שמן משחת קדש | שלמה בר דוד מולכו
?$3
מיז*
*?1
^
^
^
>ג< >ג<
^ ^ ^ ^ 5״:י ^ ^
>א ^< ^^ ^ ^ ^ ^ ^ 5?? 5
^
>׳< >׳> <.גי >ג< >י<י /י* >׳< מ0י*א 0ג* *** >*> <:י
*״ ״״ ^ ?*י *!< >ג< ז*י >׳< >> <7.ג* >ג<>> *1ג<> <1ע*
פחח
*?3£8
?3£83
זה ספי ש מ ן
קרש
משחו?
אנכי העייותיהז ממה שישיגה ין־י יל כהה אנכי
3£££
תולעת ולא איש שפל יןנשיס כמוני ה י ו ס נ ע ״ ר ר ^ ד י ן ך ^ ,
ל
נ
מ
י
לכ•׳ ב נ ל ן ר ש *
קי י
מ
נ
נאם הצעיר ח מ י י ש ל מ ח נ ן לא״א זקן ונש!ה פ נ י ס ,י ו י ף
צרקה ןחנןי דריז־ס ומוקיר יבנו כמ)ר".רר ר ן ר י״ץיו <*־;•
תנננ״ה אל מקום ־ * מ ר ע •־
אשי תחת ממשלת איונט המלךשולפ! ] /כ ר ל ל ח מ י ך
"״
יי"ה
5 ^ 8
8$מ3
3£*£$
3#$$
בשניו
שמן משמ״תמד״שיהי״חז״
ו
?יולו ו ו
ביהוס השותפים הלא המה ה״ה נז״־יפאל
״ קלעי ני"!
וסגתסלקמ ממקק היקי י ל י י " י 0 1 * 1 3נהמן ה
נ ע
ה
נ
אכי״הם
הוגה ע"׳ זעייא ימןתלמיייא
ני״ו בכה״ר שמואל ז ל ליה
מ־יאנ־ה
38#8
1:ץנ161נ31131ד6 3ג>3ווו ח66נ 11351ז6ז15 56ו"1
ו18א3013?[008ד־[
שטמשע^ 5314 13111
11ץ00111ז11219 ,8
£1־י_ 972-0777(0718
0מ>972-0178 (718)-
3
1
\ /\ 016111x6
6־ז6\^ 8001> 51:0־זכ161־ 1ח69616156ו8
1ח1 6 * /\76
ץ.א
(718
,חץ001>1־ז.8
6[4409
11204
( 4 3 6 - 1 1 6 5
הספר הזה צולמה על ידי אחים גאלדענבערג
וניתן להשיג ממנו ט ו פ ס מכורך ,במחיר סביר ,אצל:
בימ״ס ביגלאייזן
6ו1ח4409 16 /^6
יו1
(718) 436-1165
הון ועושר בביתו וצדקת! עוסדת לעד .זה וזמתב תניף ומשאילו לאחרים)כתזמת דף ר(.
כל הסברו־ סקחו של צדק כאל! םק״ם עשרת הדברזת )פם״ז כ״ג <״ח(
ע ל ה ט ו ב <זכד
האי גברא מךדא ,הדבגי הע<ד והחשוב
מו״ה חיים הירש ליימןידער ני״ו
וגנו החשוג גזומה לו ,מו״ה שלמה גי״ו
,
שהשאילו לנו את הספדים האלו להדפיסם לעילוי נשפת
אביו וזקינו הרמי החסיד והמופלג
מו־ח אליעזר ב־ר שלמה ז״ל
גלע״נ אפו המועוז ובעלת חסד
מרו* לעא גת ו׳ שלמת ע״ ה
תנזגב״ה
•**
נדפס אצל
אחים גאלדענבערג
, ^ . 11219ו ^ ^ ס ס ח פ ^ ^ ^ ו ע ב ו ־5022
7£1_. (718) 972-0777
?<0(. (718) 972-0178
הוצאתיו לאור בעזהשי״ת כדי לזכות אה הרבים
כי הספר החשוב הזח הוא יקר המחאות
זכות המהגר יעמוד לי ולכל משפחתי להתברך
גבדבה וומלחוז ובכל מילי דמיטב
איסור השגת גבול ידוע ,וחוק הממשלה התממה גלוית,
ובל יזיד איש להדפיס חיבור הזה בלי רשותי ,ושארית
ישראל לא יעשו עולה ויתברכו ממעון הברכות
המר׳׳ל
יצחק בראך
.¥. 10950א*0£,א\*0
19141 781-8495
נדפס פה ב ר ו ק ל ץ נ.י.
שנת תשנ׳יג
הקרבת ב־ ענתהת הזהב ש י ^ ו 7ד7ק
ירושלים ודו
ל ע נ י י כמצניהזנהעו״יו י גי איס
אתי ואין שני געלמא יי נרא כרעותיה *
כמדות ונלעויו בטעמיה והלכתית •יהינחכמחא לחכימין ולועיא ?ולתיה
לא ראי זה כראי ןהלא שזו נשיעוריהן זיתיהס שונןת ;
לילה כיוס יע*יר
מתעשר מ י ו נ הוכי״ם ורנ פנינים תפוחי זהב •במשכיות י
לקראת נכין״יס וכלים מכלים שונים את הנכות)איו תמפיףית י אובליס למעיט'
נקוייס אן קליות • ז י נ ן כמו רמיס עליות י מרווחים כעמודיס ןהמנונות :
וןונה עולמו והשביע נצחצחות • עושה מינתו קכע נינ״ןשל קיזשים וממלת
.
משפתות ״ לשמוע כלמודים את חוקיהאלהים ואת תורותיו והמה פתיחות
מנקר לערב לא יפחות מהחלונות 1
אשר ישכון הענן עליו מיהנ יהכו ליה מנה אחת אפיס.יורה יורה •ד־ן • ו י ;
רובץ נץהמשפעיי״ס ״ ימיב נ י ר א יאו״נ• נאשיתא -מייני גנר יאיר געצס
השמים• ונעשה כמעין המתגנר שת״ס עשרה ע״נות 1
חכי לנפשי״הנהי•
חורה של חשי חורה חתומה ניתנת דלתותיה ננעלות י
כבש״י יןתרא״י נינה? גולות עליות וגולות מ״1עיןה נוןלשי* ויפצל ני,ס כצלוין
מחשוף הלפןלמות צומת לינות •
#
צדיקים שמגיע אליהם אור הגנון ני גזא לרחמנא • ויוצא פרח ויצק ציץ
נהירין ליה שביל• דרק״עא כשבילי יכה״י לע״ה בחנמ**
יפרח כשושנה •
ובמכוני* • כצ מיל• רכסי סתום ומשאו פתוח וילב״שס כתנות .
בינעו מוכיח מתוכו נהור כהוריה בשרגא שמשא אכולי עלמא .עןינו באנו
לרגל המלאכה לרך נבר פעל״מא • פתחו; פתוח .בדרך התגרים הון במילי
זעלמא 4כנגר צמי או נפיתים והלכתא לשגרות או שהיו אונות 1
כח נירחכמ׳יס לאסור אישי על נפשו * כגמר יצא ומנח בניו ואת כל יבושו *
כרע רב ק כאריה חיליה לאורייתא ובקרבו •שים או״ר ב ו נזר אלהיז על ראשו ״
הוא יאי ונולתיה יאיחזזתו מוכיח עליו מפאת מ י ו ותקרא! לו השכ״״נות ו
ה
נושה כמיקיות פוס ממלל י נ י ב ן י מ ע מ ו } ליה נ ל י י ן .ו נ ה י יוצא מפיו יעת
והנוצה לא מי גנים ולאמי תמציות אך מעיין * ע1טה אזר כשלמי .פיתח
כינרים ודגי־שן ינריס על בורי•! *כל מיל׳ מןר מיצידמןיבנינלינרי כינהו
יוצאות הנ״ונות*
ידע לרצויי
זנות תולה תלהויגלול שמניא לירי מעשהומ״ין סתיק ליה י
פ * מפיון מרגציוה
למאריהילןול תתו ניתחו השמים על דאשתמעקליה •
יש
ן מ י ן של זהור״ית ח?ן סשתקיס זקפתי מנוון *
הקדמת
8גיש תלם ואשכח מיגניתא והוציא בלי למעשהו ״ מילא ביישו מן המאיכלד!
הפנימיות ויהי ידיו אמונה י ו ם •דהו * יכיא בפיריו וגם בעיליוגהיה שלהן*
זה מעלה אמכה ליאודיס היתה אורה ״ שמש ומגן כיונה זו שכנפיה מגינות ;
קלושה לפניו הא" ספרא דבי רב והיה קיש ״ ראו הביא לפז התיק עם ה ס :י
תיקז קלכ וניתקו קלש • פרו״ש מרובה במגילת ספר כתוב
קישקלשיס וכליייל לאישי״ס נאדר בקיש -הן י ן הדברים
העומדים כיומו של עולס ןה״ן עושי; כבשונל״ת ן
שיר ר/ש*ר*ם
וריז ונשכר לישכא יאקי״ומ* אחורי אר״י השט נפשט כחי״״ם * מימיו תן המקיש
מהאור המופלא וככול הי מלא י ב י נ ו הגמל ך ן א ^ י ׳ י ן צ ו ק ״ ל י י י ש י ן ס מ י כ י ן
עלוהי ממט תוצאות ח״״יס ״ יסיפת מיחמוהי אה־גית א$י"ס חלקם נ ח ״ ס .
שמהם תצא תורה לברי חכמים כ י י ב מ ו ת *
נאה יורש ירש נהו להכי קראי בסיני מיישליס על איני פז מלאים "/יו
ומפיקים • באנםץ נהירין מאיריס בירקים * י י ן ה ל י תוא ל ל ח•{:דע ה״ת
הי1בס הבלם כ מ ל כלאישו״יין מן המהלוין,החקונל ינאמן איוב למעלה
הנלרוא1י<ויינ
ליבית את השחק״יכ• כמ׳־הר
נעימות יומית
היגי״ם ב י י ן מבנים;רע אנשים
כ
של
1£לכל גרץ
לשישים כגחלים נסיו בגנותן
* ו י ק וכתיבי לו ל נ י ר על המו״גמי םפר״אנהי היריה זךויה ןיקריה י מזח זיתא
י ב י א וכ&ויא ע׳ימיה שיא * קלוש ילמי לו י י ש י ב אני ד י י ה ׳ הבי קיא כמו
משחא־ריבותא יסלא יביןלהא ובוימו דר1הא
לא שמן ? ק ו ל א ש ק צנונות*
י
1
משחת מרש
בזה היואתבמעס 5ע ב י נ ו י ו נ ב כ ת ב נל כתני תשיש גוננו ידיו רב לו
ובהיכלו כולו שורשו פתוח על פ י כתבי המתויהגיול יאש המעוז מלאך י !
צבאות הוא הקלוש ה א ד • ד ל
ולעילא מנהו ן הניא גס
ו ש ע ת
*
ס ר ח ^ ו ת גלרילרל
הוא י נ ר י הזוהי היריש והתקוטם הכל בכתב עליו יישביל מייפינה? נסדרינהו
ואשמגינהו אקראי הנחמייס מןתב ומעמו ב צ פ ח י * ! כ י ו ן ־•י^ראוי להעלותו
על שולחן מלכים יהי ה׳עמו ויעל אותו על מזבח הרפוס למען ז־;גת א/:הינימ
ישלח פארותיו ילכו יונקותיו ע ל לפינות ג
בכור לנח״לה בהנח״יל עליון כחלהמטהלה • רן עם בני ישראל מפו תמו מ ן
בלהות גס לל ה יל״ת •נתזנימ נתוני׳המה מ ל מ י י ן כ ף דגל הן ה י י ע ת כ ו ל ת
אין לנו י5ם שאין קללתו מ י ו נ ה ציות אומנות משכחות את הראש׳נגת
״
,
2
המרמה
מחלין ומנחי״לין נחל״ה זג משוכה מכל גנ״חלות י מרגעי! המים איש מנעיתו
בידו חובשין אותנו כמקלות• י י ן חקיפא להכות ב א ג ח ף רשטובסלה עלילויו
ויאכלו את ישראל בכל פת ימא ליין סומק עשי זי״ל לגבייהו מנה של קלש
כסו״ל קומה ה באפך קעע רגליהון ואת בהונות -
1
אלסיס בישראל ישלח ממיוס כןיש* בראש לינקוע פי;רא וניתיב ארי׳שייהו .ליזלו
ב ת ר ש נ ק י י ה י .אינהו ואב״זי״הו ואל מקומ כקודש אייה מאי עבידתייגוייכא
מ י צייק וישראל עושה חיל לנפישחילימייהו* ממה יעלו בהר הקישבירזמל•
מ ס שאנן שרתיבמיימת *.
*ש
כרם ה׳ צבאות ארץ צבי למ׳יפת ולאות • והכילו
שמחה לפניו ביום יראות• .
כהכניתו תיב גמלתי* והיה הי למלך מל כל הארץ תגלה ומראה מלכותו* והיכל
תויסיכראש ההרים שם ב;בחה זבחי נדק עלית השלם כל הקרבנית*
אש אוכלת הס המדברים מתוך האש הגדולה והיי כותבת משום רפיון ידים
אלו הן המלין מבלתי יכולת מ^יע נ א ר ץ ב ע י י *המה ונחוצות ירושלים •
מפני חמת המציק גו• מבפנים ו י י מ רצפה במלקחים • סובו ציון והקיפוה
צריי אלפים אלפי י ב ו ת ״ ה כ* בית מרי המה על האיץ מ י < י י • 0ייאל אלוה
•
בעי״י היעב-את הקןצים ואת הברקנים יכם ע״ ינ־^.ן> ממתנים ו ע י ייכ״ם
והיתת הרווחה ונקימה ונמלה בית אל לעמוד לשית איש כפי ע מ י ת ו וענתה
מ י ד י י למנצחכנגינות:
ד נ י י שני צעירי שליחי עיר הקיש ייושיסת״ו עמוסי התלאות נאנחיה מבקשים
•שועת ה'כהיג> טין ה ח ו י ס ה א י ו מ י י ב ס ״ י באו י י ש ו א ת ה א י ץ שני*
״ורטוב
אלגאז*
טוב״חלס־־ס
בש״ווירז
קצעיר יעקב
חזן ס״ש
לבית
ן*3£3
<< <#
^"׳נ ></> <7י
>
0£> $1
*י
הקדמת
המחבר
ישראל לה' י נ א ח י ק ממיני• ממחלת בריאתו ש 1עילם • והנה/ןן^ם׳•
בשביל <שראל שנקראו ראשית תבואתו • עמו ונחלתו י נר״אין כאוהבי[ ••כמס
ח נ י כ י ! • ישראל לשרת ב ק ר ש
1
ראשית ראשית •נשכיל התורה שנקרא* ראשיי! ״ כרוך המקוס אשי נתן ׳!נו
!(לןייא
•
את תורתו • חמרה מ ח ה • כיפ נכתת • כי גזא לרחמנא .והרת נתנה
נגשת כני ישראל אל ה מ ר ש
כבודה
כרה כחמה
בת מלך פנימה * יוצאת בהינומא • קששה בכלה נ ע ז י עדיים •
״
מאירת עיניס • אן ראה ויספ״רז • ויביאה אל הארס לעובדה ולשמרה
משמרת ת ל ן י ש
וה
הירך אוד ישכון •בצאת השמש מ כ ו ר ת ו וכירח י נ ו ן •היא דרכה של תורה• עחכי
בכל ושמורה .בעלנא יעסיק בה• בספר התורה הכתובה *שונה הלכות• ששים
המה מלכות •בהויות לאביי ו ר ב א * ל ב ר קטן ו מ י גמל מעשה מרכבה י שיר
על עלמות * בשמיס ממעל בונה עולמות• בשקל ה ק ר ש
וןז8ר
•
כתרי״ס • עושה אורי״ס ״ בחכמ״ה ובתב״וכה וביע״ת .ל י ן מלכו׳ ת נוגעת
יומס יצוה חסי ו • אין ע ו י מלבדו * נאזרה בנמליה י מטה עוז מקל ההארה•
על
צבי תכאר״תו י למשפצו שמתו • נג״ח ישראל לא ישקר י לחישי״ו יבקי׳י ״
הארץ ה ו ליו י נשגב שמ ן לבת ״ צדיק כ ז מ ר יפיח י וכאור ב ק י שמש יזרח *
ו י ב י ע ד י ^ ״ מ ״ ל ך ביופיו • העשירי יהיה
1י
יי
אצל״ו * זמל לו • בי״יאהינליא כס״א וסמוכות שלו • שליפים עומייס מהע5
ובנה
לו •ניצ״ראותו ימות ארבע חיו״ת• קוברות אשה אל אחותה ותלכנה נטנ״ו״ת י פ ע ל
)עשייה מראה האופנים * פגים בפניס • ארבע מיאו״תהאלו המ העומייס 4והי!
קרש
לאחדים • כ ל ס ב ר ו ל ׳ י ם • כלס אהובים •ה0מקריבים • והיי
נןר
״
אלהיועל ראשו• תתענג בישן נפש״ו • וי״וח נכון בקרנו * ישים א"1ר כ״ו
נשמ״ת שיי תבינהו ״ פועל האלהי״סומעשהו ״ ונפשו < ו קי״ה • ויהי האלם לנפש
ק י ש
ח״יה • והיה
״
ןן
מויה ״ וזו שניה ״ סמא דחיי • זכיין באקרז״י • שהו חכמים בלשון המשלה * אגוני
סורו
מגנא • מכל ל ע ג ם כל 30י כל המחלה .א צ ו ל י מצלא • נס״ו גס נ ע ו •
סורו אל תגעו • כי מ!
ק ר * קכ״ה תבע ביקריה• הבז יקר לליוקנא למלנא • איגוונא ילנש
ןכדוזא
והמניכא • פנון אתר י אצ אלנס ע ת ר י מה יוסי! גמה עונו * ע ב י מ ג ר ן לרבו #
,
1
ל* ה ק ר ש
חזו
הקדמת •המחיר נר?
מאי יקמ^עביגאמן*דבהמושיפין לו •קול א ל י ־ ו ק ו ל ל ^ ה ב ן י ק י ר י מ ק י ״ ק י
* נכל לבב * אבני חוב״ב * חיבמ
•מ
י\׳י
ד/לןלש
מאן
יזכהליא • גמו״ל ייו היה •מישעמלו בתורה • בנפשו קשורה• עושה כחת רוח
ליוצרי * אמייןכח עושה דבר")* אבר ושבר • ע״ילבלא בר • פנימה אל
3קר"]
זו״ית תורה מונחת• בל היוצה לעול ויבא ויטו ל ידו כצ״לחת • נותנין לו במין
יפה ״ לא נצרכה אלא להעל#ה • העלי!
6נא
לאמרי * הלא כה לכרי• עד הימז הזה מעודי • כ ן אנכי עמלי * נפשי חשקה*
בתורה הרחב ה והעמוקה* אחת שאלתי מאת ה' • גל עיני• ואביעה מיל•
קרש
מעלייתא • עמ־קתא ומשמרת' • בהייי
המרש
בקרש
אנכי כורע ומשתחוה * קירה מחלי * •מלא פי כרבות והוראות * לארון הנפלאות•
ברוך הי אשר לא הסיר תפל*י ו ח ס י ו מאתי ״ ויתן לי * אתי בגורלי * מעס
ממ
מ/ער* הלא מצער .כהליכבשי• לפ• חומר המשא *
3נת
4
ויש
מילין • החלו עולין י זעיר שס • זעיר פס * אח* מני אלף ן1פיס • י1עמתי מעמ
מיערת הרכש ונופת צ<פיס • תורתו של י'מאי״ר אור שבעת הימים • ארי״א
לבי עילאי קליני דמי״ם • זה ס י '
נ
!ידעתי
•ך
יב/5רש
בלןרש
בינ״י ילעת• • כי לא ילעתי • אפילו לברלם ככתבן * ליש וק״ו עמקן ורומן
ארכן ןרחבן ••מה יעשה אותדהכן ״ לבליר וללכ״ן .כי אין הכם בעירו * על
שיאות? לאורן • קורא אני מפי ספריס .ולא מפי סופרים י אנשי ק ר ש
אתןה • בצדק אחזה •מבאןמולעא רכה •הרי עליסובה• יגיל * יתקרי >
ונהודא עימיה שרא * ל ץ הוא הדר לכל חסייו החכם השלס והכולל המקובל
האלהי חק״ו כמוהר״10ייס דייוזה גליו יאיר לעל זה שנים מלי עכרו פת מ״ק
לשכון כבוד תוככי ירושלים ללהבא • ששון ושמחה ימצא בה 4פתח ל 1פתחא בהאי
פרשת״א • לגלי מסבתא • הנה שכרו אמו • ופעלתו• ל*ו כמימ
,1
הקיש
גמר
דנא • כסת וכעונה • באן נמצא וכאן היה• דין גלי רזייא • הח:ס השלם והכולל
במיות ובימות המקובל הנאמן חסיד ועניו מהוריה סגי בשלירר מאיי
לבאנסה תנצב״ה ויה• כשומעו כי הרימותי קוליזאקליא הלא הוא אמר לי
שבה פה מורה • נחלק חוש״ים .כיןדר קישיס ״ מתנתא עמירתא י מיני ומינך
תסתיים שמעתתא * ויעשו פרי תבואה״מיליןלצלעלאה! נ א ד ר ב מ ך י ^
עבר זמן מחנה־• מדת הדין פגע ביה •יצאת כת קול ואמרה י
ג
יב"*־ מאייו
מבןפקלרייא
הל רמת
(
המחבר ני״י י •
אספקייא המאייה ״ קיסי עלה בית אל אל הממחה ואל הנחלה ׳מעלהעלנב•
מעלה *בהל• צליקיא וחסילייא *בעי עליה י בלשכות
ה^ןרעו
אנינשארתי לבלי ״ גרגיר יחידי״ נלעג לשזןאיןבינה * מערבבחסף עינא״ בכצ
;את בתמי הלכתי ״ אחור לא נסוגותי ״ ללמוד ע י מקוס שייי ״י כהה מגעת • ונפש•
״ודעת ״ לראש אשמורות ״ ללקיע אויו״ת * לפקמן עיני םעורות • לפישאיןפנאי •
ימ$נל שבתות הי* כי הס ל ן ר ש
ק
•3כל הימים אספרם מחו״ל • הייתי אך עסו״ק לרך הול י על המחיה ועל הכ!כלה •
קרש
1פש עמל עמלה• כמןלא מי לאתנן כקול שוייהורבנן • את השנת כ*
#
ועזי
לברי • מעם־ הי עזרי • תמן תניכן* בתר יובא אולמן • לאיש הרשי בלא חידוש
אין מלרש• אלה מפה״ ואלה מפה * תורה נביאים כתובים׳ הלא הס כמוב^•
קרש
צחרות בשמלותס* לברי חכמים וחילותם ״ יאשי עס
?מתוכם
זיתי
כעין החשמל ״ זה הרבר אשר מ*ל * פנית מלכותו ״ שלמת נסבממו * י*מ
אנשים* חכם הרשים• על שנשים* שיר השירים קלשקישיס * כ י כל השירי!
3יוס• כתתיכסףהפייזס •מרובה מיה *זה שגת• הבית ?תורה ולתעודה* אמיתי
אני אל לב• 4א ^ רוחי בקרבי •י בל קבלינא.4אלקג1הנא •ואספתיבאמרייים•
א^-להיבריס* ולא סדרים*אסו ן> אסי״״סמי; במינו * שסצלהיות כחשבונו
המבליל כיןקלש
לקרש
?נהגיע
*ויה
״
:יוזי מת כנוס פסוקי שיר השירים״ מסמוני מסתרים י הבא \<1הי מסייע ין
אותו * איש אישממלאבתי• כי מעם אשר היה לפני ויפמ־ן לרוב כידר\הטובה
ממלאה והרחב ה 4ברחובות קרי״ה* סיי־עמא,ישמיא * בהורסנותיה למר 4ב•
קרש
״מני החל וגמור 4אלה מקראי
<!תומה * הנה העל״מה * כל הרוצה לי< *1ל לבדים ככתבן 4אינו א^א כיועה כי
לא י י ע הה<1יבן 4חילות אלהיות* דברה תורה כלשון מעורב עם הבייות *
קרש
שנעשו צורות *ותהייןצחררת •זה כתב *לברים שבכתב • כליל״
הנמצא כתוב כספר * ונכתב בש״פי * כל המסתכל• מפורש ושום שכל * ממל״בי
קלמוי״מ • שכלם מתאימות* ברמייה בנידת * ממעונות אריזת * ספר הזוהי והתיקונין
קיישין עליונין * חיים הס למוצאיהם .לרושמם לכל חפציהם • של האור המופלא.
דב גזברזה ורב חיליה • איש האלה״ס קדוש הוא מורינו ורבעו האר״י זצוק״ל ואשי
#ל ייז ש״ג•* לגא<ן שמהו אמי־ ואיןשני* השם נפשינו בק״יס מהרין״ו זצוק״ל גלול 9
־ וכי
*ןעצןמיס * קקיים הרמיס • ״סולמו נ ה י י ' קדש
ה פ ח נ ר
נר־׳י
ו3י ימאלאישמי איזה .כ י גביןף נכפפת5 .כא לגשת נאישת • מנחי! מרהשייין*>
$עש1ת לך שם * אגש׳ שם .נשם הגחלים * מעי״ניס ננחליס • ח״וני חגי״ים מחנס י
?ת דרכם * ל י ו
הקיש
01אני * מ״ה א נ י .לא נכחי עצמי .ניכר שפחמ^ * בולי האי ואולי * ערבי ע ל י .אפר
כירה * חולין בעזרה .המבייל כין חול ?
האמנם
לא מחכמה * אפילו כמלא נימא * הוי עלה .העמק שאלה .כי גי! לה משוגה *
הלא היא כ י " • י י ימי** * ל ה י ? ה *
נ ה
ע
3
ס
0
ש
ע
י
ח
ח
הקרש
שם כ׳ לסי רנוא משפר ננ׳ ׳שיאל יש סי רנוא פיחשים למורה שנכתנ על כ5
)ין״ל
פסוק ופסוק על כל;ייך מוי דרכי פריייס וכלנשמה מישיאל יש לה לרך
ו>יוי בכל התורה כפי נח״נת שורש מציאות נשמתו הנקשרת כתורת ולהן בל
;יאים מישראל יכיל לחלש חילולים כתורה כפי חלקו מה שאין חכרו יכיל לחלש כן*
האמנם יש אלם כליל מבמה ניצוצו' חלקי הנשמות וכפי מספר הניצוצות הכס יוכל
לחדש פיחשיס כתורה כוי ע״ש( אינו השתא* יאי עניי״תא • כל ישראל יש להם
חלק ״ גס אני כאחי מהם חלק נחלק • ארכה מאייו מלה ויחנה .לא זו
קרע^
מחכנה • ויקרא שמה וחונות • ואחא מרננות
;
ועול
נה • מתוך חנה • גמלה אמנה • על כל שכני י נ ה י סיני .אשר ירי ה' • שש
*
נקבצו נפשות רנות • בל הרוחות נאות ונישנו״ת • ונשמות אלפי ינבוח
ראשונים אןר היו כימיס ההם י גם את הכל הנאים אחריהם ״ חלקם שאלו
נסיהם • משכילים יוהייו כ/זהר ״ וכעצם השמים לטהר • וגם אנכי עמיחי בי.ר
קוה נשוה • קמי מלנא מחיי .אחד המשתחוה * לה׳ נ י י י
הקרש
ו6ן> גס זאת • מאת הי היתה זאת במ״ש נסי החסיים סיי תק״ל בי הקנייה גוזר ע5
האדם כמה ספרים יעשה * ומי יאמר לו מה תעשה .ועול כתיכ שם כ׳ צל מי
שגילה לו הכ״ה לנר ואינו כותנה ויכול לכתונ הרי גחל מי שגילה לו כ׳ לא גילהו
לו אלא לכתזנלכתינ סוי ה' ליראיו ונייתו להזליעס ובתינ יפוצו מעינותיך
חוצה וזש״ה יניא נמשפט על כל נעלם שגורם שנעלם א3ו טונ שגילה לו ואס
אמור מעתה בתר עני״א ענ״יותא ״ עליפ<1
*
י ע שלא כתבה ע״ב
*
< מקמייתא • דנא בתנה • הכתונ קכעו חובה .נרי נחיונא * אי אפשר לומר ונקה
ככל מיל• ימנק״י • בי לא ינקה ״ את אשר חטא מ!
הקדש
<עול
אחרת היתה ״ לרווחא יתילתייני לא לקדושים אשר בארץ את כל אלה ירי עשתה •
וגם לא לחכמים גלולים ממני • רק לאנשים אשר כמוני .ו לקטני ארץ! להם
לנרס נתנה האי״ש • ישישו וישמחו • הולבי על לרך שיהו ״ גמטייאות פ י פ י א ר
לחכמה • מיניתרגימ״א • מילתא נטעמא .אמח ליה איקר .נלרך ישר י והין
קיא זתייזיתז יהיה
קרש
!ה
הקוטת
המחבר גרץ
זה יו!קי״ חלק אלוה אלתי צ ד ק י .זאת היתה לי ״מלפני איון חילי ״ כייסי אלהיס
בעחיוי * טל כן אמרת• * אמתציקו • מי יתן נספר זיזחקו * אלה היבריס * עשזת
ספרים .מכתב פתוח• חיתס ל ! ר ש
|9
* נים *תה ״ מילי יאגית״א • חמשה מיגים .ממינים שונים .נתוניה נתוניס • טל
אשי שוב שם • י קראתי נשם ״ זה ספר ..הנותןאמיי שמי •
זה
יצא ראשונה 4לראש פי״נה .זה שמו • טעמו זנמוקז עמו * הילך ניישרו * הערה
את מקורו • כ׳ שמן בחכתה י קיש בחכמה * שיר השירים בח:מה .כמבואר
בהקדמה* סמי• השעי אל
י
•שחת
8
הקרש
04את השני י ייס״ב נסנ״ת תחכמונ"׳ .בי גס כל מעשינו .לשגון כנ״יי נארצ״נו •
כיבלית ת:מה * מעיני הל חי נעלמה 4אורה זו תורה 4וה״אין האירה •כלה נאה
קר©
וחסודה * נתסלך כל כבודה •מקיא
<$משחה בה * מנית אב״א • נהר״א נהי״א .ורכז יתייא • כבלה תעיה בליה * שנח ביון
קרש
אביה • שמן המשחה
ג
י
באשרה׳ יקי אי*ז נחכמ״ה • ל י ך ג נ ר בעלמה .כזנ^שמ״יח נתנו״נה * נקצה
תסובב גבי אס לנינה * •יוישה ירשו .אחי נאחי ,יגש * 1איש תכונה אשה חכמה ״
כמ״ש מוהר ת ח מ ה .וקראו להס קישיס ק ד ש
<ן• יהי רצון מלפני אניני שגשמים ת״ת ישראל.צביונן של ישראל .ב״ •היו הין אמר
ולין דבייית הנם בתוניס * נמר״די אור על אילתאהניס * מ?ח רבות קורשא ״
*יצוק שמן על ראשה• בשמן
הקרש
*•יהיו
לבי׳ אלה י בכ״סףמלא .אלהיקייביס*נעימי!ינאהביס.במה ח נ נ י ן .לעזרי
מ ״ ן נ י ק נ י ן .ומיין יונייןילביים ,מחיי״יין •ולו״ד עזלהי אליעלה .וייס״ף
ה ז ר ל
י
ה מ
י*
נ ח
ייי*
נ
־ואי ל
ב ה ר
ג ל ׳ ר ש
ו
בס .את השלישי .וחיתה נפשי .כ• שמי בקרנו * לשיים שב״ו * שמ״ן ר״ת ש״למה מ״ולכו
נייח נרי יאיר לעי 6מן ראש אל יני ראשי .ותחי נפשי* החי.מי .תחיה * מקור
יןייס בצלו נחיה * ישבתי בנית ה'לאיך ימים ורוב שנים .ישני)0רענ:יסילאהנת
וליראה .את השם י הגבלי והנורא .ולדבקה בו בלנ שלם ובנפש חפצה * כל מה
שתמצא* מת שבתוכו ק ק ר ש
נם לרבות .מיל׳ יאמת • כיי יית שמין מ״שחת קייש ע״ה שס ימ״ז והיין מספר שלמיה
ב״ןיו״ר אבא מאיי' ;לה״הןכןמשה״ת״אומיןת שמחיית .היא לאמ״א * לה לשמה .
של
א
1
המרםת
הפחבד נדו
;
^י*.
ש 5מרת א^שמחה לשמו ולשמה! אשא את שמזתס .לעילוי נפשםרוי^ם ונשמתם י
מאורי אורב מושכותס *יידמו על משכבותס ׳> ושם ימסו בצרור הסייס <כימממ
תוצאותחיים* ויולי נותן טעס יירניע״ב^רש
וף&ןו
חמי״שימו* להגיר גלולתו * בי לקוצר המשיג ועומק המושג מיס עמוקים * לנר*;
מתיקים * תעלומות מגמה * כמה וכמה! ר;ו( דדזין* נשיר השירים גכוזין״
אלה דברי שלמה לילך והדיויס 4אינס אלא מפתחות החיצוניות * אס"<ך שמיי[
1
ד<|רש
^אגי <1רם אכלה רגע איכר* כ* כאז כניס ע י משכר* זכחאין לליייה ככל יוס הימה
מ י ל ה * מפני חמת המציק * במצור ובמצוק אשר יציק • נוי עז פנים • כנ•!כוכים *
בעלי אגרופין • אלו ואלו מצנ1רפי].דאבלו איו ־ישראל ככל פה * מרישי״ה לשיפיה *
־
ו כ ל ו ו ל ״ ו יאכל ^
׳יוזרל
לכי ו •תר 4אתת ה' למא תעשה תורתך פלשתר* לבר גחל הנביא י נ ר כל אכליו
׳׳יאשמו •במלכר רזה יתמו* סי צילם מעליהם 4רעה חבא עליהם • ויגעת
ישעיס * המודדים!הפושעים * מקול <ג1אנ1א* ו<1א<1י בקלא מהתא * לאי[ שאיימ
ופליטה * ולא יגעו אל ר ^ ר ש
כתמר אש ונפיית ו מ ת זלעפות* ! * 1לחרפות * י מ ם ר ע ל רשעיס פחים* א*
משיתמו
אפילו מינוק כן יומו • וכל ישראל
הראש ואת רנתחים* ותאבי *ב^לימ*
שמתים• האפויים והניתיס **שוני יו שני כצל שיילי * על כלילי שלאנן זשליז
כלו ״ איש על יגלו * למשפסותם לבית •אנו תם * בסצריסם -ובטירומם * על
אימת
הקרש
אנא
הי אלהינו* אכיגו גואלינו *הנש משמיס ודאה 4כי עמך המי הגדול הזה כהר ל
*ראה* ויעבור מלכם לפניהם.״ אדי נוהם* הבור מגע שיננצי משישיו* ברכבו
ובפרשיו • יימי־זנהמיניק * נליומא זמניה * בר נפלי * כריש גלי עס ענני שמיא•*
מילתאישגייא • הלל הוא לפני קונו •״ועמיעל כנו* וי&ע אהל* א פ מ ו .ל ה ר
4
-
כי*[
עז למלכו ״ כאריה נ ס מ • וירם קרן משיחו • שעל מנת ק שלחו • פתאום
יבו&יאל היכלו *שהציבור צריכיןלו * -האלוןא:ר אנו מבקשים .תפאחן
ירום אנשים .והבית בהפנותו * פ ו נ אאריח לבר מיאשיתו• מיולש המעוז
•יי*! בב׳ילו ב״ל עוז * משכלל כתיקונו שהשמחה במעונ״ו* לתהלי״י .לשיים
ו-לתפאר״ת ״ קומת המתר׳ת ׳•שנימלכים משתמשים נכתר אמד* כיוס ההוא
* ! " ! • ח ה' אחי ושס״ו אחל * שית שנתי! ל ן י ש
י י י 9ציקת נחשל לרחיס רבנן
ב פ י נ ו י איש צעיר שלמת כןלא״א זקן ונשיא
^ 1י ף ר ר נ נ ] נ מ ך \ ר ל ו ך מ1לכו וןניב״מ
פ כ י 0
־
•׳!'*
הקרטה
> $י ר 0 £ר י במלרשאלספרים כתב שלמה <ז?1י' קהלת שיי השירים איזה מהם כתג
תחלה ר' חייא דנת !ר'יונתן ר ח רבה אמד משלי כתב תחלה ואח״כשיר
הסירים ואמ״כ קהלת כוי מתנייתא דרי חייא דנה פליגא על הלי; ״מטמא מתניהא אמרת
שלשתן כתנ באחת ושמעתאאמרה כל חד וחד בפני עצמו ודי יונתן אמר שיר השירים כתב
תחלה ואח״כ משלי ואח״כ קהלת ופירשמהר ש יפה ליל שלשת]כחב באחת שבשלשתןהיה עיסק
ביחל וכותנ פסוק אחי נ/ה ופסוק אחד נ/ה וחו/ר)עוסק כשלשת] וכותב פשוק נזה ופסיק
נ/הוכן ע י סופם עב״ל ובפ״ק דכמרא לי י אמרו שירן של נתונים כו משלי קה^תנןיר
השירים ע״ש נמצאו ל' חלוקות לר״ח רנה משלי שיר השירים קהלת למתניחא שלשתן כאחיו ״
לר״י שיר השירים משלי קהלת לש״ס לבתרא משלי קהלת שיר השירים ונלע״ל לתת ט ע העם
לכל אחל גאחלנסתר המלרגה ונקיים בי הנה בזוהר נא לילע״אאמדול ס פ ר י ן ע נ י ש י י
הןיייםקהלת משלי וכלהו לאשלמא חכממא שיר השירים לקבל .יחסי קהלת לקבל לדינא
משלי לקכל לרחמי כוי ומבואר הוא שהפונה כנגד חלית אמנס בז! אח״מ ליל ע״א' אמרו תית
גי ספייןלחכמתא אפיק שלמה לעלהא וכלהו נחנמתאעלאה שיר השירים חכמה קהלו!
הבונה ומשלי לעת לקבל ג''אלין עבי גי ספרים כל עייפו א עייפי שהרואה שם כ/והר יראה
כי נ' הידממתהנל ר'שמעון אמרם עכ"; אין האחת סותרת לחבירתה כנודע כי נגללןון
י
ליא חלית מולי;! ונעשים חב״לוא״כ נוצל לכנותם בנגי חלית וכנגד חליל
ידוע מכונת ל\'ש ועמידה כי נק״ש אינם נכנסים בליא רק הנייק למוחין שהם הלה•
ןךן^ר״ן
והחג״ת אמנם הג״ר של המוחין שהם כחב״ר שהם עיקר המוחין נכנסיןנעמייה
חכמה נאלהי אברהם בינת באלהי יצחק לעת נואלהי ־•יעקב וקולם כניסת הג״רימואין״
שהוא כק״ש אוהחליגשל הלעת היו כלולים החסדיםבחכמה והגבורותבבינת ועב״זבפרש*
ואהבת מתפשט האיון המשלים ובפרשת והיה מתפשטת הארת הגבורות כנל כל זה נ£״
הבונות ל״ח לק״ש נמצא כי הארת היעת מתחיל להתפשט תחלה קוים כניסת הח״ונ ואת״פ
נאלהי אברהם ננכס מוח החכמה ואח״כ כאלהי יצחק נכנס מוח הבינה וזו היא םבי^ן
י ח רנה כי הל ספרים הם כנגל חליי וכיון שהח״וג שביעת נכנס הארתם תחלה על ן ן
משלי שהוא כעל היעת כתב תחלה ןילח״כ שיר השירים שהוא כנגר החכמה הנכנש לאלהי
אברהם ואח״כ קהלת שהוא בנגל הנינה הנכנס כאלהי יצחק ואע״ג שאח״׳כ' נזאלהי יעקב
.הוא כניסת נח״ עצמות היעתעכ״ואינו חייושכיון שמתחלה ככר נכנשו ההארותיח וג?(צ
הדעת על לרך שכתב הרב ליל בליל הל והל של העומר כי כינן ש^ליל הל נכנס הרשיעו אי<1
חחש כניסת העצמות גליל ל
מתטיוא פליגא עליה דרי חייא רכה כי ליל כי כינן שהל ספרים הם.כנגן ליו״
חליל והחליל ממי ד הס באים כאחת וכהי חשיב׳ לכן שלשתם כתב כאחמ
כי אע״פי שהיה התפשטות הח׳יוגתחלה זה אי?ו יק הארה בעלמא )עני הי גס המוחי!
חכייר אינם נכנסים /תאחר זה כלי שנאמר הי גס הספרים שמגיס כתב אותם /האחר ן־ע
י ק כניסת המוחץ הס פרקים פרקים כ י נתחלה נכנסים ליס תתאין לית לנצחבתכהפ
ופיית להול בבינה ופיית ליסוד בלעת ואח״כ עי״ז נגנשיס הפרקים האמצעיים ל י נ לנצת
בחכמה ולינ להוי בבינה ולי נ לישול נלעת ואחייב עד" /נכנסיןהפירק״ןהראשונייפ״א לנצח
בחכמה ופ״א יהוי בניל וליא ייסול ניעת וכן בלוגמתס עשה שהמע־יה שנשלשת]ד\ה עלסק
יי
יי
,י
!
1
י
,י
,
,ז
אמ03
גיחיונוחנ ססוקאחינןקזססוקאחלנןקזפסוקאחלג/ס זחזזי)טיסק<שלשת!וצ1תע
פסוק
א
*:ש1ק אימה ופסוק איבזה יפי א׳נזי .וטוסק בגי יחי כ י י לסאת נ י כהיקגיני זנאי1בא•
א ם נ 0י י יינתן ס״ל כ׳ הגי סביים
נסנןוק)פסוק להנחת כניסתם פרקים פרקים ז
כ ח ך משפיטים או״אי
גס כ ע ל חלית וידוע מכונת הברכות כ׳ בתינת
"01גון לן״א להעלותם ועליתם היא נתינות אתה ר.י אלהינו כי באתה אנו מעליס אי 1י!$:סל
ובהו״יה את הת״ת ובאלהינו את הגנייה נמצא סיר עליחס חת״ג וכנגדס עשה'שהמע״ה
שיי השירים תחלה כנגי החסל ואחייב משלי בנגל הת״ת ואח״כ קהלת בנגל הגנויה וגס
אס נאמר בי גס ר' יינתן ס״ל כ׳ הגי ספרים הס כנגד חנ״ד כנר גם )ה הסדר נמצאבתננ
! ו^ע״ח נל״א של דרושי הצלם ח״ל והנה תחלה נאה החכמה היא מ׳ לצלם ואחייב הדעת צ'
! *?לס ןאח״כ הנינה ל' יצלם א״כיהיו עתה הסלר מצ״לשהס חל״נ וזהג י.נ״ן' נייחזקאל
*פה נוף וחורשמצ״ל קר,ןא ן״א הנקי אח שכלננון ע״כ אמנס לע״י לא ידעתי לקשר זה עם
שאי יוושי הרנ ז״ל
הש״ס לנתרא שאמרו מעל״ קהלת שיר השירים כונתה רצ1יה נ י ן אס נאמי שהג'
ספרים הם כנגל חגית נ י ן אס נאמר שהםנגל חכ״ל י ס י ר הוא מלמטה למטלה
י
י מש5י תקלה שהוא כנגד לטת או ת״ת ואחייב קהלת שהוא כנגל נינת או גנניה ואמר כ ן
שיי השייים שהוא כנגל חכמה או כנגי החשז
...
,
>
.פי האמור כ• מיי השירים הוא כנגל החכמה ט ל כן התחיל שלתה המע״ה זה כסכר
י'ך?]/
נתינת שיר היומן על חבמה וכמ״ש בתיי לנ״ז ט״נ תניינא בשיי י א חנמהש״י
\ '1כל וילועכ• עיקר המשכת הטיפה לנהי'זווג הקלוש היא מחכמה ועל כן זה ספר שיר
]וגשיריס שהוא כנגד חכמה הוא התעוררות לזין עלאין יסודות העמוקים של הזיוג הקלוש
] לין.כלל נדרן פרט ובהיכי פרסות ונמ״ש נמדרש רני שמטין בשם י ' חנן לציפרין אמי
'*,יי בפול ר נ י סימו} אמי בסול ומכופל כ׳ הוא נגל החכמה וע״י המשבח הטיפה משם
על צדיק ׳סול עולם נטשה הזזנג הקלושבל״ם ליל •סולמי מילכזת בחכמה עשית
. ,
' 7 1 ^ 1גם למש״ל מהזוהר נ י שיר השירים הוא בנגל החסי נוכל לנמר ע״ד האמוי ב׳
הלה שיי ה״ס טטיא לחסייס ג״כ וכמ״ש בליית ס״פ בראשית כי שלמה הע״ה טשה
.
]גי נןפייס שיר השירים בחסלקהלת בגמרה מש^י בת״ת כוי ויהי שיר״ה פ י שיר ה' שהם
; לחסדים כשהם בשיר שהוא החסי שם הם חמשה והוא יומא לכולהנ ישם כלס מתקבצים
ןומשםמיןקשטים ולבן נקי חמשה ואלף כאשר מתקבצים ב״סור ונעשים כלם בחי'א''),3.
ע״ש ועל כן התחיל בתיבת שיר הרומז אל החסד זאל החנךיס אשר בו וצולע כי טיצת
<<ןווג ה״ס ההיחסלים בסוד הסי לגני; כפום אמת ולכן זה הספר שהוא כנגי חסי הוא
,גתעויחת אהבה סימת נטלמיסשל הזיזג הקלוש בי הוא בנגל חסי יע״י המשכת החסדים
ע י <יינןול נעשה זווג הקלי ש ונרמז זה בזוי תחמה קמ״ג ע״ב אבל שיר השירים ודאי בוס
,של ברכהיאתיהינ בימינא ?אתמסר בגויה ועייל כל יחימוובל חייו אשתכח יכג״כ כל מזלו י
'גיחימו ובחרוה ולא אשתבח בשאי כל שירין יעלמא הכי בוי וייוע כ* נוס ש״ב היא הנול(
ימינא הוא החסד וחימו התעוררות אהבה
י
:
ז
,
1ב ז ך ! נלע״י לתת טיב טעם אל מה שנקרא שיר השירים קיש קישיס כי הנה בסוף האי״ז
נאמרמסרוניתא לא מתברכא אלא בבללא יתלתא אלין יאינון נה״י ומתבסמא
וממניכאגאתי לאקייקיזש הקישיס ללתיןא ? ! ' ג ג י ! ללא עייל)ההוא אתר.ללעילאאלא
ההוא
הקדמי! י "
ב
ההוא לאקיי חשל וע״לכקישו.קדשי 0ומתבסמאניק'ומתנינא <ןאי'קימייק*שיסנגז
לגו אחר דאקרי ציון כוי האי אמר אקר׳ קיש ובל קדשים ילמיאעיילי[ חמן נההוא י י ג א
יאמעא וכלהו את״; מרישא עלאהלגילגלחא לדכורא מססראימוח* עלא* ישריין ניה
ונגיל ההיא ניכה נכל ש״יפיגופא על אינזן לאקרןן צבאות כוי וההוא כגילו בתי י א ח מ י ן
תמןשייין ליה נההוא יסגל קדישא כלא קןויא נג״כ אקריחסי וההוא חסי עייללקיש
הקי&ים יכתיב בי שם צגה ה'את הניכר ,חיים ע י העולס ע״כ היי מבואי כי קיש קישים
היא יומז אלכללות הזווג הקינש כי אע״פי שניאהשהוא על היסזי יבוק' זהו לפי ויאמין
לשע?ז יבי שסנכנשים כל קישים דדמרא אבל העיקר כי קיש לינז ה׳ סול לנזקי כמיש ההוא
אתי אקרי קיש ועצירי י ל נכנס׳ שם כל קישי' לרכזר'שה״ם הטפהננחייהחסי המושג
.מ! המוחין ןיוןע בי החכמה היא כוללת כל המוחין כי כלס נרשמין ונכללין בו יהוא ע?קי
בלם ולכן שיר השירי,סשר,ןא כנגיהחכמק אשר פשםגמשבת הטיפה וגם הוא כנגד החסל
וגס הס׳ פה נמשכת ננחייהתםי *ולא חוורא אשר לטעסזהכלי הוא רחימו וחדו'התעוררו
אהנה סויות עמוקים נרןיןעלאין של זווג הקיוש כי עיי• המשכת הטיפה מהחכמה וננתי•
ת ס י ט י היסיי שזהו קישיס ירכויא נעשה הזלוג שהוא שנכנס במקום הקיששליס ימוד
,.לנוק' כ* לכן אן נקרא •סול רנוק' קיש קלשים ולכן נקי שיי נשירים קיש קישים כי נו נכלל
כל הנכלל נקיש קישים
בי אל זהירמזזמ״ש שסנזו' תחמה וע״יאיהיקיש קישיםמ״טנגיןיבצ
ז א £ש ר
מילוי ברחימו יכחדו' כלא בגין י מ ס יכרכה אמיהיב נימינא נ*וןייאתיהינ
בימינא כלי; כל חייו וכליחימו אשתכח ונג״כ ניחימו ונהיות כל מלוי ע״ב בי לכאורה
צ״למה קשי יש לקיש קלשים עסיחימו וחדוה אמנם לפי האמיר א*ש בי כיון שכיס של
נ י ב ה שלי ס הנוק' אתיהיב בימי^א שה״ס החסר בלי; כל חילו וכל וחימו שליס הזווג אשתנה
כ• לטעם זה בי שיי השירים הוא בסיי החסי זנחסי תלו• ה״יג לכן כלו הוא התעוריוזן
אהכהוסורזתהזווג וז״ש וכג״כ ביחימו יבחלוה כל מלוי יע״כ נקי קיש קלשיס בי בן קלמ
קישים בו נכ |4בשם זה כל כללית הז!וג
*ה גובל לפיש מאמר ס 0 1נז״ח ש״הש וז״ל שיי תתי״ו סימן ט״כ והנה נשי
)?]0
הפסוקים ובלי״חתהליסע״פ תורת ה'תמימה בתב הנה שש ת־נותנז'בפסוקים
־
א)ו תיימ ל עלות היכויוה״ס רקל/״א הגקיהוי״ה כוי חיית ה' הוא נהשל יז״אוהוי״ה
זו היא נגי׳ חוי״ת יז״ם שיי תחר") הנז' נןזהישיי השירים שליס חמשה ואלף וע״ה הם
ששה ואלף והנה שם ע״כ ייני״ין אס תמנה אוחו באופן זה ׳"זי פי ליי בם ש׳ ה״י בעמיו!
ו-״ו הם ש״ל ז׳״ו פעמים ה״י הס שיל הכל ני' ?ותק״ס ומילוי שם זה ע״נ ליול״ין עולי? מ״ו
הבלבגי' חתי״ז זהו תורת ה׳ תמימה עייכ והנןיואס בעיניך כי ביבי• היב*"ללא פייש
רק תורת הי דהיינו ש 0$הזי״ה לע״נ עולה תור״ת אנל עלין צריבין אנו למוי״עי מהו £יל
תתי״ו כישס לאיש שם הו ׳"ה אמנם לפי האמור נ י שיר השירים הוא נחסלני לבןה\1תיל
במלת שיר הוא פשוט כ׳ הנה שיר הוא נחיןי וזו ההוי״ה לתוי״ת ה' העולה תתי״ו הוא
נחסל כי בן חסי עולה ע״ביז״ששיר תתי״ו סימן כלומר כי שיר האמור באן הסימן כי•
שתיע מ׳ הוא הוא תתר״ו א!תה הנחי' שיש בה שם ההוי״ה דע״נ העןלה מתי"! שהוא מחסי
שעליו נאמי תוי״יו י .תוי״יו תיוי״נ מהו י מ ן מ׳׳שהינ;"ל של״ס חמשה ואלף כמ״ש \0י\
'0
•
*.
ה
ס נ
,
,
,
,
הקימה
.־׳־*
• .י פסוק וההוא צייש על מחסי ואע״פי שלכאורה אלו הנ'לרשות התרי אהדדי בי לפימ״ש
3,.,אן ואלףפייושו חשבון גלול של אלף ולפי מש״ל פירושו אוי! אלף שהוא אחל אין •.קפידה
* * ,ש י שהיישה היא על החסלים ־׳יי' פירש ואלף על היסוד יי* נ י שם נעשים כחיי אמת
^ ,,א^שהיישה על החסר ל נ י פירש ואלף חשנון אלף כ פשעיה לקרא ניוןשהחסי ה1אי שם
• ' ב העולה חתי״ז שזהו פשטות חמשה ואלף שע״ה י" ' •הוא ששה ואלף שהוא תתי״ו וגס לפי
? ,ה •שא״ל בז שיר השירים הוזן בחכמה כי לכן החחיל נתינת שיר היינו יכולין לציש שיי
מיוי״ו סימן על)החכמה בנודע כי עיקר שם ע״נ הוא כחכמה אבל כיון שהרנ ז״ל פירש
מוינו.על החשי מי הוא אשר יבא אחרי המלך כ• אפשר כ׳ הו ׳"ה ז 4יע״ב בהנאה נ אופן
זה אינה רק במשי ולא בחכמה
•• *
סניזנני נ;הזוהי כ׳ שיר השירים הוא בנגל חכמה וגס הוא כנגד החסי אפשר
001
שזהוהימז כ׳ נסיר זה ספר שיר השירים ק״ק ח' פרקים כי ח' הוא ר״ת ח׳כמה או
*
מיסד וגם לימון כי בימיו קיימא סיהרא באשלמותא כי עלתה בנקי >.ו' על ק׳כמה לז״א
כמו שנבאר לקמןב״ה
.
נלע״י היותם קי פרקים לרמז סור נעלם שהיה בזמן שלמה הע׳יה והוא כ׳ נשי
מאמיי ה/והי סיניאשיח בפייוש מאמי האותיות נאות נ '1כתב ון׳יל לע כ׳ האבי
גקיוש העליון •ש לו בי צינורות והאחל מזריע ז י ע קיש והיי דוחה אח המוחיות ומוציאס
*יזיז וני ציני רות אלו הסםמוכיסזה לזה בי אין ניניהם אלא נקליי^שיס וננגלם חיוסיןה
קיש חהחול)/׳ישוחו יחי לקבלן כ׳ הם סמוכים ובדבר מועט יכולים להתערב קיש בחול
" 0ו ו ר ע כ י נ נ י חת מבחי'ז• יצא* מצינור החול והמותרות ולטיבו נקי בני חח והצינור
!4זה ממוחיות ח'מלכים הראשונים שמלכו באדן אדום לפנ; מלון מלך לבני •שיאל ומתו
1לס וכאשר •צא המלך החי זכר ונקבה כנודע ונתבסס נדחו מוחריהס דדן צינור זה והס
צני וזיו ממש ומערת המכפלה לקחוה לחלקם.כיחשבו לבסס לבוק העליונה ע״י צינור זה
ולא יבולו על לבא אברהם שהוא חקי ואתגלייא בפום אמה דרך הצינור הימני ואתבהמת
על •לו ולפי שני צינויית אלי סמו^ם זי• לזה ו מ י ל ו נ י ם זה טס זה לא נרשמ•־׳ שחי אזחייות
אלו בשבטים המיייס על ב' צינורות אלו כי ממקום גבוה יצאו מקלס שאין שם קלי' ימותיות
סמוכות להם ואין מגיע שם ,פגם ולא כן מקום והכי שם מתעיניס לפעמים קלש' עם
מל.ושם מגיע החטא אשר הוא בגי' טו״נ בי באשר יתגבר הצינור הימני על השמאלי יקרא
סוב וכאשר יתגבר צינור השמאלי על הימני יקרא חט בי זה לעומת וה עשה האלה׳ ם
;
עב״ל
נלע״י שתהיה הונח מאממי ז״ח שיי השיייס רף ן' ע״ג לפוס אמשטייס אלק.,$
ביתא נתייסר תחומיןתר!שי שבטין בר תריןיאסמלקימנהוןואינון יו״ט י ל א '
אתחזז נהו כלל טירעאלו לאיעא בשייותא והוה בינ״הו בחובי לעכ{ וכיין אתהליו אינו!
אמיון תיין יאסתלקו מנ״הנ ואינון מכרזי ואמר• חטא ישראל ואליןאתיוןלא אסתלקז
מינייחו אף ע״ג יהוו באיעא קלישא כנל לרא וירא ו ע י לאחא שלמה ובנה נ י מקישא
)אתי״שבו עלמין עילא וחתא בליוקנא חיא כיין אתיישיואתוון כלהו ואימן תרין אתוון
לרשימין בנייהו לביש אתהפינו לטב אחהדיו טייח לכתיב וישב יאודה וישראל לבטח כלהו
^אווןהוו שלמין נינ״הו נלא ,קעחגא כלל כוי ע״ש• ולפי תהקלמק הנז׳מנןאר הענ־ןבי
בזמן
״
,,
,
,
לבזה
\
גזמן שלמה המע*ה נ נ ד צעור הימני טל השמאלי ונעשה ה״יכ ג״י ע״ח ב״ נמתק ונתקיש
גס צינור השמאלי ונמתחו נחי' הדינים ו הגמרות שכו ע י החסדים שבצינור הימני)נעשה
מלן ס ו ג ; -
*
מצאתילשימי! ןל״הה שהניא ההקימה הנן׳ של הרב ״זלה״ה והזכיר מאמיהנל
של הז״ח ופירש עם זה ככוח נהי פי* צריך שתתחזק להמתיק את חי פ י שבי אוחל פ״ח תינקל
כת*להיינו הקרושה ועשר*עו1גהןא.היסוד שיהיה כולו טו נ ובג״ 0״ח שאזיגנווהחסליס
על הליכים ויחדיו יהיו סונים כו״עיישהוכאו דבריו נשימ״מ סוף ברשת נהר סיני והנה
נזמןב״המק לנר זת מוכרח מצי עצמו למיות כן כמי״ש בפנים נכמה מקומות בי כזמן
ב״המק תמיר היו ע< עיים זו״ןפנ״פ ולא פסיקןווגייהז וככר בתנו נזוהרויצאקמ׳^ע״כ
והנה מלאכי אלה*ס עיליס ויוריים אל;ןממקדכל עמיןלאינין־סלקיןונחתי /נהאיסלס
כל ישראל חעאן מאיך האי סלס וסלקיןאינהוממנן וכי ישראל מתכשרן עיני״הו אסתלק
האי סלס וכלי•) ממני נחתי לתתא ואתעבר שולעכותא ללהון כלא בהאי סלס ק״תא וכרנלהנ
נחתיןלתתא אתענידסלס קיימא כוי ורע כי סלם הנ/יעל הישוי מלבר אשר נו כ כתי״•
מאין וסליק אשר נזה תלוי נחיי נ הצינורות וע״ש נש׳ מ״מ מת שפירש היע״ז /יל נמנשי•
אחזה אלוה והמשכיל ינין וד״ל
נרמז מנין והשם נ^מ כאותו ד^ע״א לכימה.שסירשוהי״ג סי ערוגת הנושם ו ד 1
^ ן ף
כשעתא,ראמפתח האי שית רוצה לומר יסור נפקו נרנאן לעלמין אימת••
אתפתחכלאעל״או מניה חי־עקףמו ייתיכ לרגליה ומשיית אתעביי שיר כי ה יפו י הנ|יוש־
יו*א ממנו צינור השמאל וממנו משפיע לח״צוייזהרסד עי\ס דיתינלרגליה כסוי ריוסין
איש את כ• מכונה היסוי לנחיירגל כיגאחזיס נו ננןול הערלה .על הכרית ויונק מצינור
השמאל• משא״ב כיוןשנתעלו העולמות נימי שלמה ואז היה נמו סוד שנת:ואין לקיצונים
אחיזה מ והא ראיה שהיו זו״ןכתמייגתפ״נפואןאין יראה מהחיצונים ואז משית אתןיביי
שירוהס״איריה לנוקנא ימיר ואז גס ^הצינור השמאלי נמתק ועלה כסוי שיר שעולה תמיד
למעלה כ* גם הגנויות שבצינור ה ^ ל י היו מיס מתוקים וילוליסכו ע ש ולע״י זהן
מיז שסיי 0שם נז״׳ח קרין־כתינ וישנ ישראל לכנ 0"1איש תחת גפנו כוי יהשונו ומבואר הוא
,י
לשוב
1י
,
י
,
י
זי
לפי מ״ש למעלה כ׳.מח״ם גע5ה ליח
־ ,ן י ־
פי האמלרנליע״ל שאפשר שזו תהיה כ*ג< 1ק/ו׳ פי ויחי רכ"גע ב ובגין לשלמה
מלבאירתא לסיהרא בשלימותא בעא לירתא לה בפטמותא וע י אשתלל למידע
י
כלעתא דרוחין ושדין למירת סי^רא בכל סערא וכיגסוי לשלמה מלכא נכלא אתנהיר היהרא
ן^ה״י ו ת י ג חכמת שלמה ותיכ לייקא מסכמת כל כני קדם חא פלאה הוא כמ״י ואלה
המלכינ^אשי מלכו כארץ אמס ואלין אקרו^ בני ? י 0יכלהו לא אחקיימו נר לבאי לבליל(
לכו־יןלאקיי הלי לכתיב !•מלון תחתיו הלי ומאנא אע״ג יאתנהיית סיהיא לא אתנהידון
נאשלמותא ע י יאתא שלמה יאתחזי לקבלהאכמה ראוקימנא י$ג"כ איכרה נת שנעהולן
ומכל חכמת מצרים לא חצמה ת ת 6ה לאקרישפחה ינתר ריחיאוכ^אאת^לילת האי חכמו!
שלמה חכמי*נפי קלס וחכמת מצרים* ע״כ זהענץ כ• כני קלם ינק* המלכ״ן קלמאין שהם
משם ני• ן וכ! נק'הקלי שנתהוו מהם ונקי קלם כי קלי" קימה לפרי וגם כי קדים הוא מסכו
אסוי״ס יכ״ן והטיפות יצאו מאחוריים למס כיין כמ״ש נ<י"ת ת״ עיי• )חכמת נכי קלס
יי
י(
?
• היו{
וזקרםח
היא שוישס ש5הק*1י שהיו גזי מלכים כמ״ש הרחיו נ״לנלי״ת פ' וירא ו מ ו נ ה טל גוז•
הדינים הנשפע׳ ס להס כי זהו תיותס וחכמתם וכבר כתבנו לעיל נשם הרנ "/ל כי הצינור
השמאלי הוא ממותחת המלכים ומשםמובבעיס החיצונים וא״כ־בזמן שלמה הע״הגנמתק
ונתקדש צינור השמאלי א״כ כל אותם הדינים שהיי מושפעים דרך שם אל החיצונים נמתקן
* 3ג ר י נ ג ר הצינור הימיני וע״י החסליס אשר גו ממתקים את הגבורות והדינים אשר
גשמאלי ונעשה הכ< נו* נ וא״כיוזדיו׳ יהיו עוניס להשפיע גנוק׳י הנק חכמת שלמה ועי *
1ה נתיגה גה השפע ונמצא כי מחכמת גני קיס עצמה שהוא השפע שהיה מושפע להם
משכו׳ ממש נתרנתה גאותו שפע חכמת שלמה כ• הרינמתק ןנתקלש וניתן אליה וז״שוגגי!
׳לשלמה מלכא כוי שאין הבונה שבזמן שלמה היה פנס נלננה חייו רק כי שלמה רצה לידע
געניןהקלי איך היה נשפעלהס השפע כזמן שהלבנה היתה פגומה כיי למנוע אוהו השפע
מהס ולהמשיכו אליה כי מכלמקוס אגריצאר.גפ* 1יהיה מושפע אליה עתה נזמנו שהיא
מלימה);״ש לתירת סיהרא• נכל סג׳רא כין מהמקום שהיה נשפע אליה נ י ן מהמקום שהיה
נשפע לחיצונים שהסהנ הצנויות כי כלס ישפיעו בנזקי וקהיה *ז״ש וכיומו• לשלמה מלכא
בב&אתנהיר םיהרא נכלא לרכות צינור השמאלי הה״רותרג חכמת שלמה ותרג לייקא
כלומר מילא קאמרי ותגיל רק ותינ שהוא לשון י ג ו י כי נתיבה השבט נה ועתה מכיש
מהיכן נתרנה השסע כה כלי לפרש כל הפשוק כי אע״פ שכנר אמר נכלא אתנהיר סיהרא
והו לפי ה א מ 1כ י כן.למינו מהפסוק וכמ״שהה״ל זתרג כוי .לכן צריך לנאר הכתונאיך
גרמן בי בכלא אתנהייח״ש מחכמת כל נני קדם כוי והזכיר ענין המלכים הנקי גני קיס
ועיקר שם זה הוא על הקלי')?שר שורשם מהמלכים ומהם נתהוו וגס צינור השמאלי הוא
ממותרות אלו המלכים וכמ״שהרנ זלה׳״ה והצינור הזה ממותרות ח׳ מלכים שמלכו כארץ
*לנס .ומתו כלס וז״שדכלהו לאאתקיימו והנוק לא אתכסמת מצד הצינור הוה כמ״ש הרג
1ל"הה כ• זה היה מחשכת נני חת כי חשכו לגשם הנוק' העליונה ע״י צימר זה ולא יכולו
צ ד מהאי לבליל'יכן״ןיאקרי ה י י כו כמ״ש הרנזל״הה וכאשר יצא המלך הח זכו״ן
וגנגדע ונתבסס ניחן מנתריהס ירך צמוד זה ואז <ם ביאת אברהם שהואחצן^ואהגלייא
גפום אמה דרך הצינור הימני ואתכסמת הבוק' על ימי ותאנא אע״ג יאתנהיית סיהרא
£א אחנהירת באשלמותא כלומר כי.אעיפי שבבוא המלך החי .הדר אתבסמת הנוק' כמ״ש
עליז לא אתנהיית כשלימות משו ר המלך החי הדר שה״סיסוי בסוד מילה שניתנה בחי כי הרי
והצינור השמאלי שגיסויהשפיע אל החיצונים אשי ליס הכמת בני קיס שהם הקלייעד דאתא
שלמה 5ל״ס היסוד ג״כ ונזמנו בלא אתכלילת חכמת שלמה שהיא המק׳ חכמת בני קדם כוי
כינמתקונתקלשגם הצינור :השמאלי ונעשה הכל גוו״נ ובי נאה״ כיוגים משפיעים בבנקי
ננתרנ? גק השפע חהוומיג חכמת שלמה)מהיכן נתינה בה השפע •לזה אמר מחכמת כל*
גני קדם שאין נונת מחכמת •ותר מחכמת רק מחכמת ממש וחכמת מצר־ם לא רציתי לגארה
1
י
1
1
,
,
,
ו
,
י
.
מה בחיי היא
שלזה/יימח מאמר יז״ל הובא בילקוט ותרה חנמתשלמה מחכמתבלנני
1א3שר'
קדם 1מה היה הכמת© שהיו יויעיםגמזל וערומים בעיירעייכ גי לכאורה :
5פ י הפשה־ צ״ל כי א ץ יריעת הכבנ׳ס ומזלות היא ליכ חכמה גדולה כיי לשבח בה את שלמה
מע״ה אשר עליו נאמר דס;ם מכל הארס ג ל ו כ ! ללקלק למה לא אמח מדעים במזל וננףיו
אמ<0
ב
1י
הקיםח
^קנס^לפ׳ ירכינו יונן כי מזל ב^ היסוד כנודע והככנים וימזלות הם ליצוצו* הממנוצצין
ביסוד מהחסיים ומהגםורלאשר מכמ״ש בע״חש* רחל ולאה פ״גואע״פי שנה• אלו הם
בצעיר הימני של היסוד ככרכתכנו בשם הרב ו״לכי להיוחב' צינורות אלי סמוכים זה
ל;ה;לפעמים מתעינים קיש עס חול כאשר מתגבר הצינור השמאלי ח״ו וכבר כיוננו בי
מצינור הזק נשפעים הקלי כי היוצא משם הוא בחי דינים אלא שגס ממערב בהם מהצימר
הימני והנה ערנ ם גי' שס״ו דינים יע ה סול נחש ערום כמ״ש נס מייןז״ש 1מה היה חכמתם
5ןהי 1יודעים במז״ל שת״ס היסוד הנק מזל וכל ידיעתם היה מכח היסוד שהיו מושפעיו*
מענווא״ת ואיך בני קיםשהס ל.ח< הקל• מושפעים מיסוי הקדושה לזה אמרו וערומים
שהםבק״ייהיינים המושפעים מצינור.השמאלי בס״ייר שהסהככניס של החםייסאשרבפ״
צינור הימני המתערבים בצינור.השמאלי ךרךשסהסמושפעים וכיון שנזמן שלמה נמתק
ונתקיש הצינור השמאלי ואין מושפעים ממנו הקלי לזה נשתכח שלמה ותרב חכמת שלמה
מחכמתם ממש כמש״ל
מכל האמור כ בזמן שלמה הפיה נמתק ונתקיש גס הצינור השמאלי וכמקום
$£עא
היותו משפיע אל הקליי אדרכא היהמשפיע במק נבהל הזווג תמידי כי נזמנו
*־
ןז״ן לא פסיק זווגייהו וכבר' כתבנו לפיל בי צינור השמאלי ליס אות ך '/ולכן נסדר הספר
הזה שיר השירים קיש קדשים אשר כולו הוא אתטוריות פותת העמוקים של הזווג ך'/
פרקיס לרמוז באמור בי בזמנו אפילו ךן׳ צינור השמאלי נמתק והיה קיש מים מתיקים
וצולים ומשפיע גם הוא גנוק״בבח״' הזווג פולייס השנים
.י
^
פי האמור אפ$ר לרמוז ליכ סכום הפסוקים של כל פיק ופרק לתת גופי* נ ד ר ן
ץ^יך
ימזלמהנגןדרו כך שכס האיוהל ץייזי״ופסוק״סוהל^אוהלוההיי״ו י י ו ו מ !
* " נ והז יהחיי״יי״ד והוא כיבתחלה הפרק הראשון הוא •״ז פסוקים כמספר ע״חשה״ס
הנ׳ הצעווץח ואחריו בא ,הפרק הכ ליכ י״ו פסוקים כמספר פו״ינ לרמוז ב* גנר צינור
הימני על השמאלי ונעמה ע*"נ זהנהע״י זה נכפים הקל״ גי ימנע יניקתם אשם ומחו
לנ;קנא לתייר וידוע כי הקלי״ הם י״א אחר עשר!ו 0מחורנ נו ולכן הפרק הל הס י*א פסוקיי
^רמ<ז כפיי הי״א קלי' ע י שנמנע.יניקחפ משם והגה הייסוד ה״ס ר* והאיפה ה ס י כמ״ש
כע ח סוף ש׳ האונא? וגס כי הזוי״ן הם ננחיי צינורות כמ״ש הלנ ז׳״ל ננחי' השערות לאריך
ולכן מה שהיסוד היה ננחי״ ן אחת צינור אחד ו י אחת פפה אהת עמה שנתקן גס הצימר
השמאלי נעשה באיל< הוא בב׳סייב' ,ודיין בי צינורות * נ *וליין ב' <1״פ!ת זלכן נאו נ ' פרקים
הל ו ה ל כל אחד י • /ו פסוקיס והנה התככובשס מינו״ל ני בי־אותיותח/ו המורים על־
ב׳ הצינורות לא נרשמו נשבפיס להזיות כיממקום גנוה יצאו מקום שאין שם קלייומותמת
סמוכית להם ׳ואי !.מגיע שם'פגם ולא חסא ולא עון כמש״ל והנה גס עתה לפי האמור
נעשה בבקיאותו מקום (5ל השכפיס ולכןהפרקהו׳ הוא י״נ פשוק״ס לרמוז ב-י עתה געשה
נמו אותו מקום של הי״כ שבחים .שאי] שם קלי ולא פגם ולא חפ״א ואחריו הפרק הזי י״י
פסוקים כמספר ח ג והפרק החי ג״כ ״׳ר כמספר ס״ה לרמוז כי אות ק שהוא הצינור השמאל*
? ל אות ין שמא היתול משפיע כמו אות פ'שהוא צימר הימני נאות ה שהיא המק אות
אסחנקשנשס הנ״״ג ליתדשנ^יאול״ה דשר״אל לנט״ח
1
1
,
,
זי
,
ח
,
,
,
,
,
,
,
,
1
,
״
יי
,י
1
״
1
1
,
א
,
ג
,
עור
נא הימז טל פ• האלוויי ג י הנה כל ראש* סיןוקישירהש^יםנמציז נ מ י מב5
.ן|)|ל,
אותיות הא!'נחרן מן אות ח' שלא התחיל ני.שוס פסוק אמנם א1ת '0התחיל נה
• ,
•נזוה&כיו ממתקים והוא .ע״י מ״ש הר״ה ערוגת הנושם כי ה נ ה י י ו ע כ י היסוד מזלה
$אע<ה כמנןארנסייז״פ הכל ליוצר ישנת כוי יא; גס הצינור השמאלי נמיזק ועולה כסוי
ע י י שעולה יתמיד למעלה ?זה ״שיאלשעלה נמחשנה נ י השם אל מישראל אין צורן לרמיז
אומו ג י מפיון שהיין נמתק ועולה מכ״ש׳־שאל מישראל שהוא החיןי שעולה ואין כשף נ י מ נ
גימ*" זממה כי גם הגנוחתשנצינור השמאל* היו מים מתיקים וצלולים וממית נעישה שיר
גוי״ע״שוה״נלכוותה כיירועכיהלינאותיותהס נימול ולא התחיל שוס פסוק נאות ס'
5ימח כי אין צורן לרמוז אותה כי אין זה חידוש בייאין כסף נחזנ ביעי שלמה כי הר* אפיי
אותה' גמתקה ונזקיש־ז ולכן כלי להורות זה כאשר התחיל פסוק באות חי הוא פסוק חכו
<1מתקים כי חיך ה ס ימול החכמה כמ״ששם זילוע כי החכמה נקי קיש לבך התחיל כאיי!
0׳ לרעוז כי חי שה״ס צינור השמאלי שניסוד נמתק ונעשה קיש כמונחייהחילשה״ס היסוד
{:להסכמה הנ? נ(לש והרמז ישראל עלהנמחשנה כי ישראל לפעמים נקי הישוי-לז״א!
גמ״ש באי מ״לוישיאל •הוא ש־״י אייל עלה נמעלת המחשבה להקרא קיש צמו המחשנה שה.י<1
חכמה
,
י
פי האמור נוכ 5לפרש כ 3הפסוק בי העסוק עצמו מנאר הענין והוא כמ״גז כי ל$
התחיל שוס פסיק נאות חיכי אם חכו לרמוז כ׳ בחי אות חישל היסוד נתקיש כמו
י.חין שהייה יסוד החכמה וז״ש חנו ממתקים כלומר תיע לן למה באשר הוזכרה חינתחיל'
פשוק הוא,.ננחי' חכו הנועם הוא ממתקים להורומכי כחיי החי נמחקה ונעשה ממתק!0
3י וכלו שה״ס כל נחי' היסוד הנקי כל נעשה מחמייס כמ״ש ב/והר פ' צראשית ב״א ע״א כל
מין נחמד דאצדיק והכאמחמייס מיעוט דנים שגיסננח׳' ניהצנורויגסעל דרך שאמרו
באד"; רצייה ע״נ וכלו מחמרייאשזמיםאשאזנניאמתקניןויאן נצייורוי דהא גווני מתחנרן
גחיא כוי * הרי כי מחמדים רומז על הח״וג ומיתוקס וחינורס יחד והכי נמי לפי דרכינו
ג י צינור הימני הוא נחי'הסייס וצינור השמאלי הוא נחייגנורומ ודינים וט^ה נז#ןשלמ
3מע"ה שגנר גינור הימני על השמאלי ונמתקו הייגין והגבוחישבצינו' השמאלי עם החסי•*
שנצינור הימני ונתחברו יחי נקי מחמדים וזיישוכלו מחמיים •ועלי^ס אומרת הנ״ק״זה
י ו ד י ו ו ה רעי כי ידוע כ• זה נקיהיאוד וכסל זה ז*השלאאמרהזה דור* ורעי הוא על לי1י'
ג ׳ הצינורות כי דודי הוא נחי' צינור השמאלי ורעי על נחי׳ צינור הימני והטעסיכייוד•
נקי אימן דלא משתפחין תדיר ורעים נקיאיניןדמשתכחיןתיירכמ״שנןזהרףקרא י״ה ע"ו>
והכא כמי דכוומא כי צינור הימני מעולם אינו משפיע אל הקלי'חייו רק שגחנדים שנו
מיועיב לפעמים נצינזר השמאלי והוא היא המשפיע ז 1הקלי' אנל צינור הימני אימ משפיע
כ י אס בה דוקא ואינו מתרחק ממנה להשפיע לאחרים כיתמיי -אשי מצזציע א>צז דנן
גס ולבן קראו רעי בנחי' מה שאינו מתרחק להשפיע לזולתה אבלצינור השמאלי אלכעמיס
משמייע אל הקלי' ונמצא שמתרחק ממנת להשפיע לזולתה לכן עתה שגס הוא י משפיע כה
לנקא מ א לזולתה קראו יולי לגני הימני הנקירעי וכל זה היא אזמית אל במת ירושלים שהם
הצדיקים נמש״צ ו
והגס
ז
?
,י
4
,
;
והנה
!•ו׳
נזמן שלמה י^ע״ה קיימא סיהיא נאשלמותאוהענין היא כמ׳יש נע״ח שימיעונו
הירח פ״ב כ• באשי ענת בית המקל ש ע"׳ שלמה ה מ ע״ה הימה המק' אפילו
נחיל ס נ ״ פ ע ס ז י א בבה•'היי יהיינו קנתגיל' הנוקיפנ״פיעדכגגד י!נ"י ד;"א 1ה*ת'מק3לי
האורות של הה' ספירות ׳ י ג ו נ ו ת שבו בהיותה היא למעלה עמהס עש״נ • ועם;ה אעמר
$תת <|ונ נועם אל סכים כל פסוקי שיר השירים שתמיקי"* והיא כי הנה ייוע כי ג' יחודיס
״ש נזו״ן והס יאההוי״הכ נכתים ׳אהלן״ההיםיבמב״ל שלהם ׳אהמנ״הי גחג״ת ני*' שלהם
1א״כ נמצא כי עתה שעלתה הנוקיפנ״ס עלחנ״ריז״א •חויסהוא בסוי יאהלזהה״מז העולה
יב״קואך בי בפרטות יחוד זה יש בו כל מ י ׳חולים העולין נייר שק ישנם נברטומ כ ל נ ו י '
ובחיי עכ״ז כללותו הוא יכ״ק שהם הנייד הכוללים .של הפרצוף וכלסי נקיעלישמו שה•
הפורעות שלו נמצא •חודם עולה *נ״ק יעוד האיות הה׳ ראשונתשבו שהיא עלתה כנגדם
שניחיס&ת עלייה;ו מחיש אפי׳ בימי החול מה שלא היה מקוים הרי ל ) ' ל ק ס" 0גי' קי*ן
כמספר הפסוקים שהם קי״ז
נרמזה העליה של זמן שלמה באות שי גדולתי של תיבת שייר והוא כ* כ נ י כתבנו כ*
#לך
בזמנו עלתה הנוק' פב״פ בבחי' הוי אפיי בחיל ושם ג פ ו ק ג' מ״ב כתב כי עתה
נמצא כ• החול ח מ ן
בזמן הזה בתפילת המוסף דשבת אז נעשה הנחי׳ הנ' דפב״פ ע״ש
שלמה הואכמימיסףשבת שלעתהויייעכי במוסף שבת של עתה עיל״} *"י ן במקום אואיי*
וייא במקום אבאוהניקנ' נמקים אימא א״׳ב נמצא ביבזמןשלמ׳ :ה•) ז״ין נמקוס אוא״י א&ילן
נחיל יפע״אשיטנתייא פ״ו נתב כי ג'קו׳ השי ה״ס ג״רויייעב׳ אומיו' גיילו' הם בבינה ג0
שיר<קי הןןקיככמוב בפנים ולכן באר .השי של תיבת שיר גיילז לימיו כי שיר שהיא המק*
עליוה על 4״ן׳ א^ר הס ימזזית נג' קוי השי והם של הב־נה אשי בת ה״ס האותיות גרולנין
'וכממלנות קמה כאימה ודוק אנקי וקילשא ברין הוא ן
,
י
'*ער
8שדזת
0
שמן
א
•
4
כןדש
ל י ק נ ^ ו ב א ר י ר י י ו י נימודאשלים כשס כל ישריאתחיללבתונ
מה שיזכני הסזנןלאים לעת ג
^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^
^ $ $ $ $ ^ $ 3 8 $ ^ $ 8
($0
׳טןירמעלחכ^
א ש ר לשלםר*ןי• *
נולע כי כל נח ״ הגדל/פרצופי
זייויןהלא היא עי׳י התרי; עפרי ]
*חלגשהם ה ' )! ע פרא יחסיים ן ה״ג עפרן(.
דגבורות וע״יעפרא לחש דיס?,גדל פרצוף
"1א וע״י ע פיר א ממרוינגדל פרצוף ה0ק
וידוע כי חו״ג אלן הם נמשכים ל־/״א עיי
אימא כי היסוד יאימאיה״ם ,הדעת יז״א
אשר נ ו הס החו״ג ןאח״כ ן*א נותן לנוק'
,את העפיא' מנורות להגדיל פרצופה ונש*
הבונות ר״י ועימר כתב כי שיר נק עפרא
י ג ט ר ו ת ונשי מ רשכ״יי פיעקב כתנ כ• אשר
נקי היסו י של אימא גם נןדע ני הנוי{ נקי
ה ליש שיר שה״ס עפרא דננורנ הכוללת הי
שירים שהם הה גבורות נמשכים מינןוד
לאימא הני\ אשר של״ס הלעת דז״א לשאילה
זשלםלליישלימ ולהגדיל פרצוף הי שהיא־
״ או יהיה פי' לשלמה כמ' ש
הנוק'
נלי״ת תולדן׳ כי שלמצ הוא נחי היסוד משל
המ/דהג עס ה׳ שהיא המלכות וכן העני]
כאן כנודע כי הגבורות רס מרדות כיסוד
ךן״א הנקי משל ומשם ניתנות בדעת
הנוק' המג))] י ע ר ו מאחוריו ומתפשפיס
בה ומתגלל פרצופיעל ידסודמ אזר לש<מ*
,
11
י
,
,
,
38$$
38
,
,
י
כי מן אשרשל׳ס *שוד הכינה אשר נחזה
ד;"א ין רדו ת הגבורות .למשל.שה״ס כיסוד
ונותן אותם ללשל״מ^נוק' ונשלם פרצופי
־ ׳על ידם• •','.־
־; ־ ,/
ף ן ף י יי י .נתבאר רמז הגדלת הנוקי ועתה
נפרש גילית ז״א ,ע״י החסדים
והוא כי כליית פ' כראשית ועי נח פתכ כי
שיר נקי החלד ליש שירשה״ס ..עעיא־רחסי
הכוללת הי שירים שלימ החי חשייס נמשכים
מייחוד אימא הנקי אשי לשלמה שה״ס '/א
הנקי שלמה כמי׳ש לקמן)יען כי הגבורות
הס מתמתקיס ונלתבסמיס פס החשייס
כהמיבקוהם יחד לכן כלל אותם נפסוק א׳
להורות מיתזקס נהיבקס יחל ולכן נרמז
בפי ז9־ הביסוס והמיתוק האמיתי ועיקרי
אשר סודו הו$
שליש זווג הקדוש
להשכ׳^ הה' חשי־ים קל הזכר בכוק' למתק
גכניו*:־.ר^והענין כיבז״ח אמינ על פסוק
זה כי אשר ה׳״ ש שס הנ״יה ג״ה כמיישלקמן י
ד מ ע כי -שט הו ׳ ה-ל; א ;"א ונכר כתבנו כי
בלמה ליס היסוד אשל המ/חוג עם הישהיא
הנול ;"ש שיר השירים שה״ם הה״חמשפיע
אותם אשר שהוא ז״א לשלמה שלים ישו*
ימלכותמשל יסוי *;מןיווג עם-הי שהיא
נחינתהנוקכא •
פ׳ האמור נמצא 0י נתיבות שיר
)!/ל*
השירים
י
:
1
יא
פי
שיר
לח״וג
השירים פלילית ה ל ע פ י י ן
:/,והנה כאשי ניקדק ^לא ימצא בכל *כחיי
הפיציף מקיום התחבמת החיייג ביחד רק
3ג׳ מקומות האי בדעת• כי שפ ה?א עיקרם
״ ;ןשישסהלבת״תח״אמששבחזהמכןתייס
היסיי לאימא ו נ ת ו ן היסוד יא.ימא הם
החו״ג ביהי הל ביסוד דליא נ י שס יורדות
מ מ י י ת כלי להתמתקעם החיןיים אשר
שס קודם נתינתם ביעמ יכול ןאפ^ר כי זו
ו^יא כ$מ מ״ש בלי״י* שיי׳ השירים פירודן
למילת שיד השירים יסדי דעת ות״תוקוא
פמ״ש כי בל מקומות אלו שייך בהם כינוי
שיי לטעם שהם כול 00כל בחי'השיי שהם
ה ל ח י י ם והה• גכויו<אשי הם נמצאים
בהם שניהם יחי ועם זה נו בל לפיש כי שיר
השירים הכונה .מלש דלל שיר המעולה
שכשיום ולפי ירכנו ל״סיהיעת שליס שיר
המעולה מכ 5שאר הבחינות ה נ ל שירים
חה•השיר סויו הוא אשי כ* אשר נקל ה ל
ישויות של אוא״י כמ״ש כ ל ל י ש ב י י ל ע ק ב
ושני היסודות האלו ל״סהיעתשל לא
מ י י ע חיש לשלמה כי הבחייהזץ היא לשלמה
•י
שליסלא אשר ת1א-נקרא שלמה
ג
בתפין יליא כן זו"ן הםבראשי פ י ר ק ץ ל ל ו ן
דארין ונמשכו לה 0אותס כ כתפי; עלאין
כסוד תרין עפרין יירתי מאיא״י שהם כת״ י
תרץ כתפיןדאייךיז״ס האלף ל ן ש*מה
כי ל י א ה נ ל שלמה מלך שהשלום שלו לוקה
כל הכי שהס אלף *אל*כ נשאר לו כמף
.אחי הימני יא״א שהואטכןרא של חסדי©
זרוע ימין הכולל כל ה ל חסדייולא כלולה
מעשייועשי'מעשך הרי תיק כמנין כיל׳ף
אמנם עפרא מכורות שהוא ןר*ע שמל יא"•
לוקחתו אח'/־־ ה נ ו ל עייל הנלאך בתחילה
לוקחם ליא לביו נס<י האלף לן שלמהע״ה
ליש שיי השירים ש ל ס הב״ עפרי! אש״ל
שהיא בגי* כת״ףאיר״ל כתף אחי הוא
הנשאר לשלמה שהוא ליא והוא כתף ימין
וכן נירש לנכי הנול אשר י ל כתף אחל
שהוא כתף שמל הוא לשלמה לשלם ה שהיא.
,
״
,
•הנוקב א *
נכון עמד> ב ל כנם• יונה כי שיד
ויותר
השיירים סירישו א י י ן ע״ג אנא״״
ומתלבש בהם )משפיע למפה מהם כל ע״ש
ליש שיר שהוא א״אי באמצעות השירים שהמ
אוא״י משם נמשך אליר שהוא כתף אילשלמה
שהיא ליא והוא של החסיים הנשאר בו או
אפשר לפרש כ׳ ריח לגז מהיכן
אשר שהוא כתף אחי לשלם לשהיאהכוק*
*• גמשמ הבי פטדין י<ז"וג זהענין
והוא של הגבורות הנמשך אליה • .
בי גלי״ת פ׳ תחמה כחי ׳כ* שלתה היינן
אמדו כי ד'חיבות אשר בפסוק
ובלח
יסוי ירישא דל״א שמניע ע י כתפיכי של
זה ליס לשמות וזה סירס שייאר״ני
אייא מ י ע״ש * זייויביהיני־נמזרין ד"10נ
ומ״ס הנגקכאהשיר-םצנאות וה״ם ה״1£ל
ב<1י 0לז אמהי.יןפ״0יא׳'א ע״י־ אי/יא ז״ש
ויען כי הוא כלול מנל הספ״י לכן כקןיא
ש־.י השיי״ם^ה״^הנ' עטיין רזזו-גר'0.
כלשון' רכים שירים מו״ש שם אשר ו*^<ו
גמ״כיגזל׳-א ס״י אשיישייייס כצי יסוד־ות
ליסלא לשלמי ,אהי״ה סול הבינה ובלי*ת
מזי״אי זשישס הנעלס ל)א לל.למה זןיי"ס
פ' תגלחת בתנ בישיר .ליס הערת ל י ן וייוע
יין• י לרישא יל״א העזמי בכתפיים דא״א
כ* הנול ע"׳ עליחה מ*ן היאמעורי'אמ
אשי מה :יופיי 0האלו שקא אקום .שלמה
היסוד מ״אגם ידוע כ• ל א עולה.כסוימ״ן
נמשכו הבי יעסריןכנן׳ •אל הבינה וע״יזה היא מעוררת לה/מוג
יאמר בהקיים מ״ש בשי ר״הק נמזול
או
עס אבא יעליל׳ זק נמשכים המוחיןלזוץ
קזב-רהכ׳ כ מ י ש ה י 0סנצי י־ ״ נמ/לווג עם הנול נ"4י היש! /ליש שיר שהיא
הנול
ז
מ
:
:
שמן
*
מע קת
0נזק׳ שהיא.מעלתמ"ן יע״יז,מעיירת את
יוןיןןו־י שהם סו י יזשי׳י״ ?כשס£.ש:ר שהיא
הני^עיייעלייחי;מ".ן מעיירת איז הש;ריס
^ ^ ה ! מ ג י ^ ג | ^ י ״ ) א ז״א מעל ה.מ*;
ל:ולהה ה ה ״ ^ ^ ^ ^ מ ע ו ר ר ת אומה וע״י
ןק אתר בך שי^ן^ן הנול היא מקבלת
מהיינןוי שה״ס השיייס_ממה שהיסול'מקנל
מז״א שה״ס אשי ממת שז״א מקנל מהנינ'
שי*ס שלמה ונרמז וה שם שאמיי זיהרן*
חליתאו* איהו רציא ושוב מ ז א לאות .ל
ואיהו קאים נאמצעיתא בין עילא ותתא
אוי! ף״! מסטלא.יא לעיליואות ה.מסער'
לתתא והחיות לאיה ו ל נאמצעיתא ועל
לא יצוא ושונ לגני ה עילאהלאסתלקא
לגבה נתיאונתא שליס .ושיה לכני ך /
חתאה למיהנ לה כמהללקיט מלעילא כוי
ע״ש ומבואר הוא לפי האמור כנולע נ י
זן' עילאי היא הבינה והי תתאה היא הנזק'
והוי הוא ז״א נאמצעיתי^רי נרמז מפסיק
1ה סול היחור הקלוש מתתילעילא ומעילי
0
(
,
לתתא אשר זו היתה כונת שלמה המע״ה
ליחל ולזזוג החתן עס הכלה סול ז״ון
וכמ״ס בזו׳ תרומה קמ״ה כיון יאתא שלמה
אשכח למטרוניתא מתקשטא אשתיל למינ1ל
לה לגני חתן ואעיל החתן לחופי במערזנ!
ןאעיל מלין לרחימי בינייהו בגין לחניא
לו! כחלא נלמיהוי תק״הי נשנימו 0זא
באביביו שליס
לכי מה שסיים שם בז״ח
א 0נ 0
יהיה שיעור הכאוב כך שיר
•
£היא הנזק׳ מתקשלח עם היםול שהס סול
השירים ועגז כללית ;"א שליס אשר בלי
לעלות בבינה שיי״ס שלמה וז״ל שם תיובת
יזהוא חתאה לשבחא שנחא לאסתלק'בנו
אינין זהיין לאתכללא בגוייהו ל^סמלקא
למחמי בההוא נועם עלא? וילוע כי השיר
הוא גורס עלייה ולכן הנוק' היא מקוררת
,
,
תמיי גלי להעלו' למעלי! ח״ש לקנחא מנסי
קרש
,לאנןמלקא א׳נין ןהריןהסהיס4ל והז״א
שקיא אוחס שס בשם-זהרין לאתכלליעמהון
ני• .לעלות נגינה אשר הביני .נקרי נגנים
עלאהכגזוע כי אהי״ה ליו״לין קס״א גימ
געס ע״הושס אהי״ה הוא בבינה כ נ ו י ע -
4
שעל דרך /ה תהיה כוכי*
לא^שר
הןזיפ׳חיימה קמ״י ע״א:
,וז״ל הביאוליפנא שיר חי סי' הנוקיהש^יןי
חרץ סי' יסוד אשי תלת פי' ת״ת ויזיז לא
דאתיהינ כוס של ברכה נ י ן ימעא ושמאלי
,פ״' כיון לעלתה המק' ניסוי ועי הת׳יון
גמצא ב• כיס של ביבה שהיא המקנא
אית״היבת בין תרין לרוע״ן שהם תייג כ*
הת״ת הוא המכריע גיניהס וכלא איןער
לנבימלכא ישלמא לילזה סי' ביון שנ*ור\
גתקשרה בחג'!מ כלם מ<ןעוריי 0לעלזזן
בבינה הנקי מלבא לשלמא ליליה או נסור
מיין כמ״ש מוהר״חו זלה״ה ומצאת נ י וולישננ
לקמן נפסוק מ׳ זאת עולה או בסוד טליה
מ")
בבחינת מ ל ת
כי
זיל ו ע
או בבחינת עלית אתה פרצוף מתעוויימ
וסתנועעיס כל הפרצוסי' עלרזםהמעלמ*
ו/״ש ובהא• אסתלק רעותא }עילא לעילית
ביזא לא״ס ונמצא כי נרמז בפסוק זה -
תפקשרות המלכות עס ההג״ת שהס סי י
המרכבה שלימה ו לרמוז זה ?ש במסוק '1
תיבותייקא חייש יתיכא קיישא הבא אשתי*"
להאאנהן איכון רתיכא<יול!|^,ן|^אמחבר
עמהון ואיכון לירזא ר ר ת ״ כ א ^ ! ^ עלן*
ובטן כך לי תיבין בהא• קיא׳ ק|.($ה ר/א
ליתינא קלישא שלי^א^ל׳לל
) (10)1לזה מעליית ר.מל3ות;,-ננינת
אמרו ג״ב נ/י׳ח וזיע שיר
השירים על פומא לאליהו אתנזי שיי השיר•
שלחא לשנעין למלכי ושלמא ליליה כוי כמה
ואצטייך אתערו לחלווא לאתעיא תהא•
ע)חי{ לעילא הבי אצטריך לאתערא חמוין
,
;
״
ת
ן ח׳ וו
פי־
א
השירים
שיר
וחייו מעלחא דסיהרא לגבי עלמא מילאה
וכג״כ עלמיןקיימין כיוגמא הלא כוי עש״ב
כי על הבינה מ י כ ר ומכונת ממארת כי
כמו שאנחנו עולין בסוד מיין במלכות כך
המלכות עולה כסוד מיין ככינה נא״כ מכל
לפיש שיעור הכתוב כך כ• הנה נודע כי
יש בחיי מלכיות אמנם׳ המלכות
ככי״ע
העולה בסוד מיין בבינה היא מי דאציישהיא
המשובחת שככל המלכיות לש שיר שהיא
מלכות ישירים המשיבתת שבשירים שהם
שארהמלכיותאשר לשלמה היא אשר עולה
כ ס ו י מ"! לשלמה שה ם הכינה מלכא ישלמ'
דיליה
וי
א״ש נז״ 0פתח ר״ש כוישיי השירי״
^לד
רזא דיחויא הכא שיר דא ישראל
כוי השירים ה' אלהינו ה* וכולא חי ביחוי׳
חי ואוקימנא יחודא דא ,והנא יחודא
לעלמין כולהו אשר לשלמה ח א יאחי ודא
א י מ ל ה ע ר י ך שלמה מלכא לייחדא ברזא
לרוח יוישאלאתחברא כולא כיחויאחלא
כן' ואפשר שהכינה היא כי ש ר שהוא לא
אשר הוא נקי ישראל מקבל מהשירים שהם
חב׳יי 1$״אי ו י ע ת המזווגסכנויע מלןוי ה
י1הינו ה דק״ש וממה שננקב ל משפיע ליסוד
כ י שישפיע למלכות וזהו רןא לאחד שה״מ
היסוד המיחי זו"ן ויסגי ומלכות נרמזו
כמלת שלמה כמש״ל משל המזמוג עם ה'
שהיא המלכות ונמלא כ* כפסיק זה נרמןו
זווג א ל א וזזוג זלין כי בתיבת השירים הוא
רמז זווג אוא״י חי״ד ובתיבות א^ר לשלמה
הוא רמז סוד זווג יו״ון ע״י היםוי וליש
והכא יחייא יעלמץ0להושה"ס יחוראוא״י
ד ח ו י זו״ן
,
,
ז
יאמר כירך רמז שנרמז נפסוק זה
אל
לילות המק' שהיה לק כזמן שלמה
והוא נתקיים מ״שכש' המצות פ' תרומה
ובלי״ת מלכים וליל בבית המקדש של שלמה
היוזו״ןשויס בקומתם לגמרי אפיי מהחזה
)למעלן ן ן ן ו ן מ ? י ס } £ $כןןדע ןננח״;
ז
פב״פ ונודע כי לאה נקי מדמי ב ס ו י ו מ י ת
ימי מה היא ולכן מק ש בעי מדי ת לרמוז
כי אן עלו ע ד שיעיר ?4קוק לאה הנק מדיית
ו ל ס מ״ש כזוהר פ ^ | | ^ מ ד שלמה הות
סיהרא באשלמותא | ^ ^ 6י ר -כ ל שיעור
קומי לא כוי ע״ש ו ב ל ^ א ^ ס י י ע ״ ס ודבורי
השה נביאה כתב כי רמה ינקי לאה שהיא
ימה למעלה כנגד ראשו של ל א ע״ש ובצ
זה נרמז ב פשו י ! ה כי ר״ת הישירים א שר
ל׳שלמה הוא לאהוס״מרמייה ן כ כ ר כ ת ב נ ו
לעיל כי שיר נקי מ ו ק ונפסוק זה ראשון
רמז שי־מט״ה הכילות אשר ׳היה לה בזמנו
*־ליש שיר שהיא הנוק' כזמן י ז ה גילה ע ר
שיעור ה״שיריס א״שי ל״שלמה י״ת לא״ת
שגילה ותפסה שיע<ר מקים לאה אשר
היתה חזכ:זת בשפי' העליונות יז״א הנקי
שלמה ועתה י.ס שיי שהיא רחל נתרמה ע ר
שס ומי שית רמייה כמוה הנרמז כסיית רמ״ה
ושאר האותיות האמצעיות אשר כ״ן הר״גן
והס״ת שהם שי״רי ש׳ ש״לס עם הל תימת
הס בטי אל״ף <קצ״ג כמספר נתע״לתפ
רח״ל כלומר שנתעלתה רחל ותפסה שיעור
מקום לאה הרמיזה בריית ונקי רמייה ה מ מ ו
בס״ת ג 0ס׳ ת כל הפםוק בגי' תמייה במספ״^
מי״מ מ״יה
,
<י
,
י
1
יאמי כי הנה כתי גי בה־־ץמיננזיפ?
אל
כ ב/מן שלמה עלתה הנוק' ע י החכמס
לז״א ממה שהיתה מ ״,הזה שלו ו למטי נמצין
כי נתעלית ה׳ ספירו' שב*"א שהם חייג חב״ר
ועליה זו היתה שלא נ!לה המקום א ב ו !
והנוק במקו כ אימא ע' ש ו נ ג ר במבנו כ•
אשר נקי ליא ושלמה נקי הבינה ויריע כ י
הבינה נקי עלמא ל י מ ר א ולכן גם הנונן•
עתה שהיא במקום הבינה קנתה שם זכרי
כ מ ו :צהקרא שיר לש שיר שהיא המק•
כמש׳ל עתה נקי שיר ג5׳ ז י ר לפעם׳ השיר©
אשר כלומר שעלתה הישירים שה״ס ה?
,
,
1
מהירות שהלא הכל אשי ולשלמה שעלת?
במקום
א
כ
א ״
שמן ן ;שחת
*3קזס הבינה ה נ ל שלמה מלך שהשלום שלו
ו כ י ו ן שעלתה במקום הבינה נקי שיר לשו;
1א^^•1^1
לזה מ״ש בתיקוכ״ן
^ ^ ^ ^ 0 £ג כ י סלקא לגבי
״׳ עלאה א ^ ^ ^ ^ ? .ר וכד נחתא לגבי
ה״ א ת ק ר י א י ז ^ ^ /הוא היכר א£י י ב י נ ו
וכי הנה נ ו י ע כי בבל פ ר ^ ו ף י ש בו שם
נןף״ה הכולל כל הפרצוף ההוא ואות •י
היא כנגר חכמת י;סרצגף ההוא ח ש כד
סלקאלגבי יוד שהיי? ח :מה י ל א אתקריא'
שיר זכר ואמר ייעלאת לדמו/שהוא בהיות
*"אג״כ במקלם ייכא שהיא סול ״' ישם
וזוי״ה לכללות האני ואז נקי׳הנוקישיר כי
ביון שעלתה עד החכמה ללא הוא שעלתה
במקום אימא עלמא ידכורא ולכן נקי שיר
נכר אמנם כד נחתא לגכי ה' שהיא במקומה
?מפההישל שם הוי'ה ללא כ נ ו י ע שהה'
אחרונה רומזת על הנזק' ל ק אתקריאת
ש רה כלשוןנוק״
לאלוה מלין לפרש מ הזל מרומה
קמי•׳ ע׳א תו רזא יא שיר יא
ךןא דמי ננלכא דא״הו רזא לסלקא בשיר
פירוש כ* באומרו ר ז א ל י י י מ ל כ א ולא אמד
?רול מלכא נמ״ש שם לעיל רמז לנו כי בשיר
שה״ס המלכות נ1ק'דאצי'הנקי דוד מלכא
שם ל כ רזא דמלכות ר״ל השורש הנעלם
והעצום שלה ולישלאיהו ר/א לסלקא בשיר
כי פירוש סלקא כמו סליק בשמא כלומר כי
יזא למלכות שהיא שורשה הנעלם סליק
בשם שיר ונרמזת בו שהוא כמו שם מושאל
א י ע השירים איליןאבהןר/א דממנןרברבן
רתיכא שלימתא כיקא יאות פי' אנהןהנא
על חגית לכללות האצי' שלים הלא הנק
חגיית כמ״כ בע״חש' אריך הי ג כי החגית
לעשר ספירות המקוריות יי״סל ר י ש י ן י ל א
לכן קרא ?ומס רוא יממנן רברבן ולא אמר
אבה! שמם ככלש .שם לעיל מ/ק נמ}א
(,
,
י
1
1
ב
קרש
שבמלות שיר שיר השירים נרמ/ה המרכבה
שה״ס חנת״ס וליש רתיכא שלימתא כיקא
יאות והיותר נכון כי הרתיכא שהזכיר פתה
הוא על ההג״ת האמורים לנד שהוא על נח*״
כללות 7א שהוא מרננה אל מי ש׳ ברש עתה
וליש אשר לשלמה ר/א מאן דרכינ על רת״כא
שלימתא^לא כלומר כי זאת המרכב' הנימ/ה
לתינת השירים היא אשר לשלמה ה״ס המלך
שלמה הרוכב ב/את המרכבה וא״כ שיעור
הכתוב כך שיר שה״ס המלכות שם רמ״ז
שבתוכה שורש הכעלסשלה א^ר גם היא
סלקי[ בשס שיר בהשאל' נמצא כי שיר רומז
אל המרכבה !אל היוכב כה אמנח השירים
שהם פ ו י חג״ת כללות 7׳א זו המרכבה היא
אשר לשלמה המלך שלמה מלך שהשלום שלו
נמצא כי כפסוק זה נרמז שורש הנעלם
לקב״ה ושבעירה אשר הס שלימו ילון וליש
ובהאי קרא אשתגח שלימו דרזא מן העולם
ועד העולם ש \ס זו״ן בח^י השליות שלהם
שהואר/א למהימטתא וזהו שסיים רןא יכל׳
מהימנותא •?!וי אמונתינו ב ל ז1הינו ביהוד
א״עוכלא איהו רתיבא שלימתא
שכינתו
כלומר כי בל האמור הוא מרכבה שלימה
למאי דידי׳הס זרןשהסעצמססול המרכב*
ולמאן ללא אמייע סוד השורש העצויוהנעל
הפנימי ר ו כ נ המרכבה ולית מאןיקאים־
למגיע גיה ה״ס שורש השורש • א״פ ונלד
אתמר האי קרא ב ״ י ת י כ י ן ר ז א ירתיכא
שליממא מכל ס£רין מכאן ולהלאה רןא
לחכימין אתמןר כל^מר כי שלמההמע״ה
בכוכה מכוונת אמר פמיק זיז ב ל ת י מ ת
כ י י שעין רואה יבין בו כ׳ כונמו בפסיק זה
לאהיתה רק לרמז מוי המרכבה שה״ס
תגת״ס ולא ע ו י אבל לפי האנלבונתולרהו!
כשוי הנעלם האמור וליש מכאן נלילאת׳
לחכמין אתמסר כלומר מבאן ולהלאה שהוא
הרמז והסוד נעלם שאמרנו שהיא כונמוזה
י
י
,
לח; מי!אתמשר שאם י/בו יבינו מה שרצה
י
לרמה
שיר
א פ<׳
לרמוז ברזא י מ ה י מ נ ו ל שאם לענין כמרכב
זה כבר נרמזה בתיבות שיר השירים ולא
היהצורך אל די תיבות וגס אתהחבץ אם
זכית ודוק אי ניחא קמיה ד ק ל ה
להי״ב ספר ערוגת הבושם
לראותי
שפירש כי מלך שהשלום שלו
ליםהיסול יאריך והטעם כי ממאיביע״ח
ל הולדת אנא*״ כי הנליי יאןל־י נעשהע״י
כפיפת ל המזלות נוצר ונקה ל ל א ובז׳א
נתקוה י״יסוי שלו ממזל ונקה נמצא שהיסל
של אולי* ולא אינם בסוד עיקר כי אם בסוד
תוספת הארה שבא לתם מאריך ולכן ״וכלו
להסתלקעאשר א״ן העולם כלאי לקבל מהם
כי כל מה דבא בהני תוספת הוא מסתלק
משא״ ;.באריך שה״סוד שלו סול צדיק כתמר
יפרח דלא סליק לכר בלא ט ל ושם הזווג
מניה וביה ואינו נפסק שהוא בנכר שאינו
פוסק כי חיסול שלו הוא מעצמותו ואינו
בסוד מוםפמ^קמהארת ע י ל פ ר צ ו פ ו ווהו
מלך שהשלום של) שהלןלוס שהוא חיסול הוא
שלו ואינו בסול תוספת עליל בקיצור ואחר
המחילה מלית אשתמיפ מניה נמה מקומות
שבתנ הרב הפך לבייו ומהחימא הגדולה
כי שס באותו שרק נש׳ הולדת אלאי שהבי^
הוא אחי מהמקומות שכתב בהפך וז״ל כבר
ביארנו כ• לעולם כל בחי כ ל י הם סור
תיספמ ואינם עיקרים ולכן הם לבר מגופא
!הנועם לפי שרישא עלאת יעתיק אינו
מתלבש באריך כי אם ל׳ת שמ א כ נמצא ישקני מנישקוה פ<ד!ו כ< טובימ
שאין קיים לליארק ז ראשונות סבו והגיית
וןיןם״ל*•
שהם נליי איכס יכולין לבוא רק בשוי מ ו ל
כ י אין להם עיקר קיום במציאות העליון
ע ד עתה היתולים וההמשכות.
ממנו ו ב ן עי"! כל האציי הרי מבואר הפך ך/גך״!
לבייו כ י מ ב ח ״ י פ י צ ו ף א ר י ן החח; לו הכלי*
שנרמזו בפסוק שיר השירים כלם
לבוא בסוד תוססת ו-ליב ל ס ליש ל ג ל י ב
היו בסוד בחי׳ נ!כא בגופא אמנם עתה
ל י ל כ י לפעם סבאריך היה כ ; נמשך בשאר •שקני ה״ס אתדבקופא דרוחא ברזחאוכמ״ש
הפרצופים להיות נ ( ע״ש ומעיון שנפל
בז״חיולל שיר השירים אתלבקיתא רגופא
?יסוד ממ*לא ג* הגיממסל' ש&ם קמתלקז' נמפא ישקני אתרבקיתא דחחאנרוחא *
,
היסודתלויבמה שהוא נא לםודתיספמ •
א פ ל שכס באריך יהיה בן ביון שגם בו הוא
ו כ ן מ ג מ ע בפי האל״ז
בא בסוד תוספת
שכתב בי כל ה נ ל י י ; ^ ^ ו פ ל ס הםשוים
לעולם כל
ותמיר באים מחדש ^ ^ ^
בחי ד ל י י בכל מ ק ו ^ 3 0ה ס יקי לבר
מגופי ותמיד הם ב ס ו י ת ו ט ל ואינם עיקרי*
ולכן תמיד הם באים מחדש בסוד תוספת
ואינם מ<שרשי 0שם תמיד וזהו הפעי שבכל
כ ל י בכל מקום באים נסוד תוספת • וכן
הטנין כאן כי מיסוי י ע ת י ק נ ת פ ש פ ו נ ל י י
לאריך ו כ ן הענ״ן בכל נ ל י י שהעולם האצי•
כוי עיש ״ .הרי כתב בפירוש כי תמיר באים
מחיש ואינס מושרשים שם תמיד ולא הילק
ב י ן נה״י לאריך לנה״י ישאר הפרצופים •
ו ב ״ כ ע ו י שם לקמן בביאור הפל׳ייאוא״י
וז״להנליי ככל מקום שהם הס בסוד תוכן
ואינם עיקרים קבוע־ם תמיד וה<1עם כי
להיות שאי אכשי אל ארין להלביש בתוכו
רק ז״ת ד עתיק וכיון• שמתחלת רום .האציי־
נהיה הל• נמצא שאץ קיום והארה !:אייל(
אלא לן' ראשונות שגי והנליי שבו אין לה$
הארה וקיום לכן צריכין לבוא בסול חיספ
ומשם ואילך כל פרצופי האצל היה על ס י ר
זה כי כל הנליי באים בסוד תוספת כויעייגן
הרי כי גס בכאן כתנ ואינם עיקריסי
קבועים המיר וכל זה הפך כל דנריו וצ״ע
,
#
כ
י
,
1
,
1
,י
,
ג
וקנוניה
א
שמן
והכמה ויתקיים מ״שנע״ח שי חיצוניות
ופנימיות ליל וליו והמכין כקיצור הוא כי
נ' בחיי פרצופים יש לןו״ן אח* חיצון ואחי
פנעני סחיצי^^גבחיישס לין והוא מצי
הכמה ונקי * • ^ ! ר ויעקב והפנימי הוא
מבחי' שם מ^זהוא מצד אבא ונק* לעת
מלגאו ומשה וכן החיצון למלכות נק מלכות
והפנימי נקי כננןת ישראל וזווג ל ג ו פ ו ת
אלו הפנימיים נלנשיקץ רוחא נרוחאכו'
ע״שב ו ב ל מי רשליי פי בראשי* מ ל חזקיה
כתכ כי זז הנקודה הנקי ליי היא שוה אל
נח ' ת"ת,מלבר ל מלכיס משתמשים בכתר
א לא הוא גלול ממנה ולא היא גדולה ממנו
אמנם אינה שוהאל פרצוף יעת מלגאוכי
גבה ממנה בגבוה שמים על הארז כוי ע״ש
עור נקיים כי יין הוא בסוד הכוינה יין
המשמח כי כן הוי״ה בניקוד אלליים שהיא
בכינה הנקויות הם כיי' יי״ן כמ״שבלי״ת
שיר השירים על פסוק זה * מעתה נבוא
5כונת הכתוב כי התחיל בלשון נסתר ישקני
וסיים בלשון לנוכח כי $ובים דודיך כי הס
וברי ליי פרצוף הפנימי המיברת אל יעקב
ת״ת מלבר שיעורר פרצזף הפנימי שלו
לעשותזווג הנשיקין * ולש ישקני כלומר כל
חפצי ומאיתי היא שאותו הפנימי הנעלם
ישקני מנשיקות פיהו אתיבקותא לרוחא
ברומא כי הןאמת כי פונים דודיך ובמ״ש
רש״יז״לבי פוביס לי לוייך ג״כ להזדווג
נעןך ואדרבא לפי הנראה הם יותר עובים
מזווג הפנימי כי הרי אנחנו שנינו שויןלפול
משא״כ עם הפנימי הנעלם בחיי ה לעת כי
אין אני שוה אליו אבל עליז הס מיין כי
הבה* שלך הס מהכיפה הנל יין משא״כ
אזמל המימי הנעלם אשר בחינותיו הם
עליןנות ונעלמות שהם מאבא ועל זה בא
הרמז על נכון כיר״ת נלית יישקפי לנשיקות
סייהו הס כג״/תקמ״ו כמספר רעיית ע״ב
לרמוז ה א מ ) ר < * ש נ ל י ן מ י ק • ! ס י מ
,
,
1
,
1
ע
משחת י קרש
כנח׳ סדצזף הפנימי הנל רעיית אשר
פרצוף זה היא נמשך מנחי' שם ע״ב ס<ל
אנא שלם .ב ס ע ״ נ כ נ ו ׳ ע • געה־ נא הרמז
כי הנה ישקכי ה1א הגייע״ח ועס ה ל אותי ל
הוא ג תעייה כמספר רעיית ע״ה לרמוז
האמור כיזזוגהנשיקיןהס הפרצויהפנימי
הנק" לעת
אממ ליא ישקני יוציא
ליקנלנשיקלמתוךפיהו
ע״כ • כי לכאורה צ״ל ימה הלשון אומרת
קול נשיקו' יהא בנשיקה לא שייך קול אמנם
לפי דרכינו יוכן ובהקדים מ״ש עוד שם
בע ח כי זה הפרצוף הפנימי דליאנקיקרל
ליש יוציא לי קול שהוא הפרצוף הפנימי
הנקי קול יוציא לי נשיקות מתוך עיהז כי
בו הס כחיי הנשיקין נמצא כי קול לא קאי
אל הנשיקין אלא לפרצוף הפנימי שהוא
המוציאס
אמרו ד״א ישקני מנשיקל
ל מ ל ק ו ט
אלו עשרת הדברו' ששמעו
<
מפי הגבורה • וצ״ל מה קשר יש אל עשרת
היכרות עס הנשיקות • ואפשר שהכוניהיא
בהקייס מ״ש בע״ח ש׳ פנתא כי עשר אמירן
ליס עשר ספירות לפרצוף הרוח ללא
הנמשך מאבא והוא משם מ״ה עליב כי הוא
הפרצוף הפנ מי הגליל שהוא נמשך מאבא
ומלש שם כש׳ חיצו' ופנימיות כי זה נקי
פרצוף הרוח כי שם כלה הוא רוח י וכבר
נולע כי העשרה מאמרות למעשה נראשית
עם העשרת הדברות שקוליןהס בשקולא
חדא כמ״ש כזוהר ויקרא דיייא ע' ב וי״ב
ע״אע״פעשרה עשרה הכף בשקל הקיש
ע״שב • והנה בכונת ליה ל" 0כתב בי
מאבא נמשך אל הנול ליג מנצפייך זאע״פי
שאבא הוא חסיומנצפ״ך הסגכורלהענין
הוא כמבוי כי לעולם שורש החכמה הוא
גבורה צי החכמה הקדומה והעליונה מכלם
ש^ילן ח־״סלארין נתלבקת בת?כה מטרה
יעתיק
ל
1
, ,
ובמדרש
ח
1
י
פי״
א
מ
השירים -
כי נעשית היכרות יש03עא
שיר
דעתיק ע״כ • וזהו בונת דליל שרמזו בלשוני
הזהב מהיכן נמשכין בחינת הנשיקין ־*ליש
אלו עשרת הדברות שלים עשר אמירן עשר
ספירות לפרצוף הרוס ששמעו מפי הגבורה
6קגל ר וזהו ששמע"! ששמע ו ׳ שהוא לא
וופי הגבורה של ס אכא כי שויש החכמה
היא גבורה שם כי״ס לזה הפרצוף ליס
י,י
,
י
משיקין
.
אפשר לפיש מו(מר המי קרוב אל
ץןך
האמור עמ״ש בלי״ת תכלים ע״פ
י
טוב לי חורת פיך מאלפי זל״ובסף כי הנול
מקבלת מיסוי אימא ש ליס לעת ללא שנו
חו״ג ומעיקרא נושלת הגבורות לבניינה ״
ואחי׳כ הוא נותן לה בסוד הזווג נס את
החסדים כלולפםמים היא 0םלתגם מאור
ליסוי אבא שבתוך לא ו א ו פ ז נ לה יותר
ממהשנושלת מיסוי אימא שהם לאלפי״ן
דליה כל ווהן מאלפי בו׳ ואינה מקבלת
היא מאור זה לאבא אלא לרך הפה בסול
נשיקין כי להיות הגרון צר והאורות מרוגי
נבקע ייסוד לאימא בוי ונבקע הפה כ1
וכיון שנכקע שם היס<ל לאימא מתכליהיסוד
לאבא והיא בסול נשיקין נופלת מיסוד
לאבא שהוא ׳:תורה*״לרך הפה ווהו בסוד
אהבה שהם החס׳ ים ונבזרל המתגלו' בפה
עוד כתב שם ב ל י ת י ו כ י
כל-עייש •
עשרת היבחת ל ס ל חסדם ו ל ג נ ו ח ז
של יסול אבא וליכ ב ל המצות ל תרומה
ע״ש • נמצא שההליג דיסוי לאבא שבפה
י ל א שעקבלתם היא נבח״ הנשיקין ליס
עשית הדברות וזהו שרמזו רלל ישקני מנשיי
אלו עשרת הדברות כלזמר כי מה שהיא
שואלת ישקני מנשיקות הוא לקבל הארת
עשריד הדברות שליס ליח יליג שקבל לא
מפי הגבורה שהוא אבא נמש״ $כיא״א לקבל
ה ה י ו * אם לא ט״י לנזיקין ולכן אגמית
ישקני כל
1
י
1
,
שני
פירושים או על ס דפרצון*
החפ אשינו שווש הנשייין או על החלב
ל6נא הנק תורי שהיא מקבלי נכחי' הנשיקין
בסולפוב לי תורת פיך למייצג אור ?סול
דאכא הנק׳ תורה כמ״ש ש 6״ ובזה אפשר
לפרש סיום המאמר הנליל וליל למה אמר
מנשיקות שתי נשיקות אחת עשרת היניומ
ואחת קבלת התורה ליכ • כי לכאורה צ״ל
ימה הוקשה להס למה אמר מנשיקות התיי
מבואי מפני שהם עשרה לנחת רבים לבן
אמר מנשיקות רבים י ועול להבין התירוץ
כי נשלמא מ״ש אחת' עשית היבחת איי*
אומרם ישקני מנשיקות דהיינו ששואלים
מאת ה* שיח; להם העשרת הדברות אב3
ל ש ואחת קבלת התגרה מאת מה שייך לומר
ישקני מנשיקות והלא המקבלים את התורה.
הס הם עצמם שאמרו נעשה ונשמע וא״פ
איך אימרס ישקני מנשיקות שהם שואלימי
מאת ל יפורש על מה שהבלו התויה ני זה
אינו מאת ה' יק מכס שקבלוה * אמנס*
לפי דרכינו א״ש כי הוקשה להם לבל השני
פירושים למה אמרה מנשיקות לשון רביל*
כי לפי' הראשון כי עשרת הדגמת ה״כן י״גוד
דפרצ*ף הרוח אשר ט נוישהנשיקיןהוקי׳
להם כי כיון שהוא פרצוף אחי מיוייי ושמנ*
מוכיח עלי* פרצוף החח א״כ למה אמרה
מנשיקות לשון רבים והו״לל מנשיקת פיהנ׳
שהבונה על פרצוף הרוח השר 5ו שור!:־•
הנשיקה • ולפי'השני כי עשית היכ*וו$
ה״ס החו״ג ד אבא אשר היא מקכלת כנחינוג־י
הנש׳קין הנקי להם ג״כ למה אקרה מנשיקות
לשון רבים דהלילל מנשיקה כ ליש מם פיכ ל*
תורת פיך ולא אמרה תזרוח פיך ו י ד י צ !
שת נשיקות בלומר שאין אומרה נשיקוו*
כונתה על רבוי נשיקות רק כונתה מיעונ!
יניסשניס שתינשיקותוהכרנהלכלול מ א *
,
א
פירושי*
שמן משחת
פירושים הנאמרים על עשרת היברות שהם
*אחת עשרת היכרות ש ליס י י״ס יפרצוף
מרוח אשר בו שויש הנשיקין והוא סוד
גשיקה אחת ואחת קבלת התורה שהוא פי'
הב׳ של.עשרת היניוי&הוא'מה שהיא מקבל
החו״ג ייסוי אבא הנקי תורה בבחי׳הנשיקין
מו היא הנשיקה הל ועל כן אמרה מנשיקות
שהם שתים לכלול.השתי בחיי שורש הנשיקין
ומה שהיא מקבלת גס כן כבחינת הנשיקין
,
זהירמיז ליכ מאמר היבאשס
1א<ך
בילקיט חייל ישקני מנשיקו׳ לברי
מורת שניתנו ־בנש קה שצ״ל מה הם יברי
תורה שניתנו בנשיקה * אמנם הוא היבר
אשר דברנו כי הנה תורה ליס יסוד אבא
)דברי תורה שהם ההאיות דיס<ד אבא
ניתנו בנשיקה יוקא כי הנול אינה מקבלת
אותם רק ע״י נשיקה ש ליס זווג הנשיקין
נמו שאמרנו ־
־ • י ־־
פי הקימות הנן• אפשר שתהיה
)־^7
י מנת הזו הר פ'תרומה קמ״ו ע״ינ
מאן ישקני ההיא לסתים גו סי/ימא עלאה
פי' אבא שהוא סתים תו^ אימא שהיא
סתומה תוך ז״א י • וא ת סתימ' יבל סתימ*]
שהוא אבא שהיא סתום מאימא וז״אשכל
ותימין אימא לגבי ז״א וז״א לגבי נ ו ל ביה
תליין גשיקין ונשיקלתתא להא ז״א הוא
הנ׳שק לנול ולא אבא וא״כ איך אומרת
ה פ ל ישקני לגבי אבא • ועו ר כי שמו מוכי'
עליו םתימא דכל סתימין ואיך יתכן משיק
לתתא בעלמא יאתגלייא ותייז סתימא לכל
נןתימין לית מאן י י י ע ליה פי' כי אבא הוא
נעלם ולא יש השגה נ< • *איהוגלי מנית
נהיר! חד ל ל ק פי' שמהשמתגל' ממנו היא
הארה סתומה ויקה ילא אתגלי בר נחי
שביל דקיק יאתפשט מגוויה כלגמך ואפילו
זו ההארה היקה אינה מתגלית כי אס ע״י
,י
היסול סוד שבי.ל לקיק המתפשט ממננ ואיהו
קדש .
נהירו מהיר לכולא פי' כי מימיי לאבא הגפ
הוא מתפשט ככל האצי' ומאיר לכלם כל
כלס כחכמה עשית• והאאתערו לכל ח ץ
עללזין ירמוז למ״ש כלמאמרירשכ״ימאמי
מא• אלה כי כל העפות הזרעיות הנמשכות
מן הרצונות כלם נאיס על אנא כ י ליש^ •
־ וידוע כי רז נקי יסוד וכן נקי רצון נמצא
שבל התעוררות הישויות העליונים אליו
יבואו כל השפע י^יוצא מיס י נם־ ירמוז
שהיסוד לאבא הוא גורס התעזיחיליסויות
.העליונים בנויע כ• כהתפשטות המוחין
למצר אבא הנק״ חיה יש מציאות זווג שלים
התעוררו'היסנמת במ״ש בע״חל הניקוד׳
ליה ופיח וזהו ל;ו״ן ילישעלאין לאפוקי
ני״ע • א' ע וא*הו סתיס לזמנין סתי•
ל;מני|אתגליא פי' כי יסוי יאנא הוא סתום
כיסוי אימא ולפעמים מתנלה כאשי נבקע
היסול לאימא או מהחזה ולמפה כי נחזה
מסתיים הישוי לאימא י • ואע״ג ללא
אתגלייא כלל פי׳ כי אע״פי שאממו שהוא
מתגלה אינו מתגלה ממש כי לעולם היור
הואבלנושו ממיסוי יאימא כמ־ישכירוש
איון וכפור'ואפי• כאשרהוא מתגלה מהחזי
ולמפה הוא בתוך ז״א ובלבושו,מיסוי לאימי
ואתערי יסליקו ינשיקין ביה תליין פי'
שהתעוררות של זווג הנשיקין תליין ביה
ומגי יאיהו סתים
וכמו שמפרש לקמן
שירותי יתשבחת בארח סתיס איהו פיי כי
יעןשהבחי' לאבא הס נעלמות ובו תלויין
הנשיקין לבן אמרה נדרךנםחר ״שקני ואי
ביה תליין כשיקי ן מה נ ע י יעקב הכא כלו'
כיוןשהנשיקיןתלוייןבאבאאיך אמיהלמו
וישק יעקב לרחל ימשמע על לא נתיי׳ן
מסקנת התיירן ילעיל אלא ודאי ישקני
ההוא יםתיסוכמה בההוא רתיכא עלאה
דכל גוונין תליין ומתסנראןניהוהאי איה!
יעקב נמה יאמיינן יביקותא לאתיבקא
במלכי נברא דליה איהו ועייל כתיב מנשיקו!
פיהו
נ
,
!
4
,
1
א
פיי
שיר
השירים
פיהו פי׳ שמשיקץהסבאבא ע״י ז״אבלו
ישקני ההיא יסתיס יגרום לי זווג הנשיקין
ההוא יסתים שהוא אבא שהאורות שלו הס
גורמים הנשיקץ אס מצד בי הפרצופים
מפנימים לן״ץ אשר בהם תלויין הנשיקץ
הס נמשכץ מצד אבא אם מצד כי האורות
לאבא הס סתומות בפה ז״א וצריך נשיקץ
כלי ליחן אותם אל הנולנמצא כי הגורס
•הנשיקיןהוא אבא והנושק הוא ז״א וכיון
שהגורס הוא אבא הוה ליה כאילו הוא הנוש'
ולכן אמרה ישקני באורח סתיללימח על
אבא הסתום י אמנס להדבקבו ולקבל
הארותיו אינו אלא ע׳יי ברא שהוא ו״א והנס
י
ליה כאילו אתלבק במלכא בהוא אבא
א״ע כי טובים יוליך והיי לגבי שמשא
.דאנהי לה לסיהרימגו נהירו דאינון נוצינץ
עלאין ואיה! נטיל נהןרא יכלהו ואנהיי
לסיהרא ואיכון מצינין דמזיוונין ביה מאן
אתר נהרין אהדר ואמי מיין מההוא יין
.דמכפרא מההוא ״ץ דאיהו חיווא יכל חמין
פי' כי על עתה שכונתתהיחה על אורות של
אבא בלבד לברה בלשץ נסתר כאילו אינה
מיברת עס זיא * אמנם עתה שכונתה
ל^-נח גס על אורות אימא כי לכן אמרה כי
טובים לוי״ן לשו^ רביסלקאיעל הבוצינין
עלאין שהם א״ואי אשרז״א מקבל מהם לכן
דברה עס ז״א לנוכח בי טזבים י ז י י ך כי
האורות של אימא הם בתיי מגולות יותר משל
אבא ואע״פי כי.באומרה כי טובים לןריך
היונה היא על אומת רא״ואיוא״כ כיון שיש
.גס כחי* אנא הו״ל ליבר כלשון כסתךימכל
מקוס כיון שאורות אבא אינם מאיריס נז״א
כי אם ע״י אימא כי הרי המוחין של אבא
באיס.מלובשץ תוך המוחין לאימא הוה ליה
כאילו הס אורית אימא כי בחי׳ אורות שלה
הס המגולות ו לכן דברה לנוכח וז״שכיטובי'
דוליך ונתנה טע&י ליבריה באומרה מ י ץ
?לומר כי הפעם שאני מדברת עתה לנוכח
,
!
*
הוא מיין בי בונת• גס על האורות הנמשכות
מיץשה״ס הבינה אשר נח• האורות שלה
הס הנראות והנגלות
כשיעור הכתו* נוכל לפרש
אמ^0
בי פוביס דודיך על אומת
לאימא בלבי והבונה שהיא אומרת ישקנ•
מנשיקות פיהו כדי לקבל האורות לאצא
הנעלבות בפיהו אע״פי כי טוניס דודיך
מיין כי גם האורות דמצד איקא שאתת
משפיע לי הס ג״כ טובים עכ״זעליפא לי
האורות שלאכאולכן ישקני
יאמר ישקני מנשיקות פיהו טס
אל
שניקדק יהו״לל ישקני נשיקות
בפיהו כי מנשיקות פיהו משמע כ׳ משיקוי
כנר הס בפה ואיך הוא ועוד פיו הו לל
ואות ה'יתירה למאירמיזא ״ ונקיים מ״ש
בש* הפשוקים פי וירודבלרוש הנשיקץ וז״ל
ואמנם זה ההבל של הנשיקין היוצא מן הפת
ולחוץ הנה אינו נמשך אלא ע״יזווג עליון
שפושה כתוך הפה עצמו כנויע כי תרין
מוחין ח״וכ יז״א הס זכו-ן כדמיון א״ןאי
עצמם והם מיזפשהיס עד סיום הראש ששם
היא הפה של ז״א וסיום החכמה הוא החך
בס<יח״ך מ״ה וסיום הבינה הוא הגרון
כ נ ד ע ובי מזיווגין שם ע״י הדעת שהוא
הלשון המכריע בניהם ומחברם ומזחגס
ואז החכמה נותןטיפתיכויא והבינה טיפת
נוק והם ב' רוחץ ונכללים ונעשי חל רוחא
שהוא תולדת הזוזג ההוא• ועל״ז מזרווגין
ח״וב דבוק' שבפה שבה ויוצאין משם ל
רוחץ והס נכללץ ונעשים חייוחאשהוא
תולדת הזווג ההוא ואלו הכירוחץ דיליה
ולילה הס בחיי הנשיקין כי כשהחרים ז״יך
ונישקץזה לזה הוא זווג שלישי שמודווגפה
יז״א בפה דנוק' וז״א מוציא מפיו ההוא
יוחא משיקה דיליה הכלול מבי רוחץ כנז*
וה 3מ״ר והכוק* מוציאי מסיה רוחא משיק
הכלול מבי רוחץ לילה והס מיין י ובזה
יתבאר
ג
,
,ז
1
ו
1
,
א
משחת .קרש
שמן
* יתנאי ל ו מי הזוהר פי תרומה קמ״ו ע״ב
גטגץהנשיקין שהס אתחביות* ירוחא בחח'
והסכלוליןמןד׳ רוחץ הנקי אהבהכויעיש
ומ״ח אמרו פיהו ולא כתיב פין £א כגוונא
ימלמא לאתי ויא איהו תוספת הי יאיתיסף
טל יא כוי ע״ש ״ ומבואר הבונה בי אות
טויאמיו
' 9היא רומית על הבינה•
ב^חדויי־ך איכון בוצינין קיישין יחימין
<גלאי]פו' ע״ש כי הבונה על חו״ב יז״א
שהם יחימין והניבים ז״לז תמיי כבחי'
חו״ג ללא מתסישןובמ״ש לקמן ז״ש ישקני
• י • שישפע לי מנשיקות פיהו גלוי מנשיקו'
אשר נ נ ר הס בפיהו כמ״ס כי יוחא של
נשיקה שלו כבר היא בפיהו שהוא התוליה
מזווג הח״וכשלו ולכן באה אומ ה'יתירה
ביויבת פיהו לרמוז כי נשיקה זו היא תוצל
מזווג יז״ונ הנרמזות גי״ה יפיהו • ואם
מאמר כי למה אני שואלת מנשיקות האלו
י
,
כיון שנחי' זו כגר נעשית ג״כ גפה שלי
כ* מזדווגים החו״ב ש 4ג״כ לזה אמרה כי
טובים חייך מיין כלומר כי הבאי' של
היחימיןוהחביבים שלך שהסהחו״בשלן
שהם יוליך מה שיוצא מהם הם שובים שהם
בבתי' חסיים שהיי הס בחי׳ מ״י שתמיר
המ״ל הם בגחי' חסדים כנויט והס בחיי
יותי חשובות מן הבחי׳ שלי שהם מיין סור
מיין בנולט כ׳ היין מלו הוא מיין וסול המ";
הם בחיגיו גבורות בנודע ועל כן אנישו^ת
מהנשיקות שלך שהם טובים בבת״ חסדים
ג
,
כיי למתק הגבויזת ש3י
יאמר בי שובים תליך מיין שטא
אל־
גתינתטעם למה שאמרה נשיקות
לשון רבים כ• הר• לפי מ״ש הרב .ן״ל בי
התרין<הבליס נבללין ונעשים רוחי{ חיא
כפה שלו וכמ״ש עול שס וז״ל ומג כי אלו
הב׳ חחי! של חו״ב שנו א? שכה אינם •
נחשבים לבי מחין רק לרןחא חיא לפי
שיןפייאוא"• נחזא ?פקין ומלא?יייןו?••
!*1
נקיבחייאחיז ומכ״ש חי״ב תייןמייזיןסביזי
פרצוף יז״א אז לנו ל שהכל נחשב לסל
מחא גנמצא כ׳ נשיקת ה/בר נקי רוחא חיא
נ ל נ י ונשיקת הגזל ג ל מחא חלא לבל
והיי כאן תרין נשיקין ני רוחיןחד יבורא
וחל נולכויע״ש • זא״כ לפי זה שאין בפה
שלו י ק ר1חא חרא נשיקיחיא הו״לל מנשיקמ
פיהו וא׳׳כ למה אמיתי מנשיקות לשון י נ י ם
לזה אמרה טעם לרבדיה סי שונים דודיך
מיין כלומר להורות כי י י י י ר שהס י0.ו"כ
שהם החביבים והרחימין שלן מה שיוצא
מהס הס טובי' כנח׳' הסייס אפילו הנחי׳
מיין שה״ס הנינה שלךשסויה יין ונס בי
בחי'היא מין שסיים י־ןעב״ז היא בסול
שוב שהוא חסי ואני רוצה לקבל .משניהם
חז״ב-שלך י לכן אמרתי נשיקות להודית בי
שויס הס שניהם כאחי טוביס ומשייר.ס אני
רוצה לקבל ואם אני הייתי אומרת מנשיקת
לשין יחיד היה אפשר לטעו׳ כי תפסת מועם
תפסת בי שאלתי אינה י ק על בחינת שיפת
החכמה בחיי יבורא בלבד
יאמר כי.טוניס יי י י ן תי״ן ב הקייס
אל
מ״ש בז״ח פתח י״ש ואמר ישקני מ״פ
כש״י מיין אוריית' שבע״פ ׳׳׳א אמרת לגני
אורייתא שבכתב יאיהי אזלח בתר אינון
נשיקין לתורה שנכתב בתי מתיקו יילה
לאתחברא יא עס לא באינון נשיקין כוי
וכי אתחבית ואתכלילת בתורה שבכתב
בחלו* בחיבורי חיא משיק יא בלא ברחימו
אתקפת ביה ואחיה ליה גחביבו כמה
׳קייין חביבות )־ מחמיא דילך ואתקיף בי
יחימו וילך ע י ויו• לי חמי ירהימו לאתקפ'
בך ״ ונלע״י הכוצה בהקייס מ״ש שס בשי
הפסוקים ונע״ח ש׳ מיין כי כמו שביזווג
התחתון יגופא יהיב בעלה נמקי חיחחא
בביאה קימאה לעשותה כלי כן נןווג
הנש־קין כאשר נאצלו וזיין ונזדווגו יחל הנה
מיס שיןדהגו!זוג תחתון נןדווגו בזווג
—
עליון
ל
,
,
1
3יי
א
השרים
שיד
פליון משיקין ואןבנשיקין הראשונים הה13
יהיב בה בעלה בגופומא מ ו ל ההויחחא
לנשיקה ישם נשאר תמיל לעולם בסול רוחא
לשביק בה בעלה באתתיה הביאה קימאה
כי שם הוא בחי היסיי של מוח הבינה
מ ו ל וה״ס הגרון שלה וזה נעשה רוחא
עצמה של המק" וחיותה שלה בגי ראשונית
שבה ובל שאר הרגחיןהנמשכיןאחיכ בסול
נשיקין מאז והלאה כלס הם כחיימ״ן משיקין
שלה כל וע״ש עזי בענין חבקוק ותראה
ותבין כיזההרוחא הוא בחי גבורות כי
הוא עייל חחא לגופא שהוא הה׳ גנורוח גם
י ל ו ע כ י ה נ ו ל קוים הזווג איןבהרק בחי
גבורותשלקחה לבנין פרצופה גס ילוע כי
התעוררות של הזחג הוא מצל חוס של
הגמרות וכמ״ש כ/והר ויחי ימ״א ע״א
שמאלו תחת לראשי לא אוקיר שלהונא
לרחימז לכנסת׳ ישראל לגני יכ ה ו״דוט כי
שמאלו תחת לראשי נאתרעלהגנגרוימעת
נ מ א אל הכוני כי ילוע כי תשבע״פ ה ס
הנול ותש״בכה״ס ז״א והנול שהיא תורה
שכע״פ אולת נתר איכון נשיקיןיתורישנכת
שהוא ז״א דהיינו ששואלת ממנו ישקני כו
וכאשר נתחבבו יקל בסיד הנשיק״ן היא
מחזקת נו ואומרת לו מןהיקירין חבינותיך
שהיא אגמרה כיפובים דודיך ו;הנ מחמרא
לילך שה״ס הגבורות הראשונות לשב?ת בי
בבחיי החחא וגס הגבורות שנתת בי לבנין
פ ר י ו ף שנק• יין •.לאתקין* בי דחי-מו לילך
שזה היין מחזיק אותי לאהוב אותך מפני
שסולו גבורות אשר חוס פנעס הס לעורר
על לחי לי חכךרדרחימו לאתקפא בך על
שכל כך אני שבעה או שכורה מזה היין של
האהבה" שהם הגבורות על שהס גורמים
לעורר אותי בלי להחזיק בך על שנראה
שלא כלרך כל הארץ י אמנם חמרא לילך
שהם הגבורות הוא הגורס נמצא לסי זה כי
,
,
,
יי
,
״
1
1
1
3ןמשיח?( מל״נ £מאיו <ל מאסח ג!!!
יא
ה״ ויחי כי נשמות הצייקים הבאים מ ג י
הזכר הס העוררים אותה י מעתהנמא
לכונת הכתוב ישקני מנשיקות פיהו ואל
תתמה על החפץ שאני תובעת נפה בי מח/י
חציפותא כלפי שמיייא ולאו אורח ארעא
כי התשובה היא כי פוכיס ייייך מיין כי
חנינותיך יקירי! עלי מיין מסיבת היין
שנתת נ י מתחלה שה״ס הגבורות לבני!
פרצופי גגם הגבורות דרוחאקדמאיישבקו!
בי כי פבעם הס חס הם המעוררים אומי"
לעורי אותי ולשאול ממך נמציכי ההתעוררנ'
שלי הוא משלך
יאמר ישקני מנש קות פיהו פוי
או
בהקל״״מ״שעול ש 0י ש הפ ובע״ח
ש מיין על מ׳ הזוהר פ' תרומה ארבע רוחין
איכון נשיקין כל חי כליל בחבריה ביאורו כי
הנה נחוג התחתון הגופני שהו* יסור ביסוי
הנה הזכר מתן ספת לנורא ניסוי הנוע*
*הנול נותנת ס״פת נ ו ל בישולי עצמה ושם
נוצרת הנשמה מבי פפות אלו אכל בזווג
מחני לנשיקין יש נשיקות כסילות שכמו
שהזכר נושק לנוק ונותן בה בפיה רוהא
לרכויא גס המק נושקת אותו וניתנת ב ן
בפיו חחא נ ו ל והנה כנשיקת הוכר יש ב•
בחיי האחת היא שורש היבל ההיא הנשאף
בפיו הבי היא בחי' ההבל היגצא מפין
!נכנס תוך ס:ה המק' ועד"; הנא נכשיקרן
הנול בי נ ח י אחרות והס הס תרץ רוחי! <
לכלילן חי בחבריה ונעשים יי רוחי! והנה
בתרין חחי! העקריםשי׳ס השרשיייהנשאר^
בתוך הפה של הזכר ובתוך הסה של ה נ ו ^ ״
אין צורך לבארם כי בודאי זה דוהא לכור£
ו/ה רוחא מקי אבל התיין חחיןאחרנין
העכפייסשלהס הנעתקי 0ממקומ״וניתנינו
שלא במקומם צריך לנאי עניינם כי הנון
הרוהא של לנורא שניתן כפי הנול הנג?
שרשו הוא לכורא אכל כשנכנס בפי הנותי
מת^רנשם עם רוחא של הגול ונעשה גוק*
כמןר*ו
ג ן (
,
,
1
,
,
ו
שמן
אי—
כשחח
119103הח0א למק׳ שנכנס נפה היוכדא
שורשו' הוא נקנה אבל כיו;שמתערנ ימתתב'
עסרוחא ללכור' נהפך ונעשה לנוד כמוהו
ומלאי כי זה מעולה יותר מן הראשון כי
הכדאי ששרשו הוא מן הנוקיכיון שנכנס נפה
של הזכר נתעלה ונעשה רוחא לכורא ממש
£בל רוחא לרכורא כיון שנכנס בנול ייר
מכללרגתו ונחלש ונעשה רוחא־דנוק ממש
<ע״ 0י נמצא כי קוים שנ;רוונו ז״ו; ממש
3זו1ג קצשיקין לא היה נפה הזכר כי אם
יוח משיקה אחת מזווג ח 'ובליליה עצמו
8ע 3ל י ן זה נפה של הנוק' וכמו שניבנו
$נ1יל אנל אחר אשר נ/לוגגו הם ממש נמצאו
£ר י ן י ו ח י ן בפה כל אהימהס אחד מן
משרש שלו ואי ממה שקיכל מחבייו ומת
;שקיבל הזכר מהנזק נעשה זכר כמו י(ותו
היומא אשר נשאר נשיו משרש רוח הראשון
שלו ז״ש ישקני שה״ס זווג הנשיקין שלנו
ממש ופלילי זה מנשיקות פיהו כלומר פיהו
שאין בת רק נשיקה אחת מזווג חו״ב ליליה.
מתמלאת עתי .ונמצאים בה שתי נשיקות *
וזהו שאמרה מנשיקות^מיעזגו רבים שנים
?נמצא הוא מיו״חואס תאמר והיאך ע״י
קנשיקיןסלו נעשים בו ב* נשיקות בפיו עצ
.ןה אפרת כי פובים לוייך מיין כי מיין
שהוא הבחי״שלישהסגמרות ומייןהנק׳־*ין
ע״יידזריך שאנז חביבים ורחימין זה לזה
וננשיקיןעי״ז מה שלא היה לך בפיך רק עוב
׳וזחל רוחא חיא ונקיפוב כ הוא בחי׳חסלי
,בריינתזכר פתה נעשו טובים מיעופ רבים
$ניםעס הד״י־מא שנתתי לך מייןשהויהבחי•
שלי ,מ"] שאני מעלה בזווג.הנשיקיןוניחן
,מבתי* מחי בך כפיך ועמו נעשים בך
.טונים הבנים
שזה יהיה כמת מאמרבז״ח
לא^^יר
וזיל על סומא ד1יהו אתנזי
כוי פיהו אמאי פיהן פיו מנעי ליה אלא
לאנללא תחייהו נח־א כ׳לןמר כי הה' יתירה
,
,
ו
#
;
,
מרש
רומז אליה כאילו תאמר פי והוא כמש"} כ*
בבחייזווג הנשיקין פיו נושק לה ופיה נושק*
לו * א״ע פ*הו לאחזאה להא היא זמינת
לגני׳ כאתתא יתקינת'פ<מא לקכלאנשיקץ
מבעלה ל נ־"ב אתחיוי ז מינו דפומא פיהו פי
שהוקשה לו כ׳י לפי האמור כ• פיהו רומז
לב פיות שלו ושלה א״כ תאמר פ י ט ותריץ
שהבא להורות כי היא צריכה אליו לקנצ
ממנו אע״פישגם הוא מקבל ממנה בזות:
הנשיקין עכ״זלנרה היא לרך ענוה כאילו
היא יוקא מקבלת ממנו.ומזומנת לקבל ממנו
ולכן אמרה פיהו שהוא לשו] כולל פה שלה
וקלו וכאילו תאמי פי והוא וגם כולל פיה
לנר וכאילו תאמר פ• הוא מזומן לקבל
נש־קין מממ * א*ע איית משיק•( איכון
לעילא לעילא נא״ס פי' אריך ננין יאמר
באורח סזים ישקני פיהו ולבתר אר יר
באתגלייא מ י י ך ליזו הכי להא נשיקין לא
תליין תמ/לעילא אלא אתתא ביעלה אלא
ע ל לא אתקרימ דא בלא אמר בארח סתיס
כיון יאתקריבנ ואתנשייקו נ י מ ק ו לרחימו
לא ביא איהי אמרה באתגלייא י לוייך ולא
כתיב לויי! להא כלילן כח־״א כרחימו
בחינור ח<א בלא פייורא כילל פי כי קוים
זווג הנשיקין להורות כי היא רוצה לקצל
ממנו לגרה בלשון נ ס ז י בירך יותר צניעו'
כמי שמתבייש לשאול ממי שהוא גלול ממנו
אמנם כאשי נעשה בניהם הז־וג ינשקו דל;
וקבלה היא ממנו והואג״כ קבל ממכה
ושניהם שיין לעוניאז ינרה לנוכח באת׳גליי'
כי הרי שיים הס * א״ע כי פינים דודייך
מיין עיי לאו איהו אלא' מש^רא לאור
קעלאה לכתיב וירא אלהיס את האור כי
סוב פי' הוא עצ בחי׳ חנז^יס והשתא יאת
נשלימו לאת׳כליל יסינא בשמאלא פו כיס
יץייךמיין יא יינא לאזרייתא יאיהו חמוא
עוביס מספרא ישימאלא עכ״ל ״ פי כ י .
מתחלה קולס הזווג לא היה בך רק שוב אתל
שהוא
כ
י
!
י
,
ז
ז
א
שיר
<3י
שהוא בחי הרוחא לנשיקה הנעשה מזווג
ח״וב שלך ונר .טוב להיותו בחי מ״ליחסליס
ונחי' זכר ועתה שנעשה הזווג ואתה שלם
לאתכליל ימינא בשמאלאשהם הבחי' שלך
שהיא ימין בבח״י שלי שהיא שמאל ו מ ה לה
למימר לאתנליל שמאלא בימינא שהמנה
* ג ס י שלי בן אלא ש״רך צניעות וענוה
אמיה*מינא בשמאלא ומימילא מונן כי גס
הוא קבל ממנה א ז ו ב י ם רןייך כי נעשו
לטובים שנים והנועם מיין שהוא ייכא
לאוריית' סול תורה שנע״כ שהיא המקיולכן
אמר יינא לאורייתא לאפוקי בינה שגם היא
יזנק ייןזכאן המנה על הנו קי כי ה א מקבל
׳מכנה ומה שיייה גו כחיי רוחא היא פיב
אחימ/ווגח״וב ליריה געשו סובים שנים
שקבל יז־חא ממנה שבחינתת יין סערא
דשמאלא •ח״יש טובים מסערא לשמאלא ונקי
טוב ג״כ כ כהיותו בו נטשה זכר
,
1
,
,
,
הש״רש
*ב
נ1ונ אחד מהשורש הנשאר בפיו נעשו עתה
כינשיקותכיסוביס
״אמר כי עונים לוריך נויין שלא
א1
תאמר ביון פנזוזנ זה משיל\ן כשם
שאני מקהלת רו 0ממנו כן גם ,אני נותנת
לו וא כ לא יש אלי שוני תועלת כי הרי כשס
שקבלתי כן ג״כ נתתיוא״כ למה אני שואלת
על זה הזווג ולא הוא כיון שנם הואמקננל
לזה נתנה טעם כי סיבים ח י י ך מיין כי
הנחי'שלך אשר יצאו ע״ילולין שהם החב״
שכך ח״ובשלך ה 0סוביס כבהמת הסייס
שהם מ״י יומי מהבחינות שליש^ס מיין
שליס גמרות מיין ועל ק אני צריכה לשאול
ממנו ישקני ט אני צריכה לקבל ממנו בחיי
•
חסלים כלי למתק הגבורות שלי
ז,
1
•אמר ישקני מנשיקות פיהו בוי
או
במה שניקדק כי למה אמרה מנשי
.למשמע מנשיקות מקצת נשיקות ולא 0ל
נשיקות דאי לא הז״לל ישקני נשיקות וירמוז
לפי האמור ממאמר הזה כי
1ר/נד/
כמש״ל בשם הרב ליל בי במחלה מזלווגין
פיהו כזלל ב* פיות שלו ושלה
׳נוכל לפרש שיעור הכתוב כךשאומר׳ישקני יח״וב יידיה־ומזהגס כולל רוח נשיקה אחל
בפיו ועליז בפה הנוקיואח״כ כשנושקיןזה
וע״י זה מה שקולם לא יש רק רוח אחי בפי
את זה נשאר כפיו שורש רוח נשיקה שלו
בזווגח״וב שלי ונשיקה אחת בפיו מזווג
ואח״כ ניתן נפיו רוח אחר מרוח הצשיקה
ח״וב שלו עתה כאשר ישקני נעשה פיהו שר״ל
שכפההנוק׳ )ע״יז נעשו בפיו מרין ינהין
יפי והוא מתמלא כל אחת מהם מנשיקותימב'
אחד משלו ואקל ממה שקבל ונמצא כ י
־נשיקות־ ו איית בשלמא אני ששואלת ישקני
כאשר נשק אותה לא נתן לה כל יומא
הוא כיי למלאת פי מכי נשיקות כי כן הוא
מ ש י ל שלו שהיה בפיו כי אם מקצתו שהרי
הירך כי הנוקבא מקבלת מהזכר אמנם
השורש נשאר בתזך פיו אשר זה הנשאר עם
כ ץ איך מתמלאת מב נשיקות לזה אמרה
מה שיקנלאח״כמהנוק' הסנחשביןלתר*!
כי טובים יוי־יך מיין כי מנחי* יין שהוא
רוחי{ אשר בפיו הרמוזים לשת׳יא<תיומ£ל
הנשיקה שג^פה שלישה״ס מיין הנקי יין ע״י
לוליך שהוא האהבה אשר כינינו בבחינת י א יי יכה כמ״ששם בזוהר תרומה ז״ש •שקני
כדי שישפיע לי מנשיקות פיהו ממקצת
<נשיק״ןגם נך געשו טובים שנים ממה
נשיקות אשר בפיהו ותלע לך למה אמרתי
׳שאני כותנת מרוחי בפיך וגס הוא נקי סוב
מנשיקות מקצת נשיקות לפעם כי שובים
כי נהיותו נךנעשה בנחי זכר נמצא כי
לוליך מיין בי מה שיצא ממליך שהס החני
מה שמקודם לא היה כפץ רק נשיקה אחת
שבך וז״ןב שלך אותו הרהזא הכולל מהם
צריך
ג
.
,
1
,
1
1
א
עמן •פ *חת
קדש
ציין שיהיה גוונים שנים שהם ב׳ רוחץ טס
הנחי'אשי תנתן לו מיין שהיא הנחי׳ שלי
אשי עמה צי׳ך שימצאו בפה שלך בי רוחין
וא״כ מוכרח שאותה הנשיקה אכרהיתה
גפיו לא תנחן לי כולה בי אם מקצתה כיי
שאח״ב עס הנחי׳ אשר תקבל ממני ימצאו
ש ס ג פ י ו נ י ר ו ח י ן שאם כל אותה הבחינה
משיקה אשר כפיךתנתןלי א״כלאימצא
אחי בך בפיך כ• אם רוח אחל ממה 6אתה
מקנל ממני יזה א׳ אפשר כי אס צריך
שימצאו שם נפה שלו שגי מחין ובי רוחץ
נפה שלי אשר סוים גם ד׳ אותיות אה״בה
וט״כ אמרתי מנשיקות מקצת נשיקות ני
;הו האפשר*
איבא בינייהו נין הפירושים
שפירשנו כי לפי הפירוש הלי
והה' תינת מיין •פה נלרשת על נהי' אורות
ש)ז"א כי לפי פי' הל׳ מייןי״ל אפי׳ מיין
שהוא נ0י' הטיסה ינשיקין הבאה מבינה
שלך ולפי פי' ההימייןי״ל מהגמרות שנתת
ליננחי' ייחא קלמאה-מןנקת בי בזווג
האי לנשיקין או מיין מהגמרות שנתת ני
<ננין פיצוףשל׳ ממנו 9א ל• התעוררות
לשאול ממך זיוגהנשיקין • אמנם לפי הפי'
אפשר כי זה יהיה רמז רו״ל
?\)[~
'43והו׳ 1מ' והחי והטי תיבת מייןיקאי
נמלרשל״א כי טוביידודיךאלו
להאיות הגוק' כי לפי פייהג׳ והחי מיין ר״ל
האמת מיין אלו האימהות ע״כ כי לכאורה
יומי מיין כי הבחיי שלך הס חשיבות יותר
קשה כי מי לא •דע בבל אלה כי האטת
מהנח׳,שלי שהם מיין ולפי' הוי והז' והטי
עייפי מהאימהות ועול כי בשלמא האבו*.
מיין י״ל מהבח׳' שלי שהם יין נעשים בך
רמחים ביוליך כלומר הלנדיס החניבי! שלך
טונים שנים * <אפשר ש/ו היא נונת מי
אבל בתיבת מיין איך רמוזות האימקו' ועול
•*;והיפי משפטים קב׳יי ע״כ ו;"לר'יצ0ק
למה שייכות יש לדרשה ;את נפסוק ישקני
מתח ישקני מנשיקו' פיהו מ״ט ישקני ׳אהננ׳
וכמו שהקשה כל זה מוהר״שיפה "/ל ע״ע •
מבע״ל מ״ט ישקני אלא הכי מנינן מאי
אמנם לפי ררכני א״ש ונקליס עול כי אב<י1
נשיקות אתלנקיתא לרנחא ברוחא לבג״כ
נקי הג״ר 0ב"ל רז״א <נמ"ש כשי הכונויג
נשיק' נסה כוי ועייל אמרה נ״י ישקני מנשי'
לרוש ני דעמילה על וזוכר חסל• אמיוע״ש
9יהו לאלנקא יוחא ברוחא ללא אתפריש
והנה אמרנו ב׳/ווגהנש״קין סולו הוא חבייר
יא מן יא כי טונים לוליו מיין מאי בעי
של הפרצוף אשר הם מומוגיס והנה ר/״ל
גלשו גם <ןןקנ רצו לרמוז לנו כ׳ מיין מ א מ ן
מ^^ןיקאכתינ ןגס א}<! נ״3*1$)1#1
ננתונ
י
יין ושכר אל תשת מינן הנא ״ ן סי' שהוקשה
לו כי הרי היין הוא בחיי גנווות ולמים
ואיךיתכן לומר כ׳ טיבי' חלין מיין ביאיר
מיין יהיו נויביס)משני ר' חייא אאר :מיינא
יאור״תא ר' חזקיה אמי יא לכתיב ויין
ישמח לבנ אנוש וע״ד כתיב כי גווניי דוייר
מ״ןלחיוותא ללבא מיין וחיי לי יתיימכולי
ע״כ כ ' כ׳ לסברת ר' ח״א יין האמויבכת*
הוא על הארות הנוק' יינא דאורייתא תורה
שבע״פ י״קא שנע״פ שהוא ח0א ונשיקה
אשר בפיה יאייכ פירושו •יהיה או יותר מיין
כס הגי והחי אז מיין כפשטיה מהאמת
שלי שהס יין נעש־ס בך טובים כפיי הוי
והז׳ והטי ולדעת ר' ה/קיה מיין האמויהוא
ג״כ טל הארות ז״א נכי' הייוהה־ בי טוניס
לוייך אפילו מיין שהוא בחי' טיפת בינה
שלך אשר היא משמח את הלב הוא ;"א בי
הרי הבינה היא מעלה מיין לגבי חכמה
שלו י/״ש לחדהתא ללבא וגס מיין שה״כן
הגבורות שנתת ביבזוגג האי לנשיקין או
לבנ־ן פרצוףשלי כי הס משמחים ומטוררים
אותי וז״שמ״ן לחל׳ לייתיי מכולא נמ־״ש
ולוק
,
,,
,
פי
א
השירים
שיר
ינ
נבתונ פירושו על נחי' הנשיקה אשי בפה
פי האמור אפשר לפיש מאמי
)7]/
הגזק'אשי ממנה נמשכות האימהות והוא
הזוהר ללעיל לרני חייא .ורב*
שהיא אומרת ישקני כוי לטעם כי טובים
חזקיהכי רניחייא שאמר יינא לאורייתא
ז ו י י ך ; שהם האנות בחיי חנ״ר שלך מה
הואס״לכייין הנאמר נכתוב הוא על•
שמצא מזווגם הס טובים נחי' חסדים מ״י
הארית ז״א הנקי תזרהכמש״ל נלעת ר ב י
יותר מיין שהם הבחינות היוצאות מהחנ״ר
הזקיהכי טוב׳ס לידיך אפילו מיין שהוא
שלי שהם האימהות שהם בחי' מ״ןכי נבח׳' • בחי' טיפת הנינה שלך או מיין על הגבורוו!
האימהית שהם נקבות לא יש כי אס ימיין
שנתת ני כי הס מעוררים אות* ומשנת©
וצריכות למייל וע״כ אני אימית ישקני •
טוניס יוליך חביבנתיך יקירין עלי ורנ•
הזקיק ס״ל פ* מיין הנאמ' בכתונ הוא נמ ש
עתה אפילו טל הגמרו' לאבא יז״שלחלוזת״
יאמר •שקני מנשיקות פיהו כ• הנה
דלבא שהוא ז״א הנקי לכ לחי• ל׳ יתיר
כתבנו לעיל כי ננחינת הגשיקין
מכולא הוא על הגוק' כנודע כי מוחין לאבא
מקבלת המק' מהחו״ג ייסוד לאבא אשר
בפה לז״א והנה ידוע כי גבורות ז1ו שניסוי
גורמים הזווג לזו״ן
לאבא הס היזסליס לאימא נ• כאשר
איכא נפקיתא בין הפימשינז
?/ךך
נתחלפו המוחין נתן אבא הגבורות שלו
שכתבנו ב׳ לב׳ פירושים האיוהב'
ניסור דאימא ונעשו כה חסיים' ואימא
כי טובים יוליך הנאמר בכתוב פירושו
נתנה ניסייייאנא החסלים שלה ונעשו נ ו
הוא על האיות של אימא ולשאר הפירושים
גניחת כנייע ז״ש •שקני מנשיקות כיי לקנל
כ׳ טובים רוליך פייישי י־יא על אויוון
מהאורות הנעלמות של אנא אשר נתיך
הנשיקין עצמם יחב״ד רז״א וכבר כתבנו
פיהו והטעם שאני שואלה אורות אלו הוא
לעיל כי בחיי הנשיקין הכ מצו מוחין ואורו'
כ י טוניס ח י י ך מיין כימה שאני מקנלת
של אנא ובפרט ב/ק הלרך האחחןשכתבנו
ע״י יוליך שאנו חנינים ורחימין זה לזה
כי כ׳ טוביילוייך קק על הח״יג לאבא שהיו!
בנשיקין הס טונים שגיםוננחינת הסייס
מקבלת בבחי׳ הנשיקין נמצא כיביטובים
שהל טובים כי אני כבקבלת ביבחי' הסייס
לוויך אפשר לפרשו על בתי'אורות לאימל!
6סילו אותה הבח ' שהיא מיין שהם גבורות
או על בחינת אורזת לאבא
הס בחינת הסייס או אפשר כי מיין הוא
אפשר לפרש כינת המגנה לליכ
לב?ח
טעם למה הס טובים הסרים שנים •
לע״ז ששאל רני יהושע לרב•
,כי טובים יוליך כ י עיי•
1ךען
ישמעאל ואמ״ל ישמעאל אחי היאך אתס
יוליך האהבה אשר בינינו
קורא נ י טוני׳ דוליךמי־ןאוניטוביילוליך
הנשיקין הס טובים חןןליס
ננחינת
אייל כ״ט יוליך י־ א־׳ל אין היכר כ ך י י
שנים וא״ת ולמה הס טובים הסייס שנים
שהוי חני! 'מלמיעליו לריהשמניך טוב״״
והיי שם בפה מת שיש הוא חוייג של אבא
כי לפי הפשט קשה בלבד א׳ך רבי יהושע
ה י י שיש ש 0גנוחת וא״כ לא •ש רק טזנ
שואל לי"׳ לנרפשוס כזה ושרבי ישמעאל
אחי שהוא ההסלים לזה אמרה מיין כלומר
יטעה לומר הפך האמת כ לבר שאפייתינוקו״
כ י הגבורות אשר שם הס ניתנו שס מיין
שלבית רנן לא יטעו י ומזל מה היא תשני;
שה״ס הבינה ומה שנתנה לו הם החסרים
רבי •הושע לפי פי' רש״י ז״ל מיכת עלמזון
י
,
6לס אלו(שמו נאני( ג^י גגוי*?
*
,,
איןנוך רא״ה קלל להשיבו חגןיפיה וקרון
£
ולא
•־־א
שמן
ט׳
•!א מיישיה לקרא נ ל נ י והעיקר חסר מן
* ס פ ד • אמנם לפי ירכנו יוכן שהיא
,שאלת,חכס ומירח חכם ונקל•• ןמה שילוע
וגכ״מ נ ז ו ה י וניניי .הרנ ז״לני אימא הגם
ל4ני אנא נקי נקנה יען כי היא מקנלת
,ממנו וכל יזישפע כק* נקנה לגבי המשפיע
#/ל!דנק'עלמא י ל כ ו ר א ^ ו ה ג ה אמקנו
; 3י כ• טובים יוליך אפשר לפרשו-נניפייושי'
א ו ע ל נ ח י נ ת אורותלאימאאו על נחעת
אורותהנשיקין לז״אשהם מצל אנא וזהו
קהששאל ר נ י יה<סע לרני ישמעאל ללעת
1?7תלמה היה סיבר נפיריש כי טוניס לןליך
אס הוא סונר כי פירושו על אורו' מש•?״ ן
דז״אשהסמצר אנא וא״כ לוליךהוא נפבטי
?גל זכר ממש וכוכת הכתוב כאשר פירשנו
שאומרת המק״ כי טוניס לי לוליך שהם
.גחינת הנשיקץבלךשהס אורותמצל אנא
״ותר מיין שהם הנחי' שלי או אס היה סונר
3י כי טוניס יוליך הס על נחי' אורות של
אימא והוה ליה כאילו אמר יוליך ומ״ש
נקי
לוייך הוא להעס כי כיון שאימא ״
1
י* עלמא ידנורא למחלתה יציק נה
דוייךלשון זכר איל לעולסשהואעל אורות
יא״מא ומה שקראם טוניס עלשס החסיים
׳אשר נהס כי הגבורות הס הפלות להס וא״כ
בונת הכתוב כי טזנ* ח י י ך שהם מיין שה״ים
אימא ייןהמשנמר יין המשמח והשינ רני
ישמעאל כי טוניס יוליך שהכונה על נח•
אורות לאימא וכאילו י כתיב יול״ן כאשר
!(מרת ומה שנתוייוליך הוא למעלי ״ אימי
הוא&אנו קוראים כלשון זכר לוייך אנל
לעולם שאין הכונה על זכר הגמור שהם
אורות לנשיק״ן ח״א שהל מצל אנא כי אם
ןנגל אורות אימא ועל זה אמר לו ר' יהושע
שאין הלני .כ; כמי שאמרת שהם על נחי
אזחמאימא ונח חייך נמקו דודיך להעם
היות אימא עלמא ידכורא כי אס * האמת
הוא כי לולי! הנא נפמסיה על וכר הגמור
1
1
1
שהם אורוינ ינשיקין יז״א הגאים מלי
אנא שהרי חברו מלמל עליו לריח שמניך
פונים ןייוע כי שמן צל המוחין לן״א למצר .
אנא כי ב י ב י הוה אין הו ספקוא״כאין
לומ' י מריך יהיה לגני אימן* ושמניך לגני
אנא אלא ל.כל,לגניאנאןכ£ם שאמרישמציך
של כיס כן גס"יכן אמדה טונים דול״ך ויומי
לוה פירשה הרמ״ז ז״ל הובאו י נ י ץ כסימ״מ
פ" בהעלותך
אכתי פש ג נ ן לפרש מאמינז״ח
וז״ל ישקני מכשיקויפיהו כי טוני'
יוליך מיין הא הנא ו י ת נ ץ ל ק נ ל ו י ל ר ג י ן
יעלה כיי ישקני לגני חי העולמי׳ מנשיקות
לגני חסיי רוי פיהו לגני ישראל סנא כי
טוניס לגני אוי קימאה לנליךלגנ• יצחק
יליל מנשן מיין לגני יין עלאה דמנטיא
ועס שהעניןפשוס מצי עצמו
ע׳יכ •
הוכרחתי לפרשו לפי שראיתי להי״נ ערוגת
הנוגס שפירשם על ה;׳ תחתוצות לגוקנא
ו לעייל לא נהירא היא כי הרי אמר נהלייא
לקבל 7לרגין לעלה ואס הס עליה איכס
הירגיןשהס עמה כי עליה הס הנחיייו״א
ועורכיכנוייס אלו הנוי לא שייני כי אם
נקצוות יז״א כמדע ואין צ1רך להארין
נפשוהועוי כ״,לא זכר על יל שפתיו דרשת
תיכת מיין לגני יין עלאה ימנפרא כי הוא
כתכ שחושנ ער חסל אשר שהנ״ילשוןהזוהר
כממתו ולזה יש לישנ נדוחק ע״ע • ולכן
לעייל הכוכה היא כי מינר על ה* ? ונינה
לו״א והעניןכמ״ש נע״ח ש' מין פיט וז*ל
אבל זווג עליון לנשיקין הוא מ ה ל י שנו
סחזיווגין עס הניר שנה והענ״ןשבל נשיקה
הוא מנחי' הנל הפה היוצא מן הריאה י(צ
הגרון שהוא נינה בנולע שכל ז הבלים
מנינה שהוא הגיון נפקי ונמצא שכחם,הוא
מז״ת אמנם מאותו אור הנמשך מאותם הגיר
שנראשאל הגוף קולס שיכנסו כפנימיות
הגו $נ 7תחתונות יוצאיס לרך הפה ו לחון
נסור
נ
כ
והנח
,,
ז
א
פי׳
שיר
נ א ו י הגל וכמים למינות גפסוק ישקני
מנשיקות פיהו ע״כ • וזה עצמו ה א כונת
:.מוהר שהנוקיכשאלתה מז״א נעלה נחי'
*ווג הנשיקין אמרה שאלתה נז׳ מינות
ישקני כל להורות כי מכח זי״ת שלו ינוא הנל
הנשיקין אלא שהזוהר לא חש לפרש נח״י
י
$
השיחה
•ו
מלכות של ז״אביון שהיא כלולה גינןול נשול
העטרה ואינה כ חינה נסכי עצמה וגמקוכל
פירש על נינה לוייא כי ממנה שהיא סול
הגרון נפקי כל הזיהכלייקוייהתפשטויהאור
נ/ימחתוכזת כפנמיות הגוף ומק א• גיסא
קמיה לקנייה ״
ל ר י ח עזטנוך ט ו ב י ם ?טמןחיפק ^ מ ף ^ ל כ ן ן ^ ש ו ת
ע י עתה נפסוק ישקני .שאלת
1511־!
הכלה הנעימה כי תאיתה וחפצי
לקבל מאורות העצומות למוחין לאבא לא
מיתה דק ירך רמז נסתי ועל כן ה/רת
.נמתק לשונה *פיה פתחה כחכמה לפרש
שאלתה ואמרה שהיא לריח שמניך סינים כי
הנה שמן נקי המוחין ל/״א ימצל אנא כמ״ש
נש הפסוקים ע׳* 2שמן וקערת ישמח לכ
ולרמז ז :נא פס״תלרייח שמנייך עוניים
חכים כנויע כי אנא נקי חכמה וקראם
טוניס כסול הסס י והכא נסור החסיים כי
•סוי אנ הרחמים כלו מלא חסייס כמש״ל
כי החסלים לאימא נעשו גמרות יאנא ועל
זה אמרה סמן תורק שמך כנודע כי המק״
נקי שס של ז" א וזהו שאלתה כי משמן זה
שה״ס מלחין לאנא תורק שמך כלוי י1לי שאני
שמך על כן עלמות אהבוך •־ הנה כשי מ'
ישנ״י פ' פקודי כתנ יש נקכותמצד המלכזי
!,נקי עלמות שיל שהם משוררות תמיד והם
מעןררותתמיר אתהאהנת נ י ן ת״ית ומלכו'
.כוי ע״ש זהו שאמרה על כן כלומר כי כלי
שיזוריק וגס תשפיע על• מאורות העצומות
האלו הוא שהעלמות אהבוך הס מעוררות
את האהנה
)ב•(
יאמר לריח שמניך טוניס עימש״ל
או
נפסוק •שקני כי פרצופייהחיצוני״'
דז״וןהס משם כיין והם מצל אימא אנל
פרצופים הפנימיים שצהס הם משם מ״ה
,
ן ן י ו נ י ו ז־
$
והם מצל אנא ונש חיצוניות ופנימיות פייל
כתג כי נהיות נז״ון נחי' פרצוף לגין לבי
הס נמוד אנ״א כי כיון שהוא הח״צוניויו אי
אפשר להם לחזור פ״נפ כלי שלא יתאחזו
הקלי' אמנס כשנכנס כהס פרצוףלמ״ה אן
חוזרים פ״נפ ע״ש והוא עצמו מ״ש נשער
העקוייס פייה ופ״ח כי אס א ץ ז״ון מקנלים
המוחין שלהם מצר אנא שהוא צלם לחיה
אי אפשר להם ל הזיווג אמנם נקנלתם
הצלם לחיה למצד אגא חוזרים סינס
ומודווגין ז״ש לייח שמניך עונים כיון
שאתה יש ג ך הריח עז נ מן שמניך שהם
המוחין יאנא וגס שמן זה תורק׳ על שמן
אני הנק״ שמך •כ• כנר קבלנו הפרצופים
הפנימיים שלנו אז על כן על אופן ומציאוון
זה עלמות אהנוך מעוררות את האהבה בי
כנר עתה יש מציאות זווג משא״כ קודם •־
1
והנח
עתה שכונתה לפרש שאלתה
לכן ינדה לנוכח נירך נגלה
אפילו ששאלתה לקנל מאורות יאנא ;שהם
נעלמות כי הרי כונתה לפרש שאלת תאותת
אי ע״י שכתננו לעיל מלשון הז״ח ישקני
מנשיקות פיהו כאורח סתים ולכתר אהלר
נאתגלייא לוליךאלא עד לא אתקריבו לא
נלא אמר כאורח גןתים כיון •לאתקרינו
ואתנשיקו כלניקו נרחימו יא נלא איתי
אמרהגאתגלייא מ ל י ן בויהכא גמ• רבוותא
ג
פי
ו*
שמן
משחת
נ״ כיזן שגלישקני היתה השאלה ואתקרינו
זא נלא מפישת עמהלנועח למה זת היא
מאנה לזווג הנשיקץ ואמרה בי הוא כל*
ליהנות מהשמן <ווצ אויות אנא
ומה
שאמ
י יןז *״ךמ? .י! *ן?:
יתז
המינית ע ליה תויק <1ליהו״ל<
מ י הקשו זה נז״ח סון> שיי השירים ותייז
הינוקא נאד נחמד וז״ל יא״ת איהי משנחא
מהו תויק שמן מאן שם אלא איהי אמרה
זגאויח רחימו על גרמה למלכא אתתיה
לגניה שייאת לחנקא ליה למתנעא מניה
מתנן וננזנזן יהיא מג 1יחימי אמר למלכא
על גימת רנוני הנ מתנן אלין לאתתך
ותחמי אתתן כמה איהי שפייא כ ן ב״י
אמיה על גימה שמן תורק שמך אתתן עכ״ל
*
והבי נמי יתור־ן גם לפי לרבנו
ובמירש
ו*א על כן עלמות אהנוך
נעלמות ונזייזות ע״כ
ופירושו לשון העלם ״ זיונןבונתם עמ״ש
נזנהר שמיני ט״ל ע״א רני אנא אמר מאתי
קר יין ושמן ומים מים ושמן לימינא נטלי
כהני זייתי לון ושמן יתיי מכולא יאיהו
וזדיותא שייותא ומינמא דכתינ כשמן הטונ
על היאש יוילי על הזקן זקן אהין ויין
לשמאלא ירתי לואי לאימא קלא ולזמיא ולא
*שתיק יהא חמרא לא שתיק לעלמין ושמן
גחשאי הוא תייר מה נין האי להאי אלא
שמןלאיהו נחשא״נלחישו תיייאתי משטרי
ץלןחשכהיאיהו נלחישו תדיי ולא אשתמע
ואיהו בחשא* ועייל הוא מימע' ויין לאיה!
לאימא ^לא ולא שתיק לעלמין אתי מסטיא
יאיחא וייחין ליו אי לסטי שמאלא כוי נג״צ
ג ה נ א כ י ייעול לנימקישא למפלח פולחנא
אסיי לי^למשתי חמיא דהא עובדוי נחשא•
אימן ובחשאי אתכוון במה יאתכזזן וזווג
למאן יזווג ונגיי ביכאן לעלמין בולהו
ן*זבדר גנ)הו גחא
״ 0יי מ<ןןיש
קרש
כי המשכת המוחין לאבא הנקי שמן זהזזוג
הנמשה נז״וןעל יי 0הכל צריך שיהיה
נחשאי ואפילו/ווג הנשיקין דז׳׳ין יאמר־הם
נאים מצל מוחין לאנא צרין נחשא• כמ״יש
נשי הכמות ל״ה מסילה אפיס ׳זז׳יל ושוי
הנשיקין החחחזגים שהס נת״ח ימי רווזא
ניןחא הוא התעלמות ה מ ך העליון וביטול
הניתלין נו שהכי הקלי" כדי שיתיבקו אן
יוחא נ י י ח א ולא יהיה להם מ ע נ נ ווה
צויךנחשאי לנל •ינקו הקלי' מווחההץני
המחיה את כלס ע״כ ז״ש על ק טל ימשכת
נהי' אלו ישמן אותם שאהנין להמשיכם
המוחין לאבא וגס לעשר זווג הנשיקין הבאי'
מצלו עלמות צריך נעלמו' נהעלס זמרי;!'
גדול כיי שלא יינקו הקליפות חייו •
אהשי לפוש שיעיד הכתונ שיש
0 1ח
ליקוק כ׳ נתקלה אמי שמנין
לשון רניס ואח״כ שמן לשין יחיד והו״לצ
שמניס והענין כי הנה שמן נקיגמיחין דאנא
כמש״ל וגס בשמן נימז׳ם המוחין לאימא כי
שמןנאית ביש הוא שס ניינו והוא נגייאה״יה
שה״נן הנינה גס ידוע כי הי״ס יז״א ?ס
נכללות נשם הוי״ה אשי נ ו גס שם נקרא
הנזק׳ כמש״ל והנה כתבנו כיההמשנוילמצל
אנא וגס הזווג הנעשה מצדו הכל צריך
נחשאי נעלמית ינזריזות משא״ב ההמשכות
ימצדאימא בי צ ו י ן לאימא קלא ז״ש לייח
שמנין טוביה שה״ס גמוחין הנמשכים לך
מא״ואיזע״כ אמרה שמנין לשון י נ י ם נאשר
שמן לשון ׳חיי שה״ס המוחין יאגא לנד
נפגעות שמן נאשר נחי' זו תייק שמך
דהיינו שנמשכים המוחין לאנא ני״ס שלן
הנכללות נשם הוי״ה שהוא שמך או כאשי
שחן שהס ההארות דאבא תורק שמך שה״ס
הנוק׳נבחי'הזיוג אז על כן על י-משכת
נחי' אלו ישמן אותם שאהנוך להמשיכם
נגון מהגיס)כדומה צ י י ן בטלמויומייןןלו
גלול
ו
א
|
ן
|
!
\
ז
|
פי
השירים
ש י ר
גדול בהעלם ובחשאי משא״כ בשמן האחר
שהואההמשכותדמצד אימא כי שם צריך
לארמא קלא כמו הלדס
אמרו שם ד״א על כן עלמות
111/
אהבוך אלו בעלי תשובה ע״כ
•רמוז למ״ש נש הפונות ל״ו לקיש כי הנה
גק״שאגו צריבין לעשות זווג לאוא״י כלי
שמ/יול ימשיכו המוחין לליון ופנה עתה אנו
נזווג העליון דאו״יא״וכונת״מ עתה להעלות
מ״ן אליהם מבניהם ז״ון וגםנשמז״הצייקים
* וכלם צריכים להעלות מיין לאימא כל אך
עתה אין יכולת לעשות זווג בתיקונו למעלה
כוי אגל ע ל ן יש קצת תיקון במה שנמסור
"נפשינועק״ה ילל בבל לנ כ• ע״י כן אפילו
אין ננו שוס מן^״ט והרשענו עד להפליא
הנה ע״י משירת נשמותינו להריגה מתכפרי׳
כל עונותינו ויש בנו יכולת לעלל עד אימא
כמשלל גיולה תשובי שמגעת ע י כסא הכבוי
שהיא אימא עלאה כי התשובה מעלה את
האדם ומגיעתו על כסא הכבוד שהיא אימא
עילאה הנק ־ תשונה כוי• ואז יעלו לון
ונשמותינו נסו דמיין אל אימא עילאה ח״ס
עק״ה שהיא אימא אשר למעלה על לא הנק
*;וי״ה כ ל ע״ד הרי מנואר כי הנעל תשונה
מעלה את ל ו ן ועולה עמהס נסור מ"ן אל
אימא וגורס זווג אל אוא״י ואז מזווגם
נמשכין המוחין ללון והנה כ כפופה יי״ס
הנוק' ן• פשוטה ה״ס הת״ת שהוא לאכללש
נס* מ״ן וזהו רמז תיבת כיין ועל כ ן ה״ס
אימא שהיא על לו! לש בי להמשכת המוחץ
שהם שמניך טובים וגם שמן תורק עלי שאני
שמך הוא כאשר על כן שהיא אימא שהיא
עלינו כי אנחנו רמיזיס בתיבת כיין עלמות
שהם הנעלי תשונה עלו שם נסור מ״ן
נבעת כ״אהנוך להיות נעלי השונה כיי
להעלות אותנו וגס הם להעלית עמנו ע ד
זווג
אימא עילאה כסוד מיין כדי לגרום
,
י
ו
1
1
י
א
#א " ! :ןקמגןין המוחי! אליל מק? ממני!
טו
טיביס!אחי כך כמשב•; לי ליכ על ידיך שמן
תןרק שמך ודוק
יפורש מ״ש עולשס ל״א על כן
ן־^ךץ
עלמות אהבוך זה יורו שנ
שמד שנא כ׳ עליך הורגנו כל הין• נחשבנו
כצאןטנחהע״כ • גי לכאורה צריך להבין
מה ראיה הניאו'מהפסוק כי ידוע נ י דורו
של שמי הוא שנהרגו עק״ה ומה חיישן
ואמנם לפידרפימ
בהביאם הפסוק •
מדוקדק כי הנה אמרנו כי כ י י להעלות מ"]
בבינה צריך מסירה עק״ה והעליה בבינה
נרמוה במ״ש על כן שהיא הנינה על ז״ון
וזה עצמו נלמי מהפסוק כי עליך הורגנו
שהיא שאומרים ני עליך כלומר כי כדי
להעלות מיין נ ג י נ ה שהיא עליך הורגנו כל
היום וכמ״ס הרב ו״ל פסוק זה בשי הבונות
ליהמפילי אפיס חיילומין לנינה המשובח״
הם הצדיקים המוסרים על ק״ה את עצמם
כי בינה נקי שם גחלכלוזהו מש״ה כי עליך
הורגנו כל היום עליך ממש כי הם למעלה
ממלכות
,
1
יאמר לריח שמניך טונים
גד( א ן
נהקלים מ״ש בשיהכומת
ל*נ לעמידה על גומל חסרים עונים פי
ברחל הם סונים כי ע״י גי תחתומת יאנא
כעומדים נ ח ל ת יז״א הס מאיריס ויש בח
ננה״י של הימא אשר הס כבר נמקוממ
למטהוי־צאין להאיר ולהעשות בי מוחין
הנקיעוביאל רחל כי ^ע״סישככינכניבתחיי
כלנה״י ואימא אינם יונאיכ אל רחל על
שנכנסין נה״י יאנא י*/ס ה' כחכמה יסל
ארץ י והנה אעיפ״ שאמרנו שרחל אינה
נעשית אלא מכליי דאימא עליז גס היא
לוקחת מ;ה"י דאבא נהייתם מרחוק ר״ל כי
נהיות נה״י של אבא תייך חלית ירא ורחל
בנה • דז״אאןנל׳י דאיא דהוקים מרחל
מדרגה א ואז היא יכולה לקבל הארה משם
ןכלוגם כאמו נכנסים בל נילי לאבא תוך
א
ל
1,
1
8
שמן
ם יחת
•מיי ל ל א אז היא מקבלת הארת פרקין
אמצעיס ינ״הי לאבא העונלריינחלית ו ל א
כ ל גלש ונע״ח שי רחל ולאה פ״ז כחנ כי
א י ן הארות אימא יוצאות לאח לבנל ולתקן
ב ר צ ו ף ל א ה ורחל רק בהיות ג״כ המוחץ
ללא מצד אנא המלובשים בתוכם והטעם
לפ?5המוחין לאבא הס דוחים אין החיצוני•
מלהתאחז כחסדים של הנינה הממלימהחל
ולמטה אשר שם כקיעה״י ט ל י שמשם •ונקיי
החיצונים וכאשר אין המוחין י ל א דמצי
אגא נגלי ן אז נאחוץ החיצונים * ולכן
המורות ה ל אורות שהם הל אלה• ין למ״ה
אשי מוציאין ומתקני! את לאה ורחל נאחורי
ן״א הנה תמורות אלו י!צ.אין ל מיני נגעים
הנקי שאת ספחת נהרת אשר מהס יניקת
החיצונים ואין שם פ ר צ ו ף לאה ורחל וזכור
כלל זה שאין נעשים אלו ב פרצופי לאה
ורחל כאן אלא אחר היגלות מוחין לאבא
זקנה נזוהרפיאח״מ אמרו
ב ל א ע״כ *
5ריח מאי ריח ריח דקטרת וכן כ פ ו ף לח
שיר השירים אמרו לריח להה<א קערת ו י ח ע
כ י קערת נקי המוחין ד לא שמיר אימא
נמצא כי ריח ירמוז סודו אל המוחין דאימא
והנה לעיל בפי ישקני בני הפ• הראשוני
פירשנו שהכונההיתה לשאול מן האיות של
אנא יותר מהארות דאימאולכן עתהנותכת
טעס לייריה למה ששאלה האחת אנא
יותר משל אימא !ממילא יובן ההפרש אשר
ביניהם • ולש לריח שילם המוחין דאימא
עם שמכין ל׳ילס מוחין דאגא כאשר שניהם
ה ד נ ך אז מ כ י ס נעשייהב'מוחין ?לי הנקי
סונים כלי נילי לאימא כי בנח המוחין
לאבא יוצא־ן לחוץ הארות מוחין לאימא
ועוש׳ן המוחין ל׳ משה״כ אס היו המוחין
לאימא בלבי ולא זו נלכד אלא גס משמן
שי-לס המוחין דאבא הורק על׳ שאני שמך כי
גס אני מקבלת הארה מהם אנלפי שכל
הגנון שלי הנא ממוחין לאימא ועול כיעל
,
1
,
קרש
כן עלמות אהבוך כ י ע ל כן קהוא ביאת
המוחין למצר אבא עלמות שהם כחיינקכות
לאה !רחל• או ננלש נש" ס ע׳ין רל״ה קרי
כיה עז למות וידוע כי עולמית גק לאה
ורחל בסוד מן העולם ועד העולס נמ״ש
בזוהר בכ״מ אהבוך כי הרי בהתגלל המוחין
של אנא נכחם שהס יוחין את החיצונים
להר!
יכולות ההארנת של אימא לצאת
לבגות ולתקן את הפרצופיס שלהן וע״יזה
אהנוך כי יכולות להזדווג עמך מה שא״כ
נהיות המוחין של אימא בלבד כי אז אי
אפשי להנכות פרצופם כי אירני נאחזים
,
החיצונים ולו •
יאמר לריח שמניך מוניינהקיי
)ה( א ל
מ״ש נשיהכומת ד /ש ל הלילה
כי לפעמים עולה לא ל מ ץ כסוד מיין
ולפעמים עולין ז״ון והמכין כי נאשר ד ו ן
צריכים שניהם לקנל מוחי[ אז נ צריכים
לעלות כסוד מ ! ל א נשניל נ!ק' ו נ ו ל
נשכיל ז״א לפי שהכלל הוא שלעולם אין
שגס מין עולין לצורך עצמך אלא לצורך
זולהסואז כיון שהשפע נא לשניהם מוכרח
הוא שעתה תהיה הנוק ספלה אלי .ז ; ר ואז
היא מקבלת מוחותיה ע ״ י ל א נעלה כ ל
ע״ש וככר כתבנו לעיל כי שמן כפשוס! ליס
מוחין דאנא ונחילופן באית בייש ני״ס גיי
א ר /י ״ ח ירמוז למוחין של אימא ובזוהר
פ תרומה ע־מ״ש דסלקין ריחין כ ל כתב
בסימ״מ בשס מוהרחייןלל כל ריח ובושם
הנא מיין וידוע כי עלית לון נסור מיין אל
הבינה הוא שהפנימיות שלהם שהוא הנר״ן
שלים הוא אשר ממלין בסול מיין אל א״ואי
ומזיונגיםונמשניס המוחין ללון !להמשכת
המוחין ללא<^ר ך שהמק' העלה הפנימיות
שלה הנעלם בתוכה בשוד כלן אל אימא.לש
לריחשה״ס עלית כלן שלי נמשכים שמנין
טובים שה" ס המוחין וא״כ ברין הוא כי שמן.
תורק שמך כי משמן זה תורק עלי שאני שמן
,
,,
,
,
נ
כי
א פ<י
שיר
5׳י גריאניגרמתי המשכתם אליך ז ויש על
כןמלמות אהמך כי על כן להמשכת שמניך
הטובים מא״ואי עלמות שהם בחיי נוקבות
שהס־בחייהגעלמות שלי שהם פנימיותי נר״ן
שלי אהבוך ולאהבתך עלו כסוי עיין כדי
להמשיך המוחין אליך כי כן הוא ההכרח כי
להמשכת מוחין של הזכר הוא ע עלית מיין
יגוק' וכיון שעליתי אני גס אתה עלית עמי
וחלקי ניתן כלול כשמניך וא״כ שמן תורק
שמך להשפי׳ ל• חלקי לבנין פרצופי ומחלקך
בסוד הזווג כי כן בסוד הזווג נותן לה עיפת
החסדים שהם מחלקו אחר שכנר נתן לה
הגבורות לננין פרצופה ולרמז חלק הזווג
אמרה שמן תורק כלומר בדין הוא בתורק
מכלי אל כלי שי&וי מהיסוד שלך ליסוד בלי
שאני שמך ובדין הוא שאטול שכרי כי אני
גרמתי
,,,
#
) ו ( אל• יאמר לריח שמניך טוני׳ונלקדק
כי שמן תורק שמך הוא לשון
הוה בתמידות על כן עלמות אהנוך הוא
לשון עבר והו״ללאוהבות אותך • ונקיים
מ״ש במורש ר ינאי בדיה לריש אמר לריח
שמניך טובים כל השירים שאמרו לפניך
האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך
כאדם שמריק מכלי לכלי חברו ע״כ ואפשר
שהבונה היא בהקיים מ ש בע״ח ש* מיעוט
הירח פ״ב כי מבריאת אד״הר עד שיצאו
ישראל ממצרים בכל יום השבת היתההנוק'
חוזרת עם ליא פ״נפ בבחי' הוי ובימות'
ההול היתה חוזרת פרצוף שלם אב״א מהחל
ולמם בבחי' הבי שלא היו מאירלל ראשונל
שלו כה ומשיצאו ישיאל ממצרים ער בהכלק
היי כשבתל פ״בפ כבחי' הוי ובכל ימי החול
כיתה אב״א בבקי חגי שהיתה פרצוף
מהחזה ולמטה וגס אור ה' ראשונות שלו
האירו כהע״שב * ולכאורה קשת ממ״ש
נשי המצוז פ' תרומה כי במשכן שילה
!0ח ליון ק״בה מהחזה זצמטק כוי ע״מ והרי
,
יי
1
טו
ה ש י ח ם
משבן קילה הוא קודסב״המק וכבר במשבן
שלה חורו פ״בפואיך כתב כאן כי עד
•
זמן כ״המק היו כל ימות החול אב״א
ומצאתי בלי״ת מלניס שהביא ענין זה של
משכן שילה שלזזרו פ״יבפ מן החזה ולמעה
וכחנשס מוהרח״ו ז״ל חייל ונלע״ל שאחר
התפלה היו חוזרין אב״א כוי ע״ש וא״כ מ׳יש
בע״ון כי כל ימות החול היתה אב״א הוא
שלא כשעת התפלה וכיון שחזרת פ״בפ ד מ י
החול לאהיתה רק לשעה בעת התפלה מה
שאין כן בשבתות שכל היום היו פ״בפ לא חש
ה י נ ז 'ל לפרס הזרת פ״בפ של ימי החול רק
קראה אב״א לגבי פ״בפ לשבת • אמנם
עיין קשה ממ״ש שס בש׳ המצות בי במשכן
ברור המינר היו ליון אכ״א שלא בזמן
התפלה וכזי ע״ש • הרי משמע כי בשעת
התפלה היו חוזרין פ בפ וא״כ קשה מה
הפרש היה כין:משכן דוד המיכר לעש כ ן
שילה אמכם בלי״ת מלכיס כתנ סתס כי
במשכן לוי המרבי היו ז״וןאכ״א בימי החול
כוי ע״ש ולא אמר שלא בזמן התפלה נמצא
כי בי מקומות אלו של שי המצות ולי״תמלכיי
אמנס
הס הפכייס זה לזה וצ ע לישבס *
לעד״ן כי העיקר מ ש נלי״ת מלכים כי
במשכן דור המדבר כל ימי החול היו ליון
אנ״א תמיד ובמשכןשילה היו חוןרין פ״בפ
בשעת התפלה בלבד בי בזה לא יקשי .ממ״ש
בע״ח ועור ראיה מ?רזשי בחיי יו ר המיני*
שהיה הזווג יעקב עם מ ר המדבר ואם בעין
התפלה היתה רחל חוזרת כלב פ היה הזווכ
עור קשה לכאורה מי״ש
נעשה עם רחל
כ׳ מבריאת אליהד עי שיצאו ישי^ ממצרים
בימות המ4ל היולוןא״בא שא״כ לא היה
זיווג לליון נימות החול וזה לכאורה הוא
הפך מנלש בשי הפסוקים פי לך לן וליל.כנד
נת״א ניחש המק'כמה נחי׳ תיו נה משננרי
העולם ועד חרבן נית ני ואיך ע ו הזווגים
של ז״ון בכל זמן וזמן *
,
יז
יי
יי
#
כ
וסנה
א
שמן
משחת
קרש
היה להס זווג וצ״ל כי ה/מג שהיה *זמן
11
האבו־* לא היה רק לפי שעה וכאילו תאמי
קוים/מ| האבות אז ב/מנןיע
נעת תפלתם וכמ״ש יז״ל תפלות אמת תקנו'
ב״קויםשנולל אביהם לא היה /זוגל/״ין
ואח״כ היו ח11ריס אנ״א כמ״שבע׳יח אלא
לסי שטיין היה "/א ב/סניס ההם בן נ״ק
כיין שח/ו׳ פ״נפ יימ׳ האבות לא היתה רק
הנקי /מן היניקה ולא נבנהו בו המוחין
לסי שעה נעת התפלה משא״כ השנתית שכל
דגילומ ונויע כי אין עיפת מ״לינמשכת אלא
היום היו פ״נפ קראה אבייא לגני פ״נפ
מ ן המוחין ולכן לא היה /זוג ל/״ון וכשנולי
ישנת וכמו שצריך לומר כן ע״כ לענ׳ן משכ ן
אבריהם התחיל למעלה התעוררות 11/ג
שילה אפילו ליעת הריו״ו "/ל שנאוהו זמן
,העליון אכל ע י י ן לא נעשה /וזג העליון
לא היו פ״בפ רק נעת התפלה שהרי כתב
בפועל ע י שהלך אנרהס לארץ ישראל ועל
ייו נעשה א /ה/ו זג העליון ״ אמנם בת״ש^ נע״ח כ י ע ד /מ ן ב״המק היו נימות החול
אכ״א בנלע״י ל־שב לרזשי הרב ז״ל
3י ה/זוג הנעשה בר״ח היא בבתי' הנצח
גלנל והנעשה נר״ה הוא בבחי/מבורה
את זה ק״ל ממ״ש בשי אכז^ת
א ך
וכן בלי״נווי״ט חלוקכ״א מחברו גס עתה
בדרוש׳ ר״ה וסוכות כי הנה
י
נימי לאבות היה צן ביב/מן אברהם עיקר
ביחש ראשון דו״ה כהכ חייל בקיצור הנה
קגילת המוחין היה במוח היזכמה הקמנ
נויע כי ביום ר״ק גברא אי״הר ויזם ר״ה
!(להחסל שהוא אברהם וכל הזווג הנעשה
לבריאת העולם היה כיוס וי)הנה אס אז״הר
בימיו היה בבחי' החסי בלבל ואח״כ ב/תן
היה נמנע מן הזווג ביום ההוא וגס מן
יצחק נגיל מוח הבינה שהיא בקו שמאל
החטא-והיה ממתין ע י ליל שבת היו כל
קרוב אל הגבורה הנקי יצקק וכל ה/ו1גיס
הסזלמותנתקנן אבל יען וזנוא ואכל מע״הי
שה/חני היו בבחי' הגבוי' ואח״כ ב/מן יעקב
טו״ר עבירה גוררת עבירה וגרמה לו
נתקן מוח הלעת וא /נגמרו ננתגללו הגי
לה/מזג ביום הוי עס אשתו שעדין היה חול
מוחין והיתה הוללה ו/זוג גמור זז״ס מ״ש
יו״ל כי היתק מטתז שלימה כי ה/ווגהנעש' ולא המתץ ע י ליל שבת שהיא קיש • והנה
מה שגרס אל״הר ט״י חטאו שנזמוג ביים
נימיו היה שלם בגי המוחין ע״כלל ״ וקשה
חול הנא כיהנה י1ס י״ה היא יינא קשיא
מרתי חיא מ״ש שקולם האבות לא היה /ווג
ואס היה ממת׳ן ע י ליל שבת היא יינא רפי'
לז״ון ולפי מ״ש בע״ח שמבריאת 6ל"הר היו
והיה ה/וזג ההוא כתקנווהיו ז״ון מזינזגין
נשנתזת פ״בפ בנ?(*׳ הזי א״כ ודאי שהיה
באותו יזם שכת בבח׳ פ״בפ אבל ע״י שאים
5הם/וזגכיהרי כבר נגללגבמוחין לגדלות
הראשון הקייס זווגו בימי החול שאן היה
ולוה אפשר לומר כי בש׳ הפשוקים מלבר על
ר״ה יינא קשיא לכן גרס אל ז״ון שיתאחר
ימי החול שלא היה ה/ווג ל/״ון כ ; לא היה
/וזגם ע י יוס חי עצרת כיי שבהמשך הימי
מי שיגרום להמשיך להם המוחין כי! שי/דזזגו
שבנתים יתמתקו היעים ה?שיס אשר בז
ומה שהיו מ/לווגין בשבת אינו נכנס בסוג
ובנזק' במ״ש נ/והר פינחס כ• ר״ה הוא
בי היה מגח עיצימו של יום • זפמו שהיה
שמאלו תחת לראש• ע י יו״הך וביו״הך האירו
חבן> בשבת הראשון יחסא אי״הי ומי גרם
ונתמתקו היינין ההם ע״י אימא עילאיז
אותו רק עיצומי של יוס אמנם מ״ש שה״ה
ובסוכות הוא וימנו חחבקני וכיום ח׳עלרמ
ווזג ב/מן האבות /ה לכאורה י ד מ״ש
ק1א ה/וזג ״
בע״ח 3׳ נימות החול קיו ז(ני׳א <7ךב לא
,
4
ר
ה
י
<עןי
פ*
א
השרים
שיד
1
כתנ שם לקמן שע״יי חעאו
* ועוד
גתבפל זווג העליון ואפי'ביום
שבת בראשית שלאחד יום הוי שהוא ר״ה לא
געשה זווג ונתאחד זהגם על יום שמיני
עצרתכנ״ל עיש" נ כ״ג בסיעולתתמיד וז״ל
ולכן לא יכול עול"/א להזדווג עם הנוק
י
לןכף בשבת ההוא כי גברו הלינ״ן מאד וכל
מה שהיה יכול להעשזת ביום א /של השבת
ההוא נתאחר באותו זמן רב שיש בין ר״ה
לשמיני עצרת ואז מ י ו ו ט פ״יבס כשאר
הימים גוו בים באופן שאל תתמה אס הוצר
כ״צ ימים וכוי ע״ש וב״כ בליג לסוכות זז״ל
ועעם אריכות זמן זה הוא לפישע״יחעא
אד״הר ביום שנברא שהוא יום ר״ה הגויל
הנחש זוהמא בחוה והוצרכה נ ו ? לז״א
להתעכב כל הימים האלו ע י שתשתלם
ביום ח עצרת ולא יכלה להתקן בפע׳ אי
אלא מדרגה אחר מלמהיכו ע״ש וכ״כ;
.י שם לש בדרוש חי עצרתכי כל הימים
£שמר״ה עד עכשיו כל הזווגיםהיו ישראל
8או יעקב עם לאה אבל רחל הימה נתקנת
? ונבנית מירגה אחר־ מדרגה בהמשך הימים
האלו לאה לאה בשביל חפא אלי״הר שתםא
|
1ביום ר״ה שבו נצרא העולם והיה עתה
1כבר נתקנה וכר ועתה ביום ח׳ עצרת אז
הוא זווג ז״א בעצמו עם רחל בתפלת
הוסף לויקא ולא מקולס כ• בתפלת מוסף
הם שוי ן בקומתם וכ 1ע״ש הרי מכל המקו'
האלוממאר כי הפא אייהר גרס העדר
זווג) וןמר״העד סיעצרת ואצי' בשבת
בראשית שאחד יום ה?' שהיה דייה לא היה
בחיי זווג לן״ון וקי לע״י כי כשי ההקדמות
וע״ח ש* מיעוכן הירח הלל כתב כי כיוס
ני נברא אלהד ואילולי לא חטא היה הוא
מעורר מיין נאותו השנת הראשון ועי״כ
היו מזךווגין זו״ן פ״נפ בנח״ היות עליול
שבכולם שישתמשו ב' בכתר איפ״בפ אשד
אין הגדלה גלולה מזו זקנה כ?{שר הפא
1
1
1
,
1
י
1
1
,
יו
גיוס ו' חזרה למשה תחי! היסוד באחוריו
ונשאר שם כבחי' נקודה לבי וכוי והרי היא
בתכל׳' מיפוס האחרון וכוי ואחייב כשבא
׳ 01השבת הראשון חזיה הנזק' להתקן בכל
הו הבח״י הנן' ונגמרה כבחייהו' והיא
שחזרה עמו פ״נפבכל שיעור קומתו וולין
בחי הבתר לבל שהיה גמל מכתרה וגבוה
ממנה וכוי ואח״ב ניום האי דחזלחזרוו
לבח•' הבי והיתה פרצוף שלה מי״ס באחור•
החזה לז״א וענין זה נמשך מבריאת אל״הד
ישראל ממצרים כי בכל
על שיצאו
יום השבת היתה חוזרת עמו פ״בפ בבחיי
הוי ובימי הח1ל היחה חוזרת ב&חור בבחי*
הבי יע״שב
מבואר כי מבריאת אד״הדבכל
ף|ךי
השבתית ?0רה בבחי׳ הוי ואפ•*
בשבת בראשו! שלאחר בריאת אד״הד שהיה
'< ה '1שהיה ר״ת ובשבתות שער השמיני עצרי
וידוע כי חזרתה בבחי' הוי שוין בקומתן
,היא היא בחיי עליית !ויין נמוםף שכת שא1
הוא זמן ייזווג דזו״ןכמ״שכעייחפיגת״כ
שבמוסף שבת אז נעשה הנחי' הו* יפ״בפ
ע ש וזה עצמו היא עלייתז״ון במוסף דיוס
ח עצרתשאזהוא הזווג שלהם וא״כ כיון
שבשבת הא לבריאת אי״הי חזרה פ״בס
נבח ׳ היויא״ב נבר היה הזו* שלהם בו
ביום וזה הפך מהלרושים הלל שלא היה
הזווג דזו״ן ע י חי עצרת מפני חסא אר״הד
ואפ ' נימא מה שלא יעלה על היעת כ*
לעולם חזרה סי כפ בנח״י היי אבל לא היה
הזווג ביניהם שזה א• אפשר לאומרו שי;י*
כאשר חורה פ״בפ כבחי' הו׳ הוא שכבר
נתקל כל צויכיכי כנר נמשכו בזי״ן המוח״*
לגדלות ב' וא״כמובדחשיהיה הזהג ביגיה
שהרי כל המשכת המוחין אינו רק לכחיי
הזווג אפי' הבי אכתי קי כי איהך העיקר
חזרה פ״בפ בבחי' הוי תכף בשה׳ האי והל•
לפי כל הדרושים הללי צריכה• המשך ימים
לתיקון
א
1
,
,
0
ח
,
1
1
1
4
4
א • שמן
משחו?
^ ו י ק ו ן ובנין צרצפהלאנו לאט דגר יום
גיזמו מלרגה אקר מלרגה כלי שתחןור
פב״פ בנח• הוי כי זה הוא מה שגרם חטא
נ{ד*הד איחור ואריכות הימים״נצל״ע
,
*1םצא
שה/זוג שהיה בזמן האבות לא,
.היה רק לשעה כפעם בפעיגמו
*
.,אלם המריח ריח טוב לפישעהואח״כ חלף
אמנם בזננן בה״מק היה הזווג
הלך לו
אמידי כי תמיד היו שיין בקומתם ובשלמות
המנחיןשלהם ז״ש כל השירים שאמרו לפנין
מאבות כי שיר הוא שוי עלית מיין כמש״יל
כפי שיד השירים והאבות בתפלתם ודאי
שהיו הס מכוונים להעלות מין כלי להמשיך
גמוח״ן כל אחר בבחינתו בזדן כלי לווןגם
ריחות היו כמו ריח שאינו דק
אמנם
לפי שעת דרך העברה וחלף הלן לו
אבל אנו ממן שלמה זכינו כי שמן תורק
שמך כי הזווג הוא תמידי בקביעות ותמיר
תורק ונהרקהגמלדהזווגשלס כאלם שהוא
ן״א המריק בעצס ובתמייותמכלי שה״ס
•סוד שלו לכלי חברו שה״ס יסוד לנוי משא״כ
שם בזמן האב1ת כי אפילו אותו הזהג דלפי
שעה לא היה רק בבחי* אחת כל אחד ואחל
כפי בחינתו שהיה לו כז״א
לבוא אל שיעורהכתוב נקלים
לכר*
כי האבות בתפלתם דאי שהיו
מכוונים כל הכוונות הצריכות אל התפלה
אשר מכללם הוא לכויןלמס!ר עצמו עק״ה
כיילהעלו מ״ן לאו״אי כדי לזווגם ולהמשיי
מזווגם המוחין לז״ון ולזווגס וכהו שמצינו
שנמסר א״א ע״ה בא!ר כשיים עק״ה כמ״ש
שסבש׳ הפסוקים'ע״ש
מ מ ן משכן שילה ודאי שהיו
לכל
מכונים כמו כן כיון שלא היה
חזרת פנייפ רק בעת התפלה ואחייב היו
חוזרים אב״א כי זהו לטעם הסתלקות
המוחין י אמנם מ מ ן בה״מק לא היה צריך
,
קרש
כלום ומל'ש.בס' ע״ת כ• קייס שנחרב בימ
המקיש לא היה פירוד נ י ן וו ! )תמיד היו
פ״בפולא פסיק זווגייהו וכמעט שלא היו
צריביןאז להתפלל כי• לא היה בהס חסרון
ולאהיוצריכין אל מפלתנו כדי להמשיך
מוחין לזו״ן לזווגם פ״בם כי *עולם לא היו
מסתלקין המוחין מהם ע״כ
לריח שמניך טונים מה שהיו
ך&ן
קוים שמניך פונים בנחינ' ריח
כפעם נפעם ומסתלק כי היו ,נמשכים
שמנין טוניס שהם המוחין לפי שעה כ י י
להעשו' הזיווג ומסתלקין תכף ונפסק הדוג
כזמן נהי״מק שמן תורק
עתה
בתמידות הס המוחין והרקה גמורה נתמייי'
מגלי אל כלי סור הזווג דלאפסיק וממלא
נעשה שלא על ילמורק,מצלהשלימות אשר
לך משא״כ קודם כי על כן כלומר כי כלי
שיהיה נחי' זו של המשכת המוחין ונחי
זווג ואפי״ נכח* ריח שמנין טוניס עלמויו
שה״ס עלית מ״ן כמסירה טק״ה כמ״של
ננעל״ תשונה וניורושלשמי אהבוך ע״יז
התעוררו את אהבה משוס לא״א להמשיך
מוחין כלי לגרוס ה/זוג בלאו הכי וכמו
שנמסר אא״עה באור כשלי עק״ה כיי לגרוס
עיבור א• דתכ״ב כמ״ש קם ו כודאי כי
בתפלתו כשהיה ננכוין להמשיך המוחין היה
מ מ י ן למסור עצמו עק״ה רק שלבחי ע י כ ו י
א'שהוא התחלת הוברח אפיי בפועל
אמנם עתה נעשה הכל שלא על ילי<
רק מצר שלימות שלך
יאמר לריח שמניך עובים
)0אל
שמן תורק שמך במה שנ׳קלק
כי תיבת שמן שפת יתר להו״לל לריח שמניך
טובים תורק שמך ואס לו^רכי תיבתשמן
הכופה מל עצמות השמן ולא הדיח א״כ לאו
סיפיה רישיה כי בתהילה אמר דיה ואח״כ
שמן י ונקדים מיש בשי הפסוקים בשמואל
ון״ל ונבאר מ״ש רז״ל ראויה היתה בת שבע
לדוד
כ
,1
1
,
,
א
השארים
ישיר
!יוימששת ימי בראשית אלא שאכלה פגה
דע מנין התיקון הוא להמשין מוחין אל לא
ואח״כ לבנו״ את המלכו׳ בסוד פרצוף באחו'
ואולכ להחזירה פ״בפ מהחזה ולקטה כנגד
יעקב ואן רחל תעמ*ד בהול דלא ויעקב
בנצח לז״א וא״א לעשות כן אלא בהיות
החסרים ,מגילים מאיריס למטה תיןנה״י
ללא ואח״כ אנו עולים לתקן אל לאה באופן
ןה כי מחמת שנתגלו אלו החסליס בנה״י
ללא נתרבה הארתם ועולה למעלה כח״גת
* ל א המכוסים ביסוד לאימא)יבקע היסוד
לאימא אשר בשליש א דת״תלז־א ויאירו
נם שס בגילוי וכבר נת״א כי ע״י כקיעת
יסור לאימי נגמר תיקון פרצוף לאה באחו׳
ןאח׳יכ חו/רת נלבפ כמו שנת״אביבימי
החול כתפלת ח״י לשחרית נלחש אנו
מתקנים את רחל באחור ופגים בנילי לז״א
ואח״כ בחורת <לי אנו מעלים אותה על
חגי!! ומרוב האור אקר שם נבקעים ^גס
גי ראשונית ע״י ויעבור נלג ממת ואן
נתקן פרצוף לאה * והנה דוד המלך עיה
טעה כי חשב בי כמו ע״י תיקון לאמצעיו
בבקעות מאליהן ונתקנות לעליונות כ ן
ע*י מה שהוא תיקן באותם שבע שנים
שבחברון אי* הלאקחנזת נ ג ל י ל כ מאליהן-
יתוקנו ל אמצעיות ולכן חטף לבת שנע
ולקחה וטעה בזה בי הל אמצעיות היו
צריכות למעשה ממש סל לוד ולא-מאליהן
ונרחיב הביאור בזהבברייעת
נכו
שהמוחין לז״א הם מצל נליי דאבא
וגם מצל נילי דאימא ובי בחי״ אלו הס:
ב ת ו ן ל א ובתוכם מתלבשין המוחין הנז'
ומתכסים בהם עד מקום החזה של לא
ומשם ואילן הםמתגלין
אלו המוחין בהיותם למעלה
והנה
מהחזה ח״א הס בחי הד״ומ
מ ל ב וסייג ממש כנולע כי אבאהוא
הליה מ ל ב ואימא היא הן״יה יסייג אבל
י
(
1
,
,
<ח
מהחזה־ולמטה אעם או־אייממש רק ה א מ ן
נמשכות מהם ולכן הם כבחינת הנדלףים
שלהם בלבי שהם מ״ו ול״ז כנודע ושניהם
בגי' ס״ג״והנה דוד המכלה כיון שתיקן
למטה י בחיי הפ ג מכל המאיר ברחל ה נ ן
ה תתאה חשב לקחתיוטטה שאכלה סנה י
ליל פ״ג 0י והיה לו להמתין ער.׳ * מ ק ן
גס אל לאה העליונה אשר שם מאירים ;
הכלב וסייג עצמם ולא מילדיהם שהם פ״ב
כנז״צ *ואמנם לא נתקן ?ל זה בשלמות על ;
שבנה שלמה המלך:גלה את ׳בילמק ואו ן
קיימא כךהרא באשלסותא כמ״ש כזוהר כ י |
בי הנקבות לאה ורחל כתקני שתי,תן וחזרו |
שתיהן פ״נפ ולכן עשה •מי החג שבעה ה {
בחנוכת בילמק גס נתכוון שלא לחברם >
ולערבס י״ל יום רצופים 4לא נפרדים שבעה
^ בתחילה כנגד רחל ושבעה באחרונה כנגל
לאה עייכ
כי בתחילה מגילוי הארויז
המוחין מהחזה ולמטה אשר
מס ג כ החסדים מגולים נתקנתרחלואח״כ.
מגילוי עצמות המוחין מהחזה ולמעלה
כתקנת גם לאה• ונמצאו שתיהן מתוקנומ
והנה ש״ם נקי רחל וגס לאה כ ע ש בס נ ל ן
ור״תליריח שימניך טיוביס הס שלט וגלה
בגי' שם והוא על רחל ושמך הוא על לאה
לריח שמנין שהם המוחין בבחי•
לש
ריח שאינו עצמות שלהם רק הארה
מהם כמו הריח שאינו עצמות השמן
רק תולדה ממנו והכא נמי בתחילה לריס
שמנין שהם הארות המוחין הם מתגלין
במקום טובים שה״סנילי אשר שם סוי גומצ
חסלים טובים כמש״ל שה״ס חויב לרחל אשר
שם מקומה וע״י זה נתק; פרצוף רחל
הרמוזה במספר הר״ת שיים ואחר כ ן שמן
שה״ס המוחין בעצמם תורק שהוא מתרוקן
מהבלי שלו כי נבקע היסול לאימא ומתגלה
עצמות המוחין אשר שם וגס •החסרים
אשר
ג
יי
,
י
,
נ£0א
ח
,
שטן
משחת :קרש
6שישסשג 8החסיי 0נקי שמןבמ״ש בסי
* ץ ואז עלי זה כתקנת לאה הנקי שמך על
נגןכלומי ונהיות כן עלמות שה״ס לאה
ורחל במ״של אהבי ן כי נתקנו שתיהן ננחי׳
והפרצופים שלהם וחזרן פ״נפ ואז נמצאת
אמנת המזג להזיוזג עמך ובל זה בזמן
שלאש יקיימא סיהרא נאשלמותא נ י נתקנו
שתיהן לאה ורחל
כ י על אל זה ירמוז מ״ש
ו א 8ש ר
נזוהר תרומה קמ״ג ע״א
•תיז י ' מס• ואמר שיר השיריס שירתא
יאאתעילהשלמה מלבא ב י אתכני נ י
מקישא ועלמיןגולהו אשחלימו עילא ותתא
וכוי כי ירמוז על לאה ורחל ב עולמות
מהתון ועליון כמש״ל וז״ש אח״כ אבל שירת״
י א לא אתעי אלא בל סיהרא אתמל״א
נשלימו
יאמר לריח שמניך טוניס שמן
)ח( או
תורק שמך במה שנלקדק פי
ייח לשון יחיי שמניך סונים לשון רניס שמן
$שין יחיר יהו״לל אז לריחות שמנין טוניס
שמניס תורק אז לריח שמנך ג1ינ שמן תורק
שמך כי מיקאמר הכי משמע כי השמנים
הם נ' והאי הוא בנח׳' ריח ואותו שמן
תורק שמך
,
כי מ ה נזוהר פ' אמור
ורוכבי?
יפייס ע״נ אמרו בשמן
ונ&ונעל הראש י א משח רנות קיישא עלא'
ד מ י ו זנעיקנאתר ונהרא עמיקא לכולא
ד״א י מ י י ונפיימרישייכל רישי 1סתימילכל
סתימין על הראש ולאי רישא יארס קימאה
יורי על הזקן לא ליקנא יקירא זקן אהין
יא בהן גיול ולעילא והא אזקמוה וההוא
שמן יורי על סי.ממתיו ימאינזן משיהן
מ י י לתתאי ע״ג וכתב ש 0גסי מ״מ נשס
מזהר״חו זל״הה יא משח רנות נ״נ שפע
•זכמה אנא • מאתר ינהרא עמיקא נ״נ
?נמשך סי^ויאימא יו״אמריש' וןלרישין
ל ב משערות אלם העליון אריך • ריש6
לאד״ק כ'*ב לא נקי בן י לא ליקנא יקירי
פ ' ויקנא ללא • דאכהןגלול ללעילאג״ג׳
שהם ח' תיקונים בתראין נקי כ״ג • ונגיר
לתתאי ל ב למלכות )לעולימתהא ע כ
ונרחיב הפגין עמ״ש הרמ״ז לל בשם הרג
כי הנה בזוהר ויקרא י״ז אמרו מאן שמן
שוב לא משח רבות קלשא מ ג י ר ונפיק
מעתיקא קדישא לאשתבח בההוא נהר
עילאה לינקא לבנין לאדלקא כייינין וההוא
משח נגיד ברישא למלבא ומרישיה ליקירז
דליקנא קיישא ותתמן גגיר לכל איכון
לבושי יקר דמלב אתלבש בהו הולד שיורד
על פי מידותיו ממש ואילין איכון כתרי מלב
לשמיה קדיקא אשתכח בהו וכתב המלין
וליהה עמ״ש מוהר פ שמיני ל״ז ללא זכאין
איכון כהני דמתעטרי בעערוי רמלכא קדיש'
ומשיחין במשח רכותקיישא בגין דאתער
משחא אחרא עלאה דמשקי לבל שבעה
ואתמשחן מההוא רבות קדישא ואתדליקו
מיניה כל איכון שבעה בוצינין והאי משח
רבות הוא כללא לכל שנעה וכולהו אתכלילו
ביה וכתב שם הובאו דבריו בסי כאג
במטחי דמלכא קיישא שהוא ׳סול אבא ועוד
יש להם למשיחי ן במשח רבות הוא הנוי כפ
ויקרא ל״ז לנגיל וגפיק מעתיקי קדישא זפ••
בו הרב זל״ההשהוא בסוד ליקנא יאריך י
המגיע על טיכוראללביה ושם בוא רישא
דמלנא היא לא ואותו המשח רבות דעת״
מאיר צמוחי לא ומתפשט בליקנא מריה
שה״ס בנלי כהונה מהו שילה שיורי על פי
מלותיו הגוי שם בויקרא וכנגד זה אמר
ומשיחין במשח רנית קלישא בגין דאהער
משחא אחרא עילאהפי׳ מלכי אור ימוד
אבא הגן" שמן בסוד שמן וקטרת ישמח לב
עוד מאיר שמן אחר יותר עליון שהוא
דדיקכא קיישא ינעפא על רישיה למלכא
זמשקילבלז־ תמת יז״א שהם כחיילי חג״ת
שעד
י
,
מ
,
,
,
1
,
א
*
1.
שיד
פי
יט
השירים ־
יאמר על כ 1עלמות אה*ץ•
אך
)י(
כיהנהכ״ןעלמלתגי* תרי״ו
ועם הזי אותיות והכולל גי' ת מ ל י אותיוה
לכילר שה״סאד״ן כתי לאצי' נמצא כי
כאשרתתן עלתיכתכן תיב עלמ״ותעולה
דכילר לש תדע לך בחיי השמן אשר אני
שואלת ממך הוא מאותם הכה•' אשר אהבוך
ונמשכו לך מאותו מקום הנעל אשר תבינהו
כאשר תתן על תיבת כיין תיבת עלמו״ת ע ס
האותיל והכולל יעלה יבת״ר או כיין עלמו״ו!
עם נ י ת ע ל ו ב כוללים יעלו כ מספר כתייר־
שהוא אריך משמן זה היא שאלתי גלהיית
שאלתהארתיממקוס נעלם רמזה אומו בלשון
כעלם
שעי שם מתפשט ייקנא ללא ע י סיבורא
ללציה כוי ובסוף הלשין סיים ןמתמן נפיק
לרישא דנול כל גלש * ובזה מובן היטב
מ״ש לעיל בשם מוהרח״ו לל כי שמן הטוב
הוא משערות אלם העליון אריך שיורד על
רישא יאדם קימאה היא לא ומשם לליקנא
ליליה ומשם למלכות ועולימתהא • למינו
מבאן פי ב׳ בחיי שמן ה 0האי השפע דאבא
וטור א' עליון ממנו משערות אריך אשר
שערות דיקנא לאריך נמשכים ממוחא
סתימאה חכמה אשר שם שורש שמן ומשם
נמשך דרך דיקנא .לאריך כי לעולם שמן
בחכמה • והכת בזוהר צו <לו גלכ אמרו
סתימאה יכל צןתימין אין ובד נקודה עילאה
ועלמא דאתי קי שהם א״ואי ״ אסתלקו לא
להנר! " ? פ י האמור וידוע הוא כי כל
ילעין בר ריחא כמאן דארח ריחא לאתבסם
ההארו הימגכלמליקנאיאריך'
פי' כי אפילו א*1אי'כשעולין לקבל ממי
עיקרם הם לז״א ומלא ימשך הארה מהם אל
שלמעלה מהם השגתם היא כמו ריח לרוב
הנוק אמנסמשפערמישכעמאכא״ש כהס
דקותו והעלמו הרבה יילשהכלההנעימה
כחיי הרבה שנמשכל אל ככול וכמ״ש הרב
ששאלה מהחתן הקיוש לריח שמניךט^בים
ז״ל על מ״ש כאני] יש* ברחא גמה פירושים
כ• משמניך טובים השנים שהם האי שפע
על כמה הארל של אנאהנמשנלאלהנול
דאריךוהב' שפע לאבא אותו אשר השגתו
וכמש״ל כי פרצוף הפנימי דגול מהשם.מ־יה
היא בבחי' ריח לרוב העלמו מאותו שמן
נמשך מאבא י וכזה אפשר לפרש מ'רלל
ת׳ רק שמך איצ:ן כתרי מלכא לשמיה קיישא
נמירש ל א לריח שמניך טוכיהרבי אחא
אשתכח בהו שהם המיות שלך וגם עלי שאני
נשה רבי תנחום ברבי חייא כ שמנים הם
שמך כי על כן על קבלת זה השפע עלמות שמן כהונה *שמן מלכו יו מ נ י ן אמיין ב׳תורל
אהבוך שתשפיע עלי משמן זה צלי לקבל
כי הנה׳
הן תורה שנכתב ישבנלפ ע״כ י
המה ל ב ומלש הרח״ג ל ל מחית לתתאי
לכאורה קשה למה נ\אס ב' שמנים בי אינו־ י
רק שמן א שהוא שמן המשחה רעשה משה־
למלכות ועולימתהא
שממנו נמשחו נהנים גיול־ס ומלכים וע^ל
)ט( א ו יאמר על כן עלמות אהבוך כי
מה פעם זכר ל שמנים אלו בכאן וכמו
הנה כתבנו כשם ה מ ל ו ל ל כי
*
שהקשה כל זה מזהלייש יפה ז״ל ע״ע
השמן העליון ראריך נטפא על רישא למלכי
ומשקי לכל ז ממת ־ללא כחולי חלת והגה
לפי דרכינו יובן בטוב טע©
כל א כלולה מעשרגי ע נמספר לין לש
כי שמן כהונה ה״ס שמ1
תיע לך בחינת השמן שאני שואלת ממך הוא
השפע הנמשך מאריך ללא שליס כהן גלול
אותו של הנחי' נעלמויאשר אהבוך ויתפשטו
עליכ״] שה״ס ל ספירות שלך<לא כלולה
ונמשך לייקגא ילא שהחי תיקונים בתראין
שכה נ ל כהן גלול וכמש" ל וקן אהרן לא כהו׳
״גדול
א
9
1
,
,
,
,
,
1
;
י
,
,
(
א0נ0
א
נ שחת
שמן
קרש
כיול ילעיל' ולכן נקי שפע זה הנמשך מאייא
מצימ שנק״ שפן ואייכ אינן יפולין לומי
שמן כהונת שעי קיו ללא ושמן מלכות נקי
סברתם כי מה ששאלה הנול הוא על נין• ,
שמן השפע הנמשך מן אבא שיש ממנו בחיי
מוחין דאבא נגד כחי' מוחין של אימא הי
הרבהאל המלכותוכנלש׳באבא יסר ביתא
היכן נרמזים נבאן בחיי המוחין של אימא
ומלש כ גלח ש־ הצלם <לג כי לצורך ה מ ל
ועל כן אמרו סת׳תורות שילש מוחין דא״ואי
הוצרכו שיבואו מוחין נס מאבא כי לצורך
והם תורה שבכתב שהוא שמן כמו שכתוכ
לא היה יי לו במוחין לאימא בלבל ולכן נ ל
וילס מוחין לאבא ושבעל פה שהוא חילוף
שמן השפע לאבא שמן מלכו ואנלפי שגס
שמן שהוא נעל פה ליס מוחין של אימי ולכן
שמן זה עיקרו ללא לא נתכנה אליו מכיון
דקדקו בלשונם שאמרו נ' תויויחורה שבכת'
שיש בו כינוי שמן ממקום יותר עליון אינו
ושבנלס והו״לל תורה שנכתנ ותור* שבע״פ
מן החילוששיתכנה שמן זה אליו ולכן נ ל
כי אה״נ כי התורות הם בי שה ס בי בחיי
שמן מלכות על שס הנול ומנת רבי אחא
מוחין דא״ואי אבל כאןנרמוו בננו• אחד
הוא כמו שפיישנו כי שמניך שהזכירה ה ט ל
שהוא שמן בכתב וכע״פ ולכן אמרו תורת
כונתה היא על שמן שפע של אריך נעל שמן
פעם אחת לנד
שפע של אנא וכונתה לשאול נ ^ אותו של
כזוהר פ' אח״מ ל ח ע׳ ב פתח
לד^/ה
ארי.ך כי אותו שלי אבא כנר הוא נמצא אצלה
ריש ואמר לריח שמניך טובים
אמנם רנני! כלל כי שמניך שאמרה אין
מאי ריח ריח דקטרת לאיהו יקיקיומעלייא
כונתה על השמן לאריך כ• משם אין לה כי
ופנימאה מכולא ובד סליק ההוא ריח
אס הארה בעלמא אמנםשמניך לשון רבי'
לאתקשרא בתהוא משח רבות ינחל• מבועא
8אמרה כונתה היא על לתורות תור שבכת׳
אתערנ דא נלא ואתקשרו כחדא וכדין איכון
ושנעל פה שילס א״ואי הכלבן כנןלע מכ׳ימ
משחן טנאן לאנהרא כל״א לריח שמניך
וכונתה היא לשאול על אותו שלאבא אשר
טוניס וכלין אתרק משחא מדרגא לדרגא
יש לה ממנו בחי הארות הרכה כי כיון
באינון דרגיןלאקרין שמא קיישא הילל
שכל תיקוני כבר הוא אצלה מהמוחין דאימא
שמן תורק שמך נלב עלמוס אהבוך מא•
שאלתה היא על הבחי' למוחין לאבא ולכן
עלמות עולמות ממש • ליא כלכ עלמות
דכנין כנו כאן למוחין לילואי בכגנ• ב*
כלא על עלמות שיר וכולא חל ע״כ והנה.
תורות כי לכאורה נראה שהיו יבולי לכנות
בסי מ״מ כתב שם כשם מוהרח״ו לל על מ״ש
אותם בבנויים אחרים ואפי' בכנוי שמן
כד סליק ?הוא ריח ניב מין לאתק^ךיכההוא
כגון שמן המשחה שהוא אבא ושמןאפרסמון
משח רבו ני כ מ ׳ד ע״כ ופירשם הוא על מיל
שהיא אימא אלא שהוא בבונה לרמוז למ״שכי
ומיין דולואי גלש • כ• לעייל אין לבריו
מ ה י שמןככתבו ילס המוחין דאבא אמנם
מתיישנים כ״כ בלשון הכתוב כי הנה לפי
שמן סתם לא מצינו שנקי מוחין לאימא כי:
שטחיות לשון הזוהר הוא שכ״י היא מדבריו
אס חילוף שמן בא״ת ב״ש הוא שם בי״ט בגיי
ללא ונמו שמסיים ש 0אמרה <לי אנא
נמצא שזה הוא בעל
אהי״ה סול אימא
כקטרת זאנתכמשחא וא״כ למה תאמיהניק'
פת ואס לפי האמת לא מציני שמן סתם שנק
ללא על בחי מייל של אבאשמניך הללל
המוחין לאימא אם כן איך יכולין לומר כי
לכן נלע״ר הבונה באופן
לריח שמן •
שמניך שאערה הןא על מוחין לאי״נאי בשלמ
אחר כי הכה קטית נקי הנגלקשוריבבעלה
דאבא שנקי שמן תינח אבל לאימא יןיגן .ו^צכחי ׳'ן נלקסרת.סממנים הננורים
י י מהקיצונים
ב
1
1
י,
י
י
1
י
,
,
1
,
ח
א
ווי׳
ו
שיר
השירים
מהחיצונייורמ״סבסימייןוכן כל טפה היוצא'
מהמוחנל שמן וזה מצד החסרים כמ״ש שם
והנה בת&לה אמר ריח דק שרון פי' שה״ס
הניצוצות העולות בסוד מיין ולכן אמר ג
לשונות לקיקא ומפליא ופנימאה לכולא
כנגד לעולמות בי״ע מתתא לעילא כצולע
שמכל עולם ?עילם עוליןניצוצל בסול מ״ן
ניסוי מ ו ל לאצי׳ • ולש וכד סליק ההל
ריח ש<לס עלית מ״ן דנול שהיא מעלה
ניצוצות אלו בס!ל ללן לאתקשרא בההוא
משח רכות שליש המייל ילא ודוק שלא אמר
ימשח רבות קוישא להורות שמלבר על ל א
!לא על אנא הנלקלשולכן אמרסתםמשח
רבות נ1ל'ס מ״י דלא וטעם קריאתם משח
רבות הוא כילש שכל מפה היוצאת מהמוח
ג ל שמ^ והנלל הם נמשבין מהמוח * לנחלי
מבועא ליס היסוד שלרךשס יוצאות הללי
אתעדו יאבלאשמתעורר״ן לון לבז ע״י
המ״ןוהמ״י זאמקטרו כחדא ונתקשרו יחד
ו;הנ פיי קטורת שהוא לשון קשר שגתקשרה
הנול בלא ונלין י אינון משחן פי' שהם
הטיפות היורדות מהמוח בסול מייד טבאן
לאגהרא פ• הם טובים מצי האסליםלהאיר
,
1
והכו וגה כי עיי עלית המ״ן מתגלה המוניו
,
שבמוחין שהם הטפות ה ג ל שמן הנמשכות
מהמ;חין בסוד מ״יומאידין למטה וניאין
שהם טובים ולש כד״אלריח שמגיך טובים
כלומר כי באומרו לריח שליס עלית כלן וגם
ש ל ס הקטרת הרי שם רמלזכי כבדגקשל
אמתא בנעלי וגל״ז מרט בי שמכך שהם סוד
מטיפות הגמשבלמייילוח נראים שהם טובי*
וגי ע״י עלית המ״ן יורדי״בסוי גלד ומתגל'
מוביותס וא״מ ואיךגרא״ןשהם טובי׳ לזה
אמד וכלין איתרקמשחא שהם סול הטפה
שנעקרה ונשפכה מהמוח ויורדת מדרגא
לדרגא ומסעירה לספירה באיגון לרגין
דאיקרוןשמא קלישאנספירות דן״א הגל
ך
שם הוי״ה ב״ה ע י שיורית ל מ ל שנם היא
מכלל לרגין לשי״ק של״סה' אחרונה שכשם
בנודע הילד שמן תורק שמך שמן שהם סיד
הטפה תורק מספירה לספירה הימוזזיו
כשמך כי הטסה באה מהמוח סול ק<* ל ר ן
עד היסוד סוד ה$
הבינה סוד הך!
ומשם לד!' .סוד ה נ ו ל אשר היא מכלל
שמךה•׳ שנשם וגס רמוזה כתיבתשמךכי
ה ג ו ל נקראישם ל שהוא לא וגליזגמתקין
דיני הנול וגבורותיה וזהו הטוביות דשמגי
שהם טובים מצל החמליס זממתקין את
הגבורות נמצא כי גלי הריח שלים עלית
מ״ן כיאה ונגלה כי שמניך הם טוביםכי הם
ממתקין את הלינין והגבורות ומה גס כ•
על בן עלמות שהסעולנמת ב י״ע אהבוך
בי הם מקבלים שפע וברבה מזווג הקיומ
בסוף הא״ז האי מטרוניתא כד
ומלש
אתחגדת עםמלכאכל עלמין מתברכאן
ואשתכתו בחיזתא לכולא • מעתה שעור
הכתוב כך כי שכינת עוזנו היאאומר׳ ללא
לריח שליס עלית כלן שלי וגם כי על ילי
ןא נעשינו בסול ר ח שלים קטרישנתקשרנו
בקשישלם גרםכי שמג״ישה״ם הטיפרהנמשכו*
מצל
מהמוח נראים ונגלים שהם טובים
החסדים כי היי שמן שהם סול הטפת תורק
והוא יורד מירגא ללרגאעל שנא*1י שאגי
מכלל שמך ונמתקו הגבורות שלי וגם שעל
כן עולמות התחתונים אהבוך כי הס ששים
ושמחים בקבלתם שפעךוברכותיך מוהג^גו
הקיוש הרי בי על יל• הריח נתגלה הטוב *
מלש ל א עלמות שיר הוא מלל כי עלמו'
שיר הס מבוררות את האבת ביןז״וןולש
על כן כלומר על טוביות שמניךהעלמומ
אהבוך מעוררות את האהבה כלי שתטיכ
את העולמות התחתונים • ועל זה אמר
וכולא חל פלו מר בין אם נפרש על עולמות
ממש בין אס נפרש על עלמות שיר ההל
עולה
4
1
4
א
משחתי קרש
שמן
העולמית התחתונים)יוק • אי ניחא קנדה
אל מקום אחי כי המנה היא נ י ׳
שתצןפיע ותסינ שפע וכרכה ורב מוב אל
י
יי׳
״
״״״״
יי
י
•
.
י
י
•י
זקנ״ה
י
ז
.
© $ע נ נ נ י **חריף כרוצה הביאני המלך חדריו צנ*לה ונשמחר־־.
:.
בך מנירה ד־ריף בי״ין משרים אהביף
לה נ י ן אומיה משכני בלשון
¥ד*ןל
יי ״ .י יחיד ואח״ב נמצה בל׳ רבים
ומ״לוארוצה ״ גם הניאני המלך בלשון
*סתי אחר שהתחילה בלשון לנוכח וכן
נכילה ונשמחה בך ב לשין רבים ולנוכח •
והול״לחכיאני הדריך ״ זנקלים מ״ש.בע״ח
ש' מיין פ״אענין זווג אב״א אינו כפשזטו
אלא ביי כשיש בישראל מצות ומע״ט שע״י
1ה יגרמו שיוכלו להזדווג ן״ון פב״פ ועל
•לס היא יבולה להעלות,מין לגכי מ״י
ליכויא ואם אין בישראל זכוא ה"! אין כ0
ננוק' להעלות המ״ן שלה לגבי בעלה כנודע
בי אין המ״ן עולין ז1א ע"• נשמות התחתוג;
ולבן כל• לזווג היא צריבה להעלות עם
״"א למעלה נאוא״י צי מעליןאת/״א ואחר
ג ן מעלי! אותה והיא מעלה מיין לאימא
ומזתומן יחל ונמצא כמעט כי אין זזנג זה
<ק' י ק ע״ש אזא״יכי ע י שם עלו ובכחס
וע״׳ מ*! שלהם הס מזלווגין כוי ע״ש .״
למלכו מכאן כ• זווג אב״א הוא בהיותם
ןיון במקום אוא׳י׳ ואז הניקנא מעלה מ")
לביצה וזה אינו זיווג העיקרי לז״ין אלא על
צד ההגייה אבל זווג העיקר* הנא בגתלוגם
וג<?קומני והנוק• מפלה המ״ן שלה • גם
ילוע כי עלית מ״ןינוק' הוא על.׳יי הכלי
אשר סויו הוא ה״ג '0אותיו' מנצפ״ך שהם
סוי מחא ישביק בה בעלה בניאה קימאה
וגם המ״ן שהיאי מעלה ליש ה' גבורות
מנצפ״ך *גם נודע בי ייןנק/הני״ןגבומ
ועיקר כינוי יין הוא כיסוי הבינה יין
,
,
3מש1מר י ונןןיןו שיי
-
$
השירים אמרי צ׳
משיים
משרים נקי הה' איתייימנצסך וכ״כ במע״ח
ע״פ אןר ;רוע לצליק כי משיים נקי קהי
והנה לעיל נא&ל מן
גבורות עיש 4
הליכים הנאמרים ע״פ .לריח שמנין־ ניוביס
פירשנו בי חנונה שם היקג-ג״ נהמכך
המוחין לאימא הימזזין כריח וגס מוחין
יאנא הנקי שמן אז ננניס פרצופי לאס
ורחל נאחזר׳ ז״א וילגע כי אחר שנבנ־ת
באחור צריך ח/רת פ״נפ ולהגות אוי/ה
כאורית דפנים כי* שאחר כ ן יהיה נחיניו
הזחג יע״ז אומרת עתה ני להר ש ג נ י
נבנית ככחיי האחור שאל •ניחנה ש• באחו'
כיא״אלהזיייג אנ״אניאס יחזיר אותה
פכ״פ כי אז יהיה כחיי י ז ו ו ג ״ וז״ש
משכני אחרין נרזצה כלומר משכני מאימה
נ ח שאני אחרין אנ״א • והנה ידוע נכוניו
אמ״ן כי עיקר הכינה היא ,להאיר בז״ון
נג! מקומות שהם ימקי׳ ננסי ד אנ״א נכח׳!
יאמדונה״י * ולכן נא הרמז כי ר״ת מ ישב*׳
איחריך נימצה הס אותיית אמ״ן להויומב•
י.יא מיברמעל זמן היותה אנ״אואוחית
ממכני מאותה נחי' של אחייך לג חי' פ״כפ
<ט"• זה נמצה שנינו יחד ונחרצה זה ל/ה
בבה׳ רצון הזווג •־׳ וקני אמרי בזי ח
מאז נחצה נכא במממא כל״א וניצה לו
ואט״פ שגם בהיותי אחריך כןנחייאכ״א יש
מציאות גם כן שנתרצה יחל בבחי" ר צ ו ן
הזזוג בסו שכנר היה בפעמים אהריוין
שהביאני המלך שהיא נינה 0ירי11שס נגיצ'
ונשמחה בך בב**0־הזווג אשר הזה לנו שנו
אמגס קס נאותה הנחי' נזכירה ח ל י ן
מ*י1
י
,,
,
א <$־
השירים
עויד
ימיין הייייות שאני מזיביר שה״סהתעוררו
'הזווג ע״י עלית מיין כנה הוא מצי היין
;שליסהלד! אשר כיסוד ,הגינה וזה אינו
עיקר עליית מ״ן שלי אכלהעיקיהוא נ נ ח י
כאשר משרים אה נ ו ן משרים שקם הה'
עכורות מנצס״ך מיין שלי הם אוהבים אותך
'ומעוררין את תאהנ' שה״ס עליית מ״ן יזה
אינו אלא נהיות אנחנו שניכו נכח•' ס״נס
במקום שלנו ממש ושם נעשה הזווג וע״כ
אני אומרת משכני אחריך נחצה כבחינת
פכי *
יאמר משכני אחריך נרוצה
').ב(אן
* כי הנה כתננו לעיל כי כאשר
;״< ן צריכים שניהם לקבל מוחין אז צריכים
שניהם לעלות נמוד מיין */א כשביל נוק
וכוקינשניל ?"א לפי שהכלל הוא שלעולם
אין ש<ם מיין עולין לצורך עצמם אלא לצורך
*ולתם כוי ע״ש גס נודע כי א״א לז״ון
להזדווג אס לאבךק$ו המוחין תחילה כי
'אס אין מוחין אין זזוג כי מן המוחין
נמשכת <1פת המייל והנה לעיל נאחד מן
כדרכי' ע״פ לריח שמניך עונים אסרנו
שהכוניהיתה כי הנ1י\ אמרה לריח שה״מ
עליי* מיין שלי בבינה נמשכין שמנין עונים
שהם המוחין ועתה ח/רה על כמקרא לומר
״כי דבי זה אינו באקראי אלא על צר ההכי׳
וז״ש משכני אחריך נרוצהכלנמרכי אתה
תתעורר לעלות בסול מ״ן בבינה ומשכני
אחריך כלי להעלות אותי עמך נסוי מיין
בכינה • 1ןהו נחצה נרו׳[ ה״ יחל כדי
להעלות מיין כה' שליס הבינה והעעס שאני
אומר שתעלה אותי עמך הגא כי כאשי
הביאני המלך שהיא הכינה חיריו ואמרו
במדרש חדריו אלו חזירי ג[ ע י ן וידוע כי
ג ן ע י ן ה״ס ימיי הבינה גן עלן עליון ושם
ה״ס עלית המ׳ין וכאשר גס אגי עולה שם
בסו ימיין אז נגילה ונשמחה בך כי על ידי
מ?*? ע)ימ כסוד מ"! ע $ילי 1ק נמשהי!
1
,
,
,
בא
המוחין לי וגס נאשר עליתי אני ג ס כ ן ש ?
גמשבין המוחין שלך משא׳יכ אם אין אני
עולה וכאשר נמשכו אז ש .מציאות הזווג
ו כגילה ונשמחה כ ך • כ׳ גם אני מכיזן
"שקבלתי המוחין אני מעלה נלין ע״י נשמות
התחתונים ואני והם נזכירה לוייך שה״ס
התעוררות הזווג מיין מכח המ״ן שמורם
יין גניחת שאני מעל* נסור מ״ןנרילקנל
,מיתוימהחסליישלך כי לשעם זה משריישהס
סור הגבורות שלי אהנוך בסול אהבת חסי
ו
כיי להתמתק עם החסדים
1
1א£שר
דומה לזה שתהיה כונה מ ש
נז״חחי־ל אחריך נחצה •
טול אתה רעוא בקימיתא ולכתר דהעול
אנתאנאוכל עולמתאי נהא נרעוא וע״ר
ימשכני מכאן לרעחןוכרכאן לא אשתכחו
אלא כאתר רדכר ונוקנא אתהכייו כחזא
וכג"רמש;ני לננךבקיהיהא בגיןיהקנל
רעוא מאתר יכל י ע ו ץ אשחכחו ו^בתר
אחריך כרוצה נהא ברעו א ואי לא תמשנני
לגנך רעזתא ורענא עלאה לא שחן ע ל ן
דהאדכרכלא נוקב' לא שריין כיה ביכאז
עכ״ל
זי
1
ונקיים ׳מ״שעוי' שם^ל״גשל הלילה כי
כיון שעלנ שניהם ז ין כסוי מיין
והשפע נא על שניהם מוכרח הוא שעתה
תהיה הנוקנא עפלה אל הזכר ואז היו(
מקבלת את המוחץ שלה עיייזייא בעלה כוי
ז״ש עילאתהרעוא כקדמיתא שהוא יקיל
השפע שהם המוחין מהילה ואת״ך חקנל
היא חלקה על ירו ותשפייהיא לעולימתהו(
אכל צריך שבתחילה משכני לכנך לעלות
ביתד כסוי מ״ן כיישע״ייזה יימשךהשפש;
והמוחין לך מ(חר שיומשכו לך יומשכו לי
ע ל י י ך שאם לא תמש:כילנבך לעלות נסגר
מ״ניחד רעות׳ ורעואעלאה שהוא סוד
$ן פ ע והמוחץ לא ישחןעליךכיאסאין
ז!
א
שמן
משחת —קרש
מ ז ק עולה נסוימ״ן אין המוחין נמשכין
וז״ש יהא לכר נלא מקיאם יעלה
לזייא
בסול מ״ן לא שריין ביה נרכאן אין המוחץ
נמשכיןאליוכי לעולם אין שום מיין עולה
לעצמו אלא לזולתו י ו לכן דייק ואמר ביה
כרכאןולאאהר לא שריין כרכאן לרמוז
מאמור כי מ דווקא לא שריין אם יעלה
לכדו ולא תעלה הכוק* עמו אבל לזולתו
גןהיא המק'שריין נרכאן אם יעלה הזכר
לכדו וכמ׳ ש שם בי כאשר המוחין הס לנוק
לנדה אז עולהז״א לכדו בסוד מ"]לנינה•.
1
4
!
,
אל יאמר משכני אחריך כרוצה כי
)ג(
הנה נודע כי נימ1ת החול
העולמות יורדים למסה ממירגתם כלי
.ל נ מ ר ניצוצות הקלושה מתוך הקלי* אשר
הס שם מבירורי המלבייוהנזקי היא מבירת
אותם ומעלת אותם בסוד מיין אשר זהו
ד
ד.
הניצוצות * נמצא כ* )נוטס מה שנמנ3ר
מהשכנים הרעים נעשההזיוג וז-״ש .משכני
כלומר משכני לסיכת מה שאני מנרריז מתס
כרוצה אניוהניצוצו להעלו'
אחריך"""
מיין כדי לעשות הזווג ויתוקנו הניצןצויוןהו
בסתם זווג אשר נעשה כרוב הזמנים אכל
כאשר הוא בנח״ שהביאני המלך שהיא
הבינה חיריו כמו כשבת יאשר אני עולה
כהיכל הנינה אימאעלאה להתגיל שם אן
אינו נכח* זו כי ש 0בהיותי נבחי' ןאת
איני מעלה מיין מבירורי הניצוצות כי אם
כאשר אז נגילה ונשמחה בך בנח׳' הזווג
נזכירה דודיך מיין נזכירה התעןררויילייות
הזחגלהעלו מיין מיין שה״ס גנוחתחישות
ולא מנירורי המלכים כי אם יוקא משרים
שהם הגכורומ לנדם הס אהבוך התעוררו
^ את האהב' ה/ויג בעלותם בסיי מ" ן נממיל'
גמתקו ל כ עם החסרים הנק״ אהבה ־•
,
,
1
1
כחיי המ״ןשמעלה גחול מניחרי המלכים
•בדי לתקנם אמנם בשנת העולמות עולץ
למעלה ואין נחי' ניחר למעה בקלי' כשנת
כי לכן נ ?סמ כל המלאכות נשכת ואז כל
כ0י' הוחג הנעשה בשנת הוא לבחא נשמו
חיש1ת והמ״ן אשר מעלה הנוק' לבקייהזווג
הם מהגטרו -חלשות ואינו מבירורי המלכי•
כמו כחולי והנה בשי תכונות רחש שינוי
התפלות כתב כי אחר תפלת ערנית דליל
שנת עולה רחל למעלה כהיכל אימא עלאת
להגדילה נהיגתה שס ואחר חצות־יורית
פ״בפ בבל אורך ז״א כוי <ש ובמלוש אמרו
משכני אחריך נחצה ממה שגרית בי שכני
הרעים אחריך נחצה והכונה כי משכני
לשון שנונה וכאילו תאמר משכני לפיכך
כי
אחריך נחצה• ולפי דרכנו
כשכנים הרעים הם הקלי' אשר הס סביבות
הנוק' במוי סנינ רשעים יתהלכו! ומהם
מבררת הניק' נחיל ניצוצות הקחשיומעלה
אותם ניןוד מ״ןןנעשת ה/ווג וגסנתקניס
,
אל־ יאמר משכני אהריך נחצה בי
)י(
הנה נודע כי כחול כעמידה
*
בלחש מילין יעקנ ורחל ננ״ה• לז״א
ומ/מוגין שם ובחזרה עולין נחלת לז״א
ומויווגין שם וכן כר״ח נמוסף בלחש עולין
.נחכ״י לז״א ומודווגץשס וכן כחזרהעולין
יבכמרדז״א ומזייווגין שס וכן נשכת כלילת
,עילי; ננ'הי לז א ונילי לז״א עילין גחלת
שלו ובינם השנת בעמידה נלחש עולין
נחלת יו״א ו ח ל ר ד!"א עזליןגנה״י•לא״ואי
וחלת שלו בחג״ר וכליי נחלת שלו ושם
עוליןיעקב ורחל וכחזרת־עוליןחכ״ילז״א
.נחלת יא־יואי וחלת נגילי דא־יוא• וכליי
.בחב יי שלו ויעקנ ורחל עולי ן בחב"ר שלו
.ובכל אלו העליות הזיווגים הם ריעקכ ורחל
אך משם ולמעלה עולה הנול לכלה כמו
כמוסף שנת שהמק לנדה עולה• כמקים
אימא וז״א נמקוס אנא אמנם יעקנ אינו
ענצה כנראה מ;' הכונות מרחשי מוס5
ומנחיו
ב
,י
,
א נ<׳ •שיד
השירים
ומנחת שנת שלא הזכיר עליית יעקב בלל
ועיקר ואע״פי שבמוןו לחש שינוי התפלות
כתנכי נח/רת מנחת שנת ^1לין ישראל
ולאה על מול החי לריקנא אבל יעקב ורחל
הם למעה מהם נלי זווג למשמע כי נם
יעקב עולה עד חנ״י לאבא לעל״ן שיעקב
מ ל שם אינו נחי'יעקנאשר מזיווג עם
רחל בשחרית לחול ובערנ•' ושחרי לשבת
שהוא בחיי יעקב הנעשה מהאחןרייס של
הנא כנודע רק יעקנ הנוישם הוא על חצי
פרצוף התחתון לז״א הנקי יעקב כנודע כי
החצי העליון נקי ישראל ולכן כתב שם
כתחלה וז״ל וכמנחה לשכת אז בחי חצי
העליון לז״א שהוא הנק׳ בחי* ישראל כנודע
הוא לביו עולה עם לאה ע י מזל הי״ג
דייקנא כוי ובחזרה אז שניהם ישראל ולאה
עולין על מזל החי כוי ואח״כ אמר ויעקב
ורחל כוי משמע שהוא על חצי הפרצוף
התחתון לז״א הנקי יעקב הנשאר ש 0במקום
אבא אבל בחי יעקב שנזדווג בשחיית עם
יחל אינו עולה ולכן לא הוזכר עליתו כלל
לא כדחשי המוסף ישבתולא בדרוש׳ מנחת
והנה אחרי כותבי זה
שבת כנלע״ר י
ראה ראיתי כי דנר זה אי אפשר כי הרי שם
בכונימנחישנת כתב כי הנה״י ח״א שנשארו
במקום חב״ד לאבא הם נעשים ג'מוחין אל
מוקיוא״כ א״אלומרכי מ״שויעקב ורחל
הם למסה מהם בלי זווג שהוא על חצי
פרצוף ללא שהם הנה״י שלו הנקי יעקב
• בהריהנה״י יז״א כבר כמסי נבח׳' מוחין
כ מ ל אלא מוכרח שהוא על יעקב ממש י
ועול ממ״ש שם בי במנחת שבת עולה עולם
• הבריאה במקום אימא • וא״כ איך יתכן
שיעקב שהוא בחי* אצי ישאר למטה במקו
ליא אלא ודאי שגם יעקב עולה במקום אבא
• אמנס ^תזה׳ראיתי להדיין שפירא שכתב
בהגהות א״ח סי' רס״ס כי במוסף שבת או
'1א )9פרצופו עזלה כיןכ' ןיח )9 $פר$ופ׳
1
,
,
:
,
,
י
כב
עז לה כאימא ואז כמקום א ן למטה ה6
מזיזוגיסיעקב ולאה כוי ע״ש וא״ב אפשר
לומר כ׳ כמיסף אץ עליה ליעקב בי * י י ן
שיהיה המקום פניי לזווג ז״זן הנעשה אז
אמנם כמנחה שאז אין זווג לז״ון עולה גס
*עקב •על המקיס שעלתה ר0ל ועומרי© שמ
כלתי זווג נמצא כי במוסף שכת עלמה
הנזק׳ כמקים אימא זז״א באקוס אבא
והזוונה1א יז"1ן המש ישראל ורחל ואז הם
משתיים היסיתי לז״ין כשווי שזה כשזה כמ״ש
שסבטעס מ״ש מוהר כי תפלת מיסף היא
כיסוי הנקי 'יסף)רביעי כי עתה יכול ׳סול
ח״א להזלוזג כשווי עם היסול שכה עור
כתכ שם כ׳ ה/ייג לדין עתה הוא המש נע•]
זווג א״ואיכיהרי ירשו מקימסוכבדנילע
ביאין/וונ עתהלא״ואי אלא ע״ימ״ןשל
גשמות התחתונים המוסרים עצמם להריגה
עלן״ה כפי שמעישראלולכן עתה אנו אימרי'
פי שמעישראלוצריך לבוין להעלות מיין לז״ון
י ע״י מסירת נסשינו עק״ה כתיבת אחי ע״כ
והנה גילה מצר היסוייז״א נמש״הגיל יגיל
אכי צליק גס גילת בבתי'נקו י׳ צ י ין לנזקי
כמש״ה גילי מאל בת ציון גס שמחה היא
מצר החסיים כמ״שמוהרח״ו זל״הה עמ ש
בזוהר פ' שלח לף קס״ה ע״א עכלז את ה'
בשמחה נ״כ מצי חס •עז ריכורא ע״ב ג©
שמחה מצל הגמרת אין שמחה אלא כבתי
ו״ןוב/״ח אמרי הישרים אינוןי״ה לדחימו
ליצהזן לגבי)' וכוי זהכזנה על אוא״י עני
ני(ליס בי כל העליות זהזמגים של יעקכ
?רחל הנז״ל הכל הזא ע״י שפע והארת
שמקבלים מז״א כמבואר כש־ הכננזת ד״ו
לעמיר' מעת ה נבזאאלמכונה בי ז״ש משפני
כלומ ר ע״י הארית אשר אתה מושך
לי משכני ג ס אני ואחריך נרוצה אני זיעקג
כיאתהעזלהזאנחנז עילין ורצין אחריך
כשיעור מה שאתה עולה גס נרזצה ל!:ן
וצו[ הזו וג 5ו(ננ מתרצים ;ה לזה בכל
געלינת
ג
,י
ד~•
״ שטן
א
כ שחת
£ע5ינתהאלו שגעשה כחיי הזזוג עמו עיי
גהארויו הנמשכים ממך אלינו י אמנם אס
הניאגילי לכלי המלך שהיא הכינה אימא
!עילאה חיריו שאני עולה במקומה במו
נמומף שבת א; כגילה ונשמח' כך נגילה בלי
י נ י ס שה״ס היסוד מלך והיסוד שלי שמשתו;
נקוו* שוהבשוה ונשמחה בלשון מ י ס שהם
המו״כ בי ככחי הזווג השמחה לשניהם
*ני הגבורות מקבלים מיתוק מהחסלים
ושמידס והחשליס שמחיסבי מדת הסוב
שהם החשיים להעיב ולמתק את הגמרות
וכל זאת הגילה והשמחה היא בך לוקא ולא
ביעקב ער שלזה צריך כי נזכיר״ אני וזנשמו'
!!,צדיקים שהם דודיך התעוררותהזווגהזה
.הנעשה על יים מייןמכח עליתםמ״וע״י
שמכווני׳ למסור עצמם עק״ה וכמ ש במלרש
מיין מייןשל אבות מי פעל לפניך כאברהם
13־ וידוע כי אברהם נמסר עק״ה וכל זה
נגוא הסעס כי משרים אהבוך כי משדים
שהם א״ואי אהבוילך לוקא בנחיישהנחילו
$ך את מקומי לעשוי שםהזווג וא״כ נחשב
נזווגם יממש שצריך מסירה עק״ה משא״כ
יעקב שאין בו גח ' זאת האהבה כי אפיי
נעלוהו במקומי אין בו בחי״ זווג שם ולבן
ה/ווג אשר לי שם הוא לוקא בך
יהיה 9ירוש נזכירה לוליך
או
),ה(
מיין כמ׳״ש כליח נזכירה
מדיו מיין כיון מתחבר כחדא בההוא
וויווא דילן ניהכ חלקא לכל חי וחד מההוא
•ולוא דילן ונרוי לון לכל חד וחד ונחדי לון
מההוא יין דחדי כולא ולא נפסוק למחלי
! ו ן ד ה א משרים אהבוך ולא יפסקו; למיתן
לך ולארקא בך זלאנהרא לך הואיל והם
אהבוך והבונה פיון שנגילה ונשמחה בך
נבחי' הזזוג אזמשס נשפיע שפע לעולמו י
התחתונים וזהו נזכירה כל! נשפיע לדודיך
שהם עולמות התחתונים מיין שה״ס השפע
!בזרות מתוקות סול יין המשמו 1ותמיר
,
,
?!
,
1
קרש
נשפיע להס בלי הפסק כי י י י משייס שפס
א״ואי אהבוך וממיל הס ישפיעו לך ו$א
תחסר לנד בהשפיע'
יאמר משכני אחריך נרוצה
) ו ( א1
בהקליס מיש נש קכונומ
ינמנ0-מ שנת וליל וחנה עתה אנו צריכין
להעלות את הנוק דליא על תחת הרצון
העליון לפי שז״א עולה עתה בתפ״לימנחה
על הרצין העליון לעתיקא אנל צוק יז״א
אינה עולה עמו והרי היא נשארת למסת
כמקום אבא ולכן אנו מתכללן •אומריי שגם
היא אע״פי שאינני עולה על הרצון העליון
עם כל זה תקבל גם היא שפע והארה
'המתגלה
מן הארת הרצון העליון
עתה במנח* שנת וזהו ואכי תפלתי
לך הי עת רצוןשתתחנר המלכויהנקיתפלה
עס ה' שהוא;״א ותקרא גם היא עת רצון
עור כתב סס והנה עתה נעלו' א״זאי על
אריך הנה הם מזדווגים שם בזווג עליון
ונולע כי אין זווג א״ואי נעשה אלא ע״י מיין
דחיית ?מ* ננין לילהון ועתה עולה לא
עמכם ולכן אנו צריכין להתחבר עם מוק'
שנשארה למסה ולהעלו יחל אנחנו עמה
נחי' מיין למעלה אל א")אי<לזחגס וזה ע״י
שנכוין למסור את נפשיגועק״ה כו׳ע״ש *
עולכתנ שםסעם למה איןאומרייישמחו
נמנח שנת כ י ככל התפלו הכונה היא
להעלנ* את המי למעלה כלי שישמח בה ליא
כעלה ונס אנחנו כניה עם בניישראלשומריהשבת אמנם בתפל מנחת שנת כוכתינו היא
להרחיק הליא מנזקי ולהעלואת "/א בליקנא
לא״א ונוק נשארת למסה מחחקיממנו ולכן
לא שייך התם לומר ישמחו כי הרי המי
מתרחקת מל א ונסלה השמחה ההיא עכ״ל
והנה כתבנו לעיל כי כזמן כ״יהמק היו ליון
פ״כפ בבחייהו' שהוא במקום א״יאי כמו
מוסף שבת של עתה וזה אפיי בחול ובודאי
,
,
,
,
,
,
,
,
י
בי נשבתןיהיה להס עלוי יותרמהבח׳ישהיו
ל
בח<1
כג
השירים
יאמרת דא נעאת לאשתבחא לגביה יאע״ג
יאיהי תחיתוי בשחומא לגביה אמציעתא
דאל״ף *שכינת תחיותיה אמרת לא אנא ב כ ן
ואע״גדאנ׳ לגנך הכי הניאני כמלך חדריו.
אנא בעילוייא וחנינו לוני מלכא מלאה
בלא שחיתא ד הח הב יאני חדרי) באן אתר
כאת .ה' להא אתפשטיתא ללעילא ח א
למלכא מלאה את הי איהי וההוא .דעאל
לגביה אנא איה* נג״כ אנא בת:1נית סגי'
ונעילןי'יקירא ויקריאע״גיאנא כשהותא
לגנך ואנא לא חי״שנא אלא למה! י ג נ ן
בשחותא ואת לתשלום עלי וע״י אע"; זאהא
יתיר נשחזתא לגנך אנאוחילינטליונשמח ־
ג ן ח ד ו ו א ויע1אאית לןלמהוי לגבך ולא.
לאתל׳רבא מינך להא כל ההא וועוא לאן
איהי אלא נ ך יהא לית ח־וא ורעוא לאתת'
אלאבבעליולא באימיואנוה ה נ י א נ י המלך׳
חידיז^ולאקבילכא ח״וא ןרע)א^לאנך ע״פ
כירך אפשר כ• ה ג ו נ ה כ?
ל } 1< /״ר
בחול כי לא גיעו משנחו' של עתה בי היא
עולה כמקום אבא וז״א במקום א״א זהו
אשר שאלה ממנו אף בזמן שלמה משכני
אחריך כלומר מהבחי' אשר אני ג ו מ י עתה
שקייא נמקויאימא^ כא^ר •ש לךעלייה משצני
אחריךלהעלו'אותי ג״כ ו-ע״ייזהנרוצנקבל
יחל שפע והאר* מהרצון העליון כמו שאתה
מקבל בעלותך שס גס אני כאכר תמשנני
אחריך במקום אכא אקבל ממך הארה
מהרצוןולכן נרוצ״ה אותיו' הרצ״וןואע״פי
כי בהיותי בבתי הביאני המלך שהיא
הבינה חדריו שאני במקום הבינה נגילה
וממחה בבחי'ומווג בך משא״כ בעלותי
למעלה במקום אבא כי אז גס אתה עולה
במקום אריך ונטלה השמחה עכ״ז רצוני
לקנל הארה מהרצון העליון ולכן משכ)י
אחריך • ועול פעולה אחרת אני עושה
בעלותי דם כי נזכירה אני והצדיק* נעורר
נחי׳ הזוויג של יוליך שהם החביבים שלך
האל׳יף כצורת י ד י ה< תחת׳־נת
מיין מנח המ״ן־ אשר סודם כמו יין שליס מ״ן
רומז' אל הנול שהיא תחת ה* הרומז' לז״א•
דגנורו' אשי אנחנו עולין בסוד מ״ן שם
ואות )י העליונה יומית לחכמה ולבינה •
ודודיך האמורים ה״ס משרים שי.ס אבא
נמצא כי כאשר היא למע מהל היא בשחות'
ואימא אשי תמיד אהבוך להשפיע בך וא״ב
לגביה וכאשר היא עולה בבינה כסוי מין
גס עתה ע״י המו ו ג לא״יאי אשר אני גורמת
היא כעלןייא וידוע כי ז״א מולה בס!ד מייד
בעלותי שם נסור מיין משם יגיע השפע
כאבא והניל ענלה בסוד מ"; כיסוי אימא
לך כיון שאהנוך ותמיד חפצם ותאותם
אשר ז״ש חדריו הנאמר כאן נאת ה־ 5ה*א
להשפיע לך וגם אלי יגיע הן מצלך הן מכיון
הכינה שה״ס חדריו של מלנא מלאה שהוא
שאנ• גרמתי הזווג ע״י עלייתי בסיי מ״ן
אבא והא התפשטות העליון י ז א סול יסוד
כנודע כי העולה נסוי מיין וגורם הזווג
הנק רז בכל מקום ימלכא עלאה שהוא
מקבל גס הוא השפע שם • נמצא כי אע״פי
אבא אות הי איהי שהיא הכיני אבר בה נכנס
שיעלה שמחת הזהג עכ״< יש תועליו* אחיו'
היסוד לאבא וההוא לעאל לכניה ליסוד
כן מצד קבלת האד^רצון העליון הן מצד
הבינה אנא איה* שעטיתי שס נשוי מיין בגין
קנלת השפע מזווג העליון של א״ואי וכל
כךאנאכתושבחתיסגי כי כתונ נ י ״ נ ינפיל
זה גס לי גס לך ולכן משכני •
אפיס כ׳ מי שזוכה לעלות נס!ד ת ן קייס
אר״שכויוקישורא למליןהכי
לבדח
שירדו המ״לשל הזכר להתערב עם טיפול!
הוא קישורא לת!שכחת' לגבי
המ״ן ינוק' לתקנם קוים זה יוידין בתחליז
גהורא יעלה אמרה לגבי בעלה אמצעיתא
מ״ר עלאין לצורך אות! האדם שעלה בסוד
יו{ל ף משכני עמך .כמו דאתמר ו & ע /
הן
א
ו
,
י
,
,
1
1
,
י
1
,
!,
י|
א י ׳ שמן
משחת
מ״ן ומתחישת נפשז ונתקנת בתכל״יהשלילח'
כוי ע״ש והכן וחק תיבת יקיר בי יקר
כחכמה אנא כמ״ש נס* מיין נמצא שאנא
נצגלגייא וחיינו לגבי מלכא עלאה נלגנך
1
קרש
אני בשחותא לתתא מינך ועליי אנא ו כ ל י
מילה ונשמחה נ ך לוקא להא כל חדוא
?רעזא שהוא קנלת המייל לא איהי אלא כך
והי הסו׳ י״כ א״ש
י *
־ •36שמודה אני ונאוה בנ1ת ׳ ח ש י ם כאהל* מררכירעות עלמה
36
כתיקוצין ד>5קכ"הע"א אמרו
1^1
והכי שכינתאאשתמודעאתבל'
כווגין שפירין גהירין גוון חוור מסטרא
דחסד סומק מסטרא דגנורסירנק מסטרא
דעמודא יאמצעיחא אוכם מספרי לאימא
עלאה לאתמי כה שמע בני מוסי אביך \\
תשוש תורת אמך ואתמר שחגרה אני ונאוה
אימא תתאה נעילת גהן מאימא עלאה ושרש
וגענין נאמר שם בתיקונין קיצי ע״ב
מורא ואוכמא תחייהו אשתכחו מכתרא
עלאת אונמא מלנר גחוורא מלגאג ועליה
אתמר געתה לא ראו אור בהיר הוא נשחק״
וכתוב אחר אומר ישת חשך סתרו • והא
אוקמוהו חנריייאונמונוללחהח ואוריית
א״הי מתמן חוורא מלגו אוכמו מלבי
ולעילא א״וא אמחעל טמולא לאמצעיתא
ושכ״נתיה נעשה אלסבצלמינו כימותעו
עסולא יאמצע״תא בחגורו ושכינת׳ כאוכמו
הליל שחורה אני ונאוה ותייח אימא עלאה
הות אןכמא קולס ההוא נהורא ללגאו
מינה כוי ע״ש ונע״ח שיימ״ן פט״ו הניא
ןה הלשון יתוקונין וז״ל והנה מילוי אלפ!•{
הוא במוחין ומילוי סייג .באוירא ומילוי
״ודיין בכתר • אך העניןכי שם זה
בכתר בסוד אור חוזר שבספירת הכתר 0ו
היא מלה הנשפעמ שככמר פי' נ ו ל דעתיל
ס י ו ר י ח נ ה אלינו אך אור ישר שככתר
פי' וכר יעמיק הוא משפיע וקרונ לאייש
ולכן אינו מישכ אלינו ואינו עולה כשם כמו
א״ס שאינו עולה נשסו/״ס הנז• בתייוהוורו
ואוכמו תחייה! אשתנחו מכתרא עלאמ
,
1
,
ת
והכה אוכמאנוקבא לחוורא ישת חשך סתיו
והסול כמיישכ• אוכמא ייל״ה הוא שס מילוי
יוד״יןע״צ אך פס סייג חוזר מוסתר־ והבן
זה ומאלו התיין לרגין נאצלךח״וב חוור
ואוכם זכר ונקבה ע״כ הרי נתבאר שגרש
שחור נקלושה ושהוא נמיות העליונות של
רחמים והסעם כי לגני נחי׳ האור הפנימי
ממנו נ ל הוא שחור ועור כי לרוב־ העלמו
נלשחןרכיהשחו׳אינו תופס מון כלל כמ״ש:
בתייקכי׳לע״א ע״שאלא שככחי הזכרים לא
שייך להקרא שם זה עול יש בחיי שחור מצי
הדין כישס אלה״ים ליולי״ן חייו י״גאתיגתיו
ע״ה ר' אלהיס כריבוע כמ״ש כסי מ״ן
וכמלרש אמרו בנות ירשלים אל הקרי בנות
אלא בינות זו סנהלרי מולה של ישי שיגשבין
ומכעין אותם בכל שאלה במשפט ע״כ •
ודקדקו בלשונם לומר סנהלרי גדולה להו״לל
סתם אלו סנהדרין כי הנה סנהלרי גדולה
הס מצר הנינה כמ ש בכונתר״יה דרוש ו
!,סנהייי קעכה הס במלכות כמ ש נלי״ת
שמואל וכיון שפירשו ננות לשון ביכה וכמו
בנבאי לכן אמרו סנהדרי״ גיולה כי אלו
מצד הנינה הס • עוד א״שנמירשכאהצי
קדר מני ראב״י מהאהלי קיר אין עליהם
עול כל כריה והכונס כמו שנפרש כי ייוע
כי בבינה־ אין אחיזה אל הקלי* ואלרביהי׳א
רוחה אותס ורמוז נתינת קלר כי ייגע
הוא מכונת כשלחן שצריך למין קודם
ברכת מזון אל שם אהי״ה דיולי׳ן קליא
ושם אהי״ה לאלפ״י/קמ״ג ובי גי״ ש״ד לגרש
בנחס הסט׳א מהשולחן וכן קליר עולה ש ר
1
,
י
,י
,ז
האמור
השירים
האמ3ר היוחה את הקלי' ואין עליה עול כל
כריה שהוא אחיז' כקלי' ובזוהר שמותדי״ד
עי״א אמרו כיריעות שלמה כיריעות למלנא
דשלמא כולא דיליהע״כ וכבר בחננו לעיל
בפסוק שיר השירים כי הבינה נקי כן ובע״יח
שי הזווגיס כתב כי כאשר ז״א ככלל בבי
התכונות ועוליןללמעלה על הבינהגא;
כולס נקי בימת ע״ש הבינות ואז ז״א נקי
עם בינות וכל זמן שלא הגיע ולא טלה
על $ס נאמר עליו כי לא עם בינות הוא
כוי כי הבינה העליונה היא רחמי* פשוטים
ואין שוס אחיזה אל הקלי* שם אכל כשלא
עלה שס •ש אחיל אל הקלי׳ בו ועל כן לא
ירחמהו עושהו ר״ל שאימנו רחמים גמורים
ע״כ .
}#3תה
נבוא לכונת הכתוב כיהנה
אמרנו כי בזמןכ״המק עלתה
המק'במקום הבינה זיש שחורה אני ואין
השחרות שלי מצל היין של שמות אלהים רק
ונאוה כי אדרבה הוא יופי כי הרי בנות
ירושלים ואל תקרי בנות אלא בינות כי
בחינתי בי אני נקי ירושלים עליתי במקום
הבינות כולם שהוא ע י בחי אימאעלאה
ושם מצרה שהיא נקי שחזרה קניתי שם זה
ואימא קנתה שם זה מצל הכתר אסר על
זה רמזתי באומרי שחורה אני כי אני נקי
הכתר כ־מ״שי בע״ח שי דרושי אבי״ע וז״ל
וזהו ענין אני ראשון ואני אחרון בי הבתר
הוא ראשון והוא אחרון והוא א ץ והוא
אני כי .נבח״ מ! של המאציל אשי בו הוא
אחרון ונקי אני שהוא המלכות ובנחי' שורש
הנאצלים אשר מ שה<א הכתר הוא ראשון
זנק'א׳} שהוא אותיות אני ע״כ ונמצא כי
השחרות שלי הוא יופי כי עלית• במקום
היינה אימא עלאה ועי״ז אני בבחי* כאהלי
קדר שאין עליהם עול כל כריה כי אין
הקלי' יכולות להמאחז בי כי הרי אני עתה
כבחינת כיריעושצמה מלכא דשלהא לילימ
י
1
4
כר
שהיא סול אימא עילאה אסר היא רחמים *
פשוטים ואין שוס אחיזה אל הקלי' בה וגם
אני בהעלותי במקומינעשו הספי*שלי כספי'
שלהי ואין יכולת אל הקלי' להתאהז.בי בלל
ועיקר
.
פי דרכינו יפורש מאמר בילקוט
ר לוי כר חייא אמר תלת שחורה
אני כלימות השנוע ונאוה בשנת שחורה
אני כל ימות השנה ונאוה ביים הכפורים
שחזרה אני בע״הז ונאוה לעולם הנא ע״כ
כי לכאורה לרשות אלו סתריאהלרי כי אם
כבר נאמר שנאו* היא נשכת נדרשיהראשוני
איך אומרת אח״כ שחורה אני כל ימות
השנה כי כימות השנה נכנס גם הכנתות
ואם לפי הבי דרשות נאוה היא ביו'השנת
או ביום הנפזרים איך אומריאח״כ שחורה
אני בע״הז שנכנס נם שנתית ליום הכפוריס
אמנם לפי דרכינו יובן ב׳ מה שאימריהנוק'
שחורה אני הוא לפי שעלתה בבינה מ מ ן
ב' המק אשר מיתה אפי* בימות החול שס
ואזן ספק כי נאיחס כשנתו' היתה עולה
יותר כי לא גרעו משנתו' של עתה כי במנחי
שבת עולה נמקוס אנא וצלכתיננא לעיל
בפסוק משכני ז״ש שחזרה אני כל ימלהשבו
כי אני בבינה ומצידה קניתי שם ;ה להקי
שחורה ונאוה בשבת ני אני עולה במקום
אבא ושם נתעליתי לבחייזבר ללא שייך כיה
אובמיוכשיש לי עליה יותר כמוביויהכפויי*
שבתפלת נעילה אני עולה על ליקנא לאריך
לובן העליון לבושיה גתלג חוור הנאמר על
דיקנא ריליה אז אפילו העליה ישנת נקי
שחור לגבי עליה זו זז״ש שחורה אני כל ימו
השנה ואפי׳ ימי השבת לגבי מה שנאוה אני
כיום הכפורים כי אני עולה במקום לובן
העליון וזה שאני אומרת שחורה אני בהיותי
בבינה ואל תעעו ותבינו שהשחרות הוא
כפשוטו מצל הליניןכי שחורה בני בע״הז בי
בעולם הזה בהיותי במקומי הנק׳ ע״הז שם
השחרות
כ
1
ז
,
1
,
א
שטן• ! שחת
מןחממ שחורה אני כפןיטו מצי ה*ינין
א&ינהץתי לע״הג שה״ס .הנינה הנקיע״הב
ש0זו<איה מה שאני אוממ* שחויה אני
א י י ג א הואלנה ונאוה כי עליתי נמקים
הנינה ומצי הנינה נתעליתי להקיא * ]5
או יאסי שחורה אני וגאוה כי
)נ>
הנה אחי שנפסיק משכני
שאלה מאיו י ו י ה שאל יניחנה אנ״א יק
שייחיי אויוה ס״נפ אמריה תאמי אל בנית
ירושלים שה ס הצייקיס כמ״ש נוי הר פיו יהי
ומיינ ע״א שחורה אני והענין כי הנה נווה'
0׳ בלק קצ״א ע״א אמרו חייל פתח ההוא
ינוקא ואמר שחורה אני ונאוה בנייייושליס
א 5תראוני שיזני שחיחזי' מילין אלין הא
אוקמוה אבל בשעתא יא״הי גו רחימו סגי'
לגני רחימא • היי שחזרה פ״בפ ממ
דחיקז ייחימו ילא יכלא למסנל אזעירין
גימא נ/עירו שגי ע י ללא אתחויאי 4תינה
אלא ועירו לנקויה חרא • סי' נקייה
תחתהיסוי • כלין אתמןיאיו מכל חילין
ומשריי] לילה פי' כי העי למות שהם חייליה
וצנאיה שנכללו בה ועלו עמה כשהיחינאחו'
נשארו שם והיא לנלה חורה נפנים ולבן
נכסיה מהם י ואיהי אמרה שחורה אני ללית
גאה דא חוורו נ;ויה כשאי-אתי ין ולא
שחורה אני ולית ל• אתר לאעלא לכין
תחיי! גרפאינאהליקייתנינןלא״ ללית
בה חוורו לנו כיריטוי־שלמה לא )י ונג״כ אל
תראוני לא תחתון ני כלל לאנאנקוליןעירא
מ ה ע נ י י ן גנריןתקיפין • פייהסהצריקי'
חיילין לילה שאגין כאייין תקיפין ומגו
קלין ושאג } יאינון ג נ י י חילא־נפ•׳^ מיה
יחימא* היי)יא •מגי היכליה״ ס.׳'מתוך
הנינה ממה שעלה הה קורם נסיר מייןבמלת
נאהנ' והמשיך המוחין יאורית יפנים יו״ש
ככמה מתנן נכמהננזמןנייחיןוצוסמין
ולא חש לפרש מ? קנננס׳}.
ואתי לגנה
,
,
קרש
כליי לאימא נמי\ נגללך עןןר מיני תכל<
ועיקר הכל הוא מה שמקבלת ע״י ז א
כברכות העמידה ב• הנליי לאימא יוצאין
מתוכה וחוזרת כעס א0רת לנחי' נקודה
ואתי לגבה ואשבח לה שהורה זעירא בלא
דיוקנא ושפיח כלל קרינ לגבה • פי' במגן
אנרהם י מחבק לה * פי' באתה גכור
ואמה קדוש • 1מנשק ,לה • הי׳ כברכות
האמצעיו' • על דאתערת זעיר זעיר מגו
ריחין ונוסמין ונחיווא דרחימא דעמה
אתבניאת ואתענירתנתיקונהא בליוקנהא
כשפירו לילה ה״ ודא גבורי כח עשו לה
ואהלרו לה לייוקנהא *שפיח לילה יתוקפ',
וגבורתא ליליהון גרימו לא ועייל כת•׳ ב
גבוריכחעוש׳ לברו עושי לביו וראי ימתק*
לה למאי• דבר ומהיייןלהלדיוקנאיקדמא
פי' שעופין אותה פרצוף שלס כמו שה׳תה
כתחילה באחור פרצוף שלם כוי ע״ש
וכלי שיוכן מה שפירשנו ולבוא לשיעויהכתו*
נעתיק בקיצור מ״ש בשי הכינות ר״צ יעמיד*
כי אחר אשר נגילת רחל אביא שוה
פ״בפ ואחי
לז״א היא חוזית
חןרתה פב״פ עמו מתמעטת ונופלת
לרגלי ז״א כסוי נקויה קטנה 0כל מת
שנתגדליאב״א הלוא! יספיק לשתוכללישאד
בגחי' נקודה בהיותי פ״נס ונמצא שאז היא
עומית למטה נקודה קענהבנגד יעעיה •
שליסוליז״א ואו תכוין לחזור ולבנותה
כבתחילה בנחיל פב״פ ווה יהיה נמלות
מלך עוזר ומושיע ומגן והוא שנבוין להכנ׳ל
כה• כליי לאימא אחר שעלה ז״א בסולמ״ן י
וימשיך המוחין דפנים וע״י כניסת נה״י•
יאימא נה היא נגילתפ״נפ שוה?1יו ואליכ
מסתלקין ממנה נה״י לאימייהיא מתמגטת
ונשאר שיעורי מהחזה יז״א ולמכו״ו נשנבנש״ן
אח״כ נה״י לאימא בז״א על ידי ני הכריעו'
מתמעטת יותר וחוזרת לקימותה ככחי"
נקודה קטנה תחת היסוד וכראותיאת עצמה
כשיע1ר
ל
יי
,
:
4
נוי
א
1
השירים
שיר
כה
ע״י שם סייג וכן נאליה ע״ה גי סייג ואהייכ
כשיעור הזה רוצה לחזור לעמוד באחור
נאתה ג מ ר הוא הנוק השמאל כנסי׳ שם
במקום אצילותה הא׳ מיראתה שאין בה
עתה כח לקבל הארות אלו ולכן היא יורדת סייג .כמספר גא ו"ה ע״ה ורמז סייג ועשר
אותיותיו נרמז במספר ונאוה עם הה
מלרגה אחר מדרגה עד שירדה כנגד עטרת
אות׳וינגייעיג ומס הכולל ג״ עייל כמספר
היסוד ח״א שהוא סיומו ואז בנקל תוכל
להתהפך ולח/ור לרך אחור^לכן תכף אחר שם אכל״ט׳ם אשר צריך שם לנדן באתת
גבור וכן בחי' חמק הימין שהוא ננחי שם
הכריעות צריך *לזקוף כי הזקיפות במלת
כלי לזקוףא*חה ולהעמידה פ״בפ מ״ה והו״״ה השועה שהם בגי ע״א ועם ב
עמו וזקיפה זו היא ע״י הו״״ה זו שהיא כוללים גי״ ע״ג כמספר ונאל׳ה עם הה'
כמילוי ש״ג כוי נאח״כ באתה גנור הנא אותיות גס בחיי נרכנת האמצעיות שהוא
להאייאליה מאור שלז״אשהוא מאור המ!חין
חבוק השמאל ננחי' שס ם״ג ועשר אותיותיו
שלו אשדבחי המוחין סויסחיי״ס א ה י י ה
ונאתת קחש הוא חנוק הימין ננחל שם
מ״ה והוי״ה פשוטה ונכרכו' אמצעיו״להאיר הוי״ה אהי״ה כמספר ןנאל׳ה סייח !ע " בחיי
אליה בכל םפירותיה מהאור ל;' א עצמו אלו אתם יכולין להגדיל אותי ולעדן* אומי
לתקנה מצד ז״א עצמו כוי ע״שכ • מעתה סרצוףשלס ני״ס כמו פרצו ף מלי שמתחלה
היה בנח* ו״ק ואתם הגילתס אות• נבחיי
גבוא לכוכת הכתוב כ• היאאחראשרכשלמ
שאלתה לחזור פ״בפ היא אומרת אל בנות פרצוף שלם ועתה מפרשת למה נקי שי*רת
ירושלים שהם הצדיקים שחורה אני כסוד כהיותינקולילש כאהלי קיר יא יו״י ימה יון
נקזיהקמנה מרוב הארות דודי שאין אני שאני נקודה ר\י אני בסול יי שהיא גולה
יכולה לסנול אותם אכל בידכם לעש! אותי שחורה ואין בת תוכיות לבן אבל נייכס
גאוה וכמ״ש כליח ונאוה מססיא רילכון לתקןאותי ולעשות כיריעית שלמה שהיא
אות )•'שגס בה לית חוורו והיא רומזת מל
אתון נגות ירושלים דהיינו לבנות ולהגדיל
היותו ננחי'ליק ואתם תקנתם אותובכחי
אותי ננחי* פרצוף שלס כ• אז אני נק ה
וזה רמוז נתינינאליה כילית כאו״ה לקויה פרצוף שלם וכמו כן בירכם לתקן אותי
ולעש! אותי פיצי}> שלס יעל״ז יפויש פסוק
איני לעשאוני היוגסאופן התיקון הכל נרמז
אלתיאוני
כתינינאוה כי הנה תחיל הכל הנא הזקיפ'
ו
,
,
,
*הוה
1
1
1
,
ז
,
,
,
,
,
,
אל
־
תראוני
־
3#
;
לה^נה
^ א מ מחרחרת #ע1זפה 0השפע{ בני
•,ו:״״ • •
*
•-״
•ך
:
שטני נטרה את הברםים כוט*־ שלי ל <4נטרתי
״ז־ \
;
••־ד
כי .הנה בפסוק שחוריאני
לא אמרה רק שהיא שחורה
ועל היותה נבח׳ נקולה קטנה סול אות י
שינות ירושלים שהם הצדיקים יגדילו אותה
ולא נתנה פעם לדבריה למה נעשית בסוד
נקודה וגס כי מה תועלת יגיע אל הצייקיס
כאשר יכנו ויגדילו אותה ועתה היא נותנת
טעם ללנריה וגס התועלת אשר יגיע אל
,
קנוני אותה ולד! אמרן } 6הראני מאוחל
,
; •ז־* :־
-־ז־
יי
אמינהוימ
-:
9
אל הצדיקים אין אתם ינילין לקבל הארה
ממני מפני שאני שחרחרת בסיד נקי לקטנה
ואין לי נמת להאיר לכם • או כמ״שכזוהי
הי תזריע ימ״מ ע״נ אל תראוני ליזו יאיה*
פקידא ללא למחמ׳ ל אלא בגין לאיהי
חמאת תיאונתא דישר׳{ לגנה למחמ׳ נהנרא
היא אמרה אל תראוני לא ח לי 1למחמי ל•
אל תראוני ולאי מיינו בגין שאני שחרחרת
ג ל קני נמי היא אומויאל תראוני אין אי*ם
יגולין
א
ה
כ
*8שטן
פשחת ־מדעו
• {413לראות אותי מפצי שאני שחרחרת
נקודה קטנה ולפני ההארות הגיולוח £ל
דולי כמאן דליתיה דמייאכשיגא •בגןיהיא
*מיצה שאין ביצןקוס להכניסאאכםתחות
נ ל פ א י וכמ״ש הינוקא ולית לי אתר לאעלא
לכון תחות גלפאי וירמוז כיתרגוס ג י צ א י
הוא כ נ ף וכנף ה״ס יסול דכוק' בסול ולא
יגלה כ נ ף אביו וכאשיהיא בסול כקורה חסי
ממצה כחיי הזוז* ואין הצליקיס יכולין
להכנאליסוי שלה להעלות מיין כלי לקבל
שם הארה משא׳יכ בהיותה פ ר צ ו ף £לם צי אז
נעשה נה נחי״ הזווג והצדיקים נכנסים
חחות גיכהא סוד י ס ו י שלה .נאןד מיין
ומקבלים שם הארה הרי כתנאי התוחלת
אשר מג״ע אל הצייקיס כאשר בונים אותה
נ־ מה שאמרה אל תראוני שאני שהרחייועתה
נ ו ת נ ה ט ע ס ע ל היותה בנח׳ נקויה ולכן
כאן אמרה שחרחרת שהוא שחיות כפול
ןכמ״ש שס בזוהר תזריע מאי שחרחרישחורה
מיג־ ל אלא תר* קירות• חי ששזפתצי השמש
כוי וחי דנני אמי נחרו נ י כוי ע״ס * ולצי
דרכינו כי הנה כתבנו לעיל כי נתחלה
כשח/ר' פ״נפ נעשית ננחי׳ נקודה לטע©
כי הלואי תוכל להיות בנחי נקודה צגד פני
ן״א ואח״כ אשר נגילה ע י י נליי של אימא
כשנסתלקו ממנה ונכנסו בז״אחזרה פעם
אחרת לבחי׳ נקודה נמצא כ• בי פעמים
חזרת לכחי' נקודה שחויה ולכן אמית
שחרחרת שתים ופירשה הטעם שלהם חיא
ששזפתני השמש כי כמו האלם אם יעמוד
גגי השמש ישחר כן כאן מרוב הארויהשמס
שהוא ז״א הנק* ממש ונגד הארות פנים שלו
איני יכולה לעמול כ מ י ס ונעשתי שחורה
נקודה קטנה ועוד פ ע ם אחית כי בני אמי
נחה נ י כנולע כי ח ל ת נקי אנות ונה' י
נק׳ בנים וכאןנני אמי ה״מ נה״י לאימא כי
כתחילה באשר נכנסו נ י הייתי מולה שוה
,
ז
י
ז
אליו י
אכל אח״כ כקנסתלקו ממני וגם
אורותיהם צתעלמו ממני ב• נכנסו נז״א
ג י מ ו פעם אחרת להיותי ולזורה נבחיי
נקויה ק3וכה מ י ו נ האיות ז״א שאין ־אני
יגולה לסבול אותם ע י שבפעם הזאת שמוצי
בנחי' שיותר הייתי רוצה להיות נערה אא
הכרמים להייצו כי כרם נקי הי״ס בסול
עלןר ה1"'1ת גי' כר״ם ו נ ו י ע כ י כ ע ס היות
ה נ ו ל עומדת באחורי ז״א הוא לשאור אות0
האחוריים מאחיזת הקלי' וכבר כתבנו לעיל
כי קולם חזרתה פ״בפ גללה כשיעור כל
אחורי זייא וגס כתבנו כי מייאחה היתא
רוצה לחזור לאחור ז" 3שמוני בבחי שיותר
היית* רוצה להיות באחור נעיה את הכימי'
קה״ס העשי ספייות שלו וכדי לרמה בי
ה*תה רוצה לחזור לאחו'אשי שס היא נחי'
שמירתי לכן אמרה נהיה בלשון חיגום כנולי
כי התרגום הה( בבחי' האחוריים אשא״כ
עתה כי אפילו כרמי שלי שהם נהי' הי״ס
שלי לא ננ&יתי כ י הרי אצי נ^ול נקייה
ואפילו אותוהפרצ־יף שלי שלס ני״סשהיה
לי בהיותי נאח-יר לא נטלתי אפילו רויזה
נחינה לתרגום שיי״ס האחור כי הרי בל
אותו הפיצו ף של• כחיי האחור עתה שחזרתי
נפנים אינו נחשב כי אס לנח־' נקולקטנת
ולכן אני אומרת לכס שתגיילונ* ותעשוצי
ננקי׳ פ ר צ ו ף שלם כי נילכם לעשגתינאות
ז
ל ב ט י ר ש
׳ אמרו שחורה אצי נפצי
עצמי ונאוה נפנ• קוני
הוא ה י נ י אשר לברכו כי היא ת£יב אמריה
לומר שחורה אני כי אני כסוי נקייה
קטנה שחורה אבל זהו לוקא כפני עצמי
יה*•)) עצמיתי כי אינו אלא נחי' נ י ו י ת
קטנה אבל ונאוה נ פ ט קוני כי אצי נעשית
נאוה בפני קוני בפנימיות קוני 6ה<אז"א כי
עייי הפנימיות שנו שה״סנה״י דאימא שהם
בפנימיותו כי נתחלה קודם שננצסו נ ו
נכנסין נ י נהם מגדילים אותי זנעשתינאוה
כ
וגם
שיר
א
השייט
מ
1נ 6אחוי בך כא&ר גשיזלקו ממני ונכנשין ׳ ז״א עצמו ומגילין אותי ואגי נעשית נאוה
בפנימיות) מכחס •זצאץהאורוי מפנימיות וזהו ונאוה נפני לןזנ׳ ודוק אי ניגזאיקמיה
^
חגירה לי #אהכהצפעי איכר• תמגר .איני -תדביין בעירים
$
שלמה אהיה נעטיה !/לעורי חבריף
אחר אשר שאלה מאת בכות
!*011
ירושלייבציההצדיקיישישתללו
מם צכצייצה בתיקון שלימות פרצופי הפכה
פניה כלפי מ י ה לומ אליו כי גס הוא צריך
שישת־ל ביכר הזה להכאתו ולסונתו ועל זה
אימיה לו הגייה לי שאהבה נפשי אצת
יקיאא ינפשאי הגייה כי אם אין אתה ג״כ
משתיל להגלילני ואני אהיה בסוד נקןרה
צלתי ס י צ ו ף איכה תרעה א י ן יהיה מציאות
ר ע ו א ! ר צ ו ן הזווגואם חייו יחסר הזיוגגם
אתה לעצמך איבה תרעה איך ת י ז ו ן ג י מ ך
מעמיקא לנחלא שהיא אימא איך תיזון
גרמך מנה״רו לעדן עלאה שהוא אבא
והכונה
כמיס בזוהי ויקרא יי״ז ע״ב *
על קבלתו כחיי המוחין אשר הס באיןאליו
מא״ואי כי אם הוא ישפי' גס הוא יקבל ואם
לאו חייו גם אליו יחסר השפע וכמ״ש שם
נ ס פ י א דרכ המצ!נא סבא אמרכל זמנא
יכ״י אשתהחתביה בקכ״ה כב •בול קב״ה
בשלימו ו ר ע י ב ר ע ו ת א ליה לגרמיה מההוא
•ניקו דחלבא לאימא פלאה ומההוא יציקו
יאיהייניק א£קי לכל שאר אחמיןואזליפני
דאי״ש כל זמנא לכ״י אשתכחת כ״ה בקב״ה
קב״ה בחיווא כשלימו כרבאן בית שריין
ונפקי; מניה לכל שאר אחרכין וכל זמנא
י כ ״ י לא אשתכחת ביה בקב״ה כב יכול
ג י כ א ן אתמנעו מניה ומכל שאר א ח מ י ן
כוי ובא הרמז על נכון כי תיבת תרע״ה הוא
כמספר הארנ״תאב״אואימ״א ע״ה להורות
על האמו' איכה תרע״ה איכה תקבלהאר״ות
אכ״א ואימ״א איכה ת ר נ י ז כצהרים א י ן
י
תיזון לכל אימן אחיניןיאתשקיין מ י נ ן
תי*רא והמצה על תוקף ה י י נ ^ המתעוררין
כצהרים והס המיס פחוס הצהו*יסויביצה
היא נסור עולם העשיה כמ״ש כלי״ת ויחי
ע״פ כרע רב •ן וכשיש מוג בא השפע לבל
העולמות כמ״ש בא*; האי מעיוציתא כל
אתחבית מם מלכאכל עלמין אתברכאן
ואשתבחו כחיוותא ינו־לא ומתמתקין כל
היינין ואפילו הל״צין של עולם העשיה ואס
אכי כסוד נקודה איכה תרעה איך אפשר
להיות וווג ואס לא יהיה הזוזג איכה תרעה
איבת תרעה לעצמך לקבל השפע מלמעלה
איכה תרביץ בצהרים למתק כל ה ר י נ י ]
ותרביץ כמו המכבי והמרבי! כמ״ש בשימ״מ
וא״כ שלמה אהיה כעסיה למה אהיה בסוד
נקודה קפנה מעוטפת וכלולה בחלקיה
על עדרי חבריך סמוכה אצל עדרי חבריך
כמ״ש רש״י;״ל והבונה על ני״• כ מ ד ע כי
כה׳יינקי ע ד ר י ב ס ו ר ג עדרי צאן רובצים
עלית וכשהיא בסוד נקודה היא כעשירי!
היסוד נמצאת כי סמוכה אצל גה״י ו פ ע ם
שקרא לנה״י חבריך הוא כנודע כיי *״א
בתחלה היה כנחי' ו"ק חג״ת נהיי ואח״כ
כגילותעלו חג״ת ונעשו חב ד ונה״י נעשו
חג״ת ונעשים לו כליי חדשיס על ידי אימא
ונתחברו אליו וזהו על עדרי שכס גליי
חבריך שהם נתחברו אליך • ואחר כותבי
זה מצאתי ראיתי שכללות מה שנןירשת ביונת•
ליעתאליהוז״ל ת ל י ״ מ ל < ^ ף #ב ד ח ע ל
פומא דאליהו אתגזר הגידאי^סאהבה נפשי
כ י ו ן לאיה* סלקת לעילא ואשתמיסתמגו
,
ח
ג
הילקס
^
א
שמן
משחת
מילהאזכל אינון אוכלוסהאברוא דאין יי
איהי אמרח הגייה לי שאהבה נפשי אנת
יאיהו י ח י מ א לנפשי איכה תרעה הואיל
ואנא נקודה הלא בלא השישו בלל להא אנא
נלילאבגיכןאי ולא יכילנא למלקש ולמירב
ויא איהי אמרת לגבי רחימא בגין דאיהי
יתיכא ק ק ש ה כגרמא בנקורא חדא כוי עיר
קסנידהא נ י א ו ת י ' זעירא מכלהז שלמה
אהיה כעעיה כלילא בגואי דליתלי,פשיםו
*כ,3מ0י*ן כלל כגין לאיהי סתימא מכל
•
וןשרץ יתיר מכל שאר אתוון ע״פ
מהלי0
״
ע״פ שוב לי ת1רת פיך כתב כי
1
ג ו נ ת ה פ ס ו ק היא על אור יסור אכא הנק
מורה שהוא שוב לה יותר ממי שלוקחת
מיסוד אימא ואמר שוב לי כלומר שוב ליו״ד
י ה א בשם הוי״ה יש *'ובשש אדני יש <' משו
ד ל ע ו ל ם ג ד כ ו ר א כלולה בחיי הנזק* וננוקי
ישכח״׳.הדכוראאלא שבלכורא בחיירבורא
שנו מכרת ולכן יי שהיא דכורא ברישא
ובנוק' בחי נוק ש*ה גוברת על נחי'
הדכורא שבה ולכן <׳ בסיף דשלשא כחי׳
הננקיעל הי' שהיא דכוראכו י ולהיות
כחי* היי שבה בחי דבורא שבה׳ לכן לכהי'
וו הוי שוב מה שהיא מקבלת ,מאבא שהוא
והנה נודע כי כ ע ת
י כ ו ר א כ! ע״ש •
מזווג ח״ו! ה נ ו ק נ א ,הקבלת מאור יסוד
1
,
,
,
,
1
אנא אשר כתוך י ש י י/״א כי ע י היכןןי
דז״א מתפשש היסודדאנא כמ״ש נש הבונות
י ״ נ לעמירה י ע ז י אמרו 05נז״ח הטיה
לי שאהנה נפשי אנת רחימא ינפשאי הטלת
לי נר/א לחכמתא איכה תרעה אי כ י י ]
תרעה אנת לקנלי למהוי אנא ג נ ך בחלוא
ולמה)׳ עמך להא נזמנא לאהא עמך שלמא
אהאנשלס אהא כוי ונ/והרתיומת פירשו
מגיל הרקיע משיך הרקיע לשון המשכה גס
י ר ו ע כי כל לשון הגלה הוא לרזא לחכמתא
הול יסור א נ א ז״ש הגילה לישאהכה נפשי
את רחימא לנפשאי הגילה תמשיך לי $ו ת ם
האורות הרמוזות נלשון הגדה ר;א רחכמתא
ס ו י יסול אנא והמשכזמ אלו יהיו ליי ליו״י
כחי׳ היכורא שלי ששס שוכ לי מה שאני
מקנלי מאנא שהוא רכןרא כי אס כה תרעה
אנת לקנלי שה״ס רעוא יזווגא ואם כה
מר כי ין נ צ ז ר י ם למתק הדינין שליי שלמה
אהיהבעשיה כעשהי״השה״מ אנא קיש
העליון כי אע״ג שא־ן אני מקנלת ממנו כי
אס הארה נחשנ אלי כאילו אני ע ו ש ף
ומלכיש אותו על עדרי חנריך אילין זרג• ן
קיישין שהם נחי' הספירות שלך המחונמת
אליך אשרנכןלס מתפשש<תוכס הנחי של
אנא וכאשר אני מקנלת ע״י הזווג מהאמת
של אנא א ף שאינו רק הארה לנר בי
התפששלת עצמותו הוא תוך הספי' שלך
עכ״ז אהיה שלימה כאילו אני עושה ומלכשי
אותו כתו עדרי חבריך שאהיה שוה להם
1
) נ ( או יאמי הגירה לי ונקדים מ״ש נז״ח
שלמה אהיה אהא בשלס כוי בעשיה
נמד״א והוא עושה מעיל אהא אתעשפא
נ ע ט ו פ א לקולשא עלאה לאיהו שמא קיישא
•"ה שלמה אהיה נשלם אהא נ ב ל שלימו
דלעילא כעשיה כעושה ״״ה למהויבכל
שלימו עלאה על עלרי חנריך אלין לרגין
עלאין קל״שין דכלהו בגוונא ללעילא ע״כ
למדנו מכאן כי שלמה הוא לשון שלימות גס
ג י ת י ב ת כ ע ש י ה פירושו כעןעה יה והבונה
על א נ א הנק י ה קולשא עלאה והנה בלי״ת
1
קרש
1
שלימה כמוהם
יאמר הגידה לי נהקדיםמ״ש
או
)ג(
נכי״מ ובע״ח ש׳ מ״ןפ״זעמ־יש
רו״ל האשה ז? גולם היא ואינה כורתיכרית
אלא למ״שעשאה כלי כי בביאה ראשונה
שהאדם בא על אשתו שדי ח י רוחא בגווה
שה״ס עשרה יגכויות שם ביין כי נתחלה הס
י ו י י ו ת ביסול דז״א ודרך אחוריו לוקחת
הארתס כ ל ב י אך הגמרות עצמם אי אפשר
שתקכצס־
ד
פי
א
שיר
השירים
שתקבלם אם לא ע״יזווגממש • יביאה
ראשונה יבעל עמה ואו הס יוצאי' לנמר•
מהיסוד שלו וניתנים ביסוי שלה ואלו
נשארים בה תמיד והס חיותה ונקי נפש
המלכות לפי שעצמות שלה לא נעשה רק
מהארה שלהם בלבי לכן עדין אינה ראויה
לילד כי א ץ האשה ראויה לילד אלא אם כן
תהיה שלימה ואמנם כל שלימותה אינו אלא
עד שיהיו כה כל הה״ג אלו שהם שם כ״ן כמי
כי והו ממש נפש של המק' שפס זה הוא
פנימיות ורוחניות עולם הנול\ ואין נפש זה
של הנוקכא העליונה ניתן בה כ• אם ע ד
ביאה האידבעלה ואז נותן בה נפש הזו ושם
ביין הזה הוא המעלה אחייב כל הס״ןישאר
הזזוגים שמאז )אילך וזהו הפעם שאין אשה
מתעברת מביאה ראשונה כי ביאה ראשונה
עושה אותה כלי ראוי לקבל פיפת הורע
נאחר שקבל הכל• ההוא בביאה האיאז משם
ואילך תתעבר מזוגים אחריה והמ״ן אשי
מעלה אח״כ הס ל*ג חישויפמקבל' מהמוחין
הבאץאח״כ ואותסהא' הםהמחא לשד•
בגווה והס נפש המק' והם הכלי והרוח
המעלה את המ״ןשהס הגבורות חישניאשר
מחבוריעס החסיייהחישיישל הזכינוצר הולד
ושם כפיי כתב שורש הרוחא שנמשך מיעת
יעתיק הגנוז באוירא לא״א ומשם למזל החי
ומשם למזל הי״ג ומשס ללעת אבא ומשם
ליסודו ומשם כיהן כיסוי א מא בביאת
קימאה ובחיי זה הכל• אשי הנחיל אבא
לאימינק' אוירא יכיא בי ה״סה הח והה״ג
שביסוייאימא נקי אשא דכיא ומבי בחי
אלו נעשה הדעת לז״א כי הוא לוקח זה
תבלי לאימא ואח״כ ליא ממשיך ממנו אל
הנוק'לעשותה כלי בביאה אי־ '13ע״שכ ״
נמצא כי שורש האי רוחא דיהיב ו״א כנוק
נמשך מא״א ומא״ואי וידוע כ• שס הוי״ה
הכוללת עולם האצי אריך נרמזבקק ה<'
<*1אנא נהק אימא גמצא כ׳ נש• *״ך!
ז,
1
,
,
״
,
מ
ימו/ים אייךוא״ואי גס נודע כי א״א להיזון
וי זג אם לא שהכול תעלה מ"! בתחלה)אם
אין לה בחי' בלי שהזא הרוחא אינה יכולה
להעלות מיין וכיון שאינה מעלה ח ן א י ן
זווג ואין הוללה וידוע כ• נלמות ייהחתוניס
הס המעלין מיין לנזקי אהד נ נ פ ש י ת כ ל י נ •
קוים אין להס מקנם להעלות מיין בו
ובעלותם מיין בכלי געשה הזוזג שםויו
שהנוק' מעלה מ׳יןה״ג ו ה ז ג י משפיע מ י י
ה״ח וכמתקין הנבל ןהל׳נ־ן שמיקי ו מ ח נ ו י
החו״ג נ!צר הולל שהם כשמזת ישיאל ינזו*
ויקרא די״ז על עדרי ח נ י ? אילץ אינון
ישראל ראינק בכי אכהן לאינו; י ת י ג א
מעתה נ נ ו א לכינון
קדישא לעילת ״
הכתוב כי אסר אשר בפישיזורה אניש1ה
מאת הצדיקים שיבנו הרצופה שאלה עתה
מאת מ י ה שימשיך לה היו הא שהוא נפשת
וחיותה כי ע״י זה תהיה שלימה נתוכל היא
להעלגתמ״ןאח״כ ע״י נשמות ישראל זיהית
הזווג וימתקו גבויותיה ו ו"ש • הגירה לי
המשיכה לי אותה הבחי' שאהבה נפש• שהיא
נפשי ממש שה״מ היוחא שהוא נפשה ממש כ•
אס לא תמשיך אתה לי א״כ איכה תרעה
שה״ס רעןא ורצון הזווג כ• אס אין כלי א ץ
עלית מיין ואם אין עלית מיין א ץ זווג 1א0
אין זווג אין מותקי ן הגבורות זהיעין גא״מ
איכה תיבי״ן בצהרים שה״ס חום הגבורות
והייני ן למתקס אמנם שלמה אהיה ג ע פ י ה
כאשי אני עועת י״ה שה״ס היוחא אשד
שורשו נמשך משם י״ה שסודו רומז לאריך
ולא״ואי ואני עועה אותו שהוא בפנימיןין
5לי אז אהיה שלימה משא״כ קוידס שאין אני
שלימה וכיון שאני שלימה אסכר להיית הןנוג
גןצ עדרי חבריך בשכיל עדרי חגייך שהם
ישראל אשי מעל״ןמ״ן בי ככלי שלי וגגימיס
הזווג ונמתקין הנכויות שלי ומחיבזר החו״ג
י1צאץ ג״כ עירי חבריך שהל ישיי^ נשמוחם
הנוצרות מה;!וכ שלנו כי כיון שיש לי כלי
י,
א
ן
אני
שמן
א
משחת
אני עולה לקבל כופת ההולדה ולבן הגילה
^
קרש
לי ודוק אינ״ק לקנייה
לך ב ^ ב י ה ז נ ^ !
•אבד ל>* תוןע לך ךך;.פה בנשים
*8
8 $
לנרך נצב בשמים פמ״ש שם גשי הירח ונשי
ע י עתה היו לברי הכלה בש1ת
ךן^ןל!
נמצא בי היופי
מוחין יצלם פייה ע״ש •
שאלותיה מאת דולה ועתה
ושלימות הספ׳ תלוי במלכות ולכן נקי היפה
הוא התחלת תשומת החתן הקדוש לנחמה
נ נ ש י ם כ י כ ל הספירות נקי נשים לשעם כי
ולדבר על לבה • ונקדים מ״ש בלי״ת שיי
ה 0מקבלו מלמעלה וכל מושפע נקיבבחי
ה ש ר י ם וזיל יפה בנשים היא רחל כי נשים
נ ו ל לגכ• המשפיע ורחל הוא היופי אשר
נקי הספירות ואולי אפשר כי הבונה תהיה
ככל אלו הנשים ואפשר שזו היא כונת הזוהר
עם מיש נתיקינין כי כןלכות איהי שלימו
פי בלק קצ״ז ע״ב היפה בנסים איהי אמית
יכל ספירת וספיר* והכונה מבוארת עם
דאיתי אוכמתא כמל״א שחורה אני ואיהו
מ״שנעייח שימיעוש הירח פ״א וזיל כי כל
אמר לגבה יפה את שפירתא היפה בנשים
ן מ ן שעיין לא כגדלה המלכות אותם הש״ס
שפירתא היא על כל ל-רגין ע״כ ב• לכאורה
עליונות שחסרות מ :נ ז ל היו כלולות בז״א
ל שהוא מחלוקת במציאות שאס היא אינה
כש״ס שנו כ נ ו י ע שאין בו רק עד היסוד
שחורה אלא יפה איך אומרת שחזרה אני ואס
;ןצול משלימתו לעשר והרי הס י״ש ספירות
האמת כדבריה שהיא שחיברה איך אומר לה
ש שלו ועשרת שלה ונקי עשרים כיון שהיא
יפה את היפה בנשים • א מ נ ם הוא ה י נ ד
עשירית אליו ונשלם הוא ני״ס עמה וגם
אשר י ב י נ ו שהיא אומרת שחורה אני בםוי
היא יש נה־יייס ואמנם שים התגלות בת
נקודה כמש״ל והוא אומר היסה כנשיישפירת
טיס שלה העליונות היו כולם נכללות בש״ס
על כל ד ר ג ץ על כל הספירות כי כל לרגא
שלו ונמצא בי בכל ספירה וספירה מן
ודרגא היופי והשליפות שלה תלויה בך כי
הש״ס לז״א יש בה ספירה אחת של ה נ ו ל אך
את שלימו רכל ספירה וספירה ומי הגורס
היא אינה רק חלק עשירי שנה ע״כ וזהו
לזה לסיבת היותן כתחלה בשולנקויישה״ס
כונתמ״פ בתי איהי שלימו יכל ספירה
המלכות שנך ושאר הטייס שלך הם כלולות
וספירה כי בל ספירה וספירה פרשית דז״א
נ י לשלמות כל ספירה וספירה שלי ע י
משתלמת לעשר כספירה אחת שלה• ואחרי
שיעור שאע״ג שאת״ב כל המלכיות כלם
כ<?כי מצאתי שכן פירש אותו הרב "/ל בשי•
נקבצו באו ל י עכ״ז כל ס פ ר ו ת י נשארות
הירח פ״א וזיל אפילו עם כל ספיר״וססירה
דז״א יש לה שורש אחר כי בעת ע י נ ו ר יו״א :שלימות בלולות מעשי מכח הרשימו שהניחן
בם הססירוישלן בהיותך בסול נקוד׳ נמצא
אז נתערבה היא עם כל ספירהוספי לז״א
;!השחרות מלך אלרנא היא יופי לך שעל
והשאירה שורשה בבלם וז״ש כתי״ דאיהי
כ ן נ ל ה־פ־ז כנשים ואולי שזה הואכוכי! מיס
שלימו יכל ספירה וספירת כ ו • ע״ש ואע״ג
כ ז 0היפה בנשים נקודה חיאגואתוןןליין
בי אסייכ בגדלותה הס באין ונמשכיןאליה
שפירו לכל אתזון נ ר אות יי כנקולה דא
טי" /כל ספירה וספירה שלו כלולות מעשר
מתקנן כל אחזזןואיהי שפיח וכלהו ול׳ית
מהרמימו הנשאר שם ממכת בסוד לעולם מ
,
,
,
,
1
,
,
,
״
,
ב
את
א פ<׳
שיר
השיחם
את לא/יל נלא נקויהלא היא נכלר ו וכלהו
מקלים
כה ואיה׳ •פה ושפיר! לכולא ״
ס״ש נע״ח ש שנת״א כי מהכ״ב אותיו״נעשת
הגוף כולל •"משלימות כוי ע״ש נמצא כי
הספירות ס! דם בכחי* אותיות וז״ש היפה
כנשים נקודה חדא שהיא המ בהיותה בסוד
נקודה גו אתוון הס שאר הספירוילית שפירו
לכל אתה} שהם הספירות ב ר א ת י ' שהיא
המי בהיותה בסול נקויה שאז גק י'
ואולי .שנקי בסול <' על היות בה בתיי
־*עשירית שלה לכד שאז נקראת בסוד נקודה
ועתה מפרש למה היא שפירו דבלהו ולזה
א ע ר כנקודת דאמתתקנןכל אתזון שהם
הספירות כי בלתה הם כלס כסוד ע' שיוכה
כל אחת מיותקכת להיותה שלימה כלולה
מעשר וזה גורס על היות היא בסוד נקייה
לצד בי והמירה כי שאר הבחי' שלה הס
משמשגת לשלימית שאר הספירות ולכן היא
שפירו לכלה! וכמו שאו' ה* למעה ליתאת
דא/יל כלא נקודא י א כי כל אות שייצת
הארס לכתוב תחלה עושה נקודה אחת והיא
אות<׳ כן המוכות למעלה היא ככולהו כי
היא המלכות של כל ספירה וספירה וכלהו
כה כי אחייב כל המלכיות הם נכללות בה
וגס כל הספירות הס משפיעות בה ולכן
היא יפה ושפירא רכולא • ,ע) ד אמרו שם
כ<ח שיר השירים צאי לך פשישי גרמיך
בכל סשרין ונקישיעדונין וכסופין כההוא
פש״עו ומאי איהו ההוא כשיש! כוי ולא א יהי
אמהיויא .איהי צאי לן בל״א הרחיב• מקום
אהלך וגל להא בקימיתא לא הזית אלא
נק?להחדא שחורה ללית בה אתר אחרא
אלא אייהי מתימא גגוהה׳קתא לסלקאזהיא
מתחנרא בבעלה איהו אמר לה צאי ל ן
^,יחע.י מקום אהלך פשישי גרמיך ונלין
עיוני{
* י ע י יאתכיינת-יך תיי׳לי למלקס
!בתופין וזילי והוי ז{ ומפרנס בכל אוכלוסי*
י
י
י
1
1
*עירץודכרב ןש)1נדן1יין
#
ומזוגין ופלגי
כח
לכל א י מ ן חילי; והבי לוןעל משכנויהיועיס
אינן ן רועים דקא מנהגי עלמא למיהכ לגן
שי לשנו ותוקפא כל חי וחי כדקא חוי ליה
וכל יא באתפשג׳ו יההיא נקוד' להוה סתימ'
מעתה נ נ ו א ל כ ו נ ת
מקדמת דנאע״כ י
הכתוב כ׳ זו תשובת החתן המפואר ע ל מ ה
יסליקמינה שאלת כלתו ותרעומת שלה ע ל
בחיי היותה ב&ול נקודה ההוא אמר לה
אס לא תלעי לן כי לכאורה תיבת ל ן א ן
למותר דהוילל אס לא תלעי היפה בנשים
וכמו שהקשו מ ו ה ר בלק קל"; ע ב אלא
שכונתו לומר לה אם אין את מכרת אותך ועל
כן את אומרת שחורה אני אונמתא אני ע ל
היותך כסוד נקודה יעי וראי כי באמת ל י ]
גימ״א טל היותך נקראת היפה כנשים שהם
הספירות כי את שלימו דכל ספירה וספירה
יכילהו השפירו ושלימו שלהם מלוי במה
שאת בסוד נקודה כי שאר הספירות שלך
כחברות ממך הס המשלימו' כלהספירוישלי
ועל יימימעתך על הוסר הוחג והשפע פ י
'כיון שאת בסוד נקודה א״א להיויהזחגוחסר׳
השפע לזה אני אומר לך צאי לך מאותה
הנחי אשר היית בעקבי הצאן כי צאן נקי
הוי קצוות והמלכות בהיותה בסוי בקודה
׳מקימה ה א תחת היסוד כסוף ועקבי הו״ק
צא* לך ופשישי גרמיך כסויה* .להעשוה
פרצו' שלם ו־עייי זה יהיה החוג ותוכל• לקבל
שמכין וכיסופי; נהורין ומןוניןוא? ו ר ע י את
גי׳ותיך על משכנו׳ הרועים כי תשפיע אל
החיילות שלך שהם עולמות התחתונים ואל
כמנהיגיה אשר להס לתת להם לכל אחר וא
שולסנו ותוקפא כלקא חזי ליה
י,
,
,
ז
1
יאמר צאי לך בעקבי הצאן
)ב(
ע״ד מ״ש בזוהר ויקרא ליי?
ע'ב צאי לך ב ע י נ י הצאן אילי! אינון
צייקייא י א ע ו ן נ ד ש י ן נ י ן ע ק כ י ן כוי והכוני
לפי דרכינו כי הוא אומר לה על מה שאה
מתרעמת
^
א
משחת
שמן
קרש
מתרעמת על היותך בסוד נקודה אשר זה לגייס בכאן וע״פי לרכעו •זבן כמ״ש *
גורם הוסר תזווג והשפע צאי לך ופשיעי
עוי נקדי״ כי החוג נקי כלשון ידיעה והארס•
נ י מ י ן להיותך *גןוד ה' פרצוף שלם בעקבי
ידע וייע אלקנה גם אמרנו לעיל בשס
גציא} עסעקבי הצאן שהס הצליקיס כי
הזוהר דקרא כי עקבי הצאן הס הצייקיס
גידם תלוי עניןזה להגלילך ולעשותך פרצוף
והנה בפסוק הגידה לי פירשנו בירך אהד
שלם־ וכמאמר הינוקא אשר כתבנו לעיל
כי שאלתה היתה על זמן חוםיהזיוג ע ו י
גמר• נח טשי לברו עשו לה להאי לבר כי
פירשנו בדרך אחר כי שאלתי כיתה על בי(״
הכל תלוי במעשה התחתונים כסוי הכתוב
כיומא לשלי בגוה אשי ימשיך אותו אליה
מ מ ע ן לאלהים לאלהיס לייקא סוד המק* כי היא נפשה וחיותה ועל /ה באה חשובת
מ ק י אלהיס כנולעואם הס ישתילו להגליל
החתן לעני לה כדברך בן אעשה להמשיך
אותן או יהיה החוג ותוכלי לקבל עלגנין לך בחיי הרוחא אשי שאלת ובהמשך לו בך
וכיםופיןורעי את גלייתיך כוי דלי והוי זן איעצן את אשי תעשה כזמן ועת היוה
והסיני לכל אוכלוסין זעירין ורכרנין כמש״ל
חיסר החוג כאשר שאלת ג כ וז״ש אס לא
תיעי לך היפה בנשיס את היפה בנשים אס
לא תרעי לך כלומר בזמן שאין לך בח־כה
יאמיאהלאתלעי לךבהקלים
) ג ( א1
הידיעה שה״ס הזוז ג צאי לן להזיווג בעקבי
מ״ש בע״ח ש מ״ן פי׳יא כלל ל
הצאן עם עקבי הצאן שהם הצדיקים בבתי'
ונשי הבוכות ל״א לציצית כי נשמיאצייקיס
.ממש הסמזלווגות עס המלכות ימהזווג נשמתם אשר שיש נשמתם הוא הוא הרוחא
אשי שאלתואני כוחנו ל ! ועמו יהיה לך
הזה נבראי' נשמות הגרים וו״ספ ואת הנפש
הוחג בעת חוסר חוג העיקרי ו כ ב י כחנ<1
והכונה כי
,אשי עשו בחרן כוי ע״ש *
הרוחא לשלי בעלה בגוה בביאה קלמאה לעיל כי 7ה היוחא סולו שם ביין לכן לית
וס״תה״יפה ב״נשים הגא בגי'ביין גם ר'י4
הוא המ/יווג עתה כ• שורשו מהזכר וזה
וס״תב״עקבי הוא ׳"ב רמואלהי״ג שבטיים
הרוחאהוא שורשאלהי״ב שבעים ושל כל
אשר הרוחא הוא השרש שלים ואז מוה
נשמות ישראל וז״מ ״ בעלון ב״ניך ר״ת י כ
החוג ו י ע י את גליותיך הגיי $נכנסיס
שהם שורש של כל ישראל ושיש הי״כ הוא
נמ״ש כי מחוג זה נביאים נזמיה הגיי©
ההוא רוחא והובאה הקימה זו בארוכה
ואו ככנסיס הגרים בקיושה היית כנפ*
משם הרכ ו״ל ב<ס' מ״מידא י״ךע״אע״שכ
והכה י ו ב החוגים הנעשים בזמן הגלות הס השכינה גו״ש רו״ל יש לך ל״יע שהכונהעל
כחי' החוג בסיף שהוא בזמן הגלות ואן:
כאופןוה כמ״ש שם גס מחוג זה נמשך שפע
מזווג זה ורעי את גליותיך הגריס ככנסיה
אל התחתונים כמ״ש בשי מ רשב״י פיבראשי'
בקדושה כי מזווג וה נבראו נפשס וגס מחוכ
מאמי האותיות אות גייר כי מזווג הזה היה
יןרל ה מ ן ל י ו י ה מ י כ י ע״ש • והנה בילקוט /ה תשפיע שפע על משכנות הרועים שהם
חיילות שלך עולמות התחתוני׳
אמיו י״א צאי לך בעקבי הצא;
ואל כל המנהיגים
יש לך לילע בסגףורע•
שלהי לכל אחד
את גליותיך הגר ס
ואחי כפי
נכנסים ע״כ
נ י לכאורה אינו מובן פי מאן דכי
הראוי ?5כמ״ש לטיל ורוק אי ניחא קמיה
ממייהז
דקכייה
,,
יז
,
ז,
0
,
הנ?
א
3י׳
שיר
לססת<
*•**:־•
השירים־
בטי
ב י ^ כ ג * מרעךןרםיתיך רעןתי
;•
; ״•
יד:
פסוק זה אומר אותו החתן בי
ה0לן
הוא ראיה ליכריו למה שאמי
לה כי הבל תלוי במעשה התחתונים ו ה ע נ י ן
ע ס מ״ש כז״ח שליש כר נפקת ממצרים וכל
אוכלסין ללעילא !תתא הוו קמה וכדין
שריא' רחימא לתשבחתא לגבי עילא וסוסוון
לפרעה וריתיכוי הזו נסלן אכתיייהו לישי'
איהישריאתכתושנחתא לרחימז לגני עילא
וקכ״ה לא בעי *בתושבחתא כההוא זמנא
כמה לתנינן לכתינ ולא קרנ זה אל זה כל
הלילהיאיהי אשתיקתמגו תושנחת׳ לרחימו
דשריאת למסתי נרכבי פ ר ע ה כל איכון
סוסחןורתיכין לפרעה הוו את״ין ו ר ד פ י ן
אנחריהון לישראל למיתין רעיתי אשתיקית
לך באשתוקא דמ־תין כל״א ויחם אהרן
ו ט כייר הכי אצסרין להא כ ההוא ומנא על
כ ע ן כנין ואוכלוסין לארעא וכל תיקינין
לילך לא הוו שלימין כלקא יאות ואת לא
הזית מתעערא כהו כדקא יאות בתיקוניך
ובג״כ ימיתיך רעיתי ולא בעי־נא
כוי י
כתושנחתיך זאתערו דרחימו לילך כוי
לאחזאה להא אתערו רלעילא לא אתער
־־׳זלא אתתקן לגבה אלא כל אתתקכת איהי
בקדמיתא בתיקוני להאי עלמא כ ל ע״ש
ו״יש לה תדע לך כי הבל תלוי במעשה
התחתונים כמו שאמרתי לך צאי לך כעקכי
הצאן שהם הצליקי׳ כי הנה זכור תןבור את
יום צאתך מ א י ז מצרים לשסתי כרכב•
פרעה כאשר היו רודפים אחרי ישרישהתחלת
לשורר תושנחתא לרחיתו דמיתיך רעיתי
אשת יקית לך ולא בעיכא כתושבחתיך והשע•
היה כי כנין ללתתא שהם ישראל לא הוו
שלימין ואת לא הות מתעעיא בהו הרי לך
ראיה בי התיקון שלן תלוי במעשיהיהפוכיס
^ ••
•
ו ״י ; ת־•
א ו יאמר לססתי ברכבי פרעה כי
)נ(
הנה בפסוק אס לא ת י ע י לך
היתה תשובת החתן על שינות הכלת
בפסוקים שחורה אני ואל חי־אני והגייה
לי ועתה בפסוק זה ה־תה תבונתו הרמתיה
על שאלתה בפסיק משכני אחריך נחצה
כישםהיתה השאלה שאל יניחנה באחור
אלא שיחךרנהפיינפ לזה השיב לה משוכה
כצחת כי עת לכל חפין וכפעס כ פ פ ס
השעה צריכה לכך וראיה לדבר לססתי
והענין בי הנה אמרו
ברכבי כ ר ע ה •
שס כז״חשה״ש לססתי ברכבי פרעה נ ו י
כך בקדמיתא והי הולך לפניהם י1מס
ולבתר כתיב ויסע מלאך האלהיס ההולך
לפני מחכה ישראל וילך מאחריהם ו י פ ע
בגין לאתייאשון ישראל ויהון מי־רין וכל
אינון גירי} ונלסגיראיןזאננין יהוו שיו] .
לגבייהו לישראל לא מפו לוןונג״כ ימיחיך
והנה נידע
בהכוא גוונא ממש כוי ע״ש •
כ י עעס היות עמידת המלכות באחורי זייא
הוא לשמירת האחוריים לזיא מאחיזת
החיצונים חייו ז״ש לססתי ברכבי פ ר ע ה
כלומר אל תתרעם על היותך עומית באחור
כי לפעמים השעה צריכה לכך כ ׳ כמו
לססתי ברכבי פרעה כי כתחלה וה הולך
לפניהם כי היית הולכת לבניהם וכל אתו
מציאי לאגחא קרבא חזרת לאחוריה ט ו יסע
וילך מאחריה'והכעס היה לשמור אחוריה*
לישראל מגירין ו א ב נ ץ ק למיתיך רעיתי
לפעמים שהשעה צריכה שתעמוד באחור
לנועס שמירת האפורים ותחזור אח״כ
1
,
פב״פ
)ג(.אל יאמר כהקדיס מ״ש בשי מ רשב״י
פי בראשית מי ר' מקיה כי יש
כלת משה מלגאו והיא כנסת ישיאל ומלכות
י
א
מלבי
א •
ג/שחת
שמן
מ $ב י כ ס ו י שכינה והיא יחל אשת יעקב
כמו ש י ש י ע ח מ ל ג א ו נ ס ז י משה וישראל
ות״ת מלבר בסוי י ע ק כ ווו הנקוויהפנימ״
נק׳ רעיתי לוגמת אימא עלאה כינה נ י
כאמה כן במה בסול נקודה זו הפנימיתכו*
ו ד ע כי זו הנקודה שוה לת״ח ממש לא הוא
גלול ממנה ולא היא גלולה ממנו ולפיכך
קראה אחותי רעיתי יונתי תמתי תאומתי
כו׳ומימ אעיפישהיא שגה לת״ת אינהשוה
ליעת כ• גבה ממנה כגבוה שמים על הארץ
8היא שושנה התחתונה אשר יצאה מאחוריו
מבין ת ר י ן ל ר ו ע י ן ואמנם חיית שהוא מלבר
עם שישנה זו הפנימית שוין ועליהם אמרו
א״א ליי מלכים שהם ת״ת ונקולי/ו הפנימי
להשממש בכתר אחד כי כולם שוין כמ״ש
לכיומעשיאת עצמך
ע י אשר נאמר לה
להתלכש בגופא והיא המלכות החיצונה
אמרנו שיצאה מ א ^ ר ו י מבין כי ל מ ע י ן
ש
ע ו ל כתכ שס נ מ א מ ר ה נ צ נ י ס
כויע״ש •
ון׳׳ל ודע צי כמו שכלתמשה והיא הנקולה
הפנימית שנה שוה לח״ת כמו שכתבנו כ ן
המלכות שוה לת״ת שכת ת מלנר ועל כיהוא
אומר אייאלב מלבים להשתמש בכתר אחי
וכאשר נתמעטה הפנימית ירלה למקום
!,חיצונה והחיצונה ירלה למטה מהיסוד
ו ב י ן זו לזו כב או כג' מלות ע״כ נמצא כי
כי מיעושיס היו אחד לפנימית ואילחיצונה
וכל אחת ע ל מ ה שאמרה א״א לכ מלכים
להשתמש ככתר א* והנה כס׳ מיין כתב ארס
נק המלכות ג• י י נ ו ע א ל ל י וה/כי ר ו מ
עליה למסתי כרככי פ י ע ה ע״כוהכיאימא
נת׳קונין ל״גע״כומאן לתקין ליה סוסיא
דאתמר בה לססתי ברכבי פ ר ע ה ימיתיך
יע*תי לאיה• מרכבה ליליה ויוק שם
נמ״קונין ימשמ* שבתי ןו נקי המלכו'כהיות'
כבריאה ״ ע ו י נקיים בי ברעה נקי המלכו
דתמן אתפיעו ואתגליי]כלנהוריןוכמ ש
מוהרח״ן;'׳ל נלי״ת פ־ מ ק ן ו /ל ערעק מ
,
1
,ז
,
,
?
״
1
1
זי
ע
י
קרש
לאפי' יתמןשי כהור״ן אתפיען ע' ש ו מ ה
בז״חשה״ש פירש ישנ״י שיה פ״ הגידה לי
על מה שאמרה סיהרא א״א לכ מלכים
שישתמשו בכתר אחל ואמרה איכה תרעה
כוי ונפסוק א ם ל א ת י ע י לך אי״ל הקב״ה
הא ילעכא ביך /יל? ואזעירי גרמיך אם לא
ת י ע י לך היפה נגשים לאמרת יא א לי
לאנהגא עלמא בתרין כתרין בחרא זילי
וא/עייי גרמיך ותהוי רישא לשועלים צאי
לך כעקכי הצאן פוקי והו• רישא לאינון
אוכלוסיןללתתא ורעי לון ואנהיגי לון והוי
מלנא דכולהו תתאי כויפוקי ואזעירי גרמיך
והכי אתחזי לך עי-כ • ולפי מ״ש נשם הרכ
ז״ל כ י ב י מ י ע ו ש י ס היו אחי לפנימית ואחר
לחיצולכי כל א• אמרה א״א ל ל מלכ״יפשוש
הוא בי לרשת ישב״יעל תשובת הקנייה נ פ י
אס לא ת י ע י לא שייכא רק על מ״ החיצו נה
כ י מ י החיצונה שנמיעועהירלה למפה מן
י מיסוי געשית ראש לשועלים שהוא בחי'
היותה כראש הנייאה אמנם הפנימית
במיעושה יריה למקום שהיתה החיצונה
שהוא אחורי הת״ת והיא נאצי' ואינה• כראש
הבריאה אמנם פי הגידה לי נוכל לפרשו גס
על מ״ש הפנימית א״א לבי מלבים שישתמשו
כ ב ת י אי ע ״ י שכיישו רשב י ע״ה על
החיצוניכי שמיהןלשון אחר אמרו ובפי אם
לא תלעי היתה מש)נת הקנ״ה אל החיצונה
ופסוק ! •0הוא תשובה אל הפנימית שאומר
לה הקב*ה לנקודה הפנימית הנק י ע י ת י
ק ל עי• שאמרה א״א לבי מלכים אמרה לה
ןילי ואזעירי גרמיך לירד במקום שמיתה
החיצונה ח״ש לססתי נ מ נ י פ ר ע ה שאומר
להת״ת מ ל נ ר ב מ ו ל ס ס ת י שהוא כחיי סוס
שלי כרכבי פרעת שאני י ו כ כ ב פ י ע ה שהוא
בחיי מלכות החיצונה וקראה סוסתי לימון
היותה בבחי' המיעוט בראש הנריאה כמ״ש
מיקלגק לשון המיקוניןכן ימיתיך רעיתי כ י
גם אתה תדר במקומה ותימה אליה ממה!
י
י
ו
1י
1
כ
שער
א
פ<׳
השירים
שיר
,ש ע י עתה היית בבחיי רעיתי פוהלי כי
כמו שהיא אשר היא בחיי מרכבי שלי יריה
לראש הבריאה על אומרה א״א לבי מלכים
גם את שאמרת כ ן תדר למקום שהיתה היא
ל
4
ותימה אליה ו י ר ך רמ; י״ח וס״יז ליהסי/ן'
נ י י כ נ י ' פירטה' גי' קל״ז כמספר ר י נ ו ע
אינ״י ועקר אזתיית הרינוע ע״ה כ׳ סלים
<ק' ננחיי הש 0הזה ) ו ז ק אי ג״ק דקב׳יה
נאוו י ח ן ן ן נתוךים צואו־ן ,בחמזיכש
לכרי
לבא אל הכונה נקיים מ״ש
נילקוש נאוו לחייך בתורים
בתורה שבכתב ובתורה שבע״פ נחרו/ים 12ו
הפייסניס ע ו י ירשו שם כחרוזלכמו חרוזים
של מ מ ל ו ת וכרי לבאר ה מ נ ה נקלים פי
חורה סתם נקי יסוד לאבא ובן נקי ה י ס ו י
דאנא שבתוך ז״א תורה שנכתב ובפרשות
ההיחסי״ם של אנא נקי תורה שנכתב זהה'
גבורות של אימא נקי תורה שנע״פ כמ״ש
עוד נקלים מ״ש בלי״תפ״
.
כסי מיין
תולדות כי סוד השיר הוא התעוררות מ״ן כ•
המעל? ממשה למעלה צריןלהלייקול כלי
שישמעו,מה שהוא רוצה ויקבלוהו גמה שהוא
עוד
מעלה הס הה' גנורות כ ל ע״ש •
בקרים מ ש מוהיס״ו ז״ל היכאו יכריו נם"
מ״מ על מ״ש כזוהר פי שלח לןקס״ה ע״א
מ,לקין כל מיני מרגלאן ל כ היינו מיין כחיי־
גבורות מרגליות נקובות עייכ וכז״ח ש״הש
אמרו נאוו לחיין כלאתקכדו אנפין באנפין
כדקא חזי לחייך ולא כתיב פניך בגין לכולא
•חי אבל לחיים אינון מתקנן צפצופיומילולא
ולע״י ירמוז על זווג הנשיקין הנקי
כליי
כסוד ל מ ר בסוד כל לנוד ו י נ ו ר שיצא מפה
הקניה כמי׳ש נע׳יח שי הולדת אליאי פ״ל
ובשיכלן ולכן כיון שפ זה מ י נ ר בהתחברם
פ״־בפ לכן אמ לחיין ולא פניך כי כהתחכי
פ ״ ב פ יהיה זווג הנשיקין ולכן הזכיר
מלקיים .שהם,המשמשים אל ה י מ ר סול זווג
הנשיקין • .מעתה נבוא א ל מ נ ת הכתוב
ג י אחי אשר החתן ת״ת ישראל ל נ ר על לנ
כלתו כפס<קלססתי שלא תצטער על מת
״
,
,
שלפעמים היא עומדת כ א ח ו ר כ י כן צריך
לפי שעת ושהיא עתידה לחזור פ ״ נ פ כישר
אותה כי כח;רתה פ״נפ ימלא רצונה תאותה
ושאלתה אשר שאלה מאתו בפסוק ישקני נןול
זווג הנשיקין כדי לקנל מאורות ראבא ולכן
.ההוא אמר לה נאוו לחייך בתוריס בי כ י ו ן
שאת ע מ י נ נ ח י ' פ״בפ נאה לחייך אשר הגז
משמשים אל נח״'הלנור סוד זווג הנשיקין
בתורים שהם ב* תורות תורה שבכתכ סןל
הה'חסדים לאבא ותורה 8נ ע פ סול הה'
ג מ ר ו ת לאימא כימה שמקוים ע י עתה
לא היה לך אלא תורה אחת מבחי אימא
ת ו י ת ש כ ע ״ פ עתה יהיו ל ן שתים שתהיה
ש ל י ס י ם ו י אכא
ב ן ג״כ תורה שבכתב
שנתון ו״א אשר הארתו מתגלית בפה לן״א
ונותכו אליה כסוי זווג הנשיקין אפילו ע ל
כחייחסליסשל אבא הנקי חורה שנכתכ
אשר זו הימה שאלתה בפסוק ישקני כמ״ש
שם ואע״כיי כי מאימא ג״כ מקבלת קמלים
כמ״ששם לעיל ע ג ז קיא לבקי'אימי תורה
^בע״פ שלית נ כ ז י ו לאימא בנודע כ•
אפילו החסלים של אימא נקי ג מ ר ו כי הם
היו ג ס ו י ל ש ל אנא אלא שבאימא נעשו
כחינת קשיים צ ו א ר ן בחרוזים ירמוז אל
מהשנודע כי התעוררות ה ז ו ו ג צ ר י ן שיהיה
מצר הנוק׳ בעליית :מ״ן וז״ש צ ו א ר ן בחרחל
כלומר כי כ י י שיהיה זה הענין צריך כ י ג0
אתה ת ת ע ו ר י מ צ י ן צ ו א ר ן בחרוזים אלו
הפיישני' כי שורר״ים הם ומנתם התעוררל
מיין ע״י הרמת קול להעלל מלמשה למעלה
ומה הוא מה שהם מעלים הם הה גבורל
הרמו/ו'
ג
ז!
י
״
,
1
א
שמן
*ימחו' ל^כ כלשון חרוזים של מרגליות
כקוצו' היינו מיין בחיי גבורז' והענין ב* בל
מה שיש למטה בזזוג התחתון כמער איש
ולו !*!.נעצם ובפיעל ישנו בבח כזונג
היוומ* העליון משיקיןנמ״ש כשי הפסוק׳
' 0 ,וירא כ׳ תחלה מזיוזגיןחב״ל לידה ויש
שם טיפת החכמישהיא י מ י י י י י ה מ״י זטפת
הניגה שהיא נוק׳ דייה מ״ן ןאח״כ מזווג
*.ה גולי רוחא חיא לנשיקה בפיה והיא
מעלה אותו כסוי מיין לזווג הנש׳קין שלה
טס ו״א הנה בי כן יש שם עלית מיין
וכמדע ג״כ מסיי זווג חיך ו ג מ ן בסיל
4י3יק יאחע״ה וסו י אחע״ה ליס ההינבודו'
העולות כסיר מיין מהגרון כי גם בפה
שלה יש בחי חו״ג והם נרמזיח כשיד
אותיות בה׳ של אהב״ה שליין;זוג הנש׳קין
כמ״ש כלי״תתהלים ע ״ פ ט ז נ לי תורת פ י ן
ו״ש צוארך בחרוזים בלימר גאוו לחיין
נתוריס שליס זווג הנשיקין נאסר בתתלה
*וארי שה״ס הגרזן בינה שלך בחיוזיימפיק
מרגליות גקזנות יןזרו הגבורות יעלית מיין
אקע״ה שבגיון אשר שם ליכ סוי השיי אשי
סולן הוא התעוררות מיין בהימת קול של
הפייטנים גמצא כ׳ בחרוזים גרמזו כחיי
המין ב' פעמים אי בברזי' המרגליות ואי
נבח׳ הפייטנים וכן הוא בזווגהנשיקיןכי
תחילה צריך בחיי מיין לזווג חו״ב שלה בפיה
יע*מה זאח׳יכפעס נ י נ ה ז י ז ו ג ה עם ז״א
ננשיקין!.ירן רמז כ׳ ר״ת נסית נ״אוו
'£חיין צ״תורים )יי קמ״ח כמספר ל״פ ה בייל
שלימ הד* סכלים ינשיקיןב' שלו וכי שלה
גנמהים נ י ' אותיות א״הבה בנויע ור״ת
וס' ת צ״וארןי נ״חרזזיס כמספר נק״ב לרמוז
טל סול המרגליות הגקזכות שאמרנו קר.ס
סוי נחי' המ״ן
,
,
,
,
י
<*(•
א) יאמר נאה לחייך בתורים כי
גחמן משנת }?לתו גנח׳'
משחת
קרש
השי״ע נהורין אשי כפניה והענין נמ״ש נשי
הנוגות דרוש ני ירייה כי המק' לוקחת הנ'
אלפ״ין אשר בגי מקיפין השניים יז״א אשר
לקחום ממקיף ?ראשון הנקי עטרא יגבו י י י
ונמשבין כה ג' אלפי״ן אלו כיי לתקנה
זלעשיתה פרצוף שלם מי״ס נהיגתה אב״א
וכל א'נחלקת לל חלקיס נ ל י ו ו יל•"* ומן
הכי •״• של אלף האי נמש־ן בי' הכניסני
תפיחיןקיישץ שלה ומאות ן•׳ החוסם שלה
ומן הנ׳ י״י של אלף הכי נעשים ב' היייס
שלה ומן אות ו׳ גופא לילה שהם חגית ומן
הבי <<ישל אלף ג' נעשין שוקין שלה ומן
אות לי היסוד שהס גליי ואח״כ שחוזרת
פ״בפ לוקיזת ג״כ הארת י.ט׳ יויי״ן אגר
נתפשטו נז״א ומאירין נג' אלפין שנה כי
הרי כל אל״ף היא בצוות יןייי הס סי אותי!'
ומאירין ט' נשי זע״י י ן ניה1סף נה הארה
יתירה מאי ואז נעשית היא כבחייג״פ אייל
אייל א״ל שהם בגי' ג־ אלפ״יז וט׳ יוד־יין וג״פ
אייל גי' מלין וה״ס מ״ש נמלך עזור ומושיע
ומגן אשר היא נעת חזיתה פ״בפ ואחר כל
זה מתעלין גישמות אייל הנן" וכולם מאירים
בפנים שלה אייל אחד בפן הימני ואייל אחי
בפן השמאלי ואייל אחי בחוגים שלה והנה
אייל במילואו אל״ףלמ״ר גי' קפ״ה ממצא כי
נ ' פעמים קפ״ה אשר בתרין תפז חין קיישין
לילה הס בגי'ש״ע כי עתה יש כפניה אור
כל הש״ע רמא נהורין אשר באנפין יא״א
אכל ז״א אין בו רק לין רבוא נהורין בלבי
וז״ס מ״ש רז״לנואו״הר לא היה יכול להסתכל
בפגי חוה אשתו והטעם כי בחזרתה פ״בפ
עמו יש לה ש״ע רבוא נהןרין באנפהא
וה/״א אין לי רק ק״ן רבוא נהורין נ לבי •
והנה אייל הגי אשר בחוטס שלה הנה ליס
בחיי היעת המכריע בין בי אנפין וכיון
שמכריע בעיה׳לוקח ב' כחותיהס נהם בי
שמות אייל העולים ש״עכויעיישכ • והנה
לחייס נקי הנ' תבוחין קליקין כמ״ש נסי
1
מ״ש
א נ<•
שיר
השירים
לא
מ״ש שיג ח״נ פ״ח וגם החוטם נמנה עמהם
נמ״ש שם יז״ל נ י מלכות יעתיק מתלנש
באריך נחוטמא עם תיין לחיים נ תפוחין
קי^שין כנילע נ׳ פרצוף הפנים מם החוטם
הואנמ״ש אין מעייין אלא על פרצוף פגים
והגה הג־ א לפ״ין
״
עם החיטם ע״ש
שלוקחת נתחילה והם נציזר יל"* הני נגי׳
ע׳׳ח כמספר לחי״יך אח״כ במזיתה פ״נפ
נעשו בה ל שמות אייל גי' מג״ן ועם הל
שמית וששה איתיזת שלהם הם נגייק״נ
ואחייב אתמלאין הל שמות א״ל וכל אחד גי'
?פ״ה וגי תקנ״ה במספרם ועם משהרס
בפשוטם ק״נ הכל גייתינ״ז במספר תזרי״ס
ע״ה-עוד כתה שם נ י ז״ס מש״ה •ידבר שלשת
אלפים משל כי מאלו סל אלפין שבה מתפש'
גניה לש״ע יבוא נהזרין כ מנין מש״ל ז״ש לה
יאוו לחיין שקם הל אלפ״ין במספר לחיי״ך
שליקקת תחלה כ׳ ע״י געשית קרצוף שלם
נתחלה ואח״כ מהם מנחם נאיו לחיין
ממש שהם סוי הפגים תיין תפז חין קיישין
והחוטם עמהס נתור״יס שהם הש״ע נהורין
הנעשים מן הל שמות אייל אשר נפשי טס
ומספרם נאותיותיהס ובמילואם עולים
ג מספר חויי״ם ע״ה כמש״ל * עוי רמז בי
לח״״ך בתוי״יס גי׳ תשל״ו זעס הבי תיבות
וכיביללים הס בגי'תש״ם במספר ביפעמי'
ש״ע אהל יפגיס ואחי יחוטם זכמ״ש נע״ח
שי א״א פי״גבםזי והאימה לא תש״ס כי
בשמאירין אלו הש״ם נהייין למטה א; והאימ'
)ג( א ל יאמר נאוו לחייך בתורים קיוכ'
לא תשס ע ז י רמז כי הגה אלו הש״ע נהייין
לזה כי החתן משבה לכלתו מ5
גמשנין מאריך כמש״ל וא״אסולז כתר יאצי'
היות יעתה שלם והענין כי הנה כתנ נשי
ולכן בתור״ים טס ני בוללים הוא בגי'.
מיז״ל ברכויוז״ל כנר הייעתיך עכין אימי©
מכל ^׳ צוארן בחרו/יס ירצה ביי צואר כק'
ו״ל נשים דעתן קלה זזה הוא בהיות נוק
בית המקדש כ?רש כזוהי פי ויגש י ף י״ט
מ״א מאחוריו ״ אמנם בהיותה פ״בפ אן
ע״ב צוארן יאמקישא ילתתא יאיהו קאים
הביכה שמקבל ז״א מן אימא עלאה לצורן
בתיקינא ישסייו בקילא לגופא^ע״כ • ובן
גוקניה אין הניבה ההיא קלה אמנם •ש
אמת בז״ח שה״ש על ססוק וק צ ו א י ן אה
בה יעתשלם נ י אז נותץ כה האית ע״ב ק״ל
וע״נ קי״ס שהם בגי' תחייי נפשי שהם <*•/
אית לן ני חקישא גאיעא • ונמי63
אמיו צואיך בחרוזים אלו ע י סנהדרין •
וייוע כ׳ עי סנהירין הס בנינה במ״ש צלי )
•
זי*ה נמצא ב* חחזיס ׳ימוז אל הנינה
והנה אמימ ב• בזמן כ״המק הנזק׳ הייוה
נמקום הבינה ואין ספק שיהיה הפרש ג מ ל
מזמן שמקבלת הנזק' הש״ע נהורין נהיותה
במקומה למנ1ת לזמן שמקבלת אזתס בהיותי
נמקום הבינה וכמיש יומה לזה נעייח פי״י
בי לפעמים אין באימא רק ק״ן נהורין כמו
ז״א אבל ענ״ז יש הפרש בין ק״ן יאימ־לק״ן
יז״א כ׳ אימא נמשך אליה זה הק״ןמאריך
עצמו לבייתה יניקה ש 0אבל ז״א היא
וחוק מאוי מן הפנים של אריך בזי עייש*
והבא נמי בזמן ב״המק שהיתההנזקיבמקז'
הבינה ולאי נ• באשר מקבלת הש״ע בהורין
הם במעלה •יתר גלולה ז״ש נאי ו להייך
שהם הפנים שלך בתורים שלים השייט נ מ י י ן
שתם נמשכין מנת״ר שהוא אריך אשר הש״ע
והכתר הכל נרמז בתזרים וזה הוא נבל זמן
שאתמקנלת אותם אבל עתה בזמן צוארך
שהוא הבית המקיש יש להם מעלה יותר
ניגלה בי אתה מקבלת אותם צמקו׳ עליון
בחרוזים הרומזים אל העי סנהדרין אשי
המקום שלהם הוא בבינה וכיון שעתה
אתה נתעלית במקום הבינה ומקבלי אותס
שם ודא• היא בי מעלתם גילה יותר מ ן
הש״ע נהיר׳] אשר היית מקבלת במקומן
למעלה
1
,
,
,
ח
6
העלמין־•
א
משחת
שמן
* מ \ כ ו ת הנק* נפש גס־ מ א י י 3-ה ה*י ה
י־ההייין ילין וגם תוסיף י אותיות הוי״ה
הוי הכל יעת נמצא בי נתת< לה כל ה נ י ב '
וההאי<ןהזאת אז א־נז נ ו כ ה קלה אלא
וידוע כ• מה
לעת של ס נותן נ ה ע ״ ב •ג נ א מ י נ ל י מ שהגול\ יטתה ק״ל הבונה היא
י8אין 5לעת שלה רק ליג ת' הף״ומ ג י ר\"ל
וא״כ בחזרת* פ״כפ שלעתה שלם הוא שכולל
וזו'ג כ? בחזיתה פ״בפ נותן לה החנןייס
ג*כ והנה הארת.הפנים הוא מהלעייאסהיי
*אנפין כ מ ״ ש נ ל לין והכי איתא נלי״ת
:צל אמור היל כי היעת כולל כ' פנים חו״ג
מ י ה ז כ י ופני הציקי לזה ת י י ן ת פ ו ח י ן ה ם
זדק<ןז'מ; י׳ג תיקונידיקנאשכוללז״פ סייג
שהם ג י אמי ת !מילואס ז״פ ל״ז עולים בג׳״
נ ד י ב ״ פ ק״לשהם ל חנןלים שפולין ק •ל
ו ב ן ה׳ גבורות עולין ק״ילכולם הף״ותואלו
הס מאירים בפניס מהיעת:כוי ע״ש והנה
כתבנו ל ע י ל כ י ת 1ו י 0ה ס ל ת ו מ ת תורה
שנכתנ ותגרה פבע״פ וה״ס ל חסלים ד ל
גטמ<ז׳'ש לה המתן נאזו לחייך שהם הפני
שלך במגרים נ ל תורות ש ל ס ל חש ליס והי
ג ב ו מ ת אשר הם מאיויסיבפניך וזה לך האני
על היות היעת שלך שלם כי הלעתאסהיל
כאנפיןוהכי אמרו ב; ח ש״הש נאוו לחיין
נתגייס תיח כל גוונין ילנו וכלמחשנתין
ורעותיןלעלמ י א י ט ן גו *בא כלהדאתחזון
נ א נ פ י ן כוי כל״א הכית פניהם ענתה נ ם
והשתא לתיקוני; לכלא כנלהו כלקא יאות
נת..קונין יכשלאן נתיקונין ל ע ו נ י י ( ט נ י ]
מ י י כאוו לחייך בלא כסופא כלל וכל י א הוה
נזמנא יאתנני נ י מקישא ועלמין כולהו
בחלווא עילא ותתא בחמיא^ עילאי ותיןאי
ו כ י י ן אתמקנו אנפין כיקא חזי ע״ליוו״ש
צוארך בחרוזים כלומר זה שאני א)מךי כי
גאה לחייך בתורים של ס -ק0ו*ג אשדהנז
מאירים בפניך הוא עתה בזמן נית-המקיש
״
1
,
,
,
|י
,
(
:
הנקי צוארן כי אתה שלימי•וגהמדס £ל1ס
מרש
ה"10ג פ י הנה ח מ ד נ ו גי* י ל י א נ מ & פ י
ליל יהי הניו״ת יחסיים ועם ה ל הסלים
גי* קלייה וכן ק״ל רהיהוי״ותשל גמרות ו פ ס
הה' נ כ ו י ו ת ני'קל יה ו ל פ ע מ י ם קל׳יהע-ה
הכל ע ו ל ה כ מ ס פ ו מ ו ח י ם כי מכיוןשנזמן
הזה נ/מן נית המקיש את עומית טמי
ל י נ פ והלע' שלך שלם מחו״ג ל ק נאמ לחייך
נל/ור״ם שה״ש החויג אשיהסמאייייבפגיך
ג י ( א• 1אמר צוארך בחמד'ע״יהש־יל
שאומר׳ לה כאוו להייך בתנריס
נ י נ כ ל ע ת ו ז מ ן שאתה עמי ליבפ מאירים
נ פ נ י ך החו״ג כי היעת שלך שלם ואצןהיי
נאנפין מהו לפעם כ• הברכה שקנלון׳
מאימא לצווכך היא כרנה של<מה וזהו
בהיותך למטת ליש וק״ו עתה בזמן צוארך
שהוא כית ה מ ק י ק כ י ע ל י ת במקום עליון
נמקום הברכה עצמה שהיא בחמדינמקום
הנינה כמש״ל כי נאוו לחייך נ ת ו ו י ' כי תמיר
מאיריס הס בפניך החוי׳ג כי תמיל הדעת
שלך שלם ובמעלה ימירה לפי מקו ע מ י ת ך
•
עתה יותר ממה שהיה מקוים
י
) ה ( א 1יאמר נא)) לחייך גתויים נ ג ק י י
מ״ש בנןי״ח ש׳ הירח רמש א״ט ב ח
והעני! נקיצגר הוא כי הח״וב של הנויבא
המה מילים• ע" י ב החסייסהממליימ״ת
לז״א׳ומשם ולמגן הי הגדלות שלה הוא ע״י
הה' כבודות כי בתחילה לוקח אותם הצוק׳
נ י ע ת שלה המכווןכנגי היסוי דן״א ונשאר״
שם מושרשים זמגיילין אותו ואחייב יוריים
ומתפשטים ה ל *נוחת מחסי ע י הוי שבה
ו מ ג ד י ר ן אותם ואליכ מ ה א מ ^ ו .ה ג כ ו מ ת
פנתפשטוייס מאיריס כישור שלה ומגדילה
אותו כי מהזעת שלה ולמטה י ס נ ג י ל י ם
עלי הגמרות ,כי אין מתפשטות ,הגטיויו
יוק מתלעת שלה,ולמטה וכל כך משמשות
1מגלל[תהגנוהת אתהנ)ק3א כמן החעליס
אל
\1
נ
1
זי
1
1
א
משירים
שיר
8י-
י אל הז״א כי גס הגבורות הס מים ממש
כאיי בי ממה שהיו כבה•'נקודה צ י ו ו נ י
המכילין את האילן רק שהם מיין ולכן נק
ע י ל י והגדלתם היא כח)י*ם שה״א י נ״ה
גטרית גשמים כוי ע ש ונשי ליי* המוחץזפמ6פר תור״יס העולה כמ&צייגנ^מםלייס
פי״ב כתב כי הדעת מוקכא שה״ס הה'
דנציחוהו״י כי ע״י נצדלו ונאור לחיין
גבורות אינו בראשה כמו ז״א כי בראשה לא
אמנם צןארך כ ל י מ י מצו א י ן 1לצונ1ה כ י
יש כ• אם נימוחץח׳יוה והיעת שלה• מקומו
שם מקים הלעאישלך הגילוס שלך גוא|
הוא באמצע שתי הכתפו' שלה כשליש העליון
החרוזים שה״ס הגבורות כמ*ש לעיל ׳שהם
ית״ת שבה כוי ע״ש •
והנה ממש״ל ב ע נ י ן חרוזים למרגליות שסויס גבו רו * גנז למספר
?ש״ע ג ה ו י ץ מדרזש ו* ירייה מפורש כי
חרוזים נרמזו הגבורות כי חיו״יזיס גי'
הלחיים שהם הפנים ת ר ץ ת פ ו ת ץ קיישין
רע״א ״ והנה אמרנו כ י פיעמה יש":ה*ג
הס נ ס ו י ח״וב שבה כי הרי כתה כי החוטם
מושרשות שם והס ב ג י ק״ל ועם הה״ג גי'
הוא הדעת המכריע ניניהם ע״ש * והנה
קלייה ואח״כ הארתם מחפ&טתנחייגת ל ס
תןריס נקי ניה כמ״ש כשי מ רשב״י פרשת
שלה הרי ק״ל ועם הה'גבורות הרי קלייה
נראל/״ת מ׳ הניצנים ע״ש גם תוי״ים בגי'
ובי פעמים קל•'ה י ה י י עייר ועוד אחי
הרנ״ו כמספר שני'• חסי״ים ינ״צח וה״וי
לכללותם הנקיצת ביסוד הרי רע״א כ מ ס צ י
ע״ה ז״ש נאוו לחייך שהכ הפנים ח״זב שלך
•
הרוויים־ ודוק אי ניחא" קמיה מןליה
1
!,
,
1
>ג*ג$
?4
-ך1ור 1 #ה ^ ח י ך ? ג = 5נ ק ר ו ת 1ז 3ם ף ״
ע ו ד צתנ שם נ י ח ש א ט נייח
ף ן י ד״!
כי אותיות ב״ח הם כחכמת
י נ ו ק נ א כ י היא י ש נ ה נ ק ו י ה ^ ח ת ממת
שלקחה ממלכות עצמה ועול נקזיה אחית
לוקחת ממוח החכמה המתפשט כנצח יז״א
כ נ ו י ע כי חכמה לנוקכא היא כנכי פרקא
קלמאה ינצח י ר א ויונית ממיח החכמה
ש י ו ואחייב הח?ד שבנצח מ ר ם גילויו
שמונת־ נקןיות .אחיות׳ ונשלמו לעשר הי•
נחי׳ לין״' הוא בכינה ינוקבאכי יש נ ה ג *
נטויות נקודה א-מחלקה שלקחת מהמלכות
.עצמת ועלי נקויה אחרת ממוח הבינה
שכמוך ה ו י ל/יא כמ״ש ננצחו*1וד נקולה
אחרת לוקחת מן ההוי לאימא עצמה
שבתוכו ניתן המיה הנז כי להיות ההול קו
שמאל נכנשבמנץ• ואז החשישנהול ל/״א
מכייל ז'אחרות וזהו ג״ז ד״ו בלעת חסל
כ• א ץ לה רק נקודה אי ננגילי' בה ט' אחרו'
וא״ת ה י ׳ נחכמה • ניאדגו מקוא נ ק ו הזה
ת
,
־^־ י
שהוא ב" 0כי החכמה וקמויחשנתובונמג^
התשובה כ• אלו ה מ ו ח ץ י*מ>זצשטץ] בנייה
יז״א אינ; מיחץכי אץההוחץ רר^בג״ייזי׳א
אבל משס ולמטה הםיהאיותי•נעל'מ^.ואי)6
ממש מ! ק ץ וא״כ אלואי שיס&ינ{• כל אותו
המוח המתפשט נצצח ח-אי^עשית.מוח־.
חכמת רנוקביוהלואי שיהיה כלו נכא^מןח
אחי אך שיתפנה כ כ ל קו י״מץלנוקבא';^
א״א וכן כיוצא כזה בקן שכלא^כיי&ץ המות*
נמנה ונחשב י ק בבינה ינויןנא ו נ נ & י י כ ^
כיון ש ק הוא איך געשה המוח ממש״נחכמה
דנוקפא או בבינה שלה כיון שהוא*ע^כ\
אינו מוח ו ה ע נ י ן כ י ע״יהאיויו הי^סליס
המגולים אשר׳ שם לפיכך הם׳ מאיריס ש^
הרבה ויכו לץ להתגלות הארת^המלונשזת
שם ו ״לול ה לעשות מנח ממש כאן.ננוקנאי
וטול אחרת כיהחנןל׳ם האלו מאירי*בנה״יי
יאבא הנתוניס תוך נה״י לאימא ואז מ א ־ י י <
נליישליאבא ונה״י של אימא ויוצא*מה"ס~
ג
אור
א
שמך משחת
אויינוט״יכל אלו ההאמתישצח בנייה
זאימא לעשית המוחין בראש הנזק' אע״פ*
שאינם אלא בחיי רגלים ובכר ידעת כ״ א״ן
הנןקנא נעשית אלא מנה"• יאימא ולא
מאכאאןהלואי שכל הארות אלי יספיקו
לעשימלת מ ח י ן ולא שיספיק לבל איכה
נוי ע״ש • והנה תורי זהנ גק' נ-ה ואימא
*מלש נש" מי ישביי פ׳ ביאשית סז'ן> מי
וןט*גי 0ע״ש גם פסן* נקי החסיים בנייע
והנה לטיל פירשנו נא1ז לחיין שהחתן הוא
אמר לה כאוו לנןיין שה״ס ח״וב שלן ג ׳
נאזוכי מ ז ל ו נתוריס ט״י תורים שה״ס הגי
חסיים דנו״ה ועל זה אומר לה תורי זהב
נעשה ל ן כלומר כי עלמה שאמרתי נאזן
לחיין נתזרים שנגילו חי׳וב שלן על •יי
המסיים עול אחרת היתהנם כי תורי ; ה נ
מה״ס ג״ה לאימא על ירם ב״כ נעשה ל ן
! ת ז ן ה ח ״ ו נ שלן ולעשות נם נחיי המוחין
וגם נטשה ל ן בי נעשה אותם הנח ' של
הוי* והנ שה״ס נ״ה לאימי במז שהם שלך בי
3מו שאנו מונין נקויה אי נחפמה שלך
מחלקן ונקזיה א ננינה שלן מחלקך
כ ן אנו מוני! מה שאת לוקחת!מתנרי
1הנ שה״ס ליה לאימא כאילו הם שלן זע"׳;
נתקנ״ם ח״זנ שלן וא״ת כי כיון שהם עצמם
אינם מוח רק האחת נעלמא בי אין המוחין
יק בג״ר א ן משם ולמטה הם ה6חת א״ב
אין יעשו מוחין בח״ונ שלך לוה אמר טס
נקודות •8כנןף כלי מר <י עם הארות נקייות
ק כ ג ן ן שה״ס החסיים המגולים אשר שם
הס מאיריס הינה שם זימלין לגלות הארתם
ויכוון לעשות המוחין לח״יב -ממש בך ״
אפשר שהיא כזנת רז״ל נמייש
ןןך״ן
וז״ל ליא חזרי זי.נ זה המשכן
הה״י ואת הקרשים תעשה זהב עם נקודות
הכםן׳המי״א זז׳ העמוויסוששוקיהם בסף
טייב ״ כי לכאורה צ״ל מאי שיאגויה ימשכן
,
,
*<־•?(׳ קיא)א׳ מקום לאמו וסג א?שי והוא
קרש
טל איזה בליזהנ שהיה נמש:ן ועוי כי
גתיזלה אמרו זה המשכן משמע על בללזת
המשכן זאח״כ הניאו ראיה מפיואת הקרשיןו
מ י משמע שהוא על קרשי המשכן ואס ב ן
אמנם
מתחלה הז״לל אלז קרשי המשכן •
לפי ירכינו יזבן כ* רצי לימ!ז לנו כ׳ תויי
; ה נ ׳ < ס נ״ה יאימא והענין כי משכן נקי
אימא כמ״ש נ^זזהר ^כ״מ !עיין נסי מ״ן
קרשים נקי ליה יזיא כמ״ש נ*לי"ת פ׳ פקודי
והן ווי העמודים נקי נ״ה יז״א כמ״ש נע״ח
שיאריך זנש'השמות וידוע בינ״הלאימא
קתפשעין ננ״ה רז״א והנה זהב נקי אימא
נבן נקי הגבירה כנויע מכיימ ז״ש תורי זהב
זי! המשכן שהיא אימא ״ והמנה כ* זהנ
האמור נכתוב הוא על נחי' אימא לאפיקי
שאינו על נח•' הגבורה רק זה המשכן שהיא
אימא ותורי הוא הוא הנאמר בפסוק ואי*
הקרשים תעשה זהב <ז"ש הה״ל ואת הקישי'
תעשה זהנ יקאי לתורי ובזהא״ש כ׳ תווי
זהב הזא לש!ן רבים ואימרס זה המשנן היא
לשוןיחיי ואחייב ואתהקישים היא לשיןלני'
אלא בי/ה המשכן קאילוהב ואת הקרשים
קאי לתורי ללממו ג׳ תורי זהנ האמור 3א|
הוא עצמזמש״ה זאת הקישיס תעשה זהנ
כי הנה הקישיס הם ליה יו״א ואתר הכתוב
תעשה זהב כלימר תעשה כ* זהב שהיא אימא
תתפשש ע י שס ומה היא הנחי' של אימא
שמכסשי! ע י שם הם הגייה שלה וזהו תורי
זהב האמ!ר באן שהם ליה לאימא י• והנה
לשן הנתיב הזא ואת הקרשים תצפה זהב
וחייל ש־נו ואמה ואת הקרשים תעשה ;הב
ואפשר שהוא ס'ס אמנס אי לאו למסתפינא
אמ־נא בי נכונה שינו הלשין ואסרו תעשה
לרמי; כיניוס שהיא,על ליה של איכלשיתפשעז
בליה דז״א בי הנה ליה לאימא .ה 0מתפשטין
4תזן נ״ה יז״א והנה באומרו תעשה ירצה
הרמז הקרשים שהייה ליה ל/״א תעשה
שיתהל{?! נתועןז מ ה נ שהם הנחי• לאימא
ומק
' י
'
:
י
פ׳
א
1
שיר
השירים
ומה שמא מתפשט בתוכם הם הלה שלה
אך באומרו תצפה לא יבא הרמז על נ כ ו ן
כי תצפה הוא מנח! ־ן והלה לאימא הס
מבפנים נתוך ל ה דז״א ולכן ש נו הלשון
ואמרו תעשה לומר שכונתם לומר כי כאן
הרמז הוא כמו תעשה בי לפי זה יהיה כ י
ת ו י י זהב שהם ל ה דאימא שאימא שהיא
סול הזהב היא המשכן והלה שלה ממפשטין
תוך הקרשים שהם ל ה לז״א וזהו ואת הקר שי
תעשה זהב וכזה רמזו לנו ללמינו כי תורי
אמנם אם יהיה
זהב ה״מ ל ה לאימא •
האמת שהוא ט״ס צ״ל כי ואת הקישים הוא
כמו ועם הקרשים והנוגה וטס הקרשים
שה״ש ל ה י ל א ת צ פ ה לבחייהזהב שהיא
אימא ומה הס בחי אימא אפר הם מצופים
עם הקרשים שכס ל ה לז״א הס הלה שלה
ווהו תורי זהב האמור כאן שהם ל ה לאימא
עם נקודות הכסף כ מ ל א ווי העמודים
וחשוקיהי כסף הכונה לרמוז נמ״יש כי כקולו'
הכסף הס בחינת נחשלים המגולים של ל ה
נ י זהו לבר המגולה אשר בהם)לש נמל״לז
ו ו י העמודים וחשוקיהם כסף כי הנה הווי״ן
הס בסי' גלה והיו של כשף 5ילס החקי
והעמוליילב ליס הנו״ה כ מ י ע והיו חשוק״
שהם מחרן לעמודים כסף שה״ס החסד וזה
להוהתכי בנו״ה הס החסלים המגולי' וזהו
נקולות הכסף האמור נכתוב
,
,
1
) ב ( א ל יאמר תורי זהב נעשה לך עם מה
שניקלק דלמה הפסיק נ י ן תורי
זהב לנקזדלהכסף בתיבות געשה לך להו״לל
חורי זהב עסנקורויהכסףנעשת ל ך ו ה ע נ י ן
כ י הנה כתכ כשי הכונו' ל״ב לעמייה כממל
חסייס טובים חייל כבר הודעתיך כי רחל
נעשית מנילי לאימא ו י ע ק ב מנה״י לאבא
אבל אע״פי כי ככר נכנסו כתחילה כל נה״י
לא:מא אינם יוצאין לרחל על שנכנסין נהלי
דאגא וי״ס ל בחכמה ׳ ס ל א י ז * והגה
ל^ג
אע״פי שאמרנו כי רחל אינה נעשית אלא
מנה״י לאימא עלי; גס היא לוקחת מנולי
לאנא נהיותימדרוק כ ר וז״ס והתצב אחותו
מרחוק כ מ ל א מרחוק ה* נראה ל׳ כי מלת
נרא״ה נגי' ע״ב קפ״ד שהם אח<רי״ 0לאבא
כנודע ונהיות© מרחוק תוכל הנוקילקבלס
ע״ש והנה כתננו לעיל גי תורי 1ה הם לה.
לאימא ואפשר ל ב כי תירי ירמוז אל ג ל
נע״י לאימא שה״ס המוחץ כי הנה כתב
נכזנת נשכמל״ו כי המוחי! של אימא הס ל'
שמוי אהי־יה מלאי! קש״א קס״א קמ״ג ק ל א
והס בגייתרי״ו כמספר נ ח ך שם כ מ ל כוי
ע״ש והנהתור״י הואתרי״וו/הכ הוא כאימא
כמש״ל נמצא כ• תורי זהב הם המוחין י מ נ י
אימא ונקולית הכס!* י ם המוחץ לאכא
והנה לעיל ע״פ לריח
כמ״ש בס מיין ״
שמניך כמנגו בירך אחי שהכינה היתה
שהננקהא שאלה שיהיו בלא מוחין של א״ואי
כ י י שיתקן אותה ו<לז באה תשובת החתן
לומר לה כ י ב ר י ך כן יהיה תורי זהב שהם
המוחין דאימא על ירם נעשה לך כמו
ויעש מ י שס נתקן ונבנה הפרצוף שלך וזה
הבנין יהיה עס כקולות הכסף דהיינו
שיבואו גס כן נקומת הכסף שהם המוחין
של אנא כי אז יכולץ אנו לבמת ולתקן אותך
ט״י התויי זהב שהס המוחין של אימא
משא״כ קולס וכיו;שלפ• האמ' כל עיקר כנין
יקל הוא מאורות ןה״י של אימא ^א שהנהיץ
של אבא הס הגורמים יציאתס לחיזאלית
לכן תלה העש• ה שהוא התיקון שלה אל
תג<י של אימא ו א מ י תורי זהכ נכ;שה לך
כי ?1ו.ה 0ייעיקי לנגיע' מטפל להם הלה•:
לאבא הגוימ״י היציאה אליהו/הו עס סיוון״
הכסף
5
,
,
ירמוז תורי זהב נעשה לך אל
^
)ג(
ההקימה האחרת שכתבנו לעיל
משם הרב ז״ל כי אע״פי שרחל אעה נעשיל!
אלא מנר\י ואימא עליז גם ה־א לוקקזן
א
מסה״•
ש מ ן
א
ם מחת־.
מנה״י של 5נא בהיותם מרחוק כוי ע״שב ז׳יש
חורי זהב שהם נה״י של אימא על ייס געשה
לך כי נתקן אותך וגם עם נקודות הכסף
שהם המוחי{ יאבא יש ל ן קבלת אור מהס
ותקחמהס ולכן לא עירבן יחד ללמדנו כי
אין קבלת רחל מנה 'י לאבא שוה .׳( קבלתה
מגה״י לאימא כי קבלתה מנה״י לאימא
ג י א עצמית ועיקרית ונקיחבמקום וע״י
היאיגנגית ולכן תלה העשיה נהם אנל
קבלתה בנה יי לאבא היא הארה מיעטתכי
עיקר אורות אבא הס ליעקב ואפילו זו
ההארה מועטת היא מרחוק וע״כ אמר
בלשון טפל עס נקודות הכסף •
,
א ל •אמר תורי זהב נעשה לך נהקליי
)ל(
מיש בש׳ יה״ק ונשיהמצות מצות
שילוח הקן ובעיה ש' ה/ווגים פ״א כי ב
מיני זווגיס יש באיואי זווג שליס וזווג ללא
שלים והפגין כי כאשר מזלווג אבא עם
אימא ע״י חכמה שלו שה״ס הגקולים כנולע
כ י בל השמית שיש בחכמה הם כניקול אבל
אותיות השמות שהם בבינה אין נהם ניקוד
והנה גשמזלווג אכא עס אימאמכחייחכמה
שלו מצד השמות שבו אשר הס מנוקדים א!
הוא הוגא שלים שהוא זווג חכמה ובינה
אבל נאשר הזונג הוא מ נ ח י בינה דאבא
שהם שמות בלתי ניקוי אז נקי זווגא ללא
שליס בי נקי זווג נבינה עם בינה כי הרי
אין אכא מ/יווגעסאימא אלא מ נ ח י ' נ י נ ה
שנו והנה/הו מ״ש רז״ל נשבע הקנייה שלא
•כנס בירושלים של מעלה שהוא זווג א״ואי
ע י שיכנס בירושלים של מטה שהוא זווג
שלים של ז״ון לגמרי גם מציני כזוהר נא״ז
שא״ואי לא מתפישן לעלמין והוי זווגייהו
לןליר .והנה מציגו במקומית רבים לאימא
,
,
מתתיכא מי1ל בנין ואין לה זווג כוי • אכל
ח ע נ י ן מ ־ ; :ע 0הנ;' כי זההזווגשלם כי
מ א /חג אי־ןאי נ כ ח ׳ ח ; מ ע שי.ס סנקולות
,
ק ר ש
זה נפסק בעינינו מימות החרנן וכמי־שבזו
פ -פקזלי על היכל אהביכי מי החרב ן ואילך
לא ננגסו שם הנשמות הרשות אמנם זווגא
ללא שלים שהוא לחיש הנשמות ישנות או
להחיות השלמויאין זווג זה נפסק והתוטל'
הנמשך מאלו מזווגים הוא בי נאשר הוא
זווג העליון בהיותם למעלת והוא זווגא
שלים להוריש עטרות לבנים אז כל מציאות
הזווג ההוא ע י ד ר ו הוא לתת מוחין גמורים
לגילות אל ז״ון לאציי להוליד נשמות חדשות
ונמצא ביאז יש האלה גלולה נ א צ י ואז יש
מןחין גמורים אל ז״ון להוליל נשמניהצדיקי'
שהם מפנימיות העולמויונזמן שבית המקדש
קייס היה נעשה זווג הזה שלם והיו כאות
נשמות חלשות אבל אחר הסרבן נפסק ל ז ו ו ג
הזה כוי ע״ש בש׳ המצות ז״ש תורי זהב
כי בישר החתן השלם לכלתו השלימה ואמר
לה תורי זהכ ש ליס המוחין ראימא על ידם
געשה לך נתקן אותך כ• כל תיקונך הוא
על ירם )אלו המוחין יאימא אשר לך כלס
יומשכובמעליעליונ' כי הם באו מזווג' שלים
לאימא עם נקודות הכסף שהוא אבא כי
כסך ה״ס החשי וחסד גי׳ ע״ב ליני״ין שהלא
אבא והואהזווג עס חכמה לאבא כי שח
השמות הס ננקזיות וזהו עס נקורוי הכסף
וגס י מ ז כי הכס״ף ע״ה הוא כמספר
;•"חג החכמ״ה לאנ״א באימ״א וכאילו תאמר
עס נקומ׳ זיו״וג החכמ״ה לאב״א באימ״א
וכיון שהמוחין נמשכין מזווגא שלים גדלה
•
מעלתם כי הס מוחין גמורים לגדלות
ובהארה גלולה כי על ילס נס בנו יהיה
הזזוג שלס להוציא נשמות חדשות נשמות
הצדיקים שהם מפנימי* העולמית ולרך זה
יתכן לפרשו נ י ן נזמןבה״מק כי כן היה
הזווג באותו ; מ ן כמש״ל אלא כי אז לברי
החתן הס בבחי' שבח שמשבח לכלתו ו א ו מ י
לה תורי זהב שהם המוחין לאימא אשר על
ידס נעשק לך נתק[ לך בזמן הזה הס במעל
עליונה
ב
1
1
,
א פ<׳
שיר
מ5יוגה בי הס נמשכים מזווג דאימא עם
כקולות הכסף שהוא אבא בבחינת החכמה
שלי* ששם הס השמות בנקודות ובין לעתיד
אלא שאז לברי החתן הס בבחי' בשורה
שמבשר אותה כי כ ן יעשה לה והיא תשובת
החתן על שאלתה בפ״ לריח שמניך שישפיע
לה ־מאורות אבא וע״ז השיבה כי כן יעשה
לה להשפיע אליה ומנחי׳ הזווג היותר שלם
של או״אי שהוא מזווג חכמה דאבא עס
אימא כמש״ל
כ׳ ירמוז אל האמור מ״ש
נז״חש״השוז״ל והשתי לאת
מתמסיא בתיקוניך ובשנימו יץלהץ לאית
נ י מקישא וכמה צליקיס וחסיליס הא כל
מקורי; עלא׳ן וכל דרגיןישייפין הא אינון
לגבך לקבלא לך ולאתקנא לך בתיקוני!
עילאין ו ע י י תורי זהב נעשה לך נעשה
ודאי אעשה לא כתיב אלא נעשה מרישא
מקולה עלאה ע ד יסולא תתאה נתקן לך
ונעביר לך מסערא לזהב לתמן אתערו
דרח־מו ע 0נקויותהכסףמסשרא דימינא
ע כ להענץ כי נקוריעלאת נקי אבא נמ״ש
מוהר״חו זל״הה בזוהר פי שמומי״ג ע״א
־הובאו דבריו שס נ ס מי״מ וכאן לקלק ל!מ'
מרישילנקויעלא׳לרמוז על חכמי דאלשמשס
׳יתחיל המתכת תיקון פלה ו י ד ו ע כי אבא
היא נין* ל ה י מ ץ כסף כ* מלכיש לחשל
דליא ואימא זהב גבורה שמלכשת לגבורה
1א£שר
4״
,
לאריך .
יאמר תוריזהבנעשה לך כי
)ה( א ל
הנה נז״ח שה׳יש אמרו כי
מדרי הוא כמו וכהגיעתור אסתר והוא
לשון/מן והנה אמרנו כי זהב ליס אימא
ונקודות הכסף ליס אבא כי כל נקולות
כשכמה שהוא אבא והנה לעיל בלרך
האחרון דפסיק משכני אחריך פירשנו כי
שאלת הכלה כיתה כי אף בזמן נלימק
שעמי לתה נמקזס אימא שימשיך אותה
לד
השיחם
אחריו לב חי* יויזי עליונה במקוס אנא ו ע ל
זה נאה משובת החתן לזמר לה נ י עת ח מ ן
לכלחפ׳ן ז״שלה תורי כלומי זמנים יש לכל
בחי׳ העליות כי יש זמ; כי זהנ שלי©
אימא נעשה לך כי אתה תהיה במקומה כ•
נעשה לך עצמך כמו אימא ממש ויש זמן
עס נקויות הכסף שהוא א נ א שתעלה שם
אשר שס הס בחי הנקויות וזהו י״ת מייבת
ע״ס עיליית מיקוס נקודות שהוא א נ א
ותיבת הכסף אפשר לפרשה לשון כיסופא
שהיא לשיןתאוה ושיעור הכתוי יהיה נ ך
תורי ומג ס כי יש זמן כי זהב שלים אימא
נעשה לך כי אתה במקומה וננחינמה
עצנןה ויש זמןע״ס נקודות עיליית מיקום
נקייות שהוא אנא שתעלה שם במקומו
אשר זהו הכסף הכיסופא והתאוה שלך כ מ ו
נכספה וגם כלתה נפשי ויען כי עלייתה
באבא אינה עיקריתותמייית כמו עלייתה
נא*מא נ י שם הימה עומלת תמיר לכן
נבח•* אימא אמר נעשה לך כי שם הוא
נ ע צ ם עשיה ממשכילעשימ נבחי' אימא
ממש בת קמה באימא • אמנם עלייתה
באכא אשר היא לפעמים נאמרה נלשון
ספל ובדרך רמז
יאמר תיירי זהב נעשה לך כ י
א ן
)ו(
הנה נז״ח שליש אמח כי תורי
זהב ה*ס הטעמים ונקולומ הכסף הס
הנקגי־ומת״ל כייןלאמא שלמה ) א ת נ ג י נ י
מקלשא מהכתיב וישב שלמה על כסא ה*
למלך כ ל ץ האי כסא אתעטרת עילא ותת
וסלקא נתושנהתא לגבי עילא כ־ון ס ל ק א
נתושנחמא אושיפ להמלנא ימיגאלקבלא
לה וקביל ל ה נ ץ ד ר ו פ ו י ו א מ ר לה מילי
דרחימו ופקיד למיהב להמתגן וגנזנזן
דקר סכי יאמר ת נ י זהב נעשה לך עם
נקי לו־ת הכשף תורי זי.ב איגון פ ס י ? י פ ע מ י
שהכינה היא להללשי
וכויעש״ב ״ נמצא
,
:
1
י
1
,
אליה *•אית המעמיס !*נקודות • א<זנ0
צריך
א
שמן
1י י ל 1הנין כי ייוע מ״ש הינ זלהיה נ ל מ
ב* הסעמים הס מכתר ו הנקות יו מחכמה
א״פ אין קיא אל הטעמים שהם תכתר
גח ןהנ שהיא נבחי'גבירות וכחי' ניקבא
1א 1הנקומת שהם לחכמה קרא בתי' כסף
שהם נחי ח ס י ץ ובתי'זכר והלא הכסך
מ א י ו מ י יחמים בהחכמה והוא בחיי ז ? ר
לגני החכמה כמ^שמצינו בכתי וחכמה
דאיין כי הכתר הוא בהי' זכר והחכמת
היא ניזי' נוקנא לגביה * אמנם בחיגת
ואת אפתי שתתישנ נ א י י ן בי הנה נולע
הי א י י ן לקח הי תחתונות יכתי יכ״ןשהס
נחי' נועמים לב״ןונם לקח כל חכמה ימ״ה
שהם נחי'נקודות ימ״ה ומי• שלקח מכתי
לנ״ן נעשה כחיי נוק' אליו והחכמה למ״ה
שלה נטשה כחי' הדוכרא שלו הריכ׳ הטעמ׳
הס מכתי ויען כי הם משם כיין שהוא נח״
ג נ ו ת ת ונחי' נוק' של כללות ארין אפשר
לכנזמסנשם !הנשהוא נחייגכויות ונחי'
מק' ומקולות הס מיזכמה ?יען כי הם
משםמ״ה שהוא נחיי חשיים וזכר של כללו'
א י י ן אפשר לכנותם כשם כסףשהוא נחי'
משיים זוכר ואע״פי כי נפרעות חכמה
למ״ה שהוא לוכרא לא״א יש צ ז נחייטנת״א
וכן נ פ ר ש ת חצי כתי דב״ן שהוא נוק' דאי׳א
ישנםליכ עכ״ז נמצא כ׳ נכללות נחי' נזקי
דאיין היא כתי וטעמים ונכללות דוכרא
י א י י ך היא חכמה ונקולות • ולכן א^שי
לנכותם נשם זהכ אל הכתר וכסף אל
הקנמה ונא הימז על נכון כ• תינת תו״רי
החמז אצ הטעמים שהם מנתי הוא כמשפ'
חי״יו וטס היי אותיות גי" תי״ן אותיות
גתי לימוז כי א $התירי שהם הטעמים
מנחי' הכת״י ור״ת עים לקורות היכסף גי'
קכ״ה כמספי חכמה ימ״ה עם הכי תיבית
והכולל להורות כי נקויות אלו הס מנחי
חכמהימ״ה והנה לעיל נ ד ר ן אחד ע״פ
לריח שמנין פירשנו ג״ שאלת הכלה היתה
,,
,
,
משחת
קרש
שישפיע לה מההאח' דארין וע״ז נאה תשז*
החתןוכישי איתי .נשיירהנאבה כלנרין כן
יהיה וז״ש לה תורי זהנ נעשה לך עם נ״ה
כלומר נטשה לן נתקן זנשפיע לן מאותו
המקום אשי התור* שהס נהי' הטעמי' נק*
והנ אע״פישהס מגתי והנקדות נק'כס)>
אע"3י שהם מחכמה ווה אינו בנמצא
נאופןזה ביאס נארין ומהאי גת ?!ונעשה
לן נשפיע לן כמש״ל מהזוהר למיהנ לה
מתנן יננזנז; ויקר שגי
1^1*11רז״ל כלשונם הזהנ ימ;ו נפסיק
זה על בחיי ארין הם אנלרו
נמירשי״א תורי;הנ נעשה לן זה חכמהמ*3
עס כקולות הכסף זה היןיגןל ע״כ • זכתנ
מזהי״ש יפה ז״לזה הסיגול כע״י השיטוע
הלכ! מכליל נ י ! שירה לשורה ניושר שלא
יכנס בו הכתנ ולכן נקי נקי״ת הכסף שהוא
לבן ככסף ענ״ל ״ ללע״י יימוז על כתי*
הניח ין והחוורת לאריך והעני{ כיהנה כתי
כע״ח ש־ א י י ן וכס׳ מ״ש ש״נ ח״גפ״ט וז״ל
ונבאר ענין י״גאויחיןחזורין
בקיצור ״
יאתגלו נההוא רישא קימאה גולגלתידארין
והנה פי' חזורין ר״ל נ י הנה בגלגלת •ש
שעחת והשעי*'הם מגווני; שינים או איומי
או שחורים או לנניס ואמנס ע ו י הגלגל<*
עצמי אשי בה צומחים השערות הוא חלין
סנו׳ כלתי שער והוא לנ; לוגמת הנייר הלנן
שכותנ׳.ס ורושמים עליו האותיות שחזחמ
נליו ונשאר לבנונית הנייר נ ץ כל אות ואות
והכתיבה היא אשא אוכמא ע״ג אשא חוויא
ןכן בגלגלת הזאת השערות הס האומיווו
והעור של הגלגלת הוא הלננונית של הנייר
כז׳ והנה אותו הלבנונית נעשה כמין ציור
לרכיס ואורחין ונתינות יימפסיקין בין
השעחיוכיון שהשערויהס עשויים בהתחלק*'
י״ג נימין ישערין כן ׳היהמםפי האורח-ן
המפסיקין של הלבנונית כזיוי״גחיורין וי״ג
נימין אלו הס ׳וצא״ן לסינה כי נ״ה לעתיק
4
ז
הס
א
^
השירים
סיר
הס כתלבשובתרץ תיקוני יישא לאריך י ע ן
יש להם נ כחיי 1הס אולכץ ופינין ו 05הוא
מקל חלק בלתי שערות ועולה האור נמול
אור חוזר מתתא לעילא ואז בעלותו הוא
פוגע בקרנמא לאוירא המכס' את המזח כי
שורש השערות ממותרי מוחא גפקי ובעוברה
זרך קרומא לאוירא שהוא הת״ת הנק ך א ז
להיותם עוברים לרך שס נעשו צורת וו״ין
שהס השערות צורת ח י ץ ואייב נמצא בייש
נ בחיי אל האורות האלו אחת בהיותם
למעה יוצאים ממקומם ע י הגיעם אל
הקיומא ועלי] לא היו בציור ווי״ן שהס
השערות רק אורות לבנים וחוורין ואחרי
עלותם לרך הקיגמיכעשו וו״ין שהם השער!
ולכן כנגלב' נחי'אלו יצאו ונמשכו אלו
הבי בחיי שהם י״ג חוורתי וי״ג נימין לשערי
החוורתי ממקום החלק והשערות מהקיום
והכל מבחיי אור חוזר דליה לעתיק והנה
נ ץ מהחוורתי בין מהטמין נמשכו הארות
לז״א אמנם אל הצליקיס נמשך להסמתל
חוויתי לאחורי הראש ולש באל״ר ומכשירו
להא׳ חוורא ירתי צדיקייא לעלמא לאתי ת'
עלמין הליל ל שקל כסף ע ו נ י לסוחר כי
הם ת' כנגל ל יוי״ין אשר בהו״יה לאחורי
הראש וליא כלולה מעשר• הס ת׳ -וגס הס
מכסף כי ההוי״ה הזו היא לע״ב ליוליין
וחסל גייע״כ והכסף הוא בחסל ולכן הין
מקלי כסף ולא זהב גס כי הם בחייהחחרתי
שהוא לבנונית הראש לבן ככסף ואינם בחי
שערות־ שהם שחורות או אלומות כל עייש
מעתה נבוא לכונת רן״ל הס אמרו תורי
זהב נעשה לך זה הכתב הבוכה על י \ נ
נימין לא״א שהם השפיות שהם בבחינת
האותיות הנרשמות ונכתבנת על הנייר הלבן
שה״מ .עור הגלגלת עצמו והשערות הס
כבחי' הכתב שהם האותיות עםנקולו״הכסף
!ה הממו ל שהוא השרםונן הלבן המבליל בין
שורה לשורה ונוכתם על החוורתי שהם
י
,
,
,
,
1
,
8ידגיני
ואורחי!
זוןגתיגומ ש) נחינת
.לח
לבנונית עור הגלגלת שמא נמול הנייר לבן
המפסיק•] נ ץ כשערות שהם נגח •י שורות
של אותיות ואז נשארים האןרחין חהייןשהס
החוורתי שהם לכן ככסף ונא הרמז על
נכון כי רנה נתכנו ני הטמין הס מהקרומא
לאוירא ולכן חזר"• כמסכר מהקרןמ <1
לאו״ירא עס הנ' תיבות להורות כי תורי
שהם הטמין יוצאין מהקרומא לאוירא *
עזר רמז עמ״ש נמ״ש פ״י וז ל והנה היותם
י״ג נימין כי הס גי הויו״ת ונהם י״נ אותיו
והס י״כ כימין לשערי ואלו הי״נ נימין הס
יינ יול״ץ שיש כל הוי״ות הגז׳ נמילואס
לע״כ זתי״ב מליין של ג' הוי״ות של הי״פ
חוורתי מאירין נאלו הי״ב נימין כ׳ ן1ו הי״כ
נימין הם נמשכין מאותם הי״יניול״ין רי״כ
חזורמיועוד יש נימא אחרת כוללת בל
הי״ב נימין והס י״ב יוד״ין אחיות ונמשכו*
מי״ביול״ין עצמם שנמשכו מהי״ב יולייין
כאלו ר\ב נימין ואחרי רלתם שס מהארתס
נמשכו י״כ אחרות ומהם נעשית טמאהייינ
מ'ע״ש נמצא כי שורש הטמין הם ג' הויי״וין
לעיב שהם בגי* ר א ועיקר הנימין הס
י \ ב י ו ל " ץ ג ״ ק " ך וטמאהי״ג •' נ יולייין
אחרות בג* ק ך ותיבת נימין גיי קיים והנה
אס תחנר רי״ו דל שמית ע ב וק״ך לי״כ
יוליין לי״ב נימין וק״ך לי״ב יולין יטמא
ר\ ג• ו ליס למספר תיכת נימ״ין הכל
יעלת גי תרי״ו במשסר תורי הרי כ*
בתיבת תורי שהוא הכתב שה״ס הני״מין
נרמזו הנימי! ושורשנז ועיקרם והארתס
שנרמזו הטמין כתיבת תורי
וכמו
כן נרמזו החימיתי כתיבת ע-ס כקי״ות כי
הנה חיייוורתי הוא בט ת״יס ועס לי אזתיומ
ש $גי שמות ע״ב ליו״יין שהם החייורתי גוי
תרי׳ע כמספר ע״ם נקליוית שליס הסרנול
לכן נכסף וזהו הכסף כל ; * ומעשה נבגא
לשיעור הכתוב כפי לישת רז״ל ונקליס כי
,ז
״
,
י
1
י
״
,י
י
,
1
נןדע מי<0ל היולי״! והוו״ץ שלים החיוורת•
והטמץ
א
ע
א
משחת
שמן
והצימין כי כל אותו היחוי הוא להמשיך
הארה מהי״ג חיוויתי מליגה אחר מירגה
ע י ל א לעוייו לזווג עם נזקי ולזווגס לש
^ ל ה החינן למה ששאלת ממנו הבלה כפסוק
זייחשמניך מהאמת יאריך ע"! אומר לה
תוייזייב נעשה לךעםצקויות הכסףכלו*
געשה לך ננאי' הזווג ונשתיע לך מתורי
זהב שהם הצ־מין ראייך ע 0נקויות מ ס ף
שהם החיהרתי יאייך כי משם ימשך
התעוררות .הזגוג והתחיל ממעה למעלה
תורי זהב שהם הנימין עם נקורות הפסף
הנד.
בזוהר פי אח*מ לכלא ע״ב אמיו
תאנא נשעתא למלכא עלאה
נתסננקי חלכין יתיב בעםרוי כלין כתיב
על שהמלך במסבו נריי נתן ריחו יא יסול
דאפיק ברכאן לאזיחגא מלכא קלישא
במפרוניתא והכונה כי מלכאעלאההוא
לא והגם כימלכאעלאה חוא יסוד לאבא
כמ״ש ככונת תהלות לאל עליון ככצ כאן
ללא בשם מלכא עלאה לעעם כי כאן מלבר
כאשר כבר קבל לא המוחין גס למצל אבא
כנראה שםמהלשוןאשר ייתי למעלת ועול
כי כונת הזוהר נפרש הפסוק בסול הזווג
וידוע רלש בע״ח ש״ העקודים <לה ופ׳יח בי
אי .אפשר אל הלוןלהזלווג אםלאנקבל
המוחיךמצל אבא שילס הצל* לחיה ובבואם
המוחין למצד אבא אז נכנס היסול של אנא
בלא וממסשט ע י ה״סול בו ולכן קרא מלנא
עלאה ללא מצל מלכא מלאה יסוד אבא
המלונש כתוכו בתפנוקי מלכין ה״ס המוחץ
שהם תפנוקא אל הוי קצוות הנק מלכין
כנול יתיכ בעערוי ליס תייןעערין לדעת
דייקא בענורוי׳ ולא אמר בםערין כילוע
פהביעערין לח״וג לדעת הם אחסנתא ל/״א
1
1
עצמו כדין כתיב על שהמלך במסבו ו ? נ ל
מרש
שהם החיווית• וגס להויית כי? מה שמאירים
ומשפיעים הי״ג הכימין למטה הוא מנח
הי״ג חונרתי שהיי ה״״נ וליין לחיהיתי
מאירין אל ה״ינ נימין ימהסנמשבין הי׳״ג
נימין מאותם ה״״נ יו ליין להיחרת• וזהו עם
נקודות הכסף יקאי גס אל הי״ב נימין כלומ
תויי זהנ נעשה לך שהוא האית בנימין
כגם מה שהנימין עצמם הם מקבלים
מנקולוי הכסף שהם הי״ג חיוויתי בי משם
היא ע י ק י ההמשכה גם אל הנימי! וינק
א• נ־יקיק״בה
1
1
הוא ראוי לזווג לכן נייישה״ס יסוי לנזקי
שמעלה מ״ן מתתא לעילא כנלשהמלפלל
בסי מיין וזהו נתן ריחו כסוי הריח שעולה
ממסה למטלה שילס הכל! ולש נ י י י נתן
ריחו לא יסיל שלי ס יסוי יניקבא לאפיק
ביבאן שליס עלית כלן להזלחגא מיק
נמערוניתא * והנה שם בס* יאיי נ^יב
והרכ החיי לל ליא פ ג אמיו שמלשון זה
משמע כי נ י י י ה״ס ״סול י י 0ר א • ולע״ר
אין מכאןיאיה לינייהם כ• אדרבא משם
ראיה ליביי הרמ״ס זיל שאס כדבריהם
פסוק זה מי אמיו ע״כ ליל שהם לביי לא
מלקאמי נ י י י שפיחשו *סוי* וא״כ לא שייך
תחילת הפי ע י שהמלך במסבו הנדוש שם
בזוהר על לא אם הואמדנר בערו ועוד כי
מיקתק הלשון משמע להפךחוקאמילאפיק
נרנאןלא/לווגא ילק במערוניתא והלוא
היסול ררכורא אינו מוציא הברכות להזדווג
כי אם בה/יווג וא״כ הו״לל לאפיק נרכאן
בהזלווגא מ״ק נמצרוניתא ומיקאמ' לאפיק
ברכאן לאזחוגא משמע נ י י.מוציא הנרכן'
הוא הגורס הזווגוזה לא שייך בי אס ניסור
לטקבא שמעלה מיין וגורס הזווג מלש!שוב
ןי^נ• ה' ונא לילי פירוש ספרא יצניעותא
מהרב
ג
י
א
נ״ .־ שיר
1
מהרב הכיול האור המופלא ללי וראיתי שם
כי חלי״ת כיונתי לדעתו לעת עליון ולל
שםיי*ינ בעפלוי ואז ברית קיש פועל
פעולתו ומפיק כרכאן למשיוניתא וכל
מחלים הולכייאל הים ומשמ' לי ימיקאמי
לאדהנא מ״ק נמעהנ*ת להיינו מ ן היוצאין
0ל י ל י ה י ס ו י מ כ ז ע א י ב י י א ויסולא והס
מעיררים הזווג לאזמ-יגא מלכא נמערוניתא
והייני יקאמר נילי שהוא כיסוי שבה והיינו
כתן ריחו מלמעה למעלה כענין הריח ע״כ
הרי מבואר ני הרב לל עלה על יעתו לפרש
נריי על יסזי ילא ומכח הלקיוק חזר
ופייש נירי על יס!י הנוקבא מלש • מעתה
שיטוי־ הנתיב הוא כך שהסיבים הנוקנא
קיישא אשי היא אומית על שהמלך שהוא
מ$כא קדישא נאשר אני רואה אותו במסבו
מלא כלעובשלס ומעועיבמותין ומערות
שלו אשר נבר קבל אותם ואז כבר העת עת
יגייס בי יכול להיות הזווג אז נריי שילם
יסודי נתן ריחו שילס במייעליתרלןמתתא
צמו הריח דרך רמז *ינרליי הוא כמספר
תיבות הלא היסרי לנולנא עס הל תיבות
והכולל ג״ב אס תמלא תיבת נרי״י כזה נוין
י״ש ד״לתי״וי כלנ יעלה כמספר תיבות
הנקזלי צילן של״י
ח
י
ת
לו
השירים
גכורות גם אוי שהוא האס הס בחיי מ ל ו ח '
מלש ה י י ל ו ל ל כזוהר )יקרא:לצ״ה אשא
ימינה* ניב רלגשבניקבא נק'א*מ3#ח
הובאו י נ ר י ו שס בסי מי״מ לש י״א ע ל
שמלךמ״המ הקב״השקוא לאבמאבו ברקיע
שה״מ היעימלש נזוהר ילטיל *מיצי נע&יו•
כי כיון שדעת) שלם כי קבל המוחין ו כ נ י יש
מצ •אות זווג התלוי ניעת אשר מ2ס המשכת
הפת הזווג פברהי סיני שילס הנוק בצחי
הה'גבויות שבה מתמי שהוא כתימילי^שן
מלמםה למעלה באורשליסהגכורללהעלל
מין שנאמר וההר ג ז ע י באש וההר שה״ם
הנוקבא בוער נאש שהם הגבייו' לעללנלן
ולא מפני שאמר כגר תבין שליל קודם בי
תינתבנרלאו דגקא כמ"שמוהי"שיפהז*ל
רק הבחנה תכף מתמי
עצמו צלע״י שהיא כעת הזוהר פי
,
פקורי יכ״ז ע״ב על שהמלך
במסבו בההוא חברותא ותפנוקא ל ע ר ן
עלאה נההוא שגיל לזתים ובכי; ולאאתגלי
ואתמליייא מניה ונסקא בנחלין יריען נרו•
נתן רי \0יא ים כתראה דניא עלמא תתאת
בגווני! ולעילא וסליק ריחא עצאעלאה
כוי עיש י וכתב מוהררלולל הוכאולבי^ו
שם כס רלמ במסבו כי ההפיכה מורה על
מקום החירות שהם אייןאי הנק חורין נלכ
והבונה כי שהמלך הוא לא במ&בו ילג!
הזווג יא״וא• מקום החירות ולש נההוא
חברותא שילס חימר וזווג א ואי והעונג
והשפע נא מיסוי אכא אשראבאגר\עיז
ויסוד שלו כקישניל ואתמלייא מיניה• ־איממ
ונפקא ננחל״ן יייעאן שאימא מת&שפיצלא
כל קצ<<ת הנקי נחלין והכונה על שהמלך
שהוא לא מלא פונ עם שפע הנמשך מזווג
מסבו מקום כחירות שהם א״ואי אן נרדי
שיל 0יסוי ינוקבא הנקי ים בתיאה םליין
ריחא פנא שיל ס מ ל ן כלי להזדווג עם לוז
כיון שכנר הוא מלא עוב*1ןעוטרנמוחותיו
,
״
,
כי;ל היא צונת ר/״ל נמירש
1א£שר
רב* אליע/ר אומי על
שיימשך כ משב ו ע י שמלך נלהמ הקנ״ה
במסנו ברקיע כ נ י צ י סיני מתמי נאור
שנאמר וההר נ ו ע י באש ע״כ ״ ונקליס כי
רקיע נקי היעת י ל א אשר בו הישויות
יא״ואי מלש־בס' מיין ועיין נשי מ רשנ״י פ'
שמות וידוע כי עיקר הזויוגתלוינלעתכי
משם נמשכת העפה • עול נקלים כי הר
סיני נקי הנוקבא זבה ה גבורות גי־ סיני
מ ל ש בסי נלן ו י י ו ע כי כל עלית נלן היא
ע ׳! הגמרות וגם המין בעצמם הם הה'
י
,
1
,
יי
נ
והס
א
שם;
כ שחת
1ה8ייניי הנזק' כמש״ל וכתנתי זה לאסוקי
מסי מ״׳מ שפייש שהמלך על נינה ננמסנו
<9אנא ינריינמן ייחי שנינה נתחנרה
גאבא ע"• מלכות ואין י נ י י ו מתיישנין
הנמה טעמים חיא בי לא מצעו נשום מקו'
ג י ניגה מוחניה נאכא ע״י מ' ואס ה כונה
* ל מה שעולה נה נ ס ו י מיין הרי ת־ אינה
עולה לבדהכ• אם עם ז״א ולמה הזוהר לא
הזכיר את ז״א ועור כי נתחלה היא עלית
המ״ן ואחייב נעשה הזיוג ומהלשון משמע
שמפני שנעשה הזווג נא״וא׳ אח״כ נריי נתן
דיחנ ו ע ז י שאמר יסליק ריחא טנא שהנונה
שהיא מעלה מיין ולא שעולה היא נמול מיין
!עול כי הוא בתנ שם נשם הרח״ו ;"ל נרי*
אותיות ירי! והוא יסוד ינוק־ זא״כ היכן
מצינו כ׳ אימא נתחנרה עם אנא טל י ו י
יסויהנוקנא לכןאיןלנייו נראין כלל וגם
לפי מה מבחנתי הגהת הרח״ו ו״ל על הינת
גמסנו נראה כפירישינו כי נמסנו נרמזו
א״ואי שניהם
הלשון עצמו קונא כזוהר נראשי'
מן§
ל' ע״א אלא שנחחילת הלשון
היסיף יומי יצריך לישנז זז״ל ע י שהמלך
נמסינו נ מ ס מ לאת״שנא נמלכו תתאת
נרזא דההוא חברותא ותפנוקא כוי כמש״ל
מפרשת פקודי והכונה ע י שהמלך הוא ז״א
במסבו היא הניקבא וז״ש לאתיישגאננחי'
הזווג במלכו תתאה שהיא הניקבא ימיקאמי
מסמ לשון הסבה שהוא מקום החירות ולא
אתר כישיבתו הוא לרמוז שמה שמתיישנ
ננוקנא בנח הזווג הוא מכח אשר נתמלא
כל טוב ממקום החירות שהם א״ואי הנרמז•'
כלשוך מסכו כי ההסנה מורה על מקים
החירות וזהו נרמז לשון משני אנל עיקר
משנוקא׳ על הנוקנא ואז נריינתן ייחו
הוא יסיי הנוקנא המעלה מיין כמש״ל על פי
פקזיי וגם נזה עיין מ״ש נסי מ״מ שלע״י
,,
| י ן י ג י י ן מוויישנין*}} עלקלש^ ע״ש 71וק
קרש
) נ ( א ל יאמר ע י שהמלך נמסכו כאזפ!
אחר דימה ל/ה כי הנה עד נקי
ליא כמ״ש נזוהי תחילת סי 1אוא ער תאות
גבעות עולם כוי ע״ש וכן נכ״מ פי כראש*
זנה' ויחי ועיין נסי מיין גם המלך נקי אנא
כמ״ש כהקימילי״ת ררוש המקוה חיל הנינה
העליונה נר\ נית המלך שהיא נית והיכל
למלך שהוא חכמה כיי ע״ש ועיין נסי מ״ן
נמסנז ה״ס אימא כי שס ניתז זמסינתז של
המלך שמיאנא כמ״ש ז״ש ע י שהמלינמסנו
שהם דני• הנוקנא האימית עישהואז״א
כאשי הוא של 6־נמוחותיו שקנל מאותו
הזווג שהמלך במסכז שהמלך שהוא אנא
נמסני שהיא אימא ורמוז ;ה נתינת ע י
כמ״ש הימ״ז;"ל שס נפי יארא הונאו ינריו
נסי מ״מ כ׳ ע י היינן היעתח״א שנו הנ'
יסויותשל א״ואי ומניין שיש היסודי'וא״ואי
נ י ע ת שלו זו היא הוראה שכני קנל המוחין
מזווג א״וא* שליס המלך נמסכו י/״ש ע י
שהיא ז״א שנקי כן כאשי כנר קנ ל המוחין
מנחי' זווג שהמלך נמסנו שהס א״גאי כאשר
אני רואה אותו ננחי' זו אז נרד׳ שה״ס
יסוי שלינתןייחו עלית מיין מלמנו׳למעלה
כמי הריק העז לה מלמטה למעלה כמש״ל •
,
יאמר על שהמלך־נמסנז עם
)ג( א ל
מה שניקלק תיניריחו יהז״לל
נירי נתן ריח יה״נו שמעלה נח״ימ״ן ויזנ]
נהקדים מ״ש נע״ח ש' מיין פייג כי כשיש ניש'
מ^ות ימע״ה גורמים שיולווגז ז״ון פ״נפ
זע״י היא יכולה להעלזת מ״ן לגני מ״י
דדכניא ואם אין .בישראל <"0זכות איןכח
ננוקנא להעלות מיין שלה לגני נעלה כי אין
מיין עולין אצא ע״י נשמות התחתונים ולכן
כלי לזזוג צריכה היא לעלית עס ז״א למעלה
נא״וא׳ שמעליןאתו״א ןא"0כ מעלין אומה
והיא מעלה מיין יאימא זמזיווגין יחד ונמצ
,
גסעס ?י אין זווג 01נקי יק ע״ש א״ואי •3
עי
ל
א
שיר
פי׳
השירים
ע י שס עלו ובכחסמליכלן שלהם מזלווגין
כל גלש נמצא כי בזמן הגלות כאשר ז ל ן
מזיווגים במקום א״ואי איןהנוקבא מעלה
מ״ן שלה כי אם כלן של אימא כי לשעם זה
עלו שם כי עלייתם שם הוא בשביל גריעות
אמנם נזמןנ״המקכי לון מקומם במקום
א״ואי לשעם שלימותס הנה כאשר אז היה
הזווג שלהם אז הנוקנא היתה מעלה כלן
שלה כי עלייתה שם היא שלימות אדרנא
וכמעש לא היו צריכין למעשה התחתונים
כמ״ש נסי כלת ולל קולס שנחרנ נ״המק
ל א ה י ה פ י ח ל נ י ן ל ו ן והמיל היו פ״בפ ולא
פסיק זווג״הו וכמעט שלא היינו צריבין
אזלהתפלל כי לא היה בהם חסרוןולאהיו
צריכין אל תפלתעו כדי להמשיך מוחין אל
ל ו ן לזזוגם פ״בפ כי מען ל לא היו מסתלקין
והנה כתבנו לעיל
המוחין מה 0נלכ י
נשם מוהרילו לל על במסבו כי ההסבה
מורה על מקום החירות שהם א״ואי הנקי
חי י י ן לש הבלה השלימה בזמן שלימותה
הוא זמן שלמת המכלה שבנה ליהמ אשר
אז היו-מלכא קלישא ומשרוניתא כמקום
א״נאי עד שהמלך שהוא מ״ק במסבו שהיא
בחי ההסבה כמקום החירות במקום א״ואי
שעלה שם ואז גם אני נקראתי לבוא אל
המלך לעלות שם בי תיבת שהמלך כולל גס
למלכ ות שנקי מלך כאשר הנינה מאיר אליה
מ ל ש נשי •מי ישב"״ פ״ בראשית,מי.הא״ב
באות מיינ״ש עתה שעלתה במקום הבעה
שנק כ] וגם כנלש בס׳ כלן באות ה' ולל
המלך כלה ג*' א״לאילי רמז לת״תנקיאל
ןארנ״י מלכות ושניהם המלך גי' יאהל״ונהי
ב ייסרת ל אותיות המלך ע־׳כ הרי כי שניה
ל ו ן נק המלך כתיבה אחת וכיון שבזמן
ב״המק לא היה פירול בין ז״וןוהיה ניניהם
אחרית גמור לכן נכללו שניהם בתיבת
שהמלך ולש על שהמלך במסנן וכאילו
אמרה על שאנו עומרים במשכו במקום
1
,
1
ז
ההשבה ובחייו* גמקיס א ואי אז גרו;
1
לו
נתן ריחו כי נמצאו שלושה המה משיל• בזמן
הזה האחד כי נרדי שה1א בחיי כישור שלי
הוא לוקאמעלה מיין ואין צורך של עלית
לין של נשמות התחתוניס ואתגעודאחרמ
כינת[ בתמידות כיתמיל הוא מוכן להעלו'
מיין כנלשרש״י;״ל נפסוק נחתי כםןז כשדה
מוכן הוא אצלי ו ה״נ תמיד נתן כי לא פסיק
הזווג שלנו!עוד אחרת היחה שם כי המ״ן
אשר נרלימעלה הוא ריחו ממש שהוא מ"]
שלו ממש שאינן נמו אותו הזמן הקודט
שכאשר הייתי עולה אני במקום אימא
הייתי אני מעלה הללן של אימא
יאמר ער שהמלך במסבו עס
)ד( • א ן
מ״ש הרנ הח״י /״ל ונ׳איר
נתיב כי נרדי ילסיסודללא ונקדים מ״ש
בע״ח ש׳ לחשי הצלם כ״ הל אותיות צל ׳ם
הם מי כשהם המוחין נל״ר לתטנה ל*
כשהם המוחין בנולי לתכונת צ׳ כאשר
נכנסין המוחי; ומתפששין נז״א ו ל נחי
ואוהיות אלו כייס חליל מ׳ חכמה לינינת
צ רעת ונקי צ'כי עתה נקי הזי׳א מלך שהוא
בגייצ משא״כ קלים היות לו מוח׳ן והין
אימתי ז א נקי מלך והוא נהיות לו מוחין
ה נ ל צ ' גלשויתע הוא וכנראה מכאן ליכ
כי מוחין אלו באים ללא הסוד תגשפת כי
עיקרו הוא לק ואח״כ מתי ס פי ן ח״וכ ולעת
כוללח״וג גם ידוע כי נהתעוירות הזגוג
היסו ל עולה על הלעת להמשיך השפה
מזווג חליל העליונים הקודם ׳ 1זווג התחתון
ואח״כ הוא זווג התחתון ליסוד ליתן השקה
כנוקנא לש עי שהמלך במסבו שהם לנרי
ל א האומר כי על שהוא הדפת כמש״ל בשם
הרגלז לל שהוא המלך נמיש שהלעתילס
צ״גי' מלך ושגם בשבילו אני נקי מלך וזהו
על שהמלך כלומר על שהוא המלך או על
שהוא הגורם לשם מלך במסבו כאשר הול!
במסבו כי כנראני רואה אומי בהתפשגיותו
ןנתייקה נמקו 5הראוי לן נ י ג נ י נתכ;טן
המוחין
א י
!
,
,
,י
שמן
וו־
משחת
'ממוחין אן גריי שהוא בחי היסוי •$16נתן
ריחו בסול עלייתהריח מלמסה למעלה
שעולה היסוד ע י היעת בי• להמשיך מש©
מעיפה כי אחי אשי נמשכו וצתפשעוהמו'
ככל הלא אז השעה ראויה לזווג ועולה
היסול צגי היעמ להמשיך משם העפה
4
אפשר לפרש מאמר הזזהי יפי
1ו^ח
איח״מ הצלל <ו*י זה שנילירלס
•סול ללא כדעת הרנני הנלל לל וצקלים
מ״ש בכלח ש' חלג כלל עלב ו*לי כי ניעת
לז״א ישב עערין * ועול לעת תחתון
*:מכריע ־ ניניהם והבי 2עיי{ ממיל הם
נשארים ביאש ז*א ומה שאנו מלניים תמיל
שמתפשע היעמ נסור רלח ו ה״ג בגופא
י ל א ומשם יוצא יין הגבורות למק ללא ליעי
שלה אנו מרביים בזה היעת התחתון
במכריע בין נ עערין ואך לא עעיין
עצמן רק היעה שלהם נלכ * לס תאנא
בשעת דמלכא עלאה שה״ס היעת ללא
וקראו מלנא עלאה לפעס יסוי לאנא
ינק׳ מלבא פלאה אשר ממנו נעשה היעת
דלא • בתפנוקי מלבין הוא בחיי הלעת
המכריע אשר יתפשע בלק ומלכות הצק
'מלכיןוהוא התפציקא שלהם שהם השלג
קמתפשעים ממנו בהם יתיב בעערוי ילס
הכי עמיין י*שאיין בו תמיל ולכן לייקא
בעעיוי שתמיר הס שלו ואיים מתפשטין
וכאשר זי• המלכא עלאה הוא שלם בבי
עעריןוגם הימין המכריע ביניהם כ י י ן
כתיב ע י שהמלך במסבו כי כבי נתיישב
נמה שצייך שימצא בו ואז נילי נתן ריחו
לא יפיל שהוא יסול ללא לאפיק ביכאן
שממשיך העפה מן הדעת לאןרווגא מלכא
י קדישא נמערוניתא • נמצא שהוא הגורם
כי גלי עלייתו שס נמשכת העפה • נמצא
שהם לביי לא שמלני על הלעת שלו מכיון
שהוא בא ל 1נ סו ל תוספת
,
,
,
י
,
קיש
3ה(או־ •אמ5ע8שהמ3ך במסבו יומי.
4ז $כ* הנה נ ז ל י*קת לק״פ
ן ל ב בי״מ אמי ו;״ל ושכי<מא ממאה איהי
פית איומה אשי ל^־^לה עליה עול מסס
לשכינתא עלאה ל&יהו ח־רו נאמי לאיהי
שלעא ו מ י הקיב לית ישו לספרא אחרא
לשלצ1א'לא שטןולא משחית ולא מלאך ימות
זהעניןכי
לאינוןמסעיאלגהינםעליל *
י ל ו ע כ י מ ה שנק המלכות צרה הואי&צי
שנמשכיןאליהליגמצצגלך גי' פ״יועס
ה ה״ג גי' פד״ת והי גנויית אלו הס נמשכות
אליה מהביצה ני* לשמוי אותה מאחיזת
הקלי ובילשבשימ־רשנליפי ניאשלבמאמ••
י ב י חזקי ה כי ה׳ גנויות נמשכות מהבעה
אל ימלכו כל• לכפות אתהקלישלא •תאמזו
נמצא כי המלכות *•א
נה בוי ע״ש *
חירות מהקללמצי הבעה והנה ידוע כי
נ ע ת לצון זו;ג העליון י ל ו ן צריך שלא
מהיה שוסאהיזהאל הקלייח״ו ומלש ב/וי
פ מיומה קל״לגלאכלה בל ;מן יבעאן
לאעלא לה לגבי מלכא לחי־ווא לשמושא
אצעריך בלח שו כר/א גנגין ללא אשתנח
ביגל צעיהא רמז יסעיא בישא ולא •תינק
נהיה כל ע״ש נמצא כי נאשר המלכויהיא
בסוד חירות מאח זת סגלא שהיא הקלי'א!
יש מציאות הזהגמשא״נ קויסוכחירוישלה
מצר הבינה הנק חייות וכנר כתבנו לעיל
כי המלכות נקי מלך כאשר מ א י י ל ה הנינה
לש ע י שהמלך נמסכו שהם יברי לא שאלמ
על שהמלך שהיא המלכות שנקי מלך כאשר
מאיר בה הבעה ואז היא במשכו ננחינת
החירות ממלאך המות שהיא הקלי כיון
שנמשך לה הארה ממקום ההסבה והחירות
שהיא אימא ואז יש מציאות ה/חג כיון שאין
אחיזה אל הקלי אן נירי שהוא היםוי שלי
נתן ריחו כי עולה נגי הי עת כמו כריח
העולה ממעה למעלה כן היסוד־ עולה על
קלעת מהתא לעילא להמשיך משם העיפק
גוי
ג
י
,
,
״
1
,
,
,
,
,
,
ותשלים
3י*שיהיה הזווג משאייב קולם המימת כלי
שלא לתת אחיזה חייו
יאמי ע י שהמלך גמס^ו כי
או
ין*(־
הנהנויעביהיסול של אימא
מסתיים ,כחזה ללי א ומשם יורדות ה׳ בכורו'
ניסוי ללא ומשס כ״תנ״ן נדעת של הנ וקנא
,הסכוון כנגדו מאחרייו 1מש\0מתפששות
נחל׳ת נ״ה שלה ואח״כ מתקבץ הארת
כלזלותכלם נימול שלהואולכ בכחי* הזווג
היא מעלה אותס בנחיי מין כ מ י ע כל זה
מייושי הרב לל והנה המלך נקי הנינה
נמ״ש הרח״ו לל ע״מ הזוהר פ' שמות ל״ג
הובאו לבריו שם פסי• ת״מ לש על שהמלך
נמאבושהס דנרי לא שאומר ע י שהמלך
שהיא הבינה במסבו נמקו ס הראו• לכתפשש
ולהתיישב אשי סיום מסיבתה הוא בחזה
שלי אז נררי שהוא בחי׳ היסוי שלי נתן ריחו
כי הנה כתבנו כי הייח סולו מ״ן ו׳ככלן
סולםהילג ובין בהיותם באימא נקי מיין
ובין בהיותם במקנא כי א ולב מעלה אותם
בסול כלן וכשנתיישב המלך שהיא הבינה
במסבו שהוא כחזה שלי ותכף הגבורות
יורדות ביסול שלי ואז נרדי נתן ריחו שה״ס
הגבורות נתנם אל המקנא בי מיסוי שלו
ניתנים אליה ואח״כ מעלה אותם נשול מיין
שילש הריח וגס ריחו ירמוז כידוע כימה
שנותן יייסול־מהגבורות אל המק' הגא בחי
הארתם ולא עצמותם והנא כמו הריח שאינו
,
עצמות היכר רק הארה לבי
אפשר שתהיה כונת המלרפ רבי
מן״!
עקיבא אומר על שהמלך במסבו
עישמלךכלהמ הקב״ה במסבו ברקיע כבר
וישכון כבוי היעל הי סעי נלכ ונקדים כי
רקיע כ ל י ל ת י לא כמ״שבל כלןובלי״ת
פ כראשית גלפ ויעש אלהיסאת הרקיע
כתב כי יש נאמצע לא כמו רקיע בסוד
גשרפשא וז׳יס רקיע שבתון המים ומכאן
,
לח
ולמש? יצאה המקנא כוי ע״ש י וידוע
שבמקום שמסתיים היסול דאימא בפנים
י ל א שהוא בחזה יו •א שס מאחוריו יוצאת
הנוקנא נמצא שהלקיע אשי משם ולכושת
יוצאת הנוקנא הוא בחזה דלא והנה כ ב ו י
הי נקי הבינה בכלשבש' הבונות ל״ג לחזרת
עמילה ובנר כ^כנו כי הר סיגי נקי ך^וק•
ליש ע י שמלך כן״יהמ הקב״ה שהיא הבעה
במסכו ביקיע שהוא בחזה ללאשנתפקשה
על שם כנר וישכון כטל ה'שהיא הבינה־מה
שיורל ממנה שהוא 3חיי •הה גבורות על הר
סיני שהיא המק' !ישכון שם כי תכף יורדות
הגבורות מיסוי לאימא ליסוד ללא וניצנים
נלעמשלהנוקבאכנזייל
,
א ן יאמר ע י שהמלך עמ״ש בשי
)ז(
הבונות במנחת שכת ? י היא
תכלית כל העליות והוא כי ז״א עולה במקו
איא והמקנא במקום אנא כוי וזו יהיא
העליה האמיתית הצריכילהם באמת במבוא
ניחש אי״הר כהיותו נג״ע קגדס שחשא
ואיך היו העולמות נעת ההיא ודרוש!ה של
אל״הר הובא נשי מ רשב״י פי קמשייס וכתב
שם וזיל ולע כי עיקר מקום העולמות
ומדרגתם נאמיתותס הוא כן כפי הסור הזש
וכך הס המקום הראוי להם להיות *תמיד
והשעם הוא כי הנה לא צריך להתגלל
ולהיותו כמו אריך וא״כ צריך לעלות ע י שם
ומקום אייך צריך שיהיה מקומו של לא מ ל י
כן לא נעשה אריך ומקבא ללא במקום
אבא נו׳ ע״ש נמצא כי מקום האמיתי ללא
הוא עלותו נמקום אריך כמי מנחת שבת *
עוד נחב ש 0נש׳ הבונות כ<יבמנחת שבתאי^
בחיי ה/ווג לזיון בי לא עלה במקום א י י ן
והמקנא לאעלתהשסבי אםבמקוסאנא
אשר לשעם זה אין אומרים ישמחו כמלכוחך
בעמידה ימנחתשבת כוי ע״ש • נתצאכי
קויעשעלסן״א כמקומו האמיתי גיס בחי•
,
,
,
4
ג
הוווג
א
שמן
פשחת
ומווג < $0יון והמקנא היא מעלה מ״ן לבקי׳
וויגה עם "/א אמנם נאשר;"א עלה במקומו
האמיתי אז אין הנוקנא מעלה מיין לנח׳
ה4)11עםז*א כיי ן שכמי' הזחגאינו נעת
הסיא ;הי שאמרה עד שהמלך שהיא ן״א
מוסבו כמקומו האמיתי שהוי עלייתו נמקו'
,
קרש
א י י ן ע י ) ל א עד נכלל שהוא קוים עלייתו
שלי א; נרו• שהוא נחי' היסוד שלי נחן ריחו
מעלי מיין בלי להזדווג עמי משא״כ־ כעלייתו
במסכי ממש במקומן האמיתי במקום א״א
אז אין נ י י י מעלה מיין להזדווג עמו כ•
*
בחי'הזוזג אינו ו ד ו ? אי נייק דקכ״ה
*5
נע״ח ש׳ הירח סייג כתב בי
ן
ניסול מל הנוקבא נישמיןהכ״נ
5ותיות וע״י כ ן יש בוז ניסוי שלי .לקנל שם
8ת הטפה ולצ״רה אמנם מהב״נ אתזון
נעשים דלתות של נית הרחם שבאשה כי
ציית הילת צייתה <י וני מ״ין ב/ת ד
כי ה<י היא נאמצע הביזו״ין ומחברי' ו/את
י י היא ייעיק׳ן שאחורי הילת ואמנם
הדלתות שנרקם ה״ס /את הדלת שביארנו
ואות ה<׳ שנין בי גוו״ין ה״ס ציר הילת
שכל הילת סובנת עליו כי אין קיום לאותם
< וז״ין אלא נאותה ה<' שהוא הציר שעליו
סוכנים בי הזו״ין וצ״יר הוא גי׳ ש׳ שהוא ג'
?יין שיש נ אות ש׳ כי ביחס הבוק' נרשמו כל
הל קוי! שהם חג״ת ז/ה נמשך אליה מאזיז'
העליונים שהס יוגית צוית ש' זז״ס נ א י
הפיוה שריס )ליס היסיי שנה המעלה מ")
הנקי נאר ולא מ ר והוא עשוי נחפייה ולא
נולנו כענין יסור הזכר רק בחפירה שקוע
כדי לקבל שס נתוכ) טיפת הזרע ונעשה ע״י
השרים והנדנים שהם האמת היויקקיןנה
נ חותמן שהוא צוית ש' כנ 7ו/״ס והיה שד•
בצריך איית בצריך אלא נצירך כי היסוד
נק" ש י ״ י ש־ ל״י)נעשה ע״י הצירים שבו
ש ד י ב׳ הציר נקיש׳וי׳יי
ועל שסם נקי
הזא אותיות •"ד היי כי מן היריס העליונים
שהם הגיית מהם נטשה שם #ו " י שהןא
שי'"י וז״ס מקיש אדני כוננו ידיך י בחינת
הכוננות של אללי שי־,י§ הסלכן״ יןגה נ?י1
, ,
כ
היסוד שלה שהוא עיקר כוננותה נטשה ע״י
הידי 0העליונים כוי ע״שב ונש׳ האיות
"/ין פ״ז הירש הטגין יותי כי אלו ההג״ת
הס מאימא נ* ע״י הידיס לאימא נתקן
ע ז י בחנ שס נשי
היסוד מ ; קנא ע״ש •
העינויים פ״ב נ י נ הגייה:׳.לאימא יש ב״ו
ע״נרי״ו והס נגיי ע ן ך * ולכן מקגס
השיייס הס שס בה/ה ומהם יונק ;"א וכל
מה שיש נהג״ת יש בנה ׳ אלא שבחי׳ הגיית
הס רחמים ונקי שו״י ברפא כסוד נ י ן
ש ך ״ < ילין ובנליי ה 0ש ך ״ י נרגש בסוד
ואל שי* לפישהס ייתר לינין ע״כ * נ1וד
נקדים נ י צרור נקי היסוד לן״א צורר וקושר
כל לרגין ולבורא בנוקבא כמ״ש מנהרח״ו
"/לכלי״מ פיביאש׳ת ע״מ נטל צרור של
הרס ע״ש גס מי נקיהחסל כמ״ש מוהר
אייתי הו י י י א אברהם ואביהם יי״ס טיפת
היזסל המתגלה נפי היסול כמ״שמוהיה״ו
ז״ל כ ל פסיעות־! של אאע״ה וכייכ בע״ח שי
האונא' פ" י נ ׳ אניהס ליס החשלייהמתגל׳׳
בפי היסוד נמצא כ׳ צרור המר סולו הוא
והנהלסיצ
היסוי ע י נויפת החנןליס י
פיישנו ע י שהמלך נמסכו שאמרה הכלה
הכלולה בי נאשר היא מאה את המלךמלבא
קדישא מלא בל טוב מטוטר ובלם במווזין
ועטרות גלי או היא העלה מיין ע"׳ יסוד
שלה וזה! גיד• כחן ריחו בהש״ל ונ1הה היא
אומרת כי ע״י עלייתי .הח״ן נמשני התייר
טיפת החנןדיס וניתנו אליה וז״ש צרור המר
,,
ל
של'ס
שיר
א <3
לט
השירים
שלית מיסוי עם עיפת תחתיים של ח י י עמה גם כנשן סוד הגנומת ג״י אלהים
ייול״ין ש* וכנ״ן ג הוי״ה נ י י נ ו ע ג״כ נהי'
שהוא כלק הוא לי כי ע״י עלייתי הכלן ניתנין
יין ככלש נס׳ מ ן גס אשגק הגנויו' מוי!
ל' ייכלל סול המר עיפת החסלים על ילי
* ח י סול היסוד הצורר וקושר את דודי לי כמש״ל משם מוהרחייו לל 1יחע כי טלית מיין
ינוקנא הס כלי הכלי שסודו ה״ג מנצ״פך
ובאיזה מקום הוא נתינת צרור המור של
וגם המ״ן הם הה ננוחתגם מלאכים נקי
ילין נ ץ שריי
יולי לזה אמרה נ ץ
הלה נמ״ש מוהר פי כקודי יל״ב ע״א
שילש היסיל שלי שסולו שי ליי הנעשה גלי
הללוהו כל מלאכיו אילין תלין קיימי! לק״ימי
נ קוין לחג״ת סול הילים העליוני״ של אימא
תחות גופא למשען גופא עלייהו כוי פייס
אשר נס שם ש ד י מספר כ״ו ע״ב רי״ו
וכס׳ כלן גם מלאך נקי היסול נכלש כסיכלן
וע״ז נאמי ש ד י י נרפא להכין ולהורות
וידוע כי טיפת החסדים יורדת בליה ושס
?זילס יליס העליונים חג״ת של אימא אשר
נטחנת כי להעם;ה נקי שחקים ומשס יורדת
ו ל ה י ו ת ם רחמים השם שרייי אשר ש 0הנא
־*־גיסא והם כישמות ביסול שלי שם יל״ןצרור אל היסוד וגותגהאל הנוקכא בסוד הזווג •
מעתה נבוא לכונתמיללכ• הכה ידוע כי
המר של לולי היסוד ע 0החסייס
.
כל מה שנמצא נזה העולם הנא דוגמא של
האמור וגס ילוע מכ״מ נ י
ל*3 /
מעלה ולש מה המור שהוא נגלה ז כשם
עליית מלין גורס ייילת המייל
שהעור ננלהז אינו מוציא ריחו כי אם כלי
ואפשר כי זו תהית כונתרלל בילקוט ולל
האורנך למעלה המוי העליון סוד החסל
רבנן פתרין קרייא נאנרהם מה המור אינו
שהם אברהם סוד עיפת החסדים הודיע
מוציא ריחו אלא גלי האור אף אברהם
מעשיו העוביס שילם גילוי ויציאת החסדים
הולי׳ מעשיו הטוני'בכבשן האש בין שד״י
הנקי עונים מן היסוד הנק* ולכ טוב ככבש]
פי מתווך ואמצעי
ילין שכיה מותאם •
האש עם כבשן האש שילס הנוק כנכומתיה
ניניהם בין שנינה למלאני׳שנאכלוירא ו י ר ן
שסודם אש כי ע״י כנשן האש שהיא־המק'
לקראתם ויראנשכינה ויר״ן נמלאניס גלב
בגבורותיה המעלין מ״ן וגם הם עולי; כסוי
ונמריש גייס נין שרי ילין שהוא מותאם נ י ן
מיין גורמים ירידת ההלל שי• י ס החס דינו
שכינה למלאך שנאמר וירא וירק לקראתם
שסודם אברהם אשי זהו צרור כמר הנאמר
1ייא בשכינה וירין נמלאך ע״כ • ונתנ
ככתוב נמצא כי ענין אכרהס עם כבשן
מוהר״ש יפה לל כין שכינה למלאך לריש
שיי כנוי לשכינה כאילו מילית לגושה וכנוי קאשה״ס ייילת נלד דחסדיס על ידי <1*7
לגבורות ועתה מהרש סדר ירידת המ״ד אל
למלאכים שהם המשפיעים השפע נעזלס
הנוקבאהיאך הוא לזה אמרו בין שדי ילין
מאת ה* כשדיים שהם כלי ההנקה עכ״ל •
שהיה מותאם בין השנינה למלאכים שרלס
ולפי זה תהיה הנונה נ י ן שלי לשרי שהיה
ל ה הנקי מלאכים נ י שם •ודלת ככיפה
אביהם אמצעי בין שרי יגוש שהיא השכינה
ונעחנת ומסנלשת שם ומשם ניתנת ׳ 1הנוק•
לשדי רפא שהם המלאכים *א שלפי לרכינו
ולפי גייסת המדרש למלאך הוא שיורית
יפויש הפך מוהרש״ילל י האמנם צ״ל
עיסתהחסליס על היסו ל ומשם ניתנת א5
מה קשר יש ענין אברהם לננשןהאשעם
הנוקינמצא נ י אנרהס שילס טיפת החסל״״
עניןאנרהס עם השכינה והמלאניס כלי
הוא אמצעי כין המלאכים שילם ג״ה ו ג ץ
לקשרם כפסוק אחל כי הלא נל ענין וענין
0ש;יגה שהיא סגוקנא או נ י ן המלאך שהוון
היה נזמן אתי אבל לפי לרכינז יובן והעני!
הקור
א
•
,
,ז
שדי
,
,
1
1
,
19הנס
נכשןנק׳ 0ס1#ת ששה נעל? ?נש
יא ׳מטן
משחת
השכינה שהיא המקנא ן ו & ה
^ ת נ מ לעיל כ• שיי ביגשגוא בנילי׳ושיי
כרמא^וא בחג״ת ויסור הצוק א הנחקק
ונתקן)!* ׳ החגי״ת הוא שדי נ<קאני שס
נרשמו ונחתמו החג״ת נמצא אנרה £שילס
גדכת החסיייהוא אמצעי כין־שיי לשלי לין
שיי ניגש שילס הכילי לב״ךשלי נרפא
£ה*ס היסוד לנוקכא שהיא השכינה שנאמר
דרא ו*ח לקראתם וירא בשכינה שהיא
מתעוררת להעלות מ" 1ויי־ן כמלאכים שלא
הנ'ה כי רצתה טיפת החסדים שילם הילל
לירי נ ל ה כיי להתבשל ולהתציזן שם כיי
ליריולהכתן ננוקנא או וירא נשכיל שמעלי
מיין ד י ז במלאך שילם היסוד לירד שם
טיפת החסרים בסול י ל י כלי לינתן בצוקי
נמצא כי מפסוק וירא ו י ר ן כלפי שתיהן
שאין המייל יוריין עד שיהיה עלית ללן וגם
קדר ירידת הכלי סנמשכ״ם לנילי ומשם
ב
,
ניתנו אל הנוקבא
אמיו ס 0נילקוס א י הוצא
1]/ר
בשםיבי אחא א י ן ל ך ח ב י נ ע ל
האשה מןצרנרהמגרוהינןהיא מלינתובין
שייה כלב והכונה כמו שאמרנו ב׳ צרור
י*מר ה״ס כיסוי עם עפת החסלים ולש אין
לך חביב על האשה העליונה שהיא הנוקנא
קדישא מן ציור המגי שה״ס היסוי עם
עפת החסדים שזהו החניב לה סן הבל כי
היא צריכה אליו ננחי* הזווג כלי למתק
את גנורותיה והינן היא מלינמו ני! שריה
כלומי נין שד״י ה' נ י ן אותה בחיי שליי אשר
נמשך אליה מן ח י שהיא אימא סול ה'
ראשונה שנשם שילס היסול שלה אשר הוא
שי ליי הנעשה ע״י חג״ת ילים של אימא סול
הי כי שם הוא שלי נרפא ומשם נישמו
ניסויה שם מליצתו את הצרור המר וא״צ
שיעור הכתוב יהיה כך כי אומרת הנוקנא
צרור המי שה״ס היסו ל עם החסליס לולי לי
שהוא הלנר החבינ לי נ״ 1שיי ילי! שם קיא
הצינה שלו
,י
קרש
אמיו שם בילקוט צ ח י הצנוי
עו1
י״א שהיתה שנעה שורה נין גי
הניוביני וצלנק 5צ1תיר הקנ״׳ה לחזוי למקום
שהיה לגתינ וירכיב על ניובלמלך שקרחה
על*ו אשתו ו6צגם עליה והיו לו שני ננים
מיינה ולפי שהיה בלבו לחזור נעל עמו
י
אחל מן הנניס ואהל הניח אצלה כלכ
והנה ע ץ חאה יראה כי כמאמר הזה לנו*
אתר לוצוהעניןאלו הברונים ואיך הוא
שלקח האחר והני0האחל והלא משנחרב
ב״המק אין גס אחל ועול איך הוא כי מעני
שלקחהאחל הוא שיש ב$בו לחזור ואפגר
שחילק!־-ביניהם ואישלדרבו כנה ולא י ח* י
ואפשר שיונן כהקליס כלש בזוהר פ* שלח
לךקנלנ ע״אתריןכרובין להנה ר כ י נ נ מ ו
קב״ה ותן יומא דאגניז יוסף מאחר ונניז
תל ואשמאר חל לגני בנימין הילל וירכנ
על כרוב ויעף כוי ע ש ופירש שס בסי מי־מ
נשס רבו מוהליא אזולאילל כ• כי כרובים
הם מטיפ יסנל״ל אגציז חל כי נזמןשמנז
יוסף מאחיו וננימין היה משמש נמקלס
יוסף שנס הוא ק1ישו מהלבורא אגניז חל
הוא מכלצ14ע4ו נאמ וירכב טל כרוכוינ1ף
שרכנעליו לא ומנזואשתאיחד לגבי בנימין
הוא סנליל שהוא נגל בנימין וכאשר ימצא
יוסף חזר מט״ט למקומו י אמנם נגלות
המר הזה נגנז מגיע לגמרי ולא נשאר רק
חל שהוא סנד״ל והיינן ההוא רוחא דשנק
נעלה בה והוא משמש במקום שניהם כי
מוריד מ״ל מחמת ששורשו מהרנורא ומעלה
מיין לפי שהוא בנ1ל כוי ע״ש ובפיףצא דף
קמ״ל בי מט״ט וסנליל מעוררים מייל ימיין
ללון לש שהיתה שכינה שורה נין ניהנחבי'
מט״ט וסנל״ל שהם נסוי יוסף וננימ־ן זה
מוריד מ״י וזה מעלה מיין עייל שאמרו מוהר
ויצא לקלג ללברחל אולייתתרי{ צדיקים
והכי אתחזיהא שמטה לנין תרין צדיקים
יתנו לעלמין לנתינןצליקים ירשו ארץ צדיק
.לעילא
ב
,
י
א
ני׳
שיר
ם
השיחם
^עיל'וצדיק לתתא צלזק לעילא מניה כגזין מקעיתלשץקשד כי היא מקושית נ מ ו י
מ י ץ עלאיןצליק לתתא מעיה צנעא נגק' שהוא הנצח והניא ראיה נ י מור נקי הנ<ח
׳מייאלגני לנויא נתיאינתא שלים צדיק מסי צרור המורמדקאמרצרורהמורמרי
מסםרא לא וצליק מסערא יא כמה רדנורא נלמד שהוא הנצח נמוד איהו ננצח למ;מ
לעילא יתיב נ י ן תרץ נוקכי הכי גמי בוק' מכאן נ י צרור המר נקי הנצח אמנם לפי
י לתתייתכא נ ץ תיי צדיקי מ ל י יוסף וננימין מ״ש כי מור נקי החסרים וצרור קירנשו
תיי צליקי נינה! כלכ ולש שורה נין שני קשר א״כ צ מ ר המר פירושו קשר וןחנןיים
הכיונים כמו יתנא ני|תיי צייקי י אמנם וא״כ צ״ל למה הנצח יקיא קשר החבלים
בגלות לא נשאר כי אםסני״ל והואהמוריר :בשלמיהיסודשייך לקרותו צרור המי צגנשיל
ללי והוא המעלה כלן ומנין שעתיר הקנייה מסנ* שנו יורדים ונכללץונקשריינל הקתלי'
שהוא לא לחזוי למקזס שהיה דהיינו להוריד אנל ננצח שלא יש נ ו בי אם מסי״אןוי
גלל הוא נעצמו נתיך הנוקישהוא המקום כנודע למה יקרא צ מ ר המר קשר החסדים י
שהיה מוריל נו מ״ר בתחלה גלי התעוריו' )לכלל אפש׳שהוא ביין י עפת החסיייהיורלת
מכלערכתינ וירכב ע ל כ ר ו נ שהוא מע״ע בנייה וכעחנת ומתבשלת שם ואח׳כ גזת7ן
לצולך שהוא ז״א שסרחה עליו אשתו היא אותה אל היסוד • נמצא בי גס כנ*ה ״ש
שכינת עוזנו רחל אמנו והסרחון שלה אינו קשר החסרים לכן נקי הנצח צ ח י המור י
אלא מצמו וכעס עליה ילס הגלות והיו לו וא״ת גס ההול יקיא כן וא״כ הללל.צרורי
שני בניס ממנה הם מע״ע וסני״ל בסול יוסף
המור * יוכן עללש נשי מ ישנ״י פישת
'ובנימין כני יחל וכן מגלע וסנל״ל קהס ל ו ן ניחשיתמ' הניצנים חייל וקול התוי לאני! ס
•
יבריאה הם נ נ י נגקבא לאצי' ולפי שהיה הי׳ לנתיב ישרצו המיםלמעבל תוליין
בלבו לחזור ולהגדיר מייל בסוד הזווג נעל
הנה יום ה־ הוא כנגד נצח קוד חרץ
עמו האחי שהואמט״ע המעורר הכלל וגנז!
בעי[ שמבשלץ המיס העליוניםלחיו'
אצלו והאחר שהוא סנר״ל הנח אצלה כסוי
; ר ע לממכר תולרין ולכן קראם תור כנלל
1וחאלשניק נגחה וממה שאנו רואים שגנז
תורי;הב והם ב כרוביינגקי רביין יעלמ'
מצלו אותו המעןרד הכלל מוכרח כי בלבו
ואמר וקול התור ולא וקול התורין כי המיס
׳לחזור ו להורי ל לדל ביאס לא למה גנזו
העליונים אף עייפי שהם מתננסיס בנ<,י1
אצלו היה לן להניחו אלא מוכיח ממה שגנזו
והוי עיקרם בנצח שהוא מצד הת״ת הימני
!ירכב על בחב הוא הוראה כי עתיר לחזור והמיס התחתוניינהוי שמאלי מצי ההילצן
אל המקום שהיה ושיעור הכתוב כך שאומרת
והנה יום ה ירמוז לנצח והוד כלול ננצח
השכינה צרור המר לולי ליממה שצרר וגנז
כי ני אלו לעולם הס נכללים כל א' נ ח נ י י ו
את המעורר את המוי שליסעיפת החסדים ולא יפררו כי הם תרי פלגי גופא כנ^ט
שילס הכלל רולי מוכרח הוא כי הלי יחזור
ע״כ • נמצא נ י לענין נישול העפה
לי ובין שלי ילץ
מים עליונים של הזכר נתכנה הנצח ז1יו
וההול אל מיס תחתונים רנוק ולכן^אמר
צרור המור שהוא הנצחלענץ העפה של
יאמר צרור ר מ י ח ד י לי כי
^
)ב(
הנה בת״קונץ ימ״ה אמרו חסלי הזכר כמו וקול התור ולא אמר ציורי
ועול מקשית כןור ציור המור חיי לי ולא המור כמו שלא אמר וקרל התורין כי בחי*
והנה
נצח כל ע״ש ונסי מ"! והכןנה כי לריש ההול נתקנה אל המק' כאמור *
מינת
ו{,
,
1
,
,
,
א
שמן כ
יויניו יזייהואצייון>הו"ל כיד״ושל יניי
הואל״ו של הליל <ל״י של מ י י היא הי של
הול כנולע ב״ יש אות הי נציגי ךי< •
נמ* 6כי מיניו ח י י ׳ימח אל הלי * *"ש
* י ו י המור כי גונתה לספי נשנה הנצח
ולכןספייה נשנחז וקראו צרור המור
מפירושו קשי מחסלים כ• שם יורלת טיפת
החשייילהתנשל * ואם תאמר ולמה אמרתי
צ י ו י המור על הנצח לנל והלא טיפת
החשייס היא יוילמ להשנשל ננו״ה וא״כ
הו״לל צרורי המור ב• שנים הס נ״ה ״ עיין
אמרה לויי לי כלומר נ• לולי הרומז אל
ה ג ו י הוא לי כי ההול נתננה לי אל המים
התחתונים שלי ולכ; אמרתי צרור על הנצח
$נל והוא בי] שלי ילין אותו קשיהחסליס
(1חר התנשלו שם נ ץ שלי שהוא היסיל שלי
כמש״לשסילין ״
) ג ( עור יומו* בכאן רמז סול !.מלאם
אפשר ואם כעיני הי יכשר ״ כי
הגה לפי האמת הטפה מתבשלת נזןניהם
נ״ז״האלא שההולכלול ננצח ונמו שידים
ר.יב ;"ל שס • נמצא כי צרןר המר הוא
ח מ ז אל שניהם נ״ה הפנימיים * וקנה מ ל ע
צי כאשי הנזק׳ עומלת מהתות ולמטה נ י ן
בהיותה בכ חיי אנ״א נין בהיותה פ״נפ •
הנס החב״ל שלה הס בנגל ג״פ עלאין
ינה״ישלווחג״ת שלה הםכנג' ג״פ אמצעי
זנה״י שלו ״ אמנם הימול שלו מסתיים
*סיום הת״ת שלה והתחלת היסול הוא
גגגיהיעתשלהאשי היטת שלה מקומו
הוא בין הכתפיים בשליש העליז ןלת״יו שלה
נמצא שיטוי קומת גופה כשיעור היסו ל
שלוופמ״ש נע״ח ש׳ תיקון הגוק׳ פ״נ כלל
*"ג וכאשר תשכיל צ״וי ןת תנין הי הצרור
המור נתון נין שליה ממש י וז״ש צרור
המוי דורי לי אותו הצמר המוי של יולי
הוא מאיי לי והיכן נין שיי ילין • ו
ואפשר
ג• וו מיןיה 1910ר!מאמי הנ/״)
מחיו
ק ד ש
דני הונא נשם רני אחא אי] לך חביב על
האשהמןצרור המרוציכןהיאמלינתו בי]
שליה * ו נ י ן שדיה נפשטיק והבוננהו
והינלא א׳יש
.
) ל ( א ל יאמר צרור המר חיי ל•
בהקלי© ילש נשי הבוממ לי!
לפסח )ליל והנה הה •ש נה לציורים אה
כי כאשר
סול ר״ו ואם סול ד ׳* *
תקנל מת״ת שלס ן יצטייר נה סול ליו
וכאשר תקנל מיסול לנל נלי השפעה
מילת אז היא לחם עוני ויצטייר כה סול
ל י י .ולש לי אבלו אכהתנא • ולפי שיסוי
הואכל לנןאמר נלדנפיןייתי ויכול לומר
שהיסנר העליון שהיה עני ורענ ללחם
ולא היה מקנל מילת ייתי עתה ויכול ויזחננ
ע 0מלנות נסור טיפת היורלת מן המוח
דרך סוט השדרה שהוא לית נסוד מימון
כוי ע״ש • נמצא כי הב־ ןווגיס נרמזיס
ני״ו ול״יוב׳ בצירוף הוא תיבת חליי *
והנה אמרנו כי צרור המןר הבונה היא
קשר הסתיים שסולם טיפת ה ל חסייס
הניתן הליהנסול הזהג ניסוי שלה אשר
זהו אומרה נין שלי ילין ומוכרח הוא נ י ו ן
שהוא טיפת הה חסליס הם מסול ןווכ
העליון של ליו ולכ כי ה ל הסלים הס
נמשכים מהדעת לרך חוט השליה שהיינו
הת״ת אל היסוד משאייכ נזווג ל״י שהוא מן
היתול לבד בלי השפעת הת״ת כי מם אינו
נותן לה הי ססדים י ק ממס שיש ניסוי
וניסול אין נ ו הי חשליס נ י אס כאשר
מקבל אותס מלמעלה לש ציור המר
שילסקשר טיפת הה' חסליס הוא לי בנח••'
מזווג של חליי שלס היתול וגס עם
השפעת הילת• ובאשר אני מקנלת צרור
המי שילם הילח הוא מוכיח שהזזוג הוא
מנח״ הזווג העליון לל״ו ג*נ המזדווג עמי
וזהו חי״י לי ו נ י ן שלי שהוא היתול שצי
,
,
,
1
1
״לי!
!
וי<ג?
פ׳
א
,
השיחם
שיר
פא
המר
ציני
סמי קלייא בקטורת
שם כתחילת המכין נ ת נ )"/ל
לחנה
אלו י״א סימנים שמתנים נה היכן מלינים
עודירצה ביאור הא לחמא פ י י ל אחרונת
להם נ י ן נדי הארוןנלכ ״ והבונה כי הנה
שמם הנקי לחם ענינחסרוןהלננינשאין
נולע נ י קטלת ילס מיין סמנים הננררים
מ*או העליון מקנל שפענקיעני והיא
מהחיצונים כ ל ש כסי מ' ן גס ארון נקיי!
נק לחם-עוני כמל״א כי אם הלחם אשר
יסוד רנןק׳ הנה ארון יכרית אחן כל האל
הוא אוכל והיא היתה נג^ות מצרים עם
לש כי צרור המר הוא
ועיין ב ל ל ן •
אניותינו ומשפעת להם נ מ ל א עמו אנכי
בצרה • ולש די אכלו אנהתנא בארעא סול הקטרת שילס ה ל ן והיכן עולין אלו
הלין בין בד הארון שילסיסול מוק׳ננודע
למצרים נלכ • עול כתב שם נל*ג כי
כי שם כיתור מוק' עןלין הניצוצות כסוי
נליל פסח היהזווגא עלאה ללון ע״ש •
נמצא בי כאשר היו ישראל כמצרים היה ל ן זוהו שאמר הכתוב בין שלי ילין *
הזווג נ נ ח י ו ונליל פסח שיצאו ישראל וא״כ שיעור הכתוב יהיה כך בי היא אומרת
כי מה,שאמר מדי נריי נתן ריהו כ׳ ה־סור
ממצרי'שהיה זווג עליון שהוא בבחי' ר י
עולה עד הדעת וממשיך טיפת החס״יימלי
ונשלם דור״י ״ ואפשר שזהו רמז רלל
גלי צרור המרשהוא הקטרת שסולו עלית
בילקוט ל א צרור המר לולי לי זה לילה
ל ן שאני מעלה מלי לי דודי משפיע ונותן
שלקו הבכורות נלכ • וילוע כ• כליל פסח
אותה הטיפה ד ל ל לי ובאיזה מקום של•
הוא שלקו הנכורות וניחן לה הצרור המור
הוא עצית הצרור המי שילס ה ל ן .לזה
סוד הילת שהיה סיד הזווג והוא נסול
לול ׳ שהיה מזווג־ כעליון ולנ ז אמרה נ י ן שדי ׳ליןוכלש רב• ״והנן נ י ן
)ה(
או
ירצה צרור המור לול• לי לקשרו נרי הארון שליס היסוד של הנול •
^לך
כ ל ש למעלה כי שיי ל ס היסוד של הער\
עם פסוק הקולס לפי הפירושים
?ס הוא הלינה לצרור המר סול הבלן
שפירשנו בי על שהמלך במסבו הס לברי
יראה לקשי אותו עם הירך שאממ
^0
לא ונדלי נתן ריחו הוא ענין עלית היסוי
עד שהמלך במסבו שמייר על זמן
עד הדעת להמשיך עיסת החסיים • ועל
בית המקיש כי אז לא היה פסיס זווגייהו
זה באה תשובת שכינת עוזינו אם הבנים
ונרוינתן רירןןכי תמיל היא מעלה מ״ן
שמחה בחלקה ואומרת צרור המור מ ד י לי
בלי העסק ועל זה אמרה צרור המור
צרור שהוא היסול כמלל סול נרי״ הנז'
המור מה שממשיך מהמוי שלם טיסת ה ל חדי לי כלומר המור שלם טיפת הסמלים
לנחי' ל ד כיון שאני מעלה ל ן בל•
חסלים הנמשכים מהלעתלולי לי י לויי
שהוא לא הוא נותן אותו לי ובאיזה מקום הפתק ג ל המר צרר וקקר אותו לול•
שהוא לא לי כי תמיר קשור הוא להשפיע
הוא נותן אותו לי על זה אמרה נ י ן שלי
ל ל ל י ו נ ת מ י ח ת נ י ן שיי ילין ודוק א ל ק
ילין שהוא סוי היתול שלה כלש למעלה •
לקלה
גו( א ן אפשר עם ל ש בילקוט ליוחנן
י
ז
,
י
<!,
״
,
^
ך^לן
א־שגל הבער י דורי לי בכרמי £ין גיי
יווס הכ״מ כי ה״ג מנצב״ך
גמקכיס ןניתגיס ניס! ל ה<וקכ$
** 38מ *81
מלטשות אותה כלי וגממכיס אליי מן י ג ע ה
וז״ל גע״ח ש' מיין עי״נ לע כ׳ מתחילה
לקת
שטן
א
משחת
5קח /״א ל ה ו ל ן שהוא כללו׳ רןחא י נ ג ו ה
לנינה שהוא ל הויו״ת פשוג*ת גי׳ ל ן והס
ל ו ג שנלעתישל! והחסרים מגדילים גופא
ד ל א ואלו הם לצורך עצמו ו ה ל גבורות
נשארים בישול שלו כן׳• נ א ל כ בביאה אי
נותן לה ה ל גבורות כוי ונשארים אלו ה ל
גבורות נהבבחלרוחא והוא הכלי המעלה
ע ו ד כתב שם ב ל א
•
כלן כוי ל ש
כיי הנה ל נחי' יש נעלית ל ן אחת היא
ב0״ ה ל ן בי ה׳א ע נ י ן הכלי של הרחם של
*׳מאשה בדי לקבל בתוכו מיפת הזכר ובתוך
מכלי הזה יש ל כ כלן שלה ובלי זה נעשה
ג ל י ידי 0העליוניםינינהשהם ח ל ג שלה
שיש בהם עשרה אצבעות וללס הי אותיות
מנצפ״ך ככולית והס יורדים שם למעה
כנוק ומנשים כלי הנחי' ה ל היא ההוא
רגחא לבגווה כי א י ן כ ח ה ל ן ל ה ת ב ר ר ר
ולעלות שה מעצמם ז1א ל י חד רוחא ייהיב
נה בעלהוהוא דם ל ן ו ל י שם זה הוא
״
1
עלית ה ל ן לגבי בעלה כ ל ל ש
כתב שס בשי הירח ל ג כי ה ל ן
עוד
שביסוד הנוק הס ל ג מ נ צ ל ך
5קבלה מאימא ופש<< 1הוא כי כל הגבורו'
שמקבלת המק'הם נמשכות לה מ צ י אימא
כ 0ל ע נ י עיערא ?גבורות היא מצל אימא
נמצא בי בין הכלי ב׳ן הרוחא בין ה ל ן
שכל בחי* אלו סגים ל גמרויהס נמשכים
מ צ י אימא אל ה נ ו ל גס כ ל ס ליס עשר
הליות ד ל ו ג י י ע ת גי' כ ל ם נ ל ש בלי ת
שילש על פסוק כרם היה לשלמה גס עי״ן
וילוע
ג י י ל ל סול היהוילת ג״י ק״ל •
כי ננוק' ק ו ל בחייהזווג אין בה רק ילגהי
מוילתשהם בגי׳ עי״ן • אמנם ל י י בחינת
מזווג היא מקבלת היחסיים שילס ל ה ו י ל ת
אחרות ואז נמצאים בה כל העשרההיילת
י ה ל ג שהם בגי׳ כ ל ם • והנה ב ל מאמרי
ו ש ל י ל בראשית מי ה ל ב נאות ג' כתב כי
,
ח
לל הוא^ןמןהגלזתגסנל $ר /ח ע ל צ י ״ ;
קדש
שככר נןרע כעם אחית ועמה צומח מאליו
כיגננא ליז עייל נגנתאאנל הזרע עצמו
ממש יהיה בתוספת* ניקרא גייילולאולר
והוא בגי סוב כמל א אמרו צדיק כי ע ו נ
ובזוהר וארא דכ״ז ע׳ינ אמרו
ילכ•
אשכול הכפר דורי לי אשכול דא אימא
מעתה נבא £בונת הכתוב
עילאת •
כי הנה אחר שבפסוק ע י שהמלך אמרה
נדרי נתן ריחו כי היסוד שלה מעלה מ״ן
ושעל י י י זה צרור המר מ ז י לי שקבלה מייד
עתה כונתה לפרש מי הוא הגורם אליה
להעלות ל ן ומה הם ה ל ן אשר היא מעלה
וז״ש אשכול הכפר כיהנה אמרנו כי ל י
ה ל ג נעשה כחי* הכלי ייסוד שלה ו ה ל
אשר ע״י ע ולין ה ל ן
גבורות ל ס הרוחא
עצמן ל ס ל גבורות והם נמשכין
והלן
והנה הלגבורות
אל הנוקימצר הכינה •
הס נרמזות בתיבת הכפר כיהנה הס ל
ו ל ס ל הוי״ות
כ נ ג י ה* של ל כ פ ר
ל של
אשר בהם ל אותיות כ נ ג י
אותיות מנצפך
ל
ולס
הכפר
גי' ל ר ד ה נ ל ר • נמצא כי בתיבת דהכפר
נרמזו ל ס הה׳ גבורות בנגי ג* בחינות
שהסהכליוהחחאוהלין ובלם הםנמשכיס
מצד הנינה הנק׳ אשכל לש אשכל הכפר
כלומר כי על ידי ה כ פ י ש ל ס ה ל מ ו ר ו ת
הנמשכין מאשכול שילס אימא הוא מה
שאמרתי צרור הער י ו ל י לי ג ה ו א ב מ י י ה ל י
של דודי לי ו ז ל ש יודי לי ןהכונה על מה
שאמרה מקודם צ ת ר המר יולי לי כ י הלא
ל י הכפר ש ל ם ה ל ג הנמשכיןמאשכל
ש ל ס א י מ א לי בכוחם אני מעלה ל ן ל י י
מרומא וגם אותם אני מעלה נ ס י י ל ן וא!
על ידם לויי שהוא ז״א משפיע את המייל לי
כי גם כלי הגטרות כבר נעשה בי בהיכלי
לקבל בתוכו כיפת הלחסיים ועל ידי זה
כברמי ע י ן כי בכרמי הוא צירוף ל י כר״ם
והכונס
ועי״ן הוא בגי ק״ל י ל הוי״ות
1
!,
,
,
צ
כי
ני־
א
שיר
השירים
כי מה שעל עתה לא היה כי ב• אם ליין
אחל ידלג גימל ק״ל עתה שקבלתי גס את
הפסלים שהם עוללהוי״ות יש ל י כ ל ם
שהואבגיעשיהויות ללוגללעת י ואמנם
דעו וראו כי כל זאת ההמשכה אשר נמשכה
לי אינו בבחינת סול לילבלנל שםדו אור
ןרוע שכבר נזרע פעם אחרת וצומח מאליו
י ק בסוד גליי אותיות גי״ל בתוספת'
שהוא עיפה ממשית כ׳ מ מ ן שלמה סיהיא
י
באשלמומאןהזווגממש
,
כ׳ ז י ו ימז דלל בילקוט
וא£שר
אשכל זה יצחק ׳ שנכפת
נאשכל גלג המזבח גלב . .כי ידוע
מ ל מ כי יצחק ילס הילגהנמשבו'מאימא
ועיי; בלי״ת ל וארא ו ב ל ה ל ל תולדות
גס מזבח נקי הנוקב' כ ל ש בל המקילה
ולש ^ * צ ל ש ל ס הילג הנמשכין מאשכל
סול אימא ונבפת לגהמזבח ילס המקל
כי שס נמשכות הגבורות •
) ב ( א ן יאמר קרוב אל האמור ע ל ס ב ל
מחייל ברכות כבר הולעתיך ענין
אומרם לל נשים דעתן קלה וזה הוא בהיות
נ ו ל ללא מאחריו ״ אמנם בהיותם פ ל פ אז
הברכה שמקבל לא מאימא עילאה הנקל
כרכה לצורך נוק אז אין הברכה ההיא
קלה אמנם יש נה לעז שלם בו נמצא כי
כתתו לה כל הברכה והארה הזאת אז
אינה ברכה קלה אלא דעת שלם נותן נת
כו ע״ש • ו י מ ע ב• ל ש נ ל מ שמוק
לעתה ק ל הכמה שאץ נלפתה רק ל ג
ילהזילתיגי' ק״ל ואם כן בחזרתה פ ל נ
!!לעתהשלים ,הוא שכולל ח ל ג כ י בחזרתה
ס ל פ נותן לה החסי״ס ליכ • והנה ב ל
<לן בתבגי״ל ג״׳עלבהםהחלג שבישול
והנה
וכולל אותם שם אהו״ה גייסלב *
אחר שאמרת צ ח י המר לולי לי כי כ נ י
,
י
1
,
מ
מב
קבלה החסיים כי זה מורה בי כנר היא
פנ״פ אמרה אשכול הכפר יורי לי כלומר
כ י ל י י מה שקכל מדי שהוא לא מאשכול
הכפר שהיא הבינה ונתנו לי נעשה נ כ ל מ י
בלומי ל י כר ם ש ל ס עשר הוי״ות גל כלים
משלב מקניס שלא היה בי כי אס עי״ן
אחל גי׳ קייל ל ל מ ח ת ומה הס אלוהיי
הויו״מאשר הם בי לזה אמרה נד״י אותיות
גי״ל שהוא גי* עלב שהם כללות החלג אשר
|!
הסבי עתה כי היעת שלי שלם
יאמר אשכל הכפר ונקדים ליש
או
)ג(
ב ל ח שי המוחין פ״ע כי בהיותם
זו״ןאנ״א בשוה אליו אז האיר ב ה ב ח נ ת
הגבורות י ל י ן שהםמאעזאזננסייישגכנסים
בה ה נ ל י ללוחי מקבלת עצמות הגבורות
ד ל ן שהם מאימא כי בתקלה לא קבלה רק
הארמס ליי לא וגם מקבלת הגבורו'ילה
שבישול לאבא ו א ל ב בחזרתםפ״נפ:אס לא
גדלה כמג הו אז הזווג הוא מיעקב ורחל
כוי אמנם כשינגילתבמו הלא לגמרי ל ב פ
כי אז הזיןי הוא ללון כי א״א להןמוג ללון
אלא בהיותם שיה נשוה לגמרי כמוהו ואז
היא לוקחת נחשדים י ל ן ו ג ם החסדיירלה
כי לא יש לו איואי כוי ע״ש ו ב ל הכומת
ד ב לעמיל בקונה הכל כתב מה היא הבחי'
שלוקחת מהחסרים דאבא ילל בקיצור האור
שקים לעולם הנה מא נחינת יסוד אבא
אשר היה מאילמסוף העול ועל סוסו שהוא
נ פ י היסו ל ל ל א ו י ו צ א הארתו מפי היסוד
אוי גלול מאל *אח׳ כ גנזו הקלה לצליקים
ר״ל נמוך חיסול הנק צליק ושם מתלבש
ונגנז כמוך היסוד ללא והנה כאשר יוצא
אור מזה היסוללאבא כלי להוציא ננגדו
פרצוף •עקנ ככו^ע אין כל האור ההוא שלו
יוצא להיותו שנגנז שם אמנם נשאי נתוך
היסוד ל ל א במנין ל ו נ גנוז שם והם
גנוזים לצלייךס שהם צדיק וצלק ל ל לצורך
זווג"/א הנקי ישראל עם י ס ל ^ ׳ אז יש זווג
מנח׳;
ג
,
,י
,
,
א
שט? כ שחח
מנקיי ח״וג לא״ואי זוהו הטעם שנת״א' כי
הזווג של ו״א שהוא ישראל עם רחל הוא
וחג עליון מאי ואינו נטשה כ׳ אם ניוס
השכין ע״כ ועיין נסי מ״ןנכנזי אור הגנוז
נמצא כי מנתי'אימא לוקחת הנזקנא בל
הה״חוכל הה״ג אמנם מנחי' אנא לוק*זת
בלהה״ג ומכח ' החסדים לוקחת טו״כ אורו'
וכע״ח שי הנקוייס פ״א כתכ כ׳ עין הוא
נחי' החכמה ונזוהר ויחי יל״י ט״נ ר׳ יוסי
שאיל לר' שמעון אייל זאגייה או ויגל או
ויגילו 3בן כולהז רתנינן ירזא יחנמתא איה?
אמאי במלה לא בכילהו איקו רזא יחכממא
א״לכגיןלאיהו מלהיאת״א כגי״מליל״ת
בלא פירולא והאי איי.ו ר;א דחנמתא מלה
דאת״א נשלימו כיזא יאתווןהכ׳ איהו כד
אינון נחכמתא אבל י' בלא ג' לאו הוא
בןלימו וכן ג' בלא ל' דהא יא ב יא אתקשיו
גלא פרולא כ '1ואע״גלאית י' לזמנ״ן נ י ן
גי ליי לא הוי פרולא וכלאיקישורא חיא
זע״למלהיא הכי היא ודאי רזאלחנמתא
ע״כ ו י י ו ע בי רןא יחנמתא ליס ימול אנא
וא״כ נמצא כי במקום שיש ג״י ירמוז אל
האיות ׳סול אנא ז״ש אשכל הכפר בלומר
מאשכול שליס אימא אני מקבלת הכפר שהם
הת״ג במש״ל ולטעם כי עצמות הגבירויאלו
מקכלתס כנסייה ע:*-אימא כימה שקבלה
ממגנורות ע״י ;״א לא היה רק הארתם
ואי("צ בנשירה שנכנסין הנה״י יאימיבתוצה
מקבלת עצמותם ע״י אימא לכן כינה אותם
לאימא זאמיה אשכל הכפרב• ע"׳ אשכל
שהיא איאא קנלמ׳ הכפר שה״כן הה״ג וזהו
כיוחלה ואח״כ לזרי לי כלומר ואח״ב הוא
מה שאמרתי צרור המר לולי לי שהם
מחסלים אשר נותן יולי ל׳ נבח׳ החוג כי
נם אלו החסייס נמשכו אליו מאשכול שהיא
אימא אנל כיון שהם חלקו ואני חקנלתס
על יי 1לכן אני מכנה אותם אליו ואומרת
,
,
חל* צי זיהית שיעור ק?תזנ כןמא?2לקת־א
קדש
לויי גבס
אימא הבפי שהם הה״ג וגל!
הה' >יחסייס הבל הוא לי או יומי השיג!
אשכל הנסר לזרי כלמהשמקנל חיי שהוא
ז״א מאשכלהכפר שהיא אימא שהוא ה״ח
וה״ג הנל היא לי ניחן לי וני״י זה נמצא
בכ״רמי נ״י כי״ם כ׳ נמצאו נ י מצי אימא
הה״ח והה״גשסזרם <' הזיזית גי' כר״ס •
אמנם ואנזא אל הע״ין שה״ס החכמה כחיי
אנא ח״ש עין קנלת• מצדו בתחלה הה״ג
שהם היהזיו״ת גי' ק״ל כמספר עי״ן הרמוזים
ג״ב נתינת עי״ן כי לכן ממה אל אנא
כ מ ו עין לימי; אליו ואל מה שקבלה ממנו
וזהו בתחלה זאח״כ נבחייהזונג קנלתי
הנה החסיים שלו אותו אןר הגנו; כ׳ טו״ב
הוא כמספר גל״י שהכי הטי״כ אורזת אשי
היו גנו;׳' נישול אשר סוד• ג״כ גי״ל ולהודו*
בי בינתה על אורות רזאלחכמתא הייינזוי
אנא לכן אמרה בלשון גלי בי בל ג״יו הוא
רזא לחכמתא כמ״ש בזיהר ונמצא כי מצי
אימא ביי ני״ם שהס כל ההיית והה״ג ומצי
אנא ע״ין גלי עיין לה״ג וגלי מהחיךים
ונא הרמז על נכין כ׳ ע״ין גד"׳ גי' קמ״ו
כמיןפר ע ב חכמ״ה עס הכי תינות לרמוז
על אנא שמולו חנמ״ה ושס ע״בליוי״ין ״
,
,,
י,
אל• י א מ י אשכול הכפר רולי לי כי
הנה נולע כי א״א לז״ון להזיוזג
אס לא שיקנלו המוחין מתחילה ינחי׳המוח׳ן
שלקם מקנלים אותס ע״י אימא כנולע נמצא
שאימא היא הגורמת כחי׳ הזווג לו״וןוהכי
איתא מיהר בשלח ימ״ט ע״נ נשעתא יהא*
נהיא עמיקתא רכזלא נגיד ונפיק על השמי'
כיין כלא בחייו)מטרוניתא אתעטיינמלכא
כיי ע״ש זיייע כי נהיא עמיקאה״סיסוי
לאימא נעל השמים הוא ן״א ןכמ״ש הרח״ו
ז״ל שס ע״ש בסי מ״מ ואמנם עיקרהזווג
שלם יז״ין הוא כאשר כבר קנלו ג״כ המוחין
רחנל אנא שהוא הצלם יהיה כי אז הוא
י
ד
ןוןג
א פ<•
שיר
השירים
א?* להוציא נשמות וכמ״ש נעיח שי העקויי'פיה וסייח ו י י ו ע ב י נ ל בחיי צלם כולל עשר
הויו״ח ועשר הויו״ת ה 9בגי' כי״ס גם •רוע
ג* אבא ליס *' ישם הוי״ה הכולל כל עולם
האצי׳ וכבר כתבנו לעיל בי אשכול הכפר
אימא ז״ש אשכול הכפר לולי לי כ׳ אשכל
הכפר שהיא אימא היא הגזרמיכ׳ לויי לי כי
לויי שהוא ז״א מזיווג לי כ׳ על ידהגמשכין
וניתנין אליו המוחין וכאשר נמשכין אליו
המוחין יש בחיי הזווגמשא״כ קוים אמנם
כל זה העיקר הוא בכרמי עין גלי בכר״ם
שהוא במספר עשר הוי״ות לכללות הצלם
של <' שהוא אבא וזהו בכרמי עם כרס י'
שהוא אנא אשי סולו רמוז בעין גי• כמש״ל
כי ע״ין הוא נחי' החכמ' וגס גדי ב׳ אותיו'
ג״י ר?.ז רזא לחכמתא ואות *' רומז על
אבא וגם עיין ג״די כמספרע״ב חכמ״ה עס
הבי חיבות שרומז על אבא שהוא חכמ״ה
וסויו ה1א שם ע״ב ועול נרמז בתיבגיבכרמי
עין גלי בי הנה ר״מ ב״כימי ע״ין הוא ע״ב
שה1א אבא וכן ר״ת ע״ין גיילי הוא ע״ג כמספ'
חכמה שהוא אבא בי אז בנזא זה הצלם
אז הוא עיקר נחי' הזוונ שלם של לולי אלא
של&עס כ• הצלם למוחין לאבא באים
מלובשים תוך הצלם למוחין לאימא אשר
בנלי׳ שלה ע״כ אמרה בתחילה אשכל הבבר
שהיא אימא גורמת כי לויי לי ב׳ היי בחי'
המוחין לאימא הס הנראים ונגלים והס
הגורמים שיוכלו להכגש בו בחיי המוחץ
לאבא ולכן בתיביהבפ״ר נרמזו הנה״י לאימ
כ• הנה תיבת הכ״פר הוא כמספר תינוינצ״ח
ה״ול ויס״ול לאימ״א גס נצ״ח ליו י ׳ס״ור
סייג ה 0כמספר הכפ״ר ע״ה ןילוע בי שם
ז
סייג סולו באימא
.
א ל יאמר אשנל הכפר יולי לי
)י(
ב הקיים מ״שנע׳׳ח שי תיקון
הנוק' פ״ב כלל ך' הנה כל האברים נצטיירו
ונעשו נכ״וג אותיזתגנןלע גין<גוג>ו^5
מג
מן האותיות ולכן הארת הכ״נ אותיות ^כורין
שמהם נצטייר עצמותו לצורך מסו עצמו
גזןקנצו ניסוי שמ ונעשה כלי זהה" אותיות
מנצ״פך היתרות הזכרים הם המ״י עצמן
שננתנך פ* היסוד שלו שנעשה מכ״ב אתוין
שלו והם ה׳ חסרים וכוי ע״ש ונשי סנת״א
נמצא כ* גם הה״ח סודס מנצפ״ך והם נגי'
פייר ויווע כי הה״ח סורס הי הוי״ות ונהי
הויו״ת •ש כי אותיות והכל רמוז נתיניג
הכפ״ר בי אות הי היא כנגי הה' חשייס
והם היתוי״ותאשר ה הס כ' אותי!'כנגד כ•
שלכ״פר וסודם הי אותיות מנצפ״ך גי־ פייר
דכפ״ר נמצא כי הכפר ה״ס רמז הה' חנזיים
וכבר כתננו לעיל כי נתינת דויי נרמזים
ביזווגים האחי הוא כסוי *"7שליס זווכ
היסוי נל• השפעת הת״ת אשר זהו נסור
ספיחי' כמ״ש שם הימ״פז״ל בהגהותיו שהוא
; ר ע שכנר נזרע וחוזר וצומח מאליו וזווכ
הבי הוא עליון נצייר י״י שת״ס זווג היסור
נקנלתו הטפה מהת״ת שיןרריהספה מהמות
לרך חוג! השירה וזהו זווג ממש שנותן לה
טיפת ממשית ובי;ו וגיס אלו ימו/יינתיגוו
לול״י כמש" ל גם עי״ן נקי היסו י כמ״ש בפי'
התי'תקין!'ע״ש ״ וכבר כ ת נ מ ל ע י ל כ י
כאשר גננא לא עאל כגנחא נקי אור זרוע
כ׳ כ נ י נזרע וחזזר וצומח מאליו וזה ממש
כמ״ש נםול זווג ציזר ל"׳ וזהו בסול ג״ל אנל
ה/רע עצמו ממש יהיה נתיספת יי ולא
ג״י והוא נגי' ט׳׳וכ •• והנה ח״ל אמא•
אשכל איש שהכל נ ו והבונה על ׳סווכמייש
מוהרח״ו <'ל טמ״ש נזוהר תרומה קע״פ
ע״נ חלונא רביעאה כיי אשבל הכפי נ״ב
נגר יסור אשכל איש שהכל נ ו יי' ע״ש בסי
מ״מ י מעתה כבוא לצזנת הכתוב היא
אמרה אשכל הכפר אשכל גה״ס היסול איש
שהכל שליס הה' חסדים כ״א כלולה מעשר
בו השפיט ונתן ל׳ הכפר שליס הה' חסרי©
הי והם הי הויזת שבהם כי אותיות והס
חתרנים
יא
א
שטן•
יא־""
מתייניס לשו י היותם ה׳ אותיות מצצס״ך
למשפי פייר היי פייר והכל הכפר י וכאשר
נתן לי אלו הליח מוכרח כי י"1לי ל׳ כי גם
הזיינ העלין של ל״ו הוא לי כי הריבכרמ״י
אותיות כ״יכד־־ם שליש עשי הויו״ת יחוייג
דרעת הס נמצא) נ י ממה שנתן אשכל שליש
הישול־ הכפר שליש הה' חסי.ים וכיון שיש
ב׳ הה' חסל׳ס מוכיח כ*׳ מה שהשפיע נ•
ע י ן שליש היש<י הצקיע״יןהואננחייגי״י
בתול יי' שליש הזרע ממש 3הם הה״ח
הנמשכים מהלעת לרן חוט השירה שהוא
דלית אצ ה־שוי אשר זהו זייג נציור א
אשר נגזנוג זי .נמשכים בי הה״ח משאי׳ב
כציור זז!ג ל״י כי 6ס לא יש ביוי־ה״חרון
י.זא נשוי ג״ל שכנר נ ז י ע יי11זי וצומח
מאליו ננח>׳ ספיחים וא״כ מוכרח כיון
שנמצאו נ י הליח ג״כ זה מורה כ׳ ג 0הזווג
העליוןשל צינרי״ושהוא זווג ממשועיפה
ממשיית הוא לי
מרשי
מ ש ח ת "
)ה( ^ ] ) ך ירמוז אקבל הכפר וויי־'לזמן ני׳ון
המקיש כיי כן אמרו נילקיגן איי
ישמעאל אשכל היפר זה נ״המק ורענין ע0
מש״ל כ•בזמן-ביהמק עלו ז״יןנמקו' ליןאי
ז״א נמקים אלא ויחל נמקיס אימא ן״ש
אשכל הכפרשהיאאימא שס חיי לי לויי
העלה לי שס וא״ת והרי יוייהוא למטימאימ'
והיאך העלה לי שס לזה אמרה נכרמי עין
מ י כלומר כי גס ח י י מקומו בכרמי)נין גי*
צכרי״ם גזליסי״ס עשרההוי״ות של<' שהוא
אנא אשר שייו למון ג״כ נע״ין גי"• כמ^יל
שם מקום עליית לול• ולכן העלה לי נאשכול
הכפר שהיא הביצה !נרמזה עליית רחל
כמקום הניצה נאשנ״ל הנפ״ר כי הנה
השלל הכפר גי׳ תינ״ו נמאפר חיבות יח״ל
ל׳יא עו״לה אייל מק״וס הב״ינת עם
3׳ כוללי' וכן נימז עליית ז"א נמקוס אנא
בתינ1ת נכרמ״ייע״ין גרי' העול־ם כמספי׳
יוי״י ע״ולה במ״קוס החכמ״ה ה״וא אבי־א
עס נ" כוללים וליק אנ״ק לקנייה
1
ד נ ן ^ מ רעית* מכד:ןהעע:ך• יונים
כפל הצן יפה ובן למה בראשון ,ואן האוחת ההס המגוליס מאיריס נה
על
אמר רעיתי ואפש' ירמוז לס״ש ומיפ״ס אותה ע״כ וכן בשי הפ:ןו תהלים
גשימירשב״י פ׳ בראשית מיריחזקיה כי ע״פ מציוןמכלל יןפיכתנ נאשר ציו; שהיא
ג י בחיייש אל המלכות האחת היא נקודה היסוד נקי מכלל יןפי שהוא כלול שנכלל*
גו בל ההיחסדיס כי ע״ש הרי מבואר כי
מפכימית שנה והיא נקי רעיה כי תמיד היא
זגאחחתא בחדוותאנמו אימא עלאה ונחי׳ היופי הוא נ א מצד ההנןדיס ג 0נגיע כ•
הנ'היא רחל מלכות החיצונה העומית עיניס נקי הח״ונ גי ה״ח הס ה' רוי״ות ג•
מהחזה ולמהה כו ע״שנ ובשי הנוגות עי״ן וכן ע״ין י של הל ג נמ ש כנ״מ זייש
נלחש שעד התפלות כתכ יטמס שהזכיר הכן יפה שהס לכרית״ת ישראל לגת זומ
הכתוב היופי ברחל כמ״ש ורחל היתה יפת נקודה הפנימית ההוא אמי לה הגן *פה
האר ויפת מראה ולא בלאה הטעס הוא רעיתי כלגמר לגמי' העליונ' שלן הנקיועיתי
לפי שלאה היא למעלה נמקו כסוי האורות הנן יפה נתמ״לגת כי כיון ש0נו כ&חחתי
אבל רחל היא למסה מן החזה אשר שס הוא נחדהתא תמיורעיס דלא מתיישן ותמיד
אגרות גילוי החסלי' בתון!'יא כי שס נסתיים אני משפיע נ ן חנןדיס א״כ היופי הבא
קיסנל קצ אימא המלניק ומכסה את מחסלי 1מצדס הוא אצלך תמידי ולעולם הנן יפה
אכל
ב
י
1
1
ז
כ
,
!1
א
שיר
פי׳
מד
#נל לבתי :החיצונה שלך כי אינה נקי רעיה
הנך יפה כאשי עיניך שהם עין א* לחסלים
זמין ולחי מכוח׳ הס נזוגאצלך כמו היוני
ילאמתפרשן מנן זיגייהן הכי נמיכאשר יש
לך הזוג של הל עיצי״ם לח״וג את יפה כי
לפעמים אין לך רק עין אחי דננורות לנד
זעד׳ן לא קנלתהארה מהעין נישל החסלי
וחסר ממך נחי' היופי אשר הוא נ א מצדם
,
,
*אמר קרונאל מאמו' עמ״ש
)נ( א ל
נש׳ הפסוקים תהילים ע״ס
מאיון מכלל יופי ןן״ל כנר הויעמיך כי נ '
מוחין חו״ב דרחל כוק יז״א נעשים מ ל
וזסידייהממלין המתפשעין ננלה ל'7א אמנם
אייןזההוא נעשה עד אשר ירדו כל הה
חסרים אל היסוד רז״א הנקי ציון ויוכללו שם
וז״ש מציון פי׳ כאשר צינן נקי מכלל יופי
שנכללו נו כל הליח אז משם הופיע והאיר
אל הפנק• הצק אלהיט לתקןנהנ־ מותין
דילה מן־נ" החסדים מו״ה אשרי רדתם שם
זמשם נתפשנ1ו כהוכתקכו נה נ ' מוחין עייכ
והנה־עעיס הם נחי' חו״נ כמ ש נשי הפסו
משליע״פ עיניך לנכח ינישיע״ש וידוע כי
ח״ונלא מתפלשאן וכחיא שייין ומליש ח״ונ
שנפרצוף עצמו כליש נש׳ הפסוקים פיוירא
ז״ש הנך יפה רעיתי לאותה הנחיי שאת
רעיתי הנך יפה כי תמיד את מקבלת ממני
החסדים אמנס לנחיי החיצונה התחתונה
שלך כי אינה גק׳ רעיתי הנך יפה מצד
עיניך •יונים עינים שה 0הח״ונ שלך שתמיר
הס כאחדות' נמו היונים דלא מתפרשןמנן
זוגייהוומצר ח״'ונ שלך הנעשיימלחסלים
המגולים דנ״וה אחר רדת שם למהההארת
כל החסרים הוא אשר את יפה כי לסעם
היותך כנגר החסליס המגולים דנו״ה אשר
מהם נעשים הח״וכ שלך את יפת כי אותם
מחסלים המגולים הס מאירים בך ומיפיס
•
אותך וכמשיילמש• הכונות
,
,
,
זז
,
חשירים
בי וו־היא כונירזיל נילקוש
1א8שר
הנך יפה רעייתי י במיןן
צילןה הנך יפה נגמילות חסליס ונגייס
כי צלקה נקי הה חסליס כמ״ש נע״ח ש מ"ן
פי״ל וזיל הצדקה שנותן הצליק לציקהס
מחסלים הנק" צדקה עור כתנ נפי' פרקי
אנויעל משגיעלל דנרייתעולם עומד.על
גמילות חשליס כוי הוא החסד ולפי שעיקר
העמדה שלה אמו נחג״תשלו */לא כגליי שלו
שהם פמכין דיליה על זה לא קוריד החסר
עצמו אלא גמילו נמו ויגמול שקלי והחסר
שנחסיהואיומא רבלהו שעל יינהס צומחין
ומתפשטים החסדים נכליי שלו שהם עיקר
עמילתהחהו גמילות חסייסעייכ נמצא'כי
גמילו״חס־יס הוא האחת החסיזייהמתפשע/י
נכה"* אמנם צדקה הוא ה ל חסיים עצמם
ז״ש הנך יפה רעיתי נמתן צייןה עם מת]
צדקה שליס ה ל חשיי׳ עצמס אשי אני נותן
לך' לשעם כי את רעיתי הוא אשר הנך יפת
כימצרס הוא היופי שלך אמנס אל הכחל
התחתונה שלך הנך יפה מלשאת יפה הוא
נגמ׳לות חזייה עס גמילות חסדים שליס
האמת החשיים המתפשטים נכל י שלישהס
ננח׳' גתילו' הסייס ולא החסד עצמו הוא
שאת יפה כי להיותך נמקנם החסלי המג?לי*
דגלי* הם מאירים כך ומיפין אותך אמנה
יופי הרעיה הוא נעצם
י
,
,
,
י
י
!בטלרש
רכך יפה רעיתי נמלוין
עשת הנך יפה נמצו״למ
תעשה ע״כ ואפשר שרמזו אל מה שנגדע כי
מצות עשה הם נחשדים זמל״תהס נגנורוי!
כמ״ש נ הקימה ש המצות ו כנר כתנמ לעיל.
כי היופי הוא נמשל מצד החסליס ופליייין•
פ׳ ויצא כ ל ני רחל נקי יפת מרא מהננוח*
שמאירים נה ז״ש הנך יפה כמ״ע עסימצות
עשה שהם החשייס הנך יפה נמל״ת עם'
מצות לא תעשה שהם נח״ הגבורות ושניהם
על
ג
,
י
1
א
שמן משחת
טל וחל בי היא יפה ביןמצל החסייס בין
ולגל הגכויות כי מהב' כחיי לח״וג נמשך
היופי אליה ואליה יימחס״ת יפ״ה עיני״ך
ימי״ם שהם הכ״ס שהוא כמספי אר״ני
ג נ ו י ע ושם זה הוא ברחל
0^1זה נוכל לפיש שיעור הכתוב
)ג(
באופןזת בי תיבת רעיתי קאי
נפניו ולאחריו וכאילו אמי הנך יפה יעיתי
יעיזו• הנך •סה יא״ת למה אמיתי כפול
קנך יפה הנך יסה לוה בא כמתי•! עיניך
יונים בי כמו היונים שהם בבח זוג כן
עיניך הגמשבים אליך הס בבחי' זוג עין
החי מהארת הייסייס ועין אחל מהארת
הגבורות וכיין שמכל אחי ואחו נמשך
היופי אליך נ4ל בן אני מקלס אותך בלשון
ונפול הנך יפה כנגל היופי למצי המסיים
והנן יפה כנגי היופי שמצל הגנניות •
,,
אמיו שם הנך •פה כמילה הנך
יפה כפייעה ע״כ זאפשי שרמ/ו
כ י מ ה נזלע כי ע״י כריתת הערלה שהוא
המילה מתגלים עי אורית יחסליס שהם
הזג׳ הסלים לנ״ה ובייש יחסי ית״ת משא״כ
קולם המילה ביאיןהחסליםמתגליןלפטס
חפוי הערלה שה״ס קלי' נגה שלא חתאחו
בחסיים וכשנביתה משם חתגלין היזסייס
ואחייב ע״יי הפייעה מתגלה גם שליש העליון
יחסל לת״ת ונמצאו ג' הסייס שלמיימגיליס
נמ״ש כל זה באורך נש׳ המצוי לך לך ובע״ח
שעי האונאה וכבי כתבנו לעיל בי היופי
נמשך ליחל מבתי'החסייס המגולייהמאירי'
נה ומיפים אותה ז״ש הנך יפה במילה עם
המילה כי ע״י^מתגלין החסיייומיפיןאיתך
יושא״כ קייס הנך יפה בפריעה עם הפריעי
שמתגלה הש״א לחסל לת״ת ונמשך ממנו
עוי יופי
ירמוז מ״ש ע ז י שס הנך יפה
)\"*\]/
בסוכר .קנך יפי .בלולב
קרש
ואתרוג כי ידוע בי בונת הסוכה היא
להמשיך המקיפים לחסיים לאימא לרחל
ובוגת הלולב להמשיך אליה החשלים־ לז״א
ו״ש הנך יפה בסוכיכינמשבין אליך המקיפין
לחשל׳' לאימא ומיפין אותך הנך יפה בלולב
ואתרוג בינמשכיןאליך הרוסיים שלז״א
ומיפין אותך כ• היופי הוא נמשך מצל החס'
כמש״ל
יאמר הנך •פה עת״ש שס
) ר ( אל•
בשי ה כ י נ ו י נלחש ש ע ף
התפלות על מי הסבא י פ משפטייעילימתא
שסירתא ולית לכע״ינין כ׳ הוא מלניבעגין
יחל נוק' ח״א כי היא נקי עולימת' שפיימא
כמש״ה ורחל היתה ״פת תואר ויפת מראה
אנל לית לה עיינין לפי ששיעור קיוותה הוא
מהחזה ולמ0ה ל;"א ואין בנגד' נחייהעיגים
יז״א כלי להמשיך מהס אליה נחי' עיניס
ג״ב אנל לאה יש לה עינים נפול ועיני לאה
רכות לפי שמקום לאה הוא,למעלה נמקים
יישא יו״א אשי שם יש בחיי הטינים יז״א
ומשם הולכת האיחס ונמשכת נלאס אשל
היא כנגים ובורא ר ו צ י בה נחי' עיניס
וכולא? כי זה
ולא ברחל בוי ע״ש ״
האמור אינו בי אם בהיות רחל מהחזיולמעה
לז״א כי שם אין במיה עיני "/א אבל כאשי
היא שוה אליו שהיא כנגי עיניו ולאי שיש
לה עיניס כי נמשכין אליה מעיניס 1ו״א
*
שבנגיה כמו לאה ואו עיניה שלמי0
ונילקוה אמרו רייא יונים מה יונה ממה אף
ישראל תמימים להקנ״ה בל • נמצא כי
יונים פייוש בינתו הוא תמימים ז״ש הנך
•פה רעיתי בי החתן מספי נשבחה ואומר
לה כי כאשר אתה בנחל רעיתי שהויכאשי
אתה שזה אלי כ׳ אז שייך לקייתאותך יעיה
כמו אימא שנקי יעיה על היותה שוה לאבא
הנך יפת נעשית יפת ואין בונת׳ לשנח
אותך באשי את כנחי' יעיתי בכח היופי
קתם שןוא מצל החסדים נ י לנחייזת היופי
הנ!
י
1
,,
א
3י•
שיר
מה
השירים
הנך יפה מבלי היותך ננחי' רעיתי כי
תסתכל נ ו ננחי׳ הדינים שהם הנק* עןנים
מקודם אפיצג בהיותך מהחזה ולמסר* שאו
שהסנה עי סנהדרין הנקי עיני הערה
איןאתה בנהייועיתי הנך יפר* מצד החסדי
שהם הדיינים העליונים ע״כ והגה יונה ינק*
המגולים אשר היית עומדת כנגדם כי ע״כ
טיפה זרעיתלננה כיונה נמ״ש כס׳ מיין
ק י את עולימתא שפירתא ועליך נאמר
ונלי״ת יונה מסי נוע״ח והכה ידוע כי הטסה
ורחל היתת יפת תאר ויפת מראה אלא
היא הי חסליי ולכן היא לבנה נסור החשד
היופי שאני משנח אותך כאשל את בבחינת
והרחמיינמצא כי יונים יתכן להיות הכונה
יעיתי הוא על עיניך יוניסתמימי 3שלמים
לננים המורה על החסד והרחמים • ז ש
*י,מה שמקודם לא היה ניך בחינת עיניים
החתן השלם לכלתו היפה הנך יפה כי מצר
לסעם שהיית למטה ממקום נקי״ העיטים
החסלים המגולים שהאירו נ״ךכאשר היית
שלי עתה שאת בכחי רעיתי שוה לי עיניך
עומית כנגדם מהאיתם הנך יפה אמנם
מנים שלמיסכי הס נמשכים ונעשים מנח״י
כאשי את רעיתי שלה אלי כנחי' הזולג ריעין
העיכיס שלי אשר אתה עומית כגגלס ולפי
ללא מתפרש} הנך יפה נעצם מצר הי.
זה נמצא כי הנך יפה האי קאי אל עיניך
חסדים אשר אני נותן לך עד שכל כךהןא
יונ ) 0לבן׳ קראה רעיתי כי אז הוא שעיניה
גולל שיעור היופי שלך מצדם כי אפילו
הה שלמים אך הנך יפה הנ' הוא על נחי'
עיניך שהם בחיי הליניןשכך שהם שנעים
היופי סתם שהוא מצד החסליס ולבן לא
סנהדרין הלי״טס העליוט' נתלננו כיונים
קראה רעיתי כי •ופי זה כנר ישנו אליה גס
שהם לנניםאשר זה מורה עלגודל מיתוקם
בלתי היותה ננחי רעיתי • או נוכל לפרש
כי נתהפכו לרחמים
שיעור הכתוב בהסן שאומר לה הנך יפת
) ? ^ 0ו ך ירמוז על זמן נ״המק כי הנה
וזה יופי סתם מצר החסלעז הממל״ס אשר
בתינו נפסיק אשכל הכפר
כנגדם היית עומלמ ולכן פסיק סעמא כי
כיהנוקנא אע״פי שדעתה קל שאין בה רק
תיבת יפה הוא מוםעם בקדתא שהוא סעס
הי גמרות עליז זהו נהיותה נאחור אמנם
מפסיק אמנם כאשר אתה נ נ ח י רעיתי שוה
בחזרתה פ״נפ הנרכה שמקבלת מהבעה
חני הנך יפה קנית עוד נחי' יופי אחרת כי
ע"׳ ז״א אינה קלה אלא דעת שלס נותן כה
עתה עיניך •ינים שלמים כיון .שאת עומדת י מ .ע״ש ואם זה העני; הוא בקנלת הנוקי
'גגד העיט 9שלי סשא״כ קוים כיאע״פי
הנינה הזאת נ היותה למעה במקומה ליש
שהיית יפה היית בנח*' עולימתא שהידתא
וק״ו ממן ליהמק כי המק עלתה כמקום
ולית לה עייני ן
= אימא כי)לאי לעתה שלם ובממייות ני כבר
כת$נו כי נזמן להמק היו ז״ון במקויא״ואי
ותייר לא ס:ןיק זווג״הו ז״ש החת; המרומם
יאמר הנך יפה רעיתי קרונ
אל
) ה0
נשכת כלתו הנך יפה מצל עצמך ומגל שכן
אל האמור כיהנה ימע כי
עתה שאתה ננחי' רעיתי כ• עלית נמקוס
המק' קורם הוחג היא נבח•׳ לינין וגבורות
אימא אשר ממנה מקור היופי שי־ם החשיי
אמנם ע״יהזווגמקנל ההיחסדייומתמתקין
ועול ניתוסף ביך ״ופי אחר עתה פנחייזה
דיניה וגנורותיה והנה נמירש אמרו ע י ט ן
הזמן אשר את רעיתי כי הנך יפה עיניך
יונים עיניך הן סנהירין שהם עיני העדה
יונים כי רעתך שלם עין א' של חשרייועץ
כו׳ ונשי הפסנקייש״השכתכ על פסוק הסני
עיניך מנגדי ון" $ו ל א ו מ י ?£לתו שלא ן( של גנורזיותמיד נמצא בן זוג הנ' פינים
לחיוג
א
,,
,
י,
,
,
1
ז
,
,
,
1
משחת קרש
^ . .ממן
־•
י*5ונ יד#ת באו היוצ״ם ילא צנת$י$ן 5נצך ׳ יטיתי כגונ רעיה עילאה •הן כיו| שאת
*וגייהו גןחמיי רעתך שלםהןמצלעל*תף רעיוןי רטי 0ד^א מתמישן־המיי נמצאים
גמקוס הבעה כי נ ב ח ' ;את א* ני\ החאליס-ניךידעתך שלם ודוק אלק לקכ^ה
,
$
וונף^פה רוך•
מ
;^ ^ 1גר^מרןןבנה
בע״ח^ מ׳יןליגבאצ וליל י ע
הנח
שהיעתכוללכי עעריןוה9חו"ג
׳והבייביצקי ?כרים *הגבולות נר\נקנית
ואע״צ* נ| *ש גבורות זכרים רש גבורות
נקנות והעניןהוא שודאי שעיטרא יחסיים
נשאר נז״א ועיטיא יגנורות לוקחת ר0ל
וזנה ביארנו במ״א שלפי שאיןהכוק' לוקחת
דק עיטיא רגכ1רות לכן ארז״ל נשים דעתן
?לה א״כגס הזכר יהיה מותו קלה אס אין
בז רק מחצית הדעת דוגמתה שהם עיטרא
דחשיים אמנ 0בהכרח הוא כי שורש עטרא
דגנויות נשארה ניעת הזכר ולא י ׳ נזה כי
*ם הו״ק יזכר כמו ששם מתפשטין הה״ח
כנויע כמו כן מתפשט*ן ?ס הליג עם
המסיים וע״כ גם אלו הכממת שנשארו בו
נ ל זכרים נ ו ע״ש נמצא כרעסיא דחסליי
היא סלק ז״א ואפילו עערא דגנזריתשהיא
חלק הטקנא עליז שורשה נשאר נז׳יא •
ויחע מל׳מ כיכלנחי' זו של התפשטות
החס־יסהיא בנהייהחו״גדמצד אימא כי
החו״גדאבא הס סתומים ניסוי שלו והנה
נעים נקי מ נ ו ר ו ת דאימא בליש בלי״ת פ
*תיו ע״ש ונשי הפסוקים פי כסא כתב כ י
ש״עצהורין הס יורדים אל היסוד יז״א ואז
כ ל שלום וסויו כי היסוד הוא ד זעירא
וכשיןררים כוש'ענהויין נעשה שע״ו כמנין
שלוי״ס של״ם ויכו* ואמנם אחי שנמשכו
ביסוד אז עוכרים משם דרך האחוריים אל
רחל אשי שם ואז כתיב בה ורחל היתהיפת
תאר ויפת מיאהי׳ב־ו' ע״ש נמצא י כי הרן
מנח•״ היופי שיש לרחל נעת לקחתה ה ל •
־יזשדים יש לה עול מקוים נחעת יו^״
י
,
1
?ג**
מנחיצת הליע צהורין ו מ ה ע מ ן נק־המקי
כמ״ש נ י י דלי ה ע״נ ומאיגיהו עישא$א
איהו עשיבהסוןאתווןןדא שכעתאיאיה•
נללא יעשיספידן כוי ע״ש וזה בפאיירחל
למטה כמ״ש כ ל מ*ן עיש מלכות נבקעת
היכל ק״ק יתמן ערשימ רעננה ע״כ
מעתה נמא לבועת הכתוב וניקיקא^מרו
אף צעים להו״לל הנך •פה דודי ונעי׳ נמ״ש
חד• צח ואדום אך הענין כ• הגה כתכמ
לעיל בירך היאש+ן גל הנך יפה כ י ל י ת
ישראל אמר אל הנקייה הפנימית הנך •פה
נתמילו מטעם שאתה יעית׳ תמיי כאחיות
מקנלת החסיים אמנם לנתינה החיצונה
התחתונה שלך מנך יפה כאשר מקנלת מהי
חס״ים שהם עיניך תרין יחויב ויש * ז ל
פירש הנך ׳פה רולי אף נעים לא היופי שלי
אלא שלך אתה הוא היפה ע״כ והוא מכוון
לענינימ כי זוהי תשעת כנסת ישרי נקויה
הפנימית אל חדה לית ישראל הנך יפה
לוד׳ אף נעים כל! אף שאתה משנח אותנו
נשנחהיופי לא היופי שלי אלא שלך הלומי*
אע״פ׳ שאגי יפה אינו משלי אלא משלך
נמשך אלי 3י לפי האמת אתה הוא היפה כ״
עיקר ושורש היופי הוא כך כי הריהחס״ס
ו(שר מצים בא היופי הוא העשרה שלך
ושורשם נשאר תמיד נ ך ו מ ה שנמשך אלעו
הוא מהארת המפשטותס נמ״ש נע״ח ש״
הרגכללטו״ב נח"• נמצא כי בעצם הנך
יפה לולי ולא מנעיא לבחינת החסייישהס
חלקך ועטרא שלך אלא אף נעים אפיינעיס
שהם הגנויות אשר הם חלק נע־טיא שלנו
שורשם נשאר נ ן ואל מת שאמרת שהגהימ
החיצונע
נ
ת
,
1,
1
״
מ*ח0
מחיצוצה התחתוצה שלי אין היופי אצלה
בתמייות כיון שאין החסייס אצלה נתמילות
עליו אף עדשינו מטתינו שהיאהנח-נה
החיצונה שלי שלגני 1י י ן נקי מטה הנה
!1טת 1שלשלמה וגס לגני דירי נ י לפעמים
אני יורדת נמקזמהנמש״ל נפי לססתי הנה
גסעישינו ץ א רעננה •ש לה ע ו י יוסי אחר
הרמוז כמספר רענ״נה ג ״ שע״ה וע״ה
שע״ו שה״ס השיענהגיי[ היוריין אל היס־י
סור ל־ ונעשיישע״ו נגיישלו״ס ימשס י1.לכין׳1
האחוריים אליה מעשית יפה הרי שיש לה
בחינת היופי קוים קבלתה הליח בנחינת
,
הזווג
יאמר הנך יפה מדי כי הנה
אל
)נ(
נ ו י ע כ י ז״א מתחילה היה
בנחי* ויק חג״ת נה״י ואח״כ נגדלות עלו
0ג"ת ונעשו חכ״ד ונל׳י עלו ונעשו חג״ת
ונעשו אח״כ נ ו הנה״י נסור תוספת מק'
לנר מגופי כנודעמלימ ולכן הנו״ה הס נחי'
דינין כנודע וגס ילוע כי החסדים הס
מגדילין לז״א עד הכתר שלו כסוי המיס
המגיילין את האילן וננ״ה הס החסדים
מכולן ומהסנתקנין חו״נ מוקנא כמש״ל
ב פ ה נ ן יפה והנה נע״ם נקי הנצחכמ״ש
נש* המנות הללויה כי 0וב וז״ל כי נעים
נאוה תהלה הואנצח נסוינעימות נימינך
נצח ע כ וידוע כי נ״ה הסתריןפלגי גופא
ולנחמה אחת נחשנין ונזכר ההוד כלול
פ'
ננצח כמ״ש נש״ ל רשליי
בראש ת מ' הנצניס וקול התור ומצאת כי
תירשנו לע־ל ב ל צרור המר נמצא כ״נעיס
שהוא בחי״ הנצח אפשר לומר כי רואנדה
דיש הנך יפה ר ד י כי עיקר היופי שהוא
נמשך מן החןדיס הוא אצלך כי כך היא
עטיה דחכךים וגס כל גדלות הספירוישלך
הוא עיי החסייס כי הס בבחינת המים
המכיילין את האילן ולכן הנך יפה לוד• ולא
מבעיא כי ;ה היופי שלן הוא כבחינת
יי
מו
מעצמות שהם הרק שנעשו חנ״ר חלית $לא
אף נעים אפילו נעים שלים ה?צח ו נ ו
כלול ההוד שהם נאים נ ס ו ר תיספת והם
לנר מגופא שהם נח•' ייניןאפיישםאתת
יפהכנחינת החשיים המגולים אשר ש*
והראיה כי הרי מנח החס״יס אשר ש $אף
ערשנו שהיא הבחינה החיצונה שלי אשך שם
מה שהיתה ננחינת הגבורית לני שטבעם
00והחום גויס •ונש היא רעננה מנח,מים
החודים המגולים אשר שם
נמייש אמרו הנן יפה יורי אף
להנה
נעים ר נ י אנהו זרתי חנינא ר נ י
אנהז אמי הוא קילסה הלשין כפול)היא
קלםלזי נלשוןפשוט הוא קלסה כלשון נפול
הנך יפה רעית• הנך •פה שאם בקש לקשות
לו אומה אחית שהוא יכול היא קלסתו נל'
פשוט הנך יפה דוד* אף נעים א״ל ן נ י
חנינא אף היא קלסמו בלשון כפול שנאמר
הנך יכה דודי אף נעים אהיה לו רבשן״ע
אף ״אתה מביא עלי נעים הגא למה שאתה
מחזיינ• ומביא; לידי מוטב • וז״לנ^אי
?מפלגי ריח וי״ח ימר סנר נ• אף נעים
אינו כפל קלוש ומי סכר שהוא נפל ו^וד
להכין אריכות הלשין דר״ח אמרה לו רנשיע
כוי מה הוא כי לכאורה •ראה כי ל ח ק נ י
כי אף געיס הוא כפל הקילוס נא״כ היק לי
כמה שאמי אף היא קלשתו כלשון כפול^נא'
וגס להנין כ.פל
הנך יפה דודי אף נעים •
מחזירני ומביאני וגס תיכת לירי למאי רמי/
אמנם
דהו״לל שאתה מחזירני למוטב **
אפשרכיהענין הוא כי הנה נויע,כי כל
כנין פ י צ ו ף הנוקכא הוא ע״י הגבורות ונם
נחי' הנשירה הוא ע׳׳י הגבורות כי ג^י'
הנס רה היא להנתן נה כל גמרות ה;כר
וע״י זה היא ננסית ממנו וחגזרת פ״בפ
ואז נהיותה נפנים נעשה סוי הזווג ונותן
לה גס את החסדים ועל ילם מתמתקין
גנו חתית
ג
(
,
,
א
שט}
משחת
גנורותיה ויריע כיהחו״גליס ל י ד י ם יל
'ימין סול החשדיס ויל שמאל סידהגבגרו
והנה אף נקי הגבורות כמ״ש בל״״ת תהליס
ע״פ אף"מכון תבל וכל טוב נקי החסייס
כנודע והנה ליא ליל כי כסל הקילוס הנן
יפה הנך יפה הוא נמש״ל ע״מ רןייל הנך
יפה במצות עשת הנך יפה במצות ל״ת
שהכונה שהחתן מספר בשבחה בין מצר
הלזסדים בין הצד הגבורות כי היא יפה
מצלם ואליה נאיס וזה כלי להראות חבתו
אצלה שאם היה רוצה היה משפיט ל בחיי
אלו אז אחת מהם בלאה והיה הוציא
ממכה גשמות שהם בבחי' אומה אחרת במו
בחטא העגל שהיה רוצה מן&ציל־ לטשות
כלאה כמ״ש כע״ח ל רחל ולאה וע״כז
הראה חבתו אליה לומר לה לעתי עליך
ביןכנחייהחסדייוניןבנחיי הגבורות הנך
יפה ואלין נאים ״ אמנם היאקלסתו בל
,פשוט דהיינו בבחי' החסדים בלבל ו ל ש
אף נעים הוא כמ״ש עתה אף נוי׳ה שכס
נ ב ר מגופא ^הס יפיס מצד החסדים
המגולים אשר נמצא כי כל קילומה אינו רק
בנסי' החסלים •אמנם ננחי'הגבורות
הין להלקלסאותו כי הרי הגבורות הם
חלקהלצורך בנין פרצו פה וריח ללשכשס
שהוא קילסה בלשון כפול שהבונה על הח״וג
גס היא קלסתו בלשון כפול על בחיי הח״וג
והנך יפה דודי הוא על החסרים ואף נעים
הוא על הגבורות כל׳של בפירוש הא׳ .
שלכאורה נראה כי שנח הגבורות
ומפני
] אצלו אינו שנח כ• נאתרא ללכורא
שהס החסרים נ ו ל שהם הגבורות לא
נזליקנשהא לזה אמר אמרה לו רנליע זכו
מהוא לפרש קילוסה שאומרת לו שאפי
הגבורות שהם הלקה נחשב אצלה כאילו הס
משלו ונותנס אליה והס גורמים טינתה
כי ע״י הגבורות נגדל כרצופה וננםרת
,
1
,
,
<2ןו1רת ל י נ ק ומקבלת וןחסליס נושאמרק
קרש
15רבליע אף שלים עטרא דגנויות ?אתה
הניא עלי נלוישהיא שלך ואתה מה •א *עלי
נותנת אותה לי נעים הוא 00גורמים לי
נעימית למת כלומר והלוא הגבורות הס
לין לוה אמרה שאתה מחזירני כלומר כי
ענ ילס כגיל סרצוסיוגסעל ילס נעשית
כה״ המדיה ואני מזרת פ״נפ נמצא כי
אתת שנתת לי גבורות הואהמחז*יניפ*כפ
ומביאני .לילי מוטב שהם הידיים הנקי
טוב כיע״י הורתי פ״בפ נעשה מ ז ו ג ואני
מקבלת החסדים ונמצאו בי שתי ידים שתור
חו״ג וזהו ליר״י מוטב ל ידים ו ב י ו ן
שנקנלתה החסייס מתמתקים גס הגבורות
על ייס לכן קראם לב׳ יל׳י מוטב להוחין
כי נתמקו הגבורות וגס הס נקי מויםב
,
,
/ן ו ך אמרו שם אף ערשנו רעננה מה
מטה זו אינה עשויה אלא
לנחת רוח כך מד שלא נבנהנלימק הימה
השכינה מטלטלת ממקום למקום ואהיה
מתהלך באהלונמשגן משנבנה בלימקזאת
מנוחתי עדי ע י ע״כ
ואפשר כונתם כי הנה מטה כל הנוקי
כמ״ש ב ל מיין רוחנלז״א כנולי
והנה במשכן שילה היו ו׳״ון אב״א זולת
בעת התפילה שהיתה חוזרת ליבפמהחות
)למטה ואחר התפלה חוזרת לאחור אמנם
ב/מן בלימק היו זו״ן תמיד .לינס והנוק'
עלתה במקום אימא כמלילכל זה באורך
ע״פ לריח שמניך טובים ע״ש והנה זאת
נקי הנןקי עדי ער נקי הבינה בליש ב ל
הבונותבטנין ל״ג לעומר ז״ש מהמטה
שהיא הנול אינה עשויה אלא לנחת רוח
שהוא ז״א כך היה בזמן בלימק כי הנה עד
שלא נכנה.כל״מק שהוא בזמן משכן שילה
היתה הש״ינה מטולטלת ממקום למקום
כ• לפעמיה היתה באחור ולפעמים היתס
בפני? אמנם משנבנה כקיימק שאז תמיד
י
היו
א
פל
*•ו ז״ון פ״נפ והכוק׳ עלתה במקום אימא
אומר ז״א זאת שהיא הנוק' מנוחתי ובאיזה
^מקום עדי עד שהיא הנינה שם מקום זאת
שהיא מנותת• ומנוחה זו תמידית עדי עד
כי אין המקרא יוצא מידי פשוטו
^ ן 1ך אמרו שם אף ערשנורעכנה מה
מטה זו אינה אלא לפריה ורנ״ה
כך ע י שלא ננכה נ״המק כל הקהל נאחל
יי רניא משננכת נ״המק פרו ורנו לאי״י
יוחנן מגנת ועל אנטיפרס ס' רבוא ע״כ •
ואפשר כונתסהיא מהמטה שהיאהנוקנא
כמש״ל אינה אלא לזווג שהוא לפייה ו י נ י ה
כר• להוציא נשמות ישראל כך היהנזמןכית
המקיש כי קויס כייהמקכיוןשזווג דז״ון לא
היה תדירי כי אם נפעם נפעס לנן לא היו
ישראל כ״כ רניס כי לפי שיעור הנשמות
היוצאות מהזזוגיס של ז ון כך היו •שראל אס
מעט ואס הרנה אמנם כזמן נ״המק כי
ן! ; לא ססיקזזוגייהו ותמיד מולרי׳ גשמית
ישראל כך ישראל למטה ר נ ו כ מ ו רנו •
א ו ־ יאמר הנך יפה די ד? אף נעים
)ג(
כ• הנה נויע כי יעקנ מזדווג עם יחל
נהייתי עימדי׳ כלה יז״א איהו יעקב ננצח
לז״א ואיהי רחל כהוד יז״א ומה שיכול יעקב
לגזיווג ע 0יחל הוא ע״י מה שמקבל יעקב
מז״א כמ״ש כש׳הכונות נשים שלום וז״ל הנה
אי אפשי ליעקנ לה/לווג עס רחל אם לא
ע״י מה שמקנל מז״א כנודע ולכן צייך שכ1
תיקון תסלותינו תהיי נז״א עצמו כלי שממנו
ימשך וירי שפע אל יעקנ להזדווג עס רחל
ע״כ וכברבתננו לעיל כי נעים הוא הנצח
והנה רש״י ן״ל כתב אף ערשינו רעננה ע״י
נעימיתך הכה רעננה ערשינו בבנינו
ונכניתינו כל למלכו מלבריו כימה שאמרת
ערשינו יעננה הוא מצי לולה הנז נפסיק
ו״ש הכלה הכלולה הכך יפה לולי נ ך הוא
עיקר היומי של גהי' משפע ביאתה ה$1
0
0
השירים
שיר
מז
עיקר הבל ואתה הוא יורי נעצם ני אן*
נעים כלומר כי אף שיש נ0י׳ יעקב העומל
כנצח הנקי נעים ומזיוונ עמי עכ״ז אתה
הוא עיקר הכל כי הרי אף עישינושהוא
כחי* המטה אשר אינה אלא לפריה ו י נ י ה
גןולהזווגשלנו עס יעקל מצדך הוא שהיא
רעננה בבנים ובננות שהם נחי* הנשמות
היוצאות מזו וגינו נ י אם אין אתה ממשיך
ומזריר השפע ליעקב לא יוכל יעקב להזדווג
עמי נלי להוציא הנשמות וא״כ נמצא כי
ממך נמשך הכל וכיון שהכל תלוי נ ך ונמשך
חמך הנך יפה להיות מדי בעצם וכל חפצי
ותאותיאינו אלא לולא עמך הנך יכה יולי
א ל יאמר אף עמדנו רעננה כי
)י(
הנה נחכ נע״ח שי מוחין
לז״אפ״ט כי הנה אי אפשר להזדווג ז״א
בנוק' אלא בהיותם שנה נשוה לגמרי כמוהו
ואם לאו אז הזווג הוא ז״א בלאה או יעקג
ברחל או יעקב נלאה כוי ע״ש גס ידוע כי
אין נחי זווג אל ז״ון אלא נעלותס נתקוס
א״ןאי כי אז;״ו! הס שויןנקומתי כמו כמיס
שנת ןי1״ט נמ״ש נשי הגלגולים הידמה כ״ו
או מ מ ן נ״המקשהיו ז !ן נמקוס א״ואי
שוין נקומתסדדוע כי נאשר זו״ן עולים
במקום א״ואי אז עולם הנריאה עולה נמקו'
ז א לאצי והנה ערש נקי הקה״ק דנייאה
מסת? שלשלמכ כמש״ל ז״ש אף נעים ני אף
שיש לי נחי׳ הזווג עס יעקנ עכ״ז הכל הוא
מ צ י ן ולכן פא הרמז כ• נעי״ם י״ת פ״ןדוע
ע״מיי״עקנ מ״צרךולנן העיקר הוא ע מ ן
והנך יפה יוקא להיות דוי• ואז כיין שהזווג
הוא עמך ואי אפשר להיוי.ו אס לא נעליתינו
למקום איואי אף עישינו שהוא הקה״ק
יבייאת רעננה כי עולה במקומך נאצי•
ואז הנשמות היוצאות מעולם הנריאההס
יוצאות במקום דשן ורענן סוד ט־ז רפנן ז״א
זאציי וגדלה העלתס שם נ י מקנלות האר<!
האצי' והזווג עמך לוקא הוא הגזים לןק
משאייכ
א
יב
,
,
״
ח
,
שמן
משחת
מה שאץ בן באשר הזווג הוא עס יעקצ
יאמר הנן *אה לולי בהקייס
או
)ה(
מ״שבע״ח ש־ חו״ג פ ב כי
הה• הסייס צכצסי תוך ה ט ף דרך הגרון
והס א״פ אמנם הה' גבורות הם פוגעית
בילתס אל הגרון בפה ויוצאות משם לחיין
ושםנעשיסאוי מקיף מבחוץ מ״מ וכנגדם
המסיים מנפצים כל ואמנם ניסור דז״א
שס כח הגנויות שנתפשטו מהפנים נקבצות
שם והס אור פנימי אמנם יוצא הבל מפי
היסוד דיך העטרה לחח וחוזר ועוליומקיף
את היסו ל מבחר! והנל זה היוצא הוא נחיי
החסרים והפנימי הוא נחי״ הנטיות כל
ו כ נ י נתכנו לעיל כי חליג אלו
ע״ש •
המתפשטות הס של אימא גם כי
והצה
כק הגבירות לאימא
נעים
הוא
התעוררות היסו י לנח״* הזווג
מצי ה ל גמרות כל ס מוהרח״וז״לעמ״ש
נ ז ל פי בלק קפ״ו עי׳ב וביית לןיישאאיתעי
בחמש אצבעאן נ״נ ת$ף שהאצבעלנוגעין
כמילה מתעורר לזווג בי הה' גמרות האלו
מעויוים הזווג בסול חימום האש הצפוני
ע״כ הובאו ינריו שם נס׳ מ״מ והנה לויי
נקי היסוד בליש כליית שליש ע״פ לכה דודי
והכי איתא בזוהי בלק קפ״ט ע״א וז״ל עד
ייוסף נליקא טעים ליה לאיהו לוד נאמן
הה״ד ביין הטוב הולך לתלי למשייס ליש
שהם רב י י הכלל המספרת בשבח דודה צדיק
ימול עולם הנך יפה לולי מה שנראה בך
£א שאתה יפה כי היי החסיי' אשי מצי©
נמשך היופי בסוד מציון מכלל יופי הס
מניאים .ה ן שהם מקיפות אותך מכחייז
ואע״פ• כן אף נעים אף אתה נעים מצר
הגבורות לאימא הנקי נעים כי גס נחינתס
הםכל^ותנן אלא שהם בסול אוי פניתי
ונרמז נאף נעיס כ• א״ף י״ת א ו י פיצימי
נעיס שהם הגנורותנעשו א״ויפ״נימי וכיון
שאתה כלול מליוגזה גןרם *9אף עישיגו
״
י
י
י
קרש
מעינינו כ* אין מטת אלא לפייה ו ו נ י ת
רעננה ננחייהזווג שנעמה ופרו ו ר מ ע ל
הא״יץ כי כיו[ שאתה כלול מסו /הלא ע״י
הצמרות אתה מתעורר אל הזווג בינרית
קייש' איתע' כחמש אצנעאן ומזדווג ומשפי'
החסדים כסוי מייל וטללים נשמות אשי/״ש
*
הפריה ויהיה כי ערשעו רעננה
נס על ז״א עצמו יפורש הנתיב
לחנה
קיונ אל האמור עמש״ל נ ד ר ן
היאשון מהע״ח ש תי' הנוק' כ• עטרא
ז־חסדיס נשאר נז״א וגס עטיא ל ע ו מ ת
שירשה נשארת נלעת לז אולאי**האלא
כי גס מי׳ק הזכר כמו ששם מתפשטין הה׳
חסליס כמו כן מתפשטין שם הגמרות עס
ההסלייוע״כ גם ?1ו הגמיותשנשארונו נ<(•
זכרים ובאשר ניתני' כעת הזווג מן י הזכיר!1
הנוק׳ירך הייןו׳יוצאיימשם כגילוי מפי היסו'
ואין שם מחילואין האור נחלש פחו ממה
שהית ולכן נקיזכרי' * וזהו ענין כמת נפשו
כמולהמ״עה וכל שורש קיןכמנ״א ע" נ •
ותכונה כי כל אלו הם מהגמרות וע״בז הם
זכרים והנה רעננה פירושו כמו ירוק והבה
גוון הירוק הוא כת״ת־לסטםכ־י הוא נועל
גוון לנן מחסי וכיין סומק מגניויה־ ונעשים
לי גוון ירוק כנראה מהזו׳ פי פינחש רט״ו
ע״א חווי לא אברהם ס!מק לא יצחק ירוק
לא יעקב לקיימא נ י ן תיין גוונין ונתיה
היה לא עתה יבוש יעקנ לאתחזאה בגוון
סומק ביצחק ולא עתה פניו יחוורו
באכרהס לאתחזאה נ ג ו ו ן ח ו ו ר אלא נטל
גוזנין לאתעטרא בהו עלאנהןליליה•
ן״ש הבלה אל דולה זי״א הנך יפה רולי מצד
עטרא דחיסיים כי היא חלקך ותמיד נסאר״י
ה ן אף נעים מצלעטרא לגבורות הנקי
נעים כי שיישם נשאר תמיד בימת סלך ולא
זו בלבד אלא שגם הס מתפשטין נ ליק שלך
עס החסדים וע״י זה אף עישנו אין מטה
אלא לפריה ירכיה ננח־נת הזווג היוצא
י
״
1
ממנו
א פ<י < שירי ...
השירים
מח
ממנו נשמות י ע נ ג ? ומוציאת נשמות בנחי'
יעננה שהוא גוון ירוק הכולל חו״ג כי היא
מוציאה נשמות בין מהחסרים בין מהגבורו'
^נתפשטו ני״ק שלך כי הס גנגיות ונר״ס
זמהם נאים זכרים
רעמה יומה לעז י ע נ ן ע״כ וידוע בי ע ן
ג ל ז״א ג 0המתרגם תיגס כאילן מ צ י ב
וכוי וידוע כי אילן נקי ז״א עיין כ ל ק י ן
והנה תיבת הלך בגי׳ ע״ה במספר בהלימה
וידוע כי חכמה נ ל אכא ז״ש הנ״ך שהוא בגי'
בהלימה יפה ה י י כי הוא נחלימהשהוא
אבא איף בגי׳ י ה אלנ• ע״ה שהיא הבוק׳
גס א״ף ר״ח איני ל ר צ ו ף נעים כי היא
הנולעללפרצופינמקויהביל סול נעייאף
ערשנו שהיא עולם הבריאה רעננה דומה
לט״ן רענן כי פלה עולם הבריאה במקו ם
;״א לאצילות והוא יומה לע״ן י ע נ ן סוד ז״א
הנקי עץ ואילן ותק אלק יק*בה
בתי; ל״ח ע״א אמי! ל י ר א קויה
ח נ ה
י לסמוך עלה נית וכוי ע"? כי
מכונה היא על ת״ת וידוע כי כאשי הנוק'
לוקחת ליש לית לז״א שהם ל פעמים אור
נקי ביית נמ״ש בע״ח שי ל*ית המוחין פ״ב
וליש לסמוך עלה בית כי מצד הת״ת לן״א
שליש לי הזא שנקראת שס בית והנה אפשר
כי גס ליםו*3תכנה אליו 06קוויה כי גם
הוא נקיף נסור ליו מין תרין ובסוד גוף
וינייתחשנינן חד ונודע כי בל עיקר אחיזת
הנולויציאלמזחזה ולמטה דן״א הוא נקו
האמצעי ,יז״א ט שם אויות היעת))גולים
צ• נסתיים היסוד יאימא נחזה יליא והוא
פתוח ומתגלץ האויו' תוך ז״א משא״כ כנ״ה
לאימא כי הס סתומים ומתפשטין על ס ל
ליה רליא כמ״ש כל/ה נ א ו י ך בע״ת ל
תיקון הנול ל׳א •ופ״ג וידוע ג־יפ משם כי
הכתר שלה היא בלית שלו ויעתה שהוא
נשמת הו״ק שלה הזא נעשה מיסוי שלו הרי
כי סמיכות הבית היא על לית ויסוד שלו
והנה אי/ים'נקי תספי' לאנא אר/י לבנון
וגזז ו־א כעלותו באבא נקי ארז וכן נקי אז
היסיי שלו כח״ש ב ס מ " ן ע ו ד נקיים כ•
רהיטנו הוא לשין פתח ושער כל׳ש רליל
ביומא על £ערי נקנור ומדע כי הנוקינק*
שער כי היא שער וכניסה לכל האצי' בסוד
שער השמים ובפיה יסזל ומלכות שלה שתם
נקי פתח ושער כאמיתות ״ מעתה ננוא
לכונת הכתוב־כי אחד שהנקודה הפנימית
במה שאמרה אף ערשמ רעננה מליצה
נשנח הנחי' החיצונה סלה כמ ש עתה פיה
פתחה נחנמה לשאול מאת דודה עלייתם
האו״איואפיינבת•' החיצונה שלה לעלות
שם להיותם תמ״ל נ ס ו י או״אי וליש לו קורו
בתינו נ י כ״־ת נ ל הנייק נסור אין נית אלא
אשת וזה לגכי יליא כי הנול נקי ?3תו וגם
לגבי נקויה הפנימית נקי הנחי״ החיצונה
נית כי הניתלכניהארס שיוםנ בתילהוא
בנח׳׳ חיצוניות ולפןנחי'החיצונה נקי נית
לגבי הפנימית ואותם הקורות שסמולעליל
נתינו שהיא הנח* החיצונה שנק* בית
אצלינ* ו שמיכתה על הקורות שהם הבחינה
שלך שהם ת"תו*סולשלך אפילו ע י בחינת־
היסולשייוא שיומא לגופאשלך יתעלו ויהיו
כנתינת
ג
ק ל ף ירמוז לזמן בה״מק כי אז
)ו(
"/אעלה במקום אנא והנוק'
עלתה במקום אימא והנה אף נקי המלכות
יייה' איני ע״ח ג•״ א ׳ף פמ״זז נ ל מ*ן נם
נעים הוא נשול הנינה כמ״ש נ ל לין וכנר
כתבנו כי נעלות ז״ון במקום או״אי עולה
מבריאה במקום "/א דאצי' והינ״ע /״ל כתב
יי
י
צ
י
,
1
1
א שמן
פ
בניןיית *(י7ס שמויס הספירות י&נא הנ?(י הוא נסי' אבא ועז ל ס הבייאה נחי' אימא
11יד לננזן כי •עלו 05נמקגס הספיחת• נמ״ש נע״ח שי לחשי אני״ע ס״ה נס מלע
לאבא גאז קינה היסוישס חיש להקיא אין .נ י העולם כעצמו ב ל בית אשר נתוכו יושב
מאים בליש שס נפ״ב עול כתנ שס סי״ב
!גן יקראו^.הי״ק שלך נ עלותם נמקו' אנא
איזילננון נ• אפילז הנחינההו{קי1נ'שלך ,וליל והנה גג נית זה שהוא.עולס הכליאה
ת?$1ק נמקו' אנא ועז יהיטנז שי*,א י נ חיי הוא עימו קרקע עילס האצ•' כ• קרלהנית
העליונה שהוא המסך הנעשה ע"• אימא
החיצונה שלי שהיא השעי להכגסאצלינו ג•
מתחת רגלי ליו ן בוא עצמו כי נ שלניתהני
מקימה יניסו'ף האצייואפ׳׳ נח•׳ האהוזנה
הנל בריאה כי רגלי נני העליה העליונה
שלהי שהס יסוי ומלכות שלה שהם הנקילןעי
שהס ליון לאצי' ח י כ י ן ע״ג המסך והוא
נאמיתותכי י י ך שבהוא עיקר הנגיסה
קרקע להם וגג אל הדרים ננית הכי שהיא
ולכןקיאהעת? נשם רהיטנו לשו; שעי
הבריאה נ ו ע״ש • והנה רל״ל נמדרש
לימנו אפילו לנחי'אחרונה שלה הגק־ שטר,
לישו והיפנו מקום שהכהני' רהיטי'שהכונה
שיהיז מזיל ביומים היומן לאימא כ׳ הנה
הקרקע שהכהכיכ רצים כי ליש קורלבתינו
ניותים גייתינ״ח וייוע מכונת נשכמל״ו ב*
שהוא עולם האצי' שהוא בית לליון הוא
י£באימא יי שמות אהי״ה נ ייור״ין ואי
ארזי 0שה״ס אבא שהספירות שלו נ ל ארו•
יא'5פץ יא׳ לקליין ני׳ תיי״ז נס ידוע כ•
לבנון ועולס האצ׳' ה״ס אנאאמנס רהיטנו
בכח״נ לאימא יש שם אהי״ה פשוט ומלא
שי,וא קרקע עולם האצי ששם חרבין
ומלא ימלא סשיט גכתי מלא בחכמה מלא
הרגלים שלנו והוא רוא בחיי הגג של עולם
למלא נפינה והס א" 0אותיות 1עס תיי״ו
הבריאה הוא נחתים שי .ס יכחי' של אימא
והכולל הכל נ*' תינ״יז כמנין ניו״תים היי
נמש״ל בי הרי המסך נעשה מנחי' אימא
כ• כרותים יומו לאימא ז על נחי' הכתר
הנוטלת תחת רגלי ז ו"ן ונס עולם הבריאה
שלה וזהו ששאל' מאתו שיהיו נ'בסול א״ואי
הוא נחי אימא וכעס אמירתה עתה עגין
כי קורות נתיני שהם הנח שלן יהיו נסור
זה הוא בי אחר שנפסוק הקולםאמרהאןו
אחים שהוא אנא ורהיטנו שהיא הנחיישל׳
ערשינו רעננה כ• עולם הנריאה עולה
יהינ נסיר כרותים שהיא אימא ועל בתיה
במקום ל׳א דאצי' אמיהעתה ,זה הענין לל
כי אל תתמה על החפ' כי איך קול״הנריאת
) נ ( 0 4 1אפשר לפישו על;מן ל"המק כי
יעלה כעולם האצי*לזה אמרה$ןרל;נתינ1
עלו;"זן נמקוס א״ואיולכןאחר
ארזיס כלומר כי נשם שקורולבתינו שהוא
שנפסוק הקולם אמרה כ׳ לולה שהוא ן״א
ע<לס האצי* הוא ארזים שה״ס אנא כ ן
עלהנמקןס אנא והיא עלתה נמקוס אימא
רהיטנו שהוא עולם ,הנריאה שאנו לורכין
כמ״ש נירך האחרון אומי' עתי .נ ׳ נעלית'
עליו נרגלינוהגא נרומיס שהוא ננחינת
שם אשתנו הנחי' שלהם למעליות' נ• קייות
אימא ואס כן יכול לעלות נאצלות
בתינו שהם הנחי׳ שלן נעשו אחים כמו
הספירות של אנא ממש אי/י לנמןויהיסנו
) י ( א ל יאמר קורות בתינו ארזים ?רוב.
שה* .הנחי' שלי נטשו ניותים כמו הספייו'
לזה עמ״שנשיהכונל נמנחת שנת
של אימא ממש
,
כינמנחת שנת עולה ה נ ו ל נמקים אנא
יאתר קזיות נתינו ארזים כ*
)(3
ועןלס הבריאה נמקום אימא כלע״ש •״
הנק נודע נ י עןלס הז(צי$ו'
ןקנת
ל
:
,
,
,
,
,,
׳
פי ,:שיר
ב
השירים
ו מ ה כיין שעולם הבריאה עולה נמקים
אימא ודאי שאז עולם האצי'שהוא למעלה
מהבריאה טולה נמקים אנא וככלל שס עם
הנזקנא אשר גס היא עולה אז נמקו אנא
כנודע והנה לעיל כתננו אף ערשינו רעננה
שהניקבא אומרת כ*נעלותהםז' <ןנמקום
א״וא• או גס עולם הנריאה עולה נמקוס
ז״א לאציי ועל זה אומרת עתה קורוי* בתינו
ארזיס כלומר נ י היא שואלת שתהיה לת
עןר עלייה לעלות כמקל אנא כי אז קורות
בתינו שהוא עולם האצ*• נית שלנו יהיה
במקום ארזים שהם הספירות דאנא ורהיטנו
שהוא עילם הנריאה במקום במתים שהיא
אימא ונא הרמז על נכון כי ר״ת ושית
קייורות נ־״תינו א״רזיס הוא בגי' תקמ״׳ט
כמספר תימתהאצ״ילית נאכ״א ע״ה גם
,
י
$
נ 0
~'
מט
עליית הבריאה באימא נרמז נמלת רהעינו
ניקרא כדכתינ הוא רחיפננ והוא בגי
רכ״ג כמספר ,תיבות והנריייאה נאי״מא
עןד נרמן עולס האצילות נסלת ק״זרות כי
הוא נמססר תינית ונ1ו״ל 0האצ״ילות הליא
והמנה כמ״ש שאומרת הנוקנא ועולים
האצי״לית הו״א נתינו יהיה במקוס ארזים
שהוא אנא כי נעלותהאצילותנמקום אבא
הוא כי נס היא כנר עלתה שס ואזרהיטנו
שהוא עולס הבריאה שאנו הרכין עליו
ברגלינו יהיה במקוס ברומים שהיא אימא
כמש״ל וע״כ גס כמלת נחתים נרמזה עלימ
הנריאה בבינה כי הנה בח״תיס בגי תיכ״ח'
וכן פוליס תינות האלו גייס הברי״אה ה״״א'
הערלה נמקלים הני״נה כמספר תמ"0
חושנן לדין כדין וריק אנ׳ ק לקנייה
1
1
י
אנך חב*ק|ת השמן ע^1נת העסקים
בזוהר ויחי רל״א ע״א אמרו ה ל גבורות עצמם הכל גי' תק״ל כמספי
הנה
ת״ח כקרמיתא ירוקא כחבצלת חבצלת הרי ב טעמי״לקריאת ר .חבצלת קודח
לערפין לילה ירוקי) לנתר שושנה סומקא הזו ו ג אמנם ננחייהזוזגמתמתקץגכורות^/
כגוונין חיוורין כל בקרמיתא חבצל״בעילנא ע״יהחסייס ריסי־ד לאימא שמקבלת מז״א
לנעייא לאזרווגאניה במלכא אקרי חנצלת נבח• הזווג וגס מקבלת מיסוד דאבא,
בתר יאתלבקת ביה נמלכאנאינון כשיקי! המתפשט בתוך חיסל יו״אוכיליש כשיהכוני^
איקיי שושנה כל ואפשר שתמנה בי הנול ל״ב לעמילה על וקונה הכל כ• כאשר יש>
קודם הזווג לא ש כ ה כי אם ל כנורות זווג נזיין{ י׳.ז נכנסין ברחל ל יסודית'יגזמ/
ונלי״תפ כראשית ע״פ והנחש נדה ערום אבא' ויסוד אימא ייסוד .לז״א המלביש איצ'
כתב כי הה'גבורות הסה' הו״יות בניקוד שניהם בתוכו ע״ש ונע״ח ש' המוחין פ״ס
אלה״יםע״ש • והנה בכל הוי״ה יש ל כמבכיכשהוזוונהואנז״וןנות} לה ז״א בזווג<
נקודות גי* ע־ועס מספר ההוי״הכ״ו גל המשלים דאנא ג״כ ע״ש נהנה הל יסויומ'
צייו וה״יפ צייו של היהוי״ותהס גיית״פוהל לא׳יואי נקי.עמקים כנןדע ואז בכחל ה/זוג,
גבורות כל א כלולה מעשר גי ן הכל גי' נקי שנשנה לכליל סומק וחיוור כי כ נ ר
תק״ל כמספר חב״צלת • גס ידוע כי ה ל נמתקוגנוחתיה ע י החסדים אשר כה \\
גבורות הם כל א' כלולה מעשי ועשר מעשר עול א׳יש בזוהר השרון יהיא שרה ומשנחא
נסור בת״פ גיית״קוההיגבורומ ה״ס ה״ למלנא ע3אה והנה נלי״תעקנע״פ ארין
שמ1תאל"$י 0ונייס?״"ה 1$תילנעס <9לו< 1העי; כתב נ י סיר השיר הוא גבורה והוא
'להעלזיו
.א
,
1
,
1
1
1
|י
כ
משחת׳
שמן
להעלות ולקשור כח הגבורות נמורשילמעלה
קלי שיתמתקו צנ"ש ונפי תולדות כתכ כי
הישיר הוא התעוררות מ״ןכי המעלה ממעה
למעלה צריך להרים קול כדי,שישמעו מה
שהוא י ו צ ג ויקבלוהו ומה שהוא מעלה הס
מהי גבורות ע״ש והנה אני נקי נקודת היסוד
דנו קב א כמ׳ישבש׳ מ רשנ״י פי בראשייעיימ
וההיא נקויה נקי אני וגס בפי' ס״י וגס
נ(כצלת כתב בסייר!.שה׳יס היסוד דנוקבא
מעתה כבוא,לשיעור הנתונ,שאומרת שכינת
עודנו אני חבצלת אני בכללותינק חבצלת
<ןצל הה' גבורות אשר הם ני וגס בפרסות
אני שהייס נקולת יסוד שלי בקי חבצלת וגם
ג א ן הפעם כנודע כי כללות הארת הה'
גמרות מתקבצות כיסוד דנול ומצדם שייך
לקמתוחבצלח כמש״ל ולכן עליה ירוקין
מבר הדין ולכן מה אני עושה השמן משוררת
פלי להעל?ת ולקשור גב י ריתי למעלה כרי
שיתמתקו וגם להעלות מיין כי המעליממפה
למעלה צריך להרים קול כדי שישמעו מה
שמעלי ויקבלוהו ומה הוא מעלהה' גבורות
וע״י זה נא סול הזווג ואני נעשית שושנה
לכליל סומק וח׳וו׳ כי נמתקין הדינין והגנו'
נולי כי יל*י הזווג אני מקבלימיתוק מהחסר׳
ליסוד אימא וגס מהיסוד לאבא אשר הכ
יסודות אלו נקי עמקים וז״ש שושנת העמקים
ובא הרמז נמלת עמקים שהגה קולם הזווג
5א היויבה רק ה״ג זע״י הזווג מקנלת גם
ו£ה" 0ונולעכיהח״וג הס עשר הוי״ות שהם
בטי סייר כמספר עמקיס
י
,
,
,
בנח״ הזווגכמצאין בנוקנא
*ע ן
־ חו״גדמצר אנא וחו״ג למצל
וכמ״ש שסנע״ח ש" המוחין פייע כי
נה קולס הנסירה מקבלת הגבורות
לאימא וננסיי' מקנלת הגנומת לאבא ועיי•
הזוו^מ^לת החסלים לאימא והחסליס
לאבא ע*^ נמצא כי יש גת חן״׳גו^מא
,
קרש
וח״וג לאבא וכל כחיי חיית הט עמד הויייומ
גי' סיירונייפ סיירגי'תק״ךועסהםפרעשר
או של הגמרות שקבלה תחלה או של החשך•*
שקבלה ב וחג הכלנגייתק״ל כמספר חנצ״לת
נמצא נ י אותו המספר שהיה לה ^נחיצת
הגבורות לבד כי על כן נקי חנצ״לת אשתגי
למעליותא עתה להיותו נמצא בה בנהיגת
מספר הח״וגונעש' שישנה יבליליחןוריוסומי
ח״וג ולפי זה שיעור הכתוב יהיה כך נהה
שניקדק יהו״לל הבצל' השמן ושושניהעמקי'
,אלא שכונתה לומר שבחיי מספר חבצלת
עצמה נעשה שושנה 1ז"ס אני חבצלת הלומי
אותה בחיי מספר כבחי• הגמרות שיש לי
שעל כן אני נקי חבצלת ע״י השרון שאגי
משורית נעשה אותו המספר עצמו שושנה
רכליל חיוור יסומק חייו ג מנח העמקי' וזהו
שושנת העמקיי והעלי; כי ע״י שאני משורר
ש?"ס עלייתי מ״ןנעשה הןווג ונמצאים בי
העמקים שהם בגי' סייר יח״וג והס מבי
עמקים שהם ב .היסודות יא״ואי אשר מכל
אחד מהם נמצאים בי ח״וג שהם ג•' כרי
וב״ס־ס״ר עם כללות עשר גי תק״ל כמנין
חנצ״לת ומציון שישב• ח״וג אני נעשית
שושנת דכליל חוור וסומק חייו ג הרי כי אותו
המספר עצמו רתבצ״לת שהיה לי נכחייצת
הגבורות נעשה שושנת רכליל ח״וג הרמוזים
בהעמקיס אשר מספרם עולה כמספר
חב״צלתכי אסתבי למעליותא להיו' המספר
כבחינתהח״וג להורותמיתוקהגבורות י
,
,
,
ובמדרש
רני יורן אמר אני חבצלת
ל $היא חבצלת ולא היא
שושנה אלא פל זמן שהיא קסבה הוא קורא
אותה חבצלת הגדילה קורא אותה סוצזנה
חבצלת ולמת נקי חבצלת שחבויה־נצלה
ע״כ ואפשר הכונה עמ״ש כי הנה נודע כי
החי הקענות הוא בסןל הגבורות והדינין
וקגילות הוא בסוד החסלי' ?י על כן החסד
נקי י
* ב
־...--..
,
פי׳
.ב
שיר
ן
השיחם
5ק' גיולה ונלי״מ ע תחמה 3תב ן'פשוטת
?יא אימא ולפישא^ין בם חשש אחי*ת החיי
לפיכך היא מתפשטת למטה כזה ןימשאייכ
כלי
* י ם ל אלא שחוזרת אורה אליה י.
כפופה
5ןלא יתאחזו בה החיצוני וזהו
שמעלה אורה למעלה ע"? והנה רבי יולן
הןקק לו דמללא קאמר חבצלת השרון ושושל
,הפמקים מוכרח כי חבצלת ושושנה הכל
י לבר אחי ובמ״ש המפרשים ׳ו״ל ואם כן למת
שינה לקרותה ב ל שמות ביון שהכל לבר א
וז״ש לא היא חבצלת ולא היא שושנה נחמיה
גי הכל לנר אחיוהו״לל חכצלת או שישנת
׳אתי כאופן אחר בי הגת
גשרון והעמקיס ו!/#אמר .פי כן הוא האמת )ג(־• •אל־
פישתיהסרבר אחת בי הם סול הגוקנא
ירגע כי ה ל עטרין לח״וכ
ושתיהן בגוף אתל אלא ששינו• השמות הס
עעדא דחסיים יהיא מצי אבא ועטרא
לפי הזמן * י כל זמן שהיא קטל שהיאבכחי'
לגבורות היא מצל אימאוכמ״שנא״זרליא
הלינין והגבורות קורא אותה הבצל' הרומז <״א מסטרא ואבוי ־הוה י גט; במיה חל
*1ל הגבורות אמנם הגלילה שהוא מצי
עטדא לאקרי חסי ומסטרא לאימא א ד
קנלתה את החסליי הנק גלולה קורא אותה
מטרא לאקרי גבורה וכלהו מתעטרן נרישי'
שישנה לבליל חיוי|ר וסומק ליוג ועתה נותן
פוי ועייןיע״ח ש דרושי הצל 0מ״ב ובשי
סעס למה בהיותה בסוד הליני! והגבירות הנסידה ס״ב יומה שלון <ק' אימא כת ש
קורא אותה חבצלת דא* משוס רמז מספר
בפי׳ ש״י ועיין נסי ה״ן ז״ש אני חבצלת
9גבורומ במש ל הרי גס נמספי חנצלת יש
שהם דברי ז״א שאומר אני שהיא המקנא
דמן אל הח״וגכמו בחיי שושנת וכמש״ל לזה
נק חבצלת או שהם לגלי הנוקנא שאומרת
אמלשחבויהכצלה כלומר בי השם עצמו
אבי נקי חבצלת מצל השרון שה״ס אימא כ•
לחבצלת בלא י מ ן המספר מורה על הייתה ,ממנה ע־גורא דגלוחת וכשיש ננזקל פטדא
בנחי׳ הרימן והוא כי הבצלת פי' חבויה .מבורות נקי חבצלת ונקי שושנה כאשר
גצלה והכונה כמ״ש שתנוקבא היא בחייל
מקבלת מהעמקים שה״ס היסודות דא״ואי
כפיסה שחוזר' אודה אליה הלי שלא יתאחזו
כי כאשר מקבלת גם מהיסוד דאבא אשר
בה החיצונים ו״יוע כיבאשרהנוקבא היא ,ממני ליס עטרא דחסדיס א; מצדו נקי
צמודהיינין הוא׳שיש פחלמאחיזיהחיצוניי
שושנת דכליל סיזיי וסומק ולפי שאין אבא!
ולכן אז צריכה להכפף ולהעלות אורה
משפיע רק לדך אימא ע״כ אמר עמקיה
למעלה ולהחנא נינה לנין עצמה כלי שלא
ועול כי מקבלת ל כ חסליס לאימא כמ $ל
•*אחזו בה ולכן כאשי היא בבחינת הייני{ וידוע כי הוזסלים של אימא הם היו בתחלה -
והגבולות נקי חבצלת לטעם שהיא בחבית .גבורות לאבא נמצא כי מקבלת חסרים מ ל
נצלה של עצמה כיהיהצריבה להתפשט
העמקים והכל מצל אבא
וצינה מתפשטת רק נכללת וחנויה נינת
נמצא כ׳ חבצלתנקיהנוקבא
להנח
ל ל ן עצמה כלי שלא יתאחזו נה נמצא כי
ב כ ו ת ב ה הגבורות לבל ו י מ ע
'9
ג
4
1
,
,
השם פצמו מזב*לח שפיחשו יעויה נצלה
הוא מזרה על היותה בבחיי&ד**׳; והגכומ׳
אשי ז״ס אומת<שהיא קטנה
לפ^שכוחיות י ב י י רבי י ז י ן
והנה
שאמי הוא קייא אותה חבצלת
הוא קזיא או^־נה שושנה משמע שהכתוב הגז
י ב י י ן״א 1א״כ יהיה שיטוי הכתוב כך
כאימר רא א1ני שהיא המק כתחילה נקי
זזנצלח יאז צ^ינה להיות בבחינת השרון
משורית ש^ייזתתעזייות נלין וטל ירי זה
גטשימ-י&מ״כ שישגה מהי( העמקים כמש״ל
,
1
,
1
מ
ת
,
ח
משחת
? י ה?וקבא לעתה ק״ל 3י א ץ בה כי אס
גבוחת לבל ולכן בא הרמז כי י״תו&״חאיני
׳*ז*בצלמ ה"שר1ן הים כמספר יע״ת לימיז
האמור כי חבצלת נקי כנחיי הגבורות שה*ס
הלנגת לן״לשלה אמנס אח״כ געשית שושנה
שמנצלת החסלים והם ה״חדאבא והיית
־יאי^א כמש״ל ועשר חסל׳' היס עשר .הוי •ות
טי ? ו י י ועם עשר כוללים וכולל אחל לכלם
הס בגי'ר<א ועם מסבר לע״ת שהיה לה
מקולס הבל גי' חשמ״ה כמספר ר״ת וס״ת
ש״ושנמ ה״עמקים לרמוז כי נקי שושניהעמקי'
־כאשר נייויסן>כה מספר החסדים שלקחה
ע^מספר הליעת דגנוחת שהיה לה מקודם
י
) 01א 1יאמי אני חבצלת כי הנה אני
נקי הנוקכא כבחיישס ביין וטי
אומיות״ז אשי כה כמ״ש בלי״מפ' לך לך
< ה 'אגיה' אשי הוצאתיך ונשי הכונוין
בכונת בית הכנסת כתב כי בית המסת הוא
כה•'שם הוי״ה למילוי הה״ין העולה גי׳ ביין
שהוא כניסייא לגי שמות העליונייממנ? שקם
ע״ב סייג מ״י< .שס ביין היא במלכות ויש כה
״"מ ואס תמנה עשי הוי״ות יבין יהיו בג״י
כ?ס"ת עם העשר כוללים שלהם ע״ב ובזו י
בראשית דכ״ט עי׳א אמיו כל הנחליי הולכים
אגהיסזהיםאנינומלאדהאהלא כניסכלא-
ושאזןנ ליה בגויה כל״אאנ? גזכצלת-השרון
שושנת העמקים ואין שיין אלא אתי ימא
יבא ושאיב כל מימין יעלמא כ!'ע״ש ובסי•
מ״ןכתככיעיקי כנוי שישנה הוא בישול
דנ^קנא ע״ש ז״ש אגי חבצלת השיין שהם
ז־ביי ז״א המשבח נשנה :כלתי אז שהם י ב י י
המשויי בשבח הנזקבא קדישא ההוא אמ<?
אני שהיא הנוקכא הנקי אני על היות בה שם
ביין אשי עם •ט'אותיותיו בגי'אנ* ולטעם
היות בה שס וה •תכן לקיו׳ אותה חבצלת כי
הנה יש בה י״ס ועשי פעמים שם ביין עס
עשי?1ללזס הס בגי' תק״ל כמספר חכצ״למ
קרש ,
'ולט?גס זה ה״א ה ז י ז ן שהיא הים הגדול
הכונס בתוכה כל השפע כעלבון כי הר* שמוי
ב ן אלוהעולין כמספר חבצל״ת הסעולין
ג״כ כמספר כנשית כי היא ניתכנוסייאאל
השמות העליונים ממנה שהסע״ב ס״גמ״ה
לכניס מהם השפע ורמז; ;ה בתיביהשי״ון
ני הנה ידוע נ י שמות עס סייג מ ה הכן
המוחין הכמה ע ב נינה ס״ג הסדים מ״ה
אשר מהם מקבלת הנוקבא מהזכר בנח*
הזווגוהנה שי״וןנט תקנ״יו כמספר תימת
האלו מוח״ין חבמ״ה עיבכינ״ה ס״ג הסלטים
מ״ה הרי כי בת?בת השרון אשי סודו ימא
רנא ישאינ כל מ י מ ן יטלמא רמוז השפע
הכונס ושואב בתוכו ועתה מפרש ובאיזה
מקום ממנה הוא ששואב'וכונסת את השפע
וט!ל זה אמר שושנת העמקים באותו המקום
שלה הנקי שומה שה״ס היסוד שלה ולפי שגם
בכללותיהיא נקי שושנה ע״כ לא אמר שושנה
סתם רק שושנת העמקים בלוקר במקום
העמוק שלה הנקי שושנה בפרטות וכאילו
תאמר שושנה אשר היא בבחי' עומק וגס בי
שם נכנסין העמקיםשליס הי.סורותדאז ׳אי
וזהו שושנת העמקים כלומר שישנה אשר שא
נכנסין סוי-ה&מקיס שה״ס היסודות ל״אואי
וזהו בסול היסוד שלה וכמש״ל כי בזווג לזיון
נכנסין במקנא• ב״ היסודית־ דא׳יואי א:ןר הס
מלובשים תזןהיסוי של ז״א אשי להסג״ב
ירמוזישמות ע״נ סייג מ׳-ה המכונסייבתוכה
כיע״ב הוא אבא סייג אימא מ״ה זי׳אושס:
באותו מקום םוא שהיא שואבת וכונסת את
השפע
ח
,י
1
,
״
אמרו שם במדרס רבי אבא בר
]/וף
כהנא אמר אמרה כנסת ישראל
לפניהקניה אני היא וחביבה אני שנתוני
נעמק< הצרות וכשידלני הקנייה מהצרות.
אני מרטניומעשים טוניס כשושנה ואומרת*
שירת לפניו הלא הוא יכתיב הי נצר פ ק מ ן
אמ״י אחא אמרה כיי בשעה שאתה מעמיק
עיניך
1
1
ב
פי׳
שיר
עיניך בי אני מרטבו1מע"ט כשושנה ואומרת
שירה הה״ל שיר המעלות ממעמקים קראתיך
הירבנין אמרין ליי אמרתהו אמרה בי• אני
היא וחנינה אני שאני נתונה בעמקי גהינס
ננשיגאלנ״הקליה ממעמקים ההייל ויעלני
מנור שאון מטיט היון אכימרטנת מע״ט
ואומרת לפניו שירה הה״לויתןנפישירחלש
ט״כ ואייל נפל הלשון אני היא וחנינה אני
להן״לל אני חנינה או חנינה אני• ועול
לתנין דלמהרני אנא ורנניןאמרו נזה
הלשון ורבי אחא לא הזכיר זה הלשון ועול
כי מ״שרננין כ*י אמרתהו הוא ית ור נפי״ש
להא גס רני אנא ורני אחא אמרו כי ליי
היא האוממ והו״ללויבנץ אמרין אמרה
ליי ועול להבין כ• לכאורה אין הפרש נין
לישת רבי אבא ללרשת רבנין שהרי נס גהינס
הוא בכלל עמקי הצרות ועול להבין איך
מלוי החיבוב במה שנתונה בעמקי הצרות
או בעמקי הגהינס • ואפשר לע״ל לפרש
כונתס נסתי המדרגה בהקדיס בי ננסת
ישראל סתם נקי הבוקבא ועיקר כנוי זה
נפלטות הוא לנקודת ציון למק נמיש נסי
מיין וכן משמע נפי' ס״ל על פי' מאמר
וכנר
אמרה שנת לפני הקנייה כוי ע״ש •
•.חננו לעיל נ י אני נקי נקודתציון מוקנא
!הטעם כתנ שם כפיי ס״ל ונשימ״ה נראשית
כי אבי היינו מלכות נסול ציו! שנה אשר
היא ניכרת על ידו לומר אני הוא ולא הזכר
העליון כי אין להם היכר כי אס נו מקום
שהוא ניכר כין זכרות לנקבות ור״ל אני הוא
הניכר בעצמותי ע״ש• עול גקדיס כיהנוקי
היא נתחלה נסול בתולה ואח״כ בביאה
ראשונה נעלה עושה אותה כליואמנם כלי
זה ככל פעם מסתלק ממנה וחוןרת להיות
נתולהנסול אסתר הנק* אילת השחר כי
רחמה צר וחנינה על כעלה כל שעה ושעה
בנתולה והנועם נ י המק׳ יורלת בעמקי
הקליי}ברר נעוצות הקחש?ן ילהעלואותס
יי
,
נא
השירים
בסוד מ״ן ולכן צריכה להיות בתולה ואיש
לא ירפה מפחל הקלי .ונפרט בלילה שאז
תרעין לילה סתימין והיא בתולה ממש נמ״ש
.כשי הנוגות ל״ג יתי' הלילה ובפרט י ת ר
החרכן והגלות כמ״ש כל זה נע״ח שי מיין פ"•
והנה נזוהר תזריט מ״ב ע״נ ר' יוסי פתח
גמלתהו טונ ולא רע גמלתהו טונ היא זהיל
טב לעלמא טכ להיכלא למלכא ולבני היכליי
ולא רע בגין לכתיב ועין הלעת ט' ור טוב
אימת! מהנא לאינוןימי השמים נהרין עלה
ומזיווגן עמה כלקא יאות לאימן ימי חייה
בגין לעץ החיים שלר לה חיים ונהיר לה
ובההוא/מנא גמלתהו טננ ולא רע ופירשו
הרמ״ן ליל כי אמת הוא שהניצוצות הס
בקלי' נגה מעורכו ט״ור וא״כ יחשוב האום
שכאשר היא מסלה שללה אל נעלה יהיה
בו ערנוביא של טונ ורע 5כן אמר שאינו בן
אלא גמלתהו תחת הכח שנותן לה '7א ט1ב
ולא רע שאע״פי שמושנה נמקוסע״ן הלפת
טונ ורע והטע' מפני שיש עליה ע״ן החייס
הילוע ומשם נמשך לה כח לעשות הבירור
ו מ ו ז ג כשלימות על׳ל שם בסי מ״מ • מעתה
נבוא אל בונת ר׳ אבא שאמר אמרה כנסת
ישראל שה״ס נקודת ציון רנוק* לפני הקלא
שהוא ז״א או היסוי כי כל מדה ני\קל ה
כמ״שכסימ״ן אני היא שניכר בעצמות•.פי
אני היא ולא הזכרכמש״ל כי שם הוא היכר
כין מ ב ר לנוקבא בנקודת ציון הנקי כגסת
ישראל ולכן נ ל א נ י וחנינה אני כי בכל
פעם אני חנינה על כעלי כבתול' והטעם
שנתונה בעמקי הצרות שהם הקל שהם
צרות אל הקלושה למלאכת כבירור וכ*ון
שאני נתונה שס צריכה אני לחזור כתולה
ממש ואיש לא ידעה מסחל החיצונים ואגוד
פתח* לנעלי וכשידלני הקליה שהיא ז״א
מהצרות שהם הקלי* כי מעלה אותי משם
אל עולם האצי' אני מיטבת מטשיס טובים
מק שאני מצמחת נקינשה ממה שבעלת•
המם
ע
א
1
י
1
י
,,
ב
כ הה ת ׳ קרש:
שמן
משדלים מעשיסטוניס דוקאניצוצויטוניס
וייא מעורכות ט ו ןרע ע״ר גמלתהו טוב
ןלא רע בשושנה שהיא נולה טובה ואומרת
שירה לפניו כי ע״י המעשים טוניס שהם
ניצוצות הירושה שהרטבתי אני אומרת שיי׳
נ י אני מעלה אותם נםולמ״ן כמש״לכי
ייש־ר ה״ס התעוררות עליית מיין ושירה זו
קיא לפניו כלומר בחזרתי עמו פ ב פ ה ל י
ה בלי פקיוך בי פקיויך הוא לשון זווג כמו
יזייב אדם לפקוד את אשתו ופקדת מך
והנונה הי שהוא סוי הזכר ע״י מה שהיה
נ צ ר שהיא הקלי'שהם ניצנצו'הקדושה אשר
3־ו שספקיון התעוררו אותך לעשות בחי
הפקודה סיד הזווג ושיעור הכתוב כך אני
מול כנסת ישראל נקודת היסוד דנוקבא
נזנצלת לשון חביבה ולכן בא הרמז כי
0יצל"ת ע״ה הוא כמספר תיבות א ל י
הביי״בה בתו״לה וזהו קול הזווג כי אז נקי
מנצלת ולכן אני בבחינת השמן משורית
להעלות מ״ן מבחינת שושנה בי אבי מרטנת
•מעשים םינים כשושנה שביררתי ניצוצות
ה ק י ו ל מעמקי הצרות שהם בחינת הקלי
כ
,י
!
,
,
,
וזהו העמקים
000241רבי אחא לא ניחא ליה בהא*
דרשה שעמקים הוא עמקי
הצרות שהם הקלי' לא״כ הו״ל לאקדומי בקרי
י תיבת העמקים בי כן הוא כי תחילה יורדת
לעמק הצרות שהם הקלי' ואחייב היא השירה
!ההרטבה וא״כ הו״לל אניחבצלמהעמקים
שושנת השמן ולכן ליל כי תיבת העמקים
רומז אל היסוד דנוקבא אשר הוא בבחינת
עומק ולבן לא אמר אני היא כוי הרומז אל
היסוד של הנוקבא בי זה כבר הוא רמוז
בתיבת העמקים וא״ב אני האמור בכתוב
ניו־א על כללות המקנא הנק׳ אניז״ס אמרה
כנסת ישראל שהוא כללות הנזק״ הנקיל׳י
נשעה שאמה מעמיק עיניך בי הענין כ•
• ה ע כי החיוג הס בחינת עינים ע׳ עי״ן
״
נייקיל ל ה ו י ״ ו ת ש ה ם ל חש־יסועי״ן ב'
׳ןגייק״ל יהי הף״ומ לליג ובתחילה ניתן לח
הה' גבוחת והס מתקבצות כיסויה ואח״כ
בבחי' ה/ו ו ג .נותן כיסוי שלה גם את הה'
*חסדים והם ל עיניס יח־״וג שנמצאייניסוי
שלה אסר הוא בבחינת עומק וז״ש כשעה
באתה מעמיק שנותן אתה בעומק אשר בי
שליס הי שוי עיניך של׳ס החי״וג שנמצאו שם
גס שניהם או אפשר עיניך ירמו/אל החסלי
לבי אשר ליס העיפה הניתן אליה כעס
החוג בסוד טיפת הורע שהיא מאור עי<*ו
של הא לסו אני מרסנת מעשים טונים כשישל
הענין כי הנה ייוע כי מחיבור חסייהזבר
עם הגבורות אשר היסוד הנוקבא נוצרות
הנשמות ביסוד של הנוקפא • והנה מעשה
ידיו נקי הצדיקים שהם נאצלות מהחליג
כמ״ש כסי מין והכי אמרו בזוהר בראשית
ל״ממעשהיייו אילץ מארי קיימא דברית
ח״ש אני מרשכת מעשים שוני׳ שהם נשמות
הצדיקייהנאצלית ונוצרות מהח״וגוהצדיקי'
הס כשישנה כמ״ש המתרגם ע״פ הרועה
כשושנים נוביץצריק״א ידמיין בעובייהון
*וררא ואחיה ע״י אלו המעשים טוניס שהם
•נשמות הצדיקים שהרהבתי אני א^מרישירה
נמש" ל כי השיר ליס התעוררות מ״ן ונשמות
הצדיקים הס עולות בסיד מיין ביסוד המק
כנודע נמצא כי ע"• המעשים שובים שהם
כשמות הצדיקים היא אמירת השירה ש׳י״ס
עליי׳מ״ן תליי ש ר המעלויממעמק״״קראתי'
ה* בלומר על ידי ממעמקים שהעמזקת בי
כי ע יזה נאצלו נשת<ת הצדיקים ע״יזה
שיר המעלות קראתיך ל קראתי לפניך שירה
שה״ס עליית מיין ושיעור הכתוב הוא כךאני חבצלת שאומרת כ י הנקי אני וגס נק•
חבצלת קודם ה/ווג'אני בנח״י השרון כי
אני משוררת שליס התעוררות עליית מ ן
וזהו ע״י .שושנת ׳שהם הצדיקים הנאצלין
נכחי' העמקים שהוא מה שמעמיק עיניו
,
,
״
ח
מ
ב
דודי
ב
שיר
פ<׳
חשיריס
יורי נמקים העומק אשר נ י שהוא׳ בחינת
היסוד שלי ועל ידם אני נחי• השרון
נב
הקלי כלום אלא הכל חי :נאצי' כי לבן אנו
א1מרים עתה כשבת מזמור שיח לה• :דר
חיש כי הכל חיכוכמ״שביךיור הרח״יז״ל
שס ולכן ינשמו'אשר היאמרסב' ומצמהת
באותו ומן הם הרשו' וטובות מתחלה ו ע י
סוף אשי לא היו מעורכו' בתוך כרע כלל
וז״ש אני מרטנין מעשים שהס הנשמו׳טובים
שהם עוג ם גמורים מתחלתס ו ע י ©וכס
ואומר׳ לפניו שירהשה״ס ההעזריו׳ עליית
מ׳יי הה״י ויתןכפישיר חיש כי השיר שה״ש
עליית מ"! של׳ הנה הוא חלש ממש שהוא
מהגמרו' כיד שגי ומנת השירה שהיא חישה
הוא הרעבת המעשים שהם הנשמות פינים
גמורים ושיעור הנתיב הוא כך אני סוד ליי
נק1ית היסוד דנוקנא הנקי ני כ חנצליישהוא
גם כן לשין חכינה עתידה אני להירישרון
בליא הידיעה שהיא אותה השירה החישה
של׳ ס התעוריויעלייתימ׳ין ממיויח־שות
במקום מה שאני עתה ננחיישןבנ' העמקים
כ׳ בושנה שהוא נח•' הנקייה י*סוי כמשייל
שלי השירה שלה ־ליס עליית מיין היא מנחי'
העמקים עמק׳ גה־נס שכס הקליימגחי
הבירור׳• לניצוצות הק׳־ושה הנתונות שם
בעמקים
,
א0נ0
רבנין קיימי .נמכרת ר' אבא
נר כהנא ני אני האמור
בכת׳ינ הוא על נקודת ציון רנוקבא ןלכז
לאפוקי מסברת רני אחא,שאמר שהוא על
כללות הנוקיא הנק׳ אני אמרו האי לישנא
יתירה כנסת ישראל אמרתהו כלומר הב ח״
לכנסת ישראל הנאמר בתחילה בינרי רבי
אנא הוא שאמרתהו ו ל ק אממ אמרה ליי
שהיא נקודת ציון דנוקלא אני היאביכרא
בעצמותי כ׳ אני היא ולא הזכר וחנינה
אני כי בכל פעם אני חוזרת לנחי' כתולה
החנינה על נעלה והטעם שאני נתונה
בעמקי גהינם שהיא הקלי' לנרר משם
ניצוצו' הקדושה ולכן צריבה אבי להיות
בפנל בתולה ואיש לא ידעה הפחד החיצונים
וכל זה נ ס ב ל רבי אבא בר כהנא אמנם
חלוקים עליו בהא כי ליני אנא נ ר כהכא
הכתיב מדבר בזמן ה:לו' מדקאתרוכשידלני
שהוא נח׳ עלייה שיש אחריה ירידה כ* הרי
לא אמר לשון גאולה ולכן הרטב'המעשים
טייביס היא הניצוצוישהעלתה מנירור הקלי'
וכן השירה שאומר' שליס עליית מ״ן היא
מנחי׳ אלו הבירורים אמנם לדעתקהכתונ
א ן יאמר אני חבצלת קרוב למ*מ
;י(
מיכר על הגאולה העתידה ולנן אמרו
עמ״ש בסי מיין .כי אבי גי
וכשיגאלני הקליה ממעמקים שהיא גאולה
•הוי״ה אגל״א רומז על חסיים ובטחת ט-יג
ממש אני מיטבי מע״ט הענין נ י נזמי! הגלו׳
וכברבתננו כי הבוקבא בהחלה ישנה הה'
י מ י ן אשר מעלה הגוקנא לגני נעלה הוא
ג מ ר ! ואח״נ .ע״י ימיין שמעלה נעשה סוי
מהניצוצו' המנוררו'מתוך הקלי'כפני י*הזווג ולוקחת גס את החסלים ונמצאו בה
אבא נר כהנא ומהם מ י ט ל ומצמח' נשמו'
הח״וג שניהם ז״ש אני חבצלת כי חנצליסהיא
•פיאל אשד היו שם בקלי מעןרנזת נתיך
הנוקנא קוים י<ז־ע כי איןנה!יק הה״גמרוי
הרע של הקלי כי הס ניצוצלנר״ן שנפלו ע״י
כיי שתהיה נבח אני שהוא כללות הח׳*וג
<1טאו של אד״הר אמנם לעתיד לנוא שיכלו
שימצאו נ ה שניהם הוא ע ׳ י השרון שהויהשיר
.כ ל הבירורים המ״ן שלהנוקיהסבחייגנגרז׳
שסודו עליית מ"} נמש״ל כי• אז עי"! היא
כמו שהוא מתה בשכ/ני אין מבירורי
נעשית נבח גן שנה לבליל חוור וסומק אשר
הדיוור•
ג
1
1
,
י
1
,
,
,
,,
1
,,
שמן
משחת
האי״ייסומקליסהח״וגהימוזים נמספר
י העמקים כמש״ל נ י עמקים נ ג ' ס״ישה״ס
קרש
עשר הויו״ת דח״וג ודוקאנ״ק לקנייה
*
י
^ .ן ן
נןעו*נה •3ן הח1ח* 0כן ר;ע;תי בין דבנות,
ישראל שהיא נתינה נעמק הציות וסירשמ
שהנונה על ירייתה נתיך הקל*' למלאנת
הבירור )עלזה נאה תשובת החתן הקיוש
לדנרעל לנ כלתו ולנחמה נאמןי לה אל
תצפערי על מה שלפעמייאתי .נסול המיעוי
תחת היסוד סמוכה אל הקלי' ואתה צרינה
לירלנתוכס לברר מתוכם ייצוצויהקלושה
כיתלעי כי כאשר אתה שאתה שושני התחתו'
כזמן שאתה נ י ן החוחים כסוד המיעוע
סמוכה אל הקלי כן נאותו זמן רעית שהיא
שושנה העליונה הנקי רעיה לוגמת הנינה
נאמה נ ן נתה היא מתמעסת ןיורלילהתלנש
נין הבנות שה״ס מקום הפרצוף שלך הנעש
מצירוף המלכיו' 5ל הספידו' הנקי בנות •
ומעתה אתה תתנחס כי תדעי כ• בשם שאי
אפשר לשושנה העליונה להשאר שם למסה
מלובש' שם כי הלא היא נקי רעיתי ורעים
לא מתפרשן לעלמין ומת גם כי הזווגעמה
הוא נסול נשיקיןרוחאנרוחא נמש״ל נפי
ישקני חה אי אפשר להיותו שם למסה ואי־כ
מוכרח שתעלה היא לנחינתה הראשונה
מקומה העליון וכמו כן אתה אז תעלה
לנח•׳ הראשונה מקומך הראשון
פסוק זה פיישו הרב הגלולז״ל
הנה
גשי־ מי ישב״י פ בראשית
בפירוש מ* ר' חזקיה ומי ינוא אחרי גמלך
אמנס עייפי הקלמיתיו ברגליו אענוריללנר
לבר מפשימזער הוא היה אומר כי משנה
מאמולה בכתוב היא על הבחיני החיצונה
ךמלכותאשר היא רחל העומדת למפה על
•״בבקר והיא סמוכה אל הקלי׳ • ועוד יש
שושנה העליונה הנקי יעיתי והיא נקודה
הפנימית כלת משה ונקראת רעיה דוגמת
אימא עלאה נינה כאמה כן בתה עוד כתב
שם נפי׳ מאמר הנצנים מלכות החיצונה
נתמעפ״ וירדה למסה מן היסוד ונדחק האור
יעליוןממנה וגברו הליני; אשר סביבותיה
מנראו לה קליסין להתלבש נהס לנל ״ינקו
ממנה הליניס נ י אס ע״י התלנשות ולע במו
שכלת משה והיא נקולה הפנימית שבה שוה
לון״ת כמ״ש כן המלכות שוה לת״ת שבת״ת
מלבי ועל ב' הוא אומר א״א לבי מלכים
להשתמש ככתר אחל וכאשר נתמעעיהפנימי'
ירדה למקום החיצונה להתלבש בגופא
והחיצונה ירלה למעה מן היסוד ע״ב י
ונקיים עוד כי נ ו י ע כי המלכות שורשה
נקודה אחת ואחייב נגיל פרצופה מכח׳
המלכיותאשר נבל ספירה וספירה יז־יא
אמרו מה שושנה זו אינה
גמ״ש הקימה זו לעיל ע״פ אס לא תדעי לך
אלא לריח כך לא נבראו
ע״ש וכפי׳ התיקמין תיקון עשירי כתב כי הצדיקים אלא לגאולתן של ישראל ע״ב• .
בנות נקי המלכיות של כל הספירות ע״ש י וראוי להכין בי בשלמא מה שנדמו הצדיקים
והנה ילוע שהשכינה והיא בחיי החיצונה אל השושנה יפה נדרש כמש״ל בשם המתרגם
האמורה יורדת למסה בעמקי הקלי' לברר גונריי צייקייא לדמיין כעובדיה! ן לורדא י
מתוכם ניצוצות הקלושה • מעתה נבוא אך מה שייכות יש אל הריח עם הגאולה י
לבונת הכתוב בי הנה לעיל בפסוק אני ואפשר כי הכה נולע בי הגאולה תלויה
קב<צת כתבנו בשס המדרש נ ׳ אמרה ?גסת בבידור ניצוצות הקלושה המעודנות בתוך
,
1
1
,
,
לב10רש
י
הקל•:
כ
:<2
העברים
שד
הקלי' וכאשר יבלו להתביי אן יבוא המשיח
זבלט המות היא הקל״ לנצח וביחד וה
הוא יעשה ע״י שכיניו עודנו שיויייבמוך
הקל*' ו מ נ י י ת מתוכם ניצוצות הקחשה
ומעלי אותם בסול מיין ונעשה הזווג ונתקנין
ע״י המ״י וכן נעשה נ י מ י ?ה ע״יהצדקים
כי במעשיהם הטובים הס מביוים ניצוצו'
הקלושה מתוך הקלי׳ ומעלין אותם בסיי
מ״ן ניסוי הנוקבא ונעשה הזווג ונתקנין
ע״י המ״י של הזכי וע״י בימיי' אלו הגאול׳
באה נמצא בי השכינה זהצייקיס מלאכתם
שוה לביר הניצוצות ולהעלותם בסיי מ״ן
מתקנים וע״יזה באה גאולת ׳שיאל והנה
כל בחיי ייח סייי עליית מ״ן כמש״ל בפי
לייח שמניך ליש מה שושנה )/שהיא השכינה
אינה אלא לריח שת״ש המ"! שהיא מעלה
תמיר כי זו היא פשלתה תמיר כ ן לא
נ י י א ו הצייקיס אלא לגאולתן של ישראל כי
גס הצדיקים זו היא בפעולה שלהס לביר
הניצוצות ולעלות אותם בסול מיין וגורמים
זווג העליון ונתקנים הניצוצות עיי המ״ו
זע״• זה נגאלים ישיאל בני״א בי״י
,
א ו יאמר כשושנה בין י.חוחי 0ג י
)ג(
הנה נולע כי א״א אל הזזוג
הקיישלהעשות אם לא שבתחילה הנוקבא
תעלה מיין והנה יש בימיני מיין האי מב0״׳
הבירורים מהניצוצות אשר הם במוך הקלי
שהניקבא מביית אותם ומעלה אותם בגןוי
מיין זהבחי* הבי ימ״ן היא מהנבזיניחדשויו
שמקבלת ומעלה אותם ב מוי מ״ן י זהנה
נבח׳ החיצונה ימלכות אשי י1יית למעה
בב׳״ע לביר שם ימצאו הבי בחיי הנ/יזעל••'
סין ב׳ לפעמים כמו נחולהיאמעלה בחי'
המ״ן מהנייויים ולפעמים כמו בשנת היא
מעלה בחי המ״ן מהגבו' הישות נמצא בי
בג חיי החיצונה ויוני זעיקי עליית מ״ן
,
,
,
ןזז( סי!כ״ר 1ריס אמ;ס ננקידיקמיס״ין
נג
אשי מעולם לא יודה מהאצ׳ כ׳ ירנימא
אינו י ק נמקים שהיתה החיצונה נאצל
עצמו ואין ממנה יניקה אל הקלי' זכמ״ש
הינ זיל שס חייל ועול אלהיס להבא שהיא'
אימא עלאה הוציאה ג״כ ׳"ג תימת משש
קצוות מצו היין לגמור נקו יה וו הפנימית
לבל•שאבו ממנה הקל•' וז״ש לסיזיאלב״י
ולנשיא לה ע״כ א״כ המ״ן שהיא מעלה
תמיד הס מהננויות הישות ולא מהבירור׳
כי היא אינה יניית ל נ י י וילועכימעלה
גדולה יש אל נהיגת המ״ן דגכזיוח מבח•'
המ״ן לנירוריס והראיה בי זו היא נהיגת
השנת זזו היא נח•' החול והנה בנות נקי
הגבויות נמ״שנס' מאוהביאיתא בלי״י!
< ויחי ע״פ כן עוית יוסףזז״ל ננות י0.
הנ' גבורות וני שלישיס המתמתקו' נהסי•'
המגולים כנגדם עולות שהם מ"! לקבל המייל
נוי ע״ש י מעתה כהוא אל הכונה נ•
הנה כתבנו לעיל עמ״ש במייש ע״פ <?ני
חבצלת בשס רבנן כי הכזנה היתה שאמרה
השכינה כי בזמן הגלות היא מעלה מיין
מנחי' הבירורים אמנם לעת״ל בגאולה
נע״ה המ"! שתעלי תמיר היא מנח•' הנבויו'
הישות ונשנח זה עצמו משנה ת״ת ישראל
את מקניה הפנימית רעיה 5לו כ׳ בכל
זמן המ״ן שהיא מעלה ה 0מנחי רגנויומ
חלשות חקא ולא מהבייויין ן״שנשושנה
נ י ן החןחיינלומיכגס ששושנה שהיא הנהי
החיצונה ימלכות התעוייות ימיין שלה הוא
נ י ן הח1ח•׳ כלומר נאמצעות ההוחי' שהם
הקלי' ב* ע״י מה שהיא מנררת מתובס
היא מתעיירת להעלית מיין כ• •ז 10רוב
ועיקי עליית מיין כלה כן רעיתי שהיא
נקויה הפנימית עושה פעולה זו להעלגת
מין אמנס נחי' מעלת מיין שלה גילה עד
מאי כ׳ תמיי הם בין הננית בל<' באמצעות
הבנות שייס הגמיייהיא!:מהעזריילהמלות'
ה״ 1ולא מהביחויס
,
,,
,
,
,
א
א<
שמן
נ
משחת
או• .אמר כשושנה כין החוחים
#5
נ י י ר יותר פשוט כי
דנה בזוהר חצוהיקגרע אמיו ושושנה
יסלקא י*י.א ואתכייי מכל שאי וילין
יעלמא לא הוי אלא ההיא ישלקא בין
!;חוחים וגוי ע״ש ישם בליית ויחי אמו
ע״פ ננית צעיהכ״בנות צקי לאה ורחל
והנהייויכ׳ סויהזויגעםלאהווחלהוא
נ ס י ו גופא בגופא כי הם נח•'חיצונס
אמנם הזווג אשי עם נצסת ישראל צקויה
הפנימית הוא נשיק״ן בסול יוחא נחחא
נמ״ש הקימה ןי בפי ישקני וייועכ* בהי'
ו11ג זה ימחא ברוחא מעולה מאל מנח•'
זווג לגופא בגופא ז״ש החתן ת״ת •שואל
בשנה הרעיה שלו כשושנה נ י ן החוחים
כשם שהשושנה הגילה בין החוחים היא
מעולה והיא משובחת מכל השושנים בן
יעית׳,שהיא נקייה הפנימת •הנקי יעיה
היא מעולה ומשיבחת נ י ן הבנות שהם לאה
ויהל הנקי בנות כי הבנית להיותס בחיי
יזיצונה בחי׳ י1/.וג אשרעמהם הם בנחי•
גופא בגופא מה שאין כן בחיי ה/ווג אשי
עם רעיתי כי ביין שהיא בחיי פנימית לכן
ייזווג עמה הוא בסול רואא ברוחא אשד
מעלתו שגבה מאי
בזוהר תחמה יקס״ב אמיו
1^1*11
וא״מ עלמא לאת* אקיי ברוך
גאו הפי יהא נקודה עלאה איהי ל נ י
עלמא יאתי נוקבא איהו ביוך זאיהי ביכה
ה י י מפויש כי כנוי ניכה ה)א בבינת זכ״כ
בס מיין וכנר כתבנו לעיל נשם ה י נ /״ל
כי נחי' ז״ון ינקויה הפנימית נקי רעיה
דוגמת אימא עלאה וכן כתב שם קי נקי ניני
וכלת משה ו ב נ ח י ' ז ו הוא מ״ש י/״ל כי
,
קרש
משהזבהלניצה עש״בגמצא כ י ב ח י י ן ו צ ל
ניני .וניכה בבינה ולכן נא הימן כי ליין
כין דימיתי ביין היבנות הס אותיות בר״כה
לימוז כי נחי'זו ה*א לוגמת הנעת הנקי
;נדכה כאמה נתה ו ע ו י ב א ה י מ ז כיתינומ
כין ייסית• הם כגייתש״ס כמספד תינוי!
נק״ולה הפלמית כ• נחי' *ו ודי( שנקי
יעיה
א ו *^מי בשושנה בין החוחים
)י(
עמ״ש עול היבזלה״ה שם
ננו&חא ה״ג י י ' חזקיהבי שושנה ורעיה
האמורים הכל ינלק במלכות התחתונה־
אס בחינתה נאצי'ואם בחינתה בבריאת
בי בחינתה בבריאה היא שישנה והיא בין
החוחים זבחי'נאצי׳ היא רעיה והיא ב״ן
הבנות ונוי ע״ש ז״ש החתן הקייש נשבח
כלתו כשושנה בין החוחים כלומר כמו
ההפיש שיש נ י ן שושנה שהיא הבחיי
המתלבש'כבריאה לבין החוחים שהם הקל*'
נ* אין לה הלמויעמהם פלל ביתרון האור
מן החשך כן הוא הכפיש שיש בין יעימי
שהיא הכחי'אשר באצילות לבין הבנות
שהם עולמות נ׳״ע שהס בחיי נוקייכנווע
הנקי בנות בי אין לה הימות עמהם כלל
כי הם בחי׳ עולם הפיחי בצויע והיא
צלהאצי' עולם היחיי אלהית גמור ואפשר
של/ה'ימ1ז מ״ש מ י ה י שמיני יל"! חייל יע״י
שבחא יקא משבח קנייה לכייי כשישיה יאיהי
בין החוחים יאיהי מעל-יא וכןלקא על כולא
בך כ״י ניןשאי אוכלוסין הגין יאיה• סלקא
ומתעטיא על כולא ובו־ לאח/אה שנחא
ל *"-על כולא ע״ש ודוק אנ״ק לקנייה
כתפוח בעעי־ היער בז הרי בין הבנים ג צ א חמרה* וישבתי
ןה׳<^<*׳*
4
4
יד״׳'׳ * /׳״־ד־
1י'
^ י ?
ופריו
הנק
ב פ<׳
שיר
משירים
;אין היא תשונת כ״ינקזיה
דגר!
הפנימית מינרת נשנח תלה
׳ת״ת ישראל על מת ששינח אותה נא ומת
וגי היא מעולה ומשינחת מ ן הכל א ף היא
משיג אמריה כתפוח בעצי היער שהוא
משונה מכל האילנות כן י ו י י מעוליומשונח
ב*ן הבנים חיילות עליונים וכמ״ש נזוהר
הא/ינו לרפ״ו מהתפוח מתפרשא כגוונויעל
<ל שאר אילני חקל׳כךקנ״ה אתפרש ואתרשי׳
על כל שאי חילין עלאין ותתאין ונעמיק
העצין יותר עמ״ש כע״ח שי חיצוניויופנימיו
פיו כי נז״א יש נ* גופים גוף החיצון והוא
משם נ״ן וגקית״יו מלנר דעק< וגוף הפנימי
׳והוא משם מ*ה ננקירעתמלגאו ומשה וישר1
}כן ננוק' כנסת ישראל הוא גוף הפנימי
!המלכות גוף החיצון בו וכ״כ נש מ׳ רשנ״י
המ״ל הנה בי כן כמו שהואשינח הצקויה
הפנימית שלה שהוא מ ף הפנימי ישם מ״ה
זננזהיא שיבחו ננחייגו^ הפנימי שלו שהוא
משם מ״ה ו/״ש כן לויי שהוא הפנימי לשבז
מ״ה שהיא מהנחיישלי הוא מעולה ומשונה
־ונין׳ הבלים הנחי* לשם ב״ן כיייוע כי השם
ילין תיקונו ע״י שס מ״ה גי הוא מעול ממנו
צמצא השבח נתמה כי כמו שהוא שינחה
ע ל המתה נחי* פנימית כגל לאה ורחל שהם
נחי'חיצונה כך היא שינחו ננח•' הפנימי
שלו ישס ליה מ ל הנחי׳ החיצונה ישם ב״ן
1א־<ן ואם השבח שלי הוא לגוף הפנימי שצו
למה זה קראתי אותו דורי יהוה לי לקרותו
רעי מ* שהוא קרא אזתי רעיתי ע״ז אמרה
בצלו חמיתי וישנתי כי הנה אממ בזוהר
לך לך לפ״ה נצלו ^ קב״ה ופי* שם נםינלמ
על המלגות וכן תרגם המתרגם נמפלל
שכינתיה וביון שלפעמים נצלי שהיא מלכות
נחי״ החיצונה שלי שהיא כמו צל שלו חמלתי
*ישנתייישםי־שסלאיש נחי' הזווגה?1יקרי
שלנו כ י י ,י י 3פרמ שה״ס הזווג שלמ אשר
ממנו יוצא פרי שהס הנשמומ סול פריה
1
1
י
,
כ
נד
ומיה הוא מתוק לחכי שה*מ זוזנ יוחא
ניוח' סור זווג חיך וגרון הכקירוחאנחחא
כיזהו נחייהזווג שלנו משא״ב נהיומי לממה
שם הוא מקום זווג לגופא נגופא ולגביהזווג
העיקרי שלנו שהוא רוחא נרוחא אשר אט
נהייתי למגיה חיץ ממחיצתי אני תאבה אליו
נקי לולי כי פירוש דודים הוא יתאיניןלא
ללא ולא משתכחין תייר
בי אל ?ה ירמוז מיו״ל הולא
י א פ & ר
נילקושנצלו חמז^ירשנ^
*המשק ופייומתוקלחכיזה תורהיכאיב
טוב פריי מחררץע״כ ובעני] טמ״ש בליי/ן
תהלים ע״פ נ1וב לי תורת פיר מאלציזהב
וכסף כי מ נונ1לת ה'גנויות לנמינהואודכ
נ זווג מפלת גס את ה ל הסלים וכ״ו מ$י
אימא ולפעמים נוטלת גם מאור ייסוד אנא
שנתוך 7״א ואז הונ לה וזהו טונ ל• תורת
פיך דהיינו אור ליסוי אנא הנקיתורה והוא
טוב לה יותר ממה שלוקחת מצי אימא
והארה זו ליסוד אנא לוקחת אותהכסול
נ * ״ ? ן וזהו תורת פיך כוי ע״שנ • ונע״ח
שיהגןי״ל כתנ כי זווג ני נופין הפנימיי-הגל
לז״וןנק' נשיקין מחא נרזחא ע״ש ויידע כי
מעתהננוא אל הבונה
משנןגקי רחל •
כיהנה אממן כי מה שאמרה נ צ ל י הוא ע3
נח׳ רחל;מה שאמרה ופריו מתוק לחכי
הוא על נחייהזווג העיקרי שלה שה״ס נשיקץ
רוחא נרוחא זהו מה שרמזו למ רז״ל כונתה
וז״ש נצלו המיתי וישנתי זה משכן כלומי
^שהיא מינרתעל נחי'רחל הנקימשכן ופריו
מתוק לחכי זה תורה כלומר שהיא מלוגרת ל1צ
׳זווג הנשיקין מחא נמחא אשי^/ז ה*א
'מקנלת האית התורה שהוא ה א ו ר ל י אנא
אשרנפה דז״א וגס כי עיקר ושורש באופים
הפנימיים האלו לז״וןאשר נחי זווגם הוא
צשיקין מחא נ מ 0א הוא נמשך לה $מלל
אנא הנקיתורהכמ״ש נע״ח הנן׳יל ונזה א״ש
שאס
4
י
4
,
כ
שמן
משחת
*אם לפי הפגנו שכונת רז״ל על המשכן ממש
יטל התורה ממש א״כ למה הקלים קכתזנ
גמשכן אל התזיי ייוע הוא כי התורה קימה
למשכן אמנם לפי מ״ש א״ש שכונתם לימון
נוגיוקכימ״שבצלוהיאעלבחי' יחל וע״ש
ןפייוהוא על/ווג הנשיקין
*אמי כתפוה בעצי היער
א )
)ג(
שהם יביי מלכות שמיי שכינת
עמינו לעומת מה תשיההה דויה בבחינתה
ננייאה שאין לה הימות עם החוחים
ונבחינתה באציישאין לה הדמות טס עולמו
נ״יע ניועילזה אףהיא ענתיואמיישבח דייה
גתפזיבו' והענין כי הנה נוים כ* ג' כלים
לן״א י ו י י י ן •מתלבשים נבי״ע וצעשי' נשמה
5הם כמ״ש בס'ע"תובנ '4ע״ח-ש׳השמות ״־
(1מנ ס הכיש גדול יש בין ג׳ כלים הנז' אל
נ י ״ ע פ י ג'כלים אלן הסאלהות גמור מק
שא״כבי״עשהם מולם הפירוד נ נ י י ע "/ש
כתפוח בעצי היעי בהם שהתפוח הגם
שנמצא בעצי היער אין לו הימות להם בי
ר.וא מתפרש בגוונו* על כל שאר אילני חקלא
]3חדי אע״פי שהנהי' שלו הם נמצאות בין
הבנים שהם עולמות התחתונים ויותר כמן
בי] הבנים כמ״ש שם בע״ס כי הכלים י*"א
{1יוידי 0לבי״ע הם מתלבשים ב*/א דבי״ע
1ידנע פיו״א בקי בן ובין הבניני הם ו״א
דבי״ע עכ״ז אין לו הימות להסכיכתינותיו
הם אלהומ גמוי מש*"כ העולמות יבי״ע
ומליש בזוהר כך קב׳׳ה מתפרש ואתרשים על
הל שאי מילין עלאיןשהם העולמות כ• אין
לו הלשון להם כ• בחינותיו אלהותגמור
גג״כ הי צבאות שמו אות הוא בצל מילא
ילעילא גינכלמקום ומקום שנמצא מבהי'
שלו נ1בר כי אות הוא בכל יץלא ילעילא
שהוא אלהות ועל כן בצלי ייקא קמית-י
וישבתי ׳וכמ״ש בזוהר לך לך יפייה כצלו
!
,
חמדיוז
ולא נ<צא אקיא נ<לו 6)1
קרש
בצלא לממנן אמין ופריו שה״ס הזיוג ימש*ל
הוא יוקא התיק לחכי כ• כיי אקרי גפן מה
גפ{ לא מקבלא כיכבה ממינא אחרא כ ן כ"י
נחייש בזוהר ויהי
ו
י
י
.
יאמי כתפוח בעצי היעי ג*
אל
)ג(
הנה מדע.כי פיצון> יעקב
הוא •וצא לפני זייא מהמה ולמעה ויהל
מזיווגת עמו כידוע בשחיית יחול ובעיבימ
ו שחיית ישבת והנה כשי הכוגות בכונתשי־נן
שלום כתב ו"1ל והאמנם עתה אט צריכים
לבאי ענין אחד והוא כ׳ הנה בסון נ י ג מ י
אבות ביארנו ני הזווג הזה הוא זווג יעקב
ויחל ובפי מה שביארנו עתה נראה שהוא
ז<וג'7א עצמו בנזקי וממנו אנו מוייי״ן
וממשיכיןטפה זרעית של החסיים בברכות
שים שלום אמנם כמנין הוא כיאייא ליעקג
להזיווג עם רחל אם לא על ידי מה שמקבל
מן ן!יא ולכן צריך שכל תי^ון תפילותינו תהיי
בז״אעצמו ביי שממנו ימשך וירי שפע אל
•עקב להזדווג ברחל כוי והלק הטפה הוא
יורד למטה ע י פ׳ היםוי ח״א ומשם יוצא
וניתן בדעת ייעקנ ומשם י ו ר י אל '3היסו'
*
שלו ונותנו לרחל בסוד טיפת מייל ע״ג
ובהקדמה זו אפשר לפרש מ' הזוהר פ' לן
לך דפ״הע״א פתח רבי אלע*ר ואמי כתפוח
בעצי היער כתפוח יא קב״ה יאיהוגמין•
ומתעער במומי מכל שאר א׳לנ£דלא איון
לימי ליס רש* 0הוא מכולא רשים הוא לליון
אחיאבותיה בג״כ בצלו המיתי וישבתי ולא
בצלא אחרא כוי ד״א נצלו חמיתי וישבת•
לא יעקב ו פ י יו מתוק לחכי י א זוסן> הצר•
יעבד פייין ^יישיןנעלמא ועייל כתיב אלה
מולדות יעקב יונ^ לכל איכון תוליו' ריעקפ .
יוםףאיהו דעביד תוללות יבג״כ אקרון ישרי
על שמא יאפרים לכתיב הבן יקיר ל* אפרי-
ע״כ בי לכאורה צריך להכין אס האי יעקפ
מ א בהשעיה על יעקב אנימ שבזה העןלס
,
ל
אייה
י
ב ני׳ שיר
נו?
השירים
הולך ליולי למשרים וכ״כ כלי״תע״פ $כה
יולי ע״ש • ממתה נמאא* כונה הכחול
שהם לכר• הכלה הממהרת נשכח לולה
השושבין הקלוש צדיק ימול עולם היא אמי'
כתפוח נפצי •:יער שיש נו העם ןריח מה
שאין כן עצי היער שאין הם לא מעם ולא
ריח ומלש רש״י ליל וזיע אילן של תפוחים
כשהוא •נ• ן אילני סרק הוא חביב מכלם
שפריו סוב בפעם ובריח ע״כ •• י וכן אמרו
בזוהר אח״מ לע״י שהשבח לקא משנחא הוא
בשעמא ובריחא ולכן ס״ת כתפ״וח בעצייי
הי׳יער הוא ר״״ח בן לולי שהוא היסור ב י נ ן
כ״ן לו״לי גי' צ״י כמספר ל״ה י&ו״ל עם הכי
תיבויובין הכניסשהםג״ה כי היסוד מעמו
וריחו בו בי ממנו יציאת בל השפע משא״כ
•נו״ה וכלבן טעמו וריסו בו בי הכל ממנו
כיאפילזכאשר בצלו שהוא יעקב שהוא כצל
מ?סה לפניו המיתי וישנתי שהיה לי חמי*
הזווג עמו אפילו ש 0ופריו מתוק לחכי •
ופריו שהוא השפע של י ו י י שהוא היסוד
הוא הגורם מתוק לחכי שהוא ה/מג שלי ע ס
יעקנ למתק הגבורות שלי נ י מ ה שכוחן לי
יעקב שהוא המפה יחסיים מ ר י למתק
הגבורות שלי אשר זהו בחיי סויהזווגהוו*
מה שקבל מיולי שהוא היסוד כי ע״׳ המפה
.אשר מקבל ממנו הוא שיכול להזדווג עמי
ולהשפי' ב׳ משא*כ קוים שיקל ל הטפה ממ$נ
נמצא כי הכל ממנו
א״כ היני קאמי יכל אימן מוליות ייטקנ
יוסף הוא יעכיי לון והלא קוים פגול' •וסף
י ב נ ר היו לו ליעקב עשרה בניס ואס יעקב
זקאמר הכונה על ן״א הנק /יעקב כנויט
,כ^י;״א נרמז נא׳־מרה כתפוח וכן יולי
נכמ״ש בתחלה כתפוח י א קניה ואייכ לא
,הו"לל יא יעקב כי עליו היא מיברת לכן
}לעיילליעקב יקאמרהכא הוא על,פרצוף
יעקב היוצא לפני ז״א מהחזה שלו ולמטה
כי בתחלה אמיה כתפוח כוי שמיבית על
ןייא וכמ״ש יא קב״ה וכיישג״כ בצלו עלז״א
ועתה מפיש בצלו יא יעקב שהוא פ י צ ו ף
יעקןג העומי כצל לפני ז״א ומכסה לפניו
וםייז מתוק לחכי לא יוסף הצדיק שהיייסוי
דז״א דעניד פ י י י ן קיישין בעלמא שהיא
הנוקבא הנק׳ עולם וזה הוא אפילו בבחינת
הזיוג י פ י צ ו ף יעקב עם רחל כי הרי א0
היסוי דז״א נותן את הטפה בלעת ליעקב
הוא שיעקב מזדווג עם רחל ועכידתולחמ
•
ואס לא אינו יכול להזדוזג עם יחל
נמצא שכל תולדות ליעקב הס באים מיושן*
וז״ש וע״ר נתיב אלה
שהוא היסיי ••
מוליות יעקב יוסף לכל אימן תוליוידיעקנ
יוסף איהו יטביל תוליו<1וכמושלמעלהכל
מה שמוליד יעקג שהוא פיצו ף *עקב הוא
מבתייוסף הצייק סוי היסוד דז״אכןנם
בן למעהאע״פישישיאל הם ב ד יעקב עכ״ז
נקי אפרים כמו שהם היו בני ׳יסף להא
טול נקיים
מכחוקא אתו כנל״י פי׳ ״
יאמר כתפוח כעצי היעד
)י(
כינן".י צקיב^יס קמ״ש בעי״ח ש' מוחין יןייא
.ממשול בשם הרב דל במאמר
קפ״ג ונל׳מ • וילוע כי ג״ה נקי שתי בי•
הנצנים בי כמו שכלה משה והיא נקולה
ע י מ ת שאין להם לא טעם ולא ייח ל0י
הפנימזת שנה שוהלת״תמלבר כןהמלכגמ
שקאויות שבתוכם הס סתומים יייכין 09
םתימין כמ״שבלי״ת פ' תרומה יעיין נסימ״ן שוהלת״ת שנת״ת מלנר כוי ע״ש ובשיהכונוו!
י״ב יעמייו* על ו/וכר חסיי אנות כתנ כי
משא״כ ה י מ י בי י י ן בו הוא גילוי ויציאת
גס ייוע כייציאון
וזג״תנקי בנים •
כל השפע ״ והנה לויי נקי היסולכמייש
ועמיית המלכות הוא מהחזה ח״א ולמ&ה
כזוהר בלק לקפ״ע חייל ע י ייוסף צייקא
נכי שלימי הת״ת ותכלית גדולתה הןא
סמי* ליון לאין! חל גאמ! הק״י <יץ קעוג .
א
עי
משחת .קרש
- 3שמן
ני(י'הששית שהוא שתעלי ע ר חב״ללז״א צלמה 0לצנטה$נמצו 0היא ע״ק •1הצנ|>(*1
,
י 5וים בקימתם כצוו מו&ף שבת כמ״ש בע״ח
•אמי־ ביומון נט6י ח י ט י
א1
גז' מיע!* 1הירח וגילויו ועלייה 7ז שלה )י(£
.׳ • • .׳ בהקימם מ״ש בין' נשמת *וי
ומשה ע"• עצלויויגו^נ'היא עילה מי1גה
בשם היב/״ל חייל כספזח צגי׳ שעיוין ייקצא
י ה ח י מדרגה ע״י מעשה הצייק׳ייושם בזוהר
$ף לן־ופקזי•דףרכ״ג אמיו ופריו מת1ק לבול©,ל.ינין!.קמיהאמ׳קויתמןגבו'1יעה\ק
לכ .$צקי •י.שעגזיג ע צ ״ ע ״ י ־ גי* עייר.סוי
לחכי מאן היא פרי אילץ איצון' צ?:מתהזן
מנצפייו והתפוחים גמורים׳ בח1נ !0הוי
דציייקייאיאיגוןאיבאדעוכיוייקבייה •״
ןזפוח בעצי היער וככל ספזח גיגוו^יןהרי
1ג1/י.י ניאשית י'•ג'אמיו'אצל צשמתא דיש'
ו׳ גח<ין והתפוח עצמו היי /׳ ל כ ן /ה ת י ק ו !
ג פ ק א מ מ ג י פ א יההוא אילגאומתמןפיהין
מתיקוני ייקנא -ובו מתגלית הארת כל־ ן*
נשמתין לגו האי ארץ כוי ןאקרוןהעמוסים
יגילגלתא עב׳יד וגאי״י א<)י יףקל"4פיזח
מני י נ ק י וידוע כ• גוף נקי הת״תהרי
י-יש יאמר כתסיח כעצי היער מה תפוח^ה
<י נשמות י8י? 1הם בתוך הת״תוכמ״ש בנוני
3ליל נ ג ׳ ג מ ג י כן! קב״ה תלין תפוחין כליל
ברכת הלבנה עטרת ת״ת לעמוסי בגון כ״
שית׳ גווני ותייןתעוחזןאילין דאינין תיקוצ'
ט ע י ת היא הכתר שלה העומד נ8קו3י ת"ת
'1אימן כללא יכל שיתא תיקונין יאמיצא( *
יז״א אשר שם הוא מקום לעמוסי־ כ&ן הם
והנה זה מובן ע מ״ש .בשם הרנ ז'ל * א מ י
ישר׳! ע׳׳ב * י ־""/ש כתפיה• נ עצ* היער כשם
עוי ונגיננוןאתיץינז• כאור פני מלך חיים
שהתפוח אתישים בגוונוי ^יןאילניחקלא כי
ותאנא מהני תפוחין נפקין חיים לטלמא
הוא כולל חיווי י&ימק וירוק וכמ״ש ב/והר
ימה ת פ י ה ב ו ל ל ב ל נ ז ו נ ו י כ ז י ׳ כ ן לויי שהוא י ומחזיין חידו לזייא כו׳ ותאנא כל */ן להנ*
בוצינ• ללבי נהייין כל עלמא מ ת נ י ן ולא
ת״ת שנת״ת מ ל ב י השוה ל* כן הוא בין
אשתכח יוגוא בעלמא ומה א• הנ׳ ילבי כ ך
י.בגים מיןניע רבים שנים שהםחסיוגבויה
תרץ תפוחין יגהריןתלירא י ח י א ן ת ר י י א
כ* החסי הוא חיווי והגבורה הוא איום
עאכי׳י ״ תאנא כי אתגליין תיין תפוחין
והתי׳ת ?ילל אותם והוא חיוי וסומק וירוק
אילין אתחזי ז״א בחיויתא ונלאיניןנוצינין
לכן אתישים במונוי ילית אחוא כוותיה
ילתתא נחיוותא וכל איצון ללתמי( נהוין
ולבן בצלו חמדתי וישבתי כי אני מתחליו
וכל עלמין סיאןגשלימ׳; מכל" שלימות'וכלא
ימבי שלישים שבו ושם מקום ישיבתי .ו זהו
הראן ונההין ובל טיבו לא פסיק בלגו
התדיר והזוה אצלי • אמנם ופייו עיי
אתמליין בשעיוא יחיא כולהו חיאן בשעתא
צייו שהם נשמות הצדיקים וקיאם פריז של
חיא כוי ופייששס היב ;"ל שנשכיל ,בנ־ם
הת״ת על כי עמייתם שםבתיך התלת במקו
אלו יהיינו היזיין הפי חין י.נז' נתקיים
שמתחיל בתי שלה ועל י ים הם מימי׳ מתוק
הפסוק באוי פ נ י מ ל ן חי״םכי הס,מו{ירים
להכי שליס החכמה שלי בי ביים להגייל
בפני ו״א בתפוחין שלו ואור פני מלן קאי
עיצזעי ע י היות• נגד חב״ר יו״א־שוזין
־ נקימתינו בי אז החכמה שלי מקבלת ממנו :לז״א האני ,יא״א נפנ• מלך שהוא זי־א^פקין
חיים לעלמא שמאיר ז״א!מקיים כ ל העילמו'
מתוק עצום וגיול ואין צורך לה/כיי שאי
ע״י האיות אלו ה ע צ ו מ ת וכשמאיר ז':א
הנחי'שלה כי כיין שהחגמה שלה קבלה
לעילמי׳מא1יזההגיו<כצ העילמוימתמתקין
הארה עצימה כל שאי הנחי' שלהמקכלים
ג׳׳? כי כולם נכללות בחןווה ;י!מגמ כוללת :והוו! בעצמו לא ב״ש שמתמתקין היינין שלו
4
,
4
כ
ומתבסצין
ב
ני׳
שיר
.
*גןתבטלץ וכל אימן גז£ינ*ן ילתתיבחימתא
הם חספיייי של מלכו' ובל א*נץ ללתתא הם
•^?*ע כל ע״ש :״ .מעתה 8נ1-אלשיעור
*?.תזפ שהם יברי הבלה שמיבייגשני* י מ ה
•^׳•א נאומך כתפוח בעצי סיפר שה״ש התיין
ומוחין דארין כאשר הם אתגלץ ומאיךץ פי
0זמת5לה• בחינתם על־היותם נחי' תפוא כ״
׳מתגלה כחס באשר הם מאייין ואז כן!וויי
*{.הגא /״א נגאי^״ןהתקוחין שלו ג״כמההאר
*מיין׳ תסיחי{ יעמ״קא ווזח"׳; מ י י מאיר
מגתפש #הארתו נ י ן הפ*ים שהם העולמות
כמש״ל • ואל תטעה ממה שאמיתי שהוא
:עאיי אל העילמוי להבין שאימ ,מאיי אלי
^ אלי ה׳ א נמ-״ש נ י הד* אני בצלו המיתי
וישבתי ספינה אליו בעולם היאצי'ואם הוא
מ א * לבלע ליש אלי שאני קעזלם האצילות
ז ע ו י בי ^פייו מתזק לחכי ופריו שהו׳השפע
המשפיע בכל פעם הזאמתזק לחכיחקא
עי אני היא המקנלת ממנו .השפע ואחייב אני
משפעת אל העולמי ת *לכן אין צורן להזכיר
מת שמאיי אלי כי זה פשוט וברור כ׳י עיקר
השנת.היא .מי! שהיא מאיר אל העילמזת
־התחתוגים וממתק את• כחי' הדינים שלהם
שהם לינים י נ י ם וקשים
,
יאמר כתפוח בעצי היעי
אל
)ה(
כ* הנה נו ו ע כיז״אבתחיל'
י,יא נציח־׳י״ק מלתנהיי )אח״כ נמשכין
אליו נחי' המו יזין זגאשי גסהנוק׳ *גילת
ע י ח כ ״ י שלו אז תחלת-הכל ה״ס הזווג לנשי'
ןנס;מ"ן כתנ ' *.ל ה״ס ח״וב על יאש ז״א
צ ק י״זי פ־ היא גי׳ צ״ל שהוא הכאת י״וי
ז 'שנתפ1ח
חכמי.בת״א בינת ע״כ *
שליש ה •ו״ת שכילל הגוונין כתפוח וקטעס
שה!א כולל הגיוני ן הוא ב£צי היע״י כי
.היע״ר עס היי אותיית הוא-במנין חנן״י
גנוייה ע״ה וכיון שהוא שם היא מ כ י י ע
ביניהם וכולל גווניעי כן לולי שקוא היגןןד
כ
;
נ*
השירים
במש״ל נ י ן צננים שה*ס לה ממיל" כ״נמ
הוא מני ניניה©זכולל אותם יזהו־* צזניו
.הו״ק .שהם עיקר ייז״א בתקלת אצילומז או
כמש״ל כתפוח געצי היער שהיןןיתיקון *'1
תייןתפיחיןיעתיקייהזא בולל כל הויתיקוצין
־ !נקוומין אליו כמש*ל מהאי״י • ׳ זעו 1
במבנו כ׳ נניס נקי חלית וכן נקי נה״*י י
וייוע כ׳ הת״ת היא כולל את או״ק ז״שיכהלו'
בעצי.היעי שליס המי ?* יע״קנמ• שלוי
.כולל את הזי ת• קונץ ק לויי ניה 1אי התייו
במש״ל בין הב5ים שהם חגית נה״י שה'1כ*לל
איחס וזהו נחי .עצמותו שהיא ו״ק אבל
כאשי למשכ׳ין אליו המוחץ וגס אניבצלייו
בצ״ל ל•' שה״בן חו״ב המוחין של ')!־פהסהזדק
של י י י י שזכינו.חמיתי וישנתי ש;תגדלת״
י גס מני עד שם אז יפייי שליש נחי' הזוונ
לעשימ פ י י כמש״ל היא מתי*{ לחכי שה״מ
׳זןזן :הגשיקץ יזזזךוגיון בי זהו הכעש׳ממזי&ת
הכל משא״כ נבחי' היותו בן י״ק שהוא כמי
עצמותו כי אז לא יש בתייהזיוג כי׳א״ן ב0י'
הזוח :נעשה י ק בביאת המוחין״
,,
,
,
,
י
,
;
יאמר נצלו חמותיי וישבתי
) ו ( אל•
טמ״ש נט״ח ש! הייח פיא
וז״ל אל תתמה אם המלכות היא עסר'חיס1ל
שכאדם ואיך היא הניקנא של האלם אל
ה ע נ ץ ה״מ גיול בי כ ל דבי קיושס .א*ןשויש
היאשוןנעקימשס ולכן מתהלה המ׳לייהיס
שוישה עטיה שביסוד זאח״כ כשמילינעקי'
משם וגדלה.מעט מענו ע י שממןי<*פרצ1ן>
גמזי וחזרה פ״בפ עם ז״א ולא י מסג? זה
נעקי מציאותה הראשון ונשאר לה מ י ש
יבוק עם ;"א נ נ ח העטיה1לא/:זממשם
לעולם ע״כ • ובזוהר פקןדי-כללויהןימ
בצלאל כוי מנסת ישראל •תבא בצלא־ יאל
ופריו מתוק לחגי
ויא איהו בצלאל• .
ללא איהז יעביד פייין טכץ בעלמא דכתיב
ממני פריך נמצא כוי ע״ש שמכונה.כן נצל<
ג
,,
ג
הוי1
ב
שמן
משחת
גוא ע ל ה י א ו י יז״ש יא בצלאל כי נצלאל
**"סהיסולוכמ״ש י ד יי״י בצלאל סיימא
מ נ ע א י א י ה ו י ז א לביית קיישא ע״ש וליכ
ש • גסי מ״מ משם נןוהיחייו ו״ל עיש י והנה
*זמיה כתב בסי מ״ן שהיא מצי למלכות •
ומה כ ת נ נ ו כי כתפוח הכונה שאמיה כי
מזו התפוח שה״ס ת׳קונא ז' יעתיק• וכולל
א מ הוי מיקומן כן חיי ת״ת נין הבני' כולל
מיו הו״ק וא״ת כי אין הדמיון שיה לגמי
ב י ה י י התיקוןדתיין תפוחין יעתיקא הוא
'1וכולל ו' תיקונין אבל הת״ח היא א ח י
•והוייק נמצא כי אינו כולל י ק ה'לזה א מ י ה
קרש
נצלו המיתי וישנתי כלומר בצלו גה״ס
היסוי קלי המיתי נעשתי שס סוי קמלה
שהיא בכחי' כמלכות בהיא מלכות הזכר
עטרת..היסוי שלו נמצא שגס בי יש ז' והוא
כולל את הוי זא״ת ו נ א ג י אח״כ ?"עשיתי
בחי הנוקבא שלו חזר הוא להיות בב&ייששה
לזה אמרה וישבתי כוי כיל*מי וישבתי שם
בבחי' העטרה אע״פי שופייו שה״ס הןווןנ
מתוק לחכי נ י מזיווג ממי ואני נ כ ח ׳ נוק'
שלו אותה הבחי' הראשינה לא נ ע ק י ה ותמיי
ישבתי הם נמצא בי תמיי הוא נ ב ח ׳ ז"<ן
ודוק אנ״ק יקנ״ה
,
,
,
הבי*!*״ אל ביתוץיןירןל ) ^ 1ל י א ה ב ה י
כ נ ו ד ע כי אז אני סוה אליו אז נעשה *תחלה
אהבה שליסזווג הנשיקין נמ״ש
נ ז י ע כי א״א להזדווג ז״א צנוק'
אלא בהיות הנוקבא שיה בשוה
מ י נ י י כמוהו •אם לאו הזווגהוא ע ם יעקב
יאמי הביאני אל בית היין
אן
כמ״ש גע״ס שי מוחי! דז״א ע״ט • והנה )ב(
עמיישבשיהבונויל״בייעמייה
1א מצינו זווג לליון כי אם במוס'שבת וכד יה׳
ל ו ט א ז ז ״ א עולה במקום אבא ו ה מ ק נ א נ ב ו נ ת באהבה בי הטעם שנתקנה הק״ש
במקום אימא נמצא כי אין זווג לז״ון י ק נ נ י כ ת א ה נ ת עולם שהיא בנגל היכל
בעלותם במקום א״ואי כי אז הם שיים אהבה שנבי״אה לפ• שעייי'העלות מ״ןמשס
בקומתם פי גילה הנוקב' ע י חב״י שלו שהיא עד למעלה באימא אשי באצילות נמשנין
בחי עששי' בידוע ואז מתחיל זווג הנשיקין איתס הקיחין אל ז״ון י והנה להניאם
והנה יין סולו בבינה יין המשומר ובה שם פ״נפ צריך להעלות מייןאחיים לצורך זווג
הו״יה בניקוי אלה״ים אשר בו זי נקו יו י גי' א״זאי פ ע ם נ' כ י י להחזיים פ״בפ בי ע״י
*י״ן אהבהנק' זווג הנשיקין כמ״ש בזוהר עליית מיין מסתלקין נה״י יאימא מתוך ז £
מ י ו מ ה * והנה לעיל בפסוק הקויס אמי' ומזיו ו גת ע ם א נ א כ ל ״ ל ה י ל י י מ ו ח י ן א ח י ל
נ*ל 1וזמייוי וישבתי כוי צי באשי גילה ע י ליחל לנלה זולת המוחין היאשוניםשניתנו
חיוב שלו אז ופריו מתו*{ לחכי שה״ס זווג לז״א ואז נכנסין נה״י לאימא טס התלבשות
ועתה נ א ה לפיש באיזה אלו המוחין האחיים החלשים בחון י ח ל
משיקין •״
מקוס צייו שיגיו שניהם כיי שתהיה נחי' (נבדלת וחוזית פ״בפ וכל זה עיי העלאת
וו ועל זה אמרה הביאני אל כית היין שה״ס מיין מהיכל אהגהכ• ע״י הכהןשושנינאשל
הבינה כי העלה אות• שם זכאשי לי הניאני מטרוניתא שהוא הינל אהנה על ייו חזזית
אל ב י ת ה ״ ! שהיא הבינה ורגלו שהוא הבח•' פ״בפ כוי ו י ע כי כאשי צייו לתת מי חין ז(
שלו היא עלי סמיך לי יהיימ שעלה הוא ז״ין אז צייכים שניהם לעלות בסול מיין
גש?מו0ין גיתניןאל וחל לבלה אזז״א
**? 91אג<| זג? עצ״יע״ל* 0מ א <(נא
,
י
1
לביו
ב
וויי
שיד
לביו טולה נ סול מיין ועתה צפ• 1ש מוחין
נמוריב ושילמיס אלז״א ונונאמו היא לתהס
אל צוק׳ רחל ונכ[ ז״א לבלו עולה בסגל מ״ן
ע״כ י נמצא כלי שתח/ןרמנוקבא פ״בפ
צריך שז א יעלה בסול מ״ן לא״ואי והתחלת
עליימ קמין היא' מהיכל אסלה והנה ני״מ
צקי הנוקבא במאהנפניס ויש לה ב שלי• שי
חסי מת״ת לז״אואז כייס א ו״ר גי* בי״ת כ מ יש
בסי מיין גס יין ני\ המ״ן לגבורות בנוכע
וידוע כי באשר הכןקבא חוזרת
מכ״מ •
פ״בפ אז נעשה סוי מזווג קשא״כ קויס
גס ידוע כי א ץ הזהג
חזיתה פ״בפ *
יעשה אלא ע״י מיין דנוקבא תחלה והנה
רז״ל לישו ודגלו עלי" אכנה ודילוגו לשון
דילוג זהו שאמרה הביאני אל בית כי כאשר
הניאני אל בתיי היותי נקיאת בדס׳בי״ת ב•
וה הוא כאשר כנר חזיתי פ״בפ• אז היין אני
מעוררת את היין שהסהגבויזת ימיין צלי
להעלות מ'*| לי־חי' מזווג משא״כ קול חזיתי
פ״בפ כ׳ איןשס בחיי מזווג ואין אני מעלת
מ״ן ומי גרם ליי לח^'פ״בפ לזה לומר ודגלו
עלי ןןילזגו עלי אותו הדילוג שילג בדבילי
לעלות איה המוחץ שלו ממקומם עד א״וא•
כסיל מיין זה גרס לי לחזור כינס כי ע״יי
עליית מ״ן־שלוינדוומ א״יןאי והולקו' מוחין
<0י*$־ל*תתס• לי וע״י והנחגילתי וחזיתי
פ' נ 5ו ל ע כ י על*ית מיין שלו הגורס מ *
איתבהלסי״וא הילל אהבה ב* גג״י עליית מ״ן
מהיכל אהבהמוא עולה בסול מין כי המ״ן
עולץמ^יכלאהבימ דהקל־קי;יא לבריאה
ע י ז״א י־אצייוא* מסתלקין המוחין מילנו
לעלות נשול מייןלאיייואיכ^^כי עליית ןן״־ן
להיכל אהבו^הואמגוי< '6מ!י*זינרן .לזיא>
לאבילותוז״ש אהגנמ ל$מו*אליליב$אה&ן
•
אשיהוא הגורס על*ת מ־| •של זיא
י
ז
,
?
^}׳
יאלןזי קיזכ אל האמוי ה*
י?.י* •לוע
9א״א <י"י1
השירים
ט
להזדווג אס לא״שיקנלו המוחין בתחליוכיי
לקפל את המוחין צריך שיזיווגו אייוא•
כתחלה )כלי שיזיממ א״וא• צריך כה? זייזן
יעלו בסזל מ״ן אל אימא וע״י ;י• מזיהגזין
א״ואי גמלליין המוחין)נכנסין בזיון ואז
געשה מזווג בליון • וידוע ני עליית ממיין
ד/״וןהיא־ כיסוי לאימא * וכבר כתבנו
לעיל נ י ״ ן ה״סמי״ן.לגמרות וג 0כי סודו
בנינה ועיקר כנויזההוא ביסוד לאימא י י ן
המשומיכמ׳יש בם' מיין זהו שאמריהביאני ז״א
אל בית היין שה״ס יסוד לאימא שהוא בית
אשר שס יין המשומר לזליס הגבורות ו :ס
הביאני עמו לעל<ת שס מיין ביסוי לאימא
כי כן הוא היזירכיאנומעליןאתכנוקבא
עלז״אןאח״כ עוליןשניהס בסולמ״ןניסוי
הבינה ןלגלחלילוגו גרס עלי אהבה כי עי•
מדילוג שילג ממקומו למעלה לע לו ימיין־ נים
עלי אהבה שה״נן מזווג כי ע״י אותוהיילונ
לעלות מין מזדווגץ א״ואי וממשינין המוחין
אלינו ואז ע״י;ה היתה עלייאמבמשלימ
מזווג מציון שכנר באו המוחין־ןאומי־יגדגלו
ולא אמרהודגלנו כיהריגס היא עולה טרו
וזעעס בי ביון שכניהם מגלין יחי ציי!!
נטפלת אלין ני נאתרא לרכורא נוקבא לא
סליק בשמא נליש בזוהר בכ־מ וע<רכי היא
איכה יכולה לעלות לכדה אלא יוקא עמו
נמצא שמעיקר היא עלייתו כלי שגס היא
תוכל לעלות
אפשר לפרש מח״נ הובא בילקוטו
ן^ןךין
וז״ל ולגלו עלי אהבה :זה ליש
ותפלה ע״כ י בי לכאורה ל ללי'1־ילמ
אמנס עחייןן
רמוז כאז ,לש.ותפלה •
יובן׳ בנקל כי הנה אמרנו כי ו מ ל ו הוא על
עליית /יו־ן בסול מיין באימא כלי להמשיך
ממוחין גז״ון •־ ויי! ע מכונת ק״ש שגנוכה
היא להעלות אזן ז״ון ביןוי מיין לאעןא
1מזיווגיןא!'ואיזממשיגין המוחיןלדין כי ןן
מיא פעולת הק״ש וכן י בתפלה בתיבנמ
אלהינו
א
כ
שמן
משחת
*לתיצו ואלהי אבותינו עולין ז״ון בסורמ״ן
ואע״פי ששם בל״ב למעילה נ ת ב ב• כתינו׳
אלהינו ואלהי אבותינו לא היו ש 0מ״ן לפי
שהמוחין כ נ ר הס קיימים נעימיים ולא
היה ח מ י רק בחיי כניסיזס ב ז ״ א ז ה א י מ
אלא לבחי המוחין פנימיים שכבר יצאו
גק״ש אכל לנחיי המקיפין שעליין לא יצאו
צריכין ז־יון שניהם לעלות בסול מיין לא״ואי
נמצא בינק״ש
וכמ״ש שם נירוש ל' י
ונתפלי עולין ז״ו;שניהם נשול מ״ןאשר "/ס
ו מ ל ן שה״נן עליית מ"! ולכן ארן׳יל ולגל!
זה ק״ש ותפלה
,
אפשי כי מ״ש זז קיש הוא
)ל( א 1
לפי מה שאמרנו בירך זה
הנ' כי ויגלו היא עליית "/ון' שניהם למיין
3י כן היא הקיש שעולין ו״ון שגיהס נשול
מיין ומ״ש ותסלה הוא לסי הלרך הקיימ
שאמרנו כי ויגלו הוא עליית ז״א לנין
בסול מיין כי נחי' ז! היא נ ע מ י י ה במלת
כ א ה נ ה כמש׳יל ןנסקא ל ה ו מ ת י נ ת א ק ב ה
סממני
־:
קדש
•
שיומז על היכל אהבה כי י\ש היא עליי*
המן מהיכל א ג נ ה לבריאה ינעהילה היא
ע״י עליית המין מהיכל א ה ג ה להקה״קשצ
ז״א לבריאה
פילהאמור נוכל לפרש הכתוב
ן־ער
שמלנר נ נ י ה נ ת לעליית מיין
שה*י הא עליית מיין יז״זן שניהם והביעליית
מ״ן יז״א לבלו כי הנה בתחלה בקיש ע״י
עליית מ״ן להיכל אהכה לנריאה עולין זיז ן
שניהס בסול מיין ואחר כך נעמירה נ מ ל ת
נאהנ־ע״י עליית מ״ן להיכל אהבה להקה״ק
יז״א לנריאה עילה וייא לניו נס!י מיין
ועלייה זו היא נשכיל הנוקב א ז״ש נתחלה
הניאני ז״א עמו אלינית היין שה״ס יסול
ה נ י נ ה כי עלינו שנינו נשול מיין ולפי שעליי'
זו היא מכחהמ״ן להיכל א ה נ ה לכן נימז
בריית הני״אנ׳ א״ל נ״ית היי ׳] איתיו'אה״נה
ואס״כ ולגלו הוא לנלו ללג ועלה בסול מ״ן
והנועם עלי נשנילי ולבן הוא לנלו עילה
וגס עלייה זו הנא מ כ ח א ה נ ה שכזא היכל
אהבה נז״שאהנה ויוק אי נ״ק לקנ״ה •
,,
,
,
ב א #י 1 #ת רפרוג• ב ת פ ו ח י ם כ י ־ ח ו ל ת א ה ב ה א נ י ו
״יי "ין
ג * ״״
י־;*״ •
1
ג
נשי הפונות י״נ לעמיל בממל כי י ח ל אינה נעשית אלא מנה״י לאימא עכיין
הנה
חשייס ט ו נ י ס כ ת נ כי עתש גס היא לוקחת מנה" י א נ א נהיותס מרחוק
נכנסין גי אמצעיות למצר א נ א נחנ״ל י״ל שבהיות נה"• י א נ א נ ח ל ת דו׳יא ורחל
דז״א והגי תחתונות ניחין לחג״תל/״א כוי ננה״י יו״א אז נה״י לאנא רחוקים מרחל
ומלת טונייהס ברחל כי ע״י גיתחתונוילאנא מררגה אחת ואז היא יכולה ל ק נ ל ה א ר ה
העומיים נחג״ת דז״א הס מאירים ויש בח משם אבל כשהם מנוונים יחל ועומליס
'גנת״י לאימא אשר כ נ ר הם במקומם למטה נמקו׳ אחי והוא כאשר נכנשו כל נה״י לאנא
ןיזצאין להאיר ולהעשות ני מוחיןהנקרא׳! תוך נה״י לז״א אז רחל אינה יכולת לקבל
ט ו נ י ס אל יחל כי כ נ ר הויעתין כי יחל אוינה״י לאני מג״פ תתאין לילהון המכווני'
נטשית מנה״י לאימא אבל אע״פי שבנר כנגיד .כי אין נ ה כח לקבלס מ?ר1ב אמנם
גכנסז כתחילה כל הגת״י לאימיאינם *וצאין היא מקבלת הארת פרקץ אמצעיים רנה״י
אל רחל על שנכנסין נליי לאבא וז״ש ה׳ לאבא העומיי' בחג״ת יו״א אשר הם יהזקי'
נחנמי• *גול א ת ״ מנה אע״פי;ויןממן מסנה מדרגה א ח ת ) א י ; הארתם מכה בת
,
,
ל
ה
נחוש
ב ני׳ שיר
בוזוזק ב ק ח נ ויכולה לקבל ר א י ת ם להיותם
רחוקים ע ם היות מדרגתם עליונה יותר
מלקבל האית סיקיןתתאין להיותם קרובים
אליה ע״פ י והנה אשישות נקי הגיית כמ״ש
בזוהר פ׳שמיניל״מ אשישות אילין אכהן
תפוחין נקינ״ה כמ״ש בלי״ת ע״פ זה ויייע
מכינת העמידה בי בתיבות אלהינו נאלהי
אבותינו עוליןז״ון בסול מ״ןלא״ואי ימזלוזג״ן
א״ואי ונמשכים המוחין כז־ייא ימאל עליון
מתחיל תיקון ובנין פרצוף וחל נלכ 1אחר
שאמרה הביאני אל בית ה״ןשה״ם עלייתם
כ ס ו י מיין נ י ס ו י ה נ י נ ה ונתשכו המוחין
נז״א אמרה סמבנני באשישות במה שיש
כאשישותשה״ס חג״תיז״א אשר בתוכם ה ם
הג״פ תתאי( מלי* ל א נ א סמכיני בהארות
אלו להמשיכם כי ע״י הארות האלו רפיוני
בתפוחים שה״ס נ״ה לז״א נ מ ה שיש בתוכם
שהם נל׳י לאימא כ• ע" י האיות נה״י לאבא
אשי נאשישית שהם חג״ת יכו לין נה״י לאימא
אשר ננ״ה להוציא ולעשות הב׳ מוחין חי״ב
שלי לחזקכ״ כי הקחין הס חוזק וק־וס כל
הגון* וזהו רפייני בתפוחים משא״כ כלתי
הארות הנליי לאבא שאינם ימלין כלי*
לאימא לחזקני
אפשי והוא יותר נכון נ י
)ב(
אשישות ותפוחים הכל הוא
ע ל חג״ת ונמ״ש בזוהר י פ ל ו נ י בתפוחים
כלא הל וכ״כ בלי״ת ע״פ אמי מלבנון בי
תפוחים ה ס חג״ת וב״כ נכזנת גייס ויכלו
כי ג' אנית נקי תפיחין יאית נהין חוור
סומק יייק!בתחילה אמרה ממכוני באשישז׳
במה שיש באשישות שהם חג״ת יז״א אשי
בתוכם הנל׳י של אנא סמבוני נ ה א י ו ת אלו
להמשיכם כי ע״י זה ימלין הנה״י לאימא
להוציא ולעשות ה)"1יב שלי וגם להמשיך לי
הארה מהג״פ תחאין לנה״י לאבא אשי שם
ב ח ל * דז״א וכמ״ש ר.יכ ו׳ $ג י גם וח$
השירים
נח
מ ק י *ת הארה מהם נהיות' נחג״!! דז״א וכ5
זה הוא כאשי לא נכנסו רק גייס אמצעיים
וג״פתתאין י נ ל י י דאבא בז״א זאח״כ כאשי
נכנסין כל הנה"י י א נ א בז״א כי אז כאו
חג״ת דנה״י ו א ב א בהגיית יז״א אז י פ מ נ •
בתפוחים במה שיש בתפייזין שהם ח ל מ
יז״א שהס ׳ 8בתוכם החג״ת לנה״י ו א ב א
שגםהחג״ת הנז'נקי תפוחין להמשיך ל•
הארה מהם כי ביון שכבי נכנסו בל הנהי•
לאבא בז״א אן יכילה היא לקכל האית חגית
לנל׳י לאבא אשר בחג״ת לו״א כיון שהס
רחוקות ממנה מלרגה אחת ״ ובזה את•
שפיר מהשנתחלחאמרה סיןכזני ואחי כ ך
אמרה לפלוני כי סמיכה היא גלולה מ ן
רפילה כי סמיכ' היא כמ״ש שם בזוהר שמיני
נ;אן לנפיל בעי לאסמכא ליה כל״א סומל
ה' לכל הנועלים שהיא לעשית מה שלא היה
מקגלם כי היה נופל ועכשיו ק ס אמנם
רפילה הוא הזוק כמי שפירש הראכ״ט ז" ל
רפל־יכי כמי חזקוני וחזיק הוא להחזיק מה
שכנר היה ולכן באשישות שהיא להמשיך
ה א י ה ב ד י שהנה״י לאיעי יובלו להוצייילפשו'
הח״וב שלה שהם המוחין שה 0עיקר וקיום
כל הגיף ומוחין אלו לא היו בה מקורם לבן
אמיה ס מ מ נ י כי נחי' זז היא עיקר הסמיכה
שלה וגס כ׳ סמיכה היא מ י ל הבינה כמ״ש
בשי הכונזת ל״ה לעמידה סומך נופלי'ע״ש
וכיון שכונתה על נה״י לאימא ג״ב שיוציאו
ויעשו חז״בשלה לכן אמרה סמכוני א מ נ ם
בתפוחים שהכינה שימשיכו לה הארה מחג״יו
לנה״י לאבא כי אינו יק הארה ל נ י אמרה
רפיזנישפייישו חזקוני שיוסיפו ל ה ח י ז ק
להחזיק מק שבכי יש לה ע"׳ הארה וו ושהיא
מאבא בלבי
.
פי האמוי אפשר לסיש נונון
)^|^
התיקונין ונזה יונןג״כ למה
בתחלה ק י א לחלית אשישות ואח״כ ק י א ם
תעו מיס ג ׳ לראויה ע י ק י שם חניית הו1
מפוחים לבליל!
פ
*ז
8ם\
פשחח
י $ 4 * $מ ג י וכןומקוייו?ואפי'אס נאמר
*מ*9לין הס למה לאאגליי' סממני בתפן׳מי'
־ מ מ ג • *אשישותיוהכה כ ריש תיקון ס״י אמר
וגיאות ברא אלהיס תמן איש תמן׳אשה עם
' 0יאלג״ס ו עלי*הו אתמי ממכוני נא שישזי
:צאמז 1אשה•כוי וכיף מייל ומאי ניהו אילץ
אמקות א>^0ן תו״ןאשו* דאיצין <**ש ואשת
*שא׳ממרא ואשא^סומקא יתמן אנ ואס
ותכונה כמייש כי מת
יא*0ן *"מכו
שאמדוזממכוני באשישויכונתה שיאירו מנה״•
יאנא שנתלית יןי״א לנה״י לאימי כ י י שיעשו
ממזחין חוינ שלה נמצא כי היא מיברת
על אייו אי והס בסול איש ואמה כנודע וכנר
נמפשטו המוחין שלהס בז״א אלא שאימא
מפשנוהעל הגה״יי/י״אואנא^עלח/חייא
* י עיין הלגןול לאבא שהוא קצר מהנ״ה שלו
$אגתפש< 1הוא עצמוזולתי הארה בלבי
המתפסמת ממנו כמ׳יש שם הרה ז״ל • נמצא
נ• אץאי שניהם הם בח״ג לדא וזיש לאינון
מוייןאשואלאעוןאיש ואשה כוי כיהואכימו
הנא והלר מפרש בתחלה תנא מ״ש לאינו[
מייןאשנתלאעוןאיס ואשה והיר מפריאשא
ווחיא ואשא סימקארתמן אני ואם לאינון
*יא בלומר כי התרין אשות שאכלרנו הס אשא
יזויוא ואשא סומקא שהס חייג יןי־א כי החסל
היא אשא חוורא והגבורה אשא כןומקא
ייתמןאבואסלאעין י״השהס א״וא• שכבר
נתפססו טל ח״ג לז״א ו<;ס האיש והאשה
שמכרו בתחלה שמפרש עמה שהס א״ואי
יאינוןייא זה נלע״ייבכונתהידקוצין* .
ובזיז יובן מה שיקיקנ! בפסוק כי ביון
שאמיה סמ<וני נא&ישות-כונתה ליבר על
נ0יא"ואי להא יימנת"* לאבאילנהייי ל^מי'
גלי שאימא יתקן חו״ב שלה לק קיא!ס עתה
#$נ"ת##ישותלרמ<ו על איש יאשה העליוני•
שהס א״ואי המתפשמיס על "0ג יז״א אשר
משניהם צייך שימשך עטךזה 'אנאייאיר
לאימא ועי * והיתקןאימאיחזיינש*תיזלכן
# 1
,
קרש
צא ר י מ ז כי ר״ת ס״מכוצינ״אגישות הזא
ס״ב וע״ה סייג שה״ס אימא אשר בה שס סיג
וס״ת ת"• היומן על אבא אשר סולו שס ע״ב
ליול״י}אשי הלייול״יןשנו כ״א כלולה מעשר
הס בגי ת' ועס העשר אותיות י ס בגי' ת״י
אמגס יברפחני נתסורויס שכונתיעל האית
חלת ינה״י לאבא אשר־ בחלת לז״א קיאם
•
תפוחים שהוא השס העיקרי של חלת
וממילא יובן כי כיו! שבתחלה היא געשית
הבחי' דא״ואי נימי ואח״כ נעשית הנחי'
לאבא לבל לגן בתחלהקראסאשישויהרזמז
גס על א״ואי שהיא הבחינה הנעשית תחלה
משניהס ביחלואח״כ י י י ס תפוחי'שהיא
הבחי' הגעשית אח״כ כי ע* הירות אלו
ובסיר זה הוא תיקון ובנין פרצופה אשי זו
ה• א שאלתה כתה על תיקון ובנין פרצופה
ונתנה טעס על שאלתה זו כי חולת אהבה
אני כי אני חולת על ענין אהבה ^ה״סהזווג
החסר ממגי אשר אי אפקי להיויאהבהשה״ס
הזווגאם לא שיתוקן ותבנה פרצופי תחלה
כנודע
,
1
אפשר •3חולת אהבה אצי
)ג( א ך
כיהנה גווע מכולהעמילה
כי בנין זה הנעשה אלהנוקבא מאל עליון
ואילך הוא נהייתה עדיןכאח<ר כ• או ה־יא
מקבלת אורות לאחור ונכללה מבחינתיועלין
צריך לחזור ולבמת בחיי פרצופה מבחעג*
אורות יפניס כלישתעמזל פ״בפ וענץוי•
מתחיל מתיבת באהבה כי אז אנו מעלי]מ״ן
מהיכל אהבה להקה״ק לז״א לבריאיוכמשי־יל
נפי הביאני עיש כי עיקר /ה תלוי בעליית
מיין דה*כלאהבה הנז' ועל כ ן א 0י ב א מ י ה
סממני נאשישזת׳ כו שהוא באלה׳ בנץ
ותיקון פרצופה בהיותי נאחזר למרה כי
חולת אהבה אני כלימרלעו לכם כיאע-יכי
שכנר עשיתס ב נ ץ ותיקין פרצופ״ עיין
א *7בנח׳ חץלה ? י עיין יאט ע1מלת נאחזר
כי
ל
״
*
י
ג
ב
פי־
נט
השירים
שיר
א 0במיני ה* *כשד לפי.!:
^ 5א קבלתי יק אורו* לאחור ע י ' ל 3ל ^ ר
ני
שתעלו מ £מהיכל אהבהכיע״י זה יומסכו
לבישייךאל העכיןבהקי<
האורות לפנים ואקבלה אני מן האורוילפנ•' מ״־ש כס* מיין תפוחין *ן ליש י ן הס ב היי•
שתבלפרצופי מהם ןע״י אוכל לעמוד פ״בפ צ• ו[ ונקי קיישין כי נתקישו)לא נגע בהם
ולבר;ה תלו• בעליית מיין מהיכל אהבה וז״ש
!ריס ע״כ ובערך ה כתכ הר ציון יסודא
לנוקנא בולע כהר וכי בליטות אשר 05נקי
אהבה
עם מש״ל מתת?קונין כאשי׳סות הררי ציון כ• שס צנה ה* את הברכה כין
לח^0
ולכן אחד
מרין תפוחין קלישיןע״כ י
איכון תרין אשות לאינון איש
ואשה ופירשנו כןנתס שהיא על ההארות שאמרה ממכוני כאשישות ב' אשות גילתה
של א״ואי איש ואשה העליונים המתפשטות ג1עס הקשכתס ומקום המשכתס ועל זה
בחלית לז״א אפשר שלזה 1הזו חייל בלשונם אמרה רפלוני בתפוחים כלומי רעיוני
הזהב ו^ל במליש ממכוני באשישות בשתי חזקוני כי מעם רמשכתסהוא לחןרניבין
אשית תורה בכתב ותורה כפה ע״כ בי הוקש ללחויאתהחיצוניישלא ישלעו ב״ן להתעורר!
להם מהשלקלקנולעיל בכסזק למה עעס חמימות הזווגומקו'התשכתס הוא בתפוח•״
כי שינה לקיותס אשישות וכס למה הקלימה במקום התפוחים קיישין כי שם באותלז
האשישותאל התפוזים ובונתם רצויישכונת התפוחיןהוא צורך החמימות להתעוררות
לימון על הארות א״ואי אשר נח״ג י7א ה/זוג ושם ג״כ הוא מה שיוצים להתאחו
וי לוע כ• א״ואי נ ל תורה שבנתב ותורה כייגע ולכן צייך ליחותם משס לבל יגעו
שבע״פ ו7ש תורה בכתב ותירה בפה שה 0גס ;ריס כי ק לשו ועל כן מה שאןמיתי
באש שגת בביאשות
"
שתסמכזנ•
בביאשותח״״ג ל/״א
הוא רשיוני ח/קוני בתפוח• נמקויהתפוח׳!
בלי״ת מנזע״ח על פסוק מ ׳ קיישיןכ״שס צוהה' את הברכה * ואיי*
כתב סמכונ• כאשישות הנה ויחסר הסבה וימעל המסובב ולא •היה
יש בי אשות א'שלא ישלעו החיצונים ״ותר הזווג ולא יהיה חשש מאחיזת החיצונים לזה
אמיה כי חולת אהבה אני כלנמרכיאיא
מלאי ואש ב* לחמימות וזהו ב אשות כוי
כלאו הכ• כי חולת אהבה שה״ס ה/ונכ ולכן
ושם בתהליסע״פאמרו בגויספירש כ• אש
רפלוג• בתפוחים נהי יכפר בעלי א״ש *
ק5ר הגבורה למציאות חמימות היסיל נאש
מצד החמי שלא ישלמו בה החיצונים כ1״
ולביוהמכווןלענינינו שפירשנו
ע״ש״
שלזה רתזו י ל ל במתק
לעיל בסגןוק הביאני אל בית היין בירך הנ״
לשונם נדל במייגסמכוג•
שכבר ת/רה פ״בפ והיא ראויה אל הזווג
באשישנת בשתי אשות באש של מעלה ובאש
ומעוררת מ״ן ועל כן תכף אומית עתה
של מעה ע״כ ב• מי־ש אש של מעלה כוכתס
ממכוני באשישות למשגן ה ל אשותהאחל
אש להתעוררות של מעלה •והוא לחמימות
להיחיק את הסיצוניס שלא ׳שלכוו ו ה ל ה/הגנאש של מסה הוא האש לדחות את
להתעוררו' חמימות ה/זוגכי זה דבר בעתו
החיצונים שכס למעה וליחנתס למעה ובל•
מביו ן שח/רה פ״בפ והיא ראויה אל הוווג
להעלים הענין הקל״מו המאוחר אל הקור©
וכס ליתןכביל לבה• מעלה או מלמנמ
השעי .צריבה לכן להמשיך קבי אשות ״
למעלה גמרה)אחר כך מןל וינק אנ<ןי9
הגה
א
0ו
1
,
,
1
,
י:
4
והנה
-
,
<א5שר
,
ב ישמן
1111
משחת
פרש
^ £ס * א א תחת לר^א^י וימיניסחבלןני
$$$$
איהושמאלא הליל שמאל) תחת לראשי לא
אוקיר שלהובא לרח־מז לכנסת ישראל לגבי
והבונה היא צ1ל משיא
קנ״ה כוי *
לגמרות אשר הס יוצאות מיסוד של הנינה
הנקי שופר ל/״א יז״א נ1תנס אל הנוקנא
והגבורות הס שלהבת אש ומרוב חומס
מתעוררת היא לנח* הזוזג כיי לבקש
מיתוקס ע״י החסדים שתקבל מהזכר ץיש
שמאלי תחת לראשי כלומר ו,לעו למה אני
חגלה על טנין הזווג מסבה כי שמאלו תחת
לראשי שה״ם עכירא לגבורות אשר נתן לי
והס נבסיישלהבת אש והס מעוררות אותי
מרוב חומס למוקלין לי ולכןאני חולה מ ס ל
חום הגבורות ולכן צריך שיהיה נחי' הזווג
כ י י שנימינו תחבקני שישפי לי ענ1י*לחסלי'
בבחי' הזוזג ועלירס יומתקו הגבורות אשר
בי
ידוע מכונת מנמייה כי בתינוי
ר^ל״ן
אלתינו ואלה• אבותינו הוא עליית
ן״ון בסוד ה״ן לא״ואי ונמשכין המוחין כז״א
ב.אלה• אגיהס כו ומאל עליון ואילך הואב ט ן פרצוף הנוקבא בבחינת האחור ומן
נ & מ ה ואילך נמשכין המוחין לפניי ונננה
פרצוף הנוקיא נ נ ח י פנים ובאתה גנגר
הוא כחיי חנוק השמאל ח״א אל הנזקנא
ובאתה קידש הוא נחי' חנוק הימין לז״א
אלהכוקבא ולכן אחר אשר בפסוק הניאני
אמרה עלייתם נסו ז מ״ן אל א״יאי להמשכת
המוחין ובפסוק ממכוני אמדת ענין תיקון
ובנין סיצזפה בסול האחור ובתיבויכי חולת
אהבה אני רמזת א* בניך בחיי פרצופה
כבחיי פניסע״י עליית מיין מהיכל אהבה
כמש״ל אומית עתה שמאלו תחת לראשי כלוי
כי אחר בל האמור נעשה חבוק השמאל
רז״ל במירש אמיו שמאלו תחת
שהוא מת שנעשה בברצת אתה גבוי ואחר ל ח נ ה
כך וימינו תחבקני שה״ס חמק הימין הנעש'
לראשי זו ציצית דמינו תחבקני
בברכת אתת קלוש
אלו תפילין ע״כ י וצ״ל מה שייכות יש אל
השמאל עם הציצית ואל הימין עם המפל״ן
אפשר כי כונתה היא לתת ועול לאלרבאאיפנא הו״ל שת"לי1ו תפילין
^
)כ(
עעס לדניייעמ״שכיחולת כי אני מניחין איחס נשמ 1כנגד תפלה ליי
אהבה אני שפירשנו אות) למעלה על בחיי שבשמאל ח״א וימינו תחנקני זה ציצית כי
הזווג ללא אפשר נלאו הכי והענין בי ידוע הרי כאשי אנומתעספין נעלת אנו לוקחין
מכ״נן בי שמאלו תחת לראשי הכונה היא ה ל ציציות עס היל ימי] ומשליבין אות5ז
ואפשר לפרש
לקיחתה עערא לגבורות שנותן להרא • לאחור לצי שמאל •
וימינו תחבקני הכונה היא לקיחתה עשרא בונתס בהקל׳ס מ ש נשי הבוממ ־כדרוש•
לחסידים ל!"א ועיין בשי הכמות ל״יג דסוכות הציצית והעיצין הקיצויהוא כי העלית ל ס
גס ירוע בי סוי הזמג הוא כדי למתק א״מ לנל •"ש דז״א ע י סוף היסוד שלוובסיו
הגבורות שבנוקבא ע״י החסרים שנותן לה הטלית מתגלייהציציןיוכלםוד תיקון הציצי
הזכר ״ והנה בזוהר ויחי רמ״ה^עייא אייר זשזייתס ותיל״תם נדרש על הגבורות אשד
אלעזר??אן שלהבת יה לא שלהובא לאתוקדא ביסוד בנזי שס בלרוש ל ועיקר הציציות
ונפקא מגו מופר לאיהו אתעו נאוקיל ומאן קסהאיו היוצאות ממוח בינה וגבוחילא״מ
,
,
1
י
,
,י
,
1
ב
לז״א
ב
שיר
פיי
יז״א מצי הביצה כנוי שס בליל י ולפי
האמור למעלהאין האיות אלנ מתגלו'אלא
בסיום רעלת שה״ס אוי המקיף הכלול לכל
הי״ס לז״א ע י היסוד שנו ושס מתגלין
הציציות בסול הנבזיות אשי בישול ו איית
א״כ למה אין אנו מתכידן מם השלת אלא
י
עד החזה כ ב י היב ז ל יישכ זה מ״ש
׳נמצא כ* הציציות הס האיויהיוצאויממוח
גינה ו ג מ ר ו יז״א אשי מצל א*מא שהוא
מוח השמאלי שלו וגילויים כיסו ל נהנה נודע
כי היסול יז״א הנא מכוון כנגל הלפת של
גנוקבא בהיותה עומד מתחזה לרא ולמשה
היידנעשהלע' שלהנוקבאהנא למשימיאש'
בין הכתפיים בשליש הראשון דת״תשלהושם
כנגדו מכוון היסוד ל/״א והנה נשיהפסוקיס
נתב כי פסוק זה מלבר כנימי היו׳ המקנא
?גומי' מהחזה לז״אולחטת -מעתה נבוא
לכננת המאמר שלאלו תחת לראשי זה ציפית
שהס לברי שכינת עוזימ שאומרת שמאלו
שליש מנח השמאלי שלו מעה וגבורויההארנ•
היוצאית משם שה״ס הציצית הם מתגלין
תחת לראשי שהוא בבחייהיסול שלו שהוא
מכוון כנגד הדעת שלי אשר הלעת שלי מקום
מושמ הוא תחת לראשי בין הכתפיים כשליש
העליון ית״ת שלי שהוא תחת לראשי ולכן
איו״לזה ציצית ביהציצייהוא יוצא מהמוח
שמאלי בינה וגבורות לן״א ולכן בא הרמז
כי ר״ת פ״־מא לו ת״חת ל״ראשי הם שתיל לרמוז
§1ל הציצית עצמו וגס אל סולו • כי הנה
ציצ״ית הוא כמספר תייר ומולו הוא הה'
גמרו' אשי ביסוד ף לוע בי הה' גמיויסולס
הס הי הני״ות שתם נג׳י ק״ל י והנה תייד
למסשר ציצי״ת וק״ללה' גמרות הכל עולה
*
כמספרשת״ל כמספר הימ<ז ני״ת
,ז
,
1
,
ו*מינל
תחבקני אלו תפילין הוא מ״ש
כזוהר ס' עהיה ינ״ה מאן
דו(נח תפילין בעי לאוששא לחעא שמאלא
ס
השירים
י
לקבלא לה לכנסת*שר 6ולקשרא קשוח( ע©
ימינא בנין לחבקא לה לקיימא מה לכתינ
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני לאתחזאת
והבונה כה״ש
ב י נש כגוונא ללעילא •
הרב ז״ל כי )יא מניה שמאלו תחת ראשה
וימינו תחבקנה בסוד יל ימין הכורך את
הרצוע' סביב הזרוע כויהרי כי הבוק הימי]
רומז על מנין התפלין וררך ימן אפשר לומר
עס״ש בס״ מ ן כי תפ״לין גי עש״ר כי נהם
נכלליןכלעשי ספירות וכן תחנ״קני גי•
;
תפ״ליןגיי׳עשי״ר
אמה שס שמ״ל 1/ל ש וימינו
^לך
תחבקני זו תפלה • ואפשר
כונתסעמ״ש בשי המנות ליא ליוצר כי הק״ש
דעיניתאינו מלעיל אלא שלאחר חצו לילק
יתעורר השמאל לחנק את המהרונית׳לצורך
היום על־ שיהיה אח״כ בסוד שמאלו תחון
לראשי וזה החל/ק נעשה ע י היחול לק״ש
עול כתנ שם נל״ה דעמירה
לעינית ־•
כי נכרכת אתה גבור ה״מ שמאלו תחת לראש•
ונניכת אתה קלוש ה״מ דמינו תחבקני כי
הימין מחנק אותה ומחברה עם גופא ליליה
'7ש שמאלו חחתליאשי;ו
כוי ע״ש ״
קיש וכונתס על ל\ש לעינית כי סול יהודה
הוא כי* שלאחר חצות יתעורר השמאל
להנקה והוא הכנה אל מה שיהיה אח״כ
ביום נסגל שמאלן החת לראשי ולכן הגם
כ• עיקר שמאלו תחת לראשי הוא בסול
ברכת אתה ג מ ר עכ״ז אמרו זו ק״ש בי
משם הוא התחלת ההכנה של שת״ל ־וימינו
תחבקני זו תפלה הוא כמי ש כי בנרכת אתה
קרוש ה״ס החבוק של הימין המחבק אותה
,
,,
4
1
מ
לב^לל/לט
אמרו שמאלו תחת לראשי
שמאל* של הב״ה מרחקי!
1
ולכאורה קשה בי
וימינו מקיבת ע״כ *
הירש? הפך המקרא כי הכתוב אומי שמאלו
תחת לראשי ואס השמאל נת/נק תמת הראש
היאך
ג
3
שמן משחת י קרש
י ^ 4 1היא ארח*ןתאיינא איא מ ק י נ ת *
אמנם שפכיהם בוץרמללו כןיל״ן ^לציעלאה
*1#גי{כי הנ׳הנתחלהזייון הם יניקייאצ^א
ו&תלא' 4נשסש'לשציהצז ןאח׳יכ נא מצין
הנסיבה וכ*1ב בשי הכומת ל״א ירייה כי
ל1ני"]$צ£ירה הוא כי צל אזתסהאחוריים
*היינין!:היו נ<כר בלם נצסיו ונתפרקו מן
מ צ ר וניפצו נאחורייוע״יכ צתפרליזנתרחק'
אמנו י&ז ן״א נשאר כלן ב נ ח ׳ ח ס י !היא
*נחיייינין וגנורותשלו ושלג כוי 001ני״ג
לסוכןתפירש ה עני ן יותר וז״ל נקיצ1ר הנה
נ $ה י מ י 0שנין ר״ה לי״הכ הם נ ח י שת״ל
שהוא מצין חבוק השמאל • והענין הוא
ג י ה צ ה ענין הנסירה היא ייחיית הייני]
שנאחורי ה ז נ י וליתצם נצוקנא וצשאר הוא
ח ס י ו נ ו ק נ א יין וכלי ל נ ס 0הלינין שננוק'
הוא מ ח נ ק ' בשמאלו כי אין הדינין מתבסאין
אלו( בשורשם גו׳ ״ וניאו*־ מנין חנוק
!".זס^הזאכי מסתלקין המוחין ע ס לבושיהם
שהם נה״י לאימא מז״יא הוי ותרין מוחין
נ ו ק נ י ן ביצה יעטרא לגבורה מתלבש { יוין
ה ג ו י של אימו( ונכנסין * י ן הנזקבא בבחי'
,
,
,
מוחין וענין לקייזמ הנ1ק' עטיא ןו יגנוווין
הוא הנקי נלשיןחנוק השמאל כי ע"• זה
באופן כי מ מ ן
״
מתמתקין ייניה
היוימיטא אז נ א עגין ח נ י ? הנ׳מאלואז
מתנשמין הייצין שלה ואז הוא 7מן כנסייה
וגי נהי'אלו נעשות נ י ח ר נ י ע״׳ הדוומיטא
אין יניקה לנקבה ע״י הזכר ואז נפרד•}
מאחוריהם וננסיין ואז נכנסת ט ט י א
מ מ ר ו ת ו נ י נ ה לז״א כסוי מוחין אליה וזהו
וזביקהשמאל ע״כ ״ ונסי מיין כיזב ח נ ו ק
מצי ה&סייס וימינו תחנקני והה נכנסים
בה ומחנקיס )מקרנים איתה ל נ ע ל ה ז״א
עכ״ל ז״ש שמאלו חחת ליאשי שמאלו של
הקנייה מ ו ח ק ת שמאלו שיי״סהדיניןועטרא
לגמרות של הקנייה שהוא ז״א מוחקת איו
הנוקבא ממנו כ• ע״י מתי*ה נ ה הלינין
ו ע ט י א לננורזת נעשית הנשייה ונתרחקה
ונתפריה ממנו כי קייס היו דנ1קי 0שניים
בכותל אחי ועתה ויתפריו איש מעל אחיו
ו מ י נ ו שה״ס החסייס מקרבת כי ה 0נכנסי'
כ ה ומחבקים ומקרבים אותה לבעלה ז״א
ההו וימינו תחבקני ויוק אג״ק לקב״ה
י?3#ן •$אזת^כש 3נ1ת י ז ץ ^ 0ב*בא1ת או נ ב י ל ו ת ד#רה
" ת ^ י ה •ןאם ותאריו $תן^אך,בה ^ריעתלזפץ י
9
..
" $88
י
י
אם׳
־
יי
נשי מ'ר8ןכ״י'0פקויימ'על ע״י עלייתם מ״ן וגוראים הזווג י והנה
יה^ח
עלמוי* בתכ בייש נקנוימצל צנאזת נקי נליי של יכןרא וכן ני\* ינוקבא
*מלבו -וגקייעלמו' מי־ר שהם משויריויתמיי נמ״ש נשי מ' ר&נ״י־פ״ ןארא גם או <ק'הנוק'
והים <ממרח' ת מ י י א ת האהבה נין ת״ת במ׳׳שמוהרח״וז״לע״מה/זהיצ' 1יקיאין>
1מלכו' •ב־התיעוררזיהת׳חתונים והס הם נפות כ״ג או ה ז י ע עליו וכתב ־שם נסי מ" מ ינשס
ירושלים כל ע״ש * ו מ ו ה ר ויחי רמ״ב מוהרח״ו ז״ל או הויעאליו כאאן יפקיד
*ראא&רובנותירושלי״א־לי;!אימןנשמתהון לאחראנ׳׳כ אן נייזיהיא נוקישביעית-ע״ב
^*ליק׳י״׳לאינזןקריגיןלמלכי תליר זמוייעין ונ״כ נס׳ מ״ן ע״ש ובזוהר אח״מ יסיח עייא
* ה ל כ א נ ב ל •י$נא ננסקוייציסימניוגא כוי ל״א־אילות השיה יתניא בפלגוילילא 4שעתא
׳מיךלאתסייםא נ ה י י ה כוי י ותכונה היא לקנייה עאל לגנתא יעדן לאשתעשעא טס
0ויקייא וןאי קול <פיק ו נ א י נ כל אינו]
^גמחו^הסימעווויןיאוןיהאהצסציןליון
א׳״לתא
ל
י
1
;
כ
שיר
פי
השיר©
איילתא רסחרני כיסייא יקירא קיישא זכמנ
קס נסי מ״מ נשםמוהרחי״וז״לאיילתאג״כ
ד ל ו ע ב* העישריס
ה ס עי שרים ע״צ *
אינם בעולם האצ״ ולפי לשק הזוהי שאמר
סחרני כיסייא גראה שהס בבריאה הנקי
כסא הכנורוכייכ בפירוש מוהרח״וז״ל כלי״ת
)יצא פ״פ בי מן הכאר ההיא ישקו ה ע ד י י ם
ה ס העי שיים וזהו אותיות העדרים העי
לריס שהם דרים בכסא הכבוד תחת הבאר
והנההס׳ן ורצון הכל
מ' דאצייע׳יכ *
אחד ותרגומו רפותא וכמ״ש בזוהר שהות
ד״ודעל שתהפ־ן כל ויהא י ע ו ת א למלכי בה
ובליאת בראשי ע״פ ויעש £הים את הרקיע
כתב כי רעותיהיא באצייבויע״ש ונתיקונין
ל״צ ע״א וז׳״ל כ י שכינתא גלת כ 5ס פ י י ן
גחתו עמהוליתפייולא בה ובין ע ש י מסירן
כ ל ו א מ א י א י ת פ י ר ו ל א נ ג י ן ללית צליקאות
ברית תמן ו י ז א יא אין צליקבאר־ן לאיהו
אות כריתתמן וכתב שם בהגהות כלומר כל
י״ס י ר י ו עמס א״צאין כאן פירוד ומשני
נ ג י ן דלית צליקח״ש אכסגאי אסורבתשגדש
המשה ולכן אין שם זווג בלי שלא י צ ע ר ן
מעתהננוא
ליתןשס־הלק .לסש״אע״כ •
לכוני* הכתוב לפרש על מה היתה כונין
השבועה וגס;להכין כפל אס תעירו ו א ס
וגם להכין כעם שינוי העירו
1#1וררו י
לתע1ררו כי תעיררהוא הכיבעצנלהמעורר
•
ותטוררו הוא גורמים את המעוררים
ו נ ק ל י ס ע י ל מ״שיבשימ' רשב״י כנוסחא הג
על מאמר ר' חזקיה ריש פ נראשית ומצאיןי
כ י תדרשנו לעיל נ ל י ן האחרוןע״פ כשישנה
והוא כי כי בחי* יש אל המלכות אם בחיי
היותה באצי' למעלה זאסיבחייהחמיה כשוי
הכריאה ע״ש והבחי' אשר כאצייהיא האומרי
השבעתי אתכס כנות ירושלים־שהיא ו ש ב ע י ן
את בנות ירושלים שהס העלמו׳ שיר וגם את
גשמו* הצדיקים ועתה מפרשת במההיתה
,
,
,
4
1
?מנועה
וא"0רהי $מסישמ* נ מ ^ י ת ן
ז
סא
*שנזעק ואמרה כ׳ השג זעה היא נצנא1ו*
;זה״ס נה • יזיאאו-אפשרנה * */דר.שהר4
נהיגתה היא אצילו'ויכולה להשצייבבחינת
אל העלמוי-4ש:כ.זאל .מימית הצדיקים שבם
ואפשר שזב #א ההפרש א מ ר
מבריאה •
,1
,,
1
1
נ י 4נ 1הנוסחאות מ ו ה ר שמות ל״ח ־ע״יז
נצנאות לא מלכא :נ א משיחא *לאקר*
צבאות בי לפי הניסחא מללא שתם הוא*
על נל״י לז״א ולפיהגוסהא מלכאמשיחא
הוא על ני\י ינוק' כ נ ו י ע בכ״לנ מ ו ה ר י
ף
שקורא אל ה מ ל יי^יא משיהאזעת^מפישל
מה היא השבועה וז״ש הו נאילותהשרהו
כלומר כי כאשר א״ו שהיא המלכות היא
נאילזת השיה שה• א למטה בבריאה א ש ר מ ו
מקויאילות השלה שהם הע שרים אס העירו
ואס תעוררו את האהבה שס לעשות ה ז ו ו נ
שלא תשעו *כמה שאתם רואים ל י כ ד נחתו! י
שכינתא כל ספירן נחתו עמה ולית פייןלא^
נ ה ו ב י ן ע ש ר מ פ י ר ; כ מ ״ ש נירקמקתחשבו'
לעורר שס־־-א^ האהבה כלי שיהיה ב־חיגמ:
הזווגשם כמו פעולתכם שהיא ממיל ל ע ו ו נ י
את האהבה אל תשעו מ ה כ י ש ס א י ן צ ל י ק
לאיהו אות נרית בארץ שהיא ה נ ו ל ו א י ן
שםזוונ כלי שלא יצשרך ליתןשסחלק לםם״א'
כי הזווגהוא על שתחפ״ן ע י שהגוקיתהיה־
בחי חפ׳! ויעותא שהוא נהיגת אצילות
שתעלא שסבעגלם לאצל שס תעוררו את*
האהבה לגרוס גזווצ ומה שלא הזכיריירידרל
הי״ס עם עילת הנוקנא אפשר לנ טעמים
האחל כי יימלהוא מכיון לכנר י י ע נ ו לליון׳
נהופירויא* ומזי יכי הסתיר נחי' ירייתס
לגולל מעלתם וכצל אס תעירו)אםיהעוידו
השעם הוא כי כשנועה היא אל עלמות שידי
ואל נשמות הצדיקים כי שתיתם נ ל ב מ י ן
ירושלים וכנגל העלמו* שיר אמרה אםהע־רר
שהס המעוררות אתיהאהנה גיןת״תרלמלכוי
וכנגד הצליקיס אמרה אם ת ע נ י י ז שתכונת
*•ויהי **0הסע1י1־ שימשה ה ת ע ו י י ו ת וצן
,
1
1
,
1
משחת
נ6מות הצדיקים מעלייין את העלמות שיר
והעלמות לתו״ם וכמ״ש הרב ;"לשהעלמות
מבוררות האהבה בהתעוררות התחזונ״ס
)ב(־ א ו יאמי אם תעירו ואם תעוררו
עמ״ש בשי הכונות ל״ח לק״ש
ב?ונת תהלות לאל עליון גואלם כי בהיותם
יעקב ורחל בהיכל הרצון לז״א דבריאה שם
/50רי-0פ נפומזלווגיס זווג לנשיקיןרוחא
כרוחא ואח״כ עולין באצילות כוי ע״ש •
4ל ו ע כ• הזחגשלהס הוא באציי כי זווג
לשחיית לחול הוא ליעקב ורחל נמצא בי לא
נעשה בכייאה כי אס זווג לגשיק״ן אנל
הזיווג ממש הוא נאצי׳ ״ והנה האהבה נקי
הזווג לנשיקין כמ״ש כזוהר פי תרומה לקמ״ו
טייב נז״ש או בא״לות השיה כמש״ל בי כאשר
או׳קהיא מלכות היאבאילות השלה שהיא
יבריאה אם תעירו ואם תכנוררו כלומר אם
*תם רוצים לעשות שם התעוררו' הזו ו ג אל
מכוונו לעורר כי אס יוקא את האהבה שה״ס
וווג• של נשיקין מחא .נרוחא אמנם זווג
׳לגופא בגופא לא ת ע ו י י ו כי זווג לנשיקין
שהוא עליון ורוחני יוחאי ברוחא אין פחד
וחשש תיתאחזו נ ו להיותו רוחני ולכן אין
פריך לתת חלק לסט יא אנל זווג לגופי השמח
$כס פן תכווט לעוררו כי שס יש פחד וצריך
לתת חלק ולכן אל תעוררו אותו כי אסעד
שתחפ־ןשתוא כעולם האצילות כמש״ל •
״
* יאמר השבעתי אתכם כי
)6
הנה אמייל כי צנאות נקי
גהיי! וידוע כי־ כל כנין פיצ*ף רחל הוא
מכליי ל;"א,ושם מקום עלייתה והנה אילת
גק לאה כמ״ש כש תכונות ל״ג לק״ש ובזוהר
ככ״מ ואעייפי שהכתיב אומר אילות־לשון
ינים ענ״ז כנר אמי״ו נ/ןהר אח״מ לס״ין
עי־אתאנא קול ה ח 1ל 3א י ל ו ת אילת כתיב
חסר לא אי}1ת השד? הרי ?י אחר ק£מר
,
8וש
אילת כתיב :חסר שהוא למון יחיי אמי דא
והגה ידוע פ• בכל נחי
אילות השלה •
הזווג הנעשה ייב״ון צריך שיקדים אליו
כמחלה הזווגדנשיקין כינתחלת נעשה;חג
הנשיקין כלירשבפרצוף ואת״כ מהזהגההו'
יורדי העפה אל היסוד ונעשה הזווג התחתון
והגה חפ־ן
כמ״ש נע״ח שי מיין פי״ל •
נקי היסוד כמ״שבםימ״ן והנה כ פ י מ י י ש י
מייל אין הכרח שהשבועה היתה בצבאות כ*
אס שמעה סתס וכמ׳ישמוהרי־ש יפה ז־ילהה
ז״ש כשנעתי אתכס
ניסה קול ע״ע י
נמת ירושלים שהם נשמו* הצריקיס שהשכיע
אותם ועל מה השביעם נצנאו או נא״לות
הקדיאס תעירו ואם תעוררו סויסהו ולוישהו
אם תעיח ואס תעיררו כלומר אס אתם
רוציס לעורר כחיי הזחגבצבאוישהיא רחל
אשר בנין פרצופה הוא מנה״״ וגם עמילתה
בנה״י הנק צבאית ווהו נצנאויבמי שעותל•
בצבאני וכמ״ש רז״ל בצבאו' כמי שהוציא את
ישראל ממצרים או באילו' השדה או שאתס
רוצים לעורר בחי״ הזווג באילו' השלה שהיא
לאה ושיעור הכתוב כך בצבאות שהיא רחל
או ננאילו" השיה שהיא לאת אס תעירו ואס
תעוררו אס אתס רוצים לעורר הזווגעמהם
צריך שנתחלהאת האהבה שה״ס/וונ הנש*
הנק אהבה שתעוררו תחלה לעשותו ואח״כ
ימ?ך העפה משם על ה״סול הנקי חפץ וזהו
על שתחס־ן ואז תמנו לעשויהזווג התחתון
כי $שכנר נמשכה ?עפה מזווג הנשיקין
משין״כ אס לא תעוררו האהבה שה״סזוןג
הנשיקיןמתחליובפל אס תעירו ואס תעוררו
אחד״ כנגד ה/ווגשל רחל ואחל כנגד הזווג!
של לאה כ התעוררות ללזווגיס האמורים
1
1
1
,
ו
,
,
י,
בלי״ת ע״פ זה פייש השבעתי
לריזנח
לשון שביעה ע״ש ולפי דרכינך
ג״כ יפורש־בנזוב עעס כי הנה יווע כי נשמו״
קצדקיס קגזרמיס זווג העליון ע״יעלייתגז
נלן
כ'
י
כ * .י מ״ר
־ה*חם
מ"! גס המת מקבלות מהשפע המושפע מ|
הזווגההוא כמ ק בשי הכינות ביחש• נ״א
וז״ש השבעתי אתכם בנית ירושלים נשמות
הצדיקים אני משביע אתכם מהשפע אם
תעירו ואם תעוררו בצבאות שהיא רחל או
באילות השדה שה*א לאה את האהבה שה״ס
זווג הנשיקי; ע י שתחפין שליס זווג התחתון
״ ע״י יסוד הנקי חפץ וכשאתם תגרמו זווגיס
אלו אני.משביע לכס מהשפע הישפע מהם
)ד(
לפי הפשטות כי השבעתי הוא
!"•?3/11
לשון שבועה תציקהשבועיככאן
כ י אתי שאמרה מקוים כי חולת אהבה אני
על בחייהזווג ונתנה מעם ליבריה בפסוק
שמאלו ת״יל שהוא ל&ןיבת חוס הגבורות ע״כ
עמה השביע אותם שלא מפני זה •עלה על
דעתם לעורר הזווג בכל מקוס שיהיה י ק
כאני' יוקא כי שס לא יגוין רע ואין פחד
מאתיזת החיצונים השא״כ בבריאה כי אס
יהיה שס צ י י ן לתת להם חלק ולכן אין
לעוררו שם ומה שיעוררו שם הוא זווג
הנשיקין הנעל שס עם יעקב כי זת להיותו
זווג ,עליון ורו קני איןפחימאחיזיהחיצונ '
כי א ץ בו טיפה ממשייין וגס לפי' השבעתי
לשון שביעה יוקשר עם הקודם כי אחי
שאמרה כי חולת אהכתאגי על כחייהזוגג
•ןנתגת טעם לדבריה בפסוק שמאלו ח״ל על
מ ז היא הואלת בחיי הזוגג הבטיחם עתה
שאם יעוררו את הזווג להשביע אותם מן
י
השפע אשר יושפע ממנו
י!
:
1
$
)ה( לי/זך פי האמור נובל לפיש הפסוק
באופן אתר יותרפשוגו כי הנה
אמרנו כי צבאות נקי נליי וגם נליילנוקנא
נקי צבאות וגס אילוההשיה הוא בבריאה
כמש״ל ובנות ירושלים נקי נשמות הצדיקים
ונס העלמות שיי י והכונה שהבטיחם כ ץ
לנשמות הצדיקים ובין לעלמות שיר להשביע
אותס מהשפע הנשפע מן הזיוג אשר יגרמו
וז״ש השבעתי אתכם בנות ירושלים ועתה
מפישת כאיזה מקים ישביע אותס מהשפע
לזה אמרה בצבאו' שהם נליי שלה או באילו״
השיה שהוא כבריאה כי לנגמות הצדיקים
שהס עולות בסוד מיין ביס! ד שלה אמיפ
בצבאות .ש ליס נה״י שלה שמשביע להם
מהשפע נגה"״ שלה שהם נאצי' אשר שם
בבחי* היסוד שלה עלז בסיד מ ן והיסול
כולל את הנייר .וגס היסוי לבדו נקיצבאולזנ
כי לבןע״ה הוא בגי' ליק כמספר המילוי
דשס שו״י ׳״ן ל״תג״ד כמ״שכלמ׳יןי והנה
השם הזה דשל״י מלא ש* ן יל״ת י ר י הוא
בכלי הפנימי ייסוד דנוקנא כמ״ש כע״חש
השמות ולכן יצדק לקרוא ליסוי הנוקיצבאורנ
ושם ביסוד שלה משביע מהשפע המושפע
לנשמות הצדיקים גלנחי׳ הצדיקים אמרה
בצבאות אמנם לגבי העלמות שיר שהם
בבריאת כמליל בשס הינז״ל אמרה או
נאילות השיה שישביע להם מהשסעבאילוון
השרה שהוא בבריאה ח״ש בצבאו ׳אזבאילוון^
השית כלומר הא כלאיתיה והא כדאיתיה
וכל י זה הוא אס תעית ואס תעוררו און
האהבה כוי ז רוק אנק״ר
״
ח
1
ל ^ י י ו י הבה ז* * א ?ז!לג#.ל ה הדיש ג§$ץ
גודע כי ז״א בחמלה הוא ב נ ה
!*^11
ן״ק ואח״כ כאש׳ מקבל את ממחין
הוא מת?1ל באופן זה כי ?נ'שלישים)חג״ת
על לין ןגעשיש חליל!שליש בי•״״ עוליילחג״ת
?,
סב
^ הגב^ת ו
0
ומתחברים עם השליש שגשאר שם' גחג״מ
מעשים חלת־ וכי שלישיגליי נשארי״במקומם
לנחל• נליי ומשתלמים עם הפרקים דנה״י
יא״סא אשינהס־ מלזנשייכהייוומוחיןכנניע
גם
4
ב
ס8ן .משחת
קדש
״ י .ן ^ ,צ י ־ א י ן ^ ' ה ז ו 0 1מ £ן נמשה רק
נאח״כ באבללותס אליהיםויומזיהג .מ*ז
צ נ*א* המוח ):כי ק ו י ם בזאסס איי אפש'
הנוקבא והנה זה נקי ה י ס ו ל כ ג ו י ע בכי׳,מ
והניה הייס נקיחג״ת־
הזוונ -לי<ו #1״
הרים נקי וזג״א גבע<ת נקי גליי כמש״ל ז״ש
נ ג ג ע ^ נה׳י במ״שבלי״ת ישעיה ע״ס
הכלה הנעימיפ׳ה התחה בחכמה קול לול*
3־ י ^ 0 #ימוש* והגבעות '1$ע" ש גס •יזע
נ ל ו מ י כאשי אל ח י י בא לו בחי' הקולי שה״מ
3י.קו*י 3הזווג הזכר מפייס את הנוקבא בי
הפרצוף הפצימ׳ למצל• אנא א ז ״ הנה זה
פ מ ה א -י י ל י ה הוא בס1י:ויפג,ע במקויכמ״ש
שה״ש היסוישזשהין-הקיוש נ א ביאה ממש
ובזה נביא
כיאשימ ופנחס *
שה״ס הזווגכי אז יוכל הזווג להיות מנוא׳יכ
לגומ 4הכתוב כי צ״ל מה שייכות יש אל
ק ו מ י זזה הוא אוזר אשי בתקלה הוא היסו*
הוןולילילג ולקפץ על ההי!ס והגבעות וה״לל
מילג טל ההייס שרם הנייח ב׳ הוא ,מ?-לג
ו^יי הנהי־זהב^/מילגוכו' ״ אמנס ה מ נ ה
עליהם לעלו' טל הלעת וממשיךמשס־העיפ'
ג|*מלה קול יויי שה״ס הפיוס בי לילי ה הוא
ומקפ׳ן משם על הגבעות שהסנה״י בי הוא
וןז• קולם אל הזווג ואחייב הנה זה שהוא
?זוריר ה ט פ ה ע י בס ואז הנה זיה נ״אונעש׳
י$ל* האמורי ב א ג י א ה ממשיתשיי״ס הזווג
הזיוג ו י ר ן רמז כ• סייח קיול זון״ל* הנ״י .הזא
ו$ןנם•* כל <ההוא כאשר בתחלהבבחזנתו
בגי' מ״ס לימין אל פ ר צ ו ף זה הנקי קול
שהיה.בסול ,ו״ק הוא מילג :על ההייםי שהוא מבתיי שס-מ״ה והאותיות הישארו• קיק
ש ה ״ ס ^ מ ו שעלו זללגו מבחינתם,ונעשו
צירוף תיבת וינקו״יה לרמז׳ אל מ״ש נ ס בי
חנ'',ל!£עומייס על חג״ת שהם.ההייס וכן
פרצוף זה נקי ? -,י צ ו ף הרוח שהס הוי״ות
ק ק ס ז על הגבעות שה״ם הנה״י שעולה
מנקילותבי הנקודות הב מחכמה גסקז״ל
)נזקסז מנחיגתס ונעשו חג״ת שעימליס על
לויילי הנ״ה בגי' ריץ כמספר ה י ר ח גניה
ניךישהס הגבעזין כי כאשי יש,זה הלילוג
לימון אל האמור ב׳ כ י צ י ף ז ה ג ק ' פ ר צ ו ף
וקגןפיצימויה כי כבר נמשכו המוחין ו.הזא
קרוח גס ק״ול מלא ?"יף ו״י למ״י •גי'ס״י
ש$ס ומעומד בממזותיו ואז קול לילי בתסלה
זיל! ע כ*
כ מ ס פ ר טשל :הוי״ות לח״וג ״
פ י ^ ו א ח ״ כ הגי .־זה באוווג
החיסליסהס משס מ״ה)הגבירות הסי משם
ב״ן ׳ועתה׳ שיש בו הפרצ1ףימ״ה ג״כ וכולל
את הח״וג הכוללים נקי קוליאשר במילואו
יאמ-י• ?יל,יויי הנה זה בא
א)!
עולה פ"< וי״ב הנשאיי' מהחשבון ה 0כנגד
בהקלים מ״ש[ בעלה שי׳ פנימי'
ק״חוה״ג ובי בוללים כמ״שהיכ זילבכונמ
ו ה מ י ו ת כי נ ' בחן' פיצופי© ישילו״א
ממפי םב״יי מינן ע״ש ג 0הנ״ה;"ה הוא״גי
האחדי־והוא .החיצון משס ב״ן והוא מצר
ו!#נה? ע ' והוא:המימי׳ משסימייה׳ והוא* ע״ב ב״א היא אותיות א״ב זייוע כי המי!0.ן
שמצי אבא סולם שנזע״ב 'ולכןשס י מ ז כ •
מצייאנא וזה הפרצוף הפנימי .נקי קול ע״ש
וגשי הגגקוייס פ״ה יפ״ח כתב כי המוחין ,ביאת הז״ה לז׳מא הי! 2#תלויה׳ >3י.נ"ה ז״ה.
ש$1נח•׳ .מיהיאשי בז״א.הבאי0׳מאבאהס י" שהןאגמספי ע״ב סול י מ י י * ; הנמשכגנז
ו,הנה יז״ל
מן הא״ב הרמוז נ<ויבת ב״א •
הגורמים אל זווג ז״א להוציא נשמות והם
במתק לשמם רמזו אל האמויב* י .ס אמי!
נ ח ״ ׳ פ ע ^ ו ק ו י ה ק ן ל ת ו מוחין,יצ^י-יחיה-
במיישיקול ל ו ל י ; ה משה ו־ציקילפיייכיכו
א״^.ל<להולויג.ע״ש;ויל^כי קויס .הזיוג
טמ״ששס הר^ז״ל בי פרצוף זה הפנימי נ ^
הי&ו^ר,מולה ע י הלעת וממשיך משם:המפתי
השהמלגאז ע״ש •,
ז
1,
,
כ
פי׳
שיר
והנה א ח י שמפסוק הביאני אל בית היין ע י
פשוק שמאלו תחת לראשי אמרה הסלר הנכון
לבניןותיקין הפדצ4ן> שלה בהמשכת נחי'
הצגוחין ונחייהחמק ובפסוק השבעתי אתכם
השביע אותם שלא יעוררו בחייהזוונ כ׳ א ס
ז ו ק א בעולם האצי' אומרת עתה קול לויי
הנה זה בא לומר להם כי אם תעשו כן כסיר
האמור ולאי הוא כי קול י ג ל י ה נ ה זה נ א
מעומר ושלם במוחין שלו ונעשה בחיי קזווג
יאמר קול לויי' עמ״ש גשי
אן
)ג(
הבונות בירישי פסח כי
גתחלהמקבל ז״א מוחין לקטנותא'וגללוין
א' מיס״ות ימוחיןאלו נקימוחין דנה״י ליאואי
ואח״כ מקבל מוחין לקטנות ביוג״ש מא״ואי
ע ל * ן ומוחין אלו נקי מוחין דחנ״תלא״ואי
וסיר זה הוא באופן זה בכל הזמנים אמנם
בליל פסח ביציאת מצרים לא בן היה כי אז
אשתכי למעליימא כ• נכנס הקטנות כ'
והגרלות בי לחגית קולס כניסת הקטנות
א' רנה"• שהוא לין כ״ לולא היות הרחמים
מ ת נ נ י י ן בלילה הזאתנתכלית לא היו נג&ין
והנה הרים נקי נה״י לאימא
כוי ע״ש י
במ״ש בשי הפסוקים ישעיה גבעות כ נ ר
כתבנו לעיל שה״ס נה״י ״ והנה המתרגם
תרגם פסיק זה בי״ציאת מצרים וכן ר/״ל
כמלרש ובילקוט ן/״ל א״ריאשיה אל תקרי
ופסחתי אלא ופשעתי שהיההקב״ה מללנ על
במי בניו במציים זכה״א מילג על ההרים
וייוע כי זה
מקפץ על הגבעות ע״ב *
היה בליל פ ס ח ז״ש הכלה השלימה מספרת
בשבח לולה מעלתו.אסר היה לו בליל יציאת
מצרים אשר נגיל שלא כליך ט ב ע ובא
לגאול את בניו וזהו קול לויי הנה זה בא
וירך ימז כי ק״ול י״ויי הנ״ה בגי' י?ן כמספ'
תיבות ב״ליל פס״ח זה בא שלם ו מ ע ו ט י
במוחין שלו ושלא בירך טבע היה גדלותו
געז׳ז ?סןןח נ;צי.ןמ?ים 3׳ מה שנ^
השיחם
סנ
*
ה/מניילוקח כל המוחין דנה״י יא״ואיתחלין
ואח״כ לחג״ת שלהם עתה מילג על הקרים
שה״סני־י" לאימא ועלה לחג״ת שלה ליקח
המוחין דחג״ת שלה שהס המוחץ יקג׳נז' בי
קייס גמר כנימת המ!ח־ן דני".׳ שלה וני!
הרמז נ ת י נ ת מדלג כי הנה יריע נ י המי חין
לקטנות ני י ם שמית איבר״טם שהיא גי' עייל
ונל״ג לפסח כתי נבח׳' הקטנו" ני שנומן
בפסוק ותבואי בעי• עליים בי הם גישמות
אכי״טסשבחג״ת לאימא שכל אי מ ה ס הוא
בגייע״י וזהי בע״יי עי״״ם על אחל ע י ״ ס
נ' ה ר י ג ״ פ ע ״ ד מ ' ע״ש ״ והנה מיל״כ
הגי אותיות מו״ל הס בגי'עייר במספר שס
אבי״טם ואות ג' למילג היא גי' שלשי וכאילו
תאסישלשהע״י שהסהג' שמית אנ״רטם
שבחג״ת לאימא שכ״אעולה עייל וזהו מדלג
על ההריס כלומר שלקח הרמוז בתינפ
מל״לנ .שהם ג' ע״י אשר נחנ״ת לאימישהס
על ההרים שהס ני*.י לאימא כי החג״ון
הם על הנה"• נמצא בי בלי לוג עצמו נ י מ ן
מה שלקח ע״י הלילזג זמקפ-ן על הגנעיין
שהם גה״י יעלה לחניית שלה ליקח המוחין שצ
חג״ת שלה שהם המוחין לגילוין שגי קולם
גמר כניסת מוחין לנה״י מה שלא נעשיבשו©
;מן מהזמנים זייך ימז כי גנע״ות הוא
כ מ ס פ י מוח״י לחניית עם הנ' תיבותויילזע
כי עיקר שם מוחין אינו מתכנה כ• אם ע ל
ולפי ימז וה יהיה
המוחין יגללית •
מקפץ על ה ג נ ע ו ת מקפץ^שביל הגנעויי!
נשניל המוח״י דגזג״ת יאל תשיננ׳ יא״כ לא
הזכירה רק את המוחין לאימא והלוא כליל
פסח לוקה ז״א גם את המוחין יגילזיב' ימצ*
אנא צי ייוע ה1א ,כי המוחין יאנא נ א י ם
מלינשייתוךהמזחין של אימא וכאילו הזכיר•
אותם למייא ועול להבי איתא ג/וי-י אמור
יצ״ה ע״ב וכיין מתעטרין חחןוכלה ב ע ט י ו •
לאימא עילאא וכחי שם בסי מ״מ נשם
מוהוח״ו ן״ל ל ב ע ם היות שבליל בעת
<?<סי0
יו
א
,
ב
שכן ו שחת
•*כבשין׳ כ 5המוחין דא״ואי עכ״ז כנחיייוס
נ1וב עצמו,אינו רק סוי חסי לאימא כי
היום קוב עצמו הוא באיימא והשבת באבא
! ל כ ן לא אמר רק בעפרו• לאימא עלאה
על׳ל והכא נמי דמומה ותק
נוכל לפרש הכתוב על בחיי
אלי
)י(
מוחין יא״ואי כי הכה רלל
בילקוט אמרו וליל מילג על ההרים בזכות
אבות מקפץ על הגבעות מכות אמהות
ע כ למינו מכאן בי הרים הוא על האבות
וכנה ייוע
וגבעות הוא על האמהות
3י אבא עלאה נקי אבא וכןיש״ס נ ל אכא
נאימא עלאה נ<\ אימא וכן התבוני .נקי
הרי מצעו אכות ואמהות
•
אימא
הרמוזים בהרים וגבעית • ולש מילג על
ההרים כי בבחי ההרים שהס האבות שהם
אבא ויש״ס עשה דילוג ליקה מוחין לאבא
עלאת לק״שוג״ש קוים גמר כניסת מוחין
ייש״ס • וידוע כי אבא עלאה<-ק' חכמה
הכללית וינלס נקי בינה הכללית ולבן בא
הרמז כי שיתמיל״גכלל ההרי״םג״לם הוא
כמספר ח״כמת לרמוז שהלילוג שעשה בבחי׳
מאמת הוא לקחת המוחין לחמלה הכללית
שהוא אבא עלאה חמלת הרמון כמספר
והשי ת קודם גמר כביסת מוחין ליש״ס מקפץ
על הגבעות כי בבחי׳הגבעו' שהם האמהות
שהם אימא ותכונת קסז ליקח מוחין לאימא
עלאה לק״ש ולש קורס גמר כניסת מוחין
דתבזנת וכרי להורות כי כונתה על כניסת
המוחין בלא כליל פסח לכן הקדימה כניסת
המוחין לאבא הרמוז במ״לג על ההרים
לכניסת המוחין יאימא הרמוז כמקפץ על
הגבעות כי כשום זמן אין-המוחין לאבא
נכנסין כלא רק אחר גמר כציסת כל המוחין
לאימא משאי״ככליל פסח שנכנסין המוחין
דאכא בלא ק<״ם גמר כניסת כל המוחין
״
י
שלאיש? כי)!ויבב' ?נסומקואשננ׳״נננפץן
קרש
בז״א המוחין לחו״ב למצי אימא ואחר ב ן
כמצויובבורך נכנסין ברא כל המוחין דחנ״י
דמצר אבא ואח״כ בבי כוסות האחרונים
נכנסים בז״אחרגייעת ימצי אימא הרי
כי המוחין לאבא קדמו גמר כניסתם קולם
גמר כניסת מוחין של אימא ולכן הקלימה
אותם
זכירתה עתה גאולת מאר?ס
1ט0]/
חרז ממה שאמייו שהוא לספר
בשבח מעלת לו יה אפשר עול כלל ללש
כזוהר פי ויקהל רי״ו ע״כ ר/א לאלכרא
יציאת מצרים לבתר בגין דהות שבינתא
כגלותא ובזמנא דאיהי בגל*תא לאו איהו
חבורא לאתחכרא לא ביא עלמא תתאה
בעלמא טלאה ולאחזאה חירו ההיא גאולה
דה<ת בכמה אמין בכמה נסין דעבלקב״ת
אצטריך ההואפורקנא לאתיכרא *לאתחזאה
לאע ג לחית בגליתא השתא חימ אית לה
מיומא לאינון קשרין במצרי אשתריאו איכון
אתיןונםיןאתעבדו ואצהריךלאחזאה ח־רו
לילה בגין לאתחבראיבבעלה ובגין לאסמפא
גאולה לתפלה למהוי כלא חד כלא פירויא
ולא לאח/אה תירובי! וא״ת בגלותא איהי
והא אתתדנת לאו הכ• בגלזתא איהי לאגנא
על ישראל כוי אכל תירוכיןלאהות לעלמין
נ-רןא הכא בשעתא ינפקת* שכינתא בגלותא
דמצריס חכעת מקכ״ה לתפרוק לה השתא
יי זמנין לקבל לי גליות בגין לתהא בת חורין
1לא תהא מתרכא ובההיא שעתא קיימא
ואתפרקתל גאולות גההיא יציאת מצרים
והשתא לא^ער״כת נתיקונהא לאחחכרא
בבעלת אצסרין לאחזאה ההיא גאול׳מצרים
לאית בה לי גאולות כוי לאילו לא אשתכחו
אינון ל גאולות בההיא יציאת מצרים כל
זמנא דלהוי בגל1תא לא אתחכרת בידקונהא
לאתייחיא ש <ןוע״יאית לאיברא גאולת
נןצריס תייר בכל קדושין לקב״ה בייך שמיה
.י•
לעלם ןלעלמ! עלמיי^ עי כ
יי
1
״
י
נ
י
ועל
פ< שיר
ב
השירים
י
) ע ל כן כיון שלמעלה ל״ברה עלעניןהוזוג
הזכירה עתה את גאולת מצרים לאחיאה
קירו וגס כי מנח אותה הגאולה הוא מהשיש
מציאות להיות בחי הזווג * ו ע ו ר כ י כיון
שלמעלה אמרה שיעוררו את הזווג אבשר
שיעלה על לעתס כי איך אפשר להיות הזווג
ננזמ; הגלות והלא אתתרכת וכילש כ זוכר
על זה אמרה כ• אס ״עלה על לעתם כן
שאינו כי זנור תזכרו את יוס צאתכם מארץ
מצרים כי קול לולי הנה זהבאשלסומעיער
במוחין שלו שקבל אותם שלא כירך טבע
?גאל אתכם באותם הכסיס והנפלאה אשר
עשה לכס ?אז כאותו זמןגאל אותי לגאולזת
כנגד ל גליות ומכח הארת אותה הגאולה
יכול להיות בחי״הזווג ככל פ ע ס כ י כיון
שנגאלתי ליל הל גליות מינה שלא נתגרשתי
ויכיל להיות בחי הזווג ולכן אנימציה
אתכם שתעוררו את ה/ווג אלא כי הזהרו
לזכור בכל פעם את גאולת מצרים ומגח
אותת הגאולה־:יהי׳ הזווגבכלממוזמן שיהיי
ואין להקשות כי מה שייכות יש ללכר על זמן
הגלות בזמן שלמה המלך גלה אשר כאותו
זמן היו לון במים המעלות כי בימות החול
שלאן היו כמו בשבתשלעתה כ י ז ה אינו
מן־התימא כיאפילו ממן שלמה המלך גלה
היא מצגהטל מה שהית עתיר לבוא אילה
שהיא זמן הגלות והראיה לזה היא מן הלמן
של הזוהר אשר כתבנו אשר כעת גאול מצרי*
היא תבעה מבעלה שיגאל אותה ל גאולות
כגגל הל גליות הרי למימ בי לברים א• כי
ככר ידעהימןהל גליות והב כ• היא חושב
י
על הגלות אפילו בזמן הגאולה
1
,
1
,
1
סר
חל לעילא וחי לתתא כו תיאובאי! 1נקא
מאימא עלאה ת׳אונתא ל א ת ק ש י א מ א
הי* מבואר כ< גנטוון נר\
תתאה כ) •
בינה ומלכות והכי איתא בפ' וארא לכ״יכ
ע א והא• ע י תיאובתאלכלא צמל״אעד
חאות גבעות עולם יואן אמוןי&ילץ ל{ינון
הרין אמהןנוקבי מבלושמטה י א י \ ו ן לבעל
עוייס יפי' שם מווויא״ו לל על כינה ו^לכוון
והנא אמרנו לעי* כי
ע״ש בסי מ״מ •
דרים הם חלת ו<נל ההרינג הצי חב״ד על
חלת וימעמכ״מכי קול נקי ל א נ ס ו י ק ו צ
ודבור שליס לון וז״ש שכינת עודנו אש״ה
מסברת נשבח מ י ה על גולל מעלת,מכון
שיתו בזמן שלמה המלך כלא כי אמ<להיה
במקום אנא וזהו קול י ו ר י ק י ל ש ^ ז ״ א
שהוא לולי הנה זהיב״א אות ואאי*ב כי*ב;ת
הזמן היה בבחי' האיב שהוא אבא וליאך
היה ע ט ן זה היות הוא בבח״ אבא! צי הר•
אבא הוא ע ל ו ! ממנו על זה אמראלןדלכ
על ההרים כלומר כי בתחלה מ ל ל ל ע צ
ההרים־ שטס חלת ומילג אותיות מבל*ל כי
נתכדל עי חב״ל שלו שהם על ההרינג לכס
חלת ואחי שנתגלל הוא מקפץ על הגבעות
שהיא אימא ועולה עי; אבא שהוא לכןלגלה
מהגבעות שהיא אימא נמצא היותו בבח*ני*
אבא כי על שם עלה וירש מקומו ״ וללש
גבעות לשון רבים כולוע כי יש בינה ואלונה
ואפילו בבעה לגלה יש בחי' בינות׳וכצלש
בע׳יחש הזווגייפ־ל בסול כי לאיטו* בינווו
,
1
זי
י
1
:
1
יאמר קול מדי בהקי*ם"£ש
) 0אל
בגלחש' ירידת החל ג • כיהנה
החלג יז' א שי״ס הלעת שלו• הנהיהזא] יבא
מלובש בתוך היסוד לאימא התתפש<1י*1ל
שליש עליון לתית ללא ובתחילה מתפשעי*
החסרים שהם נחי'מים ״ אמנם אין כצ
הילח מתפשטים נ י הב הח^ים לחלג
ושליש עליון לת״ת נשאיים ׳מייסים ה ז ן
היסו ר
4
י
< (0א ל יאמר קול חל! על זמן שלמה
המלך ממש שאז תמיל היו לגן
כמקום א״ואי והנה בזוהר ויח• מ ל ן נלב
אמרו ער תאות גבעות עולם תיאובתא
לא־נון גבעות'עולם והא* גינהז תרין נוקצי
יי
1
ב
משחת
שמן
ון״סוי לאימא ובי חסדים דנ״ה ו •$שלישי
•ת״יו ה ס יורלים נ מ ח צ ה י ר ן *שד ן י
מ י ס ו י יז״א לפי שתסיים אלו ה ס מגולים
א .א .
ל י מקומם למםהמסיום י
4אח"כ יויית הה״נ גיסוילזי׳א ומתמתקיך
.
נ״ג סמוי! שליש ע ם החסיי׳ אש
1אח*כ החסדים מ נ ח ייייתם חוזחת לעלןי
•וחי1ה נ י י העליון של היסוד וממתקין א
.א יי ל ,
שאר הגנויות א
הנו״העי נ ח י ' ה ב ת ר יז״א ומגל*לין א ן
י והנה ה ר י ם נ ק י ח ס י ן י
עש״ב
גמ״ש נלי״ת נ ח ע״פ ט״ו אמה גס זה ק י
ג י ס ו י יאימא * גמ״ש בשי ההקימות ״א
.
לפי*ון>יחלע"פ ווה שער השמים
שם הדעה יז״א ה1א שם אהי״ה
והמ
וגמילואו באלפי"; כ;ה •אלי־ן* י א ואין
י \ א גי׳ קו״ל גם גחו״ג שביעת < 0עש״
הויו״תגי' ס״י מ1ס מספרס עשי ושני
כוללים שלהם ג ם בגי רע״כ כ מ ס פ ר קן״ל
מלא קי״ף ו״ו למ״י במש״ל * נמצא י קול
י י מ ו ז א צ ה י ע ת יז״אואל הח״וגשלו ו ה ן א
מצונש ניזון היסוד של א י מ א • ז״ש ק<ל
יולי קזל שה״ס הדעת ע ס החו״ג שלו של
מ י י שהוא ז״א הנה זה בא כלומד הנה בא
מלונש נ ז ה שה״ס היסוי יא־מא הנק׳ זס
ובאשר הוא בא סדי התפשטותן אינן
שמתפשט החסד שבחסיים נחשי והבנייה
שבחשייס בגבורה רק נשאיו מכוסים חון
היסוי לאימא ושאי החסדים נתגלו וידיו
נמצא כי בבח׳ הגילוי וההתפשטות הוא
מיצג עצ ה ה י י ס שהם חסל ן ן ו • י דילג
ע
ה
ס ) י ל
ז
כ
מ
י
ס ז ל
ב
ת
ש י
ח
ם
ח
ע ו
ו
ת
י
ך
ות
ג נ ו ו
נ
ד
ת
,
נ
,
גב
ממד* מ ו י
כ
קדש
ההמפשטויו והגילוי תל החסדים שהיו
צריכות להתפשט נ ה ס וגילה התפשטות
שאר נחי' החסייס שלמטה בלתי גילי׳
החסייס י ח ס י ) נ ט ר ה שהס נתייהעלינמי*
מהס •נמצא מדלג עליהם כלומר כיל נחי׳
גילוי החסייס שלהם ״ ומתה מפישת בחיי
שאר החסדים שיריי ונתגלו היכן הימה
הירייה שלהם ״ ועל זה אהיה מקפ־ן טל
ה ג ב ע ו ת שהס נה״י הנקי גבעות כ מ ל ל •
בלומר כי בחי ההתפשטות ההוא היה
באופן כי אחר התפשטותו מכחו היה מקפ־ן
ועולה ע 5הגבעות שי 0.נה"׳ דהיינו כי
שיעור התפשטות ההוא של שאר החסלים
ע י תחתית הישוי ומכח שיעור התפשטותו
ע י שס חור לעצות משס ולמעליירך כימוי
ו מ י ה הנקי גבעות ע י שקפי! ועלה ע5
הגבעות שהם נהי* כי עלה גיכ מ ה ם
ובמעלה להגריל את בל פרצוף ן״איוער
• ועל כן בא הרמז על נכין
כ׳ מקפיץ *־־י ה.:נ/5ו"ת ה ס בגי' וותצ״ו
כמספר תיבות אלו י \ א ס״ן י-ישזד יע״י
הכ״תרניץק •לרמוז האמור כ• קפיצה
ועליה זז היא מן היסוד ועי הכתר .ומה
שבבחי' י״לוג המסיים יחסי ו ג מ ל ה אש*=
נשארו מכוסים צא נרמז שליש עליון ית״יו
כי גס הזא נשאר מכיסה הטעם הואמכיון
שהשליש לבי הוא המכוסה ורוב החסל
שהם הבי שלישים הס מגולין אזלינן נ ת י
רובא באילן כולו מגולה לכן לא ימזו
נבחי' הכסוי וכלצ אותו בכלל שאי תחמול.
ודוק אנק״י ז
,
ל ג ג ׳ א ו ל ע פ ר האילים הנה זר .ע1מר א ח ר בהלני
משגיח מן'הרולנית
נלי״ת פ ^ ר א ובשי הפסוקים ל ן
לד ? ה נ וו״צ *הנהנז״א בכ׳ימ
י ־ ־ ־
םזגיץ טן חהנב״ם •
:
* 8 8 /
גם במצית המילה נתבאר באורן ענין זה •
ג י ק נ ק א $עצ ע׳ שי.י.׳חסדים מתפשעיס
נגוהא
ל
כ
פ״ שיר
השירים
בנופא יז״א מחמי על הול עכ׳׳ן הארת
כל הה' חסיים נכללת כיסול ״ והנה גס
הה' ובורות יורקתביהול כנולע • האמל
אע״פ שיורליס כל הה' חסדים והי גבורות
עכ״^ע׳קרס הוא גי חסליס המגולים לת״ת
והגה שלשה גבורות
•
ו ל ה כנודע
מתמתקות ע״י אלו גי חסייס המגולים
אשר שם ״ואנלפ שאלו הה'גבורות כולם
ניתנים אל הנוקי ביפת שבה כנולע וכן
הה' חסליס כלם ניתנים בעת הזוגג אל
הנו קי בשוד טיפת מייל עליז להיותם אורל
מגולים נשאר שרזסואור גלגל מכם ביסול
ואלו הס ל הדלת שהם ג׳ הוי״ומ של חסדים
ולהוילת של גבורות והס בני יוס״ף י
ולזה הטעם נקי היסוד יגסףע״כ .ותנה
לולי נקי היסוד כמ״ש בלי״ת ע״פ לכה
לולי והכי איתא כזוהר בלק קליט ע״א על
ליוסף צליקאטעיס ליהדאיהולול נאמן
הילל כיי; ייטוב הולך ללול• למשריס צבי
נקי לא גמ״ש בזוהר בראשית למים ליא
א יה ן צבי כל • ועיין בס כלן עפר ירמוז
אל הנוקי וכמ״ששם כזוהר כראשית ואיהי
עפר י וכן נקי איל כסוד כאיל תערוג על
אפיקי מיס ״ וכמ״ש בזוי אילמ לסייח י•
כאיל תערוג ,דא כנסת ישראל • גס זה
נקי היסוד וכליש בזוי נשלח ינ״ה זה אלי
•
ואנוכו לא צדיק למניה גפקיברכ^ן
ויר!ע כיי ׳ '3 8בחיייסוי אם בחינתו בחזה
שהם ס* י יסולהראשון י ואס כחי יסוד
העיקרי במקומו למטה כאחורי המקנא
זייוע ג״כ כי
בהיותם ל ו ן בסול אכ״א *
בהיותם ל ו ן בסול אנלא א ץ ניניהם כי
אס מתל אחל המשמש לשניהם • ובלי״ת
עייפ זה כתכ כי יש הי חסלים והי גבורות י
והחסייס נקי חלונות פתוחותלהשפיע טוב
וזהו משגיח מן הי חלונות וחרכים נקי
ה ל גמרות לשון חריכה ושרפה וזהו ל
הרגי^ןיע״מ ן
,
,
,
סח
נבוא $בונת הכתלב • כיא1׳,ר
ממתה
שהקדימה ב לקו ל יויי&ההסלי'
הס ביתור יא מא ומש 0השלשה מהסניים
המגולות לתליה יורדות אל היסוד לדין
סיפרה עתהנ־שנחהיסוד מכ 0המסיים
המגולים י ו/״ש לומה דודי לצבי שהוא
ז״אהגקיצביכן לולי דומה לו או בכחיי
אחרת דומה דןלי לעפר האילים שהיו!
בחיי המלכות שהיא כחי* עצמה • אלא
בי לגרה נסתר לרן צביעות •
ועתה מפרשת מי הוא בחי* לולה היומי:
ללא כי הרי סתס לולה הנא
ז״א • ועל זה אמרה כי לולה הנאמר עתה
הנה זה כלומר הנה הוא זה שהוא היסוי
הנקי־ זה וכלי שלא נטעה שהיא מיברתעל
בחי יסול האישהוא בחזה • או על בחיייסוד
לאימא כי גם הוא נקי זה נמש״ל כפסוק
הקו ל ם •אמרה עומד אחר כתלני נל!מד
שהיא אותתהבחי' שלישוד אשר הוא עלמי
באחורי הכותל שלה • ולפי שאין כינה לנין
ז״א כ*א כוחל אחר המשמש לשניהם לכן
לא אמרה אחר כתל• כיסינו שלה לכל רק
של שניהם • וזהו כותלנו הכותל של שגינו
?1א שלגכילירה היסוד העיקרי טומדארי׳
הכותל ואחר שביררה מי הוא חיה האסל
באן• מפרשת עתה מנו הלמיו; שנימה ד.ייה
שהוא היסוד אל הצבי שהואז״א או לעופר
האילים שהיא בחינתה • ועל זה אמרה
משגיח ת[ החלונות שכס החסדים כי כמי
שלא יש כו הי חסרים זה 'ג מהם הם אוי!
מגולים כן היסוד •ורדים מ הה .חבולים
ואף פ'פ י שבעת הזווגמשפיע אותם אלי
עליז מאותם החסרים המגולים נשאר
׳שורשם ואור גמל מכם בו והנא מאיר בהם
וזהו משגיח מן החלונות • וכן בנח״' מפר
האילים שהיא בחינתה וח)קה הם החמשה
גמרות אכלפ:מתנם אלי עכ״זאותס הל
גבורות א׳שר גמתקו עם הגיחסייס המגו*£״
נשאר
א
י
,
,
,
שמך בשחת
י*.שאר שישם ואור גלול מהם בו והוא מאיר
נהם • וזהו מציץ מן החרכי' שהם הגבורי
ודרך
•
ביעל כן קרא שחי יוסף
י מ ז כי דומייה דו דיי ע״הגיייס״וי גם לן ל״י
לצכ״יגימ' קנ״ו כמספר יוס״ף כמספר הו׳
מ״נ״מ ג יי>סיים וגי לגבורות גם לית !״ה
־׳עגכלד אליר הוא הל״ר לרמוז על ה י מ י
הנק* הדר ככלש בזוהר תצוה קליו ומאן
איהו הדר לא צדיק כוי ליש ז
,
י
קרש
מ ה יריע בי בגילוח ז״א
*3
עולה ונעשה ת״ת ובבתי'זו מזיווג
ז״א ע 0לאה וביסוד התחתון מזיווג עם
יחל ״ והנה אילה נ ל לאה בסול אילת
השחר ועיין ב ל לין • והנה בפי הקודם
פירונו כי מללג על ההרים כו על גדלות
ז״א ועלייתו מחג״ת לחב״י ומנליי לחג״א
ועל זה אומרת עתה כי בהיות זה היבי
של כחי הגדלות אז דומה דודי שהוא היסוי
לצבי שהוא לא כ כחיי ת״ת שלו • וכמ ש
בלכלן צבי נקרא ;עיר אנפץ תפארת צכי
תפארה הרי כ• צני הנונה ת״ת • וכאן
הכונה כי היסוד עלה ונעשה ת״ת והיה זה
סבה או לעפר האילים או שהוא רימז אל
•
הנוקי כמש״ל כפסוק השבעתי אתכם
ואע״ג נ י א ו רומז אל מלכות שהיא רחל
כאן הוא הרמז על לאה הרמוזה בר״ת א״ו
ל'עפר ה׳יאיליסליתאל־יה• אותיות לאייה
גס ם״תרמ״ו וכבר כתבנו בפ שיר השיר׳
כי לאה נקי רמייה וכלה גי רמ״ו וגם כי
היא נקי אילה • והבונה כי ע״י שנימת
היסוד לת״ת כי הוא עלה שם ונעשה ת״ת
נעשההדונ עם או לעפר האילים הדומו
אל לאה ולא בשביל מת שאמרתי תטעה
ותבין כי כיון שהיסוד עלה ונעשה ת״ת
,אוב לא נשאר בחיי היסוד למטה ואם כן
איך נעשה הזווג עמי אשר אני עקרת
הבית והזווג עמי הוא העיקרי • על זה
אמר״הנה זה שהוא היסוד עומד אחר כתלינו
הוא עומר כמקומו הראשון למטת אחר
הכותל שלי משגיח מן החלונות שהם החסלי'
מצי״ןמן החרכים שהם הגבורולן כלומר
כי הוא מספיע החלג י ושיעור הכתוב
כך כי אנלפ שב גדלות ז״אאשר רמזתי בפ•
הקוים לומה לולי שהוא היסוד לצבי שהוא
הת״תכדי לעשויהזווגעם או לעפר האיל*
הרומז אל לאת כי דודי עלה שם עם כל זה
הנק ?1ממא היסוד עומל במקומו הראשון
מהנא
ב
גיסוי
,
ז
יי
א ל יאמר לומ״ה לול״י לצבי כי
<נ(
הנה צבי נקי היסוד צבי
5צויק איל נקי עשרת היסוד וכליש בזוהר
אילמ לס״ח • בג״כ איל וצבי כחיא משתכחי
ונתב שם מןהרולו זל״הה
צדק וצדיק •
גגסרת ויסור נר\ איל וצבי ע״ש בסי מ״מ
ובע״ח ש' הארות ל ו ן פיט ״ כתב כי
בינןול עצמו הנקי כל ישבו כללות היחסיי'
מצד אימא אבל ה ל גבורות שמצד אימא
הס נתונות בעטרה של יסוד כי משם ניתנו'
ועוברות בלעת דרחל אשר כנגדה כויע״ש 4
ז״ש ממה יולי שהוא היסוד לצבי כי מצר
עצמותו נקי צב• ומצל אייו שהוא ב ג י ' ז
ספירה ז׳ שהיא המלכות כמלל בלהשבעתי
אתכם • נלמה לעפר האילים בי העטרה
שלו כק איל והיא ספירת הל שלו ומי הוא
על זה אמית הנה וה
בחי׳ היסול הזה *
עומי אסר כתלנוכלומר כי מה שאני מדכי
מ ה הוא על זה שהוא יסול התחיזיןהעומל
אהד כתלנרכיהוא עומד אחר הכותל שלה
כמש׳יל ״ ועל כן על היות בו ב״ נחי' אלו
צבי ואיל יסול ועטרה הוא משגיח מ ן
החלונות שהם החסליס ומציץ מן החרכים
שהם הגבורות כ* היסוד עצמו שם הס
החסיים ומשגיח בהם להשפיע־ רב טוב
ןבבחייהעסרה שס הם הגבורות ומציץ מן
החרכים ליתנס ביעתהנוק' •:
,
)נ(
אל־
*,אמי לימי /חל!^*ג!•:
1
י
,
,
ב
שיר
השירים
?מוא להטה אחר גתלמ ומשפיע ולוג ע״י
זווגו עמי
)ל( או נוכל לפיש תחילת הפסוק באופן
אחר קרוב אל האמור * והוא בי
כמ״ש
הנה ימות נקי המל ובפרט לאה
נע״ח ליש יורישי הצלם ולש דומה דודי
,לצבי כל כלומר כי אף עייפי שדודי שהוא
היסוד דומה כלומר עושת בחיידמות שתוא
סוד נ ו ל לצבי שהוא ל׳א כי דודי שהוא
היסוד מזיוג לו בחיי הנול הרומזת בימות
שהיא לאה הרמוזה בא׳יו ל״עפר ליאיליס•
^וזה הוא <לי שעלה דודי למעלה כמקום
הילת עכ״ז לא בשביל זה נחסרה השפעתו
ממני כי הנר .זה שהוא יורי הוא ע<מל
ננמקוסו היאשוןלמטת אחר כתלנו ומשפיע
לי החלג אשר הס רומזות בחלונות ובחרב׳׳
ודרך רמז נרמזו החלג בחלונות וכחרכ׳
כי הנה ידוע כי ה ל מסיים הס ל א בלולה
מעשר ועשר מעשר גי' ליק בסוד מספר
בילף כנודע • ו ק ח ל מ ל ת ג י ל ליק י גס
נודע כי הגבורות סויסמנצהלךגיי ליר
וכן חר״בים עס ל כוללים גי' נ ל ר :ו ל פ י
שמעלת החסדים גלולה על של גבורות לכן
נרמזו במספר!ותר גלול ממספרשל הנכורל
ובמו שגס כחיי החל<ן הוא גמל בשיעור
1
!
יותר מן החרך וממלל
יאמרממהדורילצביעליש
א1
}(9
ב ל ל רשב״יל הכצניםכי
*ולכות החיצונה רחל היא שוה לת״ת ית״ת
מלבר כוי ליש שהכוני שהיא שוה לילת ללא
וכבר אמרנו פי הזווג עס לאה הוא עיי
שליש עליון לת״ת ללא ויחע כי ש ס מסתיים
היסוד לאימא ומתגלייהח״וג גיוצאין מהיסו'
לאימא והנה שם בלי״ת הכליל כתב וז ל גם
קרך קטן יותר מחלון ואינו פתוח רק נקב
קטן בי הה^חסיים יוצאין מיסו ל בינה פתח
פת) ח ליוחת אך ה ל גכגמת לנקליןצאות
ז י ן נ׳£ב קען ננןןל נקבה נקב ל ע״כ ״
!ו
סו
ופירוש נקב ה הוא כמ ש גע״ח ש חיקז|
המקבא ליב וז״ל פעם שנק המלכות נקנה
הוא כי אורות דרחלניתניס לה ע״יי נעלה
ז״אכןככור שנוהל פי שכיס חלקו וחלקה
ואליכ נקוב כחזה שלו ומשם דרך הנקב ההל
יוצאים האורות שלה לאחורי לא כי שם היא
עומית ואז עילת והיא כ ל אות ה אחרונה
שכשם הוי״הוגלכ כ ל נקנה גקנ הי י״ל
כי ע״י נקב הנז נבנית המלכות שהיא הי
האחרונה ונפשית גלי נקבה נלכ • והנה
;ת נקי החיתי של הפיצוך-כמ״שננלח שי
והנה
הוללת אלא פיו ולמייןפיייד ג
ידוע כימני שלישי ל׳ת ללא נעשה בחיי
הכתר של הנול * וכבר אפלל בי צבי נקי
הישוד צני לצדיק לש חמה חדי שמא
אותו השוה לי לצבי שהוא הימור ה• הר•
כמו שהימור פעולתו היא לזווג הזכר עם
הנקבה כן דודי בכחינתוהוא מזווג הזכר
שמא לא ע ר הנקבה שהיא לאה הרמוזה
ברית 1לת או לעפר האיל*גז ״ וגם כי היא
ג ל אילה כמש״ל • וגט יפורש כמש״לי^מה
יורי • כי מ י י עושה בהי' ימות שליש
נ ו ל לצבי שהוא לא כי דודי מדמה מזווג
לו כחי׳ הנול הרמוזה כלמות שהיא לאה
ועתה
הרמוזה באו לעפר האילים י
מפרשת מי הוא יויה אשר הוא שוה לה
ושהוא הגורם הזחג עם לאה * ועל זה
גתכה ט מ ן בתיך סימן ואמרה הנה זהכי
הוא התית הכל זה ומפני בי כל ת״ת לכל
פרצוף נקי זה ״ לזה אמרהעומי אחר
כתלנו בי הילת אשר אני מינית הוא
העומי אחר כתלנו כי הכתר שלה הוא
כאחרי ולש התית אשר מחסי נעשית וב״ש
הילת הם העומייס אחורי בקרה * וכדי
לרמוז כי כתר שלה נעשית ממנו ל כ ; אמרה
אחר כתלנו ?לא אמר אחרי • כ ׳ אולר
כת״רלימ
כתלניו הוא צירוף א ״ ח —
לומוז כי מן האח השוה לה נעשה 3תרה •
י
,
י
,
1
,
ואקר
אשר
כ .שמן
נ נוחת י קרש
? 8י פירשה מי הוא גיוימ הנקרא לולה
9שוה לה ושהוא גויס הזווג עם לאה נותנת
מוד סימנים ונכללם להוייע באיזה מקום
מ^מ״ת הוא הקזשה הזווג עם לאה ועל
ןה אמרה משניה מן החלונות וכוי כלומר
נאוףו מקום אשר שם הוא משגיח מן
•^זצונזתשהוא נחזה שליש עליון יליתכי
שם ,מסתיים היסוי לאימא פתחכ!יןוח
לרוחה להשפיע החסדים הנקי חלונות ושם
כה כן הוא מציץ מן החרכים כי שס נעשה
הנקנ כאחורי החזה וליך שם יוצאות
הגבורות ה נ ל חרבים וניתנים אלי לבנין
הרצופי שם באותו מקום שהוא שליש מליון
ית ת עושה מ ד י שהוא ה<לת הזווג ל/״א
מ י ל א ה וליין זה אשר בו נמצאו ו נ ו היו
ג ל 0מיהניס1האמזרים הוא מלי אשר הוא
שוהלי
מ
יאמר לומה מלי לצב/כי
אל•
)0
הנה אמרנו כיהניחסיים
מ ״ ג נשארו ממסותתון היסוי של אימא
והל חסרים יצאו מיסוד לאימא וירמ ביסוד
ללא וגם ה ל גבורות כלס יצאו ונתגלו
מחוז ליסוד דאימא ויריו ביסוד בבחינת
העטרה במש״ל ואתכם זהו על הרוב בי ה ל
•סלים לחייג הס מכוסות ו ל ג יתלה הם
הג?ל)מ אמנם יש זמן כי כל ה ל הסלים
9ס מתגלות מחו ז ליסוד לאימא והוא כמ״ש
גשי המנו< 1ל״א דחזר^עמ״לה וליל בקיצור
כ י סיבה היות יעקב ורחל למפה בנליי
זז״א הוא לפי שיסור לאימא מגיע עד
התזה לז״א והאורות סתומים ולבן אין יעקב
ןרתל יוצאין אלא מהחזה ו למטה שהאורות
אמנם יש .בזה מקום שאלה
חמלין כוי •
1הז £כי מבשרינו נחזה א^וה כי היסול של
?נקנה איננו א*וך והוא נשלם למעלה נ י ן
והנהלסרקין
<"ק קלסאין ינ״ה שלה י
קמ&ין <7״ר* שלק ה 0מי^למי! כס׳יןנ ^
י
ל א וא״כ היסוי יאימא היה ראוי להתלנש
ניעת שלו בלבי המימון בין ח׳/יב שלווליכ
א״ן יורי יותר למטה השתלשל טל החזה
רלא אשר הוא באמצע הבי פיקי/תניעין
דנליי לאימא • אבל ענין זה יובן כאוד
והאס רובצת על האפרוחים כי אימא עלאה
בהתלבש' תוך;"א להיות לו כחיי מוחין הנה
היא רובצת עליו בסזדרנ״צה וכרייעיואינגה
זקופה ובהיותה רובצת יושפל היתול שלה
למפה ער כנגד אמצע תרין פרקי! אמצעיי*
דב שוקיס יילה ואז מגיע היסוי שלה ער
החזה דלא ואמנס כל זה הוא כאשר אימא
עלאה רובצת על תריןאפרוחיס שהם ז ל ן
כיאז היא רוצת ואינה זקופה והפעם כלי
שתגיצ! האור עד מקום תחתון שהיא הנול
אבל •בהיותה יעל קן אחי נ$נל אז איננה
רובצת אכל גשארל .זקופה ואז היסוד שלה
אינו מגיע רק על הדעת ללא בלבל והנה
בתיהת למען שמו כאהבה נכנסו כהי•
לאימא תוך הנול ואז אימא הימה על הכת
בלבל ולכן כשאיה זקופה והיסיל שלה הוא
כנגד ה י ע ת י ל א ואינו משתלשל ויורד על
החזה וכאשר אליכ בחתימת ברכת אמת
חןח הנילי לאימא להתלבש תוך ז*א נשארה
זקופה כליבה ולא רבצה עליהם לפי שכפר
עתה קבלה מקי ללא הארה מתחלה מאימי
ואינה צריכה אימא ליונק ולהשפיל עצמת
על החזה כלי להאיר נ מ ל הפומית שם
ואמנם נשארה זקופה 1ע"י כן נמצאו בל
חג״ת ללא כאומת מגו לין כי היסוד לאימא
איננו רק כדעת לז״א וכוי ליש ועיין נעיא
שי האונאה פ״ג ותבין שהבונה היא עלנחי*
החסליס לחג״ת שהיו מכוסים שעתה הם
מתגלין ובש ההקדמות בליא דפיצו״ף יחל
כתב דע כי יחל אין לה ררך להבנוי*
ולהעשות פרצוף יק ט״י ל א כי היסוד
לאימא אינו מהסכט רק על החזה ללא
)נס4ף היכןןל הזה יש פתח פתוח שכן
•וצאי!
ד
,
1
י
כ
פי׳
שיר
וממירים
יוצאין האורות של הל^וג במוחין לאימא
ובגלי! נז״א בתוכו מן החזה ולמפה ושם
נמקוס החזה נזקנין האורות לאימא
הצריכיןלירדאל הנוקיונוקניינקנ ועוניי
לצל האחור ומאייץ בנוקיוז״נ! פסוק יזה
שער השמים כי י*מא אסתיימת ניכורא
ואתקייאת עלמא דרכןרא ולכן •סויה נקי
וה בלשין זכי ולא זאת כנודע כי היסוי נקי
זה ואמי כי כשנשלם יסוי דאימא הנק זת
שם יצאה המלכות הנקי שעי השמים הוא
לא ונוקגא שעי שלו ליננס *אליו ממעה
ובבר אמרנו כי צכי
למעלה כל ע״ש •
נקי היסוד יכו יורדי! הגי חכ|ייס הסגולי]
ועופי האיליס היא העסיה הנקי איל ובת
י* רמת ה ל גבורות וגם איל רומז ׳ 1הנטרל
כ׳ מהשהנוק׳נל איל־ הוא על היות רחמה
צימצדהגכורות בליש כ ל תכונות ירוש
מעתה נבוא
וי של פסח ליש ו ב ל מ ין •
לבינת הכתיב כי אחר שנפסיק קול דולי
אמרה כ־ בלא׳ הל חסליס דילג הס מכוסית
הזך היסוד דאימא והל חסליס דתליה הם
מגולית מחוץ ליסוד לאימא עתה באה ללמד
כי לפעמים גס כל ה ל חסליס הם מגולות
וליש לומה
מכלי כסי׳ ליסול ראימא •
דולי שהוא לא לצכי שהוא היסוד כי כמו
1
,
>£י*י*
ש
.שניסוי לא י י י ו יק ל הסייס ממלין כן
בלא לא •ש כי אס ג מסיים ממלין או
.לפעמים הוא לומה לכובד הא־לים שהוא
נח״יהענןרה בביו״יהגבגיות • ועל כן נ א
הימ; כי לעבר ע 0היי אותיות היא בגי'
שכלל כמספר חיבות הייא ע ע ל ה ליליזל
והאילים הוא בחי' הגבורות אשר בה וכדם
ששס יורדות הה' ככוח כ״ נחכלו כלס פחז ץ
ליסיל לאימא וידיו שם כן דו י• שהוא ל א
מתגלין כו כל הה' י*סייס מכל;כסוי היסי -
לאימא ובאי/ה זמן הוא אבר מתגלים כו כל
הל חסיים לזה אמרה הכה זה עומד אחייכתלנו כלומר נאד.ר הנה זה בלים העזול
לאימא עומל כי נזקף למעלה ואינו בסול
רכינה כמו שהיה מתחילה בנח״י רכיבי;
כלי שהאורות שלו יהיו נולכין ויוצא־ן אחר
כתלנו לרך הנקב שבאחורי החזה כיי להאיר
אלי וכאשיהיסול שלה עומר כי נזקף מלהינתו
י נ נ ״ן כלי להאיר אחר כתלנו אז כאותו ;מן
לויי משגיח מן החלונות ל חלונות ש־ס
ה ל חסייס כי כלס מנוליימבלי כםוי היםל
לאימא והוא תאיר בהם כמו שמתחלה היי;
מ ל י ז מן ל חרכים שכס ה ל גבורות כי
כולם היו מגולית מהרן ליסוד לאימא כן
עתה כל ה ל חסלים הס ממלין מחו ז ליסול
של איתאולוק א׳ לקלקב״ה
,
4
,ןנה ר1די ואטד לי קוט״ ל ך ^ ת ^ :ת י יןכי לך
ליל כי לכאורה תיבת לך יתור
הנן
נפ'יש דהללל קומי רעיתי יפתי
ולכי לך ועוד כי ההליכה היתה צריכה
להיות סמוכה אל הקימה כמיס ככל מקום
קום לך וא״כ־ הז״לל קומי ולכי לך רעיתי
יפת• ולמה נתפרדה הקימה מההליכה •
אמכם׳ הבונה אפשר נתקלים מה שסיים שם
נש• תכונות הנלל ולל וכיון שחולת ללא הם
אורות מגולים* לכ! יעקב 4ו0ל גס הס
מסתלקין ופולין עד שם כחגיית דו״א וכפ•
גורל שיפור מקו ס אורות המגי לי; כז״א כ ן
הוא גודל גובה קימת •עלב ורחלולכ; פתה
הב נגדלים יותר נעו לי ] ע י כנכי חגית ילון
כי קורס היו כנגד גליי ליש ״ זכו שאמרת
עגה דודי כלומר בי באשר לולי שהוא ל א
הוא בבחי' האמורי למעלה שהיא כי כל ה ל
חסייס נתגלו כו מכל• כסוי היםוייאימא
שא; החג״ת שלו הס אורות מגולים אז ענין
לולי
א
יז
ש6ן י משחת י פרש
ב
.יולי שהוא ז א ואמר לי קומי לך רעיתי
יפתי לעלות מדרגה יותר עליונה למעלה
שהוא בחג״ת ממה שעי* עתה ולכי לך ולבי
שי\-סהנת׳ י בחיי הרגלים שבתם ההליכה
הוא מה שהיה לך כי ע י עתה היית עומרי
כרגל נה״י כי זהו מקום עמידתך ועתה
קומי לעלות מדרגה יותר עליונה על חג״ת
נמצא • לפי האמור כי הקימה וההליכה
האמורות בכתוב הס בי בח״ נפרדות ועל
כ ן •היש© תיבת לך מיותר להפריד הקימה
.מההליכה לומר שהס בי בחינות כי הקימה
,אינה להלוך ואס היה אומר קומי רעיתיולכי לך הכונה היתהלהלוך וזה אינו המכוון
בכאן כי על כן ג״כ לא נסמכה ההליכה אל
הקימה לומר קומי ולכי לך רעיתי לשעם
,האמור מפני שהם ב' כחיי קומי לך רעיתי
יפתי לעלות עד תחג״ת ממת שקורס ולכי
לך מה שהיה לך היא בחיי ההליכה שהם
בחיי הנה״•
,י
ז
,
וא£שר .בי אל זה ירמוז מי חייל
בילקוט קומי לך זרזי גרמיי
רעיתי בתו של אברהם יפתי בתו של יצחק
ולכי לך בתו של יעקב ע״כ .כי לכאורה
צ״ל־מת ראו ז״ל לשנות פירוש קומי שהוא
$שין זחז ועוד כי מת שייכות יש אל הזכרת
האבות בכאן ,
אמנם על פי האמור •צדק זכרון אבותינו
כ* הנה ידוע מיש בזוהר בכ״מ
כישית י״ל ש' בת בי בת שליס הנוק' עולה
ונקשרת עם שי שהם האבות חג״ת י וידוע
בי אברהם יצחק ויעקב סודם 6ג"ת לז״א
נהנה .חייל כיי לפרש כ׳ קימה האמורה
בכתוב היא כאצי עצמו כמו שפירשנו לכן
פירשו זיזי גרמיך דהיינו שתכין עצמת
לעלות מדרגה יותר עליונה נאצי' עצמו
נ י קימה לא שייך אלא בנופל וכשהיא בב״יע
נקי נפילת י אמנם ^אשר .קיא בא$י £ינק
,
ז
נופלת כיי לומר לה ?ומי • ולכן שינו וביו'
•וחי גרמיך שתכין עצמה לעלות בח״גת
להיות להם בבחי' כת כי אן נקי רעיתי
כנגל מת שנעשית בתו של אברהם שהוא
כנגל ספירת החשד יפתי כנגר מה שנעשית
בתו של יצחק שהוא כנגד ספירת הגבורי
ולכי לך כנגד מה שנעשי' בתו של יעקב שהוא
כנגל ספירת הת״ת ותכונה לומר לה שתעלה
בח״גת
יאמר ענת לויי במה
אל
:..דקדק כפל הלשון ענת
״״ידו
״א׳״״׳ מדי אמר לי קומי לך
מ י י ואמר לי להו״לל
וכוי • ואפשר הבונה טמ״ש בשימ ישכ״י
פי בראשית מ׳ ר׳ ח/קיה וז״ל הנה כצסת
ישראל ירמוז לצלע שהיא נקודת <י והיא
כלת משה כי כמו שיש לעת מלגאו בסוד
משה וישראל י ת״ת מלבר בסוד יעקב כן יש
כלת משה מלגאו והיא כנסת ישראל ומלכות
מלברנס!ד שכינה והיא רחל אשת יעקב
ושיעור הכתוב בך כשושנה בין
וכוי י
החוחים שהיא השושנה התחתונה כן רעיתי
שהיא השושנה העליונה וקראה רעיתי דוגמ'
אימא שהיא בינה כי כאמת כן בתה בסול
נקודה זו הפנימית וכוי ודע כי נקודה
זג שוה לת״ת ממש לא הוא גדול ממנה ולא
.היא גדולה ממנו ולפיכך קראה אחותי
רעיתי יונתי תמתי תאומת* * ואמנם השניה
יצאה מאחוריו מבין תר*ן דרועין וכוי •
ואמנם אע״פ• שהיא שוה לת״ת אינה שוה
ליעת כי ככה ממנה וכל אלא ת״ת
שהוא מלבר עם שושנת זו הפנימית שיים
ועליהם אמרו א״א לב׳ מלביס שהם ת״ת
ונקויה זאת הפנימית להשתמש בכתר אחל
כ* כלס שויס ע י אסר נאמר לה לכי ומעטי
א<ן עצמך להתלבש בגופא והיא המלכות
החיצונה שיצאה מאחוריו וכוי ע״ש ובעיית
ש׳ חיצונות)פנימיות פ״ו כתב לומה ל/ה
,
ב
כי
נ!
ב
פי•
שיר
השירים
ל גופי! יש ללא חיצון ופנימי וז״ס לעת
.־>ת"ת מלבר ומלכו יעקיימשה זה מתחיצוניל
וזתמהפנמייכי הגוף החיצון ל;"א נקי ת״ת
כליל שית סערין ויעקב והגוף הפנימי
לז״א נקי לעת מלגאו דאתי בשית סשרין
וליס משת וישראל כו׳ ו כנסת ישראל הוא
גוף הפנימי והמלכות גוף החיצון כוי *
ופנימיות לז״א נקי קול ופנימיות לנוק' נקי
לבוד וכשאין בה רק חצוניות שהיא עומד״
אב״א נקי יונת אלם כוי עש״ב
והנה לשון עניה בתג יש״י ז״ל ס' מבא
ע״פ וענית ואמדת כי הוא הרמת קול
וכ״כ 'כפסיק זה ובנין אכ לכולם וענו
*
הלויס כוי קול רם ע״ש
נבוא אל כונת הכתוב כי
הס לברי נקודה הפנימית
הנקי רעיה ונתמעעה כאשר נאמר לת לבי
ומעעי את עצמךוירלה ונתלבשה במלכות
החיצונה והיא האומרת ענה לולי כי לולי
שהוא המית מלבר השוה לי או לולי שהיא
ז״א סתס כאשר יש בו נחייהעניהשכחינל
הרמת קול שזה מורה כי כבר בא אליו
נחי* פרצוף הפנימי שלו הנקי קול ואמר
לי שהמשיך לי ג״כ נחי פרצוף הפנימי שלי
ג״כ אשר ממנו האמירה והיבור אשר לי
ולכן בא הרמז בי ענייה דור"• ואליר הס
הג תיבות בגי' שצ״צ! כמספר תימת לים
יןז״ל ולבלר וכאשר באו הפדצופייהפנימי'
שלנו שהם קול ודבור אז העניה של דודי
הייתה שאמר לי קומי לך את שנקראת רעיתי
מאותה הבח ' שנאמר לך לכי שהוא מה
שנאמר להלכי ומעעי את עצמך כי כיון
שנאו הפרצופים הפנימיים קומי ונהיה
שוים לפובת כאשר בתחלת • והשתא א ש
כפל ענה דודי ואמר לי כי כל אחד נליש
לעצמו ענה דודי על נחי'פרצוף הפנימי
*ז״א ןאמר לי על נחי פרצוף שלק י ו ? !
,
,
,
,י
,
4
טח
היקיוקיםאשר דקלקמלעיל על תיבת לל
שהוא מיותר ונם כי ההליכה היתה צריכה
להיותה סמוכה אל הקימה בליש בה" מ
קומי 1ך וילכ הו״לל קומי ולכי לך רעיתי
אתו שפיר כי אדרבא תיבת לך מיותר הוא
להפריד הקימה מההליכה ו ל ק לא נסמכו
כי אין הקימה להלוך רק ה ס ל בח״ קומי
לעלות מאותה הבחינה שנאמר לך להלוך
ובא הרמן על נכון עם מ״ש שם נע״ח
בי פרצופים אלו הפנימיים יליון נמשכיי
מצד אנא וידוע כי אבא נקי חכמה וכללותו
הואשסלינ •זלבןאנ״א חכליה ע״ב בגי
קליע כמספר ע נ ה ל״ודי לרמוז כי משנז
גלב שהוא אבא הנק הבליה משם נמשך
פרצוף פנימי זה הנקי קול!ליי מ ענה
דודי בבחייקזל וענד רמז כי ענייה מל״י הס
במספר תיבות הו״א קו״ל ליה *
1
,
,
כי אל זה ירמוז מי רז״ל
לא£?£ר
כמדרש • ד״אענת דוד•
ואמי לי רבי עןריה אמר לא היא עניה
ולא היא אמירה אלא ענה דודי ליי משה
ואמי לי על •יי אהרן ומה אמר לי קומי
•
לך רעיתי יפתי זרזי גרמיך ליכ
ונקדים כי אהרן נקי שושנינא דמסרוניתא
ותכונה כליש נש׳ הפסוקים ל שמיני בי
אתרן הוא מנחי' ל אסורים הפשועיס
והמלאים ליסוד אבא שהם ליב קפ״ד שהס
נגימסרייאהלין ולסעםזה אמח בזזאר כי
אהרן נקי שושבינא רמפמניתא י
והענין הוא במה שהגלעתיך בפסוק
הינתכמה יפי ארז כי כל תיקון הנוקבא
הוא ליי אבא והוא עניןאהרןכי הוא יסור
דאבאכנז' והוא מכונן אותה ולכן נקרא
סושנינא דמהרוניתא ע׳יכ • נמצא כי
אהרן רומ; אל בחיי אבא •והנתר׳ עזריה
היקשה לו מה שדקזקכו לעיל על כפל ענה
לולי ואמר לי ולכן אמר לא ה״א ענית ולא
היא
ג
כ
משחת־ קרש
שמן
,במאז ומקלס הו היא הקימה:
נוכל לפרש הכתו נ שה0
)ג(
לברי מלכות החיצונה יחל
אשר היאמיכית כשכילה נקוללהפנימית
ותיכתליהכוןה היא ליי כמלל שי.נק<לה
הפנימית היא נקי נקילת < י • ולש ענה
לויי כ• כאשי כא כחי* הפנה ליולי שה;א
פרצוף הפנימי הנקי קול שממנו הטני*.
כלומר
ללווי שהוא;"א ואמר לי ל<'.
שהמשיך פרצוף הפנימי אשר ממנו האמיר
ו ה י נ ו י לי• שליסנקויה הפנימית שנקרא
יי או העניה של לולי היתה לה קומי לך
להיות רעית־ שיה ל׳ מאנ־תההנמיישנאסי י
לך ולכי לכי ו ונע מי־ את עצמך
הי^אמיוה נממיה כיה$לא0י ומה הוא
מ מ ל י מ ל ״ ל לולי אמי ל• קומי לך ותיר״ן
שא״] הנןכיןכן •3אס הס שחי בהי' מנה
מ י י הוא לכס* ו״א ואמי לי הוא לבחינת
וז״שענהמיי גלי משה כמש״ל
מצמק•
ה• פרצוף זה הפנימי נקי• משה וכהכנסו
ג ל מ י שהוא ו״א אז על ייו היא נחי עניה
וזהו ענה לול•
שלו כי נא אליו הקול•
מ״ימשה שהוא פרצוף הקול ואמר לי ליי
אהרן כי האמירה שלי שהוא היכור כאה
$לי ע ל י י י א ה ר ן שושנץ הקיוש שנתינתו
מאנא ומאבא נמשך לי פרצוף זה הפנימי
שעל *יו אני מיברת • וזהו ואמר לי
ע״י אהרן כלומר ואמר שהוא נחי* ה י מ י
ב״אלי על •ל* אהרן אשר הוא נחי אכא
נוכל לפיש הכתוב שה*
ומש אמר לי קומי לך זי/י גרמיך כי מאחר ) ל (
לכרי מלכות החיצונה רהל
שפירש שהכתוב מ י נ י כפלצןפיס
הפנימיים יזו״ן הוקשה לו לשון קימה קומי אשר היא מלנרת על עצמה כי גס אליה
ל ן כי קימה לא שי״נא בהיותה נאצי* עצמה נאמר לכי ומפפי את עצמך ״ כמ״ש שם
הי שם לא נ ל נפילה כי אם בבי״ע והלא במאמר הנמים כי כאשר כתמעלהמ״מיי
גקולה הפנימית מעולם לא־ירדהמהאצי• וירדהלמקום החיצונה יירה החיצונה
וכע״חלהירח כתב כ.י
* י כאשר נתמעסה ירידתה היתה נמקוס למסהמהיסול •
התצוגה שהיא נאצי״ עצמו ואס כן אין זהו מה שנאמי אליה לבי ומעטי את עצמך
שייבא כה לשון קימה• ולכן פי' שהבונה לש ענה יו די ואמי שהוא ז״א ואמי לי
היא זריזי גרמיך כלומד שתכי; את עצמה קומי לן רעיתי מאותה הכהינה שנאמי לך
לקכל את הפרצוף הפנימי שלה כ י ל י י *ה ולכי שהוא ליש לה לבי ומעמי ולוק אניק
דקב״ה!
תעלת למקומה העליון להיותה שוה אליו
,
1
,
,
•נגךהנה הקתו #נר ? 0^1חלף הה/י ל ו !
נ ל כלן כתב כי החורף הוא
113/1
מצל לק לאור חוזי לין ועל כן
החורף דין קשה עיכ ״ והנה מתו היא
כי הנה
החורף ולכן נא הרמז על נכון י
סתו הוא קרי וכתיב והנה הכתיב הוא סתו
ועם הל אותיות הוא בגי׳ הס״ס כמספר
תיכות לי״ן קשייה־ והקרי היא סת״״ו ג י מ ל
׳* 991**9ו{ות ל להסתי) ו ק ל *()*״ותג׳
1
הפחיי
ין!
מליו כמספר תיבות אלרחלר לי״ן • היי
נרמז בתיכת סתו שורשו שהוא א;י מוור
ובחנת! שהוא לין קשת ״ ג 0גש״ס כתב
ב ל לין שהוא בגי־ ליפ אלהי״יז ע״ש
וירוע כי אלתי׳ים הוא לין ול׳יפ אלי\ס,הם
•סוד המוחין יקסנותשהמ כחיי רינין ״
וידוע כי כל אח ;ת החיצונים יגוא מנחיל
!!זיינין ובכיס בהיות בחינת קהנזת
-
״
ד
ואפשר
ב
3יי
שיד
השירים
ואפשר כי לזה רמזו ר/״ל שפרשו פסוק
זי .כשנות דשעבוד מצרים בנודע
כי נאותו זמן היה נחי' הקפנות למעלה
נשתעבדו
ולעעס אחיזת הקלי' נקלושה
בילדכן בכל הגליות הכל נא מצל אחיזת
הקלי' לטעם ריבוי ותוקף הלינין כי לכן
עיין
רמזו חייל נפסוק זה על הגליות
במירש ובילקוש • וכאשר הלינין מתבפלין
בריבוי הרחמים ואינם• נם אחיזת הקלי
•
מתבעל מהקדושה והגאולה הנה באה
וזהו שאמרה כי הנה הסתו עבר כי היא
מסברת מה שמרה נתן לה טעם לדבריו על
מה שאמרה לה קומי לך והפעם הוא כי
הנה הסתו שהוא בחיי דין קשה עבר וגס
הגשם שליסאלהיס מוחין רקענות חלף הלך
לו ונתבשלו הלינין כ• נתרבו הלחמי בלע
המות היא הקלי'כי אין להם אחיזה וחיות
מזקיישה עוד מסעם כי כבר תלינין עברו
ח^פו והלכו להם אשר משם היה יניקתם
וכסנתבעלהשכה מתבשל המסובב• ולכן
קומי לך כי אין עול בחיי גלות ולא תראי
רע עול ג
1
,
) ב ( ' א ך יאמר כי הנה הסתו עבר •
כי הנה נודע כי כאשר נמסכין
המוח־ןונכנסין כז״א הנה אז היסוד לאבא
המנןס נראו ב ^ ר ץ !/ת
הזמיר
!*£1*1כדי לכא אל כונת הכתו' נקלים
לפרש מי הזוהר ל וירא לציין
ע*ב )זיל רבי אלעןר אמר האי קרא בתר
לאתגזר אברהם רעד לא אתגןר לא הוה
מליל עמיה אלא מגו דרגא תתא<ז ודרגי;
שלאין לא.הוו קיימי על ררגאתתאה •
הבונה אפשר עמ״ש בע״ח ל האונאה פ״ג
ובשי המצות פי לך לך כי הנה כתחלה שרם
שיתפקסו הח&לי־ס בז״א צו״ק
סט
ע ו נ י ויוצא מיזוק ליסוי לאימא המסתייג*
בחז׳ר/״א והיסוד לאבא מתפשט ט י היסו'
דז״א כתוכו• והנה גשס הוא כאשר מתיר
ל׳כקליא נמייה ו ס״ה ומת״יהריס מכל גי"
גש״ס בליש ביאיר נתיב • ובלי״תשיר
השירים ע״פשערך כעדר העזים שגלשו ^
והכונה מבוארת כ• ע״כ קס״א ה״ס או״אי
ומניד' זו וגס נמשכיס המוחין למ״ה וליה
שליסזו״ןכי שסכלההואז״א וליה ה״מ
גנון( י שכה שס אלנ״י גי' ס״ה ומתייהדים
גס גשם נקי היסוד לאבא בפרעות כי גלים*
גי שני״ל ע״ה סור יסוד דאנא כנודע בכ״ע־
ועיין ב ל לין • וז״ש כיהנההסתנ שליש
היינין עבר וגס כי הסתו שהוא נס* י ו״ק
שהם נחי יניקה שהיא כחי* די! עבר כ*
הרי הכלים שליס עיכ קליא שליש או״״א•
כנר נמשכוימהם המוחין לליהול׳ה שכס
הבחיישלנן אשר כל;ה עולה גש״ם והראיה
כי הגשם נפרעות שהוא נגי' שני״ל של <ן
יסוד דאנא חלף ועבר מחו״ן של היסיי
לאימא והלך לץ שליס יסוד ד/״א הנק* ף
כי נתפששעסשסוזו היא הוראה כי כ כ ר
נכנסו המוחין וכיוןשהמוחין נכנסין נחי'
הלעין והיניקה עכר כי הרחמים גזברים
וכבר הזמן ראוי אל נחי הזי ו ג וע״כ אמד
לי קומי לך ודוק אנ״ק לקליה;
,
,
ז
י
דיני/ן לקול התור נ#םע בארצנו
ו
העורלה שהיא קלי' נכה חופפת ונאחזת שם
ניסור הקרוש ובהיות עורלה חופפת פל
היסוד אין בי החסייס יורדים אל היםור
כלי שלא יינקו הקליימגם ולא יתאחזו האורג•
הגדולים ההם ועל כן לא די שלא ירדו ע ר
היסוד אלא אפילו ככל מקום המגולילמעלה
נכי שלישים תחיזונים דלית ונ״תח״אאשד
משם ולמפה הוא מקום מכולה לא נתגלו
)על כן •נשארים־ •למעלה נשמ!ס ביעלנןל
ן יא
א
© Copyright 2024