אדר ב′ - ניסן ה - מרכז רבני אירופה
ב"ה ,אדר ב' -ניסן ה'תשע"א ׀ מרץ -אפריל 2011׀ גליון מס' 46 מחיר :אירופה € 1.5 :אנגליה £ 1.1 :ישראל₪ 6.00 : Journal for European Rabbis בצאת ישראל ממצרים "קהילות" מביא את סיפוריהם של בני קהילות יוצאי מצרים המשמרים מסורת אבותיהם במדינות אירופה • ש .הימל ""! " 2<+7 ""! הראיון ׀ הגאון הרב משה אלזס שליט"א ,דיין בד"צ של הפדריישין באנגליה וראש מערכת הכשרות הגדולה KF בשיחת חג מיוחדת ל"קהילות" • טוביה פרידמן ,לונדון מוצרי מזון לפסח ׀ כל המוצרים • כל החומרות • כל השיטות • כל העדכונים • הגאון הרב דוב לנדאו שליט"א, בד"ץ חוג חתם סופר ב"ב " מרכז רבני אירופה מברך את מרנן ורבנן חברי מועצת רבני אירופה, רבני הקהילות ואת כל בית ישראל בחג פסח כשר ושמח 4 6 12 18 32 37 בתוכן דבר המערכת עשור למרכז רבני אירופה ׀ תכונה רבתי לקראת שורת אירועים חגיגיים לציון ייסוד מרכז רבני אירופה -מרדכי ימיני למה רגשו גויים יציאת מצרים ׀ כך שומרים בני קהילות יוצאי מצרים באירופה על מורשת אבותיהם ומנהגי הקהילה -ש .הימל מדע הכשרות ׀ סקירה מקיפה של מוצרי המזון הכשרים לפסח ,השיטות ההלכתיות והמנהגים -הרב דוב לנדאו חיזוק היהדות ׀ כנס תורני מרשים שיזם מרכז רבני אירופה לרבני איטליה מהווה חיזוק לקהילות -מרדכי ימיני ספירת העומר ׀ לקט הלכות ומנהגים בענייני ספירת העומר ושאלות המתעוררות באירופה -משה לוינסון לגעת בהיסטוריה ׀ יומנו של הנער החרדי מעמק הבכא – סיפור מרגש על נסיונות הישרדותה של משפחת פלינקר בשואה -ש .הימל " ...אז מה אתה אומר על המהלכים האחרונים של רוסיה וקוריאה? אולי יש מקום לדאגה נוכח הצעדים של סין? והשאלה הגדולה – איך תגיב אמריקה למלחמה הנשקפת מאסיה?" ,כך במשך זמן נכבד ,הרצה ה"חפץ חיים" את החדשות האחרונות בפני איש שיחו, יהודי מהשורה ,כשהוא מנתח אחד לאחד את המהלכים הצבאיים המתרחשים בתבל בין ארצות ועמים. היהודי מנסה להקשיב לנושא שהגאון ה"חפץ חיים" מגלה בו עניין רב ושוטח בפניו .ודאי הוא מציג את הדברים כמשל לאיזה נמשל שיתבהר בסוף הדברים ,הרהר לעצמו .אך לא .תקוותו לשוא היתה. החפץ חיים ממשיך לדוש ביחסי החוץ ומאזן הכוחות שבין המעצמות, כאילו פה נעוץ כל עולמו. לפתע התפרץ היהודי לתוך דבריו של ה"חפץ חיים" מתוך סקרנות גוברת" :שמא יואיל כבוד תורתו לשבר את אוזני ,מה כל זה נוגע לנו? מה לנו ,היהודים ,שייכות לכל המאבקים הניטשים בין רוסיה ,סין ויפן? למה כל כך חשוב לי לדעת מה ואיך עשויה אמריקה להגיב?" חייך החפץ חיים וכדרכו נשא משלו :תאר לעצמך שיהודי יתייצב בכיכר במרכז ורשה וישמיע נאום באידיש העוסק במצב היהודים בבירה הפולנית ,את מי הוא אמור לעניין? "את אחיו היהודים ,כמובן" ,משיב בר שיחו של החפץ חיים. האם אתה יודע כמה גויים-פולנים מתגוררים פה בורשה? "מאות אלפי איש" ,הוא עונה. אז מדוע אותו יהודי נושא דבריו בכיכר וארשה? "פשוט מאד .הוא מפנה דבריו אל המיעוט היהודי שכן מבין את שפתו". השמע לאוזניך מה שאתה מוציא מפיך ,הטעים הגאון .הקב"ה המנווט את עולמו בחסד וברחמים -וכל תזוזה צבאית ,כל התרחשויות תבל יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה' וסיבותיהן ,נעות סביב ציר "ההשגחה הפרטית" שמלווה כל Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium פרט ופרט .אל מי מכוון בורא עולם שיתעמקו במהלכיו? TEL: +32.2.808.2753, Fax: +32.2.791.9259 דוא"לoffice@rce.eu.com : למיליארד סינים שאינם יודעים את ריבונם? למיליוני 95483 ירושלים השנהב( )בית 12 הדפוס סניף ארץ ישראל :בית יפאנים ,תאילנדים ואמריקאים שאין להם שיג ומושג טל +972-2-6535949 :פקס+972-2-6516585 : בגדולתו ועוצמתו של מלך מלכי המלכים? הרי אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן התוכן הנכתב בגליון משקף את עמדת הכותבים בלבד בורא עולם מדבר אלינו היהודים ,ה"מבינים" הגהה לשונית :מוטי ריזל סמנכ"ל :הרב אריה גולדברג שלו .את בניו הוא מבקש ,שנתעורר מנהל אגף הו"ל :הרב שמואל ביסטריצקי y.w. designgrafic גרפי: וביצוע עיצוב ונפקח את עינינו... יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל: הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן עורך :א .מ .זילברברג כתיבה :ש .פכטר ,י .פ .טירנואר, ש .הימל. עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה באתר מרכז רבני אירופהwww.rce.eu.com : 2 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א Made possible by the פסח כשר ושמח! א.מ .זילברברג מהותה של רבנות הרב יצחק ראובן רובין רב וראש מוסדות "אור שלמה" במנשסתר ,אנגליה וחבר מועצת רבני אירופה מן הרצפה אל החירות ככל שעובר הזמן נראה שהולך ונעשה קשה יותר להחדיר בליבות קהילותינו תחושה אמיתית כלשהי של משמעותו של חג הפסח ברמה האישית .דבר זה נכון כאשר מדובר בהעברת המסר של פסח לקהילות השונות שלנו ,אך אולי קשה יותר כאשר מדובר בהחדרת המסרים לליבותינו שלנו. אנו כמנהיגים רבניים מוצפים ומתמודדים בבעיות שפעמים רבות הן רחוקות ממה שצריכה להיות מהותו של חג הפסח ,ובעוד אנו מנסים לשחות בים זה של פרטים ,כמעט ואין לנו הזדמנות לגעת במהות עצמה. להלן דברים שכתבתי לפני זמן לא רב. רציתי להצביע על כך שהפסח יכול להתחיל ברמה נדושה ושגרתית ,אך עם השראה פורתא עשויים רגעים פשוטים אלה להיות האמצעים שאתם ניתן להצית להבות גדולות .הלוואי ונזכה בקרוב לגאולה השלימה ,ובינתיים הלוואי ונגלה את מקור ההשראה לקהילותינו ,ובעיקר לעצמנו. לפני זמן מה נסעתי על כביש ראשי ,ועצרתי ונכנסתי לאחת מתחנות השרות שבדרך. כולכם מכירים את התחנות הללו ,שבהן מוכרים מעוגות ומשקאות ועד מכשירי טלפון. מיד בהכנסי הבחנתי באחד השלטים בעלי המשמעות המעורפלת שהתריע" :זהירות! הרצפה חלקלקה כשהיא לחה!" כולנו יודעים שרצפה עלולה להיות מסוכנת כשהיא לחה ממי-שטיפה רוויי סבון ,אולם השלטים הללו תלויים שם תמיד ,ומזכירים מרוץ מכשולים .בעודי צועד מעדנות ,חשתי לפתע שהרצפה נשמטת מתחתי ,ולפני שהספקתי לזעוק לעזרה ,השתטחתי ארצה למרבה המבוכה. מזווית עיני יכולתי להבחין במנקה שהמשיך בשאננות במלאכתו ואפילו לא הפנה מבט לעברי .לאחר שהתנערתי מרבצי ,ומחיתי את הבעת המבוכה מפניי ,פסעתי החוצה תוך ידיעה ברורה שבימים הקרובים יתן לי הפסח עתיר במנהגים מיוחדים ובמצוות רבות .כל אחד מהם עשוי לרומם ולנשא אותנו מרצפת קשיינו האישיים. במקרים רבים מאד הולכים רגעים אלה לאיבוד כיוון שהם קרים ומנוכרים .אולם עולמנו היהודי הולך ומתעצם במשמעויות חדשות כיצד להתחבר אל המצוות על כל פרטיהן .עלינו להקדיש את עצמנו למציאת הדרך למלא כל זאת בחמימות יהודית ,בחיות ובהסתכלות נכונה .מהות הפסח היא קימתנו מהרצפה, התרחקותנו מהכאב והסבל והשתחררותנו הגמורה. גופי לחוש ולהזכר באותו רגע טיפשי ,ושלא רק הכבוד העצמי שלי נפגע. החיים מזמנים לנו נפילות בדרכנו ,ומעידות מביכות שמותירות בנו רושם שהוא גדול מהנפילה עצמה .אלא שכשאנו מוצאים את עצמנו משתטחים על רצפת מציאות החיים הקשה ,שומה עלינו להרהר בדבר הלקח שניתן להפיק מכך. אני כותב מילים אלה ממש לפני פסח ,הזמן המיועד להזכירנו כיצד לגדול ולהתעצם ממצוקות החיים ולהשתחרר מהמועקות שהמטנו על עצמנו .כל אחד מאתנו חי במעין בית-כלא שיצרנו במו ידינו ,שקירותיו עשויות מדאגות ,מפחדים ומספקות אישיים .אותה "מצרים" שיצרנו אנו בתוכנו אינה פחות מוחשית ואפילה מאותה גלות מצרים של העבר הרחוק .בעת זו שבשנה יש לנו הזדמנות להווכח שתהיה מצוקתנו גדולה ככל שתהיה ,הגאולה היא בהישג יד. דבר אחד הוא ליפול ,אך דבר אחר לגמרי הוא להפיק מכך לקח חיובי. היתה לי הזכות להשתתף בסדרים הרבה בחסידות באבוב ,ואפילו עתה ,שנים רבות לאחר מכן ,עדיין חיה בקרבי עוצמת החירות שאותה חוויתי אז .אותם יהודים היו מוטלים לא מכבר על רצפתו של הגיהינום ממש, ובדרך כלשהי נחלצו ממשוכת הסבל והיגון שאפפה אותם ,והחלו הכל מהתחלה. כשישבתי במחיצתם כמעט ולא הקדשתי לכך מחשבה .אולם הרבי זצ"ל השכיל להפיח בהם את ניצוץ התקווה ונתן להם את היכולת להתחיל הכל מהתחלה .באותם ימים ניתן היה להווכח בכך בהיכלי הישיבות, בחצרות האדמו"רים ובדרשות שנשאו גדולי הדור וראשי הישיבות. היום זקוקים אנו לאותה תחושת תקווה. הנוער שלנו מבולבל ,ומנותק מהוריו ,ועתה גם הבסיס לביטחון כלכלי הולך ונעלם מתחת לרגלינו. החומות שמקיפות את גלות מצרים שלנו נראה שהולכות ומתעבות .אולם הנפילות והחבטות עשויות להיות הצעד הראשון לפדות נפשנו .לאחר שנפלנו אפרקדן ארצה מסוגלים אנו לקום ,להתנער ולצעוד אל מחוץ לעבדות נפשנו. הפסח עתיר במנהגים מיוחדים ובמצוות רבות .כל אחד מהם עשוי לרומם ולנשא אותנו מרצפת קשיינו האישיים .במקרים רבים מאד הולכים רגעים אלה לאיבוד כיוון שהם קרים ומנוכרים .אולם עולמנו היהודי הולך ומתעצם במשמעויות חדשות כיצד להתחבר אל המצוות על כל פרטיהן. עלינו להקדיש את עצמנו למציאת הדרך למלא כל זאת בחמימות יהודית ,בחיות ובהסתכלות נכונה .מהות הפסח היא קימתנו מהרצפה ,התרחקותנו מהכאב והסבל והשתחררותנו הגמורה .זה התיקון המיוחד והאמיתי של דורנו. אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 3 תכונה רבתי לקראת "אירועי העשור" לציון ייסוד ארגון מרכז רבני אירופה ייפתח במעמד חגיגי בהשתתפות גדולי וחשובי הרבנים באירופה לצד ראשי האיחוד האירופאי, שגרירים ונציגי מימשל של מדינות אירופה • בחלק השני של אירועי כינוס העשור ישולבו ימי עיון מעמיקים בסוגיות הלכתיות אקטואליות עדכניות בהשתתפות מומחים בתחומי רפואה וטכנולוגיה מתקדמת לאור ההלכה מאת מרדכי ימיני זהו אירוע של פעם בעשר שנים .השנה מלאו עשור לייסודו של ארגון מרכז רבני אירופה ,המהווה גוף רשמי וכתובת מרכזית לכ 1117-רבני קהילות ברחבי מדינות אירופה .לציון המאורע יתקיים בבריסל, "כינוס העשור" שיעמוד בסימן תנופת התרחבות פעילותו של הארגון. האירוע המרכזי של כנס העשור מתוכנן להתקיים בימים שני ושלישי ,י"ח-י"ט בסיוון תשע"א ) 20-21ביוני (2011בבית המלון Marivauxברחוב Adolphe Max laan 98בבריסל. בימים אלו שוקד צוות ההכנה של כינוס העשור להיווסדו של מרכז רבני אירופה על תוכנית עשירה ומגוונת בתחומים שונים העומדים על סדר היום של הרבנים בקהילות אירופה. כינוס העשור ייפתח בערב חגיגי בהשתתפותם של דיפלומטים רמי-דרג ובהם ראשי האיחוד האירופאי ,שגרירים, נציגי מימשל במדינות אירופה ,שיבואו להביע הערכה לפעילות היהודית שמוביל בעשר השנים האחרונות מרכז רבני אירופה בראשותם של כבוד חברי הנשיאות ומועצת 4 רבני אירופה ,רבנים ראשיים במדינות אירופה לצד רבני קהילות המשמרים את המורשת היהודית האותנטית במאות ערים ויישובים ברחבי אירופה המערבית והמזרחית. במסגרת מעמד זה יוענקו אותות הוקרה לראשי מימשל אשר תורמים לקידום חיים יהודיים בארצותיהם תוך שיתוף פעולה מלא עם מרכז רבני אירופה ,הן במישור החוקתי והן בסיוע שגרתי להקלה בנושאים מהותיים כמו שחיטה כשרה ,בניית מקוואות וכדומה. עוד קודם למעמד הפתיחה החגיגי יתקיימו שורת אירועים של קבלת פנים לרבנים ראשיים ולראשי מדינות שיכבדו את המעמד בהשתתפותם. במהלך היומיים הבאים יתקיימו במקום ימי עיון יחודיים לרבנים ,שיעסקו במיגוון סוגיות הלכתיות-אקטואליות ,בהם יופיעו מומחים בעלי שם בתחומי רפואה והלכה, מדע וטכנולוגיה מתקדמת ,שירצו וימסרו לרבנים עדכונים חשובים מההתפחויות העולמיות בנושאים הנוגעים לפתרונות בהלכות שבת ,כשרות ,רפואה ועוד. סמנכ"ל מרכז רבני אירופה ,הרב אריה גולדברג ,מסר כי הארגון שקנה לו שם קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ותהילה בקרב קהילות אירופה ,מצוי בעיצומה של עשייה מדהימה המשנה את פניה של יהדות אירופה ,ו"אירועי העשור" מהוים ביטוי לתנופת הפעילות החיונית בדרך לקידומם של פרויקטים שבימים אלה מצויים בשלבי סיום. בין היתר ,מנה הרב גולדברג את פרוייקט המקוואות בקהילות שונות שמרכז רבני אירופה הוביל לבנייתם מחדש ,שיפוצם ופיקוח על מקוואות ישנים .לדבריו ,תחום זה בלבד שנטל מרכז רבני אירופה על עצמו, בהנחיית מרנן ורבנן מועצת רבני אירופה וגדולי הפוסקים בדורנו ,הוא בבחינת "במקום שאין איש השתדל להיות איש", וקשה להעלות על הדעת קיום יסודות היהדות במקומות מרוחקים באירופה בלעדי פעילותו המבורך של המרכז. הזמנת כבוד נשלחה בימים אלו לרבנים, בה הם מוזמנים להשתתף באירועי העשור, ובשבת אחים גם יחד ,לציון עשר שנים להווסדו של המוסד הקדוש "מרכז רבני אירופה". לפרטים נוספים והרשמה: הרב מרדכי ביטון+32-2-808-2753 , דוא"לmbitton@rce.eu.com : בס"ד י"ח-י"ט סיוון תשע"א הרינו שמחים לבשר לרבני אירופה כי אי"ה בתאריכים י"ח-י"ט בסיוון ,תשע"א ) 20-21.06.2011למניינם(, יתקיים בבריסל 'כינוס העשור של מרכז רבני אירופה', לציון עשר שנים לייסודנו בבית המלון Marivaux ברחוב Adolphe Max laan 98בבריסל בכינוס יתקיימו סדנאות בנושאי הבית היהודי ,כשרות ,מקוואות ועוד נבקש את כת"ר לשמור את התאריכים הנ"ל פרטים נוספים יפורסמו בהמשך בעז"ה לפרטים נוספים והרשמה: הרב מרדכי ביטון +32-2-808-2753 ,דוא"לmbitton@rce.eu.com : "עבדים היינו לפרעה במצרים" ,כשג'פרי הנסון מנגן את המילים ,הן מקבלות משמעות מיוחדת .כך זה כשהדן של המילים האלמותיות מסתלסל ובוקע מבעד לחלון של ביתו בקהיר. והם הפתיעו אותנו כשהביאו לנו עשרה בחורים ששימחו אותנו בתפילות החג". כשהוא מדבר על קהילות יוצאי מצרים הוא מדבר בגעגוע על קהילה עשירה ומשגשגת, תרבותית ,שלא נותר ממנו כמעט דבר. ג'פרי ,הקשיש ,שגם ידע עבודה קשה בחומר ובלבנים ,ויתקיים בו "ויענונו" ,גם אם לא דרך פרעה ונוגשיו ,מקדש עצמו לליל הסדר בסילודין. וכיום מי שנותר מאותה קהילה יהודית מפוארת הם רק קשישים שיכולים לספר על תפארתה וחורבנה של הקהילה. "ערב פסח התקרב ,רצינו נוכחות אמיתית של יהודים בבית הכנסת ,רצינו לחדש ימים כקדם" ,בקולו של ג'פרי הנסון געגועים. "יומיים לפני החג פנו אנשי הקהילה לחב"ד בטלפון פגשתי גם את רבקה שמתפייטת על עברה" :כשאני רואה את כיכר א -תחריר מלאה במפגינים ,אני גם רואה את סמטת אמיר קראר שיוצאת ממנה ,ובה גדלתי, 6 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א אז זאת הייתה כיכר איסמעיליה ,והיא היתה יפהפייה ,עם דשא פרחים צבעונים וספסלים כמו באירופה", את ג'פרי הנסון פגשתי דווקא בישראל .הוא לקח אתנתחתא בין טיסה אחת לשנייה. שמעתי ממנו סיפור פנטסטי על ילדות בחלקה עצובה: "התייתמתי מאבי בגיל שלוש" ,הוא מתחיל את סיפורו" .במצרים היה יהודי צדיק שהחליט לפתוח בית יתומים .הוא קנה וילה וגידל שם ילדים יתומים עד גיל שלוש עשרה ,נתן להם הכל ,מלבוש ועד מקצוע. "עבדים היינו לפרעה במצרים" ,כשג'פרי הנסון מנגן את המילים ,הן מקבלות משמעות מיוחדת .כך זה כשהדן של המילים האלמותיות מסתלסל ובוקע מבעד לחלון של ביתו בקהיר .ג'פרי ,הקשיש ,שגם ידע עבודה קשה בחומר ובלבנים, ויתקיים בו "ויענונו" ,גם אם לא פרעה ונוגשיו ,מקדש עצמו לליל הסדר בסילודין. ש .הימל הקשיבה לסיפוריהם של יוצאי מצרים "הגעתי לשם ,כאמור ,בגיל שלוש ,וקיבלתי חינוך מצויין שכלל לימוד טעמים והכנה לבר מצווה .לאחר בר המצווה שלי הגיע העת להיפרד ,וגם אז הוא סידר לי עבודה טובה שהקנתה לי כסף ומעמד במלון". 80אלף יהודים חיו במצרים ערב מלחמת השחרור "בשנת ) 48תש"ח( ,בעקבות התבוסה לצבא ישראל ,החל המשטר המצרי להקשות את חייהם של היהודים .הם חוקקו שלא להתיר ליהודים להיות בעלי עסקים. שמונים אלף יהודים חיו במצרים ערב מלחמת השחרור ,רובם הגדול בשתי הערים הגדולות ,קהיר ואלכסנדריה .חצי מהם עזבו מיד לאחר המלחמה 25 ,אלף הגיעו לישראל ואחרים נפוצו באירופה ובקנדה. ג'פרי הנסון שנעצר ,נחקר וגם שוחרר בסופו של דבר ,עזב גם הוא את מצרים. כאזרח בריטי ,הקים חברת תיירות ובמשך השנים הדריך מאות אלפי תיירים יהודים שבאו לבקר במצרים ,חלק מהם היו צאצאי הקהילה היהודית שעזבה". היתר הגיעו בטפטופים עם השנים ושני גלים גדולים של יוצאי מצרים באו בעקבות מלחמות, אחרי מבצע קדש ואחרי ששת הימים. עיקר הרצון שלו להביא תיירים -כדי להשאיר את בית הכנסת ברשות היהודים. שכן ,רמזו לו כי באם ידאג לתנועה יהודית "משפחות רבות נאלצו למכור בפרוטות את העסקים שלהם ,וחשבונות היהודים הולאמו על ידי הממשלה" .הוא ממשיך לשחזר את ההיסטוריה. "כיום מהקהילה המפוארת בעיר נותרו רק נשיא הקהילה ,ניסים גאון ,ואיתו כעשרים נשים שרובן התבוללו באוכלוסיה המקומית". אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 7 החלום של ג'פרי הנסון בן ה,80- להוציא ממצרים את ספרי התורה שנמצאים שם. "אני מחפש גוף שיתמוך בי ,ולא כלכלית" ,הוא מדגיש" ,במשך כל השנים שמרתי על קשר טוב עם השלטונות המצרים, גם אני כמוכם ראיתי את המוני המפגינים, ראיתי את העם שקם והתנער ,מעולם לא פחדתי להסתובב במצרים כיהודי ,ואני אמשיך לבקר שם. בתקווה שאצליח במשימת חיי להעלות את ספרי התורה למקום הראוי להם בארץ הקודש". המקום יישאר כבית הכנסת ולא יוסב חלילה למבנה אחר. אז איפה הם עשרות אלפי היהודים שפיארו את יהדות מצרים? בטיול על המפה אפשר למצוא אותם מפוזרים ברחבי אירופה ובקנדה .מדובר במאות בלבד ,רובם קשישים שעוד זוכרים את ימיה המפוארים של הקהילה במצרים. הם ניסו ומנסים לשמר את המנהגים שנהגו אבותיהם ,מקפידים לשיר ולהתפלל בנעימות ובטעמים כמו שם במצרים ,והם משתדלים לקרב את הדור השני והשלישי למען לא תשכח מצרים מהלב. משמרים את המסורת נשיא הקהילה בפריז ,אלי פרז ,עזב את מצרים בשנת ) 56תשט"ז( ,הגיע לפריז, עשה דוקטורט ושימש כעורך ושופט. כשהציעו לו לטפל בקהילת יוצאי מצריים שהתרכזה בפריז הוא מיהר להסכים. "התאגדנו כל יוצאי מצרים שהגיעו לפריז, ופניתי לבית הכנסת של האשכנזים ,הם הסכימו לתת לנו את אולם האירועים ולהפוך אותו לבית כנסת יוצאי מצרים. "הצלחנו להתארגן כקהילה .אמנם במשך השבוע אין לנו מניין" ,הוא מתנצל מה ,ומיד ממשיך להאדיר את פעילות הקהילה בימים אלו ,ימי ערב פסח בהם כמו בכל קהילות 8 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א העולם מתארגנים לקראת החג ,אם בקניית מאכלים כשרים לפסח ואם בעריכת ליל הסדר למתפללים. "בית הכנסת היווה אבן פינה לקהילת יוצאי מצריים בפריז" ,צליל קולו מאושר. "אנחנו בקשר כל יום" ,מדווח לי אלי פרז מאחורי הקו" .במשך השבוע אין מניינים, אבל בשבת ובמועדים אנחנו נפגשים בבית הכנסת ,כשהתפילות הן אותן תפילות שנהגו להתפלל במצרים". אלי פרז שעומד בראש הקהילה של מאות יהודים שם את הדגש על ספרי התורה שנותרו במצרים" .כואב לנו על ספרי התורה שנמצאים עדיין במצרים ,הם בשבי המצרים ,הסידורים והמפתחות אצל הגויים" ,הוא מסיים את השיחה בתקווה שיבוא יום והספרים יגיעו אל בית הכנסת שלהם. ממצרים עד וונצואלה בוונצואלה אפשר למצוא זרוע נוספת של קהילת יוצאי מצריים . "הגעתי לשם לביקור ,פגשתי שם יהודי בן שמונים יושב בחזית הבניין שיגיע מניין, מיהרתי להצטרף" ,מדווח ג'פרי שנמצא בקשר עם כל חבריו יוצאי מצרים הפזורים ברחבי העולם. "באו אלי וספרו לי כי אולי ישנה אפשרות לקבל את הרכוש שהולאם מאבי לפני עשרות שנים בחזרה ,מיד קראתי לבני וכלתי לשיחה והבהרתי להם שרק אם הם יוכיחו כי הם יהודים למהדרין יש סיכוי לקבל סכומי כסף עצומים ,זה עצוב וגם שמח ,כי עיניו של בני הוארו ,ועיניה של כלתי עוד יותר ,והם עובדים קשה על נושא הגיור שלה. אז נכון שהמטרה היא כסף ,אבל מי יודע, אולי כך יהיו לי נכדים יהודים". הוא מסיים את השיחה בהבטחה שקיבל מהם לבוא ולחגוג יחד איתו את חג הגאולה. לדבריו ,בונצואלה המצב עגום יותר .נותרו רק כמאה משפחות מיוצאי מצרים ,רובם התערבבו עם יוצאי סוריה ועירק והתאחדו איתם. בבית הכנסת הם נפגשים ,יוצאי ערב, מצרים ,סוריה ומרוקו ,כשכל המנהגים מתערבבים אחד בשני. מרבית אנשי הקהילה מבוגרים ,כשמצב הדור השני והשלישי רחוק מאד מהיהדות. "כואב לי מאד" ,משתף אותי באנגלית אחד מאנשי הקהילה היהודית .הוא מבקש לשתף אותי בסיפורו האישי ויחד עם זאת מבקש לא להזכיר את שמו. "אני עוד זוכר את הילדות שלי ,ילדות נעימה ומרופדת .היתה לנו וילה עם משרתים, מכוניות ונהגים ,לאבא שלי היה בית מסחר לתכשיטים בקהיר .הבית שלנו היה בית וועד לחכמים ,במקביל לעסקים ולעושר, אבא שלי הקפיד על תפילות במניין ועל מסורת יהודית אמיתית. "התגלגלתי לונצואלה ,הבן היחיד שלי כבר נשוי ללא יהודיה ,וזה כואב לי ,כואב לי מאד ,אני ואשתי עדיין שומרים על מסורת ואילו הוא התרחק לגמרי ,יש להם שלושה ילדים שלצערי אינם יהודים .אנחנו בקשר טוב .לא רצינו לריב עם הבן היחיד שיש לנו" ,הוא נרגש כשהוא מספר לי בחצי אנגלית את הסיפור שלו. הכאב וההתבוללות "לפני כשנה מצאתי דרך להגיע אל הנקודה היהודית שלו" ,קולו רועד מהתרגשות. ר' יעקב חסון :נולד באלכסנדריה שבמצרים, בנובמבר 56נעצר יחד עם יהודים נוספים והושם בכלא בקהיר. "הייתי בעל אזרחות מצרית ואשתי הפעילה את כל הקשרים שלה ובקשה שישחררו אותי ,מפקד המשטרה אמר לה כי אם תחתום שאנחנו נעזוב את מצרים לצמיתות ללא רכוש הם ישחררו אותי ,וכך היה .מקהיר העבירו אותי למחנה באלכסנדריה שם פגשתי את אשתי ועזבנו את מצריים למרסיי". כן ,החלק האפל והעצוב של היסטורית קהילת יוצאי מצרים הוא כל נושא ההתבוללות. נושא כאוב מאד ,איתו מתמודדים הרבנים ברחבי אירופה. הקהילה בדרום צרפת בדרום צרפת אפשר למצוא קהילה נוספת שהתרכזה בעיר הנמל של מרסיי .היהודים יוצאי מצרים שהגיעו לצרפת בחורף עצרו לתחנת ביניים בעיר מרסיי והחליטו להישאר שם .בהמשך הם התחילו להתפזר כשחלקם עלה לישראל ,בעיקר בעלי האמצעים שבהם. יעקב חסון יהודי תושב הקהילה מאושר לשמוע כי מתעניינים בקהילה שלהם. "בבית הכנסת שלנו" :מנוחת שלום" במרסיי תמצאי אולי שלושה יהודים שרידים ממצרים ,אני ביניהם .הרבה נפטרו. החברים הכי טובים שלי נפטרו" .אין בקולו נימה של ייאוש חלילה .הוא מאמין כי הדור הבא יקבל וימשיך את מסורת רבת השנים של קהילתו. הוא נולד באלכסנדריה שבמצרים ,בנובמבר 56נעצר יחד עם יהודים נוספים והושם בכלא בקהיר. "הייתי בעל אזרחות מצרית ואשתי הפעילה את כל הקשרים שלה ובקשה שישחררו אותי ,מפקד המשטרה אמר לה כי אם תחתום שאנחנו נעזוב את מצרים לצמיתות ללא רכוש הם ישחררו אותי ,וכך היה. מקהיר העבירו אותי למחנה באלכסנדריה אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 9 בית החולים היהודי לשעבר שם פגשתי את אשתי ועזבנו את מצריים למרסיי. בית הספר לבנות היהודי לשעבר יעקב חסון כתב ספר בצרפתית בו הוא מספר את כל התלאות שלו ממצרים ועד מרסיי .כיום הוא חלק מקהילה קטנה. בשבת הם מונים כשלושים וחמישה מתפללים ובחגים הם לפעמים מטפסים למספר המרשים :שישים. וג'פרי הנסון ,יהודי שגילו נושק לשמונים, חי בקו אווירי ,הוא החוט המקשר בין כל הקהילות. "אני מקפיד לדבר איתם כל שבוע ,אנחנו בקשר הדוק .יש קהילה נוספת בניו יורק וגם בקנדה ,ואנחנו עמלים ועובדים לקרב את הדור השני והשלישי ,לספר להם מי היו אבותיהם ,לצייר להם תמונה של קהילה מפוארת שהיתה ואיננה ,ואולי בעזרתם נמשיך לשמר את המנהגים המצריים שנהגנו שם ,את המזמורים ,הטעמים ,ולו רק כדי שלא תישכח תורה ממצרים". לצערו הוא רואה את בעיית ההתבוללות בעצב .לשמחתו ,ילדיו שלו נישאו ליהודים. לדבריו ,במצרים הקהילה היהודית לא סבלה מהתבוללות ,שכן הם הקפידו להתחתן בינם לבין עצמם. "שני הגיסים שלי מתגוררים בפריז והם עובדים כדי לשמר פעילות בקרב קהיליית יוצאי מצרים" .הפעילות ,הוא מדגיש, מתפרסת לאורך כל ימות השנה ,ולקראת החגים היא מתעצמת. בית קברות יהודי נטוש ,לפני ואחרי. הוא באופן אישי התקרב ליהדות לפני כעשרים שנה ומאז הוא מקפיד על תפילות בזמן ושמירת המסורת בביתו שלו ,תוך שהוא מנחיל את הערכים לילדיו. "אני יהודי פשוט שמנסה לעבוד את בורא עולם" ,הוא מסביר לי ובנשימה אחת מזכיר את אביו. 10 כל השנים לעבוד למען הקהילה .כשאבי שנפטר קניתי ספר תורה לעילוי נשמתו והוא נמצא כיום בבית הכנסת בפריז". "אבא שלי היה גבאי בבית כנסת בקהיר שבמצרים ,גם כשהגענו לכאן אבא הקפיד קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א החלום שלו ,של ג'פרי ,להוציא ממצרים את ספרי התורה שנמצאים שם. "אני מחפש גוף שיתמוך בי ,ולא כלכלית", הוא מדגיש" ,במשך כל השנים שמרתי על קשר טוב עם השלטונות המצרים ,גם אני כמוכם ראיתי את המוני המפגינים ,ראיתי את העם שקם והתנער ,מעולם לא פחדתי להסתובב במצרים כיהודי ,ואני אמשיך לבקר שם .בתקווה שאצליח במשימת חיי להעלות את ספרי התורה למקום הראוי להם בארץ הקודש" . מדע הכשרות הרב דב לנדאו ,ירושלים חבר ועד הכשרות של בד"צ חוג חתם סופר ב"ב עומדים אנו כבר בעיצומן של ההכנות לחג הפסח .נקיון הבית והבגדים כבר לקראת הסוף ,ונערכים אנו לקראת הקניות של מוצרי המזון .המיצרכים הבסיסיים ההכרחיים לכל בית יהודי בימים אלה הם כמובן ,המצות והיין כדי לקיים את מצוות היום .בנוסף לאלה רוכשים מוצרים שונים ומגוונים ,כל אחד לפי מנהגיו והקפדותיו .ועל כלל המוצרים הנרכשים לפסח – במאמר זה בשר לפסח אמרו חז"ל )פסחים קט (:אין שמחה אלא בבשר ,לכן אוכלים בשר בחג .בזמן בית המקדש היו יוצאים ידי חובת שמחה בבשר הקרבנות ,ובזמננו ,שבעוונותינו הרבים בית המקדש עדיין לא נבנה ,אוכלים אנו בשר חולין ,ומקדימים לקנות את הבשר כמה ימים קודם .כשקונים את הבשר )בין של בהמה; בין של חיה או עוף( אסור לומר: זה לפסח ,לפי שנראה שהקדישו כשהוא חי ,ונמצא אוכל קדשים בחוץ .אלא יאמרו בשר זה ליום טוב ) .שו"ע סי' תס"ט(. הבשר שאנו קונים צריך להיות בשר בפיקוח רבנים מוסמכים ומוכרים על השחיטה ועל המכירה כמובן הקפדה זו צריכה להיות בכל ימות השנה ולא רק לקראת חג הפסח, אלא שהדברים נכתבים עתה ,שלא יחשוב הקורא שמאחר והבשר דרוש לשמחת 12 החג הוא יקנה בכל מחיר ,אף במחיר של התעלמות מפרט זה או אחר )זאת בנוסף לפרסומים הרבים לאחרונה על זיופים בכשרות הבשר(. הקרשים או הרשתות עליהם מולחים את הבשר צריכים להיות מיוחדים לפסח ,או שיכשירו אותם לפני מליחת הבשר לפסח )כמובא בשו"ע סי' תנ"א סעיף י'( ,וכמובן המלח צריך להיות כשר לפסח )שו"ע סי' תס"ג סעיף ז'(. נוהגים שאת הבשר שאוכלים בליל פסח, אף בשר עוף ,אין אוכלין צלוי ואפילו לא צלי קדר -בשר מאודה )שנצלה בקדירה בלא מים ושוב משקה אלא מתבשל במוהל היוצא ממנו( .ואפילו אם בשלו מתחילה במים ואח"כ עשאו צלי קדר -יש לאסור. ואם היה צלוי ואח"כ בשלו את זה -מותר. )שו"ע סי' תע"ו ונו"כ שם(. קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א קטניות חומרות ומנהגים שונים נהוגים בישראל בחג הפסח .כל עדה ומנהגיה וחומרותיה, כפי שקבלו אנשיה מרבותיהם. האשכנזים נהגו שלא לאכול קטניות בפסח. )כמובא בשו"ע סי' תנ"ג סעיף א'( וכתב בשערי תשובה )שם ס"ק א'( בשם ספר ועד לחכמים שבאשכנז ופולין ,שקיבלו עליהם זה כמה מאות שנים חומרא זו -אין להקל להם ,והמיקל הוא פורץ גדר וכו' .ובשם לקוטי מהרי"ל ,שהאוכלם בפסח עובר על דברי לאו דלא תסור ,וכל העובר על ר חכמים חייב מיתה בידי שמים וכו'. סוגים שונים של ירקות הסיבה לכך נבעה מחשש שמא נדבק בהם חמץ ,או ,אם ניקח לדוגמא את השום ,שהיה חשש שהשקו אותו בשכר חמץ או שחתכוהו בסכין של חמץ )עי' במגן אברהם סי' תמ"ז ס"ק כ' ופרי מגדים סי' תס"ד א"א ס"ק א'( .מכל מקום אין לזלזל באלה המקפידים שלא לאכול ירקות בפסח ,ומנהג אבותיהם בידיהם .ואכן כדאי הוא לשטוף לפני פסח את הירקות שיש חשש שנדבק בהם חמץ או לקלפם. ם את ההגדרה של קטניות לגבי כלאים מוצאים אנו בדברי הרמב"ם )פ"א מהלכות כלאים הלכה ח'( ,וז"ל: "הזרעונין נחלקין לשלשה חלקים. האחד מהם הוא הנקרא תבואה, והיא חמשה מינין :החטים והכוסמין ון. והשעורין ושבולת שועל והשיפון. והשני מהן הוא הנקרא קטנית, והן כל זרעים הנאכל לאדם חוץ מן התבואה .כגון :הפול והאפונים והעדשים והדוחן והאורז והשומשמין והפרגין והספיר וכיוצא בהן .והשלישי מהן הוא הנקרא זרעוני גינה ,והן שאר זרעונין שאינן ראויין למאכל אדם ם כגון זרע הבצלים והשומין וזרעע החציר והקצח וזרע לפת וכיוצא בהן,ן, ני וזרע פשתן -הרי הוא בכלל זרעוני גינה ,כשיזרעו כל מיני זרעונים אלו לו ויצמחו ,נקרא הצמח כולו -כל זמן שלא ניכר הזרע -דשא ,ונקרא ירק. )לגבי שמן כותנה עי' בשו"ת מנח"י ושערי יצחק חט"ו(. אולם לגבי פסח לא נצמדו כולם לכלל זה ,והוסיפו חומרות שונות; אם בגין שהם דומים לקטניות או מחששות שיש בהם תערובת חמץ .ועל זה נאמר: מר: "אל תטוש תורת אמך". ירקות מעיקר הדין והמנהג מותר לאכול את כל סוגי הירקות ,וההוכחה לכך היא המשנה )פסחים לט (.שמותר לאכול ירקות שונים למרור .אולם היו בעבר ויש בהווה אנשים יראים ושלמים שמקפידים לא לאכול מרור ישנה אריכות דברים בנושא המרור לפסח. נביא כאן תמצית מכמה פרטים. לגבי השאלה באיזה מהירקות אפשר לצאת ידי חובה במרור -מוצאים אנו מנויים במשנה )פסחים לט (.את החזרת התמכא החרחבינא והעולשין .הגמ' מנסה להסביר את שמות הירקות האמורים ,ובין ההסברים אנו מוצאים את החסה .רש"י ז"ל פי' חסא לטוגא .הערוך פי' לטוקא .כשנעיין בספרות המקצועית על הצמחים נראה שהחסה שבזמננו קרויה לטוקה .בזמנינו התמכא קרויה חזרת הוא אותו שורש שמתעבה באדמה ומוכר לכולנו בחריפותו. יש אנשים המקפידים לקחת למרור ולכורך או לכה"פ לכורך -את אותו השורש,בסברם ,או שקבלו כך ממנהג אבותיהם, שבאמור חזרת הכוונה לאותה חזרת .אולם אין הדברים פשוטים כלל כמו שנראה להלן: החכם צבי )שאלה קי"ט( כתב בזה"ל: לזכות את הרבים בעניין מצות אכילת מרור ,ראיתי כי טוב להודיע, שהחזרת השנוי במשנתנו ובלשון חכמים חסא ,שמצוה לחזר עליו ,כי הוא הראש וראשון השנוי במשנתנו, הוא הירק הנקרא סאלא"ט ובלשון ספרד סאלאטע ,ושם העצם שלו הוא לטוגא ,בכל הלשונות ששמעתי בתורגמא ואיטליא ואשכנז וספרד ופורטוגאל .ובספרי הרפואות והטבע וקורין אותו לאטוג"א סאלא"ט ,ואין בו שום ספק ופקפוק בעולם ,ויש לו הסימנים האמורים בגמ' :שרף ופניו מכסיפין ,ותחילתו רך וסופו קשה ,ותחילתו מתוק וסופו מר כלענה .ומפני שבארצות אשכנז ופולניא שהן קרות אינו מצוי בזמן הפסח לא הורגלו לקחתו לחובת מצוות מרור ,או מפני שלא היו בקיאין בטוב פתרון שמות הירקות כאנשי ארצות הקרובות לארץ ישראל ובבל לא ידעו מה הוא ,ולקחו הקריי"ן שהוא תמכא .ונפק מיניה חורבא כי הן רבים עתה עם הארץ שאינם אוכלים אפי' כחצי זית מחמת חורפיה ,ושהיא מזיק באכילתו חי ,ומבטלים מצות מרור. ואף החרדים אל דבר ה' ואוכלים כזית מהקריי"ן מסתכנים בו ,כי באמת במקום שהחזרת שהוא הלאטוגא סלאט שכיח כמו בערי אמשטרדם והמבורג ושאר ערי אשכנז ,אף שהוא עודנו קטן מאד ,קורא אני על הקריין סכנה ואין בהו מצווה .וכל אשר נגע א'להים בליבו יקיים מצווה כתיקנה, ויקנה הלאטוגא סאלאט לשם מצוות מרור אף אם הוא ביוקר. אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 13 האור החיים בטעם מצוות מרור כתב: המרורים שיצו ה' הוא לצד כי כן דרך אוכלי צלי לאכול עמו דבר חד ,כי בזה יערב לחיך האוכל ויאכל בכל אות נפשו .מדברי אור החיים אנו רואים לכאורה שכן צריך להעדיף את הדבר החד הוא החזרת. האם מותר לעשן בפסח? אם נגיע לכלל מסקנה שהעישון ביו"ט מותר, נעבור לשאלה אם מותר לעשן בפסח. כמו"כ רואים אנו את החת"ס בשו"ת )סי' קל"ב( שהתייחס לנושא נהגו לקחת עלי השלאטאן .וכן דרש רבו שמי שאין לו מי שיברור מתולעים יקח קריי"ן שהוא השלישי. במגן אברהם )סי' תס"ז ס"ק י'( כתב" :וטוב"ק דרך לשרותו בשכר ,וצריך לסוגרו בחדר ,אולעשות מחיצה לפניו" .וכן בחיי אדם )כלל קכ"ז סעיף ג'( כתב" :וכן טיטו"ן במקומות שמוכרים פעקליך )חבילות( שכבר נחתך לחתיכות קטנות, אין משתמשים אלא בכתב הכשר מפני שמזלפין עליו שכר" .ועי' בשו"ת מהרי"א -יהודא יעלה )או"ח סי' ק"נ( ,שדן ,אם לצורך רפואה כן מותר לעשן טוטין ,שנשרה בשכר ,בפסח. החזו"א )פסחים לט .סי' קכ"ד( כתב להיזהר שלא לצאת בסאלאט עד שיתמרר ובסופו הוא מר כלענה. הרב בעה"ת בשו"ע )סי' תע"ג סעיף ל'( סבור אחרת .הוא כותב :ואע"פ שהחזרת אין בה מרירות מכל מקום כשהיא שוהה בקרקע מתקשה הקלח שלה ונעשה מר מאוד, ומפני כך היא נקראת מרור .ומצווה לחזור אחריה אף כשהיא מתוקה ,לפי שמצוות מרור היא זכר למה שמררו המצרים את חיי אבותינו בעבודת פרך ,והם נשתעבדו בהם בתחילה בפה רך על ידי פיוסים ונתנו להם שכר ,ולבסוף מררו חייהם בעבודה קשה. לכן יש לאכול החזרת שתחילתה מתוקה ורכה וסופה קשה ומר ,דהיינו כשהקלח שלה מתקשה כעץ ונעשה מר כלענה. דברים דומים מוצאים אנו במגן אברהם )סי' תמ"ז ס"ק כ' ,כפי שכבר הוזכר לעיל( לגבי שום .ואולי כאן המקום לעורר שלא לקנות בצלים שחתכו את זנבם מהם ,כפי שמקובל אצל המוכרים בתקופה זו ,שיוצאים בבצלים העלים הירוקים. סוכר בפסח בעבר היו יהודים ירא שמים שחששו ולא השתמשו כלל עם סוכר בפסח .היו שהקפידו פחות והשתמשו רק עם סוכר שבושל לפני הפסח .מה המקור והטעם לחששות אלה? בצל שנחתך בסכין של חמץ בתשובה מאהבה )סי' קצ"ה( עורר להקפיד שלא להשתמש בתמכא שנחתך בסכין שאין אנו יודעים אם הוא של חמץ ,משום שהתמכא הוא דבר חריף ,וכל התמכא נאסרת בזה. 14 הראשון שאנו מוצאים שדיבר בנדון זה הוא בעל התרומת הדשן .בשאלה קי"ט שם הוא מדבר על מיני מרקחת העשויה מבלילת סוכר ודבש ,ומחפין זאת בבלילת מיני קטניות וגרעינים ,והם נראים כמין חררות קטנות; האם מותר להשהותם בפסח. ודעתו שיש אכן לחוש לאסור זאת .והחשש הוא שמא זייפו היצרנים את המוצר ,בקמח שעירבו במקום הסוכר ,משום שהסוכר יקר יותר מהקמח והסולת .וכן שמע מבקיאים ומכירים באותם המינים שנחשדו הרקחים לזייף דברים הללו ולכן ראוי להורות לתת לנוכרי מחוץ לבית במתנה גמורה את אותם מיני המרקחת ,ויחזור ויזכה בהן לאחר הפסח. הרמ"א בסי' תס"ז סעיף ח' הביא את הדברים בזה"ל" :וצוקר אסור לאוכלו אפי' קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א להשהותו אסור" .ובשם המהרי"ל הביא שביו"ט אחרון אוכלין פירות יבשים וצוק"ר קאנדי"ל שאין בו חשש חימוץ. הט"ז בס"ק ח' כתב שאין זה מה שאנו קורין צוקר קנדיל שאותו יש בו חשש יותר ,וחמץ גמור הוא שמבשלים צוקר לבן ביורות חמוצות והוא נתאדם ,ואפי' להשהותו אסור כי יש בו תערובת חמץ .אלא היינו צוקר קנדיא שכ' במהרי"ל שאכלו הלומדים ביו"ט האחרון ,ונתן להם הה"ר נתן צוקר שהביא מקאנדי"א שהיה ברור להם שאין בו חמץ .וקשה למה לא גזרו משום שאר צוקר ,וכו'. הנודע ביהודא מהדורא קמא תשובה כ"ג מביא שהיו כאלה שרצו לאסור להשתמש בפסח אף בקנה הסוכר שמא נתערב בהם קמח .אולם דעתו היא שבאבקת הסוכר אכן אין להשתמש מחשש של תערובת, אבל לבשל קנה סוכר אף בפסח -מותר. )ועי' במהדורא תניינא תשובה ע"ב(. גם בשו"ת פעולת צדיק )מרבי יחיא בן מהר"י צאלח רבה של צנעא שתימן( ח"ב סי' ק"פ מביא לאסור השימוש באבקת סוכר אם לא לצורך רפואה. שלא יהיו בתוכו ,כי כשהמלח מתלחלח, הוא נכנס מעט מעט בחטים ,ומתחמץ. המגן אברהם )שם ס"ק ז'( הוסיף עוד פרטים בכשרות המלח .א .אם נמצא חטה בחבית מלח בפסח ,אסור להשתמש במלח מחבית זו .ב .מלח שלנו ,שמבשלין אותו ממים - ודאי מחמיץ ,ומלח מחפירה בקרקע -אינו מחמיץ. היו כאלה שלא חששו לתערובת קמח באבקת הסוכר אלא שחששו לכך שדרך הפועלים במפעלים היה לטבול פיתם בתערובת הסוכר בשעת אכילתם .עי' תשובה מאהבה סי' קכ"ט ובת' קצ"ה דעתו לאסור מחשש תערובת חמץ. בזמננו ב"ה זכינו גם לזאת שיש לרכוש מלח עם הכשר טוב לפסח ואין לחשוש לחששות שמא נתערב בהם חמץ. דבש בתשובות הרא"ש כלל כ"ד ס"ק ו' כתב: ודבש בפסח -לא ראיתי אדם נוהג בו איסור וכו' .ואם באנו לאסור דבש משום חשש תערובת נאסור אותו כל השנה ,דיש אומרים שנותנים לתוכו בשר נבלה ומתהפך לדבש .וה"ר יונה ז"ל כתב ,שאפילו נותנים בו בשר נבלה ,כיון שנימוח ונתהפך לדבש מותר. אולם אין הדבר פשוט כלל ועיקר ,כפי שנראה בשו"ע )סי' תס"ז סעיף ח'( שם פסק :דבש של אינו יהודי אין מחזיקים בו איסור ואוכלים אותו בפסח .והוסיף הרמ"א :מיהו יש מחמירין ,והמנהג במדינות אלו שלא לאכול דבש ,רק אותו שמביאים בחביות מן הכוורת שעושין ממנו משקה מע"ד ,וכו'. דגים יש שמקפידים לא לאכול דגים בפסח. וטעמם עמם ,משום שמנהג אבותיהם בידיהם .ובעבר לא אכלו ,משום שהיו מניחים חמץ עם יין שרף לפיו של הדג, כדי שיישארו הדגים בחיים ,בהעברתם ממקום למקום .ועי' בפרי מגדים )אשל אברהם סי' תמ"ז ס"ק מ"ו( ,שדן בנושא זה .ויש מקפידים כן לאכול דגים ,כמובא בספר יפה ללב )סי' תע"ו אות ה'( והוא עפ"י האמור במס' סוטה )יא( בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו .מה עשו? בשעה שהולכות לשאוב מים הקב"ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהם ,ומוליכות אצל בעליהן ,וכו'. המלח לפסח בשו"ע )סי' תס"ג סעיף ז'( פסק בשם הגה' מיימוני ,יש לברר המלח קודם פסח מחטים קפה בפסח מעיקר הדין והמנהג מותר לאכול את כל סוגי הירקות ,וההוכחה לכך היא המשנה )פסחים לט(. שמותר לאכול ירקות שונים למרור .אולם היו בעבר ויש בהווה אנשים יראים ושלמים שמקפידים לא לאכול סוגים שונים של ירקות הסיבה לכך נבעה מחשש שמא נדבק בהם חמץ ,או ,אם ניקח לדוגמא את השום ,שהיה חשש שהשקו אותו בשכר חמץ או שחתכוהו בסכין של חמץ .מכל מקום אין לזלזל באלה המקפידים שלא לאכול ירקות בפסח, ומנהג אבותיהם בידיהם. ואכן כדאי הוא לשטוף לפני פסח את הירקות שיש חשש שנדבק בהם חמץ או לקלפם בשו"ת שבות יעקב )ח"ב ת' ה'( כתב ,שדרכו להורות שכל קפה שנחרכו קודם פסח ביד ישראל -מותר לשתותו בפסח .אף אם נאמר דהוי כמיני קטניות ,או שיש לגזור בהם משום מיני קטניות ,ואף שגדילים באילנות כפי הנשמע ,מ"מ כיון שחורכין אותם קודם פסח עד שנפסל מאכילת כלב ,א"כ אין כאן חשש לאסור כלל .ב"פרי מגדים" סי' תס"ד ס"ק א' ,כתב שנוהגין היתר בקפה בפסח .כמובן אף המתירים, מתירים רק קפה שברור שאינו מזוייף ומעורבבים בתוכו חומרים נוספים. תפוחי אדמה בפסח בעבר היה ויכוח אם מותר לאכול תפוחי אדמה בפסח או לא ,כמו שנראה מתוך הדברים דלהלן .בפרי מגדים )אשל אברהם סי' תס"ד ס"ק א'( כתב" :מה שקורין ער"ד עפי"ל כמדומה שנוהגין היתר ,כי אין בכלל קטניות ,וגדולים הם ,ואין בהו תערובת תבואה". במנהגי קומרנא ענייני פסח אות ש"ל כתב ,שלכרפס נהגו לקחת צנונית ולא תפוח אדמה ,כי לפי מנהגי קומרנא אין מברכים על תפו"א "בורא פרי האדמה" אלא "שהכל" .ושם בהערות הביא ,שבבית רופשיץ נהגו באכילת תפו"א לברך "שהכל" כל השנה ,חוץ מליל הסדר ,שברכו "בורא פרי האדמה". במסגרת השולחן על קצור שולחן ערוך )סי' קי"ח( הביא ,שיש נוהגים לקחת לכרפס תפוחי אדמה .בויגד משה על מנהגי פסח )סי' י"ז אות ז'( כתב ,שמנהגו של הרה"ק מליסא לקחת לכרפס תפו"א ,כמו שכתוב בספר דרכי הישר והטוב .וכן היה מנהגו אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 15 של בעל המנחת אלעזר כמ"ש בהגדה חקל יצחק .מכל אלו משמע שנהגו לאכול תפו"א בפסח. בנשמת אדם )סי' כ'( כתב" :ושמעתי שהיה רעב גדול באשכנז .הושיבו בית דין ,והתירו בולבעס שקורין ערד עפיל ,כי באשכנז אין אוכלין גם כן בולבעס ,כי שם עושים קמח מהם" וכו' .עוד הביא בויגד משה בשם ספר אהל שלמה דף ל"ה ,שכתב ,שהגה"ק בעל תפארת שלמה זצ"ל אמר ,שצריכים ליתן הודאה על מה שלא היה בזמן הגאונים תפוחי אדמה ,כי התפוחי אדמה הובאו מאמעריקא אחרי הגאונים .כי אם היה מאכל זה בזמן הגאונים ,היו אוסרים אותו לפסח מחמת גזירת קטניות ,מחמת שיכולים לעשות ממנו קמח. בשו"ת שבות יעקב כתב ,שדרכו להורות שכל קפה שנחרכו קודם פסח ביד ישראל -מותר לשתותו בפסח .אף אם נאמר דהוי כמיני קטניות ,או שיש לגזור בהם משום מיני קטניות, ואף שגדילים באילנות כפי הנשמע ,מ"מ כיון שחורכין אותם קודם פסח עד שנפסל מאכילת כלב ,א"כ אין כאן חשש לאסור כלל .ב"פרי מגדים" כתב שנוהגין היתר בקפה בפסח. כמובן אף המתירים, מתירים רק קפה שברור שאינו מזוייף ומעורבבים בתוכו חומרים נוספים עוגה מקמח תפוחי אדמה בקונטרס אבני זכרון שבסוף תשובות ארי' דבי עילאי אות י' כתב" ,בהפקפוקים ששמעתי ,אם לאפות בפסח מן הנאכל בלי שום פקפוק ונקראים קארטופליש ,שיש ביכולת לאפות פת ממין זה ,שלא יהא ניכר שום הפרש והבדל בין פת הזה שהוא נאפה ממין הזה ,ובין פת הנאפה מחמץ גמור, שמפקפקין בזה משום מראית העין .הנה מצאתי בפרי חדש יו"ד סי' פ"ז שהביא מפריו פר"ח על או"ח סי' תס"א בענין שכיוצא בזה וכו'". יי"ש מתפו"א בפסח בשדה חמד מערכת חמץ ומצה סי' ו' אות י"א ,דן ,אם מותר לשתות בפסח יי"ש הנעשה מתפוח אדמה ,והביא שבשו"ת עמק הלכה הל' פסח סי' קל"ד הביא ,שיש חוששים להשתמש בזה .ודעתו נוטה להקל להשתמש ,ואין לחשוש שיחליף יי"ש מתפו"א ביי"ש של חמץ. ביצים כתב בן איש חי פר' צו אות ל' להיזהר לרחוץ את הביצים לפני הפסח ,משום שמעורבים עם חמץ .ולכן מקפידים גם שלא לבשל שום דבר באותו כלי שמבשלים בו את הביצים . ספר חדש" :תפארת עזריאל" חדש על המדף :אגף ההוצאה לאור שעל ידי המרכז הוציא בימים אלו את הספר "תפארת עזריאל" – חידושי תורה של הרה"ג הרה"ח מאיר חיים ז"ל בן עזריאל ז"ל חייקין ,רב בסוראז רוסיא ,בערי גרוזיא ,שטוקהולם ,רב במונטריאול וראש ישיבת תו"ת במונטריאול. הספר יוצא לאור על ידי בנו הרב עזריאל חייקין שליט"א – מלפנים רבה של אוקראינה וחבר מועצת רבני אירופה אשר העביר לידי ההוצאה לאור שיעורים בש"ס וכן שו"ת בהלכה שנכתבו על ידי אביו הרב הגאון זצ"ל. בהקדמה לספר נכתב :בין השורות אפשר להבחין בידיעת התורה הגדולה של הגה"ח 16 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א רבי חיים מאיר בכל מכמניה ,עם כח החידוש הפורה שלו בכל סוגיא וענין עליו עמד .גם למי שלא הכירו ,ניכר היטב כיצד התורה הקדושה בערה כאש בעצמותיו והיא היתה משוש חייו. בשביל לעמוד על גדלותו אין צורך לעבור על מאות הכתבים ,ולא להדפיס את אלפי עלי החידושים שרשם לעצמו בקצרה בדרכי נדודיו ובמבואות חייו המגוונים .די לראות ב"מידגם" שלפנינו ,כי רב תוכן הוא הן בכמות ובכפל כפליים באיכות. והחידוש הגדול ,היותר מלמד מכל – היא עובדות דרך מסלול חייו ,בו חידש את חידושיו הללו ,עם עוד רבים מספור אחרים שלא נאספו עלי הספר הזה. הגה"ח רבי משה לאזר והרב לארס שיחיו בקהילת אהל מנחם בראשות הרב יגאל חזן הצלחה מרשימה לסמינ ביוזמת מרכז רבני אירופ מאת מרדכי ימיני יוזמה של מרכז רבני אירופה לחיזוק הקהילות ברחבי איטליה ,זכתה לשבחים רבים מצד רבני הקהילות שהשתתפו בסמינר המיוחד שקיים המרכז. את היוזמה הברוכה קידמה משלחת מטעם המרכז בראשותו של חבר הנשיאות הגאון הרב ירמיה מנחם כהן שליט"א יחד עם הגאון הרב אברהם יוסף שליט"א רב העיר חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל וכן המרצה הנודע הרב מרדכי נויגרשל יחד עם צוות המרכז בראשותו של הסמנכ"ל הרב אריה גולדברג ,הרב אבא טורצקי הרב מרדכי ביטון ור' יוסי ביינהקר .בסמינר עסק בנושא הבית היהודי ,בדגש מיוחד על גיור, טהרת המשפחה וכו'. הביקור החל ביום שישי בבית הכנסת "אהל יעקב" במילאנו בראשותו של הגה"ח הרב גרשון מנדל גרליק שליט"א מייסד מרכז רבני אירופה .נקבצו ובאו באי בית הכנסת להאזין לשיחה מרתקת בפרשת השבוע מפיו של הגר"א יוסף ,לאחר תפילת ערבית הסבו לסעודת שבת שבה נשזרו דברי תורה והלכה עד לשעות הקטנות של הלילה .את המשלחת כיבד בהשתתפותו הרב אלפונסו ארביב ,רבה הראשי של מילאנו. 18 למחרת צעד הגר"א יוסף לעבר בית הכנסת הגדול של מילאנו ושם נשא מדרשותיו לפני קהל גדול מאוד ולאחר מכן כל באי בית הכנסת הסבו לקידוש וסעודת שבת יחד עם האורח הדגול. בבית הכנסת "אהל יעקב" נשא דרשה מענייני דיומא בשבת בבוקר הרב נויגרשל כאשר הקהל ישוב לאמרותיו הנהדרות. בסעודה שלישית הסבו כל באי בית הכנסת "אהל יעקב" וסמנכ"ל המרכז נשא בפניהם נאום על מטרת ביקור מרכז רבני אירופה באיטליה ,ראשי בית הכנסת ביקשו מהמרכז להעלות את נושא הגיור וההתבוללות בראש סדר היום של הסמינר. במוצ"ש התקיימה מלווה מלכה מיוחדת עם סמינר לבנות בראשותה של הרבנית גרליק תחי'. ביום ראשון בבוקר התקיימה תפילת שחרית בבית הכנסת של הקהילה הלבנונית בראשותו של הרב קדוש ,בסיום התפילה הוזמנה המשלחת לארוחת בוקר יחד עם חברי הקהילה והרבנים נשאו בפניה דברי תורה והלכה. בשעה 12:00החלו לנהור רבני איטליה מכל רחבי איטליה טורינו ג'נובה ונציה ליוורנו רומא מילאנו ועוד ,לעבר מלון מאריוט המפואר הנמצא במרכז העיר. קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א סמנכ"ל המרכז הרב אריה גולדברג פתח את הסמינר והסביר את הסיבות שהביאו לקיים סמינר ייחודי לרבני איטליה בנושא הבית היהודי וזאת לאחר שנציגי המרכז ביקרו לפני מספר חודשים בקהילות איטליה ונדהמו ממצב ההתבוללות והגיורים הנערכים שלא כהלכה. רבה הראשי הספרדי של מילאנו הרב אלפונסו ארביב פתח את הסמינר בדברי ברכה ותודה למרכז רבני אירופה ולאורחים החשובים שטרחו ובאו להשתתף בסמינר חשוב זה בהסבירו בטוב טעם את הנחיצות הגדולה בליבון הבעיות הבוערות עם הרבנים החשובים. הגאון הרב ירמיה מנחם כהן חבר נשיאות רבני אירופה פרס בהרחבה בפני הרבנים את מבנה בית הדין לגיור. הגאון הרב אברהם יוסף הרחיב בנושא טהרת המשפחה והדרכת רבנים כיצד ואיך להדריך את בני קהילותיהם בנושאים אלו. לאחר ארוחת צהרים פתח את המושב השני הרב משה סומך מטורינו בדברי ברכה ואגדה. הוא התמקד בבעיות המתעוררות עקב נישואי תערובת בפרט בקהילות הקטנות. הרב מרדכי נויגרשל ,יו"ר אגודת יהדות מזווית שונה ,האיר מזווית שונה את מהותה של היהדות בדורנו וכיצד להורידה לשפת הגה"ח רבי ג.מ גרליק והגה"ח רבי י .כהן והרב ישועה חדד הגאון רבי אברהם יוסף ,רבה של חולון נר שנערך לרבני איטליה פה בנושא הבית היהודי המעשה בקהילות קטנות ונידחות והדרכים להתמודד מול בעיות חמורות של נישואי תערובת. הגר"א יוסף הרחיב בהלכות והליכות טהרת המשפחה ועמד על המנהגים השונים. הגאון הרב אברהם חזן יו"ר ומנהל מערכת הכשרות וממקימי עולה של תורה במילאנו הרחיב ופירט את כל התהליכים עד לקבלת אישור לגיור והסביר את הקשר בין כשרות לגיור. בסיום המושב הביא הרב אברהם אבא טורצקי מנהל האגף לבירורי יהדות וגירות דוגמאות מרתקות מבעיות של מסמכים שנתגלו כמזויפים שבהם הוא נתקל במסגרת עבודתו היומיומית במרכז רבני אירופה ובסגנונו הייחודי סיפר את אשר ראו עיניו בביקוריו בקהילות נידחות באירופה. לאחר תפילת ערבית התקיימה ארוחת ערב מפוארת וקבלת פנים לרבנים האורחים בהשתתפות הרבנים :הגה"ח רבי גרשון מנדל גרליק ,הגאון הרב ירמיהו מנחם כהן ,הגאון הרב אברהם יוסף ,הגאון הרב משה לאזאר ,הרב אלפונסו ארביב ,נשיא הקהילה של מילאנו ,נשיא קרן היסוד ונציג עיריית מילאנו. הרבנים נשאו דברי ברכה והוקרה למרכז ועמדו על הנחיצות הגדולה שבקיום סמינר המתנה הערכית לרבנים התרשמות מהכנס לרבני איטליה ושאלה שנותרה ללא מענה ברכות התורה מתחלקות לשני חלקים .בתחילה מברך "אשר בחר בנו וכו' ולאחר הקריאה מברך "אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת" .פירשו רבותנו ז"ל למה מברך ברכה זו בתחילה וזו בסוף? וביארו שהוא כדרך המקבל מתנה מחברו .כאשר טרם ראה מקבל המתנה ,הטובה היא המתנה אם לא ,דרך העולם הוא מודה ,כלומר מברך על קבלתה ,לאמור על עצם המחשבה שחשב הנותן ליתנה לו ,וזה שאנו מברכים בתחילה "אשר בחר בנו" לפני ראיית המתנה כלומר לפני קריאת התורה .ולאחר שפתח מקבל המתנה את מתנתו ומבין ערכה ויופיה ,מוסיף ומברך בשנית את נותן המתנה על עצם המתנה. ועל כן ,לאחר שקורא בתורה ומבין כי יקרה היא ,וכל חפציו לא ישוו בה ,מברך "אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת וחיי עולם וכו'". אף אני אחלק את מכתבי ל 2-חלקים .בחלק הראשון אבקש להודות על עצם היוזמה ורוב הטובה שעשו מארגני הכנס הנכבד לרבני איטליה ,ועל אף שיש עוד ארגונים טובים שפועלים בקרב רבני אירופה ואלה ואלה דברי אלוקים חיים ומחכימים ואין בית המדרש בלא חידוש ופעלו רבות למעננו .אך לצערנו מזה זמן רב שלא אורגן כנס מעין זה לרבני איטליה וקנאת סופרים תרבה חכמה כי טובה היא לנו וטובה לעולם .עד כאן מבחינת "אשר בחר בנו". ולעניין הכנס עצמו ,בבחינת "אשר נתן לנו" ,יתרון גדול ועצום יש בכנס הנעשה במתכונת מצומצמת כגון זה,שכל רב יכול להביע דעתו בפני הרבנים והתלבטויותיו ולקבל יעוץ אישי והכוונה .שאינו דומה הלומד בחברותא לשומע שיעור בקהל רב, וכל רב יכול לאמר בשבילי נברא כנס זה. נראה כי הושקעה מחשבה רבה בבחירת הרבנים הרב אברהם יוסף שליט"א רב העיר חולון ,הרב ירמיה מנחם הכהן שליט"א ראב"ד פריז ,הרב מרדכי נויגרשאל שליט"א .כך שקיבלנו מענה הלכתי ספרדי ,אשכנזי ,הלכות לדיינים ,מחשבה יהודית והשקפה. אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 19 הרב אריה גולדברג אך כשם שאנו מצווים לברך על הטובה אנו מצווים לאמר שנותרה שאלה ללא מענה וזהו תוכנה :בעניין גיור קטנים כמפורש בשולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ח סעיף ז' .וזה כבר כמה שנים ב"ה שלא נעשה עוד מפני התקלה שבדבר ,וכבר מסר רב חשוב באיטליה עצמה ומעמדו כרב עיר על עניין דומה וסלל הדרך לבאים אחריו והוסיף וחיזק לגדר שכבר הוסכמה על ידי רבני איטליה בתקופה האחרונה. אבל את שנעשה אין להשיב וכידוע בשנים קודמות הרבו לעסוק בדבר ולצערנו האדם יראה לעיניים והשם יראה ללבב ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ולכל העם בשגגה ,כי התברר למפרע שחלקם של הילדים הגדיל ונעשה בר מצווה ואיש הישר בעיניו יעשה,ואילמלא שמרו שבת אחת כתיקונה החרשנו ורגליים לדבר שלא שמרו מעולם לאחר שהגדילו. ותמהים אנחנו האם אנו יכולים לשואלם לאחר זמן או כיוון שהגדיל הגדיל? ועתה האם אנו מצווים לקרבם? ואם נתקרבו אחר שנים מעצמם ובאים להנשא כדמו"י האם אנו מצווים לרחקם? )וזאת מפני שנתגיירו בקטנותם והגדילו ועשו בר מצווה וככל הידוע לנו לאשמרו מעולם( ואוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי .ופעמים שאחת שעברה כגיור הנ"ל והתחתנה עם גוי ,ובא לפנינו לאמור "כי היוצא מן הטהור טהור" ,והרב שואל מה אעשה לך איפוא בני? בבואנו לדון בפני הרבנים בכנס הנ"ל בשאלה זו משכו הרבנים ידיהם מן העניין באומרם כתבו לכם ושלחו לנו ואנו נהיה לכם לפה בפני גדולי הדור בשאלה הנ"ל. את שמוטל עלינו עשינוהו והרי הוא לפניכם ועתה לגדולי הדור עינינו אשר יאמרו נעשה ואם יכתב ויחתם על ידם ייקל מעלנו להסיר המכשלה באמרנו לא עלינו תלונותכם. כזה באיטליה .בשם יהודי מילאנו בירך מר יארק ,נשיא הקהילה. הציגו שאלות חשובות ,סביבן התקיימו דיונים שלעיתים עלו לטונים גבוהים. יומו השני של הסמינר נפתח בתפילת שחרית בבית הכנסת "בית מנחם" של הרב יגאל חזן. הרב אבא טורצקי הנחה פאנל בראשות הרבנים בנושאים שנדונו .הפאנל שהיה אמור להימשך כשעה ארך לבסוף שעתיים וחצי כאשר הרבנים שאלו והקשו וביקשו את עזרתם של הרבנים החשובים בפתרון בעיות קשות שבהן הם נתקלו במהלך עבודתם בקהילות. לסעודת שחרית הוזמנו כל בני הקהילה והרבנים כהן נויגרשל וגולדברג נשאו בפניהם דברי תורה וברכה. את החלק השני של הסמינר פתח הרב שונק שפירט בהרחבה את בעיות הגיור שבהם הוא נתקל במהלך עבודתו בבית הדין במילאנו. לאחר מכן נשא דברים הרב נויגרשל ובנאום מרתק ששזר בסיפורים ודוגמאות ,תאר כיצד המדע אינו מתנגש עם ההלכה והסביר בטוב טעם ודעת כיצד ניתן להסביר גם לאנשים פשוטים את נחיצות ההלכה. הגאון הרב לוי יצחק גרליק רב הקהילה היהודית באיחוד האירופאי בבריסל נתן הרצאה מרתקת בנושא הפריה מלאכותית והקיש ממנה לתחום הכשרות בו הוא מתעסק רבות בשנים. יש לציין כי הסמינר התנהל באוירה מרוממת של דיונים פוריים ועירניים ,כאשר הרבנים בביקור בבית ספר 'בית רבקה' במילאנו בברכה יאיר דידי הרב הראשי של ליוורנו 20 בפאנל השו"ת קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א הרב מרדכי ביטון מנהל האגף לכנסים וימי עיון סיכם בטוב טעם את הנושאים וההרצאות שנידונו במהלך היומיים. סמנכ"ל המרכז הרב אריה גולדברג נעל את הכנס בדברי תורה וברכה .הוא הודה לכל הרבנים שטרחו והקדישו מזמנם וכן לרב לוי חזן ממילאנו שעמל רבות במשך שבועות לקיום והצלחת הסמינר וכן לר' יוסי ביינהקר שהפיק באופן מוצלח את הסמינר. עם סיום הכנס פנתה משלחת הרבנים לביקור בבית הספר היהודי במילאנו בניהולם של הרב יגאל חזן והרבנית ב. גרליק ,הרבנים עברו בכתות והשמיעו הרצאות בפני תלמידות התיכון. !ĥďē Ĭ35 ĞĢčĚ ďčĘč ĖĤėĘ ĦČ ĥđėĤĘ ěĦĕĜ ĐėĘĐ ĕĜĕĜĠ ĦĤďĝ ęĕėĤė 11 365 ęđģĚč ďčĘč Ĭ 350-č !ēđĘĥĚ ĘđĠĕĔ ĕĚď ĘĘđė ·¯‰ ‡‡„ÓÏÓ ¯ÊÚÈÏ ‰Îω ÈÈÙ ÈÙ ˘·˙ ß· ˜ÏÁ ·¯‰ ‡„ÓÏÓ ¯ÊÚÈÏ ‰Îω ÈÈÙ ˘·˙ ߇ ˜ÏÁ :ĦđĜĚĒĐđ ęĕĔĤĠĘ 02-9709588 :'ĘĔ VKRS\KERUJLO :ĤĦČč đČ VHIHU#\KERUJLO :ĘĕĕĚ השלישי בסדרה Ğčĥč ěđĦĕĞĐ ĦČĢđĐč ęĕĘđĕĔ ĤĠĝ כיף ישראלי טיול שבועי פלגי מים Èχ¯˘È ÛÈÎ ÌÈÏÂÏÒ Ó ‡¯Ë ˜ˆ˙ÂÈ ¯„ÂÚ ÌÈ ˆÓÈ ˙È È˙ ˙ÂÚ ÚÈÒ ÈÒ†Ï †ÏÎη¢ ¨ÚÒ ¨¨Ú ÚÒÂ†È ÚÒ ˘‡  ˘‡ ÚÒ ÚÒÂ†È ‡‡Â È †Â Æ¢Ï ‡¢Ï ¯‡Ï ‡Ï ˘¯‡ ‡¯¯˘È†ı Ï ®‡‡¢ÚÈ ®‡¢ÚÈ ®‡¢Ú †ÚÈÊ ·†ÈÊ Ê†·ÏÒ ·ÏÒ¯·Ó Ò¯¯·Ó†Ô ·Ó†ÔÓ ÓÁ†È ©¯··Á†È ©¯ ל פ ר ט י ם ו ה ז מ נ ו ת ∂∑∞μ≤≠∏≥±ππ †¯Ï˜ÈÙ ˜È·Â כמויות הגשם והמים בארצנו הולכות ויורדות Æנהרות שהיו פעם שוצפים הפכו לנחלים¨ אגמים קטנו וחלקם יבש¨ נחלי איתן הפכו לנחלי אכזב וחלק לא קטן ממי המעיינות נשאב לטובת החקלאות Æועם כל אלו ארץ פלגי ונחלי מים היא ארץ ישראל Æשפע של נחלים¨ מעיינות¨ בריכות טבעיות וכאלו הנטויות בידי אדם¨ פזורים ברחבי הארץÆ צריך רק לדעת היכן הםÆ ספר חדש¨ בסידרת ספרי הטיולים בארץ ישראל © כיף ישראלי¨ טיול שבועי® ¢פלגי מים ¢רואה אור בימים אלוÆ קובי פינקלר¨עורך הספר והסידרה מביא הפעם ∞≥ מסלולי טיולים בעקבות מקורות מים Æלצידם של כל אלו¨ אפשרויות טיול וביקור בסביבתם של מקורות המים∫ אתרי מורשת¨ מסלולי טיול¨ אטרקציות ובתי מלון מיוחדים Æבנוסף¨ מצורפות מפות ומבחר צימרים להשלמת חווית החופשה המשפחתית למשפחה הדתית ±∞∞ Æעמודים Æבהוצאת העיתון בשבעÆ מצודת כשרות הfk בשיחה מיוחדת ל"קהילות", לקראת חג הפסח המתאפיין בהקפדה יתירה על כשרות, מספר הרה"ג ר' משה אלזס שליט"א -דיין בד"ץ של ק"ק בני ישראל פדריישן דלונדון ,ומנהל מחלקת הכשרות הגדולה -על הפעילות הענפה של מוצרי מזון כשרים למהדרין הנעשית תחת השגחה צמודה ופיקוח קפדני במדינות כמו אירלנד ,הולנד ,בלגיה ,צרפת, מלזיה ,גרמניה ,נורווגיה, דנמרק ,פולניה ,צכיה, איטליה .אך לא רק באירופה משגת ידו של הפדקריישן, אלא גם במדינות רבות כמו במזרח הרחוק :בתאיילנד, סין ,סרי לנקא ועוד. טוביה פרידמן 22 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א -fפרושה באירופה אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 23 לונדון בירת אנגליה ,ערש"ק ,יום השישי בצהרי היום ,זה הזמן שנקבע לנו בבנין הפדריישין .בכל ימות השבוע המקום שוקק חיים החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הקטנות של הלילה ,ברם בימי שישי מחצות היום ציבור העוסק במלאכת הקודש פונה להכנות השבת ,הקרב ובא .רק אדם אחד נוכח עדיין בבניין ,הל"ה בר-שיחנו הרה"ג ר' משה אלזס שליט"א דיין בד"צ של הפדריישין ומנהל מערכת הכשרות. אינכם טרודים בהכנות השבת קודש? שקבענו עתה? שאלנו אותו: "גם אני מאוד רציתי ללכת לעסוק בהכנות השבת ,אך מה לעשות ישנם עדיין משגיחי כשרות הנמצאים במדינות שונות ,גם הם אינם הולכים עדיין לעסוק בהכנות הבית לשבת ,כי עסוקים הם בהכנות טהרת המשרדים ,כך גם אלו המונחים על שולחנות הפקידים ,המה מעידים כי הפדריישין הינו גוף פעיל. השיחה המיוחדת עם הרה"ג ר' משה אלזס שליט"א נקבעה בחדר הישיבות של מערכת הכשרות ,בחדר מיוחד זה מובעים הכרעות גורליות בכל מה שקשור לכשרות בכל העולם ,מסביב החדר בארונותיו מוצבים מאות מוצרים עליהם הביעו רבני הכשרות את חותמם ,כי הינם כשרים למהדרין מן המהדרין. טרם כל שיח ביקשנו לעמוד על פעילות הפדריישין. וכך מספר הרה"ג ר' משה אלזס שליט"א: הקהילה החרדית הראשונה בלונדון היתה ד-סינאגוֹג'] ,קהילה זו נוסדה בלונדון ייט ִ 'יוּנַ ֶ בשנת תר"ל ,כאשר התאחדו כמה בתי הדין ,עד שהיה בבחינת 'תל תלפיות' – 'תל שכל פיות פונים אליו' ,כך שבזמנו הפך הבית-דין של קהילה פרטית לבית-דין של כלל הקהילות באנגליה .כלל יהדות בלונדון סרו למשמעתו .חברי בית הדין וראשו ה'אב-בית-דין' אמורים היו לשמש את כל קהילות הקודש ביהדות אנגליה בשיתוף הרב הכולל ,ה'טשיף-ראביי' לכל חבר העמים הבריטי ]הוא הרב הראשי לאנגליה .ט.פ [.שעמד בראש קהילות היהודים. "קהילה זו איגדה בתוכה את כלל היהודים באנגליה ,כך שעם הזמן חברו לקהילה זו יהודים שונים שלא הקפידו על קלה כבחמורה בלשון המעטה ,וראשיה אף מינו חברים 'בעלי אמצעיים' שלא היו שומרי שבת .באותה תקופה שלאחר המלחמה הגיעו יהודים רבים וחברו לחבורת יראים ושלמים ,וייסדו את ה'פדריישין'. "גם אם יודעים את כל השו"ע וכל הפרי מגדים ושאר נו"כ והמפרשים ,זה אינו אומר כי הוא יכול לתת השגחה על כשרות .בכדי לתת השגחה במפעלים יש לדעת את כל הנושאים הפרקטיים ,איך עובדות המכונות הענקיות ,היכן יכול להיות בעיות ,היכן אין אפשר לראות ויש לחפש פתרונות בכדי להגיע למקומות אלו .כמובן שהחלק ההלכה הוא חשוב ביותר, אבל אם לא מתמצאים בכל הפרטים האלו הוא אף פעם לא ידע איך להגיע אליהם ,למרות שבקי מאוד בחלק ההלכה" השולחן של כל השנה ,וחייבים להדריכם בהדרכות שונות ,לכן הנני חייב להישאר כאן ,עדיין" .ומשום כך הוא מתנצל על כך כי באמצע השיחה יצטרך להפסיק לעניית טלפונים. ההכשר המיוחד של הפדרריישין בראשות הגאון רבי ישראל יעקב ליכטנשטיין שליט"א ,נודע והתפרסם בכל העולם, בהרבה מוצרים בסיסים מתנוסס הסמל הידוע של ה ,KF-מוצרים אלו נרכשים על ידי ציבור שומרי משמרת הכשרות ,ומעלה של שולחן מלכים – מאן מלכי רבנן. לאחר ששמענו רבות על מערך הכשרות של הפדריישין ,הצענו כי הפעם נעקוב מקרוב על פועלם של עושי מלאכת שמים במסירות ,והגענו למשרדי הפדריישין. פסענו בתוככי הבניין הענקי וסובבנו על יד עשרות חדריו ,נוכחנו לראות מקרוב את מאות התיקים המונחים מסודרים בארונות 24 כנסיות לגוף מאורגן ,ובראשה עמדו צאצאי המהגרים היהודים הראשונים מהעדה האשכנזית שהגיעו להשתקע באנגליה. רבם הראשון היה הגאון רבי נתן הכהן אדלר זצ"ל ,בעל 'נתינה לגר' ,שישב לפנים על כסא הרבנות בעיר האנובר בגרמניה .ואף הוא עלה להשתקע באנגליה .ט.פ ,[.שכרם של הדיינים ושאר 'כלי-קודש' ששרתו את הקהילה ,כמו רבנים ,חזנים ,שמשים, מלמדים וכו' ,עברו דרך קופתה של הקהילה המאורגנת שבראשה עמד הבית-דין". "כעבור מספר שנים קיבלו גם כל שאר הקהילות האחרות בלונדון את מרותו של בית דין זה ,שעם הזמן הוכר באורח רשמי ע"י השלטונות בבריטניה כסמכות-על לעניינים ובוררויות יהודיים. "בימים ההם החלו מרבית הקהילות מחוץ לעיר הבירה לונדון ,להריץ את ענייניהם הטעונים הכרעה בדעת תורה בפני בית קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א "חברי קהילת הפדריישין היו בתוכה אך ורק יהודים שומרי תורה ומצוות ,שומרי מקדשי שביעי ,תחילה היה זה התארגנות של כמה בתי כנסת שהתארגנו יחד לפעול בכל הצרכים ,הקמת בית דין. מי היה הראש בית דין הראשון? "מי שעמד בראש הקהילה הוא היה האב"ד, הגאון רבי מיכאל פישר שהיה גאון עצום בקי במכמני תורה ,מתלמידי החכמים שש"ס ופוסקים היו נהירין אצלו .הוא מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ זי"ע ,ואח"כ היה מהתלמידים המובחרים בישיבת מיר ,שם קנה תורה וחכמה ,האמת ,הוא זה שייסד את קהילת ה'פדריישין' ,הקים בית דין. אז הוקם גם מערכת הכשרות? "הרבנים החלו לתת הכשר תחילה על שחיטה ,מאפיות והיו גם מסעדות .ורק לאחר מכן כעבור כמה שנים התפתח מערכת הכשרות והחלו לפקח על מפעלים רבים בכל העולם". בשיחה המיוחדת ביקשנו לעמוד על תולדות ותחילת דרכה של המפעל הגדול 'מערכת הכשרות' ,של הפדריישין מערכת החובקת זרועות עולם ומלואו .במסגרת שיחה אחת, ארוכה ככל שתהיה ,לא ניתן להקיף אפילו במעט מן המעט בקורות מפעל הענק הפועל ומופעל עשרים וארבעה שעות מעת לעת מלבד בשבתות ויו"ט ,שאז מושבתים ייצור המפעלים לגמרי ,אין מנוח לרבני מערך הכשרות ,מאות משגיחים פרוסים בכל קצווי תבל ,מערכת המנוהלת בקפידה רבה ע"י רבנים הגאונים שנים רבת ,מה גם שהשיחה עם הרב אלזאס שליט"א נקטעה אין ספור פעמים על ידי משגיחי הכשרות השוהים במפעלים שונים ברחבי העולם, המתקשרים לבקש הדרכות מעשיות, מעלים את שאלותיהם ומבקשים בירורי הלכה. כפי מה שסיפרתם הרי שהיו מערכות כשרויות באנגליה .ומדוע היו צריכים להוסיף עוד אחת? "הכשרות של הדריישין ,אינה עוד כשרות קיימת .אלא היא מהמהודרות ביותר, חומרות רבות הונהגו ע"י רבני הפדריישין, ואלו נשמרים בקפידה רבה ,עד היום ללא שום פשרות". "אם הזכרנו את החומרות המיוחדות של מערך הכשרות של הפדריישין" -מציין הגר"מ אלזס שליט"א" - ,הרי שרבני הפדריישין בשום אופן לא יכשירו מוצר שיש שם חשש של חלב עכו"ם .וזה רק דוגמה אחת". "יש מוצרים שהרכיבים שלהם עשויים מהרבה חומרים ,לא יהיה דבר שהוא כשר בדיעבד ,ולא ישתמשו בהיתרים של ביטול בשישים ,אלא הרבנים יעשו הכל שיהיה למהדרין מן המהדרין .הציבור לא יודע כמה כוחות משקיעים להשגיח על המוצר ,אפילו שיהיה המוצר הקטן ביותר ,כמו המסטיקים של אורביט ,היש לך מושג כמה מרכיבים יש במסטיק כזה ,כמה צריך לפקח?! וזה כבר במפעל שהכל כשר למהדרין בכל השנה .אבל המפעלים שמייצרים קו נפרד עבור היהודים עם השגחה ,הדבר קשה שבעתיים ,שהרי צריכים להגעיל ולהכשיר את כל המפעל ,לפקח על כל הצינוריות שיהיה שם הגעלה". קח לדוגמה את ההשגחה על חומרי הגלם ,בהם לבד מושקעת עבודה רבה כדי לוודא שיהיו נקיים ולא מתולעים חלילה. פרט לקמח יש שורה ארוכה של רכיבים שמשתמשים בהם דרך קבע בקונדוטריות וגם לגביהם יש כללים ברורים ,הנחיות מפורטות ומפורשות של מערכת הכשרות של הפדריישין ונהלי עבודה שנקבעו לפי ניסיון רב-שנים בשטח .הכוונה בעיקר לצימוקים ,פרג ,שומשום ,גרעיני חמניות ואגוזים מסוגים שונים .אם בקמח ,העיקר הוא ניפוי בנפה טובה וצפופה ,בכל שאר הרכיבים הללו יש לכל סוג כללים מיוחדים לו כיצד לבדוק אותו ולוודא שהוא אכן נקי וראוי לשימוש". "נושא נוסף שהרבה ממערכות הכשרות סומכים עלינו ,הוא ה'לתת' חומר גלם המיוצר על ידי שעורים שרויים .הנושא המתעורר כל שנה הוא 'חדש' ,האם מותר לאוכלם ,ואנו שיש לנו שליחים בכל מקום מפקחים על כך בקפידה רבה .ורבים נעזרים מההשגחה של המשגיחים שלנו". מפעלים אלו הם בדרך כלל בבעלות גויים ,הם מבינים את החשיבות של הכשר? "בוודאי שהם מבינים ,הם יודעים שזה רווחי והם צריכים לשווק את המוצר שלהם לקהל יעד רציני ביותר ,ולכן הם יעשו את כל המאמצים שהמפעל שלהם יקבל הכשר ,אך יש פעמים כי זה מאוד קשה להם וזה עולה הון תועפות ,הן שלפעמים צריכים לפרק את המכונות ,משום שצריכים להגעיל ולהכשיר הם מסבירים כי כלכלית לא כדאי להם לקחת הכשר ,אך הם מאוד היו רוצים את זה". "למה להם להפסיד קליינטים יהודים הכל העולם?!: כשהינכם באים לבעל מפעל גוי בכל מקום בעולם ,אם זה בצ'כיה או בדנמרק ,ומתחיל להסביר לו אנו צריכים כך וכך ,הוא מיד מבצע ,או שאתם מסבירים לו את ההלכות היהודים? "לצערנו ,לפעמים בעלי המפעלים הגויים מבינים טוב יותר מציבור הצרכניים אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 25 היהודים .אספר לך קטע מעניין ,הייתי השבוע בבית חרושת חדש ,שכבר זמן רב אנו בהתכתבויות על נתינת הכשר למפעל, מדובר בבית חרושת המייצר סוכריות .רק עכשיו החלטנו כי בעל המפעל רציני והוא יקבל את ההוראות ברצינות ,להפתעתנו הגוי בעל המפעל כבר התעניין כל בעיות הכשרותיות האמור להיות ,והוא כבר הכין הכל ,ובביקור כמעט הכל היה מושלם, היה רק בעיית העגלה של התבניות עליהם פרוסים את הסוכריות טרם ייקרשו בכדי שיקבל צורה .חוץ מזה הוא הבין הכל". המפעלים שהנכם מפקחים הוא בעיקר באירופה? "לא רק ,יש במדינות רבות בגלובוס ,במזרח הרחוק בטאיילנד ,סין ,סרי לנקא ועוד ,אבל יש גם רבים ביבשת אירופה". באילו מדינות באירופה פרוסים משגיחי הכשרות של הפדריישין? "יש מקום בדף שלך?" – שואל הרה"ג ר' משה באירוניה ומפרט מזכרונו" :אירלנד, הולנד ,בלגיה ,צרפת ,מלזיה ,גרמניה, נורווגיה ,דנמרק ,פולניה ,צכיה ,אטליה ועוד". והמשגיחים מסתדרים ומבינים את השפה? "ברוב מדינות אלו מסתדרים עם אנגלית, אבל אנו לא סומכים רק על זה ,לרוב המשגיחים מכירים את שפת המקום". "אתן לך דוגמה ,בספרד יש משגיח המדבר ספרדית והוא נמצא שלוש פעמים בשנה בספרד שלשה שבועות ,הוא לא זז מהמעל והוא נמצא בהשגחה צמודה ,או בגרמניה היה לו מפעל שהמשגיח תיקשר עם בעלי המפעל בדויטש ,כשאתה מכיר את שפת המקום אתה יכול להסביר יותר פרטים, אתה יודע לבקש כל דבר". מי משלם למשגיח הכשרות? בעלי המפעלים או הפדריישין? "מה השאלה בכלל? איזו מין כשרות היא שבעל המפעל הוא המשלם ,הרי ידוע כי 'בעל המאה הוא בעל הדעה' .ועם המשגיח יקבל את משכורתו מבעל המפעל הוא ישמע לו ולא לרבנים ,הקו המנחה אותנו כי כל המשגיחים כפופים אך ורק לרבנים ואין בלתם .המשגיחים הם העובדים של הפדריישין". האם יש שיתוף פעולה לפדריישין עם מערכות כשרות נוספות? "אכן כן ,יש שיתוף פעולה הדוק ,לא אחת מתקשרים אלינו לברר אודות חומר גלם מסויים או צבע מאכל ושאר חומרים שונים. כך גם אנו עומדים בקשר לגבי בירורים". עם מערכות כשרות בארץ ישראל גם? הרה"ג ר' משה אינו רוצה לפרט את הרשימה ,אך מאשר שגופי הכשרות הגדולים בא"י עומדים עמם בקשר תמידי ,בהיות כי המשגיחים שלנו פרוסים בכל קצווי תבל, הגאון הרב מכאל פישר זצ"ל 26 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ולא אחת יש צורך לברר משהו בדחיפות על חומר מסויים המגיע ממדיה פלונית". אך המדינה היחדה שאין לפדריישין משגיחים הוא בארץ ישראל... "בארץ ישראל שיש כל כך הרבה גופי כשרות ,אין לנו מה לחפש שם ,מה גם כפי שהזכרנו ,רוב חומרי הגלם באים מחו"ל ,והרבה ממערכות הכשרות סומכים על כשרות חומרי גלם אלו מההשגחה שלנו ,זאת אומרת כי גם בארץ ישראל בהרבה מפעלים משתמשים בחומרי גלם שמשגיחים שלנן פיקחו על כך"... שאלתינו היתה כי ראינו הרבה מוצרים מתוצרת הארץ המתנוסס עליהם חותמת הכשרות של הפדריישין. "מה שראיתם אינן מוצרים שיוצרו בארץ, אלא הם מוצרים הנוצרים בחו"ל בייצור מיוחד ,ומובא לארץ על ידי יבואנים. ויבואנים אלו באים ומבקשים את ההשגחה שלנו". מציין ואומר הרב אלזס שליט"א" :אין ולא יכול להיות לציבור שמץ מושג כלשהו, כמה עמל יגיעה ויזע מושקע כל יום ממש מימי השנה בהשגת ידע ובהכוונה ,בתמרון ובפיקוח ,על כל אלפי הפרטים שכל אחד לפעמים מקיף עולם שלם כשלעצמו .עדיין לא נגענו על פעילות כשרות הבשר ,אין לאף אחד מושג כמה שעות הושקעו רק בכדי לייצר מעטפת ל'נקניק' שהיה כשר למהדרין .ונגענו רק בקצה המזלג על מערך הכשרות בכללות ,לא יאומן כי יסופר כמה מצבי לחץ המה לעתים מזומנות וקרובות מנת חלקם של הנושאים בנטל האחראי הזה .לא יתואר כמה מפח נפש עובר עליהם לפעמים בגין עושי רמיה או מפני סתם מטרטרים ומפריעים ,וזה יכול להיות מצד גורמים שונים חומדי ממון המציגים את עצמם לגורמי כשרות .לא יאומן כמה חילול השם יוצא מזה לפעמים". מספר הגר"מ אלזאס שליט"א" :הייתי פעם בביקור במפעל ,לאחר הביקור נכנסתי לבעל המפעל והצגתי לפניו את הדרישות שלנו בכדי להכשיר את המפעל .לאחר דין ודברים הוא אומר לי ,אתה יודע מה ההבדל בין הכשרות שלכם לכשרות שלנו ,הכשרות שלכם נכנס בכל הפרטים הקטנים במפעל, ואילו נותני הכשרות האחרים שנקב בשם נכנסים בכל הפרטים הקטנים – ורק בחסדי הבורא יתברך ובברכתם של שולחיהם בהעברת התשלום ...הייתי בהלם ,עד כמה הגוי בעל המפעל ידע על ההבדלים .ובכל זאת שאלתי אותו אם כן מדוע החלטתם לקחת אותנו? הוא השיב ,עשינו סקירה בקרב הקהל יעד ,והתוצאה הייתה כי יותר יהודים סומכים על הכשרות שלכם .בעלי המפעלים האלו יודעים היטב עם מי יש להם עסק ,מי שחושב כי הם אינם יודעים על קהל היהודים אינו אלא טועה". לסיום איזה מסר ניתן למסור ממערכת הכשרות העניפה שלכם ,לכל העוסקים במלאכת הכשרות? "לדעתי המסר העיקרי הוא ,כי גם אם יודעים את כל השו"ע וכל הפרי מגדים ושער נו"כ והמפרשים ,זה אינו אומר כי הוא יכול לתת השגחה על כשרות .בכדי לתת השגחה במפעלים יש לדעת את כל הנושאים הפרקטיים ,איך עובדות המכונות הענקיות ,היכן יכול להיות בעיות ,היכן אין אפשר לראות ויש לחפש פתרונות בכדי להגיע למקומות אלו ,כך גם אם מכשירים מפעל שקווי הייצור שלהם הם גם מוצרים ללא השגחה ,יש לקחת בחשבון כל פרטים אלו .כמובן שהחלק ההלכה הוא חשוב ביותר ,אבל אם לא מתמצאים בכל הפרטים האלו הוא אף פעם לא ידע איך להגיע אליהם ,למרות שבקי מאוד בחלק ההלכה". "דוגמה דומה לזה היה לו השבוע בבית הדין ]הגר"מ אלזאס שליט"א מכהן פאר כחבר בבית הדין של הפדריישין שנים רבות .ט.פ,[. היה שם דין תורה מסובך על מניות ,הציגו את החוזים וכל הסעיפים ותתי סעיפים ,היו צריכים לדעת את חוקי המדינות שם בוצעו העסקאות ,גם אם הדיינים היו יודעים ומכירים את כל סימני חושן משפט וכל הנושאי כלים ,לא היו יודעים לפסוק אם לא היו יודעים או חוקרים על כל פרטי החוזים וההשקעות ,איך בוצעו ואיך הכללים .אותו הדבר גם בכשרות". ובכל זאת איך את מתמודדים עם כל זה? "זכותם של הרבנים הגאונים שהקימו את המפעל הגדול הזה ,ובעידוד הציבור היהודי בכל העולם ,עומדים על המשמר ונוחלים ברכה מרובה והצלחה משגשגת בסייעתא דשמייא . "נושא נוסף שהרבה ממערכות הכשרות סומכים עלינו ,הוא ה'לתת' חומר גלם המיוצר על ידי שעורים שרויים. הנושא המתעורר כל שנה הוא 'חדש' ,האם מותר לאוכלו ,ואנו שיש לנו שליחים בכל מקום מפקחים על כך בקפידה רבה .ורבים נעזרים מההשגחה של המשגיחים שלנו". אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 27 הגאון הרב וויסברגר בביקור ב'מרכז' ברכות מאליפות נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים יושבי על מדין בקהילות הקודש לרגל השמחה השרויה במעונם ,ה"ה הגאון הרב משה טוביה וויסברגר שליט"א רב ואב"ד דק"ק עדת יראים בבודפשט הונגריה וחבר מועצת רבני אירופה ביקר לאחרונה במשרדי מרכז רבני אירופה והתרשם מהפעילות העניפה. הרב וויסברגר העלה את נושא הגיור ועודכן בנעשה בקהילות אירופה בנושא .כמו כן ,עודכן הרב בהכנות לקראת כינוס העשור לייסוד מרכז רבני אירופה. הגאון רבי גרשון מנדל גרליק שליט"א רב ואב"ד דק"ק אהל יעקב במילאנו ,וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה לרגל שידוכי נכדו בן הרב משה שייקביץ הגאון רבי משה טוביה וייסברגר שליט"א רב ואב"ד 'עדת יראים' בבודפשט ,הונגריה ,וחבר מוצעת רבני אירופה לרגל הולדת נכדתו בשעטומ"צ הגאון רבי בנימין יעקבס שליט"א רב הראשי של רבנות המחוזות בהולנד ויו"ר ועד הרבנים וחבר מועצת רבני אירופה מגילת אסתר בכל עיר ועיר אגף עזרה וסיוע שע"י המרכז ,שלח בימים אלו מגילות אסתר מהודרות לקהילות מרוחקות ברחבי אירופה על מנת לאפשר לבני הקהילה לקרוא מתוך נגילה כשירה. שירות זה ניתן על ידי המרכז כחלק משלל השירותים הניתנים במטרה לעזור ולסייע לקהילות באירופה. מתוך נתונים שהתקבלו במשרדי המרכז ,נקראו כ62- פעם מגילת אסתר עם המגילות שנשלחו. לרגל שידוכי בנו עם בתו של הרב שמעון לסקר ,רב בבריסל הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א רבה הראשי של רוסיה ,יו"ר אגודת הרבנים בחבר העמים וחבר מועצת רבני אירופה לרגל שידוכי בתו תחי' הגאון רבי יעקב דוד שמאהל שליט"א דיין דק"ק 'שומרי הדת' באנטוורפן וחבר מועצת רבני אירופה לרגל אירוסי בתו תחי' הגאון רבי דוד יוסף שליט"א ראש כולל 'יחווה דעת' ורבה של שכונת הר נוף בירושלים ולאביו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א נשיא מועצת חכמי התורה מבחני הסמכה לקהילות לרגל אירוסי הבת-הנכדה תחי' הרה"ג אביחי אפל שליט"א רבה של דורטמונד ,גרמניה אגף המבחנים של מרכז רבני אירופה מקיים בקרוב מבחני הסמכה לרבני קהילות. בברכת מועצת רבני אירופה יתקיים המבחן הראשון בחודש אייר ,ולאחריו יתקיימו עוד כשלוש מבחנים בנושאים שונים. הרבנים שיעברו אי"ה את המבחנים בהצלחה יקבלו תעודת הסמכה מיוחדת של "רב קהילה" חתומה ע"י אבות בתי דין ורבנים חשובים וחברי נשיאות מועצת רבני אירופה. לרגל הולדת בנו בשעטומ"צ הרה"ג שלום גוטליב שליט"א רבה של העיר ניקולייב באוקראינה' לרגל הולדת בנו בשעטומ"צ הרה"ג בנימין וולף שליט"א שליח חב"ד ורב בהנובר ,גרמניה לרגל הולדת בנו בשעטומ"צ הרה"ג אהרן חסיד שליט"א רבה הראשי של ג'יברלטר לרגל אירוסי בנו שיחי' מזל טוב מזל טוב לנגיד הרבני הרב שמואל בנימין שפירא שיחי' לרגל אירוסי בנו בשעטו"מ הרה"ג שמואל קמינצקי שליט"א רבה הראשי של דנייפרופטרובסק ,אוקראינה לרגל שידוכי בתו תחי' יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים המברכים בכל לב ,ההנהלה 28 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א נוסעים בחברה טובה לא מתפשרים על תחזוקה כשאתם שוכרים רכב מ AVIS-אתם נוסעים עם הטובים ביותר AVISמעניקה לכם שירות מהיר ,יעיל ומקצועי ומעמידה לרשותכם צי גדול של כלי רכב חדישים ומתוחזקים ברמה גבוהה אז בפעם הבאה שתרצו לנסוע ,פשוט היכנסו לסניף AVISוצאו לדרך 972-3-6170000 מחיר מיוחד לרבני וקהילות אירופה בהזמנה דרך נציג מרכז רבני אירופה 972-2-6535949 פרטים בטלפון: פרטים בטלפון+32.2.808.2753 : סקירה שישית בסדרה וְ ַע ָתּה יֵ שׁ ִמ ְקוֶ ה לְ יִ ְש ָׂר ֵאל )עזרא י ,ב( פרוייקט המקוואות הגדול של מרכז רבני אירופה בראשות הגאון רבי ישראל יעקב ליכטנשטיין שליט"א, ראב"ד דק"ק בני ישראל – פדריישין בלונדון וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה מפקח הלכתי על הפרוייקט :הג"ר יהודה מינצברג שליט"א אחראי על הפרוייקט :ר' יוסף ביינהקר שליט"א במסגרת הפרוייקט הולכים ונבנים 25מקוואות טהרה בכל רחבי אירופה במימון כולל של 1,500,000אירו הממומן על ידי מרכז רבני אירופה ,בסיוע קרן מתנאל וקרן EJDFובשת"פ עם 'אור אבנר' .הפרוייקט מהווה תרומה אדירה להתפתחותן של הקהילות היהודיות ברחבי אירופה ולפריחתן המחודשת .אנו מתכבדים להביא בפני קוראינו סקירה נוספת על ארבעה מוקדים בהם מתנהל הפרוייקט: מריאופול ,אוקראינה יהודים התגוררו בעיר מאמצע המאה ה ,19-באוקטובר 1905בוצע פוגרום ביהודי העיר 21 .יהודים נרצחו בפוגרום ובתים וחנויות רבים נבזזו .בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הפכה העיר למרכז תעשייתי ויהודים רבים הועסקו במוסדות שלטוניים ובתעשייה .בעיר פעל בית ספר ביידיש .ב 1939-מנו היהודים בעיר 10,444נפש ,כ 5%-מאוכלוסיית העיר .באוקטובר 1941כבשו הגרמנים את העיר ותוך פחות מחודש רצחו את רוב יהודי העיר בשני מבצעי רצח בבורות ירי לפני כשבע שנים הגיע הרב מנחם כהן לעיר ומאז מחייה את הקהילה היהודית שכיום מונה אלפי משפחות. אוכלוסייה 488,939 :תושבים יהודים 5,000 :רב העיר :הרב מנחם מענדל כהן מצב בניין המקווה :בסיום לוגנסק ,אוקראינה לוגנסק היא עיר במזרח אוקראינה ,בית הכנסת האחרון בעיר נסגר ב1935- ומאז נפסקה פעילות הקהילה .החיים היהודיים התחדשו מיד אחרי התפרקות ברית המועצות ואז הוחזרו לקהילה ספרי התורה ,שנלקחו בשנות ה־ 30על ידי הממשל .בשנת תשנ"ח הרב שלום גופין הגיע לעיר ומונה לרב ראשי .הוא הפריח את הקהילה לממדים חדשים .בתשס"ד נחנך בית הכנסת החדש "בית מנחם" על ידי הרב וכל נכבדי העיר .העיר משמשת כמרכז המחוז ,שבו קיימות כ־ 10קהילות יהודיות אוכלוסייה 445,900 :תושבים יהודים 7,000 :רב העיר :הרב שלום גופין מצב בניין המקווה :בשלב סיום בניית המערכות 30 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א סומי ,אוקראינה סומי היא עיר בצפון מזרח אוקרינה ,העיר נחשבת כעיר תעשיה בה מפתחים מזון ומכונות ,כיום חיי הקהילה היהודית פורחים ,ובמקום פועלים בית כנסת ומוסדות חינוך יהודיים. אוכלוסייה 283,700 :תושבים יהודים 4,000 :רב העיר :הרב יחיאל לויטנסקי מצב בניין המקווה :עבודות גמר סבסטופול ,אוקראינה סבסטופול היא עיר נמל באוקרינה ,הממוקמת על חוף הים השחור של חצי האי קרים .התרגום לעבירת של שם העיר היא "עיר של גיבורים", העיר משמשת מוקד תיירות לאנשים רבים מרחבי העולם ,על שפת הים הצמודה לעיר טבלו המלך הכוזרי וכל ביתו ליהדות .ושם התרחש הסיפור שעליו בנה רבי יהודה הלוי את אחד מספרי היסוד באמונת ישראל – "ספר הכוזרי". אוכלוסייה 379,200 :תושבים יהודים 10,000 :רב העיר :הרב בנימין וולף מצב בניין המקווה :הושלם אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 31 ספירת העומר באירופה מאת :משה לוינסון מתי יהודי חוץ לארץ מתחילים לספור ספירת העומר ,אחר תפילת ערבית או אחר ליל הסדר? מה עושות קהילות שמתפללות ערבית מוקדם לפני צאת הכוכבים ,האם יכולות הם לספור את יום העומר שלמחרת? ומדוע אין מברכים שהחיינו על מצוות ספירת העומר? ברכת שהחיינו על מצוות ספירת העומר: החל בלילו השני של חג הפסח ,טז בניסן, מתחילה "ספירת העומר" -כלומר ספירת שבעה שבועות עד ליום החמישים ,שהוא חג השבועות .ספירת העומר בעיקרה היא מצות "עשה" מן התורה ומקורה בספר ויקרא ,פרק כג" :וספרתם לכם ממחרת השבת ."...ואולם ,רואים אנו שמצוות ספירת העומר שונה ממצוות אחרות הבאות לפרקים בכך שאין מברכים לפניה ברכת שהחיינו .מדוע אכן אין מברכים ברכת שהחיינו לפני מצוה חשובה זו? ברכת הזמן )שהחיינו( הינה ברכה המגיעה ביחד עם דבר הגורם לנו הנאה ,כמו מצוות נטילת לולב שבאה לשמחה ,אך מצות ספירת העומר לא רק שאינה מגיעה עם דבר המשמח אלא להיפך ,וכך כתוב בשו"ת 32 הרשב"א )חלק א סימן קכו(" :שאלתם עוד מפני מה אין אומרים שהחיינו על ספירת העומר בלילה הראשון? . .ולענין זמן כבר נשאלה שאלה זו לראשונים .וכתוב עליה בספר בתשובת השאלה שלא מצינו ברכת זמן אלא בדבר שיש בו שום הנאה .כגון נטילת לולב שהוא בא לשמחה . .וספירת העומר אין בו זכר לשום הנאה אלא לעגמת נפשנו לחורבן בית מאויינו". טעם נוסף ומעניין מצינו בשו"ת יהודה יעלה )ח"א או"ח סי' קנה( דלא מתאים לברך שהחיינו מצד ה"ריחוק" " :כי מספר שבע שבועות דוגמת ז' נקיים ימי הליבון שקרבנו המקום לעבודתו לקבלת התורה ומספר ימי הריחוק אשה מבעלה מבית תענוגיה ימי צער הם איך תברך שהחיינו אז."... ובמקום אחר )המהרי"ל ,מנהגים( מצינו טעמים נוספים ,א .ספירת העומר בעצם היא רק הכנה לדבר העיקרי שהוא חג השבועות. ב .בקיום המצווה אין 'מעשה' אלא רק דיבור בעלמא" :מאי דאין מברכין שהחיינו על ספירת העומר ,דאינו אלא כמכשירי מצוה ,דעיקר מנינא משום רגל דשבועות, ועדיין לא הגיע סוף שבעה שבועות] .והא דאין אומר שהחיינו משום דאין בו מעשה - ובשו"ת רדב"ז )ח"ד סימן רנו( דן בעניין זה ומביא כמה טעמים מעניינים" :ונראה לי בטעמו של דבר דבשלמא אם לא ספר בלילה סופר ביום נמצא זמנה קבוע וכל החמשים יום זמן אחד הוא ומצי לברוכי שהחיינו אבל השתא דאם לא ספר בלילה אינו סופר ביום נמצא דאותו היום אין לו תשלומין וכיצד יברך והגיענו לזמן הזה לספור חמשים והוא לא ספר כל החמשים ומה שחוזר וסופר בלילה של אחריו זמן קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א רק דיבורא בעלמא -ודוגמת זה אין מברכין זמן על הלל[". אחר הוא זה ולא היה אפשר לתקן שיברך שהחיינו בתחלת הספירה ואם ישכח ולא יספור לילה אחרת יחזור ויברך שהחיינו בלילה של אחריה פעם אחרת וכן בכל פעם שישכח יום אחד דהא כולה חדא מצוה היא ואין לברך ב' פעמים על מצוה אחת .ומכל מקום בעיקר השאלה אני אומר שכל מצוה שהיא הכנה למצוה אחרת תקנו שיברך שהחיינו על המצוה העיקרית ופוטר את שתיהן הילכך ספירת העומר היא הכנה לעצרת דכתיב שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה וגו' ועשית חג שבועות לה' אלהיך וכיון שהיא מצוה תלויה באחרת מברך בחג השבועות ועולה לכאן ולכאן . .ותו דאין גמר המצוה עד סוף הספירה ולפיכך אי אפשר לברך שהחיינו בתחלת הספירה שהיא חלק מצוה ולא בסופה שאין מברכין שהחיינו בסוף המצוה". ומחבר הספר בינה לעיתים קובע שברכה זו נאמרת אך ורק כאשר מקיימים את המצווה במלואה .לדוגמה: בנטילת לולב ביום הראשון של סוכות קוימה המצווה במלואה, עד תומה ,ונוטל הלולב קיים מצווה מושלמת ,מה שאין כן במצוות ספירת העומר ,שאם לא ספר בכל ימי הספירה -לא קיים את המצווה בשלמותה .ראיה לדבר היא העובדה שמי ששכח לספור לילה אחד שוב אינו מונה בברכה. לעומת זאת מי ששכח ,או שנבצר ממנו, ליטול לולב באחד מימי הסוכות ימשיך וייטול לולב בברכה אף בימים הבאים. וע"פ פנימיות התורה מסביר הקדושת לוי )במדבר לספירת העומר(" :נראה לבאר מפני מה על כל המצות מתרי"ג מצות מברכין שהחיינו ועל מצות ספירת העומר אין מברכין שהחיינו )עי' בעל המאור ור"ן שלהי פסחים( .דהנה איתא בכתבי האריז"ל על פסוק )שמות ג ,יב( 'תעבדון את האלהים על ההר הזה' ,דהנה ידוע שכשהיו ישראל במצרים היו משוקעים במ"ט שערי טומאה, והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו גאלם ממצרים כדי לקרבם תחת כנפי השכינה ,ועל זה הוצרך להם לספור ז' נקיים ,ובלא ספירת הז' נקיים לא היה באפשר לקרבם תחת כנפי השכינה כידוע .וזהו פירוש הפסוק 'תעבדון' את האלהים ,פירוש תעבדו נו"ן. עד כאן לשונו .ונמצא שהיו מצפים תמיד מתי תעבור המספר ושיגיע הקירוב ,ותמיד היה רצונם לכלות ימי הספירה ,ואם היה באפשר לכלות ימי הספירה ברגע אחד ותיכף ומיד יתחיל הקירוב ,אזי מה טוב ומה נעים היה להם בזה .ונמצא לפי זה אין שייך ברכת שהחיינו על זה": מברכין על ספירת העומר .ונותנים טעם נכון על דרך האמת .ונראין הדברים .אך מה נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור, ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח מלספור". למדים אנו ,שלמרות חשיבותה של מצוה זו ,אין מברכים שהחיינו לפני קיומה ,הן מצד המצב המצער שמצוה זו מזכירה לנו והן מצד היותה הכנה וחלק ממצוה נוספת. גם שו"ע הרב )פסקי הסידור ספירת העומר( מביא את שתי הדעות אך פוסק להקדים את הספירה" :בליל שני של פסח מתחילין לספור ספירת העומר תיכף אחר תפלת ערבית .אך יש מי שאומר שהבא בסוד ה' יש לספור אחר שגמר כל הסדר בחוץ לארץ והמקדים לברך ולספור מיד אחר התפלה מוקדם לברכה". למדים אנו ,שלמרות חשיבותה של מצוה זו, אין מברכים שהחיינו לפני קיומה ,הן מצד המצב המצער שמצוה זו מזכירה לנו והן מצד היותה הכנה וחלק ממצוה נוספת. ַהיּוֹםלעֹ ֶמר א ָחד ָ יוֹם ֶ מי קודם? ספירת העומר או ליל הסדר השני? בליל שני של פסח מתחילים לספור ספירת העומר .ובהיות שעומדות לפנינו שתי מצוות חשובות; ספירת העומר וליל הסדר, מתעוררת שאלה ,איזו מצוה מביניהן קודמת ,ליל הסדר או ספירת העומר? פוסקי ההלכה מביאים צדדים לכאן ולכאן, הברכי יוסף )או"ח סי' תפט( מביא דעה להקדים את מצוות ליל הסדר אך מתקשה איך אפשר לאכול קודם קיום מצוות הספירה" :אחר תפילת ערבית וכו' .ראיתי מדקדקים שבליל יום טוב שני נוהגים לעשות הסדר ,ואחרי ככלות הסדר כלו, והנה לאחר שיצא ערעור על דעת האומרים להקדים את ליל הסדר לספירת העומר ,בא שו"ת חיים שאל )ח"ב סי' י( ועונה למעררים: "ואשר שאלת על ספירת העומר בליל שני של פסח שיש מקובלים שעושין הסדר וקורין ההגדה ואחר גמר הסדר ושתיית ד' כוסות סופרים העומר. ושמעת כי יש מי שחלק על זה בחזקת היד ורצית לדעת מה עמדי בזה". ושם כתבתי דמנהג זה יצא מפי קדוש הרמ"ע מפאנו ז"ל .ויש טעם בדבר על דרך האמת . . ועתה זכני ה' שבא לידי סדור עיר וקדיש הרב השלם מהר"ם זכות ז"ל מכתיבת ידו הקדושה וראיתי לו ז"ל שכתב בפה מלא להזהיר לאשר הריחו בסוד ה' שבח"ל ביו"ט ב' של פסח יעשו כל הסדר עד גמיר' ואח"כ יספרו העומר וכתב כן משם הרב המקובל המפורסם בעל מצת שמורים ז"ל... ואולם שמעתי מרב מקובל שערער על זה שהרי כתב רבינו האר"י זצ"ל שנשארי' האורות כל היום וא"כ מה מרויחים לספור העומר אחר הסדר .ואם יאמרו דביום טוב שני רשימו וספירת העומר בעצמות וא"כ מה לי קודם הסדר או אח"כ אלו דבריו ז"ל. והנה סוד יום טוב שני כתב הרמ"ז דסודו בחיצוניות אל הפנימיות המתפשט בעולמות והיינו יום טוב שני של גליות שהאור גולה ומתפשט לח"ל לבין שבעים שרים . .וא"כ מי יגיד זאת אם הארת אורות הסדר אור י"ט שני בשאר כל יום טוב שני כראשון. ומאחר שרבינו האר"י זצ"ל לא גלה סודו של יום טוב ב' של פסח .יותר נראה להקדים הסדר לעומר דעכ"פ לא יהיה סתירה מצד אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 33 דיבורנו ומעשנו אע"ג דהסדר שייך לאורות ח"ל והעומד לאור עליון העיקרי .מ"מ נראה כחוכא למי ואטלולא שיודע בסוד ה' לומר ספירת העומר ואח"כ לקדש. וכן בשו"ת טוב עין סי' ח מביא מתשובות הרא"ש דדבר מגונה הוא לספור ספירת העומר ולסדר אח"כ סדר פסח :ולענין אם אומרים אותה מבעוד יום או לא בשני של פסח איני רגיל לאומרה כי אם אחרי הסדר כי דבר מגונה הוא לומר היום יום אחד לעומר ולסדר אח"כ סדר של פסח .ואף שההפך גם כן מר וקשה וכו' עם כל זה זה זרות כפול ומגונה מאד. על הדעה האומרת שספירת העומר לפני ליל הסדר זהו "תרתי דסתרי" ,כותב הפרי צדיק שאצל הקב"ה לא שייך "תרתי דסתרי" :נוהגין לספור ספירת העומר אחר תפילת ערבית ,ויש שכתבו לספור אחר הסדר כדי שלא יהיה תרתי דסתרי שמברכין אשר קדשנו במצוותיו וצונו על ספירת העומר כחול המועד, ומברכין על אכילת מצה ומרור ,אך כבר דקדקו מה נפקא מינה אם קודם הסדר או אחר כך כיון שהוא תרתי דסתרי ,ואנו נוהגין להקדים ספירת העומר שהוא מן התורה דאנן בקיאין בקביעא דירחא מה שאין כן קידוש ואכילת מצה ומרור וסיפור יציאת מצרים ביום טוב של גלויות מדרבנן, אך על כל פנים קשה שהוא תרתי דסתרי. אך באמת אצל ה' יתברך לא שייך תרתי דסתרי שיוכל להיות שני הפכים בנושא אחד ושניהם אמת. 34 מגדולי האחרונים מובא שאם יש הרבה אנשים בבית ,יש לספור ספירת העומר לאחר הסדר מכיון שאין חשש שישכחו לספור ,וכך כותב שו" בצל החכמה ח"ג סי צג :וכעת נלענ"ד בס"ד להוסיף ראי' מפסקם של גדולי האחרונים .עי' תוספת חיים על החיי"א )כלל ק"ל אות ס"ב( לענין ספירת העומר בליל שני של פסח שכ' וז"ל, ונ"ל פשוט דאם יש הרבה אנשים בבית א' שעושין הסדר אז לכו"ע נכון שיספרו אחר הסדר כי באמת עיקר מקומו הוא אחר הסדר כמו שידוע ליו"ח אלא שיש לחוש שמא ישכח ח"ו לספור אחר הסדר לכן סופרין לאחר תפ"ע בביהכנ"ס אבל כיון שיש הרבה אנשים ביחד ליכא למיחש לזה כי יזכירו זא"ז עכ"ל. משתמע מכל הנ"ל שרובם ככולם פוסקים שמצוות ספירת העומר קודמת לליל הסדר, אך ישנם גם האומרים שליל הסדר קודם ובפרט באם הרבה אנשים משתתפים בסדר ,דאז אין חשש שמא ישכחו לספור ספירת העומר. ספירת העומר לפני צאת הכוכבים ,אפשרי? בקהילות רבות ברחבי אירופה אשר זמן צאת הכוכבים הוא בשעה מאוחרת, מתפללים תפילת ערבית מבעוד יום. נשאלת השאלה האם מותר לספור ספירת העומר מבעוד יום או שצריכים להמתין לזמן הרצוי מלכתחילה? בעיון בפוסקי ההלכה לדורותיהם אנו מוצאים כמה דעות בעניין זמן הספירה. ואולם ,נראה ששורש המחלוקת נטועה במחלוקת הראשונים האם ספירת העומר בימינו היא מדאורייתא או מדברי סופרים. הנה ,לדעת רבינו זרחיה הלוי בעל המאור )בסוף פסחים( ןכן דעת רוב הפוסקים, שמצות ספירת העומר אינה נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיו מקריבים מנחת העומר ,אבל בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ,ואין לנו קרבן העומר ,אין מצוה ספירת העומר אלא מדברי סופרים. קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א אבל הרמב"ם )פרק ז' מהלכות תמידין ומוספין( כתב ,שמצות ספירת העומר גם בזמן הזה היא מן התורה. ולהלכה פוסקים הטור והשלחן ערוך )או"ח סי' תפ"ט( ,כדעת רוב הפוסקים שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן. והנה לדעת הרמב"ם וסיעתו אין לספור ספירת העומר אלא לאחר שיהיה לילה ודאי ,דהיינו לאחר צאת הכוכבים ,אבל בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים שהוא בין השמשות ,שדינו כספק יום ספק לילה ,אין לספור ספירת העומר ,שספק דאורייתא לחומרא. אבל לדעת רוב הפוסקים והשו"ע שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן ,רשאים לספור ספירת העומר מיד לאחר שקיעת החמה, שספק דרבנן לקולא. אך למעשה ,כתב שו"ת הרשב"א )ח"א סי' קנד( וכן השו"ע )שם( שהמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים ,וכן ראוי לעשות. נמצאנו למדים ,שבבתי כנסת שנוהגים להתפלל ערבית בבין השמשות עדיף לכתחילה להמתין עד צאת הכוכבים ובדיעבד אפשר לספור כבר לפני צאת הכוכבים. ובנוגע לספירת העומר קודם בין השמשות, נראה שמוסכם על כולם שאין לספור קודם בין השמשות. וכך כותב שו"ע הרב בסי' תפט סעי יב: "וכל זה הוא בין השמשות אבל קודם בין השמשות אין מנהג כלל לספור אפילו בערב שבת שמקדימין לגמור תפילת ערבית בציבור בבית הכנסת קודם בין השמשות אין הציבור סופרין כלל בבית הכנסת אלא כל אחד סופר בביתו כשיגיע הזמן". יוצא איפוא ,שקודם בין השמשות ,לכל הדעות אין היתר לספור ספירת העומר, ומוכרחים להמתין לזמן הרצוי . ב"ה הודעה חשובה לרבנים בהמשך להודעותינו על בחינות הסמכה לרבני קהילות באירופה. הננו להודיעכם כי המבחן בהלכות נידה ומקוואות ,איסור והיתר ייתקיים אי"ה ביום ראשון ד' באייר ה'תשע"א )(8.5.11 בשעה 14:00אחה"צ, בבית מרכז רבני אירופה בקרית האיחוד האירופאי Rue Du Cornet 22, Brussels, Belgium לידיעת הרבנים! ניתן עדיין להצטרף ולהירשם למבחן זה אצל הרב מרדכי ביטוןmbitton@rce.eu.com : בברכה, ההנהלה יומנו של הנער החרדי מעמק הבכא ש .הימל משפחת פלינקר הצליחה לברוח מהולנד ולמצוא מחסה בבלגיה .בעוד יומנה המפורסם של אנה פרנק נכתב בהולנד ממנה ברחה משפחת פלינקר -יומנו של הנער החרדי משה פלינקר נכתב במקום מחבואו בבלגיה .בין דפיו מקופלים האמונה והתקווה, הכאב והבדידות .מבין המלים -קורות משפחה אחת ששמרה על קלה כבחמורה גם בימים קשים .האב הצליח בעזרת כספו להשיג רשיון שהות בבלגיה ולהאריכו עד הפעם האחרונה 7באפריל .1944משה ששהה בבית עם אמו ושתי אחיותיו הגדולות, נתפס ,נשלח ולא חזר עוד .אולם דפיו נותרו בחדר מחכות לאחיות שיבואו ויאספו אותם ,והם באו ...והדפים חיים... היא לעולם לא תשכח את אותו ערב פסח, אז הם התכוננו בפעם האחרונה כמשפחה לחג הקרב ובא. הפחד שלט באוויר .הם לא ידעו מה ילד יום ובכל זאת ניסו להתכונן לחג שכולו גאולה. חג שמסמל את היציאה מעבדות לחרות. רבקה זוכרת בברור את אותו ערב חג .אבי המשפחה שהשיג רשיון שהות בבלגיה, הצליח להאריכו בעזרת כסף" .שהכסף יהיה לכפרה" ,היה אומר .הוא הצליח עד שגם הכסף וגם התעודות לא הועילו .הכל נגדע בערב פסח. "זה היה ערב פסח" ,משחזרת רבקה שויבר. "אמא עמלה שעות להכשיר עופות .לאחר שעזרנו לה למרוט את הנוצות היא שמה אותם במליחה ,שלחה אותי ,שתי אחיותיי ואחי הקטן לאמבטיה הציבורית שנתרחץ לפני החג .אמא ,אסתר ולאה הגדולות ומשה נותרו בבית .בדרך חזור מהאמבטיה הציבורית פגשנו ברכבת את אבא ,בידו החזיק קרש בשביל שולחן הסדר .הוא לא ויתר אפילו ויתור אחד על קיום מצוות. "שמחת חג קטנה נותרה לנו בלב .מתחת לבית בו התגוררנו שכן בית קפה .כשירדנו מהרכבת לכיוון הבניין נפנפה לנו מרחוק בעלת בית הקפה וסימנה לנו שנתרחק. הבנו את הרמז .מראה השוטרים שהקיפו את הבניין הבהיר לנו שאנו בסכנה .בבת אחת נגוזו התקוות. ערב פסח תש"ד הפך ליום אבל .ז'אק אחד, מלשין ידוע ,בא לדירת המשפחה במפתיע בלוית שני אנשי גסטאפו .העופות והמצות לא הותירו ספק בידם כי יהודים אנחנו. אמא אסתר ולאה ומשה נעצרו .אמא הגיבורה לקחה איתה את המצות למחנה האיסוף במיכלן .עדויות רבות קבלתי לאחר המלחמה מהאנשים שזכו לקבל חתיכת מצה שחילקה"... ••• הבית היה חשוך מעט .הן דילגו במהירות בין רהיט אחד למשנהו ,מתקשות להאמין כי יושבי הבית אינם .הכתובת אותה כתובת רחוב קולונל פיקאר 1בבריסל סקארבק,ששם גרה המשפחה לפני מאסרה .דממה קדמה את פניהם ,דממה מאיימת .הן לא הבחינו באות חיים .אסתר המשיכה לשוטט בין החדרים במהירות לוחשת בשקט את שמות אחיה ואחיותיה .אולי הם מתחבאים? פחדה להתעכב .הפחד שהפך לבן לוויה קבוע בשנים האחרונות לפת אותה ואיים עליה ,והנה בפינת החדר מצאה ספרים מלבושים ושלוש מחברות, היא מיהרה לאסוף את המחברות. האפלולית הרתיעה אותה .בזריזות מיהרה לצאת מהחדר ,והנה מזווית העין הבחינה בדף אחד שנותר על הרצפה ,כנראה נתלש מהמחברת .לרגע היססה ואז המשיכה בדרכה החוצה .עוד לא ידעה את ערכן של המחברות .לימים ,כשגילתה ,ביכתה את הדף ההוא שלא הרימה. "עד יומה האחרון הצטערה על כך" ,מספרת אחותה רבקה שחיכתה אי שם בוילה למישהו שיבוא ויאסוף אותה .אסתר ולאה מהרו לצאת מהבית ,נפרדות מהמקום שהעניק להם פעם תחושה של משפחה. לאחר חקירה קצרה עשו דרכם אל הוילה שם קיוו למצוא את אחותם רבקה. הוילה הייתה מוקפת בפארק גדול ויפה. רבקה הביטה בשערי הברזל המעוטרים שסגרו על הוילה הגדולה וראתה בדמיונה את עשרות ההורים גודשים את השער, מבקשים חזרה את ילדיהם. "כך דמיינתי מידי יום" ,אומרת רבקה שויבר ממרחק של שנים" ,וזה לא קרה .אף הורה לא בא לשער לחפש אותנו". אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 37 אבל הנה ביום אחד ציפתה לה הפתעה. אסתר ולאה אחיותיה הגדולות הגיעו לחפש אותה .ולא רק אותה מצאו -שתי אחיות נוספות ואח קטן נמצאו חיים ושלמים ,וכך שוב התאחדה לה משפחת פלינקר .חמש אחיות ואח שמצאו אחד את השניה .אולם באותה נשימה זוכרים בכאב איום את הוריהם היקרים ואחיהם משה פלינקר בן השש עשרה שלא חזרו. בעתיד .בסתיו 1939חגג את בר המצווה שלו ,הוא נשא דרשה בעברית .באולם נכחו מאות מוזמנים והדרשה הותירה רושם עמוק בכולם ,אפילו בעיתונות היהודית נתנו איזכור לדרשת בר המצווה של משה. שלושת המחברות נתגלו כאוצר בלום. המחברות שהביאה אסתר מן הבית לא היו אלא רשימותיו של אחיהן שרשם אותן בזמן שהיה מתבודד בחדרו ונחבא מעין זר. רבקה שויבר יושבת במרפסת ביתה בשכונת בית וגן הירושלמית ,מול נוף מרהיב מחזיקה בידה את הרשימות שקובצו לספר פרטי .למרות השנים שחלפו זכרו של האח משה חי וקיים בביתה. בין עשרות תמונות הנכדים שלה, ממוסגרים במסגרת שירים שכתב אחיה ומפארים את קירות ביתה .שירים שזעקו יותר מכל את כאב העם היהודי".רק בן ,"16 היא לוחשת "ותראי מה הוא כתב" ,שעות לאחר מכן כשישבתי מול היומן וקראתי את מה שכתב בחור צעיר שהתחבא בבלגיה נותרתי נפעמת כמוה .הוא כמעט ולא כתב על עצמו .כל מה שכתב היו הגיגים ועמקות של בחור הנמצא בעיצומה של מלחמה איומה ,המנסה לקשור את גורלו בעם היהודי. "הייתה לו הזדמנות לברוח לשוויץ. כששאל אותו המורה שלו מדוע לא ניצלת את ההזדמנות כשעברת את הגבול לבלגיה להמשיך הלאה לשוויץ או צרפת הלא כל נער שיוכל לברוח מהגרמנים ניצל לעמנו , לתקוות עתידנו? השיב משה" ,איך אוכל לברוח מעמי בעת שהוא בצרה כה גדולה?" כזה היה משה .את היומן כתב בעברית רהוטה ותקנית ,אחת משבע השפות בהן שלט .בין דפיו צרר את חוויותיו והרהוריו בזמן שישב עם משפחתו בת תשע הנפשות במקום מפלט לא-מפלט בבלגיה, אליה נמלטו מהולנד .יומן שהוא תעודה, שמשיבה תשובה לשאלה הגדולה מה היה בנפשם. מחשבות אמונה וגאולה עולות מבין הדפים ,שמתלכדים לכדי תמונת ביוגרפיה ומראים על חינוך ובית שנתנו לו ראייה 38 עמוקה על המתרחש .משה פלינקר הצעיר, בן למשפחה הקרובה במעט לחסידות גור ,שומר מצוות ,הותיר אחריו יומן .יומן שמסוגל להעביר תחושות .בין הדפים, התיאורים החיים ,ההתלבטויות ,הכאב החי שעובר דרכו מסוגל להזיז גם אדיש ממקומו .דפי היומן הגיעו בזמנו אף לידיו של ש"י עגנון שהביע התפעלות מסגנון כתיבתו ועושר לשונו של הנער משה .הוא לא שקט עד שדפי היומן הגיעו לתיעוד היסטורי. "האירוני והמדהים הוא שבזמן שיומנה המפורסם של אנה פרנק נכתב במקום מחבואה בהולנד ,משה שברח מאותו אזור בהולנד כתב את יומנו בבלגיה .יומנו של הנער החרדי לא התפרסם .הייתי רוצה שכולם יקראו את מה שכתב" אומרת אחותו .ומגוללת את סיפורו המצמרר של היומן שנמצא. "גדלנו בהולנד ,אבי אליעזר נח פלינקר ז"ל פרנס את משפחתנו בת שבע הנפשות בכבוד ,חיינו ברמה כלכלית גבוהה .אבא עבד ביבוא ויצוא ועסק בניירות ערך. הוא שכר לכולנו מורים פרטיים שיוסיפו על לימודנו בבית הספר ,בייחוד השקיע בלימודו של משה .בבית דיברנו הולנדית אך משה ידע גם עברית ויידיש ולמד צרפתית ,אנגלית ,גרמנית ,רומית ויוונית. הוא השתדל גם ללמוד ערבית ,את זה ניתן להסיק מיומנו .מן הסתם חשב שזאת שפה חשובה למי שמתעתד לעלות לארץ ישראל קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'-ניסן ה'תשע"א "אמא היתה אישה מיוחדת .דאגה לכל מחסורינו וקיימה כל מצווה קלה כבחמורה. אני זוכרת כשהתחלנו לסבול מהפצצות ,אף אחד לא דמיין את אשר מחכה לנו ,התחילו לעצור אנשים ואבא הבין שחייבים לברוח. השמועות המשיכו לזרום .בעזרת כסף רב הצליח אבא להשיג רשיון שהות בבלגיה ובאישון לילה ,תוך סכנה גמורה ,הצלחנו לעבור את הגבול .לא עברנו כל המשפחה יחד ,שכן הסכנה הייתה גדולה מדי ,אלא בזוגות .לשמחתנו ומזלנו ,התאחדנו .כאן בבלגיה הצלחנו להסתתר אולם אז התחילה תקופה לא פחות קשה .הפחד מכל צלצול בדלת ,החיים כ"אנוסים" ,ולמרות זאת חשנו כי שפר עלינו מזלנו .אנחנו ביחד. היה קשה לנוע ברחובות .מי שנתפס ללא ניירת ,נעצר מיד .קניית אוכל הפכה לדבר מסובך יותר ,ובעיקר הישיבה בבית ,הפחד מפני העתיד". רבקה נעצרת רגע ופותחת את יומנו של משה שמתחיל בט"ו כסלו תש"ג בבריסל ומראה לי קטע מתוכו הממחיש את סדר יומם המתסכל. "היום לימדתי בבוקר שוב את אחיותיי, לפני זה הנחתי תפילין .אחרי שלימדתי את אחיותיי לא עשיתי עוד כלום מלבד שאכלתי ושיחקתי בקלפים .אז היום גם כן לא עשיתי הרבה ,אבל אני מקווה שאקבל מחר מאיזה איש גמרא .באמת כבר הייתי צריך לקבל היום גמרא מאיזה שוחט .אבי הלך אליו היום ...מחר אולי אקבל מאיש אחר גמרא חולין ,ואם לא -אשאל מן השוחט גמרא אחרת ...היום היה כתוב בעיתון שהמצב ברוסיה אינו טוב בשביל הגרמנים .הרוסים עשו התקפה גדולה מדרומה לסטלינגרד. אולי תעלה בידם ויגאל הקב"ה אותנו באופן זה מן הצרה הגדולה שאנו בה היום. כבר הגיע העת להיגאל.".. "ולמרות הצרות ,הפחד האימה" ,ממשיכה רבקה לספר. "לעולם אזכור את השבת שלנו .בליל שבת שרנו ,הקפדנו על זמירות שבת למרות הסכנה ,כל המשפחה סביב השולחן מול המאכלים שאמא טרחה בעמל להכין ושרנו. לא מיהרנו לסיים את הסעודה אלא להיפך, הארכנו אותה .במשך השבוע אבא ניסה להמשיך בשגרה מסוימת למרות הבלתי אפשרי .ניסה לסחור בניירות הערך שלו, ולהביא אוכל לבית .אמא הייתה מתוחה מאד .רצתה שנברח לשוויץ .בחנוכה אבא הצליח להשיג נרות למרות המצב" .ושוב מראה לי רבקה את קטע מיומנו של אחיה משה. "ביום חמישי שעבר הדלקנו בפעם האחרונה בחנוכה זו נרות .זכינו עוד להדליק שלושתנו אבי אחי הקטן ואני את שמונת הנרות אף על פי שקשה מאד להשיג נרות התאמצנו ויכלנו לקנותם ביוקר ,בשירי את השיר האחרון של "מעוז צור" תמהתי על הקבלת הדברים לצרותנו היום .באמת פנים אחדים יש לכל צרותנו מן הראשונה ועד הצרה הגדולה של היום ,צעקה אחת עולה מכולם. באיזה מקום שתהיה הצעקה שתעלה משם תשווה לחברתה בקצה הארץ השני". הימים חלפו על משפחת פלינקר ,והזוועות המשיכו להגיע לאוזניהם .אנשים נעצרו מידי יום ,נחטפו ונשלחו למחנות עבודה, בכך הם עוד האמינו .פה ושם הסתננה שמועה על רצח יהודים .הידיעות שהמשיכו לזרום גרמו למשה הצעיר לצער גדול והוא כמו נהפך לאדם אחר ,הוא ביקש להשתתף בצרת הרבים והטיל על עצמו איסורים רבים ,הפסיק לאכול בשר ,חמאה או כל מוצר שראה בו מותרות ,לא הסכים לקנות בגדים חדשים וניסה כמה שפחות להחליף את בגדיו שאותם לבש מלפני כן ,למרות האיסור החמור להקשיב למקלט הרדיו הרכיב מקלט בעצמו והקשיב לחדשות על התקדמות המלחמה בחדרו .כל כולו כאב את כאב העם היהודי. כאמור ,בערב פסח נגדע הכל .אמא נלקחה, לאה האחות נלקחה ,והאח משה נלקח ,הם עוד קיוו להיגאל. "אבא לקח את ארבעתנו ומיהר למצוא מחסה באחד מבתי היתומים שהיו קיימים בעיר ,הם קיבלו אותנו בזרועות פתוחות" . קולה של רבקה חנוק כשהיא נזכרת היכן הם חגגו לבסוף את ליל הסדר. "ההרגשה הייתה זוועתית ,את ליל הסדר חגגנו שם ,ניסינו בכל הכוח לחגוג את החג כמו שצריך מתוך תקווה שבזכות החג נזכה לגאולה שלימה .ניסינו להחניק את הדאגות והדמעות ,אבל על השולחן היה הרבה מרור ,לא ידענו שזאת הפעם האחרונה שנחגוג עם אבא את ליל הסדר ,בצאת החג אבא היה חייב לעזוב ולמצוא לעצמו מקום מסתור אחר ,אנחנו נותרנו אכן יתומים בבית היתומים". אביהם נתפס לבסוף כשנמצא משוטט ברחוב מחפש מקום מחסה ,הוא נשלח למיכלן שם התאחד עם אשתו ובנו ושתי בנותיו האחרות ,התחנה הבאה שלהם הייתה אושוויץ. "בזמן שהם היו שם ,אנחנו הסתובבנו בין בתי היתומים" ,רבקה ממשיכה לספר את "יציאת מצרים" הפרטית שלה. "הפרידו בינינו ,בתחילה היינו בבית יתומים שנוהל על ידי יונה טיפנברונר שהיה דתי, אולם לאחר מכן התגלגלנו בין מקום אחד למשנהו ,מנסים בכל כוחנו לשמור על המסורת של הבית היהודי .המנהל היה אדם חם שניסה להיות לאב לכולנו .אצלו שמרנו שבת והצלחנו לאכול כשר .בהמשך התגלגלנו למקומות שונים ,שם כבר נתנו לילדים בשר לא כשר ,בתירוץ שהמצב מחייב .מבריסל נשלחנו לבית הילדים לינקביק ,התגלגלנו מבית יתומים אחד למשנהו ,חלקם של השומר הצעיר ובכל זאת לא הפסקנו להזכיר לעצמנו מאין באנו. גם אנחנו חיינו בצל הפחד ,תחת מעקב צמוד של הגסטפו ,זכינו לביקורות פתע שלהם .חלק מהנערים והנערות הבוגרות נלקחו ונשלחו אף הם למחנה השמדה .כל רגע חיינו היו נתונים בצל סכנה קיומית ,לא ידענו מה ילד יום .לקראת סוף המלחמה פיזרו אותנו ,הילדים ,בין הגויים ,חלק שכנו במנזר שם הנזירות השגיחו עליהם, חלק אצל משפחות .בכל אותו הזמן קיווינו שכשנצא משם נפגוש את ההורים והאחים". רבקה הייתה בין הבודדים שאכן זכתה לפגוש את מרבית משפחתה ,לאה ואסתר שרדו את התופת שבאוושוויץ ,אולם אמה לא חזרה משם .לאחר שהתאחדו ניסו לברר מה עלה בגורל אביהם ומשה. "לאחר חקירה מאומצת קבלנו מכתב ובו עדות כי אבי היקר ואחי משה האהוב לא שרדו את צעדת המוות ונקברו בקבר אחים גדול .מיד ישבנו להתאבל עליהם. היומן שמצאנו היווה עבורנו נחמת-מה כי אחי היה נער קדוש ושפתיו כמו ממשיכות לדובב מן הקבר". האמונה שהייתה נר לרגליו צריכה להמשיך להשפיע על עם ישראל .כשקראתי את הדף האחרון ביומנו של אחי היה קשה להפסיק לבכות .הוא כאילו חזה את סופו: "הנני יושב על יד החלון ומתכונן לתפלת מנחה .מביט אני לפני ,והנה הכל אדום ,כל האופק אדום ,השמיים מכוסים ענני דם, נפחד אני ממראה זה ,מהרהר אני במוחי מאין באו עננים אלה ,ענני דם מאין אתם, אבל פתאום הכל בהיר לי ,הכל מובן ,הכל פשוט ,האינך יודע ,מימי הדם ,הימים שנהיו על ידי מליוני היהודים שנישבו ומי יודע איפה הם ,הננו אנחנו ענני הדם מימי הדם באנו ,ממקום אחיך ,ממקומות עמך, לתת לך שלום ,הננו עדים מעמך שלחנו להראותך צרותיו... יושב הנני נוכח השמש ,עוד מעט ותשקע, כבר קרבה לאופק .אדומה היא כדם ,כאילו נוטפים ממנה אגלי דם .כבר כמה ימים בשעת בין הערביים אדומה היא ,אבל באמת אינו קשה לי כלל וכלל ,האין די לבכות בימי צרה אלה ,הלא כל צד ופינה שפונים רק צרות ,שם נחטפו זקן וזקנה ,ושם יש לך בן עמך שממונו הולך ונפחת בימים אלו, ובכל בפעם בפגשי בבן עמי שואל אני את עצמי "משה מה עושה אתה לזה? מרגיש אני אחראי בשביל כל צרה וצרה ,ושואל אני את עצמי אם לוקח אני עוד חלק בצרתם של בני עמי. מקודם ,לפני שלשה-ארבעה חודשים לא היה לי קשה לענות על שאלות אלה ,כי בכל נימי לבי ובכל נפשי הייתי קשור בעמי ואחי ,אבל עתה הכל נשתנה .חש אני את עצמי כאילו כל זה אינו נוגע עוד לי ...חש אני את עצמי כאילו מת הנני.....סיום יומני תודה לה'". רבקה מביטה בי עצב תהומי מתגלה לפתע בעיניה... פסח באופק ,והיא נזכרת בערב החג שלהם כמשפחה ,בליל הסדר החלקי .הן נגאלו מהתופת והצליחו להקים משפחות לתפארת .ואחותה אסתר שהאריכה ימים ונפטרה בשיבה טובה הזכירה עד יומה האחרון את הדף ההוא שהיא לא הרימה. אדר ב'-ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 39 Modern Day ?ÈÑhnUg<UXYfYW\ Hertz will take you everywhere you want to go, making every moment in Israel count! īȭǒDŽɛŔDŽƔŔDŽȲȭǭƔĬƧɆǭȭƫǒĬªȲƔǒDŽȚȭȲƏȒǒɆſƏǒɆȲȭ>ȚȒªŔƫĻȭƔDŽĬƫɆŁƔDŽſ ŔȒɆȚƏªƫªɣƔƻĻȭȎDŽªƔȭȒªƧĻȭZŔȲªDŽɣªȭªDŽŁȭŁǒɫŔDŽȚȭƻǒȒŔŮ īȭDŽġŔªȲªġƫŔȭǭȒƔĬŔȚȭīȭ!ƻŔȒſŔDŽĬɣȭȒǒªŁȚƔŁŔȭªȚȚƔȚȲªDŽĬŔǷ www.hertz.co.il
© Copyright 2024