כתמי אור וּבַ חֹמֶ ר הַ זֶּ ה הָ אָפֵ ל נ ְִטבָּ עוּ כְּ תָ ִמים ֶשׁל אוֹר וְ א נ ְִשׁמַ ע בָּ הֶ ם קוֹל וְ ַרחַ שׁ בָּ ם א ַיעֲב ֹור וְ הֵ ם כְּ מ ֹו ֶשׁמֶ ן הַ מּוֹר ִנגּ ִָרים וְ זוֹלְ פִ ים ִמן הַ פָּ . וּשׁלֵוָ ה ְתּנוּעָ תָ ם וְ הֵ ם ִנגּ ִָרים כִּ בְ ָשׂ ִמים וְ ַרכָּה ְ וּבַ חֹמֶ ר הַ זֶּ ה הָ אָפֵ ל הֵ ם נ ְִקוִ ים לְ מַ בּוּעַ ָקטָ ן וְ יֵשׁ בָּ הֶ ם חֵ ן וְ חֶ ְמ ָדּה ֶשׁגּו ִֹאים וְ עוֹבְ ִרים עַ ל גְּ דוֹתָ ם. וּבַ חֹמֶ ר הַ זֶּ ה הָ אָפֵ ל נִבְ עָ ה ִמכְ ֶרה ֶשׁל זָ הָ ב וְ הַ חֹמֶ ר הַ זֶּ ה הָ אָפֵ ל ְמ ַגלֶּה אֶ ת מַ עֲמַ ָקּיו וְ יֵשׁ אַהֲ בָ ה ֲענֻגָּה בֵּ ין הָ אֹפֶ ל לְ בֵ ין הַ זָּ הָ ב. וּשׁלֵוִ ים וְ אֵ ין בָּ הֶ ם קוֹל וּמַ ָשּׁב בוּקים ְ וְ הֵ ם חֲ ִ וְ הָ אוֹר ְמנַטֵּ ף וְ נו ֵֹשׁק אֶ ת הַ חֹמֶ ר הַ זֶּ ה בִּ ְשׂפָ תָ יו וְ הָ אֹפֶ ל הוֹפֵ אֶ ת גּוּפ ֹו כִּ בְ אֵ ר לְ כִ ְתמֵ י הַ זָּ הָ ב. בַּ חֹמֶ ר הַ זֶּ ה הָ אָפֵ ל נ ְִטבָּ עוּ כְּ תָ ִמים ֶשׁל אוֹר וְ א נ ְִשׁמַ ע בָּ הֶ ם קוֹל וְ ַרחַ שׁ בָּ ם א ַיעֲב ֹור וְ הֵ ם כְּ מ ֹו ֶשׁמֶ ן הַ מּוֹר ִנגּ ִָרים וְ זוֹלְ פִ ים ִמן הַ פָּ . דליה רביקוביץ' טקס הלפידים חנוכה תשמ"ז1986 , למעלה :ישראל ביטמן ונכדו דור אררט מדליקים יחד נר בחנוכיית גבורת הדורות ,ממסירות הנפש של המכבים ועד לגבורת לוחמי צה"ל במלחמות ישראל בדור הזה. במרכז ולמטה :כתובת אור"! "ויהי האש ופעלולי האש המופלאים של טל לוין. 2 חברי יפעת בבית הכנסת עם הרב מנחם הכהן1975 , מימין לשמאל: משה דיטל ,יעקב לוי ,שמעון רוזנמן, אריה כרמי ומאחוריו נחמיה פרומקין, רפאל פסחי ומאחוריו הרב מנחם הכהן ואהרון זיגלמן ,אלימלך אגסי ומאחוריו יעקב לוין ,מיכאל עובד, יעקב לוצקי ,לא מזוהה ,חיים אונגר. צריף בית הכנסת ,שנבנה עם הקמת יפעת לפני 60שנה ,הגיע לסוף דרכו .מהנדס בטיחות קבע שאם המבנה לא יעבור שיקום יסודי תוך 5שנים לכל היותר ,הוא ייאסר לשימוש בגלל סיכון בטיחותי .מאז עברו למעלה משנתיים. באחרונה פנה גד ברנע בעניין זה להנהלת אגודת מתיישבי יפעת .התשובה שקיבל היתה שהנהלת האגודה לא תיזום את שיפוץ המבנה והאגודה לא תוכל להשתתף במימון. גד ביקש להעלות את הנושא באסיפת אגודת המתיישבים .בדף לקראת האסיפה הסביר: נוצר מצב ללא תקדים ביפעת ,כאשר האגודה אינה נרתמת לשיקומו של מבנה ציבורי חיוני ש'גמר את חייו' ואינה מוכנה לתקצב אותו .במצב זה עלינו לפנות לחיפוש תורם. גיוס תורם מותנה בכך שקודם לכן ייתנו את חלקם חברי האגודה ,שהם בעלי בית הכנסת .עלינו לגייס בעצמנו חמישית מהסכום הדרוש – כ 100-אלף ש"ח. הבקשה לאסיפת האגודה היא שכל חבר אגודה ישתתף בתרומה מחייבת בסך 100 .₪תרומות נוספות מעֵ בר לכך ,כל אחד כפי יכולתו ורצונו ,יתקבלו בהוקרה וברכה .תרומות אישיות יגוייסו גם ממתפללי בית הכנסת שאינם חברי האגודה.המועצה הדתית עמק יזרעאל תסייע אף היא. עם פרסום סדר היום של האסיפה ,כתב רן רון לחברים: הדיון על מימון שיפוץ בית הכנסת הוא לכאורה דיון תמים ,אך אצלי ואצל חברים נוספים רבים באגודה הוא מעורר רגשות ומחשבות. בית הכנסת ביפעת הפך מבית כנסת ברוח הקהילה לבית כנסת שאינו משקף בשום אופן את רוח הקהילה היפעתית ואת צרכיה הרוחניים .בית הכנסת ,שאמור להיות, לדעתי ,מרכז החיים הרוחניים של הקהילה ,מנוהל כיום על ידי אנשי חב"ד ברוח חב"ד .מי שאינו מעורה בשאלות דתיות יהודיות אינו מבחין אולי בהבדלים בין הזרמים השונים ביהדות וייתכן שאת רוב אנשי יפעת נושא זה אינו מעניין. מבחינתי ,השאלה של בית הכנסת כרוכה באופן עמוק בתרבות ,בחוק ובדמוקרטיה. ] [...אחד הנושאים המרכזיים שמטרידים אותי הוא מקומן של הנשים .ישנם בתי כנסת אורתודוקסיים שבהם יש מניין נשים .ישנם אפילו בתי כנסת שבהם נשים קוראות בתורה או מובילות תפילה ,ויש בתי כנסת אורתודוקסיים שבהם בנות עולות לתורה ואפילו שרות – שלא לדבר על בתי כנסת קונסרבטיביים ,רפורמיים ושאר הזרמים היהודיים המתקדמים. 3 ] [...בית הכנסת ביפעת היה פעם מתקדם יחסית בזרם האורתודוקסי .צורת ניהולו הנוכחית החזירה אותו למקום החשוך שממנו ברחו סבינו כדי לחיות במאה העשרים ,והיום אנחנו במאה העשרים ואחת [...] ...אם האפשרות היחידה של הקהילה ביפעת לקיים בתוכה בית כנסת חרדי ,עדיף לדעתי שלא יהיה בית כנסת. לא הייתי תומך בהקמת מוסד חינוך חרדי או ישיבה חרדית )וגם לא אורתודוקסית אחרת( בתחומי היישוב. לדעתי ,יש אלטרנטיבות לניהול בית כנסת שבו יוכלו להתקיים תפילה ,לימוד, בר/בת מצווה ואירועים נוספים בהתאם לצורכי הקהילה .בניהול קהילתי משותף ניתן לקיים הן תפילה ואירועים ברוח אורתודוקסית והן ברוח היהדות המתחדשת לזרמיה ,תוך פשרה ורצון טוב לאפשר לכל אחד את דרכו .הדבר מתקיים ביישובים אחרים ,חנתון לדוגמא ,שם מתקיימות תפילות שונות לסירוגין או בשעות שונות ,כולל תפילות שבהן הרב הוא רבה )אישה(; לפעמים בנוסחים שונים ,לפעמים עם נגינה בשבת או בבת מצווה ולפעמים לא ,לפעמים תוך הפרדה בין נשים לגברים ולפעמים לא ,באופן המשקף את צורכי אנשי הקהילה כולם. המבנה יכול להכיל יותר מדרך אחת[...] . המכתב של רן זכה לתגובות רבות ,שכמעט כולן צידדו חד משמעית בעמדתו .ההנמקה העיקרית היתה הפרדת נשים וגברים בבית הכנסת ,שלא היתה נהוגה ביפעת עד כניסתם של אנשי חב"ד. גד ברנע מגיב לתגובות: אני שמח שסוף סוף חברים מתעוררים ושנושא בית הכנסת חשוב להם. אפשר להתרשם מהתגובות שאיזה גורם חיצוני הביא אצלנו להקמת עזרת נשים. אין טעות גדולה מזו! לא היה צורך במחיצה אילו אנשי יפעת – גברים ונשים, נוער וילדים – היו באים לבית הכנסת הייחודי שיש לנו בשבת וחג .בהעדר מצטרפים אנשי המקום ,אפשר היה לקיים מניין רק הודות לתגבורת של יהודים מסורים ,אנשי חב"ד ממגדל העמק .כדי לאפשר את השתתפותם ,נבנתה לפני למעלה מ 10-שנים בנגריית יפעת מחיצת עץ פשוטה ונוצרה עזרת הנשים .זה היה עוד בימי חייהם של יעקב לוין ,משה'ל דיטל ,אריה ברזילי וראובן גורביץ' עליהם השלום – שאומנם לא שמחו לכך ,אבל העדיפו בצער ובלית ברירה את הפתרון הזה על סגירת בית הכנסת. יש הבדל גדול בין יישובים דתיים ,שבהם יש מניין לתפילה 365ימים בשנה ,לבין יפעת ,שהיא יישוב חילוני .איש אינו מדבר על השתלטות חב"ד על יפעת או הקמת מוסדות חינוך של חב"ד ביפעת .העלאת דוגמאות וטיעונים מעין אלה על ידי רן היא הפחדה מיותרת ומטעה .מבין המגיבים שתמכו בעמדתו ,יש כאלה ששכחו כנראה לרגע את בני המשפחה שלהם-עצמם שחזרו בתשובה ,אשר בבואם ליפעת הם באים תמיד לבית הכנסת וזוכים לאירוח חם ומחבק. בית הכנסת חשוב וחיוני לקהילת יפעת .ביום הכיפורים צובאים רבים על המקום מבחוץ ,כי המקום בפנים צר מלהכיל את המבקשים להיכנס .כ 150-נפש – גברים, נשים וטף – משפחות שלמות מיפעת ומיישובי הסביבה ,מגיעים להשתתף בתפילות החג ,במיוחד בתפילת נעילה בסיומו .לדעתי ,אפילו לצורך זה בלבד עלינו להחזיק בית כנסת ביפעת! האפשרות לתת לכל נער או נערה מיפעת לעלות לתורה בפעם הראשונה בחייהם בצורה נוחה וזמינה בתוך יפעת; הלימוד להכרת בית הכנסת; הקירוב למנהגים ולערכים יהודיים; הכרת הסידור והתפילות ,הנחת תפילין ,לימוד טעמי המקרא 4 ושירת ההפטרה; קריאת פרשת השבוע בציבור מתוך ספרי התורה החדשים והמהודרים שלנו בכל שבת ובכל חגי ישראל; התעניות ,אמירת "קדיש" ,קריאת מגילת אסתר; קיום בריתות ו"שבע ברכות"; קיום תפילת "מי שברך" לחיילי צה"ל בכל שבת וחג; קיום תפילת "מי שברך" לכל החולים והחולות שלנו בכל שבת וחג; עריכת אזכרות לנספים בשואה ,לחללי צה"ל ונפגעי הטרור ,לחברינו שהלכו לעולמם בעשרות השנים שחלפו; הזכרת שמות חללי צה"ל חברי יפעת ובניה 4פעמים בשנה – כל אלה ועוד ,חשובים ,לדעתי ,בהרבה מנוכחות מחיצה בבית הכנסת. ללא קיום "מניין" סדיר לא נוכל לעשות את כל אלה. קיום ה"מניין" תלוי רק בכם ,אנשי קהילת יפעת! אם תבואו בשבת וחג לבית הכנסת – לא נצטרך להיעזר באנשי חב"ד ,שאוהבים את יפעת ואת בית הכנסת שלה ,ואוהבים גם את אנשי יפעת. באסיפת אגודת המתיישבים מיום ד' ,17.12.2014 ,הוחלט לדחות את הדיון בנושא המימון לשיפוץ בית הכנסת ולקיים אותו בצמוד להצגת תקציב האגודה לשנת .2015דיון זה אמור להתקיים במהלך ינואר .2015 חברים המבקשים להתבטא בנושא חברתי חשוב זה מוזמנים לשלוח לעלון את דבריהם. מספר גד ברנע: בבית הכנסת דולקות בחנוכה שתי חנוכיות. הראשונה היא חנוכייה חשמלית ,מעשה ידיו של יוס ף ר ייזנ ר ז"ל – חשמלאי זריז בעל ידי זהב. יוסף היה מבאי בית הכנסת הקבועים .לפני שנים רבות הביא לבית הכנסת חנוכייה חשמלית מקורית. לכל נר-נוּ ָרה התקין יוסף מפסק נפרד ,כך שאפשר להדליק בחנוכה מדי ערב את מספר הנרות הנכון. הצינורות הפלסטיים שמהם בנה יוסף את הקנים היו ארוכים ,והחנוכייה הנאה נטתה להתהפך .ביקשתי מיעקב הושמנד ,החשמלאי המסור שלנו ,לקצר את הקנים – והבעיה נפתרה .החנוכייה מוצבת בחלון המערבי של בית הכנסת ,כך שגם העוברים ושבים מבחוץ יכולים ליהנות מזיו אורה בלילות החנוכה. החנוכייה המקורית השנייה היא חנוכיית ברזל ,שהוזמנה על ידנו לפני ארבע שנים ,במימון של ר' מיכאל קלמן ,מן האמן היוצר ראובן גפני ,בעל מסגריית "שיבולי הברזל" ביפעת .החנוכייה היפה מוצבת במרפסת בגלל גודלה ומשקלה הכבד .בארבע פינות הבסיס גזורים בברזל סביבונים ,כשכל אחד מהם מראה אחת מאותיות הסביבון :נ.ג.ה.פ .כד שמן קטן המולחם בחזית החנוכייה מזכיר את סיפור החנוכה לכל ילד ומבוגר .על כל קנה מונחת צלוחית זכוכית של נר תמיד .מדי ערב בימי החנוכה אנו מדליקים בחנוכייה המרשימה את הנרות כסדרם ומברכים את ברכות החג. חג אורים שמח ! 5 חנוכיות ענפים בתערוכה ,חנוכה תשמ"ח )(1987 מתוך עלון חנוכה תשמ"ח ,מס' :1343 תערוכת חנוכיות מרשימה מוצבת בחדר האוכל .תמצא כאן את חנוכיית המשפך של גינות הנוי, חנוכיית הסלילים של שלהב ,חנוכיית הציפקות של המתפרה ,אפודות חנוכה סרוגות ,מעוטרות זהב ושלהבות אדומות של מפעל הסריגים ,חנוכיית מגפיים אקזוטית של הסנדלרייה ,חנוכיית אשכוליות של הפרדס וחנוכיית אבוקדו ירוקה ומרגשת עם סביבון אבוקדו המכריז על הנס, חנוכיית "לב בריא" של המרפאה עם תושבות ממזרקים ו"נרות" – אתם יודעים איזה ,ועל כולם – חנוכיית מפעל המתכת מפח פלדה 20מ"מ ,שזכתה להצגה נפרדת על הבמה .איזו יצירתיות! קשה להאמין! 6 דו"ח ק.מ.ה ,.שהוצג באסיפת יפעת ועיקריו הובאו בעלון הקודם ,היה מעניין ומעורר מחשבה. הדו"ח מציג מידע ונתונים שמקורם בהנהלת החשבונות ופרוטוקולים של הנהלות ,וכן מגוון דעות ,לא פעם מנוגדות זו לזו ,של חברים וממלאי תפקידים בשיחותיהם עם צוות ק.מ.ה. הניתוח והתובנות הם של ק.מ.ה – .גורם מקצועי חיצוני .דו"ח מעניין זה מהווה מעֵ ין מראָה עבורנו ומסייע לנו להביט על עצמנו ולבחון את התנהלותנו. ברצוני להעלות כאן נקודה אחת ,שאין בה משום הבעת דעה על הדו"ח בכללו. בסעיף "ניהול הקיבוץ" מוזכר "אירוע מכונן" :בשלהי שנת 2010הדיחו ביפעת הנהלה בפעם הראשונה .בסמוך לכך התרחש אירוע נוסף ,שלדעתי הוא "מכונן :"+חברי יפעת דחו ניסיון להשליט עליהם מרצון "ועד ממונה" – מהלך שהיה מפקיע מהם את זכויותיהם הדמוקרטיות. אירוע זה אינו נזכר בדו"ח .ברצוני להזכיר אותו כאן בגלל חשיבותו הרבה אז ,ובגלל חשיבותו, לדעתי ,כיום. לאחר התפטרות חברים מההנהלה ,נוספו אליה כמקובל החברים הבאים ברשימת הנבחרים בקלפי .ועד ההנהלה בהרכבו זה בחר מבין חבריו את היו"ר שיכהן עד בחירת ועד הנהלה חדש במקביל ,וללא קשר לשינויים בוועד ההנהלה ,נבחר אסא גיארי כיו"ר הקיבוץ במקום דובי פרגמנט שסיים תפקידו. ועד ההנהלה ,שדן בהצעות שונות לאופן בחירת ועד הנהלה חדש ,דחה הצעה של מספר חברים עם אסא גיארי להציג בפני הציבור רשימה סגורה של מועמדים ,שעליה יצביעו בקלפי "אן בלוק" .הוועד החליט להמליץ לאסיפה על בחירת ועד חדש בדרך המקובלת :כל חבר רשאי להציג את מועמדותו החברים מצביעים בקלפי על נבחריהם מתוך כלל המועמדים .אבל באסיפה לא הוצגה ההחלטה הזאת של הוועד .במקומה הציג אסא גיארי את הצעתו ,שנתמכה ע"י יו"ר ועד ההנהלה ,למנות אותו ל"ראש ועד ממונה מרצון". האסיפה סירבה לדון בהצעה זאת ,שהובאה ללא הכנה ולא היתה על סדר היום שפורסם לציבור .כפועל יוצא ,הודיע אסא גיארי על התפטרותו מהתפקיד שאליו נבחר .בהמשך ביקש יו"ר ועד ההנהלה לסיים את תפקידו .במקומו נבחר ליו"ר עומר השרוני ,שמילא את התפקיד עד בחירת ועד הנהלה חדש בפברואר .2011 מאז חלפו קרוב לארבע שנים .יפעת בחרה ממלאי תפקידים והנהלות .בתחילת מרץ 2013נבחר שוב ועד הנהלה חדש ,שיש לי הזכות לכהן בו .ניהלנו שיגרת חברה וכלכלה על פי הליכי ההחלטות המקובלים והמתחייבים .ביצענו מהלכים חשובים ,כמו החלטה על תקנון פנסיה והפעלת מערכת פנימית לניהול הפנסיה ,קבלה לחברות של חברים חדשים – לראשונה מזה הרבה שנים ,החלטה על דרך מימוש החלטות השינוי בעניין חובות העבר ,בחירות לוועד אגודת מתיישבי יפעת ,המשך והעמקת פעילות האגודה הקהילתית ,קיום שנת אירועים לציון 60שנה ליפעת בהשתתפות רבים מאוד מאנשי יפעת – קיבוץ והרחבה קהילתית ,וששיאה היה באירוע המרכזי של חגיגות השישים – אירוע מרשים ומרגש .קרן המילואים ,שהוקמה טכנית לפני מספר שנים ונשארה "על המדף" ,עברה שינוי תקנון ,נבחרה לה הנהלה חדשה ,נפתח לה חשבון בנק והפכת לפעילה ממש באחרונה .ואחרון – בימים אלה עומדת על סדר היום של האסיפה הצעה לתקנון חדש ליפעת – 12שנים אחרי החלטות השינוי. 7 לא הכול מושלם .היו גם מחדלים ,יש עוד מה לעשות ולשפר .עם זאת ,ברור לכול שלא הייתה בשלהי שנת 2010הצדקה עניינית כלשהי להשליט על עצמנו "ועד ממונה" .על הניסיון לעקוף את החלטת ועד ההנהלה בעניין בחירת ועד חדש ולבצע מחטף של החלטה כל-כך משמעותית – על זה לא קיימנו בירור ולא קיבלנו הסבר .הבעיה אינה "היסטורית" .מי שהיו מעורבים במהלך הזה לא חזרו בהם ולא התנצלו על דרך פעולתם .רק טבעי להעריך שמה שלא הצליחו לעשות בסיבוב הקודם לפני ארבע שנים ,הם עלולים לנסות ליישם פעם נוספת .אני מציע לחברים לא לאפשר את זה ,לא לבחור במי מהם לתפקידי מפתח בחברה שלנו. אברהמי קול ילדי כיתה ה' בנגינת חליליות וקסילופונים ,חנוכה תשמ"ח )(1987 מימין לשמאל: בנות :עירית אדר ,ורד צבעוני ,שני שקד ,רעות עדיני ,הדי בן-ישראל )פונה לאחור( ,שי שקד ,נעמה יצחק ,ענת גלסמן ,עדי שהם. בנים :אילון פלונס ,עמרי דורי ,יפתח גלעד ,אמוץ דקל. רבקה נבו ז"ל אשר קולניק ז"ל אהרון זיגלמן ז"ל אריה לוקץ' ז"ל שרה מטרוס ז"ל ישראל ברון ז"ל שרה יוגב ז"ל דילי גולן ז"ל יוסי לוריא ז"ל לאה ביבר ז"ל יעקב גפן ז"ל גרשון אלון ז"ל נורית אבנין ז"ל חיים גלעד ז"ל מנחם בן-שחר ז"ל דב נשלסקי ז"ל טובה פינל ז"ל שלמה דורי ז"ל חוה חורש ז"ל 8 א' טבת א' טבת ב' טבת ב' טבת ג' טבת ג' טבת ג' טבת ג' טבת ג' טבת ה' טבת ו' טבת ו' טבת ו' טבת ז' טבת ט' טבת י' טבת י' טבת י' טבת י' טבת 20 6 39 31 42 23 28 19 4 36 28 3 2 25 34 38 22 10 5 שנה למותה שנים למותו שנים למותו שנים למותו שנים למותה שנים למותו שנים למותה שנים למותה שנים למותו שנים למותה שנים למותו שנים למותו שנים למותה שנים למותו שנים למותו שנים למותו שנים למותו שנים למותו שנים למותו חג החנוכה קשור בקשר בל-יינתק לזית ולשמן זית מאז נס פך השמן בימי החשמונאים .אומנם ברוב החנוכיות מדליקים זה מכבר נרות שעווה ,אך בכל זאת נשמר הזיכרון העתיק של שמן זית למאור בכל העולם היהודי – גם אצלנו ,כמובן. לקראת חנוכה יורדים בכל שנה ילדי הגיל הרך ביפעת אל כרם הזיתים בכניסה ליישוב ,חובטים קצת בעצים כדי להפיל את הזיתים ,אוספים אותם מהאדמה ואחר כך כותשים אותם היטב ומפיקים את הנוזל היקר .סביהם עוד זוכרים את עבודתם במסיק של אותם עצים בשנים הראשונות של יפעת ,בפיקוחו הקפדני של ישראל שהם. זה מכבר אין הזיתים נחשבים לענף הכנסה ביפעת .כל דכפין – ייתי וימסוק .את רוב הזיתים מוסקים )ברשות( ערביי הסביבה הקשורים ליפעת .רוב היבול נמסק בעודו ירוק לשם כיבוש זיתים לכל השנה וחלק ממנו נאסף מאוחר יותר ,כשרוב הזיתים כבר הבשילו והשחירו ורובם נשרו, להפקת שמן .איסוף הזיתים כרוך בעמל רב ,אבל זה כנראה כדאי. בהעדר ביקוש שלנו ליבול עצי הזית ,טוב שיש מי שנהנה מהשפע הזה ושאין הוא הולך לאיבוד. ברם ,אולי בכל זאת יש סיכוי לרעיון שמערכת החינוך ונוער יפעת יראו במסיק הזיתים אתגר חינוכי בעל ערך ויתגייסו לעניין ...הלוואי. חג אורים שמח! נשים ערביות מלקטות זיתים ביפעת :תחילה לשולי השמלה, אחר כך לדליים ומהם לשקים, שיועמסו על הרכב המשפחתי בסוף היום. 9 מה קורה מערכת הגיל הרך מתנהלת מאז תחילת שנת תשע"ה בשגרת פעילות ערה ומבורכת .הבית היחיד שבו יש עדיין שינויים של קליטת ילדים הוא בית "ניצנים" ,בית התינוקות .כרגע ישנם בבית שישה תינוקות .בחודשים הבאים ייקלטו בהדרגה ששת התינוקות הנוספים .לשמחתנו ,מספר הילדים שלנו גדול וגדל .גודל השנתונים מחייב היערכות מתאימה בשנת הלימודים הבאה .בימים אלה התחלנו בחשיבה ודיון על כך במסגרות שונות. הפעילות בתקופה זו מתרכזת כמובן בחג החנוכה .חנוכיות ונרות ,כדים ,שמן זית וסביבונים מכל הסוגים והמינים ושירי חנוכה עליזים ממלאים את הבתים שמחה ואור .בגנים הבוגרים הילדים יודעים לספר גם מדוע חוגגים את חג החנוכה ומי היו המכבים .מסיבות חנוכה עם ההורים התקיימו השבוע בחלק מן הגנים ,ובאחרים ייערכו בשבוע הבא. השתלמויות ופיתוח מקצועי היסוד למערכת חינוך איכותית הוא המשאב האנושי .אנחנו שואפים לצוותים מקצועיים ,שבהם כל אחד אוהב את עבודתו ומוצא בה סיפוק ועניין .להשתלמויות העשרה אישיות ומשותפות חלק חשוב בהשגת יעד זה .כדי להיות מקצועי בתחום החינוך – למעשה ,בכל תחום – צריך כל הזמן ללמוד ,משום שהמציאות משתנה ועימה משתנים גישות ודגשים. בהשתלמויות של המועצה בתחומים ובנושאים שונים משולבות אחת או שתיים מכל צוות – כך שמצד אחד הפעלת הגנים בשוטף אינה נפגעת ומצד שני ,כל אחת זוכה להשתלם במהלך עבודתה. ההשתלמויות מרחיבות ידע והבנה ,אך הן לא רק ברמת התיאוריה :למשתתפות יש אפשרות להעלות נושאים המעסיקים אותן בפועל בעבודתן .סיעור המוחות המשותף ,בהנחיה מקצועית, מעלה לא פעם רעיונות טובים ומעניינים לשיפור היומיום בעבודה. אנחנו עורכים גם השתלמויות המיועדות לצוות הגיל הרך כולו ,בהנחיית יעֵ לה מילר – המדריכה הפדגוגית של מערכת הגיל הרך שלנו .בשנה שעברה הקדשנו סדרת מפגשים לספרות ילדים ,אחד המפגשים הראשונים הוקדש לחשיבות האיורים והמרכיבים החזותיים הנוספים )גודל וצורה של הספר ,עיצוב הכריכה ,טכניקות שונות של איור( עבור הילד .פתחנו את שנת תשע"ה במפגש שבו חזרנו אל ההיבט החזותי .נפגשנו עם מאיירת ספרי הילדים יונת קציר ,שמענו ממנה איך נולדים ומתעצבים הרעיונות לאיורים ,פערים וגשרים בין הסופר למאייר והשפעת האיורים על הבנת הסיפור וההנאה ממנו. את המשך מפגשי שנת תשע"ה ,הפעם ברמה של צוותים ולא של המערכת כולה ,נקדיש לנושא התיווך .לדוגמא :ילדים רבים על משחק – האם להתערב ,מתי להתערב ,באיזה מינון ,מי פותר לבסוף את הסכסוך ואיך? הנושא יובא בהרחבה בעלון הבא. קשר עם התנועה הקיבוצית אנחנו משתתפים גם במפגשים של מחלקת החינוך של התנועה הקיבוצית ועוקבים אחרי המהלך התנועתי להביא להכרה בחינוך הקיבוצי כזרם חינוכי ייחודי .חשוב לנו להמשיך לשמר את מסורת מערכת החינוך שלנו :מעורבות עמוקה בקהילה והדגשת מימד השייכות ,מרחב פתוח המשתלב ביישוב ,קירבה לטבע ומעקב מתמיד אחרי השינויים בחילופי העונות ועוד. חג אורים שמח לכל הילדים ולכל בית יפעת! הילה שילה – מנהלת הגיל הרך 10 מלבֵּ ב בגן אתרוג לא ויתרו על פעילות חנוכה משותפת עם הסבים .כל ילד הביא מהבית מגררת )פומפייה( .את סבתא וסבא לא היה צריך לגרור – הם באו בשמחה! ביחד גררו תפוחי אדמה לקערה ,הוסיפו קמח וביצים ,המליחו וערבבו .בזמן שהמטפלות טיגנו את הלביבות ,הראו הילדים לסבים את הגן ,שיחקו איתם בפאזלים ובקוביות ואפילו בבובות .אחר כך שרו יחד שירי חנוכה ואכלו לביבות טעימות. "היה ערב מקסים" ,העידו הסבים בפנים נוהרים" ,חג מלא א ֹו ָרה!" מזל טוב לנורית אררט להולדת הנכד אוּרי בן לדור ורחלי ברכות לכל המשפחה! מזל טוב לשלמה שילה להולדת הנין לירון נכד לנעם ולאה. ברכות לכל המשפחה! מזל טוב למירי וקרלוס רגב להולדת הנכד נהוראי בן לאייל ועינת. ברכות לכל המשפחה! נניח שיכולתם לבחור באות שיראה הסביבון כאשר ייעצר וייפול .באיזו אות הייתם בוחרים? אמנון גלעד :נס! התייאשתי מהדרכים הלוגיות והרציונליות ,שעד היום הלכתי בהן .צריך לנסות את הנס. דליה קוצר :היה. אני מתגעגעת למה שהיה ואבד .חסרים לי מאוד השמחה שהיתה ,הביטחון ,הרגשת החופש ותחושת השייכות. חנה זוהר :פה. פה החיים שלנו .פה המציאות .כאן בידינו להחליט איך ייראו חיינו ,לבחור בין טוב לרע .פה אנחנו מגדלים את ילדינו ונכדינו ומשפיעים גם על עיצוב עולמם. נורית קולניק :נס נס תמיד מתקבל אצלי בברכה .גדול או קטן זה עניין של נקודת מבט – לא נלך לרב על הגודל. הוא קורה עכשיו ופה ,אחרת איך נדע ,ומה זה מעניין? ומה שהיה – היה... נו ,עם תשובה כל-כך מורכבת ,אפשר להתחיל לסובב סביבונים ולקוות לטוב. מ.א. 11 בעלון הקודם קראנו על אבנר גלילי ,מאבד כרוני. את תכונת המפוזרוּת ירש אבנר מאביו – אריה גלילי ,ממייסדי קבוצת השרון. לכבוד החג ,הנה אחד הסיפורים על פיזור הנפש של אריה – אחד מני רבים ששמרו ותיקי השרון באוצר הזכרונות. מדי בוקר היה אריה משכים לעבודתו בפלחה ,נועל נעלי עבודה גבוהות כנגד האבק בקיץ והבוץ לרוּ ֹות את צמאונו .בשובו לעת ערב הביתה ,היה אריה חולץ בחורף ,ולוקח עימו כד חרס מלא מים ַ את נעליו בפתח החדר ומניח אותן בזהירות בחוץ ,ליד הדלת .אז היה נכנס פנימה ובתנועה חדה זורק את הג'ארה הריקה מתחת למיטה .רק כששמע את קול הנפץ ,הבין אריה שבעצם בלבל שוב בין שתי פעולות... האגדה מספרת ,שלאחר אובדן של שבע ג'ארות חרס ,החליטו בענף לקנות עבור אריה כד מתכת, שאז היה עדיין יקר המציאות. עמי השרוני בעקבות הראיון עם בני אדר בעלון הקודם )"אח ,איזו מקהלה!"( ,מספר יאיר פסחי: בני היה היחיד מיפעת ששר במקהלת האיחוד שנים רבות ,אלא אם כן מחשיבים גם את רחלי בר-דוד )הלפרין( ,שהיא אומנם בת יפעת אבל עברה לכפר מסריק .גם אני רציתי לשיר במקהלת האיחוד .חברים עודדו אותי ונסעתי לאחד מכנסי המקהלה להיבחן. אבנר איתי ,המנצח הצעיר שבחן אותי ,פנה אלי באדיבות: "שלום יאיר .שיר לנו משהו". שרתי ברגש רב שיר חסידי ,כבר אינני זוכר איזה – אולי "כשייבנה בית המקדש" או "וטָ הֵ ר ליבנו" – משהו כזה. אבנר אמר לי בנועם" :אתה שר יפה מאוד ,אבל השירה שלך חַ זָּ ִנית מדי, לא מתאימה למקהלה". כך נגמרה הקריירה שלי במקהלת האיחוד עוד בטרם החלה. נשארתי במקהלת יפעת ,גם בניצוחו של בני – למקהלת יפעת הגוון החַ זָּ ִני שלי כנראה לא הפריע. 12 סתיו-חורף-אביב... לפי ההגדרות האסטרונומיות ,עונת השנה כעת – עד היום הקצר בשנה 21 ,בדצמבר – היא עדיין סתיו .לפי ההרגשה ולפי כמות הגשמים שירדה עד כה – כשליש מהממוצע הרב-שנתי ,אנחנו בעיצומו של חורף .לפי הפריחה בחצר יפעת – האביב כבר כאן. הדשא שלפני המרפאה מלא כלניות צבעוניות ,בעיקר לבנות – לפני עשרות שנים פיזר שם אברהם עדיני ז"ל זרעי כלניות צבעוניות שאסף ליד המסילה של רכבת העמק .הזמן היטיב בעיקר עם הלבנות ,אבל גם סגולות ,ורודות ואדומות פורחות בדשא. כדי להוסיף מבוכה ,החלו גם עצי כליל החורש להיצבע ורוד .סתיו? חורף? אביב? פריחה בגן הנוי של יפעת15.12.2014 , לא ייאמֵ ן מדי שנה מתארגנים צוותי הגנים בסוף אוגוסט לקליטת ילדי הגן החדשים .בין היתר ,צריך לדאוג לכל ילד למתלֶה עם שמו לתיק ולמעיל ,ולתאים אישיים לנעליים וחפצים אחרים .כך היה גם השנה .הילדים נכנסו לגנים החדשים והם והוריהם למדו חיש מהר איפה לתלות ולהניח כל דבר. כשלושה חודשים עברו עד שבאחד הימים הבחין קורן תרשיש שליד המתלֶה של בנו החמוד אוריין בגן אתרוג רשום שֵׁ ם ישן ,של ילד שהיה בגן לפני המון שנים .קורן לא האמין למראה עיניו ,אבל שמות ישנים נוספים של בני גילו על לוח הקולבים )עידן ,שאול ,עופר ,(...רשומים באותו מרקר בלתי- מחיק ,הבהירו שהוא לא טועה :אוריין "ירש" את הקולב שעליו תלו הוריו – נגה ומשה – את המעיל שלו-עצמו! קולב "מדור לדור"!... ברוכים הבאים לבית ערבה בית ערבה מתהדר בשלט חדש על השביל המוליך לרחבת הבית הפתוחה .בעצם ,לא מדובר בשלט ,כי אם ביצירת אמנות קטנה, המעניקה לכניסה לבית ערבה לוויית קסם וחן .יצירת הפסיפס המקסימה ,שמזכירה אגדת ילדים מצויירת ,היא מעשה ידיה של חינה גולדהור ,המפתיעה אותנו כל כמה חודשים בעוד מתנה ליפעת – הכול כדי שיפעת תהיה יותר יפה ויותר שמחה .הכיתוב "בית ערבה" נעשה לפי הלוגו שעיצבה בשעתו נעמי לוי .סביבו – פרחים וציפור צבעונית מזמרת .מן הצד תלוי פעמון עליז – המהדהד בזיכרון אל הפעמון הגדול ,שהיה תלוי ממש ממול ,ליד חדר האוכל ,ובאמצעותו הזעיקו את החברים בשעת חירום .העמוד והגגון הנחמד נעשו בידי אבנר דרור. תודה והוקרה! 13 לילה בכיכר לעיתים קרובות ניכרים בכיכר האדומה ובמבואה לחדר האוכל מדרום סימני הלילה שעבר :בדלי סיגריות בכל מקום ,פחיות שתייה ריקות ,בקבוקים ושברי זכוכית ,עטיפות חטיפים – מראה מכוער ומדכדך .נסיונות "לתפוס על חם" את המלכלכים ,הגורמים נזק למקום וגם מסַ כְּ נים את הציבור ,לא צלחו עד כה .התשובה בפי חבורות כאלה ואחרות שנאספות שם לעת ערב או לילה היא זהה" :אנחנו? מה פתאום? אנחנו סתם מדברים" .למי יש עצה ותבונה איך למנוע את התופעה? הכיכר האדומה היא אחד האתרים הכי מרכזיים ביפעת .הילדים אוהבים לשחק ולרוץ במקום הזה ,רבים עוברים בו מדי יום והציבור כולו מתכנס בו לעת טקסים ומסיבות .פעם היתה הכיכר האדומה מטופחת ומושקעת .כיום מראה הכיכר וסביבותיה אינו משמח ,בלשון המעטה )וראו גם "לילה בכיכר" לעיל(. למען עצמנו ,ובעיקר למען ילדינו ,אנחנו רוצים לתת לכיכר פנים חדשות באמצעות שפעת פרחי קרמיקה צבעוניים .אנחנו מזמינים ותיקים וצעירים לקחת חלק ביצירה משותפת עשירה וחווייתית בהדרכתנו .ביחד נעטר את הכיכר במיגוון פרחים עליזים ,שישמחו את הלבבות. כל מי שמוכן ורוצה להצטרף ,מוזמן לפנות אלינו. חינה גולדהור ,רבקה דאובר וססיליה תמיר. לסתיו אילת ולאלון גובקין ברכות חמות עם גיוסכם לצה"ל. איחולים לשירות משמעותי ומעניין! הדור הצעיר ובית יפעת 14 תעלומת הבן השביעי לאתר האינטרנט של יפעת הועלתה לפני שבועיים ,כמדי חודש בחודשו" ,תמונת החודש". בתמונת דצמבר 2014רואים את ילדי כיתה ה' באחת ממסיבות חנוכה של שנת תשמ"ג )(1982 בהצגה קורעת הלב על חנה ושבעת בניה .בתפקיד האֵ ם המיוסרת בשחורים – ענבר דקל. במחזור "רותם" היו שישה בנים .ארבעה מהם נראים היטב :איתן ביטון ,יוספי שמואל ,ניר יוגב ונח עזרוני – כולם מחייכים משום-מה מאוזן לאוזן .מהשניים האחרים – נדב מנוס ואחיקם אהרוני – רואים רק את הנעליים ושולי המכנסיים .אבל בסיפור הטרגי ובצילום יש שבעה בנים – השביעי מופיע מצד שמאל .מיהו הבן השביעי? לאתגר של פענוח שאלה זו התגייסו כל בני המחזור ,ואיתם עוזרים ממחזורים נוספים. שמות עלו ונפסלו בזה אחר זה :שמות בנים מהמחזור שמעל או מתחת ,שמות בנות הכיתה בתספורת קצרה" ,שחקן חיזוק" חיצוני שהביאה איתה מרים ,המורה לריתמיקה ,שהכינה עם הילדים את הדרמה ,ועוד רעיונות משונים .אחת האפשרויות שעלתה :ילד חוץ ,שהיה בכיתה שנה אחת בלבד – היא אולי השנה הנ"ל. האם זה הוא? ואיך בכלל קראו לו? חיפוש ברשימות התלמידים שנמסרו שנה אחר שנה לארכיון על ידי מרדכי לוין ,העלה שאכן היה ילד חוץ בכיתה ה' של שנה"ל תשמ"ג ושמו :חורש לריה. חורש אוּתר חיש ברשתות החברתיות ,והצהיר מייד :זה אני ! הנה כך ,בכוחות משותפים ,בעזרת משאבי העבר וההווה גם יחד ,נפתרה תעלומת הבן השביעי, צעיר בניה של חנה ,שסירב כמו אחיו לפניו להשתחוות לצלם היווני ומת מות גיבורים על קידוש השם. אולי זה הזמן לשאול כמה זמן היה נשאר בתפקידו מחנך ,מורה או מדריך שהיה מעלה עם הילדים של היום את סיפור חנה ושבעת בניה בחנוכה... מ.א. 15 במוצאי שבת20.12.2014 , נתכנס בחדר האוכל בשעה 18:00 להדלקת נר חמישי של חנוכה בצוותא וארוחת מרק משותפת לחימום הלבבות. כל משפחה תביא סיר מרק טעים ומהביל ,וגם מצקת למזיגה. נאכל ביחד מן הסירים ונחלוק טעמים, צחוק ומתכונים סביב השולחן. לקינוח יוגשו סופגניות מתוקות. כולם מוזמנים. חג אורים שמח! 16
© Copyright 2024