‫ג' סיוון תשע"ד‬ ‫‪ 1‬יוני ‪4112‬‬ ‫הרחבת המניפה החינוכית‬ ‫מגישים‪:‬‬ ‫צוות תיכון ברנקו וייס בית אריאל באר שבע‬ ‫מנהלת התיכון‪ :‬טלי אליקים‪ -‬טויטו‬ ‫מייל‪bw-beersheva@brancoweiss.org.il:‬‬ ‫טלפון‪10-6655666 :‬‬ ‫נייד‪151-6600415 :‬‬ ‫‪1‬‬ 2 ‫תקציר‪:‬‬ ‫"רצון עז יוביל לעבודה קשה שתוביל להצלחה"‪( .‬יאנוש קורצ'אק‪ ,‬הנער העקשני)‬ ‫תיכון בית אריאל‪ ,‬ברנקו וייס‪ ,‬הינו תיכון עיוני לנוער בסיכון‪.‬‬ ‫התלמידים שלנו מגיעים ממעמד סוציו ‪ -‬אקונומי נמוך ומאופיינים בהיסטוריה של‬ ‫כישלונות בבתי הספר‪,‬שהובילו לרוב למעברים בין מוסדות לימוד‪ ,‬תחושת מסוגלות‬ ‫נמוכה ומוקד שליטה חיצוני‪.‬‬ ‫רוב התלמידים הינם דור שני ומעלה למצוקה חברתית ‪ -‬כלכלית‪ ,‬ובעלי עורף‬ ‫משפחתי לא מותאם‪.‬‬ ‫התנסויות אלו‪ ,‬וחווית ההדרה והכישלון‪ ,‬פגעו מאד בתחושת המסוגלות העצמית‬ ‫והובילו לפגיעה במוטיבציה האישית וביכולת ההנעה לעבודה מאומצת לאורך זמן‪.‬‬ ‫והרי לפנינו מעגל הכישלון העצוב – "היכולת להצליח תלויה בעיקר ביכולת ההנעה‬ ‫העצמית (השקעת מאמץ‪ ,‬התמודדות עם כישלון) לאורך זמן"‪( .‬דניאל ה פינק)‬ ‫ראינו לעיל כי תלמידנו חסרים את יכולת ההנעה העצמית‪.‬‬ ‫למרות חוויות ההצלחה בבית הספר‪ ,‬הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי ‪ -‬ערכי‪,‬‬ ‫חלק ניכר מתלמידנו בתחנתו הבאה ‪ -‬השרות צבאי‪ ,‬אינו מצליח לסיימה ואינו ממלא‬ ‫תפקיד משמעותי במהלך השירות‪ .‬וכן אחוז קטן מבוגרינו‪ ,‬ממשיך את לימודיו‪.‬‬ ‫אנו בבית הספר‪ ,‬יודעים כי מוטלת עלינו אחריות רבה‪ ,‬בבניית יכולת ההצלחה של‬ ‫התלמידים בהמשך דרכם‪ .‬בתכנית תלת שנתית זו‪ ,‬אנו מרחיבים את מניפת החינוך‬ ‫שלנו‪ ,‬מרחיבים את מימד החניכה והליווי‪.‬‬ ‫אחת מהנחות היסוד של רשת בתי הספר לנו‪ ,‬ברנקו‪-‬וייס היא כי עבודה עם תלמידים‬ ‫מנקודות העוצמה שלהם‪ ,‬ודרישה מהם להישגים נורמטיביים‪ ,‬למרות היסטורית‬ ‫החיים‪ ,‬מוכיחה את עצמה‪.‬‬ ‫גם הפסיכולוגיה החיובית מגיעה מתפיסה זו הטוענת שאם אנחנו רוצים לעזור לנוער‬ ‫זה‪ ,‬אנחנו צריכים להסתכל על מקור הבריאות‪ ,‬מקור ההצלחה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הנחת היסוד שלנו היא‪:‬‬ ‫" מבחן האמיתי של בית ספר מוצלח הוא מה שתלמידיו עושים מחוצה לו"‬ ‫(אליוט י'‬ ‫אייזנר )‪.‬‬ ‫בהרחבת אחריות זו‪ ,‬אנו נתמקד בעוצמות התלמידים‪ ,‬נעלה את הדרישות מהם ונחזק‬ ‫את החלק היוזם והאחראי בעשייתם‪.‬‬ ‫הרחבת המניפה מתייחסת גם לחלקם של התלמידים‪ ,‬הן בהרחבת האתגריים‬ ‫העומדים בפניהם‪ ,‬והן בעולם הידע והרוח שנפרש לפניהם‪.‬‬ ‫מימוש אתגרים אלו יעשו בעזרת תוכנית חניכה תלת‪ -‬שנתית‪ ,‬שתלווה את תלמידינו‬ ‫מכיתה י'‪-‬י"ב ומוקדיה הם‪:‬‬ ‫פיתוח חשיבה רפלקטיבית – באמצעות לימודי פילוסופיה‪ ,‬ותוכנית כתיבה‬ ‫המאמנת בחשיבה רפלקטיבית‪ ,‬שילוב חלק של למידה רפלקטיבי במקצועות‬ ‫הליבה‪.‬‬ ‫התנסויות מאתגרות ומעצימות ‪ -‬עבודת חקר‪ ,‬פרזנטציה אישית וקבוצתית‪,‬‬ ‫נתינה לקהילה‪.‬‬ ‫ליווי וחניכה אישית וקבוצתית‪.‬‬ ‫פיתוח צוות שיוביל את תהליכים הנ"ל‬ ‫חשוב לנו לפרוש שינוי זה לכלל מהות ועשיית בית הספר‪ ,‬ולכן מעבר למימד הפדגוגי‪,‬‬ ‫אנחנו נעבוד על שפת בית הספר ועל רוחו‪ ,‬כך שמסרים אלו יתחברו לעמוד השדרה‬ ‫של העשייה החינוכית‪.‬‬ ‫דרכי פעולה‪:‬‬ ‫"ספר תיעוד עצמי"‪ -‬בנייה של תהליך כתיבה רפלקטיבי על חוויות הלמידה‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫תוכנית בפילוסופיה העוסקת בתכנים‪:‬מקום האדם בבניין חייו‪ ,‬היחיד והיחד‪.‬‬ ‫הוספת מימדים של‪ :‬חשיבה רפלקטיבית‪ ,‬יוזמה אישית‪,‬עבודה קבוצתית‬ ‫(חקר‪/‬פרויקט) ופרזנטציה במקצועות הלימוד השונים‪.‬‬ ‫תוכנית לתרומה בקהילה‪ -‬רב גילאי‪.‬‬ ‫מופעים במקצועות השונים‪,‬לאורך השנה של הצגת תוצרים של תלמידים‪.‬‬ ‫למידת צוות‪/‬עבודת צוות מותאמת ‪.‬‬ ‫אנו מאמינים כי דרך עבודה זו אכן תוביל את התלמידים "לבחור את עתידם ולמעשה‬ ‫לצאת מהמעגל של מצב סוציו ‪ -‬אקונומי נמוך והשכלה חלקית בלבד" (מתוך חזון בית‬ ‫הספר)‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫"אל תתרפה בבניין דיוקנך" (פלוטינוס)‬ ‫פרק א'‪ -‬מי אנחנו‪:‬‬ ‫תיכון ברנקו וייס "בית אריאל" באר שבע‬ ‫החזון החינוכי‬ ‫בית הספר חותר לטיפוח בוגרים שיחיו חיים איכותיים ומשמעותיים‪ .‬בית הספר‬ ‫מקדם את התלמידים לקראת תעודת בגרות והצלחה בלימודים‪ ,‬שתאפשר להם‬ ‫המשך התפתחות השכלתית ומקצועית‪ .‬השאיפה היא שבזכות הכלים והכישורים‬ ‫הניתנים להם בבית הספר‪ ,‬יצליחו התלמידים לבחור את עתידם ולמעשה לצאת‬ ‫מהמעגל של מצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך והשכלה חלקית בלבד‪ .‬כחלק מהכנתם לעתיד‬ ‫איכותי יותר‪ ,‬מעודד הצוות את התלמידים לגשת לשירות צבאי משמעותי‪.‬‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫בית הספר הוקם לפני ‪ 14‬שנה‪ ,‬והוא אחד מתוך ארבעה עשר תיכוניים לנוער בסיכון‬ ‫השייכים לרשת ברנקו‪-‬וייס‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד של בית הספר היא נוער נושר בסיכון‪ .‬התלמידים שלנו מאופיינים‬ ‫בהיסטוריה של כישלונות בבתי הספר‪,‬שהובילו לרוב למעברים בין מוסדות לימוד‪,‬‬ ‫שייכות למעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪,‬תחושת מסוגלות נמוכה ומוקד שליטה חיצוני‪ .‬רוב‬ ‫התלמידים הינם דור שני ומעלה למצוקה חברתית ‪ -‬כלכלית‪ ,‬ובעלי עורף משפחתי‬ ‫לא מותאם‪.‬‬ ‫מסלול לימודי‪ :‬בגרות עיונית‪/‬טכנולוגית‪ .‬מגמות מתוגברות‪ -‬גיאוגרפיה או אומנות‪.‬‬ ‫כחלק מחיפוש כישורים ועוצמות של התלמידים‪ ,‬אנו מאפשרים להם בחירה בין‬ ‫לימודי ההעשרה‪ :‬מוזיקה‪ ,‬קולנוע‪ ,‬דרמה‪ ,‬צורפות‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬סאונד‪ ,‬חממה וגינה‬ ‫קהילתית‪.‬‬ ‫לאחר התנסות קצרה בכל אחד מהתחומים‪ -‬כל תלמיד רשאי לבחור שני תחומים‬ ‫(במקרים חריגים שלושה) בהם יתנסה במהלך השנה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כמו כן בבית הספר פועלת קבוצת מנהיגות העוברת הנחיה במסגרת "ברנקו וייס"‪,‬‬ ‫ואף משתלבת‪,‬זו הפעם הראשונה במנהיגות העירונית של באר‪-‬שבע‪.‬‬ ‫בבית הספר‪ 111‬תלמידים‪ ,‬הלומדים בשמונה כיתות י'‪ -‬י"ב‪.‬‬ ‫צוות בית ספר מונה כ‪ 41 -‬אנשי חינוך‪.‬‬ ‫צוות הנהלה‪:‬‬ ‫מנהלת בית הספר‪ -‬טלי אליקים טויטו‪ M.A ,‬במנהל ציבורי‪ .‬שנה רביעית בניהול‪.‬‬ ‫המסלול המקצועי כלל מנכ"ל מכון "תכנים" שעסק בפיתוח קהילתי וארגוני‪ ,‬הייתי‬ ‫חברה בבית ספר לעו"ה הוראה בכירים בירושלים (משרד החינוך) שם עסקתי‬ ‫בפיתוח מנהלים ומפקחים‪ ,‬בניית פורום ישובה חינוכי‪ ,‬שנת ניהול בבית ספר "הירדן"‬ ‫בשכונת התקווה ת"א‪.‬‬ ‫יועצת בית הספר‪ -‬לינור סמדג'ה‪ M.A ,‬בייעוץ חינוכי‪ .‬שנה שביעית בתפקיד יועצת‪.‬‬ ‫רכז פדגוגי‪ -‬כפיר מושולין‪ M.A ,‬בגיאוגרפיה‪ .‬שנה שלישית בתפקיד הרכז הפדגוגי‪.‬‬ ‫שנה שישית בבית הספר‪.‬‬ ‫רכזת חברתית‪ -‬עדי ת'ורגמן‪ M.A ,‬בייעוץ חינוכי‪ .‬שנה חמישית בתפקיד ‪.‬‬ ‫שנה שביעית בבית הספר ‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרק ב'‪ -‬רציונאל‪:‬‬ ‫כפי שתואר קודם‪ ,‬התלמידים מגיעים אלינו עם היסטוריה ארוכה של חוסר הצלחה‪.‬‬ ‫היסטוריה זו מלווה בחוויית דחייה והדרה‪ .‬היסטוריה זו אף מובילה לרוב לרמת ציפיות‬ ‫מאד נמוכה של הסביבה הקרובה‪-‬משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬ושל הסביבה המקצועית‪ -‬בית‬ ‫הספר‪ ,‬בנוגע להישגים ומסלול חיים פורץ דרך‪.‬‬ ‫התלמידים מאופיינים בדימוי עצמי נמוך‪ ,‬ורמת ציפיות ‪ /‬חלומות‪ ,‬שברובה אינה פורצת‬ ‫גבולות מעבר למוכר בסביבתם‪.‬‬ ‫בנוסף – תפיסה וחווית יכולת השליטה על הנעשה בחייהם היא ברובה נמוכה‪ .‬דבר זה‬ ‫משפיע גם על רמת המאמץ וההשקעה של הילדים בעשייה אשר לא בהכרח תביא‬ ‫לחווית הצלחה מיידית‪.‬כלומר‪,‬הם מתקשים להאמין שאכן מאמציהם יישאו פרי‪.‬‬ ‫אמונה זו משפיעה באופן משמעותי על יכולתם להשקיע מאמץ בכדי להצליח‬ ‫בלימודים‪ ,‬ולהתמודד באופן מותאם עם חוסר הצלחה‪.‬‬ ‫פילוח תלמידי בית הספר‪:‬‬ ‫מטופלי‬ ‫חד הוריות‬ ‫רווחה‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫ספר‬ ‫מסגרת חוץ‬ ‫פלילי‬ ‫ביתית‬ ‫‪61%‬‬ ‫אבחון לימודי‬ ‫‪46%‬‬ ‫תלמידים‬ ‫עובדים‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫עד כה עמדו בפנינו האתגרים הבסיסים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬להביא את התלמידים לבית הספר‪( .‬כיום עומדים על ‪ 66%‬נוכחות)‬ ‫‪ .2‬לחזק את חווית הנורמטיביות‪ -‬ע"י עמידה בבחינות הבגרות‪( .‬כיום כלל‬ ‫התלמידים נבחנים‪ ,‬כ‪ 61%-‬מסיימים עם תעודת בגרות מלאה)‪.‬‬ ‫‪ .6‬חיזוק תחושת השייכות‪- 01%( .‬דווחו על יחסים טובים בין הצוות החינוכי‬ ‫לתלמידים‪ 77% ,‬מדווחים על תחושת שייכות ומשמעות)‪.‬‬ ‫‪ .4‬חיזוק תחושת המסוגלות‪ -‬חשיפה לאתגריים נוספים בעזרת הפעילות‬ ‫החברתית ונושאי העשרה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בתחנה הבאה של התלמידים‪ -‬גיוס לצה"ל ולשירות הלאומי‪,‬הנתונים מראים כי‬ ‫למרות אחוזי גיוס גבוהים‪ 97% -‬רק מעט מעל ל‪ 60%-‬בממוצע מסיימים את השרות‪.‬‬ ‫בנוסף‪,‬אחוז נמוך מאד אכן גם משרת שירות משמעותי שיכול להוות פריצת דרך‬ ‫להמשך חייו‪.‬‬ ‫באם הנחת היסוד שלנו היא ‪" :‬מבחן האמיתי של בית ספר מוצלח הוא מה שתלמידיו‬ ‫עושים מחוצה לו" (אליוט י' אייזנר)‪ ,‬אנו חייבים להתמודד עם תוצאות אלו‪ ,‬לחזק את‬ ‫העשייה הנכונה ‪ -‬המראה כבר היום את המשמעות החיובית והמכוננת של בית‬ ‫הספר לתלמידים ואת אהבתם אליו‪ .‬עלינו לבנות דרך עבודה אשר אכן תוביל את‬ ‫התלמידים "לבחור את עתידם ולמעשה לצאת מהמעגל של מצב סוציו ‪ -‬אקונומי‬ ‫נמוך והשכלה חלקית בלבד" (מתוך חזון בית הספר)‪.‬‬ ‫סיפורה של ליטל‪:‬‬ ‫ליטל הגיעה אלינו בכיתה י'‪ ,‬מבית ספר בעיר אשר בו בשלוש שנות לימודיה ז‪-‬ט‪,‬‬ ‫ביקרה אחת לחודש‪ ,‬במקרה הטוב‪ .‬ליטל מוגדרת כתלמידת חינוך מיוחד‪ .‬היא מגיעה‬ ‫ממשפחה ממעמד סוציו ‪ -‬אקונומי נמוך‪ ,‬המוכרת לרווחה‪.‬כחודשיים לפני הגעתה‬ ‫לבית הספר‪ ,‬ליטל החלה להשתתף בתוכנית הנותנת מענה תעסוקתי לנוער בסיכון‪-‬‬ ‫"מסעדת רינגלבלום"‪.‬‬ ‫בתחילת דרכה בבית הספר‪ ,‬היה צורך לעבוד בעיקר על בניית אמון שלה בבית‬ ‫הספר‪ .‬ליטל סירבה בהתחלה לקחת חלק בכל פעילות שאינה מוגדרת "לימודית"‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬ליטל פנתה לראש העיר בתלונה כי מנהלת בית הספר מכריחה אותה‬ ‫לקחת חלק בתורנות הניקיון בבית הספר‪ ,‬במקום ללמוד ולתגבר בגרות‪ .‬לטיול‬ ‫השנתי הראשון‪ -‬ליטל סירבה לצאת‪ .‬היא חששה בעיקר מהלילה‪ .‬עד כה לא יצאה‬ ‫כלל לטיולים במסגרת חינוכית‪.‬‬ ‫במהלך השנה הראשונה‪ ,‬הצלחנו לאט לאט‪ ,‬בעיקר סביב עבודה מעמיקה עם‬ ‫מחנכת הכיתה‪ ,‬להוביל את ליטל לחוויות הצלחה לימודיות‪ ,‬וחווית היותה מאד‬ ‫משמעותית כתלמידה בבית הספר‪.‬‬ ‫בטיולים השנתיים של כיתה י"א וי"ב‪ -‬כולל מסע י"ב ועליה למצדה עם הזריחה‪ ,‬ליטל‬ ‫הובילה את החלק הקולינרי בטיול (אנו מבשלים את ארוחותינו בטיולים יחד עם‬ ‫‪8‬‬ ‫התלמידים) במהלך השנים בבית הספר ליטל קיבלה מלגת הצטיינות‪ .‬ליטל סיימה‬ ‫עם תעודת בגרות מלאה‪.‬‬ ‫בתום בית הספר‪ ,‬ליטל התקשתה למצוא עבודה עד לגיוסה‪ ,‬והעסקנו אותה‬ ‫כמתרגלת עד לגיוסה בתוכנית חג"מ‪.‬‬ ‫ליבת הקושי‪:‬‬ ‫דרך מקרה זה‪ ,‬אנו רואים את הפער בין הגדרת ההצלחה שאליו מכוון בית הספר‬ ‫בעבודתו עם התלמידים‪ -‬המשך תפקודם ב"עולם הנורמטיבי"‪ ,‬לבין השתלבות‬ ‫המוצלחת בפועל‪ ,‬בתום התיווך והסיוע שלנו כבית ספר‪.‬‬ ‫ליטל קיבלה זימון לחיל המודיעין‪ .‬היא סיפרה לנו על כך‪ ,‬ואף הודיעה כי לא תגיע‬ ‫באותו יום לבית הספר‪ .‬בסופו של דבר ליטל לא ניגשה למיונים‪ .‬לדבריה‪ :‬ההורים שלה‬ ‫לא העירו אותה‪ ,‬ולכן לא הלכה‪ .‬בשיח איתה‪ ,‬שיקפנו את מקום האחריות האישית‬ ‫שלה‪ .‬את מיקוד השליטה החיצוני‪ ,‬ואת הקושי להתמודד עם אתגרים חדשים‪.‬‬ ‫ליטל מיועדת כעת לטירונות חג"מ בנות‪ -‬טירונות המיועדת לנערות בסיכון‪ ,‬אשר‬ ‫ניתנת להן הזדמנות להראות את כישוריהן האמתיים‪ ,‬ובעקבות כך‪ -‬לקבל תפקיד‬ ‫איכותי ומשמעותי בשרות‪.‬‬ ‫במקרה של ליטל אנו רואים את עוצמות בית הספר‪ -‬חווית הצלחה לימודית‬ ‫וחברתית‪ ,‬חיבור למקום אוהב ואהוב‪ ,‬ואת החולשה שלנו‪ -‬נתונים נמוכים במבדקי‬ ‫הגיוס‪ ,‬חוסר לקיחת אחריות ויוזמה אישית להמשיך ולפרוץ את הדרך קדימה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פרק ג'‪ -‬מהות היוזמה‬ ‫עוגני התוכנית‪:‬‬ ‫מבוגר משמעותי מכיל ודורש‪.‬‬ ‫התמקדות בעבודה עם עוצמות והצלחות של התלמידים‪ ,‬ולא עם חלקי החסך‬ ‫וחוויות הכישלון‪.‬‬ ‫התנסויות מאתגרות‪ ,‬איכותיות‪ ,‬הפונות אל החלק התבוני שבאדם‪ ,‬ומפתחות‬ ‫את תחושת המסוגלות והאוטונומיה‪.‬‬ ‫שלושת עוגנים אלו‪ ,‬המעוגנים בפסיכולוגיה החיובית‪ ,‬בניסיון עבודה מוצלח עם נוער‬ ‫בסיכון‪ ,‬ובתפיסת העולם של ברנקו‪-‬וייס‪ ,‬יהוו את המרכיבים בתוכנית שלנו שתוביל‬ ‫לשינוי הרצוי‪ ,‬למטרת העל‪.‬‬ ‫מטרת העל‪ :‬בניית תשתית אישית‪ ,‬לפעולה ‪ :‬רצון עז שיוביל לעבודה קשה שתוביל‬ ‫להצלחה‪(.‬יאנוש קורצ'אק‪ ,‬הנער העקשני)‬ ‫אנו בונים תוכנית חניכה תלת‪-‬שנתית‪ ,‬שתלווה את תלמידינו מכיתה י'‪-‬י"ב ומוקדיה‬ ‫הם‪:‬‬ ‫פיתוח חשיבה רפלקטיבית – באמצעות לימודי פילוסופיה‪ ,‬ותוכנית כתיבה‬ ‫המאמנת בחשיבה רפלקטיבית‪ ,‬שילוב חלק של למידה רפלקטיבי במקצועות‬ ‫הליבה‪.‬‬ ‫התנסויות מאתגרות ומעצימות ‪ -‬עבודת חקר‪ ,‬פרזנטציה אישית וקבוצתית‪,‬‬ ‫נתינה לקהילה‪.‬‬ ‫ליווי וחניכה אישית וקבוצתית‪.‬‬ ‫פיתוח צוות שיוביל את תהליכים הנ"ל‬ ‫‪11‬‬ ‫הנחות היסוד‪:‬‬ ‫‪ .1‬מבחן האמיתי של בית ספר מוצלח ‪ -‬מה שתלמידיו עושים מחוצה לו (אליוט‬ ‫ו' אייזנר)‬ ‫‪" .4‬מבוגר משמעותי" – מהווה גורם חשוב ומהותי בסיכוי ההצלחה של נערים‬ ‫בסיכון (מרווה קולינס‪) P.H DELFABBRO&J.HARVEY,‬‬ ‫‪" .6‬עלינו קודם כל‪ ,‬למקם במרכז הזירה החינוכית את ההתמודדות של הצעירים‬ ‫עם האכפתיות ועם האחריות שלהם עצמם לגבי דמותם וחייהם"(נמרוד אלוני)‬ ‫‪ .2‬חוסר ההצלחה של נוער בסיכון אינו נובע מגנטיקה אלא מסביבה‪ .‬כלומר‪-‬‬ ‫ישנה אפשרות לרכוש מיומנויות אישיות אשר יובילו להצלחה‪( .‬חיים להב‪,‬‬ ‫מרווה קולינס‪ ,‬רוטר)‬ ‫‪ .5‬אחד מהמאפיינים המרכזיים של נוער בסיכון ‪ -‬דימוי עצמי נמוך‪ ,‬חוויית אין‬ ‫אונות‪ -‬מוקד שליטה חיצוני‪ ,‬המובילים למוטיבציה אישית נמוכה ‪ .‬מאפיינים‬ ‫אלו נובעים מחוויות משפחתיות ‪ /‬סביבתיות ‪ /‬חברתיות ‪ /‬פוליטיות‪(.‬חיים להב)‬ ‫‪ .6‬היכולת להצליח תלויה בעיקר ביכולת ההנעה העצמית (השקעת מאמץ‪,‬‬ ‫התמודדות עם כישלון) לאורך זמן‪(.‬דניאל ה פינק)‬ ‫"הגורמים והמצבים האובייקטיביים של סיכון בקרב נוער וצעירים הינם בדרך כלל‬ ‫תוצאה של תהליכים המורכבים ממשתני אישיות‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברים וסביבה אקולוגית‪-‬‬ ‫חברתית שבה מצויים וחיים בני הנוער והצעירים הנכללים בקטגוריה זו‪( .‬חיים להב)‬ ‫עבודתה של מרווה קולינס עם ילדים בסיכון‪ ,‬שהחלה באמצע שנות השבעים של‬ ‫המאה הקודמת‪ ,‬הדגישה את המוקדים הבאים שיובילו לעבודה נכונה ומקדמת של‬ ‫נוער בסיכון‪:‬‬ ‫ציפיות גבוהות אך ברות השגה ‪ -‬יציאה מאזור הנוחות‪.‬‬ ‫מבוגר משמעותי המהווה מודל לחיקוי ומאמין בילד‪.‬‬ ‫הצבת גבולות עם יחס של כבוד‪.‬‬ ‫המבוגר מוביל שינוי עם הילדים ‪ -‬מקורבן פסיבי לסוכן אקטיבי‪.‬‬ ‫התמקדות בחזקות הילד וחשיפה להתנסויות של הצלחה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מודעות עצמית ‪ -‬מה הכוחות שלי ? איפה יותר קשה לי ?‪ -‬שילוב כתיבה‬ ‫רפלקטיבית‪.‬‬ ‫עבודה עקבית וממושכת‪.‬‬ ‫בדבריה אנו רואים מיקוד מרכזי באחריות המבוגר העובד עם הנער‪ -‬אמונה‪ ,‬דרישה‪,‬‬ ‫מודל לחיקוי‪ ,‬מתן כלים אפקטיביים שישמשו את הילדים לאורך חייהם ‪ -‬כדי להוביל‬ ‫להצלחה‪ .‬השינוי שהיא מובילה את הילדים מקורבן לאחראי‪ ,‬מתחיל קודם כל אצל‬ ‫המבוגר העובד איתו ‪ -‬שינוי מ"ילדים ללא תקנה" ל‪"-‬זו אחריותי ותפקידי להובילם לחי‬ ‫משמעות"‬ ‫בגישת הפסיכולוגיה החיובית (דניאל גילברט‪ ,‬אד דינר‪ ,‬קרול דמאק) אנו מוצאים קווים‬ ‫מקבילים‪ ,‬עם הדגשים נוספים‪:‬‬ ‫איזון בין דרישה לטיפול‪.‬‬ ‫התנסות וחוויה של נתינה לאחר‪.‬‬ ‫מודעות "חברתית פוליטית"‪.‬‬ ‫חיזוק ותמיכה "מקבוצת השווים"‪.‬‬ ‫עיסוק בספורט‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬עזרה אפקטיבית לנוער זה‪ ,‬תתמקד על מקור הבריאות‪ ,‬מקור ההצלחה‪.‬‬ ‫בתוכנית שלנו ‪ -‬המציאות המורכבת של הנערים היא נקודת פתיח לעבודה‪ ,‬ולא‬ ‫הצבת רף ציפיות‪ .‬כאנשי חינוך‪ ,‬הנמצאים עם הילדים לתקופה של ‪ 6‬שנים‪ ,‬יש לנו‬ ‫אחריות רבה‪ ,‬ויכולת להשפיע‪ ,‬להצמיח ולשנות‪ .‬אנו מתמקדים בעוצמות מעלים את‬ ‫הדרישות‪ ,‬ומחזקים את החלק היוזם והאחראי‪ .‬אנו משלבים את העולם התבוני ‪-‬‬ ‫אינטלקטואלי‪ ,‬הרגשי והערכי – באמצעות לימודי פילוסופיה ובפיתוח תהליך חשיבה‬ ‫רפלקטיבי‪ ,‬עם עולם העשייה ‪ -‬מבחני הבגרות‪ ,‬התמודדות עם אתגרים ונתינה‬ ‫לקהילה‪.‬‬ ‫קשיים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כדי לממש תוכנית זו באופן מיטבי‪ ,‬על הצוות לעבור תהליך למידה המתייחס‬ ‫בעיקר לחלקים החדשים בעשייה שלנו‪ ,‬הלמידה הפילוסופית והתהליך‬ ‫הרפלקטיבי כמרכיבים חיוניים לביצוע שינוי ולבניית חיים משמעותיים‪ ,‬תהליך‬ ‫‪12‬‬ ‫זה יתרחש במקביל ולא לפני התלמידים‪ .‬מציאות זו תוביל בהכרח לקשיים‬ ‫ביישום התוכנית‪.‬‬ ‫‪ .4‬התוכנית מחייבת חללים בבית הספר שיאפשרו מפגשים בפרטני ובקבוצות‬ ‫קטנות‪ .‬כרגע מבנה בית הספר אינו מותאם ליישום התוכנית‪.‬‬ ‫‪ .6‬למידה בקהילה‪ -‬באם המגוון לא יהיה רלוונטי לתלמידים ו‪/‬או המלווים עצמם‬ ‫לא יהיו מתאימים‪ ,‬לא נשיג את המטרה של חווית למידה מעוררת ורלוונטית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬גיוס התלמידים להתנסות זו שאינה מוכרת להם‪ ,‬ולחבריהם מבתי‬ ‫ספר אחרים‪ .‬מצב זה יכול להתפרש כהתנסות לא מוערכת הניתנת להם כי‬ ‫הם מודרים‪.‬‬ ‫(אנו נבחן במהלך השנה הבאת את יכולת בית הספר להרחיב את התוכנית‬ ‫בחלק זה לתלמידי כיתה י"א‪-‬י"ב‪).‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פרק ד'‪ -‬מטרות ויעדים‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬בניית תשתית אישית‪ ,‬לפעולה ‪:‬רצון עז שיוביל לעבודה קשה שתוביל‬ ‫להצלחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬פיתוח מיומנויות ניהול עצמי אפקטיבי כבוגר‪.‬‬ ‫יעדים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שיפור בתחושת המסוגלות‪.‬‬ ‫‪ .2‬העלאת אחוזי הנוכחות ל‪ 01%-‬לפחות‪.‬‬ ‫‪ .3‬העלאת אחוזי בגרות מלאה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגדלת מספר המשרתים שרות צבאי משמעותי‪.‬‬ ‫‪ .5‬הגדלת מספר הבוגרים הממשיכים את לימודיהם‪.‬‬ ‫דרכי פעולה‪:‬‬ ‫‪" .1‬ספר תיעוד עצמי"‪ -‬בנייה של תהליך כתיבה רפלקטיבי על חוויות הלמידה‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫‪ .2‬תוכנית בפילוסופיה העוסקת בתכנים‪:‬מקום האדם בבניין חייו‪ ,‬היחיד והיחד‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוספת מימדים של‪ :‬חשיבה רפלקטיבית‪ ,‬יוזמה אישית‪,‬עבודה קבוצתית‬ ‫(חקר‪/‬פרויקט) ופרזנטציה במקצועות הלימוד השונים‪.‬‬ ‫‪ .4‬תוכנית לתרומה בקהילה‪ -‬רב גילאי‪.‬‬ ‫‪ .5‬מופעים במקצועות השונים‪,‬לאורך השנה של הצגת תוצרים של תלמידים‪.‬‬ ‫בתחום מקצועות העשרה‪ ,‬אנו נרחיב את הצגת התוצרים בפני קהילת בית‬ ‫הספר‪ ,‬נקיים במות לנראות העשייה בתחום זה‪.‬‬ ‫‪ .6‬למידת צוות‪/‬עבודת צוות מותאמת –אנו רוצים כי תפיסת האחריות שלנו‬ ‫להתנהלות התלמידים מעבר למימד הלימודי‪ ,‬ומעבר לחיי בית הספר‪ ,‬אכן‬ ‫תהפוך לתפיסה אינהרנטית של חדר המורים‪.‬‬ ‫קהל היעד‪:‬‬ ‫תלמידי בית הספר והצוות החינוכי‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫פרק ה'‪ -‬מערך היוזמה‬ ‫תרגום לפעולה של כל אחד מהמימדים בתוכנית השינוי‪:‬‬ ‫פיתוח חשיבה רפלקטיבית – באמצעות לימודי פילוסופיה‪ ,‬בניית "ספר תיעוד עצמי "‬ ‫ותוכנית כתיבה המאמנת בחשיבה רפלקטיבית‪ ,‬שילוב חלק של למידה רפלקטיבי‬ ‫במקצועות הליבה‪:‬‬ ‫‪ .1‬פיתוח תוכנית תלת שנתית ‪:‬‬ ‫שכבת י' ‪ -‬הכרות רב‪-‬גונית עם עצמי‪.‬‬ ‫היקף ‪ -‬שעתיים שבועיות‪.‬‬ ‫תוצר סופי ‪" -‬עבודת חקר עצמי"‪ ,‬ערב מסכם הורים ילדים להצגת העבודה‬ ‫וללמידה משותפת‪.‬‬ ‫שכבת י"א – האחד והיחד יחסים של פרט וחברה‪.‬‬ ‫היקף ‪ -‬שעתיים שבועיות‪.‬‬ ‫תוצר סופי ‪ -‬מיזם חברתי – קבוצתי‪ ,‬הנבנה ומנוהל ע"י התלמידים‪.‬‬ ‫שכבת י"ב ‪ -‬בניית תוכנית עתיד‪.‬‬ ‫היקף ‪ -‬שעתיים שבועיות‪.‬‬ ‫תוצר סופי ‪ -‬תוכנית לפעולה לשני השלבים הבאים‪ :‬צבא‪ ,‬לימודים‪/‬עבודה‪.‬‬ ‫בשילוב ספר אישי המתאר את תהליך ההתפתחות שלי לאורך שנותיי בבית‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫‪ .4‬בניית "ספר תיעוד עצמי"‪ -‬כל תלמיד יבנה ספר אישי שבו יתועד תהליך רפלקטיבי‬ ‫על אירועים‪ ,‬חוויות‪ ,‬אתגרים‪ ,‬משמעותיים שעוברים עליו בבית הספר‪ ,‬ובאם‬ ‫התלמיד יבחר בכך‪ -‬גם בחייו הפרטיים‪ .‬ספר זה ישמש בסיס לשיח המלווה של‬ ‫מחנך התלמיד‪ ,‬במפגשיו האישיים עם התלמיד‪.‬‬ ‫‪ .6‬תוכנית כתיבה – מטרתה המרכזית לאמן את התלמידים בסוגה זו‪ ,‬תוך התמקדות‬ ‫בכתיבה רפלקטיבית‪ .‬היקף‪ -‬שכבה י'‪ -‬שעתיים‪ .‬תוצרים‪ :‬קבוצתית‪ -‬כרזות עמדה‬ ‫המשקפות את מגוון הדעות של התלמידים‪ ,‬חומרים לספר האישי‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫המודל על פיו נעבוד‪" :‬מודל אפרת"‪ -‬ארוע‪ ,‬פרוש‪ ,‬רגש‪ ,‬תגובה‪ .‬המודל המגיע‬ ‫מהפסיכולוגיה ההתנהגותית‪ ,‬והוא מבוסס על התובנה כי אנו פועלים‪ ,‬לאור‬ ‫הפרוש שלנו את המציאות‪ .‬פרוש זה נובע בעיקר‪,‬מניסיון חיים ודימוי עצמי‪ .‬באם‬ ‫נפתח יכולת ניתוח של רגשותינו‪ /‬תגובותינו‪ -‬נוכל אכן להבין לעומק את‬ ‫התנהגותנו‪ ,‬להעצים את המחזק ולנות את החוסם‪.‬‬ ‫‪ .2‬במקצועות הליבה‪ ,‬יהיה חלק רפלקטיבי על תהליך הלמידה ותוצריו‪ .‬חלק זה‬ ‫יהווה ‪ 11%‬מהציון הסופי של התלמיד‪.‬‬ ‫התנסויות מאתגרות ומעצימות ‪ -‬עבודת חקר‪ ,‬פרזנטציה אישית וקבוצתית‪ ,‬נתינה‬ ‫לקהילה‪:‬‬ ‫‪ .1‬עבודת חקר‪/‬מיזם‪ -‬אחד העקרונות החשובים בתוכנית שלו היא ביסוס יכולת‬ ‫הבחירה על סמך למידה‪ ,‬העמקה והכרות‪ .‬בתהליך העבודה על עבודת חקר‪/‬מיזם‬ ‫יהיה בנוי משלב של למידה‪ ,‬יוביל לבחירה מושכלת על המשך תהליך חקירה‬ ‫והעמקה‪ .‬התנסות זו נוגעת כמובן גם בהיבטי היוזמה האישית וחווית השליטה על‬ ‫מעשי‪.‬‬ ‫‪ .4‬פרזנטציה אישית‪ -‬בסוף כל שנת לימוד‪ ,‬ייתקים מפגש של הורים ותלמידים‪ ,‬שבו‬ ‫כל תלמיד יתאר את תהליך הלמידה שלו השנתי‪ ,‬תוך התמקדות בעוצמות אישיות‬ ‫שהעמיק או צבר במהלך השנה‪ ,‬ובהמשך התמודדות עם האתגרים שעדיין‬ ‫חוסמים‪/‬מעקבים את דרכו‪.‬‬ ‫‪ .6‬פרזנטציה קבוצתית‪ -‬בכל עבודת חקר‪/‬מיזם‪ ,‬הקבוצה תציג את תוצריה בפני‬ ‫קבוצת השווים ובפני נותני הערכה‪ -‬צוות המורים ו‪/‬או מעריכים חיצוניים‪ .‬עבודה‬ ‫קבוצתית ומצגתה תהוונה חלק מהציון הסופי של כל תלמיד‪.‬‬ ‫‪ .2‬נתינה לקהילה‪ -‬התנסות רב גילאית‪ .‬גוף מלווה‪" -‬לאורו נלך"‪ ,‬היקף‪ -‬שעתיים‬ ‫בשבוע‪ ,‬שעה במסגרת הלימודים ושעה מעבר לה‪ .‬התלמידים יבחרו מתוך מאגר‬ ‫נתון‪ ,‬וילוו ע"י איש צוות מבית הספר‪ -‬לא בהכרח המחנך‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬התנסויות אלו‪ ,‬והצגת התוצרים יסללו ערוץ תקשורת חיובי עם הורי‬ ‫התלמידים‪ .‬ערוץ זה יעסוק בהצלחות המשמעותיות של הילדים‪ ,‬ובתקווה ישפיע על‬ ‫‪16‬‬ ‫רמת הציפיות של ההורים מילדיהם‪ ,‬חיזוק התמיכה בהם‪ -‬גורמים מהותיים‬ ‫ומשמעותיים בבניית יכולת ההתמדה וההצלחה של התלמידים‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫הרחבת התוכנית בשנת תשע"ו‪:‬‬ ‫‪ .5‬למידה בקהילה‪-‬כיתה יא' מטרה‪ :‬היחשפות למקצועות ולמקומות עבודה שונים‪,‬‬ ‫ולבעלי מקצוע המשתפים את הילדים בבחירתם האישית במקצוע זה‪ ,‬בתהליך‬ ‫ההכשרה‪ ,‬בדילמות המקצועיות‪ ,‬ברמת שביעות הרצון שלהם וכדומה‪.‬‬ ‫כלל המקומות הם מהסביבה העירונית של התלמידים‪ :‬אונב' בן‪-‬גוריון‪ ,‬מכללת‬ ‫קיי‪ ,‬מוזיאון המדע‪ ,‬רשות מקומית‪ ,‬משרד לעריכת דין וכדומה‪.‬‬ ‫המפגש יתקיים אחת לשבוע למשך כ ‪ 6‬שעות‪.‬כל תלמיד יתנסה בשני מקומות‬ ‫לאורך שנת הלימודים‪.‬בפני התלמידים יעמדו מספר אפשרויות‪ ,‬והם יבחרו ממאגר‬ ‫זה‪ .‬לכל מקום יגיעו שני תלמידים‪ .‬הליך ההכנה יתחיל בבית הספר‪ ,‬ויהיה מורכב‬ ‫משיח ותעוד‪ .‬כמו כן התהליך ירוכז ע"י מורה שיהיה אחראי ללווי התלמיד והחונך‪.‬‬ ‫כיתה י"ב‪ -‬לאור ההתנסות בכיתה יא'‪ -‬כל תלמיד או זוג תלמידים‪ ,‬יבחרו את‬ ‫המקום‪/‬איש המקצוע אצלו ירצו לעבור תהליך זה השנה‪ .‬בניגוד לכיתה י'‪ ,‬בה אנו‬ ‫בנינו את החיבור‪ -‬התלמידים עצמם יצרו את הקשר הראשוני‪ ,‬ואנו נסייע‬ ‫במימושו‪.‬‬ ‫היקף ותהליך ליווי‪ -‬דומה לכיתה י'‪.‬‬ ‫ליווי וחניכה אישית וקבוצתית‪:‬‬ ‫בית הספר שלנו מושתת על בניית אמון וביסוס תחושת הנראות והמשמעות של‬ ‫התלמידים‪ .‬לעבודה זו‪ ,‬אנו מוסיפים את מימד החניכה והסיוע בפיתוח חשיבה‬ ‫רפלקטיבית‪.‬‬ ‫בהיבט אישי ‪ -‬לאורך שלושת השנים התלמיד ילווה ע"י מחנכו (לרוב‪ -‬אותו מחנך לכל‬ ‫שנות הלימוד)‪ ,‬תתקיים פגישה אחת לשלושה שבועות‪ -‬חודש‪ ,‬מעבר לביקורי הבית‬ ‫ומפגשים עם ההורים וגורמים נוספים העובדים לעיתים עם התלמידים‪ :‬קצינת מבחן‪,‬‬ ‫עו"ס נערים‪ ,‬מעסיק וכדומה‪.‬‬ ‫המפגש יכלול הסתכלות לאחור‪ -‬סיכום ל התלמיד ומשוב המורה‪ ,‬וראייה קדימה‪-‬‬ ‫איתור המשימות העומדות על הפרק‪ ,‬זיהוי העוצמות והקשיים בדרך למימוש משימות‬ ‫‪18‬‬ ‫אלו‪ ,‬וחשיבה על דרכי התמודדות‪ .‬במפגשים אלו נעבוד גם עם מודל אפרת‪ .‬כל מפגש‬ ‫יתועד ויצורף ל"ספר האישי" של התלמיד‪.‬‬ ‫בהיבט הקבוצתי ‪ -‬בכל המקצועות יהיה חלק של עבודה קבוצתית‪ :‬מיזם‪ /‬עבודת‬ ‫חקר‪ .‬המורה ילווה את התלמידים‪ ,‬כולל למידה והסקת מסקנות אישית על התהליך‬ ‫הקבוצתי‪.‬‬ ‫גם התנסות זו תתועד ותצטרף ל"ספר תיעוד אישי"‪.‬‬ ‫פיתוח צוות שיוביל את תהליכים ‪:‬‬ ‫פיתוח הצוות מהווה את לב ליבו של השינוי‪ .‬כפי שתיארנו‪ -‬אנו מרחיבים את מניפת‬ ‫האחריות שלנו על הצלחת התלמידים‪ ,‬ומעמיקים את היבט החניכה והליווי האישי‬ ‫בתהליך העבודה עם התלמידים‪.‬‬ ‫לאור זאת עלינו בשנה הבאה לעסוק בהיבטים הבאים בתהליך ההכשרה‪:‬‬ ‫עמדות ודעות כלפי תהליך השינוי הבית ספרי‪.‬‬ ‫מהו "חינוך טוב"? היבטים ערכיים ומוסריים בעבודתנו כמחנכים‪ .‬עבודה עם‬ ‫טקסטים מגוונים‪.‬‬ ‫תהליך החניכה מהו? הגדרה‪ ,‬קשיים ודרכי התמודדות‪.‬‬ ‫הכרות מעמיקה עם מודל "אפרת" והפיכתו לכלי לעבודה רפלקטיבית של הצוות‪/.‬‬ ‫מישוב יישום תהליך השינוי‪.‬‬ ‫השינוי הנצפה בעבודת המורה‪/‬צוות המורים‪:‬‬ ‫השינוי המרכזי יגע בהנחות היסוד של המורים לגבי מסוגלותם אכן לבצע שינוי עמוק‬ ‫ומשמעותי עם תלמידים בעלי היסטוריה ארוכה ומכוננת של חוסר הצלחה‪.‬‬ ‫המציאות המורכבת של התלמידים‪ ,‬המשולבת בעורף משפחתי לא מותאם‪ ,‬עלולה‬ ‫להוביל לסף ציפיות בסיסי מהם‪ ,‬הנובע מחוסר אמונה ביכולתי כמחנך לבצע שינוי‬ ‫משמעותי בדימוי העצמי של התלמיד ובבניית סיפור חיים מוצלח יותר‪.‬‬ ‫שינוי בעמדה זו יוביל לעבודה יותר מהודקת עם התלמידים‪ ,‬שאינה מוותרת להם‬ ‫ו"מעגלת פינות" הנובעת מרחמים כלפי מצבם הנוכחי‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תהליך זה אכן יוביל ללקיחת האחריות ולבחינת עצמנו לאור מעשי תלמדינו בתום‬ ‫ומחוץ לבית הספר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬התנסות מוצלחת בתהליך למידה המשלב חשיבה רפלקטיבית‪ ,‬ולמידה‬ ‫דרך‪/‬עם טקסטים‪ ,‬ישפר משמעותית את יכולת המורה לבצע תהליך מקביל בכיתתו‬ ‫עם תלמידיו‪.‬‬ ‫מסגרת הלמידה והפיתוח‪ 141 :‬ש"א‪ .‬פגישה שבועית בת ‪ 6‬ש"א‪ .‬בנוסף‪ ,‬שני מפגשי‬ ‫למידה ארוכים‪ :‬אחד לפני תחילת הלימודים‪ ,‬ואחד באמצע השנה‪.‬‬ ‫התהליך יזכה את המורים בגמול לימוד‪.‬‬ ‫נראות התוכנית בבית הספר‪:‬‬ ‫נראות‬ ‫הקצאת שעות ללימודי פילוסופיה‪,‬‬ ‫לכתיבה‪ ,‬לשיחות מחנך‪-‬תלמיד‪.‬‬ ‫מפגש סיום שנה תלמידים והורים‪-‬‬ ‫פרזנטציה אישית‪.‬‬ ‫‪ 6‬ערבי הצלחה‪ -‬הצגת תוצרי‬ ‫התלמידים במקצועות העשרה וליבה‪.‬‬ ‫הצגת תוצרי למידה במסדרונות בית‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫שילוב מצגת של עבודה קבוצתית‬ ‫במקצועות הליבה‪.‬‬ ‫שינוי הסטנדרט מ‪"-‬לעבור מבחן" ל‪-‬‬ ‫"להצליח בציון גבוה‪.‬‬ ‫מורים‪ :‬באחריותי לדאוג להצלחה‬ ‫שלו‪ ,‬למרות הרקע המורכב והפערים‪.‬‬ ‫תלמידים‪:‬שינוי מקורבן‪-‬מגיע מחסך‬ ‫משפחתי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬לימודי לאחראי‪ -‬איך‬ ‫אני מנצל את ההזדמנות הניתנת לי‪,‬‬ ‫איך אני עובד קשה כדי להצליח‪.‬‬ ‫הרחבת שיח הבחירה‪:‬‬ ‫שיח עם ההורים‪ -‬שיתוף בהצלחות‬ ‫ילדיהם‬ ‫שיפור בתחושת המסוגלות‪.‬‬ ‫מימד‬ ‫מערכת שעות‬ ‫מופעי הצלחה‬ ‫שיח בית ספרי‬ ‫קריטריונים לבחינת הצלחת בית הספר‬ ‫העלאת אחוזי הנוכחות ל‪85%-‬‬ ‫לפחות‪.‬‬ ‫העלאת אחוזי בגרות מלאה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הגדלת מספר המשרתים שרות צבאי‬ ‫משמעותי‪.‬‬ ‫הגדלת מספר הבוגרים הממשיכים‬ ‫את לימודיהם‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פרק ו ‪ -‬לוח זמנים‬ ‫שנת הלימודים‪ -‬תשע"ה‪ -‬שכבת י'‬ ‫משימה‬ ‫פיתוח "ספר תיעוד עצמי"‬ ‫אחראי‬ ‫יועצת ומורה‬ ‫לוז‬ ‫יולי‪-‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫פיתוח תוכנית בפילוסופיה‬ ‫המתמקדת בהיכרות רב‬ ‫גונית עם עצמי‪.‬‬ ‫פיתוח תוכנית לתרומה‬ ‫בקהילה‪ -‬רב גילאי‬ ‫פיתוח מופעים במקצועות‬ ‫השונים‪,‬לאורך השנה של‬ ‫הצגת תוצרים של‬ ‫תלמידים‬ ‫פיתוח למידת צוות‪/‬עבודת‬ ‫צוות מותאמת ‪.‬‬ ‫מנהלת ‪ +‬צוות פיתוח‬ ‫יולי‪-‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫רכזת חברתית‬ ‫יולי‪-‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫יולי‪-‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫מנהלת וצוות הנהלה‬ ‫יולי‪-‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫רכז פדגוגי‬ ‫שנת הלימודים‪ -‬תשע"ו‪ -‬שכבת יא'‬ ‫משימה‬ ‫אחראי‬ ‫פיתוח תוכנית בפילוסופיה‬ ‫המתמקדת האחד והיחד‪-‬‬ ‫יחסים של פרט וחברה‬ ‫מנהלת ‪ +‬צוות פיתוח‬ ‫הוספת מימדים של‪ :‬חשיבה‬ ‫רכז פדגוגי‬ ‫רפלקטיבית‪ ,‬יוזמה‬ ‫אישית‪,‬עבודה קבוצתית‬ ‫(חקר‪/‬פרויקט) ופרזנטציה‬ ‫במקצועות הלימוד השונים‪.‬‬ ‫פיתוח תוכנית למידה‬ ‫בקהילה‬ ‫מנהלת‬ ‫פיתוח למידת צוות‪/‬עבודת‬ ‫צוות מותאמת ‪.‬‬ ‫מנהלת וצוות הנהלה‬ ‫‪22‬‬ ‫שנת הלימודים‪ -‬תשע"ז‪ -‬שכבת יב'‬ ‫משימה‬ ‫פיתוח תוכנית בפילוסופיה‬ ‫המתמקדת בבניית תמונת‬ ‫עתיד‪ -‬תוכנית לשני‬ ‫השלבים הבאים‪ :‬צבא‪,‬‬ ‫לימודים‪/‬עבודה‬ ‫בניית "ספר אישי‪ -‬מסכם"‬ ‫פיתוח למידת צוות‪/‬עבודת‬ ‫צוות מותאמת ‪.‬‬ ‫אחראי‬ ‫מנהלת ‪ +‬צוות פיתוח‬ ‫יועצת‪/‬רכזת פדגוגית‬ ‫מנהלת וצוות הנהלה‬ ‫‪23‬‬ ‫פרק ח ‪ -‬שת"פ‬ ‫‪ .1‬רשות מקומית‪ -‬אגף צעירים‪.‬‬ ‫‪ .2‬לשכת הגיוס בב"ש‪.‬‬ ‫‪ .3‬מכינה קדם‪-‬צבאית‬ ‫‪ .4‬גוף שילווה את תהליך התרומה‪" -‬לאורו נלך"‪.‬‬ ‫‪ .5‬המקומות בהם ילמדו הילדים בקהילה‪( .‬שנת לימודים תשע"ו)‬ ‫‪ .6‬על"ם‪.‬‬ ‫‪ .7‬רווחה עירונית‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫פרק ט'‪ -‬הערכה‬ ‫‪ .1‬שיפור בתחושת המסוגלות‪.‬‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫מדד הצלחה כלי‬ ‫שאלון מתוקף הבודק‬ ‫שיפור של‬ ‫פרמטרים של תחושת‬ ‫‪61%‬‬ ‫מסוגלות‪.‬יועבר בתחילה‬ ‫מהתלמידים‬ ‫מועד להצגת‬ ‫הערכה‬ ‫הממצאים‬ ‫שאלון‬ ‫סוף שנה‬ ‫אחריות‬ ‫יועצת‬ ‫ובסוף של שנת לימודים‬ ‫בניית קבוצת מיקוד‪.‬‬ ‫שיפור של‬ ‫ניתוח‬ ‫יתקיימו בתחילה ובסוף‬ ‫‪61%‬‬ ‫תוכן‬ ‫שנת לימודים‬ ‫מהתלמידים‬ ‫סוף שנה‬ ‫יועצת‬ ‫‪ .4‬שיפור באחריות אישית‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫מדד הצלחה כלי‬ ‫מועד להצגת‬ ‫הערכה‬ ‫הממצאים‬ ‫נוכחות של‬ ‫רישום‬ ‫כל חודש‬ ‫‪05%‬‬ ‫נוכחות‬ ‫הגעה לבית הספר בזמן‬ ‫‪01%‬‬ ‫רישום‬ ‫הגעה עם ציוד לימודים‬ ‫‪80%‬‬ ‫הגעה לבית הספר‬ ‫כל חודש‬ ‫אחריות‬ ‫מחנך‬ ‫מחנך‬ ‫נוכחות‬ ‫רישום‬ ‫‪25‬‬ ‫רבעוני‬ ‫צוות המורים‬ ‫‪ .3‬העלאת אחוזי ההצלחה במבחני בגרות‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫מדד הצלחה כלי‬ ‫מועד להצגת‬ ‫הערכה‬ ‫הממצאים‬ ‫סיום עם תעודת בגרות‬ ‫עליה של‬ ‫דיווח‬ ‫סיום י"ב‪ ,‬כולל‬ ‫מלאה‬ ‫‪11%‬‬ ‫משרד‬ ‫מועד חורף‬ ‫החינוך‬ ‫עוקב‬ ‫הגדלת מספר התלמידים‬ ‫עליה של‬ ‫נתונים‬ ‫כל מועד‬ ‫הניגשים לבחינות הבגרות‬ ‫‪41%‬‬ ‫בבית‬ ‫בחינות‬ ‫אחריות‬ ‫צוות המורים‬ ‫צוות המורים‬ ‫הספר‬ ‫הגדלת מפר התלמידים‬ ‫עליה של‬ ‫נתונים‬ ‫כל מועד‬ ‫המצליחים בבחינת‬ ‫‪41%‬‬ ‫בבית‬ ‫בחינות‬ ‫הבגרות‬ ‫צוות המורים‬ ‫הספר‬ ‫‪ .4‬הגדלת מספר המשרתים שרות צבאי משמעותי‪.‬‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫מדד הצלחה כלי‬ ‫הגדלת מספר הבוגרים‬ ‫עליה של‬ ‫המשרתים שרות צבאי‬ ‫‪61%‬‬ ‫מועד להצגת‬ ‫אחריות‬ ‫הערכה‬ ‫הממצאים‬ ‫נתוני גיוס‬ ‫בתום גיוס של‬ ‫רכז איסוף‬ ‫כל מחזור‬ ‫נתונים‬ ‫משמעותי‬ ‫‪ .5‬הגדלת מספר הבוגרים הממשיכים את לימודיהם‪.‬‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫מדד הצלחה כלי‬ ‫מועד להצגת‬ ‫אחריות‬ ‫הערכה‬ ‫הממצאים‬ ‫הגדלת מספר הבוגרים‬ ‫עליה של‬ ‫נתוני‬ ‫החל מיום‬ ‫רכז איסוף‬ ‫הממשיכים את לימודיהם‬ ‫‪41%‬‬ ‫רישום‬ ‫שרות צבאי‪/‬‬ ‫נתונים‬ ‫ללימודים‬ ‫לאומי‪ -‬כל‬ ‫סוף שנה‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ .6‬אפקטיביות של תהליך למידה‪ /‬התפתחות צוות‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫מדד הצלחה כלי‬ ‫מועד להצגת‬ ‫הערכה‬ ‫הממצאים‬ ‫דיווח מורים‬ ‫‪80%‬‬ ‫שאלון‬ ‫סוף מחצית‪,‬‬ ‫דיווח מורים‬ ‫‪80%‬‬ ‫קבוצת‬ ‫סוף מחצית‪,‬‬ ‫מיקוד‬ ‫סוף שנה‬ ‫עמידה ביעדי התוכנית‬ ‫‪70%‬‬ ‫איסוף‬ ‫סוף שנה‬ ‫אחריות‬ ‫צוות הנהלה‬ ‫סוף שנה‬ ‫נתונים‬ ‫‪27‬‬ ‫צוות הנהלה‬ ‫צוות הנהלה‬