‫נא לשמור על קדושת הגיליון‬ ‫בס"ד‬ ‫]א[‬ ‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬ ‫הלכות לתענית שבעה עשר בתמוז‬ ‫• מובא בטור )או"ח סי' תקמ"ט הל' ט"ב ותעניות ( ‪...‬ותניא‪ :‬רבי עקיבא היה דורש ‪" :‬כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום‬ ‫השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה" ]זכריה ח' ‪ -‬י"ט [ ‪"...‬צום העשירי" ‪-‬זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על‬ ‫ירושלים שנאמר "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר בן אדם כתוב לך את שם היום הזה וגו' ]יחזקאל‬ ‫כ"ד י"א[ ולמה נקרא שמו עשירי שהוא החודש העשירי )טבת מניסן הוא עשירי( והיה ראוי להקדימו כסדר הפורעניות אלא שכתב בסדר‬ ‫החדשים )היפך מדעת ר"ש ‪-‬וכדעת ר"ע ‪-‬גמ' ראש השנה יח‪ .(:‬‬ ‫• ובסימן שאחריו כתב הטור )סי' תק"ן( והאידנא "רצו ונהגו להתענות" לפיכך אסור לפרוץ גדר וכל שכן בדורות הללו שבעונותינו יש שמד‬ ‫ואין שלום הילכך הכל חייבים להתענות מדברי קבלה ומתקנת נביאים אמנם ישנה מחלוקת ראשונים אם בטלה תקנת הנביאים )על ‪4‬‬ ‫צומות הללו( בזמן בית שני ‪ -‬ומ"מ ‪ -‬כשחרב בית שני‪ ,‬החזירו חכמים את ארבעת הצומות הללו וי"א שאף בזה"ז הוי תקנת נביאים‪ .‬‬ ‫א‪ .‬תענית י"ז בתמוז‪ -‬צום זה שיחול ביום‬ ‫שלישי הוא הנקרא "צום הרביעי" כיון שחל‬ ‫בחודש הרביעי מניסן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הכרזת התענית‪:‬‬ ‫"שבת מכריזין התענית"‪-‬היא שבת פרשת‬ ‫"פנחס" אחר קריאת ס"ת מכריז השליח‬ ‫ציבור‪:‬‬ ‫"אחינו בית ישראל ְש ָמעוּ‪ :‬צום רביעי )י"ז‬ ‫בתמוז( יהיה ביום שלישי‪ .‬יהפוך אותו‬ ‫הקב"ה לששון ושמחה כדכתיב‪" :‬כה אמר‬ ‫ה' צבאות‪ :‬צום הרביעי וצום החמישי וצום‬ ‫השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה‬ ‫לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת‬ ‫והשלום ֱא ָהבוּ"‪.‬‬ ‫‪.‬בני אשכנז לא נהגו להכריז על הצום )רמ"א‬‫תק"ן ס"ד( אך ראוי שהגבאי יודיע לקהל שלא‬ ‫ישכחו הצום או שיתלה מודעה בנוסח כל‬ ‫שהוא שצריך להזכיר לציבור על יום הצום‪.‬‬ ‫]הל' חגים להגרמ"א זצ"ל[‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חמישה דברים קשים אירעו בי"ז בתמוז‪:‬‬ ‫נשתברו הלוחות )ע"י משה רבינו ע"ה(‪ .‬בוטל‬ ‫התמיד‪ .‬הובקעה העיר בזמן חורבן בית שני‪.‬‬ ‫שרף אפוסטמוס הרשע את התורה‪ .‬הועמד‬ ‫צלם בהיכל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תחילת הצום‪ -‬ביום ג'‪ -‬מעלות השחר‬ ‫)שעון קיץ(‪:‬‬ ‫ירושלים‪ ,4:15 -‬ת"א‪ ,4:21 -‬חיפה‪,4:16 -‬‬ ‫ב"ש‪ ,4:22 -‬נתיבות‪.4:23 -‬‬ ‫ה‪ .‬בליל התענית )יום ב' בערב( כל זמן שלא‬ ‫ישן יכול לשתות ולאכול כרצונו עד עלות‬ ‫השחר )הזמנים הנזכרים לעיל( אפילו אם‬ ‫נתנמנם וניעור‪ .‬אבל אם ישן בלילה שינת קבע‬ ‫)‪ 1/2‬שעה בשכיבה י"א אף פחות מזה( אסור‬ ‫לו לאכול ולשתות אפילו שהתעורר קודם‬ ‫עלות השחר אלא אם כן התנה מן הלילה לפני‬ ‫השינה שבדעתו לקום לפני עלות השחר לאכול‬ ‫ולשתות‪.‬‬ ‫ בכל אופן‪ -‬יש איסור אכילת פת או מזונות‬‫בשיעור כביצה )‪ 54‬ג'(‪) -‬ופירות ושתיה‪-‬אין‬ ‫הגבלה(‪ -‬תוך ‪ 1/2‬שעה לפני עלות השחר‪,‬‬ ‫אא"כ התחיל קודם לכן‪-‬יכול להמשיך עד‬ ‫עה"ש‪) .‬פסק"ת(‬ ‫נוסח התנאי‪:‬שיאמר בפיו)אור לציון( או‬ ‫שיחשוב בדעתו )הגר"ם אליהו זצ"ל ( קודם‬ ‫שישן‪" :‬הריני מתכוין לאכול‪ /‬לשתות קודם‬ ‫עמוד השחר"‪.‬‬ ‫• לפי מנהג האשכנזים על שתיה אין צורך‬ ‫להתנות)רמ"א( אכן ראוי לכתחילה להתנות‬ ‫גם על שתיה‪ ,‬אך הרגיל לשתות קודם תפילה‬ ‫מותר לו בלא תנאי )מ"ב‪/‬פסק"ת(‪.‬‬ ‫אדם שעבר ואכל בלא תנאי כלל‪-‬לא הפסיד‬‫התענית לכל האופנים ]שמצטרף ואומר‬ ‫"עננו" עולה לדוכן )כהן( או לספר תורה מתוך‬ ‫ג' עולים[ )פסק"ת(‪.‬‬ ‫‪ y‬לפי מנהג הספרדים עפ"י פסק מרן השולחן‬ ‫ערוך צריך להתנות גם על שתיה‪.‬‬ ‫‪ y‬יש מן האחרונים הספרדים שכתבו שאם‬ ‫הוא תדיר קם קודם עה"ש ורגיל לשתות‬ ‫באותה שעה קודם תפילה ואתמול שכח‬ ‫להתנות והוא צמא מאוד ורוצה להקל לשתות‬ ‫כל עוד לא עלה השחר יש לו על מה לסמוך‬ ‫]כה"ח )סופר( תקס"ד סק"ט[‪.‬‬ ‫ו‪ .‬עפ"י חכמי הקבלה בהסתמך על הזוהר‬ ‫הקדוש איסור חמור לאכול קודם תפילה אם‬ ‫כבר ישן ואפילו לא עלה השחר ואפילו התנה‬ ‫על כך וכן נהגו במרוקו ועוד קהילות‪.‬‬ ‫‪ y‬יש מחמירים לא לאכול בשר בליל התענית‬ ‫ובמוצאי התענית‪.‬‬ ‫ז‪ .‬כל אלו פטורים מן הצום‪ :‬קטן פחות מגיל‬ ‫י"ג )‪ (13‬שנה וקטנה פחות מגיל י"ב )‪ (12‬שנה‪,‬‬ ‫מעוברת משלושה חודשים ואילך )או אף‬ ‫קודם לכן אם יש לה צער הקאות ומיחושים‬ ‫או חולשה( וחולה )אפילו אם אין בו סכנה(‬ ‫וזקן ותשוש כח‪.‬‬ ‫ מיניקת בפועל פטורה מלצום‪ .‬הפסיקה‬‫להניק‪-‬צריכה לצום אא"כ מרגישה חולשה‬ ‫]חזון עובדיה )פורים(‪/‬הנאמ"ן הגר"ם מזוז‬ ‫שליט"א[‪.‬‬ ‫]מרן הגרע"י שליט"א פירסם )בשיעור הלווין(‬ ‫שתתחלנה לצום עד ‪ 10/11‬בבוקר ואם קשה‬ ‫להן‪ -‬יפתחו את הצום[‪.‬‬ ‫ יולדת‪/‬מפלת – עד ‪ 30‬יום פטורה‪ .‬יותר מכן‬‫)עד כ"ד חודש( – תלוי בהנקה או בחולשה‪-‬‬ ‫כנ"ל‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אמנם חתן וכלה בתוך שבעת ימי משתה‬ ‫שלהם ובעלי ברית אברהם )אבי הבן‪ ,‬סנדק‪,‬‬ ‫מוהל( לרוב הפוסקים ככולם צריכים לצום‬ ‫ט‪.‬אין לשטוף הפה בבוקר הצום‪ .‬ובמקום‬ ‫צורך גדול ישטוף עם מעט מים ויוריד פיו‬ ‫כלפי מטה שלא יבלע המים‪ .‬הזקוקים לבלוע‬ ‫כדורים בתענית ]ללא צורך באכילה[ אם‬ ‫אפשר בלא מים‪ -‬עדיף‪.‬‬ ‫ואם לאו‪-‬יוכלו לשתות מעט מים בכפית כדי‬ ‫לבלוע הכדור‪.‬‬ ‫י‪ .‬מצד הדין מותר להסתפר ולהתרחץ בצום‬ ‫זה אך בעל נפש יחמיר בענין הרחיצה‪ .‬המודיע‬ ‫שהוא מתענה בתענית ציבור כמו י"ז בתמוז‬ ‫הרי זה קידוש ה' וחיזוק למקיימי מצוות )מה‬ ‫שאין כן בתענית יחיד פרטית שצריך להצניע‬ ‫ולהסתיר מעשיו(‪.‬‬ ‫יא‪ .‬שכח ואכל מעט ביום התענית ונזכר מיד‬ ‫שהוא בצום חייב להשלים התענית‪ ,‬אלא‬ ‫שאם אכל ככותבת )כ‪ 35-40-‬ג'( וי"א אף‬ ‫בכזית ]‪ 27‬גרם[ ‪ -‬וכן הלכה ]ראה חזו"ע‪/‬‬ ‫תעניות )עמ' ע"ו‪-‬ע"ז( ושם במקורות הערה ג'[‬ ‫לא יאמר אח"כ "עננו" ]במנחה[ ובכל זאת‬ ‫ישלים התענית ואם לא אכל כזית יכול לומר‬ ‫"עננו"‪.‬‬ ‫ בירך בטעות על דבר מאכל או משקה ונזכר‬‫שהוא צום יטעם משהו ממנו כדי שיהנה גרונו‬ ‫שלא תהיה ברכתו לבטלה ]כך פסק מרן‬ ‫הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א‪ .‬אמנם לד'‬ ‫כף החיים )סופר( והגרב"צ אבא שאול‬ ‫והגר"ם אליהו ז"ל( שלא יטעם כלל אלא‬ ‫יאמר‪" :‬ברוך‪ ,‬שם כבוד מלכותו לעולם ועד"[‪.‬‬ ‫‪ .‬חולה שבכוונה אכל פחות פחות מכשיעור ‪-‬‬‫יכול לומר "עננו" בתפלתו )חזו"ע‪/‬שם(‪.‬‬ ‫יב‪ .‬היחיד ששכח "עננו" אם אמר "ברוך אתה‬ ‫ה'" אינו רשאי לסיים "למדני חוקיך" אך יכול‬ ‫לאומרה קודם "יהיו לרצון" השני‪ .‬שכח‬ ‫לגמרי –א"צ לחזור‪.‬‬ ‫שליח ציבור ששכח לומר ברכת "עננו"‬ ‫במקומה בחזרת התפילה‪:‬‬ ‫‪ y‬כל זמן שלא סיים ברכת "רופא חולי עמו‬ ‫ישראל"‪ -‬חוזר לאומרה וממשיך אח"כ‬ ‫"רפאנו"‪.‬‬ ‫‪ y‬אמר "ברוך אתה ה'" יסיים "רופא חולי עמו‬ ‫ישראל" ויכלול ברכת "עננו" ב"שומע תפילה"‬ ‫כיחיד‪] .‬וחותם "בא"י‪-‬שומע תפילה"‪ -‬כיחיד[‬ ‫‪ y‬שכח גם שם‪ -‬אינו חוזר‪ .‬וטוב שיאמרנה‬ ‫בסוף תפילת י"ח ויחתום "ברוך שומע‬ ‫תפילה" ללא שם ומלכות )ילקו"י ח"ה עמ'‬ ‫תקל"ח‪/‬פסקי הגר"ם אליהו ז"ל(‪.‬‬ ‫‪ .‬טעה הש"צ ואמר ברכת "עננו" קודם ברכת‬‫"ראה"‪ -‬יצא י"ח )חזו"ע(‬ ‫טעה הש"צ ובמקום לחתום "שומע תפילה"‪-‬‬‫חתם "ברוך עונה לעמו ישראל בעת צרה"‬ ‫יצא י"ח )חזו"ע(‬ ‫יג‪ .‬מי שאינו מתענה לא יהיה שליח ציבור‬ ‫ולא יעלה לתורה ואם כהן הוא לא ישא כפיו‬ ‫]במנחה[ ]ואם אין כהן אחר שמתענה יעלה‬ ‫לספר תורה ישראל המתענה במקום הכהן[‬ ‫וכן לוי וישראל שאינם מתענים דינם כן‪.‬‬ ‫ובמקום שאין מתענה שיודע לקרוא בתורה‬ ‫יקרא ש"צ שאינו מתענה ]אך ש"צ שאינו‬ ‫מתענה ועלה חזן באופן הנז"ל אינו יכול לומר‬ ‫ברכת "עננו" בפני עצמה בחזרה[ אלא יאמרנה‬ ‫תוך "שומע תפלה")חזו"ע(‪] .‬ולפי האור לציון‬ ‫אינו יכול לאומרה כלל[‬ ‫יד‪ .‬כשיש רוב מניין מתענים ]לספרדים ששה‪.‬‬ ‫לאשכנזים )משנב"ר( שבעה[‪ .‬אפשר כבר‬ ‫להוציא ספר תורה לקריאת "ויחל"‪.‬‬ ‫)שחרית‪/‬מנחה( וה"ה לענין אמירת "עננו"‬ ‫כברכה בפני עצמה בחזרה‪ .‬וה"ה לנשיאת‬ ‫כפיים במנחה שסמוכה לשקיעה‪) .‬והכהנים‬ ‫יכולים להיות מאותם ‪ 6/7‬מתענים(‪.‬‬ ‫ לפי האור לציון )ח"ג פל"א ה"ד( – בימים‬‫שאינם שני וחמישי – צריכים עשרה מתענים‬ ‫להוצאת ס"ת )כהשנה(‬ ‫]ב [‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬ ‫ אלו שחושבים לאכול ביום התענית כגון‬‫מחמת חולי וכדומה אינם נחשבים למתענים‬ ‫בתפילת שחרית אף שעדיין לא אכלו כיון‬ ‫שעתידים הם לאכול ואינם מצטרפים לרוב‬ ‫של ששה ]או שבעה ‪ -‬לאשכנזים[ בין לספר‬ ‫תורה או ברכת "עננו" בחזרה כברכה בפני‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫ט"ו‪ .‬נשיאת כפיים בתענית ציבור‪:‬‬ ‫מזמן מנחה גדולה ]‪ [13:17‬ועד זמן פלג‬ ‫המנחה ]‪ - [18:39‬אין נשיאות כפיים כלל‪ .‬ויש‬ ‫למחות שלא יעלו כהנים לדוכן! )למנהג בני‬ ‫ספרד וחלק מבני אשכנז( )אמנם החזון איש‬ ‫ז"ל הורה שיעלו כהנים מזמן מנחה גדולה‬ ‫)ונהגו כמותו בכ"מ בבני ברק(‬ ‫וכן ש"צ בחזרה ‪ -‬בזמן הנ"ל‪ -‬אינו אומר‪:‬‬‫"אלקינו‪ ...‬ברכנו בברכה המשולשת"‪] .‬לד'‬ ‫מרן הגרע"י שליט"א –אך לדעת הבן איש חי‬ ‫ז"ל בשו"ת רב פעלים יכול לאומרו[‬ ‫ויקבעו מנחה תוך ‪ 40‬דקות לשקיעה שברכת‬‫כהנים תהיה לכתחילה תוך ‪ 1/2‬שעה‬ ‫לשקיעה‪.‬‬ ‫‪ -‬אם עלה כהן מפלג המנחה ואילך‪ -‬לא ירד‪.‬‬ ‫ ברכת כהנים ‪ -‬בדיעבד עד סמוך לצאת‬‫הכוכבים )הזמנים במסגרת הסמוך(‪.‬‬ ‫ט"ז‪ .‬במנחה של התענית – קודם "יהיו‬ ‫לרצון" השני אומרים‪" :‬רבון כל העולמים‬ ‫גלוי וידוע לפניך שבזמן שביהמ"ק קיים אדם‬ ‫חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא‬ ‫חלבו ודמו ומתכפר לו‪ .‬ועכשיו ישבתי‬ ‫בתענית ונתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך‬ ‫שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו‬ ‫לפניך עג"ב המזבח – ותרצני"‪.‬‬ ‫נציין ‪ 2‬הערות לגבי הנוסח הנז"ל‪:‬‬‫* י"א לאומרו בערבית )תשב"ץ( אך רוב‬ ‫האחרונים כתבו לאומרו במנחה כלשון מרן‬ ‫שו"ע )תקס"ה ס"ד( כדעת הטור ]הלבוש‪-‬‬ ‫אחרונים ז"ל‪ /‬הראשל"צ הגר"ם אליהו ז"ל[‪.‬‬ ‫לכן אם שכח במנחה‪-‬יכול לאומרו בערבית‪.‬‬ ‫*דעת השולחן גבוה )הובא בכה"ח תקס"ה‬ ‫סקכ"א( לומר נוסח זה רק בתענית יחיד ולא‬ ‫בארבע תעניות של חובה‪.‬‬ ‫אכן רוב האחרונים הכריעו לאומרו גם‬ ‫בתעניות ציבור )חובה( כהבנת פשט מרן‬ ‫השו"ע )שם( ]כה"ח שם‪-‬בשם מאמ"ר‪-‬‬ ‫וערוה"ש ומט"א‪ -‬וכ"פ מרן הראש"ל הגרמ"א‬ ‫ז"ל[‪.‬‬ ‫י"ז‪ .‬חיוב גדול על האדם בתעניות אלו לקונן‬ ‫ולהצטער על כל המאורעות שאירע בהם‬ ‫שמהם הגיע צער גדול ושבר גדול כביכול‬ ‫לבורא יתברך‪-‬שמו וזה עיקר ושורש התענית‪.‬‬ ‫ולא תהיה תעניתו כמצוות אנשים מלומדה‬ ‫וישוב אל אלוקיו בכל ליבו ובכל נפשו‪...‬‬ ‫)פסק"ת בשם האחרונים(‪.‬‬ ‫י"ח‪ .‬וכן בימים כאלו חייב כל איש לפשפש‬ ‫במעשיו כי אין העיקר בצום אלא בשינוי‬ ‫המעשים‪ -‬כי שינוי המעשים גורם לביטול‬ ‫הגזירה והתענית היא הכנה לתשובה ולכן‬ ‫אותם האנשים המבלים יום צום בטיול או‬ ‫עסוקים בדברים בטלים תפסו את הטפל‬ ‫ועזבו את העיקר‪) .‬הגרמ"א ז"ל הל' חגים‬ ‫ותעניות(‪.‬‬ ‫זמני שקיעה וצאה"כ ביום הצום‬ ‫יום ג'‪ -‬י"ז תמוז )שעון קיץ(‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫ת"א ‪ /‬ב"ש חיפה‬ ‫נתיבות‬ ‫‪7:48‬‬ ‫‪7:50 7:47‬‬ ‫שקיעה‪7:49 :‬‬ ‫‪8:05‬‬ ‫‪8:07 8:04‬‬ ‫צאה"כ‪8:06 :‬‬ ‫סיום הצום‪] :‬עפ"י המופיע בלוחות השנה[‬ ‫ב‪ 20:10-‬בכל רחבי הארץ‪ .‬ובשעת הצורך אפשר‬ ‫לסיימו כל מקום לפי צאת הכוכבים הנז"ל ‪.‬‬ ‫‪ Z‬התעוררות לאמירת תיקון חצות ]בימי "בין המצרים"‪ -‬אחר חצות היום )‪Y [(12:46/47‬‬ ‫"מנהג טוב וכשר הוא לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים )בימות החול לא כולל יום שישי‪ ,‬ערב ראש חודש אב‪ ,‬ר"ח אב ו‪-‬ט' באב(‬ ‫ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית וכו'‪ .‬כי אז הוא התעוררות הדינים בסוד כי ינטו צללי ערב" )רבינו האר"י ז"ל ‪ /‬שער הכוונות ‪ /‬משנה ברורה( וכן‬ ‫נהגו בקהילות קדושות בכל מקום )"כף החיים" סי' תקנ"א אות רכ"א(‪.‬‬ ‫ומרן החיד"א )בספר "מורה באצבע" סי' ר"ל( כתב‪ :‬טוב לומר סדר תיקון רחל בכל יום בבין המצרים אחר חצות‪ .‬וכן נהגו בארץ ישראל תוב"ב עפ"י‬ ‫כתבי רבינו האר"י זצ"ל‪ .‬והוא מנהג ותיקין‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובספרו שם הגדולים )מערכת ספרים( כותב‪ :‬ודע כי בארעא קדישא לא נמצא איש מפקפק‪ ,‬על‬ ‫שום דבר תורה או דברי חז"ל ח"ו‪ ,‬והכל מתאבלים על חורבן ביהמ"ק בעוה"ר )ומתאמצים לומר כל לילה תיקון חצות וכו'( ובימי בין המצרים בבית‬ ‫הכנסת הגדולה וק"ל )‪ (130‬תלמודי תורה נאספים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל‪ ,‬וכו'‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫גם בחול המנהג פשוט בימים אלה בבתי כנסיות לומר תיקון חצות חבל שמנהג יקר זה )ככל המנהגים היפים והקדומים שלנו( הולך ומשתכח גם בין‬ ‫ההמון וגם בין תלמידי חכמים‪ .‬ואין איש שם על לב‪ .‬אם לגבי תיקון חצות בלילה ישנו תירוץ ידוע "אונסא דשינה שאני"‪ .‬מה נענה ביום?‬ ‫כדאי מאוד לחדש מנהג זה בימינו‪ .‬ואם אי אפשר בחצות היום בדיוק אפשר לסמוך למנחה להתאסף לומר תיקון חצות במנין וכל המתאבל‬ ‫על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן! ]ממרן ראש ישיבת "כסא רחמים" הרב הנאמ"ן מאזוז שליט"א[‬ ‫‪ Z‬מנהגי בין המצרים‪ -‬בקצרה‪ .‬מי"ז בתמוז‪ -‬עד ערב ר"ח אב ‪Y‬‬ ‫‪ y‬מנהג רוב הספרדים לערוך נישואין מאחר י"ז בתמוז עד ערב ראש חדש אב ]דמשנכנס אב )ליל ראש חודש אב( ממעטין בשמחה[‪ .‬ומנהג אחינו בני‬ ‫אשכנז להימנע מכך כבר מי"ז בתמוז‪ .‬ולפי פסק מרנן הראשל"צ יוסף שליט"א )והגרב"צ אבא שאול ז"ל(‪ -‬גם הם יכולים להקל בנישואין‬ ‫במקום הצורך‪ -‬עד ליל ר"ח אב‪] .‬ויש מקהילות הספרדים שהחמירו ג"כ מי"ז בתמוז‪ -‬כיון שאין בזמן זה סימן ברכה )הגרמ"א זצ"ל עפ"י הגרח"פ‪/‬כה"ח‪/‬בא"ח([‪ .‬וגם‬ ‫בסעודת אירוסין יש מנהגים בזה‪.‬‬ ‫‪ y‬מי"ז בתמוז‪ -‬עד מוצאי ט' באב‪ -‬אין לשמוע שירים )כמובן‪ -‬שירי קודש( המלווים בכלי מנגינה‪ .‬חוץ משמחת מצוה בזמנה‪ ,‬כגון‪ :‬מילה‪,‬‬ ‫פדיון הבן או בר מצוה‪ .‬שאפשר להקל בזה)עד ר"ח אב(ומותר לשמוע אף בליווי כלי נגינה‪ .‬ושירה בפה ללא כלי נגינה מותר לשורר או לשמוע‪,‬‬ ‫וכן בשבתות אלו שרים פיוטים כהרגלם‪.‬‬ ‫‪ y‬איסור תספורת‪ -‬מן הדין רק בשבוע שחל בו ט' באב ‪ ,‬אך רבים מהספרדים נהגו להקפיד בזה מראש חודש אב והלאה‪ .‬אלא אם כן מי שנהג‬ ‫כן כל בין המיצרים ג' פעמים מחומרא‪ -‬צריך התרת נדרים אם רוצה לבטל מנהגו‪.‬‬ ‫‪ y‬וכן בבשר ויין‪ -‬הספרדים החמירו רק ממוצאי ר"ח אב‪ .‬ואשכנזים‪ -‬מי שלא החמיר מי"ז בתמוז‪ -‬מחמיר מר"ח עצמו‪.‬‬ ‫יש להשתדל לא לברך "שהחיינו" על פרי חדש בימות החול‪) .‬כבר מליל י"ז תמוז( ולגבי שבתות‪ -‬לפי הרבה פוסקים פשטנים‪ -‬אפשר להקל‬ ‫לצורך השבת ולפי האריז"ל יזהר מלברך גם בשבתות אלו‪ .‬לגבי בגדים חדשים‪ -‬צריך להחמיר גם בשבתות לא ללבשן ]ולהגרב"צ אבא שאול‬ ‫ז"ל – כל ההקפדה בבגדים חדשים‪ ,‬מר"ח אב )וברכת "שהחיינו" אין מברכים כבר מי"ז תמוז([‪.‬‬ ‫‪ y‬צריך להגביר הזהירות בתקופה זו בדרכים‪ ,‬בחציית כביש במקום המסוכן‪ ,‬עניני מעקה‪ ,‬רחצה בחוף ללא מציל‪ .‬טיול ובריכה ]ובאור לציון‬ ‫)ח"ג(‪-‬אוסר רק בשבוע שחל בו[ לתענוג )ולא לרפואה וכדו'( )בקיטנה לילדים להעסיקן‪ -‬מקילים( זהירות באוכלים‪ -‬מתחת המיטה בלילה‪ ,‬משקין מגולין‪,‬‬ ‫לא לשים כסף בפיו‪ ,‬פירות לא שטופין‪ ,‬וכן ניתוח רפואי יזום ולא דחוף‪ -‬לדחותו אחר י' באב‪.‬‬ ‫‪ Z‬המחלוקת בעניין הכרזת ראש חודש ‪Y‬‬ ‫‪ y‬שבת‪ -‬פרשת " מסעי" היא שבת שלפני ר"ח מנחם‪-‬אב ובאופן רגיל ככל שבת שלפני ר"ח‪ -‬נקראת "שבת מברכין החודש"‪ ,‬אלא כיון ששבת‬ ‫זאת היא לפני ר"ח אב ולא סתם ר"ח רגיל‪ -‬ישנם מנהגים שונים לגבי "תואר" זה של "שבת מברכין" וכדלקמן‪:‬‬ ‫‪ y‬דעת המשנה ברורה ])תי"ז סק"א( )עפ"י המגן אברהם ומחצית השקל( )עפ"י התוספות([‪ :‬יש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח משום שהוא חודש של‬ ‫פורענות )ואסמכתא מ"ש באיוב‪" :‬במספר ירחים אל יבא"(‪.‬‬ ‫‪ y‬ובהגהות המרדכי )מועד קטן פ"ג( דחה זאת וכתב‪ :‬אדרבא הזמן דווקא ראוי לברך את ישראל )וכן אין ראיה שאיוב אמר זאת על חודש אב(‪.‬‬ ‫‪ y‬ובכף החיים )תי"ז סק"ה( הביא הנ"ל ובשם תיקון יששכר הוסיף שיש מקומות שמכריזים אותו ואומרים‪" :‬יהפכהו הקב"ה עלינו ועל כל‬ ‫עמו ישראל לטובה" וכן דעת הכנסת הגדולה ומרן החיד"א בספרו לדוד אמת וכ"פ הראש"ל הגר"ם אליהו זצ"ל וכן מנהג בני ספרד‪.‬‬ ‫‪Z‬מולד חודש אב‪ :‬יום שבת כ"ח תמוז‪ ,‬שעה ‪ 16:40‬ו‪ 12 -‬חלקים ‪Y‬‬ ‫‪ Z‬ראש חודש מנחם אב‪ -‬יום שני‪ ,‬יהפכהו הקב"ה וכו' וכנ"ל ‪Y‬‬ ‫] ג[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬ ‫‪ Y‬מר"ח מנחם אב‪ -‬עד ט' באב ‪Y‬‬ ‫א‪" .‬משנכנס אב ממעטין בשמחה"‪ -‬ואם יש לו‬ ‫דין ודברים או תביעה משפטית עם גוי‪ -‬ידחם‬ ‫לפחות עד אחרי י' באב )וי"א ט"ו באב(‪).‬וי"א עד‬ ‫ר"ח אלול(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החל מר"ח אב )יום שני(אוסרים בניין של‬ ‫שמחה או מותרות‪ ,‬קנייה והזמנת רהיטים‪,‬‬ ‫צביעה וסיוד‪ ,‬שתילה ונטיעה‪ .‬ומחמירין במשא‬ ‫ומתן‪ ,‬למעט צרכי חתן וכלה או כשיש הפסד‪.‬‬ ‫* לגבי הסכמי חוזי דירות‪ :‬יש המקפידים שלא‬ ‫לחתום בימים אלו‪ .‬ויש אומרים )אור לציון‬ ‫ח"ג פכ"ו ה"א( שאף בט' באב מותר לחתום על‬ ‫חוזה ולקנות דירה דהוי הפסד ודבר האבד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בשר ויין‪ -‬ברוב עדות ספרד נהגו להמנע‬ ‫מאכילת בשר )ושתיית יין( החל ממוצאי ר"ח‬ ‫אב )ליל חמישי( ]בכלל זה בשר עוף ובהמה‪,‬‬ ‫שימורי בשר ותבשיל שנתבשל בו בשר‪ .‬מוצרי‬ ‫סויה אף הדומים לבשר‪-‬אינם בכלל האיסור[‬ ‫* תימנים מיקילים עד סעודה מפסקת )רמב"ם(‬ ‫אשכנזים מחמירים גם בר"ח עצמו‪.‬‬ ‫)ויש נוהגים כבר מי"ז בתמוז(‪.‬‬ ‫‪y‬אין צורך להחמיר במשקאות חריפים‪/‬בירה‪.‬‬ ‫)עד סעודה מפסקת(‬ ‫יוצאים מן הכלל‪)-‬שמותרים בבשר‪/‬יין(‪:‬‬ ‫ בסעודת מצוה‪ -‬למוזמנים לברית מילה‬ ‫ופדיון הבן )וי"א אף בסעודת מסכת בעיתה(!‬ ‫‪ y‬חולה‪ -‬הזקוק לאכול בשר‪ ,‬מעוברת חלשה‬ ‫)שנתאוותה לבשר(‪ ,‬מינקת‪ ,‬יולדת )תוך ל' יום(‬ ‫אעפ"י שאינה מינקת‪.‬‬ ‫‪ y‬קטן‪ -‬שאינו מבין מחורבן ביהמ"ק‪ -‬שרי‬ ‫לכו"ע‪.‬‬ ‫‪ y‬קטן שהגיע לגיל חינוך‪-‬בני אשכנז מחמירים‪.‬‬ ‫ולבני ספרד אפשר להקל עד גיל י"ב וכ"ש אם‬ ‫חלוש )מרן הגרע"י שליט"א(‪.‬‬ ‫‪ y‬ויש מתירים בכל אופן עד גיל י"ג )מרן‬ ‫הגרב"צ אבא שאול ז"ל(‪.‬‬ ‫‪ y‬מי שבירך בטעות על בשר‪ -‬יטעם מעט‪.‬‬ ‫ ערב "שבת חזון"‪ -‬הרגילים לטעום קודם‬ ‫השבת ממאכלי השבת‪-‬מותר‪.‬והמחמיר‪-‬תע"ב‪.‬‬ ‫• "שבת חזון"‪ -‬אוכל ושותה )בשר ויין(‬ ‫כהרגלו‬ ‫• הנמנע מאכילת בשר ועוף ושתיית יין בשבת‬ ‫"חזון" משום אבילות של בית המקדש‪ -‬עבירה‬ ‫בידו‪ .‬ואם נהג כן אין צריך התרה למנהג טעות‬ ‫זה ) חזו"ע (‪.‬‬ ‫ במוצאי שבת חזון‪ -‬הבדלה על היין‪:‬‬ ‫ספרדים‪ -‬מבדילים ושותים כהרגלם‪.‬‬ ‫אשכנזים‪ -‬מבדילים ונותנים לקטן לשתות‬ ‫היין‪.‬‬ ‫ במוצאי שבת חזון )דברים( ‪ -‬סעודה‬ ‫רביעית‪ :‬יש אוסרים לאכול בה בשר ויש‬ ‫מתירים ויש מקילים‪-‬במיוחד לרגילים בבשר‬ ‫בכל מוצ"ש‪ -‬וכ"ש אם זה נשאר מסעודת שבת‪.‬‬ ‫]אף קטנים בני חינוך שרי[‬ ‫ד‪ .‬תספורת ותגלחת‪:‬‬ ‫‪ y‬מדינא דגמרא )תענית( אסור להסתפר‬ ‫ולהתגלח רק בשבוע שחל בו ט' באב ]מוצ"ש‬ ‫חזון )דברים( עד מוצאי ט' באב[ וכך נפסק‬ ‫בשו"ע‪-‬ובני ספרד פוסקים כן‪-‬אך רבים נהגו‬ ‫להחמיר כבר מר"ח אב‪.‬‬ ‫ מנהג האשכנזים להחמיר כבר מי"ז בתמוז‪.‬‬‫וכן המנהג עפ"י הארי ז"ל‪-‬והעושה כן תע"ב‬ ‫)הגרמ"א זצ"ל(‪.‬‬ ‫‪ y‬נשים‪-‬מן הדין מותר להן להסתפר אף‬ ‫"בשבוע שחל בו" )פסקי מרן הגרע"י‬ ‫שליט"א‪/‬הגרב"צ א"ש זצ"ל( ואם אפשר‬ ‫לדחות זאת ‪-‬עדיף ]הגרב"צ א"ש ז"ל\)כה"ח([‬ ‫]וכ"ד הגר"ם אליהו ז"ל להחמיר גם להן( ‪ -‬ויש‬ ‫אוסרים גם לנשים )למנהג פוסקי אשכנז(‪.‬‬ ‫‪ y‬קטנים‪ -‬אסור לספרן ע"י גדולים‪.‬‬ ‫‪ y‬מוהל‪-‬סנדק ואבי הבן ‪ -‬בברית מילה‬ ‫שנערכת "בשבוע שחל בו"‪-‬אין שום היתר‬ ‫לתספורת‪-‬תגלחת אך אם זה קודם "שבת‬ ‫חזון" אפשר להקל בזאת וכן לחתן בתוך ז' ימי‬ ‫משתה‪.‬‬ ‫‪ y‬שפם המעכב אכילה‪-‬מותר לגוזזו אף בשבוע‬ ‫שחל בו‪ -‬אך בט' באב בעצמו‪-‬אסור‪.‬‬ ‫‪ y‬צפרניים ‪) -‬העודפים על הבשר( מותר לקצצן‬ ‫גם בשבוע שחל בו ויש מחמירים ממוצאי ר"ח‬ ‫ומתירין רק לכבוד שבת חזון‪ .‬אם לא עודף על‬ ‫הבשר ‪-‬יש להחמיר‪ .‬וכן לכבוד "מצוה" ‪-‬מותר‪.‬‬ ‫ולד' מרן הגרב"צ אבא שאול )אור לציון ח"ג(‬ ‫ז"ל יש לחתכם בשינוי )בשיניו או ביד( אם זה‬ ‫בשבוע שחל בו‪.‬‬ ‫]במקום צורך ‪ -‬מתיר הרב בא"ח ברב פעלים‪-‬‬ ‫אף ביום ט' באב עצמו בצינעא[‪.‬‬ ‫ה‪ .‬רחצה‪ -‬יש נוהגים לא לרחוץ אף בצונן כבר‬ ‫מר"ח אב )בן איש חי‪ /‬הגר"ם אליהו זצ"ל )בני‬ ‫אשכנז( מלבד ערב שבת חזון ‪.‬‬ ‫ אמנם מנהג רוב בני ספרד להקל לרחוץ מר"ח‬‫אב אף במים חמים )וכן מקצת מבני אשכנז(‬ ‫וכ"ש רחצה בחמין בערב שבת חזון )וכן מקווה(‬ ‫לכבוד שבת קודש‪.‬‬ ‫והרבה מבני אשכנז מחמירים ומתירין לכבוד‬ ‫שבת חזון רק בצונן‪.‬‬ ‫‪ y‬ובשבוע שחל בו ‪ -‬נהגו בני ספרד להקל בצונן‬ ‫)אף עם סבון( )או לרגילים במקווה כל יום(‪.‬‬ ‫וכן מעיקר הדין מותר לרחוץ בצונן בבריכה‪/‬ים‬ ‫)מרן הגרע"י שליט"א( ויש אוסרים אף‬ ‫ממנהגא )אור לציון ח"ג‪ -‬דאוסר בצונן בשבוע‬ ‫זה(‪ .‬אלא שיש אוסרים לשהות בבריכה מר"ח‬ ‫אב )וי"א מי"ז בתמוז( וכ"ש בשבוע שחל בו‬ ‫כשזה לתענוג בעלמא מצד סכנתא ]פסקי‬ ‫תשובות ושם בשם הסטייפלר ‪ -‬הגרי"י‬ ‫קנייבסקי ז"ל שהורה כן במשפחתו דאיתרע‬ ‫המזל בימים אלו[ )וכ"פ הגרמ"א זצ"ל(‪.‬‬ ‫ מי שהוא בעל זיעה יתירה או מטונף מדי‬‫מעבודתו‪-‬מותר לכל הדעות לרחוץ בצונן בשבוע‬ ‫זה ויש בזה גם כבוד הבריות‪.‬‬ ‫‪ y‬ובמעוברת‪/‬חולה אעפ"י שאין בו סכנה‪ ,‬אדם‬ ‫חלוש ועפ"י הוראת רופא‪-‬מותר להם לרחוץ‬ ‫במים חמים בשבוע זה‪.‬‬ ‫‪ y‬ילדים קטנים‪ -‬מותר לרחצם )אם אינם‬ ‫יודעים לבדם( אף במים חמים כדרכן‪ :‬פחותים‬ ‫מגיל ‪ 3‬מותר לכל הדיעות‪ .‬יש מחמירין בחמין‬ ‫כשהגיעו לגיל חינוך‪/‬יודעים מהות החורבן )רוב‬ ‫פוסקי אשכנז( אא"כ הילד מצונן‪/‬חולה או‬ ‫נתלכלך יותר מידי‪.‬‬ ‫ולפי מרן הגרב"צ אבא שאול ז"ל )אורל"צ‬‫ח"ג( כל ילד שפחות מגיל י"ג שנים‪-‬רוחץ‬ ‫כדרכו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬כיבוס‪ -‬ולבישת בגדים מכובסים –אסור‬ ‫לכבס בגדים ממוצ"ש חזון בשבוע שחל בו ט'‬ ‫באב )אפי' לא רוצה ללבשו עתה(‪.‬‬ ‫ וכן ישנו איסור לבישת בגדים מכובסים‬‫בשבוע זה‪] .‬חילוק בין בגדים פנימיים או‬ ‫חיצוניים לקמן[ אלא שמחמת החום הכבד‬ ‫השורר באיזורינו הקילו הפוסקים לנהוג באופן‬ ‫כזה שילבש הבגד המכובס קודם שבת חזון‬ ‫כחצי שעה‪/‬שעה‪ .‬ויורידינו ויניחנו למשמרת‬ ‫לשבוע שחל בו )ממוצ"ש(‪.‬‬ ‫ ובאופן זה יכול להכין הרבה בגדים לצורך זה‪.‬‬‫‪y‬אם לא הספיק )או לא הכין מספיק בגדים(‬ ‫יכול גם בשבת חזון ללבוש באופן שלא ניכר‬ ‫ש"מכין" לחול וכגון‪ :‬שילבש מכובסים בערב‬ ‫שבת ויפשטם בלילה‪ .‬ובבקר שבת ילבש‬ ‫אחרים‪ .‬ואם צריך עוד יפשטם במנוחת צהרי‬ ‫השבת וילבש ב"מנחה" אחרים ואין בזה מכין‬ ‫משבת לחול‪) .‬אחרונים(‪] .‬אמנם בבגדים‬ ‫חיצוניים של חול ניכר שבזה מכין לחול[‪.‬‬ ‫‪y‬בשבוע שחל בו ‪ -‬אין גם להציע סדינים וכסויי‬ ‫מיטות ‪/‬ספות מכובסים‪.‬‬ ‫‪y‬טליתות מצוה מותר לכבס או ללבוש מכובס‬ ‫אם אין לו אחר או נתלכלך ביותר )אחרונים(‪.‬‬ ‫‪y‬איסור כיבוס חל גם על מפות ומגבות ידים‬ ‫ושולחן‪.‬‬ ‫‪y‬מי ששכח ולא הכין בגדים קודם שבוע זה‪ -‬יש‬ ‫מהפוסקים שמציעים להניחו על הרצפה )שעה‬ ‫מועטת( או לדרוך עליו אך יש מפוסקי‬ ‫הספרדים שכתבו שאינו מועיל ויש שכתבו‬ ‫שאין צריך ]וכ"ד העולת יצחק )רצאבי([ ‪-‬אלא‬ ‫ייקח בגד לא מגוהץ או שיקמט אותו )במקום‬ ‫שאינו יכול להשאר עוד עם בגדי שבת מפני‬ ‫כבוד הבריות(‪.‬‬ ‫• האם גם לגבי בגדים פנימיים )כולל גופיות‬ ‫וגרביים( הדין כן כשצריך להכינם לפני שבת‬ ‫חזון? אכן משמעות פסקי הבן איש חי ושאר‬ ‫פוסקים )וכן דעת הגר"ם אליהו ז"ל( הדין‬ ‫שווה בכולם‬ ‫• אמנם בחזון עובדיה‪ /‬בין המצרים )עמ' ר"ל(‬ ‫חידש לאחרונה שמעיקר הדין אפשר להקל‬ ‫וללבוש מכובס מהבגדים הפנימיים וכ"ד‬ ‫הגרי"ש אלישיב שליט"א )וכ"פ הגרש"ז‬ ‫אויערבאך ז"ל(‬ ‫‪y‬כיבוס בגדי ילדים‪ -‬פחותים מגיל ‪ -3/4‬מותר‬ ‫לכל הדיעות‪ .‬למעלה מזה אם אין להם להחליף‬ ‫יש מקילים עד גיל ‪) 6/7‬אור לציון‪ ,‬פסקי‬ ‫תשובות( ובמיוחד שהיום יש מכונות כביסה‬ ‫מקילים אם א"א אחרת‪.‬‬ ‫‪y‬גיהוץ‪ -‬למרן הגר"ע יוסף שליט"א ‪ -‬מותר‬ ‫בשבוע שחל בו ולמרן הגרב"צ אבא שאול ז"ל ‪-‬‬ ‫אסור הגיהוץ בבגדי לבן ולא נאסר כ"כ‬ ‫בצבעונים‪ .‬ולפי הגר"מ אליהו ז"ל ועפ"י‬ ‫הבא"ח והמשנב"ר )פסקי תשובות( אסור כל‬ ‫גיהוץ בשבוע זה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בגוד ונעליים‬ ‫• בגדים הטעונים ברכת "שהחיינו" אין‬ ‫לובשים‪/‬מחדשים כבר מי"ז תמוז )וגם‬ ‫בשבתות לכתחילה אין לחדשם(‪ .‬אמנם מותר‬ ‫לבני ספרד לחדש )אף בחול( בגד שאינו חשוב‬ ‫כג' גרביים‪ ,‬בגדים פנימיים עד "שבת חזון"‬ ‫ולא "בשבוע שחל בו"‪.‬‬ ‫• נעליים חדשות אסרינן לנעול ‪/‬לחדש מר"ח‬ ‫אב אך מותר לקנות נעלי בד עבור הצום‬ ‫ולכתחילה יחדשם קודם ר"ח או אף בשבת‬ ‫"חזון" ואם שכח )או לא קנה( יכול לקנות עד‬ ‫ערב ט' באב ‪.‬‬ ‫• תפירה‪ ,‬גזירה וסריגה של בגדים חדשים‬ ‫אסורה בשבוע זה )אא"כ עבור נישואין שנערכים‬ ‫מיד אחר ט' באב( וראוי להחמיר כבר מר"ח ‪-‬‬ ‫מ"מ תיקון בגדים משומשים‪ /‬שנקרעו מותר‬ ‫בשבוע זה )תיקון פשוט(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬שטיפת רצפת הבית ‪ -‬בשבוע שחל בו ‪ -‬פוסקי‬ ‫הספרדים מקילים‪.‬בין פוסקי אשכנז יש‬ ‫המחמירים ויש גם מקילים בלא חומר ניקוי וכ"ש‬ ‫כשנתמלא רפש ולכלוך‪.‬‬ ‫ט‪ .‬צחצוח נעליים‪ -‬מותר לבני ספרד)אור לציון‬ ‫ח"ג‪ /‬מרן הגר"ע יוסף שליט"א(‪ .‬וגם בפוסקי‬ ‫אשכנז יש המתירים )אגרות משה( אך יש גם‬ ‫המחמירים )הגרי"ח זוננפלד(‪.‬‬ ‫] ד[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬ ‫הלכות לערב ט' באב‪ -‬ויום ט' באב‬ ‫ערב ט' באב – יום שני‬ ‫י‪ .‬מחצות היום ]‪ 12:47/46‬ברחבי הארץ[‬ ‫מותר ללמוד )תורה( רק במה שמותר בט'‬ ‫באב ]והן‪:‬עניני החורבן‪-‬איוב‪,‬ירמיה ושירת‬ ‫האזינו‪ .‬בש"ס‪ :‬פ' הניזקין)גיטין( פ' אלו‬ ‫מגלחין )מועד קטן( הלכות שמחות ]יו"ד סי'‬ ‫ש"ם עד הסוף[ וכמובן הל' ט' באב‪ .‬בחזו"ע‬ ‫כתב שיכול ללמוד מה שחפץ‪.‬‬ ‫יא‪ .‬גם ערב ט' באב אומרים אחר חצות‬ ‫היום‪-‬תיקון רחל כפי שנהוג כל בין המצרים‬ ‫)בא"ח( ]וד' הגרב"צ אבא שאול ז"ל נוטה‬ ‫שלא לאומרו )עפ"י פמ"ג ועוד ושכן נתפשט‬ ‫המנהג([‪.‬‬ ‫יב‪.‬מנחה‪ -‬מוקדמת מן הרגיל לפני סעודה‬ ‫מפסקת ואין אומרים בה תחנון ונפילת‬ ‫אפיים‪.‬‬ ‫סעודה מפסקת‬ ‫יג‪.‬‬ ‫• כל ההגבלות לקמן בסעודה הסמוכה לצום‬ ‫ממש‪.‬בסעודה שקודם לה או סעודה של‬ ‫קודם חצות היום ‪ -‬אין הגבלה כלל‪.‬‬ ‫עיקרי ההגבלות לסעודה מפסקת‪:‬‬ ‫א‪ .‬אסורים מן הדין )גמרא( באכילת בשר‬ ‫ושתית יין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איסור אכילת שני תבשילין‪.‬‬ ‫ג‪.‬איסור זימון‪.‬‬ ‫• סעודה זו צריך לעשותה בפת) אור לציון(‬ ‫ובכל זאת תבשיל )אחד( שאוכל בסעודה לא‬ ‫נחשב יחד עם הפת כ‪ 2 -‬תבשילים כיון שגם‬ ‫כך מיני מאפה לא נחשבים לתבשיל דלא‬ ‫גזרו בהם ויכול להוסיף מיני מזונות אם‬ ‫ירצה‪.‬‬ ‫• לשני תבשילין ‪ -‬נחשבים‪ :‬המבשל מין‬ ‫אחד)אפילו אחד רך‪ :‬ואחד עבה( אם בישל‬ ‫אותו בשתי קדירות )אא"כ בני ביתו‬ ‫מרובים(‪.‬‬ ‫ וכן מין אחד צלוי והאחר מבושל או‬‫שלוק או מטוגן או להיפך‪ .‬וכן כשתבשיל‬ ‫אחד רך והאחר עבה‪.‬‬ ‫ ‪ 2‬מינים כשכל השנה אין מערבין אותן‬‫]כג' עדשים ‪/‬ביצה יחדיו[‪-‬נחשבים ‪2‬‬ ‫תבשילין‪ .‬והרבה טועין בזה‪) .‬כיון שרק בט'‬ ‫באב רובם עושין כן בלבד(‪.‬‬ ‫מבושלות‬ ‫ מאידך‪-‬ביצה‪+‬עגבניות‬‫]"שקשוקה"[ נקראים מין אחד ומותר כיון‬ ‫שהרגילות כל השנה לעשות כן‪ .‬וכן הדין‬ ‫בממולא )קישואים‪/‬פלפל(‪.‬‬ ‫המפוסטרים‬ ‫חלב‬ ‫ מוצרי‬‫)אשל‪/‬גבינה‪/‬שמנת( לא נחשבים לתבשיל‬ ‫לעניין סעודה מפסקת ואין בעיה לצרפם‬ ‫לתבשיל נוסף )ביצה( לרוב הפוסקים ]עפ"ד‬ ‫מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א )וכן‬ ‫דעת הגר"ם אליהו זצ"ל(‪) -‬וכן נהגו מיוצאי‬ ‫מרוקו[ ]וראה באור לציון ח"ג פכ"ח ה"ב‬ ‫שנוטה דעתו להחמיר בזה[‪.‬‬ ‫רסק עגבניות ומרגרינה וריבות מבושלות‬‫וכן כבושים‪/‬חמוצים או בירה‪/‬קולה נחשבים‬ ‫לתבשיל נוסף‪).‬הגרמ"א(]הקולה נאסרת מצד‬ ‫תענוג‪ -‬הגרב"צ אבא שאול ז"ל([‬ ‫ כן יש להחמיר מלשתות בסעודה או‬‫בסופה תה‪-‬קפה שנחשבים למ"ד תבשיל אחד‬ ‫)ורק לזקנים אפשר להקל( וכ"ש שראוי‬ ‫בס"ד‬ ‫להחמיר בגלידה‪/‬שוקולד ‪,‬גם שנחשבים‬ ‫תבשיל נוסף למ"ד וגם אין ראוי להתעדן‬ ‫ולהתענג בסעודה זו‪.‬‬ ‫• אין לאכול דגים בסעודה זו )שו"ע תקנ"ב‬ ‫ס"ב‪/‬כה"ח סקט"ו ‪/‬משנב"ר סק"ו ועפ"י‬ ‫מג"א(‪.‬‬ ‫• גם מי שפטור מתענית זו צריך לנהוג ככל‬ ‫דיני ופרטי והגבלות סעודה מפסקת )אור‬ ‫לציון(‬ ‫• לכתחילה לא ישבו ‪ 3‬אנשים לאכול יחד ‪-‬‬ ‫שלא יתחייבו בזימון וגם אם אכלו ‪ -‬לא‬ ‫יזמנו!]לפי הבא"ח‪/‬הגרמ"א זצ"ל[ ולפי מרן‬ ‫הגרע"י בחזו"ע יכולים לזמן‪.‬‬ ‫• נהגו לשבת על שרפרף‪/‬כרית עג"ב הרצפה‬ ‫ולא במקומו הרגיל ליד שולחן‪.‬‬ ‫יד‪ .‬עפ"י השו"ע )מרן ורמ"א תקנ"ה ס"ב(‬ ‫ואחרונים‪ :‬נוהגים מכניסת הצום לישב )או‬ ‫בלילה לישון( עג"ב מזרון על הרצפה )אך לא‬ ‫ישירות עג"ב הרצפה‪ -‬וזאת עד חצות היום‬ ‫למחרת )‪) (12:47/46‬ובלילה מניחין אבן תחת‬ ‫הכר וכד'( ולזקנים‪-‬מבוגרים או נשים‪-‬אין‬ ‫להחמיר אם קשה בכך‪.‬‬ ‫טו‪ .‬זמנים לצום‪ -‬ומניין שנות החורבן‬ ‫ כניסת צום ט' באב‪-‬יום ב' בערב‬ ‫בשקיעת החמה]שעון קיץ‪:‬ירושלים‪.7:35 :‬‬ ‫ת"א‪ .7:33:‬חיפה‪ .7:35 :‬ב"ש‪.7:33:‬‬ ‫נתיבות‪ [.7:34:‬וכמובן ראוי להפסיק לאכול‬ ‫כמה דק' קודם לכן שא"א לצמצם‪.‬‬ ‫ בליל ט' באב )בחצות הלילה( ‪– 12:47/46‬‬ ‫תיקון רחל בלבד‪.‬‬ ‫ ממנחה של יום ב'‪ -‬עד מוצאי הצום )ג'(‬ ‫אין תחנון ונפ"א‪ .‬וכן ביום ט' באב אין תקון‬ ‫רחל בחצות היום‪.‬‬ ‫ ההכרזה על החורבן‪:‬לרוב השיטות ‪1943‬‬ ‫שנים‪] .‬לפי לוח כסא רחמים )הגר"ם מזוז‬ ‫שליט"א(‪ 1942‬שנים‪.‬וכן מנהג בני תימן[‬ ‫ מוצאי הצום ברחבי הארץ‪ 7:55 :‬בערב‬ ‫)וכן הוא בלוחות הנפוצים אך מי שסיים‬ ‫הצום בצאת הכוכבים )י‪-‬ם‪/‬חיפה‪7:51-‬‬ ‫ת"א‪ -7:48-‬ב"ש ‪ 7:49 -‬נתיבות‪ ( 7:50 :‬אין‬ ‫למנוע ממנו זאת ‪.‬‬ ‫יום ט' באב – יום שלישי‬ ‫טז‪ .‬נטילה בבקר‪ -‬עד סוף קשרי האצבעות‬ ‫)ללא כף היד עצמה( ג' פעמים לסירוגין‬ ‫)ויברך על נטילת ידים( ובעוד ידיו לחות‬ ‫יעבירם עג"ב עיניו להעביר לפלופי העין וכד'‬ ‫ ובמוצאי התענית מתחסדים ליטול נטילה‬‫גמורה ג' פעמים לסירוגין‪.‬‬ ‫יז‪ .‬בברכות השחר‪-‬אין לומר ברכת "שעשה‬ ‫לי כל צרכי" וזאת עפ"י דעת הארי ז"ל והבן‬ ‫איש חי ]הגרמ"א ז"ל[‪ .‬ומרן הגר"ע יוסף‬ ‫שליט"א פרסם בשנים האחרונות שאפשר‬ ‫לברכה וכן הוא נוהג מקדם קדמתא‪.‬וכ"פ‬ ‫בחזו"ע וכ"פ בילקוט יוסף החדש )קצושו"ע‬ ‫ח"ב עמ' קע"ג ה"ח([ ]התימנים גם ברכת‬ ‫"המעביר" לא מברכים )עיני יצחק רצאבי([‬ ‫יח ‪.‬ג' מנהגים בענין הנחת תפילין בט' באב‪:‬‬ ‫• רוב העולם‪ -‬ועפ"י פסק מרן השו"ע‬ ‫)תקנ"ה ס"א( המנהג להתעטף בטלית ולהניח‬ ‫תפילין‪ -‬רק במנחה )בברכה( ולא בשחרית‪.‬‬ ‫וכן נוהגים גם יהודי צפון אפריקה ובני‬ ‫אשכנז ובני תימן‪.‬‬ ‫• נתפשט מנהג נוסף )עפ"י פסק מרן הבן‬ ‫איש חי ז"ל וכפסק הגר"ם אליהו ז"ל( שאחר‬ ‫ברכות השחר בביתם יתעטפו בטלית ויניחו‬ ‫תפילין )בברכה( ויקראו בהם קריאת שמע‪.‬‬ ‫• לגבי מי שלא קרא קריאת שמע בשחרית‬ ‫עם תפילין )דרש"י(‪ -‬כשמניחם במנחה‬ ‫)אעפ"י שלדעת המשנב"ר לא יקרא ק"ש(‬ ‫דעת מרן הגר"ע יוסף והגר"ש וואזנר‬ ‫שליט"א )וכ"ד הגר"ש אויערבאך ז"ל(‬ ‫שמותר לקרא בהם ק"ש במנחה‪.‬‬ ‫• מנהג חסידי בית א‪-‬ל )מקובלים(וכן מנהג‬ ‫רבים בירושלים להתפלל שחרית בציבור בט'‬ ‫באב כולם עטופים בטלית ומעוטרים‬ ‫בתפילין כמנהג כל השנה ללא יוצא דופן‪.‬‬ ‫]הצעת מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א‬ ‫גם בדיעה זו וגם בהצעה הקודמת‪ ,‬ובכל אופן‬ ‫גם אם נהגו כדיעה א' העיקר לא לעשות‬ ‫אגודות אגודות מחולקות במקום אחד[‪.‬‬ ‫יט‪ .‬אין לקרא חוק לישראל )או מעמדות(‬ ‫)של יום א'‪-‬ואתחנן( בט' באב‪] ,‬יש סדר‬ ‫מיוחד "חק לישראל לט' באב" )איש‬ ‫מצליח([‪ .‬ואין לשאול "מה שלומך?" ואם‬ ‫הקדימו עם הארץ יענהו בשפה רפה "בקר‬ ‫טוב" ומותר לברך חברו בברכת "מזל טוב!‪.‬‬ ‫קריאת תהילים‪ -‬בד"כ ג"כ אסורה ביום זה‪,‬‬ ‫אמנם דרך תפלה‪ /‬בקשה )כג' על חולה וכד'(‪-‬‬ ‫שרי וכן למי שלא יודע לקרא כלום ורגיל בכל‬ ‫יום רק בתהלים‪ -‬מותר )חזו"ע עמ' שי"א(‪.‬‬ ‫ לימוד תורה מותר ביום זה‪-‬בעניני החורבן‪,‬‬‫וכג'‪ :‬ירמיהו‪,‬איוב‪ ,‬פרק הנזיקין במסכת‬ ‫"גיטין" או פרק "אלו מגלחין" במסכת‬ ‫"מועד קטן" או הלכות שמחות )שו"ע יו"ד‬ ‫סי' ש"מ עד הסוף( וכמובן הלכות ט' באב‬ ‫ותקנות אחר החורבן )שו"ע או"ח סי'‬ ‫תק"ס(‪.‬‬ ‫‪ .‬וכן לימוד בספרי המוסר ‪ -‬מרן הגר"ע‬‫יוסף שליט"א מתיר אך לא במסתעפים‬ ‫לתיאור פסוקים וכד' המביאים לידי שמחה‬ ‫והגרב"צ אבא שאול ז"ל כתב שיש להימנע‬ ‫מזה‬ ‫ אין ראוי לברך ברכת הגומל בט' באב אך‬‫בשאר ימי או שאר תענית אין מניעה ) כה"ח‬ ‫‪ /‬אורל"צ ( ‪.‬‬ ‫כ‪ .‬רחיצת תענוג אסורה )ושמענו שיש‬ ‫הרוחצים גופם אחר חצות יום ט' באב‪ -‬והוא‬ ‫איסור גמור מן הדין(‪ .‬כהנים יכולים ליטול‬ ‫ידיהם כרגיל )הגרע"י שליט"א וכ"פ הגרב"צ אבא‬ ‫שאול ז"ל אך דעת הגרמ"א ז"ל להחמיר רק עד פרקי‬ ‫האצבעות(‪.‬נתלכלכו ידיו מותר לרחצם‪ .‬וכן‬ ‫נשים אעפ"י שנוגעות במים‪ -‬מותרות בבישול‬ ‫ובהכנת מאכלים למוצאי הצום‪ ,‬אחר חצות‬ ‫היום )‪ .(12:47/46‬רחיצה לרפואה‪ -‬שרי )וכן‬ ‫ביולדת‪/‬מעוברת סמוך ללידה ]וכן לכלה תוך‬ ‫‪ 30‬יום מחופתה(‪ .‬שרוחצת פניה[‬ ‫ וכן חולה האוכל בט"ב נוטל ידיו כדרכו‬‫)ולא יאמר נחם בברהמ"ז(‬ ‫כא‪ .‬נעלי עור‪-‬אסור גם לנשים‪).‬וביולדת‪-‬‬ ‫מקילין(ולגבי ילדים שמבינים מענין החורבן‬ ‫י"א להחמיר )הגרמ"א זצ"ל ( ויש מקילין עד‬ ‫גיל בר מצוה ]הגרב"צ אבא שאול ז"ל(‪ /.‬וכ"ד‬ ‫הגרע"י שליט"א‪-‬אך כתב שראוי לחנכם לזה[‬ ‫]ה[‬ ‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬ ‫ויש מחמירים אף בקבקב מעץ שמחופה עליו‬ ‫עור‪ .‬שאר סוגים‪-‬מותר מן הדין )ויש מחמירין‬ ‫בנעל סגורה כדמיון נעל גמורה‪ -‬אף אם‬ ‫עשויה מבד( ]פוסקי אשכנז‪ .‬אך פוסקי ספרד‬ ‫הקילו בזה[ ואין שום איסור בחגירת חגורת‬ ‫עור‪.‬‬ ‫כב‪ .‬אסור מן הדין לשטוף את הבית במים‪-‬‬ ‫בזמן הצום עד צאתו)‪(19:55‬וכן לסדר את‬ ‫הבית בכל כוחן ובנקיון דקדקני )אפילו ללא‬ ‫מים( או במלאכה שיש בה היסח דעת מן‬ ‫האבילות‪ -‬י"א למנוע מנשים מבינות תורה‪.‬‬ ‫)וי"א להניח להן שיש סמך לאמונתן‬ ‫בגאולה(‪.‬‬ ‫כג‪ .‬אסור לסוך בקרם או שמן וכד' לשמירת‬ ‫העור אך לרפאות יובש או פצע‪ -‬מותר‪ .‬וכן‬ ‫מותר להשתמש בדיאודורנט למניעת ריח רע‬ ‫וזיעה‪ .‬שאר תכשיטי קוסמטיקה )ובשמים(‬ ‫פוסקי דורנו‬ ‫כד‪ .‬אין מברכין על בשמים בט' באב כלל‬ ‫ואפילו בברית מילה שנערכת בט' באב )שו"ע‬ ‫תקנ"ט ס"ז( )פוסקי דורנו( )ויש שנהגו‬ ‫במרוקו לברך על בשמים במילה כזו(‪).‬וכן‬ ‫התיר הגרב"צ ז"ל באור לציון ח"ג פכ"ט‬ ‫ה"כ(‬ ‫כה‪ .‬בעניין אמירת "עננו" ו"נחם"‪:‬‬ ‫• מנהג יהודי מרוקו לומר "עננו" בבוקר‬ ‫)שחרית( ובמנחה‪ .‬ו"נחם" במנחה בלבד )וכן‬ ‫נהגו בני אשכנז(‪.‬‬ ‫• עפ"י מרן השו"ע וכן נהגו מבני ספרד‬ ‫והמנהג בירושלים‪-‬לומר "עננו" ו"נחם" בכל‬ ‫ג' התפילות‪.‬‬ ‫• ויש מבני ספרד שאומרים "עננו" ב‪-‬ג'‬ ‫התפילות ו"נחם" רק במנחה ויש עוד מנהגים‬ ‫בזה‪].‬רק שבני תימן )בלדי( אומרים "רחם" [‬ ‫• השוכח "נחם"‪-‬יאמרנו ב"שומע תפילה"‬ ‫ואם גם שם שכח יאמרנו קודם "מודים"‬ ‫במקום "יעלה ויבוא"‪ .‬שכח גם שם יאמרנו‬ ‫קודם "יהיו לרצון" השני‪ .‬לא נזכר –א"צ‬ ‫לחזור על תפילתו‪.‬‬ ‫כו‪.‬שכח ואכל מעט ביום התענית ונזכר מיד‬ ‫שהוא בצום חייב להשלים התענית‪ ,‬אלא‬ ‫שאם אכל ככותבת )כ‪ 38-‬ג'( וי"א אף בכזית‬ ‫]‪ 27‬גרם[ ‪ -‬וכן הלכה ]ראה חזו"ע‪/‬תעניות‬ ‫)עמ' ע"ו‪-‬ע"ז( ושם במקורות הערה ג'[ לא‬ ‫יאמר אח"כ "עננו" )במנחה(ובכל זאת ישלים‬ ‫התענית ואם לא אכל כזית יכול לומר "עננו"‪.‬‬ ‫כז‪ .‬מי שבטעות בירך על מאכל‪/‬משקה בט'‬ ‫באב ‪ :‬אמר "ברוך אתה ה' יסיים "למדני‬ ‫חוקיך" ‪.‬סיים כל הברכה‪:‬‬ ‫• לפי מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א‪-‬‬ ‫יטעם מעט )וזה גם בשאר צומות‪ .‬אך‬ ‫ביוהכ"פ יאמר בשכמל"ו ( ‪/‬ברכי יוסף(‪.‬‬ ‫• לפי כה"ח )סופר(‪/‬הגרב"צ אבא שאול‬ ‫והגר"ם אליהו ז"ל אין לטעום אפילו מעט‬ ‫ויאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם‬ ‫ועד" ‪-‬וזה בכל הצומות כולם‪.‬‬ ‫כח‪ .‬חולה האוכל )בהיתר( פת בצום זה אינו‬ ‫אומר "נחם" בברהמ"ז‪ .‬אמנם בתפילה יאמר‬ ‫"נחם" בתוך ברכת "בונה ירושלים" אך לא‬ ‫יאמר "עננו"‪.‬‬ ‫חולה שבכוונה אוכל פחות פחות מכשיעור‬ ‫יכול לומר "עננו" בתפילתו )חזו"ע(‬ ‫סיום ברכת "נחם"‪ :‬יש אומרים‪" :‬ברוך אתה‬ ‫ה' מנחם ציון בבנין ירושלים"‪).‬לדעת מרן‬ ‫הגרע"י שליט"א‪/‬הגרב"צ ז"ל ועו"פ( ויש‬ ‫אומרים‪" :‬מנחם ציון ובונה ירושלים"‪).‬שאר‬ ‫מנהגים‪/‬יהודי מרוקו(‪.‬‬ ‫כט‪ .‬לגבי עישון סיגריות בט' באב‪ :‬מן הדין‬ ‫התירו הפוסקים‪ .‬אך רובם כתבו שאם אינו‬ ‫יכול להמנע מכך יש לעשן בצנעא‪ .‬ואם יוכל‬ ‫להחמיר ג"כ רק אחר חצות היום )בצינעא(‬ ‫עדיף ונכון כך!‬ ‫ל‪ .‬במוצאי הצום מקדשין הלבנה‪-‬וראוי‬ ‫לטעום משהו קודם לכן דאין לקדש הלבנה‬ ‫לכתחילה כשעדיין בתענית )ועדיף אף לנעול‬ ‫נעלים‪-‬חזו"ע( ומנהג רבים שגבאי ביהכנ"ס‬ ‫מביא מזונות שתיה ופירות לפתיחת הצום‬ ‫קודם ברכת הלבנה ‪.‬‬ ‫לא‪ .‬נהגו ליטול ידיים ג' פעמים לסירוגין‬ ‫במוצאי הצום )חסידות(‪.‬‬ ‫לב‪ .‬במוצאי הצום ‪ -‬ליל י' באב‪:‬‬ ‫• הספרדים‪ -‬מותרים בכיבוס ורחצה בחמין‬ ‫ותספורת ותגלחת )רק שלפי המקובלים‬ ‫אין להסתפר בלילה כלל כל השנה(‪.‬אך‬ ‫בשר‪/‬עוף ויין אין לאכול ולשתות עד ליל‬ ‫אחד עשר באב והוא הדין בענין ברכת‬ ‫"שהחיינו" שיש להחמיר שלא לברך עד‬ ‫ליל י"א באב )המחמיר במוצאי הצום‬ ‫בלילה גם בת"ה‪-‬תע"ב(‪.‬‬ ‫• ולבני אשכנז ‪ -‬מן הדין נהגו להחמיר בכל‬ ‫הפרטים דלעיל עד עשירי באב בחצות‬ ‫היום‬ ‫זמני סיום הצום ‪20:10 :‬‬ ‫ימיםהארץ‬ ‫‪(21‬רחבי‬ ‫יה"ר שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו בקרוב‪ ,‬ויקויים בנו מ"ש בספרים הקדושים שכ"א )בכל‬ ‫אלו יהפכו‬ ‫)ראה פרטים נוספים בעמ' ד'(‬ ‫למועדים‪ :‬י"ז בתמוז ‪ -‬יו"ט ראשון‪ ,‬ג' שבועות ‪ -‬חול המועד ויום טוב אחרון‪ ,‬ט' באב‪ ,‬אמן!‬ ‫"שבת חזון" ביבנה‬ ‫בבין המצרים מיעט אדמו"ר "באבא סאלי" בקבלת קהל מבקרים והירבה‬ ‫להסתגר ולהצטער על החורבן‪ .‬עריכת סעודות מאן דכר שמייהו לכל עת‬ ‫וזמן ‪ -‬ובפרט בתשעת הימים ‪ -‬אין זה הזמן‪.‬‬ ‫כאשר אדמו"ר "באבא סאלי" שהה ביבנה)שנת תשכ"ה( הגיע רבי חזן‬ ‫מארחו המסור בשהיותיו בירושלים ‪ -‬וקרובו מחו"ל‪ .‬הפציר האדמו"ר‬ ‫בהם שישובו לבקרו אחר ט' באב ואז יגמול להם כגמולם הטוב‪.‬‬ ‫כאן התערבה הרבנית ע"ה‪ ,‬והפצירה באדמו"ר‪ ,‬שבכל זאת לא ישלח את‬ ‫רבי חזן ואורחו בלא סעודה‪ ,‬הרי היום יום ההילולא של האר"י הקדוש‪,‬‬ ‫וכדאי האר"י הקדוש‪ ,‬שלכבודו יסעד אדמו"ר ביחד עם אורחיו החשובים‪.‬‬ ‫ומיד קיבל אדמו"ר את הצעתה של הרבנית‪ ,‬ובתוך זמן קצר התישבו‬ ‫לסעודה‪ .‬תוך כדי סעודה הפציר אדמו"ר "באבא סאלי"‪ ,‬ברבי חזן‬ ‫וקרובו‪ ,‬שישארו עימו עד לאחר תשעה באב‪ ,‬שחל באותה שנה ביום ראשון‬ ‫]צום דחוי[‪ ,‬כי הוא לא יכול להשלים עם העובדה שאורחים כה חשובים‬ ‫יפטרו ממנו רק בסעודה של מה בכך‪ ,‬ואדמו"ר לא ויתר‪ ,‬עד שרבי חזן‬ ‫הבטיח לחזור לשבת ולהשאר עד אחרי הצום‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬כולל שבת חזון‪ ,‬אין זכר לעצבות‪ ,‬רק שמחה וקדושה שררו בבית‬ ‫אדמו"ר "באבא סאלי"‪ ,‬מכניסת השבת ועד צאתה‪ .‬ואולם בבוקר אותה‬ ‫שבת‪ ,‬אדמו"ר התפלל בביתו‪ ,‬וביקש מרבי חזן שלא יאחר‪ ,‬ומיד לאחר‬ ‫התפילה יחזור הביתה לסעודת השבת‪ .‬רבי חזן ראה את הבעת פני‬ ‫אדמו"ר "באבא סאלי"‪ ,‬שונה ממה שרגיל לראות אצלו בשבת‪ ,‬אך לא‬ ‫שאל דבר‪ ,‬ויצא לתפילה‪ ,‬כשחזר לא יכל להתאפק מלשאול את אדמו"ר‬ ‫שמא אינו חש בטוב? ומדוע נפלו פניו? אז סיפר לו אדמו"ר‪ ,‬שחלם שאש‬ ‫ירדה מן השמים ושרפה חלק מהעולם‪ ,‬ובמוצאי שבת יגלה לו מה שראה‪.‬‬ ‫השבת עברה על רבי חזן במעט מתח‪ ,‬ובמוצאי שבת הזדרז לאחר התפילה‬ ‫והקינות לחדר אדמו"ר "באבא סאלי"‪ ,‬לשמוע מה בפיו‪ .‬בהתקרבו לבית‬ ‫אדמו"ר שמע קול המולה‪ ,‬ורק כשנכנס לבית‪ ,‬נודע לו שאדמו"ר גילה‪,‬‬ ‫שאשת בנו הצדיק מו"ר רבי מאיר זצוקלל"ה ]במרוקו[‪ ,‬נפטרה באותה‬ ‫שבת‪ ,‬ולכן כל הבית כמרקחה‪ ,‬ואכן לאחר מספר שעות נתקבלה הידיעה‬ ‫מחו"ל על המקרה המצער‪ ,‬ואותו צום עבר על בני הבית במשנה צער‪.‬‬ ‫במוצאי הצום‪ ,‬עת החלו מבקרים רבים לבא לבית אדמו"ר להביע את‬ ‫תנחומיהם על פטירת כלתו‪ ,‬שכח אדמו"ר "באבא סאלי" את צומו‬ ‫ותעניתו‪ ,‬וטיפל באורחיו‪ .‬אולם רק כשראה את רבי חזן חוזר מבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬עזב את חדרו בתירוץ כל שהוא‪ ,‬כשהוא משאיר שם את בני‬ ‫המשפחה עם המנחמים הרבים‪ ,‬ונכנס למטבח‪ ,‬כשהוא גורר אחריו את‬ ‫רבי חזן‪" :‬אתה אחרי צום ארוך ומתיש‪ ,‬ואתה אורח אצלי‪ ,‬ולכן רוצה אני‬ ‫לטפל בך ולהאכילך‪ ,‬כי אין בבית מי שיעשה זאת‪ ,‬בשעה כאובה זו"‪.‬‬ ‫היתכן‪ ,‬ענה רבי חזן‪ ,‬שכבודו יעמוד במטבח לשמשני הרי יכול אני לטפל‬ ‫בעצמי? ישוב כבודו לחדרו‪ ,‬ויקבל את כל הבאים לנחם‪ .‬לא‪ ,‬ענה אדמו"ר‬ ‫"באבא סאלי"‪ ,‬את הנעשה אין להשיב‪ ,‬לנפטרת לא אוכל לעזור יותר‪,‬‬ ‫ומאידך‪ ,‬יש עלי חובה קדושה כמארח‪ ,‬לטפל באורחי ולהאכילו‪ ,‬ובפרט לך‬ ‫שפתחת לי את ביתך והחזקתני תקופה כה ארוכה‪ ,‬לעולם לא אשכח לך‬ ‫זאת‪ ,‬ועל‪-‬כן תפסיק להפציר בי‪ ,‬לא אצא מן המטבח‪ ,‬עד שתגמור את‬ ‫ארוחתך‪ .‬וכך שהה אדמו"ר עם רבי חזן שעה ארוכה במטבח‪ ,‬כאשר בני‬ ‫הבית לא ידעו להיכן נעלם‪ ,‬והכריח את רבי חזן לטעום‪ ,‬ולו פעם אחת‬ ‫בחייו‪ ,‬ממה שיגיש לו אדמו"ר "באבא סאלי" בכבודו ובעצמו‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬ ‫] ו[‬ ‫תקנות חז"ל‪ -‬סימנים "זכר לחורבן"‬ ‫"אם אשכחך ירושלים‪ -‬תשכח ימיני תדבק‬ ‫לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה‬ ‫את ירושלים על ראש שמחתי"‬ ‫¸בתלמוד ובזוהר הקדוש בשולחן ערוך‬ ‫בכתבי הארי ז"ל ואחרונים ז"ל מוזכרים‬ ‫כמה וכמה תקנות חשובות סימנים ופרטים‬ ‫שונים כדי שלא נשכח חורבן ירושלים עד‬ ‫אשר ייבנה ביהמ"ק במהרה בימינו‪ ,‬אמן!‬ ‫א‪ .‬אחת התקנות החשובות‪ -‬אמירת "תקון‬ ‫חצות" )תקון רחל ותקון לאה( אחר חצות‬ ‫לילה‪ -‬עד עלות השחר )ראה הוראות‬ ‫מפורטות בנפרד(‪.‬‬ ‫¸אדם שלא יכול לקיים תקון חצות ותפילת‬ ‫שחרית בהנץ החמה או תקון חצות ואמירת‬ ‫סליחות‪ -‬תקון חצות עדיף )אחרונים(‪.‬‬ ‫¸וכך פוסק מרן השו"ע בעניין התפילה על‬ ‫החורבן )סימן א' סעיפים ב'‪-‬ג'(‪" :‬המשכים‬ ‫להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות‬ ‫המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף שני‬ ‫שלישי הלילה ולסוף הלילה שהתפילה‬ ‫שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות‬ ‫הרצויה‪ :‬ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר‬ ‫ודואג על חורבן בית המקדש" ע"כ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בשולחן ערוך )תק"ס ס"א(‪" :‬משחרב בית‬ ‫המקדש תקנו החכמים שהיו באותו דור‬ ‫שאין בונים לעולם בניין מסוייד ומכוייר‬ ‫אלא טח ביתו וסד בסיד ומשייר מקום אמה‬ ‫על אמה כנגד הפתח בלא סיד "אמה על‬ ‫אמה" ‪ 48‬ס"מ ‪ 48 X‬ס"מ )שיטת חזו"א ז"ל‪:‬‬ ‫‪ 60‬ס"מ ‪ 60 X‬ס"מ(‪.‬‬ ‫¸וכן הדין במדביק טפטים בכניסה שצריך‬ ‫לשייר מידה זו בלי טפט‪.‬‬ ‫¸ועיקר החיוב בבונה או קונה בית )מגן‬ ‫אברהם( )ולגבי שכירות אם קיבל דירה‬ ‫מסויידת אין צריך לקלוף ודוקא במקום‬ ‫שהמשכיר מקפיד על כך‪ -‬פטור(‪.‬‬ ‫¸יש מצריכים לשייר "זכר לחורבן" אמה‬ ‫על אמה כנ"ל גם במחסן )שנפרד מהבית( או‬ ‫חנות ששטחן ‪ 4 X 4‬אמות )‪1.92 X 1.92‬‬ ‫מטר( )חכם יעקב יוסף שליט"א‪ /‬ספר "אור‬ ‫שרה"(‪.‬‬ ‫ במקום שיש חשש לשלום בית אם ישייר‬‫אמה על אמה בלא סיד ‪ -‬הצעת מרן הגרב"צ‬ ‫אבא שאול ז"ל שיסייד באותו מקום בצבע‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫¸ודבר זה כמעט נשכח מלב מבלי משֹים‬ ‫וראוי להקפיד ולעורר על זה בבונים‪/‬קונים‬ ‫בית )מחברה‪/‬קבלן( שהלכה היא בשולחן‬ ‫ערוך‪ :‬וכתב הגר"ח פלאג'י זצ"ל‪" :‬כמו צער‬ ‫בנפשי על כמה בתי ישראל דאין להם ציון‬ ‫כראוי זכר לחורבן בית המקדש דצריך אמה‬ ‫על אמה נגד הפתח בלא סיד ועושין בזה‬ ‫תרתי לריעותא פחות משיעורא וגם טחין‬ ‫אותו במראה גוון שחור צח ואדרבא הוא‬ ‫מכלל יופי ואין בזה זכר לחורבן ואני שמעתי‬ ‫מפי אבא מארי האביר יעקב )פלאג'י זצ"ל(‬ ‫דאמר אלי שהיה בדוק אצלו שכל בית שיש‬ ‫בו אמה על אמה כשיעור נגד הפתח כדינו‬ ‫ומראה הלבנים נראה מטיט אז אותו הבית‬ ‫נכון עד עולם וכל הדרים בו‪ .‬וזה דרכו דרך‬ ‫הקודש שכל בית שהיה נכנס להיות מסתכל‬ ‫באמת הבניין זכר לחורבן אם היה עשוי‬ ‫כדינו ואם לא‪ ,‬היה גוער לבעל הבית מדוע‬ ‫ככה עשית? והיה מפציר בו עד שהיה מתקנו"‬ ‫)"מועד לכל חי‪ /‬חודש אב(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עוד תקנו שכאשר עורכים שולחן לאורחים‬ ‫)ביום חול( מחסרים מעט מקום פנוי‬ ‫להראות שאין השמחה שלימה )שם תק"ס‬ ‫ס"ב(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עוד פסק מרן )שם ס"ב(‪" :‬וכשהחתן נושא‬ ‫אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום‬ ‫הנחת התפילין" והרמ"א פסק שנהגו לשבר‬ ‫כוס‪ .‬וכן המנהג לשבר כוס זכוכית אחר ז'‬ ‫ברכות בחופה )כמו המעשה בברכות דף ל"א(‬ ‫ומדוע זכוכית?‬ ‫‪ y‬כשם שזכוכית יש לו תקנה כך לישראל יש‬ ‫תקנה ותקוה טובה‪.‬‬ ‫‪ y‬כשם שזכוכית תוכו כברו כן נהיה שלא‬ ‫ישלוט בנו יצר הרע‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תקנה נוספת כשאשה מתקשטת‬ ‫בתכשיטים לא תתקשט בכולם אלא תשייר‬ ‫בכל פעם תכשיט אחד שלא תענדנו‬ ‫)שם‪/‬מג"א(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אמנם מרן שו"ע פסק )תק"ס ס"ג(‪" :‬וכן‬ ‫גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל‬ ‫משמיעי קול של שיר לשמח בהם ואסור‬ ‫לשומעם מפני החורבן" וזה כפסק הרמב"ם‬ ‫ז"ל וכל זה שלא במקום מצוה‪ .‬ובימינו‪,‬‬ ‫רבים נוהגים להקל לשמוע שירי קודש‬ ‫וניגונים בימות החול שלא במקום מצוה‬ ‫וזאת עפ"י הטעמים שהובאו במאירי )שירות‬ ‫ותשבחות להשם יתברך‪ ,‬במקום שאין‬ ‫פריצות והוללות‪ ,‬אין איסור( ובכמה‬ ‫אחרונים )שבשמיעת כלי נגינה דרך רדיו‬ ‫וטייפ לא גזרו חז"ל על כלים אלו שלא היו‬ ‫בעולם(‪) .‬פסקי מרן הראשל"צ הגרע"י‬ ‫שליט"א(‪].‬והאור לציון מחמיר כל השנה‬ ‫ומיקיל רק לחולה עצבות וכדומה [‬ ‫¸בימי הספירה ובימי בין המצרים במקום‬ ‫שאין סעודת מצוה בזמנה אוסרים את‬ ‫שמיעתם גם דרך רדיו‪ /‬טייפ‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מתקנות חז"ל הנוספות‪ :‬הרואה ערי‬ ‫יהודה ירושלים ‪ -‬והמקדש בחורבנן ‪ -‬אומר‪:‬‬ ‫"ציון מדבר היתה ירושלים שממה" ‪ -‬וקורע‬ ‫)טפח‪-‬בבגדיו(‪) .‬על ירושלים(‪ " .‬בית קודשינו‬ ‫ותפארתנו אשר היללוך בו אבותינו היה‬ ‫לשריפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה" )על‬ ‫המקדש(‪ -‬וקורע‪.‬‬ ‫וכך נפסק בשו"ע ‪ -‬תקס"א )ס"א‪ -‬ס"ה(‪.‬‬ ‫והרבה מהפוסקים בדורנו סוברים על שכן‬ ‫צריך לנהוג בהגעה בדורנו לכותל‬ ‫המערבי)וכשרואים המסגדים(‪] .‬ויש מקילים‬ ‫כשרואים את הכותל בלבד[‬ ‫]ויש שסוברים שלא נהגו בכך מכמה טעמים‬ ‫)חלק מפוסקי ספרד( ויש שהציעו להשאיל‬ ‫בגדיהם לאחר ע"י נתינת מטבע לאחר וכו'‬ ‫ולא נאריך כאן בזה[‬ ‫ח‪ .‬תקנה נוספת שאמנם לא נזכרה בתלמוד‬ ‫אך בזוה"ק נזכרה‪ :‬וכך כתב רבינו יוסף‬ ‫חיים זיע"א בספרו בן איש חי )שנה א' פרשת‬ ‫"בהר‪ -‬בחוקותי" א'(‪:‬‬ ‫כתב רבינו האריז"ל בשער המצוות שצריך‬ ‫האדם לזכור בתוך אכילתו את חורבן בית‬ ‫המקדש כמ"ש בזוהר הקדוש פרשת‬ ‫"תרומה" וידאג בליבו על זאת שבזמן שבית‬ ‫המקדש קיים היתה השכינה מקבלת שפע‬ ‫מעולה ומשובח ממה שהוא אחר החורבן על‬ ‫כן ירגיל לומר )בתוך סעודתו( כך‪" :‬לשם‬ ‫יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו‬ ‫ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה‬ ‫ביחודא שלים בשם כל ישראל הריני זוכר‬ ‫את ירושלים אשר חרבה בעונותינו והריני‬ ‫מצפה לבנינה שיבנה אותה הקב"ה במהרה‬ ‫בימינו‪ ,‬אמן‪ .‬ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו‬ ‫ואלוקי אבותינו שתשכון בתוך ירושלים‬ ‫עירך כאשר דברת וכסא דוד עבדך מהרה‬ ‫בתוכה תכין ובנה אותה בניין עולם במהרה‬ ‫בימינו וקיים בה מקרא שכתוב )זכריה ב'‬ ‫ט'( "ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב‬ ‫ולכבוד אהיה בתוכה"‪.‬‬ ‫‪YZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYYYZYZYZYZYZY‬‬ ‫עוד משחר נעוריו ציפה אדמו"ר "באבא סאלי" זיע"א ועל כל ישראל‬ ‫לגאולה והכשיר עצמו לקבלת פני משיח צדקינו הרדיפות שהיו מנת חלקו‬ ‫בגלות הביאוהו להתפלל ולהפציר יום יום על הגאולה‪.‬‬ ‫תקון חצות חוק ולא יעבור בסדר יומו והוא מזיל דמעות כמים על גלות‬ ‫ישראל וגלות השכינה בכל ימות השנה וקל וחומר בן בנו של קל וחומר‬ ‫בימי בין המיצרים בם הרבה בקינות ובכיות מרובות על צרות עם ישראל‪.‬‬ ‫מי שראה את אדמו"ר "באבא סאלי" זצ"ל בימי תשעה באב עת ישב על‬ ‫הקרקע וקונן מרה על החורבן משך שעות ארוכות יכול להעיד שהיה נראה‬ ‫כאדם שאיבד באותו רגע את היקר שיש לו‪.‬‬ ‫בימים אלו מיעט הרב בקבלת קהל והרבה להסתגר ולהצטער על החורבן‪.‬‬ ‫אמנם בשבת כולל "שבת חזון"אין זכר לעצבות רק שמחה וקדושה שררו‬ ‫בבית האדמו"ר זיע"א ‪.‬‬ ‫בעת עלותו ארצה בשנת התרפ"ד ]‪[1992‬והוא בן ל"ב ]‪ [32‬שנים צעדיו‬ ‫הראשונים בירושלים היו לחונן את עפרה מול שריד מקדשנו בכותל‬ ‫המערבי שם שפך שיחו על אורך עגלות צער השכינה ומתחנן על לגלותינו‬ ‫ופדות נפשנו בביאת משיחנו ובבנין בית מקדשנו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫‪ZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYYYZYZYZYZYZYZ‬‬ ‫]ז[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬ ‫זמני "תיקון חצות"‪ ,‬כללים והלכות‬ ‫‪ y‬חול המועד פסח‪.‬‬ ‫אומרים "תיקון רחל" בלבד‪:‬‬ ‫‪ y‬ליל ט' באב‪.‬‬ ‫‪ y‬בימים שבין י"ז תמוז עד ט' באב )לא‬ ‫כולל ימי שישי‪ ,‬שבתות‪ ,‬ערב ר"ח‪ ,‬ור"ח‬ ‫אב וט' באב( מחצות היום עד ערוב היום‬ ‫)שקיעה(‪.‬‬ ‫אומרים "תיקון לאה" בלבד‪:‬‬ ‫‪ y‬ימים שאין נופלים על פניהם‪ -‬בלילות‬ ‫שקודם להם‪.‬‬ ‫וכן‪:‬‬ ‫‪ y‬עשרת ימי תשובה )ללא ראש השנה‪,‬שבת‬ ‫תשובה וכיפורים שאז לא אומרים שום‬ ‫תיקון כלל(‪.‬‬ ‫‪ y‬ממוצאי כיפור עד ראש חודש חשוון כולל‬ ‫חול מועד סוכות‪.‬‬ ‫‪ y‬לילות ראשי חודשים‪ .‬וכן ליל ערב ראש‬ ‫חודש אחר שעת המולד‪ .‬ח' ימי חנוכה‪ ,‬ט"ו‬ ‫בשבט‪ ,‬ימי פורים )י"ד‪ ,‬ט"ו אדר א' ואדר‬ ‫ב'(‪ ,‬ט"ו באב‪ ,‬ימי העומר ]זאת אומרת‪:‬‬ ‫מר"ח ניסן עד י"ב סיון )‪ 71‬יום( אומרים‬ ‫"תיקון לאה" בלבד‪ .‬ולהוציא שבתות‪7 ,‬‬ ‫ימי פסח כולם וחג השבועות שאין אומרים‬ ‫כלל "תיקון חצות"[‪ ,‬בבית אבל בר מינן )‪7‬‬ ‫ימים(‪,‬‬ ‫בבית חתן )‪ 7‬ימים(‪ ,‬בליל המילה ל‪-‬ג' בני‬ ‫אדם‪ :‬אבי הבן‪ ,‬סנדק‪ ,‬מוהל‪ .‬בשנת‬ ‫השמיטה בארץ ישראל בלבד‪.‬‬ ‫"תיקון חצות‪" :‬תיקון רחל"‪ -‬יושב על‬ ‫בד‪/‬כרית‪/‬שטיח על גבי הריצפה‪ .‬כשיש‬ ‫"תיקון לאה" בלבד‪ :‬יושב עג"ב ספסל‪,‬‬ ‫כסא‪ ,‬ספה וכדו'‪.‬‬ ‫* וידוי קודם "תיקון חצות"‪ .‬ואם היה ער‬ ‫ואמר וידוי בק"ש שעל המיטה )כמה דקות‬ ‫קודם( לא יחזור לומר וידוי בתיקון חצות‪.‬‬ ‫* נשים לא תאמרנה "תיקון חצות" כלל‬ ‫)בא"ח( – ]לדעת כה"ח וכ"ד מרן הגרע"י‬ ‫שליט"א שיכולות לומר [ ‪.‬‬ ‫* זמן "תיקון חצות"‪:‬מחצות הלילה עד‬ ‫עלות השחר‪ .‬לפי מרן הבן איש חי ז"ל עד‬ ‫חצי שעה קודם עלות השחר‪.‬לפי מרן‬ ‫הגר"ע יוסף שליט"א עד עלות השחר‪ .‬ולפי‬ ‫הרב מצליח מזוז ז"ל "תיקון לאה" אפשר‬ ‫לסיים עד ‪ 5‬דקות אחר עלות השחר] וכ"ד‬ ‫מרן הגרע"י שליט"א – ולא הגביל בכמה‬ ‫דקות –רק כל זמן שעדיין חשיכה ]הליכות‬ ‫עולם[ ‪.‬‬ ‫* ספר "שלימות הלב" )רבינו ישועה בסיס‬ ‫זצ"ל סידור "איש מצליח"(‪:‬‬ ‫א‪ .‬יתעורר הגבר ויעזוב השינה לקום‬ ‫בחצות לעבודת קונו‪ ,‬לתקן נשמתו‪ ,‬ברוב‬ ‫חדותו ובהשכמתו להיות נשמתו שמורה‬ ‫ותפילתו ברוכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אתם בני גבורות דמעות הורידו‪ ,‬וקומו‬ ‫זמן חצות‪ ,‬טהרו ידיכם‪ ,‬כוונו להקים‬ ‫מלכות נופלת‪ ,‬סגירת עיניים פתחו‪ ,‬צדקתי‬ ‫קרובה‪ ,‬רפואה שלימה תבא‪.‬‬ ‫* אחת התקנות החשובות שתקנו חכמים‬ ‫ז"ל אחר החורבן כאות "השתתפות"‬ ‫בגלות השכינה ובצערה היא אמירת‬ ‫"תיקון חצות"‪.‬‬ ‫* מעלות גדולות‪ ,‬רמות ונשגבות נאמרו‬ ‫למשכימים קום או לאותם ערים בשעות‬ ‫הלילה לומר "תיקון חצות" וכן פסקו‬ ‫הפוסקים שאם אדם יוכל לומר "תיקון‬ ‫חצות" וע"י כך יפסיד תפילת שחרית‬ ‫ב"הנץ החמה" שידוע כמה וכמה רבו‬ ‫מעלות התפילה בזמנה בכל זאת נפסק‬ ‫שעדיפה "תקון חצות" על תפילת "הנץ‬ ‫החמה" אם אינו יכול לקיים שתיהן‪ .‬וכן‬ ‫אם אין זמן עדיף "תיקון חצות" על‬ ‫אמירת סליחות‪") .‬שארית יוסף" ח"א(‪.‬‬ ‫וכבר הבאנו לעיל פסק מרן שו"ע בענין זה‬ ‫)ראה ס"א לעיל(‪.‬‬ ‫¸אנו מציגים לפניכם חילוקי הזמנים‬ ‫לאמירת"תיקון חצות" )מלא‪" :‬תיקון‬ ‫רחל"‪"+‬תיקון לאה" או חלקי‪" :‬תיקון‬ ‫לאה"(‪ .‬למשך ימות השנה‪ ,‬למען יהא עזר‬ ‫לכל נצרך‪:‬‬ ‫"תיקון חצות" מלא‪" :‬תיקון רחל" ‪+‬‬ ‫"תיקון לאה"‪:‬‬ ‫אין אומרים כלל תיקון חצות" לא "תיקון‬ ‫רחל" ולא "תיקון לאה"‪:‬‬ ‫‪ y‬לילות שבת של כל השנה‪.‬‬ ‫‪ y‬לילות ימים טובים )פסח‪ ,‬שבועות‪ ,‬ראש‬ ‫השנה‪ ,‬כיפור‪ ,‬סוכות‪ ,‬שמיני עצרת‪/‬שמחת‬ ‫תורה(‪.‬‬ ‫‪YZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYYYZYZYZYZYZY‬‬ ‫"מורא מקדש" ‪ -‬מדיני הכותל המערבי‬ ‫"‪"˘„˜Ó‰ ˙È· Ï˘ È·¯ÚÓ‰ Ï˙ÂÎÓ ‰ÈÎ˘ ‰ÊÊ ‡Ï ÌÏÂÚÓ‬‬ ‫"‪"ÌÏÂÚÏ ·¯Á ÂÈ‡˘ (È·¯ÚÓ‰ Ï˙ÂÎÏ) ‰"·˜‰ ÂÏ Ú·˘‬‬ ‫א‪ .‬חובה קדושה להכנס ליד הכותל‬ ‫המערבי ביראת כבוד וכובד ראש וחלילה‬ ‫להקל ראש כלפי הקודש ולכן אסור‬ ‫מעיקר ההלכה להכנס שם בגילוי ראש בין‬ ‫אנשים ובין נשים והנשים אשר מוזהרות‬ ‫ועומדות שבכל הליכתן חייבות ללבוש‬ ‫בגדי צניעות כל שכן שמוזהרות בלכתן אל‬ ‫הכותל המערבי לבל יכנסו בבגדים ללא‬ ‫שרוולים או במחשוף ח"ו לא תהא כזאת‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מצווה לנשק אבני הכותל ולחונן את‬ ‫עפרה כמ"ש "כי רצו עבדיך את אבניה‬ ‫ואת עפרה יחוננו" )תהלים ק"ב(‬ ‫ג‪ .‬אסור לבא ליד הכותל לשם ביקור של‬ ‫טיול או לשם צילום לבד ואסור לאכול‬ ‫ולשתות ליד הכותל ‪ -‬שנתקדש המקום‬ ‫לתפילה ע"י רבבות ישראל‪ .‬והמיקל ראשו‬ ‫בשיחה בטלה או באכילה ושתיה ועישון‬ ‫עוונו גדול מנשוא ואם עושים ברית מילה‬ ‫ע"י הכותל כיבוד הממתקים והמגדנות‬ ‫יהיה מחוץ לתחום הכותל‬ ‫ד‪ .‬מכאן גם יש ללמוד שחובה לכבות‬ ‫פלאפונים בעת כניסה לתחום הכותל‬ ‫המערבי וקל וחומר מבית כנסת!‬ ‫)יראה כה"ח תעניות )ח"ז סי תקנ"ד‬ ‫סק"ג( בעניין המעשן בט"ב ותחת חופת‬ ‫חתנים וה"ה נראה גם הדבור בפלאפון‬ ‫בעת עריכת חופה([‬ ‫ה‪ .‬מותר למתפללים שעל ידי הכותל‬ ‫להכניס יד בתוך הסדקים שבין נדבכי‬ ‫הכותל ומותר לאיש לא טהור להכנס בלא‬ ‫טבילה על יד הכותל ולהתפלל שם וכן‬ ‫הדין ליולדת לפני טבילתה כי הכותל‬ ‫המערבי הוא חומת הר הבית ולכן מותר‬ ‫להכנס שם עם נעליים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ויש להזהר שלא לנתוץ אפילו חלק‬ ‫קטן מאבני הכותל וכן שלא לקחת מעפר‬ ‫שבין נדבכי הכותל‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ענבים הגדלים בהר הבית בזמן הזה‬ ‫ומובאים למכירה על ידי הערבים מותר‬ ‫לקנותם ולאוכלם וכן מים שנשאבו ע"י‬ ‫הערבים מהבור שבעזרת בית המקדש‬ ‫מותר לשתותם‪.‬‬ ‫ח‪ .‬כשיש צורך בדבר מותר לחתוך‬ ‫בזהירות את העשבים הגדלים בין אבני‬ ‫הכותל ואין שום קדושה בעשבים אלה‪.‬‬ ‫ט‪ .‬אסור לטוס במטוס או הליקופטר על‬ ‫שטח הר הבית להשקיף עליו כי קדושת‬ ‫אויר העזרה וההיכל נמשכת עד לרקיע‬ ‫והרי הוא כעזרה‪.‬‬ ‫י‪ .‬אסור להכנס בזמן הזה להר הבית‬ ‫שהוא מקום המקדש כולל שטח ההיכל‬ ‫והעזרות והחיל מפני שכולנו טמאי מתים‬ ‫וקדושה ראשונה שקידש שלמה המלך ע"ה‬ ‫את ביהמ"ק קידשה לשעתה ולעתיד לבוא‬ ‫וקדושת המקדש מפני שכינה ולפיכך‬ ‫הנכנס למקדש בזמן הזה מתחייב באיסור‬ ‫כרת ומצווה לפרסם הדברים להסיר‬ ‫מכשול מדרך עמנו‪] .‬פסקי מרן הראשל"צ‬ ‫הגר"ע יוסף שליט"א קול סיני‪ /‬חזו"ע‪/‬‬ ‫ילקו"י קצוש"ע‪/‬ח"ב[‬ ‫]ח[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬ ‫מהו היום הקובע לשנות ערלה לחקלאים‪ ,‬בני המושבים ובעלי הגינות?‬ ‫¸נפסק בשו"ע )יו"ד סי' רצ"ד ס"ד‪ -‬הל' ערלה( שעץ שניטע ב‪ 15-‬יום הראשונים של חודש אב ‪ ,‬עולה לו ל"שנת ערלה" אחת‪ ,‬כיון שהוא ‪ 44‬יום קודם ראש‬ ‫השנה‪ ,‬והנוטע ביום זה "הרויח" שנה אחת לערלה )ומונה עוד שנתיים‪ -‬ויש ממתינים עד ט"ו בשבט שאחריו(‪.‬‬ ‫לפי זה עיקר הרווח הוא בנטיעה עד סיום יום ט"ו באב‪) .‬השנה יום שני (‪.‬‬ ‫ומה לגבי מי שנטע בט"ז באב )ליל שלישי(או ביומו?)ומדובר בנטיעה של שתיל ללא אדמה כלל(‬ ‫¸לפי מרן הראשל"צ פאר הדור הגר"ע יוסף שליט"א‪ -‬מי שנטע השנה עד יום ב' ט"ו באב בשקיעה "הרויח שנה"‪.‬‬ ‫ואם נטע בט"ז אב )יום שלישי( ]או לילו מן השקיעה ואילך)‪" [7:28- 7:26‬הפסיד" ומונה מראש השנה הקרוב ג' שנים )"קול סיני" הל' ט"ו בשבט עמ' ‪ 12‬הערה‬ ‫‪ 15‬ופסקי מרן הגרע"י והגרי"צ יוסף שליט"א דיני ערלה(‪.‬‬ ‫לפי מרן החזון איש זצ"ל‪ -‬גם מי שנטע בט"ז אב עד השקיעה )‪ 7:25- 7:27‬ברחבי הארץ ( "הרויח" שנה דאמרינן מקצת היום ככולו )עפ"י המאירי( ומונה לדבריו‬ ‫מראש השנה הקרוב עוד שנתיים‪.‬‬ ‫סגולות לומר ביומא דהילולא דצדיקיא ‪Y‬‬ ‫ט"ו תמוז‪ -‬יום א'‬ ‫כ"ז תמוז‪ -‬יום שישי‬ ‫אור החיים הקדוש‬ ‫"רבינו חיים בן עטר‬ ‫ע"ה‬ ‫זכרונו לברכה ולטובה"‬ ‫יוסף הצדיק‬ ‫)לסברא ב'(‬ ‫"יוסף הצדיק ע"ה‬ ‫זכרונו לברכה‬ ‫ולטובה"‬ ‫א' מנחם אב )ר"ח(‬ ‫יום ב'‬ ‫כ"ט תמוז‪ -‬יום א'‬ ‫)ערב ר"ח(‬ ‫אהרן הכהן‬ ‫"אהרן הכהן ע"ה‬ ‫זכרונו לברכה ולטובה"‬ ‫רש"י ז"ל‬ ‫"רבינו שלמה יצחקי‬ ‫ע"ה‬ ‫זכרונו לברכה ולטובה"‬ ‫ה' מנחם אב‪-‬‬ ‫יום שישי‬ ‫האר"י ז"ל ע"ה‬ ‫"רבינו יצחק לוריא‬ ‫אשכנזי ע"ה‬ ‫זכרונו לברכה‬ ‫ולטובה"‬ ‫כולם ‪ 24X‬פעמים‬ ‫עדכון שווה פרוטה –)למעשר שני ‪/‬רבעי –פדיון הבן ועוד( עדכני בסמוך לזמן ההדפסה )בתמוז תשע"א (‬ ‫‪ 1‬גרם כסף מזוקק ‪₪ 4.6815‬‬ ‫‪ 1‬פרוטה ‪1/40) -‬ג' כסף( ‪ 11.7) ₪ 0.1170‬אג'(‬ ‫]לחילול מעשר שני ‪/‬רבעי[‬ ‫*ב‪ 8 ₪ 1-‬פעמים‬ ‫* ב‪ 4 ₪ 1/2 -‬פעמים‬ ‫*ב‪ 85 ₪ 10 -‬פעמים‬ ‫*ב‪ 42 ₪ 5-‬פעמים‬ ‫*ב‪ 17 ₪ 2-‬פעם‬ ‫* לפדיון הבן )‪ 93‬ג' כסף( כ‪₪ 436 -‬‬ ‫* שיעור ‪ 200‬זוז ) עיקר כתובה( למרן שו"ע ‪ 112.5‬גר' כסף כ‪) ₪ 527 -‬זוזי דרבנן(‬ ‫* לרמ"א ‪ 900‬גר' כסף כ‪)] ₪ 4.214 -‬כפול ‪– 8‬זוזי דאוריתא( שו"ע אבה"ע סי' ס"ו סעי' ו'[‬ ‫‪ùã÷åî äæ ïåéìâ‬‬ ‫לרפו"ש‬ ‫רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה‬ ‫שליט"א‬ ‫יחיא זכריה בן זהרה נ"י‬ ‫מרגלית בת חממה תחי'‬ ‫לע"נ‬ ‫מירב ז"ל בת אביבה תחי'‬ ‫החייל אבנר ז"ל בן מרגלית תחי'‬ ‫אברהם בן עוואד ז"ל‬ ‫יהודה בן יחיא ז"ל‬ ‫לע"נ‬ ‫הרבנית הצדקת מרת רוחמה אביחצירא זצ"ל‬ ‫אשת חבר לאדמו"ר רבי אברהם אביחצירא זצוק"ל )בבא האנה(‬ ‫בתו של אדמו"ר עט"ר סידנא בבא סאלי זצוק"ל וזיע"א‬ ‫וכלתו של אדמו"ר עט"ר סידנא בבא חאקי זצוק"ל וזיע"א‬ ‫נפ' כ"ב תשרי תשע"א‬ ‫נדבת‬ ‫ר' אליהו ואלישבע רצון‬ ‫להצלחתם ולהצלחת רעות בת‬ ‫אליהו תחי' חזרה בתשובה אמן‪.‬‬ ‫לעלוי נשמת‬ ‫מחפוד בן סעדה ז"ל‬ ‫יונה ז"ל בת אורה תחי'‬ ‫ציונה ז"ל בת אורה תחי'‬ ‫)ט"ו אייר תשע"א(‬ ‫להצלחת‬ ‫עדנה בת חנה תחי' וב"ב‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫איז'ה )עליזה( בת עליה ז"ל‬ ‫)ב' אב תש"ע( שרה בת איז'ה ז"ל‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫ליששכר ומזל כהן וב"ב‬ ‫ליוסף ומזל בוכריס וב"ב‬ ‫ולרפו"ש‬ ‫מזל בת רחל )כהן( תחי'‬ ‫לע"נ חנה בת‬ ‫זוהרה ז"ל‬ ‫)מעלימי(‬ ‫)נפ' ג' סיון תשע"א(‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מוסה בן צאלח ז"ל‬ ‫מרדכי בן חלימה ז"ל‬ ‫יעקב בן זאב ורחל ז"ל‬ ‫חנה בת מרים ז"ל‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לאלירן בן רינה נ"י‬ ‫ואביטל בת מרסדס תחי'‬ ‫וב"ב שיחיו‬ ‫ציונה בת עפיה ז"ל‬ ‫תקוה בת סאלמה ז"ל‬ ‫עפיה בת סלמה ז"ל‬ ‫לרפואת‬ ‫יוסף בן זוהרה נ"י‬ ‫אליס בת לאה תחי'‬ ‫ציפורה בת חביבה תחי'‬ ‫ברוריה בת חביבה תחי'‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לזיווג הגון‬ ‫רחמים נ"י בן איז'ה ז"ל‬ ‫יהודה נ"י בן איז'ה ז"ל‬ ‫לרפו"ש וזיווג הגון‬ ‫רחמים דעוס בן נור נ"י‬ ‫יו"ל ע"י "ישיבת באבא סאלי"‬ ‫בנשיאות האדמו"ר רבי ברוך אביחצירא‬ ‫שליט"א‬ ‫נתיבות ‪ -‬ת‪.‬ד‪394 .‬‬ ‫מאיר בר שרה ז"ל )י"ד תמוז(‬ ‫לרפו"ש‬ ‫דוד בר שרה ז"ל )ט"ז תמוז(‬ ‫שולמית בת שרה תחי'‬ ‫אברהם בר שרה ז"ל )כ"ו תמוז(‬ ‫שרה בת סוליקה תחי'‬ ‫סוליקה בת אסתר ז"ל )ז' תמוז(‬ ‫שמחה בת אסתר תחי'‬ ‫לרפו"ש‬ ‫רחל בת גומרי תחי'‬ ‫סעדיה בן צלאח נ"י‬ ‫טל‪ 08-9940900 :‬פקס‪08-9945171 :‬‬ ‫להערות והבהרות ‪-‬‬ ‫‪057/3189443 08/9944434‬‬ ‫‪Shimon@babasali.co.il‬‬ ‫‪www.babasali.co.il‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫ר' משה‬ ‫אלפסי ז"ל‬ ‫בר עישה תחי'‬ ‫לזיווג הגון‬ ‫דוד נ"י‬ ‫בן שרה‬ ‫תחי'‬ ‫לזיווג הגון‬ ‫ורפו"ש‬ ‫ברכה‬ ‫והצלחה‬ ‫רצון דר נ"י‬ ‫ולבנותיו‬ ‫היקרות‬ ‫עדן‪ ,‬דורון‬ ‫ומעיין‬ ‫שיחי'‬