‫‪1‬‬ ‫ל"ו‬ ‫*מוקדש לע"נ זהרה בת שמס וסליימן פדל למשפחת מיליס ז"ל*‬ ‫ולע"נ אחי צדוק בן שמעון וזהרה מיליס ז"ל‬ ‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬ניצבים‪-‬וילך‬ ‫)*( "והנגלת לנו ולבנינו" – על ערבות הדדית ‪ /‬כתב‪ :‬עוה"ד מיליס יואב‬ ‫פרשת ניצבים – אף שהיא מהקצרות שבפרשיות התורה – כוללת מסרים נשגבים רבים עד כי‬ ‫אילו נטלנו רשות לעצמנו לדרג את פרשיות התורה לפי חשיבותן יתכן והייתה עומדת בראש‬ ‫הדרוג משום "הדברים הגדולים‪ ,‬הנעלים והעמוקים ביותר המצויים בה" ]י‪.‬לייבוביץ[‪ .‬ולפיכך נמקד‬ ‫עיוננו בפסוק אחד‪" :‬הנסתרת לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי‬ ‫התורה הזאת" ]כ"ט‪ ,‬כ"ח[‪.‬‬ ‫למה כוונת הכתוב ב‪":‬הנסתרות"? האם מדובר באחריות האדם גם לחטאים‪/‬עבירות שהוא עושה‬ ‫ואינו מודע להם אך ה' יודע עליהם? או שמא מדובר בחטאים שאדם מודע להם אך נסתרים מבני‬ ‫אדם אחרים‪ ,‬אך גלויים וידועים לה'? לדעת רש"י בא פסוק זה לפטור את הכלל מעונש על‬ ‫הרהורי ]=עבירות[ היחיד שלא ידועים לכלל‪ ,‬וכלשון רש"י‪" :‬והלא אין אדם יודע טמונותיו של‬ ‫חבירו ?! אין אני מעניש אתכם על הנסתרות שהן לה' אלוקינו והוא יפרע מאותו יחיד"‪ .‬אבל מנגד‪,‬‬ ‫מוטלת האחריות על הכלל להעניש את היחיד על עבירות גלויות ולבער את הרע מקרבנו‪ ,‬ואם‬ ‫הציבור לא ממלא חובה זו‪ ,‬ייענש הציבור כולו בעוון היחיד‪.‬‬ ‫לדעת י‪.‬לייבוביץ אין הפסוק מדבר על הענשת החוטא‪ ,‬שכן סופו של הפסוק אינו דן בהענשת‬ ‫החוטא אלא בקיום התורה‪ .‬ולפיכך סבור הוא שניתן לפרש הפסוק שאנו חייבים לעבוד את ה'‬ ‫]=לעשות את דברי התורה הזאת[ משום שקיימת משמעות בעבודה זו‪ ,‬גם אם משמעות זו‬ ‫נסתרת מבינתנו ואינה ידועה לנו‪ ,‬אלא מוטל עלינו לקיים את התורה גם מתוך אי‪-‬הבנתנו אותה‪.‬‬ ‫החתם סופר פרש את הפסוק בהקשר של הניסים שעושה ה' לעם ישראל‪ .‬לשיטתו‪ ,‬גם כאשר‬ ‫הנהגת ה' הנה בהסתר פנים‪ ,‬ואין אנו רואים את ניסיו ומכירים בהם‪ ,‬עדיין בכל רגע ורגע ניסי ה'‬ ‫עמנו‪ ,‬כמאמר הכתוב‪" :‬לעושה נפלאות לבדו" – שנס ה' נעשה גם כאשר אין אדם מכיר ויודע בו‪.‬‬ ‫לנו ידועים רק הניסים הגלויים לעין כל‪ ,‬והנס הגלוי הוא שלמרות כל התלאות והצרות שעברו על‬ ‫עם ישראל לאורך הגלות‪ ,‬ואפשר להוסיף גם בדורנו – עדיין עם ישראל עושה את התורה הזאת‪,‬‬ ‫דהיינו‪ :‬דבק בתורה ובמצוותיה‪.‬‬ ‫ואילו רבנו בחיי הביא את דברי הרמב"ם לפסוק זה באומרו שהנסתרות הן סודות התורה וטעמי‬ ‫המצוות שעומקם ידועים רק לה'‪ .‬אבל גם אם זוכה להבין דבר בשורשי המצווה וטעמיה הנסתרים‬ ‫עדיין אין הוא יכול לפטור עצמו מקיום החלק הגלוי‪ ,‬הגשמי והמעשי שלה‪ ,‬שכן "הנגלת – לנו‬ ‫ולבנינו‪...‬לעשות את כל דברי התורה הזאת"‪ .‬לשון אחרת‪ ,‬טעמי המצוות לחוד‪ ,‬וקיומם המעשי‬ ‫לחוד‪ ,‬ואין אדם רשאי להרהר אחר החובה המעשית לקיים את המצווה בגלל טעמיה‪ ,‬שכן טעמי‬ ‫המצווה העמוקים לא תמיד יהיו ידועים לו עד סופם‪.‬‬ ‫ואני שמעתי מפי מורי סליימן שירווי הסבר יפה לפסוק זה הנוגע לשכר קיום המצוות‪ .‬כל שכרן של‬ ‫המצוות אינו ידוע להוציא שתיים עליהן נאמר שכר מפורש "למען יאריכו ימיך"‪ ,‬והן מצוות כיבוד‬ ‫אב ואם ]החמורה ביותר[ ומצוות שילוח הקן ]הקלה ביותר[‪ ,‬ואדם צריך להקפיד על קיום מצווה‬ ‫קלה כבחמורה שאין הוא יודע שכרן של מצוות‪ ,‬שכן השכר נסתר והוא ידוע לה' בלבד‪ .‬המצוות‬ ‫ששכרן נגלות לנו הן השתיים דלעיל‪ .‬מצווה אחת "לנו" – היא מצוות שילוח הקן‪ ,‬ומצווה שניה‬ ‫"לבנינו" – היא מצוות כיבוד אב ואם‪ ,‬שהבנים מחוייבים בכיבוד הוריהם‪.‬‬ ‫ויושם אל לב שמעל למילים "לנו ולבנינו עד עולם" מופיעות אחת עשרה נקודות‪ .‬רש"י מביא את‬ ‫דברי התלמוד במסכת סנהדרין שנקודות אלו באו ללמד שלא ענש ה' את הרבים ]בעוונו של‬ ‫היחיד[ עד שעברו את הירדן‪ .‬משעברו את הירדן ועם ישראל קבלו על עצמם את השבועה בהר‬ ‫גריזים ]הברכות[ ובהר עיבל ]קללות[ נעשו ערבים זה לזה‪ .‬הערבות ההדדית מתבטאת בכך‬ ‫שהציבור עלול להיענש בשל עבירת היחיד‪ .‬והמדרש הגדול מביא כדוגמא את תבוסת ישראל‬ ‫במלחמת יהושוע בעי בחטאו של עכן שמעל בחרם‪ ,‬שאז אומר לו ה'‪" :‬חטא ישראל וגם עברו את‬ ‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬ניצבים‪-‬וילך*** כ"ה אלול‪ ,‬תשע"א – ‪24.9.2011‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ל"ו‬ ‫*מוקדש לע"נ זהרה בת שמס וסליימן פדל למשפחת מיליס ז"ל*‬ ‫ולע"נ אחי צדוק בן שמעון וזהרה מיליס ז"ל‬ ‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬ניצבים‪-‬וילך‬ ‫בריתי‪...‬וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כיחשו וגם שמו בכליהם" ]יהושוע‪ ,‬ז‪ ,‬י"ב[ ולא אמר חטא‬ ‫אחד מישראל‪ ,‬ומטיל על יהושוע למצוא את החוטא בגורל ולטהר את מחנה ישראל‪.‬‬ ‫הרש"ר הירש למד מפסוקנו "שכל ישראל קשורים זה לזה מבחינה מוסרית‪ ,‬וקשר זה מקבל‬ ‫משמעות רבת תוצאות בערבות כל ישראל זה לזה"‪ .‬אבל קשר זה יצא אל הפועל דוקא כשעם‬ ‫ישראל נכנס לארץ והתיישב בה כיחידים‪ .‬ומדוע? כי "רק עם תחילת החיים הרגילים של שאיפה‬ ‫לרכוש ולפרנסה נוצר משא ומתן אזרחי שכל בני העם נשתתפו בו‪ ,‬ורק כתוצאה מכך קבלו כל‬ ‫היחידים אותה חשיבות המאפשרת להם להשפיע זה על זה מבחינה מוסרית"‪ .‬רוצה לומר‪,‬‬ ‫שדוקא כאשר כל אחד מיחידי ישראל טרוד בדאגה לרווחתו הכלכלית‪ ,‬עליו לזכור את הערבות‬ ‫הדדית בין כל יחידי עם ישראל‪ ,‬ועליו לפעול באופן מידתי וראוי שלא יבוא על חשבון זכויותיו של‬ ‫האחר‪ .‬ניתן ללמוד מכאן על המגבלות שעל היחיד להציב לעצמו בדרכו לרווחה כלכלית של עצמו‪,‬‬ ‫שאף השאיפה אליה ראויה להיות מוגבלת בערבות הדדית לשאר יחידי החברה‪ .‬כשאין מציבים‬ ‫גבולות גם לדרכים הכלכליות שבהם היחיד דואג לעצמו – לדעת הרש"ר הירש – התנהגות‬ ‫היחיד פגומה גם מוסרית‪ .‬ולי נראה להוסיף כי בימינו על הציבור – ע"י נציגיו בבית המחוקקים –‬ ‫להציב גבולות אלו בחוק‪ ,‬שכן ראוי להם לחוקים שישקפו ערך חברתי חשוב זה של שמירה על‬ ‫הערבות ההדדית בין כל יחידי החברה‪ ,‬וזאת מבלי לפגוע בחובת היחיד לנהוג לפי ערך זה‪.‬‬ ‫בעל הרביד יוסף מבהיר שלמרות שהערבות ההדדית ]מכוחה עלולים הרבים להענש בעוון‬ ‫היחיד[ אינה מוזכרת בפרוש בפסוק נשוא עיוננו‪" ,‬יש לומר דנרמז זאת בארור אשר לא יקים את‬ ‫דברי כל התורה הזאת לעשות אותם" ]כי תבוא‪ ,‬כ"ז‪ ,‬כ"ו[‪ .‬ואם היה בידי אדם למחות בעוברי‬ ‫עבירה ואינו מוחה הוא בכלל 'ארור'‪ ,‬ולהיפך מי שסיפק בידו להחזיק לומדי תורה ועושה כן הוא‬ ‫בכלל 'ברוך'‪ ,‬ומפסוקים אלו נלמדת הערבות ההדדית של ישראל זה לזה‪.‬‬ ‫ויש לתהות האם למחות בעוברי עבירה דיו כדי לפטור מעונש או שמא יש חובה מעשית גדולה‬ ‫יותר של מניעת העבירה? ולי נראה להוסיף‪ ,‬שהערבות הדדית צריכה לבוא לידי ביטוי בחובת‬ ‫הציבור ליצירת תנאים הולמים לכל אחד מישראל שלא יבוא לידי עבירה‪ .‬אין לטפל בחוטא ]או‬ ‫בעבריין[ רק לאחר שחטא או עבר את העבירה‪ .‬אלא יש לטפל בגורמים החברתיים העשויים‬ ‫למנוע מהיחיד לבוא לכלל עבירה‪ ,‬וחובה זו מוטלת על הציבור ועל שליחיו‪ .‬חיזוק לכך ניתן‬ ‫בפרשת עגלה ערופה ]הנערפת בשל חלל בשדה שלא ידוע מי היכהו[ שעה שזקני העיר מתוודים‪:‬‬ ‫ידנו לא שפכו את הדם הזה ועיננו לא ראו ]שופטים‪ ,‬כ"א‪ ,‬ז[ ומדברי רש"י במקום ניתן להבין‬ ‫שאילו דאגו זקני העיר שיהיה לו מקום ללון וליווי מתאים לא היה נמצא חלל כזה בסמוך לעירם‪.‬‬ ‫הערבות הדדית מחייבת את הציבור – באמצעות שליחיו – לפעול בדרכים המונעות את ביצוע‬ ‫העבירות‪ ,‬דרך כל מערכות החיברות שהאדם לוקח בהם חלק מילדותו ועד זקנותו ]כגון‪ :‬חינוך‪,‬‬ ‫דאגה לתעסוקה בכבוד‪ ,‬וכיו"ב[‪ .‬חובת הציבור לענוש את היחיד על עבירות גלויות תהיה לפעמים‬ ‫תוצאה של כשל מניעתי בשלבים מקדמיים‪ ,‬ובמקום שהכשל לא היה בגדר "נסתרות" מעיני‬ ‫הציבור‪ ,‬חובה על הציבור לפעול‪ ,‬ולא לאמר לעצמו "הנסתרות לה'"‪ .‬רעיון הערבות הדדית מובא‬ ‫בעוד פסוקים בפרשתנו‪ ,‬ואולי גם משום כך פתח משה את פרשתנו‪" :‬אתם ניצבים‪...‬כל איש‬ ‫ישראל"‪ ,‬כולם ]גדול כקטן[ כאיש אחד‪.‬‬ ‫**********‬ ‫לע"נ הורי זהרה ושמעון מיליס ז"ל‪ .‬שבת שלום‪ .‬יואב מיליס‬ ‫הודעה‪ :‬נמען יקר‪ ,‬אם יש לך חבר‪/‬בן משפחה שמעונין להצטרף לרשימת התפוצה של דבר התורה‬ ‫השבועי בקש ממנו להעביר מייל ליואב מיליס לכתובת‪millis.office@gmail.com :‬‬ ‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬ניצבים‪-‬וילך*** כ"ה אלול‪ ,‬תשע"א – ‪24.9.2011‬‬