת החלטות ייחודי שמאפשר רגישות קלינית‪ .‬דוגמא בהקשר זה הינה תסמונת‬ ‫אספרגר (סינדרום ברצף האוטיזם) שבה הסבירות להתנהגות אירטית בקרב אוכלוסית מטרה המופיעה בכ‪-‬‬ ‫‪ 60%‬מהמשתתפים מגיעה עד לפי ‪ 4.2‬מאוכלוסיית הבקרה‪ .‬דוגמאות אחרות מראות יכולת דומה של מטלות‬ ‫קבלת החלטות ושאלוני אישיות בחיזוי התנהגות סיכונית‪ .‬מטלות קבלת החלטות גם מראות חסינות רבה יותר‬ ‫לרצייה חברתית מאשר שאלוני אישיות‪.‬‬ ‫הטמעת הערכת סיכון בעקבות ממצאי בדיקה גנטית אצל חולים ‪Mind like a Sieve‬‬ ‫ד"ר טליה מירון שץ‪ ,‬ראש המרכז לחקר קבלת החלטות רפואיות‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬ ‫ההתפתחויות בסריקות הגנום מאפשרות לבצע בדיקות גנטיות ולאתר ליקויים עתידיים גם כאשר לאדם אין כל‬ ‫סימפטומים גלויים לעין‪ .‬אבל האם אנשים מבינים את המידע המתקבל כתוצאה מהבדיקות הללו?‬ ‫אנשים אשר במשפחותיהם יש חולה אלצהיימר נבדקו לגבי נוכחות הגן אשר מוביל למחלה‪ .‬המחקר שלי אשר‬ ‫יתואר בהרצאה מצא כי‪ ,‬באופן מפתיע‪ ,‬ולמרות שהערכת הסיכון ניתנת במספר יחיד‪ ,‬חלק ניכר מהאנשים אינם‬ ‫זוכרים את הערכת הסיכון שקיבלו‪ .‬חלק אחר מהם זוכרים אותה‪ ,‬אך הערכת הסיכון הסובייקטיבית שלהם‬ ‫שונה ממנה (למשל "הרופאה אמרה שמבחינה גנטית יש לי ‪ 25%‬סיכוי לחלות באלצהיימר‪ ,‬אבל אני מאמינה‬ ‫שיש לי ‪ 50%‬סיכוי")‪ .‬באמצעות ניתוח פקטורים התבררו הגורמים שמובילים לחוסר זיכרון וכן לחוסר הטמעה‬ ‫של הערכת הסיכון‪ .‬גורמים אלה משמעותיים לכל מי שמעביר לחולים נתונים לגבי סיכון‪ ,‬ומצפה שאלה ייזכרו‬ ‫ויוטמעו‪.‬‬ ‫* המאמר נכתב בשיתוף דר' רוברט גרין מ ‪ Boston University‬למצגת ‪ -‬לחץ כאן‬ ‫מושב בהנחיית ד"ר אורית להב‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪,‬‬ ‫הקריה האקדמית אונו‪:‬‬ ‫גישות התערבות שונות בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז‬ ‫צמתי בחירה באבחון וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז‬ ‫גב' ליליה מנצר – נוירו פסיכולוגית‪ ,‬מרפאת פוקוס – המרפאה להפרעות קשב במבוגרים‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש‬ ‫שיבא‪ ,‬תל‪-‬השומר‬ ‫ההרצאה תעסוק בדילמות העולות בבואנו לסייע למבוגרים הפונים לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז‪.‬‬ ‫השאלות העיקריות העולות הן‪:‬‬ ‫האם ילד עם ‪ ADHD‬הופך למבוגר עם ‪ ?ADHD‬מתי?‬ ‫הפרעת קשב וריכוז מופיעה בקרב כ‪ 7% -‬מהילדים בגיל ביה"ס‪ .‬אולם‪ ,‬למרות שמקובל לחשוב כי מהפרעה זו‬ ‫סובלים בעיקר ילדים‪ ,‬היא אינה נעלמת כאשר אלו הופכים בני ‪ .18‬ההפרעה‪ ,‬בצורות שונות‪ ,‬ממשיכה לתת את‬ ‫אותותיה גם במהלך חייהם הבוגרים של רבים (עד כ‪ )60% -‬מאלו שסבלו ממנה כילדים‪ .‬בשל מודעות נמוכה‬ ‫לקיומה של הפרעה זו בקרב מבוגרים‪ ,‬היא לרוב אינה מאובחנת ואינה מטופלת באוכלוסיה זו‪ ,‬והסובלים ממנה‬ ‫נפגעים בתפקודם בתחומי חיים שונים‪ .‬מדובר באחת ההפרעות השכיחות ביותר באוכלוסיה הבוגרת עם שיעור‬ ‫של כ‪ . 4% -‬ברוב המקרים תהייה הימשכות של תסמינים מסוימים מהילדות לבגרות‪ ,‬אולם אלו יופיעו בצורה‬ ‫שונה אצל מבוגרים‪.‬‬ ‫האם צריך לבצע הערכה מחודשת‪/‬חדשה? מתי ואיך?‬ ‫במהלך ההתבגרות הסימפטומים האופייניים להיפראקטיביות לרוב מתמתנים‪ ,‬כך שהנטייה לתנועתיות‪-‬יתר‬ ‫שכיחה פחות‪ ,‬ובמקומה מופיעות תחושות אי‪-‬שקט פנימי וחוסר מנוחה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הסימפטומים האופייניים‬ ‫לאימפולסיביות‪ ,‬ובעיקר לחוסר קשב‪ ,‬ממשיכים להתקיים‪ ,‬ופוגעים באופן משמעותי בתפקודו של האדם‪ .‬אחת‬ ‫הבעיות המרכזיות הינה שאנשים אלו גדלים והופכים לבוגרים אשר מקבלים מהסביבה משובים שליליים‪ ,‬על‬ ‫ה'פוטנציאל שלא ממומש'‪ ,‬על יכולת שכלית תקינה לצד ילדותיות‪ ,‬עצלנות‪ ,‬חוסר סדר‪ ,‬חוסר משמעת עצמית‪,‬‬ ‫חוסר אחריות ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבוגרים עם ‪ ADHD‬נוטים לסבול יותר מהפרעות מצב‪-‬רוח ומהפרעות חרדה‪.‬‬ ‫הבעיה הופכת מורכבת יותר כאשר מדובר על אנשים מוכשרים שסיגלו לעצמם 'דרכי פיצוי' לאורך השנים אך‬ ‫עדיין סובלים מסימפטומים‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬אשר עלולים לחמוק גם מאנשי מקצוע‪ ,‬חשוב לבצע אבחון מדוקדק על‬ ‫מנת לסייע לאותם אנשים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם‪.‬‬ ‫איזה טיפול מתאים למי?‬ ‫מחקרים בתחום הטיפול במבוגרים עם ‪ ADHD‬ממליצים על שילוב של טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי‬ ‫קוגניטיבי‪-‬התנהגותי (‪ ) CBT‬כמענה הטיפולי האופטימלי‪ .‬ההרצאה תסקור את האופנים השונים בהם ניתן‬ ‫לשלב בין השניים‪ ,‬בהתאם לסימפטומים האופייניים למטופלים שונים‪ .‬לצפייה בהרצאה ‪ -‬לחץ כאן‬ ‫מלקות לחרות – קבלת החלטות בניהול קריירה‬ ‫גב' אורלי צדוק מכללת תל אביב יפו ומכללת תל חי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫נושאי ההרצאה‪ :‬איך לקות למידה משפיעה על הזהות התעסוקתית?‬ ‫מבוא – פסיכולוגיה תעסוקתית‪ ,‬לקויות למידה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫קושי בקבלת החלטת קריירה כתוצאה מחוויות שליליות מצטברות (לפי מה שאני טוב‪ ,‬לפי מה‬ ‫‪.2‬‬ ‫שאני אוהב‪ ,‬האם אצליח במה שאני אוהב)‪.‬‬ ‫קבלת החלטת קריירה מהמקום ההגנתי – אחת הבעיות המרכזיות של הפרעות קשב‪ .‬עצם חוויה של‬ ‫‪.3‬‬ ‫אי הצלחה מכניס ה את האדם למצב של התגוננות שמקשה עליו לעשות החלטת קריירה אותנטית‪ .‬אחרי‬ ‫תקופה מסוימת המקום ההגנתי כבר לא מייצר סיפוק מהעבודה‪.‬‬ ‫אחרי קבלת ההחלטה עולות בעיות בעבודה עצמה‪ :‬ארגון‪ ,‬דחיינות‪ ,‬שליפה‪ ,‬ריכוז‪ ,‬הצפה‪ ,‬קושי‬ ‫‪.4‬‬ ‫להתמקד‪.‬‬ ‫למצגת – לחץ כאן‬ ‫לצפייה בהרצאה – לחץ כאן‬ ‫התערבות קוגניטיבית ממוחשבת בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז‬ ‫גב' עדי שטרן‪ ,Msc ,‬מרפאה בעיסוק‪ ,‬בית הספר לריפוי בעיסוק‪ ,‬האוניברסיטה העברית והמחלקה‬ ‫לפסיכיאטריה של המבוגר‪ ,‬הדסה עין‪-‬כרם‪ .‬דוקטורנטית בבית הספר לריפוי בעיסוק‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫לליקויים בתפקודים ניהוליים בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז (‪ )ADHD‬ישנה השפעה שלילית‬ ‫ומתמשכת על תפקודם היום‪-‬יומי ואיכות חייהם‪ .‬נמצאו מ עט מחקרי התערבות קוגניטיביים המכוונים לליקויים‬ ‫בתפקודים ניהוליים באנשים עם הפרעת קשב וריכוז‪ .‬במחקרים שנמצאו הוצגו השפעות חיוביות של אימון‬ ‫קוגניטיבי רמדיאלי על מטלות אימון דומות‪ ,‬מדדים נוירופסיכולוגים ודירוג של תסמיני ההפרעה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬ ‫צורך בעדויות נוספות על מנת לאשר את הממצאים הראשוניים הללו‪ ,‬כמו גם לבחון את ההשפעות של‬ ‫התערבות קוגניטיבית על תפקוד יום‪-‬יומי ואיכות חיים‪ .‬במחקר חלוץ שנערך בבית הספר לריפוי בעיסוק‬ ‫בשיתוף עם "הדסה אופטימל" נבדקה יעילותה של התערבות קוגניטיבית ממוחשבת למבוגרים עם הפרעת‬ ‫קשב וריכוז על מדדים של תסמיני ההפרעה‪ ,‬תפקודים ניהוליים ואיכות חיים‪ .‬שיטה‪ :‬מבוגרים עם הפרעת קשב‬ ‫(‪ )n=14‬התאמנו על התוכנה ‪ ,™AttenFocus‬תוכנה אינטרנטית קוגניטיבית ממוחשבת‪ ,‬לתקופה של כשלושה‬ ‫חודשים‪ .‬הנבדקים‪ ,‬שאובחנו על‪-‬ידי גורם מוסמך‪ ,‬עברו הערכה ראשונית לפני האימון‪ ,‬הערכה שכללה מדדים‬ ‫של תסמיני הפרעת קשב‪ ,‬תפקודים ניהוליים‪ ,‬תפקוד יום‪-‬יומי ואיכות חיים‪ .‬הם התאמנו על התוכנה כ‪4-5-‬‬ ‫פעמים בשבוע‪ ,‬כ‪ 25-‬דקות כל פעם‪ .‬בתום תקופת האימון הועברה הערכה נוספת שכללה את אותם המדדים‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬השוואה של התוצאות לפני ואחרי האימון הראתה הבדלים מובהקים וגדלי אפקט בינוניים‪-‬גדולים של‬ ‫האימון ברב מדדי התוצאה‪ .‬מסקנות‪ :‬הממצאים מספקים תמיכה ראשונית ליעילות של אימון קוגניטיבי‬ ‫ממוחשב בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב‪ .‬יש צורך במחקרים מבוקרים נוספים על מנת לבחון את ההשפעות‬ ‫האפשריות של אימון מסוג זה‪.‬‬ ‫בימים אלה מתקיים מ חקר המשך בבית הספר לריפוי בעיסוק בשיתוף עם המחלקה לפסיכיאטריה של‬ ‫‪.5‬‬ ‫המבוגר בהדסה עין‪-‬כרם‪ .‬במחקר זה מספר הנבדקים גדול יותר (‪ )n=60‬וישנה קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת‬ ‫(תוכנת דמה)‪ ,‬עם חלוקה רנדומלית‪ .‬מדדי התוצאה נשארו דומים‪ .‬לצפייה בהרצאה – לחץ כאן‬ ‫מושב בהנחיית פרופ' אסתר דרומי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪:‬‬ ‫גישות שונות בהתערבות תקשורת ושפה לילדים צעירים‬ ‫עם לקויות על הרצף האוטיסטי‬ ‫פרופ' אסתר דרומי‪ , ¹‬גב' ענת אופנהיים‪ , ²‬גב' אלונה אורן‪³‬‬ ‫‪ .1‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪ .2‬מרכז מילמן חיפה‬ ‫‪ .3‬בית איזי שפירא רעננה‬ ‫בפאנל יודגמו עקרונות מרכזיים המנחים טיפולי תקשורת ושפה‪ .‬יוצגו שלוש גישות מקובלות לטיפול בילדים‬ ‫צעירים הסובלים מלקויות התפתחותיות שונות‪ :‬הגישה ההתפתחותית‪-‬טבעית (‪ ,)NDI‬הגישה הרגשית "זמן‬ ‫יחד" או גישת גרינספן (‪ ,)DIR‬והגישה ההתנהגותית (‪ .)ABA‬כל אחת משלוש הגישות תוצג ותודגם על ידי‬ ‫מטפלת מוסמכת לגישה העוסקת בה שנים רבות ומעורבת בפיתוחה ובהתאמתה לאוכלוסיות בישראל ולשפה‬ ‫העברית‪ .‬את הגישה ההתפתחותית טבעית תציג פרופ' דרומי‪ .‬גישה זו מבוססת על ההנחה שגם ילדים עם‬ ‫לקויות קשות יוכלו לפתח תקשורת ושפה במידה ומטרות ההתערבות יותאמו לפרופיל ההתפתחותי האישי‬ ‫שלהם‪ .‬גישה זו מבוססת על בחירת מטרות הקשורות לבסיס ידע מאורגן על שלבים בהתפתחות העברית‬ ‫כשפת‪ -‬אם לשם תכנון והגדרת מטרות להתערבות‪ .‬אסטרטגיות מרכזיות המאפיינות את הגישה הן‪ :‬ייסוד קשב‬ ‫משותף‪ ,‬תכנון התזמון של התשומה הלשונית‪ ,‬התאמה סמנטית תחבירית ומורפולוגית לרמת השפה של‬ ‫הילד‪ ,‬בחירה מזדמנת של מטרות וכן השענות על תכנון מוקדם‪ ,‬התייחסות לאירועים בעבר ובעתיד‪ .‬הגישה‬ ‫הרגשית תוצג על ידי גב' ענת אופנהיים‪ .‬יוסברו מושגים מרכזיים במודל תוך התייחסות למרכיבים של‬ ‫התפתחות‪ ,‬הבדלים בין‪-‬אישיים‪ -‬בעיבוד חושי ובויסות‪ ,‬ובניית הקשר הרגשי בין הילד להוריו בשנים הראשונות‬ ‫לחיים‪ .‬הגישה השלישית תוצג על ידי גב' אלונה אורן שתדגים כיצד נסיבות ותוצאות מביאות לייסוד ולשימור‬ ‫של התנהגויות תקשורת ושפה‪ .‬ההרצאה תלווה בהדגמה של דרך הניתוח האופרנטי כאשר מדובר בהתנהגות‬ ‫שרוצים ללמד‪ ,‬לחזק או התנהגות המיועדת להפחתה‪ .‬הדיון יתמקד בהתנהגויות תקשורת ושפה השכיחות‬ ‫בקרב נבדקים עם לקות על הרצף האוטיסטי ברמות תפקוד שונות‪ .‬במקביל לניתוח הקשיים יודגמו אסטרטגיות‬ ‫מרכזיות להגברת הצלחה כמו למשל‪ :‬התאמת הגירויים ‪ ,‬למידה ללא שגיאות‪ ,‬ושימוש במלכודת התנהגות‪.‬‬ ‫למצגת‪ -‬לחץ כאן‬ ‫לצפייה בהרצאתה של פרופ' אסתר דרומי – לחץ כאן‬ ‫לצפייה בהרצאתה של גב' אלונה אורן – לחץ כאן‬ ‫מושב בהנחיית פרופ' נעמי כץ‪,‬‬ ‫ראש מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪:‬‬ ‫קבלת החלטות מקצועיות‬ ‫החלטות שופטים בקשר לתביעות נזיקין על סמך חוות דעת של מרפאים בעיסוק‪.‬‬ ‫גב' דגנית כץ‪ ,¹‬פרופ' נעמי כץ‪ ,²‬דר' גיל סיגל‪³‬‬ ‫‪ .1‬ביה"ס לריפוי בעיסוק‪ ,‬של הדסה והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪.‬‬ ‫‪ .3‬המרכז למשפט רפואי וביו‪-‬אתיקה‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪.‬‬ ‫רציונאל המחקר‪ :‬מרפאים בעיסוק משמשים כעדים מומחים במהלך תביעות לפיצוי בגין נזקי גוף בבתי‬ ‫המשפט בישראל‪ .‬נזקים אלה כוללים בין השאר הוצאות בגין עזרים‪ ,‬עזרה סיעודית‪ ,‬טיפולים והתאמת דיור‪.‬‬ ‫המחקר הנוכחי מתאר תמונת מצב לגבי הקשר שבין פסקי דין של שופטים לבין חוות דעת של מרפאים‪/‬ות‬ ‫בעיסוק‪ ,‬נושא שלא נבדק עד כה בישראל‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪:‬‬ ‫‪ . 1‬לבדוק את ההשפעה שיש לאחוז הנכות על חוות הדעת של המרפא‪/‬ה בעיסוק ועל פסק הדין של השופט‪.2 .‬‬ ‫לבחון את המתאם בין המלצות המרפא‪/‬ה בעיסוק בחוות הדעת לבין החלטת השופט‪/‬ים בפסק הדין‪.‬‬ ‫‪ . 3‬לבדוק את ההשפעה שיש לנסיבות על פיהן נדונה התביעה (נזיקין או פלת"ד) על פסיקת השופט‪/‬ים ביחס‬ ‫להמלצות המרפאה בעיסוק‪.‬‬ ‫שיטות המחקר‪:‬‬ ‫סקירת פסקי דין בישראל בשנים ‪ ,1992-2009‬בעזרת שימוש במאגרי מידע משפטיים מקוונים‪ .‬הפרמטרים‬ ‫שהוצגו במטרות המחקר נבדקו בנפרד לגבי ארבעה תחומים‪ :‬עזרים‪ ,‬עזרה סיעודית‪ ,‬טיפולים רפואיים ופרא‪-‬‬ ‫רפואיים והתאמת דיור‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫נבדקו ‪ 74‬פסקי דין שנפסקו בין השנים ‪ ,1992-2009‬בהן הוגשה חוות דעת של מרפא‪/‬ה בעיסוק‪.‬‬ ‫בשניים מתוך ארבעת התחומים שנבדקו (עזרה סיעודית ועזרים) נמצא מתאם חיובי מובהק בין אחוזי הנכות‬ ‫שנפסקו לבין המלצת המרפא‪/‬ה בעיסוק‪ .‬בשלושה מתוך ארבעת התחומים שנבדקו (עזרה סיעודית‪ ,‬עזרים‬ ‫וטיפולים) נמצא מתאם חיובי מובהק בין אחוזי הנכות שנפסקו לבין פסיקת השופט‪ .‬מתאם חיובי מובהק נמצא‬ ‫בין חוות הדעת של המרפא‪/‬ה בעיסוק לבין פסיקת השופט בכל ארבעת התחומים שנבדקו ‪.‬‬ ‫המגמה היא כי במקרים בהם המלצת המרפא‪/‬ה בעיסוק הייתה לסכומים גבוהים יחסית גם פסיקת השופט‬ ‫הייתה גבוהה‪ .‬לא נמצא הבדל מובהק בין סוג התביעה (נזיקין או פלת"ד) לבין פסיקת השופט בתחומים‬ ‫שנבדקו‪ .‬מידת ההסכמה של השופט להמלצות המרפא‪/‬ה בעיסוק הייתה בינונית והממוצע נע בין ‪41%-61%‬‬ ‫בתחומים השונים‪.‬‬ ‫מסקנות‬ ‫במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לתאר את המשקל אותו מייחס השופט לחוות הדעת של המרפאה בעיסוק‬ ‫בתביעות נזקי גוף‪ .‬תוצאות המחקר מצביעות על כך שאחוזי הנכות של הנפגע משפיעים על המלצת המרפאה‬ ‫בעיסוק ועל פסיקת השופט בנוגע לעלויות הצרכים השונים‪ .‬כמו כן נמצא כי קיימת הלימה בין המלצות המרפאה‬ ‫בעיסוק לבין פסיקות השופט לגבי המגמה הכללית למי מהנתבעים מגיעים סכומים גבוהים יותר ולמי פחות‪.‬‬ ‫בפסק הדין מאמץ השופט בממוצע כ‪ 50%-‬מהמלצות המרפאה בעיסוק לגבי עלויות התחומים שנבדקו‪.‬‬ ‫מחקרים ומאמרים ר בים פורסמו על תרומתו ומעורבותו של מקצוע הריפוי בעיסוק בתהליכי שיקום‪ .‬מחקר זה‬ ‫הינו פורץ דרך בבדיקת ההשפעה שיש לחוות הדעת של מרפאה בעיסוק בתהליך קבלת ההחלטה של שופטים‬ ‫בתביעות נזקי גוף‪.‬‬ ‫הערכת יכולות לצרך קבלת החלטות לגבי השמה בעבודה של מבוגרים אוטיסטים בתפקוד גבוה – תיקוף‬ ‫שאלון מיומנויות עבודה (שמ"ע)‬ ‫ענת בן מאיר‪ ,¹‬פרופ' נעמי כץ‪ ,²‬ד"ר עינת גל‪³‬‬ ‫‪ .1‬האוניברסיטה העברית ירושלים‬ ‫‪ .2‬מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אנשים עם אוטיזם (‪ ,) ASD‬כמו כל אדם בוגר‪ ,‬מעונינים למצוא עבודה שתפרנס אותם לפי יכולת ורצונותיהם‪.‬‬ ‫על מנת להתגבר על הקשיים בזיהוי מקצוע עתידי באוכלוסייה זו‪ ,‬נבנה שאלון לזיהוי נטיות מקצועיות‪/‬עבודה‬ ‫(שמ"ע) תוך התמקדות במציאת כיוון מקצועי מותאם לרצון ותחומי העניין של האדם עם אוטיזם והתחשבות‬ ‫במגבלותיו עקב הלקות שלו‪.‬‬ ‫שאלון שמ"ע בודק את היכולות והצרכים הייחודיים של אוכלוסיית אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה ‪HFASD‬‬ ‫בסביבת עבודה‪ ,‬על היבטיה השונים‪ .‬החל מהתנהלות שבשגרה כאדם עובד‪ ,‬התנהגות חברתית בסביבת‬ ‫עבודה וכלה ביכולת לעבוד באופן עצמאי‪ .‬יחד ע ם שאלון זה נעשה שימוש בשאלון הולנד הבודק את תחומי‬ ‫הפעילות של האדם‪ ,‬ואת התחום המקצועי בו היה רואה עצמו עובד בעתיד‪.‬‬ ‫מטרת המחקר היתה לבסס מהימנות ותוקף של השאלון וכן לבדוק ההבדלים שבין דיווח עצמי של אנשים עם‬ ‫‪ HFASD‬לבין דיווח הורים על תפקודי ילדיהם האוטיסטים הבוגרים ובין אנשי צוות המכירים אותם‪..‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר מנתה ‪ 46‬נבדקים בגילאי ‪ ,18-38‬במקביל לכל נבדק שהשתתף במחקר נבדק הורה ול‪25-‬‬ ‫מהנבדקים גם איש צוות‪ .‬שתי קבוצות ההורים ואנשי הצוות היוו קבוצות השוואה‪.‬‬ ‫בבדיקת תוקף תוכן של השאלון בעזרת מומחים חיצוניים‪ ,‬נמצאה רמת הסכמה גבוהה בין המומחים ובוני‬ ‫השאלון‪ .‬בבדיקת מהימנות פנימית בתחומי השאלון השונים נמצאו ערכי קרונבך אלפא גבוהים הנעים בין‬ ‫‪ . = r0.645 - 0.900‬תוצאות המחקר הראו כי בשני השאלונים שמ"ע והולנד‪ ,‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין‬ ‫תוצאות הנבדקים וההורים‪ ,‬כמו גם בין הנ בדקים לאנשי הצוות העובדים עימם דבר המצביע על מיהמנות‬ ‫המידע המתקבל מהנבדק עצמו‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר מעידות כי שאלון שמ"ע מהווה כלי מהימן לזיהוי סביבות עבודה מותאמות לאנשים עם‬ ‫‪ HFASD‬וכן עשוי לספק מידע חשוב ביותר לפני בחירת מקצוע‪ ,‬לזיהוי היכולות הייחודיות של כל אדם עם‬ ‫‪ HFASD‬על מנת לאפשר הכנה מכסימלית לקראת כניסה לעבודה‪.‬‬ ‫המידע המתקבל משאלון שמ"ע מהווה כלי ייחודי וחשוב בזיהוי שני מוקדים עיקריים‪ .1 :‬תנאי הסביבה‬ ‫האופטימאליים שלהם זקוק האדם עם ‪ HFASD‬כדי לתפקד במיטבו‪ .2 .‬זיהוי היכולות הייחודיות של האדם עם‬ ‫‪ HFASD‬שיהוו מנוף לעבודה מותאמת ומאתגרת‪ .‬בקבלת החלטות להכוונה מקצועית נעשה שילוב המידע של‬ ‫שאלון שמ"ע ושאלון הולנד בנוסף לכל מידע נוסף הקיים לגביהם‪.‬‬ ‫סכום שני השאלונים נעשה על סמך ניתוח המקצוע שבו בוחר האדם ומהם הצרכים הייחודיים למקצוע‪ .‬במידה‬ ‫ויש הלימה בין היכולות של האדם‪ ,‬הצרכים של המקצוע‪ ,‬אזי תינתן המלצה חד משמעית‪ .‬במקרים בהם‬ ‫בעקבות שאלון שמ"ע מתברר כי האדם נמצא בשלב טרום עבודה‪ ,‬למשל המיומנויות החברתיות שלו אינן‬ ‫מפותחות‪ .‬במקרה זה לדוגמא תהיה המלצה לפני התחלת לימוד מקצוע‪ ,‬לפתח את המיומנויות החברתיות‪.‬‬ ‫בהצגה יתואר השאלון‪ ,‬יוצ גו תוצאות המחקר ויודגם תהליך קבלת ההחלטות להמלצה לכיוון עבודה‪.‬‬ ‫למצגת‪ -‬לחץ כאן‬ ‫המניעים לבחירת תחום ומקום עבודה בקרב מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת‬ ‫נעמי כץ‪ ,¹‬סמדר גלעד יצחקי‪ ,¹‬יוסי פריאר‪-‬דרור‪²‬‬ ‫‪ .1‬מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬ ‫‪ .2‬משב – מחקר ישומי‬ ‫ישנה ספרות מגוונת שעוסקת בנושא קבלת החלטות בבחירת מקצוע‪ .‬המגמות העיקריות במחקר מצביעות על‬ ‫מספר סגנונות מרכזיים של קבלת החלטות בהתבסס על תכונות אישיות דומיננטיות (לדוגמא‪ :‬רציונאליות‪,‬‬ ‫אינטואיטיביות ותלותיות )‪ ,‬דנות בהשפעת גורמים חיצוניים לעומת גורמים פנימיים על תהליך קבלת ההחלטות‬ ‫ובחשיבות ההתאמה בין הפרט לבין סביבת העבודה‪.‬‬ ‫מחקרים בנושא קבלת החלטות בבחירת קריירה במקצועות הבריאות עוסקים ברובם באוכלוסיות של‬ ‫סטודנטים לפני ובמהלך לימודיהם‪ ,‬ומדגישים את הצורך למשוך מועמדים איכותיים לתכניות הלימודים‬ ‫בתחומים אלה‪ ,‬ולהכשיר אנשי מקצוע לקראת הצורך הגובר והמחסור במטפלים‪ .‬כמו כן נחקרות שאלות בנוגע‬ ‫לגיוס אנשי המקצוע והאתגר שבהישארותם בתחום למשך זמן רב‪.‬‬ ‫הס פרות מנסה להתחקות אחר המניעים של הפרט לבחירה במקצועות הבריאות (מקצועות העזרה)‬ ‫ומצביעה על הדומיננטיות של המניעים האישיים (אלטרואיזם‪ ,‬עניין בתחום) ולצדם מניעים הקשורים לתעסוקה‬ ‫והשכלה‪.‬‬ ‫מטרת הסקר היתה להבין את המניעים העומדים בבסיס קבלת ההחלטות בבחירת תחום ומקום‬ ‫עבודה של מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת‪ .‬לצורך כך נבנה שאלון והופץ בין אנשי שני המקצועות הללו‪.‬‬ ‫השאלון כלל ‪ 2‬חלקים והמשיבים נשאלו‪ )1 :‬מהם השיקולים בבחירת התחום הקליני (האקדמי או מנהלי) שבו‬ ‫את‪/‬ה עובד‪/‬ת‪ ,‬ו‪ )2 -‬מהם השיקולים בבחירת מקום העבודה הנוכחי‪ .‬כל חלק כלל ‪ 17‬שאלות שהיה צורך‬ ‫לדרגם על סקלה של ‪ 5‬דרגות (רבה מאד‪ ,‬רבה‪ ,‬בינונית‪ ,‬מועטה וככל לא) בהתאם למידת החשיבות שניתנה‬ ‫לשאלה בשיקולים לבחירת התחום או מקום העבודה‪.‬‬ ‫תשובות נתקבלו מ‪ 88-‬מרפאות בעיסוק ו‪ 85-‬קלינאיות תקשורת (כל השאלונים הגיעו מנשים)‪.‬‬ ‫גיל המשיבים בממוצע קלינאי תקשורת ‪ ) 8.95( 37.5‬ריפוי בעיסוק ‪ ,) 10.75 ( 38.9‬ותק בעבודה קלינאי‬ ‫תקשורת ‪ ) 9.11( 11.8‬ריפוי בעיסוק ‪ ,) 10.3( 12.5‬בשני המקצועות עובדים במגזר ציבורי ‪ 77%‬ובפרטי‬ ‫‪. 23%‬‬ ‫התוצאות הראו שאין הבדלים בבחירת התחום בין אנשים משני המקצועות בשלב ראשון של ניתוח‬ ‫השאלות הבודדות‪ .‬בהמשך נעשה קיבוץ השאלות בעזרת ניתוח גורמים ונמצאו ‪ 4‬פקטורים מובהקים‬ ‫המסבירים במשותף כ‪ 60%-‬מהשונות המוסברת המצטרפת (‪-1‬תנאים וזכויות‪-2 ,‬מקצועיות ואקדמאיות ‪-3 ,‬‬ ‫נוחות בעבודה ‪-4 ,‬עבודת צוות )‪ .‬בשלושת הפקטורים הראשונים נמצאו הבדלים מובהקים בין אנשי שני‬ ‫המקצועות‪ ,‬בראשון ובשלישי ממוצעים גבוהים יותר לקלינאי התקשורת (‪ p<.002,,0001‬ובשני לריפוי בעיסוק‬ ‫(‪ , (p<.027‬בפקטור הרביעי לא נמצא הבדל מובהק אך הממוצעים גבוהים יותר בריפוי בעיסוק‪ .‬מהימנות‬ ‫פנימית של הפקטורים בעזרת עיבודי קרונבך אלפא מראים בהתאמה ערכים גבוהים ‪.( = .789, .751, .703,‬‬ ‫) ‪.524‬‬ ‫התוצאות מצביעות על כיוונים רבים זהים בין אנשי שני המקצועות אך גם על שוני בדגשים‪ .‬בדיון‬ ‫נתמקד בקשר בין תוצאות המחקר לספרות הקיימת‪ ,‬יפורטו בהצגה התוצאות עם חשיבה ודיון על משמעותם‬ ‫והצעות להמשך מחקר כמו גם דיון במגבלות המחקר הנוכחי‪.‬‬ ‫למצגת‪ -‬לחץ כאן‬