הדוח המסקנות המלא
דוח הוועדה המייעצת לבחינת הכללים למתן תעודת עיתונאי 1 תוכן עניינים מבוא 3 עבודת הוועדה 6 המלצות הוועדה 7 נוסח הכללים בדבר תעודות מטעם לשכת העיתונות הממשלתית, על פי המלצות הוועדה 33 נספח - 3כללים בדבר תעודות ואישורים לעיתונאים ,לטכנאי שידור ולעוזרי תקשורת – נוסח 6006 62 נספח – 6כתב המינוי של הוועדה 36 נספח - 3שולחן עגול בנושא תעודת העיתונאי 33 נספח – 2עמדות הציבור 22 קול קורא עמדת אתר "סקופ" פניות לוועדה בעקבות הקול הקורא אתר שיתוף הציבור 22 24 43 45 נספח – 4תקצירי דיוני הוועדה 65 סיכום ישיבת הוועדה הראשונה מיום 34.5.6033 תקציר ישיבת הוועדה השנייה מיום 5.30.6033 סקירת מפת התקשורת הישראלית בראי כללי לע"מ סקירה משווה – תעודת עיתונאי בישראל ובעולם סקירה משפטיתתקציר ישיבת הוועדה השלישית מיום 3.33.33 תקציר ישיבת הוועדה הרביעית מיום 62.33.33 נספח – 6דעת מיעוט להמלצות הוועדה– ד"ר עמית לביא-דינור 2 65 76 303 303 334 337 343 356 מבוא לשכת העיתונות הממשלתית (להלן -לע"מ) הוקמה על ידי משרד ראש הממשלה בשנת 3542 ופעלה כיחידה במשרד זה עד שנת .6005בשנת 6005הועברה לשכת העיתונות הממשלתית למשרד ההסברה והתפוצות. לע"מ היא הגוף האחראי על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים הזרים בישראל .מתוקף אחריותה זו היא פועלת כדי לאפשר ולהסדיר כיסוי תקשורתי נאות של גורמי מפתח בישראל ,של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ .כמו כן פועלת לע"מ להנגשת מידע ממשלתי לעיתונאים זרים וישראלים. לצורך ביצוע תפקידה ,נקבעו בשנת 3570בקירוב כללים בדבר הענקת תעודות ואישורים לעיתונאים ,לטכנאי שידור ולעוזרי תקשורת .כללים אלה הם הנחיות מנהליות ,המפרטות תנאים אובייקטיביים וטכניים על פיהם מוגדרת הזכאות לקבלת תעודה או אישור ,המונפקים על ידי לע"מ ,המעידים על הצורך של מחזיק התעודה או האישור ,לפי העניין ,לקבל גישה ונגישות למוקדי ההתרחשות החדשותיים ולמקורות המידע הממשלתיים. כללים אלה נוסחו במקורם על ידי לשכת העיתונות הממשלתית יחד עם איגוד עיתונאי ישראל, ועדת העורכים של העיתונים היומיים ומועצת העיתונות. לאורך השנים בוצעו מספר פעמים עדכונים של הכללים בהתאם להתפתחויות בענף התקשורת 1 ולצרכי אנשי התקשורת כפי שהשתנו מעת לעת .הנוסח האחרון של הכללים תוקן בשנת .6006 יש להדגיש כי כללים אלה אינם עוסקים במהות תחום העיתונות ו/או התקשורת בכללותה ,אלא מגדירים את המקצועות הרלבנטיים בתחום התקשורת אך ורק לצורך הנפקת אישורים ותעודות כפי שיפורט להלן. חשוב לציין כי במדינת ישראל לא קיימת הגדרה בחקיקה של מקצוע העיתונות ,העיסוק העיתונאי בישראל אינו טעון רישוי והוא אינו מותנה בהחזקת תעודת עיתונאי מטעם גוף כלשהו .עוד יובהר כי תעודת העיתונאי המונפקת על ידי לשכת העיתונות הממשלתית אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונות ,וככזו אין בנתינתה ,או בסירוב לנתינתה במקרה קונקרטי ,משום פגיעה בחופש העיסוק .עם זאת ,בית המשפט הכיר בהיותה של תעודת העיתונאי בעלת חשיבות מעשית ניכרת בעבודתו של העיתונאי 2,לצורך גישה למוקדי ההתרחשויות ולמקורות המידע הממשלתיים. מטרת התעודות והאישורים המונפקים על ידי לשכת העיתונות הממשלתית ,כפי שמוגדרת בכללים בדבר תעודות ואישורים לעיתונאים ,לטכנאי שידור ולעוזרי תקשורת היא - "להקל על עבודתם של עובדי עיתונות העוסקים בתחום תקשורת החדשות ,ונדרשים להגיע למקומות שונים ולמוקדי אירועים לצרכי עבודתם בתחום החדשות" התעודות והאישורים המונפקים על ידי לע"מ ,על פי הכללים הקיימים ,הינם :תעודת עיתונאי, תעודת עיתונאי – עיתונות מקומית ,תעודת טכנאי שידור ,תעודת עוזר תקשורת ,תעודת עיתונאי – כתב עת ,תעודת יוצר סרטי תעודה ,תעודת עיתונאי מבקר ,אישור עיתונאי ותעודות זמניות. 1 נוסח הכללים בדבר תעודות ואישורים לעיתונאים ,טכנאי שידור ועוזרי תקשורת מצורף כנספח לדוח הוועדה (נספח )1 2 ראו בג"ץ 30362/07שורת הדין נגד לשכת העיתונות הממשלתית (פורסם בנבו ;)3.7.6003 ,בג"ץ 405/30יונס נגד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ,פ"ד לה( ;453-456 ,435 ,)3דנג"ץ 5632/06סרי נגד לשכת העיתונות הממשלתית, פסקה ( 6פורסם בנבו);.30.6.6003 , 3 הקמת הוועדה לבחינת הכללים למתן תעודת עיתונאי בשנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בעולם התקשורתי והדיגיטלי וחלה התפתחותה המהירה של המדיה החדשה ( )New Mediaובכללה רשתות חברתיות ,בלוגים ואמצעים חדשים נוספים לליקוט מידע והפצתו. לנוכח תמורות אלה מחד גיסא ,ובהתבסס על הנחת יסוד שאין לגביה ספק בדבר הכרה בקיומם של חופש הביטוי וחופש העיסוק; הנחה המהווה אבן בסיס בחברה הדמוקרטית ,החליט ראש לשכת העיתונות הממשלתית מר אורן הלמן ,עם היכנסו לתפקידו ,לדון מחדש בכללים הקיימים ולהביא לעדכונם תוך התאמתם לנוף התקשורתי המשתנה והקיים היום .ביסוד החלטתו עמדה השאיפה שהכללים יתנו ביטוי לאיזון ראוי בין עקרונות היסוד המאפשרים תקשורת חופשית, לבין הסדרת העבודה העיתונאית מול הממשלה ,שהיא ספק המידע המרכזי ,והצרכים המיוחדים של מדינת ישראל. לצורך מימוש מטרה זו החליט מנהל לשכת העיתונות הממשלתית להקים וועדה רב-תחומית אשר תבחן את הכללים מחדש ,תוך התאמתם למציאות המשתנה בנוף התקשורתי ותגיש למנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות את המלצותיה .החלטתו התקבלה על דעת שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין והוועדה מונתה על ידי מנכ"ל המשרד מר רונן פלוט. הוועדה מנתה את האישים הבאים: השופטת (בדימוס) עו"ד שרה פריש -יו"ר הועדה ד"ר עמית לביא-דינור ,סגנית דיקאן וראש ההתמחות תוכן וויזואלי בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה. מר ניב קלדרון ,יזם ניו-מדיה. מר סמיר דרוויש ,ראש המועצה המקומית זמר. מר שלום קיטל ,לשעבר מנכ"ל חברת החדשות של הערוץ השני. מר יוסי אחימאיר ,מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי בישראל. ד"ר אווה ברגר ,דיקאן בית הספר לתקשורת של המסלול האקדמי -המכללה למנהל – השתתפה בחלק מדיוני הוועדה ופרשה מחברותה בה טרם גיבוש דוח הוועדה והמלצותיה. כמו כן ,ליוו את עבודת הוועדה נציגי הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה עורכי הדין מיכל מסטיי ורביב מייזל; מרכזת הוועדה ד"ר הילה טל ויועצת הועדה נילי רייכמן. כתב המינוי של הוועדה 3,מכוחו פעלה ,הגדיר את מטרת הוועדה כדלקמן: "הכללים (בדבר תעודות ואישורים לעיתונאים ,טכנאי שידור ולעוזרי תקשורת) הינם הנחיות מנהליות שקבעה לשכת העיתונות הממשלתית .במסגרת הכללים נקבעים התנאים המוקדמים ונהלי העבודה הנוגעים להנפקת תעודות לעובדי תקשורת .הכללים עודכנו לאחרונה בשנת .6002במהלך החודשים 3 כתב המינוי של הוועדה מצורף כנספח לדוח הוועדה (נספח .)2 4 האח רונים ,לשכת העיתונות הממשלתית (להלן" :לע"מ) החלה בהערכות לעבודת מטה שתכליתה לבחון את התאמת הכללים להתפתחויות בתחום התקשורת ולסוגיות שונות שעלו במהלך יישומם של הכללים בשנים האחרונות .במסגרת זו ,הוחלט על הקמתה של וועדה מייעצת שתתבקש לבחון את הקריטריונים למתן תעודות ואישורים שנקבעו בכללים ולהמליץ למנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות על תיקונים או עדכונים מתבקשים בכללים הקיימים ,אשר ישמשו את לשכת העיתונות הממשלתית ומנהלה בעבודתם השוטפת". תפקידי הוועדה הוגדרו בכתב המינוי כדלקמן: "במסגרת תפקידכם כחברים בוועדה ,אבקשכם לבחון את הקריטריונים למתן תעודות ואישורים לעיתונאים ,טכנאי שידור ועוזרי תקשורת ,הקבועים בעיקרם בסעיפים 1ו 4 -לכללים ,ולייעץ לי בדבר שינויים ו/או עדכונים שמוצע לערוך בהם .בכלל זה -אבקש כי הוועדה תבחן ותייעץ בדבר הסדרים ראויים שיש לקבוע ביחס לתנאים למתן תעודות ואישורים ,בעניינים שלהלן : .1תחום המרשתת " -ניו מדיה" ,אינטרנט ועוד (ובכלל זה ,בחינת מעמדם של הבלוגרים (בלוגאים) כעיתונאים וסיווגם ). .6עיתונאים פרילנסרים. .3יוצרים דוקומנטריים (תיעודיים). .4עוזרי תקשורת וטכנאי שידור (ובכלל זה ,בחינת סיווגם של עוזרי תקשורת וטכנאי שידור הזכאים לקבל תעודות ואישורים). .5עובדי עיתונות מקומית. כמו כן ,אבקשכם לתת דעתכם ולייעץ ביחס לדרישת ההפרדה בין מנכ"ל לבין עורך עיתון ,לצורך הגדרת "אמצעי תקשורת" בכללים". 5 עבודת הוועדה עם הקמת הועדה ולפני תחילת עבודתה התקיים שולחן עגול 4,בשיתוף בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן ובראשות יו"ר בית הספר לתקשורת פרופ' איתן גלבוע ,תחת הכותרת 'מיהו עיתונאי ומהו עיתון בעידן הניו-מדיה'. המשתתפים בדיון :פרופ' סם ליימן-וילציג ,אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' אריאל בן דור ,הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר רענן גיסין ,אוניברסיטת בר-אילן ,ד"ר צוריאל ראש"י, אוניברסיטת בר-אילן; גד ליאור ,ראש מערכת ירושלים וכתב כלכלי בידיעות אחרונות; העיתונאי מנשה רז; ערן טיפנבורן ,עורך משנה אתר ;YNETבסאם ג'אבר ,מנהל ומייסד אתר החדשות פאנט; דבורית שרגל ,בעלת בלוג וולווט אנדרגראונד; עו"ד רוני פאלוך; גל אילן ,דובר משרד ההסברה והתפוצות; חברי הועדה :השופטת (בדימוס שרה פריש – יו"ר; ד"ר אווה ברגר; ניב קלדרון; מנהל לשכת העיתונות הממשלתית אורן הלמן; עו"ד רביב מייזל ,משרד ראש הממשלה ועו"ד מיכל מסטיי ,ממונה ייעוץ משפטי במשרד ראש הממשלה. ועוד – טרם התכנסות הוועדה פורסם 'קול קורא' לציבור להעביר כל מידע או הצעות הנוגעים לעבודת הוועדה בהתאם לכתב המינוי שלה .לציבור ניתנה אפשרות להעביר את התייחסויותיו גם 5 דרך אתר שיתוף הציבור. הוועדה קיימה ארבע ישיבות 6בהן הובאו בפני חבריה סקירות שונות ובהן סקירה משפטית אודות הכללים הקיימים למתן תעודות עיתונאי ,סקירת מפת התקשורת הישראלית הנוכחית ,סקירת מפת הניו-מדיה הנוכחית בישראל וסקירה השוואתית אודות הקריטריונים לקבלת תעודות 7 עיתונאי במדינות שונות בעולם. במהלך דיוניה הופיעו בפני הוועדה נציגים מהמגזרים השונים בתקשורת ,אשר הביאו בפני חבריה מגוון עמדות והתייחסויות לאופן בו משפיעים הכללים למתן תעודות ואישורים לעיתונאים, 8 לטכנאי שידור ולעוזרי תקשורת על עבודתם והעלו השגות שונות לגביהם. הדברים שנשמעו מפי הדוברים במהלך הישיבות חיזקו אצל חברי הוועדה את הצורך בשינוי הכללים ,תוך הרחבת תכולת ההגדרות של אמצעי התקשורת ובעלי התפקידים בשדה התקשורתי, לצורך הנפקת התעודות על פי הכללים. מעבר לכך ,בהיעדר הגדרה חוקית למושג עיתונאי ולנוכח העובדה כי אין בכללים כדי לצקת תוכן מהותי למושג זה ,צפה ועלתה שאלה לאורך כל הדיון בדבר הגדרת התעודה כתעודת עיתונאי ,אם בכלל. על רקע האמור לעיל גיבשה הוועדה את המלצותיה כפי שיפורט להלן. 4 הכינוס התקיים ביום 4בספטמבר .6033סיכום הדיון מצורף כנספח לדוח הוועדה (נספח .)3 5 ה'קול הקורא' והפניות בעקבותיו מצורפים כנספח לדוח הועדה ,כמו גם ההתייחסויות באתר שיתוף הציבור ( http://www.shituf.gov.il/node/612#comment-4976נספח .)4 6 תקצירי ישיבות הוועדה מצורפים כנספחים לדוח הועדה (נספח .)5 7 הסקירות המפורטות לעיל ,אשר הועברו במהלך ישיבתה השנייה של הועדה ,מצורפות אל תקציר הישיבה (נספח )5 8ראה תקציר ישיבת הועדה מספר ,3נספח 2לדוח הוועדה. 6 המלצות הוועדה פתח דבר במהלך דיוני הוועדה ולאורך ישיבותיה הועלתה לדיון שאלה עקרונית בדבר הצורך בתעודות עיתונאי המונפקות על ידי גורם ממשלתי .הוועדה מוצאת לנכון לציין כי זוהי שאלה כבדת משקל הראויה לדיון והיא ממליצה לבחון מחדש את עצם קיומם של הכללים ,דהיינו את מקור הסמכות של לשכת העיתונות הממשלתית להנפיק תעודות המגדירות סטטוס של אנשי תקשורת ,לקבלת זכויות כלשהן מגוף ממשלתי. שאלה זו מחויבת התייחסות מאחר והמצב הקיים ,לפיו מונפקת תעודת עיתונאי ,המעניקה זכויות ,על ידי סמכות ממשלתית ,יוצר לכאורה התנגשות בין תפקידה של העיתונות ככלב השמירה של הדמוקרטיה לבין הכרה בה על ידי הרשות המבצעת. עם זאת ,לנוכח כתב המינוי של הוועדה ,מכוחו פעלה ,התייחסו דיוניה לשאלת עדכון הכללים ולא לעצם קיומם .אך ברור שבדיוניה ובהמלצותיה באה לידי ביטוי אותה שאלה עקרונית .ובהמלצות ניסתה הוועדה ליצור איזון מירבי בין העצמאות המתחייבת לתקשורת בדמוקרטיה אל מול הסמכות השלטונית בהנפקת התעודות. נקודת המוצא של הוועדה בעבודתה היתה כי המונח 'עיתונאי' משקף מהות מקצועית וכי אין תפקידה של התעודה להגדיר את מהות המקצוע ,אלא לספק גישה ונגישות למקורות המידע הממשלתיים .לכן המליצה הוועדה לאחד את סוגי התעודות השונים המונפקות על ידי לע"מ תחת כותרת זהה אחת – 'תעודת לע"מ – ,'GPO Cardאשר תשמש את כל העוסקים במקצועות התקשורת. בלב המלצותיה של הוועדה היתה פתיחת השורות והפיכתם של הכללים והקריטריונים למתן תעודות מטעם לשכת העיתונות הממשלתית למכלילים עד כמה שניתן ,תוך שמירה על התועלת המעשית ומניעת חלוקת יתר של תעודות לע"מ ,מה שעלול להוביל לפגיעה בעבודה העיתונאית עצמה. הוועדה ממליצה לשנות את ההגדרות המהותיות של אמצעי התקשורת בכללים ושל רשימת מקצועות התקשורת ,על-מנת להתאימן לשינויים ולהתפתחויות בענף .במרחב שיוצרות ההגדרות החדשות המוצעות הן כוללות מקצועות תקשורתיים ואמצעי תקשורת שנעדרו מהן קודם לעדכון הכללים ,דוגמת בלוגרים ופורטלים באינטרנט .כמו כן ,נוסח הכללים החדש ,כפי שיפורט להלן, מהווה מענה עבור היוצרים הדוקומנטריים והפרילנסרים ,שמטבע עבודתם אינם פועלים תחת קורת גג מקצועית קבועה .בנוסף ,הסירה הוועדה בהמלצותיה מגבלות שונות שמנעו קבלת תעודות לע"מ ,דוגמת היקפי תפוצה ,דרישת ההבחנה בין מנכ"ל ועורך אמצעי תקשורת והדרישה שמבקש התעודה יועסק במשרה מלאה באמצעי התקשורת. על רקע השינויים וההתפתחויות המתמידים בענף התקשורת רואה הוועדה לנכון להמליץ על המשך מעקב אחר מידת התאמתם של הכללים למציאות התקשורתית המתפתחת ,בעיקר בשדה הניו-מדיה. המלצות הוועדה גובשו בהסכמתם של מרבית חבריה ,למעט דעת מיעוט של ד"ר עמית לביא- דינור ,לפיה תעודת לע"מ תונפק לכל מבקש ,בכפוף להגשת תצהיר משפטי כי המבקש עוסק באופן שגרתי בליקוט ,בהכנה ,באיסוף ,בצילום ,בהקלטה ,בהפקה ,בבימוי ,בכתיבה ,בעריכה ,בדיווח, בפרסום של חדשות או אינפורמציה שנוגעת לנושאים ואירועים מקומיים ,לאומיים או נושאים אחרים ,שיש בהם עניין לציבור ויש מקום לפרסמם בציבור .דעת המיעוט המלאה מצורפת בנספח 6לדוח הוועדה. הגדרות 7 'אמצעי תקשורת' נוכח השינויים הרבים והתכופים בנוף התקשורתי המשתנה ,הוועדה סבורה כי יש לשנות את הגדרת 'אמצעי תקשורת' כפי שמופיעה בכללים בדבר תעודות ואישורים לעיתונאים, לטכנאי שידור ולעוזרי תקשורת ,כך שתרכז את כל סוגי אמצעי התקשורת המופיעים בכללים הקיימים ותהיה מותאמת לשינויים ולהתפתחויות בענף. להלן הנוסח המומלץ על ידי הוועדה: "אמצעי תקשורת" - .3 .6 .3 .2 .4 .6 .7 עיתון מודפס או אינטרנטי או בפלטפורמה דיגיטלית אחרת; או גוף שידור טלוויזיוני ,רדיופוני או אינטרנטי או בפלטפורמה דיגיטלית אחרת; העוסקים בליקוט מידע ,עיבודו והפצתו לציבור הרחב; סוכנות ידיעות ,המספקת למנויים חומר חדשותי ,הכולל כתבות ו/או צילומים שמקורם בעובדי העיתונות המועסקים על ידה; תפוצה :נמכר בתפוצה ארצית; או נמכר בתפוצה מקומית של לא פחות מ4,000- עותקים בשבוע; או מספר הכניסות היומי הממוצע אל האתר הוא לכל הפחות 30,000כניסות מכתובות IPשונות ביום ,על פי אישור ספק סטטיסטיקות שיקבע על-ידי לע"מ .במקרה של אתר זר ,שמקום משרדיו הראשיים בחו"ל – מספר הכניסות הממוצע מדי יום לא יפחת מ 74,000-כניסות מכתובות IPשונות על פי אישור ספק סטטיסטיקות שיקבע על-ידי לע"מ;. תדירות :מדי יום יש עדכון ותחלופת ידיעות ( )turnoverשל לכל הפחות 40%מן הידיעות באמצעי התקשורת; לחילופין -מדי שבוע יש עדכון ותחלופת ידיעות ( )turnoverשל לכל הפחות 50%מן הידיעות באמצעי התקשורת; לחילופין – בעיתון מודפס אשר יוצא לאור לפחות 2פעמים בשנה ,מדי גיליון יש עדכון ותחלופת ידיעות ( )turnoverשל לכל הפחות 50%מן הידיעות; ותק :אמצעי התקשורת פעל במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה הראשונה; אמצעי תקשורת היוצא לאור מטעם גוף תקשורת קיים ,המוכר בהתאם לכללים אלו ,ואשר פעל במשך שנה לפחות ,לא יידרש להוכיח פעילות עצמאית של שנה כאמור בסעיף משנה זה; אמצעי תקשורת אשר העורך הראשי שלו עבד באמצעי תקשורת אחר ,המוכר בהתאם לכללים אלו ,והחזיק תעודת עיתונאי במשך 4 שנים לפחות ,לא יידרש להוכיח פעילות של שנה לפחות כאמור בסעיף משנה זה; אמצעי התקשורת אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו בליקוט מידע, עיבודו והפצתו לציבור הרחב (רשות מקומית ,מועצה דתית ,מפלגה וכיוצא בזה); שטחי הפרסום אינם עולים על 20%מהחומר המתפרסם באמצעי התקשורת; מקורן של לפחות מחצית הכתבות המתפרסמות באמצעי התקשורת הוא בעובדי העיתונות המועסקים על ידו. 8 'חדשות' להלן הנוסח המומלץ על ידי הוועדה: ידיעה אחרונה ו/או חדשה מן הנעשה בארץ ובעולם. סוגי התעודות שיונפקו על ידי לשכת העיתונות הממשלתית: התעודה הקיימת המוענקת מטעם לשכת העיתונות הממשלתית כיום נושאת מגוון שמות, המתארים מקצועות שונים בתחום התקשורת ויוצרים הבחנה ומעמדות מקצועיים שונים 9.הוועדה סבורה כי המונח 'עיתונאי' עלול לשקף מהות מקצועית וכי אין תפקידה של התעודה להגדיר את מהות המקצוע ,אלא לספק גישה ונגישות למקורות המידע הממשלתיים ,שהרי זו מטרת התעודה המונפקת על ידי לשכת העיתונות הממשלתית מלכתחילה .לאור זאת ממליצה הוועדה לאחד את סוגי התעודות השונים תחת כותרת גג זהה אחת – 'תעודת לע"מ – ,'GPO Cardאשר תשמש את כל העוסקים במקצועות התקשורת. למען הסר ספק ,תעודת תקשורת תינתן לכל נושאי התפקידים במקצועות התקשורת ,על פי הפירוט שלהלן: כתב חדשות; מנהל חטיבת חדשות או ראש דסק חדשות; מפיק או במאי של תכניות חדשותיות; מראיין או שדרן בתחום החדשות; עורך בעיתון חדשות או בתכניות חדשות; עורך גרפי בעיתון חדשות; פרשן חדשות; צלם חדשות; קריקטוריסט אקטואליה; בקר תמונה; מהנדס תמונה; מנהל במה; מפעיל גנרטור; מפקח טכני; מפקח קול; מפקח שידור; מקליט; נתב תמונה; עובד ניידת שידור; צלם וידאו; תאורן; תחקירן; מנהל מבצעים; מפעיל טלפרונטר; עוזר הפקה; עוזר כתב; עוזר מקליט; עוזר צלם; עוזר תאורן; עורך וידאו; פיקסר; קשב; מאפר; אחראי רצף; במאי ,מפיק או תחקירן של סרט ,כתבה או סדרה תיעודית ,העוסק באירועים בהתהוות; ומי שכתב או שידר או צילם או הפיק או ביים ידיעות או כתבות חדשותיות. באשר לעיתונאים הזרים ,הוועדה ממליצה לשמור על ההליך כפי שקיים עד היום, וממליצה לשנות רק את שמה של התעודה ,על מנת לייצר אחידות בשמות התעודות. להלן הנוסח המוצע על ידי הועדה לקריטריונים לקבלת תעודת תקשורת: 9 תעודת עיתונאי ,תעודת עיתונאי – עיתונות מקומית ,תעודת טכנאי שידור ,תעודת עוזר תקשורת ,תעודת עיתונאי – כתב עת ,תעודת יוצר סרטי תעודה ,תעודת עיתונאי מבקר ,אישור עיתונאי. 9 עובדי עיתונות ישראליים תעודת לע"מ תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק במקצועות התקשורת ,במדינת ישראל ,על ידי (א) אמצעי תקשורת ישראלי בתחום החדשות ,ועיקר עיסוקו בכך; לחילופין הוא משמש במקצועות התקשורת במדינת ישראל ,בתחום החדשות,וזאת כ( Freelancer -משתתף חופשי) והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו במקצועות התקשורת; הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא עסק במקצועות (ב) התקשורת באמצעי התקשורת באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה ,ובכוונת אמצעי התקשורת שאצלו הוא מועסק להעסיקו כאמור למשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה; לחילופין -הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא הועסק במקצועות התקשורת ,בתחום החדשות ,באורח קבע ,במשך השנה שקדמה הגשת בקשתו למתן התעודה והוא ממשיך לעשות כן. עובדי עיתונות זרים תעודת לע"מ תינתן על ידי הלשכה לאדם שאינו אזרח או תושב ישראל, העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק במקצועות התקשורת ,במדינת ישראל ,על ידי (א) אמצעי תקשורת בתחום החדשות ,ועיקר עיסוקו בכך; לחילופין -הוא משמש במקצועות התקשורת במדינת ישראל ,וזאת כFreelancer - (משתתף חופשי) ,והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו במקצועות התקשורת; הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי האדם עסק במקצועות (ב) התקשורת בתחום החדשות ,על ידי אמצעי תקשורת ,בישראל או בחו"ל, באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה; לחילופין -הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי עסק במקצועות התקשורת ,בתחום החדשות ,במדינת ישראל או בחו"ל ,באורח קבע, במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה; הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי בכוונת אמצעי התקשורת (ג) שאצלו הוא מועסק להעסיק אותו במדינת ישראל ,בתחום החדשות, במשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה; לחילופין -הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא הגיע למדינת ישראל לביצוע שירותים בתחום תקשורת החדשות לתקופה של שנה לפחות, לבקשת אמצעי תקשורת ,והוצגו ללשכה חוזה/הזמנת עבודה מוגדרים ומחייבים מטעם אמצעי תקשורת המתייחסים להזמנת שירותים כאמור. 11 הוועדה ממליצה לשמור על ההבחנה בין מי שהוכיחו כי מקצועות התקשורת הם עיקר עיסוקם לבין אלה העוסקים במקצוע באופן זמני ,או שזוהי השנה הראשונה לעיסוקם במקצועות התקשורת ולכן מבקשת להנפיק סוג נוסף של תעודה ,שכותרתה תהיה 'תעודת לע"מ זמנית – '.'Temporary GPO Card להלן הנוסח המוצע על ידי הועדה לקריטריונים לקבלת תעודת לע"מ זמנית: תעודת לע"מ זמנית תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל, העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק במקצועות התקשורת ,במדינת ישראל ,על ידי (א) אמצעי תקשורת בתחום החדשות ,ועיקר עיסוקו בכך; לחילופין -הוא משמש במקצועות התקשורת ,במדינת ישראל ,וזאת כ,Freelancer - והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו בתקשורת. הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא מועסק במקצועות (ב) התקשורת ,על ידי אמצעי תקשורת ,במדינת ישראל ,באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה) או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה; לחילופין - הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא עוסק במקצועות התקשורת, בתחום החדשות ,במדינת ישראל ,באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה) או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה. הוועדה ממליצה לשמור על ההבחנה בין עובדי עיתונות זרים המועסקים בישראל באורח קבע לבין עובדי עיתונות זרים המגיעים לתקופה קצרה לצורך עיסוקם ,ולכן מבקשת להנפיק סוג נוסף של תעודה ,שכותרתה תהיה 'תעודת לע"מ -מבקר – 'Visiting GPO '.Card להלן הנוסח המוצע על ידי הועדה לפרמטרים לקבלת תעודת לע"מ -מבקר: תעודת לע"מ -מבקר תינתן על ידי הלשכה לאדם שאינו אזרח או תושב ישראל ,העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק במדינת ישראל ,על ידי אמצעי תקשורת במקצועות (א) התקשורת ,בתחום החדשות ,ועיקר עיסוקו בכך; לחילופין -הוא משמש במקצועות התקשורת ,במדינת ישראל ,וזאת כ ,Freelancer -והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו בתקשורת. הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא מועסק במדינת ישראל (ב) על ידי אמצעי תקשורת במקצועות התקשורת ,באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה) או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה; לחילופין - הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא הגיע למדינת ישראל לביצוע שירותים בתחום תקשורת החדשות לתקופה הקצרה משנה ,והוצגו 11 ללשכה חוזה/הזמנת עבודה מוגדרים ומחייבים מטעם אמצעי תקשורת המתייחסים להזמנת שירותים כאמור. תנאים מוקדמים לקבלת תעודות ואישורים דרישת עיסוק בהיקף משרה מלאה במקצועות התקשורת -הוועדה סבורה כי אין לחייב עיסוק במשרה מלאה וכי די שעיקר עיסוקו של מבקש התעודה במקצועות התקשורת. 12 להלן נוסח הכללים בדבר תעודות מטעם לשכת העיתונות הממשלתית ,בהתאם להמלצות הוועדה: כללים בדבר תעודות מטעם לשכת העיתונות הממשלתית – נוסח בהתאם להמלצות הוועדה לבחינת הכללים למתן תעודות עיתונאי .1 הגדרות בכללים אלו יהיו למונחים המפורטים להלן המשמעויות שלצידם: "אמצעי תקשורת" - .1עיתון מודפס או אינטרנטי או בפלטפורמה דיגיטלית אחרת; או גוף שידור טלוויזיוני ,רדיופוני או אינטרנטי או בפלטפורמה דיגיטלית אחרת; העוסקים בליקוט מידע ,עיבודו והפצתו לציבור הרחב; סוכנות ידיעות ,המספקת למנויים חומר חדשותי ,הכולל כתבות ו/או צילומים שמקורם בעובדי העיתונות המועסקים על ידה; .6תפוצה :נמכר בתפוצה ארצית; או נמכר בתפוצה מקומית של לא פחות מ 5,000-עותקים בשבוע; או מספר הכניסות היומי הממוצע אל האתר הוא לכל הפחות 10,000כניסות מכתובות IPשונות ,על פי אישור ספק סטטיסטיקות שיקבע ע"י לע"מ; במקרה של אתר זר ,שמקום משרדיו הראשיים בחו"ל – מספר הכניסות הממוצע מדי יום לא יפחת מ05,000- כניסות מכתובות IPשונות ,על פי אישור ספק סטטיסטיקות שיקבע ע"י לע"מ; .3תדירות :מדי יום יש עדכון ותחלופת ידיעות ( )turnoverשל לכל הפחות 50%מן הידיעות באמצעי התקשורת; לחילופין -מדי שבוע יש עדכון ותחלופת ידיעות ( )turnoverשל לכל הפחות 00% מן הידיעות באמצעי התקשורת; לחילופין – בעיתון מודפס אשר יוצא לאור לפחות 4פעמים בשנה ,מדי גיליון יש עדכון ותחלופת ידיעות ( )turnoverשל לכל הפחות 00%מן הידיעות; 13 .4ותק :פעל במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה הראשונה; אמצעי תקשורת היוצא לאור מטעם גוף תקשורת קיים ,המוכר בהתאם לכללים אלו ,ואשר פעל במשך שנה לפחות ,לא יידרש להוכיח פעילות עצמאית של שנה כאמור בסעיף משנה זה; אמצעי תקשורת אשר העורך הראשי שלו עבד באמצעי תקשורת אחר ,המוכר בהתאם לכללים אלו ,והחזיק תעודת עיתונאי במשך 5שנים לפחות ,לא יידרש להוכיח פעילות של שנה לפחות כאמור בסעיף משנה זה; .5אמצעי התקשורת אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו בליקוט מידע ,עיבודו והפצתו לציבור הרחב (רשות מקומית ,מועצה דתית ,מפלגה וכיו"ב); .2שטחי הפרסום אינם עולים על 40%מהחומר המתפרסם באמצעי התקשורת; .0מקורן של לפחות מחצית הכתבות המתפרסמות באמצעי התקשורת הוא בעובדי העיתונות המועסקים על ידו; "אמצעי תקשורת זר" אמצעי תקשורת שמקום משרדיו הראשיים ועיקר תפוצתו מחוץ למדינתישראל. "הוועדה" וועדה המוקמת מכוח כללים אלה לדיון בהשגות על החלטות הלשכהוהמנהל. "הלשכה" -לשכת העיתונות הממשלתית. "המנהל" -מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. "חדשות" -ידיעה אחרונה ו/או חדשה מן הנעשה בארץ ובעולם. 14 "מקצעות התקשורת" כתב חדשות; מנהל חטיבת חדשות או ראש דסק חדשות; מפיק או במאישל תכניות חדשותיות; מראיין או שדרן בתחום החדשות; עורך בעיתון חדשות או בתכניות חדשות; עורך גרפי בעיתון חדשות; פרשן חדשות; צלם חדשות; קריקטוריסט אקטואליה; בקר תמונה; מהנדס; מנהל במה; מפעיל גנרטור; מפקח טכני; מפקח קול; מפקח שידור; מקליט; נתב תמונה; עובד ניידת שידור; צלם וידאו; תאורן; תחקירן; מנהל מבצעים; מפעיל טלפרונטר; עוזר הפקה; עוזר כתב; עוזר מקליט; עוזר צלם; עוזר תאורן; עורך וידאו; פיקסר; קשב; מאפר; אחראי רצף; במאי ,מפיק או תחקירן של סרט ,כתבה או סדרה תיעודית ,העוסק באירועים בהתהוות; ומי שכתב או שידר או צילם או הפיק או ביים ידיעות או כתבות חדשותיות; .2 סוגי תעודות ואישורים: הלשכה תנפיק תעודות ואישורים מן הסוגים המפורטים להלן ,זאת בהתאם ובכפוף לתנאים המפורטים בכללים: תעודת לע"מ GPO CARD תעודת לע"מ זמנית TEMPORARY GPO CARD תעודת לע"מ -מבקר .3 VISITING GPO CARD תעודות ואישורים -הוראות כלליות: א. התעודות הניתנות לפי כללים אלה אין בהן כשלעצמן להקנות לנושאיהם זכויות על פי כל דין ,ובכלל זה הם אינן מתירות כשלעצמן ,שהיה ועבודה בישראל ,או כניסה אליה, למי שחייב על פי דין לקבל אישורי שהיה או עבודה בישראל או כניסה אליה. 15 .4 ב. מבלי לגרוע מכלליות האמור בס"ק (א) ,מובהר כי התעודות הניתנות לפי כללים אלו אינן מהוות תחליף לכל אישור הנדרש לכניסה או גישה למקום או למתקן ממלכתי או אחר ,בהתאם להוראות בעלי המקום או המתקן או בעל הזכויות בהם. ג. לא יינתנו תעודות לאדם המועסק על ידי אמצעי תקשורת הפועל בלא היתר או רישיון הנדרש בהתאם להוראות כל דין. ד. לא יינתנו תעודות לאדם אשר אין בידיו את כל האישורים הדרושים לשהייה ולעבודה במדינת ישראל ,ככל שאלו נדרשים בהתאם להוראות כל דין ולהנחיות הרשויות המוסמכות. ה. לא יינתנו תעודות לפי כללים אלו לאדם שהורשע בעבירה כנגד ביטחון המדינה ,או לאדם שמסר ללשכה מידע כוזב בבקשתו לקבל תעודה לפי כללים אלו. ו. לא יינתנו תעודות לפי כללים אלו למבקש אם המנהל סבר ,לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון ,כי מתן התעודות עלול לסכן את ביטחון המדינה ,ובכלל זה פגיעה באישים. ז. לא יינתנו תעודות לתושב או לאזרח של מדינת אויב ,או לתושב אזור המצוי בעימות מזוין עם מדינת ישראל ,אלא אם סבר מנהל הלשכה ,לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון ,כי ניתן לשלול אפשרות לקיומה של סכנה מתושב או אזרח כאמור לשלום הציבור ולביטחון המדינה. ח. מבלי לגרוע מכל האמור לעיל ,מובהר כי תעודות הניתנות לפי כללים אלו נועדו להקל על עבודתם של העוסקים במקצעות התקשורת ,ונדרשים להגיע למקומות שונים ולמוקדי אירועים לצרכי עבודתם בתחום החדשות. תנאים מוקדמים נוספים לקבלת תעודות ואישורים: א. בהתאם ובכפוף לשיקול דעתה המקצועי של הלשכה ,תעודות לפי כללים אלו יינתנו רק למי שיעמוד בתנאים המוקדמים הנוספים שיפורטו בסעיף זה. 16 ב. עובדי עיתונות ישראליים ()1 ג. תעודת לע"מ תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: (א) הוא מועסק במקצועות התקשורת ,במדינת ישראל ,על ידי אמצעי תקשורת ישראלי בתחום החדשות ,ועיקר עיסוקו בכך; לחילופין - הוא משמש במקצועות התקשורת במדינת ישראל ,בתחום החדשות, וזאת כ( Freelancer -משתתף חופשי) והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו במקצועות התקשורת; (ב) הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא עסק במקצועות התקשורת באמצעי התקשורת באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה ,ובכוונת אמצעי התקשורת שאצלו הוא מועסק להעסיקו כאמור למשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה; לחילופין -הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא הועסק במקצועות התקשורת ,בתחום החדשות ,באורח קבע ,במשך השנה שקדמה הגשת בקשתו למתן התעודה והוא ממשיך לעשות כן. עובדי תקשורת זרה ()1 תעודת לע"מ תינתן על ידי הלשכה לאדם שאינו אזרח או תושב ישראל, העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: (א) הוא מועסק במקצועות התקשורת ,במדינת ישראל ,על ידי אמצעי תקשורת בתחום החדשות ,ועיקר עיסוקו בכך; לחילופין -הוא משמש במקצועות התקשורת במדינת ישראל ,וזאת כFreelancer - (משתתף חופשי) ,והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו במקצועות התקשורת; (ב) הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי האדם עסק במקצועות התקשורת בתחום החדשות ,על ידי אמצעי תקשורת ,בישראל או בחו"ל ,באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה; לחילופין - הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי עסק במקצועות התקשורת, בתחום החדשות ,במדינת ישראל או בחו"ל ,באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה; (ג) הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי בכוונת אמצעי התקשורת שאצלו הוא מועסק להעסיק אותו במדינת ישראל ,בתחום החדשות ,במשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה; לחילופין 17 הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא הגיע למדינת ישראללביצוע שירותים בתחום תקשורת החדשות לתקופה של שנה לפחות, לבקשת אמצעי תקשורת ,והוצגו ללשכה חוזה/הזמנת עבודה מוגדרים ומחייבים מטעם אמצעי תקשורת המתייחסים להזמנת שירותים כאמור. ד. עובדי תקשורת זמניים ומבקרים ()1 ()2 תעודת לע"מ זמנית תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: (א) הוא מועסק במקצועות התקשורת ,במדינת ישראל ,על ידי אמצעי תקשורת בתחום החדשות ,ועיקר עיסוקו בכך; לחילופין -הוא משמש במקצועות התקשורת ,במדינת ישראל ,וזאת כ,Freelancer - והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו בתקשורת. (ב) הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא מועסק במקצועות התקשורת, על ידי אמצעי תקשורת ,במדינת ישראל ,באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה) או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה; לחילופין - הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא עוסק במקצועות התקשורת, בתחום החדשות ,במדינת ישראל ,באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה) או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה. תעודת לע"מ -מבקר תינתן על ידי הלשכה לאדם שאינו אזרח או תושב ישראל ,העומד בתנאים המצטברים כדלקמן : (א) הוא מועסק במדינת ישראל ,במשרה מלאה ,על ידי אמצעי תקשורת במקצועות התקשורת ,בתחום החדשות ,ועיקר עיסוקו בכך; לחילופין הוא משמש במקצועות התקשורת ,במדינת ישראל ,וזאת כ- ,Freelancerוהוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו בתקשורת. (ב) הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא מועסק במדינת ישראל על ידי אמצעי תקשורת במקצועות התקשורת ,באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה) או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה; לחילופין - הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא הגיע למדינת ישראל לביצוע שירותים בתחום תקשורת החדשות לתקופה הקצרה משנה ,והוצגו ללשכה חוזה/הזמנת עבודה מוגדרים ומחייבים מטעם אמצעי תקשורת המתייחסים להזמנת שירותים כאמור. 18 .5 .6 צורת התעודות ותקופת תוקפן: א. צורתן ,תוכנן וצבען של התעודות לפי סוגיהן ייקבעו על ידי הלשכה. ב. תעודות לע"מ יינתנו לתקופה של שנה או שנתיים ,בהתאם לנהלי הלשכה ,כפי שיקבעו מעת לעת. ד. תעודת לע"מ – מבקר או תעודת תקשורת זמנית יינתנו לתקופה של עד 4חודשים בכל פעם ,ובכל מקרה לא יותר מן התקופה שבה יועסק האדם במדינת ישראל ,באופן זמני, בתקשורת חדשות. ה. תוקפן של התעודות אינו מתחדש באופן אוטומטי ועל המעוניין בהמשך החזקת התעודה להגיש בקשה חדשה ,בהתאם לכללים אלו. אופן הגשת הבקשות: א. בקשה למתן תעודה תוגש ללשכה ,באמצעות הטפסים שמנפיקה הלשכה והמצורפים לכללים ,ובצירוף כל המסמכים המפורטים בטפסים אלו (הטפסים יופיעו גם באתר האינטרנט של הלשכה). ב. חלק א' של טופס הבקשה ייחתם על ידי מנכ"ל אמצעי התקשורת והעורך הראשי של אמצעי התקשורת ,וחלק ב' של טופס הבקשה ייחתם על ידי המבקש. ג. הבקשה תוגש על ידי מערכת אמצעי התקשורת בה מועסק המבקש ,למעט בקשה המוגשת על ידי Free Lancerאשר תוגש על ידי המבקש במישרין. ד. בעת הגשת הבקשה ישולמו דמי טיפול ,כמפורט בסעיף 0להלן. 19 .7 בדיקת הבקשות והחלטת הלשכה א. הלשכה תבדוק ,בהתבסס על טופס הבקשה וצרופותיו ,אם התקיימו התנאים הקבועים בכללים אלו למתן תעודה .סבר המנהל כי איזה מן הנתונים בטופס הבקשה ובצרופותיו אינו נכון ,יהא רשאי לבקש תצהיר ומסמכים נוספים לאימות הנתונים. ב. הלשכה תמס ור את החלטתה ביחס לבקשה לאמצעי התקשורת שהגיש את הבקשה (ובמידה והבקשה הוגשה על ידי - Free Lancerלמבקש במישרין) ,בתוך 45ימים מן המועד בו התקבלה הבקשה בלשכת העיתונות הממשלתית. במידה ובדיקת הבקשה לא הושלמה בתוך 45ימים כאמור ,תמסור הלשכה הודעה לפיה הבקשה מצו יה עדיין בבדיקה וכן את המועד המשוער למתן התשובה הסופית ,אשר לא יעלה בכל מקרה על 45ימים נוספים. .8 ג. בקשה שהוגשה שלא בהתאם לכללים אלו ,או שלא צורפו אליה כל המסמכים הדרושים ,תוחזר לאמצעי התקשורת שהגיש אותה (ובמידה והבקשה הוגשה על ידי - Free Lancerלמבקש במישרין) להשלמת פרטים .מניין המועדים הנקובים בסעיף (ג) לעיל יחל ממועד הגשת הבקשה מחדש ,כנדרש. ד. מי שבקשתו נדחתה לפי סעיף (3ו) לכללים אלו ,יהא רשאי להגיש בקשה חוזרת, בחלוף ,ששה חודשים והיא תיבחן מחדש. השגה א. בהתאם לכללים אלו מוקמת וועדה אשר תדון בהשגות על החלטות הלשכה והמנהל. חברי הוועדה יהיו: ()1 מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציגו; ()6 מנכ"ל משרד הפנים או נציגו; ()3 היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה ,או נציגו; ()4 נציג התקשורת ,שימונה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה לאחר התייעצות עם נציגות אמצעי התקשורת. המנכ"ל יהיה רשאי ,אם יראה לנכון ,לאחר התייעצות עם נציגות אמצעי התקשורת למנות מספר נציגי תקשורת (נציג עיתונות כתובה ארצית ,נציג 21 עיתונות כתובה מקומית ,נציג גוף שידור ארצי ,נציג גוף שידור מקומי), ובלבד שבכל דיון ישתתף נציג אחד בלבד ,בהתאם למקום העבודה ותחום העיסוק של האדם בעניינו הוגשה ההשגה. ב. מנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות או נציגו יהא יושב ראש הוועדה. ג. חברי הוועדה ימונו לתקופה של שנתיים בכל פעם. ד. אמצעי תקשורת אשר בקשתו לפי כללים אלה לא נתקבלה ביחס לעובד מסוים ,רשאי להגיש השגה לוועדה .במידה והבקשה הוגשה על ידי - Free Lancerתוגש ההשגה על ידי המבקש עצמו. ה. ההשגה תוגש ללשכה המשפטית של משרד ההסברה והתפוצות ,בתוך 30יום ממועד קבלת החלטתה הסופית של לשכת העיתונות הממשלתית. ו. החלטה בהשגה על דחיית בקשה מטעמי ביטחון תידון בפני הרכב מצומצם של הוועדה, הכולל את מנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות ,מנכ"ל משרד הפנים והיועץ המשפטי של משרד ההסברה והתפוצות ,או נציגיהם ,ללא נוכחות נציג התקשורת .ההחלטה תתקבל רק לאחר שמיעת המלצות גורמי הביטחון. ז. הוועדה תמסור את החלטתה לפי כללים אלו ללשכה ולפונה ,בתוך 00ימים ממועד הגשת ההשגה. ח. זימון לישיבת הוועדה יימסר לחברי הוועדה לפחות 61יום לפני מועד הדיון המתוכנן. ט. המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא שלושה חברים ,ובכללם יושב ראש הוועדה. במקרה שהדעות שקולות ,תכריע דעת יושב ראש הוועדה. י. הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בכללים אלו. 21 .9 הנפקת תעודות ותשלום הוצאות הפקתן א. התעודות ימסרו למבקשים אשר לגביהם מסרה הלשכה תשובה חיובית ,בכפוף לתשלום דמי הטיפול בסך 50ש"ח .הסכום האמור ישולם ישירות לחשבון הלשכה (בנק הדואר סניף 001מס' חשבון – 0-64202-5או לשרת התשלומים ב"תהילה" באמצעות אתר האינטרנט של הלשכה). התעודה תימסר למבקש בלבד במשרדי לשכת העיתונות הממשלתית לאחר הצגת שובר תשלום נפרע על הסכום הנ"ל. .11 .11 ב. מחזיק בתעודה זמנית המבקש לחדשה עם תום תוקפה ,יידרש לשלם ₪ 50עבור דמי הטיפול בכל תעודה זמנית נוספת באותה שנה .הלשכה רשאית לפטור מתשלום נוסף מי שכבר שילם בגין 4תעודות זמניות באותה שנה. ג. למען הסר ספק יובהר כי דמי הטיפול לא יושבו גם במקרה בו ימצא שהמבקש אינו זכאי לקבל תעודה. ביטול תעודות א. הלשכה רשאית לבטל תעודה אם יתברר כי המבקש אינו משמש עוד כעובד במקצועות התקשורת ,כהגדרתם בכללים אלו ,וכן לבטל או להשעות תעודה אם יתברר שמתקיימת איזו מן הנסיבות המנויות בסעיף (3ג)(-ז) לעיל ,ואשר בגינן הוא אינו זכאי להחזיק תעודה. ב. הלשכה תאפשר למי שהיא עומדת לבטל את תעודתו כאמור בסעיף (א) להשמיע את טענותיו בפני המנהל ,עובר לביטול. ג. אמצעי תקשורת אשר תעודה של מי מעובדיו בוטלה על ידי הלשכה רשאי להגיש השגה לוועדה ,בהתאם להוראות סעיף 8לעיל Freelancer .יהיה רשאי להגיש השגה בעצמו. השבת התעודות ללשכה 22 א. אמצעי התקשורת אחראי להחזרת תעודה של עובד במקצועות התקשורת המועסק אצלו ,אם העסקתו נפסקה או שתוקפה של התעודה בוטל או פג. ב. מחזיק תעודה לפי כללים אלה שאחד התנאים לכשירותו לקבל תעודה פסק מלהתקיים או שתוקפה של תעודתו פג ,חייב להחזירה ללשכה מיד. לא הוחזרה התעודה על ידי מחזיקה ,רשאית הלשכה לדרוש ממנו החזרתה תוך תקופה שתקבע .לא החזיר המחזיק את התעודה לפי דרישת הלשכה בכתב תוך התקופה האמורה ,רשאית הלשכה לבטל את התעודה ולפרסם בפומבי הודעה בדבר ביטולה. בנוסף ,תהיה הלשכה רשאית לנקוט בכל הצעדים שתמצא לנכון כדי לקבל את התעודה חזרה. מבלי לגרוע מן האמור ,מי שמסרב להחזיר תעודה לא יהיה זכאי לקבל תעודה חדשה, גם במקרה שהתנאי לכשירות יקוים מחדש ,במשך 5שנים מיום הסירוב. מחזיק תעודה שתעודתו בוטלה חייב יהיה להשיב את תעודתו כתנאי לקיום דיון בהשגה. ג. .12 בכל מקרה בו תעודה אבדה או נגנבה יודיע מחזיק התעודה ללשכת העיתונות הממשלתית באופן מיידי על דבר האבידה או הגניבה ,בצירוף אישור מן המשטרה על הגשת תלונה בעניין .מחזיק שמסר הודעה כאמור יהיה זכאי לקבל תעודה או אישור חדשים ,לאחר תשלום הוצאות הפקתם ,בסך 50ש"ח. כללי כל האמור בכללים אלו בלשון זכר -אף לשון נקבה במשמע. 23 נספח 1 תיק 40030 -43 כללים בדבר תעודות ואישורים לעיתונאים ,לטכנאי שידור ולעוזרי תקשורת .1 הגדרות בכללים אלו יהיו למונחים המפורטים להלן המשמעויות שלצידם: "אמצעי תקשורת" ( )1עיתון חדשות כללי העומד בכל התנאים הבאים:נמכר בתפוצה ארצית; (א) יוצא לאור בתדירות של לפחות אחת לשבוע ,בהיקף שלא (ב) יפחת מ 10,000-עותקים; שטחי הפרסום אינם עולים על 40%משטח העיתון; (ג) מקורן של לפחות מחצית הכתבות החדשותיות בעובדי (ד) העיתונות המועסקים על ידו; העיתון אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו (ה) בתקשורת חדשות (רשות מקומית ,מועצה דתית ,מפלגה וכיו"ב). יש הפרדה בין תפקיד מנכ"ל האתר לתפקיד העורך. (ו) ( )6עיתון חדשות כללי המתפרסם באינטרנט ,העומד בכל התנאים הבאים: פעל במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה הראשונה; (א) עיתון אינטרנט היוצא לאור מטעם אמצעי תקשורת אחר, המוכר בהתאם לכללים אלו ,ואשר פעל במשך שנה לפחות ,לא יידרש להוכיח פעילות עצמאית של שנה כאמור בסעיף משנה זה; עיתון אינטרנט אשר העורך הראשי שלו עבד באמצעי תקשורת אחר ,המוכר בהתאם לכללים אלו ,והחזיק תעודת עיתונאי במשך 5שנים לפחות ,לא יידרש להוכיח פעילות עצמאית של שנה כאמור בסעיף משנה זה; מתעדכן באופן קבוע לפחות אחת ליום; (ב) מדי יום יש תחלופה ( )turnoverשל לפחות 50% (ג) מהידיעות באתר; לחלופין - מדי שבוע יש תחלופה ( )turnoverשל לפחות 00% מהידיעות באתר; מספר הכניסות הממוצע אל האתר מדי יום הוא לכל הפחות (ד) 60,000כניסות מכתובות IPשונות (על פי אישור ספק התשתיות של האתר); במקרה של אתר זר ,שמקום משרדיו הראשיים בחו"ל – מספר הכניסות הממוצע מדי יום הוא לא פחות מ 100,000-כניסות מכתובות IP שונות; שטחי הפרסום אינם עולים על 40%מהחומר המתפרסם (ה) באתר; 24 (ו) (ז) (ח) מקורן של לפחות מחצית הכתבות החדשותיות המתפרסמות באתר הוא בעובדי העיתונות המועסקים על ידו; האתר אינו מתפרסם מטעם גוף שעיקר עיסוקו אינו בתקשורת חדשות (רשות מקומית ,מועצה דתית ,מפלגה וכיו"ב); יש הפרדה בין תפקיד מנכ"ל האתר לתפקיד העורך. ( )3סוכנות ידיעות ,המספקת למנויים חומר חדשותי ,הכולל כתבות וצילומים שמקורן בעובדי העיתונות המועסקים על ידה; בסוכנות הידיעות יש הפרדה בין תפקיד המנכ"ל לתפקיד העורך ( )4רשתות ארציות של הרדיו והטלוויזיה; ברשת מתקיימת הפרדה בין תפקיד המנכ"ל לתפקיד העורך. "אמצעי תקשורת זר" אמצעי תקשורת שמקום משרדיו הראשיים ועיקר תפוצתו מחוץ למדינתישראל. "אמצעי תקשורת מקומיים" ( )1עיתון חדשות מקומי או אזורי ,וכן מוסף חדשותי מקומי אואזורי ,הנמכר עם עיתון ארצי ,העומד בכל התנאים הבאים: (א) יוצא לאור בתדירות של לפחות אחת לשבוע בהיקף שלא יפחת מ 5,000-עותקים; (ב) היקף העיתון והיקף הידיעות החדשותיות בעיתון ,אינו נמוך מהמפורט להלן: מספר עמודי העיתון מספר הידיעות החדשותיות המקוריות בעיתון מספר עמודי החדשות בעיתון 16ידיעות חדשותיות מקוריות לפחות ,אשר מקורן בעובדי העיתון 4עמודי חדשות לפחות 12עמודים לפחות 30עמודים לפחות 50עמודים לפחות 80עמודים לפחות 65ידיעות חדשותיות מקוריות לפחות ,אשר מקורן בעובדי העיתון 30ידיעות חדשותיות מקוריות לפחות ,אשר מקורן בעובדי העיתון 8עמודי חדשות לפחות 13עמודי חדשות לפחות 60עמודי חדשות לפחות 35ידיעות חדשותיות מקוריות לפחות ,אשר מקורן בעובדי העיתון (ג) העיתון אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו בתקשורת חדשות (רשות מקומית ,מועצה דתית ,מפלגה 25 וכיו"ב); (ד) יש הפרדה בין תפקיד מנכ"ל העיתון לתפקיד העורך. ( )6ערוצי שידור מקומיים ואזוריים ורשתות מקומיות ואזוריות של הרדיו והטלוויזיה; ברשת מתקיימת הפרדה בין תפקיד המנכ"ל לתפקיד העורך. "הועדה" ועדה המוקמת מכוח כללים אלה לדיון בהשגות על החלטות הלשכהוהמנהל. "הלשכה" -לשכת העיתונות הממשלתית. "המנהל" -מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. "חדשות" ידיעה אחרונה ו/או חדשה מן הנעשה בארץ ובעולם ,ובלבד שאין מדוברבידיעות שעניינן בידור לשמו. "טכנאי שידור" בקר תמונה; מהנדס; מנהל אולפן; מנהל במה; מפעיל גנרטור; מפקחטכני; מפקח קול; מפקח שידור; מקליט; נתב תמונה; עובד ניידת שידור; צלם וידאו; תאורן. "יוצר סרטי -במאי ,מפיק או תחקירן של סרט ,כתבה או סדרה תיעודית ,העוסק באירועים בהתהוות ,כאשר הפקתו כרוכה בהגעה למוקדי אירועים תעודה" חדשותיים ,ובלבד שהסרט ,הכתבה או הסדרה התיעודית מיועדים לשידור באמצעי תקשורת כהגדרתו בכללים אלו. "כתבי עת" כתב עת העומד בכל התנאים הבאים:יוצא לאור לפחות 4פעמים בשנה ,בהיקף שלא יפחת מ 5,000-עותקים; שטחי הפרסום אינם עולים על 40%משטח העיתון; מקורן של לפחות מחצית הכתבות החדשותיות או הנושאיות המתפרסמות בו בעובדי העיתונות המועסקים על ידו; כתב העת אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו בתקשורת (רשות מקומית ,מועצה דתית ,מפלגה וכיו"ב); יש הפרדה בין תפקיד מנכ"ל כתב העת לתפקיד העורך. "עוזר תקשורת" תחקירן; מנהל מבצעים; מפעיל טלפרונטר; עוזר הפקה; עוזר כתב; עוזרמקליט; עוזר צלם; עוזר תאורן; עורך וידאו; פיקסר; קשב; מאפר; אחראי רצף. "עובדי עיתונות" -טכנאי שידור ,עוזר תקשורת ועיתונאי. "עיתונאי" כתב חדשות; מנהל חטיבת חדשות או ראש דסק חדשות; מפיק או במאי26 של תכניות חדשותיות; מראיין/שדרן בתחום החדשות; עורך בעיתון חדשות או בתוכניות חדשות; עורך גרפי בעיתון חדשות; פרשן חדשות; צלם חדשות; קריקטוריסט אקטואליה. "עסק בעבודה -כתב או שידר או צילם או ערך או הפיק או ביים ידיעות או כתבות חדשותיות. עיתונאית" .2 סוגי תעודות ואישורים: הלשכה תנפיק תעודות ואישורים מן הסוגים המפורטים להלן ,זאת בהתאם ובכפוף לתנאים המפורטים בכללים: תעודת עיתונאי תעודת עיתונאי – עיתונות מקומית תעודת טכנאי שידור תעודת עוזר תקשורת תעודת עיתונאי – כתב עת תעודת יוצר סרטי תעודה תעודת עיתונאי זמנית תעודת יוצר סרטי תעודה זמנית תעודת עיתונאי מבקר אישור עיתונאי .3 PRESS CARD LOCAL PRESS CARD PRESS TECHNICIAN MEDIA ASSISTANT PRESS CARD PERIODICALS TEMPORARY PRESS CARD VISITING JOURNALIST CARD PRESS CERTIFICATE תעודות ואישורים -הוראות כלליות: א. התעודות והאישורים הניתנים לפי כללים אלה אין בהם כשלעצמם להקנות לנושאיהם זכויות על פי כל דין ,ובכלל זה הם אינם מתירים כשלעצמם ,שהיה ועבודה בישראל, או כניסה אליה ,למי שחייב על פי דין לקבל אישורי שהיה או עבודה בישראל או כניסה אליה. ב. מבלי לגרוע מכלליות האמור בס"ק (א) ,מובהר כי התעודות והאישורים הניתנים לפי כללים אלו אינם מהווים תחליף לכל אישור הנדרש לכניסה או גישה למקום או למתקן ממלכתי או אחר ,בהתאם להוראות בעלי המקום או המתקן או בעל הזכויות בהם. ג. לא יינתנו תעודות או אישורים לאדם המועסק על ידי אמצעי תקשורת הפועל בלא היתר או רישיון הנדרש בהתאם להוראות כל דין. ד. לא יינתנו תעודות או אישורים לאדם אשר אין בידיו את כל האישורים הדרושים לשהייה ולעבודה במדינת ישראל ,ככל שאלו נדרשים בהתאם להוראות כל דין ולהנחיות הרשויות המוסמכות. ה. לא יינתנו תעודות או אישורים לפי כללים אלו לאדם שהורשע בעבירה כנגד ביטחון המדינה ,או לאדם שמסר ללשכה מידע כוזב בבקשתו לקבל תעודה או אישור לפי 27 כללים אלו. .4 ו. לא יינתנו תעודות או אישורים לפי כללים אלו למבקש אם המנהל סבר ,לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון ,כי מתן התעודות או האישורים עלולים לסכן את ביטחון המדינה ,ובכלל זה פגיעה באישים. ז. לא יינתנו תעודות או אישורים לתושב או לאזרח של מדינת אויב ,או לתושב אזור המצוי בעימות מזוין עם מדינת ישראל ,אלא אם סבר מנהל הלשכה ,לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון ,כי ניתן לשלול אפשרות לקיומה של סכנה מתושב או אזרח כאמור לשלום הציבור ולביטחון המדינה. ח. מבלי לגרוע מכל האמור לעיל ,מובהר כי תעודות ואישורים הניתנים לפי כללים אלו נועדו להקל על עבודתם של עובדי עיתונות העוסקים בתחום תקשורת החדשות, ונדרשים להגיע למקומות שונים ולמוקדי אירועים לצרכי עבודתם בתחום החדשות. תנאים מוקדמים נוספים לקבלת תעודות ואישורים: א. ב. בהתאם ובכפוף לשיקול דעתה המקצועי של הלשכה ,תעודות או אישורים לפי כללים אלו יינתנו רק למי שיעמוד בתנאים המוקדמים הנוספים שיפורטו בסעיף זה. עובדי עיתונות ישראליים ()1 תעודת עיתונאי תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל ,18 העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק כעיתונאי במדינת ישראל ,במשרה מלאה ,על ידי אמצעי (א) תקשורת ,ועיקר עיסוקו בכך; (ב) ()2 הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא עסק בעבודה עיתונאית באמצעי התקשורת באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה ,ובכוונת אמצעי התקשורת שאצלו הוא מועסק להעסיקו כאמור למשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה. תעודת עיתונאי-עיתונות מקומית תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל ,18העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק כעיתונאי במדינת ישראל ,במשרה מלאה ,על ידי אמצעי (א) תקשורת מקומי ,ועיקר עיסוקו בכך; הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא עסק בעבודה עיתונאית (ב) באמצעי התקשורת או באמצעי התקשורת המקומיים באורח קבע, במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה ובכוונת אמצעי התקשורת המקומי שאצלו הוא מועסק להעסיקו כאמור למשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה. 28 ()3 תעודת טכנאי שידור תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל ,18העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק כטכנאי שידור מקצועי במדינת ישראל ,בתחום החדשות, (א) במשרה מלאה ,על ידי אמצעי תקשורת ,ועיקר עיסוקו בכך; הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא הועסק כטכנאי שידור מקצועי (ב) באמצעי התקשורת ,בתחום החדשות ,באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה ובכוונת אמצעי התקשורת שאצלו הוא מועסק להעסיקו כאמור למשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה. . ()4 תעודת עוזר תקשורת תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל ,18העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק כעוזר תקשורת במדינת ישראל ,בתחום החדשות, (א) במשרה מלאה ,על ידי אמצעי תקשורת ,ועיקר עיסוקו בכך; הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא הועסק כעוזר תקשורת (ב) באמצעי התקשורת ,בתחום החדשות ,באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה ובכוונת אמצעי התקשורת שאצלו הוא מועסק להעסיקו כאמור למשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה. . ()5 תעודת עיתונאי-כתב עת תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל ,18העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק כעיתונאי במדינת ישראל ,במשרה מלאה ,על ידי כתב (א) עת ,ועיקר עיסוקו בכך; הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא עסק בעבודה עיתונאית בכתב (ב) עת או באמצעי תקשורת באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה ובכוונת כתב העת שאצלו הוא מועסק להעסיקו כאמור למשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה. ()6 תעודות עיתונאי /תעודת עיתונאי -עיתונות מקומית /תעודת טכנאי שידור/תעודת עוזר תקשורת /תעודת עיתונאי -כתב עת תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל ,18העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא משמש כעיתונאי או כטכנאי תקשורת או כעוזר תקשורת ,לפי (א) העניין ,במדינת ישראל ,וזאת כ( Freelancer -משתתף חופשי) והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו בתקשורת חדשות; הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא הועסק בעבודה עיתונאית או (ב) שימש כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת ,בתחום החדשות ,באורח קבע ,במשך השנה שקדמה הגשת בקשתו למתן התעודה והוא ממשיך לעשות כן. ()7 תעודת יוצר סרטי תעודה – תעודת יוצר סרטי תעודה תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל ,18העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: 29 (א) (ב) ג. ד. הוא משמש כיוצר סרטי תעודה במדינת ישראל ,והוכח להנחת דעתה של לשכת העיתונות הממשלתית שעיקר עיסוקו בכך; הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא הועסק בעבודה עיתונאית או הועסק כיוצר סרטי תעודה ,באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו והוא ממשיך לעשות כן. עובדי עיתונות זרים ()1 תעודת עיתונאי/תעודת טכנאי שידור/תעודת עוזר תקשורת תינתן על ידי הלשכה לאדם מעל גיל ,18שאינו אזרח או תושב ישראל ,העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק במדינת ישראל ,במשרה מלאה ,על ידי אמצעי (א) התקשורת ,כעיתונאי או כטכנאי תקשורת או כעוזר תקשורת ,לפי העניין ,בתחום החדשות ,ועיקר עיסוקו בכך. הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי האדם עסק בעבודה עיתונאית או (ב) הועסק כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת בתחום החדשות ,על ידי אמצעי תקשורת ,בישראל או בחו"ל ,באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה. הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי בכוונת אמצעי התקשורת שאצלו (ג) הוא מועסק להעסיק אותו במדינת ישראל ,בתחום החדשות ,במשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה. ()2 תעודת עיתונאי/תעודת טכנאי שידור/תעודת עוזר תקשורת תינתן על ידי הלשכה לאדם מעל גיל ,18שאינו אזרח או תושב ישראל ,העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא משמש כעיתונאי או כטכנאי תקשורת או כעוזר תקשורת ,לפי (א) העניין ,במדינת ישראל ,וזאת כ( Freelancer -משתתף חופשי), והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו בתקשורת חדשות. הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי עסק בעבודה עיתונאית או שימש (ב) כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת ,בתחום החדשות ,במדינת ישראל או בחו"ל ,באורח קבע ,במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה; הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא הגיע למדינת ישראל לביצוע (ג) שירותים בתחום תקשורת החדשות לתקופה של שנה לפחות ,לבקשת אמצעי תקשורת ,והוצגו ללשכה חוזה/הזמנת עבודה מוגדרים ומחייבים מטעם אמצעי תקשורת המתייחסים להזמנת שירותים כאמור. עובדי עיתונות זמניים ועיתונאים מבקרים ()1 תעודה עיתונאי זמנית תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל ,18העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק במדינת ישראל ,במשרה מלאה ,על ידי אמצעי תקשורת (א) או אמצעי תקשורת מקומיים או כתב עת ,כעיתונאי או כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת ,בתחום החדשות ,ועיקר עיסוקו בכך. 31 (ב) ה. הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא מועסק בעבודה עיתונאית או מועסק כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת ,על ידי אמצעי תקשורת או אמצעי תקשורת מקומיים או כתב עת ,במדינת ישראל ,באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה) או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה. ()2 תעודה עיתונאי זמנית תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל ,18העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא משמש כעיתונאי או כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת ,במדינת (א) ישראל ,וזאת כ ,Freelancer -והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו בתקשורת חדשות. הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא עוסק בעבודה עיתונאית או (ב) משמש כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת ,בתחום החדשות ,במדינת ישראל ,באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה) או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה. ()3 תעודת עיתונאי מבקר תינתן על ידי הלשכה לאדם מעל גיל ,18שאינו אזרח או תושב ישראל ,העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק במדינת ישראל ,במשרה מלאה ,על ידי אמצעי תקשורת (א) כעיתונאי או כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת ,בתחום החדשות, ועיקר עיסוקו בכך. הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא מועסק במדינת ישראל על ידי (ב) אמצעי תקשורת בעבודה עיתונאית או מועסק כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת ,באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה) או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה. ()4 תעודת עיתונאי מבקר תינתן על ידי הלשכה לאדם מעל גיל ,18שאינו אזרח או תושב ישראל ,העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא משמש כעיתונאי או כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת ,במדינת (א) ישראל ,וזאת כ ,Freelancer -והוכח להנחת דעתה של הלשכה שעיקר עיסוקו בתקשורת חדשות. הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא הגיע למדינת ישראל לביצוע (ב) שירותים בתחום תקשורת החדשות לתקופה הקצרה משנה ,והוצגו ללשכה חוזה/הזמנת עבודה מוגדרים ומחייבים מטעם אמצעי תקשורת המתייחסים להזמנת שירותים כאמור. ()5 תעודת יוצר סרטי תעודה זמנית תינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל ,18העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא משמש כיוצר סרטי תעודה במדינת ישראל ,והוכח להנחת דעתה (א) של לשכת העיתונות הממשלתית שעיקר עיסוקו בכך; הוכח להנחת דעתה של הלשכה כי הוא משמש כיוצר סרטי תעודה (ב) במדינת ישראל ,באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה) או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה. עובדי עיתונות במשרה חלקית 31 אישור עיתונאי יינתן על ידי הלשכה לאזרח או תושב ישראל ,מעל גיל 18העומד בתנאים המצטברים כדלקמן: הוא מועסק כעובד עיתונות במדינת ישראל ,במשרה חלקית ו/או שאין עיקר (א) עיסוקו בכך ,על ידי אמצעי תקשורת או אמצעי תקשורת מקומיים או כתב עת, בתחום תקשורת החדשות. הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא הועסק בעבודה עיתונאית או הועסק (ב) כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת ,בתחום החדשות ,באמצעי תקשורת או אמצעי תקשורת מקומיים או כתב עת ,במדינת ישראל ,באורח קבע ,במשרה מלאה או חלקית ,בשנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה והוא ממשיך להיות מועסק על ידי אמצעי התקשורת במשרה חלקית כאמור. .5 .6 .7 צורת התעודות והאישורים ותקופת תוקפם: א. צורתם ,תוכנם וצבעם של התעודות והאישורים לפי סוגיהם ייקבעו על ידי הלשכה. ב. תעודות עיתונאי /תעודות עיתונאי -עיתונות מקומית /תעודות טכנאי שידור/תעודות עוזר תקשורת /תעודות עיתונאי -כתב עת תינתנה לתקופה של שנה או שנתיים ,בהתאם לנהלי הלשכה ,כפי שיקבעו מעת לעת. ג. אישור עיתונאי יינתן לתקופה של שנה אחת. ד. תעודת עיתונאי מבקר/זמנית תינתן לתקופה של עד 4חודשים בכל פעם ,ובכל מקרה לא יותר מן התקופה שבה יועסק האדם במדינת ישראל ,באופן זמני ,בתקשורת חדשות. ה. תוקפם של התעודות והאישורים אינו מתחדש באופן אוטומטי ועל המעוניין בהמשך החזקת התעודה/אישור להגיש בקשה חדשה ,בהתאם לכללים אלו. אופן הגשת הבקשות: א. בקשה למתן תעודה תוגש ללשכה ,באמצעות הטפסים שמנפיקה הלשכה והמצורפים לכללים ,ובצירוף כל המסמכים המפורטים בטפסים אלו (הטפסים יופיעו גם באתר האינטרנט של הלשכה). ב. חלק א' של טופס הבקשה ייחתם על ידי מנכ"ל אמצעי התקשורת והעורך הראשי של אמצעי התקשורת ,וחלק ב' של טופס הבקשה ייחתם על ידי המבקש. ג. הבקשה תוגש על ידי מערכת אמצעי התקשורת בה מועסק המבקש ,למעט בקשה המוגשת על ידי Free Lancerאשר תוגש על ידי המבקש במישרין. ד. בעת הגשת הבקשה ישולמו דמי טיפול ,כמפורט בסעיף 0להלן. בדיקת הבקשות והחלטת הלשכה 32 .8 א. הלשכה תבדוק ,בהתבסס על טופס הבקשה וצרופותיו ,אם התקיימו התנאים הקבועים בכללים אלו למתן תעודה או אישור .סבר המנהל כי איזה מן הנתונים בטופס הבקשה ובצרופותיו אינו נכון ,יהא רשאי לבקש תצהיר ומסמכים נוספים לאימות הנתונים. ב. הלשכה תמסור את החלטתה ביחס לבקשה לאמצעי התקשורת שהגיש את הבקשה (ובמידה והבקשה הוגשה על ידי - Free Lancerלמבקש במישרין) ,בתוך 45ימים מן המועד בו התקבלה הבקשה בלשכת העיתונות הממשלתית. במידה ובדיקת הבקשה לא הושלמה בתוך 45ימים כאמור ,תמסור הלשכה הודעה לפיה הבקשה מצויה עדיין בבדיקה וכן את המועד המשוער למתן התשובה הסופית ,אשר לא יעלה בכל מקרה על 45ימים נוספים. ג. בקשה שהוגשה שלא בהתאם לכללים אלו ,או שלא צורפו אליה כל המסמכים הדרושים ,תוחזר לאמצעי התקשורת שהגיש אותה (ובמידה והבקשה הוגשה על ידי - Free Lancerלמבקש במישרין) להשלמת פרטים .מניין המועדים הנקובים בסעיף (ג) לעיל יחל ממועד הגשת הבקשה מחדש ,כנדרש. ד. מי שבקשתו נדחתה לפי סעיף (3ו) לכללים אלו ,יהא רשאי להגיש בקשה חוזרת, בחלוף ,ששה חודשים והיא תיבחן מחדש. השגה א. בהתאם לכללים אלו מוקמת ועדה אשר תדון בהשגות על החלטות הלשכה והמנהל. חברי הועדה יהיו: מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציגו; ()1 מנכ"ל משרד הפנים או נציגו; ()6 היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה ,או נציגו; ()3 נציג התקשורת ,שימונה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה לאחר התייעצות ()4 עם נציגות אמצעי התקשורת. המנכ"ל יהיה רשאי ,אם יראה לנכון ,לאחר התייעצות עם נציגות אמצעי התקשורת למנות מספר נציגי תקשורת (נציג עיתונות כתובה ארצית ,נציג עיתונות כתובה מקומית ,נציג גוף שידור ארצי ,נציג גוף שידור מקומי), ובלבד שבכל דיון ישתתף נציג אחד בלבד ,בהתאם למקום העבודה ותחום העיסוק של האדם בעניינו הוגשה ההשגה. ב. מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציגו יהא יושב ראש הועדה. ג. חברי הועדה ימונו לתקופה של שנתיים בכל פעם. ד. אמצעי תקשורת אשר בקשתו לפי כללים אלה לא נתקבלה ביחס לעובד מסוים ,רשאי להגיש השגה לוועדה .במידה והבקשה הוגשה על ידי - Free Lancerתוגש ההשגה על ידי המבקש עצמו. ה. ההשגה תוגש ללשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה ,בתוך 30יום ממועד קבלת החלטתה הסופית של לשכת העיתונות הממשלתית. 33 .9 .11 ו. החלטה בהשגה על דחיית בקשה מטעמי ביטחון תידון בפני הרכב מצומצם של הועדה, הכולל את מנכ"ל משרד ראש הממשלה ,מנכ"ל משרד הפנים והיועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה ,או נציגיהם ,ללא נוכחות נציג התקשורת .ההחלטה תתקבל רק לאחר שמיעת המלצות גורמי הביטחון. ז. הועדה תמסור את החלטתה לפי כללים אלו ללשכה ולפונה ,בתוך 00ימים ממועד הגשת ההשגה. ח. זימון לישיבת הועדה יימסר לחברי הועדה לפחות 61יום לפני מועד הדיון המתוכנן. ט. המניין החוקי בישיבות הועדה הוא שלושה חברים ,ובכללם יושב ראש הועדה .במקרה שהדעות שקולות ,תכריע דעת יושב ראש הועדה. י. הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בכללים אלו. הנפקת תעודות ואישורים ותשלום הוצאות הפקתם א. התעודות והאישורים ימסרו למבקשים אשר לגביהם מסרה הלשכה תשובה חיובית, בכפוף לתשלום דמי הטיפול בסך 50ש"ח .הסכום האמור ישולם ישירות לחשבון הלשכה (בנק הדואר סניף 001מס' חשבון – 0-64202-5או לשרת התשלומים ב"תהילה" באמצעות אתר האינטרנט של הלשכה). התעודה/אישור ימסרו למבקש בלבד במשרדי לשכת העיתונות הממשלתית לאחר הצגת שובר תשלום נפרע על הסכום הנ"ל. ב. מחזיק בתעודה זמנית המבקש לחדשה עם תום תוקפה ,יידרש לשלם ₪ 50עבור דמי הטיפול בכל תעודה זמנית נוספת באותה שנה .הלשכה רשאית לפטור מתשלום נוסף מי שכבר שילם בגין 4תעודות זמניות באותה שנה. ג. למען הסר ספק יובהר כי דמי הטיפול לא יושבו גם במקרה בו ימצא שהמבקש אינו זכאי לקבל תעודה או אישור. ביטול תעודות ואישורים א. הלשכה רשאית לבטל תעודה או אישור אם יתברר כי המבקש אינו משמש עוד כעובד עיתונות ,כהגדרתו בכללים אלו ,וכן לבטל או להשעות תעודה או אישור אם יתברר שמתקיימת איזו מן הנסיבות המנויות בסעיף (3ג)(-ז) לעיל ,ואשר בגינן הוא אינו זכאי להחזיק תעודה או אישור. ב. הלשכה תאפשר למי שהיא עומדת לבטל את תעודתו או אישורו כאמור בסעיף (א) להשמיע את טענותיו בפני המנהל ,עובר לביטול. ג. אמצעי תקשורת אשר תעודה של מי מעובדיו בוטלה ע"י הלשכה רשאי להגיש השגה לוועדה ,בהתאם להוראות סעיף 8לעיל Freelancer .יהיה רשאי להגיש השגה בעצמו. 34 .11 השבת התעודות והאישורים ללשכה א. אמצעי התקשורת אחראי להחזרת תעודה או אישור של עובד עיתונות המועסק אצלו, אם העסקתו נפסקה או שתוקפה של התעודה בוטל או פג. במידה ואמצעי תקשורת לא ישיב ללשכה תעודה או אישור בהתאם לנדרש בסעיף זה תהיה רשאית הלשכה ,על פי שיקול דעתה ,להימנע מהנפקת תעודות או אישורים נוספים לעובדי העיתונות המועסקים על ידי אמצעי התקשורת ,עד להשבת התעודה/אישור. ב. מחזיק תעודה לפי כללים אלה שאחד התנאים לכשירותו לקבל תעודה פסק מלהתקיים או שתוקפה של תעודתו פג ,חייב להחזירה ללשכה מיד. לא הוחזרה התעודה על ידי מחזיקה ,רשאית הלשכה לדרוש ממנו החזרתה תוך תקופה שתקבע .לא החזיר המחזיק את התעודה לפי דרישת הלשכה בכתב תוך התקופה האמורה ,רשאית הלשכה לבטל את התעודה ולפרסם בפומבי הודעה בדבר ביטולה. בנוסף ,תהיה הלשכה רשאית לנקוט בכל הצעדים שתמצא לנכון כדי לקבל את התעודה חזרה. מבלי לגרוע מן האמור ,מי שמסרב להחזיר תעודה לא יהיה זכאי לקבל תעודה חדשה, גם במקרה שהתנאי לכשירות יקוים מחדש ,במשך 5שנים מיום הסירוב. מחזיק תעודה שתעודתו בוטלה חייב יהיה להשיב את תעודתו כתנאי לקיום דיון בהשגה. ג. .12 בכל מקרה בו תעודה או אישור אבדו או נגנבו יודיע מחזיק התעודה ללשכת העיתונות הממשלתית באופן מיידי על דבר האבידה או הגניבה ,בצירוף אישור מן המשטרה על הגשת תלונה בעניין .מחזיק שמסר הודעה כאמור יהיה זכאי לקבל תעודה או אישור חדשים ,לאחר תשלום הוצאות הפקתם ,בסך 50ש"ח. כללי כל האמור בכללים אלו בלשון זכר -אף לשון נקבה במשמע. נוסח מתוקן -תאריך פרסום :ח' ניסן ,התשס"ו ()15.4.2116 35 נספח – 2כתב המינוי של הוועדה 7בספטמבר 6033 לכבוד עו"ד שרה פריש ,יו"ר ד"ר עמית לביא דינור ,חברה מר ניב קלדרון ,חבר מר סמיר דרויש ,חבר ד"ר אווה ברגר ,חברה מר שלום קיטל ,חבר מר יוסי אחימאיר ,חבר נכבדי, הנדון :כתב מינוי -ועדה מייעצת לבחינת הקריטריונים למתן תעודות ואישורים לעיתונאים, טכנאי שידור ולעוזרי תקשורת הנני ממנה אתכם לחברים בוועדה המייעצת לבחינת הקריטריונים למתן תעודות ואישורים לעיתונאים ,טכנאי שידור ולעוזרי תקשורת ,כפי שנקבעו בכללים בדבר תעודות ואישורים לעיתונאים ,לטכנאי שידור ולעוזרי תקשורת (להלן" :הכללים"). מטרת הועדה: הכללים הינם הנחיות מנהליות שקבעה לשכת העיתונות הממשלתית .במסגרת הכללים נקבעים התנאים המוקדמים ונהלי העבודה הנוגעים להנפקת תעודות לעובדי תקשורת .הכללים עודכנו לאחרונה בשנת .6006במהלך החודשים האחרונים ,לשכת העיתונות הממשלתית (להלן" :לע"מ) החלה בהערכות לעבודת מטה שתכליתה לבחון את התאמת הכללים להתפתחויות בתחום התקשורת ולסוגיות שונות שעלו במהלך יישומם של הכללים בשנים האחרונות .במסגרת זו, הוחלט על הקמתה של ועדה מייעצת שתתבקש לבחון את הקריטריונים למתן תעודות ואישורים שנקבעו בכללים ולהמליץ למנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות על תיקונים או עדכונים מתבקשים בכללים הקיימים ,אשר ישמשו את לשכת העיתונות הממשלתית ומנהלה בעבודתם השוטפת. תפקידי הועדה: 36 במסגרת תפקידכם כחברים בוועדה ,אבקשכם לבחון את הקריטריונים למתן תעודות ואישורים לעיתונאים ,טכנאי שידור ועוזרי תקשורת ,הקבועים בעיקרם בסעיפים 3ו 2 -לכללים ,ולייעץ לי בדבר שינויים ו/או עדכונים שמוצע לערוך בהם .בכלל זה -אבקש כי הוועדה תבחן ותייעץ בדבר הסדרים ראויים שיש לקבוע ביחס לתנאים למתן תעודות ואישורים ,בעניינים שלהלן : .3תחום המרשתת " -ניו מדיה" ,אינטרנט ועוד (ובכלל זה ,בחינת מעמדם של הבלוגרים (בלוגאים) כעיתונאים וסיווגם ). .6עיתונאים פרילנסרים. .3יוצרים דוקומנטריים (תיעודיים). .2עוזרי תקשורת וטכנאי שידור (ובכלל זה ,בחינת סיווגם של עוזרי תקשורת וטכנאי שידור הזכאים לקבל תעודות ואישורים). .4עובדי עיתונות מקומית. כמו כן ,אבקשכם לתת דעתכם ולייעץ ביחס לדרישת ההפרדה בין מנכ"ל לבין עורך עיתון ,לצורך הגדרת "אמצעי תקשורת" בכללים. סדרי עבודת הועדה: הועדה תקבע את סדרי עבודתה ,ובכלל זה תתייעץ ותשמע גורמים רלוונטיים לנושא ,כפי שתמצא לנכון ,ותבחן מידע וחומרי מחקר שיוצגו בפניה. בראש הועדה תעמוד עו"ד שרה פריש .מרכזת הוועדה תהיה ד"ר הילה טל. הועדה תגיש את המלצותיה לח"מ עד ליום .33.36.6033 בברכה, רונן פלוט מנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות 37 נספח – 3שולחן עגול בנושא תעודת העיתונאי סיכום שולחן עגול בנושא תעודת העיתונאי מושב ראשון פרופ' סם ליימן -וילציג :האינטרנט נתון לתחרות עם הפייסבוק ,האייפד ,אייפון ועוד .יש המון עיתונות שמגיעה לאפליקציות של הכלים האלה ,פייסבוק בונה עולם בתוך עצמו שמספק חדשות. כבר אין רק עיתונות אינטרנט ,כמו שהכרנו .יש כאן שני סוגים שונים של אינטרנט .אבל אתייחס לסוג המוכר יותר ,בעיקר. מציע לשנות ,אם יש קטגוריות שונות של תעודות עיתונאי אז גם יש לדרג את ההטבות להן זכאית כל תעודה זכאית .אולי זו לא צריכה להיות החלטה בינרית ,או שיש תעודה או לא ,אלא לסווג לפי .3 :סוג הערוץ -יש עיתונים אלקטרוניים שהם עיתונים לכל דבר .יש גם בלוגים ,עלוני אימייל למנויים וללא מנויים ,אתרים חדשותיים ויזואליים ,אתרי חדשות של גולשים שהם ספקי העיתונות .6 .סוג העבודה של אותו עובד .3 .תדירות העדכון .2כמות חשיפה .4תוכן .6ותק העיתונאי או העובד. למשל ,בלוגר שמעלה כל יום מידע בנושא תחבורה יקבל הטבות בתחום התחבורה בלבד .לא תהיה נגישות למשרד הביטחון וכו׳. לגבי הטבות הלא מקצועיות מציע גם לקבוע גם כאן דירוג ,ומציע לגבות תשלום לפי כמות ההטבות .מה עושים עם עיתונאי מאוד אקטיבי שעובד בכמה גופים ,אתם (לע"מ) לא יודעים היום לאכול אותו .אסיים עם שאלה :מה עושים עם ישראלי שגר בישראל וכותב בישראל לעיתון זר. עיתונאית שגרה בניו יורק וכותבת שם על ישראל ומגיעה מידי פעם בארץ .לדעתי לא חשוב היכן האדם גר ,אלא מה הוא עושה. הצעת החוק של חסון בכנסת ,6007לפיה מי שיכול להיות נתבע פלילית ואזרחית מגיעה לו תעודה, ומי שלא לא מגיעה לו תעודה .זו גם יכולה להיות הבחנה. מנשה רז :לע״מ לא צריכה להנפיק תעודת עיתונאי .מעולם לא היתה לי תעודת עיתונאי ,באופן עקרוני .פקיד ממשלה לא צריך לחתום לי על התעודה .צריך לקרוא לזה באופן אחר. השופטת בדימוס שרה פריש :יש הגדרה בחוק למי הוא עיתונאי? אם החוק לא מחייב ,האם יש למישהו זכות להחליט מיהו עיתונאי? מנשה רז :במקור ללע״מ מותר להנפיק תעודות עיתונאי רק לעיתונאים זרים ,אבל עם הזמן הם הלכו וכבשו את השטח. ערן טיפנברון :אני אמור לייצג ניו-מדיה אבל ynetזה לא ניו מדיה .זה עיתון באינטרנט .פעם אחרונה שהשתמשתי בתעודה נעזרתי בה מול היס״ם כשרציתי לבדוק שכל העובדים שלי נמצאים במקומם בסיקור ההפגנה בכיכר המדינה .מצד אחד אני מסכים עם מנשה .מצד שני יש את 38 הפרקטיקה העיתונאית .התעודה היא המפתח בשביל להיכנס בדלת מקצועית .אבל ,למה לע״מ ובאיזו צורה? ב 6003-ניסיתי לאתגר את לע״מ .היה לי צלם בעל תעודת אזרחות כחולה ממזרח ירושלים .הבקשה לתעודת עיתונאי נדחתה ע״י השב״כ .אנחנו הודענו שהצלם הזה הוא הצלם הקבוע לבית הנשיא .רצינו לאתגר את המערכת וזה הצליח .המערכת נשברה. בכל מה שקשור למערכות קיימות בעלות מבנה היררכי וכו׳ ,אין לכאורה שום בעיה .המערכת היא המחליטה ולע״מ צריכה להנפיק תעודה אוטומטית .האתגר הוא באדם בודד שאין מעליו ארגון. אז השאלה היא מיהו עיתונאי וזו בעיה .לדעתי גם כאן ,כמעט באופן אוטומטי אתם חייבים לנפק תעודת עיתונאי .מי לא? רק מסכן את הביטחון ואת סדר העבודה העיתונאית. ניב קלדרון :אני הייתי זקוק לתעודת עיתונאי כבלוגר ,למשל בזמן השריפה בכרמל הגעתי לפני רוב הטלוויזיה ,ונסעתי לחזית של האש ושיגרתי בזמן אמת בטוויטר בפייסבוק לחמשת אלפים אנשים .הייתי עדכני יותר מהרדיו .אדם שמחליט לעשות עבודת עיתונאי לא זקוק לעורך. דבורית שרגל :אני בעלת בלוג שהוא ביקורת על תקשורת ,מתעדכן מידי יום .אני לא מגדירה עצמי כעיתונאית וגם לא צריכה תעודת עיתונאי .עבדתי עשרים שנים במדיה הישנה ,מבחינתי היום אני לא עיתונאית .אני צריכה תעודת עיתונאי כי אני לא מקבלת את הודעות משרד ראש הממשלה. הבלוגרים רוצים שיזמינו אותם למסיבות עיתונאים ולא בשביל הטבות .השאלה היא מיהו בלוגר ואייך תעקבו אחריו .זה כמעט בלתי אפשרי .בלוגר כמו שהוא נולד כך הוא נעלם .מה עם בלוגרים שכותבים על אופנה או על אוכל? כשערכתי את תפוז ב ,6007לע״מ סירבה לתת לי תעודת עיתונאי בטענה שתפוז לא עוסק בחומר חדשותי .זה בלתי אפשרי מבחינתכם לקבוע מי הוא בלוגר. פרופ' אריאל בנדור :זו בעיה גדולה מאוד שהממשלה מנפיקה תעודת עיתונאי .ההגדרה צריכה להיות רחבה מאוד ,כל ניסיון לצמצם יש בו פגיעה והתערבות בתכנים .בתשעים אחוז מהמקרים ברור לנו מיהו עיתונאי ,בעשרה אחוז יש מלא אפשרויות .מי שהעיתונאים רואים כעיתונאי הוא זה שצריך להיות מוגדר כעיתונאי. ד"ר רענן גיסין :החשיבות של תעודת עיתונאי היא גם שלממשלה יש עניין לדעת מי הם העיתונאים .כשמדברים על המציאות המיוחדת של ישראל ,יש לעשות הבחנה בין תעודה מזהה לבין למשל המודל של הפנטגון שבו יש תעודות לפי צבעים שמקנות לך נגישות ברמה שונה .כל מי שמגדיר עצמו כעיתונאי מקבל תעודה בסיסית ,אבל בשביל נגישות צריך צבע .בארה״ב מאוד מקשים על הקרדיטציה לבית הלבן .בישראל יש גם תקדימים משפטיים .אמנם אין חוק ,אבל יש תקדימים .בישראל תעודת העיתונאי היא מספקת את הקרדיטציה .למשל ,בצורת פול שלשכת רה״מ קובעת .יש כאן גם בעיה לוגיסטית ,לכן אני מציע לחלק לפי דרגים וכך חופש העיתונות נשמר. ד"ר אווה ברגר :מהם הקריטריונים למעבר בין הדרגות? ד"ר רענן גיסין :לרוב אלו קריטריונים בטחונים. ד"ר אווה ברגר :אני לא בטוחה שחופש העיתונות נשמר כשיש את הקריטריונים הללו. ד"ר רענן גיסין :אני לא מונע מעיתונאים לסקר ,אבל בנושאים ספציפיים אני דורש קריטריונים. 39 פרופ' אריאל בנדור :השב״כ לא קובע מיהו עיתונאי ,זה לא תקין .גם לא הדוברים ,אם הם מעדיפים לא למסור מידע לאותו עיתונאי .אם תעודות עיתונאי יחולקו על סמך שיקולים ביטחוניים או שיקולים של משרדי הממשלה ,זו סיטואציה לא תקינה. מנשה רז :המקרים החריגים הם אלה שיש להתייחס עליהם ,אם רענן קם לא טוב בבוקר אז אני לא אקבל קרדיטציה ולא אוכל לעבוד .אני חושב שבשביל להנפיק תעודת עיתונאי אי אפשר להסתפק בשום ועדה ממשלתית ,צריך להכניס גופי מקצוע כמו אגודת העיתונאים ומועצת העיתונות ערן טיפנברון :אני סומך על אורן יותר מאשר על אגודת עיתונאים. מנשה רז :ניב אתה הגדרת את עצמך כעיתונאי ,על סמך מה אתה מגדיר את עצמך? ד"ר אווה ברגר :למה הוא לא יכול להגדיר עצמו כעיתונאי? מנשה רז :אני לא קם בבוקר ומגדיר את עצמי כרופא .אדם לא יחליט על דעת עצמו מי הוא עיתונאי .אני עברתי סט שלם של הכשרות עד שהגדירו אותי כעיתונאי .המערכת היא שהגדירה אותי. השופטת בדימוס שרה פריש :יש כאן כמה שאלות עקרוניות שהרגולטור צריך לתת עליהן את הדעת .אתה את הרגולטור לא רוצה ,מצד שני גם ניב לא יהיה עיתונאי ,רק מי שנמצא במערכת והיא תחליט בשביל. אורן הלמן :התעודות לא מגדירות מיהו עיתונאי ,הן כלי עבודה .אנחנו מתנגדים להגדרה חוקית של מי הוא עיתונאי .אני אבדוק לפי הקריטריונים של הוועדה. ד"ר אווה ברגר :ברגע שמנפיקים גם מגדירים עו"ד מיכל מסטיי :יש אפשרות לשנות את שם תעודת העיתונאי .המטרה של התעודה היא לאפשר נגישות לאירועים .עכשיו שיש מטרה ,אפשר להיות פתוחה יותר בהגדרה של מיהו עיתונאי למטרת הנגישות, ד"ר אווה ברגר :מה המניע להגבלת הנגישות? אורן הלמן :אם יהיו חמישים אלף עיתונאים ,לא לכולם יהיה מקום .כשלדוברים פונה מישהו, הדובר יפנה אדם מן הישוב למסלול חופש המידע והעיתונאי יקבל מענה ישיר מהדובר. פרופ' סם ליימן -וילציג :הביקורת של מנשה רז -למה פקיד ממשלת מחליט? בגלל הבעיה של מחסור .אייך פקיד ממשלתי נותן זיכיון לכלי תקשורת? באינטרנט אין זכיינית ,אבל יש המון אנשים וכולם יבוא למסיבת עיתונאים ואין מקום .תפסת מרובה לא תפסת .בגלל בעיית המחסור של נגישות ומקום חייבים הסדרה. השופטת בדימוס שרה פריש :למעשה העבודה היא טכנית מאוד. פרופ' איתן גלבוע :סיכום ביניים -עולה שאלה על מנדט הוועדה. 41 קשה מאוד לתחם ,הגענו לנושאים המהותיים מיהו עיתונאי .מנשה רז אומר ,לא צריך תעודה אולי רק מסמך של זיהוי .ד"ר רענן גיסין ופרופ' סם ליימן -וילציג מדברים על מדרג .ד"ר ערן גיסין אומר המערכת קובעת אבל גם לאחרים צריך לתת .פרופ' אריאל בנדור טוען שיש לשתף את העיתונאים וההגדרה צריכה להיות רחבה ככל האפשר. מושב שני גל אילן :התעודות של לע״מ אינן מגדירות מיהו עיתונאי .אולי עדיף לבחון לפי מי לא צריך לקבל תעודת לע״מ. בסאם ג'אבר :העיתונאים הערביים צריכים לקבל יותר תשומת לב מעיתונאי יהודי .כי כתב של ידיעות וכו׳ אין לו בעיות לסקר .כתב ערבי יש לו יותר בעיית נגישות ,צריך לתת לו אפליה מתקנת. איש משטרה שפוגש עיתונאי ערבי ללא תעודת עיתונאי נותן יחס לא יפה. עו"ד רוני פאלוך :תקשורת היא לא מגדרית ולא מגזרית .לא צריכה להיות אפליה מתקנת .אצל החרדים יש כלי תקשורת באמצעות טלפון .יש כלי תקשורת למקבלי ההחלטות החרדים שנשלח באמצעות אסאמאסים .עו״ד מקבל את ההסמכה מגוף לא ממשלתי ואילו רופא כן מקבל אותה מגוף ממשלתי .אותו דבר עיתונאי ,מי צריך להחליט מיהו עיתונאי. גד ליאור :יש עיתונים שבהם אין כללי אתיקה בכלל ,הסתה ,עברית לא נכונה ,לא שומרי חוק. למשל שמונה עיתונים מקומיים בצפון עם שגיאות בשפה .עיתונאי חייב לשמור על כללי האתיקה, לא להסית ,לשמור על החוק ,להשתמש בשפה נכונה .למשל באתר סקופ ,המסקרים לא מכירים את הכללים .לא לוקחים תגובות וכו׳ .רואים את זה מאתרי האינטרנט הלא מסודרים באופן תדיר. ד"ר אווה ברגר :האנשים יעשו זאת גם ללא תעודת עיתונאי וגם איתה .אני מכירה גם בלוגרים אתיים להפליא. פרופ' אריאל בנדור :חושב שלע״מ לא צריכה להחליט על אתיקה. ליאור גד :לא תקפתי את הבלוגרים ,אלא את המפרים את האתיקה .מי שלא שומר על כללי האתיקה לא יכול להחזיק תעודת עיתונאי. ד"ר צוריאל ראש״י :אם לע״מ מגבשת זהות מקצועית אז היא יכולה לדרוש אתיקה .לע״מ מעניקה זכויות יתר ו למקצוע יש השפעה על גורלם של אנשים .יכול להיות שלע״מ צריכים לשבת לדיון עם נציגים של העיתונאים ולקבוע מהם הקריטריונים לאתיקה. מנשה רז :שמועצת העיתונות תגדיר לך מי הם העיתונאים ולע״מ תנפיק תעודות .מקובל עלייך? ניב קלדרון :לא ,זה נגד הניו מדיה. ד"ר צוריאל ראש״י :מועצת העיתונות לא מקובלת על כולם. 41 מנשה רז :לע״מ נגועה ,לא יעזור לאף אחד .לא לע״מ תחליט מי הוא עיתונאי .מועצת העיתונות זה גוף מאוד מכובד. ד"ר צוריאל ראש״י :אני לא מסכים אותך. עו"ד רוני פאלוך :יש פסיקה שמקנה חיסיון עיתונאי .ביהמ״ש יצטרך להליט מיהו עיתונאי מבחינה זו .התהליך של לע״מ הוא כמו הרשות להגבלים עסקיים מבחינת התהליך ,ההבדל הוא שזה נושא מאוד מתוקשר. ד"ר רענן גיסין :השלילה תהיה לפי קריטריונים שקבעה מועצת העיתונות. ניב קלדרון :אתה לא יכול לפקח על אלף בלוגרים. מנשה רז :כמה בלוגרים יבקשו תעודה? בוא נחליט שכל בלוגר שיבקש תעודת עיתונאי יהיה מחויב לכללי האתיקה של מועצת העיתונות. גד ליאור :אני מקבל הודעות מהמשטרה על צווי פרסום ,משה כהן מנתניה לא מקבל את צווי הפרסום הללו. פרופ' אריאל בנדור :מי שרוצה לפעול בלי תעודת עיתונאי ובאופן לא אתי יכול לעשות זאת. ידיעות אחרונות לא חברים למשל במועצת העיתונות .לא רצוי שדרך לע״מ יבנה פה מערך עקיף של רגולציה של מקצוע העיתונות .בפרקטיקה מרבית המקרים אינם מקרי גבול. פרופ' איתן גלבוע :היום מתפתחת חקיקה באנגליה שאומרת שמי שכותב ברשת תהיה לו אחראיות פלילית והוא לא יוכל להישאר אנונימי. בסאם ג'אבר :אנחנו בהחלט זקוקים לתעודת עיתונאי ויש לעזור לניו מדיה שמכבדת את הכללים האתיים .לכתבי פאנט אין תעודות עיתונאי .יש תעודות לעיתון פנורמה .לי יש תעודה שאני משתמש בה למשל להיפגש עם שר ,כי הרבה פעמים לא מכניסים אתנו. פרופ' איתן גלבוע :אתה מבקש אפליה מתקנת בסאם ג'אבר :כתב שרוצה לעבוד אצלי ,אני אפילו לא יכול לספק לו תעודת עיתונאי .הייתי מצפה מהגורמים הרלוונטיים לסייע לי .אסור לתת לכתבים תחושה שהם מופלים לרעה ושהם מקבלים יחס עוין .המגזר הערבי מאוד מרגיש מקופח בעניין הזה. אורן הלמן :אין מדיניות שונה כלפי ערבים אזרחי ישראל ,להיפך .הממשלה לא מדברת בערבית למרות שזו שפה רשמית .צריך לשפר את היחס גם אצלנו .צריך לשים דגש ולראות אייך לשפר. אנחנו גם מנסים לחשוף דוברים ממשלתיים לכלי תקשורת ערביים. עו"ד רוני פאלוך :לא מרגיש שיש כפליטה נגד תקשורת חרדית .אין בלוגרים בסקטור החרדי. ד"ר רענן גיסין :יש לתת העדפה מתקנת לעיתונאי הערבי ישראלי כי עדיף לנו גם שהרשתות הזרות ישתמשו בהם. 42 ד"ר אווה ברגר :אני נגד העדפה מתקנת ,אלא בעד קריטריונים ברורים. פרופ' איתן גלבוע :עורך מוסיקלי הוא עיתונאי? הם מקבלים תעודת עיתונאי. מנשה רז :כן .אם הם רוצים תעודה ,יש להנפיק להם .הוא לא יבוא לשר .כנראה זה הפיתוי להיות עם עוד חתיכת הפלסטיק .אם עורך מוסיקלי בקול ישראל דורש תעודת עיתונאי ,אני מציע לתת לו .כי הוא מוגדר כעיתונאי ולאורן הלמן אין שום מנדט לחקור בעניין .שאורן הלמן ינסח טופס שכל מקבל תעודת עיתונאי שכל מקבל תעודה יחתום עליו ויתחייב לא לעשות שימוש בלתי ראוי. ניב קלדרון :מערך ההסברה במשרד רה״מ מוציא חומרים לאנשי אינטרנט ולא לתקשורת. גד ליאור :הבעיה לא היא שמעבירים לך מידע .הבעיה שלא יכניסו אותך למסיבת עיתונאים במשרד רה״מ. ניב קלדרון :כבר היום בלוגרים הוזמנו ללא תעודת עיתונאי. דבורית שרגל :מסכימה שיחתימו אנשים על תצהיר . בסאם ג'אבר :כמי שיש לו 300,000כניסות ביום ,אני רוצה יחס שונה משל מישהו עם 4,000 כניסות ביום .אני מסכים עם מנשה ,שיש להחתים על טופס מסוים .מבקש יותר תשומת לב למגזר הערבי. עו"ד רוני פאלוך :יש כאן משהו מאוד אקסקלוסיבי שמשמר את מבנה הכוח .שלע״מ תקבע איזה שהוא הסכם אכיף לכל עיתונאי שרוצה תעודה ,כמו תצהיר. ד"ר צוריאל ראש״י :לא נכון לחבר את הדברים למועצת העיתונות כי יש הרבה מאוד אנשים שלא ירצו לשתף פעולה עם מועצת העיתונות .כל אחד מסיבותיו הוא .למועצת העיתונות אין כמעט שיניים. אורן הלמן :נושא האתיקה נשמע מעניין וצריך ייעוץ משפטי אם אנחנו יכולים להיכנס לתוכו. זה יכול להצטייר ככלי לסתימת פיות .נבחן את זה .הערות המגזר הערבי יתקבלו והיישום שלהם יעשה במסגרת הועדה .פרילנסרים ,גם להם צריך לדאוג .נושא הבלוגרים ,התחדדה אצלי התחושה שיש כאן משהו מהותי ושיש בלוגרים שהם שווי ערך לעיתונאים. פרופ' איתן גלבוע :ראינו נושא מאוד מורכב עם היבטים מקצועיים ואתיים .יש חילוקי דעות ,אבל יש גם קונצנזוס .צריך אולי להגדיר טוב יותר את המנדט שלה. 43 נספח – 4קול קורא ,פניות לוועדה בעקבותיו ואתר שיתוף הציבור 44 עמדת אתר "סקופ" 45 46 47 48 49 51 פניות לוועדה בעקבות הקול הקורא פניה 1 שמי מיכאל ברנס ואני עורך של אתר תוכן ,av.co.ilשעוסק בתחום וידאו ואודיו מקצועי לתחנות שידור ,לחברות ,להפקה ועוד .האתר קיבל את מתכונתו הנוכחית לאחר שהגרסה המודפסת שלו" ,מגזין ,"AVחדלה להיות כלכלית .זאת כפי שקרה למגזיני נישה רבים. האתר הנוכחי קיים משנת 6004ואני החזקתי בתעודת עיתונאי משנת .3553לאחר מכן לא חודשה עוד התעודה. מאחר ואתרי חדשות רבים עברו למתכונת אינטרנטית ,יש לדעתי לקבוע ,קודם כל, קריטריונים לגבי מהותו ותקפותו של אתר חדשות באינטרנט .לפי דעתי הקריטריונים הבסיסים בשאלה זו הם: וותק האתר -יש לקבוע תקופה של לפחות שנתיים כדי לראות אם האתר מספק .3 בעקביות תכנים. יש לבדוק אם האתר אינו משמש כאתר מכירה בלבד. .6 האם האתר מפרסם ידיעות מעודכנות תוך ציון תאריך ושעה .עדכונים כאלה .3 צריכים להיות בתכיפות סבירה ,המעידה כי הוא אתר חדשות לכתבות יש תאריך ושעה .2 רובו של האתר הוא כתבות תוכן ורק מיעוט – עד 30אחוז – הן כתבות תדמית .4 פרסומיות. האתר מחזיק ארכיון שמאפשר למשתמשים להגיע לחומרים שפורסמו בעבר. .6 קיומו הכלכלי של האתר מבוסס על מודעות ומנויים. .7 קביעת מספר המנויים באתר בהתייחס לכל מי שמילא בקשה להיות מנוי ,ללא .3 קשר אם שילם עבור כך או לא .קריטריון זה מהווה לגבי אתרי נישה ,הוכחה בדוקה לתנועת הגולשים .יש להדגיש שבאתרי נישה אי אפשר לייחס חשיבות מכרעת למספר הגולשים היומי ,שכן מדובר באתרים מקצועיים שהגולשים נכנסים אליהם מדי פעם ,ולא על בסיס יומי כמו באתרי חדשות נטו ( YNETלמשל). ולעניין הגדרת העיתונאי כמקצוע :הגדרות עיתונאי הוכחה שעיתונאות היא תחום עיסוקו ופרנסתו העיקריים של מבקש התעודה.. .3 בעלים ועורכים של אתר יתכן ויהיו חופפים בעיקר באתרי נישה שאינם זקוקים .6 ואינם יכולים להרחיב את מצבת כוח האדם. אשמח לעמוד לרשותכם בפרטים נוספים מיכאל ברנס 046-2222400 51 פניה 2 לוועדה הנכבדה שלום, אפתח בשאלות נוקבות: מהו עיתון? הואיל ולמרבית העיתונים יש אינטרסים כלכליים שונים ,נראה שמדובר באמצעי תקשורת המשרת בעלי אינטרסים -לטובתם!! אם נניח שלבעלים של הארץ ,ידיעות ,מעריב ,ערוצי הטלוויזיה וכו' יש אינטרסים כלכליים נוספים מלבד עיתונות נטו ,מה זכות עובדיהם לקבל "תעודת עיתונאי" שתאפשר להם יכולת להשיג מידע בקלות רבה יותר מאחרים ,או הגנה על פעולותיהם? הרי לכולם מובן וברור שאין כאן שיקולים של "טובת הציבור" או "זכות הציבור לדעת" אלא "הציבור צריך לדעת את מה שהולם את האינטרסים שלי" .זו לא עיתונות!! מכאן שכל בלוגר באינטרנט יכול להיחשב יותר ניטרלי ודיווחיו יותר עיתונאיים מאשר כל "עיתון". האם עיתון נמדד בתפוצה? בד"כ ,הצלחת נציגי העיתון להגיע למקומות מסוימים ולקבל תשובות -היא תוצאת הסכמת הנשאל להשיב לשאלות ה"עיתונאים" -וזאת בהתחשב ברייטינג ובתפוצה. החוק חל על כל כותב :כיום ,אין כל אפשרות שבלוגר יימלט מתביעת לשון הרע ,או שכללי העיתונות לא יחולו על דיווחיו .החוק חל על כולם ,והשיקול לתבוע מונע לעתים מאינטרסים ומהנזק לתובע בתביעה מסוג זה. האם תעודת העיתונאי מיותרת? יתכן מאד. מה דינו של כותב ספר? והרי סיפור קט!! אני מרבה לכתוב על מערכת המשפט .בשנה שעברה ראה אור ספרי "מערכת המשפט במשפט הציבור" .בשלב כלשהו ,נעניתי מדוברות בתי המשפט שאינם מסכימים להשיב לי הואיל ואין לי תעודת עיתונאי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) .אמרתי שאני כמובן מכבד את רצונם ,הודיתי להם שהם משחררים אותי מהכללים והכבלים והתחלתי לפנות ישירות לשופטים שמהם רציתי תשובות ושאלותיי הן לעתים נוקבות ומביכות ביותר .הסברתי לשופטים שאליהם פניתי שהואיל והדוברת מסרבת להשיב לי והואיל ואני מתכוון לכתוב על מעשה כזה וכזה שבו הם מעורבים ,אני מבקש מהם תגובה אישית לפני פרסום .חיש מהר כללי המשחק שבו למסלול עבודה רגיל שבין עיתונאי לגוף ציבורי. ולקח קטן ,עיתונות לא נמדדת רק בתדירות התפוצה ,אלא בעצם ,כל מי שעוסק בכתיבה דוקומנטרית ,פרשנית וכיו"ב ,למשל כותבי ספרי היסטוריה ,מדע ובכלל ,זכאים לקבל את אותן התשובות כמו כל עיתונאי ,שהרי המידע נדרש לעבודתם המשמשת מטרה של איסוף ידע ,וזכות הציבור לדעת ,שם ,עולה לעתים רבות על המקובל בעיתונות החופשית והרכלנית ,ואלה פתאום מצויים בקטגוריה של "אתם לא עיתונאים" .מהיכן היהירות לומר למי שכותב ספר מסע ,ספר המתאר את המתרחש במוסדות אקדמיים ,ספר משפט ,או כל נושא אחר דומה ,שמקורות המידע חסומים בפניו ,והם פתוחים רק בפני מי שכותב אצל בעלי אינטרסים כלכליים שכתיבתו מגמתית? וגם אשיב ,מקור היהירות הוא היכולת לנפנף "אנשים קטנים" ,שאין להם אמצעי תקשורת גדולים וסוללת משפטנים שיעתרו לבג"ץ על כך שאינם מקבלים מידע. 52 ובקיצור ,אם תנסו להכניס סדר לדברים ,קרוב לוודאי שתיווכחו לדעתי שאין למקצוע העיתונות כל ייחוד שאפשר להגדירו. דהיינו "מקצוע" שכל אחד יכול ורשאי לעשותו ,וכללי המשחק חלים באופן שווה על כל העוסקים בו ,ודווקא אלה המזוהים אתו עלולים יותר מאחרים להיות נגועים בניטרליות שלהם ...אולי בעצם צריך להפסיק לכנותו "מקצוע". בברכה, שבתאי עזריאל 03.4363676 047.7726333 53 פניה 3 שלום רב, שמי יעקב אביד ואני הייתי כתב בשני גופי תקשורת אינטרנטיים – "סקופ" ו"לאנד-ניוז". אני חושב שצריך להגמיש את הקריטריונים למתן תעודת עיתונאי לגופים אינטרנטיים. כיום נדרש מאתרי חדשות אינטרנטיים "להשיג" ביום פי שניים קוראים משנדרש עיתון מודפס להשיג בשבוע. הטענה העיקרית שאני שמעתי נגד השוות התנאים בין עיתוני האינטרנט לעיתונים המודפסים היא שלא כל מי שנכנס לעיתון האינטרנט גם באמת קרא אותו באותו האופן שבו מי שרכש עיתון מודפס קרא. מכיוון שבשנים האחרונות אנו עדים למספר שחקנים נוספים בתחום המודפס – העיתונים המחולקים חינם – הנימוק הנ"ל קצת מעבד ,לדעתי ,מתוקפו .ניתן לומר שמי שהעיתון חולק בחינם לידו בכניסה לתחנת הרכבת מתייחס אליו באותו האופן בו הנוסע לידו באותה הרכבת מתייחס לעיתון האינטרנטי החינמי אותו הוא קורא בסמארטפון שלו. בנוסף אני חושב שצריך להוסיף קטגוריה נוספת לבלוגרים. קיימות מספר מגוון של תעודות המוענקות ע"י הלמ"ס – רובן דורשות תעסוקה מלאה .אני חושב שזו דרישה הגיונית ,אבל לא היחידה. לדעתי ,על מנת לא לרוקן את התעודות הקיימות מתוכן ,אבל כן לאפשר גמישות וחדשנות לאופני תקשורת חדשים ,דוגמת בלוגים ,שצצים ויצוצו בשנים הקרובות צריך להנפיק תעודה חדשה לבלוגרים עם מספר כניסות או מספר עוקבים. בסופו של יום – תפקיד לע"מ הוא לא לחסום גישה למידע אלא לסדר ולהרחיב אותו .על מנת לעשות זאת צריך לעדכן את הקריטריונים בהתאם להתקדמות הטכנולוגית והתרבותית. תודה רבה. יעקב אביד טלפון0426734634 : פקס0477575322 : כתובת דוא"לjacobavid@gmail.com : 54 פניה 4 שלום הילה, שמי אורי רודריגז-גרסיא ,מנהל תוכן ועורך ראשי בקבוצת קו מנחה ,מפעילת האתרים אייס, ביזפורטל ו.320- אני מתנגד נחרצות להענקת תעודת לע"מ לבלוגרים וליוצרים דוקומנטריים. כמי שמכיר מקרוב מאוד את עולם הניו מדיה ,ואף העסיק ומעסיק בלוגרים שונים ,אני סבור שהענקת גושפנקה רשמית של לע"מ לרוב המוחלט של אנשים אלה היא בבחינת טעות. אני מודע למעמדם של הבלוגים בעולם ,אולם לצערי רובם המוחלט של הבלוגרים בישראל אינם עומדים באמות מידה סטנדרטיות של מערכת עיתונאית .כעורך ראשי של אתר התקשורת אייס, ולפני כן עורך בגלובס ,אני נתקל מדי יום בזילות החומר ודלות הפיקוח של רוב הבלוגרים בארץ. מדי שנה אני גם שופט בתחרות היח"צ "אריה הזהב" של איגוד היח"צ ,ובעל כורחי נאלץ לקרוא בלוגים רבים במסגרת השיפוט ונחרד לעיתים מהרמה. אני סבור שבמציאות שלנו ,אין תחליף למערכת מסודרת עם רגולציה של עורך ועורך ראשי בכדי לקבל הכרה ממשלתית בתעודת עיתונאי. אשמח להציג את עמדתי. אורי רודריגז-גרסיא מנהל תוכן קבוצת קו מנחה טלTel. 03-6333655 : Uri Rodriguez-Garcia פקסFax. 03-6333607 : Websites manager ניידMobile. 046-6333343 : www.ice.co.il www.bizportal.co.il 55 Kav Manhe Group פניה 5 שלום רב, אני מבקש להתייחס בכובד ראש לחשיבות המשך מתן תעודות עיתונאי לעורכים ולכתבים של כתבי עת שמפרסמים מוסדות ציבור וגופים ממשלתיים וציבוריים אחרים. העורכים והכתבים של כתבי עת אלו מביאים בפני הקוראים – שהם ציבור רחב ואנשי מקצוע, כתבות ,מאמרים מקצועיים וידיעות מהנעשה בשטח המקצועי הנוגע להם. ירחונים ועלונים חודשיים אלו מתפרסמים באלפי עותקים ומופצים בתשלום למינויים ולקהל הרחב ואין סיבה למנוע מהכתבים את תעודת העיתונאי (כפי שנעשה ניסיון לכך בשנה האחרונה). בכבוד רב מטיאס אנדרי ,עורך אחראי "בטיחות" מנהל אגף הסברה ,פרסום והוצאה לאור, טל : 03-5266477פקס33-2238232 : ניידemail:andre@osh.org.il 052-3861201 : 56 פניה 2 57 58 אתר שיתוף הציבור תגובות הציבור ,תעודת עיתונאי לכל בלוגר 11.22 – 12.22 רעיון כביר הינה תרומתי הצנועה להצעת החוק הרלוונטית הוגש ע"י מנחם לוריא ב־ב'.22:11 - 2211211122 , שם החוק :חוק "מנחם" או בשמו הרשמי החוק להסדרת תכני האינטרנט תשע"א .2111 הגדרות: " תוכן באינטרנט" :הבעת דיעה או רשומה בכל אמצעי אחר אשר משתמש אקראי ברשת האינטרנט עשוי להחשף אליה אגב גלישה ברשת. "רשת האינטרנט" :כמוגדר בחוק התקשורת. " כותב" :אדם שיש ביכולתו להטמיע באתר אינטרנט תוכן כלשהו,אם בכתב,עם בסרטון ועם באמצעות אפליקציית מחשב כלשהי. " תעודת עיתונאי" :תעודה המאפשרת למי שנושא אותה לכתוב תכנים ולהפיצם באמצעות רשת האינטרנט. " אתר אינטרנט" :מערך תוכנה שמאפשר קבלת מידע,אקטיבי או פסיבי,באמצעות גלישה ברשת האינטרנט,בכל אמצעי טכנולוגי באשר הוא. "צנזורה" :על פי פקודת הצנזורה. "תעודת זהוי" :תעודת זהוי ורישום המאגר הביומטרי הוא בלבד. " שם מתחם" כתובת אינטרנט של אתר שעשוי להכיל תוכן כלשהו. דברי הסבר: על מנת למנוע השחתת הדעת בקרב הציבור הישראלי וחשיפה לתכנים פוגעניים ואסורים תנהיג מדינת ישראל מערך הרשאות המתיר שימוש ברשת האינטרנט .מערך ההרשאות יכלול הרשאה לרכישת שם מתחם והרשאה לכתוב ולהביע באתר דיעה כלשהי ובתנאי שהיא מותרת על פי דין. משרד האוצר יפרסם מכרז לקבלן פרטי שינהל את מערך ההרשאות לרכישה והרכשה של אתרי אינטנרט הן לחברות והן לפרטיים .המאגר ירכז את פרטי הבעלים,את מטרות האתר וכן יקבל תו תקן מורשה .המשרד לבטחון פנים יפרסם מכרז לקבלן פרטי אשר יקים את מערך המידע הנדרש להנפקת תעודת כותב באינטרנט,על פי דין זה ,כשנושא התעודה יהיה כפוף לחוק ולפיקוח משטרתי על התכנים שהוא מעלה לאתר. כמו כן התוכן שיעלה לאתר יעבור את ביקורת הצנזור הראשי ורק לאחר אישורו יפורסם. שר הבטחון יגדיר בצווים את סמכויות הצנזור הראשי וירחיב אותן מעבר לעניני בטחון המדינה. שר החוץ יגידר בצווים את סמכויות הצנזור הראשי לעניין ויחסי החוץ של המדינה. שר האוצר יגדיר בצווים את סמכויות הצנזור הראשי בעניניה הכלכליים של המדינה ובעניני חברה. שר הדתות יגדיר בצווים את סמכויות הצנזור הראשי בעניני משרדו. מטרת החוק: מטרת החוק היא לפקח על התכנים העולים לרשת האינטרנט ולמנוע פגיעה באזרחי המדינה לרבות פגיעה בבטחון הפנים ומדיניות החוץ והבטחון של המדינה וכן העניניה הכלכליים והחברתיים והדתיים כפי שיקבעו בצווי הרחבה לחוק. אופן ביצוע החוק: בנוסף לסמכויות המשטרה לאכוף את חוקיה של המדינה ראש הממשלה ביחד עם:שר האוצר,השר לבטחון פנים,שר הבטחון,ושר הדתות יסעו לסין על מנת ללמוד כיצד השלטון שם מיישם את "החומה הסינית" לגבי רשת האינטרנט הסינית .לאחר שיגבשו דעתם משרד האוצר יוציא למכרז פרטי את הקמת החומה הסינית ובמכרז,עובר להתקנת צווים הנדרשים ,לסמכויות הצנזור הראשי בעניין ה"חומה הסינית". החוק: 59 העושה אחת מאלה,בלא היתר ,עונשו 5שנות מאסר וקנס של 511אלף שקלים חדשים: .1מפרסם דבר בלא תעודת עיתונאי והיתר כותב. .2מאפשר לאחר ישירות או באמצעות שלוח לפרסם כאמור בסעיף .1 .3רוכש מתחם או מקים אתר בלא היתר על פי חוק זה. .4היה והעושה הינו קטין שאינו בר עונשין יוטל על אפוטרופסו,כדין ,מחצית מהעונש. .5עשה אדם עבירה על פי סעיף זה תישלל ממנו הזכות להיתר כותב לתעודת עיתונאי והמתחם שלו יחולט לטובת מדינה. העושה אחת מאלה,בלא היתר ,עונשו שנתיים וחצי ו 251אלף שקלים חדשים. .1עושה ניסיון לבצע עבירה על סעיף 1עד 5לחוק. העושה אחת מאלה,בלא היתר ,עונשו שנה מאסר וצפייה ברשת האינטרנט ללא יכולת לכתיבה או העלאת תכנים למשך עשרים שנה והם: .1מדיח או מסית אחר או מי שהוא אפוטרופסו או מי שהוא הנתון למרותו לבצע עבירה על פי חוק זה. .2בהיותו אזרח ישראלי ו/או זכאי לאזרחולת על פי חוק השבות עושה אחת מהעבירות המנויות בחוק מחוץ לגבולות מדינת ישראל לרבות שטחי יהודה שומרון וחבל עזה ...ואחרי הצחוק? רשת האי נטרנט איננה רכושה הפרטי של מדינת ישראל .אינני סומך,ולו בקצת ,על המחוקק הישראלי שבבואו להסדיר -באמצעות תעודת עיתונאי -את הכתיבה בבלוגים ובכלל לא יסדיר "חומה סינית" שבסופו של יום מדובר בפגיעה בחופש הבטוי .מי שרוצה לכתוב ולחסות תחת הזכויות והחובות של עיתונאי שיעשה זאת מרצונו הטוב והחופשי ולא בגלל שישנה חקיקה כזו. ובכלל :רשת האינטרנט היא טכנולוגיה מתפתחת חדשות לבקרים ורובה ככולה לא מפותח בישראל .כיצד המחוקק הישראלי מתכוון להתמודד עם שלל האמצעים שבאמצעותם יכול אדם להביע דיעה גם כזו שהשלטון לא ממש אוהב .הדרך היחידה להסדרת הזו היא סתימת פיות ומכוונה,כביכול,תמימה להסדרת הכתיבה בבלוגים נגיע מהר מאוד לשלילת חופש הבטוי בישראל. כאמור מי שרוצה לכתוב ולחסות תחת הזכויות והחובות של עיתונאי לרבות נשיאת תעודת עיתונאי שיעשה זאת מרצונו הטוב והחופשי ולא בכפייה על ידי חוקים,תקנות,צווים ושאר מריעין בישין של הכנסת ה .18 ובשולי הדברים: זוהי משימה בלתי אפשרית להגדיר מהו בלוג ומי חייב או רצוי שיהיה חייב לאחוז בתעודת עיתומאי על מנת לכתוב בבלוג בפרט ולהביע דיעה בכלל. בישראל 2111שבתי המשפט מוציאים צווי חיסיון על כל דבר שזז -ושוכחים להסירם למרות דיונים בדלתיים פתוחות (ראה מקרה ניסיון הרצח בשדרות ח"ן בואכה ת"א) ועד לכפיפות של העיתונאות הכתובה לצנזור הצבאי עובר בהצעת החוק לשינוי חוק לשון הרע ודרך הבעלויות על אמצעי התקשורת וחיבור הון לשלטון - לנסות להסדיר את ההתבטאות באמצעות רשת האינטרנט יגיע מהר מאוד לחוק ההזוי שפתחתי בו את הפוסט הזה. תודה. מנחם. הסדרת פעילות ברשת -תגובה. הוגש ע"י מנחם לוריא ב־ג'.12:21 - 2211/11122 , דבריך נאים ובמקומם אבל .אבל בישראל 2111אני,כאזרח,לא סומך על המחוקק שכמעט כל בוקר ממציא שיטה לסתום פיות -אם זה בתיקון לחוק לשון הרע ואם זה בחוק "הטוקבקים" וכו .האווירה נכבדי האווירה. באווירה כזו אם אפשר לא לעשות שינוי אז רצוי לא לעשות כי יהיה מי שיקפוץ על המציאה ומתיקון למצב הקיים נקבל סתימת פיות. צר לי אני על המחוקק הישראלי/כנסת 18לא סומך וסופר את השעות לבחירות. מנחם. 61 אכן חומר למחשבה הוגש ע"י יאיר אסף-שפירא ב־ג'.10:80 - 2211111122 , מנחם -אני מסכים אתך ,אבל שים לב שהסדרת הכללים לקבלת תעודת עיתונאי הם פתח לשיפור המצב הקיים בו קיימת ,דה פקטו ,צנזורה (מסויימת) על האינטרנט בכך שכותבים עצמאיים (כלומר שאינם חברים בעיתון ארצי) מודרים בפועל ממוקדים בהם נוצרות חדשות -אליהם מותרת הכניסה (או כניסה בחינם) רק עם תעודת עיתונאי. תעודה לא נדרשת כדי לכתוב בבלוגים או בעיתונים הוגש ע"י גולש ב־ב'.22:18 - 2211211122 , אתה מבולבל .הדיון אם על הקריטריונים לתעודת עיתונאי לא משפיע על מי שמותר לו לכתוב .כמו שבעיתון מסורתי מותר לך לכתוב ללא שום אישור ממשלתי ,ומותר לך גם להיות מועסק בו ,כך גם בבלוגים ,וזאת בלי קשר לתעודה .התעודה משמשת לכניסה לאירועים וכיוצא בזה ,ואין לה כל תוקף חוקי/משפטי אלא כמדיניות ממשלתית בלבד. מה מאפשרת תעודת עיתונאי הוגש ע"י אורנה לביא ב־א'.21:11 - 2211111122 , תעודת עיתונאי נותנת אפשרות כניסה חופשית למקומות וארועים הקשורים לנושא הכתבה המיועדת .באם זהו ארוע הדורש תשלום ,לעי תונאים הכניסה היא בחינם .כמו כן התעודה מקילה על נושאה ליצור מגע עם אנשים שברצונו לתחקר ו/או לראיין ו/או לצלם .לעיתים היא מאפשרת קבלת הזמנות לארועים תקשורתיים מיוחדים. עובדית עמרי חיון יצר מדור חדשות מצליח הוגש ע"י אנונימי ב־ו'.12:12 - 2212011122 , לא מצריך תעודה שלכם ורק מוכיח כמה התקנון שלכם לקבלת תעודה לקוי שאין לחבוב הזה שעקף חצי כתבים בסיסוס. רכילאי של סלבס לא נחשב עיתונאי הוגש ע"י alonaב־ב'.22:21 - 2211211122 , לזה יש פנאי פלוס ולאישה!!!!! ומה עם עברית תקינה וקצת הגהה לכתוב? הוגש ע"י Gal-iaב־א'.22:8/ - 2211111122 , לאנונימי שלום היה רצוי ומאוד כדאי שההמלצה והתמיכה בעומרי חיון הייתה כתובה כראוי וללא שגיאות כתיב ולא מחזקת את דיברי המתנגדים לתעודת עיתונאי לבלוגרים בדיוק מהסיבה הזאת ,של רמת הכתיבה ושימוש קלוקל בשפה העברית. 61 לדעתי לעומרי חיון לא מגיעה תעודת עיתונאי הוגש ע"י שרית ב־ה'.11:21 - 2212111122 , תעודת עיתונאי מגיעה לעיתונאים אמיתיים שמביאים חדשות אמיתיות דגש על אמת. מי שאמיתי מגיע לו לקבל תעודה כזו. אין מנוס מלבחון את מספר הקוראים הוגש ע"י יאיר אסף-שפירא ב־ד'.22:82 - 2212211122 , עיתונאי מקבל את (מעט) זכויות היתר שלו בתוקף היותו נציג של הציבור ושל זכותו לדעת מה קורה .מכיוון שכך -כל אדם המייצג ציבור רחב המעוניין לדעת מה קורה הוא בעצם עיתונאי .אם את מה שאדם כותב קוראים אלפי אנשים בכל שבוע ,והוא מעוניין לבצע תחקיר על-מנת לספק להם ידיעות אמינות ,הוא עיתונאי לכל דבר. לכן אני מציע שאם אדם הוא בעליו של אתר אינטרנט (בכלל זה בלוג) הנקרא באופן קבוע על ידי מספר רב של גולשים (לא יודע מה המספר הנכון) או מועסק על-ידי אתר כזה ,זכותו לדעתי לקבל את התעודה .אין בעיה לקבוע כיצד ייבדק הדבר .אחד המגיבים הקודמים הציע את מספר מנויי הרסס -נשמע לי הגיוני. אבל מכיוון שפתאום תהיה דרישה עצומה לתעודות הנכספות הללו ,יש לקבוע מספר כללים נוספים: .1יוגדרו מספר תחומים ,וכל "עיתונאי" יידרש לשייך את עצמו לאחד מהם .אין סיבה שמי שכותב על נושאים פוליטיים יכנס לתצוגות אופנה. .2יהיה צורך לחדש את התעודה מדי שנה ולעמוד שוב בקריטריונים. .3המלה "מועסק" היא בעייתית .אם אני כותב בדומיין שאינו שייך לי ...אם אני שייך לצוות כותבים אבל לא מקבל על כך תשלום ...אם אני כותב באתר גדול תמורת זה שהם מפנים אל האתר (הקטן) שלי ...יהיה צורך לקבוע כיצד מתבצע השיוך של האדם לאתר. את השייכות של האדם ושל התעודה לאתר אפשר לאמת בדרך טכנולוגית -קוד שהאדם יקבל בעת הגשת הבקשה לתעודה (ואח"כ כל שנה מחדש) ויידרש להטמיע באתר .לא משהו מיוחד -איזשהו מספר שיהיה צורך לשלב כמטא-תג. לעומרי חיון מגיעה תעודת עיתונאי הוגש ע"י מאיה ב־ג'.11:88 - 2212211122 , הוא עושה עבודה טובה יותר מחצי כתבים תעודת עיתונאי הוגש ע"י רון ריינס ב־ג'.11:82 - 2212211122 , שלום שמי הוא רון ריינס ,ואני עובד בתור כתב ועורך באחד מאתרי הנישה הטכנולוגיים הגדולים בישראל. רציתי לתת את דעתי על הנושא הנ"ל ,מתוקף נסיוני בתחום ומתוקף דעתי האישית. בדבר בלוגרים כעיתונאים "מן המניין": 62 פה דרושה חשיבה מעמיקה .הרי שאם תעודת העיתונאי תינתן לכל אדם אשר מחר יחליט לפתוח בלוג- לעניות דעתי הדבר יהיה מקביל לזילות התעודה והממסד העיתונאי .אם כך ,דרושים פה קריטריונים מעמיקים שיקבעו מי הם הבלוגרים אשר יהיו זכאים להכרה כעיתונאים על ידי הממסד בהנפקת תעודת העיתונאי. דעתי היא שבלוגר אשר יהיה זכאי לתעודה שכזו ,יהיה חייב לעמוד בקריטריונים הבאים: *שליטה ניכרת בשפה העברית -הדרישה הזו היא חובה ,עקב המצב הקטסטרופלי של השפה העברית בישראל כיום. *שליטה ניכרת באנגלית -כיום ,מקורות החדשות בעולם הם ברובם בשפה האנגלית .לפי כך דרושה שליטה בשפה על מנת לוודא תרגום תקין. * עבודה באתר מוכר ,בעל אחוזי צפיה גבוהים .גם אתרי נישה כדוגמת האתר אותו אני עורך )(iPhones.co.il צריכים להיכלל בקטגוריה זו. *משך עבודה של לפחות כשנה בתחום. * קורס קצר אודות אתיקה עיתונאית ועריכה נכונה ,אשר יוצע למועמדים המתאימים בדבר בלוגרים: כאשר מ דובר בבלוגרים רציניים ,אשר עונדים בקריטריונים שפרטתי לעיל ,לדעתי אין סיבה שלא להעניק להם את התעודה הזו. בלוגרים נמצאים ב"חוד החנית" כאשר מדובר בקליטה וסינון של מידע זמין .לבלוגרים אין "שעות עבודה" מקובלות ,וידיעה חדשותית יכולה לצוץ גם בשעות הבוקר המוקדמות .מתוקף עבודתי ,העליתי אינספור ידיעות חדשותיות מהעולם הטכנולוגי בין השעות 3ו 5-בבוקר .איני מתיימר לומר בזאת שזו אינה נחלתם של עיתונאים כמו כן ,אך העובדה היא שבזכות הבלוגרים המידע נהיה זמין יותר ,באופן מהיר יותר .יתרה מכן ,העובדה שכל עיתון שמכבד את עצמו אימ ץ לעצמו זהות ווירטואלית מרא לנו כיצד הזמנים השתנו ,וכיצד הקידמה המטכנולוגית משנה את כללי המשחק. אם אנו לא נתאים את עצמנו ,אז אנו עתידים להישאר מאחור .המשפט הזה מתאר את המציאות בישראל קיום מהבחינה העיתונאית .בחו"ל ,בלוגרים מאתרים מוכרים זוכים להכרה כעיתונאים .מן הראוי שאנו בישראל נאמץ את הגישה הזו. Bloggers as Journalists הוגש ע"י Nevet Baskerב־ב'.11:22 - 2212811122 , Please forgive me for writing in English, I can read Hebrew just fine but don't have a Hebrew keyboard, making typing awkward. In today's world, where more people get their news from online sources than from print or broadcast media, and more people read the New York Times on the Web than on the dead-trees edition, the distinction between "bloggers" and "journalists" is not only arbitrary and obsolete, but silly. Whatever the criteria for governmentissued press credentials are (reach, credibility, accurate reporting), they should not depend on whether the person's observations and analyses are published on paper or online. לא ניתן לתת תעודת עיתוני לכל הוגש ע"י מאיר ב־ו'.22:20 - 2212211122 , לא ניתן לתת תעודת עיתוני לכל מי שמריץ את תוכנת וורד פרס או פתח חשבון בבלוגר אך בלוגר שמפרסם בקביעות מאמרים לא נופל מכל עיתוני אחר. להלן מספר בעיות ששמעתי נגד זה: בנוגע לאמינות -יש כתבים שונים לא כולם מדווחים על חדשות אלה יש גם עיתונאים חוקרים שזה יותר קרוב לבלוגר .ורובם המוחלט מהם מפרסמים את דעותיהם ...לכן תמיד אפשר למצוא כתבות שאומרות דעה מסויימת וכתבה שאומרת דבר מנוגד לחלוטין ...לכן אין כאן נושא של אמינות אלה דעה ודעות. בנוגע ליוקרה ...תעודת עיתוני לא מסופקת לעיתונאים כדי לספק את צרכי האגו שלהם אלה זה כלי לאפשר להם לעשות את עבודתם .מקצוע עיתוני לא יוקרי יותר מכל מקצוע אחר. 63 בנוגע "לילדים" ( )16-18פגשתי רבים מהם שעולים על חלק מאנשים "מבוגרים". דעתי על העניין הוגש ע"י רן בר-זיק ב־ו'.21:20 - 2212211122 , חלק מהטענות שהעלו המגיבים בנוגע לבלוגים נכונות -יש בלוגים עלגים ,טפשיים ועלובים .למרבה הצער כל מילה נכונה גם לגבי עיתונים וכתבות .יש כתבות עלגות ,מטופשות ועלובות. אם אנו רוצים שלתעודת עיתונאי יהיה סטטוס מסוים ,אסור לתת אותה לכל מי שפותח בלוג באיזו פלטפורמה זניחה .צריכים לקבוע קריטריונים קשיחים שיש צורך במאמץ על מנת להגיע אליהם .אפשר לקחת חלק מהקריטריונים של Google Newsלכלי תקשורת: 1.בלוג שיש לו צוות של כותבים. 2.בלוג שיש לו מספר מסויים של עוקבים ב-ר.ס.ס 3.בלוג שיש לו מספר מינימלי של קישורים מאתרים ישראליים. 4.בלוג שמאמרים שכלולים בו פורסמו בכלי תקשורת אחרים -כך למשל בלוגר שמאמריו מפורסמים בקביעות בדהמרקר למשל ,או שהוא סיפק סקופ אחד או שניים לחדשות וואלה. הקריטריונים האלו קלים לגילוי וקשים לזיוף .נכון ,אנו 'מסתכנים' שבלוגרים כמו עומרי חיון (שאני מציין את שמו רק בגלל שמישהו קודם לי ציין אותו) שאכן עומדים בתנאים האלו יקבלו תעודת עיתונאי .אז מה? לכתבי הבידור של גיא פינס אין תעודת עיתונאי? מגיע להם וגם לעומרי חיון. למה לא? הוגש ע"י טים אליהו ב־ו'.11:22 - 2212211122 , יש היום המון בלוגרים שלוקחים את עבודת הכתיבה באופן מאוד רציני ויש המון בלוגרים שאיכות הכתיבה שלהם מאוד גבוהה .היום שהעיתונאים מלאים באינטרסים ומציגים באופן חד וברור צד אחד בלבד זה שנוח להם בין אם הם תומכים בנתניהו לדוגמא או מתנגדים לו הבלוגר מציג זוית ראייה אחרת .אך יש לקבוע תנאים מאוד ברורים לקבלת תעודת העיתונאי ולא לחלק לכל הרוצה בכך ..על הבלוגר המבקש את התעודה להציג ראיות מספקות ולעמוד בפני ועדה שתבחן את איכות הכתיבה וכדומה. למה לא לתת? הרי הם נותנים את אותה תפוקה! הוגש ע"י בלוגי ב־ה'.22:28 - 2212111122 , לא כל מי שמופיע על עיתון הופך אותו לעיתונאי טוב.ולא כל מי שכותב בלוג הוא עיתונאי. אבל יש בלוגרים שהם אכן כותבים באתרים של חדשות וקוראים אותם מדי שבוע אלפי אנשים.אז למה שהם לא יקבלו יחס של עיתונאי? כי הם לא מופיעים על דף? רמת הכתיבה והנושאים שיש עליהם בלוגים ובעיתונים הם אותו דבר. ויותר מזה בלוגים טובים ומפורסמים קוראים אותם יותר אנשים מאשר טור בעיתון.דבר שהופך למשהו מתבקש! אבוי אם כל בלוגר ייחשב עיתונאי הוגש ע"י יעל ב־ה'.19:33 - 11/11/2111 , אפילו בדמיוני הפרוע ביותר אני לא יכולה לדמיין את עומרי חיון -עם התואר עיתונאי. האם בלוגר כמו עומרי חיון ,שיש לו הרבה מאוד צפיות אבל במרבית המקרים הוא ממחזר הודעות שנכתבו 64 ברשת ,ייקרא עיתנואי? עיתונאי כפוף לחוקים האתיים של לשכת העיתונות. אם תכפיפו בולגר לחוקים כאלה ,לקחתם ממנו את העוקץ ואם לא תכפיפו תהיינה שתי קבוצות של עיתונאים, האחת כפופה לחוקים והשנייה לא!? לסיכום ,אני נגד ,אם לא היה ברור ,מתן תעודת עיתונאי לבלוגרים. כללים חדשים למתן תעודת עיתונאי הוגש ע"י שודד הטלכתבים ב־ה'.18:32 - 11/11/2111 , קודם כל ,המגבלה של גיל - 18צריך לבטלה .היו ויש גם עיתונאים צעירים ,הופעלו על ידי המגזינים לילדים ומתבגרים "הארץ שלנו"" ,מעריב לנוער" ודומיהם. שנית ,לא הוסבר בכתבה בשביל מה בכלל צריך תעודת עיתונאי .למה היא משמשת .האם זה כרטיס כניסה למסיבות עיתונאים ממשלתיות או מה? למי לתת תעודת עיתונאי? הוגש ע"י שודד הטלכתבים ב־ג'.11:22 - 2212211122 , אם תעודת העיתונאי משמשת כדי להזמין עיתונאים למסיבות עיתונאים ולאפשר להם להכנס לזירות פשע ,אזי אני מציע פתרון פשוט. כל מי שמוכן לשלם נגיד 1111ש"ח לשנה תמורת תעודת עיתונאי ,יקבל אותה .כך מי שמתפרנס מעבודה עיתונאית אם על ידי עבודה בעיתון ואם על ידי פרסומות בבלוג שלו ,יוכל להצדיק את ההוצאה. אבל חובבים (כמוני) לא יטרחו להוציא תעודת עיתונאי -אין להם מה לעשות עם זה. ההצעה הנ"ל מכירה בעובדה שיש בלוגרים שעושים עבודה עיתונאית יותר רצינית מעיתונאים שעובדים עבור אמצעי תקשורת מסורתיים .וגם מבטלת אפשרות לצנזורה ע"י עיוות הקריטריונים לקבלת תעודת עיתונאי. ייתכן גם שיהיה רצוי להחליף את שם התעודה מ"תעודת עיתונאי" ל"אישור כניסה לאירועים חדשותיים ממשלתיים". לא לתת להם תעודה! הוגש ע"י יעקב אזרף ב־ה'.10:11 - 2212111122 , כשאני קורא אני פשוט נחרד! טעויות כתיב ,כתב וסגנון שלמראן השפה העברית בושה ונכלמת. כתיבה רדודה ושטחית מבלי לבדוק עובדות תוך התעלמות מדעות אחרות. הסתמכות בחלק גדול מהמקרים על מידע שפורסם במרשתת. ועוד יכולתי להמשיך ולהרחיב. זו לא עבודה עיתונאית .אל תיתנו להם רובים! מסכים ,אבל יותר מכך -לא לזילות של תעודת העיתונאי! הוגש ע"י חגי כהן ב־ה'.11:12 - 2212111122 , הבעיה היא שכל מה שכתבת נכון גם לגבי רבים מה"עיתונאים" .לא רק שאסור להפוך כל כותב בלוג לעיתונאי, אלא יש להפסיק את הזילות במקצוע הזה .יותר מדי עיתונאים (ולאחרונה יותר מדי כתבות גם בעיתונים 65 היומיים) כוללים שגיאות כתיב ועברית עילגת. כל כתב "וואללה!" או " "Ynetזורק כתבה תוך דקה וחצי וכך ז גם נראה .אין עבודה עיתונאית ,אין מחקר ,אין חידוש ובשנים האחרונות גם אין דיווח ,כי האובייקטיביות מהם והלאה. להיפך -במקום להפוך את תעודת העיתונאי לזילות מוחלטת יש להגדיר קריטריונים יותר ברורים ודרישות תפקיד ,כדי שלא כל כותב בשקל יקבל את ההטבות הנובעות מתעודה זו ושנועדו לצורך חיזוק העיתונות החופשית והחוקרת. אני מציע: .1להגדיר וגופי תקשורת שמוסמכים לבקש תעודת עיתונאי מטעמם. .2להגביל את כמות העיתונאים שמקבלים תעודה בכל אחד מגופי התקשורת האלו ,כך שהעורכים והמנהלים יצטרכו לחשוב פעמיים לפני שיבחרו באדם כזה או אחר להיות עיתונאי מוביל. .3לתת שיניים למועצת העיתונות ולהגדיר טוב יותר את תפקידה כשומרת על איכות עיתונאית .צהובונים ועיתונות יומית שהפכה לצהובונים פופוליסטיים לא צריכים לקבל את אותו יחס של עיתון רציני .כך גם דיווח שקרי ,חלקי ,חד צדדי המתכסה באמתלה של אובייקטיביות צריך לקבל תגובה הולמת -לצורך הבעת דעה ניתן לכתוב טור תחת ההגדרה המתאימה .על אחת כמה וכמה יש לטפל בפרסומים פוגעניים ,פגיעה בשמו של אדם שלא לצורך ,אי תיקון טעות וכד' .לא רק שהדבר לא פוגע בחופש העיתונות ,אלא הוא גורם לכך שהעיתונות לא תשלט על ידי בעלי אינטרסים. הקריטריון צריך להיות זהה בין עולם האינטרנט לעיתונות הוגש ע"י ירון ב־ה'.10:18 - 2212111122 , אותם קריטריונים שלפיהם מעניקים תעודת עיתונאי בעולם התקשורת הכתובה והאלקטרונית צריכים לשמש כאשר בוחנים את עולם האינטרנט .בדיוק כמו שלא יעניקו לי תעודת עיתונאי בגלל שאני כותב את העיתון של הבניין או של מקום העבודה .אבל כן יעניקו לי תעודה אם אני עובד בעיתון שעבר רף.סף מסוים .כך צריך להתייחס לבלוגרים -לא כל בעל בלוג אישי יזכה לתעודת עיתונאי ,אבל בלוג שעומד בדרישות מינימום מסויימות כן יזכה. עולם התקשורת נמצא בעיצומה של מהפיכה .זה חייב לבוא לידי ביטוי כאן הוגש ע"י ליאור צורף ב־ה'.11:12 - 2212111122 , עולם התקשורת נמצא בעיצומה של מהפיכה .בלוגרים תופסים מקום חשוב כמעט בכל זירה תקשורתית. אמנם החשיפה שיש לתכנים שלהם קטנה יותר מאצמעי המדיה המסורתיים ,אבל במקרים רבים תכנים שלהם משפיעים בצורה משמ עותית על אמצעי התקשורת המסורתיים .בנוסף ,הרשתות החברתיות גורמות לכך שתכנים עוברים מפה לאוזן יותר ויותר .אם המדינה קובעת מי זה עיתונאי ,היא חייבת להחיל כללים גם כלפי בלוגרים ולתת להם גם תעודת עיתונאי .הכללים לא יכולים להיות מידת החשיפה מכיוון שלבלוגר אין את הגב של המערכת העיתונאית .הכללים צריכים להיות איכות הכתיבה ,מידת הרצינות (שניתן לבדוק גם ע"י משך זמן הכתיבה) .אפשר לייצר ועדה מקצועית של אנשים שמגיעים גם מתחום האינטרנט אשר תקבע לאיזה בלוגרים כדאי לתת תעודת עיתונאי .בעידן שבו אתר חדשות אשר מבוסס על בלוגים ,האפינגטון פוסט ,הופך לאחד מאתרי החדשות הפופולארים בעולם ,ברור שהכללים חייבים להשתנות. תעודת עיתונאי לבלוגרים הוגש ע"י Gal-iaב־ה'.21:20 - 2212111122 , מסכימה עם ליאור ,אולם הקריטוריונים צריכים להיות יותר ברורים .הרשת עמוסה בבלוגורים ולכולם יש מה להגיד ,גם אם באיכות ירודה ובשפה רדודה .לדעתי כן אפשר לכמת את פופולריות הבלוג לפי מספר הקוראים והרשומים לבלוג .אפשר להעמיד כתנאי את תדירות הפרסום והכתיבה בבלוג שהיא כפי שאמר ליאור יכולה לשקף את רצינות הכתיבה של הבלוגר ובעצם גם את המחוייבות העיתונאית שלו. יש ברשת בלוגרים טובים וחזקים שמשקיעים זמן רב בכתיבה ובעיקר בתחקיר ובלימוד הנושא עליו הם כותבים -לפעמים הרבה יותר מהעיתונאי המצוי עד כה .בהחלט מגיעה להם הכרה מוסדית שתתבטא בתעודת עיתונאי 66 לכל דבר. העולם שלנו משתנה מהר ולנו יש את האחריות להדביק את השינוי לא רק באופן החשיבה אלה גם במעשים. לי יש בלוג ספרותי הוגש ע"י יאסר ואקד ב־ד'.11:22 - 2211/11122 , איך מגישים מועמדות או שעדיין הנושא בתהליך הצבעה? תעודת עיתונאי אינה רלוונטית בעידן הבלוגינג הוגש ע"י גולש ב־ד'.2/:22 - 2211/11122 , אמנם העיתונות המסורתית בדעיכה בעידן זה של אינפורמציה זמינה לכל .אמנם עיתונים מסורתיים מסויימים הידרדרו לרמה אשר מבזה את המקצוע .אמנם בלוגים מסויימים ,התעלו לרמה גבוהה הרבה יותר מעיתונים מסורתיים .אך כל אלה מלמדים שהרלוונטיות של תעודות העיתנאי כבר לא קיימת .לו היה צורך אמיתי בתעודה כזו ,בלוגרים לא היו מצליחים כפי שהצליחו .היום כמעט כל אחד יכול לפרסם באינטרנט מה שהוא רוצה -ללא שום תעודה .לכן ,כל קריטריון לחלוקת תעודה שכזו לא יתאים. ייתרונות הקיימים היום לתעודת עיתונאי כגון כניסה או הזמנה לאירועים ממשלתיים ,למסיבות עיתונאים וכו', יכולים להתנהל לפי שיקול דעת רלוונטי ,משום שאין כל בסיס חוקי למעמד תעודת העיתנאי בישראל .לכן ,גם ללא תעודת עיתונאי ,ניתן להזמין בלוגרים למסיבות עיתונאים וכו'. בימינו אנו -תעודת עיתונאי עדיין רלוונטית הוגש ע"י Gal-iaב־ה'.20:11 - 2212111122 , גולש יקר ,יתרונות התעודה עדיין רלוונטיים כל עוד היא זו המאפשרת סיקור עיתונאי במקומות נחשבים כמו אירועים או מוסדות ממשלתיים -לדוגמה ,.וגם במקומות אחרים -לידיעתך .כל עוד הדרישה קיימת הדיון הציבורי נכון ובמקום .צעד צעד ...שיקול דעת רלוונטי כפי שאתה מציע תלוי בהרבה גורמים כולל מצב הרוח של מקבל ההחלטה לגבי משתתפי האירוע באותו הרגע .על כן כשלב ראשון כדאי לעגן את ההכרה בתעודה והשאר יבוא עם הזמן .אי אפשר לכופף את המסגרות אך בהחלט אפשר להרחיב אותן. צריך לבטל את העניין הזה שנקרא "תעודת עיתונאי" הוגש ע"י רודנה גולץ ב־ד'.2/:22 - 2211/11122 , זה פשוט הזוי שאזרח מן השורה צריך להיות עיתונאי או בעל תעודה כלשהי כדי שיוכל להיות בקשר עם נבחרי הציבור שהוא מממן אותם ומצביע להם ,וכדי לקבל מהם תשובות על דברים ולהיות מסוגל להיכנס למבנים ואירועים ממשלתיים -מבנים ואירועים שהאזרח הפשוט משתתף במימון שלהם! אין שום סיבה ריאלית לקביעת תבחינים שבהתאם להם רק יחידי סגולה יוכלו לקבל אישור לתקשר עם גורמי ממשלתיים ,והם אלה שיעבירו הלאה את המסרים דרך המסננת הסובייקטיבית שלהם .לכלל האזרחים צריכה להיות האפשרות לקבל תמורה בעד המיסים שהם משלמים. חייבים לתת להם מעמד עיתונאי הוגש ע"י צחי ב־ד'.22:2/ - 2211/11122 , 67 היוםעיתונאי יום עם נסיונות סתימת הפיות דרך חקיקת חוקים דרקוניים .חייבים לאפשר למיד לזרום בערוצים שאינם בהכרח בשליטת המדינה בדרך זו או אחרת. עולם התקשורת החדש מחייב לתת לבלוגרים מעמד כעיתונאים. הוגש ע"י נועם בלום -לוחם מיל ב־ד'.28:11 - 2211/11122 , האם רק לאלו שלא עושים כלום חוץ מלדבר ,לכתוב יש יותר זכויות להעביר מסרים מאשר לרופא ,לחקלאי, למנהל חברה לחוקר ללוחם מי"ל? פעם היה העיתונאי היחיד בחברה שהיתה לו במה לעדכן במידע חשד ולהביע דעתו .פעם רק מי שהחזיק בעיתון מודפס ואו כלי תקשורת מדבר כמו רדיו ואו טלביזיה היתה בידו להעביר מסרים ,חדשות ודעות. בעת זו שאתר אינטרנט הוא "עיתון" וכול אזרח יכול לפרסם בלוג .באתר משל עצמו ואו באתרי האינטרנט הרבים .הרי נפתח עידן חדש .עידן של השפעה ,העברת מידע ,החלפת דעות .בכול נושא ובכול עניין. הבלוגר יכול לעסוק בכך באופן זמני או קבוע .הוא יכול להיות הכותב ,הדובר ,המפיק של הכול .של תכנים מודפסים ושל מדיה מצולמת .אתרי אינטרנט הפכו לעיתונים לכול דבר .העיתונים עצמם מפיקים אתרי אינטרנט ומזמינים את הציבור להשתתף .על כן בעידן זה של מידע זנמין ויכולת העברת מידע לא מוגבלת .על הרשויות לכבד את הבלוגרים כמו את העמיתים ,העיתונאים הוותיקים. המונח המשפטי "עיתונאי "שווה למעמד הכותב בעיתון .בעבר היו מגבלות והיה צורך ברישיונות בכדי להוציא לאור עיתון .היום העיתון האלקטרוני ,הוא תחליף זמין ,המעודד דמוקרטיה והעברת מידע. יותר מכך הכותב כבלוגר יכול שיהיה ידען ,מומחה שכישוריו עולים על מי שמתנהל בעיתונות המסורתית. זו פעם ראשונה בהיס טוריה האנושית שלאדם מין השורה יש במה חופשית להתבטא ולהעביר מסרים כן להשפיע .ל כן אני בהחלט תומך במתן מעמד לבלוגרים כלעיתונאים. 68 נספח – 5ישיבות הוועדה סיכום ישיבה ראשונה שהתקיימה ביום 15בספטמבר 2311 15.30.11 סיכום ישיבה ראשונה של הועדה לעדכון הקריטריונים למתן תעודת עיתונאי שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין :חשוב מאוד להבין ...למה בכלל צריך הגדרות...תעודת עיתונאי נכון להיום מפלה לטובה את מי שמחזיק בתעודה...כאן עולה השאלה מיהו מחזיק אותה תעודה ,מה הקריטריונים הברורים וכן הלאה. ההמלצות לא יגיעו אלי לאישור ,לא שרים יאשרו את ההמלצות .הפרקליטות והלשכה המשפטית של משרד רה״מ הם אלה שיכולים להפוך את ההמלצות לכללים. סגנית בכירה ליועצת המשפטית למשרד רה"מ ,עו"ד יעל כהן :כללים לתעודת עיתונאי קיימים לפחות מ .3570-בתחילת שנות האלפיים התחלנו תהליך לתיקון הכללים שלא זכו עד אז להתייחסות .בשנת 6002פורסמו כללים חדשים וב 6006-נעשה מקצה שיפורים .העדכון אז נעשה ע"י לע"מ ,בליווי משפטי .התפיסה צריכה להיות קודם כל מקצועית ולא משפטית .במהלך השנים הצטברו שאלות שחוזרות על עצמן. יש איזון מאוד דק ,המקצוע לא טעון רישוי וכך צריך להיות .האינטרס הציבורי מחייב שלא תהיה הגדרה מוכתבת מלמעלה .הכללים מגדירים מיהו עיתונאי לצורך תעודה .ההגדרה אינה רוחבית, אלא לצורך התעודה .זאת נקודת איזון שחשובה לנו .התעודה היא כלי עבודה מאוד חשוב לעיתונאים .בג"ץ קבע כי התעודה נותנת לעיתונאים מעמד מורם מן העם .צריך להיזהר בהגדרות בגלל כוח התעודה. מעולם לע"מ לא הגדירה מה התעודה נותנת .כל גורם מגדיר לעצמו ולנו אין שליטה בעניין הזה. אם נפרוץ את הגדר עד הסוף התעודה לא תהיה אפקטיבית וימציאו תעודות אחרות. הכללים לא מתעסקים בתכנים ,אתיקה וכדומה .לכן הכללים בחרו בקווים טכניים מאוד בשלושה מישורים: .3הגדרה של מהו אמצעי תקשורת .ההנחה של הכללים היא שמרבית העיתונאים משתייכים לאמצעי תקשורת ,הכללים מודדים באופן טכני את גופי התקשורת .התנאי שדורש הפרדה בין מנכל לעורך מעלה הרבה שאלות. .6מקצועות-יש רשימת מקצועות טכנאי שידור ,עיתונאי ,צלם ועוד .פעם ראשונה שנגענו קצת בתוכן זה כשניסינו להגדיר יוצר דוקומנטרי ,קבענו שהוא צריך לייצר תוכן חדשותי. זה לא פשוט ליישום. .3מה עושה אדם בפועל ,מחינת ניסיון ,מועסק ע"י אמצעי תקשורת ועוד .שוב יש כאן המון שאלות. הכללים נתקפו בעשר עתירות ,זה לא הרבה .מרביתן על מקרים פרטניים .ביהמ"ש קובע שאין פגיעה בחופש העיסוק ,אך יש את הטענות שהתעודה מהווה מעין אינטרס כלכלי מוגן שכן מאפשרת גישה וכו'. יש תיק עומד מ 6007-של אתר סקופ ,ביהמ"ש מחכה שנעשה חשיבה מחודשת. 69 קצת על הכללים: סעיף ראשון זה סעיף הגדרות שמגדיר מהו אמצעי תקשורת ,רוב הבקשות שנופלות נופלות כאן. יש כמה סוגי תעודות .מבחינת לעם הן שוות ,אך כנראה שבשטח הן לא נתפסות כך. עד היום רוב העתירות היו על בסיס פסילות ביטחוניות. יש בכללים גם אמירה כללית על תכלית התעודה. סעיף המתייחס לגבי מה הם התנאים האישיים של האדם שמבקש תעודה ,עובד ב...וכו'. לאחר מכן ,יש הסבר על מטרת התעודה. יש כמה עשרות השגות בשנה. הסיבה להבחנה בין מנכ"ל לעורך ,היא שהבנו שיזה מעיד על רצינות גוף התקשורת .בפועל אין הפרדה בכלי התקשורת הקטנים ,וזה בעייתי מבחינת הפלורליזם .כמו כן ,ברשות השידור המנהל הוא גם העורך הראשי ,ורוצים לעגן את זה בחוק. חבר ועדה ,שלום קיטל :הייתי גם מנכ"ל וגם עורך ראשי ,זה המצב גם בערוץ .30,6,3 חבר ועדה ,ניב קלדרון :זה גם לא רלוונטי באינטרנט של היום. מנהל לע"מ ,אורן הלמן :הרבה מאוד מקומונים משמשים היום ככלי פוליטי לניגוח .מערכות שיש בהן חמישה בני משפחה ,הם הכתבים ,המון פרסומות וכו'. חבר ועדה ,יוסי אחימאיר :עיתון מפלגתי בעבר קיבל תעודות עיתונאי .השאלה אם המטרה בהפרדה בין מנכ"ל לעורך היא כדי ליצור מגוון דעות באותו גוף פוליטי .וזו לא המטרה. סגנית בכירה ליועצת המשפטית למשרד רה"מ ,עו"ד יעל כהן :המטרה היתה ששיקול כלכלי לא יהיה חלק מהשיקולים הערכיים מנהל לע"מ ,אורן הלמן :עיתון מוגדר כעיתון שנמכר וזה כמובן בעייתי גם במקומות מסוימים. ישראל היום למשל לא זכאי לתעודות לפי זה .אתם פה כדי לנטרל את כל העננה הזאת. יו"ר הוועדה ,עו"ד שרה פריש :הנחת העבודה היא חיובית לפתוח את השורות לאפשר ליותר ויותר אנשים לקבל תעודה. אני רואה את זה בצורה מאוד רחבה וחושבת שהמגבלות צריכות להיות מאוד מצומצמות .אנחנו צריכים לדעת מה מטרת הכללים ואז נבין למה עלינו לחתור .צריך לדון ולהגדיר מיהו עיתונאי לצורך זה ,אבל אני בכוונה אומרת לצורך זה .לא מונינו כדי לקבוע באופן ערכי מי יחשב במדינת ישראל לעיתונאי .דברינו ישמשו לצורך הספציפי שלמענו נוצרנו .צריך לשמוע אנשי מקצוע ,לרבות מועצת העיתונות ,אגודות עיתונאים .צריך סקירה מקיפה על מה שקורה בעולם. אני מציעה שכל אחד מאיתנו יעלה על הכתב שאלות שנראות לו חשובות ובשבוע הקרוב נעביר שאלות להילה עם עותק לכל חברי הועדה .נקבע סדר עבודה ,נבקש מהיועצת להכין חומרים .אם יש חברים שרוצים להציג נושאים רלוונטיים אז אבקש גם את זה לדעת. הישיבה הראשונה תהיה מיועדת ללמידה ולקבלת תשובות לשאלות שנישאל .לאחר מכן נגדיר את השאלות הרלוונטיות. חברת ועדה ,ד"ר אווה ברגר :רציתי לשאול את העיתונאים מניסיונם מה הקשר בין תעודת לע"מ לבין התעודות שמקבלים מאגודות העיתונאים .האם התעודות ההן גם נותנות גישה באותה 71 מידה .למיטב הבנתי ,כל היתרונות הם בעצם הענקת גישה למידע או למקום .כמו כן ,האם עלה פעם דיון על עצם הנפקת התעודות בתוך לע"מ? סגנית בכירה ליועצת המשפטית למשרד רה"מ ,עו"ד יעל כהן :לא היה דיון פנימי רציני ,אבל קיבלנו טענות מבחוץ .יש גופים שטוענים שהתעודה צריכה להתבטל. חבר ועדה ,שלום קיטל :בעבר תמצאו שאחד התפקידים בשנות השבעים של ראש לע"מ היה גם הדובר של ראש הממשלה. מנהל לע"מ ,אורן הלמן :אני נבחרתי במכרז .הדרישה למכרז זה שינוי מלפני 30שנים. חבר ועדה ,שלום קיטל :אין שום ספק שהדיון צריך להפריד בין עיתונאים ישראלים לזרים .בכל מדינה יש הבדל מהותי בטיפול בהם. חלק מהמהות של המקצוע זו הנראות שלו ולכן צריך לדון גם בשאלות המהותיות האתיות. הציבור רואה בתעודת העיתונאי קביעה ,זה הוא עיתונאי ,וצריך להתחשב בזה. רק תעודת לע"מ מייצרת נגישות ולא תעודות אחרות .זו גם מן תעודת זהות מקצועית ,בין אם היא התכוונה ובין אם לא .יש הטבות מסוימות לתעודות של אגודת העיתונאים וכו' .יש הרבה עיתונאים שהם לא רוצים להיות חברים באיגוד מקצועי .יש אולי גם גופים שאגודת העיתונאים לא תרצה שיצטרפו אליה. יו"ר הוועדה ,עו"ד שרה פריש :נאמרו דברים חשובים מאוד .יש הרבה מאוד חומר למחשבה .כל השאלות ירוכזו אצל הילה ונחשוב עד לפעם הבאה מי יגיע כדי לתת לנו סקירה .מבקשת חברי ועידה מתנדבים שיתנו לנו גם סקירה .נקבע סדר יום ונפיץ לכולם. רשמה :ד"ר הילה טל 71 תקציר ישיבת הוועדה השנייה ,שהתקיימה ביום 0באוקטובר 2311 לשכת העיתונות הממשלתית תקציר ישיבת הוועדה לבחינת הקריטריונים למתן תעודת עיתונאי שנערכה ביום שלישי י"א בתשרי ,תשע"א ()0.13.2311 נוכחים: כב' השופטת שרה פריש ,יו"ר הועדה נילי רייכמן ,יועצת הועדה עו"ד רביב מייזל עו"ד מיכל מסטיי ד"ר אווה ברגר ד"ר עמית לביא-דינור ד"ר הילה טל שלום קיטל יוסי אחמיאיר ניב קלדרון 72 סקירת מפת התקשורת הנוכחית בישראל – סקירה מצורפת נילי רייכמן: הסקירה נועדה לתאר את מפת התקשורת הישראלית כפי שהיא היום לאור כללי לשכת העיתונות הממשלתית ,כלומר מצבם של כלי תקשורת העונים להגדרה של אמצעי תקשורת עפ"י כללי לע"מ ,ובכלל זה גם תקשורת מגזרית -רוסית ,ערבית ,חרדית; ותקשורת מקצועית של כתבי עת ופנאי .היום אין כמעט הבדלים בין צרכיהם של כלי התקשורת השונים .אם בעבר צוות טלוויזיה היה גדול כמותית פי 3-2מצוות של עיתון מודפס ,היום אתרי האינטרנט שולחים צלמי וידאו וסטילס יחד עם כתב ,אחד לפחות ,מטעמם ,מעבירים את תמונת הווידאו בשידור חי וזקוקים לאיש טכני וצלם ואיש סאונד .כך שמבחינת מיפוי הצרכים לפי סוגי התפקידים השונים במדיה ,היום כבר כמעט כולם זקוקים לאותו דבר .ההבדל הוא בין המדיות המסורתיות מאוד, של צוות טלוויזיה מול עיתונאי יחיד של עיתון שלא מפעיל אתר אינטרנט שוטף .היחידים שבעצם עונים להגדרה הזו היום הם ידיעות אחרונות וישראל היום .כל יתר העיתונים המודפסים מנהלים גם אתרים שמדווחים באופן שוטף על ההתרחשויות במבזקים ובדיווח כתוב ומעלים שידורים ישירים ממוקדי ההתרחשות .הסקירה מתארת עפ"י סוגי המדיות -תקשורת משודרת ,תקשורת כתובה; היקפי תפוצה (עיתונים יומיים ורדיו עפ"י סקר TGIואתרי האינטרנט עפ"י סקר ;)TIM באשר לצרכים -שעות ה DEAD LINE-של המערכות מאוד השתנו .היום כולם צריכים הכל עכשיו, מיד .זאת בשל התחרות שלהם בינם לבין עצמם כדי לספק את הצרכים של הקהל כל הזמן ולהיות הכי מעודכנים והכי עדכניים .בתקשורת המשודרת ,הפרמטר של התפוצה הוא הכי פחות רלוונטי, כי ברגע שהרשת היא רשת ארצית ,אין משמעות להיקפי התפוצה על פי הכללים הקיימים ,מה גם שהמדידה נעשית פר תכנית ,ולא פר ערוץ .ברדיו דווקא שיעורי החשיפה רלוונטיים והם מצוינים בפניכם .באשר לתקשורת המקומית ,היום אין בעיני שום משמעות לאיפה אתה מפרסם ומה התפוצה שלך ,כי גם כתבה במקומון נידח בבאר שבע שתועלה בפייסבוק של אדם עם מספיק חברים ,כולנו נדע מה כתוב שם ,וזה בכלל לא חשוב איפה היא נמכרה פיזית .ולכן ,בעיני התפוצה הפכה להיות מדד כמעט לא משמעותי .כל תחנת רדיו אזורית היום משדרת דרך אתר אינטרנט. כולם י כולים לשמוע גם אם הם לא קולטים פיזית את התדר ולהיחשף לתכנים שמשודרים או מועברים שם .כתבי העת -מתחלקים לאין ספור סוגים ומינים של תכנים ,בין אם עיתוני פנאי, עיתוני נשים ,עיתוני גברים ועיתונים מקצועיים .עיתון 'עורך הדין' למשל ,יכול לקיים ראיון עם נשיאת בית ה משפט העליון ,השאלה אם הוא צריך תעודת עיתונאי בשביל זה או לא ,זו שאלה שאנחנו נצטרך לדון עליה .התקשורת האינטרנטית -אתר וואלה זוכה לשיעור תפוצה הגבוהה ביותר מכל האתרים בארץ .לא ניתן לומר האם בגלל ערוץ החדשות שבתוך וואלה ,שזו מערכת 73 חדשות די עצמאית ,או בגלל הפורטל שלשם נוחתים אנשים שרוצים להגיע למייל שלהם למשל, או לקרוא את הרכילות האחרונה שהתרחשה ,או סתם לחפש מתכון .לכן 64.4%תפוצה שמופיעים פה ,אינני בטוחה אם זה נתון שמשקף מבחינת חדשות YNET .הוא אתר החדשות הנצפה ביותר ,שגם בו כמובן ניתן למצוא את כל התכנים ,תכני העוטף מה שנקרא .התקשורת המקומית – ובכלל זה החדשות המקומיות בטלוויזיה ,תחנות הרדיו האזוריות והעיתונים המקומיים .בעיני ,מרבית הציבור שואב אינפורמציה מכלי התקשורת הללו .כולם רוצים לדעת מה קורה אצלם בשכונה .הם זוכים לתפוצה מאוד רחבה והם גם זוכים לחיי מדף הרבה יותר ארוכים מעיתון ארצי יומי .התקשורת המגזרית מתחלקת לשלושה בסקירה הזאת :תקשורת רוסית שהיום קיימת כתקשורת לכל דבר בין אם בערוץ RTVI 5וערוצים זרים ורשת מקומונים, ספוטניק ,שקיימת בכל הארץ .לצדם התקשורת החרדית ,גם העיתונים היומיים וגם השבועונים. והתקשורת הערבית שפועלת מישראל .בסקירה זו לא נכללה תקשורת זרה ולא נכללה תקשורת אינטרנטית. ד" ר הילה טל :הכללים לגבי התקשורת הזרה נגזרים בעיקרם מהכללים לגבי התקשורת הישראלית ,בהתאמות המתחייבות. שלום קיטל: אני חלוק על זה .הנציגים של התקשורת הזרה ,התפקידים שהם ממלאים הם שונים מהתקשורת הישראלית .אתה לא מוצא תקשורת כמו תקשורת חרדית או תקשורת ספורט או תקשורת רוסית .התקשורת הזרה היא ,שונה בפרופיל המקצועי שלה מהתקשורת הישראלית. אם אני לוקח את הפריסה ואת הדילמות שיש לנו לגבי מגזרים שונים בתקשורת העברית, הישראלית ,הם שונים לגבי התקשורת הזרה ,המבנה שלהם הוא שונה. שרה פריש ,יו" ר :כל התקשורת שעליה דובר ,כולל המגזרית ,היא בעצם תקשורת ישראלית לכל דבר ועניין .כאשר מטבע הדברים ,מגזרים מסוימים קוראים באופן טבעי תקשורת מסוג מסוים. ד" ר הילה טל :לפעמים לעיתונים מגזריים יש דרישות וצרכים שהם שונים .לדוגמא ,מכיוון שפוטנציאל הקהל שלהם הוא יותר נמוך מלכתחילה כי הם מוגבלים לדוברי רוסית או לדוברי ערבית וכד' ,בחברה הישראלית ,הם לפעמים לא מצליחים לעמוד בדרישות התפוצה הכמותיות שאנחנו מעמידים מעיתון או מאתר האינטרנט .לפעמים הצרכים שלהם שונים ,וחשוב שכשאנחנו באים לא להדיר אותם ,אז גם לא נבטל את הצרכים השונים שלפעמים יש להם. שרה פריש ,יו" ר :יכול להיות כשבאים למדוד את התפוצה בכלים של אחוזים ,של מספרים וכו', הנחת העבודה של עיתון מגזרי ,היא הנחת עבודה אחרת ,את לא יכולה להשוות עיתון ברוסית לעיתון בעברית לצורך הקביעה של האחוזים. 74 ד"ר אווה ברגר :לא פייר לשפוט באותם פרמטרים ,אם אנחנו לוקחים תפוצה ,בין עיתון שאיננו כאן שיש לו 600קוראים ,כי הוא בקושי מחזיק את עצמו אבל הוא מתעקש בגלל שהוא חושב שהתכנים שלו חשובים ,לעומת עיתון שמחלק את עצמו חינם ולכן תפוצתו רחבה. ד"ר עמית לביא-דינור :ומעבר לזה ,כל המדיה החדשה כל כך שינתה את כל חוקי המשחק ואת כל המושגים .אני חושבת שאפשר להגדיר כלי תקשורת ,במסגרת הסקירה ,כלי תקשורת שיושבים בישראל ומיועדים לקהל בישראל לעומת כלי תקשורת שמיועדים באופן חד משמעי לקהל בחוץ. סקירה משפטית של הכללים להנפקת תעודות ואישורים – הסקירה מצורפת. עו"ד מיכל מסטיי :בתחום הרגולציה של מקצוע העיתונאות ,העיסוק העיתונאי בישראל אינו טעון רישוי והוא אינו מותנה בהחזקת תעודת עיתונאי .הפסיקה הזאת כבר הוכרה בבתי המשפט, במספר פסקי דין בביהמ"ש עליון ובעצם קבועה בכללים עצמם .בסעיף 3.2לכללים כתוב במפורש ש"התעודות והאישורים הניתנים לפי כללים אלה אין בהם כשלעצמם להקנות לנושאיהם זכויות עפ"י כל דין .תעודות ואישורים הניתנים לפי כללים אלה נועדו להקל על עבודתם של עובדי העיתונות והעוסקים בתחום תקשורת החדשות ונדרשים להגיע למקומות שונים ולמוקדי האירועים לצורך עבודתם בתחום החדשות" .בעצם נתינת תעודת העיתונאי או באי נתינתה ,אין משום פגיעה בחופש העיסוק ,על אף שבית המשפט הכיר בכך שתעודת העיתונאי היא בעלת חשיבות מעשית ניכ רת בעבודתו של העיתונאי .לשכת העיתונות הממשלתית לא קובעת מהן ,אם בכלל ,הזכויות הנלוות לתעודה .קבלת תעודת עיתונאי הוכרה בפסיקה כסוג של אינטרס כלכלי שראוי להגנה .בפסיקה דובר בהקשר של תחרות של אמצעי תקשורת על מקור הכנסה בהשגת מודעות פרסומת .לעומת זאת ,ישנה התייחסות ענפה בפסיקה לכך ש"ניתן לראות בקבלת התעודה לעוסקים בעיתונות כחלק מאינטרס חברתי מוגן לעיתונות חופשית ולסיקור פתוח" .מה שהושאר וצריך עיון ,זו השאלה האם התעודה מהווה חלק מזכות היסוד בחופש הביטוי ,זה דבר שעוד לא הוכרע בפסיקה ,אבל זה כן אינטרס חברתי מוגן לעיתונות החופשית .במהלך השנים הוצעו הרבה פעמים הצעות חוק ביחס לחיסיון עיתונאים ,גם בפני הכנסת לאחרונה הונחה הצעת חוק שהועברה לוועדת שרים לענייני חקיקה .הדיון האחרון התקיים ב 64.4-והוחלט לדחות את הדיון בשלושה חודשים .החיסיון הזה מסתמך על ההמלצות של ועדת מעוז משנת 3553ביחס להענקת חיסיון עיתונאי לזהות מקור המידע ולמידע עצמו .מדובר פה בוועדה שבעצם דנה בעקבות הלכת ציטרין שהכירה באופן מוגבל בחיסיון עיתונאי לזהות מקור המידע אבל לא על המידע עצמו .ועדת מעוז דנה בזה ולאחר מכן היו מספר הצעות חוק שהוגשו במהלך השנים 75 האחרונות ,הלכת ציטרין היא ,שקיים חיסיון למוסר המידע ,למקור אבל לא למידע עצמו. שרה פריש ,יו" ר :בכל מקרה כרגע מבחינה חוקית ,אין בעצם הסדרת מקצוע ,אין הסדרת רישוי. כל מי שרוצה לעסוק בתחום העיתונאית רשאי לעשות ,ורואה את עצמו כעיתונאי ,יכול לעסוק בתנאי שתהיה לו הזדמנות נאותה למצות את כישרונותיו ורצונו. עו"ד מיכל מסטיי: כן ,אבל זה דיון נפרד מהקריטריונים להענקת תעודת עיתונאי .עיתונאי כשלעצמו זה לא עיסוק שמוגדר בחקיקה ואינו דורש רישוי היום .לשכת העיתונות הממשלתית היא בעצם יחידה במשרד ההסברה והתפוצות .היא הייתה בעבר יחידה במשרד ראש הממשלה והועברה למשרד ההסברה והתפוצות כשהוא הוקם ב .6005-מזה 20שנה לפחות היא מנפיקה תעודות ואישורים לעיתונאים ולבעלי מקצוע נוספים בתחום העיתונאות במסגרת הכללים. הקריטריונים נקבעו בשנת 3570ע"י לע"מ ביחד עם איגוד עיתונאי ישראל ,ועדת העורכים של העיתונים היומיים דאז ומועצת העיתונות ובמהלך השנים הכללים עודכנו מספר פעמים עד לעדכון האחרון שלהם ב .6006-הכללים הינם בגדר הנחיות מנהליות המפרטות תנאים אובייקטיבים הנוגעים למאפייני אמצעי התקשורת ורשימת בעלי התפקידים שם ,הזכאים בהתקיים תנאים הניתנים לאימות על בסיס עובדתי ,לקבל תעודות ואישורים ,כל זאת מבלי שמתקיימת בחינה כלשהי של התכנים החדשותיים .אנחנו לא בוחנים את התכנים החדשותיים שמועברים ע"י העיתונאים ,רק את העמידה שלהם בקריטריונים שהם קריטריונים עובדתיים בסיסיים. שרה פריש ,יו" ר :לא בוחנים את התכנים החדשותיים וגם לא בוחנים את איכות העיתונאי ,את רמתו המקצועית ,את איכות מסירת המידע, עו"ד מיכל מסטיי: זה המכלול .כללי אתיקה זה משהו שאני מוציאה מהדיון ,הם קיימים במועצת העיתונות .אנחנו לא דנים בתכנים של הדברים ,אנחנו רק דנים בנסיבות שמכירות או לא מכירות. שרה פריש ,יו"ר :רק במסגרות העשייה העיתונאית. עו"ד מיכל מסטיי: במסגרות העשייה שלהם ,בעיסוק שלהם ובמעסיקים שלהם ,לרבות פרילנסרים בהקשר זה .ההנחיות הינן הנחיות פנימיות שאין להם תוקף סטטוטורי .אין לנו חוק שמסדיר את הפעילות של לע"מ ואין גם הסמכה עפ"י חוק להתקין או לקבוע כללים .במובן הזה, ההנחיות הן בעצם כללים גמישים שהרשות המנהלית קובעת לעצמה כדי שידריכו אותה בהפעלת סמכותה .כל רשות מנהלית רשאית לקבוע לעצמה הנחיות גם אם אין הוראת חוק שמרשה במפורש ,ולהסתמך על ההנחיות שעה שהיא באה להחליט במקרה המסוים .יש פה שיקול דעת 76 שהרשות המנהלית מחויבת להפעיל כל פעם כשהיא באה להפעיל את הסמכות שלה .היא יכולה להפעיל אותו באופן פרטני היא יכולה להפעיל אותו באופן קיבוצי ,והכללים בעצם מהווים איזה שהוא סוג של הפעלת שיקול דעת קיבוצי ביחס לנתונים ,כשכל פעם כמובן היא חייבת לשקול, אבל היא שוקלת על סמך אותם כללים שנקבעו. ד"ר אווה ברגר :אם היא פועלת עפ"י הנחיות פנימיות שאין להם תוקף סטטוטורי ,מתוקף מה דורשים משרדי ממשלה או גופים אחרים לראות את התעודה? שרה פריש ,יו"ר :כל רשות מנהלית ומשרד ממשלתי הוא רשות מנהלית לצורך העניין ,יכולה ליצור לעצמה כללים ,כללי פעולה שחלים על מי שהיא מבקשת להחיל את אותם כללים .היא יכולה לצורך פעולתה והפעלת סמכותה ליצור כללים .הכללים האלה הם כללים מנהליים ,כפופים לחוקי המשפט המנהלי חוקתי ציבורי ,שזה אומר שהם צריכים להיות כללים סבירים ,שוויוניים, לא שרירותיים וכו' ,שבוחנים אותם בראי המשפט המנהלי .הכללים נכתבו ע"י לשכת העיתונות הממשלתית כגוף מנהלי לצורף הפעלת כלי העבודה שלה .זה לגיטימי ,זה מותר ,זה בסדר .התוקף שלהם הוא לא תוקף חוקי אבל הוא בהחלט כפוף לכללי המשפט המנהלי. ד"ר אווה ברגר :הכללים שלע"מ מייצרת בסמכות ,אחרי זה כופים את עצמם על גופים, עו"ד מיכל מסטיי :את שואלת בעצם מאיזה תוקף משרדים אחרים מתייחסים לתעודה הזאת כמשהו מחייב לגביהם .אז כמו שלע"מ יכולה לקבל כל מיני כללים בכפוף לכללי המשפט המנהלי שאינם סדירים ,כך גופים אחרים מנהליים יכולים לקבל כל מיני כללים .למשל ,משרד ראש הממשלה יכול להחליט שלצורך עריכת מסיבת עיתונאים אצלו במשרד הוא יקבל רק מי שיש לו תעודת עיתונאי ויעמוד בכללים כאלה ואחרים .הכלל הזה שלו הוא כלל מנהלי .כמובן הוא צריך להפעיל את זה בצורה סבירה וראויה ללא שיקולים זרים ,אבל אלה הכללים המנהליים שלו. לע"מ יצרה כללים מסוימים ורשויות מנהליות אחרות אמצו את הכללים שלהם. שרה פריש ,יו"ר :בעצם השאלה שלך ,אווה ,האם יכול להיות מצב שלע"מ קבעה כללים מסוימים מתוקף היותה לע"מ ומשרד ראש הממשלה ,ומשרד ממשלתי אחר יגיד שהכללים האלה לא מקובלים עליו? ד"ר אווה ברגר :לא ,שהוא יגיד אני לא מבקש תעודות, שרה פריש ,יו"ר :עקרונית כן. עו" ד רביב מייזל :יכול לבוא משרד ראש הממשלה ולהגיד אני לא מבקש תעודה או אני מבקש תעודה נוספת אפילו, שרה פריש ,יו"ר :עקרונית כן .אבל מטבע הדברים ,זה מתנהל מתוך הרמוניה ומתוך הבנה ,למעט 77 אולי באמת בסיטואציות ספציפיות מסוימות ,שיכול משרד מסוים להגיד ,אני מקבל את תעודת העיתונאי ככרטיס כניסה ,אבל לצורך עניין ספציפי ,אני מגביל את זכות הכניסה לבעלי תעודת עיתונאי שגם חלים עליהם כללים נוספים ,ואם זה הגיוני וסביר ועומד בשיקול דעת ולא שרירותי, ד"ר עמית לביא-דינור :אז יש מצב שמישהו שיש לו תעודת עיתונאי והוא לא יכול להיכנס. עו"ד מיכל מסטיי :ישנם מצבים כאלה אני משוכנעת. שלום קיטל :ברוב המפגשים של אנשים ממשרדים ממשלתיים ,שרים ,מנכ"לים ,פקידים בכירים עם אנשי תקשורת ,ברוב המקרים ,אני מדגיש ,ברוב המכריע של המקרים ,יש הגבלה הרבה מעבר לתעודה ,מכיוון שאתה מזמין את תא הכתבים הצבאיים ואם אתה לא כתב צבאי אתה לא להיכנס לפגישה נגיד עם שר הביטחון .יש מקרים אחרים ,שבאים ואומרים ,אנחנו מוגבלים לנציג אחד של כלי תקשורת ,אתם תשלחו את מי שאתם רוצים ,אבל יש מגבלה. ד"ר עמית לביא-דינור :בסלקציה על סלקציה. שלום קיטל :כן ,אגב זה הרוב המכריע של המקרים .יש מקרים שהנגישות מתאפשרת ע"י תעודת העיתונאי אבל יש מקרים שזה לא מספיק .תעודת עיתונאי זה תנאי ,אבל הוא לא תנאי לא מספיק. ד" ר הילה טל :אבל זה גם עובד הפוך .יש הרבה אנשים שאין להם תעודת עיתונאי והם יכולים להיכנס למשרד ראש הממשלה כעיתונאים .ז"א אם משרד ראש הממשלה מכיר בבן אדם הזה כעיתונאי והוא רוצה לעבוד איתו ,הוא יעבוד איתו .הוא לא חייב את התעודה שלי .זו בחירה שלו. ד"ר אווה ברגר :לא ,כי את יכולה לתאר לעצמך שזה פרצופים מוכרים. שלום קיטל :אני לא מכיר פרצוף מוכר אחד שאין לו ,בעצם אני מכיר. עו"ד מיכל מסטיי :דנו בתוקף של הנחיות מנהליות .כפי שאמרת גם ,החובה לשקול שיקולים, בקביעת ההנחיות כפופה הרשות למגבלות ההלכתיות ,חובה לשקול שיקולים ענייניים בלבד והצורך לפעול באופן סביר .באופן דומה מחויבת הרשות שלא לסטות מאותן הנחיות ,אלא אם כן ניתן להצדיק סטייה זו מטעמים ראויים וענייניים ,ויש לנו גם מספר עתירות לבית משפט בעניין הזה שהתבקשה סטייה מההנחיות והעתירה לא נתקבלה .נסיבות בהן הנחיות שנקבעו במקרה מסוים התבססו על נתונים עובדתיים ושיקולים ענייניים נכונים לאותו מצב .לאחר זמן השתנה המצב ,עשויות להצדיק שינוי ואף ביטול של הנחיות קיימות .אני מציינת זאת מכיוון שאני חושבת שבעצם העיסוק של הועדה הוא בנושא הזה בעיקר ,שיש לנו בעצם נסיבות שונות שאנחנו רוצים לראות אם ישנה הצדקה לסטות או לשנות את ההנחיה .ההגדרות בכללים :הגדרת של אמצעי התקשורת ,הגדרת מקצועות העוסקים בתקשורת ,סקירה של הוראות כלליות שקשורות לזה. 78 בבואנו להגדיר אמצעי תקשורת ובעצם זה אחד מהתנאים הבסיסיים לקריטריונים של מתן תעודת עיתונאי ,מבלי לקחת בחשבון את הפרילנסרים שאינם נדרשים לאמצעי תקשורת ,יש לנו מספר שיקולים מרכזיים .תדירות של הוצאה לאור ,תפוצה ,כמו שדיברנו קודם מספר עותקים, מקוריות ,מגבלה על שטחי פרסום ,העובדה שהכתבה אינה פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו בחדשות .הפרדה בין תפקיד מנכ"ל לעורך ,שזה דבר שדיברנו עליו גם כן ,וביחס לאינטרנט, נקבעו הוראות בדבר משך קיומו של האתר ומידת החלפת המידע באתר .לצורך הגדרת אמצעי תק שורת ,אנחנו נדרשים גם להגדרת חדשות .יש הגדרה בכללים לידיעה אחרונה ו/או חדשה מן הנעשה בארץ או בעולם ,ובלבד שאין מדובר בידיעות שעניינן הוא בידור לשמו .זה חשוב ,מכיוון שהרבה מאוד עיתונים שמתעסקים בבידור גם מבקשים תעודת עיתונאי ,והם מקבלים .אמצעי התקשורת שמוגדרים בכללים כיום :עיתון חדשות כללי מודפס -מדובר פה על עיתון שהוא בתפוצה ארצית של 30,000עותקים ,שתדירות ההוצאה שלו היא לפחות אחת לשבוע .שימו לב שהקריטריונים הם מינימליים .שבהקשר של מקוריות ,לפחות 40%מהכתבות החדשותיות מקורן בעובדי העיתונות שלו ,שמועסקים ע"י אמצעי התקשורת ,מגבלה על שטחי פרסום ,מקסימום , 20%גם כן נתון בעייתי להרבה מאוד עיתונים חינמונים .אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו בחדשות .קיימת הפרדה בין מנכ"ל לעורך ,וזהו בעצם ,זה לגבי עיתון חדשות כללי .עיתון חדשות כללי שהוא מקוון באינטרנט .כאן אנחנו נדרשים לקריטריונים שהם מעט שונים .מספר כניסות ממוצע ליום מכתובות IPשונות ,60,000 ,כשמדובר באתר זר נדרשות 300,000כניסות מכתובות IPשונות .בהקשר הזה יש עתירה תלויה ועומדת בבג"צ ביחס לקריטריונים האלה כשאחת מהטענות היא שבעצם הקריטריונים האלה הם לא סבירים בצורה קיצונית והם מטילים דרישה שהיא גבוהה מדי על עיתונות מקוונת. עו"ד רביב מייזל :והם ניתנים למדידה? הרי כלי התקשורת בעצמו מודד ,לא? ניב קלדרון: לא בעיה למדוד .יש הרבה צורות מדידה ואין דבר כזה אובייקטיבי .אבל אתה יכול להעריך שאם כלי מדידה מודד לך ' 300,000יוניקים ,שאם אתה מודד בשני כלים כמויות כאלה, עו"ד רביב מייזל :איך לע"מ יודעת היום? גוף תקשורת אומר הנה יש לי ,60שמי מדד את זה? עו"ד מיכל מסטיי :המבקשים מביאים את כל הנתונים ומעידים על עצמם והתפקיד של לע"מ הוא לבדוק. ניב קלדרון :אפשר לצאת מנקודת הנחה ,שבכל מה שקשור לאינטרנט ,כל הכללים האלה הם בגדר מיושנים לחלוטין.. 79 עו"ד מיכל מסטיי :בכל מקרה זה מה שקבוע כיום .ביחס לתדירות הוצאה לאור ,נדרש העיתון להתעדכן באופן קבוע לפחות אחת ביום 40% .מהכתבות החדשותיות צריכות להיות ,מקורן בעובדי העיתונות שלו .שוב ,יש מגבלה של עד .20%אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו בחדשות ויש הפרדה בין תפקיד מנכ"ל לעורך .ביחס לאינטרנט יש לנו שני תנאים נוספים שהעיתון פעל במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה הראשונה .ישנם חריגים ,אבל נדרשת הוכחת פעילות כזו. ד"ר הילה טל :חריגים בעיקר ,זה כמגיע מישהו כמו YNETהוא חריג. עו"ד מיכל מסטיי YNET :הוא לא חריג סתם ,הוא חריג מוגדר ,בגלל שמדובר בעיתון מקוון שהוא ,מקוון של עיתון ארצי. נילי רייכמן: זו מערכת חדשות נפרדת לחלוטין של YNETושל ידיעות אחרונות. דובר :בוודאי ,יש תחרות פנימית ביניהם. שרה פריש ,יו"ר :אבל היא לא נחשבת כחלק מידיעות אחרונות? שלום קיטל :לעניין ההפרדה בין מנכ"ל לעורך ראשי ,זו גזירה שכלי תקשורת רבים וחשובים לא עומדים בה ולא יעמדו בה גם. עו"ד מיכל מסטיי :אחד מהעניינים שנקבעו במנדט של הועדה הזו הוא הנושא הזה ,הפרדה בין מנכ"ל לעורך ,האם ההפרדה הזאת עדיין נדרשת ואם כן באילו תנאים. שלום קיטל :קודם כל היא לא קיימת. עו"ד מיכל מסטיי :האם ההפרדה הזאת היא נדרשת? יכול להיות שהיא לא קיימת .האם היא נדרשת ואם כן באילו תנאים .ברור ,שאם זו מצווה שאין הציבור יכול לעמוד בה אז זה ...החריג השני הוא תחלופת ידיעות .מדי יום 40%או מדי שבוע 50%צריכים להתחלף בעיתון המקוון. סוכנות ידיעות -ההגדרה היא מאוד רזה .בעיקר חומר חדשותי ,שכולל כתבות וצילומים שמקורן בעובדי העיתונות שלה ,זה לעניין דרישת מקוריות ,והתנאי הנוסף היא שהיא מספקת למנויים חומר חדשותי .לגבי רשתות טלוויזיה ורדיו בתפוצה ארצית ,אין כמעט תנאים חוץ ההפרדה בין מנכ"ל לעורך .אמצעי תקשורת זר :בנוסף לתנאים ביחס לאמצעי תקשורת שאמרנו כאן ,אז ביחס לתפוצה הנדרש שעיקר תפוצתו בחו"ל ושעיקר משרדיו הראשיים בחו"ל .אמצעי תקשורת מקומי: כאן יש לנו עיתון חדשות או מוסף חדשות ,שהוא מקומי או אזורי ,וביחס למוסף חדשות זה צריך להיות מוסף שנמכר עם עיתון ארצי .הדרישה של התפוצה המינימאלית הוא 4000עותקים .אגב, בעתירה שהוגשה ביחס לאתר האינטרנט ,דובר על זה שהמדידה של תפוצה של 60,000כניסות IP שונות ,הייתה בהתחשב בנתון של העיתון המקומי .ז"א עשו איזה שהוא ,הוגשה איזה שהיא חוות 81 דעת ביחס לזה שעיתון אינטרנט צריך להיות בתחשיב של 2פעמים התפוצה של עיתון אזורי ולכן הגיעו למספר .60,000תדירות הוצאה לאור ,אחת לשבוע .ויש לנו טבלה נפרדת שמתייחסת למקוריות ולמגבלה שטחי פרסום .פרסום של גוף כשעיקר עיסוקו הינו בחדשות וישנה גם כאן הפרדה בין מנכ"ל לעורך .ערוצי שידור או רשתות טלוויזיה ורדיו מקומיים או אזוריים .אין תדירות הוצאה לאור מקוריות מגבלה ,יש הפרדה בין מנכ"ל לעורך אבל ההפרדה הזאת מתייחסת רק לרשתות טלוויזיה ורדיו ולא לערוץ הישיר. ד"ר אווה ברגר :אני הייתי רוצה שנחשוב גם על העניין הזה שבמדינה בגודל שלנו ,הארצי לעומת מקומי מדברים היום הרי במושגים של העולם כולו על גלוקל .על גלובלי ביחד עם לוקאלי .דווקא בגלל האינטרנט. ניב קלדרון :חוץ מזה שגם עכשיו התקשורת הארצית לוקחת חומרים מהתקשורת המקומית/בלוגרים .../תוכן ,אז זה חסר משמעות, עו"ד מיכל מסטיי :זה נכון ,מצד שני ,אם אתה תתייחס לזה ככה אז אתה בעצם תגביל הרבה מאוד עיתונאים שעוסקים בתפוצה המקומית בלבד או אזורית, ניב קלדרון :יותר אנשים יקבלו תעודת עיתונאי. עו"ד מיכל מסטיי :ז"א שאת בכלל לא קובעת תנאים של ארצי או מקומי? ניב קלדרון :זה חסר משמעות כבר .יש כל מיני דרכים לקבוע כל מיני אופציות למדידה ויחסים שבעניין האינטרנט .אני אראה את זה במצגת .אבל לא צריך כל כך הרבה מגבלות עכשיו .זה לא נכון להסתכל על זה ככה ,זה כבר לא אקטואלי .האינטרנט השתנה 30פעמים מאז .6006באמת. פעם זה עוד היה רלוונטי .כשהקימו את YNETבשנת ,6000אמרו זה אתר חדשות ,אבל 33שנה עברו מאז. יוסי אחימאיר :אבל היא מתייחסת לעיתונות המודפסת ,כי העיתונות המודפסת המקומית יש לה אופי באמת מקומי .את לוקחת עיתון ידיעות רמת גן או ידיעות ת"א ,יש שם ממש ידיעות שלא הופיעו בעיתון הארצי וזה באופי שלו שונה לגמרי וזה באמת עיתון מקומי ,וכתב של עיתון מקומי הוא מתעסק בעיתון ,בדברים שלא שייכים למשרד ראש הממשלה או לצה"ל. ניב קלדרון :אבל ראש הממשלה יופיע בכפר המכבייה ויבוא העיתונאי של ידיעות ר"ג וירצה להיכנס לכפר המכבייה ולא יוכל. נילי רייכמן :ברגע שאתה עושה אירוע של ראש הממשלה ,דוברות ראש הממשלה מעבירה רשימת כתבים ,צלמים עם תעודות זהות והם נבדקים. ד"ר אווה ברגר :הגיע כדורסלן זר שהמדינה קנתה אותו ונתנה לו אזרחות למרות אי יהדותו, 81 והוא מתראיין בכפר המכבייה והכתב של חדשות ר"ג לא יוכל להיכנס .עזבי ראש הממשלה. שרה פריש ,יו"ר :למה הוא לא יכול? יוסי אחימאיר :כי זה לא נוגע לו .יש תעודת עיתונאי מקומי של לע"מ? עו"ד מיכל מסטיי :כן. נילי רייכמן :האמת ,זה תלוי במצב רוח של הדובר. ד"ר הילה טל :יש תעודת עיתונאי של עיתון מקומי ,ההבדל הוא שהיא תקפה לשנה ,בעוד שתעודת עיתונאי של עיתונאי ארצי ,תקפה שנתיים. ד"ר אווה ברגר :מי שלא יוכל להיכנס למסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה זה לא יהיה משנה בכלל אם זה בגלל שהוא אוחז בתעודה של עיתונאי מקומי או ארצי. ניב קלדרון :ויש דוגמא חדשה יותר ,בעניין הגעה לקרבת ראש הממשלה ,אז אני יכול לומר שאני בלי תעודת עיתונאי הוזמנתי למסיבת עיתונאים של ראש הממשלה ,השם שלי לא היה שם אבל מהמשרד הזמינו אותי ,אבל השב"כ לא יודע את זה .הכניסו אותי ככה בעקיפין ,דברים כאלה מתחילים לקרות. ד"ר הילה טל :אבל אמרנו מהתחלה שאין חפיפה בין תעודת עיתונאי לבין האם אתה יכול להיכנס בפועל .יש אנשים שנכנסים בפועל כל הזמן .התעודה נותנת אפשרות ,שזה שראש הממשלה לא תמיד בוחר להשתמש בתעודת העיתונאי ,לא משנה את העובדה שהתעודה מקלה על הגישה לעיתונאים .,התעודה נותנת גישה ,אם זה במעברי הגבולות ואם זה מול משרדים ממשלתיים ואם זה מול הצבא ,ביתר קלות .יכול להיות שצה"ל ,דובר צה"ל רוצה לעבוד עם עוד אנשים .אנחנו לא מחייבים אף אחד לעבוד רק לפי תעודת עיתונאי .אבל היא כן תורמת בעבודה. עו" ד רביב מייזל :ומסלול עוקף לחוק חופש המידע .עיתונאי שמתקשר מקבל את הפניה ,והוא לא צריך כמוך למלא טופס ,לשלם אגרה ,לחכות חודש. עו"ד מיכל מסטיי :מן הזכות שמוקנית לעיתונאים .המשך הסקירה המשפטית -הטבלה משמשת אתכם בעצם בשביל להבין את ההתייחסות לדרישות של מקוריות ומגבלה שטחי פרסום באמצעי תקשורת מקומית .יש כאן מספר עמודי עיתון ,מספר ידיעות החדשותיות ומספר עמודי החדשות בעיתון ,ולפי זה בעצם קובעים האם מדובר בעיתון חדשות או מוסף חדשות שהוא גם רשאי לקבל תעודת עיתונאי .הגדרת העוסקים בתקשורת :עובדי העיתונות שמוגדרים לצורך הכללים הם טכני שידור ,עוזר תקשורת ועיתונאי .חשוב לי שכשתעיינו אח"כ בסקירה הזאת ובכללים עצמם, תסתכלו על הפירוט של כל אחד מהמקצועות האלו ,מכיוון שישנו פירוט שהוא אולי לא מספיק או שהוא פירוט יתר ,וזה חלק מהמנדט של הועדה להתייחס לדברים האלה .עסק בעבודה עיתונאית, 82 זו הגדרה בכללים .מי שכתב או שידר או ערך או הפיק או ביים ידיעות או כתבות חדשותיות, ואיזה שהוא תוספת לכללים שמהווה איזה שהוא שינוי מהנוסח הקודם שהיה ,הוכנסה הגדרה של יותר סרטי תעודה .זה בעצם עניין שלא היה בכללים קודם לכן וכתוצאה מאיזה שהיא בקשה, עניין שעלה ,הוכנסה ההגדרה לכללים .התעודות והאישורים :התעודות נועדו להקל על עבודתם של עובדי העיתונות והעוסקים בתחום התקשורת החדשות ונדרשים להגיע למקומות שונים ולמוקדי אירועים לצרכי עבודתם בתחום החדשות ,אין בהם כשלעצמם הענקת זכויות והם אינם מהווים תחליף לכל אישור הנדרש ככניסה או גישה למקום או למתקן ממלכתי כזה או אחר .לא יינתנו תעודות או אישורים ,לאדם המועסק ע"י אמצעי תקשורת הפועל בלא היתר או רישיון. בה קשר הזה אפשר לציין שפקודת העיתונות למשל שאנחנו עדיין פועלים על פיה היא פקודה מנדטורית והיא מאוד מיושנת .ב 6003-הוגשה הצעת חוק ,חוק העיתונות ,שקודמה אני חושבת בקריאה שנייה או שלישית ,אבל לא הוחל עליה דין רציפות .זה היה בכנסת הקודמת ולכן המצב כרגע עדיין נות ר כשהיה .לא יינתנו תעודות לאדם שהורשע בעבירה כנגד בטחון המדינה או לאדם שמסר ללשכה מידע כוזב לבקשת התעודה או בבקשת האישור .כיום בעצם רק עבירה כנגד בטחון המדינה .לא תינתן תעודה עם מנהל לע"מ סבר לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון כי מתן התעודות או האישורים עלולים לסכן את ביטחון המדינה ובכלל זה פגיעה באישים .זה חריג, שהתוקף שלו כבר הוכר בפסיקה .היו כבר מספר עתירות ל בג"צ על דחייה של לע"מ להנפיק תעודת עיתונאי לאנשים שגורמי הביטחון חשבו שיש להם סכנה על בטחון המדינה והעתירות נדחו .זה חריג שלא משתמשים לו הרבה ,ממש במסורה ,אבל כשמשתמשים בו ,בינתיים ביהמ"ש העליון נתן לו תוקף. יוסי אחימאיר :יש מצב שמנהל לע"מ לא היה אבל שהוא לא מקבל את התביעה של גורמי הביטחון? נאבק איתם? או שהוא מתווכח איתם. עו"ד מיכל מסטיי :זה לא קרה עד עכשיו .אני יכולה להגיד לך שלפעמים גורמי הביטחון נותנים כל מיני חוות דעת שהן אמביוולנטיות או לא חד משמעיות ואז ברור שחו"ד כזו לא תעמוד בפני בית משפט ,ואז יש איזה שהוא דין ודברים .מנהל לע"מ חייב להתייעץ עם גורמי הביטחון. יוסי אחימאיר :אבל אם הם לא מספיק החלטיים, עו"ד מיכל מסטיי :אז יש דינאמיקה בדברים האלה ,מכיוון שתמיד אנחנו יודעים שבסופו של דבר אם זה לא סכנה קרובה לוודאי לביטחון המדינה אז הדבר לא יעמוד במבחן בג"צ. עו"ד רביב מייזל :אבל בדרך כלל מנהל לע"מ הסביר היה אומר לא ,ואם רוצים בית המשפט, שבית המשפט ייקח את האחריות .יש גוף מקצועי שאמור לתת לו איזה שהיא חוות דעת ואם 83 חוה"ד היא לא חד משמעית ,אז תמיד יותר קל ללכת לחומרה בעניין הזה ושבית המשפט אם רוצה ,אז לוקח את האחריות גם על הקולה של העניין. עו"ד מיכל מסטיי :כן ,אבל כמובן צריך לזכור מה שאמרנו בהתחלה ,שבעצם מדובר פה בהנחיות מנהליות והרשות המנהלית מחויבת לפעול בסבירות .היא לא יכולה לפעול באופן קטגורי אלא חייבת להפעיל שיקול דעת פרטני לכל מקרה ומקרה ,אז בהתחשב בזה, שרה פריש ,יו"ר :יש כאן עניין של איזונים ראויים ,שהם נתונים למבחן בג"צ, יוסי אחימאיר :זה תלוי מי האדם שממלא כרגע את המקום ומי בצד הזה ומי בצד הזה, עו"ד רביב מייזל :המקרים שונים כל פעם. עו"ד מיכל מסטיי :אבל אני יכולה להגיד לך שזה עמד כמה פעמים כבר במבחן בג"צ. שרה פריש ,יו"ר :זה צריך לעמוד במבחן בג"צ בסופו של יום. עו"ד מיכל מסטיי :המשך הסקירה -לא יינתנו תעודות או אישורים לתושב או לאזרח של מדינת אויב או לתושב אזור המצוי בעימות מזוין עם מדינת ישראל ,אלא אם סבר מנהל לע"מ לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון כי ניתן לשלול אפשרות לקיומה של סכנה מתושב או אזרח כאמור, על שלום הציבור או לביטחון המדינה .שוב ,השיקולים של ביטחון המדינה כאן הם שיקולים מכריעים .בהקשר הזה ,ראוי לציין את הכללים שיש ביחס לקבלת תעודה ע"י פלשתינים .למעשה תושבי האזור נדרשים להגיש בקשה גם להיתר תעסוקה וכניסה וישראל ,והבקשה הזאת מוגשת בהתאם לכללים נפרדים .הם צריכים לעמוד בכללים לקבלת תעודת עיתונאי אבל ישנם כללים נוספים לגביהם. שלום קיטל :יש כתבים פלשתינים שמקום מגוריהם הוא שטחי יו"ש ושיש להם תעודת עיתונאי של לע"מ? עו"ד מיכל מסטיי :כן .בעיקר בעיתונות הזרה .גם בישראלית אבל בעיקר בזרה .לגבי תעודת טכנאי שידור ועוזר תקשורת -אני חושבת שהרעיון הוא להגביל את הכניסה בהתאם לסוג המקצוע .ז"א אם יש מסיבת עיתונ אים נניח שאנחנו לא נדרשים או שלא רוצים בכלל שיהיו שם הקלטות קול או הקלטות וידיאו אז אנחנו מכניסים רק מי שיש לו תעודת עיתונאי .זו איזה שהיא דרך לסנן. שרה פריש ,יו"ר :מה זה תעודת עיתונאי מבקר? עו"ד מיכל מסטיי :מי שמבקר בארץ. שלום קיטל :אגב מאפר זו דוגמא טובה .באים לראיון עם ראש הממשלה ורוצים להביא ,מאפרת לטאלנטים. 84 עו"ד מיכל מסטיי :וזה נכון ,ואז יש לנו בעצם מאפר עם תעודת עוזר תקשורת. ניב קלדרון :צריך לצמצם ולעשות את זה קל יותר .זה תת-רמות של כל מיני עוזרי תקשורת .אין סוף לזה .אפשר לעשות את זה קל. יוסי אחימאיר :תעודת עיתונאי זה רק מספר אחד .כל היתר זה מין תעודות קטגוריות אחרות, אנחנו בעצם צריכים לקבוע את הקטגוריות גם להגדרות הבאות. ניב קלדרון :או להכליל את כולם בתוך תעודת עיתונאי כלשהי ,ושלא יהיו 30תעודות ,שיהיו .3 נילי רייכמן :הבאתי לכם דוגמא מאירוע ליל הבחירות של ,6005ביקשנו מכל כלי תקשורת לשלוח רשימה כי כולם הקימו אולפנים בהאנגר של גני התערוכה ,לשלוח רשימה מי אמור להגיע ולהיכנס כדי להקל את הכניסה על כל אנשי התקשורת שלא יעברו את הבידוק הרגיל .ערוץ 30למשל העביר רשימה של עמוד וחצי ,מגיש ,כתב ,מפיק ,מפיקה ,עורכת ,תחקירנית ,תחקירן ,צלם ,צלם, ע' צלם ,מקליט ,בימאי ,מפיק ניידת ,מפיק טכני ,נתב ,CCU ,VTR ,מפקח קול ,עוזר קול ,מנהל במה ,נהג ,מפעיל גנראטור ,תאורן .ואי אפשר בלעדיכם לנהל אולפן שידור ,ולכן כל אלה צריכים לקבל תעודת עיתונאי כי האם כולם "שווים"" ,שווים" במירכאות ,לצורך העניין מבחינת התפקיד העיתונאי שלהם לרפי רשף או לנדב פרי? ניב קלדרון :נדב פרי הוא לא נדב פרי בלעדיהם, עו"ד רביב מייזל :אבל יכול להיות שלאף אחד מהם אין תעודה וכולם ייכנסו, נילי רייכמן :לא נכון ,כולם עברו סינון .עוד רשמו פה ,מי שמחזיק את תעודת לע"מ רשם את מספר התעודה על מנת שהכניסה שלו תהיה קלה הרבה יותר. שלום קיטל :זה מציף את לב הדיון .יש פה שתי שאלות ,אחת מיהו עיתונאי ,שהחוק לא מכיר אותו ולא נקבע עד היום והאם האיש או האישה שנקראים עיתונאי או עיתונאית צריכים לקבל תעודה והאם היא דרושה להם או לא .שאלה אחרת היא ,מהם הכלים שבהם אנחנו מקלים על אנשים שעוסקים בתקשורת על מגוון צורותיה להיות נגישים ולהגיע למקומות שהאזרח הרגיל והתמים לא יכול להגיע אליהם .זה לב העניין ,כי בסופו של דבר ,אם יש איזה שהוא מעמד ערכי לקביעה שלנו של מיהו עיתונאי ,אז מאפרת היא לא עיתונאית .היא בעלת מקצוע מאוד מכובד וחשוב אבל היא לא עיתונאית .מצד שני השידור מגני התערוכה לא יכול להתקיים אם המאפרת לא תגיע, ד"ר אווה ברגר :מה הסיכוי שהיא תבקש להיכנס אם היא לא באה עם צוות שידור? ניב קלדרון :הכל זה עניין של הקשר .ברור שאם מגיע צוות שאחד מהם זה מאפרת והשני זה נהג ואחד מפעיל גנראטור ,את יודעת ,הם צריכים לעבור בדיוק באותה קלות לדעתי כמו העיתונאי. 85 אנחנו לא באים להגדיר מיהו עיתונאי. ד"ר אווה ברגר :התעודה זה לא בשביל להתפאר ולשים על הקיר בבית ,ואנחנו לא רוצים שהמאפרות יקראו לעצמן עיתונאיות ,אבל זה בשביל להקל על העבודה, ניב קלדרון :תעודת העיתונאי לא מגדירה מי הוא עיתונאי ,אלא למי יש גישה. עו"ד מיכל מסטיי :אבל אתה עלול ליצור הכבדה גם ,כי ברגע שתפתח את זה ,אז יהיו הרבה מאוד אנשים שתהיה להם את התעודה הזאת ,ואז שוב התעודה הזאת לא תסייע ניב קלדרון :הועדה הזאת הולכת לרווח את מי שיקבל ...מעצם זה שמכניסים עכשיו אינטרנט. ד"ר אווה ברגר :אתה יודע מה? הם לא רוצים גם, ניב קלדרון :והם לא רוצים ,בדיוק .צריך לשמור על השורות איכשהו .אנחנו נשמור אותן ,אנחנו נעשה אותן עדכניות ל 6033-אבל עכשיו כש'ניו מדיה' ייכנס ,עולם ומלואו הולך להיכנס פה מאפס עד .300אין ספק בזה בכלל. שרה פריש ,יו" ר :תראו ,בעצם השאלה היא אם כל הפיגורות הרלוונטיות שמקיפות את העיתונאי שלגביו אין מ חלוקת ,כדי שיוכלו להיכנס בנגישות קלה ,צריכים לקבל ביד איזה שהיא תעודה, והאם לתעודה הזאת צריכים לקרוא תעודת עיתונאי או תעודה אחרת או שיש דרכים אחרות, לתת תעודת עיתונאי לעיתונאי ולאפשר לו במסגרת אישור הכניסה להביא איתו את כל הצוות שלו, ד"ר הילה טל :זו לא יכולה להיות החלטה שלנו .אני לא יכולה לקבוע את מי הם מכניסים .לע"מ, בעצם התעודה שהיא מנפיקה היא לא יכולה לקבוע אם ,האם עם זה אנחנו מכניסה 30אנשים. שרה פריש ,יו" ר :השאלה כרגע ,האם במערך הבחירות כשנכנסו שם לגני התערוכה עיתונאים על כל צוותיהם ,אז יכול להיות שבמסגרת הרשימות שהונפקו ,אמרו לעיתון ידיעות אחרונות ,תתנו לנו בבקשה רשימה של העיתונאים הרלוונטיים שבידם תעודת עיתונאי וצוות נלווה ,רשימה שמית ,שיהיו יחד צמודים לעיתונאי שמגיעים עם תעודת העיתונאי .אז אם מגיע ,אני יודעת ,אחד העיתונאים לא משנה כרגע מי ,ואומר ,ידי נמצאים א' ב' ג' ד' עפ"י הרשימה שהבאתי ,שזה כולל צלם וכו' וכו' וכו' ומאפרת ,אלה האנשים שייכנסו עפ"י תעודות זהות .בלי תעודה פורמאלית שתהיה להם ביד .אם זה מספי ק מכובד תעודת עיתונאי ומאפרת היא לא מספיק מכובדת .זאת אופציה. ד"ר אווה ברגר :ואז יגיעו עוד בלוגרים .אני דרך אגב ,חושבת שחלק מהעניין הוא עניין פסיכולוגי שלנו ,כאילו לתת יד ,לתת תעודת עיתונאי למישהו שהוא רק מפעיל גנראטור .ולדעתי זה עניין סמנטי .אם היינו קוראים לתעודות עובד תקשורת, 86 ניב קלדרון:זה במנדט שמותר לנו לשנות את השם של זה, יוסי אחימאיר :לא ,אבל את המגע בין נגיד ראש הממשלה לבין התקשורת יוצר דרך אותו עיתונאי שמציג לו שאלה ,לא דרך המאפרת שאפרה את אותו עיתונאי .אבל כדי להקל ,אז צריך באמת לדעתי שתי קטגו ריות .אחת באמת תעודת עיתונאי שהוא באמת במקצוע שלו עיתונאי והוא זה ששואל את השאלות והשני זה כל כוח העזר, ניב קלדרון :לא מסמכותנו לשים הגדרה על מי הוא עיתונאי .אנחנו נגדיר מי מקבל תעודת עיתונאי ואולי לשנות לה את השם. יוסי אחימאיר :אנחנו צריכים איכשהו להגיע לאיזה שהוא מכנה משותף, ניב קלדרון :כן ,אבל המציאות כבר מראה לך שאי אפשר .המציאות כבר ,רק הדוגמאות פה על השולחן מראות לך שיש כל כך הרבה מגוון .דיברנו עכשיו רק על מערכת בחירות .יש עכשיו פיגוע, לך תגיד למישהו שאשכרה המערכת צריכה אותו שם ,אתה לא נכנס כי אין לך תעודה .זה לא יעבוד .וחוץ מזה ,עכשיו כשלכולם יש טלפון סלולארי ,כולם יכולים לשדר .ANYWAY יוסי אחימאיר :סוריה מכוסה היום לא על ידי עיתונאים ,על ידי אייפונים. ד"ר אווה ברגר :זה לא עיתונות? יוסי אחימאיר :התוצאה היא עיתונאית ,אבל זה שעשה את זה ,צילם את זה, ד"ר אווה ברגר :הם עיתונאים במלחמה? יוסי אחימאיר :כלי תקשורת בארץ ,גם כן יש להם קו אדום ,מבקשים מהאזרחים שיעבירו להם מידע לוהט מה שנקרא. ד"ר אווה ברגר :מה ההבדל בינם לבין עיתונאים? יוסי אחימאיר :ההבדל הוא רק בכניסה למקומות ששם מייצרים מראש חדשות. עו"ד מיכל מסטיי :המשך הסקירה -תנאים מוקדמים .אז צריך לזכור שמתן התעודות בהתאם ובכפוף לשיקול דעתה המקצועי של הלשכה ,והתנאים הם תנאים מצטברים .כל התעודות שניתנות ,הן ניתנות למי שהם מעל לגיל ,33שאולי אפילו זה לא תנאי נדרש היום .אנחנו דנים כרגע בתעודות שניתנות למי שהוא אזרח או תושב ישראל .תעודת עיתונאי ניתנת למי שהיא עיתונאי ועיקר עיסוקו בכך ,עובד במשרה מלאה ומועסק בישראל ע"י אמצעי תקשורת כהגדרתו לעיל כמו שהגדרנו .ישנן דרישות של ניסיון מקצועי ושל תקופת העסקה עתידית .הועסק בעבודה עיתונאית באמצעי התקשורת באורח קבע .שימו לב שבמסגרת העבודה של הוועדה כדאי שתהיה גם איזה שהיא אחידות בכללים ,כי לפעמים מדברים על עסק באורח קבע ולפעמים מתייחסים למשרה מלאה .יש פה איזה חשיבות לקבע אם זה מלאה או חלקית ,אבל זה לא תמיד כך וצריך 87 לשים לב לאחידות בתנאים .פה מדובר על זה שהניסיון המקצועי הועסק באורח קבע במשך השנה שקדמה להגשת הבקשה ,ונדרשת תקופת העסקה עתידית שאותו אמצעי תקשורת ימשיך ויעסיק אותו לפחות שנה נוספת ממועד הבקשה באותם התנאים. שלום קיטל :איך אפשר לדעת? אמצעי התקשורת ברגע זה מתכוון להעסיק אותו 40שנה וכעבור 3 חודשים אם... עו"ד מיכל מסטיי :אז התשובה לכך היא ,שאמצעי התקשורת נדרש להחזיר את התעודה ואם הוא לא מחזיר את התעודה אז הלשכה רשאית להפעיל את שיקול הדעת שלה ולא לתת לאותו אמצעי תקשורת תעודות לעובדים אחרים .זה לשאלתך .התעודות הנוספות שיש לנו ,תעודת עיתונאי עיתונות מקומית ,מה שדיברנו עליה קודם ,שמאוד דומה לתנאים של תעודת העיתונאי ,למעט זה שמדובר פה באמצעי תקשורת מקומי ,כמו שהוא מוגדר בכללים. ד"ר אווה ברגר :למה צריך מאפרת לפרילנסר? עיתונאים ותיקים בעיתונים גדולים ומכובדים, בגלל קיצוצים מוצאים את עצמם פתאום מוחלפים ,צלמי על מוחלפים ע"י ילדים שלוקחים הרבה פחות כסף עבור כל תמונה ומוצאים את עצמם פתאום עם פרילנסרים ,ואנשים עם הניסיון הכי אדיר ועם התעודות המוכחות. עו"ד מיכל מסטיי :תעודת טכנאי שידור .צריך לשים לב שבתחום העיסוק מדובר על טכנאי שידור כהגדרתו ,אבל יש פה תוספת מקצועית .גם כאן עדיין מדובר פה על היקף משרה מלאה ,ואז התעודת עוזר תקשורת וגם כאן בעצם הכללים הם פחות או יותר אותו דבר ביחס לתעודת עיתונאי .תעודת עיתונאי כתב עת .צריך לשים לב ,שבהגדרה של אמצעי תקשורת אין התייחסות לכתב עת ,יש הגדרה נפרדת של כתב עת .עיתונאי שעוסק בעבודה עיתונאית והניסיון המקצועי שנדרש ממנו ,צריך לשים לב שעבודה עיתונאית מוגדרת בכללים לא רק ככתיבה אלא גם ,זה "כתב או שידר או צילם או ערך או הפיק או ביים ידיעות וכתבות חדשותיות" ,ותקופת העסקה עתידית .כל ה תעודות לעיל ,כל התעודות שמנינו עד עכשיו יכולים להינתן גם לפרילנסר וזו תעודה נפרדת. שרה פריש ,יו"ר :אז כל הסיפור של פרילנסר זה בעצם ממוטט את כל העניין של דרך קבע, עו"ד מיכל מסטיי :לא ,של משרה מלאה אבל הוא כן צריך להתעסק באורח קבע .ז"א הם כן עושים אבחנה בכללים בין זה שלא מדובר פה על היקף משרה ,אבל אם הוא מתעסק בזה כפרילנסר, ניב קלדרון :זה פוגע בחופש העיסוק הדבר הזה ,זה פשוט לא יאומן. שרה פריש ,יו"ר :לגמרי .צודק. 88 עו"ד מיכל מסטיי :ביחס לפרילנסר ,כמו גם ביחס לטכנאי שידור ועוזר תקשורת ,צריך לשים לב שמדובר על עיסוק בתחום החדשות .ההגדרה של עיתונאי לצורך הכללים ,מתייחסת לעיתונאי בתחום החדשות ,אבל לגבי עוזרי תקשורת וטכנאי שידור ,ההגדרה אינה מתייחסת לתחום החדשות אבל התעודות ניתנות למי שעוסק בתחום החדשות. שלום קיטל :אגב ,גם כאן כוכבית לדיון רחב מה זה חדשות, ד"ר אווה ברגר :לדני רופ יש תעודת עיתונאי? שלום קיטל :התשובה היא כן. ד"ר אווה ברגר: כן? I rest my case שלום קיטל :למה? זה חדשות בתחום מזג האוויר, שרה פריש ,יו"ר :מיכל ,לפי הכללים הקיימים ,מי שעוסק ,מי שהיא כתבת ב YNET -של בישול וסקירה ספרותית ,ספרות ילדים ,ספרות יפה ,יש לה תעודת עיתונאי או אין לה תעודת עיתונאי? ד"ר הילה טל :אנחנו לא בודקים את התוכן ,אם YNETאומר שהיא עיתונאית ,אז מבחינתנו היא עיתונאית .המערכת מגדירה לנו מי הוא עיתונאי. שרה פריש ,יו"ר :אם כתוב בהגדרות שעיתונאי צריך לעסוק בחדשות ,מצד אחד ,מצד שני כמו שהילה אומרת ,מה שאומרת המערכת זה אנחנו מקבלים ,ואנחנו לא בוחנים אם מה שאמרה המערכת היא באמת התייחסה לעיתונאי שעיסוקו בחדשות ,אז זה שם לעיל את כל נושא החדשות .כי אם בא ידיעות אחרונות או המערכת של YNETואמרה על כתבת מסוימת שהיא תקבל תעודת עיתונאי למרות שהם יודעים שהיא עוסקת בבישול ,שזה חשוב אבל זה בישול ,אז אנחנו מקבלים את מה שהמערכת אמרה ,אבל ממילא מלכתחילה זה לא עומד בקריטריון של חדשות. שלום קיטל :אני יכול לבסס טיעון אמיתי למה עיתונאי שמתעסק בבישול מתעסק בתחום החדשות ,וצריך תעודה .הוא צריך להגיע למקום מסוים .בודק תופעות חדשות בתחום הסלמונלה ומביא את המידע לקוראים, ד"ר הילה טל :אם יש תערוכה של בישול ,והוא מציג את תעודת העיתונאי והוא נכנס, יוסי אחימאיר :צריך להיכנס למסיבת עיתונאים של שר הבריאות, ד"ר אווה ברגר :השאלה הנשאלת אז ,מה קרה עם בלוגר שמנהל בלוג על אוכל, שלום קיטל :זו כבר שאלה אחרת ,אני רק אומר ,בתחום כלי התקשורת המוכרים לנו ,יש הרבה תחומים שבראייה ראשונה אנחנו נגיד הם לא מתעסקים בחדשות .בישול ורכילות ובידור.. שרה פריש ,יו"ר :מה שאומרת הילה שנכון להירגע ,ברגע שהמערכת אומרת ,מבחינתנו הוא 89 עיתונאי שעוסק בחדשות נא להנפיק לו תעודת עיתונאי ,מנפיקים לו. ניב קלדרון :יש הבדל בכלי תקשורת בין אנשים שמתעסקים ביצירה של התוכן על סוגיו ובין אלה שמוכרים פרסומות ,שמוכרים שטחי פרסום. נילי רייכמן :מגיהה בעיתון צריך תעודת עיתונאי? בלעדיו לא יורידו את העיתון לדפוס. ניב קלדרון :מגיהה צריך תעודת עיתונאי .את לא יודעת מתי ישלחו אותו מהמערכת ,ומגיהה זה כמו מאפרת לצורך העניין. עו"ד מיכל מסטיי :המשך הסקירה -תעודת יוצר סרטי תעודה ,זה שוב סוג של חריג שהוכנס, תעודת עיתונאי ,טכנאי שידור ,עוזר תקשורת זר ,יש לנו פה שתי רובריקות .יש אחת במי שמתעסקת במי שעובד בהיקף משרה מלאה ומועסק בישראל על ידי אמצעי התקשורת ומי שעובד בישראל כפרילנסר אבל הוא בעצם עיתונאי או טכנאי או עוזר תקשורת זר .תעודת עיתונאי זמנית ניתנת למי שעובד בהיקף משרה מלאה ,אבל בעצם ההעסקה שלו היא בתחילת דרכה .או שהוא עובד באופן זמני פחות משנה ,או שבשנת עבודתו הראשונה .יש כאן תעודה לעיתונאי שמועסק ע"י אמצעי תקשורת או מי שעושה את עבודתו כפרילנסר, ד"ר אווה ברגר :ואכן משנתו השנייה היא נחשבת לקבועה והיא ממילא למקסימום שנתיים, ניב קלדרון :גם פרילנסר מקבל בשנתו הראשונה ,הוא לא צריך להמתין ,הוא מקבל תעודה זמנית, מה שהתרעמתם מקודם .הוא מקבל תעודה זמנית ,לאחר מכן עוד אחת. עו"ד מיכל מסטיי :תעודת עיתונאי מבקר ,זה דבר שהזכרנו קודם ובעצם ,ויש לנו אפשרות כאן שוב ,גם למי שמועסק ע"י אמצעי תקשורת וגם מי שעובד כפרילנסר ,עם התנאים של ההעסקה הזמנית .תעודת יוצר סרטי תעודה זמנית ,גם כן ,ניסיון מקצועי שנדרש ממנו ,ניסיון של מי שנמצא בתחילת דרכו ואחרון ,אישור עיתונאי .אישור עיתונאי ניתן רק למי שהוא תושב או אזרח ישראל ולא ניתן למי שהוא אינו תושב או אזרח ישראל .אני אזכיר שהתעודה אינה מתחדשת באופן אוטומטי וחייבים להגיש בקשה .בסעיף 6פה יש התייחסות לתוקף של התעודה .אמרנו שמרבית התעודות ניתנות לשנה או שנתיים ,לפי הכללים לפחות .אישור עיתונאי ניתן לשנה אחת ותעודת עיתונאי מבקר זמני ,עד 2חודשים בכל פעם ,ניתן להאריך את זה .ישנן סמכויות של אימות ובדיקה של הנתונים .חשוב שתדעו שיש ועדת השגה שניתן להגיש לה השגה על החלטות של הלשכה או מנהל לע"מ .יש סקירה של פסיקה וההתייחסות בפסיקה ואתם תראו שבעצם הכללים האלה כבר עברו מספר פעמים את מבחן בג"צ ,ולמעט באמת מקרים נדירים ,מקרה אחד נדיר שביחס לשיקול דעת של הרשות ,אז הנהלים עמדו במבחן בג"צ. ד" ר הילה טל :דיברנו על פלשתינאים שגרים בשטחים .רציתי להגיד שזאת אחת הקבוצות שהכי 91 זקוקה בפועל לתעודות לע"מ ,מכיוון שיש לה את הקושי הכי גדול בנגישות בלהיכנס לתוך שטחי מדינת ישראל ומול גופים ממשלתיים ובדיקות ביטחוניות וכד' .זו לדעתי הקבוצה שהכי צריכה טיפול. ד"ר אווה ברגר :ואיפה היחס בין מה שאת אומרת ,הקבוצה שהכי צריכה את זה ,לבין כמה ניתנות בפועל או כמה נדחו? ד" ר הילה טל :הן ניתנות לפי אותם קריטריונים .יכולה להיות דחייה לפי החלטה של שב"כ .אבל זה מקרים שהם ספורים. עו"ד מיכל מסטיי :במקרים שבהם דחו מתן תעודה על סמך שיקולים ביטחוניים בג"צ דחה את העתירה ,כלומר הוא קיבל את העמדה של הרשות .הפעם היחידה שבה נתקבלה עתירה ביחס לעניינים שקשורים לפלשתינאים ,זה היה ב 6003-כשלע"מ החליטה לא לתת יותר אישורים ,ואז זו הייתה החלטה גורפת ולא אינדיבידואלית של ראש לע"מ והיא שונתה. עו"ד מיכל מסטיי :זה לא עמד במבחן בג"צ ולע"מ נדרש לייצר איזה שהיא מבחן לבדיקה אינדיבידואלית של הסכנה מכל אחד מהמבקשים וזה מה שהם עשו בסופו של דבר. ד"ר אווה ברגר :היתה דוגמא בשולחן העגול ,לא הפלשתינים ,אלא אזרחים ערביי ישראל, ד" ר הילה טל :לכן כל הזמן העליתי את העניין של המגזרים .כי אני חושבת שיש מגזרים עם צרכים שונים .כי אני חושבת שערבי ,עיתונאי ערבי יותר זקוק לתעודת לע"מ מאשר עיתונאי ישראל. ד"ר אווה ברגר :אבל כדאי שהוא גם יקבל אותה כשהוא מבקש אותה. ד" ר הילה טל :אולי דווקא פה למשל צריך לתת קריטריונים מקלים כדי למי מקבל .שימי שנייה את הבדיקה הביטחונית בצד ,כי לנו אין שליטה עליה, ד"ר אווה ברגר :אני תוהה ,ולא קיבלתי על זה תשובה כששאלתי את זה בזמנו ,בגין מה העיתונאים של בסאם ג'אבר ,לא קיבלו תעודה ,אם הוא דיבר דברים מדויקים כשהוא אתר עם מספר הכניסות הרב ביותר אחרי YNETבישראל, ד"ר הילה טל :כי הוא לא הוכיח לנו את מספר הכניסות, שרה פריש ,יו"ר :הוא לא עמד בקריטריונים הרגילים ,את אומרת. ד" ר הילה טל :כן .העיתון ,קודם כל העיתון שלו מקבל תעודות עיתונאי ,מי שלא מקבל זה אתר האינטרנט ,שזה אותו בן אדם ,ולמעשה הוא לא הוכיח את הקריטריונים .אני חושבת שבגלל שהוא פונה מלכתחילה הרבה פעמים לקהל יותר קטן ,כי קהל קורא הערבית בישראל הוא מצומצם יותר ,יכול להיות שאותם קריטריונים שאנחנו נחיל על עיתונות עברית ועיתונות ערבית, 91 יקשו על העיתונות הערבית, שרה פריש ,יו"ר :או שנוריד בכלל את הקריטריונים של מספר הכניסות, ד"ר הילה טל :אז זו שאלה אחרת .אם מורידים את התפוצה אז זה מבטל את העניין ,אבל כיום התפוצה מגבילה. סקירה בנושא ניו מדיה - ניב קלדרון: קראתי למצגת הזאת ,הזנב הארוך .נקודה .מקבל תעודת לע"מ עם סימן תמיהה, אבל אני הולך לדבר אתכם על דברים שבינם לבין התקשורת הרגילה שאתם מכירים עד היום אין קשר .עולם אחר ,סוגי אנשים שונים .הם לא בהכרח התחילו מתקשורת .תקשורת היא לא ההוויה שלהם לפעמים לחלוטין כמו אנשי תקשורת רגילים ,והם התגלגלו לזה ויכול להיות שהם פתחו מזה עסקים וזה דבר אחד .הזנב הארוך פירושו שמבחינה תקשורתית ,ואגב זה מושג בכלכלה בכלל ,זה אומר שיש את ה BIG BRAINS-זה הגדולים שהם הראש ,YNET ,ידיעות ,מעריב ,הארץ, זה הראש ,אבל הזנב הארוך עצמו הוא הרבה מאוד אנשים ,הרבה מאוד אתרים שאין להם הרבה כניסות כמו לראש .לא כולם מקבלים כניסות כמו YNETאבל נגיד של YNET-יש 3000כניסות ביום ,יכול להיות שיש 3000אתרים שביחד משיגים 30,000כניסות .זנב ארוך לעומת ראש ,וזה סוג אחר של תקשורת ,והדבר הזה אפשרי בגלל הכניסה של האינטרנט לחיינו .בגלל הפשטות שבה הטכנולוגיה ,הפשטות שבה אנחנו משתמשים היום בטכנולוגיה ,שכל אחד יכול לפתור אתר לעצמו או שיש לו אמצעי תקשורת שונים שממש מקלים עליו .לי יש 3400איש בפייסבוק ,אבל 2440איש עוקבים אחרי בטוויטר ,ואחרי הבלוג שלי יש לי רק 300מנויים .אני לא פחות בלוגר ויותר טוויטוריסט ,אני איש אינטרנט ,הפלטפורמה כבר לא משנה .זה עולם אחר .זה בן אדם ,אני או מישהו אחר ,שמשתמש בכל הכלים הטכנולוגים שלו על מנת להפיץ .זה לא נגמר בכמה אנשים ספרתי עכשיו שזה 6000פלוס ,לא .באמצעי התקשורת של היום ,היום כשיש כפתור LIKEאו בכל מיני כלים שאפשר להשתמש בהם בטוויטר ,אפשר לקחת חומר ולהפיץ אותו הלאה .אמנם המנויים שלי לכאורה הם 6000איש ,אבל דה-פקטו אני מגיע לאלפים אלפים אלפים ,וככה עובדת הניו-מדיה היום. עו"ד רביב מייזל :רגע ,אבל מקדמי ,איך אתה בכלל מקים בלוג? בלוג מה זה? זה אתר אינטרנט? ניב קלדרון :היום הקמה של בלוג פשוטה כמו לעשות חשבון בפייסבוק .את נכנסת לפייסבוק או לאתר ,או לפלטפורמת בלוגים כמו 'וורדפרס' ,שם סיסמא ,הופ יש לך בלוג .גמרנו .ומרגע זה יש לך פלטפורמה שאת אחראית לפרסם בה ואת אחראית להביא לשם אנשים.. שרה פריש ,יו"ר :איך יגיעו אלי אנשים? מה אתה עושה שיבואו? 92 ניב קלדרון: זו מערכת ניהול תכנים ..ה'למונד' הצרפתי אגב ,ה'למונד' הצרפתי מחזיק מערכת שלמה של ניהול בלוגים בתוך המערכת שלו .איך להביא קוראים? את רוצה לכתוב את דעותיך ולשתף בפסיקותיך ולדבר בענייני משפט .את אחראית להעלות את התכנים לאתר ,מגיע גוגל ומאנדקס לך את הדפים .אז אם מישהו יחפש משהו בנושא שאת כותבת עליו ,סביר להניח שבאיזה שהוא שלב את תהיי בתוצאות הראשונות של גוגל .הדבר השני ,אם יש לך חברים בפייסבוק למשל או אנשים שעושים לך מנוי לבלוג ,אז את תגידי לחברים שלך ,הנה לינק לבלוג שלי כתבתי עכשיו רשומה חדשה ,מוזמנים להיכנס לקרוא .עוד דרך זה שאנשים שהגיעו כאמור עשו מנוי לבלוג ואז בכל פעם שאת מפרסמת הם יקבלו על זה מייל, עו"ד מיכל מסטיי :ניב ,אבל מה שאתה מדבר עכשיו זו בעצם מערכת של שיתוף מידע. ניב קלדרון :לא ,ממש לא. עו"ד רביב מייזל :זה לא דו סטרי? זה חד סטרי? ניב קלדרון :זה יכול להיות גם דו סטרי ,זה רב סטרי. עו"ד רביב מייזל :זה מה שמיכל התכוונה שיתוף ,אבל זה בעיקר הבלוגר מעלה תכנים. ניב קלדרון :זה הבלוג שלי ,בסדר? אני כותב על PUBLIC DIPLOMAS Iוניו מדיה. יוסי אחימאיר :למה אתה כל כך מבוקש או מפורסם? ניב קלדרון נגיד מול מעריב ,נכון ,אתה כלי תקשורת בעצם ,אתה רואה את עצמך בעצם ככלי תקשורת .איך מגיעים אליך אנשים? ד"ר עמית לביא-דינור :אנשים נמצאים הרבה שעות ,אנשים מחפשים לקרוא על דברים שמעניינים אותם ,ואז הם מגיעים לאנשים במקרה ומתחילים לקרוא. ד"ר אווה ברגר :יש לי חבר שיש לו בלוג לענייני ים .הוא עובד בתחום היאכטות ,ים זה חייו והוא מת לקדם את הבלוג שלו ושיותר אנשים יגיעו אליו .כל מה שהוא עשה בשבועות האחרונות ,זה לעדכן פעם בכמה שעות את מצב הסופה בארה"ב ,איפה היא נמצאת כרגע איפה העין שלה ,האם יש פצועים ,האם יש הרוגים ,האם יש נזק ,ומכיוון שהוא הכניס המון פעמים את השם של הסופה, אז כל פעם הוא עשה גוגל על עצמו וכל פעם הוא מצא את עצמו יותר ויותר. יוסי אחימאיר .:אז מה מייחד אותך? ניב קלדרון :אם אתם זוכרים בפעם הראשונה שנפגשנו סיפרתי לכם שהייתי בכרמל וצילמתי שם ודיברתי עם הרבה מאוד אנשים ,נסעתי לשם כצלם עצמאי ומה שיצא מזה ,זה שביליתי 60שעות בג'יפ של מפקד כבאות ירושלים .אז חוץ מזה שצילמתי כל מיני תמונות ,זו תמונה שהעליתי לפייסבוק שלי .זו טירת הכרמל ,ואז מה שקרה ,אנשים התחילו להגיב .יש פה הרבה מאוד תגובות .בכל פעם שבן אדם מגיב ,כל אחד מאלה ,החברים שלו מקבלים הודעה שהוא הגיב איפה 93 שהוא ,ופתאום יש תמונה אצל אנשים שביני לבינם אין קשר .רק שתבינו שב 62-שעות האלה קיבלתי 30הצעות חברות מאנשים שאני בכלל לא מכיר? למה? כי אנשים שיתפו את התמונות שלי ,וככה המידע זורם .זה לא ONE WAYזה .MULTI WAYגם לטוויטר שלי העליתי תמונות, אני צייצתי ועדכנתי שם מהטלפון שלי ,כולל להעלות חומרים ומה שקרה ,ברגע שהעולם האינטרנט מגלה שיש איזה שהוא STREAM LIVEובן אדם שהוא לא בהכרח עיתונאי אבל יש משהו שהוא זורם מהאירוע עצמו ,אז הם לא רק אומרים לי אהלן ,אהלן ותודה אלא הם גם מעבירים אותי הלאה לחברים שלהם ,כי זה שיתוף .זה שיתוף. שרה פריש ,יו"ר :אתה יכול לדעת לכמה זה הגיע? ניב קלדרון :אני מסוגל .יותר מזה ,זה כל כך לא . ONE WAYאני כותב ב" ,3.36-האש הגיעה לכביש . 2מגע .כל החשמל נפל באזור .עלטה מוחלטת ,רק האש מאירה" ואז ליהי אמרה לי על זה משהו שאני לא רגיש ואז אני אומר לה 32 ,שעות עם הכוחות ,מותר לי לומר שהם מגניבים, רגישות ,מצאת למי להגיד .הייתי 32שעות עם הכוחות ,וכתבתי" :מגניב ,ההנחיה לכוחות ,לא מסכנים חיים בשביל רכוש ,אבל אם יש לכודים בבתים ,מתאבדים שיעים" ,זה מה שכתבתי ועל זה היא ביקרה אותי ,ואז אמרתי לה ,על מה את מדברת בכלל? האנשים האלה מדהימים .הם באו אשכרה להיות מתאבדים על להציל חיים .עיתונאי לא יגיד דבר כזה ,אבל אדם שהוא בלוגר, בואו נקרא לזה ככה ,הוא איש אינטרנט ,הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה ,איך שהוא רוצה והמידע זורם. ד"ר אווה ברגר :בלוגר יכול להגיד מה שהוא רוצה ,איך שהוא רוצה? כלומר ,לא חלות עליו ,לא עפ"י חוק ,אלא עפ"י מצפון ,כללי האתיקה העיתונאית? ניב קלדרון :לא .לא חל. ד"ר אווה ברגר :ואתה רוצה שיהיו להם תעודות ,או שלא יילקחו מהם, ניב קלדרון :עוד לא הגעתי לזה .באתי להראות לכם בעצם כל מיני סוגי בלוגרים .באתי לעשות סקירה של כל מיני סוגי תוכן ואנשים ,ניו-מדיה זה משהו אחר לגמרי ,אז שתבינו .בייגלה זה אתר על אוכל ,קוראים לזה הקהילה הקולינארית של ישראל 36.4 .אלף בני אדם נמצאים בעמוד פייסבוק שלהם ,זה ממש מנויים .רק לעשות .LIKEאבל זה הרבה יותר מזה .יש הרבה מאוד אנשים שגם מביאים את התכנים שלהם בשביל שזה יהיה באתר עצמו .הלאה -בצק עלים ,זה סיפור מדהים .זה בלוג של מתכנתת שאוהבת לבשל ,וזה בלוג שהוא כל כך יפה .היא עכשיו הוציאה PRINTשל הפוסטים שלה וכל חוברת מתכונים כזאת עולה 40שקל .יש לה ,K5באזור ה- 5000מנויים בשביל לקרוא מתכוני אוכל. 94 שרה פריש ,יו"ר :רגע ,אם אין לי פייסבוק? ניב קלדרון :אז את יכולה לעשות מנוי לאימייל ולקבל אימייל על כל עדכון" .חורים ברשת" זה בלוג שמי שהקים אותו היה פעם עורך המדור מחשבים של YNETקוראים לו גל מור והוא הפך את זה מבלוג אישי על טכנולוגיה ואינטרנט לממש מדיה בלוג שכותבים בו הרבה מאוד אנשים. תסתכלו על הפייסבוק שם כתוב שם K 3 ,K3זה באזור ה,3000- מה שקרה מזה ,הוא כתב בלוג ואז הוא אמר ,אני רוצה לעשות מזה כסף ,מהכתיבה שלי ,חוץ מלהיות עיתונאי והוא באמת עושה עכשיו כסף .יש לו כבר פרסומות ,ומהבלוג הזה הוא כבר עושה כסף מעבר לזה ,בהרצאות ובייעוץ ובכל מיני דברים כאלה כי זה בעצם המקצוע שלו .הוא לא רק עיתונאי ,הוא לא רק כותב, הוא אשכרה מייצר כסף .הוא מייצר תזרים מזומנים בכל מיני צורות. ד"ר הילה טל :אז כל אחד יכול לכתוב לחורים ברשת? גם אני? ניב קלדרון :נכון ,כן .אם יש לך משהו נכון להגיד בהקשר הזה, ד"ר הילה טל :והוא יעשה את העריכה אבל? ז"א יש איזה שהיא עריכה, ניב קלדרון :כן ,יכול להיות' .ניוזגיק' זה במקרה אתר שהייתי ממקימיו אי שם ב 6005-וגם הוא מתעסק בטכנולוגיה .גם בו כותבים הרבה מאוד אנשים וכבר התחילו לשלם לאנשים על מנת לכתוב .כלומר ,זה עבר מבלוג למשהו שכבר אשכרה יכול לתגמל אנשים .זה עדיין בלוג ונהדר שאנשים מצליחים לעשות כסף מכתיבה שלא כרוכה בלהיות עיתונאי ב .YNET-זה אחרית הימים שאנשים יכולים עם קצת הרבה מאמץ להתחיל לייצר 'טרפיק' שמייצר פרסומות ,שמייצר עניין, שמביא כסף .הנה דוגמא למשהו אחר שאין בו כתיבה בכלל .שידורי הניסיון של יוסי וליאור .יוסי טגורי הוא מתכנת ,ליאור צורף היה בתפקידו האחרון סמנכ"ל שיווק דיגיטל במייקרוסופט ,הם כבר אחרי התכנית ה 300-שלהם ,שהיא תכנית וידיאו ממש על טכנולוגיה ,אל אינטרנט ,על חיים דיגיטאליים 300 .תכניות ,הרבה מאוד אנשים מכל השדרה ,מכל שדרת הביזנס של ישראל כבר מכירים אותם .הם בעצם עשו תכנית בשביל הכיף שלהם ,ויום אחד פתאום התחילו לראות את זה כל מיני אנשים והם משתפים נילי רייכמן :אתה לצורך העניין גם הבעלים ,המו"ל ,העורך הראשי ,הכתב ,הצלם ומפיק חדשות והמאפרת ומפעיל הגנראטור של חדשות ערוץ 6לצורך העניין בהשוואה. ניב קלדרון:תשמעי ,העולם הוא שטוח .היום בן אדם הוא גם כותב ,הוא גם מצלם ,הוא גם עורך, הוא גם הכל .העולם הוא שטוח, נילי רייכמן :נכון ,השאלה היא איפה נדרשת הכרה ממשלתית ממסדית באותה מידה באתר כזה. ניב קלדרון :מה שהיה נכון עד לפני 4-6שנים ,לא נכון יותר .העולם עבר מהפיכה וכל ניסיון לשים 95 כבלים על העולם החדש באמצעות הגדרות של העולם הישן ,אפשר להמשיך ,אבל זה יהיה לקונה, על לקונה ,על בג"צ על בג"צ, נילי רייכמן :לא הכבלים והמגבלות ,עליך לא מוטלות שום חובות של אתיקה .ז"א אם אתה תכתוב משהו על שר ה X-וממני כדוברת שלו אתה לא תבקש תגובה .אתה לא מחויב לזה ,אין עליך שום חובות אבל אתה רוצה ליהנות מהזכות או מהגישה שמקנה תעודת העיתונאי. יוסי אחימאיר :מי שנכנס גם לא בטוח שהמידע הוא אמין ,או בגלל שהמידע חובבני ,הוא בכל זאת יחזור למדור האינטרנט של מעריב ...אתה הצגת באמת את הבודדים שהוכיחו שהם מקצועיים ,שהם שרדו ,שהם הגיעו למה שהם הגיעו והם בעלי סמכא .אבל אני למשל ,לא שמעתי אף פעם על ה ...בוא נלך רגע לתחומים של חדשות .האם יש בלוגים בתחומי חדשות, ניב קלדרון :כמעט ולא. יוסי אחימאיר :יכול להיות שמישהו יפתח היום בלוג רפואי ,לך תדע מה הוא מספר לי על מחלה זו או אחרת או על תרופה חדשה שנמצאה... ד"ר אווה ברגר :אפרופו אמינות ,למה נתנו לחיילים להיכנס עם מצלמות לעזה? שרה פריש ,יו" ר :האם נכון להגיד שבעצם מה שעושה את ההבדל ממה שהיה עד היום לבין מה שהבלוג הכניס ,זה הנושא הזה שיש ,לפי הכללים הקודמים או הקיימים ,יש על עבודת העיתונאי איזה שהיא בקרה .הוא חלק מאיזה שהיא מערכת. ד"ר עמית לביא-דינור :הרי מה קורה היום באינטרנט? את תכתבי משהו לא נכון ומיד יגידו לך, זה כמו ויקיפדיה ,הרי מה כל הרעיון? אתה כותב משהו ,ואז בהמשך אתה מתקן אם כתבת משהו שהוא טוב .חוכמת ההמון ממש היום באינטרנט ,הרבה מאוד אנשים מגיבים ,העובדה שאין לך היום את המערכת הזאת שעושה את הצנזורה ,זה לא אומר ,ז"א היום ,הוא אומר העולם אחר. יוסי אחימאיר :עולם אחר ,אבל הוא יכול להיות אחר והוא יכול להיות עדיין כמו שאנחנו רגילים בתקשורת .בעיתון רגיל ,אתה מעביר ידיעה ויש מעליך עורך שעורך אותך ולעורך יש שאלות. לפעמים הוא רוצה לבדוק את מהימנות הידיעה .הידיעה עוברת כמה מסלולים עד שהיא מגיעה אליך כצרכנית תקשורת. ד"ר אווה ברגר :כמה אנשים יקראו את העיתון בעוד כמה שנים? יוסי אחימאיר :אני חושב שמי שמשתמש הרבה באינטרנט הוא ספקני מאוד ,אין ספק שזה מעניין ,אין ספק שזה מידע ,זה משעשע או לא משעשע הוא נותן מידע ,הוא צרכני .לא מרגיש את האמינות. ד"ר אווה ברגר :אתה בונה אמון בתור בלוגר. 96 ד"ר עמית לביא-דינור :אם מישהו כתוב ממש טעויות רציניות ויעלו על זה ,הלך עליו. ד"ר אווה ברגר :האפטינגטון פוסט התחיל דרך אגב ,בתור בלוג ,שהוא היום מערכת עיתון יותר גדולה לדעתי משל הניו יורק טיימס, ניב קלדרון :המשך הסקירה -אז בלוגים יכולים לצוץ כפטריות אחרי הגשם ללא כל הגבלה ,ועם זאת ,הם לא יגיעו לתפוצה גדולה או לתפוצה חצי גדולה או לתפוצה שהיא בעשירית גדולה אם הם לא יתמידו ,אם לא יהיו טובים ,חכמים וראויים .זה כדי להשקיט את הקטע הזה של עריכה ולא עריכה וזה .כל מי שיש לו בלוג רציני גם עורך .יש לנו פה אתר בשם סלונה .סלונה אגב ,אני קורא לו אתר אבל למעשה הוא יושב על מערכת 'וורד פרס' ,ופה יש מנכ"לים ויש גם עורכת ראשית וגם הרבה מאוד כותבים בחינם ובתשלום .מציגים גלריה .עכשיו ,זה לא חדשות ,זה על הרבה דברים .זה תרבות ,זה גם חדשות ,זה גם מיליון דברים ,זה גם דעות ,זה גם אוכל ,זה גם נשים ,זה גם הכל .רק קוריוז על כמה החוקים הנוכחיים הם לא רלבנטיים .אני בעקבות עבודה שעשיתי לסלונה בקיץ האחרון ,רציתי לחדש את תעודת העיתונאי שלי .אין לי תעודת עיתונאי מ- ,6006אבל עשיתי לסלונה בערך 70סרטונים בשדרה של ראיונות עם האנשים שגרו בתוך האוהלים .שאלתי אותם ,איך יוקר המחיה משפיע עליהם? עד מתי הם מוכנים להיות השדרה? באיזה מדינה הם רוצים לחיות? והכל סרטונים בני דקה .כלומר ,זה נורא ,נורא מדויק ,בשביל להגיע לדקה .וחוץ מזה גם צילמתי סטילס ואולי כתבתי איזה פוסט או שניים על זה ,ואתם יודעים? אני לא עומד בקריטריונים של תעודת לע"מ עכשיו ,רק בגלל שסלונה שמעסיק כ"כ הרבה אנשים אגב ,ושפך פה כסף ,אין לו 60,000כניסות ביום .יש לו קצת פחות .תבינו שמה שאני עשיתי לסלונה היה ממש בגדר עיתונות ,קשה לי לקרוא לזה בשם אחר .פשוט עיתונות .עוד משהו .דיברנו קודם לשנייה על רכילות ,נכון? הבחורצ'יק הזה הוא בן 63וחוץ מגיא פינס ...עומרי פתח בלוג עצמאי לגמרי ,ואז נענע קנו אותו .זה הבלוג החדש שלו ,ותבינו כמה הבן אדם הזה מוצלח, תסתכלו כמה לייקים יש לו 53,000 ,לייקים בפייסבוק .הוא כותב רכילות ...אני מראה לכם דברים שהם ניו-מדיה ,שהם לא עיתונות רגילה ,שהם מצליחים למרות שלא עומד מאחוריהם נוחי דנקנר .אני מראה לכם כמה אנשים עצמאיים מסוגלים להצליח .משהו שלי 20,000 ,צפיות מאותו חפ"ק ,רק תבינו כאילו שאפשר להגיע לכמויות של כמויות של כמויות ,ועוד כמויות של כמויות של צפייה .זה הדבר המרכזי ביותר .אני התחבטתי הרבה מאוד באיך אפשר לתת לבלוגרים, שבאים מכל זווית אפשרית ,תעודה בלי שזה יהפוך להיות תעודה שהיא שווה לזבל .התשובה - מותג ,מוניטין ,קהילה ,הבנה וכוונה .אחד הדברים שדיברנו קודם לכן זה על הכמויות של הצפיות, והאם זה עורך או מנכ"ל ואם זה עצמאי או שכיר .יוצר תעודה או ממש עיתונאי .אנשים שהם בניו 97 מדיה והם מחזיקים כבר מותג .יוסי וליאור למשל ,מותג ,שידורי הניסיון 300 ,תכניות ,אלפי אנשים .או בצק אלים ,אם יום אחד היא תרצה תעודת עיתונאי ,לא יודע למה ,היא מתכנתת והכל טוב ויפה וזה ,אבל בצק אלים ,חתיכת מותג בן כמה שנים כבר בעולם הזה .מוניטין? מה זה מוניטין? עומרי חיון ,אחרי שקונים אותו או בגלל שקנו אותו או WHATEVERיש לו מוניטין. הדברים שהוא אומר הוא בעצמו הוריד ילדון אחד מהאח הגדול ,או מכוכב נולד כי הוא לא היה בן .36ולסלונה יש איזה 20,000איש. ד"ר הילה טל :אבל זה פרמטר ערכי שממנו אנחנו כל הזמן נזהרים ,והאם אתה רוצה שלשכת העיתונות הממשלתית תחליט למי יש מוניטין ומי הוא מותג? ניב קלדרון :אני מעלה את זה ,זה ממש נקודות למחשבה .עולם ניו מדיה ,עולם חדש .תעודת עיתונאי עולם ישן .אני לא יכול לכפות על העולם החדש את העולם הישן .זה לא יעבוד .עדיף שנוותר על זה לגמרי .זה מה יש ,עולם חדש .זה מה יש .עניין ההבנה שלהם בתוכן שהם מדברים עליו ,אני לא יודע איך למדוד הבנה עדיין .אני לא יודע אם זה אפשרי .והדבר האחרון ,כוונה .אני יכול לומר לכם שלפחות בכוונה שלי ,אני רוצה לבקש תעודת עיתונאי כי הכוונה שלי זה להמשיך ולעשות חדשות או סרטים או תעודה או הכל ביחד או לכתוב .זה הכוונה שלי. ד"ר הילה טל :אתה אומר לממשלה להתערב בכוונות שלך וזה רע .אתה לא רוצה שהממשלה תחליט אם אתה איכותי או אם הכוונות שלך ראויות, ניב קלדרון :נכון ,זו נקודה מעניינת. שרה פריש ,יו" ר :היות והנחת העבודה שהכללים לא נכנסים לא לתכנים ,לא לאתיקה וכו' ,אלא להגדרות מאוד ברורות שיותר טכניות ,האם אתה יכול לגזור כללים שאפשר ליצור לגבי הבלוג כדי שהם ייכנסו למערכת הכללים שלנו שאנחנו רוצים להשתמש בהם כדי להעניק תעודת עיתונאי .כן לקחת את הניו-מידה .אנחנו רוצים לתת תעודת עיתונאי לבלוגרים תעודת עיתונאי. יוסי אחימאיר :השאלה אם הם רוצים גם תעודה. ניב קלדרון :יש כאלה שלא רוצים ,אבל התשובה היא שאני רוצה ,אמרתי קודם ,אחד – תעודת עיתונאי תעזור לי להשיג פרנסה .מבחינת למכור את החומרים שלי .מבחינת להציע את עצמי בכלל למקומות. שלום קיטל :אז אני אקשה עליך .אתה יוצר דוקומנטרי ,שרוצה לשכנע את לע"מ שאתה צריך לצורך הנגישות שלך כיוצר דוקומנטרי שמביא תמונות וחומר ומסתובב ,אותי שכנעת אגב ,אני עכשיו אתן לך תעודת עיתונאי ,אבל אני לא בטוח שאני אתן לך את זה בתוקף הבלוג שלך .אני אתן לך את זה בתוקף דברים אחרים שאתה עושה .השאלה היא איך אנחנו מנסחים כללים שבהם 98 לשכת עיתונות ממשלתית ,ואני חושב שבעניין הזה יש קונצנזוס ,לא קובעת מי הוא עיתונאי .היא קובעת כללים מסוימים של נגישות שיש לאנשים שמחזיקים תעודה של לע"מ .אם אנחנו בתוך הפרמטרים האלה ,אתה צריך לשכנע אותי שאתה עומד בקריטריונים מסוימים שבזכותם אפשר לשקול לתת לך תעודת עיתונאי .אני שואל את עצמי האם כל בעל בלוג ,נגיד הבלוג הזה של רכילות שאני לא רוצה לקבוע אם זה נחות או לא נחות ,אני ז"א יש לי כנראה דעה ,זה נחות מאוד, אבל אם הוא היה כותב בידיעות אני כן הייתי נותן לו תעודת עיתונאי .אותו עיתונאי, שלום קיטל :אבל אני לא בגין הזבל שוקל אם לתת או לא לתת אלא בגין הפלטפורמה אני שוקל אם לתת או לא לתת .אני חושב שזה שיקול שאנחנו צריכים לעשות אותו. שרה פריש ,יו"ר :לזה צריך לחשוב על איזה שהן הגדרות, ניב קלדרון :אבל אפשר לחשוב על לתת תעודת עיתונאי לתחומים מסוימים ,ואפשר לתת תעודת עיתונאי למי ש-א' מראה את העבודה שלו כבר הרבה מאוד זמן ,או לפחות שנה או לפחות שנתיים ,אני לא יודע כמה, עו"ד מיכל מסטיי :וזו פגיעה בחודש העיסוק ,כי אז אנשים חדשים לא יכולים להיכנס לתחום, ניב קלדרון :לא נכון ,זה רק מראה שהם רציניים ושכבר הם התחילו לאסוף קהל ,לעומת YNET שמהיום הראשון יש להם הרבה מאוד כותבים והרבה מאוד כסף לפרסום ואז הם במסה באים. אחד הדברים שקורים ,וזה עוד פעם הקטע של הזנב הארוך ,איפה שהראש ,נשפך הרבה מאוד כסף ,הזנב הארוך אין לו כסף אבל הוא כן גדל וצומח ,זה רק לוקח לו זמן .בשביל לבסס בלוג רציני באיזה שהוא תחום ,צריך מינימום שנה ומינימום 3-2פוסטים ביום .זה טונה עבודה ,ובן אדם אחד לא מסוגל לעשות את זה לבדו, ד" ר הילה טל :יש מלא בלוגים שלא מעלים שלושה פוסטים ביום אבל זוכים לתהודה מאוד גדולה, ניב קלדרון :תהודה כן ,כמות צפיות לא .אני יכול לומר לך על 'ניוז-גיק' ,כשהקמתי אותו ,קבעתי שאנחנו צריכים 4פוסטים ביום מינימום, ד"ר אווה ברגר :אבל אתה שוכח שמה שאנחנו מדברים עליו פה זה איך מחליטים למי נותנים תעודה או לא? הגענו למסקנה שלא תפוצה ולא ותק עוזרים לנו. דובר :למה ,הוא היה בעד ותק. ניב קלדרון: אבל יש כמויות מנויים שאפשר להראות, ד"ר הילה טל :אז אתה חוזר לתפוצה. יוסי אחימאיר :הבעיה פה תהיה איפה להעביר את הקו .יש אין סוף בלוגים ,ואז נחלק בערך 99 40,000תעודות עיתונאי. ד"ר אווה ברגר :אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מינימאליים במיוחד ,עם קו מנחה. שרה פריש ,יו"ר :מצורפת סקירה כתובה של יועצת הוועדה על המצב בעולם. 111 סקירת מפת התקשורת הישראלית סקירה זו הוכנה לחברי הועדה המייעצת למנהל לשכת העיתונות הממשלתית לבחינת הקריטריונים למתן תעודות ואישורים לעיתונאים ,טכנאי שידור ועוזרי תקשורת. הסקירה נועדה לתאר את סוגי כלי התקשורת הקיימים ,בהתאם לאפיונם כפי שעולה מכללי לשכת העיתונות הממשלתית; צרכיהם המשתנים של אנשי התקשורת בהתאם למדיום הרלבנטי; סוגי התפקידים השונים במדיה; והיקפי התפוצה – כקריטריונים לקבלת תעודות ואישורים מטעם לשכת העיתונות הממשלתית. בעוד שבעבר ,כל כלי תקשורת עבד בלוחות זמנים אחרים ,בהתאם לשעת היעד לשידור או לסגירת מהדורת העיתון ,הרי שכיום עיקר כלי התקשורת מעבירים דיווחים ישירים וחיים ממרבית מוקדי החדשות .מיידיות ואינטנסיביות הדיווח ,כמו גם התחרותיות הרבה שמתקיימת בין אמצעי התקשורת לבין עצמם ,הופכים את צרכיהם של העיתונאים ,הצלמים ,המפיקים וטכנאי התקשורת של (כמעט) כל כלי תקשורת ,על כל גווני המדיה ,למיידיים ,דחופים ובהולים .לצד זאת אוסיף כי ניתן למצוא לא מעט עיתונאים המסקרים עבור אמצעי תקשורת אחד ובמקביל משמשים פרשנים או מגישים בכלי תקשורת אחר ,וצרכיהם משתנים – או מתאחדים – בהתאם. כך גם באשר לפירוט סוגי התפקידים של אנשי מערכות התקשורת אשר נדרשת להם תעודה מטעם לשכת העיתונות הממשלתית לצורך עבודתם .אם בעבר היתה הבחנה בין צוות טלוויזיוני בו היו חברים כתב ,צלם ,מקליט ותאורן ואילו עיתון היה מסתפק בשליחת כתב ולעיתים גם בצלם ,הרי שכיום אתרי האינטרנט ,למשל ,מסקרים אירוע חדשותי מרכזי על ידי כתב (ולעיתים יותר מאחד) ,צלם סטילס וצלם וידאו .באירועים שכאלה יגיעו גם ניידות שידור של הרדיו והטלוויזיה ,בהם מפעילי הניידת ,טכנאים ומפיקים .אל אלה יצטרפו ב ,Media Eventsכמו למשל ליל הכרזה על זוכה במערכת בחירות פנים מפלגתית ,גם בימאי ,תחקירנית ומנהל אולפן למוקדי השידור הארעיים שיוקמו אף הם. בסקירה הובאו היקפי תפוצת אמצעי התקשורת 10,אם כי זהו נתון שהופך ,במצב בו ידיעה קטנה ואחורית במקומון מרוחק יכולה באמצעות הפניה ברשת חברתית להגיע לעשרות אלפי אנשים – לכמעט בלתי רלבנטי וודאי הופך את המדידה לכמעט בלתי אפשרית .שאלת התפוצה עולה גם בהקשר לתחנות רדיו אזוריות המעבירות את שידוריהן גם באמצעות האינטרנט. יודגש כי סקירה זו אינה מתייחסת לתקשורת הזרה ולניו-מדיה ובכלל זה בלוגים ורשתות חברתיות. 10 על פי סקר TGIמיום 21ביולי 2111וסקר TIMמיום 14בספטמבר .2111 111 תקשורת ארצית תקשורת משודרת כללי לשכת העיתונות הממשלתית מגדירים אמצעי תקשורת בהקשר זה כ"רשתות ארציות של הטלוויזיה והרדיו" (ברשת מתקיימת הפרדה בין תפקיד המנכ"ל לתפקיד העורך). טלוויזיה – ערוצים ציבוריים -הערוץ הראשון של רשות השידור ,הטלוויזיה החינוכית. ערוצים מסחריים – ערוץ ( 6וחברת החדשות) ,ערוץ ( 30וחדשות ,)30ערוץ .RTVI ,5 ערוץ הכנסת – מפעיל פרטי (חברת החדשות של הערוץ השני) באחריות המועצה לשידורי כבלים ולוויין. מדד החשיפה אינו משמעותי מבחינת כללי לשכת העיתונות הממשלתית בכלי תקשורת טלוויזיוני, כל עוד הוא עונה להגדרה כרשת ארצית .מדידת החשיפה נעשית באופן פרטני לכל תכנית ולכן אינה מהווה אמצעי השוואה רלבנטי. רדיו – רשת ב' – כפוף לקול ישראל ,רשות השידור. גלי צה"ל – כפוף למשרד הביטחון. מדד החשיפה אינו משמעותי מבחינת כללי לשכת העיתונות הממשלתית בכלי תקשורת רדיופוני, כל עוד הוא עונה להגדרה כרשת ארצית .שיעורי החשיפה (באחוזים ,מקרב האוכלוסייה הכללית) על פי סקר TGIשהתפרסם בחודש יולי האחרון הוא 63.6%לגל"צ ו 64.3%-לרשת ב'. *** 11 http://www.ice.co.il/article/view/278766 112 11 תקשורת מודפסת כללי לשכת העיתונות הממשלתית מגדירים אמצעי תקשורת בהקשר זה כ"עיתון חדשות כללי העומד בכל התנאים הבאים( :א) נמכר בתפוצה ארצית; (ב) יוצא לאור בתדירות של לפחות אחת לשבוע ,בהיקף שלא יפחת מ 30,000-עותקים; (ג) שטחי הפרסום אינם עולים על 20%משטח העיתון; (ד) מקורן של לפחות מחצית הכתבות החדשותיות בעובדי העיתונות המועסקים על ידו; (ה) העיתון אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו חדשות (רשות מקומית ,מועצה דתית, מפלגה וכיו"ב); (ו) יש הפרדה בין תפקיד מנכ"ל האתר לתפקיד העורך. עיתונים יומיים העונים להגדרה ושיעורי החשיפה (באחוזים ,מקרב האוכלוסייה הכללית) ,על פי סקר TGIשפורסם בחודש יולי האחרון: 12 ישראל היום – ( 35.3%א'-ה')( 33% ,בסוף השבוע). ידיעות אחרונות – ( 37%א'-ה')( 22.3% ,בסוף השבוע). מעריב – ( 36.3%א'-ה')( 32.5% ,בסוף השבוע). הארץ – ( 4.3%א'-ה')( 6.3% ,בסוף השבוע). עיתונים כלכליים יומיים: כלכליסט – .33.5% 13 .6.5% – The Marker 14 גלובס – 2.6% עיתונים יומיים נוספים לגביהם לא קיימים נתוני חשיפה: ,Jerusalem Postישראל פוסט. 12 13 14 http://www.themarker.com/advertising/1.671361 שילוב בין מוסף של ידיעות אחרונות וכעיתון עצמאי יומי. שילוב בין מוסף של הארץ וכעיתון עצמאי יומי. 113 עיתוני סוף שבוע: בשבע – 4.3% מקור ראשון – 6.4% כתבי עת – כללי לשכת העיתונות הממשלתית מגדירים כתב עת כעומד בכל התנאים הבאים" :יוצא לאור לפחות 2פעמים בשנה ,בהיקף שלא יפחת מ 4,000-עותקים; שטחי הפרסום אינם עולים על 20% משטח העיתון; מקורן של לפחות מחצית הכתבות החדשותיות או הנושאיות המתפרסמות בו בעובדי העיתונות המועסקים על ידו; כתב העת אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו בתקשורת (רשות מקומית ,מועצה דתית ,מפלגה וכיו"ב); יש הפרדה בין תפקיד מנכ"ל כתב העת לתפקיד העורך. בישראל כתבי עת רבים ,המכוונים לקהלים שונים :נשים ,גברים ,ילדים ,בני נוער ,בעלי מקצועות שונים ,תחומי עניין ועוד. הבולטים והנפוצים ושיעורי החשיפה (באחוזים ,מקרב האוכלוסייה הכללית) ,על פי סקר TGI שפורסם בחודש יולי האחרון: 15 לאישה – 5.5% נשיונל גיאוגרפיק ישראל – 3.3% פנאי פלוס – 7.6% דרך האוכל – 6.6% את – 3.3% אוטו – 6.4% מנטה – 3.3% מגזין 3.5% - The Marker בלייזר – 3.3% 15 http://www.themarker.com/advertising/1.671361 114 תקשורת אינטרנטית כללי לשכת העיתונות הממשלתית מגדירים אמצעי תקשורת בהקשר זה כ"עיתון חדשות כללי המתפרסם באינטרנט ,העומד בכל התנאים הבאים( :א) פעל במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה הראשונה; עיתון אינטרנט היוצא לאור מטעם אמצעי תקשורת אחר ,המוכר בהתאם לכללים אלו ,ואשר פעל במשך שנה לפחות ,לא יידרש להוכיח פעילות עצמאית של שנה כאמור בסעיף משנה זה; עיתון אינטרנט אשר העורך הראשי שלו עבד באמצעי תקשורת אחר ,המוכר בהתאם לכללים אלו ,והחזיק תעודת עיתונאי במשך 4שנים לפחות ,לא יידרש להוכיח פעילות עצמאית של שנה כאמור בסעיף משנה זה; (ב) מתעדכן באופן קבוע לפחות אחת ליום; (ג) מדי יום יש תחלופה ( )turnoverשל לפחות 40%מהידיעות באתר; לחלופין -מדי שבוע יש תחלופה ( )turnoverשל לפחות 50%מהידיעות באתר; (ד) מספר הכניסות הממוצע אל האתר מדי יום הוא לכל הפחות 60,000כניסות מכתובות IPשונות (על פי אישור ספק התשתיות של האתר); במקרה של אתר זר ,שמקום משרדיו הראשיים בחו"ל – מספר הכניסות הממוצע מדי יום הוא לא פחות מ 300,000-כניסות מכתובות IPשונות; (ה) שטחי הפרסום אינם עולים על 20%מהחומר המתפרסם באתר; (ו) מקו רן של לפחות מחצית הכתבות החדשותיות המתפרסמות באתר הוא בעובדי העיתונות המועסקים על ידו; (ז) האתר אינו מתפרסם מטעם גוף שעיקר עיסוקו אינו בתקשורת חדשות (רשות מקומית ,מועצה דתית ,מפלגה וכיו"ב); (ח) יש הפרדה בין תפקיד מנכ"ל האתר לתפקיד העורך. ישנם אתרי חדשות רבים העונים לקריטריונים העולים מן הכללים שלעיל .הבולטים בהם מובאים להלן עם ממוצע שיעור החשיפה השבועי שלהם 16.בנוסף ,אתרים רבים מכילים תכנים חדשותיים בנוסף לתכנים אחרים .יודגש כי לא הובאו כלל האתרים בשל הקושי באיסוף נתונים אלה. כפי שהוסבר לעיל ,כיום מרבית אתרי החדשות אינם מסתפקים בדיווחים מילוליים אלה מעבירים שידורים חיים ממוקדי חדשות ומשדרים כתבות וידאו. 64.4% –WALLA כלכליסט – 32.3% 45.4% – YNET 33.2% – THE MARKER נענע 66.3% – 30 33.2% – ONE 33.3% – NRG ספורט 36.3% – 4 16 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000498007 115 תקשורת מקומית כללי לשכת העיתונות הממשלתית מגדירים אמצעי תקשורת בהקשר זה: " .3עיתון חדשות מקומי או אזורי ,וכן מוסף חדשותי מקומי או אזורי ,הנמכר עם עיתון ארצי ,העומד בכל התנאים הבאים( :א) יוצא לאור בתדירות של לפחות אחת לשבוע בהיקף שלא יפחת מ 4,000-עותקים; (ב) היקף העיתון והיקף הידיעות החדשותיות בעיתון ,אינו נמוך מהמפורט (בכללים); (ג) העיתון אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו בתקשורת חדשות (רשות מקומית ,מועצה דתית ,מפלגה וכיו"ב); (ד) יש הפרדה בין תפקיד מנכ"ל העיתון לתפקיד העורך. " .6ערוצי שידור מקומיים ואזוריים ורשתות מקומיות ואזוריות של הרדיו והטלוויזיה; ברשת מתקיימת הפרדה בין תפקיד המנכ"ל לתפקיד העורך". טלוויזיה – מהדורת חדשות יומית אזורית מופקת על ידי זכיין פרטי ומשודרת באמצעות הכבלים. רדיו -החל מאמצע שנות התשעים הוקצו תדרי שידור לתחנות רדיו אזוריות רבות ,הפועלות תחת פיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. עיתונות מודפסת -מספר המקומונים בכל רשות או אזור הוא רב מאוד ,החל מהמקומונים שהם שלוחות של העיתונים הארציים ועד ל"מקומוני המכולת" המחולקים בחינם במוקדי הפצה או אף בדיוור ישיר לתיבות הדואר .כיום למקומונים רבים גם אתרי אינטרנט המתעדכנים באופן תדיר. 116 תקשורת מגזרית תקשורת רוסית לצד ערוצי התקשורת המשודרת ברוסית ,פועלים בישראל מספר עיתונים יומיים ואתרי חדשות בשפה הרוסית .הבולטים מבין העיתונים והאתרים הנפוצים בשפה הרוסית: וסטי נובוסטי נידלי רוסקי איזראילטיאנין נאשה סטראנה ניוזרו * ספוטניק -רשת מקומונים. תקשורת חרדית העיתונות החרדית מחולקת לפלגים השונים בחברה החרדית ,בהתאם לרמת האדיקות ,למנהיגי הקבוצות ועוד .הבולטים מבין העיתונים הנפוצים בחברה החרדית: יומיים :המבשר ,המודיע ,יתד נאמן. שבועונים :יום ליום ,משפחה ,בקהילה ,שעה טובה ,המחנה החרדי. יצוין כי 'כלי התקשורת' המיידי והנפוץ ביותר בחברה החרדית הוא הפשקוויעל. תקשורת ערבית – הבולטים מבין העיתונים הנפוצים בשפה הערבית: אל איתיחאד ,א-סינארה ,פנורמה ,כל אל-ערב ,אלמיתאק. 117 תעודת עיתונאי בישראל ובעולם -סקירה משווה סקירה זו הוכנה לחברי הועדה המייעצת למנהל לשכת העיתונות הממשלתית לבחינת הקריטריונים למתן תעודות ואישורים לעיתונאים ,טכנאי שידור ועוזרי תקשורת. הסקירה נועדה לתאר את המצב הקיים והקריטריונים לקבלת תעודות עיתונאי בישראל עם אלה של מדינות אחרות .המדינות שנסקרו הן ארה"ב ,בריטניה ,צרפת וגרמניה. ההבדל המהותי בין ישראל למדינות שנסקרו נעוץ בגורם מנפיק התעודה .בעוד שבישראל לשכת העיתונות היא גוף ממשלתי ,במדינות שנסקרו תעודת העיתונאי מונפקת על ידי גופים מקצועיים עצמאיים ,אז מתקיים גם הקשר בין החזקת התעודה למחויבות עיתונאית לכללי אתיקה 17 מקצועיים מקובלים. הבדל מרכזי נוסף נעוץ בקריטריון הביטחוני ,שלכאורה קיים רק בישראל .על פי כללי לשכת העיתונות הממשלתית "לא יינתנו תעודות או אישורים...לאדם שהורשע בעבירה נגד ביטחון המדינה" ,או "אם המנהל סבר ,לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון ,כי מתן התעודות או האישורים עלולים לסכן את ביטחון המדינה" 18.במדינות האחרות שנסקרו לא קיים קריטריון דומה ,אך יצוין כי בהנפקת אישורי כניסה למוסדות ממשלתיים מתבצע תהליך אישור ביטחוני, אשר הפרמטרים לקבלת האישור אינם מפורסמים. עם זאת ,תעודות אלה אינן מהוות כלי לגישה למידע ולנגישות למשרדים ומוסדות ממשלתיים. כניסת עיתונאים ואנשי תקשורת למוסדות וגופים אלה מחייבת קבלת אישורי כניסה פרטניים עבור כל מוסד או קבוצת מוסדות .יצוין כי לשם קבלת אישורי כניסה כאלה לא נדרשת תעודת עיתונאי רשמית אך החזקתה עשויה לזרז את תהליך קבלת אישור הכניסה. הקריטריון המשמעותי היחיד המבחין עיתונאים זרים מעיתונאים מקומיים בקבלת אישורי כניסה או תעודות עיתונאי במדינות שנסקרו הוא קיומה של ויזה רלבנטית. בסקירה שנערכה לא נמצאה התייחסות נפרדת לבלוגרים לעומת אנשי תקשורת העובדים בעיתונות ממוסדת .יוצרים דוקומנטריים לרוב נכללים בהגדרה הבסיסית של עיתונאים ואנשי תקשורת. 17 ראה הדוגמה הבריטית 18 כללי לשכת העיתונות הממשלתית בדבר תעודות ואישורים לעיתונאים ,לטכנאי שידור ולעוזרי תקשורת. 118 ארצות הברית בארצות-הברית אין גוף מרכזי פדרלי או מדינתי האמון על מתן תעודות עיתונאי וככלל עיתונאי אינו זקוק למסמכי זיהוי לשם עבודתו .עם זאת ,מקובל כי רשויות ,גופים ומפיקי אירועים ינפיקו אישורים לעיתונאים העובדים עמם באופן קבוע ,או לחילופין אישורי כניסה חד-פעמיים לעיתונאים המסקרים באופן מזדמן אירוע כזה או אחר .סוכנות העיתונאים האמריקאית מספקת לחברים בארגון תעודות עיתונאי שעלותן משתנה בהתאם להטבות השונות הניתנות 19.התעודה מאפשרת כניסה לאירועים מסוימים ,הופעות ,תערוכות וכו'. כתבים זרים המבקשים לעבוד בארצות-הברית נזקקים לוויזת עיתונאי 20.הוויזה מיועדת לנציגים זרים של כלי תקשורת השוהים בארצות-הברית באופן זמני לצורך סיקור חדשות או יצירה דוקומנטרית .על המבקש להגיש בקשה לוויזה זמן רב מראש ,לציין בבקשה את מטרת הסיקור ולהמציא הוכחות להעסקתו בתקשורת .גם עיתונאים שאינם זקוקים לוויזת כניסה לשם ביקור בארצות-הברית נזקקים לוויזה מסוג זה כדי לעסוק במקצועם במדינה 21.עיתונאים מקומיים בארה"ב לא נדרשים באישור או תעודה רשמיים לעיסוקם .יחד עם זאת ,כל גוף ממוסד רשאי לדרוש זיהוי מטעמו לטובת אישור כניסה לעיתונאים. למחלקת המדינה האמריקאית מרכזים לקרדיטציה לעיתונאים זרים ( Foreign Press Center for )Media Credentials and Visaהמנפיקים תגי עיתונאי המוכרים על ידי מרבית המוסדות הממשלתיים ומאפשרים גישה אליהם .הפרוצדורה לקבלת תג עיתונאי ואישור כניסה חד פעמי כוללת מילוי פרטים אישיים ומקצועיים (להלן טופס הבקשה); מכתב מראש הגוף התקשורתי במסגרתו מועסק העיתונאי ומאשר את משימתו; מכתב מנספח העיתונות בשגרירות של העיתונאי המאשר את קיום הגוף התקשורתי המעסיק כגוף תקשורת במדינת המקור; צילום הדרכון המוכיח קיום ויזה או גרין קארד; וצילום עדכני .במקרה שיוכח צורך בהגעה תדירה למשרדי מחלקת המדינה או המוסדות הממשלתיים האחרים (לפחות 3פעמים בשבוע) עבור עיתונאי או 'טכנאי מדיה' ,משרד העיתונות אף ימליץ ללשכת הביטחון הדיפלומטי של מחלקת המדינה 22 להנפיק אישור כניסה קבוע ,לטווח ארוך. לשם קבלת אישור כניסה קבוע או זמני לעיתונאי לסנאט או לבית הנבחרים בארה"ב נדרשת קרדיטציה של ה Press Gallery-ולשם קבלתה פרוצדורה דומה :מילוי טופס פרטים אישיים ומקצועיים; מכתב מראש הגוף התקשורתי במסגרתו מועסק העיתונאי המצהיר כי העיתונאי 19 http://www.uspressassociation.org/e107_plugins/easyshop/easyshop.php?cat.1 20 Media visas are for “representatives of the foreign media,” including members of the press, radio, film or print industries, whose activities are essential to the foreign media function, such as reporters, film crews, editors and persons in similar occupations, under U.S. immigration laws, traveling to the U.S. to engage in their profession. The applicant must be engaging in qualifying activities for a media organization having its home office in a foreign country. The activity must be essentially informational, and generally associated with the news gathering process, reporting on actual current events, to be eligible for the media visa. The consular officer will determine whether or not an activity qualifies for the media visa. Required Documentation: Online Nonimmigrant Visa Electronic Application, Form DS160; A passport valid for travel to the United States; One (1) 2x2 photograph; Proof of employment. http://travel.state.gov/visa/temp/types/types_1276.html#2 21 http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02164.pdf 22 http://fpc.state.gov/7431.htm 119 מכסה באופן קבוע את אזור וושינגטון ובכלל זה הקונגרס; מכתב מנספח העיתונות בשגרירות של העיתונאי המאשר את קיום הגוף התקשורתי המעסיק כגוף תקשורת במדינת המקור .לאחר שתאושר הבקשה יושלם האישור הביטחוני על ידי בטחון גבעת הקפיטול ויידרש תשלום אגרה. אישור מטעם הסנאט יבטיח לרוב אישור גם עבור בית הנבחרים. למרכז העיתונאים הזרים בניו יורק מרכז קריטריונים דומים ,אך שם נדרשת גם הצגת מאמר או כתבה שנכתבו בארה"ב 23.אישור הכניסה שמקנה למתקנים בעיר תקף לתקופה של שלוש שנים וניתן לחידוש. לסיכום ,רק עיתונאים העובדים בכלי תקשורת מוכר וממוסד זכאים לקבל אישור כניסה קבוע למוסדות ממשלתיים בארה"ב. 23 http://fpc.state.gov/7432.htm 111 111 בריטניה הרשות הבריטית לתעודות עיתונאי מנפיקה תעודת עיתונאי ל"מלקטי חדשות" מקצועיים בבריטניה ,המוגדרים כמי עבודתם כרוכה באיסוף חומרים ל'פרסום ערוך' ( Editorial )Publicationבכל סוגי המדיה. 24 הרשות היא גוף חוץ-ממשלתי בו חברים 36ארגוני חדשות וסוכנויות ידיעות (דוגמת ה )SKY NEWS ,BBC-ואיגודים מקצועיים של עיתונאים וצלמים בריטיים וזרים ,המכונים Gate Keepersוהם אלה הרשאים להוציא תעודת עיתונאי מטעמם לחברי הארגונים .תעודת העיתונאי אותה מעניקה הרשות מוכרת על ידי המשטרה הבריטית וגופים ציבוריים רבים. קריטריון בסיסי לקבלת תעודת העיתונאי היא עבודה מקצועית כמלקט חדשות' ,שכיר או עובד עצמאי ,ה עוסק באופן משמעותי באיסוף ,העברה ,עיבוד אינפורמציה או תמונות לפרסום בתקשורת הכתובה והאלקטרונית כולל טלוויזיה ,רדיו ,אינטרנט וכתבי עת 25.התעודה מונפקת בעבור מי שעוסק בעיתונאות באופן מקצועי ושזהו עיסוקו היחיד או העיקרי ועליו לזהות את עצמו בציבור כעיתונאי. "שומרי הסף" המנפיקים את התעודה נושאים באחריות מלאה להוצאת התעודה ,לחידושה ולבדיקת עמידתם של המבקשים להחזיק בה בקריטריונים שנקבעו 26.ההגדרה של עובד תקשורת נתונה לידי התעשייה בלבד .זכאות לתעודה לא תלויה בחברות או באי חברות בארגון כלשהו. אישור כניסה לעיתונאים לבית הנבחרים הבריטי דורש מילוי טופס סטנדרטי של פרטים אישיים 27 ומקצועיים ,בליווי תמונה. 24 http://www.ukpresscardauthority.co.uk/ 25 http://www.ccsi.co.uk/Press/Rules.htm 26 http://www.idbureau.com/Press/Rules.htm 27 הפרטים האישיים והמקצועיים הנדרשים למילוי דומים בעיקרם לאלה המצויים בטופס הבקשה האמריקאי, ראה ע' 4לעיל 112 צרפת בצרפת אין גוף ממשלתי האמון על הנפקת תעודות עיתונאים .הגוף המוסמך בצרפת להנפיק ולחדש תעודות עיתונאי הוא ועדה עצמאית שהוקמה במיוחד לצורך הנפקת התעודות – הועדה לתעודה מזהה לעיתונאים מקצועיים ( Commission de la Carte d'Identite des Journalistes .)Professionnels בוועדה חברים שמונה נציגים של כלי התקשורת הממונים על-ידי ארגוני המעסיקים ושמונה נציגים של עיתונאים הנבחרים על -ידי חברי אגודת העיתונאים בצרפת .היא דנה בבקשות של עיתונאים לקבל תעודה ולחדשה .על -פי חוק משנת 3536עיתונאים שעיקר עיסוקם בעיתונאות המועסקים באחד מכלי התקשורת הצרפתיים יותר משלושה חודשים חייבים להחזיק בתעודת עיתונאי בתוקף. התנאי לקבלת תעודה הוא העסקה קבועה באחד מכלי התקשורת (יותר משלושה חודשים) וכעיסוק העיקרי ( 40%או יותר מן ההכנסות מקורן בעיתונאות) .כמו כן יש תנאי מונע לפיו מחזיק תעודת עיתונאי לא יוכל לשמש יועץ לחברות מסחריות או לגופים ממשלתיים ,על מנת למנוע ניגוד אינטרסים .עיתונאי זר נדרש להחזיק גם באישור עבודה בצרפת .יש לחדש את התעודה אחת לשנה 28.בעבור התעודה משולמת אגרה הן על ידי העיתונאי והן על ידי גוף התקשורת המעסיק ,והיא מקנה הטבות דוגמת כניסה ללא תשלום למוזיאונים. כניסה לפרלמנט ולמוסדות ממשלתיים בצרפת מחייבת הרשמה למוסדות הללו 29,אך קיומה של התעודה מקל על הפרוצדורה. 28 http://www.ccijp.net/ 29 הפרטים האישיים והמקצועיים הנדרשים למילוי דומים בעיקרם לאלה המצויים בטופס הבקשה האמריקאי, ראה ע' 4לעיל 113 גרמניה בגרמניה מונפקת תעודת עיתונאי אחידה לחברים בשישה איגודים מקצועיים וארגוני מו"לים בתחום העיתונות .כדי להיות חבר באחד האיגודים על המבקש לעסוק בעיתונאות באופן פעיל 30 ומקצועי ולקבל על עצמו את כללי האתיקה של התחום. זיהויו האמין של נושא התעודה כעיתונאי אמור להקל עליו במגעיו עם גורמים ממסדיים ופרטיים ,אך התעודה איננה מקנה זכויות או הטבות ספציפיות .על נושא התעודה לחדש אותה מדי שנה. תעודה המקנה גישה למוסדות ממשלתיים מונפקת על ידי משרד הפנים הגרמני והקריטריון 31 לקבלתה הוא הוכחה לעבודה בכלי תקשורת מוכר. 30 31 http://www.presseausweis.org/index.html http://www.bmi.bund.de/EN/Home/startseite_node.html 114 סקירה משפטית כללים להנפקת תעודות ואישורים לעיתונאים ,טכנאי שידור ועוזרי תקשורת א. רגולציה של מקצוע העיתונאות ב. תשתית חוקית של הכללים ותוקף משפטי ג. הכללים – סקירה מפורטת ד. פסיקה – דילמות והכרעות א .רגולציה של מקצוע העיתונאות .3 העיסוק העיתונאי בישראל אינו טעון רישוי ואינו מותנה בהחזקת תעודת עיתונאי. בשורה של פסקי דין של בית המשפט העליון שדנו ,בהקשרים ובהיבטים שונים ,בפעילותה של לע"מ ובמתן תעודות על ידה ,הובהר כי תעודת העיתונאי ,אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונות ,וככזו אין בנתינתה (או בסירוב לנתינתה במקרה קונקרטי) ,משום פגיעה בחופש העיסוק .עם זאת ,הכיר בית המשפט בהיותה בעלת חשיבות מעשית ניכרת בעבודתו של העיתונאי.32 .6 סעיף 3א לכללים קובע מפורשות כי "התעודות והאישורים הניתנים לפי כללים אלה אין בהם כשלעצמם להקנות לנושאיהם זכויות על פי כל דין" בסעיף 3ח מובהר כי "תעודות ואישורים הניתנים לפי כללים אלו נועדו להקל על עבודתם של עובדי עיתונות העוסקים בתחום תקשורת החדשות ,ונדרשים להגיע למקומות שונים ולמוקדי אירועים לצרכי עבודתם בתחום החדשות". .3 לשכת העיתונות הממשלתית אינה קובעת מהן ,אם בכלל ,הזכויות הנלוות לתעודה. קבלת תעודת עיתונאי הוכרה בעבר ע"י בית המשפט ,כאינטרס כלכלי ראוי להגנה (בהקשר של תחרות אמצעי התקשורת על מקור הכנסה שבהשגת מודעות פרסומת) .33בית המשפט הותיר בצריך עיון את השאלה האם בשל חשיבותה המעשית יש לראות בקבלת התעודה חלק מזכות היסוד לחופש הביטוי ,אך ציין כי הענקת התעודה ,לעוסקים בעיתונות ,הינה חלק מאינטרס חברתי מוגן לעיתונות חופשית ולסיקור פתוח.34 .2 בהקשר זה ראוי לציין כי בוועדת השרים לענייני חקיקה נדונה ביום 66.4.6033הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי) ,התשע"א 6033-הנסמכת על המלצות ועדת מעוז משנת , 3553לפיה יש ליצור בפקודת הראיות חיסיון עיתונאי על זהות מקור המידע ועל המידע עצמו .חיסיון זה הינו חיסיון יחסי ,ובית המשפט יהיה רשאי לבטלו במקרים מסוימים .הדיון בהצעת החוק נדחה בשלושה חודשים. ב. תשתית חוקית של הכללים ותוקפם המשפטי .3 לשכת העיתונות הממשלתית (להלן" :לע"מ") ,הינה יחידה במשרד ההסברה והתפוצות הועסקת בקשר עם עיתונאים ,ומזה ארבעים שנה לפחות מנפיקה תעודות ואישורים 35 32 ראו בג"ץ 30362/07שורת הדין נגד לשכת העיתונות הממשלתית (פורסם בנבו ;)3.7.6003 ,בג"ץ 405/30יונס נגד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ,פ"ד לה( ;453-456 ,435 ,)3דנג"ץ 5632/06סרי נגד לשכת העיתונות הממשלתית, פסקה ( 6פורסם בנבו);.30.6.6003 , 33 בג"ץ 405/30יונס ,הערה 3לעיל ,בעמ' .456 34 ראו בג"ץ 4667/06סייף נגד לשכת העיתונות שממשלתית ,פ"ד נ"ח( 76 ,70 ,)4וכן בג"ץ 1332401שורת הדין ,הערה 3לעיל ,בעמ' 30 35 לע"מ הועברה ממשרד ראש הממשלה למשרד ההסברה והתפוצות ,לאחר הקמתו ,בהתאם להחלטת ממשלה מס' 73מיום .3.4.6005 115 לעיתונאים ולבעלי מקצוע נוספים בתחום העיתונאות ,בהתאם לכללים בדבר תעודות ואישורים לעיתונאים ,לטכנאי שידור ולעוזרי תקשורת (להלן" :הכללים"). קריטריונים למתן התעודות נקבעו בכללים עוד בשנת 3570ע"י לע"מ יחד עם איגוד עיתונאי ישראל ,ועדת העורכים של העיתונים היומיים ומועצת העיתונות .הכללים התעדכנו לאורך השנים כאשר העדכון האחרון שנערך לכללים היה בשנת .6006 .6 הכללים הינם בגדר הנחיות מנהליות ,המפרטים תנאים אובייקטיביים ,הנוגעים למאפייני אמצעי התקשורת ולרשימת בעלי התפקידים בהם ,הזכאים ,בהתקיים תנאים הניתנים לאימות על בסיס עובדתי ,לקבל תעודות ואישורים – כל זאת כמובן ללא בחינה כלשהי של התכנים החדשותיים עצמם. .3 הנחיות מנהליות אלו הינן הנחיות פנימיות שאין להם תוקף סטטוטורי ואין הם אלא כללים גמישים שהרשות המנהלית קובעת לעצמה כדי שידריכו אותה בהפעלת סמכותה. כל רשות מנהלית רשאית לקבוע לעצמה הנחיות ,אף אם אין הוראת חוק המרשה זאת במפורש ,ולהסתמך על ההנחיות שעה שהיא באה להחליט במקרה מסוים. .2 בקביעת ההנחיות ,כפופה הרשות למגבלות ההלכתיות החלות בדרך כלל על שיקול הדעת המינהלי ,במיוחד החובה לשקול שיקולים ענייניים בלבד והצורך לפעול באופן סביר.36 באופן דומה ,מחוייבת הרשות שלא לסטות מאותן הנחיות אלא אם כן ניתן להצדיק סטייה זו בטעמים ראויים וענייניים.37 .4 נסיבות ,בהן הנחיות שנקבעו במקרה מסוים ,התבססו על נתונים עובדתיים ושיקולים ענייניים נכונים לאותו מצב ,ולאחר זמן נשתנה המצב ,עשויות להצדיק שינוי ואף ביטול של הנחיות קיימות.38 ג. הכללים – סקירה מפורטת .1 הגדרת אמצעי התקשורת (סעיף )3 סעיף – 3סעיף הגדרות :הבחנה בין אמצעי תקשורת ארצי /מקומי /אחר שיקולים מרכזיים: תדירות הוצאה לאור תפוצה (מספר עותקים) מקוריות מגבלה על שטחי פרסום אינו פרסום פנימי של גוף שעיקר עיסוקו אינו בחדשות הפרדה בין מנכ"ל לעורך ביחס לאינטרנט – נקבעו הוראות בדבר משך קיומו של האתר ,ומידת תחלופת המידע באתר. לצורך הגדרת אמצעי תקשורת נדרשים להגדרת "חדשות" :ידיעה אחרונה ו/או חדשה מן הנעשה בארץ ובעולם ,ובלבד שאין מדובר בידיעות שעניינן בידור לשמו. 36 ראו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.3332מיום (3.2.3536עודכן "– )6006הנחיות מינהליות" ,בעמ' .36 37 ראו בג"ץ 30362/07בהערה 3לעיל ,בעמ' .30 38 ראו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ,3.0006הערה 3לעיל ,בעמ' .63 116 סוג אמצעי התקשורת תפוצה – גיאוגרפית + מס' עותקים (מינ') תדירות הוצאה לאור מקוריות (מינ') – מגבלה על שטחי פרסום (מקס') – (מינ') אינו פרסום פנימי הפרדה בין מנכ"ל לעורך של גוף שעיקר עיסוקו אינו בחדשות תנאים נוספים אמצעי תקשורת עיתון חדשות כללי ארצי - מודפס 30,000עותקים עיתון חדשות כללי אינטרנט - מקוון מספר כניסות ממוצע ליום מכתובות IP שונות60,000 : אחת לשבוע 53%מהכתבות החדשותיות - מקורן בעובדי עיתונות שלו מתעדכן באופן קבוע לפחות אחת ליום 53%מהכתבות החדשותיות - מקורן בעובדי עיתונות שלו 43% 43% .3פעל במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה הראשונה (קיימים חריגים) .6תחלופת ידיעות :מדי יום 40%או מדי שבוע 50% מספקת למנויים חומר חדשותי (אתר זר – )300,000 סוכנות ידיעות חומר חדשותי כולל כתבות וצילומים שמקורן בעובדי עיתונות שלה 117 רשתות טלוויזיה ורדיו ארצי אמצעי תקשורת זר בנוסף לתנאי אמצעי תקשורת עיקר תפוצתו בחו"ל סוג אמצעי התקשורת תפוצה – גיאוגרפית + מס' עותקים (מינ') מקום משרדיו הראשיים בחו"ל תדירות הוצאה לאור מקוריות (מינ') – מגבלה על שטחי פרסום (מקס') – (מינ') אינו פרסום פנימי הפרדה בין מנכ"ל לעורך של גוף שעיקר עיסוקו אינו בחדשות אמצעי תקשורת מקומי עיתון חדשות מקומי 0אזורי או- (מוסף חדשות – הנמכר עם עיתון ארצי) מוסף חדשות אחת לשבוע ר' טבלה נפרדת ר' טבלה נפרדת 4000עותקים ערוצי שידור - רשת מקומי0אזורי או רשתות טלוויזיה ורדיו 118 תנאים נוספים כתב עת כתב עת 4000עותקים 2פעמים בשנה 43% 53%מהכתבות החדשותיות או הנושאיות - מקורן בעובדי עיתונות שלו 39 עיתון0מוסף חדשות מקומי0אזורי מספר עמודי העיתון (מינ') מספר הידיעות החדשותיות בעיתון (מינ') – שמקורן בעובדי העיתון 36 2 30 64 3 40 30 33 30 34 6 36 39 יש לתקן את נוסח הסעיף ,ולהוסיף לאחר המילה "תקשורת" את המילה "חדשות". 119 מספר עמודי החדשות בעיתון (מינ') .2 הגדרת העוסקים בתקשורת (סעיף )3 6.3 עובדי עיתונות -טכנאי שידור ,עוזר תקשורת ועיתונאי טכנאי שידור -בקר תמונה; מהנדס; מנהל אולפן; מנהל במה; מפעיל גנרטור; מפקח טכני; מפקח קול; מפקח שידור; מקליט; נתב תמונה; עובד ניידת שידור; צלם וידאו; תאורן. עוזר תקשורת -תחקירן; מנהל מבצעים; מפעיל טלפרונטר; עוזר הפקה; עוזר כתב; עוזר מקליט; עוזר צלם; עוזר תאורן; עורך וידאו; פיקסר; קשב; מאפר; אחראי רצף. עיתונאי -כתב חדשות; מנהל חטיבת חדשות או ראש דסק חדשות; מפיק או במאי של תכניות חדשותיות; מראיין/שדרן בתחום החדשות; עורך בעיתון חדשות או בתוכניות חדשות; עורך גרפי בעיתון חדשות; פרשן חדשות; צלם חדשות; קריקטוריסט אקטואליה. עסק בעבודה עיתונאית -כתב או שידר או צילם או ערך או הפיק או ביים ידיעות או כתבות חדשותיות 6.6 .3 יוצר סרטי תעודה -במאי ,מפיק או תחקירן של סרט ,כתבה או סדרה תיעודית, העוסק באירועים בהתהוות ,כאשר הפקתו כרוכה בהגעה למוקדי אירועים חדשותיים ,ובלבד שהסרט ,הכתבה או הסדרה התיעודית מיועדים לשידור באמצעי תקשורת כהגדרתו בכללים אלו. הוראות כלליות (סעיף )3 3.3 התעודות והאישורים הניתנים לפי כללים אלה: 3.6 מטרה :נועדו להקל על עבודתם של עובדי עיתונות העוסקים בתחום תקשורת החדשות ,ונדרשים להגיע למקומות שונים ולמוקדי אירועים לצרכי עבודתם בתחום החדשות( .סעיף 3ח) אין בהם כשלעצמם להקנות לנושאיהם זכויות על פי כל דין (כגון שהיה ועבודה בישראל)( .סעיפים 3א3,ד) אינם מהווים תחליף לכל אישור הנדרש לכניסה או גישה למקום או למתקן ממלכתי או אחר( .סעיף 3ב) לא יינתנו תעודות או אישורים : לאדם המועסק על ידי אמצעי תקשורת הפועל בלא היתר או רישיון .סעיף 3ג לאדם שהורשע בעבירה כנגד ביטחון המדינה ,או לאדם שמסר ללשכה מידע כוזב בבקשת התעודה /אישור( .סעיף 3ה) אם מנהל לע"מ סבר ,לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון ,כי מתן התעודות או האישורים עלולים לסכן את ביטחון המדינה ,ובכלל זה פגיעה באישים. (סעיף 3ו) לתושב או לאזרח של מדינת אויב ,או לתושב אזור המצוי בעימות מזוין עם מדינת ישראל ,אלא אם סבר מנהל לע"מ ,לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון ,כי ניתן לשלול אפשרות לקיומה של סכנה מתושב או אזרח כאמור לשלום הציבור ולביטחון המדינה( .סעיף 3ז) 121 .4 סוגי תעודות ואישורים (סעיף )6 תעודת עיתונאי תעודת עיתונאי – עיתונות מקומית תעודת טכנאי שידור תעודת עוזר תקשורת תעודת עיתונאי – כתב עת תעודת יוצר סרטי תעודה תעודת עיתונאי זמנית תעודת יוצר סרטי תעודה זמנית תעודת עיתונאי מבקר אישור עיתונאי 121 .5 תנאים מוקדמים נוספים לקבלת תעודות ואישורים בהתאם ובכפוף לשיקול דעתה המקצועי של הלשכה תנאים מצטברים: סוג התעודה אזרחות0 תושבות גיל תחום עיסוק היקף משרה מעסיק ניסיון מקצועי תעודת עיתונאי ישראל מעל 33 ( )3עיתונאי ( )6ועיקר עיסוקו בכך מלאה מועסק בישראל אמצעי ע"י תקשורת מעל 33 ( )3עיתונאי ( )6ועיקר עיסוקו בכך מלאה מועסק בישראל אמצעי ע"י תקשורת מקומי בכוונת עסק ()3 בעבודה עיתונאית התקשורת באמצעי להמשיך ()6 התקשורת להעסיקו כאמור שנה לפחות באורח ()3 קבע ממועד נוספת במשך ()2 הבקשה שקדמה השנה להגשת הבקשה בכוונת אמצעי עסק ()3 בעבודה עיתונאית התקשורת באמצעי להמשיך ()6 התקשורת להעסיקו כאמור 40 המקומי שנה לפחות באורח ()3 ממועד נוספת קבע הבקשה במשך ()2 שקדמה השנה להגשת הבקשה (סעיף 2ב())3 תעודת עיתונאי ישראל – עיתונות מקומית (סעיף 2ב())6 40 הנוסח המלא בכללים אינו ברור ":הוכח להנחת דעתה של הלשכה שהוא עסק בעבודה עיתונאית באמצעי התקשורת או באמצעי התקשורת המקומיים". 122 תקופת העסקה עתידית אמצעי סוג התעודה תעודת שידור אזרחות0 תושבות טכנאי ישראל גיל תחום עיסוק מעל 33 ( )3טכנאי שידור מלאה מקצועי ( )6בתחום החדשות ( )3ועיקר עיסוקו בכך מעל 33 מלאה (סעיף 2ב())3 היקף משרה מעסיק ניסיון מקצועי תקופת העסקה עתידית אמצעי בכוונת הועסק מועסק בישראל ()3 שידור התקשורת ע"י אמצעי כטכנאי בתחום – מקצועי להמשיך תקשורת החדשות להעסיקו כאמור ()6 שנה באמצעי לפחות התקשורת ממועד נוספת באורח ()3 הבקשה קבע תעודת תקשורת (סעיף 2ב())2 עוזר ישראל ( )3עוזר תקשורת ( )6בתחום החדשות ( )3ועיקר עיסוקו בכך במשך ()2 שקדמה השנה להגשת הבקשה הועסק מועסק בישראל ()3 ע"י אמצעי כעוזר תקשורת – בתחום החדשות תקשורת באמצעי ()6 התקשורת באורח ()3 קבע במשך ()2 שקדמה השנה להגשת הבקשה 123 אמצעי בכוונת התקשורת להמשיך להעסיקו כאמור שנה לפחות ממועד נוספת הבקשה סוג התעודה אזרחות 0תושבות גיל תעודת עיתונאי – ישראל כתב עת תחום עיסוק היקף משרה מעסיק מעל 33 ( )3עיתונאי ( )6ועיקר עיסוקו בכך מלאה מעל 33 ( )3עיתונאי או טכנאי תקשורת או עוזר תקשורת ( )6עיקר עיסוקו בתקשורת חדשות מועסק בישראל ( )3עסק בעבודה ע"י כתב עת עיתונאית בכתב ()2 עת או באמצעי תקשורת ( )3באורח קבע ( )2במשך השנה שקדמה להגשת הבקשה 41 ממשיך לעשות כן עובד בישראל כ )3( -הועסק בעבודה Freelancer עיתונאית או שימש כטכנאי שידור /או כעוזר תקשורת - בתחום החדשות ( )6באורח קבע ( )3במשך השנה שקדמה להגשת הבקשה (סעיף 2ב())4 כל לעיל – התעודות ישראל ()Freelancer (סעיף 2ב())6 41 נוסח הכללים הינו "הועסק" ולא "עסק" כפי שקבוע ביחס לתעודת עיתונאי 124 - ניסיון מקצועי תקופת העסקה עתידית בכוונת כתב העת שאצלו מועסק להמשיך להעסיקו כאמור שנה לפחות ממועד נוספת הבקשה סוג התעודה תעודת סרטי תעודה (סעיף 2ב())7 אזרחות 0תושבות גיל יוצר ישראל מעל 33 היקף משרה תחום עיסוק סרטי ( )3יוצר תעודה ( )6ועיקר עיסוקו בכך 125 - מעסיק עובד בישראל ניסיון מקצועי תקופת העסקה עתידית ( )3הועסק בעבודה עיתונאית או כיוצר סרטי תעודה ( )6באורח קבע ( )3במשך השנה שקדמה להגשת הבקשה ממשיך לעשות כן סוג התעודה תעודת עיתונאי 0 אזרחות 0תושבות גיל זרה תחום עיסוק היקף משרה מעסיק מעל 33 ( )3עיתונאי או טכנאי תקשורת או עוזר תקשורת ( )6בתחום החדשות ( )3עיקר עיסוקו בכך מלאה מועסק בישראל ( )3עסק בעבודה אמצעי ע"י עיתונאית או התקשורת הועסק כטכנאי שידור /עוזר תקשורת – בתחום החדשות ע"י ()2 אמצעי תקשורת בישראל 0בחו"ל באורח ()3 מעל 33 ( )3עיתונאי או טכנאי תקשורת או עוזר תקשורת עיקר ()6 עיסוקו בתקשורת חדשות טכנאי שידור0 עוזר תקשורת (זר) (סעיף 2ג())3 ניסיון מקצועי תקופת העסקה עתידית בכוונת אמצעי התקשורת : ( )3להעסיקו בישראל ( )6בתחום החדשות ( )3לפחות שנה ממועד הבקשה קבע תעודת עיתונאי 0 טכנאי שידור0 עוזר תקשורת (זר)Freelancer- (סעיף 2ג())6 זרה - עובד בישראל כ- Freelancer במשך ()2 השנה שקדמה להגשת הבקשה ( )1עסק בעבודה עיתונאית או שימש כטכנאי שידור /עוזר תקשורת – בתחום החדשות ( )2בישראל או 126 ()3 ()6 ()3 ()2 ()4 הגיע לישראל לביצוע שירותים בתחום תקשורת החדשות לפחות שנה לבקשת אמצעי תקשורת הצגת חוזה/ הזמנת בחו"ל ()2 קבע סוג התעודה אזרחות0 תושבות תעודת עיתונאי ישראל זמנית (סעיף 2ד())6(,)3 עבודה באורח במשך ()4 השנה שקדמה להגשת הבקשה ניסיון מקצועי גיל תחום עיסוק היקף משרה מעסיק מעל 33 ( )3עיתונאי או טכנאי תקשורת או מלאה מועסק בישראל ( )3מועסק בעבודה עיתונאית אמצעי ע"י או תקשורת/ כטכנאי שידור / 43 עוזר תקשורת אמצעי תקשורת ( )6ע"י אמצעי מקומי/ תקשורת /אמצעי תקשורת מקומי/ כתב עת כתב עת ( )3בישראל ( )2באופן זמני (פחות משנה) או בשנת עבודתו הראשונה עובד בישראל כ )1( -עוסק בעבודה עיתונאית עוזר תקשורת ( )6בתחום החדשות ( )3עיקר עיסוקו בכך 42 - Freelancer 42 ביחס ל freelancerהנוסח מעט שונה "עיקר עיסוקו בתקשורת חדשות" 43 אין התייחסות לניסיון מקצועי כטכנאי שידור /עוזר תקשורת בתחום החדשות 127 או משמש כטכנאי תקופת העסקה עתידית - - שידור /עוזר תקשורת – בתחום החדשות ( )6בישראל ( )3באופן זמני (פחות משנה) או בשנת עבודתו הראשונה סוג התעודה אזרחות0 תושבות תעודת עיתונאי זרה מבקר גיל תחום עיסוק היקף משרה מעסיק מעל 33 ( )3עיתונאי או טכנאי תקשורת או מלאה מועסק בישראל ()3 (סעיף 2ד())2(,)3 אמצעי עוזר תקשורת ()2 ( )6בתחום החדשות עיסוקו ( )3עיקר בכך ()3 ()4 44 44 ע"י תקשורת ניסיון מקצועי ביחס ל freelancerהנוסח מעט שונה "עיקר עיסוקו בתקשורת חדשות" 128 מועסק בעבודה עיתונאית או כטכנאי שידור / עוזר תקשורת ע"י אמצעי תקשורת בישראל באופן זמני (פחות משנה) או בשנת עבודתו תקופת העסקה עתידית - הראשונה - עובד בישראל כ- Freelancer - ()3 ()6 ()3 ()2 129 הגיע לישראל לביצוע שירותים בתחום תקשורת החדשות לתקופה קצרה משנה הצגת חוזה/ הזמנת עבודה מטעם אמצעי תקשורת סוג התעודה תעודת סרטי זמנית אזרחות0 תושבות יוצר ישראל תעודה גיל תחום עיסוק מעל 33 ( )3יוצר תעודה עיסוקו ( )6עיקר בכך מעל 33 ( )3עובד עיתונות ( )6בתחום תקשורת החדשות (סעיף 2ד())4 היקף משרה סרטי - מעסיק ניסיון מקצועי עובד בישראל ( )3משמש כיוצר סרטי תעודה ( )6בישראל ( )3באופן זמני (פחות משנה) או בשנת הראשונה אישור עיתונאי (סעיף 2ה) ישראל ו0או מועסק חלקית עיקר בישראל ע"י שאין אמצעי עיסוקו בכך / תקשורת אמצעי תקשורת ()2 מקומי /כתב ()3 עת ()3 ()2 תקופת העסקה עתידית עבודתו הועסק בעבודה עיתונאית או הועסק כטכנאי שידור /או כעוזר תקשורת - בתחום החדשות בישראל באמצעי תקשורת/ אמצעי תקשורת מקומי /כתב עת באורח קבע במשרה מלאה /חלקית ( )4במשך השנה שקדמה להגשת הבקשה 45 אין התייחסות לכתב עת 131 ממשיך להיות מועסק ע"י אמצעי 45 התקשורת במשרה חלקית כאמור .6 משך תוקפם של התעודות (סעיף )4 התעודה אינה מתחדשת באופן אוטומטי – יש להגיש בקשה חדשה 6.3 תעודות עיתונאי /תעודות עיתונאי -עיתונות מקומית /תעודות טכנאי שידור/תעודות עוזר תקשורת /תעודות עיתונאי -כתב עת : שנה או שנתיים ,בהתאם לנהלי הלשכה ,כפי שיקבעו מעת לעת. 6.6 אישור עיתונאי -שנה אחת. 6.3 תעודת עיתונאי מבקר/זמנית :עד 4חודשים בכל פעם, ובכל מקרה לא יותר מן התקופה שבה יועסק האדם במדינת ישראל ,באופן זמני, בתקשורת חדשות. .7 .3 בדיקת הבקשות (סעיף )7 7.3 הלשכה תבדוק בהתבסס על מסמכי הבקשה – אם התקיימו התנאים למתן תעודה/ אישור. 7.6 סבר מנהל לע"מ כי נתון מסוים במסמכי הבקשה אינו נכון ,רשאי לבקש תצהיר ומסמכים נוספים לאימות הנתונים( .סעיף 7א) 7.3 החלטה בתוך 24יום מקבלת הבקשה .ניתן להאריך עד 24ימים נוספים( .סעיף 7ב). 7.2 בקשה חסרה /לא בהתאם לכללים – תוחזר להשלמה( .סעיף 7ג). השגה (סעיף )3 3.3 ניתן להגיש השגה על החלטות הלשכה והמנהל לוועדת השגה המורכבת מ- ()3 ()6 ()3 ()2 46 מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציגו; מנכ"ל משרד הפנים או נציגו; היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה ,או נציגו; נציג התקשורת ,שימונה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה לאחר התייעצות עם נציגות אמצעי התקשורת.46 3.6 ההשגה תוגש ללשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה ,בתוך 30יום ממועד קבלת ההחלטה הסופית של לע"מ( .סעיף 3ה) 3.3 השגה על דחיית בקשה מטעמי בטחון – תידון בהרכב מצומצם ללא נציג תקשורת- החלטה תתקבל לאחר שמיעת גורמי הביטחון( .סעיף 3ו). 3.2 הועדה תמסור החלטתה בתוך 50ימים ממועד הגשת ההשגה( .סעיף 3ז). כיום אין נציג תקשורת המכהן בוועדה – מנין חוקי בישיבות הועדה הוא שלושה 131 ביטול 0השעית תעודות ואישורים (סעיף )30 .5 .30 5.3 ביטול תעודה /אישור – אם יתברר שהמבקש אינו משמש עוד כעובד עיתונות 5.6 ביטול או השעיה של תעודה /אישור – אם יתברר שמתקיימת איזו מן הנסיבות כמפורט בסעיף (3ג)(-ז) לכללים ואשר בגינן אינו זכאי להחזיק בתעודה /אישור. 5.3 זכות שימוע בפני מנהל לע"מ -לפני הביטול( .סעיף 30ב). 5.2 זכות השגה – לאחר הביטול( .סעיף 30ג). השבת תעודות ואישורים ללשכה (סעיף )33 30.3אמצעי התקשורת אחראי להשבת תעודה /אישור העובד ללשכה -אם העסקתו נפסקה או תוקפה של התעודה בוטל או פג( .סעיף 33א). סנקציה לאמצעי התקשורת – אם לא משיב את התעודה /אישור רשאית לע"מ להימנע מהנפקת תעודת /אישורים לאמצעי התקשורת עד להשבת התעודה /אישור. 30.6מחזיק תעודה חייב להשיב את התעודה ללשכה– אם אחד מהתנאים לכשירותו לקבלת תעודה פסק מלהתקיים או שתוקף התעודה פג( . 47סעיף 33ב). סנקציה למחזיק התעודה -לא השיב ,רשאית הלשכה לדרוש החזרת התעודה תוך תקופה שתקבע .לא השיב תוך התקופה שנקבעה ,הלשכה רשאית לבטל את התעודה, לפרסם הודעה על כך ולנקוט בצעדים שתמצא לנכון להחזרת התעודה( .סעיף 33ג). 47 ר' חובת אמצעי התקשורת להשיב תעודה שתוקפה פג – סעיף 33א לכללים 132 ד. פסיקה – דילמות והכרעות במרוצת השנים הוגשו כ 30 -עתירות לבית המשפט העליון ,העוסקות בכללים ,בהקשרים ובהיבטים שונים .מתוכם ,תלויות ועומדות כיום שתי עתירות ,בג"ץ 7763/07סקופ נגד לשכת העיתונות הממשלתית וכן בג"ץ 4462/30מריאן הוק נ' לשכת העיתונות הממשלתית ,שעיקר עניינן במדיה המקוונת. להלן סקירה כללית של הנושאים שהועלו בעתירות אלו: .3 בג"ץ 405/30ארנון יונס נ' מנכ"ל משרד ראש הממשלה ,פ"ד לה( -435 )3הכללים להנפקת תעודות לא כללו ,באותה עת ,אפשרות להענקת תעודת עיתונאי לעיתונות מקומית .נקבע כי קבלת תעודת עיתונאי הינה אינטרס כלכלי ראוי להגנה (בהקשר של תחרות אמצעי התקשורת על מקור הכנסה שבהשגת מודעות פרסומת) וכן כי האפשרות לגישה טובה יותר למקורות מידע רבים יותר – ראויה להגנתו של בג"צ. בבג"ץ 333/34ארנון יונס נ' לשכת העיתונות הממשלתית( ,פורסם בנבו)– ,לאחר שהוצאה לעותר תעודת עיתונאי – עיתונות מקומי ,טען העותר להפליה לרעה לעומת עיתונאים הכותבים על עניינים מקומיים בעיתונות ארצית ,להם מנפיקה לע"מ תעודת עיתונאי רגילה. טענתו של העותר נדחתה ובית המשפט הדגיש כי התעודות והאישורים שמנפיקה לע"מ אינם מסדירים את מקצוע העיתונאות ,אין הם מעניקים זכויות ע"פ דין ואין הם נחוצים כדי לעבוד במקצוע העיתונאות.48 .6 בג"ץ 4667/06אחמד סייף נ' לשכת העיתונות הממשלתית( ,פורסם בנבו )64.2.02וכן דנג"ץ 2233/02לשכת העיתונות הממשלתית נ' אחמד סייף (פורסם בנבו – )2.3.6002במהלך האינתיפאדה בשנת ,6003החליטה לע"מ כי החל משנת ,6006היא לא תוציא עוד תעודות עיתונאים לאנשי תקשורת פלסטינים ,ואף לא תאריך את תוקפן של תעודות שהוצאו ,זאת ללא עריכת בדיקות אינדיבידואליות בשל מסוכנות אינהרנטית של העותרים .בית המשפט העליון קיבל את העתירה ,פסק כי החלטת לע"מ אינה עומדת בקריטריונים של מינהל תקין וקבע כי בכפיפות לערכית בדיקות ביטחוניות אינדיבידואליות ,יוארך תוקפה של תעודת העיתונאים של העותרים ,באם יזכו להיתרי כניסה ועבודה.49 בית המשפט הותיר בצריך עיון את השאלה האם בשל חשיבותה המעשית יש לראות בקבלת התעודה חלק מזכות היסוד לחופש הביטוי ,אך ציין כי הענקת התעודה ,לעוסקים בעיתונות, הינה חלק מאינטרס חברתי מוגן לעיתונות חופשית ולסיקור פתוח.50 .3 בג"צ 30362/07שורת הדין נ' לשכת העיתונות הממשלתית (פורסם בנבו – )3.7.6003 העמותה העותרת ביקשה להורות ללע"מ לשלול או להימנע מלהאריך את תוקף תעודות העיתונאי שניתנו לעובדי רשת הטלוויזיה FRANCE 2עד אשר תתנער בפומבי מהאמור בכתבה בעניין הילד מחמד א-דורה. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי לא נפל פגם בשיקול דעתה של הרשות ופסק כי הכללים הינם הנחיות פנימיות שאין להם תוקף סטטוטורי ואין הם אלא כללים גמישים שהרשות המנהלית קובעת לעצמה כדי שידריכו אותה בהפעלת סמכותה .יחד עם זאת, מחוייבת הרשות שלא לסטות מאותן הנחיות אלא אם כן ניתן להצדיק סטייה זו בטעמים ראויים וענייניים.51 .2 בג"צ 7763/07סקופ קו .איאל .בע"מ נ' לשכת העיתונות הממשלתית – עניינה של העתירה בתקיפת חוקיותם ותקפותם של הכללים ,תוך התמקדות בטענות כנגד קריטריונים להכרה 48 שם ,בעמ' .6 49 ראו בעניין זה – נוהל מתן היתרי תעסוקה וכניסה ותעודות עיתונאי לעיתונאים פלסטינים.6002 , 50 שם בעמ' 76וכן בג"ץ 1332401שורת הדין ,הערה 3לעיל ,בעמ' .30 51 ראו בג"ץ 30362/07בהערה 3לעיל ,בעמ' .30 133 בעיתונים ברשת האינטרנט .העותרת טוענת כי הדרישות ביחס לעיתונים המתפרסמים באינטרנט קובעים רף בלתי סביר באופן קיצוני ,המפלה את תקשורת האינטרנט לרעה לעומת התקשורת המודפסת. העתירה תלויה ועומדת בבית המשפט. .4 בג"ץ 7053/06סרי נ' לשכת העיתונות הממשלתית (פורסם בנבו ;)67.30.06דנג"ץ 5632/06 סרי נ' לשכת העיתונות הממשלתית (פורסם בנבו ; )30.6.6003בג"צ 3644/06אלקודס נ' מנהל לשכת העיתונות הממשלתית – עתירות ביטחוניות ,בשל דחיית בקשת העותר לקבלת תעודת עיתונאי סעיף (3ו) לכללים .בית המשפט דחה את העתירות. .6 בג"צ 462/30מריאן הוק נ' לשכת העיתונות הממשלתית – העותרת הינה עיתונאית זרה ותיקה אשר קיבלה בעבר תעודת עיתונאי על סמך חוזה שהציגה ללע"מ עם אמצעי תקשורת .לאחר הגיעה ארצה ,בוטל החוזה עימה ואולם לפנים משורת הדין הוארך תוקף תעודתה .לאחר מכן ,ביקשה העותרת תעודת עיתונאי ,בהסתמך על כתבות שאותן היא מפרסמת ב"בלוג" שהקימה וכן כתבות שהיא שולחת לאתר אינטרנט מסוים ,ללא התקשרות מחייבת. העתירה תלויה ועומדת .עם זאת ,הגב' הוק הגישה לאחרונה בקשה מחודשת אשר יתכן ועומדת בכללים לצורך מתן תעודת עיתונאי. 134 תקציר ישיבת הוועדה השלישית ,שהתקיימה ביום 3בנובמבר 2311 לשכת העיתונות הממשלתית תקציר ישיבת הוועדה לבחינת הקריטריונים למתן תעודת עיתונאי שנערכה ביום שלישי י"א בתשרי ,תשע"א ()3.11.2311 נוכחים: כב' השופטת שרה פריש ,יו"ר הועדה אורן הלמן ,מנהל לע"מ נילי רייכמן ,יועצת לוועדה עו"ד רביב מייזל ,יועץ משפטי עו"ד מיכל מסטיי ,יועצת משפטית ד"ר אווה ברגר ,חברת ועדה ד"ר עמית לביא-דינור ,חברת ועדה שלום קיטל ,חבר ועדה יוסי אחימאיר ,חבר ועדה ניב קלדרון ,חבר ועדה ד"ר הילה טל ,מרכזת הועדה מוזמנים: ד"ר יובל דרור ,הרצאה בנושא ניו מדיה חולוד מסאלחה ,אתר האינטרנט בוקרה רונית הבר ,עורכת ראשית מגזין האינטרנט סלונה ג'ו פדרמן ,יו"ר אגודת העיתונאים הזרים בישראל גל מור ,עורך ומייסד האתר חורים ברשת אורי רוזנוקס ,יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים דני זקן ,יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים ענת סרגוסטי ,מנכ"לית אג'נדה ,מרכז ישראלי לאסטרטגיה 135 ד"ר יובל דרור ,ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית ספר לתקשורת של המכללה למנהל ,בעברו עיתונאי ועורך ,בעל בלוג. פרופ' פליי שנירקין מאוניברסיטת ,NYUהעוסק בניו-מדיה אמר שעד להופעת הבלוגים ,למונח חדשות NEWS ,היו שתי משמעויות :מה שארגוני החדשות מדווחים עליו ומה שראוי לסיקור, ולא תמיד ישנה חפיפה בין שתי המשמעויות .עד הופעת הבלוגים תמיד היו טענות לגבי בחירת הנושאים המסוקרים על ידי מערכות החדשות ,אך לא היתה חלופה .אמצעי התקשורת המסורתיים החליטו מה יהיו החדשות ובזה זה נגמר .עם הופעת הבלוגים ,באמצע העשור האחרון ,חל שינוי בסיסי והחדשות יכולות להגיע אל התודעה הציבורית ללא עזרתם של אמצעי התקשורת המסורתיים .אדרבא ,אמצעי התקשורת המסורתיים יכולים למצוא את עצמם מכסים סיפור בגלל שהוא הופיע בפלטפורמה אחרת. - Citizen Journalismעיתונאות אזרחים ,משתתפת ,קהילתית .הגדרתה" :פעולתו של אזרח או קבוצת אזרחים שמשחקים תפקיד אקטיבי בתהליך של איסוף ,דיווח ,ניתוח והפצה של חדשות במטרה לספק מידע רלוונטי אמין מדויק ומקיף שדרוש לדמוקרטיה" .הגדרה נוספת ,של ג'יי רוזן" :כאשר אזרחים שבעבר נודעו בשם הקהל ,משתמשים בכלים עיתונאיים כדי ליידע אחד את השני בענייני חדשות" .כלומר הקבוצה שפעם התייחסנו אליה כאל איזה מסה אמורפית של קהל, מתחילה להשתמש בכלים עיתונאיים ומדווחת על החדשות. בבסיס העבודה העיתונאית היותה שומר הסף" :לבחור ,לכתוב ,לערוך ,לעמד ,לתזמן ,לדווח ולהעביר מידע שהופך לחדשות" .הבניית המציאות החברתית בצורה של NEWSמתוך כלל האירועים וההתרחשויות .במרכז הרעיון של שומר הסף נמצאת השליטה .העיתונאי הוא זה ששולט במידע ,בכותרת ,באורך הידיעה ,בתמונה ,במקורות המידע ,בפרסום .זה הדבר המרכזי ביותר באידיאולוגיה של הפרקטיקה שנקראת עיתונות .העיתונאות האזרחית חותרת תחת הפרקטיקה של השליטה של העיתונאים במידע ,כיון שבעולם הנוכחי הפקת מידע ,עריכתו והפצתו אינה עניין מסובך .וכך מאבדת העיתונות המסורתית את השליטה על המידע ,שנמצא בכל מקום. אחד ממכשירי השליטה האחרונים הוא תעודת העיתונאי ,מכשיר שמתאים לנוף של המאה ה60- ואינו ניתן ליישום בנוף התקשורתי של המאה ה.63- על תופעת הבלוגים יש גם לא מעט ביקורת :יש הטוענים כי בלוגרים לא מיצרים חדשות בעצמם, ובמקום זה הם משתמשים כטפיל על המערכת .הם מגיבים לחדשות ,בוחנים אותן ,אבל אינם יוצרים תחקירים ,אין להם סקופים .הם לא מבצעים עבודה עיתונאית טהורה ,ואחת הביקורות המרכזיות זה שבלוגרים הם accidental journalistכלומר יש להם פרצי עיתונאות מקריים 136 המנוגדים לסיסטמתיות של התהליך העיתונאי .לעומתם עיתונאי הוא איש שעובד בתוך SYSTEM .מטילים עליו משימה ,הוא יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות ,יש מערכת ,יש שיקולים ,יש סדרי עדיפויות וכן הלאה. בבסיס הביקורת על הבלוגרים עומדת השאלה מי הוא עיתונאי? עכשיו ,ג'יי לאסיקה הגדיר עיתונאות כך" :יחידים שמשחקים תפקיד פעיל בתהליך של איסוף ,דיווח ,מיון ,ניתוח והפצה של חדשות ומדידה .זו מטלה שבעבר בוצעה כמעט באופן בלעדי על ידי ארגוני חדשות" .כלומר במרכז ההגדרה עומדת הפרקטיקה של המקצוע ולא ההשתייכות לארגון חדשותי .ומכאן שבלוגרים ופעולת הבלוגים וה citizen journalism-צריכים להיתפס כחלק מהערכת האקולוגית הרחבה של פרקטיקה עיתונאית .אם כי בלוגר יעיד על עצמו ברוב המקרים שהוא אינו אובייקטיבי ,מה שעיתונאי רציני לא יעשה .יש פער בין הפרקטיקה העיתונאית כמו שאנחנו מכירים אותה ,של העיתונאי שמרוחק ממושא התפקיד שלו לבין הבלוגר שלפעמים הוא כן מעורב. בארה"ב התקבל ב 6007-תיקון לחוק חופש המידע ,לפיו "משמעות המושג של נציג של ארגון חדשות יכולה להיות כל אדם או ישות שאוספים מידע שיש לו פוטנציאל לעניין את הציבור או את חלקו ,שמשתמשים בכישורי עריכה באמצעותם הם הופכים מידע גולמי לעבודה ייחודית ומפיצים את העבודה הזאת לקהל .בהקשר הזה חדשות ,משמעותו מידע שמתייחס לאירועי השעה ושעשוי להפוך לענייני השעה" .כך התמודדו עם סוגיית הבלוגרים באשר לקבלת מידע מרשויות ממשלתיות ללא תשלום אגרה. לא כל מי שעושה עבודת עיתונאות הוא עיתונאי .אבל מי שעושה את זה פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם ,ומראה שהוא חלק מהפרקטיקה הרחבה של העיתונאות ,צריך לתת לו גישה .היעדרה של התעודה יוצר היעדר לגיטימציה ,וזאת פגיעה אמיתית בדמוקרטיה ,מכיוון שדווקא בתקופה שבה אמצעי התקשורת המסורתיים כ"כ נחלשים ,הם נמצאים בבעיה שיוצרת בעיה לדמוקרטיה שלנו .לאפשר גישה למידע לאנשים נוספים זה האינטרס של כולנו. הפתרון – לתת לגוף לא ממשלתי לקבוע מי יקבל את הגישה .ממליץ על מועצת העיתונות או גוף שיורכב מנציגי כל הקבוצות הרלבנטיות .זה אינטרס של החברה לתת גישה לעוד אנשים. 137 הגב' חולוד מסאלחה ,עורכת אתר החדשות בערבית "בוקרה" בוקרה הוא אתר חדשות בערבית הקיים 4שנים ,שני-שלישי בגודלו ומבחינת הרייטינג .רוב הקהל צעיר ( 35עד )24-40ומשכיל ( .)46%בצוות האתר 36כתבים ו 4-עורכים .הדגש המקצועי בבוקרה הוא באספקת תוכן עדכני ורציף לגולשים .לאתר בוקרה קושי בהשגת תעודות לע"מ לכל הצוות, ולתעודה יש חשיבות רבה .כיום יש רק ל 5-עובדי האתר תעודות. סיבה תדירה לסירוב להנפיק עבורנו תעודות היא התחלופה הגבוהה של העובדים או מאחר והם לא מועסקים במשרה מלאה .רוב הכתבים במגזר הערבי לא עובדים במשרה מלאה בתקשורת .אין כמעט עיתונאי במגזר הערבי שעובד רק בכלי תקשורת אחד .זה אחד הכללים שנדרש בו שינוי בעת הרה-אורגניזציה של תעודת לע"מ. יש עצמאות מאוד מוחלטת למנהל הלשכה בהנפקת התעודות ,מתן ,אישור והארכה ולעיתים מופעלים שיקולים פוליטיים .המגזר הערבי נמצא בין שני העולמות ,חלק ישראלים וחלק פלשתינים ואנחנו נמצאים פה באמצע ,לא פה ולא שם לפעמים פה ולפעמים שם ולא יודעים לאן ללכת .לכן אי אפשר להסתמך על שיקולים פוליטיים במתן תעודת לע"מ .הועדה צריכה להסתמך על חופש הביטוי וחופש העיסוק בעבודה שלה. אנחנו יכולים לעבוד בלי תעודת לע"מ ,אבל דמיין לעצמך שראש הממשלה מגיע היום לנצרת ואז כל הכתבים שבאים מהתקשורת העברית הישראלית והזרה וכל הכתבים הערבים היושבים בנצרת אבל לא יכולים להיכנס למה אין להם תעודת לע"מ .הם צריכים לעבור בדיקה ביטחונית ,אבל הם מנועים להיכנס לפגישה הזאת כי אין להם תעודת לע"מ .למה אין להם תעודת לע"מ? כי התחלופה גדולה ,כי יש מכסה מסוימת ,כי יש היבטים ביטחוניים...אלה דברים שצריך לקחת אותם בחשבון. אני מאמינה שבלוגרים זה ניו מדיה ,זו עיתונות חדשה .יש הרבה בלוגרים שעשו היסטוריה. ריצ'רד סילברסטיין ,שהוא הבלוגר הכי מפורסם ,הוא עושה מהפיכות במה שעושה ,זה סוג של עיתונות שאי אפשר לא לכבד אותה. צריך להקל על העיתונאים הערבים ,לתמוך בהם ככל הניתן .אנחנו מרגישים שאנחנו הילד הרע של התקשורת ,הילד המוזנח שבא בסוף .נניח ויש צו איסור פרסום אנחנו לא מקבלים אותו ורק כשאני מפרסמת מתקשרים אלי מהמשטרה ,לא שמעת על צו איסור פרסום? לא ,לא שמעתי, מאיפה אני אשמע אם אתה לא אומר לי על זה? בקשה לצרף נציג התקשורת הערבית לוועדת ההשגה על דחית בקשה לקבלת תעודת לע"מ. 138 הגב' רונית הבר ,עורכת ראשית ,אתר "סלונה" סלונה הוא אתר יחסית צעיר וחדש ,בסך הכל שנה ושמונה חודשים באוויר .זה אתר שמוגדר כ- , women oriented contentקם בהשראה של הרבה אתרים בעולם שהם אתרי נשים אבל הם בעצם מחשיבים את עצמם כפורצי דרך בתחום הזה ,שהם לא מתרכזים בנישה הידועה והסטריאוטיפיות של תוכן נשי ,באים מתוך התפישה שנשים היום מתעניינות בטווח מאוד מאוד רחב של נושאים ,גם מבחינה של השפעה ביום יום שלהם בתוך המשפחה וגם מחוץ למשפחה .הן מחליטות בענייני כסף ,ביטוחים ,קניית רכב וכמובן השפעה על החברה ,כך שהן מתעניינות באקטואליה ,ספורט וכל הנושאים בעצם שנמצאים במגזינים רחבים שהם לא בהכרח מגזינים נשיים. לסלונה תפוצה של 330,000יוניקים בחודש ,שזה לא עומד בסף של קבלת תעודת עיתונאי בעצם לפי הכללים שנהוגים היום .המבנה שלנו הוא מבנה ייחודי המשלב בין מערכת ופלטפורמה של בלוג ים .זה בעצם מגזין עם קהילה .זה משהו שהוא ייחודי ומשלב הרבה מאוד מגמות שיש בעולם .יש אצלנו היום באתר 6000בלוגים מתוכם יש כ 3400-פעילים על בסיס קבוע .מרבית העיתונאים בסלונה אנשי דעות וכן מרבים אינם עובדים באקסקלוסיביות עבור סלונה אלא פרילנסרים שחלקם גם עובדים במערכות עיתונים אחרות. חשוב לנו להפוך לשחקנים בתחום הזה של NEWSוגם בתחום הפנאי וה LIFE STYLE-וכלכלה ובמקומות האלה צריך כמובן את ההכרה הרשמית הפורמאלית ,שתסייע ביצור חומרים ובהשגתם. מה שרלבנטי עבורנו מבחינת שינוי הכללים זה מדד התפוצה. סצנת הבלוגרים היא סוגיה נפרדת לגמרי והם לא צריכים להיכנס לדעתי למגרש של הנפקת תעודות עיתונאי ,למרות שיש להם משקל מאוד מאוד חשוב בתוך התקשורת ,בתוך השיח ,בתוך כל מה שקורה היום ב'ניו מדיה' ,זה משהו שהוא צריך להיות מאוד ,מאוד נקודתי ומאוד מאוד ממוקד ספציפית לאותו בלוגר .אז ככה שכפלטפורמה של בלוגים אני לא יכולה להגיד שזה משהו שאפשר וצריך לתת באופן גורף .ממש לא. 139 יו"ר אגודת העיתונאים הזרים בישראל,מר ג'ו פדרמן AP עובד בסוכנות הידיעות I am chairman of the Foreign Press Association. We represent about 500 journalists who are employed by about 200 global news organizations, operating in Israel and the Palestinian Areas. Our members range from small newspapers, individuals who work for small newspapers, to the world's largest news organizations, including the New York Times, Reuters, the BBC, CNN, and the Associated Press. Many if not most of FPA members, are Israelis or Palestinians. As of now, the FPA has never been asked by a blogger to become a member. We have members who have blogs and who work as bloggers, but they've joined the FPA because they have a second job as a radio correspondent or a newspaper correspondent. FPA standards are very clear: The journalist must work for an internationally recognized news organization, and that organization must have headquarters overseas. So if a blogger or a filmmaker or a web journalist meets these criteria, we would accept them. The type of media that they work for is not so important. To us, it's more important the quality of work that they do and that they show that they're a serious journalist. There are many freelancers. But they usually work for maybe 4 or 5 different newspapers around the world. Many of our members are freelance journalists. The GPO should seek ways to apply its criteria, the same criteria it's used in the past when granting press cards: Does the applicant have a body of work? What have they done in the past? Who are they affiliated with? Who's actually paying them? Do they have a wide readership? Are they influential? Are they political activists? These are the things that you have to take into account as you make your decision. Obviously, there are going to be lots of gray areas. What do you do with an individual blogger who's influential but may not have an employer? You can tell when somebody is serious and legitimate. But in the, for complicated cases, there should be a committee, a review committee. Journalist with an agenda is not a journalist, he is an activist. Just because they have a camera, in their hand, does not make them a journalist. 141 The needs of FPA: In the past the FPA had a seat on the appeals committee. Somehow, in the past few years, we lost that position. And I wanted to use this opportunity to request that we be given that spot back. Finally, I wanted to express my concern about the GPO's handling of Arab journalists. As you may know, Arab journalists are processed through a separate department at the GPO. And those who qualify for press cards, including Israeli citizens, are treated differently. They only receive one-year press cards, when other people receive two-year press cards. It looks bad for the GPO and it looks bad for Israel. I think it hurts Israel's image to treat people separately. Palestinian members of the FPA who live in the West Bank cannot get a press card at all. I respectfully ask you to reconsider this policy. In the past, West Bank Palestinians were able to get GPO cards. That ended during the intifada. If a Palestinian in Ramallah can qualify for a work permit, been approved by Israeli security, they can come into Israel to work, but they still can't get GPO cards. I don't think the security issue has to be a reason to prevent somebody from getting a GPO card. 141 גל מור ,מייסד ועורך האתר 'חורים ברשת' אתר העוסק בתחום המדיה הדיגיטלית ,מדיה חדשה ,טכנולוגיה ,טרנדים וכיו"ב ,כל הנושאים שקשורים לחדשנות ו.ON LINE- בראשית דרכו של שימשתי הרבה שנים ככתב ב YNET-וכעורך ערוץ המחשבים משך 4שנים. כשהקמתי את האתר ב 6006-הוא היה בלוג אישי ,ובאותו זמן הייתה לי תעודת עיתונאי של YNETולכן לא עלה שום צורך בתעודת עיתונאי כעצמאי. כשעזבתי את YNETלקחתי את חורים ברשת לכיוון מסחרי ומקצועי לחלוטין והפכתי אותו מבעצם מבלוג לאתר אינטרנט לכל דבר ,אתר חדשות שיש לו מערכת ,ולכן אני לא רואה בו יותר בלוג במובן המקובל של בלוגר שיושב בלילה בביתו עם לפטופ ומעדכן .אנחנו כבר מערכת לכל דבר. גיליתי לאחרונה שאני בעצם כן צריך תעודת עיתונאי על אף שאני לא מגדיר את חורים ברשת בלוג .קיבלתי בהתראה קצרה הזמנה מחברת פיי-פל ענקית התשלומים לכנס בארה"ב בהתראה מאוד קצרה של שבועיים .בגלל שיש לי מוניטין ,בגלל שלאתר יש מוניטין כאתר מוביל בתחומו בתחום הדיגיטלי החדשני ,הם פנו אלי ספציפית והם רצו שאני אסע בהזמנתם ואבקר בתערוכה ואסקר אותה .כשניגשתי לשגרירות האמריקאית ,נאמר לי שמבחינתם אני לא עיתונאי ,כיון שאני לא מחזיק בתעודת לע"מ ,ולכן הם אינם מכירים בי לצורך נסיעה עיתונאית ונשללה ממני האפשרות לקבל ויזה .לבסוף קיבלתי ויזה לאחר שהבאתי אישור מנענע 30שהם מזמינים אותי לסקר בשמם ,כלומר נאלצתי לפנות לגוף תקשורת אחר .אם אין לך הכרה של גוף רשמי אתה בעצם לא מוכר כעיתונאי ואתה לא יכול לנסוע לעבוד. את האתר שלנו קל לבדוק מבחינת מוניטין .אפשר לראות מי מצטט אותו ,מי מאזכר אותו .יש לי גוגל אנליטיקס ,אפשר לראות כמה נכנסים ,אפשר לראות מי מתקשר אליו .אפשר לראות מה אומרים בעיתונים אחרים ,אין ספור אזכורים במדיה ,בתקשורת המרכזית. כשאני חושב על בלוגרים אני יותר חושב על עיתונאי ,שמסתובב בשטחים ועושה זאת כי הוא מאמין בשליחות שלו ,בין אם הוא כותב מזווית פוליטית כזאת או אחרת ,בין אם הוא בשליחות צרכנית או נאבק בבירוקרטיה או מכל שיקול אחר .הקריטריונים לשפוט מי הוא בלוגר ומי עיתונאי ומי בלוגר ראוי לתעודה ,הם לא ברורים והם לא חד משמעיים ,כי אנחנו רואים בצד השלילי שימוש לרעה במושג בלוגר. יש אנשים שמפרסמים פוסט בבלוג פעם בחודש ,מקבלים הטבות מחברות מסחריות ,חברות תמרוקים ,חברות אופנה וכותבים על זה במסווה של עיתונות .התופעה הזאת קיימת גם 142 בעיתונות. אני לא חושב שהתחום הזה צריך להיות פרוץ לרווחה .הייתי מתחיל מנושא הוותק .בלוג צריך לרוץ לפחות שנה בצורה סדירה ,עם עדכונים לפחות פעמיים שלוש בשבוע שייצרו נפח וקוראים שחוזרים. יש לנו גם קריטריונים כמותיים אחרים כמו ה ,RSS-כמה אנשים מנויים על הבלוג הזה או ברשימת תפוצה או דרך סינדיקציה ,מספר מנויים בדף פייסבוק ,סטטיסטיקה מגוגל אנליטיקס. אם אין לבלוגר קוראים הוא בעצם לא בלוגר ,כי אין לו שום משמעות קליעה. הייתי חושב על קריטריונים שהם לא כמותיים אלא איכותיים ,כמו למשל מליצי יושר .ז"א אנשים שהם בעלי שם ,או שהם עיתונאים בעצמם או שהם אנשים אמינים בתחומם והם יכולים להגיד שהאתר הזה הוא אתר אמין ומכובד בעיניהם. קריטריון מוצע נוסף -אזכורים בתקשורת .חורים ברשת אוזכר בחודש האחרון לפחות 2פעמים: בגלובס ,נענע ,30וואלה .מצטטים את האתר שלנו כמקור שמסתמכים עליו בהמשך לכל מיני ידיעות. כך גם לגבי קישורים מאתרים עיתונאיים ,מה שמוסיף למהימנות שלי ,בהנחה שהאזכורים האלה הם לא בהקשרים שליליים. 143 אורי רוזנוקס ,יוצר סרטי תעודה ויו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים בישראל פורום היוצרים הדוקומנטריים בישראל מאגד 200יוצרי תעודה עצמאיים ,בעיקר במאים, מפיקים ,תחקירנים ,עורכי תוכן ,שעוסקים בתחום הדוקומנטרי .זו גילדה שהתפקיד המרכזי שלה היא לקדם את הז'אנר הדוקומנטרי. החברים שלנו הם יוצרים עצמאיים ,שעובדים בכל פעם תחת מערכת אחרת ,ומתוך כך ,הפנייה הרבה פעמים לתעודת עיתונאי שהיא כלי עבודה אמיתי אצלנו ,מסתבכת באופן מסוים כי עניין המערכת הוא פחות מוגדר אצלנו .אדם שעוסק בתחום והעבודה שלו מצריכה יציאה לשטח ועבודת שטח ,בעיני זכאי לתעודה. חשוב שליוצרים הדוקומנטריים שזקוקים לתעודה הזאת ,ההגדרה תהיה של יוצר עצמאי .אני רוצה להציע הצעה שיכולה גם לייעל את העניין ,שאנחנו כפורום היוצרים נהיה בחזקת המערכת לכל היוצרים שמבקשים תעודת עיתונאי והם יוצרים תיעודיים .אנשים יוכלו לבקש באופן אחר, אבל מבחינת ייעול העניין וריכוז התעודות ושליחת התעודות במרוכז אלינו לחלוקה לחברים ,זה יכול להיות מצב שאנחנו כארגון גג ניתן איזה שהוא מענה לעניין הזה של מערכת. יש יוצרים דוקומנטריים שאינם חברים בפורום .אני לא מחפש פה שום בלעדיות .מי שרוצה להגיש בלי כל קשר אלי יכול .אני רוצה לחסוך בירוקרטיה ליוצרים שנמצאים אצלי. תעודת העיתונאי או תעודת היוצר הדוקומנטרי היא כלי עבודה של יוצר התעודה בישראל וכל דבר שאפשר לעשות ביחד לייעל את העניין של קבלת התעודה ולפשט את העניין ,כמו להפוך את הליך הגשת הבקשה לתעודה למקוון .ואם אנחנו יכולים להיות לעזר בעניין הזה ,אנחנו נשמח. 144 דני זקן ,יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים איש רשות השידור ,עיתונאי מעל 60שנה ,עורך ומגיש חדשות בקול ישראל .חבר גם בהנהלת הפדרציה העולמית של העיתונאים ,ה.IFJ- התחום אליו אתייחס הוא העבודה העיתונאית ה'-הארד קור' ולא הדברים שמסביב ,היצירה הדוקומנטרית וכד' .מביע את עמדתי האישית כיו"ר האגודה והפדרציה הבינלאומית שבה אני חבר ,בתחום של העיתונאים הפלשתינים. אני חסיד הגישה המצמצמת ,עיתונאי צריך להיות מי שעבודתו מבחינתנו מתפרסמת בכלי תקשורת עם תפוצת מינימום ,מחויב לעמוד בקריטריונים של האתיקה המקצועית .מי שזכאי לקבל תעודת עיתונאי הוא מי שהוא עיתונאי באמת ,שעושה עבודה עיתונאית וצריך לבחון את הקריטריונים שעושים את זה .אצלנו למשל הקריטריון הראשי הוא שהוא מתפרנס מעבודתו העיתונאית בכלי תקשורת מוכר עם פרסומים בתפוצה מינימאלית לפחות .כלומר ,מי שמפרסם בלוג הוא לא בהכרח עיתונאי ,אלא אם הבלוג שלו מתפרסם בכלי תקשורת שיש לו תפוצה ושזה מגיע למספיק גורמים .ולא פחות חשוב מזה ,קריטריון של אתיקה עיתונאית .יש קריטריונים של מועצת העיתונות לכך ,כמו זכות התגובה ובדיקה של עבודה עיתונאית. חייב להיות שיתוף פעולה יותר הדוק בין לשכת העיתונות הממשלתית לבין מועצת העיתונות שהיא גוף עם מעמד משפטי גם מוכר ובוודאי מעמד מקצועי שמאגד גם מו"לים וגם נציגי עיתונאים ,כדי לחזק את המעמד והאכיפה של האתיקה העיתונאית .ליצור איזה שהוא סוג של אכיפה לפחות מינימאלית כלפי מי שלא בסדר .אתה יכול לשלול תעודה ממי שלא עומד בזה .יכול להיות שאוטופית ,מועצת העיתונות או אגודות העיתונאים צריכות להעניק תעודות עיתונאי רשמיות ,אבל היות וזה לא המצב אז לפחות צריך שיתוף פעולה יותר מכל הצדדים .לע"מ צריכה להעניק תעודות כי הממשלה צריכה רגולציה גם בתחום של העיתונות. (ד"ר אווה ברגר :גם אני חברת מועצת העיתונות ,לפרוטוקול ,ואני מתנגדת שלע"מ תנפיק תעודות. זה חלק מהמנדט שלנו אבל אני מתנגדת). איגוד העיתונאים הארצי ,המחולק לירושלים ותל-אביב ,מעניק תעודות עיתונאי שלנו ,שמהוות זיהוי ומאפשרות כניסה למקומות מסוימים ,אבל היא לא מאפשרת מה שלע"מ מאפשר כניסה לאירועים בהשתתפות רה"מ .לכן אם זה יהיה מתן משותף של התעודה הזו ,זה ייתן הרבה קרדיטציה לשני הצדדים. בלוגרים – צריך להתייחס אל האינטרנט כפלטפורמה .עיתונאי ,לא משנה איפה הוא מפרסם, צריך לעמוד בקריטריונים עיתונאיים .בלוגר כבלוגר הוא עיתונאי כאשר האתר שבו הוא כותב את 145 הבלוג מקיים קריטריונים עיתונאיים ויש לו את התפוצה. בנוסף ,הבחנה בין תומכי עיתונות לעיתונאים .צריכה להיות הפרדה בין עיתונאי -עיתונאי לבין עיתונאי שהוא ,לבין איש טכני שמסייע לעבודה עיתונאית .עיתונאי ,תחקירן ,שדר הוא בוודאי עיתונאי .טכנאי רדיו הוא לא עיתונאי והיום מקבלים טכנאי רדיו תעודות לע"מ .טכנאי רדיו, תאורן ,אלה אנשי טכניקה .מאפרות .אצלי ,באגודת העיתונאים ,חברים החברים האלה כחברים באגודה ,מקבלים גם תעודות עיתונאי .הם צריכים לקבל תעודה כדי לסייע להם בעבודתם .תעודת עיתונאי צריך לתת רק לעיתונאי ,ומי שתומך שידור צריך לקבל תעודה שתאשר לו להיכנס. עיתונאים פלשתינים -מבקש לאפשר תעודות עיתונאי לעיתונאים הפלשתינים ,סוג של מעמד קצת דומה לעיתונאים הזרים שנמצאים בארץ .עם קריטריונים וכמובן בדיקות ביטחוניות .הסיבה המרכזית היא סיבה דווקא ישראלית :עיתונאי פלשתיני שיושב ברמאללה ומדווח על ת"א הוא עיתונאי ,הוא מדווח אחרת מאשר עיתונאי שבא ,מגיע לת"א ומדווח עליה .זה אינטרס ישראלי מובהק לאפשר לעיתונאים פלשתינים להגיע בצורה קלה יותר לתוך מדינת ישראל ,אני אחזור על עניין ההגבלה הביטחונית כמובן .אבל עדיין ,לאפשר להם בצורה יותר קלה ,לא כאחד האדם הפלשתיני ,אולי במשהו מקביל לאנשי עסקים פלשתינים ,כדי לאפשר להם להיכנס. 146 גב' ענת סרגוסטי ,מנכ"ל אג'נדה – מרכז לאסטרטגיה תקשורתית עיתונאית למעלה מ 64-שנה :צלמת בעולם הזה ,קצת עיתונות זרה וחדשות ערוץ 6במגוון מאוד גדול של תפקידים .עדיין מגדירה את עצמי כעיתונאית .כיום מנהלת ארגון ללא כוונות רווח שנקרא אג'נדה ,שהמטרה שלו לפעול לשינוי השיח בתקשורת ,שהיא כיכר העיר שבה מתנהל הדיון הציבורי לה השפעה רבה על תהליכים של קבלת החלטות .ככל שכיכר העיר הזו תשקף את מגוון הקולות והגוונים והתרבויות והקבוצות של החברה ,כך הקולות האלה יבואו לידי ביטוי גם בתהליכי קבלת החלטות .המחקרים שלנו וגם של גופים אחרים מראים שהדמות הכי דומיננטית היום בתקשורת היא דמותו של הגבר החילוני אשכנזי יהודי ,תושב מרכז הארץ ...כל שאר האוכלוסיות מודרות ,נעדרות ,לא קיימות ,לא מושמעות. קצת תמוה שהממשלה מנפיקה את תעודות העיתונאי והיא שקובעת מי עיתונאי ולא עיתונאי בדמוקרטיה ,שאחד מעמודי התווך שלך זה עיתונות חופשית .זה מזכיר משטרים אפלים ריכוזיים מאוד ,שלא לומר דיקטטורות ,ששם הממשלה מחליטה .נכון שבישראל אנחנו תקשורת מאוד בועטת ,עצמאית ,חופשית ,במידה רחבה מאוד ,אבל עדיין קיימת מראית העין .המנגנון הזה, שנשען על רגליים ביטחוניות ,משמש להדרה ,בעיקר של אזרחים ערבים ובוודאי פלשתינים. בשנים האחרונות שהייתי עיתונאית פעילה בחדשות ,6אני לא זוכרת שנדרשתי אי פעם להציג את התעודה .לא נדרשתי למנגנון הסינון והספיק שאמרתי שאני מחדשות ערוץ .6לא הייתי צריכה להיכנס למשרד רה"מ. השאלה איזה זכויות התעודה מעניקה ולמה הממשלה צריכה להעניק את הזכויות האלה. הבדיקה הביטחונית בכניסה למשרד רה"מ מתבצעת בכל מקרה .אנחנו יודעים שגם יהודים שמבקשים תעודות עיתונאי ,עוברים איזה שהיא עין ביטחונית .הדרישה שזה יהיה המקצוע שממנו מתפרנסים וההוכחות שיש להציג לכך לא מאפשרות לפרילנסרים לעשות כל מיני עבודות אלא אם זו הפרנסה העיקרית. זה עניין של הגדרה ,מי מגדיר מהו עיתונאי? האם הממשלה תגדיר מהו עיתונאי? זה נוגד את מהות המקצוע ואת הרצון להיות חופשי ואת היכולת ללכת וללקט ידיעות ולהחליט מה חשוב ומה לא חשוב .הדרישה של לשכת העיתונות שזה יהיה העיסוק או מקור הפרנסה העיקרי ,היא גם דרישה שצריך לשים עליה סימן שאלה ,כי איך עיתונאים צעירים יכולים לגדול לתוך המקצוע הזה? אבל בעיקר ,אני חושבת שאתם צריכים לשאול את עצמכם מה הזכויות הנגזרות מהתעודה הזאת .מה מעניקה התעודה הזאת ולמי היא טובה? ומי מכבד אותה ומי לא מכבד אותה? ואם משרד רה"מ עצמו לא מכבד אותה והוא נדרש לעוד אישורים ,אז מה עשינו בעצם? 147 נצרת2.11.2311 : לכבוד ועדת עדכון קריטריונים למתן תעודת עיתונאי תל-אביב א.ג.נ,. הנידון :המלצת עיתון אל-סינארה לוועדת עדכון קריטריונים – תעודת עיתונאי להלן המלצות ,תגובות ,התייחסות עיתון אל-סינארה ל"עדכון קריטריונים למתן תעודת עיתונאי": :The new media .1 החידושים שהביא האינטרנט לתקשורת בכלל ולמגזר הערבי בפרט הפכו אתהמאפיינים ,ההרגלים ושיטת העבודה הקלאסית של גופי המדיה במגזר השינוי הכי מובהק שחל במגזר הוא יצירת הביקוש לחדשות יומיות – עד אז, העיתונות הערבית היתה שבועית. ולכן: א .עיתונאים חדשים. הביקוש הגדול ,שהאינטרנט יצר ,לעיתונאים גרם לקליטת עיתונאים שהם " ."Freelancersכמובן הפרילנסרים של המגזר הם לא רק מתעסקים בעיתונות- הם אנשים שעובדים במספר רב של תחומים ובין היתר כי "עיתונאים". לכן ,המצב מחייב ניסוח והבנה חדשים לקונספט .מי נחשב ל ,Free lancerבאיזה תחומים הוא יכול עוד לעבוד (חוץ מתקשורת) וכו'. 148 ב .מספר רב של כתבים. מכיוון והאינטרנט הפך למדיה הכי מעודכנת במגזר ,להיות מעודכן בכל מקום ובכל זמן גרם לעלייה מובהקת במספר הכתבים (העובדים) של הארגון. ולכן יש צורך בלאפשר מספר יותר גדול של תעודות לקבוצת המדיה האחת. ג .הנפקה באמצע השנה! הדינאמיות של "המקצוע" באינטרנט מחייבת אופציה נוספת להנפקת תעודות לעתים יותר קרובים -כל רבעון. יש תנועה גדולה של קליטת עיתונאים לאורך השנה. ההגבלה בהנפקת תעודות מונעת מקליטת עובדים חדשים – האטה בהתקדמות ענף. ד .כתבי "נישה" – מתחת לגיל 18 הנפקת תעודות מיוחדות לכתבים הצעירים (מתחת לגיל -)33שעובדים בקטגוריות של "נוער" באתרים ובאתרים מיוחדים ל " "Teen agersכגון ""mem3a.net ששייך לקבוצת "אל-סינארה". לגיטימציה זאת ,לא משנה עד כמה שתהיה מוגבלת ,תבטיח סדר בענף ותתן מרץ ותחושת כבוד לעיתונאים הצעירים – עיתונאי העתיד. ה .בלוגרים. מכיוון והבלוגרים הם לא בתפקידם ועבודתם "עיתונאים" באמת -אם תהיה החלטה להנפיק להם תעודות – אז צריך להיות שוני ברור בתעודות לשמירה על הפרדה בין "עיתונאים" לבין "בלוגרים". * הערה :בלוגרים כמעט ואינם קיימים במגזר. 149 דיון חברי הועדה ד"ר הילה טל :המגזר שלא הגיע לצערי ,זה המגזר המקומי .לתשומת לבכם חוות הדעת הכתובה שהועברה מטעם אל-סינארה. יוסי אחימאיר :קיבלנו מכתב מדליה דורנר נשיאת מועצת העיתונות שסירבה להופיע בוועדה. אריק בכר ,מנכ"ל מועצת מזמין את חלקנו למועצת העיתונות ביום שני. ד"ר אווה ברגר :כי השופטת נימקה למה היא לא באה .היא חושבת שהתעודות לא צריכות להיות מונפקות ע"י לע"מ. *** ד"ר אווה ברגר :מה כן במנדט של הוועדה ומה לא במנדט של הוועדה ,מי קבע מהו המנדט? אורן הלמן:מנכ"ל משרד ההסברה. ד"ר אווה ברגר :האם המנדט לא יכול לכלול על בסיס דעות שמושמעות מהציבור שמופיע להביע את עמדתו בפני הועדה ,לתת לעמדות האלה לבלבל את התזה ,להקשיב באמת, שרה פריש ,יו"ר :אני רוצה להגיד משהו נורא קיצוני .אני חושבת שאם מישהו מהחברים חושב שכל הסיפור הזה הוא לא בסדר ,כי בעצם זה לא משנה מה הכללים ,לא צריך שלשכת העיתונות הממשלתית בכלל תנפיק תעודות ,אז לא צריך להיות פה .אני אישית חשבתי בתחילת התהליך כך וחשבתי שאם זה כך אז אני צריכה ללכת הביתה .אני הלכתי עם זה הביתה במחשבה מאוד רצינית ,אמרתי בליבי ,אולי באמת לשכת העיתונות היא לא הגוף שצריכה לתת תעודות ,וגם עכשיו אני אומרת שיכול להיות שאחת מההערות שתהיינה ,מבחינתי לפחות ,שבאמת צריך לבחון מחדש ,כי שמענו הדים גם לדברים שכאלה .אבל אחרי שהבנתי שנכון לעכשיו לשכת העיתונות הממשלתית לא תוותר על סמכותה כי היא רוצה לעדכן את הכללים ברוח המציאות המשתנה, אמרתי בליבי אני אעשה לפחות את הרע במיעוטו .ניקח את הכללים ואני אנסה לראות איך אנחנו מתגברים על אותם עניינים ועל אותם גופים שלא מקבלים ביטוי ולא מקבלים את התעודות וכו', ואני חושבת שלגיטימי שיש כאן אנשים שיגיעו בפנינו כולל ענת ,שאומרים ,אנחנו בכלל חושבים שלא צריכה להיות תעודה. ד" ר אווה ברגר :יצאנו מאותה נקודת מוצא את ואני כנראה ,רק שהתהליך שאני עברתי מאז היה שונה ואני מניחה שיש מקום לתהליך שונה .אני לתומי חשבתי שבמסגרת הדיונים כאן ושמיעת עמדות הציבור שאני מניחה שזה לא כדי לעשות ,Vשלע"מ זה גוף דינאמי וחושב ,נכון? שאולי חשיבה אמיתית תקרה ולא שכל פעם להגיע למשפט 'זה לא חלק מהמנדט של הועדה'. אורן הלמן :הוגש בג"צ סקופ עוד לפני שהגעתי לתפקידי ,ואז הוצע למנות יועץ ללע"מ שיטפל 151 בעניין של הבלוגרים .כשנכנסתי לתפקידי ,אמרתי שאני חושב שזה לא נכון לעשות את זה ושאני חושב שצריך לעדכן את הכללים ,לשמוע אנשי מקצוע ואנשי ציבור ואנשי משפט ואנשי אקדמיה בעולם בתחום הזה ,ולראות איך אפשר לייצר סיטואציה שבה מערכת הכללים הופכת לסוג של טייס אוטומטי עבור מנהל לע"מ ,בין אם זה אני ובין אם זה אחר ,כך שלא יהיה לי שיקול דעת בעניין הזה. יוסי אחימאיר :מדינת ישראל מנפיקה את תעודת העיתונאי .יש לי עוד תעודת עיתונאי של אבי ז"ל שנפטר לפני 40שנה ,של לשכת העיתונות הממשלתית .מדינה שמנפיקה תעודת עיתונאי ע"י רשויות שלה היא לא בהכרח לא דמוקרטית .לעומת זאת ,מדינה שלא מנפיקה תעודת עיתונאי זה לא בהכרח שהיא דמוקרטית .באתי לוועדה הזאת מתוך נקודת מוצא שאני מסכים עם זה שההליך יימשך ושתעודת העיתונאי תמשיך ותונפק כך ע"י ממשלת ישראל ,המדינה ,גם להבא. אין ספק שמשהו פה התחדש ומה שצריך לתת את הדעת ,זה להרחיב את ההיקף של מתן התעודות ,בעיקר לכיוון של הבלוגרים שזה תחום דינאמי ,חדש מתפתח ,מי יודע עד היכן הוא יגיע .כמובן שצריך למצוא פה את הקריטריונים המדויקים ולנסח בדיוק את הכללים שיגידו עד היכן אנחנו מתפשטים עם זה ,וכל שנה צריך להתעדכן ,כי זה תחום שמתפתח ומשתנה ודינאמי מאוד ,ועל זה צריך לתת את הדעת. שרה פריש ,יו"ר :אני חושבת שהתרומה שלנו ,בכפוף לזה שצריך לבדוק את עצם העניין ,התרומה שלנו וההרחבה כמה שיותר גדולה של רשימת הגופים ,האנשים ,המקצוענים בתחום שיוכלו לקבל את התעודה .אולי זה יוביל לאיזה שהיא תובנה של לעשות רביזיה בעצם בקו המחשבה. יוסי אחימאיר :אבל עם קריטריונים ומאפיינים ברורים. ניב קלדרון: האימפקט שהוועדה הזאת תייצר והוא אימפקט בעיני מאוד מאוד גדול ,מפני שאנחנו מכניסים לפה תחום חדש לחלוטין .מעבר לכל העיתונות ומעבר ליוצרים הדוקומנטריים ומעבר לעצמאים .יש פה תחום חדש לחלוטין שיקבל יחס .זה ממש יפתח שוק חדש .אנשים יוכלו לייצר כסף בעקבות זה שאיכשהו תהיה להם הכרה. שלום קיטל :אני מאוד בעד זה שיפרחו הרבה פרחים ויהיה סלונה ויהיו בלוגים והכל ושיתנו להם את מירב הגישה .אני בחלק מהמקרים לא מבין את הקשר בין תעודת לשכת העיתונות הממשלתית לבין מעמדו ויכולת העבודה של הבלוג. ניב קלדרון :זה לא רק עניין של בלוג .נוצר מדיום חדש שהלשכה צריכה להתמודד איתו ,וזה לא מתחיל ונגמר בגישה לרה"מ. שרה פריש ,יו"ר :היועצת של הועדה תעבור על כל הכללים וביחד נוציא איזה שהיא טיוטה 151 ראשונית עם התייחסות לכל אחד ואחד מהכללים באופן ספציפי עם הערות לתיקון ,עם הערות לדיון .נעביר את הכל לפני הישיבה לכולם וכל אחד יוכל להוסיף את הערותיו והדיון בישיבה הבאה יהיה על בסיס הכללים הקיימים ,סעיף -סעיף ומה שנוכל להשאיר נשאיר. סקירה של אורן הלמן ,ראש לע"מ אורן הלמן: חשבנו שזה יהיה נכון אחרי 30שנה ללכת ולראות אם יש איזה שהם דברים שאנחנו יכולים ללמוד מהעולם לגבי פעילויות של לשכות עיתונות ממשלתיות דומות .יצאתי לצרפת ולגרמניה ללמוד את התנהלותם בפרטים טכניים לגבי צילומים ,טיפול בתקשורת זרה, עבודה מול התקשורת הזרה ,אולמות תדרוכים וכו' ,וכן ההתנהלות שלהם מול העיתונאים ומה שנקרא הקרדיטציה של העיתונות הזרה .בגרמניה ,יש לשכת עיתונות ממשלתית שמנפיקה תעודות לעיתונאים הזרים והמקומיים .המקומיים מונפקים במשרד הפנים הגרמני .זאת התעודה ,עם סמל של ממשלת גרמניה ,שמשמשת למגע עם הממשלה .בגרמניה אין שום התייחסות לבלוגרים .מבחינתם בלוגרים הם לא עיתונאים .זה נובע מהמנטאליות של המדינה, משום ששם הערך המקודש הוא ערך הפרטיות .הם טוענים שבלוגרים הם ההיפך מפרטיות .כך גם לגבי פייסבוק .מדינות מתקדמות מאוד כמו צרפת וגרמניה ,כולן מעבירות את כל העיתונאים תהליכים של ביטחון. שלום קיטל: בעיני זה הפתרון .אני באתי (לוועדה) בתום לב מוחלט .תעודת עיתונאי הייתה חלק משגרת עבודתי ,הייתה חלק משגרת העבודה של העובדים שהייתי מופקד עליהם .כשבאתי לוועדה הסתבכה לי המחשבה כי דווקא מתוך הרצון הכן והראוי של הועדה הזאת להרחיב את המנדט ולהכניס לתוך המקום הזה עוד אנשים ,מבצבץ משהו שהוא בעייתי ,והוא שלשכת העיתונות הממשלתית מגדירה מי הוא עיתונאי .אני מבין שהנגישות דורשת רגולציה ,וגם דורשת גם אמצעי ביטחון מסוימים ,שאני יכול להבין אותם .בתעודה הגרמנית יש מספר האינפורמציה של הממשלה ,זה השם למעלה ,ופה לא כתוב תעודת עיתונאי ,כתוב 'אקרדיטציה מספר '600332 מאפשרת נגישות למשרדי הממשלה .וזה הפתרון בשינוי שם התעודה .וזה פותר את הבעיה שלך של המרחק בן המאפרת לבין הכתב .זה פותר גם את הבעיה הזאת. שרה פריש ,יו"ר :לנו יש את כל המנדט גם להמליץ על שינוי השם .אותה תעודה שאנחנו רוצים ליצור לגביה כללים משודרגים ,תיקרא אחרת. אורן הלמן: בגרמניה ובצרפת יש בעיה גדולה מאוד עם פרילנסרים ,הם לא יודעים איך להתמודד עם זה .כי הם מבקשים תלושי משכורת מאנשים .הם בודקים את רמת ההכנסה שלך 152 כדי לדעת אם אתה עובד במשרה מלאה או לא .מי שלא עובד במשרה מלאה ,לא מוכר בעיניהם. לגבי עיתונאים זרים -עיתונאים זרים בישראל לא נבדקים .אין שום טיפול ביטחוני בעיתונאים הזרים .בצרפת ובגרמניה יש טיפול ביטחוני .הם אפילו מוזמנים לתשאול בשירותי הביטחון שלהם .בצרפת אין הבדל בטיפול שלהם בין עיתונאים זרים לעיתונאים מקומיים .אך יש שם בעיה עם בלוגרים ופרילנסרים .לגבי פסילת בקשות לתעודה ,אמר סמנכ"ל משרד החוץ הצרפתי שזה קורה 4-6פעמים בשנה ,שזה לא הרבה יותר ממה שנמצא אצלנו. ד"ר אווה ברגר :הוא אמר לך על סמך מה נדחים אלה שנדחים? אורן הלמן: גם ביטחון וגם על זה שהם לא עיתונאים .הם לא מוכיחים עמידה בקריטריונים שלהם. ניב קלדרון: מה נותנת התעודה בצרפת? אורן הלמן: בצרפת היא לא נותנת שום דבר מבחינת הממשלה ,למעט הטבות מס. נילי רייכמן: בצרפת בשביל להיכנס לפרלמנט ולכל מוסד ממשלתי צריך תעודה נפרדת. בארה"ב בשביל להיכנס לסנט או הקונגרס ,צריך תעודה של הסנט או הקונגרס .זה לא גורף .יש תעודת עיתונאי ואישור כניסה לקונגרס. יוסי אחימאיר :כשהייתי כתב בארה"ב ,היו משהו כמו 4או 6תעודות :תעודה לבית הלבן ,תעודה ל ,STATE DEPARTMENT-תעודה לקונגרס.. אורן הלמן :גם בגרמניה וגם בצרפת ,אין חוק שמסדיר את הפעילות .בשל הטבות המס בצרפת הם חוששים מרמאויות ואז הם בודקים בצורה יותר מחמירה .גם בצרפת וגם בגרמניה יש בעיה גדולה מאוד בנושא של פרילנסרים ובלוגרים .הם לא מוכרים אצלם כעיתונאים וממש מונעים מהם להגיע לאירועים .זה משהו שהוא הרבה יותר משמעותי .כי פה ,בלוגר מרים טלפון לדובר של משרד ממשלתי ושואל אותו שאלות וכו' .שם זה לא ככה .בנוסף ,לא קיים מנגנון לערעור על פסילה. נילי רייכמן :מה שכן יש במדינות האלה ,זה עוצמה של אגודות העיתונאים שהן חברות ,למשל בצרפת יש את הועדה המיוחדת שהיא מנפיקה את התעודות ובה חברים אגודות עיתונאים ,כמה גופים מקצועיים שחברים בהם ,ולכן גם כללי האתיקה והחובות המוטלות על מחזיקי התעודה, הן לצד הפריבילגיות .הן הולכות בד בבד ביחד. שרה פריש ,יו"ר: אז זה יכול להיות רעיון לא רע. עו"ד מיכל מסטיי: זה גוף ממשלתי שחברים בו גם נציגי תקשורת? נילי רייכמן :הוא לא גוף ממשלתי ,זו ועדה עצמאית שחברים בה גם איגודי מעסיקים 153 תקשורתיים וגם נציגים של עיתונאים. עו"ד מיכל מסטיי :פשוט היא זאת שמנפיקה את התעודות? נילי רייכמן :ההבדל הוא בעוצמה של אגודות העיתונאים בצרפת ובגרמניה לעומת מה שקורה פה. פה אין להם מעמד מספיק חזק ועצמאי ומחייב. עו"ד מיכל מסטיי :לגבי הקרדיטציה ,ז"א האגודות עיתונאים מנפיקות תעודות עיתונאי בעוד שהממשלה מנפיקה קרדיטציה .זה ההבדל. נילי רייכמן :קרדיטציה זה בעצם אישור כניסה .זה לא תעודה שמגדירה אותך כעיתונאית. עו"ד מיכל מסטיי :מי שמגדיר אותך כעיתונאי זה אגודת עיתונאים שזה גוף מקצועי לא ממשלתי. שלום קיטל :זה בדיוק מה שאני טוען. ד"ר אווה ברגר :אבל זה גם לא יכול לשמש אותנו כמודל. נילי רייכמן: שתעודה לא מגדירה מעמד מקצועי אלא מגדירה נגישות. שרה פריש ,יו"ר: שהיא לא תהיה תעודת עיתונאי אלא שהיא תיקרא אחרת. דובר :תעודת לע"מ ,ולא עיתונאי. ניב קלדרון: במקום לקרוא לזה תעודת עיתונות או תעודת עיתונאי ,לקרוא לזה תעודת לע"מ. שלום קיטל: אגב ,גם ככה קוראים לזה תעודת לע"מ. ד"ר אווה ברגר :אבל אם זה תעודת גישה ,ממילא משרד רה"מ או משרדים ממשלתיים אחרים קובעים גישה לעצמם .אני שואלת למה זה כן מודל לדעתכם שאפשר לאמץ אותו. ד" ר הילה טל :כי אז מועצת העיתונות יכולה להנפיק תעודת עיתונאי ולע"מ נותנת את הקרדיטציה כמו שהיא נותנת היום וזה לא סותר ואין מלחמה בין השניים. ד"ר אווה ברגר :קרדיטציה שזו תעודת גישה. ד"ר הילה טל :שזה בפועל מה שאנחנו נותנים היום ,אבל הוא נקרא תעודת עיתונאי. ד"ר אווה ברגר :וזאת תעודה שתכובד ע"י משרדים ממשלתיים? באופן גורף ולא תהיה תעודה נוספת שמבקשים. ד"ר הילה טל :גם היום משרד רה"מ לא לוקח את התעודה שלי ובהכרח מכניס אותך אם יש לך אותה. ד"ר אווה ברגר :אז בשביל מה צריך את התעודה שלך? אני מקשה בכוונה בכדי להבין. אורן הלמן: אין שום חובה לעיתונאי להחזיק בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית .את יכולה לעבוד יופי גם בלי התעודה הזאת. ד"ר אווה ברגר :אז אני שואלת בשביל מה צריך אותה ואני עוד לא קיבלתי תשובה. 154 אורן הלמן :העובדה היא שיש מאבק גדול מאוד על מי ינפיק את התעודה הזאת .כנראה יש לה משמעות מסוימת. אורן הלמן :כתבים זרים במדינת ישראל מקבלים ,ביחד עם תעודת העיתונאי ,את הזכות לקבל פה ויזת עבודה ,להם ולמשפחה שלהם .התשובה היא שאין שום צורך בתעודת העיתונאי בכדי להיות עיתונאי ,ולכן אנחנו אומרים כל הזמן שמדובר בכללים ,וזה לא הגדרה של מי הוא עיתונאי .זה מאפשר לך נניח כניסה לאירועים שרה"מ מופיע בהם .זה מאפשר לך כניסה לאירועים שיש בהם התניה של תקשורת מסיבות כלשהן ,לא משנה מה ,כי הרי אם עכשיו נניח כל אירוע תקשורתי יהיה פתוח לציבור ,אז אני מניח שעיתונאים לא יוכלו לסקר אותו כי יבואו לשם כל מיני אזרחים בשביל לסקר את האירוע הזה. ד"ר הילה טל :זה מקל על גישה ,זה לא מבטיח לך גישה .זה לא ערובה לזה שתהיה לך גישה. אורן הלמן: זה גם מייצר דיפרנציאציה בין מי שמחזיק את תעודת עיתונאי לבין מי שלא. תארי לעצמך עכשיו שלא הייתה תעודת עיתונאי ויש מסיבת עיתונאים עם רה"מ שמתנהלת בבית סוקולוב ,יש פה סוג של הקלה לעיתונאים ולצלמים בנגישות ובאפשרות לסקר .אם תהיה אינפלציה של תעודות כאלה ,גם העיתונאים לא יהיו מעוניינים באינפלציה של תעודות כאלה ,כי בסופו של דבר המטרה היא לאפשר להם לעבוד ,וזה אותו דבר גם בצרפת ואותו דבר בכל מקום. להכניס סדר קצת לתוך המערכת הזאת. שלום קיטל: יש לי תשובה בעניין הזה .מאפרת אני חושב ויכולים חלק מחברי לכעוס עלי, שמאפרת היא לא עיתונאית .עם כל הכבוד ,זה מקצוע מכובד ,זה מקצוע שמסייע לעיתונאי .אבל לעומת זאת ,הנגישות שלה צריכה להיות מקסימאלית מכיוון שהיא חייבת להגיע למקום האירוע כדי לאפר את האנשים שמופיעים ,אין ברירה .היא לא יכולה להישאר בחוץ. עו"ד מיכל מסטיי :בכללים מאפר מוגדר כעוזר תקשורת. שלום קיטל :עוזר תקשורת זה בסדר גמור .היא חייבת נגישות אולי יותר מאשר חלק גדול מהנהג, עם כל הכבוד שמביא את הצוות ,צריך נגישות .צריך להביא את הצוות. יוסי אחימאיר :ז"א כשהיא נכנסת כשהיא באה כחלק מצוות .היא לא יכולה לבוא לבד למסיבת עיתונאים של ראש הממשלה כי יש לה תעודה, שלום קיטל :כי בא לה לשמוע .בדיוק כך .ועם כל הכבוד ,זה לא עניין של כבוד או לא .יש עיתונאי וזה לא עיתונאי. 155 תקציר ישיבת הוועדה הרביעית ,שהתקיימה ביום 24בנובמבר 2311 לשכת העיתונות הממשלתית תקציר ישיבת הוועדה לבחינת הקריטריונים למתן תעודת עיתונאי שנערכה ביום שלישי כ"ז בחשוון ,תשע"א ()24.11.2311 נוכחים: כב' השופטת שרה פריש ,יו"ר הועדה אורן הלמן ,מנהל לע"מ נילי רייכמן ,יועצת לוועדה עו"ד מיכל מסטיי ,יועצת משפטית ד"ר עמית לביא-דינור ,חברת ועדה שלום קיטל ,חבר ועדה יוסי אחימאיר ,חבר ועדה ניב קלדרון ,חבר ועדה ד"ר הילה טל ,מרכזת הועדה 156 שרה פריש ,יו" ר :אנחנו מתחילים לדון בדוח עצמו .ישבתי עם נילי ואני רוצה כבר להביע את מלוא הערכתי לעבודה ,באמת הנהדרת .היא הכינה איזו שהיא טיוטה ראשונית לדוח ,עיבדנו אותה ,ואנחנו מביאים היום בפני כולנו את טיוטת הדוח שלו שתי מטרות :אחד – להציג את אופן עבודת הוועדה ,תפקידיה ,הערות כלליות של הוועדה ,ולאחר מכן להציג את הכללים המתוקנים על פי הצעתנו .אני חושבת שזאת דרך הכי טובה ונוחה לעשות את הדברים בצורה בהירה כדי שמי שיקבל את הדוח לעיונו יוכלו לעבוד על בסיס הדוח שלנו ,כמובן הבסיס הכללי בשינויים המחויבים .העברנו אליכם את הטיוטה פלוס הכללים המתוקנים ,הכל פתוח לדיון ,להידברות ולהחלטה משותפת של כולנו מה נכון ומה אולי דרוש תיקון. נילי רייכמן: התיקונים לכללים נעשו על סמך דברים שחלה לגביהם הסכמה במהלך דיוני הוועדה .דברים שלא היתה הסכמה של הרוב לפחות לגביהם ,הם כמובן פתוחים לדיון ולא הוכנסו בטיוטה. אורן הלמן :מציע שתתחילו מרמת המקרו .מה התפיסה שלכם לגבי הסוגיות כי הכל נגזר מהמדיניות. ד"ר עמית לביא-דינור :בסיכום מה ששמענו ,עלה העניין של מיהו עיתונאי ומי זכאי לתעודה מטעם לע"מ .הבנו שהמדינה לא מוסמכת להגדיר בתקנה מיהו עיתונאי .זה נוגד נכון את חופש הביטוי .לכן אנחנו לא רוצים לקרוא לזה תעודת עיתונאי .אני חשבתי על שם כמו תעודת לע"מ. דובר :זה מה שהצעתי בפעם קודמת. ד"ר עמית לביא-דינור :מסכימה ,השם הזה הוא שם טוב. שרה פריש ,יו"ר :מה את אומרת על תעודת תקשורת? יוסי אחימאיר :עוד פעם היא עוברת את אותן סערות שעורר תעודת עיתונאי. ד"ר עמית לביא-דינור :השאלה הבאה ,למה צריך תעודות לע"מ ומה הזכויות שהתעודה הזאת מקנה .תפקידה של לע"מ כמובן לסייע לעיתונאים לקבל מידע מהממשל ,מהרשויות .משרת את מה שיש זכות לציבור לדעת .אין היום בדין הישראלי זכויות עודפות או מיוחדות לעיתונאי שמבדילות אותו מאדם אחר שאינו עיתונאי .המדינה ,להבדיל מגופים פרטיים לא יכולה להפלות שלא על בסיס חוקי בין בני אדם .לכל אדם זכות לתנועה חופשית ,זכות מידע ,ועל פי חופש המידע 157 ועל פי הערכים של מדינת ישראל .אסור למדינה ולרשויות להפלות בין אנשים שעושים עבודה עיתונאית .היא לא מוסמכת להגדיר מיהו עיתונאי ומי אינו ולכן כל מה שהתעודה יכולה להקנות הוא אמצעי עזר לרשויות להקל על עיתונאים ,למשל לאפשר הזדהות מהירה של אדם כעיתונאי, כדי להקל על זיהוי ,סינון ונסיבות טכניות עקב אילוצים של מקום .רישום עיתונאי בלע"מ יכול לסייע לעיתונאי לקבל שירותים של מידע ,עדכונים ,הודעות לעיתונות .זה שירות שצריך להיות פתוח לכל מי שמעוניין ואין אינטרס אמיתי להגביל אותו .דיברתם על איזה חשש ניצול לרעה של התעודה .יכול להיות אפקט מול גופים שלישיים .או מוזיאונים ,אולמות .מועדונים פרטיים, שנותנים כניסה חינם לכל מי שמחזיק בתעודת עיתונאי ,נכון? אורן הלמן: שזה לא קשור ללע"מ. ד"ר עמית לביא-דינור :א מרתי .זה לא עניין של המדינה .כל גורם עסקי או פרטי יכול להחליט באופן עצמאי ובאחריותו מה המדיניות שלו לגבי כניסה חינם. אורן הלמן: לא בטוח שכדאי להיכנס לזה. שרה פריש ,יו"ר :זה לא עניינו. ד"ר עמית לביא-דינור :יש כאלה שדואגים להחזיק כרטיס סטודנט ,יש כאלה עם כרטיס עיתונאי. זו לא סיבה לשלול מאיש את התעודה של לע"מ .כאשר יהיו הרבה מאוד תעודות לע"מ ,ניתן להניח שחלק מהמקומות הפרטיים לא יתנו כניסה חינם למחזיקים .בכל מקרה ,מדובר בפרקטיקה שהיא בעייתית ואנחנו לא רוצים להיכנס לזה .שתיים ,התעודה יכולה לשמש בידי גורמים פליליים או גורמי טרור כדי להסתנן למקומות ולאירועים רגישים .זה חשש של ממש שאותו ניתן למנוע באמצעות סמכות מפורשת למנוע או לשלול את התעודה מאדם שהורשע בעבירות פליליות ,קשור לארגוני טרור או כאשר יש חשש של ממש שיעשה שימוש לרעה בתעודה ההיא .אסור ללע"מ ולמדינה לעשות שימוש באמצעי הטכני של הנפקת תעודה על מנת לנסות להתערב בתוכן של הסיקור העיתונאי ,לא צריך להבחין בין עיתונאים טובים לעיתונאים לא טובים וכאלה שלדעת הממשלה אינם אמורים להיות עיתונאים .זה לא הסמכות ,זה לא התפקיד של לע"מ .זה איזה שהוא ניצול של מנגנון... עו"ד מיכל מסטיי: זה עלה כחשש. ד"ר עמית לביא-דינור :אנחנו לא נכנסים לזה ,אנחנו לא נגדיר מי עיתונאי טוב ומי לא. 158 שרה פריש ,יו"ר :כן .זה ברור. ד"ר עמית לביא-דינור :סיכום והצעה מעשית -לפיכך ועל פי המקובל גם בארצות העולם יש לאפשר לכל מי שמצהיר שעוסק בעבודה עיתונאית להירשם אל לע"מ ,לקבל את הסיוע של המדינה על מנת לבצע את תפקידו לטובת זכות הציבור לדעת .המדינה ,לא יכולה להתערב בתוכן ולא להפלות בין המפרסמים והעיתונאים השונים .אימצתי את התרגום של ההגדרה האמריקאית משנת ,6007בחוק שמקנה לעיתונאים חיסיון עיתונאי והיא טובה גם למטרה הזאת .מי שמבקש לקבל תעודת לע"מ יצטרך להצהיר שהוא "מי שעוסק באופן שגרתי בליקוט בהכנה ,באיסוף, בצילום ,בהקלטה ,בכתיבה ,בהפקה ,בעריכה ,בדיווח ,בפרסום של חדשות או אינפורמציה שנוגעת לנושאים ואירועים מקומיים לאומיים או נושאים אחרים שיש בהם עניין לציבור ויש עניין לפרסמם בציבור" .כמו כן עליו להצהיר שהוא מכיר את כללי האתיקה של מועצת העיתונות .לכך אני חושבת יש להוסיף פסקה שמקנה ללשכה או ללע"מ את הסמכות שלא להעניק תעודה או לשלול אותה ממי ש" -הורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון למקצוע העיתונות ,או שקיים חשש של ממש שיעשה שימוש לרעה בתעודה באופן שעלול לפגוע בביטחון המדינה" .כלומר ,אני מציעה מנגנון שיכול מצד אחד להגן באמת .כל מי שרוצה לקבל תעודה של לע"מ ,חותם על התצהיר ,כולל הצהרה שהוא עובד לפי כללי האתיקה ,ואם רוצים להיות גם נורא ,נורא זהירים אז גם אפשר גם לתת את התעודה הזאת לשנה וזהו .ע"י כך אנחנו לא נכנסים לכל הקריטריונים האלה ואחרים. אני יודעת שלא כולכם נמצאים באינטרנט ולא כולם מבינים מה קורה בדבר הזה שנקרא בלוגים לאורך השנים ,השינוי שחל כמעט מחודש לחודש, אורן הלמן: מיום ליום? ד"ר עמית לביא-דינור :מיום ליום אם אתה רוצה .וועדה כזאת צריכה להתכנס כל שלושה חודשים להתחיל לעדכן דברים .זה בלתי אפשרי .אי אפשר לשלוט בזה. שרה פריש ,יו" ר :תודה רבה על הדברים .יש לי שאלת הבהרה ,בעצם מייתרת את כל המבנה הקיים היום או שקיים של כמה זמן ובאיזה אופנים. ד"ר עמית לביא-דינור :ממש .מה שאורן אמר בהתחלה .אני רוצה להיות טייס אוטומטי. שרה פריש ,יו"ר :אז כל אחד יכול להצהיר. ד"ר עמית לביא-דינור :בדיוק .כל מי שחושב שהוא עוסק באיסוף מידע .זה מה שקורה היום 159 בבלוגים. שרה פריש ,יו"ר :אז הוא צריך להצהיר בפני עורך דין .צריך להיות איזה שהוא משקל. ד"ר עמית לביא-דינור :לא .אז יהיה ב-לע"מ את ההצהרה הזאת שכתב אותה כך וכך .את הדבר הטכני הזה אנחנו יכולים לפתור .יבוא ,יצהיר .יחתום את הפרטים שלו ,אנחנו יודעים מי הוא .אם הוא ישתמש בזה לרעה ,אם הוא יעשה משהו פלילי ,אם הוא יעשה משהו של איזו שהיא עבירה ביטחונית ,זה ייגזל ממנו .אבל היכולת הזאת להיכנס לדבר הזה שכל חודש את צריכה לעדכן אותו ,מי זה שזכאי ,מי זה שלא זכאי ,את לא יכולה לעשות את הדבר הזה .אנחנו בעידן חדש. העולם של פעם השתנה מקצה לקצה. שרה פריש ,יו"ר :האם תהיה איזו שהיא בקרה על התצהיר הזה? ד"ר עמית לביא-דינור :אם הוא יעשה בו שימוש לרעה לפי מה שכתוב. שרה פריש ,יו"ר :איזה שימוש לרעה? ד"ר עמית לביא-דינור :שימוש פלילי .ביטחוני ,הדברים האלה .זה יכול להישלל ממנו .אבל שום דבר אחר. אורן הלמן :רק להישלל? זה הכל? ד"ר עמית לביא-דינור :כן. שרה פריש ,יו"ר :לא אם זה תצהיר. אורן הלמן :אצל עורך דין זה פלילי? שרה פריש ,יו"ר :עצם זה שהוא הצהיר שקר. שרה פריש ,יו" ר :לא שימוש לרעה אלא עצם ההצהרה היא מוכיחה את אמיתות האמור בה .האם תהיה איזו שהיא בקרה שמה שהוא כתב זה נכון? ד"ר עמית לביא-דינור :לא .כי אנחנו לא יכולים לפקח על כל העולם .זה לא דבר שיש לו אפשרות. בטח לא הממשלה ,בטח לא לע"מ. עו"ד מיכל מסטיי: מה עושים עם האילוץ של המקום נניח? את לא יכולה לאפשר לכל 161 האנשים שאולי ירצו, ד"ר עמית לביא-דינור :את בכל מקרה לא יכולה. שרה פריש ,יו"ר :אומרות הדוברות ,אומרת גם נילי ,שגם אם מישהו שיש לו תעודת עיתונאי עדיין כשהיא נמצאת באיזה שהוא ,כנס שאליו רוצים להגיע עיתונאים ,היא יכולה להחליט מי כן ומי לא ,מתוך החלטה פנימית שלה כמארגנת הכנס. ד"ר עמית לביא-דינור :חופש מידע ,למה לא? הרי כל העניין של לע"מ רוצה לעזור לעיתונאים לא להיות נגדם .הוא לא רוצה לפקח ,הוא רוצה לתת את המידע .בא אדם ואומר אני מתעסק בזה, אני בלוגר קטן ,קטן יותר או קטן פחות .אני רוצה לתת מידע לציבור ,אני רוצה לכתוב ,אנחנו נחליט אם אתה מתאים או לא מתאים? כמה כניסות היו לך ,מה שאתה כותב זה טוב או לא טוב. שרה פריש ,יו" ר :היא אומרת בעצם משהו מאוד ברור .כל הכללים האלה צריכים להיגנז .צריך להיות כלל אחד שיש מין תעודה שנקראת תעודת לע"מ ,כל מי שרואה את עצמו עיתונאי ויש לו את האומץ ללכת לעורך דין ולהצהיר שהוא עיתונאי והוא עוסק וכו', אורן הלמן: ברור לך גם מה ההשלכות של שקר בעניין הזה .זה מידה של סנקציה. ד"ר עמית לביא-דינור :אין לי בעיה עם זה. עו"ד מיכל מסטיי: מה לע"מ תעשה? תתבע אותם? מה המשמעויות אחר כך. ד"ר עמית לביא-דינור :למה את נכנסת לזה בכלל? מה את חושבת ,אנשים יבואו וישקרו? יבואו ויגידו אנחנו צריכים את התעודה, עו"ד מיכל מסטיי :קודם כל צריכים לקחת בחשבון שיש אנשים ,שמזייפים תעודות. ד"ר עמית לביא-דינור :זה לא תפקידי .זה בעיה שלהם. עו"ד מיכל מסטיי: אורן הלמן: זה ברור. אבל חשוב להבין .הגישה שלנו היא מאוד ליבראלית .הוקמה הוועדה הזאת משום שהגישה שלנו היא מקלה. ד"ר עמית לביא-דינור :התחלתי עם זה. 161 אורן הלמן: אנחנו חושבים שיש קבוצות מסוימות של אוכלוסייה שהן חלשות יותר ביכולת שלהם להגיע למקורות המידע כי קשה להם יותר לקבל תעודות עיתונאי מ-לע"מ ,לכן הוקמה הוועדה בכדי לטפל בעניין הזה ולראות איך אפשר לעזור או איך אפשר לפתור ,או איך אפשר גם לא לפתור, ד"ר עמית לביא-דינור :לא רק זה .אנחנו גם מבינים את העולם שאנחנו חיים בו .וחלק מהדבר שהוא מאוד משמעותי זה גם וגם ,וגם ,וגם .צריך להתחבר אליהם. אורן הלמן: אני עוד פעם אחזור רגע לצרפת .איך מוגדר עיתונאי בצרפת? יש שלושה קריטריונ ים :אחד הוא מראה תלושי שכר והוא מוכיח שהוא עובד בעיתון ,או צריך שתהיה התייחסות שונה לפרילנסרים ,כי בצרפת למשל פרילנסרים ובלוגרים לא קיימים מבחינתם ויכול להיות שפה, ד"ר עמית לביא-דינור :זאת הבעיה שלנו .בוא נהיה יותר ליבראליים. שרה פריש ,יו"ר :בסדר .אנחנו לא מקבלים את זה. אורן הלמן: אני מספר לכם מה קורה שם .אני לא אומר לכם מה עמדתי .כי הרי אם היינו רוצים להפיק משהו אחר ,היינו עושים מה שאנחנו רוצים .זה בסמכותנו .והדבר השני זה כמובן שהוא צריך להוכיח שזו עיקר פרנסתו ,הוא מראה תלושי משכורת ,וישנה הגבלת גיל. ד"ר עמית לביא-דינור :זה מגוחך ,מה זה מעל גיל מסוים? כותב מישהו בן ,33לא מוצא חן בעיניך ,אל תקרא את מה שהוא כותב. אורן הלמן: אני אומר שבסופו של דבר אני רוצה לדעת שמי שמקבל תעודת לע"מ ,נכון ,נקרא נניח לצורך העניין הזה תעודה אם הוא באמת עיתונאי .ואני רוצה לדעת, ד"ר עמית לביא-דינור :מה זה באמת עיתונאי? אתה לא מגדיר בלוגר כעיתונאי? שרה פריש ,יו"ר :לא תדע לעולם כי אנחנו לא מגדירים את זה. אורן הלמן :באמת עיתונאי זה מישהו שעוסק בעיתונות. שרה פריש ,יו"ר :ואם הוא יצהיר ,מספיק לך? אורן הלמן: תצהיר של עורך דין? 162 שרה פריש ,יו"ר :כן. ד"ר עמית לביא-דינור :תצהיר .יחתמו על משהו אצלך במשרד. אורן הלמן: תצהיר של עורך דין בעיניי מי שמבין מה המשמעות של תצהיר. עו"ד מיכל מסטיי: אבל ברור שהסנקציה היחידה היא תהיה שלילת התעודה .או אי חידושה. ד"ר עמית לביא-דינור :נכון. אורן הלמן :דרך אגב ,זו סנקציה שלא קיימת .אי אפשר לשלול תעודה. ד"ר עמית לביא-דינור :הוא גם מחויב לכללי האתיקה. ד"ר הילה טל :אבל איזה כללי אתיקה? ד"ר עמית לביא-דינור :של מועצת העיתונות ,יש שם כללים מאוד ברורים .זה דבר מקובל. ד"ר הילה טל :אבל אנחנו כמדינה לא מחייבים היום לכללי אתיקה. אורן הלמן: אני לא חושב שזה נכון שאנחנו ניכנס לכללי אתיקה ,אנחנו לא רגולטור. ד"ר עמית לביא-דינור :לא רוצה ,לא צריך. שלום קיטל: יש פה סתירה פנימית בעניין .מצד אחד אני הייתי רוצה שכל מי שעוסק בעיתונות יהיה מחויב ל כללי האתיקה .מצד שני אנחנו באים ואומרים לשכת העיתונות הממשלתית לא מוסמכת לקבוע מי הוא עיתונאי .אז יש פה סתירה ,זאת אומרת ,אם היא לא מוסמכת לקבוע מי הוא עיתונאי למה היא מחייבת, שרה פריש ,יו"ר :זה פחות מטריד אותי. אורן הלמן: סליחה ,אם אני אשתמש בכללי אתיקה או אכפיף מישהו לכללי אתיקה זה אומר שגם יגישו לי תלונות על אתיקה ,ואז אני הופך להיות צנזור. ד"ר עמית לביא-דינור :כתבתי שהוא מכיר את כללי האתיקה של מועצת העיתונות. שלום קיטל: לא .אני רוצה שכל עיתונאי יהיה כפוף מאוד. 163 אורן הלמן :כן .אבל לא באמצעות הממשלה. עו"ד מיכל מסטיי: זה מאוד בעייתי לגבי בלוגרים הנושא של כללי האתיקה. שרה פריש ,יו"ר :אבל הם לא ענייננו כללי האתיקה .אז היא אומרת מודע לכללי האתיקה. ד"ר עמית לביא-דינור :בדיוק. יוסי אחימאיר :קודם כל אני חושב שלשכת העיתונות הממשלתית צריכה לעשות יחסי ציבור ט ובים יותר לתעודת עיתונאי ,כי בציבור או בעיקר בשיח ושיג בזמן האחרון ,התחושה שזו בעצם תעודה מגבילה ,סלקטיבית ,וזה גם בא לידי ביטוי כאן בדברים .צריך יותר להבליט ביחסי ציבור שהתעודה היא תעודה מקלה ,לטובת מי שמחזיק בה שמשתמש בה ומציג אותה .דבר שני, התעוררו פה בעצם בדיונים שתי בעיות :בעיה אחת למי לתת תעודה ,כאשר הבעיה היא בעצם לא בעיתונים הממוסדים הידועים המוכרים ,ששם לפי דעתי הכללים צריכים להימשך כאשר העיתון עצמו או העיתונאי באישור של כלי התקשורת המודפס או המשודר או המצולם מביא את האישור מכלי התקשורת שלו הוא זה שקובע בעצם שהוא עיתונאי ,שהוא יקבל את התעודה .אבל הבעיה נוצרת מהניו מדיה או מהבלוגרים דרומה .אני לא בעד מה שאת מציגה פה ,כלומר לכל דיכפין לכל אחד שרק בא עם הצהרה .אז המקצוע הופך לפרוץ. ד"ר עמית לביא-דינור :את הסלקציה לא נחליט? יוסי אחימאיר :כל אחד יגיד שהוא רופא? כל אחד יגיד שהוא מהנדס? אין דבר כזה .צריכים איזה שהם קריטריונים. ד"ר עמית לביא-דינור :למהנדס יש קריטריונים ברורים .לרופא גם ולעיתונאי לא .אנחנו רוצים להתמקד במה שאנחנו רוצים לעשות ומה אנחנו יכולים. יוסי אחימאיר :הבעיה שלנו היא איפה לשים את הגבול בתחום הניו מדיה ,שם צריכים לוודא בדיוק מה ואיזה בלוגר או איזה אתר, ד"ר עמית לביא-דינור :אתה לא יכול .זו בדיוק הנקודה. יוסי אחימאיר :אני מציג את זה כשאלה .אבל לא לפרוץ את הגבול עד אין סוף .יש כמה דברים שנאמרו פה ובנייר עמדה הזה ,ואני מסכים איתם .לגבי ההגדרה ,לדעתי היא צריכה להיות באמת 164 תעודת לע"מ ,אז זה פוטר אותנו מכל ביקורת ,זאת אומרת לע"מ שהיא לא קובעת מי הוא עיתונאי ולא קובעת מי הוא תקשורת .אלא זה תעודה מטעם לע"מ והתעודה הזאת צריכה להיות תעודה שמועילה ,משרתת ולא מגבילה ולא מצנזרת ולא פוגעת בדמוקרטיה וכל מיני ביטויים שנזרקים היום לחלל האוויר .התעודה צריכה להינתן למי שכלי תקשורת מסוים מאשר שהאדם שמבקש את התעודה הוא עובד אצלו ואז באים כל יתר הכללים שפה נאמרים ,לכל עוזרי מדיה וכו' .הבעיה היא לקבוע בניו מדיה איפה אנחנו שמים את הקו ,אם אנחנו בכלל שמים את הקו. שרה פריש ,יו" ר :אני מנסה לצאת מהנחה שבאמת התצהיר של אדם מול עורך דין בעצם מהווה ראייה .אלא מה ,יכול להיות שבאותו תצהיר יגיד אדם על עצמו אני עיתונאי ,אני עובד במערכת מסודרת ,מצורף בזה אישור על דבר עבודתי באותה מערכת ,ולחילופין אני עובד באופן עצמאי כבלוגר ,כך וכך שנים ,אנחנו נקבע את הקריטריונים אבל לא נשים וועדת בדיקה לבדוק אותם, נכניס אותם בתוך התצהיר .כן נעשה מה שיוסי אומר ,נקבע איזה שהם פרמטרים בסיסיים לאיזה בלוגר יכול להגיד אני מקבל תעודת לע"מ .כי אחרת זה כבר צחוק ,זה בכלל אחרת לבטל את הכללים ונגמר העניין. יוסי אחימאיר :לא .כי את התעודה מקבלים פה בעצם גם אנשים שהם לא ממש עיתונאים. ד"ר עמית לביא-דינור :מה זה ממש עיתונאי? יוסי אחימאיר :עוזר צלם ,מאפר ,או מאפרת. ד"ר עמית לביא-דינור :אבל מה לע"מ נותן? חופש מידע .הוא נותן מידע .למה שזה לא יהיה למי שרוצה לכתוב את הדברים האלה? שרה פריש ,יו"ר :את יודעת מה ,זה הערה שכתבנו במבוא היא הערה מאוד נכונה .שבו על המדוכה ותחליטו בכלל אם צריך את זה .בעצם מה שאת אומרת במהות לא צריך בכלל את לע"מ. ד"ר עמית לביא-דינור :היו פה כמה דעות ואני כן מסכימה איתם שהקשר הזה בין המדינה הוא מאוד בעייתי .אז בואו נמצא משהו שהוא כן אפשרי. שלום קיטל: הרי אין שאלה אם הכתב המדיני של ערוץ 6זכאי לתעודה .השאלה היא דווקא לגבי הבלוגרים. שרה פריש ,יו"ר :להפך ,היא באה ואומרת תנו גם לבלוגרים .בלוגר חושב שהוא עיתונאי ,הוא 165 מצהיר שהוא עיתונאי. ד"ר עמית לביא-דינור :מבחינתי הוא עיתונאי. יוסי אחימאיר :הרי לע"מ לא מונעת מאף אחד לעסוק בעבודה עיתונאית .כל אחד יכול לפתוח בלוג .כל אחד יכול לכתוב מאמר .השאלה היא אם הוא זכאי בגלל שהוא פעם אחת כתב מאמר או מצהיר את ההצהרה ,כבר מגיעה לו תעודת לע"מ. שרה פריש ,יו"ר :אני מסכימה .זאת השאלה. ד"ר עמית לביא-דינור :למה לא? מה זה הדבר הזה? מה? מה הוא יעשה עם זה? יוסי אחימאיר :למה הוא צריך את זה אם כך? ד"ר עמית לביא-דינור :כדי לקבל מידע .הוא רוצה לכתוב .הוא עוסק בדבר הזה .אנחנו נחליט מי מתאים ומי לא מתאים? שלום קיטל :המתאים לא מטריד אותי. עו"ד מיכל מסטיי: אני רק אומרת שמה שבפועל יקרה זה בדומה לארצות הברית או מדינות אחרות ,מוסדות הממשל ,המשטרה ,החליטו על תעודות גם כן. ד"ר עמית לביא-דינור :גם ככה לא כל אחד יכול להיכנס למסיבת עיתונאים. עו"ד מיכל מסטיי: התעודה תהיה רק תעודה שתצטרף לתעודות אחרות .יכול להיות שזו החלטה של הוועדה. אורן הלמן: פה אני רוצה שכן יהיה בידול בין עיתונאים ישראלים לזרים. עו"ד מיכל מסטיי :בגלל שעד עכשיו תעודת לע"מ אפשרה למשרד הפנים להסתמך עליה? אורן הלמן: בדיוק. ד"ר עמית לביא-דינור :אתם לא צריכים לא לעזור ולא למשרד הפנים ולא לשב"כ .זה לא התפקיד .שהם יעשו את העבודה שלהם. אורן הלמן: עמית ,לפי הכללים שלך כל פועל זר טורקי יבוא יצהיר ויקבל ממני תעודה ,ואז 166 הוא מקבל ויזת עבודה בישראל. ד"ר עמית לביא-דינור :למה עשית את החיבור הזה? עו"ד מיכל מסטיי: כי היום יש את החיבור הזה. ד"ר עמית לביא-דינור :אז היום יש ,זה לא נכון .מה הקשר של תעודות עיתונאי למשרד הפנים ולשב"כ? שמשרד הפנים יבדוק בעצמו .זה בעיה של משרד הפנים .מה התפקיד שלנו בדבר הזה? זה אבסורד החיבור הזה .שלא יסתמך עליכם .אתם עוסקים בדבר מאוד ברור ,תנו לאנשים את המידע ,להיות עיתונאים ,לכתוב ,אל תעבדו עם הגופים .זה לא התפקיד שלכם. ד"ר הילה טל :אם את תעלי את האפשרות שמשרד הפנים יהיה אחראי לקבוע מי עיתונאי זר מול ה FBA-לדעתי הם ייבהלו .זו דינמיקת העבודה .את מקשה עליהם. ד"ר עמית לביא-דינור :אני מסכימה שדינמיקת העבודה זקוקה לשינוי ולכן קראתם לוועדה שתבוא ותחשוב על כל ההיגיון של הדברים האלה .איך הדברים עובדים. שרה פריש ,יו"ר :שהם יבצעו את הבדיקות האלה. ד"ר עמית לביא-דינור :הבעיה היא בדיוק בגלל החיבורים האלה שהם לא נכונים והם לא צריכים להיות וזה לא התפקיד שלכם שכוחות הביטחון יבדקו את מה שהם צריכים לבדוק מי יכול להיכנס ומי לא יכול ,אתם לא צריכים לעשות בשבילם את העבודה .תעשו הפרדה בין הדברים. חופש המידע ,חופש העיתונאות. אורן הלמן :אולי בכלל לא צריך תעודה. שרה פריש ,יו"ר :זה מה שאני אמרתי. ד"ר עמית לביא-דינור :מישהו יבקש וירצה את המידע הזה אם אני לא מתעסקת בתחום הזה למה אני צריכה ,למה שאני צריכה את המידע? מה אני אעשה איתו בדיוק? זה לא כל אחד בא ומבקש .מי שמבקש זה מי שמעניין אותו כשהוא כותב בלוג .היום אנשים כותבים בלוגים ,זכותם. ד"ר הילה טל :אבל עובדתית יש אנשים שמזייפים. ד"ר עמית לביא-דינור :לא מעניין אותי השניים וחצי אנשים שנכנסים למוזיאונים בגלל שהם קיבלו תעודה .אני מדברת על אנשים שרוצים להשתמש בחומר כדי לכתוב את דעתם. 167 אורן הלמן :עמית ,זה שכותב בלוג זו לא בהכרח העבודה שלו .הוא אדריכל והוא בעל חנות מכולת. ד"ר עמית לביא-דינור :אתה נכנס לויכוח על מי זה עיתונאי .זה ויכוח נורא מורכב .אני גם רוצה להיות אקדמאית וגם רוצה לחקור וגם רוצה לכתוב בלוג וגם רוצה לכתוב בעיתון. אורן הלמן: אז השאלה אם את מגדירה את עצמך כעיתונאית ,השאלה אם בגלל זה אדם זכאי לקבל תעודה ואולי להיכנס לישיבה של ראש הממשלה עם אובמה. שרה פריש ,יו"ר :ממילא גם היום הוא לא נכנס. ד"ר עמית לביא-דינור :הוא לא יכנס לראש הממשלה ,כי ראש הממשלה לא יזמין אותו .ממילא הוא לא יכול .בדיוק .אבל לקבל מידע .כי הוא רוצה לכתוב על הדברים ,אנחנו נעשה את הצנזורה ונגיד אתה לא ואתה כן ואתה טוב ואתה רע? זה לא כדאי ,זה לא התפקיד .אורן אמר בהתחלה, אני רוצה טייס אוטומטי ,ואני אומרת לכם ,בעידן של היום ,זה לא רלבנטי למה שקורה. יוסי אחימאיר :אני חושב שאנחנו צריכים להיות ליבראליים בהענקת תעודות עיתונאי ,תעודות לע"מ ,אבל לא עד מצב של כל דיכפין וכל מצהיר .התעודה בכל זאת צריכה להיות יוקרתית לא במובן שיש לי תעודת עיתונאי ,אלא כלי עבודה שמשרת עיתונות ועיתונאים שזקוקים למידע מגופי הממשלה .את צודקת בעניין הזה שבאמת כל שלושה ארבעה חודשים יכול להיות שיהיה עוד אחד שראוי להיכנס לקטגוריה הזאת של מקבלי תעודת לע"מ .צריך לדון בעניין בצורה שוטפת כי התחום מתפתח בצורה דינאמית .אבל בלי לפרוץ את כל הכללים והגדרות .אני חושב שזה ירחק לכת. שרה פריש ,יו" ר :בעצם בדיון ביניכם יש להבחין בין המהות לבין אופן ההוכחה ,כי גם אם אתה בא ואומר שהגדרה שאומרת עמית ,היא עושה שכל אבל היא כאילו עושה גם מאיתנו צחוק .למה? היא באה ואומרת כל התעודה הזאת ,זה סתם .אז אנחנו באים ואומרים בואו נהפוך אותה לסתם מכוח זה שהיא בעצם היא סתם .מחר אני כותבת איזה שהוא טור משפטי פעם בשנה בעיתון ידיעות אחרונות ,והחלטתי בתום לב ,שאני רואה את עצמי עיתונאית כי מדי פעם מזמינים ממני כתבה .אם מחר יש איזה כינוס גדול בנושא של המתמחים של בתי החולים מסיבת עיתונאים ,אני חושבת שאני רוצה להיות שמה ויש לי תעודת לע"מ אז אני באה .מה אומר יוסי? זה רחב מדי ,זה גדול מדי ,זה הופך את זה לשום דבר .אני כן הייתי רוצה שאנחנו בסופו של יום נצא עם איזה 168 שהוא מסמך שמקובל על כולנו ,כי במהות כולנו מסכימים לאותו דבר .בואו נעשה דבר אחר ,כן נקבע אי אלה פרמטרים לא שיצטרכו להביא איזו שהיא ראיה ,למשל אם בלוגר יבוא ויגיד אני שנתיים מחזיק בלוג ,נכנסים לאתר שלי מיליון אנשים ביום ,אז הוא לא יכול להביא ראיה חיצונית לזה ,אבל הוא יצהיר את זה באותו מסמך שהוא הולך לעורך דין. ד"ר עמית לביא-דינור :את מסתבכת עם הדברים האלה .כי היום זה ככה ומחר יש לו מיליון. שרה פריש ,יו"ר :נכון ליום ההצהרה. ד"ר עמית לביא-דינור :אם הוא כותב פעם בחודש? שרה פריש ,יו"ר :לא .זה נותן רצינות להצהרה שלו כי אחרת ההצהרה שלו לא שווה כלום. ד"ר עמית לביא-דינור :אנחנו לא יכולים להחליט מי עיתונאי .זה כל העניין .אין הגדרה כזאת. שרה פריש ,יו" ר :אבל פרמטרים טכניים אנחנו יכולים לתת .כי אחרת את עושה צחוק מכל התעודה הזאת .אין לה שום משמעות. ד"ר עמית לביא-דינור :יוקרה לא רלבנטית לדיון .משמעות זה אני רוצה להשתמש ,אני רוצה לכתוב ,אני רוצה להפיק .מה שקורה היום ,אנשים פותחים בלוגים וכותבים את המידע .אנחנו נגיד הבלוג הזה אידיוטי והבלוג הזה מתוחכם .עכשיו הרי מה שקרה עם נשיא צרפת ,עם פליטת הפה הזאת שביבי הוא כזה וכזה ,ישבו שם כל העיתונאים הממסדיים הרי ושמעו ולא אמרו מילה והיה בלוגר אחד שהוא שמע והוא כתב. יוסי אחימאיר :אני חושב שאנחנו לא נספיק להגדיר מיהו בלוגר ומיהו לא ,אנחנו צריכים להחליט על העיקרון שאכן בלוגרים הם חלק מעולם התקשורת העכשווית ,זה ברור .אבל לא נוכל בישיבה הזאת או בישיבה שנותרה עוד להגדיר מי מתוך הבלוגרים או מי מהבלוגריות כן ומי לא ,אם בכלל צריך להגדיר .ולכן את הנושא הזה צריך להשאיר פתוח לישיבות אחרות עם וועדות אחרות או בתוך לע"מ .אבל על העיקרון שבלוגר ,העומד בכמה קריטריונים עיתונאים ,כן יכנס לקטגוריה הזאת .אבל לא נוכל להחליט על הקו שאני אומר שצריך לשים באיזה שהוא מקום קו .לא נוכל להספיק יחד עם זאת לקבוע את הקו הזה בישיבה הבאה שיש לנו .ועם זה תצטרך לע"מ לקיים דיון נפרד ,אבל בהחלט אי אפשר לפרוץ את התחום עד בלי גבול. שרה פריש ,יו"ר :בואו לא נמליץ על תיקון ספציפי של הכללים ,נבוא ונגיד ל-לע"מ תשמעו רבותיי, 169 אנחנו ישבנו ,שקלנו ,עצם המחשבה לשקול מחדש בצורה מקצועית ומובנת על ידי וועדה כלשהי ועל ידי לע"מ את עצם קיום התעודה ,זה גם דבר נכון .עצם זה שהיום התקשורת השתנתה והניו מדיה נכנס לתמונה וחייבים לעשות שינוי ברוח התקופה ,זה ברור שזה חשוב .זה שצריך לשנות את שם התעודה ולהפוך אותה ל-לע"מ ,בבקשה .אנחנו אומרים לכם איך לתרגם את זה לכללים אני לא בטוחה שאנחנו צריכים לעשות את זה בכלל .אני חושבת שאנחנו יכולים לסיים את תפקידנו בהמלצות כלליות שאומרות ל-לע"מ תמשיכו לעבוד .שינינו פה קונספציה מאוד רצינית. אורן הלמן :יעניין אותי לשמוע את שלום איך זה ישפיע על העיתונאים ,מה המשמעות שעכשיו יוכפלו כמות העיתונאיים בישראל .זו מדיניות שאני באופן אישי מאוד מתחבר .וגם המשרד שלנו והשר שלנו מתחבר ,לגישה שהיא מאוד ליבראלית ,פתוחה .מדיניות שבעצם אפילו מורידה את משקלה של לשכת העיתונות הממשלתית בקביעה .אני חושב שהרעיון הזה של תצהיר הוא יכול לספק את הסחורה הזאת ,מתוך הנחה שאנחנו מתעסקים עם אנשים שהם ישרים באופן עקרוני, ומי שרוצה לרמות אולי קצת יפחד וייבהל .אני חושב שתצהיר כזה אבל חשוב שתבינו אם כן מדברים רגע על נושאים טכניים חייב להיות סטנדרט ,זאת אומרת שלא כל אחד יביא את התצהיר שהוא רוצה ,אלא יורידו מהאינטרנט תצהיר מהלשכה המשפטית .דבר אחד שאני כן אומר וכן מתעקש עליו ,ואתם חייבים להבין אותו ,זה ההבדל שבין גורמים שבאים לארץ או עיתונאים זרים שמגיעים לארץ בכדי לעבוד פה ולחיות כאן למשך שנים רבות שלא פעם ולא פעמיים נתקלנו באנשים שמנסים להציג את עצמם כעיתונאים כדי לקבל ויזה בישראל. ד"ר עמית לביא-דינור :תנתק את הקשר. אורן הלמן: אני לא יכול לעשות את זה .ניתוק הקשר עלה בשיחה הראשונה שלי עם שלומית ברנע פרגו שהיא היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה .עלה .הנושאים האלה הם נושאים של בירוקרטיה .אתם חייבים להבין שכל שינוי פה שאנחנו עושים גוזר או גורר אחריו עוד הרבה מאוד דברים בתוך המערכת. ד"ר עמית לביא-דינור :התפקיד שלנו כוועדה הוא לא לפתור את הבעיות למשרד הפנים. שרה פריש ,יו"ר :אנחנו הולכים לתת על זה את הדעת .אנחנו צריכים לדעת מה היו ההשלכות. אורן הלמן :אתם חייבים להבין גם את העיתונאים הזרים ,אתם תעשו להם נזק גדול מאוד ,אני גם אשמח אם פדרמן ידבר איתכם ויסביר לכם ,משום שברגע שאתם שולחים אותם למשרד 171 הפנים ,שמאוד ,מאוד מקשה עליהם ,הם מחכים שלושה ארבעה חודשים לוויזה. ד"ר עמית לביא-דינור :אז אתה בא ומקל עליהם? אורן הלמן: בוודאי. ד"ר עמית לביא-דינור :אז בוא נעשה וועדה למשרד הפנים ונבדוק את הדברים. אורן הלמן: יש דברים שלתדהמתי הרבה גיליתי שאי אפשר לשנות במדינה. שרה פריש ,יו"ר :אז מה אתה מציע שייכתב לגבי עיתונאים זרים? אורן הלמן: אני מציע שעיתונאים זרים ימשיכו להתנהל במסלול הקיים .אני לא מדבר על מבקרים .אני לא מדבר על כאלה שבאים לפה למשימות מזדמנות של שבועיים שלושה ,אין לי בעיה .דהיינו שעיתונאים שבאים לעבוד כאן ,שזה מקום העבודה שלהם ,יעברו דרך לשכת העיתונות .כך נהוג בכל העולם .ישראל היא אמנם מדינה מאוד מובילה בתחומים האלה ,אבל גם במדינות אחרות שלדעתי לא פחות נאורות כמו צרפת וגרמניה גם שם הדברים האלה נהוגים. שיבואו ,שיראו שהם עובדים בעיתון מסוים ואז יקבלו ויזת עבודה פה .בייחוד לאור העובדה שיש פה השלכות שהם מעבר לסתם להיות מוגדרים כעיתונאים ,ישראל יכולה להיות מוצפת באנשים שפשוט יבואו לפה ויגידו אני כתב של עיתון ניגרי שנקרא לא יודע מה ויביא איזה שהוא מכתב, ד"ר עמית לביא-דינור :הרי סמכות הוועדה היא מאוד מוגבלת ואנחנו לא צריכים להתחיל להיכנס לדברים האלה .אנחנו יכולים לכתוב בתור וועדה ,צריך לבדוק את הדבר הזה בצורה יותר רצינית .את כל מה שקשור בעיתונאים ,מה משרד הפנים עושה? מה הפרוצדורה. ד"ר עמית לביא-דינור :אתה אומר אי אפשר לשנות דברים ,אז בסדר .אבל מה שצריך לשנות במשרד הפנים ולא פה. שלום קיטל: תראו ,אנחנו יכולים לעשות לעצמנו חיים קלים ולהגיד הכל פתוח .יש לי דעה נחרצת לגבי שני דברים ודעה מתלבטים לגבי עניין אחר .הדעה הנחרצת היא שהתעודה צריכה להיקרא תעודת לע"מ. שרה פריש ,יו"ר :כבר מקובל. שלום קיטל: הדבר השני ,עמדתי בנושא העיתונאים הזרים היא באופן מדויק עמדתו של אורן. 171 כשאני חושב על הכתבים הזרים ,אני גם בקשר איתם ,ואני חושב שעם כל הטענות שיש להם מעת לעת ,שינוי מין הסוג שאנחנו עלולים לעשות של לזרוק אותם למשרד הפנים או למקום אחר רק יקשה .אני רוצה שהם יישארו .יש איזה שהן בעיות בינם לבין לשכת העיתונות הממשלתית הייתי רוצה לשפר את זה ,אבל אני חושב שכרגע המצב ,אני הייתי מפריד בינם לבין העיתון והייתי משאיר את המצב כמו שהוא .עכשיו אני מגיע לעניין שבו אני מתלבט .מצד אחד אני בעד שיפרחו הרבה פרחים ושכל מי שרוצה לעסוק בעיתונות שיעסוק בעיתונות .אני בהחלט מכיר בעובדה, מכיר ושמח על העו בדה שבלוגרים וכתבי אינטרנט בוודאי הם עיתונאים וחלקם אפילו עיתונאים טובים ,מצד שני מה אנחנו אומרים כאן? אנחנו אומרים בוא ניתן את התעודה הזאת של לע"מ לכל דיכפין שפירושו שהתעודה הזאת מאבדת את המשמעות שלה בעצם ,זאת אומרת אם כל אחד מקבל את התעודה הזאת ,הרי בוא נדייק קצת את ההגדרה מה אנחנו אומרים עכשיו ,אנחנו לא קובעים מיהו עיתונאי ,אנחנו קובעים מי עובד במקצוע של תקשורת שזקוק לסיוע של לשכת העיתונות הממשלתית כדי לעבור מחסום משטרתי .מי מגיע לשריפה בכרמל ,מי מגיע לעובר מחסום לסקר תאונת דרכים ,ואני לא הייתי רוצה ,לא הייתי רוצה שכל דיכפין יגיע לכל מקום מה שיקשה בכלל גם על העבודה של העיתונאים שמסקרים וגם של הרשויות שנמצאות שם .וכאן ההתלבטות שלי ,כי מצד אחד הייתי רוצה שכל בלוגר שמגדיר את עצמו עיתונאי יקבל את התעודה ,מצד שני אנחנו נגיע למצב שבאמת כל אחד שבא לו פעם ב -לכתוב משהו ,מקבל תעודה והוא שווה ,אגב ,אין לי בעיה כזאת לא עם מאפר ולא עם מאפרת ולא עם עוזר הפקה שמיד אני חושב שהם צריכים לקבל את התעודה הזאת כי הם באמת צריכים את הנגישות הזאת .הם מביאים מידע. אורן הלמן: הרי יש פה גם עניין פרקטי בסופו של דבר ,התעודה הזאת אמורה לשרת אנשים כשהם נכנסים לוועדת העורכים ,לבית סוקולוב ,סתם אירוע. שלום קיטל: כן ,אבל זה דווקא שם מוזמנים .זה לא דוגמא טובה אורן .כי שם כל מערכת שולחת את האנשים שלה .יש שריפה בכרמל ,אני רוצה שעיתונאים יסקרו .האם אני רוצה שיהיו שם 300,000איש בזמן שמסקרים את השריפה בכרמל? אני רוצה שיהיו שם מאה איש .אני רוצה שיהיו שם אנשים הרלבנטיים שיהיה גם בלוגר, יניב קלדרון: בטיוטה שהכנתי של מה מגדיר בלוגר עשיתי את זה מצד אחד פתוח ומצד שני כל מיני בלמים ,הרי לא יכול להיות שכל ילדה בת ,36אני בכוונה לוקח את הדוגמא הקיצונית הזאת, 172 תקבל תעודת עיתונאי .ומצד שני גם לא כל אחד הוא לא גל מור שהיה עיתונאי ,עשה לו איזה בלוג שהיה כותב בו בלילה ואז פתאום הפך אותו לעסק .יש מצב של אדם שמחליט להקים סוג של אתר ,שהוא סוג של בלוג ,וכותב המון ,המון ויכול להיות שכותבים יותר אנשים ,ויש גם בן אדם כמו דוגמאות שעלו פה במהלך הישיבות של אנשים שהם לא עיתונאים ,הם בלוגרים והם מסוגלים לחולל אש עם הכתיבה שלהם ויש להם אלפי קוראים. שלום קיטל: אחד כזה צריך לקבל תעודה .אין לי בעיה עם זה .בלוגר שמחולל אש? איזה שאלה .אין ויכוח בכלל. יניב קלדרון: הנקודה שלי זה שיכול להיות שצריך ,תראו ,לא נכתבה המילה בלוגר .יכול להיות שעם הגדרה פשוטה של לשים כן יש פה מהו כלי תקשורת ,כמעט יש פה מיהו איש תקשורת, כמעט .אני חושב שצריך לכתוב אנחנו לא באים להגדיר מיהו בלוגר ,אלא מיהו בן אדם שאינו עיתונאי אבל שמגיעה לו תעודת תקשורת. נילי רייכמן: היתה הכללה .נקודת המוצא בטיוטת הדוח היתה שהכללים יהיו עד כמה שיותר מכלילים .קיבלתי את הטיוטה של הכללים של התיקונים שאתה העברת ,הם נכנסו לגופו של גופו של גופו ואני דווקא באנו ממקום אחר ,באנו ממקום של כמה שיותר להרחיב ,כמה שיותר להכליל וכמה שפחות הגדרות .כשבעצם ההגדרה כפי שהיא מופיעה בטיוטה שכמובן פתוחה לדיון ,היא מכלילה בלוגר בלי לקרוא לו בלוגר .כי מי שכתב או שידר או צילם או הפיק או ביים ידיעות חדשותיות של חדשות ,ההגדרה המתוקנת היא ידיעה אחרונה ו/או חדשה מן הנעשה בארץ ובעולם ,זה אומר שאתה עיתונאי לפי ההגדרה הזאת וכל בלוגר אחר הוא עיתונאי וגל מור הוא עיתונאי וילדה בת 36היא לא .כי היא לא כותבת ידיעות חדשותיות .ההפך ,ההגדרות כפי שהן מופיעות פה בטיוטה של הכללים הם כמה שיותר מכלילות וכמה שיותר פתוחות ,ולכן לא היה צריך להיכנס לכמה מנויים יש לו במייל או בפייסבוק ,זה לא רלבנטי ,כי גם התפוצה המדדים שלה ירדו בצורה ניכרת .לכן ההגדרה ,נקודת המוצא בכללים האלה היתה כמה שיותר לפתוח את השורות. יניב קלדרון: כן ,אבל בגלל שכל ההגדרות ירדו ,אני הרגשתי שמצד אחד אני רוצה להכיל, כלומר לפתוח את הדלת ,ומצד שני אני לא רוצה שתהיה הצפה. שלום קיטל: אני לא מרגיש נוח בויכוח איתך ,כי פילוסופית אני חושב כמוך .פילוסופית אני 173 חושב שחופש הביטוי הוא דבר קדוש וצריך להרחיב אותו ולאפשר לכל מי שרוצה להתבטא חופש ביטוי ,בין היתר על ידי תעודה שתקל עליו .אני לא רוצה ,משהו שישיג את ההיפך ממה שאנחנו רוצים .אם כל דיכפין הופך לבעל תעודה ,אני מקשה... ד"ר עמית לביא-דינור :מי זה כל דיכפין? שלום קיטל: כל דיכפין אני אומר לך, ד"ר עמית לביא-דינור :אתה יוצא מנקודת הנחה שאנשים ירצו את התעודה הזאת בשביל, שלום קיטל: עמית ,אני מכיר את זה .כל מי שיש לו איזה משהו באיזה שהוא מקום, ד"ר עמית לביא-דינור :בסדר .אבל הוא חותם .הוא חותם .אני לקחתי את ההגדרה מהגדרה אמריקאית והכנסתי רק משהו אחד .משנת 6007בחוק שמקנה לעיתונאים ,מי שעוסק באופן שגרתי בליקוט ,בהכנה ,באיסוף ,בצילום ,בהקלטה ,בכתיבה ,בהפקה ,בעריכה ,בדיווח ,בפרסום של חדשות או אינפורמציה שנוגעת לנושאים ואירועים מקומיים לאומיים או נושאים אחרים שיש בהם עניין לציבור ויש עניין לפרסמם בציבור. נילי רייכמן: חסר לך בימוי. שלום קיטל: אפשר להכניס בימוי. יוסי אחימאיר :וכל החבר'ה שאת אומרת שלכולם זכאים לקבל תעודות בעצם מחזיקים תעודות. שלום קיטל: אני לא חושב שכולם צריכים. ד"ר עמית לביא-דינור :לא כולם ,זה אלה שמצהירים. יוסי אחימאיר :למשל האתר של יואב יצחק עכשיו מנפיק תעודות עיתונאי למי שכותב שם באתר שלו .יואב יצחק .ויש עשרות .יש כתבה שנקראת האיגוד לעיתונות תקופתית מנפיק תעודות עכשיו אנשים הולכים עם התעודה הזאת למקום Xאו Yולא בוחנים אם זה לע"מ או לא לע"מ ,הוא נכנס עם זה .הוא נכנס עם זה כי כתוב על זה תעודת עיתונאי .אנחנו לא מגדירים מי הוא עיתונאי ומה זה עיתון .אבל באיזה שהוא מקום אחרי שימצאו בסופו של דבר ההגדרות האלה במקומות הנכונים ששמה יגדירו אותם ,התעודה הזאת היא תעודה באיזה שהוא מקום באמת תעודה לא רוצה להגיד אליטיסטית ,אבל התעודה שמקנה באמת כניסה ומאפשרת כניסה למי שהוא עיתונאי 174 שהוא עיתונאי בכלי תקשורת כולל בלוגרים. ד"ר עמית לביא-דינור :כן .הוא בא לאירוע ,הוא רוצה לדווח. יוסי אחימאיר :גם הבלוגרים המדופלם הזה לא יודע איפה לשים את הקו ,איפה לעצור את זה, הוא יודע שצריך לשים קו. ד"ר עמית לביא-דינור :מה שאמרתי ,הוא בא והוא חתם. יוסי אחימאי ר :אני חוזר ואומר עמית ,אחרי שאנחנו נתפזר ועשינו את העבודה שלנו ,לשכת העיתונאות הממשלתית תצטרך פעם בחצי שנה להתעדכן ולדון בעניין ולראות מי כן ומי לא. ד"ר עמית לביא-דינור :זה לא עובד ככה .היא לא יכולה .לכן אני אומרת בעידן של היום, יוסי אחימאיר :בוודאי שיצטרכו .אורן עשה דבר שאף פעם לא עשו דבר כזה ,וועדה ציבורית יושבת ודנה בצורה הכי דמוקרטית ,הכי פתוחה ,הוא לא קובע ,הוא מקבל תפקיד של וועדה שהוא הסכים להקים ,זה דווקא מאוד התקדמות יפה ,זה דבר חיובי ,אבל אי אפשר כל דיכפין. שרה פריש ,יו"ר :עמית ,לא שוכנעת מכלום? ד"ר עמית לביא-דינור :לא. שרה פריש ,יו"ר :ניב ,מה שאתה בעצם אומר ,אנחנו רוצים להרחיב את השורות ,אתה בא מאותה נקודת מוצא ,רוצה לתת לכמה שיותר ולכולם. ניב קלדרון: לא .לא .ממש לא. שרה פריש ,יו"ר :אלא? במגבלות .אתה אומר אנחנו חייבים להיות מודעים לניו מדיה ,בלוגרים וכל מי שקשור לזה .אבל, יוסי אחימאיר :כולנו אומרים את זה. שרה פריש ,יו"ר :כולנו אומרים את זה. ד"ר עמית לביא-דינור :הוא לא אומר את זה ,וגם גל מור לא אמר. שרה פריש ,יו"ר :אתה אומר שבכל מה שנוגע לניו מדיה צריכים להיות אמצעי בקרה ,פרמטרים. 175 ניב קלדרון: כן. שרה פריש ,יו"ר :כדי לא לפתוח את זה לגמרי. ניב קלדרון :לגמרי ,נכון. שרה פריש ,יו" ר :שכל מי שיגיד אני בלוגר ואני עיתונאי לצורך זה מגיע לי תעודת לע"מ ,לא נגיד את המילה עיתונאי ,אני בלוגר ולכן מגיע לי תעודת לע"מ ,שזה לא יהיה באופן אוטומטי אלא אם כן הוא עומד בפרמטרים שהופכים אותו באמת למישהו שעוסק בנושא. ניב קלדרון: נכון. ד"ר עמית לביא-ד ינור :הוא אמר את זה לאורך כל הדרך והוא אמר את זה בצורה יותר ברורה, אני בלוגר מוערך ,ואני לא רוצה שכל אחד ייקרא בלוגר. שרה פריש ,יו"ר :נכון .נכון. ד"ר עמית לביא-דינור :בסדר .זאת עמדה מאוד ברורה .הוא בא ואמר אני רציני ,אני עבדתי קשה .כל אחד יבוא ויגיד, ניב קלדרון: הוא לא אמר את זה גם בסאב טקסט. ד"ר עמית לביא-דינור :ואחרים לא רציניים? אוחיון זה בדיחה לפי הגדרה שלכם? ניב קלדרון: ממש לא .ממש ,ממש לא .אני מאוד מעריך אותו .למה אוחיון הוא בדיחה? הוא עשה בית ספר לכולם. יוסי אחימאיר :זה מידע ,זה הבאת מידע .יש צרכנים בתחום הזה .זה עיתונאות. נילי רייכמן: תראו ,אין פתרון אמיתי .אנחנו צריכים לחשוב את מי אנחנו באים לשרת בסופו של דבר .האם צריך לשרת את הממשלה כשומר הסף במבחן הנגישות למידע .האם צריכה לשרת את העיתונאים או מי שרואים את עצמם כעיתונאים ,האם היא מחליטה לעשות חיים מאוד קשים לדוברים שבסוף צריכים להכניס או לא להכניס אנשים ,וזה לא משנה אם זה דובר פוליטי או דובר של אגודה למלחמה בסרטן או של מוסד מדינה כמו הכנסת ,בסופו של דבר יבוא מישהו ויגיד אני בלוגר ואני רוצה להיכנס לישיבה סגורה שמעיקרה היא ישיבה סגורה. 176 ד"ר עמית לביא-דינור :מי מזמין אותו לשם? יש הרי מנגנונים שכל הזמן, נילי רייכמן: אני רוצה לתת לך דוגמא ספציפית ,ישיבת סיעת הליכוד ישיבה שבועית שבפתחה יש שנכנסים עיתונאים ויש הצהרה במקרה הזה ראש הממשלה ,או ראש האופוזיציה .רוצים להיכנס כולם ,גם עוזרים לפרלמנטאריים של חברי הסיעה אין כניסה לדיון הזה. ד"ר עמית לביא-דינור :אז הם עושים את הסלקציה ,מה הבעיה? מה זה משנה? חמישים אנשים רוצים להיכנס, נילי רייכמן: יבוא ניב ,ירצה להיכנס ואני לא מכירה אותו לפני הוועדה ,בכלל לא נפגשנו מעו לם ,יגיד לי אני בלוגר ,יופי .זאת אומרת אני לא יכולה להתמודד עם כל אחד כזה כמו ניב .או ילדה בת 36לצורך העניין שעונה על ההגדרה או גל מור ,שירצה להיכנס ,אני לא יכולה פיזית במקום להתמודד איתם. ד"ר עמית לביא-דינור :צודקת .גם היום את לא יכולה. נילי רייכמן: ענ יינית אני לא רוצה להכניס אותם כי אין לי מקום .אז יש לי מקום כדובר ,אבל מה את אומרת ,שאני כדוברת של הליכוד יכולה להחליט מיהו עיתונאי ומיהו לא עיתונאי לצורך ישיבת סיעת הליכוד. ד"ר עמית לביא-דינור :תראי ,גם היום ,אמרתי ,יש לך חמישים אנשים שרוצים להיכנס ,את לא יכולה לתת להם להיכנס .ויש יהיו 400אנשים וגם להם לא תוכלי ,גם היום את צריכה לעשות איזה סוג ,מי שמזמין ראש הממשלה ,לא משנה ,הם בכל מקרה צריכים לעשות את העבודה הזאת ,אז במה את חוסכת? הם בכל מקרה צריכים להחליט מי נכנס לפה ומי לא נכנס לשם ואיזה עיתונאים ,מזמינים את ערוץ ,6 יוסי אחימאיר :זה לא כרטיס כניסה .זה כרטיס הקלה. אורן הלמן :אני רוצה להגיד משהו ולדעתי מיכל תגבה אותי ,שוב פעם ,ב 55-אחוז מהמקרים גם לע"מ לא מחליטה מיהו עיתונאי .מערכות העיתונים מחליטות .זה חשוב להגיד. יוסי אחימאיר :וודאי ,אבל אתה צריך לדעת מול איזה עיתון או איזה כלי תקשורת אתה עובד. אורן הלמן: זה נכון ,אנחנו מגדירים את העיתונים. 177 ד"ר עמית לביא-דינור :ונכנסו לך בלוגים ויש לך בעיה .איך הגדרות של פעם מתאימות להיום .הן לא מתאימות. יוסי אחימאיר :אנחנו לפי דעתי יכולים לצאת מפה עם הסכמה רק של ניו מדיה באופן כללי לא פרטני ,היא חלק מהעניין .זה כלי תקשורת .את היתר לא אנחנו נקבע ,אלא באופן שרירותי. ניב קלדרון: אולי תשתמשו בגבולות שהצבתי ,כתבתי מה זה בלוגר ואז שמתי על זה מגבלות מתוך תחושת אחריות שאי אפשר לתת את זה לכל אחד .הדובר לא יכול לתת את זה לכל אחד, אצל ראש הממשלה לא יכולים להכניס כל אחד .וגם המשטרה לא צריכה להכניס כל אחד ,בסדר? הלכתי מהקצה של איש שטח שצריך לעבור מחסום עד ראש הממשלה .זה דורש עבודה מקצועית. 30,000ביום זה משהו ש ,-בן אדם אחד שלעצמו לא יכול להשיג אלא אם כן, יוסי אחימאיר :אל תשכחו שיש גם פייסבוק ,גם זה כלי תקשורת? ד"ר עמית לביא-דינור :קודם כל כן .זה העולם ,אתה רוצה להתנגד למה שקורה? יוסי אחימאיר :לא .אני לא מביע את דעתי. ניב קלדרון: בגלל שההגדרות שלי אוחדו יחד עם כלי תקשורת אינטרנטי עכשיו שזה 30,000 זה נתן אופציה לאנשים שפותחים עכשיו אתרים ,במידה והם יעשו עבודה באמת מקצועית ולא יעבדו לבד ,כי היום אין בן אדם אחד שמסוגל להביא 30,000כניסות ליום ,יכול להיות שיכנסו כמה וכמה אתרים .לא מאות .לא יהיו בארץ עוד מאות אנשים שיגידו הנה הפלטפורמה שלי ,אני עובד כבר שנה ,הנה 30,000כניסות לפי גוגל אנליטיקס למשל ,ביום מגיע לי תעודת לע"מ. ד"ר עמית לביא-דינור :מה אתה עושה לחבריך הבלוגרים בהגדרות? ניב קלדרון: לא .אני אגיד לך מה אני עושה .אני לא פה שליח הבלוגרים ,אמנם אני מסוגל, אני יכול גם לבלבל את הוועדה הזאת עם הרבה מאוד נתונים ולגרום לכם להאמין לכל מיני דברים ,אבל אני לא עושה את זה .אני בא לומר יש אנשים שפתחו יש מאין והיו מספיק זמן הזנב הארוך ועבדו קשה ,בלי שאיזה מיליונר ייתן להם משכורת ועשו איזו יצירה מפוארת שזה אתר אינטרנט יפה והם היו מספיק חכמים ואינטליגנטיים על מנת להביא את המאות אנשים שיכתבו בין אם בחינם ובין אם בכסף והדבר הזה הוא הלכה למעשה בלוג שהפך להיות כלי תקשורת. והצד השני הוא שפעם גם הייתי עיתונאי ,עכשיו אני יודע שלא כל בלוגר ירצה לקבל תעודה. 178 ד"ר עמית לביא-דינור :אז הוא לא יבוא ולא יחתום. ניב קלדרון: נכון ,אז הוא לא ירצה. ניב קלדרון: אז זה סינון עצמי .בגלל זה לא צריך כל כך לדאוג. שלום קיטל: סליחה ,אני כן דואג .מצידי שכל אזרחי מדינת ישראל יקבלו תעודת לע"מ ,זאת בכלל לא הפואנטה .השאלה היא למה זה משמש ,זאת אומרת מה התכלית של התעודה הזאת. בעיניי התכלית שלה האחת והיחידה היא לא מגדירה אותי ,היא לא עושה לי ,היא לא צריכה ,היא נגישות למקומות .זאת המטרה. אורן הלמן: נכון. יוסי אחימאיר :היא סיוע לאיש מקצוע בתחום הזה. שלום קיטל: יש חוק חופש המידע שכל אזרח יכול לבקש מידע .זאת לא הנקודה .אני חוזר לדוגמא של טראומה שאנחנו עוד מעט מציינים שנה לאירוע של השריפה בכרמל ,ואני אומר יש שריפה בכרמל ויש מחסומים של המשטרה ,מצד אחד אני רוצה שהציבור ידע מה קורה ואני רוצה שעיתונאים ובלוגרים ,וגם בלוגרים יגיעו למקום וידווחו לציבור מה קורה ,מה המחדלים ,מה ההישגים ,מה הסכנות מה קורה ,ומצד שני בהכירי את העם היושב בציון ואת שכניי ואת חבריי כולם יבואו לשם .עכשיו ,כל מי שמתכתב ויש לו טוויטר ומספר ומוציא סטאטוסים בפייסבוק יהפוך לעיתונאי והוא יפגע באותם עיתונאים שצריכים להגיע לשם ולדווח .או השחרור של גלעד שליט ,שנותנים נגישות לאנשים שצריכים ובסוף כולם מגיעים כי כולם רוצים להגיע לשם. להגדרה מיהו עיתונאי גם אני מתנגד ,ואני חושב שמבחינתי מאפרת שתבוא ותאפר את הכתב שמדווח לחדשות 30או לחדשות 6או לחדשות 3חשובה יותר מסטודנט משועמם שפעם בכמה זמן בא לו להעלות את הגיגיו בבלוג .לכן אני אומר ,פילוסופית אני איתך ,פילוסופית אני בעד שכולם יהיו עיתונאים .מי שרוצה ,מצד שני אני חושב על הפרקטיקה ,מה התעודה הזאת צריכה לעשות .היא צריכה לאפשר לי נגישות .זהו. אורן הלמן: אני אתן לכם דוגמא נוספת שיש למשל ספינת נשק שנתפסת ומובאת לנמל אשדוד .כל מי שיש לו תעודת עיתונאי מוזמן בכדי לסקר את העניין הזה ,ומה לעשות ,ראש הממשלה משתתף באירוע הזה ,או שר בכיר ויש גם עמדות של השב"כ ואז מגיעים מאות אנשים חלקם לא יכולים להיכנס משום שהם מעוקבים בבידוק ואז הם יוצאים החוצה ובאים בטענות על 179 כך שלא הכניסו אותם .כל מה שאנחנו עושים פה עכשיו ,ושלום אומר את זה בצדק ,זה לחבר בעצם את התיאוריה לפרקטיקה .כי בסוף מה שחשוב זה שהתעודות האלה באמת מתורגמות למשהו שקורה בשטח, ד"ר עמית לביא-דינור :השב"כ בכל מקרה היה בודק ,מה זה קשור? נילי רייכמן: נכון .אבל יש עומס נוראי. אורן הלמן :הרעיון הוא שבאירועים האמצעי נקרא לו אבחון או סלקציה היחידי שיש לאירועים כאלה כמו גלעד שליט ,שריפה בכרמל...כולם רצו לבוא לראות את גלעד שליט .אז האמצעי היחידי להבדיל בין מיכל מסטיי לבין שלום קיטל הוא תעודת עיתונאי וברגע שגם למיכל וגם לשלום וגם לכולם תהיה תעודת עיתונאי ,בעצם בסיטואציה כזאת יכולה להיווצר בעיה בשטח ,זה מה שאתה אומר בעצם ,נכון? שלום קיטל: כן .אני אומר התעודה הזאת מאפשרת מעבר ונגישות ל ,-ואני לא יכול לתת את זה לכולם כי זה פשוט, יוסי אחימאיר :התעודה הזאת בדיוק עוזרת לכיסוי לדמוקרטיה ,לפעילות העיתונאית הנכונה ,זה המטרה שלה ולא לכל דיכפין ,אחרת יהיה שמה בלאגן. שלום קיטל: עמית ,נניח שאת התעודה היו נותנים מועצת העיתונות ואגודת העיתונאים המגבלות שהם היו שמים היו יותר, ד"ר עמית לביא-דינור :הייתם במועצת העיתונות? היו כמה עיתונאים שהוזמנו ,ומה היה שם? שרה פריש ,יו" ר :עמית ,יש שתי אופציות .אופציה אחת לצאת מפה עם כללי רוב ולהגיד עמית מתנגדת .זאת אופציה .כי בסופו של יום לשכת העיתונאות יכולה להחליט יפה מאוד שעמית מתנגדת ,אנחנו לא נקבל את ההתנגדות וההפך .אנחנו נאמץ את ההתנגדות של עמית ,אנחנו נדחה את דעת הרוב .אני חושבת שזה לא נכון כי אנחנו כן כולנו באותה עמדה בסופו של דבר. יוסי אחימאיר :של הרחבה .אין ספק. שלום קיטל: של הרחבה והכנסת הבלוגרים. שרה פריש ,יו" ר :מה שאני הייתי מציעה לבנות את הדוח בעצם בגדול כמו שבנינו אותו בטיוטה. 181 לבוא ולהגיד התקופה השתנתה ,אנחנו בתקופה אחרת ,צריך לפתוח את השורות ,זה לא רק עיתונאים של פעם ,בלוגרים ,אינטרנט ,הכל פתוח ,אנחנו נמצאים במצב שלשכת העיתונות צריכה לקבל ,צריכה להעניק שם אחר לתעודה .ולא עיתונאי ,אנחנו לא קובעים מיהו עיתונאי .כולנו מסכימים. שלום קיטל: הייתי אומר ,לא רק מה השם ,אלא לשכת העיתונות אינה קובעת מיהו עיתונאי. שרה פריש ,יו"ר :כתבנו בטיוטה .אנחנו פה ,ומונינו כדי לראות איך לאפשר הגדרות הכי רחבות שיכולות להיות מצד אחד לאפשר באמת לכל מי שהנגישות הזאת היא נכונה בשבילו ,הוא ראוי לה ,הוא צריך אותה ,ולאפשר לו את הנגישות הזאת ,מצד שני לא לתת לכל עם ישראל ולכל מי שבא לו. ד"ר עמית לביא-דינור :זה לא ילך .השפה שאתם משתמשים כמובן כל מי שראוי לה. אורן הלמן: כל מי שזקוק לה. ד"ר עמית לביא-דינור :יעשו שימוש לרעה בדבר הזה? שרה פריש ,יו"ר :כן .לא תוכלי לבחון את זה בכלל. אורן הלמן: סליחה ,אני רוצה להגיד לך שיש עיתונאים מסיבות ביטחוניות ואחרות נשללה להם ,הם עזבו ,יש עיתונאית אחת שהתפטרה מעבודתה .כתב לי העיתון מכתב שהיא התפטרה. אני כתבתי לה ,ביקשתי ממנה את התעודה ,התשובה היתה משהו בסגנון של נניח אצבע משולשת. איך אני אגיע אליה הביתה עם משטרה? היא לא מחזירה את התעודה. שרה פריש ,יו"ר :אין סנקציה אמיתית לשום דבר. אורן הלמן: אני אשלול לה את התעודה? אני אשלח את המכתב, ד"ר עמית לביא-דינור :אז אתה עושה לה תוקף של שנה ,וכל שנה אתה מאריך. אורן הלמן: לא ,אבל זה הרי לטרטר את האנשים. ד"ר עמית לביא-דינור :הפתרונות הטכניים פשוטים .הדברים העקרוניים הם משמעותיים. שרה פריש ,יו" ר :תראי ,אני לא מתנגדת להוציא כללים בוועדה שיהיה כתוב עמית במיעוט .אם 181 אנחנו עושים את כל פרק המבוא כמו שנכתב בגדול ,כמו שנכתב ,שנותן את התפיסה הפתוחה, הדמוקרטית ,המאפשרת בעצם לכל מי שצריך את הנגישות הזאת ,כי יכול לקחת את זה גם מישהו שהנגישות הזאת היא בכלל לא לעניין בשבילו ,איזה תמהוני שהיה מתיישב אצלי בבית המשפט ומחליט שהוא עיתונאי ,שהוא רוצה לשמוע את כל המשפטים הסגורים ,הנה ,יש לי תעודת לע"מ ,כי אני אמרתי ,כי אני כתבתי תצהיר בפני עורך דין .התצהיר בשבילי הוא לא רלבנטי ,כמה אנשים מצהירים שקר? מיליון .אז אני באה ואני אומרת אנחנו רוצים לתת לכולם, אבל לכאלה אנחנו צריכים לבחון את הכל ,בראי המטרה של התעודה ,בדיוק מה ששלום אמר, אנחנו בוחנים תהליכים לאור המטרה שאליה אנחנו רוצים להגיע ,המטרה אומרת לנו בוא נבנה תהליך שבסופו של דבר נגיע איתו למטרה שאותה אנחנו רוצים .אנחנו רוצים שכל מי שצריך להיות נגיש למידע בצורה כזאת או אחרת או שהנגישות למידע היא חשובה לו כי זה מעניינו, לטענתו ,תהיה לו בצד תעודה ,אבל זה לא כל אחד .לכן אני באה ואני אומרת כן צריך להרחיב .כן צריך למנוע מצב שתשב יחידת חקירות בתוך לשכת העיתונות ותבדוק כל אחד עשר,30,000 , 4,000וכו' ,לא .אבל אני כן הייתי רוצה לתת משקל יותר חזק רק לתצהיר ,בלי שיבדקו אותו .רק לתצהיר .אני אומרת נקבע את הפרמטרים לא שיבדקו על ידי גורם אחר ,אלא נקבע את הפרמטרים שבן אדם שהוא בא לעורך דין ויגיד אני צריך תצהיר כדי לקבל תעודה שתאפשר לי נגישות למקומות מספקי מידע. ד"ר עמית לביא-דינור :אני בלוגרית שהתחלתי וכרגע נכנסים אלי מאה איש ,עוד שנה יהיו אולי 30,000כי אני מדהימה ומעולה .אבל עכשיו יש לי מאה איש. שרה פריש ,יו"ר :אז בואו נחליט שמאה זה לא פרמטר. ד"ר עמית לביא-דינור :את לא מרשה לי לקבל מידע? שרה פריש ,יו"ר :לא .אז בואו נחליט על פרמטרים. ד"ר עמית לביא-דינור :זה נורא מורכב. שרה פריש ,יו"ר :אבל הראייה זה לא ייבדק אובייקטיבית .אבל זה ייתן עודף רצינות לתצהיר .את יודעת מה ,את אומרת 30,000זה הרבה, ניב קלדרון: מה שיקרה בשטח עם תצהיר כזה ,קודם כל זה יגרום לאנשים להוציא עוד כסף מה שיגרום להם לוותר על תעודת לע"מ. 182 ד"ר עמית לביא-דינור :זאת הבעיה שצריכים לשלם ל-לע"מ. שרה פריש ,יו"ר :אז שום ראיה לא תהיה? ניב קלדרון: כשאני מגיש מסמכים אל לע"מ ,כשאני מוריד מאתר אינטרנט את המסמך של לע"מ ואני כותב את כל הדברים ,אז אני צריך לתת צילומי מסך ואת כל הדברים ,זה דווקא טוב שאפשר להראות את זה ,אבל אחר כך לגשת לעורך דין זה עוד פרוצדורה .אני רוצה להגיד משהו, אם אנחנו מתייחסים לתעודה הזאת כאל כלי מסוים ,ומי שרוצה אותה באמת צריך אותה בשביל עבודתו ,אני חושב שלהגיד לשלם 300או 340או 600שקל לעורך דין זה מאוד משמעותי .ואם הבן אדם הזה לא יכול לעשות את זה ,אז יכול להיות שהוא לא ראוי לקבל תעודה כזאת .בדיוק באותה מידה שנגיד תשמע ,בואו נבטל גם את התשלום על תעודה. יוסי אחימאיר :ניב ,בלוגרים הם חברי אגודת עיתונאים? ניב קלדרון: לא. ד"ר עמית לביא-דינור :גם שם צריך לשנות. יוסי אחימאיר :משם זה מתחיל .עיתונאים עצמם לא מכירים בבלוגר .זה עיתון ,זה כלי תקשורת. הם עצמם לא מעוניינים. ניב קלדרון: א' – הם לא מעוניינים .ב' – אין להם עורך .אנשים היום יכולים לפתוח פלטפורמה משלהם והם יכולים להשקיע את חייהם או חמש דקות ביום בלבד בשביל להרים בלוג. גם אתה יכול ולא תהיה עיתונאי .אני יכול לפתוח לך בשתי דקות יש לך בלוג וזה עליך אם אתה תכתוב או לא ,זה העולם היום. שלום קיטל: אז למה הוא צריך תעודת לע"מ? ניב קלדרון: מפני שיש אנשים מסוימים שגם עשו כר מהלכים רבים וגדולים ויכול להיות שהם ירצו גם עיתונאי שלא ירצה תעודת לע"מ לא ילך לקחת אותה. שלום קיטל: חברים ,אני חי בעולם אחר ,אני מוכרח להגיד לכם .א' – אני לא מכיר כמעט, כמעט עיתונאי שלא רוצה שתהיה לו תעודת לע"מ .ב' – אני מכיר המוני אנשים שאין להם שום קשר לעיתונות והם רוצים תעודה, 183 אורן הלמן: אני אמרתי כמה פעמים גם בשולחן עגול וגם פה ואני אזכיר לכם שהלחצים, כמות הלחצים שמופעלים עלי על ידי כל מיני אנשים שרוצים תעודות עיתונאי ,זה משהו מטורף. כל קשר ,אני אומר לך בכנות ,בין האנשים האלה לבין עיתונות הוא מקרי לחלוטין. שרה פריש ,יו"ר :אי אפשר לתת להם. ד"ר עמית לביא-דינור :אז לכן אני ממליצה שכן יהיה משהו שהוא יבוא והוא יחתום על זה שהוא עוסק בדבר הזה. שרה פריש ,יו"ר :מה זה עוסק? הוא יחליט שהוא עוסק? ד"ר עמית לביא-דינור :כן .כי בלוגרים מחליטים שהם עוסקים .כי בלוגרים היום יושבים וכותבים, ניב קלדרון: אז אני בא לומר בוא תוכיח .איך מוכיחים, ד"ר עמית לביא-דינור :נו ,איך? איך? ניב קלדרון: הנה ,נתתי את הגדרות. ד"ר עמית לביא-דינור 30,000 :כניסות? שרה פריש ,יו"ר :כן. ד"ר עמית לביא-דינור :זה מטורף. ניב קלדרון: זה בכלל לא מטורף. ד"ר עמית לביא-דינור :עיתונאים שכותבים על תחומים כאלה ,זה אלף לפעמיים ,אלפיים. אורן הלמן: החלטתם על עיקרון מאוד ,מאוד דרמטי שבלוגרים יוכלו לקבל תעודות עיתונאי. זה דבר שהוא מהפכה .אני חושב שלגבי אם זה 30,000או 4,000או 4,700או 3,000או ,300 ניב קלדרון: 30,000זה משהו שהציבור יכול לעמוד בו. אורן הלמן: או , 300אתם יכולים לכתוב בדוח שיהיה נניח לשיקול דעתה של לע"מ שאחרי בדיקות אנחנו נעשה עם גורמי מקצוע שאף אחד מאיתנו ,למעט ניב ,אבל נניח שגם אתה לא 184 לצורך העניין לא גורמי מקצוע שמבינים בעניין הזה ...בסופו של דבר הויכוח נתקע אם זה יהיה 400או .30,000 ניב קלדרון: יש פה את הקריטריונים לאמצעי תקשורת חדש. אורן הלמן: מיכל ,בהיבט המשפטי ,בגלל שבסופו של דבר הרי כל הכללים יעברו לניסוח משפטי כי זה צריך לעבור את הפרקליטות ואת הלשכה המשפטית במשרד ההסברה משרד ראש הממשלה וכו' ,איך את היית רואה את הויכוח הזה בהיבט של בלוגרים וכאלה? עו"ד מיכל מסטיי: אורן הלמן: אני חושבת ששרה תסכים איתי שאין פה היבט משפטי .יש פה החלטה, לא .אבל מישהו ,אבל איפה שהוא צריך יהיה להגיד איזה בלוגרים מקבלים ואיזה לא. שרה פריש ,יו"ר :יש לנו שתי אופציות. ניב קלדרון: יש לי שאלה .דקה עמית ,כשקראת את המספר 30,000הפנים שלך התעוותו .על סמך מה הפנים שלך התעוותו כשקראת את המספר הזה? ד"ר עמית לביא-דינור :על סמך הניסיון שלי עם בלוגים שאני קוראת בדה מרקר קפה שיש לפעמים מאות כניסות ואלפי כניסות .מבחינה עיתונאית לכל דבר .אני לא נכנסת להגדרה למה אתה יותר עיתונאי ממנו ,על בסיס מה ומה הידע ומה ההשכלה .היות וההגדרה היא כל כך בעייתית ואין לנו אותה ,זה לא אני רופאה ואני הולכת ללשכת הרופאים ,אני מהנדסת הולכת ומקבלת את התעודה .בעבר מה שקרה ,מי שהחליט על הדברים האלה היה מה שנקרא התקשורת ,עיתונאים שעבדו במעריב ובידיעות .הכל היה נורא ממסדי .ד"ר יובל דרור בעצם בא ודיבר ,אמר היום אזרחים שכותבים רואים את עצמם כעיתונאים ויש הרבה מאוד מושגים באקדמיה סביב הדבר הזה של אזרח שכותב על תחום העיתונות ,נכון ,ומה? ואנחנו נחליט שהם לא מתאימים ואנחנו נספור להם את הכניסות ,ואנחנו נחליט על האיכות? אני אומרת שזה להסתבך ,שזה לא אפשרי ,ומבחינתי זה גם לא נכון לעשות את זה .זה מתאים לי גם לויכוח על המקומון הקטן ,והמקומון היותר קטן ,והמקומון הקטנטן או יותר גדול .אני לא מקבלת את זה. זה לא נראה לי נכון .לכן קפצתי על המספר. ניב קלדרון: אז אני אגיד לך איך אני חשבתי על המספר הזה .אמרתי לעצמי שנכון ,יש אלפי 185 בלוגרים ,אלפים ,אלפים ,אלפים ועם זאת לא כל בן אדם שכותב בלוג הוא עיתונאי .ולא כל בן אדם שכותב את הדעות שלו כל יום בפלטפורמה הזאת של קפה דה מרקר הוא עיתונאי ,הוא לא עיתונאי ,הוא בלוגר. ד"ר עמית לביא-דינור :אבל אתה נכנסת למשהו שאף אחד לא מסכים עליו .כהגדרה מי הוא עיתונאי, ניב קלדרון: יש המון והמקצוע שלהם אינו עיתונות ,לעומת עיתונאים שמקצועם הוא עיתונות, ד"ר עמית לביא-דינור :אבל הנחות היסוד שלך לא נכונות .ניב ,תגדיר עיתונאי .זה פשוט בעייתי. שרה פריש ,יו" ר :אני חושבת שהדברים הם ברורים .הנחת העבודה של כולנו זה על נושא של התעודה ,נושא של הבטיחות ,הנושא של הבלוגרים ,הנושא של פתיחת השורות ,של הצורך לתת לכמה שיותר אנשים שעניינם בכך להיות נגישים על בסיס תעודת לע"מ ,זאת הנחת העבודה. המחל וקת היחידה שעומדת לפתחנו היא נוגעת לשאלה מה ההגדרה של בעל הזכות ,איך אדם יגדיר את עצמו כבעל זכות לקבל את תעודת לע"מ .כאן רוב החברים ,תקנו אותי אם אני טועה, דהיינו יוסי ,שלום וניב ואנוכי חושבים שצריך בכל זאת ליצור איזה שהם פרמטרים שיתנו רצינות לעניין ויתנו בעצם יזכו בעצם את בעלי האינטרס האמיתי לקבלת המידע בתעודה שכזאת ,וזאת העמדה שלנו ,כאשר האופן שבו הם יוכיחו את רצינותם הוא יהיה אחד על בסיס פרמטרים שייקבעו מראש שיעשו אותם מוכחים כבעלי עניין ,זה הפרמטרים זה דבר אחד ודבר שני הם יוכלו לבקש את התעודה על בסיס אחד משניים ,או על בסיס תצהיר בפני עורך דין שבו הם יכתבו את מה שהם ,את הפרמטרים האלה שחלים לגביהם ,או שיביאו הוכחות מהשטח .יראו בפועל יש לנו כך וכך כניסות ,יש לנו תעודה שאנחנו מועסקים על ידי מעריב או ידיעות הארץ וכו' ,זאת אומרת יש להם את שתי האופציות האלה ועל בסיס זה הם יקבלו את התעודה .מצד שני אומרת עמית, אני מסכימה לכל המבוא שדיברנו עליו ,אבל אומרת שאת הפרמטרים שמבחינתנו עושים את ההבדל בין סתם בן אדם שרוצה תעודה לבין מי שבאמת יש לו אינטרס לקבל את הזכות להיות נגיש למידע ,את הפרמטרים האלה לא מוכנה שיכתבו בגוף הכללים ,זה ההבדל ,אני צודקת בהגדרת המחלוקת? לזה מצטרף עוד עניין ,שנוגע לעיתונאים הזרים שמבחינת עמית אין הבדל בין עיתונאי זר לעיתונאי ישראלי ומבחינתנו אני מאמינה שגם אתם איתי בעניין הזה שאורן הציג אותו ,שיש להבדיל בין עיתונאים זרים אל עיתונאים ישראלים בגלל אותן רגישויות שאורן העלה 186 אותם מכוח היותנו מדינה שיש בה רגישויות כאלה ואחרות וסיכון שיכנסו גורמים בלתי מיעוטים או טובים או רלבנטיים או חוקיים למערכת הציבורית במדינת ישראל .ולכן העמדה שלנו היא ועמית אינה מסכימה איתה ,שיש את ההבדל עיתונאים ישראליים לעיתונאים הזרים .עד כאן השאלה אם הגדרתי נכון את המחלוקת. שלום קיטל: אני חושב שהגדרת נכון את המחלוקת .השאלה האם התצהיר או הוכחת הרלבנטיות לא נוגע כמובן לעיתונאים שעובדים בכלי תקשורת שקיימים שלגביהם ההסדר נשארים, ניב קלדרון: אפשר לקבוע את זה .לי זה לא מפריע. שרה פריש ,יו"ר :כן. שלום קיטל: ידיעות או ערוץ 6או .ynet שרה פריש ,יו"ר :שהם מקבלים אישור מהמערכת. שרה פריש ,יו"ר :כן .לגמרי אתה צודק .זאת דרך הוכחה. עו"ד מיכל מסטיי: ניב קלדרון: אבל אנחנו נצטרך לשמור על הגדרות של מהו כלי תקשורת לצורך זה. זה אפרופו ניו מדיה ומהו כלי תקשורת .ההגדרות שלי ,אני הלכתי וקראתי מהו כלי תקשורת ואז אמרתי אם יש כללי סף למה הוא כלי תקשורת ,בוא נמציא כללי סף למי הוא איש ניו מדיה בהקשר הזה כלומר ,לא מי הוא איש ניו מדיה בהגדרה. אורן הלמן: ניב ,בוא נדבר על העיקרון. שלום קיטל: קודם כל שהוכחת היותך עיתונאי לא מחייבת דברים חדשים. יוסי אחימאיר :אני הייתי אומר שאנחנו לא נספיק לקבוע את הקריטריונים לבלוגר ,אנחנו צריכים להחליט רק על העיקרון שבלוגרים לפי הכללים של הוועדה או בעתיד יוחלט עליהם ,אכן גם הם זכאים לקבל את תעודת לע"מ. שרה פריש ,יו"ר :אני מובילה לזה שבסופו של דבר אנחנו נוכל לצאת עם דוח שבו תהיה דעת רוב ודעת מיעוט ,אין לי בעיה עם זה .כי ברוב הדברים גם מסכימה עמית. 187 ניב קלדרון: החידוש שעמית דיברה עליו ואתם מסכימים עליו מתייחס בעצם לדעתי לפרילנסרים ,נכון? עיתונאים בידיעות ,במעריב ,ערוץ 6וכו' ,וכו' ,במסלול הרגיל הם מקבלים תעודת עיתונאי. שלום קיטל: אני רוצה שפרילנסרים יקבלו תעודות. ניב קלדרון: מה שאומרת עמית לגבי התצהיר ,זה נוגע לפרילנסרים ,אז בעצם לגבי פרילנסרים אתה פותח את השורות ,אתה מאפשר להם חופש גדול. שלום קיטל: אגב ,לגבי פרילנסרים אין לי בכלל בעיה עם זה. יוסי אחימאיר :פרילנסר הוא כותב ,הוא יכול למכור לך ,אתה יכול לקנות או לא לקנות ,אתה יכול שהכתבה תתפרסם או לא תתפרסם. שלום קיטל: אני עיתונאי? אני עכשיו פרילנסר ,אני עוסק מורשה ,פרילנסר. שרה פריש ,יו"ר :אנחנו נוציא שוב את הטיוטה מעודכנת ומתוקנת ,עמית תוסיף את ההסתייגות שלה לגבי מה שהיא רוצה ,זה יעבור בתור המלצות ללשכת העיתונות והם יכולים לאמץ את ההמלצות של הרוב או את ההמלצות של המיעוט ,לגבי נקודה ספציפית שלגביה יש מחלוקת. אתם הולכים לקבל עד ה 30-לחודש אתם תקבלו את הטיוטה הסופית המוצעת על ידי נילי וברשותכם האדיבה גם על ידי ,בכפוף לכך אני מוכנה לקבל כמובן הערות והשגות ואולי גם אשנה את דעתי ,אני לא ככה נעולה .אבל זאת הצעה ראשונית. שלום קיטל: אני בכל זאת רוצה להשלים עוד כמה הערות שיש .אחד ,לגבי הכתבים הזרים שאת דעתי הבעתי אותה ,אני רק חושב שהניסוחים צריכים להיות אחרים ,כלומר ,לא בגלל המצב המיוחד וכן הלאה ,אלא להגיד שהסידורים לגבי פשוט באופן לקוני שהוועדה שמעה את נציג הכתבים הזרים ,ולגבי הכתבים הזרים אין המלצות חדשות או שינוי .בלי להיכנס לאיזו שהוא פירוט ,כי אני בא על ההמלצה הזאת שלא לשנות את הכתבים הזרים מתוך מחשבה שכל שינוי יהיה לרעתם בסופו של דבר .אז אני ממליץ לא לשנות שום דבר לגביהם. נילי רייכמן: השינוי שנעשה בכללים החדשים זה רק השם .שזה לא תעודת עיתונאי זר אלא תעודת לע"מ. שלום קיטל: בדיוק ,לגבי הכתבים הזרים אין שינויים. 188 יוסי אחימאיר :לא כל אחד שעובד בלוגר בסין יקבל תעודת לע"מ של ישראל. שלום קיטל: בדיוק .הדבר האחרון שיובהר הבהר היטב שהכללים לגבי בלוגרים ולגבי עיתונאים חדשים שנכנסים לתחום התעודה הקריטריונים אין להם דבר וחצי דבר עם הדעות שמובעות שם .זאת אומרת מדובר רק ב ,-לפעמים צריך גם להגיד את הדבר ,ברור לגמרי שזה נוגע רק לעובדה שהוא באמת עוסק כעיתונאי ,במה הוא עוסק ,מה הם דעותיו אסור שתהיה לזה שום השפעה. יוסי אחימאיר :דווקא ברגע שאתה אומר את זה אז אתה יותר מעורר שאלות וסימנים ,הרי זה תמיד היה ככה ,אפילו בתחילת קום המדינה. שרה פריש ,יו" ר :חברים יקרים ,אני רוצה בהזדמנות חגיגית זאת להודות לכם שזכיתי להכירכם, ואני אומרת את זה באמת בלי מליצה ,כאחד הדברים היפים שלי לפחות מתוקף תפקידיי הציבוריים שהם משפטיים והם בצד העבודה השוטפת שלי ,אחד הדברים היפים שאני פוגשת אנשים נורא טובי ם ,ונחשפת לנושאים שאני לא עוסקת בהם ביום ,יום .אני חושבת שזה נורא יפה ונורא מעניין ודווקא לשמוע מגוון רחב של דעות ואני רוצה להודות לכם ,להודות לאורן שהחלטת לנשל אותי מעבודתי השוטפת ולהביא אותי לכאן .באמת היה לי מאוד מעניין ותודה רבה לכם שנחלצתם לעניין הזה .באמת תודה רבה והמון הצלחה .ותודה לנילי ,תודה להילה ,תודה למיכל, תודה למקליט. אורן הלמן: תודה לכם כי באמת עשיתם פה דבר חשוב. 189 נספח – 2דעת מיעוט להמלצות הוועדה – ד"ר עמית לביא-דינור הועדה לעדכון הקריטריונים למתן תעודת עיתונאי דעת מיעוט של ד"ר עמית לביא דינור לצערי לא אוכל להצטרף להמלצות הוועדה .המלצות אלה אינן אלא תיקונים קלים של המצב הנוכחי שאינו ראוי מבחינה דמוקרטית .הרחבת ההגדרה של אתרים באינטרנט ובלוגרים שיזכו לקבל תעודה ,למרות שהיא חיובית כשלעצמה ,אינה נותנת מענה לבעיות היסוד של חלוקה מפלה של תעודות עיתונאי על ידי הממשלה. להלן עמדתי בסוגיה: מיהו עיתונאי? ומי זכאי לתעודה מטעם הלע"מ? אלה כמובן שתי שאלות נפרדות. ידוע וברור שהמדינה לא מוסמכת ולא צריכה להגדיר בתקנות מיהו עיתונאי .זה נוגד את עקרון חופש הביטוי. הואיל ואין מדובר בהגדרת "מיהו עיתונאי" ולמדינה אין כיום סמכות (כל עוד אין חוק מפורש בנושא) להגדיר בעקיפין מיהו עיתונאי ,אסור לקרוא לתעודה תעודת עיתונאי .ניתן לקרוא לה תעודת לע"מ. לכך הסכימה הוועדה. המדינה אינה צריכה להתחרות באגודות העיתונאים או באמצעי התקשורת המרכזיים המנפיקים לחברים שלהם או לעובדיהם "תעודת עיתונאי" .יש הרבה גורמים ,ובצדק ,שמכבדים תעודות אלה ואין בכך פסול. למה צריך תעודת לע"מ? ומהן הזכויות שמקנה התעודה של לע"מ? תפקידה של לשכת העיתונות הממשלתית הוא לסייע לעיתונאים לקבל מידע מהממשל והרשויות ולשרת בכך את זכות הציבור לדעת. אין היום בדין הישראלי זכויות עודפות או מיוחדות לעיתונאי שמבדילות אותו מאדם אחר ,שאינו עיתונאי .המדינה ,להבדיל מגופים פרטיים ,ודאי אינה יכולה להפלות ,שלא על בסיס חוקי ,בין בני אדם .לכל אדם זכות לתנועה חופשית וגם זכות למידע ,על פי חוק חופש המידע ועל פי ערכיה של מדינת ישראל. אסור למדינה ולרשויותיה להפלות בין אנשים שעושים עבודה עיתונאית ,והיא אינה מוסמכת להגדיר מיהו עיתונאי ומי לא .לכן כל מה שהתעודה יכולה להקנות הוא אמצעי עזר על מנת לסייע לרשויות להקל על עיתונאים .למשל לאפשר הזדהות מהירה של אדם כעיתונאי על מנת להקל על זיהוי וסינון, 191 בנסיבות טכניות ועקב אילוצים של מקום .הרישום של עיתונאי בלע"מ יכול לסייע לעיתונאי לקבל מהלע"מ שירותים של מידע ,עדכונים ,הודעות לעיתונות וכו' .זהו שירות שצריך להיות פתוח לכל המעוניין ,ואין שום אינטרס בהגבלתו. חשש ניצול לרעה: .1לתעודה יכול להיות אפקט מול גופים שלישיים ,כגון מוזיאונים ,אולמות ומועדונים פרטיים הנותנים כניסה חינם או הנחות למחזיקי תעודה .זהו לא עניינה של המדינה .כל גורם עסקי או פרטי יכול להחליט באופן עצמאי ועל אחריותו מהי המדיניות שלו לגבי כניסה חינם .יש הדואגים למחזיקי כרטיס סטודנט ,ויש המכבדים כרטיס עיתונאי של כלי תקשורת כזה או אחר ,או של אגודת העיתונאים .זוהי אינה סיבה לשלול מאיש את התעודה של לע"מ .כאשר יהיו הרבה מאוד תעודות לע"מ ,ניתן להניח שחלק מהמקומות הפרטיים לא יתנו כניסה חינם למחזיקים .בכל מקרה מדובר בפרקטיקה בעייתית שיש בה חשש לשוחד לעיתונאים וקבלת טובות הנאה והיא לקויה מהבחינה האתית. .2התעודה יכולה לשמש בידי גורמים פליליים או גורמי טרור ,כדי להסתנן למקומות ולאירועים רגישים .זהו חשש של ממש ,שאותו ניתן למנוע באמצעות סמכות מפורשת למנוע או לשלול את התעודה מאדם שהורשע בעבירות פליליות,קשור לארגוני טרור ,או כאשר יש חשש של ממש (בוודאות קרובה) שיעשה שימוש לרעה בתעודה. אסור ללע"מ ולמדינה לעשות שימוש באמצעי הטכני של הנפקת תעודה ,על מנת לנסות להתערב בתוכן של הסיקור העיתונאי ,להבחין בין עיתונאים טובים לעיתונאים לא טובים ,כאלה שלדעת הממשלה "אינם ראויים להיות עיתונאים" .זה לא בסמכותה. זהו ניצול לרעה של מנגנון שנועד לסייע לעיתונות להגיע למידע ולבצע את תפקידה הציבורי בשרות זכות הציבור לדעת. סיכום והצעה מעשית לפיכך ,ועל פי המקובל גם בארצות העולם ,יש לאפשר לכל מי שעוסק בעבודה עיתונאית להירשם בלע"מ ,לקבל את הסיוע של המדינה על מנת לבצע את תפקידו ,לטובת זכות הציבור לדעת .המדינה לא יכולה להתערב בתוכן ,ולא להפלות בין המפרסמים ,הבלוגרים והעיתונאים השונים .עיסוק בעבודה עיתונא ית הוא היום מגוון ,ויכול להיות גם בחלקיות משרה ,בפרסום בלוג באינטרנט או בעבודה דוקומנטרית עצמאית .כל אלה דרכים לגיטימיות ומקצועיות לעסוק במקצוע העיתונות. אפשר להעזר בהגדרה האמריקאית מ , 2117בחוק שהקנה לעיתונאים חיסיון עיתונאי,והיא טובה גם למטרה זו .מי שמבקש לקבל תעודת לע"מ ,יצטרך להצהיר שהוא: "מי שעוסק באופן שגרתי בליקוט ,בהכנה ,באיסוף ,בצילום ,בהקלטה ,בהפקה ,בבימוי ,בכתיבה, בעריכה ,בדיווח ,בפרסום של חדשות או אינפורמציה שנוגעת לנושאים ואירועים מקומיים ,לאומיים או נושאים אחרים שיש בהם עניין לציבור ויש מקום לפרסמם בציבור". הצהרה זו יכולה להינתן בפני עורך דין ,והמצהיר מבין כי הצהרה שקרית היא עבירה .כמו כן ניתן לצרף להצהרה הודעה שהוא מכיר את כללי האתיקה של מועצת העיתונות .היכרות כזו היא חלק מהפרופסיה ,גם אם אין לה היום תוקף משפטי מחייב. לכך יש להוסיף פסקה שמקנה ללשכה סמכות שלא להעניק תעודה ,או לשלול אותה ממי ש: 191 "הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון למקצוע העיתונות,או שקיים חשש של ממש שיעשה שימוש לרעה בתעודה באופן שעלול לפגוע בביטחון המדינה". ניתן ,למען הזהירות ,וכדי לבדוק את החשש להצפה של הלשכה בפניות ,לקבוע כי התעודה החדשה שתונפק על פי כללים אלה טובה לשנה אחת בלבד ,ואחרי תקופת ניסיון של שנה ,לבחון את היקף השימוש לרעה בתעודה ,ואת היישום המעשי של הכללים החדשים. לשכת העיתונות הממשלתית יכולה וצריכה להפוך לגוף המשרת את כל העוסקים במקצוע העיתונות, לטובת זכות הציבור לדעת והאינטרס הציבורי ,ולא רשות שמגבילה ומקשה על העיסוק של רבים בעיתונות ,ועסוקה במחלוקות ובתביעות משפטיות חוזרות ונשנות עם המבקשים לעסוק במקצוע אך לא זוכים להכרה מהממשלה .מקצוע העיתונות הוא מקצוע חופשי. נובמבר 2111 192
© Copyright 2024