מרכז ידע לחקר הזדקנות האוכלוסיה בישראל

‫עלון מידע‪ ,‬גיליון מס' ‪17‬‬
‫‪ 22‬אפריל‪2012 ,‬‬
‫מה בגיליון‬
‫הצטרפו לרשימת התפוצה של מרכז הידע לחקר הזדקנות‬
‫לחצו כאן למשלוח דוא"ל למרכז‬
‫האוכלוסייה‬
‫‪ ‬חדשות מרכז הידע ופרויקט‬
‫‪-SHARE‬ישראל‬
‫חדשות מרכז הידע ופרויקט ‪-SHARE‬ישראל‬
‫בסיס נתונים חדש באתר המרכז‪ :‬מאגר נתונים משולבים‬
‫לאחרונה הועלה לאתר מרכז הידע בסיס נתונים חדש לצורכי מחקר‪.‬‬
‫מדובר בבסיס נתונים משולבים אשר הוכן על ידי פרופ' דב שמוטקין וצוותו‬
‫במכון הרצג באוניברסיטת תל אביב‪ .‬מטרת מאגר הנתונים המשולבים היא‬
‫לאפשר עבודת מחקר מקובצת ומשווה במשתנים מקבילים מחמישה מאגרים‬
‫גדולים על אוכלוסיות זקנות בישראל‪ .‬פעולת ההרמוניזציה מכוונת ליצור‬
‫במאגרים השונים פורמט זהה של משתנים‪ ,‬אף כי המאגרים הרלוונטיים נוצרו‬
‫בזמנם באופן בלתי תלוי זה בזה‪ ,‬ולרוב תוך שימוש בפורמטים שונים‪ .‬מאגר‬
‫משולב זה מונגש לחוקרי זקנה באמצעות מרכז הידע לחקר הזדקנות‬
‫האוכלוסייה בישראל‪ .‬המאגרים הנכללים בפרויקט הם ‪,IMAS ,CALAS‬‬
‫‪( LSWBS ,BSE ,SHARE-Israel‬לפירוט כנסו לאתר – כאן)‪.‬‬
‫כל אחד מהמאגרים כבר משמש בסיס לפרסומים מדעיים בתחום‬
‫הגרונטולוגי‪ ,‬שיצאו לאור בארץ ובחו"ל‪ .‬שלושת המאגרים הראשונים הם בעלי‬
‫אופי אפידמיולוגי רחב‪ ,‬בעוד ששני המאגרים האחרונים עוסקים בהסתגלות‬
‫נפשית בהיבטים שונים‪ .‬מחקרים שיקבצו ו‪/‬או ישוו נתונים מכל או אף מחלק‬
‫מהמאגרים יוכלו לתת תרומה חדשנית וייחודית לחקר הזקנה באוכלוסייה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫לפרטים נוספים על תהליך יצירת מאגר הנתונים‬
‫המשולבים‪ ,‬רשימת המשתנים וטופס הצהרה לקבלת‬
‫הרשאה לשימוש במאגר ‪ -‬לחצו כאן‪.‬‬
‫אתר ‪-SHARE‬ישראל עודכן כולל פירוט ותיעוד אודות איסוף נתוני גל ‪2‬‬
‫בישראל‪ .‬המשתמשים בנתוני ‪ SHARE‬אירופה וישראל‪ ,‬אנא שימו לב‬
‫לטקסט "אזכור והבעת התודה" המעודכן‪.‬‬
‫‪ ‬מבט על חוקר‬
‫‪ ‬פרסומים חדשים מתוך המאגר‬
‫הביבליוגראפי‬
‫‪ ‬הצגת ממצאים ממרכז הידע‬
‫‪ ‬חוקרים אורחים במרכז הידע‬
‫‪ ‬כתבו עלינו‬
‫‪ ‬הודעות‬
‫‪ ‬כנסים וימי עיון קרובים‬
‫חוקרים אורחים במרכז הידע‬
‫פרופ' יהושע‬
‫גולדשטיין‪ ,‬המנהל‬
‫הכללי וראש‬
‫המעבדות לדמוגרפיה‬
‫כלכלית וחברתית‬
‫והמעבדה לדמוגרפיה‬
‫היסטורית במכון מקס‬
‫פלאנק למחקר‬
‫דמוגרפי (‪)MPIDR‬‬
‫ברוסטוק‪ ,‬ביקר במרכז‬
‫הידע במרץ ‪.2102‬‬
‫במסגרת הביקור צוות מרכז הידע‬
‫הציג בפני פרופ' גולדשטיין את מרכז‬
‫הידע ופועלו‪ ,‬את סקר ‪ SHARE‬אירופה‬
‫ואת המדגם הישראלי לסקר‪.‬‬
‫כתבו עלינו‬
‫מבט על חוקר – ד"ר גתית קוה‬
‫ד"ר גתית קוה‪ ,‬מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬היא‬
‫נוירופסיכולוגית שחוקרת את הקשר בין הזדקנות וקוגניציה ומתמקדת בעיקר‬
‫ביכולות לשוניות‪ .‬עבודת הדוקטורט שלה עסקה בהבדלים בין תוכן למבנה‬
‫בשפה של חולי אלצהיימר‪ .‬בנוסף למחקר עם חולי אלצהיימר‪ ,‬ד"ר קוה‬
‫בדקה חולים במחלות יותר נדירות‪ ,‬כגון דמנציה סמנטית‪ ,‬ופרסמה מאמרים‬
‫על אבחון נוירופסיכולוגי של ירידה קוגניטיבית קלה (‪ .)MCI‬היא פיתחה‬
‫מבחנים לבדיקת יכולות של שליפת מילים בקרב דוברי עברית בין גיל ‪ 5‬לבין‬
‫גיל ‪ 55‬והראתה שבניגוד למקובל‪ ,‬רוב הקשיים בשליפה מתרחשים דווקא‬
‫בילדות ולא בבגרות המאוחרת‪ .‬במחקר אחר של ד"ר קוה ושותפיה נבדק‬
‫הקשר בין רב‪-‬לשוניות למצב קוגניטיבי בקרב אנשים מבוגרים בריאים‪,‬‬
‫מחציתם ילידי הארץ‪ .‬במחקר זה נמצא שככל שאדם יודע יותר שפות‪ ,‬כך‬
‫מצבו הקוגניטיבי טוב יותר בזקנה‪.‬‬
‫בימים אלה מתפרסם בכתב העת ‪Journals of Gerontology: Psychological‬‬
‫‪ Sciences‬מחקר חדש ‪Formal education level versus self-rated literacy‬‬
‫‪ as predictors of cognitive aging‬של ד"ר גתית קוה וקבוצת חוקרים‬
‫ישראלים‪ ,‬שכוללת את ד"ר עמית שרירא ממרכז הידע לחקר הזדקנות‬
‫האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית‪ ,‬ד"ר יובל פלגי מאוניברסיטת‬
‫חיפה‪ ,‬ד"ר מנחם בן עזרא מהמרכז האוניברסיטאי באריאל‪ ,‬פרופסור דב‬
‫שמוטקין וטל ספלטר מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫במחקר שערכה הקבוצה נבדק הקשר בין דיווח עצמי על רמת הקריאה‬
‫והכתיבה לבין המצב הקוגניטיבי בזקנה‪ .‬מטרת המחקר הייתה להשוות בין‬
‫ניבוי של המצב הקוגניטיבי על ידי רמת ההשכלה הפורמלית לבין ניבוי על ידי‬
‫דיווח עצמי‪ .‬מחקרים רבים בתחום הזקנה מתייחסים להשכלה כמאפיין‬
‫דמוגרפי משמעותי של משתתפי המחקר ומכניסים אותו לניתוחים שונים‪ ,‬גם‬
‫כאשר ההשכלה אינה מוקד המחקר‪ .‬הסיבה להכללת רמת ההשכלה בניתוח‬
‫היא שמחקר קודם מצא קשר בין ההשכלה לבין היכולת הקוגניטיבית בזקנה‪,‬‬
‫ורמת ההשכלה משקפת את הרקע של האדם‪ .‬נשאלת השאלה האם רמת‬
‫ההשכלה היא המשתנה הטוב ביותר בהקשר זה‪ ,‬שכן השכלה נקבעת בגיל‬
‫צעיר ואילו רמת האוריינות (קריאה וכתיבה) ממשיכה להשתנות לאורך החיים‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי נותחו נתונים של ‪ 25,585‬משתתפים מ‪ 02-‬מדינות שנכללו‬
‫במחקר ‪ .SHARE‬רמת ההשכלה האובייקטיבית של המשתתפים הושוותה‬
‫לדירוגים שלהם עצמם בנוגע לרמת הקריאה והכתיבה שלהם בסקאלה של‬
‫‪ .0-5‬הרמה הקוגניטיבית נבדקה על ידי מבחן זיכרון‪ ,‬מבחן שטף מילולי‪,‬‬
‫ומבחן חשבון‪.‬‬
‫הממצאים הראו שבמדגם בכללותו הדירוגים הסובייקטיביים של רמת‬
‫הקריאה והכתיבה היו קשורים בקשר חזק יותר למצב הקוגניטיבי מאשר רמת‬
‫ההשכלה האובייקטיבית‪ .‬בקרב הצעירים ביותר במדגם (בני ‪ )51-46‬הקשר‬
‫בין השכלה פורמלית לבין מצב קוגניטיבי היה חזק יותר מאשר בקרב‬
‫המבוגרים ביותר במדגם‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬הקשר בין דירוג סובייקטיבי של קריאה‬
‫וכתיבה לבין מצב קוגניטיבי היה חזק יותר בקרב המבוגרים ביותר במדגם‬
‫מאשר בקרב הצעירים ביותר‪.‬‬
‫מסקנות המחקר הן כי ההשוואה המקובלת של רמת ההשכלה הפורמלית‬
‫בקרב אנשים בגילאים שונים אינה ההשוואה הטובה ביותר בכל הנוגע למצב‬
‫וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והבריאות של הכנסת התכנסה‬
‫בפברואר לדיון מהיר על מצב‬
‫הקשישים בארץ‪ ,‬בעקבות פרסום‬
‫ממצאים מתוך סקר ‪-SHARE‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫לעיון בפרוטוקול הוועדה באתר‬
‫הכנסת‪ -‬לחצו כאן‪.‬‬
‫כתבות בעיתונות המודפסת על‬
‫בסיס דוח מחקר של מרכז הידע‬
‫עבור המשרד לאזרחים ותיקים על‬
‫דאגות הקשישים בישראל‪:‬‬
‫כשליש מבני ‪ 56‬ומעלה‪ :‬איננו‬
‫יודעים כיצד לנהל את הפנסיה‬
‫מתוך ‪The Marker‬‬
‫לחצו כאן לקריאת הכתבה במלואה‬
‫כמחצית מהאזרחים הוותיקים‬
‫בישראל חוששים שכספי‬
‫הפנסיה שלהם לא יספיקו לכל‬
‫חייהם‬
‫מתוך רשת ב' – לחצו כאן לקריאת‬
‫הכתבה במלואה‬
‫מה מדאיג את האזרחים‬
‫הותיקים בישראל?‬
‫מתוך ערוץ ‪– 7‬‬
‫לחצו כאן לקריאת הכתבה במלואה‬
‫רק שליש מהקשישים חוששים‬
‫ממעבר לבית אבות‬
‫הקוגניטיבי בגיל המבוגר‪ .‬ראשית‪ ,‬ההשכלה משתנה עם השנים וקשה‬
‫להשוות בין מה שלמד אדם לפני ‪ 51‬שנה לבין מה שלמד אדם שסיים אותו‬
‫בית ספר ‪ 81‬שנה לאחר מכן‪ .‬שנית‪ ,‬בעוד שרכישת ההשכלה הפורמלית‬
‫מסתיימת בגיל צעיר‪ ,‬רכישת יכולות קוגניטיביות ממשיכה לאורך כל החיים‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬המחקר הנוכחי מצטרף למחקרים קודמים שהראו כי דיווח עצמי‬
‫(למשל בנוגע למצב הבריאותי) מועיל בניבוי משתנים רבים (כגון תמותה)‬
‫שניתן היה להניח שינובאו טוב יותר על ידי משתנים אובייקטיביים (כגון מספר‬
‫מחלות)‪ .‬ניתן להסיק‪ ,‬אם כך‪ ,‬שלאנשים מבוגרים יש ידע רב לגבי עצמם‬
‫שלא נמדד בהכרח על ידי המדדים האובייקטיביים‪ .‬כיוון שמאגר ‪ SHARE‬כולל‬
‫דירוגים סובייקטיביים של קריאה וכתיבה‪ ,‬אפשר לכלול אותם בניתוחים‬
‫עתידיים שיעסקו בנתונים אלה‪.‬‬
‫לפתיחת רשומת המאמר במאגר הביבליוגראפי – לחצו כאן‪.‬‬
‫לפתיחת רשימת המקורות של ד"ר גתית קוה במאגר הביבליוגראפי‪:‬‬
‫מקורות באנגלית – לחצו כאן ‪ /‬מקורות בעברית – לחצו כאן‬
‫פרסומים ועדכונים מתוך המאגר הביבליוגראפי‬
‫דסה‪ ,‬א‪ .)2012( .‬השפעת השירה בקבוצת טיפול במוזיקה על כישורי‬
‫שפה של חולי אלצהיימר במצב בינוני‪-‬מתקדם‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר‬
‫דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫תקציר‪ :‬עבודת מחקר זו בחנה את השפעת השירה על כישורי השפה של חולי‬
‫אלצהיימר במצב בינוני‪-‬מתקדם של המחלה‪ .‬המודל המחקרי שנבחר הינו מחקר‬
‫משולב (‪ )mixed methods research‬שכלל שיטת מחקר כמותית ושיטת מחקר‬
‫איכותנית‪ .‬משתתפי המחקר היו ‪ 04‬חולי אלצהיימר במצב בינוני‪-‬מתקדם של המחלה‬
‫אשר לקחו חלק בקבוצות של טיפול במוזיקה שהתמקדו בשירה (‪ 5‬מפגשים‪ ,‬במשך‬
‫חודש)‪ .‬לתקציר במלואו – לחצו כאן‬
‫‪Press, Y., Tandeter, H., Romem, P., Farkash, M., Hazzan, R.‬‬
‫‪(2012). Depressive symptomatology as a risk factor for increased‬‬
‫‪health service utilization among elderly patients in primary care.‬‬
‫‪Archives of Gerontology and Geriatrics 54 (1): 127-130.‬‬
‫בן משה‪ ,‬א‪ .)2011( .‬שינוי במבנה והרכב האוכלוסייה הישראלית לפי‬
‫מגזר תרבותי – דתי בעשרים השנים הבאות והשלכותיו על שוק העבודה‪.‬‬
‫מינהל מחקר וכלכלה‪ ,‬משרד התמ"ת‪.‬‬
‫ערוץ ‪ – 7‬לחצו כאן‬
‫לקריאת הכתבה במלואה‬
‫הודעות‬
‫קול קורא להגשת תקצירים לכתב‬
‫העת חברה ורווחה ‪-‬‬
‫גיליון מיוחד על זקנה בישראל‪ :‬חזית‬
‫המחקר והעשייה‬
‫הגשת תקצירים עד ה‪1.10.2012-‬‬
‫לפרטים נוספים לחצו כאן‬
‫לפרטים אודות סדנאות להכרה‬
‫ולשימוש באתר המרכז צרו עמנו קשר‬
‫בטל' ‪12-5551110‬‬
‫או ‪igdc@savion.huji.ac.il‬‬
‫לחוקרים ולכותבים‪ ,‬אנא שלחו אל מרכז‬
‫הידע את רשימת הפרסומים העדכניים‬
‫שלכם‪ ,‬על מנת שנוכל לעדכנם במערכת‬
‫המאגר הביבליוגראפי‪ .‬אפשר לשלוח דרך‬
‫המאגר (לחצו כאן) או אל דוא"ל המרכז‬
‫‪igdc@savion.huji.ac.il‬‬
‫כנסים וימי עיון קרובים‬
‫מתוך לוח האירועים הגרונטולוגי‬
‫‪ 22‬באפריל ‪ -‬דמנציה ואלצהיימר‪:‬‬
‫האתגר‬
‫‪ 3‬במאי – שמירת הגוף והנפש בגיל‬
‫השלישי‬
‫‪ 17‬במאי – עשור לעמותת המשפט‬
‫בשירות הזקנה‬
‫הצגת ממצאים ממרכז הידע‬
‫במסגרת מושב מיוחד "מחקרים עדכניים על בסיס נתוני ‪"SHARE‬‬
‫בכינוס הדו‪-‬שנתי ה‪ 01-‬של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה הוצגו ‪ 4‬עבודות‬
‫מבוססות נתוני ‪ SHARE‬במגוון תחומי דעת של חוקרים ממוסדות‬
‫ומדיסציפלינות שונות‪.‬‬
‫שיוביץ‪-‬עזרא ווגל התמקדו בהעברות בין דוריות בקרב יוצאי ברית המועצות‬
‫מבוגרים בישראל ובגרמניה‪ .‬יוסים וליטווין הסתכלו על מקורות הון שונים‬
‫כמנבאים של פעילות יצרנית של אנשים בגיל המבוגר‪ .‬סגל בחנה את‬
‫תפקיד הסטאטוס התעסוקתי בהבנת הקשר שבין בריאות ורווחה אישית‪.‬‬
‫שרירא ביצע מעקב אורכי על ניצולי שואה והדור השני תוך התייחסות‬
‫הועידה העולמית ה‪ 11-‬על הזדקנות‬
‫תתכנס ב‪ 22-‬במאי ‪ 1 -‬ביוני‪2012 ,‬‬
‫פראג‪ ,‬צ'כיה‬
‫הועידה משמשת זירה גלובאלית למפגש‬
‫ולדיון בתהליכי ההזדקנות‪ ,‬הבריאות‬
‫והרווחה‪ ,‬הסביבה וההתפתחות‬
‫הטכנולוגית בהקשר של זקנה‪ .‬לפרטים‬
‫נוספים על נושאי הועידה ודובריה ומידע‬
‫על הרשמה ‪ -‬כנסו לאתר הועידה – לחצו‬
‫כאן‪.‬‬
‫להיבטים ייחודיים בהזדקנותם‪ .‬שמוטקין ושותפיו בדקו היבטים נבחרים של‬
‫מצוקת חיים כמנבאי תפקוד בגיל המבוגר‪ .‬איילון עסקה בשכיחות ומנבאים‬
‫של מחשבות על מוות באירופה‪.‬‬
‫‪Retirement Living World China‬‬
‫‪May 28-31, 2012‬‬
‫‪Shanghai, China‬‬
‫לפירוט ולעיון במצגות המושב – לחצו כאן‬
‫העולם שייך למבוגרים‬
‫"בעוד ‪ 30‬שנה כמחצית מאוכלוסיית מערב אירופה תהיה קשישה‪.‬‬
‫תוחלת החיים עולה בהתמדה‪ ,‬ובמקביל נולדים פחות תינוקות‪ .‬איך‬
‫מתארגן העולם לקראת המהפכה הדמוגרפית? "אודיסאה" בעקבות‬
‫מהפת הגיל"‬
‫‪Retirement Living World China is‬‬
‫‪specially tailored for retirement‬‬
‫‪communities' developers, operators and‬‬
‫‪investors to explore China's burgeoning‬‬
‫‪senior housing market. Enabling them to‬‬
‫‪take advantage of opportunities, determine‬‬
‫‪new revenue streams, identify new‬‬
‫‪strategies, and form new partnerships for‬‬
‫‪the development of future retirement village‬‬
‫‪projects in China.‬‬
‫מרכז הידע הוקם בסיוע‬
‫משרד המדע הטכנולוגיה‬
‫וכיום פועל בסיוע‬
‫המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫צוות מרכז הידע‬
‫גיליון אפריל ‪ 2102‬של כתב העת אודיסאה – מסע בין רעיונות מוקדש‬
‫למהפכת הגיל‪ .‬מבין המאמרים והמדורים בגיליון המוקדשים להזדקנות‬
‫על פניה השונים‪:‬‬
‫על החיים ועל המוות‪ ,‬שמואל שם‪-‬טוב‬
‫לצאת לפנסיה ולהתחיל לעבוד‪ ,‬ד"ר אשר עידן‬
‫לחיות טוב‪ ,‬אבל באיזה מחיר? תקצירי הרצאות מאתר ‪TED‬‬
‫לצאת לשלג ולמות‪ ,‬פרופ' הווארד ליטווין‬
‫מהפכת הגיל‪ ,‬ד"ר שרון שיוביץ עזרא‬
‫לזרוס לונג מחפש חברים‪ ,‬ד"ר יעקב בן שאול‬
‫המרדף אחרי תרופה שתאריך את חיינו‪,‬‬
‫דודי גולדמן בשיחה עם ד"ר חיים כהן‬
‫אמנות וזקנה – הסוף‬
‫לפרטים על מינויים ורכישת גיליונות אודיסאה – מסע בין רעיונות‬
‫‪www.odyssey.org.il‬‬
‫פרופ' הווארד ליטווין‪ -‬ראש המרכז ; ד"ר‬
‫שרון שיוביץ‪-‬עזרא; ד"ר עמית שרירא; ד"ר‬
‫קים שטוקל; דניאלה פסקל; מרינה‬
‫מוצינוק; ענת רול; עדי מאיר; מירב יצחקי ;‬
‫גיל בן‪-‬צבי; רפי נחמיה; ד"ר סנדה‬
‫ברקוביץ; צוות הספרייה לחינוך ולעבודה‬
‫סוציאלית ‪ -‬מלי כהן‪ ,‬יפה שוחט‬
‫חברי ועדת ההיגוי של הפרויקט‬
‫המשותף למרכז הידע ולמשרד‬
‫לאזרחים ותיקים‬
‫פרופ' יעקב גינדין‪ ,‬יו"ר הועדה; פרופ'‬
‫הווארד ליטווין‪ ,‬נציג מרכז הידע; פרופ' דב‬
‫שמוטקין; פרופ' מירי כהן; גב' זהרה כהן‪,‬‬
‫ראש תחום סיעוד‪ ,‬בריאות ורווחה‪ ,‬נציגת‬
‫המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫כתובתנו‪ :‬מרכז הידע לחקר הזדקנות‬
‫האוכלוסייה בישראל‪,‬‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה‬
‫חברתית ע"ש פאול ברוואלד‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬הר הצופים‬
‫ירושלים ‪10115‬‬
‫אתר מרכז הידע‪http://igdc.huji.ac.il :‬‬
‫דוא"ל‪igdc@savion.huji.ac.il :‬‬
‫טלפון‪12-5551110/2220 :‬‬