‫קשר יציב‬ ‫ביטאון המרכז‬ ‫הארצי לפיתוח‬ ‫מקצועי של‬ ‫עובדי הוראה‬ ‫גיליון ‪ – 02‬כסלו תשע"ג – דצמבר ‪0220‬‬ ‫מה בגיליון‪:‬‬ ‫‪ – 2‬דמוקרטיה ומלחמה – ד"ר דני שוורץ‬ ‫‪ - 9‬רעם התותחים וקול המוזות –‬ ‫ד"ר משה מרגליות‬ ‫‪ - 51‬מלחמה ושלום במקורות ישראל‬ ‫וזיקתם למשפט הבינלאומי –‬ ‫ד"ר מרטין ססלר‬ ‫‪ - 22‬שירה כ"עמוד ענן" ההולך לפני‬ ‫המחנה – גאולה שני‬ ‫‪ - 22‬שירים וציורים בנושא מלחמה –‬ ‫ד"ר מיכל סדן‬ ‫‪ - 22‬על "משחק סכום אפס" –‬ ‫ד"ר ישראלית רובינשטיין‬ ‫‪ - 03‬מלחמות וכיבושים בבולי העולם –‬ ‫ד"ר אלחנן בר‪-‬לב‬ ‫‪ – 02‬כתובות המייל של חברי הצוות‬ ‫דבר העורך‬ ‫ישנם אירועים שנוחתים עלינו ללא‬ ‫הודעה מוקדמת‪ .‬כזה היה מבצע "עמוד‬ ‫ענן"‪ ,‬שטלטל את הדרום באזעקות רבות‬ ‫ונפילות טילים כואבות (וגם הצלחות‬ ‫יירוט שיירשמו בספרי ההיסטוריה)‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬הפועלים בדרום‪ ,‬לא יכולנו‬ ‫להשאיר בעקבות המבצע את השדה‬ ‫ההגותי ללא מענה הולם‪ .‬לפיכך יוצא‬ ‫מאתנו גיליון זה אליכם תחת הכותרת‬ ‫"ימי מלחמה"‪.‬‬ ‫תמצאו בו מאמרים הקשורים למלחמה‬ ‫מזוויות שונות – מוסריות‪ ,‬משפטיות‪,‬‬ ‫אזרחיות ודמוקרטיות‪.‬‬ ‫ברצוני להודות מקרב‪-‬לב לד"ר משה‬ ‫מרגליות על עבודת ההגהה של גיליון‬ ‫זה‪.‬‬ ‫קריאה נעימה‪,‬‬ ‫ד"ר אלחנן בר‪-‬לב‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪2‬‬ ‫דמוקרטיה ומלחמה‬ ‫מאת‪ :‬ד"ר דני שוורץ‬ ‫עד המאה העשרים הייתה עליונותן של מערכות‬ ‫שלטוניות לא דמוקרטיות עובדה ברורה‪ .‬לנוכח‬ ‫היסטוריה כל כך ארוכה‪ ,‬יש התוהים מדוע עלינו‬ ‫להאמין שהדמוקרטיה היא דרך טובה יותר לשלוט‬ ‫במדינה מאשר חלופות לא דמוקרטיות (דאל‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ .)94-94‬המצדדים בדמוקרטיה מציינים את‬ ‫העובדה שביחס לאפשרויות האחרות‪ ,‬היא מונעת‬ ‫משטרי עריצות רצחניים‪ ,‬מספקת זכויות יסוד‪,‬‬ ‫חירויות‪ ,‬הגדרה עצמית‪ ,‬אוטונומיה מוסרית‪,‬‬ ‫פיתוח אנושי‪ ,‬הגנה על אינטרסים אישיים חיוניים‪,‬‬ ‫שוויון פוליטי ושגשוג כלכלי‪.‬‬ ‫בכל נקודה היא עדיפה באופן‬ ‫יחסי‪ ,‬לא מוחלט‪ ,‬ביחס לכל‬ ‫אפשרות אחרת (שם‪ ,‬עמ' ‪.)26-05‬‬ ‫לצורך פריסת תמונה מפורטת‬ ‫ומעמיקה דרושים חיבורים‬ ‫רבים ולא זה המקום או‬ ‫המסגרת לעשות כן‪.‬‬ ‫מטרת נייר העמדה הזה היא‬ ‫להרחיב קמעה ולעסוק בהיבט‬ ‫אחד מיוחד שבאמצעותו ניתן‬ ‫להצדיק את כדאיותו של‬ ‫המשטר הדמוקרטי‪ ,‬היבט‬ ‫שהחוקר רוברט דאל מכנה‬ ‫"שאיפה לשלום" (שם‪ ,‬שם)‪.‬‬ ‫השנייה ועד היום נהרגו עשרות מיליוני בני אדם‬ ‫במלחמות ברחבי הגלובוס‪ .‬מ‪ 9444 -‬והלאה‪,‬‬ ‫נהרגים ממלחמות ומשימוש בנשק חם קצת יותר‬ ‫מחצי מיליון בני אדם בשנה בממוצע‪ ,‬או כ ‪9055‬‬ ‫איש ביממה )‪.(Amnesty Report, 2010‬‬ ‫בין קאנט לכאן‪ -‬כמה ציוני דרך בתיאוריית‬ ‫"השלום הדמוקרטי"‬ ‫מניעת מלחמה היא לבטח ערך חשוב‪ .‬האם ייתכן‬ ‫והדמוקרטיה הנה פתרון אולטימטיבי לחיסול‬ ‫הנגע הממאיר והנורא הזה? האם לדמוקרטיה כוח‬ ‫לעשות את מה שלא נעשה‬ ‫בעבר?‬ ‫הטיעון בדבר היותה של‬ ‫הדמוקרטיה כוח חשוב‬ ‫לשלום‪ ,‬מוצא את תומכו‬ ‫הנאמן ביותר בפילוסוף‬ ‫קאנט‪.‬‬ ‫עמנואל‬ ‫הגרמני‬ ‫במאמרו "שלום נצחי" אשר‬ ‫פורסם ב‪ ,9940-‬פיתח קאנט‬ ‫את טיעונו הזה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הוא הצביע על נטייה‬ ‫טבעית של מדינות להתארגן‬ ‫בצורת רפובליקות ליברליות‪,‬‬ ‫שכן שיטת ממשל זו מעניקה‬ ‫למנהיגים‬ ‫לגיטימיות‬ ‫כמה מילים על מלחמות‬ ‫הפוליטיים‪ ,‬ומקדמת תמיכה‬ ‫עמנואל קאנט )‪(1724-1804‬‬ ‫עממית במדינה‪ .‬תמיכה זאת‬ ‫בבול מערב גרמני‪1974 ,‬‬ ‫תופעה‬ ‫היא‬ ‫מלחמה‬ ‫עוזרת למדינה בהתמודדותה‬ ‫אוניברסאלית שמלווה אותנו‬ ‫מול איומים זרים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מדינות אשר‬ ‫משחר האנושות וכנראה שלא תיעלם במהרה‪.‬‬ ‫אינן מאורגנות כרפובליקות ליברליות נוטות להיות‬ ‫מלחמה היא כוח אדיר המכונן והורס אימפריות‪,‬‬ ‫תרבויות‪ ,‬מדינות וחברות‪ ,‬היא יוצרת קדמה‬ ‫פחות מצליחות )‪.(Sorenson, p. 93‬‬ ‫טכנולוגית מואצת וכן משנה את אורח החיים‬ ‫ואופיים‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬בכל תחום ועניין‪.‬‬ ‫המונח "רפובליקה ליברלית" תואם‪ ,‬באופן כללי‪,‬‬ ‫היו שחישבו ומצאו שמתוך ‪ 0955‬שנות היסטוריה‬ ‫את המונח דמוקרטיה פוליטית‪ ,‬בו נעשה שימוש‬ ‫רק ב ‪ 609‬שנים לא הייתה כלל מלחמה (הרכבי‪ ,‬עמ'‬ ‫בספר זה‪ .‬עפ"י קאנט‪ ,‬ייסודן של דמוקרטיות‬ ‫‪ .)69‬גם נתון זה‪ ,‬האחרון‪ ,‬אינו ודאי ויש הטוענים‬ ‫בעולם הוא נטייה טבעית‪ ,‬הגם שעלולות לצוץ‬ ‫שאין יממה בה לא מתחוללת מלחמה בחלק זה או‬ ‫בעיות‪ .‬מרגע שנוסדו‪ ,‬תנהלנה הדמוקרטיות יחסי‬ ‫אחר של העולם‪ .‬במאה השנים האחרונות ידע‬ ‫שלום‪ ,‬כיוון שממשלות דמוקרטיות נשלטות ע"י‬ ‫העולם מלחמות גדולות וקטלניות במיוחד‪.‬‬ ‫במלחמת העולם הראשונה נהרגו כחמישה עשר‬ ‫האזרחים‪ ,‬ומשום כך לא ייכנסו לקונפליקטים‬ ‫מיליון איש‪ ,‬במלחמת העולם השנייה פי ארבעה‬ ‫אלימים‪ ,‬העלולים לחשוף את אזרחיהן לשפיכות‬ ‫לערך (‪ (Muller, p. 511‬ואילו מסוף מלחמת העולם‬ ‫דמים ולמלחמה‪ .‬כפי שאומר קאנט‪" :‬אם הסכמת‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪3‬‬ ‫ו‪ 29%-‬מהמדינות הלא חופשיות‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫ככל שהמדינה ליברלית יותר‪ ,‬כך היא תהיה‬ ‫מעורבת פחות באלימות מחוץ לגבולותיה‪ .‬יתרה‬ ‫מכך‪ ,‬ראמל טען שמספר מחקרים קודמים תומכים‬ ‫גם הם במסקנה זו‪.‬‬ ‫האזרחים נחוצה בכדי להחליט על הכרזת‬ ‫מלחמה… הטבעי ביותר הוא שהם יהיו זהירים‬ ‫ביותר בפתיחת משחק עלוב שכזה‪ ,‬בו הם דנים את‬ ‫עצמם לכל האסונות שבמלחמה‪ ,‬ביניהם‪ :‬הצורך‬ ‫להימלט‪ ,‬מימון עלויות המלחמה ממקורותיהם‬ ‫העצמיים‪ ,‬הכאב שבתיקון הנזקים שמותירה‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬ישנם מספר מחקרים עדכניים אשר‬ ‫המלחמה בעקבותיה ובנוסף‪ ,‬להגדשת הסאה‪,‬‬ ‫דוחים את הרעיון שדמוקרטיות הינן יותר שלוות‬ ‫העמסת חוב לאומי כבד על כתפיהם‪ ,‬חוב אשר‬ ‫משיטות משטר אחרות‪.‬‬ ‫ייתן טעם מר לשלום ואשר לעולם לא יסתיים‬ ‫לאור המלחמות התמידיות‬ ‫סמול וזינגר )‪ Melvin Small‬ו ‪-‬‬ ‫בעתיד" )‪ .(Sorenson, p.94‬גם‬ ‫‪ )J. David Singer‬חקרו‬ ‫‪(Thomas‬‬ ‫תומאס פיין‬ ‫מלחמות בין השנים ‪ 9492‬עד‬ ‫)‪ ,Paine‬מאבות האומה‬ ‫‪ ,9420‬ולא מצאו הבדלים‬ ‫האמריקאית ובן תקופתו של‬ ‫משמעותיים בין דמוקרטיות‬ ‫קאנט הטיף בלהט בעד‬ ‫למשטרים אחרים מבחינת‬ ‫האמונה שמדינות תחוקתיות‬ ‫תדירות המעורבות במלחמות‪.‬‬ ‫ליברליות ידעו להבטיח ביניהן‬ ‫מסקנה זו נתמכת גם ע"י צ'אן‬ ‫‪.)699‬‬ ‫עמ'‬ ‫שלום(הרכבי‪,‬‬ ‫)‪ )Steve Chan‬במחקרו על‬ ‫כמו‬ ‫טקוויל‪,‬‬ ‫דה‬ ‫אלכסיס‬ ‫מלחמות בין השנים ‪ 9492‬עד‬ ‫קאנט ופיין לפניו‪ ,‬הסביר גם‬ ‫‪ ,9445‬וכן וויד )‪(Erich Weede‬‬ ‫הוא שהדמוקרטיה אינה נוטה‬ ‫במחקר שערך על מעורבות‬ ‫למלחמה‪ ,‬שכן לאזרחים‬ ‫במלחמה בין השנים ‪.9445-9425‬‬ ‫אינטרס בשלום‪ ,‬המאפשר‬ ‫למעשה‪ ,‬קיימת הסכמה רחבה‬ ‫להם ליהנות מן החיים‬ ‫בקרב מלומדים שהדמוקרטיות‬ ‫ולשקוד על התעשרותם‪.‬‬ ‫באותה‬ ‫למלחמה‬ ‫הולכות‬ ‫משום כך קשה למדינה‬ ‫תומאס פיין )‪(1737-1809‬‬ ‫תכיפות כמו צורות משטר‬ ‫הדמוקרטית לעסוק בעתות‬ ‫בבול אמריקני משנת ‪1969‬‬ ‫אחרות )‪ .(Sorenson p. 94‬יש גם‬ ‫שלום בהכנות למלחמה‬ ‫להוסיף ולציין שדמוקרטיזציה‬ ‫(הרכבי‪ ,‬עמ' ‪.)690‬‬ ‫אף הביאה להחמרת המלחמה‪ ,‬כיוון שהדמוקרטיה‬ ‫מקרבת בין העם לשלטון ועל ידי כך מגדילה את‬ ‫ג'וזף שומפטר (‪,)Joseph Schumpeter‬אחד מגדולי‬ ‫יכולת הגיוס ואת ההיענות העממית בעת קריאה‬ ‫הסוציולוגים האמריקאים במאה ה‪ ,65-‬תמך גם‬ ‫לדגל (הרכבי‪ ,‬עמ' ‪ .)692-699‬נקודה מעניינת נוספת‬ ‫הוא בגישת הדמוקרטיות שוחרות השלום‪ .‬טיעוניו‬ ‫מצטיירת מבדיקת השתתפותן של דמוקרטיות‬ ‫דומים לאלה של קאנט‪ .‬שומפטר טוען כי‬ ‫בעימותים בין‪-‬מדינתיים בשנים ‪ .6559-9405‬אם‬ ‫התפשטות אימפריאליסטית ומלחמה תורמות רק‬ ‫בוחנים את פרק הזמן הזה נראה שיש לחלק את‬ ‫למיעוט של בעלי הון‪ ,‬יצרני נשק וחברי הממסד‬ ‫הדמוקרטיות למדינות דמוקרטיות פציפיסטיות‬ ‫הצבאי; לפיכך‪" :‬שום דמוקרטיה לא תתנהל עפ"י‬ ‫ולמדינות דמוקרטיות מיליטנטיות‪ .‬ישראל‪,‬‬ ‫אינטרס של מיעוט ולא תסבול את העלויות‬ ‫ארה"ב‪ ,‬הודו ואנגליה‪ ,‬כל אחת מסיבות אחרות‪,‬‬ ‫הגבוהות של אימפריאליזם"(‪.)Sorenson ,94‬‬ ‫מעורבות במלחמות בעשרות מונים יותר מכל‬ ‫הדמוקרטיות האחרות וזה בפער של עשרות‬ ‫ישנה תמיכה אמפירית מסוימת בטענות אלה‪.‬‬ ‫אחוזים‪ .‬דבר זה שם אותן במחנה הדמוקרטיות‬ ‫הלוחמניות‪ ,‬בעוד דמוקרטיות כמו לוקסמבורג‪,‬‬ ‫מחקר של ראמל )‪ (R. J. Rummel‬בחן מדינות‬ ‫שוויץ‪ ,‬אירלנד‪ ,‬דנמרק‪ ,‬ניו זילנד גרמניה ואחרות‬ ‫ליברליות‪ ,‬כלומר אלה המדגישות חופש פוליטי‬ ‫וכלכלי‪ ,‬והשווה את מידת המעורבות של מדינות‬ ‫הן במחנה שוחרות השלום )‪.(Muller, p. 495‬‬ ‫"חופשיות" אלה בקונפליקט ברמה של עיצומים‬ ‫אולם הדיון אינו מסתיים בנקודה זו‪ .‬מחקרים‬ ‫כלכליים‪ ,‬מול מעורבותן של מדינות "חופשיות‬ ‫אמפיריים הביאו לתוצאות אשר מעוררות מחדש‬ ‫למחצה" או "לא חופשיות" כלל‪ .‬המסקנה הייתה‬ ‫את התקוות האופטימיסטיות בדבר היותה של‬ ‫שמכלל האלימות בתקופה שבין ‪ ,9445-9492‬רק‬ ‫הדמוקרטיה דרך של שלום‪.‬‬ ‫‪ 69%‬מהמדינות החופשיות היו מעורבות‪,‬‬ ‫בהשוואה ל‪ 62%-‬מהמדינות החופשיות למחצה‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪4‬‬ ‫למרות שדמוקרטיות נוטות למלחמה כמו סוגי‬ ‫משטר אחרים יש להדגיש נקודה קריטית לענייננו‪,‬‬ ‫דמוקרטיות אינן נלחמות זו בזו‪ .‬למרות שמדינות‬ ‫ליברליות מעורבות במלחמות רבות עם מדינות לא‬ ‫ליברליות‪ ,‬הרי שמדינות בעלות חוקה ליברלית‬ ‫מוצקה טרם נלחמו אחת ברעותה‪ .‬המחקרים‬ ‫האמפיריים מספקים תמיכה משמעותית לטענה‬ ‫זו‪ .‬ההבחנה הזו הודגשה לראשונה ע"י בבסט‬ ‫)‪ (Dean Babest‬ב‪ ,9429-‬ואומתה במחקרים רבים‬ ‫מאז‪.‬‬ ‫אחד החוקרים כינה את ההנחה שדמוקרטיות לא‬ ‫נלחמות זו בזו כ"אחת ההצהרות הלא ‪-‬‬ ‫טריוויאליות או הלא‪-‬מיותרות החזקות ביותר‬ ‫שניתן לומר על יחסים בינ"ל"‪ .‬ממצא זה‪ ,‬אם‪-‬כך‪,‬‬ ‫הוא הבסיס לאופטימיזם הנוכחי בקרב חוקרים‬ ‫רבים ובקרב קובעי מדיניות )‪.(Sorenson, p. 95‬‬ ‫שתוף פעולה כלכלי בין דמוקרטיות והידוק התלות‬ ‫ההדדית‪ .‬לפתרון סכסוכים פנימיים בדרכי שלום‬ ‫ישנה עליונות מוסרית על פני התנהגות אלימה;‬ ‫תפיסה זו מועברת גם למסגרת היחסים הבינ"ל‬ ‫שבין דמוקרטיות‪.‬‬ ‫קאנט מציין שהתחלתו של שתוף הפעולה פותח‬ ‫מעגל וירטואוזי של שתוף פעולה מתגבר‪" :‬ככל‬ ‫שעולה ומתפתחת התרבות‪ ,‬ובני האדם נעים באופן‬ ‫הדרגתי לקראת הסכמה גדולה יותר בעניין‬ ‫העקרונות שלהם‪[ ,‬עקרונות מוסכמים אלה]‬ ‫מובילים להבנה הדדית ושלום"‪ .‬השקיפות של‬ ‫הדמוקרטיות חשובה לתהליך כולו‪ .‬חופש הביטוי‬ ‫ותקשורת חופשית עוזרים לבסס הבנה בינ"ל‬ ‫הדדית‪ ,‬ועוזרים להבטיח שהנציגים הפוליטיים‬ ‫יפעלו בהתאמה לעמדתם של האזרחים מבית‬ ‫)‪.(Sorenson, p. 96‬‬ ‫הטיעון הנשען על נורמות התנהגותיות המיוחסות‬ ‫במדינות‬ ‫לאזרחים‬ ‫גם‬ ‫נדון‬ ‫דמוקרטיות‬ ‫כיצד ניתן להסביר את‬ ‫למרות שדמוקרטיות‬ ‫בתקופתנו‪ .‬לפי זה‪ ,‬אזרחים‬ ‫התופעה שדמוקרטיות לא‬ ‫מעריכים חיי אדם וזכויות‬ ‫נוטות למלחמה כמו‬ ‫מדינות‬ ‫כנגד‬ ‫נלחמות‬ ‫אדם באופן מהותי במיוחד‬ ‫והם רואים את אלה כבעלי‬ ‫דמוקרטיות אחרות?‬ ‫סוגי משטר אחרים‪ ,‬יש‬ ‫תוקף אוניברסאלי‪ ,‬לרבות‬ ‫ביחסם כלפי בני אדם‬ ‫על תיאוריית "השלום להדגיש נקודה קריטית‬ ‫החיים במדינות אויב לא‬ ‫הדמוקרטי" נכתבו עשרות רבות‬ ‫תהליך‬ ‫דמוקרטיות‪.‬‬ ‫לענייננו‪ ,‬דמוקרטיות‬ ‫של מאמרים וספרים בעשור‬ ‫שהאזרח‬ ‫הסוציאליזציה‬ ‫החולף‪ .‬התיאוריה מוסברת‬ ‫במדינה הדמוקרטית חווה‪,‬‬ ‫אינן נלחמות זו בזו‪.‬‬ ‫באופן מסודר כבר אצל קאנט‬ ‫חושף אותו למערכת של‬ ‫כאמור‪ ,‬והיא מאוששת על ידי‬ ‫הסדרת קונפליקטים באופן‬ ‫בלתי אלים‪ ,‬שאותה ניתן להשליך גם לזירה‬ ‫חיבורים עיוניים רבים בני זמננו‪ .‬יחד עם זאת‬ ‫הבינ"ל בעת סכסוך בין מדינות‪ .‬האתוס הליבראלי‬ ‫אפשר בכל זאת להצביע על כמה נקודות מרכזיות‪.‬‬ ‫השולל פגיעה בחיי אדם‪ ,‬ממילא מעלה על נס‬ ‫‪(Muller, p.‬‬ ‫פתרונות סכסוכים בדרכי שלום‬ ‫‪.)497-498‬‬ ‫התנהגות מוסרית‪-‬נורמאטיבית?‬ ‫קאנט התייחס לשתי סיבות מרכזיות‪ ,‬לעובדה‬ ‫שדמוקרטיות לא ילחמו בדמוקרטיות‪ ,‬האחת‬ ‫מוסרית והשנייה כלכלית‪ .‬הסיבה המוסרית‬ ‫קשורה לערכים המשותפים בדבר הזכויות‬ ‫הלגיטימיות‪ ,‬המקובלים על הדמוקרטיות‪ ,‬וכן‬ ‫לכבוד ההדדי וההבנה שבין הדמוקרטיות‪ .‬קשרים‬ ‫אלה מובילים למה שקאנט כינה "איחוד השלום"‬ ‫(‪ .)Pacific Union‬אין מדובר באמנה כתובה‪ ,‬אלא‬ ‫באזור של שלום המבוסס על יסוד מוסרי משותף‬ ‫של הדמוקרטיות (שם‪ ,‬שם)‪.‬‬ ‫מרכיבי איחוד השלום (‪ )Pacific Union‬של‬ ‫הדמוקרטיות עפ"י מומחי קאנט‪ ,‬הם נורמות‬ ‫דמוקרטיות בדבר פתרון קונפליקטים בדרכי‬ ‫שלום‪ ,‬יחסי שלום בין מדינות דמוקרטיות‬ ‫המבוססים על ערכי יסוד מוסריים משותפים‪,‬‬ ‫התנהלות הממסד ודעת הקהל?‬ ‫בדמוקרטיות אנו רואים את העדפותיהם של‬ ‫האזרחים מומרות לקבלת החלטות בקרב מוסדות‬ ‫המדינה באופנים שונים‪ .‬בדמוקרטיות שיש בהן‬ ‫סממנים של דמוקרטיה ישירה (משאלי עם‬ ‫תדירים)‪ ,‬ההעדפות מתורגמות באופן בלתי אמצעי‬ ‫לממסד הריבוני ואילו בדמוקרטיות ייצוגיות‬ ‫המנהיגים הנבחרים צופים לאן הרוח נושבת‬ ‫ומתרגמים את הדבר לעשייה הפוליטית‪ .‬אם הם‬ ‫צופים בהתנגדות עזה למעשה המלחמה ואם‬ ‫כאזרחים הם בלאו הכי נושאים בקרבם את‬ ‫ההיבטים התועלתניים שאליהם התייחסתי קודם‪,‬‬ ‫אזי ברור שיבכרו להסתייג מאלימות שתסכן‬ ‫; ‪(Muller, p. 498-499‬‬ ‫היבחרותם מחדש‬ ‫)‪ .Sorenson, p. 96‬לדעת הקהל כוח רב ואנו‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪5‬‬ ‫מכירים מאירועים שונים עד כמה שונתה מדיניות‬ ‫כתוצאה של לחצים גדולים שנבעו מדעת הקהל‬ ‫(נסיגת צה"ל מלבנון‪ ,‬נסיגת כוחות ארה"ב‬ ‫מוייטנאם ועוד)‪.‬‬ ‫הטיעון הזה איננו חדש ושורשיו מאות שנים טרם‬ ‫זמננו‪.‬‬ ‫קאנט הוסיף להנמקה המוסרית גם הנמקה‬ ‫כלכלית לא פחות חשובה‪ .‬זאת‪ ,‬מבוססת על‬ ‫באיזו מידה משפיעה דעת הקהל על קובעי‬ ‫הרווחיות הנובעת ממסחר והשקעה בינ"ל‪ .‬באיחוד‬ ‫המדיניות?‬ ‫השלום ניתן להתמקד במה שקאנט מכנה "רוח‬ ‫הסחר" ( ‪The spirit of‬‬ ‫מחקרו הגדול מאוד והמקיף של‬ ‫האפשרות‬ ‫‪,)Commerce‬‬ ‫ריסה‪-‬קאפן (‪Thomas Risse-‬‬ ‫לרווח הדדי לאלה המעורבים‬ ‫‪ )Kappen‬מסוף שנות ה ‪,'45‬‬ ‫בשיתוף פעולה כלכלי בינ"ל‪.‬‬ ‫משווה את תפקיד דעת הקהל‬ ‫התפתחות התלות הכלכלית‪,‬‬ ‫בתגובות השונות של ארבע‬ ‫המתרחשת כאשר מושגי‬ ‫מדינות – ארה"ב‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‬ ‫האוטרקיה (משק המספק את‬ ‫ויפן – לשינויים במדיניות החוץ‬ ‫צרכיו) נזנחים לטובת המרדף‬ ‫הסובייטית מליאוניד ברז'נייב‬ ‫אחר רווח כלכלי הדדי‪ ,‬עוד‬ ‫(סוף שנות ה‪ )95-‬ועד מיכאיל‬ ‫מחזקת את איחוד השלום‬ ‫גורבצ'וב (סוף שנות ה‪.)45-‬‬ ‫)‪ .(Sorenson, p. 96‬כבר כמה‬ ‫מסקנתו הייתה שלדעת קהל‬ ‫עשורים לפני קאנט‪ ,‬כתב‬ ‫המונית יש אכן השפעה בכל‬ ‫מונטסקייה (‪)Montesquieu‬‬ ‫המדיניות‬ ‫קובעי‬ ‫מדינה‪.‬‬ ‫בספרו "רוח החוקים" כי‬ ‫בדמוקרטיות ליברליות אינם‬ ‫"שתי אומות שסוחרות זו עם‬ ‫מחליטים כנגד קונצנזוס ציבורי‬ ‫זו נעשות תלויות זו בזו; מפני‬ ‫נרחב‪ .‬מאידך‪ ,‬מצא המחבר‬ ‫שאם לאחת מהן יש עניין‬ ‫ש"קיימים גבולות מוגדרים‬ ‫בקנייה‪ ,‬לאחרת יש עניין‬ ‫להשפעה שיש לציבור הרחב על‬ ‫במכירה; וכך קורה שהאיחוד‬ ‫מדיניות חוץ וביטחון‪ .‬לעיתים‬ ‫שלהן מיוסד על הצרכים‬ ‫נדירות משפיעה דעת הקהל‬ ‫שארל מונטסקייה‬ ‫ההדדיים שלהן" (פרידמן‬ ‫ישירות על החלטות מדיניות או‬ ‫בבול צרפתי משנת ‪1949‬‬ ‫‪ ,6555‬עמ' ‪ .)945‬כאשר אומות‬ ‫על יישומה של מדיניות‬ ‫מתרכזות ברוח הסחר הן‬ ‫ספציפית"‪ .‬הוא טוען שההשפעה‬ ‫מפתחות קשרים הדדיים‬ ‫העיקרית של הציבור נעשית בצורה לא ישירה‪ ,‬דרך‬ ‫נושאי פרי של מסחר והשקעה כמו גם יחסים‬ ‫קבוצות האליטה‪ .‬ככלל‪ ,‬קבוצות העילית הן‬ ‫כלכליים אחרים‪ .‬קשרים אלה מחזקים גם את‬ ‫שקובעות‪ ,‬ולהן זכות המלה האחרונה‪.‬‬ ‫קשרי השלום ביניהן‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬קבוצות עילית שדעותיהן עולות בקנה אחד‬ ‫זרם הסחורות והכסף‪ ,‬כמו גם אנשים‪ ,‬מסרים‬ ‫עם העדפת הציבור הרחב תשרודנה יותר‬ ‫וצורות אחרות של יחסים הדדיים בין מדינות‪,‬‬ ‫)‪.(Sorenson, p. 100‬‬ ‫התרבו מאד מאז משנתו של קאנט‪ .‬כבר ב‪9490-‬‬ ‫טען אחד המלומדים ש"העשורים האחרונים‬ ‫כלכלה‪ ,‬גלובליזם ומלחמות?‬ ‫מצביעים על נטייה כלכלית לצורות רבות של‬ ‫טיעון נפוץ קובע שבני אדם אינם חפצים לשלם את‬ ‫מגעים אנושיים‪ ,‬מעבר לגבולות לאומיים‪,‬‬ ‫מחירה הגבוה של מלחמה‪ .‬המלחמה לא רק‬ ‫המוכפלות מדי עשור"‪.‬‬ ‫מקפדת חיי בני אדם ואת אלה היקרים לליבם‪,‬‬ ‫מאז שנות ה‪ 45-‬המוקדמות גדל הסחר העולמי‬ ‫היא גם גורמת לנכויות ופגיעות אחרות וכן היא‬ ‫באופן עקבי יותר מאשר התוצר הכלכלי העולמי‪.‬‬ ‫מביאה לעלויות כלכליות משמעותיות‪ ,‬למדינה‬ ‫זרמים פיננסיים בינ"ל גדלו אף מהר יותר מאשר‬ ‫בכלל ולאזרח בפרט‪ .‬במערכת השיקולים של רווח‪-‬‬ ‫הסחר‪ .‬למשל‪ ,‬לשוק היורו והדולר בלונדון‪ ,‬אשר‬ ‫הפסד‪ ,‬נזקי המלחמה עולים על מה שניתן להפיק‬ ‫לווה ומלווה דולרים מחוץ לארה"ב‪ ,‬מחזור של‬ ‫ממנה‪ .‬הנמקה זאת היא גם בבסיס החשיבה של‬ ‫מעל ‪ 055‬מיליארד דולר בכל יום עבודה‪ ,‬מה‬ ‫המנהיגּות המדינית‪ ,‬שעלולה לשלם את מחיר‬ ‫שמסתכם ב‪ 90-‬טריליון בשנה‪.‬‬ ‫המלחמה ועלויותיה בבחירות )‪.(Muller, 497-498‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪6‬‬ ‫סחר חליפין כלכלי אמור להיות מפותח במיוחד בין‬ ‫דמוקרטיות‪ .‬הנחה זו נראית נכונה כאשר אנו‬ ‫בוחנים את הדמוקרטיות המתועשות המערביות‪,‬‬ ‫אך ברור שגורמים אחרים‪ ,‬כגון גודל הכלכלה‬ ‫הלאומית‪ ,‬מידת הפיתוח הכלכלי ואופי המדיניות‬ ‫הכלכלית עשויים להשפיע יותר מאשר עצם‬ ‫נוכחותה של הדמוקרטיה בקביעת רמת היחסים‬ ‫הכלכליים ההדדיים‪ .‬כך‪ ,‬במדינה עם כלכלה‬ ‫לאומית גדולה‪ ,‬כארה"ב או הודו‪ ,‬יהיה חלקה של‬ ‫הפעילות הכלכלית חוצת הגבולות קטן יותר מאשר‬ ‫במדינה עם כלכלת שוק קטנה כקוסטה ריקה או‬ ‫דנמרק‪ .‬ככל שמדינה מפותחת יותר כלכלית‪ ,‬כיפן‬ ‫ושוודיה‪ ,‬כך היא עוסקת יותר בסחר חוץ וההיפך‬ ‫(נפאל או בנגלדש)‪.‬‬ ‫הזהב‪ "1‬עוסקת בעובדה שמדינות שבהן פתחה‬ ‫רשת מקדונלד'ס סניפים שלה‪ ,‬לא נלחמו אחת‬ ‫ברעותה‪ 2‬ואילו תיאוריית ֶדל נוגעת בעובדה‬ ‫שמדינות בהן נטעה חברת המחשבים ֶדל את‬ ‫מפעליה חדלו מלהילחם אחת בשנייה‪.‬‬ ‫תהליכי הגלובליזציה הולכים ומרחיקים בשני‬ ‫העשורים האחרונים את המלחמה מטווח‬ ‫האפשרויות הלגיטימיות‪ ,‬הראויות או הכדאיות‬ ‫העומדות בפני מנהיגי מדינות‪ .‬האינטגרציה‬ ‫הכלכלית‪ ,‬החיבורים ההולכים ומעמיקים בין‬ ‫יחידים‪ ,‬חברות ותרבויות באמצעות אוטוסטרדת‬ ‫הערכים‬ ‫התפשטות‬ ‫באינטרנט‪,‬‬ ‫המידע‬ ‫הקפיטליסטיים ורשתות המדיה לסוגיהן‪ ,‬כל אלה‬ ‫עיבו את רשת האילוצים והמגבלות המשפיעים על‬ ‫אופייה של מדיניות חוץ של אותן מדינות‬ ‫המחוברות למערכת הגלובלית‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬מדינות עם מדיניות פיתוח המכוונת כלפי‬ ‫השוק הבינ"ל כהולנד וטייוואן‬ ‫פעילות יותר ברמה‬ ‫החיצונית הדמוקרטיות המתועשות‬ ‫המנהלות‬ ‫מדינות‬ ‫מאשר‬ ‫או‬ ‫כסין‬ ‫יותר‬ ‫פנימית‬ ‫אסטרטגיה‬ ‫המערביות באירופה‪ ,‬צפון‬ ‫צפון קוריאה‪.‬‬ ‫עד כמה הכלכלה מרכזית כבלם למלחמות?‬ ‫פרידמן התבונן במזרח‬ ‫התיכון של סוף שנות ה ‪'45‬‬ ‫ושם לב שסניפי מקדונלד'ס‬ ‫ממוקמים בישראל‪ ,‬ערב‬ ‫אמריקה‪ ,‬יפן‪ ,‬אוסטרליה‬ ‫הסעודית‪ ,‬ירדן ולבנון‪ .‬אף‬ ‫אחת ממדינות אלה לא‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬ישנה רמה גבוהה של‬ ‫וניו זילנד‪ ...‬מהוות‬ ‫נקלעה למלחמה האחת עם‬ ‫תלות כלכלית הדדית או תלות‬ ‫השנייה‪ ,3‬אך לעומת זאת‬ ‫פנימית כלכלית בין הדמוקרטיות קהילת ביטחון‪ ,‬שיכולה‬ ‫ישנה סכנת מלחמה בחזית‬ ‫המתועשות המערביות באירופה‪,‬‬ ‫הישראלית‪-‬הסורית‪ ,‬בחזית‬ ‫להיות מתוארת כגרסה‬ ‫צפון אמריקה‪ ,‬יפן‪ ,‬אוסטרליה‬ ‫האיראנית‬ ‫הישראלית‪-‬‬ ‫עכשווית של איחוד‬ ‫וניו זילנד‪ .‬מדינות אלה עומדות‬ ‫הישראלית‪-‬‬ ‫ובחזית‬ ‫העיראקית‪ ,‬זאת לאור‬ ‫בתנאי השלישי שמנה קאנט‬ ‫השלום של קאנט‪.‬‬ ‫סניפי‬ ‫שאין‬ ‫העובדה‬ ‫לאיחוד של שלום‪ ,‬דהיינו –‬ ‫מקדונלד'ס באיראן‪ ,‬סוריה‬ ‫התנאי של שיתוף פעולה כלכלי‪,‬‬ ‫ועיראק‪ . 4‬כשמסתכלים על‬ ‫המצטרף לשני התנאים הקודמים שגם אותן הן‬ ‫האירועים בשתים‪-‬עשרה השנים שחלפו מאז‬ ‫‪5‬‬ ‫מקיימות – תרבות דמוקרטית מפותחת יחד עם‬ ‫שהאיש העריך את הדברים‪ ,‬ניכר שלא ממש טעה ‪.‬‬ ‫נורמות של יישוב סכסוכים בדרכי שלום והבנה‬ ‫ההערכה היא שכאשר מדינה משיגה רמת‬ ‫מוסרית משותפת הצומחת על בסיס זה‪ .‬הן מהוות‬ ‫התפתחות כלכלית שבה המעמד הבינוני גדול די‬ ‫הצורך לתמוך ברשת מקדונלד'ס‪ ,‬הוא יסלוד‬ ‫קהילת ביטחון‪ ,‬שיכולה להיות מתוארת כגרסה‬ ‫מהרעיון לצאת למלחמה‪ .‬יתרה על כן‪ ,‬ראוי לזכור‬ ‫עכשווית של איחוד השלום של קאנט ‪(Sorenson,‬‬ ‫כי ככול והמעמד הבינוני גדול ויציב יותר‪ ,‬כך ניתן‬ ‫)‪.p. 110-111‬‬ ‫הרחבת ה"שלום הדמוקרטי" לשלום‬ ‫עולמי באמצעות הכלכלה הגלובלית‬ ‫שתי תופעות המציגות את כוחה של הכלכלה‬ ‫הגלובלית במניעת מלחמות‪ ,‬מוצגות בשתי‬ ‫תיאוריות מעניינות של תומס פרידמן‪ ,‬עיתונאי‬ ‫האמריקאי בן זמננו‪ .‬התיאוריות אינן מתייחסות‬ ‫רק לתפיסת "השלום הדמוקרטי" הקנטיאני‪ ,‬אלא‬ ‫לכלכלה הגלובלית כבלם מפני התגלעות סכסוכים‬ ‫אלימים גם בין מדינות לא דמוקרטיות‪.‬‬ ‫התיאוריות בהן מדובר הן "התיאוריה של‬ ‫"קשתות הזהב" למניעת עימותים" (פרידמן ‪,6555‬‬ ‫‪ )654-944‬ו"התיאוריה של ֶדל למניעת עימותים"‬ ‫(פרידמן ‪ .)044-099 ,6552‬תאוריית "קשתות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .‬קשתות הזהב הן הצלעות המעוגלות המרכיבות את ה "‪"M‬‬ ‫של מקדונלד'ס (סמלה המסחרי)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .‬יוצא דופן יחידי הוא מלחמת האזרחים ביוגוסלביה בשנות‬ ‫ה‪ ,45‬מלחמה בה "הספיקו ‪ 94‬ארצות נאט"ו עמוסות‬ ‫'מקדונלד'ס' לבצע התקפות אוויריות על יוגוסלביה‪ ,‬למרות‬ ‫‪ 99‬מרכזי "מקדונלד'ס" שלה" (פרידמן ‪.)945 ,6555‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .‬יש לשים לב שמלחמת לבנון השנייה הייתה מלחמה של‬ ‫ישראל כנגד חיזבאללה ולא כנגד צבאה של לבנון‪ .‬חיזבאללה‬ ‫פעל כארגון גרילה מתוך שטחה של לבנון ונשלט ע"י סוריה‬ ‫ואיראן מרחוק‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .‬ב‪ 6552 -‬נפתח סניף מקדונלד'ס בעיראק‪ ,‬אבל הוא יועד רק‬ ‫לחיילי הצבא האמריקאי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ובנימה מחויכת‪,‬‬ ‫נפתח גם סניף פתוח לכולם שמחקה את מקדונלד'ס ושמו‬ ‫"מקדונל" (פרידמן ‪ ,6555‬עמ' ‪.)944‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .‬מלחמת המפרץ השנייה ב ‪ 6550‬והפלת סדאם חוסיין‪,‬‬ ‫הוציאו את עיראק מתוך משוואת הסיכון למלחמה עם‬ ‫ישראל‪ .‬בינתיים לפחות‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪7‬‬ ‫מלחמה זו על זו כל עוד שתיהן נוטלות חלק באותה‬ ‫להעריך שהמדינה יציבה יותר‪ ,‬בין אם היא‬ ‫שרשרת אספקה‪ .‬אנשים שנטמעו בשרשרת‬ ‫דמוקרטית ובין אם לאו‪ .‬מלחמה היא נטל כלכלי‬ ‫האספקה הגלובלית אינם מעוניינים יותר‬ ‫שהמעמד הבינוני לא ישמח לשאת על כתפיו‪.‬‬ ‫במלחמות אלא מבכרים לשפר את רמת חייהם‬ ‫מערכת‬ ‫באמצעות‬ ‫שירותים‬ ‫המספקת‬ ‫ומוצרים‪ .‬מייקל ֶדל‪,‬‬ ‫מיסד חברת המחשבים‪,‬‬ ‫ליבו‬ ‫בכל‬ ‫המאמין‬ ‫בתיאוריה שהוצגה‪ ,‬גורס‬ ‫שלכל מלחמה או משבר‬ ‫פוליטי ממושך במזרח‬ ‫אסיה או בסין תהיה‬ ‫על‬ ‫עצומה‬ ‫השפעה‬ ‫ההשקעות הזרות באזור‬ ‫ועל ההתקדמות שהושגה‬ ‫שם (פרידמן ‪ ,6552‬עמ'‬ ‫‪ .)040‬גלן נילנד‪ ,‬סמנכ"ל‬ ‫הרכש העולמי של ֶדל‪,‬‬ ‫מאמין שאם מדינה‬ ‫בשרשרת‬ ‫החברה‬ ‫האספקה תצא למלחמה‬ ‫נגד שכנתה החברה אף‬ ‫היא בשרשרת‪ ,‬תביא‬ ‫להתדרדרותה במעמדה‬ ‫והיא תשלם על כך במשך‬ ‫תקופה ארוכה‪ .‬מי‬ ‫סניף של מקדונלדס‪ .‬האם פתיחת סניפים כאלה במדינות שונות מעידה‬ ‫שעוקב אחר התפתחותן‬ ‫של שרשרות האספקה‬ ‫על התקרבותן לתרבות הפוליטית הדמוקרטית?‬ ‫השונות‪ ,‬רואה את‬ ‫[התמונה ממגזין השיווק ‪]the drum‬‬ ‫הפריחה ואת היציבות‬ ‫שהושגו בתחילה ביפן‬ ‫כשפרידמן התארח בבייג'ינג ב ‪ ,9442‬בתקופה של‬ ‫ולאחר מכן בקוריאה ובטייוואן וכעת במלזיה‪,‬‬ ‫מתח רב מאוד בין סין לטייוואן‪ ,‬הוא ראיין כלכלן‬ ‫בסינגפור‪ ,‬בפיליפינים ובאינדונזיה (פרידמן ‪,6552‬‬ ‫סיני בכיר מהאקדמיה הסינית למדעים‪ .‬הוא שאל‬ ‫‪ .)049‬הממשלות השונות מודעות לכך היטב‪ ,‬והן‬ ‫את הכלכלן האם סין‪ ,‬שאיימה אז לתקוף את‬ ‫מווסתות מערכות יחסים תומכות שלום‪.‬‬ ‫טייוואן אכן תעשה כן‪ .‬תשובתו הנחרצת של אותו‬ ‫עיראק‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬צפון קוריאה‪ ,‬פקיסטאן‪,‬‬ ‫כלכלן הייתה ‪" :‬לא! זה יביא להפסקת כל‬ ‫אפגניסטן ואיראן אינן מדינות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫ההשקעות בסין‪ ,‬להפסקת הצמיחה ולחיסול‬ ‫מדינות אלה אינן חלק מאף שרשרת אספקה‬ ‫הסיכוי האחרון שלנו להשיג את שאר העולם"‪.‬‬ ‫באותה עת היו בסין ‪ 659‬סניפי מקדונלד'ס‪( .‬פרידמן‬ ‫גלובלית וכיוון שכך הן עדיין מהוות סכנה ליציבות‬ ‫‪ ,6555‬עמ' ‪.)940‬‬ ‫ולשלום (פרידמן ‪ .)040 ,6552‬אם נוסיף לכך את‬ ‫העובד ה שצוינה מוקדם יותר בדיון ולפיה אין גם‬ ‫פרידמן הגה תיאוריה המשלימה ומשדרגת את‬ ‫סניפי מקדונלד'ס במדינות אלה‪ ,‬הרי ברור שהן‬ ‫תיאוריית "קשתות הזהב" שהתיישנה‪ ,‬והיא‬ ‫גורם לא יציב במערכת הבינ"ל‪.‬‬ ‫נשענת על ניתוח פעילותה של אחת מחברות‬ ‫המחשבים הגדולות והחשובות בעולם היא חברת‬ ‫ֶדל ‪ .Dell‬משרדי ההנהלה שלה ממוקמים בטקסס‬ ‫כמה מחשבות על העתיד‬ ‫וששת מפעלי הייצור ממוקמים באירלנד‪ ,‬סין‪,‬‬ ‫ברזיל‪ ,‬מלזיה‪ ,‬בטנסי בארה"ב ובטקסס עצמה‪.‬‬ ‫ישראל הנה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון‪.‬‬ ‫כשבודקים מאין הגיעו רכיבי המחשבים נמצא‬ ‫ישראל ממוקמת בזירה גיאופוליטית מורכבת‪,‬‬ ‫שרשרת אספקה מורכבת ובה שורה ארוכה של‬ ‫מסוכנת ובעלת היסטוריה ארוכה ומדממת של‬ ‫ספקים ממדינות נוספות ובהן הפיליפינים‪ ,‬קוסטה‬ ‫סכסוכים אלימים וממושכים‪ .‬שכנותיה של ישראל‬ ‫ריקה‪ ,‬קוריאה‪ ,‬טייוואן‪ ,‬גרמניה‪ ,‬יפן‪ ,‬תאילנד‪,‬‬ ‫במעגל הקרוב והרחוק אינן דמוקרטיות‪ ,‬לא היו‬ ‫אינדונזיה‪ ,‬הודו ועוד (פרידמן ‪.)045-094 ,6552‬‬ ‫דמוקרטיות ובהווה חלקן עוברות תמורות‬ ‫תיאוריית ֶדל‪ ,‬הנשענת על הפיכתו של העולם‬ ‫מהפכניות שאף מקצינות את ריחוקן מתפיסות‬ ‫הגלובלי ל"עולם שטוח" בתהליך מואץ שהתחולל‬ ‫ליברליות‪ .‬האחים המוסלמים הולכים ומשתלטים‬ ‫בעשור החולף‪ ,‬קובעת שאין בעולם שתי מדינות‬ ‫על עמדות מפתח שלטוניות בחלקים הולכים‬ ‫החברות בשרשרת אספקה גלובלית שיכריזו‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪8‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫וגדלים של המזרח התיכון וכוחותיו הרדיקליים‬ ‫של האסלאם הקיצוני‪ ,‬בנוסח המגולם בידי תנועת‬ ‫‪George Sorenson (1998), Democracy and‬‬ ‫אל‪-‬קעידה וארגונים המקורבים אליה‪ ,‬חודרים‬ ‫בתקופה זאת של מהפכות ואלימות אל הרחובות‬ ‫‪Democratization: processes and prospects‬‬ ‫הגועשים במדינות האזור‪ .‬קאנט היה אולי מעריך‬ ‫‪in a changing world. Boulder, CO‬‬ ‫שאילו כל מדינות המזרח התיכון היו דמוקרטיות‬ ‫‪: Westview, c1998. pp. 93-120.‬‬ ‫אזי סכנת המלחמה הייתה נעלמת‪ ,‬אבל מאחר וזה‬ ‫לא המצב‪ ,‬על ישראל להיות‬ ‫‪Harald‬‬ ‫‪Muller,‬‬ ‫‪"The‬‬ ‫מדינה שמסוגלת להגן‬ ‫על ישראל הנה הדמוקרטיה‬ ‫‪Antinomy of Democratic‬‬ ‫עצמה מפני כל איום‪,‬‬ ‫‪Peace",‬‬ ‫‪International‬‬ ‫מקרוב או מרחוק‪.‬‬ ‫היחידה במזרח התיכון‪...‬‬ ‫)‪Politics, 2004, 41, (494-520‬‬ ‫שכנותיה של ישראל‬ ‫הייתי אופטימי בהרבה‬ ‫אילו באיראן‪ ,‬סוריה‪,‬‬ ‫במעגל הקרוב והרחוק‬ ‫היו‬ ‫ולבנון‬ ‫אפגניסטן‬ ‫מלחמה‬ ‫הרכבי‪,‬‬ ‫יהושפט‬ ‫סניפי‬ ‫עשרות‬ ‫נפתחים‬ ‫מקדונלד'ס ואילו הפכו אינן דמוקרטיות‪ ,‬לא היו‬ ‫ואסטרטגיה‪ ,‬משה"ב‪ -‬הוצאת‬ ‫מערכות‪ ,‬ת"א ‪.9445‬‬ ‫מדינות אלה חלק בשרשרת דמוקרטיות ובהווה חלקן‬ ‫האספקה העולמית של‬ ‫רוברט דאל‪ ,‬על הדמוקרטיה‪,‬‬ ‫עוברות תמורות‬ ‫תאגידי ענק בנוסח ֶדל‪,‬‬ ‫הישראלי‬ ‫המכון‬ ‫הוצאת‬ ‫מיקרוסופט‪ ,‬קוקה‬ ‫קולה‪ ,‬מהפכניות שאף מקצינות‬ ‫לדמוקרטיה‪ ,‬ת"א ‪.6556‬‬ ‫יוניליוור ואחרים‪ .‬הייתי‬ ‫אופטימי עוד יותר אילו‬ ‫את ריחוקן מתפיסות‬ ‫תומאס פרידמן‪ ,‬ה"לקסוס" ועץ‬ ‫חלק‬ ‫הייתה‬ ‫ישראל‬ ‫הזית‪ ,‬הד ארצי‪ -‬הוצאה לאור‪,‬‬ ‫ליברליות‪.‬‬ ‫משרשרת‬ ‫אינטגראלי‬ ‫ת"א ‪.6555‬‬ ‫אספקה מדומיינת זאת‪.‬‬ ‫ייתכן ושלום היה הופך‬ ‫תומאס פרידמן‪ ,‬העולם הוא‬ ‫יציבות‬ ‫של‬ ‫מפוכחת‬ ‫למציאות‬ ‫משאיפה מבורכת‬ ‫שטוח‪ ,‬אריה ניר הוצאה לאור‪ ,‬ת"א ‪.6552‬‬ ‫כלכלית בעידן של קפיטליזם גלובאלי וחובק עולם‪.‬‬ ‫תשאלו את הסינים והטיוואנים כמה טוב זה עובד‪.‬‬ ‫דו"ח אמנסטי‪:‬‬ ‫אז מי אמר שקפיטליזם רע?‬ ‫***‬ ‫(‪http://controlarms.org/wordpress/wp-‬‬ ‫‪)content/uploads/2011/03/killer_facts_en.pdf‬‬ ‫תומאס פרידמן‪ ,‬מחבר הספר "הלקסוס ועץ הזית"‬ ‫ועטיפת ספרו‪ .‬מקור‪ :‬אתר הוצאת הספרים‬ ‫‪Farrar, Straus and Giroux‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪9‬‬ ‫רעם התותחים וקול המוזות‬ ‫מאת‪ :‬ד"ר משה מרגליות‬ ‫הוויכוח הציבורי על הפסקת האש במבצע עמוד ענן‪ ,‬מתבסס על החששות לפגיעה‬ ‫(אם בהווה או בעתיד) בחיי אדם‪ ,‬של חיילינו ושל אזרחים‪ ,‬הן ישראלים והן מעזה‪.‬‬ ‫התייחסות לסוגיה זאת בשיטות המשפט השונות‪ :‬הבינלאומי‪ ,‬הישראלי והעברי‬ ‫ירי התותחים ושתיקת המוזות‬ ‫סלע )‪ (1993-1928‬את הגלגולים שעברה האמרה‬ ‫עוד בטרם הושלם המבצע כבר התחילו במערכת‬ ‫הביטחון לסכמו‪ ,‬ובמניין הישגיו העיקריים צוינה‬ ‫במקום הראשון הימנעותו המקסימלית של צה"ל‬ ‫ניסח אותה לראשונה המחזאי היווני מיינאנדרוס‪,‬‬ ‫כ‪ 033 -‬שנה לפני הספירה‪ ,‬במשפט‪" :‬במקום‬ ‫שהאלימות שוררת בו ‪ -‬מאבד החוק את תוקפו"‪.‬‬ ‫מפגיעה באזרחים‪ ,‬אשר קבעה דוקטרינה צבאית‬ ‫חדשה‪" :‬כך‪ ,‬בעוד שב'עופרת יצוקה' נהרגו כ‪033-‬‬ ‫מחבלים ומספר כמעט זהה של בלתי מעורבים‪,‬‬ ‫הפעם ‪ -‬לפי צה"ל ‪ -‬עומד היחס על ‪ .6:1‬המאזן הזה‬ ‫בספרו "מילה בסלע" מתאר הסופר והעיתונאי אּורי‬ ‫"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות"‪ ,‬מאז‬ ‫הושג בפעולות כירורגיות‪ ,‬שבוצעו הודות למודיעין‬ ‫המדויק ומקצועיות הטייסים‪ .‬גורמי הביטחון‬ ‫מדגישים כי חיל האוויר יכול היה לפגוע במניין גבוה‬ ‫בהרבה של מחבלים‪ ,‬לולא הטיל על עצמו את‬ ‫מגבלות הפגיעה בבלתי מעורבים" ("פרשנות‪ :‬ההישג‬ ‫האמיתי של 'עמוד ענן'"‪ ,‬וואלה ! חדשות‪,‬‬ ‫‪.)21/11/2012‬‬ ‫צה"ל והחוק הבינלאומי‬ ‫השופט אהרון ברק‪ .‬שלל את אמרתו של‬ ‫קיקרו כי בעת מלחמה מחרישים החוקים‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬אלכס רוזקובסקי‬ ‫גדול נואמי רומי מרקוס טוליוס קיקרו (‪30-631‬‬ ‫לפנה"ס) ניסח אותה כך‪" :‬החוקים שותקים בין כלי‬ ‫הנשק המשקשקים"‪ .‬יותר מאשר גרסתה הנוכחית‬ ‫מבטאים ניסוחיה הראשונים את המשמעות‬ ‫המיוחסת לה גם בימינו‪ ,‬כי בעת מלחמה אין‬ ‫החוקים תקפים כבזמנים רגילים‪ .‬הגישה הזאת‬ ‫נמצאת כמובן בסתירה לכללים המקובלים היום על‬ ‫כל מדינה נאורה‪ .‬מבצע עמוד ענן מהווה הוכחה‬ ‫חותכת‪ ,‬ובמידה רבה יותר מאשר כל מלחמה או‬ ‫מבצע בעבר ‪ ,‬כי צה"ל מקפיד לקיים את החוק גם‬ ‫כאשר רועמים התותחים‪.‬‬ ‫נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק שולל אף הוא‬ ‫את "אמרתו של קיקרו כי בעת מלחמה מחרישים‬ ‫החוקים" ומגדירה כ"אינה נכונה"‪" :‬ישראל מצויה‬ ‫בלחימה קשה כנגד טרור משתולל‪ .‬היא פועלת על פי‬ ‫זכותה להגנה עצמית (ראו סעיף ‪ 16‬למגילת האומות‬ ‫המאוחדות)‪ .‬לחימה זו אינה נעשית בחלל נורמטיבי‪.‬‬ ‫היא נעשית על פי כללים של משפט בינלאומי‪,‬‬ ‫הקובעים עקרונות וכללים לניהול הלחימה‪ .‬האמירה‬ ‫כי 'כאשר התותחים יורים‪ ,‬המוזות שותקות' אינה‬ ‫נכונה‪ .‬אמרתו של קיקרו כי בעת מלחמה מחרישים‬ ‫החוקים אינה משקפת את המציאות המודרנית‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪10‬‬ ‫עמדתי על כך באחת הפרשות בצייני‪:‬‬ ‫"המידתיות אינה רק שאלה חוקית שהתשובה לה‬ ‫'כאשר התותחים יורים‪ ,‬המוזות שותקות‪ .‬אך גם‬ ‫כאשר התותחים יורים חייב המפקד הצבאי לשמור‬ ‫על החוק‪ .‬כוחה של חברה לעמוד כנגד אויביה‬ ‫מבוסס על הכרתה‪ ,‬כי היא נלחמת עבור ערכים‬ ‫הראויים להגנה‪ .‬שלטון החוק הוא אחד מערכים‬ ‫אלה'‪ ...‬מדינת ישראל היא מדינה שערכיה יהודים‬ ‫ודמוקרטים‪ .‬הקמנו כאן מדינה שומרת חוק‪,‬‬ ‫המגשימה את יעדיה הלאומיים ואת חזון הדורות‪,‬‬ ‫והעושה כך תוך הכרה והגשמה של זכויות האדם‬ ‫מעורפלת היא גם שאלה מעשית‪ ,‬שאלה הנוגעת‬ ‫בעלות תועלת מבצעית‪ .‬שאלת המידתיות אינה‬ ‫נוגעת רק ליחס שבין פגיעה בבלתי מעורבים לבין‬ ‫פגיעה בטרוריסטים אלא בעיקר לשאלה עד כמה‬ ‫בכלל וכבוד האדם בפרט‪ .‬בין שני אלה יש הרמוניה‬ ‫והתאמה‪ ,‬ולא ניגוד וניכור" (בג"ץ ‪ 0316531‬מוחמד‬ ‫אלמדני ואח' נ' שר הביטחון‪ ,‬פ"ד נו(‪ ,03 )0‬סעיף ‪.)9‬‬ ‫מותר לפגוע על מנת להבטיח אי פגיעה באזרחינו?‬ ‫ההכרח לפעול – אנו פועלים בחלק ניכר מן המקרים‬ ‫מתוך הכרח הנובע מן הצורך לסכל פעולות טרור‬ ‫כנגד אזרחי מדינת ישראל‪ .‬הכרח זה מתבטא‬ ‫בעיקרו בסיכולים ממוקדים‪ ,‬מעצר מבוקשים‪,‬‬ ‫הקמת מחסומי פתע‪ ,‬פגיעה בחוליות שיגור רקטות‬ ‫ועוד‪ .‬מעבר להכרח בפעולה‪ ,‬אנו מחויבים ועושים‬ ‫ללחימה של צה"ל ה"נעשית על פי כללים של משפט‬ ‫בינלאומי"‪ ,‬התייחס גם רמטכ"ל מלחמת לבנון‬ ‫השנייה דן חלוץ‪ ,‬בהרצאתו בכנס‪ ,‬שנערך‬ ‫באוניברסיטת תל אביב ב ‪ ,11.63.61‬בנושא‪:‬‬ ‫"ישראל וחוקי המלחמה הבינלאומיים"‪:‬‬ ‫"ההתפתחות ההיסטורית של דיני המלחמה מראה‬ ‫כי המיסוד שהחל בהאג ב ‪ 6999‬וב‪ 6930 -‬ונמשך‬ ‫באמנת ג'נווה ב‪ 6939 -‬נעצר למעשה בכל מה שנוגע‬ ‫למלחמה בסביבת טרור‪ ,‬למעט תוספות מספר מ‪-‬‬ ‫‪ . 6900‬מציאות זו מציבה בפני המפקדים והלוחמים‬ ‫מצב בו עליהם לשקול את שיקול המידתיות בכל‬ ‫פעולה ופעולה‪ .‬האם פגיעה בשבעה בלתי מעורבים‬ ‫היא מידתית ביחס לפגיעה בשלושה מחבלים נושאי‬ ‫טיל גראד? האם יש לכך קריטריונים? מי הקובע?‬ ‫אין ספר חוקים לנושא‪ .‬דבר אחד ברור והוכח יותר‬ ‫מפעם אחת – היכן שהמפקדים ראו נוכחות‬ ‫אזרחים החודרים למעטפת השיגור – בוטלו‬ ‫שיגורים והוסטו טילים במעופם"‪.‬‬ ‫התייחסות רק למספר המחבלים שייפגעו לעומת‬ ‫הבלתי מעורבים‪ ,‬אינה מספיקה כמובן‪ ,‬כל עוד‬ ‫אינה לוקחת בחשבון את חובתנו העיקרית להגן על‬ ‫עצמנו‪ ,‬כפי שמוסיף דן חלוץ‪:‬‬ ‫רא"ל דן חלוץ‪ ,‬בימיו כרמטכ"ל‪ .‬הוא תהה‬ ‫בהרצאה‪" :‬האם פגיעה בשבעה בלתי‬ ‫מעורבים היא מידתית ביחס לפגיעה‬ ‫בשלושה מחבלים נושאי טיל גראד?"‬ ‫צילום‪ :‬קוקו‬ ‫בתכנון ובביצוע למזעור הנזק לגורמים בלתי‬ ‫מעורבים‪ .‬טעויות קורות לנו‪ ,‬אך חלופת ההימנעות‬ ‫מפעולה אינה באה בחשבון" ("האתר של דני חלוץ")‪.‬‬ ‫ראינו כיצד משלב אהרן ברק בין ערכים "יהודים‬ ‫ודמוקרטים" של מדינת ישראל "המגשימה את‬ ‫יעדיה הלאומיים ואת חזון הדורות"‪ .‬נדגים עתה‪,‬‬ ‫בקיצור המתבקש מההיקף המצומצם של המאמר‪,‬‬ ‫את ההתמודדות במקורותינו עם אחד הערכים‬ ‫הנידונים כאן‪ ,‬באמצעות עיון בגישות פרשניות‬ ‫לסיפור מקראי המתאר פגיעה בבלתי מעורבים‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪11‬‬ ‫פגיעה בלא מעורבים‬ ‫הקוד האתי של צה"ל‪ ,‬המוגדר כ"רוח צה"ל" (נוסח‬ ‫בשנת ‪ 6993‬והוכנסו בו שינויים בשנת ‪,)1333‬‬ ‫קובע‪:‬‬ ‫"החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה‬ ‫בלבד‪ ,‬אך ורק במידה הנדרשת לכך‪ ,‬וישמור על צלם‬ ‫אנוש אף בלחימה‪ .‬החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו‬ ‫כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים‪,‬‬ ‫ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם‪ ,‬בגופם‪,‬‬ ‫בכבודם וברכושם"‪.‬‬ ‫ישי‬ ‫ההמשך מתואר בפסוקים כה‪-‬כו‪ :‬וַ יְׁ ִהי בַ יוֹם הַ ְׁשלִ ִ‬ ‫בִ ְׁהיוֹתָ ם כֹאֲ בִ ים וַ יִ ְׁקחּו ְׁשנֵּי ְׁבנֵּי ַי ֲעקֹב ִש ְׁמעוֹן וְׁ לֵּוִ י אֲ חֵּ י‬ ‫ִדינָה ִאיש חַ ְׁרב ֹו וַ ָיבֹאּו עַ ל הָ עִ יר בֶ טַ ח וַ יַהַ ְׁרגּו כָל זָ כָר‪:‬‬ ‫וְׁ אֶ ת חֲ מוֹר וְׁ אֶ ת ְׁשכֶם ְׁבנ ֹו הָ ְׁרגּו לְׁ פִ י חָ ֶרב וַ יִ ְׁקחּו אֶ ת‬ ‫ִדינָה ִמבֵּ ית ְׁשכֶם וַ יֵּצֵּ אּו‪ .‬תגובת יעקב ותשובת בניו‬ ‫מתוארות בפסוקים ל‪-‬לא‪ :‬וַ יֹאמֶ ר ַי ֲעקֹב אֶ ל ִש ְׁמעוֹן‬ ‫ָארץ בַ כְׁ ַנעֲנִ י‬ ‫ישנִי בְׁ י ֵֹּשב הָ ֶ‬ ‫וְׁ אֶ ל לֵּוִ י ֲעכ ְַׁר ֶתם א ִֹתי לְׁ הַ בְׁ ִא ֵּ‬ ‫ּובַ פְׁ ִרזִ י וַ אֲ נִ י ְׁמ ֵּתי ִמ ְׁספָ ר וְׁ נ ֶֶא ְׁספּו עָ לַי וְׁ ִהכּונִ י וְׁ נִ ְׁשמַ ְׁד ִתי‬ ‫ֹאמרּו‪ ,‬הַ כְׁ ז ֹונָה ַיע ֲֶשה אֶ ת אֲ חוֹתֵּ נּו?‬ ‫יתי‪ :‬וַ י ְׁ‬ ‫אֲ נִי ּובֵּ ִ‬ ‫המדרש (בראשית רבה פרשה פ) מרחיב את תשובת‬ ‫שמעון ולוי ומוסיף למסופר בתורה את המשפט‪,‬‬ ‫ש"אמרו‪ :‬מה הם נוהגים בנו כבני אדם של הפקר?!"‪.‬‬ ‫במהלך הדורות השונים דנו חכמי ישראל בשאלה‬ ‫אם הייתה הצדקה משפטית ומוסרית למעשה של‬ ‫שמעון ולוי‪ ,‬הן בנקמתם בשכם על אשר טימא את‬ ‫אחותם והן בהריגת כל אנשי העיר הזכרים‪ ,‬ונתמקד‬ ‫כאן בחלקה השני של השאלה‪.‬‬ ‫ר' שמשון בן רפאל הירש (‪,)06.61.6999-13.1.6939‬‬ ‫ר' שמשון בן רפאל הירש‪ .‬גינה את‬ ‫הרג אנשי שכם בשל מעשהו של שכם‬ ‫בן חמור‪[ .‬ללא זכויות יוצרים]‬ ‫האיסור לפגוע בחיי "בלתי מעורבים" בסכסוך בין‬ ‫קבוצות חברתיות‪ ,‬נידון בקרב פרשני המקרא ביחס‬ ‫לפעולת שמעון ולוי בשכם‪ ,‬על‪-‬פי המתואר בספר‬ ‫בראשית פרק לד‪ְׁ :‬שכֶם בֶ ן חֲ מוֹר‪ ,‬לאחר ש ִטמֵּ א אֶ ת‬ ‫ִדינָה‪ ,‬מבקש לשאת אותה לאישה‪ .‬אחיה מסתירים‬ ‫את זעמם ומציבים בְּ ִמ ְּרמָ ה תנאי להסכמתם‪ִ :‬אם‬ ‫ּושכֶם בְׁ נ ֹו‬ ‫ִת ְׁהיּו ָכמֹנּו לְׁ ִהמֹל ָלכֶם ָכל זָ כָר‪ .‬חֲ מוֹר ְׁ‬ ‫ירם לעשות זאת‪:‬‬ ‫מצליחים לשכנע את ַא ְׁנ ֵּשי עִ ָ‬ ‫וַ יִ ְׁש ְׁמעּו אֶ ל חֲ מוֹר וְׁ אֶ ל ְׁשכֶם בְׁ נ ֹו כָל י ְֹׁצאֵּ י שַ עַ ר עִ יר ֹו‬ ‫וַ יִ מֹלּו כָל זָ כָר כָ ל י ְֹׁצאֵּ י שַ עַ ר עִ יר ֹו‪.‬‬ ‫בעקבות דון יצחק בן יהודה אַ בְׁ ַרבַ נְׁאֵּ ל (‪)6139-6300‬‬ ‫ור' יצחק עראמה (‪ ,)6393-6313‬מגנה אותם (פירושו‬ ‫לבראשית לד‪ ,‬כה‪-‬לא)‪" :‬עתה מתחילה הגנות‬ ‫[הגינוי]‪ ,‬ואין בדעתנו לחפות עליה‪ .‬אילו הרגו את‬ ‫שכם וחמור‪ ,‬ודאי היה הדין עמהם‪ .‬אך הם לא חסו‬ ‫על אנשים חסרי מגן‪ ,‬המסורים בידיהם בלא כוח‪.‬‬ ‫גדולה מזו‪ ,‬הם שדדו‪ ,‬ובדרך כלל פקדו על אנשי‬ ‫העיר את עוון אדוניהם‪ .‬לכך לא הייתה כל הצדקה‪.‬‬ ‫לפיכך גם גוער בהם יעקב"‪.‬‬ ‫ובנוסף לגערתו " ֲעכ ְַׁר ֶתם א ִֹתי"‪" ,‬עוד על ערש מותו‬ ‫נראה את האב הישיש מקלל את הדרכים וה"עֶ ברה"‬ ‫ַאחים כְׁ לֵּי‬ ‫הקשה" [וְׁ עֶ בְׁ ָרתָ ם כִ י ָק ָשתָ ה]‪ִ " :‬ש ְׁמעוֹן וְׁ לֵּוִ י ִ‬ ‫חָ מָ ס ְׁמ ֵּכרֹתֵּ יהֶ ם‪ :‬בְׁ ס ָֹדם ַאל ָתבֹא נַפְׁ ִשי בִ ְׁקהָ לָם ַאל‬ ‫ֵּתחַ ד כְׁ ב ִֹדי כִ י בְׁ אַ פָ ם הָ ְׁרגּו ִאיש ּובִ ְׁר ֹצנָם עִ ְׁקרּו‬ ‫שוֹר‪ָ :‬ארּור ַאפָ ם כִ י עָ ז וְׁ עֶ ְׁב ָרתָ ם כִ י ָק ָשתָ ה אֲ חַ לְׁ ֵּקם‬ ‫בְׁ ַי ֲעקֹב וַ אֲ פִ יצֵּ ם ְׁביִ ְׁש ָראֵּ ל" (בראשית מט‪ ,‬ה‪-‬ז)‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪12‬‬ ‫לעומת רש"ר הירש‪ ,‬מלמד ר' חיים בן עטר‬ ‫"והתשובה כי המרמה היתה באמרם להמול להם כל‬ ‫(‪ )1347-1696‬זכות על שמעון ולוי‪" :‬אכן‪ ,‬הנה בני‬ ‫זכר‪ ,‬כי חשבו שלא יעשו כן בני העיר‪ ,‬ואם אולי‬ ‫ישמעו לנשיאם ויהיו כולם נמולים יבואו ביום‬ ‫השלישי בהיותם כואבים ויקחו את בתם מבית‬ ‫שכם‪ ,‬וזאת עצת כל האחים וברשות אביהם‪ ,‬ושמעון‬ ‫ולוי רצו להנקם מהם והרגו כל אנשי העיר‪.‬‬ ‫ויתכן שהיה הכעס ליעקב שארר אפם על שהרגו‬ ‫אנשי העיר אשר לא חטאו לו‪ ,‬והראוי להם שיהרגו‬ ‫שכם לבדו‪ .‬וזהו מה שאמר הכתוב ויענו בני יעקב את‬ ‫שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את‬ ‫דינה אחותם‪ ,‬כי כולם הסכימו לדבר לו במרמה‬ ‫יעקב לא היה בדעתם להרוג אלא בעל עבירה; אלא‬ ‫שכל בני העיר רצו לעמוד בפרץ כנגדם לבל יהרגו‬ ‫מלכם‪ ,‬אשר על כן הרגום מדין רודף" (אור החיים‪,‬‬ ‫בראשית לד‪ ,‬כה)‪.‬‬ ‫כוונתם המקורית של בני יעקב לא הייתה להרוג את‬ ‫כל אנשי העיר אלא רק את שכם העבריין ["בעל‬ ‫עבירה"]‪ ,‬אולם כתוצאה מאי הבנת כוונת בני יעקב‬ ‫ומחשש שיהרגו את חמור "מלכם"‪ ,‬נאספו "כל בני‬ ‫העיר" כדי "לעמוד בפרץ" ולגונן עליו‪ .‬מאימת‬ ‫האספסוף הרגישו בני יעקב מאוימים‪ ,‬נרדפים‪,‬‬ ‫ושנשקפת סכנה לחייהם‪ .‬תקיפתם את ההמון‬ ‫המשולהב הייתה "מדין רודף"‪ ,‬כלומר פעולה של‬ ‫הגנה עצמית‪.‬‬ ‫הרמב"ן (‪ (1270-1194‬בפירושו לבראשית (לד‪ ,‬יג)‬ ‫בעבור הנבלה שעשה להם‪ .‬ורבים ישאלו‪ ,‬ואיך עשו‬ ‫בני יעקב הצדיקים המעשה הזה לשפוך דם נקי"‪.‬‬ ‫ההרג תוכנן ובוצע רק על ידי שמעון ולוי כנקמה‪,‬‬ ‫ואילו יעקב ואחיהם האמינו שבני העיר יסרבו לקבל‬ ‫את התנאי הקשה ולא יסכימו לביצוע ברית המילה‪.‬‬ ‫ואם בכל זאת יקיימו את הברית‪ ,‬יוכל שכם לקבל‬ ‫מתאר אף הוא את הרג כל אנשי העיר כמעשה לא‬ ‫מתוכנן‪ ,‬שאמנם נקלעו אליו בנסיבות אחרות מאלה‬ ‫שראינו‪ ,‬אך גם הן היו בלתי צפויות‪" :‬ויש כאן‬ ‫שאלה‪ ,‬שהדבר נראה כי ברצון אביהם ובעצתו ענו‪,‬‬ ‫כי לפניו היו‪ ,‬והוא היודע מענם כי במרמה ידברו‪,‬‬ ‫ואם כן למה כעס? ועוד‪ ,‬שלא יתכן שיהיה רצונו‬ ‫להשיא בתו לכנעני אשר טימא אותה‪ .‬והנה כל‬ ‫האחים ענו המענה הזה במרמה‪ ,‬ושמעון ולוי לבדם‬ ‫עשו המעשה‪ ,‬והאב ארר אפם להם לבדם"‪.‬‬ ‫השאלות שמציג הרמב"ן הן‪ :‬א‪ .‬כנראה שיעקב ידע‬ ‫מראש מה בניו מתכננים לעשות ובהסכמתו הם‬ ‫פעלו במרמה‪ ,‬ואם כך מדוע לבסוף הוא כעס‬ ‫עליהם? ב‪ .‬אם הוא לא היה שותף למזימתם אלא‬ ‫האמין שכוונתם באמת ובתמים לתת את דינה‬ ‫לשכם לאישה‪ ,‬כיצד הסכים "להשיא בתו לכנעני‬ ‫אשר טימא אותה"? ג‪ .‬למרות ששמעון ולוי ביצעו‬ ‫את מעשה ההרג הרי אחיהם היו שותפים להונאה‪,‬‬ ‫ואם כך מדוע הוא לא מוכיח גם אותם? תשובתו‬ ‫היא‪:‬‬ ‫אנשי שמעון ולוי טובחים את תושבי שכם‪ ,‬לאחר אונס‬ ‫דינה אחותם ע"י שכם בן חמור‪ ,‬מושל העיר‪.‬‬ ‫ציורו של סיוול‪ ,‬המאה ה‪60 -‬‬ ‫את דינה לאישה‪ .‬המרמה שכולם היו שותפים לה‬ ‫הייתה תקוותם‪ ,‬שאנשי העיר לא יעמדו בתנאי‪.‬‬ ‫מצאנו בין הפרשנויות התייחסויות שונות לפרשת‬ ‫דינה‪ ,‬וחלק מהן מייחס את התנהגות אחיה לנסיבות‬ ‫מיוחדות ובלתי צפויות‪ .‬כך או אחרת כולן תמימות‬ ‫דעים‪ ,‬כי אין כל הצדקה לפגיעה בכוונה תחילה‬ ‫בחפים מפשע‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪13‬‬ ‫שימוש באזרחים כמגן אנושי‬ ‫שבורחת לתוך מבנה אזרחי"‪ ,‬ומציין ש"יש להרחיק‬ ‫בהתאם לאמנת ז'נבה (הרביעית) משנת ‪ ,6939‬בדבר‬ ‫הגנת אזרחים בימי מלחמה‪ ,‬חלק ראשון‪ :‬הוראות‬ ‫כלליות‪ ,‬סעיף ‪" ,)6( 0‬בני אדם‪ ,‬שאינם נוטלים חלק‬ ‫פעיל בפעולות האיבה‪ ,‬לרבות חיילים שהניחו את‬ ‫נשקם‪ ,‬וחיילים שהוצאו מן המערכה עקב חולי‪,‬‬ ‫פצעים‪ ,‬מעצר או כל סיבה אחרת‪ ,‬יהיו נוהגים בהם‬ ‫תמיד מנהג אנושי‪ ,‬ללא כל הפלייה לרעה מטעמי‬ ‫גזע‪ ,‬צבע‪ ,‬דת או אמונה‪ ,‬מין‪ ,‬יוחסין‪ ,‬מצב חמרי‪ ,‬או‬ ‫מכל טעם אחר כיוצא בזה"‪.‬‬ ‫את האוכלוסייה האזרחית ממטרות צבאיות"‬ ‫(חוברת "דיני המלחמה בשדה הקרב")‪.‬‬ ‫כוחות אויב העושים שימוש לא חוקי באוכלוסיה‬ ‫האזרחית כ"מגן אנושי" ומבצעים מתוכה התקפות‪,‬‬ ‫מפרים בכך את המשפט הבינלאומי ומפקיעים את‬ ‫האיסור החל על הצד השני לפגוע באוכלוסייה‬ ‫האזרחית שבתוכה הם פועלים‪ ,1‬בנוסף להפרתו‬ ‫באמצעות ירי המכוון לעבר ישובים במטרה לפגוע‬ ‫באוכלוסייה אזרחית‪.‬‬ ‫האמנה מדגישה את החובה הכפולה החלה על שני‬ ‫הצדדים לסכסוך‪ ,‬הן להבחין בין האזרחים ללוחמים‬ ‫והן לכוון את הפעולות רק נגד מטרות צבאיות‪:‬‬ ‫"על‪-‬מנת להבטיח את כיבודם של האוכלוסייה‬ ‫האזרחית ושל אובייקטים אזרחיים ואת ההגנה‬ ‫עליהם‪ ,‬הצדדים לסכסוך יבחינו בכל עת בין‬ ‫האוכלוסייה האזרחית לבין הלוחמים ובין‬ ‫אובייקטים אזרחיים לבין מטרות צבאיות‪ ,‬ובהתאם‬ ‫פרופ' אליאב שוחטמן‪ .‬העלה עם אחרים‬ ‫את הדילמה של תגובה לירי מחבלים‬ ‫המסתתרים בין אזרחים לא מעורבים‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬יח"צ‪.‬‬ ‫עסקנו באיסור לפגוע במלחמה או בעימות מזויין‬ ‫בלא מעורבים‪ .‬אולם יש לזכור‪ ,‬כי קיים גם איסור‬ ‫להשתמש באוכלוסיה האזרחית כמגן אנושי מפני‬ ‫פעולה צבאית‪ ,‬וכי הצבת מטרות צבאיות בתוך‬ ‫אזורים או ליד אזורים צפופי אוכלוסין מהווה‬ ‫הפרה של המשפט הבינלאומי‪" :‬לא ייעשה שימוש‬ ‫בנוכחות של אוכלוסיה אזרחית או של אזרחים‬ ‫יחידים או בתנועותיהם כדי להעניק חסינות מפני‬ ‫פעולות צבאיות לנקודות או לאזורים מסוימים‪,‬‬ ‫בפרט על‪-‬ידי ניסיונות למגן מטרות צבאיות מפני‬ ‫התקפות‪ ,‬או למגן‪ ,‬לקדם או לסכל פעולות צבאיות"‬ ‫יכוונו את פעולותיהם רק נגד מטרות צבאיות"‪.‬‬ ‫המשפט העברי תמים דעים עם עקרונות המשפט‬ ‫הישראלי והבינלאומי‪ .‬עם סיומה של מלחמת לבנון‬ ‫השנייה התפרסם מאמרו של הרב יעקב מדן‪ ,2‬שבו‬ ‫הוא מציג את עמדת ההלכה בשאלת השימוש‬ ‫באזרחים כמגן אנושי‪ ,‬בעקבות מקרים שהתרחשו‬ ‫במלחמה זאת‪:‬‬ ‫א‪ .‬ירי אל עבר מחבלים היורים על כוחותינו מתוך‬ ‫בתים שאזרחים‪ ,‬נשים וילדים שוהים בהם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ירי אל עבר מחבל שהחזיק טיל נ"ט בידו האחת‪,‬‬ ‫וילדה בידו השנייה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬השמדת אמצעי לחימה המצויים בבתי מגורים של‬ ‫(סעיף ‪ ]0[16‬לפרוטוקול ‪ I‬של אמנת ז'נבה)‪.‬‬ ‫ישראל אימצה כלל זה ובהתאם לכך אוסר צה"ל‬ ‫"לשלב מטרות צבאיות בין אובייקטים אזרחיים‪,‬‬ ‫כמו למשל כוח צבא הממוקם בתוך כפר או יחידה‬ ‫‪ 1‬ראו‪ :‬עמנואל גרוס‪ ,‬מאבקה של דמוקרטיה בטרור ‪-‬‬ ‫היבטים משפטיים ומוסריים‪ ,‬נבו תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪;119-111‬‬ ‫אליאב שוחטמן‪" ,‬סיכון חיילי צה"ל לשם מניעת פגיעה‬ ‫באזרחי אוייב"‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬ ‫‪" 2‬פגיעה באוכלוסייה אזרחית בעת מלחמה"‪ ,‬מעט מן‬ ‫האור‪ ,‬גיליון שס"ג‪ ,‬כ"ב באלול התשס"ו (‪.)61.9.1331‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪14‬‬ ‫אוכלוסיה בלתי לוחמת‪ ,‬כשכל הבית עלול‬ ‫ביכולתנו להמשיך בלחימה ‪ -‬חשובה וחיונית כמו כל‬ ‫להתפוצץ‪.‬‬ ‫פעולה מלחמתית אחרת" (סעיף ‪.)9‬‬ ‫ד‪ .‬כנ"ל‪ ,‬כשבתים נוספים עלולים להיפגע‪.‬‬ ‫הרב מדן מסתמך על "פוסקי הדורות האחרונים"‬ ‫(למשל הרב אברהם יצחק הכהן [ראי"ה] קוק‬ ‫בספרו שו"ת "משפט כהן" סימן קמ"ה והרב שאול‬ ‫ישראלי בספרו שו"ת "עמוד הימיני")‪ ,‬הרואים‬ ‫פגיעה באוכלוסייה אזרחית בלתי לוחמת שאינה‬ ‫עוינת "כעבירה על איסור רציחה"‪ ,3‬מתוקף הפסוק‬ ‫(בראשית ט‪ ,‬י)‪ :‬כי בצלם א‪-‬להים עשה את האדם‬ ‫(סעיף ‪.)6‬‬ ‫לסיום‪ ,‬כל חלקי החברה הישראלית שותפים‬ ‫בהתייחסותם לחיי אדם כערך עליון‪ .‬חילוקי הדעות‬ ‫הקיימים עד היום בקרב הציבור‪ ,‬אם לאחר מבצע‬ ‫עמוד ענן היה על צה"ל להיענות בחיוב לקריאה‬ ‫להפסקת אש או לא‪ ,‬ניזונים מהערכות מנוגדות‬ ‫באשר לשאלה באיזה מצב עלולים להיפגע יותר‬ ‫אנשים‪ ,‬בהווה ובעתיד‪.‬‬ ‫ו"מכיוון שהותרה מלחמת הגנה נגד אויבינו בלא‬ ‫הגבלת אמצעים מצדנו‪ ,‬מי שמכניס ילדים לזירת‬ ‫אין להתפלא על המידה הרבה של הלימה הקיימת‬ ‫בנושא מוסר הלחימה בין המשפט הישראלי‬ ‫והבינלאומי‪ ,‬המבוססים על עקרונות משותפים‪ .‬כך‬ ‫קיימת גם מידה רבה של הלימה בין שניהם לבין‬ ‫המשפט העברי‪ ,‬מהטעם ש"דינא דמלכותא דינא"‪.‬‬ ‫בגיליון הקודם עסקנו בכלל הזה ("דיני זכויות‬ ‫יוצרים ברשת"‪ ,‬קשר יציב ‪ ,69‬עמ' ‪ ,)16‬ועתה התברר‬ ‫לנו ההיקף הרחב יותר של מסגרתו ההלכתית‪,‬‬ ‫הכוללת גם את המשפט הבינלאומי‪ 4‬ולא רק את‬ ‫הלחימה ‪ -‬דמם בראשו והאחריות נופלת עליו‪ .‬מכל‬ ‫"המקום והמדינה‪."5‬‬ ‫אולם יחד עם החובה להימנע מפגיעה באוכלוסייה‬ ‫האזרחית הזאת‪ ,‬אין להתפשר על החובה ש"לא‬ ‫ליטול סיכון על חייהם של תושבי המדינה ושל‬ ‫חייליה בשל שום סיבה" (סעיף ‪.)3‬‬ ‫מקום‪ ,‬מן הראוי לעשות מאמץ להגיש למוגדרים‬ ‫כאוכלוסייה בלתי לוחמת שנפגעה ‪ -‬טיפול רפואי"‬ ‫(סעיף ‪.)1‬‬ ‫"הבחינה התורנית של המלחמה כוללת בתוכה גם‬ ‫את השאלה המדינית‪ .‬השפעת הפגיעה באוכלוסייה‬ ‫אזרחית על מעמדנו המדיני בעולם חשובה גם‬ ‫מבחינה תורנית‪ ,‬ואין לזלזל בה‪ .‬שהרי מטרת‬ ‫התורה היא ניצחון במלחמה‪ ,‬ולא 'מלחמה לשמה'‪.‬‬ ‫כל חלקי החברה‬ ‫הישראלית שותפים‬ ‫בהתייחסותם לחיי‬ ‫אדם כערך עליון‪.‬‬ ‫הפגיעה באוכלוסייה אזרחית‪ ,‬גם אם היא מוצדקת‬ ‫לחלוטין מן הסיבות שהבאנו לעיל‪ ,‬אם היא מנוף‬ ‫תעמולתי בידי האויב שלא לאפשר לנו את המשך‬ ‫הלחימה‪ ,‬יש לה משמעות אסטרטגית‪ .‬מניעת‬ ‫מלחמת תעמולה של אויבינו העלולה לפגוע‬ ‫‪ 3‬הריגה במלחמה חוקית אינה רצח אלא "אם יבואו‬ ‫העמים כולם לידי הסכמה לאסור המלחמה‪ ,‬באופן שזה‬ ‫יפסוק מלהיות חוק הנהוג בעמים‪ ,‬שוב לא תהא‬ ‫המלחמה חוקית ולא הכיבוש‪ ,‬והעם שייצא למלחמה‬ ‫יהא נידון בדין רוצח ושופך דמים" (הרב שאול ישראלי‪,‬‬ ‫עמוד הימיני‪ ,‬סימן טז‪ ,‬פרק ה‪ ,‬סעיף כד)‪.‬‬ ‫‪ 4‬שם‪.‬‬ ‫‪ 5‬דינא דמלכותא דינא הוא מושג הלכתי בתחום המשפט‬ ‫העברי שתרגומו מהשפה הארמית הוא‪" :‬דין המלכות ‪-‬‬ ‫דין"‪ .‬משמעותו של דין זה היא שבצד הצו ההלכתי‬ ‫היהודי המקובל‪ ,‬קיים תוקף הלכתי גם לדין המקום‬ ‫והמדינה‪ ,‬ולצו שליטיה (ויקיפדיה‪ ,‬דינא דמלכותא דינא)‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪15‬‬ ‫מלחמה ושלום במקורות ישראל‬ ‫וזיקתם למשפט הבינלאומי‬ ‫מאת‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬ ‫מבוא‬ ‫נושא המלחמה מלווה את המין האנושי משחר קיומו‪.‬‬ ‫מקורות ישראל היו מודעים לסבל שהמלחמה גורמת‬ ‫המלחמה הינה ביטוי לאלימות קולקטיבית‪ ,‬בעזרתה‬ ‫מנסה הקולקטיב להשיג מטרות שבשום דרך אחרת לא‬ ‫היה משיג‪ .‬פון קלאוזביץ כינה את המלחמה "המשך‬ ‫הפוליטיקה באמצעים אחרים"‪.‬‬ ‫אמצעים אלה אלימים ואכזריים‪ ,‬כך‬ ‫שהמלחמות גורמות לסבל רב‪ ,‬כאב‬ ‫וייסורים‪ ,‬נפגעים‪ ,‬פצועים והרוגים‪.‬‬ ‫והזהירו אפילו בפני שמחה לאיד נוכח הסבל של‬ ‫האויב‪:‬‬ ‫המשפט הבינלאומי‬ ‫המלחמה כדלקמן‪:‬‬ ‫מגדיר‬ ‫שמואל הקטן אומר (משלי‬ ‫כד) בנפול אויבך אל תשמח‬ ‫ובכשלו על יגל לבך פן יראה‬ ‫ה' ורע בעיניו והשיב מעליו‬ ‫משנה מסכת אבות‬ ‫אפו‪:‬‬ ‫פרק ד משנה יט‬ ‫את‬ ‫"המונח מלחמה במובן המהותי אינו‬ ‫קל להגדרה‪ ,‬ויש טוענים שההגדרה‬ ‫כלל אינה אפשרית בצורה גורפת‬ ‫ושמישה לכל המטרות‪ .‬אולם לדעתי‬ ‫ניתן להגדיר מלחמה במובן המהותי‬ ‫כשימוש מקיף בכוח ביחסים בין‬ ‫שתי מדינות או יותר‪.‬‬ ‫א"ר יוחנן ‪ .....‬לפי שאין הקב"ה‬ ‫שמח במפלתן של רשעים‪..... ,‬כל‬ ‫הלילה בקשו מלאכי השרת‬ ‫לומר שירה אמר הקב"ה מעשי‬ ‫ידי טובעים בים ואתם אומרים‬ ‫ילקוט‬ ‫לפני שירה?!‬ ‫הגנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ'‬ ‫(‪ )1780-1831‬שראה במלחמה‬ ‫"פוליטיקה באמצעים אחרים"‬ ‫שמעוני‬ ‫‪2‬‬ ‫דברי הימים ב רמז‬ ‫תתרפה‬ ‫מקורות ישראל מטפלים במרכיבים השונים של‬ ‫קיימים שלושה יסודות מרכיבים בהגדרה זו‪:‬‬ ‫א‪ .‬שימוש בכוח‪ ,‬ב‪ .‬מקיף‪ ,‬ג‪ .‬בין‬ ‫‪1‬‬ ‫מדינות"‪.‬‬ ‫‪ 1‬י‪ .‬דינשטיין‪ ,‬דיני מלחמה‪ ,‬ע' ‪ ,11‬תל אביב תשמ"ג‬ ‫המלחמה‪ ,‬בצידוק למלחמה (‪,)Jus ad Bellum‬‬ ‫בתנאים ליציאה למלחמה‪ ,‬במלחמה בתוך גבולות ארץ‬ ‫ישראל ומחוץ לגבולות ארץ ישראל‪ ,‬בהתנהגות‬ ‫‪ 2‬מדרש ילקוט שמעוני‬ ‫חובר על ידי רבי שמעון הדרשן באשכנז במאה ה‪ .10-‬זהו‬ ‫אוסף הליקוטים החשוב ביותר שעשו עורכי המדרשים בימי‬ ‫הביניים על מנת לבאר את המקרא‪ .‬המחבר ליקט את‬ ‫החומר האגדי מתוך חמישים חיבורים וסידר אותם לפי‬ ‫הכתובים שנדרשו על כל ספרי המקרא‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪16‬‬ ‫המותרת בתוך המלחמה (‪ ,)Jus in Bello‬בפטור‬ ‫למס ועבדוך‪( :‬יב) ואם לא תשלים עמך‬ ‫מיציאה למלחמה‪ ,‬בשבויי מלחמה וכו'‪ .‬כמו בנושאים‬ ‫רבים‪ ,‬אפשר לראות בתקופת התנ"ך את תקופת‬ ‫העיצוב של חוקי המלחמה בעיקר נוכח העובדה של‬ ‫כיבוש הארץ וההתנחלות‪ ,‬ומלחמות מלכי יהודה‬ ‫וישראל‪ .‬בתקופת חז"ל הפך הדיון על מלחמות ישראל‬ ‫לדיון הלכתי גרידא‪ ,‬בימי הביניים אף לדיון‬ ‫שהרלבנטיות שלו לימות המשיח‪ .‬רק בעת החדשה‪ ,‬עם‬ ‫הופעת הציונות וחידוש מלחמות ישראל הפך הדיון‬ ‫אודות המלחמה לדיון בעל ערך ממשי‪ .‬פוסקי הלכה‬ ‫ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה‪( :‬יג) ונתנה‬ ‫ה' אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי‬ ‫(טז) רק מערי העמים האלה אשר ה' אלהיך‬ ‫נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה‪( :‬יז) כי‬ ‫החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי‬ ‫החוי והיבוסי כאשר צוך ה' אלהיך‪( :‬יח)‬ ‫רבים של הציונות הדתית התמודדו עם השאלה‪ ,‬מה‬ ‫ניתן ללמוד ממלחמות ישראל בימי יהושע לגבי‬ ‫התקופה שלנו‪.‬‬ ‫למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל‬ ‫תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם לה'‬ ‫דברים פרק כ‬ ‫אלהיכם‪.‬‬ ‫הבסיס המקראי לצידוק המלחמה‬ ‫אנחנו קוראים בשני פרקים בספר דברים‪ ,‬בפרק ז'‬ ‫ובפרק כ' על מלחמות‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫א) כי יביאך ה' אלהיך‬ ‫אל הארץ אשר אתה בא‬ ‫שמה לרשתה ונשל גוים‬ ‫החתי‬ ‫מפניך‬ ‫רבים‬ ‫והגרגשי והאמרי והכנעני‬ ‫והפרזי והחוי והיבוסי‬ ‫רבים‬ ‫גוים‬ ‫שבעה‬ ‫ועצומים ממך‪( :‬ב) ונתנם‬ ‫ה' אלהיך לפניך והכיתם‬ ‫חרב‪(.… :‬טו) כן תעשה לכל הערים הרחקת‬ ‫ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה‪:‬‬ ‫התנ"ך מבחין בין שתי מלחמות‪ ,‬זו על ארץ כנען‬ ‫וזו על ערים רחוקות‪ .‬בקרבות על ערים מחוץ‬ ‫לארץ כנען‪ ,‬יש לקרוא לאויב לשלום "והיה אם‬ ‫שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה‬ ‫יהיו לך למס ועבדוך"‪ .‬לעומת‬ ‫זאת את עמי כנען יש‬ ‫להחרים "למען אשר לא‬ ‫ילמדו אתכם לעשות ככל‬ ‫תועבתם אשר עשו לאלהיהם‬ ‫וחטאתם לה' אלהיכם"‪.‬‬ ‫חוקים מקראיים אלה יעברו‬ ‫במשך הדורות תמורות‬ ‫מהפכניות‪ ,‬כפי שנראה זאת‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫יהושע נלחם בעמי כנען‪.‬‬ ‫ציור של גוסטב דורה‪1865 ,‬‬ ‫החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא‬ ‫תחנם‪( ...... :‬ו) כי עם קדוש אתה לה' אלהיך‬ ‫בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל‬ ‫העמים‬ ‫דברים פרק ז‬ ‫אשר על פני האדמה‪:‬‬ ‫(י) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת‬ ‫אליה לשלום‪( :‬יא) והיה אם שלום תענך‬ ‫ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך‬ ‫[ללא זכויות יוצרים]‬ ‫המלחמה בחוק‬ ‫הבינלאומי עד ראשית‬ ‫המאה ה‪20-‬‬ ‫מימי קיקרו ברומי העתיקה עד עצם היום הזה‪ ,‬עוסק‬ ‫המשפט הלאומי והבינלאומי במעמדן המשפטי של‬ ‫המלחמות בין העמים‪ .‬פרופ' יורם דינשטיין מתאר‬ ‫בספרו דיני מלחמה (תל‪-‬אביב‪ ,‬תשמ"ג) את מעמד‬ ‫המלחמה במשפט הבינלאומי כפי שהוא התפתח עד‬ ‫ראשית המאה ה‪:00-‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪17‬‬ ‫מלחמת עמלק‪- 5‬‬ ‫עליהם‪ ,6‬ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא‬ ‫המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול‬ ‫ישראל ‪ -‬ולהרבות בגדולתו ושמעו‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 11-‬שררה במשפט הבינלאומי‬ ‫הדוקטרינה בדבר חוקיות המלחמה‪ .‬לפי תפיסה‬ ‫זו‪ ,‬מוקנית לכל מדינה זכות משפטית – מכוח‬ ‫המשפט הבינלאומי – להיזקק למלחמה לפי‬ ‫שיקול דעתה המוחלט וכראות עיניה‪ :‬מסיבה‬ ‫טובה‪ ,‬מסיבה רעה או אף ללא סיבה כלל‪ .‬בדרך‬ ‫כלל ראו במלחמה את הפררוגטיבה הראשית של‬ ‫המדינה הריבונית‪ ,‬ואף את אבן‪-‬הבוחן העיקרית‬ ‫לקיום הריבונות‪.‬‬ ‫…"הפרקטיקה של המדינות במאה ה‪ 11-‬נתנה‬ ‫את אישורה לדוקטרינה של חופש המלחמה‬ ‫מכוח המשפט הבינלאומי‪ .‬המדינות והמדינאים‬ ‫ כמו רוב המשפטנים – לא ראו‬‫בחופש המלחמה פגם שורשי בעצם‬ ‫שיטת המשפט הבינלאומי‪ ,‬ולא‬ ‫מצאו פסול בכך שמכוח הריבונות‬ ‫תהיה כל מדינה ריבונית‪ ,‬רשאית‬ ‫לערער על ריבונותן של מדינות‬ ‫אחרות‪ .‬אין להבין את איסור‬ ‫המלחמה במאה ה‪ ,00-‬אלא על רקע‬ ‫חופש המלחמה‪ ,‬אשר שלט ללא‬ ‫‪3‬‬ ‫מצרים במאה ה‪"11-‬‬ ‫ועזרת ישראל מיד צר שבא‬ ‫רמב"ם הלכות מלכים פרק ה‪ ,‬הלכה א'‬ ‫לאור העובדה‪ ,‬שגם ספר דברים וגם הרמב"ם מבחינים‬ ‫בין שתי מלחמות‪ ,‬נשאלת השאלה‪ ,‬האם קיימת זיקה‬ ‫בין החלוקות‪ .‬אם ננתח את שני המסמכים‪ ,‬נגלה‪,‬‬ ‫שהמלחמה שבספר דברים המנוהלת נגד הערים‬ ‫הרחוקות‪ ,‬היא אצל הרמב"ם מלחמת רשות‪,‬‬ ‫והמלחמה שבמקרא נגד שבעת עממי כנען‪ ,‬היא‬ ‫מלחמת מצווה‪ .‬החידוש בדברי הרמב"ם הוא צירוף של‬ ‫המלחמה נגד עמלק ונגד תוקף‬ ‫למלחמת חובה‪ .‬סברה זאת מקבלת‬ ‫את חיזוקה מהמשך הדיון של‬ ‫הרמב"ם‪:‬‬ ‫מלחמת מצווה אינו צריך ליטול בה‬ ‫רשות בית דין‪ ,‬אלא יוצא מעצמו בכל‬ ‫עת‪ ,‬וכופה העם לצאת‪ ,‬אבל מלחמת‬ ‫הרשות אינו מוציא העם בה אלא על‬ ‫פי בית דין של שבעים ואחד‪.‬‬ ‫רמב"ם‪ ,‬שם‪ ,‬הלכה ב‬ ‫מתברר שגם המשפט הבינלאומי‬ ‫הלך דרך ארוכה עד שהגיע להבנות‬ ‫של ראשית המאה ה‪ .01-‬עוד במאה‬ ‫ה‪ 11-‬קיבל המשפט הבינלאומי את‬ ‫זכות המדינה להרחיב את שטחה אל‬ ‫עבר הערים הרחוקות ממנה מאד‪.‬‬ ‫היציאה למלחמת הרשות‪ ,‬זו שכנגד‬ ‫פרוטומה של מרקוס טוליוס‬ ‫ערים רחוקות אשר מחוץ לארץ‬ ‫קיקרו‪ ,‬ההוגה הרומי הנודע‬ ‫ההבטחה‪ ,‬חייבת לקבל אישור של‬ ‫[מוזיאון קפיטוליני‪ ,‬רומא –‬ ‫ללא זכויות יוצרים]‬ ‫בית דין של שבעים ואחד‪ .‬לאחר‬ ‫חורבן הבית‪ ,‬באין סנהדרין‪ ,‬הפכה מלחמת הרשות‬ ‫לעניין תיאורטי ובלתי ישים‪ .‬אנחנו למדים שהשינוי‬ ‫מלחמת רשות ומלחמת מצווה?‬ ‫אנחנו למדים שהרמב"ם מבחין בין "מלחמות מצווה"‬ ‫ל"מלחמת רשות"‬ ‫אין המלך נלחם תחילה אלא מלחמת מצווה‪ ,‬ואי זו‬ ‫היא מלחמת מצווה זו מלחמת שבעה עממים‪,4‬‬ ‫‪ 3‬יורם דינשטיין‪ ,‬דיני מלחמה‪ ,‬עמ' ‪.17-16‬‬ ‫שנעשה במשפט הבינלאומי בראשית המאה העשרים‪,‬‬ ‫בעניין זכות המדינות לפגוע בשטחה של מדינה אחרת‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שבעת העממים הם שבעת העמים אשר ישבו בארץ לפני‬ ‫הכיבוש וההתנחלות בימי יהושע בן‪-‬נון ואלה הם ‪:‬‬ ‫הכנעני‪ ,‬החיתי‪ ,‬החיוי‪ ,‬הפריזי‪ ,‬הגירגשי‪ ,‬האמורי‪,‬‬ ‫היבוסי‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עמלק ‪ :‬עם קדום שהיה לאויב הנצחי של עם ישראל מאז‬ ‫יציאת מצרים כשזינב בחלשים‪ .‬בכניסתם לארץ נצטוו‬ ‫בני ישראל להכרית את זרעו‪ ,‬ומאז מיצג העמלק וזרע‬ ‫הגג את שונאי ישראל השונים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם‪ :‬הגנה על הארץ‬ ‫מתוקפן‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪18‬‬ ‫נעשה בהגות היהודית במעבר מתקופת המקרא‬ ‫שהרי יודע הוא‪ ,‬שאין אדם מעמיד עצמו וראה‬ ‫לתקופת חז"ל והפוסקים הראשונים‪.‬‬ ‫שנוטלין ממונו בפניו ושותק‪ ,‬לפיכך על מנת כן בא‪,‬‬ ‫שאם יעמוד בעל הממון כנגדו יהרגנו‪".‬‬ ‫ההשוואה בין משפט התורה לבין המשפט הבינלאומי‬ ‫נתקלת כאן בשתי בעיות קשות‪ :‬מלחמת מצווה‪ ,‬איננה‬ ‫רק מלחמת הגנה‪ ,‬אלא גם מלחמה נגד שבעת עממי‬ ‫כנען ונגד עמלק‪ .‬מתברר שההלכה היהודית פתרה את‬ ‫שתי הבעיות כבר בימי הביניים בזמן הפוסקים‬ ‫ראשונים‪ .‬הרמב"ם קבע בהלכות מלכים ומלחמותיהם‪,‬‬ ‫ששבעת עממי כנען "כבר אבד זכרם"‪ 7‬ורבי אהרון‬ ‫מקוצ'י קבע בספר מצוות גדול‪ ,‬שהמלחמה נגד עמלק‬ ‫נדחת לימות המשיח‪ 8.‬נותרנו למעשה עם מלחמה‬ ‫לגיטימית אחת‪ :‬מלחמת ההגנה‪ 800 .‬שנים מאוחר‬ ‫יותר הכיר גם המשפט הבינלאומי במלחמת ההגנה‬ ‫כמלחמה הלגיטימית היחידה‪.‬‬ ‫מהמלחמה נגד המדיינים לומד הדרשן במדרש "ילקוט‬ ‫שמעוני"‪:‬‬ ‫צרור את המדינים‪ .‬למה כי צוררים הם לכם מכאן‬ ‫אמרו חכמים אם בא להרגך השכם להרגו‪...‬‬ ‫פרשת פינחס רמז תשעג‬ ‫אבן עזרא מפרש את הבסיס המקראי לדברי הדרשן‬ ‫בילקוט שמעוני‪:‬‬ ‫(יח) כי צררים‪ 9‬הם לכם ‪ -‬כי הצרו לכם‪ .‬בנכליהם ‪-‬‬ ‫במחשבתם הרעה‪ ,‬מגזרת ויתנכלו אותו (ברא' לז‪,‬‬ ‫יח)‪ .‬ועל דבר כזבי ‪ -‬ועוד‪ ,‬כי יחשבו לעשות לכם רע‬ ‫בעבור כזבי אחותם‪:‬‬ ‫מלחמת מנע‬ ‫המציגים מלחמת מנע כמלחמת‬ ‫מצווה מוצאים סימוכין במטבע‬ ‫הלשון‪" :‬הבא להרגך השכם‬ ‫הביטוי הקיצוני ביותר לזכות להגנה‬ ‫עצמית נמצא בשולחן ערוך של רבי‬ ‫יוסף קארו מהמאה ה‪:16-‬‬ ‫להרגו"‪ .‬בהמשך‪ ,‬נבחן את הדיון‬ ‫בנושא זה במקורות ישראל‪.‬‬ ‫בשמות כ"ב מצאנו את הפסוק‪:‬‬ ‫ִאם בַּ מַּ ְח ֶּת ֶּרת יִ מָּ צֵ א הַּ ַּגנָּב וְ הֻ כָּה וָּ מֵ ת‬ ‫אֵ ין ל ֹו ָּד ִמים‪ .‬רש"י מפרש את "אין‬ ‫מצור סנחריב על לכיש‬ ‫עכו"ם‬ ‫שצרו‬ ‫על‬ ‫עיירות‬ ‫ישראל‪ ,‬אם באו על עסק‬ ‫לו דמים"‪:‬‬ ‫בול רש"י‪ ,‬צרפת‪0005 ,‬‬ ‫ממון אין מחללין עליהם את‬ ‫השבת; באו על עסקי נפשות‪ ,‬ואפי' סתם‪,‬‬ ‫"אין זו רציחה‪ ,‬הרי הוא כמת מעיקרו‪ .‬כאן למדתך‬ ‫יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את‬ ‫תורה אם בא להרגך‪ ,‬השכם להרגו‪ ,‬וזה להרגך בא‬ ‫השבת; ובעיר הסמוכה לספר‪ ,‬אפילו לא באו‬ ‫‪ 7‬רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬ספר השופטים‪ ,‬הלכות מלכים‪,‬‬ ‫פרק ה‪ ,‬הלכה ב‪:‬‬ ‫מצות עשה להחרים שבעת עממין‪ ,‬שנאמר‪" :‬החרם‬ ‫תחרימם" (דברים כ‪ ,‬יז)‪ ,‬וכל שבא לידו אחד מהן‬ ‫ולא הרגו‪ ,‬עובר בלא תעשה‪ ,‬שנאמר‪" :‬ולא תחיה כל‬ ‫נשמה" (דברים כ‪ ,‬טז)‪ .‬וכבר אבד זכרם‪.‬‬ ‫‪ 8‬רבי אהרון מקוצ'י (מבעלי התוספות בצרפת במאה ה‪-‬‬ ‫‪ )12‬בספר מצוות גדול (סמ"ג)‪ ,‬רכ"ו‪:‬‬ ‫כשם שנמחה שבעת עממים כך נצטוו ישראל למחות את‬ ‫זכר עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק מתחת השמים‬ ‫לא תשכח‪ ,‬ובשתי מצות אלו גם יש מצות עשה כאשר‬ ‫בארנו בסמ"ע‪ .‬מצוה זו אינה נוהגת אלא לימות המלך‬ ‫המשיח לאחר כיבוש הארץ‪ ,‬שנאמר והיה בהניח ה'‬ ‫אלהיך לך מכל אויביך וגו' תמחה את זכר עמלק מתחת‬ ‫השמים‪.‬‬ ‫אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את‬ ‫השבת‪ .‬הגה‪ :‬ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים‬ ‫לבא (א"ז)‪.‬‬ ‫ר' יוסף קארו (צפת‪ ,‬המאה ה‪ ,)16-‬שולחן ערוך‬ ‫אורח חיים סימן שכט סעיף ו‪.‬‬ ‫בסיכומו של דבר‪ ,‬אין במקורות ישראל ספקות‬ ‫לגבי הלגיטימיות של מלחמות מגן‪ ,‬כולל‬ ‫‪9‬‬ ‫צרר ע"פ אבן שושן= להתייחס באיבה‪ ,‬לשנוא ולהציק‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪19‬‬ ‫מלחמות מנע‪ .‬הדיונים מקנים זכות זו לפרט‬ ‫בעמי הארץ אחרי תקופת המקרא המשך של‬ ‫(אם בא להרגך) ולכלל (יוצאים עליהם בכלי זיין‬ ‫ומחללין עליהם את השבת)‪ .‬מלחמת המנע היא‬ ‫חלק אינטגרלי של מלחמת מצווה‪ ,‬שמימי‬ ‫הביניים מוגדרת כמלחמת מגן‪ .‬המשפט‬ ‫הבינלאומי מכיר בזכות המדינות להגנה עצמית‪:‬‬ ‫עמי כנען‪ ,‬אין לו על מה להתבסס‪ .‬ברוח זו כתב‬ ‫הרב הראשי לצה"ל והרב הראשי האשכנזי של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬הרב גורן ז"ל בספרו "משיב‬ ‫מלחמה"‪:‬‬ ‫מוסר הלחימה לאור ההלכה‬ ‫מגילת האו"ם‪ ,‬סעיף ‪51‬‬ ‫שום דבר במגילה הנוכחית לא יפגע בזכות‬ ‫הטבעית של הגנה עצמית‪ ...‬אם מתרחשת‬ ‫התקפה חמושה נגד חברה באומות המאוחדות‪,‬‬ ‫עד אשר מועצת הביטחון תנקוט‬ ‫ברם‪ ,‬על אף מצות הלחימה המפורשת‬ ‫בתורה‪ ,‬מצווים אנו לחוס גם על האויב שלא‬ ‫להרוג אפי' בשעת מלחמה‪ ,‬אלא בזמן שקיים‬ ‫באמצעים הדרושים לשמירת‬ ‫השלום והביטחון הבינלאומיים‪.‬‬ ‫אמצעים‪ ,‬הננקטים על ידי‬ ‫חברות תוך הפעלת זכות זו של‬ ‫הגנה עצמית‪ ,‬ידווח עליהם מייד‬ ‫למועצת הביטחון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1171‬קיבל האו"ם החלטה‬ ‫המגדירה תוקפנות‪ .‬בסעיף ‪ 3‬של‬ ‫החלטה זו אנו קוראים‪:‬‬ ‫המלך סנחריב מקבל את כניעת נצורי‬ ‫לכיש‪ .‬מתוך קיר שנמצא בעיר נינוה‬ ‫‪‬‬ ‫פלישה‪ ,‬התקפה על ידי כוחות חמושים‪ ,‬כיבוש‬ ‫צבאי או סיפוח בכוח של מדינה אחרת‪ ,‬כולה או‬ ‫חלקית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפצצה או שימוש בנשק כלשהו נגד הטריטוריה‬ ‫של מדינה אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסגר על חופים או נמלים של מדינה אחרת‪.‬‬ ‫מוסר לחימה‬ ‫כאמור‪ ,‬עוסק המשפט העברי במגוון רחב של‬ ‫נושאים הקשורים למלחמה‪ .‬הנושא "מוסר‬ ‫הלחימה" שייך במשפט הבינלאומי לסוגית‬ ‫‪ .JUS IN BELLO‬כאן מתעורר קושי לא קטן‬ ‫של חוקי תורה אכזריים ביותר כלפי עמי כנען‬ ‫בגירסאות השונות של "חוק החרם"‪ 10‬ראינו‬ ‫שהרמב"ם קבע כבר לפני ‪ 800‬שנה‪ ,‬שעמי כנען‬ ‫כבר אינם (וכבר אבד זכרם) ושהפיתוי לראות‬ ‫‪ 10‬דברים ז' ודברים כ'‬ ‫הכרח להגנה עצמית לצורך‬ ‫כיבוש ולנצחון‪ ,‬ולא לפגוע‬ ‫באוכלוסיה בלתי לוחמת‬ ‫ובוודאי שאסור לפגוע‬ ‫בנשים וילדים שאינם‬ ‫משתתפים במלחמה‪ .‬פרט‬ ‫לאותן מלחמות המצוה‬ ‫שנצטוינו במפורש בתורה‬ ‫בימי קדם "לא תחיה כל‬ ‫גם‬ ‫באשר‬ ‫נשמה"‪.‬‬ ‫האויבים נהגו אז באכזריות‬ ‫ולכן החמירה נגדם התורה‪ .‬ואין ללמוד מהן‬ ‫חס וחלילה על מלחמות אחרות ועל זמננו‪.‬‬ ‫דבריו של הרב גורן ז"ל גורפים ומרחיקי לכת‪.‬‬ ‫הם הכללה של כל דיני המלחמה שבמקורות‬ ‫ישראל בנושאים כמו‪ :‬היחס לאויב‪ ,‬היחס‬ ‫לשבוי‪ ,‬קבורת אויב‪ ,‬פקודה בלתי חוקית‪ ,‬יחס‬ ‫לאזרחים לא לוחמים וכד'‪.‬‬ ‫השלום במורשת ישראל‬ ‫מדרש קהלת רבה מודע היטב לכך‪ ,‬שהחברה האנושית‬ ‫מכירה עת מלחמה ועת שלום‪:‬‬ ‫[ג] עת להרוג בשעת מלחמה ועת לרפא בשעת‬ ‫שלום‪ ,‬עת לפרוץ בשעת מלחמה ועת לבנות‬ ‫בשעת שלום‪[ .‬ד] עת לבכות בשעת האבל ועת‬ ‫לשחוק אחר האבל‪ ,‬עת לספוד בשעת האבל‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪20‬‬ ‫ועת לרקוד אחר האבל‪( .‬ו) עת לבקש בשעת‬ ‫גם הנביא ישעיהו מנבא מציאות של שינוי סדרי הטבע‬ ‫שלום ועת לאבד בשעת מלחמה‪ ,‬עת לשמור‬ ‫שיתרחש באחרית הימים עם בואו של המשיח‪ ,‬חוטר‬ ‫מגזע ישי‪:‬‬ ‫בשעה טובה ועת להשליך בשעה רעה… (ז) עת‬ ‫לקרוע בשעת מלחמה ועת לתפור בשעת שלום‪,‬‬ ‫עת לחשות ועת לדבר (ח) עת לאהוב בשעת‬ ‫שלום ועת לשנוא בשעת מלחמה‪ ,‬עת מלחמה‬ ‫בשעת מלחמה ועת שלום בשלום‪.‬‬ ‫(א) ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה‪:‬‬ ‫קהלת רבה (וילנא) פרשה ג ד"ה א [ג] עת‪.‬‬ ‫……‪(.‬ו) וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ‬ ‫בניגוד למדרש‪ ,‬הרואה בשלום אנטיתיזה‬ ‫למלחמה‪ ,‬שולחים הנביאים את השלום לאחרית‬ ‫הימים ומדגישים בזאת‪ ,‬שאין בעולם הזה‬ ‫אפשרות של שלום‪ .‬שלום הנביאים הינו אוטופי‪,‬‬ ‫הוא מבוסס על שינוי סדרי בראשית‪ ,‬הוא בונה‬ ‫סדרי טבע חדשים‪ ,‬לכן הוא אינו בר‬ ‫השגה‪:‬‬ ‫ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם‪( :‬ז)‬ ‫ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה‬ ‫כבקר יאכל תבן‪( :‬ח) ושעשע יונק על חרפתן‬ ‫ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה‪( :‬ט) לא‬ ‫ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה‬ ‫הארץ דעה את ה' כמים לים‬ ‫מכסים‪:‬‬ ‫מדברי הנביאים אודות השלום‪ ,‬מסיקים‬ ‫פרופ' דב נוי ופרופ' ישעיה ליבוביץ‪,‬‬ ‫שהשלום בין העמים יתרחש רק באחרית‬ ‫הימים‪ ,‬בימות המשיח‪ .‬קראו את‬ ‫מיכה פרק ד'‬ ‫(א) והיה באחרית הימים יהיה‬ ‫הר בית ה' נכון בראש ההרים‬ ‫דבריהם וחוו‬ ‫מסקנותיהם‪:‬‬ ‫ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו‬ ‫עמים‪( :‬ב) והלכו גוים רבים‬ ‫ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ואל‬ ‫בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו‬ ‫ונלכה בארחתיו כי מציון תצא‬ ‫תורה ודבר ה' מירושלם‪( :‬ג)‬ ‫ושפט בין עמים רבים והוכיח‬ ‫לגוים עצמים עד רחוק וכתתו‬ ‫חרבתיהם לאתים וחניתתיהם‬ ‫למזמרות לא ישאו גוי אל גוי‬ ‫חרב ולא ילמדון עוד מלחמה‪:‬‬ ‫(ד) וישבו איש תחת גפנו ותחת‬ ‫תאנתו ואין מחריד כי פי ה'‬ ‫צבאות דבר‪( :‬ה) כי כל העמים‬ ‫ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך‬ ‫בשם ה' אלהינו לעולם ועד‪:‬‬ ‫ישעיהו פרק יא‬ ‫את‬ ‫דעתכם‬ ‫פרופ' דב נוי "משל השלום‬ ‫ויחסנו לשלום"‪:‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬מדוע אין בדברי‬ ‫חז"ל אסוציאציה של שלום (בין‬ ‫כתהליך‬ ‫ומלחמה‪,‬‬ ‫העמים)‬ ‫ההקשר הפועל אצלנו‪ ,‬ומדוע‬ ‫המילה‬ ‫במקורותינו‬ ‫מעלה‬ ‫"שלום" תקבולת ניגודית של‬ ‫מריבה ומחלוקת‪ ,‬שנאת חינם‬ ‫וקטטה‪ ,‬אך לא של מלחמה?‬ ‫התשובה היא‪ :‬חז"ל לא נתנו אמון‬ ‫בול השלום‪1111 ,‬‬ ‫בשלום של אמת‪ ,‬כלומר שלום‬ ‫אוניברסלי ונצחי בין העמים‪ .‬למודי‬ ‫נסיון מר הם ראו בשלום מסוג זה‬ ‫חזון לאחרית הימים ולביאת המשיח‪.‬‬ ‫על‬ ‫קשר‬ ‫יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪21‬‬ ‫לעיון נוסף‬ ‫פרופ' ישעיהו ליבוביץ‪ :‬על הגבורות ועל‬ ‫המלחמות‬ ‫היהדות‪ ,‬כפי שהתגלמה במקורותיה‬ ‫הספרותיים ובתרבות הקיומית של עשרות‬ ‫דורות מישראל עד לדור האחרון – ולא עד‬ ‫בכלל – שוללת את המלחמה ואינה‬ ‫‪ .1‬יחידת לימוד מקיפה בנושא "מלחמה ושלום"‬ ‫ועבודת גמר מצטיינים (פרס גור‪-‬אריה של משרד‬ ‫החינוך) של דולב ארד מקיבוץ ניר יצחק בנושא‬ ‫"חוקי מלחמה במקורות ישראל"‪ .‬שניהם בדף‬ ‫הבית של האתר‪:‬‬ ‫"עוד מחשבת ישראל" תחת הכותרת‬ ‫"אקטואליה בכיתה"‪:‬‬ ‫פאציפיסטית… ביהדות מוכרת המלחמה‬ ‫כעובדה בקיום האנושי‪ .‬מדוע? משום‬ ‫שהאנושות‪ ,‬ובכללה עם ישראל‪ ,‬קיימת‬ ‫‪http://odmachshevetisrael.weebly.com/‬‬ ‫‪ .0‬הרב שלמה גורן‪" ,‬צבא ומלחמה לאור ההלכה"‬ ‫‪http://www.daat.ac.il/daat/tsava/maamar/g‬‬ ‫בעולם שאינו מתוקן‪ ...‬העולם המתוקן‪ ,‬עולם‬ ‫‪oren2-2.htm‬‬ ‫השלום – שהוא השלמות (שמו של הקב"ה) –‬ ‫‪.3‬‬ ‫קיים ביהדות כחזון‪.‬‬ ‫לקט של ‪ 51‬מאמרים בנושא צבא ומלחמה באתר‬ ‫"‪"DAAT‬‬ ‫לסופר עמוס עוז אין רצון לחכות לשלום השמימי והוא‬ ‫מציע להתכונן לשלום הארצי‪:‬‬ ‫‪http://www.daat.ac.il/daat/tsava/index.html‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫עוז‪,‬‬ ‫עמוס‬ ‫‪:5.10.1992‬‬ ‫ידיעות‬ ‫אחרונות‪,‬‬ ‫"השלום" – אנציקלופידה ‪:Y-NET‬‬ ‫‪http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-96250‬‬‫‪OTYyNTBfNDUzODEwNjZfMTQ4Njg3MjAw‬‬‫‪FreeYaan,00.html‬‬ ‫כזה הוא השלום השמיימי‪ .‬אסור לנו לחדול‬ ‫לקוות לבואו‪ ,‬אבל אסור גם לשבת‬ ‫להמתין לו בלי מעשה‪ .‬לעומת השלום‬ ‫השמיימי יש בתנ"ך גם שלום ארצי‪,‬‬ ‫מעשי‪ .‬כך אומר אברהם ללוט בן אחיו‪:‬‬ ‫"אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי‬ ‫ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו‪ :‬הלא‬ ‫כל הארץ לפניך‪ ,‬היפרד נא מעלי‪ ,‬אם‬ ‫השמאל – ואימינה‪ ,‬ואם הימין –‬ ‫ואשמאילה (בר' יג‪)1-8 :‬‬ ‫ההיפרדות – אני חושב – היא‬ ‫חזותו של השלום שהוא בר‪-‬השגה‬ ‫בעולם הרחוק משלימות‪ :‬שמירת‬ ‫אחווה איש עם רעהו והגדרת‬ ‫מיקומנו זה לצד זה‪ .‬אך בעוד אנו‬ ‫מייחלים לאהבת נצח ולאיחוד מלא‪,‬‬ ‫עלינו לפעול בטווח של מגבלותינו‬ ‫האנושיות – להשגת פשרה ולא אהבה‪.‬‬ ‫אברהם מוביל את עדרי הכבשים‬ ‫שלו לתוך ארץ כנען‪ ,‬בטרם נפרדה‬ ‫דרכו מזו של בן‪-‬אחיו לוט‪.‬‬ ‫ציור של גוסטב דורה‪.1865 ,‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪22‬‬ ‫שירה כ"עמוד ענן" ההולך לפני המחנה‬ ‫"וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך‪( "...‬שמות י"ג פסוק כ"א)‬ ‫מאת‪ :‬גאולה שני‬ ‫שירה איננה קיימת במנותק מן המציאות החברתית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬שבתוכה היא נוצרת‪ .‬השירה‬ ‫צומחת מתוך חוויות שמייצרת המציאות גם אם לא תמיד היא נתפסת כך‪ .‬שירה פוליטית קיימת כבר‬ ‫בתנ"ך (ודי אם נאזכר את שירת דבורה; שופטים פרק ה')‪ ,‬וחוזרת ומופיעה באופן סמוי בספרות ימיה"ב‬ ‫(הכוזרי‪/‬ר' יהודה הלוי‪ ,‬למשל) ודאי בספרות התחייה (ביאליק‪ ,‬שלום עליכם‪ ,‬מנדלי מוכר ספרים‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫מעצם טבעה מאמינה שירה זו בחובתה להגיב על המציאות ובכוחה להשפיע‪ .‬נקיטת עמדה‪ ,‬בקורת‪,‬‬ ‫התמודדות עם אידיאולוגיות‪ ,‬התגייסות נגד או בעד השיח הציבורי‪ ,‬רצון לשנות‪ ,‬היכולת לעצב נרטיב‪,‬‬ ‫לספק חלומות‪ ,‬לזעזע את התודעה הקולקטיבית‪ ,‬הם חלק מהמאפיינים של שירה פוליטית‪ .‬המשורר‬ ‫אינו יכול להישאר אדיש לעולם‪ .‬מראשית ההתיישבות בארץ מלווים משוררים ואמנים את‬ ‫ההתרחשויות בה‪ .‬משוררים כמו‪ :‬דוד שמעוני‪ ,‬אורי‬ ‫צבי גרינברג‪ ,‬נתן אלתרמן‪ ,‬אלכסנדר פן‪ ,‬יונתן רטוש‪,‬‬ ‫אבות ישורון‪ ,‬אנדה אמיר פינקרפלד ועוד רבים‪,‬‬ ‫משמשים "שופר" לתפיסות ואידאולוגיות של זרמים‬ ‫ופלגים ביישוב‪.‬‬ ‫מלחמת ששת הימים נתפסת במחקר כנקודת תפנית‬ ‫בשירה פוליטית בישראל (ראה‪ :‬יוחאי אופנהיימר ‪/‬‬ ‫הזכות הגדולה לומר לא‪ ,‬שירה פוליטית בישראל‪,‬‬ ‫המשורר אורי צבי גרינברג‬ ‫מאגנס‪ ,‬ירושלים תשס"ד)‪.‬‬ ‫[צילום‪ :‬דוד אלדן]‬ ‫ממנה משתנה הלוך הרוח והמשוררים חופשיים יותר‬ ‫ומודדים את המציאות בעיקר באמות מידה אישיות‪,‬‬ ‫מצפוניות‪ ,‬אוניברסליות‪ ,‬הומניסטיות ולאו דווקא מפלגתיות או השתייכותיות‪ .‬פריחתה של שירה‬ ‫פוליטית מוסרית מתרחשת על רקע מלחמת לבנון‪ .‬המלחמה והוויכוח הציבורי שהיא מעוררת מצמיחים‬ ‫תגובות שיריות ביקורתיות מכל קצוות הקשת הפוליטית וגם משוררים הנתפסים במישור הפוליטי‬ ‫כ"ימניים" (למשל‪ ,‬יוסף עוזר‪ ,‬משורר חרדי‪ ,‬או אדמיאל קוסמן) בוחנים את המלחמה בעיניים רגישות‬ ‫ומגיבים מנקודת ראות אנושית מוסרית ומזדהה להתרחשויות‪(.‬ראה למשל קבצי השירה שיצאו‪ :‬בעט‬ ‫ברזל‪/‬שירת מחאה עברית בעריכת טל ניצן ‪ 4891-4001‬וכן הקובץ‪" :‬ואין תיכלה לקרבות ולהרג‪ ,‬שירה‬ ‫פוליטית במלחמת לבנון"‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ג)‪.‬‬ ‫כדי להדגים משהו ממהותה של שירה פוליטית‪-‬מוסרית שעמדתה ההומניסטית עשויה להוות בסיס‬ ‫בחינוך לשלום‪ ,‬סובלנות‪ ,‬כבוד האדם וערך חיי אדם‪ ,‬אחריות מצפונית‪ ,‬בקורת אישית ויחס נטול‬ ‫אינטרסים‪ ,‬בחרתי להתייחס לשני שירים שניתן לקרא אותם גם בהקשר אקטואלי אך לא רק‪ .‬הראשון‬ ‫"יעמד בני" (סוג של קריאה מקובלת בעליה לתורה) מאת יצחק לאור‪ ,‬מקפל בתוכו סיפור זיכרון‬ ‫משמעותי ורב דורי‪ .‬השיר מציג תפיסה חינוכית הומניסטית תוך דיאלוג עם מקורות יהודיים‪ ,‬וההקשר‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪23‬‬ ‫ טקס בר מצווה ומעמד הקריאה בתורה‪ .‬על סף התבגרות ויציאה לחיים מבקש האב בטון של פנייה‬‫כלפי שמים שבנו יתרחק מן הרע ולא יהיה בין עושי רעה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫יעמד בני ‪ /‬יצחק לאור‬ ‫{שיר הפתיחה לספרו של לאור "יעמד בני"‪ ,‬הוצאת הקבוץ המאוחד ‪)4002‬‬ ‫השיר פותח בתמונת זיכרון אישי ששוזרת ייצוגים מן הזיכרון המשותף לרבים מאיתנו‪ .‬התמונה‬ ‫המתוארת היא תמונת געגועים לבית הילדות‪ ,‬לאמא‪ ,‬למושבה‪ ,‬לעולם אחר‪...‬‬ ‫"ביולי היה חם וחופש גדול ואמי רחצה‬ ‫ענבים ירוקים שאבינו בצר מן הגפן ליד‬ ‫המחסן ופרסה לחם אחיד ומרחה פרוסות‬ ‫בדבש דבורים טהור ומתחת לעץ התות‬ ‫עשתה הצגות עם הדבי הצהוב לכל הילדים‪"...‬‬ ‫התיאור הפסטורלי החושי הזה שמזכיר לכל אחד מאתנו את חמימות בית הילדות נוגע בזיכרון האם‪:‬‬ ‫"ובראשה עבר או לא עבר המסלול‬ ‫הארוך והמתיש מן העיר שנולדה על חוף הים‬ ‫הבלטי עד המושבה הקטנה בפלשתינה‪"...‬‬ ‫זיכרון בתוך זיכרון המאיר חווית עקירה וקליטה מטלטלת שרק נרמזת‪ ,‬מבצבצת‪ ,‬ונסגרת‪.‬‬ ‫הילדות כ"אי" של בטחון חמימות ותמימות‪ ,‬מצטיירת כהבטחה‬ ‫"אבל הימים נראו כאילו יעמדו כך לנצח‪"...‬‬ ‫בית זה של השיר מסתיים בהערה הנתונה בסוגריים‬ ‫("לו יהא השיר תפילה לאובדים בדרך‬ ‫בין הארץ בה נולדו לארץ אשר יעמידו בה את‬ ‫ילדיהם‪ :‬תן שלום בארצותיך‪ ,‬תן עתיד‪ ,‬איפה שלא יהיה)‬ ‫ההווה פולש אל זיכרון הילדות וממסגר אותו בראייה בוגרת המנוסחת כתפילה או בקשה והנוגעת לכל‬ ‫כך רבים שחוו מעברים‪ ,‬עלייה‪ ,‬ואין שלום!‬ ‫תמונות שניה ושלישית בשיר מתמקדות באירוע בר‪ -‬המצווה של המחבר האב‪ ,‬ושל בנו‪.‬‬ ‫ועמדה האם בעזרת נשים ליד האשנב‬ ‫לא כתר מלכות ולא פנינים אבל מטפחת‬ ‫לראשה ואמרה מה שאמרה בלחישה ואני‬ ‫הצצתי אליה אפילו בשמונה עשרה לראות‬ ‫אם היא כבר בוכה‪ ,‬לא מלך‪ ,‬לא כהן גדול‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪24‬‬ ‫אבל אני לאמי ואמי מתפללת עלי ולא‬ ‫קרצתי ולא חייכתי אליה יהיה בסדר‪ ,‬אמא‬ ‫שלום‪ ,‬פרנסה‪ ,‬בריאות‪ ,‬יהיה בסדר‬ ‫תמונת העלייה לתורה בטקס בר המצווה‪ ,‬צומת של מעבר ופרידה מהילדות‪ ,‬ובמרכזה ‪ -‬הדובר הבן‬ ‫המציץ אל אמו והביטוי ‪":‬יהיה בסדר" שלא נאמר‪ ,‬יוצר תחושת התרגשות‪ .‬אם המתפללת על בנה‬ ‫בלחישה‪ ,‬ובן המתחיל להיות מודע לערכים החשובים בחיים‪ :‬שלום‪ ,‬פרנסה‪ ,‬בריאות‪ ,‬ושוב "מעין"‬ ‫הבטחה "יהיה בסדר"‪ ,‬שדווקא היא בהזכירה הקשרים אחרים שלה בחיים ובמציאות הפוליטית‪,‬‬ ‫כאמירה סתמית ולא רצינית‪ ,‬מערערת את הביטחון‪.‬‬ ‫התמונה השלישית החותמת את השיר מתמקדת בתפילת המשורר‪-‬הילד שבגר והיה לאב‪ ,‬לעולם טוב‬ ‫יותר‪ ,‬עולם שבו לא המקום מגונן‪ ,‬וגם לא קדושת המקום‪ ,‬רק האדם יכול לגונן‪ ,‬הוא ומה שיש בו כטוב‬ ‫מוסרי‪ .‬התמונה והנוסח "יעמד בני"‪ ,‬מחזירים אותנו אל טקס התבגרות בבית הכנסת‪ .‬בר‪ -‬מצווה של בן‬ ‫הדור השלישי עם כל החרדות של האב המזכירות את חרדות אמו‪ ,‬ומדברות בעצם על הישרדות מוסרית‬ ‫בעולם שאיננו מוסרי ‪:‬‬ ‫"יעמד בני‪ ,‬נכד אבי ואמי‪ ,‬ובמקום‬ ‫שבו לא יעמוד שום בית מקדש‪ ,‬יתפלל‪:‬‬ ‫שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים‪ ,‬מאדם‬ ‫רע ומפגע רע‪ ,‬מחבר רע‪ ,‬משכן רע‬ ‫ואל תשימנו קלגסים וסוהרים‪ ,‬תן חיים‬ ‫שאין בהם בושה וכלימה כי אין בנו מעשים‬ ‫המילים מהדהדות אל סידור התפילה בברכות הבוקר‪" :‬יהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי‪,‬‬ ‫שתצילני היום ובכל יום מעזי פנים ומעזות פנים‪ ,‬מאדם רע‪ ,‬ומחבר רע‪ ,‬משכן רע ומפגע רע‪ ,‬מעין הרע‪,‬‬ ‫מלשון הרע‪ ,‬ממלשינות‪ ,‬מעדות שקר‪ ,‬משנאת הבריות‪....‬ועוד"‪.‬‬ ‫גם במסכת ברכות התלמודית‪ ,‬פרק שני דף טז ע"ב‪ ,‬שמהווה כנראה מקור לקטע בתפילה מצוי נוסח‬ ‫מאד דומה המבקש הגנה מכוחות רעים המסכנים את האדם‪.‬‬ ‫השינוי ביצירה העכשווית טמון בתוספת שיוצק המשורר‪" :‬ואל תשימנו קלגסים וסוהרים"‪ ,‬אל תעשה‬ ‫שנהיה רעים כלפי האחרים‪ .‬קלגסים וסוהרים מעוררים אסוציאציה לפגיעה כוחנית של שולטים‬ ‫בנשלטים‪.‬זו מעין ההתבוננות במראה‪ -‬מחייבת‪ ,‬לא פשוטה‪ ,‬מאתגרת‪ ,‬חשובה והחתימה‪ :‬כי אין בנו‬ ‫מעשים‪ ,‬שולחת אותנו אל תפילת "אבינו מלכנו" (לימי תענית) ואולי הפעם ללא שינוי משמעות‪ :‬אין בנו‬ ‫מעשים שיסנגרו עלינו‪ ...‬ואולי זו נימה של בקורת עצמית כמו בתפילה‪.‬‬ ‫אמירה מצפונית מוסרית דומה מנוסחת באופן תמציתי בשירו של טוביה ריבנר (מתוך‪ :‬כמעט שיחה‪,‬‬ ‫הוצאת קשב‪ .)4004,‬הביטוי ישיר‪ ,‬בוטה‪ ,‬מחאתי‪ .‬השיח עם מקורות השיר גם פה הוא כמעט תנאי‬ ‫להבנתו המלאה‪ .‬כוונתי לשלושה מקורות המהדהדים במעמקי השיר (מסומנים בכוכביות)‪:‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪25‬‬ ‫הה‪ ,‬הלואי שחושך יכסה עינינו!*‬ ‫לאן נברח** מקול לבנו הטוען‬ ‫הלא ידינו ששפכו דמינו!***‬ ‫לאן נברח עוד מפנינו?‬ ‫בניגוד לשירו של לאור‪ ,‬ריבנר אינו בונה סיפור‪ .‬השיר הוא ביטוי "הגותי"‪" ,‬אמירתי"‪ ,‬לתחושת אשם‬ ‫המלווה בידיעת האחריות שבשפיכת דם ולו גם דם ה"אחר"‪ .‬מצוקת האשמה מתבטאת בסימני‬ ‫הקריאה והשאלה‪ ,‬בהדהוד פסוקי מקורות ובהיפוך האירוני שלהם‪ ,‬בחזרה על הביטוי‪:‬‬ ‫"לאן נברח"? ובהתבוננות בעצמנו דרך העיניים‪ ,‬הלב הידיים והפנים‪ ,‬שרטוט חד הממוסגר בזעקה הה!‬ ‫בבקשה‪ -‬הלוואי‪ ,‬בוודאות‪-‬הלא‪ ,‬ובשאלה לאן‬ ‫נברח?‬ ‫**הצרוף של "חושך" עם הפועל "יכסה" מצוי‬ ‫בישעיהו ס' ‪/‬א‪-‬ג בנבואת נחמה המפורסמת‪:‬‬ ‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח‪ :‬כי‬ ‫הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך‬ ‫יזרח ה' וכבודו עליך יראה‪:‬והלכו גויים לאורך‬ ‫ומלכים לנוגה זרחך"‪.‬‬ ‫בקשת המשורר‪" -‬הלוואי שחושך יכסה עינינו‬ ‫מתקבלת כהיפוך אירוני על רקע הפסוק בישעיה‬ ‫ובפרט על רקע המשכו המעמיד את בת ישראל‬ ‫כמודל לעמים כולם‪.‬‬ ‫** הביטוי "אנא אלך מרוחך ואנא מפניך אברח"‬ ‫בתהילים קלט‪ ,‬ז‪ ,‬מגלה מאמין היודע שצפונותיו‬ ‫חשופים בפני בוראו ללא אפשרות בריחה‪ .‬בשיר‬ ‫הנטוע בעולם "חילוני" האלוהים מצוי "בפנים"‬ ‫ומזוהה עם המצפון שלא ניתן לברוח ממנו‪.‬‬ ‫המשורר מנסח זאת בצרופים‪" :‬קול לבנו"‪" ,‬מפנינו"‪ ,‬והידיעה כי אנו אחראים למעשינו ועלינו לתת דין‬ ‫וחשבון עומדת במהות השינוי שהוא עושה במקורות‪.‬‬ ‫טוביה ריבנר‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬יח"צ‬ ‫*** מהביטוי מהדהד הפסוק בדברים כ"א‪ ,‬א'‪ .‬פרשת עגלה ערופה‪ ,‬הפותחת ב"כי ימצא חלל באדמה‪...‬‬ ‫נופל בשדה‪ ,‬לא נודע מי הכהו"‪.,‬ממשיכה בתיאור טקס ההטהרות מאשמה‪ ,‬הכולל רחיצת ידים בדם‬ ‫העגלה הערופה‪ ,‬ושבועה‪" :‬וענו ואמרו‪ :‬ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו"‪.‬‬ ‫נדמה לי שהדהוד פרשה זו הוא מוקד השיר‪ .‬פרק כא' בדברים הוא חלק מפרשת כי תצא‪ ,‬העוסקת בדיני‬ ‫מלחמה ותוצאותיה‪ .‬מול הכחשת האחריות במקור המקראי‪ ,‬והעברתה לדם הקרבן עומדת דרישת‬ ‫היוצר לקחת אחריות‪,‬להודות במעשה‪,‬עם הידיעה ש"אין לאן לברוח"‪.‬‬ ‫שירה היא עמוד ענן מטפורי‪ .‬היא מתווה דרך לעולם טוב יותר‪ .‬מבחינה זו היא מגוננת עלינו‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪26‬‬ ‫שירים וציורים בנושא מלחמה ‪ /‬ד"ר מיכל סדן‬ ‫רציתי שהחילים שלי ירקדּו‬ ‫שירה צעירה‪.‬‬ ‫שישברּו את הּׁשּורה‪,‬‬ ‫ישבּו רגע לנּוח‬ ‫בצל הסנה‪,‬‬ ‫יּׁשענּו על הבדים הישנים‪.‬‬ ‫יספגּו מעמק צבעם‬ ‫יתפזרּו‬ ‫יתמוססּו בבודדים‪.‬‬ ‫יתבדלּו ויתקדשּו‬ ‫מחדש‬ ‫ֹלא ככה‬ ‫כן ככה‬ ‫עליה‬ ‫ירידה‬ ‫שּורה‬ ‫שירה צעירה‪ 68*233 ,3002 ,‬סמ'‬ ‫ללא כותרת ‪ 12*252 ,2161,‬סמ'‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪27‬‬ ‫ללא כותרת ‪ 12*252 ,2161,‬סמ'‬ ‫במקום שבו המוות כבר ביקר‬ ‫צריך לחפון את החיים‬ ‫ברכות‪,‬‬ ‫כמו נגיעה של עלה במבוק‬ ‫על נייר פרגמנט‬ ‫בספר שירים יפני‬ ‫עלה‬ ‫קו של גזע או ענף‬ ‫עלה נוסף‬ ‫וקו‬ ‫'רוקד עם חיילים מתים בבטן'‬ ‫כך הוא שר‬ ‫מול קהל מאושר‬ ‫נסחף עם זרמי ההכחשה המפרפרת‬ ‫קולות הבכי נזעקו‬ ‫ביללות של גיטרה חשמלית‬ ‫הרעד נטמע בהלם התופים‬ ‫ריקוד המוות‬ ‫ללא כותרת ‪ 68*233 ,3002 ,‬סמ'‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪28‬‬ ‫על "משחק סכום אפס"‬ ‫מאת‪ :‬ד"ר ישראלית רובינשטיין‬ ‫כמה הערות סובייקטיביות על המצב‬ ‫"למען האמת‪ ,‬רוב המדינות כיום כבר לא נלחמות זו בזו מסיבה פשוטה‪ ,‬והיא שרוב המדינות‬ ‫אבדו את עצמאותן‪ ...‬ישראל אינה מסוגלת לנהל מלחמה ללא תמיכת ארה"ב‪ ,‬ואפילו ארה"ב‬ ‫אינה מסוגלת לנהל מלחמה ללא תמיכה בין לאומית רחבה‪ ...‬מעל ראשיהן של המדינות הולכת‬ ‫ומתגבשת אימפריה גלובלית ‪[ ...‬ה]מבטיחה שלום עולמי" (יובל נח הררי‪ :‬קיצור תולדות האנושות‪,1122 ,‬‬ ‫עמ' ‪.)373‬‬ ‫שני מודלים ידועים ביותר מתורת המשחקים ראויים להתייחסות כאן‪ .‬האחד‪" :‬משחק סכום‬ ‫אפס "‪ "zero-sum-game‬והשני מצב של רווח‪-‬רווח "‪."win-win-situation‬‬ ‫הנחות הבסיס המובילות‬ ‫את הקולות הנשמעים‬ ‫ביותר עכשיו‪ ,‬מייד לאחר‬ ‫הכרזת הפסקת האש‬ ‫בינינו לבין עזה והחמאס‪,‬‬ ‫הן בעיקרן מהסוג של‬ ‫משחק סכום אפס‪,‬‬ ‫שמאפיין מאד את תחום‬ ‫הספורט‪ .‬דהיינו‪ :‬יש‬ ‫תחרות וחייב להיות בה‬ ‫מנצח אחד (בנקודות או‬ ‫בהכרעה)‪ .‬הרווח של‬ ‫האחד הוא ההפסד של‬ ‫השני‪ .‬סוג זה של יחסים‬ ‫מתאים לתפיסות חד‪-‬‬ ‫ממדיות בהן קיים רק‬ ‫"משחק סכום אפס" אופייני – האיגרוף [צילום‪ :‬רויטרס]‬ ‫מרכיב אחד או לפחות‬ ‫מרכיב אחד‪ ,‬הוא‬ ‫הדומיננטי והנקודות עליו מסודרות כאילו על סרגל‪ .‬ככל שנקודה אחת מתקרבת לתחילת הסרגל‬ ‫לשני נותר מרחב פעולה גדול יותר‪.‬‬ ‫לו שינינו את הנחת היסוד שלנו ועברנו למודל של רווח‪-‬רווח [שמסתיר גם את המודל של הפסד‪-‬‬ ‫הפסד – "‪ ]"loss-loss- situation‬הערכתה של הפסקת האש הייתה מתמקדת בחשיבות היתרונות‬ ‫שיש בה לגבינו וגם לגבי הצד השני‪ ,‬תוך התייחסות כמובן למחירים שנדרשים כדי להמשיך‬ ‫במלחמה‪.‬‬ ‫הנחות הבסיס של "משחק סכום אפס" הן הנחות של תחרות והשגיות‪ ,‬האומרות כי יש מקום רק‬ ‫למנצח אחד הגורף את כל הקופה‪ .‬אנחנו כיום‪ ,‬בתפישותינו החברתיות ובהתנהגויות הנגזרות מהן‬ ‫נתונים להשפעת המודל הזה‪ .‬בולטים בכך אמצעי התקשורת בתכניות הריאליטי הפופולריות כל‬ ‫כך‪ ,‬המחזקים את התחרות בין המשתתפים ומאפשרים למנצח‪/‬ת לגרוף את כל הקופה‪,‬‬ ‫והמפסידים הרבים הולכים חפויי ראש ומנסים להתנחם בשיירים המועטים שנזרקו אליהם‬ ‫משולחן במאי התחרות‪.‬‬ ‫שינוי במודל החשיבה‪ ,‬שמנסה לעמוד על הרווחים הקיימים לכל המתחרים‪ ,‬גם אם הם אויבים‪,‬‬ ‫ישנה לעצמנו את תמונת המצב‪ .‬אם נתייחס לדבריו של יובל הררי לעיל‪ ,‬אחד ההיסטוריונים‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪29‬‬ ‫הזוכים כיום לכבוד והוקרה בינלאומית רבה‪ ,‬נבין כי העולם הגלובלי בו אנו חיים הוא עולם שונה‬ ‫מזה שהיה בעבר‪ .‬זהו עולם שמפתח כללי משחק אחרים ותלות הדדית רבה יותר בין כל מרכיביו‪.‬‬ ‫אם נפנים את העובדה כי מדינה עצמאית כיום פירושה מדינה שמצליחה לקדם את האינטרסים‬ ‫שלה תוך כדי שכנוע וקידום האינטרסים של מדינות אחרות‪ ,‬נגיע למסקנה ש"מודל הרווח‪-‬רווח"‬ ‫נכון לנו יותר‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬אם במקום להחריב נחייב גם את האויב לבנות כדי להיכנס למשחק הזה‪,‬‬ ‫כי גם לו אין ברירה‪ ,‬הרי שהרווח ההדדי גבוה יחסית‬ ‫שינוי במודל החשיבה‪,‬‬ ‫לסיכון הקיים‪.‬‬ ‫שמנסה לעמוד על‬ ‫הרווחים הקיימים לכל‬ ‫המתחרים‪ ,‬גם אם הם‬ ‫אויבים‪ ,‬ישנה לעצמנו‬ ‫את תמונת המצב‪.‬‬ ‫ומה עם גורם הזמן?‬ ‫היבט נוסף שראוי להתייחס אליו במאבק הדמים בו אנו‬ ‫מצויים הוא טווח הזמן‪ .‬המודל של רווח סכום אפס מוביל‬ ‫לשיפוט מהיר של התוצאות‪ .‬כי חשוב לקבוע מיידית מי‬ ‫המנצח ומי המפסיד‪ .‬רבות שמענו על הצורך בתמונת סיום‬ ‫שתשפיע על התודעה‪ .‬למרות חשיבותה של התודעה‬ ‫במקרים רבים ובודאי במצב שלנו‪ ,‬לא די בתודעות‪,‬‬ ‫והמציאות והעובדות בשטח הן שידברו והן שיעצבו את‬ ‫חיינו כאן‪ .‬מכיוון שפסו נביאים מהעולם‪ ,‬אין לנו אלא להתאזר בסבלנות ולראות מהם הרווחים‬ ‫מ"עמוד ענן"‪ ,‬קודם כל במבחן השקט שיגיע [בתקוה שיגיע]‪ ,‬ואחר כך באווירה הכלל‪-‬עולמית‬ ‫שתיווצר סביב ישראל כמדינה שאינה ממצה את כוחה להרס הזולת‪ ,‬אלא קשובה לאינטרסים‬ ‫שונים‪ .‬ומכיוון שחברות מתפתחות בתהליכים ממושכים‪ ,‬אין לדעת לאיזה כיוון תתפתח שכנתנו‬ ‫שברצועה‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬בטווחי זמן ארוכים‪ ,‬עוצמה נבנית דווקא מריסון כוח ולא ממיצויו‪.‬‬ ‫ומשהו לחינוך‬ ‫השינוי‪ ,‬האיטי אמנם‪ ,‬בפדגוגיה לכיוון השותפות‪ ,‬עבודת הצוות‪ ,‬השימוש בדיאלוג שובר גבולות‬ ‫והיררכיות‪ ,‬הגיוס של מספר לומדים לפתרון בעיה או לפיתוח אסטרטגיה ויזמות לחידושים ‪ -‬כל‬ ‫אלה מכוונים ל"מודל‬ ‫של רווח‪-‬רווח"‬ ‫לכולם‪ .‬ואולי‬ ‫מציאתו של‬ ‫"החלקיק האלוהי"‬ ‫במעבדות ‪CERN‬‬ ‫שבשוויץ‪ ,‬עבודה‬ ‫משותפת של מאות‬ ‫רבות של מדענים‬ ‫מכל העולם‪ ,‬היא‬ ‫הדגם המשמעותי גם‬ ‫עבורנו‪.‬‬ ‫מדענים במאיץ החלקיקים האירופי ‪ CERN‬בגבול שווייץ וצרפת בוחנים תוצאות‬ ‫של ניסוי מדעי‪ ,‬שהצריך עבודה משותפת לפי המודל של "‪."Win-Win‬‬ ‫[התמונה מאתר ‪ newshammer‬האירופי]‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪30‬‬ ‫מלחמות וכיבושים בבולי העולם‬ ‫מאת‪ :‬ד"ר אלחנן בר‪-‬לב‬ ‫מבין מאות המלחמות ואלפי הקרבות שנערכו מהעת העתיקה ועד ימינו‪ ,‬דווקא המלחמה‬ ‫המוקדמת ביותר אינה מופיעה בבול כלשהו‪ ,‬וגרוע מכך – היא כמעט ואינה מוכרת כלל לציבור‪.‬‬ ‫הייתה זו מלחמת‪-‬עולם לכל דבר ועניין‪ ,‬שבה המפסידים הושמדו מעל פני האדמה‪ .‬המנצחים היו‬ ‫אבות‪-‬אבותינו‪ ,‬בני ההומו‪-‬סאפיינס‪ ,‬ואילו המפסידים‪-‬המושמדים היו הניַאנדרטלים‪ .‬מלחמה זו‬ ‫התחוללה לפני כ‪ 03,333 -‬שנים‪ ,‬באירופה המרכזית ובאסיה המערבית‪ ,‬מקומות מושבם של‬ ‫הניאנדרטלים‪ .‬מי היו אנשים אלה ומדוע‬ ‫הושמדו?‬ ‫שרידי הניאנדרטלים התגלו לראשונה‬ ‫בעמק ניאנדר שבגרמניה‪ ,‬ומכאן שמם‪.‬‬ ‫הם היו מפותחים יחסית להומו סאפיינס‬ ‫ובעלי מוח גדול משלהם‪ .‬שרירי ידיהם‬ ‫היו כה חזקים‪ ,‬שאדם כזה יכול היה‬ ‫לבתר חיה טורפת ללא מאמץ רב‪ .‬אם כך‪,‬‬ ‫מדוע ספו מהעולם? מסתבר‪ ,‬לדעת‬ ‫חוקרים‪ ,‬כי אופיים הרגוע היה‬ ‫בעוכריהם‪ .‬למרות יתרונם הפיזי על‬ ‫יריביהם הם נחלו מפלה אחר מפלה‪ ,‬עד‬ ‫כי נכחדו‪ .‬המנצחים לקחו חלק מהנקבות‬ ‫לעצמם‪ ,‬ולפיכך זורם בדמו של כל אחד‬ ‫מאיתנו משהו גם מהגזע הקדמון שקרוי‬ ‫הומו ניאנדרטלוס‪ .‬בול ‪ 1‬מקרואטיה‬ ‫מציג משפחה מורחבת של ניאדנדרטלים‪,‬‬ ‫כפי שהיא נראית במוזיאון שהוקם‬ ‫לזכרם בקראפינה‪.‬‬ ‫המצביא המוקדם שהונפק לכבודו בול‬ ‫(למעט יהושע ‪ ,‬שעליו ידובר בהמשך) היה‬ ‫המלך הפרסי כורש שכבש‪ ,‬בימי שלטונו בין השנים ‪ 555‬ועד ‪ 503‬לפני הספירה‪ ,‬אזורים נרחבים‬ ‫בעולם העתיק‪ .‬לעם היהודי הוא זכור בעיקר כמי שאפשר את חזרתם של גולי בבל ארצה‪,‬‬ ‫לאחר חורבנו של בית המקדש הראשון‪ .‬הצהרת כורש משנת ‪ 505‬לפה"ס היא מסמך מאלף של‬ ‫כובש‪ ,‬שגילה בה את צידו ההומני כלפי עם כבוש‪ .‬דמותו המפוסלת מופיע בבול הודי משנת‬ ‫‪( 1791‬בול ‪ .)2‬כארבעים שנה אחרי פטירתו של כורש התרחש קרב מרתון‪ ,‬בשנת ‪ 073‬לפה"ס‪ .‬קרב זה‬ ‫נודע בעיקר בשל האגדה על הרץ האתונאי‬ ‫שהגיע לעיר לבשר על הניצחון האתונאים על‬ ‫הפרסים ומת מיד עם עשותו זאת‪ .‬הקרב עצמו‬ ‫מוצג בבול יווני משנת ‪( 0313‬בול ‪ 3‬בעמוד הבא)‪.‬‬ ‫הלוחם המתולתל הוא האתונאי‪ ,‬ואילו הפרסי‬ ‫עומד להתמוטט‪ ,‬והוא כבר על ברכיו‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪31‬‬ ‫היוונים בניצוחו של אלכסנדר מוקדון היו‬ ‫שואפי התפשטות לעילא ולעילא‪ ,‬והגיעו‬ ‫בכיבושיהם עד מצרים ואף להודו בשנת ‪002‬‬ ‫לפה"ס‪ .‬בול יווני משנת ‪ 1757‬מציג את‬ ‫הפרופיל של המצביא‪ ,‬שמת בגיל ‪ 00‬כשליט‬ ‫העולם העתיק (בול ‪.)4‬‬ ‫מצביא אחר שכבש את כל העמים סביבו היה הקיסר הרומי‬ ‫אוקטביאנוס אוגוסטוס‪ ,‬שבשנת ‪ 01‬לפה"ס הפך את רומי‬ ‫מרפובליקה לקיסרות‪ ,‬לאור הפופולאריות שלו בעקבות כיבושיו‬ ‫הרבים (כוח משחית‪ ,‬כבר אמרנו?)‪ .‬בול איטלקי משנת ‪1709‬‬ ‫(בול ‪ )5‬מציג את האימפריה הרומית בימיו של אוגוסטוס‪ .‬הבול‬ ‫הונפק בימי שכרון הכוח הפשיסטי של בניטו מוסוליני‪ ,‬כך‬ ‫שדימוי הכובש מטיל המורא התאים לו ככפפה ליד‪ .‬נראים בו‬ ‫שטחי צרפת‪ ,‬חצי האי האיברי בואך תורכיה וסוריה‪ ,‬וכן צפון‬ ‫אפריקה‪ .‬כל השטחים היו כבושים‪ ,‬ונס הכובש – הנשר על‬ ‫העמוד‪ ,‬הטיל את מוראו על אותם עמים‪ .‬ממש כך עשה מוסוליני‬ ‫בלוב ובאתיופיה‪ ,‬וניסה לכבוש גם את יוון‪ ,‬ללא הצלחה ממשית‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬מלחמות הן עיסוק גברי מובהק‪ ,‬אם כי הייתה יוצאת‪-‬‬ ‫דופן בולטת במאה ה‪ .15 -‬נערה מבית כפרי דל בישרה לאומה‬ ‫הצרפתית המדוכאת מהכיבוש הבריטי כי חוותה התגלות‬ ‫שמיימית‪ ,‬והועמדה בראש המערכה כנגד הבריטים‪ .‬ניצחונה‬ ‫הגדול היה בעת שהייתה בת ‪ ,19‬בשנת ‪ ,1007‬ושנתיים אח"כ‬ ‫היא נשבתה ע"י אוייביה והועלתה על מוקד‪ .‬הותיקן‪ ,‬שרואה‬ ‫בה קדושה‪ ,‬הנפיק את בול ‪ 6‬ב‪ 0310 -‬לזכרה‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪32‬‬ ‫מלחמות רבות התנהלו באירופה בין נסיכויות שונות במאות הבאות‪ ,‬ולפיכך נדלג עליהן ונגיע‬ ‫למלחמות הקרובות למודרניות‪ .‬ראשית‪ ,‬מלחמת העצמאות האמריקנית‪ ,‬שהחלה בשנת ‪.1995‬‬ ‫בול ‪ 7‬האמריקני משנת ‪1705‬‬ ‫מציג את גנרל וושינגטון‬ ‫(עומד ליד העץ) סוקר את‬ ‫חייליו לקראת אחד הקרבות‬ ‫הראשונים במלחמה זו‪ .‬רק‬ ‫בשנת ‪ 1957‬זכו האמריקנים‬ ‫בניצחון על הבריטים‪ ,‬וג'ורג'‬ ‫וושינגטון נבחר לנשיאות פה‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫מלחמה ידועה אחרת הייתה‬ ‫בין נפוליאון בונפרטה‬ ‫הצרפתי לאדמירל נלסון‬ ‫הבריטי‪ ,‬בקרב הימי של‬ ‫טרפלגר‪ ,‬בשנת ‪ .1535‬הגאונות‬ ‫הטקטית של הבריטי הביאו לניצחונו הסוחף‪ ,‬למרות שהוא אישית נהרג בקרב זה‪.‬‬ ‫בול ‪ 8‬מציג את האדמירל נלסון הוריישו לפי פורטרט שצוייר בתקופתו‪ .‬למעשה‪ ,‬אחת‬ ‫מעיניו של נלסון הייתה מכוסה ברטייה‪ ,‬אבל הדבר הפריע כנראה לשלמותו של הדימוי‬ ‫האישי‪ ,‬ולכן הרטייה הושמטה‪ .‬האי המנפיק בול זה הוא סנט לושיה‪ ,‬אי קטן בשליטה‬ ‫בריטית בקריביים‪ .‬בעוד נפוליון בונפרטה מלקק את פצעיו לאחר קרב טרפלגר‪ ,‬הוא השיג‪ ,‬לאחר‬ ‫חודש וחצי בלבד‪ ,‬ניצחון מזהיר על היבשה‪ ,‬בקרב אוסטרליץ‪ .‬היה זה ליד כפר סמוך לברנו‪ ,‬אז‬ ‫בממלכה האוסטרו‪-‬הונגרית‪ ,‬וכיום בטריטוריה של צ'כיה‪ .‬ב‪ 0 -‬בדצמבר ‪ 1535‬הביס צבאו של נפוליון‬ ‫בתוך פחות מיממה את צבאות רוסיה ואוסטריה גם יחד‪ .‬בול ‪ 9‬שהונפק ב‪ 0335 -‬ע"י מדינת גויאנה‬ ‫האפריקנית (שחלק גדול מהייצוא שלה נסמך על מכירת בולי דואר‪ ,‬ללא קשר לתרבות המקומית)‬ ‫מציג צרפתים דוהרים ואף נפגעים בשדה הקרב‪ ,‬כאשר פניו של נפוליון מביטות נכחו‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪33‬‬ ‫התבוסה הסופית של נפוליון בשדה הקרב אירעה כשלוש שנים לאחר שהובס בפלישתו לרוסיה‪ .‬לאחר‬ ‫שהוגלה וברח מכלאו באי אלבה שליד איטליה‪ ,‬הוא התמודד מול הצבא הבריטי‪ ,‬הפרוסי ועוד כמה‬ ‫צבאות של נסיכויות קטנות ליד העיר ווטרלו בהולנד של אז‪ ,‬הארדנים הבלגים של היום‪ .‬סיפור הקרב‬ ‫הזה‪ ,‬שנערך ב‪ 15 -‬ביוני ‪ ,1515‬מדגים את הצורך הקריטי בחיילי‪-‬אספקה בעת קרב‪.‬‬ ‫צבאו של נפוליון היה בעל עליונות ברורה כמעט בכל היבט ביום שקדם לקרב‪ .‬אלא‬ ‫שבלילה ירד גשם זלעפות‪ ,‬וכל הצבא הגדול שלו היה תקוע בבוץ ללא אספקה זמינה‪,‬‬ ‫בעוד הצבא הבריטי החזיק את הצרפתים במקומם עד הגיע התגבורת הפרוסית‪ .‬כאשר‬ ‫זו הגיעה‪ ,‬היא איגפה את הצרפתים והכתה בהם יחד עם הבריטים עד חורמה‪ .‬שדה הקרב מופיע על‬ ‫בול בלגי משנת ‪( 1773‬בול ‪ .) 13‬גיבורי הניצחון על נפוליון‪ ,‬הדוכס מוולינגטון וקיזר בייקון הבריטי‬ ‫מופיעים בבול של האי מן (בול ‪ ,)11‬בעוד הגנרל הפרוסי גבהרד פון בלוכר‪ ,‬על‬ ‫בול מערב גרמני מ‪( 1770 -‬בול ‪ .)10‬הבריטים שחזרו לארצם מקרב זה נחשבו‬ ‫גיבורים וזכו לתהילה למשך כל חייהם‪.‬‬ ‫ונחזור לארה"ב‪ .‬כאשר נבחר אברהם‬ ‫לינקולן לנשיאות ניתן האות לפילוג בין‬ ‫הצפון לדרום בנושא העבדות‪ .‬באפריל‬ ‫נפתחה מלחמת האזרחים העקובה מדם‬ ‫(כ‪ 203 -‬אלף חללים משני הצדדים)‪ .‬בול‬ ‫‪ 13‬מציג את אחד הקרבות המוזרים של‬ ‫אותה מלחמה‪ :‬ליד הכפר מנאסאס וצומת‬ ‫פסי הרכבת בול ראן בוירג'יניה‪ .‬הצפוניים‬ ‫היו כה בטוחים בניצחונם‪ ,‬עד כי משפחות‬ ‫שלמות הגיעו להרים הסובבים את הצומת‬ ‫כדי לצפות בקרב בזמן‪-‬אמת‪ .‬הן הביאו‬ ‫עמן אוכל‪ ,‬ממש לפיקניק קרבי שכזה‪ .‬אלא‬ ‫שהצבא הדרומי קלקל להן את החגיגה‪ ,‬היכה בצפוניים‪ ,‬וגרם להם למנוסה מבוהלת חזרה לוושינגטון‪.‬‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪34‬‬ ‫המשפחות נאלצו לחמוק מזעם הדרומי ים בעצמן‪ ...‬הבול מציג את האנדרלמוסיה שנוצרה עם הנסיגה‪.‬‬ ‫המלחמה עצמה נמשכה כמעט עוד ‪ 0‬שנים‪ ,‬ורק באפריל ‪ 1525‬חתמו הדרומיים על כתב כניעה והשקט חזר‬ ‫למדינה שליקקה את פצעיה‪ .‬ואז נרצח הנשיא לינקולן‪ ,‬שביטל את העבדות ב‪ ,1520 -‬ע"י מתנקש‪.‬‬ ‫היו עוד מלחמות רבות במאה ה‪ ,17 -‬אך נתרכז בעיקריות של המאה ה‪ .03 -‬המלחמה שכונתה "המלחמה‬ ‫הגדולה" החלה כתוצאה ישירה מרצח פוליטי‪ .‬הנרצחים היו הארכידוכס האוסטרי פרנץ‪-‬פרדיננד ורעייתו‬ ‫בעת ביקורם בסרייבו‪ ,‬אז חלק מממלכתם‪ .‬השניים מופיעים בבול בוסני משנת ‪( 1719‬בול ‪ ,)14‬המציין את‬ ‫תאריך ההתנקשות‪ .‬המלחמה‪ ,‬שהייתה‬ ‫אמורה להימשך מספר שבועות לפי‬ ‫התחזיות המוקדמות‪ ,‬הפכה למלחמת‬ ‫חפירות מתישה‪ ,‬שארכה ארבע שנים‪.‬‬ ‫אחד הקרבות ההרואיים במלחמה זו היה קרב‬ ‫ורדן‪ ,‬שציור ממנו מופיע על בול צרפתי משנת‬ ‫‪( 1752‬בול ‪ .)15‬מלחמת התשה זו של חפירות בין‬ ‫הצרפתים לגרמנים נמשכה ‪ 11‬חודשים‬ ‫מפברואר ‪ 1712‬עד סוף השנה‪ ,‬ועלתה בחייהם של ‪ 033,333‬גרמנים‬ ‫ומספר דומה של צרפתים‪ .‬גנרל פטן זכה בתהילה כמי שחילץ את‬ ‫הכוח הצרפתי הנצור והתיש את‬ ‫הגרמנים בשדה המערכה‪ .‬אותו פטן‬ ‫נשלף במלחמה הבאה‪ ,‬לאחר שצרפת‬ ‫נכבשה ע"י הגרמנים ביוני ‪ ,1703‬כמי‬ ‫שישלוט על הצרפתים הכנועים‪ .‬שיתוף‬ ‫פעולה זה שלו הביא עליו גזר דין מוות‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬שהומר במאסר עולם‪.‬‬ ‫בבול ‪ 16‬הצרפתי משנת ‪ 1700‬נראה פטן במדי המרשל שלו‪.‬‬ ‫הצבא הגרמני כבש עד ‪ 1700‬חלקים ניכרים מאירופה‪ ,‬ופלש‬ ‫ביוני ‪ 1701‬גם לרוסיה‪ .‬בול ‪ 17‬משנת‬ ‫‪ 1701‬מראה יחידת ורכמאכט תוקפת את‬ ‫קווי האויב הרוסי‪ ,‬בדרכה למוסקבה‬ ‫ואולי לסטלינגרד‪ .‬אלא שהפלישה‬ ‫לרוסיה‪ ,‬שכונתה "בליץ קריג" (מלחמת בזק) התארכה‬ ‫מעבר למצופה‪ ,‬וסופם של הכוחות הפולשים שנכנעו‬ ‫לחורף הרוסי‪ ,‬לקווי האספקה הלא‪-‬סדירים‪ ,‬למדיניות‬ ‫"האדמה החרוכה" ולתעוזה של הרוסים בהגנתם על‬ ‫אדמתם‪ .‬בפברואר ‪ 1700‬נישבה הגנרל הגרמני פרידריך‬ ‫פאולוס‪ ,‬והושלמה ההשתלטות‬ ‫הסובייטית על הכוחות הגרמנים‪.‬‬ ‫בשבעת חודשי הקרב נהרגו למעלה מ‪-‬‬ ‫‪ 953,333‬חיילים גרמנים וקרוב לחצי‬ ‫מיליון חיילים רוסים‪ .‬בול ‪ 18‬הרוסי מ‪( 0330 -‬בעמוד הבא) מראה את מפת הקרבות‪ ,‬ובחזיתו פסל‬ ‫המגינה האמיצה‪ ,‬שרוחה הגנה על העיר‪ ,‬שנחרבה כליל‪ .‬בנובמבר ‪ 1700‬התמוטט מערך גרמני נוסף‪:‬‬ ‫השיריון הגרמני בפיקודו של פילדמרשל ארווין רומל אמור היה לַאגף את אירופה‪ ,‬ולחדור לרוסיה דרך‬ ‫קשר יציב – גיליון ‪ 20‬עמ' ‪35‬‬ ‫צפון אפריקה‪ .‬הציבור היהודי‬ ‫בא"י כבר תכנן התבצרות‬ ‫בכרמל בנוסח מצדה‪ ,‬כדי להגן‬ ‫על חייו במקרה של השתלטות‬ ‫גרמנית על הארץ‪ .‬מכל מקום‪,‬‬ ‫הקרב המכריע מול כוח בריטי‬ ‫בפיקודו של פילדמרשל ברנרד‬ ‫מונטגומרי נערך ליד העיירה‬ ‫אל‪-‬עלמיין במצרים המערבית‪.‬‬ ‫הבריטים הביסו את הגרמנים‪,‬‬ ‫וכך נבואות הזעם לא‬ ‫התממשו‪ .‬בול ‪ 19‬של מאלי‬ ‫משנת ‪ 0310‬מציג את המצביא‬ ‫הבריטי המהולל‪ .‬לאמריקנים‬ ‫נכונו עוד מלחמות רבות‪:‬‬ ‫קוריאה בתחילת שנות ה‪,'53 -‬‬ ‫וייטנאם בשנות השישים ותחילת השבעים‪ ,‬מלחמת‬ ‫המפרץ הראשונה בשנת ‪ 1771‬והמלחמות בעיראק‬ ‫ובאפגניסטן בעקבות פיגועי הטרור מבית מדרשה של אל‪-‬‬ ‫קעידה ב‪.11/7/0331 -‬‬ ‫ומה אצלנו? ממלחמתו של יהושע לכיבוש הארץ (בול ‪20‬‬ ‫משנת ‪ )1750‬היה עמנו טרוד במלחמות וכיבושים הרבה‪ ,‬עד שהוכנע ע"י‬ ‫הרומאים ונאלץ לגלות למשך קרוב ל‪ 1,733 -‬שנה‪ .‬מלחמת העצמאות‬ ‫הונצחה בבולים רבים‪ ,‬ביניהם בול הקרב על הקסטל (בול ‪ 21‬משנת‬ ‫‪ .)1775‬מלחמת ששת הימים הייתה המלחמה האחרונה שהונצחה בבולים‬ ‫(שלישיית בולי ‪ 22‬שהונפק מיד לאחר המלחמה‪ ,‬באוגוסט ‪ ,)1729‬אם כי‬ ‫לא הייתה כלל האחרונה‪ .‬האם נגזר על עמנו לחיות תמיד על חרבו? מידי‬ ‫פעם עולות תקוות לשלום‪ ,‬אך הן תמיד מתנפצות מסיבות שונות –‬ ‫הקשורות בנו והקשורות באויבנו‪ .‬האם אי פעם נתבשם בנבואת ישעיהו‬ ‫המצוטטת על מעטפת בולי ‪" :00‬משמיע‬ ‫שלום‪ ,‬מבשר טוב‪ ,‬משמיע ישועה"‪ .‬לו יהי‪.‬‬ 36 '‫ עמ‬20 ‫קשר יציב – גיליון‬ :‫כתובות המייל של חברי המערכת לצורך תגובות‬ odi17@macam.ac.il - ‫ד"ר עודד אבישר‬ davidbenh0@gmail.com - ‫חמו‬-‫ד"ר דוד בן‬ ebarlev@gmail.com – ‫לב‬-‫ד"ר אלחנן בר‬ miriam35@macam.ac.il - ‫מרים ברנד‬ menahemg@kkl.org.il - ‫מנחם גילה‬ hasidm@gmail.com - ‫משה חסיד‬ yigal@macam.ac.il - ‫יגאל טויזר‬ omarmizel@hotmail.com - ‫ד"ר עומר מזעל‬ moshe_mar@walla.co.il - ‫ד"ר משה מרגליות‬ sadanm@gmail.com – ‫ד"ר מיכל סדן‬ aria@macam.ac.il - ‫הרב ארי סמג'ה‬ martin@macam.ac.il - ‫ד"ר מרטין ססלר‬ israelitr@macam.ac.il - ‫ד"ר ישראלית רובינשטיין‬ danny66@macam.ac.il - ‫ד"ר דני שוורץ‬ geulash@macam.ac.il - ‫גאולה שני‬ michalsherf@gmail.com - ‫מיכל שרף‬ nomi63@macam.ac.il - ‫נעמי שממה‬ danayona12@gmail.com – ‫דנה יונה‬