היבטים מגדריים באשפוז פסיכיאטרי

‫ד"ר ענבל שלומי פולצ'ק‬
‫המרכז לבריאות הנפש באר יעקב‬
‫ההשפעה של השינויים ההורמונליים החודשיים והשינויים ההורמונליים‬
‫במהלך החיים על מצב נפשי ואשפוזים פסיכיאטרים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הבדלים מגדריים בסכיזופרניה‬
‫תאוריית האסטרוגן‬
‫אסטרוגן וסכיזופרניה‬
‫מחקר שבוצע בבית חולים באר יעקב‬
‫‪ ‬שכיחות המחלה שווה בין המינים‬
‫‪ ‬לנשים לרב תפקוד פרמורבידי טוב יותר‬
‫‪ ‬בנשים התחלת המחלה מאוחרת יותר‪:‬‬
‫גיל ההופעה הממוצע בנשים ‪25-29 -‬‬
‫גיל ההופעה הממוצע בגברים ‪20-24 -‬‬
‫‪ ‬בגברים גיל האשפוז הראשון מוקדם יותר‬
‫‪ ‬בנשים יש פיק שני של המחלה לאחר גיל ‪ 44‬בפרימנופאוזה‬
‫ובמנופאוזה‪ .‬תואר לראשונה על ידי ד"ר בלויילר‬
‫‪ ‬מהלך המחלה הוא לרב טוב יותר בנשים‪ ,‬לפחות ב‪ 15 -‬שנים‬
‫הראשונות למחלה‬
‫‪ ‬מהלך המחלה נוטה להחמיר לאחר המנופאוזה‬
‫)‪(Riecher- Rossler 1998‬‬
‫‪ ‬קיימים מחקרים המראים שהפרוגנוזה של נשים עם התחלה מאוחרת‬
‫מאוד של המחלה היא פחות טובה ( ‪(Schizophrenia Res. 2009‬‬
‫‪ ‬סימפטומים אפקטיביים‪ ,‬כמו דיכאון‪ ,‬נפוצים יותר בנשים‬
‫‪ ‬סימנים שליליים כמו אפטיה‪ ,‬השטחה של האפקט‪ ,‬מיעוט של דיבור‬
‫ובידוד חברתי נפוצים יותר בגברים‬
‫‪ ‬בנשים נמצא תפקוד נוירוקוגניטיבי טוב יותר‬
‫(‪)Neuropsychology 2011‬‬
‫‪ ‬נשים משתמשות פחות בטבק‪ ,‬אלכוהול וסמים‬
‫‪ ‬הסיכוי למעשים אלימים גבוה יותר בגברים‬
‫(‪)Schizophr res 2011‬‬
‫‪ ‬בהדמיה נמצאו יותר שינויים מבניים מוחיים בגברים‬
‫‪ ‬תאוריית האסטרוגן טוענת שלאסטרוגן יש אפקט מגן מפני סכיזופרניה‪,‬‬
‫אשר מסביר באופן חלקי את ההבדלים במחלה בין גברים ונשים‬
‫‪ ‬על פי תיאוריה זו לנשים יש הגנה חלקית מפני סכיזופרניה בשנים שבין‬
‫קבלת המחזור והמנופאוזה‬
‫‪‬‬
‫לאסטרוגן השפעה על התפתחות מוחית עוברית והתפתחות מוחית‬
‫לאחר הלידה‬
‫‪‬‬
‫השפעה על התפתחות והפעלה של נוירונים בוגרים‬
‫‪‬‬
‫משפיע על יצירת סינפסות‬
‫‪‬‬
‫נמצא באינטראקציה עם ‪ GF‬עצביים‬
‫‪‬‬
‫עושה מודולציה של נ"ט רבים‪ :‬דופמין‪ ,‬סרוטונין‪ ,‬נוירואפינפרין‪,‬‬
‫אצטיל כולין וגלוטאמט‬
‫‪‬‬
‫בעל אפקט אנטי דופמינרגי הדומה לפעילות התרופות הנוירולפטיות‬
‫‪ ‬עוד לפני תחילת השימוש באנטי פסיכוטיים מחקרים הראו רמות‬
‫אסטרוגן נמוכות בחולות סכיזופרניה‬
‫‪ ‬ממצע זה חשוב משום שהוא מראה שהירידה באסטרוגן לא נגרמת אך‬
‫ורק בגלל התרופות האנטי פסיכוטיות אשר חוסמות את הרצפטורים‬
‫הדופמינרגים וגורמות לעליה בפרולקטין‬
‫‪ ‬מחקרים אשר מדדו רמות אסטרוגן במהלך המחזור החודשי‪ ,‬הראו‬
‫ירידה בסימפטומים כאשר רמות האסטרוגן היו גבוהות )‪.(Riecher-Rossler 1994‬‬
‫יש מחקרים אשר מצאו הבדלים בסימפטומים החיוביים )‪(Halari 2004‬‬
‫ומחקרים אחרים הראו יותר שינויים אפקטיביים‪ ,‬סומטיים והתנהגותיים‬
‫‪ ‬במחקר אשר בדק את הקשר בין הרמה הממוצעת של אסטרוגן במהלך‬
‫החודש ותפקוד קוגניטיבי‪ ,‬נמצא קשר בין רמות אסטרוגן גבוהות‬
‫ותפקוד קוגניטיבי טוב )‪.) Hoff 1996‬‬
‫שינויים במהלך הריון – תוארה ירידה בעוצמת הסימפטומים במהלך‬
‫הריון וירידה במינון התרופות הנדרשות‬
‫שינויים במנופאוזה‬
‫‪ ‬כמעט שליש מהחולות ובני משפחתם תופסים את המנופאוזה כקשורה‬
‫עם החמרה של הסימפטומים (‪)Sajatovic 2003‬‬
‫‪ ‬יש דיווח על ירידה באיכות החיים )‪(Friedman 2005‬‬
‫‪ ‬מחקר אחר הראה ירידה בפעילות הפסיכוטית עם השנים )‪(Grossman 2008‬‬
‫טיפול נוירולפטי‬
‫‪ ‬יש מחקרים שהראו שנשים בגיל ‪ 20-39‬זקוקות למינון תרופתי נמוך‬
‫יותר מגברים‪ .‬לאחר גיל ‪ 40‬נשים זקוקות למינון תרופתי גבוה יותר‬
‫‪ ‬חשוב לציין שלא כל המחקרים הראו זאת‬
‫ההשפעה של אסטרוגן על הטיפול הנוירולפטי‪:‬‬
‫‪ ‬השפעה ישירה על ידי השפעה על רצפטורים דופמינרגים‬
‫‪ ‬עקיפה על ידי השפעה על מטבוליזם בכבד אשר גורם לעליה של מינון‬
‫התרופה בדם )‪)Yonker 1992‬‬
‫טיפול באסטרוגן‬
‫‪ ‬מספר מחקרים מראים שיפור בסימפטומים בטיפול באסטרוגן בנוסף‬
‫לטיפול האנטי פסיכוטי )‪(Rossler 2011‬‬
‫‪ ‬מחקרים אחרים הראו תגובה מהירה יותר לטיפול‬
‫‪ ‬באופן נורמאלי‪ ,‬רמות טסטוסטרון יורדות בהדרגה עם ההתבגרות‬
‫‪ ‬במחקר שבוצע ב‪ ,2011 -‬נמצא שרמות הטסטוסטרון בגברים עם‬
‫פסיכוזה חדשה‪ ,‬ללא טיפול תרופתי‪ ,‬הן נמוכות יותר בגברים בקבוצת‬
‫הביקורת (‪)Psychosom Med 2011‬‬
‫‪ ‬מספר מחקרים הראו קשר בין רמות נמוכות של טסטוסטרון וסימנים‬
‫שליליים ולכן נעשו מספר ניסיונות לטפל בטסטוסטרון‪ .‬במטה אנליזה‬
‫אחרונה טיפול זה נמצא כלא יעיל )‪.)Elias 2003‬‬
‫‪ ‬נמצא קשר בין רמות נמוכות של טסטוסטרון ודיכאון‬
‫)‪(Almedia 2008‬‬
‫‪ ‬מחקרים משנות התשעים הראו שלנשים אשפוזים פסיכיאטרים קצרים‬
‫יותר )‪(Fuller 1999‬‬
‫‪ ‬מחקר מ – ‪ 2009‬הראה שלנשים יש פחות אשפוזים פסיכיאטרים‬
‫ואפיזודות פסיכוטיות קצרות יותר ( ‪(Schizophrenia Res. 2009‬‬
‫‪ ‬מחקר אחר מאנגליה הראה שלנשים אשפוזים ארוכים יותר ‪2011‬‬
‫)‪Policy Mental Health‬‬
‫‪(Adm‬‬
‫‪ ‬סה"כ ‪ 55963‬אשפוזים משנת ‪ 1991‬ועד היום בכל מחלקות האשפוז‬
‫בבית החולים באר יעקב ונס ציונה‬
‫‪ 35670 ‬גברים‪ ,‬מתוכם ‪ 28.5%‬מאושפזים בכפייה‬
‫‪ 20293 ‬נשים‪ ,‬מתוכם ‪ 24.98%‬מאושפזות בכפיה‬
‫י ו וצ ‪1 ,‬‬
‫ההסת כל ות ‪ ,‬ז כר‬
‫שה יה ממ וצעת לפי מ י ן וס ו ג י סטט וס ח וק י‬
‫‪0 . 46 %‬‬
‫‪0 . 38 %‬‬
‫י ו וצ ‪1 ,‬‬
‫ההסת כל ות ‪ ,‬נק ב‬
‫ה‬
‫‪2 . 51 %‬‬
‫‪5 . 86 %‬‬
‫‪2 5. 4 5%‬‬
‫ר כ ז ‪,‬ם י ו וצ ‪2 ,‬‬
‫‪1 4. 5 6%‬‬
‫הבק נ ‪,‬ם י ו וצ ‪2 ,‬‬
‫רכ ז ‪,‬ת ואר וה ‪3 ,‬‬
‫‪8 . 11 %‬‬
‫בק נ ‪,‬ת ואר וה ‪3 ,‬‬
‫רכ ז ‪,‬המכסהב ‪4 ,‬‬
‫בק נ ‪,‬המכסהב ‪4 ,‬‬
‫‪4 2. 6 7%‬‬
‫‪ ‬סה"כ ‪ 5411‬מאושפזים במחלקות אקוטיות אשר אובחנו כסובלים‬
‫ממחלה פסיכוטית (סכיזופרניה‪ ,‬סכיזואפקטיב‪ ,‬פסיכוזה אקוטית)‬
‫מתחת לגיל ‪45‬‬
‫‪ 2935 ‬גברים‪ ,‬מתוכם ‪ 46.13%‬מאושפזים בכפייה‬
‫‪ 1480 ‬נשים‪ ,‬מתוכם ‪ 33.85%‬מאושפזות בכפיה‬
‫מעל גיל ‪55‬‬
‫‪ 426 ‬גברים‪ ,‬מתוכם ‪ 26.52%‬מאושפזים בכפייה‬
‫‪ 570 ‬נשים‪ ,‬מתוכם ‪ 27.77%‬מאושפזות בכפיה‬
‫גברים מתחת‬
‫‪45‬‬
‫נשים מתחת‬
‫‪45‬‬
‫‪46.3‬‬
‫ממוצע ימי‬
‫אשפוז‬
‫‪37.43‬‬
‫ממוצע ימי‬
‫אשפוז בהסכמה‬
‫גברים מעל ‪ 55‬נשים מעל ‪55‬‬
‫‪35.9‬‬
‫‪39.54‬‬
‫‪29.46‬‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ ‬על פי תאוריית האסטרוגן‪ ,‬האפקט האנטי דופמינרגי של אסטרוגן גורם‬
‫לכך שנשים בתקופת הפוריות צריכות מינון נמוך יותר מגברים של‬
‫תרופות אנטי פסיכוטיות‪ .‬אחרי המנופאוזה יש צורך במינון גבוה יותר‬
‫בשל העדר האפקט המגן של אסטרוגן‪.‬‬
‫‪ ‬לציין שמספר מחקרים לא מצאו הבדלים במינון האנטי פסיכוטי בין‬
‫גברים ונשים ובנשים לפני ואחרי המנופאוזה‪.‬‬
‫‪ ‬בנוסף להבדל ההורמונלי‪ ,‬יש הבדלים במטבוליזם של התרופות בין‬
‫נשים וגברים אשר מושפעים ממשקל‪ ,‬רקמת שומן‪ ,‬עישון‪ ,‬שימוש‬
‫בחומרים‪ ,‬תרופות‪ ,‬דיאטה‪ ,‬פעילות גופנית וכו' אשר עשויים גם הם‬
‫להסביר את ההבדל במינון‪.‬‬
‫‪ ‬נמצא שבנשים רמות התרופות האנטי פסיכוטיות בדם הן גבוהות יותר‬
‫במתן במינון זהה של תרופה‪ .‬לדוגמא לפונקס ( ‪ (Tanq 2007‬וסוליאן ( ‪Bergemann‬‬
‫‪)2004‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מטופלים ששוחררו מבית חולים באר יעקב ונס ציונה בין השנים‬
‫‪2010-2013‬‬
‫אבחנה של הפרעה פסיכוטית‬
‫שוחררו ממחלקה אקוטית‬
‫מינון הטיפול התרופתי כפי שהומלץ במכתב השחרור מבית החולים‬
‫מטופלים אשר טופלו במינון נמוך מהמינון המקסימלי וקיבלו טיפול‬
‫אנטי פסיכוטי נוסף הוצאו מהמחקר‬
‫מטרת המחקר‪ :‬השפעת הורמונים על מינון התרופה‬
‫אוכלוסיית המחקר ‪ 317 -‬מטופלים‪:‬‬
‫‪ 194 ‬גברים‬
‫‪ 123 ‬נשים‬
‫‪ .1‬נשים מתחת גיל ‪80 – 45‬‬
‫‪ .2‬נשים מעל גיל ‪31 – 55‬‬
‫‪ .3‬גברים מתחת גיל ‪165 – 45‬‬
‫‪ .4‬גברים מעל גיל ‪4 – 55‬‬
‫מינון ריספרדל קונסטה‬
‫פ‬
‫‪46‬‬
‫‪44.75‬‬
‫‪45‬‬
‫‪44‬‬
‫מינון (מ"ג)‬
‫נשים‬
‫‪43‬‬
‫‪42.4‬‬
‫‪42‬‬
‫‪41.8‬‬
‫גברים‬
‫‪41.9‬‬
‫‪41.09‬‬
‫‪41.3‬‬
‫‪41‬‬
‫‪40‬‬
‫‪39‬‬
‫נשים‪/‬גברים‬
‫‪P=0.039‬‬
‫‪<45‬‬
‫‪>45‬‬
‫‪>55‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬השפעת הורמונים על מינון התרופה‬
‫אוכלוסיית המחקר ‪ 225‬מטופלים‪:‬‬
‫‪ 100 ‬גברים‬
‫‪ 125 ‬נשים‬
‫‪ .1‬נשים מתחת גיל ‪84 – 45‬‬
‫‪ .2‬נשים מעל גיל ‪17 – 55‬‬
‫‪ .3‬גברים מתחת גיל ‪85 - 45‬‬
‫‪ .4‬גברים מעל גיל ‪6 - 55‬‬
‫מינון לפונקס‬
‫‪390‬‬
‫‪386.25‬‬
‫‪384.41‬‬
‫‪380‬‬
‫‪367.64‬‬
‫‪370‬‬
‫נשים‬
‫‪360‬‬
‫‪350‬‬
‫‪348.6‬‬
‫‪349.4‬‬
‫גברים‬
‫‪340‬‬
‫‪330‬‬
‫‪320‬‬
‫נשים‪/‬גברים‬
‫‪<45‬‬
‫מינון (מ"ג)‬
‫‪P=0.07‬‬
‫‪>55‬‬
‫האם ההבדלים הקטנים שנמצאו במינון הם בגלל מתן רוטיני של‬
‫מינונים שווים לגברים ונשים?‬
‫‪ ‬במחקר מ‪ 2006 -‬בדקו את הסיכון להחמרה במחלה בחולים‬
‫אמבולטוריים בירידה במינון זיפרקסה ‪(Lipkovich, Journal of Psychiatric Research).‬‬
‫‪ ‬בגברים נמצא סיכון פי ‪ 7‬להחמרה כאשר הייתה ירידה במינון‬
‫‪ ‬החוקרים שיערו שבגברים המינון בדם היה קרוב יותר לרמה הקריטית‬
‫בגלל מתן רוטיני של מינון שווה בגברים ונשים והבדלים במטבוליזם‬
‫של תרופות‬
‫‪ ‬מספר מחקרים הראו עליה בשכיחות האשפוזים בחולות הסובלות‬
‫מסכיזופרניה ב‪ ,paramenstural phase -‬כאשר רמות האסטרוגן‬
‫נמוכות‪ .‬הראו שנשים אשר מתאשפזות במועד זה צריכות מינון נמוך‬
‫יותר של תרופות והאשפוזים הם קצרים יותר )‪(Gattaz 1994‬‬
‫‪ ‬קיימת שאלה האם הגורם לכך הוא עליה בסימפטומים של סכיזופרניה‬
‫או שיש נשים אשר סובלות הן מסכיזופרניה והן מ ‪PMDD-‬‬
‫‪Premenstural Dysphoric Disorder‬‬
‫‪ ‬לציין שנמצא קשר בין וסת ומועד אשפוזים פסיכיאטרים גם באבחנות‬
‫אחרות‬
‫‪ 50 ‬מאושפזות השתתפו במחקר‬
‫‪ 26 ‬אובחנו כסובלות ממחלה פסיכוטית‬
‫‪ 9‬במנופאוזה‪ 17 ,‬מקבלות וסת (‪ 8‬לא סדיר)‬
‫‪ 24 ‬אובחנו כסובלות מהפרעות אחרות‬
‫‪ 6‬במנופאוזה‪ 18 ,‬מקבלות וסת (‪ 8‬לא סדיר)‬
‫‪ ‬התייחסנו לשלושה ימים לפני ואחרי תחילת המחזור‬
‫)‪)Bergman 2002‬‬
‫מקבלות‬
‫מחזור‬
‫התקבלו סביב‬
‫מחזור‬
‫ההחמרה‬
‫החלה סביב‬
‫מחזור‬
‫פסיכוטיות‬
‫‪17‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫לא פסיכוטיות‬
‫‪18‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הבדלים מגדריים במשך האשפוזים הפסיכיאטרים‬
‫הבדלים מגדריים במספר המאושפזים‬
‫הבדלים מגדריים בסטטוס האשפוזים‬
‫הבדלים מגדריים במינון התרופות‬
‫הבדלים מגדריים במינון התרופות לפני ואחרי המנופאוזה‬
‫קשר בין מועד האשפוז והמחזור החודשי‬
‫‪ ‬ד"ר ציפי דולב‬
‫‪ ‬ד"ר יהודה אברמוביץ‬
‫‪ ‬ד"ר ז'אנה יקירביץ‬