הטיפול בפסולת רפואית
בישראל בראי החוק
תוכ הענייני
.1רקע כללי
.2הגדרת פסולת
.2.1ההגדרות על פי תקנות בריאות הע )טיפול
בפסולת במוסדות רפואיי(
התשנ"ז1997
א .פסולת זיהומית
ב .פסולת רפואית מסוכנת
ג .פסולת פגרי
.2.2ההגדרות על פי חוקי אחרי
.2.3ההגדרות על פי חוזרי ונהלי מינהל רפואה
.3פסולת רדיואקטיבית
.4מיו $ואיסו#
.5היסטוריה שיפוטית
.6המצב באיחוד האירופי ובארה"ב
.6.1האיחוד האירופי
.6.1.1תקנות בריאות הע הישראליות מול
החוק האירופי
.6.1.2דוגמאות להשוואה בי $החוק האירופי
לתקנות בריאות הע הישראליות
א .דוגמא א' :חומרי מזהמי
ב .דוגמא ב' :חומרי הרעילי לסביבה
ג .דוגמא ג' :ציוד דיאליזה משומש
.6.2ארצות הברית
.7סיכו
.8ביבליוגרפיה
.1רקע כללי
על פי הערכות ,כמות הפסולת הרפואית
הזיהומית בלבד בישראל ,לא כולל פסולת
רפואית מסוכנת ופסולת פגרי ,עמדה על כ
60,000ליטר ליו בשנת ,1995כאשר
המקור העיקרי לפסולת הזיהומית הוא
בבתי החולי הכלליי ,המייצרי כ75%
עד 80%מכלל הפסולת הרפואית המסוכנת
בישראל.1
בישראל יש למעלה מ 200מוסדות לאשפוז
רפואי ובה למעלה מ 30,000מיטות ,כאשר
כמות הפסולת המיוצרת עבור מיטה הינה
בי 3.6 $ל 22קילוגר ליו .להערכת משרד
הבריאות הכמות הכוללת של הפסולת
הרפואית הזיהומית הנוצרת במוסדות
רפואיי ,ובכלל זה בתי חולי ,במרפאות
של קופות חולי ,מעבדות רפואיות ,מכוני
1ד"ר קופפרברג מודל מדגמי,1995 ,
http://www.sviva.gov.i
מחקר ומרפאות פרטיות של רופאי עומדת
על כ 5,000עד 6,000טו $לשנה.2
משנת 1990ואיל .נעשו מספר סקרי
שאמדו באופ $שונה את כמויות הפסולת
המסוכנת הנוצרת בישראל מתו .כוונה
להסדיר את הטיפול בפסולת המסוכנת,
דרכי הטיפול בה ,שינועה וסילוקה .עפ"י
דו"ח מבקר המדינה מס' ) 44פרק ב'( משנת
1993לא היה בידי המשרד לאיכות הסביבה,
בתקופה עליה נכתב הדו"ח ,מידע עדכני
ומקי #בדבר כל כמות הפסולת המסוכנת
המיוצרת באר ,/ובכלל זאת הפסולת
המיועדת לפינוי לאתר לטיפול בפסולת
רעילה ברמת חובב ,כמו ג פסולת רפואית ל
כל סוגיה .מאז ,למעשה ,לא פורס מידע
אמי $בעניי $כמויות הפסולת הרפואית .ע
זאת ,אי $חולק על כ .שבשל הגידול
המתמש .במספר החולי במחלות זיהומיות
קשות )איידס ,צהבת נגיפית ,שחפת וכדומה(
גדלה כמות הפסולת הרפואית הזיהומית
הנוצרת במוסדות רפואיי באר /וא #במגזר
הפרטי ,קרי; במרפאות פרטיות ,מרפאות
שיניי ואפילו בבתי ספר .במקביל ,ע גידול
האוכלוסייה והגדלת נפח השירות הרפואי –
הישיר והעקי – #גדילה ג כמות הפסולת
הרפואית המסוכנת )שאינה זיהומית(
ופסולת הפגרי .אי $ג חולק על כ .כי
הזנחה בתחו הטיפול בפסולת הרפואית
מהווה "פצצת זמ "$היות ופסולת זו מכילה
פוטנציאל למחלות ומגפות ,ודר .העברת
החומרי וגורמי מחלות שבפסולת פשוטה
ואילו יכולי בקלות להגיע למי התהו
ומש למי השתייה.
הטיפול בפסולת רפואית ,בעול בכלל
ובישראל בפרט ,נועד לתת תשובה לשתי
בעיות בסיסיות; הבעיה הבריאותית והבעיה
האקולוגית.
למעשה ,קיי קשר קלוש בי $שתי הבעיות
הנ"ל .חומרי היוצרי בעיות בריאותיות
לא בהכרח גורמי לבעיות סביבתיות,
ולהפ ..דוגמא מצוינת לחומר המשפיע על
הסביבה אול חסר השפעה בריאותית היא
כלי חד פעמיי אשר אינ גורמי לבעיות
בריאותיות כלשה $אול גורמי לנזק עצו
ולעיתי בלתי הפי .לסביבה .וקיימות ג
דוגמאות הפוכות של חומרי שסכנת
2
דו"ח מבקר המדינה מס 44 .לשני .1993 – 1992
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
לסביבה שולית אול סכנת הבריאותית
גבוהה כדוגמת מספר חיידקי פתוגני אשר
אינ מסוגלי להתרבות בסביבה א.
בהגיע לגו #האד עלולי לגרו למחלות
קשות.
ג במסגרת כל אחת מהבעיות הנ"ל יש
לטפל במגוו $רחב של חומרי וציוד.
הטיפול בחומרי כולל מספר שלבי:
א .הגדרה
בלב ליבה של סוגיית הטיפול בפסולת בכלל
ובפסולת רפואית בפרט נמצאת ההגדרה –
מהי הגדרת הפסולת הספציפית .שהרי ,א
חומר מסוי לא יוגדר כפסולת שיש לטפל
בה באופ $מסוי ,לא יטופל ככזה ,וקיי
החשש כי יטופל באופ $שאינו מתאי לטבעו
וככזה יגרו נזק רב.
ב .מיו$
מיו $הפסולת יכול להיעשות לאחר איסופה
או מיד ע היווצרותה וזאת באמצעות יצר$
פסולת .מגמה כלל עולמית היא להביא למיו$
הפסולת בשלבי מוקדמי ככל האפשר ע"י
היצר $הראשוני שלה ,וזאת ה $ברמה
הפרטית וה $ברמות המוניציפאליות
והארציות .גישה זו ,לפיה יש למיי $הפסולת
מוקד ככל האפשר ,הינה בעלת חשיבות
מיוחדת ככל האמור בפסולת רעילה
ומסוכנת.
העיסוק בפסולת רעילה ומסוכנת מסוכ $א#
הוא ויש להמעיט בו ככל האפשר .ככל
שהפסולת ממוינת בשלב מוקד יותר כ$
נית $להמעיט במגע עמה בשלבי מתקדמי.
לדוגמא ,ברור שיש להמעיט את החשיפה
לפסולת זיהומית ואי $להביא עמה במגע כל
פסולת אחרת אשר תטופל לאחר מכ$
כפסולת שאינה זיהומית.
המיו $כולל בחובו הוראות מיוחדות הנובעות
מטיבה הספציפי של הפסולת; סוג המכלי
בה תיאס #לאחר מיונה ,גודל ,הכיתוב
עליה ,אופ $ותדירות פינויי למרכז
האיסו #וכיו"ב.
ג .איסו#
פסולת אינה נוצרת באופ $מרוכז אול יש
הכרח לטפל בה באופ $מרוכז ,כאשר לעיתי
יש יתרו $לטיפול מרוכז בכמויות פסולת
גדולות מאותו הסוג.
לאחר המיו $מועברת הפסולת למרכז איסו#
מקומי ש היא מטופלת ומש היא
מסולקת לאתרי המתאימי .על מנת
למנוע שינוע פסולת רעילה ומסוכנת
למרחקי גדולי ,מרכזי האיסו #ה
מקומיי ,ובעניי $פסולת רפואית נמצאי
על פי רוב בתו .שטח המרכז הרפואי.
ד .טיפול
הטיפול בפסולת יכול להיעשות במספר
דרכי כמפורט להל .$ככלל ,תוצאות הטיפול
תלויות במידה רבה באיכות הטיפול
ובביצועו המלא והשל על ידי אנשי מקצוע.
.1עיקור
עיקור נועד להרוג אורגניזמי
הנמצאי בפסולת ומטרתו
הורדה בכ 6סדרי גודל את
כמות .עיקור יכול להיעשות
במספר שיטות אול המקובלת
שבה $היא עיקור באוטוקלב
שהוא מיכל בו עוברת הפסולת
טיפול בלח /ובטמפרטורה
גבוהי .יצוי $כי עיקור על פי
רוב אינו משנה את נפח הפסולת
המטופלת ואת מצב הצבירה
שלה .ככלל ,אוטוקלב מתאי
לטיפול בחומרי בכל מצב
צבירה ואינו גור לנזק
סביבתי ,א כי עלותו גבוהה
והוא דורש בקרה וטיפול
מתמידי.
.2שריפה
שריפה מעקרת את החומר
המטופל וג מביאה להקטנת
נפחו ולשינוי מצב בצבירה שלו.
ככלל ,שריפה אינה מתאימה
לטיפול בנוזלי או בחומרי
המכילי כמות גבוהה של
נוזלי והיא ידועה כגורמת
רעילי
גזי
לפליטת
)דיאוקסי ($הנוצרי משריפת
פלסטיק.
.3טיפול בחומרי רדיואקטיביי
רדיואקטיביי
חומרי
מטופלי באופ $נפרד על ידי
הרשויות המתאימות ,ובעיקר
באחריות הכורי הגרעיניי
בדימונה או בנחל שורק.
.4טיפול בחומרי מסוכני
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
חומרי מסוכני מטופלי
בישראל באתר היחיד הקיי
לטיפול בפסולת רעילה והוא
האתר ברמת חובב .ככלל,
מדובר בשריפה בטמפרטורות
גבוהות המיוחד ,או לחילופי$
אכסו $לזמ $ארו .ולעיתי
בניטרול ,באופ $שלא יגרמו
לנזק בריאותי ו/או לנזק
לסביבה.
.5הטמנה
הטמנה היא דר .להיפטר
מפגרי ,רקמות ואיברי וג
דר .יעילה ומקובלת להיפטר
מפסולת רגילה שאינה דורשת
טיפול מיוחד ושאינה עלולה
לשחרר לסביבה מזהמי .כלל,
היות שהכמות הכוללת של
קטנה
הרפואית
הפסולת
מכמות הפסולת המוניציפאלית,
הפתרו $המועד #הוא להפו.
פסולת מסוכנת ללא מסוכנת
ובכ .לאפשר הטמנתה באתרי
מאושרי
סניטאריי
ומבוקרי.
ה .סילוק
סילוק הפסולת ממרכז האיסו #נעשה לאחד
מהצרכי הבאי:
כחומר
לטיפול
.1העברה
רדיואקטיבי.
.2העברה לטיפול כחומר מסוכ$
)רמת חובב(.
.3הטמנה.
המערכת החוקתית חייבת לענות על כל
הסעיפי הנ"ל וזאת עבור כל החומרי
הרפואיי העלולי לגרו לבעיות
בריאותיות ו/או סביבתיות .מטרתו של
מסמ .זה לבחו $הא אכ $נותנת המערכת
החוקית בישראל פתרו $מלא ,נכו $וישי
לבעיות.
.2הגדרות פסולת
החוק המרכזי שנועד להסדיר את נושא
הטיפול בפסולת במוסדות רפואיי בכללה,
לרבות פסולת רפואית ,בחקיקה בישראל ה$
תקנות בריאות הע )טיפול בפסולת
במוסדות רפואיי( ,התשנ"ז) 1997להל:$
"תקנות בריאות הע"( .תקנות בריאות הע
מגדירות מהי פסולת הדורשת טיפול מיוחד
ומסדירות את אופ $מיונה וסילוקה .לצד$
של תקנות בריאות הע מופיעי מספר
חוקי נוספי המסדירי הטיפול בפסולת
הרפואית וכ $מספר חוזרי ונהלי של
משרד הבריאות.
כתוצאה מכ .שהגדרות תקנות בריאות הע
אינ $חד משמעיות וכתוצאה מכ .שלעיתי
יותר מחוק אחד עוסק בנושא ספציפי ,רב
הבלבול בעניי .$דוגמא לבלבול בעניי $היא
פרסו המשרד להגנת הסביבה 3הכולל
חלוקה של הפסולת הרפואית המסוכנת
לשלוש קבוצות עיקריות:
.1פסולת כימית – כולל פסולת כימית
דליקה
קורוזיבית,
רעילה,
וראקטיבית ,פסולת ציטוטוקסית,
פסולת פרמצבטית וכו'.
.2פסולת ביולוגית – פסולת המכילה,
או חשודה בכ .שמכילה ,חיידקי
פתוגניי למיניה ומהווה סיכו$
פוטנציאלי להעברת מחלות )פסולת
זיהומית(.
.3פסולת רדיואקטיבית
ועוד ,על פי המשרד להגנת הסביבה משנת
,2002טיפול בפסולת רפואית מסוכנת
בישראל הינו בהתא לתקנות הבאות:
•
פסולת כימית – מטופלת על פי
תקנות רישוי עסקי )סילוק פסולת
חומרי מסוכני( ,התשנ"א1990
)יסודות
הרוקחי
ותקנות
ומוצריה(,
רדיואקטיביי
הפסולת מועברת
התש".1980
לרמת חובב ומטופלת ע"י הטמנה
או שריפה.
•
פסולת רדיואקטיבית – מטופלת על
)יסודות
הרוקחי
פי תקנות
ומוצריה(,
רדיואקטיביי
הפסולת
התש".1980
מועברת לטיפול בקמ"ג בדימונה.
•
פסולת ביולוגית – מטופלת על פי
תקנות בריאות הע )טיפול בפסולת
http://www.sviva.gov.il
3
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
במוסדות רפואיי( ,התשנ"ז1997
)הטעות בש במקור( ומועברת
למתק $טיפול בתחו המוסד
הרפואי )באישור מנכ"ל משרד
הבריאות( או מחו /למוסד הרפואי
)יופעל בהתא לחוק רישוי עסקי
ולתנאי שנת $המשרד לאיכות
הסביבה(.
תאור זה שונה לחלוטי $מלשו $תקנות
בריאות הע אשר אינ $מפרידות בי $פסולת
כימית וביולוגית )ואינ $מתייחסות לפסולת
רדיואקטיבית( אלא מתייחסות למקור
הפסולת בלבד ,קרי; מוסדות רפואיי.
להגדרת הפסולת חשיבות עליונה במעלה
מאחר והיא הקובעת איזו פסולת תטופל
וכיצד תטופל ואיזה פסולת תושל .ותטופל
כפסולת מוניציפאלית רגילה וללא תשומת
לב מיוחדת.
.2.1ההגדרות על פי תקנות בריאות הע
)טיפול בפסולת במוסדות רפואיי(,
התשנ"ז!1997
החוק המרכזי המסדיר את נושא הפסולת
במוסדות רפואיי בכללה ,לרבות פסולת
רפואית ,בחקיקה בישראל ה $תקנות
בריאות הע.
מוסדות רפואיי על פי סעי 1 #לתקנות
בריאות הע ועל פי סעי 24 #לפקודת
בריאות הע 1940כוללי בתי חולי,
מרפאות ,מוסדות לטיפול במשתמשי
בסמי ,מעבדות ,תחנות למת $שירות מונע
)טיפת חלב( ,בתי חיות ,ומעבדות לניסויי
בבעלי חיי בבתי חולי ולמעט מרפאות
שעובדי בה פחות משני רופאי או רופאי
שיניי.
על פי תקנות בריאות הע המונח פסולת
כולל ארבע קטגוריות שונות:
.1פסולת רגילה.
.1.1פסולת שאינה פסולת זיהומית,
למעט פסולת זיהומית שעברה
טיפול במיתק $טיפול ,שאינה פסולת
רפואית מסוכנת ושאינה פסולת
פגרי.
.2פסולת זיהומית.
.2.1פריטי חדי )כל פריט או מכשיר
העלול לחדור לגו ,#לרבות מחטי,
מזרקי ע מחטי ,סכיני חיתו.
כירורגיי ,אמפולות ועצמי חדי
אחרי(;
של
מתרביות
.2.2חומר
מיקרואורגניזמי פתוגניי וכלי
שהכילו תרביות אלה;
.2.3פסולת שהיתה במגע ע חולי
המאושפזי בבידוד עקב מחלה
זיהומית;
.2.4חומר אחר שהמנהל הורה שיש
לטפל בו כפסולת זיהומית.
.3פסולת רפואית מסוכנת.
.3.1חומר ציטוטוקסי;
.3.2חומרי אנטיביוטיי ותרופות
שעבר מועד תפוגת או שהוחלט
לסלק $מסיבה אחרת;
.3.3חומר מסוכ $אחר ,לרבות אריזות
ושאריות של כל אלה.
.4פסולת פגרי.
.4.1פגרי ורקמות של חיות מעבדה
שנחשפה
נלווית
ופסולת
למיקרואורגניזמי פתוגניי לבני
אד;
הגדרות ה"פסולת" אינ $כוללות איברי אד
)ראה סעי2.1 #ג' להל $המתייחס לפסולת
פגרי ולקבורת איברי(.
למעשה ,הגדרת הפסולת הרגילה היא הגדרה
שאריתית המבוססת על שאר הגדרות
הפסולת ,קרי; כל מה שאינו מוגדר במפורש
כפסולת זיהומית או כפסולת רפואית
מסוכנת או כפסולת פגרי נופל להגדרת
הפסולת הרגילה ומטופל בהתא .אי לזאת
על מנת לקבל תמונה מלאה של הגדרות
הפסולת בחקיקה הישראלית יש קוד לכל
לבחו $הגדרות פסולת זיהומית ,פסולת
רפואית מסוכנת ופסולת פגרי.
א .פסולת זיהומית
יש להקדיש תשומת לב מיוחדת להגדרת
הפסולת הזיהומית בסעי (1) #לתקנות
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
בריאות הע מאחר ועיקר הפסולת
הרפואית היא פסולת זיהומית ,ולכ $הסעי#
המתייחס לפסולת זיהומית הוא למעשה
החשוב מבי $כל הסעיפי.
היק #הגדרת הפסולת הזיהומית נתו$
לפרשנות והיא כוללת במפורש רק פריטי
חדי לפי הפוטנציאל הגלו בה לפצוע,
תרביות מיקרואורגניזמי פתוגניי וכליה$
ופסולת שהייתה במגע ע חולי
המאושפזי בבידוד עקב מחלה זיהומית.
אול ,ההגדרות המפורשות אינ $כוללות את
כל אפשרויות הפסולת הזיהומית ,או – בא
לקרוא לדבר בשמו – מרבית הפסולת
הזיהומית אינה נכללת בהגדרות אלה .לכ,$
ככל הנראה על מנת לסתו את הפרצה ,קבע
המחוקק כי כל חומר אחר שהמנהל – הוא
המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי
שהוא הסמי .לעניי $תקנות בריאות הע –
הורה שיש לטפל בו כפסולת זיהומית יטופל
ככזו.
הפסולת הזיהומית כוללת שלוש קטגוריות
ספציפיות הנפרדות זו מזו לחלוטי:$
א .פריטי חדי
פריטי חדי ,מעצ היות חדי,
מוגדרי כפסולת זיהומית ,כאשר
הגדרת רחבה ביותר וכוללת כל פריט
או מכשיר העלול לחדור לגו ,#לרבות
מחטי ,מזרקי ע מחטי ,סכיני
חיתו .כירורגיי ,אמפולות ועצמי
חדי אחרי .בהתא ,כל סכיני
המטבח של בית החולי מוגדרי על פי
די $כפסולת זיהומית כמו ג כל פריט
חד אחר ללא כל קשר למהותו ,ייעודו או
לטיב השימוש שנעשה בו.
תקנה מעי $זו ,לו הייתה מיושמת,
הייתה עלולה להכביד על המוסדות,
אול נראה כי הגיחו .שבעניי $גר
וגור לכ .שהמוסדות הרפואיי
מפעילי את ההיגיו $הישר ולא
מתייחסי לכל מכשיר 'העלול לחדור
לגו '#כלשו $תקנות בריאות הע ,כאל
פסולת זיהומית.
ב .חומר מזוה ביולוגית
החומרי המזוהמי ביולוגית כוללי
תרביות מיקרואורגניזמי פתוגניי
וכלי שהכילו תרביות אלה וכ $פסולת
שהייתה במגע ע חולי המאושפזי
בבידוד עקב מחלה זיהומית.
על פי ההגדרה הנ"ל ,תרביות
מיקרואורגניזמי שאינ פתוגניי אינ$
נחשבות לפסולת זיהומית .מאחר
ותקנות בריאות הע נחקקו בשנת
,1997לפני 10שני בלבד ,נית $היה
לצפות כי המחוקק היה מתחשב ג
באפשרות ליצירת מוטגני ) mutagenic
שה
,(microorganisms
מיקרואורגניזמי אשר באופ $ספונטאני
או עקב תנאי סביבה מסוימי הופכי
להיות לפתוגני .כיו ,חשש עיקרי
במערכת הבריאות בכלל הוא מאות
מיקרואורגניזמי אשר עקב מוטציה
הפכו להיות פתוגניי ,או יותר פתוגניי
מהזני המקוריי.
ג מבלי להתייחס לשאלת המוטגניות,
נראה כי מחוקק לא הביא בחשבו $את
אפשרויות האנליזה המוגבלות .שהרי,
מי יערוב כי תרבית מסוימת שבה לא
נמצאו בבדיקות מיקרואורגניזמי
ללא
אכ$
היא
פתוגניי
מיקרואורגניזמי פתוגניי .מה עוד,
שברור כי לא כל התרביות עוברות את
כל הבדיקות לאישור/שלילת פתוגניות –
היכולה להתגלות בתנאי רבי ושוני.
כלומר ,הקביעה הכללית המתייחסת
למיקרואורגניזמי פתוגניי כלל אינה
סוגרת האפשרות שחומר מזוה ומסוכ$
לא יטופל ככזה.
זאת ועוד ,בנסחו את תקנות בריאות
הע כפי שניסח הקטי $המחוקק את
כמות הפסולת הזיהומית באופ $דרמטי
וגר לכ .כי רק שיקוליו של המנהל ה
אלו שיכריעו לגבי הטיפול בפסולת
הזיהומית .הפסולת הזיהומית כוללת
למעשה שתי קטגוריות ספציפיות)לא
כולל כלי חדי(:
.Iתרביות מיקרואורגניזמי פתוגניי
וכלי שהכילו תרביות אלה
ג כשכלל המחוקק פסולת מעבדתית
הקפיד להקטי $את נפחה באמצעות
תרבית
כי
לא
כי
הקביעה
מיקרואורגניזמי וכליה יכללו בה אלא
רק של מיקרואורגניזמי פתוגניי.
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
.IIפסולת שהייתה במגע ע חולי
המאושפזי בבידוד עקב מחלה זיהומית
למעשה מופיעות בהגדרה שלוש דרישות
מצטברות הרלוונטיות לעניי $זה
המורידות את כמות הפסולת המוגדרת
כפסולת זיהומית באופ $דרמטי:
•
מדובר בחולה מאושפז.
•
מדובר בחולה המאושפז בבידוד.
• מדובר בחולה המאושפז בבידוד
עקב מחלה זיהומית.
כלומר ,ג כא $הקטי $המחוקק ,בי$
במודע ובי $שלא במודע ,את כמות
הפסולת שמקורה בחולי בכ .שייחס
את הפסולת רק למקרי מועטי של
חולי המאושפזי בבידוד עקב מחלה
זיהומית )רוב המאושפזי בבידוד
מאושפזי ש על מנת להג $עליה מפני
זיהומי חיצוניי ולא להפ.(.
יצוי $כי הלכה למעשה ,לאור הקשיי
המפורטי לעיל מטופלת כל תרבית
חיידקי כאילו היא פתוגנית.
ג.
כל חומר אחר
למעשה ,זהו הסעי #החשוב בתקנות
בריאות הע .זהו סעי #סל המשאיר
לשיקול דעת המנהל הכללי של משרד
הבריאות או מי שהוא הסמי .לעניי $זה
לקבוע שרירותית מהו חומר מזוה.
למעשה ,סעי #זה נות $שיקול דעת
מקומי ,וזאת בניגוד מוחלט למצב
הקיי כיו באירופה ,ארה"ב ,יפ $ושאר
ארצות מפותחות בה $ישנה הגדרה חד
משמעית בתקנות בריאות הע לגבי סוג
הפסולת והטיפול היאה לה.
קשה להשתחרר מהתחושה כי המחוקק
עשה ככל שלעיל ידו על מנת להקטי $את
נפח הפסולת הזיהומית הדורשת טיפול,
שהוא טיפול יקר הדורש משאבי
לוגיסטיי וכספיי לא מבוטלי.
ב .פסולת רפואית מסוכנת
הפסולת הרפואית המסוכנת כוללת חומרי
ציטוטוקסיי ותרופות )כולל אנטיביוטיות(
שהוחלט לזרק $מכל סיבה שהיא .כלומר,
ללא הבחנה ,כל מה שמוגדר כתרופה הוא
פסולת רפואית מסוכנת ללא כל קשר לסוג
התרופה ,טיבה וכיו"ב .זוהי הגדרה גורפת
וכוללנית בכל הקשור לתרופות .כמו כ $נראה
כי הגדרת הפסולת הרפואית המסוכנת
כוללת "חומר מסוכ $אחר".
ההגדרה 'חומרי ציטוטוקסיי' בעייתית
ביותר .חומר ציטוטוקסי הוא כל חומר
הרעיל לתאי הגו #החי .הגדרה זו מקובלת
בראש ובראשונה במעבדות ש נבחנת
רעילות חומרי שוני על תרביות תאי.
אול ,חומרי רבי ה רעילי לתאי
אול אינ רעילי לגו #החי בכללו.
לדוגמא ,מלח בישול רגיל ,א #בריכוזי
נמוכי ממית כמעט כל תא לכשעצמו ,אול
אינו גור נזק ,באות הריכוזי עצמ,
לכלל הגו #האנושי והוא כלול בריכוזי
גבוהי בהרבה במוצרי מזו $רבי ומגווני.
בנוס ,#כיו ,הול .וגדל מספר של
החומרי שהוכח או שה חשודי כחומרי
ציטוטוקסיי .לכ ,$ההגדרה 'חומרי
ציטוטוקסיי' מעצ היותה רחבה ביותר
נמצאת ריקה מתוכ ,$בבחינת הכל ולא כלו.
לסיכו ,הגדרה כה רחבה וחסרת פירוט
משאירה פתח רחב לשתי תופעות אשר
שתיה $שליליות באותה המידה עצמה:
צמצו
הגדרת
א.
הציטוטוקסיות
צמצו הגדרת הציטוטוקסיות עלול להביא
לכ .שחומרי ציטוטוקסיי ייחשבו
כפסולת רגילה ויטופלו כהתא .דבר זה יכול
לנבוע בעיקר משיקולי כלכליי שבצד
הנחת ה"יהיה בסדר" .וביתר פירוט ,מנהל –
א ברמת משרד הבריאות וא ברמת
המוסד המקומי – אשר חייב לאז $את
תקציבו יגיע למסקנה כי דר .קלה ופשוטה
לחיסכו $כוללת את שינוי הגדרת
הציטוטוקסיות.
הטיפול בפסולת ציטוטוקסית יקר מהרבה
מהטיפול בפסולת רגילה ,וזאת החל משלבי
המיו $הראשוניי המחייבי מכלי וכיתוב
מיוחדי ,המש .בתדירות האיסו #ודרישות
האיסו #והשינוע וכלה בטיפול עצמו .לפיכ,.
פרצה הקוראת לגנב מאפשרת בעזרת שינוי
קל של הגדרה שבלאו הכי אינה ברורה
חיסכו $כספי משמעותי ,וזאת במצב שבו
נאנקת מערכת הבריאות בכללה ולאור .זמ$
רב תחת מחסור כספי חמור.
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
הרחבת
הגדרת
ב.
הציטוטוקסיות
הרחבה הגדרת הציטוטוקסיות יכולה
להיעשות ממספר מניעי ,חלק מקור
ברצו $להשביע רצו $ובדאגת יתר לבריאות
הציבור ולאיכות הסביבה וחלק מקורו
עלול להיות ברדיפת בצע ,מעשי בלתי
כשרי וכיו"ב.
על פי התרחיש הראשו $מנהל ,א ברמת
משרד הבריאות וא ברמת המוסד המקומי,
ירחיב את הגדרת הציטוטוקסיות מתו .רצו$
להבטיח את עצמו מכל ביקורת ולהיות מעל
לכל חשד וחשש .על פי התרחיש השני –
מאחר והטפול בפסולת הוא עסק כלכלי לכל
דבר ועניי – $עלול המנהל להרחיב את
הגדרת הציטוטוקסיות על מנת לספק
תעסוקה שבצידה רווח למקורבי.
אי $זה משנה מה מקורה של הרחבת
ההגדרה אול התוצאה היא יצירת כמות
גדולה של פסולת המוגדרת כפסולת
ציטוטוקסית ,דבר המביא למעשה למהילתה
של הפסולת הציטוטוקסית 'האמיתית'
בכמות גדולה של פסולת אחרת ,על כל
המשמעויות הסביבתיות ,הבריאותיות
והכלכליות הכרוכות בכ..
ג על מנהל ישר דר .ומעוניי $לבצע הטיפול
בפסולת כנדרש ההגדרה מקשה בחוסר
בהירותה .גדל והול .מספר של החומרי
אשר ,על פי פרסומי מדעיי מכובדי,
מידת הציטוטוקסיות שלה היא תלות
ישירה בריכוז ו/או בכמות הנצרכת .כלומר,
רק כאשר צריכת או החשיפה אליה
גבוהות מכמות מסוימת ליחידת זמ $ליחידת
צריכה/חשיפה ישנה סכנה לציטוטוקסיות
)כמות\}מש .חשיפה xמשקל גו] #או
פרמטר מקביל אחר[{( .בכלל חומרי אלו
נופלי חומרי ניקוי וחיטוי ,ממסי מסוגי
שוני ,דלקי וכיו"ב.
לכ ,$ההגדרה הגורפת של 'חומרי
ציטוטוקסיי' נמצאת בעייתית וכגורמת
נזק בכל המישורי ובעיקר במישור הלאומי
ש יכול והיה ופסולת ציטוטוקסית תוגדר
ותטופל כפסולת רגילה ,ותביא לחשיפת
הציבור לחומרי אלה.
לעניי $התרופות ברור כי מדובר בקביעה
גורפת המגדירה כל תרופה באשר היא
תרופה כפסולת רפואית מסוכנת .מאחר
וכמות התרופות המושמדות קטנה יחסית
ותרופות רבות מתפרקות מעצמ $לאור .זמ,$
הרי שאי $להידרש רבות לסוגיה זו.
קטגוריה נוספת של פסולת רפואית מסוכנת
היא" :חומר מסוכ $אחר" .הציו" $חומר
מסוכ $אחר" מופיע כהערה מבהירה ,בי$
פסיקי ,בי $רשימת הפסולת הרפואית
המסוכנת )חומר ציטוטוקסי ,חומרי
אנטיביוטיי ותרופות שעבר מועד תפוגת
או שהוחלט לסלק $מסיבה אחרת( לבי$
הציו $כי הכוונה ג לאריזות ושאריות של
כל אלה .לפיכ ,.ההגדרה נתונה לפרשנות;
הא מדובר א .ורק בחומרי מ'משפחת'
החומרי הציטוטוקסיי והתרופות או
שמדובר בסעי #סל אליו נכנסי כל
החומרי המסוכני באשר ה .בניגוד
ללשו $החוק ולפסיקה אשר לה $אי $תשובה
בעניי $זה ,ברמת הביצוע התשובה פשוטה –
סעי #זה הוא למעשה אות מתה ולא נכנסי
תחתיו חומרי אשר אינ נופלי ל'משפחת'
החומרי הציטוטוקסיי והתרופות.
ג .פסולת פגרי
הטיפול בדרישות תקנות בריאות הע לגבי
פסולת פגרי מתחלק לשני סעיפי נפרדי
)כעולה מתו .טבלה מס' 2וטבלה מס' 3
להל:($
א.
הגדרת פסולת פגרי
פגר בהתא לסעי 1 #לתקנות בריאות הע
מוגדר כאחד מהשניי:
(Iחיות מעבדה ורקמותיה$
המונח 'חיות מעבדה' מגדיר למעשה את
אות $חיות אשר עברו ניסויי שוני ו/או
שימשו לאנליזות שונות.
מונח זה מוציא מכלל הפסולת המטופלת
כפסולת פגרי את פגריה $ורקמותיה $של
חיות שאינ $חיות מעבדה .כלומר ,למעשה כל
פסולת הגוויות ,האיברי והרקמות
מהשירותי הוטרינריי אינה מכוסה על ידי
תקנות בריאות הע.
שנחשפה
נלווית
(IIפסולת
למיקרואורגניזמי פתוגניי לבני אד
קריאה פשוטה של הסעי #מראה כי המונח
'פסולת נלווית' מתייחס למעשה לפסולת
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
זיהומית כאשר היא נלווית לחיות מעבדה.
למעשה ,מהיותו של סעי 5 #לתקנות בריאות
הע כולל כל פסולת זיהומית שהיא ,הרי
שסעי #זה ,המתייחס לפסולת זיהומית
הנלווית לחיות מעבדה ,הופ .למיותר.
ב.
כיצד מטופלת פסולת פגרי
פסולת פגרי מטופלת באמצעות שריפה או
קבורה בלבד .למעשה נראה כי המחוקק לא
נת $את דעתו מספיק לשאלת ההגדרה של
פסולת פגרי .תחת הגדרת פסולת פגרי
יופיעו ,בי $השאר ,רקמותיה $של חיות
מעבדה אשר שימשו לניסיונות התנהגותיי
כמו ג של חיות ששימשו בניסיונות בה
היו מעורבי מיקרואורגניזמי פתוגניי
וחומרי מסוכני ורדיואקטיביי .ג מבלי
התייחס לעובדה כי ייתכ $בלבול בי $הפנייה
לקבורה או לשריפה ,הרי שדרישה זו
שבתקנות בריאות הע מסוכנת ובלתי
אחראית בעליל.
חומרי מסוכני רבי אשר שימשו לטיפול
בחיות המעבדה ,כגו $מתכות כבדות
וחומרי רדיואקטיביי אינ ניזוקי כלל
בשריפה ומשמרי את רעילות לאד
ולסביבה .בקבורה – א ישירות וא לאחר
שריפה – ממשיכי חומרי אלה בפעילות
ללא הפרעה .ה $נשטפי בקרקע ,חודרי
למאגרי מי וממשיכי לזה ולפגוע.
לאור האמור לעיל ברור כי כל נושא הטיפול
בפסולת פגרי שגוי מאחר והוא מתמקד
בעיקר בעצ היות הפסולת פסולת פגרי
ולא במהות הבעיה עצמה .יתכ $כי עדי #היה
אילו היתה פסולת הפגרי מטופלת ככל
פסולת אחרת .כלומר ,פסולת פגרי
שמעורבי בה חומרי ציטוטוקסיי תטופל
כפסולת ציטוטוקסית ,פסולת פגרי
שמעורבי בה מיקרואורגניזמי פתוגניי
תטופל כפסולת המכילה מיקרואורגניזמי
פתוגניי ,פסולת פגרי שמעורבי בה
חומרי רדיואקטיביי תטופל כחומר
רדיואקטיבי וכיו"ב .גישה זו תוביל לכ .כי
פסולת פגרי שאינה ציטוטוקסית ושאי$
מעורבי בה מיקרואורגניזמי פתוגניי
ו/או חומרי רדיואקטיביי וכד' תטופל
בפסולת רגילה .לפיכ ,.בדומה להגדרת
פסולת רגילה שהיא הגדרה שאריתית כ$
תוגדר פסולת פגרי רגילה ,שהיא פסולת
פגרי שאינה ציטוטוקסית ושאינה מכילה
מיקרואורגניזמי פתוגניי ו/או חומרי
רדיואקטיביי וכד' ,והיא זו שתטופל
בשריפה או בקבורה.
יצוי $כי פסולת פגרי 'רגילה' אינה כוללת
בחובה סכנות תברואתיות ו/או סביבתיות
מעבר לסכנות הכלולות ,לדוגמא ,בשאריות
מזו $המושלכות לאשפה .הרגישות בעניי $זה
נובעת בראש ובראשונה מסיבות אסתטיות
ודתיות.
כפי שצוי $דלעיל אי $פסולת הפגרי כוללת
אברי ורקמות אד .אברי גו #אד ,שליות
ונפלי יאוחסנו בקירור ויועברו לקבורה
אחת לשבועיי לפחות כקבורת נפטרי .ג
כא $מתעלמות תקנות בריאות הע מכ.
שאברי אד גו #אד עלולי לכלול חומרי
פתוגניי.
ומיקרואורגניזמי
רעילי
במקרי כאלו עלולה קבורה ,ללא כל טיפול
מקדי ,להוות מפגע בריאותי ,תברואתי
וסביבתי לכל מי שנמצא באזור הקבורה
ולסביבה עצמה.
.2.2ההגדרות על פי חוקי אחרי
במקביל לתקנות בריאות הע קיימי מספר
חוקי נוספי שמטרת הסדרת הטיפול
בפסולת ו/או בחומרי מסוימי כמפורט
להל.$
תקנות המקבילות במידה מסוימת לתקנות
בריאות הע ה $תקנות רישוי עסקי )סילוק
פסולת חומרי מסוכני( ,התשנ"א1990
)להל" :$תקנות רישוי עסקי"( לפיה) $סעי#
)2א(( בעל מפעל יסלק כל פסולת שמקורה
במפעל או המצויה בו ,בהקד האפשרי ולא
יאוחר מתו ששה חדשי ממועד
היווצרותה ,למפעל לנטרול וטיפול בפסולות
תעשייתיות ופסולות חומרי מסוכני
שברמת חובב )אתר הפסולת הרעילה(,
כשהיא ארוזה ומשונעת בהתא להוראות
כל די $ובכפו #להנחיות המנהל הכללי של
המשרד לאיכות הסביבה או מי שהוא
הסמיכו לעניי $תקנות רישוי עסקי.
על מנת לבחו $הא תקנות רישוי עסקי
רלוונטיות לעניי $פסולת רפואית והא ה$
חלות על אות מוסדות עליה חלות תקנות
בריאות הע יש לבחו $היטב את תקנות
רישוי עסקי.
על פי סעי 1 #לתקנות רישוי עסקי ,ה$
חלות על 'מפעל' שהוא כהגדרתו כל עסק
טעו $רישוי ,או כל מקו אחר שאינו משק
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
בית שבו עוסקי ,משנעי ,מאחסני,
מוכרי ,מעבדי או מייצרי חומרי
מסוכני או פסולת של חומרי כאלה ,או
שחומרי מסוכני נוצרי בתהלי .העיבוד
או הייצור שבו.
למרות שקריאה דווקאית תוביל
לכ .שבתי חולי ,מרפאות
וקליניקות יוגדרו כמפעלי מאחר
וה עוסקי ,משנעי ,מאחסני
ומייצרי חומרי מסוכני – שהרי
כל דגימה ביולוגית מחולה עונה על
הגדרה זו – ברי כי לא לכ .התכוו$
המחוקק .כוונתו של המחוקק שכל
אלו לא ייכללו בהוראות תקנות
רישוי עסקי ניכרת בעיקר בשתי
דרכי:
.iמלשו $התקנות המתייחסות
ל"מפעל" ברור כי לא התכוו$
המחוקק לכלול בתי חולי
במסגרת המונח "מפעל" ,שא
לא כ $הרי שהיה מציי $זאת
במפורש.
.iiמתו .עיו $בצו רישוי עסקי
)עסקי טעוני רישוי( ,התשנ"ה
1995ברור כי התכוו $המחוקק
להוציא פעילות בתי החולי
מכלל העסקי הדורשי
רישוי.
בחינת סעי 1 #והתוספת לצו רישוי
עסקי )עסקי טעוני רישוי(
התשנ"ה 1995מראה כי התוספת
כוללת בתי מרקחת בקופות החולי
)א .לא בבתי חולי( )סעי1.1 #
לתוספת( ומעבדות רפואיות שה$
מעבדות לבדיקות דגימות שמקור$
בבני אד למעט מעבדות רפואיות
רשומות לפי סעי 25 #לפקודת
בריאות הע 1940 ,בבתי חולי
)סעי 1.6 #לתוספת(.
כלומר ,תקנות רישוי עסקי אינ$
חלות על בתי חולי ועל קופות
חולי ומעבדותיה ,אול חלות על
מעבדות שאינ $מעבדות בתי חולי
או מעבדות קופות חולי ואינ$
חלות על בתי מרקחת בבתי חולי.
יש לציי $כי הוצאת בתי מרקחת בבתי חולי
ומעבדות רפואיות בבתי חולי ובקופות
החולי מכלל הוראות תקנות רישוי עסקי
נעשית למרות שמטרת הרישוי של אלה על פי
התוספת היא "הבטחת בריאות הציבור
לרבות תנאי תברואה נאותי" )מטרה 5
מ"מטרות הרישוי"(.
לסיכו ,למרות שכל בתי החולי,
המרפאות והקליניקות עוסקי בחומרי
מסוכני או שחומרי מסוכני נוצרי
בה הרי שרק בתי מרקחת בקופות החולי
ומעבדות רפואיות שה $מעבדות לבדיקות
דגימות שמקור $בבני אד למעט מעבדות
רפואיות בבתי חולי מוגדרי כ'מפעלי',
וזאת מאחר וצו רישוי עסקי )עסקי טעוני
רישוי( התשנ"ה 1995אינו חל בעניינ.
כלומר ,תקנות רישוי עסקי חלות רק על
בתי מרקחת בקופות החולי ומעבדות
רפואיות למעט מעבדות רפואיות בבתי
חולי.
לאור האמור לעיל ,נראה כי הפרשנות
הרגילה תביא לכ .כי הדיו $שלהל $רלוונטי
א .ורק לבתי מרקחת בקופות החולי
ולמעבדות רפואיות למעט מעבדות רפואיות
בבתי חולי .מאחר ואי $כל הבדל מהותי בי$
תפעול בית מרקחת או מעבדה בתחומי בית
חולי או מחוצה לו ,ההפרדה בעניי $זה
הינה מלאכותית וסופה שתביא – למי שאמו$
על לשו $החוק ומעוני $בכ – .לפתיחת פרצה
לברוח מהוראות חוק המחייבות הוצאות
כספיות והקצאת משאבי ניכרי.
חומר מסוכ $על פי סעי 1 #לתקנות רישוי
עסקי הוא חומר בעל מספר או"מ כמפורט
בספר הכתו ,בכל מצב צבירה ,וכמתואר
בחלק א' בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על
מצרכי ושירותי )שירותי הובלה ושירותי
גרורי( ,התשל"ט.1978
הספר הכתו (Recommendations of the
) Transport of Dangerous Goodsהוא
למעשה קוב /ההגדרות של ארגו $האומות
המאוחדות של חומרי שוני וזאת לצורכי
הובלה .כלומר ,החוק הישראלי עושה שימוש
ברשימות החומרי המסוכני המופיעי
בתקנות ההובלה של האו" על מנת להגדיר
את סוג הפסולת שתשונע לאתר הפסולת
הרעילה ברמת חובב.
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
מאחר וחומרי ציטוטוקסיי ,לדוגמא,
כלולי בספר הכתו ,הרי שעל אלו להיות
משונעי לאתר הפסולת הרעילה ברמת
חובב.
אול ,הגדרות הספר הכתו חורגות
מהגדרת פסולת רפואית מסוכנת ,ואי $פלא
בכ .לאור העובדה כי הספר הכתו הוא
למעשה קוב /המלצות לשינוע של מוצרי
רעילי בכלל .לפיכ ,.בספר הכתו במספר
מקרי ישנה הכללה של
" Clinical wastes from medical care in
"hospitals, medical centres and clinics
)כגו $ב ,Y-List, Waste Streamsקטגוריה
Y1של ה Organisation for Economic
Cooperation
and
Development
) (OECDוה.(Basel Convention
על פי הספר הכתו הגדרת פסולת מסוכנת
כוללת:
Any product, substance or organism
that is a dangerous good which is no
longer used for its original purpose and
which is a recyclable material or
intended for treatment or disposal,
including storage prior to treatment or
disposal, but does not include a
product, substance or organism that is:
household in origin
returned
directly
to
a
manufacturer or supplier of the
product or material
Included in UN Classes 1 or 7
(explosives and radioactive
materials - covered by other
regulations).
•
•
•
The above exemptions are
based on the following criteria:
• a waste is already adequately
controlled
under
separate
legislation
• a waste is considered to pose a
low incremental risk to human
health and the environment.
בטבלה מס' 1מצוי $הטיפול בסוגי הפסולת
השוני על פי תקנות בריאות הע ועל פי
תקנות רישוי עסקי.
טבלה מס' .1הטיפול בסוגי הפסולת
השוני בהתא תקנות בריאות הע
ובהתא תקנות רישוי עסקי.
סוג הפסולת
סילוק
הפסולת
בהתא
לתקנות
בריאות הע
)טיפול
בפסולת
במוסדות
רפואיי(,
התשנ"ז!1997
פסולת רגילה
)אינה פסולת
זיהומית ,למעט
פסולת זיהומית
שעברה טיפול
במיתק $טיפול,
שאינה פסולת
רפואית מסוכנת
ושאינה פסולת
פגרי(
פסולת זיהומית
)פריטי חדי,
תרביות
מיקרואורגניזמי
פתוגניי וכלי
שהכילו תרביות
אלה ,פסולת
שהיתה במגע ע
חולי המאושפזי
בבידוד עקב מחלה
זיהומית ,חומר
אחר שהמנהל
הורה שיש לטפל בו
כפסולת זיהומית(
פסולת רפואית
מסוכנת
)חומר ציטוטוקסי,
חומרי
אנטיביוטיי
ותרופות ,חומר
מסוכ $אחר(
תועבר למרכז
לסילוק פסולת
אחת ליממה
לפחות.
תועבר למתק$
טיפול ולאחר
מכ $למרכז
לסילוק פסולת
אחת ליממה
לפחות*.
תועבר למרכז
לסילוק פסולת
כשהתמלא
המכל ולפחות
אחת לשבוע.
פסולת
ציטוטוקסית
תועבר למרכז
לסילוק פסולת
פע ביומיי.
לאחר מכ$
תועבר לרמת
חובב בהתא
לתקנות רישוי
עסקי.
סילוק
הפסולת
בהתא
לתקנות
רישוי
עסקי
)סילוק
פסולת
חומרי
מסוכני(,
התשנ"א!
1990
כל פסולת
שמקורה
במפעל או
המצויה בו,
בהקד
האפשרי ולא
יאוחר מתו
ששה חדשי
ממועד
היווצרותה,
למפעל
לנטרול
וטיפול
בפסולות
תעשייתיות
ופסולות
חומרי
מסוכני
שברמת
חובב )אתר
הפסולת
הרעילה(.
אי $כל
דרישה
לטפול
מקדי.
אי $כל
דרישה
להפרדה בי$
החומרי.
הדרישה
ללו"ז היא
"בהקד
האפשרי"
ולא יותר
מחצי שנה.
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
לעניי $פסולת זיהומית נראה כי יש בלבול
בתו .תקנות בריאות הע עצמ :$עפ"י תקנה
)5ג( הוראות תקנה )4ה( ,שנועדה במקורה
לפסולת רגילה ,תחולנה ג על פינוי פסולת
זיהומית .כלומר פסולת זיהומית תועבר
למרכז לסילוק פסולת אחת ליממה לפחות.
אול על פי תקנה )10ה() (2תועבר פסולת
זיהומית למיתק $טיפול בו תטופל ,ורק
לאחר מכ $תועבר לאתר לסילוק פסולת.
מטבלה מס' 1עולה כי למעשה אי $אחידות
בחוק וכביכול יכול מנהל המוסד הרפואי
'לבחור' לו את החוק המתאי להשקפותיו
ולצרכיו.
יצוי $כי בהתא לתקנות רישוי עסקי
)תחנת מעבר לפסולת( ,התשנ"ח1998
מוגדרת פסולת רפואית כהגדרת 'פסולת
רגילה' בתקנות בריאות הע.
חוק נוס #המתייחס לפסולת רפואית הוא
חוק המי התשי"ט) 1959להל" :$חוק
המי"( .על פי סעי20 #ב)א( לחוק המי:
"חייב אד להימנע בכל
פעולה המזהמת מי או
עלולה לגרו לזיהו
או
במישרי
מי,
בעקיפי ,מיד או לאחר
זמ; ואי נפקא מינה א
היה מקור המי מזוה
לפני אותה פעולה וא
לאו .הקובע מפורשות
כי יש להימנע מפגיעה
במקורות המי ,בי
במישרי ובי בעקיפי" .
על מנת לבחו $הא חוק המי חל על פסולת
רפואית ,וא כ $על איזו פסולת הוא חל יש
לבחו $הא בתי חולי ,מרפאות וקליניקות
מוגדרי כגורמי זיהו והא הפסולת
הרפואית לסוגיה מוגדרת כמזה של מי.
על פי סעי20 #א לחוק המי 'גור זיהו'
מוגדר כמפעל תעשייתי או חקלאי ,בני$
כמשמעותו בחוק התכנו $והבניה ,התשכ"ה
1965ומיתק ,$מכונה או כלי תחבורה ,אשר
מיקומ ,הקמת ,הפעלת ,החזקת או
השימוש בה גורמי או עלולי לגרו
לזיהו מי.
מבחינת חוק התכנו $והבניה ,התשכ"ה1965
עולה כי הגדרת "בני "$כוללת כל מבנה ,בי$
שהוא בנוי אב $ובי $שהוא בנוי ביטו ,$טיט,
ברזל ,ע /או כל חומר אחר .לפיכ .ברור כי
כל בית חולי ,מרפאה ,קליניקה ומעבדה
מוגדרי כ'גור זיהו' לעניי $חוק המי.
בסעי20 #א לחוק המי מוגדר 'זיהו מי'
כ:
"שינוי בתכונותיה של
מי שבמקור מי
פיסיקלית,
מבחינה
כימית ,אורגנולפטית,
ביולוגית ,בקטריולוגית,
רדיואקטיבית או אחרת,
או שינוי הגור שהמי
יהיו מסוכני לבריאות
הציבור ,או עלולי
לפגוע בחי או בצומח ,או
פחות ראויי למטרה
אשר לה ה משמשי
או נועדו לשמש".
בהתא ללשו $החוק נראה כי פסולת
רפואית זיהומית )למעט פריטי חדי
שאינ מזוהמי( ופסולת רפואית מסוכנת
שתיה $מוגדרות כזיהו מי מכוח כ .שה$
גורמות לשינוי תכונותיה של מי במקור
מי ,קרי; זיהו מי מקורות מי שה
)סעיפי 2ו20א( :מעיינות ,נחלי ,נהרות,
אגמי ושאר זרמי ומקווי של מי ,בי$
עיליי ובי $תחתיי ,בי $טבעיי ובי$
מוסדרי או מותקני ,בי $שהמי נובעי
או זורמי או עומדי בה תמיד או
לפרקי ,לרבות מיניקוז ומישופכי ,$לרבות
מובילי מי פתוחי או סגורי ,מאגרי מי
ותעלות ניקוז.
יצוי $כי חוק המי אינו חוק 'כמותי' אלא
חוק 'מוחלט' – דהיינו ,הוא כולל איסור
ברור מוחלט לזיהו מי ללא כל קשר
לרמת הזיהו .כמו כ ,$שלא כתקנות
בריאות הע אול באופ $דומה לחוק
למניעת מפגעי ,התשכ"א ,1961כולל חוק
המי סעיפי בקרה ואכיפה מגווני וביניה
התנאת תנאי למניעת זיהו מי ,תיקו$
המעוות ,צו הפסקה ,סמכויות חירו ,זכות
ערר ,חובת דיווח ,עונשי $ואחריות נושאי
משרה והמדינה.
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
בסיכו עולה כי חוק המי לעניי $פסולת
רפואית זיהומית )למעט פריטי חדי
שאינ מזוהמי( ופסולת רפואית מסוכנת
מורה במפורש כי יש להימנע באופ $מוחלט
מכל פעולה שכתוצאה ממנה עלולה פסולת
רפואית זיהומית )למעט פריטי חדי
שאינ מזוהמי( ופסולת רפואית מסוכנת
לזה מאגרי מי .ובאופ $פרקטי ,אי$
להטמי $או לקבור פסולת כזו מחשש שתזה
מאגרי המי .לפיכ ,.אילו היה מעוניי $בכ.
מי הרי שבקלות היה נית $לאכו #טיפול
אמיתי ומלא בפסולת רפואית זיהומית
)למעט פריטי חדי שאינ מזוהמי(
ופסולת רפואית מסוכנת.
מיתרונותיו של חוק המי הוא כי אינו כפו#
להגדרות 'פסולת זיהומית' ו'פסולת רפואית
מסוכנת' בהתא לתקנות בריאות הע.
כלומר ,ג א פסולת אינה מוגדרת כפסולת
זיהומית או כפסולת רפואית מסוכנת עדיי$
נית $לאכו #את הטיפול בה ואת סילוקה
היאות באמצעות חוק המי.
חוק אחר בו נית $לעשות שימוש לעניי$
הטיפול והסילוק של פסולת רפואית הוא
החוק למניעת מפגעי סביבתיי )תביעות
אזרחיות( ,התשנ"ב .1992על פי סעי)2 #א(
לחוק זה לבקשת מי שנפגע או עלול להיפגע
ממפגע סביבתי או לבקשת גו #או עמותה
רשאי בית משפט לתת צו המורה למי שגור
או עומד לגרו מפגע סביבתי להימנע או
להפסיק מהמעשה הגור או העומד לגרו
למפגע הסביבתי ,לתק $את המעוות ,לעשות
ככל הדרוש כדי למנוע הישנות המפגע .חוק
זה כולל זיהו מי כמוגדר בחוק המי.
יצוי $כי מי שיכול להגיש תובענה לפי חוק זה
ה המועצה לגני לאומיי ,שמורות טבע
ואתרי לאומיי ,הרשות לשמירת הטבע
והגני הלאומיי ,רשות שמורות הטבע,
החברה להגנת הטבע ,המועצה לאר /ישראל
יפה ,המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהו
בישראל ,אד טבע ודי $אגודה ישראלית
להגנת הסביבה ,חיי וסביבה ארגו $הגג
לשוחרי איכות הסביבה והקר $הקיימת
לישראל.
לסיכו הוראות החוק למניעת מפגעי
סביבתיי )תביעות אזרחיות( ,התשנ"ב
,1992נראה כי חוק זה היה יכול לתת בידי
מי המעוניי $בכ .כלי יישומי רב ער .על מנת
להביא להפסקה מיידית של זיהו מקורות
מי באמצעות פסולת זיהומית ופסולת
רפואית מסוכנת.
מיתרונותיו של חוק זה ,בדומה לחוק המי,
הוא כי אינו כפו #להגדרות 'פסולת זיהומית'
ו'פסולת רפואית מסוכנת' בהתא לתקנות
בריאות הע .כלומר ,ג א פסולת אינה
מוגדרת כפסולת זיהומית או כפסולת
רפואית מסוכנת עדיי $נית $לאכו #את
הטיפול בה ואת סילוקה היאות באמצעות
חוק זה.
חוקי נוספי בה נית $לעשות שימוש על
מנת לאכו #הטיפול בפסולת זיהומית )למעט
מכשור חד שאינו מזוה( ופסולת רפואית
מסוכנת ה חוקי העזר של המועצות
המקומיות ,כמפורט בחוקעזר לדוגמה
למועצות מקומיות )תברואה וסילוק
מפגעי( ,התשל"ב.1972
על פי סעי (10)2 #לחוקעזר לדוגמה
למועצות מקומיות )תברואה וסילוק
מפגעי( ,התשל"ב 1972מוגדר מפגע ,בי$
השאר ,כ:
"באר ,בור מי ,מכל
מי וכל מקו המשמש
לאגירת מי ,שלדעת
התברוא ה נמצאי
במצב העלול לגרו
לזיהו במי שבתוכ
או להתפתחות יתושי
בה".
מכא $עולה כי נית $לאכו #את איזיהו
המי באמצעות פסולת זיהומית ופסולת
רפואית רעילה ג באמצעות חוקי העזר של
המועצות המקומיות ,כאשר שיקול הדעת
המחויב והמחייב היחיד הוא של התברוא.$
יצוי $כי דעתו של התברוא $בדבר קיומו של
מפגע ,מקורו או מהותו ,או בדבר העבודות
והחומרי הדרושי לסילוק המפגע
ולמניעת הישנותו היא קובעת וסופית )סעי#
.(8מעבר לזאת ,על פי סעי:(30)2 #
"כל דבר העלול ,לדעת
או
המועצה
ראש
התברוא ,לסכ את חייו,
בטחונו ,בריאותו ,רכושו
או נוחותו של אד או
להפריע לאד או למנוע
מלהשתמש
אותו
בזכויותיו"
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
כלומר ,שיקול דעת של ראש המועצה או
התברוא $כי פסולת מסוימת עלולה לסכ $את
בריאות או נוחות התושבי או להפריע לה
או למנוע מה מלהשתמש במי ,ג היא
מספיקה לצור .הגדרת המפגע על פי תקנות
העזר של המועצות המקומיות.
ולעניי $האחריות לסילוק המפגע ,על פי סעי#
5חייב המחזיק בנכס לסלק כל מפגע
מהנכס ,וא אינו עושה זאת רשאית
המועצה לבצע את העבודה הדרושה לסילוק
המפגע ולגבות את הוצאות הביצוע )סעי.(7 #
לסיכו חוקעזר לדוגמה למועצות מקומיות
)תברואה וסילוק מפגעי( ,התשל"ב,1972
נראה כי חוק זה יכול היה לשרת מועצות
מקומיות על מנת לכפות טיפול וסילוק
נאותי של פסולת זיהומית ופסולת רפואית
מסוכנת ,והכל כראות עיני המועצה
המקומית כאשר דעת התברוא $היא
הסמכות העליונה והקובעת.
חוק נוס #בו נית $לעשות שימוש לאכיפת
הטיפול והסילוק הנאותי של פסולת
רפואית הוא פקודת בריאות הע ,1940
המטילה אחריות ישירה לתפעול נאות של
המוסד הרפואי על מנהלו ומאפשרת למנהל
הכללי של משרד הבריאות לסגור מוסד
רפואי בא לא קוימה הוראה מהוראות
פקודת בריאות הע 1940או התקנות לפיה,
או לא קוי תנאי שקבע המנהל לאותו מוסד
רפואי )סעי25 #א).((2
לסיכו סעי #זה ,נראה כי לעזרת אכיפת
הטיפול בפסולת רפואית נית $היה לגייס
מספר חוקי הנוספי לתקנות בריאות הע
וה:
•
תקנות רישוי עסקי )סילוק פסולת
חומרי מסוכני( ,התשנ"א1990
תקנות אלו תחולת $מוגבלת ,מכוח
פרשנות שאינה דווקאית לבתי
מרקחת בקופות החולי ולמעבדות
רפואיות למעט מעבדות רפואיות
בבתי חולי .חוק זה מחייב העברת
הפסולת בהקד האפשרי ולא
יאוחר מתו ששה חדשי ממועד
היווצרותה לאתר הפסולת הרעילה
שברמת חובב ,וזאת ללא כל דרישה
לטפול מקדי או להפרדה בי $סוגי
הפסולת השוני .חוק זה סותר
בחלקו את האמור בתקנות בריאות
הע ובכ .פותח פרצה לאפשרות
ל'בחירת' החוק המתאי על ידי
הגופי השוני.
•
חוק המי התשי"ט1959
חוק זה יכול להשלי את תקנות
בריאות הע )טיפול בפסולת
במוסדות רפואיי( ,התשנ"ז1997
בכל הקשור לפסולת רפואית
העלולה לזה מאגרי מי .חוק זה
הינו חוק חסר פשרות ושאינו כבול
להגדרות המצמצמות של תקנות
בריאות הע.
•
חוק למניעת מפגעי סביבתיי
)תביעות אזרחיות( ,התשנ"ב1992
חוק זה פותח את הדלת בפני נפגעי
ובפני גופי האמוני על השמירה
על איכות הסביבה לתבוע ולקבל
צווי מטע בית המשפט המורי
להפסיק ולמנוע מפגעי סביבתיי
שמקור בפסולת רפואית .חוק זה
אינו כבול להגדרות המצמצמות של
תקנות בריאות הע.
•
למועצות
לדוגמה
חוקעזר
מקומיות )תברואה וסילוק מפגעי(,
התשל"ב.1972
חוקי העזר של המועצות המקומיות
יכולי להוות כלי רב עוצמה בידי
ראשי מועצות מקומיות ותברואני
על מנת לכפות על גופי מזהמי
להפסיק הזיהו .חוקי העזר ה
הרחבי ביותר מבחינת הגדרת
המפגעי שבה הכוללת כל אי
נוחות שהיא וחריגי בכ .ששיקול
דעת של אד בודד ,בעיקר
התברוא ,$יכול להביא לפעולות
אכיפה מקיפות.
•
פקודת בריאות הע 1940
הפקודה מטילה אחריות ישירה
לתפעול נאות של המוסד הרפואי על
מנהלו ומאפשרת למנהל הכללי של
משרד הבריאות לסגור מוסד רפואי
בא לא קוימה הוראה מהוראות
הפקודה או התקנות לפיה.
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
מהאמור לעיל עולה כי איאכיפה
של טיפול וסילוק נאותי של פסולת
רפואית אינו נובע ממחסור בחוקי
ותקנות וההפ .הוא הנכו .$אול,
למרות ריבויי של החוקי,
לעניי$
הספציפיי
החוקי
מגומגמי ובעלי לאקונות רבות
והחוקי האחרי אמנ נותני
עילות וסמכויות אכיפה ביד רחבה
אול אי $בה בכדי להחלי #את
החוק הבסיסי בעניי $הטיפול
בפסולת רפואית ,והראיה כי נושא
הטיפול והסילוק הנאותי בפסולת
רפואית אינו נאכ #כפי שהיה ראוי
לו לאור פוטנציאל ההיזק העצו
שלו.
פסולת מבתי חולי" .הנוהל הופ /על ידי י.
מרק מי שהיה אחראי למינהל בתי חולי
)שירותי אשפוז( והופ /למנהלי בתי החולי
הממשלתיי בלבד .הנהלי הוכנו על ידי
וועדה מייעצת לאחר קבלת משוב ממספר
בתי חולי ,וה מהווי מעי' $נהלי
דינאמיי' שנתוני לשינוי בהתא לתגובות
שתתקבלנה .בנוס ,#בנהלי מצוי $במפורש
כי אינ כוללי דרכי ביצוע ,סילוק או
נטרול חומרי מסוימי מאחר ומצופה
ש"בעלי המקצוע יפעלו עפ"י שיקולי בטיחות
מקובלי" .נראה כי דווקא גישה זו – אשר
נית $לתארה כ"סמו ".או "יהיה בסדר" היא
זו שקנתה לה אחיזה בתקנות בריאות הע
שחוקקו כתשע שני לאחר פרסו הנהלי.
על פי הנהלי סוגי הפסולת משתני
בהתא למקור הפסולת כפסולת שמקורה
במחלקות ,חדרי הניתוח ,מטבחי ושטחי
כלליי )אינ מפורטי בזאת( ,מעבדות
ובתי מרקחת כמפורט להל:$
.2.3ההגדרות על פי חוזרי ונהלי מינהל
רפואה
על פי חוזר שהופ /על ידי ראש מינהל רפואה
במשרד הבריאות ,ד"ר י .ברלובי ,/שמספרו
) 50/2000תיק (2/7/24מיו ה 22לאוקטובר
2000הממוע $אל מנהלי בתי חולי ,מעבדות
לבריאות הציבור ,מעבדות פרטיות ומרפאות
כירורגיות ומנכ"לי קופות החולי פינוי
פסולת מסוכנת ממוסדות רפואיי יהיה
לאתר הפסולת הרעילה ברמת חובב .חוזר
לזה תוא למעשה את סעי)10 #ה()(3
לתקנות בריאות הע .יצוי $כי אי $באתר
הפסולת הרעילה ברמת חובב כל מתק$
לטיפול בפסולת זיהומית.
על פי חוזר שהופ /על ידי ראש מינהל רפואה
במשרד הבריאות ,ד"ר יהודה ברו ,.שמספרו
) 36/2003תיק (4/3/200מיו ה 14במאי
2003אל מנהלי בתי חולי כללי תועבר
פסולת ציטוטוקסית לאתר הפסולת הרעילה
ברמת חובב לצור .נטרולה .החוזר מפריד –
שלא כלשו $התקנות בריאות הע – בי$
פסולת ציטוטוקסית רגילה לפסולת
פסולת
כלומר,
ציטוטוקסית חדה,
ציטוטוקסית המערבת ציוד חד .למעשה,
מאחר ופסולת ציטוטוקסית כהגדרתה הינה
פסולת רפואית מסוכנת ומאחר וחוזר
50/2000בי $כה וכה ד $בפסולת רפואית
מסוכנת הרי שחוזר זה ,בכל הנוגע להעברת
הפסולת לרמת חובב ,אינו מעלה ואינו
מוריד.
.1כלי מעבדה לשימוש חד פעמי
ושבריה
.2פסולת רעילה ומסוכנת
כבר בשנת ,1988עוד טר לחקיקת תקנות
בריאות הע פורסמו "הוראות נוהל לסילוק
.3פגרי ורקמות של חיות מעבדה
פסולת שמקורה במחלקות בית החולי
.1פסולת המיוצרת על ידי החולה
)פריטי לאחר שימוש אישי(.
.2פסולת טיפולית
2.1אריזות
2.2פריטי חדי
2.3חומרי חבישה וספיגה
2.4שקיות שת $מלאות
2.5פסולת תרופתית
.3פסולת הקשורה למחלות
בעלות סיכו $גבוה
.4שאריות מזו$
פסולת שמקורה בחדרי ניתוח
.1פסולת רגילה )מאזור חדרי
הניתוח(
.2פסולת ספטית )הנאספת בחדר
הניתוח עצמו(
.3פריטי חדי
פסולת שמקורה במעבדות בתי החולי
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
.4פסולת בדיקות מעבדה
4.1שאריות דגימות נוזלי גו#
פיזיולוגיי ,הפרשות ורקמות
מבדיקות
4.2תוצרי העבודה במעבדות
מיקרוביולוגיות
.5פסולת רגילה
פסולת שמקורה בבתי מרקחת ופסולת
תרופתית ממחלקות
.1פסולת רגילה
1.1אביזרי ואריזות
1.2תרופות וכימיקלי בלתי
מזיקי
.2תרופות וכימיקלי רעילי
ומזיקי
.3פריטי חדי
.4חומרי אנטיביוטיי
חומרי
או
.5תרופות
ציטוטוקסיי
חומרי
או
.6תרופות
רדיואקטיביי
לסיכו כוללי הנהלי תרשימי זרימה
עבור כל אחת מהאפשרויות הנ"ל המפרטי
את דרכי הטיפול בכל פסולת ופסולת .סיכו
תרשימי הזרימה לפי אופ $הטיפול בפסולת
מופיע בטבלה מס' .2
טבלה מס' .2סיכו תרשימי הזרימה על פי
הנהלי לפי אופ הטיפול בפסולת.
סוג הפסולת
פסולת המיוצרת
על ידי החולה
פסולת טיפולית
שאריות מזו$
פסולת רגילה
פריטי חדי
בעלת
פסולת
סיכו $גבוה
פסולת ספטית
כלי מעבדה חד
פעמיי ושבירי
מקור
הפסולת
מחלקות
אשפוז
חדרי ניתוח
בתי מרקחת
מעבדות
מחלקות
אשפוז
חדרי ניתוח
מעבדות
טיפול
מועברי
למרכז איסו#
מחלקתי
ולאחר מכ$
מטופלי על
ידי מחלקת
המשק של בית
החולי
כפסולת רגילה
מועברי
למרכז איסו#
מחלקתי
ולאחר מכ$
מועברי
לשריפה או
לעיקור
באוטוקלב על
ידי מחלקת
המשק של בית
פסולת בדיקות
מעבדה
מעבדות
פסולת תרופתית,
ציטוטוקסית,
חומרי
אנטיביוטיי
פגרי ורקמות של
חיות מעבדה
בתי מרקחת
פסולת תרופות
וכימיקלי
רעילי ומזיקי
פסולת רעילה
ומסוכנת
חומרי
רדיואקטיביי
מעבדות
בתי מרקחת
מעבדות
בתי מרקחת
החולי
מועברי
למרכז איסו#
המעבדה
ולאחר מכ$
מועברי
לעיקור
באוטוקלב על
ידי מחלקת
המשק של בית
החולי
מועברי
למרכז איסו#
מחלקתי
ולאחר מכ$
מועברי
לשריפה על
ידי מחלקת
המשק של בית
החולי
מועברי
למרכז איסו#
מחלקתי
ולאחר מכ$
מועברי על
ידי מחלקת
המשק של בית
החולי לאתר
הפסולת
הרעילה ברמת
חובב
נוהל טיפול
ספציפי
יודגש כי הנהלי מתייחסי א .ורק לבתי
מרקחת ,מעבדות וכד' הנמצאי בתחומי
בתי החולי.
מטבלה מס' 2עולה כי כותבי הנהלי
הפרידו בי $טיפול בשריפה ובי $עיקור
באוטוקלאב אול לא הביאו בחשבו $את
אפשרות הימצאותה של פסולת מסוגי
מסוימי במקומות שוני ,לדוגמא ,קיומה
של פסולת רדיואקטיבית וציטוטוקסית לא
רק בבתי המרקחת .אול ,יש לזכור כי
הנהלי חוברו לפני כעשרי שני שבה $חלו
שינויי מפליגי בכל הקשור לפעולת בתי
החולי .בנוס ,#בכל הקשור לפסולת
זיהומית מתייחסי הנהלי א .ורק לעיקור
באוטוקלב למרות שקיימות שיטות שונות
לטיפול בפסולת זיהומית שאינ $באמצעות
אוטוקלב.
.3פסולת רדיואקטיבית
נושא הפסולת הרדיואקטיבית מוסדר
בתקנות הרוקחי )יסודות רדיואקטיביי
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
ומוצריה( ,התש") 1980להל" :$תקנות
הרוקחי"( .על פי סעי 8 #לתקנות הרוקחי
לא יינת $שירות מהשירותי המפורטי
בתוספת השנייה אלא א קיבל המפעיל
היתר .ההיתר יינת $רק למי שיש בידו אישור
מקצועי למת $אותו שירות ,להנחת דעתו של
הממונה .אול ,לא יינת $היתר להפעלת
שירות לסילוק פסולת רדיואקטיבית אלא
לאחר קבלת אישור מהמנהל ,הוא המנהל
הכללי של הועדה לאנרגיה אטומית או מי
שהסמי .לכ .בכתב .מוב $כי דרישה זו
חורגת מהדרישה הרגילה הכוללת רק אישור
של הממונה ,הוא הממונה על קרינה
סביבתית או הממונה על קרינה רפואית.
המחייב אישור גבוה יותר של המנהל הכללי
של הועדה לאנרגיה אטומית ,מאחר וספקי
שירותי אלה ה אלה האחראיי בסופו
של התהלי .על כמויות גדולות של חומרי
רדיואקטיביי ועל אופ $הטיפול הסופי
בה.
.4מיו ואיסו*
לאחר מיו $ואיסו #תטופל הפסולת בנפרד
לפי סוגיה כמפורט בטבלה מס' 3להל.$
טבלה מס' .3המיו ,האיסו* ,הטיפול
וסילוק הפסולת לפי סוגיה השוני.
סוג הפסולת
המיו ,האיסו*
והטיפול בפסולת
סילוק
הפסולת
התוספת שנייה כוללת:
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
.11
.12
דוזימטריה אישית.
כיול מכשירי מדידת קרינה מייננת,
לרבות מקורות כיול.
מעבדה
בדיקות
רדיוטוקסיקולוגיות.
תיקו $מכשירי קרינה ואחזקת.
העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר
המכיל חומר רדיואקטיבי.
שירותי רדיוגרפיה.
אחזקת ציוד מג $ייחודי לעבודה
בחומרי רדיואקטיביי.
סילוק פסולת רדיואקטיבית.
הפעלה או ניהול מעבדה בכל מה
שקשור להכנה ולמינו $חומרי
רדיואקטיביי לצורכי ריבוי או
אבחו $רפואי.
הפעלה או ניהול של מכו$
איזוטיפי רפואי.
בדיקות ריכוזי ראדו $במבני,
בקרקע ובמי.
בדיקות קרינה בלתי מייננת.
אופ $הטיפול והסילוק של פסולת
רדיואקטיבית מטופל למעשה באופ $פרטני
בהתא לסעי ,10 #ש מצוי $כי כל בקשה
להיתר תוגש לממונה בכתב ובה יפורט ,בי$
השאר ,אופ $הטיפול והסילוק של פסולת
רדיואקטיבית.
כלומר ,החוק מבחי ,$ובצדק ,בי$
המשתמשי בחומר רדיואקטיבי מה נדרש
אישור של הממונה לצור .תפעול עסק לבי$
שירות לסילוק פסולת רדיואקטיבית
פסולת רגילה
)אינה פסולת
זיהומית ,למעט
פסולת זיהומית
שעברה טיפול
במיתק $טיפול,
שאינה פסולת
רפואית מסוכנת
ושאינה פסולת
פגרי(
פסולת זיהומית
)פריטי חדי,
תרביות
מיקרואורגניזמי
פתוגניי וכלי
שהכילו תרביות
אלה ,פסולת
שהיתה במגע ע
חולי המאושפזי
בבידוד עקב מחלה
זיהומית ,חומר
אחר שהמנהל
הורה שיש לטפל בו
כפסולת זיהומית(
פסולת רפואית
מסוכנת
)חומר ציטוטוקסי,
תיאס #במכל
פלסטי בעל מכסה
צמוד שתוכו ידופ$
בשקית פלסטית
לשימוש חד
פעמי.
דגימת מעבדה של
חומר ביולוגי
שאינו מתרבית
של
מיקרואורגניזמי
פתוגניי ,תיאס#
במכל נפרד שתוכו
ידופ $בשתי
שקיות פלסטיות
וירוק $בהתמלא
75%ממנו או
אחת ליממה,
הראשו$
מהשניי.
תיאס #במיכל
באופ $הדומה לזה
של פסולת רגילה
למעט כ .שהמכל
כתו ועליו
כתובת בשחור:
"סכנה חומר
מזוה".
פריטי חדי
יושמו במכל קט$
קשיח ע מכסה
שיושל .למכל
פסולת זיהומית
כשהוא סגור,
בהתמלא 75%
מנפחו.
חומרי
אנטיביוטיי
ותרופות שעבר
תועבר
למרכז
לסילוק
פסולת אחת
ליממה
לפחות.
תועבר
למרכז
לסילוק
פסולת אחת
ליממה
לפחות
תופרד
ותרוכז על
פי שיקולי
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
סעי*
תקנות
בריאות
הע
4
5
7
חומרי
אנטיביוטיי
ותרופות ,חומר
מסוכ $אחר(
מועד תפוגת או
שהוחלט לסלק
מסיבה אחרת
ירוכזו במכל או
בארו.$
פסולת
ציטוטוקסית
ופריטי חדי
ששימשו
בחומרי
ציטוטוקסיי
ייאספו במכל
קשיח הנית$
לסגירה ויסומ$
בכיתוב "זהירות"
חומר מסוכ."$
פסולת פגרי
)פגרי ורקמות של
חיות מעבדה
ופסולת נלווית
שנחשפה
למיקרואורגניזמי
פתוגניי לבני
אד(
תיאס #בשקית
פלסטית לשימוש
חדפעמי בצבע
צהוב שעליה
מודפס בצבע
שחור "פגרי בעלי
חיי".
)ללא
התייחסות(
קבורת אברי
אברי גו #אד,
שליות ונפלי )עד
25שבועות הריו($
יאוחסנו בקירור.
בטיחות
מתאימי
בכלי אחסו$
מתאימי.
תועבר
למרכז
לסילוק
פסולת
כשהתמלא
המכל
ולפחות אחת
לשבוע.
פסולת
ציטוטוקסית
תועבר
למרכז
לסילוק
פסולת פע
ביומיי.
פסולת
רפואית
מסוכנת לא
תסולק
למערכת
הביוב.
תועבר
ישירות
לביעור
במשרפה או
לקבורה,
הכל באישור
הממונה על
איכות
הסביבה.
יועברו
לקבורה
אחת
לשבועיי
לפחות לידי
מורשה
לעסוק
בקבורת
נפטרי.
מיתק $לטיפול בפסולת זיהומית בתחו
המוסד הרפואי לא יוגדר כעסק טעו $רישוי
כמשמעותו בחוק רישוי עסקי ,התשכ"ח
1968יוק ויופעל באישור בכתב מאת
המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי
שהוא הסמי .לעניי $זה .מיתק $לטיפול
בפסולת זיהומית שחוק רישוי עסקי חל
עליו יוק ויופעל בהתא לרשיו $העסק
ולתנאי שקבע נות $האישור .יובהר כי ישנו
מעי $בלבול בחוק לגבי המונח 'טיפול'.
המונח 'טיפול' מתייחס ה $לטיפול המקדי
שהוא חלק מהמיו $והאיסו #וה $לטיפול
הסופי בפסולת במתק $המיועד לכ..
מרכז לסילוק פסולת יוק בכל מוסד רפואי.
פינוי הפסולת מהמרכז לסילוק פסולת יהיה
כמפורט בטבלה מס' 4להל.$
טבלה מס' .4יעד פינוי הפסולת מהמרכז
לסילוק פסולת בהתא לסוג הפסולת.
סוג הפסולת
פסולת רגילה
)אינה פסולת
זיהומית ,למעט
פסולת זיהומית
שעברה טיפול
במיתק $טיפול,
שאינה פסולת
רפואית מסוכנת
ושאינה פסולת
פגרי(
פסולת זיהומית
)6פריטי חדי,
תרביות
מיקרואורגניזמי
פתוגניי וכלי
שהכילו תרביות
אלה ,פסולת שהיתה
במגע ע חולי
המאושפזי בבידוד
עקב מחלה זיהומית,
8חומר אחר שהמנהל
הורה שיש לטפל בו
כפסולת זיהומית(
פסולת רפואית
מסוכנת
)חומר ציטוטוקסי,
חומרי
אנטיביוטיי
ותרופות ,חומר
מסוכ $אחר(
פסולת פגרי
)פגרי ורקמות של
חיות מעבדה ופסולת
נלווית שנחשפה
למיקרואורגניזמי
פתוגניי לבני אד(
יעד פינוי
הפסולת
מהמרכז לסילוק
פסולת
עפ"י
סעי*
תקנות
בריאות
הע
) 4ה (
)10ה()(1
למיתק $טיפול בו
תטופל ,ולאחר
מכ $לאתר
לסילוק פסולת
) 4ה (
)10ה()(2
אתר מורשה
לסילוק פסולת
למקו שאושר
בהתא לתקנות
רישוי עסקי
)סילוק פסולת
חומרי
מסוכני(,
התשנ"א1990
משרפה/קבורה
)10ה()(3
) 6ב (
.5היסטוריה שיפוטית
בדיקת ההיסטוריה השיפוטית בישראל
בעניי $הפסולת הרפואית מראה כי עד כה לא
נכלל תחו הפסולת הרפואית בנושאי לה
נדרש בית המשפט ,וזאת בניגוד לפסולת
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
מסוגי אחרי אשר בעניינה עסק בית
המשפט רבות.
אי קיומה של פסיקה בעניי $נובע מכ.
שנושאי אלו לא הובאו לפני בית המשפט,
דבר שהוא מתמיה לכשעצמו ,ובמיוחד לאור
כ .שנושאי אחרי הקשורי בפסולת
אחרת אכ $הובאו לדיו $בפני בתי המשפט
השוני .הדבר נובע ככל הנראה מהחשיבות
הפחותה המיוחסת לתחו כמו ג מכ .כי
הנושאי הקשורי לפסולת רפואית
'מוסדרי' לה מבלי שיהא צור .לפנות
בעניינ לבית המשפט .נית $להניח כי עובדה
זו מעידה בראש ובראשונה על כ .שמצב
הטיפול בפסולת רפואית אינו טורד את
מנוחת הריבו $כי הלו הוא האחראי על
האכיפה ,מצד אחד א .מצד שני המטלה
הכספית של הטיפול בפסולת זו ג היא
מוטלת עליו מכ .חוק בריאות ממלכתי
המטיל על הממשלה את החובה לממ $את
מערכות הבריאות.
הנחה מצערת זו ,לפיה היעדר הפסיקה
מקורו באדישות ,מתחזקת מפסק הדי$
היחיד המזכיר פסולת רפואית והוא תפ
3607/99מדינת ישראל המשרד לאיכות
הסביבה נ' טייב יצחק אשר נידו $בבית
משפט השלו כפרסבא בפני כבוד השופטת
ניצה מימו$שעשוע .עניינו של משפט זה
בהאשמה פלילית של מפעיל כביכול של אתר
לסילוק פסולת כמי שלא ציית לתקנות ולאי
מניעת זיהו אויר וריח בלתי סבירי.
בפסק דינה מתייחסת כבוד השופטת לסוג
הפסולת הנמצאת באתר א .ורק לצור.
הדיו $בשאלה הא מדובר האתר לסילוק
פסולת או בתחנת מעבר לפסולת .מפסק
הדי $עולה כי זהות הפסולת המושלכת באתר
ועצ העובדה כי אי $המדובר בפסולת בניי$
בלבד היא אחת ההוכחות לכ .כי המדובר
באתר סילוק פסולת ולא בתחנת מעבר
לפסולת .במסגרת זו מציינת כבוד השופטת
כי
דיוננו
נשוא
"...באתר
הושלכו סוגי מגווני של
אשפה ,לרבות פסולת ביתית
ותעשייתית ,העוני להגדרת
"פסולת" בתקנות הרישוי:
"אשפה ,זבל וגרוטאות מכל
סוג וצורה לרבות אשפה
ביתית ,פסולת צמחי,
פסולת רפואית ופסולת
שמקורה בבית עסק ,בבית
או
בתעשיה
מלאכה,
בחקלאות ,ולמעט פסולת
בני".
כלומר ,עצ העובדה כי יתכ $ומעורבת
באתר פסולת רפואית אינה מעלה ואינה
מורידה בעיני השופטת והיא כלל אינה
מביאה שאלה זו במניי $שיקוליה.
העדרה של פסיקה מודגש בשני המקרי
שלהל ,$המראי כי למרות שנעשות עבירות
המלוות בסכנה אמיתית ורבה לציבור בעניי$
הפסולת הרפואית ולמרות שישנ $פניות
בעניי $הפסולת הרפואית ,הדברי אינ
מגיעי לפתחו של בית המשפט אלא
'מוסדרי' בדרכי אחרות ,אשר יש לשער
כי תועלת $לציבור נמוכה לעי $ערו.
מתועלתו של פסק די $חלוט.
במקרה הראשו ,$בשנת 1998פורס ע"י ארז
רות ,כתב 'ידיעות אחרונות' כי פסולת
רדיואקטיבית שמקורה במפעל פרטי ופסולת
רעילה שמקורה במכו $הביולוגי בנסציונה
הושלכה על ידי חברת "הלברואדמו"$
באתר הפסולת במודיעי $וכי לפחות חמישה
בניאד נפגעו מדקירת מזרקי וחפצי
חדי .הנפגעי ה בעיקר פועלי
פלשתיני שנתקלו במהל .עבודת במחטי
ובחפצי חדי אחרי ולא עברו את
הבדיקות הראויות על מנת לאשר/להכחיש
הידבקות במחלות זיהומיות .עוד פורס
כי אתר הפסולת במודיעי $הפ .לבית קברות
לחיות מעבדה הנגועות במחלות שונות לאחר
שבוצעו בה $ניסויי .על פי התחקיר
שפורס במוס 7" #ימי" של 'ידיעות
אחרונות' נמצאו סוגי שוני של פסולת
רפואית בלתי מעוקרת העלולה לגרו
למחלות זיהומיות ובכלל איידס ,צהבת
ושחפת.
בעל החברה ,יעקב שדה ,הכחיש את
הפרסומי .חבר הכנסת רפי אלול ששימש
אז כיו"ר הוועדה לפניות הציבור והוא עצמו
תושב האזור פנה לשר לביטחו$פני דאז,
אביגדור קהלני ,בדרישה שיורה למפכ"ל
המשטרה לפתוח מייד בחקירה משטרתית
נגד חברת "הלברומדמו ."$ח"כ אלול דרש
מהמשטרה לעצור מייד את מנהל החברה.
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
חיפוש במאגרי השוני מראה כי אכ$
חברת הלברו ניצבה בבית המשפט ,אול לא
כנאשמת אלא כמבקשת צו מניעה )בשא / 05
.(11153חברת הלברו – החברה לטיפול
בפסולת רפואית וביולוגית בע"מ ביקשה צו
מניעה זמני שיאסור על חברה אחרת –תלבר
תעשיות למוסדות בריאות בע"מ – להתקשר
ע רוכש כלשהו למכירת פעילות תלבר
בתחו הפסולת הרפואית עד הכרעה
בבקשה.
ג יעקב שדה ,מנהל הלברואדמו $הופיע
בבית המשפט ,אול לא כנאש אלא בבית
המשפט לענייני מקומיי בחדרה 4יחד ע
חברת א.ש תעשיות אקולוגיה ישראל )(2000
בע"מ ושני נתבעי נוספי וזאת בעניי $צו
ההפסקה מינהלי שהורה ליעקב שדה
ולשותפיו להפסיק ביצוע עבודות בנייה,
כרייה וחפירה בשטח חלקת קרקע.
ג מהמקרה השני ניכר כי נושא הפסולת
הרפואית ממשי .להטריד את האזרחי
אול נראה כי לא את הרשויות .לדוגמא,
מכתב שנשלח בפברואר 2002למנהלת מחוז
המרכז של המשרד לאיכות הסביבה ובו
בקשה לפי סעי13 #ב)א( לחוק שמירת
הניקיו ,$התשמ"ד 1984להוצאת צו ניקוי
נגד מועצת אזורית חבל מודיעי $בש עמותת
"אד טבע ודי ."$מסתבר כי העמותה
קיבלה פניות בנוגע למספר אתרי פסולת
פיראטיי )שטחי פתוחי שה רשות
הרבי( בסביבת הישוב שוה שבה
מתקיימת שפיכת פסולת בלתי חוקית.
לפיכ ,.מכוח היות המשרד להגנת הסביבה
אחראי על פיקוח איכות הסביבה מכח חוק
שמירת הניקיו , $התשמ"ד – 1984ביקשה
העמותה כי יוצא צו ניקוי נגד מועצה אזורית
חבל מודיעי ,$לש ניקיו $האזור ואתרי
הפסולת הפיראטיי ,הנמצאי בתחומה
המוניציפאלי ,מפסולת בניי ,$פסולת
רפואית וכל פסולת אחרת .לש הסרת
המפגע הסביבתי החמור ,קבועה הוראה
בחוק המאפשרת למשרד לאיכות הסביבה
לצוות על המועצה האזורית לעשות למע$
איכות חייה של תושביה ,על דר .חיוב
4בש 1051 / 05חב' א.ש תעשיות אקולוגיה ישראל
) (2000בע"מ נ' עיריית חדרה )לא פורס( (29) 05
,[590עמוד .14
המועצה לנקות את המתח .למיטב הידיעה
למכתב זה לא היה המש..
.6המצב באיחוד האירופי ובארה"ב
.6.1האיחוד האירופי
באירופה מוגדרת פסולת רפואית על פי
'קטלוג הפסולת האירופי' ) European
.(Waste Catalogue, EWCהקוד לכל
פסולת על פי הקטלוג כולל שישה מספרי.
השניי הראשוני מגדירי את הקבוצה
הכללית אליה משתייכת הפסולת ,שני
המספרי הבאי מגדירי את קטגוריית
המשנה והשניי האחרוני את טיבעה
המדויק של הפסולת .לדוגמא ,הקוד "01 01
"18מתייחס לפסולת רפואית אשר כולה
מופיעה תחת הקטגוריה הכללית ""01" ,"18
הוא עבור מקור אנושי ו" "01עבור דברי
חדי.
להל $פירוט הסעיפי השוני המתייחסי
לפסולת רפואית:
APPENDIX A: CONSOLIDATED
EUROPEAN WASTE
CATALOGUE
“Absolute Entries” (hazardous waste
regardless of any threshold concentrations):
A
“Mirror Entries” (hazardous waste only if
dangerous substances are present above
threshold concentrations): M
A19 September 2002
18 WASTES FROM HUMAN OR
ANIMAL HEALTH CARE AND/OR
RELATED RESEARCH
(except kitchen and restaurant wastes not
)arising from immediate health care
18 01 wastes from natal care, diagnosis,
treatment or prevention of disease in
humans
)18 01 01 sharps (except 18 01 03
18 01 02 Body parts and organs including
blood bags and blood preserves (except 18
)01 03
18 01 03* wastes whose collection and
disposal is subject to special requirements in
order to prevent infection M
18 01 04 wastes whose collection and
disposal is not subject to special
requirements in order to prevent
infection(for example dressings,
plaster casts, linen, disposable
)clothing, diapers
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
( מוגדר היטבHazardous waste) 'מסוכנת
List ) 'ומופיע בפרוטרוט ב'רשימת הפסולת
6
62 # או שהוא מופיע בסעי,5(of Wastes
או שהוא מתייחס לאצוות פסולת7לחוק
, לחוק49 # בהתא לסעי,ספציפית שהיא
המסקנה, כלומר.מוגדרת כפסולת מסוכנת
הראשונה היא כי הגדרות הפסולת באיחוד
כלליות ונתונות לפרשנות כמו$האירופי אינ
מבוססות על רשימות$ אלא ה,בישראל
.מדויקות וברורות
וביתר פירוט; תקנות בריאות הע
ספציפי פסולת$הישראליות מגדירות באופ
,(על פי מדדי פיסיקליי )פסולת חדה
,(הגדרות ספציפיות )חומרי אנטיביוטיי
(מוקדי אילוח )מיקרואורגניזמי פתוגניי
.(ורעילות ספציפית )חומרי ציטוטוקסיי
חסר אחידות זה שרבי בו היוצאי$מגוו
# הכלל חייב את המחוקק להכניס 'סעי$מ
$ באופ,סל' שיאפשר לכלול בהגדרות
סל הוא# סעי. חומרי נוספי,שרירותי
לשיקול דעת והסיכוני שינוצל$מטבעו נתו
סל זה אינו חריג# וסעי,לרעה גבוהי
.מבחינה זו
18 01 06* chemicals consisting of or
containing dangerous substances M
18 01 07 chemicals other than those
mentioned in 18 01 06
18 01 08* cytotoxic and cytostatic
medicines M
18 01 09 medicines other than those
mentioned in 18 01 08
18 01 10* amalgam waste from dental care
A
18 02 wastes from research, diagnosis,
treatment or prevention of disease
involving animals
18 02 01 sharps (except 18 02 02)
18 02 02* wastes whose collection and
disposal is subject to special requirements in
order to prevent infection M
18 02 03 wastes whose collection and
disposal is not subject to special
requirements in order to prevent infection
18 02 05* chemicals consisting of or
containing dangerous substances M
18 02 06 chemicals other than those
mentioned in 18 02 05
18 02 07* cytotoxic and cytostatic
medicines M
18 02 08 medicines other than those
mentioned in 18 02 07
בדירקטיבות האירופיות,לעומת זאת
נתקפת הבעיה משני כיווני כשבשניה
.מדובר ברשימות מפורטות ומדויקות ביותר
לרשימות החומרי עצמ קיימת#בנוס
רשימת התכונות של פסולת ההופכות אותה
רשימה זו כוללת תכונות.8לפסולת מסוכנת
התכונות$ לעניי. וכיו"ב/ יכולת להתפוצ$כגו
הרלוונטיות לפסולת רפואית כוללת הרשימה
לציטוטוקסיות# בנוס, נושאי$ג מגוו
10 # נחשב סעיAbsolute Entries כ:הערה
Mirror Entries וכ,(A באות$ )מסומ18 01
01 08 ,18 01 06 ,18 01 03 נחשבי סעיפי
)מסומי18 02 07 ו18 02 05 ,18 02 02 ,18
.(M באות
תחת תקנות$ אול עדיי,.בדומה לכ
באנגליה נכלל הטיפול בפסולת,נפרדות
רפואית בעיקר תחת החוקי והתקנות
:הבאי
" List of Wastes": the list of wastes set out in 5
the List of Wastes Decision as it is from time
to time set out in the List of Wastes
Regulations, being the list referred to in the
first indent of Article 1(4) of the Hazardous
Waste Directive drawn up on the basis of
Annexes I and II, having one or more of the
properties listed in Annex III, taking account
of the origin and composition of the waste and,
where necessary, limit values of concentration.
Section 62 of that Act: special provision with 6
respect to certain dangerous or intractable
waste.
.Environmental Protection Act 1990 7
Properties of wastes which render the, 8
.hazardous
•
Environmental Protection Act
1990 (Part II), including the Duty
of Care Regulations.
•
Waste Management Licensing
Regulations 1994.
•
Hazardous Waste Regulations
(England & Wales) 2005.
The Special Waste
Regulations in Scotland.
חד$בניגוד למצב בישראל בו ההגדרות אינ
באיחוד האירופי המונח 'פסולת.משמעיות
•
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581 E-mail. baret@isdn.net.il
congenital malformations or increase
their incidence.
H11
"Mutagenic":
substances
and
preparations which, if they are inhaled
or ingested or if they penetrate the
skin, may induce hereditary genetic
defects or increase their incidence.
,המוזכרת בתקנות בריאות הע הישראליות
אשר כול בעלי חשיבות וכול נתוני כיו
סעיפי.בישראל לשיקול דעת המנהל
הדירקטיבות האירופיות כוללי )מצויני
:9(רק הסעיפי הרלבנטיי
H2
"Oxidizing":
substances
and
preparations which exhibit highly
exothermic reactions when in contact
with other substances, particularly
flammable substances.
H12
Substances and preparations which
release toxic or very toxic gases in
contact with water, air or an acid.
H13
Substances and preparations capable
by any means, after disposal, of
yielding another substance, e.g. a
leachate, which possesses any of the
characteristics listed above.
H4
"Irritant": non-corrosive substances
and preparations which, through
immediate, prolonged or repeated
contact with the skin or mucous
membrane, can cause inflammation.
H14
"Ecotoxic":
substances
and
preparations which present or may
present immediate or delayed risks for
one or more sectors of the
environment.
H5
"harmful":
substances
and
preparations which, if they are inhaled
or ingested or if they penetrate the
skin, may involve limited health risks.
H6
"Toxic": substances and preparations
(including very toxic substances and
preparations) which, if they are
inhaled or ingested or if they
penetrate the skin, may involve
serious, acute or chronic health risks
and even death.
H7
"Carcinogenic":
substances
and
preparations which, if they are inhaled
or ingested or if they penetrate the
skin, may induce cancer or increase
its incidence.
H8
"Corrosive":
substances
and
preparations which may destroy living
tissue on contacts.
H9
"Infectious": substances containing
viable micro-organisms or their toxins
which are known or reliably believed
to cause disease in man or other living
organisms.
H10
"Teratogenic":
substances
and
preparations which, if they are inhaled
or ingested or if they penetrate the
skin, may induce non-hereditary
החוק האירופי כולל התייחסות ג לחומרי
, חומרי המעוררי גירוי,מחמצני
, חומרי רעילי,חומרי מזיקי בכלל
חומרי מאכלי,חומרי קרצינוגניי
חומרי, חומרי מזהמי,()קורוזיביי
חומרי,העלולי לגרו למומי בעוברי
,(העלולי לגרו למוטציות )מוטגניי
חומרי או תכשירי העלולי לשחרר גזי
, אוויר או חומצה,רעילי במגע ע מי
חומרי היכולי לאחר סילוק לגרו
לאחר מהמפגעי המנויי וחומרי
.(ecotoxic) הרעילי לסביבה
הע
בריאות
תקנות
.6.1.1
הישראליות מול החוק האירופי
סעיפי אשר חסרונ בתקנות בריאות
הע הישראליות בולט מול החוק
האירופי ומול חוקי ישראליי אחרי
.מתייחסי לאכיפה
, בחוק למניעת מפגעי,לדוגמא
, המתייחס למניעת רעש1961התשכ"א
ריח וזיהו אויר כולל הוראות למינוי
מפקחי וסמכויותיה של המפקחי
ישנ עונשי מאסר וקנס,שיומונו
הקבועי בחוק )כולל הנחיות לגבי
$ראיות ולגבי סמכויות בית המשפט( ה
, לנושאי משרה בתאגיד$לתאגיד וה
Hazardous Waste : ה. הרשימה מובאת מתו9
.Regulations (England & Wales) 2005
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581 E-mail. baret@isdn.net.il
הסמכות להוציא צווי לסילוק
המפגעי וא #סעי #מפורש המחיל את
החוק על המדינה.
מול החוק למניעת מפגעי ,התשכ"א
1961כמו ג מול חוק המי )ראה סעי#
20כא( בולטות תקנות בריאות הע
בדלות $מבחינת אופ $ואפשרות האכיפה
שלה .$א נצא מתו .הנחה כי דרכי
האכיפה משקפות נאמנה את התייחסות
המחוקק לחוק הספציפי הרי שאי $מנוס
מהקביעה המצערת כי תקנות בריאות
הע חוקקו באופ $שבו אכיפת $לא
הייתה בראש מעייניו של המחוקק.
בנוס ,#כפי שצוי $לעיל ,תקנות בריאות
הע הישראליות מבוססות על מספר
סוגי פסולת מצומצ ועל הגדרות
כוללניות ולפיכ .נותנות משקל רב
לשיקולי של נושאי משרה שוני ,וזאת
לעומת החוק האירופי אשר אינו משאיר
דבר ליד המקרה או לשיקול דעת וכולל
רשימות מדויקות של פסולת ודרכי
האיסו,#המיו $והטיפול בה.
.6.1.2דוגמאות להשוואה בי החוק
האירופי לתקנות בריאות הע
הישראליות
מעיו $קצר ברשימת מאפייני הפסולת
של האיחוד האירופי ברור כי המחוקק
האירופי נת $דעתו במפורש לכל
האפשרויות הסבירות לפסולת רפואית,
ולידו בולטת דלות – א לא רשלנות –
תקנות בריאות הע הישראליות.
להמחשת עובדה זו תובאנה להל $שלוש
דוגמאות:
דוגמא א' :חומרי מזהמי
דוגמא זו מתייחסת לחומר אשר כ$
מופיע בתקנות בריאות הע הישראליות
אול הגדרתו כה דלה עד שהיא הופכת
את התקנה הרלוונטית 10לתקנה נכה
וקשה לאכיפה.
על פי תקנות בריאות הע הישראליות
חומרי מזהמי ה רק אלו שמקור
בתרביות מיקרואורגניזמי פתוגניי
)כולל הכלי שהכילו התרביות(
10סעיפי (2)1ו (3)1ל תקנות בריאות הע )טיפול
בפסולת במוסדות רפואיי( ,התשנ"ז1997
ובפסולת שהייתה במגע ע חולי
המאושפזי בבידוד עקב מחלה
זיהומית .מעבר לזאת ,סעי 1 #לתקנות
בריאות הע כולל הגדרה כי פסולת זו
)כחלק מהפסולת הזיהומית( הופכת
ל'פסולת רגילה' לאחר שעברה טיפול
במיתק $טיפול.
לעומת זאת ,החוק האירופי )סעיH9 #
דלעיל( מגדיר פסולת זיהומית ככל חומר
הכולל מיקרואורגניזמי חיי או את
רעליה הידועי ,או הנחשבי באופ$
אמי ,$כעלולי לגרו למחלות בבני
אד או ביצורי אחרי.
החוק האירופי עונה על מספר נקודות
שלגביה $אי $לתקנות בריאות הע
הישראליות תשובה:
עצ העובדה כי פסולת
.1
זיהומית עברה 'טיפול במתק $טיפול'
עדיי $אינה ערובה לכ .כי אינה מסוכנת
יותר .לכ ,$במקו להגדיר את התהלי.
שאינו יכול להבטיח דבר כפי שנעשה
בתקנות בריאות הע הישראליות ,עדי#
היה להגדיר את התוצאה ,קרי; אי
קיומ של מיקרואורגניזמי חיי.
.2
הע
בריאות
תקנות
רק
מתייחסות
הישראליות
למיקרואורגניזמי עצמ בעוד שהחוק
האירופי כולל ג הפרשות רעילות
שלה.
הע
בריאות
תקנות
.3
הישראליות מגדירות שני מקורות בלבד
למיקרואורגניזמי הדורשי טיפול:
א.
תרביות.
המאושפזי
חולי
ב.
בבידוד עקב מחלה זיהומית .בהתא,
לדוגמא ,פסולת חולי החולי במחלה
זיהומית אול אינ מאושפזי בגינה
בבידוד אינה מוגדרת כפסולת זיהומית.
לעומת ראיה צרה ומעוותת זו ,החוק
האירופי אינו מבחי $במקור של
המיקרואורגניזמי הפתוגניי .עצ
מיקרואורגניזמי
שה
העובדה
פתוגניי כבר מכניסה אות למסגרתו
של החוק ,ללא קשר למקור.
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
החוק האירופי מתייחס ג
.4
מיקרואורגניזמי
של
לאפשרות
פתוגניי ג ליצורי אחרי ,כאשר
ההתייחסות רחבה ביותר ) "other
" (leaving organismsוכוללת בחובה
חיות ,מיקרואורגניזמי לא פתוגניי
וכד'.
דוגמא
לסביבה
ב':
חומרי
הרעילי
דוגמא זו מתייחסת לחומר אשר
השיקולי לכללו בכלל הפסולת
הדורשת טיפול כלל אינ מופיעי
בתקנות בריאות הע הישראליות.
חומרי לא מעטי ,כולל סוגי
מסוימי של פלסטיק ,עלולי לשחרר
רעלי או גזי מסוכני כאשר ה
נמצאי במגע לאור .זמ $ע נוזלי או
ע חומרי אחרי ,כאשר בעת
השלכת לערמת הפסולת ה מוגדרי
כ'פסולת רגילה' ותו לאו.
תקנות בריאות הע הישראליות כלל
אינ $נותנות דעת $על סוגיה זו בעוד אשר
בחוק האירופי היא זוכה להתייחסות
פרטנית )סעי H14 #דלעיל(.
דוגמא ג' :ציוד דיאליזה משומש
דוגמא זו מתייחסת לפסולת אשר
הושארה בתקנות בריאות הע
הישראליות לשיקול דעתו של המנהל
הכללי של משרד הבריאות )או מי
שהסמי .לעניי $תקנות בריאות הע(,
אול המנהל ,ושיקוליו עמו ,נמנע
מלהפעיל סמכותו ולהורות על הגדרתה
כפסולת הדורשת טיפול מיוחד ,ולכ$
כיו היא פסולת רפואית רגילה שאינה
זוכה לכל טיפול מיוחד שהוא .לחילופי,$
מדובר בציוד אשר יש לו הגדרה בתקנות
בריאות הע )"פסולת פגרי"( אול
רשויות הבריאות – וסיבותיה $עמ– $
נמנעות מלהגדירו ככזה.
ציוד דיאליזה משמש בעיקר בטיפול
בחולי כליות הנדרשי לניקוי דמ אחת
לתקופת זמ .$במהל .הטיפול עובר דמו
של החולה דר .ציוד הדיאליזה – שהוא
חד פעמי – ומוחזר לגו #החולה לאחר
ניקוי הד מפסולת ומרעלי כאשר
שאריות הד והרעלי נשארות על גבי
הציוד .מאחר וחולי דיאליזה רבי
לוקי בזיהומי מזיהומי שוני הרי
שאלו ג כ $נשארי על גבי הציוד
המושל .לערמת הפסולת הרגילה.
באירופה וארה"ב נחשבת פסולת טיפול
בדיאליזה ומהפסולות הזיהומיות
החמורות יותר .הסיבות לכ .מגוונות
וכוללת את העובדה שאחוזי ניכרי
מחולי הדיאליזה סובלי ממחלות
זיהומיות )איידס ,צהבת וכיו"ב( ,מחלות
שאפשר שגרמו לכשל הכילייתי ,העובדה
שכל חולה איידס סובל במוקד או
במאוחר מכשל כלייתי ונאל /להיות
תלוי בטיפול בדיאליזה פעמיי או שלוש
בשבוע ,התדירות הגבוה של הדבקות
במחלות זיהומיות במהל .הטיפול
בדיאליזה והעובדה שטיפול בדיאליזה
הוא חלק אינטגראלי בהלי .טיפול
בחולי במחלות זיהומיות.11
להל $בחינה לעניי $אפשרות תחולת $של
תקנות בריאות הע על ציוד דיאליזה
משומש:
פסולת זיהומית
על פי הגדרת תקנות בריאות הע
הפרטנית לפסולת זיהומית ,אי $ציוד
הדיאליזה נופל למסגרת הפסולת
הזיהומית מאחר ואינו כולל פריטי
חדי ,אינו קשור כלל לתרביות
מיקרואורגניזמי ולא היה במגע ע
חולי המאושפזי בבידוד עקב מחלה
זיהומית .אול תקנות בריאות הע
קובעות כי המנהל מוסמ .להכיר
בפסולת כלשהי כפסולת זיהומית
ולהורות על הטפול בה ככזו .בהתא,
יכול היה המנהל להורות על הטיפול
בציוד דיאליזה משומש כבפסולת
זיהומית.
לפיכ .עולה השאלה הא הוראת
המנהל לכלול ציוד כלשהו ברשימת
הפסולת הזיהומית הינה הוראה
וולונטרית או שחובתו של המנהל לעשות
11
.1 National Surveillance of DialysisAssociated Diseases in the United States, 2002
. 2 http://www.fhak.org/page1ca.htm
.3 HIVAN and medication use in chronic
dialysis patients in the United States: analysis
of the USRDS DMMS Wave 2 study
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
זאת וא לא עשה זאת הרי שמעל
בתפקידו.
הוראות התקנות בריאות הע אינ$
מחייבות את המנהל בכל שיקול דעת,
היועצות וכיו"ב וא #אי $כל הנחיה לגבי
טיב של השיקולי שעליו לשקול .על
פי סעי 2 #לתקנות בריאות הע:
"מנהל מוסד רפואי
לטיפול
אחראי
במוסד
בפסולת
בהתא להוראות
תקנות אלה וכל מי
שעובד במוסד רפואי
יקיי אות בכל
הנוגע לעיסוקו".
כלומר ,האחריות לטיפול היא על 'מנהל
מוסד רפואי' אשר בהתא להוראת
סעי 2 #לתקנות בריאות הע מוגדר
בסעי 28 #לפקודת בריאות הע.1940 ,
אול ,סעי 28 #לפקודת בריאות הע,
1940כולל רק הבהרה כי א מתנהלי
בתיחולי או בתימרפא על ידי יותר
מרופא אחד בעל רשיו ,$רואי רק אחד
מ $הרופאי האלה כמנהל והוא יהיה
אחראי בתור כזה ,ולכ $אינו רלוונטי
לענייננו.
האחריות להפעלת מוסד רפואי כוללת
דרישה כי הפעלת המוסד הרפואי תעשה
בהתא להוראות פקודת בריאות הע
1940והתקנות לפיה ,וכ $בהתא
לתנאי שקבע המנהל הכללי של משרד
הבריאות לעניי $אותו מוסד רפואי )סעי#
)17.25ג(( .פקודת בריאות הע 1940
מטילה את האחריות לכ .על מנהל
המוסד הרפואי באופ $כוללני וגור.#
כהערת אגב יצוי $כי על פי תקנות
הנזיקי) $אחריות עובדי ציבור(,
התשס"ו 2006לאחר הגשת כתב תביעה
כנגד עובד ציבור )שהוא עובד המדינה או
עובד רשות ציבורית( המדינה תכיר
במעשהו כבמעשה שנעשה תו .כדי
תפקידו השלטוני בא המעשה נעשה
תו .כדי תפקידו השלטוני של העובד
ובא המעשה לא נעשה ביודעי $מתו.
כוונה לגרו נזק או בשוויו $נפש
לאפשרות גרימתו .נראה כי בא מודע
המנהל לסכנות הנובעות מאיהטיפול
בחומר מסוי ולא התקי $תקנות
לטיפול נאות בו ,הרי שתחולנה עליו
הוראות תקנות הנזיקי) $אחריות עובדי
ציבור( ,התשס"ו ,2006מכוח קיומו של
מחדל )סעי 7 #לפקודת ה נזיקי] $נוסח
חדש[(.
פסולת רפואית מסוכנת
בדומה לאמור לגבי פסולת זיהומית ,אי$
ציוד הדיאליזה נחשב לפסולת רפואית
מסוכנת מאחר ואינו ציטוטוקסי ,אינו
אנטיביוטי ,אינו תרופתי ,ולפי לשו$
תקנות בריאות הע נראה שאינו נופל
להגדרת "חומר מסוכ $אחר" מאחר
והציו" $חומר מסוכ $אחר" מופיע
כהערה מבהירה ,בי $פסיקי ,המופיעה
בי $רשימת הפסולת הרפואית המסוכנת
חומרי
ציטוטוקסי,
)חומר
אנטיביוטיי ותרופות שעבר מועד
תפוגת או שהוחלט לסלק $מסיבה
אחרת( לבי $הציו $כי הכוונה ג
לאריזות ושאריות של כל אלה; אול,
נית $לפרש הסעי #ככתבו וכלשונו ואז
יוגדר ציוד דיאליזה משומש כ"חומר
מסוכ $אחר" ומכ .יתחייב הטיפול בו
כבפסולת רפואית מסוכנת.
פסולת פגרי
אינטואיטיבית ,ציוד דיאליזה משומש
אינו נופל להגדרת "פסולת פגרי"
מאחר ואי $מעורבי בו פגרי או
רקמות .אול ,קריאה מדוקדקת של
תקנות בריאות הע מראה כי אי$
קביעה זו חד משמעית ,ויתכ $א #כי
ההפ .הוא הנכו .$על פי לשו $תקנות
בריאות הע פסולת פגרי כוללת:
"פגרי ורקמות של
חיות מעבדה ופסולת
שנחשפה
נלווית
למיקרואורגניזמי
פתוגניי לבני אד"
למעשה מדובר בשתי קטגוריות שונות:
א( פגרי ורקמות של חיות מעבדה
הכלולי ברישא של הסעי ;#וב( פסולת
נלווית שנחשפה למיקרואורגניזמי
פתוגניי לבני אד הכלולה בסיפא של
הסעי.#
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
ראשית יש לבחו $הא מדובר בדרישות
מצטברות או בדרישות חלופיות ,כלומר
הא בכדי שפסולת תוגדר כפסולת
פגרי היא צריכה לענות על הדרישות
המופיעות ה $ברישא וה $בסיפא של
הסעי ,#או שמספיקה אחת מה.$
תמיכות אפשריות לאפשרות הראשונה
)תביעות מצטברות( ה:$
•
המשפט;
ווהחיבור בי $שני חלקי
הציו $כי מדובר ב'פסולת
•
נלווית' אשר נית $כמוב $לייחס לפסולת
פגרי;
העובדה כי לפסולת
•
זיהומית סעי' #פרטי' ולכ $אי $כל סיבה
שתיכלל ג במסגרת פסולת הפגרי.
תמיכות אפשריות לאפשרות השנייה
)תביעות לחילופי ($ה:$
ווהחיבור מופיעה ג
•
בהגדרת פסולת זיהומית )"חומר
מיקרואורגניזמי
של
מתרביות
פתוגניי וכלי שהכילו תרביות אלה"(
)ולא
חלופיות
לדרישות
כציו$
מצטברות( .במקרה של פסולת זיהומית
ברור כי בדובר באפשרויות חלופיות,
למרות ווהחיבור ,שהרי לא יעלה על
הדעת שפסולת הכוללת רק את
המיקרואורגניזמי הפתוגניי עצמ
ללא הכלי שהכילו אות )לדוגמא,
תרביות נוזליות( לא תיכלל בהגדרת
פסולת זיהומית .כלומר ,בתקנות
בריאות הע לעיתי מופיעה ווהחיבור
לציו $דרישות חלופיות ולעיתי היא
מופיעה לציו $דרישות מצטברות.
'פסולת נלווית' אינה
•
מוגדרת ואינה משויכת ישירות לפגרי.
הכפילות בי $הסיפא של
•
הסעי #להגדרת פסולת זיהומית קיימת
בי $א המדובר בפסולת הנלווית
לפגרי ובי $א המדובר בפסולת
עצמאית ,ולכ $אי $בה משו להעיד על
דרישות מצטברות.
והחשוב מכל – סעי #זה
•
משלי מחסור מהותי בהגדרת 'פסולת
זיהומית' .כזכור פסולת זיהומית
מוגדרת ספציפית א .ורק כחומר
מתרביות מיקרואורגניזמי פתוגניי
וכפסולת שהיתה במגע ע חולי
המאושפזי בבידוד עקב מחלה
זיהומית .כלומר ,הגדרת פסולת
זיהומית אינה כוללת ,לדוגמא ,ד
מזוה במיקרואורגניזמי פתוגניי
אול שלא שימש לתרבית ולא נלקח
מגופו של חולה המאושפז בבידוד עקב
מחלה זיהומית.
בא תתקבל הפרשנות הדווקאית כי
מדובר בהוראות מצטברות הרי
שלמעשה הוציא המחוקק מהוראות
תקנות בריאות הע הספציפיות כל
טיפול שהוא בפסולת המזוהמת
במיקרואורגניזמי פתוגניי שמקורה
אינו במעבדה או בחולי בבידוד
מחלת
עקב
ש
המאושפזי
הזיהומית .במקרה כזה השאיר
המחוקק את הטיפול בפסולת זיהומית
כזו – שהיא רוב רובה של הפסולת
המזוהמת במיקרואורגניזמי פתוגניי
– לשיקול דעתו של המנהל בלבד.
בא תתקבל הפרשנות הסבירה –
הנתמכת בעיקר בלאקונה הקיימת
בהגדרת הפסולת הזיהומית – כי מדובר
בהוראות חלופיות ,הרי שבאופ$
אוטומטי ייפול כל ציוד הדיאליזה
המשומש למסגרת פסולת הפגרי.
לסיכו ,ציוד דיאליזה משומש יכול
ליפול להגדרות הבאות:
פסולת זיהומית – לפי נדבת ליבו של
המנהל.
פסולת רפואית מסוכנת – בא תתקבל
הפרשנות לפיה יוגדר ציוד דיאליזה
משומש כ"חומר מסוכ $אחר".
פסולת פגרי – בא תתקבל הפרשנות
כי הוראות ההגדרה ה $חלופיות ותדחה
פרשנות דווקאית הרואה אות $כהוראות
מצטברות.
בנוס ,#כמפורט בסעי 2.2 #דלעיל ,נית$
היה לדרוש הטיפול בציוד דיאליזה
משומש באופ $שלא יוכל לזה מאגרי
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
מי בהתא להוראות חוק המי,
לדרוש הטיפול בציוד על ידי מי שנפגע
מאי הטיפול בו או הגופי האמוני על
שמירת הסביבה בישראל בהתא
להוראות חוק למניעת מפגעי
סביבתיי )תביעות אזרחיות( ,התשנ"ב
,1992לדרוש טיפול בהתא להוראות
תברוא $כמפורט בחוקעזר לדוגמה
למועצות מקומיות )תברואה וסילוק
מפגעי( ,התשל"ב 1972או א #להטיל
אחריות לטפול במפגע על כל המשתמע
מכ ,.כולל סידרת המוסד הרפואי ,על פי
פקודת בריאות הע .1940
אילו היה מי החפ /בכלילתו של ציוד
דיאליזה משומש למסגרת הטיפול
בפסולת רפואית ניכר כי הדבר לא היה
קשה עליו .אול ,הטיפול בפסולת הוא
הכבדה קשה ורבה על שירותי הבריאות
בכל דרגותיה .מנכ"ל משרד הבריאות
כמו ג מנהלי בתי החולי נמצאי
תחת לחצי ושיקולי מתנגשי –
ובעיקר שיקולי כספיי – ולכ $אי $כל
פליאה א יחליטו להקטי $את נפח
הפסולת הדורשת טיפול בהתא
לשיקולי אחרי שטובת הציבור זרה
או משנית לה.
כתוצאה מלשונ $המגומגמת והחסרה של
תקנות בריאות הע הישראליות נראה
כי קל לכאורה להתחמק מהוראותיה$
ולהקטי $את נפח הפסולת הדורשת
טיפול .אול ,עיו $מדוקדק בלשו$
תקנות בריאות הע מראה כי מדובר
בפעולה שאינה עולה בקנה אחד ע
תקנות בריאות הע .אי כלילת ציוד
דיאליזה משומש בהגדרות הפסולת
שלוש
כולל
טיפול
הדורשת
'התחמקויות' שונות אשר תוצאת $זהה
– השלכת ציוד מזוה לערמת אשפת
הפסולת הרגילה.
לסיכו ,בניגוד לחוק האירופי ש
מוגדר ציוד דיאליזה משומש כפסולת
הדורשת טיפול תקנות בריאות הע
הישראליות השאירו הנושא פתוח
לפרשנות.
.6.2ארצות הברית
השינוי החקיקתי בארצות הברית בעניי$
הפסולת הרפואית נגר לאחר שבסו#
שנות ה 80זוהמו מספר חופי בפסולת
רפואית ,שהגיעה מנהר סמו .אליו
הוטלה קוד לכ $הפסולת עלידי קבל$
פינוי אשפה .בית המחוקקי הוצ #אז
בהצעות לחקיקה ,למעקב אחר דרכי
סילוקה של פסולת הנוצרת במוסדות
רפואיי .כ .נחקק בשנת 1988ה
Medical Waste Tracking Act
שעניינו ניסיו $להקי מערכת לניהול
רישומי אודות העברת פסולת רפואית
מיד ליד והבטחת הטיפול הנאות בה.
בדומה ,בישראל קמה צעקה ציבורית
כאשר נמצא שקבל $פינה פסולת רפואית
לאמטופלת למטמנה במודיעי .12$אול,
שלא כבארצות הברית הדבר לא הביא
לשינוי חקיקתי בעניי.$
גור נוס #שהשפיע על החקיקה
בארה"ב לעניי $הטיפול בפסולת רפואית
זיהומית היה תאונות דרכי בה $היו
מעורבי מובילי פסולת כזו שבעטיי$
סביבתי
לזיהו
החשש
עלה
ולאפידמיות .כתוצאה מכ .קבע
המחוקק כי אי $לשנע פסולת רפואית
זיהומית בי $מדינות .בנוס ,#אסר
המחוקק על טיפול בפסולת רפואית
באמצעות משריפות וזאת בכדי למנוע
זיהו אוויר ,בעיקר בדיאוקסיני.
קיי דימיו $רב בי $הדירקטיבות
האירופאית לתקנות האמריקאיות וזאת
מהטע הפשוט שאירופה ,בדומה לרוב
מדינות העול ,בחרה לאמ /את
והנהלי
התקנות
החקיקה,
האמריקאי.
.7סיכו
פסולת רפואית ככלל ,ופסולת זיהומית בפרט
מהוות פצצת זמ $היות ואינ $זוכות
להתייחסות התואמת את מידת הסכנה
שבה .$החוק המרכזי שנועד להסדיר את
הטיפול בפסולת הרפואית ,תקנות בריאות
הע )טיפול בפסולת במוסדות רפואיי(
התשנ"ז ,1997אינו מכסה את כל
האספקטי של הטיפול בפסולת הרפואית,
בעיקר בכל הקשור לפסולת זיהומית ,בעוד
12
צבי לוינסו $וטל צפריר הדימוי הנקי של הפסולת
הרפואית
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=724
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
שלפסולת רפואית הניתנת לטיפול באמצעות
פינוי לרמת חובב או לכורי גרעיניי נית$
פתרו $מניח את הדעת .כ $הדבר ביחס
לפסולת פגרי לא זיהומית הניתנת לטיפול
באמצעות שריפה .לעומת זאת ,הטיפול
והסילוק של פסולת זיהומית אינ מוסדרי
כיאות בתקנות בריאות הע וחלק משמעותי
מהפסולת הזיהומית ,בהיותו חסר הגדרה
ספציפית ,מחייב טיפול דר .סעי #ה'סל'
הנות $למנהל הכללי של משרד הבריאות או
מי שהוא הסמי .לעניי $זה את הזכות
להחליט ,על פי שיקול דעתו ,מהו חומר
מזוה .בעוד שבאירופה ובארה"ב הפסולת
ודרכי הטיפול בה מוגדרי
הרפואית
בפרוטרוט ,בישראל יש צור .להסתמ .על
שיקול דעת המנהל הכללי של משרד
הבריאות או להיעזר בחוקי שלא נועדו
ביסוד להסדיר את בעיית הפסולת
הרפואית .כ .נית $להשתמש בחוק המי
התשי"ט ,1959בתקנות רישוי עסקי
)סילוק פסולת חומרי מסוכני( ,התשנ"א
,1990בחוק למניעת מפגעי סביבתיי
)תביעות אזרחיות( ,התשנ"ב 1992וכיו"ב או
א #בחוקעזר לדוגמה למועצות מקומיות
)תברואה וסילוק מפגעי( ,התשל"ב1972
בכדי לאכו #טיפול בפסולת רפואית ,וזאת
כמוצא אחרו $מחוסר ברירה.
כיו קיימת בישראל התשתית החוקתית
לטיפול בפסולת רפואית וזאת באמצעות
מספר חוקי אול נית $לפרש את החוקי
השוני פרשנות רחבה או מצמצמת ,כרצו$
הקורא ,שתי אפשרויות אשר בצד $רעה רבה.
כיו ,החוקי אינ חד משמעיי ובמקרי
מסוימי יכול מי המעוני $בכ' .לבחור' את
החוק המתאי לו ולצרכיו.
היות וגורמי רבי שאינ עוסקי ישירות
בנושאי הקשורי לבריאות הציבור אינ
ערי לסכנותיה של פסולת רפואית ככלל
ופסולת רפואית זיהומית בפרט ,ה אינ
מוצאי לנכו $לפעול לסגירת פרצות
העלולות לגרו למפגעי בריאותיי
וחלילה ,לאפידמיות .דוגמא בולטת לכ.
הוצגה במסגרת עבודה זו והיא ההתייחסות
לפסולת דיאליזה .בעול נחשבת פסולת זו
מבי $המסוכנות ביותר בתחו הפסולת
הזיהומית היות והיא כוללת שאריות ד
מקבוצת חולי בה תדירות הנגיעות במחלות
זיהומיות גבוהה במיוחד .לעומת זאת,
באר ,/היות ופסולת זו אינה תואמת הגדרת
פסולת זיהומית עפ"י תקנות בריאות הע
והיות והמנהל הכללי של משרד הבריאות לא
מצא לנכו $לקבוע כי פסולת דיאליזה היא
זיהומית הרי שהפסולת מושלכת לפח ללא
כל טיפול ומש הדר .למי השתייה קצרה
ביותר.
ובהמש .לדוגמא זו ,נית $כמוב $לדרוש
מהמנהל הכללי כי יפעיל שיקול דעת ויקבע
כי פסולת דיאליזה מחויבת טיפול כפסולת
זיהומית ,קביעה שתגרו להוצאות כספיות
ניכרות לקופות החולי ולבתי החולי
ובסופו של יו יהיה על משרד הבריאות
לממנה .לכ ,$כתוצאה משיקולי פיננסיי,
עלול המנהל הכללי להמנע מלהחיל על
פסולת דיאליזה את חובת הטיפול כבפסולת
זיהומית .במצב כזה ,כל עוד לא יופעלו
החוקי האחרי ,אשר היעיל מביניה הוא
חוק המי שכלל לא נועד להסדרת עניי $זה,
יוסיפו וישליכו פסולת מסוכנת לפח האשפה
ללא טיפול מקדי כלשהו ובכ .ימשיכו
ויסכנו את כלל הציבור.
לאחר סקירת החקיקה העולמית בדבר
הטיפול בפסולת רפואית ולאור הבנת הסכנה
הטמונה במצב בו פסולת רפואית שהיא
מסוכנת לא תטופל ,עולה המסקנה הברורה
כי קיי צור .מיידי בהסדרת הטיפול
בפסולת הרפואית בישראל בי $א על ידי
חיקוק חוקי ותקנות חדשי ובי $א
באמצעות הבהרת או תיקו $הקיימי.
.8ביבליוגרפיה
.8.1מקורות ישראלי
.8.1.1חוק המי התשי"ט1959
והבניה,
התכנו$
.8.1.2חוק
התשכ"ה1965
מפגעי,
למניעת
.8.1.3חוק
התשכ"א1961
.8.1.4חוק רישוי עסקי ,התשכ"ח
1968
הניקיו,$
שמירת
.8.1.5חוק
התשמ"ד 1984
מפגעי
למניעת
.8.1.6חוק
סביבתיי )תביעות אזרחיות(,
התשנ"ב1992
.8.1.7חוקעזר לדוגמה למועצות
מקומיות )תברואה וסילוק
מפגעי( ,התשל"ב1972
.8.1.8פקודת בריאות הע 1940
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581
E-mail. baret@isdn.net.il
8.2.1.
European Waste Catalogue,
EWC
8.2.2.
Environmental Protection Act
1990 (Part II), including the Duty
of Care Regulations
8.2.3.
Waste
Management
Licensing Regulations 1994
8.2.4.
Hazardous Waste Regulations
(England & Wales) 2005
8.2.5.
The
Special
Waste
Regulations in Scotland.
8.2.6.
Environmental Protection Act
1990
8.2.7.
Properties of wastes which
render the, hazardous
8.2.8.
Recommendations of the
Transport of Dangerous Goods
8.2.9.
The
Transportation
and
Dangerous Goods Regulation
1985 (TDGR)
8.2.10. National Surveillance of
Dialysis-Associated Diseases in
the United States, 2002
8.2.11. http://www.fhak.org/page1ca.
htm
8.2.12. HIVAN and medication use
in chronic dialysis patients in the
United States: analysis of the
USRDS DMMS Wave 2 study
תקנות בריאות הע )טיפול.8.1.9
,(בפסולת במוסדות רפואיי
1997התשנ"ז
תקנות רישוי עסקי.8.1.10
חומרי
פסולת
)סילוק
1990 התשנ"א, (מסוכני
תקנות הרוקחי )יסודות.8.1.11
,(רדיואקטיביי ומוצריה
1980"התש
)אחריות$ תקנות הנזיקי.8.1.12
2006 התשס"ו,(עובדי ציבור
צו רישוי עסקי )עסקי.8.1.13
1995 התשנ"ה,(טעוני רישוי
צו הפיקוח על מצרכי.8.1.14
ושירותי )שירותי הובלה
התשל"ט,(ושירותי גרורי
1978
ד"ר קופפרברג מודל.8.1.15
1995 ,מדגמי
וטל צפריר$ צבי לוינסו.8.1.16
הדימוי הנקי של הפסולת
הרפואית
http://lib.cet.ac.il/Pages/ite
m.asp?item=724
http://www.sviva.gov.il .8.1.17
חוזר ראש מינהל רפואה.8.1.18
. ד"ר י,במשרד הבריאות
)תיק50/2000 ,/ברלובי
לאוקטובר22( מיו ה2/7/24
2000
חוזר ראש מינהל רפואה.8.1.19
ד"ר יהודה,במשרד הבריאות
)תיק36/2003 שמספרו,.ברו
במאי14( מיו ה4/3/200
2003
מדינת ישראל3607 / 99 תפ.8.1.20
'צ המשרד לאיכות הסביבה נ
02 (טייב יצחק )לא פורס
827 (11)
חברת11153 / 05 בשא.8.1.21
הלברו – החברה לטיפול
בפסולת רפואית וביולוגית
בע"מ
פרסומו של ארז רות.8.1.22
," "ידיעות אחרונות$בעיתו
1998 בשנת
מקורות זרי.8.2
Bar
Project Management
5 Nitzana St. P.O.B. 673 Metar 85025 Israel
Tel. +972 8 651 0041 Fax. +972 8 651 0581 E-mail. baret@isdn.net.il
© Copyright 2025