‫ינואר ‪ 2015‬תשע"ה גיליון ‪44‬‬ ‫ההתנגדות היהודית בשואה‬ ‫המלחמה בגטאות‪ ,‬במחנות וביערות‬ ‫דבר המערכת‬ ‫היו"ר‬ ‫משולחנהשלשלהיו"ר‬ ‫משולחנה‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫ההשמדה אושוויץ‪-‬‬ ‫ברזל‪.‬עלוגם‬ ‫בחג‬ ‫במחנותלתת מענה‬ ‫מערכת החינוך‬ ‫מסילותסבורים כי‬ ‫נוהגים לצייןמסיבה זו אנו‬ ‫החנוכה של‬ ‫גיליון זה‬ ‫שלאור‬ ‫רואה‬ ‫"מזכר"‬ ‫המסרים המועברים‬ ‫בירקנאו הכלים והן‬ ‫למורים הן ברמת‬ ‫התקוממויות‪ .‬יהודים‬ ‫ברמתפרצו‬ ‫וסוביבור‬ ‫מיעוט מול‬ ‫ניצחונו‬ ‫את‬ ‫בצמוד לקיום כנס‬ ‫לילדים‪ .‬אנו מברכים‪ ,‬לכן‪ ,‬את שר החינוך על החלטתו‬ ‫השואה‪,‬הרוח על נלחמו כנגד כל הסיכויים כדי לשמור על צלם אנוש‪.‬‬ ‫הוראתניצחון‬ ‫רבים‪ ,‬את‬ ‫על‬ ‫לכלול את הנושא במערכת הלימודים בבתי הספר‬ ‫עלינו לזכור את גבורתם של אלה‪ ,‬כמו רפאל שכטר‪,‬‬ ‫מרכזהעמידה‬ ‫מארגן כוח‬ ‫החומר‪ ,‬את‬ ‫אותו‬ ‫היסודיים‪.‬‬ ‫הארגונים של‬ ‫ומקהלה לביצוע‬ ‫ההם‪ ,‬אך‬ ‫בימים‬ ‫תזמורת שחלה‬ ‫טרזין ההתקדמות‬ ‫במחנהלדווח על‬ ‫שהקיםאנו שמחים‬ ‫ניצולי גם אתובנושא אחר‪.‬‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫הולם לתביעות‬ ‫בטיפול במתן‬ ‫על זאת כהתרסה‬ ‫השואהגם‬ ‫ניצוליורדי –‬ ‫הרקוויאם של‬ ‫מענהשל‬ ‫חד‪-‬פעמי‬ ‫הגבורה בזמן הזה‪ .‬אין ספק כי ניצולי השואה‪ ,‬אלה‬ ‫זכרון השואה והנחלתו‬ ‫ידי שר האוצר ולשכתו‪ .‬מאז כניסתו לתפקיד‪ ,‬לפני שנה‪,‬‬ ‫ההיסטוריה נגד הגרמנים‪ .‬את הגיבורים האלה זכרנו השנה בטקס‬ ‫המשימותעם‬ ‫אחת נמנים‬ ‫התופת‪,‬‬ ‫ששרדו את‬ ‫גיבורי עצמו‬ ‫שלקח על‬ ‫הבאים היא‬ ‫לדורות‬ ‫זוהי הפעם השלישית בה מקצה השר סכומים נוספים‬ ‫הזמין אותנו נשיא המדינה‪.‬‬ ‫אליו‬ ‫החנוכה‬ ‫נרות‬ ‫הדלקת‬ ‫הם‪.‬‬ ‫רק‬ ‫לא‬ ‫אך‬ ‫הם‪,‬‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫העם‬ ‫של‬ ‫העכשווית‬ ‫מרכז הארגונים‪.‬‬ ‫לטובת אלה שלא זכו למצות את זכויותיהם‪.‬‬ ‫במדינה כשלנו‪ ,‬שבה ביום השואה צפירת האזעקה‬ ‫לאחרונה הפנה השר ‪ 30‬מיליון שקל למתן הנחות‬ ‫לסחרור של מערכת‬ ‫ולימינו אנו‪ :‬המדינה נכנסה שוב‬ ‫להנציח את‬ ‫ואזרחיה אנו‬ ‫השונים‬ ‫הזיכרון‬ ‫בימי‬ ‫נוהגיםבכל רחבי‬ ‫עומדים דום‬ ‫האוויר‬ ‫מפלחת את חלל‬ ‫לתרופות; ובמפנה חד לעומת עמדת הממשלות בעבר‪,‬‬ ‫מקדישים‬ ‫התקשורת‬ ‫ששת אמצעי‬ ‫כמעט כל‬ ‫הארץ‪,‬‬ ‫הקשורים בציבור‬ ‫ל–‪18,500‬אלה‬ ‫סיוע לרבות‬ ‫לאשררבים‪,‬‬ ‫נושאים‬ ‫בחירות‪.‬‬ ‫מיליון וחצי‬ ‫ביניהם‬ ‫המיליונים‪,‬‬ ‫כאשר את‬ ‫הקורבנות‪,‬‬ ‫ניצולים‬ ‫לאחרונה‬ ‫אף החליט‬ ‫את שידוריהם לסרטים על השואה ולעדויות הניצולים‪,‬‬ ‫ובגטאות ועד‬ ‫אחרי ‪1953‬‬ ‫להמתין להקמתה של‬ ‫במחנותשוב‬ ‫ושהויצטרכו‬ ‫מייצגים‪,‬‬ ‫ארצהאנו‬ ‫שהגיעואותו‬ ‫קהילות רבות‬ ‫ילדים שהובלו לתאי הגזים‪ .‬אנו זוכרים‬ ‫ילדינו נחשפים מגיל צעיר לסיפורי הזוועות‪ ,‬האלימות‬ ‫קופחו‪.‬‬ ‫היום‬ ‫שנמחקו‪ ,‬תרבות עשירה בת אלף שנים ויותר שנהרסה‪ .‬ממשלה חדשה‪ .‬דוח מבקר המדינה מדבר על מחדל‬ ‫והמוות‪.‬‬ ‫שר האוצר מגלה רגישות והבנה אמיתיים לגורלם‬ ‫העבר‪,‬קשישים‪ .‬ועוד‬ ‫עוולות‪650‬‬ ‫לתיקון לכל‬ ‫ופועל אחד‬ ‫סוציאלי‬ ‫עובד‬ ‫נוסף‪:‬‬ ‫וחישבו‬ ‫צאו‬ ‫–‬ ‫ואמנים‬ ‫מהנדסים‬ ‫ומדענים‪,‬‬ ‫רופאים‬ ‫ולמצבם של שרידי השואה‬ ‫אתאנו‬ ‫ולהעשירשנה‬ ‫לשרתמבוקר‪ .‬מדי‬ ‫מידע בלתי‬ ‫הם‬ ‫קודמים‪.‬שלא קיבלו עד כה את‬ ‫שרידי שואה‬ ‫קבוצות‬ ‫שומעים לו ניתן‬ ‫האנושות‬ ‫סופגים הם‬ ‫כמה יכלו‬ ‫שלשרי אוצר‬ ‫שהפגינו‬ ‫נותרוליחס‬ ‫מעל ומעבר‬ ‫את קולות המורים הנבוכים ואת לבטיהם על הדרך בה‬ ‫הזכויות המגיעות להם‪ .‬מצבם הבריאותי של הניצולים‬ ‫להם לחיות‪.‬‬ ‫ניתן להסביר לילדים את אשר אירע מבלי לפגוע בנפשם‬ ‫מלוא‬ ‫את‬ ‫זו‪,‬‬ ‫בדרך‬ ‫להביע‬ ‫מבקש‬ ‫הארגונים‬ ‫מרכז‬ ‫הולך ומתדרדר וגם צרכיהם משתנים‪ .‬אלה נושאים‬ ‫הרכה‪.‬‬ ‫בימים אלה עלינו להעלות על נס גם את גבורתם של‬ ‫הערכתו לפועלו‪.‬‬ ‫בהם טיפלנו מול שרי האוצר‪ ,‬הרווחה והבריאות‬ ‫אלה שלא היו מוכנים לקבל שהגורל היהודי הוא "גזירה‬ ‫קולט אביטל‬ ‫שהתחייבויותיהם תבוצענה‪.‬‬ ‫שהתפטרו‪ .‬נעמוד על כך‬ ‫משמיים"‪ .‬את המחתרות שקמו כמעט בכל גטאות‪ ,‬את‬ ‫בשם כל ארגוני הניצולים נפנה‪ ,‬בימים הקרובים‪,‬‬ ‫קומץ הלוחמים ‪ 700 -‬במספר ‪ -‬בגטו ורשה‪ ,‬שלחמו‬ ‫שכם אל שכם במשך חודש ימים מול הצבא הגרמני לכל ראשי המפלגות אשר תרכבנה את הכנסת הבאה‪,‬‬ ‫האדיר‪ .‬את המרד בגטו וילנה ובגטו ביאליסטוק‪ .‬את ונרצה לקבל מהם תשובות ברורות על מחויבותם‬ ‫‪ 30,000‬הפרטיזנים ביערות‪ ,‬אלה שלקחו נשק לידיהם להמשך הטיפול בציבור אותו אנו משרתים‪.‬‬ ‫והצליחו לשבש את תנועות הנאצים ‪ -‬מי בהריסת‬ ‫קולט אביטל‬ ‫קשר טלגרפי‪ ,‬מי בהקמת מחסומים ומי בפיצוץ‬ ‫גיליון זה מוקדש לשלושה נושאים מרכזיים‪ :‬האחד – ההתנגדות‬ ‫היהודית לשלטון הנאצי‪ .‬השני ‪ -‬הפצת האנטישמיות והכחשת‬ ‫השואה באינטרנט וברשתות החברתיות והמלחמה בתופעה; והשו‬ ‫לישי – בודק מדוע ואיך נעלם‪ ,‬כמעט לחלוטין‪ ,‬חלקה של המחתרת‬ ‫הבית"רית אצ"י במרד גטו ורשה מהתודעה הציבורית‪ ,‬כמו גם‬ ‫העובדה שלא היה זה המרד היחיד‪ ,‬גם בגטו קרקוב מרדו יהודים‪.‬‬ ‫תחת השלטון הנאצי‪ ,‬שבו היו היהודים נתונים לתהליך של‬ ‫דה‪-‬הומניזציה שסופו רציחתם‪ ,‬נחשבת תכופות כל פעולה נגד‬ ‫התהליך ההוא לפעולת התנגדות‪ .‬בתגובה למערכת הנאצית לבשה‬ ‫התנגדות היהודים צורות שונות ופעלה במישורים שונים‪ .‬התנגדות‬ ‫חמושה בגטאות ובמחנות עלתה כבר ב‪ 1942-‬על סדר יומן יומן של‬ ‫המחתרות היהודיות‪ ,‬והיא היתה שונה משל העמים המדוכאים‬ ‫האחרים באירופה הכבושה בשנות מלחמת‪-‬העולם השנייה‪.‬‬ ‫‪ 70‬שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כמעט כל מי שעושה‬ ‫שימוש ברשת האינטרנט נחשף לתעמולה ניאו‪-‬נאצית ולהכחשת‬ ‫השואה‪ .‬זה נעשה על בסיס קבוע ובאופן מתוחכם‪ ,‬הן על ידי‬ ‫גורמים פרטיים והן על ידי ארגונים ואפילו מפלגות ימין קיצוניות‪.‬‬ ‫המאבק בתופעה הוא מורכב וסיזיפי ומתנהל מהארץ ובחו"ל – שוב‬ ‫על ידי אנשים פרטיים‪ ,‬כמו גם על ידי מוסדות וארגונים‪ .‬חשיבות‬ ‫המאבק בתופעה אינה מוטלת בספק‪ ,‬משום שהאינטרנט והרשתות‬ ‫החברתיות הן מקור מידע מרכזי‪ ,‬עבור מאות מיליוני משתמשים‬ ‫בעולם כולו‪ ,‬ובפרט עבור הצעירים שלהם הוא לעיתים מקור המידע‬ ‫הכמעט יחידי‪.‬‬ ‫באשר לצריבת התודעה הציבורית בכל הנוגע לתולדות המאבק‬ ‫והמרי נגד הנאצים בגטאות ‪ -‬אין כל ספק כי תודעה זו לקתה ימי‬ ‫דור בהטייה פוליטית‪ ,‬שמקורה עוד בהתארגנות המפלגתית והסיו‬ ‫עתית של היהודים בגולה‪ .‬המרד בגטו ורשה הפך לסמל המרכזי‪,‬‬ ‫שנועד להילחם כנגד הרעיון שנטבע ביישוב לאחר המלחמה ‪-‬‬ ‫שיהודים הלכו כצאן לטבח‪ ,‬רעיון מקומם כשלעצמו‪ .‬אך בשנים‬ ‫האחרונות הולכת ותופסת בין החוקרים ובעקבותיהם גם בציבור‬ ‫כולו ההבנה כי לצד המחתרת של תנועות השמאל‪ ,‬פעלה בגטו גם‬ ‫מחתרת של תנועות הימין הפוליטי‪ ,‬ושחלקה גומד‪ ,‬לעיתים קרובות‬ ‫ביד מכוון‪ .‬גם סיפור המרד בגטו קרקוב נעלם מהתודעה הציבורית‪,‬‬ ‫ואנחנו מבקשים להעלות כאן גם את סיפורו‪.‬‬ ‫תוכן‬ ‫העניינים‬ ‫חדשות ואקטואליה ‬ ‫‪4‬‬ ‫מוזיאון יהדות פולין החדש ‬ ‫‪12‬‬ ‫יהדות בוקובינה זוכרת ומזכירה ‬ ‫‪14‬‬ ‫התנגדות חמושה בגטאות ובמחנות ‬ ‫‪16‬‬ ‫ההתנגדות היהודית לנאצים ‬ ‫‪19‬‬ ‫כיצד עוצב הזיכרון הקולקטיבי אודות גטו ורשה ‪21‬‬ ‫המחתרת היהודית בגטו קרקוב ‬ ‫‪28‬‬ ‫גטו קרקוב – המרד הנשכח ‬ ‫‪32‬‬ ‫אנטישמיות והכחשת שואה באינטרנט ‬ ‫‪33‬‬ ‫תקשורת יהודית ואנטישמית ‬ ‫‪38‬‬ ‫מדור זכויות ‬ ‫‪42‬‬ ‫חדש על מדף הספרים ‬ ‫‪43‬‬ ‫קריאה מהנה ומועילה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫מבקר המדינה‪ :‬חל שיפור‬ ‫בטיפול בניצולי השואה ‪ -‬יש‬ ‫עדיין ליקויים הדורשים תיקון‬ ‫לצד ציון העובדה שהרשות לזכויות ניצולי השואה מיישמת תהליך‬ ‫קבוע ומתמשך של שיפור השירות אותו היא נותנת‪ ,‬קובע המבקר‬ ‫כי עדיין יש עליה לפעול להקלת התהליכים הבירוקרטיים ושימוש‬ ‫מוצלח יותר במערכות מחשוב‪ ,‬רשת האינטרנט והרשתות החברתיות‬ ‫בדוח שפרסם מבקר המדינה הוא קובע‬ ‫שחל שיפור ניכר בסיוע שמושיטה המדינה‬ ‫לניצולי השואה לאחרונה‪ .‬הדוח‪ ,‬שעוקב אחר‬ ‫ממצאי ביקורות קודמות מהשנים ‪ 2007‬ודוח‬ ‫מעקב מ‪ ,2010-‬מציין כי מאז פרסום ממצאי‬ ‫המעקב ב‪ 2010-‬ועד השלמת הביקורת‬ ‫הנוכחית ב‪ ,2013-‬חל שיפור ניכר בסיוע‬ ‫באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה‪,‬‬ ‫שמשלמת את הגמולים לניצולים לפי חוק‬ ‫ניצולי שואה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הורחבה ההגדרה של‬ ‫ניצול שואה‪ ,‬כך שכיום זכאים לגמלה גם‬ ‫אלפי ניצולים ממדינות "המעגל השני"‪ ,‬זמן‬ ‫הטיפול בתביעות לגמלה התקצר ותוקנו‬ ‫כמה ליקויים שהועלו בדוח מ‪.2010-‬‬ ‫עוד מצוין כי נקבעו קריטריונים להכרה‬ ‫במחלות המופיעות במהלך חייו של הניצול‬ ‫כקשורות לתקופת מלחמת העולם השנייה;‬ ‫הופעל מרכז מידע למענה על שאלות הניו‬ ‫צולים בעניין זכויותיהם ומצב התביעות‬ ‫שהגישו לרשות; נקבע שהנחות ברכישת‬ ‫תרופות יינתנו אוטומטית בעת הרכישה;‬ ‫וכמה הטבות בסכומים קטנים הומרו‬ ‫בתשלום קבוע לניצולים הזכאים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ממצאי המעקב הנוכחי מלמדים‬ ‫כי הרשות עדיין צריכה לשפר את תהליכי‬ ‫עבודתה‪ ,‬לבחון את האפשרות להמיר‬ ‫הטבות בגמלה קבועה ולצמצם את‬ ‫הביורוקרטיה הכרוכה בקבלת הטבות‬ ‫אחרות‪ .‬לטענת הדוח‪ ,‬ניצולי שואה‪ ‬רבים‬ ‫מוותרים על זכויותיהם בשל הבירוקו‬ ‫רטיה‪ ‬הכרוכה בקבלתן‪ .‬לדברי המבקר‪,‬‬ ‫"הרשות משתמשת במערכת מחשוב‬ ‫מיושנת ומסורבלת‪ ,‬שנבנתה לפני‬ ‫כעשרים שנה‪ .‬המידע המונפק מהמו‬ ‫ערכת אינו מהימן וקשה להפיק דוחות‬ ‫על כלל האוכלוסייה שבטיפול הרשות"‪ .‬‬ ‫עוד מציין המבקר‪ ,‬כי הרשות לא שולחת‬ ‫אישור לניצולים בעת קבלת תביעתם‬ ‫נזקקים רבים עדיין טובעים בסבך הבירוקרטיה‬ ‫לגמלה או להטבה אחרת‪ ,‬כך שממילא היא‬ ‫לא מפרטת את שלבי הטיפול הצפויים‬ ‫בתביעה ואת משכם‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע בדוח‬ ‫שעובדי הרשות אינם בודקים כל תביעה‬ ‫לגמלה במועד קבלתה כדי להודיע לניצול‬ ‫מייד אלו מסמכים נוספים נחוצים לדיון‬ ‫בוועדה הרפואית‪ .‬מהדוח עולה גם כי‬ ‫ועדות רפואיות ויחידות נוספות של הרשות‬ ‫נוהגות לעבוד רק עם מסמכי המקור ועם‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫ברצוני לתקן את העוול שעשה פרופ'‬ ‫אורי שמואלי לאבא קובנר‪ .‬פרופ' שמואלי‬ ‫כתב ש"המונח האומלל 'כצאן לטבח' אומץ‬ ‫ופורסם על ידי הפרטיזן והמשורר בווילנאי‬ ‫אבא קובנר" (מזכר ‪ ,43‬אוקטובר ‪ ,2014‬עמ'‬ ‫‪ ,)36‬ואולם ההפך הוא הנכון‪.‬‬ ‫קובנר כתב את הכרוז הקורא לכל‬ ‫היהודים הכלואים בגטו להתגונן עד‬ ‫הנשימה האחרונה והקריא אותו בלילה‬ ‫האחרון של שנת ‪ ,1941‬אחרי שורת אקציות‬ ‫נוראות שכילו כשני שליש מן הקהילה‪,‬‬ ‫ונתן לו את הכותרת "אל נלך כצאן לטבח"‪.‬‬ ‫כותרת זו והכרוז עצמו לא גינו איש‪ ,‬ולא‬ ‫‪4‬‬ ‫הבחינו בין מחתרת לוחמת לבין הציבור‬ ‫בגטו מן הטעם הפשוט שהמחתרת עדיין‬ ‫לא הוקמה‪ ,‬ושהרצח היכה בכולם ללא‬ ‫הבחנה‪ .‬כתיבתו של קובנר‪ ,‬כל ימיו‪ ,‬ספוגה‬ ‫באמפטיה לקהילה‪ ,‬בהבנה למצב חסר‬ ‫המוצא שנקלעה אליו‪ ,‬ובתחושה שהנוער‬ ‫הוא בשר מבשרה‪" .‬החפים מפשע ונקיים‬ ‫מבושה"‪ ,‬כתב על יהודי אירופה שנרצחו‪.‬‬ ‫במשפט אייכמן ב‪ 1961-‬בירושלים הועלתה‬ ‫השאלה כיצד זה לא התקוממו היהודים‪,‬‬ ‫וקובנר אמר לשופטים בכל התוקף‪" :‬אני‬ ‫כיהודי לוחם מתקומם בכל מאודי לשאלה‬ ‫הזו אם יש לה מנימת הקיטרוג"‪.‬‬ ‫הביטוי מופיע במקורות יהודיים רבים‪,‬‬ ‫והיה שגור בכתיבה ובתפילה‪ ,‬כעדות‬ ‫לנכונותו של יהודי להיהרג על אמונתו‪,‬‬ ‫וקובנר‪ ,‬שהיה בקי במקורות אלה‪ ,‬הביא‬ ‫אותו כתיאור מצב קיומי‪-‬היסטורי של העם‬ ‫היהודי‪ .‬בארץ החלו כבר בשנות המלחמה‬ ‫לנקוט בביטוי כלשון גנאי ליהודים‬ ‫שלא עמדו על נפשם‪ ,‬והמשיכו בכך גם‬ ‫לאחריה‪ .‬זהו באמת ביטוי אומלל‪ ,‬לא הוגן‬ ‫וא‪-‬היסטורי‪ ,‬ושנים חלפו עד שהתפוגג ‪,‬‬ ‫אך אין לכך שום קשר לקובנר‪ ,‬שלא הסכים‬ ‫איתו מימיו‪.‬‬ ‫פרופ' דינה פורת‬ ‫התיק הפיזי של הניצולים‪ .‬אם הניצול מגיש‬ ‫לרשות כמה תביעות לסיוע בעת ובעונה‬ ‫אחת או בהפרשי זמן קצרים‪ - ‬מחלקת‬ ‫התביעות מטפלת כל פעם בתביעה אחרת‬ ‫ולא בכולן‪ ,‬ובו‪-‬בזמן מעכבת את הטיפול‬ ‫בתביעות האחרות‪ .‬המבקר מציין אומנם כי‬ ‫הרשות פעלה למתן תשלום כספי במקום‬ ‫החזר מסים על מוצרי חשמל‪ ,‬אולם‪ ,‬לדבריו‪,‬‬ ‫עדיין יש מקום לצמצם את הליכי הבקשה‬ ‫ולהקל על הניצולים‪ ,‬ובייחוד על העריריים‬ ‫וחסרי הסיוע שבהם‪ .‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לדעת המבקר‪ ,‬על הרשות לבחון‬ ‫את היתרונות והחסרונות של מתן סיוע‬ ‫בבית (שעות סיוע שבועיות) לעומת העלאת‬ ‫הגמלה לזכאים בסכום שווה ערך לעלות‬ ‫הסיוע הנדרש‪ ,‬ולפעול להסדרת הנושא‬ ‫באופן מיטבי תוך התייחסות לשונות בניו‬ ‫צולים ובצרכיהם‪ .‬כל זאת‪ ,‬מכיוון שעל‬ ‫פי חוק הסיעוד הומרה התוספת לזכאים‬ ‫לתוספת שעות סיוע בתשלום כספי‪ ,‬אך‬ ‫ממחקר שנעשה לבדיקת שביעות רצונם‬ ‫של הניצולים מהסיוע שהם מקבלים עולה‬ ‫שכמחציתם רצו תוספת לסיוע הכספי‬ ‫וכ‪ 30%-‬רצו תוספת לשעות הסיוע‪ ,‬כאשר‬ ‫‪ 10%‬רצו עזרת מתנדבים‪.‬‬ ‫הרשות‪ :‬עושים הרבה‬ ‫וממשיכים לשפר‬ ‫בתגובה לדוח‪ ,‬נמסר ממשרד האוצר כי‬ ‫"הרשות לזכויות ניצולי השואה מברכת‬ ‫על הדוח‪ ,‬המצביע על שיפור ניכר בשירות‬ ‫ובזכויות הניתנים לניצולי השואה בישראל‪.‬‬ ‫הרשות עמלה כל העת על שיפור מצבם‬ ‫של ניצולי השואה‪ ,‬כפי שפירטה בפני‬ ‫מבקר המדינה‪ ,‬והיא תמשיך לפעול למען‬ ‫ניצולי השואה גם בעתיד‪ .‬כיום חיים‬ ‫בישראל‪ ‬כ‪ 180-‬אלף ניצולים – רובם מעל‬ ‫גיל ‪ .80‬אשתקד טיפלה הרשות בכ‪ 90-‬אלף‬ ‫מהם‪ .‬המבקר מציין כי מאז הדוח הקודם‬ ‫ב‪ 2010-‬השתפר הסיוע לניצולי השואה וגם‬ ‫הטיפול בבקשות גמלה התקצר‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הורחבה ההגדרה של ניצול שואה‪ ,‬ואלפי‬ ‫ניצולים מהמעגל השני הוכללו במעגל‬ ‫הזכאים לגמלה‪ ,‬אליהם הצטרפו גם עוד‬ ‫ניצולים רבים שזכאותם לא הוכרה עד‬ ‫כה‪ .‬בכך הוכפל מספר מקבלי הגמלה‬ ‫מהרשות"‪.‬‬ ‫נשיא המדינה מדליק נר שביעי‬ ‫של חנוכה עם הניצולים‬ ‫הנשיא ריבלין‪" :‬אתם נושאים לפיד של אור‪ ,‬של גבורה‪ ,‬של בחירה‬ ‫בחיים ושל דרך"‬ ‫"זהו לפיד של אור‪ ,‬של גבורה‪ ,‬של בחירה בחיים ושל דרך"‪ .‬הנשיא ראובן ריבלין‬ ‫נשיא המדינה‪ ,‬ראובן ריבלין‪ ,‬הדליק את נר‬ ‫חנוכה האחרון יחד עם ניצולי שואה בטקס‬ ‫שנערך במשכן הנשיא‪ .‬בטקס השתתפו‬ ‫כ‪ 150-‬איש ‪ -‬נציגי מרכז הארגונים של ניצולי‬ ‫השואה בישראל‪ ,‬יד ושם ו"דור ההמשך"‪.‬‬ ‫בדברים שנשא במהלך הטקס‪ ,‬פנה הנשיא‬ ‫ריבלין לניצולים ואמר כי "זהו סיפור של‬ ‫דור שלם‪ .‬דור שנחלץ מתהומות הרע ובחר‬ ‫בחיים‪ .‬דור שהאמונה בצדקת דרכו הייתה‬ ‫נר לרגליו‪ .‬דור של גבורה ועשייה‪ .‬דור שתרם‬ ‫לחברה הישראלית בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫ההיאחזות בחיים חרף משא הזיכרון הכואב‬ ‫היא המסר שאותו אתם נושאים‪ ,‬מאז ועד‬ ‫היום‪ ,‬ההיאחזות בעשייה‪ ,‬בתרומה‪ ,‬בנתינה‬ ‫ובבניין הארץ‪' .‬הדואג לימים'‪ ,‬כתב יאנוש‬ ‫קורצ'אק‪' ,‬זורע חיטה‪ .‬הדואג לשנים ‪ -‬נוטע‬ ‫עצים‪ .‬הדואג לדורות ‪ -‬מחנך אנשים'‪ .‬בדור‬ ‫שלכם נתקיימו שלושתם‪ .‬זרעתם‪ ,‬נטעתם‪,‬‬ ‫חינכתם‪ .‬כשאתם נושאים את לפידו של‬ ‫הדור הזה‪ ,‬אתם נושאים אתכם אחריות‬ ‫גדולה‪ .‬זהו לפיד של אור‪ ,‬של גבורה‪ ,‬של‬ ‫בחירה בחיים ושל דרך"‪.‬‬ ‫בסיום דבריו בירך את הניצולים ובני‬ ‫משפחותיהם באומרו‪" :‬כנציגי ארגונים‬ ‫וכחברה אנחנו מחויבים לוודא כי ניצולי‬ ‫השואה אשר חיים בינינו חיים ברווחה‪.‬‬ ‫אין אחריות גדולה מזו‪ .‬זאת חובתנו‬ ‫המוסרית כמדינה וכעם‪ .‬הולך ונסגר חלון‬ ‫ההזדמנויות בו נוכל להבטיח את חייהם‬ ‫בכבוד של מי שהתרוממו מארץ תחתית‪,‬‬ ‫והקימו כאן בארץ ישראל ובמדינת ישראל‬ ‫ארץ לתפארת‪ .‬נאחזים בחיים ובאדמת‬ ‫הארץ‪ .‬כבכל חג‪ ,‬גם בחנוכה אנו מחדשים‬ ‫את הזמן ומברכים ברכת 'שהחיינו'‪ .‬המילה‬ ‫'שהחיינו' מבטאת את החיים בעולם נפלא‬ ‫זה‪ .‬המילה 'וקיימנו' עומדת עבור זכותנו‬ ‫להתקיים בכבוד‪ .‬קיום של רווחה‪ ,‬ייעוד‬ ‫ומשמעות‪ ,‬מוקפים בני משפחה אהובים‬ ‫וחברים‪ .‬המילים 'והגיענו לזמן הזה'‬ ‫מציינות את הזכות שנפלה בחלקנו לציין‬ ‫את החג‪ ,‬בכל שנה מחדש‪ ,‬עם האנשים‬ ‫היקרים לנו‪ ,‬במקום היקר לנו‪ .‬אין זה מובן‬ ‫מאליו‪ .‬שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן‬ ‫הזה"‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫‪ 100‬ניצולים מאושוויץ ישתתפו בטקס בינ"ל‬ ‫לציון ‪ 70‬שנה לשחרור המחנה‬ ‫האירוע מאורגן על ידי מוזיאון אושוויץ‪-‬בירקנאו בשיתוף עם הקונגרס היהודי העולמי (‪ )WJC‬וקרן השואה (‪,)USC‬‬ ‫והוא יערך במעמד נשיא פולין‪ ,‬ברוניסלב קומורובסקי‪ ,‬ובהשתתפות ראשי מדינות מרחבי העולם‬ ‫הניצולים ממחנה ההשמדה אושוויץ‪-‬‬ ‫בירקנאו‪ ,‬שיגיעו מ‪ 19-‬מדינות ברחבי העולם‬ ‫(כולל ישראל)‪ ,‬ישתתפו בטקס בינלאומי‬ ‫לציון ‪ 70‬שנה לשחרור המחנה שיתקיים‬ ‫ב‪ 27-‬בינואר ‪ ,2015‬יום השואה הבינלאומי‪,‬‬ ‫בכניסה לשער המוות במחנה בירקנאו‪.‬‬ ‫מישראל תצא משלחת של ‪ 30‬ניצולי שואה‪,‬‬ ‫מטעם מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪.‬‬ ‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים של‬ ‫ניצולי השואה‪" :‬אנו נרגשים לקחת חלק‬ ‫באירוע כל כך משמעותי‪ .‬המשלחת שיוצאת‬ ‫לפולין כוללת ניצולים שלחלקם זוהי הפעם‬ ‫הראשונה שהם חוזרים למקום בו חוו את‬ ‫הזוועות‪ .‬אין ספק שלא יהיה זה קל עבורם‪,‬‬ ‫אך עצם העובדה שנעמוד שם יחד עם עוד‬ ‫עשרות ניצולים מרחבי העולם אשר שרדו‬ ‫את המחנה‪ ,‬מעידה על הכוח והגבורה של‬ ‫העם היהודי"‪.‬‬ ‫במסגרת ההכנות לאירוע‪ ,‬הקונגרס היהודי‬ ‫העולמי איתר ניצולים ממחנה אושוויץ‪-‬‬ ‫בירקנאו במדינות שונות בעולם שהם עדיין‬ ‫בחיים ושיהיו מוכנים לטוס לפולין כדי‬ ‫להשתתף בטקס ההיסטורי רב החשיבות‪.‬‬ ‫כ‪ 100-‬ניצולים מ‪ 19-‬מדינות אישרו את‬ ‫הגעתם לטקס וכל אחד מהם ילווה ע"י נכד‬ ‫או נכדה‪ .‬סה"כ ישתתפו במשלחת כ‪200-‬‬ ‫איש‪ .‬בישראל אותרו ניצולים אלה על ידי‬ ‫מרכז הארגונים‪.‬‬ ‫"זהו כבוד גדול עבורנו שרבים מהניצולים‬ ‫שפנינו אליהם הסכימו להגיע מכל קצוות‬ ‫העולם לטקס בפולין‪ ,‬חרף גילם המופלג‬ ‫ומצבם הפיזי‪ .‬זוהי ככל הנראה הפעם‬ ‫האחרונה שבה ניצולי שואה ייקחו חלק‬ ‫מרכזי באירוע שכזה ועל כן חשיבותו היא‬ ‫רבה"‪ ,‬מסר רונלד לאודר‪ ,‬נשיא הקונגרס‬ ‫היהודי העולמי‪" .‬הרגע שבו הצבא האדום‬ ‫שיחרר את מחנה ההשמדה אושוויץ‪-‬‬ ‫בירקנאו וחשף את מה שהתברר כאחד‬ ‫ממעשי הזוועה הנוראיים ביותר שהתרחשו‬ ‫‪6‬‬ ‫זאב פקטור הלך לעולמו‬ ‫ביום שבת‪ ,‬ה‪ 17-‬בינואר הלך לעולמו בגיל ‪ 88‬זאב פקטור‪ ,‬חבר הנהלת מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬ ‫בישראל‪ ,‬חבר במועצת המנהלים של ועידת התביעות ונשיא הכבוד של הקרן לרווחה לנפגעי השואה‬ ‫זאב נולד בשנת ‪ 1926‬בלודז' שבפולין‬ ‫ובהיותו בן ‪ 13‬פרצה מלחמת העולם‬ ‫השנייה ‪.‬שבוע לאחר פרוץ המלחמה הגיע‬ ‫הצבא הגרמני ללודז'‪ ,‬וחלק מבני משפחתו‬ ‫נשלחו לחלמנו שם נרצחו‪ .‬אביו מת בגטו‬ ‫וזאב הפך להיות "אב המשפחה"‪ ,‬והיה‬ ‫צריך לדאוג לאמו ולאחותו הקטנה‪ .‬בגטו‬ ‫לודז' פגש את אסתר‪ ,‬רעייתו לעתיד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1944‬חיסלו הגרמנים את הגטו‪ .‬כל‬ ‫מי שנותר הועלה לרכבת והובל לאושוויץ‪.‬‬ ‫מאז לא ראה את אמו ואחותו לעולם‪.‬‬ ‫בינואר‪ 1945‬מצא את עצמו בצעדת המוות‬ ‫למחנה הריכוז בוכנוולד‪ ,‬ממנו שוחרר‬ ‫באפריל אותה שנה‪.‬‬ ‫עם סיום המלחמה שהה פקטור תקופת‬ ‫מה בהחלמה בשווייץ‪ ,‬השלים לימודים‬ ‫תיכוניים והתחיל ללמוד ארכיטקטורה‪.‬‬ ‫את לימודיו הפסיק כדי להצטרף לארגון‬ ‫ההגנה ופעל במשימות חילוץ והעפלה עד‬ ‫לעלייתו לארץ ישראל בשנת ‪ .1947‬כאן‬ ‫התחתן ויחד עם אשתו‬ ‫אסתר הקים משפחה‪.‬‬ ‫בשנים הראשונות בארץ‬ ‫עבד בסוכנות היהודית‬ ‫בקליטת עליה‪ ,‬וב‪1953-‬‬ ‫התחיל לעבוד במפעל‬ ‫ויטה והתקדם עד להיותו‬ ‫מנהל החברה‪ .‬במקביל‬ ‫לעבודתו היה בין מייסדי‬ ‫מרכז הארגונים לניצולי‬ ‫השואה והקדיש את כל‬ ‫מרצונו וזמנו הפנוי לסיוע‬ ‫לניצולים‪ .‬כשהבין שכמות‬ ‫הפניות ואופיין לא מאפשרות טיפול פרטני‬ ‫ואישי‪ ,‬החליט אם פרישתו לפנסיה להיות‬ ‫שותף בהקמתה של הקרן לרווחה לנפגעי‬ ‫השואה בישראל ב‪ 1994-‬אותה ניהל עד‬ ‫לשנת ‪ ,1998‬עת מונה ליו"ר הועד המנהל‬ ‫שלה‪ ,‬תפקיד בו החזיק עד לשנת ‪.2010‬‬ ‫אם סיום תפקידו זה‪ ,‬היה לנשיא הכבוד‬ ‫של הקרן‪ .‬פקטור הצליח להפוך את הקרן‬ ‫מגוף קטן שסייע באמצעים מינוריים‬ ‫לכמה עשרות ניצולי שואה‪ ,‬לגוף מאורגן‬ ‫שמסוגל להעניק מדי שנה סיוע לעשרות‬ ‫אלפי ניצולי שואה נצרכים‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך‬ ‫חוזרים לבקר באושוויץ כדי להזכיר לעולם שאסור לשכוח‬ ‫אי פעם בהיסטוריה האנושית‪ ,‬הוא אולי‬ ‫הזיכרון הצרוב ביותר בתודעה הכללית‬ ‫ממלחמת העולם השנייה"‪.‬‬ ‫לפני למעלה מ‪ 20-‬שנים החליט רונלד‬ ‫לאודר‪ ,‬יחד עם קלמן סולטניק ז"ל וארני‬ ‫מישל‪ ,‬שניהם ניצולים מהמחנה‪ ,‬להתגייס‬ ‫למאמץ לשימור מחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪.‬‬ ‫הם גייסו אז ‪ 40‬מיליון דולר מ‪ 19-‬מדינות‬ ‫במטרה להבטיח את שיקומו ושימורו של‬ ‫האתר שבו נרצחו למעלה מ‪ 1.1-‬מיליון‬ ‫אנשים‪ ,‬רובם יהודים‪ ,‬בפחות מ‪ 5-‬שנים‪.‬‬ ‫לאודר מימן‪ ,‬בנוסף‪ ,‬את הקמתה של מעבדת‬ ‫שימור מיוחדת בתוך מתחם אתר הזיכרון‬ ‫באושוויץ שנועדה לשמר את כל מה שנמצא‬ ‫במחנה‪ :‬החל במסמכים‪ ,‬נעליים ובגדים‪,‬‬ ‫וכלה במבנים במתחם‪.‬‬ ‫"לפני ‪ 25‬שנה‪ ,‬כאשר ביקרתי במקום הזה‬ ‫בפעם הראשונה" אמר לאודר‪" ,‬המחנה היה‬ ‫במצב של התפוררות‪ .‬כעת‪ ,‬לאחר מאמץ‬ ‫רחב היקף האתר שוקם ונמצא במצב‬ ‫שמאפשר לספר את סיפורו המזעזע לדורות‬ ‫הבאים‪ .‬זוהי משימה היסטורית וחשובה‬ ‫מאין כמוה‪ ,‬שלצערי מקבלת כעת משנה‬ ‫תוקף עם הופעתם של יותר ויותר מכחישי‬ ‫שואה"‪.‬‬ ‫"זהו כנראה יום הזיכרון האחרון שנוכל‬ ‫לקיים עם נוכחות כה משמעותית של‬ ‫ניצולים"‪ ,‬אומר ד"ר פיוטר ציווינסקי‪,‬‬ ‫מנהל מוזיאון אושוויץ‪-‬בירקנאו‪" .‬עד היום‬ ‫הם אלה שלימדו אותנו כיצד להביט על‬ ‫הטרגדיה האנושית והסבל שחוו כקורבנות‬ ‫הרייך השלישי‪ ,‬ועל ההרס וההשמדה שהוא‬ ‫המית על יהודי אירופה‪ .‬העדות שלהם היתה‬ ‫בורנו אות אזהרה חזק וברור מפני היכולת‬ ‫האנושית להשפיל עד אפר‪ ,‬לדכא ולהשמיד‬ ‫את האחר"‪.‬‬ ‫זוכרים את הקהילה היוגוסלבית בלוחמי הגטאות הודעה לניצולי שואה‬ ‫חברי ארגון יוצאי קהילות‬ ‫מקבלי קצבה מחו"ל‬ ‫יוגוסלביה ביקרו במוזיאון‬ ‫לוחמי הגטאות וערכו בו‬ ‫טקס זיכרון לבני משפו‬ ‫חותיהם שנרצחו בשואה‪.‬‬ ‫בטקס השתתפו כמאה איש‪,‬‬ ‫והוא נערך ב"היכל הילד"‬ ‫שבמוזיאון‪ .‬במהלך הביקור‬ ‫הציגו אנשי המוזיאון חפצים באו לזכור את קורבנות השואה‪ .‬יוצאי קהילות יוגוסלביה‬ ‫שתרמו יהודים יוצאי יוגוסלביה וסיפרו את לאנשינו‪ .‬מרגש במיוחד היה לעמוד מול לוח‬ ‫סיפורי החפצים ששרדו והגיעו לישראל‪ .‬זיכרון לזכר ‪ 163‬בני נוער‪ ,‬יהודים מזאגרב‪,‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הקריאו חברי הארגון את שמות אשר נרצחו בצורה אכזרית במחנה ידובנו"‪.‬‬ ‫יקיריהם שנרצחו בשואה‪ .‬מירי דרמן‪ ,‬יו"ר‬ ‫אל מול לוח הזיכרון לזכר בני הנוער‬ ‫הארגון‪ ,‬אמרה בסיום היום‪" :‬תודה על האפו מזאגרב‪ ,‬אשר נתרם על ידי פרופסור אמיל‬ ‫שרות שניתנה לנו לבקר במוזיאון‪ ,‬לשמוע פרוינדליך‪ ,‬ניצול שואה שעלה ארצה‪ ,‬נשבעו‬ ‫על מיצוי הזכויות שלנו ולערוך טקס מרגש הנוכחים – לזכור‪ .‬לזכור ולא לשכוח‪.‬‬ ‫במסגרת החלטה מנהלית שהתקבלה‬ ‫לאחרונה על ידי שר האוצר‪ ,‬ניצולי שואה‬ ‫המקבלים קצבה בשל נרדפותם ממדינת חוץ‬ ‫(בין היתר ‪ -‬מקבלי רנטה מגרמניה לפי חוק‬ ‫הפיצויים הפדראלי הגרמני – ‪ ,B.E.G‬ומקבלי‬ ‫קצבאות ממדינות מערב אירופה)‪ ,‬עשויים‬ ‫להיות זכאים למענק מהמדינה על סך ‪2,000‬‬ ‫ש"ח‪ ,‬וזאת למי שהכנסתו החודשית אינה‬ ‫עולה על ‪ 8,812‬ש"ח‪ .‬המענק ישולם ביחס‬ ‫לבקשות שיוגשו עד לסוף שנת ‪ .2015‬טופס‬ ‫הבקשה למענק נמצא באתר האינטרנט של‬ ‫הרשות‪ ,‬בכתובת‪.hrights.mof.gov.il :‬‬ ‫ניתן לפנות בכל שאלה או בירור למרכז‬ ‫המידע של הרשות לזכויות ניצולי השואה‬ ‫בטלפון ‪.03-5682651‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫"עיטור האור" הוענק לניצולי שואה משפיעים‬ ‫ולעושים לרווחתם‬ ‫העיטור‪ ,‬המוענק מדי שנה מטעם הקרן לרווחת נפגעי השואה‪ ,‬הוענק השנה גם לצה"ל ולרמטכ"ל בני גנץ‬ ‫"עיטור האור" הוא אות המוענק מטעמה‬ ‫של הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬ ‫פעם בשנה‪ ,‬כהבעת הוקרה לניצולים התוו‬ ‫רמים ומצטיינים בעשייתם למען המדינה‪,‬‬ ‫השתלבות בארץ והצלחה אישית בולטת‬ ‫בישראל‪ .‬האות מוענק לבעלי תפקידים‬ ‫במגזר הציבורי‪ ,‬הפרטי או השלישי‪ ,‬אשר‬ ‫יזמו ו‪/‬או קידמו עשייה עבור ניצולי השואה‬ ‫באופן ייחודי‪ ,‬ולמתנדבים התורמים באופן‬ ‫בולט לשיפור איכות חיי הניצולים בישראל‪.‬‬ ‫הוועדה האקדמית המייעצת שלצד הקרן‬ ‫לרווחה לנפגעי השואה בישראל‪ ,‬מינתה‬ ‫חמישה מבין חבריה לוועדת הבחירה של‬ ‫מקבלי עיטור האור בראשות פרופסור יעקב‬ ‫לומרנץ‪ .‬לוועדה הצטרף גם העיתונאי איתן‬ ‫הבר‪ .‬ועדת ההיגוי של טקס עיטור האור‬ ‫החליטה השנה להעניק אות הוקרה באופן‬ ‫ייחודי לצה"ל ולרמטכ"ל‪ ,‬רב אלוף בני גנץ‪,‬‬ ‫על הפעילות הענפה והמגוונת לרווחתם של‬ ‫ניצולי השואה בישראל‪ .‬טקס עיטור האור‬ ‫לשנת ‪ 2014‬התקיים בערב הראשון של הכנס‬ ‫המקצועי שערכה קרן בכפר המכבייה‪ ,‬ב‪11-‬‬ ‫בנובמבר ‪ .2014‬ואלה מקבלי "עיטור האור"‪,‬‬ ‫לפי קטגוריות ההוקרה‪:‬‬ ‫ניצולים התורמים ומצטיינים בעשייתם‬ ‫למען המדינה ‪ -‬השתלבות בארץ והצלחה‬ ‫אישית בולטת בישראל‪:‬‬ ‫חיים ארז ‪ -‬יו"ר "יד לשריון"‪ .‬אלוף בצה"ל‪,‬‬ ‫אשר שימש כ פיקוד הדרום וכראש אג"א‬ ‫(היום אט"ל)‪.‬‬ ‫אלונה פרנקל ‪ -‬ניצולת שואה‪ .‬סופרת‬ ‫ומאיירת‪ .‬כתבה ואיירה למעלה מ‪ 35-‬ספרי‬ ‫ילדים‪ ,‬שתורגמו לשפות רבות‪ ,‬ואיירה כ‪40-‬‬ ‫ספרי ילדים של מחברים אחרים‪ .‬ספרה‬ ‫הראשון למבוגרים הוא "ילדה" ‪ -‬ספ ר אוט�ו‬ ‫ביוגרפי‪.‬‬ ‫שלמה פרל ‪ -‬ניצול שואה‪ ,‬פועל למען‬ ‫העמקת תודעת השואה‪ .‬בין היתר‪ ,‬הוא כתב‬ ‫עּובד לסרט‬ ‫את קורותיו בספר‪ ,‬אשר בהמשך ַּ‬ ‫נושא פרסים‪ ,‬בשם "אירופה אירופה"‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מימין‪ :‬הרמטכ"ל ‪ -‬רב אלוף בני גנץ‪ ,‬אסתר פרידמן ‪ -‬ניצולת שואה שניצלה ע"י אימו של הרמטכ"ל‬ ‫(והיא זו שהעניקה לו את התעודה)‪ ,‬יו"ר הקרן ‪ -‬אבי דיכטר וקצין חינוך ראשי ‪ -‬תא"ל אבנר פז צוק‬ ‫בעלי תפקידים במגזר הציבורי‪ ,‬הפרטי‬ ‫והשלישי‪ ,‬אשר יזמו ו‪/‬או קידמו עשייה עבור‬ ‫ניצולי השואה באופן ייחודי‪:‬‬ ‫ד"ר יצחק (טולקה) ארד ‪ -‬לוחם במחתרת‬ ‫כנגד הנאצים‪ ,‬איש הפלמ"ח‪ ,‬קצין בדרגת‬ ‫תת אלוף בצה"ל‪ ,‬היסטוריון ויושב ראש‬ ‫הנהלת יד ושם במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫עו"ד יוסף חיות ‪ -‬הקים את הקליניקה‬ ‫לזכויות ניצולי השואה באוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫ד"ר יצחק ןחן ‪ -‬יו"ר הסתדרות רופאי הש�י‬ ‫ניים בישראל‪ .‬יזם את פרויקט ההתנדבות‬ ‫של רופאי השיניים בקהילה למען ניצולי‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫מתנדבים התורמים באופן בולט לשיפור‬ ‫איכות חיי הניצולים בישראל‪:‬‬ ‫כרמל טליה ‪ -‬גמלאית‪ .‬מתנדבת בהוסטל‬ ‫לניצולי שואה בבית החולים לבריאות הנפש‬ ‫"שער מנשה"‪.‬‬ ‫שושנה שחם ‪ -‬גמלאית‪ .‬מסייעת במיצוי‬ ‫זכויות לניצולי שואה בצפון‪ ,‬מטעם עמותת‬ ‫"אביב לניצולי שואה"‪.‬‬ ‫ורד קהתי ‪ -‬מהנדסת תוכנה וסטודנטית‬ ‫לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר‬ ‫אילן‪ .‬נפגשת אחת לשבוע עם ניצולת שואה‬ ‫מזה כשנתיים וחצי‪ ,‬לצד היותה ראש צוות‬ ‫מתנדבים האחראית על ‪ 17‬מתנדבים של‬ ‫הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל‪.‬‬ ‫הנחה בתעריפי החשמל לניצולים נזקקים‬ ‫שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪,‬‬ ‫סילבן שלום‪ ,‬ושר האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‪ ,‬החליטו‬ ‫על הגדלת אוכלוסיית הזכאים להנחות‬ ‫בתעריף החשמל‪.‬‬ ‫בהתאם להחלטת השרים‪ ,‬יתווספו‬ ‫לאוכלוסיית הזכאים להנחה בתעריף החשמל‬ ‫אוכלוסיות ניצולי שואה נזקקים‪ ,‬כמו גם נכי‬ ‫צה"ל ונפגעי פעולות האיבה אשר להם מעל‬ ‫ל‪ 50%-‬נכות‪ .‬הזכאים ייהנו מהנחה קבועה‬ ‫של ‪ 50%‬עבור צריכה חודשית של עד ‪400‬‬ ‫קוט"ש בחשבון החשמל‪ .‬הטבה זו צפויה‬ ‫לחסוך לזכאים כ‪ 1500-‬ש"ח בשנה והיא‬ ‫תיכנס לתוקף במהלך שנת ‪ .2015‬קבוצות‬ ‫הזכאים החדשות מתווספות ל‪ 9-‬קבוצות‬ ‫אחרות‪ ,‬ביניהן‪ :‬מקבלי הבטחת הכנסה‪,‬‬ ‫גמלאים מקבלי קצבאות‪ ,‬ניצולי שואה‬ ‫נזקקים‪ ,‬נכים סיעודיים וחיילים בודדים‪,‬‬ ‫הזכאים כבר כיום להנחות בתעריף החשמל‪.‬‬ ‫הוגבל בחוק שכר הטרחה‬ ‫לטיפול בתביעות ניצולים‬ ‫ביום ‪ 31.12.14‬פורסם תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים המסדיר את הגבלת תשלום שכר הטרחה לעורכי‬ ‫דין או מטפלים שאינם עורכי דין בתביעות של ניצולי שואה‬ ‫התיקון עוסק בנושאים הבאים‪ .1 :‬הגבלת‬ ‫שכר טרחה במקרה שהזכות לתגמולים לפי‬ ‫חוק נכי רדיפות הנאצים אושרה כתוצאה‬ ‫מהחלטה מנהלית (בכלל זה ישנה החלטה‬ ‫מנהלית שניתנה בעניינם של ניצולי שואה‬ ‫יוצאי לוב)‪ .2 .‬הגבלת שכר טרחה בטיפול‬ ‫בבחירה‪" :‬האם לקבל תשלום רטרואקטיבי‬ ‫החל מיום ‪ 1.7.1997‬לפי החוק הגרמני‬ ‫לתשלום של פנסיות על בסיס של עבודה‬ ‫בגטו (‪ .3 .")ZRBG‬מתן סיוע משפטי בחינם‬ ‫לניצולי שואה על ידי האגף לסיוע משפטי‬ ‫במשרד המשפטים בהליכים בבית משפט או‬ ‫בהוצאה לפועל‪ ,‬בעניין שכר טרחה הנדרש‪,‬‬ ‫או ששולם‪ ,‬לעורך דין או למטפל שאינו‬ ‫עורך דין‪ .‬כל אלה‪ ,‬בין אם בהליך שנפתח‬ ‫נגד ניצול השואה ובין אם בתביעה שמעוו‬ ‫ניין להגיש הניצול בעצמו – במטרה להחזרת‬ ‫סכום שנגבה כשכר טרחה‪ ,‬ככל שקיים סיכוי‬ ‫משפטי‪.‬‬ ‫הגבלת שכר הטרחה תחול גם על הסכם‬ ‫שכר טרחה שנכרת לפני יום‬ ‫‪( 31.12.14‬אלא אם כן ניתן‬ ‫פסק דין חלוט בעניין שכר‬ ‫הטרחה)‪ .‬לתשומת ליבכם‪,‬‬ ‫במידה וכבר שילמתם את שכר‬ ‫הטרחה ‪ -‬עליכם לפנות בכתב‬ ‫למי ששילמתם לו (לעורך הדין‬ ‫או למטפל שאינו עורך דין) עד‬ ‫ליום ‪ 31.12.15‬בבקשה להחזרת‬ ‫סכום ההפרש שבין שכר‬ ‫הטרחה ששולם בפועל לבין‬ ‫תעריפי שכר הטרחה המרביים‬ ‫הכלולים בחוק החדש‪.‬‬ ‫עורך הדין או המטפל רשאי לבחור להחזיר‬ ‫לך סכום המהווה ‪ 25%‬מההפרש הנ"ל בתוך‬ ‫‪ 60‬ימים מתום החודש שבו התקבלה אצלו‬ ‫בקשתך להחזרת הסכום‪ ,‬ואם לא עשה כן ‪-‬‬ ‫יהיה ניתן להגיש נגדו תביעה על מלוא סכום‬ ‫ההפרש‪ .‬לעניין זה תוכל להסתייע באגף‬ ‫לסיוע משפטי של משרד המשפטים‪ ,‬בחינם‪.‬‬ ‫ניתן לקבל פרטים מלאים ומידע נוסף‬ ‫ברשות לניצולי שואה בטלפון ‪03-5682651‬‬ ‫או באתר האינטרנט ‪ hrights.mof.gov.il‬וכן‬ ‫במוקד ‪ *8840‬במשרד לאזרחים ותיקים‪,‬‬ ‫או באתר האינטרנט ‪.www.vatikim.gov.il.‬‬ ‫ניתן לפנות גם לאגף לסיוע משפטי במשרד‬ ‫המשפטים בטלפון‪:‬‬ ‫‪ 1-700-70-60-44‬שלוחה ‪4‬‬ ‫האוצר מפעיל מחשבון זכויות ומערך מתנדבים‬ ‫משרד האוצר השיק מחשבון אינטרנטי‪,‬‬ ‫שנועד לאפשר לניצולי השואה לבדוק האם‬ ‫מגיעה להם קצבה או הטבה‪ .‬הוא אף מנחה‬ ‫אותם כיצד הם יכולים לממש אותה‪ .‬הבדיקה‬ ‫מתבצעת בהתבסס על שאלון שממלא‬ ‫הניצול באתר‪.‬‬ ‫המחשבון פותח על ידי הרשות לזכויות‬ ‫ניצולי השואה‪ ,‬והוא כולל מידע על הסדרי‬ ‫הסיוע והזכויות מגופים ממשלתיים וחוץ‪-‬‬ ‫ממשלתיים כאחד‪ .‬השאלון כולל מספר‬ ‫שאלות קצרות וכלליות‪ ,‬כגון תאריך לידה‪,‬‬ ‫ארץ לידה ושנת עלייה‪ .‬בנוסף למחשבון‬ ‫האינטרנטי‪ ,‬הניצולים יכולים לברר האם‬ ‫מגיעות להם זכויות במרכז המידע הטלפוני‬ ‫ואתר הרשות לזכויות ניצולי השואה‪.‬‬ ‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ומשרד‬ ‫החינוך הודיעו על פרויקט במסגרתו יסייעו‬ ‫תלמידים מכל רחבי הארץ לניצולים‪ ,‬שבמסו‬ ‫גרתו הם יגיעו‪ ,‬החל מחנוכה הקרוב‪ ,‬למרכזי‬ ‫ארגון "עמך" ויסייעו להם במימוש זכויותיהם‬ ‫באמצעות מחשבון הזכויות‪ .‬לדברי ‬‬שר‬ ‫האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‪" ,‬אנחנו נלחמים כדי שכל‬ ‫ניצול וניצולת שואה ידעו בדיוק מה מגיע‬ ‫להם ויקבלו את כל מה שמגיע להם‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬באמצעות המחשבון"‪ .‬מנהלת הרשות‬ ‫לזכויות ניצולי השואה‪ ,‬עפרה רוס‪ ,‬ציינה כי‬ ‫"זהו צעד משמעותי נוסף שיזמנו על מנת‬ ‫לסייע לניצולים למצות את זכויותיהם‪ .‬אני‬ ‫מעריכה שהמחשבון שפיתחנו יסייע לניו‬ ‫צולים לקבל הטבות שלא קיבלו קודם לכן‪,‬‬ ‫באמצעות בדיקה פשוטה‪ ,‬קלה ומהירה"‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫ימי הקולנוע של טרזין‬ ‫ניצולי שואה הוזמנו לכנס‬ ‫לרווחתם ונדרשו לשלם‬ ‫הקרן לרווחת ניצולי השואה ארגנה כנס‬ ‫למען ניצולי השואה‪ ,‬בו נדרשו הניצולים‬ ‫לשלם כרטיס כניסה במחיר של ‪ 250‬שקלים‬ ‫לשני ימי הכנס או ‪ 150‬ליום אחד‪ .‬לכנס‬ ‫הוזמנו גם עובדים סוציאליים‪ .‬עובדה זו‪ ,‬כמו‬ ‫גם עצם ארגון הכנס‪ ,‬גררה תגובה ביקורתית‬ ‫של חלק מהניצולים‪.‬‬ ‫בכנס נערכו מספר מושבים שדנו בעיוותי‬ ‫החקיקה ביחס לניצולים‪ ,‬מיהם ניצולי‬ ‫השואה ומהן זכויותיהם והתערבויות ייחוו‬ ‫דיות וחדשניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוזמנו לכנס היסו‬ ‫טוריונים ורבנים‪ ,‬שדיברו על עם ישראל‬ ‫לפני השואה ואחריה ועל הדמוגרפיה של‬ ‫העם היהודי‪ ,‬על שואה‪ ,‬דת ואמונה‪ ,‬יצירה‪,‬‬ ‫תרבות ואמנות‪ ,‬תקשורת ושואה‪ ,‬על המשו‬ ‫לחות לפולין (התועלת והמחיר)‪ ,‬על הדור‬ ‫השני והשלישי ועל מוקדי הנצחת השואה‬ ‫בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫חלק מניצולי השואה הביעו תרעומת לא‬ ‫רק על בזבוז הכספים בארגון "כנס ראוותני"‬ ‫במקום להקדיש את הכספים לסיוע לניו‬ ‫צולים עצמם‪ ,‬אלא גם על הדרישה מהניו‬ ‫צולים לשלם עבור ההשתתפות בו‪ .‬ברוך‬ ‫שבוב‪ ,‬יו"ר ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי המ�ח‬ ‫תרות והגטאות‪ ,‬אמר כי "הכנס הזה מרגיז‬ ‫לא רק אותי אלא את כל ניצולי השואה‪.‬‬ ‫מרגיז אותנו שמבזבזים כסף על כנס בשביל‬ ‫פרסומת של ראשי הקרן‪ ,‬בעוד שהכסף‬ ‫הזה יכול היה ללכת עבור מימון משקפיים‪,‬‬ ‫מכשירי שמיעה‪ ,‬טיפולי שיניים ותוספת‬ ‫שעות סיעוד"‪ .‬שוב קובל כי בעוד שארגוני‬ ‫הניצולים מתמוטטים ממחסור בכספים‬ ‫לפעילותם השוטפת‪ ,‬הקרן מארגנת כנס‬ ‫ראוותני‪" .‬שיעשו כנס אבל לא בכסף של‬ ‫הניצולים"‪ ,‬אמר שוב והוסיף‪" ,‬הם משתו‬ ‫משים בכסף שהם מקבלים מהממשל‬ ‫האמריקאי‪ ,‬מהממשלה שלנו‪ ,‬מממשלת‬ ‫גרמניה ומוועידת התביעות‪ .‬הם מקבלים‬ ‫העיסוק בשואה תוך הקשרים אומנותיים הוא לחם‬ ‫חוקו של בית טרזין‪ ,‬כשפעילותו מתבססת על‬ ‫המטען התרבותי העצום‪ ,‬גם יהודי וגם האוניברסאלי‪,‬‬ ‫של האסירים והקורבנות של גטו טרזיינשטאט‬ ‫׀ עודד ברידא ׀‬ ‫מחה על דרישת התשלום מניצולים‪ .‬ברוך שוב‬ ‫המון כספים וכנראה שהם לא יודעים מה‬ ‫לעשות איתם‪ .‬שייקחו את הכסף הזה ויתנו‬ ‫אותו לניצולים"‪.‬‬ ‫מהקרן לרווחת ניצולי השואה נמסר‬ ‫בתגובה כי "מדובר בכנס מקצועי שמיועד‬ ‫למטפלים וגם לאנשי משרדי הממשלה‪,‬‬ ‫שעוסקים בנושא‪ .‬בקרן הקפידו שעלויות‬ ‫הכנס לא יילקחו מתקציבים שמיועדים לניו‬ ‫צולים‪ ,‬ולכן הוחלט על גביית תשלום עבור‬ ‫כרטיס כניסה‪ .‬ניצולים שפנו מראש וביקשו‬ ‫להשתתף בכנס – קיבלו אישור להיכנס בלי‬ ‫תשלום"‪ .‬עוד הדגישו בקרן כי אין מדובר בכנס‬ ‫ראוותני אלא בכנס מקצועי‪ ,‬שאמור לעסוק‬ ‫בשיטות טיפול לניצולים ועיוותי חקיקה‪.‬‬ ‫ביקורת על מוזיאון בשווייץ שקיבל יצירות‬ ‫שגנבו הנאצים‬ ‫הקונגרס היהודי הלאומי יצא‬ ‫נגד המוזיאון לאמנות יפה של ברן‬ ‫שבשוויץ‪ ,‬לאחר שזה הסכים לקבל‬ ‫לידיו יצירות שעל פי החשד נגזלו‬ ‫מיהודים בזמן השואה‪.‬‬ ‫עבודות אמנות יקרות ערך אלה‬ ‫כוללות ציורים שבזזו הנאצים‪,‬‬ ‫שאותרו השנה באחוזתו של‬ ‫האספן הגרמני קורנליוס גורליט‪.‬‬ ‫לטענתו של רונלד לאודר‪,‬‬ ‫ראש הקונגרס היהודי העולמי‪ ,‬גורליט ותמונות מהאוסף השדוד‬ ‫"הדבר יפתח תיבת פנדורה‬ ‫ויגרום למפולת של תביעות על ידי יורשים שרת התרבות הגרמנית מוניקה גרוטרס‪,‬‬ ‫לכאורה של יצירות האמנות"‪ .‬לאודר אמר שאמרה כי ממשלתה פתחה בדיונים עם‬ ‫את הדברים לשבועון הגרמני "דר שפיגל"‪ .‬המוזיאון לאמנות יפה בברן בדבר ‪1,280‬‬ ‫במסגרת הכתבה שפורסמה‪ ,‬התראיינה גם ציורים‪ ,‬רישומים ויצירות‪ ,‬ביניהם של אמנים‬ ‫‪10‬‬ ‫כפבלו פיקאסו‪ ,‬קלוד מונה‪ ,‬מארק‬ ‫שאגאל ואמנים ידועים אחרים‪.‬‬ ‫כפי שדווח כאן כבר בעבר‪ ,‬סיכם‬ ‫גורליט‪ ,‬בנו של עסקן אמנות‬ ‫מהתקופה הנאצית‪ ,‬לפני מותו‬ ‫בחודש מאי‪ ,‬בגיל ‪ ,81‬על עסקה‬ ‫עם ממשלת גרמניה לאיתור‬ ‫הבעלים החוקיים של יצירות‬ ‫האמנות‪ ,‬כולל יהודים שרכושם‬ ‫נגנב או הופקע בזמן הרייך‬ ‫השלישי‪ .‬יצירות האמנות נתפסו‬ ‫בתחילת שנת ‪ ,2012‬כאשר התגלו‬ ‫במקרה בזמן חקירת התחמקות מתשלום‬ ‫מיסים‪ ,‬וגורליט הסכים למסור אותן למוו‬ ‫זיאון‪" .‬אני בטוחה שנגיע לפתרון טוב‬ ‫והגיוני"‪ ,‬אומרת גרוטרס‪.‬‬ ‫בסוף חודש דצמבר ‪ 2014‬נערכה ביוזמת‬ ‫בית טרזין סדרת אירועים בת שלושה ימים‪,‬‬ ‫שנקראה “הקולנוע של טרזין”‪ .‬בסינמטק תל‬ ‫אביב הוקרנו ‪ 11‬סרטי קולנוע‪ ,‬שהמשותף‬ ‫לכולם – העיסוק בגטו טרזיינשטאט‬ ‫ובאסיריו‪ .‬אחד האירועים הוקדש לגורלם‬ ‫של שני סרטים שהגרמנים צילמו בגטו‬ ‫לצרכי תיעוד ותעמולה ב‪ 1942-‬ו‪.1944-‬‬ ‫נשאלת השאלה מדוע לעסוק בקולנוע ולא‬ ‫במוות? מדוע לספר על התרבות ‪ -‬המוזיקה‪,‬‬ ‫התיאטרון‪ ,‬הקברט‪ ,‬הכתיבה ‪ -‬ולא על החולי‬ ‫והמצוקה? מדוע לעסוק בחינוך הילדים‬ ‫בגטו‪ ,‬ברפואה שהוקמה שם‪ ,‬בעבודה שעליה‬ ‫נשענו כמצילת חיים (והתבדו‪ ,‬כמובן)‪ ,‬ולא‬ ‫בתנאי החיים הנוראיים‪ ,‬בכפייה ובאכזריות‬ ‫שבה נוהל הגטו?‪.‬‬ ‫שנים רבות מנסים ניצולי הגטו להילחם‬ ‫במיתוס של ה”גטו לדוגמא”‪ ,‬כאילו מטרת‬ ‫הקמתו הייתה רק כדי להראות שחיים בו‬ ‫טוב‪ ,‬לבושים היטב‪ ,‬אוכלים ונהנים מבתי‬ ‫קפה וחיי תרבות‪ .‬האם העלאת אירוע‬ ‫קולנועי‪ ,‬שתמציתו להראות את סרטי‬ ‫התעמולה שנעשו בו‪ ,‬וכמובן מבחר מסרטים‬ ‫רבים מספור שנעשו על הגטו ‪ -‬לא עלולה‬ ‫להנציח את המיתוס הזה?‬ ‫כאן אולי מגיעה הייחודיות של בית טרזין‬ ‫ודרכו להנחלת זכרון השואה‪ .‬בעוד שר‬ ‫החינוך מדבר על הנחלת זכרון השואה‬ ‫לילדים וסופג ביקורת‪ ,‬בצדק או שלא בצדק‪,‬‬ ‫לבית טרזין מגיעים כבר שנים רבות ילדים‬ ‫מכיתות ד’‪-‬ו’‪ .‬בתערוכות המוצגות במקום‬ ‫הם אינם נחשפים לתמונות זוועה‪ ,‬אך‬ ‫בהחלט נחשפים לסיפורים של ילדים בגילם‪,‬‬ ‫שחיו בצפיפות‪ ,‬כתבו עיתונים במו ידיהם‬ ‫ שחלקם נשארו ונמצאים אצלנו ‪ -‬כתבו‬‫ואיירו בכישרון רב יומנים המתארים את‬ ‫חייהם‪ ,‬ואפילו השתתפו בסרטי התעמולה‪.‬‬ ‫הפעילות המרובה בנושאים התרבותיים לא‬ ‫צמחה משום שלגטו‬ ‫נשלחו רק אמנים‪.‬‬ ‫הפעילות צמחה כי‬ ‫מסמך תרבותי ואנושי מרתק‪ .‬הסרטים של טרזין‬ ‫האוכלוסייה היהודית‬ ‫שהגיעה לגטו ממדינות מרכז אירופה‪ ,‬גבעת חיים איחוד ומתקרב למרכז‪.‬‬ ‫עברו ‪ 70‬שנה מאז ניסו הגרמנים לנצל את‬ ‫הייתה בעלת מטען תרבותי עצום‪ ,‬גם יהודי‬ ‫וגם אוניברסאלי‪ ,‬והיה בהם הצימאון לקבל אותו “משהו דמוי חיי תרבות בצל המוות”‬ ‫משהו מעולמם הקודם לכליאתם‪ ,‬תמורת ולהכניסו לסרט תעמולה‪ ,‬שבמוחם ההזוי‬ ‫רגעים של שפיות‪ .‬את הצורך הזה סיפקו חשבו שיציל אותם מאשמת רצח העם‪.‬‬ ‫אנשים מרובי כישרון‪ ,‬שהגיעו לגטו כי כל לאחר סיום הצילומים‪ ,‬נשלחו כמעט כל‬ ‫חטאם היה שנולדו וסומנו כיהודים‪ .‬הכישרון משתתפי הסרט אל מותם‪ .‬מעטים שרדו‪,‬‬ ‫התבטא במגוון עצום של יכולות‪ .‬כך‪ ,‬אפילו אך קולם ודמויותיהם עדיין נמצאים בסרט‪,‬‬ ‫כדי להכין סרט קולנוע‪ ,‬הגרמנים הצליחו שסיפור הפקתו סופר באירוע מיוחד ביום‬ ‫למצוא ולאלץ‪ ,‬בתוך אוכלוסיית הגטו‪ ,‬את שישי בבוקר‪ .‬הקולות והאנשים שאינם ‪-‬‬ ‫הונצחו ונשארו איתנו עד היום‪.‬‬ ‫אלו שיעשו זאת עבורם‪.‬‬ ‫המיוחד בצילום הסרטים בטרזין היה‬ ‫מכאן שהמושג “גטו לדוגמא” צמח רק‬ ‫בשלב מאוחר של המלחמה‪ ,‬כשהגרמנים שהאסירים לא היו רק סטטיסטים אל מול‬ ‫הבינו שאפשר לנצל את היכולות הללו המצלמות‪ .‬האסירים היו גם בעלי תפקידים‬ ‫לצורך ראווה לעולם‪ .‬מטרתו היחידה של בהפקת הסרטים‪ .‬היו בהם במאים‪ ,‬כותבים‪,‬‬ ‫הגטו‪ ,‬כפי שהגרמנים ראו אותה‪ ,‬הייתה ציירים‪ ,‬תפאורנים‪ ,‬עורכים ועוזרי הפקה‬ ‫לרכז את יהדות צ’כיה‪ ,‬יחד עם אחרים וצילום‪ .‬ה”שחקנים” נדרשו לשחק על‬ ‫שהגיעו מהארצות שמסביב‪ ,‬ולהכינם פי פקודה ולחזור שוב ושוב על הסצנה‬ ‫במחנה מעבר עבור המשלוחים למזרח‪ ,‬עד שהייתה לשביעות רצון הצוות‪ ,‬אך גם‬ ‫להשמדה‪ .‬בינתיים‪ ,‬אמרו הגרמנים לעצמם לשביעות רצון הגרמנים‪ ,‬אשר פיקחו מקרוב‬ ‫ שינהלו לעצמם היהודים את שעות הפנאי מאוד על כל צעד וגם דאגו להחטיף סטירה‬‫המועטות שלהם עם התרבות שלהם‪ .‬שעשע מדי פעם כדי להבהיר מי בעל הבית בסרט הזה‪.‬‬ ‫בסדרת האירועים הוצגו סרטים על גטו‬ ‫אותם הרעיון שהיהודים לא יודעים מה‬ ‫מחכה להם‪ ,‬וזה בהחלט עזר להם בהטעיית טרזיינשטאט‪ ,‬שנעשו בתקופות שונות‪.‬‬ ‫עשרות סרטים‪ ,‬מקצתם עלילתיים ורובם‬ ‫האסירים והסתרת הכוונות האמיתיות‪.‬‬ ‫דוקומנטריים‪ ,‬נעשו על הגטו שסיפורו משך‬ ‫יוצרים רבים‪ .‬מתוכם נבחרו בקפידה כ‪10-‬‬ ‫עוסקים בחיים‪ ,‬יוצאים מהמוזיאון‬ ‫בית טרזין רוצה לעסוק גם בחיים‪ ,‬ביהדות סרטים מעניינים ומגוונים‪ ,‬וחלקם אף זכו‬ ‫המרכז‪-‬אירופאית ובתרבותה‪ ,‬כי היום‪ ,‬לראשונה לתרגום לעברית‪ .‬למשל‪ ,‬סרט‬ ‫‪ 70‬שנה אחרי סיום המלחמה ‪ -‬זיכרון חיי עלילתי בשם “המסע למרחקים”‪ ,‬שצולם‬ ‫היהודים בעולם שלפני השואה הולך ונעלם‪ .‬בטרזין ב‪ ,1947-‬שנתיים אחרי השואה‪.‬‬ ‫היום הציבור רוצה פחות ללכת למוזיאונים המשטר הקומוניסטי בצ’כוסלובקיה אסר‬ ‫ומבקש יותר הנגשה לבית ולקרבתו – אז את הקרנתו למשך ‪ 40‬שנה‪ ,‬עד לנפילתו‪.‬‬ ‫הנה בא בית טרזין‪ ,‬יוצא ממקומו בקיבוץ הכותב הוא המנהל היוצא של בית טרזין‬ ‫‪11‬‬ ‫מפעל הנצחה יחודי‬ ‫מפעל הנצחה יחודי‬ ‫"מיר זענען דא” – אנחנו כאן‬ ‫מתעד היסטוריה יהודית בת ‪ 1,000‬שנה‪ .‬מוזיאון פולין החדש בוורשה‬ ‫"פולין" הוא שמה של תערוכת קבע המנציחה את תולדות אלף שנותיה של יהדות פולין‪.‬‬ ‫מטרתה היא להילחם בתפיסה לפיה תולדות יהודי פולין מתמצות בתולדות קורבנות שואה‬ ‫׀ לילי הבר ׀‬ ‫התרגשות‪.‬‬ ‫זהו הרגש הסוחף והעמוק שחשתי בעת‬ ‫שנכחתי באירועי חנוכת תערוכת הקבע‬ ‫של מוזיאון "פולין" לתולדות יהודי פולין‬ ‫בוורשה‪ .‬האירועים נמשכו על פני שלושה‬ ‫ימים גדושים בסוף אוקטובר השנה‪ ,‬בנוכחות‬ ‫קהל רב‪ ,‬שמנה למעלה מאלף מכובדים‬ ‫ומוזמנים מפולין‪ ,‬ישראל‪ ,‬ארה"ב ומדינות‬ ‫נוספות‪ .‬האירועים כללו סיור מודרך‪ ,‬קבלת‬ ‫פנים‪ ,‬קונצרט חגיגי וטקס מרכזי רב רושם‪.‬‬ ‫בניין המוזיאון נמצא בשטח שבו היה בעבר‬ ‫גטו ורשה‪ ,‬ברחוב אנילביץ'‪ ,‬מול האנדרטה‬ ‫לזכר גיבורי הגטו ומצידה השני של הרחבה‬ ‫המרוצפת הגדולה‪ .‬עצם מיקומו‪ ,‬במקום‬ ‫ההיסטורי הזה‪ ,‬מעורר במבקר זיכרונות‬ ‫ואסוציאציות מרגשות‪ .‬מה הולם ומעורר‬ ‫השראה יותר מלעמוד נוכח האנדרטה‪,‬‬ ‫יצירתו של הפסל נתן רפופורט‪ ,‬להתייחד עם‬ ‫זיכרם של גיבורי המרד‪ ,‬ומשם לצעוד היישר‬ ‫אל המוזיאון‪ ,‬ולחוות את התערוכה על‬ ‫מוצגיה המיוחדים? שם יוכל אולי המבקר‬ ‫לנסות להבין מנין צמחו גיבורים אלה‪ .‬מנין‬ ‫ינקו ומהיכן שאבו את תעצומות הנפש‬ ‫‪12‬‬ ‫ללחום ולמות‪ ,‬כשכל חטאם היה היותם‬ ‫יהודים‪ .‬התשובה נמצאת במוזיאון – באלף‬ ‫שנות ההיסטוריה של יהודי פולין‪.‬‬ ‫בנין המוזיאון המרשים מאוד – גדול‪ ,‬מפואר‬ ‫ומלא הוד – עוצב על ידי האדריכל הפיני‬ ‫ריינר מהלמקי‪ ,‬שהצעתו נבחרה במסגרת‬ ‫תחרות בינלאומית‪ ,‬מבין ‪ 11‬הצעות שהגיעו‬ ‫לגמר‪ .‬זכוכית ואריחי בטון מוזרק דמויי אבן‬ ‫גיר בהירה הם החומרים העיקריים ממנו‬ ‫הוא בנוי‪ .‬תערוכת הקבע‪ ,‬שפע המוצגים‬ ‫בה‪ ,‬אמצעי התצוגה ועיצוב אולמות התצוגה‬ ‫משרים על המבקר אווירה של יראת כבוד‪.‬‬ ‫אך לא רק העוצמה הפיזית של הבניין‬ ‫והתצוגות ריגשו אותי כל כך‪ .‬התרגשתי כי‬ ‫למיטב ידיעתי זהו המוזיאון הראשון והיחיד‬ ‫בעולם המוקדש כולו לחיים היהודיים‪,‬‬ ‫על דורותיהם‪ ,‬בפולין‪ ,‬ולא לשואה בלבד‪.‬‬ ‫מקומם של אירועי השואה והרצח אינו נפקד‬ ‫מהתערוכה‪ .‬יש ודאי כאלה שיאמרו שהיה‬ ‫צריך להדגיש יותר את שנות האסון‪ ,‬ואחרים‬ ‫יסברו שאירועים אלה תופסים חלקים‬ ‫גדולים מדי מסך סיפור אלף שנות ההיסו‬ ‫טוריה היהודית בפולין‪ .‬לי די בעצם קיומו‬ ‫של המוזיאון‪ .‬די לי בעובדה שכל מי שיגיע‬ ‫לוורשה ידע שאנחנו היינו כאן‪ .‬סיפורנו‬ ‫ סיפורה של יהדות פולין ‪ -‬לא התחיל‬‫במלחמה ובשואה‪ .‬ידע העולם ש"אלף שנות‬ ‫היסטוריה לא שוכחים"‪.‬‬ ‫היטיב לבטא רגשות אלה‪ ,‬נשיא המדינה‪,‬‬ ‫ראובן ריבלין‪ ,‬במעמד הטקס החגיגי לרגל‬ ‫פתיחת המוזיאון‪ ,‬באומרו‪ ,‬בין היתר‪" :‬אי‬ ‫אפשר למחוק היסטוריה עשירה כל כך‪,‬‬ ‫מלאה כל כך‪ ,‬כואבת כל כך‪".‬‬ ‫למלא חלל של זיכרון‬ ‫בן ‪ 1000‬שנים‬ ‫הטקס המרכזי בו נאמרו הדברים האלה‬ ‫נערך בצהרי היום‪ ,‬לרגלי האנדרטה לזכר‬ ‫הגיבורים‪ .‬נשיא פולין הניח זרים‪ ,‬ויחד איתם‬ ‫עמדנו דום וכיבדנו אותם ואת כל אשר אנו‬ ‫מצווים ורוצים לזכור‪ .‬שמי סתיו כחולים‬ ‫ובהירים בהקו מעל ראשינו והקור היה עז‪.‬‬ ‫אך לא הקור גרם לגלי הצמרמורת ששטפו‬ ‫אותי‪ ,‬כי אם גודל השעה ועומק החוויה הם‬ ‫אלה שהרטיטו את לבי‪ .‬מריאן טורסקי‪ ,‬ניצול‬ ‫אושוויץ‪ ,‬יליד לודז' הגר בוורשה ומכהן‬ ‫כנשיא מועצת המוזיאון והיה בין יוזמיו‪,‬‬ ‫קרא בדבריו‪" :‬מיר זענען דא" (אנחנו כאן)‪,‬‬ ‫כשהוא פונה אל אביו ואחיו שנרצחו‪ .‬המוו‬ ‫זיאון אמור למלא‪ ,‬חלקית‪ ,‬את החלל העצום‬ ‫שנוצר לאחר השמדת היהדות בפולין ‪ -‬אמר‬ ‫בנאום שנשא‪.‬‬ ‫הרעיון להקים מוזיאון שיוקדש להיסטוריה‬ ‫של יהודי פולין נולד כבר בתחילת שנות‬ ‫ה‑‪ 90‬של המאה הקודמת‪ ,‬לאחר נפילת‬ ‫הקומוניזם‪ .‬כבר בשנת ‪ 1997‬הקצתה עיריית‬ ‫ורשה את השטח להקמת המוזיאון‪ .‬היה זה‬ ‫השטח היחידי בתחומי הרובע היהודי לשעבר‬ ‫שנותר לא בנוי‪ .‬עשר שנים מאוחר יותר נערך‬ ‫טקס הנחת אבן הפינה של הבניין שהקמתו‬ ‫נמשכה שש שנים‪ .‬הוא מומן מכספי תרומות‬ ‫של עיריית ורשה‪ ,‬ממשלת גרמניה ואחרים‪,‬‬ ‫והוא נחנך רשמית ב‪ 19-‬באפריל ‪– 2013‬‬ ‫‪ 70‬שנה לפרוץ המרד בגטו‪ .‬תצוגת הקבע‬ ‫של המוזיאון מומנה מתרומות של יהודים‬ ‫נדבנים‪ .‬ההשקעה הכוללת בבנייה ובתצוגה‬ ‫הסתכמה ביותר מ‪ 100-‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫שטחו הכולל של הבניין הוא כ‪13,000-‬‬ ‫מ"ר‪ .‬כששליש מזה (למעלה מ‪ 4,000-‬מ"ר)‬ ‫מוקדש לתצוגת הקבע המספרת את ההיסו‬ ‫טוריה של יהדות פולין ‪ -‬שהייתה הקהילה‬ ‫היהודית הגדולה ביותר בעולם‪ .‬התערוכה‬ ‫פרושה על פני שמונה גלריות נפרדות‪,‬‬ ‫לפי תקופות היסטוריות‪ :‬החל מראשית‬ ‫ההתיישבות של יהודים בפולין וכלה‬ ‫בתקופה שלאחר השואה‪.‬‬ ‫אם תרצו ללמוד עוד על המוזיאון‬ ‫המיוחד הזה‪ ,‬אני ממליצה "לבלות"‬ ‫מעט בסיור וירטואלי באתר האינטרנט‬ ‫‪ ,POLIN‬ובמיוחד באתר המוזיאון‪ ,‬שכתובתו‪:‬‬ ‫‪ .www.jewishmuseum.org.pl/enn‬הט�ק‬ ‫סטים באתר כתובים בפולנית ואנגלית‪.‬‬ ‫נדמה לי כי ביקור במוזיאון מיוחד זה הוא‬ ‫חובה לכל אדם‪ ,‬ובמיוחד לכל צעיר‪ ,‬ישראלי‬ ‫או פולני‪ ,‬יהודי ושאינו יהודי‪ .‬רק על ידי‬ ‫לימוד העבר נדע מי אנחנו‪ ,‬מנין באנו ולאן‬ ‫פנינו כעם ומדינה‪ .‬הרי אין עתיד ללא עבר‪.‬‬ ‫ומשם ‪ -‬לכאן ועכשיו‪ .‬הגיע הזמן שגם‬ ‫במדינת ישראל יוקם בית ‪ -‬משכן לתיעוד‬ ‫ושימור המורשת ההיסטורית והתרבותית‬ ‫של קהילת יהודי פולין‪.‬‬ ‫הכותבת היא יו"ר ארגון יוצאי קרקוב בישראל‪,‬‬ ‫בת לניצולי שואה ויו"ר עמותת "עופות החול"‬ ‫המפיקה סרטים תיעודיים‪ ,‬המספרים על תרומת‬ ‫ניצולי השואה להקמתה המדינה וביסוסה‬ ‫מיזם להקמת מרכז מורשת פולין בישראל‬ ‫יהדות פולין‪ ,‬שראשיתה לפני כאלף‬ ‫שנה‪ ,‬הייתה הקיבוץ היהודי הגדול ביותר‬ ‫באירופה‪ .‬בשיאה‪ ,‬במחצית המאה ה‪,20-‬‬ ‫מנתה כשלושה וחצי מיליון נפש‪ .‬בקרב‬ ‫אלפי הקהילות היהודיות בפולין רבתי‬ ‫התרחשה פעילות מגוונת וענפה בתחומי‬ ‫הרוח‪ ,‬בלימוד והלכה‪ ,‬בתרבות ובפוליטיקה‪.‬‬ ‫ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של‬ ‫היהדות בפולין ידעה תקופות של סובלנות‬ ‫ופריחה דתית ותרבותית לצד תקופות של‬ ‫אנטישמיות קשה‪ ,‬רדיפות‪ ,‬פרעות וגיו‬ ‫רושים‪ ,‬ששיאם היה השמדתה המוחלטת‬ ‫כמעט במלחמת העולם השנייה‪ .‬מאות‬ ‫עיתונים ביידיש ובעברית ראו אור בערי‬ ‫פולין ותנועת ההשכלה פרחה שם‪ .‬הוקמו‬ ‫מוסדות קהילתיים ודתיים שהצטיינו בארו‬ ‫גונם הדמוקרטי‪ ,‬ושם גם פרחו המפלגות‬ ‫השונות‪ ,‬תנועות הנוער‪ ,‬ישיבות ותלמידי‬ ‫חכמים‪ .‬עולם שלם‪ ,‬גדול ועשיר‪.‬‬ ‫מפתיע לכן‪ ,‬שלמרות שקהילה זו היתה‬ ‫הגדולה ומהחשובות שבקהילות ישראל‬ ‫בתפוצות‪ ,‬לא קם עד היום בארץ משכן ובית‬ ‫ראוי שבו תונצח קהילה מפוארת זו ועשייתה‬ ‫המשמעותית והמכרעת למען העם היהודי‬ ‫ולמען מדינת ישראל‪ .‬הגיע הזמן לספר את‬ ‫סיפור אלף השנים שקדמו לשואה‪ ,‬ולהעיד‬ ‫על תרומתם של ניצולי השואה‪ ,‬אשר הצליחו‬ ‫לאסוף מתוך כאבם העצום כוחות נפש כדי‬ ‫לבנות חיים חדשים‪ ,‬להקים בית לאומי‬ ‫ומשפחה ולתרום להתפתחותה ושגשוגה‬ ‫של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬קבוצת מתנדבים ששורשי משפו‬ ‫חותיהם בפולין‪ ,‬מבקשים לפעול להנצחת‬ ‫המורשת התרבותית של יהדות פולין‬ ‫בישראל‪ .‬בדומה למפעלי הנצחה של קהילות‬ ‫יהודיות אחרות מתפוצות ישראל‪ ,‬אנו‬ ‫מציעים לפעול להקמת מרכז‪ ,‬אשר יספר את‬ ‫סיפורה הייחודי והמתמשך לאורך הדורות‬ ‫של יהדות פולין בגולה ושל יוצאי הקהילה‬ ‫בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הקמנו את "הפורום של‬ ‫יוצאי פולין בישראל"‪ ,‬שישמש כיזם להקמת‬ ‫המרכז ולובי לקידום הפרויקט‪.‬‬ ‫בחזוננו‪ ,‬בית מורשת יהודי פולין לא‬ ‫יהיה עוד מוזיאון או אתר הנצחה סטטי‪.‬‬ ‫הבית יהיה מרכז חינוכי‪-‬לימודי‪ ,‬הפונה אל‬ ‫קהלים שונים ‪ -‬צעירים ומבוגרים ‪ -‬אשר‬ ‫יציג לקהל המבקרים‪ ,‬באמצעים דיגיטו‬ ‫ליים ומולטי‪-‬מדיאליים‪ ,‬את העבר הרחוק‬ ‫והקרוב של הקהילה‪ .‬ייעשה שימוש‬ ‫במגוון אמצעי תצוגה והדרכה מתקדמים‪,‬‬ ‫כולל אפשרויות לאתר חומרים ארכיונים‪,‬‬ ‫לצפות בתמונות וסרטים‪ ,‬להאזין למוזיקה‬ ‫יהודית ולהכיר את השפה ותרבות היידיש‪,‬‬ ‫הייחודית לעמנו‪ .‬המרכז יציג את ראשית‬ ‫ההתיישבות היהודית בפולין מתחילת‬ ‫האלף השני‪ ,‬עבור בתקופת ימי הביו‬ ‫ניים וההתיישבות של יהודי ספרד לאחר‬ ‫גירושם‪ .‬יהדות פולין הייתה ערש הציונות‬ ‫והמקור ממנו צמחה האידיאולוגיה של‬ ‫המפלגות הציוניות‪ ,‬היא שהזינה את גלי‬ ‫העלייה האזרחית והחלוצית‪ ,‬אשר הטביעו‬ ‫חותם משמעותי ובל ימחה בתולדות‬ ‫"המדינה שבדרך"‪ ,‬בהקמת מדינת ישראל‬ ‫ובמאבק על קיומה‪ ,‬פיתוחה ושגשגה‪.‬‬ ‫לציונים מקרב יהדות פולין היה תפקיד‬ ‫מרכזי בהנהגת היישוב העברי בארץ ישראל‬ ‫ובהנהגתה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות הולך ונחשף חלקם‬ ‫של יוצאי פולין בבנייתה של מדינת‬ ‫ישראל ובחותם העצום שטבעו בתרו‬ ‫בותה‪ ,‬תוך השתלבות במארג החברה‬ ‫הישראלית בתפקידים בכירים בכלכלה‪,‬‬ ‫בחינוך‪ ,‬בתרבות ובביטחון‪ .‬אך בכך לא די‪.‬‬ ‫אנו מזמינים כל מי שחש שהקמת מרכז זה‬ ‫היא מטרה ראויה‪ ,‬לבוא אל שורותינו‪ ,‬להזו‬ ‫דהות עמנו ולסייע‪.‬‬ ‫לילי הבר‬ ‫‪13‬‬ ‫זוכרים ומזכירים‬ ‫זוכרים ומזכירים‬ ‫העצרת השנתית של‬ ‫יהודי בוקובינה‬ ‫לפני ‪ 73‬שנה‪ ,‬ב‪ 10-‬באוקטובר ‪ ,1941‬פקד המרשל אנטונסקו‪ ,‬ראש הממשל הפשיסטי של רומניה‪,‬‬ ‫לגרש את כל יהודי בוקובינה ובסרביה לגיא המוות טרנסניסטריה‪ .‬כ‪ 600-‬בוקבינאים‪ ,‬מחציתם בני דורות‬ ‫ההמשך‪ ,‬התכנסו באולם רקנאטי שבמוזיאון תל אביב ב‪ 6-‬באוקטובר ‪ 2014‬למפגש דורות כדי לחגוג את‬ ‫הישרדותם ולזכור את הקורבנות‬ ‫ברומניה ובאוסטריה‪ ,‬ד'"ר יוסף גוברין‪ ,‬על‬ ‫מחקריו ומאמריו בנושא יהדות רומניה‬ ‫בכלל ובוקובינה בפרט‪ ,‬לאברהם איווניר‪,‬‬ ‫על פעילותו המתמשכת להגברת הנוכחות‬ ‫של שואת יהודי רומניה ובוקובינה‪ ,‬בפרט‬ ‫ביד ושם‪ ,‬לשחקנית כלת פרס ישראל‪ ,‬מרים‬ ‫זוהר‪ ,‬ילידת צ'רנוביץ ושורדת טרנסניסטריה‪,‬‬ ‫ולכלת פרס ישראל למשחק‪ ,‬השחקנית‬ ‫ליאה קניג‪.‬‬ ‫ד"ר גוברין נשא דברים בשם מקבלי האות‪:‬‬ ‫"עצרת שנתית זו באה לציי ן ‪ 73‬שנה לג�י‬ ‫רושם של יהודי בוקובינה‪ ,‬בסרביה ואזור‬ ‫דורוחוי לגטאות ולמחנות המוות בטרנסניסו‬ ‫טריה‪ .‬זה קרה אחרי שחיילי הצבא הפשיסטי‬ ‫של רומניה ביצעו טבח המוני ברבבות יהודי‬ ‫צפון בוקובינה ובסרביה בשבוע הראשון‬ ‫לפלישתם לאזורים אלה‪ ,‬יחד עם חיילי‬ ‫הצבא הגרמני‪ ,‬ביולי ‪ .1941‬ההיסטוריוגרפיה‬ ‫הרומנית נוטה‪ ,‬משום מה‪ ,‬להתעלם ממעשי‬ ‫ההרג ההמוני הזה‪ ,‬אם משום ששטחים אלה‬ ‫אינם שייכים לה עוד‪ ,‬ואם משום שהעיסוק‬ ‫בנושא זה עלול‪ ,‬לטעמה‪ ,‬לפגוע קשות‬ ‫בדימוי הרומני‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין לשכוח‬ ‫שאותו משטר פשיסטי עצמו‪ ,‬שפקד על הרג‬ ‫רבבות יהודים בשטחי בסרביה וצפון בוקוו‬ ‫בינה‪ ,‬נמנע‪ ,‬באותו זמן‪ ,‬מלשלוח את יהודי‬ ‫"ההיסטוריוגרפיה הרומנית נוטה‪,‬‬ ‫משום מה‪ ,‬להתעלם ממעשי ההרג‬ ‫ההמוני הזה‪ ,‬אם משום ששטחים‬ ‫אלה אינם שייכים לה עוד‪ ,‬ואם משום‬ ‫שהעיסוק בנושא זה עלול‪ ,‬לטעמה‪,‬‬ ‫לפגוע קשות בדימוי הרומני"‬ ‫ד"ר יוסף גוברין מקבל את האות‪ .‬לשמאלו‪ :‬פרופ' אליעזר גלאובך‪ ,‬יוחנן רון ודן מריאן‬ ‫העצרת נפתחה בטקס אזכרה לקורבנות‪,‬‬ ‫אותו ניהל רבה של הקהילה הרומנית‪ ,‬הרב‬ ‫יוסף וסרמן; ונשיא הארגון לשעבר‪ ,‬יצחק‬ ‫ילון‪ ,‬הדליק את מנורת ששת הקנים לזכר‬ ‫הקורבנות‪.‬‬ ‫את הנאספים בירכו שגרירת רומניה‬ ‫בישראל‪ ,‬אנדריאה פסטרנק‪ ,‬אשר הדגישה‬ ‫את הכרתה של ממשלת גרמניה בשואה‬ ‫‪14‬‬ ‫שחולל המשטר הפשיסטי בראשות של‬ ‫אנטונסקו; יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי‬ ‫השואה‪ ,‬קולט אביטל; נשיא הארגון העולמי‬ ‫של יהודי בוקובינה ויו"ר הוועד המנהל‬ ‫של הארגון‪ ,‬יוחנן רון זינגר; יו"ר א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר‪,‬‬ ‫הארגון המאוחד של יוצאי רומניה‪ ,‬מיכה‬ ‫חריש; ויו"ר ארגון ניצולי טרנסניסטריה‪,‬‬ ‫מאיר שפי‪.‬‬ ‫בתום הברכות התקיים טקס הענקת‬ ‫אות יקיר יהודי בוקובינה‪ ,‬הנערך זו השנה‬ ‫השנייה‪ ,‬לאישים אשר תרמו בחייהם‬ ‫להגברת המודעות לקהילה מפוארת זו‬ ‫ולמורשתה ולעושר התרבותי של הקהילה‪.‬‬ ‫בראש ועדת האות עמד פרופ' אליעזר‬ ‫גלאובך‪ ,‬ולצידו יוחנן רון זינגר ודן מריאן‪.‬‬ ‫האות חולק השנה לשגריר ישראל לשעבר‬ ‫רומניה בשאר אזוריה למחנות המוות‪.‬‬ ‫"בוקובינה‪ ,‬שהינה אזור ולא מדינה‪,‬‬ ‫השתייכה‪ ,‬כידוע‪ ,‬עד ‪ 1918‬לאימפריה‬ ‫האוסטרית‪ ,‬ומאותה שנה סופחה לרומניה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1940‬חולקה לשני אזורים‪ ,‬תחת שני‬ ‫שלטונות שונים זה מזה‪ .‬האחד הוא דרום‬ ‫בוקובינה‪ ,‬והשני ‪ -‬צפון בוקובינה‪ ,‬שסופח‬ ‫לבריה"מ יחד עם בסרביה‪ ,‬לאחר שבריה"מ‬ ‫הגישה אולטימטום לרומניה לסגת מהם‬ ‫תוך ‪ 48‬שעות‪ ,‬במגמה לספחם לשטחה של‬ ‫בריה"מ‪ .‬האולטימטום‪ ,‬כידוע‪ ,‬התבסס על‬ ‫הפרוטוקול הסודי שצורף אל הסכ ם ריב�נ‬ ‫טרופ‪-‬מולוטוב‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1939‬על חלוקת‬ ‫אזורי השפעה בין גרמניה ובריה"מ‪ ,‬בלי‬ ‫שהשלטונות הרומניים ידעו עליו‪.‬‬ ‫"צפון בוקובינה‪ ,‬בניגוד לבסרביה‪ ,‬לא‬ ‫הוזכרה במפורש בפרוטוקול‪ .‬רומניה נאלצה‬ ‫אז‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬להיענות לאולטימטום‬ ‫זה‪ .‬היום‪ ,‬כידוע‪ ,‬צפון בוקובינה הינה חלק‬ ‫מאוקראינה‪ ,‬בסרביה נהייתה לרפובליקת‬ ‫מולדובה‪ ,‬ואילו דרום בוקובינה‪ ,‬נשארה‬ ‫בידי רומניה‪ .‬המשותף לצפון בוקובינה ולדו‬ ‫רומה הוא לא רק שמשתיהן גורשו יהודי‬ ‫המקום באכזריות לטרנסניסטריה‪ ,‬כי אם‬ ‫גם בהיסטוריה המשותפת – כללית ויהודית‬ ‫– ובראש וראשונה במורשת התרבותית‬ ‫שאפיינה כל כך יהדות זו‪ :‬בהשפעת התרבות‬ ‫האוניברסאלית‪ ,‬ובמיוחד זו של אוסטריה‬ ‫וגרמניה במאות הקודמות‪ ,‬ובהשפעת‬ ‫המסורת והתרבות היהודית המושרשת‬ ‫בעמנו מימים ימימה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הושפעה מן‬ ‫הפעילות הענפה שההסתדרות הציונית‬ ‫פיתחה בבוקובינה בסיועם של מנהיגי‬ ‫הקהילות היהודיות המקומיות"‪.‬‬ ‫קהילה שהצמיחה דמויות‬ ‫מפתח לא רק לא בהנהגה‬ ‫הציונית‪ ,‬אלא גם בתרבות‪,‬‬ ‫באומנות‪ ,‬במדע ובכלכלה‬ ‫"יהדות זו הצמיחה מתוכה עוד מתחילת‬ ‫המאה ה‪ ,20-‬ובמיוחד בתקופה שבין שתי‬ ‫מלחמות העולם‪ ,‬אישים ידועי שם בתחומי‬ ‫האקדמיה‪ ,‬הרפואה‪ ,‬המשפטים‪ ,‬ההנדסה‪,‬‬ ‫הכלכלה‪ ,‬התעשייה והמסחר‪ ,‬לצד מוזיו‬ ‫קאים‪ ,‬זמרים‪ ,‬אמנים‪ ,‬שחקני תיאטרון‪,‬‬ ‫רבנים וחזנים‪ ,‬חסידים בעלי תודעה לאומית‬ ‫עמוקה‪ ,‬מנהיגים ציוניים‪ ,‬היסטוריונים ועיו‬ ‫תונות יהודית ראויה לכל שבח ומשוררים‬ ‫וסופרים הידועים ביצירותיהם בשפות‬ ‫גרמנית‪ ,‬יידיש ועברית‪.‬‬ ‫"קשה למצוא דוגמאות רבות כאלה‬ ‫בתפוצות ישראל אחרות של אותם הזמנים‪,‬‬ ‫יחסית לגודל אוכלוסייתה של יהדות בוקוו‬ ‫בינה‪ .‬לאלה אוסיף את פעילותה הענפה‬ ‫של ההסתדרות הציונית בבוקובינה‪ .‬היא זו‬ ‫שדאגה להפיץ בקרב הקהילות היהודיות‬ ‫במקום‪ ,‬בסיועם החשוב של מנהיגיהן‪ ,‬לא‬ ‫רק את הרעיון הציוני כי אם גם את החינוך‬ ‫העברי‪ ,‬לשם הקניית השפה העברית וספו‬ ‫רותה לצד זו שביידיש‪ ,‬ואת תולדות העם‬ ‫היהודי ומקומה של ארץ ישראל כמרכז‬ ‫הדתי‪ ,‬הרוחני והלאומי של יהדות העולם‪.‬‬ ‫כל זאת – לצד התרבות הכללית‪.‬‬ ‫"המשותף לצפון בוקובינה ולדרומה‬ ‫הוא לא רק שמשתיהן גורשו יהודי‬ ‫המקום באכזריות לטרנסניסטריה‪,‬‬ ‫כי אם גם בהיסטוריה המשותפת –‬ ‫כללית ויהודית – ובראש וראשונה‬ ‫במורשת התרבותית שאפיינה כל כך‬ ‫יהדות זו"‬ ‫"סמינר המורים והגננות העברי‪ ,‬שהוקם‬ ‫בעיר צ'רנוביץ בשנת ‪ ,1920‬היה הסמינר‬ ‫העברי הראשון בכל רחבי רומניה‪ .‬סמינר‬ ‫זה הכשיר מורים‪ ,‬מורות וגננות לבתי ספר‬ ‫עבריים שנוסדו באותה תקופה בעריה של‬ ‫בוקובינה‪ ,‬בסרביה וחלקן הצפוני של רומניה‬ ‫וטרנסילבניה‪ .‬חניכיהם ספגו לתוכם את‬ ‫הרוח הלאומית והציונית‪ ,‬שידעה להתגונן‬ ‫מפני התקפות אנטישמיות והכשירה אותם‬ ‫לקראת העלייה לארץ ישראל תוך הגשמת‬ ‫הרעיון הציוני הלכה למעשה‪ .‬אנו מוצאים‬ ‫זאת אצל רובם המכריע של יהודי בוקובינה‪,‬‬ ‫לרבות ניצולי השואה‪ ,‬שעלו לישראל והשו‬ ‫תלבו במהרה בכל מערכות החיים ‪ -‬החבו‬ ‫רתית‪ ,‬הבטחונית‪ ,‬התרבותית‪ ,‬הכלכלית‪,‬‬ ‫האמנותית והאקדמית‪ ,‬ותרמו‪ ,‬בצניעות‬ ‫האופיינית להם‪ ,‬תרומה חשובה ביותר לקיו‬ ‫דומה ולחיזוקה של מדינת ישראל‪ .‬זוהי‬ ‫הייחודיות של יהדות זו‪.‬‬ ‫"ארשה לעצמי להביע את בטחוני שפעיו‬ ‫לותו הענפה של הארגון העולמי של יהודי‬ ‫בוקובינה‪ ,‬לרבות התיעוד הרב והספרים‬ ‫שאסף במשך השנים‪ ,‬ישמשו מקור רב ערך‬ ‫להכרת תולדותיה של יהדות זו ומורשתה‬ ‫שהיו מופת לקיום ייחודי של תפוצה יהודית‬ ‫בגולה במאות הקודמות‪ .‬כזו שתרמה כה‬ ‫רבות לתרבות הכללית‪ ,‬לתרבותנו הלאומית‬ ‫ולתקומת מדינת ישראל"‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫גבורה יהודית‬ ‫גבורה יהודית‬ ‫התנגדות חמושה בגטאות ובמחנות‬ ‫מתחילת שנת ‪ 1942‬עלתה על סדר יומן של המחתרות היהודיות ההתנגדות בנשק‪ .‬ההתנגדות היהודית‬ ‫החמושה בשנות השואה היתה שונה משל העמים המדוכאים האחרים באירופה הכבושה בשנות‬ ‫מלחמת‪-‬העולם השנייה‬ ‫׀ שמואל קרקובסקי ׀‬ ‫השילוחים מגטו ורשה‪ .‬ה'ארגון היהודי‬ ‫הלוחם' הגיב‪ ,‬למרות שעדיין לא היה לו‬ ‫נשק רב‪ ,‬והתחוללו קרבות הרחוב הראו‬ ‫שונים בורשה הכבושה‪ .‬ביום ‪ 21‬בינואר‬ ‫‪ 1943‬הפסיקו הגרמנים את השילוחים‪ .‬שני‬ ‫הארגונים של המחתרת הצבאית היהודית‬ ‫בורשה‪ ,‬הארגון היהודי הלוחם' וה'איגוד‬ ‫הצבאי היהודי'‪ ,‬ניצלו את ההפוגה כדי לזרז‬ ‫את ההכנות למרד‪ ,‬והאוכלוסייה האזרחית‬ ‫הכינה בונקרים תת‪-‬קרקעיים כדי להתחבא‬ ‫ולהתבצר בהם‪ .‬סמוך למועד המרד סוכם על‬ ‫תיאום הפעולות בין שני הארגונים‪.‬‬ ‫"הארגון היהודי הלוחם"‬ ‫בגטאות אחרים‬ ‫פטרול גרמני בגטו ורשה הבוער‪ ,‬רחוב נוולופי‬ ‫מאבק היהודים בנשק התנהל בתנאים של‬ ‫השמדה כללית ומוחלטת‪ .‬היה זה מאבק של‬ ‫ציבור הכלוא במאות גטאות ובמאות מחנות‬ ‫מנותקים זה מזה‪ .‬האפשרויות של ארגוני‬ ‫המחתרת היהודים להכנות למרד בנשק‬ ‫היו מצומצמות ביותר‪ .‬ועוד‪ ,‬היהודים נאלצו‬ ‫לצאת לעימות בנשק מבלי שהייתה להם‬ ‫אפשרות להתאמן לקראתו‪ ,‬ובעת שגרמניה‬ ‫הנאצית היתה בשיא עוצמתה‪ ,‬בלי עזרה‬ ‫ממשית מגורם חוץ כלשהו‪ ,‬כי מועד השיו‬ ‫לוחים למחנות ההשמדה הכתיב את העיתוי‬ ‫לפעולה‪ .‬‬ ‫בכמאה גטאות ברחבי פולין‪ ,‬ליטא‪ ,‬בילוו‬ ‫רוסיה ואוקראינה‪ ,‬קמו ארגוני מחתרת‬ ‫שמטרתם היתה מאבק חמוש‪ ,‬כלומר‪ ,‬מרד‬ ‫בגטו או בריחה בכוח הנשק מן הגטו הסגור‬ ‫לפעילות פרטיזנים באיזור‪ .‬במקרים רבים‬ ‫היה שילוב של שני אלה‪ ,‬מרד ובריחה‪ .‬היו‬ ‫גם מקרים שבהם פרץ מרד ספונטני או‬ ‫מאורגן בצורה מאולתרת בלבד‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ארגוני המחתרת בגטאות נאלצו לפתור‬ ‫בעיות קשות ביותר‪ ,‬כגון הברחת נשק לגטו‪,‬‬ ‫אימון לוחמים בתנאי הגטו‪ ,‬ועיבוד שיטות‬ ‫כוננות לקרב אם תהיה פעולת פתע של‬ ‫הגרמנים‪ .‬בעיה לא פחות מורכבת היתה‬ ‫רכישת תמיכה של הכלואים בגטו למען‬ ‫המחתרת הלוחמת‪ .‬לא היה צל של ספק‬ ‫שאין בכוחם של המורדים לכפות על הגרו‬ ‫מנים את הפסקת פעולות ההשמדה‪ ,‬וכן‬ ‫היה ברור שרק מעטים יצליחו לפרוץ מן‬ ‫הגטו ולהצטרף ללחימה ביחידות הפרטיו‬ ‫זנים‪ .‬המחתרת בגטאות היתה אפוא היחידה‬ ‫בתולדות העמים שקראה למרד‪ ,‬שמטרתו‬ ‫היא עצם ההתנגדות‪ .‬גם לא היה אפשר‬ ‫להשיג יעדים ממשיים‪ .‬בגטאות מסוימים‬ ‫גרמה הגישה הזאת התנגשות בין תפיסת‬ ‫המחתרת הלוחמת הקוראת למרד‪ ,‬ובין‬ ‫תפיסת היודנרטים‪ ,‬שקיוו להציל‪ ,‬למיצער‪,‬‬ ‫חלק מהכלואים בגטו תודות לעבודה‬ ‫במפעלי גרמנים‪.‬‬ ‫ההתקוממות הגדולה ביותר של יהודים‬ ‫שזכתה לתהודה בכול העולם היא‪ ‬מרד גטו‬ ‫ורשה‪ ‬באפריל‪-‬מאי ‪ .1943‬ב‪ 28-‬באוגוסט‬ ‫הקימו ארגוני נוער ציוניים את ה'ארגון‬ ‫היהודי הלוחם'‪ .‬עד סוף השילוחים ביום‬ ‫‪ 13‬בספטמבר ערך הארגון מספר פעולות‬ ‫בעלות אופי קרבי‪ ,‬אך הן לא השפיעו על‬ ‫מהלך הגירושים‪ .‬לאחר הגירוש‪ ,‬בחודשים‬ ‫אוקטובר‪-‬נובמבר ‪ ,1942‬הצטרפו ל'ארגון‬ ‫היהודי הלוחם' מרבית המפלגות והתנועות‬ ‫במחתרת הגטו ‪ -‬ציונים‪' ,‬בונד' וקומוניסטים‪.‬‬ ‫ה'ארגון היהודי הלוחם' מצא דרכים חדשות‬ ‫לרכישת נשק תודות לקשרים עם המחתרת‬ ‫הפולנית‪ .‬הוחל גם בייצור בקבוקי תבערה‬ ‫בגטו‪ .‬מגטו ורשה נשלחו שליחים לגטאות‬ ‫אחרים כדי לעורר גם שם התנגדות בנשק‪.‬‬ ‫התנועה הרביזיוניסטית‪ ,‬שלא הצטרפה‬ ‫ל'ארגון היהודי הלוחם'‪ ,‬הקימה ארגון נפרד‬ ‫למאבק פעיל‪ ,‬האגוד הצבאי היהודי‪.‬‬ ‫ב‪ 18-‬בינואר ‪ 1943‬חידשו הגרמנים את‬ ‫בכמה גטאות ברחבי פולין הוקם ארגון‬ ‫מחתרת צבאי ושמו 'הארגון היהודי הלוחם'‪,‬‬ ‫במידה רבה בהשפעתו של הארגון בגטו‬ ‫ורשה ובמתכונת דומה‪ ,‬כלומר על בסיס‬ ‫איחוד של ארגונים שונים‪ ,‬בעיקר ארגוני‬ ‫נוער ציוניים‪ ,‬אך גם קומוניסטים ו'בונד'‪.‬‬ ‫בגטאות הקטנים היתה הכנת כוח להתו‬ ‫קוממות מיוחדת קשה יותר מאשר בגטו‬ ‫ורשה‪ .‬במקום קטן קשה יותר היה לשמור‬ ‫על סודיות ההכנות‪ ,‬מבלי לעורר את שימת‪-‬‬ ‫ליבם של הגרמנים סביב הגטו‪ .‬גם המגעים‬ ‫עם המחתרות הלא‪-‬יהודיות היו קשים יותר‪.‬‬ ‫למרות זאת הצליח להתארגן בכמה גטאות‬ ‫'ארגון יהודי לוחם'‪ ,‬והוא חולל התקוממות‬ ‫בנשק או פרץ את חומות הגטו לפעילות‬ ‫פרטיזנים באיזור‪.‬‬ ‫הד רב‪ ,‬אם כי לא כשל המרד בגטו ורשה‪,‬‬ ‫היה למרד בגטו ביאליסטוק‪ ,‬שפרץ ב‪16 -‬‬ ‫באוגוסט ‪ .1943‬המרד ארך כמה ימים‪ .‬רוב‬ ‫הלוחמים‪ ,‬ובהם מפקד ה'ארגון היהודי‬ ‫הלוחם' מרדכי 'טננבוים (תמרוף)‪ ,‬נפלו‬ ‫בקרב‪ .‬כמה עשרות לוחמים הצליחו אגב‬ ‫לחימה לצאת מן הגטו‪ .‬הם המשיכו במאבק‬ ‫מחוץ לגטו‪ ,‬בעיקר ביחידת הפרטיזנים‬ ‫היהודית 'קדימה'‪ ,‬שפעלה באיזור‪ .‬בעת‬ ‫חיסול גטו צ'נסטוכובה ביום ‪ 25‬ביוני ‪1943‬‬ ‫גילה ה'ארגון היהודי הלוחם' המקומי‪ ,‬בפיו‬ ‫קודו של מרדכי זילברברג‪ ,‬התנגדות חמושה‪.‬‬ ‫הקרב היה קצר‪ ,‬כי הגרמנים הפתיעו את‬ ‫הלוחמים‪ .‬למרות זאת המשיך חלק מהלוו‬ ‫חמים במאבק פרטיזנים באיזור‪.‬‬ ‫גם בגטאות בנדין וסוסנוביץ גילה‬ ‫התנגדות רוחנות‪ .‬התזמורת היהודית בגטו לודז'‬ ‫ה'ארגון היהודי הלוחם' התנגדות חמושה‬ ‫(‪ 1‬באוגוסט ‪ ,)1943‬וכן בטרנוב (‪ 1‬בס�פ‬ ‫טמבר ‪ .)1943‬בקרקוב ויתר ה'ארגון היהודי‬ ‫הלוחם' על הכנות למרד בתוך הגטו‪ ,‬בהעו‬ ‫ריכו כי בנסיבות שם אין סיכויים להצליח‪.‬‬ ‫לעומת זאת החליטו כבר לפני חיסול הגטו‬ ‫להעביר את המאבק עם הגרמנים לצד‬ ‫ה'ארי' של העיר‪ .‬הארגון ערך כמה התקפות‬ ‫על הגרמנים ברחובות קרקוב‪ .‬המפורסמת‬ ‫ביניהן היתה ההתקפה ביום ‪ 22‬בדצמבר‬ ‫‪ 1942‬על מועדון של הצבא הגרמני 'ציגנריה'‬ ‫(‪.)Cyganeria‬‬ ‫בכמה גטאות היה שם אחר לארגוני‬ ‫המחתרת למאבק חמוש‪ ,‬אך המתכונת‬ ‫דמתה למתכונת ה'ארגון היהודי הלוחם'‬ ‫בגטו ורשה‪ .‬אחד הארגונים החשובים ביותר‬ ‫והראשון ביניהם היה 'ארגון הפרטיזנים‬ ‫המאחד' (פ‪.‬פ‪.‬או‪ ).‬בגטו וילנה‪ ,‬שכבר בינואר‬ ‫‪ 1942‬התחיל לפעול‪ .‬פ‪.‬פ‪.‬או‪ .‬לא הסתפק‬ ‫בפעילות מקומית בלבד אלא עשה מאמץ‬ ‫כביר כדי לעורר גל התנגדות בשטחים‬ ‫נרחבים של אירופה המזרחית‪ .‬בינואר ‪1942‬‬ ‫יצאה ממנו קריאתו המפורסמת של אבא‬ ‫קובנר למאבק חמוש עם הנאצים‪' .‬ארגון‬ ‫הפרטיזנים המאוחד' לא הצליח לחולל מרד‬ ‫בתוך הגטו‪ ,‬אך הצליח להוציא כמה מאות‬ ‫לוחמים למאבק פרטיזנים ביערות רודניקי‬ ‫(‪ )Rudninkai‬ויערות נארוץ (‪.)Naroch‬‬ ‫פעילות דומה ונמרצת מאוד היתה ל'ארגון‬ ‫האנטי‪-‬פשיסטי'‪ ,‬שהוקם בינואר ‪ 1942‬בגטו‬ ‫קובנה‪ .‬הארגון פעל עד לחיסול הגטו בקיץ‬ ‫‪ .1944‬גם שם לא הגיעו הדברים לידי מרד‬ ‫בגטו‪ ,‬אך לוחמים רבים היו לפרטיזנים‬ ‫באיזור‪ .‬חלקם נפגשו שם עם לוחמי גטו‬ ‫וילנה‪.‬‬ ‫גם הארגון המקומי במינסק‪ ,‬בירת בילוו‬ ‫רוסיה‪ ,‬ניהל עבודת מחתרת ענפה‪ ,‬וגם שם‬ ‫היתה עיקר פעולתו של הארגון הוצאת הלוו‬ ‫חמים ללחימת פרטיזנים באיזור‪ .‬הארגון‬ ‫הלוחם בגטו מינסק התחיל לפעול כבר‬ ‫בדצמבר ‪ ,1941‬ואחרי זמן קצר בלבד הוציא‬ ‫את הקבוצה הראשונה לפעילות פרטיזנים‪.‬‬ ‫בגטאות קטנים רבים הגיעו הדברים לכלל‬ ‫מרידות מאורגנות בנשק‪ ,‬פעמים בצורה‬ ‫מאולתרת‪ ,‬זאת בגלל לחץ הזמן (השיו‬ ‫לוחים למחנות ההשמדה)‪ ,‬פעמים אחרי‬ ‫הכנה קצרה בלבד של האוכלוסייה היהודית‬ ‫במקום‪ ,‬לאו דווקא על בסיס ההשתייכות‬ ‫הפוליטית הקודמת‪ .‬המרידות המפורסמות‬ ‫ביותר בגטאות היו אלו‪:‬‬ ‫ב‪ 25-‬באוקטובר ‪ ,1941‬בעת שהגרמנים‬ ‫ניסו להקים גטאות בעיירות סטארודובסק‬ ‫(‪ )Starodubsk‬וטאטארסק (‪)Tatarsk‬‬ ‫סמולנסק‪ ,‬התנגדו היהודים בנשק ביד‪.‬‬ ‫משני מקומות הקרב ההם לא היו ניצולים‪,‬‬ ‫ועל המאורעות בהם ידוע ממסמכי הנאצים‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫ב‪ 21-‬ביולי ‪ 1942‬התקוממו יהודי קלצק‬ ‫(‪ .)Kletsk‬הם העלו את בתיהם באש ופרצו‬ ‫מן הגטו בכוח‪ .‬ב‪ 22-‬ביולי ‪ 1942‬מרדו יהודי‬ ‫נסויז'; ב‪ 9-‬באוגוסט ‪ 1942‬מרדו היהודים‬ ‫בגטו מיר; ב‪ 3-‬בספטמבר ‪ 1942‬מרדו‬ ‫המשך בעמ' ‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫גבורה יהודית‬ ‫היהודים בגטו לחווה; ב‪ 9-‬בספטמבר ‪1942‬‬ ‫מרדו היהודים בגטו קרמניץ (‪)Kremenets‬‬ ‫וב–‪ 23‬בספטמבר ‪ 1942‬מרדו היהודים בגטו‬ ‫טוצ'ין‪.‬‬ ‫מרידות במחנות‬ ‫מקום לחימה מיוחד במינו של תנועת‬ ‫ההתנגדות היהודית היו המחנות‪ .‬התנאים‬ ‫להכנת התנגדות והסיכויים לפעולה קרבית‬ ‫כלשהי היו מסובכים וקשים הרבה יותר‬ ‫מאשר בגטאות‪ .‬לתושבי הגטו היה חופש‬ ‫תנועה יחסי בתוך הרובע היהודי הסגור‪.‬‬ ‫לעומת זאת הצטמצמו אפשרות התנועה‬ ‫וקיום קשר הדדי של האסירים במחנות‬ ‫לצריף או למקום העבודה‪ ,‬וגם שם היה‬ ‫האסיר בפיקוח כמעט רצוף של מיפקדת‬ ‫המחנה‪ .‬היו הבדלים יסודיים בין תנאי ההתו‬ ‫נגדות בסוגים השונים של המחנות שהקימו‬ ‫הגרמנים‪ :‬מחנות השמדה‪ ,‬מחנות ריכוז‪,‬‬ ‫מחנות לעבודת כפייה ומחנות שבויים‪ ,‬אך‬ ‫היו גם כמה קווים משותפים לכולם‪.‬‬ ‫קושי רב מאוד בארגון פעולת ההתנגדות‬ ‫היו הטרור בממדים הבלתי‪-‬משוערים שלו‬ ‫היו נתונים אסירי המחנות‪ ,‬שהיו נטולי‬ ‫אפשרויות הגנה כלשהן‪ ,‬ושגורלם היה‬ ‫מסור לחלוטין בידי מיפקדת המחנה‪ ,‬זקיפי‬ ‫המחנה ופקידיו‪ ,‬שלא היה גבול לשרירות‪-‬‬ ‫ליבם כלפי האסירים‪ .‬כול אסיר היה מועד‬ ‫לעינויים הפראיים ביותר‪ ,‬מועמד למיתה‬ ‫בעינויים האכזריים ביותר על עבירה כלשהי‬ ‫וגם בלעדיה‪ .‬את האפשרויות להתנגדות‬ ‫צמצמו‪ ,‬הרבה יותר מבגטאות‪ ,‬הרעב הכרוני‬ ‫ותנאי הקיום‪ ,‬שגרמו אפיסת כוחות וניוון‬ ‫פיסי של המוני האסירים‪.‬‬ ‫עוד גורם שבלם יוזמות להתנגדות היה‬ ‫עיקרון האחריות הקולקטיווית של האסירים‪.‬‬ ‫על כול כישלון שילמו בחייהם לא רק המשו‬ ‫תתפים אלא גם אסירים אחרים‪ ,‬שהיו‬ ‫נרצחים על‪-‬פי אותו עיקרון‪ .‬יתר על‪-‬כן‪,‬‬ ‫הצלחת קבוצה אחת של אסירים (למשל‪,‬‬ ‫בריחה מוצלחת) גרמה לרוב קורבנות בקרב‬ ‫האסירים האחרים‪ .‬לגבי האוכלוסייה האזו‬ ‫רחית מחוץ למחנות הופעל עונש מוות‪ ,‬לרוב‬ ‫בלי משפט‪ ,‬על כול עזרה שניתנה לבורח‬ ‫או לאסיר המתכונן להתנגד‪ ,‬בעיקר יהודי‪.‬‬ ‫הדבר הקשה עד מאוד את קשירת הקשרים‬ ‫והמאמצים להשיג עזרה אצל האוכלוסייה‬ ‫‪18‬‬ ‫גבורה יהודית‬ ‫האזרחית שבסביבה‪.‬‬ ‫שיטות הגידור של‬ ‫המחנות והפיקוח עליהם‬ ‫לא היו אחידות‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫הקו המאחד היו טבעת‬ ‫גדרות ומחסומים שלא רק‬ ‫בודדו את המחנה מהעולם‬ ‫שמחוצה לו‪ ,‬אלא גם‬ ‫הפרידו בין חלקים שונים‬ ‫במחנה‪ .‬מגדלי הפיקוח‬ ‫הרבים והתאורה החזקה‬ ‫נועדו להבטיח ראות טובה‬ ‫קבוצת פרטיזנים יהודים חמושים בווילנה שלחמו ביערות סביב העיר‬ ‫במחנה וסביבו‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫בריחות של יחידים ולהבטיח כיסוי כול לטרבלינקה‪ ,‬נפלו רוב המורדים בקרב בעת‬ ‫המחנה באש מכונות הירייה בעת מרד כללי‪ .‬הפריצה מן המחנה או בעת המרדפים‬ ‫למרות הקשיים הללו הצליחו האסירים אחריהם‪ .‬עשרות אסירים הצליחו להימלט‬ ‫לארגן מרידות בכמה מחנות‪ ,‬ובעשרות ולהצטרף ליחידות פרטיזנים‪ ,‬ביניהם‬ ‫מחנות אחרים להוציא לפועל בריחות לפלוגת פרטיזנים יהודית בפיקודו של‬ ‫מאורגנות לפעילות פרטיזנים באיזור‪ .‬יחיאל גרינשפן‪ ,‬אשר פעלה ביערות פרצ'ב‬ ‫‬ ‫המרידות הידועות ביותר של יהודים הן אותן (‪.)Parczew‬‬ ‫ב‪ 7-‬באוקטובר ‪ 1944‬פרץ מרד של‬ ‫שפרצו בשלושה מחנות השמדה‪ :‬אושויץ‪-‬‬ ‫בירקנאו‪ ,‬טרבלינקה וסוביבור‪ .‬ב‪ 2 -‬באוגוסט האסירים היהודיים במחנה ההשמדה‬ ‫‪ 1943‬פרץ מרד במחנה ההשמדה טרבלינקה‪ .‬הגדול ביותר אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬המורדים‬ ‫ההכנות למרד ארכו מספר חודשים‪ .‬הוכנו היו אסירים מקבוצה מיוחדת‪ ,‬זונדרקומנדו‪,‬‬ ‫תוכניות ונשק קר‪ :‬גרזנים וסכינים‪ ,‬שנועדו שהוכרחו לעבוד בשריפת גוויותיהם של‬ ‫לשימוש בהסתערות על אנשי סגל המחנה‪ ,‬הנרצחים‪ .‬המורדים הרגו כמה אנשי ס"ס‬ ‫בעיקר על שומרים אוקראינים‪ .‬תוכננה גם והרסו משרפה אחת‪ ,‬אך כולם נפלו בקרב‪.‬‬ ‫פריצה למחסן הנשק של הגרמנים והאוקו המרד נתאפשר תודות להעברת חומר נפץ‬ ‫ראינים‪ .‬כ‪ 600-‬אסירים השתתפו במרד‪ .‬על‪-‬ידי אסירות יהודיות‪ ,‬שהועסקו במחנה‬ ‫רובם נפלו בקרב בעת הפריצה מן המחנה הסמוך במפעל 'אוניון'‪ .‬ארבע האסירות‪,‬‬ ‫או במרדפים אחרים מיד לאחר הפריצה‪ .‬אך ובראשן רוזה רובוטה‪ ,‬חברות המחתרת‬ ‫כמה עשרות אסירים ניצלו‪ .‬חלקם המשיכו במחנה‪ ,‬נתפסו ונתלו בפומבי‪.‬‬ ‫בין המרידות במחנות אחרים יש לציין‬ ‫במאבק עם הנאצים עד יום השיחרור‪.‬‬ ‫ב‪ 14 -‬באוקטובר ‪ 1943‬פרץ מרד‪ ,‬שהוכן עוד את המרידות האלו‪ :‬המרידה במחנה‬ ‫היטב‪ ,‬במחנה סוביבור‪ .‬המורדים הרגו קרושינה (‪ )Kruszyna‬ביום ‪ 16‬בדצמבר‬ ‫עשרה אנשי ס"ס ולקחו את נשקם‪ .‬בדומה ‪ ;1942‬ההתנגדות במחנה במינסק מזוביצקי‬ ‫ביום ה‪ 10-‬בינואר ‪ ;1943‬המרידה במחנה‬ ‫"קושי רב מאוד בארגון פעולת‬ ‫קריכוב (‪ )Krychow‬ב‪ 16-‬באוגוסט ‪;1943‬‬ ‫ההתנגדות היו הטרור בממדים‬ ‫ההתקוממות במחנה לבובינובסקה ב‪19-‬‬ ‫בנובמבר ‪ ;1943‬בריחה שהצליחה במיוחד‬ ‫הבלתי‪-‬משוערים שלו היו נתונים‬ ‫אירעה במחנה לשבויי מלחמה בלובלין‪,‬‬ ‫אסירי המחנות‪ ,‬שהיו נטולי אפשרויות‬ ‫שבו הצליחו לארגן פעילות פרטיזנים‪ .‬עוד‬ ‫הגנה כלשהן‪ ,‬ושגורלם היה מסור‬ ‫בריחות מוצלחות היו במחנות קרסניק‬ ‫לחלוטין בידי מיפקדת המחנה‪ ,‬זקיפי (‪ ,)Krasnik‬מיידנק‪ ,‬אוסטרובייץ‪-‬שוויטו�ק‬ ‫שיסקי (‪ )Ostrowiec Swietokrzyski‬ועוד‪.‬‬ ‫המחנה ופקידיו‪ ,‬שלא היה גבול‬ ‫לשרירות‪-‬ליבם כלפי האסירים"‬ ‫באדיבות יד ושם‬ ‫ההתנגדות היהודית לנאצים‬ ‫תחת שלטון הנאצים‪ ,‬שבו היו היהודים נתונים לתהליך של דה‪-‬הומניזציה שסופו‬ ‫רציחתם‪ ,‬נחשבת תכופות כל פעולה נגד התהליך ההוא לפעולת התנגדות‪ .‬בתגובה‬ ‫למערכת הנאצית לבשה התנגדות היהודים צורות שונות ופעלה במישורים שונים‬ ‫׀ רוברט רוזט ׀‬ ‫אנשי המחתרת של גטו וילנה עם שחרור העיר‪ :‬אבא קובנר עומד במרכז‪ ,‬ויטקה קמפנר עומדת‬ ‫ראשונה מימין‪ ,‬יצחק (פשה) אבידב כורע ובידיו מקלע‬ ‫התנגדות פעילה או מתוכננת לנאצים‬ ‫ולעוזריהם מצד יהודים‪ ,‬יחידים או קבוצות‪.‬‬ ‫בשלטון הנאצים‪ ,‬שבו היו היהודים נתונים‬ ‫לתהליך של דה‪-‬הומניזציה שסופו רציחתם‪,‬‬ ‫נחשבת תכופות כול פעולה נגד התהליך‬ ‫ההוא לפעולת התנגדות‪ .‬בתגובה למערכת‬ ‫הנאצית לבשה התנגדות היהודים צורות‬ ‫שונות ופעלה במישורים שונים‪ .‬התנגדות‬ ‫מאורגנת חמושה נחשבת לשיאה של ההתו‬ ‫נגדות לנאצים‪ .‬מאז תום מלחמת‪-‬העולם‬ ‫השנייה תועדו מקרים רבים של מאבק חמוש‬ ‫של היהודים עם הנאצים ברחבי אירופה‪,‬‬ ‫והנודע בהם הוא מרד גטו ורשה באביב‬ ‫‪ .1943‬למעשה הסתיימו כול ניסיונותיהם‬ ‫של לוחמים יהודים להתייצב מול הנאצים‬ ‫במפלה‪ .‬למרות זאת פשטה הדעה כאילו לו‬ ‫היו יהודים רבים יותר לוחמים בנאצים היה‬ ‫מספר היהודים ששרדו גדול יותר‪.‬‬ ‫רוב החוקרים הגיעו לכלל מסקנה‪ ,‬שבדרך‪-‬‬ ‫כלל לא סברו רוב הלוחמים היהודים עצמם‬ ‫שהתנגדות חמושה היא הדרך להצלת מספר‬ ‫ניכר של יהודים ממוות בידי הנאצים ועושי‬ ‫דברם‪ .‬יהודים לחמו בנאצים מסיבות שונות‪,‬‬ ‫כגון מתוך רצון לנקום את רציחתם של‬ ‫יהודים אחרים וכגון מתוך רצון שהדורות‬ ‫הבאים ידעו שיהודים לחמו בנאצים בנשק‬ ‫בידם למען כבוד עם ישראל‪ .‬ואולם‪ ,‬בקרב‬ ‫הפרטיזנים היו הלחימה וההישרדות כרוכות‬ ‫זו בזו‪ :‬נוסף על היחידות הלוחמות של הפרו‬ ‫טיזנים קמו במקומות רבים מחנות משפחה‬ ‫ליהודים שהגיעו אל הפרטיזנים ושלא היו‬ ‫כשירים ללחימה‪ ,‬והלוחמים הגנו על מחנות‬ ‫המשפחה הללו‪ .‬גם במרד הסלובקי הלאומי‬ ‫היתה ההצלה גורם חשוב‪ ,‬והלוחמים‬ ‫היהודים קיוו כי שארית יהודי סלובקיה‬ ‫"רוב החוקרים הגיעו לכלל מסקנה‪,‬‬ ‫שבדרך‪-‬כלל לא סברו רוב הלוחמים‬ ‫היהודים עצמם שהתנגדות חמושה היא‬ ‫הדרך להצלת מספר ניכר של יהודים‬ ‫ממוות בידי הנאצים ועושי דברם"‬ ‫יינצלו על‪-‬ידי סילוקה של הממשלה הפרו‪-‬‬ ‫נאצית מן השלטון בסלובקיה‪.‬‬ ‫בכמה מחנות‪ ,‬ובמיוחד בסוביבור‪ ,‬בטרבו‬ ‫לינקה ובבירקנאו מרדו אנשי הזונדרקומנדו‬ ‫היהודים‪ .‬כול המרידות הללו דוכאו באכזו‬ ‫ריות בידי סגל המחנה‪ .‬בבירקנאו נרצחו כול‬ ‫המורדים‪ ,‬אך בסוביבור ובטרבלינקה הצליח‬ ‫מספר קטן מהם להימלט בעת ההתכתשות‪.‬‬ ‫המרידות שיזמו היהודים היו ההתנגדויות‬ ‫החמושות היחידות נגד הנאצים במחנות‬ ‫הריכוז וההשמדה‪.‬‬ ‫ברוב ארצות מערב אירופה ומזרחה‬ ‫התמקדה תגובת היהודים לנאצים בהצלה‪,‬‬ ‫וההתנגדות החמושה של יהודים היתה‬ ‫בעיקרה תופעה שולית‪ .‬דבר זה נכון במיוחד‬ ‫באשר לבלגיה‪ ,‬לגרמניה‪ ,‬להולנד ולהונגריה‪.‬‬ ‫בצרפת השתתפו יהודים בצידן של פעולות‬ ‫הצלה במידה ניכרת בהתנגדות החמושה‬ ‫לנאצים‪ .‬בקיץ ובסתיו ‪ 1942‬התגבשה‬ ‫המחתרת היהודית‪ ,‬הכוחות המאוחדים של‬ ‫היהודים הקימו את ה'צבא היהודי' והוא‬ ‫המשך בעמ' ‪19 20‬‬ ‫גבורה יהודית‬ ‫השתתף במבצעים רבים‪ .‬פעילותיו כללו‬ ‫נקמה בבוגדים‪ ,‬התקפות על מטוסי הגרו‬ ‫מנים‪ ,‬כלי רכבם ורכבותיהם‪ ,‬וחבלה בבתי‪-‬‬ ‫חרושת שייצרו למאמץ המלחמה של מדינות‬ ‫ה'ציר'‪ .‬באלג'יריה ארגנו צעירים יהודים‬ ‫קבוצת הגנה במסווה של מועדון ספורט‪ .‬הם‬ ‫ויהודים אחרים מילאו תפקיד מפתח בסיוע‬ ‫לכוחות בעלות‪-‬הברית שבנובמבר ‪1942‬‬ ‫נחתו בצפון אפריקה‪ ,‬בעיקר על‪-‬ידי השתו‬ ‫לטות על עמדות חשובות בערים‪.‬‬ ‫ביסודה של התנגדות היהודים לנאצים‬ ‫בגטאות שבמזרח אירופה עמד המאבק‬ ‫לקיום פיסי‪ .‬תגובת היהודים על הצעדים‬ ‫הדרקוניים של הנאצים בכלכלה ובחברה‪,‬‬ ‫שהקשו מאוד את קיום היהודים‪ ,‬היתה‬ ‫עקיפת הצעדים הללו‪ .‬הברחת מזון‪ ,‬בגדים‪,‬‬ ‫תרופות ומצרכים אחרים אפשרה ליהודים‬ ‫להתקיים‪ ,‬למיצער לזמן מה‪ .‬יהודים בגטאות‪,‬‬ ‫ביחידות עבודת כפייה ופעמים אף במחנות‬ ‫הנאצים‪ ,‬סחרו עם לא יהודים כול אימת‬ ‫שיכלו לעשות זאת‪ .‬בדרך זו הוקמה תכופות‬ ‫כלכלת‪-‬נגד מחתרתית פעילה ותוססת‪.‬‬ ‫בכוח הרוח‬ ‫חשיבות רבה נודעה גם להתנגדות הרוו‬ ‫חנית‪ ,‬הקרויה קדוש החיים‪ .‬לפני פרוץ‬ ‫מלחמת‪-‬העולם השנייה היו ההתנגדות‬ ‫הרוחנית והמאמצים לקידום ההגירה מוקד‬ ‫תגובתם של היהודים ברייך השלישי‪ .‬אחרי‬ ‫פרוץ המלחמה הגיבו היהודים על הידרדרות‬ ‫מצבם ועל הדה‪-‬הומניזציה שלהם‪ ,‬בעיקר‬ ‫בגטאות במזרח ובמחנות הנאצים‪ ,‬בהתו‬ ‫נגדות רוחנית‪ .‬הקמת בתי‪-‬ספר יהודיים‪,‬‬ ‫תיאטרונים‪ ,‬תזמורות וכדומה‪ ,‬סייעה‬ ‫ליהודים לשמור על כבוד האדם שלהם‬ ‫למרות הדיכוי מידי הנאצים‪ .‬בווילנה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫היו הישגי היהודים בתחום התרבות יוצאים‬ ‫מן הכלל‪ .‬גם שמירת מצוות למרות החוקים‬ ‫והצווים שאסרו לקיימן היתה ביטוי חשוב‬ ‫לקידוש החיים בגטאות ובמחנות‪ ,‬וכמותה‬ ‫היו גם הפגישות המחתרתיות של קבוצות‬ ‫נוער ציוניות‪ ,‬של קומוניסטים ואחרים‪.‬‬ ‫במישור האישי‪ ,‬כפי שציין פרימו לוי בספרו‪:‬‬ ‫"אף בעצם השמירה על ניקיון האדם במקום‬ ‫כאושוויץ היה משום שמירה על כבוד האדם‬ ‫ועל רוחו‪ ,‬ותכופות סייעה השמירה עליהם‬ ‫לשמור על רצון החיים של האסיר במחנה ‪-‬‬ ‫‪20‬‬ ‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬ ‫כיצד עוצב הזיכרון הקולקטיבי אודות‬ ‫מרד גטו ורשה?‬ ‫איך ומדוע קרה שחלקם במרד גטו ורשה של לוחמי ארגון המחתרת אצ"י נעדר מדפי ההיסטוריה?‬ ‫מדוע הועם חלקם של הלוחמים שנמנו עם תנועת בית"ר‪ ,‬בעוד שחלקו של ארגון אי"ל וחבריו‪ ,‬מצידה‬ ‫השמאלי של המפה‪ ,‬זכה להנצחה והאדרה?‬ ‫׀ אמיר השכל ׀‬ ‫פרטיזנים יהודים ביער‪ ,‬ביליסטוק‬ ‫דבר שהוא חשוב ביותר להישרדותו"‪.‬‬ ‫בגטאות רבים‪ ,‬במיוחד בגטו ורשה ובגטו‬ ‫קרקוב‪ ,‬נדפסו והופצו עיתוני מחתרת‬ ‫יהודיים ומילאו תפקידים רבים‪ .‬בעיתונים‬ ‫היה מידע על אירועים וניתוחם‪ ,‬והם חיזקו‬ ‫את רוח היהודים בשירים‪ ,‬בספרות בדיונית‬ ‫ובבדיחות‪ ,‬ולבסוף קראו להם לפעול מתוך‬ ‫התנגדות חמושה‪ .‬צורות אחרות של התנו‬ ‫גדות קשורות בפעולות הצלה‪ ,‬במיוחד‬ ‫הצלה ביוזמת יהודים או הצלה בשיתוף‬ ‫פעולה עם לא‪-‬יהודים‪ .‬יחידים וקבוצות ניסו‬ ‫בצורה מאורגנת ובצורה ספונטנית לברוח‬ ‫מפני הנאצים‪ ,‬חצו גבולות למדינות בטוחות‬ ‫יותר‪ ,‬הסתתרו אצל לא‪-‬יהודים‪ ,‬הסתתרו‬ ‫בהשתמשם בתעודות מזויפות או שפשוט‬ ‫הסתתרו באשר יכלו‪.‬‬ ‫כ‪ 350,000-‬יהודים נמלטו לשטחי הס�ו‬‫בייטים מפני כוחות הגרמנים המתקדמים‪,‬‬ ‫רבבות יהודים נמלטו מגטו ורשה ל'צד‬ ‫הארי' של העיר‪ ,‬והצטרפו לרבבות היהודים‬ ‫האחרים שהסתתרו ברחבי פולין‪ ,‬מאות‬ ‫אלפי יהודים נסו מן השטחים שכבשו הגרו‬ ‫מנים בברית‪-‬המועצות אל חלקיה הפנימיים‬ ‫של הארץ‪ ,‬שלא נכבשו בידי הגרמנים‪ ,‬אלפי‬ ‫יהודים נמלטו מסלובקיה להונגריה עם‬ ‫התחלת הגירושים מסלובקיה‪ ,‬ואלפי יהודים‬ ‫נמלטו מהונגריה אחרי כיבושה בידי הגרמנים‬ ‫במרס ‪ ,1944‬בעיקר לרומניה‪ .‬כול אווירת‬ ‫ההצלה ששררה בבודפשט אחרי השתלטות‬ ‫'צלב החץ' ב‪ 15-‬באוקטובר ‪ ,1944‬ושבה‬ ‫היה תפקיד חשוב ליסודות מסוימים בציבור‬ ‫היהודי‪ ,‬היתה גם היא צורה מסוימת של התנו‬ ‫גדות לנאצים ולמדיניותם‪ .‬גם הצלת ילדים‬ ‫מצרפת ומבלגיה והברחת יהודים מצרפת‬ ‫לספרד ולשווייץ וכן מאיטליה לשווייץ –‬ ‫כול הפעולות הללו אפשר לכלול אותן‬ ‫במסגרת התנגדות ובמסגרת הצלה כאחת‪.‬‬ ‫"גם הצלת ילדים מצרפת ומבלגיה‬ ‫והברחת יהודים מצרפת לספרד ולשווייץ‬ ‫וכן מאיטליה לשווייץ – כול הפעולות‬ ‫הללו אפשר לכלול אותן במסגרת‬ ‫התנגדות ובמסגרת הצלה כאחת"‬ ‫גם באי מילוי דרישות מסוימות של‬ ‫הנאצים מצד יחידים אפשר לראות התנו‬ ‫גדות‪ .‬הנאצים היו עלולים להגיב על כך‬ ‫בצורה האלימה ביותר שאפשר להעלותה‬ ‫בדמיון‪ .‬מנהיגים יהודים רבים שסירבו למלא‬ ‫את הוראות הנאצים שילמו על כך בחייהם‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אסרו הנאצים את היושב‪-‬ראש‬ ‫הראשון של היודנרט בלבוב‪ ,‬דוקטור יוסף‬ ‫פרנס‪ ,‬ורצחוהו על שסירב למסור יהודים‬ ‫לעבודת כפייה‪ .‬משה יפה‪ ,‬ראש היודנרט‬ ‫האחרון במינסק‪ ,‬קיבל מהנאצים הוראה‬ ‫להרגיע את היהודים שריכזו בעת אקציה‬ ‫בסוף יולי ‪ .1943‬במקום להרגיעם אמר יפה‬ ‫ליהודים שכונסו במקום לברוח בניסיון‬ ‫למלט את נפשם‪ .‬מיד אחר‪-‬כך רצחו הנאצים‬ ‫את יפה‪ .‬מדווח על מקרים שבהם קיללו‬ ‫יהודים יחידים את רודפיהם‪ ,‬ירקו בהם או‬ ‫תקפום בידיהם הבלתי חמושות משהתברר‬ ‫להם שעומדים לגרשם או להוציאם להורג‪.‬‬ ‫ברוב המקרים הגיבו הנאצים מיד ברציחת‬ ‫ה'עבריין' היהודי‪.‬‬ ‫באדיבות יד ושם‬ ‫הצדק מתחיל לצאת לאור‪ .‬מפקד אצ"י‪ ,‬פאוול פרנקל‪ ,‬בבול לציון ‪ 70‬שנה למרד גטו ורשה‬ ‫מרד גטו ורשה הוא אירוע מכונן בתוו‬ ‫לדות ההתנגדות היהודית בתקופת מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬היה זה מאבק חסר סיכוי‬ ‫של מעטים כנגד גרמניה הנאצית‪ ,‬מתוך‬ ‫מטרה למות בכבוד‪ .‬סיפור המרד‪ ,‬כפי‬ ‫שסופר בארץ לאחר סיום המלחמה על ידי‬ ‫מנהיגי אי"ל (ארגון יהודי לוחם‪ ,‬בראשותם‬ ‫של יצחק (אנטק) צוקרמן וצביה לובטקין‪,‬‬ ‫הפך במהרה למיתוס לאומי‪ .‬מנהיגי אצ"י‬ ‫נפלו במהלך המרד‪ ,‬אך לא נמצא תיעוד‬ ‫מקיף ומספק כדי לשפוך אור על סיפורו של‬ ‫אצ"י (ארגון צבאי יהודי)‪ ,‬הקמתו‪ ,‬פעילותו‬ ‫ערב המרד וחלקו במרד‪.‬‬ ‫עם תום המלחמה השתלטו על היישוב‬ ‫בארץ ישראל רגשות מעורבים‪ .‬מצד אחד‪,‬‬ ‫תחושת אשמה בגין אוזלת היד בסיוע‬ ‫ליהדות אירופה בזמן המלחמה‪ ,‬ומנגד‪,‬‬ ‫ביקורת על הרמת הידיים‪ ,‬ה"הליכה כצאן‬ ‫לטבח"‪ .‬בצד הביקורת עלו שאלות אודות‬ ‫טיבם של השורדים‪ .‬למול החששות והביו‬ ‫קורת הצטיירה דמותם של מנהיגי המרד‬ ‫ששרדו כסמל וכמופת‪ .‬המרד היה בבחינת‬ ‫מופת חלוצי ארץ ישראלי בהתגשמותו‪.‬‬ ‫הידיעות על מרד גטו ורשה התקבלו בקרב‬ ‫היישוב בתחושה של גאווה והקלה‪.‬‬ ‫ביוני ‪ 1943‬הגיעו לארץ ידיעות כי צביה‬ ‫לובטקין נפלה בקרב‪ .‬צביה הפכה להיות‬ ‫המשך בעמ' ‪21 22‬‬ ‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬ ‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬ ‫סמל‪ ,‬ונכתבו עליה ועל גבורתה שירי הלל‪.‬‬ ‫בינוא ר ‪ 1945‬הגיעו לארץ ידיעות על היש�ר‬ ‫דותם של יצחק וצביה‪ ,‬והשמחה הייתה רבה‪.‬‬ ‫הפגישה הראשונה בין יצחק צוקרמן וחייקה‬ ‫גרוסמן‪ ,‬ממנהיגות המחתרת בביאליסטוק‪,‬‬ ‫עם מנהיגות תנועת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬הייתה‬ ‫בלונדון באוגוסט ‪ .1945‬שני המנהיגים‬ ‫התקבלו בהערצה‪ .‬העיתון "דבר"‪ ,‬כשאר‬ ‫עיתוני תנועת הפועלים‪ ,‬דיווח בהרחבה על‬ ‫המפגש המרגש‪ .‬שני המנהיגים התקבלו‬ ‫באהבה והערצה‪ ,‬עברו בלונדון מעצרת‬ ‫לעצרת וסעדו עם חיים ויצמן‪.‬‬ ‫צביה הגיעה לארץ ב‪ 25-‬במאי ‪ 1946‬ויצחק‬ ‫הגיע ב‪ 29-‬באפריל ‪ .1947‬השניים התקבלו‬ ‫כמפקדים גיבורים על ידי מנהיגי תנועת‬ ‫העבודה‪ .‬ימים לאחר הגעתה לארץ‪ ,‬סקרה‬ ‫בוועידת הט"ו של הקיבוץ המאוחד ביגור‬ ‫את סיפור הטרגדיה של יהדות פולין‪ ,‬קהילת‬ ‫ורשה וסיפור המרד‪ .‬היה זה אירוע מכונן‬ ‫באתוס הציוני‪ .‬דבריה פורסמו בהמשכים‬ ‫בעיתונות של תנועת הפועלים ותמונתה‬ ‫פורסמה בעמודים הראשיים‪ .‬ההסתדרות‬ ‫פרסמה בתש"ז את עדותה תחת הכותרת‬ ‫"אחרונים על החומה"‪ .‬החוברת הופצה‬ ‫בכל הסניפים‪ ,‬הקיבוצים ומועדוני התרבות‬ ‫של ההסתדרות‪ .‬בתיאור ההתארגנות‬ ‫למרד התייחסה צביה‪ ,‬כבדרך אגב‪ ,‬לרביו‬ ‫זיוניסטים‪ ,‬ואמרה‪" :‬חיפשנו גם קשרים‬ ‫עם הרביזיוניסטים‪ ,‬כי לא יכולנו לתאר‬ ‫לעצמנו שהנוער הרביזיוניסטי‪ ,‬אשר דגל‬ ‫תמיד במלחמה‪ ,‬יהיה מחוצה למרד"‪ .‬באשר‬ ‫לחלקם של הרביזיוניסטים במרד‪ ,‬היא לא‬ ‫הזכירה דבר‪.‬‬ ‫שאלה של ייצוג ועיתוי‬ ‫גם יצחק צוקרמן התקבל בארץ בכבוד‬ ‫השמור לגיבורים‪ .‬גם הוא נשא את עדותו‬ ‫בפני חברי קיבוץ יגור וחברי מזכירות הקיבוץ‬ ‫המאוחד‪ ,‬שקידמו את פניו כ"מפקד מרד גטו‬ ‫ורשה‪ ,‬מארגן הפרטיזנים ומפקדם"‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫בפגישה זו זוהה צוקרמן כמפקד המרד‪,‬‬ ‫וכברירת מחדל ‪ -‬כסגן מפקד גטו ורשה‪ .‬גם‬ ‫הוא‪ ,‬בהתייחסו להתארגנות למרד‪ ,‬סיפר‪,‬‬ ‫מחד גיסא‪ ,‬בנימה אוהדת‪ ,‬על המשא ומתן‬ ‫עם ה"בונד" ומאידך גיסא‪ ,‬בביקורתיות‪ ,‬תוך‬ ‫התנערות מהקבוצה הרביזיוניסטית‪ ,‬שפעלה‬ ‫בגטו‪ ,‬תוך שהוא מאשים את הרביזיוניסטים‬ ‫‪22‬‬ ‫אין על מה לדבר‪ .‬ייתכן שזה הם שהניפו את‬ ‫הדגל ההוא"‪.‬‬ ‫מעבר להשפעה הראשונית החזקה של‬ ‫המפגש עם מנהיגי המרד‪ ,‬יצחק צוקרמן‬ ‫וצביה לובטקין‪ ,‬פעלו במשך השנים הגוו‬ ‫רמים המתווכים‪ :‬מערכת החינוך‪ ,‬ההנצחה‬ ‫והתקשורת‪.‬‬ ‫ז'וטה הרמן‪" :‬אז הלכתי לאנטק‬ ‫ואמרתי לו‪ ,‬אנטק למה לא מדברים‬ ‫על בית"רים?‪ ...‬אז הוא אומר‪ :‬מה‬ ‫את שואלת אותי‪ ,‬את השתגעת‪ ,‬אני‬ ‫צריך לדבר על‪ ...‬בית"רים? לא זוכרת‬ ‫את הגדולים בבית"ר‪ ,‬למה הם לא‬ ‫מדברים?"‬ ‫שאלה של חינוך‬ ‫מפה של גטו ורשה בעת המרד‪ .‬בהוצאת אצ"י‬ ‫כבלתי אחראים‪ ,‬ראוותנים‪ ,‬ומפרי משמעת‪,‬‬ ‫כדרכם‪" .‬אנחנו בנינו את הארגון על יסוד‬ ‫אנשים מהימנים שהם אנשי תנועות הנוער‬ ‫ואילו הם נהגו בחוסר אחריות והתקשרו עם‬ ‫האנדקים ואף ערכו למענם אקסים"‪.‬‬ ‫"בתיאור ההתארגנות למרד‬ ‫התייחסה צביה לובטקין‪ ,‬כבדרך‬ ‫אגב‪ ,‬לרביזיוניסטים‪ ,‬ואמרה‪' :‬חיפשנו‬ ‫גם קשרים עם הרביזיוניסטים‪ ,‬כי‬ ‫לא יכולנו לתאר לעצמנו שהנוער‬ ‫הרביזיוניסטי‪ ,‬אשר דגל תמיד‬ ‫במלחמה‪ ,‬יהיה מחוצה למרד'‪.‬‬ ‫באשר לחלקם של הרביזיוניסטים‬ ‫במרד‪ ,‬היא לא הזכירה דבר"‬ ‫בהיעדר נציגות של מנהיגי הרביזיוניסטים‬ ‫בגטו ורשה באותם ימים בארץ‪ ,‬הפך קולם‬ ‫של לובטקין וצוקרמן לקול הדומיננטי‪,‬‬ ‫שסיפר את סיפורו של מרד גטו ורשה‪ .‬ז'וטה‬ ‫הרטמן‪ ,‬שהייתה לוחמת באצ"י‪ ,‬על אף שלא‬ ‫הייתה בית"רית בתפיסת עולמה‪ ,‬מספרת‬ ‫בעדותה את הדברים הבאים‪" :‬רק כשבאתי‬ ‫לפה (הכוונה לארץ ישראל) ושמעתי שמדו‬ ‫ברים הרבה על ‪( Z.O.B‬אי"ל)‪ ,‬המחתרת‬ ‫הציונית בונדיסטית‪ ,‬שאלתי את עצמי‪ ,‬את‬ ‫בעלי‪ ,‬את כולם‪ ...‬זה לא יפה‪ ...‬הדור הזה‬ ‫יגמור ואף אחד לא ידע שהבית"רים היו‬ ‫חלק‪ ,‬חלק יפה בתוך המרד‪ ,‬חלק שגם הפוו‬ ‫לנים ידעו‪ ,‬גם הממשלה הפולנית בלונדון‪...‬‬ ‫אני יכולה להגיע לכל מקום‪...‬‬ ‫"אז הלכתי לאנטק ואמרתי לו‪ :‬אנטק למה‬ ‫לא מדברים על בית"רים?‪ ...‬אז הוא אומר‪:‬‬ ‫מה את שואלת אותי‪ ,‬את השתגעת‪ ,‬אני‬ ‫צריך לדבר על‪ ...‬בית"רים? לא זוכרת את‬ ‫הגדולים בבית"ר‪ ,‬למה הם לא מדברים?‬ ‫אנחנו צריכים להגיד ש‪( ...‬הוא לא ידע שאני‬ ‫הייתי בבית"ר) ואני צריך לדבר?‪ ...‬אמרתי‪:‬‬ ‫אבל זו גבורה יהודית‪ ,‬מה חשוב מי? שיהיה‬ ‫שחור‪ ,‬אבל זה אנחנו!"‪.‬‬ ‫קול נוסף‪ ,‬שנשמע מאוחר יותר מפולין‪,‬‬ ‫היה קולו של מארק אדלמן‪ ,‬סגנו של מרדכי‬ ‫אנילביץ'‪ ,‬אשר פיקד על הלחימה ב"מתחם‬ ‫המברשתנים"‪ .‬אדלמן‪ ,‬איש תנועת הבונד‪,‬‬ ‫היה ידוע באיבתו לרוויזיוניסטים‪ .‬בראיון‬ ‫שנתן לאנקה גרופינ'סקה‪ ,‬מבקשת ממנו‬ ‫המראיינת את התייחסותו לדיווח ש ל רי�נ‬ ‫גבלום על ביקורו שלו במפקדת האצ"י‪ .‬על‬ ‫כך עונה לה אדלמן‪" :‬ומה זה? זאת הייתה‬ ‫כנופיית סבלים‪ ,‬מבריחים וגנבים‪ .‬סגרו את‬ ‫עצמם באותו בית‪ ,‬ירו קצת וברחו באותו יום‪.‬‬ ‫אדם רוכש את הידע הבסיסי במערכת‬ ‫החינוך‪ ,‬וזה מלווה אותו לאורך כל חייו‪ .‬פרק‬ ‫השואה נלמד בדרך כלל בחטיבה העליונה‪.‬‬ ‫אני מבקש לבחון‪ :‬כיצד מלמדים לאורך‬ ‫השנים את תלמידי ישראל על מרד גטו‬ ‫ורשה‪.‬‬ ‫הספר "השואה והמרי"‪ ,‬שיצא על ידי‬ ‫משרד החינוך בשנת ‪ ,1953‬הוא אסופה של‬ ‫תעודות ועדויות‪ .‬בדברי הפתיחה של פרופ'‬ ‫ב‪ .‬דינור‪ ,‬שר החינוך דאז‪ ,‬הוא כותב‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪" :‬פרקים אלה‪ ,‬פרקי תעודות ועדויות‪,‬‬ ‫רשומות ותגובות מימי השואה והמרי של‬ ‫חורבן קהילת ישראל באירופה‪ ,‬נועדו לתלו‬ ‫מידי בתי הספר בישראל‪ .‬שומה עלינו לספר‬ ‫לבנינו ודורותינו על ששת המיליונים מבני‬ ‫העם היהודי שהובלו לטבח‪ ,‬להרג ולאבדן‬ ‫על ידי הנאצים ועוזריהם‪ ."...‬פרק המרידות‬ ‫בגטו ורשה אינו כולל שום עדות על חלקו‬ ‫של האצ"י‪.‬‬ ‫ספרו של משה קשטן‪" ,‬תולדות היהודים‬ ‫ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו"‪ ,‬שיצא‬ ‫לאור בשנת ‪ ,1958‬מספר על הקמת המחתרת‬ ‫היהודית בגטו כך‪" :‬פלוגות ההכשרה של‬ ‫'החלוץ'‪ ...‬הוסיפו לפעול גם אחרי הכיבוש‬ ‫והמשיכו בתכנון תוכניות במשותף‪ ,‬בלימוד‬ ‫השפה העברית והערכים הלאומיים‪ ,‬ובעידוד‬ ‫הדדי לעמידה גאה‪ .‬כאשר הגטו החל להתו‬ ‫רוקן‪ ,‬הם אשר נמנו וגמרו להתארגן במסגרת‬ ‫צבאית ולשים את נפשם בכפם‪ .‬וכאשר‬ ‫ארגוני המחתרת האחרים של ה'בונד' והקוו‬ ‫מוניסטים הסכימו להצטרף אליהם‪ ,‬הופקד‬ ‫ציוני צעיר בן עשרים וארבע‪ ,‬מרדכי אנילביץ'‪,‬‬ ‫על גדודי המחתרת"‪ .‬בהמשך יש תיאור קצר‬ ‫של ההתנגדות בינואר ‪ 1943‬ותיאור קצר של‬ ‫המרד באפריל‪ .‬גם כאן אין אזכור לחלקו של‬ ‫האצ"י במרד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1981‬יצא לאור הספר "השואה" ‪-‬‬ ‫ספר נושא לחטיבה העליונה בבית הספר‬ ‫הכללי‪ ,‬בהוצאת משרד החינוך והתרבות‪.‬‬ ‫בפרק העוסק בהתנגדות אקטיבית מול‬ ‫התנגדות פאסיבית‪ ,‬סוקר המחבר את הנושא‬ ‫הבא‪ :‬גטו ורשה לקראת המרד מאת יצחק‬ ‫צוקרמן‪ ,‬ובסופו של הפרק תמונה של מרדכי‬ ‫אנילביץ'‪ ,‬והכותרת‪" :‬מרדכי אנילביץ'‪ ,‬מפקד‬ ‫מרד גטו ורשה"‪ .‬בהמשך‪ ,‬תיאור הקמתו של‬ ‫הארגון היהודי הלוחם‪ ,‬מתוך עדותה של‬ ‫צביה לובטקין ביוני ‪ 1946‬בוועידה הט"ו של‬ ‫הקיבוץ המאוחד‪ .‬העדות השלישית היא‬ ‫עדותו של הרש ברלינסקי‪ ,‬הנוגעת לתביעה‬ ‫לפיקוח פוליטי על הארגון הלוחם‪ ,‬ולסיום ‪-‬‬ ‫קטע העוסק בהתנגדות פאסיבית‪ .‬גם בספר‬ ‫זה אין ביטוי לחלקו של האצ"י במרד‪.‬‬ ‫שנתיים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1983‬יצא‬ ‫לאור הספר "השואה ומשמעותה" מאת‬ ‫ישראל גוטמן וחיים שצקר‪ .‬היה זה ספר‬ ‫לימוד לתוכנית לימודים חדשה בחטיבה‬ ‫העליונה‪ .‬בפרק שנים‪-‬עשר‪ ,‬העוסק בהתנו‬ ‫גדות ובמרידות של היהודים‪ ,‬כותרת משנה‪:‬‬ ‫"הארגון היהודי הלוחם ‪ -‬ז‪.‬או‪.‬ב והאיגוד‬ ‫הצבאי היהודי"‪ .‬בפתיחת הפרק כותבים‬ ‫המחברים את הדברים הבאים‪" :‬ביטוי נוסף‬ ‫לפעילותם של הנוער ושל תנועות הנוער‬ ‫אנו מוצאים בארגון היהודי הלוחם‪-‬ז‪.‬או‪.‬ב‪.‬‬ ‫הארגון הוקם על ידי תנועות הנוער החלוו‬ ‫ציות (השומר הצעיר‪' ,‬דרור' ו'עקיבא') בעיו‬ ‫צומו של הגירוש הגדול מורשה ביולי ‪,1942‬‬ ‫ואילו הארגון השני‪ ,‬שאף הוא נטל חלק‬ ‫במרד גטו ורשה ונוסד על ידי אנשי תנועת‬ ‫'בית"ר' התארגן בשלהי אותה שנה"‪.‬‬ ‫מכאן והלאה ועל פני שבעה עמודים אין‬ ‫שום אזכור לחלקו של האצ"י במרד‪.‬‬ ‫ההתעלמות הכמעט מוחלטת‬ ‫ממשיכה‬ ‫ביה"ס לסגני מדריכים של בית"ר בלובלין‪1933 ,‬‬ ‫מה כן קיים? קטע מתוך פרוטוקול האסיפה‬ ‫הכללית של קיבוץ ופעילי סניף "דרור"‬ ‫בביאליסטוק‪ ,‬ב‪ 27-‬בפברואר ‪ ;1943‬פניית‬ ‫"הארגון היהודי הלוחם" לארגוני המחתרת‬ ‫הפולנים לעזרה בנשק‪ ,‬תיאור קצר של‬ ‫אירועי ינואר ואפריל ‪ ;1943‬ולסיום ‪ -‬מכתבו‬ ‫האחרון של מרדכי אנילביץ'‪ .‬במהדורה‬ ‫השנייה של אותו ספר‪ ,‬שיצאה לאור בשנת‬ ‫‪ ,1987‬לא נעשה שום שינוי בנוגע לסיפורו‬ ‫של מרד גטו ורשה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬פרסם משרד החינוך‪ ,‬התרבות‬ ‫והספורט ‪ -‬האגף לחינוך מבוגרים‪ ,‬את הספר‬ ‫המשך בעמ' ‪23 24‬‬ ‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬ ‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬ ‫"יד ועד"‪ .‬זהו קובץ עדויות ותעודות מן‬ ‫השואה‪ .‬את הקובץ כתבו וערכו רעיה גוטמן‬ ‫וציפי מזר‪ .‬גם כאן‪ ,‬בפרק העוסק בהתנגדות‪,‬‬ ‫אין אזכור אחד על האצ"י‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1999‬יצא לאור ספרה של ד"ר נילי‬ ‫קןרן‪" ,‬מסע אל הזיכרון"‪ .‬בפרק השביעי‪ ,‬שכ�ו‬ ‫תרתו "היהודים עומדים על נפשם"‪ ,‬מספרת‬ ‫הכותבת על הקמתו של אי"ל ב‪ 28-‬ביולי‬ ‫‪ ,1942‬ובהמשך היא מוסיפה את הדברים‬ ‫הבאים‪" :‬בגטו פעל ארגון נוסף 'איגוד צבאי‬ ‫יהודי' (אצ"י) שחבריו השתייכו לתנועת‬ ‫בית"ר‪ .‬אנשי אצ"י לא הצטרפו לאי"ל‪ ,‬אך‬ ‫תיאמו עימם את הפעולות ערב פרוץ המרד‬ ‫בגטו‪ ,‬באפריל ‪."1943‬‬ ‫באותה שנה פורסם גם ספרו של ישראל‬ ‫גוטמן‪" ,‬שואה וזיכרון"‪ .‬בשער הרביעי של‬ ‫הספר‪" ,‬ההתנגדות ועולם המחנות"‪ ,‬בתת‬ ‫הפרק "המרידות בגטאות"‪ ,‬כותב גוטמן‬ ‫על הקמתו של אי"ל‪ ,‬ובהמשך הוא מפרט‪:‬‬ ‫"במקביל קמה מסגרת ארגונית לוחמת‬ ‫נפרדת‪ ,‬קטנה יותר בממדיה‪ ,‬של הרביו‬ ‫זיוניסטים ותומכיהם"‪ .‬גוטמן ממשיך‬ ‫ומתאר את התארגנות אי"ל לקראת חיסול‬ ‫הגטו‪ ,‬ומוסיף‪" :‬ארגון נוסף‪' ,‬האיגוד הצבאי'‬ ‫הבית"רי‪ ,‬פעל במתכונת דומה"‪ .‬בכל מה‬ ‫שנוגע לתיאור הקצר של המרד מתאר הכותב‬ ‫רק את פעילות אי"ל‪ ,‬את נפילת הבונקר‬ ‫במילה ואת התאבדותם של אנילביץ' והלוו‬ ‫חמים; והס מלהזכיר את חלקו של האצ"י‪.‬‬ ‫בסוף הספר ריכוז שמות ומושגים‪ .‬בין המוו‬ ‫שגים נמצא "הארגון היהודי הלוחם"‪ .‬שמו‬ ‫של "הארגון הצבאי היהודי" נפקד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2003‬פורסם ספר לימוד והכנה‬ ‫לבגרות בתולדות עם ישראל‪ .‬כותב הספר‬ ‫הוא אברהם חדד‪ .‬בפרק העוסק במרד גטו‬ ‫ורשה מתאר הכותב את הקמת הארגון‬ ‫היהודי הלוחם; אירועי ינואר ‪ ;1943‬וההכנות‬ ‫למרד‪ ,‬תוך כדי שהוא מצטט את דברי צביה‬ ‫לובטקין על מרד ינואר‪ ,‬ובסיום את המשפט‪:‬‬ ‫"שני הארגונים אי"ל ואצ"י ידעו שהגרמנים‬ ‫לא ישלימו עם מפלתם ויחזרו בכוח גדול‬ ‫לחסל את הגטו ולכן החלו בהכנת הגטו‬ ‫לקרב הסופי"‪ .‬על אף אזכור המושג אצ"י‪,‬‬ ‫אין שום הסבר מי הקים את הארגון‪ ,‬אופי‬ ‫לוחמיו וחלקו במרד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬פורסם ספרם של פרופ' אייל‬ ‫נוהוה‪ ,‬ד"ר נעמי ורד וד"ר דוד שחר‪" ,‬טו�ט‬ ‫‪24‬‬ ‫אצ"י קורא למרד‬ ‫בתיאור הלחימה בגטו כותבים המחברים‪:‬‬ ‫"ביום הראשון למרד תלו חברי אצ"י שני‬ ‫דגלים שנראו היטב בגטו וברחובות ורשה‪:‬‬ ‫דגל אדום‪-‬לבן (הדגל הפולני) ודגל כחול‪-‬‬ ‫לבן (דגלו של אצ"י) ובכך הראו כי היהודים‬ ‫לוחמים גם את מלחמת הפולנים"‪.‬‬ ‫תחילת השינוי‬ ‫כרוז זה פורסם ימים אחדים אחרי פרוץ מרד הגטו‪ ,‬ב‪ 23-‬באפריל ‪,1943‬‬ ‫על ידי הארגון היהודי הלוחם‪ ,‬אל הפולנים אשר בעבר הארי של ורשה‬ ‫פולנים‪ ,‬אזרחים‪ ,‬חיילי החירות!‬ ‫לרעם התותחים בהם הורס הצבא הגרמני את בתינו‪ ,‬את דירות אמהותינו‪ ,‬נשינו‬ ‫וטפנו‪ ,‬לקול טרטור מכונות היריה שאנו כובשים בקרב עם הז'נדרמים הגרמנים‬ ‫וה‪-‬ס‪.‬ס‪ – .‬מוגי הלב; נוכח תמרות העשן ולהבות האש וזינוק הדם של גיטו ורשה‬ ‫הנרצח – היננו שולחים לכם – אנו‪ ,‬אסירי הגיטו – פריסת שלום לבבית‪ .‬יודעים‬ ‫אנו‪ ,‬כי בכאב לב ובדמעות של השתתפות בצער‪ ,‬בהתפעלות ובחרדה‪ ,‬הינכם‬ ‫מלווים את סופו של הקרב שאנו מנהלים זה ימים אחדים נגד הפולש האיום‪.‬‬ ‫אפס כי עיניכם הרואות‪ ,‬שהגיטו – על כל צעד ושעל – היה ויהיה גם להבא מבצר‪.‬‬ ‫אנו עלולים כולנו להיספות במאבק זה‪ ,‬אולם לא ניכנע‪ .‬כמוכם כן גם אנחנו‬ ‫שואפים לנקם ולעונש לאויב המשותף על כל פשעיו‪.‬‬ ‫זו היא מלחמה למען החירות שלנו ושלכם!‬ ‫למען כבודנו וכבודכם האנושי‪ ,‬הסוציאלי והלאומי!‬ ‫אנו ננקום את פשעי אושווינצ'ים‪ ,‬טרבלינקה‪ ,‬בלז'אץ ומיידאנק!‬ ‫תחי אחוות הקרב והדמים של פולין הלוחמת!‬ ‫תחי החירות!‬ ‫מוות לפולשים הרוצחים והתליינים!‬ ‫תחי המלחמה לחיים ולמוות בפולש הגרמני!‬ ‫הארגון היהודי הלוחם‬ ‫ליטריות ושואה"‪ .‬בפרק על מרד גטו ורשה‬ ‫ תיאור מאוזן של אירועי המרד‪ .‬בכל מה‬‫שקשור לאצ"י כותבים המחברים‪" :‬עוד‬ ‫לפני הקמת אי"ל קם ארגון אצ"י (ארגון‬ ‫צבאי יהודי) על ידי חברי בית"ר בפיקודו‬ ‫של פאבל פרנקל‪ .‬בארגון היו כמה מאות‬ ‫לוחמים חמושים‪ ,‬והוא היה בקשר עם‬ ‫המחתרת הפולנית ממנה קיבל נשק רב‬ ‫יחסית‪ .‬שני הארגונים לא הצליחו להתאחד‪,‬‬ ‫והם חילקו ביניהם את אזורי הלחימה"‪.‬‬ ‫באותה שנה פורסם ספר נוסף‪ ,‬הנושא את‬ ‫אותו השם "טוטליטריות ושואה"‪ ,‬על ידי‬ ‫פרופ' ישראל גוטמן‪ .‬הפעם – שינוי‪ .‬גוטמן‬ ‫מתאר את הקמתו של האצ"י במקביל‬ ‫להקמתו של אי"ל‪" :‬במקביל קמה מסגרת‬ ‫ארגונית נפרדת‪ ,‬קטנה יותר בממדיה‪,‬‬ ‫'האיגוד הצבאי' של הרביזיוניסטים‪ ,‬תומו‬ ‫כיהם וחברי בית"ר‪ ,‬תחת פיקודו של פאבל‬ ‫פרנקל‪ .‬האיגוד ניצל קשרים רבים מחוץ‬ ‫לגטו והצטייד בנשק באופן עצמאי‪ .‬הנשק‬ ‫הועבר במנהרה שהובילה ממפקדת האיגוד‬ ‫אל הצד הארי שמחוץ לגטו‪ .‬במשך זמן מה‬ ‫התנהל משא ומתן על שילוב האיגוד ב'ארגון‬ ‫היהודי הלוחם'‪ ,‬אולם הוא לא עלה יפה‪ .‬אנשי‬ ‫האיגוד טענו שלא היו מוכנים לקלוט אותם‬ ‫כקבוצה מאורגנת‪ ,‬אלא רק כבודדים‪ .‬ואילו‬ ‫מצד אנשי אי"ל נשמעה הטענה כי מכיוון‬ ‫שבאיגוד היו אנשים בעלי הכשרה צבאית‬ ‫קודמת‪ ,‬הם תבעו לקבל לידם את הפיקוד‬ ‫על הארגון המשותף‪ .‬אולם לקראת פרוץ‬ ‫המרד הגיעו שני הארגונים לידי הסכמה על‬ ‫חלוקת נשק והקצאת גזרות לחימה"‪.‬‬ ‫בנוגע ללחימתם של לוחמי האצ"י‪ ,‬כותב‬ ‫גוטמן‪" :‬חברי 'האיגוד הצבאי' נטלו אף הם‬ ‫חלק מרכזי במרד והצטיינו באומץ לבם‪ .‬הם‬ ‫אף הניפו על גג אחד הבניינים דגל כחול‪-‬‬ ‫לבן ולצידו את הדגל הפולני‪ .‬עם דיכוי‬ ‫המרד עזבו חלק מן החברים דרך המנהרה‬ ‫לצד הארי‪ ,‬בעוד שחלק אחר‪ ,‬כולל מפקדי‬ ‫האיגוד‪ ,‬נהרגו בהתנגשויות עם הגרמנים"‪.‬‬ ‫מהסקירה המתוארת לעיל‪ ,‬שכוללת מדגם‬ ‫של ספרי היסטוריה משנת ‪ 1953‬ועד שנת‬ ‫‪ ,2009‬ניתן לראות‪ ,‬כי למעשה עד שנת ‪2009‬‬ ‫יש התעלמות מוחלטת מחלקו של האצ"י‬ ‫במרד גטו ורשה‪ .‬רק משנת ‪ 2009‬תוקן העוול‪.‬‬ ‫כבר בדצמבר ‪ 1943‬הקימו בוגרים של‬ ‫תנועת "השומר הצעיר" את קיבוץ יד מרדכי‬ ‫על שמו של מרדכי אנילביץ'‪ .‬בשנת ‪1949‬‬ ‫נערכה במקום עצרת הזיכרון הראשונה‬ ‫קורס סמלים של ברית החייל‪1934 ,‬‬ ‫לציון שש שנים למרד גטו ורשה‪ ,‬ומאז‪,‬‬ ‫בכל שנה‪ ,‬במוצאי יום הזיכרון לשואה‬ ‫והגבורה‪ ,‬נערכת עצרת זיכרון ממלכתית‬ ‫לרגלי האנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ'‪,‬‬ ‫שהוקמה במקום בשנת ‪ 1951‬על ידי הפסל‬ ‫נתן רפופורט‪ .‬בצידי האנדרטה לוח זיכרון‪,‬‬ ‫ועליו הכיתוב הבא‪" :‬מרדכי אנילביץ' מפקד‬ ‫המרד בגטו ורשה במלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫מראשי תנועת השומר הצעיר בפולין‪ .‬נספה‬ ‫בגטו במאי ‪ .1943‬על שמו נקרא קיבוץ יד‬ ‫מרדכי"‪( .‬ההדגשה שלי)‪.‬‬ ‫בחודש מרץ בשנת ‪ 1954‬הכריזה ההנהגה‬ ‫הראשית של תנועת "השומר הצעיר" על‬ ‫שיתוף פעולה עם הקרן הקיימת לישראל‬ ‫ועל נטיעת יער על שמו של אנילביץ'‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1963‬הוקם "מורשת"‪ ,‬בית העדות על שם‬ ‫מרדכי אנילביץ'‪ ,‬על ידי פרטיזנים ולוחמים‬ ‫לשעבר‪ ,‬יוצאי "השומר הצעיר"‪ .‬ביום הזיו‬ ‫כרון לשואה והגבורה בשנת ‪ 2009‬נפתח‬ ‫בבית העדות "מורשת" שבגבעת חביבה‪,‬‬ ‫מוזיאון על שמו של אנילביץ'‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1968‬הופק בול על ידי השירות‬ ‫הבולאי לציון ‪ 25‬שנים למרידה בגטאות‬ ‫ובמחנות ההשמדה‪ .‬תמונת הבול נושאת‬ ‫את חלקו העליון של פסלו של מרדכי אניו‬ ‫לביץ' המוצב בקיבוץ יד מרדכי‪ .‬ב‪ 7-‬ביוני‬ ‫‪ 1983‬הופקו שלושה בולים לזכרם של מורדי‬ ‫הגטאות‪ ,‬בול אחד נושא את תמונתו של אניו‬ ‫לביץ'‪ ,‬ובול אחר את דמותו של יוסף גלזמן‪,‬‬ ‫מנהיג פרטיזנים ואיש בית"ר מגטו וילנה‪.‬‬ ‫ב‪ 2-‬באפריל ‪ 1985‬הופק בול‪ ,‬שנושא את‬ ‫דמותם של צביה לובטקין ויצחק (אנטק)‬ ‫צוקרמן‪.‬‬ ‫ב‪ 16-‬ערים מתוך ‪ 20‬הערים הגדולות‬ ‫"ב‪ 16-‬ערים מתוך ‪ 20‬הערים הגדולות‬ ‫בישראל‪ ,‬יש רחוב הנושא את שמו של‬ ‫מרדכי אנילביץ'; בשש מהן רחוב על‬ ‫שם צביה לובטקין; בארבע רחוב על‬ ‫שם יצחק צוקרמן‪ .‬באף אחת מעשרים‬ ‫הערים הגדולות בישראל אין רחוב על‬ ‫שם פאבל פרנקל"‬ ‫בישראל‪ ,‬יש רחוב הנושא את שמו של‬ ‫מרדכי אנילביץ'; בשש מהן רחוב על שם‬ ‫צביה לובטקין; בארבע רחוב על שם יצחק‬ ‫צוקרמן‪ .‬באף אחת מעשרים הערים הגדולות‬ ‫בישראל אין רחוב על שם פאבל פרנקל‪.‬‬ ‫ביוזמתו של פרופ' משה ארנס‪ ,‬נחנכה ב‪31-‬‬ ‫ביולי ‪ 2008‬כיכר על שם פאבל פרנקל בעיר‬ ‫הרצליה‪ .‬תמונת ההנצחה המשתקפת מהנו‬ ‫תונים בשטח היא חד צדדית ומביאה לידי‬ ‫ביטוי את הארגון היהודי הלוחם ומנהיגו‬ ‫מרדכי אנילביץ'‪.‬‬ ‫המשך בעמ' ‪25 26‬‬ ‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬ ‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬ ‫אצ"י‪ :‬הסיפור שהושתק משך שנים‬ ‫ההתעלמות נעשתה ביד‬ ‫מכוונת‬ ‫יכולה להישמע טענה‪ ,‬כי מיעוט המידע‬ ‫על האצ"י הוא שגרם לכך שאור הזרקורים‬ ‫הופנה כלפי פעילותו של אי"ל במרד‪ .‬טענה‬ ‫זאת אינה עומדת במבחן המציאות‪ ,‬לאור‬ ‫העובדה שאחדים מניצולי גטו ורשה‪ ,‬כאלו‬ ‫שלא השתייכו לתנועה הרביזיוניסטית‪ ,‬בחרו‬ ‫להתייחס לפעילותו בכתביהם‪ ,‬לדוגמא‪ :‬הלל‬ ‫זיידמן‪ ,‬מראשי הקהילה היהודית בורשה‬ ‫ומנהל ארכיון הקהילה‪ ,‬חבר אגודת ישראל‬ ‫וניצול גטו ורשה‪ ,‬שכתב‪" :‬הרביזיוניסטים‬ ‫היו המטיפים הראשיים להתנגדות‪ .‬אם‬ ‫כי לא היו חבורה לעצמם ‪ -‬איש לא נשאל‬ ‫ואיש לא ידע לאיזו מפלגה שייך כל אחד‬ ‫ הרי ממערכותיהם הורכב ממספר רב‬‫של בעלי התנגדות‪ ...‬בשעת פרסום הכרוז‬ ‫להופיע ל'אומשלאג' בהתנדבות בעבור ‪3‬‬ ‫קילוגראם לחם וקילו אחד ריבה‪ ,‬היו הרביו‬ ‫זיוניסטים הראשונים שהזהירו שלא ללכת‬ ‫ל'אומשלאג'"‪.‬‬ ‫רחל אוירבך‪ ,‬סופרת‪ ,‬חברה בצוות "עונג‬ ‫שבת"‪ ,‬ניצולת גטו ורשה‪ ,‬כתבה‪" :‬פרשה‬ ‫לחוד שלמרבה הצער טרם נחקרה כל עיקר‪,‬‬ ‫היא קיומו של ארגון קרבי מקביל שבחלק‬ ‫מן המקורות נקרא ז'‪.‬ז‪.‬ו (ארגון צבאי יהודי)‪.‬‬ ‫בדינים וחשבונות של הגנרל שטרופ אנו‬ ‫מוצאים את הביטוי 'יחידות קרביות' וגם‬ ‫הביטוי 'הארגון הצבאי'‪ .‬ארגון זה הוקם‬ ‫בידי ארגון‪-‬הנוער הרביזיוניסטי 'בית"ר'‪,‬‬ ‫אלא שלפי מקורות מסוימים השתייכו‬ ‫אליו לא רק רוויזיוניסטים‪ ,‬כי אם גם בלתי‬ ‫מפלגתיים‪ ,‬אנשים ממפלגות אחרות ואפילו‬ ‫קומוניסטים‪ ...‬בניגוד לארגון היהודי הלוחם‬ ‫נמצאו בשורות האיגוד הצבאי היהודי אנשי‬ ‫צבא מומחים‪ ,‬קצינים לשעבר בצבא הפולני‪.‬‬ ‫כן היה אגוד זה מצויד כראוי בנשק‪ .‬ברשותו‬ ‫הייתה אפילו מכונת ירייה‪ ,‬ובכך מסתברת‬ ‫יעילות פעולותיו הקרביות בימי‪-‬המרד‬ ‫הראשונים"‪.‬‬ ‫יונס טורקוב‪ ,‬שחקן‪ ,‬מנהל אומנותי‪ ,‬ניצול‬ ‫גטו ורשה‪ ,‬כתב בספרו‪" ,‬היה הייתה ורשה‬ ‫יהודית"‪ ,‬כך‪" :‬קבוצת הלוחמים הרביו‬ ‫זיוניסטים בהנהגתם של פ‪ .‬פרנקל ול‪ .‬רודל‬ ‫(עתונאי יהודי מקילץ) שלא צורפו אל‬ ‫ה'זשאב' [אי"ל]‪ ,‬הפכה את הגוש למבצר‬ ‫‪26‬‬ ‫בכנס ‪ 70‬שנה למרד גטו ורשה‪ ,‬שנערך על ידי מכון ז'בוטינסקי בהיכל יהדות ווהלין בגבעתיים‪ ,‬חשף‬ ‫פרופ' משה ארנס‪ ,‬בעבר שר הביטחון‪ ,‬את סיפורו של פאבל פרנקל ‪ -‬מנהיג ארגון אצ"י הבית"רי שלחם‬ ‫במרד גטו ורשה‪ .‬את הסיפור תיעד בספרו "דגלים מעל הגטו"‬‬ ‫׀ עמרי מריאן ׀‬ ‫הקמת החומה סביב גטו ורשה‬ ‫חזק‪ ,‬שעליו הסתערו הגרמנים בלי הרף‪ ,‬אבל‬ ‫הם נהדפו עם אבדות קשות‪ .‬גם קבוצה זאת‬ ‫רשמה לזכותה פרקי גבורה ומסירות‪-‬נפש‬ ‫מפליאים"‪.‬‬ ‫אדולף ברמן‪" :‬אך עובדה היא‪ ,‬כי‬ ‫לוחמי 'הארגון היהודי הצבאי' לחמו‬ ‫בעת המרד בעוז‪-‬רוח‪ ,‬בייחוד באחת‬ ‫מגיזרות‪-‬הקרב החשובות ביותר‬ ‫בגיטו‪ ,‬בכיכר‪ -‬מוראנוב‪ ...‬זכרם של‬ ‫נופלי 'הארגון היהודי הצבאי' במאבק‬ ‫האנטי‪-‬היטלראי חייב להיות קדוש‬ ‫כשל לוחמי‪-‬גטו אחרים‪ .‬גם הם נפלו‬ ‫כנפול גיבורים"‬ ‫אדולף ברמן‪ ,‬דוקטור לפסיכולוגיה‪ ,‬פעיל‬ ‫"פועלי ציון שמאל" שהיה מנכ"ל ארגון‬ ‫"צנטוס" לעזרת ילדים ומזכ"ל המועצה‬ ‫הפולנית לעזרת יהודים‪" ,‬ז'גוטה"‪ ,‬כתב‪:‬‬ ‫"אך עובדה היא‪ ,‬כי לוחמי 'הארגון היהודי‬ ‫הצבאי' לחמו בעת המרד בעוז‪-‬רוח‪ ,‬בייחוד‬ ‫באחת מגיזרות‪-‬הקרב החשובות ביותר‬ ‫בגיטו‪ ,‬בכיכר מוראנוב‪ .‬רבים מהם נפלו שם‬ ‫במאבק עם קלגסי הנאצים‪ .‬השאר נספו‬ ‫אחרי‪-‬כן‪ ,‬בצד הארי‪ .‬זכרם של נופלי 'הארגון‬ ‫היהודי הצבאי' במאבק האנטי‪-‬היטלראי‬ ‫חייב להיות קדוש כשל לוחמי‪-‬גטו אחרים‪.‬‬ ‫גם הם נפלו כנפול גיבורים"‪.‬‬ ‫לסיכומו של עניין‪ ,‬נדמה לי כי היעדרו‬ ‫הכמעט מוחלט של חלקו של אצ"י במרד‬ ‫גטו ורשה‪ ,‬מקורו באיבה קשה בין בן‪-‬גוריון‬ ‫ותומכי תנועות הפועלים הציוניות לבין‬ ‫ז'בוטינסקי והתנועה הרוויזיוניסטית‪ .‬איבה‬ ‫זו גרמה לבידוד הרוויזיוניסטים והערימה‬ ‫מכשול לשיתוף פעולה בין התנועות לקראת‬ ‫מרד גטו ורשה‪ .‬היטיב לבטא את המצב‬ ‫ד"ר אדולף אברהם ברמן‪ ,‬ממנהיגי פועלי‬ ‫ציון שמאל‪ ,‬בספרו "במקום אשר יעד לי‬ ‫הגורל"‪ .‬וכך הוא כותב‪" :‬עובדה היא שאין‬ ‫להכחישה‪ ,‬כי יחס רובה המכריע של הציו‬ ‫בוריות המאורגנת בגטו אל הרביזיוניסטים‬ ‫היה שלילי‪ .‬גם היחס מצד רובה של התנועה‬ ‫הציונית בגטו‪ ,‬הן של המפלגות והסתדו‬ ‫רויות‪-‬הנוער הציוניות‪-‬הסוציאליסטיות והן‬ ‫הציוניות‪-‬הכלליות‪ ,‬של האגף הראדיקאלי‪,‬‬ ‫ה'גרינבוימאי'‪ ,‬היה מסויג‪ .‬הרביזיוניסטים‬ ‫היו בגטו במידה מרובה מבודדים"‪.‬‬ ‫המידע על האצ"י ותרומתו למרד גטו‬ ‫ורשה‪ ,‬על אף שהיה חלקי‪ ,‬היה ידוע לכול‪.‬‬ ‫לא ניתן אלא להגיע למסקנה‪ ,‬כי הייתה זו‬ ‫יד מכוונת של האליטה הפוליטית בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬להתעלם ולהשתיק את חלקו במרד‬ ‫מסיבות של מאבק אידיאולוגי‪-‬פוליטי‪.‬‬ ‫ישראל גוטמן כותב בספרו "יהודי ורשה‬ ‫‪ "1943-1939‬את הדברים הבאים‪" :‬לא בלי‬ ‫צדק התרעם המחנה הרעיוני‪-‬הפוליטי‬ ‫שממנו צמח איגוד זה‪ ,‬המחנה הרוויזיוניסטי‬ ‫בגלגוליו השונים‪ ,‬כי התעלמו והשתיקו את‬ ‫קיום האיגוד שנטל חלק משמעותי במרד‬ ‫באפריל ‪ ."1943‬בהמשך דבריו טוען גוטמן‪,‬‬ ‫כי יש להניח שהדבר לא נעשה במזיד‪ .‬אני‬ ‫מטיל ספק בכך‪.‬‬ ‫"מה שנעשה לפרנקל זה עוול היסטורי‬"‪,‭‬‬ ‫סיפר פרופ' ארנס‪" ,‬סיפורו לא סופר‪ ,‬ונרטיב‬ ‫המרד בגטו ורשה נחשף ומוכר לציבור הרחב‬ ‫רק במחציתו‪ .‬תנועות הנוער באותה תקופה‬ ‫היו מאוד פוליטיות והיריבויות נשמרו אפילו‬ ‫בתוך חומות הגטו"‪.‬‬ ‫"לכן"‪ ,‬אמר ארנס‪" ,‬כשצביה לובטקין ויצחק‬ ‫צוקרמן הגיעו ארצה וסיפרו את סיפור המרד‪,‬‬ ‫הם חשפו רק את הצד של המפא"יניקים‪,‬‬ ‫של אותה קבוצה ממחנה השמאל שאותה‬ ‫הנהיג מרדכי אנילביץ'‬‪ .‬סיפורו של פרנקל‪,‬‬ ‫שהנהיג את ארגון אצ"י‪ ,‬שחבריו השתייכו‬ ‫לימין‪ ,‬הושתק‬"‪ ‭.‬פרופ' ארנס הוסיף כי‬ ‫"פרנקל היה מפקד הארגון הצבאי היהודי‬ ‫שחבריו היו מהאצ"ל‪ .‬עיקר הלחימה בגטו‬ ‫ורשה היה שלהם‪ .‬הם הניפו את הדגל מעל‬ ‫הגטו למשך ארבעה ימים אחרי הקרבות‪.‬‬ ‫כאשר מדברים על מפקדי גטו ורשה‪ ,‬צריך‬ ‫לדבר על שניהם"‪.‬‬ ‫לקראת ערב פסח תש"ג (אפריל ‪)1943‬‬ ‫הוציא היינריך הימלר‪ ,‬סגנו של היטלר וראש‬ ‫האס אס‪ ,‬הוראה‪ :‬להשמיד את כל יהודי‬ ‫ורשה שנותרו בחיים‪ .‬הגיעה עת המרד‪ .‬אך‬ ‫גם בשעה זו לא הצליחו הנדונים למוות‬ ‫להתאחד‪ .‬המחלוקת האידיאולוגית בין‬ ‫תנועות הנוער הסוציאליסטיות‪ ,‬שהקימו את‬ ‫הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בפיקודו של‬ ‫מרדכי אנילביץ'‪ ,‬לבין בית"ר הרביזיוניסטית‪,‬‬ ‫שמתוכה הוקם הארגון הצבאי היהודי (אצ"י)‬ ‫בפיקודו של פאבל פרנקל‪ ,‬גרמה לכך ששני‬ ‫הארגונים פעלו בנפרד‪ ,‬ללא תיאום‪.‬‬ ‫המרד נמשך כשלושה שבועות‪ .‬במהלכו‬ ‫הניפו אנשי אצ"י על בניין המפקדה שלהם‬ ‫שני דגלים ‪ -‬את הדגל הציוני הכחול‪-‬לבן‬ ‫ואת דגלה של פולין החופשית‪ .‬רק בתום‬ ‫קרבות קשים‪ ,‬שנמשכו ימים שלמים‪ ,‬הצליחו‬ ‫הכוחות הגרמניים להוריד את הדגלים‪.‬‬ ‫כל אנשי הפיקוד הבכיר של אצ"י נהרגו‬ ‫במרד או זמן קצר לאחר מכן‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫סגנו של אנילביץ'‪ ,‬יצחק‬ ‫(אנטק) צוקרמן‪ ,‬חברתו‬ ‫(לימים רעייתו) צביה‬ ‫לובטקין ועוד בכירים‬ ‫בתנועות הסוציאליסטיות‬ ‫שרדו‪ ,‬וחלקם עלו ארצה‬ ‫בתום המלחמה‪.‬‬ ‫עובדות אלה והמשכה‪,‬‬ ‫לאורך שנים רבות‪ ,‬של‬ ‫המחלוקת האידיאולוגית‬ ‫בין התנועות הסוו‬ ‫ציאליסטיות לבין הרביו‬ ‫זיוניסטים הן הסיבות‬ ‫העיקריות לכך שחלקו‬ ‫החשוב של אצ"י במרד‬ ‫כיכר אצ"י (ארגון צבאי יהודי)‪ ,‬נחנכה ברמת גן ביולי ‪2013‬‬ ‫גטו ורשה נזנח וכמעט‬ ‫נשכח בהיסטוריוגרפיה של השואה‪.‬‬ ‫בגטו החלו להתכונן למרד‪ .‬כמה מחברי‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬למרות שמרד גטו ורשה הוא בית"ר‪ ,‬תנועת הנוער הרביזיוניסטית‪ ,‬עברו‬ ‫אחד מאירועי השואה המונצחים והמתוו עוד לפני המלחמה‪ ,‬ביוזמת הארגון הצבאי‬ ‫עדים ביותר‪ ,‬והוא ממלא תפקיד מרכזי הלאומי (אצ"ל)‪ ,‬אימונים צבאיים בהדרכת‬ ‫באתוס הציוני ובזיכרון הקולקטיבי של קצינים מצבא פולין‪ ,‬והמחתרת שהם הקימו‬ ‫העם היהודי‪ ,‬לא הייתה עד כה הכרה בחלק הייתה המאומנת והמצוידת ביותר‪.‬‬ ‫המשמעותי שמילא אצ"י במרד‪ ,‬אשר לא‬ ‫בקיץ ‪ 1942‬החלו הגרמנים בהשמדה‬ ‫נפל מחלקו של אי"ל‪.‬‬ ‫המונית של תושבי הגטו‪ .‬תוך פחות מחודו‬ ‫"דגלים מעל הגטו" נועד לתקן עוול זה‪ .‬שיים גורשו כ‪ 300-‬אלף יהודים ונרצחו בתאי‬ ‫מחברו‪ ,‬משה ארנס‪ ,‬השקיע שנים רבות הגזים של מחנה ההשמדה טרבלינקה‪ .‬רק‬ ‫במחקר‪ ,‬גבה עדויות‪ ,‬בדק מסמכים וערך בתום "הגירוש הגדול" חדרה אל הנותרים‬ ‫ביקורים בפולין‪ ,‬כדי למלא את החללים ההכרה הבלתי מעורערת כי דינם נחרץ‪.‬‬ ‫ולתת לקוראים תמונה מלאה והוגנת של‬ ‫"דגלים מעל הגטו" הוא סיפור מרתק‪,‬‬ ‫קורות המרד‪.‬‬ ‫הנקרא בנשימה עצורה‪ ,‬על הזוועה הגדולה‬ ‫מרד גטו ורשה נחשב לאירוע מכונן ביותר בהיסטוריה של האנושות‪ ,‬על גילויי‬ ‫בהיסטוריה של השואה‪ ,‬של מלחמת העולם גבורה ועל מחלוקת טראגית‪ ,‬המונעת את‬ ‫השנייה ושל העם היהודי‪ .‬כ‪ 370-‬אלף נפש התלכדות השורות אפילו בשעה שהחרב‬ ‫רוכזו בגטו היהודי של ורשה‪ ,‬בתנאי מצוקה מונחת על הצוואר‪ .‬זהו ספר חובה לכל מי‬ ‫קשים ביותר‪ .‬כשהחל קיץ ‪ 1941‬הגיעו ידיעות שמאמין בציונות ולכל מי שגורלו של העם‬ ‫על השמדה המונית של יהודים בשטחים היהודי קרוב לליבו‪.‬‬ ‫הכבושים על ידי הנאצים‪ ,‬אך הנהגת הגטו‬ ‫האמינה כי בוורשה לא יוכל להתרחש כדבר * דגלים מעל הגטו‪ ,‬הוצאת ידיעות ספרים‪,‬‬ ‫הזה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬תנועות הנוער שפעלו עורך‪ :‬רמי טל‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫לא רק גטו ורשה‬ ‫לא רק גטו ורשה‬ ‫"להציל אותנו משכחה"‬ ‫הציוני‪ .‬ליבסקינד ביקש לנחם את הצעירים‬ ‫על אובדנם‪" :‬החווה הייתה מעין חלום שבין‬ ‫כך וכך אנוסים היינו להתנער ממנו‪ .‬אפשר‬ ‫והחלום הזה היה נמשך עוד שבוע או שבוו‬ ‫עיים‪ ,‬אבל דינו היה נחרץ ממילא‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫על מה אתם מצטערים? [‪ ]...‬בעוד חודש‬ ‫לא יישאר שריד ופליט מיישובי בני‪-‬אדם‪,‬‬ ‫שהיו מאות בשנים מושרשים באדמתם‪ .‬אנו‬ ‫יכולים רק לשמוח על שניתן לנו לבלות כה‬ ‫יפה את הקיץ באווירה של יצירה‪ .‬ומי יודע‬ ‫אם אין זה הקיץ האחרון שלנו"‪.‬‬ ‫על קורות המחתרת היהודית בקרקוב‬ ‫סיפור המרד בגטו ורשה תפס מקום של כבוד בקנון ההיסטורי ובזיכרון הקולקטיבי‪,‬‬ ‫הישראלי והיהודי כאחד‪ ,‬למרות שהבחירה במאבק מזוין אפיינה צעירים יהודים בגטאות שונים‪.‬‬ ‫רשימה זו מביאה את סיפור מוכר פחות – סיפור ההתנגדות של הצעירים מגטו קרקוב‬ ‫׀ בלהה שילה * ׀‬ ‫גטו קרקוב‪ :‬רחובות הגטו לאחר חיסול אחרוני היהודים‪ ,‬מרץ ‪1943‬‬ ‫גירוש מהגטו‪ :‬גירוש אחרוני היהודים מגטו קרקוב למחנה הריכוז פלאשוב‪ 13-14 ,‬במרץ ‪1943‬‬ ‫"מנהיגי התנועה לא חונכו ולא חינכו‬ ‫מעולם לפעול במחתרת ולאחוז בנשק‪ ,‬הרי‬ ‫שלמנהיגות שלהם היה כל הזמן אופי רוחני‬ ‫בהחלט‪ .‬בנסיבות החיים הקשות ביותר ידעו‬ ‫לשמש לחניכיהם מופת של מסירות נפש‬ ‫ורוח לוחמת‪ ,‬אבל תמיד היה במנהיגותם‬ ‫יסוד רוחני‪ ...‬המפעל הממשי ביותר היה‬ ‫לגביהם ההגשמה והבניה‪ .‬ומאחר וקצינים‬ ‫לא היו מעולם‪ ,‬לא ראו את עצמם בני סמכא‬ ‫להוליך את הנוער שלהם לקרבות בנשק"‪.‬‬ ‫כך מתארת ביומנה יוסטינה‪ ,‬הלוא היא‬ ‫גוסטה דוידזון‪-‬דרנגר‪ ,‬מראשי תנועת עקיבא‬ ‫ומלוחמות גטו קרקוב‪ ,‬את תהליך הפיכתן‬ ‫של תנועות הנוער בקרקוב לתנועות מרי‬ ‫לוחמות‪ .‬תהליך זה אפיין לא רק את התנועות‬ ‫בקרקוב‪ ,‬אלא את כלל תנועות הנוער אשר‬ ‫‪28‬‬ ‫בחרו ‪ -‬עם הידיעות על ההשמדה ‪ -‬בדרך‬ ‫של התנגדות ולחימה‪.‬‬ ‫בשנים הראשונות לכיבוש הנאצי בקרקוב‬ ‫(‪ ,)1940-1941‬כבשאר מרחבי הכיבוש‪,‬‬ ‫ביקשו תנועות הנוער לשמר את מצבן קודם‬ ‫החיים בגטו‪ .‬הן שמו דגש על ערכי התנועה‬ ‫(כל אחת וצביונה)‪ ,‬פרסמו עלונים‪ ,‬תמכו‬ ‫בחווה חקלאית‪ ,‬קיימו חוגי לימוד‪ ,‬החזיקו‬ ‫קיבוץ עירוני וביקשו לשמור על חבריהן‬ ‫מפני ה"השחתה" שאיימה על חניכיהן‬ ‫במציאות של מלחמה‪ .‬התנועות שימשו‬ ‫כבית עבור החניכים‪ ,‬ואלה מצאו בהן עוגן‬ ‫חברתי‪ ,‬חינוכי ומוראלי‪ ,‬כפי שתיארו זאת‪:‬‬ ‫"גם בקרקוב קיימה משפחתנו חיים נורמו‬ ‫ליים ככל האפשר‪ ,‬ממשיכים ברוח הדברים‬ ‫שקדמו לגטו‪ .‬כולם לומדים בהתכתבות‬ ‫במשותף‪ .‬זו תהיה התשתית ליכולת טובה‬ ‫בעתיד‪ ,‬אשר תהווה בעת ובעונה אחת חוליה‬ ‫שתגשר על פני מרחקים וניתוקים"‪ .‬על מנת‬ ‫לגשר על הנתק שכפה הכיבוש‪ ,‬תנועת‬ ‫עקיבא ‪ -‬תנועת הנוער הגדולה בקרקוב ‪-‬‬ ‫הוציאה קשריות לערי הגנרלגוברנמן‪ ,‬על‬ ‫"במהלך החודשים יוני ואוקטובר‬ ‫‪ 1942‬התקיימו שתי אקציות בגטו‬ ‫קרקוב‪ ,‬שבכל אחת מהן גורשו‬ ‫כ‪ 6000-‬יהודים‪ .‬באקציה השנייה‬ ‫הצליחו מספר צעירים לברוח ולחזור‬ ‫לגטו כאשר בידיהם אישור לשמועות‬ ‫על ההשמדה"‬ ‫מנת לתמוך בסניפי התנועה שהתפוררו‬ ‫ולשמור איתם על קשר‪.‬‬ ‫במהלך החודשים יוני ואוקטובר ‪1942‬‬ ‫התקיימו שתי אקציות בגטו קרקוב‪ ,‬שבכל‬ ‫אחת מהן גורשו כ‪ 6000-‬יהודים‪ .‬באקציה‬ ‫השנייה הצליחו מספר צעירים לברוח ולחזור‬ ‫לגטו כאשר בידיהם אישור לשמועות על‬ ‫ההשמדה‪ .‬עוד קודם לכן‪ ,‬החלו ראשי תנועת‬ ‫עקיבא לבחון את דרכם לנוכח השמועות על‬ ‫הרצח במזרח‪ .‬במהלך מפגשים משפחתיים‪,‬‬ ‫השפיעה גולה (לידקה) מירֶ ה על אהרון‬ ‫(דולק) ליבסקינד ושמשון (שימק) דרנגר‪,‬‬ ‫מראשי התנועה‪ ,‬לפנות לדרך של מאבק‬ ‫אקטיבי‪ .‬דמותה הכריזמטית של מירה‪,‬‬ ‫קשריה עם המחתרת הקומוניסטית הפוו‬ ‫לנית (פ‪.‬פ‪.‬ר) ועברה העשיר יצרו תחושה כי‬ ‫בבוא היום יקבל ארגון מחתרתי יהודי‪ ,‬אם‬ ‫יקום‪ ,‬תמיכה מהמחתרת הפולנית (תקווה‬ ‫שהתבררה כאכזבה)‪ .‬לקראת הקיץ‪ ,‬נפגש‬ ‫ליבסקינד עם חבריו להנהגת התנועה‪ ,‬וכן‬ ‫עם ראשי תנועות הנוער הציוניות האחרות‪.‬‬ ‫מאחדים כוחות‬ ‫המפגש הוביל לייסוד הארגון הלוחם של‬ ‫הנוער היהודי החלוצי‪ ,‬הלוא הוא החלוץ‬ ‫הלוחם‪ .‬הארגון‪ ,‬אשר בשיאו מנה כמאה‬ ‫לוחמים‪ ,‬איגד תחתיו את התנועות החלוו‬ ‫צילום‪ :‬ויקיפדיה‬ ‫ציות‪ :‬עקיבא‪ ,‬דרור‪ ,‬השומר הצעיר‪ ,‬השומר‬ ‫הדתי‪ ,‬הסתדרות הנוער החלוצי‪ ,‬הנוער‬ ‫הציוני וחוג הסופרים היהודים הצעירים‪.‬‬ ‫הקשריות עמדו עתה לרשות הארגון‪ ,‬ביניהן‪:‬‬ ‫מרים (מינקה) ליבסקינד ורבקה (וושקה)‬ ‫ליבסקינד (בהתאמה ‪ -‬אחותו ואשתו של‬ ‫דולק)‪ ,‬גוסטה דרנגר‪ ,‬והלה שיפר‪ ,‬שקישרה‬ ‫בין קרקוב לוורשה‪ .‬כעת הן נדרשו למצוא‬ ‫דירות מחסה עבור חברי התנועה שיצאו‬ ‫לפרטיזנקה‪ ,‬וכן לרכוש נשק ולהבריחו‪.‬‬ ‫שיפר השיגה את מרבית האקדחים במסו‬ ‫עותיה לוורשה‪ ,‬כשהיא נושאת אותם על‬ ‫גופה בדרכה חזרה לקרקוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬הן‬ ‫הבריחו חברי מחתרת מחוץ ולתוככי הגטו‪,‬‬ ‫ביניהם צעירים חברי תנועות הנוער מעיירות‬ ‫הסביבה‪ ,‬שחייהם עמדו בסכנה‪ .‬הם הובאו‬ ‫אל דירה שעמדה ריקה בגטו לאחר שהוריו‬ ‫של אחד מחברי התנועה גורשו באקציות‪.‬‬ ‫דירה זו היוותה מקום מפגש לחברי התנועה‬ ‫ונקראה "הקיבוץ העירוני"‪ ,‬או בסרקזם‬ ‫"משרד החיסול"‪ .‬הקשריות תיארו בפני‬ ‫חבריהן כיצד התקשו לשכנע את הצעירים‬ ‫הללו להותיר את משפחתם מאחור ולהציל‬ ‫את חייהם‪.‬‬ ‫ההחלטה על שינוי דרכי הפעולה של‬ ‫התנועות הביאה לסגירת החווה החקלאית‪.‬‬ ‫חווה זו שימשה מרחב של חיים וחירות‪,‬‬ ‫והיוותה עבור החברים הגשמה זמנית לחזון‬ ‫"הייתה זו קבלת השבת האחרונה‬ ‫שלהם יחדיו‪ .‬דבריו של ליבסקינד‪,‬‬ ‫שנישאו במהלך המפגש‪ ,‬קיבלו‪,‬‬ ‫בדיעבד‪ ,‬מקום מרכזי בעיצוב‬ ‫הזיכרון הקולקטיבי של פרק‬ ‫הגבורה‪' :‬אנו נלחמים על שלוש‬ ‫שורות בהיסטוריה עליהן לחם‬ ‫הנוער שלנו ולא הלך כצאן לטבח‪.‬‬ ‫על כך כדאי לנו אפילו למות'"‬ ‫במחצית חודש נובמבר ‪ ,1942‬באחת‬ ‫השבתות‪ ,‬קיימו חברי התנועה‪ ,‬כתמיד‪,‬‬ ‫קבלת שבת משותפת‪ .‬אולם הפעם ההתו‬ ‫כנסות קיבלה משמעות נוספת ‪ -‬הייתה זו‬ ‫קבלת השבת האחרונה שלהם יחדיו‪ ,‬והם‬ ‫כינוה "הסעודה האחרונה"‪ .‬דבריו של ליבו‬ ‫סקינד‪ ,‬שנישאו במהלך המפגש‪ ,‬קיבלו‪,‬‬ ‫בדיעבד‪ ,‬מקום מרכזי בעיצוב הזיכרון הקוו‬ ‫לקטיבי של פרק הגבורה‪:‬‬ ‫"אנו נלחמים על שלוש שורות בהיסטוריה‬ ‫עליהן לחם הנוער שלנו ולא הלך כצאן לטבח‪.‬‬ ‫על כך כדאי לנו אפילו למות"‪ .‬דוידזון‪-‬דרנגר‬ ‫כותבת דברים דומים ביומנה‪" :‬ההיסטוריה‬ ‫לא תסלח לנו דווקא על העוון הזה [‪.]...‬‬ ‫איזה אדם ששכלו בריא יכול לשאת כל זאת‬ ‫בשתיקה? היכן הסיבה הגדול שבגללה עלינו‬ ‫להימנע מן התגובה היחידה‪ ,‬הראויה לאדם‬ ‫שיש לו כבוד עצמי? ההיסטוריה תנדה אותנו‬ ‫לנצח‪ .‬אם נשאר לנו איזה מוצא‪ ,‬אין זה אלא‬ ‫להציל את עצמנו בפני משפטו של העתיד‪,‬‬ ‫להציל אותנו משכחה כיוון שבלאו הכי‬ ‫אבודים אנו"‪.‬‬ ‫המשך בעמ' ‪30‬‬ ‫‪29‬‬ ‫לא רק גטו ורשה‬ ‫לא רק גטו ורשה‬ ‫עוברים לפעול מחוץ לגטו‬ ‫הפולנים‪ .‬הפעולה הותירה רושם רב בקרב‬ ‫הציבור הפולני‪ ,‬והיא יוחסה למחתרת‬ ‫פולנית או לכוחות סובייטים‪ .‬הגרמנים‪,‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬ביקשו להסתיר את העובדה‬ ‫שמבצעי הפעולה היו יהודים‪ ,‬ורק במאי‬ ‫‪ 1943‬פרסם העיתון הגרמני בקרקוב ידיעה‬ ‫תחת הכותרת‪" :‬הרוצחים התגלו – התגלה‬ ‫הפשע היהודי‪-‬בולשביקי"‪ .‬עוד באותו לילה‬ ‫החלו הגרמנים במאסר של חברי הארגון;‬ ‫חלקם נשלחו להשמדה במחנות‪ ,‬חלקם‬ ‫מתו במעצר וחלקם נכלאו‪ .‬בשל מטרותיה‬ ‫ואופייה של הפעולה‪ ,‬רוב הציבור היהודי לא‬ ‫ידע כי מאחורי הפעולה עמדו צעירי הגטו‪,‬‬ ‫חברי תנועת הנוער‪ ,‬ועל כן כמעט שלא היו‬ ‫לה הדים בגטו‪.‬‬ ‫בנוסף ל"החלוץ הלוחם"‪ ,‬התארגן באותם‬ ‫החודשים ארגון נוסף – "האיסקרא" (הניצוץ)‪,‬‬ ‫שהיה למעשה ארגון המרי הראשון בקרקוב‪.‬‬ ‫בראשו עמד צבי (הישק) באומינגר‪ ,‬בוגר‬ ‫השומר הצעיר‪ .‬בשיאו מנה הארגון כארבעים‬ ‫חברים‪ ,‬שנאספו בשיטת "חבר מביא חבר"‪,‬‬ ‫וביקשו לנקום בכל מחיר את מות יקיריהם‪.‬‬ ‫מאוחר יותר צורף האיסקרא למחתרת הפוו‬ ‫לנית ושימש כיחידה של המחתרת שפעלה‬ ‫בקרקוב‪ .‬החלוץ הלוחם והאיסקרא התארגנו‬ ‫באופן דומה‪ ,‬ומקור הכנסתם העיקרי הגיע‬ ‫ממכירת מסמכים מזויפים‪ .‬עד כה הסתכמה‬ ‫לחימתם באיסוף מודיעין ובפגיעה בחיילים‬ ‫גרמנים בודדים‪ ,‬במטרה להשפילם ולגנוב‬ ‫את נשקם‪ .‬בנוסף‪ ,‬חיסל האיסקרא בעיקר‬ ‫את המלשינים המרכזיים בגטו‪.‬‬ ‫"משתפי פעולה מקרב אנשי‬ ‫היודנראט‪ ,‬המשטרה היהודית‬ ‫ומלשינים אחרים העמידו את אנשי‬ ‫המחתרת בסכנה ממשית‪ ,‬עד‬ ‫שאלה נאלצו לסגור את הקיבוץ‬ ‫העירוני ולהעביר את המפקדה אל‬ ‫מחוץ לכותלי הגטו בסוף חודש‬ ‫נובמבר ‪"1942‬‬ ‫החשש מפני הלשנות הביא את חברי‬ ‫החלוץ הלוחם להסתיר את שמו בתוך חומות‬ ‫הגטו‪ ,‬בניגוד לארגונים מחתרתיים שפעלו‬ ‫בשמם בגטאות אחרים‪ .‬לדעת ההיסטוו‬ ‫ריונית יעל פלד‪ ,‬היה זה חלק מייחודיותה של‬ ‫המחתרת בקרקוב‪ .‬בלב כבד החליטו ראשי‬ ‫הארגון להעמיד פני לא‪-‬יהודים ולפעול‬ ‫מחוץ לחומות הגטו‪ ,‬בשל המציאות המוו‬ ‫רכבת שנוצרה (פעילות בגטו של עיר הבירה‬ ‫של הגנרלגוברנמן)‪ .‬משתפי פעולה מקרב‬ ‫אנשי היודנראט‪ ,‬המשטרה היהודית ומלו‬ ‫שינים אחרים העמידו את אנשי המחתרת‬ ‫בסכנה ממשית‪ ,‬עד שאלה נאלצו לסגור‬ ‫את הקיבוץ העירוני ולהעביר את המפקדה‬ ‫אל מחוץ לכותלי הגטו בסוף חודש נובמבר‬ ‫‪ .1942‬סיבות אלו‪ ,‬וכן קוטנו של הגטו והפחד‬ ‫מפני הענישה הקולקטיבית‪ ,‬הבהירו כי אין‬ ‫‪30‬‬ ‫המחתרת חוסלה – המאבק‬ ‫נמשך‬ ‫רחוב בגטו קרקוב‪ ,‬אפריל ‪1941‬‬ ‫מקום ללחימה בתוך הגטו‪" :‬החלטנו שלא‬ ‫להטיל את האחריות על מעשינו על שארית‬ ‫הפליטה‪ ,‬אלא להעלים את יהדותנו‪ ,‬לצאת‬ ‫מחוץ לגטו ולפעול מהמארב‪ .‬היה זה לנו‬ ‫מבחן חמור‪ .‬העלמת יהדותנו‪ ,‬שלמענה היינו‬ ‫מוכנים להקריב הכל‪ ,‬הייתה לנו חוויה קשה‪.‬‬ ‫הלוא ביקשנו להציל את כבודו של העם‬ ‫האובד‪ .‬היה אפוא הכרח לארגון את הפעולה‬ ‫כך שלא תשמש רק כנקם על העוול שנעשה‬ ‫לנו‪ ,‬אלא גם שלא תחלוף ללא הד מתאים"‪.‬‬ ‫לאחר גירוש היהודים ה"לא‪-‬יעילים"‬ ‫לבלז'ץ ולאושוויץ באקציות ביוני ובאוקטובר‬ ‫והמעבר אל מחוץ לחומות הגטו‪ ,‬החליטו‬ ‫ראשי שני הארגונים‪ ,‬בתיווכה של מירה‪,‬‬ ‫על פעולה משולבת ורבת היקף כנגד הגרו‬ ‫מנים‪ .‬הארגון ביקש להבהיר כי הגרמנים‬ ‫יפגעו בקרקוב‪ ,‬בירת הגנרלגוברנמן‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫חפץ הארגון לעורר את החברה הפולנית‬ ‫צילום‪ :‬ארכיון יד ושם‬ ‫למרד באמצעות הרושם שיצרו כאילו היה‬ ‫מדובר בפעולה פולנית‪ .‬הפעולה נקבעה‬ ‫ל‪ 22-‬בדצמבר ‪ ,1942‬ימי ההכנות לחג‬ ‫המולד‪ ,‬מתוך הנחה שתשומת הלב הגרו‬ ‫מנית תתרופף‪ .‬החברים התפצלו לחוליות‬ ‫בנות שניים‪-‬שלושה לוחמים‪ ,‬וכל אחת מהן‬ ‫הייתה אחראית לאחת מפעולות המבצע‪:‬‬ ‫פגיעה בבתי קפה מרכזיים בהם נהגו הגרו‬ ‫מנים לשבת‪ ,‬הנפת דגלי פולין על גשרי‬ ‫הוויסלה‪ ,‬הנחת זר על קברו ש ל אדם מי�צ‬ ‫קיביץ המשורר הלאומי‪ ,‬הדבקת כרוזים‪,‬‬ ‫חבלה ברכוש צבאי גרמני ופעולות הסחה‪.‬‬ ‫הפעולה השיגה את מרבית יעדיה‪ :‬בית‬ ‫הקפה ציגנריה פוצץ על יושביו‪ ,‬ובעקבות‬ ‫הפיצוץ נהרגו ככל הנראה ‪ 7-13‬גרמנים‬ ‫(בבתי הקפה האחרים הפעולה נכשלה)‪,‬‬ ‫חולקו כרוזים‪ ,‬רכוש גרמני הושחת‪ ,‬הדגלים‬ ‫הונפו והונחו זרי פרחים על קברי הגיבורים‬ ‫בפעולת ציגנריה נחתם הגולל על המחתרת‬ ‫היהודית הקרקובאית – מאסר החברים‬ ‫והירצחם של חלק מהם הביאו לחיסולה‬ ‫מבלי יכולת להתאושש‪ .‬בינואר ‪,1943‬‬ ‫בעקבות הלשנה‪ ,‬נאסר גם שימק דרנגר‪,‬‬ ‫שפעל יחד עם גוסטה אשתו ‪ -‬במסגרת‬ ‫תפקידם במחתרת ‪ -‬מחוץ לגטו‪ .‬עם היוודע‬ ‫לה על מעצרו‪ ,‬הסגירה עצמה גוסטה לגסו‬ ‫טאפו‪ .‬במהלך שהותה בכלא‪ ,‬כתבה גוסטה‬ ‫את יומנה של יוסטינה‪ ,‬על גבי ניירות מובו‬ ‫רחים ונייר טואלט‪ ,‬אשר חוברו זה לזה‬ ‫בחוטים שנפרמו מבגדי האסירות‪ ,‬חברותיה‬ ‫לארגון‪ .‬היא הכתיבה את קורותיה לאסירות‪,‬‬ ‫והיומן נרשם בארבעה העתקים ‪ -‬שניים‬ ‫הוחבאו ושניים הוברחו אל מחוץ לכלא‪.‬‬ ‫לאחר שעברו עינויים קשים‪ ,‬נפגשו לראו‬ ‫שונה גוסטה וגולה מירה‪ .‬שהותן של שתי‬ ‫הנשים יחדיו‪ ,‬באותו התא‪ ,‬הותירה רושם רב‬ ‫בעיני האסירות כולן‪:‬‬ ‫"משהגיעה גוסטה הצליחה לארגן את חיי‬ ‫התא‪ ]...[ .‬בעדינותה הנפשית‪ ,‬הנשית‪ ,‬רכשה‬ ‫מיד את לב כולם בלבביותה‪ .‬כלל לא הרגשנו‬ ‫שכלואות אנו‪ ,‬היינו בצוותא עם אנשים‬ ‫גדולים‪ ,‬ועין בעין עם המוות‪ .‬לא היו בינינו‬ ‫מחיצות‪ .‬כל אחת מאיתנו הייתה גיבורה‪ ,‬אך‬ ‫אלו היו דמויות מופת‪ .‬בכל ימות המלחמה‬ ‫לא זכיתי לרגעי עלייה כאלה‪ ,‬כשם שזכיתי‬ ‫בכלא‪ .‬מכאן שאבתי כוח לשאת הכל עד‬ ‫קץ המלחמה‪ ...‬כשהגיעה גולה לתא‪ ,‬הפכה‬ ‫לנשמתו‪ .‬תוך זמן קצר התיידדה עם כל‬ ‫הבנות‪ ,‬אשר ראו בה את נציגתו של הכוח‬ ‫המנצח במזרח‪ .‬סיפוריה [‪ ]...‬נסכו אמונה‬ ‫בלב שומעיה‪ ,‬בעוד היא קוראת לפני הבנות‬ ‫את שיריה בפולנית‪ :‬אירופה בדם‪ ,‬במקום‬ ‫פתיחה‪ ,‬וביידיש ‪ -‬ביים וויג אויף מיין קינד‬ ‫(על יד ערש ילדי)‪ ,‬שירים שחיברה אותם‬ ‫בשבתה נחבאת מאחורי ערימת מזרונים"‪.‬‬ ‫בעודם כלואים בכלא מונטאלופיך‪ ,‬נידונו‬ ‫האסירות והאסירים שנותרו להוצאה להורג‬ ‫ב‪ 29-‬באפריל במחנה פלאשוב‪ .‬מבלי שידעו‬ ‫אלו על גורלן של אלה‪ ,‬תכננו האסירות‬ ‫והאסירים לברוח במהלך הנסיעה למחנה‪.‬‬ ‫בעת המנוסה‪ ,‬נורתה ונהרגה גולה מירה‪,‬‬ ‫וגוסטה נפצעה‪ .‬היא הצליחה לחבוש את‬ ‫פצעיה ולהגיע לבוכניה‪ ,‬עיירה הסמוכה‬ ‫לקרקוב‪ .‬שם פגשה בשני חברי הארגון‬ ‫שהצליחו להימלט מגורל חבריהם‪ ,‬ובעזרתם‬ ‫מצאה מקלט באחד הבונקרים שביערות‬ ‫וישניץ‪ .‬גם שימק הצליח לברוח מידי שוביו‪.‬‬ ‫הוא מצא עבודה במחצבה ליד פלאשוב‪,‬‬ ‫ובעזרת פועלים פולנים הועבר אל חברי‬ ‫הפ‪.‬פ‪.‬ר בקרקוב ומשם לבוכניה‪ .‬שם נודע‬ ‫לו מחבריו על גורל אשתו‪ ,‬והשניים שבו‬ ‫והתאחדו‪.‬‬ ‫שימק‪ ,‬עורך ביטאון החלוץ הלוחם‪:‬‬ ‫"בפרטיזניות המודרנית חשובה‬ ‫המילה הנאמרת כמו הכתובה‪ .‬עיקר‬ ‫הנשק הם הרובה‪ ,‬האקדח והפצצה‪,‬‬ ‫אבל גם המשדר קצר הגלים‪ ,‬אות‬ ‫הדפוס‪ ,‬מכונת הכתיבה והפצת‬ ‫העיתון והעלון"‬ ‫לאחר שהנפיק לעצמו תעודות אריות‬ ‫מזויפות‪ ,‬יצא שימק לוורשה כשהוא חמוש‬ ‫באקדח שהשיג‪ ,‬והביא עימו חזרה מכונת‬ ‫כתיבה‪ .‬מכונה זו הייתה לכלי ההתנגדות‬ ‫העיקרי עתה‪" :‬בפרטיזניות המודרנית‬ ‫חשובה המילה הנאמרת כמו הכתובה‪.‬‬ ‫עיקר הנשק הם הרובה‪ ,‬האקדח והפצצה‪,‬‬ ‫אבל גם המשדר קצר הגלים‪ ,‬אות הדפוס‪,‬‬ ‫מכונת הכתיבה והפצת העיתון והעלון"‪.‬‬ ‫שימק שב לערוך ולכתוב את ביטאון החלוץ‬ ‫הלוחם מתוך הבונקר‪ ,‬והוא הועבר ליהודים‬ ‫המעטים שנותרו בגטאות‪ ,‬במחנות העבודה‬ ‫ובבונקרים‪ .‬ניתן לומר כי עצם כתיבת הביו‬ ‫טאון והוצאתו לאור נראו בעיניו ובעיני‬ ‫חבריו כחלק ממאבק הנוער הציוני בקרקוב‬ ‫וסביבותיה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בניגוד להחלטה‬ ‫לא לפרסם את זהותם בזמן הלחימה בגטו‪,‬‬ ‫פרסמו עתה בעיתון את זהותם היהודית‬ ‫והציונית‪ ,‬ובכך הביעו את חשיבות ההתנו‬ ‫גדות היהודית‪.‬‬ ‫במסגרת זו קרא דרנגר להתנגד לגרמנים‪,‬‬ ‫דיווח על פעולות הפרטיזנים‪ ,‬פרסם חדשות‬ ‫וידיעות‪ ,‬וכן סיפר על זיכרונותיו מבית הכלא‪.‬‬ ‫רשימותיו היו מאופיינות באופטימיות רבה‪,‬‬ ‫מתוך אמונה שיום הניצחון על הנאצים בוא‬ ‫יבוא‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הוא שמר על קשריו עם‬ ‫הפ‪.‬פ‪.‬ר‪ ,‬ופרסם כרוזים שנועדו לפולנים‪,‬‬ ‫בהם קרא לסולידריות במאבק בנאצים‪.‬‬ ‫העיתון יצא לאור כמעט מדי שבוע‪ ,‬עד‬ ‫לראשית חודש אוקטובר ‪ .1943‬בסוף אותו‬ ‫החודש נסעו שימק וגוסטה לקרקוב‪ ,‬וכך‬ ‫ניצלו מפשיטת הגרמנים על הבונקרים‪.‬‬ ‫אולם בעקבות הלשנה נתפס שימק בידי‬ ‫הגסטאפו‪ ,‬וככל הנראה הוא מסר מידע‬ ‫אודות מיקומה של גוסטה‪ .‬השניים קבעו‬ ‫ביניהם כי אם חלילה ייתפס אחד מהם בידי‬ ‫הגסטאפו‪ ,‬השני יסגיר עצמו‪ ,‬כפי שנהגה‬ ‫גוסטה כשנה קודם לכן‪ .‬הייתה זו הפעם‬ ‫השלישית שנאסרו בני הזוג‪ ,‬אולם הפעם לא‬ ‫הצליחו להיחלץ מהמוות שנגזר עליהם‪.‬‬ ‫הטקסטים שהותירו מאחוריהם בני הזוג‬ ‫דרגנר‪ ,‬גוסטה ביומנה של יוסטינה ושימק‬ ‫בביטאון החלוץ הלוחם‪ ,‬מהווים מקור היסו‬ ‫טורי אותנטי מרתק‪ ,‬וחשיבותם רבה מאין‬ ‫כמותה‪ .‬כתביהם בעלי ערך זכרוני קהילתי‬ ‫נדיר‪ ,‬אשר לא יסולא מפז‪ .‬גוסטה ושמעון‬ ‫תיעדו את עצמם ואת חבריהם‪ ,‬ביטאו‬ ‫את אמונתם האידיאולוגית ופעולותיהם‪,‬‬ ‫פירטו את קורות החלוץ הלוחם והנציחו‬ ‫את הציבור היהודי בגטו קרקוב‪ .‬אין ספק‬ ‫כי שימק וגוסטה דרנגר פעלו למען הכלל‬ ‫בחייהם‪ ,‬אך גם הותירו אחריהם את כתביהם‪,‬‬ ‫למען הדורות הבאים‪ ,‬והצילו את המחתרת‬ ‫היהודית בקרקוב מן השכחה‪.‬‬ ‫* הכותבת היא היסטוריונית‪ ,‬מרכזת קורסים‬ ‫מקוונים למורים בבית הספר הבינלאומי‬ ‫להוראת השואה ביד ושם‬ ‫המשך בעמ' ‪31 32‬‬ ‫אנטישמיות באינטרנט‬ ‫לא רק גטו ורשה‬ ‫גטו קרקוב – המרד הנשכח‬ ‫בדצמבר ‪ 1942‬התארגנה בקרקוב מחתרת‪ ,‬שהוקמה על ידי קבוצת צעירים חדורי רוח ציונית לפעולה‬ ‫נועזת‪ .‬מעטים בארץ יודעים על המחתרת האידיאולוגית שהחליפה את החלום לעלות ארצה לבנות‬ ‫ולהיבנות בה כדי להילחם על כבוד האדם‪ .‬עדות ממקור ראשון‬ ‫׀ יהודה (פולדק) מימון ׀‬ ‫שנת ‪ 1942‬עמדה בסימן השמדת יהודי‬ ‫אירופה הכבושה על ידי אויב אכזרי וברברי‬ ‫ חסר כל מצפון אנושי‪ ,‬צמא דם‪ ,‬ובמיוחד‬‫דם יהודי‪ .‬משלוחי יהודים למוות מלווים‬ ‫בהשפלה‪ .‬האוכלוסייה המקומית ‪ -‬בחלקה‬ ‫עוזרת ברצון בציד היהודים‪ ,‬היתר שותקים‪.‬‬ ‫האפשרויות להימלט מהגורל המר כמעט‬ ‫שלא היו קיימות‪ .‬העולם שותק‪ ,‬דם יהודי‬ ‫הפקר‪ .‬למי אכפת?‬ ‫ובאותה שנה‪ ,‬שבה נסגרו כל האפשרויות‬ ‫להצלה‪ ,‬קמה מחתרת בעיר קרקוב‪ .‬חניכי כל‬ ‫תנועות הנוער הציוניות התארגנו תחת גג אחד‬ ‫– "החלוץ הלוחם"‪ .‬בראשה עמדו שלושה‬ ‫מפקדים צעירים‪ ,‬כריזמטיים ‪ :‬דולק ליב�ס‬ ‫קינד‪ ,‬שמשון דרנגר ולבן ליבוביץ' אברהם‪.‬‬ ‫בדף שפורסם ביום השנה לייסוד המחתרת‪,‬‬ ‫ב‪ ,20.8.1943-‬כתב דרנגר קול קורא שהגדיר‬ ‫את מטרת המחתרת‪" :‬תמיד שאפנו לחיי‬ ‫חירות‪ ,‬אבל אם נגזר עלינו למות‪ ,‬רצינו ליפול‬ ‫כלוחמים‪ ,‬כדי שיהיה מותנו גאה ומכובד‪ .‬לא‬ ‫יצאנו לנצח בנשק – לא לנו הניצחון‪ .‬יצאנו‬ ‫להגן על הרוח‪ ,‬ואת רוחנו לא קטל האויב‪.‬‬ ‫השגנו את מטרתנו‪ .‬אחזנו בנשק‪ .‬אנו הרמנו‬ ‫את נס ההתנגדות‪ .‬הפריצה שלנו היא זעקת‬ ‫מרד גדולה ששום כוח לא יחריש אותה‪.‬‬ ‫יכולים הם לתפוס אותנו ולהרוג עד אחרון‬ ‫בנו‪ .‬אך לא יחרישו את הזעקה שתוסיף‬ ‫להישמע ותגיע מעבר לקבורתנו"‪.‬‬ ‫מהכנות לפעולה‬ ‫אחרי התארגנות ביצענו מספר פעולות‬ ‫קטנות‪ .‬הבעיה העיקרית הייתה להשיג‬ ‫נשק‪ .‬שנת ‪ 1942‬הייתה שנת משלוחי המוות‬ ‫של יהודי קרקוב‪ .‬כ‪ 13,000-‬יהודים‪ ,‬מתוך‬ ‫כ‪ 20,000-‬תושבי הגטו‪ ,‬נשלחו למחנה‬ ‫ההשמדה בלז'ץ‪ .‬ידענו כי הזמן פועל נגדנו‪.‬‬ ‫כולם היו נגדנו‪ .‬גם הציונים הוותיקים דרשו‬ ‫שקט‪ .‬הם לא האמינו כי האומה הגרמנית‬ ‫"התרבותית" הפכה לחיה טורפת צמאת‬ ‫דם וסדיסטית‪ .‬היה עלינו לפעול כל עוד‬ ‫אנו עדיין יחד‪ .‬האויב הברברי היה בשיאו‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫רשת של שינאה‬ ‫הותקף בבקבוקי מולטוב בעת שקצינים ופקידות בכירה חגגו בו‪ .‬בית הקפה ציגנריה‬ ‫"עלינו לרשום שלוש שורות בהיסטוריה‬ ‫היהודית"‪ ,‬אמר לנו ליבסקינד בדירת המסתור‬ ‫שברחוב יוזפינסקה ‪ 13‬בגטו‪ ,‬בה התגוררנו‬ ‫רוב אנשי המחתרת‪ .‬לא הסכמנו למות בלי‬ ‫התנגדות‪ .‬נוער יהודי אחז בנשק גם ברגעים‬ ‫הקשים ביותר בהיסטוריה היהודית‪ .‬להציל‬ ‫את כבודו של העם האובד‪.‬‬ ‫הבנו שעל מנת לפעול עלינו לצאת מהגטו‪,‬‬ ‫לפני שיאסרו אותנו‪ .‬ואז הוחלט על פעולה‬ ‫ראוותנית ונועזת בלב עיר הבירה קרקוב‪.‬‬ ‫המועד שנבחר היה ליל ה‪ 22-‬בדצמבר‬ ‫‪ ,1942‬יומיים לפני חג המולד‪ .‬ידענו כי צמרת‬ ‫השלטון הנאצי תחגוג בעיר‪.‬‬ ‫הפעולה כללה‪ :‬זריקת בקבוקי מולוטוב‬ ‫מתוצרת ביתית לתוך בית הקפה ציגנריה‬ ‫שבמרכז העיר (קצינים בכירים ופקידות‬ ‫בכירה של הגסטאפו חגגה שם)‪ ,‬העלאה‬ ‫באש של סדנת רכב של מכוניות גרמו‬ ‫ניות‪ ,‬חבלה בסירות של ה‪-‬אס‪.‬אס על נהר‬ ‫הוויסלה‪ ,‬הפצת כרוזים בחוצות העיר הקוו‬ ‫ראים לאוכלוסיה הפולנית למרי ולהתקוו‬ ‫ממות‪ ,‬הנפת דגלי לאום פולניים על גשרי‬ ‫הוויסלה ובניינים ציבוריים והתנקשות‬ ‫בקצינים גרמניים ואנשי גסטאפו מזדמנים‬ ‫ברחוב‪ ,‬תוך שאנו מרבים בביטויי בהלה‬ ‫ומבוכה שיסייעו לנו בפעולות ההתנקשות‪.‬‬ ‫זו הייתה אמורה להיות "מתנת החג" של‬ ‫הארגון הלוחם היהודי – לאויבו‪ .‬הפעולה‬ ‫עשתה רושם כביר‪ .‬פעם ראשונה לאחר‬ ‫שלוש שנות הכיבוש הנאצי העזו להתנקש‬ ‫בגרמנים בלב הגנרלגוברנמן בקרקוב‪.‬‬ ‫הפעולה כולה בוצעה על טהרת לוחמים‬ ‫יהודים מבודדים‪ ,‬ללא כל עזרה מהעורף‪.‬‬ ‫האווירה ששררה בחלוץ הלוחם הייתה דומה‬ ‫מאוד לאווירה שאפיינה את הפלמ"ח בזמנו‪.‬‬ ‫בקומונה ברחוב יוזפינסקה ‪ 13‬בגטו שררה‬ ‫רוח ארץ‪-‬ישראלית‪ .‬שירים עבריים‪ ,‬ויכוחים‬ ‫וחום אנושי של "יחד"‪ .‬למרות הסכנה‪,‬‬ ‫שמרנו על הקן החם‪ ,‬הנותן כוח להתגבר על‬ ‫הסכנות‪ ,‬מוכנים לכל פעולה‪.‬‬ ‫גוסטה דוידזון דרנגר‪ ,‬ביושבה בתא המוות‬ ‫בבית סוהר הלצלוב בקרקוב בתחילת ‪,1943‬‬ ‫רשמה על גבי נייר טואלט מעין יומן‪" :‬מבין‬ ‫חומות הכלא‪ ,‬שממנו בוודאי לא נצא בעודנו‬ ‫בחיים‪ ,‬הננו שולחים לכם ברכה זו‪ ,‬ברכתם‬ ‫האחרונה של לוחמים צעירים‪ ,‬בנופלנו למען‬ ‫המטרה הנעלה והקדושה לנו‪ .‬משאלת לבנו‬ ‫היא – כי יישמר זכרנו בעתיד‪ .‬מי ייתן והזיו‬ ‫כרונות המועטים הללו‪ ,‬הרשומים על גבי‬ ‫דפים פזורים‪ ,‬יעלו לפניכם תמונה נאמנה‬ ‫של המרד האחרון העז ביותר בחיינו"‪ .‬היא‬ ‫חתמה בשמן של כל התנועות החלוציות‬ ‫שפעלו בקרקוב תחת גג אחד‪" :‬החלוץ"‪.‬‬ ‫לדאבוני‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬למרות צוואתם של‬ ‫הלוחמים האמיצים שמסרו נפשם בפעולות‬ ‫המחתרת‪ ,‬החלוץ הלוחם לא קיבל מקום‬ ‫ראוי בהיסטוריה של העם היהודי‪ .‬פעולתו‬ ‫בקרקוב ב‪ 1942-‬לא הייתה אפיזודה‪ .‬זאת‬ ‫הייתה גבורה עילאית של צעירים וצעירות‬ ‫יהודים‪ ,‬שבדמם שמרו על כבוד האדם‪.‬‬ ‫אנטישמיות והכחשת השואה מציפות את אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות‪ .‬הגולש התמים יגלה‬ ‫באתר נוצרי‪-‬אנטישמי כי השימוש בגז בזמן השואה הינו תרמית‪ ,‬בטקסט הנושא את השם ‪Holohoax‬‬ ‫(תרמית השואה)‪ .‬אתר אחר‪ ,‬טוען בתוקף כי אירוע הטרור של ה‪ 11-‬בספטמבר הינו "מזימה ציונית"‪,‬‬ ‫ואף מביא נימוקים מלומדים מתוך "הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ ,‬הברית החדשה והתנ"ך‪ .‬ממדי התופעה‬ ‫מדאיגים‪ ,‬ולא ברור איך ואם ניתן לעשות משהו על מנת להתמודד איתה‬ ‫׀ עמרי מריאן ׀‬ ‫בחודש אוקטובר השנה פתחה המשטרה‬ ‫המקומית בלייפציג בחקירתם של ‪ 29‬נערים‬ ‫בני ‪ 15‬בחשד שניהלו קבוצת וואטסאפ‪ ‬ניאו‪-‬‬ ‫נאצית‪ ,‬בה הוחלפו בדיחות אנטישמיות‬ ‫וקריאות הלל להיטלר‪ ,‬כמו גם תמונות בהן‬ ‫נראים הנערים מצדיעים במועל יד‪ .‬אחת‬ ‫הבדיחות המזעזעות שהופיעו בתכתובות‬ ‫הייתה‪" :‬למה היטלר התאבד? היהודים‬ ‫שלחו לו חשבון גז‪ .‬למרות שבגילאים‬ ‫האמורים כבר לומדים בגרמניה על מלחמת‬ ‫העולם השנייה ועל השואה‪ ,‬ולמרות העונש‬ ‫הכבד שעלול להיות מושת על אדם העושה‬ ‫שימוש בסמלים‪ ,‬הצדעות או ביטויים‬ ‫נאציים‪ ,‬הקימו צעירים אלה את הקבוצה‬ ‫הווירטואלית המחליאה והמדאיגה הזאת‪.‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬הם אינם לבד‪ .‬לדברי אלי‬ ‫הכהן‪ ,‬המנהל המקצועי של מכון אורנג' לחקר‬ ‫האינטרנט באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬האינו‬ ‫טרנט יוצר תופעה של העצמת נושא האנו‬ ‫טישמיות והגזענות לאורך השנים‪ .‬החברות‬ ‫הגדולות שבליבת האינטרנט‪ ,‬מאפשרות‬ ‫לפעילות הגזענית והאנטישמית להתקיים‬ ‫ מה שמעורר תהיות רבות‪" .‬מאז הקמתו‬‫של האתר האנטישמי הראשון ב‪ ,1995-‬ניתן‬ ‫להצביע על מגמה ברורה של התפתחות‬ ‫וגדילה של האנטישמיות המקוונת בפרט‬ ‫ושל גזענות בכלל"‪ ,‬אומר הכהן‪ ,‬ומוסיף כי‬ ‫"אם בעבר חיפוש של מושגים אנטישמיים‬ ‫מובהקים היה מציג עשרות אלפי תוצאות‬ ‫בלבד‪ ,‬כיום מדובר במיליוני תוצאות‪ .‬גם‬ ‫ברשתות החברתיות קיימת התופעה במלוא‬ ‫חומרתה‪ .‬דפי שיטנה‪' ,‬ציוצי' שיטנה ותמונות‬ ‫ארסיות‪ ,‬שכאילו לקוחות מתוך ה'שטירמר'‬ ‫הידוע לשימצה"‪.‬‬ ‫הכהן‪ ,‬אשר עוקב אחר נושא האנטישמיות‬ ‫המקוונת זה ‪ 19‬שנים‪ ,‬מסביר כי "מדובר‬ ‫בפעילות ענפה‪ ,‬במגוון שפות ובמדינות‬ ‫רבות בכל רחבי תבל‪ .‬מנועי חיפוש הם‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬זירה המשמשת כר פעולה נרחב לגוו‬ ‫המשך בעמ' ‪34‬‬ ‫‪33‬‬ ‫אנטישמיות באינטרנט‬ ‫רמים אנטישמיים‪ .‬חיפוש פשוט של המילה‬ ‫‪ Jew‬בגוגל יציג בעמוד הראשון תוצאות‬ ‫כמו האתר האנטישמי ‪ ."Jew watch‬עוד‬ ‫הוא מספר‪ ,‬כי "המכון לבחינה מחדש של‬ ‫ההיסטוריה" הוא אתר אינטרנט שמתהדר‬ ‫בכסות אקדמית‪ ,‬אך‪ ,‬למעשה‪ ,‬עוסק אך ורק‬ ‫בפרסומים אנטישמיים ובהכחשת שואה‪.‬‬ ‫מכון זה שולח מסר חד וברור ברשת‪ :‬בואו‬ ‫ננהל ויכוח לגיטימי האם הייתה בכלל שואה‬ ‫באמצע המאה שעברה או לא‪" .‬הדאגה‬ ‫הגדולה ביותר שלי הינה הפן החינוכי והעוו‬ ‫בדתי"‪ ,‬מציין הכהן‪ ,‬ומוסיף כי "העובדה‬ ‫שסטודנטים‪ ,‬בני נוער וילדים נחשפים‬ ‫לחומרי שיטנה והסתה‪ ,‬סילוף עובדות‪,‬‬ ‫וניסיונות שכנוע רוויי ארס‪ ,‬היא מדאיגה‬ ‫ומקוממת‪ .‬אין יכולת התמודדות ראויה‬ ‫וחזקה של ההורים ומוסדות החינוך ברחבי‬ ‫תבל להתמודד עם התופעה‪".‬‬ ‫הכהן‪" :‬אם בעבר חיפוש של‬ ‫מושגים אנטישמיים מובהקים היה‬ ‫מציג עשרות אלפי תוצאות בלבד‪,‬‬ ‫כיום מדובר במיליוני תוצאות‪.‬‬ ‫גם ברשתות החברתיות קיימת‬ ‫התופעה במלוא חומרתה‪ .‬דפי‬ ‫שיטנה‪' ,‬ציוצי' שיטנה ותמונות‬ ‫ארסיות‪ ,‬שכאילו לקוחות מתוך‬ ‫ה'שטירמר' הידוע לשימצה"‬ ‫אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני‬ ‫אלה המנסים להילחם באנטישמיות ברשת‬ ‫היא הצורך ביצירת חוקים וכללי אכיפה‬ ‫ברורים שימנעו את הפצתה‪ .‬הדבר מתקיים‬ ‫בחלק מהמדינות במסגרת חקיקה שנעשתה‬ ‫במהלך השנים‪ ,‬ובמקרים אחרים – הוא‬ ‫תלוי במדיניות שמיישמות חברות כמו גוגל‪,‬‬ ‫טוויטר ופייסבוק‪ .‬לדברי הכהן‪" :‬באירופה‬ ‫מתקיים פיקוח הדוק יותר על פעילות שכזו‪,‬‬ ‫בעוד שבארה"ב קיימים הסדרים מקלים יותר‬ ‫בכל הנוגע לחופש הביטוי‪ ,‬ולכן אתרי שיטנה‬ ‫רבים פועלים מתוך גבולותיה‪ .‬לדעתי‪ ,‬אחת‬ ‫הבעיות העיקריות הינה אי כינונה של אמנה‬ ‫בינלאומית מהותית ומשמעותית בנושא‬ ‫גזענות‪ ,‬הסתה ואנטישמיות ברשת"‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מנהלי הרשתות מתחמקים‬ ‫מאחריות‬ ‫דוח של המכון האוסטרלי למניעת שינאה‬ ‫מקוונת‪ ,‬שפורסם באפריל ‪ ,2013‬מלמד כי‬ ‫הרשתות החברתיות ‪ -‬טוויטר‪ ,‬אינסטגרם‪,‬‬ ‫ובעיקר פייסבוק ‪ -‬הפכו ל"גן עדן" עבור‬ ‫מפיצי מסרים של שינאה וגזענות בכלל‪,‬‬ ‫ואנטישמיות בפרט‪ .‬על פי הדוח‪ ,‬פייסבוק‬ ‫נמנעת מלהסיר ברוב המקרים סטטוסים‬ ‫פוגעניים המתבססים על תעמולה נאצית‬ ‫וניאו‪-‬נאצית ועל פרסומים אנטישמיים כמו‬ ‫"הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ .‬הדוח מביא‬ ‫‪ 477‬דוגמאות של סטטוסים פוגעניים שה�ת‬ ‫פרסמו ומתפרסמים בפייסבוק וממחישים‬ ‫ביטויים של שינאה וגזענות‪ .‬מנהל המכון‪,‬‬ ‫ד"ר אנדרה אובולר‪ ,‬המשמש גם כיו"ר עמית‬ ‫בקבוצת העבודה לאנטישמיות מקוונת‬ ‫של הפורום העולמי למאבק באנטישמיות‪,‬‬ ‫‪ ,)Online Hate) OHP Prevention‬כתב‬ ‫בדוח כי הודעות על פרסומי השינאה מועו‬ ‫ברות מבעוד מועד להנהלת פייסבוק‪ ,‬אך זו‬ ‫נמנעת‪ ,‬לדבריו‪ ,‬באופן מכוון מלהסיר אותם‪,‬‬ ‫מלבד מקרים בודדים‪ .‬‬ ‫לדברי אובולר‪ ,‬לפייסבוק נמסר מראש על‬ ‫כל המקרים המצוינים בדוח‪ ,‬כמו למשל‪,‬‬ ‫תמונה של מייסד פייסבוק עצמו‪ ,‬מארק‬ ‫האנונימיות באינטרנט היא מפלטו של הרשע‬ ‫אנטישמיות באינטרנט‬ ‫צוקרברג‪ ,‬שהוא עצמו יהודי‪ ,‬עם הכיתוב‪:‬‬ ‫"מישהו צריך להוריד לו את הראש"‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬פועלת ללא הפרעה בפייסבוק קבוצה‬ ‫שעניינה הוא הפרסום האנטישמי המכונה‬ ‫"הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ .‬כדי שלגוו‬ ‫לשים לא יהיה ספק‪ ,‬נכתב בדברי ההסבר‬ ‫לקבוצה כי מדובר ב"תוכנית היהודית‬ ‫לכבוש את העולם"‪ .‬הקבוצה הוקמה על ידי‬ ‫אנטישמי רוסי‪ ,‬והיא מתוחזקת על ידי פעיל‬ ‫ערבי ששמו אחמד מטוואלי‪ .‬‬ ‫אובולר‪ ,‬המרבה להתראיין באמצעי התקו‬ ‫שורת בעולם‪ ,‬מסביר כי "הבעיה הראו‬ ‫שונה שעמה אנו מתמודדים היא בעיה‬ ‫אידיאולוגית‪ .‬האינטרנט גדל מתוך סביבה‬ ‫נטולת חוקים‪ .‬מסורת זו של 'אקספציונליזם‬ ‫באינטרנט' מוסיפה להתקיים‪ ,‬גם אם היא‬ ‫לעיתים עומדת בפני עוד ועוד אתגרים‪.‬‬ ‫התנגשות בין תרבויות קיימת בין האמריו‬ ‫קנים‪ ,‬אשר מפעילים מספר רב של ספקי‬ ‫שירותים גלובליים‪ ,‬לבין שאר העולם‪ .‬האמו‬ ‫ריקנים רוצים חופש מוחלט בביצוע פעוו‬ ‫לותיהם‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬העמדה המשותפת‬ ‫מחוץ לגבולות אמריקה היא כי נאומי שינאה‬ ‫מאוד לא רצויים‪ .‬בקרב הציבור באזור זה‬ ‫קיימת ציפייה מוצדקת כי המדינה תנקוט‬ ‫צעדים על מנת למנוע נאומי שינאה ואולי‬ ‫אף להפוך אותם לעבירות פליליות‪ .‬כל זאת‬ ‫לאור העובדה כי נאומי שינאה שיחקו תפקיד‬ ‫משמעותי בשואה אשר איפשר את קיומה"‪.‬‬ ‫דוגמאות רבות מאתר פייסבוק כוללות‬ ‫אנטישמיות בצורות שונות ומגוונות‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫קידום הפרוטוקולים של זקני ציון‪ ,‬דמוניו‬ ‫זציה קלאסית של יהודים‪ ,‬השוואת מדינת‬ ‫ישראל לגרמניה הנאצית‪ ,‬כמו גם תיאוריות‬ ‫קונספירציה שונות‪ .‬לדברי אובולר‪ ,‬מדובר‬ ‫בפגם בשיטותיה של רשת פייסבוק כאשר‬ ‫תלונות הנוגעות לתוכן מעין זה נענות‬ ‫בדחייה לעיתים קרובות‪ .‬נתונים שהתו‬ ‫קבלו על ידי סטודנטים ישראלים הפועלים‬ ‫נגד אנטישמיות מקוונת מראים כי בעיה זו‬ ‫מתרחשת בשיעור של למעלה ‪-‬מ‪ 85%-‬מה�ת‬ ‫לונות הלגיטימיות‪ .‬מאחר שברשת פייסבוק‬ ‫לא קיימת מערכת בקרת איכות‪ ,‬קשה אף‬ ‫יותר להסיר את התוכן לאחר פרסומו‪.‬‬ ‫את הקושי במלחמה נגד תופעת האנטישו‬ ‫מיות והכחשת השואה באינטרנט וברשתות‬ ‫החברתיות מסביר אובולר בכך ש"אצל חלק‬ ‫מספקי השירות‪ ,‬ניתן לעיתים לקבל את‬ ‫הרושם שהאנשים האחראים על הטיפול‬ ‫בתלונות מבקשים להימנע מלדון בזה‪ .‬בחלק‬ ‫מן החברות‪ ,‬קשה למצוא אדם ספציפי שעימו‬ ‫ניתן יהיה לדון בבעיות חמורות ומתמשכות‬ ‫הנוגעות לאנטישמיות‪ .‬בדרך כלל מתקבלת‬ ‫תגובה כללית בחתימתו של 'צוות החברה'‬ ‫או של אדם בדוי"‪ .‬אך לדבריו‪ ,‬קיימת בעיה‬ ‫משמעותית נוספת‪ ,‬והיא חוסר ההבנה של‬ ‫החברות בנוגע לאופייה של האנטישמיות‪.‬‬ ‫הצורה הזו של שינאה‪ ,‬אשר הינה הצורה‬ ‫העתיקה ביותר שהייתה קיימת במהלך אלף‬ ‫השנים האחרונות‪ ,‬נחקרה לעומק‪ .‬במרבית‬ ‫צורותיה‪ ,‬יכולים המדענים והמומחים‬ ‫לזהותה בקלות ובעקביות‪ .‬ספקי השירות‪,‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מבקשים ליצור הגדרות והבנה‬ ‫משלהם למילה אנטישמיות‪ .‬אין ספק כי‬ ‫הם חסרים את המומחיות‪ ,‬את הכישורים או‬ ‫אף את הרצון הנדרשים לעשות זאת כראוי‪.‬‬ ‫בעיה זו הובילה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬למצב שבו סירבה‬ ‫פייסבוק במשך שנים להכיר באופי האנו‬ ‫טישמי של הכחשת השואה‪ ,‬אשר הינה אחת‬ ‫מצורות האנטישמיות הקיצוניות ביותר‪.‬‬ ‫האקרים המעוניינים לקדם אידיאולוגיה‬ ‫אנטישמית מבצעים קידום וטיוב של‬ ‫תוצאות החיפוש (‪ )SEO‬על מנת לקדם‬ ‫תכנים גזעניים ואנטי‪-‬ישראלים‪ .‬הפעילות‬ ‫משחק מילים מזעזע שהופץ ברשת‬ ‫ שזכתה לכינוי "‪ - "Black Seo‬משתמשת‬‫בשיטות שנעות בין מפוקפקות ללא חוקיות‪,‬‬ ‫על מנת להביא את הגולש המחפש מידע‬ ‫אודות זיכרון השואה לאתרים שעוסקים‬ ‫בהכחשתה‪ .‬למרות ניסיונות של גוגל‬ ‫להתמודד עם התופעה על ידי שינוי‬ ‫ושיפור אלגוריתמי החיפוש שלה‪ ,‬היא לא‬ ‫נחלה הצלחה מרובה‪ ,‬והמאבק ממשיך‬ ‫להתקיים במרץ‪ .‬גוגל אף פרסמה מעין‪ ‬דף‬ ‫התנצלות‪ ,‬אשר מנסה להסביר את הסיבה‬ ‫למתן תוצאות חיפוש מפוקפקות למילה‬ ‫‪ ,Jew‬בו היא טענה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שבניגוד‬ ‫למונח ‪ ,Jewish‬המילה ‪ Jew‬מצוינת לרוב‬ ‫בהקשרים אנטישמיים שליליים‪.‬‬ ‫מפעילי הרשתות מתעלמים מהחוק‬ ‫פייסבוק היא הרשת החברתית המקוונת‬ ‫הגדולה בעולם‪ ,‬והיא זמינה ביותר מ‪70-‬‬ ‫שפות‪ .‬נכון לאוגוסט ‪ 2013‬יש בפייסבוק‬ ‫‪ 1.15‬מיליארד משתמשים‪ 699 ,‬מיליון‬ ‫משתמשים פעילים‪ 50 ,‬מיליון דפי פייסבוק‪,‬‬ ‫‪ 150‬מיליון חיבורים חברתיים‪ 141.5 ,‬חברים‬ ‫בממוצע לכל משתמש ו‪ 4.5-‬מיליארד‬ ‫סימוני "אהבתי" (‪ )Like‬בממוצע ליום‪ ,‬אך‬ ‫לשימוש הציבורי הנרחב בפייסבוק יש גם‬ ‫צד שלילי‪ .‬ככל שהפכה לפופולרית יותר‪,‬‬ ‫כך הפכה פייסבוק למקור להפצת גזענות‬ ‫ועידוד פשעי שינאה‪.‬‬ ‫יאיר פרבי‪ ,‬סטודנט לתואר שני‬ ‫באוניברסיטת ת"א‪ ,‬בחר להעלות לרשת‬ ‫עבודה שכתב תחת הכותרת "אנטישמיות‬ ‫וקבוצות שינאה בפייסבוק"‪ ,‬במסגרת‬ ‫הקורס "אנטישמיות במערב אירופה וארצות‬ ‫האיסלם"‪ ,‬שהועבר על ידי פרופסור רוברט‬ ‫ויסטריך‪ .‬בהקדמה למאמרו הוא כותב כך‪:‬‬ ‫"בחרתי לכתוב עבודה זו (ולפרסמה ברשת)‪,‬‬ ‫מכיוון שהתופעה‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי‬ ‫באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט‪,‬‬ ‫אין לה מספיק מקורות כתובים בעברית‪.‬‬ ‫אומנם ישנם אתרים אחדים המדווחים על‬ ‫מקרים של גילויי אנטישמיות בעולם‪ ,‬אך‬ ‫כאשר מדובר‪ ,‬נקודתית‪ ,‬באירועים המופיעים‬ ‫באינטרנט וברשתות החברתיות שבו‪ ,‬קיים‬ ‫אתר אחד המדווח על מקרים אלה והוא‬ ‫אתר ‪( JCPA‬המרכז הירושלמי לענייני ציבור‬ ‫ומדינה)‪ .‬לדעתי‪ ,‬למרות העבודה הרבה‬ ‫והמבורכת של המרכז‪ ,‬זה מעט מדי כדי‬ ‫להגיע לתודעת הציבור הרחבה"‪.‬‬ ‫לטענת פרבי‪ ,‬התירוץ היחיד שיכול להצדיק‬ ‫את ההחלטה של פייסבוק לא להסיר דפים‬ ‫בהם מועלים תכנים המכחישים את השואה‬ ‫הוא אי ידיעה כי הכחשת שואה היא מעשה‬ ‫פוגעני‪ ,‬אלים ואנטישמי‪" .‬על מנת שהדבר‬ ‫ישתנה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬יש צורך להביא לכך‬ ‫שהגוף המנטר ומסנן מידע לא ראוי בפייסבוק‬ ‫יכיר בהגדרת אנטישמיות כפי שניסח אותה‬ ‫המשך בעמ' ‪36‬‬ ‫‪35‬‬ ‫אנטישמיות באינטרנט‬ ‫אנטישמיות באינטרנט‬ ‫'הפורום האירופאי לאנטישמיות'‪ .‬בהגדרת‬ ‫הפורום נכתב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי קיים איסור‬ ‫להכחשת העובדה‪ ,‬ההיקף‪ ,‬המנגנון (כלומר‬ ‫תאי הגזים) או רצח העם היהודי בידי‬ ‫הנאצים‪ ,‬תומכיהם ועוזריהם בזמן מלחמת‬ ‫העולם השנייה (השואה)"‪.‬‬ ‫לדבריו‪" ,‬אם הכחשת שואה היא עבירה‬ ‫ב‪ 13-‬מדינות ברחבי אירופה וא�מ‬‫ריקה הצפונית‪ ,‬מדוע אין זה טוב מספיק‬ ‫לפייסבוק? אם חברות כמו פייסבוק נמנעות‬ ‫מלעשות פעולות מנע על תכנים לא ראויים‪,‬‬ ‫ייתכן שיש צורך לווסת תכנים באינטרנט‬ ‫ממש כפי שמווסתים סרטים‪ ,‬משחקי מחשב‬ ‫וטלוויזיה‪ .‬כך תהיה התערבות ממשלתית‬ ‫בתכני אינטרנט‪ .‬על החברות הפרטיות‬ ‫לעשות מאמץ כדי להילחם בבריונות רשת‪,‬‬ ‫שינאה וגזענות‪ .‬התפשטות של רעיונות‬ ‫גזעניים ושינאה באינטרנט בכלל וברשתות‬ ‫חברתיות בפרט אינה דבר של מה בכך ויש‬ ‫להילחם בתופעה בכל האמצעים‪ ,‬על מנת‬ ‫שהיא תיעלם"‪.‬‬ ‫בין הדוגמאות שמביא פרבי במאמרו‪ ,‬הוא‬ ‫מציין כי בשנת ‪ 2008‬הוסרו שבעה עמודים‬ ‫של קבוצות איטלקיות ניאו‪-‬נאציות שקראו‬ ‫לפגיעה במיעוטים איטלקיים‪ .‬בשנים ‪2010-‬‬ ‫‪ 2011‬נפתחה קבוצה שקראה לאינתיפאדה‬ ‫שלישית בישראל‪ ,‬וכן קבוצות ניאו‪-‬נאציות‪,‬‬ ‫קבוצות מכחישי שואה וקבוצות שקוראות‬ ‫לדה‪-‬לגיטימציה ולהשמדה של ישראל‬ ‫ואף משוות את ישראל לגרמניה הנאצית‪.‬‬ ‫עוד הוא מזכיר‪ ,‬כי בשנת ‪ 2012‬חלה‬ ‫עלייה חדה בציוצים אנטישמיים ברשת‬ ‫טוויטר בצרפת‪ ,‬ובתגובה לכך ארגון "אני‬ ‫מאשים" (‪ )J'accuse‬וארגון הסטודנטים‬ ‫היהודי ‪ UEJF‬דרשו כי הרשת תחשוף את‬ ‫זהות המשתמשים ששלחו את הציוצים‬ ‫האנטישמיים ‪ -‬אולם טוויטר סירבה‪ ,‬למרות‬ ‫שבצרפת יש איסור על ביטויי אנטישמיות‬ ‫וגזענות על פי חוק‪ .‬להצדקת הסירוב טענו‬ ‫בטוויטר‪ ,‬כי לשלטונות צרפת אין סמכות‬ ‫משפטית לדרוש מחברה זרה פרטים על‬ ‫לקוחותיה‪ .‬למרות התנגדותה‪ ,‬נאלצה טוויטר‬ ‫למסור לשלטונות צרפת מידע שיכול לסייע‬ ‫לזהות את האחראים לשורה של טוויטים‬ ‫(ציוצים) אנטישמיים וגזעניים‪ .‬בית משפט‬ ‫בפריז הורה בינואר ‪ 2013‬לטוויטר למסור‬ ‫מידע שיוכל לסייע לזהות משתמשים שכתבו‬ ‫‪36‬‬ ‫במאמרים ופוסטים רבים שנכתבו בעקבות‬ ‫זאת האשימו הכותבים את פייסבוק בכך‬ ‫שהיא מסייעת בהפצת שינאה וגזענות‪.‬‬ ‫הסירוב להסיר את התוכן בא בעקבות‬ ‫ויכוח אם הכחשת שואה היא תוכן אלים או‬ ‫פוגעני‪ ,‬וזאת מכיוון שבמדיניות השימוש של‬ ‫פייסבוק מוצהר כי 'משתמש לא יפרסם תוכן‬ ‫פוגעני'"‪.‬‬ ‫פייסבוק מתעלמת לעיתים קרובות מהדרישה להסרת תכנים אנטישמיים‬ ‫את ההודעות הפוגעניות‪ ,‬שהחלו להופיע‬ ‫ברשת ב‪ 10-‬באוקטובר תחת התגית "יהודי‬ ‫טוב" (‪ .)Un Bon Juif‬החברה אף הסכימה‬ ‫לשתף פעולה עם איגוד הסטודנטים ‪,UEJF‬‬ ‫שתבע לקבל את המידע‪ ,‬בקידום דרכים‬ ‫נוספות למלחמה בגזענות‪ .‬בתמורה‪ ,‬משך‬ ‫האיגוד את התביעה נגד טוויטר בגובה ‪50‬‬ ‫מיליון דולר‪ .‬תנאי השימוש של טוויטר‬ ‫דורשים ממשתמשים לעמוד בדרישות‬ ‫החוק המקומי‪ ,‬והחברה נאלצה להיענות‬ ‫לחוק הנהוג ברבות ממדינות אירופה מספר‬ ‫פעמים‪ ,‬בין היתר ‪ -‬כאשר חסמה חשבון‬ ‫ניאו‪-‬נאצי בגרמניה‪ ,‬האוסרת על הצגת‬ ‫סמלים וסיסמאות הקשורים למשטר הנאצי‪,‬‬ ‫כמו צלב קרס או הביטוי "הייל היטלר"‪.‬‬ ‫מסתתרים אחרי פלפול‬ ‫משפטני‬ ‫פרבי מציין בעבודתו‪ ,‬כי "במקרים רבים‬ ‫בהם פורסמו ומפורסמים דברי שיטנה ניטש‬ ‫ויכוח האם הדברים שנכתבים מהווים איום‪,‬‬ ‫פגיעה או אפליה כנגד קבוצה או פרטים‪.‬‬ ‫בחלק מהמקרים הסירה פייסבוק את‬ ‫התכנים‪ ,‬ובחלק מהמקרים סירבה להסיר‪,‬‬ ‫בטענה שאינם עוברים על תנאי השימוש‬ ‫של החברה וכי הם מוגדרים כרטוריקה‬ ‫ולגיטימיים במסגרת חופש הביטוי‪ .‬בנוו‬ ‫במבר ‪ 2008‬פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס‬ ‫כתבה תחת הכותרת‪' :‬פייסבוק הסירה דפי‬ ‫קבוצה איטלקית ניאו‪-‬נאצית לאחר מחאה'‪.‬‬ ‫הדפים הוסרו לאחר שפוליטיקאים אירוו‬ ‫פאים האשימו את פייסבוק בכך שהיא‬ ‫משמשת כבמה לגזענות‪ .‬מרטין שולץ‪ ,‬מנהיג‬ ‫הסוציאליסטים בפרלמנט האירופאי‪ ,‬אמר‬ ‫כי הקיום של קבוצות מעין אלה הוא דבר‬ ‫דוחה‪ .‬פייסבוק טענה כי הסירה שבעה מדפי‬ ‫הקבוצה‪ ,‬מאחר שהפרו את תנאי המדיניות‬ ‫שלה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬טענו דוברי החברה כי‬ ‫למרות שהיא תומכת בחופש הביטוי‪ ,‬היא‬ ‫תסיר דפי קבוצה הקוראים לאלימות או‬ ‫איומים‪ .‬עוד טענו כי יש להם צוות עובדים‬ ‫אשר עובר על כל הדברים המועלים ומסנן‬ ‫אותם"‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬לדברי פרבי‪ ,‬חודשיים לאחר מכן‬ ‫הבהיר דובר החברה בארי שניט כי הנהלת‬ ‫פייסבוק אינה יכולה לנטר את כל החומר‬ ‫המועלה לרשת החברתית‪ ,‬וכי היא סומכת‬ ‫על שיקול דעתם של הגולשים לסמן לחברה‬ ‫קבוצות או דפים שהם פוגעניים‪" .‬המינוח‬ ‫הנכון הוא‪ :‬לנופף בדגל"‪ ,‬הוא מסביר‪ ,‬ומוסיף‬ ‫כי "מקרה זה הוא כנראה המקרה הראשון‬ ‫בו הסירה פייסבוק דפי קבוצה גזענית‬ ‫לאחר מחאה ציבורית‪ .‬אולם לא תמיד עזרו‬ ‫המחאות הציבוריות להסרת דפים הקוראים‬ ‫להסתה או לאלימות"‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬על מנת שלא תאלץ להתמודד‬ ‫עם בעיות מסוג זה בעתיד‪ ,‬שינתה פייסבוק‬ ‫את מדיניות הפרטיות והשימוש מספר‬ ‫פעמים והפכה מדיניות זו למעורפלת‬ ‫ונתונה לפרשנויות רבות‪ ,‬טוען פרבי‪ ,‬ומוסיף‬ ‫כי "עדות לכך היא המחאה התקשורתית‬ ‫הציבורית שעוררו קבוצות של מכחישי‬ ‫שואה בשנת ‪ .2009‬בתחילת אותה שנה‬ ‫התעוררה סערה ציבורית ותקשורתית‬ ‫רחבת היקף בעקבות סירובה של פייסבוק‬ ‫להסיר דפים של קבוצות מכחישי שואה‪.‬‬ ‫פרבי‪" :‬לעיתים קרובות נשמעת‬ ‫הטענה‪ ,‬גם מפי משפטנים‪ ,‬כי כל עוד‬ ‫הקבוצות לא הפרו את תנאי השימוש‬ ‫של פייסבוק‪ ,‬אין החברה רשאית ו‪/‬או‬ ‫צריכה להסיר את הדברים שהועלו‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אם אין הדברים נוגדים חוקי‬ ‫מדינה כלשהי‪ ,‬הנהלת האתר אינה‬ ‫ששה להוריד או לצנזר קבוצות אלה‬ ‫רק משום שהדעות שהן מפיצות‬ ‫משלהבות את הקוראים"‬ ‫פרבי כותב עוד‪ ,‬כי "לעיתים קרובות‬ ‫נשמעת הטענה‪ ,‬גם מפי משפטנים‪ ,‬כי כל‬ ‫עוד הקבוצות לא הפרו את תנאי השימוש‬ ‫של פייסבוק‪ ,‬אין החברה רשאית ו‪/‬או צריכה‬ ‫להסיר את הדברים שהועלו‪ ,‬קשים ומשו‬ ‫להבים ככל שיהיו‪ .‬למעשה‪ ,‬אם אין הדברים‬ ‫נוגדים חוקי מדינה כלשהי או אינם מפירים‬ ‫את תנאי השימוש של האתר‪ ,‬הנהלת האתר‬ ‫אינה ששה להוריד או לצנזר קבוצות אלה רק‬ ‫משום שהדעות שהן מפיצות משלהבות את‬ ‫הקוראים‪ .‬עניין החוקיות ברשת האינטרנט‬ ‫הוא סבוך‪ .‬לכל אתר יש כתובת שהגולשים‬ ‫יכולים להגיע אליה דרך הדפדפן‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫השרת שהכתובת מקושרת אליו והחומר‬ ‫המועלה ונשמר יכולים להיות פיזית בכל‬ ‫מקום בעולם‪ .‬לכן תלוי באיזו מדינה נמצא‬ ‫השרת‪ ,‬על מנת לבחון אם החומר המועלה‬ ‫לאתר עובר על חוקי אותה מדינה"‪.‬‬ ‫יש גם הצלחות‬ ‫כיום ישנם מספר גופים הפועלים כנגד‬ ‫אנטישמיות מקוונת‪ ,‬כאשר הבולטים‬ ‫והיעילים שבהם‪ ,‬לדברי פרבי‪ ,‬הם‪OHP :‬‬ ‫האוסטרלי‪ ,‬שכבר הוזכר לעיל‪ ,‬והשני הוא‬ ‫קבוצת הפייסבוק "כוח ההגנה היהודי‬ ‫באינטרנט" ‪ .JIDF -‬פרבי מציין בעבודתו‬ ‫כי ל‪ OHP-‬יש תכנת ניטור תכנים שיתופית‬ ‫מקוונת בשם "לחימה נגד שינאה"‬ ‫(‪ ,)Fight Against Hate‬אשר הופעלה‬ ‫במסגרת פרויקט "קהילה נוגעת באינטרנט"‬ ‫(‪)Community Internet Engagement‬‬ ‫של הפדרציה הציונית האוסטרלית וזכתה‬ ‫לתהודה ולהצלחה רבה באוסטרליה וניו‬ ‫זילנד‪.‬‬ ‫ארגון ‪ JIDF‬נוסד בשנת ‪ 2000‬סביב אירועי‬ ‫האינתיפאדה השנייה‪ .‬מאז היו חמש נקודות‬ ‫מפנה עיקריות‪ :‬תחילת האינתיפאדה‬ ‫השנייה בסוף שנת ‪ ,2000‬פיגוע התאומים‬ ‫ב‪ ,9.11.2001-‬פינוי גוש קטיף בקיץ ‪,2005‬‬ ‫מלחמת לבנון השנייה בקיץ ‪ 2006‬והרצח‬ ‫במרכז הרב בירושלים בשנת ‪ ,2008‬שהביא‬ ‫להקמה רשמית של הארגון‪.‬‬ ‫לדברי פרבי‪" ,‬מאז הארגון שם לעצמו‬ ‫כמטרה ‪ -‬להילחם באנטישמיות ופעולות‬ ‫טרור באינטרנט‪ ,‬לתאם בין פעילים נגד‬ ‫אנטישמיות ברחבי העולם ולעורר אהדת‬ ‫ישראל בעולם דרך האינטרנט‪ .‬הארגון‬ ‫רואה עצמו כמייצג את הדור החדש של‬ ‫המנהיגים היהודיים‪ ,‬המנהל מאבק נגד‬ ‫אנטישמיות בכלים החדשניים ביותר‪ .‬בשנת‬ ‫‪ ,2009‬במסגרת קונגרס 'האיחוד העולמי של‬ ‫סטודנטים יהודיים'‪ ,‬המייצג מעל למיליון‬ ‫וחצי סטודנטים יהודים ברחבי העולם‪ ,‬הציג‬ ‫הארגון‪ ,‬לצד דובר צה"ל‪ ,‬מטרות נוספות‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬העברת דיווחים באמצעות כלי מדיה‬ ‫שונים‪ ,‬חיפוש‪ ,‬חשיפה ודיווח של תכנים‬ ‫מקוונים הנוגדים את תנאי השימוש של‬ ‫אתרים שונים והעלאת קמפיינים תקשורתיים‬ ‫וציבוריים מקוונים כנגד בריונות רשת אנטיו‬ ‫שמית‪ ,‬במטרה להסיר את התכנים הללו"‪.‬‬ ‫הארגון קיבל את ההכרה הראשונה שלו‬ ‫ביולי ‪ ,2008‬לאחר שקבוצת הפייסבוק‬ ‫‪Israel Is not a country, delist It from‬‬ ‫‪ ,Facebook as a countryy‬עלתה לכ�ו‬ ‫תרות וגררה דיון ציבורי נרחב‪ .‬אולם הסערה‬ ‫העיתונאית האמיתית החלה‪ ,‬לדברי פרבי‪,‬‬ ‫לאחר שארגון ‪ JIDF‬פרץ לדף הפייסבוק‬ ‫של הקבוצה ב‪ 27-‬ביולי של אותה שנה‪,‬‬ ‫ולקח את השליטה בקבוצה‪" .‬מהרגע בו‬ ‫נפרצה הקבוצה‪ ,‬עמלו בארגון סביב השעון‬ ‫כדי לרוקן אותה מחברים‪ ,‬למחוק את קיר‬ ‫הקבוצה ולנטרל את כל אמצעי התקשורת‬ ‫שלה כלפי חוץ‪ .‬יש לציין כי ברגע שקבוצה‬ ‫אינה מכילה חברים‪ ,‬ניתן למחוק אותה‬ ‫בקלות מהפייסבוק"‪.‬‬ ‫למרות שהארגון פרץ לדף הקבוצה‬ ‫והשתלט עליו‪ ,‬לא היה בפעולה זו משהו‬ ‫לא חוקי או מעבר על תנאי השימוש של‬ ‫פייסבוק‪ ,‬מסביר פרבי‪ ,‬אולם בעקבות‬ ‫פעולה זו קמו שתי קבוצות נגד ‪.JIDF‬‬ ‫לדבריו‪" ,‬ב‪ 1-‬באוגוסט הוחזרה השליטה‬ ‫לקבוצה‪ ,‬והתיאור האנטישמי הבעייתי של‬ ‫הקבוצה חזר‪ .‬למרות שהשליטה הוחזרה‬ ‫לקבוצת השינאה‪ JIDF ,‬הצליחה לסלק‬ ‫כמעט ‪ 60%‬מחברי הקבוצה‪ ,‬הנזק היה גדול‪,‬‬ ‫ולמעשה ‪ -‬הקבוצה לא התאוששה מאז‪.‬‬ ‫כל התוכן הפוגעני הוסר ולא הוחזר‪ ,‬ונכון‬ ‫להיום חברים בקבוצה רק שבעה חברים‪.‬‬ ‫הפעולה של ‪ ,JIDF‬שנויה במחלוקת ככל‬ ‫שתהיה‪ ,‬הייתה אפקטיבית ומוחצת‪ .‬הארגון‬ ‫נקט פעולות רבות‪ ,‬שכללו חשיפת אנטישו‬ ‫מיות וטרור מקוונים לעשרות עיתונים בארץ‬ ‫ובעולם‪ ,‬ובכך עורר דיון ציבורי וחשף את‬ ‫הנושא לדעת הקהל העולמית"‪.‬‬ ‫אחת הפעולות המרכזיות של ארגון ‪,JIDF‬‬ ‫כך הוא כותב‪ ,‬היא הפעולה כנגד קבוצות‬ ‫מכחישי שואה בפייסבוק‪ .‬לדבריו‪" ,‬הארגון‬ ‫חשף עשרות קבוצות של מכחישי שואה‬ ‫ואלפי אנשים המקדמים את הנושא‪ ,‬הן‬ ‫בפייסבוק והן ביוטיוב‪ .‬הארגון גם הצליח‬ ‫לגרום לפייסבוק לשנות את תנאי השימוש‬ ‫וגם להביא לכך שתוכן הכחשת שואה לא‬ ‫ייחשף באותן מדינות בהן זה לא חוקי‪ .‬אחת‬ ‫מפעולות המנע העיקריות הייתה הקמת‬ ‫קבוצת הפייסבוק 'מאוחדים כנגד הכחשת‬ ‫שואה'‪ ,‬קבוצה המונה מעל ל‪ 85,000-‬חברים‬ ‫אשר רובם מתנדבים פעילים‪ ,‬הסורקים‬ ‫את הרשת החברתית והאינטרנט במטרה‬ ‫למצוא ולחשוף תכנים אנטישמיים המכו‬ ‫חישים שואה"‪ .‬לסיכום‪ ,‬אומר פרבי‪ ,‬ארגון‬ ‫‪ JIDF‬יכול להתגאות בהישגיו ‪" -‬הוא גרם‬ ‫לכך שחברות מסחריות שהפרסום שלהן‬ ‫הופיע על גבי דפים של קבוצות אנטישמיות‬ ‫ומכחישי שואה הפסיקו לפרסם בפייסבוק‪,‬‬ ‫הביא להורדת אלפי ערוצים של משתמשים‬ ‫אנטישמיים וקבוצות טרור והביא להסרה‬ ‫מפייסבוק של משתמשים אנטישמיים‬ ‫ומאות קבוצות אנטישמיות וטרור‪ ,‬קבוצות‬ ‫שמנו מאות אלפי חברים"‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫אנטישמיות באינטרנט‬ ‫אנטישמיות באינטרנט‬ ‫תקשורת יהודית ואנטישמית‪:‬‬ ‫המאבק שאינו נגמר‬ ‫אתר "הגליל" הוא פורטל אינטרנטי יהודי‪-‬גרמני אנטי‪-‬אנטישמי שנולד ב‪ 1995-‬כמענה להתפשטות‬ ‫האנטישמיות באינטרנט‪ .‬במאמר זה‪ ,‬שופך תומס פון דר אוסטן זאקן מעט אור על התופעה‬ ‫מוזגים רעל לאינטרנט‪ .‬חלק ממודעה שפורסמה כדי להילחם בתופעה‬ ‫תמונת מסך של אתר אנטישמי‬ ‫תאודור ו‪ .‬אדורנו כינה את האנטישמיות‪:‬‬ ‫"תקשורת המונים שמחזקת ומתמרנת קונו‬ ‫פליקטים‪ ,‬נטיות וריגושים לא מודעים של‬ ‫היצר במקום להעלות אותם למודעות ולברר‬ ‫אותם"‪ .‬תעמולה אנטישמית‪ ,‬שהיא בסך הכל‬ ‫חזרה מונוטונית על אותן מילים ותנועות‪,‬‬ ‫תהיה חסרת השפעה ללא התיווך התקשורתי‪.‬‬ ‫מה שסופק פעם על ידי תיאטרון‪ ,‬רומנים‬ ‫וספרי עיון‪ ,‬שהציעו את "האמת הערומה"‪,‬‬ ‫אפשר למצוא היום בתעמולה באירועים המוו‬ ‫ניים‪ ,‬כרוזים וגלויות ‪ -‬הפצה של תעמולה‬ ‫אנטישמית באמצעות סטריאוטיפים כגון‪:‬‬ ‫היהודי עם האף הארוך‪ ,‬הבנקאי‪ ,‬הקפיטליסט‬ ‫או הבולשביק וכדומה‪ .‬כך נהגו גם המפלגות‬ ‫האנטישמיות של שלהי המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬כך נראה‪" ,‬משחקת"‬ ‫‪38‬‬ ‫רשת האינטרנט לידיה של התעמולה האנו‬ ‫טישמית‪ .‬לכן ניאו‪-‬נאצים וקבוצות אנטיו‬ ‫שמיות אחרות משתמשים ברשת בצורה‬ ‫נרחבת‪ ,‬והיא הפכה לאמצעי המרכזי ביותר‬ ‫להפצת תעמולה אנטישמית‪ .‬באינטרנט‬ ‫ה"שידור" הוא רק אחת מאפשרויות ההתו‬ ‫קשרות‪ .‬בעוד שברדיו‪ ,‬למשל‪ ,‬הקריין צריך‬ ‫בדרך כלל ליצור דיאלוג מדומיין בינו לבין‬ ‫שומעיו‪ ,‬באינטרנט קיים מבנה דיאלוגי‪.‬‬ ‫אפשר לענות על שיחות באופן מיידי‪ ,‬אפשר‬ ‫להתווכח על טקסטים ולשלוח אימיילים‬ ‫עתירי איומים ומילות גנאי בצורה אנונימית‪.‬‬ ‫אפשר גם ליצור את ה"המון" הווירטואלי‬ ‫בקלות דרך השתתפות בפורומים וקבוצות‬ ‫צ'אט‪ .‬שלא כמו ברדיו ובטלוויזיה‪ ,‬ניתן‬ ‫לחוש את הנוכחות של שותפים לדעה בלי‬ ‫שיצטרכו להתאסף באופן ממשי‪ .‬בזכות‬ ‫כל זה‪ ,‬האינטרנט שימושי יותר להסתה‬ ‫אנטישמית מאשר אמצעי תקשורת המונים‬ ‫אחרים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬הוא זול‪,‬‬ ‫זמין‪ ,‬ידידותי למשתמש ומאפשר תיאום‬ ‫סימולטני עולמי‪ .‬הצורך באירועים המוניים‪,‬‬ ‫שהוא חלק אינטגראלי מהאנטישמיות‪ ,‬יכול‬ ‫להיענות בכל שעה‪ ,‬בכל יום‪ ,‬ובמחיר זול‪.‬‬ ‫האינטרנט הוא גם אמצעי תקשורת וגם‬ ‫חלל ציבורי במובן הרחב ביותר‪ .‬הוא עונה‬ ‫על הצורך של האנטישמים בהסתה ובאישור‬ ‫הניתן על ידי אחרים‪ ,‬הנוכחים כהמון חסר‬ ‫שם של משתמשים‪ ,‬כשאין צורך לדמיין‬ ‫אותם כקוראים‪ .‬המקום הווירטואלי הזה‬ ‫מאפשר לכל אחד להביע את דעתו "ללא‬ ‫רסן" ‪ -‬דבר שניתן היה עד עכשיו לעשות רק‬ ‫בתקופה הראשונה לייסוד "הגליל" לא‬ ‫במעגל הפנימי או ליד השולחן הקבוע בפאב‪.‬‬ ‫האינטרנט‪ ,‬בתכונותיו כמשדר וכמפיץ דעות עמדה ההתמודדות עם האנטישמיות במקום‬ ‫מאפשר לאנטישמיות להתקיים כאמצעי ראשון בסדר העדיפויות שלו‪ .‬שכן אז‪ ,‬בדור‬ ‫תקשורת המוני יותר מכל כלי תקשורת השלישי לאחר מפלת הנציונל‪-‬סוציאליזם‪,‬‬ ‫אחר‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬מעורר פחות תשומת לב נתפסה האנטישמיות כטעונה פחות מבחינה‬ ‫רגשית‪ ,‬וזאת על אף הוויכוח עם פרופ' דניאל‬ ‫מן העיתונות והטלוויזיה‪.‬‬ ‫גולדהאגן‪ ,‬בעקבות הופעת ספרו "תליינים‬ ‫"בעוד שברדיו‪ ,‬למשל‪ ,‬הקריין צריך‬ ‫מרצון בשירות היטלר" והפולמוס סביב אתר‬ ‫הזיכרון לשואה שהוקם בברלין‪.‬‬ ‫בדרך כלל ליצור דיאלוג מדומיין בינו‬ ‫‪ ‬במבט לאחור‪ ,‬אומר גל‪ ,‬איש לא תיאר‬ ‫לבין שומעיו‪ ,‬באינטרנט קיים מבנה‬ ‫לעצמו שתוך שנים מעטות תחזור האנטיו‬ ‫דיאלוגי‪ .‬אפשר לענות על שיחות באופן שמיות ותהיה כה מקובלת ומובנת מאליה‬ ‫עד שפוליטיקאים חשובים‪ ,‬כמו יורגן מלמן‬ ‫מיידי‪ ,‬אפשר להתווכח על טקסטים‬ ‫מהליברלים‪ ,‬קורט בידנקופף מהנוצרים‬ ‫ולשלוח אימיילים עתירי איומים ומילות הדמוקרטים‪ ,‬וכן מושל הסן‪ ,‬רולנד קוך‪ ,‬יוכלו‬ ‫גנאי בצורה אנונימית‪ ...‬בזכות כל‬ ‫לבטא בגלוי דעות אנטישמיות מבלי לשלם‬ ‫על כך מחיר פוליטי ובלי לעורר התקוממות‬ ‫זה‪ ,‬האינטרנט שימושי יותר להסתה‬ ‫ציבורית נגדם‪ .‬להיפך‪ ,‬ההתקפות האנטישו‬ ‫אנטישמית מאשר אמצעי תקשורת‬ ‫מיות של מלמן נגד ישראל‪ ,‬האמפתיה שלו‬ ‫המונים אחרים"‬ ‫למתאבדים הפלסטינים וההשלכה שהוא‬ ‫עושה באומרו שאריאל שרון ומישל פרידמן‬ ‫הפצת שקר‪ ,‬שינאה ואלימות‬ ‫אחראים להתגברות האנטישמיות‪ ,‬זכו‬ ‫שלא כמו באמריקה‪ ,‬שם זוהתה הסכנה לתמיכה רחבה‪ .‬מי שנכנס באותה תקופה‬ ‫בשלב מוקדם‪ ,‬בגרמניה לא נעשה דבר לאתרי האינטרנט של המפלגה הליברלית‬ ‫למונעה‪ ,‬והגופים הממלכתיים רק הצהירו מצא מאות הערות אנטישמיות מפורשות‪,‬‬ ‫הצהרות‪ ,‬שאליהן‪ ,‬כמו בדרך כלל‪ ,‬לא נלוו החל מהתבטאויות על "הקשר היהודי‬ ‫מעשים‪ .‬כך יכלו האנטישמים להתפשט העולמי" ועד להשוואות השגורות בין אריאל‬ ‫באינטרנט זמן רב ללא הפרעה ו"לכבוש" את שרון ואדולף היטלר‪.‬‬ ‫הנושאים "יהדות" ו"ישראל"‪ :‬מי שחיפש‪,‬‬ ‫עוד בשנת ‪ ,1996‬מושגים כמו תלמוד‪ ,‬שבת‪ ,‬מקום נוח לשכתוב ההיסטוריה‬ ‫‪ ‬אנטישמיות גלויה כל כך וחסרת בושה‬ ‫כשר ועוד‪ ,‬הובל‪ ,‬על פי דברי דוד גל‪ ,‬מייסד‬ ‫אתר "הגליל"‪ ,‬על ידי מנועי החיפוש כמעט הבאה ממרכז החברה ולא משוליה לא‬ ‫אך ורק לאתרים נאציים‪ .‬כך גם לגבי מילות הייתה אפשרית באמצע שנות ‪-‬ה‪ ,90-‬כש�ב‬ ‫גרמניה עוד הורגש "הצורך בנורמליזציה של‬ ‫חיפוש כמו אושוויץ או היטלר‪.‬‬ ‫ההיסטוריה הגרמנית‪ ,‬ובזהות קולקטיבית"‪.‬‬ ‫כדי ליצור אותן‪ ,‬נזקקו לרה‪-‬הביליטיזציה‪,‬‬ ‫לסידור העובדות מחדש ולהתכחשות למה‬ ‫שהיה‪ .‬אך גם אז היו אנטישמים מוצהרים‬ ‫רבים שלחמו נגד פרויקט "הגליל"‪ .‬כפי‬ ‫שמעיד גל‪" :‬אנחנו עלינו עליהם רק מפני‬ ‫שהם עלו עלינו"‪ .‬ברגע שהאתר החל‬ ‫לפעול‪ ,‬התחילו להישמע עלבונות ומילות‬ ‫גנאי‪ ,‬ובמערכת נתקבלו אימיילים מלאי‬ ‫גידופים‪" .‬לא רק הסתה אנטישמית ברמה‬ ‫הנמוכה ביותר‪ ,‬אלא סתם לכלוך"‪ ,‬כדברי‬ ‫גל‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניסו האקרים לשתק את האתר‪.‬‬ ‫בעקבות התגובות האלה היה צורך להרחיב‬ ‫את הרעיון המקורי וליצור פורטל אינטרנט‬ ‫להחלפת דעות בין יהודים במישור נוסף‪:‬‬ ‫מאבק פעיל נגד אנטישמים ונאצים‪ .‬במאבק‬ ‫פעיל יעיל‬ ‫"הגליל" פיתח מערך יוצא דופן‬ ‫בעולם כולו‪ .‬במערך הזה ניתן להודיע‬ ‫על תכנים האסורים לשידור על פי‬ ‫החוק‪ ,‬למשל‪ ,‬הסתה או הכחשת‬ ‫השואה‪ ,‬ולהגיש נגדם תלונות‪.‬‬ ‫לצורך זה‪" ,‬הגליל" משתף פעולה‬ ‫עם קבוצה של עורכי דין מתנדבים‪,‬‬ ‫הבודקים את טיב התלונות ובעת‬ ‫הצורך מגישים תלונה לפרקליטות‬ ‫המדינה‪ .‬אף שבגרמניה החוקים‬ ‫בנושאים אלה חמורים יחסית‪ ,‬אין‬ ‫הפרקליטות מגלה תקיפות מיוחדת‬ ‫במאבק בהסתה ובגזענות‪ .‬למערכת‬ ‫"הגליל" מגיעות בכל חודש כמאו‬ ‫תיים הודעות מסוג זה‪ .‬יותר ממחצית‬ ‫המקרים המגיעים לבתי המשפט‬ ‫מבוססים על תשתית ההודעות של‬ ‫"הגליל"‪.‬‬ ‫מן המספרים האלה אפשר ללמוד‬ ‫עד כמה מתמסרת היחידה המיועדת‬ ‫לכך במשטרה ובפרקליטות המדינה‪,‬‬ ‫ועד כמה היא מנסה למצוא בעצמה‬ ‫אתרים מסוג זה‪.‬‬ ‫המאמר המלא התפרסם ב"קשר" ‪-‬‬ ‫המכון לחקר העיתונות והתקשורת‬ ‫היהודית ע"ש אנדראה וצ'רלס ברונפמן‬ ‫המשך בעמ' ‪40‬‬ ‫‪39‬‬ ‫לזכרם‬ ‫אנטישמיות באינטרנט‬ ‫על כל אתר נאצי‪ ,‬וזאת כדי למנוע מתלו‬ ‫מידים וסטודנטים החוקרים נושאים יהודיים‬ ‫כלשהם לקבל מידע מאתרים אנטישמים‪.‬‬ ‫שהרי לא רק בגרמניה יש עניין רב בנושאים‬ ‫האלה‪ ,‬וגולשים נכנסים לאתרים כאלה‬ ‫בתדירות גבוהה‪.‬‬ ‫"האינטרנט‪ ,‬יותר מכלי תקשורת‬ ‫אחר‪ ,‬יכול לפעול נגד התפתחות‬ ‫סטריאוטיפים‪ ,‬מפני שאינו צריך להציב‬ ‫סטריאוטיפ חיובי מול סטריאוטיפ‬ ‫שלילי‪ .‬הוא אינו צריך להיכנס‬ ‫בכל פעם למערכת התעמולה‬ ‫האנטישמית‪ ,‬ויכול להשקיע את כוחו‬ ‫בחשיפה חסרת רחמים"‬ ‫קריקטורה אנטישמית באחד מאתרי השינאה‬ ‫הזה המאמץ הוא לא להיקלע לוויכוחים‬ ‫אינסופיים בתוך המבנים שיצרו האנטיו‬ ‫שמים ‪ -‬על מנת לא לקבל מראש את כללי‬ ‫המשחק‪ ,‬אלא להתמקד בשליטה על מנועי‬ ‫החיפוש באינטרנט‪.‬‬ ‫"במאבק הזה המאמץ הוא לא‬ ‫להיקלע לוויכוחים אינסופיים בתוך‬ ‫המבנים שיצרו האנטישמים ‪ -‬על‬ ‫מנת לא לקבל מראש את כללי‬ ‫המשחק‪ ,‬אלא להתמקד בשליטה על‬ ‫מנועי החיפוש באינטרנט"‬ ‫אנטישמים‪ ,‬ניאו‪-‬נאצים וגזענים מנסים‬ ‫להגיש את האידיאולוגיה שלהם למשתמש‬ ‫באינטרנט בצורה מובנת‪ ,‬באמצעות‬ ‫מילות מפתח‪ .‬כל המושגים הקשורים‬ ‫ליהדות "ממלאים תפקיד מרכזי בתעמולה‬ ‫‪40‬‬ ‫הנציונאל‪-‬סוציאליסטית‪ .‬היינו הך אם‬ ‫מדובר ב"עודף של זרים בגרמניה"‪ ,‬ב"חברה‬ ‫ב"שד של הגלובליזציה"‪,‬‬ ‫רב‪-‬תרבותית" או ֵ‬ ‫על פי התיאוריה הנציונאל‪-‬סוציאליסטית‪,‬‬ ‫מאחורי הכל עומדים תמיד האסטרטגיה‬ ‫של "היהדות העולמית"‪" ,‬החוף המזרחי‬ ‫של אמריקה" ו"הקשר היהודי הבינלאומי"‪.‬‬ ‫בכל העולם האנטישמיות היא המכנה‬ ‫המשותף הנמוך ביותר של הימין הקיצוני‪.‬‬ ‫מילים כמו‪ :‬יהדות‪ ,‬שבת‪ ,‬ישראל וציון‬ ‫הן מילות מפתח מרכזיות בהפצת שקר‪,‬‬ ‫שינאה ואלימות‪.‬‬ ‫‪ ‬פעילי "הגליל" יודעים שאין בכוחם‬ ‫להגיע לאנטישמים או לאנשי ימין קיצונים‬ ‫מוצהרים‪ ,‬שאל תמונת עולמם הסגורה לא‬ ‫ניתן לחדור באמצעות מידע והסברה‪ .‬אך‬ ‫"הגליל" מייעד את עצמו דווקא לגולשים‬ ‫נייטרליים‪ ,‬והוא מנסה למנוע מהם גלישה‬ ‫מקרית לאתרים אנטישמיים‪ .‬המטרה המוו‬ ‫צהרת היא להקים מאה אתרים של "הגליל"‬ ‫ואכן המטרה החשובה הזאת הושגה‪ .‬מי‬ ‫שמכניס היום למנוע חיפוש בשפה הגרמנית‬ ‫מילות חיפוש מסוג זה‪ ,‬מגיע קרוב לוודאי‬ ‫ללינק של "הגליל" או לפורטלים אחרים‬ ‫שלוחמים באנטישמיות‪ ,‬אם בדרך של‬ ‫הצגת ויכוחים על אורחות החיים היהודיים‪,‬‬ ‫ואם על ידי הפניית תשומת הלב לביטויים‬ ‫אנטישמיים‪ .‬המאבק באתרים האנטישמיים‬ ‫בנושא השליטה במנועי החיפוש התגלה‬ ‫כיעיל יותר מן הניסיונות להביא לסגירתם‪.‬‬ ‫אבל גם האפשרות הזאת קיימת‪ ,‬והיא‬ ‫מהווה אסטרטגיה פוליטית נוספת שבה‬ ‫משתמש "הגליל"‪.‬‬ ‫האינטרנט הוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬קרקע פורייה‬ ‫לתעמולה אנטישמית ובמה לארגונים‬ ‫ימניים קיצוניים‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא גם כלי נוח‬ ‫להתגוננות והסברה יהודית‪ .‬האינטרנט‪,‬‬ ‫יותר מכלי תקשורת אחר‪ ,‬יכול לפעול נגד‬ ‫התפתחות סטריאוטיפים‪ ,‬מפני שאינו צריך‬ ‫להציב סטריאוטיפ חיובי מול סטריאוטיפ‬ ‫שלילי‪ .‬הוא אינו צריך להיכנס בכל פעם‬ ‫למערכת התעמולה האנטישמית‪ ,‬ויכול‬ ‫להשקיע את כוחו בחשיפה חסרת רחמים‪.‬‬ ‫על השאלה האם האסטרטגיה הזאת תוכיח‬ ‫את עצמה בטווח הארוך כיעילה יותר מפעיו‬ ‫לותן של האגודות להגנה מפני אנטישמיות‬ ‫בשנות ה‪ ,20-‬עוד אי אפשר‪ ,‬למרבה הצער‪,‬‬ ‫לענות היום‪.‬‬ ‫נתן קליינברגר – ממחנות ההשמדה‪,‬‬ ‫דרך הפלמ"ח לבית המשפט המחוזי‬ ‫נתן קליינברגר‪ ,‬נשיא בית המשפט המחוזי‬ ‫בחיפה בדימוס‪ ,‬נפטר ב‪ 21-‬בספטמבר‬ ‫והותיר אחריו את אשתו הלה‪ ,‬ילדיהם‪ ,‬עורכי‬ ‫הדין רמי בן‪-‬נתן ומרים קליינברגר‪-‬אתר‪,‬‬ ‫וחמישה נכדים‪.‬‬ ‫קליינברגר‪ ,‬יליד ‪ ,1928‬נולד כנתנאל סנדק‬ ‫קליינברגר בעיירה וויליצ'קה ליד קרקוב‬ ‫בפולין‪ .‬לאחר שאיבד כילד את כל משפחתו‬ ‫בשואה‪ ,‬שרד את מחנות פלאשוב‪ ,‬בוכנו‬ ‫וואלד ומאוטהאוזן‪ .‬בתחילת נובמבר ‪1945‬‬ ‫עלה לארץ‪ ,‬והופנה לקיבוץ גבעת השלושה‪,‬‬ ‫שם הכיר את הלה‪ ,‬ניצולת שואה אף היא‪,‬‬ ‫אשתו לעתיד‪ .‬השניים התגייסו לפלמ"ח‪.‬‬ ‫הפעולה האחרונה בה השתתף היתה שחרור‬ ‫קיבוץ רמת רחל‪ .‬בפעולה זו איבד את עינו‬ ‫השמאלית ואת שתי ידיו‪.‬‬ ‫קליינברגר נלחם להמשיך את חייו ככל‬ ‫האדם‪ ,‬את לימודי המשפטים באוניברסיטה‬ ‫העברית סיים בהצטיינות ב‪ 1958-‬ומיד‬ ‫פתח בקריירה משפטית ציבורית‪ .‬תחילה‬ ‫כיהן בפרקליטות המחוזית בחיפה‪ ,‬ב‪1976-‬‬ ‫מונה כשופט בבית המשפט המחוזי בנצרת‪,‬‬ ‫ב‪ 1980-‬עבר לכהן בבית המשפט המחוזי‬ ‫בחיפה‪ ,‬וב‪ 1997-‬מונה לנשיאו‪.‬‬ ‫בהספד שנשא בנו רמי אמר‪ ,‬בין היתר כי‬ ‫"האיש הזה לא הפסיק‪ ,‬ולו לרגע‪ ,‬להאמין‬ ‫כי יצר האדם טוב מנעוריו; כי יש לדאוג‬ ‫לחלש‪ ,‬לפליט ולנרדף‪ .‬הוא ידע כי שלילת‬ ‫חירותו של אדם היא עונש נורא וידע כי‬ ‫נכות מתמשכת היא קשה מנשוא‪ .‬חברות‬ ‫הביטוח לא אהבו אותו משום שנהג לפסוק‬ ‫כנגדן בנדיבות‪ ,‬וכאשר נאלץ לשלוח אנשים‬ ‫אל מאחורי סורג ובריח‪ ,‬ראה לנגד עיניו את‬ ‫תנאי הכליאה הקשים”‪.‬‬ ‫רלף גולדמן – מעזרה לניצולים במחנות העקורים‬ ‫להנהגת הגו'ינט‬ ‫רלף גולדמן מנכ"ל הג'וינט לשעבר‪ ,‬הלך‬ ‫לעולמו ב‪ 7-‬באוקטובר ‪ 2014‬כהוא בן‬ ‫‪ .100‬הותיר אחריו שתי בנות‪ ,‬שישה נכדים‬ ‫ותשעה נינים‪ .‬אשתו הלן נפטרה ב‪2005-‬‬ ‫ובנו‪ ,‬דוד בן‪-‬רפאל‪ ,‬איש משרד החוץ‪ ,‬נהרג‬ ‫בפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס אירס‬ ‫ב‪.1992-‬‬ ‫הוא נולד ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ 1914‬בלחוביץ'‪,‬‬ ‫בתחום המושב היהודי של האימפריה‬ ‫הרוסית‪ .‬בהיותו בן ‪ 11‬היגר עם משפחתו‬ ‫לארצות הברית‪ .‬בשנת ‪ 1937‬שהה בארץ‬ ‫שנה וזמן קצר לאחר שחזר לארצות הברית‬ ‫פרצה מלחמת העולם השנייה‪ .‬לפני שגויס‬ ‫היה פעיל בגיוס כוח אדם לליווי אוניות‬ ‫המעפילים לישראל‪.‬‬ ‫ביוני ‪ 1942‬התגייס לצבא האמריקני‪ ,‬ונלחם‬ ‫בצרפת ובגרמניה‪ ,‬ולאחר מכן עבד במחנות‬ ‫העקורים‪ .‬במהלך תקופה זו התחזקה‬ ‫הכרתו בחשיבות הקמתו של בית יהודי‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫תרומתו למדינה החלה עוד טרם הקמתה‪,‬‬ ‫כאשר עסק יחד עם טדי קולק‪ ,‬בסיוע‬ ‫לפעילות הרכש של "ההגנה" בארצות‬ ‫הברית‪ .‬אחרי ההצבעה בעצרת האו"ם על‬ ‫חלוקת ארץ ישראל סייע גולדמן בהקמת‬ ‫תחנת רדיו סודית‪ ,‬ממנה שידר דוד בן‪-‬גוריון‬ ‫את ההודעה על החלטת האו"ם‪ .‬קשריו עם‬ ‫בן‪-‬גוריון נמשכו תקופה ארוכה‪ ,‬ובשנים‬ ‫‪ 1957–1953‬היה לעוזרו ולנציגו בארצות‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫את פעילותו בג'וינט החל בשנת ‪,1969‬‬ ‫בשנת ‪ 1976‬היה שותף מרכזי בהקמת‬ ‫ג'וינט ישראל ובין השנים ‪ 1976‬ל‪1988-‬‬ ‫כיהן כמנכ"ל הג'וינט העולמי‪ .‬במסגרת‬ ‫תפקידו זה הניח את היסודות להצלתם של‬ ‫יהודי אתיופיה‪ ,‬ובהשפעתו תמך הג'וינט‬ ‫באופן פעיל בשנות ה‪ 70-‬המאוחרות‬ ‫ביהודי ברית המועצות‪ ,‬שהיגרו למערב‪ .‬אם‬ ‫עצירת ההגירה ב‪ 1979-‬סיפק הג'וינט עזרה‬ ‫ליהודים שנשארו מאחורי מסך הברזל וסבלו‬ ‫ממצוקה כלכלית קשה‪.‬‬ ‫גולדמן היה בין מקימי "הקרן לירושלים"‪,‬‬ ‫החברה למתנ"סים וקרן החינוך הישראלית‪.‬‬ ‫הוא נמנה עם מייסדי מרכז טאוב לחקר‬ ‫המדיניות החברתית בישראל ומכון ברוקו‬ ‫דייל למחקר חברתי יישומי שהוקם על ידי‬ ‫הג'וינט‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫רשימת קריאה‬ ‫חדש על מדף הספרים‬ ‫׀ עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות ׀‬ ‫מתי ברחה האם‪,‬‬ ‫מתי נולדה התובעת‬ ‫ב‪ 8.9.2014-‬ניתן פסק דין בבית משפט‬ ‫השלום בתל אביב לגבי מי שנולדה ‪ 307‬ימים‬ ‫לאחר שהעיר שבה התגוררה אמה נכבשה על‬ ‫ידי הנאצים‪ .‬פסק הדין ניתן בנוגע לתביעתה‬ ‫לקבלת קצבה ממשרד האוצר‪ ,‬לפי חוק נכי‬ ‫רדיפות הנאצים הרלבנטי רק למי שעלה‬ ‫לישראל עד ה‪( 1.10.1953-‬ו"ע ‪61253-03-14‬‬ ‫נגרי נגד הרשות)‪.‬‬ ‫משרד האוצר דחה את תביעתה‪ ,‬מכיוון‬ ‫שתקופת ההיריון המקסימלית לגבי אותו‬ ‫החוק הינה ‪ 300‬ימים‪ .‬אולם בית המשפט‬ ‫קיבל לבסוף את ערעורה וקבע כי‪" :‬נכון‬ ‫שהעוררת נולדה בחלוף ‪ 307‬ימים מיום‬ ‫כיבוש לבוב ע"י גרמניה‪ ,‬אולם אין להסיק‬ ‫מכך כי נהרתה לאחר בריחת האם‪ .‬שורת‬ ‫ההיגיון מחייבת כי כניסת הכוחות הגרמניים‬ ‫לעיר לא מנעה בריחה ממנה‪ .‬כידוע‪ ,‬כל‬ ‫השתלטות על עיר היא תהליך הנמשך זמן‬ ‫מה ועד להתבססות הכובש שוררים כאוס‬ ‫ואי בהירות בקרב האוכלוסייה‪ .‬סביר להניח‬ ‫כי לקח לאם מספר ימים לקבל החלטה לגבי‬ ‫צעדיה ולבחון דרכים להימלטות‪ ,‬ועל כן‬ ‫אין לשלול טענת העוררת כי נהרתה מספר‬ ‫ימים לאחר הכיבוש ולפני שאמה מצאה‬ ‫דרך לברוח מלבוב‪ .‬לאור האמור לעיל‪ ,‬אנו‬ ‫מקבלים את הערר"‪.‬‬ ‫כליאה במחנה‬ ‫פליטים בשוויץ‬ ‫בתקופת המלחמה‬ ‫ב‪ 12.8.2014-‬ניתן פסק דין בבית משפט‬ ‫השלום בתל אביב לגבי מי שהיה עובר בבטן‬ ‫אמו כאשר שהתה במחנה פליטים בשוויץ‪,‬‬ ‫והוא נולד כשנתיים לאחר בריחת אמו‬ ‫לשוויץ מהכיבוש הנאצי (ו"ע ‪62851-01-14‬‬ ‫יגר נגד הרשות)‪.‬‬ ‫בית המשפט דחה את ערעורו‪ ,‬ופסק כי‬ ‫למרות התנאים הקשים שהיו באותם‬ ‫‪42‬‬ ‫המחנות‪ ,‬לא נשקפה להם סכנת חיים‪ ,‬לא‬ ‫הייתה סכנה אובייקטיבית באותה התקופה‬ ‫בכיבוש שוויץ על ידי גרמניה הנאצית וגם לא‬ ‫הוכחה השפעה נאצית על שוויץ; וקבע גם כי‪:‬‬ ‫"הדעה הרווחת היא כי שוויץ לא עשתה ככל‬ ‫יכולתה כדי להציל את הפליטים היהודים‪,‬‬ ‫וברבות הימים ממשלתה התנצלה על כך‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬אין להתעלם מכך שאלפים רבים‬ ‫של פליטים זכו למקלט‪ ,‬בין אם בתמיכת‬ ‫השלטונות ובין אם ביוזמתם של אזרחים‬ ‫פרטיים‪ .‬תהיה הביקורת על התנהלותה של‬ ‫ממשלת שוויץ חמורה ככל שתהיה‪ ,‬ההנחה‬ ‫היא כי פעלה מתוך התחשבות באינטרסים‬ ‫שלה (כגון עסקי הבנקאות‪ ,‬מסחר ותעשייה)‪,‬‬ ‫אותם שירתה הניטרליות של שוויץ‪ ,‬ולא על‬ ‫פי הנחיות ממשלת גרמניה הנאצית"‪.‬‬ ‫בריחה מהונגריה‬ ‫בשנת ‪1939‬‬ ‫ב‪ 11.9.2014-‬ניתן פסק דין בבית משפט‬ ‫השלום בתל אביב לגבי מי שטען שמשפחתו‬ ‫ברחה מהונגריה מאימת הגרמנים בשנת ‪1939‬‬ ‫(ו"ע ‪ 35546-05-14‬שלומוביץ נגד הרשות)‪.‬‬ ‫בית המשפט דחה את ערעורו‪ ,‬בנימוק‬ ‫שבמקרה זה לא היו נסיבות אובייקטיביות‬ ‫או סובייקטיביות להוכחת "הלכת הפחד"‬ ‫מפני אלימות נאצית בהונגריה עוד בשנת‬ ‫‪ ,1939‬וקבע כי‪" :‬אין ספק שעליית הנאצים‬ ‫לשלטון‪ ,‬התחזקותם והפצת האידיאולוגיה‬ ‫הנאצית‪ ,‬גרמו לרבים מיהודי אירופה לחשוש‬ ‫מפני הבאות‪ ,‬וחלקם החליטו לנטוש את‬ ‫אדמת אירופה‪ ,‬אולם אין די בכך על פי החוק‬ ‫והפסיקה להקנות להם הכרה כנרדפים"‪.‬‬ ‫הבחנה מותרת בקיבוץ‬ ‫בין פיצויים בגין השואה‬ ‫לבין הכנסה מעבודה‬ ‫ב‪ 1.8.2014-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬ ‫המחוזי בנצרת‪ ,‬שעסק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בטענה כי‬ ‫ההבחנה שבין הכנסה מעבודה שיש להעבירה‬ ‫לקיבוץ‪ ,‬לבין פיצויים לניצולי שואה שנותרים‬ ‫בידי חברי אותו קיבוץ‪ ,‬איננה חוקית ופוגעת‬ ‫בעקרון השוויון (ע"א ‪ 48983-01-14‬חייט נ'‬ ‫קיבוץ תל יוסף)‪.‬‬ ‫בית המשפט דחה ערעור של חברת תל‬ ‫יוסף‪ ,‬בת ‪ ,99‬שחויבה לשלם לקיבוצה‬ ‫‪ 225‬אלף ש"ח בעד שירותים שקיבלה‬ ‫ממנו ופסק כי "תחושת הצדק‪ ,‬שקשה‬ ‫לנמקה במילים‪ ,‬מוליכה אותי למסקנה‬ ‫לפיה תקבול שמקבל ניצול שואה איננו‬ ‫כתקבול מקרן פנסיה שמקבל מי שהגיע‬ ‫לגיל פרישה מעבודתו‪ ,‬והוא הדין ביחס‬ ‫למשפחה שכולה ולאדם נכה‪ .‬בחירה זו‪,‬‬ ‫אותה עשתה האסיפה הכללית של הקיבוץ‪,‬‬ ‫היא בחירה סבירה‪ ,‬המשקפת תפיסה ערכית‬ ‫לגיטימית‪ ,‬ואין כל הצדקה להתערבותו של‬ ‫בית המשפט בה"‪.‬‬ ‫אזהרה‪ :‬הסקירה לעיל נועדה למטרות‬ ‫מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים‬ ‫בישראל ואין בה כדי להוות ייעוץ ו‪/‬‬ ‫או חוות דעת משפטית ו‪/‬או תחליף‬ ‫להם ו‪/‬או המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬‬ ‫או הימנעות מהם‪ .‬המידע הנ"ל יכול‬ ‫להשתנות עקב נסיבותיו המיוחדות של‬ ‫כל מקרה שלא נכללו בסקירה‪ ,‬או עקב‬ ‫ערעורים על אותם פסקי הדין שיכולים‬ ‫להתקבל לאחר מכן‪.‬‬ ‫המידע להלן איננו כולל את מלוא‬ ‫היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות‬ ‫האישיות השונות שהיו רלבנטיות‬ ‫לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא‬ ‫להתאים לנסיבותיהם האישיות של‬ ‫קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים‪.‬‬ ‫משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי‬ ‫או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה‬ ‫כלשהי בהסתמך על מידע זה‪ .‬המחבר‬ ‫אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא‬ ‫וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה‬ ‫באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד‪.‬‬ ‫עולם ללא יהודים ׀ אלון קונפינו ׀ אנגלית ׀ אוניברסיטת ייל‬ ‫"משימת הגאולה" של הנאצים מתוארת בספרו החדש של החוקר אלון קונפינו‪ ,‬בו הוא טוען שרעיון "הפיתרון‬ ‫הסופי" היה קשור בחברה הגרמנית למשאלה של תחייה לאומית ויצירת ציוויליזציה חדשה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ולתרבות‬ ‫ההמשכיות‪ ,‬ששורשה אצלם בעבר‪ ,‬מצד שני‪ .‬המחקר הוקדש לתקופת ההגעה לשלטון של הנאצים ב‪1933-‬‬ ‫ועד לתחילת מלחמת העולם השנייה ב‪ .1939-‬קונפינו הוא מרצה להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע‬ ‫ובאוניברסיטת וירג'יניה‪.‬‬ ‫עדים דוממים ׀ סיפורם של חפצים מאוספי יד ושם ׀ חביבה פלד‪-‬כרמלי ׀ יד ושם ׀ ‪₪ 148‬‬ ‫מרבית ניצולי השואה לא היו מודעים במשך שנים רבות לערכו הלאומי של החפץ המצוי ברשותם‪ :‬מסרק‪ ,‬גזיר‬ ‫נייר‪ ,‬בובה‪ ,‬רישום או ערכת תפירה‪ .‬לדידם היו חפצים אלה חלק מדרכם האישית לשימור זיכרונם של בני משפחה‬ ‫שנרצחו ושל קהילה שחרבה‪ .‬צוות מחלקת החפצים של המוזיאון לתולדות השואה ביד ושם יצא לא אחת אל‬ ‫בתיהם של ניצולים‪ ,‬אל קרובי משפחתם של הקורבנות ואף אל אתרי רצח וגטאות באירופה‪ ,‬במטרה לחפש פריטים‬ ‫אותנטיים שהם בבחינת מצבה לנספים‪ .‬החפצים הם בעיקרם יומיומיים ולכאורה חסרי חשיבות‪ ,‬אך מבעדם‬ ‫משתקפות תמונות חיים של בעליהם‪ .‬בשל הנסיבות המיוחדות של השואה‪ ,‬משמעותם של החפצים הללו מועצמת‬ ‫מעבר לערכם האישי וההיסטורי‪ ,‬שכן הם בבחינת עדים לדורות הבאים‪ ,‬המספרים בדממה על פיסות חיים שנקטעו‬ ‫ועל רסיסי זיכרונות המבקשים להישמר‪ ,‬וככאלה יש בהם כדי להאיר פינות אנושיות ייחודיות‪ ,‬לתעדן ולהנציחן‪.‬‬ ‫שדות של בדידות ׀ אבדן ואימהות בפולין הכבושה ׀ הלה מיכלסקה (סלוצקי) ׀ יד ושם ׀ ‪₪ 68‬‬ ‫רק משפחה יהודייה אחת גרה בכפר הפולני גּורקי ‪ -‬משפחתה של הלה‪ .‬ימי השלווה תמו באחת עם פלישת הגרמנים‬ ‫מֹוניק מיכלסקי‪ ,‬לשטח שבשליטת ברית‪-‬המועצות‪ .‬השלטונות‬ ‫ֶ‬ ‫לפולין‪ ,‬והלה החליטה לברוח עם בעלה לעתיד‪,‬‬ ‫ומֹוניק שרדו את הרציחות‬ ‫ֶ‬ ‫הסובייטיים שלחו אותם לסלונים‪ ,‬ושם תפסה אותם הפלישה הגרמנית ב‪ .1941-‬הלה‬ ‫הראשונות של היהודים בעיר‪ ,‬ובאוגוסט נולדה בתם הבכורה דנושה‪ .‬בעזרת תעודות מזויפות עברה המשפחה‬ ‫לוורשה‪ ,‬והלה אף נכנסה כמה פעמים לגטו‪ .‬ידיד פולני‪ ,‬שלא ידע דבר על יהדותם‪ ,‬סייע להם למצוא מקום מגורים‬ ‫מֹוניק נרתם עם שכניו לפעילות המחתרתית של ארמיה קריובה ונרצח בשל כך‪ .‬כעבור חודש ילדה‬ ‫ֶ‬ ‫בכפר קוּסמין‪.‬‬ ‫הלה את בתם מיצ'ה‪ .‬הלה המשיכה להתגורר בכפר בזהות בדויה‪ ,‬עבדה בשדות והתמודדה לבדה עם האימה‪.‬‬ ‫לאחר השחרור ניסתה הלה לשקם את חייה ואת חיי בנותיה‪ ,‬אבל בשל המצוקה הקשה שהיו שרויות בה נאלצה‬ ‫למסור אותן לבית ילדים של הקואורדינציה‪ .‬כעבור זמן הצליחה למצוא עבודה בתור מטפלת באחד מבתי הילדים‪,‬‬ ‫והאם ובנותיה שבו והתאחדו‪ .‬במרס ‪ 1948‬עלו לארץ‪ ,‬וכאן הקימה הלה משפחה חדשה לה ולבנותיה‪.‬‬ ‫מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו? ׀ מבט חדש על עונג‪-‬שבת ‪ -‬הארכיון היהודי החשוב מגטו ורשה ׀‬ ‫שמואל ד' קאסוב ׀ יד ושם‪ ,‬בשיתוף הוצאת כנרת זמורה ביתן ׀ ‪₪ 84‬‬ ‫זמן קצר לאחר הקמת גטו ורשה‪ ,‬הקים ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום את הארכיון המחתרתי עונג‪-‬שבת‪ ,‬שחבריו‬ ‫תיעדו בשיטתיות את החיים תחת הכיבוש הנאצי‪ .‬במחקר קפדני ומרתק‪ ,‬המבוסס בין השאר על מטמוני הארכיון‬ ‫שהתגלו לאחר המלחמה‪ ,‬מביא קאסוב את סיפור חייהם של רינגלבלום ושל הבולטים באנשי עונג‪-‬שבת‪ ,‬ובתוך‬ ‫כך מספר את סיפורו של גטו ורשה ומקים לתחייה את פולין היהודית של ערב המלחמה ואת חיי הרוח והחברה‬ ‫העשירים שלה‪.‬‬ ‫גיהינום ושמו יאסנובץ ן ארווין מילר ן יד ושם ן ‪₪ 68‬‬ ‫ארווין מילר נולד בווינקובצי שביוגוסלביה‪ .‬בשנת ‪ 1941‬גורש עם הוריו‪ ,‬אחיו ואחותו למחנה יאסנובץ‪ ,‬ושהה שם‬ ‫במשך ארבע שנים‪ .‬אלה היו שנים של רעב מתמיד‪ ,‬עבודת פרך מתישה‪ ,‬השפלה‪ ,‬התעללות קשה ושלל עינויים‬ ‫שונים ומשונים‪ .‬באפריל ‪ 1945‬הוא הצליח לברוח מהמחנה עם קבוצת אסירים‪ ,‬והיה היחיד ממשפחתו ששרד את‬ ‫השואה‪ .‬בתום המלחמה חזר לווינקובצי והקים משפחה‪ ,‬ובשנת ‪ 1951‬עלה עם משפחתו לישראל‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬ ‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬ ‫יוצאי יוון בישראל‬ ‫‪03-6884928‬‬ ‫‪03-6881930‬‬ ‫רחוב לוינסקי ‪68‬‬ ‫ת"א ‪6685512‬‬ ‫משה העליון ‪ -‬יו"ר‬ ‫משה מצא ‪ -‬סגן‬ ‫‪nitsoleyavan@gmail.com‬‬ ‫‪03-6183784‬‬ ‫‪03-5795101‬‬ ‫רחוב נועם אלימלך ‪9‬‬ ‫בני ברק ‪5154621‬‬ ‫הרב שמואל הלפרט ‪ -‬יו”ר‬ ‫‪02-6231810‬‬ ‫ת‪.‬ד‪71197 .‬‬ ‫ירושלים ‪9171102‬‬ ‫משה מושקוביץ ‪-‬יו"ר‪ ‬‬ ‫שמאי קינן‪ -‬סגן‬ ‫‪hechaloffice@bezeqint.net‬‬ ‫רחוב ארנון ‪12‬‬ ‫ת"א ‪6345514‬‬ ‫יוחנן רון ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪bukovina@elibuko.co.il‬‬ ‫יאיר אפל ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫ציפי קרליץ – סגן‬ ‫‪wolyn@wolyn.org.il‬‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫א‪.‬י‪.‬ל‪.‬ה ‪ -‬ישראל‬ ‫‪09-7469606 ‬‬ ‫‪09-7469606‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 715 .‬‬ ‫רעננה ‪4310602‬‬ ‫מרטי הרשלר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪bestuuraj1@ajalah.com‬‬ ‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬ ‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬ ‫‪03-5616706 ‬‬ ‫‪03-5408662‬‬ ‫ת‪.‬ד‪65220 .‬‬ ‫ת"א ‪1615102‬‬ ‫מיכאל זמיביץ' ‪ -‬יו"ר‬ ‫מיקי קנטור‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪mickey@kantorland.com‬‬ ‫ארגון ניצולים דתיים ‪ -‬אות ועד‬ ‫‪02-6241724‬‬ ‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬ ‫‪03-6093476 ‬‬ ‫‪03-6951310 ‬‬ ‫ת‪.‬ד‪23574 .‬‬ ‫ת"א ‪6123402‬‬ ‫אלי וולק ‪ -‬יו"ר‬ ‫מרק ריבק‪ -‬סגן‬ ‫‪valk@012.net.il‬‬ ‫ארגון עולמי של יהודי בוקובינה‬ ‫‪03-5226619‬‬ ‫‪03-5270965‬‬ ‫‪03-5226619‬‬ ‫איגוד יוצאי ליטא‬ ‫‪03-6964812 ‬‬ ‫‪03-6954821‬‬ ‫שד’ דוד המלך ‪ 1‬‬ ‫ת"א ‪6495301‬‬ ‫יוסף מלמד ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪litjews@bezeqint.net‬‬ ‫ארגון עולמי של יוצאי ווהלין‬ ‫‪03-5717621 ‬‬ ‫‪03-7321605‬‬ ‫היכל יהדות ווהלין‪ ,‬‬ ‫רחוב כורזין ‪10‬‬ ‫גבעתיים ‪5358314‬‬ ‫איגוד יוצאי מרכז קהילות אירופה‬ ‫(צנטרה)‬ ‫‪02-6233225 ‬‬ ‫‪02-6233226‬‬ ‫רחוב המלך ג’ורג’ ‪58‬‬ ‫ת‪.‬ד‪7440 .‬‬ ‫ירושלים ‪9107302‬‬ ‫פרופ' מאיר שוורץ ‪ -‬יו"ר ‪ ‬‬ ‫אורי קלרמן‪ -‬סגן‬ ‫‪synagog@netvision.net.il‬‬ ‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬ ‫השואה והמרד ע"ש יצחק כצנלסון‬ ‫‪ 04-9958020‬‬ ‫‪ 04-9958021‬‬ ‫‪04-9958007‬‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי‬ ‫‪25220‬‬ ‫אופיר פינס ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫ד"ר ענת ליבנה ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪ttalias@gfn.org.il‬‬ ‫איחוד עולי בולגריה‬ ‫‪03-6810113‬‬ ‫‪03-6833738‬‬ ‫‪03-6810024‬‬ ‫רחוב הנשיא ‪26‬‬ ‫קריית אונו ‪5557026‬‬ ‫ג'קי ארואטי‪ -‬יו"ר‬ ‫‪oleibulgaria2@gmail.com‬‬ ‫דור ההמשך של יוצאי מקדוניה‬ ‫‪02-6523863‬‬ ‫‪02-6523863‬‬ ‫אלה ‪ -‬מרכז לסיוע נפשי חברתי‬ ‫ליוצאי הולנד וקרוביהם‬ ‫‪03-6910921 ‬‬ ‫‪03-6951574‬‬ ‫רחוב יגאל אלון ‪ 157‬‬ ‫ת”א ‪6744365‬‬ ‫יהל שחר ‪ -‬יו"ר‬ ‫בני לייזר ‪ -‬מנכ"ל משותף‬ ‫יעלה כהן ‪ -‬מנכ"ל משותף‬ ‫‪elah@elah.org.il‬‬ ‫רחוב הברון הירש ‪7‬‬ ‫קריית משה‬ ‫ירושלים ‪961487‬‬ ‫אור ציון ישי ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫משה טסטה – סגן‬ ‫‪moshetesta@walla.co.il‬‬ ‫דורות ההמשך ‪ -‬נושאי מורשת‬ ‫השואה והגבורה‬ ‫‪ 02-6443822‬‬ ‫‪ 077-5313493‬‬ ‫‪02-6443822‬‬ ‫ת‪.‬ד‪3477 .‬‬ ‫ירושלים‪9103401‬‬ ‫שמואל סורק ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪dorot_hemshech@walla.co.il‬‬ ‫‪ssorek@zahav.net.il‬‬ ‫ארגון‪ ‬נפגעי הנאצים‬ ‫‪03-6134971‬‬ ‫‪03-6134969‬‬ ‫רחוב ז’בוטינסקי ‪138‬‬ ‫ר"ג ‪5260208‬‬ ‫צחי מלמד‬ ‫‪tsahi@inpo.org.il‬‬ ‫הארגון הארצי של אסירי הנאצים‬ ‫לשעבר (ירושלים)‬ ‫‪ 02-6255131‬‬ ‫‪ 02-5660340‬‬ ‫‪02-6255131‬‬ ‫רחוב ש"ץ ‪5‬‬ ‫ירושלים ‪9426705‬‬ ‫מוטקה ויזל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪wieselmordechai@walla.com‬‬ ‫רחוב הדדי ‪4‬‬ ‫אור יהודה ‪6020272‬‬ ‫מאיר כחלון ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪luv@bezeqint.net‬‬ ‫‪kahaolon@bezeqint.net ‬‬ ‫יעקב זילברשטיין‪ -‬יו"ר‬ ‫‪msafed1@safed.org.il‬‬ ‫ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי‬ ‫המחתרות והגטאות‬ ‫‪44‬‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫‪ 03-5270231‬‬ ‫‪ 03-5279568‬‬ ‫רחוב המסגר ‪55‬‬ ‫ת"א ‪6721707‬‬ ‫ברוך שוב ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪partizani@bezeqint.net‬‬ ‫הארגון העולמי של יהודים יוצאי‬ ‫לוב‬ ‫‪03-5336268 ‬‬ ‫‪03-5333456 ‬‬ ‫‪03-5613187‬‬ ‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת‪.‬ד‪.‬‬ ‫‪20288‬‬ ‫ת"א ‪6120201‬‬ ‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪angelina_h@bezeqint.net‬‬ ‫הארגון של אסירי הנאצים לשעבר‬ ‫(ת"א)‬ ‫‪03-5609296‬‬ ‫‪03-9504464‬‬ ‫ת‪.‬ד‪8425 .‬‬ ‫ראשל"צ ‪7518301‬‬ ‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת‪.‬ד‪.‬‬ ‫‪20288‬‬ ‫ת"א ‪6120201‬‬ ‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪angelina_h@bezeqint.net‬‬ ‫הוועד המרכזי ליוצאי אוסטריה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-5235853‬‬ ‫‪03-5243815 ‬‬ ‫רחוב לוי יצחק ‪6‬‬ ‫ת‪.‬ד‪16457 .‬‬ ‫ת"א ‪6116302‬‬ ‫גדעון אקהאוז ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪cp@bezeqint.net‬‬ ‫חנה אברוצקי – יו"ר‬ ‫‪avruzkyn@walla.com‬‬ ‫העמותה להצבת יד לזכר קורבנות‬ ‫לנדסברג ‪ -‬קאופרינג דאכאו‬ ‫‪ 09-9584037‬‬ ‫‪054-4683331‬‬ ‫‪09-9580171‬‬ ‫הזורע ‪77‬‬ ‫כפר שמריהו ‪4691000‬‬ ‫אורי חנוך ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫אבא נאור‪ -‬סגן‬ ‫‪uchanoch@zahav.net.il‬‬ ‫הפדרציה העולמית של הקהילות‬ ‫הספרדיות‬ ‫‪02-6523971 ‬‬ ‫‪02-6523971 ‬‬ ‫המשוררת רחל ‪10‬‬ ‫ירושלים ‪9634812‬‬ ‫משה טסטה ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪moshetesta@walla.co.il‬‬ ‫‪ 03-6968294‬‬ ‫רחוב תובל ‪5‬‬ ‫ת‪.‬ד‪7197 .‬‬ ‫ת"א ‪6107121‬‬ ‫אבי דיכטר ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫רוני קלינסקי ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪info@k-shoa.org‬‬ ‫‪03-5162172 ‬‬ ‫רחוב ביאליק ‪45‬‬ ‫ר"ג ‪5246108‬‬ ‫נתן שטיינר ‪ -‬יו"ר‬ ‫אלפרד וייספלר‪ -‬סגן‬ ‫‪cjews@zahav.net.il‬‬ ‫‪03-6917121‬‬ ‫‪ 03-6916115‬‬ ‫‪03-6095937‬‬ ‫רחוב תובל ‪5‬‬ ‫ת"א ‪6107212‬‬ ‫מאיר גל ‪ -‬יו"ר‬ ‫יוסף בר יואל ‪ -‬סגן יו"ר‬ ‫‪olehungaria@gmail.com‬‬ ‫‪050-7284032‬‬ ‫‪050-3556841‬‬ ‫‪077-5347434‬‬ ‫רחוב המסגר ‪55‬‬ ‫ת‪.‬ד‪57106 .‬‬ ‫ת"א ‪6157002‬‬ ‫מירי דרמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫מרים אביעזר – סגן‬ ‫‪hitahdut@gmail.com‬‬ ‫‪03-5273564 ‬‬ ‫ארגון ותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬ ‫יהודים בצבאות פולין‬ ‫‪03-5614411‬‬ ‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬ ‫המלחמה בנאצים‬ ‫‪ 03-5614411‬‬ ‫‪03-5625983‬‬ ‫‪03-5613187 ‬‬ ‫ארגון יוצאי ורשה‬ ‫‪ 09-7673297‬‬ ‫‪09-7673297 ‬‬ ‫רח"הרצל ‪44‬‬ ‫כפר סבא ‪444454‬‬ ‫ארגון יוצאי ז'ולקיב מוסטי וילקי‬ ‫‪050-5231091 ‬‬ ‫‪08-9407114‬‬ ‫רחוב תל אביב ‪23‬‬ ‫נס ציונה ‪7408523‬‬ ‫אלכסנדר אורלי ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪av-al@zahav.net.il‬‬ ‫ארגון יוצאי לודז’‬ ‫‪03-5241833 ‬‬ ‫‪03-5248137‬‬ ‫רחוב קפלן ‪17‬‬ ‫ת"א ‪6773418‬‬ ‫צבי ברגמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫עו"ד אורי ויזנברג ‪ -‬יו"ר דור ההמשך‬ ‫‪lodz_isr@zahav.net.il‬‬ ‫ארגון עולמי של יוצאי זגלמביה‬ ‫‪054-6820828‬‬ ‫‪03-6429533‬‬ ‫רחוב פרישמן ‪23‬‬ ‫ת"א ‪6356109‬‬ ‫מנחם ליאור – יו"ר‬ ‫‪lior888@012.net.il‬‬ ‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬ ‫‪09-9579520‬‬ ‫‪09-9579540‬‬ ‫ת‪.‬ד‪17209 .‬‬ ‫ת”א ‪6117102‬‬ ‫לילי הבר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪lili@lyhaber.com‬‬ ‫ארגון לעובדי כפייה תחת שלטון‬ ‫הנאצים‬ ‫‪03-6390070 ‬‬ ‫‪03-5375598‬‬ ‫רחוב המסגר ‪55‬‬ ‫ת"א ‪3721707‬‬ ‫מרדכי הראלי ‪ -‬יו"ר‬ ‫יחיאל פרנקל – סגן‬ ‫‪ioktn@013.net‬‬ ‫התאחדות עולי הונגריה‬ ‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬ ‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬ ‫‪03-6121533 ‬‬ ‫‪03-7513352‬‬ ‫רחוב ביאליק ‪125‬‬ ‫ר"ג ‪5252317‬‬ ‫מיכה חריש ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪yakil@bezeqint.net‬‬ ‫התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר‬ ‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬ ‫בישראל‬ ‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-6090866‬‬ ‫‪03-5172792 ‬‬ ‫‪45‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫התאחדות עולי רומניה בישראל‬ ‫‪03-5466502 ‬‬ ‫‪03-5468444‬‬ ‫רחוב אלכסנדר ינאי ‪3‬‬ ‫ת"א‪6238203 ‬‬ ‫זאב שוורץ ‪ -‬יו"ר‬ ‫שלמה אברמוביץ – סגן‬ ‫‪olerom11@bezeqint.net‬‬ ‫חזית הכבוד‬ ‫‪ 054-5260036‬‬ ‫‪054-7503449‬‬ ‫‪02-6254649‬‬ ‫רחוב עולי הגרדום ‪221/4‬‬ ‫ת‪.‬ד‪12223 .‬‬ ‫ירושלים ‪9112101‬‬ ‫אלכסנדר ברמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫אברהם שרנפולסקי – סגן‬ ‫‪avrom31@012.net.il‬‬ ‫יד לעד "בית" העדות למורשת‬ ‫הציונות הדתית והשואה‬ ‫‪08-8532332‬‬ ‫‪08-8535687‬‬ ‫ניר גלים‬ ‫‪7924500‬‬ ‫יהודה פרנקל ‪ -‬יו"ר‬ ‫אריאל בריח ‪ -‬סגן‬ ‫‪ariel@beit-haedut.org.il‬‬ ‫ילדות אבודה‬ ‫‪054-2233354‬‬ ‫‪03-5494759‬‬ ‫מוריה ‪36‬‬ ‫רמת השרון ‪4722852‬‬ ‫אשר בלומברגר ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪blumi@inter.net.il‬‬ ‫עלומים ‪ -‬אגודה ישראלית של‬ ‫ילדים שאותרו בצרפת בימי‬ ‫השואה‬ ‫‪02-5612207‬‬ ‫‪02-5662021‬‬ ‫ת‪.‬ד‪728 .‬‬ ‫עמק רפאים ‪43‬‬ ‫ירושלים ‪9100701‬‬ ‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪aloumim@gmail.com‬‬ ‫עמותה לשימור ולטיפוח מורשת‬ ‫יהדות רודוס ‪ -‬דור ההמשך‬ ‫‪02-6417589 ‬‬ ‫‪02-6417589‬‬ ‫רחוב משה קול ‪20‬‬ ‫ירושלים ‪9371526‬‬ ‫מריו סוריאנו ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫עזרא טל – סגן‬ ‫‪leomar@netvision.net.il‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ת‪.‬ד ‪ 51246‬‬ ‫ת"א ‪6527622‬‬ ‫מרים גרייבר‪ -‬יו"ר‬ ‫‪yeshcons@smile.net.il‬‬ ‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬ ‫‪02-6222223‬‬ ‫‪02-6223022‬‬ ‫ת‪.‬ד‪2947 .‬‬ ‫ירושלים ‪9102802‬‬ ‫סלי זייפמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫מירי אופן – סגן‬ ‫‪obi@obi-il.org‬‬ ‫עמותת ניצולי היהודים ממחנות‬ ‫ריכוז ראוונסבריק וזקסנהאוזן‬ ‫בישראל‬ ‫‪09-9541141‬‬ ‫‪072-2766208‬‬ ‫רחוב החלוץ ‪28‬‬ ‫הרצליה ‪4679530‬‬ ‫מנחם טאוב‪ -‬יו"ר‬ ‫אמי ארבל – סגן‬ ‫‪emmie@netvision.net.il‬‬ ‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬ ‫והגטאות בישראל‬ ‫‪04-8705367 ‬‬ ‫‪04-8705367‬‬ ‫ת‪.‬ד‪866 .‬‬ ‫קריית מוצקין ‪2610801‬‬ ‫גיטה קויפמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫דויד טורבקין – סגן‬ ‫‪ gitako@walla.com ‬‬ ‫עמותת רננה‬ ‫‪03-6816431 ‬‬ ‫‪03-6836457‬‬ ‫רחוב העלייה ‪ 46‬א’‬ ‫ת"א ‪6606226‬‬ ‫ברוניה רפינסקי ‪ -‬יו”ר‬ ‫עמית ‪ -‬העמותה למורשת יהדות‬ ‫טוניסיה‬ ‫‪09-8622808 ‬‬ ‫‪09-86222808‬‬ ‫רחוב מקדונלד ‪26‬‬ ‫ת‪.‬ד‪1738 .‬‬ ‫נתניה ‪4211602‬‬ ‫שמעון הררי ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫אנדריי הטל – סגן‬ ‫‪merkazamit@netvision.net.il‬‬ ‫‪ 02-6250634‬‬ ‫‪ 03-5665701‬‬ ‫‪02-6250669‬‬ ‫רחוב הלל ‪23‬‬ ‫ירושלים ‪9458123‬‬ ‫אריה ברנע ‪ -‬יו"ר‬ ‫דן וולדמן ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪amcha@amcha.org‬‬ ‫פלטפורם ישראל יוצאי הולנד‬ ‫‪03-6240919‬‬ ‫‪03-5617586‬‬ ‫‪03-5613068‬‬ ‫שד’ יהודית ‪10‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57271 .‬‬ ‫ת"א ‪6157102‬‬ ‫חנוך וייסברג ‪ -‬יו”ר‬ ‫קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזיין‬ ‫‪04-6369515‬‬ ‫‪04-6369793‬‬ ‫גבעת חיים איחוד‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר ‪3893500‬‬ ‫תאומי מנגלה‬ ‫‪03-6421662 ‬‬ ‫‪03-5372865‬‬ ‫רחוב הקוממיות ‪38‬‬ ‫ת"א ‪6901107‬‬ ‫יונה לקס ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪yonalax@gmail.com‬‬ ‫התאחדות עולי רומניה חיפה‬ ‫‪04-8640502‬‬ ‫‪04-8645084‬‬ ‫רחוב נורדאו ‪10‬‬ ‫ת‪.‬ד‪4721 .‬‬ ‫חיפה ‪3104701‬‬ ‫ארנה קרצר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪vekretzer@gmail.com‬‬ ‫עמותת יוצאי הונגריה המורחבת‬ ‫ירושלים‬ ‫‪02-6237544‬‬ ‫‪02-6235064‬‬ ‫רחוב המלך ג'ורג ‪16‬‬ ‫ירושלים ‪9422915‬‬ ‫אסתר מירון ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪ester7@netvision.net.il‬‬ ‫ארגון ניצולי טרנסניסטריה‬ ‫‪03-6131383‬‬ ‫‪03-6131383‬‬ ‫רחוב הלפיד ‪3‬‬ ‫רמת גן ‪5257303‬‬ ‫שפי מאיר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪dmaian@walla.co.il‬‬ ‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬ ‫ניצולי שואה‬ ‫עמך‬ ‫‪46‬‬ ‫אלי לוונטל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪ nfo@bterezin.org.il‬‬ ‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬ ‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬ ‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬ ‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬ ‫טל‪03-6243343 :‬‬ ‫פקס‪03-5613884 :‬‬ ‫מייל‪Merkaz1116@gmail.com :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬ ‫‬ ‫הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬ ‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬ ‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬ ‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬ ‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬ ‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬ ‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬ ‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬ ‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬ ‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬ ‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬ ‫עמך‬ ‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬ ‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של‬ ‫ניצולי השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים‬ ‫בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים‬ ‫‪ 91029‬טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03- :‬‬ ‫‪ 5665701-4‬פקס‪03-5660817 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬ ‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬ ‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬ ‫בנאצים ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬ ‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬ ‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬ ‫ועידת התביעות‬ ‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬ ‫מממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא‬ ‫נתבע מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה‬ ‫הנזקקים‪ .‬מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות‬ ‫ מאפשרת פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר‬‫כתוצאה מרדיפות הנאצים והם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי‬ ‫בגין סבלם‪ ,‬במסגרת חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬ ‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬ ‫מדינת ישראל ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬ ‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬ ‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי וניתנים לפי פניה‬ ‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬ ‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬ ‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬ ‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים‬ ‫בישראל‪ ,‬לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪.‬‬ ‫החברה קוראת ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת‬ ‫באתר האינטרנט כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם‬ ‫הטוען לזכאות בנכס הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר‬ ‫להניח שהיה בבעלות נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪,‬‬ ‫מתבקש להגיש לחברה בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס‬ ‫הנ"ל‪.‬‬ ‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬ ‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬ ‫‪47‬‬