התפתחות העצמאות בגיל הרך רוב ההורים רוצים לגדל ילד עצמאי .ילד המסוגל לעשות דברים רבים בלי עזרה :כמו למשל, לאכול ,להתלבש ,להתרחץ וגם ללכת לשירותים בעצמו .כך גם קל יותר להורים וגם משמח אותם לראות כיצד הילד שלהם הופך להיות גדול ועצמאי. אם כך – מתי צריך ללמד ילד להיות עצמאי? ומדוע חשוב שילד יהיה עצמאי? סוג ההתקשרות שמתפתח בתקופת הינקות ,משפיע על תחושת העצמאות של הילד :ילדים אשר חשים ביטחון -חוקרים יותר את סביבתם ,עושים צעדים בטוחים יותר לקראת עצמאותם ומוכנים להתנסות באתגרים חדשים,כמו מאכל חדש או מתקן חדש במגרש המשחקים ,ילדים אלה מסתמכים פחות על אחרים ונוטים יותר לנסות טכניקות שונות של פתרון בעיות -נטייה שתשרת אותם בגיל מבוגר יותר. תהליך התפתחות העצמאות -האוטונומיה היא תוצאה של מספר מרכיבים: .1 .2 .3 .4 .5 בשלות פיזית ורגשית -הילד ההולך עצמאי יותר מהתינוק שתנועתו מוגבלת ,הילד שיודע להתלבש לבד עצמאי יותר מהילד שצריך לעזור לו להוריד מכנסיים בדרך לשירותים. הזדמנות לרכוש ניסיון ,לתרגל ביטחון עצמי ויכולת להתמודד עם כישלון וקושי- בלא אימון לא תושג אוטונומיה .בתהליך המעבר מתלות לעצמאות נאלץ הילד לעמוד מול אי הצלחות הגורמות תסכול .סביבה תומכת וביטחון עצמי עוזרים לו לעמוד מול הקשיים. מוטיבציה לעצמאות -כיוון שתהליך המעבר לעצמאות דורש עמידה בקשיים ,הילד צריך להרגיש שהוא מרוויח מהיותו עצמאי .כלומר ,שהוא זוכה לעידוד והערכה ,מסוגל לקבל החלטות ומשתלב בחברה .אם יציאה לעצמאות משמעותה שהילד נעזב לנפשו, לא תמיד כדאי לו התהליך. אמון של הסביבה ביכולתו -רק ילדים שהמבוגרים שמטפלים בהם נותנים אמון בכוחם ומסוגלים להכיל את תסכולם ,יצליחו לגדול בכיוון של עצמאות .מבוגרים שלא סומכים על הילד ,שפוחדים מעצמאותו ,שמעדיפים לא לאבד את שליטתם בילד ואת תלותו בהם ,לא מאפשרים לו להיות עצמאי. מערכת תמיכה שמקטינה את הסיכון שביציאה לעצמאות ומסייעת לילד ברגע קושי. נקודות ציון בדרך לעצמאות הילד: עצמאות מגיל לידה עד שנה הפניית המבט מעיני ההורה :עבור תינוק בן יומו ,ההחלטה להפנות את המבט היא אחת הדרכים המוקדמות לשלוט בסביבתו .כדאי להורים להגיב בדרכים שיחזקו בתינוק את תחושת הביטחון העצמי שלו .במקום לכפות עליו קשר עין ,תנו לו להסתכל סביב כך שירגיש תחושה של שליטה. השפעה על הסביבה :התינוק לומד שכאשר הוא בוכה -אימא מגיעה ,כשהוא מחייך-אבא מחייך ,כשהוא זורק צעצוע-סבתא מרימה אותו .תגובה חיובית ואוהבת מצד ההורים לכל אלה ,תיתן לתינוק בסיס להערכה עצמית ,שהיא מרכיב חשוב בתחושה של הביטחון העצמי. סרבנות אכילה :כאשר התינוק מסרב לינוק ,לשתות מבקבוק או לאכול מכפית, הוא משתמש למעשה באמצעי הבודד שעומד לרשותו להביע את רצונו .על ההורים לכבד רצון זה ולא לכפות על התינוק לאכול. הרדמה עצמית :אם התינוק רגיל להירדם על זרועות ההורים או תוך כדי יניקה, כדאי לגמול אותו מתלות זו ולהניח אותו במיטה לפני שהוא נרדם .ברגע שילמד להירגע ולהירדם בעצמו ,הדבר יהווה צעד גדול מאוד לקראת עצמאותו. עיסוק עצמי :רוב התינוקות מסוגלים להעסיק את עצמם לזמן מוגבל .כשההורים רואים שהתינוק מרוכז בפעילות ,עליהם לפנות לעיסוקיהם ולהגדיל בהדרגה את פרקי הזמן .אם התינוק בוכה ,ודאו שהוא בסדר אך השהו מעט את תגובתכם. עצמאות מגיל שנה עד שלוש הכרזות "לא" ו"אני לבד" :בהכרזות אלה מנסה הילד להיפרד מהוריו ,לא צריך להגיב לכך בחומרה ואם בריאותו וביטחונו של הילד אינם נמצאים בסכנה -צריך לפעמים לוותר לו .כך הוא יתנסה בקבלת החלטה .גם אם רוצים לבטל את התנגדותו ,יש לעשות זאת בשקט ובנימוס " :אני יודעת שאתה לא אוהב שאני מחליפה לך חיתול, אבל זה לא ייקח הרבה זמן ,אז תשכב בבקשה בשקט". הצבת גבולות יציבים :עצמאות נובעת מתחושת ביטחון וכשאין גבולות יציבים ,תחושת הביטחון של הילד עלולה להיפגע .בגיל זה מתייחסים הגבולות לבריאותו ולביטחונו של הילד" :אל תיגע בחשמל" וכו' .הפעוט ירגיש הקלה כאשר יגלה שלמרות תחושת עצמאותו הגוברת ,הוא לא האחראי הבלעדי על מעשיו. חשיבה וסקרנות :היכולת לחשוב לבד היא חלק בלתי נפרד מביטחון עצמי .הצביעו על תופעות מעניינות-הנמלים הולכות בשורה ,העלים נושרים מהעץ .כך הילד ילמד לחקור את העולם באופן עצמאי. חינוך לניקיון :יש לעודד את הילד ,אך לא ללחוץ עליו .תחילה צריך לעזור לו לזהות את הצורך ללכת לשירותים ,דבר שיהיה המפתח להורדת החיתולים .גם ילדים שכבר נגמלו מחיתול שוכחים מידי פעם ללכת לשירותים .במקרים כאלה ,תזכורת עדינה לא תסכן את עצמאותם החדשה. עצמאות מגיל שלוש עד ארבע קבלת החלטות :מלבד הכנת ארוחות לעצמו וכפתור חולצתו ,מוכן הפעוט להשתתף גם בקבלת החלטות ומגיב בזעם כשהוא מרגיש חסר כוח .הדרך היעילה ביותר למנוע מצבים כאלו היא לתת לו את ההרגשה שהוא שותף בהחלטות .תנו לילד שתי אפשרויות בחירה שמקובלות עליכם והוא יבחר באיזה מהן .הדבר יעניק לו תחושת ביטחון וילמד אותו לקבל אחריות לתוצאות בחירתו. הצלחה במשימות :אפשר להציע לילד אפשריות בחירה שבהן יש סבירות גבוהה להצלחה .למשל :לסגור את הנעליים עם סקוץ' ולא עם שרוכים ,למזוג מיץ מבקבוק קל וקטן ולא מבקבוק גדול וכבד וכדומה .יש לזכור שכישלונות חוזרים יגרמו לפעוט להתייאש ואילו הצלחות חוזרות יעניקו לו תחושת ביטחון עצמי. לסיכום: בתהליך התפתחותו של הילד חלים שינויים משמעותיים מתלות מוחלטת עד לעצמאות. מעבר למזג הבסיסי ,יש לסביבה תפקיד משמעותי בתהליך היציאה לעצמאות ,הסיכויים להתנסות ,אמון הסביבה ביכולתו והתמיכה שהוא מקבל לנסות ולהעז גם כשהוא נכשל. בעצמאות מוקדמת מדי יש חסרונות :הסתכנות רבה ,ויתור על הילדות ומתח רב. גם בדחייה רבה מידי או בפגיעה ביציאה מהתלות יש חסרונות רבים :תלות באחרים ,חוסר ביטחון וחוסר תיאום עם בני הגיל שיוצרים קשיים רגשיים וחברתיים. תהליך היציאה לעצמאות מתנהל לעיתים קרובות ב"זיגזג" -צעדים קדימה ואחורה על פי החוויות שהילד חווה ,מצבו הרגשי והגופני ,אופי הקשרים שלו עם בני המשפחה וחברים. אל תעשו בשביל הילד דברים שיכול לעשות בכוחות עצמו קריאה מהנה ! אילנה שמידט מנהלת מרכז להורות
© Copyright 2024