" אוצר התפילה" לפרשת השבוע ,תשע"א פרשת מצורע – טומאת הבית בארץ ישראל ,ברכת "קיבוץ גלויות" בעמידה בפרשתנו נאמר " :כִּי תָ בֹאּו אֶל אֶרֶץ כְּ נַעַן אֲ ֶשר אֲ נִּי נֹתֵ ן ָלכֶם לַאֲ חֺ זָה וְּ נָתַ ִּתי נֶגַע צָרַ עַ ת בְּ בֵ ית אֶרֶ ץ אֲ חֺ ז ְַּתכֶם" (ויקרא י" ד ,לד) .הבית בארץ ישראל מקבל טומאה וגם עובר תהליך של טהרה ,כפי שמתואר בפסוקים הבאים ,וכך גם טומאת הגוף והבגדים נוהגות לפי פירוש הרמב"ן רק בארץ ישראל .הרמב" ן מסביר כדרכו את הקשר המיוחד לארץ הנבחרת" :זה איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם ,וכן נגעי הבתים ,אבל בהיות ישראל שלמים לה' -יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב; וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועון -יתהוה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו ,להראות כי השם סר מעליו ,ולכך אמר הכתוב "וְּ נָתַ ִּתי נֶגַע צָרַ עַ ת בְּ בֵ ית אֶ רֶץ אֲ חֺ ז ְַּתכֶם" (להלן י" ד ,לד) כי היא מכת השם בבית ההוא .והנה איננו נוהג אלא בארץ שהיא נחלת ה ' ,כמו שאמר: " כִּ י תָ בֹאּו אֶ ל אֶרֶ ץ כְּ נַעַן אֲשֶ ר אֲ נִּי נֹתֵ ן ָלכֶם לַאֲ חֺ זָה" (שם) ,ואין הדבר מפני היותו חובת קרקע ,אבל מפני שלא יבא הענין ההוא אלא בארץ הנבחרת אשר השם הנכבד שוכן בתוכה" ( רמב"ן ויקרא י"ג ,מז) .על פי דיוק בלשון הפסוקים ועל פי משנתו הכללית על קדושת ארץ ישראל ,הרמב"ן מס ביר את הקשר המיוחד בין מצוות טומאה וטהרה לארץ ישראל בגלל שלימות עם ישראל היושב בארצו ,ו דווקא בארץ ישראל יתקיימו מצוות טהרה בהשגחת ה' המיוחדת על עמו היושב בארצו. זכינו בדורנו לראות בקיבוץ גלויות ,בשיבת ציון מארבע כנפות הארץ ו בחזרת מלכות ישראל לעם היושב בציון. לאור זה ,ברצוני לדון היום בברכת "קיבוץ גלויות" המופיעה בתפילת העמידה של כל יום: ְּתקַ ע בְּ שוֹפָ ר גָדוֹל לְּ חֵ רּותֵ נּו. וְּ ָשא נֵס לְּ קַ בֵץ ָגלֺּיוֹתֵ ינּו. ַארבַע ַכנְּפוֹת הָ ָארֶ ץ. וְּ קַ בְּ צֵ נּו יַחַ ד מֵ ְּ בָ רּוְך אַ תָ ה ה' ְּמקַ בֵ ץ נ ְִּּדחֵ י עַ ּמוֹ יִּ ְּשרָ אֵ ל: בקשות לקיבוץ גלויות מופיעות גם בתפילת מוסף של ראש השנה ,ובתחילת תפילת שחרית של כל יום" :קַּ בֵּץ ָארץ" ,דהיינו יש ָארץ .י ַּכִּ ירּו וְ י ְֵּדעּו כָּל בָּ אֵּ י ע ֹּולָּם כִּי אַּ תָּ ה הּוא הָּ א ֹ-להִּ ים לְ ב ְַּדָך ְלכֹּל מַּ ְמלְ כוֹּת הָּ ֶּ ַארבַּ ע ַּכנְפוֹּת הָּ ֶּ קוֶּיָך מֵּ ְ ֹּ משמעות היסטורית אוניברסאלית לקיבוץ גלויות ,ועל פי רעיונות אלה נוסחה גם בימינו התפילה לשלום המדינה. אך ב ברכת "קיבוץ גלויות" של תפילת העמידה הדגש הוא בעיקר על שיקום עם ישראל בארצו ,והברכות הבאות בתפילת העמידה מתייחסות להקמת מערכת המשפט ,בניין ירושלים וכן הלאה .כלומר ,קיבוץ גלויות הוא בשלב זה חלק מתהליך של "חֵרּותֵ נּו". מתוך עיון בלשון ברכת "קיבוץ גלויות" על פי מקורותיה ,נוכל ללמוד מסרים ולקחים חשובים דווקא לדורנו ,דור שיבת ציון ודור התקומה בארץ ישראל: הברכה מנוסחת על פי הפסוק בספר ישעיהו כ"ז ,יג" :וְ ָּהיָּה בַּ ּיוֹּם הַּ הּוא יִּ תָ קַ ע בְּ שוֹפָר גָדוֹל ּובָּ אּו הָ אֹבְּ ִּדים בְ אֶּ ֶּרץ אַּ ּׁשּור וְּ הַ נִּדָ חִּ ים בְ אֶּ ֶּרץ ִּמצְ ָּריִּם וְהִּ ְשתַּ חֲ וּו ַּלה' בְ הַּר הַּ קֹּדֶּש בִּ ירּושָּ ִּ ָּלם" .קליטת יהודים מאשור וממצרים ד ורשת הכנה והשקעה רבה .יחזקאל מוכיח את מנהיגי ישראל קשות על כך שלא דאגו ליהודים המפוזרים בתפוצות ,והוא נעזר בניסוחים מספר ישעיה" :וְ אֶּ ת הַ נִּדַ חַת ֹלא הֲשֵּ בֹּתֶּ ם וְ אֶּ ת הָ א ֹבֶ דֶ ת ֹלא בִּ קַּ ְשתֶּ ם ּובְ חָּ זְ קָּ ה ְר ִּדיתֶּ ם אֹּתָּ ם ּובְ פ ֶָּּרְך" (יחזקאל ל" ד ,ד) .קיבוץ גלויות הוא ,אם כן ,לא רק בקשה לה ' ,אלא חובתם של המנהיגים ושל החברה כולה .לאור ה כישלון הקשה של מנהיגי ישראל ,ה' מבטיח בנבואת יחזקאל לדאוג אתים ִּמן הָּ עַּ ִּםים וְקִּ בַּ צְ ִּתים ִּמן הָּ אֲ ָּרצוֹּת וַּהֲ בִּ יא ִֹּּתים אֶּ ל בעצמו לעולים החדשים שבאים מהתפוצות" :וְ הוֹּצֵּ ִּ הָָּארץ ...אֶּ ת הָ אֹבֶדֶ ת אֲ בַּ קֵּ ש וְ אֶּ ת הַ נִּדַ חַ ת אָּ ִּשיב ֶּ יקים ּובְ כֹּל מוֹּשְ בֵּ י יתים אֶּ ל ה ֵָּּרי י ְִּש ָּראֵּ ל בָּ אֲ פִּ ִּ ַאדמָּ תָּ ם ְּורעִּ ִּ ְ וְ ַּלמ ְִּשבֶּ ֶּרת אֶּ חבֹּש וְ אֶּ ת הַּ ח ֹּולָּה אֲ חַּ זֵּק" (שם יג.טז) .ברכת "קיבוץ גלויות" דורשת גם מאיתנו לדאוג בעצמנו לאובדים ולנדחים ,אשר חוזרים לארץ ישראל בזמן תקיעת השופר הגדול. אוצר התפילות – רד יו "רשת מורשת" www.tefilah.org - (1) - " אוצר התפילה" לפרשת השבוע ,תשע"א הניסוח "וְּ קַ בְּ צֵ נּו יַחַ ד" הוא לכאורה מוזר ומיותר ,שהלא המושג "קיבוץ" כבר כולל בתוכו את רעיון האחדות. אמנם ,לשון ברכת "קיבוץ גלויות" מבוסס על הפסוק בספר מיכה (ב ' ,יב)ָ" :אסֹּף אֶּ אסֹּף יַּעֲ קֹּב ֺּכלְָּך קַ ֵב ץ אֲ קַ בֵץ ְשאֵּ ִּרית יִּשְ ָּראֵּ ל יַחַד אֲ ִּשימֶּ מּו כְ צֹּאן בָּ צְ ָּרה כְ עֵּדֶּ ר בְ תוְֹּך הַּדָּ בְ רוֹּ ְתהִּ ימֶּ נָּה מֵּ ָאדָּ ם" .המדרש לומד מאותו הפסוק מסר נפלא :הקב"ה כביכול אומר" :אעפ"י שאינו ידוע אימתי יום הדין ,אלא הרי אני אומר לכם כשתאספו ותקבצו ,אותה שעה אתם נגאלין ,שנאמר ָאסֹּף אֶּ אסֹּף יַּעֲ קֹּב ֺּכלְָּך -מיד 'וַּּיַּעֲ בֹּר מַּ לְ כָּם לִּ פְ נֵּיהֶּם ַּוה' בְ רֹּאשָּ ם' (מיכה ב ' ,יג)" 1.קיבוץ גלויות הוא לא רק התאספות גיאוגרפית למקום אחד מארבע כנפות הארץ ,אלא גם התאחדות רוחנית ולאומית של עם ישראל ,כפי שמתואר במדרש אחר" :נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמכם לגאולה מה כתיב אחריו ועשיתי אתכם לגוי אחד וגו '"2 . התהליך של קיבוץ גלויות מתרחש לא רק בארץ ,אלא יסודו כבר בקהילות התפוצות .במדרש "סדר עולם", אשר מובא בבית יוסף (או"ח קי" ב) כעין פירוש מדרשי של תולדות העמידה ,מסופר " :כשבא יעק ב למצרים ונתקבצו השבטים עם יוסף -אמרו [המלאכים] 'מקבץ נדחי עמו ישראל'" .משמע שעצם קיומן של קהילות ישראל בתפוצות -כבר נחשב ל שלב ראשון של קיבוץ גלויות .תהליך העלייה מתחילה בהתארגנות בתפוצות! הבדל קטנטן בין תלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי בברכת "קיבוץ גלויות" בנוסח המקוצר של תפילת "הביננו" ילמדנו מסר נפלא :בתלמוד הבבלי (ברכות כ"ט ע"א) מתפללים ומבקשים" :ונפוצותינו מארבע תקבץ" ,אך לפי התלמוד הירושלמי אנו מודים ומשבחים" :כי מפוזרים אתה מקבץ" (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ג\תענית פ" ב ה" ב); בשעה שבתפוצות מתפללים לקראת קיבוץ גלויות ,הרי היהודים יושבי ארץ ישראל כבר חשים וחיים את נס קיבוץ הגלו יות במציאות היומיומית שלהם. כמי שזכה לעלות מהתפוצות לארץ ישראל ולהשתקע בה ,תרשו לי ,שומעים יקרים ,להתפלל ביחד את ברכת "מקבץ נדחי עמו ישראל" דווקא בדורנו על פי המסרים שציינו למעלה :הברכה דורשת גם מאיתנו לפעול ,לעזור לנדחים ולאובדים מהתפוצות; עלינו לדאוג לאחדות מתוך כבוד ורגישות הדדית; לעודד עלייה באופן פרטי על ידי מאור פנים למבקרים ולעולים החדשים אש ר מבקרים בארץ .יש לקרב ,להזמין ולאמץ בס ב ר פנים יפות עולים חדשים שבאים ארצה ,ובכך נהיה ראויים יותר דווקא בדורנו המיוחד של קיבוץ גלויות -לאותה טהרה והשגחת ה' המיוחדת בארץ ישראל ,שציין הרמב"ן בפירושו על הפרשה. 1 2 ראה אגדת בראשית (בובר) פרק פ" ג. ראה בראשית רבה (וילנא) פרשת ויחי פרשה צ"ח . אוצר התפילות – רד יו "רשת מורשת" www.tefilah.org - (2) -
© Copyright 2024