‫איציק דנציגר‬ ‫קרן הון סיכוי‪ :‬היזמים מספרים‬ ‫בן ‪ ,65‬מתגורר ברעננה‪ ,‬נשוי לרותי‪,‬‬ ‫אב לשלוש וסב לחמישה‪ .‬בעל תואר‬ ‫ראשון במדעים‪ ,‬תואר שני בהנדסת‬ ‫חשמל מהטכניון וכן בפילוסופיה‬ ‫ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ .‬בשנים ‪ 2007–1985‬כיהן‬ ‫בתפקידי ניהול בקומברס‪ .‬היה חבר‬ ‫בכוח המשימה הלאומי לקידום החינוך‬ ‫בישראל (ועדת דברת) ועד לאחרונה יו"ר‬ ‫פעיל של גליל סופטוור‪ ,‬עסק חברתי‬ ‫המספק שירותי פיתוח תוכנה במיקור‬ ‫חוץ ומעסיק מהנדסים ערבים‪ .‬הוא חבר‬ ‫פעיל בכמה מועצות מנהלים של חברות‬ ‫טכנולוגיה וארגוני המגזר השלישי‬ ‫שוקי ארליך‬ ‫"‬ ‫אנחנו‬ ‫הסטארט–אפ‬ ‫שמראה למדינה‬ ‫איך עושים את זה"‬ ‫בן ‪ ,65‬מתגורר בארסוף‪ ,‬נשוי‬ ‫לפרופ' רחל ארליך‪ ,‬אב לשניים‬ ‫וסב לחמישה‪ .‬בעל תואר ראשון‬ ‫במתמטיקה ומדעי המחשב‬ ‫מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫ארליך היה ‪ 15‬שנים באמדוקס‪,‬‬ ‫ובתפקידו האחרון היה סמנכ"ל‬ ‫בכיר לפיתוח עסקי‪ .‬לאחר מכן‬ ‫היה שותף מנהל בקרן הון הסיכון‬ ‫גיזה במשך עשר שנים‪ ,‬וכיום הוא‬ ‫משקיע חברתי פעיל‬ ‫מה מקשר בין אריות ההיי–טק איציק דנציגר (קומברס)‪ ,‬בני לוין (נייס)‬ ‫ושוקי ארליך (אמדוקס) לבין צעיר ערבי מג'סר א–זרקא‪ ,‬רב מבני ברק‬ ‫ויזם מרהט? קרן ‪ IVN‬לעסקים חברתיים שמטרתה לצמצם פערים בחברה‬ ‫הישראלית‪ .‬בשיחה עם ‪ ,G‬רגע לפני שהמדינה מושיטה יד לתחום כולו‪ ,‬הם‬ ‫מדברים על הפילנתרופיה החדשה‪ ,‬מביטים בכאב על מה שקורה לקומברס‬ ‫ומצטערים על המכירה של די‪.‬בי‪ .‬מושן > שלומית לן‬ ‫א‬ ‫יציק דנציגר היה נשיא קומברס בימי‬ ‫תפארתה‪ .‬בני לוין היה ממייסדי נייס‪,‬‬ ‫ולפני כשנתיים הוביל כיושב ראש את‬ ‫חברת המידע הרפואי די‪.‬בי‪ .‬מושן לאקזיט של ‪235‬‬ ‫מיליון דולרים‪ .‬שוקי ארליך היה חלק מההנהלה‬ ‫הבכירה של אמדוקס ועמד בראש קרן הון הסיכון‬ ‫גיזה‪ .‬כיום שלושתם יושבים איתי במשרדי קרן‬ ‫‪ ,IVN‬הקרן לעסקים חברתיים‪ ,‬באחד הבניינים‬ ‫הישנים והפשוטים בהרצליה פיתוח‪ ,‬רחוקים‬ ‫מהחידושים האחרונים של הטכנולוגיה ומניהול‬ ‫המשחתות הגדולות של ההיי–טק הישראלי‪ .‬בני‬ ‫לוין הוא סגן יו"ר הקרן‪ ,‬איציק דנציגר יו"ר ועדת‬ ‫השקעות ושוקי ארליך דירקטור‪ .‬עם ברק בעיניים‬ ‫הם מדברים על סטארט–אפים שונים לגמרי‪ ,‬כמו‬ ‫‪| 14‬‬ ‫צילום‪ :‬ענבל מרמרי‬ ‫חנות שמוכרת דברי זכוכית ועץ לתיירים מזדמנים‬ ‫וגסטהאוס בג'סר א–זרקא‪.‬‬ ‫מה לאריות ההיי–טק שניהלו עסקים גלובליים‬ ‫ולגסטהאוס של כמה חדרים באמצע ג'סר א–זרקא?‬ ‫הכפר‪ ,‬הם מספרים‪ ,‬נמצא בעשירון התחתון‪ ,‬עשרות‬ ‫תוכניות שנעשו כדי לשקם את המקום נכשלו‪.‬‬ ‫יזם צעיר מהכפר חבר ליזמת צעירה‪ ,‬יהודייה‪,‬‬ ‫ויחד הקימו גסטהאוס‪ ,‬ש–‪ IVN‬בחרו להוסיף אותו‬ ‫לתיק ההשקעות של הקרן‪ .‬אף שאיננו עונה על‬ ‫הקריטריון הקלאסי של הקרן ‪ -‬יצירת תעסוקה ‪-‬‬ ‫יש בו פוטנציאל לפיתוח כלכלי לכפר; מגיעים‬ ‫תיירים‪ ,‬שלכבודם נפתחו שתיים–שלוש מסעדות‪,‬‬ ‫מטיילי שביל ישראל החלו לכלול את הכפר‬ ‫במסלול‪ ,‬נשים מהכפר עוברות קורס בישול כדי‬ ‫בני לוין‬ ‫בן ‪ ,64‬מתגורר ברעננה‪ ,‬נשוי‪ ,‬אב‬ ‫לשניים וסב לארבעה‪ .‬בעל תואר‬ ‫ראשון ושני בהנדסת חשמל מהטכניון‪.‬‬ ‫היה ממקימי נייס מערכות‪ ,‬שימש‬ ‫נשיא החברה מיום היווסדה ויו"ר‬ ‫ומנכ"ל בשנים ‪ .2001–1998‬בין ‪–2004‬‬ ‫‪ 2012‬כיהן כיו"ר מועצת המנהלים‬ ‫של חברת ‪.dbMotion‬הוא משמש‬ ‫יו"ר פעיל של מועצת המנהלים של‬ ‫כפר הנוער בן יקיר‪ ,‬המסייע לנוער‬ ‫בסיכון שרובו ממוצא אתיופי‪ ,‬וכן‬ ‫כיו"ר מועצת המנהלים הישראלית של‬ ‫ה–‪ Jewish Funders Network‬ועמותת‬ ‫"הכל חינוך"‪ .‬בנוסף לאלה‪ ,‬ייסד את‬ ‫‪ ,JDOCU‬קבוצת פילנתרופים וצלמים‬ ‫המתעדים פעילויות "תיקון עולם"‬ ‫בשיתוף ארגון הג'וינט‬ ‫להציע אוכל ביתי וכו'‪ .‬חדרי בית ההארחה כבר‬ ‫מוזמנים חודשים קדימה‪ ,‬והקרן עוזרת ליזמים‬ ‫במימון‪ ,‬בשיפוץ ובהקמת חדרים נוספים ומסעדה‪.‬‬ ‫בעיניים נוצצות מספרים לי כאן על מה יכול הדבר‬ ‫הזה לעשות לכפר‪ ,‬וחולמים על "שכפול" המודל‬ ‫לכפרים נוספים שנמצאים במצב דומה‪.‬‬ ‫השקעה קלאסית יותר לקרן היא אקומיוניטי‪,‬‬ ‫המעסיקה כשישים בעלי מוגבלויות נפשיות‬ ‫ואחרות ועוסקת במיחזור פסולת אלקטרונית‪" .‬יש‬ ‫שם פוטנציאל למאות עובדים בשנים הקרובות"‪,‬‬ ‫מתלהב דנציגר‪" ,‬בזכות שינוי רגולציה שמחייב‬ ‫יבואנים לדאוג למיחזור‪ ,‬שבעקבותיה התקיים‬ ‫מכרז שהם אחד הזוכים בו‪ .‬והם לא מקבלים שכר‬ ‫אבסורדי‪ ,‬כמו במקומות המסורתיים להעסקת‬ ‫מוגבלים‪ ,‬וייתכן שחלקם‪ ,‬אחרי תהליך של שיקום‬ ‫תעסוקתי‪ ,‬יוכלו לעבוד בשוק החופשי ולא רק‬ ‫בחברה המודעת לצורכיהם"‪.‬‬ ‫מיזם נוסף‪ ,‬צעיר‪ ,‬של הקרן הוא "הגל שלי"‪,‬‬ ‫שמנסה להחזיר נערים בסיכון‪ ,‬או בשפת אנשי‬ ‫העסקים החברתיים‪" ,‬נערים בלי עורף משפחתי"‪,‬‬ ‫למסלול נורמטיבי על–ידי גלישה בים‪ .‬כמה עשרות‬ ‫בני נוער כבר נמצאים שם‪ ,‬בבת ים‪ ,‬ועכשיו גם בתל‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫ותיק יותר בפורטפוליו הוא דורוס‪ ,‬אחד‬ ‫המיזמים החברתיים הראשונים בישראל‪ ,‬של‬ ‫היזם פאדי אל אוברה מרהט‪ ,‬שבו השקיעה ‪IVN‬‬ ‫כבר ב–‪ :2009‬דורוס מסייע לאוכלוסייה הבדואית‬ ‫לצלוח את המכשול הכמעט בלתי עביר ‪ -‬בשל‬ ‫הפערים בין ההשכלה התיכונית בין בתי הספר‬ ‫התיכוניים היהודיים לאלה הבדואיים ‪ -‬של המבחן‬ ‫הפסיכומטרי‪ ,‬בדרך להשכלה גבוהה‪" .‬נכון להיום"‪,‬‬ ‫מסביר ארליך‪" ,‬רק אחוז או שניים מקרב צעירי‬ ‫הבדואים פונים ללימודים אקדמיים‪ ,‬כי הם פשוט‬ ‫לא חסר לכם ההיי–טק? דנציגר‪" :‬ממש לא‪.‬‬ ‫התרחקנו מהטכנולוגיה‪ ,‬אבל היזמות נשארה"‬ ‫לוין‪" :‬חלק מהעבודה החברתית החזיר לי את‬ ‫הריגושים שהיו בימים הראשונים של נייס"‬ ‫ארליך‪" :‬הנתינה עושה לנו טוב"‬ ‫לא מסוגלים לעבור את הבחינות"‪ .‬במקביל‪ ,‬מנסים‬ ‫במיזם להשפיע על צעירים בבחירת המקצוע‪ ,‬שכן‬ ‫יש נטייה בחברה הבדואית ללכת לשניים–שלושה‬ ‫מקצועות‪ ,‬בלי להתחשב בהיצע המשרות בשוק‬ ‫(בעיקר מקצועות פרה–רפואיים)‪ .‬חלק ממדדי‬ ‫ההצלחה שם הם לא רק מספר העוברים את המבחן‬ ‫אלא גם מה הם בוחרים ללמוד‪.‬‬ ‫גם המיזם של הרב לייבל הליטאי "הדליק"‬ ‫את ועדת ההשקעות של הקרן‪ :‬רבטק שלו מנסה‬ ‫בדרכי נועם לעשות את מה שהמדינה מנסה (ולא‬ ‫מצליחה) כבר שנים‪ :‬תעסוקת גברים בסקטור‬ ‫החרדי‪ ,‬בבית תוכנה שפתח במרכז בני ברק‪ .‬זה‬ ‫עניין מסובך‪ ,‬שכן עליו להבטיח לאלה שבאים‬ ‫לעבור אצלו הכשרה ולאחר מכן לעבוד בשכר‬ ‫לשלוש שנים‪ ,‬כי הם מפחדים שיפסידו את "קצבת‬ ‫הכולל" ויישארו ללא כלום‪ .‬ארבעים איש כבר‬ ‫עובדים שם‪ ,‬המנכ"לית היא דווקא אישה חילונית‪,‬‬ ‫ואנשי ‪ IVN‬עוזרים להם לא רק בבניית החברה‬ ‫אלא גם באיתור כיוון התמחות מתאים‪" .‬דמייני‬ ‫לך‪ ,‬בעוד כמה שנים"‪ ,‬אומר לוין‪" ,‬שהעובדים של‬ ‫רבטק יחזרו הביתה ‪ -‬כמו הרבה עובדי היי–טק‬ ‫אחרים ‪ -‬במאזדה ‪ .3‬זה יחולל שינוי סוציואקונומי‬ ‫בבני ברק"‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬בדרך להשקעה הקרן בוחנת אם לעסק‬ ‫יש מודל עסקי אפשרי‪ ,‬שיש לו פוטנציאל לקיום‬ ‫עצמאי‪ ,‬מתישהו בעתיד‪ .‬לדבריהם הם משקיעים‬ ‫ב–‪ 10%‬מהעסקים שמגיעים אליהם‪ .‬הקריטריון‬ ‫‪| 16‬‬ ‫צילום‪ :‬איל יצהר‬ ‫דנציגר‪ ,‬על קומברס‪" :‬אני לא מחובר לקומברס כבר שמונה שנים‪,‬‬ ‫אבל בטח שכואב לי הלב‪ ,‬כי החברה נחרבת ממה שנקרא הריסת‬ ‫התרבות הארגונית והדנ"א שלה‪ ,‬שהם בעצם מה שהביאו אותה לאן‬ ‫שהיא הגיעה בימיה הטובים"‬ ‫השני הוא האימפקט החברתי ‪ -‬כלומר‪ ,‬מהי‬ ‫התועלת החברתית של המיזם‪" ,‬והאם קיים כשל‬ ‫שוק בתחום שאליו הוא פונה"‪ ,‬מסביר דנציגר‪.‬‬ ‫"נגיד שיבוא אלינו היום עסק חברתי של נשים‬ ‫חרדיות במרכז הארץ‪ .‬מבחינתנו‪ ,‬כיוון שכבר יש‬ ‫בתי תוכנה מצליחים המעסיקים נשים חרדיות‪,‬‬ ‫אין כשל שוק‪ .‬אבל בתי תוכנה‪ ,‬או תעסוקה בכלל‪,‬‬ ‫לגברים חרדיים יש מעט מאוד‪.‬‬ ‫"כשל שוק‪ ,‬אגב‪ ,‬יכול גם להיעלם‪ .‬ראיתי את‬ ‫זה בעסק חברתי אחר שהייתי ממקימיו והייתי‬ ‫היו"ר שלו עד לאחרונה ‪ -‬גליל סופטוור‪ .‬כשהקמנו‬ ‫את בית התוכנה לפני שש שנים כמעט לא היו‬ ‫מהנדסי תוכנה ערבים בהיי–טק‪ .‬מאז השתנה המצב‪,‬‬ ‫ומהנדסי תוכנה ערבים נקלטים בתעשייה‪ .‬אבל‬ ‫במקרה של גליל סופטוור איתרנו כשל שוק אחר‪:‬‬ ‫מהנדסי תוכנה ערבים חסרי ניסיון מתקשים יותר‬ ‫למצוא עבודה‪ ,‬אבל אחרי שנתיים אצלנו הם סחורה‬ ‫חמה בשוק העבודה"‪.‬‬ ‫העסקים מדהימים והיוזמות נהדרות‪ ,‬אבל‬ ‫אתם משפיעים על חייהם של מאות בודדות של‬ ‫אנשים‪.‬‬ ‫ארליך‪" :‬האימפקט הוא על כלל התעסוקה‬ ‫במשק‪ .‬כבר היום העבירו חוק‪ ,‬מצומצם בשלב זה‪,‬‬ ‫של תעסוקת בעלי מוגבלויות במקומות עבודה‬ ‫רגילים‪ ,‬ואין סיבה שאנשים שעוברים את ההכשרה‬ ‫שלנו לא יוכלו‪ ,‬לפחות חלקם‪ ,‬להשתלב אחר כך‬ ‫בכלל השוק"‪.‬‬ ‫לוין‪" :‬יש יעד מספרי‪ .‬משרד הכלכלה מדבר‬ ‫(במכרז שפרטיו יפורטו בהמשך) על ‪ 700‬אלף איש‬ ‫שהם אוכלוסייה פוטנציאלית להעסקה דרך עסקים‬ ‫חברתיים‪ ,‬ואנחנו מדברים על ‪ 100‬אלף איש שנהיה‬ ‫אחראים‪ ,‬בצורה ישירה או עקיפה‪ ,‬במהלך עשר‬ ‫שנים‪ ,‬להיקלטותם בתעסוקה"‪.‬‬ ‫עם יד על הלב‪ ,‬לא חסר לכם ההיי־טק‪,‬‬ ‫ההמצאות הטכנולוגיות‪ ,‬הניהול הגלובלי?‬ ‫דנציגר‪" :‬ממש לא‪ .‬מהטכנולוגיה באמת‬ ‫התרחקנו קצת‪ .‬אבל היזמות נשארה"‪.‬‬ ‫לוין‪" :‬חלק מהעבודה החברתית החזיר לי את‬ ‫הריגושים שהיו בימים הראשונים של נייס"‪.‬‬ ‫ארליך‪" :‬אנחנו בשלב שבו אנחנו צריכים לדאוג‬ ‫לעצמנו‪ ,‬והנתינה עושה לנו טוב"‪.‬‬ ‫ולוין מנצל את ההזדמנות ואומר‪" :‬כן‪ ,‬זה מסר‬ ‫לחברינו שעוד לא תורמים‪ :‬הנתינה עושה לנו מאוד‬ ‫טוב"‪.‬‬ ‫הפילנתרופיה החדשה‬ ‫קרן ‪( IVN‬ראו מסגרת)‪ ,‬המגדירה עצמה כקרן‬ ‫הון סיכוי‪ ,‬שהיו ממקימיה והם פעילים בה כבר‬ ‫יותר מ–‪ 12‬שנה‪ ,‬החלה כמיזם פילנתרופי שבו‬ ‫אנשי עסקים תורמים מכספם‪ ,‬אך גם מזמנם‬ ‫ומכישוריהם לצמצום פערים חברתיים‪ ,‬בעיקר‬ ‫דרך חינוך‪ .‬במהלך אבולוציוני היא הפכה לקרן‬ ‫התומכת בעסקים חברתיים‪ ,‬בדרך של מענקים‪,‬‬ ‫הלוואות וליווי צמוד של מנטורים–יועצים‪.‬‬ ‫הרעיון הוא שהעסק לא יישאר נתמך לנצח על‬ ‫שולחן הפילנתרופיה‪ ,‬אלא יעמוד על רגליו‬ ‫ויצליח לקיים את עצמו‪ ,‬בעוד שהקרן תקבל חזרה‬ ‫את ההלוואות שנתנה לו ותוכל‪ ,‬בעזרתן‪ ,‬לסייע‬ ‫לעסקים חדשים‪.‬‬ ‫המונח "עסק חברתי" הוא הלהיט של מה שמכנים‬ ‫"הפילנתרופיה החדשה"‪ ,‬זו שמבינה שלנדבנות‬ ‫הקלאסית המעניקה לחם לרעב ותרומה לנזקק יש‬ ‫מגבלות‪ ,‬והיא מקילה אולי על הנזקקים‪ ,‬אבל איננה‬ ‫יוצרת שינוי מהותי‪ .‬עסק חברתי קוסם לתורמים‬ ‫כיוון שהוא מדבר בהיגיון העסקי שבו הם מנהלים‬ ‫את חייהם ואת החברות שלהם‪ ,‬ובמקביל גם משרת‬ ‫מטרה חברתית‪ .‬לאחר ההתנעה הראשונית בדמות‬ ‫הון והדרכה‪ ,‬גורס ההיגיון הזה‪ ,‬העסק יוכל להמשיך‬ ‫לחיות בכוחות עצמו‪.‬‬ ‫סיבה נוספת שבשלה התורמים אוהבים את סוג‬ ‫ההשקעה הזה היא כי הכסף שנתנו "מכפיל את‬ ‫עצמו" ‪ -‬לאחר שעזר להקים עסק חברתי בדרך‬ ‫של הלוואה‪ ,‬הכסף חוזר לקרן ומשמש להקמת‬ ‫עסקים חברתיים נוספים‪ ,‬וכך התרומה מועצמת‬ ‫ושווה הרבה יותר מהסכום המקורי‪ .‬בקרן מציגים‬ ‫להם מדדים של "תשואה חברתית" ‪ -‬למשל‪ ,‬כמה‬ ‫מועסקים יש‪ ,‬או כמה בני נוער עברו בו וחייהם‪,‬‬ ‫יש לקוות‪ ,‬עלו על פסים נורמטיביים יותר ‪ -‬לצד‬ ‫מדדים של תשואה עסקית‪ ,‬כלומר עד כמה העסק‬ ‫מסוגל לעמוד על רגליו‪.‬‬ ‫האם קרנות של עסקים חברתיים באמת יכולות‬ ‫לחולל שינוי חברתי? האם‪ ,‬כפי שאומרים אנשי ‪,IVN‬‬ ‫המאות הבודדות של המועסקים בעסקים השונים‬ ‫שלהם יהפכו למאה אלף‪ ,‬והמגזר שהם שואפים‬ ‫שיצמח ויגדל כאן‪ ,‬ויגיע גם למיליון מועסקים?‬ ‫קשה עדיין לדעת‪ .‬אבל הניסוי מלהיב‪ ,‬המיזמים‬ ‫מחממים את הלב‪ ,‬ואפילו הממשלה החליטה שהיא‬ ‫מושיטה יד‪ ,‬בדרכה כמובן‪ ,‬תוך יצירת מכרז שלוין‬ ‫מכנה את תנאיו "מאתגרים" ותוך הקצבה של סכום‬ ‫>‬ ‫‪G‬‬ ‫יום ה’ | כ"ז בחשוון תשע”ה | ‪ 20‬בנובמבר ‪2014‬‬ ‫| ‪17‬‬ ‫גסטהאוס ג'וחא בג'סר א־זרקא‪:‬‬ ‫יוזמה של יזם צעיר מהכפר‪ ,‬שחבר‬ ‫ליזמת יהודייה‪ ,‬שמטרתה להוות‬ ‫מקפצה לפיתוח כלכלי של הכפר‬ ‫קיימא בית זית‪ :‬חווה חקלאית‬ ‫שמספקת מסגרת תומכת לבני נוער‬ ‫המנותקים מבתי ספר‪ ,‬במטרה להחזירם‬ ‫למסלול לימודי ולמסגרות נורמטיביות‬ ‫אקומיוניטי‪ :‬עוסקת במיחזור פסולת‬ ‫אלקטרונית ומעסיקה עשרות אנשים‬ ‫בעלי מוגבלויות נפשיות ואחרות‬ ‫"אנחנו לא באים להחליף את‬ ‫המדינה‪ ,‬אנחנו רק רוצים להראות‬ ‫לה איך עושים את זה יותר טוב"‬ ‫קרן ‪ IVN‬פועלת לצמצום פערים חברתיים‬ ‫באמצעות ליווי ומנטורינג של עסקים‬ ‫קרן ‪ - IVN‬מיזמים לדוגמה‬ ‫סמלי יחסית לאתגרים החברתיים שעל הפרק‪.‬‬ ‫המכרז‪ ,‬פרי שיתוף פעולה בין קרנות הביטוח‬ ‫הלאומי‪ ,‬משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה‪,‬‬ ‫הוא להקמת שתי קרנות חדשות שיהיו משותפות‬ ‫למדינה‪ ,‬לקרנות הקיימות ולמשקיעים‪ ,‬ומעורר‬ ‫התרגשות רבה בעולם העסקים החברתיים‪ .‬זוהי‬ ‫הפעם הראשונה שבה המדינה מצהירה שתהיה חלק‬ ‫מהמפעל הזה‪ .‬התנאים אינם פשוטים‪ .‬כל קרן צריכה‬ ‫לגייס מינימום של ‪ 13.5‬מיליון שקלים התחייבויות‬ ‫להשקעה‪ ,‬עד ינואר‪ ,‬מועד הגשת המכרז‪ .‬ב–‪IVN‬‬ ‫כבר מסתובבים בין גופי השקעה ועושים נפשות‬ ‫לעניין‪ ,‬ובוודאי גם חנוך ברקת מקרן העסקים‬ ‫צילום‪ :‬רוני שיצר‬ ‫‪| 18‬‬ ‫החברתיים דואליס עושה זאת בימים אלה‪ ,‬כפי‬ ‫שאולי עושים גופים נוספים אשר אינם מוגדרים‬ ‫כקרנות השקעה חברתית‪ ,‬אולם מעשית נמצאים‬ ‫בשטח ועוסקים בתחום‪.‬‬ ‫מתוך הסכום הזה‪ ,‬לפחות ‪ 4.5‬מיליון שקלים‬ ‫צריכים להיות הלוואות של גופים עסקיים; כלומר‪,‬‬ ‫התנאי הוא שלא רק כספים פילנתרופיים טהורים‬ ‫יזרמו לקרנות החדשות‪ ,‬דמי הניהול יוגבלו (ראו‬ ‫מסגרת) מה שיכול להקשות על הקרנות אשר‬ ‫אמורות ללוות באופן צמוד את העסקים‪ ,‬חלקם‬ ‫צעירים מאוד וזקוקים להכוונה יומיומית‪ ,‬וגם‬ ‫האוכלוסיות שעבורן ייפתחו העסקים החדשים‬ ‫יוגדרו מראש‪ :‬כן נוער בסיכון‪ ,‬אסירים משוחררים‪,‬‬ ‫הורים יחידניים ובעלי מוגבלויות שונות‪ ,‬אבל לא‬ ‫כאלה הסובלים מבעיות תעסוקה "מגזריות" כגון‬ ‫גברים חרדים‪ ,‬נשים בדואיות וכדומה‪.‬‬ ‫המדינה דורשת במכרז‪ ,‬ובצדק גמור‪ ,‬ניסיון‬ ‫קודם בתחום ופירוט האופן שבו תלווה הקרן את‬ ‫העסקים ותתמוך בצמיחתם‪ .‬חלקה הכולל של‬ ‫המדינה בסיפור יהיה ‪ 20‬מיליון שקלים; לא הרבה‬ ‫כאשר מדובר במדינה וכאשר מדובר במטרות‬ ‫חברתיות ותעסוקתיות שהיו אמורות להטריד‬ ‫ולהעסיק אותה‪ .‬אולם מיכל זימלר‪ ,‬מנכ"לית‬ ‫‪ ,IVN‬אומרת באופטימיות זהירה‪" :‬צריך לזכור‬ ‫שהממשלה הגדירה את זה כפיילוט‪ .‬אולי זה כסף‬ ‫קטן במונחים ממשלתיים‪ ,‬אבל מצד שני הם נכנסים‬ ‫לעולם שאין בו מספיק ניסיון מצטבר של קרנות‬ ‫השקעה ממשלתיות‪ .‬זה תחום חדשני‪ ,‬ולכן זה די‬ ‫הוגן להגביל את ההשקעה בו‪ .‬אם זה יצליח‪ ,‬אנחנו‬ ‫מקווים שישקיעו יותר"‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬עבור המיליה הלא גדול של‬ ‫הקרנות הללו והסכומים שהן מגלגלות עד כה ‪-‬‬ ‫סכום כולל של ‪ 44‬מיליון שקלים לעשר השנים‬ ‫הבאות ‪ -‬זוהי קפיצת מדרגה רצינית שמעלה את‬ ‫התחום הזה כיתה‪ ,IVN .‬למשל‪ ,‬השקיעה עד היום‬ ‫מיליוני דולרים בודדים בעסקים חברתיים (לצד‬ ‫עשרות מיליוני דולרים שהושקעו במטרות אחרות‪,‬‬ ‫פילנתרופיות במובהק כגון חינוך)‪.‬‬ ‫"עד היום"‪ ,‬מסביר דנציגר‪" ,‬הכספים שניתנו‬ ‫לנו ישירות תפקדו במסגרת הקרן שלנו ולא חזרו‬ ‫לתורמים‪ .‬נכון שכבר בשלב הנוכחי היו עסקים‬ ‫חברתיים שנהנו מהשקעות מגופים עסקיים‪,‬‬ ‫כהשקעה או כהלוואה‪ ,‬אבל לא דרך הקרן‪ ,‬ותמיד‬ ‫כאשר העסק כבר היה בוגר מעט והתחיל לרוץ‪.‬‬ ‫הקרן הממשלתית יוצרת חידוש‪ ,‬מכיוון שהכסף‬ ‫יגיע לא רק ממקור פילנתרופי אלא גם ממקור‬ ‫ממשלתי וגם מגופים עסקיים‪ ,‬וכך נוצרת הזדמנות‬ ‫לשלב בבניית מגזר העסקים החברתיים כסף שלא‬ ‫היה בו קודם"‪.‬‬ ‫מדובר בעסקים בסיכון לא פשוט‪ ,‬עם יזמים‬ ‫חסרי ניסיון ומועסקים שנבחרו על־פי קריטריונים‬ ‫חברתיים ולא על־פי כישורים‪ .‬איך המלווה ידע‬ ‫שהוא מקבל את הכסף שלו בחזרה?‬ ‫"תנאי המכרז הם כאלה שהסיכון שלהם נמוך‬ ‫ביותר‪ ,‬כי הם הראשונים בתור לקבל את ההלוואה"‪.‬‬ ‫מהו בעצם שיעור ה"כסף האבוד" בתחום שלהם?‬ ‫לדברי לוין‪ ,‬מוקדם מדי לשרטט סטטיסטיקה‬ ‫של עמידה של העסקים בהלוואות שלקחו‪" .‬גם‬ ‫קרן הון סיכון רואה החזר רק אחרי שבע עד עשר‬ ‫שנים"‪ ,‬מוסיף ארליך מניסיונו‪ .‬יש עסקים שבגרו‬ ‫ואינם צריכים עוד תמיכה וליווי‪ ,‬כגון ארץ‬ ‫כרמל‪ ,‬למיחזור פסולת אורגנית‪ ,‬שכבר החזיר את‬ ‫ההלוואות ומייצר רווחים‪ .‬אחרים עוד רחוקים מכך‪.‬‬ ‫"אנחנו גם לא נושה מפחיד כל–כך"‪ ,‬צוחק דנציגר‪,‬‬ ‫"אם מישהו מבקש לדחות קצת החזר כי החודש‬ ‫קשה‪ ,‬אנחנו מתחשבים"‪.‬‬ ‫השאלה היא אם אתם חושבים שהמודל‬ ‫הזה עבור רוב העסקים באמת יכול לעבוד על־‬ ‫פי קריטריונים עסקיים‪ ,‬לעמוד בהתחייבויות‬ ‫ולעמוד על הרגליים‪.‬‬ ‫דנציגר‪" :‬אנחנו חושבים שכן‪ ,‬אבל האם ‪100%‬‬ ‫מהכסף יתגלגל חזרה לקרן? התשובה היא לא‪ .‬רוב‬ ‫הכסף יחזור‪ ,‬אבל חלק לא יחזור"‪.‬‬ ‫לוין‪" :‬בשוק התמיכה בעסקים קטנים‪ ,‬בסגנון‬ ‫של קרנות צפונה דרומה (של איתן ורטהיימר)‬ ‫וקרן קורת‪ ,‬מדובר בשיעור אי–החזר של ‪.3%–2%‬‬ ‫אבל שם המודל בנוי על כך שהבנקים‪ ,‬ששותפים‬ ‫במימון העסקים (כלומר מוסיפים על הלוואת הקרן‬ ‫מינוף בנקאי) גם יושבים בוועדת ההשקעות של‬ ‫הקרן ומחזיקים בזכות וטו‪ .‬אנחנו לא היינו מוכנים‬ ‫לעבוד במודל הזה‪ ,‬כי סביר להניח שבגלל מצבם‬ ‫הפיננסי הגרוע של העסקים החברתיים‪ ,‬לא יאשרו‬ ‫להם הלוואות‪ ,‬והרי אנחנו מראש רצינו לקרב הון‬ ‫למי שאין להם נגישות אליו"‪.‬‬ ‫ועל סמך הנתונים הללו אתם צריכים לגייס‬ ‫התחייבויות של ‪ 13.5‬מיליון שקלים עד ינואר‪.‬‬ ‫איך זה הולך? עם מי אתם מדברים?‬ ‫דנציגר‪" :‬בחלק הפילנתרופי אנחנו מדברים עם‬ ‫קרנות צדקה‪ ,‬עם פדרציות יהודיות מחו"ל שכבר‬ ‫נמצאות איתנו בקשר‪ .‬פדרציות יהודיות רואות‬ ‫במודל של עסקים חברתיים נכס גדול עבורן‪ ,‬כי זה‬ ‫מאפשר להן לגייס תורמים צעירים ‪ -‬אנשי עסקים‬ ‫שעד היום לא השתייכו למעגל התורמים‪ .‬עסקים‬ ‫חברתיים מדברים בשפת העולם העסקי שהם‬ ‫יכולים להבין ולמדוד‪ .‬חלקם באו ארצה לפעילות‬ ‫שעשינו עד היום‪ ,‬והיו שותפים בדיו דיליג'נס של‬ ‫חלק מהעסקים שהשקענו בהם"‪.‬‬ ‫ארליך‪" :‬מטרת המכרז הזה הוא לא כל–כך להביא‬ ‫את הכסף הפילנתרופי‪ ,‬כי אותו כבר הצלחנו להביא‪,‬‬ ‫אלא לאפשר להביא נוסף על כך כסף עסקי שירגיש‬ ‫הרבה יותר בטוח להשקיע‪ ,‬כי יש כרית ביטחון של‬ ‫הכסף הממשלתי‪ .‬זו העוצמה של המכרז"‪.‬‬ ‫ובחלק הזה‪ ,‬של ההשקעה העסקית‪ ,‬יש‬ ‫מתעניינים?‬ ‫לוין‪" :‬אנחנו בדיאלוגים‪ ,‬אבל לא רוצים לפרט‬ ‫עם אילו גופים"‪.‬‬ ‫חשוב לציין שגם ה"כסף העסקי" הזה‪ ,‬שמנסים‬ ‫לגייס לטובת המכרז‪ ,‬חייב לבוא עם לא מעט כוונות‬ ‫טובות‪ .‬לא מדובר בהשקעת המאה‪ ,‬שכן ההחזר‪ ,‬על–‬ ‫פי תנאי המכרז‪ ,‬קצוב לריבית פריים פלוס ‪.1.5%‬‬ ‫השקעה בתשואה סולידית‪ ,‬שתתרום לנשמה ואולי‬ ‫גם ליחסי הציבור של הגוף המשקיע‪ ,‬אך לא תעצים‬ ‫את הונו‪.‬‬ ‫האם המכרז ריאלי בעיניכם?‬ ‫לוין‪" :‬הוא מאתגר"‪.‬‬ ‫מהו שיעור ה"כסף האבוד" בתחום? לוין‪" :‬מוקדם לשרטט‬ ‫סטטיסטיקה"; ארליך‪" :‬גם קרן הון סיכון רואה החזר אחרי שבע עד‬ ‫עשר שנים"; דנציגר‪" :‬אנחנו לא נושה מפחיד כל–כך‪ .‬אם מישהו מבקש‬ ‫לדחות קצת החזר כי החודש קשה‪ ,‬אנחנו מתחשבים"‬ ‫דנציגר‪" :‬לפי דעתי הוא הוגן‪ .‬המדינה החליטה‬ ‫שהיא תממן ‪ 40%‬ושאר ה–‪ 60%‬ימומנו ממקורות‬ ‫אחרים‪ .‬זה סביר‪ .‬בקרן אל–בוואדר (שהוקמה‬ ‫בשיתוף הממשלה עם קרן פיטנגו‪ ,‬להשקעה‬ ‫בחברות וביזמים מהמגזר הערבי) היחס היה ‪–50%‬‬ ‫‪ .50%‬זה לא הבדל מהותי‪ ,‬וצריך לברך את הממשלה‬ ‫על הרעיון להשתתף בפיתוח העסקים החברתיים‪ .‬זו‬ ‫בהחלט קפיצת מדרגה בבניית המגזר הזה"‪.‬‬ ‫והאוכלוסיות שנשארו בחוץ?‬ ‫"זה מפריע לנו‪ ,‬אבל אנחנו אופטימיים ומאמינים‬ ‫שבעתיד הן גם ייכללו‪ .‬צריך להתחיל ממשהו"‪.‬‬ ‫מנוסים ומבוססים‬ ‫השלושה ‪ -‬ורבים השותפים איתם בדרך ‪-‬‬ ‫יכולים לפעול במסגרת הקרן לאחר שחייהם‬ ‫הקודמים הותירו אותם עתירי ניסיון ניהולי‪ ,‬ובעיקר‬ ‫מבוססים עד כדי כך שרבות מהיוזמות מותנעות גם‬ ‫בכספיהם‪ .‬הם אולי אינם מתגעגעים לימים ההם‪,‬‬ ‫אבל בהחלט אכפת להם מאוד מה קורה לתעשיית‬ ‫ההיי–טק הישראלי‪ .‬דנציגר‪ ,‬למשל‪ ,‬צופה בכאב‬ ‫לב במה שקורה לקומברס‪ ,‬פעם ספינת הדגל של‬ ‫התעשייה וכיום חברה שעוברת טלטלות ניהוליות‬ ‫והופכת לישראלית פחות ופחות‪" .‬אני כבר לא‬ ‫מחובר לקומברס שמונה שנים בערך"‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬ ‫"אבל בטח שכואב לי הלב‪ ,‬כי אני חושב שהחברה‬ ‫נחרבת ממה שנקרא הריסת התרבות הארגונית‬ ‫והדנ"א שלה‪ ,‬שהם בעצם מה שהביאו אותה למה‬ ‫שהביא"‪.‬‬ ‫בני לוין‪ ,‬אתה לפני שנתיים‪ ,‬כיושב ראש‪,‬‬ ‫ליווית את חברת המחשוב הרפואי די‪.‬בי‪ .‬מושן‬ ‫לאקזיט נאה ביותר של כמעט רבע מיליארד‬ ‫דולרים‪ .‬משמח?‬ ‫לוין‪" :‬לא‪ .‬זה מצער‪ .‬זה מצער‪ .‬אילו הייתי‬ ‫יכול לקחת אותה לבורסה במקום למכור זה היה‬ ‫להיט‪ .‬כשחברות הופכות לשלוחות של חברות‬ ‫אמריקאיות‪ ,‬מי שימצא עבודה זה בעיקר מתכנתים‬ ‫ומפתחים‪ .‬אין לי טענה לאף אחד; אם מישהו רוצה‬ ‫לקנות‪ ,‬וזה הגיוני מבחינת המשקיעים (הקרנות‬ ‫והיזמים) ‪ -‬מוכרים‪ .‬אבל אני פשוט מצטער‪ .‬זה גם‬ ‫הביא אותי למצב שאני אישית לא מעוניין יותר‬ ‫לעשות כסף בדרך הזאת‪ ,‬ואני משקיע את עצמי רק‬ ‫בפעילות חברתית"‪.‬‬ ‫מה היה חסר לחברה כמו די‪.‬בי‪ .‬מושן כדי‬ ‫להישאר עצמאית?‬ ‫לוין‪" :‬חסר האמצע‪ .‬יש קרנות הון סיכון‪ ,‬והדרך‬ ‫להמשיך את עצמאות החברה היא להנפיק בנאסד"ק‪.‬‬ ‫אבל כדי לעשות זאת החברה צריכה להיות בשלה‬ ‫מאוד‪ 70 ,‬מיליון דולר וצפונה מכירות‪ ,‬וקרנות‬ ‫הון סיכון מוגבלות בזמן‪ ,‬והן לוחצות עליך למכור‬ ‫כי הן צריכות להחזיר את הכסף למשקיעים‪ .‬חסר‬ ‫הרובד האמצעי‪ ,‬שיאפשר לחברה לחיות‪ .‬זה יכול‬ ‫להיות קרן פרייבט אקוויטי שתרכוש את השליטה‬ ‫מקרן הון סיכון‪ ,‬אבל יותר מכך‪ ,‬זו יכלה להיות‬ ‫הבורסה הישראלית‪ .‬הבורסה הישראלית לא‬ ‫צריכה להתחרות בנאסד"ק אלא להיות שלב בדרך‬ ‫לנאסד"ק‪ ,‬כפי שאת נייס‪ ,‬בדרך לנאסד"ק‪ ,‬הנפקנו‬ ‫בישראל"‪.‬‬ ‫למה האופציה הזאת לא קיימת היום?‬ ‫"כי כדי לעשות זאת צריך לתקן את הרגולציה‪.‬‬ ‫לו די‪.‬בי‪ .‬מושן הייתה רוצה להגיע לכסף ציבורי‬ ‫דרך הבורסה בישראל‪ ,‬הייתה חלה עליה רגולציה‬ ‫כמו על טבע‪ .‬קורעים אותך פה‪ .‬סטארט–אפ עם‬ ‫שניים וחצי אנשים לא יכול לעמוד בדרישות‬ ‫הרגולטוריות האלה‪ .‬אילו יכולתי לעבור עם די‪.‬בי‪.‬‬ ‫מושן דרך הבורסה הישראלית זה היה להיט"‪.‬‬ ‫ארליך‪ ,‬איך אתה רואה את מצב ההיי־טק?‬ ‫"התרחב לבי כאשר ראיתי מה אמדוקס עושה‬ ‫בתחומי הרחבת התעסוקה‪ .‬לצד הסניף בשדרות‪,‬‬ ‫שנפתח עוד לפני שפרשתי‪ ,‬נפתח לאחרונה סניף‬ ‫בנצרת‪ ,‬שבו מועסקים עובדים ערבים ויהודים אלה‬ ‫לצד אלה‪.‬‬ ‫"על האקזיטים שומעים‪ ,‬אבל על חברות שלא‬ ‫נמכרו לא שומעים‪ .‬ויש מאות חברות בשלב בוגר‬ ‫עם מאות עובדים שלא רצות לאקזיט‪ .‬ההיי–טק‬ ‫הישראלי מבוסס איתן על גופים מאוד גדולים‪,‬‬ ‫ויש צמא של ארגונים גדולים בינלאומיים לבוא‬ ‫לישראל להקים פה מרכזי פיתוח‪.‬‬ ‫"לי חבל שאין זליגה של אותה תעשייה‬ ‫לכלל המשק‪ .‬ההיי–טק הוא בהחלט קטר‪ ,‬הבעיה‬ ‫היא שהוא לא מושך את הקרונות ‪ -‬וזה מביא‬ ‫אותנו לצד החברתי‪ .‬קידום החינוך הטכנולוגי‪.‬‬ ‫לאו דווקא בבתי הספר התיכוניים‪ ,‬כי מובנות‬ ‫הרגישויות והחשש מ'הסללה' של נערים בסגנון‬ ‫שנות ה–‪ .60‬הרי שמענו את ויכוח הפחח בין‬ ‫סילבן שלום לבנימין נתניהו‪ .‬אבל יש מקום נרחב‬ ‫לתעשייה טכנולוגית שתתפתח בשילוב התעשייה‬ ‫והאקדמיה‪ ,‬ובכך תתרום לתעסוקת צעירים‪.‬‬ ‫נעשתה עבודה רחבה בתחום; החזון אמנם טרם‬ ‫¿‬ ‫מומש‪ ,‬אבל אני אופטימי"‪.‬‬ ‫‪shlomitlan@globes.co.il‬‬ ‫זימלר‪.‬‬ ‫לבנות נכון‬ ‫וחכם‬ ‫צילום‪ :‬יח"צ‬ ‫לוין‪ ,‬על האקזיט של די‪.‬בי‪ .‬מושן‪" :‬זה מצער‪.‬‬ ‫אילו הייתי יכול לקחת אותה לבורסה במקום‬ ‫למכור זה היה להיט‪ .‬כשחברות הופכות‬ ‫לשלוחות של חברות אמריקאיות‪ ,‬מי שימצא‬ ‫עבודה זה בעיקר מתכנתים ומפתחים‪ .‬לא‬ ‫מעניין אותי יותר לעשות כסף בדרך הזאת"‬ ‫צילומים‪ :‬ורד שחף‪ ,‬יפית פרץ‪ ,‬חוות קיימא‬ ‫קרן ‪ IVN‬הוקמה לפני יותר מ–‪ 12‬שנה כארגון של‬ ‫אנשי היי–טק (כיום נוספו גם אחרים) שרוצים‬ ‫לתרום מכספיהם ומניסיונם לצמצום פערים חברתיים‬ ‫בישראל‪ .‬היושב ראש הוא אריק בן–חמו‪ ,‬בעבר מייסד‬ ‫ובעלי ‪ ,3COM‬ובין המעורבים לא מעט אנשי עסקים‬ ‫יהודים–אמריקאיים‪ .‬יש לקרן שותפים מתוך העולם‬ ‫הפיננסי‪ ,‬בית ההשקעות ‪ ,IBI‬בנק מזרחי טפחות ובנק ‪JP‬‬ ‫מורגן‪ ,‬אולם הם נמצאים שם ממניעים פילנתרופיים ואינם‬ ‫מצפים לראות את כספיהם בחזרה‪.‬‬ ‫העיקרון היה ונשאר שחברי העמותה מביאים עמם‬ ‫ניסיון ניהולי שיכול לשנות ולהיטיב דברים גם בעולם‬ ‫ה"לא עסקי"‪ .‬גם כיום חלק חשוב מאוד בליווי העסקים‬ ‫החברתיים הוא מנטורים בעלי ניסיון עסקי‪ ,‬לרוב‬ ‫מתנדבים‪ ,‬שמלמדים את היזמים החברתיים איך מתנהלים‬ ‫בעולם העסקי‪" .‬גם בפילנתרופיה"‪ ,‬אומר לוין‪" ,‬התפיסה‬ ‫היא לקחת את הידע שצברת בחיים העסקיים ולתת אותו‬ ‫בעולם החברתי‪ .‬זה עלא כיפאק לצבוע קירות‪ ,‬אבל מה‬ ‫היתרון שלך בזה?"‪.‬‬ ‫הם התחילו בחינוך‪ ,‬הצליחו להניע (עם קרן יד הנדיב)‬ ‫מערכת הכשרה ניהולית למנהלי בתי ספר‪ ,‬המכונה כיום‬ ‫אבני ראשה‪ ,‬ופועלת כבר ללא מעורבות שלהם‪ ,‬אבל הבינו‬ ‫שבשאר ההיבטים החינוכיים אין להם יתרון יחסי‪ ,‬ויש‬ ‫כאלה שיודעים יותר טוב מהם איך כדאי ללמד מתמטיקה‪.‬‬ ‫הם פעלו בעולם החברתי בתחום האוכלוסיות המוחלשות‬ ‫ו"ב–‪ ,2008‬במשבר"‪ ,‬משחזר ארליך‪" ,‬ראינו שהעמותות‬ ‫עמדו לפני שוקת שבורה (שכן הפילנתרופיה נגדעה‬ ‫כמעט בשל המשבר הכלכלי)‪ ,‬וזה יצר אצלנו את‬ ‫ההבנה שיש פה מקום לפתח תחום שבנוי על‬ ‫תפיסה של עסק‪ ,‬מערכת שעומדת על רגליים‬ ‫פיננסיות‪ .‬ברור שאת הקיימות הזאת אי–אפשר‬ ‫להשיג ביום הראשון‪ ,‬וזה לוקח כמה שנים"‪.‬‬ ‫אתם רוצים למלא את הוואקום שמשאירה‬ ‫המדינה בתחום הטיפול באוכלוסיות האלה?‬ ‫"אין לנו תפיסה להחליף את המדינה"‪ ,‬מבהיר לוין‪.‬‬ ‫"אנחנו רוצים להיות הסטארט–אפ של המדינה‪,‬‬ ‫להראות לה איך עושים את זה יותר טוב‪ ,‬ולאחר מכן נעביר‬ ‫להם את זה ונצא מזה‪ ,‬ונלך הלאה"‪.‬‬ ‫הקרן משקיעה ב–‪ 27‬עסקים‪ .‬בתחילה השקיעה בעסקים‬ ‫חברתיים שכבר היו קיימים שנה–שנתיים‪" .‬הייתה‬ ‫החלטה"‪ ,‬מספרת מיכל זימלר‪ ,‬מנכ"לית ‪,IVN‬‬ ‫"שנכנסים לעסקים חברתיים קיימים גם כי הם זקוקים‬ ‫לעזרתנו וגם כי הם כבר התחילו להוכיח את עצמם‪ .‬עם‬ ‫הזמן ראינו שאין שום גורם שמממן עסקים חברתיים‬ ‫חדשים‪ ,‬הנמצאים בשלב מאוד בסיסי‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬יש‬ ‫גופים יועצים שלוקחים מהם כסף‪.‬‬ ‫"חשבנו שצריך להיות איתם מהתחלה‪ ,‬כדי לבנות אותם‬ ‫נכון וחכם‪ ,‬ויחד עם מזרחי טפחות השקנו תוכנית שמקדמת‬ ‫עסקים חברתיים מתחילת הדרך‪ .‬זה פיילוט שהחל לפני‬ ‫חצי שנה‪ ,‬וכולל כעת חמישה עסקים‪ .‬אחד הדברים שאני‬ ‫כבר יכולה להגיד הוא שככל הנראה נדרשת שם השקעה‬ ‫יותר גדולה בתחום הליווי והמנטורינג‪ ,‬הרבה יותר שעות‬ ‫ליווי‪ ,‬וצריך לבדוק מה זה אומר מבחינת המשאבים שלנו"‪.‬‬ ‫המכרז הממשלתי קובע שלפחות ‪ 50%‬מהעסקים‪,‬‬ ‫שהקרן שתזכה תומכת בהם‪ ,‬צריכים להיות בשלבים‬ ‫מוקדמים‪ ,‬בני עד ‪ 18‬חודש‪.‬‬ ‫"נכון‪ ,‬והם גם דורשים שדמי הניהול של הקרן יהיו עד ‪40%‬‬ ‫למשך עשר שנים‪ ,‬ולא יעלו על ‪ 5%‬בשנה‪ .‬אז נכון שקרנות‬ ‫הון סיכון מדברות על דמי ניהול של עד ‪ 3%‬בשנה‪ ,‬אבל‬ ‫שם מדובר בסכומי כסף יותר גדולים‪ ,‬כך שהסכום הנומינלי‬ ‫הרבה יותר גבוה‪ ,‬והן גם לא כוללות את הוצאות התפעול‬ ‫של הקרן‪ ,‬ובמכרז הן כן כלולות‪ .‬קשה לעבוד עם דמי‬ ‫ניהול כאלה‪ ,‬ומהחישוב שלי‪ ,‬יכול להיות שנצטרך 'להביא‬ ‫כסף מהבית'‪ ,‬כלומר להשתמש במקורות הכספיים שלנו‪,‬‬ ‫מהתורמים שלנו‪ ,‬כדי לכסות את ההוצאות העודפות"‪.‬‬