1. No category

‫ב"ה‪ |‎‬ו' כסלו התשע"ד | גליון ‪ | 370‬שנה שישית לשמיטה | שנת מעשר עני‬
‫לזכות שילה סעידי הי”ו ולהצלחתו ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬
‫ד‬
‫שליט"א‬
‫ברי תו‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ב‬
‫דולי הדור‬
‫ה‬
‫לכה ובא‬
‫ם בהמלצת ג‬
‫גדה מתוקים מדבש ונופת צופים שזורים בסיפורי צדיקים ומעשי הגדולי‬
‫ויצא‬
‫לפרשת‬
‫הפטרה‪" :‬ועמי תלואים"‬
‫ההקדשה המרכזית‬
‫זכות הלימוד בעלון מוקדשת לעילוי נשמת‬
‫אורה מוסא ז"ל‬
‫נפטרה בי כסליו תשס"ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ולרפואת‬
‫נחמיה מוסא בן סעדה הי"ו‬
‫"שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"‬
‫זמני השבוע‬
‫ז' כסלו עד י"ג כסלו (לפי שעון חורף)‬
‫הזמנים עפ”י דעתו של מרן הרה”ג עובדיה זצוק"ל‬
‫שליט”א שהובאו בלוח אורח חיים המדוייק (אופק ת”א)‬
‫עלות השחר‬
‫זמן טלית ותפילין‬
‫הנץ החמה‬
‫סוף זמן ק”ש (מג”א)‬
‫חצות יום ולילה‬
‫שקיעה‬
‫צאת הכוכבים‬
‫‪4:59‬‬
‫‪5:05‬‬
‫‪6:11‬‬
‫‪8:11‬‬
‫‪11:25‬‬
‫‪16:45‬‬
‫‪16:58‬‬
‫‪5:05‬‬
‫‪5:11‬‬
‫‪6:16‬‬
‫‪8:15‬‬
‫‪11:25‬‬
‫‪16:41‬‬
‫‪16:54‬‬
‫שעון חורף‬
‫בנ‬
‫שלי‬
‫שיא‬
‫ו‬
‫ר צוברי‬
‫ת‬
‫כ‬
‫”‬
‫ק הרה”ג משומ‬
‫המרא דאתרא‪-‬גן יבנה‬
‫ט”א‬
‫‪*16:29‬‬
‫‪16:26‬‬
‫‪16:26‬‬
‫‪16:29‬‬
‫לנוהגים ‪ 40‬דק'‪16:09 :‬‬
‫ברכת הלבנה ביום ראשון בערב | נא לשמור על קדושת הגיליון | אין לעיין בזמן התפילה‬
‫‪17:20‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:19‬‬
‫‪17:55‬‬
‫‪17:51‬‬
‫‪17:51‬‬
‫‪17:54‬‬
‫רעיון מפרשת השבוע | הרה"ג מאיר הכהן וולך שליט"א‬
‫הצעד הראשון‬
‫‪ | 2‬רעיון מפרשת השבוע‬
‫‪ | 3‬סיפור לשבת‬
‫‪ | 4‬פנינים ושו"ת‬
‫‪ | 5‬הלכות ושו"ת‬
‫‪ | 6‬מעשה שהיה ושו"ת‬
‫‪ | 7‬שלום בית ושו"ת‬
‫‪ | 8‬חנוך לנער וסגולות‬
‫‪ | 9‬שיחת מוסר ומעשיות‬
‫מרן פאר הדור‬
‫‪ | 10‬סיפורי חז"ל‪ ,‬משל‬
‫ונמשל וטריוויה לפ"ש‬
‫‪ | 11‬לאורם נלך‬
‫‪ | 12-13‬הלכה יומית לשבוע הבא‬
‫‪ | 14-16‬פינות לילדים‬
‫המערכת‬
‫עמותת 'משכן שילה' (ע"ר)‬
‫פועלת לשם שמים ללא מטרות‬
‫רווח‪ ,‬להפצת תורה ומעשים‬
‫טובים‪.‬‬
‫יעקב אבינו הולך לחרן‪ ,‬להקים משפחה‬
‫ולייסד את בית ישראל‪ .‬הוא עובר על פני‬
‫השומרון‪ ,‬חוצה את עמק בית שאן‪ ,‬מעפיל‬
‫בגליל‪ ,‬עולה לגולן‪ ,‬מגיע עד חרן ולפתע‬
‫נזכר‪ :‬רגע‪ ,‬הרי עברתי על פני הר המוריה‪,‬‬
‫מקום שהתפללו בו אבותיי! איך לא עצרתי‬
‫להתפלל בו? החליט לשוב על עקבותיו‪.‬‬
‫ואמרו חז"ל‪ :‬ברגע שפנה לשוב – הכל קרה‪:‬‬
‫הדרך קפצה לו‪ ,‬הר המוריה נעקר ממקומו‬
‫ובא לקראתו‪ ,‬השמש שקעה שלא בעונתה‪,‬‬
‫והוא זכה למחזה הסולם ולהבטחות נצח‬
‫הכלולות בו‪.‬‬
‫עשה כן‪ .‬קם באשמורת הבוקר‪ ,‬נטל את‬
‫טליתו ותפיליו‪ ,‬ויצא לבדו אל הרחוב‬
‫החשוך‪ ,‬האפל‪ ,‬והזר לו‪ .‬החל ללכת‪ ,‬והינה‬
‫אור קלוש בוקע מרחוק‪ .‬התקרב‪ ,‬וראה שזהו‬
‫בית כנסת‪ ,‬בית הכנסת על שם הגר"א ברחוב‬
‫הירקון‪ ,‬והוא פתוח בשעה זו של הלילה‪.‬‬
‫נכנס פנימה‪ ,‬ומצא אנשים לומדים‪ .‬שאל‪:‬‬
‫הוי אומר‪ :‬הכל תלוי בצעד הראשון! רק "אימתי מתפללים כאן?" וענו לו‪" :‬בעוד‬
‫תתחיל ללכת – ומן השמים יבואו לקראתך כשעה‪ ,‬תפילת ותיקין!"‪...‬‬
‫במידה גדושה!‬
‫שמח רבי צדקה שמחה גדולה‪ ,‬ואמר‪" :‬ראו‬
‫לקח זה לימד הגאון רבי צדקה חוצין זצ"ל‪ ,‬והתבוננו! היצר הרע ביקש להכשילני ולרפות‬
‫ראש רבני העדה הבבלית בירושלים‪ ,‬במעשה את ידי‪ ,‬והשכיח ממארחי את העובדה‬
‫שארע בו עצמו‪ ,‬וכך היה מעשה‪:‬‬
‫כי בסמוך לביתו מתקיים מניין וותיקין‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אך התגברתי על עצלות ויצאתי‬
‫מימיו לא החסיר רבי צדקה תפילת וותיקין לדרך – ומיד נקרה בית הכנסת לקראתי!"‪...‬‬
‫עם שחר‪ .‬אך פעם נקלע ללינת לילה בתל והרי עיקרון זה חייב להדריך את כולנו‪ ,‬כל‬
‫אביב‪ .‬שאל את בעל האכסניה‪" :‬אמור נא אחד ואחד‪.‬‬
‫לי‪ ,‬האם יש כאן‪ ,‬בקרבת מקום‪ ,‬בית כנסת‬
‫שמתקיים בו מניין וותיקין?"‬
‫הקושי הוא רק למראית עין‪ ,‬ורק בצעד‬
‫הראשון‪ .‬נעשה את הצעד הראשון – ויעזרונו‬
‫השיב הלה‪" :‬לא‪ ,‬בקרבת מקום אין‪ .‬רק מן השמים לאין שיעור!!!‬
‫בריחוק מקום‪ ,‬מהלך שעה תמימה!"‬
‫שבת שלום!‬
‫מעוניין לזכות מאות משפחות לימוד תורה על הדרך‪?...‬‬
‫להפצת הגיליון‬
‫במקומות נוספים‬
‫ולהקדשות‪:‬‬
‫דרוש מתנדב (דחוף) שמגיע לאזור קרית גת ‪ /‬חברון ‪ /‬קרית ארבע אחת לשבועיים‬
‫שמוכן לאסוף עלונים מגן יבנה‪/‬אשקלון ולהעבירם למפיץ באזורים אלו‪.‬‬
‫וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו‪.‬‬
‫‪054-95-70-777‬‬
‫‪052-846-71-04‬‬
‫"וכל המזכה את הרבים‬
‫אין חטא בא על ידו"‬
‫הגיליון בהמלצת הרבנים ובינהם‪:‬‬
‫הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א‪:‬‬
‫גדול מזכה הרבים‪ .‬ראש ישיבת “בני ציון”‪-‬ירושלים וראש בד”ץ בני ציון‬
‫גזבר העמותה‪:‬‬
‫"אני מברך את כל משתתפי העלון הנקרא "משכן שילה" שמקורו בעיר גן‪-‬‬
‫יבנה‪ ,‬את הקוראים‪ ,‬את העורכים‪ ,‬את הכותבים ובעיקר את אלה שלומדים את‬
‫מה שכתוב שם‪ ,‬שהוא כולו מלא קודש‪ ,‬דברי תורה של צדיקים‪ ,‬עובדות מחכמי‬
‫ישראל‪ ,‬חידושי תורה‪ ,‬דברי חכמה ומוסר‪ ,‬הלכה ואגדה‪ .‬אשרי הקוראים ואשרי‬
‫המקיימים את כל הכתוב בו‪.‬‬
‫יהי רצון שיתקיים בכם הכתוב 'ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת'‪.‬‬
‫ממני‪ :‬בן ציון מוצפי"‬
‫‪054-88-20-367‬‬
‫כתובת למשלוח דואר‪:‬‬
‫שבזי ‪ 1/10‬גן יבנה‬
‫מיקוד ‪70800‬‬
‫פקס‪077-4701207 :‬‬
‫לתרומות‪:‬‬
‫בנק לאומי (‪ )10‬סניף ‪932‬‬
‫מס' חשבון‪53090068 :‬‬
‫מס' עמותה‪580560803 :‬‬
‫ניתן לתרום באשראי‪ ,‬הוראת‬
‫קבע ומזומן‪.‬‬
‫מרחק של שעה הליכה‪ ,‬הוי אומר לקום בעוד‬
‫לילה ולצעוד שעה בעיר לא מוכרת‪ ,‬בחשיכה!‬
‫אבל רוחו של רבי צדקה לא נפלה בו‪" .‬לא‬
‫נורא"‪ ,‬אמר למארחו‪" ,‬אשכים קום שעה‬
‫מוקדם יותר‪ ,‬ואצא לדרך!"‬
‫ניתן לקבל‬
‫את הגיליון‬
‫בדואר‬
‫כל שבוע‬
‫בתרומה סמלית‬
‫לקבלת‬
‫קופת צדקה של‬
‫עמותת משכן שילה‬
‫(‪ 100%‬תרומה)‬
‫~~~‬
‫לקבלת‬
‫הגיליון במייל‬
‫‪admin@mishkanshilo.net‬‬
‫‪052-8467104‬‬
‫המעוניינים‬
‫להקדיש‬
‫את הגיליון‬
‫לרפואה | לזרע של‬
‫קיימא | לזיווג הגון |‬
‫לפרנסה טובה‬
‫~~~‬
‫יפנו ל‪:‬‬
‫‪052-8467104‬‬
‫(‪ 100%‬תרומה)‬
‫יום השנה לפטירת הוריכם‬
‫או יקירכם מתקרב?‬
‫זוהי חובתכם לעשות‬
‫ולהחזיר להם טובה ונחת‪...‬‬
‫הקדישו גיליון זה לעילוי‬
‫נשמתם “זוהי תועלת וזכות‬
‫עצומה בשבילם”‬
‫~~~‬
‫תרומתכם מזכה אלפי‬
‫לומדי תורה מידי שבת!!!‬
‫כש'תורה' ו'גמילות חסדים' נפגשים לשם שמיים‪ ...‬מבין פעילויות 'משכן שילה' לזיכוי הרבים‬
‫‪2‬‬
‫גמ"ח‬
‫גמ"ח‬
‫כנסים‬
‫תורניים ספרי ברית למוצרי‬
‫תינוקות‬
‫יצחק‬
‫לקירוב‬
‫הלבבות ותהילים בסיסיים‬
‫גמ"ח שבועי‬
‫למשפחות‬
‫מעוטות יכולת‬
‫גיליון תורני‬
‫תלמוד‬
‫תהילים‬
‫מורחב‬
‫לתשב"ר תורה שבועי‬
‫שבועי‬
‫לתשב"ר‬
‫בשבתות‬
‫שידוכים לשם שמיים!‬
‫ללא תשלום‬
‫לפניות רק דרך המייל‬
‫‪Shidduch.shilo@gmail.com‬‬
‫סיפור לשבת‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫‪ /‬כוחו של דיבור‬
‫עד כמה עלינו להיזהר מכל דיבור‬
‫היוצא מפינו אי אפשר לתאר ולשער‪.‬‬
‫לעיתים האדם ניזוק באופן ישיר מדיבור בעבר ועל כך עלול‬
‫לשלם שנים רבות ואינו מבין מדוע‪ .‬מנסה הוא סגולות‬
‫שונות ומשונות אולם חש הוא כי שערי תפילה נעולים וכלל‬
‫וכלל אינו מודע שהוא הגורם הבלעדי למה שמתרחש‪ .‬על‬
‫כך סיפר הרב מנחם שטיין שליט"א מעשה מצמרר שאירע‬
‫לפני מספר שנים בארץ‪" :‬לפני מספר שנים‪ ,‬נכחתי עם אחד‬
‫מגדולי ישראל בחתונה של אחת מבנות הסמינר‪ ,‬באולם‬
‫"פרדייז" בבאר שבע‪ .‬סידרנו את החופה והקידושין‪,‬‬
‫ובסיומה עשינו את דרכנו לרכב‪ ,‬להחזיר את אותו גדול‬
‫ישראל אל ביתו‪ .‬והנה‪ ,‬עוד לפני שנכנסו אל הרכב‪ ,‬ניגשה‬
‫אלינו לפתע בחורה מבוגרת כבת ‪ 35.5‬מהעיר אופקים‬
‫שעדיין לא זכתה להקים בית‪ .‬מאז שסיימה את לימודיה‬
‫בסמינר‪ ,‬לפני כ‪ 16-‬שנה היא מחפשת את זיווגה‪ ,‬אך ללא‬
‫הצלחה‪.‬‬
‫רציני! לא שווה לפספס בחור שכזה‪ .‬אני מבקש‪ ,‬שתיפגשי‬
‫איתו בבקשה‪ ,‬לא כדאי לוותר על בחור שכזה!"‪ .‬אני עמדתי‬
‫על שלי ואמרתי לו שאני לא מוכנה בשום אופן‪ .‬אבי כעס‬
‫עליי וקבע לי‪" :‬אתם תיפגשו!"‪ .‬העניינים התחממו‪ ,‬עד‬
‫שמרוב עצבים‪ ,‬קמתי ממקומי ואמרתי לאבי‪' :‬אם אתה‬
‫תפגיש אותי עם הבחור הזה‪ ,‬אז שלא אתחתן אף פעם!‬
‫אני לא רוצה להתחתן‪ ...‬בכלל!'‪ .‬כך אמרתי לו כשהייתי‬
‫בגיל ‪."20‬‬
‫הרה"ג עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫מרן מאור ישראל הראשון‬
‫לציון‪ ,‬כיהן כנשיא מועצת‬
‫חכמי התורה‪ ,‬מח"ס יביע‬
‫אומר ועוד‪...‬‬
‫הרב שמע את הדברים ואמר בבהלה‪" :‬באמת? ככה אמרת‬
‫לו?!" והיא ענתה לו‪" :‬כן‪ ,‬כי הוא הרגיז אותי"‪ .‬הרב‬
‫הזדעזע כולו ואמר לה בחלחלה‪" :‬אבל הרי ברית כרותה‬
‫לשפתיים‪ ,‬שאינן חוזרות ריקם"‪ ,‬בורא עולם כרת ברית עם‬
‫שפתיו של האדם שדבריו ישפיעו ואף יוכלו להזיק לו‪ .‬הרי‬
‫דתן ואבירם שהיו רשעים‪ ,‬כשהיו עם קורח ועדתו וחלקו‬
‫על משה‪ ,‬הם אמרו לו‪" :‬לא נעלה"‪,‬‬
‫ואומר רש"י שהתקיים דיבורם‪ ,‬ואכן‬
‫היא ניגשה אל אותו 'גדול תורה'‬
‫ירדו חיים שאולה‪ ,‬בגלל שקיללו את‬
‫והחלה לפרוץ בבכי קורע לב בפניו‪,‬‬
‫עצמם!‪ ...‬אם כן כיצד זה שקיללת כך‬
‫"נכמרו רחמיו של אותו גדול תורה‪ ,‬שהגיב‬
‫ואמרה‪" :‬הרב מה יהיה איתי? מתי בשאלה שלא אפיינה אותו כלל‪ ,‬ושאל אותה‪ :‬את עצמך?"‪.‬‬
‫אזכה להקים את ביתי? שנים שאני "תגידי לי בבקשה‪ ,‬האם אי פעם קיללת את‬
‫מנסה ומחפשת את החתן שלי‪ ,‬אך‬
‫"היכנסי עימנו לרכב"‪ ,‬ביקש ממנה‬
‫עצמך? האם אי פעם דיברת כנגד עצמך?‬
‫ללא הצלחה"‪ .‬הדמעות חנקו את "אני עמדתי מהצד"‪ ,‬ממשיך הרב מנחם שטיין הרב‪ .‬לאחר ‪ 10‬דקות של נסיעה מבאר‬
‫גרונה‪ ,‬והיא התחננה על נפשה‪ :‬שליט"א ואומר‪" ,‬והתפלאתי נורא‪ ,‬שהרי בדרך שבע הגענו לכולל ערב‪ .‬הרב הוציא‬
‫"הרב‪ ,‬הכלה הזו שחיתנתם כעת‪ ,‬כלל‪ ,‬הרב מברך את מי שצריך בברכה קצרה ‪ 10‬אברכים והעמיד אותה במרכז‪.‬‬
‫וממשיך הלאה‪ .‬מעולם הוא לא שאל שאלה‬
‫הייתה אחת מילדות הגן שלי‬
‫היא עמדה וקיבלה על עצמה לשמור‬
‫כשהייתי בגיל ‪ .20‬אני הייתי אז שכזו‪ ,‬זה לא הסגנון שלו‪ .‬ה' פשוט שם לו את על הפה שלה ושלא תקלל יותר‬
‫המילים בפה"‪.‬‬
‫הגננת והיא הייתה בת ‪ .4-5‬חלפו‬
‫את עצמה‪ ,‬ואז ערכו לה האברכים‬
‫מאז ‪ 16‬שנה‪ ,‬היא זכתה בחתן בן‬
‫עם הרב תיקון קללות שסידר מרן‬
‫תורה נפלא‪ ,‬ואני כבר בת ‪35.5‬‬
‫החיד"א המובא בסידורים‪ ,‬והתירו‬
‫ורואה כבר שערות לבנות בראשי‪.‬‬
‫לה את אותה קללה שלפני ‪ 16‬שנה‪.‬‬
‫מה יהיה הרב? גם אני רוצה משפחה!" כך היא בכתה ללא‬
‫וחזרו לרכב"‪.‬‬
‫סוף‪.‬‬
‫לאחר חודש ימים‪ ...‬היא מגיעה אליי למשרד ואומרת לי‪:‬‬
‫נכמרו רחמיו של אותו גדול תורה‪ ,‬שהגיב בשאלה שלא‬
‫"כבור הרב‪ ,‬אני רוצה להזמין אותך למסיבת האירוסין שלי‬
‫אפיינה אותו כלל‪ ,‬ושאל אותה‪" :‬תגידי לי בבקשה‪ ,‬האם אי‬
‫ב"ה שתיערך‪ ,‬באותו אולם שנפגשנו‪ ,‬אולם "פרדייז" בבאר‬
‫פעם קיללת את עצמך? האם אי פעם דיברת כנגד עצמך?‬
‫שבע‪ .‬מצאתי בחור נפלא בן ‪ 38‬מדרום אמריקה‪ ,‬שהקב"ה‬
‫"אני עמדתי מהצד"‪ ,‬ממשיך הרב מנחם שטיין שליט"א‬
‫גלגל שניפגש בחודש האחרון והחלטנו להתחתן בשעה‬
‫ואומר‪" ,‬והתפלאתי נורא‪ ,‬שהרי בדרך כלל‪ ,‬הרב מברך את‬
‫טובה"‪.‬‬
‫מי שצריך בברכה קצרה וממשיך הלאה‪ .‬מעולם הוא לא‬
‫שאל שאלה שכזו‪ ,‬זה לא הסגנון שלו‪ .‬ה' פשוט שם לו את‬
‫"הגענו לאירוסין‪ ,‬היו שם כ‪ 400-‬אנשים‪ ,‬והרב ביקש‬
‫המילים בפה"‪.‬‬
‫מהכלה רשות לספר לציבור את כל הסיפור‪ .‬הכלה הסכימה‬
‫והרב סיפר לפני הציבור על כל מה שקרה בדיוק לפני חודש‬
‫אותה נערה עצרה את דמעותיה לנוכח השאלה‪ ,‬וחשבה‬
‫באולם הזה‪ ,‬וכיצד קיללה את עצמה ועשינו לה התרת‬
‫לכמה רגעים‪ .‬לאחר כדקה‪ ,‬היא אומרת לרב‪" :‬כן! כן‪,‬‬
‫קללות‪ ,‬והיום לאחר חודש היא מצאה את זיווגה"‪.‬‬
‫כבוד הרב‪ ,‬זכור לי פעם אחת שקיללתי את עצמי‪ .‬היה זה‬
‫לפני ‪ 15.5‬שנה כשהייתי בת ‪ 20‬בתחילת השידוכים‪ .‬באחד‬
‫"ואז פנה הרב אל הציבור ואמר‪' :‬אני בטוח שבמשך כל‬
‫הימים‪ ,‬ניגש אליי אבא שלי והציע לי בחור מסוים וביקש‬
‫השנים הללו‪ ,‬המשפחה‪ ,‬החברים‪ ,‬הציעו לה‪' :‬אולי תעשי‬
‫ממני להיפגש איתו‪ .‬ביררתי עליו כמה פרטים‪ ,‬ואכן התברר‬
‫דיאטה? אולי זה בגלל המשקפים שלך? אולי את צריכה‬
‫שהוא בחור טוב‪ ,‬אבל‪ ...‬גילתי דבר מסוים על המשפחה‬
‫לשנות לבוש? אבל הקב"ה הראה לכולנו‪ ,‬הכל היה בגלל‬
‫שלא היה תקין‪ .‬ניגשתי לאבי ואמרתי לו שאני לא רוצה‬
‫הפה‪ ,‬בגלל הברית שהוא כרת עם השפתיים‪ ,‬שלא ישובו‬
‫לגשת לשידוך הזה עקב הבעיה המשפחתית‪.‬‬
‫ריקם!"‪.‬‬
‫הרה"ג צבי יהודה‬
‫הכהן קוק זצ"ל‬
‫הרצי"ה כיהן כראש‬
‫ישיבת מרכז הרב‬
‫הרה"ג אברהם מרדכי‬
‫נסים הררי רפול זצ"ל‬
‫זקן חכמי ארם צובא בא"י‬
‫הרה"ג אליהו אליעזר‬
‫דסלר זצ"ל ‪ -‬מ"ס מכתב‬
‫מאליהו‪ ,‬משגיח רוחני‬
‫בישיבת פוניבז'‬
‫הרה"ג בנימין אלגמל‬
‫זצ"ל ‪ -‬שימש בב"ד‬
‫אלמעזבה מחוז עמאר‬
‫הרה"ג חיים חורי זצ"ל‬
‫מגדולי רבני יהדות‬
‫תוניסיה‬
‫אבי שמע זאת והתנגד לדבריי באומרו‪" :‬נו אז מה? זה לא‬
‫הנצחה‬
‫לע"נ‬
‫שנתית‬
‫ברכת‬
‫חומש בראשית‬
‫אסתר בתיה גלאם ז"ל‬
‫שפעת שלומים וברכות ממרומים‬
‫יחולו על ראשם של‪:‬‬
‫משפחת גלאם הי"ו‬
‫והילדים‬
‫נעמי‪ ,‬יהונתן ואיתמר הי"ו‬
‫בת רוזה שתח'‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ולהצלחת‬
‫תהילה ואוהד משה‬
‫אלגרבלי הי"ו‬
‫עֹומ ֶדת ָל ַעד"‬
‫"וְ ִצ ְד ָק ָתם ֶ‬
‫ברכת השנה‬
‫שפעת שלומים וברכות ממרומים‬
‫יחולו על ראשם של‪:‬‬
‫אוריאל ואילנה דנין‬
‫ומשפחתם הי"ו‬
‫ולע"נ יהודה בן ר' חיים דנין זצ"ל‬
‫אשר תרמו לברכת שנת התשע"ד‬
‫הרה"ג חיים כסאר זצ"ל‬
‫זקן רבני תימן ומגדולי‬
‫הדור‬
‫ברכת‬
‫חודש כסלו‬
‫הנצחה‬
‫מוקדשת‬
‫לעילוי נשמת‬
‫חיים יעקובי בן משה‬
‫ורומיה ז"ל‬
‫ולהצלחת תמיר ורויטל‬
‫יעקובי ומשפחתם הי"ו‬
‫שנתית‬
‫להקדשות‬
‫‪052-8467104‬‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫אתה ה’ תשמרם מכל צרה‪ ,‬ומנזק תצילם‪ .‬בזכות שכר זיכוי הרבים‪ ,‬הקב”ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬ויזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪ .‬ישלם ה’ פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ה’ אלוקי ישראל‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬
‫לשם שמים! ללא מטרות רווח! שמות התורמים לברכת השנה‪ ,‬החומש והחודש יתברכו בל"נ מפי מאות תינוקות של בית רבן מידי שבת בתהילים ומידי יום שלישי בתלמוד תורה לתשב"ר‪ ,‬וזאת מלבד השכר העצום הטמון באמתחתם בזיכוי הרבים של יותר מ‪ 2,500 -‬לומדי תורה בעלון מידי שבת ובמהלך השבוע‪.‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫עדנה‬
‫אסטיוקר‬
‫ומשפחתה הי"ו‬
‫יהודה‬
‫כבתי‬
‫אלעזר‬
‫דנין‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫ניר‬
‫עמר‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אבי‬
‫טימור‬
‫משה‬
‫שמלה‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הדריאל‬
‫שמעוני‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יוסי‬
‫עמר‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אלעד‬
‫שירם‬
‫טלי‬
‫מלבר‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו‬
‫איתמר‬
‫יפרח‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יהודה‬
‫אחרק‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫שמעון‬
‫שושן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪3‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫פניני פרשת השבוע בשילוב מעשיות וסיפורים על גדולי ישראל‬
‫אוסף יקר המלוקט מ'בני ציון'‪' ,‬תורת הפרשה'‪' ,‬מעיין השבוע' ועוד‪...‬‬
‫" ַוּיֵצֵ א ַי ֲעק ֹב ִמּבְ אֵ ר ָׁשבַ ע ַוּיֵלֶ ְך חָ רָ נָה" (כ"ח‪ ,‬י')‬
‫לא היה צריך לכתוב אלא "וילך יעקב חרנה" ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם‪.‬‬
‫שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה‪ ,‬יצא משם ‪ -‬פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה (רש"י)‪.‬‬
‫הרה"ג אלעזר אבוחצירא‬
‫זצ"ל ‪ -‬מקובל‪ ,‬נכדו של‬
‫הבבא סאלי‬
‫גם אברהם אבינו נסע כמה פעמים ממקום למקום וכן יצחק אבינו‪ ,‬ולא נאמר בהם שיציאתם עשתה רושם?!‬
‫ויש לומר‪ ,‬כי אברהם אבינו ויצחק אבינו היו אנשים מעורבים בחברה ובעלי עבודה רבה‪ .‬מאות פועלים היו עומדים לרשותם‪,‬‬
‫ובפרט אברהם אבינו נטע אשל שהיה מכניס אורחים‪ ,‬ואז בודאי שיציאתם מן המקום תעשה רושם‪ .‬ואם התורה היתה‬
‫כותבת שם שיציאתם עשתה רושם‪ ,‬לא היינו יודעים שיציאת צדיק עושה רושם‪ ,‬אלא היינו חושבים שבגלל עיסוקם וטובתם‬
‫עם הבריות עשתה יציאתם רושם ולא בגלל צדקתם‪ ,‬אבל ביעקב אבינו שלא היה מעורב עם הבריות‪ ,‬אלא איש תם יושב‬
‫אהלים‪ ,‬איזה רושם יעשה ביציאתו? לכן באה כאן התורה להדגיש כי יציאתו של יעקב עשתה רושם‪ ,‬ולמה? מפני שהוא‬
‫צדיק‪ ,‬ללמדנו שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם (קול יהודה בשם הרה"ג ר' יוסף חיים קופשיץ שליט"א)‪.‬‬
‫הרה"ג בן ציון אבא‬
‫שאול זצ"ל ‪ -‬כיהן‬
‫כראש ישיבת פורת יוסף‬
‫בירושלים ופוסק הלכה‬
‫ָׂשם ְמרַ אֲ ׁש ֹתָ יו" (כ"ח‪ ,‬י"א)‬
‫"וַּיִ ּקַ ח מֵ ַאבְ נֵי הַ ּמָ קו ֹם ַוּי ֶ‬
‫עשאן כמין מרזב סביב לראשו‪ ,‬שירא מפני חיות רעות (רש"י)‬
‫צריך להבין‪ ,‬אם יעקב אבינו פחד מפני חיות רעות‪ ,‬למה פחד דוקא על ראשו‪ ,‬ולמה על כל הגוף לא פחד?‬
‫אלא ידוע שכל מעשה אבות הוא סימן לבנים‪ .‬וכל החלום הזה וכל גלות יעקב הוא סימן לבנים‪ .‬והכוונה כאן כי כאשר ילכו‬
‫ישראל בגלות‪ ,‬יפחדו מחיות רעות‪ ,‬אלו דעות רעות והשקפות רעות‪ ,‬פן יכנסו בראשם דעות מינים ואפיקורסים‪ ,‬שמא חלילה‬
‫תתבלבל דעתם ואז הסכנה תהא על כל הגוף‪ ,‬לכן יעקב אבינו‪ ,‬ביודעו את המצב‪ ,‬לקח מאבני המקום‪ ,‬אבנים קדושות של‬
‫בית המקדש‪ ,‬להגן על הראש כי שם עיקר הפחד‪ .‬ואז אם השכל שמור‪ ,‬אין חשש מחיות רעות ועם ישראל חי וקיים בקדושתו‬
‫ובטהרתו (קול יהודה בשם האדמו"ר מחב"ד זצ"ל)‪.‬‬
‫"וְ אּולָ ם לּוז ֵׁשם‪-‬הָ עִ יר לָ רִ אׁשֹנָה" (כ"ח‪ ,‬י"ט)‬
‫היא לוז שצובעים בה את התכלת‪ ,‬היא לוז שעלה סנחריב ולא בלבלה‪ ,‬נבוכדנצר ולא החריבה‪ ,‬ואף מלאך המות אין לו רשות‬
‫לעבור בה‪ .‬אלא זקנים שבה בזמן שדעתם קצה עליהם יוצאים חוץ לחומה והם מתים (סוטה מו)‪.‬‬
‫הרה"ג בן ציון מרדכי‬
‫חזן זצ"ל ‪ -‬ממייסדי‬
‫ישיבת פורת יוסף‬
‫בירושלים‬
‫מסופר בתלמוד‪ :‬מעשה בשני סופרים של שלמה המלך‪ ,‬שאחד מהם שמו היה אליחורף‪ ,‬והשני שמו אחיה‪ .‬יום אחד ראה‬
‫שלמה המלך למלאך המות שהוא עצוב‪ .‬שאל אותו שלמה המלך‪" :‬מדוע אתה עצוב?" השיב לו המלאך‪" :‬כיון שהגיע זמנם‬
‫של שני הסופרים למות‪ ,‬אבל לא נגזר עליהם שימותו במקום זה אלא במקום אחר"‪ .‬כששמע כך שלמה מסר אותם לשדים‪,‬‬
‫וציוה לשדים שיקחו אותם לעיר לוז שאין מלאך המות שולט בה‪ .‬למחרת ראה שלמה המלך למלאך המות שהוא צוחק‬
‫ושמח‪ .‬אמר לו‪" :‬מדוע אתה צוחק?" השיב לו‪" :‬כיון שנגזר עליהם שימותו בשער העיר לוז‪ ,‬ועל ידי ששלחת אותם הקלת‬
‫עליי את המלאכה‪( "...‬סוכה נג')‪.‬‬
‫הרה"ג בן‪-‬ציון מאיר חי‬
‫עוזיאל זצ"ל ‪ -‬כיהן כרב‬
‫ראשי לישראל‬
‫פרפראות‬
‫שאלות ותשובות?!‬
‫עם הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט”א‬
‫"וַּיִ ּקַ ח מֵ ַאבְ נֵי הַ ּמָ קו ֹם ַוּי ֶָׂשם‬
‫ְמרַ אֲ ׁש ֹתָ יו"‬
‫(כ"ח‪ ,‬י"א)‬
‫גדול מזכה הרבים‪ .‬ראש ישיבת “בני ציון” ‪-‬ירושלים וראש בד”ץ בני ציון‬
‫הרה"ג יעקב יוסף זצ"ל‬
‫מגדולי תלמידי החכמים‬
‫בדור האחרון (בנו בכורו‬
‫של מרן הרה"ג עובדיה‬
‫יוסף שליט"א)‬
‫שאלה‪ :‬א‪ .‬האם קובעים מזוזה בעסק?‬
‫ב‪ .‬אם כן‪ ,‬האם בברכה?‬
‫ג‪ .‬האם יש גם בעסק דבר כעין חנוכת בית?‬
‫ד‪ .‬מה הרב ממליץ שהעסק יצליח?‬
‫תשובה‪ :‬א‪ .‬לא מעיקר ההלכה כי אין הגדרה של מגורים‪ ,‬אבל המנהג לקבוע בו מזוזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬למעשה קובעים ללא ברכה‪ ,‬במידה ויש אפשרות לישון שם אפילו ביום מתקינים בברכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין עושים חנוכת בית‪ ,‬אבל קוראים פסוקים שונים להצלחה כמו במוצאי שבת המופיע בסידורים‪.‬‬
‫ד‪ .‬המלצתי להניח שם ספר תהלים וספר הלכות וללמוד בהם בכל יום במקום‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כאשר אני רוצה לתבוע חברה גדולה לבית דין‪ ,‬וברור לי שמנהלי החברה הם חילונים ובטוח לא יתחשבו‬
‫בבית דין תורה האם אפשר ללכת ישר לבית משפט‪ ,‬ולא לשלם סתם פתיחת תיק בבית דין‪ ,‬כדי שהם יפנו אותי‬
‫לבית משפט?‬
‫תשובה‪ :‬עליך לקבל רשות מרב מוסמך או בית הדין עצמו‪.‬‬
‫הרה"ג חיים חוברה זצ"ל‬
‫שימש בבי"ד עדת‬
‫תימן י"ם‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר להשאיר בצל או שום קצוץ שבישלו אותו עם שמן ומעט מלח למספר ימים במקרר האם זה נחשב‬
‫בגדר בצל קלוף שעבר עליו הלילה?‬
‫תשובה‪ :‬בגמרא אסרו להניח ביצה‪ ,‬בצל ושום קלופים כל הלילה‪ ,‬ה"סמ"ק" ו"זבחי צדק" התירו רק בשני אופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬שהם יהיו מעורבים בדבר נוסף‪ .‬ב‪.‬שיהיו מכוסים בקליפתם‪.‬‬
‫ולכן שמן ומעט מלח לא ייקרא תערובת כיוון שעיקרו בצל ויכסו בקליפת בצל‪.‬‬
‫עשאן כמין מרזב סביב לראשו‪,‬‬
‫שירא מפני חיות רעות (רש"י)‬
‫יש להבין‪ ,‬איזו שמירה היא‬
‫להניח אבנים סביב לראשו?‬
‫והרי החיות הרעות יכולות‬
‫לסתור את האבנים?‬
‫אלא לומדים אנו מכאן שעל‬
‫האדם מוטלת החובה לעשות‬
‫את ההשתדלות כמיטב יכולתו‪,‬‬
‫ואם עשה כבר מצידו את אשר‬
‫יכול לעשות‪ ,‬אזי השם יתברך‬
‫ישלים את המלאכה וישמור‬
‫עליו‪ .‬ולכן עשה יעקב אבינו‬
‫השתדלות מסוימת כפי שהיה‬
‫יכול לעשות‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר לשים פתק בין אבני הכותל?‬
‫תשובה‪ :‬אין אנחנו נוהגים בזה מחשש התפוררות אפילו גרגיר עפר קטן מהכותל מחשש איסור נתיצת הקודש‪ ,‬וכתבנו‬
‫בזה בשו"ת מבשרת ציון [יורה דעה סימן כ]‪.‬‬
‫הרה"ג אברהם מתתיהו‬
‫משטפנשט זצ"ל‬
‫הצדיק משטפנשט‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫עָ זְ רֵ נִ י אֵ ל חַ י לְ הַ כְ נִ יעַ ‪ .‬אֶ ת יֵצֶ ר הַ ְמפַ ּתֶ ה הַ ּמֵ רִ יעַ ‪.‬‬
‫ִמּבִ לְ ְּתָך אֵ ין מו ִֹשיעַ לְ הו ִֹׁשיעֵ נִ י‪:‬‬
‫ּכִ י אֶ ְׁש ְמרָ ה ַׁשּבָ ת אֵ ל יִ ְׁש ְמרֵ נִ י‪ .‬או ֹת ִהיא לְ עו ֹלְ מֵ י עַ ד ּבֵ ינו ֹ ּובֵ ינִ י‪ :‬הּוא יו ֹם ְמכֻּבָ ד הּוא יו ֹם ּתַ עֲנּוגִ ים‪ .‬לֶ חֶ ם‬
‫וְ יַיִ ן טו ֹב ּבָ ָׂשר וְ דָ גִ ים‪ .‬הַ ְּׂשמֵ ִחים ּבו ֹ הֵ ם‪,‬‬
‫ָאסּור ְמצ ֹא חֵ פֶ ץ עֲׂשו ֹת ּדְ רָ כִ ים‪ּ .‬גַם ִמּלְ דַ ּבֵ ר ּבו ֹ ּדִ בְ רֵ י ְמלָ כִ ים‪.‬‬
‫ִׂש ְמחָ ה מַ ִּׂשיגִ ים‪ּ .‬כִ י יו ֹם ְׂשמָ חו ֹת הּוא‬
‫ּותחַ ּכְ מֵ נִ י‪:‬‬
‫ּדִ בְ רֵ י ְסחו ֹרָ ה או ֹ דִ בְ רֵ י ְצרָ כִ ים‪ .‬אֶ ְהּגֶה ּבְ תו ֹרַ ת אֵ ל ְ‬
‫ּות ַׂש ְּמחֵ נִ י‪:‬‬
‫ְ‬
‫ּבו ֹ אֶ ְמצְ ָאה תָ ִמיד נו ֹחַ לְ נ ְַפ ִׁשי‪ִ .‬הּנֵה לְ דו ֹר רִ אׁשו ֹן נָתַ ן ְקדו ִֹׁשי‪.‬‬
‫מֵ חֵ ל ְמלָ אכָ ה ּבו ֹ סו ֹפו ֹ לְ הַ כְ רִ ית‪ .‬עַ ל ּכֵ ן‬
‫מו ֹפֵ ת ּבְ תֵ ת לֶ חֶ ם ִמ ְׁשנֶה ּבַ ִּׁש ִּׁשי‪ּ .‬כָ כָ ה ּבְ כָ ל ִׁש ִּׁשי יַכְ ּפִ יל ְמזו ֹנִ י‪:‬‬
‫אֲ כַ ּבֵ ס ּבו ֹ לִ ּבִ י ּכְ בו ֹרִ ית‪ .‬אֶ ְתּפַ ּלְ לָ ה לאֶ ל‬
‫עַ רְ בִ ית וְ ַׁשחֲ רִ ית‪ .‬מּוסָ ף וְ גַם ִמנְ חָ ה הּוא‬
‫רָ ַׁשם ּבְ דַ ת הָ אֵ ל ח ֹק אֶ ל ְס ָגנָיו‪ּ .‬בו ֹ לַ ֲער ְֹך לֶ חֶ ם ּפָ נִ ים לְ פָ נָיו‪.‬‬
‫ַי ֲענֵנִ י‪:‬‬
‫עַ ל ּכֵ ן לְ ִה ְתעַ ּנו ֹת ּבו ֹ עַ ל ּפִ י נְ בוֹנָיו‪ָ .‬אסּור לְ בַ ד ִמּיו ֹם ּכִ ּפּור ֲעו ֹנִ י‪:‬‬
‫בּתי ִמחֶ ְט ִאי ּומַ עֲלִ י‪:‬‬
‫ּדַ לתֵ י ְּתׁשּובָ ה חַ י ְּפתַ ח לִ י‪ּ .‬כִ י ַׁש ִ‬
‫אָ ּנָא צּורִ י ְׁשמַ ע קו ֹלִ י מַ הֵ ר ֲענֵנִ י‪.‬‬
‫או ֹדֶ ה עֲלֵ י פְ ָׁשעַ י‪ .‬אַ ּתָ ה ִת ָּׂשא ֲעו ֹנִ י‪:‬‬
‫ׁשּוטה‪ .‬לְ קַ ּבֵ ל אֶ ת נֶפֶ ׁש הַ ִּמ ְתחָ רְ טָ ה‪:‬‬
‫סו ֹד יְ ִמינְ ָך הַ ְּפ ָ‬
‫וְ ֹלא תו ִֹסיף ּתֶ חֱ טָ א‪ .‬אֵ לֶ יָך קו ֹנִ י‪.‬‬
‫הַ רְ חֵ ק נָא מֵ עָ לֶ יהָ ‪ .‬חֶ בְ רַ ת ּכַ ת הַ ְּצפו ֹנִ י‪:‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫אברהם‬
‫פנחס אזולאי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪4‬‬
‫עידו‬
‫חדד‬
‫נינט‬
‫דיין‬
‫שמעון‬
‫אלקובי‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫לירן‬
‫ניסים‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫בנימין‬
‫שלום‬
‫יותם‬
‫מינס‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫עמית‬
‫אריה‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫ארז‬
‫הרמס‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אליהו‬
‫שאול‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫מרדכי‬
‫מזרחי‬
‫ישראל‬
‫ז'נו‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫יעקב‬
‫סבן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫הלכות שבת |‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫מתוך 'בהלכה ובאגדה'‪' ,‬ילקוט יוסף'‪' ,‬הלכה ברורה'‬
‫עפ"י דעת מרן הרה"ג עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫~ הלכות שבת ‪ -‬המשך קידוש של שבת ~‬
‫הכנת הקידוש‬
‫יין מלא ‪ -‬ימלא את הכוס ביין על גדותיו עד שתראה כמו קשת‬
‫למעלה‪ ,‬וזוכה בזה לנחלה בלי ְמצָ רִ ים [בלי גבול]‪ .‬וכן מנהגו של מרן‬
‫הראשון לציון זצוק"ל למלא את הכוס על גדותיו‪ ,‬ולא חושש שאולי‬
‫ישפך היין ויתבזה‪ ,‬שהרי יש צלוחית תחת הכוס‪ .‬ואף אם ישפך מהיין‬
‫לחוץ‪ ,‬הרי זה סימן ברכה (עירובין סה סע"א)‪( .‬א רנח)‬
‫"שומע כעונה" ‪ -‬כל מצוה שקיומה בדיבור‪ ,‬שייך בה דין‪" :‬שומע‬
‫כעונה"‪ ,‬דהיינו שהשומע את הדיבור מאדם אחֵ ר‪ ,‬נחשב לו כאילו‬
‫הוא עצמו אמר את הדברים‪ .‬למשל‪ :‬השומע קריאת מגילה בפורים‪,‬‬
‫ומכוון לצאת ידי חובה מהקורא‪ ,‬והקורא גם מכוון להוציאו‪ ,‬נחשב‬
‫לו כאילו הוא עצמו קרא את המגילה‪ .‬וכן בקידוש‪ ,‬כאשר המקדש‬
‫מכוון להוציא ידי חובה את השומעים [כבר מאמירת "ויכולו"]‪ ,‬והם‬
‫מכוונים לצאת ידי חובת קידוש‪ ,‬נחשב להם כאילו הם עצמם קידשו‪.‬‬
‫הרה"ג דוד בן ברוך זצ"ל‬
‫מחכמי מרוקו‬
‫אם יש לו רק רביעית יין‪ ,‬והכוס מכילה יותר ולא התמלאה עד הסוף‪,‬‬
‫יתן כמה קוביות סוכר או תמרים‪ ,‬אגוזים וכיוצא‪ ,‬ויעלה היין‪( .‬כן לא מבין ‪ -‬עולה חדש שאינו מבין את שפת המקדש‪ ,‬אינו יוצא ידי‬
‫חובה בשמיעה ממנו‪ ,‬אבל אם יברך בעצמו בפיו‪ ,‬אף שאינו מבין מה‬
‫שמעתי ממרן הראשון לציון זצוק"ל‪ .‬ח"ג שפ)‬
‫שאומר‪ ,‬יוצא ידי חובה‪ .‬על כן‪ ,‬יקריאו לו את הברכה מילה מילה‪,‬‬
‫מזיגת הכוס ‪ -‬טוב למזוג את היין בשלוש טיפות מים סמוך לקידוש‪ .‬ויאמרה אף שאינו מבין‪( .‬סימן קצג ס"א‪ .‬א ער)‬
‫[על פי הסוד‪ ,‬שהיין רומז לדינים והמים לרחמים‪ ,‬ובנתינת המים ביין‪,‬‬
‫דקדוק ‪ -‬יאמר את הקידוש כהוגן‪ ,‬ולא יבלע תיבות ואותיות‪ .‬ואם‬
‫הוא ממתק את הדינים]‪( .‬שבת ב נג‪ .‬ח"ג שצ)‬
‫השומע רואה שהמקדש בולע אותיות‪ ,‬יאמר בעצמו את נוסח הקידוש‬
‫אחיזת הכוס ‪ -‬יקבל המקדש את הכוס בשתי ידיו מאדם אחֵ ר שאף בלחש‪ ,‬ויסתכל על כוס היין שביד המקדש‪ ,‬ולא יענה 'אמן' אחר‬
‫הוא יתנּה לו בשתי ידיו‪ .‬ובקידוש יאחז את הכוס ביד ימין ללא סיוע ברכתו‪ ,‬אך יטעם לפחות מעט מהיין‪( .‬א רסט)‬
‫מיד שמאל‪ ,‬ויגביהה טפח [‪ 8‬ס"מ] מעל השולחן‪ ,‬כדי שיהיה נראה‬
‫למסובים ויסתכלו בו‪ ,‬אלא אם כן הוא תשוש או זקן וחושש שתיפול סגולה לזכרון ‪ -‬כשאומר בקידוש "זכרון למעשה בראשית"‪ ,‬יאריך‬
‫הכוס מידו‪( .‬סימן קפג ס"ד‪ ,‬רעא ס"י‪ ,‬שבת ב נג) [ובכוס שיש לו בתיבת 'זכרון'‪ ,‬ויכוון שיזכה לזכרון בלימוד התורה‪ .‬וכן מנהגו של‬
‫רגל גבוהה‪ ,‬אין צריך להגביהו טפח מתחתית הרגל‪ ,‬ודי שיהיה טפח מרן הראשון לציון זצוק"ל‪.‬‬
‫מתחתית היין שבכוס‪( .‬ח"ג תמז)]‬
‫לחיים ‪ -‬קודם ברכת הגפן‪ ,‬אומר המקדש‪" :‬סברי מרנן"‪ ,‬ויענו‬
‫כפפות ותחבושת ‪ -‬מי שמקורר ולובש כפפות‪ ,‬טוב שיסיר אותן בעת השומעים‪" :‬לחּיִ ים" (מדרש תנחומא‪ ,‬זוהר‪ ,‬ועוד ראשונים)‪ .‬ובזה גם‬
‫הקידוש‪ .‬ואם קשה לו להסירן‪ ,‬רשאי לקדש כך‪ .‬ומי שידו חבושה או יעוררו דעתם לכוון לצאת ידי חובה‪ .‬ואמרו בתלמוד (שבת סז ע"ב)‪:‬‬
‫כרוכה בגבס‪ ,‬יאחז את הכוס כך ויקדש‪ ,‬ואין צריך לתת לאחר לקדש‪ .‬מעשה ברבי עקיבא שעשה משתה לבנו‪ ,‬ועל כל כוס וכוס שהביא‬
‫לחכמים‪ ,‬אמר‪" :‬חיים ויין לפיהם של החכמים ותלמידיהם"‪ .‬והיינו‪,‬‬
‫(א רעח)‬
‫כדרך שאנו מברכים "לחיים" בשתיית היין‪( .‬שבת ב יז)‬
‫הרה"ג חיים סינוואני‬
‫זצ"ל ‪ -‬מחכמי שרעב‬
‫ומגדולי המקובלים‬
‫הרה"ג חיים שאול‬
‫הכהן דוויק זצ"ל ‪ -‬כיהן‬
‫כדיין וראש ישיבה‪ ,‬רבה‬
‫הראשי של ארם צובא‬
‫שבסוריה‪ ,‬ומגדולי‬
‫המקובלים‬
‫אמירת הקידוש‬
‫יום השישי ‪ -‬אוחז את הכוס ואומר‪" :‬יום השישי ויכולו השמים‪" "...‬ברוך הוא וברוך שמו" ‪ -‬היוצאים ידי חובה מהמקדש‪ ,‬לא יענו אחר‬
‫[ראשי תיבות שם הויה ברוך הוא]‪ ,‬ומברך הגפן וברכת הקידוש כפי אמירת שם ה' "ברוך הוא וברוך שמו"‪ ,‬כי יש בזה הפסק‪ .‬ומי שטעה‬
‫וענה‪ ,‬אינו חוזר לקדש‪.‬‬
‫שמופיע בסידורים‪( .‬א רנט)‬
‫פרפראות‬
‫שאלות ותשובות?!‬
‫עם הרב הגאון אברהם יוסף שליט”א‬
‫המרא דאתרא ‪ -‬חולון ובנו של מרן הראשון לציון הרה”ג עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫שאלה‪ :‬הנחתי בשבת את החלה על גבי תבנית שיש בה בשר המונחת על הפלטה‪ .‬האם החלה בשרית?‬
‫תשובה‪ :‬אם התבנית הייתה מכוסה בנייר כסף הלחם נשאר פרווה‪ ,‬ככל כיסוי של סיר‪ .‬ואם היה מכוסה‬
‫בקרטון כפי המצוי‪ ,‬הלחם הוא בשרי ונאסר באכילה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם חזן שמתפלל עם מיקרופון (בימי חול כמובן) מוציא את הקהל ידי חובה?‬
‫תשובה‪ :‬מותר לכתחילה‪ .‬אולם בדברים שיוצאים בהם ידי חובה כגון קריאת מגילה‪ ,‬אין להקל אלא‬
‫בדיעבד ובתנאי שהיה שומע גם בהינטל מכשיר ההגברה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם לימוד נביאים וכתובים עם המפרשים נחשב כתלמוד תורה כמו לימוד הלכות ומוסר?‬
‫והאם מותר ללמוד נביאים וכתובים בלילה?‬
‫תשובה‪ :‬אלו ספרי המוסר הטובים ביותר‪ ,‬וזו דרך לעבודת ה' המקורית‪ .‬עם פירושים של רש''י‪ ,‬רד''ק‬
‫וכדו' מותר לכתחילה ללמוד בלילה‪ ,‬כיוון שמקורם הוא מהתורה שבע''פ‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬א‪ .‬האם מותר לדפוק על השולחן ביד (לא כלי) בעת השירה בשבת?‬
‫ב‪ .‬המתפלל עם אשכנזים שנוהגים מיד בתום תפילת עמידה ליפול על פניהם בלי תחנון‪ ,‬האם יכול‬
‫לומר תחנון בזמן שהחזן ב"שים שלום"?‬
‫תשובה‪ :‬א‪ .‬אסור להכות בשבת על השולחן או לרקוע ברגליו לפי קצב השירה‪ .‬ואם אינו משמיע קול‬
‫אלא נוגע בשלחן באצבעותיו או רוקע ברגליו בלי שיישמע קול אפשר להקל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מותר להקדים לומר את הווידוי בעוד הש''צ נמצא ב"שים שלום"‪.‬‬
‫"ו ְִהּנֵה סֻ ּלָ ם מֻ ּצָ ב ַארְ צָ ה ְור ֹאׁשו ֹ‬
‫מַ ּגִ יעַ הַ ָּׁשמָ יְ מָ ה"‬
‫(כ"ח‪ ,‬י"ב)‬
‫"סולם" יוצא בגימטריה‬
‫"ממון"‪ .‬והכתוב אומר "והנה‬
‫סולם מוצב ארצה"‪ ,‬דהיינו‬
‫הממון הוא דבר גשמי וארצי‪,‬‬
‫אבל "וראשו מגיע השמימה"‪,‬‬
‫שיכול האדם לעלות על ידי‬
‫הממון כשתורם ללומדי תורה‬
‫וכו'‪ .‬ויכול חלילה לרדת לעמקי‬
‫השאול על ידי ממונו‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב (קהלת ה'‪ ,‬י"ב)‪" :‬ע ֶ ֹׁשר‬
‫שמור לבעליו לרעתו"‪ ,‬וזהו‬
‫שאמר‪" :‬והנה מלאכי אלקים"‬
‫שהם הבני אדם‪" ,‬עולים‬
‫ויורדים בו"‪ ,‬יכולים לעלות‬
‫על ידי הממון או חלילה לרדת‬
‫(בעל שם טוב)‪.‬‬
‫ֹלהים ּתֵ ן ּבַ ִּמדּבָ ר הַ ר‪ ,‬הֲ דַ ס ִׁשּטָ ה ּבְ רו ֹׁש ִּתדְ הָ ר‪,‬‬
‫אֱ ִ‬
‫ּדְ רו ֹר יִ ְקרָ א לְ בֵ ן ּולְ בַ ת‪ ,‬וְ יִ נצָ רְ כֶ ם ּכְ מו ֹ בָ בַ ת‪,‬‬
‫נְ עִ ים ִׁשמכֶ ם וְ ֹלא י ְֻׁשּבַ ת‪ְׁ ,‬שבּו נּוחּו ּבְ יו ֹם ַׁשּבָ ת‪ :‬וְ לַ ּמַ זְ ִהיר וְ לַ ּנִ זְ הָ ר‪ְׁ ,‬שלו ִֹמים ּתֵ ן ּכְ מֵ י נָהָ ר‪:‬‬
‫הֲ ד ְֹך קָ מַ י חַ י אֵ ל קַ ּנָא‪ּ ,‬בְ מו ֹג לֵ בָ ב ּובִ ְמגִ ּנָה‪,‬‬
‫ַרחיב ּפֶ ה ּונְ מַ ּלְ אֶ נָה‪ ,‬לְ ׁשוֹנֵנּו לְ ָך רִ ּנָה‪:‬‬
‫וְ נ ִ‬
‫ֹאׁשָך‪,‬‬
‫ּדְ ר ְֹך ּפּורָ ה ּבְ תו ְֹך ּבָ ְצרָ ה‪ ,‬וְ גַם ּבָ בֶ ל אֲ ֶׁשר ּגָבְ רָ ה‪ְּ ,‬דעֵ ה חָ כְ מָ ה לְ נַפְ ֶׁשָך‪ ,‬וְ ִהיא כֶ תֶ ר לְ ר ֶ‬
‫נְ ת ֹץ צָ רַ י ּבְ ַאף וְ עֶ בְ רָ ה‪ְׁ ,‬שמַ ע קו ֹלִ י ּבְ יו ֹם אֶ ְקרָ א‪ :‬נְ צ ֹר ִמצוַת אֱ ֹלהֶ יָך‪ְׁ ,‬שמ ֹר ַׁשּבָ ת קָ דְ ֶׁשָך‪:‬‬
‫הרה"ג יעקב יששכר דוב‬
‫רוזנבוים מנדבורנא זצ"ל‬
‫האדמו"ר (השלישי)‬
‫מנדבורנא‬
‫הרה"ג עבדאללה סומך‬
‫זצ"ל ‪ -‬רבו של הבן‬
‫איש חי‬
‫הרה"ג רפאל אלנקווה‬
‫זצ"ל‬
‫מחכמי מרוקו‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּדְ ר ֹׁש נָוִ י וְ אּולָ ִּמי‪ ,‬וְ או ֹת י ֶַׁשע ע ֲֵׂשה עִ ִּמי‪,‬‬
‫נְ טַ ע ׂשו ֹרֵ ק ּבְ תו ְֹך ּכַ רְ ִמי‪ְׁ ,‬שעֵ ה ַׁשוְ עַ ת ּבְ נֵי עַ ִּמי‪:‬‬
‫הרה"ג מסעוד שטרית‬
‫זצ"ל ‪ -‬אחיו החורג של‬
‫הבבא סאלי‬
‫יו ֹם זֶה ְמכ ּ ָֻבד ִמ ּ ָכל י ִָמים‪ִּ ,‬כי בו ֹ ָ ׁשבַ ת צּור עו ֹלָ ִמים‪:‬‬
‫ֵ ׁש ֶ ׁשת י ִָמים ּ ַתע ֲֶש ׂה ְמלַ אכְ ּ ֶתָך‪ ,‬וְ יו ֹם הַ ְּ ׁשבִ יעִ י לֵ אֹלהֶ יָך‪,‬‬
‫ַ ׁש ּ ָבת ֹלא תַ ע ֲֶש ׂה בו ֹ ְמלָ אכָ ה‪ִּ ,‬כי כ ֹל עָ ָש ׂה ֵ ׁש ֶ ׁשת י ִָמים‪.‬‬
‫רִ אׁשו ֹן הּוא לְ ִמ ְקרָ אֵ י ק ֹדֶ ׁש‪ ,‬יו ֹם ַ ׁש ּ ָבתו ֹן יו ֹם ַ ׁש ּ ָבת‬
‫ק ֹדֶ ׁש‪ ,‬עַ ל ּ ֵכן ּ ָכל ִאיׁש ְּביֵינו ֹ יְ קַ ּ ֵדׁש‪ ,‬עַ ל ְ ׁש ּ ֵתי לֶ חֶ ם‬
‫ימים‪.‬‬
‫יִ בְ ְצעּו ְת ִמ ִ‬
‫אֱ כו ֹל מַ ְ ׁשמַ ִּנים ְ ׁשתֵ ה מַ ְמ ּ ַת ִּקים‪ִּ ,‬כי אֵ ל יִ ּ ֵתן לְ כ ֹל ּבו ֹ‬
‫ְּדבֵ ִקים‪ֶ ּ ,‬בגֶד לִ לְ ּב ֹׁש‪ ,‬לֶ חֶ ם חֻ ִּקים‪ָ ּ ,‬ב ָש ׂר וְ דָ גִ ים‬
‫וְ כָ ל מַ ְטעַ ִּמים‪.‬‬
‫ֹלא ְתחַ ּ ַסר ּכ ֹל ּבו ֹ וְ ָאכַ לְ ּ ָת‪ ,‬וְ ּ ָש ׂבָ עְ ּ ָת ּובֵ רַ כְ ּ ָת אֶ ת‬
‫ה' אֱ ֹלהֶ יָך אֲ ֶ ׁשר ָאהַ בְ ּ ָת‪ִּ ,‬כי בֵ רַ כְ ָך ִמ ּ ָכל הָ עַ ִּמים‪.‬‬
‫הַ ּ ָ ׁשמַ יִ ם ְמ ַס ְּפרִ ים ְּכבו ֹדו ֹ‪ ,‬וְ גַם הָ ָארֶ ץ מָ לְ ָאה‬
‫חַ ְסּדו ֹ‪ ,‬רְ אּו ִּכי כָ ל אֵ ּ ֶלה עָ ְש ׂתָ ה יָדו ֹ‪ִּ ,‬כי הּוא‬
‫הַ ּצּור‪ָ ּ ,‬פעֳלו ֹ תָ ִמים‪.‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫אליהו‬
‫שירם‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יצחק‬
‫אזולאי‬
‫מרגלית‬
‫לוגסי‬
‫דוד‬
‫אבוחצירא‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫יהודה‬
‫מגידי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫שמואל‬
‫טובי‬
‫אביחי‬
‫כהן‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫אפרים‬
‫משה‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יפת‬
‫יעיש‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יובל‬
‫כרמי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫רענן‬
‫סמין‬
‫יניר שמעון‬
‫כהן‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫שמעון‬
‫זנודה‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪5‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫מזקנים אתבונן ‪/‬‬
‫הרה"ג אברהם חיים ראטה‬
‫זצ"ל ‪ -‬האדמו"ר משומרי‬
‫אמונים‬
‫הרה"ג חיים קורח זצ"ל‬
‫מגדולי חכמי ישראל‬
‫הרה"ג יהודה צדקה‬
‫זצ"ל ‪ -‬מראשי ישיבת‬
‫פורת יוסף‬
‫הרה"ג יוסף קאפח‬
‫זצ"ל ‪ -‬כיהן כחבר בית‬
‫הדין הרבני הגדול וחבר‬
‫מועצת הרבנות הראשית‬
‫לישראל‬
‫"וְ כ ֹל אֲ ֶׁשר ִּתּתֶ ן‪-‬לִ י עַ ֵּׂשר אֲ עַ ְּׂשרֶ ּנּו לָ ְך"‬
‫(כ"ח‪ ,‬כ"ב)‬
‫מעשה ברבי שמואל הנגיד (חי בשנת‬
‫ד' אלפים תש"פ) שהיה מגדולי‬
‫ישראל בספרד‪ ,‬שמינהו המלך "שר‬
‫האוצר" ויועץ המלך‪ ,‬להיותו חכם‬
‫גדול ומלומד‪ ,‬פילוסוף ומשורר‪ ,‬ועל‬
‫הכל היותו איש אמת שונא בצע‪ ,‬חונן‬
‫ונותן‪ ,‬ומוכתר בנימוסין ובמעלות‬
‫טובות ויקרות‪ .‬שרי המלוכה קנאו בו‬
‫קנאה גדולה ולא יכלו לסבול שאדם‬
‫מישראל יעלה לגדולה ולמשרה רמה‬
‫כזאת‪ ,‬והוציאו עליו דיבה ושם רע‬
‫ששלח ידו באוצר המלך‪ .‬המלך ביודעו‬
‫כי נאמן שמואל לה'‪ ,‬והוא נקי כפים‬
‫ובר לבב‪ ,‬סירב להאמין לאנשי רכיל‬
‫ודחה אותם בקש‪ ,‬אבל השרים הללו‬
‫המשיכו למצוא תואנות ועלילות ברשע‬
‫על ר' שמואל‪ ,‬בהגישם דו"ח כספי על‬
‫רכושו הגדול של ר' שמואל‪ ,‬במקנה‬
‫בכסף ובזהב ובנכסי דלא ניידי‪ :‬בתים‬
‫וארמונות שדות וכרמים‪ ,‬ואף הפריזו‬
‫על המדה בחשבם להבאיש את ריחו‬
‫לפני המלך‪ ,‬כי מאשר לאוצר המלכות‬
‫עשה לו את כל הכבוד הזה‪.‬‬
‫לא היה יכול המלך להתפטר מהם‬
‫עד שקרא לר' שמואל‪ ,‬ודרש ממנו‬
‫להביא לו דו"ח מדוייק על רכושו‪,‬‬
‫סיפורי מעשיות על גדולי ישראל‬
‫ונתן לו כמה ימים לעריכת הדו"ח‪.‬‬
‫עשה ר' שמואל כדברי המלך‪ ,‬והביא‬
‫לפניו פנקס חשבונות שהיה בסכום‬
‫כולל של אחד מעשרה מכל שווי רכושו‬
‫הנכון‪ .‬משבדק המלך את החשבון‪ ,‬בא‬
‫לכלל כעס‪ ,‬ופנה בתמיהה לר' שמואל‪:‬‬
‫"האם זהו כל רכושך? והרי אני יודע‬
‫שיש לך עוד הרבה כהנה וכהנה!"‬
‫נענה רבי שמואל ואמר למלך‪" :‬אדוני‬
‫המלך! אתה פקדת עליי להביא לפניך‬
‫את חשבון "רכושי"‪ ,‬עשיתי ככל אשר‬
‫צויתני‪ ,‬והרי לפניך חשבון "רכושי"‬
‫האמיתי‪ ,‬כי באמת כך הוצאתי‬
‫לדברים שבצדקה‪ ,‬ולמוסדות תורה‬
‫וחסד‪ ,‬ואין שום אדם שיכול לקחתו‬
‫ממני‪ ,‬כי הוא גנוז למעלה במקום‬
‫שאין היד שולטת בו‪ ,‬כמו שנאמר‬
‫"צדק ומשפט מכון כסאך"‪ .‬ואילו כל‬
‫שאר הנכסים שישנם ברשותי‪ ,‬אינם‬
‫"שלי"‪ ,‬שאם ירצה המלך להחרימם‬
‫מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל‪ ,‬ומי‬
‫יבוא אחר המלך?" כששמע המלך כך‪,‬‬
‫לחץ את ידיו בחמימות‪ ,‬ופטרו לשלם‬
‫בכבוד והדר‪.‬‬
‫וזוהי כוונת הכתוב (בדרך רמז)‪" :‬וכל‬
‫אשר תתן לי" ‪ -‬שהוא שלי באמת‪,‬‬
‫"עשר אעשרנו לך" ‪ -‬מה שנתתי מעשר‬
‫למוסדות צדקה וחסד (ויאמר אברהם‬
‫בשם מעיל צדקה)‪.‬‬
‫יר‪-‬ח ִּטים‪ ,‬וַּיִ ְמצָ א‬
‫ִ‬
‫" ַוּיֵלֶ ְך רְ אּובֵ ן ּבִ ימֵ י ְקצִ‬
‫דּודָ ִאים ּבַ ָּׂשדֶ ה" (ל'‪ ,‬י"ד)‬
‫"בימי קציר חטים" ‪ -‬להגיד שבחן של‬
‫שבטים‪ ,‬שעת הקציר היתה‪ ,‬לא פשט‬
‫ידו בגזל להביא חיטים ושעורים אלא‬
‫דבר ההפקר שאין אדם מקפיד בו‬
‫(רש"י)‬
‫מסופר על הגאון רבי אלחנן וסרמן‬
‫זצ"ל‪ ,‬שפעם בא לפניו תלמיד ישיבת‬
‫מיר וביקש שימכור לו את ספרו "קובץ‬
‫הערות"‪ .‬הושיט לו רבי אלחנן את‬
‫הספר‪ .‬ביקש הבחור לשלם את מחירו‪,‬‬
‫אך הוא סירב לקבל ואמר‪" :‬מבן תורה‬
‫אינני נוטל שום תמורה בעד הספר"‪.‬‬
‫התלמיד‪ ,‬שהיה בעל יכולת‪ ,‬עמד על‬
‫רצונו לשלם והצהיר שאינו מחוסר‬
‫אמצעים ולא התכוון לקבל מתנה‪.‬‬
‫פנה ר' אלחנן ואמר‪" :‬אם רצונך דוקא‬
‫לשלם‪ ,‬אנא החזירהו לידי‪ ,‬צריך אני‬
‫לבדוק אם איננו פגום או חסר‪ .‬כאשר‬
‫נתתי לך ספר במתנה‪ ,‬אינני מחוייב‬
‫לבדוק את הספר‪ .‬לא כן בדרך מכירה‪,‬‬
‫כי אם יהיה פגום יש לחשוש משום‬
‫גזל‪ .‬ר' אלחנן עיכב את הבחור‪ ,‬עד‬
‫שבדק בעצמו את כל הדפים שבספר‬
‫מתחילה ועד סוף‪...‬‬
‫~~~‬
‫פרפראות‬
‫שאלות ותשובות?!‬
‫עם הרב הגאון אהרון בוטבול שליט”א‬
‫הרה"ג יחזקאל‬
‫לוינשטיין זצ"ל ‪ -‬שימש‬
‫כמשגיח בישיבות מיר‬
‫ופונביז'‬
‫הרה"ג עקיבא (גינז)‬
‫איגר זצ"ל ‪ -‬כיהן כראש‬
‫ישיבה‪ ,‬היה פוסק‬
‫משמעותי ורב השפעה‪.‬‬
‫הרהג ישראל משה‬
‫דושינסקי זצ"ל‬
‫האדמו"ר מדושינסקיא‬
‫כיהן כגאבד העדה‬
‫החרדית בירושלים‪.‬‬
‫"וַּיִ ְׁשּכַ ב ּבַ ּמָ קו ֹם הַ הּוא"‬
‫(כ"ח‪ ,‬י"א)‪.‬‬
‫ראש בית תורה “יביע אומר” וחתנו של מרן הראשון לציון הרה”ג עובדיה יוסף זצוק"ל‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬לאור מכתבו של הגאון הרב אלישיב זצ"ל שהתפרסם בעניין תולעי אניסאקיס בדגים שהדבר אסור‪ ,‬מהו העניין ומה‬
‫דעת מורנו הרב זצוק"ל?‬
‫תשובה‪ :‬קודם כל נקדים ונאמר שגם דעת מורנו הרב זצוק"ל כדעת הגאון הרב אלישיב זצוק"ל שתולעי אניסאקיס שיש בדגים‬
‫אסורים באכילה וצריך להקפיד לקנות דגים עם הכשר מתולעים‪ .‬חד וחלק‪ .‬תולעי אניסאקיס‪ ,‬מרן השו"ע כתב שתולעים‬
‫שנמצאים במעי הדגים אינם אוסרים את הדג ומותר לאכול את הדג עם התולעים שבו‪ ,‬אפילו שהתולעים חיות‪ .‬למה? כי כדי‬
‫לאסור תולעים צריך דווקא "שרץ השורץ על הארץ"‪ .‬וכדי להגדיר שרץ השורץ על הארץ צריך שהתולעת תתפתח מתוך הביצה‬
‫או מתוך הגולם כאשר היא נמצאת על הקרקע‪ ,‬מחוברת לקרקע‪ .‬אבל כשהיא נמצאת בתוך דג‪ ,‬זה נקרא דבר שהוא לא מחובר‬
‫לקרקע‪ ,‬וזה נקרא שלא קיים בזה את התנאי של התורה "שרץ השורץ על הארץ"‪ ,‬לכן דג כזה מותר באכילה עם התולעים שבו‪.‬‬
‫כשם שלדעת מרן השו"ע מותר לאכול גבינה מתולעת שאתה יודע בוודאות שהתולעים נוצרו בתוך הגבינה והם עדיין לא יצאו‬
‫החוצה ושרצו על הארץ‪ ,‬מותר‪ .‬אע"פ שמרן כותב שבגלל ענין של נקיות הדעת זה לא ראוי לאכול אבל יש אנשים שאוהבים‪.‬‬
‫מצד הדין הדבר מותר‪ .‬אלא שאולי בגלל עניין של גועל ותחושה אישית זה ענין אינדיבידואלי‪ .‬בעיקרון הדבר הזה מותר בגלל‬
‫שהתולעים הללו שרצו בתוך הגבינה‪ .‬והוא הדין תולעי מים‪ .‬תולעים שבאו בתוך מים ונולדו בתוך המים‪ ,‬אם הם לא נחו על‬
‫הקרקע של הבאר‪ ,‬התולעים הללו מותרות‪ .‬התברר היום שבמחזוריות של הדגים מתברר שיש המון דגים שיש בתוכם תולעי‬
‫אניסאקיס‪ ,‬אבל התולעים הללו באו אליהם כאשר הם כבר שרצו על הארץ במחזוריות מסוימת‪ .‬דהיינו‪ ,‬התולעים הללו באו‬
‫לתוך בטנם של דגים גדולים‪ ,‬הדגים הגדולים הפרישו את זה בהפרשות שלהם‪ ,‬והדגים הקטנים אכלו את זה וזה נכנס בתוך‬
‫בטנם‪ .‬הווי אומר‪ ,‬בד"כ היום כשלומדים טוב את התאוריה של המחזוריות בים מבינים שתולעי אניסאקיס בעצם שרצו על‬
‫הארץ‪ .‬ואחרי שהם שרצו על הארץ הם נכנסו לבטנם של הדגים ואז צריך להיזהר‪ .‬ב"ה היום יש המון דגים שאפשר לקנות עם‬
‫השגחה מיוחדת‪ .‬צריך לא להסתפק בהשגחה על הדג שהוא כשר לאכילה מצד סימני טהרה‪ ,‬צריך לבדוק שיש גם השגחה מיוחדת‬
‫על הדג שהוא כשר מצד בדיקה מתולעים‪ .‬ובלי הדבר הזה לא לקנות‪ ,‬כי יש חשש עצום בדגים חיים אפילו שבאים מהים‪ .‬אני לא‬
‫אכנס עכשיו לפרט את כל הדברים הללו‪ .‬כל אחד ואחד יראה יש רשימה ארוכה של דגים שבהם יש חשש‪ ,‬יש רשימה של דגים‬
‫שבהם אין חשש‪ ,‬מי שרוצה שיבדוק את זה בעיתונות החרדית‪ .‬יש מס' טלפון מיוחד שאפשר לברר אותו למי שמעוניין‪.‬‬
‫באותו מקום שכב‪ ,‬אך י"ד‬
‫שנים ששימש בבית עבר לא‬
‫שכב בלילה‪ ,‬שהיה עוסק‬
‫בתורה (רש"י)‪.‬‬
‫מסופר על רבי ישראל מסלנט‪,‬‬
‫שפעם בא לפניו אדם אחד‬
‫שהתאונן שאינו יכול לישון‬
‫בלילה ונשקפת סכנה גדולה‬
‫לבריאותו‪ ,‬ובעיקר לעצביו‬
‫ההולכים ונמתחים עד שלא ידע‬
‫את נפשו‪.‬‬
‫ענה לו רבי ישראל תוך כדי‬
‫דיבור‪" :‬להיפך‪ ,‬הרי אתה איש‬
‫מאושר ומוצלח מאוד מאוד‪,‬‬
‫הלא יכול אתה להיות נעור‬
‫כל הלילה וללמוד תורה באין‬
‫מפריע‪ ,‬ואם כן אשריך‪"...‬‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫חֲ בִ יבִ י יָּה חֲ בִ יבִ י הָ אֵ ל הַ ּמֶ לֶ ך הָ רַ חֲ מָ ן‪.‬‬
‫יִ ְׁשלַ ח ְמ ִׁשיחו ֹ‪ ...‬הַ ּנ ְֶאמָ ן‪ ...‬הַ ּנ ְֶאמָ ן‪:...‬‬
‫נָגִ ילָ ה הַ לְ לּו ּ ָיה נָגִ ילָ ה ּ ָבא זְ מַ ן הַ ְּגאֻ ּ ָלה‪.‬‬
‫ָׁשלו ֹם לְ בֶ ן ּדו ֹדִ י‪ ,‬הַ ּצַ ח וְ הָ ַאדְ מו ֹן‪.‬‬
‫ָׁשלו ֹם לְ ָך מֵ אֵ ת‪ ,‬רַ ּקָ ה כְ מו ֹ רִ ּמו ֹן‪:‬‬
‫אֵ ל ַ ׁש ּ ַדי אֵ לִ י אֵ לִ י קַ ּ ֵבץ נִ ְּדחֵ י יְ דִ ידַ י וְ גָרֵ ׁש ְמ ַש ְּׂנַאי‬
‫נַפְ ִ ׁשי ּ ָבהֶ ם ּ ָגעֲלָ ה‪:‬‬
‫ָאב הָ רַ חֲ מָ ן ְׁשמַ ע קו ֹלֵ נּו‪ְׁ .‬שלַ ח ּבֶ ן ּדָ וִ ד וְ יִ גְ אֲ לֵ נּו‪.‬‬
‫נָׁשּוב לְ ִצּיו ֹן עִ יר קָ דְ ֵׁשנּו‪ .‬וְ נִ ְׁשֹלט ּבָ ּה ּבְ יָד רָ מָ ה‪:‬‬
‫לִ ְקרַ את אֲ חו ְֹתָך רּוץ‪ .‬צֵ א נָא לְ הו ִֹׁשיעָ ּה‪.‬‬
‫ּוצלַ ח ּבְ בֶ ן יִ ַׁשי‪ .‬רַ ּבַ ת ּבְ נֵי עַ ּמו ֹן‪:‬‬
‫ְ‬
‫ְ ׁשלַ ח לִ י ּ ֶבן יִ ַ ׁשי ּגו ֹאֲ לִ י ּובְ נֵה לִ י ּ ֵבית הֵ יכָ לִ י ְּבאו ֹיְ בַ י‬
‫ע ֲֵש ׂה ּ ָכלָ ה‪:‬‬
‫ָׁשּמָ ה נִ ְתאַ ֵּסף ּבְ עִ יר הַ ּבִ ירָ ה‪ּ .‬ומֵ חָ דָ ׁש יִ ָּׁשמַ ע קו ֹל ִׁשירָ ה‪,‬‬
‫וְ ָאז נַדְ לִ יק אֶ ת הַ ְּמנו ֹרָ ה‪ּ .‬בְ בֵ ית ׁשו ֹכֵ ן ְמעוֹנָה‪:‬‬
‫מַ ה ּלָ ְך יְ פֵ הפִ ּיָה‪ּ .‬כִ י תעו ֹרְ רִ י ַאהֲ בָ ה‪.‬‬
‫ּותצַ לְ ְצלִ י קו ֹלֵ ְך‪ּ ,‬כַ ְמעִ יל ּבְ קו ֹל ּפַ עֲמו ֹן‪:‬‬
‫ְ‬
‫ּושלַ ח לָ הֶ ם ִציר נֶאֱ מָ ן‪.‬‬
‫רַ חֲ מָ ן חּוס עַ ל עַ ם ֹלא ַאלְ מָ ן‪ׁ ְ .‬‬
‫ּותה ּ ָלה‪:‬‬
‫ּונְ סַ ּ ֵדר ִ ׁשיר ִ‬
‫רְ אֵ ה ּבָ עֳנִ י יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪ .‬וְ הָ ִׁשיבֵ ם נָא לִ גְ בּולָ ָך‪,‬‬
‫וְ ָאז יֵרָ אֶ ה ּכָ ל זְ כּורֶ ָך‪ָׁ .‬שֹלׁש ּפְ עָ ִמים ּבַ ָּׁשנָה‪:‬‬
‫יׁשּנָה‪.‬‬
‫הָ עֵ ת אֲ ֶׁשר ּתַ חּפו ֹץ‪ַ ,‬אהֲ בָ ה אֲ ִח ֶ‬
‫עַ ּתָ ּה וְ עָ לַ יִ ְך‪ .‬אֵ רֵ ד ּכְ טַ ל חֶ רְ מו ֹן‪:‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫רחמים‬
‫מגידי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪6‬‬
‫מאיר‬
‫שלום‬
‫אמיתי‬
‫ישראל‬
‫עמליה‬
‫מלי‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו‬
‫דוד‬
‫נביאן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אליהו‬
‫לוי‬
‫ינאי‬
‫אריה‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫גיורא‬
‫יהודה‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫בועז‬
‫שלום‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אברהם‬
‫לוי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫שמעון בן‬
‫לולו‬
‫אהרון‬
‫דהרי‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫ישראל‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫קונטרס הנהגות‬
‫הבית‬
‫הבית היהודי |‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫הרה"ג שמחה כהן שליט"א‬
‫מומחה לענייני זוגיות‬
‫קשיים בעקבות התנצלות קודמת‬
‫מאת הרב רפאל אלמקיאס שליט"א‬
‫הנהגות הבית ושלום בית ‪ -‬מדריך‬
‫מעשי איך להפוך את ביתנו לגן עדן‬
‫בעולם הזה‬
‫על פי ספרו של הרה"ג שמחה כהן‬
‫שליט"א (בהסכמתו)‬
‫הקושי לבקש סליחה‪ ,‬עשוי להיות קשור למעצור נפשי שנרקם עוד בתקופת‬
‫הילדות‪ ,‬ולא כתוצאה מהנישואין והתקשורת הרעועה בין בני הזוג‪ .‬אולם לפעמים‪,‬‬
‫הוא מושפע דווקא מהתייחסות הנפגע במריבות קודמות שהיו לבני הזוג‪ ,‬כאשר‬
‫הפוגע ביקש סליחה‪ ,‬והנפגע לא הגיב בצורה המעודדת לשוב ולהתנצל בפניו גם‬
‫בעתיד‪ ,‬במקרה של ריב נוסף‪.‬‬
‫הקושי לתת‬
‫• בבית‪ ,‬ההורים נתנו לנו‬
‫ואפילו כאשר לא ביקשנו‪,‬‬
‫הם נהנו מכך‪ ,‬גם כשהיה‬
‫להם קשה‪ .‬בחברה אנו‬
‫צריכים להשקיע יותר‬
‫מאמץ‪ ,‬להיות נחמדים‪,‬‬
‫וזה לא מובן מאליו‪ .‬האדם‬
‫מצפה שמערכת היחסים‬
‫בחיי הנישואין תהיה‬
‫דומה למערכת היחסים‬
‫עם הוריו‪ ,‬אך למעשה חיי‬
‫נישואין דומים יותר ליחס‬
‫החברה‪.‬‬
‫• משום הקירבה בין בני‬
‫הזוג לכל אחד יש תחושה‬
‫שהשני שייך לו‪.‬‬
‫• כאשר כועסים על מוכר‪,‬‬
‫אנו יכולים פשוט לא‬
‫להיכנס אליו עוד‪ .‬בחיי‬
‫נישואין זה לא כך‪ ,‬אנו‬
‫נותנים גם כאשר חושבים‬
‫שלא מגיע‪ .‬ואז יש תחושת‬
‫ניצול‪ ,‬שתשפיע לרעה על‬
‫הקשר הרגשי בין בני הזוג‪.‬‬
‫על הנפגע להכיר בכך‪ ,‬שבעוד שהוא שבע רצון ותחושתו נעימה על שסוף סוף‬
‫הכירו בסבלו ועשו את הדבר המינימאלי וביקשו את סליחתו‪ ,‬המתנצל סבור‬
‫שעשה "מעשה גדול" כשביקש סליחה‪ ,‬ויש בכך אף מעשה "התנדבות" אולם כיוון‬
‫שהנפגע נהנה מאוד על שהתנצלו על פגיעה בו‪ ,‬הוא מתנהג באדישות כלפי הפוגע‬
‫שהתנצל ותגובתו מאופקת‪ ,‬בעוד שהמתנצל מצפה לאיזה ציון לשבח על שביקש‬
‫סליחה‪ .‬הרושם שנוצר בעקבות כך ברגשותיו של מבקש הסליחה הוא‪" :‬בן זוגי‬
‫אינו מסוגל אפילו לקבל את בקשת הסליחה שלי‪ .‬הוא אינו מבחין כלל שאף על פי‬
‫שאיני אשם כל כך‪ ,‬ביקשתי סליחה כדי ליצור אוירה טובה למען כל המשפחה"‪.‬‬
‫התחושה ש"אין אני חייב כלל לסלוח‪ ,‬אלא אם כן יעלה הרצון לפני"‪ ,‬היא הנותנת‬
‫בטעות לגיטימציה לנפגע לא לסלוח‪ ,‬אף אם ביקשו את סליחתו‪.‬‬
‫אולם מדברי הרמב"ם אנו למדים‪ ,‬שחייב אדם למחול לחברו אם בקש זאת‬
‫ממנו‪ ,‬והמחילה חייבת להיות בלב שלם ובנפש חפצה‪ ,‬ומי שאינו עושה כן נחשב‬
‫ל"אכזר"‪.‬‬
‫הרה"ג אליהו בן שלמה‬
‫זלמן זצ"ל ‪ -‬הגאון מווילנא‬
‫הרה"ג אלעזר מנחם מן‬
‫שך זצ"ל ‪ -‬כיהן ראש‬
‫ישיבת פוניבז' ונשיא‬
‫מועצת גדולי התורה‬
‫הרה"ג יוסף חיים זצ"ל‬
‫הבן איש חי מגדולי‬
‫הפוסקים‬
‫"אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס‪ ,‬אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס‪,‬‬
‫ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול מוחל בלב שלם ובנפש חפיצה‪ .‬ואפילו הצר‬
‫לו וחטא לו הרבה‪ ,‬לא יקום ולא יטור; וזוהי דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון‪.‬‬
‫אבל העובדי כוכבים ערלי לב‪ ,‬אינם כן‪ ,‬אלא 'ועברתן שמרה לנצח'‪( "...‬הלכות‬
‫תשובה ב'‪ ,‬י')‪.‬‬
‫הרה"ג יוסף משאש זצ"ל‬
‫דיין‪ ,‬פוסק‪ ,‬כיהן כרבה‬
‫הראשי של חיפה‬
‫שאלות ותשובות?!‬
‫פרפראות‬
‫עם הרב הגאון שמואל אליהו שליט”א‬
‫"וְ ִהּנֵה סֻ ּלָ ם מֻ ּצָ ב ַארְ צָ ה‬
‫וְ ר ֹאׁשו ֹ מַ ּגִ יעַ הַ ָּׁשמָ יְ מָ ה"‬
‫(כ"ח‪ ,‬י"ב)‬
‫רבה הראשי של העיר צפת‪ ,‬חבר מועצת הרבנות הראשית ובנו של הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫שאלה‪ :‬מהו העניין בגידול זקן? האם יש עניין יותר מאשר 'טעם עפ"י הסוד'? כמובן בהנחה שהגילוח‬
‫נעשה כשורה‪ .‬אודה לרב באם יפרט לי את כל הטעמים לגידול זקן (כולל עפ"י הסוד‪ ,‬עד כמה שניתן)‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ .1‬חכמים לימדונו במסכת שבת (קנ"ב‪ ).‬שהדרת פנים – זקן‪ ,‬כלומר שלימות הפנים של היהודי הוא‬
‫בהיותו בעל זקן‪.‬‬
‫מעיר כאן בעל "אורח‬
‫חיים"‪ :‬אם האדם שפל‬
‫בעיני עצמו‪ ,‬שהוא "מוצב‬
‫ארצה"‪ ,‬אזי "וראשו מגיע‬
‫השמימה" ‪ -‬הריהו באמת‬
‫גדול בשמים‪ ,‬כפי שאומר‬
‫הזוהר הקדוש "מאן דהוא‬
‫זעיר איהו רב"‪ ,‬והוא זוכה‬
‫לידי כך שיהיה "והנה ה'‬
‫נצב עליו" ‪ -‬שתהא השכינה‬
‫שרויה עליו‪ ,‬כמאמר‬
‫הכתוב‪" :‬אשכון את דכא"‪...‬‬
‫(מעש"ת)‪.‬‬
‫‪ .2‬האדם היהודי לכל דורותיו היה מעוטר בזקן‪ ,‬וכשרצו להשפילו השחיתו זקנו‪ ,‬ולכן מצינו בספר‬
‫שמואל ב' פרק י' שהגויים גילחו את זקנם של חייליו של דוד המלך‪ ,‬והם התקשו לשוב למחנה ישראל‬
‫מהבושה‪ ,‬ודוד ציוה עליהם להישאר ביריחו עד אשר יצמח זקנם‪ .‬וכן מצינו בשואה שהנאצים ימ"ש‬
‫מרטו זקנם של יהודי – כפגיעה בסמל הזה‪.‬‬
‫‪ .3‬כל ההיתר ההלכתי להתגלח במכונת גילוח‪ ,‬על כל דגמיו‪ ,‬שנוי במחלות הפוסקים‪ .‬לכן הנמנע מגילוח‬
‫בוודאי ניצל מספק הלכתי זה‪.‬‬
‫‪ .4‬עפ"י הזוה"ק שערות הזקן מוגדרות "כצינורת השפע" – דרכם השפע יורד לאדם‪ .‬והבבא סאלי זצוק"ל‬
‫הקפיד שתלמידיו לא יגעו ואף לא יסדרו את זקנם בעזרת מספריים כדי שלא לפגוע בשפע הרוחני שמגיע‬
‫דרכם‪.‬‬
‫בהצלחה‬
‫ּותחַ ּדֵ ׁש‬
‫ַׁשוְ עָ תָ ּה ְּתקַ ּבֵ ל אֵ ל ׁשו ֹכֵ ן ְמרו ִֹמים‪ְ .‬‬
‫ַׁש ְחרּותָ ּה לָ עַ ד ּולְ עו ֹלָ ִמים‪ ,‬הַ לְ עו ֹלָ ם ִּתזְ נַח עַ ְּמָך‬
‫הַ נֶאֱ נָח צו ֹעֵ ק ִמּבו ֹר ֹלא מָ צָ א עֶ זְ רָ ה‪ ,‬אֵ ל נו ֹרָ א‪.‬‬
‫אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫לְ חַ ם אֶ ת הָ אוֹיֵב ִּכי יָדו ֹ ג ְָברָ ה‪ָ ,‬אכַ ל אֶ ת ּפִ ְריָּה‬
‫וְ עו ֹד יָדו ֹ קָ ְצרָ ה‪ְׁ ,‬שלַ ח ּבו ֹ חֵ מָ ה זַעַ ם ּונְ קָ מָ ה‪,‬‬
‫ֹאמרּו הָ עַ ִּמים ִׁש ְמָך נִ ְקרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל‬
‫י ְ‬
‫נו ֹרָ א‪:‬‬
‫הרה"ג מאיר שמחה‬
‫הכהן מדווינסק זצ"ל‬
‫בעל האור שמח‬
‫הרה"ג רחמים מלמד‬
‫הכהן זצ"ל ‪ -‬כיהן כרבה‬
‫של עדת יהודי פרס‬
‫בירושלים‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫אֵ לֶ יָך אֶ ְקרָ א יָּה אֵ ל נו ֹרָ א ִּת ְפק ֹד ּגֶפֶ ן ֶׁשהָ עַ ִּמים‬
‫זָרּוהָ ‪ ,‬אֵ ל נו ֹרָ א‪.‬‬
‫הרה"ג יחיא אלצארום‬
‫זצ"ל ‪ -‬כיהן כרב ראשי‬
‫בי"ם‬
‫עֵ ת ּדו ֹדִ ים ּכַ ּלָ ה ּבו ִֹאי לְ גַּנִ י‪ּ .‬פָ רְ חָ ה הַ ּגֶפֶ ן הֵ נֵץ רִ ּמו ֹנִ י‪:‬‬
‫קּומי רַ עְ י ִָתי הַ חֵ ֶׁשק ּגָבַ ר‪.‬‬
‫ֶׁשם הַ ְּסתָ ו עָ בַ ר‪ִ .‬‬
‫חָ לַ ף הַ ּג ֶ‬
‫נֵצֵ א הַ ָּׂשדֶ ה נָלִ ין ּבַ ִּמדְ ּבָ ר‪ָׁ .‬שם אֶ ּתֵ ן ּדו ֹדַ י לָ ְך מַ ְחמַ ד עֵ ינִ י‪:‬‬
‫י ִָפית וְ נָעַ ְמ ְּת ּכַ ֶּׁשלֶ ג ִׁשּנְֵך‪ּ .‬דְ בַ ׁש וְ חָ לָ ב ּתַ חַ ת לְ ׁשוֹנְֵך‪.‬‬
‫ְצ ִאי נָא ּורְ עִ י בְ עִ ְקבֵ י צ ֹאנְֵך‪ָ .‬שם ַאקרִ יב קָ רְ ּבָ ן נָסַ כְ ְּתי יֵינִ י‪:‬‬
‫יָרַ דְ ִּתי חֶ ברָ ה לִ רְ עו ֹת ּבַ ּגַּנִ ים‪ .‬לִ רְ או ֹת את יָפְ יְֵך עֵ ינַיִ ְך יו ֹנִ ים‪.‬‬
‫קּומי רַ ּנְ נִ י‪:‬‬
‫ִּׂשפְ תו ֹתַ יִ ְך ּכַ ּלָ ה ּכְ מו ֹ חּוט ָשנִ ים‪ּ .‬בְ תו ֹך עִ יר ִצּיו ֹן ִ‬
‫מַ יִ ם רַ ּבִ ים ֹלא יּוכְ לּו לְ כַ ּבו ֹת‪ .‬אֶ ת ַאהֲ בתך לַ יְ לָ ה ֹלא ִת ְׁשּבו ֹת‪.‬‬
‫אתי רִ יבו ֹת‪ .‬עו ֹד ִאם אֶ ְׁשּכָ חֵ ְך ִּת ְׁשּכַ ח יְ ִמינִ י‪:‬‬
‫ִמּיו ֹם נְ דו ֹדֵ ְך נ ָָׂש ִ‬
‫אֶ ל ּגָלִ יל אֶ ל ּגָליל אֶ ל ּ ָגלִ יל‪ .‬אַ ְׁשרַ יִ ך אֶ רֶ ץ הַ ּ ָגלִ יל‪.‬‬
‫יקים‪.‬‬
‫ּכָ ְמהָ ה נַפְ ִׁשי לָ ְך הַ ּ ָגלִ יל‪ .‬אֶ ל ְּגדו ֹלַ יִ ְך צַ ִּד ִ‬
‫ַאחים‪.‬‬
‫ימים‪ .‬מָ גֵן ִצּנָה הֵ ם עַ ל ִ‬
‫אֶ ל ְקדו ַֹשיִ ְך ְּת ִמ ִ‬
‫חַ ּיִ ים הֵ ם ְּבתו ֹכֵ נּו‪ .‬מַ ְרוִ ים אֶ ת ִצ ְמאוֹנֵנּו‪:‬‬
‫ַאר ִּתי‪ִ .‬חּדֵ ׁש הֵ ִכין הַ ְּצפַ ִּתי‪:‬‬
‫עָ רַ ְך ׁשֱ לְ חָ ן לְ עַ ִּמי‪ .‬יו ֹסֵ ף הּוא ֵנזֶר ִּתפְ ְ‬
‫ִּבזְ כּותו ֹ עָ מַ ד עו ֹלָ ם‪ְ .‬מרו ֹמָ ם הּוא ִמּכֱּלָ ם‪ .‬נִ ִּסים עשה לי בזכות אהוב‪.‬‬
‫שמח לעם בשיריו‪ .‬לכה דודי ליראיו‪ .‬תקן שלמה בעמיו‪:‬‬
‫בזכותו‪...‬עלה ארי וגוריו‪ .‬משה דרשן וענו‪ .‬אשרי הדור חזה פניו‪:‬‬
‫בזכותו‪...‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫אלון‪ ,‬ארז‬
‫וערן אדרי‬
‫עודד‬
‫אלימלך‬
‫פרוספר‬
‫דדון‬
‫ומשפחתם הי"ו ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫יאיר‬
‫גינדיל‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫מאיר‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אמנון‬
‫שילואן‬
‫כרמי‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫אוריאל‬
‫דנין‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יששכר‬
‫זהבי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫כרמית‬
‫ביטון‬
‫אוהד‪ ,‬אסף‬
‫ורואי שמעוני‬
‫אריה‬
‫צדוק‬
‫ומשפחתה הי"ו ומשפחתם הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫יפת‬
‫דוד‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪7‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫חידה לפרשה‬
‫חנוך לנער על פי דרכו‬
‫חנוך לנערה על פי דרכה‬
‫חידה‬
‫שתי המילים היחידות‬
‫בתורה בשפה‬
‫הארמית‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫הרה"ג יחיא יצחק הלוי זצ"ל‬
‫חכם באשי וראב"ד תימן‬
‫פתרון החידה משבוע שעבר‪:‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫יהודית אבל לא יהודייה‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫כ"ו‪ ,‬ל"ד‪" :‬וַיְ ִהי עֵ ָׂשו ּבֶ ן‪-‬‬
‫ַארְ ּבָ עִ ים ָׁשנָה וַּיִ ּקַ ח ִא ָּׁשה אֶ ת‪-‬‬
‫יְ הּודִ ית ּבַ ת‪ּ-‬בְ אֵ רִ י הַ ִח ִּתי וְ אֶ ת‪-‬‬
‫ּבָ ְׂשמַ ת ּבַ ת‪-‬אֵ יֹלן הַ ִח ִּתי"‬
‫הרה"ג חיים חזקיהו‬
‫מדיני זצ"ל ‪ -‬מחבר ספר‬
‫'שדי חמד'‬
‫הרה"ג יוסף עדס זצ"ל‬
‫מחכמי ורבני ישיבת‬
‫פורת יוסף‬
‫עצה ותושיה‬
‫אוצר עצות מגדולי הדורות‬
‫לחיים טובים‪ ,‬בריאים ומאושרים‬
‫מתוך "עצה ותושיה"‬
‫הרה"ג יוסף קארו זצ"ל‬
‫מגדולי הרבנים ופוסקי‬
‫ישראל בכל הדורות‪,‬‬
‫מחבר השולחן ערוך‬
‫והבית יוסף‪ ,‬מכונה גם‬
‫הבית יוסף‪ ,‬מרן והמחבר‪.‬‬
‫עסק גם בקבלה‪.‬‬
‫הרה"ג יחיא אלשיך זצ"ל‬
‫כיהן כראש בית המדרש‬
‫בית שיך י"ם‬
‫הרה"ג יחיא בסיס זצ"ל‬
‫מחכמי מחוז רדאע וראב"ד‬
‫סגולה להסרת טירדות‬
‫אומר רבנו חיים מוואלוזין זצ"ל‪,‬‬
‫עצה ללימוד תורה ללא טירדות‪:‬‬
‫לפני שמתחיל את הלימוד היומי‪,‬‬
‫יחליט החלטה נחושה שלא יסיח את‬
‫דעתו מלימוד התורה ושאף הפרעה‬
‫לא תבטלנו מלימודו‪ ,‬או אז יסורו‬
‫ממנו כל טירדות העולם ואף אדם לא‬
‫יפריענו ומובטח לו שיצליח בתורה בו‬
‫ביום‪.‬‬
‫סגולה לשלום בית‬
‫נאמר בשם גדולי ישראל שלימוד‬
‫מתוך מסכת סוכה‪ ,‬מסוגל מאוד‬
‫לביטול מחלוקות ומריבות בין אדם‬
‫לחברו ובין איש לאשתו‪.‬‬
‫עצות לקבלת התפילות במרומים‬
‫אומר בעל ה"שומר אמונים"‪ ,‬העת‬
‫רצון הגדולה ביותר לקבלת בקשותיו‬
‫של אדם ולמילוי משאלותיו היא מיד‬
‫לאחר עשיית מצוה‪ ,‬ובמיוחד מיד‬
‫לאחר עמידה בניסיון‪.‬‬
‫סגולה לזרע של קיימא‬
‫מייעץ מרן ה"חזון איש"‪ ,‬הפרשת‬
‫מעשר כספים באופן קבוע עבור לומדי‬
‫תורה‪ ,‬בכוחה לפקוד בני זוג בזרע של‬
‫קיימא‪.‬‬
‫הרה"ג יעקב אבוחצירא‬
‫זצ"ל ‪ -‬אביר יעקב‪ ,‬סבו‬
‫של הבבא סאלי‬
‫שיישאר בינינו‪ ,‬אה‪ ,‬אבל דקדוק נכון לא מעניין אותי‪ ,‬גם לא הצאר ניקולאי השני ועם‬
‫כל הכבוד אפילו לא דוד המלך‪ .‬לא מעניין אותי מה סוג האקלים באפריקה או למה‬
‫יש לכוכב שבתאי כל כך הרבה טבעות‪ .‬בשבילי‪ ,‬החיים נמצאים מחוץ לכותלי הכיתה‪:‬‬
‫פרחים‪ ,‬שמש זורחת‪ ,‬קשת בענן‪ ,‬לישון אצל חברות‪ ,‬לשיר‪ ,‬לקנות בגדים‪ ,‬לטייל לרקוד‪.‬‬
‫לא לוחות וציונים‪ .‬האמת היא שמעולם לא אהבתי את בית הספר‪ .‬בית ספר הוא פשוט‬
‫מקום מלא בכללים – כמו (חלילה) בית סוהר‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬וזה נשמע ככה‪ :‬הגיעי‬
‫בזמן! התלבשי כמו שאומרים לך! הכיני את שיעורי הבית שלך! ועשי זאת היטב! שמרי‬
‫על השכפולים! אל תרימי את קולך! השתתפי בשיעור! (איך אני אמורה להשתתף אם‬
‫אסור לי להרים את הקול?) והמורים שלי לא מבינים אותי‪ .‬הם אף פעם לא הבינו‪ .‬זה לא‬
‫שאני לא רוצה ללמוד‪ ,‬אני פשוט מעדיפה לרקוד‪ ...‬ולצייר‪ ...‬ולצחוק‪ ...‬ולאפות‪ ...‬ולשיר‪...‬‬
‫ולחלום‪ ...‬ואפילו להתפלל‪ .‬מה רע בזה? מסתבר שהמון‪ .‬לפחות זה מה שהמנהלת שלי‬
‫אומרת‪ .‬ונראה שההורים שלי מסכימים איתה‪ .‬בדרך כלל אני חוזרת הביתה ומקשיבה‬
‫להרצאות מעין‪ :‬התקשרו אתמול מהנהלת בית‪-‬הספר! איך בדיוק נראה לך שתצליחי‬
‫להתקבל לתיכון נורמאלי אם את לא לומדת? נראה לך שאני אוהבת לעשות את עבודות‬
‫הבית? נראה לך שאבא נהנה להיות פועל במפעל? פשוט עושים מה שצריך לעשות וזהו!‬
‫עד שתעשי שינוי של ממש‪ ,‬אין הזמנת חברות וחסל סדר שיחות טלפון אל תוך הלילה!‬
‫כל שנה חשבתי שהפעם זה ילך טוב יותר‪ .‬אבל זה לא‪ .‬עכשיו אני עומדת לסיים כיתה ח'‬
‫ואני בקושי עוברת‪ .‬אני יודעת שאני לא טיפשה‪ ...‬או שנראה לי שאני לא טיפשה‪ ,‬אבל‬
‫האם שׂכל זה כל מה שחשוב? מה לגבי להיות חברה טובה באמת? זה לא נחשב? מה‬
‫בקשר לאומנות? ומוסיקה? ולכתוב אימייל לחברה בחו"ל אחרי שסבתא שלה נפטרה?‬
‫ולעזור לגברת מרקוביץ הזקנה עם הקניות שלה או כשהיא בודדה? הדברים האלה לא‬
‫חשובים יותר? אני יודעת שההורים שלי אוהבים אותי‪ ,‬אבל לפני כמה שבועות הם ממש‬
‫איבדו שליטה‪ .‬הבאתי הביתה מבחן בספרות והם היו צריכים לחתום‪ .‬קיבלתי עליו ‪.42‬‬
‫האמת‪ ,‬גם זה היה מזל גדול‪ ..‬הייתי אבודה לחלוטין‪ .‬איך יכולתי לדעת למה התכוון‬
‫המשורר במטאפורה שלו? ולמה שיהיה לי אכפת? וחוץ מזה‪ ,‬מה זה בכלל מטאפורה?‬
‫טוב‪ ,‬הייתם צריכים לראות את התגובה‪ .‬קודם אמא התעצבנה‪" .‬אני לא קונה לך שום‬
‫בגד עד שהציונים שלך משתפרים‪ .‬נמאס לי!" גם אבא לא בדיוק היה מאושר‪ .‬הוא חבט‬
‫על טופס המבחן בכף ידו ואמר‪" ,‬בשביל זה אנחנו משקיעים בך כל כך הרבה?" ברחתי‬
‫לחדר שלי‪ ,‬טרקתי את הדלת מאחוריי‪ ,‬שמתי אוזניות עם מוסיקה וטמנתי את הראש‬
‫מתחת לכרית‪ .‬המצב היה חסר תקווה‪ .‬ואז‪ ,‬למחרת‪ ,‬ישבתי בכיתה‪ ...‬נראה לי שריחפתי‬
‫או שרבטתי במחברת או משהו כזה‪ ...‬כשלמדנו על שלמה המלך והמורה הזכירה אחת‬
‫מאמרותיו המפורסמות ביותר‪" :‬חנוך לנער על פי דרכו"‪ .‬האוזניים שלי פשוט קפצו‬
‫לשמע המשפט הזה‪ .‬זאת אומרת שלכל ילד יש דרך לימוד אישית משלו‪ .‬זה נשמע דומה‬
‫מאוד למה שאני אומרת על עצמי כל השנים! אחרי שיצאנו להפסקה‪ ,‬ניגשתי אל המורה‪,‬‬
‫שאלתי אותה אם הבנתי נכון את הפסוק הזה מדבריו של המלך שלמה‪ .‬היא אמרה שכן‪.‬‬
‫אבל היא לא הסתפקה בזה היא שאלה למה זה חשוב לי‪ .‬התחלתי לספר לה על כך שאף‬
‫אחד לא מבין אותי באמת‪ .‬שאני רואה את הדברים קצת אחרת‪ .‬ודבר מצחיק קרה‪,‬‬
‫היא לא כעסה או נבהלה ממה שאמרתי‪ .‬היא אפילו לא הסתייגה ממה שאמרתי‪" .‬אין‬
‫דבר נורא יותר מלהרגיש בודדים ושלא מבינים אותנו‪ ,‬רחל"‪ ,‬היה כל מה שהיא אמרה‪.‬‬
‫התבוננתי בפניה העדינות והקשובות‪ ,‬ואז‪ ,‬הדמעות התחילו לזרום‪ .‬כל התסכול שלי‬
‫יצא החוצה‪ ,‬שם‪ ,‬במסדרון בית הספר‪ ...‬סוף כל סוף‪ .‬במשך הימים הבאים שוחחתי עם‬
‫המורה המון‪ .‬היא נתנה לי הרגשה שאני בסדר‪ .‬היא גם אמרה שלדעתה אני חכמה‪ .‬זה‬
‫היה ממש חשוב לי‪ .‬אבל החשוב מכל היה‪ ,‬שהיא דיברה עם ההורים שלי‪ .‬כעת הם מנסים‬
‫גישה שונה‪ .‬במקום להשמיע לי הטפות מוסר ארוכות‪ ,‬הם אומרים דברים כמו‪" :‬בואי‬
‫נעבוד יחד"‪ ,‬ו"בואי ננסה למצוא דרך להתגבר"‪ .‬זה נותן הרגשה הרבה יותר טובה‪ .‬שמתי‬
‫לב שהם גם מחמיאים לי לעתים הרבה יותר קרובות‪ ,‬אפילו בפני אחיותיי יהודית ורותי‪.‬‬
‫נראה לי שהם עובדים לפי ההנחיות של המורה שרה‪ .‬אבל זה לא משנה‪ .‬המחמאות האלה‬
‫כל כך חזקות שאני מאמינה בהן‪ .‬אף פעם לא שאלתי אותה‪ ,‬אבל נראה לי שהמורה שרה‬
‫שוחחה בסודיות גם עם חלק מהמורות שלי‪ .‬או שאולי הייתה להן אסיפה בקשר אליי‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬כמה דברים השתנו‪ .‬הן פשוט הפסיקו לרדת עליי כל כך הרבה‪ ,‬בעיקר על‬
‫הדברים השוליים‪ .‬אם שכחתי להכין שיעורי בית כלשהם או שלא סיכמתי‪ ,‬הן הפסיקו‬
‫לעשות מזה כזה עסק‪ .‬המחנכת שלי העבירה אותי מקום והיא מסתכלת עליי הרבה יותר‬
‫פעמים כשהיא מלמדת‪ .‬לקח לי קצת זמן לשים לב‪ ,‬אבל נראה שאני מקבלת מבחנים‬
‫קצת יותר קלים ממה שמקבלות רוב הבנות‪ .‬חשבתי שלא אכפת לי מציונים‪ ,‬אבל זאת‬
‫הייתה הרגשה נפלאה כשהתחלתי לקבל ‪ 82‬ו‪ .86-‬וההורים שלי היו מאושרים גם הם‪ ,‬לא‬
‫ראיתי אותם מחייכים ככה כבר הרבה זמן‪"...‬‬
‫שבת שלום אלעזר דנין‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫אשיכֶ ם וְ ִה ּ ָנ ְש ׂאּו ִּפ ְתחֵ י עו ֹלָ ם‪ ,‬וְ יָבו ֹא מֶ לֶ ְך הַ ּ ָכבו ֹד‪:‬‬
‫ְש ׂאּו ְ ׁשעָ רִ ים רָ ֵ ׁ‬
‫וְ קו ֹ ֵי ה’ יַחֲ לִ יפּו כ ֹחַ ַיעֲלּו אֵ בֶ ר ּכַ ּנְ ָׁשרִ ים‪,‬‬
‫יָרּוצּו וְ ֹלא יִ יגָעּו יֵלְ כּו וְ ֹלא יִ יעָ פּו‪:‬‬
‫דָ וִ ד מֶ לֶ ך יִ ְשרָ אֵ ל חַ י וְ קַ ּ ָים‪ִ .‬סימָ ן טו ֹב ּומַ ּ ָזל טו ֹב יְ הֵ א לָ נּו‪:‬‬
‫ָאחיו י ֹאמַ ר חֲ זָק‪:‬‬
‫ִאיׁש אֶ ת רֵ עֵ הּו יַעְ ז ֹרּו ּולְ ִ‬
‫אֲ ֶׁשר ּ ָברָ א ָׂשׂשו ֹן וְ ִׂש ְמחָ ה חָ תָ ן וְ כַ ּ ָלה‪ּ .‬גִ ילָ ה רִ ּ ָנה ּדִ יצָ ה וְ חֶ דְ וָה‬
‫ַאהֲ בָ ה וְ ַאחֲ וָה וְ ָשלו ֹם וְ רֵ עּות‪:‬‬
‫ִאם ּ ַתחֲ נֶה עָ לַ י מַ חֲ נֶה ֹלא יִ ירָ א לִ ִּבי ִאם ּ ָתקּום עָ לַ י ִמלְ חָ מָ ה‬
‫ְּבז ֹאת אֲ נִ י בו ֹטֵ חַ ‪:‬‬
‫יו ֹדּו לַ ה’ חַ ְסּדו ֹ וְ נִ פְ לְ או ֹתָ יו לִ בְ נֵי ָאדָ ם‪.‬‬
‫ּכִ י ִה ְׂשּבִ יעַ נֶפֶ ׁש ׁש ֹקֵ קָ ה‪ ,‬וְ נֶפֶ ׁש רְ עֵ בָ ה ִמּלֵ א טו ֹב‪:‬‬
‫וְ נִ ְש ׂ ּ ַגב ה’ לְ בַ ּדו ֹ ּבַ יו ֹם הַ הּוא‪ .‬וַּיִ ּוָתֵ ר ַי ֲעק ֹב לְ בַ ּדו ֹ‬
‫ַוּיֵָאבֵ ק ִאיׁש עִ ּמו ֹ עַ ד עֲלו ֹת הַ ָּׁשחַ ר‪:‬‬
‫אַ ְׁשרֵ י ִמי ֶׁשּגָדֵ ל ּבַ ּתו ֹרָ ה ַועֲמָ לו ֹ ּבַ ּתו ֹרָ ה‪ ,‬וְ עו ֶֹׂשה נַחַ ת רּוחַ לְ יו ְֹצרו ֹ‪:‬‬
‫ֹלהים וְ ִאּנ ְָקמָ ה נְ קַ ם ַאחַ ת‬
‫זָכְ רֵ נִ י נָא וְ חַ ּזְ קֵ נִ י נָא אַ ְך הַ ּפַ עַ ם הַ ּזֶה הָ אֱ ִ‬
‫ִמ ְּׁשתֵ י עֵ ינַי ִמּפְ לִ ְׁש ִּתים‪:‬‬
‫ׁשו ְֹמרִ ים הַ ְפקֵ ד לְ עִ ירְ ָך ּכָ ל הַ ּיו ֹם וְ כָ ל הַ ּלַ יְ לָ ה‪:‬‬
‫ֹאמרּו אֵ ין קָ דו ֹׁש ּ ַכה’‪:‬‬
‫הַ ּכ ֹל יו ֹדּוךָ וְ הַ ּכ ֹל יְ ַ ׁש ְּבחּוָך וְ הַ ּכ ֹל י ְ‬
‫בּושּה‪ ,‬ו ִַּת ְש ׂחַ ק לְ יו ֹם ַאחֲ רו ֹן‪:‬‬
‫ע ֹז וְ הָ דָ ר לְ ָ ׁ‬
‫ִּפ ְתחּו ְ ׁשעָ רִ ים וְ ָיב ֹא גו ֹי צַ ִּדיק ֹׁשמֵ ר אֱ מֻ נִ ים‪:‬‬
‫לְ בִ נְ י ִָמין ָאמַ ר יְ דִ יד ה’ יִ ְׁשּכ ֹן לָ בֶ טַ ח עָ לָ יו‪:‬‬
‫חֲ זַק חֲ זַק וְ נִ ְתחָ זֵק‪:‬‬
‫דּושה לְ ָך יְ ַש ּ ֵלׁשּו‪:‬‬
‫ּכּולם ְק ּ ָ‬
‫יַחַ ד יַחַ ד‪ָ ּ ,‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫אליהו‬
‫דדון‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪8‬‬
‫יהודה‬
‫כריסי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫להקדשות‬
‫‪052‬‬‫‪8467104‬‬
‫ברוך‬
‫שייבה‬
‫יונתן מאיר‬
‫שריקי‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫אלירם‬
‫עזרא‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫משה‬
‫ממן‬
‫שולה‬
‫בלסטקר‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו‬
‫ידידיה‬
‫יפת‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫נחמיה‬
‫שמואלי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫צביה‬
‫כהן‬
‫יהודית‬
‫שרעבי‬
‫עותניאל‬
‫מנצור‬
‫ומשפחתה הי"ו ומשפחתה הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫בשילוב מעשיות וסיפורים על גדולי ישראל‬
‫שיחות מוסר‬
‫הרה"ג יוסף מוגרבי שליט"א‬
‫ַׁש ְלוַ ת ַהּנֶ ֶפׁש – סֹוד ָהא ֶֹׁשר ‪ -‬המשך‪...‬‬
‫ְמסַ ּפְ רִ ים עַ ל אֵ יזו ֹ ְמדִ ינָה‬
‫ֶׁשהֶ עֱלִ ילּו אֲ נ ִָׁשים עַ ל רו ֹפֵ א‬
‫ֶׁשעָ ָׂשה מַ ע ֲִׂשים‬
‫הַ ּמֶ לֶ ְך‬
‫ֶׁשהֵ ם ֶנגֶד הַ ּמֶ לֶ ְך‪ ,‬וְ נִ גְ זַר‬
‫עָ לָ יו לָ ֶׁשבֶ ת מַ אֲ סָ ר ְממֻ ּ ָׁשְך‬
‫ּבְ בֵ ית הָ אֲ סּורִ ים ּבִ ְתנ ִָאים קָ ִׁשים ֶׁשאֵ ין‬
‫הַ ּדַ עַ ת סו ֹבַ לְ ּתָ ן‪ .‬עָ בְ רּו חֳ דָ ִׁשים וְ הַ ּמֶ לֶ ְך‬
‫יחים לִ רְ או ֹת מַ ה ּ ַמע ֲָׂשיו ֶׁשל‬
‫ָׁשלַ ח ְׁשלִ ִ‬
‫הָ רו ֹפֵ א וְ ִאם נִ ְׁשּבַ ר הּוא ּבְ בֵ ית הַ ּבו ֹר‪,‬‬
‫יחים וְ הו ֹדִ יעּו לַ ּמֶ לֶ ְך ֶׁשּפָ נָיו‬
‫וְ חָ זְ רּו הַ ְּׁשלִ ִ‬
‫ּומאֻ ָּׁשר‬
‫ֶׁשל הָ רו ֹפֵ א ְצהֻ ּבו ֹת‪ָׂ ,‬שמֵ חַ הּוא ְ‬
‫ּכְ ִאּלּו יו ֵֹׁשב הּוא ּבְ בֵ יתו ֹ‪ ,‬וַיְ ִהי הַ ּדָ בָ ר‬
‫לְ פֶ לֶ א‪ִ .‬ה ְמ ִּתין הַ ּמֶ לֶ ְך עו ֹד ְׁשבּועַ יִ ים וְ ׁשּוב‬
‫יחים אֲ ֶׁשר חָ זְ רּו וְ או ֹתָ ּה ְּתׁשּובָ ה‬
‫ָׁשלַ ח ְׁשלִ ִ‬
‫ּבְ פִ יהֶ ם‪ .‬נו ֹרָ או ֹת נִ פְ לָ א הַ ּמֶ לֶ ְך‪ ,‬הֲ יִ ּתָ כֵ ן?‬
‫ָׁשלַ ח לִ ְקרו ֹא לָ רו ֹפֵ א וְ זֶה ּבָ א וְ ִה ְתיַּצֵ ב‬
‫לְ פָ נָיו ּבְ אֵ ימָ ה ּובְ יִ רְ ָאה ּכָ רָ אּוי‪ְׁ ,‬שָאלו ֹ‬
‫הַ ּמֶ לֶ ְך‪" :‬אֱ מו ֹר לִ י‪ ,‬אֵ יזו ֹ ְתרּופָ ה לָ קַ ְחּתָ‬
‫ֶׁשאַ ּתָ ה ּכָ ל ּכָ ְך ְמאֻ ָּׁשר ּבְ מָ קו ֹם ֶׁשאֲ חֵ רִ ים‬
‫י ְָׁשבּו וְ י ְָצאּו ִמּדַ עְ ּתָ ם?" הֵ ִׁשיבו ֹ הָ רו ֹפֵ א‬
‫ּבְ ִחּיּוְך‪" :‬אֲ דו ֹנִ י הַ ּמֶ לֶ ְך‪ ,‬יֵדַ ע הו ֹד מַ עֲלָ תו ֹ‬
‫ֶׁשּנ ִָקי אֲ נִ י ִמּכָ ל חֲ ָׁשד וְ עָ ו ֹן‪ ,‬וְ לַ ְמרו ֹת ֶׁש ָּגזַר‬
‫עָ לַ י הו ֹד מַ עֲלָ תו ֹ מַ ה ּ ֶׁש ָּגזַר‪ְ ,‬מקֻ ּבָ ל הּוא‬
‫אתי וְ זָחַ לְ ִּתי ִמּפְ נֵי‬
‫הַ ּדָ בָ ר‪ּ ,‬כִ י מָ ה אֲ נִ י? יָרֵ ִ‬
‫יִ רְ ָאתו ֹ‪ .‬אַ ְך יֵדַ ע הַ ּמֶ לֶ ְך ֶׁשּלַ ְמרו ֹת הַ ּכ ֹל‬
‫ִׁשּקּוי ּפֶ לֶ א הֵ כַ נְ ִּתי טֶ רֶ ם ּכְ נִ יסָ ִתי לְ בֵ ית‬
‫הָ אֲ סּורִ ים‪ִ ,‬מּמֶ ּנּו לוֹגֵם אֲ נִ י ּבְ כָ ל עֵ ת‬
‫הַ ּצ ֹרֶ ְך וְ הּוא הַ ְמחַ ּיֶה או ִֹתי ּבְ כָ ל מָ קו ֹם‬
‫ּובְ כָ ל מַ ּצָ ב!" ָאמַ ר לו ֹ הַ ּמֶ לֶ ְך‪ַ" :‬אעֲנִ יק לְ ָך‬
‫חֲ נִ ינָה‪ ,‬רַ ק ְּתלַ ּמֵ ד או ִֹתי מַ הּו או ֹתו ֹ ִׁשּקּוי‬
‫ּפֶ לֶ א הַ ּנו ֹתֵ ן לָ ָאדָ ם א ֶֹׁשר וְ ַׁשלְ וָה‪ָׂ ,‬שׂשו ֹן‬
‫וְ ִׂש ְמחָ ה‪ ,‬עַ ד ֶׁש ּ ָנסּו יָגו ֹן וַאֲ נָחָ ה"‪ .‬הֵ ִׁשיבו ֹ‬
‫הָ רו ֹפֵ א‪ּ" :‬ובְ כֵ ן‪ ,‬אֲ דו ֹנִ י הַ ּמֶ לֶ ְך‪ ,‬הַ ְסּכֵ ת‬
‫ּוׁשמַ ע! ִׁשּקּוי ּפֶ לֶ א זֶה מו ֹעִ יל הּוא לְ כָ ל‬
‫ְ‬
‫ָאדָ ם הָ רו ֹצֶ ה לִ ְחיו ֹת ּבָ עו ֹלָ ם הַ ּזֶה ּבְ ָׁשלו ֹם‬
‫יתי! מָ הַ לְ ִּתי אֶ ת‬
‫ּובְ ַׁשלְ וָה‪ ,‬וְ כָ ְך עָ ִׂש ִ‬
‫"הַ ּבִ ּטָ חו ֹן ּבֶ ה' יִ ְתּבָ רַ ְך" ֶׁשּיָכו ֹל לְ הַ ִּצילֵ נּו‬
‫ִמּכָ ל צָ רָ ה וְ צּוקָ ה וְ הו ֹסַ פְ ִּתי לַ ִּׁשּקּוי אֶ ת‬
‫"ׁשחֲ טָ ַאי הֵ ם ֶׁשּגָרְ מּו לִ י" לְ כָ ל‬
‫הַ ּיְ דִ יעָ ה ֶ‬
‫מַ ה ֶּׁשאֲ נִ י עו ֹבֵ ר וְ לָ קַ ְח ִּתי עו ֹד אֶ ת הַ ּיְ דִ יעָ ה‬
‫"ׁשּלְ טו ֹבָ ִתי הַ ּדָ בָ ר ֶׁשאֲ נִ י עו ֹבֵ ר"‪ ,‬וְ עֵ רַ בְ ִּתי‬
‫ֶ‬
‫או ֹתָ ּה עִ ם הַ הו ֹדָ ָאה לַ ּבו ֹרֵ א יִ ְתּבָ רַ ְך‬
‫"ׁשרַ ק זֶה ִהּגִ יעַ נִ י וְ ֹלא יו ֹתֵ ר ּגָרּועַ "‪ ,‬וְ ָאז‬
‫ֶ‬
‫"ׁש ְּיׁשּועַ ת‬
‫עֵ רַ בְ ִּתי אֶ ת הַ ּכ ֹל עִ ם הַ ּיְ דִ יעָ ה ֶ‬
‫ה' ּכְ הֶ רֶ ף עַ יִ ן"‪ּ ,‬ובְ כָ ל עֵ ת צָ רָ ה וְ צּוקָ ה‬
‫לו ֹקֵ חַ אֲ נִ י מֵ או ֹתו ֹ ִׁשּקּוי ּפֶ לֶ א וְ חַ ּיַי‬
‫ִמ ְׁשּתַ ּנִ ים לְ טו ֹבָ ה"‪ .‬וְ ִסּיֵם הָ רו ֹפֵ א אֶ ת‬
‫ָאמרו ֹ ֶׁשּכָ ל ָאדָ ם ֶׁשּיִ ּקַ ח ִמ ִּׁשּקּוי‬
‫ּדְ בָ רָ יו ּבְ ְ‬
‫זֶה הַ ְּמע ֹרָ ב ּבְ או ֹתָ ם "סַ ְממָ נִ ים" י ְַחלִ ים‬
‫ִמּמַ חֲ לָ תו ֹ וְ יִ ְתרַ ּפֵ א ִמּצָ רָ תו ֹ‪.‬‬
‫וְ ָאכֵ ן עֵ ינֵינּו רו ֹאו ֹת אֶ ת ְּגדו ֹלֵ י יִ ְׂשרָ אֵ ל‬
‫אֲ ֶׁשר לַ ְמרו ֹת צָ רו ֹתֵ יהֶ ם יו ְֹׁשבִ ים הֵ ם‬
‫וְ עו ְֹס ִקים ּבַ ּתו ֹרָ ה ּובָ עֲבו ֹדָ ה‪ּ ,‬בְ זִ ּכּוי‬
‫הָ רַ ּבִ ים ּובְ הַ עֲמָ דַ ת הַ ּדָ ת עַ ל ִּתּלָ ּה וְ הַ ּכ ֹל‬
‫ּבְ כ ֹחַ ַׁשלְ וַת הַ ּנֶפֶ ׁש אֲ ֶׁשר ִסּגְ לּו לְ עַ ְצמָ ם‪,‬‬
‫ּומַ ע ֲֶׂשה ָאבו ֹת ִסימָ ן הֵ ם לַ ּבָ נִ ים‪,‬‬
‫ּומּזְ קֵ נִ ים נִ ְתּבוֹנָן אֵ יְך נָהֲ גּו אֲ בו ֹת הָ אֻ ּמָ ה‬
‫ִ‬
‫לִ נְ הו ֹג ּבִ זְ מַ ּנִ ים אֲ ֶׁשר הַ ּצַ עַ ר וְ הַ ּיָגו ֹן הָ יּו‬
‫ְמנַת חֶ לְ קָ ם‪ִ ,‬מי לָ נּו ּגָדו ֹל ִמּיו ֹסֵ ף ֶׁשּנִ ְמּכַ ר‬
‫עַ ל יְ דֵ י אֶ חָ יו ִׁשבְ טֵ י יָּה‪ְ ,‬קדו ֵֹׁשי עֶ לְ יו ֹן‪,‬‬
‫הֲ יֵׁש לְ ָך עֶ לְ ּבו ֹן ּגָדו ֹל ִמּזֶה? וְ לַ ְמרו ֹת ּכָ ל‬
‫מַ ה ּ ֶׁשעָ בַ ר‪ֶׁ ,‬שּנִ ְקטַ ף מֵ ָאבִ יו וְ רַ ּבו ֹ הַ ּמֻ בְ הָ ק‬
‫וְ נִ ְמּכַ ר לְ עֶ בֶ ד ּבְ בֵ ית ִמ ְצרִ י טָ מֵ א ֶׁשָאסּור‬
‫ּומ ָּׁשם הֻ ְׁשלַ ְך לְ בֵ ית‬
‫לְ הַ זְ ּכִ יר ּבו ֹ ֵׁשם ה'‪ִ ,‬‬
‫ַאדרַ ּבָ א הָ יָה‬
‫הָ אֲ סּורִ ים לְ ֹלא עָ ו ֹן ּבְ כַ ּפָ יו‪ְּ .‬‬
‫נ ִָקי ִמּכָ ל רְ בָ ב וְ דַ וְ קָ א ָׁשם נִ פְ ּתַ ח ּפֶ תַ ח ֶׁשל‬
‫מעשיות על מרן פאר הדור |‬
‫ִּת ְקוָה וְ ׁשּוב י ַָׁשב ְׁשנָתַ יִ ם י ִָמים ּופִ ְתאו ֹם‬
‫יצים או ֹתו ֹ ִמן הַ ּבו ֹר‪ ,‬וְ ַאחֲ רֵ י ּכָ ל‬
‫ְמרִ ִ‬
‫הַ ּתַ ְהּפּוכו ֹת עו ֹמֵ ד הּוא לִ פְ נֵי ּפַ רְ ע ֹה ּבְ רֹגַע‬
‫ּובְ ַׁשלְ וָה וְ עוֹנֶה עַ ל רִ אׁשו ֹן רִ אׁשו ֹן וְ עַ ל‬
‫ַאחֲ רו ֹן ַאחֲ רו ֹן עַ ד ֶׁשּפַ רְ ע ֹה יו ֹצֵ א ִמּדַ עְ ּתו ֹ‬
‫וְ ׁשו ֹאֵ ל אֶ ת ּכָ ל חֲ כָ מָ יו‪" :‬הֲ נִ ְמצָ א כָ זֶה‬
‫ֹלקים ּבו ֹ?" (בראשית‬
‫ִאיׁש אֲ ֶׁשר רּוחַ אֱ ִ‬
‫מא‪ ,‬לח)‪.‬‬
‫וְ כֵ ן מָ ִצינּו ּבְ ִצּפו ֹרָ ה אֵ ֶׁשת מ ֶֹׁשה‬
‫ֶׁשּבִ ְהיו ֹתָ ם ּבַ ּמָ לו ֹן רָ אֲ תָ ה אֶ ת מ ֶֹׁשה‬
‫נִ בְ לַ ע וְ נִ פְ לַ ט ִמּׁשּום ֶׁשזִ לְ זֵל ּבְ ִמילָ תו ֹ ֶׁשל‬
‫ּבְ נו ֹ וְ ִטּפֵ ל ּבְ עִ נְ יְ נֵי הַ ּמָ לו ֹן ּולְ ֹלא ִאּבּוד‬
‫עֶ ְׁשּתו ֹנו ֹת לָ ְקחָ ה צ ֹר וְ כָ רְ תָ ה אֶ ת עָ רְ לַ ת‬
‫ּבְ נָּה (עי' שמות ד‪ ,‬כד‪-‬כה ועי' נדרים‬
‫לב‪ .).‬וְ כֵ ן יוֹנָה הַ ּנָבִ יא נִ בְ לַ ע לְ תו ְֹך הַ ּדָ ג‬
‫ּומּמֶ ּנּו נִ פְ לַ ט לְ תו ָֹך הַ ּדָ גָה וְ גַם ָׁשם ֹלא‬
‫ִ‬
‫ִאּבֵ ד אֶ ת עֶ ְׁשּתו ֹנו ֹתָ יו אֶ ּלָ א עָ מַ ד וְ ִה ְתּפַ ּלֵ ל‬
‫לֶ ה' יִ ְתּבָ רַ ְך וְ ַנ ֲענָה (יונה ב‪ ,‬ב)‪ .‬וְ גַם ּ ָדוִ ד‬
‫הַ ּמֶ לֶ ְך ֶׁשהָ יָה רָ דּוף ּכָ ל יָמָ יו מֵ אֶ חָ יו וְ גַם‬
‫מֵ חָ ִמיו‪ ,‬מֵ או ֹיְ בָ יו וַאֲ פִ יּלּו ִמּבְ נו ֹ וְ לַ ְמרו ֹת‬
‫ּכָ ל הָ רְ דִ יפו ֹת וְ הַ ּצָ רו ֹת‪ ,‬הַ ּיָגו ֹן וְ הָ אֲ נָחו ֹת‪,‬‬
‫ִחּבֵ ר ִמזְ מו ֹרִ ים ְׁשלֵ ִמים לַ ה' יִ ְתּבָ רַ ְך וְ ַאף‬
‫ּבַ ּכְ אֵ ב הַ ּגָדו ֹל ִמּכֻּלָ ם ֶׁשּנִ רְ ּדַ ף מֵ ַאבְ ָׁשלו ֹם‬
‫"מזְ מו ֹר לְ דָ וִ ד ּבְ בָ רְ חו ֹ ִמּפְ נֵי‬
‫ּבְ נו ֹ ִחּבֵ ר ִ‬
‫ַאבְ ָׁשלו ֹם ּבְ נו ֹ" (תהלים ג) וְ כִ י ִמי יָכו ֹל‬
‫לָ ִׁשיר ּבְ ִמ ְקרִ ים ֶׁשּכָ אֵ ּלּו? אֶ ּלָ א ַׁשלְ וַת‬
‫הַ ּנֶפֶ ׁש ִהיא יְ סו ֹד ּגָדו ֹל ּבְ חַ ּיֵי הָ ָאדָ ם‪,‬‬
‫לַ עֲׂשו ֹת הַ ּכ ֹל ּבִ ְמ ִתינּות‪ּ ,‬בְ ַׁשלְ וָה ּובְ רֹגַע‪,‬‬
‫וְ דָ בָ ר זֶה צָ רִ יְך לִ ְהיו ֹת חָ קּוק ּבְ ִטבְ עו ֹ ֶׁשל‬
‫הָ ָאדָ ם וְ לִ ְהיו ֹת עִ ּמו ֹ ּבְ כָ ל עֵ ת ּובְ כָ ל זְ מַ ן‬
‫ּכִ י ֹלא ּכָ ל הָ עִ ּתו ֹת ָׁשוו ֹת ּוכְ כ ֹל ֶׁשהָ ָאדָ ם‬
‫מַ ְׁשרִ יׁש ז ֹאת ּבְ לִ ּבו ֹ זו ֹכֶ ה הּוא לְ א ֶֹׁשר‬
‫אֲ ִמ ִּתי‪.‬‬
‫מתוך "אגרת לבן תורה"‬
‫עובדות מדרך למודו של מרן אאמו"ר זצוק"ל ‪ -‬לתועלת הלומדים (הראשון לציון הרה"ג יצחק יוסף שליט"א)‬
‫תָ ִמיד הָ יָה מַ ְמרִ יץ אֶ ת ּתַ לְ ִמידָ יו לִ לְ מ ֹד ִמּיָד ַאחַ ר הַ חֲ תֻ ּנָה ּבֵ ית יו ֹסֵ ף עַ ל ִאּסּור וְ הֶ ּתֵ ר וְ ַאחַ ר ּכָ ְך אֶ ת ּכָ ל הַ "ּבֵ ית‬
‫יו ֹסֵ ף" אֶ בֶ ן הָ עֵ זֶר‪ ,‬עִ ם הַ "ּׁשֻ לְ חָ ן עָ רּוְך" וְ נו ְֹׂשאֵ י ּכֵ לָ יו‪ ,‬וְ כֵ ן "ּבֵ ית יו ֹסֵ ף" וְ "ׁשֻ לְ חָ ן עָ רּוְך" וְ נו ְֹׂשאֵ י ּכְ לֵ יהֶ ם עַ ל ח ֶֹׁשן‬
‫ִמ ְׁשּפָ ט‪ּ .‬בְ לִ ּמּוד מָ תּון ּתו ְֹך ּפְ ִתיחַ ת הַ ְּמקו ֹרו ֹת ֶׁש ְּמצַ ּיֵן עֲלֵ יהֶ ם הַ ּבֵ ית יו ֹסֵ ף ּבְ כָ ל קֶ טַ ע וְ קֶ טַ ע‪ .‬וְ כָ ְך ּדַ רְ ּכו ֹ ּבַ ּק ֹדֶ ׁש‪ֶׁ ,‬ש ִאם‬
‫ּומעו ֹדְ דָ ם‬
‫ּומעַ ּיֵן ּבָ ּה הֵ יטֵ ב‪ ,‬וְ כָ ְך ּבְ כָ ל ּפְ רָ ט ּופְ רָ ט‪ּ .‬ומַ ְמרִ יצָ ם ְ‬
‫מָ רָ ן הַ ּבֵ ית יו ֹסֵ ף ְמצַ ּיֵן לְ אֵ יזו ֹ סּוגְ יָא‪ּ ,‬פו ֹתֵ חַ הַ ּסּוגְ יָא ְ‬
‫לִ ְהיו ֹת רַ ּבָ נִ ים וְ דַ ּיָנִ ים ּבְ יִ ְׂשרָ אֵ ל‪ ,‬יו ְֹׁשבֵ י עַ ל ִמּדִ ין‪ .‬וְ ֹלא ּפַ עַ ם טָ עֲנּו ּבְ פָ נָיו‪ּ ,‬כִ י לִ ְהיו ֹת רַ "מ או ֹ ר ֹאׁש יְ ִׁשיבָ ה לִ כְ או ֹרָ ה‬
‫חָ ׁשּוב יו ֹתֵ ר‪ֶׁ ,‬שעַ ל יְ דֵ י ּכָ ְך הָ ָאדָ ם יּוכַ ל לִ ְהיו ֹת ּכָ ל ּכֻּלו ֹ ָׁשקּועַ ּבְ לִ ּמּוד ּולְ ִה ְתעַ ּלו ֹת ּבְ לִ ּמּוד‪ ,‬וְ הָ יָה ּכְ מֵ ִׁשיב‪ּ ,‬כִ י הָ ָאדָ ם‬
‫ָאמרּו ע ֲֵׂשה לְ ָך רַ ב‪ֶׁ ,‬ש"הָ רַ ב" יִ ְהיֶה‬
‫צָ רִ יְך לָ ִׂשים אֶ ת ּכָ ל מַ עְ ָינָיו לְ מַ עַ ן הַ ּכְ לָ ל‪ ,‬וְ ֹלא לִ דְ א ֹג עַ ל ִה ְתקַ ּדְ מּותו ֹ ּבִ לְ בַ ד‪ .‬וְ זֶה ֶׁש ְ‬
‫ּבִ ְׁשבִ ילְ ָך‪ ,‬לְ צ ֹרֶ ְך הַ ּתַ לְ ִמיד‪ ,‬וְ ֹלא ּכְ דֵ י ֶׁשהָ רַ ב יּוכַ ל לְ ִה ְתעַ ּלו ֹת‪.‬‬
‫ּובֶ אֱ מֶ ת ּכַ אֲ ֶׁשר ָאדָ ם מַ ְקּדִ יׁש אֶ ת עַ ְצמו ֹ לְ מַ עַ ן הַ ּכְ לָ ל‪ ,‬וְ דָ ן ּדִ ין אֱ מֶ ת לַ אֲ ִמּתו ֹ‪ְ ,‬מקַ ּבֵ ל ִסּיַעְ ּתָ א ּדִ ְׁשמַ ּיָא וְ רו ֹאֶ ה ּבְ רָ כָ ה ּבְ לִ ּמּודו ֹ‪ּ .‬וכְ מו ֹ‬
‫ָאמרּו ּבַ ּגְ מָ רָ א (פ"ה ּדִ בְ רָ כו ֹת) עַ ל הַ חֲ ִסידִ ים הָ רִ אׁשו ֹנִ ים ֶׁשהָ יּו ׁשו ִֹהים ָׁשעָ ה ַאחַ ת ק ֹדֶ ם הַ ְּתפִ ּלָ ה‪ּ ,‬דְ ִאם ּכֵ ן ּתַ לְ מּודָ ם הֵ יאַ ְך הָ יָה‬
‫ֶׁש ְ‬
‫ָאמנָם לָ ְמדּו ּפָ חו ֹת ָׁשעו ֹת מֵ אֲ חֵ רִ ים‪ ,‬אֲ בָ ל רָ אּו ּבְ רָ כָ ה ּבְ לִ ּמּודָ ם‪ ,‬הֵ ן ּבַ הֲ בָ נָה ְמ ִהירָ ה יו ֹתֵ ר‪ ,‬וְ הֵ ן ּבְ ִסּיַעְ ּתָ א ּדִ ְׁשמַ ּיָא‬
‫ִמ ְתקַ ּיֵם‪ ,‬אֶ ּלָ א ֶׁש ְ‬
‫לְ אַ ּסּוקֵ י ְׁשמַ עְ ְּתתָ א אֲ לִ ּבָ א ּדְ ִהלְ כְ תָ א‪ּ ,‬בִ זְ כּות ֶׁשהָ יּו ׁשו ִֹהים ָׁשעָ ה ַאחַ ת ק ֹדֶ ם הַ ְּתפִ ּלָ ה וְ ָׁשעָ ה ַאחַ ת ַאחַ ר הַ ְּתפִ ּלָ ה‪ .‬וְ כָ ְך הַ ּדָ בָ ר ֶׁש ִּמי ֶׁשהּוא‬
‫ּומזַּכֶ ה הָ רַ ּבִ ים‪.‬‬
‫ּדַ ּיָן ְ‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫מַ ה ּיְ דִ ידּות ְמנּוחָ תֵ ְך‪ ,‬אַ ְּת ַׁשּבָ ת הַ ּמַ לְ ּכָ ה‪.‬‬
‫ּבְ כֵ ן נָרּוץ לִ ְקרָ אתֵ ְך‪ּ ,‬בו ִֹאי כַ ּלָ ה נְ סּוכָ ה‪.‬‬
‫לְ בּוׁש ּבִ גְ דֵ י חֲ מּודו ֹת‪ ,‬לְ הַ דְ לִ יק נֵר ּבִ בְ רָ כָ ה‪.‬‬
‫וַּתֵ כֶ ל ּכָ ל הָ עֲבו ֹדו ֹת‪ֹ ,‬לא תַ עֲׂשּו ְמלָ אכָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫נַחֲ לַ ת ַי ֲעק ֹב יִ ירָ ׁש‪ּ ,‬בְ לִ י ְמצָ רִ ים נַחֲ לָ ה‪.‬‬
‫וִ יכַ ּבְ דּוהּו עָ ִׁשיר וָרָ ׁש‪ ,‬וְ ִתזְ ּכּו לִ גְ אֻ ּלָ ה‪.‬‬
‫יו ֹם ַׁשּבָ ת ִאם ִּת ְׁשמ ֹרּו‪ ,‬וִ ְהיִ יתֶ ם לִ י ְסגֻּלָ ה‪.‬‬
‫ֵׁש ֶׁשת י ִָמים ּתַ עֲבו ֹדּו‪ּ ,‬ובַ ְּׁשבִ יעִ י נָגִ ילָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫ִהּלּוכָ ְך יְ הֵ א בְ נַחַ ת‪ ,‬עוֹנֶג ְקרָ א לַ ַּׁשּבָ ת‪.‬‬
‫וְ הַ ֵּׁשנָה ְמׁשֻ ּבַ חַ ת‪ּ ,‬כְ דַ ת נֶפֶ ׁש ְמ ִׁשיבַ ת‪.‬‬
‫ּבְ כֵ ן נַפְ ִׁשי לְ ָך עָ רְ גָה‪ ,‬וְ לָ נּוחַ ּבְ ִחּבַ ת‪.‬‬
‫ּכַ ּׁשו ַֹׁשּנִ ים סּוגָה‪ּ ,‬בו ֹ יָנּוחּו ּבֵ ן ּובַ ת‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫מֵ עֶ רֶ ב מַ זְ ִמינִ ים‪ּ ,‬כָ ל ִמינֵי מַ ְטעַ ִּמים‪.‬‬
‫ִמּבְ עו ֹד יו ֹם מּוכָ נִ ים‪ּ ,‬תַ רְ נְ גו ֹלִ ים ְמפֻּטָ ִמים‪.‬‬
‫וְ לַ עֲרו ְֹך ּכַ ּמָ ה ִמינִ ים‪ְׁ ,‬שתו ֹת יֵינו ֹת ְמב ָֻּׂש ִמים‪.‬‬
‫וְ תַ פְ נּוקֵ י מַ עֲדַ ּנִ ים‪ּ ,‬בְ כָ ל ָׁשלׁש ּפְ עָ ִמים‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫חֲ פָ צֶ יָך אֲ סּורִ ים‪ ,‬וְ גַם לַ חֲ ׁש ֹב חֶ ְׁשּבו ֹנו ֹת‪.‬‬
‫ִהרְ הּורִ ים מֻ ּתָ רִ ים‪ּ ,‬ולְ ַׁשּדֵ ְך הַ ּבָ נו ֹת‪.‬‬
‫וְ ִתּנו ֹק לְ לַ ְּמדו ֹ סֵ פֶ ר‪ ,‬לַ ְמנַּצֵ חַ ּבִ נְ גִ ינו ֹת‪.‬‬
‫וְ לַ הֲ גו ֹת ּבְ ִא ְמרֵ י ֶׁשפֶ ר‪ּ ,‬בְ כָ ל ּפִ ּנו ֹת ּומַ חֲ נו ֹת‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫מֵ עֵ ין עו ֹלָ ם הַ ּבָ א‪ ,‬יו ֹם ַׁשּבָ ת ְמנּוחָ ה‪.‬‬
‫ּכָ ל הַ ִּמ ְתעַ ּנְ גִ ים ּבָ ּה‪ ,‬יִ זְ ּכּו לְ רו ֹב ִׂש ְמחָ ה‪.‬‬
‫מֵ חֶ בְ לֵ י מָ ִׁשיחַ יֻּצָ לּו לִ רְ וָחָ ה‪.‬‬
‫ּפְ דּותֵ נּו תַ ְצ ִמיחַ ‪ ,‬וְ נָס יָגו ֹן וַאֲ נָחָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫הרה"ג יוסף חיים זוננפלד‬
‫זצ"ל ‪ -‬רבה הראשון של‬
‫העדה החרדית בירושלים‬
‫הרה"ג יחיא גריידי זצ"ל‬
‫מחכמי מחוז דמאר והראב"ד‬
‫הרה"ג יחיא עמוסי זצ"ל‬
‫מחכמי מחוז רדאע‬
‫והראב"ד‬
‫הרה"ג יעקב חיים סופר‬
‫זצ"ל ‪ -‬מח"ס כף החיים‬
‫הרה"ג ישראל דב‬
‫אודסר זצ"ל ‪ -‬ממנהיגי‬
‫חסידות ברסלב‪ .‬מכונה‬
‫גם "בעל הפתק" ו"סבא‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫הרה"ג שמואל סלנט‬
‫זצ"ל ‪ -‬מורה הוראה‪,‬‬
‫רבה ומנהיגה של עדת‬
‫האשכנזים בירושלים‬
‫הרה"ג יהודה לייב הלוי‬
‫אשלג זצ"ל ‪ -‬המכונה‬
‫בעל הסולם‬
‫ִּב ִּתי ְצ ִאי ִמּבֵ ית ּכֶ לֶ א‪ ,‬זְ מָ ן קָ ִריב עַ ם קָ ְד ֵׁשְך ַיעֲלֶ ה‪.‬‬
‫אֵ ל ִמּמָ רו ֹם חָ מַ ל עָ לַ יִ ְך‪ָׂ ,‬שם קֵ ץ וָסו ֹף לְ צָ רו ֹתַ יִ ְך‪.‬‬
‫ִרחַ ם חָ מַ ל אֵ ל עו ַֹׂשיִ ְך‪ ,‬וְ הֵ ִׁשיב לָ ְך אֶ ת ְׁשבּותַ יִ ְך‪.‬‬
‫חַ ְּב ִקי אֵ ם נֶאֱ מָ נָה אֶ ת ּכָ ל ּבָ נַיִ ְך‪ְ ,‬מדַ לְ גִ ים ִמּכָ ל ּפִ ּנָה‪,‬‬
‫ָׁש ִבים אֵ לַ יִ ְך‪:‬‬
‫ִּב ִּתי ְצ ִאי ִמּבֵ ית ּכֶ לֶ א‪ ,‬זְ מָ ן קָ ִריב‪ ,‬עַ ם קָ ְד ֵׁשְך ַיעֲלֶ ה‪.‬‬
‫ׁשּובי לִ ימֵ י נְ עּורַ יִ ְך‪.‬‬
‫ּבו ִֹאי כַ ּלָ ה אֶ ל ְּד ִבירַ יִ ְך‪ ,‬וְ ִ‬
‫וְ יִ ָּׁשמַ ע ְּבחּוצו ֹת עִ ירַ יִ ְך‪ ,‬קו ֹל ִמ ְצהֲ לׂות חֻ ּפו ֹת ּבַ חּורַ יִ ְך‪.‬‬
‫יטי רַ עְ יָה ע ֲִדינָה אֶ ת לְ וִ ּיַיִ ְך‪ּ ,‬פִ יהֶ ם מָ לֵ א ְׂשחו ֹק‬
‫הַ ִּב ִ‬
‫ִרּנָה ָׁש ִרים ִׁשירָ יִ ְך‪:‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫משה בן‬
‫איבון‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יחיאל‬
‫בוני‬
‫יצחק‬
‫זבולון‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫אברהם‬
‫שלום‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫ארמונד‬
‫אזולאי‬
‫רוני‬
‫משה‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫יונה ושמואל‬
‫ואהב‬
‫אברהם‬
‫ויצמן‬
‫ומשפחתם הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫אפרת‬
‫מאיר‬
‫נתן‬
‫סבג‬
‫ומשפחתה הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫שלומי‬
‫אלחרר‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫אילן‬
‫כהן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אברהם‬
‫ביטון‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪9‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫הרה"ג יצחק נסים זצ"ל‬
‫כיהן כרב ראשי לישראל‬
‫הרה"ג יצחק בן וואליד‬
‫זצ"ל ‪ -‬מקובל‪ ,‬מחכמי‬
‫מרוקו‬
‫הרה"ג אבא שלום שבזי‬
‫זצ"ל ‪ -‬מחכמי תימן‬
‫וגדול משורריה‬
‫סיפורי חז"ל‬
‫משל ונמשל‬
‫"וַיְ ִהי בַ ּב ֹקֶ ר וְ ִהּנֵה ִהוא לֵ ָאה" (כ"ט‪ ,‬כ"ה)‬
‫אמרו במדרש‪ :‬שכל אותו הלילה היה קורא לה‬
‫"רחל" והיא עונה לו כן‪ ,‬וכי מה צריך היה ליעקב‬
‫לקרוא בשם רחל כל הלילה?‬
‫התשובה תתבאר ע"פ מעשה שהיה‪ :‬סוחר אחד‬
‫שכר עגלה נסע בה לרגל מסחרו‪ ,‬והנה באמצע הדרך‪,‬‬
‫ירד העגלון מן העגלה‪ ,‬וציוה על הסוחר לפשוט בגדיו‬
‫וללבוש את בגדי העגלון‪ ,‬ולא‪ ,‬יהרוג אותו ומעתה‬
‫הוא יהיה העגלון‪ ,‬ואילו העגלון לבש בגדי הסוחר‪,‬‬
‫והתיישב בעגלה‪ ,‬והסוחר ציית בעל כורחו‪ ,‬והנהיג‬
‫את העגלה‪ ,‬עד שהגיעו לעיר‪ ,‬וכשהגיעו לעיר‪ ,‬וראה‬
‫את עצמו בטוח‪ ,‬וסר ממנו הפחד‪ ,‬הרים קול צעקה!‬
‫והתחיל צווח על העגלון‪ ,‬שהוא העגלון לקח לו כל‬
‫רכושו והעגלון צועק שהוא הסוחר‪ ,‬ובקיצור כל‬
‫אחד אומר אני הסוחר והוא העגלון ונעשתה מהומה‬
‫גדולה עד שהגיעו לפני רב העיר‪ ,‬הרב רצה לבחון מי‬
‫באמת הוא העגלון‪ ,‬ומי הסוחר באמת וע"כ בקש‬
‫מהם קודם לנוח מטרחת הדרך‪ ,‬וכשיתפנה מעסקו‬
‫אז יפנה אליהם וידון אותם והציע להם שתי מטות‬
‫לנוח עליהם‪ ,‬והם מרוב עייפות הדרך השתקעו בשינה‬
‫עמוקה‪ ,‬ואז הרב פתח את הדלת של החדר פתאום‪,‬‬
‫והכריז בקול חזק‪" :‬עגלון!" ומייד העגלון האמיתי‬
‫ענה "כן" כי הוא רגיל בכך ואילו הסוחר נשאר‬
‫ישן‪ ,‬כי בהיות אדם משוקע בשינה‪ ,‬אינו מתעורר‪,‬‬
‫כשקוראים בשם אחר‪ ,‬ואז התברר מי הוא העגלון‬
‫באמת‪ ,‬ומי הוא הסוחר‪ ,‬וע''כ‪.‬‬
‫ֹלהים‪ ,‬וְ זֶה‪,‬‬
‫"וַּיִ ירָ א ַוּי ֹאמַ ר מַ ה‪ּ-‬נו ֹרָ א הַ ּמָ קו ֹם הַ ּזֶה אֵ ין זֶה‪ּ ,‬כִ י ִאם‪ּ-‬בֵ ית אֱ ִ‬
‫ַׁשעַ ר הַ ָּׁשמָ יִ ם" (כ"ח‪ ,‬י"ז)‬
‫גם יעקב אבינו חשש פן לבן רימה אותו והכניס לו‬
‫לאה במקום רחל וע"כ המתין לה עד שנשתקעה‬
‫בשינה‪ ,‬ואז התחיל לקרוא "רחל" להעמידה במבחן‪,‬‬
‫אם היא באמת "רחל" או שהיא "לאה" וע"כ כשהיא‬
‫ענתה לו "כן" מתוך שינה היה בטוח שהיא רחל‪ ,‬וע"כ‬
‫בבוקר כשנודע לו שהיא לאה‪ ,‬אמר לה‪" :‬את רמאית‬
‫בת רמאי שהרמאות מוטבעת בך מלידה שאפילו‬
‫מתוך שינה כשקראתי לך "רחל" ענית לי "כן"‪.‬‬
‫(אמרי חן)‬
‫הפסוק יתבאר על פי משל‪ :‬אדם אחד בא לעיר מלוכה‪ ,‬והסתובב בשווקים‬
‫וברחובות להסתכל בבניינים המפוארים אשר שם‪ ,‬וראה ארמון אחד‬
‫העולה בתפארתו על כל הבניינים אשר חזו עיניו‪.‬‬
‫שאל את העוברים והשבים למי הארמון הזה? השיבו לו‪" :‬הוא ארמון‬
‫המלך"‪ .‬ניגש האיש אל החצר החיצונה‪ ,‬והביט על רוב החדרים הנמצאים‬
‫בתוכה‪ .‬ושאל למי הם? השיבו לו לאמר‪" :‬חדר זה שייך לרופא המלך‪ ,‬וזה‬
‫ליועץ המלך‪ ,‬וזה לשריו‪ ,‬וזה לעבדיו וכיוצא בזה"‪ ,‬עד שהגיע אל הפלטרין‬
‫של המלך בכבודו ובעצמו ושאל למי זה? השיבוהו‪" :‬זה בית המלך"‪.‬‬
‫השתומם האיש מאד ושאל‪" :‬למה מכבר אמרתם לי על הארמון כולו כי‬
‫הוא ארמון המלך‪ ,‬וכעת תאמרו אך על הבית הזה כי הוא בית המלך?"‬
‫השיבו לו לאמר‪" :‬אמנם כנים דברינו כי הארמון כולו נחלת המלך וקניינו‪,‬‬
‫אולם עם כל זה המלך נתן דת גם לזולתו להתגורר בחדריו החיצוניים‪,‬‬
‫וחילק להם משכנות כפי הצורך של כל אחד ואחד‪ .‬אולם הפלטרין הזה‬
‫הוא מיוחד למלך בלבד‪ ,‬ואין לזרים איתו כל מאומה‪ ,‬ולא ירהיב שום‬
‫אדם עוז בנפשו לגשת אל הבית הזה בלתי רשות המלך‪ ,‬ואך ורק בלבשו‬
‫מלבושים נאים הנאותים לכבוד המלך"‪.‬‬
‫והנמשל‪ ,‬כי אמנם נאמר‪" :‬ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו"‪ ,‬וכן "לה'‬
‫הארץ ומלואה תבל ויושבי בה"‪ ,‬עם כל זה הארץ נתן לבני אדם‪ ,‬אבל‬
‫המקום אשר בחר ה' בו לשכן שמו שם הוא מקום המקדש‪ ,‬שנאמר בו‪:‬‬
‫"והזר הקרב יומת"‪ ,‬ואף על הכהן הגדול ישנה אזהרה חמורה‪ :‬שלא יבוא‬
‫בכל עת אל הקדש‪" ,‬ורק בזאת יבא אהרון אל הקדש וכו'"‪" ,‬וכפר אהרן‬
‫על קרנותיו אחת בשנה"‪.‬‬
‫נמצא שבית המקדש מיוחד אך ורק בלתי לה' לבדו‪ ,‬ולכן כאשר התעורר‬
‫יעקב אבינו וייקץ משנתו‪ ,‬אמר‪" :‬אכן יש ה' במקום הזה"‪ ,‬ושמא תאמר‬
‫ומה החידוש? הלא כבודו מלא עולם‪" ,‬וימלא כבוד ה' את כל הארץ"‪ .‬לכן‬
‫הוסיף‪" :‬מה נורא המקום הזה"‪ ,‬במיוחד‪ ,‬כי‪" :‬אין זה כי אם בית אלקים‬
‫וזה שער השמים"‪ ,‬כי המקום המקודש הזה מיוחד להשם יתברך לבדו‬
‫ואין בלעדיו‪.‬‬
‫(אהל יעקב)‬
‫הרה"ג חיים יוסף דוד בן‬
‫יצחק זרחיה אזולאי זצ"ל‬
‫החיד"א‪ ,‬פוסק ומקובל‬
‫טריוויה משפחתית‬
‫בעריכת‪ :‬ר’ עזרא מרום‬
‫בחן את בקיאותך בפרשת השבוע!‬
‫תשובות‬
‫שאלות‬
‫‪" .1‬ויצא יעקב מבאר שבע"‪ .‬ציין ‪ 2‬סיבות ליציאתו של‬
‫‪ .1‬א‪ .‬לקיים מצוות כיבוד אב שאמר לו לצאת לחפש‬
‫יעקב‪.‬‬
‫אישה‪ .‬ב‪ .‬מפחד עשו שאיים להרגו‪.‬‬
‫חב"ד?‬
‫של‬
‫סיסמתה‬
‫לקוחה‬
‫בפרשתנו‬
‫פסוק‬
‫מאיזה‬
‫‪.2‬‬
‫‪" .2‬ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה"‪.‬‬
‫לוז?‬
‫בשם‬
‫נקראה‬
‫עיר‬
‫איזו‬
‫‪.3‬‬
‫‪ .3‬בית אל‪.‬‬
‫פי‬
‫מעל‬
‫לבדו‬
‫האבן‬
‫את‬
‫שגלל‬
‫יעקב‬
‫על‬
‫מסופר‬
‫בפרשתנו‬
‫‪.4‬‬
‫‪ .4‬משה עם בנות יתרו‪.‬‬
‫דומה?‬
‫מעשה‬
‫מסופר‬
‫בתורה‬
‫עוד‬
‫מי‬
‫על‬
‫הבאר‪.‬‬
‫‪ .5‬עם ישראל יכול להגיע למצבים קיצוניים בהתאם‬
‫‪ .5‬בפרשתנו נמשלו ישראל לעפר ולכוכבים‪.‬‬
‫להתנהגותו‪ :‬או שיעלה מעלה מעלה או שיושפל עד עפר‪.‬‬
‫מה משמעות הדבר?‬
‫‪ .6‬שרה‪.‬‬
‫‪" .6‬ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה"‪.‬‬
‫‪ .7‬מבטא זיהוי ודאי‪.‬‬
‫על מי עוד בתורה נאמר "יפת מראה"?‬
‫‪ .8‬א‪ .‬למנוע מלבן לעבוד עבודה זרה‪.‬‬
‫‪ .7‬מה משמעות הביטוי "ברחל בתך הקטנה"?‬
‫ב‪ .‬כדי שהתרפים לא יגלו את בריחת יעקב‪.‬‬
‫‪ .8‬מדוע גנבה רחל את התרפים? ציין ‪ 2‬סיבות‪.‬‬
‫‪ .9‬א‪ .‬לבן (ל"א‪ ,‬כ"ד)‪ .‬ב‪ .‬אבימלך (כ'‪ ,‬ג')‪.‬‬
‫‪ .9‬אל ‪ 2‬גויים נגלה ה' בחלום הלילה‪ .‬מי הם?‬
‫‪ .10‬מה שמות בניה של א‪ .‬בלהה ב‪ .‬זילפה?‬
‫‪ .10‬א‪ .‬דן ונפתלי‪ .‬ב‪ .‬גד ואשר‪.‬‬
‫‪www.pirsuma.com‬‬
‫הרה"ג יהונתן בן ר' נתן‬
‫נטע אייבשיץ זצ"ל‬
‫מקובל‪ ,‬פוסק ודרשן‬
‫הרה"ג יחיא נחום זצ"ל‬
‫שימש כבוד שוחטים‬
‫בתימן‬
‫הרה"ג משה צבי נריה‬
‫זצ"ל ‪ -‬מייסד מרכז‬
‫ישיבות בני עקיבא‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּכִ י ֹלא יִ ּט ֹש ה’ עַ ּמו ֹ וְ נַחֲ לָ תו ֹ ֹלא ַי ֲעז ֹב‪.‬‬
‫ה’ הו ִֹׁשיעָ ה הַ מֶ לֶ ְך ַי ֲענֵנּו בְ יו ֹם קָ רְ אֵ נּו‪:‬‬
‫ְּכ ֵ ׁשם ֶ ׁשאֲ נִ י רו ֹקֵ ד ְּכנֶגְ ּ ֵדְך וְ אֵ ינִ י יָכו ֹל לִ נְ גו ֹעַ ּ ָבְך‪,‬‬
‫ּ ַכְך ֹלא יּוכְ לּו ּ ָכל או ֹיְ בַ י לִ נְ גו ֹעַ ִּבי לְ רָ עָ ה‪:‬‬
‫ּבָ רּוְך הַ ּבָ א‪ ,‬מֶ לֶ ְך הַ ּ ָמׁשיחַ ‪,‬‬
‫ֶ ׁשהֶ חֱ יָנּו וְ ִק ְּימָ נּו וְ ִה ִּגיעָ נּו לַ ְּזמַ ן הַ זֶה‪:‬‬
‫רּוׁשלָ יִ ם ּכ ֹל יְ מֵ י‬
‫יְ בָ רֶ כְ ָך ה’ ִמ ִּצּיו ֹן ּורְ אֵ ה ּבְ טּוב יְ ָ‬
‫חַ ּיֶיָך‪ּ ,‬ורְ אֵ ה בָ נִ ים לְ בָ נֶיָך ָׁשלו ֹם עַ ל יִ ְׂשרָ אֵ ל‪:‬‬
‫וְ תֵ ן ּ ָבנּו יֵצֶ ר יֵצֶ ר טו ֹב לְ עָ בְ ְּדָך ּ ֶבאֱ מֶ ת‬
‫ּובְ יִ רְ ָאה ּובְ ַאהֲ בָ ה‪:‬‬
‫עדי ואור‬
‫דדון‬
‫ומשפחתם הי"ו‬
‫‪10‬‬
‫שרון‬
‫טייב‬
‫יצחק‬
‫מלול‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫יְ ִהי הַ ח ֹדֶ ׁש הַ ּזֶה‬
‫ּכִ נְ בּוַאת ָאבִ י חוֹזֶה‪,‬‬
‫יִ ָׁשמַ ע ּבְ בַ יִ ת זֶה‬
‫קו ֹל ָׂשׂשו ֹן וְ קו ֹל‬
‫ִׂש ְמחָ ה‪ .‬חָ זָק יְ מַ ּ ֵלא‬
‫ִמ ְׁשאֲ לו ֹתֵ ינּו‪ .‬אַ ִּמיץ‬
‫ַיע ֲֶׂשה ּבַ ּקָ ָ ׁשתֵ נּו‪ .‬וְ הּוא‬
‫יִ ְׁשלַ ח ּבְ מַ ע ֲֵׂשה יָדֵ נּו‪.‬‬
‫ּבְ רָ כָ ה וְ הַ ְצלָ חָ ה‪:‬‬
‫וְ עַ ּ ָתה ּ ָבנִ ים ִש ׂירּו לַ ּ ֶמלֶ ְך ְּב ִתפְ אֶ רֶ ת ְמפו ַֹאר‪.‬‬
‫ַאשרֵ י עֲבָ דָ יו הַ מַ ְש ִמיעִ ים ְּבקו ֹל ִ ׁשבְ חו ֹ‪:‬‬
‫וְ ְ‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫יוסי‬
‫עמר‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אילן וסמדר עמי ומירה‬
‫חמו‬
‫כובשי‬
‫ומשפחתם הי"ו ומשפחתם הי"ו‬
‫משפחת‬
‫סנדוסי‬
‫הי"ו‬
‫ִׁשיר לַ ּמַ עֲלו ֹת אֶ ָּׂשא עֵ ינַי אֶ ל הֶ הָ רִ ים מֵ ַאיִ ן ָיב ֹא עֶ זְ רִ י‪:‬‬
‫עֶ זְ רִ י מֵ עִ ם ה’ ע ֵֹׂשה ָׁשמַ יִ ם וָָארֶ ץ‪ַ :‬אל יִ ּתֵ ן לַ ּמו ֹט רַ גְ לֶ ָך‬
‫יׁשן ׁשו ֹמֵ ר יִ ְׂשרָ אֵ ל‪:‬‬
‫ַאל יָנּום ׁש ְֹמרֶ ָך‪ִ :‬הּנֵה ֹלא יָנּום וְ ֹלא יִ ָ‬
‫ה’ ׁש ְֹמרֶ ָך יְ הוָה ִצּלְ ָך עַ ל יַד יְ ִמינֶָך‪ :‬יו ֹמָ ם הַ ֶּׁשמֶ ׁש ֹלא‬
‫יַּכֶ ּכָ ה וְ יָרֵ חַ ּבַ ּלָ יְ לָ ה‪ :‬ה’ יִ ְׁשמָ רְ ָך ִמּכָ ל רָ ע יִ ְׁשמ ֹר אֶ ת‬
‫אתָך ּובו ֹאֶ ָך מֵ עַ ּתָ ה וְ עַ ד עו ֹלָ ם‪:‬‬
‫נַפְ ֶׁשָך‪ :‬ה’ יִ ְׁשמָ ר צֵ ְ‬
‫אביגיל ומרדכי‬
‫יעקב‬
‫די‪-‬ורולי‬
‫אבנר‬
‫ומשפחתם הי"ו ומשפחתם הי"ו‬
‫להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות‬
‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪8467104 8467104 8467104 8467104‬‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫קבר רבי חלפתא ובניו‬
‫קבר רבי חנניה סגן הכהנים‬
‫לאורם נלך‬
‫ר אל‬
‫סי‬
‫דולי יש‬
‫פורים ומעשיות על ג‬
‫קבר האידרא‬
‫קבר שמעיה ואבטליון‬
‫יסר זַלְ מָ ן מֶ לְ צֵ ר זצ"ל‬
‫הָ רַ ב הגאון ִא ֵ‬
‫קבר האר"י‬
‫קבר חבקוק הנביא‬
‫קבר האלשיך הקדוש‬
‫קבר יונתן בן עוזיאל‬
‫קבר יוסף הצדיק‬
‫‪.7‬‬
‫מערת המכפלה‬
‫‪.8‬‬
‫קבר רחל‬
‫הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל נולד בשנת ה'תר"ל (‪ )1870‬במיר (כיום‬
‫בלארוס)‪ .‬בגיל עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר במיר‪ .‬כשהיה בן‬
‫‪ 14‬התחיל ללמוד בישיבת וולוז'ין‪ .‬לאחר נישואיו הושפע מתנועת‬
‫המוסר‪ .‬בגיל ‪ 24‬התמנה לראש ישיבת סלובודקה‪ .‬לאחר מכן‬
‫בשנת ה'תרס"ג (‪ )1903‬התמנה לרבה של סלוצק ושימש בכהונה זו‬
‫כעשרים שנים‪.‬‬
‫בשנת ה'תרפ"ג (‪ )1923‬נמלט על נפשו לקלצק שבפולין מרדיפות‬
‫המשטר הסובייטי‪ ,‬שאסרוהו מספר פעמים בשל עיסוקו ביהדות‬
‫ובתורה‪ .‬בקלצק שימש כראש ישיבת "עץ חיים"‪ .‬בשנת ה'תרפ"ה‬
‫(‪ )1925‬עלה לארץ ושם נתמנה לראש ישיבת "עץ חיים" עד יום‬
‫מותו‪ .‬עסק בתלמוד‪ ,‬מדרשים‪ ,‬מוסר והלכה‪ .‬השתייך לזרם‬
‫המתנגדים‪ .‬היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה‪ .‬נפטר ב‪-‬י' כסלו‬
‫ה'תש"ד (‪ .)1954‬חי כ‪ 84 -‬שנים‪ .‬ציונו בהר המנוחות‪.‬‬
‫אביו‪ :‬ר' ברוך פרץ‪ .‬אשתו‪ :‬בילא הינדא‪.‬‬
‫רבותיו‪ :‬ר' נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין)‪,‬‬
‫ר' נתן צבי פינקל (הסבא מסלובודקה)‪ ,‬ר' חיים‬
‫סולבייצ'יק ור' יום טוב ליפמאן‪.‬‬
‫מתלמידיו‪ :‬בנו‪ ,‬ר' צבי יהודה מלצר (רבה של‬
‫רחובות ומייסד "ישיבת הדרום")‪ .‬בנו‪ ,‬ר' פייבל‬
‫מלצר (מחבר פירוש למספר ספרים בסדרת 'דעת‬
‫מקרא')‪ .‬ר' אלעזר מנחם מן שך (ר"י פונוביז'‬
‫ומנהיג הליטאים בא"י)‪ .‬ר' שלמה זלמן אוירבך‬
‫(ר"י קול התורה)‪ .‬ר' חיים יעקב גולדוויכט‪ .‬ר'‬
‫יוסף אליהו הנקין (המנהיג הרוחני של יהדות‬
‫ארה"ב‪ ,‬וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה")‪ .‬ר'‬
‫אהרון קוטלר (ר"י קלצק‪-‬ליקווד ארה"ב)‪ .‬ר' יצחק‬
‫בם מנחם (אב"ד פתח‪-‬תקווה ודיין בב"ד)‪ .‬ר' שלמה‬
‫גורן (רב ראשי לא"י)‪ .‬ר' יהודה מיטל (ר"י הר עציון)‪.‬‬
‫ר' אברהם זלזניק (ר"י עץ חיים)‪ .‬ר' שמעון זלזניק (ר"מ‬
‫בישיבת שעלבים)‪.‬‬
‫ילדיו‪ :‬ר' צבי יהודה‪ ,‬ר' פייבל מלצר‪ .‬בתו (אשתו של ר' אהרן‬
‫קוטלר)‪ .‬ספריו‪• :‬אבן האזל ‪ -‬פירוש על הרמב"ם והגהות חידושי‬
‫הרמב"ן על התלמוד בבלי (‪ 7‬כרכים)‪.‬‬
‫למול רבה הגאון הצעיר של סלוצק‪ ,‬רבי איסר זלמן מלצר‪ ,‬ישב זקן‬
‫נשוא פנים‪ .‬עיניו הסומות בוהות באוויר‪ ,‬וידיו לפתו באהבה חבילת‬
‫דפים‪ .‬הושיט הזקן את החיבורים שבידיו אל ר' איסר‪ ,‬והרב החל‬
‫מעיין בחידושי התורה בריכוז רב‪" .‬ראה"‪ ,‬אמר הזקן והצביע על‬
‫חבילת הדפים‪" ,‬זהו החידוש האחרון בחיי‪ .‬אוי!!!"‪ ,‬נאנח הזקן‪,‬‬
‫"אם תאזין לסיפורי‪ ,‬תבין את פשר דבריי ותדע‪ ,‬כי אמת אמרתי‪.‬‬
‫לפני זמן מה ניטל ממני מאור עיניי‪ .‬פניתי לרופא מומחה‪ ,‬והלה‬
‫לאחר שבדק את עיניי ביסודיות‪ ,‬אמר בתדהמה‪' :‬בכך שאינך רואה‬
‫כעת‪ ,‬אין כל פלא‪ .‬אולם נבצר מבינתי‪ ,‬כיצד ראית עד עתה‪ ,‬שכן‬
‫לפי הבדיקות שערכתי לך‪ ,‬היית צריך להיות עיוור לחלוטין כבר‬
‫לפני עשר שנים!'‪.‬‬
‫כאשר שמעתי את דבריו של רופא העיניים‪ ,‬הבנתי את סוד מאור‬
‫עיניי‪" .‬עד עתה ראיתי בזכות התורה"‪ ,‬אמרתי לרופא‪" ,‬שכן למרות‬
‫גילי המופלג וחולשתי הרבה יגעתי בתורה‪ ,‬עיינתי בספרי ראשונים‬
‫ואחרונים‪ ,‬הקשיתי קושיות ותירצתי תירוצים‪ ,‬חידשתי חידושי‬
‫תורה והעליתים על הכתב‪ .‬אולם בימים האחרונים חשבתי בליבי‪:‬‬
‫זקנתי ושבתי‪ ,‬וכוחותיי כבר אינם עימי‪ ,‬מדוע אמשיך ולהתייגע‬
‫בחידוש חידושים‪ ,‬בכתיבה ובעיון?‬
‫הן יודע אני בעל פה משניות וגמרא‪ .‬אקיים בהם מצוות תלמוד‬
‫תורה‪ .‬אחזור עליהם בניחותא ולא אתאמץ למעלה מכוחותיי"‪.‬‬
‫"אדוני הדוקטור"‪ ,‬סיפרתי לרופא‪" ,‬מאז קיבלתי החלטה זו בלבי‪-‬‬
‫עזבני מאור עיניי! רואה אני‪ ,‬שכל זמן שעמלתי בתורה בעיניי‪,‬‬
‫שמר הקב"ה על מאור עיניי למרות מצבן הבריאותי החמור‪ .‬אולם‪,‬‬
‫משהחלטתי להפסיק להשתמש בעיניי ללימוד תורה‪ -‬לא הייתי‬
‫ראוי עוד לנס זה"‪" .‬אכן‪ ,‬רבה של סלוצק"‪ ,‬סיים הזקן את סיפורו‬
‫המופלא‪" ,‬זהו חידושי האחרון"‪.‬‬
‫מעשה באחד מן המלמדים בישיבת "עץ חיים"‪ ,‬שהביא קבוצת‬
‫נערים כבני שלוש עשרה לביתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר‬
‫זצ"ל שיבחנם‪ .‬שאלם הרב לפירוש דברי ה"תוספות"‪ ,‬ואחד‬
‫התלמידים קפץ והשיב תשובה שגויה‪ .‬האיר לו הרב‬
‫מלצר פנים ואמר‪" :‬נפלא‪ ,‬ודאי לכך כוונתך"‪ ,‬והתחיל‬
‫להסביר את ה"תוספות" לאשורו‪ .‬התערב הנער‬
‫ואמר‪" :‬לא‪ ,‬רבי‪ ,‬לא לכך התכוונתי"‪ ,‬והתחיל‬
‫להרצות את פירושו השגוי‪ .‬אמר לו הרב‪" :‬אני‬
‫מבין ודאי! הבה נראה"‪ ,‬ופתח בהרצאת דברי‬
‫הגמרא בנועם‪ ,‬עבר לקושיית ה"תוספות"‪,‬‬
‫והתחיל לבאר את תירוצם‪ ,‬אך הנער בשלו‪,‬‬
‫לדעתו אין הרב מבין‪ ,‬הרי הוא הסביר בבירור‬
‫הסבר אחר‪ ...‬הנערים גיחכו‪ ,‬המלמד נסער‪ ,‬אך‬
‫הרב מלצר דן שוב ושוב עם הנער באורך רוח‪,‬‬
‫במשך כעשר דקות‪ .‬מסביר בבהירות‪ ,‬ושואל‬
‫"ודאי לכך נתכוונת?" והנער מתעקש‪" :‬לא ולא!"‪.‬‬
‫כאשר ההתנצחות עברה כל גבול‪ ,‬קם הרב והתנצל‪:‬‬
‫"סלח לי‪ ,‬עליי לצאת רגע"‪ .‬קם ויצא‪ ,‬וסגר את הדלת‬
‫אחריו‪ .‬המלמד הסתקרן‪ ,‬לאן יוצא הגאון? פתח בלאט את‬
‫הדלת והציץ החוצה‪ .‬הוא ראה את הגאון פוסע במסדרון הלוך‬
‫ושוב ואומר לעצמו‪" :‬כשהתורה ציותה על כבוד הבריות‪ ,‬התכוונה‬
‫גם לילדים! כבוד הבריות‪ ,‬כולל גם את הילדים!"‪ .‬לאחר דקות‬
‫ארוכות שב לחדר ברעננות מחודשת‪ ,‬ישב במקומו ופנה אל הנער‬
‫במאור פנים‪" :‬ועתה‪ ,‬אמור נא לי בבקשה כיצד אתה מסביר את‬
‫דברי ה"תוספות"‪.‬‬
‫מעשה נוסף באחד מבני הישיבה שראה את הגאון רבי איסר זלמן‬
‫מסתובב שקוע במחשבות סביב ביתו‪ ,‬הוא ניגש אליו ושאל‪" :‬אולי‬
‫אפשר לעזור לראש הישיבה?"‪ ,‬ענה לו רבינו‪" :‬לא‪ ,‬תודה"‪ .‬אולם‬
‫הלה רואה את רבינו שוב מסתובב אנה ואנה‪ ,‬ניגש אליו בשנית‬
‫והתנצל‪" :‬אני מוכן לסייע אם רק אוכל בעזרת השם לעשות מה‬
‫שראש הישיבה זקוק‪ ,‬ומדוע כבודו מסרב?"‪.‬‬
‫ענה לו רבינו‪" :‬אינני זקוק לדבר‪ ,‬אבאר לך מדוע אני מסתובב סביב‬
‫הבית ואיני נכנס‪ .‬כאשר עליתי הביתה שמעתי את המנקה שוטפת‬
‫עכשיו את הבית והיא עניה וגלמודה ובשעת עבודתה היא שרה‬
‫שירים והיא יודעת‪ ,‬שכשאני נכנס לבית איני רוצה לשמוע קול זמר‬
‫של אשה‪ ,‬אז היא מפסקת מלשיר‪ ,‬אם כן למה לי לקחת ממנה את‬
‫תענוג השירה? תגמור את עבודתה‪ ,‬ובינתיים אמתין כאן עד סיום‬
‫עבודתה‪ ,‬לאחר מכן אעלה הביתה"!!!‬
‫קבר רבי שלמה אלקבץ‬
‫קבר האמהות‬
‫קבר רבי עקיבא‬
‫קבר רבי משה קורדובירו‬
‫קבר רבי שמעון בר יוחאי‬
‫קבר רבי יוסף קארו‬
‫קבר רבי יוסי הגלילי‬
‫יקיָ א‬
‫ילּולא ְד ַצ ִד ַ‬
‫ִה ָ‬
‫יום שבת ‪ -‬ו' כסלו‬
‫קבר רבי אבא חלפתא‬
‫‪ #‬רבי יחזקאל‬
‫משה הלוי ראב"ד‬
‫בבל‬
‫‪ #‬רבי שלמה עבו‬
‫מערבי‬
‫‪ #‬המשכנות יעקב‬
‫יום ראשון ‪-‬ז' כסלו‬
‫‪ #‬ר' שלמה בנימין‬
‫אשלג (הסולם)‬
‫יום שני ‪ -‬ח' כסלו‬
‫‪ #‬ר' אברהם הכהן‬
‫יצחקי מגדולי רבני‬
‫ודייני תוניס‬
‫‪ #‬רבי דוד אשכנזי‬
‫מחכמי ארם צובא‬
‫‪ #‬ר' חלפון לבטון‬
‫יום שלישי ‪-‬ט' כסלו‬
‫‪ #‬רבי נתן סאלם‬
‫מחו"ר ישיבת פורת‬
‫יוסף ירושלים‬
‫‪ #‬ר' דובער‬
‫מלובביץ‬
‫יום רביעי ‪ -‬י' כסלו‬
‫‪ #‬ר' איסר זלמן‬
‫מלצר‬
‫‪ #‬רבי רפאל‬
‫דאבוש ראב"ד‬
‫בטריפולי‬
‫‪ #‬רבי אברהם‬
‫רוזאניס אחיו של‬
‫המשנה למלך‬
‫יום חמישי ‪ -‬י"א כסלו‬
‫‪ #‬רבי משה ב"ר‬
‫יצחק הררי דיין‬
‫בארם צובא‬
‫‪ #‬ר' יצחק ענתבי‬
‫יום שישי ‪-‬י"ב כסלו‬
‫‪ #‬ר' שלמה בן‬
‫יחיאל (המהרש"ל)‬
‫קבר רבי בנאה האמורא‬
‫קבר אביי‬
‫קבר בניהו בן יהוידע‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּכְ ֶשהַ ּנְ ָשמָ ה ְמ ִאירָ ה‪ ,‬גַם ָשמַ יִ ם‬
‫יקים או ֹר נָעִ ים‪:‬‬
‫עו ֹטֵ י עֲרָ פֶ ל ְמפִ ִ‬
‫ִׁש ְפכִ י כַ ּ ַמיִ ם לִ ּבֵ ְך‪ ,‬נ ֹכַ ח ּפְ נֵי ה’‪:‬‬
‫ְּתהֵ א הַ ָּׁשעָ ה הַ ּזאת ְׁשעַ ת רַ חֲ ִמים‬
‫וְ עֵ ת רָ צו ֹן ִמּלְ פָ נֶיָך‪:‬‬
‫וַאֲ נ ְַחנּו ֹלא נֵדַ ע מַ ה ַּנע ֲֶׂשה‪ּ .‬כִ י עָ לֶ יָך עֵ ינֵינּו‪:‬‬
‫זְ כ ֹר רַ חֲ מֶ יָך ה’ וַחֲ סָ דֶ יָך‪ּ .‬כִ י מֵ עו ֹלָ ם הֵ ּ ָמה‪:‬‬
‫רּוׁשלַ יִ ם‬
‫רַ חֶ ם נָא ה’ אֱ ֹלקֵ ינּו עַ ל יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל יְ ָ‬
‫עִ ירֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל ִצּיו ֹן ִמ ְׁשּכַ ן ּכְ בו ֹדֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל מַ לְ כּות ּבֵ ית ּ ָדוִ ד‬
‫ְמ ִ ׁשיחֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל הַ ּ ַביִ ת הַ ּגָדו ֹל וְ הַ ּקָ דו ֹׁש‪:‬‬
‫ִּפיהָ ‪ָ ּ ,‬פ ְתחָ ה בְ חָ כְ מָ ה‪ ,‬וְ תו ֹרַ ת חֶ סֶ ד‪ ,‬עַ ל‪-‬לְ ׁשוֹנָּה‪.‬‬
‫צו ֹפִ ּ ָיה‪ ,‬הֲ לִ יכו ֹת ּבֵ יתָ ּה‪ ,‬וְ לֶ חֶ ם עַ ְצלּות‪ֹ ,‬לא ת ֹאכֵ ל‪.‬‬
‫קָ מּו בָ נֶיהָ ‪ ,‬וַיְ אַ ְּׁשרּוהָ ‪ּ ,‬בַ עְ לָ ּה‪ ,‬וַיְ הַ לְ לָ ּה‪.‬‬
‫רַ ּבו ֹת ּ ָבנו ֹת‪ ,‬עָ ׂשּו חָ יִ ל‪ ,‬וְ אַ ְּת‪ ,‬עָ לִ ית עַ ל‪ּ-‬כ ּ ָֻלנָה‪:‬‬
‫ּבִ לְ בָ בִ י ִמ ְש ּ ָכן אֶ בְ נֶה לַ הֲ דַ ר ּכְ בו ֹדו ֹ‪ּ .‬ובַ ִּמ ְש ּ ָכן ִמזְ ּבֵ חַ‬
‫ָאש ׂים לְ קַ רְ נֵי הו ֹדו ֹ‪.‬‬
‫ִ‬
‫ּולְ נֵר ּתָ ִמיד אֶ ּקַ ח לִ י אֶ ת אֵ ש הָ עֲקֵ דָ ה‪ּ ,‬ולְ קָ רְ ּבָ ן‬
‫ַאקרִ יב לו ֹ אֶ ת נַפְ ִשי הַ ְּי ִחידָ ה‪:‬‬
‫ְ‬
‫רּוׁש ִ ָלם ִּת ְׁשּכַ ח יְ ִמינִ י‪:‬‬
‫ִאם אֶ ְׁשּכָ חֵ ְך יְ ָ‬
‫ִּתדְ ּבַ ק לְ ׁשו ֹנִ י לְ ִחּכִ י‪ִ ,‬אם ֹלא אֶ זְ ּכְ רֵ כִ י‪,‬‬
‫רּוׁש ִ ַלם עַ ל ר ֹאׁש ִׂש ְמחָ ִתי‪:‬‬
‫ִאם ֹלא ַאעֲלֶ ה אֶ ת יְ ָ‬
‫ּכְ אַ ּיָל‪ּ ,‬תַ ֲער ֹג עַ ל אֲ פִ יקֵ י‬
‫מָ יִ ם‪ֵ ּ ,‬כן נַפְ ִ ׁשי תַ ֲער ֹג‬
‫ֹלקים‪.‬‬
‫אֵ לֶ יָך אֱ ִ‬
‫אֹלקים‬
‫צָ ְמָאה נַפְ ִׁשי‪ ,‬לֵ ִ‬
‫לְ אֵ ‪-‬ל חָ י‪:‬‬
‫מָ תַ י ָאבו ֹא‪ ,‬וְ אֵ רָ אֶ ה‪ּ ,‬פְ נֵי‬
‫ֹלקים‪:‬‬
‫אֱ ִ‬
‫לרפואת‬
‫שרה בת‬
‫ניסים‬
‫הי"ו‬
‫רננה בת‬
‫אבישי‬
‫הי"ו‬
‫אל חי בן‬
‫דניאל‬
‫ורדה בת סווירה בת מישל דוד כוכבה בת‬
‫והודיה הודיה דוד‬
‫בן אנדריי בלה ממן‬
‫נוארה‬
‫זיוה‬
‫הי"ו‬
‫עורקבי הי"ו‬
‫הי"ו‬
‫מלכה הי"ו‬
‫הי"ו‬
‫הי"ו‬
‫נירה‬
‫צדוק‬
‫הי"ו‬
‫משה בן‬
‫כוכבה‬
‫ממן הי"ו‬
‫הקב"ה ירפאם רפואה שלמה במהרה‪ ,‬אל נא רפא נא להם‪ ,‬שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‪.‬‬
‫סימי בת להקדשות להקדשות‬
‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫עישה אלון‬
‫‪8467104 8467104‬‬
‫הי"ו‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫לפחות‬
‫‪9‬‬
‫‪63‬‬
‫דק’ ביום‬
‫סדר לימוד‬
‫קבעת‬
‫עיתים לתורה?‬
‫המשך הלכות קריאת שמע‬
‫יום ראשון ‪ /‬ז' כסלו‬
‫יום שני ‪ /‬ח' כסלו‬
‫יום שלישי ‪ /‬ט' כסלו‬
‫והדרת פני זקן‬
‫הקורא קריאת שמע וברכותיה‪ ,‬ונכנס תלמיד‬
‫חכם או זקן מגיל שבעים שנה‪ ,‬בתוך ארבע‬
‫אמותיו [‪ 2‬מטר]‪ ,‬או שראה את אביו או גדול‬
‫הדור או רבו המובהק [שרוב ההלכות למעשה‬
‫למד ממנו] נכנס אפילו ממרחק גדול‪ ,‬חייב‬
‫לעמוד לו מלוא קומתו‪( .‬ד ריח)‬
‫טעה בקריאה‬
‫היה קורא והסיח דעתו‪ ,‬ופתאום מצא עצמו‬
‫ב'וכתבתם'‪ ,‬ואינו יודע אם הגיע ל'וכתבתם'‬
‫שבפרשה ראשונה או ל'וכתבתם' שבפרשה‬
‫שניה‪ ,‬יכול לברר הדבר על פי הציבור‪ ,‬שאם‬
‫הציבור נמצאים ב'וכתבתם' הראשון‪ ,‬חוזר‬
‫לראשון‪ ,‬ואם בשני‪ ,‬ממשיך מהשני והלאה‪ .‬אבל‬
‫אם התפלל ביחיד‪ ,‬חוזר ל'וכתבתם' הראשון‪.‬‬
‫ובכל אופן‪ ,‬אם המשיכה לשונו לומר 'למען‬
‫ירבו ימיכם'‪ ,‬ממשיך משם‪( .‬סימן סד סעיף ד‪.‬‬
‫ד תקעא)‬
‫זמן קריאת שמע וברכותיה‬
‫מצוה מן המובחר לקרוא קריאת שמע מעט‬
‫קודם הנץ החמה‪ ,‬ולהתחיל תפילת העמידה‬
‫בהנץ החמה‪ .‬ואולם‪ ,‬גם אם אינו מתפלל עתה‪,‬‬
‫והיה ער באותה שעה [שעסק בתורה או עבד‬
‫משמרת לילה]‪ ,‬נכון שיקרא פרשה ראשונה‬
‫מקריאת שמע‪( .‬ד תכד)‬
‫שלום עליכם‬
‫הקורא קריאת שמע [חוץ מפסוק ראשון] ונכנסו‬
‫אביו או רבו שחייב במוראם [שנאמר‪" :‬איש‬
‫אמו ואביו תיראו"‪ ,‬ואמרו חז"ל‪" :‬מורא רבך‬
‫כמורא שמים"]‪ ,‬אף על פי שמן הדין היה צריך‬
‫להקדים לומר להם 'שלום'‪ ,‬מכל מקום מאחר‬
‫והיום לא מקפידים באמירת 'שלום' בעת‬
‫התפילה‪ ,‬לא יפסיק‪ ,‬ודי שיגביה את קולו מעט‪,‬‬
‫כדי שיבינו שהוא בקריאת שמע‪ .‬ואולם אם‬
‫אביו לא יבין רמז זה‪ ,‬יקדים לומר לו 'שלום'‪.‬‬
‫(ד תקפו)‬
‫הפסק בקריאה‬
‫אם שהה או דיבר בקריאת שמע‪ ,‬לבני ספרד ‪-‬‬
‫ממשיך ממקום שפסק‪ .‬אבל לבני אשכנז ‪ -‬הדבר‬
‫תלוי‪ :‬אם עבר זמן מועט ‪ -‬ממשיך ממקום‬
‫שפסק‪ .‬אך אם עבר זמן שיכול היה לקרוא את‬
‫כל קריאת שמע [כל אחד לפי קצב קריאתו] ‪-‬‬
‫אם ההפסק היה מחמת אונס‪ ,‬שלא היה ראוי‬
‫לקרוא‪ ,‬כגון ששהה בבית הכסא או שהמקום‬
‫לא היה נקי והוצרך לשהות עד שינקו את‬
‫המקום ‪ -‬חוזר לתחילת קריאת שמע‪ .‬אבל אם‬
‫היה האונס מסיבה אחרת‪ ,‬כגון שהטרידו אותו‬
‫מלקרוא‪ ,‬אך הוא מצד עצמו היה ראוי לקרוא‪,‬‬
‫או שהפסיק מרצון ללא אונס ‪ -‬ימשיך ממקום‬
‫שפסק‪ ,‬שכיון שבעצמו יכול היה לקרוא‪ ,‬אין זה‬
‫הפסק‪( .‬סימן סה ס"א ומשנ"ב‪ .‬ה"ב ד שפא)‬
‫אופן הקריאה‬
‫רשאי לקרוא קריאת שמע בין כשהוא עומד‬
‫או יושב או הולך‪ .‬והקורא בעודו הולך‪ ,‬יעמוד‬
‫בפסוק ראשון‪ ,‬ולאחר מכן רשאי ללכת‪ .‬ובמקום‬
‫צורך‪ ,‬רשאי לקרוא כשהוא שוכב על צידו‪ .‬ואם‬
‫היה אדם שמן ואינו יכול להתהפך על צידו‪ ,‬או‬
‫שהוא חולה‪ ,‬יטה מעט לצידו ויקרא‪ .‬ובכל אופן‬
‫לא יקרא ּפְ רַ ְקדָ ן‪ ,‬דהיינו כששוכב על גבו ופניו‬
‫כלפי מעלה‪ ,‬או ששוכב על פניו וגבו כלפי מעלה‪.‬‬
‫(סימן סג סעיפים א‪ ,‬ג)‬
‫"זריזים מקדימים למצוות"‪ ,‬על כן יש להשתדל‬
‫לקרוא קריאת שמע ולהתפלל מוקדם ככל‬
‫האפשר‪( .‬ד תכח)‬
‫סוף זמן קריאת שמע ‪ -‬קריאת שמע נמשך זמנה‬
‫עד סוף השעה השלישית מתחילת היום‪ .‬ונכון‬
‫לחשב שעות אלו מעמוד השחר‪ ,‬אך במקום‬
‫צורך רשאי לכתחילה לחושבן מהזריחה (כן‬
‫הורה מרן הראשון לציון זצוק"ל)‪ .‬ויש לדעת כי‬
‫שעות אלו‪ ,‬אין זו שעה של ‪ 60‬דקות אלא "שעות‬
‫זמניות" שמשתנות בקיץ ובחורף‪( .‬ד תכט)‬
‫עברו שלוש שעות ולא קרא קריאת שמע‪ ,‬הרי‬
‫זה ביטל מצות עשה מהתורה‪ ,‬אלא שבכל זאת‬
‫יקרא קריאת שמע‪ ,‬כדי שיקבל עליו עול מלכות‬
‫שמים‪ ,‬ושכרו כאדם הקורא פסוקים בתורה‬
‫ולא כמקיים מצות קריאת שמע‪( .‬ד תמ)‬
‫הלכה יומית בנושא 'שמירת הלשון'‬
‫מתוך ספרו של ה'חפץ חיים' זצוק"ל‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל ג‪ ,‬סעיף ו‬
‫ודע‪ ,‬שאפילו לא בא על ידי הסיפור לשון‬
‫הרע שום רעה לאיש ההוא‪ ,‬כגון שלא קבלו‬
‫השומעים את דבריו‪ ,‬בכל זאת נחשב לשון הרע‬
‫וצריך כפרה‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬אפילו אם הוא משער‬
‫מלכתחילה שלא תבוא רעה למסופר מסיפורו‪,‬‬
‫בכל זאת אסור לו לספר בגנותו‪.‬‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל ג‪ ,‬סעיף ה‬
‫יש עוד ענייני סיפור לשון הרע דרך רמאות‪ .‬כגון‬
‫שמספרים סיפור לפי תומם על חבריהם‪ ,‬כאילו‬
‫שאינם יודעים שהסיפור כולל בתוכו גנאי‪.‬‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל ג'‪ ,‬הלכה ז'‬
‫ודע עוד כלל גדול ועיקר בעניינים אלו של לדון‬
‫לכף זכות‪ .‬אם הוא רואה אדם שדיבר או עשה‬
‫מעשה בין אם הוא דבר שבין אדם למקום‪ ,‬בין‬
‫אם דבר שבין אדם לחברו‪ ,‬ואפשר לדון לכף‬
‫חובה ולכף זכות‪ .‬אם האיש ההוא ירא אלוהים‪,‬‬
‫חייבים לדון אותו לכף זכות‪ ,‬אפילו אם מצד‬
‫הדעת הדבר יותר קרוב לכף חובה‪.‬‬
‫יום האזכרה – הנצחת יקירים‬
‫"יש להרבות בלימוד התורה‪ ,‬ובנתינת צדקה‪ ,‬כפי יכולתו‪ ,‬בכל שנה ביום פטירת אביו ואמו‪ ,‬הנקרא ''יארצייט''‪ ,‬ובלילה שלפניו"‪( .‬ילקו''י אבלות)‬
‫יום השנה לפטירת הוריכם‬
‫או יקירכם מתקרב?‬
‫זוהי חובתכם לעשות ולהחזיר‬
‫להם טובה ונחת!‬
‫הנציחו את יקירכם‬
‫בעלון שכולו לשם שמיים‪,‬‬
‫"זוהי תועלת וזכות עצומה בשבילם"‬
‫ובכך תזכו אותם ביותר מ‪2,500 -‬‬
‫משפחות שלומדות תורה לעילוי נשמתם‬
‫מידי שבוע‪.‬‬
‫יום ראשון ‪ -‬ז' כסלו‬
‫יום שבת ‪ -‬ו' כסלו‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫יום שני ‪-‬ח' כסלו‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫מערכת 'משכן שילה' עורכת טבלה עם‬
‫תאריכי האזכרה של יקירכם‪ ,‬ובשבת‬
‫האזכרה תנציח בע"ה את יקירכם‪.‬‬
‫להעברת שמות ותאריכים ניתן ליצור‬
‫קשר למספר ‪057-759-35-99‬‬
‫נא להעביר שמות לפחות שבועיים לפני‪.‬‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫"יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל" (ישעיהו כ"ו‪ ,‬י"ט)‪.‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫כוכבה‬
‫חיים אידל חביב בן‬
‫בן אסתר מסעודה בן הרוש בת‬
‫לולו ז"ל סתה ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫‪12‬‬
‫מקסים פנחס אברהם שלום בן‬
‫ביטון בן ז"ל בן מסעודה פרחה‬
‫שתחי'‬
‫ומסעוד ז"ל‬
‫פיבי ז"ל‬
‫שלמה בן ריינה בת‬
‫חיים בן דוד שלום משה בן‬
‫שמעון‬
‫אזולאי בן זוהרה ממן בן זהרה חנה אלימלך עישה דדון מזל דדון‬
‫ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫ממן ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫דונה ז"ל‬
‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫אהובה שכן‬
‫טוב ז"ל בת‬
‫מזל שתחי'‬
‫לשבוע פרשת‬
‫וישלח‬
‫'הלכה יומית'‬
‫הלכות קריאת שמע‬
‫יום רביעי ‪ /‬י' כסלו‬
‫יום חמישי ‪ /‬י"א כסלו‬
‫יום שישי ‪ /‬י"ב כסלו‬
‫סוף זמן ברכות קריאת שמע ‪ -‬עד ‪ 4‬שעות‬
‫מתחילת היום‪ .‬ואם עברו ‪ 4‬שעות זמניות‬
‫מהזריחה [בקיץ בערך בשעה ‪ ,10:15‬בחורף‬
‫בערך בשעה ‪ ,]9:50‬לא יברך עוד‪ ,‬כי לדעת‬
‫רבים מהגאונים‪ ,‬הראשונים‪ ,‬האחרונים ומרן‬
‫השולחן ערוך‪ ,‬ברכותיו לבטלה‪( .‬ד תנא)‬
‫חינוך לקטנים‬
‫ראוי ונכון לחנך את הקטנים למצות קריאת‬
‫שמע בבוקר ובערב‪( .‬סימן ע ס"ב) וכבר‬
‫כשמתחיל הבן לדבר‪ ,‬צריך אביו ללמדו‬
‫פסוקים‪ּ" :‬תו ֹרָ ה ִצּוָה לָ נּו מ ֶֹׁשה‪ ,‬מו ֹרָ ָׁשה ְק ִהּלַ ת‬
‫ו"ׁשמַ ע יִ ְׂשרָ אֵ ל‪ ,‬ה' אֱ ֹלהֵ ינּו‪ ,‬ה' אֶ חָ ד"‪.‬‬
‫ַי ֲעק ֹב"‪ְ ,‬‬
‫(רמב"ם הלכות ת"ת פ"א ה"ו‪ ,‬שו"ע יו"ד סימן‬
‫רמה ס"ה)‬
‫לסמוך גאולה לתפלה‬
‫אחר שסיים ברכת 'גאל ישראל'‪ ,‬יתחיל מיד‬
‫בתפילת העמידה‪ ,‬ולא יפסיק כלל אפילו‬
‫בשתיקה‪ ,‬כדי שיסמוך גאולה ['גאל ישראל']‬
‫לתפילה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם ממתינים לציבור שיתחילו‬
‫את העמידה יחד‪ ,‬יש להמתין קודם שיאמרו‬
‫"שירה חדשה"‪ ,‬ולא אחר שחתמו 'גאל ישראל'‪.‬‬
‫(עיין סימן סו ס"ט‪ .‬ו כ)‬
‫עורו ישנים משנתכם‬
‫יש להקפיד מאוד בפרט בימי הנופש‪ ,‬שישנם‬
‫קמים מאוחר ומבטלים מצות עשה מן התורה‬
‫של קריאת שמע‪ .‬צא וראה מה שאמר התנא‬
‫הגדול רבי אליעזר בן הורקנוס בצוואתו לבנו‬
‫(אות ו)‪" :‬בנִ י‪ ,‬הוי קל כצבי‪ ,‬ואל תהא עצל‬
‫לקרוא קריאת שמע בעונתה‪ ,‬כי הזריזים‬
‫מקדימים למצוות‪ .‬וכל הקורא קריאת שמע‬
‫בעונתה‪ ,‬נותן כבוד לבוראו"‪( .‬אוצר המדרשים)‬
‫אבא שנרדם‪ ,‬ואם לא יעירוהו עתה‪ ,‬ימשיך‬
‫לישון ויעבור זמן קריאת שמע או ברכותיה‪,‬‬
‫עדיף שיעירהו בנו על ידי אדם אחר‪ ,‬אך אם‬
‫אינו מוצא אחר‪ ,‬רשאי הבן בעצמו להעיר את‬
‫אביו‪.‬‬
‫נשים‬
‫אין הנשים חייבות בקריאת שמע‪ ,‬כיון שהיא‬
‫מצות עשה שזמנה קבוע שהנשים פטורות‪,‬‬
‫כציצית‪ ,‬תפילין‪ ,‬ישיבה בסוכה‪ ,‬נטילת לולב‬
‫וכיוצא‪ .‬ואמנם‪ ,‬טוב שיקראו לפחות פסוק‬
‫"שמע ישראל"‪ ,‬כדי שיקבלו על עצמן עול‬
‫מלכות שמים‪( .‬סימן ע ס"א)‬
‫שומע את הציבור‬
‫הנכנס לבית הכנסת ורואה שהציבור קוראים‬
‫'שמע ישראל'‪ ,‬טוב שיקרא עמהם‪ ,‬ויקבל שכר‬
‫כקורא בתורה‪ .‬ואולם מן הדין אינו חייב לקרוא‬
‫אלא פסוק ראשון‪ ,‬כדי שיקבל עול מלכות שמים‬
‫עמהם‪( .‬סימן סה סעיפים ב‪ ,‬ג)‬
‫הנמצא לקראת סוף ברכת 'גאל ישראל'‪ ,‬ורואה‬
‫שהחזן תיכף מגיע לקדיש או קדושה‪ ,‬ימתין שם‬
‫כדי לענות‪ .‬ואולם אם סיים גאל ישראל ובדיוק‬
‫שמע קדיש או קדושה‪ ,‬בימי החול לא יענה‪,‬‬
‫אבל בשבת ויום טוב יענה‪( .‬טור ובית יוסף סימן‬
‫קיא‪ .‬ו כג)‬
‫'גאל ישראל'‬
‫אף למנהג בני אשכנז שעונים 'אמן' אחר ברכות‬
‫'יוצר אור' ו'אהבת עולם'‪ ,‬מכל מקום אין לענות‬
‫אחר ברכת 'גאל ישראל'‪ ,‬כדי שלא להפסיק בין‬
‫גאולה לתפילה‪ .‬ועצה טובה‪ ,‬שיסיים בשווה את‬
‫הברכה יחד עם השליח צבור‪ ,‬או שיתחיל 'ה'‬
‫שפתי תפתח' מעט קודם החזן‪ ,‬או שיאריך מעט‬
‫בברכה‪ ,‬שאז לא יתחייב באמן‪.‬‬
‫הלכה יומית בנושא 'שמירת הלשון'‬
‫מתוך ספרו של ה'חפץ חיים' זצוק"ל‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל ג'‪ ,‬הלכה ח'‬
‫ואפילו במקום שכף החובה מכריעה יותר‪,‬‬
‫שמצד הדין אין איסור כל כך אם יכריעהו לכף‬
‫חובה‪ ,‬היינו לענין שיוסכם בעיני עצמו עליו‬
‫שעשה שלא כדין‪ .‬אבל אין למהר לילך ולבזותו‬
‫אצל אחרים‪.‬‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל ג'‪ ,‬הלכה ז' ‪ -‬המשך‬
‫ואם הוא אדם בינוני שלפעמים נזהר מן החטא‬
‫ולפעמים נכשל בו‪ ,‬אם הספק שקול ‪ -‬מצוה לדון‬
‫לכף זכות‪ .‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל‪ :‬הדן את חברו‬
‫לכף זכות‪ ,‬המקום ידינהו לכף זכות‪ ,‬והוא נכנס‬
‫בכלל מאמרו יתברך "בצדק תשפוט עמיתך"‪.‬‬
‫ואפילו אם הדבר נוטה יותר לכף חובה‪ ,‬נכון מאוד‬
‫שיהיה הדבר אצלו כמו ספק ולא יכריע לכף חובה‪.‬‬
‫ובמקום שיותר נוטה לכף זכות‪ ,‬ודן אותו לכף‬
‫חובה‪ ,‬ועבור זה הלך וגינהו‪ ,‬מלבד שעבר על "בצדק‬
‫תשפוט עמיתך"‪ ,‬עוד עבר בזה על סיפור לשון הרע‪.‬‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל ד'‪ ,‬סעיף א'‬
‫אסור לספר על חברו אפילו שלא בפניו דבר‬
‫שיתבזה בכך‪ .‬ואפילו אם ראה אותו מתנהג‬
‫שלא כדין בדבר שבין אדם למקום‪ ,‬גם כן אסור‬
‫לגנותו בזה‪ .‬למרות שבעצם חברו שרוצה לספר‬
‫עליו התנהג לא כראוי כלפי שמיים‪.‬‬
‫יום האזכרה – הנצחת יקירים‬
‫"יש להרבות בלימוד התורה‪ ,‬ובנתינת צדקה‪ ,‬כפי יכולתו‪ ,‬בכל שנה ביום פטירת אביו ואמו‪ ,‬הנקרא ''יארצייט''‪ ,‬ובלילה שלפניו"‪( .‬ילקו''י אבלות)‬
‫יום שלישי ‪-‬ט' כסלו‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יום רביעי ‪ -‬י' כסלו‬
‫יום חמישי ‪ -‬י"א כסלו‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫חיים טימסטית‬
‫בר מסעודה ז"ל‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יום שישי ‪ -‬י"ב כסלו‬
‫חיים יעקובי בן‬
‫משה ורומיה ז"ל‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫"יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל" (ישעיהו כ"ו‪ ,‬י"ט)‪.‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רפאל בן‬
‫אליהו בן‬
‫אברהם עמירן‬
‫בן מלכה ותמרה אליהו ומזל בת סעדה‬
‫בת דבורה ז"ל פרחה דיין ז"ל איבגי ז"ל‬
‫עישה בת הראל יעיש דוד דעי‬
‫אסתר ז"ל בן יפת בן זויה‬
‫ז"ל‬
‫איבגי ז"ל וימימה הי"ו‬
‫שלמה בר ניסים בן‬
‫לוי בן‬
‫אליהו בן עישה בת תמר ויוחנן מרים בת‬
‫סעדה‬
‫ג'מילה פרחה אלון סימי אלון עישה דדון‬
‫אסייג‬
‫אסתר‬
‫ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫טיירי ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫איבגי ז"ל איבגי ז"ל‬
‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫‪13‬‬
‫יהונתן יעקובי‬
‫אושרי בוריה‬
‫רמת קושי‪:‬‬
‫‪- 1‬קל ‪- 2‬בינוני ‪- 3‬קשה ‪- 4‬קשה מאוד‬
‫משל ונמשל‬
‫שאלות על פרשת השבוע‬
‫‪ .1‬מה הבטיח ה' ליעקב בחלום הלילה?‬
‫א‪ .‬ברכת הזרע‪ -‬שיהיו לו הרבה בנים ובני‬
‫בנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ברכת הארץ‪ -‬שארץ ישראל תהיה לו‬
‫ולזרעו‪.‬‬
‫ג‪ .‬שישמור אותו בכל דרכיו ויחזירהו לארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ד‪ .‬ב' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬א'‪ ,‬ב' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬כמה זמן עבר בין חתונתם של יעקב‬
‫ולאה לבין חתונתם של יעקב ורחל?‬
‫א‪ 7 .‬שנים‪ -‬פרק זמן נוסף בו עבד יעקב‪.‬‬
‫ב‪ 7 .‬שבועות‪ -‬כמו בין פסח לשבועות‪.‬‬
‫ג‪ 7 .‬ימים‪ -‬ימי משתה בשל נישואי יעקב‬
‫ללאה‪.‬‬
‫ד‪ 7 .‬חודשים‪ -‬כמאמר חז"ל "חביבין‬
‫שביעיות"‪.‬‬
‫‪ .3‬כמה בנים ילדה לאה ליעקב?‬
‫א‪ 3 .‬בנים‪ -‬כל אישה ילדה שלושה‪.‬‬
‫ב‪ 6 .‬בנים‪ .‬ושאר נשי יעקב ילדו שני בנים‬
‫כל אחת‪.‬‬
‫ג‪ 4 .‬בנים‪ -‬לאה ילדה הכי הרבה מכולן‪.‬‬
‫ד‪ 12 .‬בנים‪ -‬רק לאה ילדה בנים ליעקב‪.‬‬
‫‪ .4‬מדוע קראה רחל ליוסף בשמו?‬
‫א‪ .‬כי ה' אסף את חרפתה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביטאה רצונה שה' יוסיף לה בן אחר‪.‬‬
‫ג‪ .‬זה היה שם נפוץ באותם ימים‪.‬‬
‫ד‪ .‬היא רצתה לקרוא לו יוסי‪ ,‬אך יוסף זה‬
‫יותר מכובד‪.‬‬
‫ה‪ .‬תשובות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬איך יעקב הסתדר עם עורמתו של לבן?‬
‫א‪ .‬הוא נהג עימו בעורמה גם כן‪ ,‬וכך הגיעה‬
‫אליו ברכת ה'‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבן היה אדם ישר‪ -‬דרך‪ ,‬וכל השמועות‬
‫עליו אינן נכונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יעקב סבל מלבן ולא הצליח להסתדר‬
‫עימו‪.‬‬
‫ד‪ .‬יעקב הבין שלא הכל "שחור או לבן"‪.‬‬
‫סופו של סיר החרס‬
‫הקומיקסים באדיבות "מרווה לצמא" השבועון לבית היהודי‬
‫מסקנה‪ :‬גאות סיר החרס‬
‫גרמה רק הרס‪.‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫צ‬
‫פ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ת‬
‫כ‬
‫פ‬
‫ט‬
‫ר‬
‫צ‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ג‬
‫מ‬
‫א‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ש‬
‫א‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ד‬
‫נ‬
‫‪3‬‬
‫תֹור ְתָך‬
‫ָ‬
‫סיפור‬
‫ק‬
‫צר לשבת‬
‫שכן‬
‫משילה‬
‫" ַוּיַחֲ ֹלם וְ ִהּנֵה סֻ ּלָ ם מֻ ּצָ ב ַארְ צָ ה וְ ר ֹאׁשו ֹ מַ ּגִ יעַ‬
‫הַ ָּׁשמָ יְ מָ ה" (כ"ח‪ ,‬י"ב)‬
‫נראה לומר "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע‬
‫השמימה"‪" ,‬סולם" בגימטריא "ממון"‪ ,‬זהו ממון‬
‫שהופקד אצל האדם להשתמש בו בדרכים טובות‪.‬‬
‫הממון מסוגל לשנות את האדם בשעה קלה מן‬
‫הקצה אל הקצה על כך מסופר בספר "תנועת‬
‫המוסר"‪.‬‬
‫רבי נתן צבי פינקל רגיל היה לספר על מקרה‬
‫שנזדמן לו לראות בצעירותו בשוק ווילנא‪.‬‬
‫אשה רוכלת שעמדה בשוק ומכרה פולים התרגזה‬
‫רוגז רב על אחת משכנותיה‪ ,‬כנראה מתחרה שלה‪,‬‬
‫וגידפה אותה בקולי קולות עד שקצף הותז מפיה‪,‬‬
‫וכולה כוסתה זיעה‪ .‬נדמה היה שנחוץ זמן רב עד‬
‫שיעבור זעמה והנה בעודה קוצפת ורוגזת ניגש‬
‫אדם לשולחנה וביקש ממנה פולים בפרוטה אחת‪,‬‬
‫ופלא היה לראות‪ ,‬כיצד רוכלת זו השתנתה‪ ,‬לפתע‬
‫פניה צהלו‪ ,‬חיוך התפשט על שפתיה ובאדיבות‬
‫רבה פנתה אל הקונה ונתנה לו את מבוקשו‪.‬‬
‫מקרה זה גילה לרבי נתן צבי סוד גדול בכוחות‬
‫הנפש‪ :‬פרוטה אחת בכוחה להפוך אדם מקצה‬
‫אל קצה ולבלום את המידות הסוערות ביותר‪,‬‬
‫כאשר הן פועלות במלוא תוקפן‪ .‬הפרוטה פעלה‬
‫מה שלא יכלו לפעול כל אמצעי החכמה וההסברה‬
‫הקיימים בעולם‪ .‬ואם בפרוטה כך‪ ,‬הוא הדין בכל‬
‫הנאה חושית כגון שבח או מחמאה‪ ,‬ולפעמים גם‬
‫בחיוך קל או במילה אדיבה אחת אפשר לרכוש‬
‫את לב בני האדם ולהפיג את רשעותם‪.‬‬
‫רבי נתן צבי למד מהמקרה שראה עוד נקודה‬
‫נפלאה‪:‬‬
‫לאחר שהקונה שילם לרוכלת את הפרוטה‬
‫שהגיעה לה תמורת הפולים‪ ,‬היא החלה להודות‬
‫לו על החסד שגמל איתה ולהעתיר עליו שפע‬
‫ברכות שיהיה בריא‪ ,‬שיאריך ימים עם אשתו‬
‫וילדיו‪ ,‬שהקב"ה ישיב לו כפעלו הטוב ועוד‪.‬‬
‫רבי נתן צבי הוסיף שהוא בטוח שהרוכלת ברכה‬
‫את הקונה בלב שלם ובאמת הרגישה כלפיו הכרת‬
‫הטוב‪ .‬כוחה של אותה פרוטה אינו מתבטא רק‬
‫בהבלגה על שחיתות המידות טובת הנאה כל‬
‫שהיא‪ ,‬בכוחה להפוך בני אדם לטובי לב‪ ,‬לאוהבי‬
‫הבריות ולאנשי חסד (מורשת אבות)‪.‬‬
‫תפזורת הפרשה‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ט‬
‫פ‬
‫ט‬
‫מ‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ו‬
‫ז‬
‫א‬
‫ל‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ר‬
‫י‬
‫מ‬
‫ט‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ח‬
‫פ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ח‬
‫ט‬
‫מ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ו‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ט‬
‫א‬
‫ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫צ‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ת‬
‫י‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ג‬
‫נ‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ח‬
‫צ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫צ‬
‫ג‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ג‬
‫מ‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ח‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ר‬
‫פ‬
‫י‬
‫מ‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ס‬
‫א‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ש‬
‫י‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ד‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ג‬
‫כ‬
‫א‬
‫ז‬
‫ט‬
‫א‬
‫ה‬
‫ד‬
‫פ‬
‫ג‬
‫תרמילון‬
‫נקוד וטלוא * מחשוף‬
‫הלבן * יגר שהדותא‬
‫* שער השמים *‬
‫דודאים * בית אל‬
‫* ראובן * יששכר *‬
‫תרפים * מחנים *‬
‫צפונה * סולם * בלהה‬
‫* לאה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫שמעון בוריה‬
‫ישראל לוי שלמה‬
‫בן שלום סאלם חי ז"ל בן בן סולימן‬
‫אברהם ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫אביגיל‬
‫‪14‬‬
‫יחיאל מנצור סאלם כפיר חן‬
‫אסף בן‬
‫בן חוסני דומן ויואב ז"ל בן רצון‬
‫נחמן‬
‫חריזי ז"ל מזרחי ז"ל בן מנצור ז"ל וכוכבה הי"ו‬
‫נתנאל בן‬
‫שלום ז"ל‬
‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫רחל חיה בת חיים בן תומר חדד‬
‫אביבה‬
‫רבקה ז"ל‬
‫בת לאה בת אסתר אולגה ועמרם‬
‫ז"ל בן אליהו‬
‫משה‬
‫ואברהם שרעבי ז"ל אזולאי בן יעקבי ז"ל וציפורה הי"ו‬
‫זוהרה ז"ל‬
‫ַׁש ֲע ֻׁש ָעי‬
‫חפשו את ‪ 4‬בני המשפחה‬
‫בכל עמודי העלון‪.‬‬
‫חידודון לילדים‬
‫מי אמר למי?‬
‫מי אני?‬
‫‪3‬‬
‫‪" .1‬הַ יְ דַ עְ ּתֶ ם אֶ ת לָ בָ ן ּבֶ ן נָחו ֹר"‪.‬‬
‫ֵָאספּו ּכָ ל הָ עֲדָ רִ ים וְ ָגלֲלּו אֶ ת‬
‫‪ֹ" .2‬לא נּוכַ ל עַ ד אֲ ֶׁשר י ְ‬
‫הָ אֶ בֶ ן מֵ עַ ל ּפִ י הַ ּבְ אֵ ר וְ ִה ְׁש ִקינּו הַ ּצ ֹאן"‪.‬‬
‫‪" .3‬טו ֹב ִּת ִּתי א ֹתָ ּה לָ ְך ִמ ִּת ִּתי א ֹתָ ּה לְ ִאיׁש ַאחֵ ר ְׁשבָ ה‬
‫עִ ּמָ דִ י"‪.‬‬
‫‪" .4‬הָ בָ ה ּלִ י בָ נִ ים וְ ִאם ַאיִ ן מֵ תָ ה ָאנ ֹכִ י"‪.‬‬
‫‪" .5‬אֵ לַ י ּתָ בו ֹא ּכִ י ָׂשכ ֹר ְׂשכַ רְ ִּתיָך ּבְ דּודָ אֵ י ּבְ נִ י"‪.‬‬
‫‪" .6‬וְ עָ נְ תָ ה ּבִ י ִצדְ קָ ִתי ּבְ יו ֹם מָ חָ ר ּכִ י תָ בו ֹא עַ ל ְׂשכָ רִ י‬
‫לְ פָ נֶיָך"‪.‬‬
‫תרמילון‪ * :‬יעקב אבינו ללבן הארמי * רחל אימנו‬
‫ליעקב אבינו *הרועים ליעקב אבינו * לבן הארמי‬
‫ליעקב אבינו * יעקב אבינו לרועים * לאה אימנו‬
‫ליעקב אבינו *‬
‫מצאו את הפסוק בפרשה ‪4‬‬
‫(גימטריה)‬
‫‪,'5 ,238 ,232 ,386 ,170 ,50 ,20 ,501 ,119 ,30‬‬
‫‪:452 ,81 ,43 ,376 ,450 ,481 ,273 ,421‬‬
‫מצאו את הפסוק בפרשה ‪3‬‬
‫(א"ת ב"ש)‬
‫תטלמ צתכ שמא תכ תבג יבסא בי יהשצ‬
‫תבג טקגא כמ בי טקג זאצ דפי הת יט‬
‫צתגה צעתא פבפש תכ תגה יפכקאל‪.‬‬
‫אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת‬
‫ת שרק צ פע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬יעקב עשה אותי מצבה ויצק שמן על ראשי‪.___ .‬‬
‫‪ .2‬בתחילת הפרשה הייתי רווק ועני‪ ,‬בסיומה בעל‬
‫משפחה ועשיר‪ ,‬לכל אורך הדרך נשארתי יירא אלוקים‪.‬‬
‫____‪.‬‬
‫‪ .3‬אבי השיאני לפני אחותי הצעירה במרמה‪.____ .‬‬
‫‪ .4‬אני רועת צאן‪.___ .‬‬
‫‪ .5‬הזהרתי את לבן מלדבר עם יעקב מטוב ועד רע‪.‬‬
‫____‪.‬‬
‫‪ .6‬אני הוא המקום בו פגש יעקב מלאכי אלוקים‪.____ .‬‬
‫תרמילון‪ * :‬האבן * יעקב אבינו * רחל אימנו *מחניים *‬
‫לאה אימנו * ה'‬
‫השלימו את הפסוק‬
‫קומיקס‬
‫ל"ט אבות מלאכה‬
‫כתיבה וציור‪ :‬ג‪ .‬וינד‬
‫מלאכת לש‬
‫‪1‬‬
‫"וְ ִהּנֵה ָאנ ֹכִ י עִ ּמָ ְך ___ ּבְ כ ֹל אֲ ֶׁשר ּתֵ לֵ ְך ____ אֶ ל הָ אֲ דָ מָ ה‬
‫הַ ּז ֹאת ּכִ י ___ אֶ ֱעזָבְ ָך עַ ד אֲ ֶׁשר ִאם ___ אֵ ת אֲ ֶׁשר ___‬
‫לָ ְך"‪.‬‬
‫ּוׁשמַ רְ ִּתיָך *‬
‫יתי * וַהֲ ִׁשב ִֹתיָך * ֹלא * ְ‬
‫תרמילון‪ * :‬עָ ִׂש ִ‬
‫ִּדּבַ ְר ִּתי *‬
‫החידה השבועית‬
‫‪4‬‬
‫התורה מצווה אותנו לנהוג ביושר‪ .‬להיות אנשים‬
‫ישרים עם ה' ועם אנשים‪ .‬אולם‪ ,‬התורה אף‬
‫מלמדת אותנו שלעיתים‪ ,‬כשאנו נפגשים באנשים‬
‫רמאים‪ ,‬מותר לנו לנהוג עימם ברמאות (שנאמר‪-‬‬
‫"עִ ם נָבָ ר ִּתּתָ בָ רר וְ עִ ם עִ ּקֵ ׁש ִּתּתַ ּפָ תל")‪.‬‬
‫תארו כיצד יעקב אבינו‪ ,‬שהיה איש אמת‬
‫(שנאמר‪" -‬תתן אמת ליעקב")‪ ,‬התמודד עם‬
‫רמאותו של לבן הארמי?‬
‫רוצים להיות צדיקי השבוע? שלחו תשובות לפקס‪ 077-4701207 :‬או למייל‪admin@mishkanshilo.net :‬‬
‫מבוך‬
‫יע ַה ָּׁש ָמיְ ָמה"‬
‫"וַ ּיַ ֲחֹלם וְ ִהּנֵ ה ֻס ָּלם ֻמ ָּצב ַא ְר ָצה וְ רֹאׁשֹו ַמ ִּג ַ‬
‫מצא את ההבדלים ‪7‬‬
‫הקומיקסים באדיבות "מרווה לצמא"‬
‫השבועון לבית היהודי‬
‫הבדלים‬
‫ת‪-‬ה ֶא ֶבן ֵמ ַעל ִּפי ַה ְּב ֵאר‪"...‬‬
‫ת‪-‬ר ֵחל‪ ...‬וְ ֶאת‪-‬צֹאן ָל ָבן‪ ...‬וַ ּיִ ּגַ ׁש יַ ֲעקֹב‪ ,‬וַ ּיָ גֶ ל ֶא ָ‬
‫"וַ יְ ִהי ַּכ ֲא ֶׁשר ָר ָאה יַ ֲעקֹב ֶא ָ‬
‫‪www.aish.co.il‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫משה‬
‫תורג'מן‬
‫ז"ל‬
‫סימי‬
‫אזולאי‬
‫ז"ל‬
‫הרב שמואל אבנר יעיש אסתר‬
‫בן סאלם בתיה בת‬
‫גמליאל‬
‫רוזה גלאם‬
‫ז"ל‬
‫זצ"ל‬
‫אברהם‬
‫גולה‬
‫ז"ל‬
‫צדוק‬
‫עורקבי‬
‫ז"ל‬
‫להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות‬
‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪8467104 8467104 8467104 8467104 8467104 8467104‬‬
‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫‪15‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫משכן שילה לילדים‬
‫פרשת ויצא‬
‫דברים‬
‫במדבר‬
‫ויקרא‬
‫שמות‬
‫בראשית‬
‫מס' הפסוקים בפרשת ויצא‪:‬‬
‫‪148‬‬
‫רעיון מפרשת השבוע ‪ /‬הרב רוזנברג יהודה‬
‫נושאי פרשת השבוע‪:‬‬
‫שלום ילדים יקרים! מה נלמד מפרשת השבוע?‬
‫"ּת ֵּתן ֱא ֶמת לְ יַ ֲעקֹב"‪.‬‬
‫"ֹלא ֵעת ֵה ָא ֵסף ַה ִּמ ְקנֶ ה ַה ְׁשקּו ַהּצֹאן ּולְ כּו רְ עּו" (כ"ט‪ ,‬ז')‪ִ .‬‬
‫"אני לא מאמין שזה יכול לקרות‪ ,‬איזה חוסר רגישות? איזה זלזול בזקנים!!!"‪ .‬כך חשבתי לעצמי‪ .‬זה היה‬
‫אולי קצת מפחיד‪ .‬עמדתי בתור בסופר גדול‪ ,‬וכולם קונים‪ ,‬בודקים‪ ,‬אורזים את הדברים‪ ,‬כאילו לא קרה‬
‫דבר‪ .‬אבל לפתע ראיתי לפניי‪ ,‬ממש ליד הקופה‪ ,‬שוכב גבר מבוגר מאוד על הרצפה‪ .‬רגליו היו מורמות על‬
‫גבי ארגז פלסטיק‪ ,‬וכמעט אין איש לידו‪" .‬מה קרה לו? הוא נראה כמו אדם שהתעלף ומישהו טיפל בו‪,‬‬
‫והשאיר אותו שוכב על‪ ...‬הרצפה‪ ,‬עם רגליים למעלה‪ ,‬מונחות על גבי הארגז הממש לא נוח‪ .‬עזבתי את‬
‫התור וניגשתי אליו‪" .‬אתה בסדר? מה קרה לך? האם כבר התקשרו להזמין לך אמבולנס?" הפנתי צרור‬
‫שאלות למבוגר השוכב על הרצפה‪ .‬הוא ניסה לחייך‪ ,‬אבל לא כל כך הצליח‪...‬‬
‫אדם שעמד לידו‪ ,‬אמר לי כי אנשי הסופר אמרו שהם מזמינים אמבולנס‪ .‬אבל האם עשו זאת? בעצם‪ ,‬אני‬
‫ממהר הביתה‪ ,‬היום ערב שבת‪ ,‬מגיעים אלי אורחים‪ ,‬אז מה זו הבעיה שלי? הרי כבר אמרו לי שמטפלים‬
‫בו? אבל למה האמבולנס עוד לא הגיע? אולי אף אחד לא הזמין אמבולנס? אולי זה דומה למקרה שהמורה‬
‫אומרת שאני לא צריך להתערב‪ ,‬ולהגיד לילדים אחרים איך להתנהג‪ ,‬בשביל זה יש אותה בכיתה? אז אולי‬
‫גם כאן זה אותו הדבר‪ ,‬שהאחראי על הסופר יטפל בו‪ ,‬הוא האחראי! מה עלי לעשות? מהי חובתי? מה ראוי‬
‫לעשות? "האם אני חייב לחשוב על החולה‪ ,‬או לחשוב מה טוב לי?"‪.‬‬
‫החלטתי במהירות‪" .‬אני לא עוזב אותו‪ ,‬אני לא חייב לו אולי כלום‪ ,‬אבל זו חובתי לפי ההלכה והמוסר"‪.‬‬
‫אכן התקשרתי מיד למד"א‪ ,‬ואכן‪ ...‬אף אחד לא הזמין אמבולנס‪ .‬הצלחתי ליצור קשר עם אישתו של‬
‫המבוגר‪ ,‬שהייתה באותו זמן בקניות בסופר‪ .‬האמבולנס הגיע למקום‪ ,‬ואז אני הבנתי כי עכשיו‪ ,‬אני כבר‬
‫יכול לעזוב אותו‪ .‬לא! לא חזרתי הביתה‪ ,‬ניגשתי להנהלה של הסופר‪ .‬שאלתי בשקט‪ ,‬למה לא הזעקתם‬
‫אמבולנס? "אנחנו קראנו לאישתו‪ ,‬זו הבעיה שלה" – הייתה התשובה‪ .‬אותי התשובה לא סיפקה‪" ,‬אין‬
‫לכם אחריות? לא איכפת לכם אם אדם מבוגר ימות‪ ,‬ומספרים כי עשיתם את שלכם‪ ,‬קראתם לאישתו‪,‬‬
‫שלא הגיעה‪ ."?...‬מנהל המקום פנה אלי די כועס "מי אתה? מה זו הבעיה שלך? אנו יודעים בדיוק מה‬
‫לעשות! אתה יכול ללכת!"‪ .‬האם להתווכח איתו? האם זו הבעיה שלי? האם לא מספיק שהזעקתי את‬
‫האמבולנס? למה אני מנסה לתקן את כל העולם? מספיק‪ ,‬אחזור הביתה‪ ,‬וזהו‪ .‬אמרתי לעצמי‪ .‬קמתי‬
‫והלכתי‪.‬‬
‫האם צדקתי? גם יעקב אבינו פגש את הרועים ליד הבאר‪ ,‬יושבים ונחים‪ .‬חובתם ללכת למרעה‪ ,‬האם זו‬
‫הבעיה שלו? אבל הוא מעיר להם "השקו הצאן‪ ,‬ולכו רעו"‪ .‬הוא הולך עם האמת הפנימית שלו! אם הם לא‬
‫בסדר‪ ,‬יעקב חש כי זו חובתו להעיר להם בצורה יפה‪ ,‬ע"מ שילמדו להתנהג בסדר‪ .‬אבל לא תמיד אפשר‬
‫להעיר‪ ,‬פעמים מקבל ההערה לא יוכל לקבל אותה‪ .‬ואז עדיף לשתוק‪ ...‬אז מתי להעיר ומתי לא? רק כאשר‬
‫נעיר באמת מכל הלב‪ ,‬יש סיכוי שיקשיבו לנו‪ ,‬כמו שהרועים הקשיבו ליעקב‪.‬‬
‫שבת שלום!‬
‫פינת ההלכה ‪ /‬הלכות כיבוד הורים‬
‫המשך מצות מורא אב ואם‬
‫על כסאו לא ישב זר‬
‫לא ישב הבן במקום המיוחד לאביו בבית‪ ,‬בבית הכנסת‪ ,‬בחנות‪ ,‬במשרד וכיוצא‪ ,‬מפני שנראה שמשווה את‬
‫עצמו לאביו‪( .‬ראב"ן‪ ,‬ט"ז‪ ,‬ערוך השלחן‪ .‬סימן רמ סעיף ב‪ .‬שלד‪ ,‬שלז)‬
‫כסא מיוחד ‪ -‬אם יש לאבא כסא מיוחד [שניכר שהוא כיסאו‪ ,‬ואין הוא ככל הכיסאות]‪ ,‬אסור לבן לשבת‬
‫על כסא זה‪ ,‬אף שאין הכסא נמצא במקומו הקבוע‪( .‬שמט)‬
‫מותר לעלות על כסא המיוחד לאביו‪ ,‬כדי ליטול איזה חפץ ממקום גבוה‪( .‬שלח)‬
‫• חלום יעקב בבית אל‪.‬‬
‫• נדרו של יעקב‪.‬‬
‫• פגישת יעקב ורחל‪.‬‬
‫• יעקב נושא את לאה ורחל‬
‫לנשים‪.‬‬
‫• הולדת ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬לוי‬
‫ויהודה בני לאה‪.‬‬
‫• הולדת שאר שבעת בני יעקב‪.‬‬
‫• יעקב מתעשר בעבודתו אצל‬
‫לבן‪.‬‬
‫• יעקב וכל אשר לו בורחים‬
‫מלבן‪.‬‬
‫• לבן רודף אחרי יעקב‪.‬‬
‫• הברית בגלעד‪.‬‬
‫• יעקב במחניים‪.‬‬
‫ראשית הגז‬
‫ראשית הצמר שנגזז לפחות‬
‫מ‪ 5-‬כבשים מצווה מהתורה‬
‫לתת אותה במתנה לכהן‬
‫(דברים י"ח‪ ,‬ד')‪ .‬מהתורה‬
‫אין למצווה זו שיעור; חכמים‬
‫קבעו ששיעורה לא פחות‬
‫מאחד משישים מכמות הצמר‪.‬‬
‫היא אחת מכ"ד מתנות כהונה‬
‫שהעניקה התורה לכהנים‪.‬‬
‫נהוג לקיימה רק בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‪:‬‬
‫הדריאל‬
‫שמעוני‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫עזר ורותי ביטון‬
‫ומשפחתם‬
‫הי"ו‬
‫רענן ויעל סמין‬
‫ומשפחתם‬
‫הי"ו‬
‫אבי טימור‬
‫ומשפחתו‬
‫הי"ו‬
‫חיים טימסטית‬
‫בר מסעודה ז"ל‬
‫נפטר בי"א כסלו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪,‬‬
‫בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫בברכת פרנסה טובה‪,‬‬
‫בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫בברכת פרנסה טובה‪,‬‬
‫בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫בברכת פרנסה טובה‪,‬‬
‫בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬