מגזיו 1 - ינואר 2012
מגזין המרכז הרפואי זיו 9 אנחנו והפקולטה גיליון מספר 1ינואר 2012 המרכז הרפואי ובית הספר לרפואה בצפת לב שקט הקמה המרכז לבריאות הילד יוצא לדרך 13 15 דימות וחידושים נוספים במחלקה הקרדיולוגית 18 עובדים מצטיינים שבעה עובדים וצוות אחד 20 היכן שהכל מתחיל מחלקת היולדות זכתה לחידוש פנים מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 1 בית הורים “סוכת שלום-נוף צפת” ✿ צוות מקצועי ומסור של רופאים ,אחיות ,מטפלים ,דיאטנית ועובדים סוציאליים ✿ טיפול באוכלוסיית הקשישים בכל התפקודים :תשושים ,סיעודיים ותשושי נפש ✿ מזון ביתי בהכנה במקום ,כשר ✿ תעסוקה ,תרבות ופעילות חברתית לרווחת הקשיש וחדר פיזיותרפיה מאובזר ✿ סיוע בהשגת אישורים לקבלת מימון ממשרדי הבריאות והרווחה ✿ יחס אישי ותומך באווירה משפחתית ,תוך שמירת קשר עם המשפחה בפיקוח משרדי הבריאות והרווחה מחלהקותתחחדיד שנ !ו שות ומ רווחות בהנהלת בשנתיים רשת “נוף” האחרונות “נוף” -רשת בתי ההורים המובילה בצפון מפעילה תשעה בתי הורים אל תתלבטו ,צרו קשר ובואו להתרשמות ללא התחייבות ע ו ט פ י ם ב כ בוד ואהבה l tarbut-print.co.il l מנהל קישרי לקוחות -יצחק (צאלי) צלאל 050-3130002 1-800-700-429 , המגוון הגדול ביותר של פתרונות עם צוות מקצועי ויחס אישי ותומך ,לצרכי הגיל השלישי 2 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 תוכן העניינים חדשות מכשיר פיברו-סקאן חדש ביחידת הכבד עמ' 4 מחקר אחיות בתפקיד ניהולי נתונות לסיכון לבבי עמ' 6 אקדמיה אנחנו והפקולטה לרפואה עמ' 9 לב שקט דימות לסיוע באיתור מוקדם של מחלות לב עמ' 15 עובדים העובדים ואנשי הצוות המצטיינים לשנת 2010 עמ' 18 ראיון מנהל מחלקת נשים ויולדות בשיחה מרתקת עמ' 20 לעובדי המרכז הרפואי זיו וקהל הקוראים כולו שלום רב, מו"ל הוצאה גלילית המרכז הרפואי זיו ,צפת 13100 טל 04-6828190:פקס04-6828802: עורך חיים בלוצר כתיבה אורנה ריין שיווק ופרסום מרב גרינוולד יועצת לעריכה לשונית מירב גרץ רונן מערכת ד"ר וניה וולך-מנע ,ד"ר ענבר בן שחר ,נדים חדיד ,פנינה בוחניק, חנה ביקל ,משרד תקשורות צילום חנה ביקל ,סימון חדאד לפרסום בעיתון צרו קשר עם משרד השיווק במרכז הרפואי 050-8434011 Merav.gr@ziv.health.gov.il המגזין מוגש כשירות לציבור ,אין המערכת אחראית על תוכן המודעות וסגנונן .תוכן המודעות באחריות המפרסמים בלבד ואין בפרסומן משום המלצה של המרכז הרפואי זיו. אנו שמחים לחדש את הוצאת עיתון המרכז הרפואי בפורמט מורחב ומחודש ,בשמו החדש. מטרת "מגזיו" להביא לידיעתכם חידושים, התפתחויות ומגמות המתממשים בעבודת המרכז הרפואי ,כמו גם לבטא את רוחו המיוחדת של המרכז ולהעניק לעובדיו כלי ביטוי. אני מזמין אתכם ,הקוראים ,ליצור קשר עם חברי המערכת ,להציע כתבות מפרי עטכם או נושאים לסיקור. כמרכז רפואי מתקדם וכבית חולים אוניברסיטאי, אנו מכוונים למצוינות ושואפים לקידום הידע, האיכות ,המחקר ורמת הטיפול הקליני .בשנה החולפת פנו כ 75,000-תושבים למחלקה לרפואה דחופה ,אושפזו יותר מ 26,300-איש ואלפי אזרחים טופלו במרפאות החוץ ובמכונים השונים 3,348 .תינוקות נולדו בחדרי הלידה שלנו במהלך שנת .2011 לצד אלה ,נראים ונשמעים במלוא עוזם הדי פיתוח רחב במתחם המרכז הרפואי – במרכז לבריאות הילד ההולך ונבנה; בחדרי הניתוח והמכון הגסטרואנטרולוגי שהכשרתם בקומת הקרקע קרבה לסיום; במכון הרדיו-תרפי שבנייתו תחל בקרוב ובמגדלי ההוראה שייבנו בצמוד למבנה הראשי על ידי אוניברסיטת בר-אילן. כל אלה ,יחד עם שיתוף הפעולה המתהדק עם הפקולטה החדשה לרפואה בצפת ועם אוניברסיטת בר-אילן בכלל ,מצעידים אותנו קדימה ומחזקים את מעמדנו כמרכז רפואי חדשני ומוביל בצפון. בשמי ובשם הנהלת המרכז הרפואי אני מאחל לקוראי העיתון שנה אזרחית מוצלחת ופורייה, שנה של התפתחות ,שיפור וצמיחה. ד"ר אוסקר אמבון, מנהל המרכז הרפואי מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 3 חידושים פיברו-סקאן שני בארץ ביחידת הכבד >> המכשיר החדשני מזהה ומעריך התפתחות צלקות בכבד בתוך עשר דקות ועשוי להחליף את בדיקת הביופסיה המסורתית פיברו-סקאן ,מכשיר חדשני לזיהוי והערכת התפתחות צלקות בכבד (פיברוזיס) ,נכנס לפעולה ביחידת הכבד במרכז הרפואי זיו בצפת. המכשיר ,שפותח בשנים האחרונות ,עשוי להחליף את בדיקת הביופסיה ששימשה עד כה להערכת אלסטיות הכבד .הפיברו-סקאן קובע את מידת הפיברוזיס לפי דגימת מידת האלסטיות של הרקמה .זהו מכשיר שני המופעל בישראל ,ומעתה יוכלו תושבי הצפון לעבור קרוב לביתם את הבדיקה החשובה. ד’’ר אנייס דז’ברה ,רופאה בכירה ביחידת הכבד ,עברה -טרם קליטת המכשיר במרכז הרפואי -השתלמות מיוחדת באוניברסיטת ליל בצרפת ,שם התמחתה בהפעלתו ובביצוע הבדיקה. פיברו-סקאנינג היא בדיקה בשיטת האולטרה סאונד ,האורכת כעשר דקות ואינה מלווה בכאבים .הבדיקה מחליפה ,במקרים מסויימים ,את ביופסיית הכבד שהיא תהליך חודרני ויקר .ד"ר עאסי נימר העומד בראש יחידת הכבד במרכז הרפואי זיו ,מציין: "הבדיקה מיועדת לחולים עם הפרעות באנזימי הכבד ,הגדלה של הכבד ,או כאבים לא מוסברים בבטן העליונה הימנית. חולים הסובלים ממחלת כבד כרונית מפתחים בשלב ראשון דלקת בכבד, ההופכת בחלק מהם עם השנים לפיברוזיס (צלקת) .עם הופעת הפיברוזיס מועד החולה להחמרת התהליך הצלקתי עד כדי הופעת שחמת הכבד על סיבוכיה" .הבדיקה מקובלת ברחבי העולם ונמצאת בשימוש בצרפת, ארה"ב גרמניה ,קנדה ואנגליה. ד"ר דז'ברה וד"ר נימר עם נציגי החברה הרפואית ,מכשיר הפיברו-סקאן ונציגת התורמים ,שרה כהן מעקף תריסריון לטיפול בהשמנת יתר חולנית החל מחודש דצמבר 2011מבוצע במחלקה הכירורגית במרכז הרפואי זיו ניתוח בריאטרי לטיפול בהשמנת יתר חולנית בשיטת מעקף תריסריון ,הידוע כבעל יעילות גבוהה לטיפול בתופעה ומביא לשיפור מרבי במחלות הנלוות. הניתוח ,הידוע במורכבותו ,בוצע לראשונה על ידי ד”ר וג’די ספדי ,ד”ר איגור דשקובסקי וד”ר אולג יפרמוב מהמחלקה הכירורגית ,ד”ר אלכסנדר איזקסון ,מנהל מחלקת ההרדמה יחד עם ד”ר גיא צ’רנייבסקי ,וד”ר גדעון סרוקה ,סגן מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים בני ציון בחיפה. הניתוח שבוצע בשיטת הלפרוסקופיה (ניתוח זעיר פולשני) ארך שלוש וחצי שעות. מנהל המחלקה הכירורגית והמרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי זיו ,ד”ר איגור 4 וקסמן ,אומר כי ההשפעה על המטבוליזם ותפקוד מערכת העיכול בעקבות ניתוח מעקף תריסריון אפקטיבית יותר ,ביחס לניתוחים בריאטרים אחרים“ ,עם זאת ,זהו ניתוח מורכב ,המצריך מיומנות גבוהה". נדרשות גם מיומנויות מתקדמות בתחום ההרדמה“ :בשל ממדי המנותחים בניתוחים מסוג זה ,אנו נזקקים לשני מרדימים ויותר ויש חשיבות רבה לעזרתו של הצוות הסיעודי” ,אומר ד”ר איזקסון. “מעבר למאמצים בהזזת החולה לתנוחה מתאימה במהלך הניתוח ופתיחת האוויר, שהינם קשים בגלל מסת השומן ,אנו נדרשים לשליטה מלאה ורציפה בגישה אל נתיבי האוויר וכלי הדם ,כדי למנוע בעיות הנשמה, ולהבטיח יציבות לחץ דם ודופק”. ד”ר איזקסון מוסיף כי בניתוחים מסוג זה יש מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 צורך להעיר את המנותח מיד עם סיום הניתוח ולהחזירו לנשימה עצמאית“ ,זהו תהליך ממושך שלעתים אורך יותר מהניתוח עצמו”. במרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי זיו בוצעו בשנה האחרונה 155ניתוחים בריאטרים מסוגים שונים“ .השמנת היתר הופכת למגיפה עולמית ,וקיימת עלייה ברורה בפניות למרפאה ועלייה במספר הניתוחים הבריאטרים המבוצעים אצלנו” ,אומר ד”ר וקסמן. “לחלק מן המטופלים זהו הפתרון היחיד שיציל את חייהם ,שכן הניתוחים הבריאטרים תורמים גם לריפוי של מחלות רקע הנגרמות כתוצאה מההשמנה ,כמו יתר לחץ דם, סוכרת ודום נשימה בשינה” ,מוסיף ד"ר וקסמן. ניתוחי מפרקים מורכבים -טכנולוגיות חדשות >> ניתוחי החלפה חוזרת של מפרקים נערכו במחלקה האורתופדית .לאחרונה ,הוכנסו חליפות ניתוח חדישות בעלות מסכת ראש סגורה ,המעניקה סטריליות מרבית והגנה מפני זיהומים ,במיוחד בניתוחים הכוללים חיתוך עצם במחלקה האורתופדית של המרכז הרפואי זיו נערכו לאחרונה שני ניתוחים מורכבים להחלפה חוזרת של מפרקים. הניתוחים נוהלו על ידי ד”ר דוד רותם ,רופא בכיר במחלקה ,בשיתוף עם פרופ’ מיכאל סודרי, יו”ר המערך האורתופדי בבית החולים רמב”ם. הניתוח הראשון נערך במטופל בן 57שנזקק להחלפה חוזרת של מפרק הברך ,לאחר שעבר לפני 18שנים החלפה של המפרק .עקב התרופפות המשתל הישן ומחסור גדול בעצם באזור המנותח ,השתמשו הרופאים בשתל עצם ובמשתל מיוחד המחזיק את העצם בצורה יציבה ביותר. ניתוח שני נערך במטופלת בת ,58שנזקקה להחלפת מפרק ירך מזוהם כרונית .הניתוח כלל שני שלבים .בשלב הראשון ,שנערך לפני כמה חודשים ,בוצע ניקיון יסודי של הרקמה הרכה והעצם המזוהמת באזור המנותח ,והושאר משתל מיוחד המשחרר אנטיביוטיקה לאזור מפרק הירך ,כדי לנקותו מזיהומים .בשלב השני ,שנערך לאחרונה, הוסר המשתל הזמני ובמקומו הוכנס מפרק ירך חדש תוך שימוש בשתל עצם מבנק עצמות. בניתוחי שחזור המפרקים הכניס מנהל המחלקה חליפות ניתוח חדישות בעלות מסכת ראש סגורה ,המעניקה סטריליות מרבית והגנה מפני זיהומים ,במיוחד בניתוחים הכוללים חיתוך עצם. לדברי ד”ר רותם ,שיפור הטיפול במצבים מורכבים של החלפות חוזרות של מפרקי ירך וברך ,הוא התפתחות חשובה ביותר ,המציבה את המרכז הרפואי זיו בחזית הקדמה הטכנולוגית. ד”ר רותם ,שהצטרף אשתקד לצוות המחלקה האורתופדית ,הקים את היחידה להחלפה ולשחזור מפרקים לאחר שהתמחה בהחלפת מפרקים במלבורן ,אוסטרליה ,אצל פרופ’ ניל ברגמן ,שהוא אחד המומחים המובילים בעולם בתחום. מנהל המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי ,ד”ר אלכסנדר לרנר, אומר כי שני הניתוחים שבוצעו לאחרונה הם שלב נוסף בהתקדמות הטיפול המודרני להחלפת מפרקים במחלקה .הם באים בהמשך לניתוחים מתקדמים שבוצעו בחודשים האחרונים ,כגון ניתוח להחלפת מפרק ברך באמצעות ניווט טרום ניתוחי“ .רופאי המחלקה האורתופדית מקפידים להתעדכן בשיטות הטיפול המתקדמות בעולם ,ולהכיר את כל הציוד והמכשור הרפואי החדש .אנו עושים זאת על מנת להעניק למטופלים את הטיפול הטוב ביותר שניתן”, אומר ד”ר לרנר. ניתוחים בהדמייה :מכשור מתקדם ביחידה לרדיולוגיה פולשנית >> מכשיר הדמייה חדש מקצר את מהירות הטיפול ונותן מענה מהיר במקרים שבהם מרכיב הזמן הוא קריטי מכשור רפואי מתקדם ביחידה החדשה לרדיולוגיה פולשנית במרכז הרפואי זיו ,מונע את הצורך בהעברת מטופלים שנפגעו בצפון למרכזים רפואיים שונים בארץ (כפי שהיה בעבר ,במיוחד במלחמת לבנון השנייה) .המכשור המציל חיים מאפשר לבטל ולקצר פרוצדורות כירורגיות שלהן נזקקו בעבר. לדברי ד"ר אלכסנדר אלטשולר ,מנהל ומקים היחידה ,הרדיולוגיה הפולשנית מאפשרת לבצע ניתוחים באמצעות טכנולוגיית הדמיה רנטגנית CT ,ואולטרה-סאונד ,ובכך להגיש טיפול מהיר במקרים שבעבר נחשבו לקשים ביותר ,עם מינימום סיכונים וסיבוכים. "טיפול במפרצת באבי העורקים למשל ,היה מצריך בעבר ניתוח מסובך שארך 8-6שעות והיה כרוך בחתך רציני ביותר והתמודדות עם כל ההשלכות של הטיפול הכירורגי" ,אומר ד"ר אלטשולר" .בעוד שהיום מבוצע הטיפול בשעה וחצי – שעתיים ,ללא צורך בהתערבות כירורגית ,כשלמחרת החולה משוחרר לביתו. גם דימומים ברחם אצל נשים לאחר לידה, שבעבר הסתיימו לעיתים בכריתת רחם, מטופלים כיום ברדיולוגיה פולשנית ונפתרים יחסית בקלות וללא צורך בכריתה". ד"ר אלטשולר מבהיר כי מקצוע הרדיולוגיה הפולשנית הוא רב-תחומי ונוגע כמעט בכל תחומי הרפואה .צוות היחידה נותן מענה לצרכי רוב מחלקות המרכז הרפואי ,ועבודת היחידה מבוססת ברובה על מקרים של רפואה דחופה (תאונות דרכים ,תאונות עבודה, פיגועים ,מקרי אלימות ועוד) .המענה המהיר חוסך את הצורך בניתוח ומאפשר להציל חיים במקרים שבהם זמן הוא קריטי. עוד מוסיף ד"ר אלטשולר כי בשנה הראשונה לפעילותה של היחידה טופלו בה כ500- מקרים מכל הסוגים" ,ועוד היד נטויה. במקרים רבים ,מאפשר המכשור המתקדם להימנע מניתוח ומהסכנות הכרוכות בו ,וכן מאפשר לרופא המטפל לזהות דימומים פנימיים ,לחדור אל כלי הדם הפגוע בצורה פשוטה ולסתום אותו ללא צורך בניתוח". מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 5 מחקרים סימנים מוקדמים לרעלת ההריון >> מחקר חדש משותף ליחידה הנפרולוגית ומחלקת נשים-יולדות חיפש סימנים מוקדמים להתפתחות רעלת הריונית עוד לפני שתסמיני המחלה פורצים מחקר משותף ליחידה הנפרולוגית ומחלקת נשים-יולדות ,במרכז הרפואי זיו ,נערך לאחרונה בראשותו של מנהל היחידה הנפרולוגית ,ד"ר רפאל גרי. המחקר חיפש סימנים מוקדמים להתפתחות רעלת הריונית עוד לפני שתסמיני המחלה פורצים .לדברי ד"ר גרי נבדקו שני סימנים: רמות החומצה האּורית בדם ובשתן ,וחלבון המופרש על ידי השלייה (שמו הניסיוני: חלבון שלייתי מספר " .)13בהיריון רגיל נמצאת החומצה האּורית בדם ברמות נמוכות, אך רמתה עולה באופן משמעותי בזמן רעלת. אנו הראינו כי כבר בשליש האמצעי להיריון, סביב השבועות 24-22ועוד לפני הופעת סימני הרעלת ,עולה רמתה בדם רק אצל נשים שיסבלו בהמשך ההיריון מרעלת הריונית ,וזאת בגלל ירידה בהפרשה הכלייתית" ,אומר ד"ר גרי. חלבון מספר ,13המוכר לחוקרים רק שנים מעטות ,מופרש על ידי השלייה הבריאה בכמות מסוימת וניתן למדידה בדם האם. "מחקרנו הראה שאצל נשים הרות ללא סימני מחלה ,אך שייפתחו בהמשך רעלת ,יורדת רמתו בדם באופן משמעותי כבר בשליש האמצעי של ההיריון ,זמן רב לפני הופעת תסמיני הרעלת" ,אומר ד"ר גרי ,ומוסיף כי "שני הגורמים הללו – רמת החומצה האּורית והחלבון מספר ,13עשויים לעזור בזיהוין ואיתורן של נשים הנמצאות בקבוצת סיכון, ולהעניק להן את ההשגחה הנחוצה והטיפול המתאים". ד"ר גרי מציין כי בשלב זה מוקדם עדיין לקבוע את ודאותם המוחלטת של הנתונים ואת מידת השימוש האפשרי בהם לניבוי השתייכות לקבוצת סיכון" .מחקרים נוספים על מספר גדול יותר של נחקרות עשויים לחזק את ממצאינו ,ולהביא לתחילת שימוש מעשי בנגזרותיהם" ,מסכם ד"ר גרי ,ומציין כי במחקרים נוספים ברחבי העולם הושגו ממצאים דומים .המחקר המשותף זכה בפרס ראשון מתוך עשרה מחקרים שהוצגו בכינוס השנתי של החברה לרפואת האם והעובר של האיגוד הישראלי לגניקולוגיה ומיילדות. אחיות בתפקיד ניהולי נתונות לסיכון לבבי >> לחץ בעבודת אחיות בתפקיד ניהולי משפיע על גורמי הסיכון למחלות קרדיו-וסקולריות מחקרן של ציפי אברהם,M.A. RN , מהמחלקה לטיפול נמרץ לב ורחל מוריה, ,M.A. RNמנהלת הסיעוד במרכז הרפואי זיו ,בדק את הקשר בין תפקיד ניהולי לבין גורמי סיכון למחלות קרדיו-וסקולריות בקרב אחיות .לדברי החוקרות -מחקרים רבים תיארו את הקשר בין מצבי לחץ במקום העבודה לשינוי בבריאותם של בעלי תפקידים ניהוליים, ונמצא כי מתח כתוצאה מתפקיד קשור להתפתחות יתר לחץ דם ומהווה גורם מנבא סיכון לתחלואה ותמותה ממחלות קרדיו- וסקולריות .לחץ במקצוע האחיות נקשר למצבים כמו בעיות עם אנשי צוות ,קונפליקטים ושינויים החלים בהקשר למקצוע. מחקר החתך שביצעו אברהם ומוריה כלל 200 אחים ואחיות מכל המחלקות בשני מרכזים רפואיים בצפון הארץ 81.5% -מהם נשים בגילאי 6 ,62-40ו 32%-מתוכם בעלי תפקיד ניהולי. "נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הלחץ בין אחיות בעלות תפקיד ניהולי לאחיות שאינן בתפקיד כזה" ,אומרות החוקרות" .כן ניכר הבדל מובהק בשיעור גורמי הסיכון למחלות קרדיו- וסקולריות בקרב אחיות בעלות תפקיד ניהולי, לעומת מי שאינן בתפקיד כזה 56.5% -לעומת 43.4%בהתאמה .בניתוח חד-משתני נמצא גם קשר ישר בין גיל ,רמת הלחץ בעבודה וגורמי סיכון למחלות לב". מסקנת המחקר הייתה שיש קשר ישר בין תפקיד ניהולי לבין גורמי סיכון למחלות קרדיו- וסקולריות בקרב אוכלוסיית האחיות" .הנחתנו היא כי גילוי מוקדם של מוקדי לחץ והפעלת תכנית התערבות להפחתת רמת הלחץ בעבודה בקרב אחיות ,בעיקר בקרב בעלות תפקיד, יצמצמו את הסיכון להיארעות מחלות קרדיו- וסקולריות בעתיד .לפיכך ,אנו ממליצות לשקול הכנסת תכניות הדרכה בנושאים אלה כחלק מתכנית העבודה של האחיות" ,סיכמו החוקרות. המחקר הוצג בכינוס הבין-לאומי השישי לטיפול נמרץ לב שהיה בתל אביב בשנת .2010 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 * עד גיל 65החזר סל בגובה ** ₪ 880הנחות נוספות לבעלי ביטוחים משלימים גם לחברים ביתר קופות החולים ***ההחזרים דרך משרד הבריאות. פשוט לשמוע טוב חברת שטיינר הוקמה בשנת 1949במטרה לשפר את איכות החיים של אנשים המתמודדים עם לקויות שמיעה .החברה מספקת פתרונות בהתאמה אישית – מכשירי שמיעה ,אביזרי עזר ,שתלי שבלול ועוד .החל מבדיקת השמיעה ,דרך הייעוץ, התאמת המכשיר וכלה בליווי לאורך זמן – לחברת שטיינר חשוב שלכל לקוח יותאם הפתרון המתאים ביותר עבורו. הנחות והחזרים מדהימים! למבוגרים מגיל 65ומעלה * 24% + 1075 +3000 חדש! בנוסף! החזר סל לכל מכשיר * ( 6000ש"ח החזר לזוג מכשירים) ובנוסף! הנחה לכל מכשיר ** לחברי קופ"ח כללית מושלם הנחה ממחיר מחירון ** לחברי קופ"ח כללית מושלם החזרים נוספים לבעלי ביטוחים משלימים של כל קופות החולים לשרותכם 85מכוני שמיעה מדן ועד אילת לקביעת תור וייעוץ ללא תשלום 1-700-500-315 לילדים עד גיל 18 *** 6000 8000 חדש! החזר על מערכת FM חדש! החזר על מכשיר שמיעה קרית שמונה שד' תל חי ,77טל | 04-6944999 .צפת ויצמן ,4טל | 04-6826767 .טבריה טרומפלדור ,40טל04-6790900 . כרמיאל הגפן ,13טל | 04-9080320 .נהריה הרצל ,64טלwww.steiner.co.il info@steiner.co.il 04-8511211 . מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 7 אקדמיה אנחנו והפקולטה לרפואה בשנת 2009החליטה הממשלה להקים פקולטה חדשה לרפואה בישראל, בצפת .בשנת 2010העניקה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטת בר-אילן את החסות האקדמית על הפקולטה ,ובנובמבר האחרון נפתחו הלימודים במבנה הראשוני הגדול והיפה שנבנה במתחם בית החולים הישן בלב העיר .בשני מסלולים לומדים 130סטודנטים ,מספר גבוה בהשוואה למחזורים בפקולטות ותיקות לרפואה בארץ. המסלול המרכזי ללימודי רפואה דומה בהיקפו בצורתו למסלול של אוניברסיטת תל אביב ,ומטרתו לאפשר לבוגרי תואר ראשון בביולוגיה לסיים לימודי רפואה תוך ארבע שנים ולקבל תואר .MDבפקולטות אחרות בארץ המסלול הרגיל נמשך שש שנים ופתוח לבעלי בגרות מלאה וציון פסיכומטרי מתאים. המסלול התלת-שנתי מיועד לסטודנטים שלומדים במסלול שש-שנתי בחו"ל (בדרך כלל במדינות אירופה המזרחית ,איטליה וירדן) ,סיימו לפחות שלוש שנים של לימודי מדע קליני ,ורוצים להשלים את הפרקטיקה בארץ ,בעברית .מסלול זה ייפתח רק בשנתיים הראשונות. הפקולטה לרפואה בצפת מעניקה לתלמידיה במסלול התלת-שנתי שלושה יתרונות מרכזיים :אפשרות ללימוד פרקטיקה רפואית בשפה העברית; הכשרת סטודנטים במחלקות בתי החולים כבר בשנה הראשונה ללימודיהם בארץ ,וחשיפת בתי חולים בפני הסטודנטים כבר מהשנה הראשונה של פעילות הפקולטה; העמדת בוגרים ראשונים תוך שלוש שנים – מחצית מהזמן הנדרש בכל פקולטה אחרת ,מה שעשוי לסייע לפתרון המחסור ברופאים בארץ. הסטודנטים שהחלו ללמוד השנה בצפת מתאפיינים במוטיבציה וברמה אקדמית גבוהות ,ושמחו על ההזמנות (שתחזור רק בשנתיים הקרובות) לשוב לארץ ולסיים כאן את לימודיהם .אלו אנשים בוגרים ורציניים, המעוניינים לתרום לחברה ולמדינה .גם הסטודנטים במסלול הארבע- שנתי הם בעלי מוטיבציה ובגרות רבה. הצוות הרפואי שלנו משתלב במוסד החדש בכמה רמות :אני חבר בהנהלת הפקולטה כסגן דיקן ואחראי על המסלול הארבע-שנתי; רופאים רבים נבחרו כחונכים לסטודנטים; כמה רופאים משמשים כראשי ועדות מרכזיות ,ואחרים התווספו כראשי חוג וכמרצים .עם הקורסים הייחודיים הנלמדים רק במרכז הרפואי זיו נמנה הקורס באנטומיה ,שלשם הוראתו נבנה בבית החולים מתקן ייחודי .רופאינו מובילים גם קורסים אחרים כמו פתולוגיה ,ביו-אנרגטיקה וטראומה. צוות המנחים והמרצים בקורסים הארבע שנתיים (שדות קליניים) מלמד גם בקורסים של המסלול התלת-שנתי ,למשל בקורס יק"ר (יסודות הקליניקה הרפואית) .מושג החונך ייחודי לפקולטה בצפת ,והוא נלקח מהחינוך הרפואי המתקדם בעולם .ההנחה העומדת בבסיסו היא שסטודנטים בעלי מוטיבציה וערכים אתיים גבוהים עלולים "להישבר" במהלך לימודיהם במסלול הקלאסי לרפואה, והם זקוקים למנטור אישי שישמש להם דוגמה לחיקוי וילווה את כניסתם לתחום הקליני .כל סטודנט שובץ גם לפרויקט בקהילה ,והוא מלווה חולה כרוני במשך ארבע שנים ,כדי שיבין את משמעות המחלה מההיבט של החולה ומשפחתו .בפרויקט זה כותב כל סטודנט יומן רפלקטיבי הכולל רגשות וחוויות אישיות ,והיומן נבדק ומוערך על ידי המרצים. בצד הניהולי גויסה מתאמת אקדמית במרכז הרפואי ,שתפקידה לתאם בין בית החולים על כל חלקיו (הנהלה ,צוות רפואי ,לוגיסטיקה, אדמיניסטרציה וכו’) ,לבין הפקולטה .המתאמת דואגת גם לצרכי הסטודנטים העובדים במרכז הרפואי ולקליטתם כאן ,מה שמאפשר קבלת משוב מעודכן על שירותינו .מנהל המרכז הרפואי ,ד"ר אוסקר אמבון ,הוא מעמודי התווך של תכנון הפקולטה ,והיה חבר בוועדה לבדיקת הפערים בין המרכז לפריפריה ובוועדה לתכנון השדרוג של מערכת הבריאות הציבורית .ד"ר וניה וולך-מנע ,סגניתו של ד"ר אמבון, מונתה לסגנית שנייה עם אחריות על האקדמיה והלימודים בבית החולים, והדבר מעיד על המגמה הטובה של מעורבותנו בפקולטה ,ולהיפך. פתיחת הפקולטה הביאה גם לשדרוג בית החולים ,למשל בפיתוח המכון האונקולוגי ,בתחום הרדיותרפיה ,בבניית אגף חדש לרפואת ילדים, בהקמת מגדלי הוראה ומעבדות מחקר ,ועוד .בתחום פיתוח הסגל הרפואי הוקצו תקנים חדשים להוראה ומחקר ושודרגו תנאי העבודה. ד"ר אנתוני לודר ,מנהל מחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו ,הוא סגן דיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת המבדיל בין חושך לאור >> תופעת הנקודות השחורות או הגופים הצפים המופיעים בשדה הראייה שכיחה בעיקר בקרב בני 50 ומעלה ,במעבר בין חושך לאור תלונה נפוצה שבה נתקלים רופאי העיניים היא על הופעת גופים צפים או נקודות שחורות בשדה הראייה ,בקרב בני 50 ומעלה הסובלים מקוצר ראייה .התופעה נגרמת בשל ירידת איכותה של הזגוגית – הנוזל הצמיגי הממלא את תוכן העין .עם העלייה בגיל הופך הנוזל למימי ,ובעקבות כך חלה התמוטטות של הזגוגית פנימה .למרות שלנוזל הזגוגית אין קשר אנטומי לרשתית ,גורמת קרבתו אלה להידבקויות ,בעיקר בחלק הקדמי של הזגוגית ,ליד עצב הראייה ובקרבת כלי הדם של הרשתית .כשהזגוגית מתמוטטת נוצרת משיכה של הרשתית באזור ההידבקויות ,ולפעמים ניתקת טיפה מיקרוסקופית של דם או רקמה ומתחילה לצוף בזגוגית .טיפות אלה הן הגופים הצפים, המורגשים בעיקר במעבר בין אור וחושך או בעת היקיצה משינה. 8 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 עיקר דרגתנו הוא מהתרחשות של היפרדות הרשתית ממקומה בשל כך ,תופעה שתיקונה דורש ניתוח או “ריתוך” של שולי הקרע בלייזר. אם אין קרעים ברשתית מתבצע מעקב תכוף אחר החולה ,ואם מצבו מחמיר ננקטת פרוצדורה כירורגית .ללא החמרה תיעלם עכירות העדשה בתוך כשנה-שנתיים ,והחולה מסתגל אליה אט אט וממשיך בשגרת חייו. המפתח להתמודדות עם גופים צפים או נקודות שחורות בשדה הראייה ,שאינם מתוקנים בניתוח ,הוא סבלנות .נדרשות גם ערנות רבה של המטופל ומודעות למצבו. ד”ר יוסי פיקל ,מנהל מחלקת העיניים ,המרכז הרפואי זיו התנ"ך של האורתופדיה >> ספר חדש מהווה מדריך מקיף לפציעות מלחמתיות קשות בגפיים ספרם המשותף של ד"ר אלכסנדר לרנר ,מנהל המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי זיו ופרופ’ מיכאל סודרי ,יו"ר המערך האורתופדי ומנהל מחלקה אורתופדית א’ בבית החולים רמב"ם, ""Armed Conflict Injuries to the Extremities ראה אור בהוצאת שפרינגר הגרמנית .שני המחברים, שלהם ניסיון רב-שנים בטיפול בחיילי צה"ל שנפגעו בגזרה הצפונית של ישראל ובנפגעי פיגועים ,איגדו בספר שיטות ומחקרים חשובים בתחום הטיפול בפציעות גפיים קשות במלחמה המודרנית ובפעולות טרור ,וכן מאמרים מקצועיים ,הצגת מקרים קשים וטכניקות טיפול חדשות של רופאים מצבאות ארצות הברית ,טורקיה ורומניה .הספר מהווה מדריך מהותי, מקצועי וחדשני ,לטיפול בפציעות קשות ומלחמתיות בגפיים ,ומיועד לרופאים אורתופדים וטראומטולוגים. בין נושאי הספר ניתן למצוא פרקים על תהליך הטיפול בנפגעי גפיים ,ארגון ,הרדמה ,פציעות מעיכה ,טיפול בכלי דם ,פלסטיקה ,זיהומים ,טיפולים אורתופדים, טיפול בכאב ועוד .הספר זכה לכינוי "התנ"ך של האורתופדיה המודרנית" והוכרז כחובה בקהילת האורתופדים בעולם. בעקבות צאתו לאור של הספר ,וביוזמת מחבריו ,נערך בבית החולים רמב"ם כנס גדול של מומחי אורתופדיה בנושא הטיפול בפציעות גפיים קשות במלחמה המודרנית ובפעולות טרור .עשרות רופאים ומומחי אורתופדיה מבתי חולים בארץ ,רופאי צה"ל ,משטרת ישראל ,מג"ב ורופאים מכוחות האו"ם ,השתתפו בכנס. "המציאות החדשה שינתה את אופי פגיעות הגפיים הקשות, ובעקבות זאת פותחו שיטות חדשות לטיפול המורכב ,במטרה להבטיח את שיקומם היעיל והאיכותי ביותר של הפצועים" ,אומר ד"ר לרנר .הוא מציין כי השתתפות הרופאים הצבאיים בכנס חשובה ביותר" ,הם הראשונים המגיעים לנפגעים בשדה הקרב וראוי שיהיו מעודכנים בכל שיטות הטיפול המתקדמות". בכנס נסקרו כל שלבי הטיפול בנפגעי טראומה קשה בגפיים והוצגו שיטות טיפול חדשות מתוך הספר החדש .כן הוצגו בו מחקרים חדשים בנושאי פציעות טראומה קשה בגפיים ,האופייניות למלחמות ופעולות טרור .ההרצאות עסקו בשיטות חדשות לטיפול אורתופדי בפצועי טראומה ,בבעיות של רקמות רכות ובזיהומים בעקבות טראומה ,ובשיטות חדשניות לתיקון וטיפול בעצמות מרוסקות. אנדוסקופיה בקפסולה - היסטוריה קטנה, גאווה ישראלית גדולה >> במרפאה הגסטרואנטרולוגית של המרכז הרפואי זיו נעזרים באבחונים המושגים באמצעות מצלמה זעירה המסע במסתרי מערכת העיכול האנושית הוא מסע במערכת מורכבת לאין שיעור החשופה לתחלואים לא-פשוטים .עד לשנים האחרונות עמדו לרשותנו שתי שיטות עיקריות לבדיקת מערכת העיכול: האנדוסקופ -צינור שבתוכו סיב אופטי המוכנס דרך הפה ומנווט על ידי הרופא הבודק ,באמצעותו אפשר לגלות אי-סדרים ,גידולים ומחלות קיבה, והקולונוסקופ -גם הוא סיב אופטי המוכנס מפי הטבעת ,לבדיקת המעי הגס. בשנים האחרונות פותח גם מכשיר בשם אנתרוסקופ לבדיקת המעי הדק, הדומה לאנדוסקופ אך ארוך ממנו ,ושבעזרתו אפשר לבדוק חלק גדול מהמעי הדק .אמצעי אבחון נוספים כללו בעיקר בדיקות ,CTצילומי רנטגן ואף בדיקות ניתוחיות פולשניות. כאן נכנס לפעולה המוח היהודי .ד”ר גבי עידן עסק ברפא"ל בפיתוח טיל מונחה- מצלמה וחיפש שימושים רפואיים להמצאתו .כשנודע לו שאין פתרון מספק להדמיה של המעי הדק ,החליט לרתום את הידע לפיתוח טכנולוגיה מתאימה. מחקר היתכנות מוצלח שביצע ד”ר גבריאל מרון הביא להקמת חברת Given ,Imagingמפתחת מצלמת הקפסולה האנדוסקופית .PILLCAM הקפסולה האנדוסקופית ,שגודלה 11x26מ”מ בלבד ,נבלעת על ידי הנבדק ומצלמת את המעיים לכל אורכם באמצעות מצלמה זעירה ומקור אור ממוקד. בעזרת משדר זעיר מועבר רצף התצלומים לחגורת חיישנים המוצמדים לדופן הבטן ,ומשם למחשב המעבד אותם לסרט וידאו רצוף המפוענח על ידי רופא גסטרואנטרולוג .המצלמה הזעירה מסוגלת לצלם במשך תשע שעות ,והיא נעה במעיים בעזרת תנועת הפריסטלטיקה הטבעית שלהם. הבדיקה מוצעת היום לחולים הסובלים מאנמיה שמקורה לא מאובחן; לחולים במחלת קרוהן או במחלות כרוניות אחרות; במקרים של תסמונת פוליפוזיס משפחתית; לבירור ממצאים לא-תקינים בבדיקת ;CTבמקרה של חשד לפגיעה תרופתית במעי הדק; לבירור במחלת צליאק שאינה מגיבה לדיאטה ללא גלוטן; לחולי קוליטיס לא ברור וכן כסיוע באבחון של גידולים סרטניים במעי הדק. בשנת 2007הוכללה אנדוסקופיה באמצעות קפסולת מצלמה בסל הבריאות בישראל ,ואושרה ככלי לאבחון דימום במערכת העיכול ממקור לא ידוע ובחשד למחלת קרוהן. כמו כל תהליך רפואי ,גם האנדוסקופיה באמצעות קפסולה אינה קופאת על שמריה. בעקבות הצלחתה הגדולה של הטכנולוגיה הציגה חברת Given Imagingלאחרונה קפסולת מצלמה חדשה ,המיועדת בעיקר למעי הגס ,בעלת שדה ראייה משופר ויכולת צילום של 35תמונות בשנייה .קפסולה זו אמורה לספק מידע רב יותר על פתולוגיות במעי הגס ,ולאפשר שימושים נוספים בעתיד. עד כה ,נבדקו יותר ממיליון אנשים בארץ ובעולם בטכנולוגית האנדוסקופיה באמצעות קפסולה .אנו ,במרכז הרפואי זיו ,עדיין איננו משתמשים בקפסולת המצלמה ,אך נעזרים ביתרונותיה. ד”ר ולדימיר מיש ,מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 9 תפקידים מינויים חדשים במרכז הרפואי זיו במהלך השנה החולפת ,מונו כמה אנשי צוות לתפקידים בכירים בסקטורים השונים במרכז הרפואי זיו .מגמת השיפור של השירות הרפואי והמנהלי לתושבי הצפון מקבלת ביטוי ,בין השאר ,בהצטרפותם של רופאים בכירים ,בעלי ניסיון עשיר והתמחויות במקצועות מגוונים ,וכן במינויים של אנשי צוות לתפקידים בכירים, אחרי שנים רבות של התנסות ועבודה במרכז הסקטור הסיעודי לבנה עגני -מנהלת הסיכונים של המרכז הרפואי זיו .לבנה ,תושבת מטולה ,נשואה ,אם לשלושה וסבתא גאה לנכדה ,היא אחות הכותבת דוקטורט על מעורבותן של אחיות מתרבויות שונות בתחום תרומת האיברים .היא בוגרת בית הספר לסיעוד בצפת ,הייתה אחות בקהילה והקימה את המעון השיקומי במרכז להתפתחות הילד שליד בית החולים זיו .לאחר מכן מילאה תפקידים שונים בבית הספר לסיעוד של המרכז הרפואי ,ובשנים האחרונות הייתה בו סגנית המנהלת. הסקטור הפרה-רפואי הסקטור הרפואי ד"ר וניה וולך-מנע -סגנית מנהל המרכז הרפואי. וניה ,תושבת מכמנים ,נשואה ואם לשלושה ,נולדה בקיבוץ אור-הנר .בשירותה הצבאי הייתה קצינת מרגמות ,עוזרת לקצין מבצעים בצנחנים ועוזרת לקצינת החינוך החיילית של חיל הים .למדה רפואה בהדסה והתמחתה בגניקולוגיה ובמיילדות בבית החולים קפלן .לפני מינויה עבדה במרכז הרפואי הדסה ,ניהלה את חדר הלידה במרכז הרפואי ברזילי ושימשה כגניקולוגית מחוזית של קופת חולים מאוחדת במחוז יהודה והדרום .כן עבדה בהתנדבות בבתי חולים בהודו ובאפריקה. ד"ר טל סלומון -מנהל היחידה לכירורגיית כלי דם. טל למד רפואה בטכניון והתמחה בכירורגיה במרכז הרפואי העמק ובכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי כרמל .לפני מינויו עבד כרופא בכיר במחלקה לכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי כרמל. ד"ר גיא צ’רניאבסקי -מנהל יחידת ההתעוררות. גיא ,נשוי ואב לשניים ,למד רפואה ברוסיה ואחרי שירות כרופא צבאי בצה"ל התמחה בהרדמה במרכז הרפואי זיו .לפני מינויו היה רופא בכיר במחלקת ההרדמה במרכז הרפואי פוריה. בית הספר לסיעוד ד"ר חנה צפריר -מנהלת בית הספר לסיעוד שליד המרכז הרפואי זיו .חנה ,תושבת כרכום ,נשואה, אם לשתיים וסבתא גאה לנכדה ,היא אחות וד"ר למידענות ,בוגרת בית הספר לסיעוד ליד בית החולים קפלן .הייתה אחות בקהילה ואחות מיון במרכז הרפואי זיו .משנת 1989מילאה תפקידים שונים בבית הספר לסיעוד שליד המרכז הרפואי. 10 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 יניב בן שושן -מנהל השירות הסוציאלי של המרכז הרפואי .יניב ,תושב ראש פינה ,נשוי ואב לשלושה, סיים תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ולמד טיפול משפחתי .היה אחראי על מרפאת בריאות הנפש לילדים ולנוער של המרכז הרפואי זיו ,ושימש כמטפל משפחתי בהוספיס לחולים סופניים בראש פינה. סקטור המנהל והמשק ליאור עוזר מנהלת משאבי האנוש של המרכז הרפואי .ליאור ,תושבת צפת ,נשואה ואם לשלושה, ניהלה לפני מינויה את מדור פרישה ורווחה באגף משאבי האנוש של המרכז הרפואי. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 11 ילדים לעמוד על הרגליים >> ההארט ווקר הגיע לפני עשר שנים מאנגליה הישר אל המרכז הרפואי זיו בצפת ,וכיום משמש כ 200-ילדים בכל רחבי הארץ קליניקת הארט ווקר במרכז להתפתחות הילד של המרכז הרפואי זיו בצפת ,הינה המקום היחיד בארץ המורשה להתאים מכשירי הארט ווקר לילדים עם שיתוק מוחין קשה ומגבלות דומות .מדובר במכשיר שיקומי להליכה המותאם אישית לכל ילד ומאפשר לו לעמוד בצורה זקופה ולחוות הליכה ללא תמיכת ידיים .ההארט ווקר הגיע לפני עשר שנים מאנגליה הישר אל המרכז הרפואי זיו וכיום משמש כ 200-ילדים בכל רחבי הארץ .המערכת מתאימה לילדים מגיל שנתיים וחצי ועד לגובה 160ס"מ ,כאשר המבוגר ביותר המשתמש בה כיום הוא בן .21 צוות הפיזיותרפיסטיות והאורטוטיסטית בקליניקה שבמרכז הרפואי זיו ,עבר השתלמות והוכשר על ידי מפתח המכשיר, דיויד הארט ,במרפאתו שבאנגליה .עם השלמת ההכשרה המקצועית קיבלו חברי הצוות הסמכה בלעדית ,להתאים את מערכות ההארט ווקר לילדים הזקוקים לכך בישראל. לפני שנתיים אושר מימון המכשור על ידי משרד הבריאות ובכך תמו שמונה שנים שבהן נאלצו המשפחות להשיג את המימון בעצמן .באופן טבעי עלה מאז הביקוש למכשיר וכיום זוכים כ 40-ילדים לאישור המשרד לרכישה ושימוש במכשיר בשנה. מדי שנה מתקיים במרכז הרפואי זיו מפגש שנתי של ילדי ההארט ווקר ,המאורגן על ידי צוות המלווה את המשפחות גם לאחר התאמת המכשיר לילדים. מטבח טיפולי במכון להתפתחות הילד >> תכנון המבנה משקף מגוון רחב של צרכים פרס לבית הספר זיו >> בית הספר המיוחד הפועל במחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער זכה בפרס על פועלו היחודי בית הספר המיוחד “זיו” ,הפועל במסגרת המחלקה הפסיכיאטרית לילד ולנוער ,זכה בפרס החינוך של מחוז הצפון לשנת הלימודים תשע”ב ,מטעם משרד החינוך .ועדת הפרס ציינה כי בית הספר פועל על פי מודל ייחודי ,ושיבחה את שיתוף הפעולה הנדיר והמוצלח בין מערכת חינוכית למערכת רפואית, לטובת התלמיד החולה. בית הספר זיו הוא בית-ספר לחינוך מיוחד ,המשרת ילדים ובני נוער המאושפזים ומטופלים במרכז הרפואי זיו ובשלוחותיו .לבית הספר ארבעה אגפים :בית ספר תיכון למאושפזים במחלקה הסגורה לבריאות הנפש או במחלקה הפתוחה באשפוז יום; בית-ספר תיכון למאושפזים ביחידה להפרעות אכילה; כיתות לימוד בבית החולים הכללי לילדים מאושפזים; מערך חינוכי-טיפולי חדשני לנוער בסיכון ,שמטרתו למנוע נשירה מבתי הספר הרגילים .נוגה בן ששון ,מנהלת בית הספר ,מציינת כי הצלחתו היא תוצאה של עבודה קשה של צוות מקצועי ומיומן ,הזוכה לתמיכה מלאה של המרכז הרפואי זיו. 12 בטקס חגיגי במכון להתפתחות הילד שבמרכז הרפואי זיו נחנך מטבח טיפולי המותאם לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים .בטקס השתתפו בני משפחת שלומות מקיבוץ ברעם ,תורמי המטבח ,נציגי עמותת יד ביד ,נציגי איל"ן ,נציגי אגודת שוחרי בית החולים ,הנהלת המרכז הרפואי זיו ,צוות המכון להתפתחות הילד ומוזמנים נוספים שעזרו ותרמו להקמתו של המטבח. המטבח הטיפולי בנוי כמטבח ביתי המותאם לילדים בגובהו ובנגישותו .העבודה במטבח תורמת לעצמאותם וביטחונם העצמי של המטופלים והוא בנוי כך שגם ילדים עם מוגבלויות ,הנעזרים בכיסא גלגלים ,יוכלו להגיע לכל הפונקציות ולהפעילן בקלות ובבטיחות. יפעת אלקסלי ,מרפאה בעיסוק במכון להתפתחות הילד ,האחראית על המטבח הטיפולי ,עברה במשך שנה הכשרה מיוחדת לטיפול באמצעות בישול בבית החולים הדסה הר הצופים" .אנו מאפשרים לילדים להתנסות במגוון הפעילויות שיש במטבח, גם אלו שהן מעט יותר מסובכות ,הכל בפיקוח כמובן" ,אומרת אלקסלי" .החופש שאנו מעניקים לילדים בהתנהלות עצמאית במטבח ,מקנה להם ביטחון עצמי שמשליך על תחושת המסוגלות והעצמאות שלהם ,וזה הישג עצום". המטבח כולל למשל כיריים חשמליות ,הפועלות בשיטת האינדוקציה ומכבות את עצמן מידית אם לא מונח עליהן סיר המותאם במיוחד אליהן. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 בית חולים ממוגן לילדים " -מרכז בריאות הילד" יוקם במרכז הרפואי זיו בצפת בהשקעה של 83מיליון שקלים >> ביצוע שלב א' בפרויקט ענק להקמת בית חולים ראשון בפריפריה לילדים בהשקעה של 83מיליון -יצא לדרכו .סיום הבנייה מתוכנן בעוד כשלוש שנים אורנה ריין פרויקט מרכז בריאות הילד במרכז הרפואי זיו יצא לדרך .זהו בית החולים הראשון לילדים המוקם בפריפריה ,בהשקעה של 83מיליון שקלים .ביצוע השלב הראשון בפרויקט הבנייה החל לפני זמן קצר וסיום בנייתו מתוכנן לעוד כשלוש שנים. "אנו שואפים להשוות בין תנאי הרפואה בצפון הרחוק לאלה המוענקים במרכז הארץ ,ומרכז ייעודי לילדים הוא תנאי בסיסי לכך" ,אומר מנהל המרכז הרפואי ,ד"ר אוסקר אמבון" .אנו שמחים מאוד עם תחילתן של עבודות הבנייה ומוקירים את מאמצי משרד הבריאות להשתתף עמנו בשינוי מצב הרפואה בפריפריה ולעבור מחזון למעשה". מרכז בריאות הילד החדש ישתרע על פני 6,000מ"ר בארבעה מפלסים ,ממוגנים כולם, ויכלול תחת קורת גג אחת את כל השירותים הרפואיים לילדים .הקמתו של הבניין המודרני והממוגן הינה פרי תכנון ארוך וגיוס משאבים שלהם שותפות המדינה ,הנהלת המרכז הרפואי זיו ואגודת שוחרי בית החולים. הפרויקט עתיד לשנות בצורה מהותית את מפת הרפואה בצפון ,ולהציע לראשונה מרחב אשפוז וטיפול ממוגן לילדים שימנע את הצורך בנסיעות לבתי חולים במרכז הארץ .לדברי ד"ר אמבון יעניק בית החולים לאוכלוסיית הגליל ורמת הגולן שירותי רפואת ילדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר. במה שונים השירותים הרפואיים הניתנים היום ,לילדים ,מאלה הצפויים במרכז החדש? ד"ר אמבון" :מחלקת הילדים הקיימת במרכז הרפואי זיו מעניקה מענה לבעיות הרפואיות השונות ולשמחתנו פועלים בה רופאים מצוינים .אך לעיתים ,כאשר קיימות בעיות רפואיות מורכבות במיוחד ,אנחנו נאלצים להעביר את המטופלים למרכזים רפואיים שבהם קיימים בתי חולים מתמחים לילדים. המרכז לבריאות הילד יתן שרותים כמו בדיקות במכשור המתקדם בעולם וטיפול מומחים לבריאות הילד ,וכן טיפולים לבעיות מורכבות להן נדרשים מומחים רבים". ד"ר אמבון מוסיף כי בית החולים לילדים יהיה מרכז מצוינות שישתלב במערכת ההוראה של הפקולטה החדשה לרפואה בצפת ויאפשר התמחות סטודנטים לרפואה בשטחי התמחות רחבים יותר ברפואת ילדים. הבניין החדש ,שבנייתו החלה בצמוד למבנה המרכזי של המרכז הרפואי ,יהיה בן ארבע קומות" .מדובר במבנה חדשני למדי ,המשתלב בטבע ,בעל תנופה דינמית הבאה לידי ביטוי בחלוקה למאסות שכאילו מרחפות באוויר", אומר האדריכל גיל ועדיה ממשרד האדריכלים וינשטיין-ועדיה ,האחראים לתכנון האדריכלי. "הבניין בנוי בטופוגרפיה תלולה ,בעל שלוש קומות צמודות לצלע ההר ,כאשר הקומה הרביעית מרחפת על עמודים מעל הכביש ההיקפי של בית החולים .בקומה זו חודר הטבע למבנה וכן ממוקמת בו גינה פנימית .חדרי האשפוז פונים לנוף המרשים ולגינה .כל קומה מוצלת בחזיתה על ידי מערכת שוברי שמש אנכיים מבטון ,בעוד חזית הקומה שתחתיה שקופה לגמרי" ,מתאר ועדיה. מיגון לעת חירום הבניין ימוגן על פי דרישות פיקוד העורף ותקנים נוקשים לשעת חירום .בעת מלחמה או חירום ,חלילה ,יועברו מרפאות הילדים ומחלקת הילדים לקומה השלישית ,קומה ממוגנת לחלוטין שתוסב לקומת אשפוז חירום. הקומה הטכנית בה נמצאות תשתיות המבנה תהיה אף היא ממוגנת לחלוטין וכך גם מחלקות המיון וטיפול נמרץ ילדים. מנהלו האדמיניסטרטיבי של המרכז הרפואי זיו ,מאיר חמוז ,אומר ,כי בנייתו של בית חולים ממוגן ייעודי לילדים חשובה במיוחד לאור האיומים מצפון והניסיון המר ממלחמת לבנון השנייה ,בה עבד הצוות הרפואי תחת אש. עם מעבר מחלקות הילדים למרכז החדש, ישמש השטח שיתפנה להקלת מצוקת האשפוז במחלקות בית החולים האחרות. בשלב ב’ של הפרויקט מתוכננת הקמת מחלקה פסיכיאטרית לילדים ונוער ובית ספר מיוחד שיכלול גם אולם ספורט ,שטחי משחק וגינות. מיון ,אשפוז ,מרפאות >> תכנון המבנה משקף מגוון רחב של צרכים קומת הכניסה תהווה את הקומה העליונה במבנה ותכיל את מיון הילדים ,מחלקת הילדים ,טיפול נמרץ ילדים ,כיתות לימוד לילדים וחדרי רופאים. ביחידה לטיפול נמרץ ילדים ,בה עומדת התפוסה הממוצעת על 97%מתחילת שנת ,2011יותקנו ארבע מיטות אשפוז לעומת שתיים כיום .ביחידה יותקנו מכשור חדיש להנשמה והרדמה ,מערכת ניטור חדישה, מכשירי אולטרה-סאונד ודיאליזה משוכללים, מיטות מתקדמות ועוד. בחדר המיון לילדים המטפל בכ14,000- פונים בשנה ,יותקנו שבע עמדות טיפול לעומת חמש הקיימות כיום. במחלקת האשפוז המספקת 10,000ימי אשפוז בשנה ,יהיו 16חדרים עם 31מיטות. בקומה השנייה של המרכז ימוקמו כלל מרפאות הילדים השונות ,המטפלות כיום בכ 24,000-ילדים בשנה ,אודיטוריום לכנסים והרצאות ,שישתרע גם על פני הקומה השלישית ,משרדים ואגף לאשפוז חירום. לקומה השלישית יהיו תפקידים משולבים: בשגרה תכיל הקומה את חלקו התחתון של האודיטוריום ,אך היא תוכננה כך שבשעת חירום תהפוך כולה לקומת אשפוז עם 100 מיטות. הקומה התחתונה היא קומה טכנית ,בה ירוכזו מערכות החשמל והמיזוג ושאר השירותים הטכניים לבניין. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 13 חברת אדמונית החורש שירותי רווחה וסיעוד בע״מ شركة ادمونيت هحورش لخدمات التمريض والرفاه م0ض خدمات التمريض بعد سنوات عطاء يصل المرء إلى مرحله يحتاج فيها لخدمات تمريضية وخاصة بالمهام الحياتية أألساسيه كاألكل،الشرب،الكساء واالستحمام وغير ذلك. شركة ادمونيت هحورش (אדמונית החורש בע״מ) تقدم الخدمات التمريضية على أعلى المستويات والتي تناسب احتياجات المسن كما أنها ترعى المسن اجتماعيا وتمريضيا وتزيد من عدد ساعات الخدمة التمريضية وفق الحاجة . الطاقم المهني في شركة ادمونيت هحورش (אדמונית החורש בע״מ) جاهز دائما لتقديم الخدمات التمريضية على وجه السرعة وعلى أعلى المستويات المهنية بالتنسيق مع مؤسسة التأمين الوطني وأقسام الخدمات االجتماعية في مكان سكنى المسن . شركه ادمونيت هحورش (אדמונית החורש בע״מ) على أتم االستعداد لتقديم الخدمات التمريضية بشكل طارئ (טרום סיעוד) لذوي االستحقاق اللذين لم تنتهي إجراءات استحقاقهم في مؤسسة التامين الوطني . شعارنا في شركة ادمونيت هحورش (אדמונית החורש בע״מ) للخدمات أالجتماعيه والتمريضية هو”منكم واليكم ووجدنا كي نخدمكم” والمطلوب منك أيها المسن فقط رفع سماعة الهاتف واالتصال بنا والباقي علينا . أرقام الهواتف : فرع مسـعده 04-6985313 : فرع بيت جن 04-9803161 : موكد ارتسى 1700504334 : סניף בית ג'אן 04-9803161 : מוקד ארצי 1-700-504334 : 30.12.2012 30.12.2012 14 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 לב שקט שלושים שנה חלפו מאז הגיע פרופסור אלון מרמור למרכז הרפואי ע”ש רבקה זיו בצפת והחל בהקמתה של המחלקה הקרדיולוגית ,אותה הוא מנהל מאז .בהסתכלות על הישגי בית החולים בתחום הקרדיולוגיה במשך שלושה עשורים אלה, קשה שלא להתפעל מהדרך הארוכה שעברה המחלקה בראשותואורנה ריין האח האחראי על הלב שלכם ,שלמה דדון שלושים שנה חלפו מאז הגיע פרופסור אלון מרמור למרכז הרפואי ע”ש רבקה זיו בצפת והחל בהקמתה של המחלקה הקרדיולוגית ,אותה הוא מנהל מאז .בהסתכלות על הישגי בית החולים בתחום הקרדיולוגיה במשך שלושה עשורים ,קשה שלא להתפעל מהדרך הארוכה שעברה המחלקה בראשותו“ .הקמתי את המחלקה מאפס” ,אומר פרופ’ מרמור, “כשבאתי לפה בשנת ,1981לא היה כאן כלום וכבוגר תל השומר ראיתי אתגר בהקמת מחלקה קרדיולוגית בגליל” .זה התחיל ביחידה לטיפול נמרץ שהיו בה ארבע מיטות ואמצעים מוגבלים למדי .היום ,יש במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי 18מיטות, יחידה לטיפול נמרץ ,יחידת צנתורים ,יחידת ביניים ,אגף לטיפולים לא-פולשניים ואגף מחקרי“ .חשוב לי מאוד שהמחלקה הקרדיולוגית בגליל תהיה ברמה הגבוהה שאפשר ,ולא תיפול מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ” ,מבהיר פרופ’ מרמור ,שיחד עם הנהלת המרכז הרפואי שם לעצמו למטרה את פיתוח מכלול השירותים הרפואיים בתחום הקרדיולוגיה בעבור תושבי הגליל. ואכן ,הנתונים מראים כי למעט ניתוחי לב ,ניתן למצוא במרכז הרפואי זיו מגוון רחב של שירותים טיפוליים ומניעתיים המוצעים לתושבי הגליל .כך ,למשל ,ביחידת הצנתורים של בית החולים מתבצעים מדי שנה בין 800ל 1000-צנתורים בחולים הסובלים מתעוקת חזה או אחרי התקף לב .ביחידת הביניים מאושפזים כ 500-חולים בשנה ,מתוכם כ70%- מגיעים עם התקפי לב חריפים ועוברים צנתור ביחידה לטיפול נמרץ“ .ככל שפותחים מהר יותר את הסתימה בעורק הראשי ,מקטינים את הנזק לשריר לב” ,מסביר פרופ’ מרמור“ ,ולכן במשך כל שעות היממה יש צוות בכוננות שיכול לבצע את הצנתור ולהציל בכך חיי אדם” .במרפאות החוץ של המחלקה ,הנותנות טיפול אמבולטורי ומבצעות מעקב אחר חולים שאושפזו במחלקה ,נרשמו כ 1800-ביקורים בשנה החולפת .בין הטיפולים הניתנים במערך הקרדיולוגי של בית החולים כל סוגי הצנתורים ,כולל צנתור עם השתלת תומכן (סטנט) .באגף הלא-פולשני מבצעים אולטרה-סאונד של הלב (אקו דופלר) ,מיפויי לב וכן בדיקת CTקרדיאלי ,צנתור וירטואלי עוד. בפרספקטיבה לאחור ,אל עבר 30השנים שחלפו מאז הגיע לצפת ,קובע פרופ’ מרמור: “הייתה מהפכה בקרדיולוגיה בשנים האלו ואין מה להשוות ,כמובן ,בין מה שהיה למה שיש היום” .אך היתרון האמיתי של המערך הקרדיולוגי הוא הצוות הרפואי שהתגבש במהלך השנים“ .יש כאן צוות רופאים באיכות מאד גבוהה עם ידע מקצועי מצוין. לאחרונה הצטרפו אלינו ד”ר גולדברג ,מנהל יחידת הצנתורים שלמד בקנדה ,וכן ד”ר פקר ,מומחה להפרעות קצב שפתח את המעבדה לאלקטרו-פיזיולוגיה ,בה צורבים הפרעות קצב ומשתילים קוצבי לב מתקדמים”. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 15 צוות הרופאים של המחלקה הקרדיולוגית כולל שישה מומחים וחמישה מתמחים .בין המומחים גם ד”ר רוברטו קליין ,מצנתר בכיר ,ד”ר אירנה נורטין ,רופאה בכירה אשר סיימה התמחות במחלקה וד”ר סלים דבאח, אקו-קרדיוגרפיסט .לצידם עובד צוות מיומן של אחים ואחיות ,בראשות האח הוותיק שלמה דדון. במסגרת המהפכה שהתחוללה בתחום הקרדיולוגיה בעשורים האחרונים ,נפתחו ערוצים מתקדמים לטיפול בבעיות לב“ .בעוד שבשנות השבעים נפטר כל חולה שלישי שלקה בהתקף לב ,אחרי שנכנס הטיפול הנמרץ ירד שיעור התמותה מהתקפי לב ל.16%- עם הכנסת הטרומבוליזה (המסת קרישים) חלה ירידה בתמותה של עד ל ,10%-ועם כניסת טכנולוגיות הצנתורים ופתיחת העורקים על ידי השתלת תומכן ירדה התמותה ל.”6%- כשהגיע פרופ’ מרמור למרכז הרפואי זיו ,בשנות השמונים היצע התשובות לבעיות לב היה מצומצם למדי“ .השינוי הדרמטי הוא באפשרויות שיש לנו לתת היום לחולים ,ומאד חשוב שהצלחנו להביא לכאן קרדיולוגיה מתקדמת” ,אומר פרופסור אלון מרמור ,ראש המחלקה הקרדיולוגית מנהל המערך הקרדיולוגי. מה עומד על סדר יומה של הרפואה הקרדיולוגית? פרופ’ מרמור“ :נושא מעניין כיום הוא הדמיה ווירטואלית, המאפשרת לגלות אם יש היצרויות בעורקי הלב ומה מידתן הרבה לפני שאירוע קורה .המגמה היום היא לאבחן בטכנולוגיות לא-פולשניות .כמו כן יש התפתחות דימות הלב בתחום פתיחת העורקים באמצעות תרופות המונעות היסגרות מחדש שלהם ,ושימוש בסוגי תומכנים שונים. מתאפשר בזכות אנחנו רואים התקדמות גם בתחום של השתלת תאי עובר ההתפתחות במקום תאים של שריר הלב ,אבל זה נמצא עדין בתהליכי ניסויים קליניים”. של מכשיר השיחה עם פרופסור מרמור פותחת צוהר לא רק הסי-טי ,שנעשה לעבר ,אלא גם להווה ולעתיד ,והוא חושף אגב כך את מהיר יותר המכשיר שעל פיתוחו הוא שוקד בימים אלה“ .אחד התחומים שמאד מעניין אותי ,ושאני מפתח מכשיר ויותר .הסי-טי בעבורו ,הוא גילוי מוקדם של התקפי לב” ,הוא מגלה. שברשותנו “מדובר במכשיר שיכול לגלות בצורה לא-פולשנית את הסימנים הראשונים להתקף לב ,כך שכאשר מתרחש סורק את הלב אירוע של כאב בחזה ,ניתן לאבחן האם זהו התקף לב ונותן תמונה ולהקטין את הזמן שלוקח להגיע לבית החולים .למכשיר יש קולטנים המאפשרים לזהות את מקור הכאב במצוקת של 64פרוסות, הלב ,להבדיל מכאב בחזה שאינו מעיד כי הלב במצוקה”. המאפשרת מכשיר כזה יאפשר את קיצור הזמן להתערבות במקרה לראות את עורקי של התקפי לב ,בהתאם למגמות המתפתחות בתחום הקרדיולוגיה. הלב באיכות מה נעשה בתחום האבחון המוקדם של מחלות לב? וברזולוציה פרופ’ מרמור“ :למניעה יש תפקיד גדול מאד ,ובשנים האחרונות נעשה מאמץ אדיר להרגיל את האנשים מצוינות .כך להתנהגות נכונה בריאותית .אנחנו מבצעים בדיקה רואים את יחסית פשוטה היכולה לחזות אם לנבדק יש נטייה לחלות בלבו .מדובר בדימות לב – סי-טי של הלב”. ההיצרויות של מה הוא דימות הלב? העורקים וגם את פרופ’ מרמור“ :דימות הלב מתאפשר בזכות ההתפתחות שקיעת הסידן של מכשיר הסי-טי ,שנעשה מהיר יותר ויותר .הסי-טי שברשותנו סורק את הלב ונותן תמונה של 64פרוסות, המאפשרת לראות את עורקי הלב באיכות וברזולוציה מצוינות .כך רואים את ההיצרויות של העורקים וגם את שקיעת הסידן .זה מאפשר לראות את עורקי הלב באיכות 16 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 וברזולוציה מצוינות .כך אנחנו רואים את ההיצרויות של העורקים וגם את שקיעת הסידן שמחוץ להם”. כיצד תורם הדימות לניבוי סיכויי המחלה של הנבדק? פרופ’ מרמור“ :סידן אינו שוקע סתם .תהליך המחלה מתחיל עם שקיעת הסידן מחוץ לעורק ואחר כך מתקדם להיצרות בתוך העורק .תרומתה המיוחדת של הבדיקה הזו היא שאני יכול לנבא בסבירות גבוהה אם הנבדק מיועד להתקף לב ,כמו גם לשלול את האפשרות הזו .ניתן לדעת אם לאדם יש ,או אין ,נטייה למחלה הזו. במידה שאין לו נטייה -קרוב לוודאי שגם בעוד 50שנה לא תהיה”. לדברי פרופ’ מרמור -הגורם הדומיננטי למחלות לב הוא הגנטי“ ,ואין דרך לגלות את זה בשום שיטה אחרת .אתה יכול לראות אצל מישהו תוצאות שמראות את כל גורמי הסיכון ,אך אם אין לו שקיעת סידן -הוא לא יחלה”, הוא קובע נחרצות“ .תוצאת הבדיקה היא תוספת חזקה יותר מכל שאר גורמי הסיכון .באמצעות התוצאות אנחנו יכולים להגיד לאדם אם יש או אין לו נטייה למחלה”. בשלב זה של השיחה עם פרופ’ מרמור ,הגיע לבדיקת סי-טי לב אחד הקולגות מהמרכז הרפואי -מנהל מחלקת העיניים ,ד”ר יוסי פיקל ,המבצע את הבדיקה כדי לברר האם יש לו נטייה למחלת לב“ .שני הורי סבלו ממחלות קרדיאליות ,אני בקבוצת סיכון וגם עישנתי בעבר”, מסביר ד”ר פיקל את הסיבה לפנייתו .בעוד ד”ר פיקל מתכונן לבדיקה בחדר ההכנה ,מציין הפרופסור כי “רופא שמוטרד ממיחושים בחזה הוא קליינט קלאסי .אין לו מספיק הוכחות למחלה רצינית שמצריכה צנתור ,אך הוא מוטרד .לפעמים גם אם אין תלונות אבל יש נטייה משפחתית ,ניתן באמצעות הבדיקה לאשש או לשלול את סיכוייו לחלות”. מה הם אחוזי ההצלחה בניבוי המחלה על בסיס דימות הלב? פרופ’ מרמור“ :יכולת השלילה של המכונה היא 99עד 100אחוז .לגבי ניבוי מחלה -זה 80%לעומת הצנתור שנחשב ל .100%היתרון שלנו הוא שאנחנו הקרדיולוגים עושים את בדיקת הסי-טי ולא הרדיולוגים .אני מקבל את הנתונים ישירות ממכשיר הסי-טי אל המחשב שלי, ומנתח את התוצאות בזמן אמת .במקרים מסוימים ובמידת הצורך אני מבצע גם צנתור כדי להצליב את המידע ולדעת את התמונה המלאה”. הפציינט ד”ר פיקל מפשיל את שרוולו בעוד הקרדיולוגית, ד”ר עולא עבד אל כרים והטכנאית נרקיס ניג’ם ,מבצעות תהליך הכנה הכולל בדיקת אק”ג ,נטילת כדור להורדת הדופק ובדיקת מעקב על רמת הדופק ,ולאחר מכן החדרת צינורית שדרכה יוזרם יוד שיצבע את עורקי הלב לצורך הבדיקה .ההכנה הראשונית הסתיימה וזה הזמן לעבור אל מכון הרנטגן .ד”ר עולא מלווה את החולה שלה ונשארת ליד חלון הבקרה עד סיומה של הבדיקה .בחדר הסי-טי מנחה הטכנאי את ד”ר פיקל כיצד לנהוג בעת הבדיקה ,ומחבר את צינורית היוד למזרק הממוחשב שישלוט בזרימת היוד לדם .החולה הממושמע נשכב על גבו ,זרועותיו מונחות מעל ראשו כשהוא מוסע לתוך מנהרת הסי-טי. כל הצוות הרפואי צופה בד"ר פיקל מחלון הבקרה ,בעוד טכנאי הרנטגן והקרדיולוגית ד"ר פיקל טרום בדיקה מזינים את הנתונים למחשב, בוחנים ללא יוד אם יש הסתיידויות ,ואז מזרימים את החומר המתפשט וצובע את עורקיו“ .לא לנשום עכשיו” ,קורא הטכנאי במיקרופון צילומים :חיים בלוצר דימות לב .הדמייה וירטואלית מאפשרת לגלות היצרויות בעורקים בשלב מוקדם אל תוך חדר הסי-טי ,וד”ר פיקל עוצר את נשימתו. כעבור 20שניות הבדיקה מסתיימת .על מסכי המחשב מוצגים חתכים של הלב והעורקים ,והנתונים כבר עברו אל מנהל המחלקה .ד”ר פיקל מתארגן לסיום הבדיקה ויוצא מחויך“ .נמנמתי שם ,הרגשתי טיפה חום בגוף ומר בפה” ,הוא עונה לטכנאי ששואל איך היה“ .זה כמו נישואים ,מתחיל חם ונגמר מר” ,צוחק ד”ר פיקל. בדיקת הסי-טי של הלב מתגלה כפשוטה יחסית וקצרה מאד .מסתבר שתהליך ההכנה אורך יותר מהבדיקה עצמה .זוהי דרך לניצול מכשיר שקיים בבית החולים כבר חמש שנים“ .עד היום ביצענו כ– 1,500בדיקות כאן” ,אומר פרופ’ מרמור“ .זוהי בדיקה פרטית אך אנחנו מבצעים אותה בעלות נמוכה מבמקומות אחרים בארץ”. כשהוא מתבקש לנקוב במחיר הוא לא מהסס“ :במכונים במרכז הארץ הבדיקה עולה 3,000שקלים ,ואצלנו רק .”900העלות הנמוכה מושכת גם חולים ממרכז הארץ לבוא לצפת לביצוע הבדיקה. תנופת הפיתוח של המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי זיו ,כפי שמתאר אותה פרופ’ מרמור ,נתמכת לא-מעט על ידי אגף המחקר“ .יש לנו שם בינלאומי ופונים אלינו מחברות התרופות הגדולות לבצע מחקרים בעבורם .זו הכנסה גדולה לבית החולים ,כשני מיליון שקלים לשנה, ואנחנו כבר 10שנים בתוך זה” .אגף המחקר עובד היום על מחקרים עם יותר מעשר חברות בו-זמנית“ ,ויחד עם זאת אנחנו עורכים גם מחקרים יזומים משלנו בתחום הסי-טי הקרדיאלי” ,אומר מרמור“ .בין השאר אנחנו בודקים את הקשר בין השמנת יתר ושומנים בדם לבין הימצאות רבדים טרשתיים -היצרויות”. עם פתיחת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר -אילן בצפת ,מונה פרופ’ מרמור ,שעד עכשיו לימד בטכניון, לעמוד בראש החוג לקרדיולוגיה .בכך הפכה המחלקה שהוא מנהל לאקדמית“ .אנחנו מתחילים לקבל סטודנטים למחלקה שתשתתף בהוראה בכל הרמות” ,הוא אומר, ומציין את הערך המוסף שמביאה הפקולטה למחלקה: “התרומה היא בכך שאנחנו מתעדכנים ,לומדים ומלמדים שיטות חדשות ,ויש סטימולציה אקדמית מאד פורייה”. המחלקה הקרדיולוגית מוכרת להתמחות רופאים כבר למעלה מעשר שנים ,אך כפי שמתאר העומד בראשה רוחות חדשות נושבות עכשיו“ .קרה כאן משהומדהים כשהקימו את הפקולטה לרפואה .לא חלמתי שזה יקרה .הייתה לי תקווה שיהיה שדרוג של האזור, אבל לא תיארתי לעצמי שזה יקרה ,והדבר נותן תקווה גדולה .בתחום הבאת רופאים לאזור שלנו ,כמו גם בתחום המחקר ומעבדות המחקר ,וכמובן ביכולת של האזור שלנו לקלוט אנשים ,זה ייתן תנופה גדולה .העתיד נראה מבטיח ,והפקולטה תשים את צפת על המפה”. לצד ההתלהבות והתקווה מציין פרופ’ מרמור כי האתגר המידי ,בכל זאת ,הוא המחסור החמור ברופאים מתמחים: “אם אני מתעלם מהפקולטה לרפואה ,התחזית לא כל כך אופטימית .נושא כוח האדם הוא כבד מאד ,כי אני לא רואה באופק אף מתמחה בתחום שלנו .קשה מאוד למצוא בוגרים בארץ” .באותה נשימה הוא מנחם את עצמו“ :כל זה הולך להשתנות עם הפקולטה ,אלא שזה ייקח כארבע שנים”. מה מתוכנן במערך הקרדיולוגי בעתיד? פרופ’ מרמור“ :בימים אלה אנחנו מתעתדים לפתוח מרכז שיקום לחולי לב .מומחה ממרכז רפואי גדול בתל אביב מכין יחד איתי תכנית שיקומית הכוללת פעילות גופנית מודרגת עם דיאטנית ,פסיכולוג ומומחה להתעמלות. אנחנו מתכוונים לפתוח את המרכז בקרוב לחולים אחרי התקפי לב וניתוחי לב .זה יהיה כאן ,בנוף המקסים של הגליל .בשלב הראשון נתחיל עם חולים שלנו ,ואחר כך נפתח את המרכז לחולים מבחוץ .כך יוכלו גם חולים מהמרכז להשתקם בצפת”. כעבור 20 שניות הבדיקה מסתיימת .על מסכי המחשב מוצגים חתכי הלב והעורקים, והנתונים עברו אל מנהל המחלקה .ד”ר פיקל מתארגן לסיום הבדיקה ויוצא מחויך. “נמנמתי שם, הרגשתי טיפה חום בגוף ומר בפה מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 17 שירות פרסי מצויינות לעובדים מאת אסתי מוטעי ,עוזרת למנהל האדמיניסטרטיבי >> בטקס חגיגי שהתקיים בערב ראש השנה תשע"ב ,הוענקו פרסי מצוינות מטעם משרד הבריאות לשמונה עובדים במרכז הרפואי זיו >> הפרס ,שמעניק מדי שנה משרד הבריאות לעובדים מכל בתי החולים בארץ ,נועד לעודד מצוינות בשירות הרפואי הציבורי >> בין הזוכים לשנת - 2010רופאים ,אחיות ואנשי צוות מנהלי .פרס קבוצתי ניתן לצוות עובדי המעון במרכז להתפתחות הילד בשנת - 2010תשע”א זכו בפרסי ההצטיינות של משרד הבריאות במרכז הרפואי זיו העובדים הבאים: פרס מנכ”ל -ד”ר סיליה קוזקוב ,מנהלת המרכז להתפתחות הילד. עובד מצטיין – מר מנחם מוטעי ,אחראי מעקב פרויקטים בינוי ותשתיות, מחלקת ההחזקה. פרס המשרד -ד”ר חוסיין שחאדה ,סגן מנהל המחלקה האורתופדית. פרס המשרד -גב’ טלי וקסלר ,אחות מוסמכת במחלקה פנימית ב’. פרס המשרד -מר אליאס סאדר ,עובד המעבדה ההמטולוגית ובנק הדם. פרס המשרד -גב’ ורד פרג’ון ,אחות מעשית במחלקת נשים. פרס המשרד -גב’ יפה יוסף ,סגנית מנהל מחלקת המשק. פרס המשרד לצוות מצטיין – צוות מעון היום השיקומי ,המרכז להתפתחות הילד. לקראת ראש השנה הוזמנו העובדים הצטיינים להענקת תעודות ,מדליות ומענק כספי על ידי מנהל המרכז הרפואי ,המנהל האדמיניסטרטיבי ומנהלת הסיעוד .העובדים שנבחרו על ידי הוועדה המשרדית (פרס מנכ”ל ועובד מצטיין) הוזמנו לטקס המשרדי ואוזכרו בחוברת פרסי ההוקרה שהפיק משרד הבריאות. המרכז הרפואי זיו מברך את העובדים הזוכים על הישגיהם ועל תרומתם לקידום המצוינות הארגונית. ד”ר סיליה קוז'קוב טקס חלוקת פרסי העובד המצטיין סקטור רפואי מדי שנה נבחרים במרכז הרפואי זיו עובדים וצוותים ,הזוכים בפרסי הצטיינות בשירות המדינה על הישגים מיוחדים .תהליך בחירתם נועד לבטא את ההוקרה וההערכה של שירות המדינה אליהם ,ולהניע מצוינות בשירות. התהליך כולל מספר שלבים ,ותחילתו במינוי ועדה הפונה למנהלי המחלקות השונות ומיידעת אותם על פתיחת ההליך .מנהלי המחלקות מעבירים לוועדה במועד שנקבע את מועמדותם של עובדים וצוותים שלדעתם ראויים לפרס .המשכו של התהליך בבדיקת זכאות הנעשית יחד עם המחלקה למשאבי אנוש ,וטפסי מועמדים העונים לקריטריונים מועברים לדיון במליאת הוועדה. חשוב לציין כי בתום הדיון ,המתבסס על המלצות הממונים ועל העשייה של המועמדים ,הוועדה מדרגת את כל המועמדים לפי סולם ההערכה, בהתאם לרמת הישגיהם והצטיינותם ,ומעבירה את המלצותיה להנהלת בית החולים לדיון ואישור סופי .תהליך זה ,שנמשך כשנה ,מסתיים כשמתפרסמת רשימת העובדים המצטיינים. 18 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 מר מנחם מוטעי ד”ר חוסיין שחאדה גב' טלי וקסלר מר אליאס סאדר גב' ורד פרג'ון גב' יפה יוסף נעים להכיר צוות המכון ההמטולוגי ליאורה אלוני נשואה 6 +ילדים 5 ,נכדים, מתגוררת בשמיר. אוהבת פרחים וטיפוח גינה .אחות במרפאה ומטפלת בית בהוספיס שלהבת מעתוק נשואה ,מתגוררת בצפת ,אוהבת אתגרים וימי כיף מהנים .מזכירה רפואית סימה אבינועם רווקה ,מתגוררת בצפת ,תחביבים: מחשב .בת שירות לאומי תמר יהודה רווקה ,מתגוררת בצפת ,תחביבים: קריאה ופתירת תשבצים .מזכירה יהודית חורי נשואה 3 +ילדים 2 ,נכדים, מתגוררת בצפת ואומרים שהיא אופה בחסד .אחות במרפאה השירות ההמטולוגי נוסד בסוף שנות השישים ,כבנק דם ,מעבדה המטולוגית צנועה ומרפאה קטנה .מסוף שנות השמונים נעזרה היחידה במכון ההמטולוגי של בית החולים רמב”ם .מאמצע שנות ה '90-גדלה המרפאה ההמטולוגית והחלה לטפל גם בחולים המטו-אונקולוגיים .משנת 2000ואילך החלו גידול ניכר במספר החולים ועלייה במורכבות הטיפולים ,הנמשכת עד היום .ב 2011-טופלו במכון כ 3,500-חולים. לאחרונה ,קיבל המכון ההמטולוגי את אישור המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית להסמיך מומחים בהמטולוגיה .המכון ,השוכן בקומת כנס אזורי לרפואת הפה והלסתות 70רופאי שיניים מקהילות הגליל ,הגולן ואף ממרכז הארץ ,לקחו חלק ביום עיון שערכה היחידה לכירורגיית הפה והלסתות במרכז הרפואי זיו ,תחת הכותרתThe First Galilee and Golan Heights : .Educational Conference on Oral and Dental Science מנהל היחידה לכירורגיית הפה והלסתות ,ד”ר אלחנדרו רויזנטול אומר: “אני שמח שהצלחנו להביא לאזורנו מרצים וחברות מובילות בתחום רפואת הפה והלסת ,ואני מבטיח שנערוך ימי עיון וכנסים נוספים לאור ההצלחה והביקוש בקרב רופאי השיניים בקהילה”. ד”ר נג’יב דאלי נשוי ,4 +מתגורר בכפר יאסיף. מנהל המכון ההמטולוגי ובנק הדם ד”ר מרט קשליקוב נשוי ,3 +מתגורר בכרמיאל ,נהנה מקריאה ובעיקר - ספורט .רופא בכיר במרפאה לא בתצלום :רופא הבית ד"ר חליל טרביה ,העובדת הסוציאלית טטיאנה גלייסר הקרקע של מבנה האשפוז ,גם שופץ בהשקעה גדולה ועתה הוא מרווח, חדיש ומסביר פנים אף יותר מבעבר .הצוות מטפל כעת בעת ובעונה אחת בשניים-עשר חולים באשפוז יום ,ומקדיש זמן רב יותר לחולים המטו-אונקולוגיים ,המבקרים במכון בתדירות גבוהה .תנופת ההתפתחות של המכון המטולוגי נמשכת ,ולא ירחק היום שבו לא יצטרכו תושבי האזור לנסוע מרחק רב לקבלת טיפולים מורכבים בבתי חולים אחרים. לצד הצוות עובדים במסירות מנהל המעבדה ההמטולוגית ,מר מוסה עאוני ,ועובדי המעבדה סוהא ארשיד ,אורה גרברג ,אליאס סאדר ,רוזליה לאורי ,לודמילה גרבר וגילה לוין. בין משתתפי הכנס היו ד”ר סאלח פרחאת ,יו"ר עמותת רופאי השיניים הדרוזיים וד”ר מוחמד דלאשה ,יו"ר עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל .ד”ר אופיר פרומוביץ ,מרצה בינלאומי ומפתח שתלים דנטליים ,הרצה בנושא חידושים וטכניקות מתקדמות בהשתלות. מרצים נוספים היו רופאי היחידה לכירורגיית הפה והלסתות במרכז הרפואי זיו .מנהל היחידה ,ד”ר רויזנטול ,הרצה על קבלת תוצאות אסתטיות אופטימליות במקרים של שיקום קדמי על גבי שתלים דנטליים ,ד”ר דניאל לזמס הרצה על אוסטאונקרוזיס של הלסתות על רקע טיפול בביספוספונטים ,וד”ר דלית פורת בן-עמי הציגה מקרים מעניינים ברפואת הפה ואף הנחתה דיון בנושא .מר סרג’ גולדשטיין, מנכ”ל והמייסד של חברת דנטל-מאסטר ,הרצה על בניית תכנית טיפול בתלת-מימד כאמצעי שיווק למרפאה. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 19 חזרה אל ההתחלה הקומה הרביעית המחודשת במרומי בניין האשפוז ,והשלט הגדול של קרן לגסי הריטג’ המתנוסס בחזיתו ,אינם משאירים מקום לספק :מדובר במחלקה חדשה וחדישה ,עדכנית ומפנקת אורנה ריין 20 החיידק שתקף את ד"ר ענבר בן-שחר בעת שעשה את הסטאז’ במחלקת נשים-יולדות של בית החולים בצפת, לפני 25שנים ,לא עזב אותו עד שחזר ,לפני קצת למעלה משנה ,למרכז הרפואי זיו והפעם כמנהל המחלקה. "כשהייתי כאן בסטאז’ אמרתי לידידתי ,ד"ר וולך-מנע, היום סגנית מנהל המרכז הרפואי זיו ,שעוד אחזור לכאן", הוא פותח את השיחה בווידוי אישי. בן-שחר ,מומחה במיילדות וגניקולוגיה ,שימש במשך עשרים שנה כרופא בכיר בבית החולים הדסה הר הצופים, ומאז שנת 2003היה אחראי על התחום הגניקולוגי- אונקולוגי" .גדלתי בהדסה .כל חיי המקצועיים התגבשו שם ,אבל תמיד חשבתי שהדבר הנכון לעשות הוא להשלים את ההכשרה המקצועית ולהגיע לפריפריה", משתף המנהל החדש של מערך הנשים והיולדות בדרך בה בחר .ד"ר בן -שחר מוסיף כי מי שהיה בעבורו מודל לתפיסה זו היה ד"ר מתי אורן ,מנהל המחלקה הכירורגית לשעבר ,שעבר מבית החולים רמב"ם לבית החולים בצפת ,כי "ככה זה צריך להיות!" .וכך ,לפני כשנה, עבר ד"ר בן-שחר עם משפחתו לצפון ,והחליף את ד"ר שפרה זהר ,המנהלת הותיקה של המחלקה .המעבר וההתמקמות ביישוב תמרת מתאימים גם לאשתו, מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 המשמשת כפרקליטה" .תמיד רצינו לעבור לגליל ,ועכשיו זה הסתדר לכולנו" ,הוא מספר. הריאיון עם מנהלו החדש של מערך השירותים הגינקולוגים במרכז הרפואי זיו ,עוסק בשינויים ארגוניים ובהתחדשות של היחידות השונות במערך" .כשהגעתי לכאן ,עשינו מספר שינויים במבנה המחלקה ועברנו לעבוד לפי חלוקה לתחומים שונים בגניקולוגיה ומיילדות" ,מספר ד"ר בן-שחר" .בראש כל תחום עומד רופא בכיר ,וכך יצרנו מבנה של מחלקה המכסה את כל הצרכים של הנשים באזור". מה הם הנושאים בהם אתה מטפל מאז כניסתך לתפקיד? ד"ר בן-שחר" :המטרה הראשונה שלי -שיפור השירות ואיכות הטיפול ,המטרה השנייה -קליטת כוח אדם חדש ,כולל מתמחים ורופאים בכירים .תחום נוסף שבו אנחנו פועלים הוא הרחבת קשת השירותים שמעניקה המחלקה ופתיחת מרפאות מקצועיות חדשות .על הפרק, גם שילוב של רופאי המחלקה במרפאות האזוריות של קופות החולים ,כדי להעביר חלק מהשירותים שהמרכז הרפואי נותן אל הקהילה .הנושא החמישי הוא השתלבות המחלקה בפקולטה החדשה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן ,שהביטוי שלה ,מעבר להדרכת הסטודנטים, לדברי מנהל המחלקה ,זהו המשך של מגמת העלייה בעשר השנים יהיה שילובם במרכזי בריאות האישה בקהילה". האתגר המרכזי ,לדברי ד"ר בן-שחר ,היה כרוך בשינוי התפיסתי שעברה האחרונות" :בשנת 2000היו כאן כ 2,500 -לידות ,בשנת 3,268 2010 המחלקה ,מ"מחלקה בבית-חולים פריפריאלי למחלקה בבית-חולים ובשנת 2011כ 3,400-לידות". אוניברסיטאי שנותן את כל השירותים ברמה הגבוהה ביותר ,כפי כיצד בוחרת יולדת עתידית באיזה בית-חולים תלד? ד"ר בן-שחר" :אחד הגורמים המשפיעים על החלטתה של היולדת הוא שניתנים במרכז הארץ וברחבי העולם". חמשת הנושאים שעל סדר יומו של ד"ר בן-שחר נוגעים ,רובם ככולם ,המסורת .כלומר ,כיצד נהגו אמה ,אחותה ונשים קרובות נוספות שהיא לאיוש נכון של הצוות המקצועי ,וזהו המפתח לעמידה ביעדים שהציב מכירה .הדבר השני היום ,בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות ,הוא לעצמו כמנהל המערך הגניקולוגי" .מדובר בקליטה של רופאים התרשמות מקריאת חוויות של נשים אחרות שילדו במוסד רפואי". ד"ר בן-שחר מגלה כי צעירים ורופאים מומחים למחלקת היולדות של ושילובם במחלקה ,תוך המרכז הרפואי זיו יש עוד יצירת שירותים חדשים אפיון יוצא דופן בקנה לאוכלוסייה" ,הוא מבהיר. מידה ארצי" :יש פה מסורת "קלטנו שתי רופאות מעניינת" ,הוא מציין" .אנו חדשות :ד"ר נעמה מרקוס, יודעים שברוב בתי החולים שבאה מבית החולים בארץ כ 80%-מהיולדות סורוקה אחרי שעברה נעזרות בזריקת אפידורל הכשרה של שנתיים בלידה ראשונה .כאן מצאנו בשימוש ברשתות בניתוחים כי בקרב נשים יהודיות וגינליים בצרפת ,והיא רק כ 50% -יולדות עם אחראית היום על היחידה אפידורל .שיעור הנשים לשירות אורו-גניקולוגי", הדרוזיות הנעזרות בזריקה מספר ד"ר בן-שחר על עומד על ,40%ואילו יותר ה"רכש" החדש שאפשר מהמוסלמיות מ70%- את פתיחת מרפאת האורו- אינן משתמשות כלל גניקולוגיה ורצפת האגן. באפידורל". "רופאה נוספת ,שבאה ההסבר לכך נעוץ בהבדלי מאוניברסיטת קולומביה תרבות ,אך זו תופעה טליה ד"ר בארה"ב, חיובית ,מדגיש ד"ר רוזנצוויג ,הצטרפה לצוות בן-שחר ,ומציין שמחקר המיילדות וההיריון בסיכון על השימוש באפידורל מצא גבוה ,לצדו של ד"ר מיכאל כי משכך הכאבים מאריך את משך הלידה ואף גורם ברוסילוב הוותיק ,האחראי על התחום". ליותר ניתוחים קיסריים ולידות מכשירים" .דווקא כאן, גיוס רופאים בעלי התמחויות שונות ,לצד רכישת במחלקה שלנו ,הנגישות לאופציה של לידה טבעית מכשירים חדישים ומתקדמים ,מרחיבים את מגוון במחלקה והשימוש המופחת במשככי כאבים מביאים לתוצאות השירותים שנותנת המחלקה" .פתחנו מחדש את מיילודתיות משופרות .זה דורש ,כמובן ,מהמיילדות מרפאת הנשים ,הכוללת כעת גם מרפאה אנדוסקופית שלנו ,הנגישות עבודה קשה והשקעה גדולה יותר ,אך הן גם מאמינות שבה אפשר לבצע אבחון וזיהוי מדויק של תופעות לאופציה של יותר בשיטה הטבעית" ,הוא מסביר את התופעה. גניקולוגיות ללא צורך בהרדמה וניתוח כפי שהיה לידה טבעית נעמה זיו ,האחות האחראית בחדרי הלידה ,מחזקת נהוג בעבר" ,אומר ד"ר בן שחר .הוא עצמו עומד גם את דברי ד"ר בן-שחר ואומרת כי במרכז הרפואי זיו בראש המרפאה הגניקולוגית-אונקולוגית ,התחום והשימוש מעודדים נשים לתכנן לידה טבעית" .אנחנו מזמינים שבו התמחה בבית החולים על שם ג’יימס בקולומבוס, המופחת את היולדות ובני זוגן להיפגש עם הצוות הרפואי אוהיו. ולתכנן ביחד את הלידה הצפויה ,כדי לאפשר חוויה התהליך של שיפור השירות ואיכות הטיפול החל במשככי חיובית על פי העדפותיהם" ,מספרת זיו" .לאחר עוד בימיה של ד"ר שפרה זהר ,מנהלת המחלקה כאבים מביאים הלידה נהנות היולדות משיטת "הביות הגמיש" ,שבה הקודמת ,ובמסגרתו עברו מחלקת היולדות של בית הן בוחרות האם לטפל בעצמן בתינוק לאורך היממה, החולים וחדרי הלידה שדרוג רציני .הקומה הרביעית לתוצאות או רק לכמה שעות במהלכה" .גם התנאים הפיזיים המחודשת במרומי בניין האשפוז ,והשלט הגדול של מיילודתיות של המחלקה המשופצת מעניקים תחושה של קרן לגסי הריטג’ המתנוסס בחזיתו ,אינם משאירים משופרות .זה אינטימיות ופרטיות לזוג .ד"ר בן-שחר מקיש על אחת מקום לספק :מדובר במחלקה חדשה וחדישה, מדלתות חדרי הלידה הפרטיים ,שבו נמצא כרגע זוג עדכנית ומפנקת .כשד"ר בן-שחר מוביל אותי אל דורש ,כמובן, צעיר ממושב באצבע הגליל .הוא מבקש את רשותם אולם הקבלה מאיר העיניים שבפתח חדרי הלידה, מהמיילדות להיכנס ,שואל לשלומם ומתעניין בהתפתחות הלידה. קשה שלא להתרשם מהאווירה הנעימה השורה בו. בחדר המרווח יש מיטה זוגית ,ג’קוזי גדול וריהוט צוות האחיות של משמרת אחר הצהרים יושב מאחורי עבודה קשה פונקציונלי -ממש סוויטה בבית-מלון .הזוג ,שבחר הדלפק ,ומסביב דממה לא-אופיינית .חיוכיהן הרחבים והשקעה גדולה ללדת בלידה טבעית במים ,ממתין לרגע המיוחל, מקבלים את פנינו" .זה ממש רגע לא-שגרתי" ,אומר ומנהל המחלקה נפרד ,מאחל הצלחה ומוביל אותי ד"ר בן-שחר ,מדריך הסיור ,והן מסכימות אתו" :לא יותר ,אך הן גם אל מסדרון המעבר הפרטי המשקיף אל הנוף עוצר ברור איך זה קרה .יש לנו רגע של שקט לכוס קפה, מאמינות יותר הנשימה של הרי הגליל והכנרת" .איפה עוד יש ליולדת אבל הערב עוד ארוך". בשיטה הטבעית נוף כזה?" הוא מתרגש. מה מייחד היום את מחלקת היולדות בצפת? מה הן התכניות לעתיד של המחלקה? ד"ר בן-שחר" :בחדרי הלידה הוכנסו פרוטוקולים ד"ר בן-שחר" :העמקת המחקר ושילוב רופאי המחלקה חדשים לטיפול ,במקביל לעידוד אוכלוסיות מאזורים במחקרים שיבוצעו בפקולטה החדשה לרפואה של מרוחקים לבוא לללדת אצלנו .אנחנו מאפשרים אוניברסיטת בר-אילן בצפת .גם היום אנחנו מקיימים לנשים לבחור את צורת הלידה ,ויש כאן שני חדרי פעילות אקדמית ומחקרית קבועה ,כולל הצגת ספרות לידה טבעית שהם מהיחידים בבית-חולים ציבורי מקצועית בישיבות צוות שבועיות ,וערכנו שני מחקרים ,שאחד מהם בארץ ,ואינם מחייבים תשלום". מגוון האפשרויות ללידה העומד בפני הזוגות הצעירים במרכז הרפואי יוצג בכינוס הארצי לגניקולוגיה ומיילדות". המשך בעמוד הבא זיו הביא לעלייה משמעותית במספר הלידות בו בשנה וחצי האחרונות. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 21 חזרה אל ההתחלה (המשך מהעמוד הקודם) אנחנו מאפשרים לנשים לבחור את צורת הלידה ,ויש כאן שני חדרי לידה טבעית שהם מהיחידים בבית-חולים ציבורי בארץ, ואינם מחייבים תשלום המחקר שעליו מדבר ד"ר בן-שחר זכה בפרס ראשון מתוך עשרה מחקרים שהוצגו בכינוס השנתי של החברה לרפואת האם והעובר של האיגוד הישראלי לגניקולוגיה ומיילדות. המחקר בוצע על ידי ד"ר ליאוניד סירוטינסקי במסגרת עבודת מדעי הייסוד בהתמחות ,בהדרכת ד"ר רפאל גרי מיחידת הנפרולוגיה ,עדי נוב-שרעבי מאגף המחקר וד"ר בן-שחר .לדברי מנהל מחלקת הנשים והיולדות ,בדק המחקר משתנים שונים במהלך ההיריון ,כולל סמן חדש בשם חלבון תורמים צעירים מדי שנה נערכת בקיבוץ מחניים התרמה גדולה למען חולי סרטן ,כחלק ממסורת של התנדבות ותרומה לקהילה .השנה הוקדשה התרומה לרכישת ציוד רפואי חיוני למחלקה ההמטו-אונקולוגית במרכז הרפואי זיו ,בה מטופלים חולי סרטן הדם ומחלות דם נוספות. חברי הקיבוץ ,ובראשם קבוצת הנעורים ובמיוחד הנערים והנערות העולים למצוות ,ארגנו בזאר גדול וגייסו עסקים מקומיים ורשתות צפוניות ,שנענו בשמחה ותרמו ברוחב לב להצלחת האירוע. התרומה היפה שנאספה ,בסך 10,000שקלים ,נמסרה למחלקה על ידי הנערים והנערות שביקרו במרכז הרפואי זיו .הם נפגשו עם סגן מנהל המרכז הרפואי, ד”ר קלין שפירא ועם מנהל המחלקה ההמטולוגית, ד”ר נג’יב דאלי“ .אני מודה לכם מקרב לב בשמי ובשם המטופלים במחלקה על התרומה הנכבדה ועל ההתגייסות והמאמץ הרב שהושקעו” ,אמר ד”ר דאלי .הוא הציג בפני התורמים הצעירים את פעילות המחלקה ואת חשיבותה למטופלים תושבי הצפון .ד”ר דאלי סיפר כי עד שהוקמה המחלקה במרכז הרפואי זיו נאלצו המטופלים לנסוע שעות ארוכות לבתי חולים מרוחקים במרכז הארץ ,דבר שהקשה עליהם מאוד. ד”ר שפירא הודה אף הוא לכל מי שנטל חלק בהתגייסות המבורכת ,ואמר“ :כולי תקווה שנמשיך ליהנות מהמסורת הנפלאה של חברי מחניים למען חולי הסרטן". 22 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 שלייתי מספר .)13PP( 13עשרות נשים מאזור הצפון ,שנמצאו במעקב החל מהשבוע ה 23-להריונן ועד ללידה ,השתתפו בו .למרות שלא ניתן עדיין לקבוע מהו הסיכון המדויק של אישה לפתח רעלת היריון ,מראות תוצאות המחקר כי אפשר כבר באמצע ההיריון לאפיין קבוצת נשים הנמצאת בסיכון יתר לפתח את התופעה בסוף הריונן" .הכוונה היא להרחיב את המחקר כדי לבסס את התוצאות שהתקבלו ,ובעתיד לבצע את הבדיקה במסגרת הבדיקות המוצעות על ידי המרכז הרפואי זיו". המלצה צעד קטן בסופר -צעד גדול לבריאות >> כמה עצות שיסייעו לכם לשמור על האיזון הבריא בין מדפי הסופרמרקט בעבר הרחוק היה האדם הקדמון משוטט בג’ונגל, אורב לציד או מלקט צמחים למאכל ,דרוך וערני לסביבתו .היום ,אנחנו קוראים לזה – קניות בסופר .אנו נעים בין מחלקות המזון ,מנסים לאתר בחושינו החדים את המוצרים המשתלמים ונזהרים ממלכודות בצורת מבצעים מיותרים לכיס. היום הכל יותר נוח ,אבל לפעמים יש תחושה שדווקא שפע המוצרים והגירויים מקשה עלינו להביא הביתה את ה”ציד” המיטבי לנו ולמשפחתנו. לפניכם כמה הצעות שיסייעו בידיכם בפעם הבאה שתיכנסו ליער הקופונים: קניות עושים רעננים ושבעים. חשוב להכין רשימת קניות ולהשתדל ללכת עלפיה בלבד. אם רשימת הקניות קצרה מאוד עדיף להשתמשבסלסילת יד. ילדים :מצד אחד ,הם עשויים להסיח את תשומת ליבנו ,אך מצד שני ,צירופם לקניות עשוי להיות חוויה חינוכית מהנה .אם יצאתם עם הילדים לקניות, מומלץ להגדיר להם מראש שבאפשרותם לבחור צ’ופר אחד (לאו דווקא אוכל). הטבלה הבאה מתאימה למרבית הציבור .עם זאת חשוב לציין ,כי לכל אדם התזונה המתאימה לגילו, למצבו הבריאותי ,לרמת פעילותו וכן הלאה .לכן כדאי להתייעץ עם רופא או דיאטנית לגבי התזונה שתיטיב עמכם ועם משפחתכם. כדאי לקנות ירקות ופירות טריים ומגוונים דגנים מלאים – לחם מלא ,קוואקר ,אורז מלא, קמח מלא ,כוסמת ,קינואה ,דגני בוקר המכילים כמות סיבים גבוהה ועוד בשרים ועופות טריים – חלקים דלי שומן מוצרי חלב דלי שומן – גבינות עד 5%ומוצרי חלב עד 3% קטניות – עדשים ,פול ,גרגירי חומוס ועוד אגוזים וגרעינים לא קלויים וללא תוספת מלח טחינה גולמית שמן זית או קנולה תבלינים מגוונים שתייה – מים ,סודה ,תה וחליטות צמחים חטיפים – פופקורן (ללא חמאה ומלח), מסטיקים ,פריכיות ,קרקרים מלאים מושגים נפוצים מופחת -המוצר מכיל 2/3מהמרכיב הנידון לעומת המזון המקביל התקני. דל-קלוריות -המוצר מכיל עד 40קלוריות ב100- גרם מזון ,או עד 20קלוריות ב 100-מ”ל משקה. דל-שומן – המוצר מכיל עד 2גר’ שומן ל 100-גרם מזון. דל-מלח/נתרן – המוצר מכיל עד 100מ”ג נתרן ל 100-גרם מזון. ליאור חדשי, דיאטנית מוסמכת של מחלקות טיפול נמרץ כלללי, דיאליזה ומרפאות פרה-דיאליזה חשוב לקרוא את תווית המזון ,ולשים לב: רשימת הרכיבים :ככל שהרכיב נמצא בתחילת הרשימה כך יש יותר ממנו באותו המוצר .כך לדוגמא ,מומלץ להימנע ממוצר שבין הרכיבים הראשונים שלו רשום הסוכר. טבלת ההרכב התזונתי :כדאי לשים לב מה משקל המוצר בפועל ,כיוון שבדרך כלל הטבלה מתייחסת ל 100-גר’ מוצר .עדיפים מוצרים המכילים פחות שומן רווי ונתרן (מלח). לא כדאי לקנות שימורי ירקות קמח לבן ומוצריו (מאפים מבצק עלים ,לחם לבן ועוד) בשרים ועופות -חלקים עתירי שומן ,איברים פנימיים ,בשרים מעובדים (נקניקים ,המבורגרים) מוצרי חלב מעל 5%שומן – גבינות שונות ,חמאה ומרגרינה (אלא אם מכילה פחות מ 1%-שומן טראנס) חטיפים מלוחים ,פיצוחים עם תוספת מלח סלטים ורטבים קנויים שתייה מתוקה (כולל דיאט) – מיצים, תוססים ,שוקו ועוד חטיפים מתוקים (כולל חטיפי אנרגיה) גלידות שפע המוצרים והגירויים מקשה עלינו להביא הביתה את ה”ציד” המיטבי לנו ולמשפחתנו מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 23 סוכרת נעורים מבצע סבתא >> יום הדרכה לסבים ונכדיהם הסוכרתיים יום הדרכה ייחודי נערך במרכז בריינין לסוכרת נעורים שבמרכז הרפואי זיו .הפעם הוזמנו למרכז הסבים והסבתות יחד עם נכדיהם הסוכרתיים. המשתתפים שהגיעו מרחבי הגליל ואף מאזורים מרוחקים יותר ,לקחו חלק במגוון פעילויות הנוגעות לקשר בינם לבין הנכדים חולי הסוכרת“ .היום הזה נועד להעניק הנחיה ותמיכה אישית לסבים והסבתות שיש להם חלק ניכר בחיי היום-יום של הילדים ,במיוחד בחופשות” ,אומרת ד”ר אורנה דלי-גוטפריד, מנהלת מרכז בריינין לסוכרת נעורים“ .חשוב שהילדים הסוכרתיים יוכלו ,כמו כל ילד אחר, ליהנות מהאפשרות להתארח בחיק הסבים והסבתות שלהם ,כדי לחזק את הקשר איתם ולאפשר להורים תקופת הפוגה”. בהתאם לגישה המערכתית של המרכז, המכירה בחשיבות התגייסותה של המשפחה כולה להתמודדות עם הקושי ,בנה הצוות יום הדרכה לסבים והסבתות ,שנועד לענות על שאלותיהם ולהפיג את חששותיהם הנוגעים לטיפול בנכדיהם הסוכרתיים .לדברי ד"ר דלי-גוטפריד ,ההתמודדות עם ילד סוכרתי היא אתגר לא פשוט“ .ילדים סוכרתיים סובלים לעיתים גם מקשיים פיזיים ורגשיים המצריכים הבנה מעמיקה שלהם על ידי בני המשפחה ,בנוסף להתמודדות היום-יומית עם השלכות המחלה” .מרינה קרוטר, סבתה של גלי המטופלת במרכז, השתתפה ביום ההדרכה ואמרה כי פעמים רבות מתעוררות אצלה שאלות כמו “מה עושים כשמשאבת האינסולין מתקלקלת? מה לעשות כשהנכדה אצלי ויש מקרה חירום? מה יקרה אם חס וחלילה אשתמש לא נכון במשאבה או במזרק ואגרום נזק לילדה?” הסבים והסבתות השתתפו בהרצאות, סדנאות וקבוצות דיון הקשורות כולן להתמודדות עם ילד חולה סוכרת -היבטים רגשיים ,תזונה לסוכרתיים ומצבי חירום. גולת הכותרת הייתה סדנא בהנחיית השף יראון בלאו ,שהוא גם דיאטן ,בה למדו על בישול בריא ,קיבלו הסבר על ספירת פחמימות וערך תזונתי של מזון ונהנו מהדגמה של בישול ארוחת ראש השנה העומדת בכללי הבריאות לסוכרתיים. במקביל לפעילויות לסבים ולסבתות, נערכו גם פעילויות תיאטרון ויצירה לנכדים הסוכרתיים ,שעסקו במצבם הרגשי בעת הבילוי אצל הסבים ,בהנחיית פסיכולוג, עובדת סוציאלית וליצן רפואי. בין המשתתפים הייתה גם כוכי וייס ,שעשתה את כל הדרך מפתח-תקווה כדי להגיע ליום ההדרכה במרכז שבו מטופלת נכדתה זיו. וייס סיפרה כי המפגש עם הסבים והסבתות מכל רחבי הארץ ועם צוות המרפאה תרם רבות להרגשת הביטחון שלה“ .הטיפול במרכז בריינין הוא הרבה יותר מטיפול בנכדים הסוכרתיים .גם המשפחה מקבלת תמיכה והסבר ,ואפילו הסבים יכולים ליהנות מקשר רציף עם צוות המרפאה” אומרת וייס. “אפשר להתקשר לד”ר אורנה בכל שעה והיא מעניקה תמיכה ועונה על כל שאלה בסבלנות ובמקצועיות רבה”. רכיבה טיפולית לחולי סוכרת נעורים טיפול ייחודי באמצעות רכיבה על סוסים ,הוצג ביום מיוחד שערך מרכז בריינין לסוכרת נעורים שבמרכז הרפואי זיו ,בחסות האגודה לסוכרת נעורים. ארבעים ילדים סוכרתיים ובני משפחותיהם השתתפו במפגש שנערך בחוות הסוסים ורד הגליל .מטרתו של היום ,שהתקיים לראשונה בארץ ,הייתה לחשוף את חשיבות הרכיבה הטיפולית לסוכרתיים. גיל וצלר ורפאל בכר ,מטפלים ברכיבה ובעצמם סוכרתיים ,שארגנו את האירוע ,אומרים" :רכיבה טיפולית בהדרכתו של מטפל שגם הוא סוכרתי ,מציעה טיפול לא שגרתי ודרך להתמודדות שונה ,מרתקת ומעמיקה .זוהי דרך נפלאה לקידום הצמיחה האישית של הילדים הסוכרתיים ,משום שזו פעילות גופנית וגם כלי להעצמה ולהעמקת המודעות העצמית שלהם". מנהלת מרכז בריינין לסוכרת נעורים ,ד"ר אורנה דלי-גוטפריד ,אומרת" :ההתמודדות המורכבת עם המחלה עלולה להוביל לקשיים פיזיים ורגשיים רבים. ניסיונו האישי של המטפל בהתמודדות עם הסוכרת, ובתיווך בין עולם הסוכרת לעולם הסוסים ,מאפשר לילדים לקבל ליווי ,הנחיה ותמיכה אישית ,תוך הבנה מעמיקה של הקשיים איתם הם מתמודדים". 24 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 זווית אישית ילדי ראש פינה למען חדר המיון >> במסגרת "יום מעשים טובים" יזמו תלמידי בית הספר וילקומיץ יריד במושבה וגייסו 3,000שקלים במסגרת "יום מעשים טובים" יזמו תלמידי בית הספר וילקומיץ בראש פינה ,יחד עם נערים מתנועת הנוער העובד והלומד ומתנדבות מהקהילה ,יריד יד-שנייה במושבה ,למען המרכז הרפואי זיו .ביריד נמכר מגוון פריטים בסכום של 3,000 שקלים ,שנמסרו לחדר המיון. סגן מנהל המרכז הרפואי ,ד”ר קלין שפירא ,תושב ראש פינה בעצמו ,מנהל חדר המיון ,ד”ר עאמר חוסיין ונציג עמותת שוחרי ביה”ח קיבלו את פניהם של היזמים הצעירים. בטקס ההוקרה השתתפו נציגות מועצת התלמידים של ביה”ס וילקומיץ ,דבורה פרידמן ,מנהלת חנות יד-שנייה בראש פינה ודבורי פריד-טובול ,רכזת מציל"ה בראש פינה ומארגנת "יום מעשים טובים". ד”ר שפירא חיזק את ידם של המתנדבים ואמר כי התרומה תשמש לקניית ציוד רפואי מציל חיים. ד”ר עאמר הוסיף“ :מרגש לראות את הדור הצעיר שעושה ותורם למען מטרה כה חשובה .אני שמח שהם יודעים שלתושבי הצפון יש מענה רפואי סביב השעון ,ומביעים את תודתם במחווה יפה ומרגשת כזו". משלחת קרן היסוד מהולנד משלחת קרן היסוד מהולנד ,שתרמה להקמת המרכז החדש להפרעות אכילה במחלקה הפסיכיאטרית לילד ולנוער ,ביקרה במרכז הרפואי זיו .המשלחת, מטעם ארגון ה Collective Israel Actie -של הקהילה היהודית בהולנד, ביקרה במרכז להפרעות אכילה לנוער ,המופעל על פי מודל חדש ומתקדם בניהולו של ד”ר איציק וורגפט. מנהל המרכז הרפואי ,ד”ר אוסקר אמבון ,הודה לחברי המשלחת על התמיכה ועל תרומתם להקמת המרכז להפרעות אכילה ולבניית הגן הטיפולי במקום .לראשי המשלחת הוענקו צילומים מתערוכת אמנות ,פרי יצירתם של בני הנוער המטופלים במרכז. טל בר-לב ,נציגת קרן היסוד בהולנד ,מספרת כי הארגון משקיע רבות בתחום של ילדים ונוער בסיכון בפריפריה ,ושיתוף הפעולה עם המרכז הרפואי זיו הוא מוצלח במיוחד“ .נהדר לראות כיצד התרומות הופכות לתוצאות בשטח .המרכז להפרעות אכילה הוא מקום נפלא לנערים ולנערות ,המטופלים בו ובגן הטיפולי הייחודי”. בעיני הזורע מחלקת ההחזקה כבר עשרים ושלוש שנים אני עובד כאיש החזקה במחלקת ההחזקה של המרכז הרפואי זיו ,המונה היום כ 30-עובדים .כמי שנמצא בצומת חשוב של השירות לאנשי הצוות ולחולים ,יש לי הזדמנויות רבות לראות את בית החולים מזוויות שונות. אני פוגש את אנשי הצוות במחלקות השונות ,רואה את החולים ,מסתובב במסדרונות ובמעליות וגם בחדרי המדרגות .מפעם לפעם אביא כאן סיפור של מחלקה או יחידה מנקודת מבט קצת אחרת. ◆ ◆ ◆ הפעם -עם צאתו לראשונה של עיתוננו במתכונת מחודשת -אני חש רצון וחובה לכתוב על המחלקה הקרובה לליבי ,מחלקת ההחזקה והיחידות הטכניות של המרכז הרפואי .למחלקה שלנו ויחידותיה השונות יש חלק חשוב בשיפור מחלקות בית החולים וקידומן בשנים האחרונות .המחלקה מבצעת עבודות שיפוץ שונות ופעולות התקנה ברחבי המרכז הרפואי ,על פי תוכנית שנתית ובהתאם לצרכים מידיים .הצוות שלנו עושה זאת במקצועיות ובמסירות ,והעובדים נענים לכל הפניות המגיעות אליהם ומבצעים תיקוני תקלות ועבודות שונות. המחלקה יושבת בקומת המרתף של הבניין הראשי, והיא נדבך חשוב במערכת המורכבת של המרכז הרפואי ,בכך שהיא משפרת בהתמדה את תנאי העבודה של כל עובדיו ואת תנאי האשפוז בו .אנחנו משתדלים לחסוך בהוצאות באמצעות הקפדה על עבודה עצמית במידת האפשר .בזכותנו נחסך כסף רב ,המופנה לבנייה חדשה ,לשיפוץ מחלקות ולרכישת ציוד חיוני. בשנים האחרונות חל שיפור ניכר במראה המרכז הרפואי וברמת התחזוקה בו ,לרווחת המטופלים, העובדים והמבקרים. לעובדי ההחזקה יש חלק חשוב בכך ,ואני מאחל לכולנו המשך עבודה פורה ומספקת. מוטי זורע, עובד מחלקת ההחזקה במרכז הרפואי זיו מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 25 קהילה בית הספר לסיעוד יום הורות באצבע הגליל מהשנה הבאה: יוכפל מספר התלמידים >> במסגרת העמקת הקשר עם הקהילות ,נענה המרכז הרפואי זיו ליוזמת מרכז צעירים והון אנושי אצבע הגליל, וביחד עם סניף סופר פארם בקרית שמונה ערך יום הורות צעירה באצבע הגליל .עשרות הורים צעירים וזוגות לפני לידה השתתפו ביום החוויתי והמעשיר עשרות הורים צעירים וזוגות לפני לידה השתתפו ביום החוויתי שנערך במרכז צעירים והון אנושי אצבע הגליל שבקריית שמונה .המרכז הרפואי זיו רואה חשיבות רבה בהדרכה ובליווי של אוכלוסיית ההורים הצעירה, ועל כן לקח חלק פעיל בבניית יום ההורות. המפגש נפתח בדברי ברכה של ד”ר וניה וולך-מנע ,סגנית מנהל המרכז הרפואי, כרמלה גרבינר ,מנהלת מרכז הצעירים וגילה יעקבי ,אחראית מעורבות חברתית ותרבות הפנאי במרכז הצעירים. במסגרת היום האזינו ההורים להרצאה על חום ודרכי הטיפול בו מפי ד”ר מיכאל הררי ממחלקת הילדים של המרכז הרפואי ,ונהנו ממגוון הרצאות מפי אנשי מקצוע מהאזור בנושאים כגון תזונה בריאה לילדים ,זוגיות לאחר לידה ,הצבת גבולות לפעוטות ,הידרותרפיה לפעוטות, ריפוי בעיסוק ועוד .ממונה החינוך וההדרכה במרכז רפואי זיו ,נדים חדיד, העביר סדנת עזרה ראשונה לפעוטות, שזכתה להיענות רבה מצד המשתתפים. ההורים הצעירים קיבלו הדרכה כיצד להתמודד עם מצבי חירום ,וכן הוצבו עמדות לבדיקת סוכר ,לחץ דם ועיניים, על ידי אנשי המרכז הרפואי .במקום הוצב גם דוכן ייעוץ של רוקח ,כשירות מטעם סניף סופר פארם בקניון נחמיה. “מרכז הצעירים שם לעצמו למטרה לפעול ולקדם את ההורות הצעירה באצבע הגליל בתחומי פעילות מגוונים כגון בריאות ,זוגיות לפני ולאחר לידה, קשר הורה-ילד ,משפחה ומשפחתיות צעירה” ,אמרה גילה יעקובי. מנהלת השיווק במרכז הרפואי זיו ,מרב גרינוולד אומרת" :המרכז רואה חשיבות רבה בהדרכה ובליווי אוכלוסיית ההורים הצעירה .שיתוף הפעולה שלנו עם מרכז הצעירים יימשך ,ובעתיד צפויים להתקיים ימי עיון נוספים ,בהם יוכלו ההורים להכיר רופאים ושירותים חדשים". בית הספר לסיעוד מונה השנה כמאתיים סטודנטים ,בעיקר מאזור הגליל .יש בו שני מסלולי לימוד עיקריים :מסלול גנרי לתעודת אח מוסמך ומסלול להסבת אקדמאים לתעודת אח מוסמך .במסלול הסבת אקדמאים לומדים בעלי תואר ראשון ושני מתחומים כמו הנדסה ,חינוך ,רפואה ומדעי החברה .עד כה היה משך הלימודים בשני המסלולים שנתיים וחצי ,מה שאפשר לבוגרי המסלול הגנרי לפנות מיד ללימודי השלמה לתואר ולקבל תואר אקדמי בתוך שנה וחצי נוספות .בנוסף למסלולי הלימוד מקיים בית הספר גם קורסים והשתלמויות לאחים ואחיות, ביניהם הדרכה קלינית ,מחנכי סוכרת וטיפול בחולה המורכב .בשנה הנוכחית אנו מרחיבים את היריעה ומציעים קורסים חדשים ואטרקטיביים. ההכשרה בבית הספר לסיעוד משלבת לימודים עיוניים והתנסות מעשית .הסטודנטים מתנסים לא רק במרכז הרפואי זיו אלא גם בבתי החולים נהריה, פוריה ומזרע ,ובמרפאות בקהילה .ההתנסויות חשובות כיוון שהן חושפות את הסטודנטים למצבי אמת קליניים ,המאפשרים יישום והפנמה של החומר העיוני .בנוסף ,ההתנסות בסביבה אמתית מציגה בפניהם ערכי עבודה ,תקשורת טיפולית, פעולה בצוות רב-מקצועי ועוד .כמו שנאמר“ :מה שאני שומע – אני שוכח ,מה שאני רואה -אני זוכר, ומה שאני עושה -אני מבין”. הנהלת המרכז הרפואי נותנת לנו גב ותמיכה וכך גם האחיות האחראיות ,המדריכים הקליניים והצוות הסיעודי והרפואי ,העושים אתנו במלאכת הכשרת הסטודנטים .צוות בית הספר הוא קטן אך יעיל ואיכותי ,ואני שמחה וגאה לעמוד בראשו .לצדנו עובדים גם מרצים נפלאים ממקצועות הרפואה והסיעוד. לאחרונה ,בעקבות המחסור החמור באחיות ,ביקש משרד הבריאות מבית הספר לפתוח שתי כיתות נוספות להכשרה מוגברת של אחים ואחיות .על פי ההסכם שנחתם ,אנו נפתח בשנת 2012שתי כיתות נוספות ,במסלול הגנרי ובמסלול להסבת אקדמאים, שיכפילו את מספר הלומדים לכ.400- על פי התכנית החדשה של משרד הבריאות ,תקוצר תקופת הלימודים משנתיים וחצי לשנתיים ,שבסיומן לאחר שיעמדו בבחינות הרישוי -יוכלו הבוגריםלהתחיל לעבוד. מדי שנה נדרשת תוספת של 2000אחיות חדשות במערכת הבריאות בארץ ,כדי להתאימה לגודל האוכלוסייה .על כל אלף אזרחים מועסקות בארץ 4.8אחיות ,בעוד שהממוצע במדינות הOECD- עומד על 8.4אחיות לאלף אזרחים. ד”ר חנה צפריר ,מנהלת בית הספר לסיעוד במרכז הרפואי זיו 26 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 27 חדש ובלעדי בצפון בדיקת פיברו-סקאן ביחידת הכבד של המרכז הרפואי זיו הבדיקה מומלצת למבוגרים וילדים עם הפרעה באנזימי הכבד ,לחולים ונשאים של הפטיטיס Cוהפטיטיס ,Bלסובלים מכבד שומני ()NAFLD ולחולים עם שחמת הכבד בדיקה מהירה ( 20דקות בלבד) ולא חודרנית מידת דיוק מצוינת בהשוואה לבדיקת הביופסיה קבלת התוצאות ואבחון בסיום הבדיקה 28 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 1ינואר 2012 קבוצה יוצרת .שער הגולן לפרטים נוספים ולהזמנת תורים אנא התקשרו לטלפונים 04-6828445, 04-6828188 או בקרו באתר המרכז הרפואי זיו בכתובת www.ziv.org.il :
© Copyright 2024