‫לק”י‬ ‫גליון חודש‬ ‫עמותה להפצת ערכי היהדות הנאמנה‬ ‫גליון מס' ‪69‬‬ ‫רח' הרב שלום יצחק הלוי ‪ 4‬קרית אונו ת‪.‬ד ‪ 211‬מיקוד‪55100 :‬‬ ‫‬ ‫בשיתוף‪" :‬אורות יצחק"‪ ,‬גרעין תורני קהילתי ‪ -‬מודיעין‬ ‫המרכז העולמי‬ ‫למשפט התורה‬ ‫‬ ‫בית הדין‬ ‫לדיני ממונות‬ ‫‬ ‫מכון מש"ה‬ ‫לחקר משנת‬ ‫הרמב"ם‬ ‫‬ ‫מכון תורני‬ ‫לחקר מנהגי‬ ‫העדות בישראל‬ ‫‬ ‫שיעורי תורה‬ ‫תלמוד תורה‬ ‫וכולל אברכים‬ ‫‬ ‫שבתות עיון‬ ‫וירחי כלה‬ ‫‬ ‫מפעלים לטיפוח‬ ‫אהבת ישראל‬ ‫וארצו‬ ‫‬ ‫קרנות מחקר‬ ‫עדוד וחסד‬ ‫‬ ‫ארגון‬ ‫‬ ‫מו"ר הרה"ג רצון ערוסי‬ ‫‬ ‫אשת‬ ‫אב‬ ‫חיל‬ ‫העלון מוקדש לזכר אבינו‬ ‫הרב יחיא ב”ר חיים‬ ‫בשארי נע"ג‬ ‫נ‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ע בכ”ב אב תשס"ו‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫הפטרות תלת דפורענותא ושבע‬ ‫דנחמתא‪ ,‬וארבע התעניות שנתקנו בגין‬ ‫חורבן ירושלים והמקדש ‪ ,‬מתמקדות‬ ‫בייחודנו הדתי כעם ה' ובזכותנו לחיות‬ ‫בארצנו הקדושה כעם הקודש‪ .‬ייחודנו‬ ‫וזכותנו אלה באים לידי ביטוי בבנין‬ ‫ב י ת ‪-‬ה מ ק ד ש ‪ ,‬ש ה ר י ב חו ר בנ ו א י ן‬ ‫קדושת עם‪-‬ישראל וקדושת ארץ‪-‬ישראל‬ ‫שלמה ‪ .‬תכלית ההפטרות והתעניות ‪-‬‬ ‫ל ע ו ר ר ב ע ם ‪-‬י ש ר א ל א ת ה ת ש ו ב ה‬ ‫וחשבון הנפש‪ ,‬ולהחיות בנו את כוחות‬ ‫הקדושה ‪ ,‬כך שנזכה בסופו של דבר‬ ‫להיות עם קודש בארץ הקודש‪ ,‬ולממש‬ ‫את בניין בית‪-‬המקדש השלישי‪.‬‬ ‫בעוונותינו חרבו הבית הראשון והשני‪,‬‬ ‫אך בידינו מסורת ונבואה כי ייבנה‬ ‫הבית השלישי ‪ .‬ידוע ‪ ,‬כי הבית השני‬ ‫חרב בשל שנאת חינם ‪ ,‬אולם הבית‬ ‫השלישי ייבנה בזכות אהבת חינם ולא‬ ‫ייחרב לעולם‪ .‬לכן‪ ,‬לא רק שאנו מצווים‬ ‫לסלק שנאה מתוכנו אלא אנו צריכים‬ ‫להרבות באהבת חינם‪.‬‬ ‫ציווי התורה " וְ ָע שׂוּ ִל י ִמ ְק ָדּ שׁ וְ ָשׁ ַכ ְנ ִתּ י‬ ‫תוֹכ ם " אינו מתייחס לדבר שבעבר ‪,‬‬ ‫ְבּ ָ‬ ‫אלא לעתיד ‪ .‬עלינו לצרוב בתודעתנו‬ ‫שאסור לנו לשקוט על השמרים‪ ,‬ועלינו‬ ‫להתרענן ולהתחדש‪ .‬כפי שאסור לאדם‬ ‫שטעה ‪ ,‬להתמיד בטעותו שהכשילה‬ ‫אותו‪ ,‬ועליו להבחין בטעותו ולשפר את‬ ‫התנהגותו כדי שלא ייכשל להבא ‪ .‬כך‬ ‫מוטל לעשות גם על האומה והחברה‪.‬‬ ‫אָרץ ֲהדֹם‬ ‫אָמר ה' ַה ָשּׁ ַמיִ ם ִכּ ְס ִאי וְ ָה ֶ‬ ‫"כֹּה ַ‬ ‫ַר ְג ָל י ֵא י זֶה ַב יִ ת ֲא ֶשׁ ר ִתּ ְב נוּ ִל י וְ ֵא י זֶה‬ ‫נוּח ִתי"‪ .‬נבואת ישעיה על בנין‬ ‫ָמקוֹם ְמ ָ‬ ‫בית‪-‬המקדש מעלה שאלה‪ :‬הואיל וא ‪-‬‬ ‫להינו אחד הוא שאין לו גוף ודמות‬ ‫הגוף ‪ ,‬מדוע נצטווינו לבנות לו בית ?‬ ‫אָרץ ְכּבוֹדוֹ"! אילו היינו‬ ‫הרי " ְמלֹא ָכל ָה ֶ‬ ‫ַע ם אלילי ‪ ,‬הבית היה משמש משכן‬ ‫לצלמים ופסלים ולפולחן אלילים‬ ‫רבים‪ :‬אליל הפוריות‪ ,‬העושר‪ ,‬האהבה‪,‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬השלום‪ .‬אלילים אשר‬ ‫מנהלים את עולמנו בהתאם‬ ‫להתחברותם עם גרמי השמיים‪,‬‬ ‫ו לע וב ד י ה ם נו ת ר ל כ וו ן מ עש י ה ם‬ ‫ופעולותיהם בהתאם לתנועת הכוכבים‬ ‫ובהתאם להזיותיהם ‪ ,‬ובזאת להפיק‬ ‫מאווייהם‪.‬‬ ‫לעומת זאת ‪ ,‬ידיעת ייחוד ה ' מנוגדת‬ ‫בתכלית לאמונת האלילים ‪ ,‬ולפיכך‬ ‫הציווי לבנות בית ‪-‬מקדש תמוה ‪ .‬זאת‬ ‫ועוד‪ ,‬בסוף נבואת ישעיה נאמר‪" :‬וְ ָהיָה‬ ‫וּמ ֵדּ י ַשׁ ָבּ ת ְבּ ַשׁ ַבּ תּוֹ‬ ‫חֹד שׁ ְבּ ָח ְד שׁוֹ ִ‬ ‫ִמ ֵדּ י ֶ‬ ‫אָמר ה'"‪,‬‬ ‫יָבוֹא ָכל ָבּ ָשׂר ְל ִה ְשׁ ַתּ ֲחוֹת ְל ָפנַי ַ‬ ‫ומי שלא יבוא סופו להיענש בחומרה‪.‬‬ ‫נמצ א ‪ ,‬כ י בנ יגוד למשת מע ב ראש‬ ‫הנבואה ‪ ,‬ה ' כן חפץ שנעלה לבית ‪-‬‬ ‫המקדש‪ .‬בדומה לישעיה‪ ,‬ירמיה הנביא‬ ‫מיעט לכאורה מחשיבותו של בית ‪-‬‬ ‫התשע"ג‬ ‫המקדש בשללו את הקרבת הקרבנות‪:‬‬ ‫בוֹת י ֶכ ם וְ ל ֹא‬ ‫" ִכּ י לֹא ִד ַבּ ְר ִתּ י ֶא ת ֲא ֵ‬ ‫אוֹת ם ֵמ ֶא ֶר ץ‬ ‫ָ‬ ‫יא י‬ ‫הוֹצ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ית ים ְבּ יוֹם‬ ‫ִצ וִּ ִ‬ ‫ָבח"‪ ,‬ושניהם ‪,‬‬ ‫עוֹל ה ָוז ַ‬ ‫ִמ ְצ ָריִ ם ַעל ִדּ ְב ֵרי ָ‬ ‫ירמיה וישעיה ‪ ,‬מבקשים ללמדנו כי‬ ‫הדבר החשוב יותר מכל הוא ישרות‬ ‫דעת האדם ‪ ,‬נקיות לבו ‪ ,‬אישיותו וזוך‬ ‫נפשו‪.‬‬ ‫זכינו להידבק בדרך החיים שהתורה‬ ‫מתווה לנו ‪ ,‬ולהסיר מעלינו דעו ת‬ ‫אסטרולוגיות כוזבות‪ .‬זכינו לידע כי ה'‬ ‫יתברך אין לו גוף ודמות הגוף‪ ,‬וממנו‬ ‫הצדק ‪ ,‬החסד ‪ ,‬החכמה והחיים ‪ .‬ובכל‬ ‫ליל שבת אנו מזכירים ב ‪ 13 -‬יסודות‬ ‫האמונה כי אין לה ' גוף ודמות הגוף ‪.‬‬ ‫אם כ ן ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬מה צורך לו בבית ‪-‬‬ ‫מקדש ? הרי המושג " מקום " לא שייך‬ ‫בו‪ ,‬וכפי שאמר הנביא ישעיה‪ְ " :‬מלֹא ָכל‬ ‫אָרץ ְכּבוֹדוֹ"‪.‬‬ ‫ָה ֶ‬ ‫רצון הקב " ה שנעקור מלבנו מושגים‬ ‫אליליים ואגואיסטיים ‪ ,‬כי תוצאתם‬ ‫קיבעון ואטימות‪ .‬פולחן ה"אני"‪ :‬את מי‬ ‫אקדם ‪ ,‬על מה אהמר ‪ ,‬אמתי אתעשר ‪.‬‬ ‫אָד ם ְל ָע ָמ ל‬ ‫לעומת זאת ביהדות ‪ָ " :‬‬ ‫יוּלּ ד "‪ .‬האדם צריך להתמודד בהגיון‬ ‫ָ‬ ‫ובהגינות ולא להמר‪ .‬עליו להתפלל לה'‬ ‫לחכמה ולחסד ‪ :‬שכל שיקוליו יהיו‬ ‫נקיים מנטיות חמדניות‪ ,‬ולידע מהי דרך‬ ‫ההתנהגות הנכונה‪.‬‬ ‫כשהקב"ה מצווה אותנו לבנות מקדש‪,‬‬ ‫זה לא בכדי שאדם יבוא למקדש ויבקש‬ ‫הצלחה בקריירה ‪ ,‬כסף ‪ ,‬כבוד וכיו " ב ‪,‬‬ ‫הבל הבלים ! האם אתה רוצה באמת‬ ‫במקדש יהודי ? בבקשה ‪ ,‬תבדוק את‬ ‫עצמך‪ :‬האם באמת אתה בא לפ ַני עם‬ ‫יושרה ? ! האם שגית ? ! אפשר לחזור‬ ‫בתשובה באמת ‪ ,‬כי מי הוא זה שלא‬ ‫שוגה?! ולכן‪ ,‬בשוב החוטא‪ ,‬עליו לבוא‬ ‫למקום שבו הוא מתייחד לפני בורא‬ ‫עולם ‪ ,‬ולהתייצב מול האמת‪ :‬חטאתי ‪,‬‬ ‫עוויתי ‪ ,‬פשעתי‪ ,‬ואני רוצה לפתוח דף‬ ‫חדש‪ ,‬וזאת כדי שאוכל להיוולד מחדש‬ ‫ולזכות להזדמנות נוספת‪.‬‬ ‫נמצא ‪ ,‬כי תכלית המקדש היא לטהר‬ ‫את בני האדם‪ .‬ברם‪ ,‬לא יתכן שחוטא‬ ‫שאינו פורש מחטאיו יבוא למקדש‬ ‫ויבקש כפרה‪ .‬וכפי שאמר ישעיה‪ :‬אתם‬ ‫באים בטענות לקב" ה‪ :‬צמנו‪ ,‬התענינו‪,‬‬ ‫שליט"א‬ ‫למה אינך שומע? ! אז משיבם הנביא ‪,‬‬ ‫כי באותם הצומות שנועדו לתשובה‬ ‫אתם מרמים זה את זה ‪ .‬למי אפוא‬ ‫אתם צמים ? לשם מה ? האם הא ‪-‬ל‬ ‫זקו ק לצומות יכ ם ? לק רבנו תי כם ?‬ ‫לתפילותיכם? ה' רוצה שליבכם‬ ‫ומעשיכם יהיו טהורים ‪ .‬המקדש נועד‬ ‫לטהרנו ולהעניק לנו השראה לערכי‬ ‫יושר ‪ ,‬חסד ואמת ‪ ,‬ואין מחסום בפני‬ ‫התשובה כאשר היא אמיתית ‪ .‬לעומת‬ ‫זאת ‪ ,‬פולחן המקדש האלילי ‪ ,‬כלל‬ ‫תועבות מיניות סוערות כדי להגיע‬ ‫לאכסטזה‪ ,‬וזהו ההבדל העצום והתהום‬ ‫הפעורה בין שתי תפיסות העולם ‪ ,‬כי‬ ‫בדת האמת‪ ,‬כדי להגיע להשראה‪ ,‬צריך‬ ‫ניקיון כפיים וחשבון נפש בכל תחום‪.‬‬ ‫אין פלא שישעיה הנביא אומר שאין‬ ‫צורך בבנין או מקום מנוחה לה '‪ ,‬הרי‬ ‫אין לו גוף ולא דמות הגוף! אלא‪ ,‬הבית‬ ‫שאתם בונים לה ' הוא למענכם ‪ ,‬בית‬ ‫שנועד לטהרתכם כדי שתשליטו שוב‬ ‫את צלם הא ‪-‬לוה שבכם‪ .‬צלם הא‪-‬לוה‬ ‫שבנו הוא מעין מכשיר ניווט לחיים ‪,‬‬ ‫‪ GPS‬שמקבל את חיותו מתורת משה‪.‬‬ ‫לעתים‪ ,‬יש לרענן ולאזן את המערכת‪,‬‬ ‫שמא היא חרגה מאיזונה ‪ ,‬ואומרת על‬ ‫שמאל שהוא ימין ‪ .‬לכן ‪ ,‬יש להתחדש‬ ‫ולהתרענן ‪ ,‬ולדעת שמעשינו הטובים‬ ‫הם לטובתנו בלבד ‪ ,‬ומשום כך הנביא‬ ‫מזכיר את ההשתחוויה לפני ה ' מדי‬ ‫חודש בחדשו ‪ ,‬כדי לרענן את שכלינו‬ ‫והגינותנו‪ ,‬להתחבר לערכיות ולהרחיק‬ ‫את היצריות ‪ ,‬וכל מי שלא יבוא לשם‬ ‫כך‪ ,‬ייענש ויתדרדר וזהו עונשו הגדול‪.‬‬ ‫אין דבריי נובעים מתוך מטרה להטיף‪,‬‬ ‫אלא מתוך כאב עצום‪ .‬מצד אחד‪" :‬ברוך‬ ‫אשר בחר בנו מכל העמים"‪ ,‬כל העמים‬ ‫שסובבים אותנו הם עמים של‬ ‫התלהמות ‪ ,‬כוחנות ‪ ,‬ושחיתות ‪ .‬ואילו‬ ‫אנו ב " ה ‪ ,‬ניחנו בהתנהלות שקולה ‪,‬‬ ‫בצ ד ק ‪ ,‬וב שו ו יו ן ‪ .‬אב ל מצ ד א ח ר ‪,‬‬ ‫הדמוקרטיה שלנו חורקת‪ ,‬נגע השוחד‬ ‫פושׂה‪ ,‬ונדיר האדם שמקבל משרה רמת‬ ‫דרג לאור כישוריו ומעלותיו‪ ...‬ויתרה‬ ‫מזו‪ ,‬אדם שסרח ושב בתשובה‪ ,‬נחסם‬ ‫באופן מיידי מלקבל תפקידים נוספים‪.‬‬ ‫בהיותנו עם יהודי‪ ,‬עלינו לפתוח בפני‬ ‫השבים את דרכי התשובה‪ ,‬ולא לחסום‬ ‫אדם שפשע ושב ‪ ,‬שהרי אם ייחסמו‬ ‫דרכי התשובה ‪ ,‬בני האדם יתמידו‬ ‫ברמאותם ובשקריהם ‪ ,‬שהרי מי יקבל‬ ‫את תשובתם ? יש כאן סכנה להרס‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫נתפלל לבורא עולם שנזכה להשראה‬ ‫של " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם "‬ ‫ונזכה לדמוקרטיה יהודית אמיתית‪.‬‬ ‫הרב ד"ר חננאל סרי יצ"ו‬ ‫מחלוקת ידועה עסקה בשאלה האם עבודת שמיים‬ ‫מתעלה‪ ,‬כאשר האדם מחפש להבין את מטרתה של כל‬ ‫מצווה ‪ ,‬או שמא חיפוש כזה רק גורע ‪ ,‬שכן הוא נובע‬ ‫מחיפוש כדאיות ורווח אישי מקיומה של כל מצווה ‪,‬‬ ‫ובלעדי שכר כזה‪ ,‬ספק אם האדם היה מתמסר באותה‬ ‫מידה לקיום המצווה‪ ,‬ואולי אף היה מתמרד לה‪ .‬מצד‬ ‫שני ‪ ,‬חוסר הבנתם של מסרים הטמונים במצוות‬ ‫התורה ‪ ,‬יגרור פעמים רבות קיום בצורה שאינה‬ ‫מושלמת‪ ,‬שכן אדם שאינו מבין את רוח ההלכה ואת‬ ‫השיקולים המנחים אותה ‪ ,‬יתקשה להכריע במקרים‬ ‫חדשים כיצד ראוי שינהג‪ .‬רק כאשר אדם למד והפנים‬ ‫את העקרונות המנחים שעומדים ביסוד המצוות‬ ‫)קדושת החיים ‪ ,‬חשיבות כבוד הבריות ‪ ,‬חומרתן של‬ ‫ע"ז ג"ע וש"ד‪ ,‬חומרת חילול שם שמים ועוד רבים(‪ ,‬רק‬ ‫אז הוא יכול להמשיך ולצעוד כאדם דתי בעולמנו‬ ‫המשתנה‪ .‬בדברי הרמב"ם מצאנו שיש חשיבות לקיום‬ ‫המצווה לשם עצמה ‪ ,‬מבלי לבחון את מטרותיה‬ ‫ורווחיה )הקדמת פרק חלק וכן בהלכות תשובה פ"י (‪.‬‬ ‫בפירושו למשנה האחרונה במסכת מכות הוא אף‬ ‫מתאר שזכייה בשכר אמיתי על קיום מצווה ‪ ,‬יש רק‬ ‫כאשר האדם מקיים מצוה לשמה ‪ ,‬כלומר בצורה‬ ‫מושלמת ‪ .‬לשם כך הרבה הקב " ה את מספרן של‬ ‫המצוות והן עוסקות בכל תחום אפשרי‪ ,‬כדי שיוכל כל‬ ‫אדם למצוא מצוה כלשהי שאותה יקיים לשמה ‪ .‬אך‬ ‫לעומת דבריו אלו ‪ ,‬בכמה מקומות אחרים הסתייג‬ ‫הרמב"ם מהשימוש שעושים מקצת החכמים במונחים‬ ‫"מצוות שכליות" ו" מצוות שמעיות"‪ .‬החלוקה צריכה‬ ‫להיות לדעתו בין מצוות מובנות למצוות שאינן‬ ‫מובנות לנו‪ .‬הדגש הוא על מובנן אצלנו‪ ,‬שכן המגבלה‬ ‫בהבנתן נובעת מקוצר דעתנו ולא שהן במהותן חסרות‬ ‫מטרה )ראה רס"ג‪ ,‬הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬ג' (‪ .‬אמנם‬ ‫יש חשיבות גם לטיפוח הצייתנות לרצון הקב"ה ‪ ,‬אך‬ ‫לדעת הרמב " ם לא יתכן שיינתנו מצוות שכל תוכנן‬ ‫הוא רק ההישמעות ללא תכלית עצמית ‪ .‬את מי‬ ‫שהשתמש במונח " מצוות שמעיות " ‪ -‬ראה הרמב " ם‬ ‫כאדם שטעה בשגיאתם של המתכלמין ‪ .‬כת זו טענה‬ ‫שרצון הבורא ועובדת היותו "כל יכול"‪ ,‬הם הקביעות‬ ‫הראשונות במעלה ולכן הן מוחלטות ‪ ,‬גם אם יווצרו‬ ‫בגללן מצבים שחורגים מן ההגיון והשכל הישר ‪ .‬פרק‬ ‫שלם הקדיש הרמב"ם לדעה זו )ג‪ ,‬לא( והכינו כהקדמה‬ ‫לפרקי טעמי המצוות ‪ .‬הרמב " ם שלל גישה זו ‪ ,‬שכן‬ ‫מהותו של הקב"ה הינה שכל מושלם ולכן אין ההגיון‬ ‫מהווה עבור הקב" ה מגבלה אלא הוא דבר המתבקש‬ ‫מכל מעשיו ‪ .‬מעשה שאינו תואם את החוכמה הוא‬ ‫חסרון גדול שלא יתכן שהקב"ה יהיה קשור אליו‪ .‬גם‬ ‫בדיונו בדברי חז"ל המדגישים את ההתאמה בין שכר‬ ‫המצוות לצער הכרוך בעשייתן )פרק שישי בהקדמתו‬ ‫למסכת אבות ( ‪ ,‬הדגיש הרמב " ם את עדיפותה של‬ ‫עשיית מצוה מתוך הזדהות עמה‪ ,‬ומתוך כך הגביל את‬ ‫מעלתו של האדם המתאמץ לכבוש את רצונו כדי‬ ‫שמירת מצוות והבנת מטרתן‬ ‫בתקופה האחרונה החל ויכוח לאומי שקיבל כותרת‬ ‫"שוויון בנטל "‪ .‬הויכוח מסתעף לשני ערוצים מרכזיים‪,‬‬ ‫האחד‪ :‬גיוס צבאי כולל‪ ,‬והשני השתתפות כללית ב"מעגל‬ ‫העבודה"‪.‬‬ ‫במאמר קצר זה‪ ,‬אנסה להציג את המושג "עבודה" כערך‬ ‫מוסרי ולא רק כאמצעי ‪ ,‬ומבלי להיכנס למערבולת‬ ‫היריבות הפוליטית שמתרחשת בימים אלו‪.‬‬ ‫אָד ם; ַו יַּנִּ ֵחהוּ ְב גַן ‪ֵ -‬ע ֶד ן‪ְ ,‬ל ָע ְב ָד הּ‬ ‫" ַו ִיּ ַקּ ח ה' ֱא ‪-‬ל ִֹה ים ‪ֶ ,‬א ת‪ָ -‬ה ָ‬ ‫וּל ָשׁ ְמ ָר הּ "‪ .‬הרש " ר הירש מסביר ) בראשית ‪ ,‬פרק ב ‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫פסוקים ד‪-‬טו( שה "עבודה" וה" שמירה " האמורות כאן ‪,‬‬ ‫אינן מתייחסות רק לעבודת הקרקע; אלא הן כוללות את‬ ‫כל התנהגותו המוסרית של האדם‪ ,‬במעשהו ובמחדלו‪.‬‬ ‫בראשית הבריאה‪ ,‬האדם הראשון מקבל שני תפקידים‪:‬‬ ‫לעבוד ולשמור ‪ .‬לעבוד – להפעיל כוחות אנושיים על‬ ‫מנת להתקיים‪ .‬לשמור – לנהל את החיים תחת ביקורת‪.‬‬ ‫רמז לו הקב"ה‪ ,‬רק אם תעבוד‪ ,‬תדע לנהל ולשמור‪ .‬ואם‬ ‫תשמור את העבודה ולא תתעצל ‪ -‬תישא פירות בעמלך‪.‬‬ ‫בבסיס הבריאה‪ ,‬ה' יוצר את הפוטנציאל להיווצרותם של‬ ‫צמחי האדמה‪ ,‬וכאילו חיפש " שותף" מתאים שישלים‬ ‫את יצירתו וייתן לה המשכיות‪ .‬כבר ב"תכנית" הבריאה‬ ‫ולפני לידתו של האדם‪ ,‬מסתמנת השותפות בין א‪-‬לוהים‬ ‫אָר ץ וְ ָכ ל ‪-‬‬ ‫יח ַה ָשּׂ ֶד ה ֶט ֶר ם ִי ְה יֶה ָב ֶ‬ ‫ואדם בפסוק ‪ " :‬וְ כֹל ִשׂ ַ‬ ‫ֵע ֶשׂב ַה ָשּׂ ֶדה ֶט ֶרם י ְִצ ָמח ִכּי לֹא ִה ְמ ִטיר ְי‪-‬הוָה ֱא‪-‬ל ִֹהים ַעל‪-‬‬ ‫אָדם אַיִן ַל ֲעבֹד ֶאת‪ָ -‬ה ֲא ָד ָמה‪ ".‬שותפות בין שניים‪,‬‬ ‫אָרץ וְ ָ‬ ‫ָה ֶ‬ ‫מקבלת ביטוי במערכת יחסים מוסריים בין שניים‪ .‬אם‬ ‫ישנה כזו‪ ,‬אזי השותפות משגשגת‪ ,‬ואם אינה אזי לא רק‬ ‫שהיא נכשלת‪ ,‬אלא מתפתחת איבה בין השניים‪.‬‬ ‫עונשו של האדם בעקבות החטא ‪ ,‬בא להחדיר לאדם‬ ‫ֹאכל‬ ‫אַפּי ָך תּ ַ‬ ‫ֵעת ֶ‬ ‫מוסריות וערכים‪ .‬העונש הצטמצם ל‪ְ "-‬בּז ַ‬ ‫ֶל ֶח ם"‪ .‬כל איש חינוך יודע שעונש חייב להיות מקביל‬ ‫למעשה הרע‪.‬‬ ‫האם העונש שיצא מאת ה' מתאים במידה מדויקת לסוג‬ ‫חטא אדם הראשון?‬ ‫אכן כן ‪ .‬אדם הראשון נגע בחלק שאינו מורשה לו או‬ ‫שנאמר בחלק שלא התייגע בו‪.‬‬ ‫כאן בדיוק מתאים העיקרון "בזיעת אפיך"‪ ,‬כלומר רק מה‬ ‫שבזיעת אפיך רשאי אתה לאכול‪.‬‬ ‫מכאן נגזר הרעיון המוסרי להתפרנס מיגיע כפיים ולא‬ ‫על חשבונם של אחרים ‪ ,‬ואשר חז " ל נתנו מקום‬ ‫משמעותי לרעיון זה‪.‬‬ ‫אמר דוד המלך‪" :‬יגיע כפיך כי תאכל" ועליו מטה שלמה‪:‬‬ ‫אכתּוֹ אָח הוּא ְל ַב ַעל ַמ ְשׁ ִחית"‪ .‬הפסוק‬ ‫"גַּם ִמ ְת ַר ֶפּה ִב ְמ ַל ְ‬ ‫מדגיש את חשיבות המלאכה‪.‬‬ ‫רוב ספר משלי משבח את החכמה‪ ,‬אולם אין זה מספיק‬ ‫ללמוד חכמה ‪ -‬צריך גם לעשות מלאכה‪ :‬גם מי שמתרפה‬ ‫במלאכתו‪ ,‬ואינו משקיע מספיק בעבודתו‪ ,‬דומה לאדם‬ ‫משחית‪:‬‬ ‫אָביו וְ ִאמּוֹ וְ א ֵֹמר ֵאין‬ ‫א‪ .‬משחית את החברה‪ ,‬כמו ב"גּוֹזֵל ִ‬ ‫ָפּ ַשׁ ע ‪ָ -‬ח ֵב ר הוּא ְל ִא ישׁ ַמ ְשׁ ִח ית " ) משלי כ ‪ ,‬ח ( ‪ ,‬אין לו‬ ‫פרנסה משל עצמו ולכן הוא עלול להגיע למצב שיגזול‬ ‫את הוריו או אנשים אחרים‪" ,‬כל שאינו מלמד את בנו‬ ‫אומנות )מלאכה( ‪ -‬מלמדו ליסטות" )קידושין ל‪.(:‬‬ ‫ב‪ .‬משחית את נפשו‪ ,‬כמו ב"נ ֵֹאף ִא ָשּׁה ‪ֲ -‬ח ַסר ֵלב‪ַ ,‬מ ְשׁ ִחית‬ ‫ַע ֶשׂ ָנּ ה " )משלי ו( ; הוא אינו מממש את כל‬ ‫ַפ שׁוֹ הוּא י ֲ‬ ‫נְ‬ ‫הצדדים של נפשו‪ .‬חלק ניכר מהנפש שלו בטל‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫עלול להגיע לניאוף ‪ ,‬כדברי חז " ל‪" :‬בטלה מביאה לידי‬ ‫זימה" )כתובות נ"ט(‪ .‬ולכן קבעו חז"ל‪ ,‬שעשיית מלאכה ‪-‬‬ ‫חשובה‪ ,‬גם כערך בפני עצמו‪ ,‬ולא רק כאמצעי לפרנסה‪:‬‬ ‫"היה לה ולו ממון הרבה‪ ,‬אפילו היו להן כמה ְש ָפחוֹת ‪-‬‬ ‫להבטלה בלא מלאכה כלל‪ ,‬שהבטלה מביאה‬ ‫אינה יושבת ְ‬ ‫לידי זימה; והמדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה כלל ‪-‬‬ ‫יוציא וייתן כתובה‪ ,‬שהבטלה מביאה לידי זימה" )רמב"ם‬ ‫הלכות אישות כא(‪.‬‬ ‫מלאכה חשובה גם לאנשים הלומדים תורה ‪ ,‬כדברי‬ ‫הרמב"ם‪" :‬כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה‬ ‫מלאכה ויתפרנס מן הצדקה ‪ -‬הרי זה חלל את השם‬ ‫וביזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו‬ ‫ונטל חייו מן העולם הבא‪ ...‬וכל תורה שאין עמה מלאכה‬ ‫סופה בטילה וגוררת עון‪ ,‬וסוף אדם זה שיהא מלסטם‬ ‫את הבריות" )רמב"ם ת"ת ג' ב'(‪.‬‬ ‫לקיים מצוה‪ ,‬למקרים בהם משיכת האדם לעבירה היא‬ ‫משיכה טבעית שראוי שהאדם ייתן לה ביטוי אלא‬ ‫שהוא צריך להיות ביטוי מוגבל בצורה הראויה ‪.‬‬ ‫לדוגמה ‪ ,‬אכילה היא דבר הכרחי ‪ ,‬אולם יש לעשותו‬ ‫בצורה התואמת את מצוות כשרות המזון‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫כאשר מדובר בתכונות רעות שאין להן מקום כלל והן‬ ‫מעידות על פגם בנטיות הנפש‪ ,‬שם ראוי שהאדם יאבק‬ ‫בהן ‪ ,‬ועצם המאבק מעיד על חסרון בנפש אותו אדם ‪,‬‬ ‫חסרון שנובע מריחוקו של האדם מהקב"ה ‪ .‬בהתאמה‬ ‫לכך ‪ ,‬ישנה מצוה מיוחדת שמגדירה את הצורך‬ ‫להידמות לקב"ה בכל תכונה שהוא תואר בה )הלכות‬ ‫דעות א‪ ,‬ה‪-‬ו(‪ .‬אם נחזור עתה לדברי הרמב"ם במסכת‬ ‫מכות‪ ,‬נראה שיש להבינם בצורה אחרת‪ :‬לא רק שקיום‬ ‫מצוה לשמה צריך להיות נקי משיקולי כדאיות‬ ‫חומריים ‪ ,‬אלא ראוי שהאדם ידע את תכליתה של‬ ‫המצוה ) חסד עם הזולת ‪ ,‬פיתוח תכונות נפש טובות‬ ‫וכדומה( ורק אז הוא יהיה קיום המצוה‪ ,‬קיום של רצון‬ ‫הקב "ה בדרגה המעולה ‪ .‬מו"ר הרב קאפח הראה שני‬ ‫מקורות נוספים לחשיבות הבנתן של המצוות אצל‬ ‫מקיימיהן ‪ ,‬האחת במו " נ ) ג ‪ ,‬נא ( ‪ ,‬והשנייה בהלכות‬ ‫איסורי ביאה יד ‪ ,‬ג ‪ ,‬שם הובאה הגדרת היהודי השלם‬ ‫כפי שבית דין צריכים להציג בפני מי שבא להתגייר‪:‬‬ ‫"אין צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצוות אלו‬ ‫ויודען"‪ .‬כלומר‪ ,‬לא די בעשייתן כדי להיות צדיק גמור‬ ‫אלא העשייה צריכה להשתלב בידיעתן של המצוות‬ ‫הנעשות‪.‬‬ ‫אלעזר קייסי יצ"ו‬ ‫כוס תנחומין‬ ‫לידיד‬ ‫הליכות עם ישראל‬ ‫ר’ אהוד מורי‬ ‫על פטירת אמו‬ ‫הי"ו‬ ‫ע"ה‬ ‫מן השמים תנוחמו‬ ‫ולא תוסיפו לדאבה עוד‬ ‫כוס ברכות‬ ‫לידידינו היקרים‬ ‫ר’ חיים בשארי הי"ו ורעיתו מרגו מב"ת‬ ‫לרגל נישואי ביתם‬ ‫הדר נעמה עם בח"ל נריה‬ ‫יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן‬ ‫לתפארת עם ישראל‬ ‫מאחלים‬ ‫מערכת אור ההליכות‬ ‫הרב יוסף קארו ‪ ,‬ב "כסף משנה " שם‪ ,‬חלק על הרמב" ם‬ ‫בעניין הקיצבאות ללומדי תורה‪ ,‬וטען שמותר לתלמידי‬ ‫ישיבות לקבל קיצבאות על‪-‬מנת שיוכלו להקדיש את רוב‬ ‫זמנם ללימוד ‪ ,‬אך גם הוא לא חלק על החשיבות של‬ ‫עשיית מלאכה‪ ,‬וכך פסק בשולחן ערוך‪" :‬אחר‪-‬כך ]אחרי‬ ‫שלמד תורה[ ילך לעסקיו‪ ,‬דכל תורה שאין עמה מלאכה ‪-‬‬ ‫סופה בטלה וגוררת עוון‪ ,‬כי העוני יעבירנו על דעת קונו‪.‬‬ ‫ומכל מקום‪ ,‬לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי‪ ,‬ותורתו‬ ‫קבע‪ ,‬וזה וזה יתקיים בידו‪) ".‬שולחן ערוך אורח חיים קנו‬ ‫א(‪.‬‬ ‫וכן הוסיף הרב יחיאל מיכל אפשטיין‪" :‬וכמה טועים בזה‬ ‫לומר שהאומנות הוא דבר של בזיון‪ ,‬שהרי כמה תנאים‬ ‫ואמוראים שהיו בעלי מלאכות ! ואיתא במדרש רבה‬ ‫בראשית ‪ :‬חביבה היא המלאכה מזכות אבות ‪ ,‬שזכות‬ ‫אבות הצילה ממון ‪ ,‬ומלאכה הצילה נפשות ‪ ,‬שנאמר ‪:‬‬ ‫'לולי א‪-‬להי אבי אברהם‪ ...‬כי עתה ריקם שלחתני‪ ,‬את‬ ‫כפ י ראה א ‪-‬להים ויוכח אמש ' ‪ .‬כלומר ‪,‬‬ ‫עניי ואת יגיע ַ‬ ‫שלא הרגו לבן ליעקב בפגעו בו " ) ערוך השולחן אורח‬ ‫חיים קנו(‪.‬‬ ‫נסיים את המאמר בדבריו של הרמב"ם‪ ,‬בפירושו למשנה‬ ‫באבות "ר' לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל‬ ‫רוח " ) אבות ד ' ד ' ( ‪ " -‬כשנעיין בדברי רז " ל לא נמצא‬ ‫אצלם שהיו מבקשים ממון מבני אדם ולא היו מקבצים‬ ‫ממון לישיבות הנכבדות והיקרות ולא לראשי גליות‪ ,‬לא‬ ‫לדייניהם ולא למרביצי התורה ולא לאחד מהגדולים ולא‬ ‫לשאר בני אדם מן העם"‪ .‬הרמב"ם מביא מספר רב של‬ ‫דוגמאות שבהן חכמים עסקו במלאכה על מנת ללמד את‬ ‫העם מוסר ודרך ארץ‪ .‬אחד הסיפורים‪ :‬וקרנא היה דיין‬ ‫בא " י והוא הוה דלי דולא ) דולה דליים ( ‪ ,‬וכשהיו באין‬ ‫בעלי הדין לפניו היה אומר תנו לי מי שידלה במקומי או‬ ‫תנו לי כדי בטילתי ואדון לכם‪.‬‬ ‫מסתבר שהעונש "בזיעת אפיך תאכל לחם"‪ ,‬נתפס בעיננו‬ ‫כעונש ‪ ,‬מפני שלא כתוב בו " ארור " באופן ישיר כמו‬ ‫שנאמר על הנחש‪ ,‬אלא היא הכוונה לאדם לדורי דורות‪,‬‬ ‫ללמד את בניו אחריו ליהנות מיגיע כפיו‪.‬‬ ‫כוס ברכות‬ ‫לידידנו הדגול ולכל משפחתו היקרה‬ ‫הרב אדיר דחוח הלוי ב"ר יוסף יצ"ו לאוי"ט‬ ‫חתן ידידינו המסורים יומם ולילה בהפצת פעולותיה‬ ‫של "הליכות עם ישראל" ומכון מש"ה‬ ‫ר' אברהם חמדי הלוי ונוו"ב אהובה מנב"ת‬ ‫עם קבלת התואר דוקטור לתלמוד‬ ‫שיתקיים בך "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"‬ ‫ותזכה ויפוצו מעיינותיך ויאדיר שמך בכל הארץ‬ ‫המאחלים‬ ‫מערכת אור ההליכות‬ ‫לענין כסוי עינים בפסוק ראשון‪ ,‬איתה בגמ ' לא חזינא ליה לרבי דמקבל‬ ‫]השאלות משוחזרות להבנת התשובות‪:‬‬ ‫עול מלכות שמים ‪ ,‬כלומר לא ראיתי את רבנו הקדוש שקורא את שמע ‪.‬‬ ‫)א( האם מותר להפסיק בפסוקי דזמרה‬ ‫אמר ליה כשמעביר ידיו על עיניו ההיא שעתא מקבל עליו עול מלכות‬ ‫)ב( מדוע מכסים את העיניים בקריאת שמע‬ ‫) ג ( השואל שאל את מארי בקשר לנשוק הציציות שמים‪ .‬וטוב לנהֹג כדברו כי זה עוזר לרכז את המחשבה‪.‬‬ ‫בפרשה שלישית של קריאת שמע ‪ ,‬ונדמה היה לשואל ולענין נשוק הציצית לא הסתכלת יפה‪.‬‬ ‫שמארי בתפלת שחרית נהג כן ונישק את הציציות[‬ ‫והנני מאחל לך הצלחה בגדול ילדיך המוצלחים‬ ‫‬ ‫ו אב תשנ"ח ותזכה לראות בשלותם כנה"ר‬ ‫לק"י‬ ‫בכ”ר יוסף קאפח‬ ‫כבוד ר' משה אלשיך נ"י‬ ‫קבלתי מכתבך עם הכסף ‪ .‬והנה מצורף קבלה החתומה‬ ‫ע"י הגבאי שלנו‪.‬‬ ‫קוראים נוספים המעוניינים לפרסם תשובות‪ ,‬מאת מו"ר הגאון‬ ‫לשאלותיך‪ :‬ביחס להפסק בזמירות ראה משנה תורה מהדורתי דף קפב שם‬ ‫הרב יוסף קאפח זצ"ל מוזמנים ליצור קשר בטלפון‪054-2443930 :‬‬ ‫הבאתי דברי הרי"ף מיבעי ליה לאניש דלא לאשתעויי וכו'‪ .‬ושם גם הבאתי‬ ‫או בדוא"ל‪orhalichot@gmail.com :‬‬ ‫דברי הרמב"ם שגם דעתו שאסור להפסיק אלא לברכות אם נזדמנו‪.‬‬ ‫בכנס לציון יום השנה לזכרו של מו" ר הרב יוסף למנוע מלבקר בהצגות או קונצרטים‪ ,‬אולם לבתי‬ ‫קאפח זצ " ל שהתקיים בבית הכנסת " ישורון " קול נו ע א ין הי תר וז את לא ור הע וב דה שכ ל‬ ‫בהנחייתו של הרב אליהו אביעד‪ ,‬דיברו הרב עוז הסרטים חזקתם בגירוי יצרים ושלהוב תאוות‪.‬‬ ‫קאפח בנושא תיקון אוכלין בשבת‪ .‬השאלה‪ :‬האם‬ ‫מותר להשרות בורגול בשבת בכדי להוסיפו הרב אביעד אשואל בפתח דבריו הסב את תשומת‬ ‫לסלט ? הובאו שיטות שונות ראשונים ואחרונים לב הציבור לעובדה שכל דוברי הכנס הם דור שני‬ ‫בדין הכשרת אוכלין בשבת‪ ,‬והביא את דעתו של ל ת ל מ י ד י מ א ר י ) ח ו ץ מ ה ר ה ” ג ר צ ו ן ע ר ו ס י‬ ‫מארי שמאכל שלא ראוי ‪ ,‬אסור לעשותו ראוי שליט”א(‪ .‬הרב אשואל דיבר בנושא התפילה‪ ,‬ועל‬ ‫למאכל בשבת‪ ,‬ויש ענין של מכה בפטיש באוכלין‪ .‬המנהג של תפילה אחת בציבור ושעוד עדות‬ ‫קיימו ואף בתור לכתחילה את מנהג זה ‪ .‬הרב‬ ‫ר ' יוחאי מקבילי הביא את שיטות הלל ושמאי אשואל הכריז שהוא עובד על צאת ספרו החדש‬ ‫לגבי שימור דברים לכבוד השבת ‪ ,‬שהלל סובר בעזר ה’‪ ,‬שיח משה ‪ -‬על הלכות תפילה לרמב”ם‪.‬‬ ‫שיש לכבד כל יום ויום במאכלים הראויים לאותו‬ ‫היום‪ ,‬בניגוד לדעת בית שמאי שיש להניח דברים בהרצאה החותמת את האירוע דיבר הרה ” ג רצון‬ ‫לכבוד השבת‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הזכיר את נושא ידיעת ה ’ ערוסי שליט " א בנושא הכשרת כלים חלקים‬ ‫שככל שהאדם יודע יותר הרי שהוא אוהב יותר כזכוכית ונירוסטה‪ ,‬שאם אין בכלים בליעה אז אין‬ ‫צורך להכשירם‪ ,‬ודי לכאורה בניקיונם?‬ ‫את ה’‪.‬‬ ‫המקור הינו בפרשת מטות " אך את הזהב ואת‬ ‫הרב אליקים צדוק דיבר בעיקר בעניין חינוך הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת‬ ‫הילדים ‪ ,‬והדוגמא אישית שמהווה את החינוך העופרת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש‬ ‫הטוב ביותר‪ ,‬יותר מכל גערה או תוכחה‪ .‬כמו כן וטהר אך במי נידה יתחטא וכל אשר לא יבא באש‬ ‫הזכיר את עניין הבר מצווה שלא נהגו בתימן ‪ ,‬תעבירו במים"‪ ) ,‬מה שבא במים ‪ -‬תעבירו במים(‪,‬‬ ‫והביא את דברי מארי על מסיבות בר המצווה וטעונים טבילה מפני הטומאה‪ .‬התורה מדברת על‬ ‫הנוהגות כיום שלעיתים אינם משקפות את כלים ולא על גולמי החומרים‪ ,‬וההכשר טעון מפני‬ ‫האירוע ובמיוחד הדרשות אותן נושאים חתני בר גיעולי גויים‪ .‬התורה אומרת במפורש שיש בליעה‬ ‫המצווה אשר מועברות מאירוע לאירוע ‪ ,‬וללא בכלים ‪ ,‬והאיסור הבלוע ‪ -‬ייפלט לאוכל ‪ ,‬ויוצא‬ ‫קשר לחתן הבר מצווה‪ ,‬אשר לפעמים הן בבחינת שנֶאכל אוכל אסור‪ .‬מכאן התורה הצריכה הכשר‬ ‫לעג לרש לחתן בר המצווה‪ .‬הובאו דברי מארי על כלים שנבלעו מאיסור ‪ ,‬ומכאן ידוע המשפט‬ ‫נחיצות לימוד תורה לבת בענייני מצוותיה‪ .‬בנוסף כתשמישו כך הכשרו ‪ .‬הטעם הבלוע בכלי ‪ -‬אסור‬ ‫הביא את דברי מארי לגבי ביקור בבתי תיאטראות מהתורה ‪ .‬מטרת ההכשרה ‪ -‬להפליט את טעם‬ ‫שבמידה ואין דברי נבלה או הצגת תועבה אין האיסור‪ .‬כלים ישנים ‪ -‬אינם טעונים הכשר‪ .‬כלים‬ ‫של גויים או של חילונים שהשתמשו בצונן ‪ -‬לא‬ ‫טעונים הכשר ) אלא רק ניקוי(‪ .‬כלי חרס ‪ -‬אין לו‬ ‫הכשר ‪ ,‬משום שבליעתו מרובה ) וגם ליבון לא‬ ‫מועיל כי חושש שיתבקע (‪ .‬כלי זכוכית ‪ -‬לפי‬ ‫שיטת הרמב"ם טעונים הכשר‪ ,‬ומארי מדייק שכלי‬ ‫זכוכית הוזכרו יחד עם כלי מתכת ‪ -‬והכשרתם‬ ‫ככלי מתכת‪ .‬מארי סובר שלעולם כלי זכוכית ככלי‬ ‫מתכת בין לענין הכשר ובין לענין חמץ‪.‬‬ ‫לׂקותם אינה מעלה ואינה מורידה )שתחשוב‬ ‫וח ַ‬ ‫ַ‬ ‫שאין בליעה( ואין להקל בכלי נירוסטה כלל‪ .‬וזאת‬ ‫בניגוד לדעת הרה”ג עובדיה יוסף שליט ” א שכלי‬ ‫זכוכית אינם טעונים הכשר‪ .‬הובאו תשובות מארי‬ ‫ממאגר הרב חמאמי בשאלות שנשאל לגבי כלי‬ ‫זכוכית והכשרן‪ .‬הרה”ג רצון ערוסי שליט”א חידד‬ ‫את הנקודה שגם אם המדע אומר שכלי זכוכית‬ ‫לא בולעים משום חלקותם או כל סיבה שהיא ‪,‬‬ ‫אין לזוז מגמרא מפורשת שכלי זכוכית דינם ככלי‬ ‫מתכת‪ ,‬וכך הדין‪.‬‬ ‫המנחה‪ ,‬הרב אליהו אביעד‪ ,‬הזכיר את הבקשה‪,‬‬ ‫שכל מי שנפגש עם הרב אבשלום עדן זצ ” ל ‪ ,‬כל‬ ‫סיפור ‪ ,‬כל מאורע ‪ ,‬מתבקש לפנות להליכות עם‬ ‫ישראל ‪ ,‬לשם הוצאת ספר בעז ” ה במלאת שנה‬ ‫לזכרו‪.‬‬ ‫הכנס הועבר בשידור ישיר באתר נצח ישראל‬ ‫באדיבות ר’ עזריה נהרי יצ” ו‪ .‬שיעורו של הרה”ג‬ ‫רצון ערוסי שליט” א הועבר אף בשידור חי ברשת‬ ‫מורשת‪.‬‬ ‫ניתן לראות את הכנס בשידור חוזר באתר נצח‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל‬ ‫למשפחות היקרות‬ ‫הרב חיים שאלתיאל שליט"א‬ ‫רב מלון דן י‪-‬ם‬ ‫ונוו"ב סיגלית חמדה מנב"ת‬ ‫באירוסי הבת‬ ‫נועה‬ ‫שתחי'‬ ‫נכדת מו"ר הרה"ג רצון ערוסי ונוו"ב הרבנית שרה מנב"ת‬ ‫עם הבחור החשוב‬ ‫דניאל יצחק הלוי שיחי'‬ ‫בן ר' משה ב"ר שלמה )סלימאן( בכה"ר יחיא יצחק הלוי‬ ‫ונוו"ב ניצה שתחי'‬ ‫ויהי רצון שיתקיים בהם בורא עולם בקנין השלם זה הבנין‬ ‫לתפארת המשפחות ולתפארת עדתנו וכל ישראל‬ ‫המאחלים‬ ‫מערכת אור ההליכות‬ ‫נֹהֵ ג ּ ַכ ּצֹאן יוֹ סֵ ף‬ ‫משנתו החינוכית של הרב יוסף קאפח‬ ‫מאת‪ :‬חיים קדם‬ ‫בספר זה מרוכזת שיטתו החינוכית של מורנו הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל‪ .‬מתוך‬ ‫התיעוד שבכתב ושבעל פה מתגלה תמונה של פעילות חינוכית ענפה ומקיפה‬ ‫‪03‬‬‫לרכישה‪ :‬מכון מש"ה ‪03-5351119‬‬ ‫אתר נצח ישראל‪www.net-sah.org :‬‬ ‫מתוך שו"ת באתר "מורשת" ‪ www.moreshet.co.il‬ואתר "נצח ישראל" ‪www.net-sah.org‬‬ ‫ש ‪ :‬אני נמצאת כרגע בטיול בדרום אמריקה ‪ .‬אשמח‬ ‫לדעת מה ההלכה שלפיה נוהגים בתשעת הימים לפי‬ ‫הפסיקה התימנית‪ .‬מה מותר לעשות ומה אסור‪.‬‬ ‫ת ‪ :‬לפי עיקר הדין ‪ " ,‬משנכנס אב ממעטין בשמחה" ‪,‬‬ ‫ובשבוע שחל בו תשעה באב ‪ ,‬אין מסתפרין ואין‬ ‫מכבסים ‪ .‬אולם נהגו אבותינו שלא להתחתן בימים‬ ‫אלו‪ ,‬אלא אם כן הבחור טרם קיים פריה ורביה ‪ .‬ויש‬ ‫שנהגו שלא לקנות דברים חדשים וכיו''ב‪ .‬אך אבותינו‬ ‫נהגו לאכול בשר עד ערב תשעה באב חוץ מהסעודה‬ ‫המפסקת ‪ .‬אין הבדל בין חו '' ל לארץ בכל העניינים‬ ‫הנ''ל‪.‬‬ ‫ש ‪ :‬בתענית תשעה באב ידוע שאין לומר בשחרית‬ ‫ברכת כהנים‪ .‬שאלתי בנוגע לעלייה לתורה האם כהן‬ ‫עולה ראשון ? וכן לוי עולה שני ? אני שואל שאלה‬ ‫זאת ‪ ,‬מאחר וחבר שמתפלל בבית הכנסת אמר שאין‬ ‫כהן עולה ראשון מאחר ואין ברכת כהנים‪.‬‬ ‫ת‪ :‬לפי עיקר הדין יש ברכת כהנים בשחרית בתשעה‬ ‫באב‪ ,‬וזו שיטת רבינו‪ .‬אלא שנהגו שלא לשאת כפיהם‬ ‫בשחרית ‪ ,‬מכח מנהג בלבד ‪ .‬ומנהג זה חדר לתימן רק‬ ‫במאה הי''ח‪ .‬ואין להוסיף גם ביטול תקנת חז''ל שיש‬ ‫לקרוא בתורה‪ :‬כהן‪ ,‬לוי וישראל‪ .‬ואין לזה שום קשר‬ ‫עם המנהג שלא לשאת כפיהם‪.‬‬ ‫ש‪ :‬ממתי חובה לא ללכת לים‪ ,‬האם מראש חודש אב‬ ‫ועד ט' באב או לפני כן?‬ ‫ת ‪ :‬אין חובה לא ללכת לים ולא איסור ללכת לים ‪.‬‬ ‫מותר מבחינת הדין אפילו בשבוע שחל בו תשעה‬ ‫באב ‪ .‬כמובן רק בחוף ים בלתי מעורב ‪ .‬אלא יש‬ ‫חוששים ללכת לים בימי בין המצרים‪ ,‬יש מי"ז בתמוז‬ ‫ויש מר" ח ויש רק בשבוע שחל בו תשעה באב ‪ .‬ועל‬ ‫כגון זה נאמר‪ :‬מאן דקפיד קפדינן בהדיה‪.‬‬ ‫ש ‪ :‬ילמדנו רבינו האם נכון להניח רק תפילין של יד‬ ‫בט' באב לדעת הרמב"ם?‬ ‫ת‪ :‬כן ‪ .‬אבל בבית ‪ .‬לא בציבור ‪ ,‬כי אין לשנות ממנהג‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫ש ‪ :‬אני בשבועות ההריון הראשונים ‪ .‬תקופה זו לא‬ ‫קלה‪ ,‬מכיון שהיא מלווה בתשישות‪ ,‬בחילות והקאות‪.‬‬ ‫האם אני יכולה לשתות לשיעורים על מנת לא להרגיש‬ ‫רע ולהגיע למצב של אפיסת כוחות?‬ ‫ת‪ :‬בתשעה באב אישה בהיריון צריכה לצום‪ ,‬אלא אם‬ ‫כן היא חולה ואז היא פטורה מן הצום‪ ,‬גם אם אין לה‬ ‫שום פיקוח נפש ‪ .‬אישה בהריון שביום תשעה באב‬ ‫היא מרגישה בחילות‪ ,‬והיא מקיאה והגיעה לתשישות‪,‬‬ ‫מותר לה לשתות ולאכול כדי צורכה ‪ ,‬ולא יותר‪ .‬ואין‬ ‫צורך בשיעורים‪.‬‬ ‫ש‪ :‬האם ניתן לסחור במניות בתקופת בין המיצרים ‪,‬‬ ‫היות וזה מקור הכנסתי העיקרי?‬ ‫ת‪ :‬כן‪.‬‬ ‫ש‪ :‬א‪ .‬האם מותר לחתום על הסכם שכירות בתקופת‬ ‫בין המיצרים?‬ ‫ב ‪ .‬האם מותר לעבור להתגורר בדירה בשכירות‬ ‫בתקופה שבין המיצרים?‬ ‫ת‪ :‬א‪ .‬כן‪ .‬ב‪ .‬כן‪.‬‬ ‫ש‪ :‬ראיתי בכמה מקומות בפירושו על הרמב"ם שמארי‬ ‫קאפח זצ " ל כתב שתשובות הרמב " ם לחכמי לוניל‬ ‫מזוייפות‪ .‬אמנם לא מצאתי את המקור שבו הוא מביא‬ ‫את הראיות לדבר ‪ .‬איפה כתב בהרחבה על הנושא‬ ‫והוכיח את הזיוף?‬ ‫ת‪ :‬בהרבה מקומות בפירושו למשנה תורה ‪ .‬השתמש‬ ‫בתוכנה ''אוצר מכון מש''ה''‪ ,‬ותוכל בנקל להגיע לכל‬ ‫המקומות הנ''ל‪.‬‬ ‫ש ‪ :‬האם כתובה שנקרעת לחציין כשרה ? אני רואה‬ ‫בהלכות מלוה ולוה ששטר שנקרע ‪ -‬בתוקפו עד‬ ‫שיקרע קרע בית דין‪ ,‬שתי וערב?‬ ‫ת‪ :‬כל שטר חוב ובכללם כתובה ‪ ,‬שנקרע קרע שאינו‬ ‫קרע הפוסל שטר ‪ ,‬הוא בעל תוקף ‪ ,‬אם מודי ם‬ ‫בחוב ‪ .‬עם כל זאת יש לשחזר שטר חוב בלתי קרוע ‪,‬‬ ‫כדי להבטיח את המוטב‪.‬‬ ‫ש‪ :‬האם נהגו בתימן ב״לקט שכחה ופאה״? וא״כ האם‬ ‫מדאורייתא או מדרבנן?‬ ‫ת‪ :‬מן התורה רק בארץ )רבינו מתנות עניים(‪ ,‬ומדרבנן‬ ‫גם בחו '' ל ) א ‪ ,‬יד (‪ .‬לא ידוע לי שנהגו ‪ .‬כי בצנעא‬ ‫וסביבותיה לא עסקו בחקלאות‪ ,‬ובשרעב במידה ועבדו‬ ‫בחקלאות‪ ,‬דומני‪ ,‬שבשדות גויים‪ ,‬ולא בשדות שלהם‪.‬‬ ‫אבל גם הדין המחייב בחו''ל מדרבנן לקט שכח ופאה‪,‬‬ ‫הני מילי כשיש באותה סביבה עניי ישראל ‪ ,‬שהרי גם‬ ‫בארץ ישראל מתנות עניים הנובעת מקדושת א '' י ‪,‬‬ ‫נותנים לעניים שאינם יהודים‪ ,‬רק משום דרכי שלום‪,‬‬ ‫עיין דרך אמונה ‪ ,‬שם ‪ ,‬אות פ ''ד‪ .‬ניתן להאזין להלכה‬ ‫יומית באתר ''נצח ישראל"‪.‬‬ ‫ש‪ :‬אני בחור לפני צבא בוגר ישיבה תיכונית‪ .‬לצערנו‬ ‫אבי הסתבך בחובות גדולים ובעיקר חוב גדול לשוק‬ ‫האפור‪ .‬מספר פעמים הרביצו לו ואיומים חמורים על‬ ‫חייו עד כדי כך שברח מהבית‪ .‬המשפחה הקרובה לא‬ ‫רוצה לעזור ממספר סיבות ואין אפשרות לשכנעם ‪.‬‬ ‫אני הבכור במשפחה ושקלתי לבקש דחיית שירות כדי‬ ‫לעבוד עם אבי ולהרגיע את המצב ‪ .‬שוחחתי אף עם‬ ‫מספר נושים של אבי והם דווקא הראו סימנים של‬ ‫התגמשות לאחר שהבהרתי להם שאני נכנס לתמונה‬ ‫כדי להציל את המשפחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬רב השכונה הסכים‬ ‫לשוחח עם הנושים ולרכך קצת את החוב שלא תתפח‬ ‫ריבית ‪ .‬השאלה שלי האם רצוי ) או אף חובה ( לבצע‬ ‫מהלך כזה של דחיית השירות ולפגוע בעתידי‪ ,‬כל זאת‬ ‫כמובן כדי לעשות כיבוד הורים ‪ ,‬כי חלק ממשפחתי‬ ‫רואים זאת בעין לא יפה שאני לכאורה נפגע ממהלך‬ ‫כזה‪.‬‬ ‫ת‪ :‬מן הדין אינך חייב‪ .‬כי כיבוד בן לאב בפרנסת האב‪,‬‬ ‫משל האב ‪ ,‬לא משל הבן ‪ .‬אבל אם נדבק לבך ‪ -‬יישר‬ ‫כוחך ‪ .‬ובלבד שמעורבותך כאמור בשאלתך תהיה‬ ‫שקולה וזהירה ‪ ,‬מלווה ע '' י חכם רבני שיסייעך‬ ‫בשיקוליך‪ ,‬כדי שגם אתה לא תסתבך חלילה‪ ,‬כי עתידך‬ ‫לבקשת החברים אנו מתארגנים לקראת ימי עיון‬ ‫והתבוננות בגליל המערבי‪.‬‬ ‫בין התאריכים א'‪-‬ד' אלול )‪(7-10/8/13‬‬ ‫ימים רביעי‪-‬מוצ"ש‪ ,‬נצא )אם יגזור ה' בחיים(‬ ‫לגליל המערבי ללימוד‪ ,‬סיורים בטבע ונופש‬ ‫משפחות בשיתוף 'הליכות עם ישראל' סניף נתניה‪.‬‬ ‫הלינה ב"מור אכזיב"‪ .‬האירוח בימי רביעי חמישי‬ ‫ושישי על בסיס חצי פנסיון‪ ,‬בשבת‪-‬אירוח מלא‪.‬‬ ‫המחיר לזוג‪₪ 1590 :‬‬ ‫ילד )‪ (3-12‬בחדר הורים‪₪ 445 :‬‬ ‫מבוגר )‪ 12‬ומעלה( בחדר הורים‪₪ 570 :‬‬ ‫המעוניינים יזדרזו וירשמו‪ .‬מספר המקומות מוגבל !‬ ‫התשלום‪ 5 :‬תשלומים שווים )הראשון בעת‬ ‫הרישום(‪ .‬התשלום האחרון‪ :‬חודש לאחר האירוח‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה‪ :‬אבי ‪050-6576418 :‬‬ ‫ירון‪ 054-6887277 :‬מאיר‪050-6682097 :‬‬ ‫ברכות‬ ‫לאשת החיל מזכירת מכון מש"ה‬ ‫המסורה והחרוצה‬ ‫מרת ורד לוי‪-‬בדיחי מנב"ת‬ ‫ולבעלה היקר ניר שיחי'‬ ‫לפניך‪ ,‬וצריך אתה לדאוג לעתידך‪.‬‬ ‫ש‪ :‬א‪ .‬הבנתי שאם הבשר מבושל על מנגל אינו צריך‬ ‫חליטה ‪ ,‬האם נכון הדבר באופן גורף? האם לכל סוגי‬ ‫הבשר? האם יש כלל בדבר?‬ ‫ב ‪ .‬לגבי חליטת בשר טחון ‪ ,‬ראיתי תשובה של מורי‬ ‫במקום אחר שהעניין בעייתי ‪ .‬האם הדרך היחידה זה‬ ‫לחלוט בשר ולטוחנו בבית או שקיימות דרכים‬ ‫לחולטו?‬ ‫ת‪ :‬א‪ .‬אם הבשר נצלה במנגל‪ ,‬אינו צריך חליטה‪ .‬ב‪ .‬יש‬ ‫מתירין‪ ,‬ואני אוסר לכתחילה‪.‬‬ ‫ש ‪ :‬ראיתי תשובה של אחד הרבנים הספרדים לגבי‬ ‫אופניים של ילדים קטנים שאינם מוקצה ‪ .‬מה כבו '‬ ‫הרב יפסוק בעניין‪ ,‬האם דווקא ילדים או גם מבוגרים?‬ ‫או שלשניהם זה נחשב מוקצה‪.‬‬ ‫ת ‪ :‬אופניים של ילדים אינם מוקצה ‪ .‬בתנאי שאין‬ ‫תאורה ‪ ,‬ואין שום מערכת חשמלית רק מכנית ‪,‬‬ ‫והפידלים מניעים שרשרת עם שני גלגלי שיניים‪ ,‬ולא‬ ‫יותר ‪ .‬כי האופניים של הגדולים נאסרו בגלל הרבה‬ ‫טעמים ‪ ,‬גם בגלל התאורה ‪ ,‬גם אינם מונעים ע '' י‬ ‫חשמל ‪ ,‬וגם בגלל חשש קלקול ותיקון ‪ ,‬והתאמת‬ ‫הכידון ‪ .‬וגם בגלל החשש שיוציא מרשות לרשות או‬ ‫יעבור את התחום ‪ .‬לא כן באופניים של ילדים ‪ ,‬אין‬ ‫שום חשש מהנ''ל‪.‬‬ ‫ש ‪ .1 :‬נהגתי לומר בבית הכנסת בבסיס שתי הלכות‬ ‫באופן קבוע לאחר תפילת שחרית‪ ,‬עכשיו עברתי בסיס‬ ‫וכעת בבסיס החדש הרב אומר דבר תורה לאחר‬ ‫התפילה ולכן אני לא מוסיף‪ ,‬האם המעשה שלי נחשב‬ ‫כחזקה של נדר? ואם כן מה עליי לעשות?‬ ‫‪ .2‬לאחר שאחד המתפללים הבחין שהטלית שלי‬ ‫מקופלת לחצי כמו שנוהגים אצלנו ‪ ,‬העיר לי שצריך‬ ‫שכנפות הציצית יסובו סביבך ויהיו שתיים מלפניו‬ ‫ושתיים מאחריו‪ ,‬מה עליי להשיב לו?‬ ‫‪ .3‬אני קורא לעיתים תהלים בלילה בבית הכנסת‪ ,‬מה‬ ‫עליי לענות לאלו שמעירים שאסור לקרוא זאת לאחר‬ ‫החשכה?‬ ‫ת ‪ .1 :‬גם לפוסקי ההלכה שהנהגה שנהג האדם כמוה‬ ‫כנדר‪ ,‬הרי שינית מקום‪ ,‬יש רב שאומר דבר תורה‪ ,‬הרי‬ ‫אינך מבטל מרצון את הנדר ‪ ,‬כי הציבור לא ירצה או‬ ‫לא יוכל לשמוע דברי תורה ואולי גם הרב יתנגד‪.‬‬ ‫‪ .2‬עליך להשיב לו ‪ ,‬שלפי הדין אין מניעה להתעטף‬ ‫בטלית מקופלת כמו הטלית שלך‪ ,‬אלא שיש סוברים‬ ‫שבעיטוף יש צורך שהאדם יהיה מוקף בארבע‬ ‫הציציות שבארבע הכנפות‪ ,‬אך הנהגה זו אינה מעכבת‪.‬‬ ‫הגע בעצמך שאדם מתעטף בטלית בלתי מקופלת ‪,‬‬ ‫וטלית על ראשו ועל כתפיו ‪ ,‬ומשליך פלג ימני של‬ ‫הטלית לצד שמאלו ‪ ,‬או ההיפך‪ ,‬באופן שכל הציציות‬ ‫מושלכות על גבו ‪ ,‬כלום בירך לבטלה ‪ ,‬ועיטופו אינו‬ ‫עיטוף?!‬ ‫‪ .3‬הללו שאסרו מטעמי קבלה ‪ ,‬אסרו לימוד מזמורים‬ ‫בעוד שאתה קורא מזמורים כתפלות‪.‬‬ ‫נא לשמור על קדושת הגיליון‬ ‫‪a‬‬ ‫אין לקרוא בזמן תפילה וקריאת התורה‬ ‫‪a‬‬ ‫שבת שלום ומבורך‬ ‫בהכנס בנכם‬ ‫מתן‬ ‫נ"י‬ ‫בעול נועם מתן תורה ומצוות‬ ‫יזכו ההורים והסבים למשפחותם לבית‬ ‫אבותם‬ ‫דוד ונוו"ב ציונה לוי הי"ו‬ ‫אהרן ונוו"ב יונה בדיחי הי"ו‬ ‫לראות במתן מתנה נפלאה בתפארת‬ ‫מידותיו ומעלותיו‬ ‫המאחלים‬ ‫מערכת אור ההליכות‬ ‫מכון מש"ה‬ ‫הליכות עם ישראל‬ ‫הליכות עם ישראל‬ ‫עמותה להפצת ערכי היהדות הנאמנה‬ ‫רח' הרב שלום יצחק הלוי ‪ 4‬קריית אונו ת‪.‬ד ‪55100 ,211‬‬ ‫עורך ראשי‪ :‬יוסף פרחי‬ ‫עורכי משנה‪ :‬נתנאל חמדי‪ ,‬שמואל חמדי‬ ‫חברי המערכת‪ :‬הרב צפניה ערוסי‪ ,‬אבי חמדי‪ ,‬אביעד‬ ‫רצהבי‬ ‫טל'‪ 03-5340819 :‬פקס'‪03-5343658 :‬‬ ‫דוא"ל‪orhalichot@gmail.com :‬‬ ‫מספר המערכת של העלון בספרייה הלאומית‪:‬‬ ‫‪2789255‬‬ ‫כתובת לתרומות להמשך הפצת העלון‪ :‬ת‪.‬ד ‪ 5042‬נתניה‬